המעיין · Hame'ayen — נח (2026-10-12)

המעיין יה"ר מלפניך ה'
נותן התורה ית"ש
שלא יבש המעיין
ולא יקצץ האילן
פרי עץ חיים וקיים
אמן
חתם סופר ה ב ה י ר לכל נפש
גליון כ"א | ערש"ק נח | תשפ"ז לפ"ק
דולה ומשקה
ממעיינו הנובע של
מרן החתם
סופר זי"ע
ָָמ ֹ ָָׁשל ְְל ְְב ֵֵאר ֲֲעמ ּּו ָָק ֹה ְְמ ֵֵל ָָאה
ֹ ין ִנִ ְנְצֹו יָה
ָ יֶמ
ֶ
יֶמ ָָּנ� הָָּ .ב� א ֶֶא ָָחד
יָמה
יָחה, יָח �ה ִִּב� ְְמ ִִׁש ָ
ֵמ
ֵ ּו
ֹ
�
צֹוֵנֵ ןְ ,וְ ָָהי ּ
ְוְ ָיָ � ִִפיןְ ֹ ,וְ ֹלא ָָהְיְ ָָתה ְְּב� ִִר ָָּי� ה ְיְ כֹו ָָלה
ִִל ְ �ְׁש ּּתֹות ֵֵה ֶ
ְוְ ָָק ַַׁשר ֶֶח ֶֶב �ל ְְּב� ֶֶח ֶֶבלְ ,וְ �ִנִ ָ
יָמהְְ ,מ ִִׁש ָ
יֶמ ָָּנ� ה ְוְ ָָׁש ָָתהִִֹ .ה ְְת ִִחיל ּּו
יֶמ ָָּנ� ה ְוְ ׁשֹׁו ִִתין
(מד"ר ר"פ ויגש)
ְְּב� ִנִ ָ
ְוְ ָָד ָָֹלה ֵ ֵֹה ֶ
ַַהֹּכ� ל ּּדֹו ִִלין ֵֵה ֶ
בנשיאות מורינו הרב שליט"א שע"י קהל חשב סופר פרעשבורג -לונדון יצ"ו יו"ל ע"י מכון בית סופרים
באר הסופר
לשון קדשו של מרן זי"ע ולצידו ביאור המשולב
וישלח את העורב וגו’ עד יבושת המים .פירש”י וכן אחז”ל שהיא מזומנת לכלכל את אלי’ העורב נשלח לכלכל את אליהו הנביא
בכדי לתקן חטאו שלא האמין בדברי חכמים
ביבשת המים ,גם אחז”ל שהי’ העורב מתרעם שמא יפגע בו שר של צינה או של חום .הנה הקב”ה ֹ ׁ ֹ ֹ ֹ �
ַוַ ְיְ ַַׁשַלַ ח ֶֶאת ָָהעֹו ֵֵרב ַוַ ֵ �ֵּי ֵֵצא ָיָ צֹוא ָוָ ׁשֹוב (ְוְ גֹו’) ַַעד
ציוה לכל בעלי חיים שיכנסו בתיבה ולא הי’ להם רשות לצאת כ”א ברשות השי”ת כדכתיב אחר אשר � �
ְיְ בֹו ֶֶׁשת ַַה � ַַּמִיִ ם (ח ,ז)ִִּ .פ ַיַר ִִׁש”י ,מדרש אגדה ,מוכן
� ֹ
כבר חרבו פני האדמה וידבר א’ לנח צא וגו’ ,וא”כ לכאורה הדין עם העורב ,אך נח ידע שיש כח היה העורב לשליחות אחרת ,בעצירת גשמים
ביד חכמים לעקור דבר היכי שהשעה צריכה לכך ותגזר אומר ויקום ולא יזיקהו שרב ושמש ולא בימי אליהו שנאמר (מלכים א’ יז ,ו) ‘והעורבים
קור וצינה ,אך העורב לא האמין זה ,וזה בעצמו היה וויכוח אחאב עם אלי’ שאחאב לא האמין מביאים לו לחם ובשר’ְ .וְ ֵכֵ ן ָָא ְְמרּוּ ֲֲחַזַ ”ל (ב”ר לג ,ה)
�
זּוֶּּמֶנֶ ת ְלְ ַכַ ְלְ �ֵֵּכל ֶֶאת ֵֵאִלִ ָ �ָּיהּוּ הנביא
