gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

המעיין · Hame'ayen — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: המעיין · Hame'ayen

שבוע: נח (2026-10-12)

המעיין · Hame'ayen — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫המעיין‬ ‫יה"ר מלפניך ה'‬ ‫נותן התורה ית"ש‬ ‫שלא יבש המעיין‬ ‫ולא יקצץ האילן‬ ‫פרי עץ חיים וקיים‬ ‫אמן‬ ‫חתם סופר ה ב ה י ר לכל נפש‬ ‫גליון כ"א | ערש"ק נח | תשפ"ז לפ"ק‬ ‫דולה ומשקה‬ ‫ממעיינו הנובע של‬ ‫מרן החתם‬ ‫סופר זי"ע‬ ‫ָָמ ֹ ָָׁשל ְְל ְְב ֵֵאר ֲֲעמ ּּו ָָק ֹה ְְמ ֵֵל ָָאה‬ ‫ֹ‬ ‫ין‬ ‫ִנִ‬ ‫ְנְ‬‫צֹו‬ ‫יָה‬ ‫ָ‬ ‫יֶמ‬ ‫ֶ‬ ‫יֶמ ָָּנ� ה‪ָָּ .‬ב� א ֶֶא ָָחד‬ ‫יָמה‬ ‫יָחה‪,‬‬ ‫יָח �ה ִִּב� ְְמ ִִׁש ָ‬ ‫ֵמ‬ ‫ֵ‬ ‫ּו‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫צֹוֵנֵ ן‪ְ ,‬וְ ָָהי ּ‬ ‫ְוְ ָיָ � ִִפין‪ְ ֹ ,‬וְ ֹלא ָָהְיְ ָָתה ְְּב� ִִר ָָּי� ה ְיְ כֹו ָָלה‬ ‫ִִל ְ �ְׁש ּּתֹות ֵֵה ֶ‬ ‫ְוְ ָָק ַַׁשר ֶֶח ֶֶב �ל ְְּב� ֶֶח ֶֶבל‪ְ ,‬וְ �ִנִ ָ‬ ‫יָמה‪ְְ ,‬מ ִִׁש ָ‬ ‫יֶמ ָָּנ� ה ְוְ ָָׁש ָָתה‪ִִֹ .‬ה ְְת ִִחיל ּּו‬ ‫יֶמ ָָּנ� ה ְוְ ׁשֹׁו ִִתין‬ ‫(מד"ר ר"פ ויגש)‬ ‫ְְּב� ִנִ ָ‬ ‫ְוְ ָָד ָָֹלה ֵ ֵֹה ֶ‬ ‫ַַהֹּכ� ל ּּדֹו ִִלין ֵֵה ֶ‬ ‫בנשיאות מורינו הרב שליט"א‬ ‫שע"י קהל חשב סופר פרעשבורג ‪ -‬לונדון יצ"ו‬ ‫יו"ל ע"י מכון בית סופרים‬ ‫באר הסופר‬ ‫לשון קדשו של מרן זי"ע ולצידו ביאור המשולב‬ ‫וישלח את העורב וגו’ עד יבושת המים‪ .‬פירש”י וכן אחז”ל שהיא מזומנת לכלכל את אלי’‬ ‫העורב נשלח לכלכל את אליהו הנביא‬ ‫בכדי לתקן חטאו שלא האמין בדברי חכמים‬ ‫ביבשת המים‪ ,‬גם אחז”ל שהי’ העורב מתרעם שמא יפגע בו שר של צינה או של חום‪ .‬הנה הקב”ה‬ ‫ֹ‬ ‫ׁ ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫ַוַ ְיְ ַַׁשַלַ ח ֶֶאת ָָהעֹו ֵֵרב ַוַ ֵ �ֵּי ֵֵצא ָיָ צֹוא ָוָ ׁשֹוב (ְוְ גֹו’) ַַעד‬ ‫ציוה לכל בעלי חיים שיכנסו בתיבה ולא הי’ להם רשות לצאת כ”א ברשות השי”ת כדכתיב אחר אשר‬ ‫� �‬ ‫ְיְ בֹו ֶֶׁשת ַַה � ַַּמִיִ ם (ח‪ ,‬ז)‪ִִּ .‬פ ַיַר ִִׁש”י‪ ,‬מדרש אגדה‪ ,‬מוכן‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫כבר חרבו פני האדמה וידבר א’ לנח צא וגו’‪ ,‬וא”כ לכאורה הדין עם העורב‪ ,‬אך נח ידע שיש כח‬ ‫היה העורב לשליחות אחרת‪ ,‬בעצירת גשמים‬ ‫ביד חכמים לעקור דבר היכי שהשעה צריכה לכך ותגזר אומר ויקום ולא יזיקהו שרב ושמש ולא‬ ‫בימי אליהו שנאמר (מלכים א’ יז‪ ,‬ו) ‘והעורבים‬ ‫קור וצינה‪ ,‬אך העורב לא האמין זה‪ ,‬וזה בעצמו היה וויכוח אחאב עם אלי’ שאחאב לא האמין‬ ‫מביאים לו לחם ובשר’‪ְ .