gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha

שבוע: נח (2026-10-12)

שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שו״‪+‬ת בה‪++++‬לכה לשולחן שבת‬ ‫מאת הרב משה חיים חנונו שליט"א‬ ‫גיליון מס' ‪151‬‬ ‫הנאה ממלאכה שעשה גוי עבור יהודי בשבת‬ ‫אם עשה הגוי פעולות אסורות עבור היהודי בשבת‪ ,‬אסרו חכמים על היהודי להנות מתוצאות המלאכה בשבת עצמה‪ ,‬איסור זה תקף גם אם הגוי פעל‬ ‫מיוזמתו האישית וללא בקשה מפורשת מהיהודי‪ .1‬גם לאחר צאת השבת‪ ,‬אסרו חכמים ליהנות מהמלאכה מיד‪ ,‬אלא יש להמתין זמן הנקרא “בכדי‬ ‫שיעשו”‪ .‬כלומר‪ ,‬יש להמתין את משך הזמן שהיה נדרש לביצוע המלאכה מתחילתה ועד סופה אילו הייתה נעשית לאחר השבת‪ 2.‬ויש פעמים שאסרו‬ ‫חכמים ליהודי להנות מן המלאכה לעולם (לדוגמה‪ :‬אם המלאכה נעשתה בפרהסיה בניגוד להלכה)‪.3‬‬ ‫מלאכה שעשה הגוי ליהודי בדרך של היתר‪ :‬אם הגוי קיבל את העבודה לפני שבת תמורת סכום קצוב מראש (קבלנות)‪ ,‬ולא התנה איתו היהודי שיבצע‬ ‫את העבודה דווקא בשבת‪ ,‬והגוי בחר מרצונו להשלים את המלאכה בשבת – נחלקו הפוסקים האם יהיה מותר ליהודי להנות מהמלאכה בשבת עצמה‪:‬‬ ‫מרן השולחן ערוך התיר להנות ממלאכה זו גם בשבת עצמה‪ ,4‬אך הרמ”א כתב שטוב להחמיר ולא להנות ממנה בשבת עצמה‪ .‬ויש להמתין למוצאי שבת‬ ‫זמן “בכדי שיעשו”‪ .‬בשעת הדחק‪ ,‬כגון שהבגד נחוץ מאוד לצורך השבת ואין לו בגד אחר‪ ,‬ניתן להקל כדעת המתירים‪.5‬‬ ‫ראוי לציין שכל החומרה היא דווקא במלאכה גמורה האסורה מהתורה‪ ,‬אך אם המלאכה שעשה הגוי אסורה רק מדברי סופרים (ולא מהתורה)‪ ,‬מותר‬ ‫ליהנות ממנה בשבת‪.6‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬יש אומרים שאף למחמירים‪ ,‬האיסור הוא רק למי שהמלאכה נעשתה עבורו‪ ,‬אך שאר בני הבית או חבריו רשאים ליהנות מהבגד ‪( ,‬ויש‬ ‫‪7‬‬ ‫המחמירים גם בזה‪.)8‬‬ ‫ובמקום שהגוי עושה בחינם באופן המותר כגון שעושה בטובת הנאה‪ ,9‬וגמר הגוי את הכנת החפץ בשבת והביאו ליהודי‪ ,‬נחלקו הפוסקים בזה יש‬ ‫אומרים שאף שדנים לזה כמו שקצץ‪ ,‬מכל מקום אסור ללובשו בשבת‪ ,‬כיון שאם היה רואה את הגוי עושה את המלאכה היה צריך למחות