gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורה שבכתב - מבוא · Torah Shebechsav - Mavoh — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: תורה שבכתב - מבוא · Torah Shebechsav - Mavoh

שבוע: נח (2026-10-12)

תורה שבכתב - מבוא · Torah Shebechsav - Mavoh — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ים‬ ‫קו ר ת ר ב‬ ‫בי י ה‬ ‫רת יכו‬ ‫דו _לז‬ ‫מה נ ם‬ ‫חי‬ ‫פץ‬ ‫מו‬ ‫אור‬ ‫התורה‬ ‫ועליו חונה הביאור הנפלא‬ ‫אור הבהיר‬ ‫על פירוש רש"י הק'‬ ‫תוכו רצוף ביאור בהיר וברור‬ ‫בלשון צח השווה לכל נפש‬ ‫להבין ולהשכיל עומק פירושו של רש"י‬ ‫משולב ומשובץ בתוך לשונו הק’‬ ‫בראשית ‪ -‬נח‬ ‫יו"ל ע"י מכון 'תורה ברורה'‬ ‫עיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫תשרי תשפ"ז‬ ‫דבר מכון‬ ‫'תורה ברורה'‬ ‫מכון 'תורה ברורה' שוקד מזה שנים רבות‬ ‫©‬ ‫על הוצאתו לאור עולם של חמשה חומשי‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫תורה‪ ,‬בפאר ובתכלית ההדר‪ ,‬והנה זה עתה‬ ‫זוכים אנו להאיר לאלפים ורבבות מישראל‬ ‫את לימוד התורה הקדושה עם פירוש רש"י‪,‬‬ ‫בקשה נחוצה מציבור הלומדים‬ ‫ב'מהדורת ביקורת' המופצת חינם במסגרת‬ ‫הפעילות המבורכת של המפעל העולמי‬ ‫כבר אמרו חז"ל שכשם שאי אפשר‬ ‫'תורה שבכתב' אשר ידיו רב לו בהפצת‬ ‫לבר בלא תבן כך אי אפשר לאדם‬ ‫התורה וריבוי לומדיה בליעה"ר‪.‬‬ ‫בלא שגיאות‪ ,‬בקשתנו שטוחה בפני‬ ‫הלומד‪ ,‬שאם ימצא איזה דבר הטעון‬ ‫מהדורה זו שלפניכם‪ ,‬טומנת בחובה‬ ‫ביאור בירור או תיקון‪ ,‬או שמא ח"ו‬ ‫חידושים ושיפורים שונים‪ ,‬בהם הושקע‬ ‫שגגה יצאה תח"י‪ ,‬אנא ונא יעמידנו‬ ‫עמל ויגע רב הן כדי לתקן את טעויות‬ ‫על כך כדי שנוכל לתקנו במהדורות‬ ‫הדפוס אשר נפלו ברבות השנים בדברי‬ ‫הדפוס וזכות הרבים תהיה חלקו‪.‬‬ ‫רש"י ובדברי האונקלוס‪/‬התרגום‪ ,‬והן‬ ‫מכון 'תורה ברורה'‬ ‫בתיקון שאר את כל שאר הגהות ודיוקים‬ ‫דוא"ל‪TB6707871@gmail.com :‬‬ ‫בטעמי המקרא ועוד רבות כהנה וכהנה‪.‬‬ ‫פקס‪077-6707871 :‬‬ ‫עבודת הקודש נערכה בסילודין על ידי חבר‬ ‫תלמידי חכמים אשר להם ניסיון וידע רב‪,‬‬ ‫כאשר במלאכת ההגהה עמלנו לזקק כסולת‬ ‫נקייה את דברי רש"י והאונקלוס‪/‬תרגום‬ ‫נפה אחר נפה‪ ,‬וזכינו להוציא לאור עולם‬ ‫בסייעתא דשמיא דבר נאה ומתקבל הראוי‬ ‫להעלותו לפני שולחן מלכים‪ ,‬מאן מלכי‬ ‫רבנן‪.‬‬ ‫סדר ועימוד‬ ‫עיצוב כריכה ושערים‪:‬‬ ‫ועל כולנה‪ ,‬הוספנו את הביאור על דברי‬ ‫רש"י אשר בשמו יקבנו "אור הבהיר" אשר‬ ‫על מעלותיו הרבות יעמוד הקורא במבוא‬ ‫לביאור‪.‬‬ ‫ָּבר ּו ְך ׁ ֶש ָ ּנ ַתן ּתו ָֹרה ְלעַ ּמ ֹו יִ ְ ׂ‬ ‫ש ָר ֵאל ִּב ְק ֻד ּׁ ָשת ֹו‬ ‫דבר מפעל 'תורה שבכתב'‬ ‫ברוך המקום ברוך הוא ברוך שנתן תורה לישראל‪ ,‬ברוך אשר נתן‬ ‫לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו‪ ,‬אשר בחר בנו מכל העמים‬ ‫ונתן לנו את תורתו‪ ,‬וברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה‪ ,‬לפתוח‬ ‫שוב את השנה החדשה הבאה עלינו לטובה‪ ,‬ולהתחיל שוב את חומש‬ ‫בראשית‪ ,‬כאשר שפתותינו עדיין מרחשות מהתפילות והשירות‬ ‫והתשבחות ביום שמחת התורה כי היא לנו עוז ואורה‪ ,‬ביום בו קראנו‬ ‫בתורה הקדושה את הכתוב (דברים לג‪ ,‬ד) ּתוֹ ָרה ִצ ָ ּוה לָ נ ּו מ ׁ ֶֹשה מוֹ ָר ׁ ָשה‬ ‫ְק ִה ַּלת יַ ֲעקֹב‪ ,‬וכפירוש רש"י הק'‪'ּ :‬תוֹ ָרה ֲא ׁ ֶשר ִצ ָ ּוה לָ נ ּו מ ׁ ֶֹשה‪ ,‬מוֹ ָר ׁ ָשה ִהיא‬ ‫לִ ְק ִה ַּלת יַ ֲעקֹב‪ֲ ,‬א ַחזְ נו ָּה וְ ל ֹא נַ ַעזְ ֶב ָ ּנה'‪.