gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אוצרות המייש"ר · Oitzrois Hmysh"r — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: אוצרות המייש"ר · Oitzrois Hmysh"r

שבוע: נח (2026-10-12)

אוצרות המייש"ר · Oitzrois Hmysh"r — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ו' בחשון תשפ״ז|שב‪+‬ת קודש| גליון ‪223‬‬ ‫פרש‪+‬ת נ‪+‬ח‬ ‫משולחן המלך‬ ‫עמוד ‪3‬‬ ‫זוהר על הפרשה‬ ‫עמוד ‪8‬‬ ‫שרפי קודש‬ ‫עמוד ‪10‬‬ ‫ההלכה היומית‬ ‫עמוד ‪12‬‬ ‫שאלות מבית הדין‬ ‫עמוד ‪12‬‬ ‫מדור הילדים‬ ‫עמוד ‪14‬‬ ‫דרכי הרשב״י‬ ‫עמוד ‪15‬‬ ‫העלון טעון גניזה | אין לקרוא במהלך התפילה‬ ‫לקבלת העלון – פרטים בעמוד ‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫זמני ‪+‬השבת‬ ‫הזמני>ם ע"פ >לוח או>ר ה>חיים‬ ‫הילו‪+‬לא‬ ‫ר״ת‬ ‫יציאה‬ ‫שקיעה‬ ‫הדלקת נרות‬ ‫דצ‪+‬דיקיא‬ ‫‪19:19‬‬ ‫‪18:40‬‬ ‫‪18:10‬‬ ‫‪17:30‬‬ ‫ירושלים‬ ‫‪19:17‬‬ ‫‪18:39‬‬ ‫‪18:09‬‬ ‫‪17:49‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪19:19‬‬ ‫‪18:40‬‬ ‫‪18:10‬‬ ‫‪17:50‬‬ ‫באר שבע‬ ‫עד‬ ‫המ‬ ‫‪19:16‬‬ ‫‪18:38‬‬ ‫‪18:08‬‬ ‫‪17:48‬‬ ‫תל אביב‬ ‫יצו‬ ‫אל‬ ‫את‬ ‫יום ראשון ‪ -‬ז' חשון‬ ‫*כמנהג ירושלים הדלקת נרות ‪ 40‬דקות לפני השקיעה‬ ‫הר‬ ‫ח‪ .‬רבי משה יוסף הכהן טוויל‪ ,‬זקן רבני ארם צובא | רבי נחום‬ ‫מהורדנא | רבי יעקב רוזנהיים‪ ,‬תשכ"ו | רבי יעקב מועלם‪ ,‬תש"נ‬ ‫קו‬ ‫כד‬ ‫הר‬ ‫יום שני ‪ -‬ח' חשון‬ ‫ט‪ .‬רבי דוד לניאדו‪ ,‬מח"ס לקדושים אשר בארץ‪ ,‬תש"ל | רבי אשר‬ ‫בן יחיאל‪ -‬הרא"ש‪ ,‬קבור בספרד | רבי שמעון שקאפ‪ ,‬מח"ס שערי‬ ‫יושר‪ ,‬ת"ש‬ ‫הת‬ ‫בע‬ ‫יום שלישי ‪ -‬ט' חשון‬ ‫בש‬ ‫יזכ‬ ‫י‪ .‬מתושלח בן חנוך‪ ,‬עלה השמימה‪ ,‬א' תרנ"ו | רבי יהודה קצין‪,‬‬ ‫הש‬ ‫מח"ס מחנה יהודה | גד בן יעקב אבינו‪ ,‬ב' אלפים קצ"ח‪ ,‬קבור בעבר‬ ‫הירדן | רבי רפאל אהרון בן שמעון‪ ,‬מח"ס נהר מצרים | רבי דוד‬ ‫בעריש וידנעפלד מטשיבין‪ ,‬מח"ס דובב מישרים‪ ,‬תשכ"ו | רבי‬ ‫שב‬ ‫מאיר אב"ד לבוב‪ ,‬מח"ס מאיר נתיבים | רב דב שוורצמאן‪ ,‬ר"י בית‬ ‫התלמוד‪ ,‬תשע"ב‬ ‫של‬ ‫הש‬ ‫לכ‬ ‫יום רביעי ‪ -‬י' חשון‬ ‫הוצ‬ ‫מכ‬ ‫יא‪ .‬רחל אמנו‪ ,‬קבורה בבית לחם‪ ,‬ב' ר"ז | רבי אפרים מרקאדו‬ ‫הא‬ ‫אלקלעי‪ ,‬מיחידי ק"ק בית אל | רבי נחום מצ'רנוביל‪ ,‬מח"ס מאור‬ ‫‪19‬‬ ‫עינים | רבי יהודה לייב חסמן‪ ,‬מח"ס אור יהל‪ ,‬תרצ"ו | בנימין בן‬ ‫יעקב אבינו‪ ,‬קבור בכפר סבא | רבי יוסף אלקובי ממקנס | רבי‬ ‫(ע‬ ‫אברהם מסלונים‪ ,‬בעל יסוד העבודה‪ ,‬תרמ"ד | רבי משה הלוי (בן‬ ‫רחל) בעל מנוחת אהבה‪ ,‬התשס"א | רבי נתן צבי פינקל‪ ,‬ר"י מיר‪.‬‬ ‫תשע"ב | רבי נחום פז‪ ,‬ישיבת נהר שלום‪ .‬תשע"א | רבי ברוך מרדכי‬ ‫אזרחי זצ"ל ר"י עטרת ישראל‪ ,‬תשפ''ד‬ ‫יום חמישי ‪ -‬י"א חשון‬ ‫הע‬ ‫תו‬ ‫יב‪ .‬רבי יעקב חיים‪ ,‬בן הבן איש חי‪ ,‬תרפ"א | רבי נחום משאדיק‪,‬‬ ‫הע‬ ‫תרכ"ו | רבי בן ציון חזן‪ ,‬תלמיד הבא"ח‪ ,‬ממייסדי פור"י‪ ,‬התשי"ב‬ ‫| רבי יהודה צדקה‪ ,‬ר"י פורת יוסף‪ ,‬מח"ס קול יהודה‪ ,‬תשנ"ב | רבי‬ ‫זאב וולף קיצעס‪ ,‬תלמיד הבעש"ט‪ ,‬תקמ"ט | רבי מיכל שלפוברסקי‪,‬‬ ‫רב‬ ‫ראש ישיבת תפארת צבי‬ ‫בא‬ ‫יש‬ ‫שא‬ ‫יום שישי ‪ -‬י"ב חשון‬ ‫שכ‬ ‫כל‬ ‫יג‪ .‬רבי חיים יעקב ועקנין | רחמים ברדה‪ ,‬אב"ד טריפולי‪ ,‬תרפ"ט‬ ‫| רבי צבי שרגא גרוסברד‪ ,‬מנכ"ל החינוך העצמאי‪ ,‬תשנ"ד | רבי‬ ‫בת‬ ‫ישעיה חנון‪ ,‬ראש ישיבת קרית ספר‪ ,‬תשנ"ד | רבי שלמה קורח‪,‬‬ ‫רב העיר ב"ב‪ ,‬תשע"ט‬ ‫יום שבת ‪ -‬י"ג חשון‬ ‫יד‪ .‬רבי אברהם אלימלך‪ ,‬האדמו"ר מסטולין קרלין‪ ,‬תש"ג | רבי‬ ‫אברהם יצחק מחסלאויטש‪ ,‬מח"ס משכיל לאיתן | רבי יונה אליהו‪,‬‬ ‫רב שכונת נוה עמל הרצליה‪ ,‬תש"נ‬ ‫‪3‬‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫פנינים מוסרים ומעשיות השווים לכל נפש‬ ‫הנערכים משולחן המלך מתוך‬ ‫שיעור הדף היומי שנמסר ע"י מרן שליט"א‬ ‫עורך‪ :‬הרב מרדכי ג'נודי הי"ו‬ ‫ה'חפץ חיים' היה גומר כל שבת את ה'זוהר' על הפרשה‪,‬‬ ‫וזה מה שאנחנו צריכים‪.‬‬ ‫תרקדו עם ספר בראשית‬ ‫הנה השבוע נתחיל כבר פרשת 'נח'‪ ,‬העסק מתקדם‪,‬‬ ‫אדם לא יחשוב 'יש זמן'‪ ..‬כי בעצם אין זמן‪ .‬עכשיו היה‬ ‫עדיין שפתותינו ממללות ומרחשות את התפילות‬ ‫יום כיפור‪ ,‬ועכשיו התחלנו בראשית‪ .‬חייבים כולם‬ ‫המרטיטות‪" :‬וידע כֹּל פעּול כי אתה פעלתו‪ ,‬ויבין כל‬ ‫ללמוד רש"י על התורה‪ ,‬לדעת את כל התורה‪ .‬מתי נדע‬ ‫יצור כי אתה יצרתו‪ ,‬ויאמר כל אשר נשמה באפו‪ :‬ה'‬ ‫את התורה?‬ ‫של בראשית‪ .‬נמצא שכל התורה כולה כלולה באות ב'‬ ‫אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה"‪ .‬והנה עכשיו‪,‬‬ ‫של בראשית‪ ,‬וככה זה כל נשמות ישראל‪.‬‬ ‫את התפילות הללו צריכים לקחת עמנו‪ ,‬להשקיע אותם‬ ‫מהיכן העפר שנברא בו אדם‬ ‫לכן‪' ,‬בראשית' ראשי התיבות‪' ,‬יש שישים ריבוא‬ ‫בלימוד בעיון בספר 'בראשית'‪.‬‬ ‫הראשון?‬ ‫אותיות בתורה'‪ ,‬וזה למעשה שישים ריבוא נשמות‬ ‫של עם ישראל‪ .‬זה מה שהיה אומר רבי שלמה הכהן‬ ‫הרב שך היה אומר שמנהגו של ה'חפץ חיים'‪ ,‬כל יום‬ ‫קודם שחרית‪ ,‬היה אומר פרשת בראשית עד "ויכולו"‬ ‫הקדוש ברוך הוא ברא את האדם הראשון עפר מן‬ ‫מרדומסק‪" :‬גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"‪ .‬מה זה‬ ‫כדי להשריש את האמונה ואת הי"ג עיקרים‪ .‬היה אומר‬ ‫האדמה‪ .‬המקום שבנו דוד ושלמה את המזבח בגורן‬ ‫'נפלאות'? כל יהודי יש לו אות בספר תורה‪' .‬תראה לי‬ ‫הרב שך‪" :‬אין ספר תורה לרקוד? תרקוד עם ספר‬ ‫הארוונה‪ ,‬זה המקום שבנה אברהם אבינו את המזבח‬ ‫איפה 'נפל‪-‬אות''?‪ -‬אם נחלק את התיבה לשניים יוצא‪:‬‬ ‫בראשית!"‬ ‫ועקד עליו את יצחק‪ ,‬וזה המקום שבנה בו נח את‬ ‫'נפל אות – מתורתך'‪ ,‬ואת כל זה השכינה מדברת‪ ,‬כי‬ ‫המזבח‪ ,‬והוא המזבח שהקריבו עליו קין והבל‪ ,‬ובו‬ ‫הקריב אדם הראשון‪ .‬אומרים רבותינו‪ :‬משם הוא‬ ‫הקשר בין 'רשב"י'‬ ‫נברא‪ ,‬מהעפר הזה‪.‬‬ ‫ל'בראשית'‬ ‫על זה אמרו רבותינו‪ :‬אדם‪ -‬ממקום כפרתו נברא‪.‬‬ ‫מקום כפרתו זה המזבח‪ ,‬ומאותו מקום שהקריב קרבן‪,‬‬ ‫התחברנו בשבת בראשית לזכות גדולה שאין כמותה‬ ‫משם נברא‪ .‬יש אומרים שהקדוש ברוך הוא אסף לו‬ ‫בעולם‪ ,‬ועכשיו את כל האור הגדול הזה שזכינו לו‬ ‫עפר מכל קצוות תבל‪ ,‬מכל הארבע כנפות‪ ,‬כדי שבכל‬ ‫בשבת‪ ,‬נמשוך בעזרת השם לכל השנה כולה‪ .‬השם‬ ‫מקום שיבוא‪ ,‬תהיה קולטתו‪ .‬אך בעיקר נברא ממקום‬ ‫יזכה אותנו שנמשיך את האור של פרשת בראשית לכל‬ ‫המזבח שהוא מקום כפרתו‪ .‬כי כשהקדוש ברוך הוא‬ ‫גירש את אדם הראשון מגן עדן‪ ,‬שלח אותו לעבוד‬ ‫עונג שב‪+‬ת‬ ‫השנה‪ ,‬הרשב"י זה ראשי תיבות‪' -‬יושפע שפע רב בכל‬ ‫העולמות'‪.‬‬ ‫את האדמה‪ .‬איזה אדמה? 'אשר לּוקח משם'‪ .‬מתרגם‬ ‫שבת אצל רבי שמעון בר יוחאי שהוא המאור הגדול‬ ‫רבי יונתן בן עוזיאל‪ :‬וישב בהר המוריה‪ ,‬שהוא נברא‬ ‫של כל העולם‪ ,‬ושבת 'בראשית' היא המאור של כל‬ ‫משם‪ .‬אז מה זה 'לעבוד את האדמה'? לתקן‪ ,‬לזכך את‬ ‫השנה‪.‬‬ ‫גופו אחרי שהוא אכל מעץ הדעת וקיבל תחושה של‬ ‫לכן‪ ,‬כמו שאתם יודעים‪ ,‬בשבת 'בראשית' מוכרים את‬ ‫הנאת חומריות שמנתקת אותו מן הרוחניות‪ ,‬והיה צריך‬ ‫הוצאות החשמל בבית המדרש ובבית הכנסת‪ ,‬ואתמול‬ ‫להוציא את הזוהמה של הנחש שנדבק בו‪.‬‬ ‫מכרנו את החשמל של האוהל ב‪'-‬מירון'‪ ,‬כי שבת זו היא‬ ‫ה'כלי יקר' אומר שהאדמה גרמה לו לחטוא‪ ,‬האדמה‬ ‫האור הגדול‪ .‬אם כן‪ ,‬המילה 'בראשית' עולה בגימטריה‬ ‫נתנה בו חומריות עפר גס‪ ,‬זה המקום שגרם לו‪ ,‬ואמר‪:‬‬ ‫‪( ,919‬עם שש אותיות)‪ ,‬כמניין 'רבי שמעון בר יוחאי'‬ ‫עכשיו אעשה תשובה מהר המוריה אשר שם המזבח‪.‬‬ ‫'בראשית' ראשי תיבות‪' :‬ביתי רעייתי שכינתי יונתי‬ ‫(עם ארבע תיבות) ‪ .‬וכמו שציינו כבר‪' ,‬בראשית' ראשי‬ ‫תמתי'‪ ,‬ואלה כינויים של השכינה‪ .‬פלא פלאות!‬ ‫תיבות‪' :‬אור תורת רבי שמעון בר יוחאי'‪.‬‬ ‫כל הבניה של קין הלכה‬ ‫לאבדון‬ ‫לימוד רש"י מבראשית‬ ‫סוד האות ב' של בראשית‬ ‫עכשיו בעזרת השם מתחילים ברגל ימין‪ .‬הנה‪ ,‬זכינו‬ ‫העיקר הגדול הוא מה שאומר רבנו האר"י בליקוטי‬ ‫הרמב"ן כותב‪ :‬קין חי עד דור המבול‪ 1,656 ,‬שנה‪ ,‬כך‬ ‫ללמוד את רש"י על התורה על פרשת בראשית‪.‬‬ ‫תורה שהבריאה מתחילה באות ב'‪ .‬כי העולמות‬ ‫כותב הרמב"ן בשם המדרש‪ .‬קין חי ‪ 1,656‬שנה והוא‬ ‫העליונים נבראו באות א'‪ .‬ופה‪ ,‬העולמות השתלשלו‬ ‫מת במבול‪ .‬נכתבו כל תולדות קין ומעשיו להודיע כמה‬ ‫אומר הרב 'שר שלום מבעלז'‪ :‬מי שלומד רש"י טוב‪,‬‬ ‫למטה ומתחילים באות ב'‪.‬‬ ‫ארך אפיים הקדוש ברוך הוא‪ .‬הרי הוא הרג את הבל‪,‬‬ ‫אחרי ‪ 120‬שנה יֵ צא רש"י לקראתו ויאמר לו‪" :‬בוא‬ ‫וצריך להבין איך משך כל כך הרבה שנים ועוד לא‬ ‫רבנו רשב"י התנא האלוקי גילה לנו שהתורה שמתחילה‬ ‫איתי!" אפילו אם המשטינים והמקטרגים מחכים לו‪,‬‬ ‫באות ב' מלאה בסודות‪ .‬רק על המילה 'בראשית'‬ ‫הספיק לעשות תשובה?‬ ‫רש"י אומר לכולם‪" :‬תסתלקו‪ ,‬לא לעמוד פה!"‬ ‫יש בתיקוני הזוהר שבעים פירושים ותיקונים‪ .‬כמו‬ ‫אומר הכלי יקר‪ :‬אני אגיד לכם מה הוא עשה‪ .‬על קין‬ ‫הגמרא אומרת‪" :‬לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם‬ ‫שאמרתי לכם בשבוע שעבר שהגאון מווילנה אומר‬ ‫כתוב "ויהי בונה עיר"‪ .‬מה פירוש? ללמד אותנו שהיה‬ ‫הציבור שניים מקרא ואחד תרגום"‪ .‬מרן כותב‪ :‬ירא‬ ‫שכל התורה כלולה בספר 'בראשית'‪ ,‬וכל ספר בראשית‬ ‫הולך ובונה‪ ,‬הולך ובונה! כל הזמן היה עוסק בענייני‬ ‫שמיים יֵ צא ידי חובת שניהם‪ .‬והכוונה‪ ,‬גם רש"י וגם‬ ‫כלול בפרשת בראשית‪ ,‬וכל פרשת בראשית כלולה‬ ‫ועוד‬ ‫העולם‪ .‬איך לבנות עוד‪ ,‬בונה עוד‪,‬‬ ‫תרגום‪.‬‬ ‫בתיבת "בראשית"‪ ,‬וכל תיבת בראשית כלולה באות ב'‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫‪4‬‬ ‫"נח איש צדיק תמים היה בדורותיו"‪ .‬אם פעמיים 'נח'‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫דב‬ ‫שזה נקודת חצות‪ ,‬נץ חמה‪ ,‬יהיה 'איש'‪ -‬ראשי תיבות‪:‬‬ ‫נאה‬ ‫'אדם ירא שמיים'‪ ,‬ואז הוא "צדיק"‪ -‬הולך בדרך השם‪,‬‬ ‫טל‬ ‫צדיק תמים‪.‬‬ ‫טוב‬ ‫כסף‪ ,‬ועוד בונה ועוד בונה‪ ,‬כל הזמן רוצה ַ'הב ַהב' ורודף‬ ‫מה‬ ‫איז‬ ‫תיבת נח של הדור שלנו‬ ‫אחרי העושר‪.‬‬ ‫אות‬ ‫לפעמים יש אדם שאומר‪ :‬נכון שהעיקר זה רוחניות‪,‬‬ ‫ראינו בסוף פרשת בראשית‪" :‬וינחם השם כי עשה את‬ ‫אבל קודם כל אם אני אעשה קצת כסף‪ ...‬קצת פה‪ ,‬קצת‬ ‫המ‬ ‫האדם בארץ"‪ .‬מה הכוונה 'בארץ'? אומרים רבותינו‪:‬‬ ‫שם‪ ,‬קצת אעבוד‪ .‬גם קין חי ‪ 1,656‬שנה בונה ובונה‪,‬‬ ‫'נח‬ ‫נחמה הייתה לפניו שבראו אותו רק מהתחתונים ולא‬ ‫כתוב "ויהי בונה"‪ .‬לא כתוב 'וַ יִ בֵ ן'‪ ,‬שגמר לבנות‪ .‬אלא‬ ‫שב‬ ‫חב‬ ‫בעליונים‪ .‬אם היה בורא אותו את האדם גם בעליונים‪,‬‬ ‫היה גם יכול להמריד נגד הקדוש ברוך הוא בעליונים‪.‬‬ ‫ההבדל בין פסח לסוכות‬ ‫בונה ובונה‪ ,‬חושב ומתכנן‪ .‬בסוף מה נהיה איתו? הכל‬ ‫הלך במבול! הוא לא הספיק כלום‪ .