בידו אף‬ ‫שעושה בהיתר‪ ,10‬ואין דינו כקצץ לגמרי‪ ,‬הוא הדין לעניין ההנאה מן המלאכה שיש לאסור‪ ,11‬ויש חולקים ומתירים‪ ,‬וכתבו לחלק בין דין מחאה שבעושה‬ ‫בחינם אם ימחה בידו ישמע לו הגוי‪ ,‬מה שאין כן בעושה בשכר לא ישמע לו‪ ,‬אולם לעניין לבישת הבגד שלא שייכת סברא זו יש להקל‪.12‬‬ ‫ודאי לחלוטין)‪ ,‬מותר לכתחילה להשתמש‬ ‫לדעת הרמ”א‪ :‬ראוי להחמיר ולא ליהנות‬ ‫מסרתי חליפה לניקוי יבש אצל גוי ביום‬ ‫בחפץ בשבת לכל הדעות‪.17‬‬ ‫מהמלאכה בשבת‪ ,‬אלא להמתין במוצאי‬ ‫חמישי‪ ,‬וסיכמנו על מחיר קצוב מראש‪.‬‬ ‫שבת זמן “בכדי שיעשו”‪ .‬במקרים מיוחדים‪:‬‬ ‫ביום שבת בבוקר הביא הגוי את החליפה‬ ‫במקרה שאני יודע שהחליפה היתה מוכנה‬ ‫אם אין לאדם בגד אחר מכובד לשבת והוא‬ ‫לביתי (הגוי בחר מעצמו לגהץ ולסיים אותה‬ ‫כבר מערב שבת‪ ,‬האם מותר להיכנס‬ ‫זקוק לחליפה בדחיפות – ניתן להקל כדעת‬ ‫למכבסה בשבת ולקחת את החליפה? ומה‬ ‫בשבת)‪ .‬האם מותר לי ללבוש את החליפה‬ ‫המתירים וללבשה בשבת‪.14‬‬ ‫הדין אם איני סוחב את הבגד ביד‪ ,‬אלא לובש‬ ‫לתפילת הבוקר של שבת‪ ,‬או שעלי להמתין‬ ‫כמו כן‪ ,‬אם החליפה הייתה ראויה ללבישה‬ ‫אותו בתוך המכבסה ויוצא כשהוא עליי?‬ ‫(גם אם לא הייתה מגוהצת באופן מושלם)‬ ‫למוצאי שבת?‬ ‫אף על פי שבמקרה שהמלאכה הסתיימה‬ ‫כבר בערב שבת‪ ,‬והגוי רק השלים את הגיהוץ‬ ‫מכיוון שהגוי הוא “קבלן” (עובד לפי מלאכה‬ ‫בהיתר גמור לפני שבת‪ ,‬מותר לכתחילה‬ ‫בשבת – מותר לכל הדעות להשתמש בה‬ ‫ולא לפי שעות) והוא בחר לעבוד בשבת‬ ‫להשתמש בחפץ בשבת לכל הדעות‪ .‬אסרו‬ ‫בשבת‪ ,15‬כיון שהיה ראוי ללבישה כבר מערב‬ ‫מרצונו ללא דרישה מפורשת מצד היהודי‪,‬‬ ‫חכמים ליהודי הביא כלים ובגדים מבית‬ ‫שבת בלא זה‪ .16‬יש להוסיף‪ ,‬כי בכל מקרה שיש‬ ‫הדין הוא כדלהלן‪ :‬מעיקר הדין (לדעת מרן‬ ‫האומן בשבת‪ ,18‬ואפילו אם הולך היהודי‬ ‫יסוד סביר להניח שהגוי סיים את המלאכה‬ ‫השולחן ערוך)‪ :‬מותר ללבוש את החליפה‬ ‫למכבסה ולובש שם את הבגד‪ ,‬ויוצא משם‬ ‫עוד לפני כניסת השבת (אף אם הדבר אינו‬ ‫וליהנות מהמלאכה בשבת עצמה‪ .13‬אולם‬ ‫א לחלק בזה שמה שכתב המשנ"ב כאן‬ ‫שמותר הדבר לכולי עלמא‪ ,‬מכל