gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נפשי ישובב · Nafshi Yeshoivev — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: נפשי ישובב · Nafshi Yeshoivev

שבוע: נח (2026-10-12)

נפשי ישובב · Nafshi Yeshoivev — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫מתוך שיעורי תורת הנפש ע"י הגה"צ ר' יהושע נתן פייפער שליט"א‪ ,‬אבד"ק ברכת מנחם‬ ‫גליון י"ד‬ ‫"על דעת המקום ועל דעת הקהל"‬ ‫חלק ב' ‪ -‬קשיי הנפש של אלו החיים על פי 'מה יאמרו הבריות'‬ ‫נכונה וראויה עבורו אף אם הדבר אינו‬ ‫מוצא חן בעיני אנשים כל שהם‪ ,‬ודברי‬ ‫תוכן הענינים‪:‬‬ ‫החסרונות בהתנהגות על פי דעת‬ ‫העולם‬ ‫הבריות אינם גורעים ומפריעים לו כלל‬ ‫א‪ .‬החובה לחיות חיי פנימיות‬ ‫במאמר הקודם הרחבנו ביסוד חשוב‬ ‫בהילוכו הנכון ובמעשיו המתוקנים לפי‬ ‫ולהכיר את עצמו‪.‬‬ ‫מאד‪ ,‬לפיו אחד מהעניינים המביאים‬ ‫דרכו ומהותו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬משל ונמשל ה'מצוה טאנץ'‪,‬‬ ‫לחולשת הנפש‪ ,‬היא המציאות שאדם‬ ‫המלמד כיצד נראה החושש‬ ‫אינו פועל ועושה את מעשיו לפי מה‬ ‫ה'אזמר בשבחין' של המצוה טאנץ‬ ‫מדעת הבריות‪.‬‬ ‫שהוא באמת‪ ,‬היינו‪ ,‬שחושב ובודק קודם‬ ‫מוכיח עד כמה שפל אדם החי על‬ ‫ג‪ .‬יוסף הצדיק לא התפעל‬ ‫כל עובדא האם כך ראוי לו לעשות לפי‬ ‫דעת אחרים‬ ‫שלא‬ ‫משום‬ ‫מניסיונותיו‪,‬‬ ‫הביט על סביבתו אלא בכח ה'‬ ‫מצבו ומהותו‪ ,‬אלא חי על פי 'מה יאמרו‬ ‫צא ולמד עד כמה מאושר המתנהג‬ ‫הבריות' ומנהג העולם‪ ,‬וחושב מחשבות‬ ‫ובכוחותיו הפנימיים‪.‬‬ ‫בשיקול דעת ומכיר את מעלותיו‬ ‫ללא הרף כיצד ימצא חן בעיני אחרים‪,‬‬ ‫ד‪ .‬הטעם שאותם ההולכים אחר‬ ‫וחסרונותיו וחי חיי עצמו‪ ,‬לעומת החי על‬ ‫רצונות העולם מלאי עצב‪.‬‬ ‫ופועל כרצונם ‪ -‬אף שהדבר נוגד את‬ ‫פי 'מה יאמרו הבריות' שמאבד את יישוב‬ ‫טבעו ועצמיותו‪ ,‬רק כדי שקרנו תרום‬ ‫ה‪ .‬הדימוי בין הנעלבין ואינם‬ ‫דעתו אפילו מדבר פעוט שאין בו ממש‪,‬‬ ‫עולבים לגבורת השמש‪.‬‬ ‫בכבוד על ידם‪.‬‬ ‫וסובל על לא דבר‪ ,‬ממשל הגראמער‬ ‫ו‪ .‬ב' עובדות מצדיקי הדורות‪,‬‬ ‫ב'מצוה טאנץ' שמסדר בשבחין ומגולל‬ ‫וביררנו באורך‪ ,‬שהתנהגות זו היא‬ ‫שכשיודעים את האמת הבהירה‪,‬‬ ‫את מעלת המחותן או קרוב המשפחה‬ ‫אין משגיחים בדעת העולם‪.‬‬ ‫כולה לגריעותא‪ ,‬כי לבד מה שאיש זה‬ ‫קודם שעומד לרקד לפני הכלה‪ .