להבין שמועות · Lehavin Shmu'ois — נח (2026-10-12)

עיונים וביאורים הארות והערות
בתורת מרן רבינו השמן רוקח זיע"א
פרשת נח – שנה ב' גליון ה' (מ"ו)
'למען יתענגו בו בשבתות כל השנה מדי שבת בשבתו'
בשבח והודאה להשי"ת שזיכנו להתחיל שוב את לימוד תורה שבכתב מ'בראשית' להסמיכה
לשמחת גמר התורה בשמחת תורה ,ומיד להתחיל בבראשית ,שלא ליתן פתחון פה לשטן לומר
שאנו שמחים בגמרה של תורה ,אלא מיד מתחילים מחדש.
כן אנחנו שמחים להתחיל את העיון וההגה בדברי כבוד רבינו זי"ע מדי שבת בשבתו בספה"ק
יבין שמועה שכתבה והדפיסה כבוד רבינו זי"ע כדי שיהיה ערוך בידי ההוגים והלומדים ללמדם
מדי שבת בשבתו ,וכמנהגם של אבותינו ורבותינו הקדושים להגות בהם ולומר דברי תורתם
בסעודת השבת ,לזכור חסדי אבות ולעורר זכותם.
ענין זה כבר נזכר בהקדמתו של רבינו זי"ע לספה"ק 'יבין שמועה' בתוה"ד כשמבאר ענין חיבור
והדפסת הספר :
והנה חנני ה' וגם יכלתי לסדר חיבורי הזה ,אשר יסודו לבאר ולהבין מאמרי רז"ל
ושמועותיהם הצריכים פירוש ,למען יבין אותן כל רואיהם הרוצה לדעת תכליתם.
ולכן קראתי לחיבורי הזה בשם 'יבין שמועה' ,להיותו מפתח ויסוד להבין אמרי בינה
במאמרים ושמועות אשר ישמע האדם מדברי רז"ל .ולפי דעתי בהרבה מקומות מקום
הניחו לי להתגדר בהם ,לפרש דברי רז"ל בתלמוד בביאור מספיק יבינהו כל הקורא
בו ,וסדרתי על סדר התורה למען יתענגו בו בשבתות כל השנה מדי שבת בשבתו,
בחלק הראוי לאותו הסדר ,כי אז יתאוה הקורא לראותו ,להיות גבול יש לו מה שיראה
בכל שבת ושבת וכו' ע"כ.
תקותינו איתן שאכן נזכה להמשיך להעיר ולהאיר את דברי רבינו זי"ע ולקרבם אל כל אחד ואחד
כשולחן ערוך ומוכן ללימוד ,וברכת מרן רבינו זי"ע תבוא עלינו להתברך בכל מילי דמיטב
ובברכותיו ותפילותיו עלינו ברחמים.
ב/מערכת להבין שמועות
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
יבין שמועה (מחודש י"ב)
נח לשמים ונח לבריות
עיין בהעמק דבר להנצי"ב בפסוק זה שכתב ג"כ כמהלך הזה של רבינו זי"ע דנח היה טוב לשמים ולבריות,
ואלו דבריו :תמים היה בדרתיו' ,צדיק' משמעותו בין אדם לשמים ,ו'רשע' להיפך .אבל 'צדיק תמים' משמעותו
שהוא צדיק גם בין אדם לחבירו .וסיפר הכתוב דנח היה 'צדיק תמים' שנגמר צדקו בכל הדורות שעברו
עליו ,כי גם היה טוב עם אנשי דורותיו ,את האלהים התהלך נח ,ולא שהיה טוב המזג בטבעו ,ואם כן אע"ג
שמכל מקום ראוי היה לקבל שכרו בעולם הזה ,מכל מקום אינו אלא להגן עליו בדרך הטבע ,אבל לא במקום
סכנה ונפיש ריתחא העולם כמו בשעת המבול ,אבל נח היה טוב לבריות בהתגברו על טבעו ,ורק לשם ה',
שידע כי כך הוא רצונו יתברך ,ומשו"ה כדאי היה להיות ניצול בהשגחה פרטית אפילו בעת השטף וכו'
ע"כ.
ויסודו במדרש רבה (בראשית רבה ל' ה') אלה תולדות נח נח ,אתמהא לא הוה צריך קרא למימר אלא
אלה תלדת נח שם ,אלא נייחא לו נייחא לעולם ,נייחא לאבות נייחא לבנים ,נייחא לעליונים נייחא לתחתונים,
נייחא בעולם הזה ,נייחא לעולם הבא .ובפי' הרד"ל שם מפרש נייחא לעליונים היפוך ויתעצב אל לבו וגו',
היינו נח לשמים .אמנם שאר מפרשי המדרש מפרשים ד'עליונים' הכוונה למלאכים ,שאמרו מה אנוש כי
תזכרנו ,ו'תחתונים' היינו שניצולו בזכותו.
