gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate

שבוע: נח (2026-10-12)

דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גליון‬ ‫דברות קודש‬ ‫קרעטשניף סיגעט‬ ‫דברי אלוקים חיים‬ ‫מרבותה"ק זי"ע‬ ‫ולהבדלחט"א‬ ‫מכ"ק מרן רבינו שליט"א‬ ‫שפ"ז‬ ‫הגדול‬ ‫פרשתשצות נ‪-‬ח ת‬ ‫שבת‬ ‫פר‬ ‫הפסחגש‬ ‫פרחגשת וי‬ ‫תשפ''ו‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫יו"לרי אמונה"‬ ‫ע"י‬ ‫מכון "נה‬ ‫דחסימדכיוןק"רנעטשניף סיגעט‬ ‫"‬ ‫ה‬‫נ‬‫ו‬‫מ‬ ‫א‬ ‫י‬‫ר‬ ‫ה‬ ‫דחסידי קרעטשניף סיגעט‬ ‫תוכן‪:‬‬ ‫דברי תורה מרביה"ק בעל רזא דאמונה זיע"א פרשת נח‪..........................‬עמוד א‬ ‫שיחות קודש מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א ליל שב"ק פ' בראשית‪ ........‬עמוד ג‬ ‫שיחות קודש מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א יום שב"ק פ' בראשית‪ ........‬עמוד י‬ ‫ברכת הקודש מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א מוצאי שמחת תורה‪........‬עמוד י"ד‬ ‫הוצאת הגליון נתרם לע"נ‬ ‫קודש‬ ‫דברות‬ ‫הרה"ק רבי זיידא אליעזר זאב בן‬ ‫ויגש‬ ‫הרה"ק רבי צבי הירש זי"ע ועכי"א‬ ‫מערכת קול קרעטשניף סיגעט‬ ‫רעוא דרעוין‬ ‫ניתן לשמוע דברות קודש דא"ח מרבותינו הק' זי"ע‬ ‫ויבדלחט"א כ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א‬ ‫שב”ק פרשת וישב תשפ”ו‬ ‫וכן מהנעשה והנשמע בצל הקודש‬ ‫בית שמש יצ”ו‬ ‫‪02-313-6802‬‬ ‫בעיר‬ ‫ארה"ק‪:‬‬ ‫מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א‬ ‫ארה"ב‪1518-592-0074 :‬‬ ‫ענגלאנד‪4420-81477-116 :‬‬ ‫ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י‪(:‬‬ ‫הזכויותבעש”ט‪,‬‬ ‫שמורות‬ ‫בזכותכלשב”ק‪,‬‬ ‫השי”ת יעזור בזכות הצבור‪© ,‬‬ ‫‪ 4165512@gmail.com‬בבית חמיה שהיתה צנועה‪,‬‬ ‫בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו מקום שכסתה פניה‬ ‫זה‪ ,‬כל הצדיקים‪ ,‬ב״ה דיש עדיין קבוצה עיי”ש ברש”י‪ ,‬וכשהיה הבעש”ט בסטמבול‬ ‫יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן‪ ,‬ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים‪,‬‬ ‫א‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫דרעוין‬ ‫רעוא‬ ‫דברי תורה‬ ‫תשפ”וזיעוכי"א‬ ‫וישבדאמונה‬ ‫פרשת‬ ‫בעל רזא‬ ‫שב”ק‬ ‫רביה"ק‬ ‫מכ"ק מרן‬ ‫בעיר בית שמש יצ”ו‬ ‫רבינונחעט”ר שליט”א‬ ‫פרשת‬ ‫מאת כ”ק מרן‬ ‫הי"ג י‪(:‬‬ ‫את )כלסוטה‬‫לידע ז”ל‬ ‫רבותינו‬ ‫ודרשו א’ –‬ ‫בעש”ט‪‘ ,‬אמונה’‬ ‫לתיבת‬ ‫שב”ק‪,‬‬ ‫ונשיבזכות‬ ‫בניו אתו‬ ‫הצבור‪,‬‬ ‫בזכותואשתו‬ ‫יעזורובניו‬ ‫השי”ת‬ ‫ויבוא נח‬ ‫שהיתה בהם‬ ‫צנועה‪,‬‬ ‫חמיה ולהאמין‬ ‫בבית ית"ש‬ ‫פניההבורא‬ ‫עיקרים על‬ ‫שכסתה‬ ‫(ז‪ ,‬ז)‬ ‫מקום‬ ‫שיסדו‬ ‫המבול‬ ‫ובזכות מי‬ ‫אבי הק’‬ ‫התיבה מפני‬ ‫אל‬ ‫בזכות זקני ה’‬ ‫בחוש ממש‪ .‬ב’ ‪ -‬מלשון המשכה וגידול‬ ‫בסטמבול‬ ‫עיי”ש ברש”י‪ ,‬וכשהיה הבעש”ט‬ ‫זה‪ ,‬כל הצדיקים‪ ,‬ב״ה דיש עדיין קבוצה‬ ‫כדכתיב במגילת אסתר ויהי ‘אומן’ את‬ ‫וברש"י‪ ,‬אף נח מקטני אמנה היה‪,‬‬ ‫ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים‪,‬‬ ‫יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן‪,‬‬ ‫הדסה‪ ,‬שפירושו שגידל את אסתר בביתו‪.‬‬ ‫מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול‪,‬‬ ‫ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו‬ ‫ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג‪,‬‬ ‫ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים‪.‬‬ ‫השמים‬ ‫את מה‬ ‫עושהומן‬ ‫צניעות‪,‬‬ ‫מעניןשהיא‬ ‫האמונה‬‫הקודם‬ ‫בשבת‬ ‫וכוחה של‬ ‫והנה זה הזמן של ס”ג הוא זמן של תשובה‬ ‫הה”ק‬ ‫ומצפהמאא”ז‬ ‫להימשך‬ ‫ומייחלכידוע‬ ‫מקווה מזה‪,‬‬ ‫שהאדםשנדבר‬‫נסתבב‬ ‫קדמה‬ ‫תשובה מאת‬ ‫אחז”ל‪ ..‬בעצמו‬ ‫נח שמע‬ ‫דהנה‬ ‫תכליתה‬ ‫שהרי‬ ‫ומהותמוה‬ ‫ובטחונומכל‬ ‫אמונתוגדולה א‬ ‫גודלשריפה‬ ‫שעשה‬‫זי”עדלפי‬ ‫מורא”ז‬ ‫למציאות‪,‬‬ ‫הכל‬‫אתוגם‬ ‫מבולומתקן‬ ‫לעולם‪,‬‬ ‫להגיע הכל‬ ‫שמגביה‬ ‫הקב"הוענינה‬ ‫שצריך‬ ‫לעולם‪,‬‬ ‫במציאות‪,‬וכפי‬ ‫הדבר להיות‬ ‫בשלימות הוא‬ ‫האדם הופך‬ ‫[המעשה‬ ‫של‬ ‫הצעיפים‪,‬‬ ‫תשובה‪ ,‬שנה‬ ‫שנתן‬ ‫דרך ועשרים‬ ‫דיש מאה‬ ‫‘תיבת נח’‬ ‫לשרשה‪,‬‬ ‫בחזרה את‬ ‫בנה‬ ‫וזורע‪.‬אמו‬ ‫לפניעולםמטת‬‫כדאיתא (בשבת) מאמין בחי‬ ‫שסיפר רביה”ק הכ”מ‬ ‫והיה אומר כל אותו הזמן להאנשים‬ ‫בסה”ק‬ ‫השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש‬ ‫שעתיד הקב"ה להביא מבול לעולם כדי‬ ‫הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק‬ ‫סידורו של שבת‪ ,‬של זקה”ק בעל באר מים‬ ‫ולפיכך אע"פ שהיה נח הצדיק מאמין גמור‬ ‫שישובו כמובא ברש"י לעיל (ו‪ ,‬יד)‪.‬‬ ‫חופה‬ ‫רבי חיים מרדכי ע”ה‪ ,‬שהיה איזה‬ ‫בבוראו‪ ,‬מכל מקום היה חושש להאמין‬ ‫חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר צפת‬ ‫המשפחה‬ ‫זי”ע וכל‬ ‫המבול‪ ,‬והיה‬ ‫מורא”זשל‬ ‫הרה”ק בבואו‬ ‫מצאצאי‬ ‫באמונה יתירה‬ ‫התוה"קז”ך‬ ‫בשבוע זו‬ ‫דיליה עליו‬ ‫יומד”ק העידה‬ ‫תמוה איך‬ ‫ת”ו[ועודשחל‬ ‫צעיפים‬ ‫השמחה יחזרו‬ ‫תקותולכבוד‬ ‫שברגע האחרון‬ ‫הנשים קנו‬ ‫תולה את‬ ‫בית‬ ‫גדולת‬ ‫אם לא‬ ‫משלים‬ ‫ע”פתמים’‬‫באריכות‘צדיק‬ ‫הנעלה שהיה‬‫שמבאר‬ ‫כסלו‪,‬‬ ‫בתואר‬ ‫שהיה‬ ‫יגרוםשנוי‬ ‫וימשוך‬ ‫דפןאיזה‬ ‫משום רק‬ ‫בתשובה‪ ,‬בהם‬ ‫חדשם שהיה‬ ‫הם‬ ‫שאותן‬ ‫השי"ת‪.