‬אז מה שווה הכל?‬ ‫של‬ ‫עכשיו יש לנו בדור שלנו מבול של תאוות‪ ,‬של צרות‪,‬‬ ‫הכל הלך פייפן‪...‬‬ ‫ֵשם‬ ‫אדם יֵ דע לו‪ :‬התחלנו לומר בתפילה‪" -‬משיב הרוח‬ ‫ייסורים‪ ,‬יצר הרע בוער ברחובות‪ ,‬המים הזדונים‬ ‫ומוריד הגשם"‪ ,‬אך עדיין לא אמרנו "ותן טל ומטר‬ ‫מאיימים לשטוף את העולם‪ ,‬להחריב‪ .‬וצריך לעמוד‬ ‫לברכה" עד שיגיע אחרון הולך הרגלים‪ .‬ולמה? כדי‬ ‫בשמירה‪ .‬אז מי יציל אותנו מהמבול של התאוות‪ ,‬של‬ ‫המחלות‪ ,‬של הייסורים? תיבת נח! מה היא תיבת נח‬ ‫שלא יבוא עם הבוץ והלכלוך לבית‪ .‬אם ככה‪ ,‬למה ‪15‬‬ ‫הקשר שלנו לבלגן בעולם‬ ‫יום לפני פסח לא מפסיקים לומר "תן טל ומטר" כדי‬ ‫של הדור שלנו? זה 'זוהר הקדוש'‪.‬‬ ‫שאלה שרוצים לבוא לבית המקדש‪ ,‬לא יבואו עם בוץ?‬ ‫הנה עכשיו ראיתם מה זה שבארצות הברית יש סופות‬ ‫"אל‬ ‫אומר הזוהר‪ :‬איך יימנע מכם המבול?‪ ,‬תיכנסו לתיבה‬ ‫אלא‪ ,‬בזה באו חכמינו ללמד אותנו 'אורחות חיים'‪ .‬לא‬ ‫'ניניו'‪' .‬ניניו' זה ‪' -‬ילד'‪ .‬שיטפונות בזק‪ ,‬מפנים אזרחים‬ ‫את‬ ‫שלי‪ .‬ומה יעשה אדם?‪ ,‬ישמור עצמו בקדושה‪ ,‬יעשה‬ ‫מה'רגֶ ל' ומהיום טוב עם בוץ ברגליים‪ .‬דהיינו‪ ,‬אי‬ ‫חוזרים ֶ‬ ‫מהבית שלהם‪ .‬ויש שם בארצות הברית מיליונים בלי‬ ‫את‬ ‫לו חומה‪ ,‬חומה שמצילה אותו‪ .‬רשב"י‪ ,‬כל מה שהוא‬ ‫אפשר לחזור לסדר חיי היום יום כרגיל כאילו לא היה‬ ‫חשמל‪ .‬גם הוריקן גדול ב'פלורידה'‪ ,‬משהו לא רגיל‪,‬‬ ‫עשה‪ ,‬זה לדור האחרון‪ ,‬הכל לדור הזה‪ ,‬לדור האחרון‪.‬‬ ‫זה עתה 'ימים נוראים' וכו'‪ ,‬ולחזור עם לכלוך ל'שגרה'‪.‬‬ ‫אלא צריך לחזור אדם 'נקי'‪ ,‬אדם 'חדש'‪ .‬לא יכול לחזור‬ ‫מהומות בכל העולם‪ .‬רעידת אדמה בדרום אמריקה‪,‬‬ ‫כש‬ ‫היה אחד שהיה לו מכונית‪ ,‬וביקש לבדוק את האיתותים‪,‬‬ ‫ב'פנמה' ‪ 7.7‬בסולם ריכטר‪ .‬זה הרס של אלפי בניינים‪.‬‬ ‫טוב‬ ‫את הוינקר אם עובד או לא‪.‬‬ ‫עכשיו עם 'בוץ' ברגליים‪ .‬לכן אמרו רבותינו כשאתה‬ ‫הולך לבית עכשיו אחרי כל ה'ימים הנוראים'‪ ,‬אי‬ ‫איטליה – הוריקן הורס בתים‪ ,‬מכוניות עפות באוויר‬ ‫ער‬ ‫הבן שלו יצא לחוץ לראות אם זה עובד‪ ,‬אומר לו‪" :‬אבא‪,‬‬ ‫אמ‬ ‫אפשר עם בוץ‪ ,‬אלא צריך הכל 'נקי'‪ .‬וגם זה מלמד‬ ‫באיטליה‪ .‬כל זה עכשיו‪ .‬ה'חותים' הפציצו את שדה‬ ‫זה מקולקל‪ ,‬זה נכבה ונדלק"‪ .‬אומר לו‪" :‬אם זה יידלק‬ ‫התעופה של 'סעודיה'‪ .‬יש שם הרוגים ומאות פצועים‪...‬‬ ‫תזכ‬ ‫אותנו לדאוג לזולת לראות שכולם הגיעו לבית ושהכל‬ ‫כל הזמן – זה מקולקל! אבל אם זה נכבה ונדלק – זה‬ ‫בסדר!"‪ .‬ככה גם צריך לאותת כל הזמן הבן אדם בכך‬ ‫בסדר והכל מסודר‪.‬‬ ‫אני אגיד לכם‪ ,‬כל זה הרס גדול אצל אומות העולם‪ .‬אבל‬ ‫מה‬ ‫שנכבה ונדלק‪ ,‬זה סימן שבן אדם 'חי'‪.‬‬ ‫מה? כשהקב"ה מכה את אומות העולם‪ ,‬בעצם אומר‬ ‫שנ‬ ‫כפילות המילה 'נח'‬ ‫לנו‪' :‬תראו מה אני עושה להם‪ .‬אני לא רוצה להרביץ‬ ‫שמ‬ ‫(או‬ ‫ג' דרכים בעשיית המצוות‬ ‫"אלה תולדות נח‪ ,‬נח איש צדיק תמים היה בדורותיו‪,‬‬ ‫לכם‪...‬לכן‪ ,‬אתם תחזרו בתשובה‪ ,‬ואתם תלכו בדרך‬ ‫השם!"‪ ,‬מה אתם חושבים שסתם יש שמה הפגנות‬ ‫ומה‬ ‫את האלוהים התהלך נח"‪ .‬שלושה פעמים 'נח'‪ .‬רבותינו‬ ‫גדולות ב'צרפת'?‪ 250,000 ,‬מפגינים על בתי ספר‪ .‬ופה‬ ‫א"ל‬ ‫"ויולד נח שלושה בנים‪ :‬שם‪ ,‬חם ויפת"‪.‬‬ ‫בארץ לא נותנים להם בתלמודי תורה ללמוד עקדת‬ ‫אמרו‪ :‬נח בדיבורו‪ ,‬נח בהילוכו‪ ,‬נח במעשיו‪ ,‬כמו שאומר‬ ‫הר‬ ‫'שם'– כל מצווה לעשות אותה לשם שמיים‪ ,‬בלי פניות‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫הזוהר הקדוש‪' :‬כל ניחא מסטרא דקדושה'‪ ,‬כי נח זכה‬ ‫יצחק! אומרים‪" :‬זה אסור ללמוד"‪ .‬עושים סנקציות‪,‬‬ ‫וְ ‪-‬ש‬ ‫לאוקמא שכינתא מעפרא‪' ,‬לשם שמיים'‪' ,‬לשם' ראשי‬ ‫להיזהר מכעס‪ ,‬וכעס הוא 'סטרא דמסאבותא'‪ .‬נח היה‬ ‫זה אסור וזה אסור‪ .‬ראית איזה מדינת ישראל מדינת‬ ‫הא‬ ‫תיבות 'לאוקמא שכינתא מעפרא'‪ ,‬הכל לכבודו יתברך‪.‬‬ ‫מצד מעשיו מצד הקדושה 'ונח מצא חן בעיני השם'‪,‬‬ ‫היהודים?‪ ,‬לא נותנים להם ללמוד תורה!‪ ,‬ועל זה אומר‬ ‫יהי‬ ‫'חם'‪ -‬חמימות‪ ,‬התלהבות‪ ,‬לא יהיה קר‪ .‬כי אם זה כמו‬ ‫כמו שאומר הזוהר‪ -‬פעמיים 'נח'‪ ,‬נוח לעליונים‪ ,‬נוח‬ ‫להם הקדוש ברוך הוא‪" :‬תשמעו‪ ,‬עכשיו יש כאלה‬ ‫קרח‪ ,‬צריך לחכות שיפשיר ויוכל לנזול‪ .‬אבל אם למשל‬ ‫לתחתונים‪ .‬ולכן גם זכה ל'נוח' בגשמיות‪ ,‬לעושר‪,‬‬ ‫הפגנות בחוץ לארץ אצל הגויים‪ ,‬תיזהרו על עצמכם"‪.‬‬ ‫מה‬ ‫תשים 'עראק' בפריזר אפילו שיהיה יום שלם‪ ,‬זה לא‬ ‫לכבוד‪ ,‬לגדולה‪ ,‬וגם ברוחניות זכה‪.‬‬ ‫לכן אנחנו צריכים לחזור בתשובה‪ ,‬לחשוב איך אנחנו‬ ‫לה‬ ‫יעזור‪ ,‬כיוון שיש לו חמימות משל עצמו‪ ,‬והוא יֵ רד לך‬ ‫היה אומר לנו רבי אברהם רפול‪ :‬צריך 'נח נח'‪ -‬נח‪-‬‬ ‫מסדרים שלא יהיה בעם ישראל חס ושלום בעיות‪ .‬זה‬ ‫גופ‬ ‫מהבקבוק כמו חלב‪ ,‬לא יקפא‪ .‬לכן צריך להיות חם‪,‬‬ ‫נקודת חצות‪ ,‬נח‪ -‬נץ חמה‪ .‬צריך את שניהם‪ .‬ואז יתקיים‬ ‫לא צחוק‪.‬‬ ‫‪+‬תיקון הנפטרים‬ ‫_למסירת שמות _לתיקון הנפטרים‬ ‫הנערך בכ_ל ערב ראש חודש‬ ‫שלוחה‬ ‫‪7‬‬ ‫‪03.5520004‬‬ ‫‪5‬‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫שיעשה מצוות בחמימות‪ ,‬חם בעבודת השם‪.‬‬ ‫דבר שלישי 'יֵ פת' הכי מהודר‪ .‬תפילין מהודרות‪ ,‬טלית‬ ‫נאה‪ ,‬הכי יפה‪ .‬לא ילך יקנה סוג ב' בזול‪ ,‬אלא ילך לחפש‬ ‫טלית הכי יפה שיש‪ ,‬כלומר הסוג הכי טוב‪ ,‬חוטים הכי‬ ‫רודפים אחרי התורה ולומדיה‪.‬‬ ‫טובים‪ ,‬הבד של הטלית הכי טוב‪ ,‬ושיהיה יפה‪ ,‬שיהיה‬ ‫מהודר‪ .‬כי כל יום אדם יקיים בזה מצווה‪ .‬מה‪ ,‬ילך עם‬ ‫אומר רבי שמעון‪ :‬אני אגיד לכם מה לעשות‪ ,‬אני הכנתי‬ ‫איזה דבר פשוט? לא‪ .‬יעשה מצווה הכי יפה שיש‪.‬‬ ‫'תיבה' שזה הזוהר הקדוש‪' .‬כל מי שייכנס'‪ ,‬ככה הוא‬ ‫אותו דבר 'תפילין'‪ ,‬צריך לעשות הכי יפה‪ .‬וככה זה כל‬ ‫כותב בזוהר חדש חלק א'‪ ,‬אני קורא לכם מבפנים‪:‬‬ ‫'התנאה לפניו במצוות'‪ .‬צריך להשתדל על זה‪.‬‬‫ֵ‬ ‫המצוות‬ ‫"מי ימלל גבורות השם"‪ ,‬אומר רבי שמעון בר יוחאי‪:‬‬ ‫כשאני הכנתי לכם את הזוהר הקדוש‪ ,‬צירפתי בזוהר‬ ‫'נח' זה גם רמז ל'שבת'‪' .‬נח'‪ ,‬זה 'שבת מנוחה'‪ .‬שומר‬ ‫הקדוש את נשמות האבות הקדושים – אברהם‪ ,‬יצחק‪,‬‬ ‫ומחוץ בכופר' 'שלוש מאות אמה אורך התיבה‪,‬‬ ‫שבת כהלכתּה ניצול משלושה דברים‪ :‬שעבוד מלכויות‪,‬‬ ‫יעקב‪ ,‬משה‪ ,‬אהרן‪ ,‬יוסף ודוד‪ .‬צירפתי שם בתוך הזוהר‬ ‫חמישים אמה רוחבה‪ ,‬ושלושים אמה קומתה' 'ואל‬ ‫חבלי משיח‪ ,‬מלחמת גוג ומגוג‪ .‬לכן אומר‪" :‬ויֹלד נח‬ ‫התנאים והאמוראים ומלאכי מעלה‪,‬‬ ‫הקדוש את כל ָ‬ ‫אמה תכלינה מלמעלה'‪ ,‬כדי שיֵ רדו המים‪.‬‬ ‫שלושה בנים" – מי ששומר שבת מוליד שלושה זכויות‪:‬‬ ‫כולם היו יורדים לישיבתי‪ ,‬כל אחד אומר דברי תורה‪,‬‬ ‫ֵשם – ניצול משעבוד מלכויות‪ .‬חם – חבלי משיח‪ .‬יֵ פת –‬ ‫ואני שמתי אותם את הכל בזוהר הקדוש‪ .‬ומי שנכנס‬ ‫בזה ולומד את זה‪ ,‬זה יעשה לו ִ'מטרייה' מיוחדת‪ ,‬יציל‬ ‫שמות הקודש במידות‬ ‫'בני יפת גוג ומגוג'‪ ,‬וניצול ממלחמת גוג ומגוג‪.‬‬ ‫אותו מהגשם השוטף‪ ,‬מהמבול שיהיה בדור האחרון‪,‬‬ ‫התיבה‬ ‫הצד הטוב טמון בחלק הרע‬ ‫וזה ייקרא 'תיבת נח' בשבילו‪ ,‬ויינצל מכל הבעיות ומכל‬ ‫הצרות של הדור האחרון'‪ ,‬כך הוא כותב פה‪.‬‬ ‫מאיפה זה בא ה ‪ 300' ?300‬אמה' זה כנגד האות ש' של‬ ‫'נחש'‪ .‬תעשה ‪ 300‬אמה אורך התיבה – זה כנגד ה‪-‬ש'‪.‬‬ ‫"אלה תולדות נח‪ ,‬נח איש צדיק תמים היה בדורותיו‬ ‫רבי יהודה פתיה עצר את‬ ‫חמישים אמה רוחבה – זה כנגד האותיות נ' של ה'נחש'‪.‬‬ ‫את האלוהים התהלך נח‪ .‬ויולד נח שלושה בנים את שם‬ ‫את חם ואת יפת‪ .‬ותשחת הארץ לפני האלוקים ותמלא‬ ‫ה'מבול'‬ ‫הרי אמרנו שב‪'-‬נחש' החלק הרע הוא האות‪-‬ח'‪ ,‬והחלק‬ ‫הטוב הוא נ' וְ ‪-‬ש'‪.‬‬ ‫הארץ חמס"‪.‬‬ ‫מה נשאר מהס"מ‪'-‬אל'? ‪ 30‬אמה קומתה שזה ל'‪,‬‬ ‫כשראה הקדוש ברוך הוא שהם הולכים בדרכים לא‬ ‫אחרי המבול כתוב "ויסכרו מעינת תהום רבה וארבת‬ ‫טובות‪ ,‬הארץ מלאה חמס – שזה גזל‪ ,‬וחמס זה גם‬ ‫וה‪-‬א'‪ ,‬זה האמה מלמעלה‪ .‬ואז ככה יינצל מי שצריך‬ ‫השמים ויכלא הגשם מן השמים" היה את רבי יהודה‬ ‫להינצל‪ ,‬ייכנס בפנים ויינצל‪.‬‬ ‫עריות ובעיות גדולות‪ ,‬אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬טוב‬ ‫פתיה ב'בגדד'‪ ,‬והרב שלו היה רבי עבדאללה סומך‪,‬‬ ‫אמרו לי המלאכים בעת בריאת האדם "מה אנוש כי‬ ‫שגם היה הרב של רבי יוסף חיים‪.‬‬ ‫ואיך זה הולך?‪ -‬על ידי שם 'הויה אדנות'‪ .‬אבל צריך‬ ‫תזכרנו"‪ ,‬ולכן עכשיו "אמחה את האדם אשר בראתי‬ ‫לשלב אותם ביחד‪ :‬אתה לוקח י' של הויה עם א' של‬ ‫מעל פני אדמה'‪.‬‬ ‫יום אחד אמר רבי יהודה פתיה איזה דבר‪ ,‬ואמרו לו‬ ‫אדנות (כך זה י"א); ה' של הויה‪ ,‬ד' של אדנות (כך‬ ‫הקהל‪ :‬מה‪ ,‬אתה בגיל ‪ ,17‬אתה עוד ילד‪ ,‬ואתה מדבר‬ ‫זה ה"ד); ו' של הויה‪ ,‬נ' של אדנות (כך זה ו"נ); ה' של‬ ‫מה זה 'מלאה ארץ חמס?'‪ ,‬המקובלים מסבירים שיש‬ ‫דברים כאלה?‬ ‫הויה‪ ,‬י' של אדנות (כך זה ה"י)‪ .‬אם כן זה הסדר שלהם‪.‬‬ ‫שני כוחות רעים ששולטים באדם‪ :‬זה הנחש והס"מ‪.‬‬ ‫רבי עבדאללה סומך שמע זאת ולקח אותו‪ ,‬סמך את‬ ‫ועכשיו נכפיל אותם‪ .‬י' פעם א' כמה יוצא?‪ .10 -‬אחר‬ ‫שמו של הס"מ הוא 'ס‪.‬מ‪-‬א‪.‬ל' – יש בו בס"מ חלק רע‬ ‫ידיו עליו ואמר‪" :‬מהיום‪ ,‬אתם רואים את הבחור הזה‬ ‫כך ה' פעם ד' זה ‪ ,20‬ויחד יוצא ‪ 30 – 30‬אמה קומתּה‪.‬‬ ‫(אותיות ס"מ)‪ ,‬אבל האותיות א'‪-‬ל' שבו יש בהם טוב‪,‬‬ ‫רבי יהודה פתיה? "יורה יורה‪ ,‬ידין ידין‪ ,‬כל ִמ ֵדין ָסמּוך‬ ‫ו' פעם נ' – זה ‪ 300 – 300‬אמה אורך התיבה‪ .‬אחר כך ה'‬ ‫ומהטוב הזה יונק הס"מ‪ .‬הס"מ‪ ,‬ככה השם שלו‪ :‬ס"מ‪-‬‬ ‫הוא לַ נָ א"‪ .‬ובכך סמך ידיו עליו לרבנות והוראה לעם‪.‬‬ ‫פעם י' – ‪ 50‬אמה רוחבּה‪ .‬הנה‪ ,‬רואים איך שעשה נֹח את‬ ‫א"ל‪ .‬הא'‪-‬ל' זה החלק הטוב שבו‪ ,‬והס"מ הוא החלק‬ ‫באותה התקופה ב'בגדד' ירדו גשמים במשך עשרה‬ ‫התיבה‪ ,‬הכל ע"י שמות הקודש‪.‬‬ ‫הרע‪ .‬גם בנחש‪ ,‬הח' הוא החלק הרע‪ ,‬אבל האותיות נ'‬ ‫ימים רצופים‪ .‬מה זה גשמים? כל הרחובות הפכו לנהר‬ ‫וְ ‪-‬ש' זה החלק הטוב‪ .‬ראה הקדוש ברוך הוא כי מלאה‬ ‫הארץ 'חמס'‪ .‬ה‪-‬ח' של ה'נחש' והס"מ של הס"מ‪ ,‬ביחד‬ ‫'חידקל'‪ ,‬כי הכל עלה על גדותיו‪ ,‬אנשים מתו‪ ,‬אנשים‬ ‫ברחו מהבתים‪ .‬מה לא היה שם? היה שם חכם יהודה‬ ‫הפתרון ל'מבול' האחרון‬ ‫יהיו 'חמס'‪ .‬אומר הקדוש ברוך הוא‪ ,‬שהארץ אוי ואבוי‬ ‫פתיה‪ ,‬לקח איתו עוד חבר‪ ,‬אמר לו‪" :‬בוא איתי ביחד"‪,‬‬ ‫מתמלאת 'חמס'‪.