‬‬ ‫המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‪ ,‬אשר פועל גדולות ונצורות נוסד‬ ‫בברכתם והדרכתם של מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א‪ ,‬וחרט על דגלו‬ ‫את השליחות להגדיל ולהאדיר את לימוד חומש עם פירוש רש"י הק'‪,‬‬ ‫בלימוד קבוע‪ ,‬בהבנה ובידיעה‪ ,‬דבר יום ביומו חוק ולא יעבור‪ ,‬כאשר‬ ‫נהגו והנהיגו גדולי התורה וצדיקי הדורות‪ .‬ותהילה לא‪-‬ל‪ ,‬חבלים נפלו‬ ‫לנו בנעימים אף נחלת שפרה עלינו כאשר זכינו בשנים האחרונות‬ ‫לחולל מהפכה בכל פינות ומחנות ולהחזיר ליושנה את עטרת לימוד‬ ‫חומש ורש"י‪ ,‬כאשר מאות אלפים‪ ,‬זקנים עם נערים‪ ,‬החלו לקבוע‬ ‫לימוד יומי בחומש ורש"י בידיעה נכונה וישרה‪.‬‬ ‫בין שלל הפעולות הנשגבות של מפעל 'תורה שבכתב' אין אנו חוסכים‬ ‫כל הון ואון‪ ,‬והכל בכוונה טהורה להרבות תורה בישראל ולהרחיב את‬ ‫גבולות הקדושה‪ ,‬ולהעניק לכל אחד את כל האפשרויות הנדרשות‬ ‫למען החיבור ללימוד חומר ורש"י‪ ,‬לרבות הוצאה לאור של חומרי עזר‪,‬‬ ‫חוברות וקונטרסים וגיליונות‪ ,‬מאירי עיניים ומרחיבי דעת‪.‬‬ ‫ידוע מפי ספרים וסופרים ש'גופא בתר רישא גריר'‪ ,‬וכל הצלחת‬ ‫הלימוד בכל ימות השנה תלוי רבות בהתחלה והראשית שיהיה‬ ‫בכל תוקף ועוז‪ ,‬על כן קיימת חשיבות מיוחדת להשקיע בפרשיות‬ ‫הראשונות שבתורה בלימוד חומש ורש"י דבר יום ביומו‪ ,‬ואחר כך‬ ‫בבחינת 'הרגל נעשה טבע'‪ ,‬אפשר להמשיך בסדר זה במשך כל ימות‬ ‫השנה בסייעתא דשמיא‪.‬‬ ‫למטרה זו הדפסנו מהדורה מיוחדת זו של החומש המפואר 'אור‬ ‫התורה' עם הביאור הנפלא 'אור בהיר' על פירוש רש"י‪ ,‬שעומד לצאת‬ ‫לאור בעז"ה על ידי מכון 'תורה ברורה' בירושלים עיה"ק‪ ,‬על ידי צוות‬ ‫תלמידי חכמים יראי ה' העושים מלאכתם קודש בהדרכתם והכוונתם‬ ‫של מרנן גדולי הדור וראשי הישיבות שליט"א‪ ,‬כאשר ייעודם הוא‬ ‫לכתוב ביאור בהיר אשר ישפוך אור על עומק הפשט בכל מילה ובכל‬ ‫אות ברש"י הק'‪.‬‬ ‫תודתנו נתונה בזאת לראשי מכון 'תורה ברורה' אשר נהגו בנו‬ ‫עין טובה ורוחב לב וניאותו למסור לנו העתק כ"מהדורת ביקורת"‬ ‫מהחומש שלהם‪ ,‬על פרשיות בראשית ונח‪ ,‬לזיכוי הרבים לחלקם‬ ‫ביעקב ולהפיצם בישראל‪ ,‬והדפסנו את החומש במהדורת כיס למען‬ ‫יוכלו הלומדים לשאת עמהם את החומש ולעיין בו בכל עת מצוא‬ ‫בשבתם בביתם ובלכתם בדרך ובשכבם ובקומם‪.‬‬ ‫תפילתנו ותחינתנו שבזכות הפצת והרבצת התורה נזכה להרמת קרן‬ ‫התורה וישראל‪ ,‬ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות‪ ,‬כן יהי רצון‪.‬‬ ‫בראשית תשפ"ז‬ ‫המפעל העולמי 'תורה שבכתב'‬ ‫פתח דבר יאיר‬ ‫מבוא לביאור היקר 'אור הבהיר' על פירוש רש"י הק'‬ ‫מה נכבד היום‪ ,‬בהיגלות נגלות אור יקרות ביאורו של גדול‬ ‫מפרשי התורה בכל הדורות‪ ,‬רבינו רש"י הקדוש זיע"א‪ ,‬אשר גדולי‬ ‫תורה בכל הדורות ‪ -‬מדורו של רש"י ועד דורינו אנו ‪ -‬עמלים‬ ‫בהבנת וביאור דבריו לאמיתם‪ ,‬באשר הם מועט המחזיק את‬ ‫המרובה‪ֲ ,‬א ָמרוֹ ת ְטהֹרוֹ ת‪ֶּ ,‬כ ֶסף ָצרוּף ְמזֻ ָּקק ׁ ִש ְב ָע ָתיִ ם‪ ,‬וכל דבריו‬ ‫הקדושים כידוע ברוח הקודש אשר נתגלתה בבית מדרשו‪.