gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

להבין שמועות · Lehavin Shmu'ois — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: להבין שמועות · Lehavin Shmu'ois

שבוע: נח (2026-10-12)

להבין שמועות · Lehavin Shmu'ois — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫עיונים וביאורים הארות והערות‬ ‫בתורת מרן רבינו השמן רוקח זיע"א‬ ‫פרשת נח – שנה ב' גליון ה' (מ"ו)‬ ‫'למען יתענגו בו בשבתות כל השנה מדי שבת בשבתו'‬ ‫בשבח והודאה להשי"ת שזיכנו להתחיל שוב את לימוד תורה שבכתב מ'בראשית' להסמיכה‬ ‫לשמחת גמר התורה בשמחת תורה‪ ,‬ומיד להתחיל בבראשית‪ ,‬שלא ליתן פתחון פה לשטן לומר‬ ‫שאנו שמחים בגמרה של תורה‪ ,‬אלא מיד מתחילים מחדש‪.‬‬ ‫כן אנחנו שמחים להתחיל את העיון וההגה בדברי כבוד רבינו זי"ע מדי שבת בשבתו בספה"ק‬ ‫יבין שמועה שכתבה והדפיסה כבוד רבינו זי"ע כדי שיהיה ערוך בידי ההוגים והלומדים ללמדם‬ ‫מדי שבת בשבתו‪ ,‬וכמנהגם של אבותינו ורבותינו הקדושים להגות בהם ולומר דברי תורתם‬ ‫בסעודת השבת‪ ,‬לזכור חסדי אבות ולעורר זכותם‪.‬‬ ‫ענין זה כבר נזכר בהקדמתו של רבינו זי"ע לספה"ק 'יבין שמועה' בתוה"ד כשמבאר ענין חיבור‬ ‫והדפסת הספר ‪:‬‬ ‫והנה חנני ה' וגם יכלתי לסדר חיבורי הזה‪ ,‬אשר יסודו לבאר ולהבין מאמרי רז"ל‬ ‫ושמועותיהם הצריכים פירוש‪ ,‬למען יבין אותן כל רואיהם הרוצה לדעת תכליתם‪.‬‬ ‫ולכן קראתי לחיבורי הזה בשם 'יבין שמועה'‪ ,‬להיותו מפתח ויסוד להבין אמרי בינה‬ ‫במאמרים ושמועות אשר ישמע האדם מדברי רז"ל‪ .‬ולפי דעתי בהרבה מקומות מקום‬ ‫הניחו לי להתגדר בהם‪ ,‬לפרש דברי רז"ל בתלמוד בביאור מספיק יבינהו כל הקורא‬ ‫בו‪ ,‬וסדרתי על סדר התורה למען יתענגו בו בשבתות כל השנה מדי שבת בשבתו‪,‬‬ ‫בחלק הראוי לאותו הסדר‪ ,‬כי אז יתאוה הקורא לראותו‪ ,‬להיות גבול יש לו מה שיראה‬ ‫בכל שבת ושבת וכו' ע"כ‪.‬‬ ‫תקותינו איתן שאכן נזכה להמשיך להעיר ולהאיר את דברי רבינו זי"ע ולקרבם אל כל אחד ואחד‬ ‫כשולחן ערוך ומוכן ללימוד‪ ,‬וברכת מרן רבינו זי"ע תבוא עלינו להתברך בכל מילי דמיטב‬ ‫ובברכותיו ותפילותיו עלינו ברחמים‪.‬‬ ‫ב‪/‬מערכת להבין שמועות‬ ‫יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'‪' :‬ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או‬ ‫באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר‪.‬‬ ‫וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון ולהערות ‪santov780@gmail.com -‬‬ ‫יבין שמועה (מחודש י"ב)‬ ‫נח לשמים ונח לבריות‬ ‫עיין בהעמק דבר להנצי"ב בפסוק זה שכתב ג"כ כמהלך הזה של רבינו זי"ע דנח היה טוב לשמים ולבריות‪,‬‬ ‫ואלו דבריו‪ :‬תמים היה בדרתיו‪' ,‬צדיק' משמעותו בין אדם לשמים‪ ,‬ו'רשע' להיפך‪ .‬אבל 'צדיק תמים' משמעותו‬ ‫שהוא צדיק גם בין אדם לחבירו‪ .