תורה שבכתב - מבוא · Torah Shebechsav - Mavoh — נח (2026-10-12)

ים
קו ר ת ר ב
בי י ה
רת יכו
דו _לז
מה נ ם
חי
פץ
מו
אור
התורה
ועליו חונה הביאור הנפלא
אור הבהיר
על פירוש רש"י הק'
תוכו רצוף ביאור בהיר וברור
בלשון צח השווה לכל נפש
להבין ולהשכיל עומק פירושו של רש"י
משולב ומשובץ בתוך לשונו הק’
בראשית -נח
יו"ל ע"י מכון 'תורה ברורה'
עיה"ק ירושלים תובב"א
תשרי תשפ"ז
דבר מכון
'תורה ברורה'
מכון 'תורה ברורה' שוקד מזה שנים רבות ©
על הוצאתו לאור עולם של חמשה חומשי כל הזכויות שמורות
תורה ,בפאר ובתכלית ההדר ,והנה זה עתה
זוכים אנו להאיר לאלפים ורבבות מישראל
את לימוד התורה הקדושה עם פירוש רש"י, בקשה נחוצה מציבור הלומדים
ב'מהדורת ביקורת' המופצת חינם במסגרת
הפעילות המבורכת של המפעל העולמי כבר אמרו חז"ל שכשם שאי אפשר
'תורה שבכתב' אשר ידיו רב לו בהפצת לבר בלא תבן כך אי אפשר לאדם
התורה וריבוי לומדיה בליעה"ר. בלא שגיאות ,בקשתנו שטוחה בפני
הלומד ,שאם ימצא איזה דבר הטעון
מהדורה זו שלפניכם ,טומנת בחובה ביאור בירור או תיקון ,או שמא ח"ו
חידושים ושיפורים שונים ,בהם הושקע שגגה יצאה תח"י ,אנא ונא יעמידנו
עמל ויגע רב הן כדי לתקן את טעויות על כך כדי שנוכל לתקנו במהדורות
הדפוס אשר נפלו ברבות השנים בדברי הדפוס וזכות הרבים תהיה חלקו.
רש"י ובדברי האונקלוס/התרגום ,והן
מכון 'תורה ברורה'
בתיקון שאר את כל שאר הגהות ודיוקים
דוא"לTB6707871@gmail.com :
בטעמי המקרא ועוד רבות כהנה וכהנה.
פקס077-6707871 :
עבודת הקודש נערכה בסילודין על ידי חבר
תלמידי חכמים אשר להם ניסיון וידע רב,
כאשר במלאכת ההגהה עמלנו לזקק כסולת
נקייה את דברי רש"י והאונקלוס/תרגום
נפה אחר נפה ,וזכינו להוציא לאור עולם
בסייעתא דשמיא דבר נאה ומתקבל הראוי
להעלותו לפני שולחן מלכים ,מאן מלכי
רבנן. סדר ועימוד
עיצוב כריכה ושערים:
ועל כולנה ,הוספנו את הביאור על דברי
רש"י אשר בשמו יקבנו "אור הבהיר" אשר
על מעלותיו הרבות יעמוד הקורא במבוא
לביאור.
ָּבר ּו ְך ׁ ֶש ָ ּנ ַתן ּתו ָֹרה ְלעַ ּמ ֹו יִ ְ ׂ
ש ָר ֵאל ִּב ְק ֻד ּׁ ָשת ֹו
דבר מפעל 'תורה שבכתב'
ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן תורה לישראל ,ברוך אשר נתן
לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו ,אשר בחר בנו מכל העמים
ונתן לנו את תורתו ,וברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה ,לפתוח
שוב את השנה החדשה הבאה עלינו לטובה ,ולהתחיל שוב את חומש
בראשית ,כאשר שפתותינו עדיין מרחשות מהתפילות והשירות
והתשבחות ביום שמחת התורה כי היא לנו עוז ואורה ,ביום בו קראנו
בתורה הקדושה את הכתוב (דברים לג ,ד) ּתוֹ ָרה ִצ ָ ּוה לָ נ ּו מ ׁ ֶֹשה מוֹ ָר ׁ ָשה
ְק ִה ַּלת יַ ֲעקֹב ,וכפירוש רש"י הק''ּ :תוֹ ָרה ֲא ׁ ֶשר ִצ ָ ּוה לָ נ ּו מ ׁ ֶֹשה ,מוֹ ָר ׁ ָשה ִהיא
לִ ְק ִה ַּלת יַ ֲעקֹבֲ ,א ַחזְ נו ָּה וְ ל ֹא נַ ַעזְ ֶב ָ ּנה'.
המפעל העולמי 'תורה שבכתב' ,אשר פועל גדולות ונצורות נוסד
בברכתם והדרכתם של מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א ,וחרט על דגלו
את השליחות להגדיל ולהאדיר את לימוד חומש עם פירוש רש"י הק',
בלימוד קבוע ,בהבנה ובידיעה ,דבר יום ביומו חוק ולא יעבור ,כאשר
נהגו והנהיגו גדולי התורה וצדיקי הדורות .ותהילה לא-ל ,חבלים נפלו
לנו בנעימים אף נחלת שפרה עלינו כאשר זכינו בשנים האחרונות
לחולל מהפכה בכל פינות ומחנות ולהחזיר ליושנה את עטרת לימוד
חומש ורש"י ,כאשר מאות אלפים ,זקנים עם נערים ,החלו לקבוע
לימוד יומי בחומש ורש"י בידיעה נכונה וישרה.
בין שלל הפעולות הנשגבות של מפעל 'תורה שבכתב' אין אנו חוסכים
כל הון ואון ,והכל בכוונה טהורה להרבות תורה בישראל ולהרחיב את
גבולות הקדושה ,ולהעניק לכל אחד את כל האפשרויות הנדרשות
למען החיבור ללימוד חומר ורש"י ,לרבות הוצאה לאור של חומרי עזר,
חוברות וקונטרסים וגיליונות ,מאירי עיניים ומרחיבי דעת.
ידוע מפי ספרים וסופרים ש'גופא בתר רישא גריר' ,וכל הצלחת
הלימוד בכל ימות השנה תלוי רבות בהתחלה והראשית שיהיה
בכל תוקף ועוז ,על כן קיימת חשיבות מיוחדת להשקיע בפרשיות
הראשונות שבתורה בלימוד חומש ורש"י דבר יום ביומו ,ואחר כך
בבחינת 'הרגל נעשה טבע' ,אפשר להמשיך בסדר זה במשך כל ימות
השנה בסייעתא דשמיא.
למטרה זו הדפסנו מהדורה מיוחדת זו של החומש המפואר 'אור
התורה' עם הביאור הנפלא 'אור בהיר' על פירוש רש"י ,שעומד לצאת
לאור בעז"ה על ידי מכון 'תורה ברורה' בירושלים עיה"ק ,על ידי צוות
תלמידי חכמים יראי ה' העושים מלאכתם קודש בהדרכתם והכוונתם
של מרנן גדולי הדור וראשי הישיבות שליט"א ,כאשר ייעודם הוא
לכתוב ביאור בהיר אשר ישפוך אור על עומק הפשט בכל מילה ובכל
אות ברש"י הק'.
תודתנו נתונה בזאת לראשי מכון 'תורה ברורה' אשר נהגו בנו
עין טובה ורוחב לב וניאותו למסור לנו העתק כ"מהדורת ביקורת"
מהחומש שלהם ,על פרשיות בראשית ונח ,לזיכוי הרבים לחלקם
ביעקב ולהפיצם בישראל ,והדפסנו את החומש במהדורת כיס למען
יוכלו הלומדים לשאת עמהם את החומש ולעיין בו בכל עת מצוא
בשבתם בביתם ובלכתם בדרך ובשכבם ובקומם.
תפילתנו ותחינתנו שבזכות הפצת והרבצת התורה נזכה להרמת קרן
התורה וישראל ,ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות ,כן יהי רצון.
בראשית תשפ"ז
המפעל העולמי 'תורה שבכתב'
פתח דבר יאיר
מבוא לביאור היקר 'אור הבהיר' על פירוש רש"י הק'
מה נכבד היום ,בהיגלות נגלות אור יקרות ביאורו של גדול
מפרשי התורה בכל הדורות ,רבינו רש"י הקדוש זיע"א ,אשר גדולי
תורה בכל הדורות -מדורו של רש"י ועד דורינו אנו -עמלים
בהבנת וביאור דבריו לאמיתם ,באשר הם מועט המחזיק את
המרובהֲ ,א ָמרוֹ ת ְטהֹרוֹ תֶּ ,כ ֶסף ָצרוּף ְמזֻ ָּקק ׁ ִש ְב ָע ָתיִ ם ,וכל דבריו
הקדושים כידוע ברוח הקודש אשר נתגלתה בבית מדרשו.
בכתיבת ביאור בהיר זה על פירוש רש"י נתנו דעתינו וליבנו על
עריכת הדברים באופן שיביאו את התועלת הגדולה ביותר עבור כלל
הלומדים והמעיינים ,ומתוך כך היו לשלשה ראשים:
א .ביאור משולב שבו לא יחסר דבר ,ללומד החפץ להבין את
דברי רש"י על בוריים ,תיבה בתיבה ,ללא אריכות יתירה ,אך
בתכלית הביאור .ובביאור זה כלולים כל הדברים שהוקשו לרש"י
-כפי שביארום מפרשיו ונושאי כליו -ומכח מה הוצרך לפרש כפי
שפירש.
ב .בתוך ביאור זה נוספו ביאורים קצרים מגדולי המפרשים,
על השאלות העיקריות המתעוררות ללומד תוך כדי עיון בפירוש
רש"י ,בלשון קלה ובהירה המשולבת בתוך הביאור ,כאשר הציונים
והמקורות לביאורים אלו מופיעים במדור 'הערות וציונים'.
ג .במדור 'הערות וציונים' נוספו קושיות ותירוצים בדברי רש"י
על דרך הפשט מעשרות מפרשיו ,ובהם ירווה המעיין והלומד
את צמאונו להבנת דברי רש"י לעומקם ולאמיתם ,בעומק העיון.
עם זאת גם במדור זה הקפדנו על תמצות וקיצור הדברים ,מעט
המכיל את המרובה ,באופן שבעיון קצר יוכל המעיין להבין את כלל
הדברים עד תכליתם.
עמל רב ויגיעה רבה הושקעו בכתיבת ביאור זה ,על ידי צוות
של ת"ח רבים שעסקו בעיון נמרץ בלימוד דברי רש"י לעומקם על
פי ביאוריהם של רבותינו נושאי כליו ,תוך עיון והעמקה בעשרות
ספרים נוספים מגדולי האחרונים ,ובנוסף לכך צוות מיוחד אשר
השקיע אלפי שעות של עריכה וביקורת ,ניסוח וניפוי בי"ג נפה עד
להגשת הביאור הבהיר העולה בזה על שלחן מלכים ,באופן הראוי
והנכבד לגדול מפרשי התורה בכל הדורות ,תורה מפוארת בכלי
מפואר.
הנהלת המכון לא חסכה הון ואון כדי שיצא הביאור לאור עולם
כלול בהדרו ,הן בתוכן הדברים שיהיו בתכלית הדקדוק והביאור,
והן בהגשתם בניסוח בהיר ומאיר ,ואף בחיצוניותם המהודרת
באופן המושך את העין ואת הלב לעסוק בדברי תורה.
ועם העלאת הדברים על מזבח הדפוס נישא תפילה לאל נורא
עלילה ,שינחנו בדרך ישרה ,לבאר תעלומות חכמה וליישר בערבה
מסילה ,לזכות את הרבים בלימוד דברי התורה עם פירושו של
רש"י הקדוש בדרך הנכונה.
מכון 'תורה ברורה' ירושלים עיה"ק תובב"א
ירח האיתנים תשפ"ז
אור
התורה
אור הבהיר
פרשת בראשית
תוכן הפרשה
פרשת בראשית עוסקת בבריאת העולם ,כאשר הקב"ה ברא בששת ימי
המעשה ,את העולם כולו ,השמים והארץ וכל אשר בהם ,עד ליום השבת בו
שבת ה' ממלאכתו ,ובירך וקידש את יום השבת .המשך הפרשה עוסקת
ביצירת אדם וחוה ביום השישי ,והנחתם בגן שהיה במזרח העדן ,ועל הציווי
להם שלא לאכול מעץ הדעת .אך בעקבות פיתוי הנחש ,אכלו אדם וחוה
מהעץ ונענשו בכמה עונשים .החלק האחרון של הפרשה עוסקת בדורות
הראשונים בפרק זמן ארוך של אלף חמש מאות חמישים ושש שנים .תחילה
על קין שהרג את הבל אחיו כאשר הקב"ה לא קיבל את מנתחו ,ועל עונשו של
קין להיות נע ונד בארץ ,וכאשר נהרג כעבור שבעה דורות על ידי תובל קין.
אחר כך מבואר בפסוקים עשרת הדורות מאדם עד נח ,וביניהם גם דורו של
אנוש שבו החלו בני האדם לעבוד עבודה זרה ,ועד לדור המבול בו גברה רעת
האדם בארץ עד שגזר ה' למחות את כל הבריאה ,מלבד נח שמצא חן בעיני ה'.
נושאי הפרשה
ששת ימי המעשה ושבת קודש :סדר ימי הבריאה ,יצירת השמים והארץ,
האור והחושך ,האדמה והימים ,האילנות והעשבים ,המאורות ,בעלי החיים
והאדם ,ושביתת ה' ביום השביעי וקידושו.
אדם וחוה בגן עדן :יצירת האדם מעפר ,נטיעת גן עדן ,בריאת האישה מצלעו
של אדם ,וקריאת השמות לבעלי החיים.
חטא עץ הדעת :פיתוי הנחש ,אכילת פרי העץ ,פקיחת עיניהם ועשיית כיסוי
לגופם ,והעונשים שהושתו על הנחש ועל אדם וחוה ,וגירושם של אדם וחוה
מגן עדן.
קין והבל :הבאת הקרבנות ,קנאת קין באחיו ,הריגת הבל ,ועונשו של קין
להיות נע ונד בארץ.
הדורות הראשונים :השתלשלות הדורות מקין עד למך ותובל-קין ,תולדות
שת ואנוש ,ופירוט עשרת הדורות ומנין שנות חייהם מאדם הראשון ,ובנו
שת ,ועד נח.
דור המבול :השחתת המעשים בעולם ,גזירת כליון ,ונח הצדיק שמצא חן
בעיני השי"ת.
א בראשית א בראשית אונקלוס
‡˙
‡‰ים ¬¥ א א ּ§Çב¥ר‡ ׁ¦ −
˘י˙ ּ¨ב¨´ר‡ ¡ ¦®
יום ראשון
יי ¨ית
קדמין ּ§ב ¨רא § ¨
א א ּ§ב © § ¦
ב' רבתי
רש"י
א )א( בראשית .אמר רבי יצחק ,לא היה מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים )תהלים
צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם קיא ,ו( ,שאם יאמרו אומות העולם לישראל
)שמות יב ,ב( ,שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה 'לסטים אתם ,שכבשתם ארצות שבעה גוים',
ישראל ,ומה טעם פתח בבראשית ,משום כח הם אומרים להם 'כל הארץ של הקדוש־ברוך־
פתח במצוות ה .והתשובה לכִ ,מ מה ראשית .רש"י מבאר את הטע א )א( ּ§ב ¦ׁ ¥
הידמעיו ִ ִ'ח ַ ֲ ָ
שדרשו חכמי ו מהפסוק ֹ ַ רי
אמר ַ ִלפתיחת התורה בעני מעשה בראשיתַ ָ :
י) 'תהלי קיא ו(, נחלת ִ להַ ֲ ַ לתת ָ ֶ לעֵ ָ
ְַ יצחק ,כיו שהתורה נכתבה בעיקר כדי שיידעו ְִ ָ
כלומר ,גילה ה' לישראל את 'כח מעשיו' בבריאת ישראל לקיי את המצוות א ,שהרי 'תורה' היא
העול ,כדי שיקבלו את אר ישראל שהיתה צריהיה הקדוש ברו הוא ָ ִ מלשו' הוראה' בֹ ,לא ָ ָ
נחלת הגויי ,וכ מתבארת השייכות בי אא ִממצות הרה ֶ ָ
להתחיל ֶאת כתיבת ַ ָ ְַ ְ ִ
ליראל
העלֵ ָ ְ ִ ְ
יאמרֻ את ָ ָ אְ ֹ הדבריִ ֶ , חדי) 'שמות יב ב(, לכֹ ראִ ָ ֳ הה ָ ֶ 'החדֶ ַ
ַ ֶֹ
ב
אֶ ְ ַ ְ ֶ , 'לסטי] שודדי וגזלניֶ ַ [ ְִ ִ יראל ג,
צטֵ ָ ְ ִ ָ
ראנה ֶ ִ ְ ַ
ָ מצוה ה ִהיא ה ִ ְ ִֶָ
י 'שישבו בה לפניכ ז ,הרי בעה ִארצת ִ ְ ָ ְַ לקדש את החודשיְ ,וא כ יש לתמוה ַמה
לה מכח הפסוקי אמרי ומשיביֶ ָ ְִ ֵה 'בראית' ,והמשי אחר כ תח ִ ְ ֵ ִ ע לכ ש ָ ַ הַ ַ
הד־ר־
ָ הארֶ ל ַ ָ 'ל ָ ָ ֶ שבפרשות אלוָ , בסדר השתלשלות הדורות ויציאת מצרי ד ,ולא
הערות וציונים
א .רא" ,וביאר שאמנ בודאי לא נכתב בתורה אפילו דבר אחד שלא לצור ,א כיו שהעיקר הוא המצוות שבתורה ,היה ראוי
להתחיל במצוה הראשונה .ב .גור אריה בש הרד"ק )ספר השרשי שרש י.ר.ה .(.ג .א שמצוות ברית מילה וגיד הנשה נאמרו
קוד לכ ,הרי נאמרו באותו זמ ליחידי ,ולא לכל ישראל .רא" .ד .וכל העניני הללו שמתחילת הבריאה ועד מצוות קידוש
החודש מכוני כא בלשו' בראשית' .רא" בפירושו הראשו .אמנ בפירושו השני כתב שהכוונה רק לעניני בריאת העול.
ולפי זה תירוצו של רש"י הוא רק על הקדמת עני בריאת העול ,ושאר הדברי שהובאו אחר כ נכתבו אגב כ .ה .משמעות
לשו הרא" ששאלת רש"י היא רק על סדר הדברי ,שהיה לו להקדי את המצוות לסיפור מעשה בראשית ,וכ כתב בנחלת
יעקב ,וכ כתב בשפתי חכמי בפירושו השני )אות ג( שייכתבו דברי אלו לאחר כל מצוות התורה .אמנ הרע"ב ביאר שכוונת
רש"י להקשות שהיה לו לכתוב את עניני בריאת העול ושאר המעשי המובאי אחר כ בספר בפני עצמו ,וכ כתב בשפתי
חכמי בתחילה )אות א( .וכעי זה כתב בגור אריה ,שכיו ש'תורה' היא מלשו הוראה ,היה ראוי לכתוב בה רק את המצוות,
ומשמע שדברי אלו היו נכתבי בספר אחר .והרמב" כתב שהקושיא היא שישארו עניני אלו הלכה למשה מסיני ע שאר
התורה שבעל פה ,ולא ייכתבו כלל .ו .ודרשה זו היא בבראשית רבה .רא" .ז .מפשטות לשו רש"י משמע שטענת האומות
היא שאר ישראל שייכת לבני כנע ,שנפלה האר בחלקו של ח אביה ,וכמו שפירש רש"י במקו אחר )במדבר יג כב( ,וכ
פירשו הרע"ב ,הרא" בפירושו הראשו ,והגור אריה .אמנ לפי זה קשה ,שהרי כנע התקלל שיהיה עבד עבדי לאחיו ,ומה
שקנה עבד קנה רבו ,ותירצו הרע"ב והרא" שמכל מקו יכולי בני יפת לתבוע את חלק באר ,שהרי כנע היה ג עבדו
של יפת .ובגור אריה תיר שכיו שנח עצמו חילק את האר לבניו ,ונת חלק לכנע ,א שקללו שיהיה עבד עבדי לאחיו ,הרי
זו ראיה שהיתה כוונתו שרק גופו יהיה עבד ,א את ארצו נת לו על מנת שתהיה שלו ,שא לא כ לש מה נת לו אר
בראשית א בראשית ב
יום ראשון
רש"י
הוא היא ,הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ,התורה שנקראת ראשית דרכו )משלי ח ,כב( ,ובשביל
ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה ישראל שנקראו ראשית תבואתה )ירמיה ב ,ג( .ואם
לנו' :בראשית ברא .אין המקרא הזה אומר באת לפרשו כפשוטו ,כך פרשהו' ,בראשית
אלא דרשני ,כמו שדרשוהו רבותינו ,בשביל בריאת שמים וארץ -והארץ היתה תהו ובהו
הה
הקרא ַ ֶ נתנ בתחילה פסוק זה מתפרש כמדרשוֵ :איָ ְ ִ ַ ראְ ,והוא ְ ָ ָ
הא ִהיא ,שהרי הא ְ ָ ָ
'רני' ,כיו שלפי פשוטו יש בו אא ָ ְ ֵ ִאמר ֶ ָ
ֵ לה נתנֶ ָ
רצנָ ָ ְ עיניוְ ִ , לאר היה ָ ָ
יר ְ ֵ ָ ֲַ ֶ
נטל כמה קושיות ,וכפי שיובאו להל ,ולכ יש לפרשו ברצנ חזר ו ְ ָ ָלגוי שישבו בה בתחילהְ ִ ,
רתינ ,שתיבת 'בראשית' רהֵ ַ נתנָ לנ ,'וכדי שיקבלו הגוי טענה זו ְמָ ְ ֶ מהָ ָ ְ
ֵֶ
'ראית
קראת ֵ ִ הרה ֶ ִ ְ ֵ
ביל ַ ָהובאו ג כל המעשי שאירעו אחר כ ,משמעותה ִ ְ ִ
קרא
יראל ֶ ִ ְ ְ ר) 'משלי ח ,כב(ִ ְ ִ ,
בביל ִ ְ ָ ֵ המוכיחי שכל הדורות היו מכעיסי את ה' עד ַ ְ
באתה' י )ירמיה ב ,ג(.
ראית ְ ָ ֹ ֵ ִ שבא אברה אבינו ,וניתנה לו האר ,והובטחה
עתה מביא רש"י את פירוש הפסוק לפי דע ִי'ידע ֵ ַ
לאותו חלק מזרעו שהתקיי בהַ ֹ ָ
את
ואָ ָ פשוטו ,ואת הקושיות שיש בכִ ְ : זרע) 'לקמ טו יג( ,וה בני ישראל לבד
יהיה ַ ְ ֲ
ֵגר ִ ְ ֶ
פט,לפרְ ִ להדחק בביאור הפסוק יא ו ְ ָ ְ שיצאו ממצרי וקיבלו את האר ח .ואמנ עני
אי אפשר לפרש את הפסוק הראשו בפני ירושת האר אינו בכלל המצוות ,ואילו התורה
רה ,באופ ששלשת עצמו ,אלא ֵָ ְ ָ באה בעיקרה להורות את המצוות ,מכל מקו כיו
הפסוקי הראשוני ה המש אחד ,וכאילו שמצוות רבות נוהגות רק באר ישראל ,הקדימה
ואר) פסוק מיֶ ָ ָ
ריאת ָ ַ ִ
'ראית ְ ִ ַ
נאמר ְ ֵ ִ התורה לבאר את זכות של ישראל בארצ ט:
ובה
תהֹ ָ היתה ֹ הארָ ְ ָ א( ,באותו זמֶ ָ ָ ראשית ּ¨ב ¨רא .רש"י מקדי לבאר מדוע ּ§ב ¦ׁ ¥
הערות וציונים
שלא יוכל לזכות ולהחזיק בה .ובלבוש האורה תיר שהרי א פסוק זה של 'עבד עבדי יהיה לאחיו' כתוב בתורה בכלל העניני
שקדמו ל'החודש הזה לכ ,'וא היה מתחיל את התורה ב'החודש הזה לכ 'הרי שג פסוק זה שכנע הוא עבד עבדי לא
היה בידינו לדחות את טענות האומות .אמנ בפירושו השני כתב הרא" שאר ישראל נפלה בתחילה בחלקו של ש ,וכמו
שכתב רש"י עצמו במקו אחר )להל יב ו( ,והכנעני כבשו את האר מבני ש ,ולפי זה אי לבני כנע כל טענה על בני ישראל
שכבשו את האר ,שהרי ה בני ש שקיבל את האר מתחילה ,ופירש הרא" שטענת האומות היא שיכולי הצאצאי מבניו
האחרי של ש לתבוע את חלק באר .ח .גור אריה .והרא" כתב בתחילה שמכל הפרשות הללו יש ללמוד עני זה שה'
נוטל את האר מהחוטאי ונותנה לצדיקי ,כמו שהיה ע אנשי דור המבול ,דור הפלגה ,המצריי שהוטבעו בי ,וכ שאר
המעשי ,א כתב שמלשו מדרש רבה לא משמע כ .ולכ ביאר שכיו שפתח הכתוב בבריאת העול ,המשי בכל מעשי
הדורות שהיו באותו זמ ,עד שהגיע לפרשת 'החדש הזה לכ .'ט .גור אריה .אמנ הרא" כתב שכיו שנתינת האר לישראל
היא בשכר קיו המצוות ,יש חשיבות לעני זה של ירושת האר כמו המצוות עצמ .י .ולהל יבואר שא שכל תיבת 'ראשית'
שבמקרא סמוכה למילה נוספת המשלימה ומבארת אותה ,היינו כשהיא באה במשמעות של 'בתחילת' ,א כא פירוש המילה
'בראשית' היא כמו 'בשביל' הדבר המכונה 'ראשית' ,ולכ נית לכותבה א שאינה סמוכה למילה אחרת .רא" .יא .ספר הזכרו.
והרמב" גרס בדברי רש"י 'לדרשו כפשוטו' ,וביאר בנחלת יעקב שכפשוטו ממש אי אפשר לפרשו ,כי ג הביאור שמביא עתה
רש"י אינו כפשוטו ממש ,אלא אפשר לפרשו על דר דרש ,קרוב לפשוטו.
ג בראשית א בראשית
יום ראשון
רש"י
וחשך -ויאמר אלהים יהי אור' .ולא בא המקרא דבוק לתיבה שלאחריו ,כמו 'בראשית ממלכת
להורות סדר הבריאה לומר שאלו קדמו ,שאם בא יהויקים' )שם כז ,א(' ,ראשית ממלכתו' )לקמן י ,י(,
להורות כך היה לו לכתוב 'בראשונה ברא את 'ראשית דגנך' )דברים יח ,ד( ,אף כאן אתה אומר
השמים' וגו' ,שאין לך 'ראשית' במקרא שאינו 'בראשית ברא אלהים' וגו' ,כמו 'בראשית ברוֹא',
)דברי יח ,ד( .וא נפרש שתיבת 'בראשית' נסמכת ְ ֶֹ
וח יב )פסוק ב( ,וכיו שהיתה האר חשוכה יג
להמש הפסוק' ,ברא אלהי את השמי ואת יהי אר' טו )פסוק ג(. אלהיִ ְ 'ואמר ]אמר יד[ ֱ ֹ ִ ַֹ ֶ
'רא' אינו ש דבר של האר ,'יקשה ,שהרי ָ ָ מבאר רש"י מדוע לא נית לבאר את הפסוק
בריאה ,אלא זו פעולה בלשו עבר ,ואינה יכולה הקרא
ולא יתכ לומר ש ָא ַ ִ ְ ָ הראשו בפני עצמוֹ ְ :
להיות סמוכה ונמשכת לתיבת 'בראשית' יח ,ולכ למר ֶדבריֵ א, הריאהַ , סדר ַ ְ ִ ָ ְלהרת את ֵ ֶ
אמר כדי לבאר את הסמיכות, אה ֵַאָ אָ ַ קדמ לבריאת שאר שה השמי והארְ ָ ,
אלהיְ 'וג 'מתפרשותרא ֱ ֹ ִ
'ראית ָ ָ
שהמיליִ ֵ ְ לכב היה לְ ִ אָ א ְלהרת ָָ ָ הדבריִ ֶ ,
'ראית ְרא אלהי את השמי ואת ְמִ ֵ ְ המיְ 'וג ,'ולא רא אלהיֶ את ַ ָ ַ ִ 'ראנה ָ ָ
ָ ִָ
האר 'יט ,וכיו ש'ברוא' הוא ש דבר של 'בריאה', קרא
'ראית' ַ ִ ְ ָ
איְ ל לשוִ ֵ 'בראשית' ,כיוֵ ֶ
נית להסמיכו ללשו' בראשית' ,ויש לפרש זאת אחריו ,שהרי 'ראשית' ליבה ֶ ְ ַ ֲ ָ אינָ בק ַ ֵ ָ ֵֶ
כמו שהתבאר ,ששלשת הפסוקי ה המש היינו תחילתו של דבר מה ,ובהכרח יש לפרש מה
אחד המתאר את מה שאירע בתחילת בריאת הוא אותו דבר שעל ראשיתו מדברי טז ,וְמ
השמי והאר כ ,שהיה הכל תוהו ובוהו וחוש על יהיקי) 'ש כז ,א( ,וכ ממלכת ְ ָ ִ 'ראית ַ ְ ֶ ֶ
ְֵ ִ
'יהי אר' כא.
פני תהו ,ולכ אמר אלהיִ ְ גנ 'יז
'ראית ְ ָ ְ
ממלכ) 'לקמ י ,י( ,וכִ ֵ 'ראית ַ ְ ַ ְ
ֵ ִ
הערות וציונים
יב .א שלכאורה הדברי סותרי זה את זה ,שא היו תוהו ובוהו א כ לא היתה אר ,כוונת הכתוב היא שמה שהוא
היו' אר ,'היה באותו זמ תוהו ובוהו .רע"ב .יג .רא" .יד .רא" .טו .פירש רש"י שכל האמור כא הוא כמו הקדמה
לפסוק 'ויאמר אלהי יהי אור' ,וביארו הרא" והגור אריה שלא רצה רש"י לפרש שנאמרו הדברי כהקדמה ל'והאר היתה
תוהו ובוהו' ,כאומר ,בראשית בריאת השמי והאר היה הכל עדיי תוהו ובוהו ,כיו שא כ יקשה מדוע נכתבה האות וי"ו
בתחילת הפסוק ,והרי היה נית לכתוב 'האר היתה תוהו ובוהו' .ולכ פירש רש"י שג עני תוהו ובוהו וחוש הוא הקדמה
ל'ויאמר אלהי יהי אור' ,וכא באה הוי"ו להפו את האמור כעתיד ללשו עבר .טז .גור אריה .יז .ועוד קשה ,שא
נפרש שהמילה 'בראשית' עומדת בפני עצמה ,ולאחריה מבואר שברא אלהי את השמי ואת האר ,הרי המי קדמו
לבריאת שמי ואר ,וכפי שמקשה רש"י להל על פירוש אחר ,וכוונתו להקשות כ ג על פירוש זה .רא" .אמנ בגור
אריה כתב שאי זו קושיא על פירוש זה ,כיו שכא נית לפרש שהשמי קדמו רק למה שנברא אחריה ,ולא לכל הנבראי.
יח .רא" ,גור אריה .וכמו כ שאר ההטיות של הזמני ,כמו הוה ועתיד אינ יכולות להיות סמוכות ללשו בראשית ,וכמו
שיבואר בהמש שרק מילה שהיא ש דבר בפני עצמו יכולה להיסמ .יט .כיו שתיבת 'ברא' ניתנת להיקרא כאילו נאמר
'רא' ,וכמבואר בגמרא )מכות ז (:שנית לפרש את מילות התורה לפי מסורת כתיבת ,א שאי זה כמסורת קריאת .שפתי ְ ֹ
חכמי .כ .ומכא יש ללמוד שהשמי והאר נבראו ביו הראשו ,שהרי לא נאמר 'קוד בריאת ,'אלא 'בתחילת בריאת,'
ולא יתכ לומר 'והאר היתה' קוד שנבראה .רא" .אמנ הרע"ב כתב שמה שנאמר 'והאר היתה' אי הכוונה כפשוטה,
שהרי עדיי לא נבראה האר ,אלא מה שעתה הוא 'אר 'היה באותו זמ תוהו ובוהו .כא .רא" ,גור אריה.
בראשית א בראשית ד
יום ראשון
רש"י
ודומה לו 'תחלת דבר ה' בהושע' )הושע א ,ב( ,מי הסוגר ,וכמו 'ישא את חיל דמשק' )ישעיה
כלומר ,תחלת דבורו של הקדוש־ברוך־הוא ח ,ד( ולא פירש מי ישאנו ,וכמו 'אם יחרוש
בהושע 'ויאמר ה' אל הושע' וגו' .ואם תאמר בבקרים' ולא פירש אם יחרוש אדם בבקרים,
להורות בא שאלו תחלה נבראו ,ופרושו וכמו 'מגיד מראשית אחרית' )ישעיה מו ,י( ,ולא
'בראשית הכל ברא אלו' ,ויש לך מקראות פירש מגיד מראשית דבר אחרית דבר ,אם כן
שמקצרים לשונם וממעטים תיבה אחת ,כמו תמה על עצמך ,שהרי המים קדמו ,שהרי
'כי לא סגר דלתי בטני' )איוב ג ,י( ,ולא פירש כתיב 'ורוח אלהים מרחפת על פני המים',
מקראת תיבת 'הכל' ,תתר שֵיְ לָ ְ ִ 'רא' ,שבפשוטה ְואי לתמוה על כ שתיבת ָ ָ
אחתְ ,מ יבה ַ ַממעטיָ ֵ
לנִ ֲ ַ ְ קריָ ְ ֶ ְ ַ ְִ 'רא' ,שהוא ש
היא לשו עבר ,מתפרשת כמו ְ ֹ
ר ולא ֵ ֵבטני' )איוב ג ,י(ֹ ְ ,
לתי ִ ְ ִ סגר ַ ְ ֵ ִ'י ֹלא ָ ַ דמה ל מה
דבר של בריאה כב ,שהרי מצאנו ב ֶ
ק'
'יא ֶאת ֵחיל ַ ֶ ֶ כמָ ִ הגרְ , ִמי ַ ֵ הע' )הושע א ב(,
ר ה' ְ ֵ ַ 'חת ִ ֶ
שנאמר ְ ִ ַ
כמ'ִ א יאְ ,רִ מי ִ ָ ֶ ולא ֵ ֵ )ישעיה ח ,ד( ְ ֹ 'ר' היא פעולה בלשו עבר, שא ש תיבת ִ ֵ
רִ א ולא ֵ ֵקרי) 'עמוס ו ,יב(ֹ ְ , יחרִ ָ ְ ַ ֲַ ומכל מקו יש לפרשה כמו ש דבר של
מראית
'מיד ֵ ֵ ִ כמִ ַ קריְ , אדִ ָ ְ ַ יחרָ ָ ֲַ הד־
חת ִרֶ ל ַ ָ
למרַ ִ ְ ,
'דיבור' כגַ ְ ,
מיד
רִ ַ ולא ֵ ֵ אחרית' )ישעיה מו ,י(ֹ ְ , ַ ֲִ הע היה מה שנאמר בהמש ָר־הא ְ ֵ ַ
בר ,וא כא תאמר אחרית ָ ָ בר ַ ֲ ִ מראית ָ ֵֵָ ִ הע' ְוג.'
''ואמר ה' ֶאל ֵ ַ
ַֹ ֶ
שקיצר הכתוב את לשונו ,וכשכתב 'בראשית רש"י מביא פירוש נוס לפי פשוטו ,ודוחה
ברא' הרי זה כאילו נאמר 'בראשית הכל ,ברא אמר בביאור הפסוק ,ש ְלהרת ואַ ֹ אותוִ ְ :
מ
אלהי את השמי ואת הארִ ,'אַ ְ ֵ נברא,
חה ִ ְ ְ
א] השמי והארָ ִ ְ [ ָאֵ ֶ ,
עצמ ,אי יתכ לומר שהשמי והאר ַעל ַ ְ ְ פר של הפסוק הוא כאילו נאמר ֵ
קדמ לבריאת היְ ָ
הרי ַ ַ ִ
נבראו תחילהֵ ֲ ֶ , רא אלהי את ֵא ,'ותיבת הל ָ ָ
'ראית ַ ֹ
ְֵ ִ
תיב
הרי ְ ִ
השמי והאר כה ,והראיה לכֵ ֲ ֶ , בראשית דבוקה כביכול לתיבת 'הכל' שלא
הי,'
ני ַ ָ ִ
מרחפת ַעל ְ ֵ
אלהיֶ ֶ ַ ְ
'ורח ֱ ֹ ִ
)פסוק ב( ְ ַ נכתבה בפירוש כדְ .וא שלפי פירוש זה חסרה
הערות וציונים
כב .גור אריה .כג .גור אריה .אמנ בשפתי חכמי פירש שהוקשה לרש"י שלא מסתבר שהאמור בפסוקי הראשוני
הוא הקדמה למה שנאמר אחר כ' ויאמר אלהי יהי אור' ,ועל כ הביא כראיה את הפסוק 'תחילת דבר ה' בהושע',
שא ש אי הכוונה כפשוטה ,שהדיבור הראשו שדיבר ה' היה אל הושע ,שהרי עמדו לפניו נביאי רבי ,אלא תחילת
דיבורו של ה' ע הושע היה מה שנאמר לאחר מכ' ויאמר ה' אל הושע' וגו' .כד .רא" .כה .ותמיהה זו היא
ג לפי הפירוש הקוד ששלל רש"י ,ש'בראשית' היינו 'בראשונה' ,שג על פירוש זה קשה שהמי קדמו לבריאת
שמי ואר .רא" .אמנ בגור אריה כתב שש אי זו קושיא ,כיו שנית לומר שפירש הכתוב רק את מה שנברא
מהשמי והאר והלאה ,ולא את המי שקדמו לה .א לפי פירוש זה ,שכביכול נאמר 'בראשית הכל' ,א כ קשה
שלא התבארה בריאת שמי ואר.
ה בראשית א בראשית אונקלוס
‡‰רı
‡‰ר :ıב §ו ¨ ̈¤ À
‡˙ ¨ ¨ « ¤
שּׁמ¦−ים §ו ¬¥
©© ¨ ‰
יום ראשון
ארעא :ב § © § ¨
וארעא ׁ§ש ©מ ּ¨יא § ¨
וית © § ¨
רש"י
ועדיין לא גלה המקרא בריאת המים מתי שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין,
היתה ,הא למדת שקדמו המים לארץ .ועוד ,ראה שאין העולם מתקיים ,הקדים מדת
שהשמים מאש ומים נבראו ,על־כרחך לא רחמים ושתפה למדת הדין ,והיינו דכתיב
לימד המקרא בסדר המוקדמים והמאוחרים )לקמן ב ,ד( 'ביום עשות ה' אלהים ארץ
ושמים': כלום :ברא אלהים .ולא נאמר ברא ה',
אהים .אמר הכתוב בבריאת העול ּ¨ב ¨רא ¡ ¦ מכ שמביא הכתוב את מציאות המי א
ולא
לשו' אלהי ,'המרמזת על מידת הדיֹ ְ , מתי
היַ ָ ריאת ַ ַ ִהקרא ְ ִ ַ ה ַ ִ ְ ָ עדיֹ לא ִ ָ שֲ ַ ִ
רא ה' כט שזהו הש הרומז למידת נאמר ָ ָ
ֱֶ ַ היתה ,כלומר ,לא הוזכרה כלל בריאת המי כו, ְָָ
מחבה לפני
עלה ְ ַ ֲ ָ ָ חה ָ ָ
הרחמי ,לפי ֶ ַ ְ ִ ָ הי
דמִ ַ ַ
למד יש ל ללמוד מכְ ָ ֶ ָהא ָ ַ ְ ָ
הי ,ולכ מת ַ ִלבראתַ ִ ְ הקדוש ברו הוא ִ ְ ֹ אר ,ולא הוזכרו בפסוקי אלא ִלבריאת ה ָ ֶ
כא ,בעני תחילת הבריאה נכתב ש הדברי שנבראו לאחר בריאת השמי
ראה הקדוש ברו 'אלהי 'ל ,א לאחר מכָ ָ והאר כזְ .ועד ראיה לכ שהמי קדמוֶ ,הרי
מתק] יכול להתקיי[ העלֵ ַ ְ ִ איָ ָ הוא ֶ ֵ נברא כח .ולכ א מיְ ְ ִ
מאִ ַ המי עצמֵ ֵ ַ ָ ִַ
ופ
רחמיָ ְ ִ ְ מת ַ ֲ ִ הקיַ ִ במידת הדי ,ו ִ ְ ִ ללא הדוחק שבלשו הפסוק ,ג מתו תוכ
כתיב וזהו הטע למה והיינִ ְ ִ
היְ ַ ְ ,
למת ַ ִ
ְִַ הפסוק מוכח שאי כוונתו לומר שבתחילה ברא
אלהי
שנכתב )לקמ ב ,ד( ְ'יֲ עת ה' ֱ ֹ ִ על־רח אתהה' את השמי ואת האר ,ו ַ ָ ְ ָ
ומי ,'הרי שמתייחסת בריאת העול ארִ ָ ָ ְ
ֶֶ סדר הנבראי הקרא ְ ֵ ֶ ליד ַ ִ ְ ָ אומר ש ֹלא ִ ֵ
לשני השמות' ,ה' אלהי ,'ללמד ששית ה' והמאחריְ ל ,אלא בא הכתוב הקמיִ ָ ֻ ְ ַ ְ
ְִַָֻ
את המידות ,וא הקדי את מידת הרחמי לומר רק שבתחילת בריאת העול ,כיו שהיה
הרמוזה בש ה' ,למידת הדי הרמוזה בש חוש ,אמר ה' 'יהי אור' ,וזהו ביאור הכתוב
אלהי: לפי פשוטו:
הערות וציונים
כו .לשו' מתי היתה' אינה בדוקא ,אלא כיו שא היה מזכיר את בריאת היה מזכיר ג מתי נבראו ,כמו בשאר
הדברי ,כתב רש"י לשו זו ,ועיקר הקושיא היא מכ שלא הוזכרה בריאת כלל .רא" .כז .רא" .כח .כמבואר
במסכת חגיגה )יב .(.רא" .כט .הרא" ביאר שכוונת רש"י שיכתב ג ש ה' ,כלומר 'ה' אלהי ,'א אי להקשות
שיכתב רק ש ה' ,שהרי ג על כ נית להקשות מהאמור להל' ביו עשות ה' אלהי אר ושמי .'אמנ בנחלת
יעקב ביאר שקושיית רש"י היא שיכתב רק ש ה' ,שזהו ש העצ ,ולא ש אלהי שהוא תוארו כשופט ,שהרי
קוד הבריאה לא היה את מי לשפוט באר .ל .ויש ללמוד מכ שזו צורת הבריאה הראויה ,ולכ אשרי האד שיכול
לעמוד בכ ,ואינו צרי למידת הרחמי .גור אריה.
אונקלוס בראשית א בראשית ו
˘§ ּ ©
ﬠלŒפ´¥ני ובּ ‰ו §ו −ח¤ׁ Ÿ
˙ּ ‰וŸ ½ ¨ Æ
˙Ÿ ¸ ‰ ‰י ¨¬
¨« §
יום ראשון
§¨§ ¨ ¥
וריקניא, ¨§¨
צדיא ¨£
הות
© ּ¥
אפי ©על וחשוֹ ¨כא
©ׁ £
ורו ¨חא ¦מן ¨ ¢
קדם §תהוֹ ¨מאּ § , רחפ˙ ©ﬠלŒ ‰ום §ו ´ר ּו ©ח ¡‡‰¦½ ים §מ© ¤− ¤ §˙ ® …
אפי ©מ ּ¨יא:
מנבא ©על © ּ¥
יי § © § ¨
§¨
‡מר ¡‡‰− ¦ ים §י ¦´‰י ‰מ ¦ים :ג ©ו ּ¬י¤ Ÿ ּ §פ¬¥ני © ּ¨ «
יהי §נהוֹ ¨רא,
יי § ¥
ואמר § ¨
ג ©© £
וחזא § ¨
יי והוה §נהוֹ ¨רא :ד © ¨ £
© ¨£ וי‰י‡Œור :ד ©ו© ּי§ ר‡ ¡‡‰²¦ ים ‡ור © «§ ¦ « … ®…
רש"י
)ב( תהו ובהו' .תהו' לשון תמה ושממון ,באויר ומרחף על פני המים ברוח פיו של
שאדם תוהה ומשתומם על 'בהו' שבה :תהו .הקדוש־ברוך־הוא ובמאמרו ,כיונה המרחפת
אשטורדישו"ן בלעז :בהו .לשון ריקות וצדו :על הקן .אקובטי"ר בלעז) :ד( וירא אלהים
על פני תהום .על פני המים שעל הארץ :את האור כי טוב ויבדל .אף בזה אנו
ורוח אלהים מרחפת .כסא־הכבוד עומד צריכין לדברי אגדה ,ראהו שאינו כדאי
אויר
עמד ַ ֲ ִ ומ ,המכונה 'רוח אלהי 'לה כיו שהוא ֵ מָ ִ ְ 'ה 'זו ְלַ ֵ תה ּו ¨ Ÿ
ובה ּוֹ . )ב( Ÿ
הד־ רח ִיו ֶל ַ ָ היַ ְ
ני ַ ַ ִ
מרחַ על ְ ֵ
אד שהיה רואה את האר באותו זמ לא היה ְ ַ ֵ ֶ ָָ
ה.
המרחפת ַעל ַ ֵ ינה ַ ְ ַ ֶ ֶ לבָ :ר־הא ְ ַ ֲ ָ
במאמרָ ְ , 'ה] 'ריקנות[ ֶ ָ ממַ על ֹ
הה ִ ְ ֵ ֶ
לע"ז:
אקובטי"ר ְ ַ ַ לע"ז:
תה ּו .אשטורדישו"ַ ַ ְ Ÿ
בדל.אהים ¤את ¨האוֹ ר ּ¦כי טוֹ ב ©ויּ© § ּ¥ )ד( ©ויּ© §רא ¡ ¦ וצד ריקנות ושממה :
לג ּ Ÿבה ּוְ .לֵ ריקת ְ ָ
כמו בלשו' בראשית' האמורה לעיל )פסוק א(, ©על ּ§פ ¥ני §תהוֹ ם .אי הכוונה לחוש השורר על פני
ַאְ פסוק ֶזה אי הפירוש כפשוטו שהוצר המי שתחת האר ,המכוני' תהו ,'שהרי
ה' להבדיל את האור מהחוש ,שהרי אור מקו זה נשאר חשו ג לאחר שנברא העול לד,
וחוש אינ יכולי להתערב זה בזה ואי צור הי המרובי
ני ַ ַ ִ
אלא 'על פני תהו 'היינו ַעל ְ ֵ
אדה,
לדברי ַ ָ ָ
צריכיֵ ְ ִ ְ
להפריד לו ,ולכָ אנִ ִ ְ האר ,שבאותו זמ היה עליה חוש: על ָ ָ ֶ
ֶַ
דאי
אינַ ְ
ראה אלהי לאור ֶ ֵ שכ אמרוָ ָ , א־הבד של ה',
מרחפת .זהו ִ ֵ ַ ָ אהים § © ¤ ¤
§ור ּו ©ח ¡ ¦
הערות וציונים
לא .א על פי שבאותו זמ לא היה אד בעול ,וג א היה אד נברא אז ורואה את השממו לא היה תמה על כ,
שהרי לא ראה מעול דבר אחר ,מכל מקו כיו שנכתבה התורה על ידי משה רבינו ,נכתבה לשו זו ,שאילו היה אד
מאותו דור רואה את האר בזמ שנבראה ,היה משתומ על הריקנות והשממה שבה .באר בשדה .לב .ונמצא ש'תוהו'
ו'בוהו' אלו מילי נרדפות ,המתארות ריקנות ושממה עצומי ביותר ,אלא שלשו' תוהו' מתארת את מה שמרגיש האד
הה זו .רא" ,גור אריה .לג .לשו' צדו' היא על פי תרגו
הרואה שממה עצומה שכזו ,והשממה עצמה קרויה על שָ ִ ְ
וריקניא' .לד .גור אריה .ועוד ,שאי מקו זה נקרא 'פני תהו ,'אלא 'תהו ,'והיה
צדיא ְ ֵ ַ ְ ָ
הות ָ ְ ָ
'וארעא ֲ ַ
אונקלוס ,שכתב ְ ַ ְ ָ
ראוי לומר 'וחוש על התהו .'לה .רא" ,גור אריה .לו .רא" .אמנ הרע"ב פירש שהוקשה לרש"י שהרי נאמר קוד
לכ) פסוק ב( 'וחוש על פני תהו ,'ואחר כ נאמר )פסוק ג( 'ויהי אור' ,הרי שהיתה הפרדה בי החוש ובי האור ,ותיר
ז בראשית א בראשית אונקלוס
ב„ּ´ ל ¡‡‰¦½ ים יŒטוב ©ו ּ©י § ¥
‡˙‡‰Œו−ר ּ¦כ ® …
… ¨ ¤
יום ראשון
¨טב ¥£
ארי §נהוֹ ¨רא ̈ית
יי ּ¥בין §נהוֹ ¨רא
§ואפריש § ¨
© §ׁ ¥
˘: ‰ח¤ׁ Ÿ
© « בין ּו ¬¥ ‡‰ו−ר
¨ … בין ּ¬¥ חשוֹ ¨כא :ה ּו § ¨
קרא ּו ¥בין ׁ £
˘לח¤ׁ Ÿ
ל‡ור… ½ Æיום §ו © − ה ©ו ּ¦י §˜¨¸ר‡ ¡‡‰³¦ ים | ¨ … §¨ ¨
יממא לנהוֹ ¨רא
¦§ §¨
יי
קרא ¨ § ¥
ליליא, §ולחשוֹ ¨כא § ¨
©ׁ £
וי‰יŒב˜ר
וי‰יŒﬠרב © «§ ¦ ¤ Ÿ − ליל¤¬¤ ¦ «§ © ‰¨˜´¨ר‡ ¨® § ¨ והוה § ©
צפר, רמש © ¨ £
והוה § © ׁ
© ¨£
‡מר ¡‡‰¦½ ים ‡ח„ :פ ו ©ו ּ´י¤ Ÿ ¬ …יום « ¨ ¤ §¨
יי ©© £
ואמר ו ©חד: יוֹ ם
רש"י
להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים לעתיד וקבע לזה תחומו ביום ,ולזה תחומו בלילה:
לבא .ולפי פשוטו כך פרשהו ,ראהו כי טוב )ה( יום אחד .לפי סדר לשון הפרשה היה לו
ואין נאה לו ולחשך שיהיו משתמשין בערבוביא ,לכתוב 'יום ראשון' ,כמו שכתוב בשאר הימים
אור ולפעמי היה חוש ללא סדר וזמ רעי ,אלא רק הצדיקי להִ ָ ְ ְִ ְ ֵַ
נאה
ואיֶ ָ
ראה אלהי לאור ִי טב ְ ֵ קבוע מא ,וָ ָ הנקראי' טוב' לזְ ,ולכ לאחר שבעת ימי
ערביא ,וללא
מיָ ְ ְ ִ ְ
היִ ְ ַ ְ ִ לֶ ֹ ַ ְ
ולחְ ִ ֶ ליקי
הביל מהרשעי לשומרו ַ ַ ִ ִבראשית לח ִ ְ ִ
לזה ]לאור[ שיהא ְחמ גבולו וקבע ָ ֶ
סדרַ ָ ְ , לבא ,ונמצא שההבדלה 'בי האור ובי לעתיד ָ ֹ
ֶָ ִ
ולזה ]לחוש [שיהא וזמנו לשמש תמיד ֶַ ָ ְ , החוש 'היינו בי' בעלי האור' ,שה הצדיקי,
ְחמ רק ַ ַ ְ ָ
ילה: לבי' בעלי חש ,'שה הרשעי לט.
הרה ,בהסדר ְלָ ָ ָ ַ לפי ֵ ֶ
אחדִ ְ . )ה( יוֹ ם ¨ ¤ לפי ְט, ְוא תרצה לפרש את הפסוק ְ ִ
לכבהיה לְ ִ נמני ימי הבריאה בזה אחר זהָ ָ , שתתפרש לשו ההבדלה 'בי האור ובי החוש'
המי
אר ַ ָ ִ
תב ִ ְ ָ
'יִ רא 'מבְ ,מָ ֶ רה ,שבתחילה לפעמי היה כמשמעה מֵ ְ ָ ָ ,
הערות וציונים
שלשו' ויבדל' היא על ההבדלה של האור לצדיקי לעתיד לבוא .ופירש עוד ,שבכל הבריאה נאמר 'וירא אלהי כי טוב'
בסיו בריאתו של כל דבר ,ואילו כא נאמר 'כי טוב' באמצע העני ,לפני הבדלת האור מהחש .ועל כ תיר רש"י שכא
לא נית לכתוב 'כי טוב' לאחר ההבדלה ,שהרי אדרבה ,על ידי ההבדלה נגנז האור הטוב לעתיד לבוא ,ולכ כתב זאת כא,
לפני ההבדלה .ובגור אריה פירש שהוקשה לרש"י שמלשו הפסוק משמע שבגלל שראה אלהי את האור כי טוב לכ
הבדילו ,ומדוע תלויי הדברי זה בזה ,ועל כ תיר רש"י שכיו שאי הרשעי ראויי לאור הטוב הזה ,גנזו לצדיקי.
ובנחלת יעקב פירש שהוקשה לרש"י שהרי לא נעשתה ההבדלה בי יו ללילה אלא ביו הרביעי כשנתלו המאורות ,ונקבע
ציק ִי טב' )ישעיהו ג י( .רא" .לח .כ פירש רש"י להל אור החמה ליו ואור הלבנה ללילה .לז .כמו שנאמר ִ ְ
'אמרִ ַ
)פסוק יד( .לט .רא" .מ .רא" .מא .רא" .מב .א שבאותו זמ עדיי לא היו שאר הימי ,ואילו לשו' ראשו'
שייכת רק בדבר שיש אחריו שני ,מכל מקו הוקשה לרש"י כיו שבזמ כתיבת התורה על ידי משה רבינו כבר היו כל
הימי ,היה נית לכתוב 'יו ראשו 'והיינו ראשו לששת ימי בראשית ,שכבר היו .רא" ,גור אריה .ובדברי דוד תיר
שאפילו בזמ הבריאה נית לקרותו 'ראשו ,'כיו שגלוי וידוע לפני ה' שעתידי לבוא ימי נוספי.
אונקלוס בראשית א בראשית ח
ב„ּ½ יל
וי‰י ©מ § ¦
‰מ® ¦ים ¦ ¦´
˙ו¨ּ ©
יﬠ ּ§ב ´ …
ר˜ ©
§י ¦¬‰י ¨ ¦−
יום ראשון
ּ¦ב § ¦ ּ
מציעות § ¦ ¨
רקיעא §¥
יהי
© §ׁ ¥
מפריש ¦ ¥
ויהי ©מ ּ¨יא
רש"י
'שני' 'שלישי' 'רביעי' ,למה כתב 'אחד'? לפי הוא באמרו 'יהי רקיע' .וזהו שכתוב 'עמודי
שהיה הקדוש־ברוך־הוא יחיד בעולמו ,שלא שמים ירופפו' )איוב כו ,יא( כל יום ראשון ,ובשני
נבראו המלאכים עד יום שני .כך מפורש 'יתמהו מגערתו' )שם( ,כאדם שמשתומם
בבראשית רבה) :ו( יהי רקיע .יתחזק הרקיע .ועומד מגערת המאיים עליו :בתוך המים.
שאף־על־פי שנבראו שמים ביום הראשון עדיין באמצע המים .שיש הפרש בין מים העליונים
לחים היו ,וקרשו בשני מגערת הקדוש־ברוך־ לרקיע כמו בין הרקיע למים שעל הארץ.
)איוב כו ,יא( מיָ ְ
ירפפ' 'עדי ָ ַ ִ
תב ַ ֵֶָ תב 'יו
לה ָ ַ
'רביעי' ,ו ָ ָ
'ליי' ְ ִ ִ
'ני' ְ ִ ִ ִֵ
ביו
והיינו שהיו רופפיָ ל יִ ראַ , לפי ֶבא הכתוב לרמוז שבאותו אחד'? מג .היינו ְ ִ
ֶָ
'יתמה
ני התקיי האמור בהמש הפסוק ִ ְ ְ הֵ ִ א
עלמֹ ֶ ,
יחיד ְ ָהד־ר־הא ָ ִ
ָ היה ַ ָ
זמָ ָ
מערת) 'ש ,(והיינו שהתחזקוָ ָ ְ ,
אד ִ ֲַָ מפר
ניָ ְ ָ .
הלאכיַ עד יִ ֵ
נבראִ ָ ְ ַ ַ
ְְִ
ועמד נבהל ונעצר במקומו מֵ ְ
ִֶ ְ ֵ בראית ַ ָ
רה )ג ח(: ִ ְֵ ִ
עליו:
המאָ ָ
מערת ַ ְ ַ ֵ
ִ ֲַַ רקיע .אי הכוונה שעד עתה לא היה יהי ¨ ¦ ©
)ו( § ¦
המ ¦ים .אי אפשר לפרש שהיה הרקיע §ּבתוֹ ¨ּ © הרקיע.
יתחק ָ ָ ִ ַ
רקיע כלל ,אלא כאילו נאמר ִ ְ ַ ֵ
בתו המי ממש ,שהרי מבואר להל) פסוק ז( מי כבר ַ בראִ ַ ָ
א־על־י ֶ ִ ְ ְ
ֶַ ַ ִ
שהמי העליוני ה' מעל הרקיע' מו ,אלא כוונת הרא כמו שהתפרש לעיל )פסוק א( ִָ
הי ,כלומר, אמצע ַ ַ ִ
הכתוב שנית הרקיע ְ ֶ ְ ַ שבראשית בריאת השמי והאר אמר ה' יהי
שהובדלו המי העליוני מהתחתוני באופ אור ,וכיו שנברא האור ביו הראשו בהכרח
העליניְ לבי
מיִ ְ ֶ ָ הפר מרחק ֵי ה ַ ִ ֵ ְ ֶ ֵֶ שג השמי והאר המוזכרי ש נבראו
הרקיע
רקיע שתחתְ ,מ ההפרש שיש ֵיַ ִ ָ ָ הָ ִ ַ לחי רפויי מה ָהי, עדיִ ַ
באותו יו מדִ ַ ֲ ,
האר ,שהרקיע עומד באמצע על ָ ָ ֶ
יַ ֶ ְלבי ה ַ ִ מערת
ני ִ ַ ֲ ַ
וקר התקשו והתחזקו ַיו ה ֵ ִ ְְָ
המרחק שנעשה בי המי התחתוני לעליוני, רקיע'ֶ ְ .וזה
'יהי ָ ִ ַ
אמרִ ְ
הד־ר־הא ְ ָ ְ
ָ ַָ
הערות וציונים
מג .ואחרי שנכתב 'יו אחד' ,היה ראוי לומר לאחר מכ' שני ימי 'ו'שלשה ימי ,'ולא 'יו שני' ו'יו שלישי' .מהרש"ל.
מד .רא" ,וביאר ,שהרי פירש רש"י לעיל את הפסוק הראשו כאילו נאמר בראשית ברוא אלהי את השמי ואת האר
וגו' ויאמר אלהי יהי אור ,וכיו שלא נאמר שנברא האור 'קוד בריאת 'של השמי והאר ,אלא 'בתחילת בריאת 'של
השמי והאר ,בהכרח שבזמ שנברא האור כבר היו השמי והאר קיימי .וכעי זה כתב הרע"ב .מה .רא" ,על פי
מדרש רבה .מו .גור אריה ,והוסי שאי לפרש שהדיוק של רש"י הוא מלשו' בתו ,'שהרי נאמר ג) שמות יד כט( 'ובני
ישראל הלכו ביבשה בתו הי ,'ואי הכוונה שהיו באמצע הי אלא שהיו בתו המי ממש .אמנ כיו שכא אי אפשר
לפרש שהיה הרקיע בתו המי ממש ,יש לפרש שהיה באמצע.
ט בראשית א בראשית אונקלוס
למ ¦ים :ז ©ו© ּי´ ©ﬠ˘ׂ ¡‡‰¦ ים» מ ¦ים ¨ ¨ « בין ©− ּ¬¥
יום ראשון
למ ּ¨יא :ז © © £
ועבד ּ¥בין ©מ ּ¨יא § ©
רקיעא § © § ׁ ¥
ואפריש יי ¨ית § ¦ ¨
§¨
˘רƉמ ¦ים¤ׁ ‡£ Æב„ּ Àל ּ³¥בין © ּ¸©‡˙‰Œר˜יﬠ¼ ©ו ּ©י § ¥
© ¼¦ ¨ « ¨ ¤ מל ©רע
§דּ ¦ ּ§ ©מ ּ¨יא ּ¥בין
− ‰מ ¦ים ˘¤ׁ ‡£ר בין © ּ½© לר˜יﬠ ּו ´¥
˙ ©ח˙ ¨ « ¨ ¦½ © ¦מ ּ©´ לרקיעא ּו ¥בין ©מ ּ¨יא §דּ © ¥
מעל ¦§ ¦ ¨
¥כן: © ¨£
והוה ¦§ ¦ ¨
לרקיעא
וי‰יŒכן :ח ©ו ¦ּי § ¨
˜ר‡ לר˜יﬠ © §« ¦ «¥ ﬠל ¨ « ¨ ¦® © ¥מ ©´
רש"י
הא למדת שהם תלוים במאמרו של מלך :נאמר ,אלא 'מעל לרקיע' ,לפי שהן תלויין
)ז( ויעש אלהים את הרקיע .תקנו על באויר .ומפני מה לא נאמר 'כי טוב' ביום שני?
עמדו ,והיא עשייתו ,כמו ועשתה את צפרניה לפי שלא נגמרה מלאכת המים עד יום שלישי,
)דברים כא ,יב( :מעל לרקיע' .על הרקיע' לא והרי התחיל בה בשני ,ודבר שלא נגמר אינו
נאמר כא ,שאז היתה המשמעות שהמי ֱֶ ַ ה
למד ויש ל ללמוד מכֵ ֶ
ָהא ָ ַ ְ ָ
אא 'המי אשר נמצאי על גבי הרקיע ממשָ ֶ , ]המי העליוני [אינ עומדי ומונחי על
לרקיע' ,כלומר ,הנמצאי בגובה האויר מעל ָָ ִ ֵַַ לי באוירְ ,ציווי
הרקיע ממש ,אלא ְ ִ
ה אות מי אינ לפי ֶ ֵשמעל הרקיעִ ְ , מל:
מאמרֶ ל ֶ ֶ
ֲַָ
אויר.
לייִ ֲ ָ
מונחי על גבי הרקיע ,אלא ְ ִ הרקיע .כיו שהתבאר אהים ¤את ¨ ¨ ¦ ©)ז( ©ויּ© ©עשׂ ¡ ¦
ְוכיו שהתבאר שהיה ביו השני מעשה חשוב שהרקיע נברא כבר ביו הראשו מז ,יש לפרש
של העמדת המי מעל הרקיע ותליית והיאעמדִ ְ ,נַ על ָ ְ את לשו' ויעש' ש ִ ְ
נאמר ִ'י טב' מני ָמה ֹלא ֶ ֱ ַ
באויר מט ,קשה ִ ְ ֵ 'עתְ ,'מ שנאמר לגבי הפעולה המכונה ֲ ִ ָ
לפי
ני על מלאכה זו? התשובה לכִ ְ , ְיִ ֵ ועתה
אשת יפת תואר הנלקחת במלחמה ְ ָ ְ ָ
ליי,
היַ עד יִ ִ ְ מלאכת ַ ַ ִ
נגמרה ְ ֶ ֶ
א ִ ְ ְ ָ
ֶ ֹ צרניה )דברי כא ,יב( ,שאי הכוונה ֶאת ִ ָ ְ ֶ ָ
והרי
שבו נקוו המי התחתוני למקו אחד נֵ ֲ ַ , שתעשה אות יש מאי ,אלא שתתקנ בכ
ני ולא התחיל ָ] במלאכת המיַ [יו ה ֵ ִ ְִִ שתגדל אות מח:
נגמר תיקונו ֵאינא ִ ְ ָ
בר ֶ ֹסיימה בו ביוְ ,וכל ָ ָ הרקיע' ֹלא
'על ָ ָ ִ ַ
לרקיע .לשו המי אשר ַ מעל ¨ ¨ ¦ ©©¥
הערות וציונים
מז .רא" .ובבאר בשדה כתב שכוונת רש"י ליישב את הקושיא על כ שנאמרה כא לשו' עשיה' ,ואילו במקו אחר נאמר
נע) 'תהילי לג ו( ,הרי שנבראו בדיבור בלבד .ולכ פירש שאכ נבראו בדיבור ביו הראשו ,ועתה שהתחזקו
מיֲ ַ
'דבר ה' ָ ַ ִ
ְִַ
נאמר בה לשו עשיה .מח .רש"י ש .וא שש פירש רש"י שעושה כ דר ניוול כדי שתתגנה עליו ,היינו שלגבי
האשה זו דר ניוול ,א לגבי הצפרניי עצמ זו דר תיקו .רא" .אמנ בגור אריה כתב שהרי נחלקו רבי אליעזר ורבי
עקיבא )יבמות מח (.הא' עשתה' היינו שתתקנ ותקצצ ,או שתגדל ,וא שרש"י ש פירש כרבי עקיבא שתגדל ,כא
הביא ראיה משיטת רבי אליעזר שתקצצ] כיו שא רבי עקיבא מודה שלשו' עשתה' נכו ג לפירוש זה ,ונחלק עליו
מטע אחר ,כמבואר ש .[מט .גור אריה ,דברי דוד .נ .רא".
אונקלוס בראשית א בראשית י
יﬠ ׁ¨˘ ¨מ® ¦ים © «§ ¦ ¤¬¤
וי‰יŒﬠרב לר˜ ©¡‡‰²¦ ים ¨ « ¨ ¦−
יום ראשון
¦§ ¦ ¨
לרקיעא §¨
יי
קראח ּו § ¨
רמש © ¨ £
והוה ׁ§ש ©מ ּ¨יא¨ £ © ,
והוה § © ׁ
ואמרנין :ט © © £צפר ,יוֹ ם ּ¦ת § ¨
§©
וי‰יŒב˜ר ¬ …יום ׁ« ¦ ˘¥ני :פ ט ©ו ּ´י¤ Ÿ
‡מר © «§ ¦ ¤ Ÿ −
©מ ּ¨יא נש ּוןיתכ § ׁ
¦ § ּ© §¨
יי שּׁמ ¦יםÆ
˙ ©ח˙ ©©¸ ¨ ‰ ‰מ ¦ים ¦מ ּ©³
י˜ ¸ו ּו © ּ©¹ ¡‡‰¦À ים ¦ ּ¨
מתחוֹ ת ׁ§ש ©מ ּ¨יא § © § ¨
לאתרא ¦ ּ§
יב ׁ§ש ּ¨תא,
© ּ© § ¦ § ¥£
ותתחזי ©חד
˘‰©ּ ‰© −י ּ¨ב ׁ¨®
˙ר‡‰
‡ח„ §ו ¤ ¨ «¥ ˜ום ¨½ ¤ ‡לŒמ ´ …
¨ ¤
קרא § ¨
יי ּו § ¨ י והוה ¥כן:
© ¨£ ˜ר‡ ¡‡‰³¦ ים | ©ל ּ©י ּ¨ב ׁ¨˘Æ‰ וי‰יŒכן :י ©ו ¦ּי § ¨¸
© «§ ¦ «¥
רש"י
במלואו וטובו ,ובשלישי שנגמרה מלאכת המים לרקיע שמים .שא מים ,שם מים ,אש ומים,
והתחיל מלאכה אחרת וגמרה ,כפל בו 'כי טוב' שערבן זה בזה ועשה מהם שמים) :ט( יקוו
שני פעמים ,אחד לגמר מלאכת יום השני ,המים .שטוחין היו על פני כל הארץ והקוום
ואחד לגמר מלאכת היום) :ח( ויקרא אלהים באוקינוס ,הוא הים הגדול שבכל הימים:
מרמזת על ענינו של הרקיע בכמה דרכי נב ,א. מאְ וטב ,ואי לומר עליו 'כי טוב'ְ .ולכ רק ְִ
מי ,'כי הרקיע נושא את הענני ע מי 'א ַ ִ ָ הי על ידימלאכת ַ ַ ִ
גמרה ְ ֶ ֶ ליי ֶ ִ ְ ְ ָ
ַיו ה ְ ִ ִ
מי ,'כי מעל הרקיע יש 'ִ ַ הגשמי שבה נג ,בָ . מלאכה
התחיל ְ ָ ָ
הקוויית למקו אחד ,בנוס לכִ ְ ִ
ערב
מי ,'כיוָ ְ ֵ ֶ
'אִ ַ את המי העליוני נד ,גֵ . ני
פל את הלשו'ִ י טב' ְ ֵ גמרַ ָ ,
אחרת ְ ָ ָ ַ ֶֶ
מי נה:
מה את ה ָ ַ ִ ועה ֵ ֶזהָ ָ ְ ,
ה' לאש ולמיֶ זה ָ ֶ הני בעני המי,
מלאכת יִ ֵ ַ לגמר ְ ֶ ֶ אחד ִ ְ ַ
עמיָ ֶ , ְִָ
טחיָ הי המי שבארַ על המ ¦יםִ ְ . יקו ּו © ּ©
)ט( ¦ ּ¨ העמדת המי העליוני באויר והקוויית המי
האר ולכ לא נראתה היבשה ני ָל כדור ָ ָ ֶ ְֵ מלאכת ַה
לגמר ְ ֶ ֶואחד ִ ְ ַ
התחתוני למקו אחדָ ֶ ְ ,
הקו כינס ה' בשו מקו ,בציווי זה ִ ְ ָ השלישי עצמו ,שנבראו בו העצי והעשבי נא:
הי:
כל ַ ַ ִ
הדל ֶ ְ ָ הָ ַ אקינס נו ,שהא ַ ָ ָ ְָ מים .לשו' שמי' ש¨ ¦ לרקיע ׁ¨
אהים ¨ ¨ ¦ © קרא ¡ ¦ ויּ § ¨
)ח( © ¦
הערות וציונים
נא .ומכל מקו לא נאמר ביו השני 'כי טוב' על קרישת וחיזוק השמי ,כיו שאי זה אלא 'גמר מלאכה' ,שאי לומר עבורו בלבד
'כי טוב' ,בשונה מהיקוות המי למקו אחד שזו מלאכה ממש ,ועל זה נאמר 'כי טוב' .רא" .נב .כלומר ,א שבתחילת הפרשה
הוזכרו ה'שמי ,'היה מקו לומר שזהו ש העצ שלה ,א כא שנאמר 'ויקרא אלהי לרקיע שמי ,'הרי ש'שמי 'הוא ש תואר
לרקיע ,ולכ יש צור לפרש כיצד לשו' שמי 'מתפרשת על הרקיע .שפתי חכמי .ובמשכיל לדוד ביאר שהוקשה לרש"י שהרי
'רקיע' הוא לשו יחיד ,ומדוע נקרא 'שמי 'שמשמעותו לשו רבי ,ולכ ביאר שיסוד הש הוא משרש 'מי ,'שאי זו לשו רבי.
נג .פירוש מהרז"ו על מדרש רבה .אמנ בלבוש האורה כתב שהכוונה למי העליוני שמעל לרקיע ,שכיו שהמרחק בינ לבי הרקיע
הוא קבוע ,הרי זה כאילו ה נישאי על גבי הרקיע ,שיהיו רחוקי ממנו בשיעור הקבוע לה .נד .מהרש"א )חגיגה יב .(.נה .א
שאי בתיבת 'שמי 'את האות אל" ,הרי הניקוד של השי" בקמ מחשיב זאת כאילו יש אל" אחריה .רא" .וא שבתיבת 'אש'
קודמת האות אל" לאות שי" ,כיו שהדרשה היא שהאש והמי מעורבי ,א האותיות של המילה א"ש מעורבות ומהופכות בסדר.
דברי דוד .נו .וכ בשאר הימי שבעול ,וקרא בש' אוקינוס' כיו שכול בטלי אצל האוקינוס ,לרוב גודלו .רא".
יא בראשית א בראשית אונקלוס
ימים˜ר‡ © ּ¦® ‰מ¦−ים ¨ ¨´ ˜ו©ּ © ‰
למ § ¬¥‡רּ ıו § ¦½¤ ¤
יום ראשון
ארעא ּו § ¥
לבית ליב ׁ§ש ּ¨תא © § ¨
§ © ּ©
יממי נישת ©מ ּ¨יא § ¨
קרא © § ¥ ּ§כ ©ׁ ¥
יŒטוב :יא ©ו ּ´י¤ Ÿ
‡מר ©ו© ּי¬ §ר‡ ¡‡‰− ¦ ים ּ¦כ « … ¨טב: ¥£
ארי §¨
יי ©¨£
וחזא
‡‰ר¥ ‡˘¤ׁ Àּ„¤ Æıﬠ˘ׂ ¤ב˘‡ ¨ ¸¨ ¤˙ §„ ׁ³¥
¡‡‰¦À ים ּ© « דאית © § ¨
ארעא יי ּ©ת § ¥
ואמר § ¨
יא © © £
רש"י
)י( קרא ימים .והלא ים אחד הוא ,אלא אינו הארץ' ,שמיני דשאין מחולקין כל אחד לעצמו
דומה טעם דג העולה מן הים בעכו לטעם דג נקרא 'עשב פלוני' ,ואין לשון למדבר לומר
העולה מן הים באספמיא) :יא( תדשא הארץ 'דשא פלוני' ,שלשון 'דשא' הוא לבישת הארץ
דשא עשב .לא דשא לשון עשב ולא עשב לשון בעשבים כשהיא מתמלאת בדשאים :תדשא
דשא ,ולא היה לשון המקרא לומר 'תעשיב הארץ .תתמלא ותתכסה לבוש עשבים.