‬‬ ‫בכתיבת ביאור בהיר זה על פירוש רש"י נתנו דעתינו וליבנו על‬ ‫עריכת הדברים באופן שיביאו את התועלת הגדולה ביותר עבור כלל‬ ‫הלומדים והמעיינים‪ ,‬ומתוך כך היו לשלשה ראשים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ביאור משולב שבו לא יחסר דבר‪ ,‬ללומד החפץ להבין את‬ ‫דברי רש"י על בוריים‪ ,‬תיבה בתיבה‪ ,‬ללא אריכות יתירה‪ ,‬אך‬ ‫בתכלית הביאור‪ .‬ובביאור זה כלולים כל הדברים שהוקשו לרש"י‬ ‫‪ -‬כפי שביארום מפרשיו ונושאי כליו ‪ -‬ומכח מה הוצרך לפרש כפי‬ ‫שפירש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בתוך ביאור זה נוספו ביאורים קצרים מגדולי המפרשים‪,‬‬ ‫על השאלות העיקריות המתעוררות ללומד תוך כדי עיון בפירוש‬ ‫רש"י‪ ,‬בלשון קלה ובהירה המשולבת בתוך הביאור‪ ,‬כאשר הציונים‬ ‫והמקורות לביאורים אלו מופיעים במדור 'הערות וציונים'‪.‬‬ ‫ג‪ .‬במדור 'הערות וציונים' נוספו קושיות ותירוצים בדברי רש"י‬ ‫על דרך הפשט מעשרות מפרשיו‪ ,‬ובהם ירווה המעיין והלומד‬ ‫את צמאונו להבנת דברי רש"י לעומקם ולאמיתם‪ ,‬בעומק העיון‪.‬‬ ‫עם זאת גם במדור זה הקפדנו על תמצות וקיצור הדברים‪ ,‬מעט‬ ‫המכיל את המרובה‪ ,‬באופן שבעיון קצר יוכל המעיין להבין את כלל‬ ‫הדברים עד תכליתם‪.‬‬ ‫עמל רב ויגיעה רבה הושקעו בכתיבת ביאור זה‪ ,‬על ידי צוות‬ ‫של ת"ח רבים שעסקו בעיון נמרץ בלימוד דברי רש"י לעומקם על‬ ‫פי ביאוריהם של רבותינו נושאי כליו‪ ,‬תוך עיון והעמקה בעשרות‬ ‫ספרים נוספים מגדולי האחרונים‪ ,‬ובנוסף לכך צוות מיוחד אשר‬ ‫השקיע אלפי שעות של עריכה וביקורת‪ ,‬ניסוח וניפוי בי"ג נפה עד‬ ‫להגשת הביאור הבהיר העולה בזה על שלחן מלכים‪ ,‬באופן הראוי‬ ‫והנכבד לגדול מפרשי התורה בכל הדורות‪ ,‬תורה מפוארת בכלי‬ ‫מפואר‪.‬‬ ‫הנהלת המכון לא חסכה הון ואון כדי שיצא הביאור לאור עולם‬ ‫כלול בהדרו‪ ,‬הן בתוכן הדברים שיהיו בתכלית הדקדוק והביאור‪,‬‬ ‫והן בהגשתם בניסוח בהיר ומאיר‪ ,‬ואף בחיצוניותם המהודרת‬ ‫באופן המושך את העין ואת הלב לעסוק בדברי תורה‪.‬‬ ‫ועם העלאת הדברים על מזבח הדפוס נישא תפילה לאל נורא‬ ‫עלילה‪ ,‬שינחנו בדרך ישרה‪ ,‬לבאר תעלומות חכמה וליישר בערבה‬ ‫מסילה‪ ,‬לזכות את הרבים בלימוד דברי התורה עם פירושו של‬ ‫רש"י הקדוש בדרך הנכונה‪.‬‬ ‫מכון 'תורה ברורה' ירושלים עיה"ק תובב"א‬ ‫ירח האיתנים תשפ"ז‬ ‫אור‬ ‫התורה‬ ‫אור הבהיר‬ ‫פרשת בראשית‬ ‫תוכן הפרשה‬ ‫פרשת בראשית עוסקת בבריאת העולם‪ ,‬כאשר הקב"ה ברא בששת ימי‬ ‫המעשה‪ ,‬את העולם כולו‪ ,‬השמים והארץ וכל אשר בהם‪ ,‬עד ליום השבת בו‬ ‫שבת ה' ממלאכתו‪ ,‬ובירך וקידש את יום השבת‪ .‬המשך הפרשה עוסקת‬ ‫ביצירת אדם וחוה ביום השישי‪ ,‬והנחתם בגן שהיה במזרח העדן‪ ,‬ועל הציווי‬ ‫להם שלא לאכול מעץ הדעת‪ .‬אך בעקבות פיתוי הנחש‪ ,‬אכלו אדם וחוה‬ ‫מהעץ ונענשו בכמה עונשים‪ .‬החלק האחרון של הפרשה עוסקת בדורות‬ ‫הראשונים בפרק זמן ארוך של אלף חמש מאות חמישים ושש שנים‪ .‬תחילה‬ ‫על קין שהרג את הבל אחיו כאשר הקב"ה לא קיבל את מנתחו‪ ,‬ועל עונשו של‬ ‫קין להיות נע ונד בארץ‪ ,‬וכאשר נהרג כעבור שבעה דורות על ידי תובל קין‪.‬‬ ‫אחר כך מבואר בפסוקים עשרת הדורות מאדם עד נח‪ ,‬וביניהם גם דורו של‬ ‫אנוש שבו החלו בני האדם לעבוד עבודה זרה‪ ,‬ועד לדור המבול בו גברה רעת‬ ‫האדם בארץ עד שגזר ה' למחות את כל הבריאה‪ ,‬מלבד נח שמצא חן בעיני ה'‪.