gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דרכי צדק · Darchei Tzedek — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: דרכי צדק · Darchei Tzedek

שבוע: נח (2026-10-12)

דרכי צדק · Darchei Tzedek — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫דרכי ˆד˜‬ ‫דא"ח מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרשת‬ ‫נח‬ ‫תשפ"ז‬ ‫א‬ ‫גיליון דרכי צדק‬ ‫יו"ל ע"י מערכת‬ ‫מכון דרכי צדק‬ ‫להוצאת דא"ח‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫גיליון זה הונצח‬ ‫מפוריסוב‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫פעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫הרב שלמה בן הרב גדליה ז"ל‬ ‫נלב"ע מוצאי יו"כ תשפ"ו‬ ‫©‬ ‫נתנדב ע"י בני המשפחה‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫ואין להעתיקו בשום אופן‬ ‫**********‬ ‫לעדכון שמחות למדור‬ ‫להערות והארות‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫‪054-8458846‬‬ ‫וכן לתרומות והנצחות לבעלי‬ ‫‪A026508288@GMAIL.COM‬‬ ‫שמחה ויא"צ וכד'‬ ‫ניתן לפנות למספר ‪0548458846‬‬ ‫***************‬ ‫קול מערכת "דרכי צדק"‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫‪02-5401454‬‬ ‫שר בית הזוהר הגאון הצדיק‬ ‫***************‬ ‫חכם משה שלום מעודה‬ ‫לע"נ ר' משה בן דן מאלר ז"ל‬ ‫זכר צדיק וקדוש לברכה‬ ‫שנסתלק לבית עולמו לאחר יסורים קשים‬ ‫ומרים שקבלם באהבה רבה ובשמחה‬ ‫ביום שב"ק‬ ‫לסדר "ויקרבו ימי ישראל למות"‬ ‫פר' ויגש ד' טבת תשפ"ה‬ ‫ב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫˙וכן הענינים‬ ‫דא"ח כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪............................‬ה'‬ ‫פניני דרכי צדק‪.........................................................‬ו'‬ ‫מדור עצותיך אמונה‪..................................................‬ז'‬ ‫מדור מאורות צדק‪....................................................‬ח'‬ ‫מדור סגולות צדק‪.....................................................‬ט'‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‪................................................‬י'‬ ‫מדור השו"ת‪.........................................................‬י"א‬ ‫מדור יומא דהילולא‪................................................‬י"ב‬ ‫דרכי אמונה‪-‬דא"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.................‬ט"ו‬ ‫‪%‬דבר המערכת‪%‬‬ ‫בספה"ק בת עין פר' נח מבאר עה"פ וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר וגו' )בראשית ו‪ ,‬יד(‪ .‬הטעם איתא במדרש )בר"ר לא‪ ,‬ט(‬ ‫וידוע הוא‪ .‬ונרמז בו עוד סוד כד"א )שמות ל יב( ונתנו איש כפר נפשו וכו'‪ ,‬ונוכל לומר על דרך זה‪ ,‬דהנה העיקר בעבדות ה'‬ ‫הוא בכל דרכיך דעהו )משלי ג‪ ,‬ו(‪ ,‬הן בבחינת רוחניות והן בבחינת גשמיות‪ ,‬להכניס הכל תחת רשות היחיד יחידו של עולם‬ ‫לעבוד ה' בשניהם‪ ,‬הן ברוחניות‪ ,‬הוא בחינת חסד‪ ,‬שהוא לאהוב ה' אהבה נפלאה לעבדו בתורה ותפלה ומעשה המצות וגמילות‬ ‫חסדים הן בגופו והן בממונו לשם ה'‪ .‬והן בגשמיות בחינת גבורות‪ ,‬בעשותו את כל תאוות עולם הזה מאכילה ושתיה וכדומה‬ ‫מצרכיו ההכרחיים‪ ,‬יהיה מעשהו בכונה לעבודתו ית'‪ .‬וזה הוא בחינת דע"ת התחברות חסד וגבורה )ע"ח שכ"א פ"ב( כשמיחד‬ ‫ומחבר בחינת גשמיות לבחינת רוחניות‪ ,‬שהוא לכבוש כל תאוותיו ואהבותיו‪ ,‬שאל יכסוף ויאהוב שום דבר מדברים ההם‪ ,‬רק‬ ‫כמו אש יבער בלבבו תמיד לאהבת דביקות נפשו אל בוראו‪ ,‬עד שמרוב אהבת ד' ותשוקה הגדולה לא יפנה לבבו כלל לשום‬ ‫אהבה שחוץ ממנו מחמת גודל המדורה בלבבו בתשוקה וחמדה עזה כרשפי אש שלהבת יה אשר מוחו ולבו קשורים ומצומדים‬ ‫באהבת ד' ואיך יערב לו שום דבר זולתו‪ ,‬ומה שיאכל הוא מן ההכרח גדול לו לשבור רעבונו שיוכל בכח ההיא לעבוד שמו ית'‬ ‫ולהעלות הנצוצות הקדושות שבמאכל ההיא לשם ה'‪ ,‬וכן בכל דבר ודבר לא יעשנה כי אם כאשר ימצא בה מקום לד' ואם לא‬ ‫ימצא לא יעשנה‪ ,‬ואינו מביט כי אם על עבודת ד' הנמצא גם בדברים ההם‪ ,‬כי אין יחוד כיחודו ובכל מקום שם הוא‪ ,‬וזהו בכל‬ ‫דרכיך דע"הו אפילו בעסקו בצרכי גופניות יראה ליחד ולחבר אותם לבחינת רוחניות‪ ,‬היינו שלא לכוון להנאת עצמו כלל רק‬ ‫כדי להחיות את נפשו‪ ,‬ויוכל לעבוד את ה' כמאמר הכתוב )קהלת ט‪ ,‬ח( בכל עת יהיו בגדיך לבנים‪ ,‬היינו בכל עת אפילו‬ ‫התחברות חסד וגבורה )ע"ח שכ"א פ"ב(‪ ,‬שבחינת רוחניות היא‬ ‫בשעה שעוסק בצרכי גופניות‪ ,‬וזה היא עיקר בחינת דע"ת ג‬ ‫בחינת חסד ובחינת גשמיות הוא בחינת גבורות‪ .‬וזה הוא בחינת חותמו של הקב"ה אמ"ת )שבת נה‪ (.