‬‬ ‫הלך לקבר של החכם ששון מרדכי‪ ,‬קרא שם את כל‬ ‫אבל בא רבי שמעון בר יוחאי ואומר‪ :‬יש מבול של‬ ‫מה עשה? אומר לְ נֹח 'בשביל שיינצל מי שצריך‬ ‫ה'תהילים' בבכיות‪ ,‬ואז הוא שם משהו במים (קמיע)‪,‬‬ ‫הדור האחרון‪ ,‬שבו יש אסונות רחמנא ליצלן‪ ,‬גזרות‪,‬‬ ‫להישאר‪ ,‬אתה עשה לך תיבה‪" :‬עשה לך תיבת עצי‬ ‫והכל חזר לאיתנו‪ ,‬עצר את הכל! איזה כוחות היה להם‪,‬‬ ‫מחלות השם יצילנו‪ ,‬וכל מיני בעיות‪ ,‬כגון שהם‬ ‫גופר" ותעשה את התיבה כך‪' :‬וכפרת אותה מבית‬ ‫באפשרותך להיות משותפיו של מו״ר הרב בניהו שליט״א‪ ,‬בתרומת ‪ ₪ 500‬חד פעמי‪ ,‬ואברכי‬ ‫המוסדות ילמדו להצלחתכם‪ ,‬שלט זה מודבק בפתחים של כל בתי המדרש של המוסדות הקדושים‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫‪6‬‬ ‫נמרוד בן רחל‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫עו‬ ‫ישנה היום תופעה שיש אנשים שקוראים לילדים‬ ‫"ה‬ ‫שלהם בשם 'נמרוד'‪ .‬הם פשוט לא יודעים מה‬ ‫הב‬ ‫המשמעות‪ .‬מסופר שהיה זוג באשדוד שהבן שלהם‬ ‫צדיק באמונתו יחיה‬ ‫תד‬ ‫יצא לתרבות רעה‪ .‬היו ההורים בוכים ובוכים‪ .‬אמרו להם‬ ‫דיבורים קדושים בענייני "אמונה"‬ ‫חברים‪" :‬בואו לרבי מאיר"‪ .‬בתחילה הם לא רצו לבוא‬ ‫מאת הרב יוסף עבדלחק שליט"א‬ ‫ואמרו‪" :‬אנחנו לא יודעים מה זה יעזור שנבוא אל הרב?"‪.‬‬ ‫מאברכי המוסדות‬ ‫אנ‬ ‫אמרו להם‪" :‬תבואו‪ ,‬הוא יחזיר לכם את הילד לאבינו‬ ‫זא‬ ‫שבשמיים"‪.‬‬ ‫לה‬ ‫תו‬ ‫טוב‪ ,‬הגיעו אל הרב והאימא בוכה ובוכה אומרת לו שהיא‬ ‫איך לעצור את המבול שהיה שם‪.‬‬ ‫מש‬ ‫רוצה תיקון מיוחד לבן שלה‪ .‬אומר לה הרב‪" :‬מה שמו?"‪.‬‬ ‫כי בעצם‪ ,‬מי שהולך בדרך השם‪ ,‬מתקיים בו מה שאמר‬ ‫שי‬ ‫אומרת לו‪" :‬נמרוד בן רחל"‪ .‬אמר הרב 'נמרוד זה אדם‬ ‫לו הקדוש ברוך הוא לנֹח ובניו? "ומוראכם וחיתכם יהיה‬ ‫רשע‪ ,‬השם יצילנו! מה אתם קוראים לו נמרוד?'‪ ,‬הם‬ ‫על כל חיית הארץ"‪.‬‬ ‫ונח מצא חן בעיני ה'‬ ‫אמרו שהם לא ידעו שאסור לקרוא בשם הזה‪ .‬עשה לו‬ ‫היו‬ ‫מי היה האדם שהמתין הכי הרבה שנים‬ ‫הרב שינוי השם‪ ,‬והבן חזר להיות בסדר‪.‬‬ ‫או‬ ‫לא‬ ‫למי האריה ממושמע‪...‬‬ ‫בהיסטוריה לזכות לילדים? ומי הוא אותו‬ ‫אדם שזכה לילדים בגיל המבוגר ביותר‬ ‫של‬ ‫את מה רצה לקחת איתו מרן‬ ‫עלי אדמות?‬ ‫אחר פטירתו?‬ ‫היו למשל רבנים שחיות הארץ היו מתפחדות מהם – הרב‬ ‫'אור החיים הקדוש'‪ ,‬הרב גלנטי‪ .‬וגם רבי רפאל מאיר‬ ‫לא‪ ,‬לא מדובר באברהם ושרה שזכו‬ ‫פניג'ל שהוא היה ממונה ושליח מטעם כל הרבנים כאן‪,‬‬ ‫לילדים בגיל ‪[ 100‬שרה בגיל ‪ .]90‬מדובר‬ ‫חכם עובדיה תמיד היה אומר‪ ,‬שה'תיבה' שלנו זה ‪-‬‬ ‫ואומרים שהוא הלך לאלג'יריה ולמרוקו לגייס כסף עבור‬ ‫ב’נח’ – “ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד‬ ‫הישיבות‪ ,‬שאדם בורח לישיבה‪ ,‬וזה בעצם ה'מערות'‬ ‫נח את שם חם ואת יפת” (פ”ה פסו’ לב)‪.‬‬ ‫היישוב היהודי בגלל שהיה בארץ רעב‪.‬‬ ‫שלשם אדם יברח ויינצל‪.‬‬ ‫אם נתבונן היטב בחומש נגלה כי כל אחד‬ ‫אנ‬ ‫הוא היה גם ה'חכם באשי' והלך לשם‪ .‬כותב את זה רבי‬ ‫מבני העולם זכה לילדים רבים במאה‬ ‫אגיד לכם‪ ,‬לפני יותר מ‪ 25-‬שנה ישבתי עם חכם עובדיה‬ ‫מנחם נתן נֵ טע אוייערבך‪ .‬הוא כותב‪ :‬הוא הלך לטוניס‪,‬‬ ‫השנים הראשונות לחייו‪ ,‬בעוד רק נח –‬ ‫"ב‬ ‫יוסף‪ ,‬ויצא כך שהוא נפתח לפניי ותשמעו דבר הפלא‬ ‫והיה שם גן מרהיב ביופיו‪ .‬כשבא חכם רפאל מאיר אל‬ ‫האדם היחיד בדור ההולך בדרך ה’ ומייצג‬ ‫וש‬ ‫ופלא‪ :‬הוא אומר לי בתוך הדיבורים שלו "תראה‪ ,‬ביום‬ ‫העיר‪ ,‬אמרו לו שיבוא ויראה את הגן הזה‪ .‬בדיוק באותו‬ ‫אותו – נותר עקר עד גיל ‪!500‬‬ ‫הדין הגדול והנורא אני לא יודע מה יהיה‪ "...‬כך הוא מדבר‬ ‫זמן‪ ,‬מהארמון של המושל ברח האריה ולא ידעו מה‬ ‫על עצמו‪.‬‬ ‫איך מרגיש אדם כזה? מה עובר על זוג‬ ‫כש‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫כזה? כל העולם זוכה לילדים לפחות עד‬ ‫לך‬ ‫יֹומן‪ ,‬וכל מקום שאני הולך במשך‬ ‫"אבל יש לי ִּפנקס כמו ָ‬ ‫היום‪ ,‬ובערב כשאני חוזר לבית‪ ,‬אני כותב‪ :‬היום הייתי פה‪,‬‬ ‫אמרו לו לרב פניג'ל שיברח מהמקום‪ .‬כיון שהיו שם שתי‬ ‫גיל ‪ 100‬והוא היחיד שעובר עליו יום‬ ‫מכ‬ ‫אריות שברחו‪.‬‬ ‫הולדת ‪ 400 ,300 ,200‬ללא ילדים‪.‬‬ ‫עם‬ ‫היום הייתי פה‪ ,‬דרשתי פה'‪ ,‬הכל הוא היה כותב‪.‬‬ ‫בדרך כלל אנשים כאלו נשברים‪ ,‬בוכים‪,‬‬ ‫'הייתי במקום פלוני‪ ,‬דרשתי כך וכך‪ .'...‬אומר‪" :‬כל הזמן‬ ‫לקח אותם הרב בלי שלשלאות ובלי כלום‪ ,‬תפס אותם‪,‬‬ ‫ות‬ ‫מתייאשים ומצטערים עד למאוד‪ ,‬שהרי‬ ‫מן‬ ‫חשבתי‪ ,‬שאני אקח איתי אחרי ‪ 120‬שנה את הספר 'יביע‬ ‫אמר להם 'בואו איתי'‪ ,‬ליטף אותם‪ ,‬והביא אותם בחזרה‬ ‫“מי שאין לו ילדים – נחשב כמת” (נדרים‬ ‫כי‬ ‫אומר'‪ ,‬ממשיך הרב ואומר‪' -‬אך עכשיו כבר לא חושב כך‪.‬‬ ‫לארמון בלי שום בעיה‪.‬‬ ‫סד ע”א)‪ .‬ומה היתה תגובתו של נח‬ ‫מר‬ ‫אני רוצה את הפנקס הזה שכתוב בו איפה זיכיתי את הרבים‪,‬‬ ‫מסופר על הרב אפרים אלנקווה שהיה רוכב על האריה‬ ‫ואשתו כל אותם שנים? ובפרט‪ ,‬שהם‬ ‫ואיפה הלכתי ממקום למקום‪ ,‬את זה אני רוצה איתי"‪.‬‬ ‫ושם נחש בתור מושכות‪ .‬היה אחד החכמים‪ ,‬שפעם הלך‬ ‫עסוקים בקירוב רחוקים כל אותם שנים?‬ ‫זכו‬ ‫בדרך ובא אליהם אריה באמצע הדרך‪ ,‬והיה מלווה את‬ ‫אין פסוקים מפורשים המגלים את‬ ‫את‬ ‫זה צער גדול יותר מפטירת‬ ‫הקבוצה הזאת בדרכים איזה גוי‪ .‬מה יעשו עכשיו מול‬ ‫הרגשותיו ותגובותיו של נח ואשתו‪ ,‬אך‬ ‫הול‬ ‫מה‬ ‫בני‪...‬‬ ‫האריה המפחיד?‬ ‫הרב גילה את ה'ברית קודש' שלו‪ ,‬האריה ראה את זה‪,‬‬ ‫הגאון רבי משה לוי זצ”ל (בספרו ‘תורת‬ ‫משה’) מגלה לנו את תגובתו המופלאה‬ ‫תע‬ ‫והלך משם מיד‪ ,‬כי הרב היה קדוש‪ .‬וזה פירוש "ומוראכם‬ ‫של נח‪ ,‬וכך הם דבריו‪‘ :‬הדבר תמוה‪:‬‬ ‫עכשיו אגיד לכם עוד דבר‪ :‬כשנפטר בנו רבי יעקב יוסף‬ ‫פרשת בראשית הסתיימה בפסוק‪“ :‬ונח‬ ‫תע‬ ‫זצ"ל‪ ,‬הוא היה בוכה בבית‪ .‬בא באחד הימים ראש‬ ‫וחיתכם יהיה על כל חיית הארץ"‪ .‬חשב הגוי הזה שהיה ֵעד‬ ‫היו‬ ‫מצא חן בעיני ה’”‪ ,‬ואילו הפסוק הפותח‬ ‫הממשלה 'ּביּבי' לנחם אותו‪ ,‬רואה אותו בוכה‪ ,‬אומר לו‬ ‫למעשה‪ ,‬שזה סגולה מה שהרב עשה מול האריה‪ ,‬ופעם‬ ‫וכל‬ ‫את פרשת נח‪ ,‬הוא‪“ :‬אלא תולדות נח‪,‬‬ ‫הרב‪" :‬תשמע‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬יש לי צער גדול‪ .‬עזוב את‬ ‫אחרת לאחר זמן כשהוא היה לבד‪ ,‬הופיע מול הגוי הזה גם‬ ‫נח איש צדיק תמים היה בדורותיו” (פ”ו‬ ‫רי‬ ‫הבן שלי‪ ...‬זה צער קטן לעומת מה שאתם עושים‪...‬כך‬ ‫כן אריה‪ ,‬והוא נזכר ב'סגולה' של החכם היהודי‪ .‬ומה היה‬ ‫פסו’ ט’)‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬יש קשר והמשך בין‬ ‫ועו‬ ‫אומר לו‪' :‬זה הצער שלי הגדול‪ .‬הצער העיקרי הוא על בני‬ ‫סופו של הגוי?‪ ,‬האריה אכל אותו‪..‬‬ ‫סיום הפרשה לתחילת הפרשה שאחריה‪,‬‬ ‫ומה הקשר וההמשך שיש כאן? – אלא‪,‬‬ ‫באה התורה הקדושה ללמדנו‪ :‬כיצד זכה‬ ‫נח למצוא חן בעיני ה’? בזכות מה זכה נח‬ ‫להיות אהוב על ה’ ולהינצל מהמבול יותר‬ ‫מכל שאר בני העולם? התשובה לכך היא‬ ‫הפסוק שבתחילת הפרשה הבאה‪“ :‬אלא‬ ‫תולדות נח” – אף על פי שזכה לתולדות‬ ‫בגיל כל כך מבוגר‪ ,‬בכל זאת “נח איש‬ ‫צדיק תמים היה”‪ ,‬ולא הרהר אחר מידותיו‬ ‫של הקב”ה‪ ,‬אלא קיבל הכל באהבה וידע‬ ‫שהבורא עושה הכל לטובתו‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫משול‪+‬חן‬ ‫המ‪+‬לך‬ ‫התורה שאתם רוצים לגייס אותם"‪.‬‬ ‫עוד לפני בערך ‪ 15‬שנה הוא אומר לו את זה‪ .‬ככה הוא‬ ‫דיבר איתו ב'אש להבות'‪.‬‬ ‫דים‬ ‫כל נתיבותיה שלום‬ ‫"הצער שלי הוא צער לא רק שלי‪ ,‬אלא של כל עם ישראל‪.‬‬ ‫מה‬ ‫לימוד מידות התנהגות ורחמים בדרכי‬ ‫הבן שלי הוא מזכה את הרבים‪ ,‬ובאמת חבל עליו‪ .‬אבל‬ ‫להם‬ ‫התעלות "במידות טובות" והנהגות דרך‬ ‫תדע לך‪ ,‬שזה הצער הכי גדול‪ ,‬מה שאתם עושים שאתם‬ ‫להם‬ ‫ארץ מאת הרב משה אהרון זוארץ‬ ‫רוצים לגייס בני תורה‪ ,‬זה הצער הכי גדול"‪.‬‬ ‫בוא‬ ‫שליט"א‬ ‫אני לא סתם אומר לכם את זה‪ ,‬העיניים שלי ראו‬ ‫ב?"‪.‬‬ ‫מאברכי המוסדות‬ ‫בינו‬ ‫זאת‪ .‬אני הייתי בהרבה מעמדים כאלה שהרב אומר‬ ‫להם על כך ומוציא את כל הכוחות שלו כדי שיהיו 'בני‬ ‫כן תינצל מכל הדברים הרעים‪ .‬כי אם כהֹ יאמר לך‬ ‫תורה' בעמ"י‪ ,‬שלא יעזבו את הישיבות‪ ,‬אלא שימשיכו‪.‬‬ ‫היא‬ ‫יצרך במענה רך‪' :‬לך לחברָך ולחבורתך עד מה תישאר‬ ‫ו?"‪.‬‬ ‫משתדל איך להשיג להם כסף‪ ,‬הוא היה מכתת רגליו‬ ‫כלואים בבית‪ ,‬קומו צאו ובנשים לכו חזו' (ככה אומר‬ ‫אדם‬ ‫שיהיו כספים לבני התורה‪ ,‬והיה כואב לו אם בן תורה אין‬ ‫לך יצר הרע)‪ ,‬ענֵ ה כסיל כאיוולתו‪' -‬לא זו!'‪ ,‬ואם יסייעו‬ ‫הם‬ ‫נח כפול שתיים שווה‬ ‫לו כסף‪ ,‬ואז הרב היה מוציא מעצמו‪.‬‬ ‫חבריך‪ ,‬חזֵ ק איתם ואל תמנע דרכך מנתיבתם‪.‬‬ ‫ה לו‬ ‫פרשת השבוע – נח‪ ,‬בה מסופר על נח ובניו‪ ,‬על המבול והתיבה‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫היו תקופות שהיו עשירים נותנים לו צ'קים פתוחים‪,‬‬ ‫שמירת הלשון‬ ‫בתחילת הפרשה פותחת התורה בסיפור על נח ובניו‪“ :‬אלה‬ ‫אומרים לו‪" :‬מה שאתה רוצה‪ ,‬כבוד הרב‪ ,‬תכתוב"‪.‬‬ ‫תולדות נח‪ ,‬נח איש צדיק תמים היה בדורותיו‪ ,‬את האלוהים‬ ‫התהלך נח”‪.‬‬ ‫לאחר מכן היו באים בני תורה אומרים לו את המצב‬ ‫בעלי התוספות מבארים שכפילות השם נח בהמשך הפסוק [נח‬ ‫שלהם‪ ,‬והרב היה כותב ונותן להם את הצ'ק‪ .‬היה עושה‬ ‫איש צדיק וכו’ את האלוקים התהלך נח] מלמדת שהיה בנח‬ ‫שתי בחינות‪.‬‬ ‫עוד היזהר עם הלשון‪ ,‬כבר הזהרתיך עם ה'אישון'(עין)‪,‬‬ ‫זאת גם מהחשבון הפרטי שלו‪.‬‬ ‫האחת שהיה נח עם הבריות‪ .‬בקשר טוב עם כולם‪ ,‬מאיר‬ ‫והתרחק מאותם אשר כל מעוזם הוא יֵ תר הגָ זַ ם‪' -‬גָ זִ ים‬ ‫פנים‪ ,‬מחייך ומסתדר עם כולם וזהו “נח איש צדיק תמים‬ ‫היה בדורותיו”‪ ,‬ובנוסף לכך היה גם נח עם הקב”ה שהיה‬ ‫הולך בדרכיו ושומר מצוותיו וזהו סיום הפסוק‪“ :‬את האלוקים‬ ‫התהלך נח”‪.‬‬ ‫ִאיניש‪ ,‬גּוזמא בעלמא'‪ ,‬וקול התור נשמע‪ ,‬הכל מעלין‬ ‫את המדומע‪ .‬עירוב פרשיות‪ ,‬תל תלפיות פרשת דרכים‪,‬‬ ‫אגרת מוסר ממרן זצ"ל‬ ‫ה‪-‬‬ ‫רות'‬ ‫וזהו מסר גדול לאדם‪ :‬להיות שלם ולייתר דיוק לשאוף תמיד‬ ‫יושבים ומשוחחים באו 'סיחון'‪ ,‬כי בחיל ילכו‪ ,‬מחיל אל‬ ‫לשלמות‪ ,‬גם בקשר שבין האדם לבוראו וגם בקשר שבן אדם‬ ‫חיל אגב ִשטפּה כצבי וכאיל‪ .‬וכמה רעה היה על אותם‬ ‫אני רוצה לקרוא לכם בשם חכם עובדיה‪ ,‬עוד דבר שהוא‬ ‫לחברו‪ ,‬להיות מעורה עם הבריות‪ ,‬לדרוש בשלומם ובטובתם‪.‬‬ ‫סיפר הצדיק הרב שמשון דוד פינקוס זצ”ל בספרו ‘נפש חיה’‪:‬‬ ‫אנשים שיושבים ומפטפטים ביצרים‪ ,‬באלו דברים שאין‬ ‫כתב‪ .‬זה מוסר שהוא כתב בלשון יפה ובחרוזים ‪:‬‬ ‫דיה‬ ‫ראש ישיבה אחד יום אחד קיבל הזמנה לחתונה לביתו – לתיבת‬ ‫להם שיעור‪ ,‬מרעה אל רעה יצאו‪ ,‬וכמה פעמים מדבר‬ ‫"בן אדם בשר ודם‪ ,‬עד מתי ֵתרדם‪ ,‬ותאהב את המותרות‪,‬‬ ‫פלא‬ ‫הדואר‪ ,‬כאשר פתח אותה מצא שם דבר מעניין‪ :‬החתונה תיערך‬ ‫ביום‬ ‫בשווייץ‪ ,‬להזמנה צורף כרטיס טיסה מארץ הקודש לשוויץ עם‬ ‫על תלמידי חכמים בגאווה ובוז וקול התורה צועק במרה‪:‬‬ ‫ושכחת את החוקים ואת התורות‪ֵ .‬וח ְמ ָדן וְ יִ ְת ָרן ְת ָאווה‬ ‫בקשה מיוחדת‪“ :‬אנא ממך‪ ,‬תגיע לחתונת ביתי”‪.