‬ולא‬ ‫כופר בטובתו של מקום שנתן לו כוחות‬ ‫אחת האיש שמזמרים עליו‪ ,‬יושב וכולו‬ ‫עליונים וחפץ שיתנהג ויפעל בהם דווקא‬ ‫אומר חרדה כבר משבוע קודם שמחת‬ ‫דעת הבריות ועושה רק מה שבכוחו‪,‬‬ ‫ולא בכלים של חברו‪ ,‬כשאדם מבקש‬ ‫הנישואין‪ ,‬האם אכן הגראמער יספר‬ ‫ואז היתה נפשו מלאה שמחה והנאה‬ ‫לחיות לפי דעת הבריות‪ ,‬אין ביכולתו‬ ‫ויגיד לעם נולד את כל מעשיו הטובים‬ ‫ממעשיו‪ ,‬ומתברך ביישוב הדעת ומנוחת‬ ‫לבוא לידי סיפוק אמיתי‪ ,‬שכן מעשיו‬ ‫שעשה‪ ,‬והאם יפרסם ויגלה את יקר‬ ‫אינם לפי כוחותיו אלא לפי מה שעושה‬ ‫אמת‪.‬‬ ‫תפארת גדולתו בתורה ועבודה ובגמילות‬ ‫כדי להידמות ולהיחשב בעיני חבריו‪,‬‬ ‫חסדים וכיוצא בזה‪ ,‬ואם בסופו של דבר‬ ‫והרחבנו עוד ממקורות חז"ל‪,‬‬ ‫וסופו שמגיע לידי כאב לב וחולי הנפש‬ ‫הגראמער חיסר איזה מעלה או שבח‬ ‫שכשנקודה זו בהירה ומאירה כחמה‪,‬‬ ‫כשאינו מצליח לעשות מה שביקש‪ .‬ולו‬ ‫שיש בו‪ ,‬הוא יושב ברוח תזזית וכועס‪,‬‬ ‫שוב האדם אינו צריך שידברו עליו‬ ‫חכמה היה משכיל‪ ,‬הרי שהיה עוצם‬ ‫כיצד נשמט דבר זה ממנו ולא הזכיר‬ ‫ויחשיבו את מעשיו‪ ,‬ביודעו שהתנהגותו‬ ‫עיניו מראות ואת אוזניו משמוע מה‬ ‫‪1‬‬ ‫גליון י"ד‬ ‫שדווקא אותם אנשים‬ ‫פז‪ ,‬ד) לא זו בלבד שלא קיבל על כך‬ ‫שכר‪ ,‬נענש ששמו אותו בבור מקום אשר‬ ‫אנא נפשי כתבית יהבית‬ ‫שהרבו כבוד ביתם ועשו‬ ‫אסירי המלך אסורים שם (בראשית לט‪,‬‬ ‫המחפש כבוד ותהילה מאחרים‬ ‫כ)‪ ,‬ומכל מקום המשיך לדבוק בה' ולא‬ ‫'גבירש'ע חתונות' כדי‬ ‫הביט על הסובב אותו‪ .‬כי בכל ימיו אשר‬ ‫אין לו כבוד עצמי‪ ,‬ורק הנותן לאחרים‬ ‫הוא זה שיכול להיות מכובד באמת‪,‬‬ ‫שידברו עליהם‪ ,‬הם מלאי‬ ‫חיה לא הביט על סביבתו ומה נחשב‬ ‫בעיניהם כדי למצוא חן בדרכם‪ ,‬אלא‬ ‫ולזה נקרא ה' 'מלך הכבוד' כי הוא‬ ‫היחידי שאינו צריך לכבוד ונותן‬ ‫עצב ודיכאון‬ ‫התהלך עם ה' וחי חיי פנימיות אף שסבל‬ ‫הכל לבריותיו‪ ,‬ובלשונו של ה'שפת‬ ‫עבור זה רעות רבות וצרות‪ ,‬כי ידע שזוהי‬ ‫אמת' (פרשת וארא שנת תרל"ד ד"ה‬ ‫האמת וכך עליו לעשות אף שהעולם‬ ‫במדרש)‪ :‬כי מי שיש לו כבוד מאנשים‬ ‫עדים‪ ,‬שגם המעט כבוד שכבר היה לו‬ ‫כולו זועק ואומר אכול ושתה ותהנה כי‬ ‫אינו 'מלך הכבוד'‪ ,‬כי אין הכבוד רק‬ ‫מאנשים המכבדין אותו‪ ,‬ונמצא נצרך‬ ‫מאז 'בורח ממנו'‪ ,‬משום שכולם רואים‬ ‫מחר נמות‪.‬‬ ‫להאנשים ובלעדם אין לו כבוד‪ .‬אבל‬ ‫עד היכן הוא באמת נצרך לבריות ואין לו‬ ‫והאמת‪ ,‬שחוזקו הפנימי‪ ,‬הוא שעמד‬ ‫הקב"ה שנותן כבוד לכל מי שרוצה‪,‬‬ ‫כח ועוז בעצמו‪ .‬ואדרבה‪ ,‬רק המכבד את‬ ‫לו בסופו של דבר וגרם לו לצאת מבור‬ ‫נקרא 'מלך הכבוד' (תהלים כד‪ ,‬ז)‪,‬‬ ‫הבריות ויודע שאין בו שום פחיתות בזה‬ ‫השבי ולהיות משנה למלך מצרים‪ ,‬כי גם‬ ‫שהכבוד שלו לתת למי שחפץ‪.