אסיפת אמרי"ם · Asifas Amri"m — נח (2026-10-12)

פרשת נח -תשפ"ז
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
קונטרס זה
נערך ונאסף ע"י
אחד מבני החבורה
למען זיכוי הרבים
בכל עניני קונטרס זה
להערות והארות
ניתן לפנות למייל
R5708580@gmail
kolmenachem12@gmail.com
2
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
ובזה מפרש את הפסוק 'אלה תולדות נח נח', פרשת נח
שהתוצאה והתולדה של נח – דהיינו מנוחה והתרחקות
מן התורה ,הוא נח – שגם התורה מתרחקת ממנו
אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את
ובעל כרחו הוא נח עוד מן התורה ,שנעשה רחוק מן
האלקים התהלך נח( :ו ט)
התורה מהלך שני ימים ח"ו.
אומר המהר"ל מפראג זצ"ל :בכך שהקדימה התורה
את 'תולדותיהם של צדיקים' ,היינו את מעשיו הטובים
הרה"ק ה"נועם מגדים" זי"ע אומר :דהנה כתיב 'אדם
של נח ,לפסוק האומר 'ויולד נח שלשה בנים' ,באה
לעמל יולד' ופירשו חז"ל :דהכוונה שהאדם נברא
התורה ללמדנו כי מעשיו הטובים של האדם הם העיקר
לעמול בתורה ,וזה מצילו שלא ילכד ברשת היצר ,והנה
בחייו .טעם הדבר ,כי בבניו של האדם ,גם הקב"ה
איתא בזוה"ק שתיבת 'אלה' הוא שמא דסט"א ,ויש
שותף ,כמחז"ל [נדה לא ].ג' שותפים באדם .אבל
שם אריכות בענין זה .וזשה"כ' :אלה' ,היינו כל כח
מעשיו הטובים של האדם ,כל כולם שלו הם ,שהרי
הסט"א הנמצא באדם ,הוא 'תולדות נח' ,הוא תוצאה
הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים [ברכות לג ,]:זאת
ע"י מנוחה מהתורה ,שעי"ז נותן כח להסט"א למשול
ועוד ,הבנים אינם 'גופו של אדם' ,בעוד המעשים
עליו.
הטובים הם גופו ואין לך תולדות גדולות מהם ,שהרי
במעשיו הטובים נחשב האדם כאילו הוא מוליד את
בשם הרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע :אלה הם מעשיו
עצמו!
הטובים של נח ,אשר לימד והשריש אצלו ואצל אחרים
את שלשת הדברים הללו" :את שם" – לזכור תמיד את
'אלה תולדות נח נח' – כתוב בספה"ק "בית אהרן":
שם האלקים" .את חם" – לקיים כל מצוה בחום
נחת רוח אחת מולידה נחת רוח נוספת" .כל שרוח
ובהתלהבות" .ואת יפת" – לעשות אך ורק מעשים
הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו" .נחת רוח
שהם תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם.
לבריות מסיבה נחת רוח למקום .ומהי נחת רוח למקום
– שזו תגרור אחריה עוד מעשים טובים ונחת רוח
ה"חתם סופר" זצ"ל פירש בדרך רמז ליישב דקדוק
לבריות.
הפסוק 'נח נח' .דהנה איתא שאאע"ה היה בן נ"ח
שנה כשנסתלק נח [ב"תורת משה" מביא כן בשם
אלה 'תולדות נח נח איש צדיק' – אומר הרה"ק ה"דברי
האבן עזרא ,ובהגה"ה שם מביא דברי ה"סדר עולם
חיים" זי"ע :התנהגותו וצדקתו של האב ניכרות
רבה" פ"א ,שבדור הפלגה היה אאע"ה בן מ"ח כמובא
בפרצופיהן של הבנים.
בראשונים ,ונח נפטר עשר שנים אחרי דור הפלגה
עכ"ד .נמצא שאאע"ה היה בן נ"ח בעת פטירת נח].
בספה"ק "בארות המים" מביא בשם הרה"ק רבי
והלא עיקר תולדותיו של נח היה במה שזכה לראות את
מנדל'י מרימנוב זי"ע :על המילה "צדיק" יש את הטעם
אברהם יוצא מיו"ח ,ואחרי שראה את אברהם הבין
תביר ,דהיינו לרמז שעל הצדיק צריך להיות בשברון לב,
שהעמיד אור העולם ,ואז נסתלק לעולם שכולו טוב
וזה שכתוב אח"כ "היה" – דהיינו שאין והיה אלא לשון
במנוחה עליונה.
שמחה ,דזה שמחה שצדיק הדור הוא בעל שברון לב.
וזה מרומז בקרא 'אלה תולדות נח' – שעיקר תולדתו
של נח היה נכדו הרמוז בשם 'נח' זה אברהם אשר היה
בשם הרה"ק רב ייבי זי"ע :דאיתא בירושלמי [ברכות
חי כמנין נ"ח שנים' ,בדורותיו' – של נח ,ועליו נאמר
פ"ט ה"ה] :אם תעזבני יום יומיים אעזבך ,משל לשני
'צדיק תמים' – כדכתיב 'התהלך לפני והיה תמים' ,וכיון
בני אדם שהתפרדו והלכו להם זה לצד זה וזה לצד
שראה אותו מבני בניו אזי 'את האלקים התהלך נח' –
שכנגד ,נמצא שכעבור יום אחד הם רחוקים זה מזה
לנוח על משכבו לעלמא דקשוט במנוחה.
מהלך שני ימים .וכמו כן הוא בתורה ,שאם מתרחק מן
אומר הרה"ק האדמוה"ז מסדיגורה זי"ע :הסיפא של התורה יום אחד ,גם התורה מתרחקת כנגדו מהלך יום
הפסוק מתרץ מה שניתן להקשות על הרישא ,דכשהוא אחד ,נמצא שהוא מרוחק מן התורה מהלך שני ימים.
3
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
שפירש"י ז"ל בפ' בראשית בפסוק 'ויהי נח' שמתחילה אומר ברישא 'נח איש צדיק תמים' בוודאי תתפלא איך
אתה דורש את שם שהיה צדיק וכו' [ה לב] ,וא"כ מהאי זכה נח למדריגה נשגבה כזאת להיות 'צדיק תמים'
טעמא מוכח שפיר שעיקר תולדותיהם הם מעשים בדור שפל כזה? ע"ז אומר הכתוב 'את האלקים
טובים. התהלך נח' ,פירוש נח הלך תמיד עם מדת אלקים
המורה על מדת היראה' ,אשרי אדם מפחד תמיד',
אומר הגה"ק מקוטנא זצוק"ל :רק אצל צדיק כנח, ובדרך זה נשמר מכל זרות ותיעוב ,ובכך זכה להגיע
שעליו נאמר "את האלקים התהלך נח" שלא התערב לרום מדריגתו.
עם בני דורו ,לא דאג להם ,לא התאמץ להיות להם
לאב ,להטותם לתחייה ולהגן עליהם מפני הרעה – רק ברש"י ללמדך שעיקר תולדותיהן של צדיקים מעשים
אצל צדיק כזה עיקר תכליתו מעשיו הטובים .משא"כ טובים.
אצל צדיק כאברהם אבינו ע"ה שהיה אב המון גויים בשם הרבי מקאצק זי"ע :כוונתו להורות לנו שיחוס
ולימד תועים בינה ,החדירם בהכרה אלקית ,אצלו אבות ,כלומר "תולדות" בלבד ,אינו מספיק כדי להיקרא
התכלית לא מעשיו הטובים ,אלא מעשי כל בני דורו בשם "צדיק" ,אלא עיקר "תולדותיהם של צדיקים",
והתנהגותם הטובה .והרבה פעמים עבודתו הכללית עיקר היחוס שלהם – הוא המעשים טובים שעושים
היא על חשבון מעשיו הפרטיים. הם בעצמם.
הרבי ה"בית ישראל" זי"ע [תשט"ז] פירש דבאמת כל שואל הרה"ק ה"שם משמואל" זי"ע :ויש לדקדק ,למה
אדם רוצה שיהיה לו בנים הגונים ,אבל הוא עצמו אינו פרט 'צדיקים' דווקא ,מה יתרון לכל אדם בעמלו אם לא
מוכן לשוב אל השי"ת ולהתגבר על היצה"ר וללכת מצוות ומעשים טובים? – אמנם כך הוא הדבר ,שרק
בדרך הטוב ,אלא על בניו הוא רוצה שיהיו טובים .ולכן מעשים טובים של צדיקים ,שהם תולדות המוח
גם הבנים עושים כמעשה אביהם ,ורוצים שבניהם יהיו והמחשבה ,הלב והרגש ,הם ראויים להיקרא תולדות.
טובים ,אבל לא הם עצמם. מעשים טובים שבאים מלפני ולפנים של האדם ,על ידי
וזהו הפירוש עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים התרכזות כל החושים ,בהנאת המצוה ,בחיות
טובים ,דמה שמביא בעיקר להצלחה בגידול הבנים ובהתלהבות ,בדביקות ובהתקשרות בה' ,ברטט
הוא שיהא הוא עצמו בעל מעשים טובים ,ועי"ז יצליח ובחרדת קודש ,בחינת 'כל עצמותי תאמרנה' ,הם
גם בבניו. נקראים תולדות .אבל מצוות הנעשות בלי רגש וזעזוע
פנימי ,באקראי ובהזדמנות ,הן רק מחיצוניותו של
האדם ,ואינם נקראים תולדות.
הרבי ה"לב שמחה" זי"ע אמר :הענין שהודיע זאת כאן ולכן אנו אומרים במוסף של ראש חודש "זמן כפרה
כאשר מדבר אח"כ מתולדות בניו ,י"ל כדאיתא בשם לכל תולדותם" .כי ראש חודש הוא יום טוב של דוד
הרבי ר' העניך מאלכסנדר שבשמים יש כל מיני כידוע ,שכל עניינו תשוקה עזה "צמאה לך נפשי כמה
שערים ,והשער של בנים זש"ק הוא סמוך לשער של לך בשרי" ,וכל ספר תהלים הוא מבע ללהט הנפש,
גמילות חסדים ,ולפעמים כאשר שער הבנים סגור ,אם והוא מכפר על העדר החיות ,העדר הצמאון והכיסופים
נמצאים בשער של גמילות חסדים יכולין להכנס בשער במצוות ומעשים טובים ,ואנו מתפללים שהמעשים
של בנים ,זה שלמד הכתוב כאן השייכות בין מעש"ט טובים יהיו ראויים להיקרא תולדות.
של צדיקים להולדת הבנים ,שע"י המעש"ט יכולין
להוושע בבנים ,ואפשר שעי"ז שהאדם עושה חסדים שואל הרה"ק המוהר"י מבעלזא זי"ע :וצריך להבין,
מודדין לו בשמים במדה כנגד מדה ונותנין לו בנים מאחר שכתוב מיד אחר כך 'ויולד נח את שם' וכו' אם
בחסד. כן מנין שעיקר תולדותיהם הם מעשים טובים?
וזה הרמז 'תתן אמת ליעקב חסד לאברהם' -דתתן ונראה לענ"ד ,דהנה באמת חם נולד קודם שם ,וגם
אמת ליעקב מחמת חסד לאברהם ,שע"י החסד של יפת היה גדול משם ,כדכתיב 'אחי יפת הגדול' ,ולמה
אברהם אבינו ע"ה נתנו לו אמת ליעקב. מנו את שם ראשון לכולם? אלא ע"כ צ"ל כמו
4
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
ולכן כשהזכיר הכתוב את נח שהיה צדיק "בדורותיו" – בספר "אמרות טהורות" :י"ל רמז דהנה ידוע שמנהג
היינו בדור המבול ובדור הפלגה ,נאמר עליו "צדיק חסידים הוא לספר סיפורי צדיקים ,ותכלית הסיפורים
תמים" ,שלגבי דור המבול היה צדיק ולגבי דור הפלגה היא להתעורר בתיקון המעשים טובים ,ולזה קאמר
היה תמים .אבל אח"כ כשאמר לו הקב"ה "כי אותך רש"י עיקר תולדותיהם של צדיקים – מעשים טובים,
ראיתי צדיק לפני בדור הזה" שהמדובר על דור המבול שזהו עיקר תכלית הסיפורים בתולדות ועניני הצדיקים,
בלבד ,לגבי הדור הזה אין שייך לומר "תמים" כי אם להתעורר מהם לעשות מעשים טובים.
"צדיק" בלבד.
'נח איש צדיק תמים' – איזו מדריגה היא יותר גבוהה,
ה"כתב סופר" זצ"ל תירץ על פי דברי האבן עזרא "תמים" או "גדול"? אמר ה"חוזה מלובלין" זי"ע :הווה
שכתב' :צדיק' – במעשיו' ,תמים' – בלבבו .כלומר: אומר :תמים! והא ראיה ,אם ישנן שתי חלות אחת
שיש "צדיק במעשיו" היינו שאינו עושה מעשיו אלא גדולה ופרוסה והשניה קטנה ושלימה מברכין על
לעיני הבריות ואין לבו תמים ,אין תוכו כברו – ולכן צריך השלימה ,הרי שלתמימות יש יותר ערך וחשיבות
להוסיף "תמים – בלבבו" ,היינו שתוכו יהיה כברו ...כל מאשר לגדלות.
זה שאומרים שבחו לפני בני אדם ,שאז יש להדגיש
שיהיה צדיק לא במעשיו בלבד אלא אף "תמים האלשיך הק' שואל :מדוע איננו מתיחסים אחרי נח
בלבבו" ,שלבו ומעשיו שווים .אבל לקמן שאמר לו והיחוס שלנו מתחיל מאאע"ה ,ואומות העולם לבדן
הקב"ה" :כי אותך ראיתי צדיק לפני" ,אין צורך להוסיף נקראות "בני נח"?
"תמים בלבו" מכיון שהקב"ה קורא לו צדיק ,והקב"ה וההסבר הוא ,כי נח היה אמנם צדיק תמים ,אבל לא
היודע מחשבות יודע כי "תמים בלבו" זהו "צדיק לפני" טיפוס של צדיק יהודי ,אלא צדיק מחסידי אומות
– שאני רואה ללבב. העולם" ,את האלקים התהלך נח" ,לא עם בני האדם,
עם הזולת ,לא דאג לאנושות ,לסביבה ,צדקתו היתה לו
האברבנאל כותב :שני תוארים הם – האחד שהיה לעצמו ,בשבילו ובשביל בני ביתו" .א צדיק אין פעלץ".
"צדיק" ,מתנהג עם הבריות במשפט ובצדקה ,לא נצטוה מאת ה' לבנות תיבה – בנה אותה ,מסמר אחרי
בחמס כאנשי דורו .והשני ,שהיה "תמים" ,בעל תכונה מסמר ,קרש אחרי קרש ,מאה ועשרים שנים תמימות
שלימה בלתי נוטה בטבעו אל הדברים המגונים כבני ולא עלתה על דעתו אולי אפשר עוד לבטל את הגזירה
דורו .והזכיר הכתוב כל זה ,להגיד שבכל הדורות שהיה ולהציל את העולם מכליה.
בהם – שהאריך ימים רבים וקיפל דורות הרבה – שהיו שונה היה אברהם אבינו" .אברהם מגייר את האנשים
בהם אנשי חמס ורשע ,לא נפתה לבו ללמוד ושרה מגיירת את הנשים" ,הורה לעולם מידות ,מוסר
ממעשיהם ,והיה זה לפי ש"את האלקים התהלך נח" – ודעת השם ,וכשהקב"ה רצה להפוך את סדום התאמץ
כלומר :עם היותו דר בתוך רשעים לא הלך בדרך עמם. להציל את הרשעים האלה.
אלא נתחבר ונדבק "את האלקים" ,לא נפרד ממנו כל
ימיו ,והוא מלשון "אחרי ה' תלכו ואותו תיראו"!... 'נח איש צדיק תמים היה בדורותיו' – שואל מרן ה"בית
יוסף" זי"ע :מפני מה נאמר כאן "צדיק תמים" ולהלן
הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע אמר בשם אביו ה"שפת נאמר "כי אותך ראיתי צדיק לפני" ,צדיק בלבד?
אמת" זי"ע בשם אא"ז ה"חידושי הרי"ם" זי"ע :שנח יש לומר ,משום שנח חי בימי דור המבול ודור הפלגה
היה צדיק ,אך אאע"ה היה חסיד ,והפקיר הכל בעבור כאחד .והנה דור המבול ,עיקר חטאם היה בעבירות
השי"ת .ואמר בזה"ל" :עהר האט אלץ אוועק שבין אדם לחברו .ומי שזהיר באלו הוא בבחינת צדיק.
געווארפען אזוי ווי א חסיד". בפרט מי שזהיר משחיתות מוסרית – 'כי השחית כל
בשר את דרכו' – הוא צדיק .ובדור הפלגה חטאו
הרבי ר' אלימלך זי"ע מדקדק שהיה ראוי לומר 'תמים בכפירה במקום ,כדברי רש"י" :שפשטו יד בעיקר
היה בדורו' ,אלא הכוונה שנח תיקן את כל הדורות, להלחם בו" .ומי שזהיר בזה נקרא בשם "תמים" –
תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים ,וזהו על ידי "תמים תהיה עם ה' אלקיך".
5
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
הרבי ה"פני מנחם" זי"ע מביא שהחולקים בזה בגמ' ש'מצא חן' ,שעורר את נקודת חיות השי"ת הנמצאת
[סנהדרין קח ].הם ר' יוחנן וריש לקיש ,ואמר ,שיש בכל מקום שעל ידה יש קיום לכל ,כאשר יודעים שלית
לומר שדוקא ריש לקיש אמר כן לפי שהיה רבם של אתר פנוי מיניה אין באים לידי חטא.
בעלי תשובה ,התם רבי קרו לי הכא רבי קרו לי [ב"מ
פד ,].וידע שלהיות בין רשעים בדור כזה ולהישאר צדיק עו"א :דלכאורה היה צריך לכתוב "בדורו"? ומבאר
תמים הרי זו מדריגה גדולה ביותר ,עוד יותר מדורו של באופן פלא ,דהנה בכל דור ודור יש מצוה אחת מיוחדת
אברהם אבינו .ודפח"ח. לאותו הדור שעליה צריכים בעיקר לעבוד ולתקנה.
וכתב שבדורינו – היינו שכן היה באותו הדור של
עוד מביא בשם צדיקים הקודמים תלמידי המגיד ז"ל הרה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע – המצוה של הדור
שהפרשיות שקורין בימי החורף עטופים במעיל עב שצריכים לתקנה היא מצות ציצית .וזהו שכתוב בנח
[אהן געטיעהן מיט א פעלץ] ,ואולי המכוון כמו שהגיד תמים היה "בדורותיו" ,שבכל הדורות שהיה נח חי בהן
הרבי מקאצק ז"ל על מה שאומרים העולם א צדיק און היה מתקן בתמימות את כל המצות אשר היו צריכים
א פעלץ ,שכאשר קר לאדם יש לו שתי עצות כיצד לתקן בדורות אלה.
להתחמם ,או להסיק תנור או להתכסות במלבוש ,והנה
כשמתכסה במלבוש רק לו חם ולאחרים עדיין קר ,אך שואל הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בספרו "דרש
כאשר מסיק התנור חם גם לאחרים. משה" :מה המשמעות לשון 'איש' ,ומה היה חסר אילו
וזהו ההפרש שבין נח לאברהם אבינו ,שאברהם אבינו היה כתוב רק 'נח צדיק תמים' היה ?
הבעיר וחימם כל העולם באש כתנור בוער ,אור ומבאר וז"ל :נראה לומר דכתבה התורה התואר 'איש',
כשדים ,שנטע והשריש מסירות נפש ,ואפילו על סדום לומר שרק כשהוא איש ,בדעת ובהשכל ,שייך לומר
ביקש רחמים ,שהביא חסד לעולם והשפיע לדורו עליו תוארים ד'צדיק ותמים' ,אבל כשהוא רק צדיק
ולדורות הבאים ,פירסם אלוקותו ,אולם נח היה א צדיק תמים – כשאינו 'איש' ,דהיינו שהוא לא בדעת ,אין
אין פעלץ ,שנכנס לבדו לתיבה והציל רק את עצמו ולא לתארו בתוארים אלו ,שנקל להתפתות.
את דורו ,כדוגמת המתעטף במלבוש להחם את עצמו
בלבד. אמר הגאב"ד שימנו רבי שעפטיל ווייס זצ"ל הי"ד :ר"ל
שהיה צדיק שאפילו בדורו שהיו רשעים מ"מ היה
הרבי ר' מאיר מפרמישלאן זי"ע אמר ,שרש"י מלמד תמים שלא מצאו בו כל מום ולא יכלו לדבר עליו
אותנו דרך ארץ בשני ענינים :ראשית ,אין עצה ואין מאומה.
מנוס מבעלי לשון הרע ,אפילו צדיק תמים אינו ניצל
מהם .הנה מעידה התורה בעצמה "נח איש צדיק ברש"י :יש מרבותינו דורשים אותו לשבח ויש
תמים היה" – ואף על פי כן נמצאו אנשים שלא שדורשים אותו לגנאי.
השגיחו בכך ודרשו את מעשיו של נח לגנאי .שנית ,לא אומר הסבא משפולי זי"ע :אלה שדרשו לגנאי עשו בכך
תמיד יש לשים לב לשיחת הבריות .האמת לאמיתה טובה גדולה לישראל ,כי ראו ברוח קדשם שכמעט כל
היא בכל זאת ,כי נח היה איש צדיק ,כדברי התורה ,ולא הצדיקים שיעמדו לישראל יהיה להם התנגדות ,ומי לנו
כאותם שדרשו לגנאי. גדול ממשה שחשדוהו בכמה דברים חמורים.
והנה הצדיק הראשון שנזכר בתורה היה נח ,ולו היו
הרה"ק ה"אוהב ישראל" זי"ע וכן איתא מהרבי מלובלין כולם דורשים אותו לשבח ,היו למדים ממנו על כל
זי"ע [ב"דברי אמת"] מפרשים ,דהנה אלו הדורשים הצדיקים העתידים לבוא ,שאם יהיה עליו קטרוג מצד
לשבח הוא פשוט ,אבל הדורשים לגנאי היה נח עצמו, כלשהו סימן שאיננו צדיק .לכן ,יש שדרשו בכוונה את
שנח בעצמו היה דורש את עצמו לגנאי מחמת הצדיק הראשון לגנאי ,להורות ,כי התנגדות לצדיק אינו
ענוותנותו .והיה מפרש לעצמו דמה שאמר לו השי"ת בהכרח סימן מובהק לפגם בו ,שהרי בכל זאת "נח
'כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה' – הוא רק לפי מצא חן בעיני ה' ".
6
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
הרה"ק ראי"ש מנובומינסק זי"ע אמר פעם לרבי ערך דורו השפל ,לכך הוא נקרא צדיק כנגדם ,אבל
ה"אמרי אמת" זי"ע בעת הכנסיה הגדולה במארינבאד, כלפי דורו של אברהם לא היה נחשב לכלום ,ורק בדור
כאשר היה להרבי הא"א הרבה התנגדות ,והוא היה הזה אני נחשב לצדיק ,ואם כן זהו עצמו גם שבחו של
ידיד טוב [שהרבי כתב עליו והכתירו בתואר קדוש יאמר נח ,שהיה דורש עצמו לגנאי מחמת ענווה.
לו] והיה נכד הבעש"ט הק' זי"ע :שמקובל מרבותיו
בשם הבעש"ט שהתנגדות היא סגולה לאריכות ימים. ובספה"ק "אור יצחק" כתב ג"כ בחינה זו שנח דרש
ואמר ע"ז הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע :דאפשר דלכך עצמו לגנאי ,שבהכרח היה נח צריך לדעת שהוא צדיק
דרשוהו לנח לגנאי כדי שיהיה לו אריכות ימים .ואכן חי גדול יותר מבני דורו ,שהרי היה בדור של רשעים,
עוד 350שנה אחר המבול ,ולמרות שבעת יציאתו מן ובוודאי שהוא במעלה יותר מהם .וזה גופא הוא מה
התיבה היה שותת דם מהכשת הארי. שדרש עצמו לגנאי ,שידע בעצמו שאי אפשר להיות בו
מדת הענווה לגמרי כיון שיודע שהוא צדיק .וזה הפירוש
ב"פרדס יוסף" הביא בשם דודו הרה"צ רבי צבי הירש 'אילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום',
הכהן זצ"ל ראבד"ק זגירש :דבודאי אינו ראוי לדרוש את דהיינו שאז היה יכול להיות עניו ונחשב בעיני עצמו
האדם לגנאי כאשר אפשר לדורשו לשבח ,מיהו הכא לכלום ,מחמת שהיה רואה ויודע שישנם גדולים ממנו,
יש שבח להקב"ה במה שדרשו אותו לגנאי ,דהגם דלא אבל בדור הזה בהכרח היה חושב על עצמו שהוא
היה צדיק גמור הצילו מן המבול ,וכדי לספר גדולת צדיק.
השי"ת דרשו אותו לגנאי.
בשם הרה"ק רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע אומרים :אין
מבאר ה"חזון איש" זצ"ל [וכן איתא מהחת"ס זצ"ל] אלה שדורשים אותו לגנאי סותרים את האמור בתורה
דאין הכוונה שאילו היה נח חי בדורו של אברהם לא על נח "איש צדיק תמים היה" ,דוקא את הצדיק
היה נח נחשב לכלום .רק דידוע שהאויר משפיע מאד התמים ,את מנהיג הדור האמיתי יש דורשים לגנאי ,יש
על האדם ,ולכן נח אף שהוא עצמו היה צדיק גדול אך לו מתנגדים רבים ,כי הוא איש ריב ומדון ,בעל תוכחה.
