שו"ת בהלכה · Shu"t Behalacha — נח (2026-10-12)

שו״+ת בה++++לכה לשולחן שבת
מאת הרב משה חיים חנונו שליט"א
גיליון מס' 151
הנאה ממלאכה שעשה גוי עבור יהודי בשבת
אם עשה הגוי פעולות אסורות עבור היהודי בשבת ,אסרו חכמים על היהודי להנות מתוצאות המלאכה בשבת עצמה ,איסור זה תקף גם אם הגוי פעל
מיוזמתו האישית וללא בקשה מפורשת מהיהודי .1גם לאחר צאת השבת ,אסרו חכמים ליהנות מהמלאכה מיד ,אלא יש להמתין זמן הנקרא “בכדי
שיעשו” .כלומר ,יש להמתין את משך הזמן שהיה נדרש לביצוע המלאכה מתחילתה ועד סופה אילו הייתה נעשית לאחר השבת 2.ויש פעמים שאסרו
חכמים ליהודי להנות מן המלאכה לעולם (לדוגמה :אם המלאכה נעשתה בפרהסיה בניגוד להלכה).3
מלאכה שעשה הגוי ליהודי בדרך של היתר :אם הגוי קיבל את העבודה לפני שבת תמורת סכום קצוב מראש (קבלנות) ,ולא התנה איתו היהודי שיבצע
את העבודה דווקא בשבת ,והגוי בחר מרצונו להשלים את המלאכה בשבת – נחלקו הפוסקים האם יהיה מותר ליהודי להנות מהמלאכה בשבת עצמה:
מרן השולחן ערוך התיר להנות ממלאכה זו גם בשבת עצמה ,4אך הרמ”א כתב שטוב להחמיר ולא להנות ממנה בשבת עצמה .ויש להמתין למוצאי שבת
זמן “בכדי שיעשו” .בשעת הדחק ,כגון שהבגד נחוץ מאוד לצורך השבת ואין לו בגד אחר ,ניתן להקל כדעת המתירים.5
ראוי לציין שכל החומרה היא דווקא במלאכה גמורה האסורה מהתורה ,אך אם המלאכה שעשה הגוי אסורה רק מדברי סופרים (ולא מהתורה) ,מותר
ליהנות ממנה בשבת.6
כמו כן ,יש אומרים שאף למחמירים ,האיסור הוא רק למי שהמלאכה נעשתה עבורו ,אך שאר בני הבית או חבריו רשאים ליהנות מהבגד ( ,ויש
7
המחמירים גם בזה.)8
ובמקום שהגוי עושה בחינם באופן המותר כגון שעושה בטובת הנאה ,9וגמר הגוי את הכנת החפץ בשבת והביאו ליהודי ,נחלקו הפוסקים בזה יש
אומרים שאף שדנים לזה כמו שקצץ ,מכל מקום אסור ללובשו בשבת ,כיון שאם היה רואה את הגוי עושה את המלאכה היה צריך למחות בידו אף
שעושה בהיתר ,10ואין דינו כקצץ לגמרי ,הוא הדין לעניין ההנאה מן המלאכה שיש לאסור ,11ויש חולקים ומתירים ,וכתבו לחלק בין דין מחאה שבעושה
בחינם אם ימחה בידו ישמע לו הגוי ,מה שאין כן בעושה בשכר לא ישמע לו ,אולם לעניין לבישת הבגד שלא שייכת סברא זו יש להקל.12
ודאי לחלוטין) ,מותר לכתחילה להשתמש לדעת הרמ”א :ראוי להחמיר ולא ליהנות מסרתי חליפה לניקוי יבש אצל גוי ביום
בחפץ בשבת לכל הדעות.17 מהמלאכה בשבת ,אלא להמתין במוצאי חמישי ,וסיכמנו על מחיר קצוב מראש.