‬‬‫וודאי‬ ‫בדברי‬‫גמורהכ”ש‬ ‫באמונה א”כ‬ ‫שבת קודש‪,‬‬ ‫שלמאמין‬‫ס”גהיה‬ ‫שהמבולאבל‬ ‫בכך בלע”ז‪,‬‬ ‫סאמעט‬‫המוחלטת‬ ‫אמונתו‬ ‫בצד‪ ,‬של‬ ‫אחת‬‫שורה ידי‬ ‫על‬ ‫יהודים שיושבים יותר בשבת קודש‪,‬‬ ‫יוכרח באמת לבוא‪ ,‬והיה איפוא אובד‬ ‫ובספה"ק אוהב ישראל להרה"ק מאפטא‬ ‫היה הכל בתכלית הצניעות כמובן‬ ‫מתקרבין יותר להקב”ה‪ ,‬וממילא יש להם‬ ‫עצות ‘מאמין ואינו מאמין’ – דאף שידע‬ ‫מביא כאן שיש שני פירושים ומשמעויות‬ ‫וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר‬ ‫יותר כח בשמים לכל השבוע‪ ,‬בפרשתן כתי’‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫ב‬ ‫בס''ד‬ ‫ולמה אומר רש"י שהוא מקצת משבחו‪.‬‬ ‫והאמין בדבר חשש להאמין ביותר‪‘ ,‬עד‬ ‫שדחקוהו המים’ שראה בפועל ממש‬ ‫ונראה ליישב בזה‪ ,‬דלעיל בריש הפרשה‬ ‫שהמבול כבר הגיע אז אמונתו אינה‬ ‫כתיב ‘איש צדיק תמים’ דגם תיבת ‘איש’‬ ‫עשויה עוד יותר להכריע במאומה והבן‪.‬‬ ‫הוא חלק משבחו‪ ,‬שהיה איש – בן אדם‬ ‫א מענטש‪ ,‬שרוח הבריות נוחה הימנו‬ ‫ויאמר ה’ לנח בוא אתה וכל ביתך אל התבה‬ ‫בענינים שבין אדם לחבירו‪ ,‬וממילא מצא‬ ‫כי אותך ראיתי ‘צדיק’ לפני בדור הזה‪.‬‬ ‫חן גם בעיני ה’ כדברי המשנה באבות (פ"ג‬ ‫מ"י) דכל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח‬ ‫וברש"י‪ ,‬ולא נאמר צדיק תמים – מכאן‬ ‫המקום נוחה הימנו‪ ,‬וראה באוה"ח הק’‬ ‫שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו‬ ‫שהשם ‘נח’ – הוא אותיות ‘חן’ ונשיאות חן‬ ‫שלא בפניו‪ .‬וכך איתא במדרש רבא כאן‪.‬‬ ‫הוא דבר חשוב אפילו כלפי שמיא‪ ,‬ולכן‬ ‫כאן שלא מנה רק שבחו שהיה צדיק ולא‬ ‫וקשה שהרי אינו רק ‘מקצת’ משבחו של נח‬ ‫‘איש צדיק תמים’ הוא רק מקצת משבחו‪.‬‬ ‫אלא חצי ממש‪ ,‬דלעיל כינתה אותו התורה‬ ‫‘צדיק תמים’ וכאן בתואר ‘צדיק’ בלבד‪,‬‬ ‫ג‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫שיחות קודש‬ ‫דרעוין‬ ‫רעוא‬ ‫שליט"א‬ ‫עט"ר תשפ”ו‬ ‫רבינו וישב‬ ‫פרשת‬ ‫מרן‬ ‫מכ"ק‬ ‫שב”ק‬ ‫קודש‬ ‫יצ”ו‬ ‫שבת‬ ‫שמש‬ ‫ליל‬ ‫בעיר בית‬ ‫בעירשליט”א‬ ‫טשעסטער‬ ‫עט”ר‬ ‫רבינו‬ ‫תשפ"ז‬ ‫כ”ק מרן‬ ‫בראשית‬ ‫מאתפרשת‬ ‫שב"ק‬ ‫התורה תלוי באמונה‪ ,‬עדש"כ כל מצוותיך‬ ‫בראשית ברא וגו' והשבת נקראת שבת‬ ‫בעש”ט‪ ,‬ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י‪(:‬‬ ‫השי”ת יעזור בזכות הצבור‪ ,‬בזכות שב”ק‪,‬‬ ‫אמונה‪ ,‬וכל המצוות אי אפשר לקיים רק‬ ‫בראשית‪ ,‬ויש בו שני חלקים‪ ,‬אחד דשבת‬ ‫צנועה‪,‬‬ ‫שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה‬ ‫ע"י אמונה‪ ,‬דאם אין לו אמונה למה ולמי‬ ‫מקום‬ ‫בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו‬ ‫בראשית הוא עדיין מקושר לימים הק'‬ ‫בסטמבול‬ ‫הבעש”ט‬ ‫אנשים בשביל‬ ‫וכשהיה‬ ‫בשביל‬ ‫ברש”י‪,‬‬ ‫המצוות‬ ‫עיי”ש‬ ‫עושה את‬ ‫קבוצה‬ ‫עדיין לתקן‬ ‫בשבת זו‬‫ויכוליםדיש‬ ‫תשרי‪ ,‬ב״ה‬ ‫הצדיקים‪,‬‬‫כלחודש‬ ‫זה‪ ,‬של‬ ‫תנאים‪,‬‬ ‫שעושה‬ ‫נשמת‬ ‫שהיה להם‬ ‫מוכרח דמה‬ ‫אתמהה‪,‬לייט‬ ‫הרי בע"כ‬ ‫מי‪ ,‬יונגע‬ ‫ראה‬ ‫הזמן‪,‬‬ ‫אחרי היו‬ ‫הק' שלא‬‫בשעה‬ ‫לשמוע‬ ‫בימים‬ ‫שרוצים פעלו‬ ‫הודיםעדיין לא‬ ‫י אם‬ ‫דברנו‬ ‫הנשים וכבר‬ ‫שמאמין‬ ‫צניעות‬ ‫ידי אמונה‬ ‫מגודל‬ ‫רק על‬ ‫שזההוא‬ ‫ואמר‬ ‫המצוות‬ ‫בס”ג‪,‬‬ ‫ולשבת‬ ‫תשלומין‬ ‫השבת‬ ‫יש לה‬ ‫את וכדו'‬ ‫להאריך‬ ‫דגדלות‬ ‫ורוציםהמוחין‬ ‫אז‬ ‫ומן רצונו‬ ‫השמים‬ ‫לעשות‬ ‫המצוות‬ ‫צניעות‪,‬‬ ‫ומקייםמענין‬ ‫בהשי"תהקודם‬ ‫בשבת‬ ‫בראשית הוא‬ ‫תשובה‬ ‫שבתזמן של‬‫שני הוא‬ ‫ומצד ס”ג‬ ‫הזמן של‬‫בשבת זו‪,‬‬ ‫והנה זה‬ ‫ית"ש‪ ,‬וכמו שאמר זקה"ק זי"ע דמי שעושה‬ ‫זמן של התחדשות ד'בראשית הוא לשון‬ ‫נסתבב שנדבר מזה‪ ,‬כידוע מאא”ז הה”ק‬ ‫ומה תכליתה דהנה אחז”ל‪ ..‬תשובה קדמה‬ ‫מצוות בשביל אנשים כשיבוא לאחר מאה‬ ‫התחלה שמתחילין שנה חדשה אפי' שכבר‬ ‫מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל‬ ‫לעולם‪ ,‬וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל‬ ‫ועשרים לקבל שכר על מצוותיו‪ ,‬יוציאו‬ ‫התחילה בראש השנה‪ ,‬מ"מ מצד פרשיות‬ ‫הוא לווכפי‬ ‫בשלימות‬ ‫ויאמרו‬ ‫[המעשהמגיהנום‬ ‫הצעיפים‪,‬את הפגר‬ ‫לפניו‬ ‫שנתן‬ ‫תשובה‪,‬‬ ‫ראשונה‪,‬‬ ‫דרךפרשה‬ ‫מתחילין דיש‬ ‫בשבת זו‬ ‫התורהלשרשה‪,‬‬ ‫בחזרה‬ ‫תבקשאמו‬‫המצוות'מטת‬ ‫את לפני‬‫הכ”מ‬‫רביה”קעשית‬ ‫שסיפראדם זה‬ ‫לפני‬ ‫בסה”ק‬ ‫אחד ואחד‬‫וכמו”ש‬ ‫תשובה לכל‬ ‫שלהתחדשות‬ ‫זמן של‬ ‫השי”ת‬ ‫והוא זמן‬ ‫הצה”ק‬ ‫צריכיןבתלדעת‬ ‫ועכ"פשפרה‬ ‫ע"כ‪ ,‬מרת‬ ‫הצדקנית‬ ‫הרבנית שכר‪,‬‬ ‫ממנו‬ ‫בארכלמים‬ ‫חדשה‬ ‫בעל‬‫זקה”קשנה‬ ‫לגמרי של‬ ‫ולהתחיל‬ ‫להתחדש שבת‪,‬‬ ‫סידורו של‬ ‫חופה‬‫מחדש‬‫להתחילאיזה‬ ‫יכוליםשהיה‬ ‫בראשית ע”ה‪,‬‬ ‫חיים מרדכי‬‫דבשבת‬ ‫רבי‬ ‫צפת‬‫לפום‬‫בעיר‬‫אחד‬ ‫דיליה וכל‬ ‫באה”ק‬ ‫דרגה‬ ‫כבוד פה‬ ‫אחד לפום‬ ‫שמנוחתו‬ ‫חיים ]‬ ‫בהתחדשות כאילו לא היה כלום‪ ,‬מאי דהוה‬ ‫המשפחה‬ ‫מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל‬ ‫יותרז”ך‬ ‫תפקיד דיליה‪ ,‬אחד צריך להתחזק‬ ‫בשבוע זו‬ ‫ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה‬ ‫הוה‪ ,‬מכאן ואילך יש להתחיל לעבוד את‬ ‫בתורה ואחד בעבודה כל אחד מה שצריך‬ ‫בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים‬ ‫כסלו‪ ,‬שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת‬ ‫השי"ת בהתחדשות כדבעי‪ ,‬ומתחילין את‬ ‫להתחזק ולתקן‪ ,‬והנה שבת בראשית היה‬ ‫חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה‬ ‫ס”ג של שבת קודש‪ ,‬א”כ כ”ש וודאי שאותן‬ ‫התורה עוד פעם מבראשית וכו' ובכל פעם‬ ‫עבודה גדולה אצל הצדיקים ולא בחינם‬ ‫חדשהאבל‬ ‫בלע”ז‪,‬‬ ‫סאמעט‬ ‫הבנה‬ ‫בצד‪ ,‬של‬ ‫בתוה"ק ויש‬ ‫אחתחדשה‬‫שורהפירוש‬ ‫יש‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫בשבת מבואר‬ ‫דבפרשה זו‬‫שיושביםגדוליותר‬ ‫יהודים זאת עסק‬ ‫היה‬ ‫כמובן‬ ‫הצניעות עכשו‪.