באויר מזוהם כזה כפי מה שהיה בדורו ובתקופתו היה כי זה שדורשים אותו רק לשבח ,סימן שאינו מוכיח את
לכך השפעה גם על הצדיק ומנע ממנו מלהתעלות בני דורו ,אלא הולך הוא עם הזרם .מחניף לכולם ובגלל
ביותר .וזהו הפירוש 'אילו היה בדורו של אברהם לא נוחיותו הוא חי בשלום עם כל אחד.
היה נחשב' – אותו המדריגה – 'לכלום' ,כי אברהם
אע"ה קידש וטיהר את האויר בדורו ,ובאויר כזה היה הרה"ק רבי יעקב דוד מאמשינוב זי"ע אמר :רש"י דייק
ודאי נח נתעלה ביותר ויותר ,ואותם שדרשו לגנאי לא בלשונו "יש מרבותינו דורשין אותו לשבח" שהדורשים
נתכוונו לגנות את נח ,כי אם את דורו שהיא הגורמת לשבח קורא אותם בשם רבותינו ,ויש ללמוד מהם.
למדריגתו הפחותה יותר של צדיק הדור. "ויש דורשין לגנאי" – אלה שדורשים לגנאי מעלימים
מהם את התואר רבותינו ,כי צריך לדון את כל האדם
ברש"י :נח היה צריך סעד לתמכו. לכף זכות.
אומר הרה"ק רבי יחיאל מאיר מגוסטנין זי"ע :זה היה
הסעד ,שהתנהג עמו במידת הדין" - ,האלקים", שואל הרה"ק המוהר"י מבעלזא זי"ע :וקשה לומר זאת
שאילו התנהג עמו ברוב טובה ,במידת הרחמים ,היה על נח אשר הכתוב מכנהו 'איש צדיק' והקב"ה א"ל 'כי
חשש שמא יסור מעבודתו חלילה. אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה' ,הכי יאמר עליו שלא
נחשב לכלום ?
הרבי מבוהוש זי"ע סיפר :אחד מבני חבורתו של ותירץ ,כי אדרבה שבח הוא לנח שהיה צדיק וענוותן כל
הבעש"ט הק' ,שאל אותו ,מדוע יכול להיות שהוא כך ,שאילו היה בדורו של אברהם אבינו ע"ה וראה
מרגיש בנפשו דבוק במקור החיים וחש בקרבת אלקים, עבודת ה' ומסי"נ של אאע"ה היה נשבר לבו בקרבו
ואח"כ מרגיש שמתרחק מהקדושה ,מדוע זה? והיה מחשב א"ע לכלום נגד אברהם אע"ה וזה מעלה
ענה לו הבעש"ט במשל :אבא שיש לו תינוק שאוהבו גדולה כמובן.
7
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
בפסוק נאמר "את שם את חם ואת יפת" ,והרי היה חם אהבת נפש ,והגיע הגיל שצריך ללמדו ללכת ,אז הוא
צריך להיות האחרון ,כי הוא הצעיר .אלא ,כנראה שם נותן לו את ידו וצועד כמה צעדים ואז הוא עוזבו שילך
ויפת רצו לקרבו והכניסו אותו ביניהם ,חשבו שעי"ז לבד ובהתחלה הוא נופל וקם ועוד קצת ועוד קצת עד
ישפר מעשיו ,אבל ללא הועיל – חם נשאר חם אפילו שהוא צועד היטב.
כשמושיבים אותו בין גדולים... אותו דבר בנוגע לשאלתך ,הקב"ה עוזר לך ונושא אותך
על כפיו ,אבל מלמד אותך לצעוד לבד ...וזה הפירוש
ותשחת הארץ לפני האלקים ותמלא הארץ חמס( :ו אצל נח שהיה צריך סעד לתמכו ,שיוסיף בדביקותו
יא) בהבורא ית"ש.
אמר הרבי ר' בער ממזריטש זי"ע :הקלקול של דור
המבול היה שהיו מבכרים ומקדימים את "הארציות" בספר "צבי וחמיד" מביא את דברי התרגום אונקלוס
לפני "האלקים" .עשו את הארציות עיקר ואת הקדושה שתירגם" :בדחלתא דה' הליך נח" .ובספורנו כתב
טפל. "הלך בדרכיו להטיב לזולתו" .ובעל הטורים כתב
"האלקי ם התהל ך נ ח סופי תיבות "חכם".
שואל הגה"ק רבי שלמה קלוגר זצ"ל :מה פשר הכתוב ומבאר בדרך צחות ,ששלושת הפירושים אחד הם ,כי
'ותשחת הארץ' ,והרי לכאורה 'אנשי הארץ' הם כבר אמר הרה"ק מרופשיץ זי"ע ,שאדם צריך להיות
שהשחיתו ולא הארץ. ירא שמים ,טוב לב ,וחכם .כי אם הוא ירא שמים בלי
ויש לבאר הפסוק כפשוטו ,דהרי במעשה בראשית חכמה הוא שוטה ,ואם הוא טוב לב בלי יר"ש הוא בעל
ציוה השי"ת שיברא 'עץ פרי עושה פרי' ,היינו שיהיה תאוה ,ואם הוא חכם בלי יר"ש הוא אפיקורס .לכן
טעם העץ כטעם הפרי ,אך הארץ שינתה מהציווי של מגלה לנו הפסוק שלנח היה את שלושת המעלות
השי"ת ,כנאמר 'עץ עושה פרי' ,ולא שהעץ עצמו היה האלה :יר"ש – 'את האלקים התהלך נח' ,וכפירוש
פרי .לו הייתה האדמה מקיימת את ציווי הבורא והיה התרגום 'בדחלתא דה' .גם היה טוב לב כדברי הספורנו
טעם העץ כטעם הפרי ,הרי אז הבריאה הייתה – 'הלך בדרכיו להטיב לזולתו' .ובנוסף היה גם חכם,
משופעת במזון ,ולא היו באים בני אדם לידי גזל וחמס. כדברי הבעה"ט שסופי תיבות רומזים לחכמתו.
לכן אמר הכתוב 'ותשחת הארץ לפני האלקים' ,היינו
שהארץ השחיתה דרכה ושינתה ממאמר הבורא, בספה"ק "עילאין קדישין" על סוכות ,מביא מכ"ק
וכתוצאה מכך באו בני האדם לידי גזל ולכן 'ותמלא האדמו"ר מנדבורנה שליט"א שאמר לפרש בכוונת
הארץ חמס'. דבריו הק' של רש"י :דאברהם אבינו לרוב אהבתו
להקב"ה היה מתחזק תמיד והולך 'לפניו' דהיינו שהיה
אומר הגה"ק מקוטנא זצוק"ל :כל מצוות התורה מקיים את רצונו ית' עוד קודם שנצטווה .משא"כ מדתו
קשורות זו בזו ,ואי אפשר להפריד בין מצוות שבין אדם של נח לא היתה כן וכדכתיב 'ויעש נח ככל אשר צווה
למקום לבין מצוות שבין אדם לחבירו ,כי המיקל ומזלזל אותו אלקים' – שעשה רק מה ומתי שנצטווה ותו לא.
באחת מהן סופו שיעזוב גם את האחרות.
וזה 'ותשחת הארץ לפני האלקים' – התחילו להקל ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת( :ו י)
במצוות שבין אדם למקום על מנת לקיים את המצוות כותב הספורנו :מאז שהתחיל להוכיח בני דורו זכה
שבין אדם לחבירו ,אבל בסופו של דבר היה – 'ותמלא לבנים .כי בני אותו הדור כבר לא היו ממתינים כ"כ
הארץ חמס' ,גם זה לא נתקיים בידן. הרבה שנים לזש"ק כבדורות הקודמים להם ,אבל נח
עדיין לא זכה לפרי בטן ,ורק בזכות שהחל לעסוק
ה"תורת חיים" שואל :הרי מצינו שצדיקים נתפסים ב"זיכוי הרבים" זכה ל'ויולד נח שלשה בנים'.
בעוון הדור ,ואילו כאן בדור המבול מצאנו להיפך שרק
הצדיקים נשארו – נח ובניו – ושאר הדור נמחה? אחד מחסידי קאצק שנטה קצת מדרך הישר ,ניסו
ומתרץ בספר "זרע יעקב" :אי' בספרי מקובלים ,מדוע חבריו להכניסו יותר ל"חברה" ולא הועיל ,לימים יצא
הפורענות מתחילה מן הצדיקים ,כיון שהעוונות גורמים לתרבות רעה .כשסיפרו זאת לרבי מקאצק זי"ע אמר:
8
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
אומר ה"כלי יקר"' :קץ כל בשר' זה יום המיתה – אמר נזק ופגם בעולמות העליונים ,ונקראים "מזיק" ,ומזיק
הקב"ה" :יום המיתה" בא לפני בקובלנה שאין איש הדין שנפרע מן העידית ,ע"כ נפרעים מן הצדיקים.
זוכר אותו ,והראיה – 'כי מלאה הארץ חמס' ... אמנם כל זה בחטאים שבין אדם למקום ,אבל חטאים
שבין אדם לחבירו אינם אלא בגדר חוב – ובעל חוב דינו
בזוהר הקדוש איתא :מאן הוא קץ כל בשר? יצר הרע!. בבינונית.
מספרים שהצדיק רבי צבי הירש זי"ע בנו של הבעש"ט מכאן מובן ,כי מאחר שאמרו רבותינו שלא נחתם דינם
הק' זי"ע אמר בשם אביו זי"ע :למה נקרא היצר הרע אלא על הגזל ,הרי החטא שבעטיו בא המבול היה חטא
"קץ כל בשר" ולא קץ כל נפש? מפני שהוא שונא גם שבין אדם לחבירו ולכן לא גבו מהעידית דהיינו מנח
את הגוף של היהודי והוא מסיתו לכן לצום ולהסתגף. ובניו.
בשם רב ייבא זי"ע :בא "לפני" – הקץ של בני ישראל וירא אלקים את הארץ כי השחית כל בשר את דרכו( :ו
צריך לבוא "לפני" הזמן של "בעתה" – 'כי מלאה הארץ יב)
חמס מפניהם' – כי האומות נוגשות וחומסות את שואל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל :לכאורה למה
ישראל יותר מדי ואדעתא דהכי לא מסר הקב"ה את כתוב 'וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה' ,והלא זאת
ישראל לידי האומות. המציאות שהארץ נשחתה והשי"ת בודאי ידע על כך,
ומהו הדגש שה' ראה כי הארץ נשחתה?
ב"ילקוט מאורי אור" בשם הרה"ק רבי יעקב ישראל ומתרץ :כי הכתוב בא להדגיש לנו ולומר ,כי רק ה' ראה
מטשערקאס זי"ע :באונקלוס תרגם "ארי אתמליאת זאת ,רק הוא הבחין בכך שהארץ הולכת ונשחתת ,אבל
ארעא חטופין" .ענין אכילת שיריים מצדיקים הוא תקון בני האדם שחיו באותו הדור לא שמו לב לכך ,ולא מפני
חטא דור המבול שכל חטאם היה בגזל ובחטיפה שהשחיתות היתה בדקות של דק מן הדק עד כי אין
כתרגום אונקלוס .וזה הוא הענין מה שחוטפין שיריים נבדק ,אלא ,אדרבה ,דווקא בגלל שהשחיתות כ"כ
לתקן בחטיפה את חטא דור המבול. התחזקה והשתרשה והפכה לדרך בני אדם עד כדי כך
שכבר לא הבחינו בה ,כי הם פשוט התרגלו לקיומה
בשם הרה"ק רבי חיים מקראסנע זי"ע :לשעבר היה וראו אותה כחלק מחייהם ,ולכן רק ה' ראה זאת.
הראשי תיבות של "חכמה" – ח ילו מ פניו כ ל ה
ארץ ,ועכשיו בעוונותינו הרבים הר"ת של "חכמה" כ י ברש"י לשון ערוה.
מ לאה ה ארץ ח מס .עכ"ל הזהב. אומר המגיד מקוז'ניץ זי"ע :דרכו של מחבר לכתוב
הקדמה לספרו ,וכך כתב גם הקב"ה מעין מבוא לספר
הגאון אב"ד קוטנא זצ"ל בספרו "מקרא מפורש" מביא התורה .סיפורי התורה על קין והבל ,על דור המבול ועל
את דברי הגמרא בר"ה דהקב"ה דן את האדם רק לפי דור ההפלגה הם סיפורים על שלוש המידות המגונות –
מה שהוא לא ע"ש סופו .וכבר עמד המזרחי א"כ למה הקנאה התאוה והכבוד – שבן אדם צריך לשרשן
בבן סו"מ נהרג ע"ש סופו. מקרבו לפני שהוא ניגש ללמוד את התורה ולקיימה.
ונראה לי לחלק בין חטא אדם למקום דאין נענש רק רצח קין היה על רקע של קנאה ,על ש"שעה ה' אל
לפי מה שהוא ,אבל בחטא שבין אדם לחברו נתבאר הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה" .דור
כמו כל דבר שיוכל להזיק ,ולכן סו"מ נהרג ע"ש סופו המבול – תאוה" ,כי השחית כל בשר את דרכו" .דור
שילסטם את הבריות והורגם ,נהרג בשביל שעתיד הפלגה -כבוד "ונעשה לנו שם".
להזיק.
וזה פירוש הפסוק 'קץ כל בשר בא לפני' – אף כי אז ויאמר אלקים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה
עוד לא הגיע החטא למרום קיצו ,אבל השי"ת צפה לקץ הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ( :ו יג)
מעשיהם ,וזה בשביל 'כי מלאה הארץ חמס מפניהם' – אי' בספ' שהקב"ה אמר :צופה ומביט הייתי בכל אחד
ובעבירה כזאת מתעקש הקב"ה על סופו לשמור את מהם עד סוף כל הדורות וראיתי שאין שום צדיק עתיד
עולמו מן המזיקים. לצאת מזרעם.
9
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
הקערה על פיה ,אעשה סוף לכל המשחק ,וכולכם ב"כפלים לתושיה" :כשפגעו בהם היה הדבר בעיניהם
תלכו לאבדון ... חמס ,אבל כשהם פגעו באחרים היה בזה משום צדק
ויושר...
בספר "פרחי שושנה" מביא מה ששמע מה"חפץ
חיים" זצ"ל שהקשה ,הלא דור המבול עברו על עבירות ברש"י :לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל.
חמורות כע"ז ועריות שהן יותר חמורות מגזל ומפני מה אומר ה"ילקוט הגרשוני" וכן איתא בשם המהר"ם שיק
נחתם דינם דוקא על הגזל? זצ"ל :הטעם הוא ,כי אין בעל הרחמים פוגע בנפשות
ותירץ עפ"י מאמרם ז"ל :סאה מלאה עונות מי מקטרג תחילה ,אלא קודם הוא מענישן בממון .אבל מפני שכל
בראש כולם – גזל .וצריך טעם מדוע דוקא גזל ,ואמר רכושם היה של גזל ,לכן היה מוכרח ליסרם
הטעם דאיתא במסכת אבות :העושה מצוה אחת קונה בנפשותיהם ,וזה שנאמר שלא נחתם גזר דינם אלא על
קטיגור אחד ,והמלאך שנברא מן המצוה או מן העבירה הגזל.
הוא נברא גם כן באותו מצב שבו נעשתה הפעולה,
כגון מצוה שנעשתה בזריזות נברא על ידה מלאך זריז, הרבי ר' העשיל אומר :שדייק לומר "נחתם" ,כי הדין
והעושה בעצלתיים נברא מפעולתו מלאך עצל וכן בכל הוא שאין בית דין נזקקים על פחות משוה פרוטה ,אבל
המצבים. כשכבר יושבים ודנים ,דנים על הכל .והנה מבואר כאן
והנה פעולת הגזל בדרך כלל נעשית בחוצפה ,ועל כן במדרש ,שאנשי דור המבול היו גוזלים פחות משוה
הקטגור שנברא מן הגזל אף הוא חצוף ,ואפשר פרוטה ,יוצא שעל החטא של גזל לא היו יכולים לדון
שבסאה מלאה עונות ,אף שיש בה קטגורים מקטגורים אותם ,שאין בית דין נזקקין לפחות משווה פרוטה ,אלא
שונים ,בכל זאת אין אחד מהם קופץ בראש כדי בגמר דין ,וזהו – נחתם דינם על הגזל.
לקטרג ,מפני שלא נבראו במדת החוצפה ,ורק המלאך
החצוף שנברא מן הגזל הוא הקופץ בראש .וכך היה גם הרה"ק ה"אבני נזר" זי"ע שואל :הרי עברו גם על ג'
בדור המבול שהגזל קטרג בראש כולם ועליו נחתם גזר העבירות החמורות ,עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות
דינם .ודפח"ח. דמים?
אלא שבגזל נכללו כל שלושת העבירות :אדם שגוזל
הרבי ה"בית ישראל" זי"ע תירץ בשם ה"חידושי מחבירו דבר שאינו שלו ,ואינו מאמין שאם נגזר
הרי"ם" זי"ע :כי אי' שכשרוצים להעניש אדם על מהשמים שהדבר יהיה שלו יגיע הדבר לידו בהיתר –
חטאיו ,אז בתחילה מענישים אותו בממונו ואחר כך הרי זו עבודה זרה .ואם אדם רוכש בחזקה ובאונס רכוש
בהדרגה עד שממיתים אותו .אולם כאן שממונם היה זר ונהנה מדבר שאינו שלו ,כמוהו כגילוי עריות .יש
כולו גזול א"כ לא היה במה להענישם רק ישר להרוג. בגזל גם משום שפיכות דמים ,מה לי קטליה כולה מה
וזה"פ אלא על הגזל – דזה גרם למבול ,שאל"כ היו לי קטליה פלגא ,מדה ידועה של רציחה בודאי יש בגזל.
מענישים אותם בדברים אחרים. ולכן לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל.
ב"ממעינות הנצח" מביא בשם חכמי הדורות שפירשו המגיד מדובנה זצ"ל מסביר כדרכו על פי משל :כשבעל
את דברי הגמרא בב"מ ,שתיקנו חז"ל שאדם שאינו הבית מכין משתה לאורחים – מושיב כל אדם במקומו
עומד בדיבורו במקח וממכר ,אעפ"י שלא נעשה עדיין הנכון ומעמיד לפני כל אחד מכל טוב ,וכאשר מתחילים
קנין רק דיבור בלבד ,מביאים אותו לבי"ד ,ואומרים לו: האורחים לסחוב ולחטוף אחד מן השני ,מגנים ומכים
מי שפרע מאנשי דור המבול הוא יפרע ממי שאינו אחד לשני ,לוקח הבעה"ב את השלחן שערך לפניהם
עומד בדיבורו .ולמה כן? משום שפלוני זה אומר בלבו: ואין להם על מה להתקוטט .כך עשה הקב"ה כשראה
הרי לא גזלתי מחברי כלום רק "דיבור" היה והדיבור אין בימי נח ,שגוזלים ושודדים אחד את השני – המעט
בו מעשה – לכך אומרים לו :ראה ,כל העולם כולו נחרב לכם טוב העולם ואינכם יכולים להתהלך במתנות
בשעתו על דבר שאין בו ממש ,על חמס שהוא אפילו הטבע שהענקתי לכם בשפע רב ,אז אהפוך את
10
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
ניתנו גם לדורות הבאים ,אשר כלפיהם יהיה שייך בפחות משוה פרוטה...
מציאות של גזל.
וזה שאחז"ל לא נחתם דינם אלא עלה גזל ,כי אם לא המהרי"ל דיסקין זצ"ל מביא את דברי הספרי פרשת
מצוות גזל ,היו יכולים לומר ששבעת מצוות בני נח לא קרח [יח ח] :כל מקום שנאמר 'הנה' או 'הנני' היינו
נאמרו לאדה"ר ,אמנם ע"י מצוות גזל שנאסר לאדה"ר שנעשה הדבר בשמחה .ומקשה הרי במבול כתיב
לגזול ,ידעו כי ציווי זה בהכרח אינו מכוון אלא לדורות 'והנני' ולפי זה הרי כשהקב"ה הביא המבול עשה
שלאחר מכן ,ועל כן בסיבת גזל נענשו גם על שאר בשמחה ,ודבר זה קשה להולמו שהיתה להקב"ה
מצוות בני נח שלא קיימום. שמחה בזה ,ומתרץ :שהיתה להקב"ה שמחה בזה
שהשמיד את המכעיסים אותו.
עוד מביא ה"ילקוט גרשוני" מש"כ הגאון בעהמ"ח וקשה ,דתירוץ זה נסתר מגמרא בסנהדרין שמבואר בה
"תשובה מאהבה" תלמידו של ה"נודע ביהודה" זצ"ל שהקב"ה אינו שמח במפלתן של רשעים וכיצד כאן
בספרו "עולת ציבור" :כי הרי אמרו חז"ל [ת' אחרי] במבול אפשר לומר שהקב"ה שמח.
שמיתת צדיקים מכפרת ,כי נסמכה מיתת בני אהרן ויש ליישב :שרש"י מביא שלא נחתם גזר דינם אלא על
לעבודת יום הכיפורים ,ומה יוהכ"פ מכפר כך מיתת הגזל וכדאי' בגמרא סנהדרין [קה] שכל אנשי הדור היו
צדיקים מכפרת. גזלנים וידוע שמכל עבירה נבראים מקטרגים שעומדים
והנה כתב רש"י עה"פ 'כי לימים עוד שבעה אנכי ומשטינים לפני ה' והמקטרגים שנבראים מהגזל
ממטיר על הארץ' :אלו שבעת ימי אבלו של מתושלח עומדים ומשטינים עד אשר תשוב הגזילה.
הצדיק ,שחס הקב"ה על כבודו ועיכב את הפורענות. והנה ע"י המבול נתקן חטא הגזל ,שהרי כל אנשי הדור
ולכאורה מאחר ומתושלח צדיק היה ,איך לא כיפר מתו וא"כ מתו כל הגזלנים וכל הנגזלים ונשאר אך נח
במיתתו על בני דור המבול ,עד כי תיכף אחר סיום לבדו ,נמצא שנח ירש את רכוש כל הגזלנים וכל
שבעת ימי אבלותו החל המבול. הנגזלים וממילא נתקיימה המצוה של 'והשיב את
רק ביאר בזה ,כי הרי אחז"ל כי יוהכ"פ מכפר רק על הגזילה' ונתבטלו המקטרגים שנבראו מהגזילה.
עבירות שבין אדם למקום ,אבל על עבירות שבין אדם ומיושב היטב שהקב"ה באמת אינו שמח במפלתן של
לחבירו אינו מכפר עד שירצה את חבירו ,ולכן ,אין הכי רשעים וכאן שמח במבול מפני שע"י סר העוון ונתקיים
נמי שמיתתו של מתושלח כיפרה לבני דור המבול על דין והשיב את הגזילה והתבטלו המקטריגים.
חטאים דעריות וע"ז ,אמנם על חטא גזל שהוא בין אדם
לחבירו ,על זה לא הועילה מיתתו של מתושלח לכפר, ה"ילקוט גרשוני" מביא בשם ה"כתנות אור" להרה"ק
ועל כן לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל ,כי רק הגזל ה"פנים מאירות" זצ"ל שכתב בשם ספר "קנה
לא מתכפר במיתת הצדיקים. חכמה" :כי למעשה היו בני דור המבול יכולים לתרץ
את עצמם על שחטאו והעוו את דרכם ,שלא ניתנו
עשה לך תבת עצי גפר( :ו יד) שבע מצוות בני נח אלא לאדה"ר בעצמו ,ולא ניתנו
הרה"ק רמ"מ מליובאוויטש זי"ע מבאר על מה שפירש עבורו בכדי שימשיכו כל בניו אחריו להתנהג כן,
רש"י ,שנח השתדל מאה ועשרים שנה בבניית וממילא אין מצוות אלו מחייבות אותם.
התיבה .וצ"ל איך יתכן שנח התמהמה כ"כ הרבה אמנם ,בכך שניתן לאדם הראשון מצוה שלא לגזול,
בקיום מצות ה' 'עשה לך תבת עצי גפר' – ולא קיים את בזה יש להוכיח כי מצוות אלו לא עבור עצמו בלבד
הציווי בזריזות ובפרט שהתיבה היתה בשביל קיום כל ניתנו ,אלא לו ולכל דורותיו הבאים אחריו ,וזה עפ"י
העולם. דברי רש"י עה"כ 'אדם כי יקריב מכם' :אדם למה
ובפשטות י"ל ,ש'עשה לך' פירושו – "אתה" תעשה, נאמר ,מה אדם הראשון לא הקריב מן הגזל שהכל היה
וכמ"ש האברבנאל' :עשה לך' כלומר שנח בעצמו שלו ,אף אתם אל תקריבו מן הגזל .נמצא כי אצל אדם
יעשה התיבה ולא יצוה לעשותה לאחרים ,וזה היה הראשון לא היה שייך כלל איסור גזל ,שהכל היה שלו,
הציווי. ואם בכל זאת ניתנה לו מצוה זו ,הרי בהכרח שהמצוות
11
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
בתנועת המתקנים שהתחוללה בימיו בגרמניה ועשתה וממילא אין זה חידוש ,שהגם שנח קיים את מצות ה'
שמות בעם ישראל – לא רצה להתפלל בהיכל .אמר לבנות את התיבה בזריזות גדולה ,אעפ"כ זה נמשך
להם :אויר צח נחוץ לי לרפואה ואני מתפלל בחוץ, ק"כ שנה ,אדרבה ,כיון שעשה זאת לבד ,פלא כיצד
בגינה שלפני ההיכל .יצאו כולם לכבודו והתפללו בחוץ. עבודת הבניה הגדולה נמשכה לא יותר מק"כ שנה.