שבת זמן “בכדי שיעשו” .במקרים מיוחדים: ביום שבת בבוקר הביא הגוי את החליפה
במקרה שאני יודע שהחליפה היתה מוכנה
אם אין לאדם בגד אחר מכובד לשבת והוא לביתי (הגוי בחר מעצמו לגהץ ולסיים אותה
כבר מערב שבת ,האם מותר להיכנס זקוק לחליפה בדחיפות – ניתן להקל כדעת
למכבסה בשבת ולקחת את החליפה? ומה בשבת) .האם מותר לי ללבוש את החליפה
המתירים וללבשה בשבת.14
הדין אם איני סוחב את הבגד ביד ,אלא לובש לתפילת הבוקר של שבת ,או שעלי להמתין
כמו כן ,אם החליפה הייתה ראויה ללבישה
אותו בתוך המכבסה ויוצא כשהוא עליי? (גם אם לא הייתה מגוהצת באופן מושלם) למוצאי שבת?
אף על פי שבמקרה שהמלאכה הסתיימה כבר בערב שבת ,והגוי רק השלים את הגיהוץ מכיוון שהגוי הוא “קבלן” (עובד לפי מלאכה
בהיתר גמור לפני שבת ,מותר לכתחילה בשבת – מותר לכל הדעות להשתמש בה ולא לפי שעות) והוא בחר לעבוד בשבת
להשתמש בחפץ בשבת לכל הדעות .אסרו בשבת ,15כיון שהיה ראוי ללבישה כבר מערב מרצונו ללא דרישה מפורשת מצד היהודי,
חכמים ליהודי הביא כלים ובגדים מבית שבת בלא זה .16יש להוסיף ,כי בכל מקרה שיש הדין הוא כדלהלן :מעיקר הדין (לדעת מרן
האומן בשבת ,18ואפילו אם הולך היהודי יסוד סביר להניח שהגוי סיים את המלאכה השולחן ערוך) :מותר ללבוש את החליפה
למכבסה ולובש שם את הבגד ,ויוצא משם עוד לפני כניסת השבת (אף אם הדבר אינו וליהנות מהמלאכה בשבת עצמה .13אולם
א לחלק בזה שמה שכתב המשנ"ב כאן שמותר הדבר לכולי עלמא ,מכל מקום אם שם ס"ק יז ,בקונה מיני מאכל הנאכלים מיד 1וטעם האיסור שאם יהיה מותר לו להנות
להיתר מדובר בתיקון האסור מדרבנן ,אך גמר הגוי את המלאכה בשבת ,אסור להנות שיש להחמיר לכולי עלמא ,שמסתמא כוונת יבוא להקל אף לומר לו מפורש לעשות
צחצוח הנעל שעשה הגוי הוא דבר האסור מהמלאכה בשבת ,כיון שלא קצץ לא סמכה הגוי שיהנה ממנו מיד. עבורו מלאכה ,משנ"ב סימן רעו סק"ב,
מהתורה ,ולכן יש להחמיר בזה ,וכן כתב דעתו של הגוי שיתנו לו שכר ,ונמצא עושה 7אליה רבה סק"י. ועוד כדי שלא יהנו ממלאכה הנעשית
בשו"ת בצל החכמה ח"ו סימן יג ,ועיין עוד את המלאכה בשבת לצורך היהודי. 8מג"א ס"ק יב ,והמשנ"ב ס"ק כט הביא את בשביל ישראל בשבת ,שגנאי הוא לאדם
הלכה ברורה סימן רנב בחלק בירור ההלכה 12תורת חיים סופר ס"ק טו ,ועיין עוד המחלוקת בזה ,ועיין עוד בתורת חיים סופר שיהנה ממלאכת שבת ,משנ"ב סימן שכה
ס"ק טו. בהרחבה הלכה ברורה חלק בירור ההלכה ס"ק יח מה שכתב לבאר במחלוקת זו של ס"ק כח ,ים של שלמה ביצה פ"ג סימן ד.
16פמ"ג א"א סוף ס"ק יג ,כה"ח ס"ק מג. ס"ק טז. המג"א והאליה רבה. 2שו"ע סימן שכה סעיף ו-ח ,משנ"ב ס"ק
17רמ"א שם משנ"ב סק"ל כיון שיש 13שו"ע סימן רנב סעיף ד ,ועוד בחזו"ע 9והיינו לדעות שנתבארו לעיל שמותר כח.