‬וְ ֵכֵ ן ָָא ְְמרּוּ ֲֲחַזַ ”ל (ב”ר לג‪ ,‬ה)‬ ‫�‬ ‫זּוֶּּמֶנֶ ת ְלְ ַכַ ְלְ �ֵֵּכל ֶֶאת ֵֵאִלִ ָ �ָּיהּוּ הנביא‬ ‫ֶֶׁש ִִהיא‪ ,‬העורב‪ְְ ,‬מ � ֶ‬ ‫לאלי’ שנתקיים קללת יהושע בחיאל שבנה יריחו‪ ,‬וע”כ גזר אלי’ שלא ירדו גשמים ותגזר אומר ויקם‪,‬‬ ‫ִִּביבֹו ֶֶׁשת ַַה ַַּמִיִ ם ‪ ,‬היינו בעת שיגזור אליהו הנביא‬ ‫� א‬ ‫� ֹ�‬ ‫ולבסוף תיקנו ישראל במה שהקריבו בהר הכרמל ע”י אלי’ כדאי’ ס”פ הנחנקין‪ ,‬וע”כ באותו הזמן‬ ‫על עצירת גשמים בימי אחאב‪ ,‬ויסתר מאחאב‪,‬‬ ‫(תקפ”ה)‬ ‫נשתלח העורב לכלכל את אלי’ לתקן עוותו שגם הוא לא האמין בגזירת צדיקים‪:‬‬ ‫וכתיב שם שאמר לו הקב”ה לאליהו הנביא‬ ‫***‬ ‫(מלכים שם פסוק ד) ‘ואת העורבים צויתי לכלכלך‬ ‫ויצא יצוא ושוב עד יבושת המים‪ .‬כבר כתבתי במקום אחר כי לא היו רשאים לצאת‬ ‫שם’‪ ,‬וכן היה שהעורבים הביאו לו לחם ובשר‪.‬‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫ַ �ַּגם ָָא ְְמר�ּו ֲֲחַזַ ”ל (סנהדרין קח ע”ב) ֶֶׁש ָָהָיָ ה ָָהעֹו ֵֵרב‬ ‫מן התיבה עד שאמר הקב”ה צא מן התיבה‪ ,‬אך קיי”ל יש כח ביד חכמים לעקור דבר לצורך שעה‬ ‫ִִמ ְְת ַַר ֵֵעם כלפי נח כשציוהו לילך לראות אם יבשו‬ ‫ולמיגדר ומצוה לשמוע להם ע”כ יונה שהיא בחינת כנסת ישראל ליונה אימתלא‪ ,‬שמעה לקול נח‬ ‫� �‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫המים‪ֶֶׁ ,‬ש � ָָּמא ִיִ ְפְ ַ �ַּגע ּבּ ֹו [בעורב] ַַׂשר ֶֶׁשל ִִצ ָ �יָּנה [קור]‬ ‫ֹ ב‬ ‫ֹ �‬ ‫ויצאתה כששלחה‪ ,‬משא”כ העורב האפקורס לא שמע לקול נח נגד דברי ה’ שאמר בא אל התיבה‬ ‫אֹו ֶֶׁשל חֹום ‪ ,‬ויהיה חסר מין העורב בעולם‪.‬‬ ‫ואין לו רשות לצאת עד שיאמר ה’ צא‪ ,‬ע”כ כששלחו בעד החלון לא יצא להלן מן התיבה כי ה’ לא‬ ‫היו צריכים לציווי מיוחד בכדי לצאת מהתיבה‬ ‫אמר צא‪ ,‬ולא נכנס לתוך התיבה כי נח דחפו לחוץ‪ ,‬ונשאר מפרח סמוך לאסקופת התיבה והיינו‬ ‫ויש לבאר‪ִִ ,‬ה ֵ �ֵּנה ַַה ָָק ָ �ָּב”ה ִִצ ָ �יָּוה ְלְ ָכָ ל ַ �ַּב ֲֲעֵלֵ י ַַח ִ �ִּיים‬ ‫ויצא יצוא הלוך ושוב‪ ,‬ונשאר כך שם עד יבשת המים שהוא זמן רב‪ ,‬בלי אכילה ושתי’ ואעפ”י שחטא‬ ‫יָבה ג‪ְ ,‬וְ כיון שהיה זה בתורת ציווי‪ ,‬אם‬ ‫ֶֶׁש ִ �ִּי �ָָּכְנְ סּוּ ַ �ַּב �ֵֵּת ָ‬ ‫�‬ ‫במה שלא שמע לקול נח‪ ,‬מ”מ סבל רעבון וצימאון שלא לצאת מבלי רשותו של הקב”ה‪ ,‬ע”כ זכה‬ ‫כן ֹלא ָָהָיָ ה ָלָ ֶֶהם ְְרׁשּׁוּ ת ָלָ ֵֵצאת מן התיבה