‬שהוא אמת ‪ -‬ראש תוך‬ ‫סוף‪ ,‬שראש מרמז על בחינת חסד‪ ,‬וסוף מרמז על בחינת גבורה‪ ,‬ותוך מרמז על התחברות ראשו לסופו‪.‬‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫גליון זה לפרשת "נח"‬ ‫נתנדב והונצח‬ ‫לעילוי נשמת הרבנית הצדקנית‬ ‫מרת יהודית פרץ ע"ה‬ ‫בת ר' יצחק הכהן וחנה אילסע כצנשטיין ע”ה‬ ‫נלב”ע י”א חשון תשפ”א‬ ‫הילולא דרחל אמנו‬ ‫הליכותיה בקודש בצניעות וענוה היו למופת לעיני כל‬ ‫רואיה‪ ,‬פתחה לבה הטוב לכל‪ ,‬ובפרט לילדי ישראל‪ ,‬קבלה‬ ‫יסורין באהבה ושפכה לבה בתפילה לכלל ישראל‪ ,‬ובפרט‬ ‫לכל בני משפחתה‪ ,‬זכרונה נשארת קשורה בלב כל צאצאיה‬ ‫לנצח‪.‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫הונצח ע"י בנה להבלחט"א ידידינו‬ ‫הרה"ג המקובל ר' שמשון פרץ שליט"א‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני‬ ‫דא"ח מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫דא"ח בסעודתא דחקל תפוחין קדישין פרשת נח‬ ‫ליל שב"ק ד' מרחשוון תשע"ז‬ ‫ממסגר נפשי להודות את שמך"‪ .‬רואים‬ ‫איתא במדרש )רבה פר' לד סי' א( בפרשתן‬ ‫מכאן‪ ,‬שאינו יכול להודות ולהלל בכל עת‪.‬‬ ‫עה"פ )ח‪ ,‬טז( "צ ֵא מִן ה ַ ּתֵב ָה" הדא‬ ‫וכן רואים בפסוק "פתחו לי שערי צדק אבוא‬ ‫הוא דכתיב )תהלים קמב‪ ,‬ח( "הוֹצ ִיא ָה‬ ‫בם אודה י‪-‬ה"‪ ,‬וכתיב גם "וּב ְיוֹם ה ַּש ַ ׁב ּ ָת י ִ ּפָתֵח ַ‬ ‫מִמַּסְג ּ ֵר נַפ ְשִׁי" זה נח‪ ,‬שהיה סגור בתבה שנים‬ ‫וּב ְיוֹם ה ַחֹד ֶש ׁ י ִ ּפָתֵח ַ "‪ .‬בשבת "טוב להודות‬ ‫עשר חדש‪" .‬ל ְהוֹדוֹת א ֶת ש ְׁמ ֶךָ" לתת הודייה‬ ‫לד'"‪ ,‬בראש חודש אמרינן הלל‪" :‬לא המתים‬ ‫לשמך‪" .‬בִּי יַכ ְ ּתִרו ּ צַדִּיקִים"‪ ,‬יתכללון בי‬ ‫יהללו י‪-‬ה ולא כל יורדי דומה"‪ .‬מי יוכל להלל‬ ‫צדיקיא‪" .‬כ ִּי תִג ְמֹל עָלָי"‪ ,‬שגמלת עלי ואמרת‬ ‫לפניו יתברך? רק בשבתות וימים טובים‬ ‫לי‪" :‬צא מן התבה"‪ .‬ע"כ‪ .‬כאשר נח צעק‬ ‫יורדת נשמה יתירה‪ ,‬ואין בה מיתה וגם אין‬ ‫לקב"ה "הוציאה ממסגר נפשי"‪ ,‬אמר לו‬ ‫לה סוף‪ ,‬שהיא חלק אלו‪-‬ה ממעל‪ .‬ולזה איתא‬ ‫הקב"ה‪" :‬צא מן התבה"‪.‬‬ ‫בזוה"ק על השבת שהיא 'יומא דנשמתין ולאו‬ ‫בספה"ק 'שפת אמת' מבאר דזהו שנא'‬ ‫יומא דגופא היא'‪ .‬הזמן של שבת הוא בחי'‬ ‫)יחזקאל מו‪ ,‬א( "ש ַ ׁעַר הֶחָצ ֵר‬ ‫שאין לה סוף שהרי זהו חלק אלו‪-‬ה ממעל‬ ‫ה ַ ּפ ְנִימִית ה ַ ּפֹנֶה קָדִים יִהְיֶה ס ָגו ּר ש ֵׁש ֶׁת יְמ ֵי‬ ‫אשר משפיעין לו לאדם בשבת‪.‬‬ ‫ש ֶה וּב ְיוֹם ה ַּש ַ ׁב ּ ָת י ִ ּפָתֵח ַ וּב ְיוֹם ה ַחֹד ֶש ׁ‬ ‫הַמ ֲַע ׂ‬ ‫עוד מביא השפ"א מאחז"ל )שבת קיח‪ ,‬א(‬ ‫י ִ ּפָתֵח ַ"‪ .‬יש שערים בבית המקדש‪ ,‬וכן‬ ‫א"ר יוחנן משום רבי יוסי‪ :‬כל המענג‬ ‫למעלה‪ ,‬שהם סגורים בששת ימי המעשה‪.‬‬ ‫את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים‪,‬‬ ‫הם סגורים אצל האדם‪ .‬הגוף מלביש‬ ‫שנאמר )ישעיה נח‪ ,‬יד( "אז תתענג על ה'‬ ‫העשייה‪ ,‬מכסה אור הנשמה והפנימיות‪ .‬אך‬ ‫והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת‬ ‫יש זמנים שנפתחים השערים בשמים‪ ,‬ואז גם‬ ‫יעקב אביך וגו'"‪ ,‬לא כאברהם שכתוב בו‬ ‫למטה נפתחים ליבות בני אדם‪ ,‬ועוסקים‬ ‫)בראשית יג‪ ,‬יז( "קום התהלך בארץ לארכה‬ ‫בעבודת הבורא יתברך‪ .‬וזאת למדים מהפסוק‬ ‫וגו'"‪ ,‬ולא כיצחק שכתוב בו )בראשית כו‪ ,‬ג(‬ ‫הנ"ל‪ ,‬כדדרשו חז"ל שנח צעק "הוציאה‬ ‫ה‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫ולפני כן נאמר "ויכולו השמים" שזה במידה‪.‬‬ ‫"כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל"‪,‬‬ ‫בשבת קודש היא בלי מידה‪ ,‬על כן היא‬ ‫אלא כיעקב שכתוב בו )בראשית כח‪ ,‬יד(‬ ‫נקראת 'נשמה יתירה'‪ ,‬שזה לא לפי הגבול‬ ‫"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"‪ .‬והטעם‪,‬‬ ‫של האדם בעולם הזה‪ ,‬אלא השבת היא מעין‬ ‫לפי שבימי המעשה‪ ,‬וכמו כן בגוף האדם‪,‬‬ ‫עולם הבא‪ .‬וגם נקראת 'יתירה' )נשמה‬ ‫החיו ּת היא במידה בצמצום‪ ,‬אולם בשבת‬ ‫יתירה(‪ ,‬שאינה לפי מעשי האדם אלא מתנת‬ ‫קודש הנשמה היתירה היא בלי גבול ומידה‪.‬‬ ‫אלו' היא‪ ,‬כמ"ש "ונח מצא חן בעיני ה'"‪.‬‬ ‫לכן כתיב "ויברך אלקים את יום השביעי"‪,‬‬ ‫פניני דרכי צדק‬ ‫על פרשתן‬ ‫בא אל התיבה‬ ‫הרה"ק ר' משה מקוברין זיע"א אמר על הפסוק שכתוב בא אל התיבה והנה התיבה דהיינו המילה‬ ‫ממש קטן ואיך יכול בנ"א להיכנס לתוכה כשהוא מתפלל את התיבות שבסידור אלא מי שמחזיק‬ ‫א"ע גדול הוא לא יכול להיכנס אל התיבה וזה מה שאמר לו הקב"ה בא אל התיבה תהיה עניו‬ ‫בעצמך וקטן בעיניך ואז תוכל להיכנס אל התיבה‪.‬‬ ‫)בדא"ח רעוא דרעוין פר' נח תשע"ח(‬ ‫*‬ ‫איך אפשר להנצל מניסיונות הדור בעניני הטכנולוגיה‬ ‫לשאלת השואל איך אפשר להנצל מניסיונות הדור בעניני הטכנולוגיה‪ .