מקילים בכל עניין ,אין לנו להחמיר במקום שבת ח"א עמוד קנח ,וכן ח"ג עמוד תפט. למסור בידו את המלאכה בערב שבת ,ואף 3עיין סימן שכה סעיף יד.
ספק. 14רמ"א שם ,משנ"ב ס"ק כח ,ועיין בה"ל המחמירים שם הודו בזה להתיר אם הגוי 4שו"ע סימן רנב סעיף ד ,ועוד בחזו"ע
18גמרא מועד קטן יג ע"א ,אין מביאין ד"ה שצריך אליו שזה דווקא שאין לו בגד התחיל מעצמו ואמר שרוצה לעשות בחינם. שבת ח"א עמוד קנח ,וכן ח"ג עמוד תפט.
כלים מבית האומן בחול המועד ,ופירשו לשבת כי אם זה. 10וכפי המבואר בשו"ע סעיף ב. 5רמ"א שם ,משנ"ב ס"ק כח ,ועיין בה"ל
הראשונים שאיסור זה מפני הטורח ,או 15מג"א ס"ק יג ,אליה רבה ס"ק יא ,הגר"ז 11הרע"א בהגהות שו"ע סק"ז ,וכתב שכן ד"ה שצריך אליו שזה דווקא שאין לו בגד
משום מראית העין שיאמרו הרואים שנתן סעיף יא ,משנ"ב סק"ל .אלא שצריך ביאור משמע במג"א סימן תקטו סק"ג ,מנחת כהן לשבת כי אם זה.
לו לתקנם במועד ,וכתבו הראשונים לאסור שהמשנ"ב בסימן שכז ס"ק טז כתב שגוי (משמרת השבת שער ראשון סוף פרק ה), 6בה"ל סעיף ד ד"ה שהאינו יהודי בשם
מטעם זה אף בשבת ,ויש שכתבו לאסור שצחצח מנעלים עבור היהודי בשבת ,אסור וכתב עוד שכל שלא קצץ אף שעושה הגוי המג"א והפמ"ג .אולם עיין משנ"ב סימן שז
משום עובדין דחול ,אולם הב"י כתב לפרש ליהודי לנעול את הנעלים בשבת עד מוצאי בהיתר ,כגון שמסר לו את המלאכה קודם ס"ק טו שהביא מחלוקת הט"ז עם האליה
בדעת הר"ן שכל האיסור משום טירחא, שבת בכדי שיעשו ,וכתב הגרש"ז אויערבך השבת באופן שבשעה שמסר לו היה שהות רבה והתוספת שבת במלאכות דרבנן אם יש
וממילא לצורך שבת או יום טוב מותר אף בשו"ת מנחת שלמה מהדו"ת סימן כד אות לגוי לסיים את המלאכה קודם השבת, להחמיר לדעת הרמ"א ,ועיין עוד בשעה"צ
במהלך “שבת חתן” רבת משתתפים ,שמו לב וסיים את עשייתם בשבת ,נחלקו הפוסקים כשהוא לבוש בבגד -אסור .19אלא אם כן,
המארגנים כי מלאי הכוסות והכלים החד- אם מותר ליהודי ללכת ולקחת ממנו חפץ או היהודי חושש שהבגד יגנב או יאבד אם יישאר
פעמיים עומד להיגמר .האם מותר בשבת בגד בשבת ,יש שכתבו להתיר בזה כל שלא שם בשבת ,והוא זקוק לו לצורך השבת ,מותר
להיכנס לחנות של גוי הנמצאת בקרבת מדבר עמו על תשלום הדמים ,כגון שהגוי לקחתו ולהביאו לביתו בצינעה.20
מקום ,לקחת חבילות כוסות ולומר לבעל מכירו ויודע שיבוא אחר השבת לשלם לו, במקרה שבו אדם זקוק מאוד לבגד שנמצא
החנות שייערך חשבון על התשלום במוצאי כיון שהגוי הכין את החפץ בשבת על דעת
אצל חייט או במכבסה של גוי ,האם מותר
שבת? ומה הדין אם קיימת חנות של יהודי עצמו ,ולא בשביל היהודי ,ובלבד שיש
לשלוח גוי אחר שיביא את הבגד עבורו?
