דב"ק קרעטשניף סיגעט · Db"K Krechnif Seagate — נח (2026-10-12)

בס"ד
גליון
דברות קודש
קרעטשניף סיגעט
דברי אלוקים חיים
מרבותה"ק זי"ע
ולהבדלחט"א
מכ"ק מרן רבינו שליט"א
שפ"ז
הגדול פרשתשצות נ-ח ת
שבת פר
הפסחגש
פרחגשת וי
תשפ''ו
יו"ל ע"י
יו"לרי אמונה"
ע"י מכון "נה
דחסימדכיוןק"רנעטשניף סיגעט
" הנומ א יר ה
דחסידי קרעטשניף סיגעט
תוכן:
דברי תורה מרביה"ק בעל רזא דאמונה זיע"א פרשת נח..........................עמוד א
שיחות קודש מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א ליל שב"ק פ' בראשית ........עמוד ג
שיחות קודש מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א יום שב"ק פ' בראשית ........עמוד י
ברכת הקודש מכ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א מוצאי שמחת תורה........עמוד י"ד
הוצאת הגליון נתרם לע"נ
קודש דברות
הרה"ק רבי זיידא אליעזר זאב בן
ויגש
הרה"ק רבי צבי הירש זי"ע ועכי"א
מערכת קול קרעטשניף סיגעט
רעוא דרעוין
ניתן לשמוע דברות קודש דא"ח מרבותינו הק' זי"ע
ויבדלחט"א כ"ק מרן רבינו עט"ר שליט"א
שב”ק פרשת וישב תשפ”ו
וכן מהנעשה והנשמע בצל הקודש
בית שמש יצ”ו
02-313-6802 בעיר
ארה"ק:
מאת כ”ק מרן רבינו עט”ר שליט”א
ארה"ב1518-592-0074 :
ענגלאנד4420-81477-116 :
ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: הזכויותבעש”ט,
שמורות בזכותכלשב”ק,
השי”ת יעזור בזכות הצבור© ,
4165512@gmail.comבבית חמיה שהיתה צנועה,
בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו מקום שכסתה פניה
זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין קבוצה עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט בסטמבול
יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן ,ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים,
א קודש ויגש דברות בס''ד
דרעוין רעוא
דברי תורה
תשפ”וזיעוכי"א
וישבדאמונה פרשת
בעל רזא שב”ק
רביה"ק מכ"ק מרן
בעיר בית שמש יצ”ו
רבינונחעט”ר שליט”א
פרשת
מאת כ”ק מרן
הי"ג י(:
את )כלסוטהלידע ז”ל
רבותינו
ודרשו א’ –
בעש”ט‘ ,אמונה’
לתיבת שב”ק, ונשיבזכות
בניו אתו הצבור,
בזכותואשתו
יעזורובניו השי”ת
ויבוא נח
שהיתה בהם
צנועה, חמיה ולהאמין
בבית ית"ש
פניההבורא
עיקרים על
שכסתה (ז ,ז)
מקום שיסדו המבול ובזכות מי
אבי הק’ התיבה מפני אל
בזכות זקני ה’
בחוש ממש .ב’ -מלשון המשכה וגידול
בסטמבול עיי”ש ברש”י ,וכשהיה הבעש”ט זה ,כל הצדיקים ,ב״ה דיש עדיין קבוצה
כדכתיב במגילת אסתר ויהי ‘אומן’ את וברש"י ,אף נח מקטני אמנה היה,
ראה יונגע לייט שהיה להם נשמת תנאים, יהודים שרוצים לשמוע בשעה אחרי הזמן,
הדסה ,שפירושו שגידל את אסתר בביתו. מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול,
ואמר שזה מגודל צניעות הנשים וכבר דברנו ורוצים להאריך את השבת ולשבת בס”ג,
ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים.
השמים
את מה עושהומן
צניעות,
מעניןשהיא
האמונההקודם בשבת
וכוחה של והנה זה הזמן של ס”ג הוא זמן של תשובה
הה”ק ומצפהמאא”ז
להימשך ומייחלכידוע
מקווה מזה,
שהאדםשנדברנסתבב קדמה
תשובה מאת
אחז”ל ..בעצמו
נח שמע דהנה תכליתה
שהרי ומהותמוה
ובטחונומכל
אמונתוגדולה א
גודלשריפה שעשהזי”עדלפי מורא”ז
למציאות, הכלאתוגם מבולומתקן
לעולם, להגיע הכל
שמגביה הקב"הוענינה
שצריך לעולם,
במציאות,וכפי הדבר להיות
בשלימות הוא האדם הופך
[המעשה של
הצעיפים, תשובה ,שנה
שנתן דרך ועשרים דיש מאה
‘תיבת נח’
לשרשה, בחזרה את
בנה
וזורע.אמו
לפניעולםמטתכדאיתא (בשבת) מאמין בחי
שסיפר רביה”ק הכ”מ והיה אומר כל אותו הזמן להאנשים
בסה”ק השי”ת זמן של תשובה וכמו”ש
שעתיד הקב"ה להביא מבול לעולם כדי
הרבנית הצדקנית מרת שפרה בת הצה”ק סידורו של שבת ,של זקה”ק בעל באר מים
ולפיכך אע"פ שהיה נח הצדיק מאמין גמור שישובו כמובא ברש"י לעיל (ו ,יד).
חופה רבי חיים מרדכי ע”ה ,שהיה איזה
בבוראו ,מכל מקום היה חושש להאמין
חיים ]שמנוחתו כבוד פה באה”ק בעיר צפת
המשפחה זי”ע וכל
המבול ,והיה מורא”זשל
הרה”ק בבואו מצאצאי
באמונה יתירה התוה"קז”ך
בשבוע זו דיליה עליו
יומד”ק העידה
תמוה איך ת”ו[ועודשחל
צעיפים
השמחה יחזרו תקותולכבוד
שברגע האחרון הנשים קנו
תולה את בית גדולת
אם לא משלים
ע”פתמים’באריכות‘צדיק
הנעלה שהיהשמבאר כסלו,
בתואר
שהיה יגרוםשנוי
וימשוך דפןאיזה משום רק
בתשובה ,בהם
חדשם שהיה הם שאותן
השי"ת.וודאי
בדבריגמורהכ”ש
באמונה א”כ
שבת קודש, שלמאמיןס”גהיה
שהמבולאבל
בכך בלע”ז,
סאמעטהמוחלטת אמונתו
בצד ,של אחתשורה ידי
על יהודים שיושבים יותר בשבת קודש,
יוכרח באמת לבוא ,והיה איפוא אובד ובספה"ק אוהב ישראל להרה"ק מאפטא
היה הכל בתכלית הצניעות כמובן מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם
עצות ‘מאמין ואינו מאמין’ – דאף שידע מביא כאן שיש שני פירושים ומשמעויות
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר יותר כח בשמים לכל השבוע ,בפרשתן כתי’
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ב בס''ד
ולמה אומר רש"י שהוא מקצת משבחו. והאמין בדבר חשש להאמין ביותר‘ ,עד
שדחקוהו המים’ שראה בפועל ממש
ונראה ליישב בזה ,דלעיל בריש הפרשה שהמבול כבר הגיע אז אמונתו אינה
כתיב ‘איש צדיק תמים’ דגם תיבת ‘איש’ עשויה עוד יותר להכריע במאומה והבן.