‬‬ ‫שלא השיג עד‬ ‫בתכלית‬ ‫הכללהשיג מה‬‫שיכולים‬ ‫היה‬ ‫להם‬‫מעשה‬‫וממילא יש‬ ‫להקב”ה‪ ,‬בריאת‬ ‫יסוד האמונה‬ ‫מתקרבין יותר‬ ‫בתורה‬ ‫וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר‬ ‫כתי’‬ ‫בפרשתןוכל‬ ‫וע‪ ,‬לעמו‪,‬‬ ‫השב‬ ‫הגיד‬ ‫בשמים לכל‬ ‫מעשיו‬ ‫יותר כח‬ ‫בראשית וכח‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫ד‬ ‫בס''ד‬ ‫ורש"י הק' כתב דהיו מתחילה אור וחושך‬ ‫ויש בתיבות התורה נסתר‪ ,‬וסודות יותר‬ ‫בערבוביא ולכן ויבדל אלקים בין האור‬ ‫יותר שיכולים לראות בתוה"ק‪ ,‬ואפי' מי‬ ‫ובין החושך‪ ,‬אבל צריך לדעת מה מלמד‬ ‫שלא זוכה לזה צריך לכה"פ להאמין שיש‬ ‫לנו התורה כל זה שהיו מקודם חושך‬ ‫דברים כאלו‪ ,‬וידוע דעל תיבת בראשית‬ ‫והיו בערבוביא עד שניכר האור לבדן כי‬ ‫לבד יש שבעים פירושים ותיקונים בספר‬ ‫טוב‪ ,‬דידוע שהתורה עומד לנצח נצחים‬ ‫תיקוני זוהר שמיוסד כולה רק על תיבת‬ ‫ומלמד לכל אחד ואחד הדרך אשר נלך‪.‬‬ ‫בראשית‪ ,‬וזהו לימוד על הכלל כולו לכל‬ ‫התוה"ק שיש בכל תיבה ובכל אות סודות‬ ‫ויש לבאר בזה דהנה יש זמנים שיש‬ ‫נסתרים‪ ,‬הנה הרה"ק מרוזין זי"ע אמר דכל‬ ‫לאדם עליות וירידות וזמנים של הסתרה‬ ‫התורה נכללת בחומש בראשית וכל ספר‬ ‫בחינת חושך‪ ,‬והאדם יכול לשאול למה‬ ‫בראשית נכללת בפ’ בראשית ופ' בראשית‬ ‫אני צריך לעבור כל זה יותר טוב שיהיה‬ ‫נכללת בפסוק ראשונה של הפרשה ופסוק‬ ‫לי רק טוב אפי’ שאני יכול אח"כ להרויח‬ ‫ראשונה נכללת באות ב' של בראשית‪,‬‬ ‫מזה‪ ,‬אבל באמת צל"ד שכך צריך להיות‬ ‫ואות ב’ נכללת בנקודה של אות ב'‪ ,‬ואנכי‬ ‫סדר העולם‪ ,‬דיש חושך מתחילה ואח"כ‬ ‫הנקודה‪ ,‬מי יבין בסוד קדושים‪ ,‬בראשית‬ ‫מתגלה האור וכדברי חז"ל כך הוא ברייתו‬ ‫ברא אלקים את השמים כו' והארץ הייתה‬ ‫של עולם חשוכא והדר נהורא‪ ,‬שאין יכולים‬ ‫תוהו ובוהו וחשך על פני תהום ויאמר‬ ‫להגיע לאורות בלי שיהיה מקודם חשכות‬ ‫אלקים יהי אור ויהי אור‪ ,‬וירא אלקים‬ ‫דאם לא כן כל האורות הם דמיונות ואינם‬ ‫את האור כו' טוב‪ ,‬ויבדל בין האור ובין‬ ‫אמיתיים‪ ,‬והנה צל"ד דאורות אין הכוונה‬ ‫החשך‪ .‬ויש להקשות טובא‪ ,‬חדא למה‬ ‫רק לדברים עליונים ומדריגות‪ ,‬דאור גם‬ ‫הי' צריך לברוא מקודם את התוהו ובוהו‬ ‫מתפרש כפשוטו שיהיה לו שמחת חיים‬ ‫וכמו שאמרו חז"ל שהיה השי"ת בורא‬ ‫וסיפוק בחיים שלו‪ ,‬וזה אי אפשר כי אם‬ ‫עולמות ומחריבן‪ ,‬והחשך על פני תהום עד‬ ‫ע"י שיש לו סדר וקביעות ללמוד תורה'‬ ‫שברא אח"כ האור‪ ,‬למה לא ברא מיד את‬ ‫שע"י שלומד גמרא ומסיים מסכתות‪,‬‬ ‫האור כי טוב‪ ,‬ועוד יש להבין מ"ש הכתוב‬ ‫ויודע ובקי במקצועות אם הל' שבת וכדו'‬ ‫ויבדל אלקים בין האור ובין החושך‪ ,‬דכבר‬ ‫וכן בקי בספרי חסידות קדושת לוי נועם‬ ‫אמר הכתוב למעלה יהי אור ויהי אור‪,‬‬ ‫ה‬ ‫בס''ד‬ ‫קודם שאין לו פשט ומפרש קודם דהפשט‬ ‫אלימלך – מאור ושמש ‪ -‬מאור עיניים‬ ‫בראשונה בראשית בריאת שמים וארץ‬ ‫והיכן ששואלין אותו יודע להשיב הרי‬ ‫הייתה הארץ וכו' ומפרש עפ"י דר"ש כו'‪,‬‬ ‫יש לו סיפוק ושמחת חיים ומאיר לו את‬ ‫אמנם לענינינו יש לומר דהתורה נותנת‬ ‫הנפש כל אחד כפום דרגה דיליה‪ ,‬ואי‬ ‫חיזוק לאדם שלא יתייאש לעולם בשום‬ ‫אפשר להתפלל כראוי בלי שיהיה ג"כ בן‬ ‫מצב אפי' שנראה לו חושך בלא אור לא‬ ‫תורה‪ ,‬ללמוד גמרא ותוס’ דהתורה עושה‬ ‫יתייאש כלל ויתחיל עוד פעם לעבוד את‬ ‫כלים שיהיה קיום להעבודה והמצוות‬ ‫השי"ת מבראשית כמו שלא נפל מעולם‪,‬‬ ‫וממשיך הכתוב דזהו סדר העולם מתחילה‪,‬‬ ‫ואפי' שנראה לפעמים שיש לו התלהבות‬ ‫והארץ הייתה תוהו ובוהו וחשך וגו' ואת"כ‬ ‫בתפילה הם הכל דמיונות וכחלום יעוף אם‬ ‫כתיב ויאמר אלקים יהי אור וגו'‪ ,‬ולכאו'‬ ‫אין לו יסוד מוצק דהיינו לימוד התורה‪,‬‬ ‫כבר הקשינו למה הוצרך התורה לכתוב‬ ‫ולכן צריכין לקבוע שיעור תורה‪ ,‬ונחזור‬ ‫כ"ז‪ ,‬אלא דבא התוה"ק להשמעינו דכך‬ ‫לענינינו שהוא דבר פשוט שמקודם צריך‬ ‫הוא סדר העולם דהאיך יכולים לזכות‬ ‫להיות חושך ואז בא אח"כ האור‪ ,‬והיינו‬ ‫לאור‪ ,‬היינו ע"י שיש חשכות מתחילה‬ ‫דכתיב ויתרון האור מן החשך שמעלת‬ ‫ואז מגיע אח"כ האור כנ"ל ואדרבה לית‬ ‫האור ניכר ומבחינים דווקא ע"י חושך‬ ‫נהורא אלא דנפיק מגו חשוכא ואדרבה‬ ‫ולכן אל יתייאש האדם בראותו שהוא‬ ‫עי"ז יכול לעלות מדריגה אחר מדריגה כל‬ ‫במצב של חושך והסתרה אלא אדרבה‬ ‫אחד כפום דרגה דיליה‪ ,‬כל אחד כל מה‬ ‫מכאן יתחזק להתחיל עוד פעם מבראשית‬ ‫שעולה יותר יש נסיונות אחרים דלבחורים‬ ‫עד שיגיע אל האור כי טוב דזהו הכלל‬ ‫יש נסיונות שלהם ולאברכים נסיונות‬ ‫שמשננים כל הזמן שאין האדם מתפעל‬ ‫שלהם ולזקנים כו’ והכלל דתמיד צריכין‬ ‫מכשלונות ומתחילין עוד פעם ועוד‬ ‫להתחזק להתחיל עוד פעם מ'בראשית‬ ‫פעם עד שיגיע אל האור יותר ויותר‪,‬‬ ‫כאילו לא היה כלום ואז יגיע להאור מעלה‬ ‫מעלה בעז"ה‪ ,‬ולפי"ז א"ש מה שהיה כאן‬ ‫ולפי"ז יש לפרש מקראי קודש