(למשל במחסן של שכן סוחר) ,האם מותר בעיר רוב גויים שעושה הגוי את המלאכה
בשבת על דעת הרוב ,24ויש חולקים ואומרים יש אומרים שאסור אף לשלוח גוי כדי לקחת
לקחת משם כלים בצורה דומה? את הבגד מבית האומן הגוי בשבת ,ויש
בנוגע לחנותו של גוי שאינו אומן (כלומר, שללכת ולקחת מהגוי בשבת ,יש לאסור אף
כשעושה הגוי מדברים השייכים לו ,ורק אם מקילים בזה ובמקום הצורך יש לסמוך על
סוחר המוכר סחורה מוכנה ולא כזו שהוא דבריהם.21
מתקן בעצמו) ,קיימת מחלוקת בין הפוסקים. הביאם הגוי לבית היהודי בשבת מותר לו
יש המחמירים ואוסרים לקחת ממנו חפצים לקחת ממנו ולהשתמש בהם בשבת ,כל שאינו מסר מכנסיים לתיקון מכפלת או הצרה אצל
בשבת משום “עובדין דחול” (מעשה של יום מזכיר לו את סכום הדמים ,25ובמקום צורך יש תופרת יהודייה שגרה בשכנותו .הבגד היה
חול) .32אולם ,דעתם של רוב האחרונים היא לסמוך על המקלים.26 מוכן ללבישה כבר ביום שישי לפני כניסת
להקל בדבר ,ובלבד שלא יזכיר סכום כספי אולם אם התחיל הגוי את הכנת החפץ או השבת ,אך היהודי שכח לקחת את המכנסיים
ולא יקצוב מחיר בשבת ,אלא ייטול את החפץ הבגד בשבת נחלקו הראשונים אם יש לאסור לביתו .האם הוא רשאי ללכת בשבת לבית
ויסדיר את התשלום לאחר השבת .הטעם בזה מדין מוקצה ונולד כיון שגמרו בידי אדם התופרת ולקחת משם את המכנסיים?
להיתר זה הוא שאין כאן את הגזירה המיוחדת הוא ,27וכיוצא בזה נחלקו הראשונים בדין אסרו חכמים ללכת לבית אומן בשבת
של “בית האומן” ,ולכן כל שנעשה לצורך פת שאפה גוי עבור עצמו בשבת ,והטחינה כדי לקחת כלים או בגדים ,וכתב המשנ”ב
השבת ובלי דיבור של מקח וממכר – מותר.33 והאפיה אינם אוסרות כיון שבשביל גויים שהאיסור בעינו גם אם מדובר באומן
לעומת זאת ,ללכת בשבת ולקחת חפצים הם עשויים ,ולמעשה כתבו שם הפוסקים יהודי והמלאכה הסתיימה מבעוד יום .כיון
מחנות של יהודי אם הוא מוכר סיטונאי שלא שבשעת הדחק או צורך מצווה יש לסמוך שהאיסור נובע מחשש של “עובדין דחול”
מוכר ליחידים ,ומקפיד למכור רק בכמות על המקלים ,28ולגבי בגד לא כתבו להחמיר (מעשה של יום חול) וטירחה יתרה בשבת.22
גדולה – אסור לקחת ממנו אפילו אם הדבר אפילו שלא במקום הדחק ,29וכתבו האחרונים
אולם ,יש שכתבו שבמקרה שמדובר באומן
נעשה בצנעה וללא הזכרת מחיר .הסיבה לכך שדווקא לגבי דברי מאכל החמירו יותר שמא
יהודי ,הדין קל יותר מאשר באומן גוי ,שכן
היא שסחורה העומדת למכירה בחנות של יבוא לומר לגוי להכין עבורו בשבת ,30ויש
אין כאן חשש ל”מראית עין” (שהרי ברור
יהודי נחשבת “מוקצה מחמת חסרון כיס”, שכתבו להחמיר אף לגבי בגד וכתבו שכל
לכל שהיהודי לא עבד בשבת) .ולפיכך אם
כיוון שהבעלים מקפיד עליה שלא תינזק עד היתר הפוסקים בבגד שהכינו הגוי בשבת,
זקוק מאוד לבגד לצורך השבת ,המקל ללכת
שתימכר ,ולכן אסור לטלטלה בשבת .34אבל דווקא שכבר התחיל עשייתו קודם השבת,
ולקחת את הבגד מבית היהודי יש לו על מה
אם הוא מוכר ליחידים מותר לקחת ממנו ללא וגמר עשייתו בשבת ,שבזה חשוב גמרו בידי
שיסמוך.23
הזכרת סכום ,ויבואו חשבון רק לאחר השבת. אדם ,אך אם התחיל וגמר את הבגד בשבת
איסור זה אינו קיים בחנות של גוי ,כיוון שעל אף שעשה עבור עצמו יש להחמיר ורק גוי שעשה לעצמו מנעלים בשבת ,האם רשאי
פי ההלכה אין דין מוקצה בחפצים השייכים במקום הדחק או צורך מצווה יש לסמוך על היהודי לקחתם מהגוי בשבת וללובשם?