‬‬ ‫שמכבד אחרים ומחשיבם ממנו‪ ,‬הוא‬ ‫כשעמד לפני פרעה לא ביקש להחניף‬ ‫זה שמכובד באמת בעיני הבריות‪ ,‬לפי‬ ‫לפניו ולקבל כבוד על שהוזמן לפתור‬ ‫שמוכח ממעשיו שהוא בר דעת ומוחו‬ ‫את חלום המלך אלא אמר בעוז וללא‬ ‫זאת כראוי לו‪ ,‬ולמה המחותן השני זכה‬ ‫שליט עליו ויכול לתת כבוד לאחרים‬ ‫מורא 'בלעדי האלהים יענה את שלום‬ ‫לשבחים יותר ממנו‪.‬‬ ‫ואינו רואה בזה גירעון‪ ,‬והוא נכבד ונישא‬ ‫פרעה' (שם מא‪ ,‬טו) והראה שהוא שלם‬ ‫וכשנעיין נא במילי‪ ,‬ימלא שחוק פינו‬ ‫בעיני הכל והכבוד רודף אחריו (תנחומא‬ ‫באמונתו ובמעשיו‪ ,‬וזה הדבר שהשפיע‬ ‫עד כמה הבל הבלים היא מחשבתו של‬ ‫פרשת ויקרא ג)‪.‬‬ ‫על לב פרעה שאמר לו 'אין חכם ונבון‬ ‫'מחותן' זה שרוצה לקבל כבוד מאחרים‬ ‫וכבר אמר רבה של ירושלים הגאון רבי‬ ‫כמוך' ונתן אותו על כל ארץ מצרים (שם‬ ‫ובטוח שכולם עסוקים בהאי ענינא‪ ,‬ולכן‬ ‫יוסף חיים זוננפלד זצ"ל שתיבת 'כבוד'‬ ‫לט‪-‬מ)‪ ,‬כי פרעה שהיה מלך גדול ורם‪,‬‬ ‫הוא מלא כעס על הבדחן שהשמיט‬ ‫חמש פעמים עולה במספר 'כסף'‪ ,‬ללמד‪,‬‬ ‫ידע היטב שכדי להיות ראוי למלוכה‬ ‫ממעלותיו‪ ,‬אף שהאמת פשוטה היא‪,‬‬ ‫שבמקרים רבים כדי להוציא מעט 'כסף'‬ ‫וממשלה צריך להיות 'מלך' שהמח יהיה‬ ‫שהגראמער אינו מכירו על פי רוב כלל‪,‬‬ ‫לצדקה‪ ,‬צריך לתת בתמורתו 'חמש‬ ‫שליט על הלב [כמו שהארכנו בנידון זה‬ ‫וגם מעט השבחים שאמר הוא רק מה‬ ‫מנות של כבוד'‪ ,‬לפי שיש שאינם נותנים‬ ‫במאמר 'אשימה עלי מלך'] ולא להתפעל‬ ‫שבירר אצל כמה קרובי משפחה בקיצור‬ ‫צדקה לקיים מצות 'פתח תפתח את ידך'‬ ‫מהבריות‪ ,‬ולכן כשראה את יוסף הצדיק‬ ‫נמרץ יום קודם החתונה‪ ,‬וזאת מלבד‬ ‫(דברים טו‪ ,‬ח)‪ ,‬אלא 'קונים' כבוד 'בעבור‬ ‫עומד בגבורה מבלי לשנות את דעתו‬ ‫שקהל השומעים ברובם עייפים ואינם‬ ‫שנתן'‪ ,‬וזוהי כל מטרת נדבת לבם‪ ,‬ואין‬ ‫מפני אחרים‪ ,‬ידע והכיר מיד בגינוני‬ ‫שומעים אפילו בחצי אוזן מה שאומרים‬ ‫לנו נצרכים לבריות כמותם‪ ,‬שתאבים‬ ‫מלכות שבו ושמו למשנה למלך‪.‬‬ ‫אפילו על עצמם‪ ,‬וכל מה שאותו 'מחותן'‬ ‫למעט כבוד ומשלמים על זאת ממון רב‪.‬‬ ‫סבור שהבריות ישבחו אותו כשישמעו‬ ‫הנוהג בהיפוך דרכו של עולם ומכבד‬ ‫את מעלותיו בשקר יסודו‪ ,‬ועל רגע‬ ‫הפועל ועושה את מעשיו כדי לרצות‬ ‫אחרים‪ ,‬מוכיח שחי חיי אמת ולכן גופו‬ ‫נפסד זה הוא משקיע את כל כולו ורודף‬ ‫את העולם‪ ,‬מלא עצבון וטרדות‬ ‫מכובד ממילא על הבריות‬ ‫אחר דעת הבריות שמא ואולי יאמרו‬ ‫מסופר על עובר דרך שהלך ברחוב‪,‬‬ ‫ואמרו חז"ל במשנת אבות (פ"ד מ"א)‪:‬‬ ‫עליו איזה שבח‪ ,‬ועבור זה הוא כועס‬ ‫וראה פועלים העמלים קשה במלאכתם‬ ‫'איזהו המכובד המכבד את הבריות'‪.