מחקי זה מזה למיני איִ ָ ֻ ְ יני ה ְ ָ ִ
לפי ֶ ִ ֵ ימים .יש לתמוה על תיבת 'ימי,' קרא © ּ¦ )י( ¨ ¨
לני',
'עב ְ ִ נקרא ֵ ֶ לעצמָ ְ ִ אחד ְ ַ ְ שוני ,שָל ֶ ָ אחד הא ,שהרי והלא ָיָ ֶ
שהיא לשו רביֹ ֲ ַ ,
ונמצא ש'עשב' הוא כינוי לכל סוג של עשב בפני כל המי שבעול מחוברי זה לזה ונחשבי
למר אילמדר ַעצמו ,לעומת זאת ֵאיָ לֵ ַ ְ ַ אא כתבה התורה לשו' ימי' כי אחד נזָ ֶ .
'א'
ֶ ֶ לני' ,כיוְ ֶ 'א ְ ִ אד יכול לומר ֶ ֶ מה
כיו שאינ דומי זה לזה ,שהרי ֵאינֶ
אינה כינוי לכל מי בפני עצמו ,אלא הא כינוי הְ סמו לעיר ַע, העלה ִמָ ַ טעָ ג ָ ֶ ַַ
היא
עביִ ֶ ְ ,
האר כולה ָ ֲ ָ ִ לבית ָ ָ ֶ כללי ל ְ ִ ַ הְ סמו למדינת העלה ִמָ ַ לטעָ ג ָ ֶ ְַַ
דאי ,והיינו במיני עשבי שוני, מתמאת ִ ְ ָ ִִ ְֵַ אסמיא ,שהוא משובח יותר נח ,וכאילו בא כל ַ ְ ַ ְָ
נמצא ש'עשב' הוא כינוי למי פרטי ,ושייכת לשו דג מי אחר ,ולכ מכוני המקומות הללו
זו ג על גבעול או שורש בודד של עשב מסוי, 'ימי ,'בלשו רבי:
ואילו 'דשא' הוא כינוי כללי למקו גדול של עשׂ ב .כתבה התורה שא ¤ ¥ הארץ ּ¤ד ׁ¤
דשא ¨ ¨ ¤ )יא( ּ©ת § ׁ¥
אדמה המכוסה בעשבי ,א שה ממיני ג' דשא' וג' עשב' ,כיו שאי אלו מילי
פרטיי השוני זה מזה .וביאור הכתוב כ הוא, נרדפות המתארות דבר אחד ,ולכ לא נאמר
'תדשא האר ,'תתמלא האר ב'דשא עשב', 'תעשיב האר עשב' או 'תדשא האר דשא' נט,
בדשא המורכב ממיני עשבי שוני: ולא
'עב'ֹ ְ ,
א משמעותו כ ְלֶ ֵ כיו ש ֹלא ֶ ֶ
ותתה
תמא ְ ִ ְ ַ ֶ
הארץ .כלומרֵ ַ ְ ִ , דשא ¨ ¨ ¤ ּ©ת § ׁ¥ היה ְלולא ָ ָ
'א'ֹ ְ ,
עב משמעותו כ ְלֶ ֶ ֵֶ
עבי ,וכמו שהתבאר ש'דשא' הוא ְלב של ֲ ָ ִ למר לא היה מתאי שתכתוב התורה הקרא ַ ַ ִ ְָ
כינוי למקו גדול המכוסה בעשבי שוני. האר ,'שאז היה נשמע שהכל מי אחד, 'עיב ָ ָ ֶ ֲַ ִ
הערות וציונים
נט .שפתי חכמי. נח .נחלת יעקב עפ"י מדרש רבה )שמות ט ו(. נז .רא".
אונקלוס בראשית א בראשית יב
ע˘ׂ§ּ ‰ ¤פ ¦ריÆ ﬠ§ ּ ıפ ¦ºרי Ÿ ³ זרע ´¥ זריﬠ ½©¤
©מ §¦ ´ ©
יום ראשון
עסבא §דּ ©בר © § ּ ¥
זרעיה תאה ¦ § ּ¨
¦דּ § ¨
עבידירין ¨ ¥
אילן ּ¥פ ¦
מזדּ ©רע¨ ¦ ,
¦ §§
לזניה §דּ ©בר © § ּ ¥
זרעיה ירין ¦ § ּ ¥
ּ¥פ ¦ ﬠל‡‰Œרı
Œבו © ¨ ¨® ¤ זרעו … −
˘ר © § … ינו ¬¤ׁ ‡£§ל ¦מ ½ …
והוה ¥כן: ארעא¨ £ © ,
יה ©על © § ¨ ּ¥ב ּ
˘‡ ‡‰ר¤ׁ ּ„¤Â ı ו˙ …ו ̧¤ ¹̈ ¨ ‡ˆ¥ וי‰יŒכן :יב © ּ
© «§ ¦ «¥
ארעא ¦דּ § ¨
תאה יקת © § ¨ §ואפ ©
יב © ּ¥
מזדּ ©רע
זרעיה ¦ § §
עסבא §דּ ©בר © § ּ ¥¦ § ּ¨ ﬠıינּ ‰ו §ו ¥
זרע§ Æל ¦מ ½¥ ﬠ˘ׂ ¤ב ©מ §¦© ³
זריﬠ ̧©¤ ´¥
רש"י
בלשון לעז נקרא 'דשא' ארבדי"ץ ,כולן בערבוביא ,ולא 'העץ פרי' ,לפיכך כשנתקלל אדם על עונו
וכל שורש לעצמו נקרא 'עשב' :מזריע זרע .נפקדה גם היא על עונה ונתקללה :אשר זרעו
שיגדל בו זרעו לזרוע ממנו במקום אחר :עץ בו .הן גרעיני כל פרי שמהן האילן צומח
פרי .שיהא טעם העץ כטעם הפרי .והיא לא כשנוטעין אותן) :יב( ותוצא הארץ וגו' .אף־
עשתה כן ,אלא ותוצא הארץ וגו' עץ עושה פרי ,על־פי שלא נאמר 'למינהו' בדשאין בציווייהן,
עתה ֵ, והיא ֹלא ָ ְ ָ הרי שלוִ ְ , טעִ ְ ַ עצמו ְ ַ ַ
'א' ארבדי"ָ ֻ , נקרא ֶ ֶ
לעז ִ ְ ָ
לַ ַ וִ ְ
רי) ,פסוק יב(, עה ְ ִ
הארְ וגֵ 'עֵ וצא ָ ָ ֶ
אא ַ ֵֶָ ערביא ,ואי בש' דשא' חלוקה למיני ְ ְִ ְָ
רי כפי שנצטוותה סב. הע כטע ה ְ ִ ולא ש ָ ֵ
ְ ֹ 'עב',
נקרא ֵ ֶ
לעצמָ ְ ִ
רְ ַ ְ
ֶ וכל
מסוימיָ ְ ,
נפקדה
עונָ ְ ְ ִ ,
אד הראשוַ על ֲ ֹ תקל ָ ָ
לפיכֵ ַ ְ ִ ֶ ְ
ְִ ָ ומכונה 'עשב פלוני' ,לפי מינו:
ונתקלה ,כמו ִַ היא ]האדמה[ ַעל ֲ ֹ ָ
עונ זהָ ְ ַ ְ ִ ְ , זרע .ולשו' מזריע' מתייחסת לעשב עצמו, מזריע © ¤
© §¦ ©
עבר 'סג:
האדמה ַ ֲ ֶ
'אררה ָ ֲ ָ ָ
שנאמר )לקמ ג יז( ֲ ָ גל באותו עשב ַ ְזרע ,א אי לפרש שלשוֶ ְִַ
אשר © §זרעוֹ בוֹ ' .זרעו' של האילֵ הֵ ִ ְ ַ
רעיני ָל ¤ׁ £ 'מזריע' מורה על פעולת האד המזריע את הזרע
צמח
האילַ ֵ הָ ִ ָ
רי ,ומכוני' זרעי 'סד כיוֶ ֵ ֶ ְִ באדמה ,שהרי הציווי כא הוא על העשב עצמו ס.
את באדמה: טעיָ
ְֶ ְִ ומכונה 'זרע' א שהוא עדיי בתו העשב סא ,כיו
עשׂ ב © § ¦ ©
מזריע שא ¤ ¥
הארץ §וגוֹ ' ּ¤ד ׁ¤
ותוֹ ¥צא ¨ ¨ ¤
)יב( © ּ אחר:
מקֵ ַ מָ ְ
לזרע ִ ֶ
שהוא משמש ִ ְ ַ
למינה ּו .נאמר כא שיצאו כל עשב זרע § ¦ ¥ ©¤ ¥עץ ּ§פ ¦רי .מכ שלא נאמר 'ע עושה פרי' אלא
א
א־על־י ֶ ֹ
'למינה ,'כלומר ,בפני עצמו ,ו ַ ַ ִ
ְִ ֵ 'ע פרי עושה פרי' ,יש ללמוד שציוה ה'
צייה ,אלא
איֶ ֵ ִ ְ
'למינהִ ָ ְ ַ '
נאמר לשוֵ ִ ְ
ֱֶ ַ הע
טעֵ ָ הא ַ ַ
שתוציא האדמה ע באופֵ ְ ֶ
הערות וציונים
ס .רא" .סא .רא" .סב .א שהאדמה אינה דבר שיש לו בחירה ,כא הכוונה למלא הממונה עליה .לבוש האורה .וא
שנאמר בסיו הפסוק 'ויהי כ ,'היינו שנעשה כ בחלק מהעצי ,והיינו באתרוג ופלפלי ,שמבואר בגמרא )סוכה לה (.שבה טע
הע והפרי שוי .באר בשדה .סג .וביאור השייכות בי חטא האדמה לחטאו של האד ,כיו שע הדעת היה אתרוג ,שטע
עצו ופריו שוי ,ומחמת כ התפתה האד לאכול ממנו ,כיו שהיה בו דבר חידוש שאי בשאר העצי ,ואילו היתה האדמה מוציאה
את כל העצי באופ שיהיה טע עצ ופריי שוה ,לא היה בזה דבר חידוש ,ולא היה האד נכשל .דברי דוד .סד .רא".
יג בראשית א בראשית אונקלוס
ינּ ‰ו
Œבו §ל ¦מ ®¥ זרעו … −
˘ר © § … Œ‰פ¦²רי ¬¤ׁ ‡£
ע˘ׂ§ ּ ¤
«Ÿ
יום ראשון
יריןעביד ּ¥פ ¦
ואילן ¨ ¥
לזנוֹ ¦הי § ¦ ¨
¦§
לזנוֹ ¦הי
יה ¦ §
זרעיה ּ¥ב ּ
§דּ ©בר © § ּ ¥
וי‰יŒﬠרב
יŒטוב :יג © «§ ¦ ¤¬¤ ©ו© ּי¬ §ר‡ ¡‡‰− ¦ ים ּ¦כ « … ¨טב: ¥£
ארי וחזא § ¨
יי ©¨£
‡מר ˘י :פ יד ©ו ּ´י¤ Ÿ וי‰יŒב˜ר ¬ …יום ׁ §˘ ¦לי ׁ¦ «
© §« ¦ ¤ Ÿ − רמש © ¨ £
והוה והוה § © ׁיג © ¨ £
ּ§ת ¦ ¨
ליתי: יוֹ ם §©
צפר,
שּׁמ ¦יםר˜יﬠ ©©½ ¨ ‰‡ר˙¦ּ Æב § ¦ ´ © ¡‡‰¦À ים §י ¦‰³י §מ Ÿ Ÿ יי §יהוֹ ן §נהוֹ ¦רין
ואמר § ¨
יד © © £
רש"י
שמעו שנצטוו האילנות על כך ,ונשאו קל־וחומר תולדות שמים וארץ נבראו מיום ראשון ,וכל אחד
בעצמן ,כדמפורש באגדה בשחיטת חולין )דף ס :(.ואחד נקבע ביום שנגזר עליו ,הוא שכתוב 'את'
)יד( יהי מארת וגו' .מיום ראשון נבראו ,השמים ,לרבות תולדותיהם ,ו'את' הארץ ,לרבות
וברביעי צוה עליהם להתלות ברקיע .וכן כל תולדותיה :יהי מארת .חסר וי"ו כתיב,
כא שנבראו המאורות ואחר כ נתלו ,אלא נאמר עבא ֵ ֶ הארֶ ֶ 'דא ָ ָ ֶ
נאמר רק )פסוק יא( ַ ְ ֵ
מיד 'יהי מאורות ברקיע השמי ,'כי המאורות זרע' ,ללא 'למינהו' ,מכל מקו יצאו מזריע ֶ ַ
ַ ְִ ַ
עצמ כבר נבראו בראשו ,וברביעי ציוה ה' צט
מע העשביַ ְ ִ ֶ העשבי למיניה ,כיו ש ָ ְ
ואר
מיֶ ָ ָ
לדת ָ ַ ִוכָ ל ְ תל ברקיע סזֵ ְ .ֶ ִָ רי
עה ְ ִרי ֹ ֶ'עִ ְ האילנת ַעל ָ ,שנאמר בהֵ ִָ ָ
נברא כבר ִמִ ראְ ,והחלוקה לימי היא ְְִ עצמ סה ,וכ
קל־וחמר ְ ַ ְ ָ
ונא העשביֶ ָ ַ למינְ ָ ְ ,'
ְִ
גזר
נקע במקומו ַַ ְ ִ ֶ ואחד ִ ְ ַ
אחד ְ ֶ ָ
בכ ש ָל ֶ ָ אמרו ,ומה אילנות שאי דרכ לצאת בעירבוביא,
עליו לעשות כ .והא זהו הביאור למה ָָ שהרי ה גדולי וענפיה מרובי ,וא א
תב בתחילת בריאת העול שברא ה' 'את ֶָ יתערבו מעט יהא כל איל ניכר בפני עצמו ,ציוה
השמי ואת האר) 'פסוק א( ,ותיבת 'את' אות ה' לצאת כל אחד 'למינו' ,שיהיו רחוקי זה
לדתיה,
לרת ְ ֵ ֶ המי 'באה ְ ַ
'את ַ ָ ַ ִ שבלשוֵ מזה ויהיו ניכרי כל אחד בפני עצמו ,אנו שדרכינו
של השמי ,כמו המאורות והכוכבי הקבועי לצאת בעירבוביא ,ואי כל עשב יוצא לבדו ,קל
האר 'באה ו'את ָ ָ ֶ
בה סח ,ותיבת 'את' שבלשוֵ ְ וחומר שעלינו לצאת כל מי בפני עצמו סו,
לדתיה וכגו העשבי והעצי ְ ֶ ָ לרת את ְַ חי) ד ס:(. חיטת ֻ ִ
אדה ִ ְ ִ ַדמפרָ ָ ַ ְ
ְִ ְ ָ
שה תולדות האר ,שכול נבראו ביו מארת §וגוֹ ' .אמנ המאורות עצמ יהי § Ÿ Ÿ )יד( § ¦
הראשו ,וכל אחד נקבע במקומו ביו אחר: רביעי
נבראְ ,והוזכרו כא כי ִ ְ ִ ִ כבר ִמִ ראְ ְ ִ
תיב, חסר ָוי"ו ְ ִ
מארת .תיבת 'מאורות' ָ ֵ יהי § Ÿ Ÿ
§¦ רקיע ,ולכ לא נאמר להלת ָ ָ ִ ַעליה ה' ְ ִ ָצה ֲ ֵ ֶ ִָ
הערות וציונים
סה .א על פי שבזמ שנאמר הציווי לעצי לא היו עדיי העשבי בעול ,אי הכוונה לעשבי הגשמיי ממש ,אלא
למלא הממונה עליה .לבוש האורה .סו .רש"י בחולי ש ,שפתי חכמי .סז .רא" .סח .באר בשדה.
אונקלוס בראשית א בראשית יד
יל‰‰ל § ¨ בין ©ּ ‰י …ו−ם ּו ´¥
בין © ¨ ּ® ‰ב„ּ¾ יל ּ¬¥
§ל © § ¦
יום ראשון
דש ©מ ּ¨יא
¦ ׁ§ ּ¦ב § ¦ ¨
רקיעא
יממא ּו ¥בין לאפרשא ּ¥בין § ¨ ¨
§ © § ¨ ׁ¨
לאתין§¨ ¦ ¦ויהוֹ ן ¨§ ¥
ליליא לימ−ים
ﬠ„ים ּו § ¨ ¦ למ …ו ½¦ £
‡˙˙ּ Æו § ´
‰י ּו §ל Ÿ Ÿ §ו ¨ ³
רש"י
על שהוא יום מארה ליפול אסכרה בתינוקות .אבל בשבעת ימי בראשית שמשו האור והחשך
הוא ששנינו )תענית כז (:ברביעי היו מתענים על הראשונים זה ביום וזה בלילה :והיו לאותות.
אסכרה שלא תפול בתינוקות :להבדיל בין כשהמאורות לוקין ,סימן רע הוא לעולם,
היום ובין הלילה .משנגנז האור הראשון .שנאמר )ירמיה י ,ב( ומאותות השמים אל תחתו,
הרא שנברא במאמר 'יהי אור' ביו ָהאר ָ ִ 'מארת'ַ ,על ]כיוֶ [יו רביעי ,שבו שנכתב ְ ֹ ֹ
בעת
אבל ְכל עב ִ ְ ַ
הראשו ונגנז במוצאי שבת עאָ ֲ , מארה קללה, עוסק הפסוק ,הא יהיה יָ ֵ ְ
ראית לא היה צור במאורות ,אלא ִ ְימי ְ ֵ ִ
ְֵ אסרה ]חולי שהדר היא ִלל בו מחלת ַ ְ ָ ָ
ילה עג:
הראניֶ ,זה ֶַ ְ וזה ַ ַ ְ ָ
ִ ָהאר ְ ַ ֹ ֶ
והחִ ָ סט
בגרו[ ומסתיי במעיי המתחיל
לאתת .כלומר ,לסימני ,ללמד והי ּו § Ÿ Ÿ§¨ נינ בברייתא )תענית כז(: ינקת ע ,הא ֶ ָ ִ ִַ
לקי ,שמחשיכה החמה ִ הארת
שְ ֶ ַ ְ מתעיַ עלרביעי ָהיִ ַ ְ ִ לגבי אנשי משמר ,ש ָ ְ ִ ִ
באמצע היו או הלבנה באמצע הלילה, ינקת: א ִל ַ ִ אסרה ֶ ֹ מחלת ה ַ ְ ָ ָ
אמר
עלַ ֱ ֶ ֶ ,
סימַ רע הא ְליושבי ה ָ ִ ָ ילה .הצור להבדיל ּ¥בין ©היּ וֹ ם ּו ¥בין ©הלּ¨ § ¨ § © § ¦ּ
ח,'
המיַ אל ֵ ָ
'מאתת ַ ָ ַ ִ
)ירמיה י ,ב( ֵ ֹ מגנז
במאורות להבדיל בי יו ללילה נהיה רק ִ ֶ ִ ְ ַ
הערות וציונים
סט .רא" ,על פי הגמרא )שבת לג .(:ע .דיוקו של רש"י אינו רק מתיבת 'מארת' שנכתבה חסירה ,אלא ג מלשו
יחיד שבציווי זה ,שנאמר 'יהי מאורות' ולא 'יהיו מאורות' ,ולכ פירש שתיבת 'מארת' מתפרשת מלשו מארה ,והרי זה
כאילו נכתב 'יהי מארה' ,כלומר ,תהיה קללה .גור אריה ,משכיל לדוד .ובבאר בשדה כתב שהדיוק הוא ג מכ שלא
נאמר 'יהי המאורות' ,בה"א הידיעה ,שאז היתה המשמעות שנבראו ביו הראשו ורק נקבעו ביו הרביעי ]כפי שפירש
רש"י עצמו בתחילת הפסוק[ ,אלא נאמר 'יהי מאורות' שמשמע שהיתה הבריאה כעת ,ולכ ביאר שנוספה כא דרשה
לעני המארה שנופלת בתינוקות ביו זה .ובנחלת יעקב כתב שדיוקו של רש"י אינו מהוי"ו החסרה לאחר הרי"ש ,כיו
שדר המקרא לכתוב כ פעמי רבות בכתיב חסר ,אלא הדיוק הוא מהוי"ו שאחרי האות אל" שהיא משרש המילה
'אור' והיא חסרה כא .עא .גור אריה ,והוסי שא שנגנז האור מחמת חטא אד הראשו ,שהיה ביו שישי ,מפני
כבוד השבת לא נגנז האור עד מוצאי שבת .עב .רא" ,גור אריה ,וכ מבואר ברמב" שהבי בדברי רש"י .וראה הערה
להל .עג .א שהחוש שנמצא עתה הוא רק העדר האור ,הרי ה'חוש 'שהיה בשבעת ימי בראשית היה לו אור
עצמי ,ורק לעומת ה'אור' היה נחשב כ'חוש ,'וכיו שה'אור' האיר יותר מאור החמה ,וה'חוש 'האיר יותר מאור הלבנה,
לא הורגשו באות ימי כלל האורות של החמה והלבנה אפילו לאחר היו הרביעי שנתלו המאורות ,ורק במוצאי שבת
כשנגנזו האור והחוש הראשוני ,נהיו החמה והלבנה למאורות המורגשי בעול .לבוש האורה .אמנ בבעלי התוספות
בש רבינו אליקי כתבו שיש לגרוס בלשו רש"י 'שלשת ימי בראשית' ,ולפיה אכ מעת תליית המאורות הובדלו היו
והלילה על פיה ,ורק בשלשת הימי הראשוני היה ההבדל מכח האור הראשו.
טו בראשית א בראשית אונקלוס
ר˜יﬠ
ר˙¦ּ Æב § ¦ ´ © ‡ו Ÿ
למ … §ו ׁ¨˘ ¦ «נים :טו §ו ¨ ³
‰י ּו ¦ §
יום ראשון
לממני §בהוֹ ןלזמנין ּו § ¦ § ¥
ּו § ¦ § ¦
יוֹ ¦מין ּו ׁ§ש ¦נין :טו ¦ויהוֹ ן
וי‰יŒﬠל‡‰Œר¦ §« © ı
‡‰יר © ¨ ¨® ¤שּׁמ ¦ים §ל ¨ ¦ −©©½ ¨ ‰ דש ©מ ּ¨יא
רקיעא ¦ ׁ§
לנהוֹ ¦רין ּ¦ב § ¦ ¨
¦§
«¥כן :טז ©ו© ּי´ ©ﬠ˘ׂ ¡‡‰¦½ ים ¬¥˘§ׁ Œ˙‡¤ני ארעא¨ £ © ,
והוה לאנהרא ©על © § ¨
§ © § ¨¨
יי ¨ית ּ§ת¥רין
ועבד § ¨
¥כן :טז © © £
רש"י
בעשותכם רצון הקדוש־ברוך־הוא אין אתם חציו ,הרי יום שלם :ושנים .לסוף שס"ה
צריכין לדאוג מן הפורענות :ולמועדים .על ימים יגמרו מהלכן בי"ב מזלות המשרתים
שם העתיד ,שעתידים ישראל להצטוות על אותם ,והיא שנה ]וחוזרים ומתחילים פעם
המועדות ,והם נמנים למולד הלבנה :שניה לסבב בגלגל כמהלכן הראשון[) :טו( והיו
ולימים .שמוש החמה חצי יום ושמוש הלבנה למאורות .עוד זאת ישמשו ,שיאירו לעולם:
וש ¦נים .אמנ מסיבוב החמה והלבנה לבד לא § ׁ¨ הד־ר־הא ֵאי
ָ עתכְ רצָ ַ
כלומרֶ ְ ֲ ַ ,
נית לדעת שהסתיימה שנה ,יודעי זאת על פי הרענת ,הרי שא לא היו
לדאג ִמָ ְ ֻ ַ צריכיְ ִ
אִ ִ ְ
ֶַ
יגמר
ימיְ ְ ִ מקומ ביחס לכוכבי ,שְלס שס"ה ָ ִ עושי רצו ה' היה לה לדאוג מהפורענות הנרמזת
מהלכְ תו מערכת י"ב החמה והלבנה את ַ ֲ ָ ָ באותות השמי עד:
המרתי
מלת ,שכל 'מזל' הוא קבוצת כוכביִ ְ ָ ְ ַ
הַָ עדים .כלומר ,לחגי ישראל .וא שקוד ּו §למוֹ ¦ £
אתְ ,וסיו מהל זה של השמש ]מקיפיָ [ מת תורה לא היו ימי חג בעול ,נאמר כַ על
נה ,וכיו שסיבוב החמה והלבנה והירח ִהיא ָ ָ להצטת ַעל
יראל ְ ִ ְ ַ
עתידיֵ ָ ְ ִ
העתידִ ִ ֲ ֶ ,
ִֵ ָ ֶ
במש שנה ניכר על פי המזלות ,א מני השני למלד ַ ְ ָ ָ
הבנה ,וכיו נמניַ ְ והִ ְ ִ
העדתֵ ְ ,
ַ ֲ
מתחילי
]וחזרי המזלות ַ ְ ִ ִ מתייחס אליה עו ְ ְ ִ שהלבנה מקבלת את אורה מהשמש ,נמצא
הרא:[
מהלכִ ָ
ללָ ָ ֲ ַ ְ ,
לסב ַ ַ ְ ַ
נה ִ ְ ֹ
עָ ִ ְ
ַַ שהמועדי תלויי בשניה עה:
והי ּו ¦ §
למאוֹ רוֹ ת .אי הכוונה שיהיו רק )טו( § ¨ לימים' .יו 'האמור כא היינו עשרי וארבע ּו § ¨ ¦
למאורות ,שהרי נאמר בפסוק הקוד שישמשו חצי י של החה הוא ֲ ִ שעות ,וכיו ש ִָ ַ ַ
להבדיל בי היו ללילה ,לאותות ,למועדי, חצי,
הבנה הוא ֶ ְ
וָ ָ ְ ַ עשרי וארבע שעותִ ְ ,
לימי ולשני עז ,אלא מלבד הדברי הללו עד ל ,ועל שניה הרי שניה יחד משמשי יֵ ָ ֲֵ
לעל עח:
אירָ ָ
יִ ָ ֶ ,
ֹזאת ְ ַ ְ יחד נאמר שיהיו 'לימי:'
הערות וציונים
עד .שפתי חכמי .עה .רא" .ובגור אריה פירש על פי הגמרא )חולי ס (:שכיו שמעברי את השנה לפי ימות החמה,
כדי שיהיה הפסח בחודש האביב וכדומה ,נמצא שהמועדי תלויי ג בלבנה וג בחמה .עו .וא שיש הפרש של אחד
עשר יו בי שנת החמה לבי שנת הלבנה ,מכל מקו כיו שזהו זמ מועט ביחס לשנה שלימה ,נחשב הדבר כאילו שניה
יחד מורי על סיומה של כל שנה .רא" .עז .גור אריה .עח .שינה רש"י את הלשו מ'האר 'ל'עול ,'כדי לפרש ש'על
אונקלוס בראשית א בראשית טז
‡ור‡˙‰Œמ … ³ „לים ¨ּ © ¤ ‡ר˙ ©®¦ Ÿ §ּ‚‰ ‰מ Ÿ− Ÿ © ּ§
יום ראשון
¨ית רברב ּ¨יא
© §§ © §נהוֹ ©ר ּ¨יא
למש ©לט
§ ¦ ׁ§ © ּ¨
רבא §נהוֹ ¨רא
וית §נהוֹ ¨רא § ¨ ¥
זעירא יממא § ¨
ּ¦ב ¨ ¨
˘ ¤ל˙ ©½ּ ‰י …ום §ו Œ˙‡¤ „ל § Æל ¤מ §מ ׁ´¤ ©Ÿ ¨ּ‚‰
§¨
וית ּ§ב ¨ § ¥
ליליא למש ©לט
§ ¦ ׁ§ יל‰ ‰ל § ¨ ˘ ¤ל˙ © ּ½© טן§ Æל ¤מ §מ ׁ´¤ Ÿ ˜‰ ‡ור © ּ¨ ‰מ … ³ © ּ¨
יתהוֹ ן § ¨
יי כב ּ¨יא :יז ¦ ©
ויהב ¨ § ּכוֹ § ©
‡˙ם
²¨ Ÿ כבים :יז ©ו ¦ּי ּ¬˙¥ן ‰כ …ו ¨ ¦ «
‡˙ © ּ « §ו − ¥
דש ©מ ּ¨יא
¦ ׁ§ ּ¦ב § ¦ ¨
רקיעא
©§ ¨
ארעא: ©על § © § ¨¨
לאנהרא ‡‰יר
שּׁמ® ¦ים §ל ¨ ¦ − ר˜יﬠ ©¨ ¨ ‰ ¡‡‰− ¦ ים ּ¦ב § ¦ ´ ©
ּ¦ב ¨ ¨
יממא למש ©לט
ּו § ¦ ׁ§ יח ּ©ב ּ´י …ום למ ׁ˘Ÿל Æ יח §ו ¦ § ﬠל‡‰Œר:ı
© ¨ ¨« ¤
לאפרשא ּ¥בין
בליליא ּו § © § ¨ ׁ¨
ּו § ¨ § ¥
חשוֹ ¨כא
ׁ £ ּו ¥בין §נהוֹ ¨רא
‡‰ו−ר
בין ¨ … ל‰ב„ּ½ יל ּ¬¥ יל«ּ ‰ו § © § ¦ בל § ¨
ּו © ּ½©
¨טב: ¥£
ארי §¨
יי © ¨£
וחזא ˘© ו© ּי¬ §ר‡ ¡‡‰− ¦ ים ‰ח¤ׁ Ÿ
©® בין ּו ´¥
והוה § ©
צפר, רמש © ¨ £
והוה § © ׁ
יט © ¨ £
וי‰יŒב˜ר
וי‰יŒﬠרב © «§ ¦ ¤Ÿ − יŒטוב :יט © «§ ¦ ¤¬¤ ּ¦כ « …
רש"י
)טז( המאורות הגדולים .שוים נבראו ,ואת הכוכבים .על־ידי שמיעט את
ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה 'אי הלבנה ,הרבה צבאיה להפיס דעתה )ב"ר
פ"ו(: אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד':
כבים .מכ שבתחילה הוזכרו שני הכוֹ ¨ ¦
ואת © ּ
§¥ דלים וגו' .מכ שבתחילה הגּ ¦ Ÿ
ארת © §
המ Ÿ Ÿ
)טז( © ּ§
המאורות הגדולי ,ורק לאחר שהוזכרה נקראו החמה והלבנה 'המאורות הגדולי ,'ואחר
הלבנה כ'מאור קט 'הוזכרו ג הכוכבי פ, כ נקראו 'המאור הגדול' ו'המאור הקט 'עט ,יש
יעט ה'על־ידי ]בגלל[ ֶ ִ ֵ יש ללמוד ש ַ ְ ֵ נברא ,והיה אור ויְ ְ ִ ללמוד שבתחילה ָ ִ
הרה את הבנה מכפי שהיתה ִ ְ ָ ֶאת ַ ְ ָ ָ נתמעטה
הלבנה כאור החמה ,לאחר מכָ ֲ ַ ְ ִ
צבאיה ,שה הכוכבי המלוי אותה ,כצבא ְֶָ ָ ואמרה לפני ה'טרגה ְ ָ ְ ָ
הבנה כעונש ַעל ֶ ִ ְ ְ ָ ַ ְ ָָ
ע
להפיס את ַ ְ ָהמלוה את המל ,כדי ְ ָ ִ כתר
ֶ ֶ ְ
מלכיְ ַ ְ ִ ֶ
לני ְ ָ ִ
אפר ִ ְ ֵ
ִ'אי ֶ ְ ָ
)ב"ר פ"ו(: אחד' ,והשיב לה ה' 'לכי ומעטי את עצמ:' ֶָ
הערות וציונים
האר 'האמור בפסוק אי הכוונה לאר ממש ,שאי האר צריכה לאור ,ולכ כתב 'שיאירו לעול ,'והיינו לאנשי שבעול,
הצריכי לאור ,ונמצא ש'על האר 'היינו על אנשי האר .רא" .עט .רא" ,על פי הגמרא )חולי ס .(:פ .רע"ב ,גור
אריה .ובלבוש האורה פירש שהראיה היא מכ שלא נאמר 'יהיו כוכבי.'
יז בראשית א בראשית אונקלוס
‡מר ¡‡‰¦½ ים ביﬠי :פ כ ©ו ּ´י¤ Ÿ ¬ …יום §ר ¦ ¦ «
יום ראשון
ואמר § ¨
יי רביעי :כ © © £
יוֹ ם § ¦ ¨
§ ׁ ¥
רחיש ©מ ּ¨יא ¦§ ׁ £
ירחש ּון
נפ ׁ˘ ©ח¨ ּי®§ ‰ו …
עוףÆ ˘ ¤ר¤ ´¤ ı ‰מ ¦ים ׁ−¤ ¦י ׁ§˘ §ר ´ˆ ּו © ּ½© חיתא §ועוֹ ¨פא § ¨ ©
יפרח נפשא © § ¨
© § ׁ¨
˜יﬠ ﬠל‡‰Œר§ ּ © ı
ﬠלŒפ¥ני§ −ר ¦ ¬ © עו´¥פף © ¨ ½¨ ¤ §י … אפי § ¦ ©
רקיע ארעא ©על © ּ¥
©על © § ¨
בר‡ ¡‡‰¦½ ים Œ˙‡¤ שּׁמ ¦ים :כא ©ו ¦ּי § ¨´ ©« ¨ ¨ ‰ יי ¨ית ׁ§ש ©מ ּ¨יא :כא ּו § ¨
ברא § ¨
רברב ּ¨יא § ¨
וית ּ¨כל ינ ּ¨יא © § § ©
ּ©ת ¦נּ ©
‡˙ ּ¨כלŒ „לים §ו ´¥ ®¦ Ÿ §ּ‚‰© − ¦ּ ˙‰נ ¦ינם
© ּ©
רש"י
)כ( נפש חיה .שיהא בה חיות :שרץ .כל )כא( התנינים .דגים גדולים שבים .ובדברי־
דבר חי שאינו גבוה מן הארץ קרוי 'שרץ' .אגדה )בבא־בתרא עד ,(:הוא לויתן ובן זוגו,
בעוף כגון זבובים ,בשקצים כגון נמלים שבראם זכר ונקבה ,והרג את הנקבה ומלחה
וחיפושים ותולעים ,ובבריות כגון חולד לצדיקים לעתיד לבא ,שאם יפרו וירבו לא
יתקיים העולם בפניהם: ועכבר וחומט וכיוצא בהם וכל הדגים:
ברת ,והיינו בבעלי החיי הגדולי יותר פג ,היינו
ְִַ נפש ©חיּ¨ ה .לשו' חיה' האמורה כא אינה כינוי)כ( ׁ ¤ ¤
הגי
וכל ַ ָ ִ
הָ ְ ,
וכצא ָ ֶ
וחמט ְ ַ ֵ
ועכרֶ ְ ,
חלדָ ְ ַ ְ ,
ְגֶ 'חת' ,שהרי לא נבראו למי בעלי החיי המכוניַ
מכוני שר ,כיו שלכול אי רגלי כלל: עד היו השישי פא ,אלא לנפש של כל אחד ממיני
.
דליָ ַ ֶ גי ה ְ ִ ינים .ה ה ָ ִ הת ¦נּ ¦
)כא( © ּ© הא ִָ חת:
בעלי החיי ,שציוה ה' ֶ ְ ֵ
אדה )בבא בתרא עד (:אמרו ש'התניני' בדברי ַ ָ ָ
ְ ִ ְֵ ׁ¤ש ¤רץ .הכינוי 'שר 'אינו שיי לקבוצה מסוימת של
זכר
ראָ ָ ב זגָ ָ ְ ֶ ,
פד לויתֶ הא כינוי ל ִ ְ ָ ָ בעלי חיי ,כגו מעופפי ,או בהמות או דגי ,אלא
מלח
הקבה ְ ָ ָ הרג ה' ֶאת ַ ְ ֵ ָ נקבה ,לאחר מכַ ָ ְֵָ בִ מ
אינַ ָ
בר ַחי ,מכל המיניֶ ,שנראה כמי ֶ ֵ
ָל ָ ָ
לבא,
לעתיד ָ ֹ ליקיִ ָ ֶ
לסעודה שתיעשה ַ ַ ִ ִ האר ביחס לשאר בעלי החיי מאותו המי פבָ ,קרי ָ ֶָ
ויר,יפרְ ִ ְ
א הלויתניְ ִ והטע שהרגה ,כיוִ ֶ 'ר .'והדוגמאות לכָ ,ע] במעופפיְ [ג ֶֶ
פניה פה:
העלֶ ֵ ְ ִ
יתקיָ ָ
ֹלא ִ ְ ַ ֵ ותלעי.
וחייִ ָ ְ
נמליִ ִ ְ
קציְ ,גִ ָ ְ
זבביִ ָ ְ ַ .
ְ ִ
הערות וציונים
ויהי ֵכ ,'הרי
למינִ ְ ַ
ארָ ִ ְ
וחיתֶ ֶ
ורמְ ַ ְ
המה ֶָ ֶ
למינָ ֵ ְ
חה ְ ִ ָ
נפָ ַ הארֶ ֶ פא .גור אריה .והרא" פירש ,שהרי להל) פסוק כד( נאמר ֵ
'צא ָ ָ ֶ
שלשו' נפש חיה' כוללת ג בהמות ורמשי ,ולכ ג כא יש לפרש ש'נפש חיה' כוללת את כל מיני בעלי החיי .ובבאר בשדה כתב
שדבר זה פשוט הוא ,שהרי בהמש הפסוק מבואר שאינו עוסק בחיות ,ולא הוצר רש"י לומר כ ,אלא כוונת רש"י למעט שלא נפרש
שהכוונה לחיות שבי ,ועל זה הוצר רש"י לומר שאי זו הכוונה ,אלא הכוונה לנפש שיש בה חיות .פב .רא" .פג .כיו שלא
נמצא לבעלי חיי אלו ש כולל ]כמו 'עו 'למי המעופפי ,ו'שק 'לנמלי ודומיה [כלל רש"י בלשו' בריות' ,א שבאמת כל
בעלי החיי מכוני' בריות' .באר בשדה .פד .ומחמת חשיבות וגודל הוזכרו בפני עצמ ,ולא בכלל 'כל נפש החיה הרומשת אשר
'ינ 'בכתיב חסר ,ללמד שרק הזכר נשאר קיי .גור אריה. שרצו המי למיניה .'גור אריה .פה .וכיו שהרג את הנקבה ,לכ נכתב ַ ִ ִ
אונקלוס בראשית א בראשית יח
˘ר« ¨ׁ Á
˘ §ר ¸ˆ ּו ‰רמ˘ׂ¤ׁ ‡£ ˙ ¤ ‰ח¨ ּי´¤¿ Ÿ « ¨ | ‰ נפ ׁ˘ © « © ¤ ´¤
יום ראשון
§דּ ¨ ¨ׁ £
רחשא חיתא נפשא © § ¨© § ׁ¨
ארחיש ּו ©מ ּ¨יא ¦ § ¥
לזניהוֹ ן §דּ © § ¦ ׁ
§ ¨©
דפרח עוֹ ¨פא ּ¨כל §¨
וית לŒעוף ּ¨כ ¨נףÆ ינ‰ם §ו ̧¨ּ ˙‡¥כ … ³ מ ¤À ¥‰מ ¦ים §ל ¦ « © ּ©¹
ארי ¨טב:
יי ¥ £
וחזא § ¨
לזנוֹ ¦הי © ¨ £
¦§ יŒטוב: ינּ ‰ו ©ו© ּי¬ §ר‡ ¡‡‰− ¦ ים ּ¦כ « … §ל ¦מ ½¥
§¨
יי ¨§
יתהוֹ ן ּו ¨ ¥
ברי כב
למימר ּפ ּו ׁש ּו ּו §סגוֹ ּו §מלוֹ
§© ¥ ל‡מŸר ּ§פ ´ר ּו‡˙ם ¡‡‰− ¦ ים ® ¥ ויבר²¨ Ÿ כב © § ¨¤
יממ ּ¨יא §ועוֹ ¨פא
̈ית ©מ ּ¨יא ּ§ב © § © ‡˙‰Œמ ¦ים©ּ Æב ּ©י ּ½¦מים
ל‡ ּו ©¸ּ © ¤ רב ּו ּו ¦מ § ³ ּו § À
בארעא :כג © ¨ £
והוה יסגּ ¥י § © § ¨
¦§
§©
צפר, © ¨£
והוה § © ׁ
רמש
וי‰יŒﬠרב
‡ר :ıכג © «§ ¦ ¤¬¤ ירב ּ¨ב ¨ « ¤ ‰עוף ¦¬ ¤ §ו ¨ … −
©© £
ואמר כד יוֹ ם ¨ׁ ¦ £
חמישי: ‡מר ˘י :פ כד ©ו ּ´י¤ Ÿ חמי ׁ¦ «
וי‰יŒב˜ר ¬ …יום ¦ £ © «§ ¦ ¤ Ÿ −
רש"י
נפש החיה .נפש שיש בה חיות) :כב( ויברך לכך לא ברכן ,שלא יהא הוא בכלל :פרו .לשון
אותם .לפי שמחסרים אותם וצדין מהם פרי .כלומר ,עשו פירות :ורבו .אם לא אמר
ואוכלין אותם ,הוצרכו לברכה .ואף החיות אלא 'פרו' היה אחד מוליד אחד ולא יותר ,ובא
'ורבו' ,שאחד מוליד הרבה: לקללה,
הוצרכו לברכה ,אלא מפני הנחש שעתיד ִ ְ ָ ָ
יהא א א ְ ֵרכ ,כדי ֶ ֹ
לכֹ לא ֵ ְ ָ]להתקלל[ָ ְ , החיּ¨ ה .אי לשו' חיה' מתפרשת על מי נפש © © ׁ ¤¤
כלל הברכה:הא ִ ְ ָ ה'חת' ,שעדיי לא נבראו עד יו שישי ,אלא ַ
למרֲ ,עֵ ירת ,והיינו ריַ ְ , ּ§פר ּוְ .לִ ְ ִ ָ חת פו: נפ מיני הדגיֵ ֶ , ֶֶ
צאצאי פח: אתם .הטע לכ שביר ה' את ויבר¨ Ÿ )כב( © § ¨ ¤
אא
אמר ֶ ָּו §רב ּו .נוספה לשו זו ,כיו ש ִאֹ לא ָ ַ לפי ֶבני אד הדגי והעופות שיתרבוִ ְ ,
יתר,
ולא ֵ אחד ְ ֹ
מליד רק ֶ ָ
אחד ִ היה כל ֶ ְָ'רָ ָ ,' את ,לכ ואכליָ
מהִ ְ ְ , וצדיֶ ֵ
אתִ ָ ְ ,
חריָ ְ ַ ְִ
ומתקיימת בכ הברכה של 'פרו' ,שהרי עשה הצרכ
החת ֻ ְ ְ לברכה זו .באמת ַאַ ַ הצרכָ ָ ְ ִ ֻ ְְ
אחד
'רב 'לברכ בכֶ יהא כל ֶ ָ בא לשוְ פריָ , לברכה ,שהרי ג אות בני אד צדי ִ ְָ ָ
הרה:
מליד ַ ְ ֵ
ִ לקללה
עתיד ִ ְ ָ ָ החִ ָ ֶ מני ַ ָ ָ
אא ִ ְ ֵ ואוכלי פזָ ֶ ,
הערות וציונים
פו .הוצר רש"י לחזור ולפרש זאת ,א שכבר פירש כ לעיל )פסוק כ( ,כיו שנאמר כא נפש 'החיה' ,בה"א הידיעה ,והיה
לחת ממש ,ולכ פירש שא כא הכוונה לנפש שיש בה ַחת .שפתי חכמי) פסוק כ(. מקו לטעות ולומר שכא הכוונה ְ ַ
פז .רא" .פח .אי הכוונה ש'פרו' הוא משרש 'פרי' ,שהרי 'פרי' הוא ש עצ ואי אפשר להוציא ממנו לשו פעולה,
אלא אדרבה ,השרש הוא 'פרו' ,וממנו באה לשו' פרי' ,וכא הכוונה ב'פרו' ללשו ציווי ,עשו פירות .גור אריה.
יט בראשית א בראשית אונקלוס
נפ ׁ˘ ©ח ּ¨יƉ
‡ר¤ ³¤ ı ¡‡‰¦À ים ּ˙ …ו ̧¤ ¹̈ ‰¨ ‡ˆ¥
יום ראשון
ארעא © § ׁ¨
נפשא יי ּ©ת ּ¥פיק © § ¨
§¨
לזנה ּ§ב ¦עיר ּו § ׁ ¥
רחיש חיתא ¦ § © ּ
©§¨
‡Œרı ורמ˘ׂ §ו © «§ …
חי˙ו ¤ −¤ ‰מ¤ ²¤¨ ‰ינ§ּ ‰ב ¬¨ ¥
§ל ¦מ ½¨ ּ ¦ §© ּ
לזנה, ©§ ¨
ארעא §וח ּ©ית
©
וי‰יŒכן :כה ©ו© ּי´ ©ﬠ˘ׂ ¡‡‰¦ יםÁ
ינ«¥ ¦ «§ © ‰§ל ¦מ ¨® ּ ועבד § ¨
יי והוה ¥כן :כה © © £
© ¨£
רש"י
)כד( תוצא הארץ .הוא שפירשתי )פסוק יד( על הארץ ונראים כאילו נגררים ,שאין הלוכן
שהכל נברא מיום ראשון ,ולא הוצרכו אלא ניכר .כל לשון 'רמש' ו'שרץ' בלשוננו
להוציאם :נפש חיה .שיש בה חיות :קונמוברי"ש) :כה( ויעש .תקנם בצביונם,
בתקונן ובקומתן: ורמש .הם שרצים ,שהם נמוכים ורומשים
רצי ,ומכוני' רמשי 'כיו ¨¤ ¤
ורמשׂ ֵ .ה ה ְ ָ ִ הארץ .מכ שלא נאמר 'תהי' נפש )כד( ּתוֹ ¥צא ¨ ¨ ¤
א
ונראיִ ְ
הארִ ְ ִ ְ
ורמיַ על ָ ָ ֶ
נמכיִ ְ ְ
הִ ְ ֵֶ חיה ,אלא 'תוצא האר 'נפש חיה ,מוכח שנבראו
נר ,אלא ניכר רק שה הכָ ִ
איָ ִ נגרריֵ ֶ ,
ִ ְָ ִ החיות קוד לכ ועתה יצאו מהאדמה ,והא
'רמ'
נעי ונדי ממקו למקו צאָ .ל ְלֶ ֶ נברא
הל ִ ְ ָ
רי לעיל )פסוק יד( ֶ ַ ֹהדבר ֶ ֵ ַ ְ ִ
לננ הוא קונמובורי"ש: ו'רֵ ְ ִ '
ְ ֶֶ הצרכ
ולא ֻ ְ ְ
ִמִ רא ,וא בעלי החיי בכללֹ ְ ,
)כה( ©ויּ© ©עשׂ .א שכבר נאמר לעיל )פסוק כד( אא ְ ִ ָ
להציא מהאדמה פט: ֶָ
חה' צב ,נאמר כאַ ַ ַ
'וע נפָ ַ הארֶ ֶ
'צא ָ ָ ֶ
ֵ נפש ©חיּ¨ ה .אי הכוונה ל'נפש של חיה' ,והיינו ׁ ¤¤
צבינ בדמות
נ ה' ְ ִ ְ ָ אלהי 'ללמד ש ִ ְ ָ
ֱ ִֹ 'חת' ,שהרי ג של בעלי החיי המכוניַ
תנ הראוי לה,
שה בחרו לעצמָ ִ ְ ,
צג בהמות ורמשי בכלל לשו זו )פסוקי ככא(,
בקמת שנגמרה קומת בשלימותה מתחילת ְ ָָ אלא הכוונה לנפש של כל אחד מבעלי החיי
יצירת צד: ִ ָ חת צ:
הללו ֶ ֵ
הערות וציונים
עב' ,אי זו ראיה שנברא הכל כבר ביו הראשו ,כיו א ֵ ֶ הארֶ ֶ פט .אמנ ג לגבי העשבי נאמר )פסוק יב( ַ ֵ
'וצא ָ ָ ֶ
שמתאר ש הפסוק את פעולת האר שהוציאה דשא עשב ,א כא שנאמר בציווי ה' 'תוצא האר 'זו ראיה שהכל כבר
נברא ביו הראשו ,וציוה ה' ביו זה רק על יציאת .גור אריה .צ .הוצר רש"י לחזור ולפרש זאת ,א שכבר פירש כ
לחת ,שא ה נבראו ביו זה ,ולכ פירש רש"י שא על פי כ לעיל )פסוקי כ ,כא( ,כיו שכא באמת כוונת הכתוב גַ ַ
לשו' נפש חיה' אינה מתפרשת מלשוַ חת ,אלא מלשוַ חת ,וזו לשו השייכת בכל מיני בעלי החיי .גור אריה .צא .אי
כוונת רש"י לפרש כא את שורש לשו' רמש' ,שהרי אי אפשר לפרש שנקרא הדבר 'רמש' כיו שהוא רומש ,שהרי לא
הרמת' ולא פירש ש רש"י כ ,ובודאי 'רמישה' זהו החה ָ ֹ ֶ ֶ
נפָ ַ ַ התבאר בכ העני .ועוד ,שהרי נאמר לעיל )פסוק כא( ָ'ל ֶ ֶ
יער' )תהילי קד כ( ,אלא כוונת רש"י כא שאות בעלי חיתַ ָ תרמָ ל ַ ְ כינוי לכל הליכה של בעלי חיי ,וכמו שנאמר 'ֹ ְ ִ
חיי שאי הילוכ ניכר לעי ,ונראה רק שה נעי ונדי ממקו למקו ,ה המכוני' רמש' ,אבל בעלי חיי גדולי יותר
הילוכ בעצמו ניכר לעי .גור אריה .צב .גור אריה .צג .כ פירש רש"י )חולי ס .ד"ה לצביונ .(רא" .ובגור אריה פירש
על פי הערו) ער צב( שנבראו בצורת הנאה והמפוארת .צד .רא" .וראה רש"י )ש ד"ה קרניו( שמחמת כ היו לו קרניי
מיד כשנברא ,ולא כמו בעלי החיי שנולדו לאחר מכ ,שהקרניי והשיער צומחי בה לאחר זמ.
אונקלוס בראשית א בראשית כ
ינ§ ‰ו Œ˙‡¤ ‡‰ר§ ıל ¦מ ּ̈ À ‡˙Œח ּ¸©י˙ ¨ ̈¤ ¹© ¤
יום ראשון
לזנה § ¨
וית ̈ית ©ח ּ©ית © § ¨
ארעא ¦ § © ּ
וית ּ¨כל ¦ § ׁ¨
רחשא לזנה § ¨
עירא ¦ § © ּ
ּ§ב ¦ ¨
וחזא § ¨
יי לזנוֹ ¦הי © ¨ £ דארעא ¦ §
§ ©§ ¨ לŒרמ˘ׂ
‡˙ ּ¨כ ¤ ¬¤ ינ§ ‰ו ²¥‰מ§ Ɖל ¦מ ½¨ ּ ‰ב ¨ ¥
© ּ§
נעביד יי © § ּ¥
ואמר § ¨ ארי ¨טב :כו © © £ ¥£
ינּ ‰ו ©ו© ּי¬ §ר‡ ¡‡‰− ¦ ים ּ¦כיŒ § −ל ¦מ ®¥ „‡‰מ‰
¨« ¨ ¨ £
תנאדמו © ¨
צלמנא ּ¦כ § ּ אנשא ּ§ב ¦ § © ¨¨ׁ ¨ ¥
ימא © ּ¨ נו ¥ני
ּ§ב ּ §ויש § ּ
לטון ¦ ׁ§ ‡„ם נﬠ˘ׂ¬²¨ ¨ ‰
‡מר ¡‡‰¦½ ים © «¤ £ טוב :כו ©ו ּ´י¤ Ÿ «…
דש ©מ ּ¨יא ּו ¦ § ¦ ¨
בבעירא ּו §בעוֹ ¨פא ¦ ׁ§
בכלּו § ¨ ארעא©§ ¨ בכל ּו § ¨
ב„‚˙
˙נ ּו §ו ¦ §יר„ּ ּו©¸ § ¦ Á−ו ּ¦כ §„מ ּו ®¥ ˆלמנ ּ
ּ§ב © § ¥
ארעא: רחיש ©על © § ¨ רחשא §דּ ¨ ׁ ¥¦ § ׁ¨ ‰מƉ בב ¨ ¥
שּׁמ ¦ים ּו © ּ§ בעוף ©©À ¨ ‰ ©¹ּ̈ ‰ים ּו § ´ …
ﬠל‡‰Œר:ı ‰רמ¬˘ׂ © ¨ ¨ « ¤ בכל‰Œרמ˘ׂ ¨ « ¥ Ÿבכל‡‰Œרּ ıו § ¨ ¨ ¤ −¤ ּו § ¨ ¨ ½¨ ¤
רש"י
)כו( נעשה אדם .ענותנותו של הקדוש־ברוך־ באחאב )מלכים-א כב ,יט( ,שאמר לו מיכה ראיתי את
הוא למדנו מכאן ,לפי שהאדם בדמות המלאכים ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומד עליו
ויתקנאו בו ,לפיכך נמלך בהם .וכשהוא דן את מימינו ומשמאלו ,וכי יש ימין ושמאל לפניו ,אלא
המלכים הוא נמלך בפמליא שלו ,שכן מצינו אלו מיימינים לזכות ואלו משמאילים לחובה,
אחאב
מצינָ ְ ַ ְ ִ ָ במלאכי הנלוי אליוֵ ֶ , הד־ר־
ָ ענותנתֶ ל ַ ָ
אדםָ ְ ְ ַ .נעשׂ ה ¨ ¨
)כו( © ¤ £
מיכה
אמר לָ ִ מל ישראל )מלכי א' כב יט(ַ ָ ֶ , מא ,שא על פי שברא לבדו למדנָ ִ
הא ָ ַ ְ
צבאוכל ְ ָסאָ ְ ,יב ַעל ִ ְ ראיתי ֶאת ה' ֹ ֵ
הנביא 'ָ ִ ִ את האד ,כתב 'נעשה' בלשו רבי ,כאילו ג
ממאל ,'ויש מימינֹ ְ ִ עליו ִ ִעמד ָ ָהמיֵ ֹ
ַ ָ ִַ המלאכי השתתפו בכ ,והטע ששית את
ימי'
וכי ֵיִ ָ' לתמוה על לשו הפסוקִ ְ , האד
לפי ֶ ָ ָ ָ המלאכי בעני בריאת האדִ ְ ,
לפניו ,והרי אלו ה דברי גשמיי 'מאל' ְ ָ ָ
ְ ֹ יתקא,
הלאכיְ ,ומחמת כְ ַ ְ ִ
דמת ַ ַ ְ ָ ִנברא ִ ְ
אא כוונת שאינ ניתני להאמר ביחס לה'ָ ֶ , ה כביכול התייע אית נמלֶ ָ
לפיכַ ְ ִ
ְִ ָ
'מיימיני,'
הכתוב שמתו צבא השמיֵ ,אִ ִ ְ ַ הא לברוא את האד ,ועל ידי זה לא יתקנאו
ממאילי
ואִ ִ ְ ְ ַ לזכת אחאבֵ ְ , מצדדיְ ִ בו צהְ .והראיה לכ צו ,שהרי גֶ ְ הא ֶָ את
לחבה ,הרי שה' כביכול מתייע מצדדיָ ְ פמליא ֶ נמלָ ְ ַ ָ ְ
הלכי שבאר הא ִ ְ ָ ַ ְ ִָ
הערות וציונים
צה .לבוש האורה .וביאר ,שהוקשה לרש"י מדוע דוקא בעני בריאת האד נמל כביכול במלאכי ,ועל כ השיב שבה
היה חשש שיתקנאו בו ,וא שבודאי היה יכול לבוראו באופ שלא יתקנאו בו ,או לצוות עליה שלא יזיקוהו ,בכ הראה
ענוותנותו ,שנמל בה כדי שלא יהיה לה פתחו פה להתקנא בו .צו .גור אריה.
כא בראשית א בראשית
יום ראשון
רש"י
וכן בגזרת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן;
שאלתא )דניאל ד ,יד( ,אף כאן בפמליא שלו נטל ואם כתב 'אעשה אדם' ,לא למדנו שהיה
רשות ,אמר להם' ,יש בעליונים כדמותי ,אם מדבר עם בית־דינו אלא עם עצמו .ותשובת
אין כדמותי בתחתונים הרי יש קנאה במעשה המינים כתב בצדו ,ויברא אלהים את האדם,
בראשית' :נעשה אדם .אף־על־פי שלא ולא כתב 'ויבראו' :בצלמנו .בדפוס שלנו:
סייעוהו ביצירתו ויש מקום למינים לרדות ,לא כדמותנו .להבין ולהשכיל :וירדו בדגת
נמנע הכתוב מללמד דרך־ארץ ומדת ענוה ,הים .יש בלשון הזה לשון רידוי ולשון ירידה.
נמל הדל ִ ְ ָ הא ַ ָ הראויה לבני אדֵ ְ ֶ , וכ נאמר כשנגזר אית כיצד לדו את המל צזֵ ְ .
הט ,א שבאמת ונטל ְרת ִמָ ָ ַ מתייעֵ ְ 'גזרת
על נבוכדנצר מל בבל שיטרד ממלכותו ִ ְ ֵ ַ
תב רק שאמר ואַ ָ אינו צרי לעצתו ולסיועוִ ְ . קייָ ְ ֵ ְ
אלתא' )דניאל במאמר ַ ִ ִ
תגמא ְ ֵ ַ
עיריָ ָ ְ ִ
ִ ִ
היה
למדנ מכ בהכרח ֶ ָ ָ אדֹ ,'לא ָ ַ ְ 'אעה ָ ָ
ה' ֶ ֱ ֶ ד יד( ,כלומר שהגזרה יצאה מלפני ה' בגזירת
אא היה נית לומר ית־ינָ ֶ , מדר ִעִ ֵ ְֵַ ואָ א ,כשרצה ה' לברוא ומאמר המלאכיַ ְ .
עצמ ,ולכ כתבה התורה שכביכול דיבר ִעְ ַ נטל ְרת, פמליא ֶ כביכול ָ ַ את האדָ ְ ַ ָ ְ ,
לשו' נעשה אד ,'המורה על התייעצות ע דמתי ,וה
עליניִ ְ ִ לה ,הרי ֵיִ ְ ֶ ָ אמר ָ ֶ וכַ ָ
המלאכי .מכל מקו כדי שלא להניח מקו המלאכי שיש לה דעה ושכל ובכ ה דומי
היני] התשובה בת ַ ִ ִ לטעות בדבר ,הרי ְַ חני ,בריה שיש לה דמִ תי ַ ַ ְ ִ לה'ִ ,אֵ איְ ִ
צ ,שנאמר תב ְ ִ הראויה להשיב לכופריַ ָ [ ראית,
מעה ְ ֵ ִ קנאה ְ ַ ֲ ֵ
הרי ֵיָ ְ ִ דעת ושכלֵ ֲ ,
האד,'
אלהיֶ את ָ ָ ָ 'וברא ֱ ֹ ִ לקמ) פסוק כז( ַ ִ ְ ָ וא שלא הוצר להסכמת ,הרי מה שהסביר
'וברא:'
תב ַ ִ ְ ְ ולא ָ ַ בלשו יחידֹ ְ , לה את הצור שבדבר הרי זה כנטילת רשות,
צלמנ ּו .אי הכוונה לצל ומראה שלנו ,שהרי ּ§ב © § ¥ ולומדי מכ מידת ענוותנותו צח:
דפס אי למעלה כל צל או תמונה צט ,אלא ִ ְ אדם .אמר כא ה' 'נעשה' בלשו רבי, נעשׂ ה ¨ ¨
©¤ £
נ בדפוס השיי לנו ,שעל ידו נוצר האד: ֶָ סיעהא ִ ְ א־על־י שפשוט הדבר ֶ ֹ ַ ַ ִ
ּ¦כ §דמ ּו ¥תנ ּו .שיהא דומה לנו בכ שתהא בו דעה יצירת של האדֵ ְ ,ויָ מק המלאכיָ ִ ִ
להיל:
להביִ ְ ַ ְ
ְִָ לרת ליני] לכופרי באחדות ה'[ ִ ְ ִַ ִ
הה של 'וירדו' בדגת ©היּ¨ םֵ .יָ ַ
ֶ ַ וירד ּו ¦ § ©
§¦§ ּ למשול עלינו ולקנטר בטענה זו ,כביכול לא ברא
שתי משמעויות ,גְ לִ ריי שליטהְ ,וג נמנע
ה' את האד לבדו ,א על פי כֹ לא ִ ְ ַ
ירידה ק ,ורמז בכ הכתוב שהדבר תלוי ְלָ ִ ְ ענוה
מת ֲ ָָ מלד בלשו זו ֶ ֶ ֶ ֶ
ר־ארַ ִ התב ִ ְ ַ ֵ ַָ
הערות וציונים
צז .והטע שרק אצל המלכי מצאנו שכביכול נמל ה' במלאכי ,כיו שיש לה חשיבות מיוחדת ,ובמעשה גדול הנוגע
לאנשי חשובי נמל ה' במלאכי .וא כא בבריאת האד נמל ה' במלאכי ,כיו שזהו דבר חשוב ששייכת בו קנאה
מצד המלאכי .גור אריה .צח .מהרש"ל .צט .רא" .ק .ולכ לא נאמרה לשו' וימשלו' ,כדי לרמוז ג על לשו ירידה,
'ירד ,'כדי לרמוז ג על לשו רידוי ושלטו .גור אריה.
'ויר 'ולא ֵ ְ
ומאיד הניקוד הוא ְ ִ ְ
אונקלוס בראשית א בראשית כב
‡˙„‡‰ŒםÆ
בר‡ ¡‡‰³¦ ים | ¨ ¨ « ¨ ¤ כז ©ו ¦ּי § ¨¸
יום ראשון
¨¨
אדם ¨ית §¨
יי ּו § ¨
ברא כז
צלם ¡ ¦
אהים צלמיה ּ§ב ¤ ¤
ּ§ב ¦ § ּ ¥
יתיה§ ,דּ ©כר § ¨ּ § ª
ונקבא ּ§ב¨רא ¨ ּ ¥
‡˙ו
ˆלם ¡‡‰− ¦ ים ּ¨ב¨´ר‡ … ® Ÿ ˆלמ …ו ּ§ב ¤ ¬¤
ּ§ב © § ½
יתהוֹ ן :כח ּו ¨ ¥
ברי ּ§ב ¨רא ¨ § ויבר
‡˙ם :כח © § ¨´ ¤
נ˜ב¨ּ ‰ב¨¬ר‡ « ¨ Ÿ
זכר ּו § − ¨ ¥ ¨ ¨¬
רש"י
זכה רודה בחיות ובבהמות; לא זכה נעשה ירוד בחותם כמטבע העשויה על־ידי רושם שקורין
לפניהם ,והחיה מושלת בו) :כז( ויברא קוי"ן .וכן הוא אומר )איוב לח ,יד( תתהפך
אלהים את האדם בצלמו .בדפוס העשוי כחומר חותם :בצלם אלהים ברא אותו.
לו .שהכל נברא במאמר ,והוא נברא בידים ,פירש לך שאותו צלם המתוקן לו ,צלם דיוקן
שנאמר )תהלים קלט ,ה( ותשת עלי כפכה ,נעשה יוצרו הוא :זכר ונקבה ברא אותם .ולהלן
העיה בצורתה המסוימת
מטע ָ ֲ ָ
חתְ ,מו ַ ְ ֵ ַ
ְ ָ זכה והתעלה במעשיו בהנהגת האד ,אָ ָ
רי קוי".
ר הטבעה בתבניתִ ֶ ,על־ידי ֶ
ַ ְֵ בהמת,חת ַ ְ ֵ רדה שולט ַ ַ הטובי ,הרי הוא ֶ
חמר
'תהֶ ֹ ְ
אמר )איוב לח יד( ִ ְ ַ ֵ
ֵ וכ האְֵ לפניה ,במדרגה נעה ָירד ִ ְ ֵ ֶ זכהֶ ֲ ַ , א אֹ לא ָ ָ
חת ,'ודרשו מכא חז"ל )סנהדרי לח (.שכל בני
ָ מלת : והחה ֶ ֶ פחותה מבעלי החייָ ַ ַ ְ ,
האד עשויי בחותמו של אד הראשו קא ,הרי צלמוֹ .כלומר, האדם §ּב © § אהים ¤את ¨ ¨ ¨ ברא ¡ ¦ ויּ § ¨
)כז( © ¦
שאד הראשו עצמו נברא ב'חות ,'ולא העי ל, 'פס' ֶ ָ בצלמו של האד ,והיינו ַ ְ
במאמר בלבד קב: כמו תבנית העשויה בצורה מסוימת ,שיוצקי
רְ ל הכתוב אהים ּ¨ב ¨רא Ÿ
אתוֹ ֵ ֵ . צלם ¡ ¦ ּ§ב ¤ ¤ לתוכה חומר והוא מקבל את צורת התבנית ,כ
המת ל לאד צל דפוס ,תבניתָ ֻ ְ ַ , ֶאתֶ ֶ נעשה דפוס לאד להיברא בו בצורתו
יק שעשה עבורו צלַ ְ הראשו להיברא בוֶ ֶ , הל המסוימת .והשמיענו בזה הכתובֹ ַ ֶ ,
יצר הא ,שאד הראשו נברא באותו דפוס ְ מאמר ה'נברא ְ ַ ֲ ָ השמי והאר וכל אשר בהָ ְ ִ ,
עצמו שהכי עבורו אלהי ,א שאר בני אד בלבד ,ללא מעשהְ ,והא האד ,לרוב
נבראו רק בדמיו לאד הראשו ,א לא בתבנית ידי כביכול על ידי מעשה, נברא ְ ָ ַ ִחשיבותוָ ְ ִ ,
עצמה שבה נוצר אד הראשו קג: צרני
וקדִ ָ ְ ַ 'אחר ָ ֶ ֶ אמר )תהלי קלט ה( ָ ֶ ֱֶ ַ
אתם .משמעות לשו זו היא נקבה ּ¨ב ¨רא ¨ Ÿ
זכר ּו § ¨ ¥ ¨¨ כה' ,הרי שנברא האד כביכול עלי ַ ֶ ָ ות ָ ַ ַָ ֶ
לה
שכבר מתחילה נבראו זכר ונקבהְ ,ואילו ְ ַ ָ נעה האד ב'כפו' של ה' ,במעשה ממש ,ש ַ ֲ ָ
הערות וציונים
קא .וכ אמרו בגמרא ש' ,להגיד גדולתו של מל מלכי המלכי הקדוש ברו הוא ,שאד טובע מאה מטבעות בחות
אחד ,וכול דומי זה לזה ,והקב"ה טובע כל אד בחותמו של אד הראשו ,ואי אחד דומה לחברו' .קב .רא" ,גור
אריה .קג .רא" .ובשפתי חכמי הביא ביאור נוס ,ש'צל דיוק יוצרו' היינו בדיוק שבו מתגלה ה' לנביאי.
כג בראשית א בראשית אונקלוס
ל‰ם ¡‡‰¦À ים ‡˙ם» ¡‡‰¦ ים¼ ©ו ּ¸י¤ Ÿ
‡מר ¨ ¤¹ ¨Ÿ
יום ראשון
ואמר §להוֹ ן § ¨
יי יי © © £
̈יתהוֹ ן § ¨
§
¨ית ּו §מלוֹ ּו §סגוֹ ּפ ּו ׁש ּו
‡˙‡‰Œרı
ל‡ ּו ¤ − ¨ ¨ ¤ רב ּו ּו ¦מ § ¬ ּ §פ ¬ר ּו ּו § ² ּ ©£
עלה פו ּו § ּ
תקו ּ ©§ ¨
ארעא
בעוף„‚˙ ©¨ּ ‰יםּ Æו § ´ …ר„ ּו ּ¦ב § ©³ כב ׁ®ª
˘ ¨ּ ‰ו § º §ו ¦ § © ּ¨
ימא נו ¥ניּ§ב ּ טו ּו ׁ§ש ּ
לו ּ
דש ©מ ּ¨יא ּו § ¨
בכל ּו §בעוֹ ¨פא ¦ ׁ§
‰רמ¬˘ׂ© ˙ ¤ﬠלŒ בכלŒח¨ּי ¤ Ÿ « ¨ ‰−
שּׁמ ¦ים ּו § ¨ © ©©½ ¨ ‰ ©על §דּ ¨ ¨ׁ £
רחשא ©§¨
חיתא
‡מר ¡‡‰¦À ים ¦¥ּ ‰נÁ‰ ‡‰ר :ıכט ©ו ּ´י¤ Ÿ ¨ ¨« ¤ יי ¨הא
ואמר § ¨
ארעא :כט © © £
©§ ¨
רש"י
הוא אומר ויקח אחת מצלעותיו וגו'; במדרש־ ברייתן ,ופירש לך במקום אחר) :כח( וכבשה.
אגדה ,שנבראו שני פרצופים בבריאה ראשונה חסר וי"ו ,ללמדך שהזכר כובש את הנקבה שלא
ואחר־כך חלקן .ופשוטו של מקרא ,כאן הודיעך תהא יצאנית; ועוד ללמדך שהאיש שדרכו
שנבראו שניהם בששי ,ולא פירש לך כיצד לכבוש מצווה על פריה ורביה ,ולא האשה:
הראשו לבדו ,ולאחר מכ לקח ה' אחת מלעתיו
אחת ִ ַ ְ ֹ ָ 'וח ַ ַ
אמר )בראשית ב כא( ַ ִ ַ
הא ֵ
מצלעותיו ובנה ממנה את האשה ,ועל אותה אלהיֶ את וב ה' ֱ ֹ ִ
חהֶ ִ ַ ,
ר ַ ְ ֶ ָ ְוגֹ ְ ִ ַ '
וסר ָ ָ
שעה נאמר 'זכר ונקבה ברא אות 'קד: ויבאה ֶאל
לאה ַ ְ ִ ֶ ָהאדָ ִ ְ לקח ִמָ ָ ָ אר ָ ַ הלע ֲ ֶ
ֵַָ
וכבש ¨ה .לא כתבה התורה ְ ִ ְ ָ
'וכבה' ,אלא )כח( § ¦ § ׁª האד ,'הרי שנברא תחילה האד לבדו ,ורק ָ ָָ
חסר ָוי"ו ,ונראה הדבר כאילו נכתב ְ ִ ְ ָ
'וכב' 'וכבה' ָ ֵ
ְְִ ָֻ מדר־אדה מיישב
לאחר מכ נבראה האשהָ ָ ַ ַ ְ ִ ְ .
הקבה,
בֶ את ַ ְ ֵ ָ הכר ֵללדָ ָ ַ ֶ
בלשו יחידְ ֶ ַ ְ , רצפי ,של זכר ונקבה ני ַ ְ ִבראֵ ְ
שאלה זוְ ְ ִ ֶ ,
יצאנית שלא תצא לשוק ,אלא תהא הא ַ ְ ָ ִ א ְ ֵ
ֶ ֹ הראנה ,וזו
ָ בריאה ִ המחוברי יחד ,כבר ִ ְ ִ ָ
יושבת בבית בדר צניעות ,ולפי זה 'וכבשה' נאמר חק
ואחר־ָ ְ ִ
הכוונה 'זכר ונקבה ברא אותָ ַ ַ ְ ,'
על הנקבה קהְ .ועד יש ללמוד מסמיכות הדברי ה' לשני חלקי ,וה'צלע' האמורה להל היינו
שבפסוק זה קו ,כיו שתחילת הפסוק היא ְ'רְ רב אותו פרצו של נקבה שהיה מחובר לאד,
האי, ללדֶ רק ָ ִ האר ,'בא הכתוב ְ ַ ֶ ְ מלאֶ את ָ ָ ֶ ִ ְ והופרד ממנו ונעשה ל'אשה' בפני עצמה.
מצה ַעל לכ את האר במלחמות קזֶ ֻ ְ , רְ ִ ֶ ְַ הדיע
מקרא אינו כ ,אלא ָאֲ ִ פטֶ ל ִ ְ ָ ְ
האה ,שכיו שאי דרכה לכבוש ולא ָ ִ ָ רבהֹ ְ ,
רה ְ ִ ָ
ְִָ ניהְ יו בראֶ ֵ ְ את עיקר העני בכללותוְ ְ ִ ֶ ,
אי פסוק זה עוסק בה ,ולא נאמר לה 'פרו ורבו' ,ולפי רת,
יצד היה סדר ְ ִ ָ ָ רְ לַ ֵ ולא ֵ ֵ יֹ ְ ,
הִ ִ
'וכבה' נאמר על האר קח:זה ְ ִ ְ ֻ ָ אחר ,שבתחילה נברא אד מקֵ ַ פרְ לָ ְ ֵֵ
הערות וציונים
קד .גור אריה .קה .רא" .קו .גור אריה .אמנ הרא" כתב ששני הפירושי שהביא רש"י תלויי במחלוקת שבמשנה
)יבמות סה ,(.ולכל אחת מהשיטות ש דורשי דרשה אחרת .קז .רש"י )קדושי לה .ד"ה דרכו( .קח .רא".