‬וסיפר הכתוב דנח היה 'צדיק תמים' שנגמר צדקו בכל הדורות שעברו‬ ‫עליו‪ ,‬כי גם היה טוב עם אנשי דורותיו‪ ,‬את האלהים התהלך נח‪ ,‬ולא שהיה טוב המזג בטבעו‪ ,‬ואם כן אע"ג‬ ‫שמכל מקום ראוי היה לקבל שכרו בעולם הזה‪ ,‬מכל מקום אינו אלא להגן עליו בדרך הטבע‪ ,‬אבל לא במקום‬ ‫סכנה ונפיש ריתחא העולם כמו בשעת המבול‪ ,‬אבל נח היה טוב לבריות בהתגברו על טבעו‪ ,‬ורק לשם ה'‪,‬‬ ‫שידע כי כך הוא רצונו יתברך‪ ,‬ומשו"ה כדאי היה להיות ניצול בהשגחה פרטית אפילו בעת השטף וכו'‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫ויסודו במדרש רבה (בראשית רבה ל' ה') אלה תולדות נח נח‪ ,‬אתמהא לא הוה צריך קרא למימר אלא‬ ‫אלה תלדת נח שם‪ ,‬אלא נייחא לו נייחא לעולם‪ ,‬נייחא לאבות נייחא לבנים‪ ,‬נייחא לעליונים נייחא לתחתונים‪,‬‬ ‫נייחא בעולם הזה‪ ,‬נייחא לעולם הבא‪ .‬ובפי' הרד"ל שם מפרש נייחא לעליונים היפוך ויתעצב אל לבו וגו'‪,‬‬ ‫היינו נח לשמים‪ .‬אמנם שאר מפרשי המדרש מפרשים ד'עליונים' הכוונה למלאכים‪ ,‬שאמרו מה אנוש כי‬ ‫תזכרנו‪ ,‬ו'תחתונים' היינו שניצולו בזכותו‪.‬‬ ‫אמנם עיין בחתם סופר עה"ת בפרשתן (דף כ"ב טו"א) בד"ה או יאמר וכו' שכתב‪ :‬כי היה חטאו של נח על‬ ‫שהיה נח לשמים וגם לבריות‪ .‬ובאותו הדור שהיו רשעים בעלי חמס וגזל‪ ,‬היה מצוה להתאכזר עליהם ע"ד‬ ‫(תהלים י"ח) עם נבר תברר ועם עקש תתפתל‪ ,‬ועל כן אמרו חז"ל אלו היה בדורו של אברהם היה צדיק‬ ‫יותר‪ ,‬ר"ל כי היו אז אנשי הדור הגונים ונמשכו לעבודת ה' על ידי מי שהוא נח לבריות וממשיכם לעבדות‬ ‫ה' וכו' ע"כ‪.‬‬ ‫אגב יש להעיר בהעתק לשון התרגום שהעתיק רבינו זי"ע 'בדחלתא דה' אזיל נח'‪ ,‬ובתרגומים הנדפסים‬ ‫'הליך נח'‪.‬‬ ‫יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'‪' :‬ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או‬ ‫באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר‪.‬‬ ‫וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון ולהערות ‪santov780@gmail.com -‬‬ ‫במדרש רבה פרשת בראשית (כ"ט א') ונח מצא חן בעיני ה'‪ .‬כתיב (איוב כ"ב ל') ימלט אי נקי ונמלט בבר‬ ‫כפיך‪ .‬אמר ר' חנינא אינוניתא אונקיא אחת היתה ביד נח אם כן למה נמלט‪ ,‬אלא בבר כפיך‪ ,‬אתיא כההיא‬ ‫דאמר ר' אבא בר כהנא כי נחמתי כי עשיתים ונח‪ ,‬אפילו נח שנשתייר מהן לא היה כדאי אלא שמצא חן‬ ‫בעיני ה' שנאמר ונח מצא חן בעיני ה'‪ .‬ובמפרשים שם נחלקו אם הם ב' דעות דלר' חנינא היה נח כדאי‪,‬‬ ‫ולשון אי נקי לא קאי אנח‪ ,‬אלא הכוונה אינוניתא‪ ,‬היינו מעשים טובים מעטים‪ ,‬ולר' אבא בר כהנא לא‬ ‫היה יכול להינצל במדת הדין רק מחמת הרחמים מצא חן‪ ,‬עיי"ש‪ .‬וכנראה שרבינו זי"ע מפרש לדרכו של‬ ‫ר' חנינא‪ .‬ולכן מפרש דאף לפי מידת הדין היה צדיק תמים‪.