‬‬ ‫'תשב באחיך תדבר??‪ֵ ,‬ת ֵאלָ ְמנָ ה שפתי שקר'‪ .‬השם‬ ‫נפשָך‪ ,‬ותשכח ֵאל עושָך‪.‬‬ ‫דבר‬ ‫ראש הישיבה קצת היה בהלם ‘מה לו ולשוויץ’? אולם החל‬ ‫להתבונן בהזמנה וניסה להיזכר מאיפה מכיר הוא את אב‬ ‫הטוב יכפר‪.‬‬ ‫הכלה‪ ,‬ואז האיר הקב”ה את עיניו‪ :‬אבי הכלה למד עימו‬ ‫כשאמרו רבותינו‪' :‬ואכלת ושבעת'‪ּ ,‬וסמיך לֵ יּה‪' -‬השמר‬ ‫בבחרותו בישיבת פוניבז’‪ ,‬עם זאת תמיהתו לא חלפה שהלא גם‬ ‫לך פן תשכח את השם אלוהיך'‪ .‬תשמע בני‪ ,‬הרחק‬ ‫משך‬ ‫אז בתקופה ההיא הם לא היו בקשר מיוחד והתמיהה התעצמה‪.‬‬ ‫ראש הישיבה החליט להרים פלאפון למזמינו ולשאול על מהות‬ ‫כללים לחיים‬ ‫משׁיכר וְ יין‪ .‬הידבק‬ ‫חמדי ָעין‪ ,‬ואין צריך לומר‪ֵ -‬‬ ‫מכל ָמ ֵ‬ ‫פה‪,‬‬ ‫ההזמנה‪.‬‬ ‫עם בוראך בפרישה ובדרישה – תפרוש מן המותרות‬ ‫פתח היהודי השוויצרי פיו ואמר‪“ :‬איני יודע אם אתה זוכר‪,‬‬ ‫אבל בילדותינו הגעתי במיוחד משוויץ לארץ ישראל ללמוד‬ ‫דע אחי‪ ,‬כי אלו הדברים הנזכרים לעיל הם כלל גדול‬ ‫ותדרוש אותו‪ ,‬כי אין התורה באה אלא עם הבורחים‬ ‫הזמן‬ ‫תורה בישיבה‪ ,‬היו לי בהתחלה קשיים לרוב‪ ,‬להיות כמעט ללא‬ ‫בתורה‪ .‬ואם תשמור עצמך באלה‪ ,‬תינצל מהרבה‬ ‫מן התאווה‪ ,‬ולהתנהג בקדושה‪ .‬ובזה תשכיל ותצליח‪,‬‬ ‫ביע‬ ‫ההורים כלל בארץ אחרת זה לא דבר של מה בכך‪ ,‬בנוסף לא‬ ‫כל כך הצלחתי בלימודים‪ ,‬לא היה מי שיעזור לי‪ ,‬וגם בחברה‬ ‫וׂשפות זרות‪ ,‬והוא ריחוק התענוגים‪ ,‬דברים‬‫עבירות ָ‬ ‫כי תרגיל בפת ָּומלִ יח‪ ,‬ולא בתענוגים כגון בשר ודגים‪ .‬כי‬ ‫כך‪.‬‬ ‫לא מספיק התחברתי והרגשתי ממש בודד‪.‬‬ ‫בטלים ִורחוק חברים רעים וצפיה בנשים‪ .‬בפרט בדור‬ ‫מרבה בשר מרבה רימה‪ ,‬כי לאן אתה הולך? למקום עפר‬ ‫בים‪,‬‬ ‫אחר זמן שניסיתי והרגשתי שאני חווה רק כישלונות וחוסר טעם‬ ‫וסיפוק בישיבה‪ ,‬החלטתי לחזור למקומי – לשוויץ‪.‬‬ ‫הפרוץ בערווה‪ .‬כן דרכו של היצר הרע‪ .‬וואיי‪ ,‬וואיי‬ ‫רימה ותולֵ ָעה‪.‬‬ ‫"‪.‬‬ ‫הרמתי טלפון להוריי והסברתי להם והם נעתרו לבקשתי לשוב‬ ‫הביתה ושלחו לי כרטיס טיסה חזרה לארצי – שוויץ‪ .‬היו להם‬ ‫על הדור האומלל הזה‪ ,‬אהה‪ ,‬אהה ואלליי לנו על כל‬ ‫והורד כנחל דמעה על מעשיך עד עתה‪ ,‬ומיררת‬ ‫זכור ֵ‬ ‫כמה ימים עד הטיסה שבהם נשארתי עוד בישיבה והנה הגיע‬ ‫אותם הקיבוצים והתיאטראות ובתי הקפה שנמצאים‬ ‫את נשמתך אשר רק ללמוד בדוחק ִעיוותה‪ .‬וכל רגע‬ ‫היום של הטיסה בו עתיד אני לוותר על חלומי לטפס ולגדול‬ ‫בפסגות התורה‪ ,‬ישבתי בבית המדרש חצי שבור ממתין שיעבור‬ ‫אלפים יהודים בשם יהודים דווקא‪ ,‬ובפרט בתי הספר‬ ‫הולך ולא ישוב‪ ,‬ולמה לא תירא מחמת עכשוב? (כלומר‬ ‫הזמן לצאת אל עבר שדה התעופה‪.‬‬ ‫החופשיים‪ .‬כשל כוחנו לסבול עוד בזה'‪ .‬עד כאן דברי‬ ‫מה'עכשיו')‪ ,‬דרוך נא בדרך הישר והחשּוב‪ּ ,‬וׂשנא את‬ ‫והנה מאחוריי הגיע איזה בחור וסידר לי את צווארון החולצה‬ ‫שהיה עקום‪“ ,‬מה שלומך”? הוא פצח בלבביות‪.‬‬ ‫מרן זצ"ל‪.‬‬ ‫תענוגי עולם ההבל‪ ,‬שבזה תהיה כקשור בחבל‪ .‬ומה‬ ‫אני הייתי רגיל שאף אחד לא מתייחס אליי בישיבה ופתאום‬ ‫וסף‬ ‫הגיע בחור שהפיח בי כוחות חדשים‪“ ,‬סוף סוף למישהו איכפת‬ ‫יום אחד הוא אמר את הדבר הבא בשיעור בביהכ"ס‬ ‫תענה בעולם הבא?‪ ,‬הלא תהיה שם נחשב כזֶ בל‪ּ .‬בִ משוך‬ ‫אש‬ ‫כאן ממני”‪ ,‬החלטתי לא לחזור‪ ,‬להישאר עוד קצת‪ ,‬לנסות‬ ‫כשׂה לטבח יובל ְ‪,‬קשור רגלך ּבַ כֵ ּבל‪ ,‬לשמוע זמרה‬ ‫היובל ֵ‬ ‫ובסייעתא דשמיא ה’ זיכני לעלות ולהתעלות במעלות התורה‬ ‫ה'יזדים' כשבאותו היום אני הייתי השיעור המקדים‬ ‫ר לו‬ ‫והיראה‪ ,‬נשארתי בישיבה‪ ,‬התקדמתי ושבתי בהמשך לשוויץ‬ ‫– וכך הוא אמר‪" :‬ראיתי את המשיח בחלום ודיברתי‬ ‫וכל נָ בֵ ל‪ ,‬ויֵ ֵה ָפך לאבל מחוליה‪ .‬היא העולה‪ .‬ובמקום קול‬ ‫את‬ ‫כרב ומנהיג לקהילה קדושה‪.‬‬ ‫ב”ה המשפחה גדלה וכולם הולכים בדרך ישראל סבא‪ ,‬דע לך‬ ‫איתו ושאלתי אותו למה הוא לא בא?‪ ,‬ענה לי‪ :‬יש‬ ‫רינה ותרועה‪ ,‬עשה לך כלי גולָ ה‪ ,‬אולי יוחנָך השם עליך‪.‬‬ ‫‪..‬כך‬ ‫אתה יודע מי היה אותו הבחור שסידר את החולצה והאיר לי‬ ‫פנים?‬ ‫מיליון ילדים שלא יודעים להגיד 'שמע ישראל'!"‪.‬‬ ‫ועוד בא‪ ,‬דע כי אם תינצל מכל התענוגים והשעשועים‪,‬‬ ‫בני‬ ‫זה היית אתה דע לך שבזכותך נשארתי בישיבה והגעתי לאן‬ ‫שהגעתי‪ ,‬עתה שאני מחתן את ביתי לא יהיה מאושר ממני אם‬ ‫אזכה לרקוד איתך יחד בחופת ביתי‪.‬‬ ‫הלימוד שלך יהיה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב‪.....‬‬ ‫ראו והתבוננו מה הכח של פעולה קטנה‪ ,‬של מילת עידוד‪,‬‬ ‫שיעור הדף היומי‬ ‫של התעניינות‪ ,‬של הארת פנים קטנה‪ ,‬להפוך ולבנות עולם‬ ‫ומלואו‪.‬‬ ‫אחר ‪ 120‬שנה יזכה אותו רב שבהיותו בחור רק סידר לחברו‬ ‫את החולצה ואמר לו מילת התעניינות – הוא יזכה לשכר עצום‬ ‫מפי הרה"ג דן גבאי שליט"א‬ ‫לא רק עבור מצוותיו אלא עבור כל התורה והמצוות שקיימו‬ ‫הרב משוויץ הוא וזרעו‪.‬‬ ‫זה הכח של הארת פנים‪.‬‬ ‫ונחתום מעניינא דיומא שכך היתה דרכו של מרן רבנו הגדול‬ ‫דף היומי במתיקות ובהירות‪ ,‬משניות‬ ‫חכם עובדיה יוסף זצ”ל – להאיר פנים ובחכמה ובמילים טובות‬ ‫יומיות‪ ,‬נ"ך‪ ,‬מוסר‪ ,‬מעשיות והלכות‬ ‫לבנות עולם ומלואו‪ ,‬להפוך בתים מבתים ריקים לבתים של‬ ‫תורה ויראת השם טהורה‪.‬‬ ‫בימים‪ :‬א‪ ,‬ב‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬בישיבת המייש"ר רח' אורט ישראל ‪ ,4‬בת ים‬ ‫הבא נצעד בשולי גלימתו – להאיר פנים ולזכות את הרבים‪,‬‬ ‫‪ 17:40‬תפילת ערבית > ‪ 18:00‬תחילת השיעור‬ ‫שנזכה‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫בוא ותגלה שגם אתה יכול לסיים מסכתות בהבנה ובהנאה‬ ‫שתיה קלה וחמה‬ ‫לרווחת הלומדים‬ ‫ממ‪+‬לכת ‪+‬הרשב״י‬ ‫‪8‬‬ ‫בגין דא יפקון מן גל‬ ‫ֵמע‬ ‫ישי עֶ לְ יוֹ נִ ין לְ ִמנְ דַּ ע ְּב ָרזָ א‬ ‫ַהכָ א ִא ְת ְר ִמיז לְ ִאנּ וּ ן ַקדִּ ׁ ֵ‬ ‫ְּבק‬ ‫ישין עִ ָּל ִאין כאן נרמז לצדיקים הקדושים‬ ‫ְד ָא ְת ָוון ַקדִּ ׁ ִ‬ ‫למ‬ ‫העליונים‪ ,‬לדעת בסוד אותיות הקדושות העליונות ִה ּפוּ כָ א‬ ‫ִמכ‬ ‫דְּ ָא ְת ָוון כ"ב לְ ִא ְת ְמ ֵחי לְ ִאנּ וּ ן ַח ָ ּייבַ ָ ּיא אם תהפך כ"ב‬ ‫ִּכ ְד‬ ‫אותיות מסדר אבג"ד לסדר תשר"ק שהוא מידת הדין‬ ‫לדעת ר' יהודה זכותו של נח הועילה רק‬ ‫כר‬ ‫למחות ולכלות את דור המבול שהיו רשעים כמ"ש כי מלאה‬ ‫לעצמו ולא לבני דורו‬ ‫הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם‪ .‬וְ עַ ל דָּ א וַ ִ ּי ָּמחוּ ִמן‬ ‫ית ָך ובגלל זה נמחו מן‬ ‫ָה ָא ֶרץ ְּכ ִתיב‪ֹ ּ .‬בא ַא ָּתה ְוכָ ל ֵּב ְ‬ ‫הארץ‪ ,‬וכתוב ב"א אתה וכל ביתך פי' לכך נכתב כאן ב"א‬ ‫(ח"א דף סז ע"א) וְ ָא ַמר ִר ִּבי יְ הוּ ָדה‪ְּ ,‬ב ַההוּ א זִ ְמנָ א‬ ‫א‬ ‫הב' קודם לא' לרמז על היפך האותיות המרמזות לדין כנ"ל‪.‬‬ ‫ְד ִא ְת ֲאבִ ידוּ ִאנּ וּ ן ַח ָ ּיבִ ין ֵמעָ לְ ָמא‪ֻ ,‬ק ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך‬ ‫הוּ א ָ(עצִ יב) (נ"א ִא ְס ַּתּכַ ל) ִא ׁ ְש ַּת ַדל עַ ל עָ לְ ָמא וְ לָ א‬ ‫יה ואמר רבי יהודה‪,‬‬ ‫ֲח ָמא ָמאן ְ(ד ָק ִאים) דְּ ָאגִ ין עֲ לֵ ּ‬ ‫(דף‬ ‫מדוע הבעלי חיים נענשו במבול‬ ‫היאך ניצל נח הצדיק ולא נתפס בעוון בני‬ ‫בשעה שרשעי דור המבול נאבדו מן העולם‪ ,‬הקב"ה הסתכל‬ ‫ִאת‬ ‫דורו‬ ‫על העולם ולא ראה איזה צדיק שיוכל להגן על הדור‪ .‬וְ ִאי‬ ‫ִאי‬ ‫ימא ָהא נֹ ַח וא"ת הרי היה נח שהפסוק מעיד עליו איש‬ ‫ֵת ָ‬ ‫ִאנ‬ ‫ִר ִּבי יוֹ ֵסי ֲהוָ ה ׁ ְשכִ ַיח ַק ֵּמ ּיה דְּ ִר ִּבי ׁ ִש ְמעוֹ ן יוֹ ָמא ַחד‪,‬‬ ‫יה לְ ַא ָ ּגנָ א עַ ל ָ(ּד ֵריּה)‬ ‫צדיק והיה לו להגן על דורו‪ ,‬דַּ ֲהוָ ה לֵ ּ‬ ‫ַמ ׁש‬ ‫ָא ַמר לֵ ּיה ַמאי ֲח ָמא ֻק ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך הוּ א לְ ׁ ֵש ָיצ ָאה‬ ‫ַ ּג ְר ֵמ ּיה וּ לְ ַא ּ ָפ ָקא ִמ ֵּנ ּיה ּתוֹ לָ ִדין לְ עָ לְ ָמא שזכותו היתה ִר ִּבי ֶאלְ עָ זָ ר ׁ ָש ִאיל לֵ ּיה לְ ַר ִּבי ׁ ִש ְמעוֹ ן ֲאבוּ י‪ָ ,‬הא‬ ‫פת‬ ‫יב ָ ּיא רבי‬ ‫כָ ל ֵח ַיות ְּב ָרא ְועוֹ ף ׁ ְש ַמ ָ ּיא עִ ְּמהוֹ ן דְּ ַח ָ ּי ַ‬ ‫מספקת רק להגן על עצמו‪ ,‬ולהוציא ממנו תולדות לעולם ְּתנֵ ינַ ן ְּב ׁ ָשעֲ ָתא ְדעָ לְ ָמא ִא ְת ַמ ְּליָ א חוֹ בֵ י ְבנֵ י נָ ׁ ָשא‬ ‫כמ‬ ‫יוסי היה מצוי יום אחד לפני ר"ש‪ ,‬ושאל את ר"ש מה‬ ‫כדי להמשיך את הבריאה שלא תתבטל ח"ו‪ָ .‬ה ָדא הוּ א וְ ִדינָ א נָ פַ ק רבי אלעזר שאל את ר"ש אביו‪ ,‬הרי למדנו‬ ‫בש‬ ‫ראה הקב"ה לכלות כל חיות השדה ועוף השמים יחד עם‬ ‫יתי ַצדִּ יק לְ פָ נַ י ַּבדּ וֹ ר ַה ֶּזה‪ .‬בשעה שהעולם נתמלא מעונות בני אדם ונגמר דינם וכבר‬ ‫דִּ כְ ִתיב ִּכי אוֹ ְת ָך ָר ִא ִ‬ ‫ודם‬ ‫הרשעים‪ִ .‬אי ְבנֵ י נָ ׁ ָשא ָח ָטאן ְּבעִ ֵירי ְועוֹ פֵ י ׁ ְש ַמ ָ ּיא‬ ‫ַּבדּ וֹ ר ַה ֶּזה ַדיְ ָיקא‪ .‬זה מש"כ כי אותך ראיתי צדיק לפני יצא המשחית לפעול‪ ,‬וַ וי לְ ַההוּ א זַ ָּכ ָאה ְד ִא ׁ ְש ְּתכַ ח‬ ‫ולא‬ ‫וּ ׁ ְש ָאר ִּב ְריָ ין ַמה ָחטוּ אם בני אדם חטאו הבהמות‬ ‫בדור הזה שפירושו בדור הזה דייקא שלא היה צדיק אלא ְּבעָ לְ ָמא ְד ִאיהוּ ִא ְּתפַ ס ְּבחוֹ בוֹ י ְד ַח ָ ּי ַיב ָ ּיא‬ ‫ֲהל‬ ‫ועופות השמים ושאר הבריות מה חטאו‪ָ .‬א ַמר לֵ ּיה ְּבגִ ין‬ ‫יתא אוי לזה הצדיק שנמצא אז בעולם‪ ,‬כי הוא נתפס‬ ‫בְ ַק ְד ֵמ ָ‬ ‫לפי דורו שכולם היו רשעים‪.‬‬ ‫ְּבנֵ‬ ‫דִּ כְ ִּתיב ִּכי ִה ׁ ְש ִחית ָּכל ָּבשָׂ ר ֶאת דַּ ְר ּכוֹ עַ ל ָה ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫תחלה בעונות הרשעים‪ .‬נֹ ַח ֵא ְיך ִא ׁ ְש ֵּתזִ יב דְּ לָ א ִא ְּתפַ ס‬ ‫אד‬ ‫ֻּכ ְּלהוּ ֲהווּ ְמ ַח ְּבלֵ י ָא ְר ַחיְ יהוּ ‪ָ ׁ ,‬ש ְב ֵקי זֵ ינַ יְ הוּ ְו ָד ְבקוּ‬ ‫ְּבחוֹ בַ יְ יהוּ אם כן נח איך ניצל מן העונש ולא נתפס בעונות‬ ‫וּ כְ‬ ‫ְבזֵ ינָ א ָא ֳח ָרא שכולם השחיתו את דרכם שעזבו את מינם‬ ‫רשעי דורו‪ָ .‬א ַמר לֵ ּיה ָהא ִא ְּת ָמר דְּ ֻק ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך הוּ א‬ ‫יִ ְת‬ ‫ודבקו במין אחר‪ ,‬וא"ת וכי החיה והבהמה והעופות מצווים‬ ‫ָּבעָ א לְ ַא ּ ָפ ָקא ִמ ֵּנ ּיה ּתוֹ לָ ִדין לְ עָ לְ ָמא ִמגּ וֹ ֵּתיבוּ ָתא‬ ‫דעת ר' יוסי שכיון שלא היו עשרה‬ ‫שכ‬ ‫להדבק במינם שתאמר שהם חטאו ויתחייבו מיתה‪.‬‬ ‫אמר לו רשב"י‪ ,‬שתי תשובות בדבר‪ ,‬א' אצל נח היה יוצא מן‬ ‫צדיקים לכן לא יכל להגן על בני דורו‬ ‫הק‬ ‫הכלל‪ ,‬לפי שהקב"ה רצה להוציא ממנו תולדות מן התיבה‬ ‫מת‬ ‫בשביל קיום העולם‪ ,‬ולכן גם תולדותיו ניצלו בזכות זו‪ְ .