אחר‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫(תקצדי”ק)‬ ‫לפרנס אלי’ ברעבון כמ”ש חז”ל עד יבשת המים בימי אלי’‪:‬‬ ‫המבול �ִִּכי ִִאם ִ �ִּב ְְרׁשּׁוּ ת ַַה ֵֵׁשם ִיִ ְְת ָ �ָּב ַַרך שיתיר להם‬ ‫�‬ ‫לצאת‪ְְּ� ,‬כ ִִדְכְ ִִתיב בפרשה‪ַַ ,‬א ַַחר ֲֲא ֶֶׁשר �ְְּכ ָָבר ָָח ְְרבּוּ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ויבשו � ְְּפֵנֵ י ָָה ֲֲא ָָד ָָמה (ח‪ ,‬טו‪-‬טז) ‘ַוַ ְיְ ַַד ֵ �ֵּבר ֱֱאֹל ִִקים ֶֶאל‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫אֹו ֶֶמר ְוְ ָיָ קּוּ ם’ ד‪ ,‬פירוש‪ ,‬שיש כח ביד חכמים לגזור‬ ‫הקב”ה‪ ,‬ואיך הכריחו נח לצאת‪.‬‬ ‫ֹנ ַַח ֵלֵ אֹמר ֵֵצא מן התבה אתה ואשתך וגו’‪ ,‬כל‬ ‫ֹ‬ ‫והקב”ה מקיים ה‪ְ ,‬וְ אם כן אין לו לעורב לחשוש‪,‬‬ ‫החיה אשר אתך וגו’ היצא אתך’ ְוְ גֹו’‪ ,‬הרי דהיו‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫� ׁשׁ‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫נח גזר בכח שיש לחכמים‬ ‫כי ֹלא ַיַ ִ �ִּז ֵיֵקהּוּ [להעורב] ָָׁש ָָרב ְוְ ֶֶׁש � ֶֶּמ ְוְ ֹלא קֹור‬ ‫לעקור דבר מן התורה‬ ‫צריכים לציווי מיוחד בכדי לצאת מן התיבה‪,‬‬ ‫ֹ‬ ‫דאי לאו הכי למה אמר לו הקב”ה ‘צא מן‬ ‫ְוְ ִִצ ָ �יָּנה‪ ,‬כיון שהקב”ה מקיים דברי חכמים‪ ,‬וכיון‬ ‫ַַא ְְך יש לומר התשובה לזה‪ ,‬כי ֹנ ַַח ָיָ ַַדע האי כללא‬ ‫ֹ‬ ‫� ׁשׁ ֹ‬ ‫התבה’‪ ,‬הא כאשר יבשו המים היו יכולין לצאת‪,‬‬ ‫שנח גזר עליו לצאת היה עליו לקיים דבריו ולא‬ ‫(יבמות פט ע”ב) ֶֶׁש ֵ �ֵּי �ֹּכ ַַח ְ �ְּבַיַ ד ֲֲחָכָ ִִמים ַלַ ֲֲעקֹור ָ �ָּד ָָבר מן‬ ‫אלא שהיו צריכים לציווי מיוחד על זה‪ְ .‬וְ ִִאם �ֵֵּכן‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫� ��‬ ‫ֹ‬ ‫לחשוש מהיזק‪ַַ .‬א ְְך ָָהעֹו ֵֵרב ֹלא ֶֶה ֱֱא ִִמין ֶזֶ ה שיש כח‬ ‫התורה ֵֵהיִכִ י שחכמים רואים לפי דעתם ֶֶׁש ַַה ָָּׁש ָָעה‬ ‫שהיו צריכים רשות לצאת‪ִ ,‬לִ ְכְ אֹו ָָרה ַַה ִ �ִּדין ִִעם‬ ‫ֹ‬ ‫גדול כל כך בידי החכמים‪ ,‬ולכן חשש לצאת ו‪.‬‬ ‫ְְצ ִִריָכָ ה ְלְ ָכָ ְְך‪ ,‬וכמו שנאמר (איוב כב‪ ,‬כח) ‘ְוְ ִִתְגְ ַזַ ר‬ ‫ָָהעֹו ֵֵרב במה שלא רצה לצאת קודם שיצוה אותו‬ ‫מי‪+‬לואי הסופר‬ ‫מילואים והשלמות מענין לענין כדרכה של תורה‬ ‫משולחנו של מורינו הרב שליט"א‬ ‫ג‪ .‬כדכתיב בפרשה (ו‪ ,‬יח‪-‬יט) ובאת אל התבה אתה ובניך וגו’‪ ,‬ומכל החי מכל‬ ‫א‪ .‬זה לשון המדרש שם‪ :‬ויצא יצא ושוב‪ ,‬התחיל משיבו תשובות‪ ,‬אמר לו מכל‬ ‫בשר שנים מכל תביא אל התבה להחיות אתך זכר ונקבה יהיו וגו’‪.