‬ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט‬ ‫זיע"א‪ ,‬רק ע"י תפילה והוא מה שכתוב על נח במדרש שנענש נח מכיון שלא התפלל על דורו‪,‬‬ ‫שהיה דור שפול ולא התפלל עליהם‪ ,‬והנה המבול נגזר מפני גניבה וגזילה‪ ,‬דהנה גניבה הוא‬ ‫בהסתר וגזילה הוא בגלוי‪ ,‬והמבול הגיע מפני הגזילה‪) ,‬כמו ביונה בן אמיתי הנביא ששלחו הקב"ה‬ ‫להתריע את המדינה שחמסו וגזלו שם ורצה הקב"ה להחריב את העיר עד ששבו בתשובה‬ ‫וניצלו(‪.‬‬ ‫)צפרא דשבתא פר' נח ו' חשון תשפ"ד(‬ ‫*‬ ‫ו‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫תמים היה בדורו‬ ‫אלה תולדות נח‪ ,‬נח איש צדיק‪ ,‬תמים היה בדורתיו‪ ,‬מה הוא התמים היה בדורו‪ ,‬הרי אמור עליו‬ ‫כבר "איש צדיק"‪ ,‬אלא הסיבה שהיה צדיק‪ ,‬הוא מכיון שיתהלך עם ה' בתמימות בלי חכמות‪,‬‬ ‫ומה זה שהלך בתמימות‪ ,‬שעשה מה שכתוב ולא התחכם – ולא היה אויבער חכם‪ ,‬אלא היה‬ ‫תמים לדוגמא כמו דודיי מצד אמי ע"ה אחיה הרה"צ ר' יידל כהן זצ"ל ואחיו זצ"ל וכמו כן מצד‬ ‫כ"ק אאמו"ר הגה"ק זיע"א אחיו הרה"צ ר' חנניה יוסף רבינוביץ זצ"ל‪.‬‬ ‫)ליל שבת פר' נח ו' חשון תשפ"ד(‬ ‫*‬ ‫לבחורי החבורה לתחילת הזמן‬ ‫יש למסור לבחורי החבורא שיתחזקו בעניין צניעות ושמירת עיניים‪ ,‬ושיקחו מוסר משם בן נח‬ ‫שהיה צנוע ושמר על העיניים כראוי וזכה שבנ"י יצאו ממנו וזכו בניו לטלית של ציצית משא"כ‬ ‫חם שלא היה צנוע נתקלל הוא ובניו להיות עבדים ויש להשתדל ולהתחזק כמה שיותר לשמור‬ ‫על העיניים ולא להסתכל היכן שלא צריך כדי להימנע ממכשולות‪.‬‬ ‫)יום רביעי פר' נח תשפ"ד(‬ ‫מדור עצותיך אמונה‬ ‫איתא בזוה"ק שהמצוות הן עצות‪ ,‬כלו' תרי"ג המצוות הן תרי"ג עיטין ]עצות[ כיצד‬ ‫להמשיך קדושתו יתברך‪ ,‬והן עצות לאדם להתקרב אל הקב"ה ולהיטיב את מדותיו‪.‬‬ ‫)ליל ששי פר' אחרי וקדושים תשע"ח וכן בדא"ח רעוא דרעוין פר' בשלח שבת שירה ט"ו בשבט תשס"ז(‬ ‫להרגיל עצמנו להכיר שצריכים אנו רחמי שמים‬ ‫הצדיק צריך לעבור נסיונות‪ .‬אולם אנשים פשוטים כערכנו‪ ,‬אין אנו מרגישים את הקב"ה‪ .‬אנו‬ ‫מרגישים את החושך והאפילה‪ .‬עלינו לצעוק להשי"ת כאשר נופלים לידי התאוות‬ ‫והמידות הרעות‪ ,‬או הכעס‪ .‬אך עם זאת‪ ,‬אין להישבר משום נפילה‪ ,‬הן קטנה והן גדולה‪ ,‬שהרי‬ ‫הכל עניין של אמונה‪.‬‬ ‫מה היא העצה? העצה הוא שעלינו להרגיל את עצמנו להכיר שצריכים אנו רחמי שמים על כל‬ ‫דבר קטן כגדול‪ .‬אולם כעת אנו "מטפסים על הקירות"‪ ,‬וצועקים‪ ,‬ונופלים‪ ,‬ושוב מתחילים‪,‬‬ ‫ז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫על ידי 'סיבה' כלשהי הבאה עלינו‪ .‬יש להילחם‪ ,‬והקב"ה ינהיג אותנו שנכיר שבכל רגע ורגע‬ ‫צריכים אנו רחמי ה'‪ .‬יש לו‪ ,‬לקב"ה‪ ,‬הרבה דרכים להציל את האדם מהכל‪ .‬הלחץ מביא את‬ ‫האדם אל הצעקה‪ ,‬שיצעק אליו ית'‪ .‬כאשר תהיה לנו בהירות‪ ,‬ונכיר ונדע מה הוא הפגם שאנו‬ ‫פוגמים‪ ,‬זה יביא אותנו אל הלחץ‪ .‬מה שהאדם איננו בלחץ מהפגמים שלו‪ ,‬הרי זה משום שהוא‬ ‫מזלזל בהם‪ .‬אכן כשהאדם חי באמונה‪ ,‬הוא מקבל לחץ וצועק לקב"ה‪ ,‬וה' שומע תפילה ועוזר‪.‬‬ ‫)יום שלישי ל' תשרי תשע"ו(‬ ‫מדור מאורות צדק‬ ‫עובדו˙ ˘כ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫סיפר ˘היה בדידיה‬ ‫הבירורים בדור המבול והבירורים בדורינו‬ ‫תכלית כל היסורים והמעברים היא‪ :‬בירורים‪ .‬ככל שהאדם מושך יותר כח מהנשמה שלו‪ ,‬נעשה‬ ‫יותר בירור‪ ,‬מתברר הטוב מהרע‪ ,‬וככל שהוא נותן יותר כח של הנשמה נעשה יותר‬ ‫בירור‪ .‬בכתבי האר"י הק' )שעה"כ דרוש א' לפסח( איתא כי מאדם הראשון נפלו ניצוצות רבים‬ ‫במשך כל אותן ק"ל שנים‪ ,‬והבירור הראשון היה אצל דור המבול‪ .‬כל אותן נשמות של הניצוצות‬ ‫מק"ל השנים נתגלגלו בדור המבול‪ .‬והקב"ה מחה אותם‪ ,‬ושוב נתגלגלו בדור הפלגה ואז נעשה‬ ‫כבר קצת יותר בירור‪ .‬הבירור השלישי נעשה אצל בנ"י שירדו מצרימה‪ ,‬והוצרכו לעבוד עבודת‬ ‫פרך בחומר ובלבנים ולעבור את כל אותן צרות אכזריות של גזירת "כל הבן היאורה תשליכוהו"‪,‬‬ ‫הכל היה תיקון של אותן נשמות שנבראו מהניצוצות של אדה"ר שנפלו‪ ,‬וזה היה בירור עבורם‪.‬‬ ‫כאשר האדם אינו רואה בהירות באמונה‪ ,‬עליו לדעת שהוא צריך לברר כאן את הטוב מן הרע‪,‬‬ ‫אע"פ שאינו מבין מאומה‪.‬‬ ‫הגיע אלי אחד ואמר לי ההוא שאיננו מרגיש את ה"ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם"‪:‬‬ ‫אמרתי לו הלא צריך לרקוד משמחה כשאומרים זאת‪ ,‬אולם הוא אינו מרגיש מאומה‬ ‫בשבת‪ ,‬רח"ל‪ .‬אין זאת אלא מפני שלא נעשה אצלו הבירור‪ .‬וכבר אמר הרה"ק רבי נחמן מברסלב‬ ‫זי"ע‪ :‬דבר ברור הוא שאין 'עולם הזה'‪ .‬עולם הבא אני מאמין שיש‪ ,‬אולם עוה"ז בודאי שאין‪.