הוא חלק משבחו ,שהיה איש – בן אדם
א מענטש ,שרוח הבריות נוחה הימנו ויאמר ה’ לנח בוא אתה וכל ביתך אל התבה
בענינים שבין אדם לחבירו ,וממילא מצא כי אותך ראיתי ‘צדיק’ לפני בדור הזה.
חן גם בעיני ה’ כדברי המשנה באבות (פ"ג
מ"י) דכל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח וברש"י ,ולא נאמר צדיק תמים – מכאן
המקום נוחה הימנו ,וראה באוה"ח הק’ שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו
שהשם ‘נח’ – הוא אותיות ‘חן’ ונשיאות חן שלא בפניו .וכך איתא במדרש רבא כאן.
הוא דבר חשוב אפילו כלפי שמיא ,ולכן
כאן שלא מנה רק שבחו שהיה צדיק ולא וקשה שהרי אינו רק ‘מקצת’ משבחו של נח
‘איש צדיק תמים’ הוא רק מקצת משבחו. אלא חצי ממש ,דלעיל כינתה אותו התורה
‘צדיק תמים’ וכאן בתואר ‘צדיק’ בלבד,
ג קודש ויגש דברות בס''ד
שיחות קודש
דרעוין רעוא
שליט"א
עט"ר תשפ”ו
רבינו וישב
פרשת מרן מכ"ק
שב”ק
קודש
יצ”ו שבת
שמש ליל
בעיר בית
בעירשליט”א
טשעסטער עט”ר רבינו
תשפ"ז כ”ק מרן
בראשית מאתפרשת
שב"ק
התורה תלוי באמונה ,עדש"כ כל מצוותיך בראשית ברא וגו' והשבת נקראת שבת
בעש”ט ,ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: השי”ת יעזור בזכות הצבור ,בזכות שב”ק,
אמונה ,וכל המצוות אי אפשר לקיים רק בראשית ,ויש בו שני חלקים ,אחד דשבת
צנועה, שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה
ע"י אמונה ,דאם אין לו אמונה למה ולמי
מקום בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו
בראשית הוא עדיין מקושר לימים הק'
בסטמבול הבעש”ט
אנשים בשביל וכשהיה
בשביל ברש”י,
המצוות עיי”ש
עושה את קבוצה
עדיין לתקן
בשבת זוויכוליםדיש
תשרי ,ב״ה
הצדיקים,כלחודש זה ,של
תנאים,
שעושה נשמת שהיה להם
מוכרח דמה אתמהה,לייט
הרי בע"כ מי ,יונגע
ראה הזמן,
אחרי היו
הק' שלאבשעה לשמוע
בימים שרוצים פעלו
הודיםעדיין לא
י אם
דברנו הנשים וכבר
שמאמין צניעות
ידי אמונה מגודל
רק על שזההוא ואמר
המצוות בס”ג, ולשבת
תשלומין השבת
יש לה את וכדו' להאריך
דגדלות ורוציםהמוחין
אז
ומן רצונו
השמים לעשות המצוות
צניעות, ומקייםמענין
בהשי"תהקודם
בשבת בראשית הוא
תשובה שבתזמן שלשני הוא
ומצד ס”ג
הזמן שלבשבת זו,
והנה זה
ית"ש ,וכמו שאמר זקה"ק זי"ע דמי שעושה זמן של התחדשות ד'בראשית הוא לשון
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
מצוות בשביל אנשים כשיבוא לאחר מאה התחלה שמתחילין שנה חדשה אפי' שכבר
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
ועשרים לקבל שכר על מצוותיו ,יוציאו התחילה בראש השנה ,מ"מ מצד פרשיות
הוא לווכפי בשלימות
ויאמרו [המעשהמגיהנום
הצעיפים,את הפגר
לפניו שנתן תשובה,
ראשונה, דרךפרשה מתחילין דיש
בשבת זו התורהלשרשה, בחזרה
תבקשאמוהמצוות'מטת
את לפניהכ”מרביה”קעשית
שסיפראדם זה
לפני בסה”ק
אחד ואחדוכמו”ש
תשובה לכל
שלהתחדשות זמן של השי”ת
והוא זמן
הצה”ק
צריכיןבתלדעת
ועכ"פשפרה
ע"כ ,מרת
הצדקנית
הרבנית שכר,
ממנו בארכלמים
חדשה בעלזקה”קשנה לגמרי של
ולהתחיל להתחדש שבת,
סידורו של
חופהמחדשלהתחילאיזה
יכוליםשהיה
בראשית ע”ה,
חיים מרדכידבשבת רבי צפתלפוםבעיראחד דיליה וכל
באה”ק דרגה
כבוד פה אחד לפום
שמנוחתו חיים ]
בהתחדשות כאילו לא היה כלום ,מאי דהוה
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל יותרז”ך תפקיד דיליה ,אחד צריך להתחזק
בשבוע זו ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה
הוה ,מכאן ואילך יש להתחיל לעבוד את בתורה ואחד בעבודה כל אחד מה שצריך
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
השי"ת בהתחדשות כדבעי ,ומתחילין את להתחזק ולתקן ,והנה שבת בראשית היה
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
התורה עוד פעם מבראשית וכו' ובכל פעם עבודה גדולה אצל הצדיקים ולא בחינם
חדשהאבל
בלע”ז, סאמעט
הבנה בצד ,של
בתוה"ק ויש אחתחדשהשורהפירוש
יש קודש,
בשבת מבואר
דבפרשה זושיושביםגדוליותר
יהודים זאת עסק
היה
כמובן
הצניעות עכשו.