‬ותוּ‬ ‫הרשעים משפיעים ברשעותם על כל‬ ‫ִר ִּבי יוֹ ֵסי (דף סז ע"ב) ָא ַמר‪ַּ ,‬בדּ וֹ ר ַה ֶּזה דָּ א ׁ ְשבָ ָחא ְד ָהא דִּ ינָ א לָ א יָ כְ לָ א לְ ׁ ַשלְ ָט ָאה עֲ לוֹ י ְּבגִ ין דַּ ֲה ָוה‬ ‫הבריאה‬ ‫ָט ִמיר וְ גָ נִ יז ַּב ֵּתבָ ה וְ ִא ְת ּ ַכ ְסיָ יא ֵמעֵ ינָ א ב' שכחות הדין‬ ‫דִּ ילֵ ּיה דַּ ֲהוָ ה ְּב ַההוּ א ָד ָרא ַח ָ ּייבָ א וְ ִא ׁ ְש ְּתכַ ח ּכוּ לֵ י‬ ‫ַהאי ִא ׁיש ַצדִּ יק ָת ִמים רבי יוסי אמר‪ ,‬מש"כ בדור המוציאים את הדין לפועל לא יכלו לשלוט עליו לפי שהיה‬ ‫ּ‬ ‫טמון ונחבא בתיבה והיה מכוסה מעיני המשחיתים‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬זהו שבחו שהיה באותו דור של רשעים והיה כל כך‬ ‫ָּתא ֲחזֵ י‪ִ ,‬אנּ וּ ן ַח ָ ּי ֵיבי עָ לְ ָמא ָ ּג ְרמוּ ֲהכִ י לְ כָ ל ִּב ְריָ ין‬ ‫צדיק תמים (וַ ַּדאי וְ לָ או בְ ָד ָרא ִּדילֵ יּה ֵאלָ א) (ס"א וְ ָּדא ִדי‬ ‫ומתרץ‪ ,‬בא וראה‪ ,‬אותם רשעי העולם גרמו כן לכל הבריות‬ ‫משה ואפילו אם היה בדורו של‬ ‫לֵ יּה) וַ ֲאפִ ילּ וּ בְ ָד ָרא ְד ׁ ֶ‬ ‫לְ מ‬ ‫שיתדבקו בשאינם מינם‪ .‬וּ ָבעוּ ן (לְ ַא ְׁשּכָ ָחא) לְ ַא ְּכ ָח ׁ ָשא‬ ‫רמז לצדיקים הקדושים לדעת בסוד‬ ‫משה היה צדיק‪ ,‬ומדמה את נח אל משה כי נח בחי' יסוד‬ ‫ּ ְפצ‬ ‫אשית ורצו להכחיש עי"ז את מעשה‬ ‫עוּ ָב ָדא ִד ְב ֵר ׁ ִ‬ ‫האותיות הקדושות‬ ‫דז"א ומשה יסוד דאו"א‪ֲ ,‬אבָ ל לָ א ֲהוָ ה יְ כִ יל לְ ַא ָ ּגנָ א‬ ‫הא‬ ‫בראשית‪ ,‬ר"ל לשנות צורת הבריות ממה שברא הקב"ה‬ ‫במעשה בראשית‪ ,‬כי ע"י עירוב הבריות אלו באלו כגון עירוב‬ ‫עַ ל עָ לְ ָמא‪ְּ .‬בגִ ין דְּ לָ א ִא ׁ ְש ַּת ָּכחוּ עֲ שָׂ ָרה בְ עָ לְ ָמא‬ ‫הק‬ ‫דק‬ ‫שור בחמור יצאה מהם צורת פרד‪ ,‬הרי נשתנתה הצורה‬ ‫וְ ָתא ֲחזֵ י‪ְּ ,‬כ ִתיב‪( ,‬צפניה ב) ַּב ְּק ׁשוּ ֶצ ֶדק ַּב ְּק ׁשוּ עֲ נָ וָ ה‬ ‫אבל לא היה יכול להגן על העולם כמו משה רבנו לפי שלא‬ ‫הח‬ ‫שברא הקב"ה במעשה בראשית‪ .‬וְ ִאנּ וּ ן ָ ּג ְרמוּ לְ כָ ל ִּב ְריָ ין‬ ‫אוּ לַ י ִּת ָּס ְתרוּ ְּביוֹ ם ַאף יְ הֹ וָ ה בא וראה‪ ,‬כתוב בקשו‬ ‫נמצאו עשרה צדיקים בעולם שיעזרוהו‪ ,‬והעשרה הם כנגד‬ ‫ַ(א‬ ‫לְ ַח ְּבלָ א ָא ְר ַחיְ יהוּ ּ ְכ ָמה דְּ ִאנּ וּ ן ְמ ַח ְּבלָ ן והם גרמו לכל‬ ‫צדק בקשו ענוה וכו' שפירושו בקשו את מדת צדק שהיא‬ ‫העשר ספירות‪ ,‬ובעשרה אפשר להעלות מ"ן‪ ,‬ואילו למשה‬ ‫במ‬ ‫הבריות להשחית דרכם להתערב מין בשאינו מינו כמו שהם‬ ‫המלכות שתסתיר אתכם בצל כנפיה מפני מידת הדין‪ ,‬וגם‬ ‫היו לו עשרה צדיקים וכך העלה מ"ן והציל את הדור ְּכ ָמה‬ ‫הב‬ ‫השחיתו דרכם‪ .‬כי האויר היה מלא מזוהמה זאת וזה השפיע‬ ‫בקשו מדת ענוה להסתיר עצמכם מפני מדת הדין‪ְ .‬ונֹ ַח‬ ‫ְד ַא ְּת ָא ֵמר כמו שנאמר‪( ,‬בראשית יח) אוּ לַ י יִ ָּמ ְצאוּ ן‬ ‫גַ ְר‬ ‫על כל הבריאה כולה‪ָ .‬א ַמר ֻק ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך הוּ א ַא ּתוּ ן‬ ‫ִּב ֵּק ׁש ֶצ ֶדק וְ עָ אל ְּבגַ ַ ּו ּה דְּ ֵתיבוּ ָתא‪ ,‬וְ ִא ְס ַּת ַּתר ְּביוֹ ם‬ ‫ׁ ָשם עֲ שָׂ ָרה וְ לָ א ִא ׁ ְש ַּת ּ ָכחוּ ַּת ָּמן ולא נמצאו שם עשרה‬ ‫עצ‬ ‫ְּבעִ יתוּ (לְ ַא ְׁשּכָ ָחא) לְ ַא ּ ְכ ָח ׁ ָשא עוּ בָ ֵדי יְ ַדי אמר להם‬ ‫ַאף יְ הֹ וָ ה ונח בקש צדק כמ"ש את האלהי"ם התהלך‬ ‫צדיקים לכן נהפכו כל ערי סדום‪ ,‬אוּ ף ַהכָ א לָ א ִא ׁ ְש ַּת ָּכחוּ‬ ‫עצ‬ ‫הקב"ה אתם רציתם להכחיש מעשי ידי ע"י שתערבו מין‬ ‫נח היינו עם המלכות‪ ,‬וגם בקש ענוה שנכנס בתוך התיבה‬ ‫עֲ שָׂ ָרה ֵאלָ א הוּ א וּ ְתלָ ת ְּבנוֹ י וְ נוּ ְקבַ יְ יהוּ וְ לָ א ֲהווּ‬ ‫ָאמ‬ ‫בשאינו מינו ולהמציא בריות חדשות מה שלא בראתי‪ֲ ,‬אנָ א‬ ‫ונסתתר בה בעת המבול שהיה אז חרון אף ה' בעולם‪ְ .‬ועַ ל‬ ‫עֲ שָׂ ָרה אף כאן בדור המבול לא היו עשרה צדיקים‪ ,‬אלא‬ ‫לְ א‬ ‫ַא ׁ ְשלִ ים ְרעוּ ָתא ִדלְ כוֹ ן אני אשלים רצונכם לעשות‬ ‫יה ועל כן‬‫דָּ א ִדינָ א לָ א יְ כִ יל לְ ׁ ַשלְ ָט ָאה וּ לְ ַק ְט ְרגָ א לֵ ּ‬ ‫נח ושלשת בניו ונשותיהם שהם רק שמונה‪ ,‬וכיון שלא היו‬ ‫את‬ ‫בריות חדשות וּ ָמ ִח ִיתי ֶאת ָּכל ַהיְ קוּ ם ֲא ׁ ֶשר עָ שִׂ ִיתי‬ ‫לשלוט ולקטרג עליו‪.‬‬ ‫הדין לא היה יכול‬ ‫עשרה לא יכלו להציל את דורם‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ממ‪+‬לכת ‪+‬הרשב״י‬ ‫ון מן גלותא ברחמי‬ ‫ֵמעַ ל ּ ְפנֵ י ָה ֲא ָד ָמה‪ַ .‬א ְהדַּ ר עָ לְ ָמא לְ ַמיִ ין ְּכ ָמה ַד ֲהוָ ה‬ ‫יתא ַמיִ ין ְּב ַמיִ ין וְ ָהא ִא ְּת ָמר אחזיר את העולם‬ ‫ְּב ַק ְד ֵמ ָ‬ ‫למים כמו שהיה בתחלה מים במים‪ ,‬כמו שכבר נאמר לעיל‪.‬‬ ‫ְו ִאיהוּ ְמ ַח ְּבלָ א ְדעָ לְ ָמא ִא ְּק ֵרי והיינו מה שאמר רבי‬ ‫ִמ ָּכאן וּ לְ ָהלְ ָאה ַאעֲ בֵ יד ִּב ְריָ ין ָא ֳח ָרנִ ין ְּבעָ לְ ָמא‬ ‫שמעון‪ ,‬כל אדם שעינו רעה‪ ,‬סימן שעין המשחית שורה‬ ‫ּ ִכ ְד ָקא יָ אוּ ת‪ .‬מכאן ואילך אעשה בעולם בריות אחרות‬ ‫עליו והוא נקרא משחית העולם‪ ,‬ר"ל שעינו הגשמית‬ ‫כראוי‪ ,‬כי בתיבה נתחדשו בסוד העיבור ונחשבים כבריות‬ ‫נעשית כלי לרוחניות שעל ידו פועלים החיצונים להזיק בעין‬ ‫חדשות‪.‬‬ ‫רעה‪ .‬וְ לִ ָּבעֵ י לֵ ּיה לְ ִאינֵ ׁיש לְ ִא ְס ַּת ְּמ ָרא ִמ ֵּנ ּיה ְולָ א‬ ‫יה דְּ לָ א יִ ְּתזַ ק ַ(ק ֵּמיּה) וצריך האדם‬ ‫לְ ִא ְת ָק ָר ָבא בַ ְהדֵּ ּ‬ ‫להשמר ממנו ולא יתקרב אליו כדי שלא ינזק ממנו‪ְ .‬ו ָא ִסיר‬ ‫יה ְּב ִא ְת ַ ּג ְּליָ א ואסור להתקרב אליו בגלוי‬ ‫לְ ִמ ְק ַרב ַּב ְהדֵּ ּ‬ ‫אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו‬ ‫כי אסור לאדם לחבל בעצמו כי מביא את עצמו לידי סכנה‬ ‫שמגרה על עצמו הקליפות ומשסה על עצמו את הכלב‪.‬‬ ‫שולט כמ"ש ומלכותו בכל משלה‪ ,‬ואתם רוצים להטמין וּ ִמ ׁ ּשוּ ם ֲהכִ י ֵמ ִא ׁיש ַרע עַ יִ ן ָּבעֵ י לְ ִא ְס ַּת ְּמ ָרא ִמ ֵּנ ּיה‪,‬‬ ‫(דף סח ע"א) וַ ָ ּיבֹ א נֹ ַח וּ בָ נָ יו וְ ִא ׁ ְש ּתוֹ וּ נְ ׁ ֵשי בָ נָ יו‬ ‫עצמכם בתוך הקליפות‪ָ ,‬ה ָדא הוּ א דִּ כְ ִתיב ִאם יִ ָּס ֵתר ִמ ַּק ֵּמי ַמלְ ַא ְך ַה ָּמ ֶות עַ ל ַא ַחת ּ ַכ ָּמה ְוכַ ָּמה‪ .‬ומסיק‬ ‫ִא ּתוֹ ‪ִ .‬ר ִּבי ִח ָ ּייא פָ ַתח וְ ָא ַמר (ירמיה כג) ִאם יִ ָּס ֵתר‬ ‫ִא ׁיש ַּב ִּמ ְס ָּת ִרים וַ ֲאנִ י לֹא ֶא ְר ֶאנּ וּ נְ ֻאם יְ הֹ וָ ה‪ֲ .‬אנָ א דבריו‪ ,‬כי אם מאיש רע עין צריך להסתר ולהשמר‪ ,‬מלפני‬ ‫ִא ׁיש ַּב ִּמ ְס ָּת ִרים וַ ֲאנִ י לֹא ֶא ְר ֶאנּ וּ נְ ֻאם יְ הֹ וָ ה‪ַּ .‬כ ָּמה‬ ‫הוּ א ַדעֲ בַ ִדית נוּ ְק ֵּבי פְ ִס ִירין פירוש אני הוא שעשיתי מלאך המות בשעת המגפה על אחת כמה וכמה שצריך‬ ‫ִאנּ וּ ן ְּבנֵ י נָ ׁ ָשא ֲא ִט ֵימי לִ ָּבא וּ ְס ִת ֵימי עַ יְ ינִ ין דְּ לָ א‬ ‫להשמר‪.‬‬ ‫את הנקבים החפורים וְ עֲ בַ ִדית ֲח ׁשוֹ כָ א וּ נְ הוֹ ָרא ועשיתי‬ ‫אריהוֹ ן רבי חייא‬ ‫ַמ ׁ ְש ִ ּג ִיחין וְ לָ א יָ ְדעִ ין ִּב ָיק ָרא ְד ָמ ֵ‬ ‫חושך ואור ר"ל אני עשיתי הקדושה והקליפות וְ ַא ּתוּ ן ֵא ְיך‬ ‫פתח ואמר מש"כ אם יסתר איש במסתרים וכו' פירושו‪,‬‬ ‫יָ כְ לִ ין לְ ִא ְת ַט ָּמ ָרא ַק ָּמאי ואיך אתם יכולים להסתתר‬ ‫כמה בני האדם הם אטומי לב וסתומי עינים שחושבין שעיני‬ ‫הקב"ה ציוה לנח להכנס לתיבה‬ ‫מלפני לעשות במחשך מעשיכם‪.‬‬ ‫בשר להקב"ה ח"ו שכמו שאפשר להסתתר מעיני בשר‬ ‫להסתירו מעין המשחית‬ ‫ודם כך אפשר להסתתר מעיני הקב"ה‪ ,‬שלא משגיחים‬ ‫ולא יודעים בכבוד קונם שמלא הארץ כבודו דִּ כְ ִּתיב ֵּב ּיה‬ ‫אדם החוטא בסתר הקב"ה עושה בו דין‬ ‫ֲהלוֹ א ֵאת ַה ׁ ּ ָש ַמיִ ם וְ ֵאת ָה ָא ֶרץ ֲאנִ י ָמלֵ א‪ֵ .‬ה ְיך ָּבעוּ ן‬ ‫וְ עַ ל דָּ א ֻק ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך הוּ א בָ עָ א לְ ַחפְ יָ א לְ נֹ ַח‬ ‫בגלוי‬ ‫ְּבנֵ י נָ ׁ ָשא לְ ִא ְס ַּת ְּת ָרא ֵמחוֹ בַ יְ יהוּ אם כן איך רוצים בני‬ ‫לְ ִא ְס ַּת ְּת ָרא ֵמעֵ ינָ א ְדלָ א יְ כִ יל רוּ ַח ְמ ָס ַאבָ א‬ ‫אדם להסתתר מחטאיהם וְ ָא ְמ ֵרי ִמי רוֹ ֵאנוּ וּ ִמי יוֹ ְדעֵ נוּ ‪.‬‬ ‫יה ְּבגִ ין דְּ לָ א יִ ְת ַח ַּבל וְ ָהא ִא ְּת ָמר ועל כן‬ ‫לְ ׁ ַשלְ ָטא עֲ לֵ ּ‬ ‫וּ כְ ִתיב‪( ,‬ישעיה כט) וְ ָהיָ ה בְ ַמ ְח ׁ ָש ְך ַמעֲ שֵׂ ֶיהם‪ .‬לְ ָאן‬ ‫יך רצה הקב"ה לחפות על נח להסתירו מעין המשחית כדי שלא‬ ‫אר ּיה וְ ַא ְמ ׁ ִש ְ‬ ‫יִ ְת ַט ְּמרוּ ן ִמ ַּק ֵּמ ּיה ואומרים מי רואנו ומי יודע מאתנו‪ ,‬וכמו ָּתא ֲחזֵ י‪ַּ ,‬כד ַּבר נָ ׁש ָח ֵטי ַק ֵּמי ָמ ֵ‬ ‫יה תוכל רוח הטומאה לשלוט עליו כדי שלא ישחת וכבר נאמר‬ ‫שכתוב והיה במחשך מעשיהם שמעשיהם הוא במחשך ַ ּג ְר ֵמ ּיה לְ ִא ְת ַּכ ְסיָ א‪ֻ ,‬ק ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך הוּ א עֲ בִ יד ֵּב ּ‬ ‫הקליפות‪ ,‬אנה יסתתרו מלפני הקב"ה‪ ,‬הרי הקליפות עצמם דִּ ינָ א ְּב ִא ְת ַ ּגלְ יָ א בא וראה‪ ,‬כשאדם חוטא לפני קונו לעיל‪ .‬וַ ָ ּיבֹ א נֹ ַח ְּכ ָמה ְד ִא ְּת ָמר לְ ִא ְס ַּת ְּת ָרא ֵמעֵ ינָ א‬ ‫ויבא נח‪ ,‬כמו שלמדנו שנכנס נח לתיבה כדי להסתתר מעין‬ ‫וחושב למשוך עצמו להתכסות ולהסתתר מהקב"ה כאילו‬ ‫מתקיימות מתמצית השפע העליון ואתם חושבים להטמן‬ ‫המשחית‪ִ .‬מ ּ ְפנֵ י ֵמי ַה ַּמ ּבוּ ל ְ(ּד ָהא) דְּ ַמיִ ין דָּ ֲחקוּ לֵ ּיה‬ ‫אין מי שיראה אותו‪ ,‬אז אדרבה הקב"ה עושה בו דין בגלוי‪.‬‬ ‫ולהסתתר בהם ולסלק השגחתי מכם‪.‬‬ ‫דרשו חז"ל‪ ,‬שהמים דחקו אותו להכנס לתיבה‪ָ .‬א ַמר ִר ִּבי‬ ‫וְ כַ ד ַּבר נָ ׁש ִאדַּ ִּכי גַ ְר ֵמ ּיה‪ֻ ,‬ק ְד ׁ ָשא ְּב ִר ְיך הוּ א ָּבעֵ י‬ ‫יוֹ ֵסי ֲח ָמא ַמלְ ַא ְך ַה ָּמוֶ ת דַּ ֲהוָ ה ָא ֵתי (ד"א ל"ג לְ גַ ּבֵ יּה)‬ ‫יה דְּ לָ א יִ ַּת ְחזֵ י ְּביוֹ ם ַאף יְ הֹ וָ ה וכשאדם‬ ‫לְ ַא ְס ָּת ָרא לֵ ּ‬ ‫וּ בְ גִ ין ָּכ ְך עָ אל לְ ֵתיבוּ ָתא‪ ,‬וְ ִא ְס ַּת ַּמר בַ ּה ְּת ֵר ַיסר‬ ‫מטהר עצמו דהיינו שעושה תשובה בפרהסיא‪ ,‬אז הקב"ה‬ ‫משל נפלא‬ ‫(ׁש ָּתא) אמר רבי יוסי‪ ,‬ראה את מלאך המות שהיה בא‬ ‫יַ ְר ֵחי ַ‬ ‫רוצה להסתירו שלא יתראה ביום ששולט הדין בעולם כדי‬ ‫להשחית ונתירא ממנו ונכנס לתיבה‪ ,‬ונשמר בה י"ב חדשים‪.‬‬ ‫יה לְ ֵאינַ ׁש (דף‬‫שלא ישלוט בו הדין‪ .‬דְּ וַ דַּ אי ִא ָּבעֵ י לֵ ּ‬ ‫סח ע"ב) דְּ לָ א יִ ַּת ְחזֵ י ַק ֵּמי ְמ ַח ְּבלָ א ַּכד ׁ ַש ְריָ א עַ ל‬ ‫לְ ַמלְ ָּכא דְּ בָ נָ ה פַ לְ ְט ִרין וְ עֲ בַ ד ְּתחוֹ ת ַא ְרעָ א ְט ִמ ִירין‬ ‫יה כי בודאי צריך האדם שלא‬ ‫עָ לְ ָמא ְדלָ א יִ ְס ַּת ַּכל ֵּב ּ‬ ‫ּ ְפ ִצ ִירין משל למלך שבנה ארמון נפלא‪ ,‬ועשה תחת‬ ‫מדוע נח היה בתיבה י"ב חודשים‬ ‫יתראה לפני המשחית כששורה בעולם כדי שלא יסתכל‬ ‫הארץ מחבואות ומבצרים‪ ,‬המחבואות הם משל לעולמות‬ ‫בו‪ ,‬שצריך להראות כאלו מתירא ממנו לפי שעתה ניתנה לו‬ ‫הקדושים המאירים‪ ,‬ועשה תחת עולם העשיה תחת המלכות‬ ‫הממשלה‪ .‬דְּ ָהא כָ ל ִאנּ וּ ן דְּ יִ ַּת ְחזוּ ן ַק ֵּמ ּיה ִאית לֵ ּיה‬ ‫דקדושה ועשה תחת הארץ מבצרים עולמות של הקליפות‬ ‫ְר ׁשוּ לְ ַח ָּבלָ א כי כל אותם שמתראים לפניו יש לו רשות‬ ‫יסר יַ ְר ִחין ושואל‪ ,‬למה דוקא היה בתיבה‬ ‫ְו ַא ַּמאי ְּת ֵר ַ‬ ‫החשוכים‪ .‬לְ יוֹ ִמין ָמ ְרדוּ בְ נֵ י פַ לְ ְט ִרין ְּב ַמלְ ָּכא ַא ְס ַחר‬ ‫י"ב חדשים‪ְ ּ .‬פלִ יגֵ י ַב ּה ִר ִּבי יִ ְצ ָחק וְ ַר ִּבי יְ הוּ ָדה‪ַ .‬חד‬ ‫ַ(אצְ ַער) עֲ לַ יְ יהוּ ַמלְ ּ ָכא ִּבגְ יָ יסוֹ י לימים מרדו בני הארמון‬ ‫להשחיתם‪.