כאן‬ ‫מקודם חושך ואח"כ ערבוביא של אור‬ ‫בראשית ברא אלקים וגו’ וברש"י הק'‬ ‫וחושך והבדיל בין האור והחושך דע"י שיש‬ ‫כבר הקשה דלא הוי ליה למכתב בראשית‬ ‫ו‬ ‫בס''ד‬ ‫אנשים הקבועים מאנ"ש ומהדרים בכפרים‬ ‫חושך מתחילה אז מתחזקים לעלות יותר‬ ‫הסמוכים לה‪ ,‬אבל כשהגיע לירושלים‬ ‫ויותר עד שמשיגים את האור‪ ,‬וזה צריכין‬ ‫הגיעו הרבה אנשים מעיה"ק להסתכל‬ ‫להתחזק בכל פעם בראשית ברא אלקים‪,‬‬ ‫ולהתבונן על רבי החדש‪ ,‬ולכן עשה אז‬ ‫ובכלל צריכין להתחזק בכל הנסיונות מ"ש‬ ‫ניגון זה וגילה דעתו בתחילת השלחן דכל‬ ‫הבעשטה"ק (בפרשה זו) דבכל נסיון שיש‬ ‫השלחן הוא רק למען יתגדל ויתקדש שמיה‬ ‫לאדם צריך להתבונן שבהסתרה זו מסתתר‬ ‫רבא‪ ,‬דהלא התחיל בכל שבוע השולה"ט‬ ‫השי"ת אלופו של עולם‪ ,‬וכשיחשוב‬ ‫עם הזמירות כל מקדש ‪ -‬מנוחה ושמחה‬ ‫דהקב"ה מסתתר שם ויתבונן בשם‬ ‫[דלא קידש זקה"ק ברבים] ומיד אח"כ‬ ‫הוי"ה ב"ה יסתלקו כל הנסיונות‪ ,‬ע"ש‪,‬‬ ‫ניגן ניגון זה‪ ,‬ובכן אגלה דעת ג"א דכל‬ ‫השולחנות הוא בכוונה זו שיתגדל ויתקדש‬ ‫ובענין זה שצריכין להתחיל בכל פעם‬ ‫שמיה רבא‪ ,‬ובפרט שאין אני מחדש כלל‬ ‫מ'בראשית י"ל שמנגנים אצלינו הן גאלתי‬ ‫רק ממשיך בדרך של אבי וזקיני ולמעלה‬ ‫אתכם אחרית "כראשית" הן גאלתי נאכאמאל‬ ‫בקודש נ"ע‪[ ,‬א"ה בשבת הראשונה פר'‬ ‫אין נאכאמאל און נאכאמאל כו'‪ ,‬שאין‬ ‫שופטים תשפ"ה שערך רבינו לאחר פטירת‬ ‫להתייאש בכל פעם בשום מצב‪ ,‬להתחזק‬ ‫רביה"ק נ"ע‪ ,‬אמר ג"כ ענין הנ"ל דמגלה‬ ‫עוד הפעם עד שיעזור השי"ת ויתגלה האור‪,‬‬ ‫דעת שהכל הוא שיתגדל ויתקדש שמיה‬ ‫רבא] וזקיני הק' המשיך הדרך של זקינו‬ ‫הק' בעל רזא דשבת זי"ע‪ ,‬ובאמת מה שנהג‬ ‫זקה"ק את השלחן עם ריקודים וניגונים לא‬ ‫בניגון על הכל [יתגדל ויתקדש וישתבח‬ ‫היה כ"ז אצל זקה"ק בעל רזא דשבת דהוא‬ ‫ויתפאר ויתרומם ויתנשא שמו של‬ ‫היה עורך את השלחן בעיקר עם מוחין‬ ‫מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא]‪,‬‬ ‫ודבקות וניגן כמה ניגונים בלבד‪ ,‬וזקה"ק‬ ‫לקח זאת מאביו הק' רבי ניסן חיים אב"ד‬ ‫זקה"ק זי"ע חיבר ניגון זה בעת שהעתיק‬ ‫בראדשין זי"ע שהוא היה בוער משבת‬ ‫מושבו מכפר עטה והלך לגור בעיר הקודש‬ ‫בריקודין וניגונים [שכידוע נקרא על‬ ‫ירושלים תו'‪ ,‬דבעת שהיה גר בכפר עטה‬ ‫שמו של זקה"ק הסידורו של שבת זי"ע]‪,‬‬ ‫היה בכל שבת בשולה"ט בדרך כלל‬ ‫ז‬ ‫בס''ד‬ ‫זצללה"ה זי"ע‪ ,‬ושמעתי מאאמו"ר הגה"צ‬ ‫ובעת שהיה רבי ניסן חיים בא אצל אביו‬ ‫זי"ע ששני מאכלים אלו הם מקובלים‬ ‫הק' הנהיג ג"כ את השלחן של אביו ולימד‬ ‫מבעל שם טוב הק' זצללה"ה זי"ע‪ ,‬ונתן‬ ‫ניגונים חדשים‪ ,‬וזקה"ק היה מתנהג בדרך‬ ‫הבעל שם טוב רמז לזה‪ ,‬כי פערפעל‬ ‫העבודה של זקינו הק' בעל רזא דשבת זי"ע‬ ‫מרומז לן‪ ,‬כל שעשינו וחטאנו בימי החול‬ ‫שממנו קיבל כל האש והתלהבות כידוע‪.‬‬ ‫פארפאלין‪ ,‬כי ערב שבת זמן תשובה ונמחל‬ ‫לן‪ ,‬על זה אוכלין פערפיל בלייל שבת‬ ‫לפני הפארפיל צימעס‬ ‫קודש‪" ,‬ולאקשין קוגל" שאין להקשות‬ ‫ולהרהר על הקב"ה‪ ,‬והכל מה שעשה ופעל‬ ‫הנה מקובל דמאכל זה תיקן זקה"ק‬ ‫לנו הוא בלי שום קושיא‪ ,‬וטוב הוא‪ ,‬וזה‬ ‫הבעש"ט זי"ע ויאמר הבעש"ט רמז לזה‬ ‫מרמז לנו ר"ת של "לאקשין קוגל" לא קשין‬ ‫שלכן אוכלין זאת בליל שבת‪ ,‬פארפאלן‬ ‫כך שמעתי ודפח"ח ודו"ק‪ ,‬עכדה"ק‪ ,‬ולפי‬ ‫שכל מה שעשו לא טוב בכל השבוע‬ ‫דברי הבעש"ט הק' מיושב נמי למה מועיל‬ ‫פארפאלן שהשי"ת מוחל עליהם ע"ד‬ ‫הרמז של לא קשין דווקא על לאקשין‬ ‫שרמזו בספרים (סידורו של שבת שורש‬ ‫קוגל ולא על לאקשין פשוטים‪ ,‬דהרמז‬ ‫ראשון ענף ד') 'שבת' אותיות תשב שהיא‬ ‫הוא על הר"ת של לאקשין קוגל וא"ש]‬ ‫זמן תשובה שהקב"ה מוחל לבנ"י‪[ ,‬א"ה‬ ‫עי' בתש'ו בית ישראל ח"ב (בחלק חידושי‬ ‫ואצלינו אומרים בשם זקה"ק הרבי ר'‬ ‫מהריא"א נדרים דף נ‪ ):‬שכתב וזל"ק‪ ,‬והנה‬ ‫מרדכי'לע זיעוכי"א‪ ,‬שלכן אוכלים בליל‬ ‫כעת כבר נתפשט המנהג שכמעט כל‬ ‫שבת פערפיל‪ ,‬פארפאלין השי"ת מוכרח‬ ‫אחד ואחד יש לו על שבת שינוי מאכלים‬ ‫לעזור לנו‪ ,‬עכדה"ק‪ ,‬והנה זה פשוט שאי‬ ‫שמוסיפים במיני צימעס בל"א צישפייז‬ ‫אפשר לאכול אותם בהנאה גשמיות‬ ‫בל"א‪ ,‬והמדקדקים היראים החרדים‬ ‫ובתאוה ח"ו ועוד יאמר אלו הדיבורים‬ ‫החסידים מדקדקים שיהיה להם בליל‬ ‫פארפאלין וכו'‪ ,‬דצריכים תחילה לאכול‬ ‫שבת "צימעס ‪ -‬צישפייז"‪ ,‬הנקרא פערפיל‬ ‫אותם בכוונה ובקדושה וטהרה ואז יכולים‬ ‫בל"א וכן ראיתי שהי' מדקדקים בבית כ"ק‬ ‫לומר אלו הדיבורים‪ ,‬והוא ע"ד שכתב‬ ‫אבי מורי הגה"צ זצלה"ה זי"ע ובבית כ"ק‬ ‫המאור ושמש (רמזי ראש השנה סוד"ה‬ ‫מו"ח הצדה"ק [רבי ישעי'לע מקרעסטיר]‬ ‫ח‬ ‫בס''ד‬ ‫התשובה שמוחל השי"ת על כל העבירות‪,‬‬ ‫אמר ר"ע) לבאר מש"כ המגן אברהם‬ ‫וזה שאומר הרבי ר' מרדכי'לע פארפאלין‬ ‫שמהרש"ל זי"ע לא אכל דגים בראש השנה‬ ‫השי"ת מוכרח לעזור לנו יכולים לנצל‬ ‫כי היו חביבים עליו עד מאד ורצה למעט‬ ‫ולבקש מהקב"ה שנהיה כולנו ערליכע‬ ‫תאותו‪ ,‬כי איה"נ דאיתא בגמ' (כריתות ו)‬ ‫יודן‪ ,‬שלא יהיו במצב שלאחר שבת יחזור‬ ‫שאוכלים סימנים בראש השנה קרא ורוביא‬ ‫לסורו ח"ו ויאמר בשבת הבאה עוד פעם‬ ‫ותמרא כו' משום סימנא טבא היינו שיכוון‬ ‫פארפאלין דאיזה פנים יש לו אם מתנהג‬ ‫שהם ציונים לדברים עליונים שבעולמות‬ ‫ככה‪ ,‬ולכן מבקשים השי"ת מוכרח לעזור‬ ‫העליונים דהיינו באוכלו רוביא יכווין‬ ‫לנו שנהיה מעתה ערליכע