לאחר שסיימו תפילתם ,אמר רב ההיכל לרבי שמשון
רפאל :איך היכל זה נאה שלנו בעיני מר? נענה ואמר: ברש"י :הרבה ריוח והצלה לפניו ולמה הטריחו בבנין?
הריהו כתיבת נח ולא כתיבת נח .ופירש :דומה הוא אומר ה"באר מים חיים" :נראה לומר לפי חז"ל [מגילה
לתיבת נח – שהוא ב"כופר" מבית ומחוץ ,ואינו דומה – יב] במידה שאדם מודד מודדין לו ,היינו ,אדם העובד
שאילו תיבת נח תיבת הצלה היתה לו ולבניו עד סוף כל את ה' לפי טבעו ומהותו ,בלי התאמצות יתירה ,בלי
הדורות לקיום העולם ,ואילו היכל זה ,תמה אני ,אם יש שינוי טבעו והרגליו ,גם הקב"ה נוהג עמו בדרך הטבע,
בו משום הצלה לקיום היהדות לאבות ,וכל שכן לבניכם בלי לשנות בשבילו סדרי בראשית.
הבאים אחריכם... ובנח כתוב" :את האלקים התהלך נח" – אלהים
בגימטריא "הטבע" ,שהיה מתנהג על פי הטבע ,לכך
שלש מאות אמה וגו'( :ו טו) לא רצה ה' להצילו רק בדרך הטבע ,שיעשה תיבה.
במדרש תנחומא :שלמד הקב"ה עם נח את התורה
ואמר לו עתיד לעמוד אחד מבניך ולעשות משכן ולומר האלשיך הק' אומר' :עשה לך' – לך כדרכך וכשיטתך,
עשר אמות אורך הקרש. שלא התערבת עם בני דורך ולא הוכחת אותם ,לא
שואל המהרי"ל דיסקין זצ"ל :מנין למדרש לומר שנח רצית להיות בצוותא עמהם ולהתחבר אליהם .תהיה
למד עם הקב"ה תורה בשביל בניית התיבה. איפה כעת בתיבה עם בהמות ועם חיות השדה...
ויש ליישב לפי פשוטו ,שהרי הקב"ה נתן לנח אמות
מידה לתיבה כמתואר בפסוקים שלש מאות אמה אורך ה"עברא דדשא" שואל :שלכאורה צ"ב האם במציאות
וחמישים אמה רוחב ושלושים אמה קומתה ,וכיצד ידע הגיעה הידיעה למקומות הרחוקים ,הלא בימיהם היו
נח מה היא מידת האמה? צריכים לנסוע בסוס ועגלה כדי לספר על הנעשה
ואין לומר שיכל נח למדוד לפי האמה שהשתמשו אנשי במקום אחר ,ואיך בשעה שבנה נח את התיבה ידעו
דור המבול ,שהרי בחז"ל אי' שנחתם גזר דינם על מזה כל אנשי דור המבול?
הגזל ,ובקניה ומכירה היו גוזלין ע"י שינוי המידה וכגון אלא יש לפרש ,שהכוונה לידיעה והשפעה רוחנית
שהמוכר מוכר במידה קטנה והקונה קונה במידה שהשפיע נח על כל העולם כולו בעסקו בבנין התיבה,
גדולה ,כגון שהמוכר מוכר באמה בת חמישה טפחים, כי בכל העולם היה השחתה כדכתיב "כי השחית כל
והקונה קונה במידה בת ששה טפחים ,וא"כ באיזה בשר" ,אפילו בהמות וחיות ,ואנשים דימו שח"ו לית דין
אמה ימדוד נח האם בשל הקונה או המוכר? ולית דיין ,אבל נח ידע 'כי על כל אלה יביאך אלקים
לכן הוצרך הקב"ה ללמוד עם נח את התורה והתורה במשפט' ,והקב"ה אמר לו שיביא מבול לעולם ושיעסוק
נותנת את אמות המידה כדאי' בגמרא סוכה [ה] בבניית התיבה כדי שאנשי דור המבול ישובו.
שמידת אמה בת ששה טפחים ,וכך ידע את גודל ההשפעה לא היתה רק ע"י השפעה ישירה ,שאנשי
המידות ושפיר דרש המדרש. דור המבול יעברו ויראוהו וישאלו ועל ידי זה ישובו ,אלא
דבר זה עצמו שנמצא בעולם מי שעושה פעולה שהיא
צהר תעשה לתיבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח היפוך הפעולות של אנשי דור המבול ,יגרום לכך
התיבה בצדה תשים תחתים שנים ושלישים תעשה: שישובו אליהם.
(ו טז)
הגאון רבי יהודה צדקה ראש ישיבת פורת יוסף זצ"ל מעשה ברבי שמשון רפאל הירש זצ"ל שנזדמן למקום
דרש פסוק זה' :צהר תעשה לתבה' – יש להאיר את אחד ,ולא היה שם בית כנסת אלא היכל גדול ומפואר
"תיבת" הברכה שהנך רוצה להוציא מפיך .ואל אמ"ה של כת המתקנים שנבנה זה מקרוב ,ועלה הון רב .רבי
– ראשי תיבות א לקינו מלך ה עולם .תכלנה שמשון רפאל שהיה כידוע קנאי גדול ולוחם נמרץ
12
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
טובים על פי התורה ,בכדי להתחיל בעולם חדש על מלמעלה – שתהיה פרחה לעילא ולא תשאר כאן
יסודות חזקים של צדק ומשפט. בתחתונים' .ופתח התיבה' – "פתח" רומז למאמר
הכתוב 'לפתח חטאת רובץ' ,היינו על היצה"ר המבלבל
'ופתח התיבה בצדה תשים' – אומר ה"בית אהרן" :זה את מחשבותיך' .בצדה תשים' – שלא יפריעך ולא
פתח צדדי לבעלי תשובה ,שאינם יכולים להיכנס יטרידך בשעת הברכה .והעצה לזה ,על ידי 'תחתים
בפתח הראשי ,שיכנסו מן הצד .וזה שאמרו חז"ל שנים ושלישים תעשה' – שתחלק את הברכה לשלש
מלמד שעשה לו [למנשה] הקב"ה כמין מחתרת חלקים ,כגון[ :א] ברוך אתה ה'[ .ב] אלקינו מלך
ברקיע כדי לקבלו בתשובה. העולם[ .ג] שהכל נהיה בדברו.
ואני הנני מביא את המבול וגו' מתחת השמים כל ברש"י :יש אומרים חלון ויש אומרים אבן טובה
אשר בארץ יגוע( :ו יז) המאירה להם.
שואל המהרי"ל דיסקין זצ"ל :והרי 'מתחת השמים' אומר הרבי ר' אלימלך זי"ע :יש לפרש :תיבה – מלה,
ו'כל אשר בארץ' זה היינו הך ,ומדוע התורה כפלה והכוונה – שכל מלה ומלה שהאדם מוציא מפיו צריכה
זאת? להאיר כאבן טובה ,ושיהא האדם מייקר דבריו
ויש ליישב :שהרי קיי"ל שאין ריבוי אחר ריבוי אלא כמרגליות.
למעט ,ובגמ' זבחים [קיג] כתוב שעוג מלך הבשן ניצל
מהמבול וי"ל דזה המיעוט ,שהתמעט ע"י ב' הריבויים אומר הרה"ק המוהרי"ד מבעלזא זי"ע :איתא בספה"ק
דהמבול מחה הכל מלבד עוג מלך הבשן שנשתייר. דכאשר ניצול האדם מצרה בזכות עצמו – יוכל לראות
במפלת אחרים ,אבל כשאדם ניצל בזכות אחרים אינו
שואל הגרי"ז מבריסק זצ"ל :לכאורה כיון שאמר יכול לראות במפלת אחרים .ולכן לוט שניצל בזכות
הקב"ה הנני מביא מה הוצרך להקדים 'ואני'? אברהם א"ל המלאך 'אל תביט אחריך' ,כיון שלא ניצול
אכן נראה דזה בא לרמז מש"כ רש"י על 'ויהי הגשם על בזכות עצמו לא היתה לו רשות לראות במפלת אנשי
הארץ' – שמתחילה הוריד הקב"ה את המבול ברחמים סדום.
כדי שאם יחזרו בתשובה יהיו גשמי ברכה ורק לאחר לפי זה אפשר לפרש ,דמחלוקת זו במלת "צהר" אם
שלא חזרו נעשה למבול ,וזה בא הכתוב לרמז בתיבת פירושה חלון או אבן טובה ,תליא בפלוגתא שהביא
'ואני הנני' – שהרי אחז"ל [תענית ב ].דג' מפתחות רש"י על מלת "בדורותיו" ,אם הכוונה לשבח או לגנאי,
בידו של הקב"ה ולא נמסרו ביד שליח ,ואחד מהן דהי"א ס"ל דהקב"ה ציוה לו לעשות חלון – ס"ל לשבח,
מפתח של גשמים ,ומזה שכתוב 'ואני הנני' ,למדים אנו וכיון שהיה צדיק ממש גם אם היה בדורות אחרים –
כי נעשה הדבר ע"י הקב"ה בעצמו ולא ע"י שליח, לכך היה יכול לראות במפלת אנשי דורו והיה יכול
דהיינו ירידת גשמים ,שזה המפתח לא נמסר לשליח, לעשות חלון .והי"א דס"ל היינו אבן טובה – ס"ל דרק
לרמוז כי בתחילת המבול יהיו גשמי ברכה. בדורותיו היה צדיק אבל בדורות אחרים לא היה נחשב
לכלום ,וניצל בזכות אברהם ולא בזכותו ,וממילא לא
ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך וגו'( :ו יח) היה זכאי לראות במפלת רשעים ,ולכך ציוהו ה' לסגור
שואל ה"שפת אמת" זי"ע [בליקוטים] :משמע שכבר את התיבה מכל צד שלא יוכל להסתכל החוצה ,ורק
היו לו בנים אז ,וקשה על מ"ש רש"י מהמדרש [ו יד] אבן טובה תאיר לו בתוך התיבה.
שראוהו עוסק בתיבה ק"כ שנים ,ואיך יכול להיות והרי
שם בנו לא היה עדיין בשעת המבול רק בן מאה שנים? בשם הרבי מקאצק זי"ע :ה' אמר לנח :הלא המבול בא
וצ"ל בדוחק שפי' 'בניך' – שעתיד להיות לו ,וצ"ע בשביל התוהו ובוהו – כלומר המעשים הרעים והחמס
במדרשים. שעשו בני האדם בבחינת "חושך" ,ואני הצלתי אותך
על ידי התיבה ,מפני שמצאת חן בעיני – לפיכך תראה
הרבי ה"פני מנחם" זי"ע מביא את דברי השפ"א ,ואמר להשתדל ולהכניס לתיבה את האור של המעשים
13
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
והשיב :דהנה חז"ל אמרו [ב"ק צב :]:לא לחנם הלך שיתכן הרמז לתיבת תורה ותפילה ,ועניין זה שייך
הזרזיר אצל העורב אלא מפני שהוא מינו .וקשה ,אם תמיד ,שכאשר יש תורה ותפילה אפשר להעמיד אחר
הזרזיר הוא ממין העורב ,למה נקרא זה בשם זרזיר וזה כך בנים ולהקים דורות ,וזה שנאמר לו 'אתה ובניך' –
בשם עורב? אך האמת היא ,שיש בכל החיות והעופות שיבקש שיהיו לו בנים ,שצריך להפציר ,לבקוע רקיעים,
ובכל החי אשר על פני האדמה רבבות מינים לאין לעשות כל שביכלתו להציל ,להביא כח בדורותיו אחריו.
מספר ,אמנם סוג אחד כולל כמה אלפים ,למשל במין
הבהמה יש 'פרה' ובכל מחוז ואקלים תשתנה צורתה ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה
ותוארה ,ובאנגליה הפרות משונות משלנו וכתיב 'פרות להחיות אתך וגו'( :ו יט)
הבשן' .וכן סוסי מצרים משונים משלנו ,ובאמת הם מהעוף למינהו וגו' שנים מכל יבואו אליך להחיות( :ו
ממין אחד ,אך שנשתנו וחלפו צורותיהן מחיות טבע כ)
הארץ ההיא הגדילה בה ,אם שמנה אם רזה ,ולפי טבע בתרגום יונתן :מעופא לזניה וגו' תכין מכולא יעלון
האקלים אשר היא בה תשתנה צורתה .וכדוגמת זה לוותך על יד מלאכא דאחד ומיעל יתהון לך לקיימא.
הזרזיר והעורב שהם ממין וסוג אחד ,ונשתנה שמם הרה"ק המוהר"ש מבעלזא זי"ע אמר לבאר עפ"י דברי
לצד התחלפות צורתם ומזגם .וכן הכ"ד מיני עופות התרגו"י את כפל הלשון 'תביא אל התיבה' 'יבואו אליך
שמצד מראיתם קומתם וצורתם ושמותם נתחלפו לכ"ד להחיות'.
אלף ,אמנם כולם מסוג אחד .ונח לא הכניס לתיבתו רק שבתחילה כתוב 'שנים מכל תביא' – דמשמע שנח
הסוג הכולל מכל נברא ,ובצאתו כאשר נתפזרו יביא ,אולם אין זה אפשרי ,כי איך ילך בהרים וביערות
הנבראים בכל העולם ,נשתנו במראיתם וצורתם כטבע ליקח את כל המינים ,ולכן אמר לו הקב"ה שלא יפסיק
האקלים דשם ,ויהיו למינים הרבה .ודפח"ח. לטרוח ,אלא מלאך יביא את כולם אל נח ,והוא יכניס
אותם לתוך התבה .וזה מ"ש 'תביא אל התיבה
ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל וגו' והיה לך ולהם להחיות' – שנח יביאם לתוך התיבה.
לאכלה( :ו כא)
מפרש הגר"א ב"קול אליהו" :שהכוונה ,שציווה לו ברש"י :אפילו שדים.
הקב"ה להכין שיעור כביצה לסעודת אדם ,וכמו שדרשו שאל אחד את הרבי מקאצק זי"ע :הרמב"ם במורה
רבותינו ז"ל שזהו שיעור סעודת אדם .וכן ציוה לו להכין נבוכים כופר במציאות שדים וכשפים ,ואילו בתורה
לכל הבריות שיעור בליעתן לסעודה .ואמנם הקב"ה כתוב" :ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים" .ועוד,
ישלח אחר כך את ברכתו ויהיה לאכלה לשבעה ,וכפי כיצד יתיישבו דברי רש"י ,שנח נצטוה מפי הגבורה
שסיים' :והיה לך ולהם לאכלה'. להביא שדים אל התיבה?
ולפי זה מיושב ,דלכאורה ,אם כפשוטו שהכין כדי השיב לו הרבי מקאצק אלו ואלו דברי אמת :בימי קדם
שביעה ממש לכולם על שנה תמימה ,למה אם כן לא היו שדים וכשפים בנמצא ,אך מיום שבא הרמב"ם
נזכר הנס שהחזיק מועט את המרובה ונכנסו כל ואמר שאינם בנמצא ,הרי הרמב"ם הוא פוסק והסכימו
האוכלין לתיבה .ולפי האמור ניחא ,כי הוא הכין רק כדי עמו גם בשמים וקיימו את דבריו ,הלכה למעשה ,וחדלו
שיעור סעודה ,והקב"ה ציוה את הברכה שיהא השדים מן הארץ.
לשבעה.
פעם שאלו את הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע בענין
בגמ' [חולין קכט] דרש רבי שמעון' ,מכל האוכל אשר תיבת נח ,שלכל החיות והעופות וכל הנבראים כולם
יאכל' – אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים [עכו"ם] הנמצאים בעולם היה להם לכל אחד ואחד מדור אחד,
קרוי אוכל .וזהו אומר ה"משך חכמה" זצ"ל גם כאן והנה חז"ל אמרו [חולין סג ]:שיש כ"ד מיני עופות
"אשר יאכל" ,רק אוכל המותר בהנאה .כי רק לבהמת טמאים ,ומלבד זה חיות ובהמות ויתר הנבראים לאין
הפקר מותר להאכיל איסורי הנאה ,שלא נהנה כלום שיעור וערך ,ואיך הכילה התיבה בקרבה ההמון הרב
מזה .אבל בתיבה היו מזונותיו עליו ,שהיה חייב לזונם, הזה ,ואם היה על צד הנס ופלא מדוע לא נכתב בתורה
ולכן היה צורך דווקא ב"מאכל אשר יאכל" לא באיסורי הנס הגדול הזה?
14
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
הרה"ק ה"אמרי חיים" מויז'ניץ זי"ע אומר' :ואתה קח הנאה.
לך' – כאשר חננך השי"ת בשפע כל טוב ,ובביתך מכל
מאכל אשר יאכל ,אל תאכל לבדך ,אלא יהיו עניים בני מדייק ה"כלי יקר"' :לך' – משמע משלך ,לא משל
ביתך – 'ואספתם אליך' ,אלי"ך נוט' :כ י י עמוד ל ימין אחרים ,כדרך 'משלכם' הנאמר בד' מינים ,ומדוע היה
א ביון. צריך הקב"ה להדגיש לנח שיקח רק מן המזון שלו ?
ומבאר :שאין זה אלא שלא יחשוב נח ,הרי היום או
הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע אומר :השי"ת צוה לנח מחר ימותו כולם ,כך שממונם עומד להיות כלה ,ואם
שיתנהג בדרך הרחבה ולא בצמצום" ,והיה לך ולהם כן ,אולי יהא מותר לקחת משלהם ...ת"ל 'לך' – משלך
לאכלה" ,בכדי שיוכל להשפיע לבניו אחריו שגם הם דווקא.
יוכלו להתנהג בדרך הרחבה. וכן כתב ה"שפתי צדיק" זי"ע ,ומוסיף :שקמ"ל שיען
שלא נודע בעוה"ז הפסק משמים ,אין דין הפקר.
הרה"ק ה"באר יעקב" זי"ע מנדבורנה אמר :דהנה
באכילה יש שני ענינים ,אחד שהבן אדם צריך את הגה"ק רבי שמעון סופר מקראקא זצוק"ל מדקדק על
האוכל כדי לחזק את גופו ,והשני ,שהאוכל נזקק היתור בלשון הכתוב 'ואתה קח לך' ,דתיבת 'לך'
לתיקונו ולהעלות ניצו"ק ואז האוכל צריך את האדם. מיותרת ,וכי הכוונה שיקח דייקא לו לעצמו ? ושנית,
לפי"ז מבואר הפסוק שהשי"ת אמר לנח' :קח לך מכל בסיפא דקרא 'והיה לך ולהם לאכלה' היה לו לכתוב רק
מאכל אשר יאכל' – ואז – 'והיה לך' ,שיהיה לך ממה 'והיה לכם לאכלה' ? וביותר קשה להבין בעצם הכנסת
להחזיק את גופך ולהתקיים במשך י"ב חודש' ,ולהם' – אוכל לחיות ובהמות של שנה ,שאיך היה באפשרי
שע"י שתכוון את מה שצריך יהיה גם להם תיקון. להכניס לתיבה צידה על שנה תמימה לאדם ולבהמות
וכן לקמן בפר' המן שירד לבנ"י במדבר ,שהרי המן היה ולחיות ?
לחם אבירים כמ"ש לחם שמלאכי השרת וכו' וא"כ לא וביאר ,עפי"מ ששאל פעם את הרה"ק ה"דברי חיים"
היה צריך לתקנו ,ורק לצרכם ,ולכן שאלו את מש"ר מצאנז זי"ע :שיאמר לו מה טיבם של השיריים
'מה הוא'? מה צריך לעשות אם זה? שהחסידים משתוקקים כל כך להנות מהם ? והשיב לו:
היות כי ידוע שבמאכלים ישנם הרבה פסולת ואינם
ה"מעדני מלך" כתב :שמרמז בזה ,על פי הידוע נותנים כח להאוכלם ,רק עיקר הכח שבא להאדם
מהנהגת צדיקים ,שאין לאדם לקרב את גופו למאכל האוכל – הוא רק חלק המעולה והטוב שבמאכל והוא
שאוכל ,אלא לקחת את הכף עם המאכל אליו ,לבל הנקרא "ניצוצות דקדושה" .והצדיק האוכל בקדושה
יאכל כדרך הרעבתנים. ובטהרה מתקן כל המאכל ונעשה כולו קודש ,והאוכל
וזה אומרו' :קח לך' – דייקא – 'מכל מאכל אשר יאכל מזה "אפילו רק מעט" עושה בו פעולה גדולה לכל
ואספת אליך' – להרכין גופך למאכל. הענינים לטוב .ע"כ מה ששמע הגר"ש מפי הרה"ק
מצאנז זי"ע.
ויעש נח ככל אשר צוה אותו אלקים כן עשה( :ו כב) ועפי"ז פירש רבה של קראקא הדקדוקים בכתוב :דלכן
הרבי מלובלין זי"ע ב"דברי אמת" דקדק :דכאן כתיב אמר לו השי"ת לנח 'ואתה קח לך' – היינו שהוא יאכל
'ויעש נח ככל אשר צוה אותו אלקים' ,ולהלן [ז ה] הוא מקודם ,וטעם הדבר ,בשביל שאי אפשר להכניס אל
אומר 'ויעש נח ככל אשר צוהו ה'' ,ומאי טעמא נאמר תוך התיבה כל כך הרבה אוכל ,וע"י שנח אכל הרי
כאן שם אלקים ולהלן נאמר שם ה'? נעשו כל המאכלים הנשארים מאכל רוחני שהוא
ומבאר :דלכאורה היינו יכולים לחשוב על נח שעשה שיריים של הצדיק ,ובמשהו אוכל יוכל האוכל לפרנס
את התיבה בשביל הנאת עצמו ,כדי להציל את נפשו את עצמו כאילו אכל הרבה מאד ,ואז לא יצטרך להכניס
מהמבול ויישאר לחיים ,על כן אמרה התורה בבנייתו כל כך הרבה אוכל .וז"ש 'והיה לך' – שמקודם יהיה
'ויעש נח ככל אשר צוה אותו אלקים' ,שעשה זאת רק לנח ,שיאכל מתחילה ,וממילא אז וגם 'ולהם לאכלה' –
כדי לקיים ציווי הבורא וכאילו אין זה לרחמים עליו כי יוכלו הם לאכול ויתברכו במעיהם אפילו מעט אוכל
אם מגזירת הבורא .משא"כ להלן דאיירי הפסוק ודפח"ח.
15
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
מקוברין זי"ע שפירש :אם אתה אומר דבר מה – תכניס כשהיה צריך לאסוף מכל בעלי החיים ולהכניסם
לתוכה כל רמ"ח אבריך כל פנימיותך וישותך .רבי – לתיבה ,זה כבר עשה במדת הרחמים ,וע"כ כתיב ביה
שאלו אותו – איך יכול אדם גדול להכנס ולהתרכז שם ה'.
בתיבה אחת קטנה? ענה :אדם שאינו יכול להצטמצם
ולהתקפל מחמת גאוותו וגדולתו – ודאי שהוא קטן בשם הגאון הרב מברעז'אן זצ"ל מובא הסבר על דברי
מאד. המדרש' :כן עשה' – זו עשיית התיבה .שיש מצוה
שהאדם נהנה ממנה גם הנאה גופנית ואין לדעת אם
ברש"י :ולא נאמר צדיק תמים ,מכאן שאומרים מקצת מתכוון הוא בעשייתה לש"ש ,אבל אם מקיים הוא גם
שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו .שואל הרבי מצוות שאין בהם הנאה גופנית ,יש הוכחה שכוונתו
מסערט ויז'ניץ ה"חכמת אליעזר" זי"ע :לכאורה "צדיק" בכל המצוות לש"ש.
הוא מחצית שבחו ולא קצת שבחו? אלא אפשר לומר וזה שאמר המדרש' :כן עשה' – זו עשיית התיבה,
בדרך צחות :כשסיפר הכתוב שבחו של נח מנו בו ג' כלומר :שנח עשה את התיבה באותה הכוונה אשר
תארים" :איש צדיק תמים" ,דלשון "איש" ג"כ שבח, עשה "כל אשר צוה ה'" – כמו שעשה את כל הדברים
כדרך אומרם כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות .ואילו אשר ציווהו ה' ,שאין בהם הנאה גופנית וכל כוונתו אז
כאן כשדיבר אתו ה' הזכיר בו שבח אחד בלבד "צדיק", לש"ש ,כן גם עשה את התיבה ,לא כדי להינצל
מכאן שאומרים מקצת שבחו – כי תואר צדיק הוא רק מהמבול אלא לקיים מצות ה'.
שליש כנ"ל.
ברש"י זה בנין התיבה.
החוזה מלובלין זי"ע היה אומר :אם אשמע מפי מי שואל הרה"ק ה"שפע חיים" זי"ע :לכאורה ,כיון דקיי"ל
שאשמע כי צדיק אני ,לא אאמין לו" ,כי אדם אין צדיק שכאשר נתמנה אדם פרנס על הציבור אסור לו לעשות
בארץ" [קהלת ז כ] .ואם יתרחש נס ,והקב"ה בכבודו מלאכה בפני שלושה ,כדי שלא יתבזה בפניהם ,א"כ
ובעצמו יאמר לי ,כאשר אמר לנח" :כי אותך ראיתי האיך היה נח עושה את התיבה בעצמו ?
צדיק" אאמין לו רק לאותו רגע ממש ,שאשמע בו את אלא שכבר דנו הפוסקים לענין דבר מצוה אם מותר
הדברים ,כי אין אדם בעולם – אפילו צדיק גמור וגדול, לעשות מלאכה בפני ג' ,ויש שכתבו דבזה שרי ,דהטעם
שמובטח לו מה יהיה בעוד רגע ,ומה יהיה אז טיבו הוא כדי שלא יתבזה ,משא"כ אם עושה לשם מצוה
וצורתו. אדרבה שבח הוא לו .ולפי זה שפיר עבד נח ,דכיון
שהיה מצווה ועומד על עשיית התיבה ,הרי זה כבודו
ויעש נח ככל אשר צוהו ה'( :ז ה) לטרוח במצות ה'.
