gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דף מקשר · Daf Mikesher — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: דף מקשר · Daf Mikesher

שבוע: נח (2026-10-12)

דף מקשר · Daf Mikesher — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גיליון מס' ‪250‬‬ ‫דף מקשר‬ ‫גיליון‬ ‫מס' ‪4‬‬ ‫הדף היומי‬ ‫פנינים וחידושים חידות והלכות על‬ ‫‪+‬‬ ‫'דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'‬ ‫דף אחד שמקשר עם אחד לאב אחד'‬ ‫דבר העורך‬ ‫הדף אליבא דהלכתא‬ ‫מעשה שסיפר הגה״צ רבי אלימלך בידרמן שליט״א‪,‬‬ ‫בדף כט‪ .‬ראה למדתי אתכם‬ ‫ביהודי שהיה בעלים על כמה בניינים בשכונת‬ ‫מעשה שהיה במגיד שיעור חשוב שנכנס לבית הכנסת על מנת למסור שיעור בדף‬ ‫גולדרס גרין שבלונדון‪ ,‬ומהשכרתם הייתה פרנסתו‪.‬‬ ‫היומי והנה הוא מבחין ביהודי שנמצא באמצע שבעת ימי אבלות על קרובו שנפטר‪,‬‬ ‫היהודי הקפיד שלא להשכיר את דירותיו לגויים‬ ‫שגם הוא בא אל השיעור ויושב מול הרב מגיד השיעור וממתין לשמוע ממנו את‬ ‫שחורים‪ ,‬שהיו ידועים בעיניו כגנבים שאינם פורעים‬ ‫תורת ה' התמימה‪.‬‬ ‫את דמי השכירות‪ .‬אולם בתקופה שבה ירד שוק‬ ‫הנדל״ן‪ ,‬נותרו דירות רבות ריקות‪ ,‬וכשבא לפניו גוי‬ ‫מדובר היה באדם שאינו מבאי בית הכנסת הקבועים ומחובשי ספסלי בית המדרש‪,‬‬ ‫שחור שהציג את עצמו כאיש עסקים עשיר‪ ,‬הסכים‬ ‫אלא שכעת בשעת אבלו התעורר לשמירת המצוות ולימוד התורה‪ .‬מגיד השיעור‬ ‫להשכיר לו דירה‪ .‬חלפו ארבעה חודשים‪ ,‬והשוכר לא‬ ‫שתלמיד חכם היה‪ ,‬הסתפק האם עליו להעיר את תשומת ליבו של האיש על כך‬ ‫שילם אפילו פרוטה אחת‪ .‬בלית ברירה תבע אותו בעל‬ ‫שאבל אסור בדברי תורה כמבואר בשולחן ערוך (יו"ד סי' שפד ס"א) או שמא עדיף‬ ‫הבית בבית המשפט‪ .‬השופט שמע את טענות‬ ‫לשתוק ולהניח לו להשתתף בשיעור‪( .‬ויש לציין‪ ,‬שהשיעור מסודר לפי סדר "הדף‬ ‫היהודי‪ ,‬ופנה אל השוכר לשמוע את גרסתו‪ .‬הלה החל‬ ‫היומי" הנלמד בכל רחבי תבל ע"י רבבות יהודים את אותו דף הגמרא‪ ,‬ולא שייך‬ ‫לפרט את כל הליקויים בדירה‪ :‬המים לא התחממו‪,‬‬ ‫להפסיק את הרצף ולעסוק בדיני אבלות‪ ,‬וכמו כן המגיד שיעור לא הכין שיעור‬ ‫הצבע התקלף‪ ,‬הדלתות חרקו‪ ,‬המים בכיור היו‬ ‫בנושא)‪.‬‬ ‫דלוחים‪ ,‬ובחורף שרר קור ובקיץ חום‪ .‬טענות רבות‬ ‫משבאה שאלה זו אל שולחנו של הגאון הגדול הרב יצחק זילברשטיין שליט"א‪,‬‬ ‫היו בפיו‪ ,‬וכבר חשש היהודי שיפסיד במשפט‪ ,‬בפרט‬ ‫השיב שיש לדון בזה על פי הנלמד בשבוע החולף בסדר לימוד "הדף היומי"‬ ‫לנוכח חוקי המדינה שהגנו על השוכרים‪ .‬לבסוף שאל‬ ‫במסכת בכורות בדף כט‪ .‬אמר יהודה אמר רב דאמר קרא ראה למדתי אתכם‬ ‫השופט את הגוי‪ :‬״האם שילמת לפחות פעם אחת את‬ ‫חוקים ומשפטים כאשר צווני השם‪ ,‬מה אני בחינם אף אתם בחינם‪ ,‬כלומר שמצות‬ ‫דמי השכירות?