‬‬ ‫או שמח וטרוד כל ימי חייו‪ ,‬וכי אין זה‬ ‫לצבוע קיר כניסה בפתחו של בית גדול‬ ‫ובכלל דבריהם הקדושים‪ ,‬לבל יחשוב‬ ‫רחמנות עליו ועל חייו ההולכים להבל‬ ‫ומפואר‪ .‬נענה ההלך ואמר לבעל הבית‪:‬‬ ‫אדם שהדרך להשיג כתר וכבוד היא על‬ ‫וריק בשביל רגע אחד של 'ספק תהילה‬ ‫אני סבור שכדאי לצבוע את הקיר הלז‬ ‫ידי מציאת חן בעיני כולם‪ ,‬כמו ללמוד‬ ‫במצוה טאנץ'?‪.‬‬ ‫בצבע אחר‪ ,‬אנא ממך‪ ,‬עצור את המלאכה‬ ‫תורה כדי שיכבדהו ויקראהו 'רבי'‪ ,‬או‬ ‫תיכף ומיד‪ ,‬ולך קנה את הצבע שביקשתי‬ ‫לפזר ממון רב לצדקה וכדו' על מנת‬ ‫יוסף הצדיק לא השגיח בערוות‬ ‫ממך‪ .‬כעס בעל הבית ושאלו‪ :‬מי שמך‬ ‫ששמו יתנוסס בראש כל חוצות וכיוצא‬ ‫מצרים וחי חיי נפש‪ ,‬ובזכות נקודה זו‬ ‫לאיש שר ושופט עלי שתאמר לי באיזה‬ ‫בזה‪ ,‬כי אדרבה איש כזה 'הרודף אחר‬ ‫זכה למלוכה‬ ‫צבע לצבוע את ביתי‪ .‬ענה האיש בחכמה‪:‬‬ ‫הכבוד'‪ ,‬שאין בו ערך אמיתי למעשיו‬ ‫וכאשר אמרנו כן ראינו ביוסף הצדיק‪,‬‬ ‫הרי כל הסיבה שהינך צובע את שערי‬ ‫אלא יושב ומצפה רק לשמוע מה יאמרו‬ ‫שהיה נער בן שבע עשרה שנה ללא מכר‬ ‫ביתך בהדר‪ ,‬הוא כדי שהבריות יעצרו‬ ‫אחרים עליו‪ ,‬הבריות אינם מכבדים אותו‬ ‫וגואל כשירד לערוות מצרים‪ ,‬ואף שעמד‬ ‫בדרכם ויאמרו‪ ,‬מה יפה בית זה ואשרי‬ ‫כלל כי יודעים שעשה הכל כדי לקבל‬ ‫בנסיון קשה עד מאד שהיה גדול מכל‬ ‫מי שדר בו ויקנאו בך‪ ,‬אם כן אתה תלוי‬ ‫'מנת כבוד'‪ ,‬והמציאות מוכחת כמאה‬ ‫נסיונות האבות הקדושים (בראשית רבה‬ ‫גליון י"ד‬ ‫‪2‬‬ ‫מווארקא זי"ע נוכחם‪ ,‬ואחד מן החסידים‬ ‫שככל הנראה היה זחוח לב‪ ,‬פנה לרבי‬ ‫וכשאדם מזלזל בקהילה‬ ‫בדעת הבריות ורוצה לנקר את עיניהם‪,‬‬ ‫ולכן אני אומר לך שלדעתי צבע פלוני‬ ‫מווארקא ואמר בחוסר כבוד‪ :‬ר' איציק'ל‪,‬‬ ‫אחרת ל"ע או באיש‬ ‫יפה יותר בעיני‪.‬‬ ‫מה לך כי נעשית רבי ומשפיע‪ ,‬תוכל‬ ‫לרדת מעגלתך ולהצטרף איתנו לקאצק‬ ‫ישראל – יהיה מי שיהיה‪,‬‬ ‫ומעשה זה שנמשלו ברור‪ ,‬יש לו המשך‬ ‫רווח ומצוי יותר שהכל יכולים להעיד‬ ‫ולהיכנס לרבי כבימים ימימה‪.‬‬ ‫מתברר שפנימיותו ריקה‬ ‫עליהם‪ ,‬שדווקא אותם אנשים שהרבו‬ ‫נענה הרבי מווארקא באהבתו הגדולה‬ ‫כבוד ביתם ועשו 'גבירש'ע חתונות' כדי‬ ‫לכל איש ישראל והשיב לו בשאלה‪:‬‬ ‫מכל‪ ,‬ועבודת ה' שלו‬ ‫שידברו עליהם‪ ,‬הם מלאי עצב ודיכאון‬ ‫מעולם לא ראינו ושמענו על אי מי שזכה‬ ‫בהגרלת הלאטרי"י [לוטו] שפנה לידידיו‬ ‫היא רק כדי שיהללו שמו‬ ‫על אף שהשיגו לכאורה את מטרתם‬ ‫שהבריות יראו את כבודם וחשיבותם‪ .