שלא השיג עד בתכלית
הכללהשיג מהשיכולים היה להםמעשהוממילא יש
להקב”ה ,בריאת
יסוד האמונה מתקרבין יותר
בתורה
וכשהרגיש בזה רבינו הקדוש נ”ע אמר כתי’
בפרשתןוכל
וע ,לעמו, השב
הגיד בשמים לכל
מעשיו יותר כח
בראשית וכח
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
ד בס''ד
ורש"י הק' כתב דהיו מתחילה אור וחושך ויש בתיבות התורה נסתר ,וסודות יותר
בערבוביא ולכן ויבדל אלקים בין האור יותר שיכולים לראות בתוה"ק ,ואפי' מי
ובין החושך ,אבל צריך לדעת מה מלמד שלא זוכה לזה צריך לכה"פ להאמין שיש
לנו התורה כל זה שהיו מקודם חושך דברים כאלו ,וידוע דעל תיבת בראשית
והיו בערבוביא עד שניכר האור לבדן כי לבד יש שבעים פירושים ותיקונים בספר
טוב ,דידוע שהתורה עומד לנצח נצחים תיקוני זוהר שמיוסד כולה רק על תיבת
ומלמד לכל אחד ואחד הדרך אשר נלך. בראשית ,וזהו לימוד על הכלל כולו לכל
התוה"ק שיש בכל תיבה ובכל אות סודות
ויש לבאר בזה דהנה יש זמנים שיש נסתרים ,הנה הרה"ק מרוזין זי"ע אמר דכל
לאדם עליות וירידות וזמנים של הסתרה התורה נכללת בחומש בראשית וכל ספר
בחינת חושך ,והאדם יכול לשאול למה בראשית נכללת בפ’ בראשית ופ' בראשית
אני צריך לעבור כל זה יותר טוב שיהיה נכללת בפסוק ראשונה של הפרשה ופסוק
לי רק טוב אפי’ שאני יכול אח"כ להרויח ראשונה נכללת באות ב' של בראשית,
מזה ,אבל באמת צל"ד שכך צריך להיות ואות ב’ נכללת בנקודה של אות ב' ,ואנכי
סדר העולם ,דיש חושך מתחילה ואח"כ הנקודה ,מי יבין בסוד קדושים ,בראשית
מתגלה האור וכדברי חז"ל כך הוא ברייתו ברא אלקים את השמים כו' והארץ הייתה
של עולם חשוכא והדר נהורא ,שאין יכולים תוהו ובוהו וחשך על פני תהום ויאמר
להגיע לאורות בלי שיהיה מקודם חשכות אלקים יהי אור ויהי אור ,וירא אלקים
דאם לא כן כל האורות הם דמיונות ואינם את האור כו' טוב ,ויבדל בין האור ובין
אמיתיים ,והנה צל"ד דאורות אין הכוונה החשך .ויש להקשות טובא ,חדא למה
רק לדברים עליונים ומדריגות ,דאור גם הי' צריך לברוא מקודם את התוהו ובוהו
מתפרש כפשוטו שיהיה לו שמחת חיים וכמו שאמרו חז"ל שהיה השי"ת בורא
וסיפוק בחיים שלו ,וזה אי אפשר כי אם עולמות ומחריבן ,והחשך על פני תהום עד
ע"י שיש לו סדר וקביעות ללמוד תורה' שברא אח"כ האור ,למה לא ברא מיד את
שע"י שלומד גמרא ומסיים מסכתות, האור כי טוב ,ועוד יש להבין מ"ש הכתוב
ויודע ובקי במקצועות אם הל' שבת וכדו' ויבדל אלקים בין האור ובין החושך ,דכבר
וכן בקי בספרי חסידות קדושת לוי נועם אמר הכתוב למעלה יהי אור ויהי אור,
ה בס''ד
קודם שאין לו פשט ומפרש קודם דהפשט אלימלך – מאור ושמש -מאור עיניים
בראשונה בראשית בריאת שמים וארץ והיכן ששואלין אותו יודע להשיב הרי
הייתה הארץ וכו' ומפרש עפ"י דר"ש כו', יש לו סיפוק ושמחת חיים ומאיר לו את
אמנם לענינינו יש לומר דהתורה נותנת הנפש כל אחד כפום דרגה דיליה ,ואי
חיזוק לאדם שלא יתייאש לעולם בשום אפשר להתפלל כראוי בלי שיהיה ג"כ בן
מצב אפי' שנראה לו חושך בלא אור לא תורה ,ללמוד גמרא ותוס’ דהתורה עושה
יתייאש כלל ויתחיל עוד פעם לעבוד את כלים שיהיה קיום להעבודה והמצוות
השי"ת מבראשית כמו שלא נפל מעולם,
וממשיך הכתוב דזהו סדר העולם מתחילה, ואפי' שנראה לפעמים שיש לו התלהבות
והארץ הייתה תוהו ובוהו וחשך וגו' ואת"כ בתפילה הם הכל דמיונות וכחלום יעוף אם
כתיב ויאמר אלקים יהי אור וגו' ,ולכאו' אין לו יסוד מוצק דהיינו לימוד התורה,
כבר הקשינו למה הוצרך התורה לכתוב ולכן צריכין לקבוע שיעור תורה ,ונחזור
כ"ז ,אלא דבא התוה"ק להשמעינו דכך לענינינו שהוא דבר פשוט שמקודם צריך
הוא סדר העולם דהאיך יכולים לזכות להיות חושך ואז בא אח"כ האור ,והיינו
לאור ,היינו ע"י שיש חשכות מתחילה דכתיב ויתרון האור מן החשך שמעלת
ואז מגיע אח"כ האור כנ"ל ואדרבה לית האור ניכר ומבחינים דווקא ע"י חושך
נהורא אלא דנפיק מגו חשוכא ואדרבה ולכן אל יתייאש האדם בראותו שהוא
עי"ז יכול לעלות מדריגה אחר מדריגה כל במצב של חושך והסתרה אלא אדרבה
אחד כפום דרגה דיליה ,כל אחד כל מה מכאן יתחזק להתחיל עוד פעם מבראשית
שעולה יותר יש נסיונות אחרים דלבחורים עד שיגיע אל האור כי טוב דזהו הכלל
יש נסיונות שלהם ולאברכים נסיונות שמשננים כל הזמן שאין האדם מתפעל
שלהם ולזקנים כו’ והכלל דתמיד צריכין מכשלונות ומתחילין עוד פעם ועוד
להתחזק להתחיל עוד פעם מ'בראשית פעם עד שיגיע אל האור יותר ויותר,
כאילו לא היה כלום ואז יגיע להאור מעלה
מעלה בעז"ה ,ולפי"ז א"ש מה שהיה כאן ולפי"ז יש לפרש מקראי קודש כאן
מקודם חושך ואח"כ ערבוביא של אור בראשית ברא אלקים וגו’ וברש"י הק'
וחושך והבדיל בין האור והחושך דע"י שיש כבר הקשה דלא הוי ליה למכתב בראשית
ו בס''ד
אנשים הקבועים מאנ"ש ומהדרים בכפרים חושך מתחילה אז מתחזקים לעלות יותר
הסמוכים לה ,אבל כשהגיע לירושלים ויותר עד שמשיגים את האור ,וזה צריכין
הגיעו הרבה אנשים מעיה"ק להסתכל להתחזק בכל פעם בראשית ברא אלקים,