‬‬ ‫)בשיעור בספר 'האדרת והאמונה' יום שלישי ב' אייר תשע"ט(‬ ‫ח‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור סגולות צדק‬ ‫המסוגל ביותר הוא להתפלל קודם שתבואנה הצרות‬ ‫עניין נפלא מבואר בזוה"ק )פר' נח(‪ ,‬שכאשר נח יצא מן התיבה וראה שהעולם חרב‪ ,‬בכה‪ .‬שאל‬ ‫אותו הקב"ה‪ :‬מפני מה אתה בוכה כעת‪ ,‬מדוע לא בכית קודם לכן‪ ,‬היה לך לבקש קודם‬ ‫המבול‪ ,‬ותפילותיך היו פועלות רחמים עבור בני הדור‪ .‬ובאמת יש להבין את נח‪ ,‬מפני מה לא‬ ‫התפלל קודם לכן‪ ,‬וקושיא זו מובאת בכל הספה"ק‪ ,‬מפני מה לא ביקש נח על בני דורו‪.‬‬ ‫התירוץ הוא‪ ,‬לפי שנח סבור היה שהעניין כבר אבוד ושכבר נגזרה הגזירה על בני הדור‪ .‬הנה‪,‬‬ ‫במשך מאה ועשרים שנה היה נח עוסק בבניין התיבה‪ ,‬כדדרשו חז"ל‪ ,‬והיו אנשי דורו‬ ‫שואלים אותו מה זאת לך‪ ,‬ואמר להם שעתיד הקב"ה להביא מבול לעולם‪ ,‬אלא שהיו מלגלגלין‬ ‫עליו ולא האמינוהו‪ .‬ועוד‪ ,‬שהיו אומרים שאפילו יביא הקב"ה מבול לעולם‪ ,‬לא יניחו לנח להיכנס‬ ‫לתיבה הוא ומשפחתו ולהינצל‪ ,‬אשר לכך הביא השי"ת דובים ואריות שהקיפו את התיבה ולא‬ ‫הניחום לפגוע בו‪ .‬כיון שכך‪ ,‬כסבור היה נח שהגזירה כבר נגזרה ואין להם תקווה עוד‪ ,‬שהעניין‬ ‫כבר חתום ולא יועילו בקשותיו‪ .‬נמצא שאין כל טענה כלפי נח על כך שלא התפלל על בני דורו‪.‬‬ ‫ועכ"ז אמר לו הקב"ה‪ :‬מדוע אתה בוכה כעת‪ ,‬היה לך לבקש קודם‪ .‬משמע‪ ,‬שאף על פי כן היה‬ ‫כח בתפילותיו של נח לפעול למען אנשי דורו שיינצלו‪ ,‬הגם שהירבו כל כך לחטוא בגזל‪ ,‬בחמס‬ ‫ובכל שאר העבירות החמורות כמובא בפסוקים ובמדרשי חז"ל‪ ,‬עכ"ז היה לו לבקש רחמים עבורם‬ ‫ותפילתו היתה פועלת‪.‬‬ ‫נמצינו למדים שהמסוגל ביותר הוא וכן צריך להתפלל קודם שתבואנה הצרות‪ ,‬ולא להמתין עד‬ ‫אשר הצרה כבר באה ח"ו‪ .‬הנה כל אחד יודע היטב עד כמה צריכים אנו בדורנו רחמי‬ ‫שמים מרובים‪ ,‬כאן בארץ ישראל ובכל העולם‪ ,‬יש לנו להרבות בתפילות ובתחנונים קודם‬ ‫שתבואנה הצרות‪ ,‬ובעז"ה תפילותינו תתקבלנה ותפעלנה שלא תבואנה הצרות‪ ,‬אך עכ"פ כעת‬ ‫הוא הזמן הראוי לבקש ולהעתיר‪ ,‬שישובו בתשובה כל מי שצריך לשוב בתשובה‪ ,‬ושהשי"ת‬ ‫ישפיע לנו רחמי שמים מרובים‪ .‬גדול עד מאוד כוחה של התפילה‪.‬‬ ‫עוד איתא בזוה"ק )פר' מסעי דף ר"מ ע"ב( בעניין 'הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת'‪,‬‬ ‫שקודם ימות המשיח יוצרכו ישראל לעבור מעברים לא פשוטים‪ ,‬רח"ל‪ ,‬כל מיני קשיים וצרות‬ ‫ושיהרגו בחרב את כל הרשעים והחוטאים רח"ל‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫והעצה היחידה לבטל גזירות קשות ורעות אלו היא התפילה‪ ,‬לבקש ולהתפלל על כך מראש‪,‬‬ ‫ולשוב בתשובה כדבעי‪ ,‬ובאמת שעל זה גופא יש לנו להתפלל ולבקש‪ ,‬שנזכה לכח‬ ‫תשובה‪ ,‬והבקשה היא בתפילה על תשובה‪' :‬השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך‬ ‫והחזירנו בתשובה שלימה לפניך'‪ .‬כן יעזרנו השי"ת שנזכה לגאולה השלימה מתוך רחמים וחסדים‬ ‫בקרוב בימינו אמן‪.‬‬ ‫)רעוא דרעוין פר' נח תשע"ח(‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‬ ‫כל שפע יורד יחד עם יר"ש‬ ‫מובא בשם הרה"ק ה'חוזה' מלובלין זי"ע‪ ,‬שכאשר נשפע שפע לאדם‪ ,‬הריהו יורד ביחד עם יראת‬ ‫שמים‪ .‬אין הכוונה רק לשפע הגשמי‪ ,‬אלא גם לשפע רוחני‪ ,‬שהרי כל ההשפעה מקורה‬ ‫ברוחניות דלמעלה‪ ,‬והוא מה שאחז"ל‪ ,‬שבשעה שיורד גשם יורדת עמו ברכה לעולם‪ ,‬ולמשל אף‬ ‫אותו סוחר העוסק במשא ומתן אף הוא מתברך‪ .‬ונראה‪ ,‬שאין הכוונה רק למשא ומתן בלבד‪,‬‬ ‫אלא לכל מה שהאדם עוסק בו‪ ,‬כמאחז"ל )תענית ח‪ (:‬גדול יום הגשמים שאפילו פרוטה שבכיס‬ ‫מתברכת בו‪ .‬מהו 'אפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו'‪ ,‬בשלמא כשאומרים שפלוני עוסק במשא‬ ‫ומתן ומסחרו מתברך ‪ -‬הרי זה מובן‪ .‬אולם מהו שאמרו ז"ל שאפילו פרוטה המונחת בכיס‬ ‫מתברכת‪ ,‬אין זה אלא 'מושג של ברכה'‪ ,‬יש מושג של ברכה‪ .‬כשם שיש מושג של 'עין הרע'‪,‬‬ ‫ר"ל‪ ,‬אשר בכוחה להזיק‪ ,‬כן יש להיפך‪ ,‬מושג של ברכה‪ ,‬שבכוחה להשפיע טובה לעולם‪ .‬זהו‬ ‫הטעם שנוהגים ללכת להתברך מפי תלמידי חכמים וצדיקים‪ :‬לפי שיש בזה מושג של ברכה‬ ‫שהקב"ה משפיע לעולם‪ .‬הגשם הוא ברכה‪ :‬ביום הגשמים שורה ברכה על כל הדברים שבעולם‪,‬‬ ‫ועל כל מה שהאדם עוסק בו‪ .‬כך הוא ביאור מאחז"ל בפשטות‪.‬‬ ‫)בדא"ח בשיעור בספר 'האדרת והאמונה' מיום שלישי כ"א חשוון תשע"ט(‬ ‫י‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור השו"ת‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ ˜וד˘ ˙˘ובו˙ ל˘אלו˙ ˘נ˘אלו‬ ‫לכ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫התחלת הגשמים‪-‬והתחדשות בכל יום‬ ‫שאל השואל‪:‬‬ ‫האיך ניתן להתחדש את כל נפשי כשיש לי עבר ארוך כל כך בעוה"ר ?