‬‬ ‫בהמה חיה ועוף שיש כאן אין אתה משלח אלא לי וכו’‪ ,‬אמר לו הקב”ה קבלו‬ ‫שעתיד העולם להצטרך לו‪ ,‬אמר לו אימתי‪ ,‬אמר לו עד יבושת המים מעל‬ ‫ד‪‘ .‬ויקום’ ‪ -‬כן הוא בחת”ס עה”ת כאן‪ ,‬אמנם בפסוק כתיב ‘ויקם’‪.‬‬ ‫הארץ‪ ,‬עתיד צדיק אחד לעמוד ולייבש את העולם ואני מצריכו לו‪ ,‬הה”ד‬ ‫ה‪ .‬כדאיתא בגמ’ תענית (כג ע”א) ‘ותגזר אומר ויקם לך וגו’‪ ,‬אתה גזרת מלמטה‬ ‫‘והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב’‪.‬‬ ‫והקב”ה מקיים מאמרך מלמעלה‪ .‬וכן בגמ’ סוטה (יב ע”א) אתה צדיק בודאי‬ ‫ב‪ .‬בגמ’ שם‪ :‬וישלח את העורב‪ ,‬אמר ריש לקיש תשובה ניצחת השיבו עורב‬ ‫שגזירתך מתקיימת שנאמר ‘ותגזר אומר ויקם לך’‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫לנח וכו’‪ ,‬אם פוגע בי שר חמה או שר צנה לא נמצא עולם חסר בריה אחת‬ ‫ו‪ .‬במ”ש דנח רצה לבטל ציווי השי”ת שלא לצאת מן התיבה עד שיצטוו‪ ,‬משום‬ ‫וכו’‪.‬‬ ‫באר הסופר‬ ‫לשון קדשו של מרן זי"ע ולצידו ביאור המשולב‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫ְלְ ַכַ ְלְ �ֵֵּכל ֶֶאת ֵֵאִלִ ָ �ָּיהּוּ הנביא בלחם ובשר‪ ,‬כדי ְלְ ַַת ֵ �ֵּקן‬ ‫ויכוח אחאב עם אליהו‬ ‫ַַמה ֶֶׁש ֵֵאין �ֵֵּכן ָָהעֹו ֵֵרב ָָה ַַא � ִִּפיקֹו ֶֶרס י‪ ,‬שלא האמין‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫יא ֹ‬ ‫ַַעָוָ ותֹו [חטאו] של העורב ֶֶׁש ַ �ַּגם הּוּא ֹלא ֶֶה ֱֱא ִִמין‬ ‫ֹ‬ ‫בחכמים [כמו שנתבאר במאמר הקודם] ‪ֹ ,‬לא‬ ‫ְוְ הנה ֶזֶ ה ְ �ְּב ַַע ְְצמֹו‪ ,‬אם יש כח ביד חכמים לגזור‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫�‬ ‫ִ �ִּבְגְ ֵזֵ ַיַרת ַַצ ִ �ִּד ִיִקים‪.‬‬ ‫ָָׁש ַַמע ְלְ קֹול ֹנ ַַח‪ ,‬כיון שהיו נראים לו דבריו [של‬ ‫ויּכּּוַּח של ַַא ְְח ָָאב ִִעם‬ ‫ַ‬ ‫והקב”ה מקיים‪ָָ ,‬הָיָ ה הִוִ‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫נח] ֶנֶ ֶגֶ ד ִ �ִּד ְְב ֵֵרי ה’ ֶֶׁש ָָא ַַמר (ז‪ ,‬א) ‘ּבּ ֹא אתה וכל‬ ‫ֵֵאִלִ ָ �ָּיהּוּ הנביא‪ֶֶׁ .‬ש ַַא ְְח ָָאב ֹלא ֶֶה ֱֱא ִִמין ְלְ ֵֵאִלִ ָ �ָּיהּוּ הנביא‬ ‫ֹ‬ ‫יָבה’‪ְ ,‬וְ ֵֵאין לֹו [לעורב] ְְרׁשּׁוּ ת ָלָ ֵֵצאת‬ ‫ביתך ֶֶאל ַַה �ֵֵּת ָ‬ ‫***‬ ‫שאמר שהטעם שמתו בניו של חיאל בית האלי‬ ‫� � � �� ֹ‬ ‫� ֹ‬ ‫ֹ�‬ ‫�‬ ‫אַמר ה’ ֵֵצא מן התיבה‪ַַ ,‬על ֵֵּכן ְְּכ ֶֶׁש ְְּׁשָלָ חֹו נח‬ ‫ַַעד ֶֶׁש �ֹּי ַ‬ ‫יֵאל‬ ‫מאחר ֶֶׁש ִ �ִּנ ְְת ַַק ֵ �ֵּיים ִִקְלְ ַלַ ת ְיְ הֹו ֻֻׁש ַַע בן נון ְ �ְּב ִִח ֵ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫[המאמר