מקום אם‬ ‫שם ס"ק יז‪ ,‬בקונה מיני מאכל הנאכלים מיד‬ ‫‪ 1‬וטעם האיסור שאם יהיה מותר לו להנות‬ ‫להיתר מדובר בתיקון האסור מדרבנן‪ ,‬אך‬ ‫גמר הגוי את המלאכה בשבת‪ ,‬אסור להנות‬ ‫שיש להחמיר לכולי עלמא‪ ,‬שמסתמא כוונת‬ ‫יבוא להקל אף לומר לו מפורש לעשות‬ ‫צחצוח הנעל שעשה הגוי הוא דבר האסור‬ ‫מהמלאכה בשבת‪ ,‬כיון שלא קצץ לא סמכה‬ ‫הגוי שיהנה ממנו מיד‪.‬‬ ‫עבורו מלאכה‪ ,‬משנ"ב סימן רעו סק"ב‪,‬‬ ‫מהתורה‪ ,‬ולכן יש להחמיר בזה‪ ,‬וכן כתב‬ ‫דעתו של הגוי שיתנו לו שכר‪ ,‬ונמצא עושה‬ ‫‪ 7‬אליה רבה סק"י‪.‬‬ ‫ועוד כדי שלא יהנו ממלאכה הנעשית‬ ‫בשו"ת בצל החכמה ח"ו סימן יג‪ ,‬ועיין עוד‬ ‫את המלאכה בשבת לצורך היהודי‪.‬‬ ‫‪ 8‬מג"א ס"ק יב‪ ,‬והמשנ"ב ס"ק כט הביא את‬ ‫בשביל ישראל בשבת‪ ,‬שגנאי הוא לאדם‬ ‫הלכה ברורה סימן רנב בחלק בירור ההלכה‬ ‫‪ 12‬תורת חיים סופר ס"ק טו‪ ,‬ועיין עוד‬ ‫המחלוקת בזה‪ ,‬ועיין עוד בתורת חיים סופר‬ ‫שיהנה ממלאכת שבת‪ ,‬משנ"ב סימן שכה‬ ‫ס"ק טו‪.‬‬ ‫בהרחבה הלכה ברורה חלק בירור ההלכה‬ ‫ס"ק יח מה שכתב לבאר במחלוקת זו של‬ ‫ס"ק כח‪ ,‬ים של שלמה ביצה פ"ג סימן ד‪.‬‬ ‫‪ 16‬פמ"ג א"א סוף ס"ק יג‪ ,‬כה"ח ס"ק מג‪.‬‬ ‫ס"ק טז‪.‬‬ ‫המג"א והאליה רבה‪.‬‬ ‫‪ 2‬שו"ע סימן שכה סעיף ו‪-‬ח‪ ,‬משנ"ב ס"ק‬ ‫‪ 17‬רמ"א שם משנ"ב סק"ל כיון שיש‬ ‫‪ 13‬שו"ע סימן רנב סעיף ד‪ ,‬ועוד בחזו"ע‬ ‫‪ 9‬והיינו לדעות שנתבארו לעיל שמותר‬ ‫כח‪.‬‬ ‫מקילים בכל עניין‪ ,‬אין לנו להחמיר במקום‬ ‫שבת ח"א עמוד קנח‪ ,‬וכן ח"ג עמוד תפט‪.‬‬ ‫למסור בידו את המלאכה בערב שבת‪ ,‬ואף‬ ‫‪ 3‬עיין סימן שכה סעיף יד‪.‬‬ ‫ספק‪.‬‬ ‫‪ 14‬רמ"א שם‪ ,‬משנ"ב ס"ק כח‪ ,‬ועיין בה"ל‬ ‫המחמירים שם הודו בזה להתיר אם הגוי‬ ‫‪ 4‬שו"ע סימן רנב סעיף ד‪ ,‬ועוד בחזו"ע‬ ‫‪ 18‬גמרא מועד קטן יג ע"א‪ ,‬אין מביאין‬ ‫ד"ה שצריך אליו שזה דווקא שאין לו בגד‬ ‫התחיל מעצמו ואמר שרוצה לעשות בחינם‪.‬‬ ‫שבת ח"א עמוד קנח‪ ,‬וכן ח"ג עמוד תפט‪.‬‬ ‫כלים מבית האומן בחול המועד‪ ,‬ופירשו‬ ‫לשבת כי אם זה‪.‬‬ ‫‪ 10‬וכפי המבואר בשו"ע סעיף ב‪.