‬‬ ‫המבול היה על ידי הקב"ה בעצמו ולא על ידי מלאך או שליח‬ ‫חידש לן רבינו זי"ע שהמבול היה על ידי הקב"ה בעצמו ולא על ידי שליח‪ .‬ונימוקו כי מפתח הגשמים‪ ,‬שהוא‬ ‫יסוד המבול הוא בידי הקב"ה בעצמו‪.‬‬ ‫והנה בזוה"ק בראשית (דף כ"ה ע"א) אמר הקב"ה להמלאכים שאמרו מה אנשו כי תזכרנו דעתיד למחטי‬ ‫קמך ‪ ,‬אמר לון קב"ה אי אתון הויתון לתתא כוותיה‪ ,‬יתיר הויתון חבין מיני' וכו' ע"ש‪ .‬ומבואר בהמשך‬ ‫הדברים שבדור המבול ירדו לארץ וחטאו ע"ש‪ .‬א"כ הרי לא היה שייך לשלוח שליח ומלאך לארץ בזמן‬ ‫המבול‪ ,‬כי היו מתקלקלים‪ .‬ע"ד שפי' בספה"ק דטומאת מצרים היתה כל כך גדולה שהקב"ה לא שלח מלאך‬ ‫למצרים לגאול את ישראל‪ ,‬אלא גאלנו בכבודו ובעצמו‪.‬‬ ‫בהגהות במהדוה"ח (הוצאת שר התורה) ציין לדברי הרמ"ק בספר הגרושין*) (סימן פ"ג) שהמבול היה הכל‬ ‫היה ע"י שליח‪ ,‬ורק במצרים ירד הקב"ה בעצמו שלא ע"י שליח‪ .‬וז"ל בד"ה והנה בארנו וכו'‪ :‬ולכן כאשר‬ ‫היתה מכת בכורות היה הקב"ה בעצמו ובכבודו מתלבש בתוך הקליפה לאבדה‪ ,‬למכה מצרים בבכוריהם‪,‬‬ ‫*) טעם קריאת שם הספר ספר הגירושין כתב החיד"א (שם הגדולים מערכת ספרים אות ס') 'לפי שהיה מתגרש לכבוד השכינה ע"ד‬ ‫רשב"י וחבריו‪ ,‬ומה שהיה מחדש בדרך העלה על ספר ע"ש‪.‬‬ ‫יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'‪' :‬ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או‬ ‫באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר‪.‬‬ ‫וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון ולהערות ‪santov780@gmail.com -‬‬ ‫שפירשו בשריהם‪ ,‬ביצריהם ממש הכניעם ואבדם בכחותם העליונות‪ ,‬מה שאין כן במבול שהיה הכל ע"י‬ ‫שליח‪ ,‬שהם מי המבול‪ ,‬וכן בסדום‪ ,‬אבל במצרים הקב"ה בעצמו ביראתו מתלבש בתוך הלבושים החמוסים‬ ‫ההם וכו' עכ"ל‪.‬‬ ‫אמנם אין הדברים היפוך דברי רבינו זי"ע‪ ,‬ששם קאי על האופן שהקב"ה איבד את דור המבול‪ ,‬ואת מצרים‪,‬‬ ‫ומחלק בין מצרים שהקב"ה התלבש בתוך הלבושים החומסים ההם‪ ,‬משא"כ בדור המבול איבדם על ידי‬ ‫המים שהוא השליח‪ ,‬אבל רבינו זי"ע מדגיש שהיה ע"י הקב"ה ולא על ידי שליח‪ ,‬היינו שהאיבוד היה על‬ ‫ידו יתברך ולא על ידי שליח‪ ,‬וגם להרמ"ק אינו על ידי שליח אחר‪ ,‬אלא שהקב"ה איבדם באמצעות מי‬ ‫המבול‪ .‬ומ"מ יל"ע דנקט בלשונו 'על ידי שליח שהם מי המבול' קרא להם הרמ"ק שליח‪.‬‬ ‫ועיין בקרן אורה עמ"ס תענית (דף כ"ב ע"ב) מבאר הטעם שבארץ ישראל אין מתריעין על רוב הגשמים‬ ‫ובגולה מתריעין‪ .