gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משנת החסידות · mishnas hachsidus — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: משנת החסידות · mishnas hachsidus

שבוע: נח (2026-10-12)

משנת החסידות · mishnas hachsidus — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי”ת‬ ‫משנת‬ ‫החסידות‬ ‫מאסופת תורתו של המשפיע‬ ‫הגה”ח רבי‬ ‫אשר זעליג‬ ‫לוסטיגמן‬ ‫שליט”א‬ ‫המאמר השבועי‪:‬‬ ‫השגחה פרטית וקבלת‬ ‫הנהגת השי”ת באהבה‬ ‫פרשת נח שנת תשפ”ז‬ ‫יו”ל ע”י‬ ‫מכון משנת החסידות‬ ‫להערות והארות בכל ענייני הגליון‬ ‫או לנדב הוצאות ההפצה‬ ‫ניתן לפנות במספר טלפון‪:‬‬ ‫‪03-722-9580‬‬ ‫בעשרת‬ ‫הראשונה‬ ‫והדיברה‬ ‫לתקן עולם במלכות ש'די‬ ‫הדברות היא האמונה שיש בורא‬ ‫עומדים אנו לאחר חודש תשרי‬ ‫ומנהיג‪" :‬אנכי ה' אלוקיך" אשר‬ ‫הנקרא "ירח האיתנים" התקיף‬ ‫הוצאתיך מארץ מצרים‪ ,‬וזה בלשון‬ ‫במצות‪ ,‬שהוא החודש הראשון בשנה‬ ‫יחיד שהקב"ה מדבר לכל יחיד‪.‬‬ ‫הבאה‪.‬‬ ‫וכן העיקר הראשון משלשה עשר‬ ‫העיקרים‪ ,‬הוא – "אני מאמין באמונה‬ ‫והעבודה ומהות החודש‪ ,‬הנדרשת‬ ‫שלימה שהבורא יתברך שמו הוא‬ ‫מכל מאיש ישראל‪ ,‬היתה עבודת‬ ‫בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו‬ ‫האמונה‪ ,‬שכל איש ישראל מגיע‬ ‫עשה ועושה ויעשה לכל המעשים"‪.‬‬ ‫להשגה וידיעה‪ ,‬שיש בורא ומנהיג‪,‬‬ ‫שאין עוד מלבדו ‪ -‬שעשה ועושה‬ ‫ואנו צריכים לקחת עמנו את‬ ‫ויעשה לכל המעשים‪ ,‬וברא אותנו‬ ‫הידיעה הזאת שאין עוד מלבדו‪ ,‬והוא‬ ‫להיטיב עמנו על ידי שנעשה רצונו‪,‬‬ ‫עשה ועושה ויעשה כל המעשים‪,‬‬ ‫בעשה טוב ובסור מרע‪.‬‬ ‫וליישם זאת הלכה למעשה‪ ,‬לחיות‬ ‫עם האמונה בהשגחה פרטית‪ .‬ושלמה‬ ‫וזה על ידי המצות שאנו מקיימים‬ ‫המלך החכם מכל האדם מלמדנו‬ ‫בחודש זה‪ .‬שהתחיל בימי ראש‬ ‫שצריך לחיות באמונה שכל מה‬ ‫השנה‪ ,‬שמהותן‪ :‬אמרו לפני מלכיות‬ ‫דעביד רחמנא לטב עביד‪.‬‬ ‫בראש השנה כדי שמליכוני עליכם כל‬ ‫השנה‪ .‬וזכינו לקייים המצוה הגדולה‬ ‫ועל ידי זה יהיה תמיד בשמחה‬ ‫והנוראה של תקיעת שופר‪ .‬ואחד‬ ‫ולא ידאג על שום דבר‪ .‬וכדבריו‪:‬‬ ‫מהטעמים שתוקעים בשופר אומר‬ ‫"רוח איש יכלכל מחלתו ורוח נכאה‬ ‫ר' סעדיה גאון‪ ,‬שבשעה שממליכים‬ ‫מי ישאנה" (משלי יח‪ ,‬יד)‪ .‬ופירש‬ ‫מלך תוקעים בשופר‪ .‬ואחר כך זכינו‬ ‫רש"י‪ :‬שהוא איש גבור ואינו נותן‬ ‫למחילת העונות בעשרת ימי תשובה‬ ‫דאגה בלבו‪ ,‬ומקבל כל הבא עליו‬ ‫ויום הכיפורים‪ ,‬שיוצאת בת קול לך‬ ‫בשמחה ובחבה‪ ,‬יכלכל מחלהו – אין‬ ‫אכול בשמחה לחמך‪ ,‬ונכנסנו לישב‬ ‫כוחו סר מעליו‪.‬‬ ‫בחג הסוכות בצילא דמהימנותא‪,‬‬ ‫להכין עצמו קודם בואם‬ ‫וזכינו לדעת כדכתיב‪" :‬בסוכות תשבו‬ ‫שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי‬ ‫וכמה צריך האדם להכין עצמו‬ ‫בסוכות הושבתי את בני ישראל"‪,‬‬ ‫על כל מיני מצבים שעוברים עליו‬ ‫ונטילת ארבעת המינים שממשיכים‬ ‫שלא יטרידוהו‪ ,‬מלמדנו רבנו תם‬ ‫את הדעת מהמוח אל הלב‪ ,‬עד‬ ‫בספרו "ספר הישר" (השער השישי‬ ‫שמגיעים לשמיני עצרת – ל"אתה‬ ‫אות ו)‪ :‬המדה השישית ‪ -‬הקורת‬ ‫הראת לדעת כי ה' הוא האלוקים אין‬ ‫והתלאות הבאות על בני אדם‪ ,‬כגון‬ ‫עוד מלבדו"‪.