‬‬ ‫‪ 5‬רמ"א שם‪ ,‬משנ"ב ס"ק כח‪ ,‬ועיין בה"ל‬ ‫הראשונים שאיסור זה מפני הטורח‪ ,‬או‬ ‫‪ 15‬מג"א ס"ק יג‪ ,‬אליה רבה ס"ק יא‪ ,‬הגר"ז‬ ‫‪ 11‬הרע"א בהגהות שו"ע סק"ז‪ ,‬וכתב שכן‬ ‫ד"ה שצריך אליו שזה דווקא שאין לו בגד‬ ‫משום מראית העין שיאמרו הרואים שנתן‬ ‫סעיף יא‪ ,‬משנ"ב סק"ל‪ .‬אלא שצריך ביאור‬ ‫משמע במג"א סימן תקטו סק"ג‪ ,‬מנחת כהן‬ ‫לשבת כי אם זה‪.‬‬ ‫לו לתקנם במועד‪ ,‬וכתבו הראשונים לאסור‬ ‫שהמשנ"ב בסימן שכז ס"ק טז כתב שגוי‬ ‫(משמרת השבת שער ראשון סוף פרק ה)‪,‬‬ ‫‪ 6‬בה"ל סעיף ד ד"ה שהאינו יהודי בשם‬ ‫מטעם זה אף בשבת‪ ,‬ויש שכתבו לאסור‬ ‫שצחצח מנעלים עבור היהודי בשבת‪ ,‬אסור‬ ‫וכתב עוד שכל שלא קצץ אף שעושה הגוי‬ ‫המג"א והפמ"ג‪ .‬אולם עיין משנ"ב סימן שז‬ ‫משום עובדין דחול‪ ,‬אולם הב"י כתב לפרש‬ ‫ליהודי לנעול את הנעלים בשבת עד מוצאי‬ ‫בהיתר‪ ,‬כגון שמסר לו את המלאכה קודם‬ ‫ס"ק טו שהביא מחלוקת הט"ז עם האליה‬ ‫בדעת הר"ן שכל האיסור משום טירחא‪,‬‬ ‫שבת בכדי שיעשו‪ ,‬וכתב הגרש"ז אויערבך‬ ‫השבת באופן שבשעה שמסר לו היה שהות‬ ‫רבה והתוספת שבת במלאכות דרבנן אם יש‬ ‫וממילא לצורך שבת או יום טוב מותר אף‬ ‫בשו"ת מנחת שלמה מהדו"ת סימן כד אות‬ ‫לגוי לסיים את המלאכה קודם השבת‪,‬‬ ‫להחמיר לדעת הרמ"א‪ ,‬ועיין עוד בשעה"צ‬ ‫במהלך “שבת חתן” רבת משתתפים‪ ,‬שמו לב‬ ‫וסיים את עשייתם בשבת‪ ,‬נחלקו הפוסקים‬ ‫כשהוא לבוש בבגד ‪ -‬אסור‪ .19‬אלא אם כן‪,‬‬ ‫המארגנים כי מלאי הכוסות והכלים החד‪-‬‬ ‫אם מותר ליהודי ללכת ולקחת ממנו חפץ או‬ ‫היהודי חושש שהבגד יגנב או יאבד אם יישאר‬ ‫פעמיים עומד להיגמר‪ .‬האם מותר בשבת‬ ‫בגד בשבת‪ ,‬יש שכתבו להתיר בזה כל שלא‬ ‫שם בשבת‪ ,‬והוא זקוק לו לצורך השבת‪ ,‬מותר‬ ‫להיכנס לחנות של גוי הנמצאת בקרבת‬ ‫מדבר עמו על תשלום הדמים‪ ,‬כגון שהגוי‬ ‫לקחתו ולהביאו לביתו בצינעה‪.20‬‬ ‫מקום‪ ,‬לקחת חבילות כוסות ולומר לבעל‬ ‫מכירו ויודע שיבוא אחר השבת לשלם לו‪,‬‬ ‫במקרה שבו אדם זקוק מאוד לבגד שנמצא‬ ‫החנות שייערך חשבון על התשלום במוצאי‬ ‫כיון שהגוי הכין את החפץ בשבת על דעת‬ ‫אצל חייט או במכבסה של גוי‪ ,‬האם מותר‬ ‫שבת? ומה הדין אם קיימת חנות של יהודי‬ ‫עצמו‪ ,‬ולא בשביל היהודי‪ ,‬ובלבד שיש‬ ‫לשלוח גוי אחר שיביא את הבגד עבורו?