‬ ‫ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪:‬‬ ‫כל זמן שלא היה אדם הראשון בעולם לא ירדו גשמים ולא צמח מאומה‪ ,‬הדשאים וכל הצמחים‬ ‫היו על הפתח עד אשר בא אדם הראשון והתפלל עליהם‪ ,‬וזהו שפירש רש"י )ב‪ ,‬ה( וז"ל‪:‬‬ ‫"טֶר ֶם י ִ ּהְיֶה בָאָר ֶץ" ‪ -‬עדיין לא היה בארץ כשנגמרה בריאת העולם בששי קודם שנברא אדם‪ ,‬וכל‬ ‫עשב השדה עדיין לא צמח‪ ,‬ובשלישי שכתוב "ו ַ ּתוֹצ ֵּא" ‪ -‬לא יצאו אלא על פתח הקרקע עמדו‪,‬‬ ‫עד יום הששי‪ .‬ולמה "כי לא המטיר"‪ .‬ומה טעם "לֹא המטיר" לפי שאדם א ַי ִ ּן ל ֲַעבֹד א ֶת ה ֲָא ָדמ ָה‪,‬‬ ‫ואין מכיר בטובתן של גשמים‪ .‬וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם‪ ,‬התפלל עליהם וירדו‪ ,‬וצמחו‬ ‫האילנות והדשאים"‪ ,‬עכ"ל רש"י‪.‬‬ ‫מדמצינו שיש התחדשות בכל יום בטבע הבריאה שהיא החיצוניות‪ ,‬מכל שכן שיש התחדשות‬ ‫בכל נפש ישראל‪ ,‬בכל יום בכח התורה‪ .‬כן יזכה אותנו השי"ת לצמיחה להתחדשות בכח התורה‪.‬‬ ‫)ליל שישי פ' חיי שרה תשע"ח(‬ ‫)*(‬ ‫רוח נכון חדש בקרבי‬ ‫דוד המע"ה אמר‪" :‬לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי" )תהלים נא‪ ,‬יב(‪ ,‬שתהא‬ ‫התחדשות‪ .‬ומה היא ההתחדשות? ההתחדשות היא הנקיות‪.‬‬ ‫למה הדבר דומה? לבית שהיה מלוכלך ואחר כך ניקוהו וטיהרוהו‪ ,‬ואז הכל רואים שנהיה 'בית‬ ‫חדש'‪ .‬זו היא ההתחדשות‪ :‬להיות נקי‪ ,‬בבחינת יוסף‪ ,‬דהיינו‪ :‬שמירת הברית‪ .‬איך זוכה‬ ‫האדם להתחדשות הזאת בשמירת הברית? מבאר ה'שפת אמת'‪ ,‬שהדרך לכך היא על ידי שלא‬ ‫יהיה אצל האדם שום מעשה נפרד מפנימיות חיות השי"ת שיש בו‪ .‬בכל דבר בו האדם עוסק‪,‬‬ ‫צריך שיחשוב שיש בזה חיות השי"ת‪ ,‬ושיהא דבוק בפנימיות‪ .‬מי שהוא דבוק לפנימיות‪ ,‬אין לו‬ ‫יא‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫שום מיצר‪ ,‬ויודע שכל ההסתרה אינה אלא מבחוץ‪ .‬אבל הפנימיות היא מהשי"ת והכל לטובה‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬לזה צריך אמונה‪ :‬שתהא האמונה קבועה בלב האדם‪ ,‬שידע ויאמין כי הכל חיות השי"ת‪.‬‬ ‫האמונה היא הדביקות בשורש‪ ,‬דביקות אל חיות ה'‪.‬‬ ‫)כ"ה תשרי תשע"ח(‬ ‫מדור יומא דהילולא‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ מלוה מלכה ו˘אר דברו˙ ˜וד˘‬ ‫מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫הרה"ק רבי אברהם משה ]הראשון[ מפשעווארסק זיע"א‬ ‫ט' חשון‬ ‫היו שכינוהו 'רבי משה הגדול' והיו שכינוהו 'רבי משה הראשון' מפשעווארסק‪.‬‬ ‫מעשה היה ברה"ק רבי הירש מרימנוב זי"ע שהלך לטבול במקווה אחרי שטבל שם‬ ‫הרה"ק רבי אברהם משה מפשעווארסק זי"ע‪ .‬לאחר שטבל‪ ,‬קיבל הרבי ר'‬ ‫הירש התעוררות והתלהבות עצומה לעבודת ה'‪ ,‬על כן הלך אל הרה"ק מפשעווארסק‬ ‫זי"ע‪ .‬אמר לו אז הרה"ק מפשעווארסק זי"ע שמקומו הוא אצל הרה"ק הרבי רבי‬ ‫מנדל'י מרימנוב זי"ע‪ ,‬שיילך אליו‪ ,‬ואכן הלך הרה"ק רבי הירש זי"ע אל הרה"ק‬ ‫הרר"מ מרימנוב זי"ע‪.‬‬ ‫היה פעם מתנגד אחד שליגלג על סיפורי החסידים שסיפרו על הרה"ק מפשעווארסק‬ ‫זי"ע שיכול הוא לראות ברוח הקודש גלויה‪ ,‬ואותו מתנגד אמר שרצונו לראות‬ ‫את הצדיק‪ ,‬וכוונתו היתה ללגלג על אותו צדיק‪ .‬החליט לבוא לבית מדרשו של הצדיק‬ ‫בשעת סעודה שלישית‪ ,‬שאז בית המדרש חשוך‪ .‬והנה‪ ,‬ברגע שהמתנגד נכנס לבית‬ ‫המדרש‪ ,‬קרא הרה"ק רבי אברהם משה מפשעווארסק זי"ע‪ :‬כעת נכנס לבית המדרש‬ ‫נואף‪ .‬כששמע האיש כך‪ ,‬תמה על הדברים וטען שאין זו אמת‪ .‬שקר הדבר‪ .‬היה שם‬ ‫יב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫אז‪ ,‬בבית המדרש‪ ,‬הרה"ק רבי משה ]השני[ מפשעווארסק בעל 'אור פני משה' זי"ע‪.‬‬ ‫התבונן והרהר הרה"ק רבי משה ]השני[‪ ,‬היאך ייתכן שהרבי ר' משה אמר על האיש‬ ‫ההוא שנואף הוא‪ ,‬והרי הוא טוען שמעולם לא נאף‪ ,‬אמר אז הרבי משה ]השני[‬ ‫שמסתמא כוונת הרבי היתה למאחז"ל בגמ' מנחות שכאשר אדם פוגם בעיניים‪,‬‬ ‫רח"ל‪ ,‬הרי זה כניאוף ממש‪ .‬ואמר אז "איה הקדשה‪ ,‬היא בעינים על הדרך" פירוש‪,‬‬ ‫רק כאשר שומרים את העיניים בדרכים ניתן לזכות לקדושה‪ .‬והתברר שהאיש ההוא‬ ‫לא שמר את עיניו‪ .‬ונוכח לדעת שעיניו של הצדיק צופיות ובוחנות גם בחשכת בית‬ ‫המדרש‪ ,‬ועל כן הרגיש בהיכנסו שאינו שומר את עיניו‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי אברהם מסלונים זיע"א‬ ‫בעל 'יסוד העבודה'‬ ‫י"א מרחשוון תרמ"ד‬ ‫לרגל הילולת הרה"ק בעל 'יסוד העבודה' זי"ע מהראוי לספר כאן את המעשה שארע‬ ‫באחת מבנות ישראל אשר נתבוללה והלכה לבין הגויים‪ ,‬רח"ל‪ .‬נסעה אמה של‬ ‫אותה בחורה לסלונים‪ ,‬אל הרה"ק בעל 'יסוד העבודה' זי"ע‪ ,‬להתחנן לפניו שיפעל‬ ‫ישועה לבתה‪ .