הקודם היה משנת תקפ”ה‪ ,‬ולהלן שם‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫מן התיבה ְ �ְּב ַַעד ַַה ַַחּלּ ֹון‪ֹ ,‬לא ָיָ ָָצא ְלְ ַַה ָ �ָּלן הרחק ִִמן‬ ‫ֶֶׁש ָ �ָּבָנָ ה את ְיְ ִִריחֹו ‪ ,‬ויהושע גזר שמי שיבנה את‬ ‫ז‬ ‫ֹ‬ ‫מובא באותו ענין מאמר משנת תק”צ]‬ ‫יריחו ימותו בניו‪ ,‬והקשה על זה אחאב‪ ,‬הלא כל‬ ‫יָבה‪ִִּ� ,‬כי ה’ ֹלא ָָא ַַמר ֵֵצא יב‪ְ ,‬וְ מאידך גיסא אף‬ ‫ַַה �ֵֵּת ָ‬ ‫ֹ‬ ‫� ֹ‬ ‫ְ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ישראל עובדים עבודה זרה ולא נתקיים בהם‬ ‫ּוּ‬ ‫�‬ ‫יָבה בחזרה‪ִִּ ,‬כי ֹנ ַַח ְְּד ָָחפֹו ַלַ ח ץ‬ ‫�‬ ‫ֹלא ִנִ ְכְ ַנַ ס ְלְ תֹוְך ַַה ֵֵּת ָ‬ ‫�‬ ‫העורב נשלח לכלכל‬ ‫קללת משה רבינו (דברים יא‪ ,‬יז) ‘וסרתם ועבדתם‬ ‫ולא רצה להכניסו‪ְ ,‬וְ ִנִ ְְׁש ַַאר ְְמָפָ ֵֵרח ָָס ְ‬ ‫מּוְּך ְלְ ַַא ְְס � ַ‬ ‫קּוַּּפת‬ ‫את אליהו הנביא בימי הרעב‬ ‫ַַה �ֵֵּת ָ‬ ‫אלהים אחרים ועצר את השמים’‪ְ ,‬וְ ַַעל �ֵֵּכן ָ �ָּגַזַ ר‬ ‫יָבה‪.‬‬ ‫כשכר על שסבל רעב וצמא לקיים ציווי ה’‬ ‫�‬ ‫� ֹ‬ ‫ְֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ�‬ ‫ֹ ׁשׁ ֹ‬ ‫ֵֵאִלִ ָ �ָּיה�ּו ֶֶׁש �ֹּלא ֵיֵ ְְרד�ּו ְ �ְּג ָָׁש ִִמים‪ ,‬ונתקיים בו ‘ְוְ ִִתְגְ ַזַ ר‬ ‫ְוְ ַַהְיְ ינּוּ ביאור הפסוק ‘ַוַ ֵ �ֵּי ֵֵצא ָיָ צֹוא’ ָָהלֹוְך ‘ָוָ ׁשׁוֹב’‪,‬‬ ‫ַוַ ֵ �ֵּי ֵֵצא ָיָ צֹוא ָוָ ֹוב ַַעד ְיְ בֹו ֶֶׁשת ַַה � ַַּמִיִ ם (ח‪ ,‬ז)‪ְְּ� .‬כ ָָבר‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫אֹו ֶֶמר ְוְ ָיָ ָָקם’ שהגשמים אכן נעצרו‪.‬‬ ‫שהלך מן התיבה וניסה לשוב‪ ,‬וכל העת היה‬ ‫�ָָּכ ַַת ְְב �ִִּתי ְ �ְּב ָָמקֹום ַַא ֵֵחר (בד”ה וישלח וגו’ – הובא לעיל)‬ ‫ֹ�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫פורח סביבות התיבה‪ְ ,‬וְ ִנִ ְְׁש ַַאר �ָָּכ ְְך ָָׁשם ַַעד ְיְ בֹו ֶֶׁשת‬ ‫�ִִּכי ֹלא ָָהיּוּ ַַר ָָּׁש ִִאים נח ובניו וכל בעלי החיים‬ ‫��‬ ‫ֹ‬ ‫יְּקנ�ּו ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל את החטא שלא‬ ‫�‬ ‫וְאכן ְלְ ַַבּסּ ֹֹוף �ִִּת ְ �‬ ‫יג‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫האמינו בכוחם של החכמים‪ַּ� ַ ,‬ב � ֶֶּמה ֶֶׁש ִִה ְְק ִִריבּוּ‬ ‫ַַה � ַַּמִיִ ם ֶֶׁשהּוּא ְזְ ַַמן ַַרב‪[ ,‬דהיינו עשרים יום ]‪ְּ� ְ ,‬בִלִ י‬ ‫יָבה‪ַַ ,‬עד ֶֶׁש ָָא ַַמר ַַה ָָק ָ �ָּב”ה ֵ‘ֵצא ִִמן‬ ‫ָלָ ֵֵצאת ִִמן ַַה �ֵֵּת ָ‬ ‫�‬ ‫ּוְּׁש ִִת ָ �ָּיה‪.