ולהתבונן על רבי החדש ,ולכן עשה אז ובכלל צריכין להתחזק בכל הנסיונות מ"ש
ניגון זה וגילה דעתו בתחילת השלחן דכל הבעשטה"ק (בפרשה זו) דבכל נסיון שיש
השלחן הוא רק למען יתגדל ויתקדש שמיה לאדם צריך להתבונן שבהסתרה זו מסתתר
רבא ,דהלא התחיל בכל שבוע השולה"ט השי"ת אלופו של עולם ,וכשיחשוב
עם הזמירות כל מקדש -מנוחה ושמחה דהקב"ה מסתתר שם ויתבונן בשם
[דלא קידש זקה"ק ברבים] ומיד אח"כ הוי"ה ב"ה יסתלקו כל הנסיונות ,ע"ש,
ניגן ניגון זה ,ובכן אגלה דעת ג"א דכל
השולחנות הוא בכוונה זו שיתגדל ויתקדש ובענין זה שצריכין להתחיל בכל פעם
שמיה רבא ,ובפרט שאין אני מחדש כלל מ'בראשית י"ל שמנגנים אצלינו הן גאלתי
רק ממשיך בדרך של אבי וזקיני ולמעלה אתכם אחרית "כראשית" הן גאלתי נאכאמאל
בקודש נ"ע[ ,א"ה בשבת הראשונה פר' אין נאכאמאל און נאכאמאל כו' ,שאין
שופטים תשפ"ה שערך רבינו לאחר פטירת להתייאש בכל פעם בשום מצב ,להתחזק
רביה"ק נ"ע ,אמר ג"כ ענין הנ"ל דמגלה עוד הפעם עד שיעזור השי"ת ויתגלה האור,
דעת שהכל הוא שיתגדל ויתקדש שמיה
רבא] וזקיני הק' המשיך הדרך של זקינו
הק' בעל רזא דשבת זי"ע ,ובאמת מה שנהג
זקה"ק את השלחן עם ריקודים וניגונים לא בניגון על הכל [יתגדל ויתקדש וישתבח
היה כ"ז אצל זקה"ק בעל רזא דשבת דהוא ויתפאר ויתרומם ויתנשא שמו של
היה עורך את השלחן בעיקר עם מוחין מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא],
ודבקות וניגן כמה ניגונים בלבד ,וזקה"ק
לקח זאת מאביו הק' רבי ניסן חיים אב"ד זקה"ק זי"ע חיבר ניגון זה בעת שהעתיק
בראדשין זי"ע שהוא היה בוער משבת מושבו מכפר עטה והלך לגור בעיר הקודש
בריקודין וניגונים [שכידוע נקרא על ירושלים תו' ,דבעת שהיה גר בכפר עטה
שמו של זקה"ק הסידורו של שבת זי"ע], היה בכל שבת בשולה"ט בדרך כלל
ז בס''ד
זצללה"ה זי"ע ,ושמעתי מאאמו"ר הגה"צ ובעת שהיה רבי ניסן חיים בא אצל אביו
זי"ע ששני מאכלים אלו הם מקובלים הק' הנהיג ג"כ את השלחן של אביו ולימד
מבעל שם טוב הק' זצללה"ה זי"ע ,ונתן ניגונים חדשים ,וזקה"ק היה מתנהג בדרך
הבעל שם טוב רמז לזה ,כי פערפעל העבודה של זקינו הק' בעל רזא דשבת זי"ע
מרומז לן ,כל שעשינו וחטאנו בימי החול שממנו קיבל כל האש והתלהבות כידוע.
פארפאלין ,כי ערב שבת זמן תשובה ונמחל
לן ,על זה אוכלין פערפיל בלייל שבת לפני הפארפיל צימעס
קודש" ,ולאקשין קוגל" שאין להקשות
ולהרהר על הקב"ה ,והכל מה שעשה ופעל הנה מקובל דמאכל זה תיקן זקה"ק
לנו הוא בלי שום קושיא ,וטוב הוא ,וזה הבעש"ט זי"ע ויאמר הבעש"ט רמז לזה
מרמז לנו ר"ת של "לאקשין קוגל" לא קשין שלכן אוכלין זאת בליל שבת ,פארפאלן
כך שמעתי ודפח"ח ודו"ק ,עכדה"ק ,ולפי שכל מה שעשו לא טוב בכל השבוע
דברי הבעש"ט הק' מיושב נמי למה מועיל פארפאלן שהשי"ת מוחל עליהם ע"ד
הרמז של לא קשין דווקא על לאקשין שרמזו בספרים (סידורו של שבת שורש
קוגל ולא על לאקשין פשוטים ,דהרמז ראשון ענף ד') 'שבת' אותיות תשב שהיא
הוא על הר"ת של לאקשין קוגל וא"ש] זמן תשובה שהקב"ה מוחל לבנ"י[ ,א"ה
עי' בתש'ו בית ישראל ח"ב (בחלק חידושי
ואצלינו אומרים בשם זקה"ק הרבי ר' מהריא"א נדרים דף נ ):שכתב וזל"ק ,והנה
מרדכי'לע זיעוכי"א ,שלכן אוכלים בליל כעת כבר נתפשט המנהג שכמעט כל
שבת פערפיל ,פארפאלין השי"ת מוכרח אחד ואחד יש לו על שבת שינוי מאכלים
לעזור לנו ,עכדה"ק ,והנה זה פשוט שאי שמוסיפים במיני צימעס בל"א צישפייז
אפשר לאכול אותם בהנאה גשמיות בל"א ,והמדקדקים היראים החרדים
ובתאוה ח"ו ועוד יאמר אלו הדיבורים החסידים מדקדקים שיהיה להם בליל
פארפאלין וכו' ,דצריכים תחילה לאכול שבת "צימעס -צישפייז" ,הנקרא פערפיל
אותם בכוונה ובקדושה וטהרה ואז יכולים בל"א וכן ראיתי שהי' מדקדקים בבית כ"ק
לומר אלו הדיבורים ,והוא ע"ד שכתב אבי מורי הגה"צ זצלה"ה זי"ע ובבית כ"ק
המאור ושמש (רמזי ראש השנה סוד"ה מו"ח הצדה"ק [רבי ישעי'לע מקרעסטיר]
ח בס''ד
התשובה שמוחל השי"ת על כל העבירות, אמר ר"ע) לבאר מש"כ המגן אברהם
וזה שאומר הרבי ר' מרדכי'לע פארפאלין שמהרש"ל זי"ע לא אכל דגים בראש השנה
השי"ת מוכרח לעזור לנו יכולים לנצל כי היו חביבים עליו עד מאד ורצה למעט
ולבקש מהקב"ה שנהיה כולנו ערליכע תאותו ,כי איה"נ דאיתא בגמ' (כריתות ו)
יודן ,שלא יהיו במצב שלאחר שבת יחזור שאוכלים סימנים בראש השנה קרא ורוביא
לסורו ח"ו ויאמר בשבת הבאה עוד פעם ותמרא כו' משום סימנא טבא היינו שיכוון
פארפאלין דאיזה פנים יש לו אם מתנהג שהם ציונים לדברים עליונים שבעולמות
ככה ,ולכן מבקשים השי"ת מוכרח לעזור העליונים דהיינו באוכלו רוביא יכווין
לנו שנהיה מעתה ערליכע יודן ,אכי"ר. לסימן וציון שלמעלה שירבו זכיותינו
כו' ,והנה כשאדם רוצה לכוון כנ"ל הוא
לפני אכילת מייערן צימעס מחויב להפשיט עצמו מכל התאוות שלא
לאכול תאוה גשמית שאם אוכל בתאוה
בדזיקוב אמרו מייערן איז גאלדענע גשמית אז אינו פועל כלום להמשיך
רענדלעך ,וידוע העובדא ש'רביה"ק דגמתו לתתא ע"ש דבריו הקדושים ,והן
מסאטמאר זיעוכי"א נתן פעם ליהודי הדברים גם לגבי לאקשין קוגל שלא