‬ ‫(למשל במחסן של שכן סוחר)‪ ,‬האם מותר‬ ‫בעיר רוב גויים שעושה הגוי את המלאכה‬ ‫בשבת על דעת הרוב‪ ,24‬ויש חולקים ואומרים‬ ‫יש אומרים שאסור אף לשלוח גוי כדי לקחת‬ ‫לקחת משם כלים בצורה דומה?‬ ‫את הבגד מבית האומן הגוי בשבת‪ ,‬ויש‬ ‫בנוגע לחנותו של גוי שאינו אומן (כלומר‪,‬‬ ‫שללכת ולקחת מהגוי בשבת‪ ,‬יש לאסור אף‬ ‫כשעושה הגוי מדברים השייכים לו‪ ,‬ורק אם‬ ‫מקילים בזה ובמקום הצורך יש לסמוך על‬ ‫סוחר המוכר סחורה מוכנה ולא כזו שהוא‬ ‫דבריהם‪.21‬‬ ‫מתקן בעצמו)‪ ,‬קיימת מחלוקת בין הפוסקים‪.‬‬ ‫הביאם הגוי לבית היהודי בשבת מותר לו‬ ‫יש המחמירים ואוסרים לקחת ממנו חפצים‬ ‫לקחת ממנו ולהשתמש בהם בשבת‪ ,‬כל שאינו‬ ‫מסר מכנסיים לתיקון מכפלת או הצרה אצל‬ ‫בשבת משום “עובדין דחול” (מעשה של יום‬ ‫מזכיר לו את סכום הדמים‪ ,25‬ובמקום צורך יש‬ ‫תופרת יהודייה שגרה בשכנותו‪ .‬הבגד היה‬ ‫חול)‪ .32‬אולם‪ ,‬דעתם של רוב האחרונים היא‬ ‫לסמוך על המקלים‪.26‬‬ ‫מוכן ללבישה כבר ביום שישי לפני כניסת‬ ‫להקל בדבר‪ ,‬ובלבד שלא יזכיר סכום כספי‬ ‫אולם אם התחיל הגוי את הכנת החפץ או‬ ‫השבת‪ ,‬אך היהודי שכח לקחת את המכנסיים‬ ‫ולא יקצוב מחיר בשבת‪ ,‬אלא ייטול את החפץ‬ ‫הבגד בשבת נחלקו הראשונים אם יש לאסור‬ ‫לביתו‪ .‬האם הוא רשאי ללכת בשבת לבית‬ ‫ויסדיר את התשלום לאחר השבת‪ .‬הטעם‬ ‫בזה מדין מוקצה ונולד כיון שגמרו בידי אדם‬ ‫התופרת ולקחת משם את המכנסיים?‬ ‫להיתר זה הוא שאין כאן את הגזירה המיוחדת‬ ‫הוא‪ ,27‬וכיוצא בזה נחלקו הראשונים בדין‬ ‫אסרו חכמים ללכת לבית אומן בשבת‬ ‫של “בית האומן”‪ ,‬ולכן כל שנעשה לצורך‬ ‫פת שאפה גוי עבור עצמו בשבת‪ ,‬והטחינה‬ ‫כדי לקחת כלים או בגדים‪ ,‬וכתב המשנ”ב‬ ‫השבת ובלי דיבור של מקח וממכר – מותר‪.33‬‬ ‫והאפיה אינם אוסרות כיון שבשביל גויים‬ ‫שהאיסור בעינו גם אם מדובר באומן‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬ללכת בשבת ולקחת חפצים‬ ‫הם עשויים‪ ,‬ולמעשה כתבו שם הפוסקים‬ ‫יהודי והמלאכה הסתיימה מבעוד יום‪ .