אונקלוס בראשית א בראשית כד
לŒﬠ˘ׂ ¤ב | © ´¥Ÿ
זרﬠ ‡˙Œכ ´¥ לכם ¨ּ ¤ נ˙˙י ¨ ¤¹¨ ¸© ּ¦
יום ראשון
עסבאיהבית §לכוֹ ן ¨ית ּ¨כל ¦ § ּ¨ §© ¦
מזדּ ©רע §דּ ©עלזרעיה ¦ § §
§דּ ©בר © § ּ ¥
וית ּ¨כל ארעא § ¨ אפי ¨כל © § ¨ © ּ¥ כל‡‰Œרı
ﬠלŒפ´¥ני ¨ ¨ ½¨ ¤ ˘ר§ ּ © Æ זרע ¤ׁ ‡£ ©¤À
ירי ¦ ¨ ¨
אילנא ביה ּ¥פ ¥
אילנא §דּ ּ ¥
¦ ¨¨ ריŒﬠı
רŒב …ו §פ ¦ − ¥ ˘ ּ¬ ל‰Œﬠ¤ׁ ‡£ ı
‡˙Œכ ¨ ²¥ §ו ¨ּ ¤
מזדּ ©רע,
¦ §§ ©§ ּ ¥
זרעיה §דּ ©בר
למיכל :ל ּו § ¨
לכל יהי § © ¥§לכוֹ ן § ¥ כל:‰ י‰י§ ‰ל ¨‡ § ¨ «
לכם ¦ « § − ¤ זרע ¨ ¬¤ זרﬠ ¨®©© ´¥Ÿ
לכל עוֹ ¨פא ©ח ּ©ית © § ¨
ארעא ּו § ¨ לכלŒעוף
‡‰רּ ıו § ¨ ¸ … לכלŒח© ּי´˙ ¤ Â̈ ¨Â
ל ּ«ו § ¨ ©
רש"י
)כט-ל( לכם יהיה לאכלה ולכל חית ולאכול בשר ,אך 'כל ירק עשב' יאכלו יחד
הארץ .השוה להם הכתוב בהמות וחיות כלם .וכשבאו בני נח התיר להם בשר ,שנאמר
למאכל ,ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה )לקמן ט ,ג( כל רמש אשר הוא חי וגו',
ולכל חית האר ,את כל ירק עשב לאוכלה' ,כלומר, 'לכל
לאכלה .ובפסוק הבא נאמר ְ ָ יהיה § ¨ § ¨
לכם ¦ § ¤ )כט( ¨ ¤
לכ ולכל חית האר יהיו העשבי ופירות הע לה האר ,'בוי"ו החיבור ,ללמד ש ִ ְ ָ
הוה ָ ֶ חת ָ ָ ֶ ַַ
לאוכלה ,א חית האר עצמה לא תהיה לכ המת ְוה ַחת ,שיהיוהתב את ה ְ ֵ ]לאד וחוה[ ַ ָ
לאוכלה קיאְ .והראיה לכ שנאסר על אד ובניו לאד
הרה ְ ָ ָ
ולא ִ ְ ָ
מאכלֹ ְ ,
דומי להְ לעני ה ַ ֲ ָ
נח ,לאחר ני ֹ ַאֵ ְ
לאכול בשר קיב ,שהרי ְ ֶ ָ לא ולזרע אחריה] עד לאחר המבול[
קט ְִ ְ
ר של בעלי לה את אכילת ה ָ ָ היר ָ ֶהמבולִ ִ , עבירק ֵ ֶרַ ,אָ ל ֶ ֶ ולאכל ָ ָרה ְ ֶ ֱ
להמית ְ ִ ָ ְָ ִ
אר הא ַחי רמֶ ֲ 'ל ֶ ֶ
אמר )לקמ ט ג( ָ
החייַ ֱ ֶ ֶ , קי ,ונדרשי הפסוקי כ' ,נתתי יחד ֻ ָ יאכלַ ַ ֹ ְ
לאכלה' ,ומשמע שעד עתה היה יהיה ְ ָ ְ ָ ְוגֶ ָ '
לכֶ ְ ִ לכ את כל עשב ואת כל הע לכ יהיה לאוכלה
הערות וציונים
קט .באר בשדה .קי .מתחילת דברי רש"י ,שלא התיר לה להמית בריה ולאכול את בשרה ,משמע שא מתה מאליה מותר
לאוכלה ,וכ משמעות הרא" ,וכ כתב במשכיל לדוד ,וכ הוכיח בבאר בשדה מדברי רש"י עצמו )סנהדרי נז .ד"ה למישרי( שכתב
שהוצרכה התורה לאסור אבר מ החי לאד הראשו ,בזמ שלא המית אותה אלא נפל ממנה אבר מאליו ,ומשמע שא מתה
מאליה אי בה איסור .אמנ בגור אריה תמה על דבריה ,שהרי מסיו דבריו מבואר שהותר לה לאכול רק ירק עשב ,ולא
הותר לה לאכול בשר אפילו של בעל חיי שמת מעצמו .וביאר ,שהטע הוא כיו שא היה הדבר מותר ,לא היה האד
נות אוכל לבעלי החיי ,כדי שימותו ויוכל לאכול את בשר .והטע שכתב רש"י לשו זו 'שלא הרשה לאד ולאשתו להמית
בריה ולאכול את בשרה' ,היינו נתינת טע לכ שלא הותר לו לאכול בשר ,כיו שחס ה' על בעלי החיי שלא יכלו אות בני
האד ,ורק לאחר המבול ,כשביר ה' את בעלי החיי שיפרו וירבו לא היה עוד חשש שיכלו אות בני האד באכילת ,ולכ
הותר לבני נח לאכול בשר .קיא .כ פירש רש"י על הגמרא )סנהדרי נט :ד"ה לא הותר( את הדרשה המובאת בגמרא ש' ,אד
הראשו לא הותר לו בשר לאכילה ,דכתיב לכ יהיה לאכלה ולכל חית האר ,ולא חית האר לכ ,'וכ ביארו הרא" והמהרש"ל
את כוונת רש"י כא .ובגור אריה פירש שהלימוד הוא ממה שנאמר שהושוו בני האד לחית האר לעני המאכל ,שכש
שבעלי החיי אוכלי רק ירק עשב ,כ בני האד יאכלו רק זאת ,ולא הותרו לה דברי אחרי .אמנ בלבוש האורה תמה
על דבריו ,שהרי יש בעלי חיי רבי הטורפי ואוכלי בשר ,וא כ מני שהדבר אסור על האד .קיב .רא".
כה בראשית א ב בראשית אונקלוס
רו ¥מ´˘ׂ © ¨ ̈¤ À
ﬠל‡‰Œרı לכל | … שּׁמ ¦ים ּו § ´ Ÿ ©©¹ ¨ ‰
יום ראשון
רחיש ©על דש ©מ ּ¨יא ּו § Ÿ
לכל §דּ ¨ ׁ ¥ ¦ ׁ§
נפשא © § ¨
חיתא ביה © § ׁ¨
ארעא §דּ ּ ¥
©§ ¨
לŒיר˜
‡˙Œכ ¤ ¬¤ נפ ׁ˘ ©ח ּ½¨י¨ּ ¤ ‰ רŒב …ו¤ ´¤ Æ
˘ ּ ¤ׁ ‡£ ¦ § ּ¨
עסבא ¨ירוֹ ק ּ¨כל ̈ית
וי‰יŒכן :לא ©ו© ּי§ ³ר‡
‡כל«¥ ¦ «§ © ‰ −¥ﬠ˘ׂ ¤ב §ל ¨ § ¨® והוה ¥כן :לא © ¨ £
וחזא למיכל¨ £ © ,
§© ¥
והא ¨ ¥
תקין עבד § ¨
יי ¨ית ּ¨כל ©דּ © £
§¨
ﬠ˘ׂ¨ § ‰ו ¦¥ּ ‰נŒ‰
˘ר ¨ ½ ל´¤ׁ ‡Œ
‡˙Œכ £ ¡‡‰¦ ים¨ּ ¤ Æ רמש © ¨ £
והוה והוה § © ׁ
לחדא¨ £ © ,
©¨£
וי‰יŒב˜ר ¬ …יום
וי‰יŒﬠרב © «§ ¦ ¤Ÿ −
‡„ © «§ ¦ ¤¬¤ טוב §מ ® Ÿ …− תיתי:ׁ §ש ¦ ¨ יוֹ ם §©
צפר,
כללו ׁ§ש ©מ ּ¨יא
§ואש ּ©ת § © ּ
ב א ¦ ׁ§
שּׁמ ¦ים
ויכל ּו ©¬© ¨ ‰ שּׁי :פ ב א © § ²ּ ª ©¦ ‰שּׁ ¦ « ¥ ¥
חיליהוֹ ן: §¨
וכל ©§ ¨
§וארעא
ויכל ¡‡‰¦ יםÆ ב‡ם :ב © § ©³ כל« ¨ ¨ ˆŒ
‡‰ר§ ıו ¨ § §ו ¨ ¨ ¤ − ּ§ביוֹ ¨מא §¨
יי §וש ¦
יצי ׁ¥ ב
רש"י
כירק עשב ,שהתרתי לאדם הראשון ,נתתי לכם תורה .דבר אחר ,יום הששי -כולכם תלוים
את כל) :לא( יום הששי .הוסיף ה' ב'ששי' ועומדים עד יום הששי ,הוא ששה בסיון המוכן
בגמר מעשה בראשית ,לומר שהתנה עמהם למתן תורה :ב )ב( ויכל אלהים ביום
על־מנת שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי השביעי .רבי שמעון אומר ,בשר ודם,
אחר ביאור אחר לכ שנאמר 'י בר ַ ֵ
חמשָ ָ . עב',
'ירק ֵ ֶ
הדבר אסור ,וסיי הכתוב ש ואמר ְ ֶ ֶ
הי' בתוספת האות ה"א ,שהיא ה"א הידיעה, ִַ ִ הרי באכילה
כלומר כמו הירקות והעשביִ ְ ַ ִ ֶ
ועמדי קיומכ
ליִ ְ ְ
כִ ְ לרמז שאמר להֶ ְ ֻ לכֶ את ֹל' ,שתהיו 'נתי ָ ֶ
הרא ,כִ ַ ָ
לאדִ ָ
ְָָ
הי הידוע ,והא
מוטל בספק ַעד אותו יִ ִ ַ רשאי לאכול את בשר בעלי החיי ,ויש ללמוד
רה ,שרק א יקבלולמָ
הכַ ַ ְ
סיוָ ַ ,
ה ְ ִ ִָ ָ מכ שלאד ואשתו הותר לאכול רק ירק עשב:
ישראל את התורה ישאר העול קיי: הי .בכל הימי נכתב מני היו ללא )לא( יוֹ ם © ¦ ¦
הביעי .מכ שלאאהים ּ©ביּ וֹ ם © § ¦ ¦ ב )ב( © § ©
ויכל ¡ ¦ האות ה"א ,כגו' יו שני'' ,יו שלישי' ,ורק כא
נאמר 'ויכל אלהי ביו הששי' משמע שבשבת מעה
מר ַ ֲ ֵ
יַ ,יו שהוא ְ ַ
הסי את האות ה' ַ ִ ִ ִ
עצמה הסתיימה המלאכה ,ואילו סיו הפסוק למר בכ בדר ראית ,שנאמר 'יו השישי'ַ , ְֵ ִ
הוא 'וישבות אלהי ביו השביעי מכל עה ע כל הנבראי ,שקיומ התנה ה' ִ ָ ֶ
רמז ֶ ִ ְ ָ
מלאכתו' ,הרי שלא עשה כלל מלאכה בשבת קיג, חמה
יראל ֲ ִ ָ
עליהֵ ָ ְ ִ
קלֶ ֵ ֲ
מנת ֶ ְ ַ ְהוא רק ַעל ְ ָ
וד,ר ָ ָ
אמר בביאור הפסוקָ ָ , מעֵ רי ִ ְ ִַ רה ,הרמוזי באות ה' ,שהיא בגימטריא חמי ָ ְ ֵ
הערות וציונים
קיג .רא" ,גור אריה.
אונקלוס בראשית ב בראשית כו
˘ר ל‡כ˙ …ו´¤ׁ ‡£ −
ביﬠי §מ © § ּ ּ©ב ּ´י …ום ©§ ‰שּׁ ¦ ½¦
יום ראשון
יה ©דּ © £
עבד ביעאה ¦ ¦ § ּ¥
עבידת ּ ׁ§ש ¦ ¨ ¨
ביעאה ¦ ּ¨
מכל §ונח ּ§ביוֹ ¨מא ׁ§ש ¦ ¨ ¨
¨
בריעבד :ג ּו ¨ ¥ יה ©דּ © £ ¦ ¦ § ּ¥
עבידת ּ ﬠ˘ׂ®© ‰ו ¦ּי ׁ§˘ ּב©ּ Æ˙Ÿב ּ´י …ום ©§ ‰שּׁ ¦ ½¦
ביﬠי ¨¨
יי ¨ית יוֹ ¨מא ׁ§ש ¦ ¨ ¨
ביעאה §¨
¨ﬠ˘ׂ¨ «:‰ ˘ר ל‡כ˙ …ו¬¤ׁ ‡£ − לŒמ © § ּ¦מ ּ¨כ §
ביה ¨נח
ארי ּ ¥ יתיה ¥ £ יש ¨ ּ ¥
©ׁ ¥
§וקדּ
ברא § ¨
יי יה ¦דּ § ¨ מכל ¦ ¦ § ּ¥
עבידת ּ ¦ ּ¨ ביﬠי
‡˙Œיום ©§ ‰שּׁ ¦ ½¦ ויבר‰¦ ‡¡ ים… ´ ¤ Æ ג © § ¨¤ ³
§ ©ּ § ¤
למעבד:
בו ׁ¨˘ ©ב˙¦ Æמ ּ¨כלŒ וי˜„ּ… ® Ÿ ˘ׁ −
‡˙ו ¦ ּ´כי … ³ ©§ © ¥
לﬠ˘ׂ« …ו˙ :פ רŒב¨¬ר‡ ¡‡‰− ¦ ים © « £ ˘ ּ¨ ל‡כ˙ …ו ¤ׁ ‡£
§מ © § ּ½
רש"י
שאינו יודע עתיו ורגעיו ,צריך להוסיף מחול על כלה בו ביום .דבר אחר ,מה היה העולם חסר
הקודש; אבל הקדוש־ברוך־הוא ,שיודע עתיו -מנוחה ,באת שבת באת מנוחה ,כלתה ונגמרה
ורגעיו ,נכנס בו כחוט השערה ,ונראה כאלו המלאכה) :ג( ויברך ,ויקדש .ברכו במן ,שכל
העל
היה ָ ָ
כל העול בששת ימי בראשיתָ ,מה ָ ָ רגעיו
עיו ְ ָ ָ
ידע אי בכוחו לחשב ִ ָ
אינַ ֵ
ֵֶ
ת שאי עושי מנחה ,כיו ש ָאת ַ ָחסר ,רק ְ ָ
ֵָ הד,
להסיֵ מחל ַעל ַ ֶ
צריִ ְ בדקדוקִ ָ ,
מנחה לעול ,ונמצא שביו בה מלאכהָ ,את ְ ָ ולהפסיק את מלאכתו בזמ שעדיי ודאי יו
הלאכה על ידי
ונגמרה ַ ְ ָ ָ
לתה ְ ִ ְ ְ ָ
השביעי עצמו ָ ְ ָ עיו
דע ִ ָ
הד־ר־הא ֶ ֵ ַ ָ אבל ַ ָשישיָ ֲ ,
המנוחה שהתחדשה בה קטו ,ומה שנאמר 'ויכל נכנס בגבול שבי היו השישי רגעיו בדקדוקָ ְ ִ ,
ְ ָָ
אלהי ביו השביעי' היינו שכילה ביו השביעי ונראה לעי האד
הערהֶ ְ ִ ְ ,
לשביעי עד ְחט ַ ַ ֲ ָ
עצמו את עני המנוחה ,וא על פי כ נאמר ה מלאכתו ַ ביו השביעי עצמו, אָ ִ
ְִ
'וישבות ביו השביעי' ,כיו שהמנוחה אינה ונמצא שמה שנאמר 'ויכל אלהי ביו השביעי'
נחשבת מלאכה ממש ,שתסתור את עני הוא לפי הנראה לאד ,א לפי האמת כילה את
השביתה ,אלא היא כדבר הנעשה מאליו קטז: אחר ,אכ כלתהבר ַ ֵ מלאכתו ביו השישי קידָ ָ .
ל
ָ ֶ ,רכ ליו השבת ַ ָ ויברּ¥ © § © ,
ויקד ׁשְ ֵ . )ג( © § ¨ ¤ המלאכה ביו השביעי עצמו ,שהרי לאחר שנברא
הערות וציונים
קיד .רא" .וא על פי כ לא נאמר 'ויכל אלהי ביו השישי' ,כיו שאז היינו עשויי לטעות ולחשוב שכילה מלאכתו
באמצע היו השישי בדר מקרה ,כיו שלא נשארו עוד דברי לברוא ,ולכ כתבה התורה 'ביו השביעי' ללמד שהיו עוד
מלאכות הראויות להיעשות ,והפסיק ה' מעשיית רק מחמת קדושת היו השביעי .גור אריה .קטו .והטע שנחשבת
המנוחה כנצרכת לקיו שמי ואר ,כיו שלא נברא העול אלא בשביל לימוד התורה ,ורק על ידי המנוחה שיש בשבת
יכולי ישראל לעסוק בתורה ביו השבת .שפתי חכמי .קטז .רא" .אמנ בגור אריה פירש שאי לשו' מלאכתו'
מתייחסת למנוחה ,אלא למלאכות שנעשו בששת ימי המעשה ,ולכל המלאכות הללו היתה חסרה המנוחה ,וכשבאה השבת
כז בראשית ב בראשית
יום ראשון
רש"י
ימות השבוע היה יורד להם עומר לגלגולת ,ברא אלהים לעשות .המלאכה שהיתה
ובששי לחם משנה; וקדשו במן ,שלא ירד בו ראויה ֵלעשות בשבת ,כפל ועשאה בששי ,כמו
שמפורש בבראשית־רבה: כלל .והמקרא כתוב על שם העתיד :אשר
העתיד קיט:
הקרא ָתב ַעל ִֵ ָ ֶ העולָ ְ ִ ַ , עמר
ֶ ירד ָל ֶה רק
היה ֵהבע ָ ָ
ְימת ַ ָ ַ
לעשׂ וֹ ת .מכ שנכתב אהים © £
אשר ּ¨ב ¨רא ¡ ¦ ¤ׁ £ בי היה יורד לה לכבוד שבת
לללתִ ִ ְ ,
ַֻ ְ ֶ
'לעשות' שזו לשו עתיד ,ולא נכתב 'ועשה' מנה ,שמלבד העומר של יו שישי היו
לחֶ ְ ִ
ֶֶ
הלאכה
בלשו עבר קכ ,יש לדרוש שאותה ַ ְ ָ ָ יורדי שני עומרי נוספי לכבוד השבת קיז.
פל ה' את תַ ָ ,
לעת ְ ַ ָ ראיה ֵ ָ
היתה ְ ָ ֶ ְָָ לל ,ולאירד מָ ְ
א ָ ַ
ֹ ֶ ,
וקָ ַ
ְְִ
פר
י קכאְ ,מָ ְ ֶ ועא כבר ְ ִ ִ
מעשיו ַ ֲ ָ ָ הוצרכו ישראל לטרוח וללקוט בו קיחְ .וא
בראית־רה קכב:
ִ ְֵ ִ ַ ָ שדברי אלו אירעו זמ רב לאחר בריאת
הערות וציונים
באה מנוחה לאות מלאכות ,ונחשב הדבר שסיו כל המלאכות היה בכניסת היו השביעי ,כשבאה לה המנוחה .והטע
שנחשבת המנוחה כחלק ממלאכת הבריאה ,א שאי בה פעולה אלא העדר פעולה ,כיו שלולא זאת היה טבע האד
והנבראי כול לעבוד יומ ולילה ללא הפסקה כלל ,עד שהיה הגו כלה מאליו ולא היה קיו לבריאה ,ורק על ידי
המנוחה בשבת מתקיימת כל הבריאה כפי שבראה ה' בששת ימי המעשה .נחלת יעקב .קיז .מכילתא דרבי ישמעאל
)בשלח פ"ב( ,וכ ביאר בבאר בשדה את דברי רש"י כא ,שירדו ביו הששי שלשה עומרי לכל אד ,אחד לששי
ושני לשבת .אמנ הרבה מפרשי כתבו שג לצור שבת היה רק עומר אחד ,וביארו בדרכי שונות מה היתה
ה'ברכה' שבשבת :א .הרא" כתב ש'ברכו' היינו שלא פסקה ברכתו של המ ג ליו השבת ,הג שלא ירד בשבת
עצמה ,על ידי שירד בששי .ב .בגור אריה כתב שהברכה היתה בכ שנית לה לח משנה ביו השישי ,כיו שיש
יותר ברכה כשנית לה הרבה בפע אחת ,מאשר מעט בכל יו ,הג שלגבי כמות המ עצמה לא היה חילוק בי
יו השבת לשאר הימי .ג .בדברי דוד פירש שבאמת היתה תוספת מיוחדת במ שירד עבור השבת ,כדי שיספיק לכל
אחד לשלש סעודות ,בשונה מהמ שירד בכל יו חול שהספיק לשתי סעודות בלבד .ד .המהרש"ל ביאר שהברכה היתה
בכ שלא התקלקל המ א שנשאר מיו שישי לשבת ,בשונה משאר הימי שא היו משאירי ממנו עד בוקר ,היה
מתקלקל .ה .המהרש"ל צידד עוד לבאר ,שאמנ ירדו ביו שישי שני עומרי בלבד ,א ישראל היו אוכלי רק חצי
עומר ביו שישי ,ואת החצי השני היו אוכלי בליל שבת ,ולמחרת היו אוכלי עוד עומר של בשתי סעודות ,ונמצא
שבשבת היו אוכלי עומר ומחצה ,וזו היא ברכתו .ו .במשכיל לדוד ביאר שהברכה בעומר של שבת היתה באיכותו,
שהיה משובח בריחו ובטעמו יותר מהמ של כל ימות השבוע .קיח .באר בשדה .וביאר ,שכלפי ה' אי קדושה בכ
שלא ירד מ בשבת ,שהרי ה' מוריד גשמי בשבת ,שכל העול שלו ,אלא 'קדשו במ 'בכ שלא ירד בשבת ,ועל
ידי זה לא הוצרכו ישראל ללוקטו בשבת ,ויכלו לנוח בו .קיט .הרמב" תמה על ביאור זה ,שלא מסתבר שתהיה
משמעות הכתוב בברכה ובקדושה של היו על ש העתיד .אמנ בגור אריה כתב שבאמת ג לפי פירושו לא הוצר
רש"י לומר שנקרא כ על ש העתיד ,אלא שיו השבת מבור וקדוש מצד עצמו תמיד ,ומה שאמרו חז"ל 'ברכו
במ וקדשו במ 'זו ראיה לברכתו ולקדושתו ,שמתו כ התבר המ ביו השישי ,ומתו כ לא ירד בו מ .קכ .רא",
שפתי חכמי .קכא .כי לא יתכ שלא נעשתה מלאכה זו כלל והיה העול חסר ממנה ,וג לא יתכ שנעשתה לאחר
השבת שהרי נאמר 'ויכולו השמי והאר וכל צבא ,'ועל כרח שהמלאכה שהיה ה' עתיד 'לעשות' בשבת ,נעשתה
ביו הששי .רא" .קכב .ובמדרש ש מבואר שבכל יו ברא ה' שלשה דברי ,וביו השישי ברא ששה דברי,
שלשה מה כנגד שבת.
אונקלוס בראשית ב בראשית כח
לדת ׁ§ש ©מ ּ¨יא
אלין ּתוֹ § ¨
שני ד ¦ ּ¥ שּׁמ¦ ²ים
„ו˙ ©© ¨ ‰ ˙ו §ל…
‡ל… « ‰ שני ד ¤ּ ´¥
אתב ¦ ּ
ריאו, ¦ § ּ§ ּ©כד ©§ ¨
§וארעא
יי ¡ ¦
אהים עבד § ¨
ּ§ביוֹ ¨מא ©דּ © £ ‡ם ּ§ב … Àיום £ﬠ˘ׂ… ²ו˙ ב §ר ¨®
‡‰ר§ּ ıב ¦« ¨ּ ‰Ç §ו ¨ ¨ ¤ −
§ Ÿ
וכל ה ארעא ּו ׁ §ש ©מ ּ¨יא:
©§ ¨ כל | ‡ר§ ıו ׁ¨˘ ¨ «
מ ¦ים :ה §ו ´ Ÿ ‡‰ים ¤ ¬¤ י‰ו− ¦ ¡ ‰ § ̈¬ Ÿ
יום שני
ה' זעירה
רש"י
שני )ד( אלה -האמורים למעלה -אותיות הללו של השם יצר שני עולמים,
תולדות השמים והארץ :בהבראם ולמדך כאן שהעולם הזה נברא בה"א ,רמז
ביום עשות ה' .למדך שכולם נבראו שירדו הרשעים למטה לראות שחת ,כה"א
בראשון .דבר אחר ,בהבראם -בה' בראם ,זאת שסתומה מכל צדדיה ופתוחה למטה
לרדת דרך שם: שנאמר )ישעיה כו ,ד( ביה ה' צור עולמים ,בב'
'י ה' צר אמר )ישעיה כו ד( ְ ָ ראַ ֱ ֶ ֶ ,ה"א ְ ָ ָ שני )ד( ¥אלּ ¤ה .כלומר ,הדבריִ ֲ ָ
האמרי
ה ,שה יו"ד הלֶ ל ַ ֵ
אתת ַ ָ עלמיְ ,'ב' ִ ִָ למעלה קכג:
ְַ ְ ָ
עלמי ,העול הזה ני ה ָ ִ
יצר ה' את ְ ֵ וה"אַ ָ , ראם ּ§ביוֹ םהב § ¨
והארץ ּ§ב ¦ ּ¨
המים § ¨ ¨ ¤
תוֹ §לדוֹ ת © ¨ © ¦
הה הוא העלֶ ַ
ולדָ אָ ָ ֶ והעול הבאְ ֶ ִ ְ , כללד הכתוב בלשו זו ֶ ֻ ָ £עשׂ וֹ ת ה'ְ ֶ ִ .
הרעי
רדִ ָ ְ ָ רמז לכְ ֵ ֶ
נברא ְאות ה"א ,כֶ ֶ שִ ְ ָ הדברי שפירטה התורה שנעשו בששת ימי
חתְ ,מו אות ה"א ֹזאת לראת ָ ַ למהְ ִ , ְַ ָ נברא באמת כבר ַיו ה ִרא ,ולכ בראשיתְ ְ ִ ,
לרדת
למהֶ ֶָ ,
פתחה רק ְ ַ ָ
צדדיה ְ ָ
מל ְ ָ ֶ ָתמה ִ ָ
ְֶ ָ נאמר 'בהברא ביו עשות ה'' ,שהכל נברא ביו
ר ָ קכו ,והעול הבא נברא באות יו"ד .א ֶֶ אחד קכד ,ולאחר מכ יצא כל אחד והועמד במקו
ג לפי פירוש זה ,מה שנאמר 'ביו עשות ה'' אחר ביאור
בר ַ ֵ
הראוי לו ביו שנגזר עליו קכהָ ָ .
בא ללמד שהכל נברא ביו הראשו קכז: 'הרא ,'כאילו נאמר ְה' באות
אחר בלשוָ ְ ָ ִ ְ
הערות וציונים
קכג .בא לפרש שלא נאמר שהכוונה לדברי האמורי בהמש ,וכעי שמצאנו ב'אלה המשפטי) 'שמות כא א( שהכוונה
לדברי האמורי אחר מכ .רא" ,גור אריה .וההכרח של רש"י לפרש כ ,שהרי לא נאמר אחר כ שו דבר שנברא ,ובודאי
הכוונה לדברי שהתפרשו קוד לכ .שפתי חכמי .קכד .רא" .קכה .וכמו שכתב רש"י לעיל )א כד( שלמדו כ מהלשו
'תוצא האר 'שכבר נבראו החיות והבהמות ביו הראשו ,וביו השישי רק יצאו ממקומ .ומכל מקו הוצר ג פסוק
זה כדי ללמד שלא רק בחיות ובבהמות היה הדבר כ ,אלא בכל מה שנברא בששת ימי המעשה .גור אריה .וא שהתבאר
בדברי רש"י לעיל )א יד( שלמדו כ מריבוי לשו' את'' ,את השמי ואת האר ,'לרבות כל תולדותיה ,עדיי היה נית לומר
שלכל דבר מתולדות השמי והאר היה מאמר בפני עצמו ,ולכ נאמר כא' בהברא ביו עשות ה' אר ושמי ,'שבמאמר
בריאת השמי נבראו כל תולדותיה ,ובמאמר בריאת האר נבראו עמה כל תולדותיה .שפתי חכמי .קכו .אמנ מבואר
בגמרא )מנחות כט (:שיש פתח קט בצידה הימני של האות ה"א ,לרמז שימי ה' פשוטה לקבל שבי ,וא יחזרו בתשובה
ידו של ה' פשוטה לקבל] וא שביחס לאד הפתח של האות ה"א נראה בשמאל ,הרי ביחס לה' העומד כביכול למול
האד ופושט ימינו לקבלו ,הפתח הוא בצד ימי .[גור אריה .קכז .רא" ,ונמצא שהמחלוקת בי שני הפירושי היא רק
כט בראשית ב בראשית אונקלוס
ב‡רı
י‰י¤ ¨½ ¨ ‰
טרם ¦ « § ´¤
‰שּׂ„¤ ¤ ‰ ¦˘ׂ´ ©
יח © ¨ À¤ חקלא ©עד ¨לא £הווֹ
אילני © § ¨
¦ ¨¥
¦ § ּ¨
עסבא §¨
וכל § ©§ ¨
בארעא
יˆמ®ח
טרם ¦ § ¨ כלŒﬠ˘ׂ ¤ב © ¨ − ¤
‰שּׂ„¤ ´¤ ‰ §ו ¨ ¬¥ צמח דחקלא ©עד ¨לא § ©§ ©§ ¨
רש"י
יום שני
)ה( טרם יהיה בארץ .כל 'טרם' ואף זה תפרש ,עדיין לא היה בארץ כשנגמרה
שבמקרא לשון 'עד לא' הוא ,ואינו לשון בריאת העולם בששי קודם שנברא אדם ,וכל
'קודם' ,ואינו נפעל לומר 'הטרים' כאשר עשב השדה טרם יצמח ,עדיין לא צמח.
יאמר 'הקדים' ,וזה מוכיח .ועוד אחר ,כי ובשלישי שכתוב ותוצא הארץ לא יצאו ,אלא
טרם תיראון )שמות ט ,ל( ,עדיין לא תיראון; על פתח הקרקע עמדו עד יום ששי.
אלהי ,'ומשמעות מני ה' ֱ ֹ ִ יראֵ ְ ִ טרְ ִ ידעי ִי ֶ ֶ
ַָ ְ ִ קרא ,כמו
'טרָ ְ ִ ַ ֶ ' יהיה ¨ ¨ ¤
בארץָ .ל ֶ ֶ טרם ¦ § ¤)ה( ¤ ¤
עדיֹ לאירא) 'שמות ט ל( היינו ֲ ַ ִ טרְ ִ לשו'ִ י ֶ ֶ 'עד ֹלא' הא קכח ,כלומר ,משמעות המילה ְלַ
ירא ,ולא 'לפני שתיראו' ,שהרי לא התפרש מה ִ ְ מתייחסת רק לאותו דבר בפני עצמו ,לומר שעדיי
פר,וא פסוק ֶזה ְ ָ ֵ אירע לפני שיראו קלאַ ְ , 'קד,'
ואינְ לֶ לא היה ,וזהו 'טר יהיה'ֵ ְ ,
גמרה
ארָ ְ ְ ִ ֶ ְ היה ָ ָ ֶ עדיֹ לא ָ ָ ששיח השדה ֲ ַ ִ המתייחס לאותו דבר ביחס לדבר אחר ,מי קד
ברא
קדָ ְ ִ ֶ ֶ י,העלְ ,יו ה ִ ִ ריאת ָ ָ ְִ ַ למיְ .וכיו שזהו תיאור של מצב קיי קכט ,שורש
אד ,שהרי נאמר לאחר מכ' ואד אי 'קלב: הָ ָ נפעל,
זה של 'טרֵ 'אינ נית להאמר בהטיה של ִ ְ ָ
יצמח .א כא ביאור טרם ¦ § ¨ הדה ¤ ¤ עשׂ ב © ¨ ¤ וכל ¤ ¥ §¨ 'הטרי,'
למר על דבר מסוי שהוא ִ ְ ִ שאי אפשר ַ
צמח.עדיֹ לא ָ ַ לשו' טר 'הוא שעשב השדה ֲ ַ ִ יאמר על דבר מסוי שהוא ִ ְ ִ
'הקי.' אר ֹ ַ ֲַ ֶ
אהארֶ ֶ 'וצא ָ ָ ֶ תב ַ ֵ לייָ ֶ , ביוַ ה ְ ִ ִ ַ מכיח שזהו פירוש לשו' טר ,'שאי פסק ֶזה ִ ַ ָ
אר ַ ְזרערי ֲ ֶ עה ְ ִ ועֶ ֹ למינהֵ ְ
זרע ְ ִ ֵ מזריע ֶ ַ
עב ַ ְ ִ ֵֶַ לפרש 'קוד שהיה שיח השדה באר ,'שהרי לא
אא כוונת הכתוב יצא לגמריָ ֶ , למינהֹ ,'לא ָ ְבֵ ִ ְ התפרש מה היה קוד שצמח שיח השדה קל ,אלא
הרקע
תח ַ ַ ְ ַ ועל ֶ ַ שצמחו בשיעור מועט ביותר ְ ַ ודאי פירושו הוא שעדיי לא היה שיח השדהְ .ועד
י:
עמדַ עד יִ ִ
ְָ ועבדי אחר מוכיח זאת ,שנאמר ְ ַ ָ
'ואה ַ ֲ ָ ֶ פסוק ַ ֵ
הערות וציונים
בפירוש תיבת 'בהברא ,'לפירוש הראשו היינו ביו הברא ,ויו זה הוא 'ביו עשות ה'' ,היו הראשו .ולפירוש השני
היינו בה"א ברא ,ומתי ברא' ,ביו עשות ה'' ,שהוא היו הראשו .רא" ,גור אריה .אמנ בדברי דוד פירש שלפי הפירוש
השני אי ללמוד מכא שכל הבריאה נעשתה ביו הראשו ,אלא כ מתפרש הפסוק' ,בהברא ,'שנברא הכל באות ה"א ,אמנ
זהו רק 'ביו עשות ה' אר ושמי ,'כלומר ,כשברא ה' את העול הזה הנרמז ב'אר ושמי ,'עשה כ באות ה"א ,א את העול
הבא ברא ה' באות יו"ד .קכח .וכ תרגמו אונקלוס .רא" .קכט .רא" ,שפתי חכמי .קל .וא היה נכתב 'וכל שיח השדה
טר יצמח אד יעלה מ האר ,'היה נית לפרש את 'טר 'כמו 'קוד ,'כלומר ,שקוד שיצמח שיח השדה עלה אד מ האר,
א עתה שנכתב אחרי לשונות 'טר יהיה' ו'טר יצמח' 'כי לא המטיר ה' אלהי על האר ,'הרי שלא נכתב מה אירע קוד לכ,
ובהכרח יש לפרש זאת כמו 'עדיי לא היה'' ,עדיי לא צמח' .רא" ,גור אריה .קלא .רא" ,גור אריה .קלב .רא".
אונקלוס בראשית ב בראשית ל
יי ¡ ¦
אהים אחית § ¨
ארי ¨לא © ¥
¥£ י‰ו‰¦ ‡¡ ‰ים© ÆﬠלŒ ‰מ ¦¹טיר § ̈³ Ÿּ¦כי§ ¦ ‡¸ Á
ארעא § ׁ ¨ ¥
ואנש מטרא ©על © § ¨
¦ §¨
למפלח ¨ית © § § ¨
אדמתא: לית § ¦ § ©
©¦
לﬠב„ Œ˙‡¤‡ין © « −Ÿ £ ‡„ם ½© ¦ ‡‰ר§ ıו ¨ ¨´
¨ ½¨ ¤
סליק ¦מן
הוה ¨ ¥
ועננא ¨ £
ו © ¨¨ £ ¦מןŒ יﬠל‰
‡„ © «´ ¤ £ „‡‰מ :‰ו §ו − ¥ ¨« «¨ ¨ £
יום שני
רש"י
)ולמה?( כי לא המטיר; ומה טעם לא אלהים .ה' הוא שמו; אלהים ,שהוא
המטיר? לפי שאדם אין לעבד את שופט ושליט על כל .וכן פירוש זה בכל
האדמה ,ואין מכיר בטובתם של גשמים .מקום לפי פשוטו ,ה' שהוא אלהים) :ו( ואד
וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל יעלה .לענין בריאתו של אדם ,העלה את
עליהם וירדו ,וצמחו האילנות והדשאים :ה' התהום והשקה עננים לשרות העפר ונברא
לפי ְט קלו ,ה' ָמק שנאמר 'ה' אלהיִ ְ ' עמה ַ ַ המטירַ . )ולה לא צמחו?( ּ¦כי א ¦ § ¦ ְ ָָ
אלהי ,שזהו ש התואר ,כפי כ שמוֶ ,הא ֱ ֹ ִ המטיר? הרי זה כפי שנאמר בהמש הפסוק, ֹלא ִ ְ ִ
שנראה לנו לפי פעולותיו: האדמה'ְ ,והיינולעבד ¤את ¨ ¨ ¨ £ אין © Ÿ £ 'אדם © ¦
לפי ֶ¨ ¨ ְִ
יעלה .לא בא הפסוק לתאר את דר ואד © ¤ £
)ו( § ¥ מי ,ואי טבתֶ ל ְ ָ ִ מיר ְ ָ ָ כיו ש ֵאי מי ש ַ ִ
ירידת הגשמי כדי להשקות את העשבי והעצי, כא
עושי טובה למי שאינו מכיר בכ קלגָ ֶ ְ .
שהרי לפני בריאת האד לא ירדו כלל גשמי קלז, לעל והכיר בטובת, צרָ ָ הֶ וידע ֶ ֵ
אדַ ָ ְ הָ ָ
אד,ריאתֶ ל ה ָ ָלעניָ ִ ְ
אלא דיבר הכתוב ְ ִ ְ ַ וצמח
וירדְ ָ ְ ,עליה על הגשמי קלדְ ָ ְ , התל ֲ ֵ ֶ
ִ ְ ֵַ
הה על ידי אדי קלח, העלה ה' ֶאת מי ַ ְ שֱֶ ָ והאי:
האילנת ְ ַ ְ ָ ִ
ִָ ָ
ענני קלט ,וחזרו מי והקה באדי אלו את ה ֲ ָ ִ ְִ ְ ָ אהים' .ה'' ש הוי"ה הא ְמ קלה, ה' ¡ ¦
לרת את אלו וירדו מהענני על האדמה כדי ִ ְ 'אלהי 'הוא ש תואר המורה על כֶ הא ו ֱ ִֹ
נברא
העפר במי ,שייעשה כמי בו ,ממנו ִ ְ ָ ֶָָ כל
וכֵ יר דבר ֶזה ְ ָ ויט ַעל ֹלֵ ְ , פט ְ ַ ִ ֵ
הערות וציונים
קלג .גור אריה ,וביאר ,שא שכל הבריאה נבראה בלי שיהיה מי שיכיר בכ ,אי זו נחשבת 'טובה' ,אלא כל אחד נברא
לצור עצמו ,א ירידת הגשמי שזו פעולה הנעשית לצור הצמחי ,הרי זו כעשיית טובה ,שאי לעשותה למי שאינו
מכיר בטובה .קלד .שאילו היה מכיר בטובת ולא מתפלל עליה ,ודאי שלא היו יורדי .גור אריה .קלה .שהרי יש
בו אותיות 'היה הוה ויהיה' .שפתי חכמי .קלו .א לפי מדרשו ה' זו מידת הרחמי ,ואלהי זו מידת הדי .רא".
קלז .רא" ,שפתי חכמי .קלח .א אי לומר שעלה האד מהמי הגלויי על פני האדמה ,שא כ היה ראוי לומר 'ואד
יעלה מ המי ,'וכיו שנאמר 'ואד יעלה מ האר 'יש לפרש שעלה האד מהמי שמתחת לאר ,והיינו ממי התהו .גור
אריה .קלט .ולא היה זה כמנהג העול היו ,שהשמש מעלה את האדי אל הענני והגשמי יורדי בכל האר ,אלא
כא עלו המי על ידי ציווי ה' וירדו רק באותו מקו שהיה בו צור לבריאת האד] וא שנאמר 'והשקה את כל פני
האדמה' ,היינו כפי שפירש רש"י )פסוק ז( שנצבר עפרו מארבע רוחות העול ,וכיו שירד המטר במקו שנברא ממנו האד,
הרי זה כאילו ירד על פני כל האדמה[ .רא".
לא בראשית ב בראשית אונקלוס
‡˙Œכ ּ §
לŒפ¬¥ני ¨ּ ¤ ‡‰ר§ ıו ¦‰˜−¨ ˘§ׁ ‰ ¨ ¨® ¤ מש ¥קי ¨ית ּ¨כל © ּ¥
אפי ארעא ּו © ׁ§
©§ ¨
§¨
יי ּו § ¨
ברא ©§ § ¨
אדמתא:
„‡‰מ :‰ז ©ו ּ¦י¤ Á
ז
יˆר§ Áי¨¸Ÿ‰ו‰¦¹ ‡¡ ‰ים ¨« «¨ ¨ £ עפרא ¦מן
אדם © § ¨
אהים ¨ית ¨ ¨
¡ ¦
ן„‡‰Œמ© ‰ו ¦ּי ּ©¬פח
ﬠפר¦ Æמ ¨´ ¨½ ¨ £ ‡˙„‡‰Œם ¨ ¨ À¨ ¨ « ¨ ¤ אפוֹ ¦הי
ּ§ב © ּ ּו § ©
נפח ©§ ¨
ארעא
„‡‰םוי‰י ¨ « ¨ ¨ − מ˙ ©ח¦ ּי®ים © § ¦ ¬ ‡פ−יו ¦נ ׁ§˘ ©´ ּ§ב © ּ¨ אדם דח ּ¥יי © ¨ £
והות ּ§ב ¨ ¨ מתא § ©
נש § ¨
¦ ׁ§
יום שני
רש"י
אדם; ְכּ ַג ָ ּבל זה שנותן מים ואחר־כך לש את מארבע רוחות ,שבכל מקום שימות שם תהא
העיסה ,אף כאן 'והשקה' ואחר־כך 'וייצר' :קולטתו לקבורה .דבר אחר ,נטל עפרו
)ז( וייצר .שתי יצירות ,יצירה לעולם הזה ממקום שנאמר בו מזבח אדמה תעשה לי
ויצירה לתחיית המתים .אבל בבהמה שאינה )שמות כ ,כא( ,אמר' ,הלואי תהא לו
עומדת לדין ,לא נכתב ביצירתה שני יודי"ן :כפרה ויוכל לעמוד' :ויפח באפיו.
עפר מן האדמה .צבר עפרו מכל האדמה עשאו מן התחתונים ומן העליונים ,גוף מן
עפר של אד בר ה' את ֲ ָ ללמד בלשו זו ש ָ ַ ת
גל ֶזה ]אד הלש עיסה[ ֶ ֵ אדְ .מו ַ ָ
הָ ָ
מארע רחת
האדמה ,כלומרַ ְ ַ ֵ ,
מל ָ ֲ ָ ָ
הראשוָ ִ העיהַ ,א
ואחר־ָ לֶ את ָ ִ ָ
מי על הקמח ְ ַ ַ ָ ִַ
מת ָ האד כל ָמקָ ֶ
העול קמב ,כדי ֶ ְ ָ 'והקה' היינו נתינת המי על העפר, ָאָ ְ ִ ְ
לקברה באופ שישתמר קלטָ ְ ִ
הא האדמה ַ ְ ְֵ ואחר־ֶ ִ ַ
'ויצר ה' אלהי את האד:' ְַַ ָ
אחר ביאור נוס בר ַ ֵ
עד תחיית המתיָ ָ .
קמג יצר .נכתבה תיבה זו בשני יודי" ,ויש )ז( ©ויּ¦ ¤
לכ שנאמרה כפילות הלשו' עפר' ו'מ האדמה', לדורשה כאילו התיבה עצמה נכפלה קמ ,לרמז על
מק
עפר של האדָ ִ טל ה' את ֲ ָ ללמד ש ָ ַ יצירה אחת
יצירת שנעשו בגו האדָ ִ ְ , י ְ ִ ְֵ
עה ִי' )שמות כ,
אדמה ַ ֲ ֶ
'מזח ֲ ָ ָ
אמר ַ ְ ִ
ֶ ֱֶ ַ ויצירה שניה לאחר שכבר כלה הגו,
ההָ ִ ִ ,
לעלֶ ַ ָ ָ
הלואי שעל ידי זה שנברא ממקו אמר ה'ַ ְ ַ , כא(ַ ָ , עמדת
אינֶ ֶ בהמה ֶ ֵ ָ
אבל ִ ְ ֵ ָ
התיָ ֲ .
לתחית ַ ֵ ִ
ִ ְ ִַ
ויכל
רה על עוונותיוַ ְ ,
הא לָ ָ ַ ְֵ קמד המזבח נכב
לדי ,ולאחר שמתה אינה חוזרת לחיותֹ ,לא ִ ְ ָ ְִ
לעמד להתקיי בעול קמה: ֲַ ידי" ,אלא 'ויצר' ,ביו"ד אחת: ני ִ
יצירתֵ ְ
ִ ִ ָָ
מ
החניִ
עא ה' ִמִ ְ ַ ַ אפיוָ ֲ . ויּ ּ©פח ּ§ב © ּ¨
©¦ עפר ¦מן ¨ ¨ ¨ £
האדמה .דבר פשוט הוא ש'עפר' הוא ¨¨
העליני ,האד עשוי מעפר שהוא ִמ ֶָ ְ ִ 'אדמה' ,ומדוע כפל זאת הכתוב קמא ,אלא בא
הערות וציונים
קמ .כלומר ,א שרק האות יו"ד נכפלה ,הדר היא לדרוש זאת כאילו התיבה כולה נכפלה ונאמר 'ויצר'' ,ויצר' .רא".
קמא .רא" .קמב .אי הכוונה שאס את עפרו ממש מכל שטח פני האדמה ,אלא לקח עפר מכל אחת מארבע רוחות,
ובכ נחשב הדבר שאספו מכל האדמה .באר בשדה .קמג .גור אריה ושפתי חכמי ,שהרי קבורה עצמה יש ג בבעלי
חיי .קמד .גור אריה .קמה .ואמנ א לפירוש זה קולטת האדמה את האד בכל מקו שנקבר ,כיו שמקו המזבח
אונקלוס בראשית ב בראשית לב
נצב § ¨
יי ממל ¨לא :ח ּו § © לרו ©ח § © ּ§
§ ּ נפ ׁ˘ ©ח ּ¨י« :‰ח ©ו ּ¦י ּ©ºטע § ̈ Ÿ
י‰ו‰²¦ ‡¡ ‰ים §ל¤ ¬¤
§ ¤¥
בעדן ¦גּ §נּ ¨תא ¡ ¦
אהים
תמן ¨ית ואש ¦רי © ּ¨
קדמין § © ׁ§ מל © § ¦
¦ ּ§ ﬠ„ן ¦מ ּ„¤®˜¤ם ©ו¨ ּי´˘ׂ ¤ם ׁ½¨˘ם Œ˙‡¤ ©‚ּ¬ן ּ§ב ¤− ¥
רש"י
יום שני
התחתונים ונשמה מן העליונים .לפי שביום ובתחתונים ,ואם לאו יש קנאה במעשה
ראשון נבראו שמים וארץ ,בשני ברא רקיע בראשית ,שיהיו אלו רבים על אלו בבריאת יום
לעליונים ,בשלישי תראה היבשה לתחתונים ,אחד :לנפש חיה .אף בהמה וחיה נקראו
ברביעי מאורות לעליונים ,בחמישי ישרצו המים 'נפש חיה' ,אך זו של אדם חיה שבכולן ,שנתוסף
לתחתונים ,הוזקק בששי לבראות בו בעליונים בו דעה ודבור) :ח( מקדם .במזרחו של עדן
אחד קמו:בריאת יָ ֶ העליני] ,מרוביַ [על ֵאַ ִ ְ ִ נמה ניתנה בו ִמִ ְ ֶ ָ החניָ ָ ְ ,
ְַַ ִ
לנפש ©חיּ¨ ה .משמעות הלשו' ויהי האד לנפש מיׁ ¤ ¤ §
נבראִ ַ ָ יִ ראְ ְ ִ לפי ֶ ְ והטע לכִ ְ ,
רא חיה' היא שרק האד הוא נפש חיה קמז ,וקשה, ני ָ ָואר ,שה עליוני ותחתוניִ ֵ ְ . ָ ֶָ
חה' ,כמו 'נפָ ַ
נקראֶ ֶ וחה ִ ְ ְ
המה ְ ַ ָ
'תראה שהרי ַאָ ֵ ְ ליי נאמר ֵ ָ ֶ לעליניִ ִ ְ ִ .רקיע רק ָ ֶ ְ ִ ִָ ַ
רביעי ברא ְמארת ,שנאמר כמה פעמי לעיל )א כ,כא,כד,ל(ַ ,א באמת לחניִ ִ ְ ִ .
הה' ,רק ַ ַ ְ ִ ַ ַָ ָ
אד היא הי ,'אי הדברי דומי ,כי נפש זֶ ל ה ָ ָ ירצִ ַ ַ חמיי אמר ' ִ ְ ְ לעליניִ ִ ֲ ַ .
ֶָ ְ ִ
כֶ ,מלבד מה שיש בבעלי החיי חה' ֶ ְ ֻ ָ לחני ,נמצא שיש יומיי לתחתוני ,ה' ַ ָ ַַ ְ ִ
עה ְ ִודר שאי בה ,ולכ ראוי לומר סָ ֵ
יומיי לעליוני ,ויו אחד לעליוני ולתחתוניֵ ִ ,
עליני בלשו זו שנעשה האד במיוחד לנפש חיה קמח: לבראות גִ ְ ֶ ָ י ִ ְ ֹ הזקק ַיו ה ִ ְִַֻ
מק ¤דם .לשו' מקד 'אינה מתפרשת כא ואָ לאו ,אלא יברא בו רק )ח( ¦ ּ¤ בחניִ ְ ,
וגִ ְ ַ ַ ְַ
קדימה בזמ קמט ,אלא הכוונה לצד מזרח מהעליוני או רק מהתחתוני ,נמצא שֵָ ִ ְ ִ
'עד 'קנ
מזרחֶ ל ֵ ֶ רי המכונה 'קד ,'ללמד ש ְ ִ ְ ָ היֵ אִ ַ ראיתְ ִ ֶ , מעה ְ ֵ ִ קנאה ְ ַ ֲ ֵ
ִ ְָ
הערות וציונים
הוא יסודו של העול ,והרי זה כאילו נברא מ העפר שבכל העול .גור אריה .קמו .ואמנ ביו השביעי נבראה המנוחה,
שהיא שייכת רק בתחתוני הזקוקי למנוחה ,מכל מקו כיו שעיקר המנוחה היא עבור האד ,שהוא עשוי מהעליוני
ומהתחתוני ,שוב אי כא קנאה .נחלת יעקב .קמז .באר בשדה .קמח .כלומר ,א שלאד יש רק נפש אחת ,וכ
לבעלי החיי יש רק נפש אחת ,ומצד זה שהיא מרגישה וצומחת הרי נפש האד שוה לנפש בעלי החיי ,מכל מקו
נוס בנפש האד עוד כח שאי בשאר בעלי החיי ,והיינו הדעה והדיבור .רא" .קמט .וכוונת רש"י למעט מפירושו של
מקדמי ,'והיינו שקוד שנברא האד נברא כבר ג העד ,וזהו כדעת הסובר בעדִ ְ ַ ְ ִ
ינתא ְ ֵ ֶ
אלהיָ ְ ִ
'נציב ה' ֱ ֹ ִ
אונקלוס שתרגִ ְ
במדרש רבה שאד נברא בשישי וג עד נברא בשלישי .והטע של רש"י שלא רצה לפרש כ ,כיו שנאמר לעיל )פסוק
לעבד ֶאת
איֹ ֲ ַ
ואדִ ַ
הארָ ָ ְ
אלהיַ על ָ ָ ֶ
המטיר ה' ֱ ֹ ִ
יצמח ִי ֹלא ִ ְ ִ
טרָ ְ ִ
הדה ֶ ֶ
עב ַ ָ ֶ וכל ֵ ֶבארָ ְ
יהיה ָ ָ ֶ
טרֶ ְ ִ
הדה ֶ ֶיח ַ ָ ֶ
'וכל ִ ַ
ה( ְ ֹ
האדמה' ,הרי שקוד בריאת האד לא היו עדיי עצי באר ,ומסתבר שא עצי ג עד בכלל זה .רא" .קנ .א לא ָ ֲָ ָ
במזרחו של העול ,שהרי דעת רש"י שג עד נמצא בצד מערב של העול .באר בשדה.
לג בראשית ב בראשית
רש"י
נטע את הגן .ואם תאמר ,הרי כבר כתב האדם ויצמח לו גן בעדן ויניחהו בגן עדן
ויברא את האדם וגו' ,ראיתי בברייתא של ר' ויפל עליו תרדמה' ,השומע סבור שהוא
אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי מל"ב מדות מעשה אחר ,ואינו אלא פרטו של ראשון .וכן
האגדה נדרשת ,וזו אחת מהן :כלל שלאחריו אצל הבהמה חזר וכתב 'ויצר ה' וגו' מן
יום שני
מעשה ,הוא פרטו של ראשון' .ויברא את האדמה כל חית השדה' ,כדי לפרש 'ויבא אל
האדם' זהו כלל ,סתם בריאתו מהיכן ,וסתם האדם' לקרות שם ,וללמד על העופות
שנבראו מן הרקק: מעשיו; חזר ופירש 'וייצר ה' אלהים' את
ול
עדֵ ַ ַ ,
גֶ ֵ עד קנדֵ ִ ַ ַ ,
ויחהַ ְ וצמח לֶ ֵ ְ ַ
ַַ ְ ַ נטע ה' ֶאת ַה' ָ 'קנא ,וכיו ש'קד 'הוא מזרח,
ַָ
המע ָסבר ]עשוי לחשוב[ רמהַ ֵ ַ , עליו ַ ְ ֵ ָ
ָָ 'מקד 'היינו מצד מזרח קנב.
רטֶ ל אא ְ ָאחר ,באמת ֵאינָ ֶ מעה ַ ֵ
ֶהא ַ ֲ ֶ וברא
תב )לעיל א כז( ַ ִ ְ ָ
בר ָ ַ
הרי ְ ָ
אמרֵ ֲ ,
ואַ ֹ ְִ
הכלל ה ִרא ,שהתפרש עתה. האדְ וג ,'ומדוע חזר ואמר כא) פסוק ז( ֶאת ָ ָ ָ
ההמה ,שכבר אצל ַ ְ ֵ ָ
וכ יש להקשות על האמור ֵ ֶ ְֵ וח
האדמה ַ ִ ַ
עפר ִמָ ָ ֲ ָ
האדָ ָ
אלהיֶ את ָ ָ ָ
'ויצר ה' ֱ ֹ ִ
ִַ ֶ
האר
חת ָ ָ ֶ אלהיֶ את ַ ַ 'ועִ ֹ ֱ נאמר לעיל )א כה( ַ ַ ַ חה' קנג.לנפָ ַ האדֶ ֶ ְ
ויהי ָ ָ ָ
חיִ ְ ַ
נמת ַ ִ
איו ִ ְ ַ
ְַָ
האדמה
רמָ ָ ֲ ָ ואת ָל ֶ ֶ למינֵ ְ
ההמה ְ ִ ָואת ַ ְ ֵ ָלמינֶ ְ
ְִ ָ רי
אליעזר ְנֶ ל ַ ִ
רי ֱ ִ ֶ ֶ רייתא ֶל ַ ִ
ראיתי ַ ָ ַ ְ ָ
ִָ ִ
'וצר ה' ְוג'
וכתב להלֶ ִ ַ חזר ְ ָ ַלמינה ,'וא על פי כַ ָ ְִ ֵ נדרתְ ,וז
האדה ִ ְ ֶ ֶ
הליליִ ,מל"ב ִמת ָ ַ ָ ָ יסי ַ ְ ִ ִ
ֵ
המי) 'ב
ואת ָל עִ ַ ָ ַ חת ַה ָ ֶ
דה ְ ֵ האדמה ָל ַ ַ
ִמָ ָ ֲ ָ 'מעה' ,הרי אותו אחריו ַ ֲ ֶ'לל' ֶ ְ ַ ֲ ָ
מהָ ְ , אחת ֵ ֶ ַַ
יט( ,וא בזה יש ליישב שזהו אותו עני ,ונכתב שוב רט ופירושו ֶל הכלל ה ִרא. מעשה הא ְ ָ
'ובא
לפר את האמור בהמש הפסוק שֵ ָ ַ די ְ ָ ְֵֵ האד'
'וברא ֶאת ָ ָ ָ
וכ מתפרשי הפסוקי כאָ ְ ִ ַ ,
לקרת להְ .ֵ ועוד בא פסוק זה האדְ ִ '
ֶאל ָ ָ ָ מהיכ
ריאתָ ֵ ֵ , סת את עניָ ִ ְ לל ,שהרי ָ ַ ֶזהָ ְ
הרקק מהבו ,וכמו בראִ מָ ְ ָ ללד ַעל ָהעפת ֶ ִ ְ ְ ְ ֵַ מעיו מה נעשה ע האד וסת את ַ ֲ ָ נבראַ ָ ְ ,
שיבואר להל) ש (שמכ שנאמר לעיל שנבראו אלהי
'ויצר ה' ֱ ֹ ִ
פרֶ ִ ַ חזר ֵ ֵ כשנברא .ולכ כאַ ָ
מהמי ,ולהל שנבראו מ האדמה ,יש ללמוד האד עפר מ האדמה' וגו' ,לפרש מהיכ ֶאת ָ ָ ָ
שנבראו מעירוב המי והעפר ,והיינו מ הרקק: נברא .ואחר כ פורשו המעשי שנעשו באד,
הערות וציונים
קנא .מה שהארי רש"י וכתב 'נטע את הג ,'היינו כדי שלא נטעה להבי שהניח ה' את האד בצד מזרח של ג עד,
וכאילו נאמר 'מקד ויש ש את האד .'שפתי חכמי .קנב .רא" .קנג .א ששאלה זו קשה כבר בפסוק הקוד,
כתב זאת רש"י רק כא כיו שבתשובתו הוא מפרש ג את האמור בפסוק זה ,לגבי בריאת ג עד ,שא זה מפרטי עניניו
של האד ,וכמו שיבואר .רא" .ובגור אריה כתב ששאלה זו נמשכת לפירושו ש'מקד 'היינו בצד מזרח ,כיו שלפי פירושו
של אונקלוס שהכוונה ללשו קדמות ,נמצא שמה שנאמר 'ויטע ה' אלהי ג בעד 'היינו שהיתה הנטיעה קוד לכ ,וא
כ ג מה שנאמר בפסוק הקוד' וייצר ה' אלהי את האד 'יכול להתפרש כיצירה שהיתה קוד לכ .א לפי פירושו של
רש"י שנטיעת ג עד היתה עתה ,א כ קשה מדוע הוזכרה כא שוב יצירת האד ,והרי היתה קוד לכ .קנד .וזהו
לשיטתו של רש"י בתחילת דבריו ,ש'מקד 'היינו מצד מזרח ,א לפירוש אונקלוס ש ש'מקד 'היינו קוד לכ ,נמצא
שהוצמח ג עד קוד בריאת האד .רא".
אונקלוס בראשית ב בראשית לד
ואצמח § ¨
יי ברא :ט § © § © אדם ¦דּ § ¨¨¨ י‰ו‰
ˆמח § ̈³ Ÿ יˆר :ט ©ו ּ©י § ©º ˘ר ¨ ¨ « „‡‰ם ¬¤ׁ ‡£ ¨« ¨ ¨ −
ארעא ּ¨כל ¦ ¨
אילן אהים ¦מן © § ¨ ¡ ¦
וטב § © ¥
למיכל למחזי § ¨
מרגּ© ג § ¦ § ¥ ¦דּ § © נחמ„
לŒﬠ¬¨ § ¤ ı ן„‡‰Œמ¨ּ ‰כ ²¥ ¡‡‰¦ ים¦ Æמ ¨´ ¨½ ¨ £
§ואילן ©ח ּ©י ּ¨יא ּ¦ב § ¦ ּ
מציעות ¦ ¨
‰ח ּ¦ייםÆﬠ© « © ı ‡כל §ו ³¥ מ ®¨ £
טוב §ל © « § −ו ´ …
ר‡‰§ל ©מ § ¤
§דּ ¨ § ¥
אכלי § ¦ ¨
ואילן ¦גּ §נּ ¨תא
ורע: טוב ¨ ¨ « ˙ו ¨½ּ‚‰© ן §ו ¾¥ﬠ© „ּ−©‰© ıﬠ˙ ¬ … ּ§ב ´ …
יום שני
חכמין ּ¥בין ¨טב ¥פירוֹ ¦הי ¨ § ¦
הוה ¨ ¥
נפיק ונהרא ¨ £
לביש :י § © ¨ £
§¦ ׁ
קאה ¨ית ¦גּ §נּ ¨תא
לאש ¨ ¨
מעדן § © ׁ§
¤¥ ¥
˜וŒ˙‡¤ ˙− ﬠ„ן §ל ©… ˘§ׁ ‰ יˆ‡ ¥מ ½¤ ¥ נ‰ר´¥Ÿ Æ י §ו ¨ ¨
רש § ¨ ¥
והוי מתפ © ׁ
¦ § ּ¨ מת ּ¨מן
ּו ¦ ּ© ﬠ‰
‡רב ¨¬ ‰י§ ‰ל © § ּ¨ יפ½¥ר„ §ו ¨ ¨ − שּׁם¨ּ ¦ Æ ®ּ‚‰ן ּו ¦מ ¨ ©¨
רישי © ¦ £
נהרין: לארב ¨עה ¥ׁ ¥
§ © § ּ§
הוא
ישוֹ ןּ , יא ׁש ּום ©חד ּ¦פ ׁ ¦ ּ −פי ׁ®˘ …ון ´ּ ‰ו‡ ‡‰ח„
˘ם ¨ « ¨ ¤ ˘ים :יא ׁ¬¥ ¨ר‡ ׁ¦ «
רש"י
)ט( ויצמח .לענין הגן הכתוב מדבר :ועולין ומשקין את ]כל[ הארץ נקרא
בתוך הגן .באמצע הגן) :יא( פישון .הוא 'פישון' ,כמו ופשו פרשיו )חבקוק א ,ח( .דבר
נילוס נהר מצרים ,ועל שם שמימיו מתברכין אחר ,פישון -שהוא מגדל פשתן ,שנאמר
מצרי.
נהר ִ ְ ַ ִ
ישוֹ ן .הא ה ִנילס ,שהוא ְ ַ )יא( ּ¦פ ׁ צמח .א שבפסוק זה נאמר רק שצמחו )ט( ©ויּ© § ©
ְו'פישו 'אינו שמו העיקרי והמפורס קנח ,אלא העצי' מ האדמה' ,אי הכוונה לכל אדמת
ועלי על גדות הנהר מתרכיִ ְ
ימיו ִ ְ ָ ְ ִ
ַעל ֵָ ֵ ֶ התבה אשר בעדָ ַ לעניָ ַ
העול קנה ,אלא רק ְ ִ ְ ַ
נקרא כאִ י. הארָ ְ ִ ,
]ל[ ָ ָ ֶ מקיֶ את ַָ ְ ִ מדר ,שהרי פסוקי אלו עוסקי בג עד ולא ְֵַ
'פו ְמ שמצאנו לשו זו לגבי הכשדיָ בכל האדמה קנו:
ריו' )חבקוק א ,ח( ,והיינו שיתרבו פרשיו .
קנט ָָ ָ ּ§בתוֹ © הגּ¨ ן .כיו שכל העצי צמחו בתו ג עד,
אחר ,מכונה הנהר בש'ִ י 'לפי ֶהא בר ַ ֵָָ בהכרח שמה שהוסי הכתוב לגבי ע החיי שהוא
אמר
ֶ ֱֶ ַ גדותיו, על
ִ ְ ָ מגל
ְ ֵַ ה:
אמצע ַ ָ
'בתו הג 'קנז ,היינו לומר שהיה מקומו ְ ֶ ְ ַ
הערות וציונים
קנה .רא" .ובשפתי חכמי הוכיח כ ,שא אכ היתה הכוונה לכל העצי שבעול ,מדוע לא נאמר בציווי על הוצאת
הפירות שציוה עליה ה' להוציא 'כל ע נחמד למראה וטוב למאכל' .קנו .גור אריה .קנז .רא" ,גור אריה .וביארו,
שהמילה 'תו 'מצד עצמה אינה מתפרשת בהכרח על אמצע ,ורק מחמת ייתורה כא יש לדרוש שהכוונה לאמצע .קנח .כ
דייק רש"י מלשו הפסוק ,שלא נאמר רק 'האחד פישו ,'אלא 'ש האחד פישו ,'ללמד שמש זה יש לנו ללמוד את
ענינו של הנהר .גור אריה .ובשפתי חכמי ביאר שהוקשה לרש"י מדוע לא קראו בפירוש בש' נילוס' ,שהוא ש מפורס
יותר ,ולכ כתב שבא הכתוב ללמד את ענינו של הנהר .קנט .רש"י ש.
לה בראשית ב בראשית אונקלוס
‰חויל‰
ל‡Œר¨½ ¦ £ « © ı ‰ס¥À Ÿבב ¨ּ ˙‡¥כ ¤ ´¤ ©ּ ארע ¨ ¦ £
חוילה מקיף ¨ית ּ¨כל © £ © ּ¥
הבא :יב § © ¨ £
ודהבא תמן ©דּ ¨ £
§דּ © ּ¨
‡‰רı
ז‰ב ¨ ¨¬ ¤ ‰ב :יב ּ«ו²©£ ˘ר−˘¨ׁ Œם ©¨ּ ‰ז ¨ « ¤ׁ ‡£ ההיא ¨טב©ּ ,ת ּ¨מן ארעא © ¦ §דּ © § ¨
‡בן
„לח §ו ¤ ¬¤ ‰ב © Ÿ −
˘ם © ּ§ טוב ׁ¨¬ ‰‰ו‡ ® …© ¦− ברלא:ואבני ¨ § ª
דלחא § © § ¥
ּ§ב ¨ § ª
נהרא ¦ § ¨ ¨
תנינא §וש ּום © ¨ £
ׁ יג
שּׁני… ® ¦ּ‚−
יחון ם¨ּ ‰Œנ ¨¬‰ר ©¦ ¥ ‰˘ © שּׁ‰ם :יג §ו ׁ¥©© Ÿ « ‰
יום שני
מקיף ¨ית ּ¨כל
הוא © ּ¥¦גּ יחוֹ ןּ ,
ל‡Œר« ּ ıכ ּו ׁ˘:
‡˙ ּ¨כ ¤ ¬¤ ‰ס …ו ½¥בב − ¥ ´ּ ‰ו‡ © ּ נהראוש ּום © ¨ £
ארע ּכ ּו ׁש :יד § ׁ ©£
הוא
ּ גלת,תליתאה ¦דּ § ¨§ ¦ ¨¨
שּׁ ¦לי ׁ¦˘י¤ ¦ Æ
ח„ּ½ ˜¤ל ˘ם ©¨ּ ‰נ ¨‰³ר ©§ ‰ יד §ו ׁ¸¥ למדנחא § © ּ
דאת ּור, מהלי¨ § § © § § © ּ¥
רש"י
בישעיה )יט ,ט( אצל מצרים ובושו עובדי שמימיו חדין וקלין :פרת .שמימיו פרין
פשתים)] :יג( גיחון .שהיה הולך והומה ,ורבין ומברין את האדם [:כוש ואשור.
והמייתו גדולה מאוד .כמו וכי יגח )שמות עדיין לא היו ,ונכתב המקרא על שם
העתיד: כא ,כח( ,שמנגח והולך והומה) :יד( חדקל.
וקי במשקל ,ומתו כ טובי ה חריפיִ ַ ְ , עבדי
ְֵ מצרי' ב
אצל ִ ְ ַ ִ
יעיה )יט ,ט( ֵ ֶ
ִ ַ ְָ
לשתיה ,שאינ מכבידי על הגו קסא: פי ,'הרי שבמצרי היתה מצויה מלאכת ִ ְ ִ
ורבי מתרבי מתוכו ריִ ָ ְ
ימיו ָ ִ
פרתָ ֵ ֶ . §¨ הפשת ,כיו שמי הנילוס מסייעי לגידולו קס:
מברי
ומעצמו ,ללא ירידת גשמי קסבִ ְ ַ , והמה ומרעיש, הלֶ ְ ֵ ])יג( ¦גּ יחוֹ ןָ ָ ֶ .
היה
האד קסג[:
]מבריאיֶ [את גוָ ָ ָ 'וכי
מאדְ ,מ שנאמר לגבי שור ְ ִ דלה ְ ֹ
והמייתָ ְ ְֶ ְָ
עדייֹ לא ָהי מקומות אלו ואּ ורִ ַ ֲ . ּכ ּו ׁש § © והמה והלֶ ְ
נח ְ ֵ
יח' )שמות כא ,כח(ַ ֵ ַ ְ ֶ , ִַ
הקרא כאַ על ונכב ַ ִ ְ ָ
בנויי באותו זמ קסדַ ְ ִ ְ , ומרעיש:
העתיד קסה ,שעתידי מקומות אלו ִֵ ָ ֶ חי חד ¤קל .נהר זה מכונה כ לפי ֶ ֵ ָ
ימיו ַ ִ )יד( ¦ ּ¤
הערות וציונים
קס .ע יוס על מדרש רבה )פט"ז ב( .קסא .רש"י )ברכות נט :ד"ה חדי .(קסב .רש"י )בכורות נה :ד"ה פרי .(קסג .כמבואר
בגמרא )כתובות עז' (:אמר רבי יוחנ ,מפני מה אי מצורעי בבבל ,מפני שאוכלי תרדי ושותי שכר ,ורוחצי במי פרת'.
תפארת יוס .קסד .רש"י )כתובות י :ד"ה ומי הואי( .ואי מסתבר כלל לומר שהיו אלו שמות המקומות מבריאת העול,
ואות אנשי נקראו על ש מקומ ,כיו שאי סברא לקרוא לאד מסוי על ש המקו ,א בהיפ מסתבר הדבר,
שנקרא המקו על ש האד שבנה את המקו .גור אריה .קסה .א על פי שמשה רבינו כתב את התורה ,ובזמנו כבר
היו ארצות אלו ,מכל מקו כיו שכתב משה את התורה בזמ הוה ,כאילו עתה מתרחשי הדברי] ולכ לא פתח את
התורה בלשו' אלה דברי משה ,בראשית ברא אלהי ,['א כא לא היה כותב בעני בריאת העול את השמות של ארצות
אלו ,א לא על ש העתיד .גור אריה.
אונקלוס בראשית ב בראשית לו
הוא
ּ § ¦ ¨¨
רביעאה ©¨£
§ונהרא שּׁ ּור §ו ©¨ּ ‰נ ¨¬‰ר˜„מ˙ ©‡ ®
‰‰ל´© § ¦
¬ּ ‰ו‡ © « − ¥Ÿ
יי ¡ ¦
אהים דבר § ¨
פרת :טו ּו § ©
§¨
ביﬠיּ ‰¬ −ו‡ §פ¨ «ר˙ :טו ©ו ּ¦י ּ©˜²ח § ̈¬ Ÿ
י‰ו‰ ‰ר ¦ ¦
¨« §
רש"י
קדמת אשור .למזרחה של אשור :הוא ארץ־ישראל) :טו( ויקח .לקחו בדברים נאים
יום שני
ופתהו ליכנס )ב"ר(: פרת .החשוב על כולם ,הנזכר על שם
ומפורס קסח ,וא שנהר פרת היה הקט שבארבעת להיבנות ולהיקרא 'כוש' ו'אשור' על ש
הנהרות קסט ,נכתבה עליו לשו' הוא' כיו שהוא האנשי שבנו אות קסו:
הזר
,וחשיבותו היא בכ שהוא ַ ִ ְ ָ החב ַעל ֻ ָ ֶָ קדמת ©אּ ור .כלומרָ ָ ְ ִ ְ ,
למזרחֶ ל ַאר ,שהרי ¦ § ©
אר־יראל קע:
בפסוקי אחריַ על ֵ גבול ֶ ֶ ִ ְ ָ ֵ כל מילה שצריכה למ"ד בתחילתה נית לכתוב
ויּ ּ©קח .א על פי ש'לקיחה' היינו מרשות )טו( © ¦ ה"א בסופה ,ובמקו' לקד 'נית לכתוב 'קדמה',
לרשות או ממקו למקו ,וכא לא הוזכר היכ וכאשר באה מילה זו בסמיכות לש מקו,
היה אד הראשו קוד לכ קעא ,כוונת הכתוב מתחלפת הה"א בתי"ו ,ונכתב 'קדמת אשור',
לינס
פהֵ ָ ִ נאיָ ִ ,
דבריִ ָ
לקח ה' לג עדִ ָ ְ ִ שְָ והיינו לקד של אשור ,למזרחה של אשור קסז:
בכ שאמר לו שמקו זה הוא ג עד קעב )ב"ר(: פרת .לשו' הוא' מלמדת תמיד על דבר ידוע ה ּוא § ¨
הערות וציונים
קסו .רש"י בדבריו כא הביא רק את השמות של 'כוש' ו'אשור' ,ולא הזכיר את 'חוילה' ,וכמו שבגמרא )כתובות י (:הובאו רק כוש
ואשור ולא חוילה .אמנ במדרש רבה נכתב כ ג על חוילה .וכתב בנחלת יעקב שלדעת הגמרא אכ' חוילה' הוא ש המקו ולא
ש איש ,ולכ נאמר כא' החוילה' בה"א הידיעה ,ללמד שזהו ש של מקו ולא ש של אד .וא שהוזכרו להל) י ז,כט( שמות
אנשי ששמ' חוילה' אי האר קרויה על שמ .ובגור אריה כתב שא שיתכ שג אר החוילה קרויה על ש אד זה ,מכל
מקו לא היתה לרש"י ראיה לכ] ורק לגבי 'כוש' שהיה בכורו של ח ראוי הוא שתיקרא מדינה על שמו ,וכ לגבי אשור שמצאנו
בתורה שבנה את נינוה ,יתכ שעל שמו נקראה אר אשור .א לגבי חוילה שלא מצאנו שבנה עיר או שהיתה לו חשיבות מיוחדת,
אי ראיה שאכ המקו נקרא על שמו[ .קסז .רא" .אמנ בגור אריה כתב שלא מצאנו בשו מקו שה"א זו של סו מילה
תהפו לתי"ו כשהיא סמוכה למילה אחרת ,ולכ פירש שכוונת רש"י לומר שלא היה הנהר כולו בצד מזרח של אשור ]וזרימתו מצפו
לדרו או להיפ ,[אלא שזרימתו היתה מצד מערב לצד מזרח של אשור ,וכ כתב בבאר בשדה .קסח .רא" .וכמו שכתב רש"י
רת'' ,לפי שהוא דבוק לאר ישראל קוראהו גדול ,א על פי שהוא מאוחר בארבעה נהרות נהר ְ ָ
הדל ְ ַ להל על הפסוק )טו יח( ַ ָ ָ
'ההר ַ ָ
היוצאי מעד ,שנאמר והנהר הרביעי הוא פרת .משל הדיוט ,עבד מל מל ,הדבק לשחוור וישתחוו ל .'וא שבכל הנהרות נכתבה
לשו' הוא' ,היינו לגבי מקומו ,כמו 'הוא הסובב את כל אר החוילה' ,א רק לגבי פרת נכתבה לשו' הוא' על שמו .שפתי חכמי.