‬כי‬ ‫וביקש מהם לחלוק עמו בשווה את‬ ‫ולא כדי להיות עבד נאמן‬ ‫כמו שאמרנו‪ ,‬כשאדם מתנהג על דעת‬ ‫זכייתו הגדולה‪ ,‬מדוע אם כן כשחסידים‬ ‫זוכים לנסוע לרבם לקנות ממנו קניני‬ ‫לקונו‪.‬‬ ‫המקום והקהל‪ ,‬כשעוברת שעה מועטת‪,‬‬ ‫הוא נוכח לראות באופן הברור ביותר‪,‬‬ ‫תורה ויראה‪ ,‬רצונם שאחרים יצטרפו‬ ‫שאין מחשיבים אותו כלל מצד מעשיו‬ ‫עמם במסעם‪ ,‬והרי אם יהיו לרבי חסידים‬ ‫ואדרבה הם נותנים ומשפיעים לאחרים‬ ‫אלו והכבוד בורח ממנו‪ ,‬ואדרבה דווקא‬ ‫רבים‪ ,‬הוא יהיה טרוד יותר ולא יהיה לו‬ ‫כשמש זו ששולחת את קרניה להאיר‬ ‫אותם החיים את חייהם בצניעות ואינם‬ ‫פנאי עבורם להדריכם בעבודת ה'‪ .‬אין‬ ‫לעולם כולו וליושביו‪ ,‬ולכן נאמר עליהם‬ ‫תלויים בדעת אחרים‪ ,‬הם שזוכים לשבח‬ ‫זה אלא שהחסידים עצמם אינם בטוחים‬ ‫'ואוהביו כצאת השמש' דייקא‪.‬‬ ‫יקר וגדולה‪ .‬וכשאדם זה רואה מציאות‬ ‫שרבם הוא אכן גברא רבה וראוי להיות‬ ‫זו נגד עיניו בעיניו‪ ,‬הוא מתמלא בכאב‬ ‫רבי‪ ,‬ועל מנת ליישב את לבם‪ ,‬רצונם‬ ‫טעמו ותשובתו של הרה"ק מווארקא‬ ‫לב ועצבון ויכול לבוא לידי חולי ועגמת‬ ‫שכולם יענו אחר רבם 'קדוש קדוש'‬ ‫זי"ע מדוע חסידים מחפשים להרבות‬ ‫נפש‪.‬‬ ‫ויעידו עליו שהוא ראוי לאותה אצטלא‪,‬‬ ‫את חצר רבם בחסידים‬ ‫אף על פי שבסופו של דבר יגרע מחלקו‬ ‫השומעים חרפתם ואין משיבים דומים‬ ‫שמעו ואספרה חסידישע'ר מעשה‬ ‫אצל הרבי‪ ,‬והעיקר שלא יאמרו עליו‬ ‫לחמה שמשפיעה בלי רצון לקבל‬ ‫שנכשל ברבי שאינו הגון‪ .‬סיים הרה"ק‬ ‫שיש בו לקח רב‪ ,‬כפי שסיפר המגיד‬ ‫מאחרים‬ ‫מווארקא זי"ע ואמר לאותו חסיד‪:‬‬ ‫משרים הנודע משרידי נובהרדוק ר'‬ ‫יענקל'ה גלינסקי זצ"ל‪ :‬לאחר פטירתו‬ ‫על פי האמור הנה‪ ,‬ביארנו בחן מה‬ ‫מכיר אני את רבך מקדם מאז היותנו‬ ‫שאמרו בגמרא (גיטין לו‪ ,‬ב)‪' :‬תנו רבנן‪,‬‬ ‫בפרשיסחא ונפשנו קשורה זו בזו‪ ,2‬תנוח‬ ‫של הרה"ק הרבי ר' בונם מפרשיסחא‬ ‫זי"ע כופפו עצמם רוב תלמידיו הקדושים‬ ‫הנעלבין ואינן עולבים‪ ,‬שומעין חרפתן‬ ‫דעתך‪ ,‬רבך גדול די והותר‪ ,‬ואינך צריך‬ ‫ואין משיבין‪ ,‬עושין מאהבה ושמחין‬ ‫שאבוא איתך כדי שתתוודע על כך‪.‬‬ ‫תחת שבט הנהגתו של תלמידו הגדול‬ ‫ביסורין‪ ,‬עליהן הכתוב אומר (שופטים‬ ‫הרה"ק רבי מנחם מנדל מקאצק זי"ע‪,‬‬ ‫כשנעמיק בעובדא זו נוכל למצוא בה‬ ‫ה‪ ,‬לא) 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו''‪.