‬‬ ‫שאמר בזה הלשון‪ :‬מי שמאמין‬ ‫חידושים רעים או טובים כו'‪ ,‬כל אלה‬ ‫שהבורא יתברך ברא שהמים יכבה‬ ‫החידושים ורבים כהם‪ ,‬יטרידו לב‬ ‫אש‪ ,‬אין זו אמונה שלימה‪ .‬רק החיוב‬ ‫בני אדם מעבודת הא‪-‬ל וישכיחוהו‬ ‫לידע ולהאמין שבכל עת ורגע‪ ,‬בכל‬ ‫אותה ויסירוה מלבו‪ .‬אך בעת הזאת‬ ‫מיני מים הנמצאים בעולם‪ ,‬נותן‬ ‫יודע ויבחן שכל כל משכיל‪ ,‬החזק‬ ‫הקב"ה כח השגחתו שיהיה למים‬ ‫הוא הרפה‪ ,‬כי אם יהיה חזק ואמונתו‬ ‫הללו כח הטבע לכבות האש‪ .‬ובלי‬ ‫קיימת‪ ,‬לא יוכלו כל החידושים לחסר‬ ‫זאת לא היו המים מכבין האש‪ ,‬אף‬ ‫מעבודתו‪ ,‬כאשר לא יוכלו הרוחות‬ ‫שהם מים‪ .‬וזה נמי הטעם שאנו‬ ‫החזקות לעקור ההר הגדול ולהמישו‬ ‫מברכים על כל דבר בורא‪ ,‬או עושה‪,‬‬ ‫ממקומו‪ .‬כן השכל החזק והאמונה‬ ‫לא ברא או עשה‪ ,‬דמשמע לשעבר‪.‬‬ ‫העיקרית‪ ,‬לא ימישום כל אלה‬ ‫אלא בלשון הוה‪ ,‬שתמיד בורא ועושה‬ ‫המאורעות‪.‬‬ ‫ומקיים כל מעשי שמים וארץ‪ .‬והנה‬ ‫וצריך האדם ליזהר בעת הזאת‪,‬‬ ‫קבלה בידינו‪ ,‬שאליהו שכיח ביומא‬ ‫וידע כי על זה התנאי בא בברית עם‬ ‫דשוקא‪ ,‬והוא מטעם שאז בימי אליהו‬ ‫אלוקיו‪ .‬ואחרי אשר התנה על נפשו‬ ‫באו להאמונה שלימה‪ ,‬כי הראה להם‬ ‫לעבוד אותו‪ ,‬צריך להשלים נדרו‬ ‫שהאש שרף את המים‪ ,‬היפך הטבע‬ ‫ולקיים אסרו‪.‬‬ ‫שמים יכבה האש‪ .‬ועל ידי זה ראו‬ ‫שה' הוא אלוקים‪ ,‬שבכל עת ורגע‬ ‫וצריך לו להכין לב חזק ואמיץ‬ ‫עושה עם הטבע כרצונו‪ ,‬וברצונו יכול‬ ‫לקבל המאורעות‪ .‬ויחשוב בהם בטרם‬ ‫בכל עת ורגע לבטל ולעשות בהיפך‪,‬‬ ‫בואם‪ ,‬וימתינם בכל יום ובכל שעה‬ ‫ומי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ‬ ‫ובכל חודש‪ ,‬וזה מעשה הצדיק כי‬ ‫וכו'‪ .‬ולכן נפלו אז על פניהם וצעקו‬ ‫יחשוב וידע כי העולם נוה התלאות‪.‬‬ ‫"ה' הוא האלוקים"‪ .‬לכן זוכה אליהו‬ ‫האמונה השלימה‬ ‫בכל יומא דשוקא‪ ,‬שבני אם טרודים‬ ‫מאד על המחיה ועל הכלכלה‪ .‬וקשה‬ ‫עבודת האמונה השלימה היא‬ ‫להתיישב ולצמצם הדעת להאמין‬ ‫שהאדם ידע כי אין שום טבע והכל‬ ‫בהשגחתו יתברך תמיד‪ ,‬על כן אליהו‬ ‫מהשי"ת ובכל רגע הקב"ה מחיה כל‬ ‫הולך בשוק כדי לעורר לבות בני אדם‬ ‫הבריאה‪ ,‬ועלינו להתבונן ולראות‬ ‫על זה‪.‬‬ ‫נפלאות הבריאה‪.