יודן‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫לסימן וציון שלמעלה שירבו זכיותינו‬ ‫כו'‪ ,‬והנה כשאדם רוצה לכוון כנ"ל הוא‬ ‫לפני אכילת מייערן צימעס‬ ‫מחויב להפשיט עצמו מכל התאוות שלא‬ ‫לאכול תאוה גשמית שאם אוכל בתאוה‬ ‫בדזיקוב אמרו מייערן איז גאלדענע‬ ‫גשמית אז אינו פועל כלום להמשיך‬ ‫רענדלעך‪ ,‬וידוע העובדא ש'רביה"ק‬ ‫דגמתו לתתא ע"ש דבריו הקדושים‪ ,‬והן‬ ‫מסאטמאר זיעוכי"א נתן פעם ליהודי‬ ‫הדברים גם לגבי לאקשין קוגל שלא‬ ‫אחד מייערן צימעס‪ ,‬ואמר לו בל"ק‬ ‫יכולים לומר הדיבור לא קשין כו'‪ ,‬ולגבי‬ ‫אצליכם בדזיקוב אומרים שזהו גאלדענע‬ ‫פרנסה וזיווגים וכו' כידוע‪ ,‬אם אוכל‬ ‫רענדלעך ‪ -‬דא האסטו‪ ,‬וכך הוה שנתעשר‬ ‫אותם ברעבתנות‪ ,‬או שאינו זהיר להטמין‬ ‫עד למאד הוא ודורותיו אחריו עד היום‬ ‫מאכלי שבת לפני השקיעה ולהיות זהיר‬ ‫הזה‪ ,‬ובאמת כל הדבר שבני ישראל צריכין‬ ‫בהן בהלכות שבת בכל פרטיה ודקדוקיה‬ ‫מעות בהרחבה הם הכל לצורך גבוה‬ ‫הנוגע לכל יהודי הירא וחרד לשמירת‬ ‫כדברי רבינו הקדוש הרבי ר' אלימלך‬ ‫שבת‪ ,‬ואז מועיל כל הדיבורים והסגולות‪,‬‬ ‫זי"ע בליקוטי שושנה דהתורה והמצוות‬ ‫דכל השומר שבת כהלכתו מוחלין לו על‬ ‫אינם יכולים לעשות ולהפעל אם לא שיש‬ ‫כל עוונתיו (שבת קיח‪( ,):‬ושפיר מרומז‬ ‫לו כל צורכי עוה"ז בריווח למשל הכנסת‬ ‫מ"ש הבעש"ט פארפאלן שמוחלין בשבת)‪,‬‬ ‫אורחים סוכה ואתרוג ציצית מזוזה ע"ש‪.‬‬ ‫ומ"ש הבעש"ט דכל מה שעשינו כל השבוע‬ ‫פארפאלן כנ"ל קען מען נוצן על ענין‬ ‫ט‬ ‫בס''ד‬ ‫אין צריך להיות הרבה אנשים דג' אנשים‬ ‫לפני הניגון י‪-‬ה אכסוף‬ ‫יחד די להתרומם ע"י שיושבים ומנגנים‬ ‫יחד ומדברים בד"ת‪ ,‬וכמו שאמר פעם‬ ‫[זמר מהרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין‬ ‫זקה"ק זי"ע לאחד‪ ,‬שהכיר יהודי שישב‬ ‫זי"ע] אמרתי כבר דניגון י‪-‬ה אכסוף היא‬ ‫לפעמים בליל שבת עם יהודי אחד לבדו‪,‬‬ ‫הלב של השלחן‪ ,‬וראשית הכל צריכין‬ ‫וזהו ג"כ באטע‪[ ,‬עי' קדושת צבי פ’ שלח‬ ‫לדעת פירוש המילות‪ ,‬דאל"כ במה‬ ‫(אות ז') בענין זה] וגם בחורים בישיבות‬ ‫בוערים‪ ,‬ולכן צריכין לכוין פירוש המילות‪,‬‬ ‫יש להתחזק בליל שבת לא לשבת יחד‬ ‫הגם שיש לדעת למה עשה את הניגון‬ ‫ולדבר דברים בטלים‪ ,‬אלא ישבו ביחד‬ ‫באופן שמבקשים על אחרים‪ ,‬בוודאי יש‬ ‫ויסדרו ביניהם שבחור אחד עומד לדבר‬ ‫סודות בזה‪ ,‬וצריכים לדעת שרבי אהרן‬ ‫דבר תורה וינגנו לכה"פ ניגון אחד ביחד‪,‬‬ ‫הגדול נמצא כאן אתנו בעת שמנגנים‬ ‫וטוב להסמיך מה שפירשתי פעם בניגון‬ ‫הזמר‪ ,‬ואולי גם רבו המגיד הק’ ממעזריטש‬ ‫י‪-‬ה אכסוף‪ ,‬אומרים שם שבת קודש נפשי‬ ‫זי"ע‪ ,‬ובראש הכל נמצא כאן הקב"ה ית"ש‪.‬‬ ‫חולת אהבתך שבת קודש נפשות ישראל‬ ‫בצל כנפיך יחסיון כו' פי' מדבר מאדם‬ ‫בהמשך השולה"ט‬ ‫שנפשו צמאה לאהוב את השי"ת ולהתקרב‬ ‫אליו ית"ש‪ ,‬נותן רבי אהרן הגדול עצה‬ ‫צריכים להתחזק בענין ה'באטעס' בליל‬ ‫לזה‪ ,‬שבת קודש נפשות ישראל‪ ,‬שישב‬ ‫שב"ק להתאסף יחד כל אחד במקומו‪,‬‬ ‫בין בני ישראל להתאסף בליל שב"ק יחד‪,‬‬ ‫ואחד שאין לו באטע ויש שיעורים באוה"ח‬ ‫ואז זוכה להיות בצל כנפיך בצל כנפי‬ ‫הק' או בנועם אלימלך ילך לשיעורים‬ ‫השכינה והתכלית הוא ירוין מדשן ביתך‪,‬‬ ‫אלו‪ ,‬ולא ישאר בבית שצריכים לצאת‬ ‫ער זאל דאס אהיים נעמען אין שטוב אריין‪.‬‬ ‫ולהתרומם בקדושת השבת‪ ,‬והנה באטע‬ ‫י‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫שיחות קודש‬ ‫דרעוין‬ ‫רעוא‬ ‫שליט"א‬ ‫עט"ר תשפ”ו‬ ‫רבינו וישב‬ ‫פרשת‬ ‫מרן‬ ‫מכ"ק‬ ‫שב”ק‬ ‫קידושא רבה‬ ‫קודש –‬ ‫שמש יצ”ו‬ ‫יום שבת‬ ‫בעיר בית‬ ‫בעירשליט”א‬ ‫טשעסטער‬ ‫עט”ר‬ ‫רבינו‬ ‫תשפ"ז‬ ‫כ”ק מרן‬ ‫בראשית‬ ‫מאתפרשת‬ ‫שב"ק‬ ‫באותיות ולאחר פטירתו נעשה מן האותיות‬ ‫הנה צריך להבין למה צריכין לחזור‬ ‫בעש”ט‪ ,‬ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י‪(:‬‬ ‫השי”ת יעזור בזכות הצבור‪ ,‬בזכות שב”ק‪,‬‬ ‫צירוף לתיבות אלו וימת משה וגו’‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫בכל שנה ושנה את הפרשה‪ ,‬חטא של‬ ‫שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה צנועה‪,‬‬ ‫מקום‬ ‫בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו‬ ‫אדה"ר בעץ הדעת‪ ,‬וכן מה שהרג קין‬ ‫בסטמבול‬ ‫פשוט בכל‬ ‫הבעש”ט‬ ‫דיש פשט‬‫וכשהיה‬ ‫ברש”י‪,‬דאיה"נ‬ ‫עיי”ש‬ ‫ולפי"ז נמצא‬ ‫קבוצה‬ ‫עדיין אומר‬ ‫שהתורה‬‫התינחדיש‬ ‫הצדיקים‪ ,‬ב״ה‬ ‫כל הבל אחיו‪,‬‬ ‫זה‪ ,‬את‬ ‫תנאים‪,‬‬ ‫נשמת‬ ‫ובהריגת‬ ‫אדםלהם‬ ‫הראשון‬ ‫שהיה‬ ‫יונגעהןלייט‬ ‫בחטא של‬ ‫הפרשה‬‫ראה‬ ‫הזמן‪,‬‬ ‫פרשת אחרי‬ ‫בראשית‬ ‫שיש בשעה‬ ‫לדעתלשמוע‬‫שרוצים‬‫הודים יש‬ ‫י זאת‬ ‫דברנו‬ ‫אותנו וכבר‬ ‫לדורות‬ ‫ללמדהנשים‬‫צניעות‬ ‫מגודל‬ ‫והוא‬ ‫שזה קין‬ ‫ואמר‬ ‫הבל ע"י‬ ‫בס”ג‪,‬‬ ‫ולשבת למה‬ ‫השבת‬ ‫דברים אבל‬ ‫אתהני‬ ‫להאריך כל‬ ‫ורוצים‬ ‫ששם כתובין‬ ‫הישרה‪,‬‬ ‫השמים‬ ‫בדרךומן‬ ‫להתנהג‬ ‫צניעות‪,‬‬ ‫שצריכיןמענין‬ ‫האיך הקודם‬ ‫בשבת‬ ‫של שנה‪,‬‬ ‫תשובה‬ ‫זמן בכל‬ ‫עליהם‬ ‫לחזור הוא‬ ‫צריכיןשל ס”ג‬ ‫אנחנו הזמן‬ ‫והנה זה‬ ‫אבל ע"י האותיות יוכל להיות צירופים‬ ‫נסתבב שנדבר מזה‪ ,‬כידוע מאא”ז הה”ק‬ ‫ומה תכליתה דהנה אחז”ל‪ ..