‬‬ ‫יב ָ ּיא נחלקו‬ ‫ָא ַמר ְּת ֵר ַיסר יַ ְר ִחין דְּ כָ ְך ִאיהוּ ִדינָ א ְד ַח ָ ּי ַ‬ ‫במלך‪ ,‬הקיף עליהם המלך בחיילותיו‪ ,‬דהיינו הקב"ה‬ ‫בה רבי יצחק ורבי יהודה‪ ,‬אחד אמר כנגד הי"ב חדשים‬ ‫הביא עליהם מלאכי הדין‪ָ .‬מה עֲ בָ דוּ ‪ ,‬עָ אלוּ וְ ַט ִמירוּ‬ ‫שהרשעים נדונים בגיהנם‪ְ ,‬ו ַחד ָא ַמר לְ ַא ׁ ְשלָ ָמא ַצדִּ יק‬ ‫לא להתקרב לרע עין‬ ‫גַ ְר ַמיְ יהוּ ְתחוֹ ת נוּ ְקבֵ י פְ ִס ִירין מה עשו נכנסו והטמינו‬ ‫(נ"א צָ ִריְך) דַּ ְר ִ ּגין ְּת ֵר ַיסר‪ ,‬וּ ׁ ְש ָאר דַּ ְר ִ ּגין דְּ ִא ַּת ְחזֵ י‬ ‫עצמם בתוך המחבואות המבוצרות‪ ,‬ר"ל שרצו להטמין‬ ‫לְ ַא ּ ָפ ָקא ִמן ֵּתיבָ ה ואחד אמר כדי שישלים נח הצדיק את‬ ‫עצמם תחת צל הקליפות כדי שלא ישלוט עליהם הדין‪.‬‬ ‫י"ב המדרגות שיש ביסוד וגם את שאר המדרגות שראוי‬ ‫ָא ַמר ַמלְ ָּכא ֲאנָ א עֲ בַ ִדית לוֹ ן וּ ִמ ַּק ָּמאי ַא ּתוּ ן ָּבעָ אן וְ ַהיְ ינוּ ְד ָק ֲא ַמר ִר ִּבי ׁ ִש ְמעוֹ ן ָּכל ַּבר נָ ׁש דְּ עֵ ינֵ ּיה‬ ‫להוציא מן התיבה‪ ,‬היינו סוד י"ב בקר שתחת המלכות י"ב‬ ‫ִד ְמ ַח ְּבלָ א ׁ ַש ְריָ א עֲ לוֹ י‪.‬‬ ‫עֵ ינָ א‬ ‫ישא‪,‬‬ ‫לְ ִא ְת ַט ָּמ ָרא אמר המלך אני עשיתי אותם המחבואות ואיך ִּב ׁ ָ‬ ‫חדשים‪ ,‬י"ב פנים‪ ,‬י"ב שבטים‪.‬‬ ‫אתם רוצים להסתתר בהם מפני‪ ,‬כלומר גם בקליפות אני‬ ‫‪10‬‬ ‫מעשיות והנהגות מכלי ראשון שנשמעו מפי קודשו‬ ‫הרב וולבה ואמר‪ ,‬״אם אדם לא מחובר לעוה״ז‬ ‫של מרן הגאון המקובל‬ ‫ולתאוות‪ ,‬הנסיעה של חייו עוברת מהר‪ .‬אך אם‬ ‫האדם מחובר לארציות‪ ,‬הנסיעה לוקחת זמן רב״‪.‬‬ ‫חכם בני‪+‬הו שמוא‪+‬לי שליט"א‬ ‫זו תובנה שעלתה לרב בשהותו במטוס‪ ...‬וכך זה‬ ‫על רבותיו חכמי ישראל 'שרפי הקודש'‬ ‫בענייני העולם הזה וביחוד כאשר מקימים בית‬ ‫ומה ששמע מפי קודשם על רבותיהם זיע"א‬ ‫רבי מאיר אבוחצירא זצוק״ל‬ ‫דמעות על הילדים שלי כדי שאזכה שילכו בדרך‬ ‫ה' ויהיו תלמידי חכמים״‪.‬‬ ‫והוסיף‪ ,‬״אני לא דואג על עצמי‪ ,‬שלא יצערו‬ ‫סיפר מורנו הרב שליט״א על גדלות‬ ‫אותי‪ .‬אני רוצה שלא יצערו את הקב״ה‪ ,‬ושלא‬ ‫עוצמתו וקדושתו של ה'בבא מאיר'‬ ‫יצאו ממני אנשים‬ ‫ו כ ה‬ ‫שיצערו את הבורא‬ ‫דבריו‪:‬‬ ‫יתברך‪ .‬על כן אני‬ ‫ר ב י‬ ‫עליהם‬ ‫מתפלל‬ ‫מ א י ר‬ ‫שיפרשו מענייני‬ ‫זצ״ל היה‬ ‫תאוות עולם הזה‪,‬‬ ‫איש קדוש ופרוש‬ ‫ועל ידי כך יצליחו‬ ‫מהעולם הזה‪ .‬כשהיה‬ ‫בתורה״‪.‬‬ ‫יוצא מהבית לבית‬ ‫הכנסת‪ ,‬אחרי‬ ‫נאמן בישראל‪ ,‬שרוצים להגיע ליעדים חשובים‬ ‫דרך‬ ‫קיצור‬ ‫שירד את‬ ‫מהר‪ ,‬צריך להיזהר לא להיות מחוברים לגשמיות‬ ‫בעולם הזה‬ ‫מדרגות‬ ‫וענייני העולם הזה‪ ,‬אלא להתעלות בדרך ישרה‬ ‫הבית‬ ‫וטובה‪ ,‬וכך לזכות ולנהל את החיים על מי מנוחות‪.‬‬ ‫וכן סיפר מורנו‬ ‫שליט״א‪:‬‬ ‫הרב‬ ‫ה י ה‬ ‫בדבר ישועה ורחמים‬ ‫ועוד בענין חשיבות‬ ‫מבקש‬ ‫הפרישות מתאוות‬ ‫שיקשרו‬ ‫עוד סיפר מורנו הרב שליט״א שפעם בהיותו עם‬ ‫העולם בבנין הבית‬ ‫לו בד שחור‬ ‫הצדיק ר' יוסף וולטוך אצל ר' מאיר נכנס יהודי‬ ‫היהודי‪ ,‬שמעתי‬ ‫סביב לעיניו‪,‬‬ ‫מעדות אשכנז לקבל ברכה שיזכה לבנים לאחר‬ ‫מהגאון הרב שלמה‬ ‫כדי שלא יראה שום‬ ‫שנים רבות שלא זכה להיפקד בפרי בטן‪ ,‬אמר‬ ‫וולבה זצ״ל‪ ,‬שהיה‬ ‫דבר עד שיגיע לבית‬ ‫לו ר' מאיר אם תארח בביתך את ר' יוסף באופן‬ ‫הכנסת‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫קבוע בכל עת שיחפוץ אף שיש בזה קושי גדול‬ ‫משגיח בישיבת‬ ‫יעקב״‬ ‫״באר‬ ‫למרות‬ ‫שלא יהיה באפשרותכם לצאת לחופשות בכל‬ ‫רבי מאיר אבוחצירא בצעירותו ראשון משמאל‬ ‫ש כ ל‬ ‫עת שתחפצו וכל שאר דברים המשתמעים‬ ‫ומחבר הספר 'עלי‬ ‫שור'‪ ,‬ומדריך חתנים ידוע אשר התווה קו חשיבה‬ ‫הדרך‬ ‫מכך‪ ,‬תזכו להפקד בזרע של קיימא‪ .‬שמע האיש‬ ‫היה יושב בתוך האוטו‪ .‬ורק כשכבר ייחודי לדורנו‪ .‬והייתי הולך‬ ‫ישב על מקומו בבית הכנסת‪ ,‬לפני לשמוע את דרשותיו מידי‬ ‫פעם בפעם‪.‬‬ ‫התיבה‪ ,‬היו מתירים את קישורי‬ ‫הבד הקשור סביב עיניו‪ .‬וכך היה הדבר‬ ‫ופעם סיפר הרב וולבה‪,‬‬ ‫חוזר על עצמו גם בדרך חזרה הביתה‪ .‬הבד‬ ‫שטס מצרפת לארץ‬ ‫השחור היה קשור לעיניו עד שפתח את דלת‬ ‫ובמהלך הטיסה הוא חשב‬ ‫הבית ונכנס פנימה‪.‬‬ ‫לעצמו‪ ,‬שיש מקומות‬ ‫סיפר מורנו הרב שליט״א‪ ,‬שכל מה שהיה בעולם שאפשר להסתדר‬ ‫אומר להם בבא מאיר היה קדוש ולהגיע אליהם גם בלי‬ ‫מבחינתם‪ ,‬כי בבא מאיר שמר פיו לטוס‪ ,‬אך הנסיעה תארך‬ ‫ועיניו‪ ,‬ולכן כל הדבר היוצא מפיו שעות רבות‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫בטיסה אפשר לקצר דרך‬ ‫היה קדוש‪.‬‬ ‫וזכורני כששהינו אצל רבי מאיר של חמש‪-‬עשרה שעות‬ ‫אבוחצירא זצ״ל היה מתבטא בזה נהיגה לשעה אחת אווירית‪.‬‬ ‫הלשון‪ :‬״כל יום אני מוריד כוס של והמשיל זאת‬ ‫‪11‬‬ ‫לדבריו של ר' מאיר והיה מארח את ר' יוסף בכל‬ ‫עת שהיה שוהה בירושלים עיר הקודש וזכה‬ ‫בגט או במיתה‬ ‫ונפקד בבנים ובני בנים בסיעתא דשמיא‪.‬‬ ‫סיפר מורנו הרב שליט״א‪ ,‬שסיפר לנו‬ ‫וסיפר עוד מורנו הרב‪ ,‬שכאשר נולד בנו הצעיר‬ ‫האדמו״ר צדיק יסוד עולם ר' מאיר‬ ‫של ר' מאיר‪ ,‬הלא הוא האדמו״ר רבי ישועה‬ ‫אבוחצירא זצ״ל‪ ,‬שכאשר היה דיין‬ ‫ורחמים‪ ,‬לא ידע מורנו הרב מכך ולא הגיע‬ ‫במרוקו‪ ,‬באה אישה ובכתה בכי‬ ‫לשמחת הברית‪ .‬כשנודע לו שהפסיד את הברית‪,‬‬ ‫תמרורים‪ ,‬ותינתה לפניו את צערה‬ ‫נצטער מאד על כך‪ ,‬ואמר זאת לרבי מאיר‪ .‬אמר‬ ‫שבעלה מענה אותה ומסרב לתת‬ ‫לו ר' מאיר שמחמת שלא זכה להגיע לברית‪ ,‬יבוא‬ ‫לה גט‪ .‬ראה רבי מאיר שהבעל‬ ‫להשתתף בסעודת יום השלישי למילה שתערך‬ ‫אכן חייב לגרש את אשתו על פי דין‪,‬‬ ‫למחרת בביתו של ר' מאיר‪ .‬ואכן הגיע מורנו‬ ‫והשיב לעומתו כי ״ידוע לך על פי תורתנו‬ ‫הרב שליט״א לסעודה זו ור' מאיר כיבדו ושימחו‪.‬‬ ‫הקדושה שהאישה קונה את עצמה‬ ‫וחיבר ר' מאיר שיר מיוחד לכבוד‬ ‫בגט או במיתת הבעל‪ .‬אם אינך בוחר‬ ‫סעודה זו‪ ,‬שיר ששורתיו מסתיימות‬ ‫באפשרות הראשונה‪ ,‬משמים‬ ‫שמסתיים במילים של שמו ישועה‬ ‫יסובבו כנגדך את האפשרות‬ ‫ורחמים לכלל ישראל‪.‬‬ ‫השנייה״‪.‬‬ ‫הבעל בז לדברי הרב‬ ‫במוצאי שביעי של פסח‬ ‫והמשיך למאן ולסרב‬ ‫נפתחים המוחין‬ ‫לתת לה את הגט‪ ,‬וכעבור‬ ‫יום או יומיים מת אותו‬ ‫סיפר מורנו הרב שליט״א‪ ,‬שבכל‬ ‫האיש‪.‬‬ ‫מוצאי שביעי של פסח היה הולך‬ ‫להתברך אצל ה'בבא מאיר' זצ״ל‪.‬‬ ‫כל אחד יקבל תיקונו באהבה‬ ‫ומדוע דווקא אז? כי יש עניין להתברך‬ ‫וסיפר מורנו הרב שליט״א שלאחר‬ ‫בזמן זה אצל הצדיקים‪ .‬מנין? כתוב‪,‬‬ ‫נישואיו הגיע עם הרבנית‬ ‫״וביום השביעי מקרא קודש יהיה‬ ‫הכלה להתברך אצל ר'‬ ‫לכם‪ ,‬כל מלאכת עבודה לא תעשו״‪,‬‬ ‫מאיר זצוק״ל‪ .‬וכאשר‬ ‫והכוונה היא‪ ,‬שיתכן כל מיני הרהורים‬ ‫הגיע לביתו של ר' מאיר‬ ‫בעיקרי האמונה‪ ,‬או תמיהות שנולדות‬ ‫היה שם יהודי יקר יוצא‬ ‫לאדם בענייני העולם הזה כמו איך‬ ‫עדות אשכנז שביקש‬ ‫הוא יתפרנס וכו'‪ .‬לכן בשביעי של‬ ‫שרבינו יגזור שיהיו לו‬ ‫פסח שנאמר בו ״וביום השביעי מקרא‬ ‫ילדים‪ ,‬ור' מאיר לא רצה‬ ‫קודש״‪ ,‬כאשר ״מוח החכמה״ כבר‬ ‫לגזור‪ .‬ואמר לו בזה״ל‪ :‬״אבא‬ ‫נכנס באדם ונפתחו לו המוחין‪ ,‬אז הוא‬ ‫(בבא סאלי) ציוה עלי יותר לא לגזור‬ ‫הזמן המסוגל ללכת אצל הצדיקים –‬ ‫ואין באפשרותי לגזור זאת״‪ .‬אולם‬ ‫להיקרא אל קדושי ה’ ‪ -‬כדי להתעלות‬ ‫היהודי הנ״ל המשיך להפציר‬ ‫באמונה‪ ,‬ועל ידי כך יזכה שכל מלאכת‬ ‫פעם אחר פעם‪ ,‬ור' מאיר‬ ‫עבודה לא יעשו ‪ -‬ויחזק בטחונו באחד‬ ‫היה מסביר לו שאינו יכול‬ ‫ולא יפחד‪ .‬לכן‪ ,‬נהגו חכמי מורוקו‬ ‫לגזור‪ .‬והיהודי הנזכר לא‬ ‫לערוך חג ושמחה של חיזוק האמונה‪.‬‬ ‫שת ליבו לדברי ר' מאיר‬ ‫והמשיך ללחוץ ולהפציר‬ ‫בכותל המערבי‬ ‫״רואה את הילד שם״‬ ‫בר' מאיר‪ ,‬עד שקם ר'‬ ‫קרובי החטוף חשו אל ביתו של רבי מאיר זצ״ל‪,‬‬ ‫מאיר ואמר‪ ,‬״גזירת שמים שלא יהיו‬ ‫מספר מורנו הרב שליט״א‪ ,‬שהיה הולך אצל‬ ‫ובפיהם ציוויו של אביו הקדוש‪ .‬רבי מאיר אשר‬ ‫לו ילדים!״‬ ‫האזין לדברים בקשב רב‪ ,‬השיב לאלתר ‪ -‬״אם‬ ‫ר' מאיר אבוחצירא כל שבוע‪ ,‬והיו שם ניסים‬ ‫אותו יהודי פרץ בבכי מר‪ .‬כאשר ראתה זאת הכלה‬ ‫אבא אמר כך‪ ,‬כנראה אוכל לעזור בעניינכם״‪.‬‬ ‫ונפלאות דרך קבע‪.‬‬ ‫הרבנית פרצה אף היא בבכי‪ ,‬ואילו אותו יהודי‬ ‫ואז לקח רבי מאיר דף ועט ועם עיניים עצומות‬ ‫מעשה היה בביתו של ר' מאיר‪ ,‬שהגיעה משפחה‬ ‫יצא מלפני ר' מאיר בצער גדול‪ .‬כששמע‬ ‫צייר את הרחוב והבניין הקומה והדירה בה נמצא‬ ‫אחת מצרפת ל'בבא סאלי'‪ ,‬ונכנסו בבכיות וכאב‬ ‫ר' מאיר את בכייתה של הכלה הרבנית‪,‬‬ ‫בנם‪ .‬ניסו ההורים ההמומים לומר לרב‪ ,‬שכבר‬ ‫ותינו לפניו על צרתם‪ ,‬וסיפרו שחטפו את בנם‬ ‫אשת מורנו הרב שליט״א‪ ,‬צעק בקול‬ ‫ביקרו השוטרים באותו מקום‪ ,‬ולא ראו את הילד‪.‬‬ ‫בלונדון ועקבותיו לא נודעו‪ ,‬וביקשו שיפעל‬ ‫גדול‪ :‬״אין לך לבכות‪ ,‬כי עליכם‬ ‫אך 'בבא מאיר' זצ״ל‪ ,‬נענה לעומתם שהוא רואה‬ ‫למענם ישועה‪.‬‬ ‫נגזר בשמים גזרות טובות‪ ,‬שיהיו‬ ‫את הילד במקום הנזכר‪ ,‬ושישובו לחפש על פי‬ ‫השתתף ה'בבא סאלי' בצערם‪ ,‬אך ספק כפיו‬ ‫לכם ילדים ויגדלו לתורה ומצוות!״‬ ‫התרשים‪ .‬המשפחה העבירה את המידע הנ״ל‬ ‫ואמר ״אני‪ ,‬אין לי כח‪ ,‬אבל תלכו לבן שלי‪,‬‬ ‫בבא מאיר ברכם ברכות רבות‪ ,‬עד‬ ‫למשטרה המקומית‪ ,‬והם איתרו את הילד בדיוק‬ ‫ה'בבא מאיר'‪ ,‬שיגיד מה לעשות במקרה ששחר‬ ‫שנתיישבה דעתה של הרבנית‪.‬‬ ‫כשהוא בריא ושלם‪.‬‬ ‫כפי שאמר הרב‪,‬‬ ‫לפתחנו‪.‬״‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫״אל‬ ‫הא‬ ‫מעש‪+‬ה בי‪+‬הודי‬ ‫המשך הלכות מוקצה‬ ‫והז‬ ‫(ל’‬ ‫שאלות אקטואליות מבית הדין‬ ‫ולש‬ ‫בענייני חושן משפט‬ ‫דינו כהבגד‪ ,‬אבל אם אין כוונתו לחזור ולחברו לבגד‬ ‫האם מותר ללכת עם נשק בשבת ?‬ ‫נפט‬ ‫בעריכת הרה"ג רבי יעקב כהן‬ ‫מש‬ ‫פסק הגרשז”א (מאור השבת א מכתב יא אות ב) הוא מוקצה מחמת גופו ואין לטלטלו בידו אלא רק‬ ‫שליט"א‬ ‫ולת‬ ‫מאברכי מוסדותינו‬ ‫ברגלו וכדו'‪.‬‬ ‫שמותר‪ ,‬והוא נחשב ככלי שמלאכתו להיתר‪ ,‬משום‬ ‫״אם‬ ‫אד‬ ‫שרוב מטרת הנשק היא להפחיד ולא כדי להשתמש מה הדין בבורג שנפל מכלי ?‬ ‫בע‬ ‫דור‬ ‫בו‪ ,‬אמנם דעת החזו"א (הובא בקובץ נחלי דעת עמ’‬ ‫במונח”א (שבת ח”ג עמ’ רו הע’ ‪ )71‬שדינו ככפתור‬ ‫הר‬ ‫‪ )11‬שהוא כלי שמלאכתו לאיסור‪ ,‬ולכן הרוצה לישא‬ ‫כב‬ ‫וכנ”ל‪ ,‬ויש שאומרים וכך מסתבר שדינו ככלי‬ ‫הסוכה והחליפה החדשה‬ ‫הה‬ ‫נשק צריך לישא איתו גם כלי שמלאכתו להיתר או‬ ‫שאלה‪ :‬לקראת חג הסוכות בנה ראובן את‬ ‫שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטלו לצורך גופו‬ ‫עוש‬ ‫סוכתו בחניה הסמוכה לביתו כמובן בהסכמת‬ ‫מאכלים‪ ,‬או שישתמש בנשק למלאכת היתר כגון‬ ‫ומקומו‪.‬‬ ‫השכנים ובאישור העיריה‪ ,‬אך דא עקא‬ ‫יש‬ ‫לשבור בו אגוזים וכדו'‪ ,‬והמקל יש לו על מי שיסמוך‪.‬‬ ‫שהלייסטים המחברים את דפנות הסוכה היו‬ ‫ויש‬ ‫האם מותר לפתוח מכסה של בור בשבת ?‬ ‫קצת ארוכים מרוחב הסוכה ולכן נשארו לו‬ ‫עש‬ ‫האם מותר לטלטל נר וגפרור ?‬ ‫עודפים בולטים לחוץ לדפנות‪ .