הרבי ה"בית ישראל" זי"ע אמר :התוה"ק סיפרה ב' וז"ש 'ויעש נח' – זה בנין התיבה ,שעשה בעצמו ,וכי
פעמים כי נח עשה ככל אשר צוה אותו ה' ,בפעם תימא האיך היה מותר לעשות כן ,לבנות בעצמו ,לזה
הראשונה [ו יב] מבאר רש"י שזה בנין התיבה ,ובפעם בא הכתוב לתרץ 'ככל אשר צוה אותו אלקים כן עשה'
השניה כתב :זה ביאתו לתיבה .לכאורה פעם שנית זו – שכן עשה משום דמלאכה זו היא מצוה 'אשר צוה
למה? והרי דבר זה כתוב מפורש 'ויבא נח ובניו וגו' אל אותו אלקים'.
התיבה' ?
אלא להודיע שבראותו שכל העולם הולך לאיבוד לא ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אותך
רצה להכנס להציל עצמו עד אשר ציוהו ה' להכנס ראיתי צדיק לפני בדור הזה( :ז א)
באופן מיוחד. בשם הבעש"ט הק' זי"ע :תיבה משמעה גם מלה .זה
רמז הוא ,שהאדם צריך להכנס לכל תיבה מתיבות
ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התיבה מפני התורה והתפלות בכל כוחותיו ,ובכל רמ"ח אבריו "וכל
מי המבול( :ז ז) ביתך" במסירות נפש.
ברש"י :אף נח מקטני אמונה היה מאמין ואינו מאמין
שיבוא המבול .ולא נכנס עד שדחקוהו המים. בספר "אור ישרים" מביא בשם הרה"ק רבי משה
16
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
ויצא ,היה חושב שזה יהיה אחר זמן רב ,ולא נכנס עוד בשם הרה"ק המוהר"י מוורקא זי"ע אומרים :חס לנו
יותר עד שהגיעו המים לקרסוליו .וזה שפירש"י ז"ל לומר ,שנח צדיק תמים היה מהסס ומתלבט באמונתו.
מקטני אמנה היה ,מאמין ואינו מאמין וכו'. אלא כך הוא הפירוש ,נח מקטני אמונה היה מאמין –
נתן אמון גם בקטני אמונה ,האמין שעוד ישובו ,ולכן לא
שאל הגר"ח שמואלביץ זצ"ל :והרי נח הוא נביא והוא היה מאמין שיבוא המבול.
איש צדיק ותמים ,איך אפשר לומר עליו שהוא מחוסר
אמנה ? הוא אינו יודע שה' כל יכול ,ויכול להביא מבול הרבי ה"לב שמחה" זי"ע מוסיף ע"ז :שלשון רש"י אף
? נח מקטני וכו' משמע שהיו עוד קטני אמונה זולת נח,
והסביר :שאין כוונת חז"ל לומר שנח לא האמין ח"ו שהרי אמר אף נח וכו' ,ומן הנראה שגם בשמים
ביכולת ה' להביא מבול לעולם ,רק כוונתם שהוא לא האמינו כן שיכולים לחזור בתשובה ולא יבוא המבול,
האמין שמידת הדין תתגבר עד כדי כך ,הוא הכיר את וראי' לזה שמקודם כתי' 'ויהי הגשם' וגו' ורק אח"כ
חסד ה' הגדול ,כמה ה' הוא טוב ומטיב לכל ,ודוקא 'ויהי המבול' ,וברש"י מחז"ל כשהורידן הורידן ברחמים
בגלל היותו גדול באמונה ובאהבת חסד לכן הוא אינו שאם יחזרו יהיו גשמי ברכה וכשלא חזרו היו למבול.
מאמין שה' יעניש את בריותיו בכזה עונש נורא,
להשמיד כל בשר חוץ מכמה בעלי חיים נבחרים בספה"ק "מאמר מרדכי" שואל :היתכן שנח שצדיק
שיישארו בתיבה .הוא היה בטוח שבסופו של דבר תמים היה לא יאמין באמונה שלימה? וגם עוד צריך
תגבר מידת החסד על מידת הדין ולא יהיה מבול. להבין הלשון מאמין ואינו מאמין?
ואמר הרה"ק מנדבורנה זי"ע בשם הרה"ק מראדוויל
שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר זי"ע בשם אביו הרה"ק המגיד מזלוטשוב זי"ע :שפעם
צוה אלקים את נח( :ז ט) היה לומד חומש עם פירש"י ,וכאשר בא לפסוק הזה
במדרש הנעלם :אילין יומין דמשלימין בהון הלל הגדול. נתקשה לו מאד ,היתכן נח הצדיק חסר אמונה היה,
הסבר על מדרש פליאה זה נמצא בספר "חידודי ונתמרמר בבכי ונרדם ,ונגלה אביו אליו ואמר לו :בני
נפלאות" בשם הגאון רבי שמשון מאוסטרפולי זי"ע וכן חביבי כן הוא הפשט ,לפי שנח הצדיק היה רוצה לבטל
בספר "דבש לפי" מהרב החיד"א ז"ע .דהנה הסימן על את הגזר דין מבני דורו ,והנה הצדיק באמונת מחשבתו
הימים שגומרים בהם את ההלל [בחו"ל] הוא בבט"ח. מביא הדבר לפועל ונמצא מסכים ח"ו עם מדת הדין,
היינו ב' ימים של פסח ,ב' של שבועות ,ט' ימי הסוכות, לא כן אם הצדיק אינו נותן מחשבתו אל האמונה
וח' חנוכה. להאמין ברע ,באופן זה יכול לבטל הגזר דין בבחינת
וזו כוונת המדרש" :שנים שנים" – ב' ימי פסח וב' ימי הקב"ה גוזר והצדיק מבטל .וזה שפירש"י מאמין ואינו
שבועות" .באו" בגימטריא תשע – ט' ימי סוכות" .אל מאמין – פירוש שלא רצה להאמין בכדי שלא להסכים
נח" בגימטריא "חנוכה". עם מדת הדין .ועיין ב"אוהב ישראל" משמיה דהמגיד
מזלוטשוב זי"ע.
בשנת שש מאות שנה לחיי נח וגו'( :ז יא)
כתב ה"שם משמואל" :בזוה"ק נאמר שבשנת ת"ר הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע אמר :לפי שראה שלא בא
לאלף הששי אפתחון תרעי דחכמתא .ואמר אדמו"ר המבול עד אחר ז' ימים מפטירת מתושלח הצדיק חשב
רבי יצחק מוורקא שכן היה באמת .אלא לפי שישראל שלא יהיה עוד מבול כלל ,כי מיתת צדיקים מכפרת .עד
לא היו ראויים לה ,שבאותה שעה לא איכשר דרא, שראה שבא המבול ,ונכנס בעל כרחו.
נמסרה החכמה לחיצונים.
וכשנאמרו הדברים לפני כ"ק זקני האדמו"ר מקאצק עוד דקדק :הלא כתוב לעיל מיניה "ויעש נח ככל אשר
קילסו .ואמר להגיד לו :מרגניתא טבא כזו היה בידך וזה צוהו ה'" ,ופרש"י ז"ל זה ביאתו לתיבה? ופירש ואמר,
כמה ימים שאתה פה ולא מסרתיה לי .והוסיף :והתיקון שבאמת כיון שאמר לו הקב"ה להכנס לתיבה היה
לזה – לא להיגרר אחריהם ולא להיבטל מפניהם ,כי מאמין ונכנס ,וזה שכתוב 'ויעש נח ככל אשר צוהו ה''.
תיקון העולם לא יבוא על ידם. אבל אח"כ במשך ז' ימי אבל מתושלח שנכנס כל הזמן
17
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
ומיישב עפ"י דברי ה"גור אריה" [בפ' תצא] :שמלקות הרד"ק בתהלים [ז כג] כתב :שמנין ידע נח סדר
ארבעים הן מחמת קלקול האדם שנוצר בארבעים יום הזמנים בתיבה ,שלא היה יום ולא לילה ,וביאר שהיה
ויצירת הגוף הוא בל"ט ימים ויום ארבעים הוא שלימות חכם בעניני התכונה והכין לו כלים לשעות היום
הנשמה שהיא הנפש ,והנשמה אינה חוטאת אלא והלילה.
מחמת שהיא מחוברת לגוף וכלל המחובר לו הרי הוא אמנם מצינו בירושלמי [פסחים] שהכניס עמו לתיבה
כמוהו ,על כן כדי לנקות כל ארבעים הבחינות של אבנים טובות ומרגליות ,שבשעה שהיו כהות היה יודע
ארבעים ימי היצירה צריכין ארבעים מלקות ,אבל אחר שהוא יום ,ובשעה שהיו מבהיקות היה יודע שהוא
שנלקה ל"ט מלקות ושבו כל חלקי הגוף שנוצרו בל"ט לילה ,והיה צריך לדעת עבור החיות שיש שאוכלים
יום להיות נקיים ,שוב הנשמה אינה צריכה עוד ללקות, ביום ויש אוכלים בלילה.
שהרי עתה אינה מחוברת לטמא אלא לטהור.
ויש להוסיף ולומר ,שלאו דווקא משום חיבור לטמא ומהיכן ידע נח כמה להכין ,הרי לא ידע כמה זמן יהיה
צריכה הנשמה לנקיון ,אלא שאין אדם חוטא אלא בתיבה? ביאר הרב ר' יוסף ממעלץ זצ"ל [דודו של
לעומת ההתגברות כח החומר על כח הנשמה ומכניעה הגר"א זי"ע] :שנח עשה חשבון שלא יקח יותר משנה,
תחתיו עד שהיא בטלה אל החומר ,ולכן כשנטהר והוא :שהקב"ה ציוה לו שיקח שבע מבהמות טהורות
החומר ממילא הנפש נקיה וטהורה. להקריב מהן קרבן אחר יציאתו מן התיבה ,ולהלכה
וזה דוקא בנפש ישראל שמעצמה היא נקיה וטהורה, פרה אחר ג' שנים כבר נחשבת לזקן ופסולה לקרבן,
אבל נפש הגויים איננה נטהרת במירוק ל"ט החלקים, ומכיון שא"ל שיקח רק מי שדבקו במינם ,בהכרח
וע"כ צריכה גם היא ללקות וצריכה לארבעים שלימות. שבאמת הבהמות היו לפחות בת שתים ,כדאמרינן
בגמ' בכורות ,נמצא שלא יתכן שיהיה יותר משנה
ויהי המבול ארבעים יום( :ז יז) בתיבה ,דאם כך הבהמה תהיה יותר מבת ג' שנים
שואל ה"שפת אמת" זי"ע :הרי הכל גלוי וידוע לפניו ותיפסל להקרבה ודו"ק.
ית"ש ,וידע כי ייחרב העולם במבול ,א"כ היה לו לברוא
את העולם רק מנח והלאה .אלא ,שהבורא רצה ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה( :ז
להודיענו שגדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים יב)
וארץ ,וראה נא שכשהוא יתברך ברא את העולם לא ברש"י :ולהלן הוא אומר ויהי המבול? אלא כשהורידן
היה לזה קיום כביכול ,ואילו כשנח מסר את נפשו הורידן ברחמים ,שאם יחזרו יהיו גשמי ברכה ,וכשלא
לעבוד את ה' האלקים – נשאר יחידי וממנו יצאו כל באי חזרו היו למבול.
עולם עד עצם היום הזה ,ללמדך שכל העולם תלוי כותב ע"ז הרה"ק ה"שפתי צדיק" זי"ע :מכאן רמז
בעבודת האדם. מוסר לכל אחד שלא יפול ח"ו לבו כשנשלח עליו עונש
משמים שזהו ק"ו מה דור המבול שהיו מכעיסים
בשם הרה"ק מבארנוב זי"ע :ע"ש מה נקרא שטפון למרות כבוד שמים והתרה בהם ע"י נח ק"כ שנה,
המים בשם "מבול"? כי כתיב בספה"ק שאמות התיבה ומ"מ כששלח גוף העונש ,היה להם עוד עת לשוב
– ש לש מאות אורך ,נ' רוחב ,ול' קומתה ,הוא נרמז ולהפוך הרע לטוב שיהיו גשמי ברכה ,מכ"ש ישראל
בצירוף תיבת לש"ן ,להורותם כי פגמו בלשון ,והנה עם קרובו שמצפים בשמים שייטיבו מעשיהם בכל רגע
כתיב 'מות וחיים ביד לשון' ,על כן קראו בשם "מבול" יוכל להמשיך העונש למדה טובה מרובה ממדת
– שהוא ר"ת :מ ות ו חיים ב יד ל שון. פורענות והבן עכ"ל.
ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני הרה"ק ה"שם משמואל" זי"ע מביא דברי הזוה"ק
המים( :ז יח) דארבעים יום של גשם המבול היו כענין ארבעים
הרה"ק המהר"ש [השני] מבאבוב זי"ע אמר בשם זקינו מלקות! ותמה הא מלקות בפועל אינן אלא ל"ט וכך
הרה"ק ר' מענדל'י לינסקער זי"ע ,דהפסוק בא לרמוז, בקרא הזכיר ארבעים ,ולמה כאן היו ארבעים יום
שאם האדם לומד תורה ,אז כשבא אחר כך להתפלל בפועל.
18
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
בספר "ויהי בנסוע" מביא בשם הרבי ה"אמרי אמת" מקבלים את התפילה ועולה למעלה ,מפני שהתפילה
זי"ע ששאל ולמה איחר? אלא שאיתא בגמרא שלאחר הלימוד היא בוודאי בקדושה ופרחה לעילא.
[סנהדרין קח :]:אריא אישתא זינתיה דאמר רב לא וזה שאמר הכתוב 'ויגברו המים' – היינו פה המתגבר
בציר משיתא ולא טפי מתריסר זינא אישתא .ברש"י: במים דהיינו תורה – 'תרם התיבה מעל הארץ' הוא
חמה אחזתו וזנהו וכו' .אין לך חמה קלה שלא תהא זוכה שהתיבות של התפילה עולה למעלה מן הארץ.
חמימותו יכולה לזונו ששת ימים שלא ימות בלא מאכל,
ואין לך חמה שיכולה לזון יותר משנים עשר ימים בלי מכל אשר בחרבה מתו( :ז כב)
מאכל ומשתה כל שהוא כו' .ולכן לא ידע בדיוק זמן אמרו חז"ל ולא דגים שבים .ואמר ע"ז ה"חידושי
האכילה[ .וע"ש בהערה בעמוד תשה מס' .]166 הרי"ם" זי"ע :מפני זה יש לדגים חן ועולים על שולחן
מלכים ,יען שלא השחיתו את דרכם בדור המבול.
בשם כ"ק אד"ש :כי נח סבר ,כיון שהגיע המבול
ונשתנו סדרי בראשית ,דהרי כל ימות המבול לא שמשו
המזלות ולא ניכר בין יום ללילה ,אם כך אין צריך יותר וימח את כל היקום וגו' וישאר אך נח וגו'( :ז כג)
לשמור על הסדר - ,לתת ראשון לאריה מלך החיות. ברש"י :שאיחר מזונות לארי והכישו .יש להבין הענין
ולזה הכישו האריה לרמז לו שעל הסדר צריך לשמור שהכישו ארי דוקא.
בכל מצב ובכל תקופה. ומבאר הרה"ק רי"מ מאוסטרובצה זי"ע :בהקדם דברי
הגמרא [יומא כא ]:דבמקדש ראשון היה עשן המערכה
שואל הרה"ק רבי פנחס מקוריץ זי"ע :הרי מקרא מלא רובץ כארי ובבית שני היה רובץ ככלב .והענין הוא,
הוא "צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך", דידוע מה דאיתא בכתבי האר"י ז"ל דעשן המערכה
מכאן שנשארו מלבד נח עוד מספר אנשים ,מה היה מגן על ישראל שלא יבואו לידי חטא .והנה ההבדל
הפירוש וישאר אך נח? בין הגנת ארי להגנת הכלב הוא ,שהארי מגן על בעה"ב
אלא בתחילת הפרשה נאמר "נח איש צדיק תמים ומציל אותו מכל רע ומבלי שום פעולה מצד הנשמר.
היה" ואח"כ נאמר לו מפי השי"ת" :כי אותך ראיתי אבל הגנת הכלב הוא רק שמעורר את בעה"ב ,ומודיע
צדיק לפני בדור הזה" .וצדיק תמים אמיתי צריך שהסכנה מרחפת עליו כדי שיראה להציל את עצמו.
להתפלל ,לעורר רחמים על בני דורו להעביר את רוע וזה היה ההפרש בין בית ראשון לבית שני ,שבבית
הגזירה ,והקב"ה מתאווה לתפילתן של צדיקים. ראשון היה אש המערכה רובץ כארי ,שהיה בבחינת
אבל נח לא כן עשה ,והמבול היה על הארץ' ,וימח את ארי שהציל את ישראל שלא יבואו לידי חטא ולידי רע
כל היקום' .מפני זה היה חרון אף על נח ,כל צדקתו כלל ,ולא היו צריכין לזה שום פעולה והתעוררות
כאילו סרה "וישאר אך נח" ,נח סתם בלא תואר ובלא מישראל .אבל בבית שני היה רובץ ככלב ,שאז היה רק
הדר... מעורר שישראל מצדם ישמרו את עצמם מלחטוא.
והנה בזוה"ק איתא שהקב"ה התרעם על נח שלא
מדוע כתוב רק "נח" ולא כתוב "צדיק"? ביקש רחמים על בני דורו כמו שעשה משרע"ה
אומר ה"תולדות יעקב יוסף" זי"ע :כי קודם המבול היה שהרבה רחמים ותחנונים לפני הקב"ה להציל את
נחשב ל"צדיק תמים בדורותיו" – לעומת מעשי ישראל ,ונח לא עשה כן רק המתין שיתעוררו מעצמם
הרשעים שבדורו .אבל עכשיו נמחו ,ספו ותמו כל ע"י עשיית התיבה ע"ש .וכאן שהוא בעצמו לא עשה
הרשעים וישאר אך נח ולא צדיק... פעולת ההצלה ,לזאת היתה ההתעוררות שעורר
בעשיית התיבה כענין העשן שהיה בבית שני שהיה
איתא בספה"ק "בית אברהם" בשם אביו הק' ז"ל :נח רובץ ככלב.
ניצל ממי המבול על ידי כח וזכות הצדקה שעשה וזה שפירש"י שהכישו ארי – מחמת שלא היה בבחינת
בתיבה עם כל הברואים .ומי שנותן צדקה וק"ו צדקה ארי להציל את בני דורו לגמרי ,והיה זה הפגם והמום
עבור ארץ ישראל ,ששם לא היה כלל המבול כמובא, שלו .והבן.
19
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
החל בא' לחודש' ,נראו ראשי ההרים' נראים לפני בודאי היא סגולה להינצל ממי המבול מים הזידונים.
השי"ת רק ראשי האבות אברהם ויעקב שמדתם היא
מידת החסד והרחמים ,ולא יצחק שמדתו מידת הדין. ויזכר אלקים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה
אשר אתו בתבה ויעבר אלקים רוח על הארץ וישוכו
ויפתח נח את חלון התיבה אשר עשה( :ח ו) המים( :ח א)
כותב הרה"ק ה"ישמח ישראל" זי"ע :עפימ"ש האזולאי דרש הרה"ק ה"אמרי חיים" זי"ע מויז'ניץ :הקב"ה זוכר
בס' "מדבר קדמות" [מערכת צדיק אות טו"ב] צדיקים - לטובה את הצדיק – 'נח איש צדיק'' ,ואת כל החיה –
ידוע כי בעוה"ר מחיצה מפסקת בינינו לשמים, שהוא מכניס בכל מצוה' ,ואת כל הבהמה' – ואפילו
והצדיקים ע"י מצוות כתיקונן פורצים בגדר הזה אלו שמקיימים המצוה ללא שום חיות' ,אשר אתו
כחלונות ,ואשר יעשו מצוות שאינם כתיקונן אין בהם בתיבה' – אם הם מקושרים לצדיק זוכרם השי"ת
כח לפרוץ רק מעט ,והם כחרכים ,וזשה"כ [שה"ש ב לטובה' ,ויעבר אלקים' –מעביר מהם הדינים' ,רוח על
ט] 'משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים' ,ע"כ .ומובן הארץ' – הם מתעדנים להכניס קדושה וחיות רוחני
בזה פי' הפסוק [ירמיה ט כ] 'כי עלה מות בחלונינו', בעניניהם הארציים' ,וישוכו' המים' – המים הזידונים.
היינו הצדיקים שעשו עד עתה במחיצה חלונות
נסתלקו בעוה"ר ,ונסתמו החלונות ונעשו מחיצות .וזה ויסכרו מעינות תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן
ביאור הפסוק הנ"ל 'ויפתח נח את חלון התיבה' ,היינו השמים( :ח ב)
שבתפילותיו עשה בהמחיצות חלונות. בבעל הטורים :ב' במסורה ואידך ויכלא העם מהביא.
אומר ה"מלא העומר" :אפשר להסביר את השייכות
ב"ניצוץ אחד" מביא :שלמעלה בפסוק 'צהר תעשה לפי חז"ל [תענית ח] אין הגשמים נעצרים אלא בשביל
לתיבה' ,למדנו שני פירושים :יש אומרים חלון ,וי"א אבן פוסקי צדקה ברבים ואינם נותנים ,וזהו 'ויכלא הגשם'
טובה המאירה להם [עי' ברש"י] .והקשה הגאון רבי בשביל – 'ויכלא העם מהביא'.
שלמה קלוגר זצ"ל :בשלמא אם ביאור אותו 'צוהר'
היינו שעשה חלון ,מובן כי 'ויפתח נח את חלון התיבה' וישובו המים על הארץ הלוך ושוב( :ח ג)
קאי על אותו הצוהר ,אולם לדעת הסוברים שם שהיא הרה"ק ה"ישועות משה" מויז'ניץ זי"ע אמר' :וישובו
אבן טובה ,א"כ איך 'נולד' כעת חלון שאותו פתח נח. המים' – צריכים לשוב אל המים ,הרומזים לתורה,
ומתרץ :כי גם לדעה זו שהצוהר היינו אבן טובה ,מ"מ כדכתי' הוי כל צמא לכו למים -ואין מים אלא תורה.
נח עשה בנפרד גם חלון .אלא שעשאו על דעת עצמו ואיך אפשר לזכות לכך? מ'על הארץ הלוך ושוב' – ע"י
ללא ציווי מאת הבורא. התבוננות בכך שדברים ארציים אשר הם עוברים
והוסיף עוד :כי אדרבה ,לדעה זו הדבר מדוייק כאן ושבים כלים ונפסדים – משקיעים בהם טורח רב
בלישנא דקרא ,שאמר 'ויפתח נח את חלון התיבה ומחשבה עצומה ,ק"ו שיש להשקיע הרבה בתורה
אשר עשה' ,ומה בא לאשמעינן ,הרי כבר ידענו כי נח ועבודת השי"ת שהם דברים נצחיים.
בנה את התיבה כולה ,אלא שבא לומר כי את חלון זה
עשה מעצמו ולא שנצטווה. בעשירי באחד לחודש נראו ראשי ההרים( :ח ה)
בשם הרבי ר' בונם מפשיסחא זי"ע שאמר :האבות
וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל קרויים "הרים" ,כפי שאחז"ל [ויק"ר לו ו] "הרים אלו
הארץ( :ח ז) האבות" .כאשר התורה מזכירה את האבות ,פעמים
שואל ה"חתם סופר" זצ"ל :מדוע שלח תחילה את אברהם מוזכר ראשון ופעמים יעקב ,כפי שנאמר
העורב ולא שלח מיד את היונה ? אלא שמתחילה ידע 'וזכרתי את בריתי יעקב ואת בריתי יצחק ואת בריתי
נח שעדיין אי אפשר לפרוח בכל העולם רק סמוך אברהם' [ויקרא כו מב] ,ואילו יצחק לעולם אינו מוזכר
לתיבה ולזה היה די בעורב .אך אחר שעברו שבעה ראשון ,כיוון שמדתו היא מידת דין.
ימים כמ"ש רש"י ,רצה נח לשלוח עוף שישוט ויפרח וזה שאמר הפסוק' :בעשירי' – ביום הכפורים החל
בכל העולם לבחון שמא ימצא אילן וכדומה לנוח עליו, ביום העשירי לחודש ,ו'באחד לחודש' – בראש השנה
20
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
שאם יצטרך להביא ירק לבהמות שילך בה ויביא ,לכך וזאת לא היה יכול לנסות עם כל עוף ,שהרי אם ירחיק
שלח היונה לראות 'הקלו המים' להביא ירק וצרכי וייעף וייגע ,יפול למים וימות ,לכן שלח דווקא את
בהמות ,וזהו 'וכפרת "אותה" מבית ומחוץ' – ולא היונה ,שהרי על היונה העידו חז"ל 'כנפיה מגינות
הקטנה עכ"ל .ולפי"ז ניחא. עליה' ,ופירשו התוס' בשם מדרש "שפורחת בכנף
אחד ונחה בשני ושוב פורחת בזה ונחה בזה ולעולם
ברש"י :וישלח את היונה – לסוף ז' ימים ,שהרי כתיב אינה יגיעה ועייפה".
'ויחל עוד שבעת ימים אחרים' מכלל זה אתה למד והוא אשר דקדק הפסוק באמרו 'ולא מצאה היונה מנוח
שאף בראשונה הוחיל ז' ימים. לכף רגלה' – לרגלה לא מצאה מנוח כי רגליה צריכות
שאל מו' רה"י שליט"א [ס"ג תש"פ] :בשלמא כשלא מנוחה ,אבל לכנפיה מצאה מנוח כי לעולם כנפיה
מצאה היונה מנוח היה צורך להמתין שבוע כדי שיקלו אינם מתעייפות.