אחד מייערן צימעס ,ואמר לו בל"ק יכולים לומר הדיבור לא קשין כו' ,ולגבי
אצליכם בדזיקוב אומרים שזהו גאלדענע פרנסה וזיווגים וכו' כידוע ,אם אוכל
רענדלעך -דא האסטו ,וכך הוה שנתעשר אותם ברעבתנות ,או שאינו זהיר להטמין
עד למאד הוא ודורותיו אחריו עד היום מאכלי שבת לפני השקיעה ולהיות זהיר
הזה ,ובאמת כל הדבר שבני ישראל צריכין בהן בהלכות שבת בכל פרטיה ודקדוקיה
מעות בהרחבה הם הכל לצורך גבוה הנוגע לכל יהודי הירא וחרד לשמירת
כדברי רבינו הקדוש הרבי ר' אלימלך שבת ,ואז מועיל כל הדיבורים והסגולות,
זי"ע בליקוטי שושנה דהתורה והמצוות דכל השומר שבת כהלכתו מוחלין לו על
אינם יכולים לעשות ולהפעל אם לא שיש כל עוונתיו (שבת קיח( ,):ושפיר מרומז
לו כל צורכי עוה"ז בריווח למשל הכנסת מ"ש הבעש"ט פארפאלן שמוחלין בשבת),
אורחים סוכה ואתרוג ציצית מזוזה ע"ש. ומ"ש הבעש"ט דכל מה שעשינו כל השבוע
פארפאלן כנ"ל קען מען נוצן על ענין
ט בס''ד
אין צריך להיות הרבה אנשים דג' אנשים לפני הניגון י-ה אכסוף
יחד די להתרומם ע"י שיושבים ומנגנים
יחד ומדברים בד"ת ,וכמו שאמר פעם [זמר מהרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין
זקה"ק זי"ע לאחד ,שהכיר יהודי שישב זי"ע] אמרתי כבר דניגון י-ה אכסוף היא
לפעמים בליל שבת עם יהודי אחד לבדו, הלב של השלחן ,וראשית הכל צריכין
וזהו ג"כ באטע[ ,עי' קדושת צבי פ’ שלח לדעת פירוש המילות ,דאל"כ במה
(אות ז') בענין זה] וגם בחורים בישיבות בוערים ,ולכן צריכין לכוין פירוש המילות,
יש להתחזק בליל שבת לא לשבת יחד הגם שיש לדעת למה עשה את הניגון
ולדבר דברים בטלים ,אלא ישבו ביחד באופן שמבקשים על אחרים ,בוודאי יש
ויסדרו ביניהם שבחור אחד עומד לדבר סודות בזה ,וצריכים לדעת שרבי אהרן
דבר תורה וינגנו לכה"פ ניגון אחד ביחד, הגדול נמצא כאן אתנו בעת שמנגנים
וטוב להסמיך מה שפירשתי פעם בניגון הזמר ,ואולי גם רבו המגיד הק’ ממעזריטש
י-ה אכסוף ,אומרים שם שבת קודש נפשי זי"ע ,ובראש הכל נמצא כאן הקב"ה ית"ש.
חולת אהבתך שבת קודש נפשות ישראל
בצל כנפיך יחסיון כו' פי' מדבר מאדם בהמשך השולה"ט
שנפשו צמאה לאהוב את השי"ת ולהתקרב
אליו ית"ש ,נותן רבי אהרן הגדול עצה צריכים להתחזק בענין ה'באטעס' בליל
לזה ,שבת קודש נפשות ישראל ,שישב שב"ק להתאסף יחד כל אחד במקומו,
בין בני ישראל להתאסף בליל שב"ק יחד, ואחד שאין לו באטע ויש שיעורים באוה"ח
ואז זוכה להיות בצל כנפיך בצל כנפי הק' או בנועם אלימלך ילך לשיעורים
השכינה והתכלית הוא ירוין מדשן ביתך, אלו ,ולא ישאר בבית שצריכים לצאת
ער זאל דאס אהיים נעמען אין שטוב אריין. ולהתרומם בקדושת השבת ,והנה באטע
י קודש ויגש דברות בס''ד
שיחות קודש
דרעוין רעוא
שליט"א
עט"ר תשפ”ו
רבינו וישב
פרשת מרן מכ"ק
שב”ק
קידושא רבה קודש –
שמש יצ”ו יום שבת
בעיר בית
בעירשליט”א
טשעסטער עט”ר רבינו
תשפ"ז כ”ק מרן
בראשית מאתפרשת
שב"ק
באותיות ולאחר פטירתו נעשה מן האותיות הנה צריך להבין למה צריכין לחזור
בעש”ט ,ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: השי”ת יעזור בזכות הצבור ,בזכות שב”ק,
צירוף לתיבות אלו וימת משה וגו’ ,ע"ש. בכל שנה ושנה את הפרשה ,חטא של
שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה צנועה, מקום בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו
אדה"ר בעץ הדעת ,וכן מה שהרג קין
בסטמבול
פשוט בכל הבעש”ט
דיש פשטוכשהיה
ברש”י,דאיה"נ עיי”ש
ולפי"ז נמצא קבוצה
עדיין אומר
שהתורההתינחדיש
הצדיקים ,ב״ה
כל הבל אחיו, זה ,את
תנאים, נשמת
ובהריגת אדםלהם
הראשון שהיה יונגעהןלייט
בחטא של הפרשהראה הזמן, פרשת אחרי
בראשית שיש בשעה לדעתלשמועשרוציםהודים יש
י זאת
דברנו אותנו וכבר
לדורות ללמדהנשיםצניעות מגודל
והוא שזה קין ואמר
הבל ע"י בס”ג,
ולשבת למה השבת
דברים אבל אתהני
להאריך כל ורוצים
ששם כתובין
הישרה,
השמים בדרךומן להתנהג
צניעות, שצריכיןמענין
האיך הקודם
בשבת של שנה,
תשובה זמן בכל
עליהם
לחזור הוא
צריכיןשל ס”ג
אנחנו הזמן
והנה זה
אבל ע"י האותיות יוכל להיות צירופים
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
אחרים ויש בזה הרבה פשטים וסודות עי"ז, אלא י"ל דראשית חזינן מזה דמה שעושה
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
וממילא שפיר חוזרים עליהם בכל שנה האדם הוא נצחיות ,אפי’ שבודאי מועיל
שהואוכפי
שאמרנןהוא
בשלימות [המעשה
הפשוט כמו הצעיפים ,פשט
הן לגבי שנתן דרךהוא,תשובה,
ובפרט לפי מ"מדיש
נצחיות לשרשה, בחזרה
תשובה אבל
מטתעודאמושיש בזההכ”מוהןלפני
רביה”קלדורות, שסיפר
לימוד והוראה בסה”ק
הבעש"ט וכמו”ש
תשובהנ"ע (ספר
הבעשטה"קמ"ש שלהידועזמן
השי”ת
הצה”ק
בתבתשו’ שפרה
הרדב"ז כנ"ל,מרת
[וכמ"ש הצדקנית
הרבנית פשטים
הרבה ברש"ימים
שםבאר (המובאבעל
חז"לזקה”ק
בדברישל
ברכה)שבת,
סידורו של
פ’
חופהאיזהדאם
שהיהתורהנקודות בספר אין כותבין
מרדכי ע”ה, רבידלכןחיים צפתבעירכתבדהיאך פההשם)
באה”ק עבד משה
כבוד עה"פ וימת