״ השיב הלה‪ :‬״לא ולא! וכי עליי‬ ‫תלמוד תורה יש לדעת כיצד לקיימה‪ ,‬כגון לא לקחת שכר על לימודה לאחרים‪ ,‬וכמו‬ ‫לשלם על דירה כזאת?״ נענה השופט ואמר‪ :‬״עתה‬ ‫התברר הדבר‪ .‬אילו היית משלם בתחילה‪ ,‬היה מקום‬ ‫כן שיש זמנים שאסור ללמוד כגון באבלות כיון שמשמחת ליבו של אדם (אא"כ דיני‬ ‫לשמוע את טענותיך‪ ,‬אך מכיוון שמעולם לא שילמת‪,‬‬ ‫אבלות וכדומה)‪.‬‬ ‫הרי זו הוכחה שמעולם לא התכוונת לשלם‪ .‬כל‬ ‫והנה אם היה מדובר בשיעור שלומדים בו הלכות מעשיות‪ ,‬ודאי מותר להניח לאבל‬ ‫טענותיך אינן אלא תירוצים כדי להימנע מתשלום״‪.‬‬ ‫להשתתף בשיעור משום שהרי יש להפרישו מאיסורים כגון מחילולי שבת או‬ ‫השופט חייב אותו לשלם את מלוא חובו‪.‬‬ ‫מאכילה בלא ברכה וכדומה‪ ,‬שהרי אלו דינים שחייב בהם אף בימי אבלו‪ ,‬אלא‬ ‫הגה״צ רבי אלחנן היילפרין‪ ,‬גאב״ד ראדומישלא‬ ‫שמעשה זה אירע בזמן שלמדו בסדר הדף היומי פרק 'ראשית הגז' במסכת חולין‪,‬‬ ‫זצוק״ל‪ ,‬שהיה דר בגולדרס גרין‪ ,‬היה לומד ממעשה‬ ‫שאין הסוגיות שם הלכה למעשה לרוב האנשים שהרי אינם מגדלים כבשים‪ ,‬וא"כ‬ ‫זה מוסר השכל לעבודת ה׳‪ .‬בימים הנוראים מקבל כל‬ ‫יש להסתפק האם גם אז יש להניח לו להשתתף בשיעור‪ ,‬משום שיש לומר‬ ‫אחד על עצמו קבלות טובות ומחליט להשתפר‪ ,‬אך‬ ‫שבקדושת סגולת התורה והמאור שבה ניתן להחזירו למוטב שמכאן ואילך תמיד‬ ‫משעוברים הימים הקדושים‪ ,‬מיד מתחילים‬ ‫ישתתף בלימוד התורה‪ ,‬ומנגד יש לצדד להעיר לו‪ ,‬משום שהרי כלל נקוט בידינו‬ ‫התירוצים‪ :‬הפרנסה‪ ,‬גידול הילדים‪ ,‬החברותא‬ ‫שאין עושים 'מסחר' במצוות‪ ,‬ואם נפסק בשו"ע שאסור ללמד תורה לאבל‪ ,‬אז‬ ‫שאינה מתאימה‪ ,‬הישיבה או הכולל שאינם טובים‬ ‫אסור בלי חשבונות‪.‬‬ ‫וכדומה‪ .‬אם האדם כבר עשה בתחילת הדרך מאמץ‬ ‫ולמעשה הכריע הגר"י זילברשטיין‪ ,‬שאם מדובר באדם שיעסוק בביתו בדברי‬ ‫לקיים את קבלותיו‪ ,‬אפשר שיש ממש בטענותיו‬ ‫ובקשיים שהתעוררו לפניו‪ .‬אבל מי שמיד בתחילת‬ ‫ליצנות ושחוק ואיסורים (כגון שמחזיק ברשותו מכשיר פסול)‪ ,‬בודאי עדיף שיכנס‬ ‫השנה‪ ,‬עוד בטרם התחיל לקיים את קבלותיו‪ ,‬כבר‬ ‫לשיעור התורה‪ ,‬שכן ברור שעדיף לשמוח בדברי התורה הקדושה ולא חלילה‬ ‫מוצא תירוצים מדוע אינו יכול לעמוד בהן‪ ,‬הרי הדבר‬ ‫בדברים אחרים‪ ,‬וכעין דברי המאמר מרדכי (הובאו דבריו בביאוה"ל תקנג ד"ה‬ ‫מעורר חשש שמא קבלותיו לא היו אמיתיות‬ ‫ולכן) בנוגע ללימוד תורה בתשעה באב שכתב‪ :‬ואי לאו דמיסתפינא מחבריא‪ ,‬הו"א‬ ‫מלכתחילה‪.‬‬ ‫דאפילו ביום תשעה באב עצמו היה לנו לקבל ללמוד תורה‪ ,‬שבעוונותינו הרבים‬ ‫כלפי מה דברים אמורים? נכנסים אנו אל חורף ארוך‪,‬‬ ‫נתקלקלו הדורות וביום ט"ב מטיילים בשווקים ומשיחין שיחת חולין‪ ,‬ואפילו‬ ‫ובשנה מעוברת הדרך עד לחודש ניסן ארוכה מהרגיל‪.