‬‬ ‫הדרכה נפלאה בעבודת האמונה‪,‬‬ ‫לדעת שהכל בהשגחה פרטית‬ ‫מלמדנו הרה"ק ר' משולם שרגא‬ ‫ומה נעמו דברי הרה"ק ר' לייב‬ ‫פייבוש מבערזאן זי"ע‪ ,‬בספרו "שפת‬ ‫משפאלא זי"ע‪ :‬המלמדנו שלפעמים‬ ‫אמת" (פרשת נח ד"ה את)‪ :‬שמעתי‬ ‫הקב"ה לא נותן לאדם די מחסורו‪,‬‬ ‫בשם הרב הקדוש מסטרעליסק זי"ע‪,‬‬ ‫על ידי שמאמין‪ ,‬ששום דבר בעולם‬ ‫כדי שעל ידי זה ידע שהכל בהשגחה‬ ‫אינו נעשה על ידי רצונו של אדם‪,‬‬ ‫פרטית‪ ,‬וצריך לבקש כל דבר מהבורא‬ ‫רק הכל בהשגחה פרטית מן השמים‪,‬‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬וכדבריו‪" :‬וכסף וזהב ירבה‬ ‫ממילא לא יכעוס ולא יתקצף ולא‬ ‫לך ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך"‬ ‫יהרהר‪ .‬כמו שמצינו באברהם אבינו‬ ‫כי כל איש ישראל רוצה לעבוד את‬ ‫ע"ה‪ ,‬שקודם העקידה נאמר לו כי‬ ‫ה'‪ ,‬אך מחמת חוסר הפרנסה מצליח‬ ‫ביצחק יקרא לך זרע‪ ,‬ואחר כך צוה‬ ‫היצר להעבירו מדעת קונו‪ ,‬לכן אמרה‬ ‫הקב"ה להעלהו לעולה‪ ,‬ולא הרהר‪,‬‬ ‫התורה‪ :‬וכסף וזהב ירבה לך‪ ,‬ועל ידי‬ ‫רק האמין שאתמול היה רצון הבורא‬ ‫זה יהיה לך רוממות הלב ושכחת את‬ ‫יתברך כך‪ ,‬והיום כך‪ ,‬ולא הרהר כלל‪,‬‬ ‫ה' אלוקיך תהיה שכיח אצל הקב"ה‪.‬‬ ‫כן הוא עיקר האמונה ליזהר מלהרהר‬ ‫חלילה על שום דבר שהוא במקרה‬ ‫כל צעד בהשגחה פרטית‬ ‫והזדמן‪.‬‬ ‫ועד היכן הדברים מגיעים‪ ,‬הצורך‬ ‫וכמו כן בעניני העבודה‪ ,‬העיקר‬ ‫הגדול לחיות באמונה בהשגחה‬ ‫הוא האמונה להאמין שכל העבדות‬ ‫פרטית‪ ,‬ולדעת שכל צעד בחיים הכל‬ ‫ותורה ותפלה ומעשים טובים‬ ‫מה'‪ ,‬ואז יהיו לו חיים נעימים‪ ,‬ולא‬ ‫ותשובה‪ ,‬הכל הוא בעזר הבורא ית"ש‪.‬‬ ‫יחיה בדאגות‪.‬‬ ‫ובלעדו לא היה אפשר להתחיל‪ ,‬כמו‬ ‫יסוד זה אנו לומדים במשנתו‬ ‫שאמר הרב המגיד זצוק"ל מקאזניץ‬ ‫של הרה"ק ר' ישראל ממודזיץ זי"ע‪,‬‬ ‫(עבודת ישראל אבות פרק ג' משנה‬ ‫בספרו "דברי ישראל"‬ ‫וכדבריו‬ ‫ח‪ ,‬פרק ה' משנה א) על הכתוב (דברי‬ ‫(בשלח ד"ה וירא ישראל)‪:‬‬ ‫הימים א' כט יד) "כי ממך הכל ומידך‬ ‫וכשאדם מאמין שאין מקרה‬ ‫נתנו לך"‪ ,‬הכפול ‪ -‬ר"ל אפילו הידיעה‬ ‫בעולם‪ ,‬רק הכל בהשגחה פרטית מן‬ ‫זו שיודעים כי ממך הכל גם זה מידך‬ ‫השמים‪ .‬וכל ההווה ומתרגש בעולם‬ ‫נתנו לך‪ ,‬בכוחו ובעזרתו יתברך‪.‬‬ ‫אפילו תנועה קלה ואפילו צעדי‬ ‫ואז על ידי אמונה זו‪ ,‬לא יהיה לאדם‬ ‫רגליו ספורים בהשגחה‪ .‬ואפילו‬ ‫שום גאות וישות מהעבודה‪ ,‬כי כיון‬ ‫עשרת אלפים צעדיו והלוכו של אדם‬ ‫שמאמין שאין זה מכוחו‪ ,‬רק הכל מה‬ ‫הכל הוא בהשגחה פרטית‪ ,‬כמו שאנו‬ ‫שנותנים לו מן השמים‪.‬‬ ‫מברכין בכל יום בשם ומלכות ברכת‬ ‫מעלת צידוק הדין‬ ‫המכין מצעדי גבר‪ .‬וצריכים להאמין‬ ‫בזה מאד‪ ,‬שלא יהיה חלילה ברכה‬ ‫ועד היכן הדברים מגיעים ‪-‬‬ ‫לבטלה‪ ,‬אזי על ידי אמונה זו ניצול‬ ‫בשעה שהאדם מקבל הנהגת הבורא‬ ‫ממרה שחורה ועגמת נפש‪ ,‬אם אינו‬ ‫בישוב הדעת‪ ,‬ואינו מתמרמר ח"ו על‬ ‫מתנהג בעניניו כרצונו ודעתו‪ .‬כי‬ ‫לנו רבי יהודה החסיד בספרו "ספר‬ ‫השי"ת‪ ,‬ומצדיק עליו את הדין‪ .‬הרי‬ ‫חסידים" (סימן רט"ז)‪:‬‬ ‫הוא זוכה‪ ,‬שאפילו אם ח"ו היה צריך‬ ‫להגיע אליו עוד צער‪ ,‬הרי שעל ידי‬ ‫אם ראית רשע עשיר שמתחתנים‬ ‫זה שהצדיק את הדין‪ ,‬הוא ניצל ממה‬ ‫בו גדולים‪ ,‬דע לך כי העושר לא‬ ‫שהיה צריך לבוא עליו‪.