‬כיון‬ ‫מחנות של יהודי אם הוא מוכר סיטונאי שלא‬ ‫שבשעת הדחק או צורך מצווה יש לסמוך‬ ‫שהאיסור נובע מחשש של “עובדין דחול”‬ ‫מוכר ליחידים‪ ,‬ומקפיד למכור רק בכמות‬ ‫על המקלים‪ ,28‬ולגבי בגד לא כתבו להחמיר‬ ‫(מעשה של יום חול) וטירחה יתרה בשבת‪.22‬‬ ‫גדולה – אסור לקחת ממנו אפילו אם הדבר‬ ‫אפילו שלא במקום הדחק‪ ,29‬וכתבו האחרונים‬ ‫אולם‪ ,‬יש שכתבו שבמקרה שמדובר באומן‬ ‫נעשה בצנעה וללא הזכרת מחיר‪ .‬הסיבה לכך‬ ‫שדווקא לגבי דברי מאכל החמירו יותר שמא‬ ‫יהודי‪ ,‬הדין קל יותר מאשר באומן גוי‪ ,‬שכן‬ ‫היא שסחורה העומדת למכירה בחנות של‬ ‫יבוא לומר לגוי להכין עבורו בשבת‪ ,30‬ויש‬ ‫אין כאן חשש ל”מראית עין” (שהרי ברור‬ ‫יהודי נחשבת “מוקצה מחמת חסרון כיס”‪,‬‬ ‫שכתבו להחמיר אף לגבי בגד וכתבו שכל‬ ‫לכל שהיהודי לא עבד בשבת)‪ .‬ולפיכך אם‬ ‫כיוון שהבעלים מקפיד עליה שלא תינזק עד‬ ‫היתר הפוסקים בבגד שהכינו הגוי בשבת‪,‬‬ ‫זקוק מאוד לבגד לצורך השבת‪ ,‬המקל ללכת‬ ‫שתימכר‪ ,‬ולכן אסור לטלטלה בשבת‪ .34‬אבל‬ ‫דווקא שכבר התחיל עשייתו קודם השבת‪,‬‬ ‫ולקחת את הבגד מבית היהודי יש לו על מה‬ ‫אם הוא מוכר ליחידים מותר לקחת ממנו ללא‬ ‫וגמר עשייתו בשבת‪ ,‬שבזה חשוב גמרו בידי‬ ‫שיסמוך‪.23‬‬ ‫הזכרת סכום‪ ,‬ויבואו חשבון רק לאחר השבת‪.‬‬ ‫אדם‪ ,‬אך אם התחיל וגמר את הבגד בשבת‬ ‫איסור זה אינו קיים בחנות של גוי‪ ,‬כיוון שעל‬ ‫אף שעשה עבור עצמו יש להחמיר ורק‬ ‫גוי שעשה לעצמו מנעלים בשבת‪ ,‬האם רשאי‬ ‫פי ההלכה אין דין מוקצה בחפצים השייכים‬ ‫במקום הדחק או צורך מצווה יש לסמוך על‬ ‫היהודי לקחתם מהגוי בשבת וללובשם?‬ ‫לגויים‪.‬‬ ‫המקלים‪.31‬‬ ‫גוי המכין חפצים או בגדים למוכרם לאחרים‪,‬‬ ‫מד סק"י שכתב לבאר באופן אחר שהשו"ע‬ ‫לצורך השבת‪ ,‬אך לטעם של עובדין דחול‬ ‫התוספת שבת ס"ק יח‪ ,‬והפמ"ג א"א ס"ק יד‬ ‫להביא מבית האומן‪ ,‬ולא חוששים בזה‬ ‫לא הביא בסימן שח דעת האוסרים בנולד‬ ‫יש לאסור‪ ,‬והניח דבר זה בצ"ע‪.‬‬ ‫לאסור בזה שאמנם אין בזה מפני מראית‬ ‫למראית העין כיון שיאמרו שכנראה הגוי‬ ‫כלל‪ ,‬ולעניין פת שאפה גוי בשבת אין זה‬ ‫‪ 23‬הלכה ברורה הלכה יח ובירור ההלכה‬ ‫העין‪ ,‬מכל מקום עדיין יש בזה משום‬ ‫גמר את הכנת הבגד או הכלי מבעוד יום‪,‬‬ ‫משום נולד אלא משום שהוא כדין גרוגרות‬ ‫שם ס"ק כא שיש להקל בזה כשהוא לצורך‬ ‫עובדין דחול שאסור אפילו על ידי גוי‪,‬‬ ‫ורק לא הספיק היהודי ללכת וליטלו‪ ,‬ואף‬ ‫וצימוקים וכו' עיי"ש עוד‪.