‬תשובה קדמה‬ ‫אחרים ויש בזה הרבה פשטים וסודות עי"ז‪,‬‬ ‫אלא י"ל דראשית חזינן מזה דמה שעושה‬ ‫מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל‬ ‫לעולם‪ ,‬וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל‬ ‫וממילא שפיר חוזרים עליהם בכל שנה‬ ‫האדם הוא נצחיות‪ ,‬אפי’ שבודאי מועיל‬ ‫שהואוכפי‬ ‫שאמרנןהוא‬ ‫בשלימות‬ ‫[המעשה‬ ‫הפשוט כמו‬ ‫הצעיפים‪ ,‬פשט‬ ‫הן לגבי‬ ‫שנתן‬ ‫דרךהוא‪,‬תשובה‪,‬‬ ‫ובפרט לפי‬ ‫מ"מדיש‬ ‫נצחיות‬ ‫לשרשה‪,‬‬ ‫בחזרה‬ ‫תשובה אבל‬ ‫מטתעודאמו‬‫שיש בזה‬‫הכ”מוהןלפני‬ ‫רביה”קלדורות‪,‬‬ ‫שסיפר‬ ‫לימוד והוראה‬ ‫בסה”ק‬ ‫הבעש"ט‬ ‫וכמו”ש‬ ‫תשובהנ"ע (ספר‬ ‫הבעשטה"ק‬‫מ"ש של‬‫הידועזמן‬ ‫השי”ת‬ ‫הצה”ק‬ ‫בתבתשו’‬ ‫שפרה‬ ‫הרדב"ז‬ ‫כנ"ל‪,‬מרת‬ ‫[וכמ"ש‬ ‫הצדקנית‬ ‫הרבנית פשטים‬ ‫הרבה‬ ‫ברש"ימים‬ ‫שםבאר‬ ‫(המובאבעל‬ ‫חז"לזקה”ק‬ ‫בדברישל‬ ‫ברכה)שבת‪,‬‬ ‫סידורו של‬ ‫פ’‬ ‫חופה‬‫איזהדאם‬ ‫שהיהתורה‬‫נקודות בספר‬ ‫אין כותבין‬ ‫מרדכי ע”ה‪,‬‬ ‫רבידלכןחיים‬ ‫צפת‬‫בעירכתב‬‫דהיאך‬ ‫פההשם)‬ ‫באה”ק‬ ‫עבד‬ ‫משה‬ ‫כבוד‬ ‫עה"פ וימת‬ ‫שמנוחתו‬ ‫חיים ]‬ ‫היו נקודות היו רק פירוש הפשוט אבל‬ ‫המשפחה‬ ‫מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל‬ ‫כתבןז”ך‬ ‫משה‪ ,‬וימת משה וגו’ ואמרו משה‬ ‫בשבוע זו‬ ‫ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה‬ ‫באמת יש הרבה פירושים ובלא נקודות יש‬ ‫בדמע ומפרש הבעש"ט דמשה כתבן‬ ‫בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים‬ ‫כסלו‪ ,‬שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת‬ ‫לעשות הרבה צירופים ופשטים אחרים]‬ ‫בדימוע היינו שכתבן באותיות והיו כל‬ ‫חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה‬ ‫ס”ג של שבת קודש‪ ,‬א”כ כ”ש וודאי שאותן‬ ‫האותיות מעורבין‪ ,‬היינו שבאמת התורה‬ ‫לכלאבל‬‫בלע”ז‪,‬‬ ‫סאמעט נוגע‬ ‫דחטאשלשל אדה"ר‬ ‫ידועבצד‪,‬‬ ‫ובכללאחת‬ ‫שורה‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫הבריאה בשבת‬ ‫והייתה כולה‬ ‫לפני יותר‬ ‫שיושבים‬‫יהודים נבראת‬ ‫כבר‬ ‫כמובן‬ ‫הצניעות‬ ‫מנשמת אדם‬ ‫מושרש‬‫בתכלית‬ ‫אחד הכל‬ ‫ואחד דכל אחד‬ ‫היה‬ ‫להם‬ ‫צירופי יש‬ ‫אותיות‬ ‫וממילא‬ ‫להקב”ה‪,‬‬ ‫נעשה‬ ‫אותיות יותר‬ ‫ובשעת מעשה‬ ‫מתקרבין‬ ‫לתקןאמר‬ ‫שצריךנ”ע‬ ‫הקדוש‬ ‫רבינובכלל‬ ‫אחד היה‬‫וכשהרגישוכלבזה‬ ‫הראשון‬ ‫כתי’‬ ‫משה‬‫בפרשתן‬ ‫השבוע‪,‬‬ ‫כתב וימת‬ ‫לכלמשה‬ ‫בשמים‬ ‫וממילא‬ ‫יותר כח‬ ‫לתיבות‪,‬‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫יא‬ ‫בס''ד‬ ‫לפי שכלו הקט‪ ,‬ונתפקר רח"ל ה"י‪ ,‬ולא‬ ‫את החטא‪ ,‬וכידוע כמה דברים שעושים‬ ‫צריכים להבין פשט הפשוט וכמו שמצינו‬ ‫לתיקון החטא כגון שעושים קידוש על‬ ‫ברש"י הק’ בפרשה זו שכתב כמ"פ בפרשה‬ ‫יין בליל שבת לתיקון החטא‪ ,‬ועוד כמה‬ ‫דברי אגדה לפני הפשט ובתחילת הפרשה‬ ‫דברים‪ ,‬הגם שיש לשאול דא"כ עד מתי‬ ‫כ’ עה"פ בראשית ברא אין המקרא הזה‬ ‫מתקנים החטא‪ ,‬אכן באמת לק"מ דיש‬ ‫אלא דרשני כמו שדרשוהו רבותינו בשביל‬ ‫תיקון גם בדקות‪ ,‬ובכלל אנחנו לא שואלים‬ ‫התורה כו’ דהיינו שאין פסוק זה מתיישב‬ ‫ועושים הכל בתמימות‪ ,‬וידוע מה שאמר‬ ‫עפ"י פשוטו בלבד וצריכין להגיע לדברי‬ ‫הרה"ק רבי זושא זי"ע שאחיו הקדוש הרבי‬ ‫אגדה‪ ,‬ונמצא דלא צריכין להבין הכל‬ ‫רבי אלימלך זי"ע ועוד צדיקים ברחו בשעת‬ ‫בשכל הפשוט‪ ,‬ולגבי אדה"ר והחטא צ"ל‬ ‫החטא של אדם הראשון ולא חטאו כלל‪.‬‬ ‫שכך צריך להיות סדר הבריאה בסדר זה‬ ‫אבל לא צריכים לדבר בענינים אלו כנ"ל‪.‬‬ ‫הנה בכלל פרשה זו פרשת בראשית הוא‬ ‫יסוד האמונה שהשי"ת עשה וברא הכל‪,‬‬ ‫בראשית ברא ופירש"י בשביל התורה‬ ‫אבל בעניני הסדרה יש סודות גבוהים‬ ‫ובשביל ישראל שנקראו ראשית‪ ,‬כבר‬ ‫שלא ניתנה לדבר בהן ולכה"פ לחשוב‬ ‫אמרתי כמ"פ דלמה יכולין גם בדור הזה‬ ‫מותר אבל לדבר בודאי צריכין ליזהר‬ ‫לזכות למה שזכו צדיקים בדורות הקודמים‬ ‫ובפרט אצל אדם הראשון והחטא שנכשל‬ ‫ולפעול ישועות כמוהם‪ ,‬דסוף דבר אנחנו‬ ‫בה לטעום מעץ הדעת א"א להבין בשכל‬ ‫מקיימים את התורה בעוה"ז אנחנו מניחים‬ ‫הפשוט‪ ,‬דיכולים להקשות טובא מה שהיה‬ ‫תפילין וכו’ וע"ז קיים כל העולם וממילא‬ ‫בכלל כל האילן עץ הדעת שעי"ז נכשל‬ ‫יש לנו הכח כמו הצדיקים דלמעשה הם‬ ‫בה וכן מה שטעם מזה אדה"ר מצוה אחת‬ ‫לא יכולים לעשות המצוות בפועל בעוה"ז‪,‬‬ ‫היה לו שאמר לו השי"ת לא לטעום והיאך‬ ‫יכולים להיכשל אדה"ר לא היה חסר‬ ‫הנה חל בשבוע זה (ג’ חשוון הבעל"ט)‬ ‫דעת‪ ,‬ובע"כ צ"ל דלא מבינים את הדברים‬ ‫היומד"ק של הרה"ק קדוש ישראל מרוזין‬ ‫בשכל הפשוט ואסורים לדבר בענינים אלו‬ ‫זי"ע‪ ,‬יש כמה עובדות בין הרה"ק מרוזין‬ ‫דידעתי אדם אחד שהיה בירושלים שבכל‬ ‫לזקה"ק רבי מרדכי’לע זי"ע וכן עם דו"ז‬ ‫השנה היה לומד פרשת בראשית בעיון‬ ‫יב‬ ‫בס''ד‬ ‫במטה במשך כל הזמן שישב הרה"ק מרוזין‬ ‫הרה"ק ר’ מאיר מפרמישלאן זי"ע וכן עם‬ ‫בתפיסה‪ ,‬ועוד מסופר דפע"א היה יהודי‬ ‫הרה"ק רבי בערצי מנדבורנא זי"ע אתחיל‬ ‫שלא היה לו בנים ואשתו ביקש לו מאד‬ ‫עם העובדא דפע"א לפני חג הפסח שלח‬ ‫שילך לפרמישלאן וכך עשה שרבי מאיר’ל‬ ‫הרה"ק מרוזין מצות להרה"ק מפרמישלאן‬ ‫נתן לו עליה ונושען אח"כ בבנים‪ ,‬ועכ"פ‬ ‫ביד חסיד שלו‪ ,‬ובהגיע החסיד מרוזין‬ ‫בעת שנתן לו רבי מאיר’ל עליה אמר מי‬ ‫להרה"ק ר’ מאיר’ל עם המצות‪ ,‬אמר לו רבי‬ ‫שברך בעבור שיציל את ישראל‪ ,‬ולא פירש‬ ‫מאיר’ל אם ישאר אצלו על חג הפסח אני‬ ‫כלום‪ ,‬ואח"כ בעת שהיה צריך הרה"ק‬ ‫מבטיחך שתזכה לעשירות לדורי דורות‪,‬‬ ‫מרוזין לברוח בגלל מסירה שמסרו עליו‬ ‫והוסיף לו ר’ מאיר’ל ואמר הנה רבי שלך‬ ‫בשלטונות היה בורח והגיע לנהר שלא היה‬ ‫גם יכול ליתן לך עשירות לדורי דורות‪,‬‬ ‫יכול לעבור והיה שם אותו יהודי שהיה‬ ‫אבל הוא יכול ליתן לך זאת רק אם תהיה‬ ‫בעל כח וגיבור והוא הרים את הרה"ק על‬ ‫שוה לזה‪ ,‬אבל אני יכול ליתן לך זאת גם‬ ‫כתפו ובאמצע הנהר אמר לו אם תבטיח‬ ‫בלי שתהיה שוה‪ ,‬ולמעשה החסיד לא‬ ‫לי עוה"ב הריני מעביר את הרבי‪ ,‬אם לא‬ ‫רצה להישאר בפרמישלאן וחזר לרוזין‬ ‫הריני מניחך כאן או להחזירך בחזרה‪,‬‬ ‫בפרט ששמע שגם רבי שלו יכול ליתן לו‬ ‫ולא היה לו ברירה והבטיח לו עוה"ב‪,‬‬ ‫עשירות‪[ ,‬ובודאי סבר שהוא שוה לזה‬ ‫ג"כ]‪ ,‬וכשחזר לרוזין שאל לו רבו הרה"ק‬ ‫וכן מקובל שרבי מאיר’ל שלח את הרה"ק‬ ‫מה שהיה בפרימישלאן וסיפר לו כל‬ ‫ר’ מרדכי’לע אל הרה"ק מרוזין לקבל ממנו‬ ‫המעשה שביקש לו הרה"ק מפרמשלאן‬ ‫סמיכה‪ ,‬ומקובל אצלינו שאמר לו בזה"ל‬ ‫להשאר אצלו על פסח ויתן לו עשירות‬ ‫שאדן קען עס נישט‪ ,‬ס’קען נאך אויפטוהן‪,‬‬ ‫לדורי דורות אבל הוסיף שגם רבי שלך‬ ‫ועכ"פ נסע אל הרה"ק מרוזין‪ ,‬והסדר של‬ ‫יוכל ליתן לך זאת‪[ ,‬והחסיד לא סיים לספר‬ ‫הרה"ק מרוזין היה שכל הציבור עברו ליתן‬ ‫מה שאמר ר"ר מאירל שרבי שלך יוכל ליתן‬ ‫שלום והוא היה מעוטף בטלית ורק נתן‬ ‫לך זאת רק אם תהיה שוה]‪ ,‬שאל לו הרה"ק‬ ‫לכל אחד הידים‪ ,‬ובעת שעבר לפניו רבי‬ ‫מרוזין וואס נאך האט ער דיר געזאגט‪,‬‬ ‫מרדכי’לע ונתן לו את הידים הרגיש מיד‬ ‫הרה"ק מרוזין בקדושתו והרים את הטלית‬ ‫וכן ידוע שהרה"ק ר’ מאירל לא שכב‬ ‫יג‬ ‫בס''ד‬ ‫הנה ידוע הדיבור של הרה"ק ר’ מאיר’ל‬ ‫ושאל לו מי הוא בנו של הרה"ק רבי בעריש‬ ‫על לאקשין קוגל‪ ,‬קשין מזונותיו של אדם‬ ‫מנדבורנא ושאלו איזה בן וענה לו בנו השני‪,‬‬ ‫כקריעת ים סוף (פסחים קיח‪ ).‬וכן מה‬ ‫אמר לו הרה"ק מרוזין איהר מעגט אוכט‬ ‫שאמרו קשין זיווגו של אדם כו’ אוכלים‬ ‫נעמען קוויטלעך‪ ,‬ובזה נתן לו סמיכה‪ ,‬ואמר‬ ‫‘לאקשין’ קוגל נוטריקון לא קשין שלא‬ ‫הרה"ק מרוזין שיש עולמות שלא מראים לו‬ ‫יהיה קשה וילך הכל בניקל‪ ,‬ולכאו’ צריך‬ ‫רק אם רואה עצמו עם רבי בעריש (הרה"ק‬ ‫להבין‪ ,‬דלמה צריכין לעשות לאקשין קוגל‬ ‫ר’ בערצי) היינו שראה אותו בשמים‪,‬‬ ‫כדי שיעורר הענין של לא קשין‪ ,‬הלא‬ ‫יכולים לומר כן גם אצל הלאקשין של‬ ‫ופע"א כשהגיע רבי מרדכי’לע (אולי היה‬ ‫המרק‪ ,‬וביארתי פעם דאינו דומה זה לזה‪,‬‬ ‫זה באותו פעם) אל הרה"ק מרוז’ין אל‬ ‫דלאקשין קוגל הרי לוקחים הרבה לאקשין‬ ‫שב"ק הושיב אותו לידו בצד שמאל ובדרך‬ ‫ומבשלים אותם ביחד ונעשה מזה קוגל‪ ,‬וכל‬ ‫כלל היה יושבים ששה בנים הק’ של הרה"ק‬ ‫הלאקשין הם באחדות אחד בלי שום פירוד‪,‬‬ ‫מרוז’ין שלשה בנים מצד אחד ושלשה‬ ‫מזה יכולים לומר לא קשין על כל הדברים‬ ‫בנים מצד השני ליד הרה"ק‪ ,‬אבל בהגיע‬ ‫בס"ד‪ ,‬אבל על סתם לאקשין אי אפשר לומר‬ ‫רבי מרדכי’לע לרוז’ין לא רצה שישב רבי‬ ‫מרדכי’לע לאחריהם וכן לא לפניהם לכן‬ ‫כתר יתנו לך ה’ אלקינו מלאכים המוני מעלה‬ ‫הושיב את בניו בצד ימין כל הששה בצד‬ ‫עם עמך ישראל קבוצי מטה‪ ,‬הנה אמרנו‬ ‫אחד ובצד שני ישב רבי מרדכי’לע לבדו‪,‬‬ ‫ביום כיפור בכל התפילות של שחרית כתר‪,‬‬ ‫וכשנתן לו הרה"ק מרוזין המרק (יוהך) גמר‬ ‫וכן בחוה"מ אומרים בכל יום כתר‪ ,‬וכשמגיע‬ ‫רבי מרדכי’לע כל הקערה כו’ ואמר אח"כ‬ ‫שבת בראשית נתעלה כל הכתרים להשי"ת‪,‬‬ ‫אפי’ שהיית נראה משונה לעשות דבר כזה‬ ‫וכן כל התפילות והכתרים של ימים‬ ‫אבל חשב דמתי יזכה עוד פעם לאכול‬ ‫הקדושים יש להם עליה בשבת בראשית‪.‬‬ ‫שיריים מהרה"ק מרוזין לכן לא חשב מכלום‪.‬‬ ‫יד‬ ‫קודש‬ ‫ויגש‬ ‫דברות‬ ‫בס''ד‬ ‫ברכת הקודש‬ ‫דרעוין‬ ‫רעוא‬ ‫שליט"א‬ ‫עט"ר תשפ”ו‬ ‫רבינו וישב‬ ‫פרשת‬ ‫מרן‬ ‫מכ"ק‬ ‫שב”ק‬ ‫תשפ"ז לפ"ק‬ ‫תורה‬ ‫שמש יצ”ו‬ ‫שמחתבית‬ ‫מוצאי בעיר‬ ‫עט”ר שליט”א‬ ‫רבינושניות‬ ‫מאת כ”ק מרן‬ ‫לאחר הקפות‬ ‫אינה רק נעילה על חג הסוכות אלא נעילת‬ ‫היה מעשה אצל זקה"ק הרבי ר’ מרדכי’לע‬ ‫בעש”ט‪ ,‬ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י‪(:‬‬ ‫השי”ת יעזור בזכות הצבור‪ ,‬בזכות שב”ק‪,‬‬ ‫החג הוא על כל הימים טובים‪ ,‬וה"ז עכשיו‬ ‫זי"ע מנדבורנא זי"ע בעת שהמתינו שם‬ ‫צנועה‪,‬‬ ‫שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה‬ ‫בעת שאוחזים לאחר הקפות שניות דאיתא‬ ‫מקום‬ ‫בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו‬ ‫אנשים כמה שבועות להכנס אצלו ובעת‬ ‫בסטמבול‬ ‫הבעש”ט‬ ‫לרקוד הקפות‬ ‫וכשהיהשהלך‬ ‫ברש”י‪,‬הק’ זי"ע‬ ‫עיי”שמהאר"י‬ ‫עוד‬ ‫קבוצה‬ ‫עדיין להם‬ ‫ב״ה דיש‬ ‫פנימה אמר‬ ‫הצדיקים‪,‬‬ ‫הקודש‬ ‫זה‪ ,‬כל‬ ‫שנכנסו אל‬ ‫תנאים‪,‬‬ ‫נשמת‬ ‫הכוונה‬ ‫שהיה להם‬ ‫השגה מה‬ ‫דאין לנו‬‫יונגעהגםלייט‬ ‫ראה‬ ‫שניות‪,‬‬ ‫הזמן‪,‬‬ ‫האסט‬ ‫במהירות‪,‬אחרי‬ ‫לשמוע בשעה‬ ‫הודים שרוצים‬ ‫מרדכי’לע זי"ע‬ ‫י רבי‬ ‫דברנו‬ ‫וכברזה‪,‬‬ ‫עודהנשים‬ ‫דברים לבד‬ ‫צניעות‬ ‫מגודל עשה‬ ‫בזה‪,‬שזה‬ ‫והאר"י הק’‬ ‫ואמר‬ ‫בס”ג‪,‬‬ ‫ובאופן‬‫ולשבת‬ ‫האסטהשבת‬ ‫געפויעלט‪,‬‬ ‫להאריך את‬ ‫געפויעלט ‪-‬‬‫ורוצים‬ ‫ומןישראל‬ ‫השמים‬ ‫בארץ‬ ‫מענין ישראל‬ ‫צניעות‪,‬‬ ‫אצל כלל‬ ‫בשבתנתקבל‬ ‫הקודם‬ ‫מ"מ‬ ‫ואמר רבי‬ ‫תשובה‬ ‫זמן של‬‫יהודים‪,‬‬ ‫מאות הוא‬ ‫של ס”ג‬ ‫הזמןכמה‬ ‫זה זהעברו‬ ‫והנה‬ ‫מנהג זה של הקפות שניות‪ ,‬ובוודאי יש בה‬ ‫מרדכי’לע שני דברים‪ ,‬פעם אחת אמר‬ ‫נסתבב שנדבר מזה‪ ,‬כידוע מאא”ז הה”ק‬ ‫ומה תכליתה דהנה אחז”ל‪ ..