‬‬ ‫חלקם הקטן שנותרו בפרשיסחא קיבלו‬ ‫שוב את היסוד שאמרנו ולהוסיף עליו‪,‬‬ ‫שלא בכדי דימו חכמינו את אנשי‬ ‫את מרות בן הרר"ב ‪ -‬הרה"ק רבי אברהם‬ ‫שכשאדם אינו חי את חיי עצמו וטרוד‬ ‫מעלה אלו לגבורת השמש‪ ,‬כי השמש‬ ‫משה מפרשיסחא זי"ע שלא האריך‬ ‫בלחשוב מחשבות מה יאמרו ויגידו עליו‬ ‫היא בבחינת 'משפיע'‪ ,‬שאינה מקבלת‬ ‫ימים‪ ,‬ולאחר הסתלקותו הסתופפו בצל‬ ‫ועסוק בלהשפיל אחרים‪ ,‬כאותם חסידים‬ ‫כוחות מאחרים אלא שולחת ומשפיעה‬ ‫הרה"ק רבי יצחק מוורקא זי"ע שהיה אף‬ ‫שרוצים שאחרים יסעו לרבם‪ ,‬רק כדי‬ ‫מקרני הודה ואורה לכל העולם‪ ,‬וכן‬ ‫הוא מתלמידי פרשיסחא שהנהיג דרך‬ ‫שלא יוברר שהם טעו באדם שאינו‬ ‫הם גם אותם הנעלבין ואינן עולבים‪,‬‬ ‫בעבודת ה' של אהבת ישראל וקירוב‪,‬‬ ‫הגון‪ ,‬אזי לא די שעיקר נקודת החיים‬ ‫שומעין חרפתן ואין משיבין‪ ,‬עושין‬ ‫שהיתה שונה בהחלט מדרכה של קאצק‬ ‫שלו חסרה ואינה‪ ,‬אלא גם חסידות אין‬ ‫מאהבה ושמחין ביסורין‪ ,‬שאינם בבחינת‬ ‫שהיתה לחריפי מח שהיו בלתי לה'‬ ‫בו‪ ,‬כי חסידות עניינה להיות 'מתחסד‬ ‫'מקבל' שמצפים לקבל טובה מאחרים‬ ‫עם קונו'‪ ,‬לדעת מה דרכו בעבודת ה'‬ ‫לבדו‪.1‬‬ ‫וכועסים אם עושים איתם עוולה‪ ,‬כי‬ ‫ולהטיב לאחרים אף על פי שהעולם אינו‬ ‫באחד מן הימים פגשו חסידי קאצק על‬ ‫טוב להם בחלקם והם יודעים לחיות את‬ ‫מחשיב זאת‪ ,‬וכאברהם אבינו בשעתו‬ ‫אם הדרך לרבם‪ ,‬את כרכרתו של הרה"ק‬ ‫חייהם מבלי להזדקק להסכמת הציבור‪,‬‬ ‫‪ .1‬על ההבדל בין שיטת קאצק לשיטת ווראקא נציין למה שהביא בספר ‘בית קוצק’ (עמוד מח)‪ ,‬ממה שאמר הרה”ק מווארקא זי”ע עצמו‪‘ :‬מווארשה ללובלין הרחוקה‪ ,‬יש המסיעים אנשים‬ ‫לכל עיר או כפר שבדרך ללובלין‪ ,‬ואינם דוחים פני נוסע‪ ,‬ומהם יש המקבלים רק את הנוסעים ללובלין ודוחים כל נוסע אחר‪ .‬אני נוסע עם עגלתי‪ ,‬בא יהודי ומבקש לנסוע לתחנה האחרונה‪,‬‬ ‫מה טוב ומה נעים‪ ,‬בא יהודי ורוצה לנסוע עמי רק עד לתחנה שבאמצע הדרך‪ ,‬אינני דוחה פניו‪ .‬אך הרבי מקאצק אינו גורס זאת‪ ,‬ומעלה לעגלתו רק את המבקש לנסוע עמו עד הסוף‪ ,‬וזה‬ ‫שחפץ לרדת באמצע הדרך‪ ,‬הוא שולח מעל פניו‪ ,‬וזהו ההבדל בין קאצק לווארקא’‪.‬‬ ‫‪ .2‬על האהבה הגדולה שהיתה בין קדושי עליונים אלו ראה בספר מאיר עיני הגולה (אותיות רז‪-‬רט) שזה לשונו שם‪ :‬בכמה דברים חשובים הנוגעים לכלל ישראל לא רצה הרה”ק מווארקא‬ ‫זצ״ל לעשות על דעת עצמו ונתייעץ בעצת קדוש ישראל אדמו״ר מקאצק זצ״ל וכו’‪ ,‬ואף כי בין כתות חסידי קאצק וחסידי ווארקא היה פירוד דעות‪ ,‬אבל בין רבותיהם הקדושים שררה‬ ‫אהבה גדולה וכריתת ברית של ידידות נאמנה וכו’‪ .‬גם הרה״ק מווארקא זצ״ל בעצמו בענינים גדולים של כלל ישראל החליט בדעתו יחד עם בעל החידושי הרי”ם זצ״ל לשאול את פי קדשו‬ ‫של אדמו״ר מקאצק זצ״ל וכאשר יאמר כן יעשו וכו’‪ .