‬‬ ‫היודעים ספר מקילים בזה‪ ,‬ופשיטא דבאופן זה עדיף להם ללמוד‪.‬‬ ‫חגי תשרי‪ ,‬שהיו מלאים בקבלות טובות ובהתרוממות‬ ‫ונראה לצדד יותר‪ ,‬שאף כאשר לא יעסוק בהבלים‪ ,‬לא מוטל על המגיד שיעור לומר‬ ‫הנפש‪ ,‬כבר מאחורינו‪ ,‬ועתה מתחילה השגרה‪ ,‬עם‬ ‫לו לעזוב את המקום‪ ,‬ואינו חוטא בכך‪ ,‬שהרי המג"ש בא במטרה ללמד את הציבור‬ ‫הקור‪ ,‬הגשמים והאפרוריות שבדרך‪ .‬דווקא כעת‪,‬‬ ‫ואין כוונתו לשמח את האבל‪ ,‬ואם יאמר לו לעזוב את המקום‪ ,‬עלול להרחיקו‬ ‫כשהשגרה חוזרת וההתלהבות שוככת‪ ,‬עלינו‬ ‫לגמרי מהתורה‪ ,‬ולכן למעשה יניח לו ואל יאמר לו כלום‪( .‬ע"פ חישוקי חמד)‬ ‫להתחיל ברגל ימין‪ ,‬להתמיד בקבלות הטובות‬ ‫אחת המעלות של לומדי הדף היומי שלומדים עוד ועוד מושגים בכל חלקי התורה!‬ ‫ולהוכיח לעצמנו שאנו עומדים בהן גם ביום שאחרי!‬ ‫מאיר ישראל ארוגטי‬ ‫כל לימוד מרגלית! כל הלכה פנינה! והיהודי הלומד הוא אוצר שלם!!!‬ ‫השיעור בדף היומי נמסר בכל ערב בין השעות ‪ 20:30-21:40‬בבית הכנסת "התאחדות האברכים" רחוב מנחם בגין ‪48‬‬ ‫פרדס כץ ב"ב (ליד טיפת חלב)‪ .‬השיעור נמסר בטוב טעם ודעת בבהירות ובשפה השווה לכל נפש מפי הרב מגיד השיעור‬ ‫‪1‬‬ ‫פניני הדף‬ ‫בדף כד‪ .‬עד יבא ויורה צדק לכם‬ ‫בסוגייתינו אמר רבב"ח אר"י‪ ,‬ראה חזיר שכרוך אחר רחל פטורה מן הבכורה ואסור באכילה עד יבא ויורה צדק לכם‪ .‬הנה יש ראשונים‬ ‫שהביאו מהמדרש‪ ,‬למה נקרא שמו 'חזיר' לפי שעתיד הקב"ה להחזירו לעתיד לבא‪ ,‬ע"כ‪ .‬ורבים תמהו על כך שהרי זאת התורה לא תהא‬ ‫מוחלפת ובתורתינו הקדושה כתוב שהחזיר אסור באכילה וא"כ כיצד יותר לעתיד‪ .‬ואמנם יש שכתבו שאין כזה מדרש כלל‪ ,‬וכמו שהביא‬ ‫הגר"ח פלאג'י בספרו נפש החיים (מערכת החי"ת אות ה) בשם בעל היפה תואר (ויק"ר פי"ג ס"ג) שמאמר זה לא היה ולא נברא כי לא מצאנוהו‬ ‫בשום מדרש ואפשר שמי מהאחרונים המציאו בדרך הלצה‪ ...‬וכעי"ז כתבו בשו"ת הרדב"ז (ח"ב סי' תתכח) והשדי חמד (פאת השדה‪ ,‬כללים‬ ‫מערכת ח כ"ח) ורבינו בחיי (פ' שמיני) ועוד‪ .‬אך מאידך הרבה ציטטו מדרש זה‪ ,‬בדברי הגר"ח פלאגי שם‪ ,‬ובפ"י הריקנאטי עה"ת (פ' שמיני)‬ ‫ס' עשרה מאמרות (לרמ"ע מפאנו‪ ,‬מאמר חיקור הדין ח"ד פי"ג) אור החיים (ויקרא יא ז)‪ .‬וליישב הקושיא‪ ,‬ביארו‪ :‬א‪ .‬התורה ודאי לא תשתנה‬ ‫אלא המציאות תשתנה והחזיר יעלה גרה ולכך יהא מותר‪ .‬ב‪ .‬כל מה שיותר זה רק חזיר הכרוך אחר רחל וכמו בסוגיין שאמרו שהוא ספק‬ ‫בזה‪ ,‬ויוכרע לעתיד שהוא בנה ומותר שהרי היוצא מן הטהור טהור‪.‬‬ ‫בדף כו‪ :‬פרק רביעי עד כמה חייבים ישראל ליטפל בבכור‬ ‫שנינו במשנה שהבעלים חייב לטפל בבכור לפני נתינתו לכהן בבהמה דקה ל' יום ובגסה נ' יום‪ .