‬‬ ‫ֲֲאִכִ יָלָ ה ְ‬ ‫יָבה’‪ ,‬ואם כן קשה היאך שלח נח את העורב‪.‬‬ ‫ַַה �ֵֵּת ָ‬ ‫קרבן ְ �ְּב ַַהר ַַה �ַַּכ ְְר ֶֶמל ַַעל ְיְ ֵֵדי ֵֵאִלִ ָ �ָּיהּוּ הנביא‪ ,‬שהיה‬ ‫� �ֹ‬ ‫�‬ ‫ׁשׁ‬ ‫יָתא‬‫זה גזירת שעה שהותר על ידי חכמים‪ִִּ� ,‬כ ְְד ִִא ָ‬ ‫ְוְ הנה ַַאף ַַעל � ִִּפי ֶֶׁש ָָח ָָטא [העורב] ַ �ַּב � ֶֶּמה ֶֶׁשֹּלא‬ ‫יָמא לָן (יבמות פט ע”ב) ֵיֵ‬ ‫ַַא ְְך התירוץ‪ ,‬כי הנה ַַקְיְ ָ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫�‬ ‫צֹו ֶֶרְךְ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫סֹוף � ֶֶּפ ֶֶרק ַַה ֶ �ֶּנ ֱֱחָנָ ִִקין (סנהדרין פט ע”ב) ח שבני ישראל‬ ‫ָָׁש ַַמע ְלְ קֹול ֹנ ַַח לצאת מן התיבה‪ִִ ,‬מ �ָָּכל ָָמקֹום‬ ‫�ֹּכחַ ְ �ְּבַיַ ד ֲֲחָכָ ִִמים ַלַ ֲֲעקֹור ָָּד ָָבר מן התורה ְלְ‬ ‫�‬ ‫� ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫סמכו על אליהו הנביא להקריב בהר הכרמל‪,‬‬ ‫יָּמאֹון מחמת ששמע לציווי‬ ‫הלא ָָס ַַבל ְְר ָָעבֹון ְוְ ִִצ ָ‬ ‫ָָׁש ָָעה ּוְּלְ ִִמיְגְ ַ �ַּדר מילתא [לעשות גדר ותקנה (רש”י‬ ‫ֹ �‬ ‫� ֹ‬ ‫� ֹ‬ ‫ולא חששו לאיסור דשחוטי חוץ‪.‬‬ ‫הקב”ה ֶֶׁש �ֹּלא ָלָ ֵֵצאת ִִמ ְ �ְּבִלִ י ְְרׁשּׁוּ תֹו ֶֶׁשל ַַה ָָק ָ �ָּב”ה‪ַַ ,‬על‬ ‫ּוִּמ ְְצָוָ ה ִלִ ְְׁשמֹו ַַע ָלָ ֶֶהם לחכמים ולקיים‬ ‫שם צ ע”ב)]‪ִ ,‬‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫ֹ �‬ ‫�ֵֵּכן בשכר זה ָזָ ָכָ ה ְלְ ַפַ ְְרֵנֵ ס את ֵֵאִלִ ָ �ָּיהּוּ ִ �ִּבימי ְְר ָָעבֹון‪,‬‬ ‫דבריהם‪ַַ .‬על �ֵֵּכן יֹוָנָ ה ֶֶׁש ִִהיא ְ �ְּב ִִחיַנַ ת �ְְּכֶנֶ ֶֶסת ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל‪,‬‬ ‫ְוְ ַַעל �ֵֵּכן כיון שכל הויכוח שם נסוב אודות‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫כשאליהו הנביא גזר על עצירת גשמים‪ְְּ� ,‬כמֹו‬ ‫כמו שאמרו (ברכות נג ע”ב) שכנסת ישראל ְלְ יֹוָנָ ה‬ ‫האמונה בדברי חכמים ובגזירותיהם‪ ,‬שהעורב‬ ‫ֹ�‬ ‫�‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫�‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫ֶֶׁש ָָא ְְמרּוּ ֲֲחַזַ ”ל (ב”ר הנ”ל) על התיבות ַ‘ַעד ְיְ בֹו ֶֶׁשת‬ ‫יְּמ ְְתָלָ א‪ ,‬לכן ָָׁש ְְמ ָָעה היונה ְלְ קֹול ֹנ ַַח כשאמר לה‬ ‫ִִא � ְ‬ ‫בימי נח גם כן לא האמין בזה‪ ,‬על כן ְ �ְּבאֹותֹו‬ ‫� � ��‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫יֵמי ֵֵאִלִ ָ �ָּיהּוּ ‪.‬‬ ‫ַַה � ַַּמִיִ ם’ דקאי על ִ �ִּב ֵ‬ ‫ּהּ ט‬ ‫לצאת מן התיבה‪ְ ,‬וְ ָיָ ְְצ ָָא ָָתה ְְּכ ֶֶׁש ְְּׁשָלָ ָָח ‪.