המים ,אך בתחילה כששלח את העורב ולא הסכים
ללכת היה יכול לשלוח את היונה מיד ,ומה טעם המתין ברש"י :ולא הלך בשליחותו .אומרים בשם הגר"ח
נח שבעה ימים. מבריסק זצ"ל :מצינו בש"ס כמה פעמים כשאמורא
וי"ל ע"ד הפשט ,די"ל דבלאו הכי לא יצא נח מן התיבה אחד שואל את השני איזה דבר והוא רוצה להתחמק
עד שנצטוה לצאת ,ולא שלח את העורב והיונה אלא מתשובה אומר לו" :עורבא פרח" ,ומפרש רש"י –
כדי לצאת חובת ההשתדלות ,כשואל כלפי מעלה אם השיאו לדבר אחר .מה שורש המליצה הזאת?
באה כבר העת לבנות את העולם מחדש ,וא"כ די היה אלא הכוונה היא ,כשם שהעורב לא הביא שום תשובה
בהשתדלות שניסה לשלוח את העורב .וביותר עומק לנח ,כך אין לך לצפות לתשובה ממני.
עצם העובדה שלא הסכים העורב ללכת היא ג"כ
תשובה מן השמים ,ולכן הסתפק בזה והמתין שבוע, ה"חפץ חיים" זצ"ל מבאר :הכוונה בזה ,כי פסוק זה
וכן אנו בהשתדלותינו בעוה"ז צריכים לזכור שעושים ללמדנו בא ,כי מגלגלין זכות על ידי זכאי ,ואי אפשר
רק השתדלות ,ולא להיות מהמנסים להפיק רצונם לשליחות של דבר טוב שתצא לפועל ע"י מי שאינו הגון
בכח ,ואם לא מצליחים מנסים ביתר כח. וכדאי לכך .וכן דוד המלך ע"ה היה מתפלל ומבקש
'עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ' ,לא נאמר כאן 'עזרי
ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה: מה'' ,כי אם 'עזרי מעם ה'' ,כלומר ממי שהוא תמים
(ח יא) עם ה' ,צדיק וזכאי ,שמגלגלין את זכות ההצלה על ידו.
ברש"י :אומר אני שזכר היה. וזה דוהמע"ה התפלל כאן ,שהקב"ה ימציא לו את
אומרים בשם הגאון ר' איזל חריף זצ"ל בדרך צחות :כי עזרתו ע"י זכאי וצדיק ,שהרי על ידו עושה הקב"ה את
היונה חזרה לעת ערב ועלה זית בפיה ,לא יכלה היונה שליחותו.
אם כן להוציא הגה מפיה כל היום ,ולא יתכן אצל נקבה
שיעבור עליה כל היום בשתיקה... כתוב בתוספות הרא"ש :שלא הלך בשליחות עד זמנו
של אליהו כשנסתתר בנחל כרית ,ושם נאמר [מלכים
דרש הרה"ק ה"בית אברהם" מסלונים זי"ע :הכוונה א ,יז ו]' :והערבים מביאים לו לחם ובשר' .והרמז – 'עד
היא ,שאפילו עלה קטן – מעט עבודה ,אלא שהוא יבשת' ,בהיפך האותיות – תשבי ,היינו אליהו.
מרורין – שבא לאדם בקושי ובמרירות לעשות רצון
קונו ,דבר זה חשוב ומקובל לפניו ית' ,יותר מעבודות וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני
גדולות אשר הם בלא יגיעה אלא מתוקין כדבש. האדמה( :ח ח)
שואלים האחרונים :לכאורה מה צורך בזה ,כיון שבין כך
היעב"ץ בספרו "מגדול עוז" כתב :שיש מופת על שבת לא יצא נח אלא ברשותו של מקום כשם שלא נכנס
חוץ ממה שהסמבטיון שובת ,שהיונה אינה תולשת לתוכה בלא הרשות?
מהמחובר בשבת .ולפי זה כתב ה"פרדס יוסף" לפרש וברוקח כתב עה"פ [ו יד]' :קינים תעשה את התיבה'
את הכתוב 'ותבוא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית וז"ל' :את התיבה' – לרבות תיבה קטנה קשר לתיבה,
21
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
אמר הרה"ק המוהר"א מבעלזא זי"ע :שבזוה"ק אי' בפיה' – שכל השבת לא תלשה ורק לעת ערב .וזה"פ
ש'עלה זית' רומז לנס חנוכה שיהיה בשמן .ע"כ לפי במה שמזמרים ב"דרור יקרא" – "יונה מצאה בה
מה שכ' הזוה"ק שנס חנוכה מרומז על אור הגנוז מנוח" – שלא תולשת מהמחובר בשבת.
שיהיה בעת שיבוא משיח צדקנו בב"א [ראה בני
יששכר חנוכה ב ח] ע"כ מרומז בשילוח היונה הגאולה הרה"ק ה"דברי ישראל" ממודז'יץ זי"ע שואל :מדוע לא
השלישית שתהיה אי"ה .כי היונה נשתלחה שלש פירש שלפי פשוטו תיבת 'טרף' הוא לשון מזונות
פעמים ובפעם השלישית כ' "ולא יספה שוב אליו עוד", כדכתיב 'טרף נתן ליראיו'.
לרמז ששלש גלויות יהיה לישראל ובפעם השלישית אלא ,כי לכאורה קשה מה חטאה היונה שנזדמן לה
ולא יספה וגו' שלא יהיה עוד גלות ,ושיהיה לנו אז 'עלה מר' – וכרבים מאתנו השואלים וכי מה חטאתי
הגאולה השלימה. שפרנסתי באה לי בקושי ובמרירות גדול כל כך ,לזה
ע"כ פירש"י על "וייחל" :הוא לשון ויחל אלא שזה לשון פירש 'טרף' – לשון 'חטף' .וכמ"ש חז"ל הדוחק את
ויפעל וזה לשון ויתפעל' ,רמז בזה אנחנו מייחלים לחסד השעה השעה דוחקתו ,דמפני שחטפה היונה ודחקה
לגאולה השלימה בפעם השלישית והיונה היה "ויפעל" את השעה – מחוסר אמונה בה' שיזמין לה מאכלה
כמש"כ רש"י שבפעם השלישית וישלח את היונה ולא בעת הראוי לה ,לכן נזדמן לה עלה מר ולא מתוק ,אך
יספה שוב אליו עוד על כן "ויפעל" שלאחר גלות המאמין וסובל הכל יומתק לו כל ענייניו ,בפרנסתו
השלישי לא יהיה לנו עוד גלות ,ויהיה לנו את האור ובשאר צרכיו.
הגנוז מאור של חנוכה ודו"ק.
מו' רה"י שליט"א אמר [פ' נח תשפ"ב] בשם המהר"ל
בשם הרה"ק רבי משה מראזוואדוב זי"ע :הנה ידוע [בגור אריה] שנח שלח את הזכר ,לפי שאמר נח שאם
שבחנוכה הוא גמר החתימה מראש השנה ויום ישלח נקבה – הנה אם תמצא דבר מה מן המאכל לא
הכיפורים ,אך ההבדל הוא שבר"ה דנים את האדם לפי תביא אל הזכר לאכול ,דאמנם עבור הגוזלות גם הזכר
מעשיו ,משא"כ בחנוכה הוא גמר החתימה ,אף אם וגם הנקבה דואגים לפרנס ,אבל אין דרך הנקבה
איננו ראויים על פי מעשינו .והוא בחסד השי"ת על עמו לפרנס לזכר אלא דרכה לאכול לעצמה ,ורק הזכר מביא
בני ישראל ,כמו שהיה בימי מתתיהו. לפרנס את הנקבה ,וכדכתיב 'אריה טורף בדי גורותיו
וזהו הרמז :רבש"ע יהיו מזונותי מרורין כזית – דהיינו ומחנק לליבאותיו' [נחום ב יג] ,ואמרינן בגמרא [ב"ק
מוטב שידונו אותנו בזמן שלוקחין שמן זית שהוא ימי טז ]:בשביל גורותיו בשביל לביאותיו ,ולכך כתיב 'והנה
החנוכה ,שאז אנו "מסורין בידך" ברוב רחמיו אף אם עלה זית טרף בפיה' – ולא 'אוכל בפיה'.
איננו ראויים ,ואל יהיו מתוקין כדבש – דהיינו בר"ה
שלוקחין תפוח בדבש ,שאז אנחנו תלוין בידי בשר ודם במדרש :מהיכן הביאה אותו וכו' ,רב ביבי אמר נפתחו
– לפי מעשינו. לה שערי גן עדן והביאה אותו.
הרי דהיונה טפשה היתה ,שהיתה בגן עדן ויצאה
כל החיה כל הרמש וגו' למשפחותיהם יצאו מן משם .ולזה כיון דוד המלך ע"ה בתהלים [נה ז] :מי יתן
התבה( :ח יט) לי אבר כיונה אעופה ואשכונה .מי יתן לי אבר כיונה –
בגמ' סנהדרין [קח] :למשפחותיהם ולא הם .ורבים הידועה שהביאה לנח עלה זית מגן עדן .אעופה – עד
מתקשים בפשוטו של המאמר הנ"ל. לגן עדן - ,ואשכונה – אשאר שם.
אומר רבי יעקב עמדין זצ"ל :נראה שיש לכוון הדרשה
הזאת למאמר חז"ל [חולין נח] כל בריה שיש בה עצם הרמב"ן שואל :אם כך שהיונה הביאה את העלה מגן
אינה חיה י"ב חודש ,ומאחר שהמבול היה י"ב חודש – עדן – איך יכל להוכיח מזה ש'קלו המים' ,והרי בגן עדן
היו בריות כאלו שרק תולדותיהם יצאו ולא הם. לא היה מבול ? רק יכול להיות ,שבשעת המבול נסגרו
ודפח"ח. שערי גן עדן כדי שהמים לא יכנסו ,ואם היונה כן
הצליחה להכנס משמע שכבר נפתחו השערים ,ואם כן
ויבן נח מזבח לה' וגו' ויעל עלות במזבח( :ח כ) 'קלו המים'.
22
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
'כי יצר לב האדם רע מנעריו' -הרבי ה"אמרי אמת" הרבי ה"בית ישראל" זי"ע אמר שיש מקשים איך יכל
זי"ע אמר :כמו המעשה מהרבי ר' יהונתן שאמר ששכל נח להקריב קרבן בצאתו מהתיבה ,והרי היה בעל מום
האדם אינו יכול להפוך הטבע ,וחכמי האומות אמרו לאחר שהכישו הארי ,ובעל מום פסול לעבודה?
שאפשר .ועשה המלך סעודה ,והביאו חתול מלומד ואמר ,שבעצם אינו מבין את הקושיא ,דהרי איתא [ע"ז
שהתנהג כמו אדם ,והיה הרבי ר' יונתן בסכנת נפשות, ו ].גבי נח ,אמר קרא אתך בדומין לך ,וא"כ אפשר דכל
הוציא מכיס בגדו עכבר ושלחו על השלחן .וכאשר ראה הפסול של בעל מום הוא רק בכהן ,אבל אז לפני מתן
החתול את העכבר קפץ על השולחן והפך הקערות וכל תורה כשהעבודה לא היתה בכהנים ,אזי אין פסול של
מה שהיה מוכן לסעודה ,ורדף אחרי העכבר. בעל מום ,וא"כ היה נח יכול להקריב אפילו בתור בעל
כמו כן אצל אדם שכבר הגיע למדריגות מום?!
[אויסגעארבייט] ,וכשבאה פתאום איזו תאוה הוא ואז"ל הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע ,תירץ ,דאין הכי נמי,
שוכח הכל ,לכן צריך להיזהר ביותר. שנח אמנם נהיה בעל מום בצאתו מן התיבה ,אולם
בכ"ז כשהקב"ה בירכו ,וכדכתיב' :ויברך אותם אלקים',
מו' רה"י שליט"א אמר [פ' נח תשפ"ב] בשם הרה"ק נתרפא נח ממומו.
ה"דברי שמואל" זי"ע וכן הרבי ה"פני מנחם" זי"ע אמר
בשם אביו הרבי הא"א זי"ע שאמרו לפרש את הפסוק: בספר "וידבר דוד" שואל :מדוע הקריב נח קרבן עולה
'כי יצר לב האדם רע מנעוריו' – שמה שהיצה"ר הוא ולא קרבן תודה ,שהרי יורדי הים באניות דינם בקרבן
כל כך רע ומתגבר על האדם ,הוא 'מנעוריו' – מחמת תודה? אלא ,נח הרי היה אסור באכילת בשר ,רק לאחר
שבשנות הנעורים הזניח את מלחמת היצר ולא התגבר שנאמר לו "כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה
על יצרו כדבעי. כירק עשב נתתי לכם את כל" ,וכיון שקרבן תודה נאכל
לבעלים ,ונח היה אסור אז לאכול בשר ,לכן הקריב
בשם הרה"ק רבי שלמה מלוצק זי"ע :חז"ל אמרו :כל קרבן עולה שהיא כולה כליל .ודפח"ח.
הגדול מחברו יצרו גדול ממנו – היינו :מי שלומד יותר
מחבירו ומתגאה עליו ,ועושה בלימודו כדין יצרו ולא וירח ה' אח ריח הניחח וגו' כי יצר לב האדם רע
יוצרו – יצרו שלו גדול ממנו במעלה ,כי השטן עושה מנעריו וגו'( :ח כא)
מלאכתו לשם שמים ,והוא לא ,היצר לומד ומתפלל אי' במדרש :הריח ריחו של אברהם אבינו עולה מכבשן
אתו בצוותא ,היצר לומד ממש לשמה והוא לומד שלא האש עיי"ש.
לשמה... הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע אמר :מה שאומרים בראש
השנה בתפלת זכרונות :וגם את נח באהבה זכרת וכו'
עד כל ימי הארץ וגו' לא ישבתו( :ח כב) – באהבה ,הכוונה ,על אברהם אבינו ע"ה.
אומר המגיד הקדוש מקוז'ניץ זי"ע :אם הזמנים אינם
כסדרם ,סדרי בראשית משתנים ,קיץ בחורף ,חורף אמר הרה"ק רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע :הנה בתורה יש
בקיץ או ששניהם משתמשים בערבוביא ,וכן בכל סדרי ל"ב פעמים תיבת "לב" .היינו ,תיבת לב בלבד בלי שום
הטבע ערבוביא ואי-סדר ,כל זה מפני "שלא ישבותו". נטיה ,כי בנטיות ,כגון לבו ,לבכם ,יש הרבה פעמים.
הסיבה היא שאינם שומרים את השבת .מידה כנגד וזה כנגד ל"ב נתיבות החכמה .ללמדך שכל נתיב של
מידה ,אתם משנים את דרכי הטבע ,שהטביע הקב"ה חכמה יש לו קשר ללב .והחכמה בלא לב אינה חשובה
במעשה בראשית ,אף הטבע משנה לכם את דרכו. כלל כמו שנאמר' :למה זה מחיר ביד כסיל לקנות
חכמה ולב אין' [משלי יז יט].
אומר ה"דברי שאול" :הנה המפרשים תמהים ,למה ולכן אמרו חז"ל :אם יאמר לך אדם יש חכמה בגוים
אנו מזכירים מידת לילה ביום" :יוצר אור ובורא חושך", תאמין יש תורה אל תאמין .ר"ל :תורה – היא
ומידת יום בלילה" :בורא יום ולילה גולל אור מפני חושך התחברות החכמה עם הלב ,כמו שנאמר יפתח לבנו
וחושך מפני אור" ,ויש לומר לפי פירוש הרז"ה [במס' בתורתו.
23
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
לעובדו כענין דניאל בגוב האריות .ומעתה יובן היטב ראש השנה]' :ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד' – היינו
פירוש הפסוק' :ומוראכם וחתכם יהיה' וגו' ,הכוונה היא שכל המעת לעת הוא באותו רגע ערב ובוקר ,בחלק זה
המורא והחיתות שלכם ,דהיינו מה שאתם מתייראים של העולם הוא יום ובחלק האחר – לילה .וזה גם :יוצר
מהבורא ית' ,זה יהיה על כל חית הארץ ,שתפול עליהם אור ובורא חושך ...ובורא את הכל – הכל כאחד ,באותו
עי"ז אימתה ופחד. הרגע .וזה גם כאן' :זרע וקציר וחום קיץ וחורף יום
ולילה לא ישבותו' ,כל הדברים האלה ,לא ישבתו אף
כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב רגע ,כולם מתקיימים ומשמשים בבת אחת ,באותו
נתתי לכם את כל( :ט ג) הזמן ממש.
אומר הרה"ק רבי משה מקוברין זי"ע :כל מה
שהרשיתי לכם לאכול ,לא תאכלו באכילה גסה ובתאוה ויברך אלקים את נח ואת בניו וגו' (ט א)
מופרזת ,אלא כירק עשב שאין לאוכלו לשם הנאה ולא בפרקי דרבי אליעזר [פרק כד] :ברך נח ובניו שנאמר
לשם תענוג ,אלא כדי להחיות את הנפש בלבד. ויברך אותם אלקים במתנותיהם ,והנחילם את כל
הארץ .ברך לשם ולבניו – שחורים ונאים[ ,כמאה"כ
הרה"ק ה"ישמח משה" זי"ע מפרש הטעם שעם שחורה אני ונאוה] ,והנחילם את כל ארץ נושבת .ברך
הארץ אסור לאכול בשר ,בהקדם הטעם מדוע נאסרה לחם ובניו – שחורים כעורב ,והנחילם חוף הים .ברך
אכילת בשר לאדם והותרה לנח ,כי קודם המבול לא היו ליפת ובניו – כולם לבנים ויפים ,והנחילם מדבר ושדות,
עוד נפשות שהוצרכו להתגלגל בבעלי חי ,לכן לא אלה הנחלות שהנחילם.
הותרה הריגה של בע"ח כדי למלאות תאוות האדם וב"תפארת ישראל" [מסכת נגעים פ"ב מ"א ,יכין אות
האוכל .לא כן בימי נח התחיל ענין הגלגול בבעלי חי, א'] על דברי המשנה בהרת עזה נראית בגרמני כהה,
והוצרכו הנפשות המגולגלות לתיקון ,לכן הותרה והכהה בכושי עזה ,רבי ישמעאל אומר בני ישראל אני
אכילת בשר .ממילא הותרה רק לת"ח ,אבל לא לע"ה, כפרתן הרי הן כאשכרוע ,לא שחורים ולא לבנים אלא
היינו שעוסקים רק בעבודת הארץ ועסקי העולם ,ואינם בינוניים.
ראויים לתקן נפשות המגולגלות ,לכן די להם לקיים ומטו משמיה דהגר"א :מג' בני נח התיישבו בני יפת
הארץ במה שתוצא הארץ ולא להרוג בעלי חי ולאכלם. בצפון העולם היא אירופה .ואשכנז היא הכי צפונית
בה ,ומדאין שם תגבורת השמש ,לכך תושביה הם
הרה"ק ה"שפתי צדיק" זי"ע כותב ששאל את גיסו לבנים ביותר .ובני חם התייצבו בדרום העולם ,היא
ה"שפת אמת" זי"ע :על דברי הרמב"ן שמה שניתן אפריקה ,וכוש היא אתיופיה ,היא היותר דרומית בה,
רשות לאכול כל בע"ח מחמת שניצולו כולם בזכות נח. ומדיש שם התגברות השמש ביותר לכך תושבי ארץ
לפי זה הדגים שלא מתו כדרשת חז"ל 'מכל אשר כוש הם שחורים ביותר .אולם בני שם התיישבו במזרח
בחרבה מתו' – ולא דגים שבים ,א"כ למה הותרו העולם ,היא אסיה ,והיא מול האמצע שבין אפריקה
הדגים? לאירופה ,וארץ ישראל היא קרובה לאמצעית אסיה ,לכן
והשיב ה"שפת אמת" :אפשר שלולי זכותו של נח היו תושביה ממוצעים בלבנונית עורם.
מוכרחים הדגים להישאר באוקיינוס תמיד ,ומה
שהורשו לשוט בכל המעיינות – זה היה בזכות נח. ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ( :ט ב)
כותב ב"אגרא דכלה" :ונ"ל עפי"מ דאיתא בספה"ק
"חובת הלבבות" שחסיד אחד מצא את חבירו מתבודד
אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו( :ט ד) ביערות ,ושאל אותו איך אינו מתיירא מפני חיות רעות?
אומר החיד"א :כלומר בשר שאדם משים נפשו בכפו, והשיב לו שהוא מתבייש מן מי שמחוייב להיות יראתו
שמסכן את עצמו בגלל פרנסתו ,כגון על ידי גזל וגניבה, על פניו ,שיהיה מתיירא מאיזה בריה מהנבראים,
לא תאכלו .וכן מצינו בדוד שלא רצה לשתות המים עכ"ד .והנה תוכן הדבר ,כשאדם מתיירא מאת הבורא
שהביאו לו שלשת הגיבורים ממחנה הפלישתים ואמר: ית"ש ,אזי ע"י אותה יראה תפול אימתה ופחד על כל
"הדם והאנשים ההולכים בנפשותם". הנבראים ומתייראים ליגע בו ,אדרבה כפופים אליו
24
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
אומר הרה"ק רבי יחזקאל מקוזמיר זי"ע :יש בני אדם הרב רובינשטיין זצ"ל מפאריז כותב בספרו "שארית
אשר מתוך כונה להיטיב לפלוני לעקור ממנו מדה רעה, מנחם" :זה כמה שנים שבאתי מפולין לפאריז
הרי הם פוגעים בו ברבים ,ולפעמים עד כדי הלבנת [=הכוונה לאחר המלחמה] והתחלתי להשיג את ענין
פנים .דבר זה יכול להרשות לעצמו רק ידיד מסור ונאמן התפילה "הושענא נפש מבהלה" .וזה שאמרו [פסחים
המוכן גם להקריב עצמו עבורו בשעת הצורך ולהיטיב נ] מעות הבאות ממדינת הים אין בהם סימן ברכה.
עמו גם טובה חומרית ,רק איש כזה זכאי לפעמים וברש"י שם :שמשלח ספינותיו במקום סכנה .אמרתי
לבייש את חבירו לטובתו .ברם ,זה שאינו מסור לו כ"כ שלא רק על סכנת הגוף הכוונה ,אלא גם ,ובעיקר ,על
אינו רשאי לבייש את חבירו. סכנת הנפש" ...בנפשו יביא לחמו" ,בנפש ממש,
זהו שמרמז הפסוק' :שופך דם האדם' – אדם המסוגל בתוך הלחם נמצאים הציצית ,התפילין ,השבת ויום
לשפוך את דם "עצמו" – באדם ,למען אדם אחר ,רק טוב ,הנפש והנשמה מושקעות בלחם .ואין הם אוכלים
אז דמו ישפך ,זכאי הוא לפעמים לביישו לטובתו, לחם – אלא את נפשותם ,ועל כן מעות הבאות ממדינת
ואפילו אם עי"כ דמו ישפך. הים אין בהם סימן ברכה .וזה שאמר דוד בתהלים:
'יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך' ,פירושו :שיהיה
אמר הרה"ק ה"צמח צדיק" מויז'ניץ זי"ע :בחלום נאמר רק יגיע כפיך ,לא יגיעת הנפש ,אז אשריך וטוב לך,
לי פירוש הפסוק 'כי בצלם אלקים עשה את האדם' – אבל 'בשר בנפשו' – שהנפש תהיה בתוך הבשר' ,לא
כי עבודת האדם צריכה להיות לצרף וללבן עצמו תאכלו'...
מהחומריות שבו ,כדי שיוכל להמתיק כל הדינים
ברחמים וחסדים ,וזה מרמז 'כי בצלם אלקים עשה את ומיד האדם מיד איש אחיו אדרוש את נפש האדם( :ט
האדם' – 'צלם' – ר"ת צ רוף ל בון מ תוק ,שבזה ה)
'עשה את האדם' – שיצרף וילבן את החומריות כדי ברש"י :מיד שהוא אוהב לו כאח והרגו שוגג – אני
למתק הדינים. אדרוש ,אם לא יגלה ויבקש על עונו לימחל ,שאף
השוגג צריך כפרה וכו'.
ויחל נח איש האדמה ויטע כרם( :ט כ) שואל ה"שפת אמת" זי"ע [בליקוטים] :צ"ע אי ס"ל
וישת מן היין וישכר וגו'( :ט כא) לרש"י דבאמת היה מצות גלות כבר לבני נח והלא ניתן
הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע פירש לפי מה דאי' גבי מש"ר אחר כך לבנ"י ,ואע"ג דקיי"ל דגר תושב גולה ע"י גר
'ויחל משה' – לשון חולי ,שנח היה חולה וחלש מחמת תושב מדכתי' 'ולגר ולתושב' וגו' ,מ"מ זה היה אחר
המבול – מחמת שהכישו הארי ,ולכן שתה קצת יין כדי שכבר ניתן לבנ"י המצוה של גלות ,תדע ,דאי לאו הכי
לחזק את עצמו ,וכדאי' "בריש כל אסוון אנא חמר". עד כמה ישב בעיר מקלטו ,ועוד ,איזה מקום היה לנוס
שם? וצ"ל דהוא אסמכתא ורמז על מה שיהיה אח"כ
"מן היין" בה"א הידיעה ,אומר ה"שפת אמת ליקוטים", לבנ"י .או לרמוז דעכ"פ הכנעה ותשובה צריך ולא גלות
אותו יין עצמו ובאותה מידה שהיה רגיל בהם ,הרבה ממש.