שמנוחתו חיים ]
היו נקודות היו רק פירוש הפשוט אבל
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל כתבןז”ך משה ,וימת משה וגו’ ואמרו משה
בשבוע זו ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה
באמת יש הרבה פירושים ובלא נקודות יש בדמע ומפרש הבעש"ט דמשה כתבן
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
לעשות הרבה צירופים ופשטים אחרים] בדימוע היינו שכתבן באותיות והיו כל
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
האותיות מעורבין ,היינו שבאמת התורה
לכלאבלבלע”ז,
סאמעט נוגע
דחטאשלשל אדה"ר ידועבצד,
ובכללאחת
שורה קודש, הבריאה בשבת
והייתה כולה לפני יותר
שיושביםיהודים נבראת
כבר
כמובן הצניעות
מנשמת אדם מושרשבתכלית אחד הכל
ואחד דכל אחד היה להם צירופי יש
אותיות וממילא להקב”ה,
נעשה אותיות יותר
ובשעת מעשה מתקרבין
לתקןאמר שצריךנ”ע
הקדוש רבינובכלל
אחד היהוכשהרגישוכלבזה
הראשון כתי’
משהבפרשתן השבוע,
כתב וימת לכלמשה בשמים
וממילא יותר כח
לתיבות,
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
יא בס''ד
לפי שכלו הקט ,ונתפקר רח"ל ה"י ,ולא את החטא ,וכידוע כמה דברים שעושים
צריכים להבין פשט הפשוט וכמו שמצינו לתיקון החטא כגון שעושים קידוש על
ברש"י הק’ בפרשה זו שכתב כמ"פ בפרשה יין בליל שבת לתיקון החטא ,ועוד כמה
דברי אגדה לפני הפשט ובתחילת הפרשה דברים ,הגם שיש לשאול דא"כ עד מתי
כ’ עה"פ בראשית ברא אין המקרא הזה מתקנים החטא ,אכן באמת לק"מ דיש
אלא דרשני כמו שדרשוהו רבותינו בשביל תיקון גם בדקות ,ובכלל אנחנו לא שואלים
התורה כו’ דהיינו שאין פסוק זה מתיישב ועושים הכל בתמימות ,וידוע מה שאמר
עפ"י פשוטו בלבד וצריכין להגיע לדברי הרה"ק רבי זושא זי"ע שאחיו הקדוש הרבי
אגדה ,ונמצא דלא צריכין להבין הכל רבי אלימלך זי"ע ועוד צדיקים ברחו בשעת
בשכל הפשוט ,ולגבי אדה"ר והחטא צ"ל החטא של אדם הראשון ולא חטאו כלל.
שכך צריך להיות סדר הבריאה בסדר זה
אבל לא צריכים לדבר בענינים אלו כנ"ל. הנה בכלל פרשה זו פרשת בראשית הוא
יסוד האמונה שהשי"ת עשה וברא הכל,
בראשית ברא ופירש"י בשביל התורה אבל בעניני הסדרה יש סודות גבוהים
ובשביל ישראל שנקראו ראשית ,כבר שלא ניתנה לדבר בהן ולכה"פ לחשוב
אמרתי כמ"פ דלמה יכולין גם בדור הזה מותר אבל לדבר בודאי צריכין ליזהר
לזכות למה שזכו צדיקים בדורות הקודמים ובפרט אצל אדם הראשון והחטא שנכשל
ולפעול ישועות כמוהם ,דסוף דבר אנחנו בה לטעום מעץ הדעת א"א להבין בשכל
מקיימים את התורה בעוה"ז אנחנו מניחים הפשוט ,דיכולים להקשות טובא מה שהיה
תפילין וכו’ וע"ז קיים כל העולם וממילא בכלל כל האילן עץ הדעת שעי"ז נכשל
יש לנו הכח כמו הצדיקים דלמעשה הם בה וכן מה שטעם מזה אדה"ר מצוה אחת
לא יכולים לעשות המצוות בפועל בעוה"ז, היה לו שאמר לו השי"ת לא לטעום והיאך
יכולים להיכשל אדה"ר לא היה חסר
הנה חל בשבוע זה (ג’ חשוון הבעל"ט) דעת ,ובע"כ צ"ל דלא מבינים את הדברים
היומד"ק של הרה"ק קדוש ישראל מרוזין בשכל הפשוט ואסורים לדבר בענינים אלו
זי"ע ,יש כמה עובדות בין הרה"ק מרוזין דידעתי אדם אחד שהיה בירושלים שבכל
לזקה"ק רבי מרדכי’לע זי"ע וכן עם דו"ז השנה היה לומד פרשת בראשית בעיון
יב בס''ד
במטה במשך כל הזמן שישב הרה"ק מרוזין הרה"ק ר’ מאיר מפרמישלאן זי"ע וכן עם
בתפיסה ,ועוד מסופר דפע"א היה יהודי הרה"ק רבי בערצי מנדבורנא זי"ע אתחיל
שלא היה לו בנים ואשתו ביקש לו מאד עם העובדא דפע"א לפני חג הפסח שלח
שילך לפרמישלאן וכך עשה שרבי מאיר’ל הרה"ק מרוזין מצות להרה"ק מפרמישלאן
נתן לו עליה ונושען אח"כ בבנים ,ועכ"פ ביד חסיד שלו ,ובהגיע החסיד מרוזין
בעת שנתן לו רבי מאיר’ל עליה אמר מי להרה"ק ר’ מאיר’ל עם המצות ,אמר לו רבי
שברך בעבור שיציל את ישראל ,ולא פירש מאיר’ל אם ישאר אצלו על חג הפסח אני
כלום ,ואח"כ בעת שהיה צריך הרה"ק מבטיחך שתזכה לעשירות לדורי דורות,
מרוזין לברוח בגלל מסירה שמסרו עליו והוסיף לו ר’ מאיר’ל ואמר הנה רבי שלך
בשלטונות היה בורח והגיע לנהר שלא היה גם יכול ליתן לך עשירות לדורי דורות,
יכול לעבור והיה שם אותו יהודי שהיה אבל הוא יכול ליתן לך זאת רק אם תהיה
בעל כח וגיבור והוא הרים את הרה"ק על שוה לזה ,אבל אני יכול ליתן לך זאת גם
כתפו ובאמצע הנהר אמר לו אם תבטיח בלי שתהיה שוה ,ולמעשה החסיד לא
לי עוה"ב הריני מעביר את הרבי ,אם לא רצה להישאר בפרמישלאן וחזר לרוזין
הריני מניחך כאן או להחזירך בחזרה, בפרט ששמע שגם רבי שלו יכול ליתן לו
ולא היה לו ברירה והבטיח לו עוה"ב, עשירות[ ,ובודאי סבר שהוא שוה לזה
ג"כ] ,וכשחזר לרוזין שאל לו רבו הרה"ק
וכן מקובל שרבי מאיר’ל שלח את הרה"ק מה שהיה בפרימישלאן וסיפר לו כל
ר’ מרדכי’לע אל הרה"ק מרוזין לקבל ממנו המעשה שביקש לו הרה"ק מפרמשלאן
סמיכה ,ומקובל אצלינו שאמר לו בזה"ל להשאר אצלו על פסח ויתן לו עשירות
שאדן קען עס נישט ,ס’קען נאך אויפטוהן, לדורי דורות אבל הוסיף שגם רבי שלך