‬‬ ‫השבת‪ ,‬בצירוף דעת הב"י בשם הר"ן שכתב‬ ‫כיון שהוא שלוחו של היהודי‪ ,‬ובמאמר‬ ‫אם גמר בשבת את המלאכה אולי קצץ‬ ‫‪ 32‬תוספת שבת ס"ק יט‪ ,‬מחצית השקל‬ ‫להקל אף לקחת מבית הגוי בכל עניין‪.‬‬ ‫מרדכי סק"ד וסק"ו כתב שיש לאסור בזה‬ ‫עמו את שכרו והיה זה בהיתר והגוי על‬ ‫ס"ק טו‪ ,‬פמ"ג א"א ס"ק טו‪.‬‬ ‫‪ 24‬כן פסקו הב"י והרמ"א סעיף ד‪ ,‬וכן‬ ‫גם משום מראית העין שהרי יראו את‬ ‫דעת עצמו עשה‪ ,‬ולא יבואו לחושדו‪ ,‬אך‬ ‫‪ 33‬מג"א ס"ק טו‪ ,‬הגר"ז סעיף יג‪ ,‬חסד‬ ‫הסכימו לדינא הלבוש סעיף ד‪ ,‬נחלת צבי‬ ‫הגוי הולך בשליחות היהודי לבית הגוי‪,‬‬ ‫הסכמת האחרונים לאסור ללכת ולקחת‬ ‫לאלפים סק"ג‪ ,‬חיי אדם כלל סג אות ד‪,‬‬ ‫עטרת צבי סק"ח‪ ,‬ועיין עוד אליה רבה ס"ק‬ ‫וחוזר ומביא את הכלי לבית היהודי‪ ,‬וכן‬ ‫את הבגד או הכלי מהגוי לכולי עלמא‪,‬‬ ‫(וכתב לדייק כן מדברי הראבי"ה והגהות‬ ‫יג‪ ,‬והחמד משה סק"ה‪ ,‬ובתורת השבת ס"ק‬ ‫כתב הגר"ז סעיף יג‪ ,‬וכן פסק המשנ"ב‬ ‫וכתבו כן גם בדעת השו"ע שלכן השמיט‬ ‫אשר"י שהובאו בב"י שכתבו "ולקחם‬ ‫יג‪ ,‬שכתבו לדחות את סברת החולקים‬ ‫ס"ק לא‪ ,‬אולם האליה רבה ס"ק יב העיר‬ ‫מה שכתב בב"י‪ ,‬וכתב בסתם שמותר‬ ‫מחנות" ומבואר שאין איסור ללכת ולקחת‬ ‫שאסרו בזה‪.‬‬ ‫שבראשונים מבואר הטעם משום טורח‬ ‫ללבוש את הבגד‪ ,‬ולא כתב במפורש‬ ‫בזה‪ ,‬והיינו לאפוקי מבית האומן‪ ),‬וכן‬ ‫‪ 25‬מג"א ס"ק טו‪ ,‬הגר"א ס"ק יח‪ ,‬תוספת‬ ‫ואם כן לצורך שבת יש להקל‪ ,‬ועוד שעל‬ ‫שמותר גם ללכת ולקחת מהגוי‪ ,‬וכן פסקו‬ ‫שבת ס"ק יט‪ ,‬פמ"ג א"א ס"ק טו‪ ,‬הגר"ז‬ ‫ידי גוי לא שייך הטעם של טרחא‪ ,‬ולא‬ ‫המהריק"ש בהגהות ערך לחם‪ ,‬הלבוש‬ ‫הכרעת המשנ"ב ס"ק לג שאפשר שיש‬ ‫סעיף יג‪ ,‬משנ"ב ס"ק לג‪ ,‬ערוך השולחן‬ ‫עובדין דחול‪ ,‬ועוד שהב"י והב"ח כתבו‬ ‫סעיף ד‪ ,‬הדרישה סק"א‪ ,‬ואף לצורך השבת‬ ‫להקל‪.‬‬ ‫סעיף טז‪.‬‬ ‫את הטעם של מראית העין‪ ,‬והסכימו עמו‬ ‫מבואר לאיסור בעולת שבת סק"ג‪ ,‬נחלת‬ ‫‪ 34‬עיין ב"י ריש סימן שיח על פי הרמב"ם‬ ‫‪ 26‬הלכה ברורה הלכה יט‪.