ֶֶׁש ִִהיא ,העורבְְ ,מ � ֶ
לאלי’ שנתקיים קללת יהושע בחיאל שבנה יריחו ,וע”כ גזר אלי’ שלא ירדו גשמים ותגזר אומר ויקם, ִִּביבֹו ֶֶׁשת ַַה ַַּמִיִ ם ,היינו בעת שיגזור אליהו הנביא � א � ֹ�
ולבסוף תיקנו ישראל במה שהקריבו בהר הכרמל ע”י אלי’ כדאי’ ס”פ הנחנקין ,וע”כ באותו הזמן על עצירת גשמים בימי אחאב ,ויסתר מאחאב,
(תקפ”ה) נשתלח העורב לכלכל את אלי’ לתקן עוותו שגם הוא לא האמין בגזירת צדיקים: וכתיב שם שאמר לו הקב”ה לאליהו הנביא
*** (מלכים שם פסוק ד) ‘ואת העורבים צויתי לכלכלך
ויצא יצוא ושוב עד יבושת המים .כבר כתבתי במקום אחר כי לא היו רשאים לצאת
שם’ ,וכן היה שהעורבים הביאו לו לחם ובשר.
ֹ �
ַ �ַּגם ָָא ְְמר�ּו ֲֲחַזַ ”ל (סנהדרין קח ע”ב) ֶֶׁש ָָהָיָ ה ָָהעֹו ֵֵרב
מן התיבה עד שאמר הקב”ה צא מן התיבה ,אך קיי”ל יש כח ביד חכמים לעקור דבר לצורך שעה ִִמ ְְת ַַר ֵֵעם כלפי נח כשציוהו לילך לראות אם יבשו
ולמיגדר ומצוה לשמוע להם ע”כ יונה שהיא בחינת כנסת ישראל ליונה אימתלא ,שמעה לקול נח � � ֹ �
המיםֶֶׁ ,ש � ָָּמא ִיִ ְפְ ַ �ַּגע ּבּ ֹו [בעורב] ַַׂשר ֶֶׁשל ִִצ ָ �יָּנה [קור]
ֹ ב ֹ �
ויצאתה כששלחה ,משא”כ העורב האפקורס לא שמע לקול נח נגד דברי ה’ שאמר בא אל התיבה אֹו ֶֶׁשל חֹום ,ויהיה חסר מין העורב בעולם.
ואין לו רשות לצאת עד שיאמר ה’ צא ,ע”כ כששלחו בעד החלון לא יצא להלן מן התיבה כי ה’ לא היו צריכים לציווי מיוחד בכדי לצאת מהתיבה
אמר צא ,ולא נכנס לתוך התיבה כי נח דחפו לחוץ ,ונשאר מפרח סמוך לאסקופת התיבה והיינו ויש לבארִִ ,ה ֵ �ֵּנה ַַה ָָק ָ �ָּב”ה ִִצ ָ �יָּוה ְלְ ָכָ ל ַ �ַּב ֲֲעֵלֵ י ַַח ִ �ִּיים
ויצא יצוא הלוך ושוב ,ונשאר כך שם עד יבשת המים שהוא זמן רב ,בלי אכילה ושתי’ ואעפ”י שחטא יָבה גְ ,וְ כיון שהיה זה בתורת ציווי ,אם ֶֶׁש ִ �ִּי �ָָּכְנְ סּוּ ַ �ַּב �ֵֵּת ָ
�
במה שלא שמע לקול נח ,מ”מ סבל רעבון וצימאון שלא לצאת מבלי רשותו של הקב”ה ,ע”כ זכה כן ֹלא ָָהָיָ ה ָלָ ֶֶהם ְְרׁשּׁוּ ת ָלָ ֵֵצאת מן התיבה אחר
�
ֹ
(תקצדי”ק) לפרנס אלי’ ברעבון כמ”ש חז”ל עד יבשת המים בימי אלי’: המבול �ִִּכי ִִאם ִ �ִּב ְְרׁשּׁוּ ת ַַה ֵֵׁשם ִיִ ְְת ָ �ָּב ַַרך שיתיר להם