‬‬ ‫בא לידו אלא שידע הקב"ה‪ ,‬אם לא‬ ‫יהיה לו עושר‪ ,‬לא יתחתן בו‪ .‬לכך‬ ‫דבר זה מלמדנו רבנו יונה ז"ל‬ ‫הקדים ונתן לו העושר‪ ,‬לא בעבור‬ ‫וכדבריו בספרו "שערי תשובה" שער‬ ‫זכותו מתחתנים בו‪ ,‬אלא עבור זכיות‬ ‫רביעי (אות יב)‪:‬‬ ‫אבותיו ואמותיו‪ ,‬או שהיו מבזים‬ ‫ואם תמצא את החוטא תלאה‪,‬‬ ‫אותו‪ ,‬קודם לכן ע"כ‪[ .‬נלמד מכאן‪:‬‬ ‫ותקרה אותו צרה‪ ,‬ויצדיק עליו את‬ ‫א ‪ -‬כי אף הרשע יזכה לכל הטובות‬ ‫הדין‪ ,‬ויקבל המוסר באהבה‪ ,‬יהיה זה‬ ‫אם ישתוק למחרפיו‪ .‬קל וחומר למי‬ ‫לו למגן מן היסורים הרבים הראויים‬ ‫שאינו רשע אם אך ישתוק – מה טוב‬ ‫לבוא עליו‪ .‬כמו שנאמר (תהילים‬ ‫חלקו וחבלו‪ .‬ב – ראה כמה מסבב‬ ‫עו‪ ,‬יא)‪" :‬כי חמת אדם תודך שארית‬ ‫הקב"ה כדי שיגיע לכל אחד זיווגו‬ ‫חמות תחגור"‪ .‬פירוש – כאשר צער‬ ‫ההגון לו]‪.‬‬ ‫האדם יודה אותך‪ ,‬כלומר – שיודה‬ ‫אותך האדם בעת צערו‪ ,‬מלשון (איוב‬ ‫הלל חינך את בני ביתו לקבל הכל‬ ‫ו‪ ,‬ב)‪" :‬לו שקול ישקל כעשי"‪ ,‬שענינו‬ ‫באהבה‬ ‫הצער‪ ,‬שארית חמות – שהיו מפותחות‬ ‫וכמים קרים על נפש עייפה הם‬ ‫לבוא על האדם‪ ...‬תחגור ותעכב‬ ‫דברי רבנו השל"ה הק'‪ ,‬בספרו "שני‬ ‫אותם ולא תביאם עליו‪ ...‬ונאמר‬ ‫לוחות הברית" (עשרה מאמרות מאמר‬ ‫(ישעיה בי‪ ,‬א)‪" :‬אודך ה' כי אנפתי בי‬ ‫ד)‪ ,‬המלמדנו שצריך לחיות באמונה‬ ‫ישוב אפך ותנחמני"‪ ,‬פירוש – אודך‬ ‫בהשגחה פרטית ולא להתרגש יותר‬ ‫על מוסרך וקבלתיו באהבה‪ ,‬ובעבור‬ ‫מדי בכל מה שעובר על האדם‪.‬‬ ‫זה שאודך על שאנפת בי‪ ,‬ישוב‬ ‫ומבאר בזה דברי הגמרא (ברכות‬ ‫אפך ותנחמני‪ .‬וכן בענין ההודאה‬ ‫דף ס) מעשה ‏בהלל הזקן ‏שהיה בא‬ ‫על הטובה‪ ,‬נאמר (תהילים נב‪ ,‬יא)‪:‬‬ ‫בדרך ושמע קול צווחה בעיר ואמר‬ ‫"אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך‬ ‫מובטח אני שאין זה בתוך ‏ביתי‪ .‬לא‬ ‫כי טוב נגד חסידך"‪ .‬פירוש – אודך‬ ‫אמר זאת‏מחמת רוח הקודש שאין זה‬ ‫על הטובה שעשית עמדי‪ ,‬ובעבור זה‬ ‫בביתו‪ .‬אלא ‪ -‬הלל חינך את אנשי‬ ‫אקוה להתמדת טובותיך‪.‬‬ ‫‏ביתו לחיות עם הידיעה כי כל ‏מה‬ ‫דעביד רחמנא לטב עביד ולקבל כל‬ ‫השגחה פרטית בשידוכים‬ ‫דבר ברגיעות‏ובאהבה‪ ,‬ולא לצעוק‪.‬‏‬ ‫גילוי גדול בענין שידוכים‪ ,‬מגלה‬ ‫ומובא ב"חובת הלבבות" (פרק‬ ‫לחזות בנועם ה'‬ ‫שישי שער הבחינה וביאור מרפא‬ ‫ובגודל הנעימות שיש ביד האדם‬ ‫לנפש)‪ :‬ישיב אל לבו סימני חכמת‬ ‫להגיע‪ ,‬כשיתבונן לראות אמיתיות‬ ‫הבורא ולא יפסוק מחשבתו בכל‬ ‫הבורא ברוך הוא‪ ,‬ממחיש לנו רבנו‬ ‫עת ובכל רגע מחשוב בהם ומחקור‬ ‫החזון איש בספרו "אמונה ובטחון"‬ ‫עליהם בכל דבר שרואה מבריאת‬ ‫(פרק א ט)‪ :‬וכדבריו‪:‬‬ ‫הבורא יתברך ובפרט בענין האדם‬ ‫בעצמו איך שהשי"ת מתנהג איתו בכל‬ ‫כאשר זכה שכל האדם לראות‬ ‫הדברים ואם כך לא יפסוק מראות על‬ ‫אמיתות מציאותו יתברך מיד נכנס‬ ‫הבורא סימן חדש בכל יום שנאמר יום‬ ‫בו שמחת גיל אין קץ ונשמתו נעימה‬ ‫ליום יביע אומר (תהלים י"ט)‪.