ועכ"פ נסע אל הרה"ק מרוזין ,והסדר של יוכל ליתן לך זאת[ ,והחסיד לא סיים לספר
הרה"ק מרוזין היה שכל הציבור עברו ליתן מה שאמר ר"ר מאירל שרבי שלך יוכל ליתן
שלום והוא היה מעוטף בטלית ורק נתן לך זאת רק אם תהיה שוה] ,שאל לו הרה"ק
לכל אחד הידים ,ובעת שעבר לפניו רבי מרוזין וואס נאך האט ער דיר געזאגט,
מרדכי’לע ונתן לו את הידים הרגיש מיד
הרה"ק מרוזין בקדושתו והרים את הטלית וכן ידוע שהרה"ק ר’ מאירל לא שכב
יג בס''ד
הנה ידוע הדיבור של הרה"ק ר’ מאיר’ל ושאל לו מי הוא בנו של הרה"ק רבי בעריש
על לאקשין קוגל ,קשין מזונותיו של אדם מנדבורנא ושאלו איזה בן וענה לו בנו השני,
כקריעת ים סוף (פסחים קיח ).וכן מה אמר לו הרה"ק מרוזין איהר מעגט אוכט
שאמרו קשין זיווגו של אדם כו’ אוכלים נעמען קוויטלעך ,ובזה נתן לו סמיכה ,ואמר
‘לאקשין’ קוגל נוטריקון לא קשין שלא הרה"ק מרוזין שיש עולמות שלא מראים לו
יהיה קשה וילך הכל בניקל ,ולכאו’ צריך רק אם רואה עצמו עם רבי בעריש (הרה"ק
להבין ,דלמה צריכין לעשות לאקשין קוגל ר’ בערצי) היינו שראה אותו בשמים,
כדי שיעורר הענין של לא קשין ,הלא
יכולים לומר כן גם אצל הלאקשין של ופע"א כשהגיע רבי מרדכי’לע (אולי היה
המרק ,וביארתי פעם דאינו דומה זה לזה, זה באותו פעם) אל הרה"ק מרוז’ין אל
דלאקשין קוגל הרי לוקחים הרבה לאקשין שב"ק הושיב אותו לידו בצד שמאל ובדרך
ומבשלים אותם ביחד ונעשה מזה קוגל ,וכל כלל היה יושבים ששה בנים הק’ של הרה"ק
הלאקשין הם באחדות אחד בלי שום פירוד, מרוז’ין שלשה בנים מצד אחד ושלשה
מזה יכולים לומר לא קשין על כל הדברים בנים מצד השני ליד הרה"ק ,אבל בהגיע
בס"ד ,אבל על סתם לאקשין אי אפשר לומר רבי מרדכי’לע לרוז’ין לא רצה שישב רבי
מרדכי’לע לאחריהם וכן לא לפניהם לכן
כתר יתנו לך ה’ אלקינו מלאכים המוני מעלה הושיב את בניו בצד ימין כל הששה בצד
עם עמך ישראל קבוצי מטה ,הנה אמרנו אחד ובצד שני ישב רבי מרדכי’לע לבדו,
ביום כיפור בכל התפילות של שחרית כתר, וכשנתן לו הרה"ק מרוזין המרק (יוהך) גמר
וכן בחוה"מ אומרים בכל יום כתר ,וכשמגיע רבי מרדכי’לע כל הקערה כו’ ואמר אח"כ
שבת בראשית נתעלה כל הכתרים להשי"ת, אפי’ שהיית נראה משונה לעשות דבר כזה
וכן כל התפילות והכתרים של ימים אבל חשב דמתי יזכה עוד פעם לאכול
הקדושים יש להם עליה בשבת בראשית. שיריים מהרה"ק מרוזין לכן לא חשב מכלום.
יד קודש ויגש דברות בס''ד
ברכת הקודש
דרעוין רעוא
שליט"א
עט"ר תשפ”ו
רבינו וישב
פרשת מרן מכ"ק
שב”ק
תשפ"ז לפ"ק תורה
שמש יצ”ו שמחתבית
מוצאי בעיר
עט”ר שליט”א
רבינושניות מאת כ”ק מרן
לאחר הקפות
אינה רק נעילה על חג הסוכות אלא נעילת היה מעשה אצל זקה"ק הרבי ר’ מרדכי’לע
בעש”ט ,ודרשו רבותינו ז”ל )סוטה י(: השי”ת יעזור בזכות הצבור ,בזכות שב”ק,
החג הוא על כל הימים טובים ,וה"ז עכשיו זי"ע מנדבורנא זי"ע בעת שהמתינו שם
צנועה, שכסתה פניה בבית חמיה שהיתה
בעת שאוחזים לאחר הקפות שניות דאיתא
מקום בזכות זקני ה’ ובזכות אבי הק’ שיסדו
אנשים כמה שבועות להכנס אצלו ובעת
בסטמבול הבעש”ט
לרקוד הקפות וכשהיהשהלך
ברש”י,הק’ זי"ע
עיי”שמהאר"י
עוד קבוצה
עדיין להם ב״ה דיש
פנימה אמר הצדיקים,
הקודש זה ,כל
שנכנסו אל
תנאים, נשמת
הכוונה שהיה להם
השגה מה דאין לנויונגעהגםלייט ראה
שניות, הזמן,
האסט במהירות,אחרי
לשמוע בשעה הודים שרוצים
מרדכי’לע זי"ע י רבי
דברנו
וכברזה, עודהנשים
דברים לבד צניעות
מגודל עשה בזה,שזה
והאר"י הק’ ואמר בס”ג,
ובאופןולשבת האסטהשבת
געפויעלט, להאריך את
געפויעלט -ורוצים
ומןישראל
השמים בארץ מענין ישראל
צניעות, אצל כלל בשבתנתקבל
הקודם מ"מ ואמר רבי
תשובה זמן שליהודים,
מאות הוא
של ס”ג הזמןכמה
זה זהעברו
והנה
מנהג זה של הקפות שניות ,ובוודאי יש בה מרדכי’לע שני דברים ,פעם אחת אמר
נסתבב שנדבר מזה ,כידוע מאא”ז הה”ק ומה תכליתה דהנה אחז”ל ..תשובה קדמה
סודות גדולים ,שמה שלא יכולים לפעול שאינו פותח את הדלת לפני שרואה שכל
מורא”ז זי”ע שעשה שריפה גדולה אמכל לעולם ,וענינה שמגביה הכל ומתקן את הכל
בהקפות ראשונות ושניות ביו"ט יכולים אחד נושע בישועה ,ופעם אחת אמר,
ובוודאיוכפי
במווציו"ט ,הוא
שניות בשלימות [המעשה
הצעיפים,בהקפות
לפעול שנתן
תשובה,ווער
דרך גערופןדישנישט לשרשה,
קיינעם בחזרה האב
איך
מטתדאאמוגעקומעןזענעןלפני
הכ”מ רביה”קוואס
שסיפר די אלע
אי"ה בסה”ק
זאל אייךוכמו”ש אייךתשובה
געשיקט ער האטשל ס’איז זמן
השי”ת
הצה”ק געהאלפןבת
בני חיי מרת שפרה הצדקנית
ארויסגיין הרבנית
וועלען זיכער אייבערשטערמים
זקה”ק בעל באראזוי דעראויךת,דאשל
העלפען .שב
סידורו של
חופהאיזהוואס
איינער ע”ה,יעדער
שהיה ענינים, אין אלע
מרדכי ומזוני
חיים רבי צפתבעיררבי
הייליגער
דערבאה”ק בזכותפה זאל העלפען
שמנוחתו כבוד חיים ]
דארף געהאלפען ווערן ,אפי’ ער ווייסט נאך
המשפחה מצאצאי הרה”ק מורא”ז זי”ע וכל צדיקיםז”ך מרדכי’לע אין בזכות די הייליגע
בשבוע זו ת”ו[ שחל יומד”ק דיליה
נישט אז ער דארף געהאלפען ווערן זאל די אלע יודן וואס האבן מיטגעהאלטן דא.