הפעם לשתות ,ולפי שאחרי המבול נחלשו הדורות ,לא
היה יכול מוחו לקלוט מה שקלט פעם. שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלקים
טעותו של נח היתה בכך ,שהתנהג וחשב ופעל כמו עשה את האדם( :ט ו)
לפני המבול ,שכח שבינתיים אירע דבר בעולם ,היה הרה"ק מקומרנא זי"ע כותב ב"היכל הברכה" וז"ל:
מבול ,ושוב אין אמת המידה הקודמת מתאימה ,ומה מכאן אזהרה רבה למקפח את פרנסתו של חבירו ויורד
שהיה מותר לו קודם הזיק לו אחר המבול. לאומנות חבירו הרי הוא כשופך דמים ממש !
שואל הבעש"ט הק' זי"ע :התורה מספרת לנו ,ולא לבד אומר ה"חפץ חיים" זי"ע :מכאן רמז למה שאמרו חז"ל
בפרשה זו ,סיפורים בעניינים פשוטים ,ולפעמים גם "המלבין פני חבירו ברבים – כאילו שופך דמים" .והיינו,
בדברים גשמיים ,כביכול ,מה ראתה התורה הקדושה 'שופך דם האדם באדם' – בתוך האדם ,דאזל סומקא
לאחוז בדרך זאת של סיפורי מעשיות? ואתי חיוורא – 'דמו ישפך' – כאילו הורג נפש.
25
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
ציצית ,ויפת זכה לקבורה לבניו שנאמר אתן לגוג מקום והסביר הדבר בדרך משל :למלך ששלח את בנו לארץ
שם קבר. רחוקה מאד .נתכוון המלך ,שבנו יתייסר בנדודים
שואל הרה"ק ה"שם משמואל" זי"ע :צריך ביאור ,מה ותלאות ,כדי שאחר כך ירגיש את התענוגים בבית
שייך "התאמצות במצוה יותר" שנשתבח בו שם ,הלא המלכות .עברו ימים ,חדש אחרי חדש ,בהמשך הזמן
שניהם לקחו ביחד את הבגד ? וכן על ענין מתן שכרם, היסב בן המלך את דעתו מתענוגים בבית אבא,
הלא השי"ת משלם מדה כנגד מדה ,א"כ מהי השייכות והתרגל אל חייו בארץ החדשה .וכששיגר המלך אחריו,
בין שימת הבגד לטלית וקבורה ? להשיבו לביתו לא נענה לו ,שלח המלך שליח שני
ומביא בשם אביו הרה"ק ה"אבני נזר" זי"ע ,ש"נתאמץ מחשובי שריו ,וגם הוא חזר כלעומת שבא.
במצוה" הכוונה שעשה מצוה בפנימיות הלב ,משא"כ נמלך שר אחד בלבו והוא חכם גדול ואמר למלך :מידי
יפת עשה רק מן השפה ולחוץ ,ולפי"ז גם יובן המדה תבקשנו ,הלך והתחפש ולבש בגדים פשוטים ,דומים
כנגד מדה בשכרם ,שיפת כיבד לאביו בלי רעותא דלבא לבגדיו של בן המלך .דיבר אליו בלשונו וכלשונו,
אלא בחיצוניותו בלבד שהיה מסייע שאין בו ממש ,על התקרב אליו לפי מנהגיו ודרכיו – עד שהביאו לבסוף
כן שכרו נמי כבוד והצלה מבזיון בחיצוניותו דהיינו לבית אביו המלך .הנה כי כן ,סיים הבעש"ט ,מחפשת
קבורה לגופו שהוא רק כבוד חיצוני ,כי אין הנשמה תורתנו ומספרת לנו סיפורי דברים פשוטים גשמיים,
בתוכו .משא"כ שם שעשה המצוה בפנימיות לבו ,זכה לפי דרכינו ומנהגינו ,כדי להביאנו לבסוף לבית המלך.
לטלית של מצוה שמקיף את הנשמה ,כי בעצם אין
הגוף זקוק לכיסוי זה רק הנשמה מתכסית בה. במדרש תנחומא :כיון שנזקק לאדמה נעשה חולין,
אמרו חכמים בו ביום נטע ,בו ביום עשה פירות ,בו ביום
והגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל מפרש :מדה כנגד מדה בצר ,בו ביום דרך ,בו ביום שתה ,בו ביום נשתכר בו
הדבר" ,שם" שעשה המצוה בהתלהבות ובחיות, ביום נתגלה קלונו.
באותו מדה מדדו לו שכרו – בבגד של אדם חי החייב שואל המהרי"ל דיסקין זצ"ל :הכיצד שתה נח מיין זה,
בציצית .מה שאין כן "יפת" שרק נגרר אחרי שם בקיום והרי היה "ערלה" ,ובחז"ל אמרו שנח למד תורה?
המצוה ועשאה כמצות אנשים מלומדה ולא בחיות ומתרץ ,שנח נטע את הגפן לרבים ,ודעתו כר' יהודה
ובהתלהבות ,לכך באותה מדה מדדו לו שכרו – בכיסוי הסובר במס' ערלה כי הנוטע לרבים פטור מערלה.
עפר למתים שזרעו יזכה לקבורה. שואל הגאון ר' ישראל יעקב פישר זצ"ל :איך אפשר
וכן שם שהזדרז בקיום המצוה קיבל את שכרו בזריזות, לקרוא לזה "לרבים" ,והרי לא היו בעולם אנשים אחרים
שכבר מעת מתן תורה זכה זרעו במצות ציצית ,משא"כ פרט לנח ובניו שנותרו מן המבול? ועוד ,שלהלכה לא
יפת שנתרשל בקיום המצוה ,לכן את שכרו יקבל רק קיי"ל כר' יהודה?
באחרית הימים במלחמת גוג ומגוג. ומתרץ ,שכתוב שנח לקח אתו זמורות ויחורים כדי
שיהיה לו בתיבה וכפי הנראה הוא לקח עם גוש העפר,
ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו( :ט כה) והדין שאם מעבירים עם העפר ליותר מי"ב חודש אזי
אומר ה"חידושי הרי"ם" זי"ע :אפילו בזמן שאין ישראל פטור מערלה.
עושין רצונו של מקום והם עצמם נקראים אז עבדים –
הרי בכל זאת כנען נשאר גם אז עבד שלהם .וזהו "עבד ברש"י :איש האדמה – אדוני האדמה.
עבדים יהיה לאחיו". אמר הרבי ה"פני מנחם" זי"ע :שהרמז בזה ,שהיה
בעל הבית על הארציות ,על הגשמיות ,אצל דור המבול
בספר "בנסוע הארון" מביא שהרבי ה"אמרי אמת" איתא שאף ג' טפחים מהאדמה נמוחו ,אבל נח היה
זי"ע אמר :לשון 'עבד עבדים' – היינו לעולמים ,הוא איש האדמה ,מאריה דארעא.
וזרעו אחריו ,דהא איתא [ברכות מז .ועוד] כל המשחרר
עבדו עובר בעשה שנאמר 'לעולם בהם תעבודו'. ויקח שם ויפת את השמלה וגו'( :ט כג)
ברש"י :ויקחו אין כתיב כאן אלא ויקח .למד על שם
ויאמר ברוך ה' אלקי שם( :ט כו) שנתאמץ במצוה יותר מיפת ,ולכן זכו בניו לטלית של
26
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך( :י י) שואל הגאב"ד דירושלים ת"ו הגה"צ רי"ט ווייס זצ"ל:
אומר ה"אור לשמים" מהרה"ק רבי מאיר מאפטא זי"ע: לכאורה רצה נח לברך כאן את בנו שם עבור שחס על
'ותהי ראשית ממלכתו' – תחילת קבלת עול מלכות כבודו ,א"כ היל"ל 'ברוך שם' ,ע"ד אמרו 'ארור כנען',
שמים היא – 'בבל' – תלמוד בבלי ,כי ע"י הלימוד ומה זה שבירך את השי"ת אלקי שם?
בגמרא יוכל להגיע לכל הדברים הטובים' .ארך' – חיים אלא נראה ,כי נח ראה אצל שם בנו הנהגה ישרה,
"ארוכים" "ארוכה" ומרפא .ועוד שיכול להמשיך והבין שזה נובע רק מיראת שמים ,מצד היותו דבוק
רחמים בעולם מיום שכולו ארוך. באלוקיו ,ונתגלה בזה כבוד שמים ,לכך הכריז ואמר
'ברוך ה' אלקי שם' ,כי ע"י הדביקות בו יתברך בא
ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה להתנהגות זו.
הארץ ושם אחיו יקטן( :י כה)
שאל הרבי מלובלין זי"ע :מדוע על "פלג" מספרת וכוש ילד את נמרד וגו' הוא היה גבור ציד לפני ה' וגו':
התורה למה קראוהו בשם זה ,ואילו מפני מה נקרא (י ט-י)
"יקטן" בשמו אין שום הסבר בכתוב? ואמר :שם פי' באבן עזרא ז"ל כי היה גבור ציד ,וטעם לפני ה',
שמקורו בפילוג יש להסביר טעמו ,אבל שם שמקורו שהיה בונה מזבחות ומעלה אותם החיות עולה לשם
בענוה וקטנות ,אין צורך כלל להסביר טעמו ,הרי כולנו וכו' עיי"ש.
קטנים. והרמב"ן ז"ל כותב ע"ז :ואין דבריו נראין .הנה הוא
מצדיק רשע ,כי רבותינו ידעו רשעו בקבלה וכו' עיי"ש.
ויהי כל הארץ שפה אחת( :יא א) ותירץ ה"חידושי הרי"ם" זי"ע :בדרך משל ,למלך שהיה
ברש"י :לשון הקודש. שרים ונכבדים ובתוכם היה לו שר אחד אוהב נאמן.
אומר הרה"ק ה"אמרי חיים" זי"ע מויז'ניץ :לרמז והשר ההוא היה רוצה לכבד את המלך באיזה דבר
שאפשר לדבר בלשון הקדש ובכל זאת למרוד ח"ו בו חשוב למתנה ,ולא היה לו במה לכבדו ,כי כלום חסר
ית' כדור הפלגה וד"ל. בבית המלך ,ועלה בדעתו לעשות עוגה יפה .והיה
עוסק בעשיית העוגה הזו בכל כחו וכוונתו במסירת
בשם הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע :שלא היו נפש כדי שיהיה ראוי להביאה לפני המלך ,ויהי כאשר
באחדות באמת רק מן השפה ולחוץ ,שבפיהם היו הביא את העוגה לפני המלך וכראות המלך את עוגת
מדברים דברים אחדים ,אבל בלבם לא היו אחדים ,רק אוהבו הנאמן בבריתו ,אז הבין המלך בחשיבות הדבר,
אחד מתגאה על חבירו .ולזה אמר הקב"ה 'הבה נרדה ולא על מעט הקמח כוונתו ,רק על מה שנתן כל כחו
ונבלה שם שפתם' [לקמן ז] ,דמכיון שפיהם ולבם לא ונפשו לעשותה יפה כראוי למלך ,והיה לנחת רוח לפני
היו שוים והיו מתגאים אחד על חבירו ,אם כן כאשר ירד המלך.
הקב"ה ביניהם הלא אין אני והוא יכולין לדור במדור אז מחמת שנאה וקנאה על ידי שרי המלך ,עשו גם
אחד ובהכרח יפוצו ממילא. המה עוגות יפות ושלחו לפני המלך ,הגם שידעו היטב
שאין דומה מתנתם למתנת אוהב המלך ,כי הוא עשה
ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וגו'( :יא את העוגה בכל מסירת נפשו ,מכל מקום עשו גם המה
ב) כן כדי לקרר את מתנת האוהב.
אומר מו' רה"י שליט"א :דור הפלגה ניסו לבנות מגדל וכמו כן נמרוד היה מעלה קרבנות ועשה כמעשה
ולהגיע ע"י עד לשמים ,וא"כ הסברא אומרת שהיו ישראל אשר עולים קרבנותיהם לריח ניחוח לפני ה' .כי
צריכים לבנות המגדל בהר שקרוב יותר לשמים ולא גם קודם מתן תורה היו מקריבין ישראל קרבנות כגון
עמוק בבקעה ,אלא כי בא לרמז לנו על שורש חטא דור נח ,וכוונת נמרוד הי' לקרר ולקלקל ולהפריד את
הפלגה ,שרצו לעלות לשמים אבל מבלי להתרומם מעל האהבה הדבוקה בין ישראל לאבינו שבשמים – ע"י
הקרקע דהיינו מלהיות שקוע בעוה"ז ותאוותיה ,ועכ"ז קרבנותיו ובנין מזבחות אשר עשה ,וזה כוונת האבן
להשיג דעת עליון 'וראשו בשמים'. עזרא ז"ל ,ומסתלק קושית הרמב"ן ז"ל.
27
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
שואל הגה"צ רבי ירוחם המשגיח ממיר זצ"ל :למה ותהי להם הלבנה לאבן( :יא ג)
סיבב הקב"ה את הנס שאברהם יפול לתוכו ולא ישרף, במדרש [ילקוט סב] :דהוה מצלחא להון על חד תרין.
ומדוע לא נעשה נס שלא יפול כלל לכבשן האש ? שזכו להצלחה נפלאה שהשלימו כמות כפולה מדרך
ותירץ ,עפ"י המבואר בקדמונים שסיבת הצרה היא כדי העולם .שקצב הבניה היה במחצית מזמן העבודה
להביא את האדם להתפלל ,ועדיפה תפילת אברהם הנדרשת ,ומנין זאת לחז"ל?
מעומק נימי לבבו הנאמרת בהיותו בתוך האש, ב"ניצוץ אחד" מביא מה שחידש הגאון רבי יעקב
מתפילתו הנאמרת לפני הכבשן. מלובלין זצ"ל [אביו של הרבי ר' העשיל מקראקא] כי
אכן מקורו ברור ,שכך שנינו מתחילת מסכת ב"ב [ב].
וימת תרח בחרן( :יא לב) כי 'אבן' רוחבה ששה טפחים ,ואילו לבנה היא שלשה
ברש"י ז"ל :ולמה הקדים הכתוב מיתתו של תרח טפחים בלבד .ואם אמרה התורה שנעשתה לה הלבנה
ליציאתו של אברם שלא יהא הדבר מפורסם לכל לאבן ,הרי שהאבן הכפילה את גודלה ,וזה ממש 'על
ויאמרו לא קיים אברהם כיבוד אב שהניחו זקן והלך לו חד תרין'.
לפיכך קראו הכתוב מת ,שהרשעים אף בחייהם קרוים
מתים וכו' עיי"ש. ויאמרו הבה נבנה לנו עיר וגו' ונעשה לנו שם וגו'( :יא
שואל הרבי ה"אמרי אמת" זי"ע :האם כתבה התורה ד)
ח"ו לרמות את הבריות ,ועוד כיון שנכתבו שנות חייו אחד מזקני החסידים בא לרבי ר' העניך מאלכסנדר
ממילא יודעים את החשבון? זי"ע ואמר לו :על יצר הרע התגברתי ברוך ה' -והייתי
ואמר ,שהפירוש הוא דהנה אי' ששה דברים עשה רוצה להתנהג בחסידות .ענה לו :האמת שלו היה לך
חזקיהו המלך וכו' גירר עצמות אביו והודו לו עיי"ש .ופי' כח היית חוטא ,היצר הרע רק עבר מ"תאוה" ל"כבוד".
גירר עצמות אביו ,היינו שגירר מעצמיותו ומתוכו חלק וזה הפירוש' :ונגד זקניו – כבוד' ,מה שעומד נגד
אביו אחז שהיה בו ,וכדאי' שהעצמות הם חלק האב. הזקנים ,מה שמפריע ומונע מהם את השלימות ,זה
כן הפירוש כאן ,שאאע"ה המית מעצמו ומתוכו חלק התאוה לכבוד ,היצר הרע אינו סר מן האדם עד הרגע
אביו תרח שהיה בו ,וזה שאומר הרשעים בחייהם האחרון.
קרוים מתים ,היינו כשיהדות מתה נקרא מת ,וז"פ
'וימת תרח' ,היינו כל מדות המגונות שהיו לאאע"ה וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור
מתרח אביו ,המה מתו ובטלו ,כי ניקח כל הכח שהיה כשדים( :יא כה)
באאע"ה מתרח אביו ,וממילא לא שייך כיבוד אב. במדרש אגדה :השליכו את אברהם לתוך כבשן האש
על ששרף את צלמי אביו .וזה הנסיון הראשון שנתנסה
הרבי ה"בית ישראל" זי"ע הוסיף ע"ז :שאותו הדבר בו אברהם.
היה אצל בלעם הרשע ,שבנה ז' מזבחות והקריב ותמהו המפרשים ,מה גדלותו של אברהם בזה ,הרבה
קרבנות ואמר לה' שהוא הקריב קרבנות כנגד כל הג' יהודים בכל הדורות מסרו את נפשם על קדושת השם?
אבות ,היינו שגם רצה להוריד את החשיבות של אלא אומר הרה"ק המוהר"י מווארקה זי"ע :שאברהם
הקרבנות של האבות ,ולא נתכוין לש"ש. היה אז היהודי היחידי בעולם ,ובא אליו השטן :איך
ואמר ,דיכול להיות פשוט ,דכתיב' :זבח רשעים רשאי אתה לסכן את עצמך? מי ימשיך את השרשרת
תועבה' .ממילא כל קרבנותיו של נמרוד היו תועבה ומי יזכיר שם שמים בעולם? מוטב שתכנע לנמרוד,
לפני ה' ,ואין בדברי האבן עזרא שום הצדקת רשע, ותשתחוה למראית העין ותשאר בחיים ,ואחר כך תפיץ
אלא להיפך שעוד מגנהו שהקריב קרבנות והקרבנות את אמונת ה' בעולם.
היו תועבה לפני ה'. השיב לו אברהם :האם אני קבלן להמציא יהודים
להשי"ת ,לזה ידאג כביכול בעצמו ,ועלי לקיים את
במשנה במסכת אבות פ"ה עשרה נסיונות נתנסה המצוה של יהרג ואל יעבור ,מצוה באה לידי ואקיימנה
אאע"ה ועמד בכולן ,והרע"ב כתב שהנסיון הראשון ואמסור את נפשי על קדושת שמו הגדול.
28
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
תועלת ,וכי איזו תועלת היתה להם בהריגת נח, היה באור כשדים כשנמרוד השליכו לכבשן האש,
ולהאמור מיושב ,שאם היו מצליחים להרוג את נח ,אזי ולכאורה מדוע לא כתבה התורה את הנסיון הזה?
בהכרח לא יהיה המבול ,שהרי צריך להיות המשכת ראיתי בספר הנפלא "ליקוטים חדשים" מרבה של
הדורות .והוא דבר פלא. יאדימוב זצוק"ל תלמידו של הרה"ק רבי דוד מקאצק
זי"ע .שהוא מסביר שהאיברים של אברהם אבינו ע"ה
היו פועלים לפי רצון השי"ת ,ולכן בנסיון העקידה
אמרות טהורות שנאמרו ע"י צדיקים זי"ע שהאיברים שלו לא רצו לשחוט את יצחק משום שזה
בענינים שונים: לא היה רצונו של הקב"ה ,והוא נלחם אתם כן לשחוט
זה נקרא נסיון גדול ,משא"כ באור כשדים להכנס לתוך
כבשן האש היה זה רצונו של הקב"ה כדי שיצא קידוש
כאשר היה הרה"ק הריי"צ מליובאוויטש זי"ע בגיל
השם גדול ,וא"כ לא היה לו כזה נסיון בזה ,משום
השידוכים ודובר בו נכבדות ,עמדו על הפרק הצעות
שאיבריו משכוהו להכנס לתוכו ,ודו"ק.
שידוך עם בנות גבירים גדולים אשר נדוניה מכובדת
בצידן ,ובד בבד הוצעה לו הצעת שידוך עם נכדת הרבי
הרה"ק ה"אמרי אש" ממודז'יץ זי"ע אמר בשם הרה"ק
ה"צמח צדק" זי"ע.
רבי מנדלי מרימנוב זי"ע שחודש מר חשון מסוגל
לפרנסה .יעזור השי"ת ונוושע בכל מילי דמיטב אכי"ר.
סבתו – אמו של הרבי הרש"ב ,נטתה לשידוכים עם
כסף ,כיוון שהמצב הכלכלי בבית הרבי היה אז דחוק,
אולם בנה ,הרש"ב ,נטה יותר לשידוך עם נכדת הרבי
ה"צמח צדק" זי"ע .הוחלט לשאול את הריי"צ עצמו,
הפטרה
והוא בחר בנטיית לבו של אביו הרש"ב ,ואכן שידוך זה
יצא אל הפועל. כי מי נח זאת לי( :ישעיה נד ט)
הרה"ק מכ"ק טהורות" "אמרות בספר
באותה שנה בערב יום הכיפורים ,בא הרש"ב אל אמו מראחמסטריווקא נ.י .זי"ע כתב שהרה"ק ה"עבודת
לבקש 'לעקעך' כנהוג .ובאותה הזדמנות ביקש הימנה ישראל" זי"ע מביא דאיתא בזוה"ק שהמבול נקרא 'מי
מחילה על השידוך שנעשה שלא כדעתה .ענתה לו נח' מפני שלא התפלל נח על בני דורו ,נמצא שהמבול
הרבנית: בא בסיבתו .וכתב בעבודת ישראל שבאמת קשה לומר
שלא התפלל נח על בני דורו ,כי איך אפשר שבמשך כל
"מיין קינד ,איך וועל דיר דערציילען א מעשה... הק"כ שנה שבנה את התיבה לא התפלל על בני דורו?
ועל כן מבאר העבו"י בדרך אחר ,באופן פלא ,דהנה
כידוע ,היו אנשי הישובים והכפרים הגרים בין הגויים אצל הקב"ה היה דבר זה מוכרח שיהיה המשכת
נוסעים לכבוד הימים הנוראים לעיר הסמוכה כדי הדורות מאדם הראשון עד האבות הקדושים ,והאריך
שיוכלו להתפלל עם הציבור .פעם התכונן 'ישובניק' להוכיח שכן היה ההכרח ,ואם כן אם לא היה נח ניצול
לנסוע את העיר ליום כיפור ,הוא עם בני ביתו .הוא היה מהמבול לא היה יכול להיות מבול כלל ,דהרי היה
כבר מוכן ,ואלו בני ביתו התמהמהו ,התחיל לזרזם אבל מוכרח להיות אחד שיישאר להמשיך השלשלת .נמצא
הם לא היו מוכנים עדיין .אי לכך אמר להם :אני אתחיל דעי"ז שניצול נח מהמבול זה גרם שיכול להיות המבול,
לצאת לדרך ,אלך לאטי וכשאגיע לעץ המסוים ההוא, ועל כן נקרא המבול על שמו מי נח ,דאילולי שניצול נח
אחכה לכם שם .כשתגיעו לשם גם אתם ,נמשיך כולנו לא היה יכול להיות המבול ,ולצד זה איקרי שבא המבול
יחד בדרכנו. בסיבתו.
והנה נח בא בעצם היום הזה אל התיבה ,ואמרו חז"ל
ויצא האב לדרך ,ויגיע אל העץ ההוא ,וישב לנוח בצילו הטעם :שלא יאמרו בני דורו אילו היינו רואים אותו
בינתיים מרוב עייפות ,וגם בגלל ששתה מעט משקה נכנס לתיבה היינו הורגים אותו .וקשה דלכאורה הלא
בבוקר ...נרדם מתחת לעץ ,ותערב עליו שנתו .ילדיו לא היו טפשים גדולים לעשות כן סתם בלי שום
29
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
להבא מה אעשה ,לעבור עבירה ולא להביא קרבן לא יצאו גם הם לדרך ושכחו לגמרי את אביהם ,הם עברו
טוב יהיה לי בעוה"ב ,ולהביא קרבן לא טוב לי בעוה"ז, על יד העץ והמשיכו בדרכם מבלי לצרפו אליהם.
מוטב שלא לחטוא ויהיה לי טוב בעוה"ז ובעוה"ב .ובא
השטן לפני השי"ת ואמר הלא תתבטל הבחירה ונחרב לפנות ערב התעורר האב ,הוא הבין שבניו שכחוהו
ביהמ"ק ,אח"כ היו ראשי גלויות ונשיאים שהיו לגמרי ,והוא אינו יכול כבר להספיק להגיע העירה לפני
מענישים לעוברי עבירה ונתבטל גם זה ,עד שבא הדבר שקיעת החמה ,וגם לכפר מאוחר לחזור מבלי לחלל
לצדיקים ואם בא לפניהם בעל עבירה היו מוכיחים את החג ,הוא הרים את עיניו אל על ,ואמר:
אותו ברבים ונתבייש הבעל עבירה ,ואמר בלבו לחטוא
ולא ליסע להצדיק יאמרו עליו שהוא אפיקורס ,וליסע רבונו של עולם ,ילדי שכחוני לגמרי ,אך אני הנני מוחל
לצדיק לא טוב כי מביישו ,יותר טוב שלא לחטוא וליסע להם ,מחל גם אתה ככה לבניך אשר שכחו אותך!"
להצדיק ,ויבוא השטן להשי"ת ויאמר הלא תתבטל
הבחירה ,ואסרו על הצדיקים שלא יגלו עוד .נו ,לא די סיימה הרבנית ואמרה לבנה הרש"ב" :הלוואי הקב"ה
שאני יודע מה אתה ושותק אני ,אתה רוצה שאהיה ח"ו ימחל לנו לכולנו ,כפי שאני מוחלת לך!"...
כמוך ,ונעשה האיש בעל תשובה גמור וחסיד גדול .כן
יעזור השי"ת שנשוב כולנו בתשובה שלימה באמת
אכי"ר.