‬‬ ‫עליו והדמיון משלים עם השכל‬ ‫לחזות בנועם ה' וכל תענוגי בשרים‬ ‫בכל נסיון מקבל הכוחות להתגבר‬ ‫חמקו עברו ונפשו העדינה מתעטפת‬ ‫כל נסיון שהאדם עובר הקב"ה‬ ‫בקדושה וכאילו פירשה מהגוף העכור‬ ‫נותן לו הכח להתגבר‪ ,‬ראיה לזה‬ ‫ומשתוממת בשמי שמים ובהעלות‬ ‫הביא הגה"צ רבי יהודה סגל זצוק"ל‬ ‫האדם בערכי קודש אלו נגלה לפניו‬ ‫ממנשסטר‪ .‬כתיב‪" :‬ולא נחם אלוקים‬ ‫עולם חדש כי אפשר לאדם בעולם‬ ‫דרך ארץ פלישתים כי אמר אלוקים‬ ‫הזה להיות מלאך לרגעים ולהנות‬ ‫פן ינחם העם ושבו מצריימה"‪ .‬מכאן‬ ‫מזיו הקודש וכל תענוגי עולם הזה‬ ‫שאין הקב"ה מנסה את האדם בנסיון‬ ‫כאפס נגד עונג של דביקות האדם‬ ‫שאינו יכול לעמוד בו‪ .‬שהרי מבואר‬ ‫ליוצרו יתברך‪.‬‬ ‫כאן בפסוק שהקב"ה סובב את ישראל‬ ‫כמו פרח שמשקים אותו‬ ‫במדבר‪ ,‬כדי שלא להכניסם לנסיון‬ ‫שלא יעמדו בו – כשירצו לחזור‬ ‫עוד למדנו במשנת החזון איש‬ ‫למצרים‪ .‬ואם כן כך גם לכל אחד‬ ‫זי"ע‪ ,‬שהאמונה זה מהדברים הצריכים‬ ‫בחייו הפרטיים‪ ,‬אין הקב"ה מעמידו‬ ‫חיזוק תמידי‪ ,‬כמו פרח כמה שמשקים‬ ‫בנסיון שאינו יכול לעמוד בו‪ .‬ומזה‬ ‫אותו יגדל ויפרח‪ ,‬ואם לאו הרי הוא‬ ‫יש לאדם לשאוב כוחות בשעת נסיון‪,‬‬ ‫נובל ומת‪ .‬ונתן עצה לחיזוק האמונה‪,‬‬ ‫ולא ירפה ידו מלהתגבר על היצר‪.‬‬ ‫על ידי שמסגלים אמונה חושית‪ ,‬בכל‬ ‫וידע שאם הקב"ה הביא עליו נסיון‬ ‫דבר שאתה זקוק לו קטן או גדול‪,‬‬ ‫זה בודאי יש לו הכוחות להתגבר‪.‬‬ ‫בקש אותו מהשי"ת‪ ,‬כך תרגיל עצמך‬ ‫ואף אם בדרך הטבע נראה לו שהם‬ ‫להכיר ולהרגיש שהוא יתברך נותן‬ ‫למעלה מכוחותיו‪ .‬עליו לקחת‬ ‫לך הכל‪ ,‬וכך תתקשר אליו ותחיה‬ ‫בחשבון את הסייעתא דשמיא שזוכה‬ ‫באמונה‪.‬‬ ‫האדם בעבור עצם עמידתו בגבורה‬ ‫נוסעות בעזרת מפרשים‪ ,‬שהרוח‬ ‫בקשרי המלחמה מול היצר‪ ,‬והעקשן‬ ‫נושבת בהם‪ .‬הרי שבזמן שאניה‬ ‫יצליח ויזכה לסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫יוצאת ממזרח ומפליגה לכיוון מערב‪,‬‬ ‫ומובא מצדיקים‪ ,‬כתיב‪" :‬מרובים‬ ‫היא זקוקה לרוח מזרחית‪ .‬ובאותה‬ ‫צרכי עמך ודעתם קצרה" – ודרך‬ ‫שעה ממש יוצאת אניה מכיוון‬ ‫העולם להתאנח ולומר מרובים צרכי‬ ‫מערב‪ ,‬ופניה מועדות למזרח‪ ,‬והיא‬ ‫עמך‪ ,‬כאילו שזה הבעיה‪ .‬אבל האמת‬ ‫זקוקה כמובן לרוח מערבית‪ ,‬כיצד‬ ‫הבעיה היא בהמשך המאמר והוא‪:‬‬ ‫מתנהלת תנועת האניות? אלא שזה‬ ‫"ודעתם קצרה"‪ ,‬שהכל תלוי איך‬ ‫כוחו של הקב"ה תמיד‪ ,‬שהוא מסדר‬ ‫האדם מקבל הנהגת הבורא ברוך‬ ‫שכל אחד יקבל מה שהוא צריך‪ ,‬כך‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫גם במקרה הזה‪ ,‬יכול הקב"ה לסדר‬ ‫שגם אתה תנצח‪ ,‬וגם אויביך ינצח‪.‬‬ ‫הקב"ה מסדר הדבר‬ ‫הקיסר נהנה מאד מתשובתו‪ ,‬ודבריו‬ ‫הגאון ר' יצחק מוואלזין בן הגאון‬ ‫היו נשמעים אצלו בכבוד והערצה‪,‬‬ ‫ר' חיים זצוק"ל‪ ,‬נוהג היה להופיע‬ ‫אף שהיה שונא ישראל‪.