‬ובנוסח מכתב שכתב הרה”ק מווארקא זי”ע לאדמו”ר מקאצק זי”ע כתב לאמר‪ :‬לכבוד ידיד לבבי הרב הקדוש וכו’כקש”ת מו”ה מנחם‬ ‫מענדיל נ”י שיחי’ לאוי”ט‪ .‬הנני בעת הרצון באתי‪ ,‬לעורר הברית אהבה שנזכור נא איש את אחיו לטובה עם כל הנלוים לטובה וכו’‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫גליון י"ד‬ ‫בעצמך‪.‬‬ ‫פנה הגרף לילד ושאל‪ :‬כיצד ידעת‬ ‫שהיה ה'חסיד' הראשון (ויקרא רבה יא‪,‬‬ ‫לא איחר הנער להשיב לדברי ההבל‬ ‫היכן אני נמצא‪ ,‬אף שלא היה מי שיורה‬ ‫ה) שעשה את רצון ה' אף על פי שהעולם‬ ‫וענה בעוז ובעזות דקדושה‪ :‬סברא זו של‬ ‫לך איה מקום כבודי‪.‬‬ ‫כולו היה בצד אחד והוא עמד בצד השני‪,‬‬ ‫ההליכה אחר הרוב נכונה רק כשהאמת‬ ‫ענה הבע"ש‪ :‬נשאתי את עיני לחלונות‬ ‫וכולם זלזלו בו ובעבודתו‪ ,‬משום שידע‬ ‫אינה ידועה וקשה לבררה‪ ,‬ולמשל אם‬ ‫הארמון‪ ,‬וראיתי שכולם היו מוגפים‬ ‫כי מעשיו רצויים לפני ה' וכך עליו לנהוג‬ ‫לא הייתי יודע היכן נמצא הגרף‪ ,‬אך כעת‬ ‫וסגורים עד שלא היה ניתן להסתכל‬ ‫אף על פי שהעולם כולו טועה וסובר‬ ‫שאני יודע ללא ספק היכן מקום מושבו‬ ‫דרכם‪ ,‬ורק חלון אחד מכולם פתוח‬ ‫אחרת‪ ,‬וכך הוא האמת שאינה משתנה‬ ‫של הגרף‪ ,‬אם יאמרו לי עתה אלף מעבדי‬ ‫למחצה ואין לו וילון שיסתיר את‬ ‫אף אם הדבר אינו מוצא חן בעיני העולם‪,‬‬ ‫הגרף שחדרך הרם הוא במקום אחר לא‬ ‫שנעשה מבחוץ‪ ,‬ומכך הסקתי שהגרף‬ ‫וכשאדם מזלזל בקהילה אחרת ל"ע או‬ ‫אאמין להם‪ ,‬שכן אני יודע בבירור היכן‬ ‫עומד בחלון זה‪ ,‬כדי להביט להיכן אפנה‪,‬‬ ‫באיש ישראל – יהיה מי שיהיה‪ ,‬מתברר‬ ‫הוא חדר הכבוד‪ .‬וכמו כן‪ ,‬מי שמסופק‬ ‫וידעתי ששם הוא החדר שעלי לבוא‬ ‫שפנימיותו ריקה מכל‪ ,‬ועבודת ה' שלו‬ ‫ואינו יודע מי עשהו ומי ברא את כל אלה‪,‬‬ ‫לשם‪.‬‬ ‫היא רק כדי שיהללו שמו ולא כדי להיות‬ ‫הוא שהולך אחר הרוב הטועה‪ ,‬אך לי‬ ‫עבד נאמן לקונו‪.‬‬ ‫הגרף שנכח לראות את חכמתו של‬ ‫ולכל בר דעת שבהיר ונהיר לנו מי יצרנו‬ ‫הילד‪ ,‬ביקש לצודו באמונתם השפלה‬ ‫ומי מנהג את עולמו בחן בחסד וברחמים‪,‬‬ ‫'אחרי רבים להטות' לא נאמר‬ ‫ל"ע ושאלו‪ :‬אמור לי ילד חכם‪ ,‬אם‬ ‫כשהאמת בהירה ונהירה‬ ‫אף אם טיפשים רבים שהם רוב העולם‬ ‫משרתים נאמנים היו מקדמים את פניך‪,‬‬ ‫יכחישו זאת‪ ,‬האמת לא תנוע שה' ֶֶמֶלֶ ְך‬ ‫אלא שחלקם היו מורים לך לפנות לצד‬ ‫בלשונם של חסידים מורגל לספר על‬ ‫ָָמָלָ ְך וימלוך ולו אנחנו עמו וצאן מרעיתו‪.‬‬ ‫אחד והאחרים לצד אחר‪ ,‬להיכן היית‬ ‫ה'בעל שם טוב ממיכלשטאט' – הגה"ק‬ ‫ולכשתמצא‪ ,‬הן הן הדברים הנקנים‬ ‫פונה ומדוע?‪.