‬וכתב הנזר הקודש שיש לחקור מתי חל על‬ ‫הבעלים חיוב נתינה לכהן‪ ,‬האם מיד בלידתו אלא שאין ליתנו לו עד סוף זמן הטיפול‪ ,‬או שמא אין חיוב נתינה כלל קודם סוף זמן הטיפול‪.‬‬ ‫וכתב שמלשון המשנה משמע שאינו אלא חיוב טיפול ולא עיכוב בחיוב זמן הנתינה‪ ,‬וכן דייק מהרמב"ם (בכורות פ"א הי"ד) שיש חיוב מיד‬ ‫בלידה אלא שלא יתננו לו מיד עד שיטפל בו ויגדל‪ ,‬אך ממה שאמרו בסוגייתינו שדין זה נלמד מהיקש לבכור אדם‪ ,‬משמע שהוא עיכוב בזמן‬ ‫הנתינה‪ ,‬שכמו בבכור אדם אי"צ לפדות קודם ל' יום ה"ה בבכור בהמה אי"צ כלל ליתנו קודם ל' יום‪ .‬והוסיף שמבואר בגמ' להלן שאם אומר‬ ‫הכהן לישראל קודם הזמן תנהו לי‪ ,‬לא יתן לו משום שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות‪ ,‬ומשמע שאם יתן לו יצא י"ח‪ ,‬ורק לכתחילה לא יתן‬ ‫לו‪ ,‬וא"כ אי"ז כבכור אדם שקודם ל' יום אין בנו פדוי‪.‬‬ ‫בדף כו‪ :‬הכהנים והלוים והעניים המסייעים וכו'‬ ‫יש אפשרות שאדם ירצה לקיים מצווה כדי לנקום בחברו‪ ,‬כגון המקרה שמביא המהר"ם מרוטנבורג (בשו"ת‪ ,‬סי' עח) שאותם בני אדם‬ ‫שמתכוונים לכך שתלד בהמתם בכור כדי שיתנוהו לכהן להנקם ממנו‪ ,‬כיון שבזמן הזה יש קושי רב לכהן בקבלת בכור‪ ,‬שהרי לא יוכל לשוחטו‬ ‫עד שיפול בו מום‪ ,‬ואסור להטיל בו מום בכוונה‪ ,‬ואסור גם לכהן לסרב לקחתו‪ ,‬כותב המהר"ם מרוטנבורג שבכך עוברים איסור‪ ,‬כי זה דומה‬ ‫לכהנים ולויים שמסייעים בבית הגרנות ובבית הרועים ובבית המטבחיים שאין נותנים להם תו"מ בשכרם כמבואר בסוגייתינו‪ ,‬שגם בעניננו‬ ‫נראה שנהנה מהקדשים בכך שנוקם בשונאו הכהן‪ ...‬והוסיף שיש בידם עי"כ עוד עבירות‪ ,‬א‪ .‬משום שיש כמה אופנים להפקיע את הבכורה‬ ‫בהיתר כדי שלא יכשלו בו רבים בגיזה ובעבודה‪ ,‬ומשלא עושים כן גורמים הם למכשול בזה‪ .‬ב‪ .‬שכל כ"ד מתנות כהונה ניתנו לאהרון ובניו‬ ‫לא כדי לצערם וכל המצערם בזה לא יצא י"ח נתינה כלל‪ .‬ג‪ .‬באופן כזה הוא נראה כמבזה את הקדשים וכאומר שמתנת אוכלי שולחנו של‬ ‫הקב"ה נבזה ושולחנו של הקב"ה נבזה ח"ו‪.‬‬ ‫בדף כז‪ .‬טמא מת מהו שיטבול‬ ‫בשו"ת תורה לשמה (סי' לה) המיוחס לבן איש חי‪ ,‬דן בכהן שנטמא בשוגג למת או בכוונה לשבעה קרובים שמצוה להטמאות להם או סתם‬ ‫אדם שנגע במת‪ ,‬האם יש ענין לטבול אח"כ במקוה‪ ,‬או שמא מכיון שאין לו אפר פרה אדומה להזות עליו אין טבילתו שוה כלום‪ ,‬וכתב שאפשר‬ ‫להוכיח מסוגייתינו לנידון זה‪ ,‬מהמעשה ברב נחמן ור"ע ורב"ח שהיו באים בספינה‪ ,‬עלה ר"ע לאפנויי‪ ,‬באה אשה לפניהם ושאלה אם טמא‬ ‫מת יכול לטבול ולאכול תרומת חו"ל‪ ,‬אמר ר"נ וכי הזאה יש לנו‪ ,‬א"ל רמב"ח נשאל את ר"ע ואמר להם טמא מת טובל ואוכל בתרומת חו"ל‪,‬‬ ‫ומבואר ברש"י שהנידון אם צריך הערב שמש ‪ ,‬אך על עיקר הטבילה לא נחלקו שיש תועלת קצת גם בזמן הזה אע"פ שאין הזאה‪ ,‬אך הביא‬ ‫מהתוס' (ד"ה ולית) שלדעת ר"נ ולהלכה אי"צ טבילה כלל‪ ,‬אך הכריע הבא"ח שגם להתוס' אין חיוב טבילה אבל על הצד היותר טוב נכון‬ ‫לטבול‪.