‬‬ ‫בפני שרי המלוכה להגין על ישראל‬ ‫ונביא כמה עובדות מענינות בענין‬ ‫ולבטל הגזירות‪.‬‬ ‫זה‪ .‬בקונטרס "היום יום" (יא שבט)‪:‬‬ ‫פעם כשהופיע לפני הצאר הרוסי‪,‬‬ ‫הרה"ק הריי"צ זי"ע סדר היום מתחיל‬ ‫מיד בכניסתו אמר לו הצאר יש לי‬ ‫עם אמירת מודה אני‪ ,‬ואומרים את‬ ‫שאלה קשה לשאול אותך‪ ,‬ידוע לי‬ ‫זאת קודם נעגעל וואסער אפילו בידים‬ ‫שבכל שבת אתם מתפללים ומברכים‬ ‫טמאות‪ ,‬כי כל הטומאות שבעולם‪ ,‬אין‬ ‫את הצאר לשלומו‪ ,‬ושינצח בכל‬ ‫בכוחם לטמאות המודה אני של יהודי‪.‬‬ ‫מלחמותיו כפי שתרגם לי יהודי אחד‪,‬‬ ‫הוא יכול להיות חסר בזה או בזה‪ ,‬אבל‬ ‫ושאלתי הרי שנים רבות אני נלחם‬ ‫המודה אני נשאר שלם‪.‬‬ ‫עם קיסר גרמניה‪ ,‬וגם שם מתפללים‬ ‫עוד שם (יג שבט)‪ :‬הרה"ק הצמח‬ ‫היהודים לנצחונו‪ ,‬ואתם מתפללים‬ ‫צדק זי"ע‪ ,‬אמר לבנו מהר"ש זי"ע‬ ‫כאן לנצחוני‪ ,‬והאיך מתיישבת‬ ‫בהיותו בן שבע‪ :‬החסד ויתרון המעלה‬ ‫סתירה זו?‬ ‫אשר האלוקים עשה את האדם ישר‪,‬‬ ‫ענה לו ר' יצחק‪ :‬התפלה הזאת‬ ‫להיות הולך בקומה זקופה‪ ,‬הוא –‬ ‫מתחילה בנוסח‪" :‬הנותן בים דרך‬ ‫דהגם שהוא הולך על הארץ‪ ,‬מכל‬ ‫ובמים עזים נתיבה הוא יגדל וירומם‬ ‫מקום הוא רואה את השמים‪ .‬לא כן‬ ‫וינשא"‪ ...‬את הקיסר האהוב‪.‬‬ ‫בהולך על ארבע‪ ,‬דאינו רואה אלא‬ ‫ונשאלת השאלה וכי אין שבח אחר‬ ‫את הארץ‪.‬‬ ‫לשבח את הקב"ה‪ ,‬שיתאים לבקשה‬ ‫בספר "באר אברהם" להרה"ק‬ ‫זו? התשובה היא‪ :‬כיון שהאניות‬ ‫בזמן מלחמת העולם הראשונה‬ ‫ר' אברהם מסלונים זי"ע‪ ,‬בהקדמה‬ ‫נאלץ מרן החפץ חיים זי"ע‪ ,‬לנדוד עם‬ ‫(דף כג)‪ ,‬מביא הנתיבות שלום זי"ע‪,‬‬ ‫בני הישיבה לתוך רוסיא‪ ,‬ושם הגיעו‬ ‫סיפור מהרה"ח ר' פסח ממויצ'ד‪:‬‬ ‫הקוזקים וחיפשו עריקים וצעירים‬ ‫בבואו בפעם הראשונה לפני היסוד‬ ‫שהתחמקו מהגיוס‪ ,‬והיה הח"ח דואג‬ ‫העבודה זי"ע‪ ,‬השיח לפניו מרת נפשו‬ ‫והיה מתענה‪ .‬והנה לפתע שלח‬ ‫שהוא מוטרד בפקפוקים וקושיות‬ ‫לקרוא לחתנו ר' צבי‪ ,‬ואמר לו‪ :‬כי‬ ‫בעניני אמונה‪ .‬אמר לו הרה"ק‪ :‬פרעה‬ ‫מצא עצה בתורה בנוגע למצב‪ .‬כאשר‬ ‫מלך מצרים שאל קושיות‪ ,‬מי ה' אשר‬ ‫ביקשו אנשי סדום מלוט שיוציא את‬ ‫אשמע בקולו‪ ,‬והשיבו משה רבינו‬ ‫האורחים כדי לענותם‪ .‬אמר להם‬ ‫ע"ה במכות‪ ,‬לכל קושיא מכה‪ ,‬עוד‬ ‫שלא ירעו להם "כי על כן באו בצל‬ ‫קושיא עוד מכה‪ .‬וכך התרחש אצל‬ ‫קורת"‪ .‬לוט אמר לאנשי סדום נכון‬ ‫ר' פסח שנתכסה גופו בפצעים ומכות‬ ‫שאתם לא אוהבים אורחים‪ ,‬אבל‬ ‫כמספר הקושיות שלו‪ ,‬ומאז שוב לא‬ ‫היות שהם באו בצל קורתי‪ ,‬הרי אני‬ ‫הטרידוהו קושיותיו‪.‬‬ ‫אחראי להגנתם‪ .‬ואם לוט שלא היה‬ ‫צדיק גדול‪ ,‬ובכל זאת הכיר בעיקרון‬ ‫הרה"צ ר' יהודה לייב סלונים‬ ‫זה שעליו להגן עליהם‪ .