קסט .שהרי נכתב רביעי מבי ארבעת הנהרות .גור אריה ,וכדברי רש"י להל) טו יח( .קע .והיינו במה שנאמר להל) טו יח( ְ ַ ְ ֲ
'לזרע
רת'.
נהר ְ ָ הדל ְ ַ
ההר ַ ָ ֹ
והבנַ עד ַ ָ ָ
הנעני ְ ַ ְ ָ רת' ,וכ בספר דברי) א ז( ֶ ֶ
'ארִ ֲ ַ ְ ַ נהר ְ ָ
הדל ְ ַ
ההר ַ ָ ֹ
מצריַ עד ַ ָ ָ
מהר ִ ְ ַ ִ
האת ִ ְ ַ
הארֹ ַ
נתי ֶאת ָ ָ ֶ
ַָ ִ
רא" .ובספר הזכרו כתב שהכוונה היא לכ שמבי ארבעה נהרות אלו ,הוא הנהר הקרוב ביותר לאר ישראל .קעא .רא" .אמנ
בגור אריה כתב שבכל אד לא שייכת כלל לשו' לקיחה' ,כיו שעיקר מהות האד היא מה שהוא חי ומשכיל ,ובזה לא שייכת לשו
לקיחה ,וא א יקח את גופו ממקו למקו ,אי זה נחשב שלקח את ה'אד ,'ולכ יש צור לפרש שעל ידי דברי נאי ופיתויי
לקח את דעתו ורצונו של האד .ובשפתי חכמי פירש שהוקשה לרש"י שלשו' לקיחה' שייכת על העתקה מרשות לרשות ,וכיו
שכל העול שיי לה' נמצא שבכל מקו שהיה האד היה הוא ברשות ה' .קעב .והיינו שלא הכניסו לש בלא שידע האד שזהו
ג עד .גור אריה .והוסי ,שאי לפרש שהפיתוי היה להכנס לג עד ,שהרי בודאי ירצה האד להיות ש ,ג ללא פיתוי.
לז בראשית ב בראשית אונקלוס
חּ ‰ו §ב ©‚ןŒ ‡˙„‡‰Œם ©ו ּ©י ּ¦נ ´¥
¡‡‰− ¦ ים ®¨ ¨ « ¨ ¤ גנּ ¨תא
רייה ּ§ב ¦ §
ואש § ּ ¥
אדם § © ׁ§
̈ית ¨ ¨
למט © ּ
רה: למפלחה ּו § ¦ ּ§
דעדן § ¦ § § © ּ
§ ¤¥
ויˆוÆ ר :‰טז © § © ﬠב„ּ ‰ו §ל ׁ¨˘ §מ¨ « ּﬠ„ן §ל ¨ § ¨ ּ− ½¤ ¥ אהים ©על
יי ¡ ¦
פקיד § ¨
טז ּו © ּ¥
ל‡מŸר ﬠל„‡‰Œם ® ¥ י‰ו‰¦½ ‡¡ ‰ים © ¨ « ¨ ¨ − § ̈´ Ÿ מכŸל ¦ ¨
אילן למימר ¦ ּ
̈אדם § © ¥
¨
ּ¥תיכוֹ ל: ¨ ¥ ¦גּ §נּ ¨תא
‡כל: ‡כל ּ˙«¥ Ÿ ﬠ ¨ּ‚‰ŒıןŸ ¬ ¨ −
¦מ ּ¬כŸל © ¥ מיכל
יום שני
אכלי ¥פירוֹ ¦הי
מאילן §דּ ¨ § ¥
יז ּו ¨ ¦ ¥
ורע ¬‡ © ¸ּ„‰ﬠ˙´ Æט …וב ¨ ¨½ יז ּו ¥מ ¥Àﬠ© © ı לביש ¨לא
̈חכמין ּ¥בין ¨טב § ¦ ׁ
§ ¦
−‡כל¦ מ ּ¤מ ּנ ּו ¦ −מ ּ¤מ® ּנ ּו ּ¦Àכי ּ§ב… ²יום ¬ § ¨ £ ˙‡כל
© Ÿ ארי ּ§ביוֹ ¨מא
יה ¥ £
¥תיכוֹ ל ¦מנּּ ¥
§ ¨
ממת ¦מנּּ ¥
יה §דּ ¥תיכוֹ ל
י‰ו‰ ‡מר´ Ÿ̈ § Æ ¬מ …ו˙ ּ¨˙ «מ ּו˙ :יח ©ו ּ¸י¤ Ÿ יי ¡ ¦
אהים ואמר § ¨
מות :יח © © £
ּ§ת ּ
−„‡‰ם ‰יו˙ ¨ « ¨ ¨ ‡Œטוב ¡ ¬ … ¡‡‰¦½ ים … ² ¨¨
אדם ¦דּ ¥
יהי ¨¥
תקין ̈לא
אעביד ּ ¥
ליה ּ¦ב §לחוֹ דוֹ ¦הי © § ּ¥
נ‚„ …ו: ﬠזר ּ§כ ּ « § ¤ Œ‰ל …ו ¤ −¥ ‡ﬠ˘ׂ¬ּ ¤ ב„ּ …ו ¡ « ¤
§ל © ® קבליה :יט ּו § ¨
ברא סמ§ּ כ ¦ § ּ ¥
§ ¨
ן„‡‰Œמ‰ י‰ו‰¦¹ ‡¡ ‰ים ¦מ ¨ « À̈ ¨ £ יט ©ו ּ¦יˆ¤ Áר¨¸Ÿ § Á ©§ ¨
ארעא ¦מן ¡ ¦
אהים §¨
יי
רש"י
)יח( לא טוב היות וגו' .שלא יאמרו שתי עזר כנגדו .זכה -עזר ,לא זכה -כנגדו
רשויות הן ,הקדוש־ברוך־הוא יחיד בעליונים להלחם) :יט( ויצר וגו' מן האדמה.
ואין לו זוג ,וזה בתחתונים אין לו זוג )ב"ר( :היא יצירה ,היא עשייה האמורה למעלה,
נג,
זכה ,נעשית האשה ְ ֶ ְ
עזר ,א אֹ לא ָ ָ )יח( א טוֹ ב ¡היוֹ ת §וגוֹ ' .כלומר ,לא טוב הדבר לו האשה ֵ ֶ
להח בו ,לחלוק עליו ולסתור את דבריו :
קעו ְ ִ ֵָ יאמר
א ֹ ְלעל שיהא האד לבדו קעגֹ ֶ , ָ ָ
האדמה .א שכפלה התורה הד־ר־הא )יט( ©ויּ¦ ¤צר §וגוֹ ' ¦מן ¨ ¨ ¨ £
ָ י ָרית ֵהָ ַ , הכופרי ש ְ ֵ
חני את עני בריאת בעלי החיי ,אי הכוונה לשני ואי ל זגֶ ְ ,וזה יחיד ַ ַ ְ ִ
עליניֵ ְ
יחיד ָ ֶ ְ ִ
ִָ
'יצירה' האמורה כא,
דברי שוני ,אלא ִהיא ְ ִ ָ ו ֵאי ל זג קעד )ב"ר(:
ואת
הדה ְ ֵ
חת ַ ָ ֶ
האדמה ָל ַ ַ
אלהיִ מָ ָ ֲ ָ
'וצר ה' ֱ ֹ ִ
ִַ ֶ עזר ּ§כ ּ § ¤
נגדוֹ .לשו' עזר' סותרת לכאורה את לשו ¤¥
למעלה
האמרה ְ ַ ְ ָ
'עה' ָ ֲ ָ
המיְ ,'ו ִהיא ֲ ִ ָ
ָל עִ ַ ָ ַ זכה האד ,נעשית
'כנגדו' קעה ,וכ יש לפרש ,אָ ָ
הערות וציונים
קעג .שאילו היתה הכוונה שלא טוב הדבר לאד ,א כ היה ראוי לומר 'לא טוב לאד להיות לבדו' .מהרש"ל .קעד .אי
הכוונה שלולא טע זה לא היה האד נושא אשה כלל ,שהרי זו אחת ממצוות התורה 'פרו ורבו' ,אלא א לזמ מועט זה
לא טוב שיהיה האד לבדו ,שלא יאמרו וכו' .דברי דוד .קעה .שפתי חכמי .קעו .רש"י )יבמות סג .ד"ה כנגדו(.
אונקלוס בראשית ב בראשית לח
ּ̈כל ©ח ּ©ית ּ¨ב ¨רא § ¨
וית ּ¨כל לŒעוף
‰שּׂ„§ Ɖו ¨ּ Æ˙‡¥כ ´ … לŒח© ּי¤ ¨ © ˙³
ּ¨כ ©
לות דש ©מ ּ¨יא § ¦ ¥
ואיתי § ¨ עוֹ ¨פא ¦ ׁ§
למחזי ¨מא ¦ § ¥
יקרי ̈אדם § ¦ § ¥
¨
לר‡ו˙− שּׁמ ¦ים ©ו ּ¨י ¥ב‡½¨ ¨ ´¨ ¤ Æ
‡ל„‡‰Œם ¦ § … ©©½ ¨ ‰
קרי ּ ¥
ליה הוה ¨ ¥
וכל ©דּ ¨ £
§להוֹ ן § Ÿ י˜ר‡Œלו
˘ר ¦ § ¨ … כל¤¸ׁ ‡£ Á ©מ¦ּ Œ‰י § ¨ ® …
˜ר‡Œלו §ו Ÿ
יום שני
רש"י
ויעש אלהים את חית הארץ וגו' ,אלא בא ופירש ובדברי אגדה ,יצירה זו לשון רידוי וכבוש ,כמו
שהעופות מן הרקק נבראו ,לפי שאמר למעלה כי תצור אל עיר )דברים כ ,יט( ,שכבשן תחת ידו
מן המים נבראו ,וכאן אמר מן האדמה נבראו של אדם )ב"ר( :וכל אשר יקרא לו האדם
)חולין כז .(:ועוד למדך כאן ,שבשעת יצירתן מיד נפש חיה וגו' .סרסהו ופרשהו ,כל נפש חיה
בו ביום הביאם אל האדם לקרות להם שם .אשר יקרא לו האדם שם ,הוא שמו לעולם:
וכ ,מלשו מצור ,ו ְכמ'ִ י ָתצר ְלִ ריי ְ ִ הארְ 'וג ,'וא חת ָ ָ ֶאלהיֶ את ַ ַועִ ֹ ֱ )לעיל א כה( 'ַ ַ ַ
ֶאל ִעיר' )דברי כ ,יט( ,ללמד ֶ ְ ָ ָ
ב ה' לבעלי אא הטע לכ, כ קשה ,מדוע נכפלו הדברי קעזָ ֶ .
חת ָיד
החיי להיות נכבשי ומשועבדי קפ ַ ַ העפת ִמ פר בכפילות זו ֶ ָ לפי ש ָא הכתוב ֵ ֵ
ֶל ָ ָ
אד קפא )ב"ר(: אמר
לפי ֶ ָ ַ נברא ,וכ לומדי זאתִ ְ , הרקק ִ ְ ְְָ ָ
נפש ©חיּ¨ ה §וגוֹ ' .לפי
האדם ׁ ¤ ¤יקרא לוֹ ¨ ¨ ¨
אשר ¦ § ¨וכל ¤ׁ £
§ Ÿ נברא ,שנאמר )א כ( ִ ְ ְ
'ירצ היְ ְ ִ למעלה ש ִמִ ַ ַ ְַ ְ ָ
פשט הפסוק נראה שהאד קרא לחלק מבעלי וכאהארָ ְ ,'
יעפַ על ָ ָ ֶ חה ְועֵ ְ נפָ ַ רֶ ֶ היֶ ֶ
ִַַ
החיי' נפש חיה' ,א לא יתכ לומר כ ,שהרי זהו נברא ,הרי שנבראו מתערובת האדמה ִ ְ ְאמר ש ִמָ ָ ֲ ָ ַָ
כינוי שהיה קוד לכ ,והוא כינוי לכל בעלי החיי לדָ א,של אדמה ומי ,והיינו רקק ,בוְ .ועד ִ ֶ ְ
סרסה
כפי שהוזכר בעת יצירת קפב ,אלא ָ ְ ֵ ובזה יבואר מדוע הוזכרו כא ג החיות קעח,
פרה יש לפרש את הפסוק על ידי הפיכת סדר ְָ ֵ מד , יצירת של הבהמות והחיות ִ ָ עת ְ ִ ָ ָ ִֶ ְַ
יקרא
אר ִ ְ ָ
חה ֲ ֶ נפָ ַ המילי ,וכאילו נאמר כָ ,ל ֶ ֶ לה.ֵ
לקרת ָ ֶ
האדְ ִ
הביאֶ אל ָ ָ ָ
ַ קעטָ ִ ֱ ,
לעל קפד:
האד ֵ קפג ,הא יהיה ְמָ ְ לָ ָ ָ 'יצירה' ז האמורה כא
אדה אמרו ש ְ ִ ָ בדברי ַ ָ ָ
ְ ִ ְֵ
הערות וציונים
קעז .רא" .קעח .גור אריה ,שהרי בתחילה ביאר רק מדוע הוזכרו כא העופות .קעט .דבר זה נית להאמר רק על הבהמות
והחיות ,שנוצרו ביו השישי ,א העופות נוצרו ביו החמישי ועליה לא שיי לומר שהובאו לפני אד מיד בו ביו שנבראו,
ולכ לגבי הזכרת העופות הביא רש"י את הטע הראשו ,שהוזכרו כא כדי להורות שנבראו מ הרקק .שפתי חכמי .אמנ בלבוש
האורה כתב שכוונת רש"י א על העופות שהובאו 'מיד' ,ולשו' בו ביו 'אינה בדוקא ,אלא ביו שלמחרת בריאת .קפ .מתנות
כהונה .קפא .ולפי דרשה זו הרי זה כאילו נאמר 'וישעבד ה' אלהי מברואי האדמה כל חית השדה ואת כל עו השמי ,ויביא
אל האד ,'והיינו שיהיו תחת ידו ורשותו .רא" .קפב .רא" ,והוסי שא כ נמצא שזהו 'ש 'אחד לכול ,שכול נקראי
'נפש חיה' ,ואילו בפסוק מבואר שקרא לה' שמות' .קפג .נוספה כא תיבת 'ש ,'שלא תפרש 'אשר יקרא לו' במשמעות
לח) 'שמות ב כ( .קפד .כלומר ,א שכל אד יכול לקרוא לחפצי שוני בשמות ויאכל ָ ֶ
'קרא לַ ֹ ְ
שיקרא לו לבוא אליו ,כמו ִ ְ ֶ
שיעלו בדעתו ,לא יהיה זה שמ לעול ,ורק כא נשארו שמות בעלי החיי לעול כפי שקרא אד הראשו את שמותיה .רא".
לט בראשית ב בראשית אונקלוס
נפ ׁ˘ ©ח¨ּי ּ ‰¬ ‰−ו‡ ׁ§˘ «מ …ו: „‡‰ם ¤ ¬¤ ¨ « ¨ ¨² הוא
ּ נפשא © § ¨
חיתא ̈אדם © § ׁ¨
¨
ׁ§ש ּ ¥
מיה:
˘ Àמ …ו˙ „‡‰ם ׁ¥ ˜ר‡ ¨ « ¨ ¨¹ שלישי כ ©ו ¦ּי § ¨¸ ¨¨
אדם שלישי כ ּו § ¨
קרא
שּׁמ ¦ים לעוף ©©½ ¨ ‰ ‰מּ Ɖו § ´ … כל‰Œב ¨ ¥§ל ¨ © ּ§ ּ§ב ¦ ¨
עירא §¨
לכל ׁ§ש ¨ ¨
מהן
ּו § Ÿ
לכל דש ©מ ּ¨יא
¦ ׁ§ ּו §לעוֹ ¨פא
ל‡„ם «Œ‡ ‰שּׂ„ּ ‰ו § ¨ ¨¾ לכל ©ח© ּי´˙ © ¨®¤ ּו § Ÿ− ©ח ּ©ית ּ¨ב ¨ראּ ,ו § ¨ ¨
לאדם ¨לא
י‰ו‰נ‚„ּ …ו :כא ©ו ּ©י ּ¥פל¨¸Ÿ § Á ﬠזר ּ§כ « § ¤ ¨מ ¨¬ˆ‡ ¤ −¥ ּ§כ ¦ § ּ ¥
קבליה: § ¨
סמ אש ּ©כח
© ׁ§
¡ ¦
אהים §¨
יי ּו § ¨
רמא
ﬠל„‡‰Œם
ר„ּ ¨מ− ¨ ¨ « ¨ © ‰² ¡‡‰¦ ים | ּ©˙ § ¥
כא
אדם ּו § ּ
דמו, ינתא ©על ¨ ¨
ׁ¦ש § ¨
יום שלישי
לע˙יו ‡ח˙¦ Æמ ©ּˆ § ¨½ Ÿ ˘ן ©ו ¦ּי ּ©˜Àח © © ©ו ּ¦יי ׁ¨® מעלעוֹ ¦הי
§ ¦¥ ¨£
חדא ּו § ¥
נסיב
רש"י
שלישי )כ-כא( ולאדם לא מצא עזר ,ויפל אין בן זוג' ,מיד 'ויפל' )ב"ר() :כא( מצלעותיו.
ה' אלהים תרדמה .כשהביאן הביאן לפניו כל מסטריו ,כמו ולצלע המשכן )שמות כו ,כ( ,זהו
שאמרו שני פרצופים נבראו )ברכות סא:(. מין ומין זכר ונקבה ,אמר' ,לכולם יש בן זוג ולי
על האד ,'כדי לברוא ממנו את האשה )ב"ר(: עזר ©ויּ© ּ¥פל
מצא ¤ ¥
לאדם א ¨ ¨
שלישי )כ-כא( ּו § ¨ ¨
מצּ §לעוֹ ¨תיו .אי הכוונה ל'צלע' שהיא מאבריו ¦ © רד ¨מה .מכ שפתח הפסוק אהים ּ©ת § ּ¥
ה' ¡ ¦
'מטריו' ,כלומר מצדו של של האד קפו ,אלא ִ ִ ְ ָ בוי"ו החיבור משמע שיש שייכות בי קריאת
ה) 'שמות כו כ( ,והיינו
'לצלע ַ ִ ְ ָ
האד ,ו ְכמַ ֶ ְ השמות לבעלי החיי שבפסוק הקוד ,לבי
לצד המשכֶ ,זה ופירוש זה הוא לפי מה יצירת האשה לאד קפה ,והביאור הוא,
נברא) ברכותרצפיְ ְ ִ
ני ַ ְ ִ אמר שמתחילה ְ ֵ ְֶָ הביא לבעלי החיי לפני האד לקרוא שְ ֶ ֱִ ָ
סא ,(.והיתה חוה מחוברת לאד ,עד שלקחה ה' זכר
ומיָ ָ
לפניו ָל ִמיִ ָ
הביאָ ָ ְ
לה שמותָ ִ ֱ ,
מש להיות אשה בפני עצמה ,והביאה לפני לכֵ י ֶ זג ְורקאמר האדָ ֻ ְ , נקבהַ ָ ,
ְֵָ
האד קפז: 'ול ה' אלהי תרדמה מד ַ ַ ֵ
ִלי ֵאי ֶ זגָ ִ ,
הערות וציונים
קפה .רא" .קפו .רא" .קפז .אמנ לפי הפירוש שהובא במדרש רבה נטל ה' מהאד צלע ממש מבי
צלעותיו ,ולפי זה מתפרשת לשו' צלעותיו' כפשוטה ,האבר שהוא 'צלע' ,ואי צור לפרש שהכוונה ל'צד' .נחלת
יעקב.
אונקלוס בראשית ב בראשית מ
ּ§תחוֹ © ּ
תה: ¦ §¨
בסרא ּו © ּ¦
מלי ח˙ ּ¨נ :‰כב ©ו ¦ּי¤ Áבן¨¸Ÿ § Á
י‰ו‰ «¤ּ § ˙©ּ −©ו ּ¦י §ס‚ּ¬ Ÿר ּ¨ב ¨˘ׂ ר
אהים ¨ית
יי ¡ ¦
בנא § ¨
כב ּו § ¨
נסיב ¦מן ¨ ¨
אדם עלעא ¦דּ § ¥
¦ §¨
רŒל˜ח ¦מןŒ ‡˙²¨ ˆּ¥ ‰Œלע ¬© ¨ ˘¤ׁ ‡£¡‡‰¦ ים | © ¤
לות ¨ ¨
אדם: ואיתיה § ¨
לאת ¨תא § ּ © § ¥
§ ¦ ּ§ ‡ל„‡‰Œם:
ויב‡« ¨ ¨ « ¨ ¤ ‰ שּׁ¨ − ¤ ¦ § © ‰ „‡‰ם §ל ¦‡ ¨®
¨« ¨ ¨ −
רש"י
ויסגור .מקום החתך :ויישן ויקח .שלא יראה שהוא רחב מלמטה וקצר מלמעלה ,שלא יכביד
חתיכת הבשר שממנו נבראת ותתבזה עליו :משאו על קירותיו :ויבן את הצלע וגו'
)כב( ויבן .כבנין ,רחבה מלמטה וקצרה לאשה .להיות אשה .כמו ויעש אותו גדעון
לאפוד )שופטים ח ,כז( ,להיות אפוד: מלמעלה לקבל הולד ,כאוצר זה של חטים
יום שלישי
וקצר ]וצר[ ִ ְ ַ ְ ָ
ממעלה, ממה ְ ָ ָ
רחב ִ ְ ַ ָ
חיֶ הא ָ ָ החת שבגו אדִ ִ ,©ויּ¦ §סגּ וֹ ר .סגר את ְמקָ ֲ ַ
מא של האוצר ַעל ִ ָ
קירתיו קצ: יכיד ַ ָ
א ַ ְ ִ
ֶ ֹ שמש נעשתה האשה קפח:
לאה .אי לפרש הצּ ¨לע §וגוֹ ' § ¦ ¨
©ויּ¦ ¤בן ¤את © ¥ ויּ ּ©קח .הטע לכ שרק לאחר שיש ישן © ¦
©ויּ¦ ׁ¨
קצא
ש'לאשה' היינו שעשאה 'עבור אשה' ,אלא יראה האד
א ִ ְ ֶ
לקח ממנו ה' את הצלע ,כדי ֶ ֹ
אה ,וכמו
להית ִ ָשבנאה באופ שתהיה ראויה ִ ְ נבראת חוה,
ֵ ְ ִ
הר ֶ ִ ֶ
חתיכת ַ ָ ָ
את ֲ ִ ַ
שהתבאר שעשאה באופ המתאי לקבל את עליו קפט:
ותתה ָ ָ
ְ ִ ְ ֶַ
לאפד'
גדעֵ ְ
'וע אתְ ִ הולד .ו ְכמ שנאמר ַ ַ ַ רחבה )כב( ©ויּ¦ ¤בן .עשה ה' את האשה ְ ִ ְ ָ
בניָ ָ ְ ,
להית ֵאפד ,ולא )שופטי ח ,כז( ,שעשאו ִ ְ קצרה ]וצרה[ ִ ְ ַ ְ ָ
ממעלה ,כדי שיהא גופה ממה ְ ָ ָ
ִ ְַָ
שעשאו עבור אפוד קצב: אצר ֶזה ֶל
הלד בזמ העיבורָ ְ , לקל את ַ ָ ָ
ראוי ְ ַ ֵ
הערות וציונים
קפח .בגמרא )עירובי יח (.נחלקו הא קוד שנלקחה חוה מגו האד היה זה 'פרצו ,'והיינו שהיתה קיימת א היתה
מחוברת לאד ,או שהיה זה כעי' זנב' המחובר אליו ,וממנו נעשתה האשה .ואמרה ש הגמרא שלדעת האומר שזהו
פרצו ,מה שנאמר 'ויסגור בשר תחתנה' היינו שהוצר למלא בבשר את אותו מקו שהיתה האשה מחוברת אליו .א
לדעת הסובר שהיה זה זנב ,כוונת הפסוק היא שסגר ה' בבשר את מקו החת ,ופירש כא רש"י כדעת האומר שהיה זה
זנב ,והוצר הבשר רק לסגירת מקו החת .רא" .אמנ ראה בלבוש האורה ובבאר בשדה שביארו את דברי רש"י כא
ג לדעת הסובר שהיה זה פרצו .קפט .ביאור זה שפירש כא רש"י הוא ג כ לדעת הסובר שקוד יצירת חוה היה
זה כעי זנב ]וכפי שהובא בהערה לעיל[ ,ולכ היה חשש שתתגנה עליו .א לדעת הסובר שג קוד לכ היה זה פרצו
בפני עצמו אלא שהיה מחובר אליו ,לא היה חשש שתתגנה בעיניו .רא" .ולדעה זו שהיה זה פרצו הטע שהפיל עליו
ה' תרדמה ,כדי שלא ירגיש בכאב של חיתו צד של מגופו .משכיל לדוד .קצ .ראה הערה לעיל שנחלקו בגמרא )עירובי
יח (.הא קוד שנלקחה חוה מהאד היה זה כפרצו בפני עצמו המחובר אליו ,או כזנב .וביאור זה שכתב כא רש"י
הוצרכה הגמרא ש) יח (:לומר לדעת הסובר שהיה זה פרצו ,ונמצא שהיתה כבר בנויה כאד בפני עצמו ,ולשו' בניה'
האמורה כא היינו שבנאה בצורה שתהא ראויה לקבל את הולד .א לדעת הסובר שהיה זה זנב ,א כ לשו' ויב 'מתפרשת
על כל גו האשה ,שלא היה קיי כלל קוד לכ .רא" .קצא .כלומר ,שלא נטעה לומר שעשאה עבור אשה אחרת,
וכעי' ויעש לאד כתנות עור' ,שהכוונה היא שעשה עבור האד כתנות עור .והראיה מהפסוק שאי אפשר לומר כ ,שהרי
לפי זה לא מוב מהו 'ויב ,'באיזו צורה בנאה שתהיה ראויה להיות עבור אשה .רא" וגור אריה .קצב .רא".
מא בראשית ב בראשית אונקלוס
ﬠˆם ‰פ ©ﬠם ¤ ¤ „‡‰ם¼ ´Ÿז‡˙ © ּ©À ‡מר» ¨ « ¨ ¨ כג ©ו ּי¤ »Ÿ הדא ¦ § ¨
זמנא אדם ¨ ¨ ואמר ¨ ¨
כג © © £
ּו ¦ § ¨
בסרא ¦מגּ© § ©
רמי רמאגּ© § ¨
¦ −מ ּ§ב˘ׂ¨ ¦®רי §ל Ÿז‡˙Æ ב˘ׂ ר ﬠˆמי ּו ¨ ¨ «¥מ ©½ ¨ £ ¦§ §¥
יתקרי §¨
לדא מב § ¦
סרי ¦ ּ¦
ל˜חŒ‰ שּׁ¬ּ ¦ ‰כי ¥מ ¦‡י¨ ¢ «ª ˘ׁ − י˜´¥ר‡ ¦‡ ½¨ ¦ ּ¨ מב § © ּ
עלה ¦ ּ© ארי¥£ את ¨תא ¦ ּ§
נסיבא ¨דא :כד ©על ּ¥כן §¦ ¨
יﬠזב‡Œי ׁ˘ Œ˙‡¤ ﬠלŒכן¦½ ¨ £« © Æ ּ«ז :˙‡Ÿכד © ּ¥ מש ּ§כ ¥בייש ּבוֹ ק §גּ ©בר ּ¥בית ¦ ׁ§¦ ׁ§
„ב˜ ּ§ב ¦‡ ׁ§˘ ּ½˙ …ו ‡˙‡Œמ …ו §ו¨ ©´
‡ביו §ו ®ּ ¦ ¤ ¨ ¦− וידּ ¥בקיה § ¦ § אבו ¦הי § ¦ ּ¥
ואמ ּ ּ £
תיה ¦ויהוֹ ן § ¦ § ¨
לבסרא את ּ ¥
ּ§ב ¦ ּ§
ני‰םÆ ‡ח„ :כה ©ו¦ ּי« § ³
‰י ּו ׁ§˘ ¤ ¥ ב˘ׂ¬ר « ¨ ¤ §ו ¨‰י ּו§ −ל ¨ ¨ והווֹ © § ¥
תרויהוֹ ן ©חד :כה © £
יום שלישי
רש"י
)כג( זאת הפעם .מלמד שבא אדם על כל העולם בלשון־הקודש )ב"ר() :כד( על כן יעזב
בהמה וחיה ,ולא נתקררה דעתו בהן )עד שבא על איש .רוח־הקודש אומרת כן ,לאסור על בני נח
חוה( )יבמות סג :(.לזאת יקרא אשה כי עריות )סנהדרין נז :(:לבשר אחד .הולד נוצר
מאיש וגו' .לשון נופל על הלשון .מכאן שנברא על־ידי שניהם ,ושם נעשה בשרם אחד )שם נח:(.
איש .אי זה המש למה יעזב ¦ ׁ )כד( ©על ּ¥כן © ¨ £ שׂ ¦רי.
מב ¨
בשׂ ר ¦ §ּ
מעצמי ּו ¨ ¨
עצם © ¨ £ ¥
הפ ©עם ¤ ¤
)כג( Ÿזאת © ּ©
שאמר האד' זאת הפע עצ מעצמי' קצה משמעות לשו זו היא שהיו פעמי אחרות שבה
שהרי לא היו לו אב וא ,וג לא היו לו עדיי מלד
לא היה זה עצ מעצמיו ובשר מבשרוֵ ַ ְ ,
רח־
בני שיאמר עליה דבר זה קצו ,אלא ַ ולא
וחהֹ ְ ,
המה ְ ַ ָאדַ על ָל ְ ֵ ָ א ָ ָ הכתוב ֶ ָ
נח את ני ֹ ַ
לאסר ַעל ְ ֵ אמרת ֱֵ ֶ , הדֶ ֶ ַ ֶ חה( )יבמות סג:(. א ַעל ַ ָ
)עד ֶ ָ
הַ
עֶ ָ נתקררה ַ ְ
ִ ְ ְָָ
ערית ,והיינו שיעזוב האיש את אמו ואת אשת הֲ ָ מאיש §וגוֹ ' .כלומרָ ,לאה ּ¦כי ׁ ¦ ¥
יק ¥רא ¦ ¨ לזאת ¦ ּ¨§Ÿ
אביו האסורות עליו ,וידבק רק באשתו ,ולא ה ,מתאי הדבר לקרותה 'אשה' כיו נפל ַעל ַ ָ ֵ
באשת איש ולא בזכר ולא בבהמה קצז: מא יש שנוצרה מה'איש' ,ולכ שמותיה דומיָ ִ .
ניה,
ידי ְ ֵ ֶנצר ַעל ְ ֵ
הלד ה ָ
אחד .זהו ַ ָ ָ לבשׂ ר ¨ ¤
§¨ ¨ ל־הד
ַ ֶ העל על ידי ה' ִ ְ ברא ָ ָ
ללמוד ֶ ִ ְ ָ
אחד ,שהרי לשניה ר לדבר ֶ ָ נעה ְ ָ ָ וֶ ֲ ַ ְָ )ב"ר( ובלשו זו דיבר אד הראשו קצג ,שהרי בשו
יש חלק ביצירתו קצח: לשו אחרת אי ש' אשה' נגזר מש' איש' קצד:
הערות וציונים
קצג .ספר הזכרו .ובבאר בשדה כתב שאד הראשו למד את שפת הדיבור ממה שאמר לו ה' ,ומסתבר שזו הלשו שדיבר
ה' ע כל בריותיו כשברא את העול .קצד .רא" ,גור אריה .ולכ לא יתכ שאמר כ אד הראשו בלשו אחרת ,והתורה
תרגמה זאת ללשו הקודש ,שהרי בלשונות אחרי אי לשו' אשה' נגזרת מלשו' איש' .ספר הזכרו .קצה .רא".
קצו .שפתי חכמי .ובגור אריה כתב שאי האד צרי לעזוב את אביו ואת אמו עבור אשתו ,אלא בודאי הפירוש הוא
שרוח הקודש מצוה עליו לאסור את העריות ,וכהמש דברי רש"י .קצז .רא" .קצח .ואמנ ג בעלי חיי נעשי על
אונקלוס בראשית ב בראשית מב
ואת ּ ¥
תיה אדם § ¦ ּ§ ערטל ¦אין ¨ ¨
© § ¦ ּ¨ „‡‰ם §ו ¦‡ ׁ§˘ ּ®˙ …ו §ו‡− £ﬠר ּו ּ½¦מים ¨ « ¨ ¨ −
מתכ § ¦
למין: ¦ § ּ© ¨
§ולא
הוה ¦ £
ערים וחויא ¨ £
ג א § ¦ §¨ ﬠר ּום ˘ ׁ˘ ּו :ג א §ו ©¨ּ ‰נ ¨ח ׁ˘´¨ ¨ Æ
‰י½ ¨ ‰ י˙ב« ¨ׁ Ÿ
¦§ ּ
רש"י
)כה( ולא יתבוששו .שלא היו יודעים דרך היה ערום .מה ענין זה לכאן ,היה לו לסמוך
צניעות להבחין בין טוב לרע .ואף־על־פי 'ויעש לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם' ,אלא
שנתנה בו דעה לקרות שמות ,לא ִנתן בו ללמדך מאיזו עצה קפץ הנחש עליהם ,ראה ִ
אכלוֹ מן העץ ונכנס בו יצר־הרע ,אותם ערומים ועסוקים בתשמיש לעין כל,
יצר־הרע עד ָ ְ
וידע מה בין טוב לרע )ב"ר( :ג )א( והנחש ונתאוה לה :ערום מכל .לפי ערמתו
יום שלישי
לא
לאדְ ִ ְ 'ועָ ָ ְ
האמור להל) פסוק כא( ַ ַ ַ רידעיֶ ֶ
א ָהיִ ְ יתבוֹ ׁ¨ש ׁש ּו .לפי ֶ ֹ
)כה( §וא ¦ § ּ
ולי 'רא ,ומדוע הפסיק בעני תנת ער ַ ַ ְ ִ ֵ ְָ לרע ,כיו שלא הוצרכו להבחיֵ י טב ְ ַצניעתִ ְ ַ ְ ,ְִ
ללד בדר אא בא הכתוב ְ ַ ֶ ְ מעשה הנחשָ ֶ . ואַ על לכ ,שעדיי לא היה לה יצר הרע ַ ְ .
קצט
החקפָ ָ ַ עצה ]טע וסיבה[ ָ ַ מאיזָ ֵ רמז ֵ ֵ לקרת ֵמת לכל עה ִ ְ נה באדָ ֵ ִי ֶ ִ ְ ָ
עליה לפתות לאכול מע הדעת ,לפי ֲֵ ֶ אכלִ מיצר־הרע ַעד ָ ְ
נָ ָ ֶ ֵ בעלי החייֹ ,לא ִ ַ
את
ראה ָ שבאותו זמ לא היו מתביישי ,וָ ָ נכנס הע ע הדעתְ ,ורק מאותה שעה ִ ְ ַ ֵָ
לעי
תמיֵ ְ
ועסקיִ ְ ַ ְ
עריִ ֲ ַ הנחש כשהִ ֻ ֲ לרע,וידע להבחיַ מה ֵי טב ְ ַ יצר־הרעַ ָ ְ ,
ֵֶ ָָ
ונתאה ָל לחוה ,ופיתה אותה לאכול ֹל רבָ ַ ְ ִ ְ , ומחמת כ הוצר ללבוש בגדי) ב"ר(:
מע הדעת כדי שתפתה את האד שיאכל היה ¨ער ּום .יש לתמוה על סדר חש ¨ ¨ ג )א( § ©
והנּ¨ ¨ ׁ
וימות ,וחשב הנחש שישאנה רג: עני] מה השייכות[ של מעשה הפסוקיָ ,מה ִ ְ ָ
מכל .לכאורה היה די לומר שהיה הנחש ¨ער ּום ¦ ּ Ÿ לכא ,והרי לפי סדר הפסוקי ֶזה של הנחש ְ ָ
'ערו 'וחכ יותר מחוה ולכ הצליח לפתותה, הקודמי ,שנאמר בסיו מעשה בריאת האד
ומדוע נאמר שהיה ערו' מכל חית השדה' רד, וא
האדְ ִ ְ
עריָ ָ ָ
ניהִ ֲ
'וְ היֶ ֵ ְ
)פ"ב פכ"ה( ַ ִ
ערמת] חכמתו[פי ָ ְ ָ
אלא בא הכתוב ללמד ִֶ ְ לסמ את הפסוק היה לְ ִ
ית 'רָ ָ ,ולא ִ ְ ֹ ְָ ֹ
הערות וציונים
ידי ולדותיה לבשר אחד ,א אצל לא שיי לומר כ כיו שאי לה יחוס ,לומר שזהו בנו של שור פלוני וכדומה ,ורק
באד שיש לו יחוס ,נית לומר שהולד מתייחס לשניה ,והרי ה נעשי על ידו לבשר אחד .גור אריה .קצט .שפתי
חכמי .ר .רא" .רא .שהרי מיד בתחילת בריאת עשה לה ה' כתנות אלו ,כדי להג עליה מהקור והחו .רא".
וביאר בנחלת יעקב שא שהיו לה כתנות ,מכל מקו כיו שעדיי לא הגיעו ימי הקור או החו לא היו לובשי את
הבגדי הללו ,ומתו כ ראה אות הנחש כשה ערומי .אמנ בדברי דוד כתב שא שנעשו לה הכתנות קוד החטא,
א כיו שהיו דקות ודבוקות לעור ,כמבואר ברש"י להל) פסוק כא( ,לא היו הכתנות ניכרות והיו נראי כערומי בפני כל.
רב .ודבר זה נלמד מכ שלא נאמר רק 'ויהיו שניה ערומי ,'אלא נכתב ג' האד ואשתו' ,ללמד שהיו עוסקי בעני
איש ואשתו .דברי דוד ,שפתי חכמי .רג .רש"י )להל פסוק טו( ,וראה ש מדוע היה סבור שרק האד ימות ולא חוה.
רד .רא" ,גור אריה.
מג בראשית ג בראשית אונקלוס
י‰ו‰
´ Ÿ̈ § − ﬠ˘ׂ ‰
˘ר ¨ ¨ ‰שּׂ„¬¤ׁ ‡£ ‰ ¦מ ּכŸל © Æח© ּי´˙ © ¨ ½¤ עבד § ¨
יי מכŸל ©ח ּ©ית ּ¨ב ¨רא ©דּ © £¦ ּ
לאת ¨תא
ואמר § ¦ ּ§ אהים© £ © , ¡ ¦
שּׁ‡© ‰ף ּ¦ «כיŒ ‡ל¨½ ‡‰Œ
‡מר¦ ´¨ ¤ Æ ¡‡‰®¦ ים ©ו ּ¸י¤ Ÿ יי ¨לא אמר § ¨
קש ¨טא © £ ּ§ב §ׁ ª
ﬠı ˙‡כ ½ל ּו ¦מ ּכŸ−ל ¬¥ ‡מר ¡‡‰¦½ ים ´§ Ÿ « ‡ ¨ ©´ אילן ¦גּ נּ§ ¨תא:
מכŸל ¦ ¨ תיכלון ¦ ּ
ּ § ¥
את ¨תא § ¦ § ¨
לחויא ואמרת ¦ ּ§
ב ©©© £
‡ל¨ּ ‰Œנ ¨ח® ׁ˘
שּׁ© ¤ ‰ − ¨ ‡‰‡מר ¨ « ¦ ו˙¤ Ÿ ©« ¨ּ‚‰ן :ב © ּ¬ אילן ¦גּ §נּ ¨תא ¥ניכוֹ ל:
ירי ¦ ¨
מפ ¥
¦ ּ¥
‰ﬠ»ı נ‡כל :ג ּו ¦מ ּ §פ¦ ´רי ¨ ¥ ﬠ−ּ̈‚‰Œıן «¥ Ÿ
¦מ ּ§פ¦ ¬רי © ¥ ¦ ¨¨
אילנא מפ ¥
ירי ּו ¦ ּ¥ ג
אמר § ¨
יי במציעות ¦גּ §נּ ¨תא © £
§דּ ¦ § ¦ ּ
‡מר ¡‡‰¦À ים ‡³ ¨ּ‚‰Œן¼ ¨ ©´
˙ו © ˘ר ּ§ב … ´¤ׁ ‡£ יה § ¨
ולא תיכלון ¦מנּּ ¥
̈לא ּ § ¥
˙‡כל ּו¦ Æמ ּ½¤מ ּנ ּו §ו ¬− §ּ‚˙¦ ‡ע ּו ּ®ב …ו ּ¤פ−ן «§ Ÿ
יום שלישי
¦דּ § ¨
למא ּ¥ב ּ
יה ¦ §§ ּ
תקרבון
רש"י
וגדולתו היתה מפלתו .ערום מכל ,ארור מכל שתשיבנו ויבא לדבר באותו העץ) :ג( ולא
)ב"ר( :אף כי אמר וגו' .שמא אמר לכם לא תגעו בו .הוסיפה על הציווי ,לפיכך באה
תאכלו מכל וגו' .ואף־על־פי שראה אותם לידי גרעון ,הוא שנאמר )משלי ל ,ו( אל תוסף
על דבריו: אוכלים משאר פירות ,הרבה עליה דברים כדי
לדר
יבא ְ ַ ֵ די לגרו לחוה ֶ ְ ִ ֶ
יב ,מתו כֹ ָ מלת ,שבתחילה נאמר ְ ֵ היתה גודל ַ ָ ָגדת כָ ְ ָ
ְֻ ָ
הע ע הדעת ,ויפתה אותה מל' ,ולאחר שחטא ונענש נאמר עליו עמה ְעני אתֵ ָ 'ערֹ ִ עליו ָ
לאכול ממנו: מל הבהמה ומכל חית השדה' רה: 'ארר אתה ִ ֹ )ג יד( ָ
הסיפה חוה ַעל אמר §וגוֹ ' .לשו' כי' האמורה כא) ג( §וא ¦ §
תגּ ע ּו ּבוֹ .במילי אלו ִ ָ ©אף ּ¦כי ¨ ©
הי האמיתי ,שהרי נצטוו רק שלא לאכול, א גִ ַ מתפרשת כלשו' שמא' רו ,כלומרָ ֶ ,
מל ע הגְ וג .'והיא הוסיפה לומר שנצטוו שלא לגעת בו, תאכלֹ ִ לכ אלהיֹ לא ֹ ְ אמר ָ ֶַָ
רע ,שנכשלה ואכלה לידי ֵָ אה ִ ֵ
לפיכָ ָ
מאר ְ ִ ָ
אכליָ ְ ִ
את הנחש ְ ִ ראה ָ וא־על־י ֶ ָ ָ
ְַ ַ ִ
אמר )משלי ֵרת רז וידע שלא נצטוו שלא לאכול מכל עצי ממנו ,הא זהו פירוש הפסוק ֶ ֶ ֱ ַ
רח
ונכזב,' בריו ֶַ ִ
יכיח ְָ ְ ָ ְ ִ ְ ברי ללא צור ,ל ,ו( ' ַאל ְ ְ
סַ על ְ ָ ָ עליה ְ ָ ִ
הרה ָ ֶ ָ
הג ,מכל מקוָ ְ ִ
הערות וציונים
רה .כיו שגדול עונשו של המכיר את ריבונו ומתכוו למרוד בו ,מחוטא שאינו מכיר את ריבונו .רא" .רו .שהרי לשו
'כי' יכולה להתפרש בארבע דרכי ,ואחת מה היא 'שמא' .א לשו' א 'מתפרשת כפשוטה ,וכמו
שיבואר שאמר לה הנחש שמא ג מכל עצי הג נאסר עליכ לאכול ]ונמצא שלשו' א כי' האמורה כא היא כמו 'כי
א ,'כלומר' ,שמא ג .['מהרש"ל ,דברי דוד .רז .א שלא נאמר כ בפירוש ,בהכרח צרי לומר שאכלו משאר הפירות,
שא לא כ ממה היו אוכלי .רא" .רח .אמנ לא היתה כוונתה להוסי ,אלא חשבה שטע הציווי הוא כיו שיש בע
אונקלוס בראשית ג בראשית מד
ואמר ¦ § ¨
חויא תון :ד © © £ ּ§ת ּ
מו ּ ‡מר ©¨ּ ‰נ ¨ח ׁ‡¤ ˘−לŒ ּ§˙ ªמ «˙ ּון :ד ©ו ּ¬י¤ Ÿ
§ ¨
ממת ¨לא לאת ¨תא
§ ¦ ּ§
ארי §גּ ¥לי ¨ ¢
קדם תון :ה ¥ £ ּ§ת ּ
מו ּ י„ﬠ
‡Œמ …ו˙ ּ§˙ ªמ «˙ ּון :ה ּ¦כי © ´¥Ÿ
שּׁ− ‰ ®¨ ‡‰¨« ¦
רש"י
)ד( לא מות תמותון .דחפה עד שנגעה אין מיתה באכילה' )ב"ר() :ה( כי יודע .כל
בו ,אמר לה' ,כשם שאין מיתה בנגיעה ,כך אומן שונא את בני אומנותו .מן העץ
)ב"ר(: אכילה ריב
ֲַ ִ ָ מיתה
והיינו שיוכיח ל שעל ידי התוספת באת לידי שראיתֵ ָ ,איָ ִ
יום שלישי
דע .יש להבי מה ביאר לה הנחש )ה( ּ¦כי יוֹ © ¥ גרעו רט:
בכ ,והרי אדרבה ,א על ידי האכילה יהיו )ד( א מוֹ ת ּ§תמ ּות ּון .משמעות הלשו היא
כאלהי היה ראוי שיצוה עליה ה' לאכול שאמר לה זאת הנחש בלשו ודאית ,וכיצד
מהע ,כדי שיהיו א ה ראויי להבי היה יכול להוכיח לה זאת רי ,אלא מלמד הכתוב
א
ולהשכיל ריג ,אלא כ אמר לה הנחשָ ,ל ֻ ָ געה ,
חפ הנחש על ע הדעת ַעד ֶ ָ ְ ָ שְ ָ ָ
ני
נא ֶאת ְ ֵ ֵ העוסק במלאכה מסוימת אמר
ולא מתה ,שהרי הנגיעה לא נאסרה ריא ,ו ָ ַ
העאנת העושי כמעשיו ,וא אלוקיִ מֵ ָ ָֻ נגיעה ,כפימיתה ִ ְ ִ ָ
איָ ִ ָל הנחשֵ ְ ,
ֵ ֶ
הערות וציונים
זה דבר המזיק וגור למיתה ,וזהו בי בנגיעה ובי באכילה ,אלא שהוזהרו על האכילה כיו שפירות הע נחמדי למאכל ,ולא
הוזהרו על הנגיעה כיו שמאחר ואינ אוכלי אי לה סיבה לגעת בו ,א סברה שבאמת ג הנגיעה מזיקה .רע"ב ,גור אריה.
ועוד תיר הרע"ב ,שבאמת לא התכוונה להוסי על דברי ה' ,אלא ששכחה את נוסח הציווי והיתה סבורה שאכ הזהיר אות
ה' ג שלא לגעת בע .ובשפתי חכמי ביאר שציווי ה' נאמר רק לאד ,ואד הוא שאמר זאת לחוה ,וכיו שידע שנשי דעת
קלה הוסי לומר לה שג לא תיגע בע הדעת ,והיא היתה סבורה שכ ציוה ה' .ומה שאמר רש"י שכיו שהוסיפה באה לידי
גרעו ,כוונתו שהוסיפה בתשובתה לנחש יותר ממה ששאל אותה ,שהרי הוא שאל אותה על האכילה ,ולא היה לה להוסי
ולהשיב לו על הנגיעה .ובמשכיל לדוד כתב שדרשה חוה את כפל הלשו של ציווי ה' 'לא תאכל ממנו ,כי ביו אכל ממנו מות
תמות' ,שבא יתור הלשו לצוות ג על הנגיעה ,וכעי זה פירש בנחלת יעקב .רט .רש"י במשלי ש .רי .גור אריה ,באר
יצחק .והרא" פירש שלולא שדחפה בודאי לא היתה מקבלת את דברי הנחש נגד ציוויו המפורש של ה' ,והיתה מכחישה את
דבריו .ריא .וא שלכאורה היא ידעה את האמת שלא נצטוו על הנגיעה ,ראה הערה לעיל שהיתה סבורה שטע הציווי שלא
לאכול הוא מחמת שיש בע דבר המזיק ,ולכ חשבה שג הנגיעה תזיק לה ]גור אריה[ ,או שאד הוסי ואמר לחוה שג
לא תיגע בע הדעת ,והיתה סבורה שכ ציוה ה' ]שפתי חכמי .[ריב .לכאורה קשה ,שהרי ציווי ה' לאד היה בלשו' כי
ביו אכל ממנו מות תמות' )פ"ב פי"ז( ,וא כ א שלא מתה מיד ,שמא תמות בסו היו ,וכיצד פיתה אותה הנחש לאכול.
ועוד ,שהרי היתה אנוסה בנגיעה זו ,והיה לה לחשוב שמחמת כ לא נענשה במיתה ,וכיצד למדה מכ שיכולה היא ג לאכול
את הפירות ברצו .וביאר הגור אריה שהיתה חוה סבורה שאזהרת ה' היתה מחמת שהע מטבעו גור למיתה ,שיש בו ס
המוות וכדומה ,ומחמת כ חשבה שמיד ע נגיעתה יתחיל בה כאב או חולי כל שהוא ,כדר השותי ס המוות שמיד מתחיל
איזה שינוי בגופ עד שמתי ,וכ מזיק הדבר אפילו למי שנגע בו בעל כרחו ,וכיו שראתה שלא אירע לה כלו ,התפתתה
לחשוב שאי בו מיתה כלל ,וכ תיר הרע"ב .ועוד תיר הרע"ב ,שבאמת לא התכוונה להוסי על דברי ה' ,אלא ששכחה את
נוסח הציווי והיתה סבורה שאכ הזהיר אות ה' ג שלא לגעת בע ,ושכחה ג שנאמר לה שימותו באותו יו ,והיתה סבורה
שהוזהרו שימותו באותו רגע .ובבאר מי חיי כתב שאמר לה הנחש שאי לה מה להפסיד מכ שתאכל ,שהרי א אזהרת
המיתה נכונה ,הרי בי כ תמות .וא אי בכ אמת ,הרי ג א תאכל לא תמות כלל .ריג .רא" ,גור אריה.
מה בראשית ג בראשית אונקלוס
‡כלכם ¦מ ּ½¤מ ּנ ּו
¡‡‰¦½ ים ּ¦Àכי ּ§ב …יום´¤ § ¨ £ Æ ארי ּ§ביוֹ ¨מא §דּ ּ § ¥
תיכלון יי ¥ £ §¨
יתפ ּ§ת ¨חן ¥ ¥
עיניכוֹ ן יה ¦ § ּ© ¦מנּּ ¥
ו‰יי˙ם«¥ּ Æכ‡‰¦½ ים ﬠיניכם ¦ « § ¦ ¤
נפ˜ח ּו®¤ ¥ «¥ − §ו ¦ § § חכמין ּ¥בין
רברבין ¨ § ¦
ּו §תהוֹ ן ּ§כ © § § ¦
שּׁ´ּ ¦ ‰כי ¨¿ ‡‰ ורע :ו © ּ´¥
ו˙ ¤ר‡ ¨ « ¦ טוב ¨ ¨ ««§Ÿי„ ¥ﬠי… ¬ − את ¨תא
וחזת ¦ ּ§
לביש :ו © ¨ £
¨טב § ¦ ׁ
אילנא § © ¥
למיכל ארי ¨טב ¦ ¨ ¨ ¥£
˙‡וּ ‰Œ‰ו‡‡כל §ו ¦כי © « ´ ¨ £ מ ¹̈ £
‰ﬠ§ ıל © « טוב¥̧ ¨ Á … הוא § ¦ ¥
לעינין ּ וארי ¨ ּ
אסו © ¥£
‰ﬠ§ Æıל ©¦½ּ §ׂ˘‰כיל מ„ ¨ ¥ נח ¨³ לﬠינים §ו § ¤
¨ « ¦ ©À ¥ לאסת ּ¨כ ¨לא
אילנא § ¦ § ּ©
מרגּ© ג ¦ ¨ ¨
ּו § ©
רש"י
אכל וברא את העולם )ב"ר( :והייתם כאלהים :וכי תאוה הוא לעינים) .כמו
יום שלישי
כאלהים .יוצרי עולמות) :ו( ותרא שאמר לה( ונפקחו עיניכם )פסוק ה( :ונחמד
האשה .ראתה דבריו של נחש והנאו לה העץ להשכיל) .כמו שאמר לה( יודעי
טוב ורע )שם(: והאמינתו )ב"ר( :כי טוב העץ .להיות
לשו ראיה ,וכמו 'רואה אני את דברי פלוני' ,והיינו העל ריד ,ולכ אינו
רא ֶאת ָ ָ
אכל מכח זה ָ ָ
ַָ
שדבריו מובני ומתקבלי על דעתי ריח: רוצה שתאכלו ג את ותוכלו לעשות כ) ב"ר(:
העץ .והטובה שבו היא כפי שאמר לה ּ¦כי טוֹ ב ¨ ¥ יצרי
ְֵ אהים .כלומר ,תהיווהייתם ּ¥כ ¦
¦ §¦ ¤
להית על ידי אכילת פירותיו יוצרי הנחש ִ ְ עלמת רטו:
ָ
אלהי:
עולמות ֵ ֹ ִ האה .אמנ לא הראה לה הנחש ות ¤רא ¨ ¦ ¨ )ו( © ּ¥
לעינים .כלומר ,לעני העיני, תאוה ה ּוא ¨ ¦ © ¥וכי © ¨ £
§¦ דבר שנית לראותו בעיני רטז ,וג אי לפרש זאת
עיניכ) 'פסוק
'ונפקחֶ ֵ ֵ
אמר ָל הנחש( ְ ִ ְ ְ )ו ְמַ ָ ֶ כלשו מושאלת על הטע הטוב שבאכילתו,
ה( וכוונתו היתה שיש בו תועלת לעני החכמה שהרי עדיי לא אכלה ממנו ריז ,לכ יש לפרש את
המשולה לעיני ריט: ראתה נראו
תיבת 'ותרא' כלשו מושאלת לכ שָ ֲ ָ
אמר ָל להשׂ ּ¦כילְ .
)מַ ָ ֶ העץ § © §
ונחמד ¨ ¥
§¨ § ¤ נח ,והיינו שהבינה וקיבלה בריו ֶל ָ ָבעיניה ְ ָ ָ
'ידעי טב
הנחש( שעל ידי אכילת פירותיו יהיו ְ ֵ והנאָ ל היו נאי בעיניה, אות בשכלהְ ֶ ְ ,
ורע' )ש (רכ:
ָָ והאמינ והאמינה לדבריו ,ועל דבר זה שייכת ְֱֶ ִ ַ
הערות וציונים
ריד .ואמר לה הנחש שג עד היה קוד לעול ,ואכל מע הדעת שבג עד וברא את העול .נחלת יעקב .רטו .ונמצא
שאמר לה שני דברי ,א .שיהיו כאלהי יוצרי עולמות .ב .שידעו להבחי בי טוב לרע .יפה תואר )מדרש רבה יט ו(.
רטז .רע"ב .ריז .רא" .ריח .גור אריה ,באר מי חיי .וכמו שנאמר )קהלת א טז( 'וליבי ראה' ,והכוונה לכ שהבי בליבו,
ולא לראיה כפשוטה .רא" .ריט .כמו שפירש רש"י להל) פסוק ז( לעני' ותפקחנה עיני שניה .'רכ .פירש כא רש"י
את מחשבות האשה לפי דברי הנחש ,א לא כסידר ,שהרי הנחש אמר לה ,א .ונפקחו עיניכ ,ב .והיית כאלהי ,ג .יודעי
טוב ורע ,ואילו רש"י פירש 'כי טוב הע למאכל' להיות כאלהי' ,וכי תאוה הוא לעיני 'שיפקחו עיניה' ,ונחמד להשכיל'
שיהיו יודעי טוב ורע .ופירש הרא" שהוכרח רש"י לפרש כ ,לפי שהלשו' תאוה הוא לעיניי 'מתפרש בהכרח על הדיבור הראשו
אונקלוס בראשית ג בראשית מו
יה ¥ּ ¦ ¥
מאב ּ ּו § © ¥
נסיבת ּ ¥
ביה ו˙ ּ˙¥ן ‚ּ© םŒ‡כל © ּ¦
ו˙®© Ÿ ריוּ © − ו˙ ּ©˜¬ח ¦מ ּ¦פ § … © ּ¦
©אף ¦ ©©
ויהבת ©© ©£
ואכלת
עמ ּה © © £
ואכל: ¦ ּ© §©§ © ּ
לבעלה ו˙ ּ¨פ ©¸ § ¨
˜חנƉ ‡כל :ז © ּ¦ﬠמ ּ© ‰−ו ּי« © Ÿ ˘ ּ¨ּ ¦ ‰ §ל ¦‡י ׁ¨²
תרויהוֹ ןעיני © § ¥
§ואתפ ּ©ת ¨חא ¥ ¥
ז ¦ § ּ©
‰ם
®¥ − ני‰ם ©וּ ¥י´ §„ ½ע ּו ¦ ּ¬כי ¦ּ ª «¥
ﬠירמם ﬠיני ׁ§˘ ¤½ ¥´¥ ¥
ערטל ¦אין ¦אנּ ּון
ארי © § ¦ ּ¨
¦וידעו ¥ £
© ּ
רש"י
ותתן גם לאישה .שלא תמות היא ויחיה הכתוב ולא לענין ראיה ממש .וסוף המקרא
הוא וישא אחרת :גם .לרבות בהמה וחיה :מוכיח ,וידעו כי עירומים הם ,אף
)ז( ותפקחנה וגו' .לענין החכמה דבר הסומא יודע כשהוא ערום! אלא מהו 'וידעו
יום שלישי
מכיח,
הקרא ִ ַ מְ ,וסָ ְ ִ ַ
ראה ַ ָ
לעניָ ִ ְ
ולא ְ ִ ְ ַלאיש ּה .ומלשו' עמה' יש ללמוד שעשתה ְ ֹ ות ּ¥תן גּ© ם § ¦ ׁ¨
© ּ¦
שנאמר בו 'וידעו' ,ולא נאמר 'ויראו' רכו: ויא אשה ויחיה האָ ִ ְ ,
א ָמת ִהיא ְ ִ ְ ֶכ כדי ֶ ֹ
עירמם ¥הם .כפי שהתבאר לעיל אי ©ויּ§ ¥דע ּו ּ¦כי ¦ּ ª ¥ אחרת רכא ,אלא ישאר 'עמה' בחיי או במוות רכב: ַ ֶֶ
וחה רכג ,שכול הפסוק מתפרש כפשוטו שנפקחו עיניה ,אלא המה ְ ַ ָ
לרת ְ ֵ ָ גּ© ם .לשו זו באה ְ ַ
לעני החכמה ,והראיה לכ רכז ,שהרי לעני אכלו מפירות ע הדעת ,ולכ נקנסה עליה
הידיעה שה ערומי אי צור שיפקחו מיתה רכד:
המא העיור ,שאינועיניה ,שהרי ַאָ ַ התב,
ר ַ ָ
החכמה ִ ֵ קחנה §וגוֹ 'ַ ְ ִ ְ .
לעניָ ְ ָ ַ ות ּ¨פ © § ¨
)ז( © ּ¦
'ודע
אא ַמהְ ֵ ַ
הא ָערָ ֶ !
ידע ְ ֶ
רואהַ ֵ , שכאשר מחכי האד אומרי ש'נפקחו עיניו' רכה,
הערות וציונים
של הנחש' ,ונפקחו עיניכ ,'והלשו' ונחמד להשכיל' מתפרש על הדיבור השלישי של הנחש' ,יודעי טוב ורע' ,ולכ בהכרח תחילת
דברי האשה' ,כי טוב הע למאכל' ,מתפרש על הדיבור השני של הנחש' ,והיית כאלהי .'ובגור אריה הוסי לבאר מדוע באמת
שינתה האשה את הסדר ,כיו שהנחש אמר את הדברי כפי שיהיו ]לפי השקר והפיתוי שאמר לה[ בסדר המקרי ,שתחילה יפקחו
עיניה ואחר כ יהיו כאלהי ,א היא ,שהתפתתה והאמינה לדברי הנחש ,אמרה את הדברי כפי סדר התועלת שהיא רוצה בה,
והדבר שהיה חשוב לה ביותר היה להיות כאלהי .רכא .והיינו שיברא לו ה' אשה אחרת במקומה .מדרש רבה )יט ו( .רכב .רא",
דברי דוד .אמנ בגור אריה כתב שהלימוד הוא מכ שלא היה לה לפרס את חטאה ,ובודאי שלא להוסי ולהכשיל ג את בעלה,
אלא ודאי עשתה כ כדי שלא תמות וישא אשה אחרת .ופירש עוד ,שכיו שמלשו' ג 'דרשו שנתנה ג לכל הבהמות והחיות ,וזה
בודאי לא עשתה כדי שיפקחו עיניה להשכיל אלא כדי שלא יחיו לאחר מיתתה ,א כ ג לגבי בעלה יש לומר שזה היה הטע
שנתנה לו .והרע"ב פירש שסברה האשה שא יאכל ג אד לא ירצה ה' להעניש את שניה ולהמית ,שהרי בכ יוכחד המי
האנושי מהעול ,אלא יסלח ה' לשניה .א א לא יאכל אד עמה ,תמות היא לבדה ,ויברא לו ה' אשה אחרת ,כמו שברא אותה.
רכג .ולשו מדרש רבה )יט ו( הוא 'האכילה את הבהמה את החיה ואת העופות ,הכל שמעו לה חו מעו אחד ושמו חול' .רכד .רא",
והביא מהמדרש שהבהמות והחיות באו מעצמ לאכול ,ולא שחוה נתנה לה לאכול ,שהרי לגבי נתינתה לאד פירש רש"י שעשתה
כ כדי שלא תמות וישא אשה אחרת ,וטע זה אינו שיי בבהמות ובחיות .אמנ בגור אריה ובמשכיל לדוד פירשו שלא רצתה
שיחיו כל בעלי החיי אחרי שתמות ,והיא עצמה נתנה לה .רכה .וא שקוד לכ ג כ היה האד חכ ,שהרי קרא שמות לכל
בעלי החיי ,יש לומר שהיתה חכמתו רק בהשגת הדברי הטובי ,כגו להבי את מציאות ה' ,ולקרוא שמות לבעלי החיי וכדומה,
א לא היתה לו דעת להשיג דברי רעי ,כגו זה שנעשו ערומי מ המצוות .גור אריה .רכו .דברי דוד .רכז .דברי דוד.
מז בראשית ג בראשית אונקלוס
‡נ© ‰ו©ּי«£ﬠ˘ׂ¬ ּו ¨ − ¤
ל‰ם ﬠל¨½ ¥ ˙§ ‰ ©ו« ּ¦י § ּ§
˙פר ּו´¥ £ Æ טרפי ¦ ¥
תינין §וחטיטו §להוֹ ן © § ¥
¨ ¦ ּ
§¨ ¦
זרזין: §להוֹ ן ©ּ ©£
ועבדו
י‰ו‰ ח‚ר˙ :ח ©ו« ּ¦י ׁ§˘ §מ ºע ּו … ¸ ¤
‡˙˜Œול § ̈ Ÿ Ÿ «Ÿ £ מעו ¨ית ¨קל ¨ § ¥
מימרא ח ּו ׁ§ש © ּ
רש"י
כי עירומים הם'? מצוה אחת היתה בידם מדרש רבי תנחומא) :ח( וישמעו .יש מדרשי־
ונתערטלו הימנה )ב"ר( :עלה תאנה .הוא אגדה רבים ,וכבר סדרום רבותינו על מכונם
העץ שאכלו ממנו ,בדבר שנתקלקלו בו נתקנו בבראשית־רבה ובשאר מדרשות ,ואני לא באתי
)סנהדרין ע ,(:אבל שאר העצים מנעום מליטול אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת
עליהם .ומפני מה לא נתפרסם העץ? שאין דברי המקרא ּו ְ ׁשמ ּועוֹ ,דבור על אפניו:
יום שלישי
הקדוש־ברוך־הוא חפץ להונות בריה ,שלא וישמעו] .מה שמעו?[ שמעו את קול
הקדוש־ברוך־הוא שהיה מתהלך בגן: יכלימוהו ויאמרו 'זהו שלקה העולם על ידו'.
א
רהֹ ֶ , חפְ להנת ]לצער[ שוָ ִ ְ עירֵ ה ?'לעני החכמה ,שהבינו שנעשו הא ָ ֵ ִי ֵ ֻ ִ
העל
קה ָ ָ ויאמרֶ זה העָ ָ ֶ יכלימה בני אדְ ֹ ְ ידִ ְ ַ ,
היתה ְ ָ ָ
אחת ָ ְ ָ מצוה ַ ַעירומי מ המצוות ,ש ִ ְ ָ
נחמא:
רי ַ ְ ָ מדרִ ַ
ַעל ָיד .כ מבואר ב ִ ְ ַ שלא לאכול מע הדעת ,וכאילו היתה מצוה זו
ויּ ׁ§ש §מע ּו .לכאורה קשה ,כיצד יתכ לומר על ונתערטל) ח( © ¦
כמלבוש המכסה ומכבד אותְ ְ ַ ְ ִ ְ ,
הימה בכ שעברו עליה ואכלו )ב"ר(' :קול' שהוא 'מתהל ,'וכאילו יש לקול כשלעצמו ]הופשטו[ ֵ ֶ ָ
רי מדרי־אדה ַ ִ
תאנה .והטע שתפרו לעצמ חגורות רצו ודעת להל , וֵיָ ָ ַ ֵ ְ ְ ִ
רלג עלה § ¨ ¥ ¥£
מכנ
רתינַ על ְ ָ סרֵ ַ כבר ִ ְ מ בביאור לשו זו ְ ָ אכלֶ ִ העְ ָ ֶ מעלה תאנה ,לפי שהא ָ ֵ
ואני ֹלאמדרתִ ֲ ַ , בראית־רה )יט ו( ִ ְ ָ
באר ִ ְ ָ בר ]באותו עָ ַ ִ ֵ ְ ִ [ באיסור רכח ,נמצא ש ַ ָ ָ
לאדה
מקראָ ָ ַ ְ , לפטֶ ל ִ ְ ָ אא ִ ְ אתי ֶ ָ נתקנ בתפירת ָ ִ תקלקל באכילת פירותיוְ ְ ִ , ְְְִֶַ
מעָ ,בר ַעל הקרא ְ ברי ַ ִ ְ ָ המיבת ִ ְ ֵהעציֶ ֶ ַ ְ ַ אר ָ ֵ ִ אבל ְ ָ חגורות מעליו רכט )סנהדרי עָ ֲ ,(:
אפניו רלד ,וכ יש לפרשו. ָ ְָ עליה רל ,ורק מיל את ֲ ֵ ֶ מנע לאד וחוה ִ ִ ְָ
מעֶ את קל מעְ ָ [? ]מה ָ ְ התאנה שגרמה לקלקול הוצרכה לתת לה עלי¦ © ויּ ׁ§ש §מע ּוַ .
,ולשו מתהָ ַ
היה ה' ִ ְ ַ ֵ הד־ר־הא ֶ ָ ָ ָ נתרס בפירוש שָ ַ מני ָמה ֹלא ִ ְ ַ ְ ֵ
לתיקונ רלאֵ ְ ִ .
הד־ר־ 'מתהל 'לא נאמרה על ה'קול' ,אלא על ה' רלה: ָ איָ ַ הע שאכלו ממנו רלב? לפי ֶ ֵ ֵָ
הערות וציונים
רכח .שא לא כ היה נאמר רק 'ויתפרו עלי .'שפתי חכמי .רכט .והיינו כדעת רבי נחמיה בגמרא )סנהדרי ע ,(:אמנ הובאו ש
שיטות הסוברות שהיה זה גפ או חטה .רל .כלומר ,א שהיה ראוי לאד לקחת עלי מעצי אחרי ,כדי לא לפרס את חטאו,
לא היה יכול לעשות כ כיו שהעצי האחרי מנעו ממנו מליטול את עליה .שפתי חכמי .רלא .גור אריה .רלב .כלומר ,א
שיש ללמוד מכא שהיה זה ע תאנה ,מדוע לא נכתב הדבר בפירוש בפסוק העוסק באכילת פירות ע הדעת .דברי דוד .רלג .גור
אריה .רלד .כלומר ,אנהג בפירוש לפי סדרו של המקרא .באר מי חיי .רלה .רא" ,גור אריה .אמנ בלבוש האורה ,בבאר
מי חיי ובדברי דוד פירשו שכוונת רש"י בהיפ ,שאי לשו' מתהל 'מתייחסת לקדוש ברו הוא ,אלא לקול ,שהיה מתהל.
אונקלוס בראשית ג בראשית מח
)דּ § © ּ¥
(מהל ¦ דיי ¡ ¦
אהים © ¨ ˙‰ל©ּ ב‚ּ¨ ן§ −ל ´ר ּו ©ח ©®ּ ‰י …ום ¡‡‰²¦ ים ¦מ § © ¬ּ¥
יוֹ ¨מא ¦ §¨
למנח גנּ ¨תא
ּ§ב ¦ §
תיה ¦מןואת ּ ¥
אדם § ¦ ּ§§ואט ©מר ¨ ¨
¦ ּ§ „‡‰ם §ו ¦‡ ׁ§˘ ּ… ˙Àו ¦מ ּ §פ ¥ני´ Ÿ̈ § Æ
י‰ו‰ ©ו ¦ּי § © ּ̧¥
˙חב‡ ¨ « ¨ ¨¹
אהים ּ§בגוֹ ¦ ¨
אילן יי ¡ ¦ קדם § ¨
¨¢
י‰ו‰
˜ר‡ § ̈¬ Ÿ ﬠ« ¨ּ‚‰© ıן :ט ©ו ּ¦י § ¨²
˙ו¬¥ − ¡‡‰¦½ ים ּ§ב …
אהיםיי ¡ ¦קרא § ¨¦גּ נּ§ ¨תא :ט ּו § ¨
ליה ¨אן © ּ§
את: ואמר ּ ¥לאדם © © £
§ ¨¨ לו ©‡ ּ¤י« ּ¨כ:‰
‡מר … − ‡ל„‡‰Œם ©ו ּ¬י¤ Ÿ
¡‡‰− ¦ ים ®¨ ¨ « ¨ ¤
רש"י
לרוח היום .לאותו רוח שהשמש באה יענישהו פתאום )ב"ר( .וכן בקין אמר לו 'אי
משם ,וזו היא מערבית ,שלפנות ערב חמה הבל אחיך' )לעיל ד ,ט( ,וכן בבלעם 'מי האנשים
יום שלישי
במערב ,והם סרחו בעשירית )סנהדרין לח :(:האלה עמך' )במדבר כב ,ט( ,ליכנס עמהם
)ט( איכה .יודע היה היכן הוא ,אלא ליכנס בדברים; וכן בחזקיהו ,בשלוחי מראדך בלאדן
)עיין ישעיה לט ,א-ג(: עמו בדברים ,שלא יהא נבהל להשיב אם
הבל
'אי ֶ ֶ
אמר ל תחילה ֵ רח ]צד[ לא הענישו פתאו ,אלא ָ ַ ַ §לר ּו ©ח ©היּ וֹ ם .כלומרְ ,לאת
בלע ,כאשר נגלה אליו וכָ ְ ִ ְ
אחי) 'לעיל ד ,ט(ֵ ְ .מִ ָ
אה ומאירה רלו ִ ָ המ ,המכונה 'יוָ ָ ,' ֶֶֶַ
ע) 'במדבר כב, האה ִ ָ
האניֶ ֵ ָ
מערביתֶ ,הרי ה' אמר לו ִ'מי ָ ֲ ָ ִ באותה שעה רלזְ ,וזִ היא רוח ַ ֲ ָ ִ
סרח חטאו ט( ,א שבודאי ידע מי ה ,מכל מקו נכנס עמו והְ ָ ערבֵ ְ ,
חה ַ ַ ֲ ָ ערב ַ ָ לפנת ֶ ֶ ְִ
עירית )סנהדרי לח ,(:שהיא לפנות ערב :בדברי כדי להטעותו ,שיהא סבור שאי ה' יודע ַשעה ה ֲ ִ ִ
היכ הא אד הראשו ,הכל רלט ,ובכל המעשי הנזכרי עשה כ ה' כדי היה ה' ֵ ָ )ט( ©איּ¨ּ ¤כהַ ֵ .