***
פעם בא אפיקורס גדול לפני הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין
זי"ע [יו"ד ג' חשון] ושאל אותו :מדוע אצל הצדיקים
*** הקדמונים ,כאשר בא לפניהם בעל עבירה ר"ל הוכיחו
בקונטרס "נעימים אמריה" – להגה"ח רבי מיכאל אותו על פניו ,וכעת מקרבים אותו?
אריה ראנד שליט"א:
והשיב לו :הנה כאשר ברא הקב"ה את העולם עשה כך
עמדתי פעם בסיום שיעור ההלכה בבית מדרשו של שיהיה הבחירה חופשית ,אחר כך כאשר חטאו בני
הגר"ש וואזנר זצ"ל ,ע"י ידידי הרה"ג רא"ב שיחי' אשר האדם והקב"ה הביא עליהם את המבול ,בא השטן
כיהן אז כר"מ ב"ישיבת חכמי לובלין" בב"ב .וכשעבר לפני השי"ת ואמר לו :אם אתה מעניש תיכף תתבטל
הגר"ש זצ"ל ביציאתו מביהמ"ד ,ראהו ושאלו בחביבות, הבחירה ,נשבע השי"ת כביכול שלא יביא עוד מבול.
מה שלומכם אהרן? ענה ידידי ואמר :רבי! יש לי שאלה אח"כ היו דור הפלגה ואנשי סדום ,אח"כ כאשר באו
לשאול! מדוע בתפילת שמו"ע מקדימין לבקש על ישראל לארץ הקדושה והיה להם הביהמ"ק ,וכל איש
סליחה ["סלח לנו"] לפני רפואה ["רפאנו"] ,ואילו ב"מי שעבר איזה עבירה ח"ו היה מביא קרבן ,ואפילו היה
שברך" שאומרים בש"ק קודם 'יקום פורקן' ,מקדימין עשיר או מיוחס היה מוכרח לילך בעצמו להר הבית,
לבקש על רפואה לפני סליחה ,וכנוסח "הקב"ה ישלם ולילך בעצמו לכמה ממונים ,ולקחת בעצמו את הקרבן,
שכרם ויסיר מהם כל מחלה וירפא לכל גופם ויסלח ולהוליך בעצמו את הקרבן לביהמ"ק ומסתמא נערי בני
לכל עוונם". ישראל היו רומזים זה לזה ואמרו מי יודע מה עבירה
עבר האיש הנכבד הזה ,ונתבייש האיש מאוד ,וכאשר
עוד מילתו על לשונו ,והגר"ש זצ"ל משיבו במתק בא עם הקרבן לביהמ"ק ושם היו כמה אלפים מבנ"י,
שפתים כדרכו :טייערע רבי אהרן ,בשביל עצמך תבקש ומסתמא היו ביניהם כמה אנשים שהכירוהו והתלחשו
על סליחה לפני רפואה ,אולם בשביל השני תקדים ביניהם :הראיתם את האיש הזה? מי יודע מה עשה על
ותבקש על רפואה לפני סליחה... שהוצרך להביא קרבן .וכל זה לא היה די לפניו עד שבא
להכהן המקריב קרבנו ,והכהן הניף את הקרבן וקרא
לימים נזדמן שסיפרתי זאת לכ"ק אדמו"ר מפינסק – בקול גדול פלוני בן פלוני הביא קרבן כזה על אשר עבר
קרלין שליט"א ,והוא נתלהב מאד ואמר" :אינך עומד עבירה פלונית ,והיה קולו נשמע למרחוק ,ומה מאוד
על עומק הדברים! אני אסביר לך מה התכוון הרב נתבייש אותו איש ודמיו נשפכו בקרבו ,וחשב בלבו
30
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
'את האלקים' – אבל אתה אל תעזוב דרכך בהרבצת וואזנר!
תורה לרבים.
הרי איתא ברמב"ם [פ"ז מהל' תשובה ה"ז] שכל זמן
*** שמלוכלך האדם בחטאים ,הרי הוא "צועק ואינו נענה",
סיפר הגאון רבי אלעזר שמחה ווסרמן זצ"ל [בנו של שנא' [ישעיה א טו] "גם כי תרבו תפילה אינני שומע",
רבי אלחנן ה"קובץ שעורים" זצ"ל הי"ד]: ומסתמא זהו הטעם שיש להקדים לבקש סליחה לפני
רפואה ,כי קודם הסליחה על חטאיו לא תועיל תפילתו
בתקופת מלחמת העולם השניה ,פעל להצלת שארית על רפואה ,ויהיה "צועק ואינו נענה" .ובא הרב ווזאנר
הפליטה מידי הצורר הנאצי ימ"ש ,לצד הגאון רבי וחידש ,שזהו דווקא כאשר מתפלל האדם על עצמו ,אך
אברהם קלמנוביץ זצ"ל נשיא ישיבת מיר ויו"ר וועד כאשר מתפלל על רעהו ,אזי אפילו אם הוא מלוכלך
ההצלה בארה"ב. בחטאים – הרי הוא צועק ונענה .כי כל כך חשובה
בשמים תפילת איש על רעהו ,שאין עושים שם
לילה אחד חיכינו יחד לקבל סכום כסף כדי להעבירו חשבונות אם ראוי ונקי הוא או לא ,אלא מיד מקבלין את
לתלמידי ישיבת מיר ,אשר שהו באותה תקופה בגלותם תפילתו ,ולכן כשמתפללים על אחרים יכולין שפיר
המפורסמת בשנחאי .השעה הייתה כבר שעת לילה להקדים לבקש על רפואה לפני סליחה .והדברים
מאוחרת ,שתים – שלוש לפנות בוקר ,והכסף בושש נפלאים !
מלהגיע.
כאשר סוף סוף הגיע הכסף ,הביע הגר"א קלמנוביץ ***
את רצונו לצאת תיכף ומיד אל סניף הדואר המרכזי כדי ב"מפי ספרים וסופרים" מביא מספר "אור ישע"
להפקיד את הכסף עבור בני הישיבה בשנחאי. מתורותיו של הרה"ק רבי אשר ישעיה מרופשיץ זי"ע
הצטרפתי אליו למסע לילי לעבר סניף הדואר .כאשר שמביא מעשה שהיה בחכם אחד – שהיה מחסידי
ישבנו והמתנו לתורנו במשרדי הדואר ,פניתי אליו הרה"צ מרופשיץ זי"ע ,וכל ימיו היה מרביץ תורה
בשאלה" :מה הדחיפות הרבה ,מדוע לא ניתן היה ומלמד את תלמידיו תורה ודעת ,פעם אחת הרהר
להמתין עם הפקדת הכסף עוד כמה שעות בודדות ,רק בדעתו ,דהנה הצדיקים יושבים בכל יום כמה שעות
עד הבוקר"? במנוחה ומתבודדים בינם לבין קונם ,וכן עובדים את ה'
בדביקות ויחודים ,וא"כ למה לו לעמול ולהתייגע ללמד
ענה לי הגר"א קלמנוביץ זצ"ל: תורה לתלמידים ,מדוע לא יעשה אף הוא כמעשה
הצדיקים ,אך לא רצה להוציא מחשבתו מכח אל
בתיאור המבול אומרת התורה 'וימח את כל היקום הפועל מבלי לשאול בעצת רבו הרה"ק מרופשיץ .ויהי
אשר על פני האדמה ,מאדם עד בהמה עד רמש ועד כאשר נכנס אל חדר רבו ראהו שוכב על ערש דוי,
עוף השמים וימחו מן הארץ ,וישאר אך נח ואשר אתו הושיט לו ידו לשלום והרה"ק החזיר לו שלום .ובטרם
בתיבה' .ופירש רש"י' :אך נח' – י"א שאיחר מזונות פתח הלה לשטוח את שאלתו א"ל הרבי שברצונו
לארי והכישו .ומבואר במדרש שפעם אחת איחר נח להגיד לו ד"ת:
בהבאת מזונות לארי ומחמת זה הכיש אותו הארי.
ונשאלת השאלה :כיצד לא התבייש הארי להכישו? כל כתיב 'אלה תולדות נח' – והנה 'אלה' – לשון ע"ז היא
התנהגותו של האריה מעידה על חוסר הכרת הטוב, [כמ"ש 'אלה אלהיך ישראל'] ,ורמזה תורה שע"ז היא
הרי כל שאר האריות שבעולם נמחו במי המבול ורק מתולדות 'נח' – זה הבטלה והמנוחה .וא"ת 'נח איש
הוא ניצל בזכותו של נח ,והוסיף נח וטרח ופירנס אותו צדיק תמים היה בדורותיו' – דהא עינינו רואות בכל דור
במשך י"ב חודש בתיבה ,וכפי הנראה לא איחר יותר צדיקים ישובים ומעשנים מקטרת במנוחה ,דע כי 'את
מאותה פעם בהבאת המזונות לארי ,וכי לא יכל האריה האלקים התהלך נח' – צדיקים אלו גם מנוחתם היא
31
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
והגיעו לפסוק 'אלה תולדות נח נח איש צדיק' – קרא להמתין פעם אחת למזונו?
המלמד את דברי רש"י" :יש מרבותינו דורשים אותו
לשבח ,ויש שדורשים אותו לגנאי" .תמה הילד הפעוט אלא עלינו לדעת שהאריה בתיבה של נח לא היה אריה
והקשה" :אם הכתוב אומר בפירוש שנח היה איש רגיל ,הוא היה האריה האחרון שנשאר בעולם! נצר
צדיק ,כיצד אפשר לדרוש אותו לגנאי"? נבוך המלמד, אחרון לזן נבחר של כפירי אריות ,וממנו עתיד היה
אולם הילד השיב בעצמו לאחר רגעים מספר תשובה לקום כל הדור הבא ,ובכן ,את האוכל של האריה
נפלאה" :צדיק שדורשים אותו לגנאי ,בודאי איננו צדיק. האחרון בעולם אסור לאחר אפילו פעם אחת! לשריד
אולם גם צדיק שכולם דורשים אותו רק לשבח ,גם עליו אחרון יש מעמד מיוחד במינו ויש להתייחס אליו
יש לפקפק אם אמנם צדיק הוא ,שהרי כי אין צדיק בהתאם.
בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ,ואם על נח יש לו
דורשים לשבח ולגנאי כאחד ,הריהו בודאי איש וכך הוא בעניינינו :בחורי הישיבות והרמי"ם שנמצאים
צדיק"... עכשיו בגלות שנחאי הם "האריות האחרונים" של
עולם התורה ,מהם יקום דור חדש של לומדי התורה,
ולפיכך אסור לחכות לשלוח להם את הכסף אפילו
*** שעות ספורות בלבד ...
סיפר הרה"ק רבי יעקב יוסף וייס מספינקה זי"ע:
נסעתי פעם עם זקיני הקדוש הרה"ק ה"חקל יצחק" ***
זי"ע הי"ד ,למעיינות מרפא ברומניה .בעת שהיינו שם בילדותו ,התגורר הרה"ק רבי פינחס מקוריץ זי"ע בעיר
הגיע מולנו אוברלנדר רב ודיבר עם ה"חקל יצחק" שקלוב ,עיר מגורי אבותיו ,ורק לאחר עלילה שהעלילו
בד"ת .בין הדברים שאל על מה שנאמר בפרשת נח על אביו ,עברו בני המשפחה לווהלין ושם הסתופפו
'ויסכרו מעינות תהום' – ואומר רש"י :כשנפתחו כתיב בצל הבעש"ט הק' זי"ע.
'כל מעינות' וכאן אין כתיב 'כל' ,לפי שנשתיירו מהם
אותן שיש בהם צורך לעולם כגון חמי טבריה. זקני שקלוב היו מתארים את חריפותו של רבי פינחס
עוד בילדותו ,וסיפרו ,כי בהיותו כבן שש שנים ,ישב
ושאל" :מובן לי מפני מה צריך לעשות זכר למעשה בפרשת נח עם חבריו אצל המלמד ,והלה לימדם
בראשית או זכר ליציאת מצרים ,אך מפני מה צריך בפרשת נח את פרשת השבוע .כשהגיעו לפסוק 'וימח
לעשות בעולם זכר למבול"? את כל היקום וגו' וישאר אך נח ואשר אתו בתבה' –
הקשה אחד מהתלמידים" ,מדוע נאמר כאן בלשון 'אך
אמר לו ה"חקל יצחק"" :זו שאלה טובה ,ואיזה תירוץ נח'? והרי נותרו גם אשתו ושלושה בניו ונשותיהם"?
יש לך"? נענה הילד פינחס על אתר ואמר" :הרי למדנו בתחילת
הפרשה ,שהקב"ה אמר לנח 'כי אותך ראיתי צדיק
אמר לו אותו הרב ,בשם זקן אחד [וכן אומרים בשם לפני בדור הזה' ,והרי חובתו של צדיק ,להתפלל לביטול
הרה"ק רבי דוד מדינוב זי"ע] " :לפעמים קשה להסביר הגזירה .וכיון שנח היה 'מאמין ואינו מאמין' – לא
לאדם כיצד הקב"ה ,שהוא קל חנון ורחום ,הביא מבול התפלל על מניעת המבול ,ולכן 'וישאר אך נח' – נותר
לעולם .ולא השאירו את המעיינות החמים ,וכאשר אך בשם 'נח' בלי שום כינוי של כבוד ותואר צדיק
באים לשם אנשים בחופשת הקיץ ורואים איך שנאמר בתחילה"...
שמתנהגים שם ,זו כבר לא שאלה מפני מה היה
המבול"... ***
רבי שלמה מוילקומירר זצ"ל תלמידו של הגר"א ,היה
*** מדקדק בכל מילה בדברי רש"י ומוצא בהם פנינים
סיפר כ"ק האדמו"ר מספינקא -ב"ב שליט"א: ומרגליות .בילדותו ,כשלמד עם רבו את פרשת נח
32
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
ותמיד היה שקוע בלימודו ,ואביו האדמו"ר [ה"אמונת היה יהודי מסויים שלפני מלחמת העולם השניה למד
משה" זי"ע] נהג לבוא לקראת סוף הסדר להזכירו בישיבה אצל אבי הרה"ק רבי יעקב יוסף מספינקא
לחזור לביתו .פעם אחת הוא לא הרגיש שאביו כבר בא, זי"ע ,ולאחר המלחמה התקלקל ,ואף נהיה
ולמד גמרא בנגינה ובקול ו'בברען' כדרכו בקודש ,ואביו 'להכעיס'ניק' ר"ל ,ולכולם היה ברור ששום אדם לא
נשאר לשבת ולחכות עליו ,וכך ישב כשהוא שקוע יצליח להחזירו בתשובה.
בלימודו כמה שעות .כיון שהרי יש לו זמן ללמוד ,כל עוד
שאביו לא הגיע ,ולעומת זה גם לאביו מספיק הזמן כשהרבי מספינקא זי"ע הגיע בפעם הראשונה לארץ
לחכות לו עד שיסיים את תלמודו ,וכך ישבו כמה ישראל ,בשנת תשי"ד ,שמע על כך אותו יהודי ,ונזכר
שעות ,האב מחכה לבן והבן לאב ...וסיים נכדו של הרב בימי לימודיו בישיבה ובקשר שהיה לו לבית ספינקא,
ברוק ואמר לי :שזקינו רה"י סיפר לו את הדברים באמרי והחליט להיכנס ל'טיש' .ואכן בא ונכנס לביהמ"ד
תוכחה ,כאומר ,כך לומדים תורה לאמיתה ,ואתה והתחבא באחת הפינות שלא ירגישו בו.
מחמת שמחה בביתך ,פטרת עצמך מללמוד בכולל
כמה ימים?!... בסוף כשכולם עברו לומר 'גוט שבת' לרבי ,היסס
היהודי האם לעבור .הוא כלל לא היה בטוח שהרבי
מענין זה הוסיף הרה"ח ר' דוד לנציצקי ז"ל לספר: יכירו ,שהרי קודם המלחמה היה עטור זקן ובפיאות
כי הוא שמע הסיפור מפי הג"ר בן ציון זצ"ל בעצמו, וכאן הופיע בלא כלום ,ובקושי מצא כיפה לבוא עימה
בתוספת הפרט דלהלן :כי כשהבחין בדבר ,והוא ידע לביהמ"ד .לבסוף החליט שאדרבה ,אולי עדיף שלא
סיבת ביאתו של ה"אמונת משה" ניגש אליו והעיר לו יכירו...
בחיוך :הרי מע"כ צריך כבר ללכת ,או אז נראה האמונת
משה כמתעורר ממשנתו ואמר לו בתמיהה :אוי ווי ,איך אולם ,כשעבר ליד הרבי ,מיד הכירו ,ושאלו בשתי
האב זיך אינגאנצען פארגעסען ,ווא איז מיין זון? [אוי מילים" :חיים ,היכן הגארטל?"...
ואבוי ,שכחתי לגמרי ,היכן בני]? והשיב לו רב"צ :נישט
געפערליך ,אייער זון האט זיך אויך פארגעסען ,והראה כששמע היהודי את המילים הללו ,וחש את החמימות
לו את בנו השוקד על תלמודו לא רחוק ממנו... והאהבה השופעות אליו מהרבי ,אשר למרות שהכירו
לא העיר לו אלא על הגארטל החסר בלבד ...נהפך לבו
בקרבו .הוא חזר למוטב ,שינה את כל אורחות חייו
*** ושלח את ילדיו לתלמודי תורה ,וזכה להקים בית של
סיפר הרה"ק מטאהש זי"ע: תורה ויראת שמים.
כחו של הרה"ק ה"דברי יואל" מסאטמר זי"ע היה גדול ***
מאד במדת הצדקה ,שחילק ופיזר ממון רב לעניים סיפר כ"ק האדמו"ר מאלכסנדר שליט"א:
ואביונים .פעם בעודו יושב על כס הרבנות בעיר קראלי,
קרא אליו את הנגיד רבי חיים שטערן [שגר בעיר פעסט שמעתי מפי נכדו של הגה"צ רבי בן ציון ברוק זצ"ל ר"י
ואח"כ בארה"ב] ,וביקש שיבוא אליו לעיר קראלי ,כי יש "בית יוסף נובהרדוק" בי-ם ,אשר בדידיה הוה מעשה –
לו ענין נחוץ לדבר אליו .כאשר בא אליו ,אמר לו ,דע כי ומדובר במה שאירע בדורנו – שבעת לידת אחד מילדיו,
בעיר פעסט ישנם קרוב לארבעים משפחות שאין להם החסיר מלבוא לכולל כמה ימים ,ניגש אליו זקנו הנ"ל
לחם לאכול ,אבקשך נא ספק להם את צרכיהם עכ"פ והוכיחו בדברי מוסר ,באמרו אליו ,היודע אתה כיצד
לש"ק .השיב ר' חיים להרה"ק – אמלא את כל מה לומדים תורה באמת ובלב שלם? שמע את אשר אומר
שרבינו יצוה עלי ,אך זאת אבקש שרבנו לא יעשני לך:
לחסיד ...השיב לו הרה"ק מסאטמר בנועם שפתיו:
"בני היקר! הלא אם תמלא את דברי לספק את צרכי כאן בישיבה למד הרבי מאלכסנדר [ה"אמרי מנחם"]
העניים ,אני אהיה חסיד שלך... שלמד שם בימי בחרותו ,ובראשית ימי אברכותו כנ"ל –
33
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
מה שלמד עד כה ,ובני המשפחה היו בטוחים שוודאי
לא יסכים הגאון לעבור את הניתוח אחרי שישמע
***
כזאת ,אך למרבה פליאתם ,כאשר באו לשאלו הסכים אחד הרבנים שאל את הרה"ק ה"בית אהרן" מקארלין
מיד שיטפלו בו ,ואמר להם" :ומה בכך ,אם אשכח את זי"ע ,מהו הענין הגדול שהחסידים עושים מהמקוה?!
מה שלמדתי אתחיל ללמוד את התורה מחדש"! ענה לו הרה"ק :כתיב 'ורוח אלקים מרחפת על פני
המים' ,הרי כי רוח אלקים שוכנת מעל מי המקוה,
נמצא שהטובל במקוה ,מיד כאשר מוציא את ראשו מן
*** המים ,מתעטר בקדושת השכינה הרוחפת על פני
בספר "מכתב סופר" להגאון רבי שמעון סופר זצ"ל המים.
כתב לבאר :מה שקראו חז"ל [ברכות סד ].לחריף
המפלפל בשם "עוקר הרים" ,כי ע"י פלפול התורה
ויגיעו ועמלו – עוקר ומכניע את היצר הרע הנקרא
***
"הר" ,ע"ד אמרם ז"ל [סוכה נב ].צדיקים נדמה להם הרה"ק רבי שמעון מיערוסלאב זי"ע היה אומר בדרך
כהר גבוה. צחות:
הנה בריחוק מקום אין מכירים אותי ,וקוראים לי "הרב
סיפורי השבוע הגדול רבי שמעון מיערוסלאב" ,בערי הסביבה מכירים
אותי יותר וקוראים לי "הר"ר שמעון מיערוסלאב" ,כאן
בספר "בן זכאי" מתאר הכותב ,צאצא לחסידי קרלין, בעירי מכירים אותי עוד יותר וקוראים לי "ר' שמעון"
מקרה מוזר שהתרחש באחת השנים בעיצומו של יום בלבד ,ואילו בתוך ביתי מכירים אותי עוד יותר ואין
ראש השנה: קוראים לי אלא "שמעון"...
באחת השנים בערב ראש השנה קרה מקרה .הרכבת ובזה יש להמליץ הפסוק [ז כג]' :וישאר אך נח מאשר
אחרה לבוא לתחנת הורין ,והגיעה עם חשיכה ,בפרוס אתו בתיבה' ,והיינו כיוון שנימוח כל היקום ולא נשארו
החג. רק אשתו ובניו הקרובים אליו ביותר ודרים אתו בתיבה,
נשרו כל התוארים ולא נשאר רק שמו "נח" בלבד...
בין הנוסעים היו גם תשעה חסידים מקרוב ורחוק, [במאמר מוסגר ,יש לציין את אמרתו של הרה"ג ר'
שעזבו את משפחותיהם כמנהגם מימים ימימה ונסעו אהרן לוין זצ"ל – הי"ד רבה של ריישא ,עה"פ 'אשרי
אל הרבי להסתופף בצילו ,להתבשם מזיו יקר תפארתו, יושבי ביתך עוד יהללוך סלה' – שהיה מרגלא בפומיה
לברך ולהתברך ברכת ה"לשנה טובה תכתבו ותחתמו של הרבי ה"פני מנחם" זי"ע ,שדרך העולם שמלך
לאלתר לחיים". כמה שיותר קרובים אליו כך מעריכים אותו פחות,
משא"כ אצל הקב"ה 'עוד יהללוך סלה' ,כמה שיותר
הללו נסעו ובוששו לבוא ,והורין רחוקה מסטולין קרובים כך רואים יותר את גדולתו וגבורתו.].
כארבעה מיל ,מהלך של שעה אחת לאור היום ובמזג
אוויר נוח ,השמש כבר שקעה מזמן ,ועם כל רצונם
הטוב כבר אין סיפק בידם ללכת ברגל ,מזוודותיהם ***
בידיהם ,ולהגיע העירה בחשכת הערב ,לבוא ולהתדפק מספרים נכדי הגה"ק המהרי"ץ דושינסקיא זצ"ל
על פתחי בתיהם של ידידים ,אנ"ש ,בשעה מאוחרת, גאב"ד ירושלים ת"ו:
לאחר התקדש יום הדין.
כאשר היה המהרי"ץ עדיין רב בחוסט שבהונגריה,
בלית ברירה נמנו לקנות שביתה בתחנת הורין ולעשות הוצרך פעם לעבור ניתוח קשה ,והרופאים אמרו לבני
את החג אצל אחד היהודים מאנשי המקום .פנו כה המשפחה שכרוך בזה סכנה מסויימת שישכח את כל
34
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
ואני ,יהושע דווינסקי אחראי כלפיך שהם יעמדו וכה ,איש והמזוודה שלו בידו ,והנה בתי היהודים
לפקודתך לתת את הדין לפי דרישתך". במקום סגורים ומסוגרים .שלוש המשפחות
המתגוררות כל ימות השנה בתחנת הרכבת לקחו את
הצו ניתן ,ובבוקר השכם יצאו שוטרים לתחנת הורין, משפחותיהם ואת טפם ונסעו לסטולין ,לעשות את
מצאו את ה"פולשים" בביתו של אחד מנכבדי היהודים החג ברוב עם בצל קדשו של הרבי.
במקום ,ערכו חקירה ,רשמו דו"ח ,ובעל כורחם הושיבו
אותם בעגלה והביאו אותם לתחנת המשטרה בסטולין. עמדו החסידים חסרי אונים וחשבו :מה עליהם
לעשות? לא תפילה בציבור ,לא ברכת הרבי ,לא
שם רשמו דו"ח רשמי ,ולכבוד יום הדין ליוו אותם מלכיות זכרונות ושופרות ,ואף לא מקום להניח את
לאכסניה של החסידים ,על אחריותו של בעל האכסניה הראש.
ובערבותו של ר' יהושע דווינסקי.
נמלכו וגמרו לפרוץ לאחד מבתי היהודים ,ללון שם
בינתיים עברו כבר שעות צפרירי הבוקר ,וכשהגיעו הלילה ,ואולי גם לקנות בו שביתה עד למוצאי החג.
ה"עצורים" סוף סוף לבית הכנסת הגדול ,כבר עמדו
הקהל באמצע תפילת שחרית .הם נכנסו פנימה עוף השמים הוליך את הקול ,הידיעה הגיעה לסטולין
בחבורה אחת ,וכל קהל המתפללים ,זקן ונער ,קיבלו והשמועה עברה מפה לאוזן :תשעה יהודים ,חסידים
את פניהם בתרועות שמחה ובהתרגשות רבה. מאנ"ש ,נתקעו במחנה הורין ,והופרע יום חגם.