�
לצאתְְּ� ,כ ִִדְכְ ִִתיב בפרשהַַ ,א ַַחר ֲֲא ֶֶׁשר �ְְּכ ָָבר ָָח ְְרבּוּ
ֹ
ֹ ויבשו � ְְּפֵנֵ י ָָה ֲֲא ָָד ָָמה (ח ,טו-טז) ‘ַוַ ְיְ ַַד ֵ �ֵּבר ֱֱאֹל ִִקים ֶֶאל
ֹ ֹ
אֹו ֶֶמר ְוְ ָיָ קּוּ ם’ ד ,פירוש ,שיש כח ביד חכמים לגזור הקב”ה ,ואיך הכריחו נח לצאת. ֹנ ַַח ֵלֵ אֹמר ֵֵצא מן התבה אתה ואשתך וגו’ ,כל
ֹ
והקב”ה מקיים הְ ,וְ אם כן אין לו לעורב לחשוש, החיה אשר אתך וגו’ היצא אתך’ ְוְ גֹו’ ,הרי דהיו
ֹ ֹ � ׁשׁ � ֹ נח גזר בכח שיש לחכמים
כי ֹלא ַיַ ִ �ִּז ֵיֵקהּוּ [להעורב] ָָׁש ָָרב ְוְ ֶֶׁש � ֶֶּמ ְוְ ֹלא קֹור לעקור דבר מן התורה צריכים לציווי מיוחד בכדי לצאת מן התיבה,
ֹ דאי לאו הכי למה אמר לו הקב”ה ‘צא מן
ְוְ ִִצ ָ �יָּנה ,כיון שהקב”ה מקיים דברי חכמים ,וכיון ַַא ְְך יש לומר התשובה לזה ,כי ֹנ ַַח ָיָ ַַדע האי כללא
ֹ � ׁשׁ ֹ התבה’ ,הא כאשר יבשו המים היו יכולין לצאת,
שנח גזר עליו לצאת היה עליו לקיים דבריו ולא (יבמות פט ע”ב) ֶֶׁש ֵ �ֵּי �ֹּכ ַַח ְ �ְּבַיַ ד ֲֲחָכָ ִִמים ַלַ ֲֲעקֹור ָ �ָּד ָָבר מן אלא שהיו צריכים לציווי מיוחד על זהְ .וְ ִִאם �ֵֵּכן
ֹ ֹ � �� ֹ
לחשוש מהיזקַַ .א ְְך ָָהעֹו ֵֵרב ֹלא ֶֶה ֱֱא ִִמין ֶזֶ ה שיש כח התורה ֵֵהיִכִ י שחכמים רואים לפי דעתם ֶֶׁש ַַה ָָּׁש ָָעה שהיו צריכים רשות לצאתִ ,לִ ְכְ אֹו ָָרה ַַה ִ �ִּדין ִִעם
ֹ
גדול כל כך בידי החכמים ,ולכן חשש לצאת ו. ְְצ ִִריָכָ ה ְלְ ָכָ ְְך ,וכמו שנאמר (איוב כב ,כח) ‘ְוְ ִִתְגְ ַזַ ר ָָהעֹו ֵֵרב במה שלא רצה לצאת קודם שיצוה אותו
מי+לואי הסופר
מילואים והשלמות מענין לענין כדרכה של תורה
משולחנו של מורינו הרב שליט"א
ג .כדכתיב בפרשה (ו ,יח-יט) ובאת אל התבה אתה ובניך וגו’ ,ומכל החי מכל א .זה לשון המדרש שם :ויצא יצא ושוב ,התחיל משיבו תשובות ,אמר לו מכל
בשר שנים מכל תביא אל התבה להחיות אתך זכר ונקבה יהיו וגו’. בהמה חיה ועוף שיש כאן אין אתה משלח אלא לי וכו’ ,אמר לו הקב”ה קבלו
שעתיד העולם להצטרך לו ,אמר לו אימתי ,אמר לו עד יבושת המים מעל
ד‘ .ויקום’ -כן הוא בחת”ס עה”ת כאן ,אמנם בפסוק כתיב ‘ויקם’.