‬‬ ‫החמד משה סק"ד והתורת חיים סופר‬ ‫צבי עטרת צבי סק"ו‪ ,‬אליה רבה ס"ק יב‪,‬‬ ‫פכ"ה ה"ט‪ ,‬וביאר שהיינו כשמקפיד עליהם‬ ‫‪ 27‬הובא בב"י סימן רנב סעיף ד‪ ,‬בה"ל‬ ‫סק"כ שיש להקל בזה על ידי גוי‪ ,‬עיין‬ ‫תוספת שבת ס"ק יח‪ ,‬פמ"ג א"א ס"ק יד‪,‬‬ ‫שלא יפסדו אף על פי שאינם יקרים ביותר‪,‬‬ ‫ד"ה מותר לישראל‪.‬‬ ‫בשעה"צ ס"ק כח‪ ,‬וכתב בהלכה ברורה‬ ‫הגר"ז סעיף יג‪ ,‬משנ"ב ס"ק לא‪ ,‬כה"ח ס"ק‬ ‫כיון שהם מוקצים לסחורה אסור לטלטלם‪,‬‬ ‫‪ 28‬שו"ע סימן שכה סעיף ד‪ ,‬וכן נראה‬ ‫הלכה יח ובחלק בירור ההלכה סוף סק"כ‬ ‫מד‪.‬‬ ‫ומה שכתב המגיד משנה פכ"ו הי"ד שאם‬ ‫דעת הרמ"א שלא הגיה כלום על השו"ע‬ ‫שהנראה להלכה שבמקום צורך שפיר יש‬ ‫‪ 19‬כן כתב הלבוש סעיף ד‪ ,‬והביאוהו‬ ‫יש לו כלים המוכנים לסחורה והוצרך‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫לסמוך על המקילים בזה‪ ,‬שהרי יש לצרף‬ ‫להלכה הנחלת צבי עטרת צבי סק"ו‪,‬‬ ‫להם בשבת מותר לטלטלם היינו כשאינו‬ ‫‪ 29‬כן הכרעת הרמ"א בסימן רנב סעיף ד‬ ‫מה שכתב הב"י בדעת הר"ן להתיר לקחת‬ ‫והמשנ"ב ס"ק לא‪ ,‬ועוד בהלכה ברורה‬ ‫מקפיד עליהם‪ ,‬וכן פסק הרמ"א בהגה‬ ‫שפסק דין זה בפשיטות‪.‬‬ ‫את הבגד מבית הגוי אפילו היהודי עצמו‪.‬‬ ‫הלכה יח‪.‬‬ ‫שם סוף סעיף א‪ ,‬הגר"ז סעיף ג‪-‬ד‪ ,‬בא"ח‬ ‫‪ 30‬בה"ל סימן שכה סעיף ד ד"ה יש‬ ‫‪ 22‬משנ"ב ס"ק לב ושעה"צ ס"ק כט‪,‬‬ ‫‪ 20‬בה"ל ד"ה בשבת ויום טוב‪.‬‬ ‫פרשת מקץ הלכה ה‪ .‬אולם כלי סחורה של‬ ‫אוסרין בתירוצו הראשון‪.‬‬ ‫ובבה"ל ד"ה מבית האומן כתב להסתפק‬ ‫‪ 21‬המג"א ס"ק יד כתב שאפשר שאסור‪,‬‬ ‫גוי אינם מוקצים‪ ,‬שאין מוקצה בשל גוי‬ ‫‪ 31‬בה"ל שם בתירוצו השני על פי המג"א‬ ‫כשהוא לצורך השבת‪ ,‬וכתב לתלות זה‬ ‫ודלא כעולת שבת סק"ג שכתב בטעם‬ ‫כמבואר בשו"ע סימן תצח סעיף ג‪ ,‬רמ"א‬ ‫בשם הים של שלמה‪ ,‬ועוד בפמ"ג סימן‬ ‫בטעמי האיסור שמשום מראית העין לא‬ ‫האיסור מפני מראית העין וממילא לפי‬ ‫סימן שי סעיף ב וסימן תקה סעיף א‪.‬‬ ‫רנב א"א ס"ק טו‪ .‬ועיין עוד חזו"א סימן‬ ‫שייך בזה‪ ,‬ולטעם של טורח יש להקל‬ ‫זה בגוי לא שייך מראית העין‪ ,‬וכן כתבו‬