אמנם עיין בחתם סופר עה"ת בפרשתן (דף כ"ב טו"א) בד"ה או יאמר וכו' שכתב :כי היה חטאו של נח על
שהיה נח לשמים וגם לבריות .ובאותו הדור שהיו רשעים בעלי חמס וגזל ,היה מצוה להתאכזר עליהם ע"ד
(תהלים י"ח) עם נבר תברר ועם עקש תתפתל ,ועל כן אמרו חז"ל אלו היה בדורו של אברהם היה צדיק
יותר ,ר"ל כי היו אז אנשי הדור הגונים ונמשכו לעבודת ה' על ידי מי שהוא נח לבריות וממשיכם לעבדות
ה' וכו' ע"כ.
אגב יש להעיר בהעתק לשון התרגום שהעתיק רבינו זי"ע 'בדחלתא דה' אזיל נח' ,ובתרגומים הנדפסים
'הליך נח'.
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
במדרש רבה פרשת בראשית (כ"ט א') ונח מצא חן בעיני ה' .כתיב (איוב כ"ב ל') ימלט אי נקי ונמלט בבר
כפיך .אמר ר' חנינא אינוניתא אונקיא אחת היתה ביד נח אם כן למה נמלט ,אלא בבר כפיך ,אתיא כההיא
דאמר ר' אבא בר כהנא כי נחמתי כי עשיתים ונח ,אפילו נח שנשתייר מהן לא היה כדאי אלא שמצא חן
בעיני ה' שנאמר ונח מצא חן בעיני ה' .ובמפרשים שם נחלקו אם הם ב' דעות דלר' חנינא היה נח כדאי,
ולשון אי נקי לא קאי אנח ,אלא הכוונה אינוניתא ,היינו מעשים טובים מעטים ,ולר' אבא בר כהנא לא
היה יכול להינצל במדת הדין רק מחמת הרחמים מצא חן ,עיי"ש .וכנראה שרבינו זי"ע מפרש לדרכו של
ר' חנינא .ולכן מפרש דאף לפי מידת הדין היה צדיק תמים.
המבול היה על ידי הקב"ה בעצמו ולא על ידי מלאך או שליח
חידש לן רבינו זי"ע שהמבול היה על ידי הקב"ה בעצמו ולא על ידי שליח .ונימוקו כי מפתח הגשמים ,שהוא
יסוד המבול הוא בידי הקב"ה בעצמו.
והנה בזוה"ק בראשית (דף כ"ה ע"א) אמר הקב"ה להמלאכים שאמרו מה אנשו כי תזכרנו דעתיד למחטי
קמך ,אמר לון קב"ה אי אתון הויתון לתתא כוותיה ,יתיר הויתון חבין מיני' וכו' ע"ש .ומבואר בהמשך
הדברים שבדור המבול ירדו לארץ וחטאו ע"ש .א"כ הרי לא היה שייך לשלוח שליח ומלאך לארץ בזמן
המבול ,כי היו מתקלקלים .ע"ד שפי' בספה"ק דטומאת מצרים היתה כל כך גדולה שהקב"ה לא שלח מלאך
למצרים לגאול את ישראל ,אלא גאלנו בכבודו ובעצמו.
בהגהות במהדוה"ח (הוצאת שר התורה) ציין לדברי הרמ"ק בספר הגרושין*) (סימן פ"ג) שהמבול היה הכל
היה ע"י שליח ,ורק במצרים ירד הקב"ה בעצמו שלא ע"י שליח .וז"ל בד"ה והנה בארנו וכו' :ולכן כאשר
היתה מכת בכורות היה הקב"ה בעצמו ובכבודו מתלבש בתוך הקליפה לאבדה ,למכה מצרים בבכוריהם,
*) טעם קריאת שם הספר ספר הגירושין כתב החיד"א (שם הגדולים מערכת ספרים אות ס') 'לפי שהיה מתגרש לכבוד השכינה ע"ד
רשב"י וחבריו ,ומה שהיה מחדש בדרך העלה על ספר ע"ש.
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
שפירשו בשריהם ,ביצריהם ממש הכניעם ואבדם בכחותם העליונות ,מה שאין כן במבול שהיה הכל ע"י
שליח ,שהם מי המבול ,וכן בסדום ,אבל במצרים הקב"ה בעצמו ביראתו מתלבש בתוך הלבושים החמוסים
ההם וכו' עכ"ל.