הארץ ,עתיד צדיק אחד לעמוד ולייבש את העולם ואני מצריכו לו ,הה”ד
ה .כדאיתא בגמ’ תענית (כג ע”א) ‘ותגזר אומר ויקם לך וגו’ ,אתה גזרת מלמטה ‘והעורבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב’.
והקב”ה מקיים מאמרך מלמעלה .וכן בגמ’ סוטה (יב ע”א) אתה צדיק בודאי
ב .בגמ’ שם :וישלח את העורב ,אמר ריש לקיש תשובה ניצחת השיבו עורב
שגזירתך מתקיימת שנאמר ‘ותגזר אומר ויקם לך’ ,ועוד. לנח וכו’ ,אם פוגע בי שר חמה או שר צנה לא נמצא עולם חסר בריה אחת
ו .במ”ש דנח רצה לבטל ציווי השי”ת שלא לצאת מן התיבה עד שיצטוו ,משום וכו’.
באר הסופר
לשון קדשו של מרן זי"ע ולצידו ביאור המשולב
ֹ ֹ � ְלְ ַכַ ְלְ �ֵֵּכל ֶֶאת ֵֵאִלִ ָ �ָּיהּוּ הנביא בלחם ובשר ,כדי ְלְ ַַת ֵ �ֵּקן ויכוח אחאב עם אליהו
ַַמה ֶֶׁש ֵֵאין �ֵֵּכן ָָהעֹו ֵֵרב ָָה ַַא � ִִּפיקֹו ֶֶרס י ,שלא האמין ֹ � ֹ
יא ֹ ַַעָוָ ותֹו [חטאו] של העורב ֶֶׁש ַ �ַּגם הּוּא ֹלא ֶֶה ֱֱא ִִמין ֹ
בחכמים [כמו שנתבאר במאמר הקודם] ֹ ,לא ְוְ הנה ֶזֶ ה ְ �ְּב ַַע ְְצמֹו ,אם יש כח ביד חכמים לגזור
ֹ ֹ � ִ �ִּבְגְ ֵזֵ ַיַרת ַַצ ִ �ִּד ִיִקים.
ָָׁש ַַמע ְלְ קֹול ֹנ ַַח ,כיון שהיו נראים לו דבריו [של ויּכּּוַּח של ַַא ְְח ָָאב ִִעם ַ והקב”ה מקייםָָ ,הָיָ ה הִוִ
� ֹ �
נח] ֶנֶ ֶגֶ ד ִ �ִּד ְְב ֵֵרי ה’ ֶֶׁש ָָא ַַמר (ז ,א) ‘ּבּ ֹא אתה וכל ֵֵאִלִ ָ �ָּיהּוּ הנביאֶֶׁ .ש ַַא ְְח ָָאב ֹלא ֶֶה ֱֱא ִִמין ְלְ ֵֵאִלִ ָ �ָּיהּוּ הנביא
ֹ
יָבה’ְ ,וְ ֵֵאין לֹו [לעורב] ְְרׁשּׁוּ ת ָלָ ֵֵצאת ביתך ֶֶאל ַַה �ֵֵּת ָ *** שאמר שהטעם שמתו בניו של חיאל בית האלי
� � � �� ֹ � ֹ ֹ� �
אַמר ה’ ֵֵצא מן התיבהַַ ,על ֵֵּכן ְְּכ ֶֶׁש ְְּׁשָלָ חֹו נח ַַעד ֶֶׁש �ֹּי ַ יֵאל מאחר ֶֶׁש ִ �ִּנ ְְת ַַק ֵ �ֵּיים ִִקְלְ ַלַ ת ְיְ הֹו ֻֻׁש ַַע בן נון ְ �ְּב ִִח ֵ
ֹ ֹ [המאמר הקודם היה משנת תקפ”ה ,ולהלן שם ֹ �
מן התיבה ְ �ְּב ַַעד ַַה ַַחּלּ ֹוןֹ ,לא ָיָ ָָצא ְלְ ַַה ָ �ָּלן הרחק ִִמן ֶֶׁש ָ �ָּבָנָ ה את ְיְ ִִריחֹו ,ויהושע גזר שמי שיבנה את
ז
ֹ מובא באותו ענין מאמר משנת תק”צ] יריחו ימותו בניו ,והקשה על זה אחאב ,הלא כל
יָבהִִּ� ,כי ה’ ֹלא ָָא ַַמר ֵֵצא יבְ ,וְ מאידך גיסא אף ַַה �ֵֵּת ָ
ֹ � ֹ ְ ֹ ֹ ישראל עובדים עבודה זרה ולא נתקיים בהם
ּוּ �
יָבה בחזרהִִּ ,כי ֹנ ַַח ְְּד ָָחפֹו ַלַ ח ץ �
ֹלא ִנִ ְכְ ַנַ ס ְלְ תֹוְך ַַה ֵֵּת ָ
� העורב נשלח לכלכל קללת משה רבינו (דברים יא ,יז) ‘וסרתם ועבדתם
ולא רצה להכניסוְ ,וְ ִנִ ְְׁש ַַאר ְְמָפָ ֵֵרח ָָס ְ
מּוְּך ְלְ ַַא ְְס � ַ
קּוַּּפת את אליהו הנביא בימי הרעב
ַַה �ֵֵּת ָ אלהים אחרים ועצר את השמים’ְ ,וְ ַַעל �ֵֵּכן ָ �ָּגַזַ ר
יָבה. כשכר על שסבל רעב וצמא לקיים ציווי ה’ � � ֹ
ְֹ ֹ ֹ� ֹ ׁשׁ ֹ ֵֵאִלִ ָ �ָּיה�ּו ֶֶׁש �ֹּלא ֵיֵ ְְרד�ּו ְ �ְּג ָָׁש ִִמים ,ונתקיים בו ‘ְוְ ִִתְגְ ַזַ ר
ְוְ ַַהְיְ ינּוּ ביאור הפסוק ‘ַוַ ֵ �ֵּי ֵֵצא ָיָ צֹוא’ ָָהלֹוְך ‘ָוָ ׁשׁוֹב’, ַוַ ֵ �ֵּי ֵֵצא ָיָ צֹוא ָוָ ֹוב ַַעד ְיְ בֹו ֶֶׁשת ַַה � ַַּמִיִ ם (ח ,ז)ְְּ� .כ ָָבר ֹ
ֹ אֹו ֶֶמר ְוְ ָיָ ָָקם’ שהגשמים אכן נעצרו.
שהלך מן התיבה וניסה לשוב ,וכל העת היה �ָָּכ ַַת ְְב �ִִּתי ְ �ְּב ָָמקֹום ַַא ֵֵחר (בד”ה וישלח וגו’ – הובא לעיל)
ֹ� � �
פורח סביבות התיבהְ ,וְ ִנִ ְְׁש ַַאר �ָָּכ ְְך ָָׁשם ַַעד ְיְ בֹו ֶֶׁשת �ִִּכי ֹלא ָָהיּוּ ַַר ָָּׁש ִִאים נח ובניו וכל בעלי החיים
�� ֹ יְּקנ�ּו ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל את החטא שלא
� וְאכן ְלְ ַַבּסּ ֹֹוף �ִִּת ְ �
יג � � �
האמינו בכוחם של החכמיםַּ� ַ ,ב � ֶֶּמה ֶֶׁש ִִה ְְק ִִריבּוּ
ַַה � ַַּמִיִ ם ֶֶׁשהּוּא ְזְ ַַמן ַַרב[ ,דהיינו עשרים יום ]ְּ� ְ ,בִלִ י יָבהַַ ,עד ֶֶׁש ָָא ַַמר ַַה ָָק ָ �ָּב”ה ֵ‘ֵצא ִִמן ָלָ ֵֵצאת ִִמן ַַה �ֵֵּת ָ
�
ּוְּׁש ִִת ָ �ָּיה.