‬בעת ההיא ישב הרה"ק הנ"ל לצד אחד מתלמידיו הגדולים של הרה"ק‬ ‫רבי נח מלעכאוויטש זי"ע‪ ,‬תלמיד חכם מורם מעם וירא שמים מרבים‪ .‬בבואה‪ ,‬ראתה‬ ‫האשה למולה שני יהודים בעלי צורה‪ ,‬ושאלה אותם מי משניהם הוא הרבי‪ .‬הצביע‬ ‫ה'יסוד העבודה' על התלמיד ההוא של רבי נח‪ ,‬ואילו תלמידו של רבי נח חיווה כלפי‬ ‫הרה"ק בעל 'יסוד העבודה'‪ .‬בכתה האשה‪ :‬הלא ליבי שותת דם‪ ,‬וכאן מהתלים בי‬ ‫]כאשר כל אחד מהשניים מצביע על חברו[ כיון שכך‪ ,‬גילה לה הרה"ק בעל 'יסוד‬ ‫העבודה' שהוא הרבי‪ ,‬ושאל אותה‪ :‬האם יש ברשותך בגד של בתך? השיבה האשה‬ ‫שיש לה‪ .‬אמר לה הרה"ק‪ :‬טלי כמה חוטים אחד מתוך חלקו הפנימי של הבגד מתוך‬ ‫פנים‪-‬הבגד אשר תחת ב' הזרועות‪ ,‬עשי מהם פתילה להדלקת הנר לכבוד שבת‪,‬‬ ‫ואמרי בשעת הדלקת הנר‪ ,‬כשם שפתילה זו בוערת לכבוד שבת קודש‪ ,‬כך יבער לבה‬ ‫של בתי ליהדות‪ .‬עשתה אותה אשה כך‪ ,‬ובתוך זמן קצר חזרה הבת בתשובה שלימה‪,‬‬ ‫מהראוי לספר מעשה זה בארצות הברית‪ ,‬שאף שם ראוי להם לעשות כך למען‬ ‫יג‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫נשמות אותם אשר ירדו מהדרך‪ .‬הגע עצמך‪ ,‬סגולה מהרה"ק בעל 'יסוד העבודה'‬ ‫זי"ע – סגולה אמיתית היא‪.‬‬ ‫מעשה נוסף היה ביהודי אחד אשר יצא למסחרו‪ ,‬והרויח בו עשרים וחמשה רובלי‬ ‫כסף‪ ,‬סכום הגון ונכבד מאוד בימים ההם‪ .‬ואולם כעבור זמן קצר נגנב ממנו‬ ‫מלבוש של שבת‪ ,‬אשר שוויו היה עשרים וחמשה רובלי כסף‪ ,‬בדיוק כסכום אותו‬ ‫הרויח במסחרו‪ ,‬ויהי בעיניו לפלא‪ .‬תמה האיש‪ ,‬ובא לו אצל הרה"ק בעל 'יסוד‬ ‫העבודה' זי"ע לשאול אותו מה זה ועל מה זה‪ .‬נענה הרה"ק ואמר לו‪ :‬גזירה היא‬ ‫שנגזרה עליך שיטלו ממך את מלבוש הנשמה‪ .‬מלבוש הנשמה הוא הגוף‪ .‬לבסוף‬ ‫הומתקה הגזירה מעליך‪ ,‬והחליפוה במלבוש ההוא שנגנב ממך‪ .‬לאחר מכן זכית‬ ‫להמתקה נוספת‪ ,‬וקצבו לך מן שמיא להרויח במסחרך כ"ה רוב"כ‪ ,‬כסכום אשר היה‬ ‫שוויו של המלבוש ההוא שניטל ממך חלף נשמתך‪ ,‬רואים אפוא שבכוחם של‬ ‫הצדיקים להמתיק‪ .‬כן יעזרנו השי"ת שבזכות הצדיקים זי"ע יומתקו כל הדינים וכל‬ ‫מיני צער ועגמת נפש שישראל עוברים‪ ,‬ונזכה מהרה לישועה‪.‬‬ ‫יד‬ ‫לא מוגה‬ ‫ˆד˜‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א‬ ‫דא"ח בסעודה שלישית בעת רעוא דרעוין פר' בראשית‬ ‫שב"ק כ"ט תשרי תשפ"ז‬ ‫צלם ותמונה‪ ,‬כדכתיב בפרשת ואתחנן‬ ‫בפרשתן מבואר כל סדר השתלשלות‬ ‫)דברים ד' י"ב( ותמונה אינכם רואים‪ ,‬לכך‬ ‫בריאת העולם ובאחרונה בריאת‬ ‫מפרש בדפוס שלנו‪ ,‬ור"ל העשוי לנו כמו‬ ‫האדם שזה אנו הבני אדם ואוחז בנו מורא‬ ‫שפירש בסמוך על מלת בצלמו בדפוס העשוי‬ ‫ופחד בראות הפסוקים האיך ובדמות מי‬ ‫לו‪ ,‬והא דפרש"י בסמוך צלם דיוקן יוצרו‪ ,‬הכי‬ ‫נוצרנו כדכתיב )בראשית א‪ ,‬כו( ויאמר‬ ‫פירושו באותו דיוקן שנראה להם לנביאים‬ ‫אלוקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וכו' וגו'‬ ‫כשנגלה להם‪ ,‬כך ברא את האדם‪ ,‬ועוד י"ל‬ ‫בפסוק הבא )שם‪ ,‬כז( ויברא אלוקים את‬ ‫משום כפל לשון פרש"י צלם דיוקן יוצרו‪,‬‬ ‫האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אתו זכר‬ ‫משום דכתיב בצלמו בצלם אלהים‪ ,‬אלא ודאי‬ ‫ונקבה ברא אתם‪ .‬כאן יש לעצור ולשאול את‬ ‫בצלמו קאי על הדפוס העשוי לו‪ ,‬ובצלם‬ ‫עצמינו עד כמה מודעים אנו לכך שאנו‬ ‫אלהים קאי על דמות דיוקן ודו"ק‪ ,‬ועיין‬ ‫בדמות צלם אלו' שהטביע בנו הבורא ית'‬ ‫ברא"ם‪ .‬וכן מבאר בכלי יקר עמ"ש כי בצלם‬ ‫ועוד שאנו נוצרים בזכר ונקבה יחד שכך הוא‬ ‫אלוקים עשה את האדם‪ .‬לספר הפלא שבו‬ ‫בכל דבר בדצחו"מ לברכה לנו להמשך קיום‬ ‫נבדל האדם משאר בעלי חיים‪ ,‬ועל פירוש זה‬ ‫העולם הן במדבר היינו בני אדם והן בצומח‬ ‫הסכימו רבים ובאו עוד פירושים רבים בענין‬ ‫והן בחיות ועופות והן בדומם‪ ,‬אך טרם אנו‬ ‫אמירת נעשה ובענין הצלם והדמות‪ .‬ונכון‬ ‫ממשיכים יש להעמיק בדברי רש"י הק'‬ ‫לומר שלכך אמר לשון נעשה להראות‬ ‫שמבאר לנו פרט זה‪ .‬בצלמינו‪-‬בדפוס שלנו‪.‬‬ ‫שררתו ית' דווקא כשברא את האדם להורות‬ ‫כדמותנו‪-‬להבין ולהשכיל‪ .‬ומבאר בזה השפתי‬ ‫שעיקר מלכותו ית' נראה בבריאות‪ ,‬מן האדם‬ ‫חכמים בדפוס שהכינו לאדם‪ ,‬אבל אין לפרש‬ ‫אשר יצר לכבודו ועניין הצלם והדמות אע"פ‬ ‫בצלמו של הקב"ה‪ ,‬דהא אין להקב"ה שום‬ ‫טו‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫כתב הרא"ם למא"ד )ברכות ס"א‪ (.‬פרצוף‪,‬‬ ‫שנאמר )ישעיה מ‪.‬יח( ומה דמות תערכו לו‪.‬‬ ‫יהיה כמשמעו למלאות החסרון וכו'‪,‬‬ ‫וכתיב )שם שם כה( ואל מי תדמיוני ואשוה‪.‬‬ ‫ולא היה חסר מגופו‪ ,‬כלומר כי היו כמין ב'‬ ‫מ"מ מצינו שהקב"ה מתראה לנביאיו בדמיון‬ ‫פרצופין עם גופין מדובקים זה בצד זה ולא‬ ‫דמות אדם כי בהר סיני נראה כזקן יושב‬ ‫נחסר אלא מקום החתך וק"ל נ"ל‪.