לגויים. המקלים.31 גוי המכין חפצים או בגדים למוכרם לאחרים,
מד סק"י שכתב לבאר באופן אחר שהשו"ע לצורך השבת ,אך לטעם של עובדין דחול התוספת שבת ס"ק יח ,והפמ"ג א"א ס"ק יד להביא מבית האומן ,ולא חוששים בזה
לא הביא בסימן שח דעת האוסרים בנולד יש לאסור ,והניח דבר זה בצ"ע. לאסור בזה שאמנם אין בזה מפני מראית למראית העין כיון שיאמרו שכנראה הגוי
כלל ,ולעניין פת שאפה גוי בשבת אין זה 23הלכה ברורה הלכה יח ובירור ההלכה העין ,מכל מקום עדיין יש בזה משום גמר את הכנת הבגד או הכלי מבעוד יום,
משום נולד אלא משום שהוא כדין גרוגרות שם ס"ק כא שיש להקל בזה כשהוא לצורך עובדין דחול שאסור אפילו על ידי גוי, ורק לא הספיק היהודי ללכת וליטלו ,ואף
וצימוקים וכו' עיי"ש עוד. השבת ,בצירוף דעת הב"י בשם הר"ן שכתב כיון שהוא שלוחו של היהודי ,ובמאמר אם גמר בשבת את המלאכה אולי קצץ
32תוספת שבת ס"ק יט ,מחצית השקל להקל אף לקחת מבית הגוי בכל עניין. מרדכי סק"ד וסק"ו כתב שיש לאסור בזה עמו את שכרו והיה זה בהיתר והגוי על
ס"ק טו ,פמ"ג א"א ס"ק טו. 24כן פסקו הב"י והרמ"א סעיף ד ,וכן גם משום מראית העין שהרי יראו את דעת עצמו עשה ,ולא יבואו לחושדו ,אך
33מג"א ס"ק טו ,הגר"ז סעיף יג ,חסד הסכימו לדינא הלבוש סעיף ד ,נחלת צבי הגוי הולך בשליחות היהודי לבית הגוי, הסכמת האחרונים לאסור ללכת ולקחת
לאלפים סק"ג ,חיי אדם כלל סג אות ד, עטרת צבי סק"ח ,ועיין עוד אליה רבה ס"ק וחוזר ומביא את הכלי לבית היהודי ,וכן את הבגד או הכלי מהגוי לכולי עלמא,
(וכתב לדייק כן מדברי הראבי"ה והגהות יג ,והחמד משה סק"ה ,ובתורת השבת ס"ק כתב הגר"ז סעיף יג ,וכן פסק המשנ"ב וכתבו כן גם בדעת השו"ע שלכן השמיט
אשר"י שהובאו בב"י שכתבו "ולקחם יג ,שכתבו לדחות את סברת החולקים ס"ק לא ,אולם האליה רבה ס"ק יב העיר מה שכתב בב"י ,וכתב בסתם שמותר
מחנות" ומבואר שאין איסור ללכת ולקחת שאסרו בזה. שבראשונים מבואר הטעם משום טורח ללבוש את הבגד ,ולא כתב במפורש
בזה ,והיינו לאפוקי מבית האומן ),וכן 25מג"א ס"ק טו ,הגר"א ס"ק יח ,תוספת ואם כן לצורך שבת יש להקל ,ועוד שעל שמותר גם ללכת ולקחת מהגוי ,וכן פסקו
שבת ס"ק יט ,פמ"ג א"א ס"ק טו ,הגר"ז ידי גוי לא שייך הטעם של טרחא ,ולא המהריק"ש בהגהות ערך לחם ,הלבוש
הכרעת המשנ"ב ס"ק לג שאפשר שיש
סעיף יג ,משנ"ב ס"ק לג ,ערוך השולחן עובדין דחול ,ועוד שהב"י והב"ח כתבו סעיף ד ,הדרישה סק"א ,ואף לצורך השבת
להקל.