‬‬ ‫בדף כט‪ .‬מה אני בחינם אף אתם בחינם‬ ‫איתא בספר חסידים (סי' רצה) לעולם לא ילמד אדם את חבירו בשכר‪ ,‬ואף רפואה לא יעשה לו בשכר‪ ,‬אלא יאמר לו תן לי מה שאוציא‪,‬‬ ‫כלומר תראה בעצמך בכמה אקנה וכו'‪ ,‬ומבואר מדברי הספר חסידים שאסור לרופא ליטול שכר על מה שמלמד דרכי הרפואה אלא רק על‬ ‫הטירחה שצריך לטרוח בהבאת הרפואה ועל ההוצאות שצריך להשיגה‪ ,‬והרמב"ן כתב בתורת האדם (שער המיחוש ענין הסכנה ד"ה ולענין‬ ‫שכר הרפואה) שנראה שמותר לרופא ליטול מהחולים גם שכר בטלה וטרחה אבל שכר הלימוד אסור לו ליטול‪ ,‬משום שריפוי חבירו דומה‬ ‫להשבת אבידת גופו‪ ,‬ומצוה מהתורה להשיב אבידת חבירו‪ ,‬והרי זה בכלל כל המצוות שמה שאדם חייב בהם אמרו בסוגייתינו שאסור ליטול‬ ‫ממון על זה‪ ,‬מ"מ מסיק הרמב"ן שאם החולה סיכם עם הרופא ליתן לו שכר הרבה חייב ליתן לו‪ ,‬כיון שחכמתו מכר לו ואין לו דמים (עי'‬ ‫שו"ע שלו ס"ג יו"ד)‪ .‬אמנם ע"י בתוספות הרא"ש בברכות (ס‪ .‬ד"ה מכאן) שבמה שאמרו שם שניתנה רשות לרופאים לרפאות‪ ,‬חידשה התורה‬ ‫שניתן לרופא לרפאות גם בשכר ואינו חייב לעשות בחינם‪.‬‬ ‫סימני הדף‬ ‫דף כג – מחלוקת בר פדא ורבי יוחנן מאמתי נבילה אינה מטמאה‪ ,‬משאינה ראויה לאכילת גר תושב או לאכילת כלב‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף כ"ג ר"ת‬ ‫כלב‪ ,‬גר‪.‬‬ ‫דף כד – אמר רבב"ח אמר רבי יוחנן כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף כ"ד ר"ת‬ ‫כמותו דרשב"ג‪.‬‬ ‫דף כו‪ – :‬תחילת פרק רביעי‪ ,‬עד כמה ישראל חייבין ליטפל בבכור‪ ,‬וסימנך‪ :‬דף כ"ו ר"ת ועד כמה‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫חידות הדף‬ ‫שאלות‬ ‫א‪.‬כמה מים שלנו צריך בשביל לבטל מים שלא לנו לצורך אפיית מצות לפסח?‬ ‫ב‪ .‬בכמה מקומות בש"ס הלכה כמו רב אליעזר?‬ ‫ג‪ .‬באיזה אופן אליהו הנביא יכול לפסוק הלכות?‬ ‫ד‪ .‬היכן מצינו קרבן חטאת שקדושתו רק כקדושת בדק הבית?‬ ‫ה‪ .‬האם יש דין ביטול ברוב כשאפשר לברר את האיסור?‬ ‫ו‪ .‬באיזה אופן מותר לאדם לומר בפיו את שם אביו?‬ ‫ז‪ .‬איזה בהמה יש מצוה לאכול אותה לפני שחוגגת יום הולדת של שנה?‬ ‫ח‪ .‬כיצד יתכן שמותר לכהנים לסייע בבית הגרנות?‬ ‫ט‪ .‬האם מותר להשתמש בכהן בזמן הזה?‬ ‫י‪ .‬מי מהדורות האחרונים היה נטהר באפר פרה אדומה על ידי אליהו הנביא?‬ ‫תשובות‬ ‫בדף כג‪ .‬אבטלינהו ברובא‪ .‬כתב הב"י (או"ח תנה ד"ה כתב) בשם הסמ"ג שהעיד הרב יחיאל על מורו הריב"י שהתיר להשתמש‬ ‫א‪.‬‬ ‫לאפיית מצות במים שלא לנו שהתבטלו ברוב מים שלנו‪ ,‬כיון שהתבטלו קודם הלישה והותרו‪ .‬וכ"כ בהגהות מיימוניות (חו"מ פ"ה‬ ‫אות ל ) וכ"כ הסמ"ק (סי' רכב)‪ .