‬‬ ‫בישיבה ועל הים נראה כגבור וכתיב )יחזקאל‬ ‫הנה לפי זה נבוא למסקנא ברורה שכל בן‬ ‫א‪.‬כו( ועל הכסא דמות כמראה אדם‪ .‬כי בכל‬ ‫אדם נברא בצלם אלו' והוא בבת זוגו‬ ‫אלה הדמיונות רגיל הוא ית' להתראות ועליו‬ ‫תומ"י אלא שצריך למצאו דמצא אשה מצא‬ ‫יכול להיות שאמר בצלמנו כדמותנו אע"פ‬ ‫טוב ועוד כמ"ש ששם אשה היא על שם כי‬ ‫שבאמת אין לו ית' דמות וכבוד אלוקים‬ ‫מאיש לקחה‪ ,‬ומה יעשה מי שרואה שמתעכב‬ ‫הסתר דבר‪.‬‬ ‫מלבוא ישועתו עליו לידע שעומדת היא מוכן‬ ‫ולבתריה בסוף הפרשה כתיב בנוסף‬ ‫לו לבוא הזמן וכדי לקרב ישועתו יפציר‬ ‫)בראשית ה‪ ,‬א‪-‬ב( זה ספר‬ ‫בתפילה ויראה כלפי שמיא גודל אמונתו בו‬ ‫תולדת אדם ביום ברא אלוקים אדם בדמות‬ ‫ית' ויכין כבר בקבוק משקה בצד לשמחת‬ ‫אלוקים עשה אתו‪ .‬זכר ונקבה בראם ויברך‬ ‫הווארט ובזמן קצר יראה שנושע והוא בדוק‬ ‫אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם‪.‬‬ ‫ומנוסה ולא כסגולה אלא עצה טובה לקרב‬ ‫והנה על הפסוק זכר ונקבה ברא אותם‬ ‫האמונה האמיתית ללב האדם דמציאות הוא‬ ‫פירש"י ז"ל‪ ,‬ולהלן הוא אומר ויקח‬ ‫בכך כמבואר בזוה"ק פר' בא שע"י ההודאה‬ ‫אחת מצלעותיו וגו' )בראשית ב‪ ,‬כא‪ ,(.‬מדרש‬ ‫על להבא כבר נושעים שלא יהא הברכת‬ ‫אגדה שנבראו שני פרצופים בריאה ראשונה‬ ‫הודאה לבטלה‪ .‬וכמו שאמרנו כבר כמה‬ ‫ואחר כך חלקן‪ ,‬ופשוטו של מקרא‪ ,‬כאן‬ ‫פעמים בשם הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע‬ ‫הודיעך שנבראו שניהם בששי‪ ,‬ולא פירש לך‬ ‫שאמר‪ ,‬שהקב"ה סולח מיד‪ ,‬על מנת שלא‬ ‫כיצד ברייתן‪ ,‬ופירש לך במקום אחר‪.‬‬ ‫תהיה זו ברכה לבטלה‪ .‬כאותו ילד שרוצה‬ ‫דהנה להלן )ב‪ ,‬כא( כתיב ויפל ה' אלוקים‬ ‫סוכריה מאביו ומברך 'שהכל נהיה בדברו'‪,‬‬ ‫תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת‬ ‫ואביו מוכרח ליתן לו מבוקשו כדי שלא תהיה‬ ‫מצלעותיו וכו'‪ ,‬וגו' בפסוקים הבאים )שם‪,‬‬ ‫ברכתו לבטלה‪.‬‬ ‫כב‪-‬כג( ויבן ה' אלוקים את הצלע אשר לקח‬ ‫כן יעזרינו השי"ת שיתן ךנו שכל להכין כבר‬ ‫מן האדם לאשה ויבאה אל האדם‪ .‬ויאמר‬ ‫ראיה במציאות על הודאתינו בבקבוק‬ ‫האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי‬ ‫לחיים וכדו' כל אחד בדבר ישועתו ובכח‬ ‫לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת וגו'‪.‬‬ ‫טז‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫לאוקמא שכינתא מעפרא וליחוד השלם‬ ‫ההכרח נזכה לישועות והשפעות טובות בכל‬ ‫כנסת ישראל עם השכינה הק' למהוי אחד‬ ‫מילי דמיטב בבני טובים וזש"ק וחיי אריכי‬ ‫באחד בקרוב בימינו אמן‪.‬‬ ‫ומזוני רויחי ושידוכים טובים והגונים למי‬ ‫שצריך לו ולזרעו בעת ובזמנו ושנזכה כבר‬ ‫פניני דרכי אמונה‬ ‫על פרשתן‬ ‫בפירוש הפסוק בפר' בראשית )ו'‪ ,‬ה'( וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ ובהמשך הפסוקים‬ ‫)שם ה'‪-‬ח'( וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום‪ ,‬וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ‬ ‫ויתעצב אל לבו ויאמר ה' אמחה את האדם אשר בראתי וכו' וגו' כי ניחמתי כי עשיתים‪ ,‬ונח מצא‬ ‫חן בעיני הוי"ה‪ ,‬מבאר הרה"ק הרר"א מליז'ענסק זיע"א רצה לומר כל זמן שהוא בארץ ורבה רעת‬ ‫האדם‪ ,‬ועל ידי זה גם הרוצה לעבוד השם יתברך ואינו עושה רע אף על פי כן מחשבתו מושכתו‬ ‫רק רע כל היום‪ ,‬וינחם ה'‪ ,‬פירוש נחמה היה לו יתברך בזה שיש לו לאדם התנצלות לפניו יתברך‬ ‫כי עשה את האדם רצה לומר כמאמר חז"ל )ברכות ל"ב‪ ,‬ע"א( אלמלא שלשה מקראות הללו‬ ‫]רש"י שמעידין שיש ביד הקב"ה לתקן יצרינו ולהסיר יצר הרע ממנו[ נתמוטטו רגליהם של שונאי‬ ‫ישראל ]רש"י אבל עכשיו יש לנו פתחון פה שהוא גרם לנו שברא יצר הרע[ וכו' והאחד‬ ‫מהכתובים הוא ואשר הרעותי )מיכה ד'‪ ,‬ו'( את לבם‪ ,‬שנתתי להם יצר הרע‪ ,‬ויתעצב אל לבו‬ ‫פירוש שהשם יתברך התעצב בשביל לבו של אדם שנותן לו לב אבן כזה‪.‬‬ ‫)*(‬ ‫ונח מצא חן פירוש שנח היה צדיק‪ ,‬והפך את עצמו מטבע העלול להפרידו מדביקות הבורא‬ ‫יתעלה‪ ,‬והתחזק להתדבק בבורא‪ ,‬ומצא חן‪ ,‬נ"ח בהיפוך אותיות ח"ן ]ראה בזוה"ק בפרשתן‬ ‫)ח"א נ"ח ב‪ (:‬וז"ל נח בהיפוך אתוון חן‪ ,‬כמה דאת אמר ונח מצא חן א"ר יוסי חן היינו נח‪[.‬‬ ‫להיות לו חן בעיני השם יתברך‪.‬‬ ‫)צפרא דשבתא פרשת נח תש"פ(‬ ‫*‬ ‫יז‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫צירוף חודש חשוון‬ ‫צירוף חודש חשוון הוא והה"י ע"פ תיקו"ז )בדף ט‪ (:‬והוא מר"ת היוצא מפסוק ו ּ ְדב ָש ׁ ה ַיּוֹם ה ַזֶּה‬ ‫יהו"ה )דברים כו טו‪-‬טז(‪ ,‬הנה מכל הי"ב צירופי חודשים אין אחד בהם שמשולב מב'‬ ‫פסוקים אלא מתוך פסוק אחד‪ ,‬בשונה הכא שתיבת ודבש הינו תיבה אחרונה בפסוק אחד ושאר‬ ‫הג' תיבות הם מהפסוק הבא‪ .