ֲֲאִכִ יָלָ ה ְ יָבה’ ,ואם כן קשה היאך שלח נח את העורב. ַַה �ֵֵּת ָ קרבן ְ �ְּב ַַהר ַַה �ַַּכ ְְר ֶֶמל ַַעל ְיְ ֵֵדי ֵֵאִלִ ָ �ָּיהּוּ הנביא ,שהיה
� �ֹ � ׁשׁ יָתאזה גזירת שעה שהותר על ידי חכמיםִִּ� ,כ ְְד ִִא ָ
ְוְ הנה ַַאף ַַעל � ִִּפי ֶֶׁש ָָח ָָטא [העורב] ַ �ַּב � ֶֶּמה ֶֶׁשֹּלא יָמא לָן (יבמות פט ע”ב) ֵיֵ ַַא ְְך התירוץ ,כי הנה ַַקְיְ ָ ֹ
ֹ ֹ ֹ � צֹו ֶֶרְךְ ֹ ֹ ֹ סֹוף � ֶֶּפ ֶֶרק ַַה ֶ �ֶּנ ֱֱחָנָ ִִקין (סנהדרין פט ע”ב) ח שבני ישראל
ָָׁש ַַמע ְלְ קֹול ֹנ ַַח לצאת מן התיבהִִ ,מ �ָָּכל ָָמקֹום �ֹּכחַ ְ �ְּבַיַ ד ֲֲחָכָ ִִמים ַלַ ֲֲעקֹור ָָּד ָָבר מן התורה ְלְ
�
� ֹ ֹ � סמכו על אליהו הנביא להקריב בהר הכרמל,
יָּמאֹון מחמת ששמע לציווי הלא ָָס ַַבל ְְר ָָעבֹון ְוְ ִִצ ָ ָָׁש ָָעה ּוְּלְ ִִמיְגְ ַ �ַּדר מילתא [לעשות גדר ותקנה (רש”י
ֹ � � ֹ � ֹ ולא חששו לאיסור דשחוטי חוץ.
הקב”ה ֶֶׁש �ֹּלא ָלָ ֵֵצאת ִִמ ְ �ְּבִלִ י ְְרׁשּׁוּ תֹו ֶֶׁשל ַַה ָָק ָ �ָּב”הַַ ,על ּוִּמ ְְצָוָ ה ִלִ ְְׁשמֹו ַַע ָלָ ֶֶהם לחכמים ולקיים שם צ ע”ב)]ִ ,
ֹ � ֹ �
�ֵֵּכן בשכר זה ָזָ ָכָ ה ְלְ ַפַ ְְרֵנֵ ס את ֵֵאִלִ ָ �ָּיהּוּ ִ �ִּבימי ְְר ָָעבֹון, דבריהםַַ .על �ֵֵּכן יֹוָנָ ה ֶֶׁש ִִהיא ְ �ְּב ִִחיַנַ ת �ְְּכֶנֶ ֶֶסת ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל, ְוְ ַַעל �ֵֵּכן כיון שכל הויכוח שם נסוב אודות
ֹ ֹ
כשאליהו הנביא גזר על עצירת גשמיםְְּ� ,כמֹו כמו שאמרו (ברכות נג ע”ב) שכנסת ישראל ְלְ יֹוָנָ ה האמונה בדברי חכמים ובגזירותיהם ,שהעורב
ֹ� � ֹ ֹ � ֹ ֹ
ֶֶׁש ָָא ְְמרּוּ ֲֲחַזַ ”ל (ב”ר הנ”ל) על התיבות ַ‘ַעד ְיְ בֹו ֶֶׁשת יְּמ ְְתָלָ א ,לכן ָָׁש ְְמ ָָעה היונה ְלְ קֹול ֹנ ַַח כשאמר לה ִִא � ְ בימי נח גם כן לא האמין בזה ,על כן ְ �ְּבאֹותֹו
� � �� ֹ �
יֵמי ֵֵאִלִ ָ �ָּיהּוּ . ַַה � ַַּמִיִ ם’ דקאי על ִ �ִּב ֵ ּהּ ט
לצאת מן התיבהְ ,וְ ָיָ ְְצ ָָא ָָתה ְְּכ ֶֶׁש ְְּׁשָלָ ָָח . ַַה ְ �ְּז ַַמן של מעשה דאליהו ִנִ ְְׁש �ַַּת ַ �ַּלח ָָהעֹו ֵֵרב גופא