‬‬ ‫ַַה ְ �ְּז ַַמן של מעשה דאליהו ִנִ ְְׁש �ַַּת ַ �ַּלח ָָהעֹו ֵֵרב גופא‬ ‫מי‪+‬לואי הסופר‬ ‫מילואים והשלמות מענין לענין כדרכה של תורה‬ ‫משולחנו של מורינו הרב שליט"א‬ ‫ח‪ .‬דאיתא שם‪ ,‬אליהו בהר הכרמל היכי סמכי עליה ועבדי שחוטי חוץ‪ ,‬אלא‬ ‫שיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה‪ .‬יש לדון אם יציאה מן התיבה‬ ‫היכא דמוחזק [פירש”י‪ ,‬שהוא צדיק ונביא אמת] שאני‪.‬‬ ‫הוי עבירה בשב וא”ת או בקום ועשה‪[ ,‬דהא דקיי”ל דיש כח לחכמים לעקור‬ ‫דבר מה”ת‪ ,‬כמבואר בגמ’ יבמות צ’ ע”א גבי סדין בציצית‪ ,‬נחלקו שם אם הוא‬ ‫ט‪ .‬במש”כ דהיונה יש לה אמונת חכמים יותר משאר בע”ח‪ .‬נראה דבזה יש‬ ‫רק בשוא”ת או גם בקום ועשה‪ ,‬ודעת תוס’ בכ”מ שהוא אף בקום ועשה היכא‬ ‫לבאר הא דמצינו בפרק שירה (פרק ד) יונה אומרת כסוס עגור כן אצפצף‪ ,‬אהגה‬ ‫דיש טעם בדבר‪ ,‬וכגון אליהו בהר הכרמל‪ .‬ועי’ בחי’ מרן זי”ע כתובות י”א ד”ה‬ ‫כיונה וכו’ [שהוא פסוק בישעיה (לח יד) ואחר כך מביא דרשת חז”ל (עירובין יח‬ ‫ובלאה”נ שעכ”פ צריכין לומר דיש כח ביד חכמים לעקור דבר מה”ת אפילו‬ ‫ע”ב) אומרת יונה לפני הקב”ה‪ ,‬רבש”ע יהיו מזונותי מרורים כזית בידך‪ ,‬ואל יהיו‬ ‫בקום ועשה‪ ,‬ובשו”ת חת”ס אהע”ז ח”א סימן קכ”א ד”ה ויעדתי לעיל‪ ,‬ובחי’‬ ‫מתוקים כדבש‪ ,‬על ידי בשר ודם‪ ,‬ע”כ‪ .‬וצ”ע מאי טעמא רק ביונה הביאו גם‬ ‫חת”ס עירובין צו ע”א‪.‬‬ ‫דרשת חז”ל מה שלא הביאו כן בפרק שירה בשום בעל חי [וראיתי לאחד מן‬ ‫הקדמונים שעמד בזה‪ ,‬עיין בספר פי אליהו על פרק שירה אלטונה תצ”ה]‪ .‬ולפי‬ ‫וי”ל דתלוי בפלוגתת האחרונים באוכל חוץ לסוכה אי מקרי מבטל עשה בשב‬ ‫המבואר כאן יש לומר‪ ,‬להיות שהיונה מורה על אמונת חכמים‪ ,‬משא”כ העורב‪,‬‬ ‫וא”ת או בקום ועשה‪ ,‬דהפני יהושע סוכה כ”ה כתב דהוי ביטול בקום ועשה‪,‬‬ ‫לכן הביאו אצלה את דרשת חכמינו ז”ל שהיא תורה שבע”פ‪ ,‬ומדייק עלה זית‬ ‫וכן הפמ”ג או”ח סימן תק”מ סק”י חקר בהאי דעוסק במצוה פטור מן המצוה‪,‬‬ ‫‘בפיה’ ועוד שכתוב ‘אהגה כיונה’‪ ,‬ומורה על הגיון הלב‪ ,‬היינו אמונה שהיא בלב‬ ‫אי אונן פטור מן הסוכה אף שאונן פטור מכל המצות‪ ,‬שאני באוכל חוץ לסוכה‬ ‫שרומז על אמונת חכמים כנ”ל‪.‬‬ ‫דהוי ביטול בקום ועשה‪.‬‬ ‫י‪ .‬במש”כ שעורב הוא אפיקורס‪ ,‬עיין בגמ’ סנהדרין (צט ע”ב) אמר מר רבא אמר‬ ‫אולם בחי’ רעק”א כתב בהא דעוסק במצוה פטור מן המצוה ופטור מסוכה‪,‬‬ ‫כגון הני דבי בנימין אסיא דאמרי מאי אהני לן רבנן מעולם לא שרו לן עורבא‬ ‫ואם איכא איסור לאכול חוץ לסוכה‪ ,‬היאך עוסק במצוה פטור מסוכה‪ ,‬וע”כ‬ ‫ולא אסרו לן יונה‪ ,‬ע”כ‪ .