‬תשובה קדמה‬ ‫סודות גדולים‪ ,‬שמה שלא יכולים לפעול‬ ‫שאינו פותח את הדלת לפני שרואה שכל‬ ‫מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל‬ ‫לעולם‪ ,‬וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל‬ ‫בהקפות ראשונות ושניות ביו"ט יכולים‬ ‫אחד נושע בישועה‪ ,‬ופעם אחת אמר‪,‬‬ ‫ובוודאיוכפי‬ ‫במווציו"ט‪ ,‬הוא‬ ‫שניות בשלימות‬ ‫[המעשה‬ ‫הצעיפים‪,‬בהקפות‬ ‫לפעול‬ ‫שנתן‬ ‫תשובה‪,‬ווער‬ ‫דרך גערופן‬‫דישנישט‬ ‫לשרשה‪,‬‬ ‫קיינעם‬ ‫בחזרה האב‬ ‫איך‬ ‫מטתדאאמו‬‫געקומען‬‫זענעןלפני‬ ‫הכ”מ‬ ‫רביה”קוואס‬ ‫שסיפר די אלע‬ ‫אי"ה‬ ‫בסה”ק‬ ‫זאל אייך‬‫וכמו”ש‬ ‫אייךתשובה‬ ‫געשיקט ער‬ ‫האטשל‬ ‫ס’איז זמן‬ ‫השי”ת‬ ‫הצה”ק‬ ‫געהאלפןבת‬ ‫בני חיי‬ ‫מרת שפרה‬ ‫הצדקנית‬ ‫ארויסגיין‬ ‫הרבנית‬ ‫וועלען זיכער‬ ‫אייבערשטערמים‬ ‫זקה”ק בעל באר‬‫אזוי דער‬‫אויךת‪,‬דאשל‬ ‫העלפען‪ .‬שב‬ ‫סידורו של‬ ‫חופה‬‫איזהוואס‬ ‫איינער‬ ‫ע”ה‪,‬יעדער‬ ‫שהיה‬ ‫ענינים‪,‬‬ ‫אין אלע‬ ‫מרדכי‬ ‫ומזוני‬ ‫חיים‬ ‫רבי‬ ‫צפת‬‫בעיררבי‬ ‫הייליגער‬ ‫דערבאה”ק‬ ‫בזכותפה‬ ‫זאל העלפען‬ ‫שמנוחתו כבוד‬ ‫חיים ]‬ ‫דארף געהאלפען ווערן‪ ,‬אפי’ ער ווייסט נאך‬ ‫המשפחה‬ ‫מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל‬ ‫צדיקיםז”ך‬ ‫מרדכי’לע אין בזכות די הייליגע‬ ‫בשבוע זו‬ ‫ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה‬ ‫נישט אז ער דארף געהאלפען ווערן זאל‬ ‫די אלע יודן וואס האבן מיטגעהאלטן דא‪.‬‬ ‫בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים‬ ‫כסלו‪ ,‬שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת‬ ‫ער אויך געהאלפען ווערן‪ ,‬דער רבוש"ע‬ ‫ווער ס’איז האט זיי געשיקט ער זאל זיי‬ ‫חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה‬ ‫ס”ג של שבת קודש‪ ,‬א”כ כ”ש וודאי שאותן‬ ‫זאל טאקע העלפען מען זאל זוכה זיין נאך‬ ‫העלפן‪ ,‬ממילא האפן מיר בעזהשי"ת אז‬ ‫בלע”ז‪,‬דיאבל‬ ‫סאמעט‬ ‫ווערן מיט‬ ‫בצד‪ ,‬של‬ ‫געהאלפען‬ ‫אחתיאהר‬ ‫שורה דעם‬ ‫אין‬ ‫קודש‪,‬‬ ‫בשבתענינים‪,‬‬ ‫יותראין אלע‬ ‫שיושבים‬ ‫געהאלפן‬ ‫יהודים‬ ‫מ’איז ארויס‬ ‫כמובן‬ ‫הצניעות‬ ‫ישועה‪ ,‬כמו‬ ‫בתכלית גרויסע‬ ‫הכלישועה מיט די‬ ‫העכסטע‬ ‫היה‬ ‫מתקרבין יותר להקב”ה‪ ,‬וממילא יש להם‬ ‫מסאסובאמר‬ ‫הקדוש נ”ע‬ ‫רבינומשה לייב‬ ‫פעםבזה‬ ‫הרה"ק ר’‬ ‫וכשהרגיש‬ ‫שאמר‬ ‫כתי’‬ ‫בפרשתןהחג‬ ‫החג‪,‬וע‪,‬ד’נעילת’‬ ‫בנעילתהשב‬ ‫בשמים לכל‬ ‫כחשדברנו‬ ‫כמו‬‫יותר‬ ‫שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה‬ ‫)לח – טו( כי כסתה פניה‪ ,‬כתוב בספה”ק‬ ‫טו‬ ‫בס''ד‬ ‫ואמרו הלל בכל יום ושמחו בשמחת החג‪,‬‬ ‫זי"ע רבוש"ע אני נשבע בדיקנא שלי שאם‬ ‫צריך להישאר מזה וזהו הפי’ של נעילת‬ ‫לא תביא עכשיו משיח איני יודע אם‬ ‫החג‪ ,‬שצריכין לסגור את היו"ט ולהניח‬ ‫תהיה לך עוד למי להביא משיח עכדה"ק‪,‬‬ ‫אותם באוצר שאם יבואו דקה קשה‪ ,‬יזכור‬ ‫עצמו איך היה נראה בעת הנענועים ואיך‬ ‫עכ"פ מען ווארט נאך אויף די גרויסע‬ ‫היה נראה בראש השנה ויום כיפור‪ ,‬כל אחד‬ ‫ישועה‪ ,‬אין אז מען ווארט נאך איז מען‬ ‫בזמנים טובים שלו שעבר עליו‪ ,‬ובזה יחזק‬ ‫זיכער אז ס’איז וועט קומען אי"ה‪ ,‬ווילאנג‬ ‫עצמו בזמנים הקשים‪ ,‬ויוכל לעמוד אז‪,‬‬ ‫מ’איז נאך אנגעבינדן וועט ער נאך קומען‪.‬‬ ‫כל אחד לשנה החדשה צריך לקבל עליו‬ ‫ואכן השי"ת יעזור לכל אחד ואחד שנשמה‬ ‫קבלה טובה לאחר שעברו עלינו ימים‬ ‫שלו הלא חלק אלקי ממעל שיהיה מח שליט‬ ‫הקדושים‪ ,‬יעדער איינער ווייסט פונקטליך‬ ‫על הלב בכל הענינים‪ ,‬שהמח מנהיג את‬ ‫וואס אים פעלט וואס ער דארף האבן כל‬ ‫האדם‪ ,‬וכמ"ש הרה"ק ר’ שלמה מקארלין‬ ‫אחד יקבל עליו קבלה טובה כדי להשתפר‬ ‫זי"ע (הובא בבית אהרן) והאלקים עשה את‬ ‫לטובה‪ ,‬וכמו שאמרתי בערב ראש השנה‪,‬‬ ‫האדם ישר‪ ,‬דבעת שקם האדם בבוקר אז‬ ‫דכמו בחדר עולים בכל שנה כתה חדשה‬ ‫הראש אינו ישר אבל כשילמוד דף גמרא‬ ‫כן הוא לכל אחד ואחד שבכל ראש השנה‬ ‫בבוקר לפני התפילה מיישר הגמרא את‬ ‫ווערט א מענטש העכער אין העכער‪ ,‬יש‬ ‫הראש‪ ,‬ולאו דווקא לפני התפילה אלא גם‬ ‫השגות ודברים אחרים‪ ,‬ואפי’ המצוות‬ ‫בכל היום יכולים ללמוד דף גמרא‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫ועבירות מודדין לכל אדם כפי ערכו‪ ,‬דאדם‬ ‫הבעל שם טוב הק’ זי"ע דכשיש לאדם‬ ‫שהוא יותר גבוה מודדין אצלו דבר קטן‬ ‫ספק‪ ,‬ילמוד עמוד גמרא ואחר יחשוב ואז‬ ‫לפגם‪ ,‬ולאדם הנמוך ממנו יכול להיות‬ ‫ידע מה לעשות‪ ,‬וכן איתא בזוה"ק דהתורה‬ ‫זה למצוה‪ ,‬כל אחד הולך כפום ערכו‪,‬‬ ‫מיישר שכל של האדם‪ ,‬תורה הולך ביחד‬ ‫עם מידות טובות ובקדושה וטהרה‪.‬‬ ‫וממילא צריך כל אחד להתחזק בזמן זה‬ ‫לאחר ימים אלו ימים גבוהים וואס מ’האט‬ ‫זאל דער אייבערשטער העלפן ס’איז זאל‬ ‫געגאסן פון הימל יעדער איז געווען ריין‬ ‫זיין א’ לעכטיג יאהר אין א’ פרייליך יאהר‬ ‫לאחר ר"ה ויו"כ וסוכות‪ ,‬ועשו נענועים‬ ‫טז‬ ‫בס''ד‬ ‫אופנים בעסערע אופנים אז מען זאל קומען‬ ‫אין א דערהויבענע יאהר יעדער איינער‬ ‫דאנקען דעם אייבערשטן ס’איז געווארן‬ ‫אים מיט די שטוב מיט די קינדער‪ ,‬ס’איז‬ ‫דא גוט דארט גוט‪ ,‬מען זאל זוכה זיין צום‬ ‫זאל נישט זיין קיין שום שווערקייטן אין קיין‬ ‫בנין בית המקדש במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫שום ענין‪ ,‬די קוויטל זאל זיין אויף אנדערע‬