‬שמעון שהגיע‬ ‫גור‬ ‫בשו”ע (סי’ שח סעי’ י) שיש חילוק בין סוגי המכסים‪,‬‬ ‫לביתו בשעת לילה מאוחרת מאוד לאחר‬ ‫שב‬ ‫במשנ”ב (סי’ שח ס”ק ל”ד) הביא מחלוקת אחרונים‬ ‫שהשתתף בשמחת בית השואבה המרכזית לא‬ ‫אם הכיסוי של הבור הוא עם בית יד [ידית] שאפשר‬ ‫האם הוא נחשב מוקצה מחמת גופו כיון שהוא‬ ‫ראה את הבליטות של העצים מה גם שהמקום‬ ‫אוי‬ ‫היה חשוך ולא ניתן היה לראותם בקלות‪,‬‬ ‫של‬ ‫לאחוז בו ולהרים אם המכסה מותר לפתוח אותו‬ ‫מתכלה‪ ,‬או ככלי שמלאכתו לאיסור כיון שעשו לו‬ ‫בעוברו ליד הסוכה נתפסה חליפתו בעצים‬ ‫מע‬ ‫בשבת‪ ,‬אבל אם אין לו בית יד הוא נחשב חלק‬ ‫ונקרעה‪ .‬טוען שמעון לראובן עליך לשלם לי על‬ ‫הכנה ולא כמו אבן שכך יצירתו ללא הכנה‪ ,‬ולהלכה‬ ‫החליפה החדשה שקניתי לחג ונקרע מחמתך‪,‬‬ ‫שב‬ ‫מהבור‪ ,‬ולכן אסור לפתוח אותו בשבת‪ ,‬והפותחו‬ ‫כתבו בכה”ח (אות ע) ובחזו”ע (שבת ג עמ’ עו) שהוא‬ ‫ראובן טוען לעומתו את הסוכה עשיתי ברשות‬ ‫עול‬ ‫ומש‬ ‫חייב משום סותר‪ ,‬וממילא יש לכיסוי הזה דין של‬ ‫כולם ועליך היה להתבונן שאין אתה נתקל בה‪,‬‬ ‫ככלי שמלאכתו לאיסור ומותר לטלטלו לצורך גופו‬ ‫פנו שתיהם אל הרב לשאול כמה עליו לשלם‬ ‫הא‬ ‫מוקצה מחמת גופו‪.‬‬ ‫בע‬ ‫או מקומו‪.‬‬ ‫על הנזק שנגרם לחליפה‪.‬‬ ‫על‬ ‫תשובה‪ :‬ראובן פטור מלשלם על הנזק שנעשה‬ ‫והוא הדין אם יש חור במכסה שמיועד שע”י כן‬ ‫האם מותר לטלטל כפתור שנפל מבגד ?‬ ‫לחליפה החדשה של שמעון‪.‬‬ ‫לא‬ ‫יכניסו בו את היד וירימו את המכסה נחשב כבית יד‬ ‫הנימוק‪ :‬לעצם טענת ראובן שהוא עשה את‬ ‫על‬ ‫נחלקו הפוסקים דעת האגרו”מ (או”ח ח”ה סי’ כב‬ ‫ומותר לפותחו ולטלטלו בשבת‪.‬‬ ‫הסוכה ברשות ועל שמעון היה להתבונן‪ ,‬אין‬ ‫המ‬ ‫נאמ‬ ‫אות כ) וכן דעת הגריש”א (שלמי יהודה פ”ג ס”ק‬ ‫זה טענה נכונה‪ ,‬כמבואר בגמרא ב"ק (דף כז‪):‬‬ ‫וא”כ מותר בשבת לפתוח את המכסה של ההשקה‬ ‫שאדם שהניח את הכד ברשות הרבים כדי‬ ‫יד) שהוא נחשב כמוקצה מחמת גופו כיון שסו"ס‬ ‫לנוח מעמל דרכו‪ ,‬ועבר אדם אחר ונתקל בכד‬ ‫ועל‬ ‫הוא לא כלי בפני עצמו והוא לא מחובר לבגד‪ ,‬ודעת בבור כדי להשיק את המקווה ולהכשירו‪ ,‬וכן לפתוח‬ ‫דור‬ ‫ושבר אותו‪ ,‬פטור‪ ,‬כיון שאין דרכם של בני אדם‬ ‫להתבונן בדרכים‪ ,‬והכא נמי שמעון לא התבונן‪,‬‬ ‫החזו"ע (שבת ג עמ' ז) והמנוח"א (ח"א פי"א ס"מ) את המכסה של הניקוז בבית כדי לגרוף בו את המים‬ ‫ובפרט שההתבוננות היתה קשה בלילה‬ ‫על‬ ‫ולא חשיב מוקצה‪.‬‬ ‫ובמקום חשוך‪.‬‬ ‫שא‬ ‫שהוא ככלי שמלאכתו להיתר כיון שהוא עתיד לחבר‬ ‫פיה‬ ‫אך על כל פנים יש לפטור את ראובן מהנזק‪,‬‬ ‫את‬ ‫אותו לבגד וא"כ הוא נחשב גם בעודו תלוש חלק אמנם אם רק השפה של המכסה בולטת לא נחשב‬ ‫הואיל ותקלה שאדם מניח ברשות הרבים דינה‬ ‫מע‬ ‫כדין "בור"‪ ,‬ומהפסוק "כי יפתח איש בור או כי‬ ‫אב‬ ‫מהבגד‪ ,‬ובשש"כ (פט"ו הערה רכ"א) כתב בשם בית יד ואסור לטלטלו‪ ,‬אא”כ הוא מעובה בכדי‬ ‫יכרה איש בור ונפל שמה שור או חמור" למדה‬ ‫(ב״‬ ‫לאוחזו משם שאז חשיב בית יד ומותר לטלטלו‪.‬‬ ‫הגרשז"א שזה תלוי בכוונתו אם כוונתו לחברו לבגד‬ ‫הגמרא (ב"ק כח‪ ):‬שדוקא אם נפל בבור שור‬ ‫שה‬ ‫או חמור חייב‪ ,‬אבל אם יפלו כליו של האדם‬ ‫וינזקו בבור אין בעל הבור חייב על כלים שניזוקו‬ ‫לזכרון עולם בהיכל ה'‬ ‫בבור‪ ,‬וכן פסק השו"ע סימן תיא סעיף א‪ .‬על כן‬ ‫הלייסטים שהיו לתקלה ברה"ר ונחשבים לבור‪,‬‬ ‫הואיל והנזק הוא בכלים של שמעון ולא בגופו‬ ‫רות‬ ‫מרדכי‬ ‫גבריאל‬ ‫ר' שלום אהרון‬ ‫פטור ראובן מתשלום‪.‬‬ ‫בת שרה‬ ‫בן חביבה‬ ‫בן מסעודה‬ ‫בן רחל‬ ‫להנצחת יקירך ‪03-5520004 -‬‬ ‫‪13‬‬ ‫לג‪ ,‬טו) אמר רבי חייא בר אבא זה שאינו מסתכל בנשים בשעה‬ ‫איגרת‬ ‫לבני הנעורים‬ ‫שעומדות על הכביסה‪( .‬הפסוק מדבר במידת חסידות‪ ,‬ז״א‬ ‫שאם עוצם את עיניו ואינו מסתכל בנשים העומדות על הכביסה‬ ‫שאז רגליהם מגולות‪ ,‬צדיק הוא‪ .‬א״כ משמע כשלא עוצם את‬ ‫זכר צדיק לברכה‬ ‫עיניו ומסתכל אינו לא צדיק ולא רשע‪ .‬ולכן שואלת הגמ’ היכי‬ ‫דמי? אם יש דרך אחרת לילך‪ ,‬רשע הוא‪ ,‬ואם אין דרך אחרת‪,‬‬ ‫״אלה תולדות נח‪ ,‬נח איש צדיק תמים היה בדורותיו‪ ,‬את‬ ‫אנוס הוא שהרי אין לו ברירה‪ ,‬ורחמנא פטריה‪ .‬ומתרצת הגמ’‬ ‫האלוקים התהלך נח״‪( .‬בראשית ו‪ ,‬ט) כתב רש״י – ״הואיל‬ ‫לעולם כשאין דרך אחרת לילך בה‪ ,‬ואע״פ שאנוס הוא ופטור אם‬ ‫והזכירו סיפר בשבחו שנאמר זכר צדיק לברכה״‪ .‬כתוב במשלי‬ ‫(ל’‪ ,‬ז’) ״זכר צדיק לברכה״ כשמזכירים צדיק צריך לברכו‬ ‫יסתכל‪ ,‬בכל זאת יש לו להתחסד ולעצום עיניו‪.‬‬ ‫ולשבחו‪ ,‬מדוע? ודאי שאין הכוונה לתועלת הצדיק‪ ,‬שהרי‬ ‫ופירש״י ‪ -‬אם יש דרך אחרת והולך בזו שיש נשים‪ ,‬רשע הוא‪,‬‬ ‫נפטר‪ .‬אלא סיפור השבח הוא בשבילנו ועבורנו‪ ,‬שעל ידי שאנו‬ ‫ואף אם עוצם את עיניו‪ ,‬שלא היה לו לקרב לדרך זו‪ ,‬אלא להרחיק‬ ‫משבחים את הצדיק אנו מגלים את הערכתנו למעשיו למידותיו‬ ‫מן העבירה‪ ,‬דקיימא לן ״הרחק מן הכיעור״ (חולין מד‪ .):‬אדם‬ ‫ולתורתו‪ ,‬ונותנים אנו חשיבות לטוב‪ .‬וממילא הדברים משפיעים‬ ‫עלינו‪.‬‬ ‫שלא מרחיק עצמו מן החטא נקרא רשע ‪ -‬נח נקרא חולין‪.‬‬ ‫במהרה‪ ,‬מיהרו להוציאה ולסלקה‪ ,‬הלכה לבית אדוניה‪ ,‬בפתח‬ ‫הבית השמיעה קולה‪ .‬אמר רפב״י פיתחו לעניה זו שלא אכלה‬ ‫״אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ואם הראשונים כבני‬ ‫דרשו חז״ל (מדרש תהלים קי״א) ״הים ראה וינס״‪ ,‬מה ראה?‬ ‫אדם אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר״‪ ,‬ביארו‬ ‫שלשה ימים‪ .‬מנין ידע ר’ פנחס בן יאיר שבהמתו לא תאכל‬ ‫ארונו של יוסף יורד לים‪ ,‬אמר הקב״ה ינוס מפני הנס‪ ,‬שנאמר‬ ‫במערת ליסטים? מניין שאב הצדיק ידיעה זו? אלא זה מוכרח‪,‬‬ ‫בעלי המוסר‪ ,‬שהראשונים לאו דוקא דור התנאים‪ ,‬אלא על כל‬ ‫וינס ויצא החוצה‪ ,‬אף יהא (הים) נס מפניו״‪ .‬עיין שיחות מוסר‬ ‫כל היקום נברא לצורך תפקידו ומגמתו של האדם בעולם הזה‪.‬‬ ‫דור ודור‪ .‬ובחינה היא לאדם‪ ,‬אם הוא רואה ומתייחס לדורותיו‬ ‫(לגר״ח שמואלביץ זצ״ל) שכתב‪ ,‬על עצם המנעותו מן החטא‬ ‫מהות הבריאה לסייע לאדם השלם בתפקידו‪ ,‬אי אפשר שהם‬ ‫הראשונים כמלאכים הרי הוא בן אדם ואם לדעתו נראים הם לו‬ ‫קיבל יוסף שכר‪ ,‬כמו שדרשו חז״ל (בראשית רבה צ״ג) פיו‬ ‫ימעלו בתפקידם ויגזלו ויהנה הצדיק אף בצורה עקיפית מגזל‪.‬‬ ‫כבני אדם‪ ,‬הרי אנו כחמורים ולא כחמורו של ר’ פנחס בן יאיר‪.‬‬ ‫שלא נשק בעבירה ‪ -‬זכה ״ועל פיך ישק כל עמי״‪ .‬גופו שלא‬ ‫ההגדרה של צדיק‪ ,‬שכשנמצאים בקרבתו מרגישים שמתעלים‪.‬‬ ‫זהו למעשה שורש התמיהה של הרמב״ן על גמליו של אברהם‬ ‫נגע בעבירה ‪ -‬זכה ״וילבש אותו בגדי שש״‪ .‬צוארו שלא הרכין‬ ‫עושים מעשים טובים יותר‪ ,‬רוצים להיות טובים וכשרים‪ .‬זוהי‬ ‫אבינו וכי יצרכו זמם לפיהם והרי כל הטבע נוצר כדי לסייע ולעזור‬ ‫לעבירה ‪ -‬זכה ״וישם רביד הזהב על צווארו״‪ .‬ידיו שלא מיששו‬ ‫מעלתו של הצדיק שעושה שנהיה מעולים יותר‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬ולא מסתבר שיגזלו משדות זרים‪ ,‬אם כן מה מקום לסתום‬ ‫בעבירה ‪ -‬זכה ״ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו‪ ,‬ויתנה על יד‬ ‫פיות בהמותיו?! תמיהה זו של הרמב״ן על רש״י היא למעשה‬ ‫ישמעאל הקדים את יצחק לפניו כדכתיב ״ויקברו אותו יצחק‬ ‫יוסף״‪ .‬רגליו שלא פסעו בעבירה ‪ -‬״וירכב אותו במרכבת המשנה‬ ‫תמיהת המדרש‪ ,‬שרש״י פירש כפירוש המדרש שם והמדרש‬ ‫וישמעאל בניו״‪( ,‬בראשית כה‪ ,‬ט’) מכאן למדו חז״ל שישמעאל‬ ‫עצמו שם תמה על פירוש זה‪ ,‬ולכן פירש הרמב״ן פירוש אחר‬ ‫עשה תשובה‪ .‬כשמעריכים ומחשיבים את הצדיק הדברים‬ ‫אשר לו״‪ .‬מחשבה שלא חשבה בעבירה ‪ -‬זכה תבוא ותיקרא‬ ‫ל״ויפתח לגמלים״ שהיו קשורים אחד לשני ופתח להם ע״ש‪.‬‬ ‫גוררים לתיקון המעשים לתשובה וליראה ‪ -‬להידבק במידותיו‪.‬‬ ‫חכמה ״ויקראו לפניו אברך״ אב בחכמה ורך בשנים‪.‬‬ ‫שבח הצדיק מלמד אותנו מה רב ערכו של צדיק‪ ,‬ממילא נשאף‬ ‫כל אבר מאבריו של יוסף קיבל את שכרו על שלא קרב אל‬ ‫ועל כל פנים לפרוש רש״י צ״ל שתמיד צריך להתנהג כדרכי‬ ‫לרצות להיות בקרבת צדיקים‪.‬‬ ‫העבירה‪ ,‬אבל השכר הגדול והמיוחד ביותר הוא עבור ה״וינס‬ ‫הטבע בענייני המצוות‪ ,‬לפי שיש לצדיקים לחשוש שמא יגרום‬ ‫אוי לרשע ואוי לשכנו‪ .‬מדוע אוי לשכנו וכי רק בגלל שהינו שכן‬ ‫חטאם (שתמיד חושדים עצמם בחוסר שלמות) ותבוא לאכול‬ ‫של רשע ראוי לדמותו אליו‪ ,‬אלא קרבתו לרשע משפיעה גם על‬ ‫ויצא החוצה״‪ ,‬שכר שבו זכו כלל ישראל לקריעת ים סוף ולהצלת‬ ‫בהמתו מן הגזל‪ ,‬וכן צריכים להתנהג כמו כל העם לפי שהעם‬ ‫מעשיו שלו‪ .‬והוא הדין אצל הצדיקים להיות בקרבתם גורמת‬ ‫האומה כולה‪.‬‬ ‫לומד ממעשיהם‪ ,‬וכמו שכל אדם צריך לרסן בהמתו שלא תאכל‬ ‫להתעלות‪.‬‬ ‫ומתוך השכר הגדול יש להבין שודאי גם דבר זה הוא הגדול‬ ‫מן הגזל כך גם הצדיקים צריכים שלא יחשדו בהם‪ ,‬ולהיות‬ ‫סמל ודוגמא למידות טובות‪ ,‬וזהו זכות השפעתם על הזולת‬ ‫שבח הצדיק חשוב הוא עד מאוד‪ ,‬על הצדיק נאמר ״וצדיק יסוד‬ ‫משאר דברים שנמנו לעיל‪ ,‬שהרי ״לפום צערא אגרא״‪ .‬ויש‬ ‫שמשפיעים מידות טובות ויראת השם‪.‬‬ ‫עולם״ (משלי י‪ ,‬כה) כלומר הוא מחזיק את הבריאה‪ ,‬הוא שולט‬ ‫לומר מפני שטמון בו יסוד גדול בעבודת האדם ‪ -‬שעיקר עבודתו‬ ‫ומשפיע על הבריאה כולה‪ .‬מספרים על בנו של אחד מגדולי‬ ‫של האדם לברוח ממקום סכנה ולהתרחק מן הנסיון ככל היותר‪.‬‬ ‫האדמורים שישב יחדו עם בנו של ר’ ישראל מאיר הכהן מראדין‬ ‫וזה שעשה יוסף‪ ,‬העדיף לנוס ולהשאיר בגדו אצלה (אעפ״י‬ ‫שכחו גדול משלה וביכולתו היה לקחתו ממנה)‪ ,‬וליתן לה עילה‬ ‫להתרחק אפילו מספק נסיון‬ ‫בעל ה״חפץ חיים״ והיה מספר לו על גדולתו של אביו האדמו״ר‪,‬‬ ‫על כל ניסיו ומופתיו‪ ,‬איך שברכתו פוקדת עקרות ומרפא חולים‬ ‫להתעולל עליו ובלבד שלא להעמיד עצמו עוד רגע קט במקום‬ ‫ומחולל ניסים‪.‬‬ ‫זה‪.‬‬ ‫לאחר שעה של נפלאות אמר לבנו של החפץ חיים עכשיו יספר‬ ‫״ויחל נח איש האדמה ויטע כרם‪ ,‬וישת מן היין וישכר ויתגל‬ ‫על ניסיו ונפלאותיו של אביו‪ .‬ענה בנו של החפץ חיים‪ :‬לאחר כל‬ ‫הרעיון הטמון ביסוד זה שאע״פ שאין היצר הרע מחטיאו בפועל‬ ‫בתוך אהלו״‪( .‬בראשית ט‪ ,‬כ) ״ויחל״ ‪ -‬עשה עצמו חולין‪ ,‬שהיה‬ ‫המעשים הגדולים ששמעתי על אביך אין לי אלא לומר שעליו‬ ‫לעת עתה‪ ,‬אך כך דרכו שאין הוא מניח לאדם להתרחק לגמרי‪,‬‬ ‫לו לעסוק תחילה בנטיעה אחרת‪ .‬״איש האדמה״ אמר רבי ברכיה‬ ‫נאמר ״צדיק גוזר והקב״ה מקיים״‪ ,‬אבל אבי מה שהקב״ה גזר‬ ‫שומרו ‪ -‬כדי שיהיה לכל הפחות קרוב לחטא ולמכשול‪ .‬ועל זה‬ ‫חביב משה מנח‪ ,‬נח משנקרא איש צדיק נקרא איש האדמה אבל‬ ‫הוא קיים‪.‬‬ ‫תבעו את נח‪ ,‬ונעשה מאיש צדיק איש האדמה‪ ,‬יוסף עמד בנסיון‪,‬‬ ‫משה משנקרא איש מצרי נקרא איש האלקים‪( .‬בראשית רבה‬ ‫ועל כן לא לחינם זכה החפץ חיים שהשפעתו העצומה משפיעה‬ ‫וזכה לתואר ״יוסף הצדיק״‪.