ידע ָ ָ
חזקה מל
וכָ ִ ְ ִ ְ
דברי רמֵ ְ .
עהִ ָ ְ ִ לינס ִ ָ ֶ
דבריֵ ָ ִ ,
לינס ִעִ ָ ְ ִ אא שאלו 'איכה' רק כדי ִ ָ ֵ ֶָ
לאד מל בבל שבאו מראדָ ֲ ְ ַ
לחי ְ ֹ ַ
יעניה ה' יהודהֵ ְ ִ , להיב ִאֵ ִ ֲ ַ נבהל ְ ָ ִ יהא אדָ ְ ִ א ְ ֵ
ֶ ֹ
תא ,ומחמת בהלה זו יתכ שלא יאמר אליו )עיי ישעיה לט אג( ,שאמר לו ישעיהו הנביא ְִ
אלי ,'א
יבאֶ ֵ
מאיֹ ָ
האה ֵ ַ ִ
האניֶ ֵ ָ
אמרִ ָ ֲ ָ
'מה ָ ְ
ָ 'חטאתי' ,וכיו שרצה ה' שיחזור בתשובה ויתוודה
שנשלח אליו בנבואה ובודאי ידע מי ה ,מכל וכ
על חטאו ,נכנס עמו בדברי בנחת רלח )ב"ר(ֵ ְ .
מקו נכנס עמו בדברי קוד שיאמר לו את קי ,לאחר שהרג את הבל ובא ה' להענישו ,רצהְ ִַ
עונשו ,שמא יתוודה מעצמו על חטאו: לתת לו שהות להתבונ ולהתוודות על חטאו ,ולכ
הערות וציונים
רלו .גור אריה .רלז .אמנ לא הוזכרה השמש כלל בפסוק זה ,א למד כ רש"י ממה שנאמר )מלאכי ג יט( ִ'י ִ ֵ
הה ַה
ר' ,ופירש ש רש"י ש'היו 'זו השמש ,שהיא הבוערת כתנור ,וכ ג כא לשו' היו 'מתפרשת על השמש. ער ַ ַ
ָא ֹ ֵ
רע"ב .רלח .רא" ,גור אריה .רלט .כפי שפירש רש"י ש) במדבר כב ט( .רא" ,גור אריה .וש אי אפשר לפרש שעשה
כ כדי לגרו לו להודות בחטאו ,שהרי עדיי לא חטא בעני זה .שפתי חכמי .רמ .א אי הטעמי שוי בכול ,וכמו
שהתבאר שלגבי אד וקי עשה כ ה' כדי לגרו לה להודות על חטא ,ולגבי בלע עשה כ כדי להטעותו .רא" .ובגור
מט בראשית ג בראשית אונקלוס
ﬠ˙י ּ©ב¨‚ּ®ן ‡˙˜Œל ¬© ˘¨ׁ מ¦ּ § − ‡מר § Ÿ « ¤ י ©ו ּ¾י¤ Ÿ ואמר ¨ית ¨קל ¨ § ¥
מימר י ©© £
גנּ ¨תא ּו § ¦ ¥
דחילית מעית ּ§ב ¦ §
ׁ§ש © ¦
ו‡חב‡: ‡נכי ¨ «¥ ¨ «¥ יŒﬠירם ¨ ¦ −Ÿ ̈ו‡יר‡ ּ¦ «כ Ÿ ¬ ¥ « ¦ ¨² ¨£
אנא © § ¦ ּ©
ערטלאי ¥£
ארי
‡˙‰ ´ּ‚‰י„ §ל ½¬ּ ¦ כי Ÿ − ¥
ﬠירם ¨® ּ¨ ‡מר ¦מי ¦ ¦ יא ©ו ּ¾י¤ Ÿ ואמר ©מן מרית :יא © © £ ואט © ¦
§ ¦ ּ§
ערטלאי © ּ§
את ארי © § ¦ ּ©
חוי ¨ל¥ £ © ¦ּ
בל˙י
י˙י§ ל ¦ § ּ¦¬ ˘ר ¦ˆ¦ ּו ¦² ן‰Œﬠ¤ׁ ‡£ ı ‰מ ¨ ¥À ¦£ ידתפק § ּ¨
אילנא §דּ © ּ¥
המן ¦ ¨ ¨ ¦£
„‡‰ם ‡מר ¨ « ¨ ¨® ‡כל˙ :יב ©ו ּ−Ÿי ¤ −ו ¨ ¨ « § ּ¨ ‡כלŒמ ּ¤מ ּנ ּ
¦ ¨£ יהלמיכל ¦מנּּ ¥ ּ§ב ¦דיל §דּ ¨לא § © ¥
ואמר ¨ ¨
אדם אכלתא :יב © © £ ¨ּ § © £
ﬠמ ¦½„י ¦‰²ו‡ נ˙˙¨ּ ¦ ‰ ˘ר ¨ ©´ ּ¨ שּׁ´¤ׁ ‡£ Ɖ ¨ ‡‰ ¨« ¦ עמי ¦היא
יהבת ¦ ּ¦
את ¨תא ¦דּ © § ּ§¦ ּ§
יום שלישי
רש"י
)יא( מי הגיד לך .מאין לך לדעת מה בושת )יב( אשר נתתה עמדי .כאן כפר בטובה
)עבודה־זרה ה:(: יש בעומד ערום ,המן העץ .בתמיה:
ועל תמיהה זו השיב האד שהאשה פיתתה הגּ יד §ל .אי הכוונה כפשטות הלשו,
)יא( ¦מי ¦ ¦
אותו לכ רמה: שהרי ודאי יודע כל אד כשהוא עירו ,אלא
עמ ¦דיָ .א ,כשהוסי האד נתתה ¦ ּ¨
אשר ¨ © ּ¨
)יב( ¤ׁ £ ת ֵי
לדעת רמא ַמה ֶ
מאיְ לַ ַ ָ
שאלו ה' ֵ ַ ִ
ואמר 'אשר נתת עמדי' ,ולא אמר רק 'האשה עמד ָער רמב:
ְ ֵ
טבה רמז )עבודה זרה ה,(:
פר ְ ָנתנה לי ואוכל' רמוַ ָ , העץ .לא התכוו ה' לשאלו הא אכל המן ¨ ¥
¦£
שהרי האשה ניתנה לו לטובתו ולתועלתו רמח, או לא ,שאז היה האד משיב רק 'כ 'רמג,
ומדבריו שהיא גרמה לו לחטוא נראה כאילו תמה ,כלומר ,כיצד
אלא נאמר לו דבר זה ִ ְ ִ ָ
אירע הדבר מחמת נתינת האשה על ידי ה' רמט: עשית זאת שעברת על אזהרתי ואכלת רמד,
הערות וציונים
אריה ש פירש שיש שייכות בי הדברי ,כיו שא לגבי בלע אי מידתו של ה' להטעות שו בריה ,אלא פתח לו פתח לטעות,
ומכל מקו היה בלע יכול שלא לטעות על ידי שהיה מפרש את דברי ה' שבא להכנס עמו בדברי ,כמו שמצאנו לגבי אד
וקי .רמא .ואי לפרש 'מי הגיד ל 'כפשוטו ,שהרי לא היה באותו זמ שו אד בעול שעשוי להגיד לו ,אלא ודאי הכוונה
מני ל ידיעה זו .ספר הזכרו .רמב .אמנ לעיל )פסוק ז( נאמר 'וידעו כי עירומי ה ,'ופירש רש"י שהבינו שה עירומי
מהמצוה היחידה שהיתה לה ,א כא אי אפשר לפרש כ את שאלת ה' 'מי הגיד ל כי עירו אתה מ המצוה' ,שהרי בודאי
יודע הוא שעבר עליה ואינו צרי מי שיגיד לו זאת .רא" .רמג .רא" ,גור אריה ,ובגור אריה הוסי שהרי ודאי ה' יודע הכל,
ולא שייכת אצלו לשו שאלה כלל .רמד .רא" ,גור אריה ,שפתי חכמי .רמה .בנחלת יעקב כתב שפירש רש"י שזו לשו
תמיהה מכ שהאות ה"א מנוקדת בחט פתח ,ומשמעות דבריו שלכ אי צור בביאור הרא" מדוע אי זו לשו שאלה .אמנ
בקרני רמי כתב שאי זו השגה על הרא" ,שהרי ג בלשו שאלה וג בלשו תמיהה מנוקדת האות ה"א בחט פתח ,ולכ
הוצר לבאר מני שאי זו שאלה אלא תמיהה .רמו .רא" ,גור אריה .רמז .כ מבואר בגמרא )ע"ז ה ,(:ופירש ש רש"י )ד"ה
אשר( 'לשו גנאי הוא שתולה הקלקלה במתנתו של מקו והוא עשאה לו לעזר' .רמח .רא" .רמט .באר יצחק.
אונקלוס בראשית ג בראשית נ
¦ ¨¨
אילנא ¦מן ¦לי §©©
יהבת ‡מר ו‡כל :יג ©ו ּ¸י¤ Ÿ‰ﬠ«¥ Ÿ « ¨ −ı נŒ‰לי ¦מן¥ ¨ Œ נ˙ ¨ ¦ ּ¬ ¨« §
§¨
יי ©© £
ואמר יג ©¦ ©£
ואכלית:
לאת ¨תא ¨מא ¨דא
אהים § ¦ ּ§
¡ ¦ שּׁ© ‰מּ´ Œ‰ז˙‡Ÿ ל‡ ¨ − י‰ו‰²¦ ‡¡ ‰ים ¨ « ¦ § ̈ Ÿ
את ¨תא
¦ ּ§ ©©© £
ואמרת §ּ § © £
עבדת, שּׁ¨ּ ‰© ‰נ ¨ח¬ ׁ˘ ¨½ ‡‰ ‡מר¦ « ¨ Æ ו˙¤ Ÿ ﬠ˘ׂ® י˙ © ּ¸ ¨ ¦
אטעיני © ¦ © £
ואכלית: חויא © § ¦ © £
¦ §¨
¡ ¦
אהים §¨
יי ©© £
ואמר יד
י‰ו‰
‡מר¨¸Ÿ § Á ו‡כל :יד ©ו ּי¤ ŸÁ י‡ני ¨ « «¥ Ÿ שּׁ © ¦−¦¦ ‰
עבדת ¨דּ א
ארי §ּ § © £
לחויא ¥ £
§ ¦ §¨ י˙ ּז¼˙‡Ÿ ﬠ˘ׂ´ ¨
‡ל¨ּ ‰Œנ ¨ח ׁ˘» ¦ ּ´כי ¨ ¦
¡‡‰¬ ¦ ים | © ¤
רש"י
יום שלישי
)יג( השיאני .הטעני .כמו אל ישיא אתכם שאילו שאלו 'למה עשית זאת' ,היה לו להשיב
חזקיהו )דברי־הימים-ב לב ,טו() :יד( כי עשית 'דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'
)סנהדרין כט:(. זאת .מכאן שאין מהפכים בזכותו של מסית,
הנחש לא שאל כלו אלא מיד פירש את הטעני ,ומחמת כ )יג( ¦ ¦ © ¦
היאני .כלומרִ ַ ְ ִ ,
מהכי
איִ ְ ַ ְ
עונשו רנא ,למדו חז"ל )סנהדרי כטֵ ֶ (. אכלתי רנְ .מ שאמר מל אשור ליושבי
מסית אחרי זכתֶ ל ה ֵ ִ]אי טועני טענות[ ִ ְ חזקה) 'דברי
אתכָ ִ ְ ִ ייא ֶ ְ ֶ 'אל ַ ִ
ירושליַ
לעבוד עבודה זרה רנב .ואי לומר שלא שאלו כיו הימיב לב טו( ,כלומר ,לא יטעה אתכ לומר
אלשידע שאי לו מה להשיב רנגֶ ,הרי ִאָ ְ שתינצלו מידי:
'ברי
להיב ִ ְ ֵהיה ל לנחש ְ ָ ִ עית ֹאתָ ָ ,
לה ָ ִ ָ
ָָ מא מכ שבדבריו ע ית ּŸזאתָ ִ .
עשׂ ¨
)יד( ּ¦כי ¨ ¦
מעי) 'סנהדרי
ברי ִמי ְ ִ
הלמיד ִ ְ ֵ
ודברי ַ ַ ְ ִ
הרב ְ ִ ְ ֵ
ַָ אד וחוה פתח ה' בשאלה ,את האד שאל
כט ,(.וכיו שהיה לה לשמוע לדברי ה' ולא 'המ הע אשר צויתי לבלתי אכול ממנו אכלת',
לדברי הנחש ,אי להענישו על דבריו רנד: ואת האשה שאל 'מה זאת עשית' ,ואילו את
הערות וציונים
רנ .א אי לפרש שזו לשו הסתה ,כיו שאי זו תשובה לאד לומר שעבר על ציווי ה' כיו שהסיתו אותו לחטוא .גור
אריה ,באר מי חיי .רנא .באר יצחק .רנב .א שהנחש לא הסית לעבוד עבודה זרה ממש ,מכל מקו באומרו 'והיית
כאלהי 'יש משו עבודה זרה .רע"ב .רנג .גור אריה .והוסי שאמנ לא היתה זו תשובה הפוטרת אותו מהעונש ,וכפי
שיבואר להל ,מכל מקו היה מקו לשאול אותו וישיב תשובה זו ,וכפי ששאל ה' את אד וחוה והשיבו תשובות ,הג
שתשובות אלו לא פטרו אות מ העונש .רנד .והטע שבאמת אי טענה זו מועילה למסית ,כיו שאיסור התורה הוא
בהסתה עצמה ,א א כתוצאה ממנה לא יעבוד המוסת עבודה זרה ,וכיו שעבר על איסור זה והסית ,חייב מיתה .רע"ב.
אמנ תוספות )סנהדרי כט .ד"ה דברי( כתבו לפי טע זה שרק לאד אי טענה זו מועילה ,כיו שנצטווה שלא להסית ,א
הנחש שלא נצטווה על כ ,היתה טענה זו מועילה לו לפוטרו.
נא בראשית ג בראשית אונקלוס
‰מּ ‰ו ¦מ ּכŸ−ל ל‰Œב ¨½ ¥
‡˙¦ Ɖמ ּ¨כ © ּ§ ‡ר ּור © ּ¨
¨³ מכל ּ§ב ¦ ¨
עירא את ¦ ּ¨
¦ליט © ּ§
מכŸל ©ח ּ©ית ּ¨ב ¨רא© ,על § ¨
מע ּו ¦ ּ
ﬠפר˙ל§ ו ¨ ¨¬ חנ ´¥½ ¥ ‰שּׂ„© ‰ﬠל§ Ÿ « §ּ‚Œ ©ח© ּי´˙ © ¨®¤ ועפרא ¥תיכוֹ ל ּ¨כל
יזיל § © § ¨
ּ¥ת ¥
‡יב| ‰ לŒי ¥מ¬י ©ח ּי«¤י :טו §ו ´¨ ¥ ¨ּ −כ § ‡כל
ּ˙© Ÿ אשּ¥וי יוֹ ¥מי ©ח ּ¨י :טו ּו § ¨ ּ
דבבו ©ׁ ¥
ביןשּּׁ ‰ו ¬¥ ¨½ ‡‰בין ¨ « ¦ ¨‡ ׁ˘¦Àי˙ ּ«¥ב §ינּ Æו ´¥ את ¨תא ּו ¥בין
ינּ ו ¥בין ¦ ּ§
ּ¥ב ¨
רש"י
מכל הבהמה ומכל חית השדה .אם גחונך תלך .רגלים היו לו ונקצצו:
מבהמה נתקלל ,מחיה לא כל־שכן? העמידו )טו( ואיבה אשית .אתה לא נתכוונת אלא
יום שלישי
רבותינו מדרש זה במסכת בכורות )דף ח ,(.שימות אדם כשיאכל הוא תחלה ותשא את
ללמד שימי עיבורו של נחש שבע שנים :על חוה ,ולא באת לדבר אל חוה תחלה אלא לפי
מהחיה פי שבע ,וכ הנחש מקולל מהבהמה פי הדה .קללה זו היא מכל ©חיּ© ת © ¨ ¤
המה ּו ¦ ּ Ÿהב ¨ ¥
מכל © ּ§
¦ ּ¨
שבע ,ויולד רק לאחר שבע שני רנו: לעני ימי עיבורו של הנחש שימשכו זמ רב רנה ,ויש
תל .יש ללמוד מקללה זו חנ¥ ¥ ©על §גּ § Ÿ מהמה ,שימי עיבורה ארוכי משל לתמוהִ ,אָ ֵ ְ ִ
רגליָ הי ל לנחשְ ,ונענש בכ שבתחילה ַ ְ ַ ִ מחה ,שימי עיבורה קצרי נתקל הנחשָ ַ ֵ , החיהֵ ַ ְ ִ ,
נקצצ והחל להל על גחונו ,שא לא כ אי שִ ְ ְ ל־ שנתקלל ,וא כ היה די לומר לו יותרֹ ,לא ָ ֶ ֵ
כא עונש כלל רנז: 'ארור אתה מ הבהמה' ,ומדוע נאמר לו ג' מ
אשית .מכ שאחד מעונשי הנחש ואיבה ¨ ׁ¦
)טו( § ¨ ¥ מכת
מדרֶ זה ְ ַ ֶ ֶרתינָ ְ ִ
העמידֵ ַ החיה' ,אלא ֶ ֱ ִ
היה שתהיה שנאה בי האשה לבינו ,מוכח מי ִערֶ ל
ללד ֶ ְ ְֵכרת )ח (.שבא הכתוב ְ ַ ֵ
שבתחילה רצה באהבתה רנח ,מלמד שכ אמר לו ני ,ומתפרש הפסוק כאילו נאמר בע ָ ִנחַ ֶ ָָ
אאנתנ בכ שפיתית את חוה ֶ ָ אה ֹלא ִ ְ ַ ַ ְ ָ ה'ָ ַ , 'ארור אתה מכל הבהמה ,באותו שיעור שנתקללה
שתת חוה לאד לאכול תחילה ,כדר אשה הבהמה מ החיה' ,והרי החיה שימי עיבורה ה
המכבדת את בעלה לאכול לפניה רנט ,ורצית הקצרי ביותר היא החתול ,שיולדת לאחר חמשי
חה ,וכשתראה אכל הא ְ ִ ָאדַ ֹ ֶ ְ מת ָ ָ ֶָ ושני יו ,והבהמה שימי עיבורה ארוכי ביותר היא
ותא אתה ֶאת זאת חוה לא תאכל בעצמה רסָ ִ ְ , החמור ,שיולדת לאחר שנה ,וכיו שבשנה יש שבע
לפי חהָ ֶ ,
אא ְ ִ חה ְ ִ ָלדר ֶאל ַ ָ
את ְ ַ ֵ ולא ָ ָ חהֹ ְ . ַָ פעמי חמשי ושני יו נמצא שהבהמה מקוללת
הערות וציונים
רנה .והקללה היא בכ שעל ידי שנמש עיבורו זמ רב ,מתמעט זרעו .באר בשדה .רנו .רע"ב .רנז .רא" ,גור אריה.
רנח .רא" .רנט .גור אריה .רס .גור אריה .אמנ המהרש"ל כתב שהיה הנחש סבור שג א תאכל חוה לא תענש
במיתה מיד ,כיו שלא ציוה אותה ה' בעצמו ,אלא האד ציוה אותה ,ואילו האד ימות מיד כשיאכל ,כיו שנצטווה בעצמו
מה' ,ובאותו זמ שלאחר מיתת האד ועד שתמות היא ,ישאנה.
אונקלוס בראשית ג בראשית נב
הוא § ¥
יהי נהאּ , ּ§ב ¨נּ ו ¥בין ּ§ב © ¨ זרﬠּ ‰ ‰ו‡ §י ׁ «˘ ּו §פ ´ בין © § ¨® ּ זרﬠּ −ו ´¥
© «§ £
דעבדת ּ ¥
ליה דכיר ¨מא © §ּ § © £ § ¦
נטרואת ּ§ת ¥הי ¨ ©
קדמין § © ּ§ מל © § ¦
¦ ּ§ ﬠ˜ב :ס ּ ˘ׁ ˙§ּ −ו ¬¤
פ ּנ ּו ¨ «¥ ר‡ ׁ˘ §ו © ּ¨
‡˙‰ ½Ÿ
לאת ¨תא
ליה §לסוֹ ¨פא :טז § ¦ ּ§
ּ ¥
‡רבƉ‰רב¤ּ § © ‰ ‡מר © § ¨ּ³ שּׁ©À ¨ ‰
‡ל´¨ ‡‰Œ
טז ¦ « ¨ ¤
אסגּ ¥י
©§ אסגּ¨ ¨אה
© § ©£
אמר
רש"י
שהנשים קלות להתפתות ויודעות לפתות את קומה ותשכנו בעקבו ,ואף משם תמיתנו .ולשון
בעליהן ,לפיכך 'ואיבה אשית' :ישופך .יכתתך' .תשופנו' כמו 'נשף בהם' )ישעיה מ ,כד( .כשהנחש
כמו 'ואכות אותו' )דברים ט ,כא( ,ותרגומו 'ושפית בא לנשוך הוא נושף כמין שריקה .ולפי שהלשון
יום שלישי
נופל על הלשון כתב לשון נשיפה בשניהם: יתיה' :ואתה תשופנו עקב .לא יהא לך
'פ 'האמורה כא היא כתיתה ,הרי ְלֶ ְ לפת ֶאת
וידעת ְ ַ
להתת ְ ְ
היַ קת ְ ִ ְ ַ
ֶ ַָ ִ
ה) 'ישעיה מ ,כד( ,לשו נשיפה 'נֶ ָ
ְמַ ָ עליה ,א לא היתה כוונת שהיא תאכל ֲַ ֵ ֶ
בפה ,וא שאי זו לשו המתאימה למעשה תחילה ,שהרי לא רצית שתמות אלא רצית
הנשיכה ,מכל מקו היא נאמרה כא כיו אית
'ואיבה ָ ִ
לפיכ עונש יהיה ְ ֵ ָ
לישא אותהָ ִ ְ ,
נ תחילה בפיו לנ הא ֵ החָ א ִ ְ
ש ְ ֶ ַָָ בינ ובי האשה ,ובי זרע ובי זרעה' ,שתהיה
ריקהְ .והטע שנכתבה לשו נשיפה א מיָ ִ ְ
ְִ שנאה ביניכ:
לפי
שאינה עיקר הדבר ,ולא לשו נשיכה רסגִ ְ , יכת ,ו ְמ שאמר משה רבינו לגבי יש ּו §פְ ֶ ַ ְ .
§ ׁ
ה ,כלומר ,מתאי הדבר נפל ַעל ַ ָהֵ
ֶַָ ותרמ
'ואת ֹאת) 'דברי ט ,כא(ְ ַ ְ ,עגל הזהב ָ ֶ
בדר צחות רסד לכתוב לשו דומה בהריגת יתי:'
'ופית ָ ֵ
ְִָ
הנחש על ידי האד ובהריגת האד על ידי עקב .כלומר ,מלבד זאת ואתה ּ§ת ׁש ּו ¤פנּ ּו ¨ ¥ § © ּ¨
ניה ,אלא
ניפה ִ ְ ֵ ֶ
תב ְלָ ִ ְ הנחש ,לכַ ָ שנתקלל הנחש שיל על גחונו ,נתקלל עוד
שפירושיה חלוקי ,לגבי האד נאמר 'הא קמה לא תוכל להזדק אפילו יהא ְלָ שֹ א ְ ֵ
יפֹ רא 'והיינו כתיתת ראש הנחש ,ולגבי ְ ְ כ לאד רקלזמ קצר כדי לנשו רסאְ ,ולכֶ ָ ִ
עקב' וזו נשיפת פֵ ָ
'ואה ְ ֶ הנחש נאמר ְ ַ ָ מית רסבְ .וא
מֶ ִ ְ וא בנשיכתָ ִ עקבַ ְ ,
ֲַ ֵ
הנחש קוד הנשיכה: יפֹ רא 'האמורה לעיל היא לשו שלשוְ ְ '
הערות וציונים
רסא .רא" ,שא לא כ מדוע התערב כא עני זה ]שינשו הנחש את האד [בתו קללת הנחש ,אלא ודאי שג
זה חלק מקללתו של הנחש .רסב .כיו שדימתה התורה את הכאת האד לנחש לנשיכת הנחש לאד ,יש ללמוד
שכש שהאד הדור על ראש הנחש ממית אותו ,כ הנחש הנוש את האד בעקבו ממית אותו .רא" .וכתב בגור
אריה שא זו חלק מקללת הנחש ,שכיו שהוא ממית בנשיכתו ,לכ תמיד רודפי אחריו בני אד להורגו .רסג .גור
אריה .רסד .רא".
נג בראשית ג בראשית אונקלוס
בנים ﬠˆב ּ§ ˙«¥ל¦´„י ¨ ¦®‰רנ§ּ ב ¤ − ¤בו´¥נ§ ו ¥½Ÿ «¥ ¦ﬠ § ּˆ … ּ¦ב § ©
צער ועדּ ּו © ¦
יכי, §¦ © §© ¦
צערכי
לות ּ©ב § ¦
עלי לידין ּ§ב ¦ניןּ ,ו § ¨
ּ§ת ¦ ¦
ימ ׁ¨˘לŒ ˜˙§ וּ ‰ו§ ¦ ‡− ‡ל‡Œי ּׁ ˘´ׁ ˙§ּ Æ˘¥ו ¨ ½¥ §ו ¦ ¤ בתי§ וה ּוא ¦ ׁ§
ישלוֹ ט ּ§ת ¥הי ¦תא ּו § ּ¦
ﬠ˙»
מ § ּ¨ ‡מר ¦ ּ´כי ׁ¨˘ ©»ל‡„ם ¨ ©À ב :ס יז ּו § ¨ ¨´ ּ¨ « אמר ¥ £
ארי לאדם © £
ּ¦בי :יז ּו § ¨ ¨
ן‰Œﬠı
‡כל ¦ Æמ ¨ ½¥ ו˙© Ÿ ˜ול ¦‡ ׁ§˘ ּ¸ּ © ¼˙¼¤ §ל ´ … את ¨ת
¦ ּ§ §© ¥
למימר קב § ּ¨
ילתא © ּ¥
פק § ּ¨
ידת אילנא §דּ © ּ¥
ואכלת ¦מן ¦ ¨ ¨
© §ּ § © £
−˙‡כל ל‡מŸר ¬© Ÿ ‡ י˙י½ ¥ Æ ˘ר ¦ˆ ¦ ּו ¦¸ ³¤ׁ ‡£ למימר ¨לא ¥תיכוֹ ל ¦מנּּ ¥
יה, §© ¥
ב £ﬠב ּו½¤ר ¦מ ּ¤מ® ּנ ּו ‡£ר ּו¨³ר¨ ¨ £ « ¨ ‰
„‡‰מ« ©ּ Ɖ ּ§ב ¦ ¨
דיל, ©§ ¨
ארעא ¦ ¨
ליטא
יום שלישי
רש"י
)טז( עצבונך .זה צער גידול בנים )עירובין ק :(:מצח לתובעו בפה ,אלא הוא ימשל בך ,הכל ממנו
והרונך .זה צער העיבור :בעצב תלדי ולא ממך :תשוקתך .תאותך .כמו נפש שוקקה
בנים .זה צער הלידה :ואל אישך )תהלים קז ,ט() :יז( ארורה האדמה בעבורך.
תשוקתך .לתשמיש .ואף־על־פי־כן אין לך מעלה לך דברים ארורים ,כגון זבובים פרעושים
מ ,שא ולא ִ ֵ
שא הוא רוצה יכול לכופהֹ ְ , ני רסה עצּ בוֹ ¥נֶ .זה ַ ַ
צער האשה ב ִל ה ָ ִ )טז( ¦ §
א היא רוצה אינה יכולה לכופו רסח: )עירובי ק:(:
קקה' )תהלי קז ,ט(:
נפָ ֵ ֹ
אותְ ,מֶ ֶ ' ּ§ת ׁש ּו ¨ ¥
קתֵ ָ ֲ ַ .
הער:
צער האשה בזמִ ָ והרנֶ .זה ַ ַ § ¥Ÿ ¥
האדמה ּ©ב £עב ּו ¤ר .כיו שלא )יז( £אר ּו ¨רה ¨ ¨ ¨ £
הידה:
צער האשה בזמָ ֵ ַ בניםֶ .זה ַ ַ לדי ¨ ¦עצב ּ¥ת § ¦
ּ§ב ¤ ¤
מסתבר שתתקלל האדמה מחמת חטא לתמיְ ,והקללה בכ קתִ ְ ַ ְ .איש§ּ ת ׁש ּו ¨ ¥ואל ¦ ׁ¥ §¤
מעלה
האד רסט ,יש לפרש שתהיה האדמה ַ ֲ ָ מצח ]עזות[ א־על־י־כ רסז ֵאיָ לַ ֵ
היא רסו ש ַ ַ ִ ֵ
רעי
זבביִ ְ ַ ,
ארריְ ,גִ ְ
בריִ ֲ
מְ ,לִ ָ ְ
הל ִ ֶ
ימל ָֹ ַ .
אא הא ִ ְ ָ הָ ֶ , לתבעֶ ַ
ְ ְ
הערות וציונים
רסה .א שצער העיבור קוד לצער גידול בני הקדימה התורה את צער גידול בני לצער העיבור ,כיו שבאותו זמ כבר
היו לה בני ,ולכ נתקללה תחילה בדבר הקיי ,שיהיה לה צער בגידול בניה ,ואחר כ נתקללה בדבר העתיד לבוא אליה,
והוא צער העיבור .מהרש"ל ,דברי דוד .אמנ בבאר מי חיי ובמשכיל לדוד פירשו שסדר הדברי הוא מהצער הקל אל
הצער הכבד יותר ,והצער הקל ביותר הוא גידול בני ,לאחריו צער העיבור ,והצער הגדול ביותר הוא צער הלידה .ובמשכיל
לדוד פירש ג באופ אחר ,שהצער הראשו הוא הארו ביותר שנמש כל זמ גידול הבני ,והצער השני קצר יותר ,שנמש
רק תשעה חודשי העיבור ,והצער האחרו הוא הקצר ביותר ,רק לזמ הלידה ממש .רסו .רא" ,גור אריה ,שא לא כ
מה עני' אל איש תשוקת 'לקללת האשה .רסז .כלומר ,א שעיקר הצער הוא של האשה ,והיה ראוי שיהיה בהיפ,
אי הדבר כ .משכיל לדוד .רסח .שפתי חכמי .רסט .באר מי חיי.
אונקלוס בראשית ג בראשית נד
יכלנּ© ּה ּכŸל יוֹ ¥מי
עמל ּ¥ת § ¦
ּ©ב © £ כל ּ¨נ−ּ ‰כŸל §י ¥מ¬י ©ח ּ¤י«י:
בון¤½ § ‡Ÿ˙« ּ Æ
ּ§ב ¦ﬠ ¨ ּˆ …
©ח ּ¨י :יח § ּ
וכו ּ¦בין § © § ¦
ואטדּ ין
צמח ¨ל,
ואטטין( ּ§ת © ּ©
)נ"א¦ § © § : יח ¨®ל ˆמ ©„ר„ּ−ר ּ©˙ § ¦´ ˜ו§ ıו© § © יח §ו ¬ …
¦ § ּ¨
עסבא ¨ית ¥
§ותיכוֹ ל ‰שּׂ„:‰
© ¨ «¤ ‡˙Œﬠ˘ׂ ¤ב
¬¥ ¤ §‡כל˙−
ו ¨ « © § ּ¨
§דּ © § ¨
חקלא:
רש"י
ונמלים .משל ליוצא לתרבות רעה ,והבריות תצמיח קוץ ודרדר קונדס ועכביות ,והן נאכלים
מקללות שדים שינק מהם) :יח( וקוץ ודרדר על־ידי תיקון :ואכלת את עשב השדה.
תצמיח לך .הארץ .כשתזרענה מיני זרעים ,מה קללה היא זו? והלא בברכה נאמר לו )לעיל
יום שלישי
אינה מתפרשת כלשו ציווי לאד נוכח ,וכאומר נמלי רע ,ולפי זה לשו' בעבור 'היינו בשביל,
ְָ ִ
האר,
'אתה תצמיח' ,אלא כלשו פעולה של ָ ָ ֶ שרק בשביל האד היא מקוללת ,א אי הכוונה
בלשו נסתרת לנקבה ,שהיא תצמיח רעה .וא שהאדמה עצמה תהיה מקוללת רעא .ביאור
שעצ צמיחת העשבי הללו אינה קללה רעו, אחר רעב ,שכוונת הכתוב שהאדמה עצמה
זרעי
מיני ְ ָ ִ
זרעה ִ ֵ
הקללה כא היא בכ ש ְ ֶ ִ ְ ָ ֶ ָ מקוללת ,ו'בעבור 'היינו בגלל רעג ,שבגלל
צמיח ל
טובי ,לא תצמיח מה שזרעת ,אלא ַ ְ ִ ַ יצא
מל ָלאד ה ֵ האד מתקללת האדמהָ ָ ,
וה מיני עשבי ועבתֵ ְ ,
קנס ְ ַ ָ ִ
ודרר ְ ָקַ ְ ַ ְ נק
דיַ ָ ֶ
מקלת ָ ַ ִ
והרת ְ ַ ְ
רעהִ ְ ַ ְ ,
לתרת ָ ָ
ְְַ
על־ידי ִ רעח:
נאכליֵ ְ ַ מרי רעז ה ֶ ֱ ָ ִ מה ,וא כא התקללה האדמה מחמת האד ֵֶ
הדה .יש לתמוהַ ,מה עשׂ ב © ¨ ¤ ואכלת ¤את ¤ ¥ § ¨ © § ּ¨ שנברא ממנה רעד:
נאמר ל) לעיל רכה ֶ ֱ ַ
והלא גָ ָ ְ ַ ללה ִהיא זֹ ֲ ַ ? ְ ָָ צמיח ¨ל .לשו' תצמיח'
ודרדר ּ©ת § ¦ ©
)יח( §וקוֹ ץ § © § ©ּ
הערות וציונים
רע .ולא כתב שמצמיחה עשבי מרי וקוצי וכדומה ,כיו שכל זה כלול בקללה הבאה ,של 'קו ודרדר תצמיח ל האדמה'.
רא" .רעא .רא" ,שהרי פתח ואמר 'ולאד אמר' ,וכ אמר 'ארורה האדמה בעבור ,'הרי שזו קללה רק לאד ,שתגרו לו
האדמה לצער .וא שלעיל )יא א( פירש רש"י שהיתה האדמה ראויה לקללה מחמת שלא עשתה את ציווי ה' כראוי ,וכשהתקלל
האד על עוונו התקללה ג האדמה על עוונה ,ביאר הרא") ש (שכוונת רש"י היא ששני הדברי גרמו לכ ,כלומר ,כיו שנענש
האד על עוונו ,ונתקללה ג האדמה כמנהג הבריות וכהמש דברי רש"י ,נפקד ג עוונה של האדמה עצמה .אמנ בבאר מי
חיי כתב שש פירש רש"י על דר הדרש ,וכא ביאר רש"י על דר הפשט .רעב .רא" ,וצידד שיש לגרוס כא בדברי רש"י
'דבר אחר' ,וזהו על פי הגירסא במדרש רבה ]שהוא המקור לדברי רש"י[ ,וכתב הרא" שבהכרח אלו שני פירושי סותרי,
שהרי לפירוש הראשו אי האדמה מקוללת ,ולפירוש השני האדמה מקוללת .אמנ בדברי דוד כתב שהכל דבר אחד ,שבכ
שנתקלל האד שתוציא לו האדמה דברי ארורי ,זו קללה ג לאדמה עצמה ,כעי מה שאמרו שמגלגלי חובה על ידי חייב.
רעג .רא" .רעד .רא" רעה .רא" .רעו .שהרי בודאי שא לא תזרע לא תצמיח זרעי טובי אלא גרועי ,ואי בכ
קללה .רא" ,גור אריה .רעז .רא" ,גור אריה .רעח .והוכרח רש"י לפרש שנאכלי על ידי תיקו ,כיו שנאמר בהמש הפסוק
'ואכלת את עשב השדה' ,והכוונה לעשבי אלו .באר מי חיי .ובלבוש האורה ביאר שהוקשה לרש"י מדוע קיללה שתצמיח
עשבי מרי בחינ ,היה לו לקללה שלא תצמיח כלו ,ולכ פירש שיש בכ תועלת ,שהרי ה נאכלי על ידי תיקו.
נה בראשית ג בראשית אונקלוס
ﬠ„ לחם ©³ ‡כל ½¤ ¤ ‡פי© Ÿ˙´ּ Æ זﬠ˙ © ּ̧¤ יט ּ§ב ³© ¥ דאפ¥ּ תיכוֹ ל
דיעתא § © ּ¨
יט ּ§ב ¨ £ ¥
תת ©תב § © § ¨
לארעא לחמא ©עד §דּ ¦ ּ¨
©§ ¨
‡ל„‡‰Œמ¬ּ ¦ ‰כי ¦מ ּ¤מ¨ּ −נ‰ׁ «˘ ּו §ב¨½ ¨ £ ´¨ ¤ Æ ¥£
ארי אתב ¦ ¨
ריתא ¦ § ּ§ §דּ ¦מנּ© ּה
‡לŒﬠפר
‡˙§ ‰ו − ¨ ¨ ¤ יŒﬠפר ½© ּ¨ ח˙ ּ¦ «כ ¨ ¨´ ל˜ § ּ¨®¨ּ ª לעפרא ּ§ת ּ
תוב: את ּו § © § ¨
עפרא © ּ§
© §¨
˘ם ¦‡ ׁ§˘ ּ˙ …ו− „‡‰ם ׁ¬¥
˜ר‡ ¨ « ¨ ¨² ּ¨˙ ׁ «˘ ּוב :כ ©ו ¦ּי § ¨ את ּ ¥
תיה אדם ׁש ּום ¦ ּ§
קרא ¨ ¨
כ ּו § ¨
רש"י
א ,כט( 'הנה נתתי לכם את כל עשב זורע ועל־כרחך תאכלם) :יט( בזעת אפיך .לאחר
זרע' וגו'? אלא מה אמור כאן בראש הענין ,שתטרח בו הרבה) :כ( ויקרא האדם .חזר
יום שלישי
'ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה' ,הכתוב לענינו הראשון ,ויקרא האדם שמות
ואחר העצבון 'וקוץ ודרדר תצמיח לך') ,לעיל ב ,כ( ,ולא הפסיק אלא ללמדך שעל־ידי
כשתזרענה קטנית או ירקות־גנה היא תצמיח קריאת שמות נזדווגה לו חוה ,כמו
לך קוצים ודרדרים ושאר עשבי השדה ,שכתוב )שם( 'ולאדם לא מצא עזר כנגדו',
שתאכל את הלח ע הזיעה רפ ,אלא לומר זרע ְוג'זרע ֶ ַ
עב ֵֹ ַ לכֶ את ָל ֵ ֶ נתי ָ ֶ
'הה ָ ַ ִ
א ,כט( ִ ֵ
טרח לאחר ֶ ִ ְ ַ שיהיה ל לח לאכול רק ְ ַ ַ לכ יהיה לאכלה'? יש לומר שאי הפסוק עוסק
הרה עד שתזיע: ְַ ֵ אא זהו המש של בעשבי הראויי לאכילהָ ֶ ,
האדם .לאחר שהובא עני יצירת חוה, קרא ¨ ¨ ¨ )כ( ©ויּ¦ § ¨ העני של
ראָ ְ ִ ָ הפסוק הקוד ,ו ָמה ָאמר ָאֹ ְ
חזר
פיתוי הנחש ,חטא אד וחוה ועונשיהַ ָ , עבר
האדמה ַ ֲ ֶ 'אררה ָ ֲ ָ ָקללת האד) פסוק יז( ֲ ָ
הרא של קריאת השמות, לענינִ ָ התב ְ ִ ְ ָ ַָ העב נאמר בפסוק זה ואחר ָ ִ ָ
אכלה'ַ ַ ְ ,
עבָ ֶ ְ ֹ ְִָ
ההמה
לכל ַ ְ ֵ ָ האדֵ מת ְ ָ 'וקרא ָ ָ ָ
שנאמר לעיל ַ ִ ְ ָ צמיח ָל ,'וכפי שהתבאר הקללה ודרר ַ ְ ִ ַ ְ'וקַ ְ ַ ְ
מצאלאדֹ לא ָ ָ הדה ְ ָ ָ חת ַ ָ ֶ לכל ַ ַ
המיֹ ְ לעִ ַ ָ ַ ְ ירקת־ה ִהיא
ִָ קטנית אְ ַ זרעה ִ ְ ִ
היא ש ְ ֶ ִ ְ ְ ֶ ָ
נג) 'לעיל ב ,כ( ,וכהמש לכ נאמר כא עזר ְ ֶ ְ ֵֶ הדה,
עבי ַ ָ ֶ אר ִ ְ ֵ ודרריָ ְ קציִ ָ ְ ַ ְ צמיח ְלִ ְִַ ַ
הפסיק ֵי ולא ִ ְ ִ חה'ֹ ְ , אָ ַ האדְ ִ ֵ 'וקרא ָ ָ ִַָ ְ ָ שה עשבי מרי הנאכלי רק על ידי תיקו,
קריאת שמות בעלי החיי לבי קריאת שמה של ְועל עשבי אלו נאמר כא' ואכלת את עשב
ידי
על ְ ֵ ללדַ ֶ אא כדי ְ ַ ֶ ְ חוה בעניני אלו ֶ ָ השדה' ,שכיו שתצמיח ל האדמה רק מיני
חה רפא,נזגה לָ ַ
קריאת ֵמת לבהמות והחיות ִ ְ ַ ְ ָ ְִ ַ אכל:
על־רח תתקנ ו ֹ ְ ֵ
אלו רעט ַ ָ ְ ֲ
עזר ְ ֶ ְ
נג) 'ש( מצא ֵ ֶ
'לאדֹ לא ָ ָ
תב ְ ָ ָ
ְמָ ֶ אפי .אי הכוונה כפשטות הלשו, זעת © ּ¤
)יט( ּ§ב© ¥
הערות וציונים
רעט .רא" ,גור אריה .רפ .רא" ,גור אריה .רפא .ולולא זאת היינו יודעי שנבראה לו אשה ,וששמה חוה ,א לא
היינו יודעי שבריאתה היתה מחמת שקרא שמות לכל בעלי החיי ,וראה שלכל בעל החיי יש ב זוג ורק לו אי ב זוג,
כמבואר בדברי רש"י לעיל )פ"ב פ"כ( .רא".
אונקלוס בראשית ג בראשית נו
אמאהות ¦ ּ¨ ארי ¦היא ¨ £ חוה¥ £ ,© ¨ּ לŒחי:
‡ם ּ¨כ ¨ « ˙¬¥ ‰ ‰י ¨ −
©ח¨ ּו®²ּ ¦ ‰כי ¦ ¬‰ו‡ ¨ « §
אנשא :כא © © £
ועבד דכל ּ§ב ¥ני ¨ׁ ¨ ¥
§ ¨
לאת ּ ¥
תיה לאדם ּו § ¦ ּ§
אהים § ¨ ¨ יי ¡ ¦§¨ ‡„ם י‰ו‰¦¹ ‡¡ ‰ים §ל ¨ ¨ כא ©ו ּ©י© Áﬠ˘ׂ ¨¸Ÿ § Á
משיקר ©על § ׁ© לבו ׁ¦שין ¦דּ ¨
§ ּ
˘ם :פ עור ©ו ּ©י § ּ¦
לב ׁ«¥ ˙נו˙ … − ל‡ ׁ§˘ ּ… ˙²ו ּ¨כ § ¬ …
ּו § ¦
ואלב ׁ¦
ישנּ ּון: סרהוֹ ן § © § ּ¥
ּ¦ב § §
יי ¡ ¦
אהים ואמר § ¨רביעי כב © © £ י‰ו‰¦À ‡¡ ‰ים ‡מר | § ̈´ Ÿ רביעי כב ©ו ּ´י¤ Ÿ
רש"י
לפיכך 'ויפל תרדמה' .ועל־ידי שכתב )שם ,כה( תאמר 'מה הוה לאדם' )קהלת ב ,כב( בלשון
'ויהיו שניהם ערומים' סמך לו פרשת הנחש' ,היה') :כא( כתנות עור .יש דברי־אגדה
להודיעך שמתוך שראה אותם ערומים וראה אומרים ,חלקים כצפורן היו מדובקין על
אותם עסוקים בתשמיש נתאוה לה ובא עורן .ויש אומרים ,דבר הבא מן העור ,כגון
עליהם במחשבה ובמרמה :חוה .נופל על צמר הארנבים שהוא רך וחם ,ועשה להם
כתנות ממנו: לשון 'חיה' ,שמחיה את ולדותיה ,כאשר
יום רביעי
אר
וי האות וי"ו במקו האות יו"ד ,הרי זה ַ ֲ ֶ האדָ ִ ַ רמה ַעל ָ ָ ָ אלהיָ ֵ ְ ַ 'ול ה' ֱ ֹ ִ לפיכֵ ַ ַ
ְִ ָ
ל לאדְ ִ ,' הוה ָ ָ ָ 'מה ֶֹ אמר )קהלת ב ,כב( ֶֹ ַ חה' )ש ר ַ ְ ֶ ָ וסר ָ ָ
מלעתיו ַ ִ ְ ֹ
אחת ִ ַ ְ ֹ ָ וח ַ ַ
ִַ ַ
'היה' ,כי אותיות אהו"י מתחלפות זו בזו רפב: ָָ ניה
'והיֶ ֵ ְ תב )ש כה( ַ ִ ְ ועל־ידי ֶ ָ ַכא(ֵ ְ ַ ְ ,
הח) ,כא( ּ¨כ §תנוֹ ת עוֹ ר .בביאור ענינ של 'כתנות רת פיתוי ַ ָ ָ סמ לַ ָ ָ עריַ ָ ,' ֲ ִ
אמרי
ברי־אדה ה ְ ִ וראה עור' אלו רפג ֵיָ ָ ַ ֵ ְ ִ עריָ ָ ְ
אתִ ֲ ראה ָ ָ ָ ֶ להדיעִ ֶ ,
ְ ִ ֲ
מדקיַ עלצרָ הי כתנות אלו ו ְ ֻ ָ ִ חלקיֶ ִ ְ
בא ש ֲ ָ ִנתאה ָלָ , תמיָ ַ ְ ִ , עסקיִ ְ ַ ְ אתִ ֲ ָ
ער ,וה מכוני' כתנות עור' על ש עור ָ במרמה ,שגר לאד לאכול מחבה ְ ִ ְ ָ עליהָ ָ ֲ ַ ְ ֲֵ ֶ
אמרי שהיו מע הדעת כדי שימות וישא הוא את חוה ,האד שעבורו ה נעשו רפדֵ ְ .ויִ ְ
צמר
הא ִמָ הערְ ,גֶ ֶ מבר ַ ָ
ולאחר מכ המשי את עני קריאת השמות ,בכ עשוייָ ָ ִ
נת להֳ ֻ ועה ָ ֶ וחָ ָ ְ ,
הארנביֶ ,הא ַרַ ְ
ָ ְַ ִָ שקרא האד את ש אשתו חוה:
מ ,ומכוני' כתנות עור' על ש עור בעלי חהֶ ִ ,
נפל ַעל ְל] מתאי ללשוָ ַ [ ©ח¨ּוהֵ .
החיי שממנו ה עשויי: ולדתיה ,וא שבאה בשמה חה ֶאת ְ ָ ֶ ָ כלומרָ ַ ְ ֶ ,
הערות וציונים
רפב .גור אריה .רפג .אי לפרש שהיה זה עור ממש של בעל חיי ,שהרי א כ היה צור להמיתו ,ונאמר 'ורחמיו על
כל מעשיו' ולא מסתבר שימית ה' בעל חיי כדי לעשות מעורו בגד לאד וחוה ,א היה נית לעשות זאת באופ אחר.
משכיל לדוד .רפד .מדרש רבה )כ יט(.
נז בראשית ג בראשית אונקלוס
ל„ﬠ˙‡ח„ ¦מ ּ½¤מ ּנ ּו ¨ ©© − ‰י§ּ Ɖכ © ©´ „‡‰ם¨ ¨ Æ ‰ן ¨ « ¨ ¨ ³¥ §¦ ©
יחידי ¨£
הוה ¨¨
אדם ¨הא
למדּ ע ¨טב
יה § ¦ ©
עלמא¦ ,מנּּ ¥
ּ§ב ¨ § ¨
ןŒי ׁ§˘ ©´לח ¨ … À
י„ו ﬠ˙¤ּ | ‰פ ¦ ורע §ו © ּ¨´ טוב ¨¨® ´… למא יוֹ ׁ¥
שיט כען ¦דּ § ¨
בישּ ,ו § ©
ּו ¦ ׁ
וחי
¬© ¨ −‡כל ‰ח ּ¦½יים §ו ¨ © ﬠ© « © ı ל˜ח ©ּ‚ Æם ¥מ ´¥ §ו ¨ © ויסב ©אף ¨ ¦ ¥
מאילן ידיה § ¦ ּ©
§ּ ¥
§¥ ¥
וייחי §¥
וייכוֹ ל ©ח ּ©י ּ¨יא
י‰ו‰− ¦ ‡¡ ‰ים חּ ‰ו § ̈¬ Ÿ עלם :כג © «§וי ׁ©˘ ּ§ל ²¥ §ל « ¨ Ÿ חיה § ¨
יי וש ּ§ל ּ ¥
§ ׁ© כג §¨©
לעלם:
‡˙„‡‰Œמ‰
לﬠב„¨½ ¨ £ ´¨ ¤ Æ ןŒﬠ„ן © « Ÿ £ ¦מ‚ּ© ¤®¥ § ¤¥
דעדן מגּ §נּ ¨תא
¦ ¦ ¡ ¦
אהים
אתב ¦רי
ארעא §דּ ¦ § ּ§
למפלח ּ§ב © § ¨
§ ¦ § ©
וי‚ר ׁ˘ Œ˙‡¤ שּׁם :כד © § ̈¤ − ל˜ח ¦מ ¨ « ˘ר −©ּ ª ¬¤ׁ ‡£ ¨ית § ¨¥
ותרי כד מת ּ¨מן:
¦ ּ©
רש"י
רביעי )כב( היה כאחד ממנו .הרי הוא ידו .ומשיחיה לעולם הרי הוא קרוב
יחיד בתחתונים כמו שאני יחיד בעליונים ,להטעות הבריות אחריו ולומר אף הוא אלוה.
ומה היא יחידותו? לדעת טוב ורע; מה ויש מדרשי־אגדה ,אבל אין מיושבין על
יום רביעי
פשוטו: שאין כן בבהמה וחיה :ועתה פן ישלח
מעץ © © ¦
החיּ ים ולקח גּ© ם ¥ ¥
יש ©לח ¨ידוֹ § ¨ ©
§ועתה ּ¤פן ¦ ׁ§
© ּ¨ ממנּ ּו .ובמה הוא אחד ¦ ּ¤ היה ּ§כ © © רביעי )כב( ¨ ¨
לעלםְ .ואי הדבר כדאי ,כיו וחי § ¨ Ÿ ואכל ¨ ©
§¨© חניְ ,מ
יחיד ַ ַ ְ ִ הרי הא ָ ִ 'כאחד ממנו' ,ש ֲ ֵ
להטעת את הרי הא ָקרב ְ ַ ְ לעלֵ ֲ
מחיה ְ ָ
שִ ֶ ְִֶ עליני רפהְ ,וכיו שיש בתחתוני יחיד ָ ֶ ְ ִ אני ָ ִ
ֶ ֲִ
אל ,שהרי לא ולמר ֶש ַא הא ֱ ַ אחריו ְ ַ
הרת ַ ֲ ָ
ַ ְִ יחידת ?בכ שהוא בעלי חיי רבי ,ב ַמה ִהיא ְ ִ
מדרי־
ידעו מתי נברא ,ויראו שאינו מת רפזֵ ְ .ויֵ ְ ְ ִ וחה,
בהמה ְ ַ ָ
איָ ֵ ְ ִ ֵ ורעַ ,מה ֶ ֵ לדעת טב ָ ָ
יכול ָ ַ ַ
מיביַ על ְט: אדה בעני זהָ ֲ ,
אבל ֵאיִ ָ ֻ ְ ַ ָָ שאינ מבדילי בי טוב לרע רפו:
הערות וציונים
רפה .ולפי זה תיבת 'ממנו' שייכת למילי' לדעת טוב ורע' ,כלומר ,שהאד הוא יחיד בכ ש'ממנו לדעת טוב ורע' ,שהוא מכיר
ויודע מעצמו את עני הטוב והרע ,ויש לו בחירה .כי האות נו" דגושה ,שזהו סימ שהכוונה ליחיד נסתר ,ולא ללשו עצמית .וכמו
למידע ַטב ִבי .'רא" .אמנ בגור אריה ובדברי דוד פירשו בדעת רש"י שתיבת 'ממנו' שייכת ל'כאחד',
'מַ ִ ְ
שתרג אונקלוס ִ ֵ
כלומר ,שיהיה דומה לאחד המיוחד שבעליוני ,והוא ה' .רפו .הרא" תמה על דברי רש"י ,מה כוונתו שהאד יחיד בידיעת טוב
ורע ,א הכוונה לדרכי הצניעות ,וכמו שפירש רש"י לעיל )פ"ב פכ"ה( ,הרי עני זה אינו שיי כלל בעליוני ,שאי ש אלא שכל
ומדע ,ללא גו .וא הכוונה בטוב ורע לשכל ומדע ,א כ אי ה' יחיד בזה בעליוני ,שהרי ג המלאכי ה בעלי שכל ומדע.
ואי לומר שכש שה' יחיד בעליוני בעני האלוהות ,כ האד יחיד בתחתוני בעני ידיעת טוב ורע ,שהרי אי כל שייכות בי
הדברי .א בגור אריה כתב שאי זו תמיהה ,אלא כש שה' יחיד באלוהותו כ האד יחיד בשכל ובמדע שבו .רפז .כלומר,
א שלא תהיה מיתה כלל בעול וכל בני האד לא ימותו ,מכל מקו לא יוכל אחד מה לומר שהוא אלוה ,שהרי יודעי ממי
ומתי נולד ,א האד שנברא ראשו ואי מי שיודע מתי וכיצד נברא ,ויחיה לעול ,יטעו לחשוב שהוא אלוה .גור אריה.
אונקלוס בראשית ג בראשית נח
קדמין מל © § ¦ ואש ¦רי ¦ ּ§ ̈אדם § © ׁ§ ¨ „‡‰ם ©ו ּ©י ׁ§˘ ּ¥כן¦ Áמ ּ̧„¤˜¤ם §ל © ¤ ¥¹
‚ןŒﬠ„ן Œ˙‡¤ ¨ « ¨ ¨®
רו ©ב ּ¨יאדעדן ¨ית ּ§כ ּ לגנּ ¨תא § ¤ ¥
§¦§
חרבא© § ּ¨ ׁ§ש ©נן ¨
§וית ‰חרבÆ
ל‰ט © ̧¤ ¤ רבים §ו ̧© ³© ˙‡¥ ‰כ¦À ª© ּ§
למטר ¨ית מתהפכא § ¦ ּ© §דּ ¦ § © § ¨
ﬠı ˙‰פ ¤כ˙ ¦ל ׁ §˘ ¾מŸר −ּ ¤ ¤
‡˙¤„Œר¬¥ ‰מ § © ּ½¤ © ּ¦
©ח ּ©י ּ¨יא: ¦ ¨
אילן ©Ÿ
ארח
¨ית §©
ידע ¨¨
§ואדם א ד י„ע Œ˙‡¤ ‰ח¦ ּי«ים :ס ד א §ו ¨´ ¨ ¨½
„‡‰ם ¨ © − ©« ©
רש"י
)כד( מקדם לגן עדן .במזרחו של גן עדן ,חוץ בסנהדרין )פב .(.ובלשון לעז למ"א .ומדרשי־אגדה
לגן :את הכרובים .מלאכי חבלה :החרב יש ,ואני איני בא אלא לפשוטו :ד )א( והאדם
המתהפכת .ולה להט לאיים עליו מליכנס עוד ידע .כבר קודם הענין של מעלה ,קודם שחטא
לגן .תרגום להט 'שנן' ,כמו 'שלף שננא' ונטרד מגן עדן; וכן ההריון והלידה .שאם כתב
'ל
חז"ל לגבי פנחס כשבא להרוג את זמרי ְ ַ עדן' .קד 'הוא צד מזרח ,ו'לג לגן ¤ ¥מק ¤דם § ©)כד( ¦ ּ¤
יום רביעי
למר ,של את חוד הרומח מתו קת ננא'ַ ְ , ְ ָָ עד 'היינו 'של ג עד 'רפח ,הרי שניתנו הכרובי
בל לע"ז למ"א. סנהדרי) פבְ ִ ,(.
העִ ְ ֶ ְ ַ ְ , עד .ולא היו בצד מזרח שבתו ג מזרחֶ ל ֶַ ֵ ְ ִ ְָ
אא
איני ָא ֶ ָ
ואני ֵ ִ
מדרי־אדה ֵי בעני זהִ ֲ ַ ,
ִ ְ ְ ֵ ַ ָָ ל ,שהרי ה' גירש עד ,אלא בצד מזרח שמחָ ַ
ְלפרש את המקרא לפי ְט: את האד מג עד רפט והעמיד את הכרובי לשמור
ידע .א שבסדר המקרא הובא ד )א( § ¨ ¨ ¨
והאדם ¨ © שלא יכנס לש ,ובהכרח שהועמדו מבחו רצ:
תחילה חטא ע הדעת ועונשו ואחר כ לידת קי חלה:
מלאכי ַ ָ ָ
רבים .אלו ַ ְ ֲ ֵ הכ ¦ ª
¤את © ּ§
בר
והבל ,באמת היתה ידיעת האד את חוה ְ ָ תהפ ¤כת .אי הכוונה ששיכ את המ § © ּ¤החרב © ּ¦© ¤¤
חטא האד בע קדָ ָ ֶ מעלהֶ , העניֶ ל ַ ְ ָ
קדָ ְ ִ ָ
ֶ ה'להט' מחו לג עד ,שהרי הלהט הוא דבר
והידה של קי
ההריָ ֵ ַ ְ
וכָ ֵ ַ
עדֵ ְ ,
מֶ ֵ
ונטרד ִ ַ
הדעת ְ ִ ְ ַ שאי בו ממשות ,אינו יכול להתהפ וג אי
והבל האמורי כא ,אירעו כבר קוד לכ .והראיה לנ רצא ,אלא שיכ מחו לג עד את אפשר ְ ַ ְ
לכ היא מלשו הפסוק 'והאד ידע' ,שמכ ול לחרב המתהפכת יש החרב המתהפכתָ ְ ,
שהקדי את הש לפעולה רצג ,משמע שכבר ל.
מינס עד ַ ָ
עליו ִ ִ ָ ֵ
לאָ ָ
להט חוד רצב ,כדי ְ ַ ֵ ַַ
תב
אַ ָ
קוד לכ ,בעבר ,ידע האד את חוהִ ֶ , 'נְ ,'מ שאמרו 'להט' הוא ְ ַ ר של תיבת ַ ַ ְַ
הערות וציונים
רפח .רא" ,וכמו )להל לב יח( 'לעבד ליעקב' שהכוונה 'של עבד של יעקב' ,וא כא יש לפרש כאילו נאמר 'מקד של ג עד.'
רפט .באר מי חיי .רצ .רא" ,וכפי ששומרי העיר עומדי מחו לעיר או על גבי החומה ,א לא בתו העיר .רצא .רא" ,גור
אריה .רצב .באר מי חיי .רצג .רא" .ובגור אריה הוסי לבאר שהדיוק הוא מכ שנכתבה וי"ו בתחילת העני ,לומר שהוא
מחובר לפרשה הקודמת ,שבאותו זמ שעסקנו בו עד עתה בפרשיות הקודמות ,האד כבר ידע את חוה אשתו .ובנחלת יעקב ביאר
שהתורה כולה נכתבה בלשו הוה ,ובמקו שנכתבה בלשו עבר ,כמו כא ,באה ללמד שאירע הדבר קוד לעני שעסקו בו קוד לכ.
נט בראשית ד בראשית אונקלוס
˜ין
ו˙´ ¤ל„ ¦ ©½ Œ˙‡¤ ו˙ ©‰ר¥ּ © Æ ©ח¨ ּו´… ˙®ּ ˘§ׁ ‡¦ ‰ו © ּ¸© ועדּ ©
יאת §©¦ את ּ ¥
תיה ¦ ּ§ © ¨ּ
חוה
קין © © © £
ואמרת ¦וילידת ¨ית © ¦
© ¥
‡י ׁ˘ « ¨Ÿ § ¤
‡˙Œי‰ו:‰ ˜ני˙י ¦ − ‡מר ¨ ¦ ¬ ¦ ו˙¤ Ÿ © ּ¾ קדם § ¨
יי: גברא ¦מן ¨ ¢
קניתי © § ¨
§¦ ¥
‡˙‡Œחיו Œ˙‡¤
לל„˙ − ¦ ¨ ¤ ו˙¤ Ÿסף ¨ ½¤ ¤ ב © ּ´ למילד ¨ית
סיפת § © ¥
§ואוֹ © ¥ ב
והוה ¤ ¤
הבל הבל © ¨ £
אחו ¦הי ¨ית ¨ ¤
ּ £
˜ין
ˆ‡ן §ו ©¾ ¦רﬠŸ ½ ‰ וי‰י‰Œבל ¥ Ÿ ´ Æ
‰בל © «§ ¦ ̧¤ ¤ ¨® ¤ הוה ¨ ©
פלח וקין ¨ £
ענא § © ¦
̈רעי ¨ ¨
¥
‡„מ :‰ג © § ¦ −
וי‰י ¦מ ּı´˜¥ עב„ « ¨ ¨ £ ‰י¬¥Ÿ ‰ ¨¨ − והוה ¦ ּ
מסוֹ ף ארעא :ג © ¨ £
ּ§ב © § ¨
רש"י
'וידע אדם' ,נשמע שלאחר שנטרד היו לו בנים :את הבל .שלשה 'אתים' רבויים הם .מלמד
קין .על שם 'קניתי' :את ה' .כמו עם ה' .שתאומה נולדה עם קין ,ועם הבל נולדו שתים,
כשברא אותי ואת אישי ,הוא לבדו בראנו; אבל בזה לכך נאמר 'ותוסף' )ב"ר() :ב( רועה צאן.
שותפים אנו עמו )נדה לא :(.את קין את אחיו לפי שנתקללה האדמה ,פירש לו מעבודתה:
יום רביעי
אלו האמורי בסמיכות ללידת קי והבל ,שלשה טרד מג
אחר ֶ ִ ְ ַ
נמע מכַ ַ ְ ֶ אד 'היה ִ ְ ַ 'ודע ָ ָ
ֵַ ַ
מלד הכתוב בכ שאמר 'את קי,' רייֵ הֵ ַ ְ ,ִ ִ ני אלו :
רצד עדָ הי לִ ָ
קי ,בכ שנאמר 'את אחיו נלדה ִעִ ַ אמה ְ ָ
ְֶ ָ קין .ונתנה חוה טע לקריאת ש זהַ ,על ֵ ©¦
י שתי נלדִ ַ ְ
הבל ְ את הבל' מלמד ש ִעֶ ֶ 'קניתי איש את ה'' ,וא שהש' קי 'אינו נגזר ִָ ִ
'וס,'
נאמר אצל הבל לשוֶ ֹ ַ לכַ ֱ ֶ תאומות רצז .ו ְ ָ ממש מהמילה 'קניתי' ,הרי הלשונות דומי רצה:
שהיתה בלידת הבל תוספת על מה שהיה בלידת ¤את ה'ְ .מ הרי זה כאילו אמרה ִ'ע ה'',
קי ,שנולדו ע הבל שתי תאומות )ב"ר(: איי ,הא ואת ִ ִ אתי ְ ֶ
רא ה' ִ וכוונתה ,ש ְ ֶ ָ ָ
צאן .לא רצה הבל לעסוק כקי רעה Ÿ )ב( ¥ Ÿ פיָ אנִ ע אבל ְילד ֶזה ֻ ָ ִ ראנָ ֲ ,
לבָ ָ ְ
ְַ
האדמה ,לכתקלה ָ ֲ ָ ָ
לפי ֶ ִ ְ ַ ְ ָ בעבודת האדמהִ ְ , )נדה לא (.רצו:
מעבדת רצח:
יר לָ ָ ֲ ֵ
ֵַ 'אתי' הבלָ ֹ ְ .
לה ֶ ִ אחיו ¤את ¨ ¤
קין ¤את ¨ ¦
¤את © ¦
הערות וציונים
עצ רצד .אמנ לא היינו סבורי לומר שרק לאחר שנטרד ידע את חוה ,כיו שכבר נאמר )לעיל פ"ב פכ"ג( ֹ'זאת ַ ַ ַ
העֶ ֶ
מרי' ופירש ש רש"י שפסוק זה מרמז שבא על חוה .רא"] בפירושו השני[ .רצה .רא" ,וכמו שמצאנו בר ִ ְ ָ ִ
מעצמי ָ ָ
ֵ ֲָ ַ
אליו' ,וא שאי זו אותה לשו ממש .רצו .וכמו מאל ִי ֵמה' ְ ִ ְ ִ לגבי שמואל הנביא )שמואל א' א כ( ַ ִ ְ ָ
'וקרא ֶאת ְמֵ ְ
שאמרו חז"ל )נדה לא' (.שלשה שותפי באד ,הקב"ה ,אביו ואמו' .רא" .רצז .הוצר רש"י להביא דרשה זו ,כיו שבתחילת
הפסוק פירש שלשו' את ה'' היינו 'ע ה'' ,ולכ פירש שכא באו לשונות 'את' לרבות את התאומות של קי והבל .דברי
דוד .רצח .שא לא כ היה ראוי שיעבוד את האדמה ,שממנה רוב מזונות האד ,ואילו מרעיית הצא אי לו כל כ
מזונות ,שהרי לא הותר לה לאכול בשר עד אחר המבול ,ואי לו מהצא אלא חלב וצמר וכדומה .רא" ,גור אריה .אמנ
קי ,שנולד ראשו ,הוצר לעסוק בעבודת האדמה ,כיו שלולא עבודתו לא היו יכולי להתפרנס ,ללא לח ושאר פירות
האדמה .ועוד ,שנפשו הרעה של קי התאותה לעבודת האדמה המקוללת ,כי נפש רע מתאוה לרע .גור אריה.
אונקלוס בראשית ד בראשית ס
קין ¨ּ ¦ ¥
מאבא ואיתי © ¦
יוֹ ¦מין § ¦ ¥ ˜ין ¦מ ּ §פ¦רי ¨ « ¨ ¨ £
„‡‰מ‰² ימים ©ו ּ¨י ̧¥ב‡ ©¦ ¹¨ ¦®
קדם § ¨
יי: קרב ¨נא ¨ ¢
דארעא ¨ּ § ª
§ ©§ ¨
הוא
ּ איתי ©אף
§והבל ¦ ¥
ד ¤¤ ‰בי‡ ©‚םŒ ‰בל ¬ ¦ ¥ לי‰ו :‰ד §ו ̧¤ ¤
נח« ¨Ÿ « © ‰
¦מ § ¨ −
ממ ¥ ¥
יניהן עניה ּו ¦ © ּ¦
ירי ¨ ּ ¥ מב ּ¦כ ¥
¦ ּ©
‰ן
חלב ®¤
ˆ‡נוּ −ו «¥מ ¥ § ¤
כרו˙ … Ÿ ּ ‰²ו‡ ¦מ ּ§ב … ¬Ÿ
קדם § ¨
יי רעוא ¨ ¢ והות © ¨ £ © ¨£
בקרב ּ ¥
ניה: הבל ּו § ¨ּ § ª ּ§ב ¤ ¤ נח˙ו:
‡לŒמ § ¨ « …
‡ל‰Œבל §ו ¦ ¤ י‰ו¤ −¤ ¤ ‰ ©ו¦ ּ´י ׁ©˘ע § ¨½Ÿ
רש"י
)ג( מפרי האדמה .מן הגרוע .ויש אגדה לא שעה' לא פנה; וכן 'ואל ישעו' )שמות ה,
שאומרת זרע פשתן היה) .דבר אחר ,ט( אל יפנו; וכן 'שעה מעליו' )איוב יד ,ו(
'מפרי' -מאיזה שבא לידו ,לא טוב ולא פנה מעליו :וישע .ירדה אש וליחכה
מנחתו: מובחר() :ד( וישע .ויפן .וכן 'ואל מנחתו
נה ה' אל עה' לגבי קי ,ש ֹא ָ ָ מנחתֹ לא ָ ָ
ִ ְָ הרע שבפריהאדמה .הביא קיִ מַ ָ ַ מפ ¦רי ¨ ¨ ¨ £
)ג( ¦ ּ§
יום רביעי
'ואל
וכ מה שאמר פרעה על ישראל ְ ַ מנחתוֵ ְ . האדמה ,והראיה לכ ,שלא קיבל ה' את מנחתו
יפנ
יע בדברי שקר' )שמות ה ,ט( ,כוונתו ַאל ִ ְ ְִ היה
ָ ָ
רע ִ ְ ָאמרת שֶ ַ
אדה ֶ ֶ ֶ
ברצו רצטֵ ְ .ויָ ָ ַ
מעליו' )איוב יד ,ו(
'עה ֵ ָ ָ וכֵ ְ לדברי שקר שאֵ ְ . )בר
קרבנו של קי ,שהוא הגרוע שבזרעי שָ ָ .
מעליו:
נה ֵ ָ ָפירושו ְ ֵ מאיזה
'מרי' מלמדת שנטל קיֶ ֵ ֵ אחר ,לשוִ ְ ִ ֵַ
ויּ ׁ©שע .והסימ לכ שפנה ה' אל מנחתו של ©¦ מבחר(: לידֹ ,לא מ הב ְ ֹ
ולא מ ה ֻ ְ ָ א ְ ָ ֶָ
ירדה ֵא מהשמי הבל שב היה על ידי שָ ְ ָ 'ופ ,'שפנה ה' לקבל את מנחתו )ד( ©ויּ¦ ׁ©שע .כמו ַ ִ ֶ
וליחכה את ִ ְ ָ
מנחת: ְִ ֲָ ואל
וכ מתפרשת הלשו) פסוק ה( ' ְ ֶ של הבלֵ ְ .