‬הרי דתפסו דעורב ויונה זה לעומת זה‪.‬‬ ‫דהוי ביטול רק בשוא”ת‪ ,‬ועיין במנ”ח מצוה שכ”ה סק”י‪ ,‬ועיין בתוס’ יבמות שם‬ ‫ד”ה כולהו נמי‪ ,‬ועיין ברכות ב ע”ב ברש”י ד”ה שוא”ת והאריכו האחרונים בזה‬ ‫יא‪ .‬מצינו כמה פעמים במרן זי”ע מכנה ‘אפיקורס’ לאותם שאינם מאמינים‬ ‫ואכ”מ‪ .‬ואפשר שתלוי במחלוקת רעק”א ופנ”י בחקירת המנ”ח‪.‬‬ ‫בחז”ל ובתורה שבעל פה‪ .‬ראה דרשות ח”ב דף ש”נ ע”ב‪.‬‬ ‫ז‪ .‬כדכתיב במלכים שם (מ”א טז‪ ,‬לג‪-‬לד) קודם שגזר אליהו הנביא עצירת גשמים‪,‬‬ ‫יב‪ .‬בעיקר דברי מרן זי”ע שלא רצה העורב לצאת מפני ציויי השי”ת‪ ,‬יש לדון‬ ‫‘בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחה באבירם בכרו יסדה ובשגוב צעירו הציב‬ ‫אם המצוה היא להיות בתיבה או הביאה לתיבה‪ ,‬וא”נ שהיה המצוה לבוא וצריך‬ ‫דלתיה‪ .‬ופירש”י‪ ,‬חיאל אשר מבית אל וכו’‪ ,‬שקבל עליו קללות יהושע (יהושע‬ ‫ציווי לצאת‪ ,‬אפשר דרק דרך ביאה ויציאה ולא דרך חלון‪ ,‬ונח שלח דרך החלון‬ ‫ו‪ ,‬כו) ‘ארור האיש אשר יקום ובנה וגו’‪ .‬באבירם בכרו יסדה‪ ,‬כשיסדה‪ ,‬מת בנו‬ ‫כדכתיב ‘ויפתח נח את חלון התיבה וגו’ ופירש”י‪ ,‬ולא הפתח הראוי לביאה‬ ‫בכורו‪ ,‬וקבר והלך וקבר כל בניו‪ ,‬עד שמת האחרון בהצבת דלתות וכו’‪ .‬ולאחר‬ ‫ויציאה‪ ,‬דהנה בשבועות י”ז ע”ב איתא דטמא שנכנס דרך גגין להיכל פטור‬ ‫מכן כתיב (מ”א יז‪ ,‬א) ‘ויאמר אליהו וגו’ אל אחאב חי ה’ וגו’ אם יהיה השנים‬ ‫שנאמר ואל המקדש לא יבוא דרך ביאה אסרה תורה‪ ,‬ובבית המנוגע‪ ,‬חולין י’‬ ‫האלה טל ומטר וגו’‪ ,‬ופירש”י‪ ,‬למה סמכו כאן‪ ,‬אלא שהלכו אליהו ואחאב לנחם‬ ‫ע”ב‪ ,‬ויצא הכהן‪ ,‬שאם יצא דרך אחוריו לאו שמיה יציאה‪ .‬ויל”ע‪ ,‬ולא באתי רק‬ ‫את חיאל באבלו‪ ,‬אמר אחאב לאליהו אפשר שקללת התלמיד נתקיימה‪ ,‬וקללת‬ ‫להעיר‪ ,‬ואפ”ל דאף דלא מיקרי יציאה‪ ,‬מ”מ מבטל מצות ‘בא’ אל התיבה‪.‬‬ ‫משה רבינו לא נתקיימה‪ ,‬שנאמר ‘וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם‬ ‫יג‪ .‬שהרי [לשיטת רש”י] שליחת העורב היה ביום י’ אלול ויבושת המים היה‬ ‫להם‪ ,‬וחרה אף ה’ בכם ועצר את השמים’‪ ,‬והרי כל ישראל עובדין עבודה זרה‪,‬‬ ‫ביום א’ תשרי‪ ,‬ויבושת הארץ לגמרי היה ביום כ”ז חשון‪.‬‬ ‫ואין גשמים נעצרים‪ ,‬מיד ויאמר אליהו וגו’‪ .‬ומובא בגמ’ סנהדרין (קיג ע”א)‪.‬‬ ‫להערות והארות ולקבלת הגליון יש לפנות אל‪hamaayan@chasamsofer.org · )0044(7827642811 :‬‬