מי+לואי הסופר
מילואים והשלמות מענין לענין כדרכה של תורה
משולחנו של מורינו הרב שליט"א
ח .דאיתא שם ,אליהו בהר הכרמל היכי סמכי עליה ועבדי שחוטי חוץ ,אלא שיש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה .יש לדון אם יציאה מן התיבה
היכא דמוחזק [פירש”י ,שהוא צדיק ונביא אמת] שאני. הוי עבירה בשב וא”ת או בקום ועשה[ ,דהא דקיי”ל דיש כח לחכמים לעקור
דבר מה”ת ,כמבואר בגמ’ יבמות צ’ ע”א גבי סדין בציצית ,נחלקו שם אם הוא
ט .במש”כ דהיונה יש לה אמונת חכמים יותר משאר בע”ח .נראה דבזה יש
רק בשוא”ת או גם בקום ועשה ,ודעת תוס’ בכ”מ שהוא אף בקום ועשה היכא
לבאר הא דמצינו בפרק שירה (פרק ד) יונה אומרת כסוס עגור כן אצפצף ,אהגה
דיש טעם בדבר ,וכגון אליהו בהר הכרמל .ועי’ בחי’ מרן זי”ע כתובות י”א ד”ה
כיונה וכו’ [שהוא פסוק בישעיה (לח יד) ואחר כך מביא דרשת חז”ל (עירובין יח
ובלאה”נ שעכ”פ צריכין לומר דיש כח ביד חכמים לעקור דבר מה”ת אפילו
ע”ב) אומרת יונה לפני הקב”ה ,רבש”ע יהיו מזונותי מרורים כזית בידך ,ואל יהיו
בקום ועשה ,ובשו”ת חת”ס אהע”ז ח”א סימן קכ”א ד”ה ויעדתי לעיל ,ובחי’
מתוקים כדבש ,על ידי בשר ודם ,ע”כ .וצ”ע מאי טעמא רק ביונה הביאו גם
חת”ס עירובין צו ע”א.
דרשת חז”ל מה שלא הביאו כן בפרק שירה בשום בעל חי [וראיתי לאחד מן
הקדמונים שעמד בזה ,עיין בספר פי אליהו על פרק שירה אלטונה תצ”ה] .ולפי וי”ל דתלוי בפלוגתת האחרונים באוכל חוץ לסוכה אי מקרי מבטל עשה בשב
המבואר כאן יש לומר ,להיות שהיונה מורה על אמונת חכמים ,משא”כ העורב, וא”ת או בקום ועשה ,דהפני יהושע סוכה כ”ה כתב דהוי ביטול בקום ועשה,
לכן הביאו אצלה את דרשת חכמינו ז”ל שהיא תורה שבע”פ ,ומדייק עלה זית וכן הפמ”ג או”ח סימן תק”מ סק”י חקר בהאי דעוסק במצוה פטור מן המצוה,
‘בפיה’ ועוד שכתוב ‘אהגה כיונה’ ,ומורה על הגיון הלב ,היינו אמונה שהיא בלב אי אונן פטור מן הסוכה אף שאונן פטור מכל המצות ,שאני באוכל חוץ לסוכה
שרומז על אמונת חכמים כנ”ל. דהוי ביטול בקום ועשה.