סעיף טז. את הטעם של מראית העין ,והסכימו עמו מבואר לאיסור בעולת שבת סק"ג ,נחלת
34עיין ב"י ריש סימן שיח על פי הרמב"ם 26הלכה ברורה הלכה יט. החמד משה סק"ד והתורת חיים סופר צבי עטרת צבי סק"ו ,אליה רבה ס"ק יב,
פכ"ה ה"ט ,וביאר שהיינו כשמקפיד עליהם 27הובא בב"י סימן רנב סעיף ד ,בה"ל סק"כ שיש להקל בזה על ידי גוי ,עיין תוספת שבת ס"ק יח ,פמ"ג א"א ס"ק יד,
שלא יפסדו אף על פי שאינם יקרים ביותר, ד"ה מותר לישראל. בשעה"צ ס"ק כח ,וכתב בהלכה ברורה הגר"ז סעיף יג ,משנ"ב ס"ק לא ,כה"ח ס"ק
כיון שהם מוקצים לסחורה אסור לטלטלם, 28שו"ע סימן שכה סעיף ד ,וכן נראה הלכה יח ובחלק בירור ההלכה סוף סק"כ מד.
ומה שכתב המגיד משנה פכ"ו הי"ד שאם דעת הרמ"א שלא הגיה כלום על השו"ע שהנראה להלכה שבמקום צורך שפיר יש 19כן כתב הלבוש סעיף ד ,והביאוהו
יש לו כלים המוכנים לסחורה והוצרך בזה. לסמוך על המקילים בזה ,שהרי יש לצרף להלכה הנחלת צבי עטרת צבי סק"ו,
להם בשבת מותר לטלטלם היינו כשאינו 29כן הכרעת הרמ"א בסימן רנב סעיף ד מה שכתב הב"י בדעת הר"ן להתיר לקחת והמשנ"ב ס"ק לא ,ועוד בהלכה ברורה
מקפיד עליהם ,וכן פסק הרמ"א בהגה שפסק דין זה בפשיטות. את הבגד מבית הגוי אפילו היהודי עצמו. הלכה יח.
שם סוף סעיף א ,הגר"ז סעיף ג-ד ,בא"ח 30בה"ל סימן שכה סעיף ד ד"ה יש 22משנ"ב ס"ק לב ושעה"צ ס"ק כט, 20בה"ל ד"ה בשבת ויום טוב.
פרשת מקץ הלכה ה .אולם כלי סחורה של אוסרין בתירוצו הראשון. ובבה"ל ד"ה מבית האומן כתב להסתפק 21המג"א ס"ק יד כתב שאפשר שאסור,
גוי אינם מוקצים ,שאין מוקצה בשל גוי 31בה"ל שם בתירוצו השני על פי המג"א כשהוא לצורך השבת ,וכתב לתלות זה ודלא כעולת שבת סק"ג שכתב בטעם
כמבואר בשו"ע סימן תצח סעיף ג ,רמ"א בשם הים של שלמה ,ועוד בפמ"ג סימן בטעמי האיסור שמשום מראית העין לא האיסור מפני מראית העין וממילא לפי
סימן שי סעיף ב וסימן תקה סעיף א. רנב א"א ס"ק טו .ועיין עוד חזו"א סימן שייך בזה ,ולטעם של טורח יש להקל זה בגוי לא שייך מראית העין ,וכן כתבו