‬וז"ל‪ :‬נראה הטעם ע"פ מה שנאמר (איוב ה' י') הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על‬ ‫פני חוצות‪ ,‬על כן בארץ ישראל אין מתפללין כי מפי עליון לא תצא הרעות‪ ,‬אלא ודאי טובה היא‪ ,‬אלא‬ ‫שיש חסרון מצד המקבל כי אין יכולין לקבל רוב טובתו יתברך‪ ,‬על כן אין להתענות על זה‪ ,‬וזהו שנאמר‬ ‫והריקותי לכם ברכה עד שיבלו שפתותיכם מלומר די‪ ,‬כי מפני החסרון אשר הברכה באה ע"י נסיון לא‬ ‫תוכלו לקבלה‪ ,‬אבל בגולה דהגשמים באים ע"י שליח‪ ,‬יכול להיות שהם באים ח"ו לקללה‪ ,‬על כן מתריעין‬ ‫עלי'‪ .‬ואפשר מטעם זה לא ירד מבול בארץ ישראל‪ ,‬כי גשמי המבול גשמי קללה הם‪ .‬וא"ל תמיד עיני ה'‬ ‫דורשין אותה לטובה וכו'‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ולפי דברי הקרן אורה יוצא דלמ"ד דהמבול היה רק החו"ל היה יכול להיות גם המבול על ידי שליח‪ ,‬כי גם‬ ‫הגשמים שבחו"ל הם על ידי שליח‪ .‬ורבינו זי"ע לא נקט כן‪ ,‬אלא דהגשמים בכל העולם הם בידי הקב"ה‬ ‫בעצמו ולא בידי שליח‪.‬‬ ‫באבוד רשעים רנה בעת המבול‬ ‫מה שכתב רבינו זי"ע דבעת המבול היה שמחה לפני הקב"ה דבאבוד רשעים רנה‪ ,‬עיין בספרי במדבר קי"ז‬ ‫(פרשת קרח ריש פיסקא ב')‪ ,‬ואני הנה לקחתי‪ ,‬בשמחה דברי רבי ישמעאל‪ ,‬אמרו לו תלמידיו‪ ,‬לפי שהוא‬ ‫אומר ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ‪ ,‬שומע אני שיש שמחה לפני המקום‪ ,‬אמר להם יש שמחה‬ ‫לפני המקום כשיאבדו מכעיסיו‪ ,‬וכן הוא אומר בטוב צדיקים תעלוז קריה ובאבוד רשעים רנה‪ .‬ובזוה"ק‬ ‫פרשת נח (דף ס' ע"ב) דכשנתמלא סאתם של רשעים נאמר באבוד רשעים רנה‪ ,‬ומיירי מדור המבול‪.‬‬ ‫אולם עיין בגור אריה (פרשת קרח) שתמה ע"ז דהרי בשעת המבול כתיב ויתעצב ה' אל לבו‪ .‬ואיך יתכן‬ ‫לומר שיש שמחה לפניו‪ ,‬וגם דאיתא בגמ' מגילה (דף י' ע"ב) שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים‪ ,‬וכן‬ ‫אמר הקב"ה למלאכים בשעת קריעת ים סוף מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה‪.‬‬ ‫וע"כ פי' המהר"ל דבאבוד רשעים רנה היינו שאחרים ששים‪ ,‬וכיון שיש שמחה באבוד רשעים כתב אצלו‬ ‫לשון ואני הנני שהוא לשון זריזות אע"ג שאין שמחה לפני ה' יתברך באבוד רשעים‪.‬‬ ‫וע"ע בירושלמי (מו"ק פ"ג ה"ה) שדרשו על הכתוב ויהי לשבעת הימים (בראשית ז' י') שבשבעת ימים אלו‬ ‫היה הקב"ה מתאבל שבעה על המבול ע"ש‪ .‬דאיתא‪ :‬ומנין ששימר הקב"ה על עולמו שבעה ויהי לשבעת‬ ‫הימים ומי המבול היו על הארץ‪.‬‬ ‫אמנם שם הכוונה שהמתין שבעה ימים והתאבל על החרבת העולם‪ ,‬ואינו ראי' לענין אבוד רשעים רנה‪.‬‬ ‫ועיין עוד בבראשית רבה (ל"ב ז') להדיא‪ ,‬ובמדרש תנחומא (פרשת שמיני סימן א')‪.‬‬ ‫יו"ל לקיים דברי רבינו זי"ע בצוואתו הק'‪' :‬ואני מצוה לבני וחתני הרבנים נ"י בכל עת שידרושו ברבים יגידון בשמי איזה דבר או בשמעתתא או‬ ‫באגדתא כדי שתהינה שפתותי דובבות בקבר‪.‬‬ ‫וכל מי שיזכה אותי וישים עין עיונו בחיבורים שלי יתברך מן השמים'‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון ולהערות ‪santov780@gmail.com -‬‬