י .במש”כ שעורב הוא אפיקורס ,עיין בגמ’ סנהדרין (צט ע”ב) אמר מר רבא אמר אולם בחי’ רעק”א כתב בהא דעוסק במצוה פטור מן המצוה ופטור מסוכה,
כגון הני דבי בנימין אסיא דאמרי מאי אהני לן רבנן מעולם לא שרו לן עורבא ואם איכא איסור לאכול חוץ לסוכה ,היאך עוסק במצוה פטור מסוכה ,וע”כ
ולא אסרו לן יונה ,ע”כ .הרי דתפסו דעורב ויונה זה לעומת זה. דהוי ביטול רק בשוא”ת ,ועיין במנ”ח מצוה שכ”ה סק”י ,ועיין בתוס’ יבמות שם
ד”ה כולהו נמי ,ועיין ברכות ב ע”ב ברש”י ד”ה שוא”ת והאריכו האחרונים בזה
יא .מצינו כמה פעמים במרן זי”ע מכנה ‘אפיקורס’ לאותם שאינם מאמינים
ואכ”מ .ואפשר שתלוי במחלוקת רעק”א ופנ”י בחקירת המנ”ח.
בחז”ל ובתורה שבעל פה .ראה דרשות ח”ב דף ש”נ ע”ב.
ז .כדכתיב במלכים שם (מ”א טז ,לג-לד) קודם שגזר אליהו הנביא עצירת גשמים,
יב .בעיקר דברי מרן זי”ע שלא רצה העורב לצאת מפני ציויי השי”ת ,יש לדון
‘בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחה באבירם בכרו יסדה ובשגוב צעירו הציב
אם המצוה היא להיות בתיבה או הביאה לתיבה ,וא”נ שהיה המצוה לבוא וצריך
דלתיה .ופירש”י ,חיאל אשר מבית אל וכו’ ,שקבל עליו קללות יהושע (יהושע
ציווי לצאת ,אפשר דרק דרך ביאה ויציאה ולא דרך חלון ,ונח שלח דרך החלון
ו ,כו) ‘ארור האיש אשר יקום ובנה וגו’ .באבירם בכרו יסדה ,כשיסדה ,מת בנו
כדכתיב ‘ויפתח נח את חלון התיבה וגו’ ופירש”י ,ולא הפתח הראוי לביאה
בכורו ,וקבר והלך וקבר כל בניו ,עד שמת האחרון בהצבת דלתות וכו’ .ולאחר
ויציאה ,דהנה בשבועות י”ז ע”ב איתא דטמא שנכנס דרך גגין להיכל פטור
מכן כתיב (מ”א יז ,א) ‘ויאמר אליהו וגו’ אל אחאב חי ה’ וגו’ אם יהיה השנים
שנאמר ואל המקדש לא יבוא דרך ביאה אסרה תורה ,ובבית המנוגע ,חולין י’
האלה טל ומטר וגו’ ,ופירש”י ,למה סמכו כאן ,אלא שהלכו אליהו ואחאב לנחם
ע”ב ,ויצא הכהן ,שאם יצא דרך אחוריו לאו שמיה יציאה .ויל”ע ,ולא באתי רק
את חיאל באבלו ,אמר אחאב לאליהו אפשר שקללת התלמיד נתקיימה ,וקללת
להעיר ,ואפ”ל דאף דלא מיקרי יציאה ,מ”מ מבטל מצות ‘בא’ אל התיבה.
משה רבינו לא נתקיימה ,שנאמר ‘וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם
יג .שהרי [לשיטת רש”י] שליחת העורב היה ביום י’ אלול ויבושת המים היה להם ,וחרה אף ה’ בכם ועצר את השמים’ ,והרי כל ישראל עובדין עבודה זרה,
ביום א’ תשרי ,ויבושת הארץ לגמרי היה ביום כ”ז חשון. ואין גשמים נעצרים ,מיד ויאמר אליהו וגו’ .ומובא בגמ’ סנהדרין (קיג ע”א).
להערות והארות ולקבלת הגליון יש לפנות אלhamaayan@chasamsofer.org · )0044(7827642811 :