‬ודורש התבוננות מעט‪.‬‬ ‫ובדרך רמז אפשר לומר כי הנה ידו שכל שני אותיות מכוונות לחצי חודש ב' הראשונים לדגמא‬ ‫בחודש חשוון ו"ה עד ט"ו חשוון ו‪-‬ה"י עד ר"ח כסליו‪ ,‬והנה יוצא שאות ו' האות הראשון‬ ‫מצירוף חודש זה מכוון עד ז' מרחשוון שרק אז מתחילין לשאול על המטר והחל החורף‪ ,‬לרמז‬ ‫שז' ימים ראשונים קשורים עדיין לחודש בו אכלו דבש ומז' מרחוון עד סוף הוא כמו תקופה‬ ‫חדשה‪.‬‬ ‫עוד אפשר לבאר ע"פ דברי הרה"ק הבעל התניא זיע"א בליקוטי תורה על פסוק זה שבפר' כי‬ ‫תבוא )שם פרק א( היום הזה הוי"ה אלוקיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים‬ ‫ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך‪ .‬את ה' האמרת היום וגו' וה' האמירך היום וגו'‪.‬‬ ‫להבין פירוש היום הזה ולא כתיב איזה יום משום דהמקרא מחובר לפרשה שלמעלה הימנה‬ ‫שמסיימת ארץ זבת חלב ודבש שקודם שנכנסו לארץ היה כריתת ברית על קבלת התורה מלבד‬ ‫הברית אשר כרת אתם בחורב וזהו היום הזה וגו' דהיינו בשעת כניסתן לארץ‪.‬‬ ‫ולכן ודבש היום הזה הוי"ה הוא ראשי תיבות צירוף הוי"ה אחת שהוא"ו של ודבש שבפרשה‬ ‫ראשונה מחובר למקרא שלמטה הימנה כי ככל ענין אחד‪.‬‬ ‫והנה בחי' ארץ ישראל הוא בחי' תורה שבעל פה‪ .‬כי בחי' ישראל הוא בחי' אדם‪ .‬והוא כמ"ש‬ ‫ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם וגו' וזהו תורה שבכתב‪ .‬וארץ ישראל הוא בחי' תורה‬ ‫שבעל פה בחי' והארץ הדום רגלי‪ ,‬כי אע"פ שעיקר דיני התורה שבע"פ הוא בבחי' עשי' גשמיות‬ ‫מ"מ הרי היא כמו בחי' רגל וסוף מעשה לבחי' אדם הנ"ל אלא שירדה ונתלבשה ממקום גבוה‬ ‫למקום נמוך ונקרא ארץ זבת חלב ודבש‪ .‬כי דבש וחלב תחת לשונך וזהו סתרי תורה לפי שיש‬ ‫בה מתיקות והן הם טעמי תורה והכל נמשך ונשפע מבחי' ארץ הנ"ל כי סוף מעהש במחשבה‬ ‫תחלה ואי אפשרלהשיג טעמי תורה וסודותיה אם לא על ידי ידיעת התורה שבע"פ כמו למשל‬ ‫מלך שבונה בנין מפואר ואי אפשר להשיג חכמתו ורצונו שבבנין בלי שיוגמר בנין הנ"ל‬ ‫בשלימותו‪.‬והנה שלימות וגמר הזה הוא בסוף מעשה שהוא על פי תורה שבעל פה אשר בה גילוי‬ ‫רצונו ית' כי על פי תורה שבכתב אי אפשר לידע שום דין על בוריו בלתי פירוש הגמרא כמו‬ ‫דרשת טטפת שבתפילין כו' וכיוצא בהן‪ .‬ואיך הם נכתבין וכל פרטי דקדוקיהם )וע' באגה"ק קרבו‬ ‫יח‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫לסופו בד"ה אשת חיל עטרת בעלה וזהו ענין בינה יתירה ניתנה באשה כו' שדרשו רז"ל פ"ה‬ ‫דנדה ע"פ ויבן הוי"ה אלקים את הצלע כו' וע' בזהר בראשית דמ"ח ע"ב( ועמ"ש בפ' וארא ע"פ‬ ‫לכן אמור לבנ"י בביאור ענין והבאתי אתכם אל הארץ כו' וכם ויבן לשון בנין כמ"ש רז"ל ע"פ‬ ‫ורב שלום בניך א"ת בניך אלא בוניך כי תורה שבעל פה נק' ג"כ בית כמ"ש במ"א ונודע דבחי'‬ ‫בית שרשו ממקום גבוה מאד כו' ועמ"ש בפ' נשא סד"ה כה תברכו מענין ורב שלום בניך כו'‬ ‫ולכן הוי"ו של ודבד מחובר עם היום הזה הוי"ה להיות בצירוף שם הוי"ה אחת‪.‬‬ ‫והנה יש בחי' עולם שנה נפש כי כמו שיש בחי' זו בעולם כך יש בשנה והוא בראש השנה‪ .‬ולכן‬ ‫קורין פרשה זו קודם ראש השנה כי היום הזה וגו' קאי על ר"ה )עיין בפי' הרמ"ז בזהר ר"פ‬ ‫בא( )דל"ב ע"ב( גבי היום דא ראש השנה ובכל שנה קודם ראש השנה צריך כריתת ברית מחדש‬ ‫על קבלת התורה שבראש השנה הוא בחי' מצוך לעשות את החקים וגו' )לפי שבר"ה הוא ענין‬ ‫אחד עם תורה שבעל פה כי ר"ה הוא בחי' שתמליכוני עליכם ומלכות פה תורה שבעל פה קרינן‬ ‫לה כו' לכך כמו שבתורה שבעל פה הוא גילוי הרצון עליון איך יעשו התפילין והסוכה כו' כך‬ ‫בראש השנה הוא גילוי רצון עליון ולכן בר"ה הוא בחי' מצוך לעשות כו'( ולכן נקרא ראש השנה‬ ‫ולא תחלת השנה כי כמו שיש בחי' ראש בנפש שהוא ראש ושכל לגבי הגוף כך יש בחי' ראש‬ ‫בשנה והוא ראש השנה )הוא בחי' גלגלתא דחפיא על מוחא שהוא בחי' גילוי רצון העליון וכמ"ש‬ ‫במ"א ע"פ תקעו בחדש כו' והנה כמו דבתשבע"פ הוא בחי' בינה יתירה ניתנה כו' כך ג"כ בבחי'‬ ‫יראה שהיא בחי' ראש השנה אע"ג דיראה נק' בחי' נוקבא לגבי אהבה וכמ"ש אשה יראת ה'‬ ‫וכתיב זכר חסדו אעפ"כ זה השער כו' ושרשה מיראה עילאה כו' וכן בבחי' דיבור שהוא בחי'‬ ‫בנין המל' שנקרא דבר ה' שזהו בחי' ר"ה שייך ג"כ בחי' זו דבינה יתירה ניתנה כו' והיינו דמ"ש‬ ‫ויבן ה' אלהים את הצלע הוא ביום ו' למע"ב שהוא ר"ה(‪.‬‬ ‫)א' לך לך ה' מרחשוון תשע"ז‪-‬לוד(‬ ‫*‬ ‫תיקונים ע"י סיפורי צדיקים‬ ‫כ"ק אאמו"ר הקוה"ט זיע"א עסק הרבה בדרכי ובתורת הרה"ק הס"ק מרוז'ין זיע"א במיוחד והיה‬ ‫חוזר על כך שהרה"ק רבי אהרן מקרלין זי"ע אמר שהרה"ק מרוז'ין זי"ע פעל את כל התיקונים‬ ‫כולם על ידי סיפורי צדיקים‪.‬‬ ‫)ליל ד' נח אור לג' חשון תשפ"ז(‬ ‫יט‬