‬קל וחומר אם‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬אמר לאדם שהיה מפחד מאד‬ ‫יטיל עצמו תחת חסותו של הקב"ה‪,‬‬ ‫מרעמים‪ ,‬וכל אימת שהיה שומע‏‏רעם‬ ‫ודאי שלא יעזבנו‪ ,‬ואכן כך היה שלא‬ ‫או רואה ברק מבריק בחשכת הלילה‬ ‫גויס אפילו תלמיד אחד‪.‬‬ ‫היה נתקף בעתה‪ .‬ואמר לו‪ :‬וואס‬ ‫‏שרעקסטו ‏זאך דאס איז דאך פון‬ ‫הרה"ק ר' שלמה מזויהל זי"ע‬ ‫אונזער טאטין‪.‬‏‬ ‫אמר פעם ליהודי שסבל מאד‪ :‬אם‬ ‫אחד אומר למקבץ נדבות תן לי‬ ‫הגאון ר' יחזקאל אברמסקי זצוק"ל‪,‬‬ ‫שטר של חמישים שקל‪ ,‬הוא מבין‬ ‫נשלח על ידי הרוסים לסיביר‪ ,‬ואחר‬ ‫שברצונו לתת לו מאה שקל‪ ,‬ומבקש‬ ‫שיצא משם ביקר את הרה"ק הריי"צ‬ ‫עודף חמישים‪ .‬מיד הוא נותן לו את‬ ‫מלובאויטש זי"ע‪ ,‬וסיפר להרבי כי‬ ‫החמישים לפני שקיבל את המאה‪ .‬כך‬ ‫בוקר אחד כשקם משינתו‪ ,‬היה שבור‬ ‫הקב"ה כשלוקח ממך דבר יקר‪ ,‬הרי‬ ‫מאד כי התבונן מה יש לו בחיים אינו‬ ‫זה סימן שהוא מתכוין לתת לך דבר‬ ‫יכול להניח תפילין ולא קיום שאר‬ ‫יותר גדול‪ ,‬והוא רק לוקח את העודף‪.‬‬ ‫המצות‪ ,‬אבל כשהתבונן שאת הבורא‬ ‫ברוך הוא אי אפשר לקחת ממנו‪,‬‬ ‫בסיום דברינו נביא עובדא שהיה‬ ‫ומלוא כל הארץ כבודו גם בסיביר‪,‬‬ ‫אצל כ"ק מרן הרה"ק השר שלום‬ ‫נתמלא בשמחה‪ .‬ואמר הריי"צ‪ :‬שהיה‬ ‫זי"ע‪ ,‬שסיפר בנו כ"ק מרן הרה"ק‬ ‫כדאי לברוא את כל סיביר‪ ,‬כדי שיבוא‬ ‫ר' יהושע מבעלזא זי"ע‪ :‬פעם אחת‬ ‫יום אחד יהודי ויחשוב מחשבה זאת‪.‬‬ ‫האלה כן יעשה ה' לכל הממלכות‬ ‫איש אחד שפך את לבו לפני אבי‬ ‫אשר אתה עבר שמה"‪ .‬וכבר עמדו‬ ‫מרן השר שלום זי"ע‪ ,‬שהשי"ת‬ ‫המפרשים על זה‪ ,‬שאין מוזכר בזו‬ ‫יעזור לו בענין האמונה‪ .‬והשי־‬ ‫הפרשה שום ציווי כלל? אלא ‪ -‬ע"י‬ ‫בו‪ :‬מה יש לנו עוד צורך לראיות‬ ‫שאנו רואים שכבר עזר לנו השי"ת‬ ‫על אמונתו ית"ש‪ ,‬כשאנו רואים‬ ‫כמה פעמים‪ ,‬עי"ז אנו יכולים לה־‬ ‫‪ -‬שבכל עת שאיש ישראל מבקש‬ ‫תחזק באמונה‪ ,‬ולשום בטחונינו בו‬ ‫מאת השי"ת כל עניניו‪ ,‬השי"ת‬ ‫יתברך‪ ,‬שיעזרנו גם להבא‪ .‬וכאשר‬ ‫עונה לו וממלא משאלותיו‪ .‬ועי"ז‬ ‫צוה השי"ת למשה רבינו לחזק את‬ ‫יכול כל אחד להתחזק באמונה‬ ‫יהושע‪ ,‬כדכתיב‪" :‬וצו את יהושע‬ ‫ובבטחון בהשי"ת‪ ,‬בכל עניניו הן‬ ‫וחזקהו ואמצהו"‪ ,‬אמר לו משה‬ ‫בחפצי שמים והן בחפצי העולם‪.‬‬ ‫רבינו‪" :‬עיניך הרואות את כל אשר‬ ‫ובזה יובן הפסוק (דברים ג‪ ,‬כא)‪:‬‬ ‫עשה ה' אלקיכם לשני הממלכות‬ ‫"ואת יהושוע צויתי בעת ההיא‬ ‫האלה"‪ ,‬כמו כן‪" :‬יעשה ה' לכל‬ ‫לאמר עיניך הראת את כל אשר‬ ‫הממלכות אשר אתה עבר שמה"‪.‬‬ ‫עשה ה' אלקיכם לשני המלכים‬ ‫שגב גדלותם של רבותינו הקדושים‬ ‫מאורי החסידות זי"ע‬ ‫עיניים צופיות‬ ‫הרה"ק ר' ארי' ליבוש היילפרין זי"ע מביא בספרו "אמרי יהודה" (בערזאן)‬ ‫פרשת עקב‪ ,‬סיפור מהרה"ג ר' יוסף שאול נאטאנזון זי"ע‪ ,‬שסיפר לאביו‪ :‬פעם‬ ‫התאונן הבעל שם טוב זי"ע ואמר‪ ,‬שהיה איש אחד שרח"ל ירד מהדרך‪ ,‬ואחר‬ ‫פטירתו ריחם עליו השי"ת‪ ,‬ויצא פסק שיתגלגל בצפרדע בבאר מים בארץ‬ ‫רחוקה‪ ,‬ואם יבוא בנו שם וישתה מים ויברך יהיה לו תיקון‪ .