‬ובפרי חדש כתב (יו"ד קט סק"ד) שביטול ברוב הכוונה שבהיתר יש קצת יותר מהאיסור והוי‬ ‫ההיתר רוב והאיסור מיעוט אך אי"צ שיהיה בהיתר כפול מהאיסור‪ ,‬והביא כמה ראיות לזה ואחת מראיותיו היא מסוגייתינו‬ ‫שמבואר בדברי רבא שאם מביא אדם קב חולין טמאים וקב ועוד טהורים ממין זה יתבטל המיעוט ברוב‪ ,‬ומפורש שאם ההיתר‬ ‫רבה על המיעוט במשהו די בכך לבטלו‪ ,‬ואין לדייק מלשון הגמרא בכמה מקומות שאמרו חד בתרי בטיל‪.‬‬ ‫בדף כג‪ :‬משנת רבי אליעזר בן יעקב ק ב ונקי‪ .‬הרא"ש בעירובין (פ"ד סי' ב) הביא בשם רבינו חננאל שרק במאה ושניים מקומות‬ ‫ב‪.‬‬ ‫כמנין ק"ב הלכה כמותו‪ ,‬וזהו מה שאמרו בסוגייתינו משנת רבי אליעזר 'קב ונקי' דהיינו ק"ב פעמים‪ ,‬נקי הוא‪ ,‬שהלכה כמותו‪.‬‬ ‫בדף כד‪ .‬עד יבא ויורה צדק לכם‪ .‬ופירש רש"י עד שיבא אליהו ויורה אם מותר או אסור‪ ,‬וידוע קושיית האחרונים שהרי לא בשמים‬ ‫ג‪.‬‬ ‫היא‪ ,‬ותירצו‪ ,‬א‪ .‬שאין בידו לפסוק ולהכריע הלכה אך אם יבא ויוכיח בראיות לפשוט ספק‪ ,‬לא גרע הוא משאר חכם ששומעים‬ ‫דבריו‪ ,‬ולפי"ז בסוגייתינו 'יורה' היינו שיביא ראיות לדבריו‪ .‬ב‪ .‬באופן שעיקר הספק אינו בהלכה אלא במציאות‪ ,‬כמו בסוגייתינו‬ ‫שהספק במציאות אם בהמה שילדה כבר יכולה לאהוב ולהניק את בן חברתה‪ ,‬בזה שומעים לו‪ .‬ג‪ .‬יש שחילקו אם בא ואומר דבריו‬ ‫בדרך נבואה שאין שומעים לו‪ ,‬לאם בא ואומר דבריו בדרך חכמה שמקבלים דבריו‪ ,‬עיין עוד בזה עין יצחק (ח"ב סו אות כט) משנה‬ ‫למלך (אישות פ"ט ה"ו) ברכי יוסף (או"ח לב סק"ד)‪.‬‬ ‫בדף כה‪ .‬שאני פרה אדומה דקדשי בדק הבית היא‪ .‬הרי לנו שפרה אדומה קרבן חטאת ומ"מ קדושתה כקדשי בדק הבית ולא‬ ‫ד‪.‬‬ ‫כקדשי מזבח‪ ,‬משום שאינה קריבה ע"ג המזבח אלא בהר הזיתים כנגד ההיכל‪ .‬ועיין בחולין יא‪ .‬תוס' ד"ה חטאת‪.‬‬ ‫בדף כה‪ .‬מכלל דתנא קמא אמר לאו‪ .‬ופירש רש"י שכיון שמכיר את הבעל מום‪ ,‬אין כאן ספק כלל‪ ,‬ולכאורה כל השאר מותרים‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫החתם סופר (יו"ד סי' רעז) הביא שנחלקו בזה האחרונים‪ ,‬שיש סוברים (מג"א‪ ,‬ט"ז‪ ,‬ועוד) שגם שאפשר לברר האיסור בטל האיסור‬ ‫ברוב‪ ,‬וכל שכן באופן שקשה לברר‪ ,‬אך החת"ס עצמו חולק‪.‬‬ ‫בדף כו‪ .‬אמר רבי יוסי מודה אבא חלפתא‪ .‬ופירש רש"י מודה אבא ששמו חלפתא‪ ,‬הנה הלכה היא בשולחן ערוך (יו"ד רמ ס"ב)‬ ‫ו‪.‬‬ ‫שמדיני מורא אב‪ ,‬לא יקראנו בשמו לא בחייו ולא במותו‪ ,‬ולפי"ז צ"ב איך רבי יוסי אמר את שם אביו חלפתא‪ ,‬ובביאור הגר"א‬ ‫(שם רמב סקל"ו) כ' ע"פ רש"י בסנהדרין (ק‪ .‬ד"ה בשמו) שאם מוסיף שם תואר כמו 'רבי פלוני' מותר‪ ,‬וה"ה באביו‪ ,‬וכיון שאמר‬ ‫'אבא חלפתא' הוא שם תואר של חשיבות ומותר‪.