‬‬ ‫נושאי הפרשה‬ ‫ששת ימי המעשה ושבת קודש‪ :‬סדר ימי הבריאה‪ ,‬יצירת השמים והארץ‪,‬‬ ‫האור והחושך‪ ,‬האדמה והימים‪ ,‬האילנות והעשבים‪ ,‬המאורות‪ ,‬בעלי החיים‬ ‫והאדם‪ ,‬ושביתת ה' ביום השביעי וקידושו‪.‬‬ ‫אדם וחוה בגן עדן‪ :‬יצירת האדם מעפר‪ ,‬נטיעת גן עדן‪ ,‬בריאת האישה מצלעו‬ ‫של אדם‪ ,‬וקריאת השמות לבעלי החיים‪.‬‬ ‫חטא עץ הדעת‪ :‬פיתוי הנחש‪ ,‬אכילת פרי העץ‪ ,‬פקיחת עיניהם ועשיית כיסוי‬ ‫לגופם‪ ,‬והעונשים שהושתו על הנחש ועל אדם וחוה‪ ,‬וגירושם של אדם וחוה‬ ‫מגן עדן‪.‬‬ ‫קין והבל‪ :‬הבאת הקרבנות‪ ,‬קנאת קין באחיו‪ ,‬הריגת הבל‪ ,‬ועונשו של קין‬ ‫להיות נע ונד בארץ‪.‬‬ ‫הדורות הראשונים‪ :‬השתלשלות הדורות מקין עד למך ותובל‪-‬קין‪ ,‬תולדות‬ ‫שת ואנוש‪ ,‬ופירוט עשרת הדורות ומנין שנות חייהם מאדם הראשון‪ ,‬ובנו‬ ‫שת‪ ,‬ועד נח‪.‬‬ ‫דור המבול‪ :‬השחתת המעשים בעולם‪ ,‬גזירת כליון‪ ,‬ונח הצדיק שמצא חן‬ ‫בעיני השי"ת‪.‬‬ ‫א‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫‡˙‬ ‫‡‪‰‬ים ‪¬¥‬‬ ‫א א ּ§‪Ç‬ב‪¥‬ר‡ ׁ¦ ‪−‬‬ ‫˘י˙ ּ¨ב¨´ר‡ ¡ ¦®‬ ‫יום ראשון‬ ‫יי ¨ית‬ ‫קדמין ּ§ב ¨רא § ¨‬ ‫א א ּ§ב © § ¦‬ ‫ב' רבתי‬ ‫רש"י‬ ‫א )א( בראשית‪ .‬אמר רבי יצחק‪ ,‬לא היה מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים )תהלים‬ ‫צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם קיא‪ ,‬ו(‪ ,‬שאם יאמרו אומות העולם לישראל‬ ‫)שמות יב‪ ,‬ב(‪ ,‬שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה 'לסטים אתם‪ ,‬שכבשתם ארצות שבעה גוים'‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ומה טעם פתח בבראשית‪ ,‬משום כח הם אומרים להם 'כל הארץ של הקדוש־ברוך־‬ ‫פתח במצוות ה‪ .‬והתשובה לכ‪ִ ,‬מ‪ ‬מה‬ ‫ראשית‪ .‬רש"י מבאר את הטע‪‬‬ ‫א )א( ּ§ב ‪¦ׁ ¥‬‬ ‫ה‪‬יד‬‫מע‪‬יו ִ ִ‬‫'‪‬ח ַ ֲ ָ‬ ‫שדרשו חכמי‪ ‬ו מהפסוק ֹ ַ‬ ‫ר‪‬י‬ ‫אמר ַ ִ‬‫לפתיחת התורה בעני‪ ‬מעשה בראשית‪ַ ָ :‬‬ ‫‪‬י‪) '‬תהלי‪ ‬קיא ו(‪,‬‬ ‫נחלת ִ‬ ‫לה‪ַ ֲ ַ ‬‬‫לתת ָ ֶ‬ ‫לע‪ֵ ָ ‬‬ ‫ְַ‬ ‫יצחק‪ ,‬כיו‪ ‬שהתורה נכתבה בעיקר כדי שיידעו‬ ‫ְִ ָ‬ ‫כלומר‪ ,‬גילה ה' לישראל את 'כח מעשיו' בבריאת‬ ‫ישראל לקיי‪ ‬את המצוות א‪ ,‬שהרי 'תורה' היא‬ ‫העול‪ ,‬כדי שיקבלו את אר‪ ‬ישראל שהיתה‬ ‫צרי‪‬‬‫היה הקדוש ברו‪ ‬הוא ָ ִ‬ ‫מלשו‪' ‬הוראה' ב‪ֹ ,‬לא ָ ָ‬ ‫נחלת הגויי‪ ,‬וכ‪ ‬מתבארת השייכות בי‪‬‬ ‫א‪‬א ִממצות‬ ‫ה‪‬רה ֶ ָ‬ ‫להתחיל ֶאת כתיבת ַ ָ‬ ‫ְַ ְ ִ‬ ‫לי‪‬ראל‬ ‫הע‪‬ל‪ֵ ָ ְ ִ ְ ‬‬ ‫יאמר‪ֻ ‬א‪‬ת ָ ָ‬ ‫‪‬א‪ְ ֹ ‬‬ ‫הדברי‪ִ ֶ ,‬‬ ‫חד‪‬י‪) '‬שמות יב ב(‪,‬‬ ‫לכ‪ֹ ‬רא‪ִ ָ ֳ ‬‬ ‫ה‪‬ה ָ ֶ‬ ‫'החד‪ֶ ַ ‬‬ ‫ַ ֶֹ‬ ‫‪‬ב‪‬‬ ‫א‪ֶ ְ ַ ְ ֶ ,‬‬ ‫'לסטי‪] ‬שודדי‪ ‬וגזלני‪ֶ ַ [‬‬ ‫ְִ ִ‬ ‫י‪‬ראל ג‪,‬‬ ‫‪‬צט‪ֵ ָ ְ ִ ָ ‬‬ ‫רא‪‬נה ֶ ִ ְ ַ‬ ‫ָ‬ ‫מצוה ה ִ‬‫‪‬היא ה ִ ְ ָ‬‫ִֶ‬ ‫‪‬י‪ '‬שישבו בה‪ ‬לפניכ‪ ‬ז‪ ,‬הרי‬ ‫‪‬בעה ִ‬‫ארצ‪‬ת ִ ְ ָ‬ ‫ְַ‬ ‫לקדש את החודשי‪ְ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬יש לתמוה ַמה‬ ‫לה‪ ‬מכח הפסוקי‪‬‬ ‫א‪‬מרי‪ ‬ומשיבי‪ֶ ָ ‬‬ ‫ְִ‬ ‫ֵה‪‬‬ ‫‪'‬ברא‪‬ית'‪ ,‬והמשי‪ ‬אחר כ‪‬‬ ‫‪‬תח ִ ְ ֵ ִ‬ ‫‪‬ע‪ ‬לכ‪ ‬ש ָ ַ‬ ‫הַ ַ‬ ‫ה‪‬ד‪‬־‪‬ר‪‬־‬ ‫ָ‬ ‫האר‪ֶ ‬ל ַ ָ‬ ‫'‪‬ל ָ ָ ֶ‬ ‫שבפרשות אלו‪ָ ,‬‬ ‫בסדר השתלשלות הדורות ויציאת מצרי‪ ‬ד‪ ,‬ולא‬ ‫הערות וציונים‬ ‫א‪ .‬רא"‪ ,‬וביאר שאמנ‪ ‬בודאי לא נכתב בתורה אפילו דבר אחד שלא לצור‪ ,‬א‪ ‬כיו‪ ‬שהעיקר הוא המצוות שבתורה‪ ,‬היה ראוי‬ ‫להתחיל במצוה הראשונה‪ .