הערות וציונים
מחלבה) 'פסוק ד( ,ואילו אצל קי רצט .רא" .ופירש עוד ,שהרי אצל הבל שיבח הכתוב את מנחתו שהביא ִ ְ ֹ
'מכרת ֹצאנֶ ֵ ְ ֶ ֵ
סת הכתוב ולא פירש ,ללמד שהביא מהגרועי שבפירות האדמה .ובגור אריה ובנחלת יעקב פירשו שהאות מ" שבתחילה,
'מפרי האדמה' ,מלמדת שהיה זה מהמועט והגרוע שבפרי האדמה .וא שלגבי הבל נאמר ג כ' מבכורות צאנו' ,ש בהכרח
באה המ" ללמד שהביא מהחלק המשובח ,שהרי נאמר 'ומחלביה .'ובשפתי חכמי כתב שיש ללמוד זאת מכ שלא נאמר
'מראשית פרי האדמה' ,שזו לשו חשיבות .ש .רא" .ולמדו כ מכ שפירושו ותרגומו של 'מנחה' היינו 'קרב ,'וכשכותבי
את אותיות המילה קרב ,שה קו" רי"ש בי"ת נו" ,סופי התיבות שלה' פשת .'רע"ב ,רא" .שא .אמנ רש"י עצמו
ש פירש ש'אל ישעו בדברי שקר' היינו שלא יהגו וידברו בדברי אלו ,והוסי ש רש"י וכתב 'ואי אפשר לומר ישעו
לשו וישע ה' אל הבל וגו' ,ואל קי ואל מנחתו לא שעה ,ולפרש אל ישעו אל יפנו ,שא כ היה לו לכתוב ואל ישעו
אל דברי שקר או לדברי שקר' .וכתב בגור אריה שאמנ הפירוש של הפסוק ש הוא כפי שפירשו רש"י ש שלא ידברו,
א עדיי מכ שלא נכתב 'ואל ידברו' או 'ולא יתעסקו' יש ללמוד שיש בלשו זו של 'לא ישעו' ג משמעות של 'לא
יפנו' ,וכדברי רש"י כא .וכעי זה כתבו בדברי דוד ובצידה לדר .א הרא" כתב שאי לגרוס כא תיבות אלו של 'וכ ואל
ישעו ואל יפנו' ,שזהו שלא כדברי רש"י ש .ובספר הזכרו כתב שזו טעות סופר ,ויש לגרוס 'ואל ישעו' ,והכוונה לפסוק
מעה ָ ָידיו' ,וש באמת הפירוש הוא שלא יפנה לעבודה זרה .שב .רא". הזחת ַ ֲ ֵ
יעה ֶאל ַ ִ ְ ְ
'ולא ִ ְ ֶ
)ישעיהו פי"ז פ"ח( ְ ֹ
סא בראשית ד בראשית אונקלוס
ﬠ‰ נח˙ו ´®¨ ˘¨ׁ ‡ ‡לŒמ § ¨ …− ‡ל˜Œין §ו ¦ ¤ ה §ו ¦ ¬© ¤ ניה ¨לא ¨ £
הות בקרב ּ ¥
בקין ּו § ¨ּ § ª
ה ּו § © ¦
לקין © ¨ £
לחדא תקיף § © ¦ רעוא ּו § ¥© ¨£
‡„ ©ו« ּ¦י ּ §פל ּו¨ּ −פ ¨ «ניו: ˜ין§ Æמ ½ Ÿ ©ו¦ ּ³י ©חר §ל ©¸ ¦ אפוֹ ¦הי :ו © © £
ואמר ביש ּו © ּ
ואתכ ¦ ׁ
§ ¦ § ּ§
חר‰ למ¨ ´¨ ‰ ‡ל˜Œין ¨ּ ¨ י‰ו¦ ®¨ ¤ −‰ ‡מר § ¨Ÿ ו ©ו ּ¬י¤ Ÿ למא ּ§ת ¥קיף ¨ל
לקין § ¨
יי § ¨ ¦
§¨
אפ:ביש ּו © ּ¨
אתכ ¦ ׁ
למא ¦ § ּ§
ּו § ¨
‰לו‡ ¦‡םŒ פני :ז … ³ £ נפ ¬ל ּו ¨ « ¤למ§ « ¨ ‰ ½¨ל§ ו ¨¨ּ − הלא ¦אם ּתוֹ ¥טיב עוֹ ¨ ¨
בד ז ¨£
˙יטיב יטיב§ ˙‡¥½ §ׂ˘ Æו ¦‡ם¦½ ¥ ‡´ Æ ּ¦ ˙¥ ואם ¨לא תוֹ ¥טיב יש ּ§ת ¥ביק ¨ל¦ §
¦ ׁ§
ינא ¨ § ¤
חטאה בד§ ליוֹ ם ¦דּ ¨עוֹ ¨ ¨
‡ליÆ רב§ ıו ¤̧ ¥ ®¥Ÿ חט‡˙ לפ ©˙ח © ּ¨´ © ּ−¤ לאתפ ¨ ¨
רעא (עתיד § ¦ § ּ§ )דּ ¦ £
נטיר © §¦
ּ¦˙ §מ ׁ¨˘ ּ«
לŒב …ו: −‡˙‰ ˙ו §ו © ּ¨ ּ§˙ ׁ´˘ ּו ¨˜ ½ … ¦מנּ¨ ¦ אם ¨לא §תת ּוב § ¦
ואם
יש ּ§ת ¥ביק ¨ל :ח © © £
ואמר ּ§תת ּוב ¦ ׁ§
וי‰יÆ
‡חיו © «§ ¦
‡ל‰Œבל ¨ ¦® ‡מר ©¦ ˜−ין ¤ ´¤ ¤ ח ©ו ּ¬י¤ Ÿ אחו ¦הי © ¨ £
והוה להבל ּ £
קין § ¤ ¤
©¦
רש"י
יום רביעי
)ז( הלוא אם תיטיב .כתרגומו פירושו :ואתה תמשל בו .אם תרצה תתגבר עליו:
לפתח חטאת רובץ .לפתח קברך חטאך )ח( ויאמר קין אל הבל .נכנס עמו בדברי
שמור :ואליך תשוקתו .של חטאת ,הוא ריב ומצה להתגולל עליו להרגו .ויש בזה
מדרשי־אגדה ,אך זה ישובו של מקרא: יצר־הרע ,תמיד שוקק ומתאוה להכשילך:
ואתה ּ¦ת § ׁ¨
משל ּבוֹ .א שהיצר הרע מתאוה § © ּ¨ תרמ של אונקלוס, יטיבְ ַ ְ . )ז( £הלוֹ א ¦אם ּ¥ת ¦
רצה,
להכשיל ,הדבר תלוי בִ ֶ ,אֶ ְ ִ יבק ָל ,'הוא ֵר,
עבדֵ ְ ְ ִ
טיב ָ ָ'הלא ִאִ ֲָ
עליו:
תר ָ ָ
ִ ְ ֵַ כלומר ,א תיטיב את מעשי ייעזב ל חטא:
הבל .לא התפרש מה אמר קין ¤אל ¤ ¤ אמר © ¦)ח( ©ויּ¤ Ÿ קבר,
לפתח ִ ְ ְ
רבץ .כלומרַ ֶ ְ , חטאת ¥ Ÿ לפ ©תח © ּ¨
© ּ¤
קי להבל שד ,כיו שלא היו אלו דברי חטא
שש דני את האד לאחר מותו שגֲ ְ ֶ ,
מה,
דברי ִריב ַ ָ
נכנס ִעֵ ְ ִ ְ חשובי שה ,אלא ִ ְ ַ ָמר להענש עליו:
זה
להרגֵ ְ .ויֶ ָ
עליו בטענות ו ְ ָ ְ להתלל ָ ָ
כדי ְ ִ ְ ֵ 'חאת' המוזכר קוד ואלי§ּ ת ׁש ּו ¨קתוֹ ֶ .ל ה ַ ָ
§¤¥
מדרי־אדה מה היו דבריו של קי להבלַ ,א ִ ְ ְ ֵ ַ ָָ יצר־הרע,
לכ .ו'חטאת' האמור כא הא ֵ ֶ ָ ָ
מקרא ,שהיו אלו דברי ריב ֶזה ִיבֶ ל ִ ְ ָ מתאה
קק ִ ְ ַ ֶ
ֵ מיד הוא ו'תשוקתו' היינו ש ָ ִ
חסרי חשיבות: להכיל בחטאי נוספי: ְַ ְ ִ ְ
הערות וציונים
שה .רא". שד .שפתי חכמי. שג .והוא צער חיבוט הקבר .רא" ,שפתי חכמי.
אונקלוס בראשית ד בראשית סב
וקם חקלא § ¨
מהויהוֹ ן ּ§ב © § ¨
ּ§ב ¦ § ¥ ˜ין ‡¤לŒ שּׂ„© ‰ו¨ ּי¬ ¨˜ם ©¦ ² ˙ם ּ©ב ¨ ½¤ ‰יו ¨´¦ּ «ב § …
אחו ¦הי
ּ £ להבל§¤¤ ©¦
קין
יי § © ¦
לקין ואמר § ¨
וקטליה :ט © © £
§© § ּ ¥ י‰וƉ
‡מר § ¨Ÿ ‰ר‚ּ ‰ו :ט ©ו ּ³י¤ Ÿ
‡חיו ©ו ּ©י« © § «¥
‰בל ¨ ¦ − ¤ ¬¤
ואמר ¨לא
אחו© £ © ,
הבל ּ £ ̈אן ¤ ¤
‡מר‡´ Æ ‡חי© ו ּ¸י¤ Ÿ ‰בל ¨ ¦® ‡י ¤ ´¤ ‡ל˜Œין − ¥
¦ ©½ ¤
אחי ¨ £
אנא: הנטר ¦ £
̈ידענא© ¨ £ ,
© §¨
עבדתא¨ ,קל
ואמר ¨מא ¨ּ § © £ י ©© £ ‡מר‡נכי :י ©ו ּ−Ÿי ¤ י„ﬠ˙י ¥ Ÿ˘ׁ ‰£מ¬ר ¨ ¦
‡חי¦ Ÿ« ¨ − ¨ ©½ § ּ¦
עתידן § ¦ ּ©
זרעין ©דּ ¨ ¦ £
©דּ ם © § ¨ £
למפק
קדמי ¦מן
קבלן © ¨ ¢
אחו¨ § ¨
¦מן ּ £
ˆﬠ˜ים‡חי¬ ¦ £Ÿ « ˜ול § ּ„ ¥מ´י ¨ ½¦ י˙ … ﬠ˘ׂ® ¨
¤מ´¦ ¨ ‰
¦ליט ּו § ©
כען יא ©§ ¨
ארעא: ‡ר ּור´¨ − ﬠ˙‰ ן„‡‰Œמ :‰יא §ו © ּ¨‡לי¦ −מ ¨ « « ¨ ¨ £ ©¥
רש"י
)ט( אי הבל אחיך .להכנס עמו בדברי וכן כל ה"א הנקודה בחטף־פתח) :י( דמי
נחת ,אולי ישוב ויאמר 'אני הרגתיו וחטאתי אחיך .דמו ודם זרעיותיו .דבר אחר,
לך' :לא ידעתי .נעשה כגונב דעת שעשה בו פצעים הרבה ,שלא היה יודע
העליונה£ :השומר אחי .לשון תימה הוא.
יום רביעי
מהיכן נפשו יוצאה:
הקה
וכָ ל אות ֵה"א ַ ְ ֻ ָ
אחי .א שידע ה' שהרג קי את מוטל לשמור את אחיֵ ְ . הבל ¨ ¦
)ט( ¥אי ¤ ¤
חט־ח ,מתפרשת בלשו תמיהה: ֲַַ ַ ָ הבל ,לא הענישו מיד אלא שאלו היכ הבל ,כדי
אחי .לא נאמר 'ד אחי ,'אלא 'דמי' אלי מתו כ שלא )י( § ּד ¥מי ¨ ¦ נחתַ , דברי ַ ַ
להנס ִעֵ ְ ִ ְ ְ ִ ֵָ
הרגיו בלשו רבי שז ,לרמז שגָ מ של הבל עצמו ְוג אני ֲ ַ ְ ִ ויאמר ֲ ִ
יבהל ָיב בתשובה ְ ֹ ַ
זרעתיו שהיו עתידי לצאת ממנו ,זועקי ַדָ ִ ְ ַ וחטאתי ָל:
ְָ ָ ִ
אחר פירוש אחר לכ שנאמר בר ַ ֵעת מהאדמהָ ָ . גנב ַ ַ
נעה קיֵ ְ
ידעתי .ובתשובה זו ַ ֲ ָ א ¨ © § ּ¦
הרה,
צעיֵ ְ ַ העלינה ,כלומר ,חשב שבכוחו להסתיר מה' את 'דמי' בלשו רביָ ָ ֶ ,
עה קיִ ָ ְ ֶָ ְ ָ
יצאה שח ,והדמי נפָ ְ מהיכְ ַ
ידע ֵ ֵ ָ
היה ֵ ַ א ָ ָ ֶ ֹ מעשיו וכביכול 'לגנוב' את דעתו שו:
שמכל הפצעי הללו זועקי מהאדמה שט: ימה הא ,כאומר ,וכי עלי אחיְ .לָ ֵ השוֹ ¥מר ¨ ¦ ׁ £
הערות וציונים
שו .רא" .שז .ספר הזכרו .שח .כ פירשו בגמרא )סנהדרי לז (:וש סיימו 'עד שהגיע לצוארו' .שט .הטע שהוצר
רש"י להביא פירוש נוס ,כיו שהפירוש הראשו מבאר רק את הלשו' דמי אחי צועקי אלי מ האדמה' ,א עדיי יקשה
מד ,'והרי האדמה לא בלעה
אחיֶ ָ ִ
מי ָ ִ
לקחת ֶאת ְ ֵ
יה ָ ַ ַ
צתה ֶאת ִ ָ
אר ָ ְ ָ
האדמה ֲ ֶ
אה ִמָ ָ ֲ ָ
'ועה ָארר ָ ָ
לשו הפסוק הבא ְ ַ ָ
את ד זרעו ,ולכ פירש שהכוונה לד שיצא מפצעי רבי שנעשו בגופו ,ואת כול בלעה האדמה .א ג פירוש זה
לבדו אינו מספיק ,שרי לשו' צועקי 'אינו שיי בד של פצעי רבי ,שהרי סו סו זהו אד אחד ,ולכ הביא רש"י
את פירושו הראשו ,שהכוונה לדמו וד זרעו ,שבזה מתאי לשו' צועקי .'מהרש"ל.
סג בראשית ד בראשית אונקלוס
˙‰ ן„‡‰Œמ´¤ׁ ‡£ Ɖ
˘ר ּ¨ «פ §ˆ ¨´ ‡˙¦ ‰מ ¨ « ¨ ¨ £ ¨® ּ¨ פתחת ¨ית
ארעא ¦דּ § © ©
את ¦מן © § ¨
© ּ§
ילת ¨ית §דּ ּ ¥
מיה קב ©
ּפ ּו ּ©מ ּה © ּ¥
‡חי
‡˙¥ „Œמ¬י ¨ ¦ −ל˜ח˙ ּ § ¤ י© ²© ¨ ‰ ¦½ּ ¤
‡˙Œפ ¨ יד :יב ¥ £
ארי אחו¦ מן § ¨
©דּ ּ £
‡˙„‡‰Œמ‰
˙ﬠב„¨½ ¨ £ ´¨ ¤ Æ ¦מ ּ¨י :„« ¤יב ¦ּ³כי © « Ÿ £ ארעא ¨לא תוֹ ¥סיף
תפלח ּ§ב © § ¨
¦ § ©
חילה ¨ל© § © § ,
מטלטל למתן ּ © ¥
§ ¦ ּ©
ונ„
ח®¨ ‰ל¬¨ נע ¨ ¨ − ˙Œכּ − ¨ Ÿ
‡˙Œסף ּּ ˙¥ «¬¥Ÿ § ©§ ¨
בארעא: ּ§ת ¥הי ¨¥
§וגלי
‡מר ©¦ ˜−ין ‡¤לŒ ב‡ר :ıיג ©ו ּ¬י¤ Ÿ ‰י¤ « ¨ ¨ ‰ ˙ § ¬¤ּ¦ « ¨¢
קדם ©¦
קין ©© £
ואמר יג
רש"י
)יא-יב( מן האדמה .יותר ממה שנתקללה אחיך וגו' .והנני מוסיף לה קללה אצלך לא
היא כבר בעונה ,וגם בזו הוסיפה לחטוא :תוסף תת כחה :נע ונד .אין לך רשות
לדור במקום אחד: אשר פצתה את פיה לקחת את דמי
יום רביעי
לחטא ,ולכ עונשו של קי
הסיפה ַ ֲ
דמי הבל ִ ָ האדמה .כלומר ,שתבוא קללתו של )יא-יב( ¦מן ¨ ¨ ¨ £
היה בכ שתהיה האדמה ארורה עבורו יותר קי מהאדמה .וא שכבר התקללה בזמ חטא
ממה שהיתה שיא: אד הראשו ,שנאמר )לעיל ג יז( 'ארורה האדמה
לקחת ¤את § ּד ¥מי ¨ ¦
אחי יה ¨ © ©
צתה ¤את ּ¦פ ¨
אשר ּ¨פ § ¨
¤ׁ £ בעבור ,'מכל מקו מעתה תהא מקוללת עבור
§וגוֹ ' .מחמת כ ,מלבד מה שנתאררה עבור אד בר בזמ חטא אדתקלה ִהיא ְ ָ
מה ֶ ִ ְ ַ ְ ָיתר ִ ַ
ֵ
אצל ,שג
קללה ֶ ְ ְ
מסיָ לָ ָ ְ
הנני ִ
הראשו שיבִ ְ ִ , ענ של האדמה
הראשו ,וכמו שאז היה זה ַ ֲ ָ
ח:
תסֵ ת ֹ ָ
ֹלא ֵ עצמה ,שלא הוציאה עצי שטעמ שווה לפרי
מק ¨נע ¨ ¨
ונד .כלומרֵ ,איְ לְ רת ָלדר ְ ָ )לעיל א ,יא( שי ,ומחמת כ כשחטא אד הראשו
אחד ,ולכ בהכרח תהיה תמיד נע ונד ממקו ֶָ נתקללה האדמה עבורו שתוציא לו דברי
למקו שיג: וגָ ז שפצתה את פיה לבלוע את ארוריַ ְ ,
הערות וציונים
שי .רא" .שיא .א אי לפרש שלשו' מ האדמה' האמורה כא היינו שיהא קי מקולל יותר מהאדמה ,שהרי האדמה
עדיי לא התקללה עתה ]ורק אחר כ נאמר 'לא תוס תת כוחה'[ ,אלא הכוונה שקללתו של קי תבוא מהאדמה ,שתוציא
לו דברי ארורי .רא" .שיב .רא" .שיג .כלומר ,אי לפרש שזו קללה הנמשכת למה שנאמר בתחילת הפסוק ִ'י
באר 'כדי לחפש מקו שתת ל האדמה את כוחה,היה ָ ָ ֶ
חָ ל ,'ומחמת כ'ָ נע ָ ָונד ִ ְ ֶ
תסֵ ת ֹ ָ
האדמה ֹלא ֹ ֵ
תעבד ֶאת ָ ֲ ָ ָ
ֲַ ֹ
שהרי לאחר שראה קי שהתקיימה הקללה במקו אחד בודאי לא הל למקו אחר לנסות לעבוד את האדמה ,שהרי לה'
האר ומלואה ,ולכ פירש רש"י שזו קללה בפני עצמה .רא" .ובגור אריה ובמשכיל לדוד פירשו שבא רש"י למעט שלא
נפרש שיהיה מעתה בטבעו נע ונד ,וכמו שהקללה של האדמה היא קללה שנעשתה בטבע האדמה ,ולכ פירש שזו קללה
התלויה ברצונו ,שמחמת חטאו עליו לגלות ממקו למקו ,ואי לו רשות להשאר במקו אחד.
אונקלוס בראשית ד בראשית סד
מש ּ©בק:
מל ¦ ׁ§
סגּ י חוֹ ¦בי ¦ ּ§
יי¦ © ,
§¨ ﬠו ¦ני¦ −מ ּ§נ˘ׂ« …ו‡ :יד ‰¥ןÁ „ול … £ י‰ו… ¬ ¨ּ‚ ‰ § ̈® Ÿ
יתי יוֹ ¨מא ¥דין
תריכתא ¨ ¦
יד ̈הא ¨ ¨ּ § ¥
ארעא ּו ¦מן ¨ ¨ ¢
קדמ אפי © § ¨
מעל © ּ¥
©¥ ‡˙י ©Àּ ‰י …ום ¥מ ©ﬠל § ּ Æפ´¥ני ‚ּ¸© ¥ר ׁ§˘ ּ¨˙ ¹¦ Ÿ
לאט ¨ ¨
מרא, § ¦ ּ§ ¨ׁ § ¤
אפשר ¥לית
‰יי˙י˙ר §ו ¨ ¦¦ ¹ ‡ס ®¥
ני¨ּ ¤ „‡‰מּ ‰ו ¦מ ּ¨פ− ¤ ¨ « ¨½ ¨ £
§¨¥
וגלי § © §©
מטלטל ¥ ¥
§ואיהי
יש ּ§כ ¦חנּ© ¦ני
ויהי ¨כל §דּ © ׁ§
ארעא ¦ ¥
ּ§ב © § ¨ כלŒמ‡¦ ˆ§ Ÿי−
‰י« ¨ ‰ ‡ר§ ıו ¨ ¨¬ ונ„¨ּ Æב ½¨ ¤ ¨³נע ¨ ¨
ליה § ¨ ואמר ּ ¥
יקטלנּ© ¦ני :טו © © £
¦§ § ¦
יי
לכן )נ"א§ּ :ב ¥כן( ּ¨כל ¨קטוֹ ©ל ּ¨יא,
¨¥
לכןÆי‰ו¥ ¨ ‰ לו § À̈Ÿ ‡מר ´ … י‰ר‚ני :טו ©ו ּי¤ Ÿ © « © § ¦ «¥
¨¦
דרין לש § ¨
בעא § ׁ© ©¦
קין י˜ם בﬠ˙ים ®¨ּ ª ˜ין ׁ¦˘ § ¨ © ¦− ל‰Œר‚ ½© ¦ ּ̈כ ´¥Ÿ
וש ¦ ּוי § ¨
יי יה©ׁ § ,
יתפ ©רע ¦מנּּ ¥
¦ § ּ§
אתא ּ§ב ¦דיל §דּ ¨לא לקין ¨ ¨
§©¦ בל˙י
‡ו˙ §ל ¦ § ּ¦ ¬ ˜ין… ½ Æ י‰ו§ ‰ל ©¸ ¦ ©ו ּ¸¨י˘ׂ ¤ם § ̈³ Ÿ
רש"י
)יג( גדול עוני מנשוא .בתמיה .אתה פרשו' .לכן כל הורג קין' לשון גערה ,כה
טוען עליונים ותחתונים ,ועוני אי אפשר יעשה לו ,כך וכך ענשו ,ולא פירש ענשו:
יום רביעי
לטעון? )ב"ר() :טו( לכן כל הורג קין .זה שבעתים יוקם .איני רוצה להנקם מקין
אחד מן המקראות שקצרו דבריהם ורמזו ולא עכשיו .לסוף שבעה דורות אני נוקם נקמתי
הרג
'לכָ ל ֵר ,וכאילו נאמר ָ ֵולא ֵ ְהדבריֹ ְ מנּ שׂ וֹ א .לא אמר זאת קי )יג( גּ¨ דוֹ ל £עוֹ ¦ני ¦ §
ערה] ,ולהל יבואר מני שזו לשו קי 'ב ְלָ ָ ְ
ִַ תמה ,וכי
בנחת ,כמודה על חטאו ,אלא ִ ְ ִ ָ
שיד
יעה ל,'
'ה ֵ ָ ֶ
גערה[ ,ונרמז בכ כאילו נאמר ֹ כל כ גדול הוא עווני עד שאינ יכול לשאת
ענ.
ר מה הוא ָ ְ ולא ֵ ֵ
ענֹ ְ ,'
וכ יהא ָ ְ 'ָ ְ
ָ אהאותו ולמחול לי .וכ אמר קי לה' ,הרי ַ ָ
ואילו המילי הבאות' ,שבעתי יוק ,'אינ עליניְ ואת טע] נושא וסובל[ את ה ֶ ְ ִ ֵ
המש של המילי' לכ כל הורג קי ,'אלא זהו לטעאפר לְ ִ עני ִאי ֶ ְ ָ חניְ ,וכי ֲ ִ הַ ְ ִ
עני חדש לגבי עונשו של קי ,וכמו שיבואר שטז: ולסלוח עליו? שטו )ב"ר(:
יקם .כלומר ,א על פי שתבוא נקמה בעתים ¨ּ ª
ׁ¦ש § ¨ © ¦ קין .לא המשי הכתוב לפרש הרג © ¦
לכן ּ¨כל ¥ Ÿ )טו( ¨ ¥
עכו ,אלא מיָ ְ ַ
להקִ ַ ִ
רצה ְ ִ ָ ֵ
איני ֶעל קיִ ֵ , אחד ִמ מה יארע למי שיהרוג את קי ,וֶזה ֶ ָ
נקמתי
נקִ ָ ְ ִ
אני ֵ בעה רת מעתה ֲ ִ ְלסָ ְ ִ רמז את המש בריהְ ,ורק ָ ְ
רֶ ֵ ְ ִ
הקראת ֶ ִ ְ ַ ִ ְָ
הערות וציונים
שיד .שהרי א כ לא היה מגדיל את חטאו לומר שהוא גדול מנשוא .רא" ,גור אריה .שטו .כלומר ,מל בשר וד צרי
לנהוג לפי נימוסי וכללי המדינה ,ולכ לפעמי אינו יכול למחול על חטאי מסוימי ,א כיו שאתה שולט בכל העולמות
העליוני והתחתוני ,ואי מי שיעכב בעד ,מדוע לא תמחל על עווני .צידה לדר ,שפתי חכמי .שטז .ספר הזכרו.
סה בראשית ד בראשית
רש"י
ממנו ,שיעמוד למך מבני בניו ויהרגהו .וסוף אשר אמרו העור והפסח לא יבא דוד אל תוך
המקרא שאמר שבעתים יוקם ,והיא נקמת הבל הבית ,המכה את אלו אני אעשנו ראש ושר ,כאן
מקין ,למדנו שתחלת המקרא לשון גערה היא ,קצר דבריו ,ובדברי־הימים )א יא ,ו( פירש 'יהיה
שלא תהא בריה מזיקתו .וכיוצא בו 'ויאמר דוד לראש ולשר' :וישם ה' לקין אות .חקק לו
כל מכה יבוסי ויגע בצנור' )שמואל-ב ה ,ח( ,ולא אות משמו במצחו] .ס"א :דבר אחר ,כל מוצאי
פירש מה יעשה לו ,אבל דבר הכתוב ברמז' ,כל יהרגני הבהמות והחיות ,אבל בני אדם עדיין
מכה יבוסי ויגע בצנור' ויקרב אל השער לא היו שיירא מהם ,רק אביו ואמו ,ומהם לא
ויכבשנו' ,ואת העורים' וגו' ,וגם אותם יכה על היה ירא שיהרגוהו ,אלא אמר' ,עד עכשיו היה
ר' ויע ַ ִיבסי ְ ִ ַ
מה ְ ִ ויד ָל ַ ֵ אמר ָ ִ 'וֶ
רק ַ ֹ עמד מֶ ,לאחר שיוולד דור שביעי לקיֲ ַ ִֶ
ר הכתוב ַמה אמר דוד ולא ֵ ֵ )שמואלב ה ,ח( ְ ֹ ויהרגה.
בניו שיזֵ ְ ַ ַ ְ ,
מני ָ ָ
למ ,שהוא ִ ְ ֵ
ֶֶ
מהרמז ,ש ָל ה ַ ֵ התב ְ ֶ ֶ ר ַ ָ אבל ִ ֵ עה לָ ֲ , שֵ ָ ֶ ְוהראיה לכ ש'לכ כל הורג קי 'הוא דבר בפני
הער
ויקרב ֶאל ַ ַ ַ רַ ְ ִ ְ , ויע ַ ִ יבסי ְ ִ ַ את ה ְ ִ עצמו ,ו'שבעתיי יוק 'הוא דבר נוס ,שהרי ס
יום רביעי
וגוד ְוגַ ְ ' נפִ ָ העוריֵ ְ
נאי ֶ ֶ ואת ַ ִ ְ ִ ויכֶ ְ ,
ְִ ְ ְ ֶ 'בעתי
אמר האמור בסיו פסוק ִ ְ ָ ַ ִ הקרא ֶ ָ ַ
ַ ִ ְָ
והח ֹלאהער ְ ַ ִ ֵ ַ אמרֵ ִ ָ אר ָ ְ יהַ ,על ֲ ֶ אתֶ ַ ָ מי,
הבל ִ ַ ִ נקמת ֶ ֶ י ,'כפי שהתבאר ִהיא ִ ְ ַ ָֻ
הית ,על כ אמר דוד דוד ֶאל ִ ָ ַ ָיבא ָ ִ הקרא 'לכ כל חת ַ ִ ְ ָ לדנ מכֶ האמור ב ְ ִ ַ ְִָ
ור ,ואמנ אעֹ ראָ ְ אני ֶ ֱ ֶ הה ֶאת ֵאִ ֲ שַ ַ ֶ הורג קי 'אינו עונש לקי ,שההורגו יקבל על כ
ר בדברי־המי) א יא ,ו( ֵ ֵ בריוִ ָ ַ ֵ ְ ִ ְ , קר ְ ָ ָ ָאֵ ִ ערה ִהיאֶ ,קוד שכר שיח ,אלא אדרבהְ ,לָ ָ ְ
לר:לראָ ְ יהיה ְ ֹ זאת ,שאמר דוד שאותו אדֶ ְ ִ מיקת.
רה ַ ִ ָ
הא ְ ִ ָ שיעברו שבעה דורות ֹלא ְ ֵ
ממ חקק ל ה' את ִ ְ לקין אוֹ תַ ָ . שׂ ם ה' § © ¦ ©ויּ¨ ¤ ְומה שהתבאר לעיל ש'לכ כל הורג קי 'זו 'לשו
מצאי
אחרָ ,ל ֹ ְ ִ בר ַ ֵ מצח] ס"אָ ָ : של ה' שיט ְ ִ ְ קצרה' ,כי לא התבאר מה ייעשה לו ,מצאנו
אד ני ָ ָ אבל ְ ֵ והחתָ ֲ , ההמת ְ ַ ַ יהרגני ,היינו ַ ְ ֵ ַַ ְ ִֵ וד ַַ ההא צא אצל דוד המלֶ ֹ ַ
'ואמר ָ ִ ַ ֵ
מה שמא יהרגוהו, ירא ֵ ֶ עדיֹ לא ָהי בעולָ ִ ֶ ֲַ ִ ואתהסחיֶ ְ
ואת ַ ִ ְ ִ ר ְ ֶ
ויע ַ ִ
יבסי ְ ִ ַ
מה ְ ֻ ִָל ַ ֵ
יראהיה ָ ֵ מהֹ לא ָ ָ וא היו בעולֶ ֵ , אביו ְ ִַרק ָ ִ פח
ער ִ ֵ ַיאמרֵ ִ וד ַעל ְֵ ֹ נפִ ָ נאי ֶ ֶ
העוריֵ ֻ ְ
ַ ִ ְִ
היה
עכיו ָ ָ אמר קיַ ,עד ַ ְ ָ אא כַ ָ הרגהָ ֶ . ֶ ַַ ְ הית' ,והנה בתחילת הפסוק נאמר ֹלא ָיבא ֶאל ַ ָ ִ
הערות וציונים
שיז .א למ עצמו היה דור שישי לקי .שיח .שהרי כיו שתחילת הפסוק זהו מקרא קצר ,היה נית לפרש שזהו רמז
לטובה ,שכל מי שינקו את נקמתו של הבל ויהרוג את קי יקבל שכר ,ולכ הוצר רש"י להוכיח מסיו הפסוק ,שש
התבאר שרצו ה' היה שיבוא העונש על קי רק לאחר שבע דורות ,שתחילת הפסוק הוא לשו גערה ,שמי שיהרוג את
ויקירא' .רא".
רא ְ ַ ִ ָ
מא ַ ָ
אתא ִמָ ְ
דקיָ ָ
אי ְ ַ ִ קי קוד לכ ,ייענש .רא" .שיט .וכ הוא בתרגו יונתַ ָ ְ ,
'ור ה' ַעל ַ ֵ
ויש אומרי שזו אות יו"ד ,מלשו' יחיה' ,ויש אומרי שזו אות ה"א ,לרמז על כל 'הורג' קי .מהרש"ל ,שפתי חכמי.
ומהרש"ל פירש באופ נוס ,שהכוונה לאות משמו של קי ,והיא אות תי"ו הנמצאת בדברי חוה שאמרה )לעיל ד א( ָ ִ ִ
'קניתי
ִאיֶ את ה''.
אונקלוס בראשית ד בראשית סו
ּ¨כל ¨ּ ¥
יתיה § ¦ § ©
למקטל ‡ו :טז ©וּ ¥י¬ ¦ ˜−© ‡ˆ¥ין
לŒמ… « ˆ§ Ÿ
˙˙‡Œו ּ¨כ « ‰כ …ו … − Ÿ © ּ
נפק © ¦
קין יה :טז ּו § ©יש ּ§כ ¦חנּּ ¥
§דּ © ׁ§
יי¥ ¦ ,
ויתיב קדם § ¨ ¦מן ¨ ¢ ‡רŒıנו„
˘ב ּ§ב … − ¤ « ¤ י‰ו© ‰וּ ¥י¬ ׁ¤
פני § ̈® Ÿ ¦מ ּ¦ל § ´¥
ארעא גּ¨ ¥לי ּו § © § ©
מטלטל, ּ§ב © § ¨ ˜יןŒ˙‡¤ Æ ˙Œﬠ„ן :יז ©וּ ¥י„© ³ע ©¸ ¦ ˜„מ ¤ «¥¦§ ©
£עלוֹ ¦הי עבידאהות ¨ ¦ £ ©דּ ¨ £
תא )נ"א: גנּ ¨
קדמין ּ§ב ¦ §
מל © § ¦
¦ ּ§ ‡˙Œחנו
ו˙´ ¤ל„ … ® £ ¤ ו˙ ©‰ר © ּ¥ ¦‡ ׁ§˘ ּ½˙ …ו © ּ©−
וילידת ¨ית £חנוֹ יאת ¦ © ¥ ועדּ ©
§©¦ את ּ ¥
תיה ¦ ּ§ ¨ית ©¦
קין ¦ ©
וידע יז § ¤¥
דעדן: גנּ ¨תא(
ּ§כ ¦ §
רש"י
פחדתי על כל החיות ,כמו שכתוב )לקמן ט ,ב( בהכנעה כגונב דעת העליונה :בארץ נוד.
ומוראכם וגו' ,ועכשיו בשביל עון זה לא ייראו בארץ שכל הגולים נדים שם :קדמת עדן .שם
ממני החיות ויהרגוני'; מיד 'וישם ה' לקין אות' גלה אביו כשגורש מגן עדן ,שנאמר 'וישכן מקדם
-החזיר מוראו על הכל[) :טז( ויצא קין .יצא לגן עדן' וגו' 'לשמור את' שמירת 'דרך' מבוא
יום רביעי
הלי כל אלו ל ַ ִ ארָ ֶ הכוונה שגלה ְ ֶ ֶ תב )לקמהחתְ ,מָ ֶ חתי מוטל ַעל ָל ַ ַ
ְַָ ִ
נדי ָ גולי לש, שנגזרה עליה גלותִ ָ , חת
יהיה ַעל ָל ַ ַ 'מראכְ וגֶ ְ ִ ְ '
וחכֶ ְ ִ ֲֶַ ט ,ב(
ו'אר נוד' היינו אר הראויה ומוכנה לנוד יירא
ביל ָעֶ זה ֹלא ִ ְועכיו ִ ְ ִ
האר 'שכָ ְ ַ ְ , ָ ֶָ
בה שכג: מד שמע ה' את בקשתו, ויהרגניָ ִ ,
החתִ ְ ַ ַ ְ ,מי ַ ַ
ִ ִֶ
עדן .כלומר ,בצד מזרח של עד ,והיינו קדמת ¤ ¥
¦ § © הל[:
מראַ על ַ ֹ לקי את' ,ש ֶ ֱ ִ
החזיר ָ 'ו ה' ְ ַ ִ
ַָ ֶ
אביו ,אד הראשו, לה ָ ִ לאותה אר ש ָָ ָ קין .באמת לא קיבל קי את דברי ה' )טז( ©ויּ¥ ¥צא © ¦
האד
'ויגרֶ את ָ ָ ָ עדַ ֱ ֶ ֶ ,
אמר ַ ְ ָ ֶ מֶ ֵ רַ ִ
ְֶ ַ יצא כביכולולא נת דעתו עליה שכא ,אָ ָ
להטואת ַ ַ הרביֵ ְ
עדֶ את ַ ְ ֻ ִ לגֶ ֵ
מדַ ְ וֶ ֶ ִ
ַַ ְ ֵ העלינה ,כאילו אי ה'
עת ָ ֶ ְ ָ
גנב ַ ַ
הכנעהֵ ְ ,
ְ ַ ְָָ
החי,'
רֵ עִ ַ ַ למר ֶאת ֶ ֶ התהכת ִ ְ ֹ
החרב ַ ִ ְ ַ ֶ ֶ
ַ ֶֶ יודע את מחשבותיו ,ורואה רק את מעשיו
למר עדְ וגְ ִ '
לגֶ ֵ מדַ ְ
וֶ ֶ ִ
וביאור הלשוֵ ְ ַ ַ שמהל בהכנעה שכב:
רְ מבא מירת ֶ ֶ היינו שהעמיד שֶ את ְ ִ ַ ארץ נוֹ ד .אי זה ש של אר ,אלא ּ§ב ¤ ¤
הערות וציונים
שכ .א שפסוק זה נאמר לנח ולבניו לאחר שיצאו מהתיבה ,יש לומר שהיה פחד זה כבר קוד לכ ,וכפי שכתב הרד"ק
המי
הְ בעִ ַ ָ ַ
דגת ַ ָ
וכבה ְרדַ ְ ִ
הארָ ֻ ְ ִ ְ ש שברכה זו היא מעי הברכה שנאמרה לאד הראשו) א כח( ִ ְ
'מלאֶ את ָ ָ ֶ
האר .'שכא .רא" ,על פי לשו המדרש 'הפשיל דבריו לאחוריו ויצא ,כגונב דעת העליונה' ,ופירש הרמת ַעל ָ ָ ֶ
חה ָ ֹ ֶ ֶ
בכל ַ ָ
ְָ
בע יוס ש שהשלי את הדברי אחר גוו ויצא .שכב .והראיה לכ היא מכ שלא נאמר 'ויק 'או 'ויל ,'אלא לשו
'ויצא' ,שהיא שייכת רק על יציאה ממקו מסוי ,ולא שיי לומר כ על יציאה מלפני ה' שמלא כל האר כבודו והוא
נמצא בכל מקו ,אלא ודאי היתה מחשבתו של קי שיוכל לצאת מלפני ה' כי סבר שאי ה' יודע את מחשבותיו ודעתו.
רא" ,ספר הזכרו וגור אריה .שכג .רא".
סז בראשית ד בראשית אונקלוס
‰ﬠיר˘ם ¨ ½¦ ˜ר‡´¥ׁ Æ וי‰י´ּ Æב¤Ÿנ¦½ ‰ﬠיר ©ו ¦ּי § ¨ © «§ ¦ קרתא ּו § ¨
קרא והוה ּ¨ב ¥ני © § ּ¨
© ¨£
קרתא ּ§כ ׁש ּום ּ§בּ ¥
ריה מה §דּ © § ּ¨
ׁ §ש © ּ
חנו :יח ©ו ¦ּי ּ¨ו ³¥ל„ ©ל« … £
חנוÆ §ּ −ב ¬ …נו … « £ ּ§כ ׁ˘¥ם ואתיליד © £
לחנוֹ £חנוֹ :יח § ¦ § § ¥
י‡ל
‡˙Œמ «ח ּו¨ ®¥
יל„ § ¤ ﬠיר„ ¨ © − ‡˙Œﬠיר„ §ו ¦ ¨¾
½¨ ¦ ¤ ועירד אוֹ ¥ליד עירד § ¦ ¨ ̈ית ¦ ¨
מח ּ¨י ¥
יאל יאל ּו § ¦ מחו ¨ ¥
̈ית § ּ
‡˙Œמ ´˙ ּו ׁ¨˘ ½‡¥ל
יל„§ ¤ Æ י‡ל ¨ © ּו §מ ¦ח ּ¨י ¥À ש ¥אל
מתו ׁ¨
§ ּ ¨ית אוֹ ¥ליד
למ:¤ « ¨ Œ˙‡¤ יל„ ¨ ©¬ −ּו §מ «˙ ּו ׁ¨˘ ‡¥ל ש ¥אל אוֹ ¥ליד ¨ית ¨ ¤
למ: ּו §מת ּו ׁ¨
רש"י
הגן )ראה לעיל ג ,ד( ,שיש ללמוד שהיה אדם שם .תחתיו ,והבריות אומרות 'סורו מעליו ,זהו
ומצינו רוח מזרחית קולטת בכל מקום את שהרג את אחיו') :יז( ויהי קין בונה עיר,
הרוצחים ,שנאמר )דברים ד ,מא( אז יבדיל משה ויקרא שם העיר לזכר בנו חנוך:
וגו' מזרחה שמש .דבר אחר ,בארץ נוד ) -יח( ועירד ילד .יש מקום שהוא אומר בזכר
כל מקום שהיה הולך היתה הארץ מזדעזעת 'הוליד' ,ויש מקום שהוא אומר 'ילד',
יום רביעי
האר
היתה ָ ָ ֶ
הל בו ָ ְ ָ היה קיֵ ה) ראה לעיל ג ,כד( על ידי הכרובי שהיו ש ,ש ָל ָמקָ ָ ֶ ַָ
מעליו,
אמרת סרָ ָ ֵ והרת ְחיוִ ְ ַ ְ , אד ,ָ בצד מזרחַ ַ ְ ַ ְ ִ ,
מזעזעת ַ ְ ָ היה ָ ָ
ללמד מכָ ָ ֶ
ְ ִ
ֵֶ
אחיו שכו:
הרג ֶאת ָ ִֶזהַ ָ ֶ ולכ העמיד ה' את המלאכי השומרי באותו
ויהי .אי הכוונה שחנו שהוזכר באחרונה )יז( © § ¦ צד שכד ,וא קי גלה לאותו מקו שממזרח
קי ,שהוזכר הוא שבנה את העיר שכז ,אלא ַ ִ קלטת
מזרחית ]צד מזרח[ ֶ ֶ רח ִ ְ ָ ִ
מצינ ש ַ
לעדִ ָ .
וקרא את
נה ִעירָ ְ ִ ַ ,
בתחילת הפסוק ,הוא שהיה ֹ ֶ אמר לגבי ערי הרצחיַ ֱ ֶ ֶ ,
כל ָמקֶ את ָ ְ ִ ְָ
'חנ:'
לזכר ְנ שכחֲ ,
העיר ְ ֵ ֶ
ִֵ ָ יביל
'אז ַ ְ ִ
מקלט לרוצחי בשגגה )דברי ד ,מא( ָ
ילד .כאשר מייחסי ב לאביוֵ ,י ועירד ¨ ©
)יח( § ¦ ¨ מזרחה
הרָ ְ ְ ִ
עבר ַ ַ ְ ֵעריֶ ֵ ְ מה ְוגֹ ָ '
לִ ָ ֶֹ
'הליד' ,כמוִ כר לשו
אמר ַ ָ ָָמקֶ הא ֵ אחר פירוש אחר לכ שישב קי בר ַ ֵ
מָ ָ .'
ֶָ
יצחק' )בראשית כה ,יט(ֵ ְ ,וי
הליד ֶאת ִ ְ ָ
'אברהִ
ַ ְָ ָ 'אר נד' ,שאי זה ש של מקו מסוי ,אלא ְ ֶֶ
'ילד' ,כמו בפסוק זהָ ִ ְ ,
'ועירד אמר ָ ַ
ָמקֶ הא ֵ כינוי לאדמה המתנדנדת ומזדעזעת שכה ,ללמד
הערות וציונים
שכד .שפתי חכמי .שכה .רא" .שכו .ולפי ביאור זה ,שאי הכוונה לאר מסוימת ,אלא אדרבה ,שהיה במקומות שוני וכול
התנדנדו והזדעזעו תחתיו ,מה שנאמר 'קדמת עד 'היינו שכל נסיעותיו היו לצד מזרח .רא" .שכז .רא" ,שהרי א כ אי מתאי
לכתוב על כ שקרא את העיר 'כש בנו חנו ,'שהרי חנו עצמו היה הבונה ,אלא ודאי קי הוא הבונה וקראה כש בנו ,חנו.
שכח .בא לומר בזה שלא יקשה בעיני מדוע לא קרא קי לעיר שבנה על ש עצמו ,קי ,וביאר שקראה לזכר בנו ,וכמו שמצאנו
במקומות נוספי בבני אד שבנו עיר וקראוה לזכר בניה .רא" .ובגור אריה ביאר שהיה מקו לטעות ולומר שנקרא ש העיר
בשלשה מילי אלו' ,כש בנו חנו ,'ולכ פירש רש"י שנקראה רק 'חנו ,'ו'כש בנו' היינו הסבר לכ שעשה זאת קי לזכר בנו.
אונקלוס בראשית ד בראשית סח
ּ ¥
ליה חמישי יט ּו § ¥
נסיב למ´˙¥ּ ˘§ׁ י ¨נ ׁ¦®
˘ים חמישי יט ©ו¦ ּי« ּ©˜ ¬ …
חŒלו ¤ −¤
§ ׁ¦
נשין רתיןּ©ת § ּ¥ ¤¤
למ
רש"י
שהלידה משמשת שתי לשונות ,לידת האשה ,שקיים הקדוש־ברוך־הוא הבטחתו שאמר
ניישטר"א בלעז ,וזריעת תולדות האיש' ,שבעתים יוקם קין' )לקמן פסוק כד( ,עמד למך
איניינדרי"ר בלעז .כשהוא אומר 'הוליד' ,לאחר שהוליד בנים ונעשה דור שביעי והרג
בלשון הפעיל ,מדבר בלידת האשה ,פלוני את קין .זהו שאמר 'כי איש הרגתי לפצעי'
הוליד את אשתו בן או בת; כשהוא אומר וגו' )פסוק כג( :שתי נשים .כך היה דרכן
של דור המבול ,אחת לפריה ורביה ואחת 'ילד' ,מדבר בזריעת האיש:
חמישי )יט( ויקח לו למך .לא היה לו לתשמיש .זו שהיא לתשמיש משקה כוס
לפרש כל זה ,אלא ללמדנו מסוף הענין של עקרין כדי שתעקר ,ומקשטה ככלה
ללדנ
אא בא ְ ַ ְ ֵ רק מי היו תולדותיה שלאָ ֶ , ה'ידה'
מחיאל' ,וזהו כיוֶ פעלת ַ ֵ ָ ילד ֶאת ְ ָ ֵ ַָ
הד־ ָ ַ
העני של נשות למֵ ִ ֶ ִמָ ְ ִ ָ האה ניישטר"א לידת ָ ִ ָ
י ְלנתַ ֵ ,מת ב ְ ֵ
ְ ֶֶַ
אמר
הבטחת להעניש את קיַ ָ ֶ , ָר־הא ַ ְ ָ ָ לעז,
האי איניינדרי"ר ְ ַ ַ לדת ָ ִ
זריעת ְלעזַ ִ ְ ,
ְ ַַ
קי) 'לקמ פסוק כד( ,והיינו לאחר יִ ָ 'בעתיַ ֻ
ִ ְִַָ הפעיל,
לִ ְ ִ
'הליד'ְ ִ ,
אמר לגבי הזכר ִ הא ֵ וְ ֶ
למ ,שהיה דור שישי עמד ֶ ֶ
שבעה דורות ,ואכַ ָ לני
האה ,כאומר ְ ִ לידת ָ ִ ָמדר ִגרימתו ל ֵ ַ ְֵַ
ונעה ]נולד ניָ ֲ ַ ְ הליד למִ ָ לאחר ֶ ִ לקיַ ַ ְ , א] גר לאשתו ללדת[ ֵ אַ ת, הליד ֶאת ִ ְ
ִ
קיֶ ,זהוהרג ֶאת ַ ִביעי לקי שלבַ ָ ְ ,
בעול [ר ְ ִ ִ וכמו שיאמר האד ראוב האכיל את שמעו ,א
יום חמישי
לפצעי' ְוג) 'פסוק כג(, הרגי ְ ִ ְ ִ
'י ִאיִ ְ ַ ָ אמר ִ
ֶַָ ששמעו הוא האוכל בפועל שכט ,והכוונה בזה
וכמו שיבואר ש שהכוונה להריגת קי: לפעולת הלידה של האשה שנגרמה על ידי האיש.
הל,רֶ ל בני ר ַ ַ היה ַ ְ ָנשיםָ ָ ָ . ׁ§ש ּ¥תי ¨ ׁ¦ זריעת
מדר רק ִפעלת ְ ִ ַ 'ילד'ֵ ַ ְ ,
אמר ָ ַ כהא ֵ וְ ֶ
ואחת
רבהַ ַ ְ ,
לפרה ְ ִ ָ
אחת ִ ְ ִ ָלקחת שתי נשי ,ה ַ ַ האי ,ללא יחס ללידת האשה ,ולכ מתאימה בזה ִָ
מקה אותה לתמיֶ ְ ַ
היא ְ ַ ְ ִ לתמי שלג .זִ ֶ ְַ ְ ִ של
לשו' ילד' ,שהיא פעולה של האיש לבדו :
עקרי סממני הגורמי לה בעלה ס ֶל ֲ ָ ִ לפר
היה לֵ ָ ְ ויּ ּ©קח לוֹ ¤ ¤
למֹ .לא ָ ָ חמישי )יט( © ¦
עקר ולא יכחיש יופיה מחמת די ֶ ֵ ָ ֵ שלא תלדֵ ְ , ָל ֶזה ,מי היו נשיו של למ ,וכמו שלא פירש
כה
מקט בעלה תמיד ְ ַ ָ העיבור והלידהָ ְ ַ ְ , בשאר בני הדורות מי היו נשותיה ,אלא נכתב
הערות וציונים
שכט .רא" .של .רא" .שלא .רא" .ובמשכיל לדוד פירש שהדיוק הוא מכ שנאמר 'ויקח לו למ ,'והרי היה נית
לכתוב רק 'ויקח לו' ,ולכ פירש שדוקא בלמ הוצר הכתוב לפרש את עני לקיחת הנשי ,ללמד שקיי ה' את גזירתו
בקי .שלב .כי אי הכוונה שב הדור השביעי הוא שיהרוג את קי ,אלא לאחר שיהיו בעול שבעה דורות מקי יבוא
עליו העונש .שלג .ומדוייק כ מכ שלא נאמר 'ויקח לו למ נשי ,'אלא 'שתי נשי ,'ללמד שלקח אות יחד כזוג ,וכפי
שהיתה דרכ של אנשי דור המבול לקחת שתי נשי יחד ,ואי אחת בלא חברתה .גור אריה.
סט בראשית ד בראשית אונקלוס
שּׁני˙
˘ם ©− ¦ ¥ ‰ ﬠ„§ ‰ו ׁ¬¥
‡‰ח˙½¨ ¨ Æ˘ם ¨ « © © ׁ³¥ עדה § ׁ
וש ּום חדא ¨ ¨
ׁש ּום ¨ £
וילידת ¨ ¨
עדה צלה :כ ¦ © ¥
נייתא ¦ ּ¨
ּ¦ת § ¨ ¥
‡˙Œיבל ´ּ ‰ו‡ ﬠ„®¨ ¨ ¤ ‰ ˆל :‰כ © ּ¥
ו˙¬ ¤ל„ ¨ ¨ − ¦ ּ¨ « הוה © ּ§
רבהוֹ ן יבל ה ּוא ¨ £
̈ית ¨ ¨
˜נ:‰
‡‰ל ּו ¦מ § « ¤ ˘ב ¤ Ÿ − ‡בי י¬¥ׁ Ÿ‰י¾¦ £ ‰ ¨ ½¨ מרי § ¦
בעיר: מש ּ§כ ¦נין ּו ¨ ¥
יתבי © ׁ§
§דּ ¨ § ¥
רש"י
ומאכילה מעדנים ,וחברתה נזופה ואבלה 'סורה' )כגון לקמן מט ,י( :צלה .היא של תשמיש,
כאלמנה .וזהו שפירש איוב )איוב כד ,כא( 'רועה על שם שיושבת תמיד בצלו .דברי־אגדה הם
עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב' ,כמו בבראשית־רבה) :כ( אבי יושב אהל
שמפורש באגדת חלק )ליתא לפנינו ,וראה ב"ר כג,ב( :ומקנה .הוא היה הראשון לרועי בהמות
עדה .היא של פריה ורביה ,על שם שמגונה במדברות ויושב באהלים חודש כאן וחודש כאן
עליו ומוסרת מאצלו; 'עדה' תרגום של בשביל מרעה צאנו ,וכשכלה המרעה במקום זה
מיַ ,על ֵ וחבר העומדת לפריה ורביה¦ ,צלּ¨ הִ .היא היתה האשה ֶל ַ ְ ִ מעדיָ ְ ֶ ֲ ַ .
מאכילִ ַ ֲ ַ
ֲִַ ָ
צ של הבעל ָ ָ ַ ֵ ְ ִ ,
ברי־אדה שלד מיד ְ ִ
בת ָ ִ
אלמנה] ,ולהלֶ ֶ ֶ ואבלה ְ ַ ְ ָ ָ
נזפה ַ ֲ ֵ ָ
יושבת כשהיא ְ ָ
בראית־רה:
ֵהָ ַ ִ ֵ ְ ִ ריבואר עני זה לגבי נשיו של למֶ ְ .[וזהֵ ֵ ֶ
מקנה .לשו' אבי' אי אהל ּו ¦ § ¤
ישב ¤ Ÿאבי ¥ׁ Ÿ
ואלמנה ֹלא )כ( ¦ £
תלד ְ ַ ְ ָ ָ
עקרה ֹלא ֵ ֵ
'רעה ֲ ָ ִָאב )איוב כד ,כא( ֹ ֶ
ייטיב' ,כלומר ,אותה שהיא 'עקרה ולא תלד' ,בעלה הכוונה כפשוטה שכל רועי הבהמות היו מזרעו, ְֵ ִ
שהרי בני אד רבי עוסקי ברעיית בהמות א רעה אותה ודואג לטובתה ,ואילו אותה שהיא ֶ
יום חמישי
שאינ מזרעו של יבל שלה ,אלא זו לשו מושאלת 'אלמנה' ,והיא העומדת לפריה ורביה ,אי בעלה
המת
לרעי ְ ֵ
הראֵ ְ היה ָ ִ
לכ שהא ָ ָ פר
מיטיב לה ,אלא היא נזופה כאלמנהְ ,כמָ ְ ֶ
דרת שלו ,ו'אב' הוא כמו 'ראשו 'שלז .מחמת
ְִַָ חלק )ליתא לפנינו ,וראה ב"ר כג ,ב(:אדת פרק ֵ ֶ
ְ ַ ַָ
יב
שהוא רועה אי לו בית קבוע אלא ֵ רבהָ ֻ ְ ,
מכה רה ְ ִ ָ
עדהִ .היא היתה האשה ֶל ְ ִ ָ ¨¨
א שלח
ָ וחד
חדָ אֶ ְ ֶ אהלי,
ֳָָ ִ מאצל,מסרת ֵ ֶ ְ
ֶֶ עליו,
גה ָ ָ
'עדה' ַעל ֵָ ֻ ְ ֶ
מקֶ זה
הרעה ְ ָ
כלה ַ ִ ְ ֶ
מרעה ֹצאנֶ ָ ֶ ְ ,
ביל ִ ְ ֶ
ִ ְ ִ 'סרה' )כגו לקמ מט ,י(: רֶ ל ָ 'עדה' זהו ַ ְ
ָָ
הערות וציונים
שלד .ואמנ לא התקיימה מחשבתו של למ ,אלא ג צלה ילדה את תובל קי ואת נעמה ,ולכ נאמר בה לשו' ג היא',
לומר שא שהשקה אותה כוס של עקרי לא הועיל הדבר ,וילדה .רא" ,גור אריה .ובדברי דוד הוסי שמחמת כ נאמר
'ואחות תובל קי נעמה' ,ללמד שנס זה שילדה צילה לא היה עבור תובל קי ,שהיה רשע ,אלא עבור נעמה שהיתה אשת
נח ,והיתה צדקת .שלה .גור אריה .שלו .כי א שהבל היה רועה צא ,לא היה רועה במדברות ,ויבל היה הראשו
שרעה את הבהמות במדבריות ,שזהו דבר המצרי אומנות גדולה ומיוחדת יותר .רא" .אמנ בלבוש האורה תמה על דבריו,
שהרי בזמ קי והבל לא היה ישוב בעול כלל ,שרק ה היו בעול ,ובהכרח שרעה הבל את מקנהו במדבר ,וכתב שמחמת
קושיא זו ]שנמצא שיבל לא היה הראשו לרעייה במדבר[ הביא רש"י בהמש ג מדרש אגדה שפירש את הדברי באופ
אחר .שלז .רא" ,גור אריה .שלח .כיו שנאמר לשו' יושב' ,ובפחות מחודש אי זו קרויה 'ישיבה' .גור אריה.
אונקלוס בראשית ד בראשית ע
יו ¨בל,
אחו ¦הי ּ
§וש ּום ּ £
ׁ כא
‡בי
‰י¾¦ £ ‰ בל ´ּ ‰ו‡ ¨ ½¨ ‡חיו י ּו ¨®
˘ם ¨ ¦ − כא §ו ׁ¬¥
רבהוֹ ן §דּ ¨כל
הוה © ּ§
הוא ¨ £
ּ
©על ממנּ© ן(
¦דּ § © )נ"א: §דּ ¨ ©
מנן
ˆל‰ ּ¨כל¬¥Ÿ˙ּ Œפ˘ׂ ּ¦כ ּנ …ו−ר §וע ּו ¨ «‚ב :כב §ו ¦ ּ¨´
ידעי § ¨
זמר נבלא ¨ § ¥
ּפוֹ ם ¦ § ¨ ˜ין
יל¨„ּ ˙´ּ Œ˙‡¤ Ɖו ©בל ½© ¦ ‚ם‰Œו‡ ¨ « §
© ¦À
ואב ּו ¨בא :כב § ¦ ּ¨
וצלה ּ¦כנּ¨ ¨רא § © ּ
ברזל
˘˙ ּו © § ®¤ לŒחר ׁ˘ §נ −ח¤ׁ Ÿ ¥¾ ט ׁ˘ ּ¨כ ¬¥Ÿ
§© ¥
ילידת ¦היא ©אף
נחשא ּו © § § ¨
ברזלא, עבידת § ¨ ׁ¨
ידעי ¦ ¦ ©
רבהוֹ ן §דּ ¨כל ¨ § ¥
הוה( © ּ§
)הוא ¨ £
ּ ̈ית ּת ּו ©בל © ¦
קין
רש"י
הולך ותוקע אהלו במקום אחר .ומדרש אגדה ,אומנותו של קין' .תובל' לשון 'תבלין' ,תיבל והתקין
בונה בתים לעבודה־זרה ,כמה דאת אמר סמל אומנותו של קין לעשות כלי זיין לרוצחים :לוטש
הקנאה המקנה )יחזקאל ח ,ג(; וכן אחיו תופש כנור כל חרש נחשת וברזל .מחדד אומנות
ועוגב לזמר לעבודה־זרה) :כב( תובל קין .תובל נחושת וברזל .כמו ילטוש עיניו לי )איוב טז ,ט(.
הבל ללא כלי זיי שמ ,ואילו תובל קי שיפר את אדה,
מדרָ ָ ַ
אחרַ ְ ִ .
מקֵ ַ
אהלָ ְ
ותקע ָ ֳ
הלַ ֵ ְ
ֵ
לרצחי ,שיוכלו
לי ַ ִזיִ ְ ְ לעת ְ ֵ מלאכתוֲ ַ , שלשו' מקנה' רומזת על עבודה זרה ,שהיה
להרוג בקלות: אמר אֵ ֹ
מה ְ ַ ְ לעבדה־זרהָ ְ ,
יָ ָ ָ ֲ ַ נה ָ ִ
ֶ
ברזל' .לוטש' הוא נחשת ּו © § ¤
חרש § ¤ׁ Ÿ
טש ּ¨כל ׁ ¥ Ÿ ׁ ¥ וכמו שנאמר לגבי הפסל שהוצב בבית המקדש
יום חמישי
ברזל, אנת ְ ֹ ֶ
נחת ַ ְ ֶ מחד ֻ ָ
לשו חידוד ,שהיה ְ ַ ֵ הקנה' )יחזקאל ח ג( ,כלומר ,סמל הנאה ַ ַ ְ ֶ
'סמל ַ ִ ְ ָ
ֵֶ
עיניו ִלי' )איוב טז ,ט( .והנה לשו 'ילטָ ֵ ְמֹ ְ ִ העבודה זרה שהוצב בבית המקדש כדי 'להקניא'
'חורש' יכולה להתפרש בשתי דרכי ,או ככינוי ולהכעיס כביכול את ה' ,וא לשו' מקנה'
לחפ שעושה בו האומ את מלאכתו, ללי או ַ ֵ ֶ
ְַ ִ האמורה כא היא עבודה זרה ,שהיה עושה לה
'חר ,'בסגו"ל ,והטע מוטע ואז היא מנוקדת ֶ וכ יש לפרש לפי מדרש זה אהלי ובתי שלטֵ ְ .
ל'אכל' ,שהוא
ֶ בתחילת המילה ,מלעיל ]בדומה אחיו יובל ,שהיה )פסוק כא( את הפסוק העוסק ב ָ ִ
כינוי למאכל עצמו ,והדגש בתחילת המילה, לעבדה־זרה:
לזר ַ ֲ ָ ָ ָ ועגב' ,היינו ְ ַ ֵ'פִ ר ְ ָ ֵ
מלעיל[ ,או כתיאור של הפעולה שנעשית בכלי, בל מתבל ומשביח את קיןֵ . )כב( ּת ּו ©בל © ¦
'חר ,'בציר"י ,והטע מוטע ואז היא מנוקדת ֵ בלי,
'בל' הוא מ ְִ ְ ַ קי .כי ַ אנתֶ ל ַ ִ ָֻ
ל'אכל' ,שהוא כינוי
ֵ בסו המילה ,מלרע ]בדומה והתקי' נת תבלי,'
ל ְ ִ ְ ִוכוונת הפסוק שהוא ִ ֵ
לאד העושה את פעולת האכילה ,והדגש בסו קי שרצח את אנתֶ ל ַ ִ שיפר ושכלל את ֻ ָ
הערות וציונים
שמ .רא". שלט .רא".
עא בראשית ד בראשית אונקלוס
נﬠמ:‰
© «« ¨ £ בל¦ ˜Œין
ּ «˙ ּו © ©− ו‡חו˙
©… ¬ £ קין © ¨ £
נעמה: ואחתיה §דּ ת ּו ©בל © ¦
©ּ ¥ ¨£
¤¤
למ שישי כג © © £
ואמר
למ§ ל ¨נ ׁ˘¨Àיו ¨ ¨³
ﬠ„‰ שישי כג ©ו ּ¸י¤ Ÿ
‡מר ¤ ¤¹ § ¦ ּ¨
וצלה ¨¨
עדה לנשוֹ ¦הי,
¦§ ׁ
למ
˘י ½¤ ¤ ˜ו ½¦לי §נ ׁ´¥ מ ©ﬠן … ˆל´© ˘§ׁ Ɖ§ו ¦ ּ¨ נשי ¤ ¤
למ קלי¥ׁ § ,
מעא ¨ ¦
ׁ§ש © ¨
רש"י
'חורש' אינו לשון ּ ֹֽפ ַעל ,אלא לשון ּ'פוֹ ֵֽעל' ,שהרי מושכו ,וראה את קין ונדמה לו כחיה ,ואמר
נקוד קמץ קטן וטעמו למטה ,כלומר ,מחדד לאביו למשוך בקשת והרגו .וכיון שידע שהוא
ומצחצח כל כלי אומנות נחשת וברזל :נעמה .קין זקנו הכה כף אל כף וספק את בנו ביניהם
והרגו .והיו נשיו פורשות ממנו ,והוא מפייסן היא אשתו של נח ,בבראשית רבה )כג ,ג(:
שישי )כג( שמען קולי .שהיו פורשות 'שמען קולי' ,להשמע לי )לתשמיש(' ,וכי איש'
ממנו מתשמיש ,לפי שהרג את קין ואת אשר 'הרגתי ,לפצעי' הוא נהרג? וכי אני
תובל־קין בנו .שהיה למך סומא ותובל־קין פצעתיו מזיד שיהא הפצע קרוי על שמי?
ונדמה
קי מרחוק ְ ִ ְ ֶ וראה תובל קיֶ את ַ ִ למקוָ ָ ְ , 'חר 'האמורה כאֵ אינ המילה ,מלרע[ שמא ,ותיבת ֵ
ת,
למֶ ֶ ַ לאביו ,למְ ִ , ואמר ְ ָ ִחהַ ָ ְ ,
לָ ַ ְ 'על' ,שהדגש במילה הוא בתחילתה ,וזהו ְלַ ֹ ֽ
דע למ וכיוַ ָ ֶ
והרג לקיָ ֵ ְ .
ועשה למ כדבריו ַ ֲ ָ הרי ָנקד'על'ֵ ֲ ֶ ,
אא ְלֵֽ כינוי לחפ עצמוָ ֶ ,
הה ֶַ אל ַ דר זקנָ ִ ,קיֵ ְ
ֶההרוג הא ַ ִ למה ,מלרע ,שזהו וטעמָ ַ ְ קט] 'ציר"י[ְ ַ ְ , 'קמָ ָ ַָ
ספק מע והכה ֶאת צער ,מתו שהיה סומא ָ ַ למר ,שתובל היה כינוי לאד העושה את הפעולהַ ְ ,
והי
והרגָ ְ ,
יניה בי שתי ידיוָ ֲ ַ , תובל קיְ נֶ ֵ ֵ ברזל:
נחת ַ ְ ֶאנת של ְ ֹ ֶ לי ֻ ָ
מצחצח ָל ְ ֵ
מחד ְ ַ ְ ֵ ְַ ֵַ
מ מחמת כ ,כיו שחששו רת ִ ֶ ניו ְ ָָ נח ,וקרויה נעמה כיו אֶ ל ֹ ַ נעמהִ .היא ִ ְ ©¨ £
ללדת בני שימותו כעונש על חטאו של שהיו מעשיה נעימי ,וכיו שהיתה אשה כשרה
'מע
מפס בדברי ואומר להַ ַ ְ למ שמגְ .והא ְ ַ ְ ָ וצדקת זכתה להנצל ממי המבול שמב ,כמבואר
)לתמי ,(והוסי לומר לה להמע ִלי ְ ַ ְ ִ קלי'ַ ָ ִ ְ ,
ִ רה )כג ,ג(:
בראית ַ ָ
ִ ְֵ ִ
וכי
מדוע אי חשש שייענשו בניו מחמת מעשיוִ ְ , מען קוֹ ¦לי .ותחילת המעשהשישי )כג( ׁ§ש © ©
יום שישי
נהרג?
לפצעי הא ֶ ֱ ַ
הרגי ,והוא קיִ ְ ִ ְ ,אר ָ ַ ְ ִ ִאיֶ ֲ הי נשות למ
]שלא התפרש בפסוקי [הוא ֶ ָ
וכי
בתמיהה ,וכי הפצע שלי הוא שהרגו ,כלומרִ ְ , קי
הרג ֶאת ַ ִ
לפי ֶ ָ ַ
ממיִ ְ ,
מִ ְ ַ ִ רת ִ ֶ
ְ
הצע שלו הא ַ ֶ ַ
מזיד ֶמחמת כֵ ְ צעיו ב ֵ ִ
אני ְ ַ ְ ִ
ֲִ היה
בל־קיְ נ ,וכ אירעו הדבריָ ָ ֶ ,
ואת ַ ַ ִ ְֶ
מי? והרי רק מעשה שעושה אד ָקרי ַעל ְ ִ מכ ומוליכו ממקו ותבל־קיְ
סמאִ ַ ַ ְ , למָ ֶֶ
הערות וציונים
שמא .רא" ,ספר הזכרו .שמב .גור אריה ,וביאר ,שא לא כ מדוע הוזכר רק שמה מבי כל הנשי שהיו באותו זמ.
ובמשכיל לדוד כתב שהוקשה לרש"י מדוע האריכה התורה לכתוב 'ואחות תובל קי נעמה' ,ולא כתבה רק 'ואחותו נעמה',
ולמד מכ שבאה התורה לומר שא שהיתה אחות של תובל קי שהיה רשע ,מכל מקו היא היתה צדקת .שמג .רא".
אונקלוס בראשית ד בראשית עב
¨לא §¦§ ¥
למימרי, אצ ¨
יתא © ¦ּ ‡י ׁ˘ ¨ ©¸ § ּ¦
‰ר‚˙יÆ ר˙י ¦ ּ´כי ¦³‡מ¨ ¦® ‡‰ז ּ̈−נ§ ¦ ‰
©«¥ £
קטלית ¦דּ § ¦ ּ ¥
בדיליה גברא § © ¦
©§¨
חוֹ ¦בין ¨¥
סביל ¨£
אנא
ר˙י :כד ¦ ּ¬כי חב ¨ ¦ «
יל„ §ל © ּ«ª פˆﬠי §ו¤ −¤§ל ¦ § ½¦
עו ¨ ¥
לימא ּ ¨לא ©
§ואף בﬠים למ¬ ¦ § ˘¦ׁ ם˜Œין §ו ¤ −¤
י˜ ¨® ¦ ׁ¦˘ § ¨ © ¦−
בﬠ˙ים ©ּ «ª
יש ּ¥ת ¥
יצי בדיליה ¦ ׁ§
ילית ¦דּ § ¦ ּ ¥
חב ¦
© ּ¥
ש§ ¦
בעין ׁ© ּ§בּ ¥
ריה §¤¤
ללמ ¨£
הלא §¨¦
לקין את ¦ ּ
ליו ¦ ּ§ ¨¦
דרין ש§ ¨
בעא ׁ© ¥£
ארי כד ©§ ¦
זרעי:
רש"י
'וילד' אשר הרגתי' ,לחבורתי' נהרג? כלומר ,מזיד נתלה לו עד שבעה דורות ,אני
על־ידי חבורתי? בתמיה ,והלא שוגג אני ולא שהרגתי שוגג )לא( כל־שכן שיתלה לי
מזיד ,לא זהו פצעי ולא זהו חבורתי! :שביעיות הרבה :שבעים ושבעה .לשון
פצעי .מכת חרב או חץ ,נברדור"א בלעז :רבוי שביעיות אחז לו ,כך דרש רבי תנחומא.
)כד( כי שבעתים יוקם קין .קין שהרג ומדרש בראשית־רבה ,לא הרג למך כלום,
לה ִלי ימתי ה'ֶ ָ ִ ֶ
)לא( ָל ֶ ֵ
גגֹ , קי ב ֵ ברצו ובכוונה מתייחס אליו ,א מעשה הנעשה
ביעת
מלהעניש אותי ואת זרעי עד שיוולדו ְ ִ ִ על ידי האד בטעות ובשגגה אינו מתייחס אליו.
הרה כמה וכמה פעמי של 'דור שביעי', ְַ ֵ לחרתי
הרגי ,והוא תובל קי ,וכי ְ ַ ֻ ָ ִ
אר ָ ַ ְ ִילד ֲ ֶ
ְוכֶ ֶ
ובודאי לא ימותו הבני שיוולדו לנו: חרתי?
ידי ַ ֻ ָ ִ למר הא נהרג ַעל ְ ֵ נהרג? ְ ַ ֶ ֱַ
בעה .לא היתה כוונתו שיהא עונשו וש § ¨
בעים § ׁ¦
ׁ¦ש § ¦ שחבלתי בו במזיד וקרויה החבורה על שמי,
דוקא לאחר שבעי ושבעה דורות ,אלא ְל מזיד,ולא ֵ ִ
אני בדברי אלוֹ ְ ,גג ֲ ִ
והלא ֵ תמהֹ ֲ ַ ,
ִ ְ ִָ
אחז ל בדבריו ,וכוונתו היתה ביעת ָ ַ ִרי ְ ִ ִ 'חרתי'! ולכ אי
ולא ֶזהִ ָ ַ
'צעי'ֹ ְ ,
ולכֹ לא ֶזהִ ְ ִ
שימתי ה' מלהענישו כמה פעמי של שבעה לכ לחשוש שימותו בנינו מחמת חטא זה:
נחמא את כל הפסוקי רי ַ ְ ָ
רִ ַ דורותַ ָ ָ , חרב אֵ ח המוציאה ד שמד, מת ֶ ֶ צעי .היינו ַ ַּ¦פ § ¦
לפי הביאור שהרג למ את קי ואת תובל קי, לעז:
נברדור"א ְ ַ ַ
יום שישי
ומחמת כ רצו נשותיו לפרוש ממנו מחשש קין .וכ הוסי ואמר יקם ¨ ¦ בעתים ©ּ ª
)כד( ּ¦כי ׁ¦ש § ¨ © ¦
שימותו בניה בחטאו ,והוא פייס בדברי. הרג את הבל קיַ ָ ֶ ,
לה למ ,הרי אפילו ַ ִ
עתה מביא רש"י פירוש אחר בכל הפסוקי נתלה ל
מזיד ,וראוי הוא לעונש יותר ממניָ ְ ִ , בֵ ִ
רה אינו כ, ראית ַ ָ
מדרִ ֵ ְ הללוְ :ואמנַ ְ ִ בעה
המתי ה' מלהענישו ַעד שנולדו לו ִ ְ ָ
למְ ל, הרג ֶ ֶאלא לפי מדרש זה לֹא ָ ַ הרגי את קי ואת תובל אני ֶ ָ ַ ְ ִדרת ,וא כִ ֲ ,
הערות וציונים
שמד .כ פירש רש"י )שמות כא כה(.
עג בראשית ד בראשית
רש"י
ונשיו פורשות ממנו משקיימו פריה ורביה ,לפי איש בקומה וילד בשנים שיהא זרעי כלה באותו
שנגזרה גזרה לכלות זרעו של קין לאחר שבעה עון? ומה קין שהרג נתלה לו שבעה דורות ,אני
דורות ,אמרו ,מה אנו יולדות לבטלה ,למחר שלא הרגתי לא כל־שכן שיתלו לי שביעיות הרבה.