‬‬ ‫ווָארמסער זצ"ל‪ ,‬שעוד‬ ‫רבי זעקיל ליב ָ‬ ‫באמירה הנה‪ ,‬שאיש ישראל שאמיתות‬ ‫בילדותו פקיע שמיה כעילוי עצום‬ ‫הייתי פונה להיכן שהרוב היו אומרים‬ ‫מלא מדע וחכמה‪ ,‬וכל בני עירו סחו‬ ‫דרכו מובררת לו הן באמונה בה' והן‬ ‫שכך כתוב בתורה (שמות כג‪ ,‬ב) – השיב‬ ‫באמונה בכוחות עצמו ובדרך חייו‪,‬‬ ‫אחריו בפלא ובקשו להתבשם מחכמתו‬ ‫הילד‪.‬‬ ‫ופקחותו‪.‬‬ ‫אסור לו להשגיח כלל על מה יאמרו‬ ‫הבריות‪ ,‬ועליו לעשות כראוי לו דווקא‪,‬‬ ‫לפי תשובתך זו ‪ -‬השלים הגרף את‬ ‫עוף השמים הוליך את הקול‪ ,‬ושמעו‬ ‫וממילא הוא אינו מתפעל מדברי העולם‬ ‫שאלתו‪ :‬הרי רוב בני המדינה הינם‬ ‫הגדול של היניק והחכים הגיע עד לאוזני‬ ‫אליו ועליו וגם כוחות נפשו מחוזקים‬ ‫נוצרים הכופרים בתורה ובמשה עבד‬ ‫מושל המחוז ‪ -‬הגרף אלברכט שהתגורר‬ ‫ועומדים‪ ,‬משום שיודע שהאמת והצדק‬ ‫ה'‪ ,‬מדוע אם כן אינך הולך אחר הרוב‬ ‫בפורסטנאו הסמוכה למיכלשטאט‪ ,‬והוא‬ ‫איתו ושווא תשועת אדם‪.‬‬ ‫ומאמין באמונת רוב העולם כפי שהורית‬ ‫ביקש לבדוק אם אכן גאונותו וגדלותו‬ ‫של הילד גדולה כל כך‪ ,‬ולשם כך הזמינו‬ ‫לטרקלין ארמונו כדי להשתעשע יחד‬ ‫ברזי חכמה ותבונה‪.‬‬ ‫נקודות העולות‬ ‫ביום המיועד ובשעה הנקובה‪ ,‬בא‬ ‫מן המבואר‪:‬‬ ‫העילוי הצעיר לחצר גינת הביתן‪ ,‬והמתין‬ ‫בניחותא לאחד ממשרתי הבית שידריכו‬ ‫ויורה לו את הדרך לחדרו של הגרף‪.‬‬ ‫המעריך ומכיר את עצמו‪ ,‬אינו צריך כבוד וגדולה מאחרים‪ ,‬ואדרבה מכבד אותם‬ ‫משעבר זמן רב ושאיש לא נראה בכל‬ ‫כי יודע שאין נגרע לו מזה כלום‪.‬‬ ‫התחום‪ ,‬הבין הילד כי הגרף מבקש‬ ‫הלימוד מיוסף הצדיק‪ ,‬לעמוד בעוז גם בנסיונות קשים כשיודעים את האמת‬ ‫לנסותו ולבודקו‪ ,‬שימצא לבדו את חדר‬ ‫הפנימית‪ ,‬מבלי להיות תלוי בדעת הסובבים‪.‬‬ ‫המלכות ויגיע אליו מבלי להסתייע‬ ‫באיש‪ .‬הביט ה'בעל שם' מהכא להתם‬ ‫העצבות והמרה שחורה שיש לאלו שעושים את מעשיהם כדי לקבל כבוד‬ ‫ומהתם להכא‪ ,‬וכעבור זמן מועט מצא‬ ‫מהבריות‪ ,‬ובחינת ה'שמש' המאירה לכל של אותם החיים חיי פנימיות‪.‬‬ ‫והגיע לחדרו של הגרף לעיניו המשתאות‬ ‫כשהאמת מבוררת וידועה לאדם‪ ,‬הוא אינו צריך אחרים שיסכימו איתו‪.‬‬ ‫של כל הנוכחים‪.‬‬ ‫נתנדב לעילוי נשמת הרבנית הצדקנית‬ ‫לקבלת הגליון והשיעורים‪ ,‬להערות והנצחות‬ ‫מרת רבקה בת הרב ר' נפתלי הירץ ע"ה‬ ‫נא לפנות לכתובת מייל‬ ‫אשת חבר הגאון הגדול רבי משה דוד שטיינווארצל זצ"ל‬ ‫‪office@nafshyyeshoveiv.org‬‬ ‫ראש ישיבת באבוב ואבד"ק בית אפרים‬ ‫קו השיעורים ‪718-400-7566‬‬ ‫נפטרה חול המועד סוכות דהאי שתא תנצב"ה‬ ‫בארץ ישראל‪077-850-9310 :‬‬ ‫גליון י"ד‬ ‫‪4‬‬