‬ב‪ .‬גור אריה בש‪ ‬הרד"ק )ספר השרשי‪ ‬שרש י‪.‬ר‪.‬ה‪ .(.‬ג‪ .‬א‪ ‬שמצוות ברית מילה וגיד הנשה נאמרו‬ ‫קוד‪ ‬לכ‪ ,‬הרי נאמרו באותו זמ‪ ‬ליחידי‪ ,‬ולא לכל ישראל‪ .‬רא"‪ .‬ד‪ .‬וכל העניני‪ ‬הללו שמתחילת הבריאה ועד מצוות קידוש‬ ‫החודש מכוני‪ ‬כא‪ ‬בלשו‪' ‬בראשית'‪ .‬רא"‪ ‬בפירושו הראשו‪ .‬אמנ‪ ‬בפירושו השני כתב שהכוונה רק לעניני בריאת העול‪.‬‬ ‫ולפי זה תירוצו של רש"י הוא רק על הקדמת עני‪ ‬בריאת העול‪ ,‬ושאר הדברי‪ ‬שהובאו אחר כ‪ ‬נכתבו אגב כ‪ .‬ה‪ .‬משמעות‬ ‫לשו‪ ‬הרא"‪ ‬ששאלת רש"י היא רק על סדר הדברי‪ ,‬שהיה לו להקדי‪ ‬את המצוות לסיפור מעשה בראשית‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בנחלת‬ ‫יעקב‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בשפתי חכמי‪ ‬בפירושו השני )אות ג( שייכתבו דברי‪ ‬אלו לאחר כל מצוות התורה‪ .‬אמנ‪ ‬הרע"ב ביאר שכוונת‬ ‫רש"י להקשות שהיה לו לכתוב את עניני בריאת העול‪ ‬ושאר המעשי‪ ‬המובאי‪ ‬אחר כ‪ ‬בספר בפני עצמו‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בשפתי‬ ‫חכמי‪ ‬בתחילה )אות א(‪ .‬וכעי‪ ‬זה כתב בגור אריה‪ ,‬שכיו‪ ‬ש'תורה' היא מלשו‪ ‬הוראה‪ ,‬היה ראוי לכתוב בה רק את המצוות‪,‬‬ ‫ומשמע שדברי‪ ‬אלו היו נכתבי‪ ‬בספר אחר‪ .‬והרמב"‪ ‬כתב שהקושיא היא שישארו עניני‪ ‬אלו הלכה למשה מסיני ע‪ ‬שאר‬ ‫התורה שבעל פה‪ ,‬ולא ייכתבו כלל‪ .‬ו‪ .‬ודרשה זו היא בבראשית רבה‪ .‬רא"‪ .‬ז‪ .‬מפשטות לשו‪ ‬רש"י משמע שטענת האומות‬ ‫היא שאר‪ ‬ישראל שייכת לבני כנע‪ ,‬שנפלה האר‪ ‬בחלקו של ח‪ ‬אביה‪ ,‬וכמו שפירש רש"י במקו‪ ‬אחר )במדבר יג כב(‪ ,‬וכ‪‬‬ ‫פירשו הרע"ב‪ ,‬הרא"‪ ‬בפירושו הראשו‪ ,‬והגור אריה‪ .‬אמנ‪ ‬לפי זה קשה‪ ,‬שהרי כנע‪ ‬התקלל שיהיה עבד עבדי‪ ‬לאחיו‪ ,‬ומה‬ ‫שקנה עבד קנה רבו‪ ,‬ותירצו הרע"ב והרא"‪ ‬שמכל מקו‪ ‬יכולי‪ ‬בני יפת לתבוע את חלק‪ ‬באר‪ ,‬שהרי כנע‪ ‬היה ג‪ ‬עבדו‬ ‫של יפת‪ .‬ובגור אריה תיר‪ ‬שכיו‪ ‬שנח עצמו חילק את האר‪ ‬לבניו‪ ,‬ונת‪ ‬חלק לכנע‪ ,‬א‪ ‬שקללו שיהיה עבד עבדי‪ ‬לאחיו‪ ,‬הרי‬ ‫זו ראיה שהיתה כוונתו שרק גופו יהיה עבד‪ ,‬א‪ ‬את ארצו נת‪ ‬לו על מנת שתהיה שלו‪ ,‬שא‪ ‬לא כ‪ ‬לש‪ ‬מה נת‪ ‬לו אר‪‬‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫ב‬ ‫יום ראשון‬ ‫רש"י‬ ‫הוא היא‪ ,‬הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו‪ ,‬התורה שנקראת ראשית דרכו )משלי ח‪ ,‬כב(‪ ,‬ובשביל‬ ‫ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה ישראל שנקראו ראשית תבואתה )ירמיה ב‪ ,‬ג(‪ .‬ואם‬ ‫לנו'‪ :‬בראשית ברא‪ .‬אין המקרא הזה אומר באת לפרשו כפשוטו‪ ,‬כך פרשהו‪' ,‬בראשית‬ ‫אלא דרשני‪ ,‬כמו שדרשוהו רבותינו‪ ,‬בשביל בריאת שמים וארץ ‪ -‬והארץ היתה תהו ובהו‬ ‫ה‪‬ה‬ ‫ה‪‬קרא ַ ֶ‬ ‫נתנ‪ ‬בתחילה פסוק זה מתפרש כמדרשו‪ֵ :‬אי‪ָ ְ ִ ַ ‬‬ ‫‪‬רא‪ְ ,‬והוא ְ ָ ָ‬ ‫ה‪‬א ִהיא‪ ,‬שהרי ה‪‬א ְ ָ ָ‬ ‫'‪‬ר‪‬ני'‪ ,‬כיו‪ ‬שלפי פשוטו יש בו‬ ‫א‪‬א ָ ְ ֵ ִ‬‫א‪‬מר ֶ ָ‬ ‫ֵ‬ ‫לה‪ ‬‬‫נתנ‪ֶ ָ ‬‬ ‫‪‬רצ‪‬נ‪ָ ָ ְ ‬‬‫‪‬עיניו‪ְ ִ ,‬‬ ‫לא‪‬ר היה ָ ָ‬ ‫י‪‬ר ְ ֵ ָ‬ ‫ֲַ ֶ‬ ‫נטל‪ ‬כמה קושיות‪ ,‬וכפי שיובאו להל‪ ,‬ולכ‪ ‬יש לפרשו‬ ‫‪‬ברצ‪‬נ‪ ‬חזר ו ְ ָ ָ‬‫לגוי‪ ‬שישבו בה בתחילה‪ְ ִ ,‬‬ ‫ר‪‬תינ‪ ,‬שתיבת 'בראשית'‬ ‫‪‬ר‪‬ה‪ֵ ַ ‬‬ ‫‪‬נתנ‪ָ ‬לנ‪ ,'‬וכדי שיקבלו הגוי‪ ‬טענה זו ְ‪‬מ‪ָ ְ ֶ ‬‬ ‫מה‪ָ ָ ְ ‬‬ ‫ֵֶ‬ ‫'רא‪‬ית‬ ‫‪‬קראת ֵ ִ‬ ‫ה‪‬רה ֶ ִ ְ ֵ‬ ‫‪‬ביל ַ ָ‬‫הובאו ג‪ ‬כל המעשי‪ ‬שאירעו אחר כ‪ ,‬משמעותה ִ ְ ִ‬ ‫‪‬קרא‪‬‬ ‫י‪‬ראל ֶ ִ ְ ְ‬ ‫‪‬ר‪) '‬משלי ח‪ ,‬כב(‪ִ ְ ִ ,‬‬ ‫‪‬ב‪‬ביל ִ ְ ָ ֵ‬ ‫המוכיחי‪ ‬שכל הדורות היו מכעיסי‪ ‬את ה' עד ַ ְ‬ ‫‪‬ב‪‬אתה' י )ירמיה ב‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫רא‪‬ית ְ ָ ֹ‬ ‫ֵ ִ‬ ‫שבא אברה‪ ‬אבינו‪ ,‬וניתנה לו האר‪ ,‬והובטחה‬ ‫עתה מביא רש"י את פירוש הפסוק לפי‬ ‫‪‬דע ִ‪‬י‬‫'ידע ֵ ַ‬ ‫לאותו חלק מזרעו שהתקיי‪ ‬בה‪ַ ֹ ָ ‬‬ ‫‪‬את‬ ‫וא‪ָ ָ ‬‬ ‫פשוטו‪ ,‬ואת הקושיות שיש בכ‪ִ ְ :‬‬ ‫זרע‪) '‬לקמ‪ ‬טו יג(‪ ,‬וה‪ ‬בני ישראל לבד‪‬‬ ‫יהיה ַ ְ ֲ‬ ‫ֵגר ִ ְ ֶ‬ ‫‪‬פ‪‬ט‪,‬‬‫לפר‪ְ ִ ‬‬ ‫להדחק בביאור הפסוק יא ו ְ ָ ְ‬ ‫שיצאו ממצרי‪ ‬וקיבלו את האר‪ ‬ח‪ .‬ואמנ‪ ‬עני‪‬‬ ‫אי אפשר לפרש את הפסוק הראשו‪ ‬בפני‬ ‫ירושת האר‪ ‬אינו בכלל המצוות‪ ,‬ואילו התורה‬ ‫‪‬ר‪‬ה‪ ,‬באופ‪ ‬ששלשת‬ ‫עצמו‪ ,‬אלא ָ‪ֵ ְ ָ ‬‬ ‫באה בעיקרה להורות את המצוות‪ ,‬מכל מקו‪ ‬כיו‪‬‬ ‫הפסוקי‪ ‬הראשוני‪ ‬ה‪ ‬המש‪ ‬אחד‪ ,‬וכאילו‬ ‫שמצוות רבות נוהגות רק באר‪ ‬ישראל‪ ,‬הקדימה‬ ‫ואר‪) ‬פסוק‬ ‫‪‬מי‪ֶ ָ ָ ‬‬ ‫‪‬ריאת ָ ַ ִ‬ ‫'‪‬רא‪‬ית ְ ִ ַ‬ ‫נאמר ְ ֵ ִ‬ ‫התורה לבאר את זכות‪ ‬של ישראל בארצ‪ ‬ט‪:‬‬ ‫ובה‪‬‬ ‫תה‪ֹ ָ ‬‬ ‫היתה ֹ‬ ‫האר‪ָ ְ ָ ‬‬‫א(‪ ,‬באותו זמ‪ֶ ָ ָ ‬‬ ‫ראשית ּ¨ב ¨רא‪ .‬רש"י מקדי‪ ‬לבאר מדוע‬ ‫ּ§ב ‪¦ׁ ¥‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שלא יוכל לזכות ולהחזיק בה‪ .‬ובלבוש האורה תיר‪ ‬שהרי א‪ ‬פסוק זה של 'עבד עבדי‪ ‬יהיה לאחיו' כתוב בתורה בכלל העניני‪‬‬ ‫שקדמו ל'החודש הזה לכ‪ ,'‬וא‪ ‬היה מתחיל את התורה ב'החודש הזה לכ‪ '‬הרי שג‪ ‬פסוק זה שכנע‪ ‬הוא עבד עבדי‪ ‬לא‬ ‫היה בידינו לדחות את טענות האומות‪ .‬אמנ‪ ‬בפירושו השני כתב הרא"‪ ‬שאר‪ ‬ישראל נפלה בתחילה בחלקו של ש‪ ,‬וכמו‬ ‫שכתב רש"י עצמו במקו‪ ‬אחר )להל‪ ‬יב ו(‪ ,‬והכנעני כבשו את האר‪ ‬מבני ש‪ ,‬ולפי זה אי‪ ‬לבני כנע‪ ‬כל טענה על בני ישראל‬ ‫שכבשו את האר‪ ,‬שהרי ה‪ ‬בני ש‪ ‬שקיבל את האר‪ ‬מתחילה‪ ,‬ופירש הרא"‪ ‬שטענת האומות היא שיכולי‪ ‬הצאצאי‪ ‬מבניו‬ ‫האחרי‪ ‬של ש‪ ‬לתבוע את חלק‪ ‬באר‪ .‬ח‪ .‬גור אריה‪ .‬והרא"‪ ‬כתב בתחילה שמכל הפרשות הללו יש ללמוד עני‪ ‬זה שה'‬ ‫נוטל את האר‪ ‬מהחוטאי‪ ‬ונותנה לצדיקי‪ ,‬כמו שהיה ע‪ ‬אנשי דור המבול‪ ,‬דור הפלגה‪ ,‬המצריי‪ ‬שהוטבעו בי‪ ,‬וכ‪ ‬שאר‬ ‫המעשי‪ ,‬א‪ ‬כתב שמלשו‪ ‬מדרש רבה לא משמע כ‪ .‬ולכ‪ ‬ביאר שכיו‪ ‬שפתח הכתוב בבריאת העול‪ ,‬המשי‪ ‬בכל מעשי‬ ‫הדורות שהיו באותו זמ‪ ,‬עד שהגיע לפרשת 'החדש הזה לכ‪ .'‬ט‪ .‬גור אריה‪ .‬אמנ‪ ‬הרא"‪ ‬כתב שכיו‪ ‬שנתינת האר‪ ‬לישראל‬ ‫היא בשכר קיו‪ ‬המצוות‪ ,‬יש חשיבות לעני‪ ‬זה של ירושת האר‪ ‬כמו המצוות עצמ‪ .‬י‪ .‬ולהל‪ ‬יבואר שא‪ ‬שכל תיבת 'ראשית'‬ ‫שבמקרא סמוכה למילה נוספת המשלימה ומבארת אותה‪ ,‬היינו כשהיא באה במשמעות של 'בתחילת'‪ ,‬א‪ ‬כא‪ ‬פירוש המילה‬ ‫'בראשית' היא כמו 'בשביל' הדבר המכונה 'ראשית'‪ ,‬ולכ‪ ‬נית‪ ‬לכותבה א‪ ‬שאינה סמוכה למילה אחרת‪ .‬רא"‪ .‬יא‪ .‬ספר הזכרו‪.‬‬ ‫והרמב"‪ ‬גרס בדברי רש"י 'לדרשו כפשוטו'‪ ,‬וביאר בנחלת יעקב שכפשוטו ממש אי אפשר לפרשו‪ ,‬כי ג‪ ‬הביאור שמביא עתה‬ ‫רש"י אינו כפשוטו ממש‪ ,‬אלא אפשר לפרשו על דר‪ ‬דרש‪ ,‬קרוב לפשוטו‪.