המבול בא ושוטף את הכל; והוא אומר להן' ,וכי וזהו קל־וחומר של שטות ,אם כן אין הקדוש־
איש הרגתי לפצעי'? וכי אני הרגתי את הבל שהיה ברוך־הוא גובה את חובו ומקיים את דברו:
נתלה ל
הרג בעצמו את הבלָ ְ ִ ,יַ ָ ֶ , מה ַ ִ
למַ , רבה שמה,רה ְ ִ ָ ממָ ִ ְ
מְ ִ ֶ ִ
רת ִ ֶוניו היו ְ ְָ ָ
אני,
בעה דרתִ ֲ ,המתי ה' מלהענישו עד שעברו ִ ְ ָ גזרה
לפי שידעו ֶ ִ ְ ְ ָ ולא רצו ללדת עוד ,וטעמ היה ְ ִ
ל־
הרגי את הבל כללֹ ,לא ָ ֶ ֵ א ָ ַ ְ ִ למֹ ֶ , בעה
לאחר ִ ְ ָ קיַ ַ ְ לכת את כל ַ ְזרעֶ ל ַ ִ זרה ְ ְֵַָ
ביעת
לִ לי ימתי ה' מלהעניש אותי ְ ִ ִ ֶ ִָ לבלה,
ילדת ְ ַ ָ ָ אמר ,לשָ מה ָאנְ דרת שמוְ ָ ,
קל־וחמר ֶל
הרהְ .ואמנ לפי האמת ֶזהֶ ָ ַ ְַ ֵ הל שמזְ .והא וטֶ את ַ ֹ הל ָא ְ ֵ למחר ַ ַוהרי ְ ָ ָ
ְטת ,שהרי ִא ,ֵ שאי להעניש את זרעו של וכי ִאי לה כתשובה על כִ ְ ' , אמר ָ ֶ
ואילו למֵ
למ כיו שלמ עצמו לא הרג את קי ,א כ ג לפצעי וילד לחבורתי'? וה'איש' וה'ילד' הרגי ְ ִ ְ ִ
ַָ ְ ִ
הדורות הבאי יטענו טענה זו שמח ,ונמצא שלעול האמורי כא ה אד אחד ,וכינוי הוא להבל,
מק
בה ֶאת חב מקיֵ ַ ְ הד־ר־הא ֶ
ָ ֵאיָ ַ היה
הבלָ ָ ֶ ,
הרגי ֶאת ֶ ֶ
אני הוא ש ָ ַ ְ ִ וכי ֲ ִ
כלומרִ ְ ,
בר להענישו על ידי כילוי זרעו שמט ,ולכ ֶאת ְ ָ קמה בנוי בקומתו וגדול בשלימות של ִ'איָ ְ '
בודאי עתיד זרעו של למ לכלות מחמת חטאו של ני ,שהיה זמ קצר בעול ,כילד ו'ילד' ְ ָ ִ
אישֶ ֶ ְ ,
קי ,כדברי נשותיו ,הג שלמ עצמו לא הרג איש, לה ְאתָ ע ?והרי
זרעי ָ ֶ
הא ַ ְ ִ
קטֶ ,מחמת כֵ ְ
שכ היתה הגזירה מלפני ה' שנ: יש ללמוד בקל וחומר שלא ייענש זרעי ,וכ טע
הערות וציונים
שמה .וצרי לומר שא בני נח היו מצווי על פריה ורביה ,ורק לאחר שניתנה תורה לישראל בטלה מצוה זו מבני נח
וניתנה לישראל .וא שלא נמנתה מצוה זו בכלל מצוות בני נח ,זהו כיו שנמנו בכלל שבע מצוות בני נח רק מצוות לא
תעשה ,ולא מצוות עשה .רא" .ובגור אריה הקשה שהרי אי הנשי מצוות כלל על פריה ורביה ,ותיר ,שמכל מקו יש
לה שכר על כ ,כמי אינו מצווה ועושה .שמו .דעת הנחלת יעקב שהיו סבורות כ בטעות ,שהרי לא הוזכר בשו מקו
יום שישי
שנגזרה גזירה על זרעו של קי ,אלא רק על קי עצמו .אמנ שאר המפרשי פירשו שאכ היתה הגזירה ג על זרעו של
קי ,וביאר בבאר בשדה שהיתה זו מדה כנגד מדה ,כש שהוא הרג את הבל ומנע ממנו להביא זרע לעול ,כ יכלה זרעו
של קי מהעול .שמז .א שבאמת אי שייכות בי גזירת כילוי זרעו של קי לבי גזירת המבול ,טעו ה וחשבו שלא
בא המבול אלא לכלות את זרעו של קי .רע"ב .אמנ בגור אריה ובמשכיל לדוד כתבו שאי הכוונה למבול שבא בימי נח,
אלא למבול שבא בימי קי ואנוש ,כפי שפירש רש"י להל) ו ד( שעלה אוקיינוס והצי שליש מהעול .ובנחלת יעקב כתב
שיש לגרוס 'ולמחר המבול בא' ,והיינו שהיו לה שתי טענות ,ג שיכלה זרעו של קי ,וג שעתיד המבול לבוא .ובשפתי
חכמי כתב שהיו יודעות שיבוא המבול בימי למ ,והיו סבורי שהכוונה ללמ ב מתושאל ,ובאמת היתה הכוונה ללמ
בנו של מתושלח ,שבזמנו בא המבול .שמח .ספר הזכרו .שמט .אמנ למ עצמו היה סבור שעל ידי תפילה ימתי
לו ה' עוד דורות רבי ,וכפי שהועילה תפילתו של קי לעכב את עונשו שבעה דורות .דברי דוד ,מהרש"ל .שנ .א לפי
מדרש תנחומא ,שאמר לה קל וחומר זה לגבי עונשו על הריגת קי ותובל קי ,אי זה קל וחומר של שטות ,מפני שאינו
מבטל גזירת ה' ,אלא מלמד שימתי ה' מלהענישו זמ רב על שגגתו ,יותר ממה שהמתי לקי מלהענישו על זדונו .רא".
אונקלוס בראשית ד בראשית עד
אדם עוֹ ד וידע ¨ ¨
בעא :כה ¦ ©
וש § ¨
§ ׁ© עו„Œ˙‡¤ Æ ‡„ם … בﬠ :‰כה ©ו ּ̧¥י ©„ע ¨ ¨¬ §ו ׁ¦˘ § ¨ «
קרת וילידת ּ©בר ּו § ¨
תיה ¦ © ¥
את ּ ¥
̈ית ¦ ּ§
ארי © © £
אמרת שת¥ £ ,
מיה ׁ¥
̈ית ׁ§ש ּ ¥ ˜ר‡ ˘§ׁ Œ˙‡¤מ …ו− ו˙ § ¨¬ ו˙´ ¤ל„ ּ½¥בן © ּ¦ ¦‡ ׁ§˘ ּ½˙ …ו © ּ¥
אחרן ¨ £
חלף יי ּ©בר ¨ § ªיהב ¦לי § ¨§©
‡חר זרע © ½¥ ˙Œלי ¡‡‰¦ ים©´¤ Æ ˘ ¦³ ˘˙ ¦ ּ´כי ׁ¨ « ׁ®¥
קין :כו ּו § ׁ¥
לשת קטליה ¨ ¦
הבל §דּ © § ּ ¥
¤¤
אתיליד ּ©בר ּו § ¨
קרא ©אף ה ּוא ¦ § § ¥ ˘˙ ‰ר‚ו¦ «˜¨ −ין :כו ּו §ל ׁ³¥
‰בל ¦ ּ¬כי … ¨ £ ˙ ©ח˙ ½¤ ¤ ּ©´
מיה ¡אנוֹ ׁש§ּ ,ב ¥כן ̈ית ׁ§ש ּ ¥
ּ§ביוֹ מוֹ ¦הי ¨חל ּו ּ§ב ¥ני ¨ׁ ¨ ¥
אנשא
˜ר‡ ˘§ׁ Œ˙‡¤מ …ו− „Œבן ©ו ּ¦י § ¨¬
יל ּ½¥‚ּ© םּ ‰Œו‡©ּ «ª Æ
ּ¦ב ׁ§ש ¨מא © ¨
דיי: צל ¨אה
מל © ּ¨
¦ ּ§ י‰ו :‰ס ˘ם § « ¨Ÿ ל˜ר‡ ּ§ב ׁ¬¥ ‡ז ּ ‰ו ½©חל ¦ § Ÿ − ‡נו ׁ˘ ¨´¡®…
רש"י
)כה( וידע אדם וגו' .בא לו למך אצל אדם הראשון ידך' ,מיד וידע אדם וגו' .ומהו עוד? ללמדך
וקבל על נשיו .אמר להם' ,וכי עליכם לדקדק על שנתוספה לו תאוה על תאותו) .ב"ר כג ,ה() :כו( אז
גזרתו של מקום? אתם עשו מצותכם והוא יעשה את הוחל )לשון חולין( לקרוא את שמות האדם ואת
שלו' .אמרו לו' ,קשוט עצמך תחלה ,והלא פרשת שמות העצבים בשמו של הקדוש־ברוך־הוא
לעשותן עבודה־זרה ולקרותן אלהות: מאשתך זה מאה ושלשים שנה משנקנסה מיתה על
מיתה ַעל ָ ְיד על ידי חטא ע הדעת .וקיבל אד ִ ָ אדם §וגוֹ ' .עני זה מתפרש כהמש )כה( ©ויּ© ¥דע ¨ ¨
אד עד ֶאת ודע ָ ָמד ֵַ ַ
את דבריה ,ולכ נאמר ִ ָ למעשה שהובא לעיל ע למ ונשותיו ,ולפי
ספה ל
ללדָ ְ ִ ֶ מה לשו' עד'? ְ ַ ֶ ְ אְ וגַ .'
ִ ְ הפירוש של מדרש רבה ,שפרשו מפריה ורביה
אות לאשתו ,שבתחילה רק כשהיה אוה ַעל ַ ֲ ַָ ֲָ מחמת שידעו שעתיד זרעו של קי לכלותָ ,א ל
רואה אותה היה מתאוה לה ,ועתה ג כשלא היה ניו
וקבל התלונַ על ָ ָ הראַ ָ ְ אדִ ָ אצל ָ ָ
למֶ ֵ ֶֶ
רואה אותה היה מתאוה לה שנא )ב"ר כג ,ה(: לדקק
עליכֵ ְ ַ ְ
וכי ֲ ֵ ֶלה אדִ ְ , אמר ָ ֶשפרשו ממנוַ ָ ,
)כו( ¨אז ה ּו ©חל) .תיבת 'הוחל' האמורה כא היא אֲ עֶ ְ ַ ְ ִ
מצותכ לפרות זרתֶ ל ָמקֶ ַ ? ַעל ְ ֵ ָ
יום שישי
לקרא ֶאת חי ,(כלומר ,שהתחילו ִ ְ ְלִ ֻ יעה ֶאת ֶ, ולרבותְ ,והא הקדוש ברו הוא ַ ֲ ֶ
העצי פסלי, ואת ְמת ָ ֲ ַ ִ האדֶ ְ
ְמת בני ָ ָ ָ אמרא ירצה להעניש את קי על ידי כילוי זרעוְ ָ .
הד־ר־האָ ֲ ַ ,
לעת ָ מֶ ל ַ ָ ִ ְ חה,
עצמָ ִ ְ
ל נשותיו של למ לאדְ ,קט ַ ְ ְ
עבדה־
לעשות חלק מהאנשי ואת הפסלי ל ֲ ָ והלא אתה כלומר ,תחילה תתק אתה את מעשיֹ ֲ ַ ,
'אלהת':
ולקרתֹ ֱ
זרהָ ְ ִ ְ ,
ָָ מקנסה
נהָ ְ ְ ִ ֶ ִ , מאה ְ ֹ ִ
ליָ ָ מאֶ זה ֵ ָ
רְ ְ ִ ֵ
ַָ ְ ָ
הערות וציונים
שנא .כ מבואר בהמש דברי המדרש שהביא רש"י .רא".
עה בראשית ה בראשית אונקלוס
‡„ם ּ§ב … Àיום „˙ ¨ ¨® ספר ּ «˙ …ו §ל Ÿ − ה א ´¤ז¤ ¥½ ‰ לדת ¨ ¨
אדם, ספר ּתוֹ § ¨
ה א ¥דּ ין § ©
יי ¨ ¨
אדם, ברא § ¨
ּ§ביוֹ ¨מא ¦דּ § ¨
„מ ּו˙ ¡‡‰− ¦ ים ‡„ם ּ¦ב § ¬ ר‡ ¡‡‰¦ ים½¨ ¨ Æ ּ§ב Ÿ ³ ©£
עבד ¡ ¦
אהים ּ¦ב § ּ
דמות
ר‡ם
נ˜ב§ּ ‰ב¨ ¨® זכר ּו § − ¨ ¥ ‡˙ו :ב ¨ ¨¬ ﬠ˘ׂ¬… « Ÿ ‰ ¨¨ ונקבא ּ§ב ¨ ּ
רנון יתיה :ב §דּ ©כר § ¨ּ § ª
¨ּ ¥
˜ר‡ ¨ ˘§ׁ Œ˙‡¤מםÆ ‡˙ם ©ו ּ¦י § ¨³ ויברÀ̈ Ÿ © § ¨´ ¤ קרא ¨ית
יתהוֹ ן ּו § ¨
ברי§ ¨
ּו ¨ ¥
ּ§ביוֹ ¨מא ¨¨
אדם ׁש ּו §מהוֹ ן
‡„ם
ויחי ¨ ¨À ‡ם :ג © § ¦ ´ ‰ב §ר ¨ « ‡„ם ּ§ב …יו−ם ¦ ּ¨ « ¨ ¨½ וחיא ¨ ¨
אדם ריאו :ג © ¨ £
אתב ¦ ּ
§דּ ¦ § ּ§
˘ים ּו §מ ©‡˙¨½ ˘¨ׁ Æנ© ‰ו ּ¬י …ו ¤ל„ ׁ§˘³¦ׁ תלתין ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ¥ליד
מאה ּו § ¨ ¦
§ ¨
רש"י
ה )א( זה ספר תולדות אדם .זו היא ספירת תולדות אדם .ומדרשי־אגדה יש רבים:
ביום ברוא וגו' .מגיד שביום שנברא הוליד) :ג( שלשים ומאת שנה .עד כאן פירש
מן האשה )ב"ר(:
ברא אד הראשו ,בו ביו ָ ְ ִ ֶ הכתוב ֶ ַ אדם .לשו' ספר' לדת ¨ ¨ ספר ּתוֹ § Ÿה )א( ¤זה ¤ ¥
הליד תולדות ,וה קי והבל שנה: ִ האמורה כא אינה מלשו חפ הקרוי ספר ,כמו
מאת ׁ¨ש ¨נה .והטע שלא הוליד שים ּו § ©)ג( ׁ§ש ׁ¦ 'ספר תורה' שנב ,אלא לשו פעולה של סיפור,
אד בני נוספי עד אותו הזמ שנו ,לפי שמזמ לדת
ְ ספירת סיפור שנג כלומר ,זִ היא ְ ִ ַ
שחטא ונקנסה מיתה מחמתו שנז ,ו ַעד ָא עד רי:
מדרי־אדה ֵיִ ַ
אדָ ָ ַ ֵ ְ ְ ִ , הָ ָ
האה ,ולכ
ירִ מָ ִ ָ שהיה ב מאה ושלשיַ ֵ , רא §וגוֹ ' .ויש לדרוש את הלשו ּ§ביוֹ ם ּ§ב Ÿ
רק עתה נולד שת: מיד בכ
רא' ִ ַ ,
שנד אדְ יֹ ְ 'לדת ָ ָ
ְ ֹ בסמיכות,
הערות וציונים
יום שישי
שנב .והטע שאי לפרש שהכוונה ל'ספר' ,שזהו הספר שבו נכתבו תולדות האד ,כמו ספר דברי הימי ,כיו שלאחר
שנכתבה פרשה זו בתורה שוב אי לקרותה 'ספר' בפני עצמו ,ורק התורה כולה יחד נקראת 'ספר תורה' .באר בשדה.
שנג .רא" .וכ פירש הספורנו' ,זה ספור תולדות וקורות המי האנושי' .אמנ הרד"ק פירש שהוא מלשו מני של ִ ְ ָ ִ
מסרי,
'זה ספר ,עני חשבו ,כי הוא סופר שני התולדות מאד ועד נח' .שנד .רא" .שנה .שא לא כ ,היתה התורה יכולה
לכתוב רק 'זה ספר תולדות אד ,בדמות אלהי עשה אותו' ,ומכ שנוספו התיבות 'ביו ברא' יש ללמוד שבא הכתוב
לומר שתולדות אלו של האד נולדו ביו שנברא .רא" .שנו .שפתי חכמי .שנז .כ פירש רש"י לעיל )ד כה( ,ומחמת
דברי נשי למ חזר בו ,כפי שהתבאר ש .וכתב בבאר בשדה שפרישתו מחוה היתה על פי האמור בגמרא )שבת קמו (.שבא
נחש על חוה והטיל בה זוהמא ,ורק לאחר שעברו מאה ושלשי שנה פסקה ממנה אותה זוהמא .אמנ הרא" כתב בש
מדרש רבה שלאחר שהרג קי את הבל ישב אד באבלו על בנו מאה ושלשי שנה ופרש מפריה ורביה ,ובאותו זמ אמר
לו ה' 'לא תוהו בראה ,לשבת יצרה' ,וחזר לאשתו.
אונקלוס בראשית ה בראשית עו
ּ ¥
ליה תיה §דּ ¨ ¥
דמי דמו ּ ¥
ּ¦ב § ּ ˆלמ …ו ©ו ¦ּי §˜¨¬ר‡ ˘§ׁ Œ˙‡¤מ …ו− ˙ו ּ§כ © § ® ּ¦ב §„מ ּו … −
שת: מיה ׁ¥
קרא ¨ית ׁ§ש ּ ¥ ּו § ¨
אדם ּ¨ב ©תר והווֹ יוֹ ¥מי ¨ ¨
ד ©£ ‡חריÆ י„‡Œם © « ¥ £ ‰י ּו §י «¥מ ¨ ¨À ˘˙ :ד ©ו« ּ¦י § ´ ׁ«¥
שת ּ§ת ¨ ¥
מני §דּ אוֹ ¥ליד ¨ית ׁ¥ ‡˙ ˘˙ ׁ§˘מ¬¤Ÿנ¥ ‰מ Ÿ− לי„ו ¥½ׁ Œ˙‡¤ ‰ו ¦ ´ … «…
מאה ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ¥ליד ּ§ב ¦נין § ¨
אדם והווֹ ּ¨כל יוֹ ¥מי ¨ ¨ בנן :ה © £ ּו § ¨ בנו˙ :ה ©ו¦ ּי« §‰יּ ºו נים ּו ¨ « … ׁ¨˘¨®נ© ‰ו ּ¬י …ו ¤ל„ ּ¨ב ¦ −
תלתין מאה ּו § ¨ ¦ שע § ¨ חיא ּ§ת ׁ© ©דּ ¨ £ ˘ע רŒחי ּ§˙ ׁ©³ ˘ ½© ‡„ם¤ׁ ‡£ Æ מי ¨ ¨ לŒי ³¥
ּ¨כ §
שת וחיא ׁ¥ ׁ§ש ¦נין ּו ¦מית :ו © ¨ £
וחמש ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ¥ליד מאה © ׁ ¥ £ § ¨ ˘ים ׁ¨˘¨®נ© ‰ו ּ¨י «מ:˙Ÿ ‡ו˙¨½ ˘¨ׁ Æנּ ‰ו ׁ§˘− ¦ׁ ¥מ …
שת ּ¨ב ©תר וחיא ׁ¥¨ית ¡אנוֹ ׁש :ז © ¨ £ ‡˙ נים ּו §מ ©´ חמ¬ ׁ˘ ׁ¨˘ ¦ − ויחי¥ ¨ ˙˘¥¾ׁ Œ ס ו © «§ ¦
§דּ אוֹ ¥ליד ¨ית ¡אנוֹ ׁש ּ§ת ¨ ¥
מני
מאה ּו ׁ§ש ©בע ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ¥ליד § ¨
ויחי˙˘¥Àׁ Œ ‡˙‡Œנו ׁ˘ :ז © «§ ¦ −י …ו ¤ל„ … « ¡ ¤ ׁ¨˘¨®נ© ‰ו ּ
והווֹ ּ¨כל יוֹ ¥מי בנן :ח © £ ּ§ב ¦נין ּו § ¨ ˘ ©בע ‡˙‡Œנו ׁ˘ ׁ´¤ לי„ו … ½ ¡ ¤ ‰ו ¦ ´ … ‡חרי… « Æ ©«¥£
ותרתאמאה § © § ּ© שע § ¨ שת ּ§ת ׁ© ׁ¥
וחיאעשׂ ¥רי ׁ§ש ¦נין ּו ¦מית :ט © ¨ £ © §
‡ו®¨˘¨ׁ ˙−נ© ‰ו ּ¬י …ו ¤ל„ ׁ¨˘ ½¦נים ּו ׁ§˘מ¬¤Ÿנ¥ ‰מ …
ׁ§ש ¦נין ּ¦ת ׁ§ש ¦עין ¡אנוֹ ׁש ˘˙ בנו˙ :ח ©ו¦ ּי« §‰י ּו¨ּ Æכל§ Œי ¥מי¥½ׁ Œ נים ּו ¨ « … ּ¨ב ¦ −
וחיאקינן :י © ¨ £ §ואוֹ ¥ליד ¨ית ¨ ¥
¡אנוֹ ׁש ּ¨ב ©תר §דּ אוֹ ¥ליד ¨ית
‡ו˙− ˘ע ¥מ … ˙ים ¤ﬠ˘ׂ§ ¥ר¨½ ˘¨ׁ Ɖנּ ‰ו §˙ ׁ©¬ ׁ§˘ ּ³¥
מאה © ׁ ¥ £
וחמש מני § ¨ קינן ּ§ת ¨ ¥ ¨ ¥ ‡נו´ ¦ ˘§ׁ ˙¦ּ ˘ׁ −ﬠים ויחי ¡ … ׁ¨˘¨®נ© ‰ו ּ¨י «מ :˙Ÿס ט © § ¦ ¬
עשׂ ¥רי ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ¥ליד ּ§ב ¦נין © §
והווֹ ּ¨כל יוֹ ¥מי בנן :יא © £ ּו § ¨
˘ ׁ ‡נו
… À ¡ ויחי
´ ¦ § © ˜ינן :י−י …ו ¤ל„ « ¨ ¥ Œ˙‡¤ ׁ¨˘¨®נ© ‰ו ּ
מאה © ׁ ¥ £
וחמש שע § ¨ ¡אנוֹ ׁש ּ§ת ׁ© חמ ׁ˘ ‡˙˜Œינן ³¥ £ לי„ו ¨½ ¥ ¤ ‰ו ¦ ´ … ‡חרי… « Æ ©«¥£
וחיא ¨ ¥ ׁ§ש ¦נין ּו ¦מית :יב © ¨ £
קינן
‡ו®¨˘¨ׁ ˙−נ‰ ¤ﬠ˘ׂ§ ¥ר¨½ ˘¨ׁ Ɖנּ ‰ו ׁ§˘מ¬¤Ÿנ¥ ‰מ …
יום שישי
בעין ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ¥ליד ¨ית ש§ ¦ ׁ©
וחיא ¨ ¥
קינן מהללאל :יג © ¨ £ ©¥§©£ לŒי ¥מ´י בנו˙ :יא ©ו¦ ּי« §‰י ּו¨ּ Æכ § נים ּו ¨ « … ©ו ּ¬י …ו ¤ל„ ּ¨ב ¦ −
ּ¨ב ©תר §דּ אוֹ ¥ליד ¨ית © ¥ § © £
מהללאל
‡ו˙− ˘ע ¥מ … חמ´ ׁ˘ ׁ¨˘ ½¦נים ּו §˙ ׁ©¬ ‡נו ׁ˘ ¨ ¥ ¡½…
−י …ו ¤ל„ Œ˙‡¤ בﬠים ׁ¨˘¨®נ© ‰ו ּ ˜ינן´ ¦ § ˘¦ׁ − ויחי ¨ ¥ ׁ¨˘¨®נ© ‰ו ּ¨י «מ :˙Ÿס יב © § ¦ ¬
‰לל‡ל ‡˙Œמ ¥½ § © £ לי„ו « © ¤ ‰ו ¦ ´ … ‡חרי… « Æ ˜ינן © « ¥ £ ויחי À̈ ¥ ‰לל‡ל :יג © § ¦ ´ מ «¥ § © £ ©«
עז בראשית ה בראשית אונקלוס
‡ו®¨˘¨ׁ ˙−נ‰ ‡רב ¦ ´ﬠים ׁ¨˘ ½¨נּ ‰ו ׁ§˘מ¬¤Ÿנ¥ ‰מ … וארב ¦עין ׁ§ש ¦נין © § ּ¨ מאה § © § ּ§ מני § ¨ ּ§ת ¨ ¥
בנן :יד © £
והווֹ §ואוֹ ¥ליד ּ§ב ¦נין ּו § ¨
לŒי ¥מ´י בנו˙ :יד ©ו¦ ּי« §‰י ּו¨ּ Æכ § נים ּו ¨ « … מאה ©ו ּ¬י …ו ¤ל„ ּ¨ב ¦ − שע § ¨ קינן ּ§ת ׁ© ּ̈כל יוֹ ¥מי ¨ ¥
‡ו˙− ˘ע ¥מ … ﬠ˘ׂ ¤ר ׁ¨˘ ½¦נים ּו §˙ ׁ©¬ ˜ינן ´¤ וחיא ¨½ ¥ ועשׂ ר ׁ§ש ¦נין ּו ¦מית :טו © ¨ £ ©© £
מהללאל ׁ¦ש ּ¦תין © ׁ ¥ £
וחמש ©¥§©£
‰לל‡ל מ ¥½ § © £ ויחי © « ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ¥ליד ¨ית ¨ ¤ירד®¨˘¨ׁ :נ© ‰ו ּ¨י «מ :˙Ÿס © § ¦ ´
טו
−י …ו ¤ל„ שּׁים ׁ¨˘¨®נ© ‰ו ּ נים §ו ׁ¦˘ ¦ ´ חמ¬ ׁ˘ ׁ¨˘ ¦ − מהללאל ּ¨ב ©תר ¨ ¥ וחיא © ¥ § © £ טז © ¨ £
מניירד ּ§ת ¨ ¥ §דּ אוֹ ¥ליד ¨ית ¤ ¤
‡חריƉלל‡ל © « ¥ £ מ ¥À § © £ ויחי © « ‡˙Œיר„´ ¦ § © :
טז תלתין ׁ§ש ¦נין ¤« ¨ ¤ ּו § ¨ ¦ מאה § ¨
˘ים ׁ¨˘ ½¨נ‰ ‡˙Œיר„ ׁ§˘´ ¦ׁ לי„ו ¤¤½ ¤ ‰ו ¦ ´ … §ואוֹ ¥ליד ּ§ב ¦נין ּו § ¨בנן :יז © £והווֹ « …
מנימהללאל ּ§ת ¨ ¥ ּ̈כל יוֹ ¥מי © ¥ § © £
נים‡ו®¨˘¨ׁ ˙−נ© ‰ו ּ¬י …ו ¤ל„ ּ¨ב ¦ − … מ
¥ נ‰ ¬ ¤Ÿמ ˘§ ׁ ו
וחמש ׁ§ש ¦נין ּ ותש ¦עין © ׁ ¥ £ מאה § ¦ ׁ§ § ¨
‰לל‡ל מ ¥½ § © £ לŒי ¥מ´י © « בנו˙ :יז ©ו¦ ּי« §‰י ּו¨ּ Æכ § מאה ּו ¨ « … ירד § ¨ וחיא ¤ ¤ ּו ¦מית :יח © ¨ £
ׁ§ש ¦ § © § ּ¥ §וש ּ¦תין
ׁ¦
‡ו˙− חמ§ ˘ׁ ³ו ¦˙ ׁ§˘ ¦ﬠים¨½ ˘¨ׁ Æנּ ‰ו ׁ§˘מ¬¤Ÿנ¥ ‰מ … נין ¨ ¥ וחיא
ותרתין
§ואוֹ ¥ליד ¨ית £חנוֹ :יט © ¨ £
˙ ¦ים ויחיŒיר„ ׁ§˘ ּ© ¤¤ירד ּ¨ב ©תר §דּ אוֹ ¥ליד ¨ית £חנוֹ ®¨˘¨ׁ נ© ‰ו ּ¨י «מ :˙Ÿס יח © «§ ¦ ¾¤¤
−י …ו ¤ל„ ‡˙ ׁ¨˘¨®נ© ‰ו ּ נּ ‰ו §מ ©´ שּׁים ׁ¨˘¨ − ליד §ו ׁ¦˘ ¦² מאה ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ¥
והווֹ ּ¨כל יוֹ ¥מי בנן :כ © £
מני § ¨ ּ§ת ¨ ¥
ּ§ב ¦נין ּו § ¨
‡חריÆויחיŒיר„ © « ¥ £ ‡˙Œחנו :יט © «§ ¦ ¤¤À מאה § ׁ¦וש ּ¦תין … « £ ¤ שע § ¨ ירד ּ§ת ׁ© ¤¤
‡ו˙− ‡˙Œחנו˘§ׁ מ¬¤Ÿנ¥ ‰מ … לי„ו … ½ £ ¤ ‰ו ¦ ´ … מית:ין « … ּו ¦
וחיא £חנוֹ ¦ׁ ש ּ¦ת
ׁ§ש ¦נין © § ּ¥
§ותרתין
כא © ¨ £
בנו˙ :כ ©ו¦ ּי« §‰י ּוÆ נים ּו ¨ « … וחמש ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ¥ליד ¨ית ׁ¨˘¨®נ© ‰ו ּ¬י …ו ¤ל„ ּ¨ב ¦ − ©ׁ ¥£
שּׁים¨½ ˘¨ׁ Æנ‰ ˙ ¦ים §ו ׁ¦˘ ¦ יŒיר„ ׁ§˘ ּ©³ לŒי ¥מ ½¤¤ והלי£ חנוֹ ¨ּ כ § ש ©לח :כב § © ּ¥ מתו ׁ¨
§ ּ
יום שישי
ּ¨ב ©תר © ¨
דיי ּ§ב © © § ּ¨
דחלתא
‡ו®¨˘¨ׁ ˙−נ© ‰ו ּ¨י «מ :˙Ÿס כא © § ¦ ´
ויחי ˘ע ¥מ … מתו ׁ¤ש ©לח ּ§ת ¨לת ּו §˙ ׁ©¬ §דּ אוֹ ¥ליד ¨ית § ּ
−י …ו ¤ל„ חמ¬ ׁ˘ §ו ׁ ¦˘ ¦שּׁ−ים ׁ¨˘¨®נ© ‰ו ּ חנו¥ ¨ מאה ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ¥ליד ּ§ב ¦נין … ½ £ § ¨
‡חריƇ˙‰¦À ‡‰Œים © « ¥ £ חנו¡ « ¨ ¤ ˙‰ל… ¹ £ ˘ ©לח :כב ©ו ¦ּי § © ּ̧¥ ‡˙Œמ˙ ּו ׁ¨ « § ¤
נים‡ו®¨˘¨ׁ ˙−נ© ‰ו ּ¬י …ו ¤ל„ ּ¨ב ¦ − ˘ ©לח ׁ §˘ ¬¥ ˘ׁ מ … ‡˙Œמ˙ ּו ׁ½¤ לי„ו § ¤ ‰ו ¦ ´ … «…
אונקלוס בראשית ה בראשית עח
והווֹ ּ¨כל יוֹ ¥מי £חנוֹ
בנן :כג © £
ּו § ¨ חמ ׁ˘
חנו³¥ ¨ לŒי ¥מ´י … ® £ וי‰י ּ¨כ § בנו˙ :כג © § ¦ − ּו ¨ « …
וש ּ¦תין © ׁ ¥ £
וחמש מאה § ׁ¦
ּ§ת ¨לת § ¨
והלי£ חנוֹ ׁ §ש ¦נין :כד § © ּ¥ ‡ו« ¨ ˘¨ׁ ˙−נ:‰ שּׁים¨½ ˘¨ׁ Æנּ ‰ו ׁ §˘ ¬¥ ˘ׁ מ … §ו ׁ¦˘ ¦
וליתוֹ ¦הי ¥ £
ארי דיי § ¨ §דחלתא © ¨ ּ§ב © © § ּ¨ ‡˙‰®¦ ‡‰Œים חנו¡ « ¨ ¤ − ˙‰ל… £ כד ©ו ּ¦י § © ּ¬¥
יתיה § ¨
יי: אמית ¨ ּ ¥ ¦£
ש ©לח מתו ׁ¤
וחיא § ּ שביעי כה © ¨ £ ‰ים :ס ‡˙ו ¡‡« ¦ יŒל˜ח … − Ÿ ‡ינ ּנ ּו ּ¦ «כ ¨ ©¬§ו ¤¾ ¥
תמנן ּו ׁ§ש ©בע ׁ§ש ¦נין מאה ּו § ¨ © § ¨ ˘ ©בע ˘ ©לח ׁ¤ ויחי §מ˙ ּו ׁ½¤ שביעי כה © § ¦´
למ :כו © ¨ £
וחיא §ואוֹ ¥ליד ¨ית ¨ ¤
ש ©לח ּ¨ב ©תר §דּ אוֹ ¥ליד ¨ית מתו ׁ¤
§ ּ −י …ו ¤ל„‡˙ ׁ¨˘¨®נ© ‰ו ּ נּ ‰ו §מ ©´ּו ׁ§˘מ²¦Ÿנים ׁ¨˘¨ −
מאה ּו § ¨ ©
תמנן למ§ׁ ש ©בע § ¨ ¤¤ ‡חריÆ
˘ ©לח © « ¥ £ ויחי §מ˙ ּו ׁ¤À ‡˙Œלמ :כו © § ¦´ ¤ «¨ ¤
§ותרתין ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ¥ליד ּ§ב ¦נין © § ּ¥
והווֹ ּ¨כל יוֹ ¥מי בנן :כז © £ ּו § ¨ ˙ ¦ים ּו ׁ§˘מ …ו ¦ניםÆ ‡˙Œלמ³©ּ ˘§ׁ לי„ו ¤ ¤½ ¤ ‰ו ¦ ´ … «…
מאה § ¨ שע ּ§ת ׁ© ש ©לח מתו ׁ¤
§ ּ ‡ו®¨˘¨ׁ ˙−נ© ‰ו ּ¬י …ו ¤ל„ ׁ¨˘ ½¨נּ ‰ו ׁ§˘ ©¬בע ¥מ …
˙ ׁ©˘ע ˘ ©לח ּ³¥ לŒי ¥מ´י §מ˙ ּו ׁ½¤ בנו˙ :כז ©ו¦ ּי« §‰י ּו¨ּ Æכ § נים ּו ¨ « … ּ¨ב ¦ −
רש"י
)כד( ויתהלך חנוך .צדיק היה ,וקל בדעתו במיתתו לכתוב ואיננו בעולם למלאות
לשוב להרשיע ,לפיכך מהר הקדוש־ברוך־הוא שנותיו ,כי לקח אותו לפני זמנו .כמו 'הנני
וסילקו והמיתו קודם זמנו .וזהו ששינה הכתוב לוקח ממך את מחמד עיניך' )יחזקאל כד ,טז(:
אתִ ֹ ֱ
אלהי' לקח ֹ נתיו הראויות לו לחיותִ ,
'י ָ ַ ְ ָ זו שנח תהלּ£ ¥חנוֹ .יש ללמוד מלשו
ויּ § ©
)כד( © ¦
זמ .ו ְמ שמצאנו במקו נוס לפני ְ ַ
מהעולֵ ְ ִ היה חנו ,ולא היה ראוי למות קוד יק ָ ָ ֶ ִַ
לשו' לקיחה' על מיתת אד פתאו קוד דע
זמנוְ ,והטע שמת הוא כיו ש ַקל היה ְ ַ ְ
זמנו שנט ,שנאמר לגבי מיתת אשת יחזקאל הד־ר־הא
ָ מהר ַ ָלפיכֵ ִ
להריעָ ִ ְ ,
ָלב ְ ַ ְ ִ ַ
עיני) 'יחזקאל
מחמד ֵ ֶ
מֶ את ַ ְ ַ
לקח ִ ְ
'הנני ֹ ֵ ַ
הנביא ִ ְ ִ זמ ,לטובתו ,כדי שלא קדַ ְ
והמיתֶ וסקִ ֱ ֶ
ְִ ְ
כד ,טז( ,והיתה הנבואה על כ שתמות אשתו מיתת
התב ְ ִ ָ
ה ַ ָ
ירשיעֶ ְ .וזה הטע לכָ ִ ֶ
במגפה באותו ערב: למאת
עלְ ַ ְ
'ואינ ,'והיינו שאיננו ָ ָ
לכב ְ ֵ ֶ ְִ
יום שבת
הערות וציונים
שנט .נחלת יעקב. שנח .שפתי חכמי.
עט בראשית ה בראשית אונקלוס
‡ו®¨˘¨ׁ ˙−נ‰ ˘ע ¥מ … §ו ׁ¦˘ ¦שּׁים¨½ ˘¨ׁ Æנּ ‰ו §˙ ׁ©¬ תשע ׁ§ש ¦נין ּו ¦מית:
§וש ּ¦תין ּו § ׁ©
ׁ¦
מאה ּו § ¨ ©
תמנן למ¨ §
וחיא ¤ ¤
כח © ¨ £
˙ ¦יםויחיŒלמ©ּ ˘§ׁ ©ו ּ¨י «מ :˙Ÿס כח © «§ ¦ ¾¤ ¤ §ותרתין ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ¥ליד ּ©בר:
© § ּ¥
−י …ו ¤ל„‡˙ ׁ¨˘¨®נ© ‰ו ּ נּ ‰ו §מ ©´ ּו ׁ§˘מ²¦Ÿנים ׁ¨˘¨ − מיה © Ÿ
נח קרא ¨ית ׁ§ש ּ ¥
כט ּו § ¨
ל‡מŸר
נח ® ¥ ˜ר‡ ² ˘§ׁ Œ˙‡¤מ …ו © −Ÿ ּ«¥בן :כט ©ו ¦ּי § ¨ ינחמנּ© ¨נא
§© ¦ £ ¥דּ ין §© ¥
למימר
יאות § © ¨
ידנא מל ּבדנא ּו ¦ ּ¥
¥מעוֹ ¨ © ¨
י„ינ ּו
בון ¨ ½¥ﬠ˘ׂ ¥נ ּוּ Æו «¥מ ¦ﬠ § ּˆ ´ …
מ ּ©מ ¸ £
נחמנ ּו ¦ «
Âז§ ‰º¤י© «³¥ £
רש"י
שביעי )כח( ויולד בן .שממנו נבנה העולם קוצים ודרדרים כשזורעים חטים ,מקללתו של
)ב"ר() :כט( זה ינחמנו .ינח ממנו את אדם הראשון ,ובימי נח נחה ,וזהו 'ינחמנו' -
עצבון ידינו .עד שלא בא נח לא היה להם כלי ינח ממנו .ואם לא תפרשהו כן אין טעם הלשון
מחרישה ,והוא הכין להם ,והיתה הארץ מוציאה נופל על השם ,ואתה צריך לקרות שמו מנחם:
לה כלי מחרישה ,והיתה לה מנוחה הכיֶ ָ
ִֵ שביעי )כח( ©ויּ וֹ ¤לד ּ¥בן .בכ שלא נאמר מיד
מעיצבו מעשי ידיהְ . ועוד ,שעד זמנו של
שסה 'ויולד את נח' ,כמו שנאמר בשאר התולדות,
ודררי
קציִ ַ ְ ַ ְ
ִ מציאה
ִ ָ האר
היתה ָ ָ ֶ
נח ָ ְ ָ אלא 'ויולד ב ,ויקרא את שמו נח' שס ,לימד הכתוב
הרא,אדִ ָ מללתֶ ל ָ ָ חיָ ְ ִ ִ ,
רעיִ ִ
ְֶ ְ ִ העל,
נבנה ָ ָ מ'ב 'זה ,שהוא נחָ ְ ִ , ִֶֶ
וזה פירוש לשו נחה מקללה זוֶ ְ , נח ָ ָ
בימי ֹ ַ
ִ ֵ לאחר שנחרב בזמ המבול שסא )ב"ר(:
מ מכוחו של ינח ִ ֶ 'ינחמנ ,'מלשו מנוחהַ ָ ,
ְֲַ ֵ ינחמנ ּו .ונקרא נח מלשו' מנוחה' שסב, )כט( ¤זה § © ¥ £
פרה,ֵ
ואֹ לא ְ ָ ְ ֵ נח תבא לנו מנוחה שסוִ ְ . ינח
ותיבת 'ינחמנו' נדרשת כאילו נכתב שב זה ָ ַ
מלשו מנוחה ,אלא מלשו נחמה שסז ,א כ ידינ ,כלומר ,שעל ידו ננוח עבֵ ָ
מ שסג ֶאת ִ ְ ִֶ
ה אי הסיבה נפל ַעל ַ ֵ
הֵ
טעָ ַ
ֵאיַ ַ מהעצבות שבמעשה ידינו שסד ,ומה הוא אותו
צרי
ואה ָ ִ
לקריאת שמו מתאימה לשמוָ ַ ְ , היה
נח לעולֹ לא ָ ָ א ָא ֹ ַ 'עצבוַ ֶ ,'עד ֶ ֹ
'מנח:'
לקרת ְמֵ ַ ְ
ְִ מחריה ,והיו חורשי בידיהְ ,והא לי ַ ֲ ֵ ָ להֵ ְ
ֶָ
הערות וציונים
שס .רא" ,גור אריה .שסא .באר בשדה .ובנחלת יעקב פירש באופ נוס ,שכוונתו שעל ידו נח העול מקללתו ונבנה כראוי ,כמו
שמבואר להל) פסוק כט( .שסב .רא" .שסג .אי זה כשאר ראשי תיבות שנכתב רק חלק מכל מילה ,אלא כא נדרשת כל המילה
מ .'ספר הזכרו .שסד .רא" ,גור אריה .שסה .א עדיי היתה לה קצת טירחה 'ינח ִ ֶ
'ינחמנו' כאילו נחלקה לשני חלקיַ ָ ,
במעשי ידיה ,שהרי ג בכלי מחרישה יש צור במעט מעשי האד ,א יהיו אלו מעשי ללא עצבו .גור אריה .שסו .לכאורה
יום שבת
האדמה קשה ,מני ידעו כשנולד נח שבזמנו תתבטל הגזירה .וביאר הרע"ב שנאמר בקללת אד הראשו) לעיל פג פסוקי יז,יט( ֲ ָ
'אררה ָ ֲ ָ ָ
האדמה' ,ולמדו מכ שקללה זו תימש רק עד שישוב אד הראשו אל האדמה ,ונח נולד עשרי ושש בֶ אל ָ ֲ ָ ָ
עבר וגו' ַעד ְ
ֲַ ֶ
שני לאחר מיתת אד הראשו ,וכיו שהוא הראשו שנולד לאחר מיתת אד ידעו שבזמנו תתבטל הגזירה .שסז .שפתי חכמי.
אונקלוס בראשית ה בראשית פ
יי :ל © ¨ £
וחיא לטה § ¨
ארעא §דּ ¨ © ּ
¦מן © § ¨ י‰ו:‰ רר« ¨Ÿ § ‰ּ − ˘ר ¨ § ‡«¥ ן„‡‰Œמ¬¤ׁ ‡£ ‰ ¦מ ¨´ ¨½ ¨ £
למ¨ּ ב ©תר §דּ אוֹ ¥ליד ¨ית © Ÿ
נח ¤¤
ותש ¦עין © ׁ ¥ £
וחמש מאה § ¦ ׁ§ חמש § ¨ׁ ¥£ ‡˙Œנח
לי„ו © Ÿ ½ ¤ ‰ו ¦ ´ … ‡חרי… « ÆויחיŒלמ¥ £ « © ל © «§ ¦ ¤ ¤À
בנן: ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ¥ליד ּ§ב ¦נין ּו § ¨ ‡˙ וחמ¬ ׁ˘ ¥מ Ÿ− חמ ׁ˘ §ו ¦˙ ׁ§˘ ¦ﬠים¨½ ˘¨ׁ Æנ¥ £« © ‰ ¨ ³¥
למ§ׁ ש ©בע והווֹ ּ¨כל יוֹ ¥מי ¤ ¤ לא © £
בעין ּו ׁ§ש ©בע ׁ§ש ¦נין וש § ¦
מאה § ׁ©§ ¨
בנו˙ :לא © «§ ¦
וי‰יÆ נים ּו ¨ « … ׁ¨˘¨®נ© ‰ו ּ¬י …ו ¤ל„ ּ¨ב ¦ −
חמשנח ּ©בר ׁ ¥ £ והוה © Ÿּו ¦מית :לב © ¨ £ בﬠיםÆ ˘ ©בע §ו ׁ¦˘ § ¦ ׁ³¤ יŒלמלŒי ¥מ ½¤ ¤ּ¨כ §
מאה ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ¥ליד © Ÿ
נח § ¨
‡ו®¨˘¨ׁ ˙−נ© ‰ו ּ¨י «מ:˙Ÿ ׁ¨˘ ½¨נּ ‰ו ׁ§˘ ©¬בע ¥מ …
‡ו®¨˘¨ׁ ˙−נ© ‰ו ּ´י …ו ¤ל„ ½ © Ÿ
נח ןŒחמ¬ ׁ˘ ¥מ … וי‰יŒנח ּ¤ב ¥ £ ס לב © «§ ¦ ¾© Ÿ
רש"י
)לב( בן חמש מאות שנה .אמר רבי יודן זה ,ואם צדיקים הם אטריח עליו לעשות
)ב"ר כו ,ב( ,מה טעם כל הדורות הולידו למאה תיבות הרבה'; כבש את מעיינו ולא הוליד עד
שנה וזה לחמש מאות? אמר הקדוש־ברוך־ שהיה בן חמש מאות שנה ,כדי שלא יהא יפת
הוא' ,אם רשעים הם יאבדו במים ורע לצדיק הגדול שבבניו ראוי לעונשין לפני המבול,
לעת ֵבת עליו ַ ֲ ֵה בניו ,נמצא ש ַ ְ ִ ַ
אטריח ָ ָ יד) ב"ר
רי ָ חמש ¥מאוֹ ת ׁ¨ש ¨נהַ ָ .
אמר ַ ִ )לב( ּ¤בן ׁ ¥ £
ב ה' ֶאת הרה ,להציל את כול . ולכַ ָ
שסח ְַ ֵ
ע לכ שבני ָל ַהרת כו ,ב(ַ ,מה ַה ַ ַ
חמהיה ֵֶ ֲ
הליד ַעד ֶ ָ ָ ולא ִ מעינ של נח ְ ֹ
נה שחיו, ַ ְָ
מאה ָ ָ הלידְ לאחר ֵ ָ הקודמי לנח ִ
יפת ,שהוא יהא אפילו ֶ ֶ א ְ ֵ
די ֶ ֹ נהֵ ְ ,ֵמאת ָ ָ
וזה ואילו נח או מעט פחות או מעט יותרֶ ְ ,
בניו של נח שסט ב מאה שנה בזמ הדל ֶ ְ ָ ָ
ַָ
חמֵ מאת שנה? לפי שכ הוליד רק ְלאחר ֲ ֵ
הל ,וגלפני ַ ַ
לעניֵ ְ ִ
המבול ,ולא יהא ָראי ְ ְ ִ
הד־ר־הא ,הרי עתיד לבוא מבול ָ אמר ַ ָ
ַָ
יאבד א יחטא לא יגזר עליו למות שע .והראיה לכ
רעיֵ ה בניו של נחְ ֹ , לעול ,ו ִאִ ָ ְ
ציקי שבאותו זמ לא היו נענשי קוד מאה שנה,ואִ ִ ַ לציק ֶזהִ ְ ,
מיַ ְ ,ורע ]יגר צער[ ְ ַ ִ
ְ ִַ
הערות וציונים
שסח .לכאורה קשה ,שהרי להל כתב רש"י )יח לב( שבדור המבול לא היו עשרה צדיקי ,ולכ בא המבול ,ומשמע שא
היו עשרה צדיקי לא היה מבול כלל ,וא כ א היה נח מוליד קוד המבול בני צדיקי ,לא היה המבול בא כלל .ותיר
יום שבת
בצידה לדר שלא היו מצילי את כל העול ,אלא רק את בני עיר ,ולכ כתב רש"י שהיה מטריחו לעשות תיבות הרבה,
הדל' ,ופירש רש"י שיפת ַ ָ
אחי ֶ ֶ
עבר ֲ ִ
ני ֵ ֶ
אבי ָל ְ ֵ
יד ַ הא ֲ ִ והיינו לכל יושבי עיר .שסט .שנאמר )להל י כא( ְ ֵ
'לַ ֻ
ש'הגדול' הוא כינוי ליפת ,והוכיח זאת מהפסוקי .שע .וא שכל בני העול מתו אפילו הקטני שבה ,היינו בעוו
אבותיה ,א נח שהיה צדיק ,הג על בניו כל זמ שלא באו לגיל עונשי בעצמ .נחלת יעקב.
פא בראשית ה ו בראשית אונקלוס
‡˙Œיפ˙:
‡˙Œחם §ו ¤ « ¨ ¤ −˘¥ׁ Œ˙‡¤ם ¬¨ ¤ יפת: וית ¨ ¤
שם ¨ית ¨חם § ¨ ̈ית ׁ¥
ריאו ּ§ב ¥ני
ש¦ ּ והוה ּ©כד ׁ¨
ו א © ¨£
לרב ©ﬠלŒ „‡‰ם ¨ Ÿ − י‰Œחל ¨ « ¨ ¨½
©וי‰י« ¦ּ Æכ ´¥ ¥
ו א «§ ¦ למסגּ ¥י ©על © ּ¥
אפי אנשא § ¦ § ¨ׁ ¨ ¥
ל‰ם:יל ¬„ ּו ¨ « ¤בנו§ּ ª ˙− ּ §פ´¥ני ¨ « ¨ ¨ £
„‡‰מ®ּ ‰ו ¨ … בנתא ¦ § § ¦ ¨
אתילידא ארעא ּו § ¨ ¨
©§ ¨
ּ§ב ¥ני ב ©£
וחזוֹ §להוֹ ן:
ני‰¦ ‡‰Œים§ּ Œ˙‡¤ Æב ´ …נו˙ ר‡ ּו §ב ¡ « ¨ ¥ ב ©ו ¦ּי § ³ אנשא רברב ּ¨יא ¨ית ּ§ב ¨נת ¨ׁ ¨ ¥
© §§ ©
רש"י
דכתיב )ישעיה סה ,כ( 'כי הנער בן מאה שנה ושאברהם יצא ממנו וכו' .בבראשית־רבה )כו,
ימות' ראוי לעונש לעתיד ,וכן לפני מתן ג( :ו )ב( בני האלהים .בני השרים
תורה :את שם את חם ואת יפת .והלא והשופטים .דבר אחר ,בני האלהים הם השרים
יפת הוא הגדול? אלא בתחלה אתה דורש את ההולכים בשליחותו של מקום ,אף הם היו
)שם( שהוא צדיק ונולד כשהוא מהול ,מתערבים בהם .כל 'אלהים' שבמקרא לשון
) (ראוי להקדי רֶ את ֵ אה ֵ חה ַ ָ
ְַ ִָ מאה
הער ֶָ ֵ
כתיב לגבי הזמ שלעתיד לבוא ִ'י ַ ַ ַ
ְִִ
תחילה את ש מחמת חשיבותו שעא ,וחשיבותו נה ָימת' )ישעיה סה ,כ( ,כלומר ,ימות בחטאו רקָָ
הא ָמהל, ונלד ְ ֶ
ציקַ ְ ,
היא בכֶ הא ַ ִ כשיהיה ב מאה שנה ,שאז יהיה נחשב כגדול
מְ וכ ,'ואחריו הוזכר ח, יצא ִ ֶ
ואברהָ ָ
ְ ֶ ַ ְָ ָ וכ היהלעתיד לבואֵ ְ ,
לענ באותו הזמ ש ֶ ָ ִ
וָראי ְ ֶ
שנולד אחרי ש שעב ,ולבסו הזכיר את יפת ,א רה ,באות דורות שהאריכו ימי, מָ
לפני ַ ַ
ִ ְֵ
בראית־רה )כו ,ג(:
שהוא נולד ראשוָ ַ ִ ֵ ְ ִ . שקוד מאה שני היה האד כ'קט 'ואינו ראוי
האהים .לשו' אלהי 'האמורה כא ו )ב( ּ§ב ¥ני ¨ ¡ ¦ לעונשי על חטאיו ,וכיו שהתחיל נח להוליד
הרי
ני ַ ָ ִ
היא לשו חשיבות ושררה ,והיינו ְ ֵ כשהיה ב חמש מאות ,ובא המבול כשהיה ב שש
האלהיֵ 'ה
'ני ָ ֱ ֹ ִ אחרֵ ְ , בר ַ ֵ והפטיָ ָ .
ְַ ְ ִ מאות ,נמצא שלא היו בניו ראויי עדיי לעונש:
ליחתֶ לההלכיִ ְ ִ
הרי המלאכיִ ְ ַ ַ ִָ יפת .יש לתמוה על שם ¤את ¨חם §ו ¤את ¨ ¤ ¤את ׁ¥
ה בבני מתערביֶ ָ
ָמקַ ,אֵ הָ היִ ְ ָ ְ ִ הדל
יפת הא ַ ָ והלא ֶ ֶסדר זה של השמותֹ ֲ ַ ,
קרא הוא ְל'אלהיָ ְ ִ ַ ֶ ' האד שעגָ .ל ֱ ֹ ִ אא
שבבני נח ,ומדוע הוזכר כא בסוָ ֶ ?
הערות וציונים
שעא .ע יוס על מדרש רבה ,שהוא המקור לדברי רש"י .ובפירוש רש"י למדרש ש ביאר ,שתחילה אתה דורש שהטע
שהקדימו את ש הוא מחמת שהוא צדיק ,ואחר כ הוסיפו עוד טעמי רבי ,שנולד כשהוא מהול ,ושאברה יצא ממנו,
ועוד דברי שהובאו ש .שעב .שפתי חכמי .אמנ דעת הרא") להל ט כד( שח היה הגדול שבכול ,ולדבריו מוב
יום שבת
מדוע הוזכר מיד אחרי ש .ובנחלת יעקב כתב שש היה הקט שבכול ,וכיו שהקדי את ש מחמת חכמתו ,מנה אות
מהקט לגדול .שעג .ולפי זה 'בני' אי הכוונה מלשו בני ממש ,אלא שיש בה' אלוהות' ,כלומר שררה מסוימת ,וכמו
'בני דעת' ,ועל כ סיי רש"י וכתב שכל לשו' אלהי 'היא מלשו שררה .לבוש האורה.
אונקלוס בראשית ו בראשית פב
אנּ ין ּו § ¦ ּ
נסיבו ירן ¦ ¦
ש ּ¦פ ¨
ארי ׁ©
¥£ ל‰םÆ
˜ח ּו ¨ ¤ ¨ּ ‰נ© ‰ו ¦ּי § ³ טב˙ ®¥ „‡‰ם ¦ ּ¬כי Ÿ − Ÿ
¨ « ¨ ¨½
מכŸל
¦ ּ § ׁ¦
נשין §להוֹ ן
יי ¨לא
ואמר § ¨
אתרעיאו :ג © © £
§דּ ¦ § § ¦ ּ
חר ּו :ג ©ו ּ´י¤ Ÿ
‡מר ˘ר ּ¨ב ¨ «¨נ ׁ½¦˘ים ¦מ ּכŸ−ל ¬¤ׁ ‡£
יתק ּ©ים ¨דּ ¨רא ¦ ׁ¨
בישא ¨ ¥
הדין ¦§© ב‡„םÆ
חי ¨ « ¨ ¨ ‡Œי„ון ר ּו ¦³ י‰ו… ¸ ¨ « ‰ § À̈Ÿ
רש"י
מרות ,וזה יוכיח' ,ואתה תהיה לו לאלהים' )שמות נכנס ובועלה תחלה )ב"ר כו ,ה( :מכל אשר
ד ,טז(' ,ראה נתתיך אלהים' )שם ז ,א( :כי טבת בחרו .אף בעולת בעל ,אף הזכר והבהמה
הנה .אמר רבי יודן' ,טבת' כתיב .כשהיו )ב"ר שם() :ג( לא ידון רוחי באדם.
מטיבין אותה מקושטת ליכנס לחופה ,היה גדול לא יתרעם ויריב רוחי עלי בשביל האדם:
מקטת
אתֶ ֶ ֻ ְ
ָ מטיבי
היִ ִ ֵ
אותו דור ,ש ְ ֶ ָ יכיח,
ָמרת שררה ושליטה על אחריֶ ְ ,וזה ִ ַ
היה ה ָדל שבה ,מאות' בני לחהָ ָ ,
לינס ַ ֻ ָ
ִ ֵָ היה
'ואה ִ ְ ֶ
מה שאמר ה' למשה רבינו ְ ַ ָ
בעל
ֲָ נכנס
האלהי 'המוזכרי בפסוקָ ְ ִ , לאלהי) 'שמות ד ,טז( ,כלומר ,אתה תהיה רב
ֵ ִֹ
חה שעו )ב"ר כו ,ה(:
ְִָ ושר לאהר אחי .וכ כששלחו לפרעה אמר לו
אשר ּ¨ב ¨חר ּו .לשו הפסוק היא ַ ִ ְ
'וקח מכל ¤ׁ £¦ ּŸ אלהיֹ ְ ַ ְ
לפרעה' )ש ז ,א( ,ובודאי נתיִ ֹ ֱ
'ראה ְ ַ ִ
ְֵ
חר ,'ולשו' נשי 'באה אר ָ ָ מל ֲ ֶ ניֹ ִ
להִ ָ ֶָ היתה כוונתו רק לכ שתהיה לו שררה ושלטו
על ]אשת עלת ַ ַ
לרבות שעז שהיו לוקחיַ אַ ְ על אהר או על פרעה:
איש[ ,ולשו' כל אשר בחרו' באה לרבות שלקחו יד ,לא נכתב רי ָאמר ַ ִ טבת ¥הנּ¨ הַ ָ .ּ¦כי Ÿ Ÿ
ההמה )ב"ר ש:( הכר ְואת ַ ְ ֵ ָ ַא את ַ ָ ָ בתורה 'טובות' בכתיב מלא ,שאז המשמעות
באדם' .ידו 'הוא מלשו )ג( א ¨ידוֹ ן ר ּו ¦חי ¨ ¨ ¨ תיב,
'טבת' ְ ִ
היא שהיו טובות תמיד שעד ,אלא ָ ַ
ָמד שעח וריב ,ו'רוחי' היינו ליבי ומחשבתי שעט, 'טבת' ,לשו
שנית לקרוא זאת כאילו נאמר ָ ַ
עלי ,להסתפק רחי ָ ַ
ויריב ִ יתרעִ ָ ְ
כלומרֹ ,לא ִ ְ ַ ֵ 'הטבת
הטבה שנעשתה בה בעבר ]כמו ֲ ָ ַ
האד שפא: ביל ָ ָ ָ
א להשחית או לרח שפִ ְ ִ , הנרות'[ שעה ,ללמד את רוע מעשיה של בני
הערות וציונים
שעד .רא" .שעה .כלומר ,זו לשו נקבה נסתרת ,וכמו שנאמר ביחזקאל )מו יז( לגבי קרקע שהיתה שייכת לנשיא וניתנה
ליא' ,והיינו שהקרקע שבה לנשיא ,אלא שש זו לשו עתיד ,מחמת הוי"ו שבראש המילה ,וכא 'ובת ַ ָ ִ
במתנה לאחרַ ָ ְ ,
'טבת' לא וי"ו היינו נקבה נסתרת בלשו עבר ,וכאילו נאמר שכשראו בני האלהי את בנות האד שהוטבו וקושטו ,היו
לוקחי אות .רא" .שעו .ולפי זה תיבת 'כי' אינה מתפרשת 'שהרי' טובות הנה ,כי לא בכל זמ היו טובות בעיניה,
אלא 'כאשר' טובות הנה ,והיינו כאשר קישטו אות להכנס לחופה .שעז .רא" ,שפתי חכמי .שעח .רא" .שעט .ספר
יום שבת
הדי
ביא ָ ֵ
דרא ִ ָ
יתקיָ ָ
'לא ִ ְ ַ ַ
הזכרו ,וביאר שבא רש"י למעט שאי הכוונה לרוח שש ה' בבני האד] כפי שפירש אונקלוס ָ
קדמי'[ .אמנ בבאר בשדה ביאר ש'רוחי' היינו בית די של מעלה ,שה המקטרגי על האד ותובעי להענישו ,ואילו ה' ֳָ ַ
מרח על בריותיו ומהפ בזכות .שפ .רא" .שפא .וא שנאמר 'באד ,'היינו בשביל האד ,בדומה למה שנאמר
רחל' ,והיינו בשביל רחל .רא".
יעקב ְ ָ ֵ
'ועבד ַ ֲ ֹ
)בראשית כט ח( ַ ַ ֲ ֹ
פג בראשית ו בראשית אונקלוס
ימיו ב˘ׂ®ר §ו ¨ ´
‰י ּו ¨ ½¨ עלם ּ§ב ׁ©˘‚ּ© ם
ּ ‰´ −ו‡ ¨ ¨ §ל ¨½ Ÿ לעלם§ּ ,ב ¦דיל §דּ ¦אנּ ּון
קדמי § ¨ ©
© ¨¢
ישין, בדיהוֹ ן ּ¦ב ׁ¦סרא §ועוֹ ¨ ¥
ּ¦ב § ¨
רש"י
לעולם .לאורך ימים .הנה רוחי נדון בקרבי כיוצא בו 'עד ַשקמתי דבורה' )שופטים ה ,ז(,
'שאתה מדבר עמי' )שם ו, אם להשחית ואם לרחם ,לא יהיה מדון זה כמו ֶ'שקמתי'; וכן ָ
'בשגם':
'בשגם' כמו ֶ בשגם יז( ,כמו ֶ'שאתה'; אף ַברוחי לעולם ,כלומר לאורך ימים© :
'בשגם' ,כלומר ,בשביל והיו ימיו וגו' .עד ק"ך שנה אאריך להם ֶ הוא בשר .כמו
שגם זאת בו ,שהוא בשר ,ואף־על־פי־כן אינו אפי ,ואם לא ישובו אביא עליהם מבול.
נכנע לפני ,ומה אם יהיה אש או דבר קשה .ואם תאמר ,משנולד יפת עד המבול אינו
קה ,שבודאי לא יהא בר ָ ֶ
יהיה ֵא אָ ָ יחטא ִאֶ ְ ִ §לעוֹ ¨לם .לשו' לעול 'האמורה כא אינה כפשוטו,
צא ומצאנו לשו דומה לכ נכנע שפדֵ ַ . שימש הדבר תמיד ,כי לא יתכ שהיתה אפשרות
שהאות שי" מנוקדת ב'פתח' ויש לפרשה כאילו ומחשבה שלעול לא יעניש ה' את בני האד,
'עד
היא מנוקדת ב'סגול' ,מה שנאמר בשירת דבורה ַ שהרי נמצא שמידת הדי בטלה מ העול שפב,
ברה' )שופטי ה ,ז( ,ויש לפרש זאת ְמ מי ְ ָ ְִַַ ימי.
לארִ ָ
אלא הכוונה שלא ימש נידו זה ְ ֶ
'אה
וכ מה שנאמר בדברי גדעו לה' ָ ַ ָ 'מי'ֵ ְ .
ְִֶַ להחית אתקרי ִאִ ְ ַ ְ
רחי ָנדִ ְ ִ ְ הה ִ כלומרֵ ִ ,
'אה'ַ ,א
עי' )ש ו ,יז( ,והיינו ְמָ ַ ֶ מדר ִ ִ ְֵַ רחי
יהיה ָמד וריב ֶזה ְ ִ לרחֹ ,לא ִ ְ ֶואֵ ַ ְ האדִ ְ
':'
' 'האמור כא יש לפרשו ְמַ ֶ ְ ְ ַַ ימי:
לארִ ָ
למר לא ימש הדבר ְ ֶ לעלַ ְ ,קייָ ְ
ימיו §וגוֹ ' .אי הכוונה לימיו של אד מסוי והי ּו ¨ ¨
§¨ בשׂ ר .ופירוש לשו' בשג 'הוא ְמ שגּ© ם ה ּוא ¨ ¨
ּ§ב ׁ©
שיחיה מאה ועשרי שנה ,אלא מעתה וַעד .ולשו' ג' כאילו נאמר בשינוי ניקודַ ֶ ְ ,
אי ולא אעניש, להִ ַ
אאריֶ ָ
נה ַ ֲ ִ
שיעברו ק"ָ ָ האמורה כא היינו לעני חסרו נוס שיש
עליה
אביא ֲ ֵ ֶ ואֹ לא ָיב עד אותו הזמִ ָ ְִ ביל ֶמלבד עצ הדבר למרִ ְ ִ ,
באד שפגַ ְ ,
אמר ,והרי לפי סדר הפסוקי נראה ואַ ֹ ַמלִ ְ . שאינו נכנע מלפני ה'ֹ ַ ,זאת ]עוד חסרו [יש ,
מלד
שפרשה זו נאמרה אחרי שנולדו בני נח ,ו ִ ֶ ַ ר ,שאי בו חשיבות וקיו מצד עצמו, ֶהא ָ ָ
הלֵ ,אינ יפת ,בכורו של נח ,ו ַעד שהתחיל ַ ַ ֶֶ מה ועד כמה לפניָ ,
נכנע ְ ָ ַוא־על־י־כֵ אינָ ְ ִ
ְַ ַ ִ ֵ
הערות וציונים
שפב .ספר הזכרו .ובדברי דוד פירש שלא מסתבר שההקפדה היתה רק על כ שלא ימש הנידו בתמידות .שפג .א
אי לפרש לשו' ג 'לעני זה שהאד הוא בשר כמו דבר אחר שהוא בשר ,שהרי לא הוזכר כא דבר נוס .שפתי חכמי.
שפד .כלומר ,לפי הפירוש שהובא לעיל ש'בני האלהי 'היינו המלאכי ,נמצא ששלח ה' את המלאכי שיהיו בי בני האד
יום שבת
וילמדו אות ללכת בדרכי טובות וישרות ,ולבטל את היצר הרע ,ואירע בהיפ ,שבני האד היטו את המלאכי לדרכיה
הרעות והלכו אחרי היצר הרע ,והרי זו ראיה שכח הרע שלה גדול כל כ ,ועוד חסרו יש בה שה בשר ,הראוי להכנע
בפני מלאכי אש ,וא על פי כ גברו בני האד על המלאכי והחטיאו אות ,א כ אי לה עוד תקנה שיהיו נכנעי
לפני ה' .דברי דוד.
אונקלוס בראשית ו בראשית פד
מאה יהיב §להוֹ ן § ¨ ארכא § ¦ ©§ ¨ ‰י ּו רים ׁ¨˘ ¨ «נ :‰ד ©§ּ ‰נ ¦ ¦º
פלים ¨ ´ ‡§ ‰ו ¤ﬠ˘ׂ§ ¦ −¥מ ¨¬
בון: §ועשׂ ¦רין ׁ§ש ¦נין ¦אם § ּ
יתו ּ § ¤
ד ¦גּ ּ¨ב ©ר ּ¨יא £הווֹ § © § ¨
בארעא ‡חריŒכן
‰‰ם¼ §ו©´‚ם © « ¥À ¥ £מים ¨ ¥ ב‡ר©ּ »ıב ּ¨י ¦´
¨ ¨» ¤
ואף ּ¨ב ©תר ּ¥כן ּ§ביוֹ ©מ ּ¨יא ¨ ¦
האנּ ּון § ©
רש"י
אלא מאה שנה! אין מוקדם ומאוחר בתורה שנפלו והפילו את העולם .ובלשון עברית לשון
)פסחים ו ,(:כבר היתה הגזירה גזורה עשרים שנה 'ענקים' הוא :בימים ההם .בימי דור אנוש
קודם שהוליד נח תולדות .וכן מצינו בסדר־ ובני קין )ב"ר( :וגם אחרי כן .אף־על־פי שראו
עולם .יש מדרשי־אגדה רבים ב'לא ידון' ,אבל זה באבדן של דור אנוש ,שעלה אוקיינוס והציף
הוא צחצוח פשוטו) :ד( הנפילים .על שם שליש העולם ,לא נכנע דור המבול ללמוד מהם:
עברית
לִ ְ ִ
נה! שהרי יפת נולד כשהיה נח ב טע בש זה של 'נפילי ,'כיו ש ִ ְ מאה ָ ָ
אא ֵ ָ
ֶָ
'ענקי 'הא ,ושינתה התורה וכתבה חמש מאות שנה ,והמבול בא כשהיה נח ב שש ְלִ ָ ֲ
'נפילי 'מחמת הדרש שבדברי שפו: מאות שנה ,ואי נאמר שיארי לה ה' זמ מאה
ימי ר ֱאנ ,שעלה האוקיינוס ההםֵ ִ . ּ©ביּ¨ ¦מים ¨ ¥ מק
ועשרי שנה .אי זו קושיא ,לפי שֵאיָ ְ ֻ
קי שבא עליה ני ַ ִ
והצי שליש מהעול ,בזמֵ ְ רה )פסחי ו ,(:כלומר ,פרשיות התורה מאחר ַ ָ
ְָֻ
המבול כדי לקיי את העונש שנגזר על קי, לא נכתבו בהכרח לפי סדר הזמני ,וא שפרשה זו
שלאחר שבעה דורות ימחה כל זרעו שפז )ב"ר(: נאמרה כא ,לאחר שהוזכרו בני נח ,באמת קדמה
אחרי ¥כן .משמעות הלשו שיש דבר וגם © ¥ £ §© זרה
הזירה ְ ָ
היתה ַ ְ ֵ ָ
בר ָ ְ ָ
הגזירה ללידת ,ש ְ ָ
באר
ש'הפליָ היֶ ָ ָ
מחודש שאירע ג אחרי ַ ְ ִ ִ לדת ,ובאותה נח ָהליד ֹ ַ
קדִ ֶ נה ֶעריָ ָ
ֶ ְִ
א־על־י
הה ,'וביאור הדברי הוא ,ש ַ ַ ִ מיֵ ָ ַָ ִ שעה נאמר שיארי לה ה' אפו מאה ועשרי שנה,
אבֶ ל ר ֱאנ, רא אנשי דור המבול ָ ָ ְ ָ ֶָ רי מדרי־אדה ַ ִ
סדר־עלֵ .יָ ָ ַ ֵ ְ ְ ִ
ָ מצינֶ ֵ ְ
וכִ ָ ְֵ
שה' הנפילי 'שהיו באר ,ונענשו על חטאיה צחצח
אבל ֶזה הא ִ ְ ַ 'לא ָידָ ֲ ,'
ְפרוש המיליֹ
העל ,א על ליָ ָ והציִ ְ
אקינס ְ ֵ ִ
עלה ְ ָ ֶָָ ְט הפירוש הפשוט והבהיר שבמילי אלו:
מה ,אלא ללמד ֵ ֶ הל ִ ְ נכנע ר ַ ַ פי כֹ לא ִ ְ ַ פל
פילים .ומכוני' נפיליַ 'על ְֵ ָ ֶ הנּ ¦ ¦
)ד( © §
האר) 'פסוק יב(,רַ על ָ ָ ֶ ר ֶאת ַ ְ'החית ָל ָ ִָ ְ ִ בעצמ מהעול ,כשעלה האוקיינוס והצי
והמש הפסוק 'אשר יבואו בני האלהי על בנות והילֶ את
שליש מהעול ושט אות שפהִ ִ ְ ,
האד 'הוא עני בפני עצמו שפח: העל כולו שנענש מחמתְ .ויש צור לתת
ָ ָ
הערות וציונים
יום שבת
שפה .רא" ,על פי מדרש רבה .אמנ בנחלת יעקב תמה על פירוש זה ,שהרי הוזכרו הנפילי ג לאחר דור המבול ,בזמ המרגלי
)במדבר יג לג( ,ולכ פירש את לשו' שנפלו' שהכוונה שה המלאכי שנפלו מהשמי ,וכמו שכתב רש"י )ש' (הנפילי ,ענקי מבני
שמחזאי ועזאל ,שנפלו מ השמי בימי דור אנוש' ,וכ פירש בספר הזכרו .שפו .רא" .שפז .רא" ,גור אריה .שפח .רא".
פה בראשית ו בראשית אונקלוס
‡לŒב ´ …נו˙
‰¦ ‡‰ים§ּ ¤ Æ יב‡ ּו ּ§ב³¥ני ¨ « ¡ ˘ר ¨ Ÿ ¹ ¤¸ׁ ‡£ רברב ּ¨יא § ¨
לות עלין ּ§ב ¥ני © § § ©
§דּ ¨ ¦
וילדן §להוֹ ן,
אנשא § ¨ § ¨
ּ§ב ¨נת ¨ׁ ¨ ¥
‰מּ ¦ּ‚‰© ‰ב²¦Ÿרים ל‰ם ¨ּ ¥ יל„ּ −ו ¨ ®¤ „‡‰ם §ו¨ « § ¨ « ¨ ¨½ §דּ ¨ § ¨ ¥
מעלמא ¦גּ ּ¨ב ©ר ּ¨יא ¦אנּ ּון
שּׁם :פ ˘י ©«¥ ‰ ‡נ ׁ¬¥לם © § עו ¨ −˘ר «¥מ … ¬¤ׁ ‡£ אנשין ¦דּ ׁ§ש ¨מא:
¦ׁ ¨ ¥
רב‰
י‰ו¬ּ ¦ ‰כי © ¨ּ² מפטיר ה ©ו© ּי´ §ר‡ § ¨½Ÿ יי ¥ £
ארי וחזא § ¨
מפטיר ה © ¨ £
¨ׁ ¨ ¥
אנשא ּ¦ב ׁ©
ישת §¦ ©
סגיאת
כלŒיˆרÆ
‡ר§ ıו ¨ ̧¤ ¥ „‡‰ם ּ¨ב ¨® ¤ רﬠ˙ ¨ « ¨ ¨ − ¨ ©¬ מחש ¨בת
יצרא © § ׁ §
וכל ¦ § ¨
ארעא § ¨
ּ§ב © § ¨
ל«ּ ‰Œי …ום:
לב …ו ©¬ר˜ © −רע ּ¨כ © ב˙ ¦ ּ½ ©מ §ח ׁ§˘ ´ Ÿ יש ּ¨כל יוֹ ¨מא:
יה §לחוֹ ד ּ¦ב ׁ ¦ ּ¥
לב ּ
רש"י
אשר יבאו .היו יולדות ענקים כמותם :מתושאל ,שנקראו על שם אבדן ,שנמוחו
הגבורים .למרוד במקום :אנשי השם .והותשו .דבר אחר ,אנשי שממון ,ששממו
את העולם: אותן שנקבו בשמות ,עירד מחויאל
) 'איוב ל ח( שצא ,אלא הכוונה
בלי ֵ
ני ְ ִ
נבל ֵַ ְ
ָָ יבא ּו .בא לפרש את האמור בתחילת אשר ¨ Ÿ¤ׁ £
את
שהיו אלו אנשי ששמ רימז על סופ ,והָ הפסוק ש'הנפילי היו באר 'שפט ,שאירע
'מחיאל',
'עירד'ֵ ָ ְ , ב] התפרשו[ ְ ֵ
מתָ ִ , ְִֶ הדבר על ידי שבאו בני האלהי על בנות
אב שאירעקראַ על ֵ ה ָ ְ ָ
'מתאל'ְ ְ ִ ֶ ,
ְ ֵָ מת
ענקיָ ְ ילדת ֲ ָ ִ
האד ,ו ָהי בנות האדְ
בה' ,עירד' מרמז על כ שערד ה' מ כמו בני האלהי:
ח מהעול,העול שצב' ,מחויאל' רומז לכִ ֶ הגּ ּבוֹ ¦רים .אי הכוונה לגבורה של כח גשמי שצ, ©¦
אחר' ,אנשי
בר ַ ֵ 'מתושאל' רומז לכ ש ֻ ְ
הָ ָ . ק] בה'[: למרד ַ ָ
אלא גבורת היתה ִ ְ
הש 'אינו מלשו שמות ,אלא כאילו נאמר הם .א שבדר כלל 'אנשי ש 'היינו אנשי © ¥
© § ׁ¥
מֶ את
מֶ ,'במעשיה הרעיְ ִ 'אני ִ ָ
ְֵַ אנשי חשובי הידועי בשמותיה ,כא אי
העל גרמו שיהיה העול שמ: ָ ָ 'ני
אפשר לפרש כ ,שהרי היו רשעי ,ומכוניֵ ְ
הערות וציונים
שפט .גור אריה .שצ .רא" ,שהרי אי שייכות בי גבורת לעני חטאיה ועונש .אמנ בספר הזכרו ביאר שלשו
'הגיבורי ,'בה"א הידיעה ,מלמדת על כ שהוזכרו כבר בגבורת ,והרי עד כא לא הוזכר שהיו גיבורי בכוח ,ולכ פירש
יום שבת
רש"י שהיו גיבורי בכ שמרדו בה' ,ודבר זה כבר נרמז לעיל בשמותיה ,וכמו שפירש רש"י בהמש הפסוק.