‬‬ ‫בדף כו‪ :‬הבכור נאכל שנה בשנה בין תם ובין בעל מום‪ ,‬ונחלקו הפוסקים אם מדאוריתא או מדרבנן לגבי בכור בעל מום‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫בדף כו‪ :‬מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות‪ .‬כ' בערוך השולחן (העתיד סי' פה אות ט) שמלשון הרמב"ם (תרומות פי"ב הי"ח)‬ ‫ח‪.‬‬ ‫נראה שאם מסייע בלי כוונה לקבל תרומה אלא רק מתוך חבירותם‪ ,‬אין איסור בזה‪.‬‬ ‫בדף כז‪ .‬רב חמא יהיב לשמעיה‪ .‬איתא בירושלמי והביאו הרמ"א (קכח סמ"ה) המשתמש בכהן מעל‪ ,‬והוסיף הרמ"א שה"ה בזמן‬ ‫ט‪.‬‬ ‫הזה‪ ,‬ויש שהביאו ראיה מסוגיין שאם הכהן נהנה מכך אין איסור‪ ,‬שהרי רב חמא השתמש כאן בכהן‪.‬‬ ‫בדף כז‪ :‬וכי הזאה יש לנו‪ .‬ידועים דברי החיד"א במדבר קדמות (מערכת א אות כו) שפשוט לו שרבינו האר"י היה נטהר באפר פרה‬ ‫י‪.‬‬ ‫ע"י אליהו הנביא‪ ,‬משום שחידושיו של האר"י לא יתכנו בלי טהרה מוחלטת באפר פרה‪...‬‬ ‫מילתא דבדיחותא‬ ‫בדף כח‪ :‬דן את הדין וכו' מה שעשה עשוי‬ ‫עני נכנס אצל הגביר והחל לבכות לפניו‪ :‬בת מבוגרת יש לו ואין בידו הוצאות מנימליות לחתונתה‪ ,‬ריחם עליו העשיר ונתן לו נדבה הגונה‪.‬‬ ‫לימים נודע לעשיר שבתו של אותו עני נפטרה לפני כמה שנים‪ ,‬מיד שלח לקרא לעני ושאלו מדוע שיקר עליו והוציא ממנו תרומה של כדין‪,‬‬ ‫הסתכל העני בעניים של העשיר והשיב‪ :‬ואם בתי נפטרה‪ ,‬וכי אתה היורש שלה?? על פי הדין רק אני היורש שלה‪ ,‬וע"פ הדין לקחתי ממך‪...‬‬ ‫בדף כט‪ .‬מה אני בחינם‬ ‫שאלו לרבי נפתלי צבי יהודה מברלין‪ ,‬מדוע פעם הרבנים היו מקבלים משכורת קטנה ואילו היום משכורת מכובדת מידי? השיב הנצי"ב‪:‬‬ ‫הרי לפי הדין אסור לרב לקחת כסף וכמו שאמרו בסוגייתינו 'אף אתם בחינם'‪ ,‬אלא אמרו הפוסקים שמותר לרב לקחת 'שכר בטלה' לכן‬ ‫הכל מובן‪ ,‬בעבר הרב היה שוקד על תלמודו ורק קצת מתבטל לכן קיבל שכר בטלה מועט‪ ,‬ואילו היום יש רבנים שמבטלים הרבה מהתורה‬ ‫לכן 'שכר הבטלה' שלהם כ"כ מרובה‪...‬‬ ‫‪3‬‬ ‫סיפור לשבת‬ ‫בדף כט‪ .‬מרכיבו על החמור‬ ‫השתתפתי יחד עם בני באירוע גדול בירושלים‪ .‬היו שם הרבה אנשים‪ ,‬הרבה קולות‪ ,‬הרבה מקום לעמוד וללכת ולהתבונן‬ ‫ולהתרגש‪ ,‬ואפס מקום לשבת‪ .‬שמחתי שהשתתפתי באירוע הזה‪ ,‬שהייתה לו חשיבות רבה בעיניי‪ ,‬ויחד עם זאת‪ ,‬הרגליים שלי‬ ‫בערו‪ .‬נראה לי שלפחות ארבע שעות עמדתי והלכתי ברצף‪ ,‬בלי להתיישב אף לא פעם אחת‪.‬‬ ‫האירוע הסתיים‪ ,‬והדבר שהכי רציתי באותו רגע היה להגיע הביתה‪ .‬לדלג על תחנות ואוטובוסים‪ ,‬המתנה ודחיסה‪ ,‬ופשוט להיות‬ ‫בבית‪ .‬הבן שלי עזר לי‪ .‬הוא עצר טרמפ‪ ,‬והנהג ניאות להעלות אותנו‪ .‬כשהוא שמע לאן עלינו להגיע‪ ,‬הוא אמר‪" ,‬אני צריך לצאת‬ ‫מהעיר‪ .‬אוריד אתכם בכביש רמות‪ ,‬ושם תוכלו למצוא אוטובוס שייקח אתכם לתוך השכונה‪".‬‬ ‫אמרתי 'תודה' והתיישבתי בתוך המכונית הנוחה‪ .‬תוך כמה דקות נפלטנו אל התחנה‪ ,‬בני ואני על רגליי הכואבות‪ .