‬‬ ‫ג‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫יום ראשון‬ ‫רש"י‬ ‫וחשך ‪ -‬ויאמר אלהים יהי אור'‪ .‬ולא בא המקרא דבוק לתיבה שלאחריו‪ ,‬כמו 'בראשית ממלכת‬ ‫להורות סדר הבריאה לומר שאלו קדמו‪ ,‬שאם בא יהויקים' )שם כז‪ ,‬א(‪' ,‬ראשית ממלכתו' )לקמן י‪ ,‬י(‪,‬‬ ‫להורות כך היה לו לכתוב 'בראשונה ברא את 'ראשית דגנך' )דברים יח‪ ,‬ד(‪ ,‬אף כאן אתה אומר‬ ‫השמים' וגו'‪ ,‬שאין לך 'ראשית' במקרא שאינו 'בראשית ברא אלהים' וגו'‪ ,‬כמו 'בראשית ברוֹא'‪,‬‬ ‫)דברי‪ ‬יח‪ ,‬ד(‪ .‬וא‪ ‬נפרש שתיבת 'בראשית' נסמכת‬ ‫ְ ֶֹ‬ ‫וח‪ ‬יב )פסוק ב(‪ ,‬וכיו‪ ‬שהיתה האר‪ ‬חשוכה יג‬ ‫להמש‪ ‬הפסוק‪' ,‬ברא אלהי‪ ‬את השמי‪ ‬ואת‬ ‫יהי א‪‬ר' טו )פסוק ג(‪.‬‬ ‫אלהי‪ִ ְ ‬‬‫'ו‪‬אמר ]‪‬אמר יד[ ֱ ֹ ִ‬ ‫ַֹ ֶ‬ ‫'‪‬רא' אינו ש‪ ‬דבר של‬ ‫האר‪ ,'‬יקשה‪ ,‬שהרי ָ ָ‬ ‫מבאר רש"י מדוע לא נית‪ ‬לבאר את הפסוק‬ ‫בריאה‪ ,‬אלא זו פעולה בלשו‪ ‬עבר‪ ,‬ואינה יכולה‬ ‫ה‪‬קרא‬ ‫ולא יתכ‪ ‬לומר ש ָ‪‬א ַ ִ ְ ָ‬ ‫הראשו‪ ‬בפני עצמו‪ֹ ְ :‬‬ ‫להיות סמוכה ונמשכת לתיבת 'בראשית' יח‪ ,‬ולכ‪‬‬ ‫ל‪‬מר ֶ‪‬דברי‪ֵ ‬א‪,‬‬ ‫ה‪‬ריאה‪ַ ,‬‬ ‫סדר ַ ְ ִ ָ‬ ‫ְלה‪‬ר‪‬ת את ֵ ֶ‬ ‫א‪‬מר כדי לבאר את הסמיכות‪,‬‬ ‫א‪‬ה ֵ‬‫ַא‪ָ ‬א‪ָ ַ ‬‬ ‫קדמ‪ ‬לבריאת שאר‬ ‫שה‪ ‬השמי‪ ‬והאר‪ְ ָ ,‬‬ ‫אלהי‪ְ '‬וג‪ '‬מתפרשות‬‫‪‬רא ֱ ֹ ִ‬ ‫'‪‬רא‪‬ית ָ ָ‬ ‫שהמילי‪ִ ֵ ְ ‬‬ ‫לכ‪‬ב‬ ‫היה ל‪ְ ִ ‬‬ ‫‪‬א‪ָ ‬א ְלה‪‬ר‪‬ת ָ‪ָ ָ ‬‬ ‫הדברי‪ִ ֶ ,‬‬ ‫'‪‬רא‪‬ית ְ‪‬ר‪‬א אלהי‪ ‬את השמי‪ ‬ואת‬ ‫ְ‪‬מ‪ִ ֵ ְ ‬‬ ‫ה‪‬מי‪ְ '‬וג‪ ,'‬ולא‬ ‫‪‬רא אלהי‪ֶ ‬את ַ ָ ַ ִ‬ ‫'‪‬רא‪‬נה ָ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ִָ‬ ‫האר‪ '‬יט‪ ,‬וכיו‪ ‬ש'ברוא' הוא ש‪ ‬דבר של 'בריאה'‪,‬‬ ‫‪‬קרא‬ ‫'רא‪‬ית' ַ ִ ְ ָ‬ ‫‪‬אי‪ְ ‬ל‪ ‬לשו‪ִ ֵ ‬‬ ‫'בראשית'‪ ,‬כיו‪ֵ ֶ ‬‬ ‫נית‪ ‬להסמיכו ללשו‪' ‬בראשית'‪ ,‬ויש לפרש זאת‬ ‫‪‬אחריו‪ ,‬שהרי 'ראשית'‬ ‫ל‪‬יבה ֶ ְ ַ ֲ ָ‬ ‫‪‬אינ‪ָ ‬ב‪‬ק ַ ֵ ָ‬ ‫ֵֶ‬ ‫כמו שהתבאר‪ ,‬ששלשת הפסוקי‪ ‬ה‪ ‬המש‪‬‬ ‫היינו תחילתו של דבר מה‪ ,‬ובהכרח יש לפרש מה‬ ‫אחד המתאר את מה שאירע בתחילת בריאת‬ ‫הוא אותו דבר שעל ראשיתו מדברי‪ ‬טז‪ ,‬וְ‪‬מ‪‬‬ ‫השמי‪ ‬והאר‪ ‬כ‪ ,‬שהיה הכל תוהו ובוהו וחוש‪ ‬על‬ ‫יה‪‬יקי‪) '‬ש‪ ‬כז‪ ,‬א(‪ ,‬וכ‪‬‬ ‫ממלכת ְ ָ ִ‬ ‫'‪‬רא‪‬ית ַ ְ ֶ ֶ‬ ‫ְֵ ִ‬ ‫'יהי א‪‬ר' כא‪.‬‬ ‫פני תהו‪ ,‬ולכ‪ ‬אמר אלהי‪ִ ְ ‬‬ ‫‪‬גנ‪ '‬יז‬ ‫'רא‪‬ית ְ ָ ְ‬ ‫ממלכ‪) '‬לקמ‪ ‬י‪ ,‬י(‪ ,‬וכ‪ִ ֵ ‬‬ ‫'רא‪‬ית ַ ְ ַ ְ‬ ‫ֵ ִ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫יב‪ .‬א‪ ‬שלכאורה הדברי‪ ‬סותרי‪ ‬זה את זה‪ ,‬שא‪ ‬היו תוהו ובוהו א‪ ‬כ‪ ‬לא היתה אר‪ ,‬כוונת הכתוב היא שמה שהוא‬ ‫היו‪' ‬אר‪ ,'‬היה באותו זמ‪ ‬תוהו ובוהו‪ .‬רע"ב‪ .‬יג‪ .‬רא"‪ .‬יד‪ .‬רא"‪ .‬טו‪ .‬פירש רש"י שכל האמור כא‪ ‬הוא כמו הקדמה‬ ‫לפסוק 'ויאמר אלהי‪ ‬יהי אור'‪ ,‬וביארו הרא"‪ ‬והגור אריה שלא רצה רש"י לפרש שנאמרו הדברי‪ ‬כהקדמה ל'והאר‪ ‬היתה‬ ‫תוהו ובוהו'‪ ,‬כאומר‪ ,‬בראשית בריאת השמי‪ ‬והאר‪ ‬היה הכל עדיי‪ ‬תוהו ובוהו‪ ,‬כיו‪ ‬שא‪ ‬כ‪ ‬יקשה מדוע נכתבה האות וי"ו‬ ‫בתחילת הפסוק‪ ,‬והרי היה נית‪ ‬לכתוב 'האר‪ ‬היתה תוהו ובוהו'‪ .