אמנם אין הדברים היפוך דברי רבינו זי"ע ,ששם קאי על האופן שהקב"ה איבד את דור המבול ,ואת מצרים,
ומחלק בין מצרים שהקב"ה התלבש בתוך הלבושים החומסים ההם ,משא"כ בדור המבול איבדם על ידי
המים שהוא השליח ,אבל רבינו זי"ע מדגיש שהיה ע"י הקב"ה ולא על ידי שליח ,היינו שהאיבוד היה על
ידו יתברך ולא על ידי שליח ,וגם להרמ"ק אינו על ידי שליח אחר ,אלא שהקב"ה איבדם באמצעות מי
המבול .ומ"מ יל"ע דנקט בלשונו 'על ידי שליח שהם מי המבול' קרא להם הרמ"ק שליח.
ועיין בקרן אורה עמ"ס תענית (דף כ"ב ע"ב) מבאר הטעם שבארץ ישראל אין מתריעין על רוב הגשמים
ובגולה מתריעין .וז"ל :נראה הטעם ע"פ מה שנאמר (איוב ה' י') הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על
פני חוצות ,על כן בארץ ישראל אין מתפללין כי מפי עליון לא תצא הרעות ,אלא ודאי טובה היא ,אלא
שיש חסרון מצד המקבל כי אין יכולין לקבל רוב טובתו יתברך ,על כן אין להתענות על זה ,וזהו שנאמר
והריקותי לכם ברכה עד שיבלו שפתותיכם מלומר די ,כי מפני החסרון אשר הברכה באה ע"י נסיון לא
תוכלו לקבלה ,אבל בגולה דהגשמים באים ע"י שליח ,יכול להיות שהם באים ח"ו לקללה ,על כן מתריעין
עלי' .ואפשר מטעם זה לא ירד מבול בארץ ישראל ,כי גשמי המבול גשמי קללה הם .וא"ל תמיד עיני ה'
דורשין אותה לטובה וכו' ,ע"כ.
ולפי דברי הקרן אורה יוצא דלמ"ד דהמבול היה רק החו"ל היה יכול להיות גם המבול על ידי שליח ,כי גם
הגשמים שבחו"ל הם על ידי שליח .ורבינו זי"ע לא נקט כן ,אלא דהגשמים בכל העולם הם בידי הקב"ה
בעצמו ולא בידי שליח.
באבוד רשעים רנה בעת המבול
מה שכתב רבינו זי"ע דבעת המבול היה שמחה לפני הקב"ה דבאבוד רשעים רנה ,עיין בספרי במדבר קי"ז
(פרשת קרח ריש פיסקא ב') ,ואני הנה לקחתי ,בשמחה דברי רבי ישמעאל ,אמרו לו תלמידיו ,לפי שהוא
אומר ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ ,שומע אני שיש שמחה לפני המקום ,אמר להם יש שמחה
לפני המקום כשיאבדו מכעיסיו ,וכן הוא אומר בטוב צדיקים תעלוז קריה ובאבוד רשעים רנה .ובזוה"ק
פרשת נח (דף ס' ע"ב) דכשנתמלא סאתם של רשעים נאמר באבוד רשעים רנה ,ומיירי מדור המבול.
אולם עיין בגור אריה (פרשת קרח) שתמה ע"ז דהרי בשעת המבול כתיב ויתעצב ה' אל לבו .ואיך יתכן
לומר שיש שמחה לפניו ,וגם דאיתא בגמ' מגילה (דף י' ע"ב) שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים ,וכן
אמר הקב"ה למלאכים בשעת קריעת ים סוף מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה.
וע"כ פי' המהר"ל דבאבוד רשעים רנה היינו שאחרים ששים ,וכיון שיש שמחה באבוד רשעים כתב אצלו
לשון ואני הנני שהוא לשון זריזות אע"ג שאין שמחה לפני ה' יתברך באבוד רשעים.
וע"ע בירושלמי (מו"ק פ"ג ה"ה) שדרשו על הכתוב ויהי לשבעת הימים (בראשית ז' י') שבשבעת ימים אלו
היה הקב"ה מתאבל שבעה על המבול ע"ש .דאיתא :ומנין ששימר הקב"ה על עולמו שבעה ויהי לשבעת
הימים ומי המבול היו על הארץ.
אמנם שם הכוונה שהמתין שבעה ימים והתאבל על החרבת העולם ,ואינו ראי' לענין אבוד רשעים רנה.
ועיין עוד בבראשית רבה (ל"ב ז') להדיא ,ובמדרש תנחומא (פרשת שמיני סימן א').
יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'' :ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או
באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר.
וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'.
לקבלת הגליון ולהערות santov780@gmail.com -