בית הנשים קנו לכבוד השמחה צעיפים כסלו ,שמבאר באריכות ע”פ משלים גדולת
ער אויך געהאלפען ווערן ,דער רבוש"ע ווער ס’איז האט זיי געשיקט ער זאל זיי
חדשם שהיה בהם רק איזה שנוי שהיה ס”ג של שבת קודש ,א”כ כ”ש וודאי שאותן
זאל טאקע העלפען מען זאל זוכה זיין נאך העלפן ,ממילא האפן מיר בעזהשי"ת אז
בלע”ז,דיאבל סאמעט
ווערן מיט בצד ,של
געהאלפען אחתיאהר
שורה דעם
אין קודש,
בשבתענינים,
יותראין אלע שיושבים
געהאלפן יהודים
מ’איז ארויס
כמובן הצניעות
ישועה ,כמו בתכלית גרויסע
הכלישועה מיט די העכסטע היה מתקרבין יותר להקב”ה ,וממילא יש להם
מסאסובאמר
הקדוש נ”ע
רבינומשה לייב פעםבזה
הרה"ק ר’ וכשהרגיש
שאמר כתי’
בפרשתןהחג
החג,וע,ד’נעילת’
בנעילתהשב
בשמים לכל
כחשדברנו כמויותר
שאינו הולך להחופה עד שכולם ילכו הביתה )לח – טו( כי כסתה פניה ,כתוב בספה”ק
טו בס''ד
ואמרו הלל בכל יום ושמחו בשמחת החג, זי"ע רבוש"ע אני נשבע בדיקנא שלי שאם
צריך להישאר מזה וזהו הפי’ של נעילת לא תביא עכשיו משיח איני יודע אם
החג ,שצריכין לסגור את היו"ט ולהניח תהיה לך עוד למי להביא משיח עכדה"ק,
אותם באוצר שאם יבואו דקה קשה ,יזכור
עצמו איך היה נראה בעת הנענועים ואיך עכ"פ מען ווארט נאך אויף די גרויסע
היה נראה בראש השנה ויום כיפור ,כל אחד ישועה ,אין אז מען ווארט נאך איז מען
בזמנים טובים שלו שעבר עליו ,ובזה יחזק זיכער אז ס’איז וועט קומען אי"ה ,ווילאנג
עצמו בזמנים הקשים ,ויוכל לעמוד אז, מ’איז נאך אנגעבינדן וועט ער נאך קומען.
כל אחד לשנה החדשה צריך לקבל עליו
ואכן השי"ת יעזור לכל אחד ואחד שנשמה קבלה טובה לאחר שעברו עלינו ימים
שלו הלא חלק אלקי ממעל שיהיה מח שליט הקדושים ,יעדער איינער ווייסט פונקטליך
על הלב בכל הענינים ,שהמח מנהיג את וואס אים פעלט וואס ער דארף האבן כל
האדם ,וכמ"ש הרה"ק ר’ שלמה מקארלין אחד יקבל עליו קבלה טובה כדי להשתפר
זי"ע (הובא בבית אהרן) והאלקים עשה את לטובה ,וכמו שאמרתי בערב ראש השנה,
האדם ישר ,דבעת שקם האדם בבוקר אז דכמו בחדר עולים בכל שנה כתה חדשה
הראש אינו ישר אבל כשילמוד דף גמרא כן הוא לכל אחד ואחד שבכל ראש השנה
בבוקר לפני התפילה מיישר הגמרא את ווערט א מענטש העכער אין העכער ,יש
הראש ,ולאו דווקא לפני התפילה אלא גם השגות ודברים אחרים ,ואפי’ המצוות
בכל היום יכולים ללמוד דף גמרא ,וכמ"ש ועבירות מודדין לכל אדם כפי ערכו ,דאדם
הבעל שם טוב הק’ זי"ע דכשיש לאדם שהוא יותר גבוה מודדין אצלו דבר קטן
ספק ,ילמוד עמוד גמרא ואחר יחשוב ואז לפגם ,ולאדם הנמוך ממנו יכול להיות
ידע מה לעשות ,וכן איתא בזוה"ק דהתורה זה למצוה ,כל אחד הולך כפום ערכו,
מיישר שכל של האדם ,תורה הולך ביחד
עם מידות טובות ובקדושה וטהרה. וממילא צריך כל אחד להתחזק בזמן זה
לאחר ימים אלו ימים גבוהים וואס מ’האט
זאל דער אייבערשטער העלפן ס’איז זאל געגאסן פון הימל יעדער איז געווען ריין
זיין א’ לעכטיג יאהר אין א’ פרייליך יאהר לאחר ר"ה ויו"כ וסוכות ,ועשו נענועים
טז בס''ד
אופנים בעסערע אופנים אז מען זאל קומען אין א דערהויבענע יאהר יעדער איינער
דאנקען דעם אייבערשטן ס’איז געווארן אים מיט די שטוב מיט די קינדער ,ס’איז
דא גוט דארט גוט ,מען זאל זוכה זיין צום זאל נישט זיין קיין שום שווערקייטן אין קיין
בנין בית המקדש במהרה בימינו אמן. שום ענין ,די קוויטל זאל זיין אויף אנדערע