שצא .רא" .שצב .מדרש רבה ,שהוא המקור לדברי רש"י כא .ובספר הזכרו תמה על רש"י שלא הביא זאת בדבריו,
והוסי שאינו יודע מה פירוש המילה 'ערד.'
אונקלוס בראשית ו בראשית פו
ארי © £
עבד מימריה ¥ £
יי ּ§ב ּ ¥ § ¥§ותב § ¨
ו ¨ יŒﬠ˘ׂ¬Œ˙‡¤ ‰
י‰ו« ¦ּ ‰כ ¨ ¨ ו ©ו ּ¦י¨ּנ´ ¤חם § ¨½Ÿ
ארעא© £ © ,
ואמר אנשא ּ§ב © § ¨
̈ית ¨ׁ ¨ ¥
קפהוֹ ן ּ¦כ §רע ּו ּ ¥
תיה: למתבר ּªת § ּ§
§ ¦ § ּ© ‡לŒלב …ו:
ב «ּ ¦ ¤ ‡ר© ıו ¦ּי § ©
˙ﬠ −ˆּ ¥ „‡‰ם ּ¨ב ¨® ¤
¨« ¨ ¨ −
רש"י
מפטיר )ו( וינחם ה' כי עשה .נחמה מחשבתו של מקום ממדת רחמים למדת
היתה לפניו שבראו בתחתונים ,שאילו היה מן הדין ,עלה במחשבה לפניו מה לעשות באדם
העליונים היה ממרידן ,בבראשית רבה )כז ,ד( :שעשה בארץ .וכן כל לשון ניחום שבמקרא
ויתעצב האדם אל לבו של מקום ,עלה לשון נמלך מה לעשות' ,ובן אדם ויתנחם'
במחשבתו של מקום להעציבו .זהו תרגום )במדבר כג ,יט(' ,ועל עבדיו יתנחם' )דברים
אונקלוס .דבר אחר ,וינחם -נהפכה לב ,לו(' ,וינחם ה' על הרעה' )שמות לב ,יד(,
'וח'
אחר פירוש אחר בכל הפסוקֶ ָ ִ ַ ,
בר ַ ֵ מפטיר )ו( ©ויּ¦ נּ¨ ¤חם ה' ּ¦כי ¨ ¨
עשׂ ה .תיבת 'וינחָ ָ '
אינו לשו נחמה ,אלא לשו שינוי מחשבה שצו, האמורה כא אינה מלשו חרטה ,אלא כלשו נחמה,
רחמי,
מת ַ ֲ ִ מחבֶ ל ָמקַ ִ ִ נהכה ַ ֲ ַ ְ שֶ ְ ְ ָ היתה
נחמה ָ ְ ָ
כלומר ,א שחטאו בני האד עדייָ ָ ֶ
הי,
למת ַ ִ שחשב שלא להעניש את האדַ ִ ְ , רא לאדַ עולמות לפניו ]לפני ה'[ על כָ ְ ֶ ְ ָָ
עת לפניו ַמה ַ ֲ מחבה ְ ָ ָ
עלה ְ ַ ֲ ָ ָ שמתו כָ ָ היה נברא ִמ העולמות אָ ָ
חניִ ֶ ,
הַ ְ ִ
וכָ ל ְל אר ,להענישו שצזֵ ְ . עה ָ ָ ֶ אדָ ָ ֶ ָָָ היה האד העליני ,יחד ע המלאכיָ ָ , ֶָ ְ ִ
נמלַ מהקרא הוא ְל של מי ש ִ ְ ָ ִניחָ ְ ִ ַ ֶ ממריד שצג ,ולכ נאמר וינח ה' כי עשה את האד ַ ְִ ָ
ב
ויכב ֶ
'לא ִאיֵ אל ִ ַ ֵ עת ,כמו שנאמר ֹ ֲַ 'באר ,'כלומר נחמתו היתה בכ שנעשה האד
ויתנח) 'במדבר כג ,יט( ,כלומר ,אי דר ה' אדָ ֶ ְ ִ ְ
ָָ רה )כז ,ד(:
בראית ַ ָ
בעול התחתו שצד .כ דרשו ִ ְ ֵ ִ
כדרכו של אד ,המתחרט על מעשיו ונמל לבוֹ .ו'עצבות' זו של האד שצה ¤אל ¦ ּ ©ויּ¦ § © ¥
תעצּ בָ ָ ָ .
בדעתו מה לעשות ,וכ נאמר ִ'י ָ ִידי ה' ַע האד ,היתה בליבו ֶל ָמק] של ה'[ ,כלומר,
יתנח) 'דברי לב ,לו( ,כלומר ,כשידו עבדיו ִ ְ ֶ ָ
ועל ֲ ָ ְַָ להעציב לאדֶ ,זה מחבֶ ל ָמקִ ֲ ַ ְ עלה ְ ַ ֲ ַ ְָָ
ה' את עמו ביסורי האמורי ש ,ימל בדעתו למבר
מימרַ ְ ִ ְ אנקלס ,שפירש ַ ֲ ַ
'ואמר ְ ֵ ְ ֵ רְ ְ ְַ
לשוב ולרח עליה שצח ,וכ לאחר שחטאו רעת ,'כלומר ,שאמר ה' לשבור את קהֵ ְ ִ ְְָ
ישראל בעגל ורצה ה' להשמיד ,והתפלל תקיפות האד ,כרצונו של ה' ,הרי שלשו
הרעה' )שמות 'וח ה' ַעל ָ ָ ָ
עליה משה ,נאמר ַ ִ ָ ֶ 'עצבות' האמורה כא מתייחסת לאד ,שרצה ה'
לב ,יד( ,שנמל בדעתו שלא להביא עליה את להענישו ולהעציבו:
הערות וציונים
יום שבת
שצג .שהרי החטיא האד א את בעלי החיי .שפתי חכמי .שצד .רא" ,גור אריה .שצה .א לא נית לפרש זאת על
ה' ,לפי הפירוש שבתחילת הפסוק ,שהרי היתה לו נחמה ,ולא עצבות .רא" .שצו .וא שלפי האמת אי שינוי מחשבה וחרטה
אצל ה' ,דיברה תורה כלשו בני אד ,וכלפי בני האד נראה הדבר כשינוי בהנהגת ה' ממידת הדי למידת הרחמי .רא".
שצז .רא" .אמנ בנחלת יעקב פירש שבתחילה ד ה' מה לעשות ע האד ,ולבסו גזר דינו לעונש .שצח .רש"י ש.
פז בראשית ו בראשית
רש"י
'נחמתי כי המלכתי' )שמואל־א טו ,יא( ,כולם לשון לך בן זכר מימיך? אמר לו הן .אמר לו ,ומה
מחשבה אחרת הם :ויתעצב אל לבו .עשית? אמר לו שמחתי ושימחתי את הכל.
נתאבל על אבדן מעשה ידיו .כמו נעצב המלך אמר לו ,ולא היית יודע שסופו למות? אמר
על בנו )שמואל־ב יט ,ג( .וזו כתבתי לתשובת לו ,בשעת חדותא חדותא ,בשעת אבלא אבלא.
המינים .גוי אחד שאל את רבי יהושע בן אמר לו ,כך מעשה הקדוש־ברוך־הוא ,אף־
קרחה ,אמר לו אין אתם מודים שהקדוש־ על־פי שגלוי לפניו שסופן לחטוא ולאבדן לא
ברוך־הוא רואה את הנולד? אמר לו הן .אמר נמנע מלבראן ,בשביל הצדיקים העתידים
לעמוד מהם: לו ,והא כתיב ויתעצב אל לבו! אמר לו נולד
'ותעב ֶאל ִל !'וא ידע מתחילה תיב ַ ִ ְ ַ ֵ והא ְ ְִָ הרעה ,וכ לאחר שחטא שאול המל במלחמת
שיחטאו בני האד ויתעצב על כ עד שיאבד המלכי ֶאת
'נחמי ִי ִ ְ ַ ְ ִ
עמלק ,אמר ה' לשמואל ִ ַ ְ ִ
אמר ל רבי מהעול ,מדוע ברא אות מתחילהַ ָ . הקי'ברי ֹלא ֵ ִ ואת ְ ָ ַ מאחרי ְ ֶ
למלִ י ָב ֵ ַ ֲ ַָאל ְ ֶ ֶ
ממי?
זכר ִ ָ ֶ
נלד ְלָ ָ ֵ
יהושע ב קרחה ,האַ אחרת ֵה, מחבה ַ ֶ ְֶ לָ ָ ֲ ַ )שמואלא טו ,יא(ָ ֻ ,
עית באותו זמ? מה ָ ִ ָאמר לֶ , אמר ל הגויֵ ,הַ ָ . ַָ ושינוי מהמחשבה שהיתה בתחילה ,וא כא שינה
חי ֶאת
מחי בעצמיְ ,ואִ ְ ַ ִ אמר ל הגויִ ְ ַ ָ , ַָ ה' את מחשבתו הראשונה על האד ,שהיתה
ידע ֶפָ למת? היית ֵ ַ
אמר לְ ,וכי ֹלא ָ ִ ָ הלַ ָ .
ַ ֹ במידת הרחמי ,למחשבה של מידת הדי:
עת
אמר ל הגוי ,אי שייכות בי הדברי ,אלא ִ ְ ַ ַָ לבוֹ .ולפי פירוש זה א לשו זו תעצּ ב ¤אל ¦ ּ
©ויּ¦ § © ¥
חדותא בזמ השמחה על לידת הב, חדותא ֶ ְ ָ ָ
ְֶָָ מעה
אבדֵ ֲ ַ נתאל ַעל ָ ְ ַ נאמרה על ה' ,שכביכול ִ ְ ַ ֵ
אבלא בזמ אבלא ֶ ְ ָ
עת ֶ ְ ָ
ראוי לשמוח ,ו ִ ְ ַ ידיוְ ,מ שנאמר לגבי צערו של דוד המל ָָ
אמר להאבילות על מיתתו ,ראוי לנהוג באבילותַ ָ . על ְנ 'שצט הלַ 'נעצב ַ ֶ ֶ כשנהרג אבשלוַ ֱ ֶ
הד־ר־
ָ מעה ַ ָ
רבי יהושע ָ ,הוא ג כֵ ֲ ַ )שמואלב יט ,ג(.
לחטא
פֲ ַ
לפניו ֶ ָ לי ְ ָ ָ א־על־י ֶ ָ
האִ ַ ַ , היני
לתבת ַ ִ ִ
תבי ִ ְ ַ ואגדה ז המובאת להלִ ְ ַ ָ
מברא מתחילה.
נמנע ִ ְ ָ ְ ָ ְועתיד הוא ְ ַ ְ ָ
לאדֹ ,לא ִ ְ ַ אחד להשיב לאנשי הכופרי בה' ובתורתו ,י ֶ ָ
ואמנ התשובה הנכונה לשאלת אותו גוי ת, אמר לֵ ,אי קרחה וכַ ָ יהע ֶָ ְ ָ
רי ְ ֻ ַ אל ֶאת ַ ִַָ
היקי
ביל ַ ַ ִ ִ
מדוע נבראו הרשעיִ ְ ִ , ראה ֶאתהד־ר־הא ֶ
ָ מדיָ ַ ֶ
ִ א
ֶַ
מה:
לעמד ֵ ֶ
העתידיֲ ַ
ֲָ ִ ִ אמר ל,
אמר ל רבי יהושע ב קרחהֵ ,הַ ָ .
הלד? ָ ַ
ַ ָ
הערות וציונים
שצט .כ פירש הרא" ,שפירוש זה הוא ג כ אמת ,ודיברה תורה כלשו בני אד ,לומר על ה' לשו' ויתעצב' .אמנ
בספר הזכרו כתב שכל הביאור הזה נכתב רק כדי שידע האד מה להשיב לכופרי ,שמפרשי את המקראות כפשוט,
ועל זה כתב רש"י בהמש דבריו 'וזו כתבתי לתשובת המיני ,'א אי זה הפירוש האמיתי .ת .אי זה המש של התשובה
יום שבת
הראשונה ,שהתשובה הראשונה הובאה במדרש רבה ,ומכא ואיל ה דברי רש"י .ועוד ,שהתשובה השניה אינה שייכת
למשל שהובא קוד לכ ,שהרי במשל אי כל תועלת בב שנולד ,ושמחת האב היא רק מחמת שזהו זמ שמחה עבורו,
ואילו ברשעי יש תועלת בכ שנולדי מה הצדיקי .רא" .והמהרש"ל כתב שבאמת התשובה הראשונה אינה אמיתית,
אונקלוס בראשית ו בראשית פח
אמחי ¨ית ¨ׁ ¨ ¥
אנשא יי ¥ § ¤
ואמר § ¨
ז©© £ ‡˙„‡‰Œם
‡מ ̧¤ח³¨ ¨ « ¨ ¤ ‰ י‰ו§ ¤ ‰ ‡מר § À̈Ÿ ז ©ו ּ´י¤ Ÿ
אפי © § ¨
ארעא, מעל © ּ¥
דבריתי © ¥
¦ §¦ ¥
עירא ©עד
מאנשא ©עד ּ§ב ¦ ¨
¨ׁ ¨ ¥ ¥
ר‡˙י¥ Æמ ©ﬠל § ּ Æפ´¥ני ¨ « ¨½ ¨ £
„‡‰מ‰ רŒב¨¸ ¦ ˘ ּ¨ ¤ׁ ‡£
דש ©מ ּ¨יא,
ועד עוֹ ¨פא ¦ ׁ§
¦רחשא § ©
§ ׁ¨ ﬠ„Œרמ˘ׂ §ו ©ﬠ„Œ
‰מ¤ −¤ © ‰ ﬠ„Œב ¨½ ¥
‡„ם§ּ © Æ «¥מ ¨ ¨
מימרי ¥ £
ארי תבית ּ§ב ¦ § ¥
ארי © ¦
¥£
י˙ם:נחמ ּ¦˙י ¦ ּ¬כי £ﬠ˘ׂ¦ ¦ «
שּׁמ® ¦ים ¦ ּ¬כי ¦ © § −
עוף ©¨ ¨ ‰ ´…
אש ּ©כח
ונח © ׁ§
עבדתנּ ּון :ח § © Ÿ
¦ּ § © £
קדם § ¨
יי: רחמין ¨ ¢
©¦£ י‰ו :‰פ פ פ ﬠיני § « ¨Ÿחן ּ§ב ¬¥ ¥ מ ¨ˆ‡ − ¥ נח ¨¬
ח §ו ¾© Ÿ
קמו פסוקים ,אמצי"ה סימן ,יחזקיה"ו סימן.
רש"י
)ז( ויאמר ה' אמחה את האדם .הוא נברא בשביל אדם ,וכיון שהוא כלה מה צורך
עפר ואביא עליו מים ואמחה אותו ,לכך נאמר באלו :כי נחמתי כי עשיתם .חשבתי מה
לעשות על אשר עשיתים: לשון 'מחוי' :מאדם עד בהמה .אף הם
חסלת פרשת בראשית השחיתו דרכם )ב"ר כח ,ב( .דבר אחר ,הכל
א תב ,ולפי טע זה לא רֵ ְ
להַ ,מה ֶ ֶָ האדם .כלומר ,כ אמחה ¤את ¨ ¨ ¨ אמר ה' ¤ § ¤ )ז( ©ויּ¤ Ÿ
השחיתו בעלי החיי את דרכ מרצונ ,אלא עפר,
אמר ה' ,הא האד עצמו נברא מ ה ָ ָ
האד הכריח לכ תג: ואמחה את ,כדר מיֶ ְ ֶ ְ עליו ַ ִ
אביא ָ ָ ְואני ָ ִ
יתם .לשו' ניחמתי' האמורה עשׂ ¦
נחמתי ּ¦כי ¦ £
ּ¦כי ¦ © § ּ¦ נאמר
לכַ ֱ ֶ
שהמי ממחי וממיסי את העפרָ ְ ,
כא אינה לשו חרטה ,אלא לשו מחשבה, 'מחי':כאְ לִ
לה' ,כי עשיתי,'עת ָ ֶ
חבי ַמה ַ ֲ
כלומרִ ְ ַ ָ , המה .והטע שמתו ג בעלי מאדם ©עד ּ§ב ¨ ¥ ¨¨ ¥
עיתי ,וביאור הדברי, אר ֲ ִ ִ כלומרַ ,על ֲ ֶ ר
החית את ַ ְ ָ החיי ,לפי ש ַאֵ הִ ְ ִ
הואיל ועשיתי ,וחטאו ,הוצרכתי לחשוב מה אחר טע אחר בר ַ ֵ מרצונ תא )ב"ר כח ,ב(ָ ָ .
לעשות בה תד: לכ שמתו בעלי החיי ,א שלא חטאו ,לפי
ראית
רת ְ ֵ ִ
חסלת ָ ָ ַ
ְַַ וכיוֶ הא
אדָ ֵ ְ ,ביל ה ָ ָנברא רק ִ ְ ִ הל ִ ְ ָשַ ֹ
הערות וציונים
שהרי רק אצל ב אד שיי לחלק בי זמ שמחה לזמ אבילות ,לפי שהוא רואה רק את מה שהווה עתה ,א אצל ה' אי
יום שבת
הדבר כ ואצלו אחרית כראשית ,ונאמרה תשובה זו רק כדי לדחות את אותו גוי לפי דעתו .והתשובה האמיתית היא רק מה
שכתב רש"י בסו דבריו ,שברא את הרשעי מפני הצדיקי היוצאי מה .תא .רא" .תב .ושני הפירושי נצרכי,
כיו שלפי הפירוש הראשו תיבת 'מאד 'מיותרת ,שהרי כבר נאמר 'אמחה את האד .'ולפי הפירוש השני קשה מדוע לא
נאמר רק 'מאד ובהמה' אלא 'מאד ועד בהמה' .מהרש"ל .תג .רא" .תד .נחלת יעקב.
פט מחר חודש
בראשית הפטרת
בראשית ו
הפטרה לערב ראש חודש שחל בשבת )שמואל א פרק כ(
כאשר חל ערב ראש חודש בשבת בראשית ,מפטירי את הפטרת 'מחר חודש' בספר
שמואלא' פרק כ' ,מפסוק י"ח עד פסוק מ"ב .כמה ראשוני) מאירי מגילה לא ,א; ספר 'כלבו',
ועוד( כותבי שהפטרת 'מחר חודש' משמשת כמו הכרזה ופרסו לציבור שיזכרו שמחר
חל ראש חודש
באתÆמאד ּו ¨ ¨ ושלּ© ׁ §ש ּ¨ת¥ּ Æת´¥רד § ½ Ÿ ב :יט § ׁ ¦ ש «¤ יפ −¥קד «מוֹ ׁ¨ ונפקדת ¦ ּ¬כי ¦ ּ¨ חדש § ¸¦ § © § ּ½¨ מחר ® ׁ ¤Ÿ נתן´¨ ¨ − יהוֹ ¨ ¨ אמר־לוֹ § « כ יח ©ו ּ«י¬ ¤ Ÿ
החצ−ים לשת © « ¦ ¦ ּ ואני ׁ §ש ¬ ׁ¤ האזל :כ © «¾¦ £ האבן ¨ ¨ « ¤ אצל ¨ ¤ ¬¤ בת ¤ −¥ ויש § ּ½¨ שׂ®ה §¨´ ׁ © המ ¤ £ ם ּ§ב´יוֹ ם © « ּ© « רת ¨ − ר־נסת § ּ¨
אש ¦ § ּ©¬ אל־המ ½קוֹ ם ¤ׁ £ ¨ּ © ¤
אם־אמרÁ
את־החצים ¦ ¨ Ÿ מצא ®ּ ¦ ¦ « © ¤ ל´¨ § את־ה ½ּ©נ ©ר − ¥ אש ©´לח © ¤ וה ּ¥נה§ ׁ ¤ Æ למט¨ «רה :כא § ¦ ח־לי § © ּ¨ לשלּ© ¦ − צדּ´ ה אוֹ®¤רה § ׁ © ¦¨
ואם־כŸה
חי־יהוה :כב § ¦ ּ³ « ¨Ÿ § © − ואין ¨דּ ¨בר ל¬¥ § י־ש ¬לוֹ ם § ² ובאה ¦ּ «כ ׁ¨ קחּ נ ּו ¨ ¨ Ÿ ² וה ּ¨נה ¨ ¤ ממ ´¥À ¨ החצים | ¦ ּ§ אמר ©ל ּ©¹נ ©ר ¦הּ¥נ¬ה © « ¦ ¦ ּ´ ©¸ Ÿ
ואתה אני ¨ ¨® ּ¨ ב §רנ ּו ´¦ £ אש¬ר ¦דּ ּ© − והדּ ½¨בר ¤ׁ £ יהוה :כג § ¸© ¨ ח« ¨Ÿ § שלּ© − £ והלאה ¾¥ל¬ּ ¦ כי ׁ ¦ « ממ ´¨ § ®¨ ¨ החצ−ים ¦ ּ§ ללם ¦הּ¥נ¬ה © « ¦ ¦ ּ אמר¤ ¤½ ¨ Æ ©Ÿ
אל־הלּ¤ − ¤חם המ¤ ²ל על © ¤ שב © ּ¤ החדש ©וּ ¥י¤ׁ ויהי © ½ ׁ ¤Ÿ דה © § ¦´ וד ּ©ב ¨®¤ תר ¨דּ ¦ − בינ© −ד־עוֹ ¨ «לם :כד ©ו ¦ ּי ּ¨ס ¬¥ יני ּו § «¥ יהוה ּ¥ב ¦¬ ¦הּ¥נה § ̈² Ÿ
אבנר− שב © § ¥ נתן ©וּ ¥י¬ ׁ¤ יהוֹ ¨ ½¨ הקיר ©ו ּ¨Æי ¨קם´ § Æ שב½¦ּ © Æ פם ¤אל־מוֹ ׁ © פם | ּ§ב © ©À ש ¹בוֹ ּ§כ ©´ © ל־מוֹ ׁ¨
המ ¤ל¸ © שב ¤ּ ©  לאכוֹ ל :כה ©וּ ¥י´ ׁ¤ « ¡« ¤
מקרה ½ה ּוא אמר´¤ § ¦ Æ הה ּוא ¦ ּ³כי ¨ © ש ²א ּול §מא ּו¨ −מה ּ©ב´ּיוֹ ם © ® וא־ד ּ¬¤בר ׁ¨ מקוֹ ם ¨דּ ¦ «וד :כו § « ¦ ש ®א ּול ©ו ¦ּי ּ¨פ −¥קד § ¬ מצד ׁ¨ ¦ © ּ´
שא ּול Æ אמר ׁ¨ מקוֹ ם ¨דּ ¦®וד ©ו ּ³י¤ Ÿ הני ©ו ¦ ּי ּ¨פ −¥קד § ´ החדש¦½ ¥ © Æ ממ ¢ח©³רת © ׁ ¤Ÿ Æ ויהי ¦ ּ¨ « טהוֹ ר :כז © § ¦À י־א ¨ « טהוֹ ר −ה ּוא ּ¦כ ¬ לתי ¨ ² ּ¦ב § ּ¦ ¬
את־ש ®א ּול נתן¨ׁ ¤ − יהוֹ ¨ ¨ אל־הלּ¨ « ¤חם :כח ©ו© ּי¬ ©ן § « ם־ה ּיוֹ−ם © ¤ ם־ת ¬מוֹ ל גּ© © בן־ישי גּ© ּ§ א־בא ²©ׁ ¦ ¤ ¨ נתן ּ§ב ½נוֹ ©מדּּ ¹ו © אל־יהוֹ ¨ ¨´« § ¤
מש ּ¨פ ¸¨חה ¨¹לנ ּו ּ¨ב ¦Àיר זבח§ ׁ ¦ Á חני ¿¨נא ¦ ּ´כי © ¤ שלּ§ ¦ ´¥ אמר ׁ © לחם :כט ©ו ּ¿י¤ Ÿ ד־בית ¨ « ¤ ממ¦די¬¥ּ © − אל ¨דּ ¦ ²וד ¨ּ ¦ «¥ נש ©¬אל ¦ ׁ § נש ¸ Ÿ ¦ ׁ§
א־בא ½¨ את־אחי © ּ´¥
ל־כן ואראה ®¨ ¤ ¤ לטה ּ¨נ −א § ´¤ § ¤ אמ § ¨ יני¬¨ּ ¦ אם־מצאתי ¥חן§ּ Æב ¤½ ¥ תה ¦ ¨ ¨¦ ³ אחי §ו © ּ̈À צ/ה־לי¦½ ¨ Æ וה ּוא ¦ ¨ ¦ §³
הלוֹ א ¨ ©¦ּ § À
ידתי רדּ ּות ´ £ המ § ®©ּ © − ן־נותב © «©£ אמר ½לוֹ ּ«¤ נתן ©ו´ּי¤ Ÿ יהוֹ ¨ ½¨ שא ּול ¦ּ Æב ´ חר־אף ׁ¨ המ ¤ל :ל ©ו¦ ּי« © ©³ לחן«¤ּ © − אל־ש § © ªׁ ¤
חין־ישי´© Æ אשר ּ¤ב ¦ ׁ © כל־ה ּ¨י ¦Àמים ³¤ׁ £ אמ :לא ¦ ּ´כי ¨ © רות ¦ ּ«¤ לבשת ¬© § ¤ לבש ּ§ת ½ּ ו § ¤ׁ Ÿ − לבן־ישי § ¸¨ ׁ § אתה©½ׁ ¦ ¤ § Æ י־בחר © ּ¨ ּ¦כ ³¥ Ÿ
בן־מות «ה ּוא :לב ©ו ּ©Æי ©ןÆ אלי ¦ ּ¬כי ¤−¨ ¤ אתוֹ ©½ ¥ Æ וקח Ÿ ותה ׁ §ש ¸©לח § ©³ תÀּ̈ © § מלכ ּו ®¤ אתה ּו © § תכוֹ−ן © ּ¨´ ל־האדמה ¬א ¦ ּ © ¨ « ¨½ ¨ £
ליו− את־החנית ¨ ¨ ש א ּול ²¦ £ « © « ¤ מה ¨שׂ¨ «ה :לג ©ו¸¨ּי ¤טל ׁ¨ מת ¬¤ למה י ּו © − אליו ¨¬ ּ¨ אמר ²¨ ¥ אביו ©וּי¤ Ÿ את־שא ּו−ל ¨ ¦® נתן ¨ׁ ¤ יהוֹ ¨ ½¨ §´
הלחן−מם © ¨ § ª נתן ¬¦ ¥ יהוֹ ¨ ¨² את־דּ ¦ «וד :לד ©ו¨ ּי¨ קם § « להמית ¨ ¤ אביו § ¨ ¦¬ מם ¨ ¦ − י־כלה ¦²היא ¬ ¦ ¥ נתן ּ¦כ ¨¬ ¨ יהוֹ ¨ ½¨ להכ® Ÿתוֹ ©ו ּ¥Æי ©דע´ § Æ §© ּ
בב¤ Ÿקר ויהי © ½ּ אביו :לה © § ¦´ הכלמוֹ« ¦ ¨ − אל־דּ ¦½וד ¦ ּ¬כי ¦ § ¦ נצב¨ ¤ Æ לחם ¦ ּ³כי © § ¤ הני¤ ¤½ Æ ם־החדש © ¦ ¥ וא־אכל ּ§ב «יוֹ © ׁ ¤Ÿ ³ רי־אף § « ¨ ©º ּ¨ «ב ¢ח ¦ ¨®
את־החצים מצא־נאּ ¦½ ¦ ´© ¤ Æ לנרוֹ Àªרץ § ¨ ¨ אמר § © «½ £ מוֹ :לו ©ו´ּי¤ Ÿ ונר ¨קט−Ÿן ¦ ּ« ד ¨דּ ¦®וד § ©¬ © הדה §למוֹ ´¥ נתן © ¨ − ¤ יהוֹ ¨ ¨² ©ו ּ¥י ¥צא § «
אשר החצי ¬¤ׁ £ ד־מקוֹ ם © ½¦ ¥ בא ©ה ּ©נ© Æר´ § © Æ להברוֹ :לז ©ו ּ¨י Ÿ ³ החצי § © « « ¦ £ א־ירה © ¦ − ¥ וה ּו ¨ ¨¬ אנכי מוֹ®¤רה ©ה©ּנ´ ©ר ¨½רץ § « אשר ¨ « − ¦ Ÿ ¬¤ׁ £
נתןÆיהוֹ ¨ ¨ קרא § « והל ¨אה :לח ©ו ¦ ּי § ¨³ ממ ¬§ « ¨ ¨ החצי ¦ ּ§ הלוֹ א © ¦ − ¥ אמר ¬ £ אחרי ©ה ּ©נ© Æר© Æו ½ּי¤ Ÿ נתן © « ³¥£ יהוֹ ¨ ̈¹קרא § « נתן ©ו ¦ּי § ¨¸ יהוֹ ¨ ¨® ירה § « ¨¨ −
בא « ¨Ÿ £ ¤
אל־אדניו: את־החצים החצי ©ו ּ¨י Ÿ − נתןּ ¦½ ¦ ´© ¤ Æ יהוֹ ¨ ¨ נר § « וילקט ©© ³ מד © § © ּº¥ אל־ת Ÿ ® £
שה © « ּ© « מהרה −ח ּו ׁ¨ אחרי ©ה ½ּ©נ ©ר § ¬¨ ¥ © « ´ ¥£
את־כ ½¨ליו נתן¥ּ ¤ Æ יהוֹ ¨ ¨ תן § « את־הדּ ¨ «בר :מ ©ו ¦ ּי ּ³¥ ידע ּו ¨ © ¤ ודוד ¨ « § − נתן½¦ ¨ § Æ יהוֹ ¨ ¨ א« § מא ּו ¨מה ©³ א־ידע § ® וה ּ©נ© −ר « ¨ ©´ לט § ©
מאצל ©ה ½ּ¤נ¤גב ©ו ¦ ּי ּ¸פŸל § © ּ¨¬
לאפיו דוד ¨קם ¤ ´¥ ¥ היר :מא ©ה ּ©נ»©ר» ּ¨בא¼ §ו¨ ¦À הביא ¨ ¦ « ל¬¥ ¨ אמר ½לוֹ − ¥ ר־לוֹ ©ו´ּי¤ Ÿ אש ® אל־ה ּ©נ© −ר ¤ׁ £ © ¤
הגדּ« יל: וד ¦ § ¦ ד־דּ ¦ −
את־רה ּו © ¨ איש ¥½ ¥ ¤ בכ ּוׁ ´ ¦ Æ את־רה ּו ©ו ¦ ּי § ּ איש ¥À ¥ ¤ ק ּו | ¦ ´ ׁ מים ©ו ¦« ּי § ´ ש ּ§פ ¨ ¦® ש´ ׁ ארצה ©ו ¦ ּי ׁ §ש ּ©ת−ח ּו ׁ¨ ©¨ § ²
יהיה | יהוה ¦ « § ´¤ לאמר § º̈Ÿ יהוהŸ ½ ¥ Æ שם § ¨Ÿ אנחנ ּו ּ§ב ׁ³¥ נש ּ¸©ב §נ ּו ׁ §ש ¥¹נינ ּו § ©À £ אשר§ ׁ ¦ Á לש ®לוֹ ם ¤ׁ £ לדוד ´¥ל¨ׁ § נתן § ¨ ¦ − יהוֹ ¨ ¨² אמר § « מב ©וּי¤ Ÿ
זר©−ד־עוֹ ¨ «לם: בין © § £ זרי ּו ¬¥ בינּ ו ¬¥בין © § ¦² יני ּו ¤À ¥ ּ¥ב ¦ ´
'וְ ׁ ִש ַ ּננְ ָ ּתם'
ׁ ֶש ְ ּיה ּו דִּ ְב ֵרי תו ָֹרה ְמ ֻחדָּ ִדים ְּבפִ ְיך
עם סיום הלימוד היומי הקבוע
בחן את עצמך אם למדת ועיינת היטב
ובכך תזכה להנחיל את הלימוד בקרבך כקנין נצחי לחיי תורה!
את המבחנים ניתן לערוך בקו 'קול התורה' או בנדרים+
מבחני הסיכום על הלימוד היומי
פרשת בראשית
יום ראשון ,כ"ג תשרי – אסרו חג:
'וַ יְ ִהי ֶע ֶרב וַ יְ ִהי ב ֶֹקר יוֹ ם ֶא ָחד' – לדברי רש"י ,מדוע לא נאמר 'יום ראשון'? א.
לדברי רש"י ,מהו פירוש הדיבור 'יְ ִהי ָר ִק ַיע'? ב.
מהו ֵ'עץ ּ ְפ ִרי'? ג.
'יִ ׁ ְש ְרצ ּו ַה ַּמיִ ם ׁ ֶש ֶרץ נֶ ֶפ ׁש ַח ָ ּיה' – לדברי רש"י ,מהו 'שרץ'? ד.
שה ָא ָדם ְ ּב ַצלְ ֵמנ ּו ִּכ ְדמ ּו ֵתנ ּו' – האם סייעו המלאכים ביצירת האדם ,ומנין? 'נַ ֲע ֶ ׂ ה.
יום שני ,כ"ד תשרי:
מדוע "לֹא ִה ְמ ִטיר ה' ֶאלוֹ ִקים ַעל ָה ָא ֶרץ"? א.
'וַ יְ ִהי ָה ָא ָדם לְ נֶ ֶפ ׁש ַח ָ ּיה' -האם בהמות וחיות נקראו 'נפש חיה'? ב.
'וְ ֵעץ ַה ַח ִ ּיים ְ ּבתוֹ ְך ַה ָ ּגן' -מהו "בתוך הגן"? ג.
'שם ָה ֶא ָחד ּ ִפ ׁישוֹ ן' – מיהו ה'פישון'? ֵׁ ד.
ממה נבראו העופות? ה.
יום שלישי ,כ"ה תשרי:
'וְ לֹא ִת ְ ּגע ּו ּבוֹ ' -היכן נאמר להם כן? א.
'וִ ְהיִ ֶיתם ֵּכאל ִֹוקים' – לגבי מה? ב.
לדברי רש"י ,איזה עץ היה עץ הדעת? ג.
באיזו שעה ביום חטאו אדם וחוה בעץ הדעת? ד.
לפירוש השני ברש"י ,מדוע הלבוש שעשה ה' לאדם וחוה נקרא ָּ'כ ְתנוֹ ת עוֹ ר'? ה.
יום רביעי ,כ"ו תשרי:
'וְ ַע ָּתה ּ ֶפן יִ ׁ ְשלַ ח יָ דוֹ וְ לָ ַקח ַ ּגם ֵמ ֵעץ ַה ַח ִ ּיים וְ ָאכַ ל וָ ַחי לְ עֹלָ ם' ,מהו החשש שיחיה לעולם? א.
היכן נולדו קין והבל? ב.
ֹאמר ַקיִ ן ֶאל ֶה ֶבל ָא ִחיו' – לדברי רש"י ,אלו דברים דיבר עמו? 'וַ ּי ֶ ג.
'קוֹ ל ְ ּד ֵמי ָא ִח ָיך צ ֲֹע ִקים ֵאלַ י ִמן ָה ֲא ָד ָמה' -מדוע נאמר 'דמי' בלשון רבים? ד.
'נָ ע וָ נָ ד ִּת ְהיֶ ה ָב ָא ֶרץ' – לדברי רש"י ,מדוע לא ישאר במקום אחד? ה.
יום חמישי ,כ"ז תשרי:
מי היו נשות למך? א.
'ש ְב ָע ַתיִ ם יֻ ָ ּקם'?
מהי כוונת הבטחת ה' ׁ ִ ב.
מי היתה אמו של 'יובל'? ג.
מדוע 'תובל קין' נקרא בשם זה? ד.
'וַ ֲאחוֹ ת ּת ּו ַבל ַקיִ ן נַ ֲע ָמה' -לדברי רש"י ,מי היתה נעמה? ה.
יום שישי ערב שבת קודש ,כ"ח תשרי:
ִּ'כי ִא ׁיש ָה ַרגְ ִּתי לְ ִפ ְצ ִעי' ,מיהו האיש? א.
מה היתה כוונת למך במה שאמר לנשותיו 'וְ יֶ לֶ ד לְ ַח ֻ ּב ָר ִתי'? ב.
'וְ לֶ ֶמ ְך ׁ ִש ְב ִעים וְ ׁ ִש ְב ָעה' ,האם כוונתו לשבעים ושבעה דוקא? ג.
באיזה גיל הוליד אדם את שת? ד.
מדוע חנוך נלקח קודם זמנו? ה.
מוצאי שבת קודש' ,שבת בראשית' כ"ט תשרי:
מדוע רק בלידת נח נאמר 'וַ ּיוֹ לֶ ד ֵ ּבן'? א.
מדוע נולדו לנח ילדים רק בגיל מאוחר? ב.
קודם מתן תורה ,מאיזה גיל היו נענשים? ג.
לדברי רש"י ,מהי כוונת הפסוק 'וְ ָהי ּו יָ ָמיו ֵמ ָאה וְ ֶע ְׂש ִרים ׁ ָשנָ ה'? ד.
ֹאמר ה' ֶא ְמ ֶחה ֶאת ָה ָא ָדם' ,מדוע נאמרה לשון ְמ ִח ָ ּיה באדם? 'וַ ּי ֶ ה.
מגוון מבחנים נוספים ושעשועי תורה
מחכים לך בקו 'קול התורה':
02-500-2018
מגוון שעשועי תורה: •מבחן סיכום על הלימוד היומי
•חקור דבר •מבחן שבועי בסיסי +עיוני
•מבחן שבועי על פשט בדרך רש"י והתרגום.
•יודעים את התורה
•מבחן 'להבין ולהשכיל'
•מחודדים •המסלול החדש למשנני התורה – חבורת
•קטן היודע 'דבקים בתורה'
אור
התורה
אור הבהיר
פרשת נח
תוכן הפרשה
פרשת נח כוללת את קורות חייו של נח ודורו .רוב הפרשה עוסקת במבול
שהביא ה' לעולם לאחר שבני דורו של נח חטאו לפניו .בבול מחה ה' את כל
האנשים ובעלי החיים ואת כל היקום ,ורק נח ומשפחתו ניצלו בהיותם
בתיבה אשר בנה נח ,בה הכניס גם בעלי חיים כפי ציווי ה' .המשך הפרשה
עוסקת בסדר יציאת נח מהתיבה לאחר סיום המבול :הקרבנות שהקריב
לה' ,הבטחת ה' אליו שלא יביא עוד מבול לעולם ,ואות הקשת כסימן על כך.
בעת ההוא התיר ה' לנח אכילת בשר ,ואסר את אכילת אבר מן החי .ציווה לו
על מצות פרו ורבו והזהירו על איסור רציחה .בהמשך מוזכרת התנהגות
בניו של נח אליו לאחר ששתה יין והשתכר ,ונח בירך את שם ויפת ,וקילל
את חם .כן מבואר בפרשה בהרחבה פירוט כל הדורות והאומות שיצאו מנח
בכל הארצות והלשונות ,וחטאם של אנשי דור הפלגה והעונש שנענשו
להפיצם ולפזרם בעולם.
נושאי הפרשה
נח ודורו ,ובניית התיבה :צדקותו של נח; רשעותו וחטאי בני דורו; גזירת
המבול; בניית התיבה; כניסת נח ומשפחתו לתיבה והכנסת בעלי חיים
לתיבה.
ימי המבול :ארבעים ימי המבול ,מחיית כל בשר וכל היקום; מאה וחמישים
ימי התגברות מעיינות התהום; שישים ימי ירידת המים; חניית התיבה על
הרי אררט.
יציאה מהתיבה :שילוח העורב והיונה; ייבוש הארץ ויציאת נח מהתיבה;
קרבנות נח; הבטחת ה' שלא יביא עוד מבול; אות הקשת.
מצוות וציווים :ברכת וציווי 'פרו ורבו'; ברכה לנח שמוראו יהיה על בעלי
חיים; היתר אכילת בשר; איסור אכילת אבר מן החי; איסור שפיכת דמים.
קללת חם :נח נוטע כרם; שתייתו מהיין ושכרותו; מעשה חם; שם ויפת
שומרים על כבוד אביהם; ברכת נח לשם ויפת וקללתו לחם.
דור הפלגה :מחשבת אנשי דור הפלגה למרוד בה' ובניית מגדל; עונשם
לבלבל שפתם ולשונם; פיזורם בכל העולם.
שבעים אומות :שבעים אומות צאצאי נח; ארצות מגוריהם; דורות מנח עד
אברהם; תרח ובניו; נישואי אברם ונחור; שרי עקרה; יציאת תרח מארצו לחרן;
צא בראשית ו נח אונקלוס
ˆ„י˜‡י ׁ˘ © ¦ּ²נח ¦¬
נח © Ÿ À
„˙ ½ © Ÿ ‡ל… ˙« ּ ‰ו §ל ´ Ÿ
ט ¤ּ ¥
יום ראשון
נח© Ÿ ,
נח לדת © Ÿ אלין ּתוֹ § ¨ט ¦ ּ¥
הוה זכאי ׁ§ש ¦לים ¨ £ §גּ ©בר © ּ©
‡˙‰− ¦ ‡‰Œים
„ר˙יו ¡ « ¨ ¤ ‰י§ּ ‰ב « ®¨ Ÿ Ÿמים ¨ ¨ − ּ¨˙ ¦ ¬ דחלתא © ¨
דיי ּ§ב ¨דרוֹ ¦הי§ּ ,ב © © § ּ¨
רש"י
)ט( אלה תולדות נח נח איש צדיק .לשבח ,כל־שכן שאילו היה בדור צדיקים היה
הואיל והזכירו ספר בשבחו ,שנאמר )משלי י ,ז( צדיק יותר; ויש שדורשים אותו לגנאי ,לפי
'זכר צדיק לברכה' .דבר אחר ,ללמדך שעיקר דורו היה צדיק ,ואילו היה בדורו של אברהם
תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים :לא היה נחשב לכלום )עיין סנהדרין קח :(.את
בדורותיו .יש מרבותינו דורשים אותו האלהים התהלך נח .ובאברהם הוא
והיינו תולדות כפשוט ,שה ש ,ח ויפת: צדיק .א איש © ¦ ּ נח ¦ ׁ נח © Ÿלדת © Ÿו )ט( ¥אלּ ¤ה ּתוֹ § Ÿ
דרתיו .לכאורה היה די לומר 'איש צדיק', ּ§ב ¨ Ÿ Ÿ שפתח הפסוק ב'אלה תולדות נח' ,לא פירש מיד
ופשוט שחי בדורותיו ולא בדורות אחרי ה ,וכיו מי היו ילדיו אלא נכתבו תחילה שבחיו א ,והטע
שתוספת הלשו' בדורותיו' מיותרתֵ ,י בח ,וכמו סר ְ ִ ְ והזיר ,מיד ִ ֵ האיל ְ ִ ְ ִלכִ ,
לבח גדולרי את] את נח[ ְ ֶ ַ מרתינִ ְ
ֵַ ֵ לברכה' ,כלומר, ציק ִ ְ ָ ָ 'זכר ַ ִ
אמר )משלי י ז( ֵ ֶ ֶ ֱֶ ַ
יותר ,לומר ,שאפילו בדורותיו שהיו כול רשעי כשמזכירי את הצדיק יש לברכו ב ,וכיו
היה חי ְדר אָ ָ ִ ֶ
היה נח איש צדיק ,ו ָל ֶ ֵ שהפסיק בשבחי אלו ,חזר וכתב בפסוק הבא
ויֶ מחמת יתרֵ ְ .
ציק עוד ֵ היה ַ ִ
ציקיָ ָ
של ַ ִ ִ אחר ביאור אחר מדוע לאחר בר ַ ֵ 'ויולד נח' גָ ָ .
לפי רלגנאי ו ,לומר ,שרק ְ ִ רי אתַ ְ ִ
כִ ְ ער
ללדַ ִ ֶ ,לשו' תולדות נח' הוזכרו שבחיוְ ֶ ַ ְ ,
ציק ,כיו ששאר בני האד היו היה נחשב ַ ִ ָָ ציקי אינ ילדיה ,אלא לדתיהֶ ל ַ ִ ְִ ֵ ֶ
היה נח חי ְדרֶ ל ואָ ָ רשעי גמוריִ ְ , טבי שעשו ,ולכ הקדי הכתוב את מעיִ ֲַ ִ
נחב
היה ֶ ְ ָאברה ,הרי כלפי אברהֹ לא ָ ָ ַ ְָ ָ שבחיו של נח לפני עני ילדיו ממש ד .ולפי זה
לכל ז:
ְִ מתפרש הפסוק כסדרו ,ש'תולדות' נח ה מה
נח .וכאילו נאמר 'יחד התהלּ© Ÿ ¤
האהים ¦ § ©
¤את ¨ ¡ ¦ שהיה נח איש צדיק ,תמי בדורותיו והתהל
אברה הא
ע האלהי התהל נח'ְ ,ואילו ְ ַ ְ ָ ָ את האלהי ,ובפסוק הבא נאמר 'ויולד נח',
הערות וציונים
א .רע"ב ,רא" .ב .א שכבר הוזכר נח כמה פעמי לעיל )ה כט ,ו ח( ,כיו שכא בא הכתוב לומר שניצל נח מ המבול ,סיפר
בשבחו ,להודיע מדוע ניצל מהמבול .נחלת יעקב .וא שבמקומות רבי הוזכרו אברה יצחק ויעקב בלא שיספר הכתוב בשבח,
כוונת רש"י כא היא שבמקו שמזכיר את הצדיק בי הרשעי ,מזכיר את שבחו .גור אריה .ג .רא" .ד .רא" .והטע לכ,
כיו שבתולדותיו של האד שות ג הקדוש ברו הוא ,שהעיקר בא ממנו ,ואילו מעשיו הטובי של הצדיק מתייחסי אליו
בלבד .גור אריה .ה .באר בשדה .ו .בדברי דוד כתב שאי הכוונה לגנאי של נח עצמו ,אלא לגנאי של דורו ,שהיה גרוע כל
כ עד שאפילו נח ,שהיה איש צדיק תמי ,מכל מקו לא היה בדרגתו של אברה ,מחמת רשעות בני דורו .ז .ואי מחלוקת
בעיקר צדקותו של נח ,ולדברי הכל א היה בדורו של אברה לא היה נחשב לכלו ,ואילו היה בדור של צדיקי היה צדיק יותר,
אלא נחלקו רק בפירוש המילה 'בדורותיו' ,א באה התורה לציי בכ את שבחו או את גנותו .רא" ,גור אריה ,משכיל לדוד.
אונקלוס בראשית ו נח צב
נח ׁ§˘´¨ׁ
˘‰ Œנח :י ©ו ּ¬י …ו ¤ל„ © −Ÿ
‰˙‰ל «© Ÿ
¦ « § © ּ¤
יום ראשון
נח :י §ואוֹ ¥ליד © Ÿ
נח הלי© Ÿ
© ּ¥
שם ¨יתבנין ¨ית ׁ¥ לתה § ¦ּ§ת ¨ ¨
יפת: וית ¨ ¤
̈חם § ¨ ‡˙Œיפ˙: בנים −˘¥ׁ Œ˙‡¤ם ¬¨ ¤
‡˙Œחם §ו ¤ « ¨ ¤ ¨ ¦®
רש"י
אומר התהלך 'לפני' )להלן יז ,א( ,אשר התהלכתי ולשעבר בלשון אחד' .קום התהלך' )שם יג ,יז(
'לפניו' )לקמן כד ,מ( ,נח היה צריך סעד להבא' ,התהלך נח' לשעבר; 'התפלל בעד
לתומכו ,אבל אברהם היה מתחזק )ומהלך( עבדיך' )ש"א יב ,יט( להבא' ,ובא והתפלל אל
בצדקו מאליו :התהלך .לשון עבר .זהו הבית הזה' )מ"א ח ,מב( לשון עבר ,אלא שהוי"ו
שבראשו הופכו להבא: שמושה של למ"ד בלשון כבד ,משמשת להבא
אחד ,שהרי מצאנו לָ ֶ על דבר שכבר אירעָ ְ , אליו
ואמר ֵ ָ
אברֶ ֹ ַ 'ורא ה' ֶאל ַ ְ ָ אמר )לקמ יז ,א( ֵַ ָ
ֵ
התה
שאמר ה' לאברה) להל יג יז( 'קֵ ַ ְ ִ לפני' ,וכ אמר אברה התהַ ָ ְ י ִ ְ ַ ֵאני ֵאל ַ ֲִַ
להא,
באר ,'ומתפרש הפסוק בלשו ציווי ְ ַ ָ התהכי
אר ִ ְ ַ ַ ְ ִ בעצמו לאליעזר )לקמ כד ,מ( 'ה' ֲ ֶ
נח' ,ומתפרש הפסוק 'התהַ ֹ
ואילו כא נאמר ִ ְ ַ ֶ צריהיה ָ ִנח ָ ָ לפניו' ,וביאור החילוק ביניה ,ש ֹ ַ ְ ָָ
לעבר .ובדומה לכ ,מקו נוס שבו בלשוַ ָ ֶ ְ לתמכ ,ולכ היה ה' כביכול הול סעד מאת ה' ְ ְ ַַ
הה"א שבלשו' התפעל' גורמת לכ שתתפרש מה
מתחק ְ ַ ֵ היה ִ ְ ַ ֵ אברהָ ָ אבל ַ ְ ָ ָ עמו לסייעוָ ֲ ,
אותה מילה ג כציווי להבא וג לשעבר ,והיינו מאליו ,ולכ הל' לפני ה'' ,כי הליכתו צדקָ ֵ ֵ
ְְִ
בתיבת 'התפלל' ,שנאמר )שמואל א' יב יט( היתה לבדו ,ללא סיוע ח:
עדהתל ְ ַ
מאל ִ ְ ַ ֵ
העֶ אל ְ ֵ 'ואמרָ כל ָ ָ
ַֹ ְ עבר ,שהיה התהלּ . ¤כוונת הכתוב כא ל ְלָ ָ ¦ § ©
להא ,ומאיד נאמר עבדי ,'והרי זו לשו ציווי ְ ַ ֲָ ֶָ ל 'למ"ד' ְ ָ ֶ ל האות ָ ֶ מתהלֶ .זהָ ִ
הה',הית ַ ֶ
והתל ֶאל ַ ַ ִ
'בא ְ ִ ְ ַ ֵ
)מלכי א' ח מב( ָ בד כשנאמרת המילה בהטיה של 'התפעל' ט, ֵָ
עבר,שתיבת 'התפלל' מצד עצמה היא ְלָ ָ והיינו לשו של פעולה החוזרת על האד עצמו
רא ,שנאמר 'והתפלל' י, הי"ו ֶ ְ ֹ
אא ֶשָ ַ ,ֶָ שהיה עושה כ ,שיש לה שתי משמעויות,
להא ,כלומר ללשו עתיד ]א לא הפכ ללשוָ ַ ְ
ְ להא,
מת יכולה להתפרש ג כלשוָ ַ ְ ְ ֶֶַ
ללשו ציווי יא[: לעבר,
והיינו ציווי לעשות פעולהְ ,וג כלשוַ ָ ֶ ְ
הערות וציונים
ח .ספר הזכרו .אמנ הרא" פירש ,שנח היה צרי סעד מאת ה' לתומכו ,ולכ חשש להתחבר ע בני דורו הרשעי ,והיה
מתבודד לבדו במקומות רחוקי ,כאילו היה ש' ע האלהי ,'אבל אברה היה מתחזק ומהל בצדקו מאליו ,ולכ לא חשש
להתהל ע בני דורו הרשעי ,להוכיח ולהחזיר למוטב .ובנחלת יעקב ובבאר בשדה פירשו שנח לא היה יכול להתגבר על
יצרו א לא שהיה ה' מסייע לו ,ואילו אברה התגבר לבדו על יצרו .ט .כ לשו רש"י במקורה בכל כה"י והדפוסי ,ראשוני
ואחרוני .וראה בעלי התוספות השל כא מה שביארו .ובס' זכרו וגור אריה הגיהו 'שימושה של ה"א' דהיינו הה"א של בניי
התפעל ..י .רא" .אמנ בשפתי חכמי כתב שאי הכוונה לאות וי"ו שבתיבת 'והתפלל' ,אלא לאות וי"ו שבתיבת 'ובא',
שהיא הופכת את פעולת 'והתפלל' לעתיד ,א א היה כתוב 'בא והתפלל' היתה זו עדיי לשו עבר .יא .רא" ,גור אריה.
צג בראשית ו נח אונקלוס
‰®¦ ‡‰ים לפני ¨ « ¡
‡‰ר´¥ § ¦ ı שּׁח˙ ¨ ¨ ¤ −ו˙ ¨ ¬¥יא © ּ¦
יום ראשון
ארעא ¨ ¢
קדם §ואתחב ©לת © § ¨
יא ¦ § © ּ©
©§ ¨
ארעא § ¦ § § ¦ ©
ואתמליאת §¨
יי
חמס :יב ©ו© ּי§ ר‡ ‡‰ר« ¨ ¨ ı ו˙ ּ¨מ ¬¥ל‡ ¨ ¨ ¤ − © ּ¦ יי ¨ית
וחזא § ¨
¨חטוֹ ¦פין :יב © ¨ £
‡˙‡‰Œר§ ıו ¦ּ¥‰נ´¦ ‰נ ׁ§˘ ¨ח® ¨˙‰ ¡‡‰²¦ ים ¤ − ¨ ¨ ¤ אתחב ©לת
¦ § © ּ© §¨
והא ©§ ¨
ארעא
רכ …ו− לŒב ¨˘ׂ²ר ּ © ¤
‡˙ּ § „Œ י¦ ˘§ׁ ‰Œחי˙ ּ¨כ ּ¨ ּ¦ «כ ¦ ילו ¨כל ּ¦ב § ¨
סרא חב ּארי © ּ¦
¥£
רחיה ©על © § ¨
ארעא: אנש אוֹ § ּ ¥
ׁ ¨¥
‡מר ¡‡‰¦¹ ים ﬠל‡‰Œר :ıס יג ©ו ּ¸י¤ Ÿ © ¨ ¨« ¤ לנח ¦ ¨ּ
קצא יי § © Ÿ
ואמר § ¨
יג © © £
פנילŒב˘ׂ¨ ר´ּ¨ Æב‡ §ל ¨ ½© נח ¨ּ ı˜³¥כ ּ¨ §ל © Ÿ À סרא ¨על ¦ § ¨ ©
לקדמי דכל ּ¦ב § ¨
§ ¨
רש"י
)יא( ותשחת .לשון ערוה ועבודה־זרה )סנהדרין גזל) :יב( כי השחית כל בשר .אפילו
נז ,(.כמו 'פן תשחיתון' )דברים ד ,טז(' ,כי השחית בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן) :יג( קץ
כל בשר' וגו' )פסוק יב( :ותמלא הארץ חמס .כל בשר .כל מקום שאתה מוצא זנות
חר 'יג:
אר ָ ָ
מל ֲ ֶ
ניֹ ִ
להִ ָ
ֶָ חת' .השחתה' היא ְל הנאמרת לגבי ות ¨ ¥)יא( © ּ¦
זל יד:
חמס .כלומרֵ ָ , הארץ ¨ ¨
ות ּ¨מ ¥לא ¨ ¨ ¤
© ּ¦ זרה .ומצאנו שזו לשו עבדה ָ ָ
ערוהְ ,ולגבי ֲ ָ ְֶ ָ
הש ¦חית ּ¨כל ּ¨ב ¨שׂ ר .מכ שלא נאמר 'כל )יב( ּ¦כי ¦ ׁ§ '
עבודה זרהְ ,מ שנאמר )דברי ד טז( ֶ
אפ
אד 'אלא 'כל בשר' טו ,יש ללמוד ש ֲ ִ סמל',מנת ָל ָ ֶ סל ְ ַ לכֶ ֶ חיתֶ ִ ֲ ַ
ועיתֶ ָ ַ ְ ִ
נזקקי
חה ָוע השחיתו דרכ והיו ִ ְ ָ ִ המה ַ ָ ְֵָ ומצאנו שזו לשו ערוה ,שנאמר בפסוק הבא ִ'י
מינ טז:
אינ בני ִ ָ
ְלבעלי חייָ ֵ ֶ האר ,'ולשו ר ְוגֶ 'את ַ ְ
רַ על ָ ָ ֶ החית ָל ָ ָ ִ ְ ִ
)יג( ¥קץ ּ¨כל ּ¨ב ¨שׂ ר .לא אמר הכתוב שיבוא 'דר 'מרמזת על גילוי עריות ,שנאמר )משלי ל
העונש והק רק על הרשעי ,אלא על 'כל עלמה' יב ,ומצאנו שבני אותו דור בר ְ ַ ְ ָ'ודרֶ ֶ
יט( ְ ֶ ֶ
מצא ְזנתאה ֵ בשר' יז ,ללמד שָל ָמקָ ַ ֶ 'וקח
השחיתו דרכ בעריות ,שנאמר )לעיל ו ב( ַ ִ ְ
הערות וציונים
יב .רש"י )סנהדרי נז .ד"ה כי( .יג .וכפירוש רש"י ש ,שהיו לוקחי לה א אשת איש ,וא זכר ובהמה .רא" .יד .א שבלשו חכמי
'חמס' הוא כינוי למי שנות ממו תמורת החפ שהוא נוטל בכח )ב"ק סב ,(.בלשו התורה 'חמס' היינו גזל ממש .רא" .אמנ בגור אריה
פירש שאמנ כוונת בני אותו דור היתה לגזל ללא נתינת ממו ,א כתבה זאת התורה בלשו' חמס' ,כיו שלאחר שכול היו גוזלי זה
מזה ,נמצא שכל אחד כביכול נת את תמורת הגזילה לנגזל בכ שהנגזל עצמו חזר וגזל ממנו ,ומתו שהתמלאה האר בגזילות ,נעשה
הכל בבחינת 'חמס' ,שכל אחד נטל לבסו תמורה למה שנגזל ממנו .אמנ בבאר בשדה כתב שאי כוונת רש"י לפרש שתיבת 'חמס'
נאני' )תהילי כה יט( ,אלא שכא מתפרשת
חמס ְ ֵ ִ 'ונאת ָ ָ
פירושה 'גזל' ,אלא חמס הוא כינוי לכל דבר הנעשה שלא כדי ,וכמו שנאמר ְ ִ ְ ַ
למינ .'משכיל
חה ְ ִ ָ
נפָ ַ
הארֶ ֶ
צא ָ ָ ֶ
אלהיֵ לשו זו לגבי גזל .טו .רא" .טז .וא ה הוזהרו על כ ,שנאמר לעיל )א כד( ַ ֹ ֶ
'ואמר ֱ ֹ ִ
לדוד .יז .אגרא דכלה .אמנ בבאר בשדה כתב שדיוקו של רש"י הוא מהלשו' בא לפני' ,שנראה שזהו דבר שיש בו ממש שבא לפני
ה' ,ולכ פירש שהכוונה למכת דבר ,וכאילו המלא הממונה על כ מכונה 'ק כל בשר' והוא בא לפני ה' לקטרג על בני האד.
אונקלוס בראשית ו נח צד
¦ −מ ּ §פ ®¤ ¥
ני‰ם חמס
‡‰ר¨ ¨ ı
‡¤ ²¨ ¨ ‰ יŒמ §ל ¨¬
ּ¦כ ¨ «
יום ראשון
ארעאאתמליאת © § ¨ארי ¦ § § ¦ © ¥£
בדיהוֹ ןקדם עוֹ ¨ ¥
̈חטוֹ ¦פין ¦מן ¨ ¢
אנא ¨£ והא§¨ יש ּ¨יא
ּ¦ב ׁ© ‡˙‡‰Œר:ı
¤ «¨ ¨ ¤ − ©מ ׁ§˘ ¦ ¨
חי˙ם ‰נ¦ ¬ני
§ו ¦ §
©§ ¨
ארעא: ¦עם מחב §להוֹ ן
§ © ּ¥
רש"י
ועבודה־זרה ,אנדרולומוסיא באה לעולם )סנהדרין קח :(.את הארץ .כמו 'מן הארץ'.
והורגת טובים ורעים :כי מלאה הארץ ודומה לו 'כצאתי את העיר' )שמות ט ,כט( מן
חמס .לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל העיר' ,חלה את רגליו' )מ"א טו ,כג( מן רגליו.
לכ ,משו' ותמלא האר חמס' ,ולא מחמת זרה ]כמבואר לעיל )פסוק יא( שה ועבדה ָ ָ
ֲַ ָ
העבירות האחרות כ: אנרלמסיא
ְָ רמוזי בלשו' השחתה'[ְ ְ ַ ,
הארץ .לשו' משחית את האר 'אינה ¤את ¨ ¨ ¤ טבי
ִ והרגת
לעלֶ ֶ ְ ,אה ָ ָ בר יח ָ ָמכת ֶ ֶ
מתפרשת כפשוטה ,שג האר תישחת ע בני ורעי ,ולכ מתו א הקטני שאינ ראויי ְָ ִ
האד ,שא כ היה ראוי לכתוב 'הנני משחית ואת לעונש יט:
האר 'כא ,אלא הרי זה ְמ שיכתוב 'הנני משחית חמס .א על פי שחטאו הארץ ¨ ¨
מלאה ¨ ¨ ¤ּ¦כי ¨ § ¨
האר ,'וההשחתה עצמה היא רק בבני האד כב. ִמֶ ָ ָ בעבודה זרה ובגילוי עריות ,כמבואר לעיל
ודמה ל מצאנו בדברי משה רבינו לפרעה )שמות ט ְ ֶ )פסוק יא( ,ומחמת כ היה ראוי שתבוא
העיר',
העיר' ,והכוונה 'כצאתי ִמִ ָ 'צאתי ֶאת ָ ִ
כט( ְ ֵ ִ אנדרלמוסיא לעול ,מכל מקו עדייֹ לא
וכ מה שנאמר באסא מל יהודה )מלכי א' טו כג( הזל ,ולכ
אא ַעל ַ ָ ֵ ינ להאבד ֶ ָזר ִ ָנחַ ְ
ְֶ ַ
רגליו' ,שהיה רגליו' ,הכוונה 'חלה ִמָ ְ ַ
'חלה ֶאת ַ ְ ָ ָָ אמר ה' לנח 'ק כל בשר בא לפני' ,והטע
הערות וציונים
בר אלא מתו ממי המבול ,הרי אמרו במדרש יח .ערו) ער אנדרולימוס( .ובגור אריה הוסי שא שכא לכאורה לא היה ֶ ֶ
שמלא המוות היה מהל בתו מי המבול ,והרי זו כמכת דבר .יט .רע"ב ,וביאר שהטע לכ הוא כיו שמחמת גילוי
עריות הרי הקטני ממזרי ,ולכ מתי א הקטני .א אי הכוונה לצדיקי ,שהרי נח ובניו ניצלו בזמ המבול ולא מתו.
אמנ בגור אריה כתב שהכוונה ג לצדיקי ,א רק בזמ שה מעורבי ע הרשעי ,ולכ ציוה ה' על נח להיות סגור
בתיבה ,וכיו שהופרד מהרשעי לא לקה עמה .וכעי זה כתב בדברי דוד .ובלבוש האורה כתב ש'טובי 'היינו אות רשעי
שעדיי לא התמלאה סאת ,ו'רעי 'ה אות שהתמלאה סאת ,וכיו שבאה פורענות לעול היא הורגת ג את אות
שלא התמלאה סאת ,א ודאי שטובי ממש שלא חטאו אינ נענשי ,ולכ נצלו נח ובניו .ובנחלת יעקב ובאגרא דכלה
כתבו ש'טובי ורעי 'היינו כל בעלי החיי ,בי אות שהשחיתו דרכ ובי אות שלא השחיתו דרכ ,מלבד אות שנכנסו
לתיבה .כ .כלומר ,מחמת הזנות והעבודה זרה נגזר עליה שמי הגזירה יהא של אנדרלמוסיא ההורגת רעי וטובי ,א
עדיי לא היתה באה הגזירה לעול ולא היה נחת גזר הדי ,לולא הגזל .רא" .אמנ הרע"ב פירש שמחמת הזנות והעבודה
זרה היתה נגזרת הגזירה רק על בני האד ,א גזירת המבול שהיא על כל היקו עד שאפילו האדמה היטשטשה עד עומק
של שלשה טפחי ,באה מחמת הגזל .כא .לבוש האורה .כב .אמנ לפי פירוש זה קשה ,שהרי אי בכ כל חידוש,
ופשוט שהושחתו מהאר ,ולכ הביא רש"י בהמש דבריו פירוש נוס .רע"ב ,גור אריה.
צה בראשית ו נח אונקלוס
ﬠ˘ׂ§ ‰³ל´© ˙¥ּ Æב˙ ¤ Ÿ ½ ¥ £
ﬠˆי‚Œפר ¦˜ ¦ ּנ−ים יד ¥ £
יום ראשון
ּ¥תיבוֹ ¨תא ¨ל ¦¥
עביד יד
קדרוֹ ס§ ,מדוֹ ¦רין
אעין §דּ © §
§דּ ¨ ¦
רש"י
דבר אחר' ,את הארץ' -עם הארץ ,שאף שלשה ושואלין אותו 'מה זאת לך' ,והוא אומר להם
טפחים של עומק המחרישה נמוחו ונטשטשו' :עתיד הקדוש־ברוך־הוא להביא מבול לעולם',
)יד( עשה לך תיבת .הרבה ריוח והצלה אולי ישובו :עצי גופר .כך שמו .ולמה ממין
לפניו ,ולמה הטריחו בבנין זה? כדי שיראוהו זה ,על שם גפרית שנגזר עליהם להמחות בו:
אנשי דור המבול עוסק בה מאה ועשרים שנה ,קנים .מדורים מדורים לכל בהמה וחיה:
נה,
ועריָ ָ
מאה ְ ֶ ְ ִ
]בבניית התיבה[ במשָ ֵ אחר ביאור אחר בלשו זו, בר ַ ֵ
חוליו מרגליוָ ָ .
ואלי אתַ מה ֹאת ְל לש מה אתה ְ ֲִ האר 'היינו כפשטות הלשו, 'הנני משחיתֶ את ָ ָ ֶ
הד עתיד ַ ָ
להִ ָ ,
אמר ָ ֶ
בונה תיבה זוְ ,והא ֵ שההשחתה של בני האד תהיה ִע ההשחתה
לעל כעונש על חטאי להביא ַמל ָ ָ ָר הא ְ ָ ִ טפחי
לה ְ ָ ִאָ ֹ ְ האר עצמה ,ללמד ֶ ַ של ָ ָ ֶ
אלי ָיב בתשובה :
כד בני האד ,ועל ידי זה ַ החריה,
עמק ַ ַ ֲ ֵ ָשל האדמה ,שזהו השיעור ֶל ֶ
עצי גוֹ ¤פרְ ָ .מ של אותו ע שממנו ¥£ ונט במי המבול ,כיו שחלק זה של ִנחְ ְ ַ ִ ְ
ולה ציוהו לעשות את נעשתה התיבה כהָ ָ ְ . הקרקע נחשב כמשמש את האד ושיי אליו,
'פרית',
מי עֶ זהַ ,על ִֵ ְ ָ התיבה דוקא ִ ִ ולכ הושחת עמו כג:
והיינו מי הרותחי מעצמ מחמת הגופרית הרה דרכי עשׂ ה §ל¥ּ ת ©בת .א על פי ש ַ ְ ֵ )יד( ¥ £
להחת כז:עליהָ ִ ְ
גזר ֲ ֵ ֶ
המעורבת בה כוַ ְ ִ ֶ , לפניו להציל את נח והלה קיימיָ ָ ְ
ריוח ְ ַ ָ ָ
של ֶ ַ
מדרי חדרי חדרי מדריִ ְ ¦¦
קנּ ים .כלומרִ ְ , הטריח ה'לה ִ ְ ִ בדר נס וללא קושיְ ,וא כָ ָ
המה
לכל ְ ֵ ָ
תעשה את התיבה ,כדי שיהא מדור ְ ָ בניֶ זה של התיבה .אלא ציוה כ ה' לנח לנח ְ ִ ְ ָ
חה בפני עצמה כח: ְוכל ַ ָ עסק ָ
הל ֵ
אני ר ַ ַ
ראהֵ ְ ַ
די ֶ ִ ְ
ְֵ
הערות וציונים
כג .גור אריה .ובנחלת יעקב כתב שכיו שא האר השחיתה את דרכה ,כמבואר במדרש שהיו זורעי אותה חטי ומוציאה
מי גרוע המכונה 'זוני ,'לכ א היא נמחתה עד עומק שלשה טפחי .ובבאר בשדה כתב שכיו שבני אותו דור באו לידי
עבירות מחמת רוב טובה שהיתה לה ,שהצמיחה לה האר רוב דג תירוש ויצהר ,לכ בשעה שנענשו נמחתה ג האר
באותו שיעור שהצמיחה לה את התבואה והפירות המשובחי .כד .במשכיל לדוד כתב שהוקשה לרש"י שלכאורה לא
עצי
בת ֲ ֵ
'עה ְלַ ֵ
האר ,'וקוד שיפרט כיצד ישחית נאמר ֲ ֵ מחיתֶ את ָ ָ ֶ
'והנני ַ ְ ִ ָ
נאמרו הכתובי כסדר ,שתחילה נאמר ְ ִ ְ ִ
ר' ,ולכ ביאר רש"י שתחילה אמר לחת ָל ָ ָ
הארֵ ַ ְ
מיַ על ָ ָ ֶ הל ַ ִ
מביא ֶאת ַ ַ הנני ֵ ִ
'ואני ִ ְ ִ
גפר' וגו' ,ורק אחר כ נאמר ַ ֲ ִ
ֶֹ
ה' לנח לבנות את התיבה באופ שעיקר תכליתה כדי לגרו לה לחזור בתשובה ,וא לא יחזרו בתשובה אז 'הנני מביא
את המבול' .כה .וכוונת רש"י לומר שאי לפרש שעשה את תיבת הע בגלל הגופרית שלקו בה .רע"ב .כו .רא" ,גור
אריה וספר הזכרו .כז .אמנ ג עיקר דבר זה שנידונו ברותחי אינו מפורש בפסוקי ,אלא דרשו כ חז"ל )סנהדרי קח(:
הי ,'ונאמר לגבי אחשורוש )אסתר ז י( 'וחמת המל שככה' ,ללמד שכש שהמל נח 'וִ ָ ַ
ממה שנאמר )להל ח א( ַ ָ ֹ
מרתיחת כעסו ,כ נחו מי המבול מרתיחת ,הרי שבתחילה היו רותחי .כח .אמנ בדר כלל לשו' ק 'היא מדור לעופות,
אגוע' .רא".
קי ֶ ְ ָ א מצאנו ג שהיא משמשת כלשו מקו של אד ,שנאמר )איוב כט יח( ָ ֹ ַ
'ואמר ִעִ ִ
אונקלוס בראשית ו נח צו
‡˙‰
כפר˙ ּ ²¨ Ÿ ב§ ‰ו ¨ « © § ּ¨¬ ﬠ˘ׂ´¥ּ © ¤ ‰
‡˙®¨ ˙‰Œ ˙¤ £ּ© «
יום ראשון
ּ¥תיבוֹ ¨תא, ¨ית ּ©ת § ּ¥
עביד
מב ¨רא
יתה ¦מגּ¨ ו ּו ¦ ּ©
§ותחפי ¨ © ּ
¦ § ּ¥
ודין §דּ © § ּ¥
תעביד כפרא :טו § ¥
ּ§ב ¨ § ª ˘ר ¦מ ּ©¬ב ¦י˙ ּו ¦מח ּו©ּ ı−ב ּ «כ¤ Ÿפר :טו §ו ¾¤ז¬¤ׁ ‡£ ‰
מאה © ּ¦
אמין ̈יתה§ּ ,ת ¨לת § ¨
© ּ ‡מ‰ ‡ו˙ © ּ̈À ‡˙¥ ˘ׁ ˘§ׁ ‰מ ´ … ּ ®¨ Ÿ − ˙ £ﬠ˘ׂ‰ ¤
ּ© «
דתיבוֹ ¨תא¦ׁ § © ,
חמשין ארכא § ¥
¨ּ § ª
ּו § ¨ ¦
תלתין ּªפ § © ּ
תיה © ּ¦
אמין
רחב ּ‰
‡מ¨½ּ § ¨ Ɖ שּׁים © ּ¨ חמ ¦³
¨½ ˙‰ב¦ £ ‰ ‡ר¥ּ © ¤Ÿ
¥ניהוֹ ר טז רו © ּ
מה: ּ © ּ¦
אמין ˆ‰ר | ˙ :‰טז ´ © Ÿ ˜ו ¨מ ¨ « ּ
…« − ‡מ‰
˘ים © ּ¨ ּו ׁ§˘¬¦ׁ
רש"י
בכפר .זפת בלשון ארמי ,ומצינו בתלמוד רע של זפת; אבל כאן מפני חוזק המים
)טז( צהר .יש 'כופרא' )שבת סז .(.בתיבתו של משה ,על־ידי זפתה מבית ומבחוץ:
שהיו המים ַּת ִים ,דיה בחומר מבפנים וזפת אומרים חלון ,ויש אומרים אבן טובה
המאירה להם )ב"ר לא ,יא(: מבחוץ; ועוד ,כדי שלא יריח אותו צדיק ריח
הי של המבול, חזק ַ ַ ִ ָא ,בתיבת נחֵ ְ ִ ,
מני ֶ אריְ .וכלִ ַ ֲ זפתְ ִ , ּ©ב ּ Ÿכ ¤פר' .כופר' הוא ֶ ֶ
מח ל ,ואי חסרו בכ שיריח מית ִ ַ
זתִ ַ ִ
ְִָ '