‬‬ ‫לו ד‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫דורות רבים אחריו‪ ,‬השפעה של יראת שמים‪ ,‬מידות טובות‪,‬‬ ‫וכן מצינו זה אצל לוט (בראשית יג‪ ,‬יא) כשנפרד מאברהם‬ ‫העולה מדברי המדרש ‪ -‬שנעשה נח חולין‪ ,‬וירד מדרגת איש‬ ‫עמל התורה‪ ,‬וישרות ההלכה‪.‬‬ ‫צדיק לאיש האדמה‪ ,‬מפני שהיה לו להתעסק בנטיעה אחרת‬ ‫על הפסוק ״ויבא ויפתח הגמלים״ (בראשית כד‪ ,‬לב) פירש״י‬ ‫אבינו ובחר לו את ככר הירדן‪ ,‬את סדום ועמורה כמקום משכנו‪.‬‬ ‫ולא בדבר שיקרבנו לאיסור‪ .‬יש לאדם להרחיק עצמו ממקום‬ ‫שאליעזר עבד אברהם התיר זמם שלהם שהיה סותם את‬ ‫תבעוהו חכמים על בחירה זו‪ ,‬ודרשוהו לגנאי (עיין רש״י)‪ .‬ואע״פ‬ ‫סכנה‪ ,‬מכל דבר שיכול להביאו לידי מכשול ח״ו‪ ,‬ואם אינו‬ ‫שלמעשה לא למד ממעשיהם הרעים‪ ,‬שהרי מוכן היה למסור‬ ‫פיהם שלא ירעו בשדות זרים‪ .‬ותמה הרמב״ן על פירושו הרי‬ ‫עושה כן נקרא ״חולין״‪ .‬משום כך יש לומר שחששו חז״ל (בבא‬ ‫אתונו של רבי פנחס בן יאיר לא אכלה מגזל ואפילו תבואה לא‬ ‫נפשו על הכנסת אורחים כשבאו המלאכים בצל קורתו‪ ,‬ואף‬ ‫מציעא צב‪ ).‬על הנזיר שלא ישכיר עצמו לעבודת הכרם‪ ,‬״לך לך‬ ‫מעושרת (כדאיתא בחולין ז’‪ ).‬היאך יעלה על הדעת שגמליו של‬ ‫בתו מסרה נפשה להצלת אותו עני כדאיתא במדרש‪ .‬בכל אופן‬ ‫אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב״ ‪ -‬כדי להרחיקו מן‬ ‫אברהם אבינו ירעו בשדות זרים וייהנו מהגזל? ומסופר במדרש‬ ‫דרשוהו לגנאי‪ ,‬שלא היה לו לבחור לגור בשכנותם ולקרב עצמו‬ ‫האפשרות למכשול‪.‬‬ ‫(ב״ר ס’‪ ,‬ח’) על אתונו של רפב״י שנטלוה ליסטים שלשה ימים‬ ‫למקום רשעות וסכנה‪( .‬אור ההר)‬ ‫איתא בבבא בתרא (נז‪ ):‬״ועוצם עיניו מראות ברע״ (ישעיהו‬ ‫שהתה ולא אבתה לאכול‪ ,‬חששו הליסטים שמא תגוע ותמות‬ ‫ואלה יעמדו על הברכה‬ ‫שילה בן נטלי חיה‬ ‫איל בן יסמין‬ ‫ורד בת יסמין‬ ‫אליהו בן סאלמה‬ ‫טל בן מדי‬ ‫גיל בן אסנת‬ ‫עידו בן רחל‬ ‫יניב בן משה‬ ‫מרדכי בן נטלי חיה‬ ‫‪03-5520004‬‬ ‫לתרומות והנצחות‬ ‫רות בת נעמי‬ ‫מאיר בן מדי‬ ‫ירמיהו בן ויקטוריה‬ ‫‪14‬‬ ‫תא חז‬ ‫חזי‬ ‫‪he na‬‬ ‫‪mes‬‬ ‫‪of the‬‬ ‫‪Seph‬‬ ‫‪iroth‬‬ ‫ותתאי‬ ‫‪and pa‬‬ ‫מאשרין‬ ‫‪ths in‬‬ ‫‪Hebr‬‬ ‫‪ew‬‬ ‫לחם‪ ,‬כאי‬ ‫אלא‬ ‫פריטים טמונים ‪ -‬פרשת נח‬ ‫לחם מדא‬ ‫ביה‬ ‫בתמונה מסתתרים ‪ 15‬פריטים הקשורים לפרשת נח‪.‬‬ ‫לח״ם ו‬ ‫הננ‬ ‫ד)‬ ‫חפשו בעיניים פקוחות — כמה פריטים תוכלו למצוא?‬ ‫מניהדאא‬ ‫ועל‬ ‫נקיט‪ ,‬גו‬ ‫(שיר‬ ‫דא כנס‬ ‫הפריטים שעליכם לחפש‪:‬‬ ‫רשימת הפריטים‪:‬‬ ‫‪1/1‬‬ ‫האם תצליחו לגלות את כולם? בהצלחה!‬ ‫מצא את ההבדלים‬ ‫תיבת נח‪ ,‬מכל המינים מתקבצים לתיבה‬ ‫אבל משהו בין התמונות‪ ,‬לא בדיוק כמו שהיה‪...‬‬ ‫מצאו את ‪ 15‬ההבדלים מסתתרים בין העננים והגלים‪ .‬בהצלחה!‬ ‫יש לכם פתרון? הזדמנות לזכות בפרסים מפתיעים! ‪ -‬שלחו את התשובות הנכונות למייל ‪Office@mrbs.co.il‬‬ ‫או לפקס ‪ 077-4701119‬והיכנסו להגרלה‪-‬בהצלחה!‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫‪15‬‬ ‫ר‬ ‫‪17:40‬‬ ‫‪,28.1.‬‬ ‫‪2025‬‬ ‫ש‬ ‫ד‬ ‫דאתי‪ ,‬דעלאי‬ ‫ותתאי‬ ‫עלמא עלמא‬ ‫דאתי‪ ,‬דעלאי‬ ‫איהו‪ ,‬איהו‪,‬‬ ‫ומאי ומאי‬ ‫מאשרין ליה‪,‬‬ ‫לחמו‪,‬דאדאהואהואאתראתרדכלאדכלא‬ ‫מאשרין ליה‪,‬‬ ‫שמנהלחמו‪,‬‬ ‫מאשרשמנה‬ ‫תא חזי‪ ,‬מאשר‬ ‫ב‬ ‫‪Kabb‬‬ ‫‪alistic‬‬ ‫ב‬ ‫‪Tree‬‬ ‫‪of Lif‬‬ ‫‪e with‬‬ ‫‪the na‬‬ ‫י״‬ ‫‪mes‬‬ ‫‪of the‬‬ ‫‪Seph‬‬ ‫‪iroth‬‬ ‫פריש אלאמאןאיתהואלחםאתר‪,‬‬ ‫כאןהואלא אתר‪,‬‬‫עד מאן‬ ‫מאן‪,‬פריש‬ ‫לחמו‪,‬כאן לא‬ ‫לחמו‪,‬שמנה‬‫שמנה ליה‪.‬‬ ‫ומכספין‬‫ומכספליהין ליה‪.‬‬ ‫מאשרין‬ ‫ותתאי‬ ‫‪and pa‬‬ ‫ואית‬ ‫מאן‪ ,‬עד‬ ‫מאשרין ליה‬ ‫‪th‬‬ ‫לחםדתלייא‬ ‫ואית‬ ‫תורה‬ ‫אילנא‬ ‫דברי‬‫ואית אית‬ ‫אילנאביהדחיי‪,‬מותא ‪,‬‬ ‫אילנא ‪,‬אילנאאיתדתלייא‬ ‫אית אילנא ואית‬ ‫דחיי‪ ,‬ואית‬ ‫אילנא ‪,‬דאית‬ ‫ואיתכמה‬ ‫דאיתואיתאילנאלחם‪,‬‬ ‫כמהלחם‬‫לחם‪ ,‬אית‬ ‫אלא‬ ‫לחמ״והרשב״י‬ ‫שלטז‬‫(שמות‬‫הוא‬ ‫(לחם)ועלדאדאו'‪,‬דרךודא‬ ‫כתיבאורו‬ ‫לחמ״ואיהולח״ם ו'‪,‬‬ ‫פנג‪,‬הואומאן‬ ‫לחם ודא‬ ‫דאקרידא ו'‪,‬‬ ‫ואיתאיהולחם(לחם)‬ ‫דאקרי ‪,‬לחםאיתפנג‪,‬לחםומאן‬ ‫לחם מותא‬ ‫ביה‬ ‫השמיםו'‪,‬ודאי‪.‬‬ ‫דהא‬ ‫הקדוש‬ ‫השמים‪ ,‬מן‬ ‫לחמו‪ ,‬לחם‬ ‫בזוהר‬ ‫מאשר שמנה‬‫לחם מן‬ ‫ועל דא‬‫ודאי‪.‬לכם‬ ‫ממטיר‬‫השמים‬ ‫השמים‪,‬ד)מןהנני‬ ‫(שמות טז‬‫כתיבלחם מן‬ ‫ממטירדא לכם‬ ‫לח״םהנניו'‪ ,‬ועל‬ ‫ד)‬ ‫כדכתיב‬ ‫איהו‬ ‫מעטרא ליה‪,‬‬ ‫אמו‪ ,‬וכד‬ ‫בעטרהוהואשעטרה לו‬‫(שיר גהאייא)אילנא ‪,‬‬ ‫כדכתיבאתזן‬ ‫מעטראו'‪,‬ליה‪,‬דהא מניה‬ ‫לחמו‪ ,‬לחם‬ ‫שמנה‪ ,‬והוא‬ ‫מניהדאאתזןמאשר‬ ‫האי אילנא‬ ‫ועל‬ ‫מלך‬ ‫ומאן לה על‬ ‫אתזנת‪,‬מלך‪,‬‬ ‫והוא יהיב‬ ‫מניהמעדני‬ ‫דהא יתן‬ ‫ודאי הוא‬ ‫נקיט‪,‬ישראל‪,‬‬ ‫וכד דאאיהוכנסת‬‫אמו‪ ,‬מלך‬ ‫מלך‪,‬לו ומאן‬ ‫שעטרה‬ ‫בעטרהמעדני‬‫נקיט‪ ,‬גודאייא)הוא יתן‬ ‫(שיר‬ ‫קיימא ‪,‬נ‪+‬ח‬ ‫פרש>ת‬ ‫דצדיק‪ ,‬דרגא קדישא את‬ ‫קדישאעלאתידאקיימא ‪,‬‬‫דצדיק‪,‬והואדרגאיהיב לה‬ ‫אתזנת‪,‬‬ ‫דא כנסת ישראל‪ ,‬דהא מניה ידא‬ ‫העשייה ועדיין שייך תיקון בכח גדול‪ ,‬אבל‬ ‫בנתיב העולם העליון‪ ,‬כדמוכח הרבה בדברי‬ ‫אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה‬ ‫בהנ”ל שהוא עירוב של מלאכים בבני אדם‬ ‫חז"ל (יעויין מה שנתבאר בזה במקומו)‪ ,‬ואילו‬ ‫בדורותיו את האלהים התהלך נח‪ .‬וברש”י‬ ‫אין לזה תקנה ולכן לא היה שייך כי אם על ידי‬ ‫בענייני אגדה ב' הדעות הינם להלכה אלא‬ ‫בדורותיו ‪ -‬יש מרבותינו דורשים אותו לשבח‪,‬‬ ‫המבול‪.‬‬ ‫שכל דעה היא אמת לפי בחינתה והנהגתה‪.‬‬ ‫כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק‬ ‫וזה מה שאמר גם כי השחית כל בשר את‬ ‫וא"כ יש להבין מדוע יש בחינה שנח לא היה‬ ‫יותר‪ ,‬ויש שדורשים אותו לגנאי‪ ,‬לפי דורו‬ ‫דרכו על הארץ וכו’‪ ,‬וכמדוקדק בפסוק שלגבי‬ ‫נחשב לכלום לגבי אברהם‪ ,‬והרי סוף סוף נח‬ ‫היה צדיק‪ ,‬ואלו היה בדורו של אברהם לא היה‬ ‫הבהמות הטמאות נאמר שתיים שתיים באו‬ ‫גם היה עובד גדול את האלוקים‪ ,‬וכיצד יש‬ ‫נחשב לכלום‪ ,‬עכ”ל‪.‬‬ ‫‪file:///C‬‬ ‫‪:/Use‬‬ ‫טדגי‪rs/‬‬ ‫לנח אל התיבה זכר ונקבה‪ ,‬ואילו לגבי הבהמות‬ ‫מקום לדעה זו לומר שלא היה נחשב לכלום‪,‬‬ ‫כלומר שאכן נח ואברהם היו עבדי ה' נאמנים‪,‬‬ ‫‪/Dow‬‬ ‫‪nload‬‬ ‫‪s/Tre‬‬ ‫‪e_of_li‬‬ ‫‪fe_b‬‬‫_‪ahir‬‬ ‫‪Hebr‬‬ ‫‪ew (1‬‬ ‫‪).svg‬‬ ‫הטהורות כתוב שבעה שבעה איש ואשתו‪,‬‬ ‫והיה לדעה זו לומר שנח היה נחשב פחות‬ ‫ומעל יכולתינו להבין את תוקף גדלותם‬ ‫והיינו שנח נצטווה להביא בבהמות הטהורות‬ ‫הרבה מאברהם שכך היא שיטתם‪ ,‬שלא רק‬ ‫וקדושתם‪ ,‬עד שהתורה מעידה עליהם שהיו‬ ‫‪1/1‬‬ ‫בהמות מיוחדות שהן עצמן לא חטאו והיה‬ ‫שהיה אברהם גדול מנח אלא הרבה יותר גדול‪,‬‬ ‫מתהלכים את האלהים‪ ,‬והיו צדיקים ושלמים‪,‬‬ ‫חיותם כאיש ואשתו‪ ,‬ויש אומרים שאפילו‬ ‫אבל מדוע אומרים שלא היה נחשב לכלום‪.‬‬ ‫וברור הדבר שלא שייך להבין את גודל‬ ‫היו יותר מכך‪ ,‬ואילו הטמאות בין כך טמאים‬ ‫ויתכן שאכן כך דעה זו סוברת כפשוטו‬ ‫עבודתם התמימה את ה' בדרגות שכלל אין‬ ‫כמבואר בזוה”ק ובדברי האריז”ל‪.‬‬ ‫שעבודת ה' של אברהם הייתה בדרגות‬ ‫לנו מושגים בהם‪.‬‬ ‫ובכח טומאת עוונות אלו גילוי עריות וכן‬ ‫שאפילו נח הצדיק לא הכיר ולא השיג‪,‬‬ ‫וכפי שאמרו במדרש שהאבות הקדושים‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬כמבואר ברש”י פסוק יא‪ ,‬וטומאת‬ ‫אולם שמעתי פעם מרבי יצחק פרץ בשם‬ ‫היו עובדים את הי"ת כסוסים הרצים על גבי‬ ‫עוון הגזל שהוא גזילת הדמים‪ ,‬האדמה נטמאה‬ ‫המפרשים שהסביר זה שכל גדולות שאדם‬ ‫ביצות‪ ,‬שברגע אחד של חוסר ריכוז וזריזות‬ ‫ג’ טפחים מחמת העירבוב של של הטומאה‬ ‫משיג בעבודת ה' שלו הרי היא משפיעה על‬ ‫ועוצמה הרי הם טובעים בתוך מצולות‬ ‫שעשו‪ ,‬ורק נח הצדיק היה שורש של קדושה‬ ‫כלל העבודה כולה‪ ,‬ואינו דומה ת"ח מופלג‬ ‫הביצה‪ ,‬עבודה של מסירות נפש שמעל גדר‬ ‫להיות מתחיל עולם חדש‪ ,‬ולא לחינם הוליד ג’‬ ‫לת"ח גדול כלל‪ ,‬כי כל דרגה אמיתית ובעלת‬ ‫הטבע‪ ,‬כפי התביעה הגדולה שדורש הי"ת‬ ‫בנים שהשלושה ילדים של נח הם כנגד חג”ת‬ ‫משמעות שקונה בתורה ובמידותיה הרי זה‬ ‫ממי שזוכה לראות את כבודו וגדלותו ולקבל‬ ‫וכביכול כנגד אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬שם כנגד‬ ‫מגדיל גם את כל קניינו הקודם בעבודת ה'‬ ‫את נבואתו‪.‬‬ ‫חסד‪ ,‬חם כנגד גבורה‪ ,‬ויפת כנגד תפארת‪ ,‬כך‬ ‫ונעשה אדם אחר לגמרי‪ ,‬וכל השגה שאדם‬ ‫אלא שיש להבין אחר שהדבר ידוע ששניהם‬ ‫לכאורה‪ .‬והכל רמזים של סודות עליונים‪.‬‬ ‫משיג ומוסיף בדרגתו לפני בוראו הרי הוא‬ ‫קדושים וצדיקים ועבדי ה' נאמנים‪ ,‬א"כ‬ ‫ובסוף הפרשה נאמר בואו נבנה עיר ומגדל וכו’‬ ‫מעצים גם את כל קנייניו הקודמים בעבודת‬ ‫לכאורה גם אם אחד מהם הוא יותר גדול‬ ‫ובאריז”ל איתא שבנו בחינה של בניין רוחני‬ ‫ה'‪.‬‬ ‫מעט מחבירו מכל מקום חבירו קצת פחות‬ ‫והיו משביעים שמות מלאכים מורידים אותם‬ ‫ועפ"י האריז”ל בעניין יש דורשים לגנאי ויש‬ ‫ממנו אבל עדיין נחשב כמעט כמותו שהרי‬ ‫מעולמות עליונים ומכריחים אותם לעשות‬ ‫דורשים לשבח ‪ -‬סוד הדבר שלא התפלל נח‬ ‫סוף סוף גם הוא גדול לאין חקר ותכלית‪,‬‬ ‫רצונם‪ ,‬לפי שהיו יודעים את שמות המלאכים‬ ‫על דורו כאברהם היינו לפי שנח הצדיק ידע‬ ‫וקידש עצמו כל חייו ועלה ונתעלה במדרגות‬ ‫על בוריים‪ ,‬והיו יודעים כיצד להכריחם לעשות‬ ‫שלא שייך להתפלל עליהם מחמת שידע‬ ‫קירבת ה'‪ ,‬אלא שלא הגיע למה שהגיע חבירו‪,‬‬ ‫את רצונם‪ ,‬ואפילו מעולמות גבוהים היו‬ ‫שהתקנה שלהם זה השבירה שלהם‪ ,‬לפי‬ ‫אולם בדברי רש"י לא כתוב כן‪ ,‬אלא כתוב ויש‬ ‫מורידים בריות ועל ידי כן היו חוטאים‪.‬‬ ‫שהרשיעו והשחיתו מאוד עד שהם דומים‬ ‫אומרים וכו' ואלו היה בדורו של אברהם לא‬ ‫וה’ בלל לשונם היינו שבלבל את שפת‬ ‫לכלי חרס שתקנתו הם שבירתו‪.‬‬ ‫היה נחשב לכלום‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫המלאכים ועל ידי זה לא יכלו בני אדם‬ ‫והיינו שדרגת טומאתם גדלה עד כדי שלא‬ ‫ויש להבין אחר שיש מקום למחלוקת מי‬ ‫להשביעם ולא הייתה אפשרות לבני אדם‬ ‫רק שעשו תערובת המינים בעולם הזה בעולם‬ ‫יותר גדול כיצד דעה זו סוברת שלגבי אברהם‬ ‫לדעת את אור זה‪ ,‬וזו הבחינה אור שגנזו הקב”ה‬ ‫העשייה בלבד‪ ,‬אלא לקחו בני האלוהים‬ ‫לא היה נחשב לכלום‪ ,‬ועוד שידוע שבכל‬ ‫לצדיקים לעתיד לבא דהיינו שחלק מועט‬ ‫את בנות האדם כמבואר בפרשת בראשית‪,‬‬ ‫מחלוקת בדברי רבותינו הקדושים יש נתיב‬ ‫נשאר שהיו יכולים לברוא עולמות ועניינים על‬ ‫והיינו שלקחו המלאכים שהם מעולם היצירה‬ ‫אמת לכל דעה‪ ,‬אלא שבמחלוקות שבענייני‬ ‫ידי המלאכים ועתה לא יכלו לעשות כלום לפי‬ ‫את בנות האדם ובלבלו ב’ עולמות‪ ,‬כלומר‬ ‫הלכה יש פסק הדוחה את הדעה הנגדית מן‬ ‫שה’ בלל לשונם והסתיר האור מכל וכל‪.‬‬ ‫שאפילו בהמות ובני אדם עדיין הם מעולם‬ ‫ההלכה למרות שיש גם לדעה הנגדית מקום‬