‬הרגליים‬ ‫כאילו קיבלו ישות משל עצמן‪ ,‬וכמעט סירבו לשתף פעולה‪ .‬אפילו עד לספסל התחנה כדי לשרך אותן‪ ,‬גייסתי כוחות אדירים‪.‬‬ ‫התיישבתי‪ ,‬כשמתחדשת בי הבנה עמוקה‪ ,‬עד קצה הבוהן השמאלית‪ ,‬במשמעות הביטוי 'רגליים כושלות'‪" .‬ד'‪ ,‬תעזור לי!"‬ ‫התפללתי‪" ,‬אין לי כוח לחכות לאוטובוס‪ ,‬אין לי כוח לחפש בו מקום ישיבה‪ .‬אני לא יכול לעמוד בקצה המדרכה ולעצור טרמפים‪.‬‬ ‫אנא‪ ,‬שלח לי מידך הרחבה והמלאה‪ ,‬מישהו שייקח אותי הביתה בצורה נוחה‪".‬‬ ‫סיימתי את תפילתי הקצרה והאמיתית‪ ,‬והנה מתקרב אלינו רכב‪ ,‬והנהג הנחמד שואל אותי‪" ,‬לאן אתה צריך"? אמרתי לו את‬ ‫הכתובת המדויקת‪ .‬הוא פתח את דלת מכוניתו לרווחה והזמין אותנו פנימה בשמחה‪ .‬שאלתי אותו‪" ,‬מה פתאום ניגשת אלינו"?‬ ‫"אני גר בסנהדר יה"‪ ,‬עונה לנו הנהג‪" .‬נכנס לי חומר מסוים למנוע‪ ,‬ואני צריך להפעיל את המנוע ארבעים דקות כדי שהחומר‬ ‫יתפוגג ויצא‪ ,‬שלא יהיה נזק לרכב‪ .‬אתה מבין? אני חייב עכשיו לנסוע‪ ,‬לא משנה לאן‪ ,‬העיקר לנסוע‪ .‬חבל לי לנסוע סתם עם‬ ‫עצמי‪ ,‬כשיש אנשים שאני יכול לעזור להם‪ .‬אז חיפשתי לראות מי צריך נסיעה‪ ,‬ומצאתי אותך"‪.‬‬ ‫הוא היה כל כך שמח במציאה שמצא‪ ,‬ואמר לי‪" ,‬תאר לעצמך שהייתי נוסע סתם לעצמי‪ ,‬איזו מין הרגשה זאת? מצער לחשוב‬ ‫שאני סתם לא יוצלח שמשוטט בכבישים בגלל איזו תקלה במנוע‪ .‬ככה‪ ,‬כשאתה עולה לרכב שלי‪ ,‬ואני זוכה לעזור לך‪ ,‬אני יוצא‬ ‫עם רווח מכל העניין‪".‬‬ ‫הוא נתן לי הרגשה שעשיתי לו טובה שהסכמתי בכלל לעלות לרכב שלו‪ ,‬ואני נדהמתי לראות איך הקב"ה הכין לי את הישועה‪,‬‬ ‫הכניס את החומר למנוע ושלח את היהודי טוב הלב‪ ,‬שיגיע עד אליי וייקח אותי הביתה‪.‬‬ ‫ניתן להוריד עלון זה ועלונים קודמים במערכת "שבתי" בקול הלשון‬ ‫ניתן להאזין לשיעורי הרב‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫ר' אברהם נעימי שליט"א‬ ‫לברכה והצלחה‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫להצלחת‬ ‫גם דרך "קול הלשון" ‪*6761‬‬ ‫העלון מוקדש‬ ‫לנדיב הדגול ר'‬ ‫ר' מיכאל דפן‬ ‫משה בן מרים‬ ‫לרפואה שלימה‬ ‫בשידור חי‪ ,‬או בשידור חוזר‬ ‫ניסים בן זהבה‬ ‫לפרנסה בשפע‬ ‫לר' ניסים בן אנה‬ ‫בן דיזי‬ ‫הי"ו‬ ‫בהקשת ‪ *7‬ואח"כ ‪996908‬‬ ‫ורינה בת קלרה‬ ‫ז"ל‬ ‫הי"ו‬ ‫ניתן להאזין לשיעור בדף היומי בשידור חי ושידורים חוזרים בכל ערב בשעה ‪20:30‬‬ ‫בקו כל רגע במס' ‪ 0799-170-770‬וכן בקו היכל המלך שלוחה ‪ 7‬במס' ‪0723-400-550‬‬ ‫כמו כן ניתן להעביר תרומות עבור הוצאת העלון וכיבוד לשיעור בטל' ‪0548496909‬‬ ‫לתגובות הערות והארות וכן גבאי בית הכנסת שמתקיים אצלם שיעורים בדף היומי שמעוניינים בקבלת העלון ניתן לפנות‬ ‫למספר ‪ 054-84-969-08‬או למייל‪d3031887@gmail.com :‬‬ ‫‪4‬‬