הרבי הרגיש שמשהו לא רגיל מתרחש בבית הכנסת, לרבינו זי"ע היה איש נאמן אשר היה ממונה על
ורמז ליהושע נאמן ביתו שייגש אליו. האירועים והשמחות בחצר הקודש ,ושמו ר' יהושע
דווינסקי .הוא המלווה את הרבי בכל מסעיו ,בעיר
"יהושע ,רואה אני בחוש שנפל דבר בעיר ,ואני מבין ומחוץ לעיר ,הוא העורך את הקבלות פנים ביומי
שידך בדבר הזה ,ספר לי את כל האמת ואל תכחד דפגרא ,חג ומועד ,והוא משמש גם כקצין הקשר בין
דבר". בית הרבי לבין השלטונות והמשטרה.
"אני מודה ומתוודה ,רבי" השיב יהושע ,וסיפר לו ר' יהושע היה מוכר בשמו כ'קוזאק' מכיוון שבאותם
בקיצור את סיפור המעשה ,דברים כהווייתם. אירועי שמחה היה לובש מדים ורוכב על סוס כמו
קוזאק של הרבי.
"לא יכולתי לראות בצערם של אחים ורעים מאנ"ש,
שנתקעו בעל כורחם מחוץ לתחום ,מופרשים ומובדלים לאחר שהתגלגלה השמועה על החסידים שנשארו
מקהל עדת ישראל ,ודווקא ביום הדין ,יום הרת עולם, בהורין והגיעה לאוזנין של ר' יהושע דווינסקי ,מיד חש
כאבתי את כאבם וטיכסתי עצה לחלצם ממעצרם אל האוריאדניק – קצין המשטרה דמתא ,התנצל על
ולהביאם איכשהו לתפילת בציבור ולהכנסת אורחים, ההטרדה בשעת לילה ,פנה ואמר לו:
להפיג את צערם ולשתפם בשמחת החג ובהמתקת
הדין". "כבוד מעלתך ,אתה יודע ודאי שאני אזרח שומר חוק
ומקפיד על דינא דמלכותא ,והנה נודע לי על קבוצת
בת שחוק קלה ,מלווה בעננה של קפידא ,עלתה על יהודים זרים ,שלא מבני המקום ,עשו דין לעצמם ופלשו
פניו הקדושות של הרבי ואמר" :יהושע ,נאמן ביתי, לביתו של אחד מאנשי המקום שבאו אלינו לתפילה
הכוונה שלך ודאי הייתה טובה ,אך המעשה שלך פסול ליום הדין ,והם עושים שם כבתוך שלהם.
ונפסד – בבחינת 'מצווה הבאה בעבירה' ,ולכן על
כוונתך הטובה אתה ראוי ל'יישר כח' ,ואילו על "הא לך בקבוק יי"ש ופרפראות לקינוח ,ואתה במחילת
שהרשית לעצמך לאלו יהודים ,חסידים מאנ"ש, כבודך ,טרח וצא מיד להורין והבא את העבריינים לכאן,
35
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
כי אנשי השררה ,וסתם מי שאינם בני ברית או להיטלטל בעגלה ביום הדין – אתה ראוי לנזיפה חמורה
מומרים ,אינם נוהגים לבקר בבית הכנסת – ודיה לצרה ולעונש.
בשעתה.
"וכדי לכפר על עוונך ,הרי לך גם זה וגם זה – עונש
ויהי היום ,יום שני של ראש השנה ,והנה רצים באו וגמול בבת אחת".
דחופים ומבוהלים לבית הכנסת הגדול ,הזעיקו את
ראשי הקהל והגבאים והסתודדו עימם. ותוך כדי דיבור סטר הרבי על פניו לעיני קהל
המתפללים ,וסמוך לזה הושיט לו בחיבה את ידו
נפלה הברה בקהל :האינספקטור והפמליה שלו קרבים הקדושה ואמר לו" :יישר כחך שפדית את אנשי
ובאים לבית הכנסת! [אינספקטור – קצין משטרה]. שלומינו מן המעצר ומן המצר ביום הדין .כוונה טובה –
הקב"ה מצרפה למעשה".
חרדה גדולה נפלה על כולם .מה יש כעת לעשות? הנה
פקד יפקוד נציג הוד מלכותו את קהל עדת ישראל
בבית הכנסת הגדול ,וימצא אותם בקלקלתם – ודי בזיון
***
וקצף. בימי הצאר לבית רומנוב נגזירה גזירה על קהילות
ישראל ,שתהא תמונת הצאר מתנוססת בכל בתי
שאלו את פי הרבי זי"ע ובפקודתו הוצב סולם גבוה אל הכנסיות ובתי המדרשות ,בכל אתר ואתר.
הכותל המערבי ,בכיוון לתמונת הצאר ,והגבאי נצטווה
לעלות בסולם. אמנם ,דינא דמלכותא דינא ,אולם הציווי ,לא תעשה לך
פסל וכל תמונה" – מה יהא עליו?!
עוד הגבאי עולה בשלבי הסולם ,והאינספקטור וכל
הפמליה שלו נכנסים ובאים לבית הכנסת .עיניהם בסטולין היו שלושה בית כנסת סמוכים זה לזה ,בצורת
נשואות למעלה ,תרות ומבקשות את דמות דיוקנו של סגול הפוך ,השול-הויף מצד שמאל – בית הכנסת של
הוד מלכותו ,הצאר של רוסיה. מרן אור ישראל הינוקא זי"ע בו היו מתפללים עדת
החסידים תמידין כסדרן .ממול :מצד ימין – בית
וקהל עדת ישראל העטופים בטליתותיהם ,אף הם המדרש של המתנגדים .ובין שניהם בתווך קצת יוצא
עיניהם נשואות אל על – אל אבינו שבשמים – ולמטה, דופן ,בנוי לתפארה – "די ווייסע שוהל" ,בית הכנסת
אל הגבאי המטפס ועולה בשלבי הסולם. הגדול הלבן ,שהיה בעל שתי קומות.
הרגיש האינספקטור במתיחות שבקהל המתפללים, לבית הכנסת הגדול היו נוהרים המונים המונים ,מקרוב
הביט לכאן ולכאן ,הבחין בסולם המוצב ובגבאי היורד ומרחוק ,בחגים ובמועדים ,ובעיקר בימים הנוראים –
בסולם מלמעלה למטה ,והרעים בקולו: בראש השנה וביום הכיפורים.
"מה התעלולים האלה?! יהודים בוגדים במלכות! למה כשנגזירה הגזירה ,לתלות את תמונת הצאר ימ"ש,
דמות דיוקנו של הוד מלכותו תלויה אצלכם במהופך, נתכנסו זקני החסידים בקודש פנימה לטכס עצה כדת
כשפניו אל הקיר?" מה לעשות ,כדי לקיים דינא דמלכותא ויחד עם זאת
שלא לעבור על איסור התורה של "לא תעשה לך פסל
פסע הרבי לקראתו ואמר לו" :אל נא בקצפך ,אדוני כל תמונה".
האינספקטור .ודאי ידוע לכבוד מעלתך שאנו היהודים,
נוהגים להבדיל בין קודש לחול. נמנו וגמרו ,בברכת רבינו ,לשים את דיוקנו של הצאר
במסגרת ולתלותה בכותל המערבי במהופך ,כאשר
"כל ימות השבוע אנו שקועים בעל כורחינו ,ראשנו צלם דמות הצאר מופנה כלפי הקיר .ההשערה הייתה
36
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
"אם אתה רוצה להתעשר" השיב לו האדמו"ר" ,תן לי ורובנו בעניני חול ,מסחר ומלאכה ,וכדי להאציל מקצת
מאתיים רובל לצדקה ואתפלל עליך". רוחניות על כל אחד מישראל ,אנו משכימים יום יום
בבוקר ,הולכים ובאים לבתי כנסיות ,מתעטפים
"מאתיים רובל?!" הזדעק העגלון" ,מנין אקח סכום כה בטליתות ומניחים תפילין ,וקושרים אותם לאות על
גבוה"? ידינו ולטוטפות בין עינינו ,ועל ידי כך אנו מקרבים את
עצמינו אל אבינו שבשמים.
"תתייעץ אם אשתך" ,השיב האדמו"ר.
"ואילו בימי שבת חג ומועד - ,ימים שהם כולם קודש
העגלון שב לביתו וסיפר לאשתו על השיחה שהיתה לו לתפילה ולעבודת השם ,ואין בהם חציצה בינינו לבין
עם הרבי. אבינו שבשמים – אסור לנו להניח תפילין לאות הקשר
עם הקב"ה הוא ,דיינו בזה שהוא ,הקב"ה ,שוכן בתוכנו
"מה את מייעצת לי לעשות"? שאל" .מהיכן אשיג בכבודו ובעצמו.
סכום כזה"?
"כך ,כבוד מעלתך ,אנו נוהגים גם לגבי דינא דמלכותא.
"יש לך סוס בריא וחזק ששווה מאתיים רובל" ,הציעה בכל ימות השנה ,שאין לנו הזכות לקדם את פני שרי
אשתו" .תמכור אותו ותתן לרבי את הכסף לצדקה". המלכות ,עינינו צופות ורואות את דמות דיוקנו של הוד
מלכותו ,כאשר ציוונו.
"וממה נתפרנס"? הקשה.
"אולם היום הזה ,יום הדין שלנו ,כאשר זכינו להקביל
"תחליט לבד .אם אתה מאמין לרב'ה תמכור ואם לאו את פניו של שליח המלך בין כותלי הבית הזה ,חובה
אל תמכור". עלינו לתת כבוד ויקר לנציגו של המלך ,שכן שלוחו של
מלך כמותו.
העגלון מכר את הסוס ונתן את הכסף לרבי לצדקה,
במעט הכסף שנותר בידו התחיל להתעסק בכל מיני "שא עיניך וראה ,כבוד מעלתך :בכל העדה הזאת אין
ביזנעס קטנים ,וב"ה ראה בהם ברכה מרובה ולאט אף אחד ביום זה שיניח תפילין לאות קשר עם אבינו
לאט התעשר עושר רב. שבשמים ,שכן הוא ממילא שוכן בתוכנו בכבודו
ובעצמו".
שאלו את הרה"ק מטאלנא זי"ע – איך קרה המופת
הזה? "הנחתם את דעתי ,כבוד הרבי ,שאתם שומרי חוק"
אמר השר בשפה רפה" .קבלו את ברכתי ואיחוליי
נענה ואמר" :העגלון הזה היה רגיל לבוא אלי מדי פעם. לראש השנה שלכם – לשנה טובה".
בכל פעם ביקש ממני ברכה שהסוס שלו יישאר חזק,
שאנשים יזמינו אותו לנסיעות ,שיהיה לו כח לעשות
הרבה נסיעות ,וכיו"ב .נוכחתי לראות שהאיש הזה
***
בוטח בסוס לשלו .אמרתי :כל עוד הוא בוטח בסוס שלו "עגלון אחד ניגש להרה"ק רבי דוד מטאלנא זי"ע ושפך
– הסוס שלו ישאיר אותו למטה ...רק כשיבטח לפניו את ליבו" :אני עובד קשה משעת בוקר מוקדמת
בהקב"ה – הקב"ה ישפיע עליו את כל הברכות .לכן ועד שעת לילה מאוחרת .מסיע אנשים ,סוחב משאות,
לקחתי לו את הסוס ,ולא נותר לו אלא לבטוח בהקב"ה מתגלגל בדרכים .לעיתים אנשים מעירים אותי אפילו
ואז הכל נהייה אחרת... באמצע הלילה .אני בקושי חי ,אני מבקש שהרבי ייתן
לי ברכה שאתעשר ,ולא אצטרך לעבוד כל כך קשה".
***
37
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
השתדל זמן מה לתקוע באותו שופר ,אך לשווא. באחת השנים הראשונות של נשיאות כ"ק אדמו"ר
הציבור החל להיות מתוח. הרמ"מ מליובאוויטש זי"ע התקשר יהודי אחד
למשפחה של חסידי חב"ד שגרה בקראון הייטס בניו
הרבי הניח את השופר ,לקח שופר אחר וניסה לתקוע יורק ,ואמר שהוא מאד רוצה להיות אצל הרבי בראש
בו ,וגם ממנו לא יצא שום קול ,ממש כלום ,הציבור השנה ובפרט בזמן התקיעות ,ולכן הוא מבקש מהם
הרב נכנס למתח גבוה יותר. לארחו אצלו.
הרבי לקח את השופר השלישי ,והכל חזר על עצמו. המשפחה הסכימה בחפץ לב שהאיש יתארח בביתם.
הוא השתדל לתקוע בשופר ולא יצא שום קול .כולם אותו יהודי הגיע בערב ראש השנה ,וקודם כל אמר
כמעט יצאו מדעתם .ובמשך כל אותו זמן היהודי שעמד לבעל הבית" :אני רוצה להיות בשורה הראשונה מול
מול הרבי כיוון חזק בכוונתו מבלי להרפות. הרבי בזמן התקיעות .האם תוכל לסדר לי את זה
מראש?".
היהודי הזה לא זכה עדיין לפרי בטן .הוא רצה להיות
אצל הרבי בתקיעות כדי לכוון חזק מאוד שבזכות בעל הבית הסביר לו בחיוך" :אי אפשר לסדר דבר כזה.
התקיעות והתפילות של הרבי ,התעוררות הרחמים יש מקומות קבועים וגם מאד צפוף בראש השנה .אם
הרבים של הצדיק ,הוא יזכה לזרע של קיימא .כך כיוון אתה רוצה להיות כמה שיותר קרוב לרבי ,תשכים
כל העת ,למרות הנסיונות הכושלים של התקיעות. ממש לפנות בוקר ותנסה לתפוס מקום קרוב ככל
שתוכל".
הציבור היה מתוח מאוד ,היה חשמל באוויר מכך
שהרבי מנסה שוב ושוב לתקוע ולא מצליח להפיק האורח עשה כדברו ,השכים ביום הראשון של ראש
אפילו קול אחד. השנה בבוקר ,ותפס ,אחרי כל הדוחק העצום ,מקום
הכי קרוב שהיה ביכולתו להשיג ,ועמד שם דרוך כולו
לפתע עלה בדעתו של אותו יהודי ,שאולי העובדה לקראת תקיעותיו של הרבי.
שהוא מכוון כל כך חזק מול הרבי היא המעכבת
ומפריעה לתקיעות! הוא פנה להקב"ה במחשבתו לאחר תפילת שחרית והקריאה בתורה ,הפותחת
ואמר" :ריבונו של עולם ,אני מוותר על הבקשה במילים 'וה' פקד את שרה' ,הגיע זמן התקיעות .הרבי
האישית שלי ,על ילד שאני ואשתי כל כך רוצים ,לטובת ירד ונכנס לבית הכנסת עם כמה שופרות כמנהגו .הוא
התקיעות של הרבי ,לטובת עם ישראל .אני מוותר על החל לקרוא בפעם הראשונה "למנצח לבני קרח
הבקשה שלי לגמרי ובלבד שהרבי יצליח לתקוע מזמור" ,ברצינות ובחרדת קודש.
בשופר".
היהודי ,שעמד קרוב למדי מול הרבי ,נכנס לדבקות
באותו רגע שאמר כך במחשבתו קירב הרבי את גדולה וכוונה עצומה ,ואמר יחד עם הרבי מלה במלה
השופר אל פיו ונשמעו קולות צלולים לחלוטין .במשך את המזמור ,שבמרכזו הפסוק 'עלה אלקים בתרועה,
כל סדר התקיעות הכל זרם בלי שום תקלה .אחרי ה' בקול שופר' .גם בכל הפעמים הנוספות שבהן נאמר
התקיעות יצא היהודי מבית הכנסת והחל לבכות ללא המזמור היה האיש בכוונה שאי אפשר לתאר כלל.
הרף כי חש מה אירע .הוא לא סיפר את סיפורו לאף הרבי בירך "ברוך אתה ה"א מלך העולם אשר קדשנו
אדם. במצוותיו וציוונו לשמוע קול שופר!" ,ולאחר מכן בירך
"שהחיינו".
בסוף אותה שנה נולד לו בן זכר.
ואז לקח הרבי שופר אחד מכלל שופרותיו וניסה לתקוע
כעבור שנתיים הביא האיש את ילדו הקטן כדי לעבור בו אבל לא יצא שום קול ,ממש דממה מוחלטת .הוא
38
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
דעתו ,היות וכבר רכש את הבית ,והמעשה כבר נעשה, לפני הרבי ולקבל כוס של ברכה ,שהרבי מזג לכולם
אך לאחר הפצרותיו של ר' זליג פנה ואמר" :עפ"י הדין בסוף החג .הוא עבר עם הילד לפני הרבי כדי לקבל את
וההלכה אין כל עילה להוציא מרשותך את הבית, היין .כרגיל היה מאוד צפוף שם ,והאנשים בתור דחפו
ואדרבה ,גאלת את המקום מיד זרים שרצו לרכוש זה את זה .היתה שניה אחת שבה הצליח לעבור לפני
אותו .גם לפנים משורת הדין אין כל חשש לגור במקום, הרבי ולקבל ממנו יין בכוס שהגיש .ואז הצביע הרבי על
אך ברצוני לספר לך סיפור שארע עם זקנך הרה"צ רבי הילד ושאל" :זה הילד של התקיעות?".
נח וינברג זצ"ל:
כאשר האב שמע זאת הוא כה התרגש עד שהתינוק
בטבריה של מעלה גר אחד מחסידי קמאי הגה"צ רבי כמעט נפל מידיו ,ורק בחסדי שמים לא אירע לו דבר.
הירש מיכל זצ"ל ,מגדולי תלמידי הרה"ק רבי שמה אחרי כוס הברכה שקיבל הוא סיפר לראשונה את
מקוברין זי"ע .בין הנהגותיו בקודש היה רבי הירש מיכל סיפורו לחסידים שהיו שם.
מדקדק גדול בנטילת ידים ,ודאג תמיד לנגב את ידיו
היטב באמצעות מגבות עבות שהותירו את ידיו יבשות
לגמרי.
***
באחד הימים בשעה שהתהלך הרה"ח ר' זליג וינברג
באחד הבקרים ,קודם לתפילת שחרית ,הביא לו רבי נח ז"ל ,בנו הגדול של הרה"ק ה"ברכת אברהם" מסלונים
וינברג זצ"ל שתי מגבות עבות וטובות במיוחד .רבי זי"ע ,ברחובה של טבריה עיר מגוריו ,ראה התקהלות
הירש מיכל שמח במגבות מאד ,אך בכל זאת עדיין לא אנשים גדולה .כשניגש למקום ,שמע כי רשויות
השתמש בהם. השלטון מציעות למכירה פומבית בית של יהודי ,שלא
עלה בידו לשלם את חובות המס המושתות עליו.
לאחר התפילה ניגש רבי הירש מיכל אל רבי נח ושאלו הצטרף ר' זליג למתבוננים ,וראה כיצד סכומי הכסף
מנין לו מגבות טובות ואיכותיות שכאלו בבוקרו של יום? המוצעים מגיעים לסך של 200ל"י ,אותן הציע גוי
גילה לו ר' נח כי בשעה שהלך בדרכו אל התפילה כלשהו ששהה במקום .מכיוון ששוויו של הבית היה
הבחין באשה אלמנה העומדת בפתח ביתה ומוכרת גבוה בהרבה מהסכום המוצע ,הצטרף ר' זליג
מחפצי הבית במחיר מוזל על מנת להביא לחם לפיות למתמקחים והוסיף מיד עוד 20ל"י מעבר להצעתו של
ילדיה .בין שלל החפצים הבחין רבי נח במגבות אותו גוי .איש לא העלה את ההצעה ,ולאחר פעמיים
המשובחות וידע כי יגרום לר' הירש מיכל קורת רוח שהכריז הכרוז את סכומו של ר' זליג ,הודיע כי הוא זכה
במידה וירכוש מגבות שכאלו עבור נט"י .כיוון שכך, במכרז.
עמד ורכשם עבורו .כששמע זאת רבי הירש מיכל נאנח
בזעזוע" :אשה אלמנה ברוב צערה נאלצה למכור חפצי כאשר הגיע ר' זליג לביתו וסיפר לב"ב אודות העיסקה
ביתה במחיר מוזל ,כיצד אוכל להשתמש במגבות הנאה שערך ,התעוררו בליבם חששות אודות הקניה
שכאלו? הרי בכל פעם שאנגב בהם את ידי אחשוב על מפני צערו של אותו יהודי שנושל מביתו ,האם מן
כך שאותה אלמנה שבורה שרויה בצער ואני מרוויח הראוי לדור בבית שנלקח מיהודי אחר כנגד רצונו?
מכך! אינני מסוגל להשתמש וליהנות בדבר שהוא שבר למרות שמדובר בבית שכבר הופקע מבעליו ע"י
וצרה לזולתי"! השלטונות ,ואדרבה ,ע"י קנייתו הרוויח היהודי סכום
כסף גבוה יותר על מנת לפרוע את חובותיו מאשר אילו
היה קונה את הבית אותו ערבי ,אך אין זה נעים לגור
כשסיים רבי משה קלירס את סיפורו ,פנה אל ר' זליג בבית שכזה .נמנו וגמרו שילך אל רבה של טבריה,
ואמר" :יתכן שמבחינת ההלכה ואפילו מבחינת 'ועשית הגה"צ רבי משה קלירס זצ"ל לשאול את מוצא פיו.
הישר והטוב' – הבית עומד ברשותך והינך יכול
להשתמש בו ,אבל ר' הירש מיכל לא היה מסוגל לדור נכנס ר' זליג אל רבי משה קלירס ושטח בפניו את
בבית שכזה."... סיפור המעשה .בתחילה סירב רבי משה להורות לו את
39
אסיפת אמרי"ם – פרשת נח תשפ"ז בה"י
מלחמת העולם הראשונה ולא ממלחמת העולם סופו המופלא של המעשה היה :שהתעוררו כמה
השניה!!! יהודים טובים ,אספו עבור אותו יהודי כסף לפרעון
חובותיו ור' זליג החזיר לו את ביתו באותו סכום בו
לא זו אף זו ,נכדו הגאון רבי גדליה הוניגסברג שליט"א רכשו .כשסיפר ר' זליג לאביו ה"ברכת אברהם" זי"ע
מוסיף :שרה"י אמר שהטעם שניתן לפעול כל כך את סיפור המעשה אמר לו אביו" :מי יודע אם לא סיבבו
ישועות בפורים ,נעוץ בכך שביום זה עושים היהודים זאת משמים כך שתרכוש את הבית ותלך לרבי משה
כ"כ הרבה טוב עם השני ,מתנות לאביונים ,משלוח קלירס על מנת שייאנח רבי משה אנחה אחת מעמקי
מנות וגם כתוב שבסעודה יביא עוד אנשים. ליבו על גורלו של אותו יהודי וכך יוושע"...
"כשיהודים עושים טוב זה עם זה ,יש להקב"ה כזו נחת
עצומה ,שזה נהיה עת רצון וגם הקב"ה מצינו
***
שמשפיע כל כך הרבה על עמו ישראל". סיפר הרב אסחייק שליט"א:
זכותם תגן עלינו היה זה אחר הצונאמי הגדול שפגע במדינות אסיה,
במזרח הרחוק.
באותה זמן השתוללה באוקיינוס ההודי רעידת אדמה
בעוצמה של 9.1דרגות בסולם ריכטר ,וכתוצאה מכך
ידידי חביבי
הים רעש ורגש ונוצרו גלי ענק שהתפזרו לכל עבר
בקול רעש גדול ושטפו את היבשה בעוצמה אדירה.
בעזרת צור העולמים נתחזק בכל הענינים
עם כח הצדיקים הצונאמי גרם למותם של יותר מ 180.000-בני אדם,
אשר מברכותיהם אנו מתקיימים מתוכם 166.000באינדונזיה לבדה .לפי חלק
מהערכות מספר ההרוגים הכולל הגיע ליותר
ואת רצונם אנו מבצעים ומקיימים
מ 300.000בני אדם ,אלא שרובם לא היו רשומים כי
ולרפואתם והצלחתם אנו מתפללים
גרו במדינות פרימטיביות ולא היתה דרך לדעת את
ומכח שמחת התורה וקדושת החגים מספר ההרוגים המלא.
הקדושים
נתחזק בלימוד התורה ועשיית מעשים טובים העולם כולו הזדעזע מאד לשמע תוצאותיו של אסון
כפי שדורש מאתנו שוכן מרומים הטבע הנורא הזה ,ממש מבול בזעיר אנפין.
ויהיה לכולם חורף בריא ופרנסה מלא חפנים
או אז אמר הגאון רה"י המהריא"ל שטיינמן זצ"ל :שזה
בני חיי ומזוני רויחי בכפלים
קרה במקום שאין שם חסד ,רבינו יונה ב'משלי' כותב
ויעזור השי"ת שתמיד בשמחות אצל קוראי שחסד שהגויים עושים ,אפילו שהם עושים שלא לשם
כתיבתי שמים זה מגן עליהם מפני הצרות והיסורים .ובמדינה
בבריות גופא ונהורא מעליא ועל זה תפילתי ההיא ,מלבד שהם עובדי ע"ז עד עצם היום הזה,
ותתקיים בי ברכת "יעלו איב"ר כנשרים" [לתשומת לב המייחלים לעשות שלום עמם ,]...הם
אכזרים ביותר ,וכן שאר העמים באזור שם.
כברכת דורשי טובתי
אגיטען שבת אין אגיטען חודש לעומת זאת ,אמר רה"י ,אמריקה עושה חסד עם הרבה
מדינות בעולם ,לדוגמא את החיטה שם שולחים
ידידכם אוהבכם להרבה מדינות ,מספקים מים ומזון וצרכים בסיסיים
לאזורים מוכי אסון ועוד ,ולכן זכו ולא סבלו באדמתם לא
40