‬אבל היה עני ולא‬ ‫היה לא הכסף לנסוע‪ .‬סיבב הקב"ה שיהיה משרת אצל עשיר‪ ,‬והעשיר חלה וציוו‬ ‫הרופאים לנסוע למקום ההוא ושם יתרפא‪ ,‬ולקח עמו את המשרת‪ .‬ופעם אחת‬ ‫עבר ליד באר‪ ,‬ותכף היה למשרת צמאון גדול עד כלות הנפש‪ ,‬וזה היה הסיבה‬ ‫כדי שיעשה ברכה ויתקן את אביו‪ ,‬ומחמת גודל הצמאון לא עשה ברכה‪ .‬ועל‬ ‫זה התאנח הבעל שם טוב‪ ,‬שריחם על הנשמה‪ .‬וסיים הגאון הנ"ל‪ ,‬לכן אני נוהג‬ ‫כשאני בא למקומות המרוחקים למרחצאות (ושם יש נשמות המחכות לתיקון)‪,‬‬ ‫אני הולך לכל מעין ועושה ברכה ראשונה ושניה‪ ,‬אולי יש גלגול שצריך תיקון‪.‬‬ ‫מהקדמונים לא קם כמוהו‬ ‫בגודל שגב מעלת רבנו הבעל שם טוב זי"ע‪ ,‬כותב הרה"ק ר' מנחם מנדל‬ ‫מויטעבסק זי"ע (פרי הארץ באגרות מכתב ז)‪ :‬בושת פנים כסתנו כי התחת אלוקים אנו‪,‬‬ ‫היו היה דבר השם ביד הבעל שם ויגזור אומר ויקם אחד היה ומהקדמונים לא קם‬ ‫כמוהו ואחריו על עפר מי יקום‪ .‬שאלו להרה"ק מרוזין זי"ע‪ ,‬הדבר מפליא‪ ,‬הלא‬ ‫היו הרבה צדיקים גדולים‪ ,‬ומה הכוונה "לפניו לא היה ואחריו מי יקום"‪ .‬וביאר‬ ‫הדבר‪ ,‬דהנה הרעות הבאות ח"ו על האדם‪ ,‬אפשר שתהיינה משני סיבות‪ .‬א)‬ ‫מפאת גזירה הבאה לעונש חטא‪ ,‬או לענין אחר הידוע לתמים דעות יתברך שמו‪.‬‬ ‫ב) מחמת מזלו הרע של האדם‪ ,‬שנולד בו שממנו נמשכין עליו הסיבות הרעות‬ ‫רח"ל‪ .‬והנה ענין המזל ידוע‪ ,‬שענינו האותיות הקדושים שמהם נמשכים השורש‬ ‫והחיות של האדם‪ .‬כי כל דבר שישנו במציאות‪ ,‬הויתו וקיומו הוא רק מהאותיות‬ ‫שמהן נבראו שמים וארץ וכל אשר בהם‪ .‬וכידוע מהבעל שם טוב‪ ,‬פירוש הפסוק‬ ‫"לעולם ה' דברך נצב בשמים"‪ ,‬דהיינו ‪ -‬שגם עכשיו כל חיות הבריאה כולה‬ ‫וקיומה הוא רק מהאותיות הקדושים שהוא דבר ה'‪ ,‬הנצב תמיד בשמים להחיותן‪,‬‬ ‫שאלמלא הן היו חוזרים לתוהו ובהו‪ ,‬שלא היה להם קיום‪ .‬ומאמר זה שנמשך ממנו‬ ‫להאדם‪ .‬זה שורש חיותו והויתו וקיומו‪ ,‬ובלעדו היה אפס ואין‪ .‬וכל מה ששמענו‬ ‫נפלאות מהצדיקים‪ ,‬הכל הוא שהועילו בתפלתם‪ ,‬ופעלו להמתיק הדינים‪ ,‬מה‬ ‫שנגזר כל האדם לסיבת החטא‪ .‬אבל מה שנגזר מפאת מזלו‪ .‬זה אי אפשר לשנות‪.‬‬ ‫כי מהאותיות של מזלו נמשך לו כן‪ ,‬ולשנות מזלו צריך לסלק האותיות‪ ,‬וח"ו על‬ ‫ידי זה יסתלק כל חיותו‪ .‬אבל רבנו הבעל שם טוב‪ ,‬היה יפה כוחו גם לשנות מזלו‪,‬‬ ‫על ידי שסילק את האותיות של מזלו הרע‪ ,‬והציב לו תחתיהם אותיות אחרים‪,‬‬ ‫ולמדריגה זאת זכה רק הבעל שם טוב‪ .‬וזה ביאור דברי המכתב הנ"ל היו היה‬ ‫שהוא דבר ה' וזה היה ביד הבעל‬ ‫דבר השם היינו האותיות של חיות האדם‬ ‫שם שהיה בידו וברשותו לעשות כל מה שירצה ויגזר אומר שגזר וחתך המאמר‬ ‫והאותיות ממזלו הרע‪ .‬ויקם הקים והציב אותיות אחרים תחתיהן‪ ,‬וזה היה רק‬ ‫בכח של הבעל שם טוב‪( .‬ספר בעל שם טוב בקונטרס מאירת עינים מקור מים חיים אות ט')‪.‬‬