‬ולכ‪ ‬פירש רש"י שג‪ ‬עני‪ ‬תוהו ובוהו וחוש‪ ‬הוא הקדמה‬ ‫ל'ויאמר אלהי‪ ‬יהי אור'‪ ,‬וכא‪ ‬באה הוי"ו להפו‪ ‬את האמור כעתיד ללשו‪ ‬עבר‪ .‬טז‪ .‬גור אריה‪ .‬יז‪ .‬ועוד קשה‪ ,‬שא‪‬‬ ‫נפרש שהמילה 'בראשית' עומדת בפני עצמה‪ ,‬ולאחריה מבואר שברא אלהי‪ ‬את השמי‪ ‬ואת האר‪ ,‬הרי המי‪ ‬קדמו‬ ‫לבריאת שמי‪ ‬ואר‪ ,‬וכפי שמקשה רש"י להל‪ ‬על פירוש אחר‪ ,‬וכוונתו להקשות כ‪ ‬ג‪ ‬על פירוש זה‪ .‬רא"‪ .‬אמנ‪ ‬בגור‬ ‫אריה כתב שאי‪ ‬זו קושיא על פירוש זה‪ ,‬כיו‪ ‬שכא‪ ‬נית‪ ‬לפרש שהשמי‪ ‬קדמו רק למה שנברא אחריה‪ ,‬ולא לכל הנבראי‪.‬‬ ‫יח‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬וכמו כ‪ ‬שאר ההטיות של הזמני‪ ,‬כמו הוה ועתיד אינ‪ ‬יכולות להיות סמוכות ללשו‪ ‬בראשית‪ ,‬וכמו‬ ‫שיבואר בהמש‪ ‬שרק מילה שהיא ש‪ ‬דבר בפני עצמו יכולה להיסמ‪ .‬יט‪ .‬כיו‪ ‬שתיבת 'ברא' ניתנת להיקרא כאילו נאמר‬ ‫'‪‬רא'‪ ,‬וכמבואר בגמרא )מכות ז‪ (:‬שנית‪ ‬לפרש את מילות התורה לפי מסורת כתיבת‪ ,‬א‪ ‬שאי‪ ‬זה כמסורת קריאת‪ .‬שפתי‬ ‫ְ ֹ‬ ‫חכמי‪ .‬כ‪ .‬ומכא‪ ‬יש ללמוד שהשמי‪ ‬והאר‪ ‬נבראו ביו‪ ‬הראשו‪ ,‬שהרי לא נאמר 'קוד‪ ‬בריאת‪ ,'‬אלא 'בתחילת בריאת‪,'‬‬ ‫ולא יתכ‪ ‬לומר 'והאר‪ ‬היתה' קוד‪ ‬שנבראה‪ .‬רא"‪ .‬אמנ‪ ‬הרע"ב כתב שמה שנאמר 'והאר‪ ‬היתה' אי‪ ‬הכוונה כפשוטה‪,‬‬ ‫שהרי עדיי‪ ‬לא נבראה האר‪ ,‬אלא מה שעתה הוא 'אר‪ '‬היה באותו זמ‪ ‬תוהו ובוהו‪ .‬כא‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪.‬‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫ד‬ ‫יום ראשון‬ ‫רש"י‬ ‫ודומה לו 'תחלת דבר ה' בהושע' )הושע א‪ ,‬ב(‪ ,‬מי הסוגר‪ ,‬וכמו 'ישא את חיל דמשק' )ישעיה‬ ‫כלומר‪ ,‬תחלת דבורו של הקדוש־ברוך־הוא ח‪ ,‬ד( ולא פירש מי ישאנו‪ ,‬וכמו 'אם יחרוש‬ ‫בהושע 'ויאמר ה' אל הושע' וגו'‪ .‬ואם תאמר בבקרים' ולא פירש אם יחרוש אדם בבקרים‪,‬‬ ‫להורות בא שאלו תחלה נבראו‪ ,‬ופרושו וכמו 'מגיד מראשית אחרית' )ישעיה מו‪ ,‬י(‪ ,‬ולא‬ ‫'בראשית הכל ברא אלו'‪ ,‬ויש לך מקראות פירש מגיד מראשית דבר אחרית דבר‪ ,‬אם כן‬ ‫שמקצרים לשונם וממעטים תיבה אחת‪ ,‬כמו תמה על עצמך‪ ,‬שהרי המים קדמו‪ ,‬שהרי‬ ‫'כי לא סגר דלתי בטני' )איוב ג‪ ,‬י(‪ ,‬ולא פירש כתיב 'ורוח אלהים מרחפת על פני המים'‪,‬‬ ‫מקרא‪‬ת‬ ‫תיבת 'הכל'‪ ,‬תתר‪ ‬שֵי‪ְ ‬ל‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫'‪‬רא'‪ ,‬שבפשוטה‬ ‫ְואי‪ ‬לתמוה על כ‪ ‬שתיבת ָ ָ‬ ‫אחת‪ְ ,‬מ‪‬‬ ‫‪‬יבה ַ ַ‬‫‪‬ממעטי‪ָ ֵ ‬‬ ‫ל‪‬נ‪ִ ֲ ַ ְ ‬‬ ‫‪‬ק‪‬רי‪ָ ְ ‬‬ ‫ֶ ְ ַ ְִ‬ ‫'‪‬רא'‪ ,‬שהוא ש‪‬‬ ‫היא לשו‪ ‬עבר‪ ,‬מתפרשת כמו ְ ֹ‬ ‫‪‬ר‪‬‬ ‫ולא ֵ ֵ‬‫בטני' )איוב ג‪ ,‬י(‪ֹ ְ ,‬‬ ‫‪‬לתי ִ ְ ִ‬ ‫סגר ַ ְ ֵ‬ ‫ִ'‪‬י ֹלא ָ ַ‬ ‫ד‪‬מה ל‪ ‬מה‬ ‫דבר של בריאה כב‪ ,‬שהרי מצאנו ב ֶ‬ ‫‪‬ק'‬ ‫'י‪‬א ֶאת ֵחיל ַ ֶ ֶ‬ ‫‪‬כמ‪ָ ִ ‬‬ ‫ה‪‬גר‪ְ ,‬‬ ‫ִמי ַ ֵ‬ ‫‪‬ה‪‬ע' )הושע א ב(‪,‬‬ ‫‪‬ר ה' ְ ֵ ַ‬ ‫'‪‬ח‪‬ת ִ ֶ‬ ‫שנאמר ְ ִ ַ‬ ‫‪‬כמ‪'ִ ‬א‪‬‬ ‫י‪‬א‪ְ ,‬‬‫‪‬ר‪ִ ‬מי ִ ָ ֶ‬ ‫ולא ֵ ֵ‬ ‫)ישעיה ח‪ ,‬ד( ְ ֹ‬ ‫'‪‬ר' היא פעולה בלשו‪ ‬עבר‪,‬‬ ‫שא‪ ‬ש‪ ‬תיבת ִ ֵ‬ ‫‪‬ר‪ִ ‬א‪‬‬ ‫ולא ֵ ֵ‬‫‪‬קרי‪) '‬עמוס ו‪ ,‬יב(‪ֹ ְ ,‬‬ ‫יחר‪ִ ָ ְ ַ ‬‬ ‫ֲַ‬ ‫ומכל מקו‪ ‬יש לפרשה כמו ש‪ ‬דבר של‬ ‫מרא‪‬ית‬ ‫'מ‪‬יד ֵ ֵ ִ‬ ‫‪‬כמ‪ִ ַ ‬‬ ‫‪‬קרי‪ְ ,‬‬ ‫אד‪ִ ָ ְ ַ ‬‬ ‫יחר‪ָ ָ ‬‬ ‫ֲַ‬ ‫ה‪‬ד‪‬־‬ ‫‪‬ח‪‬ת ִ‪‬ר‪ֶ ‬ל ַ ָ‬ ‫‪‬ל‪‬מר‪ַ ִ ְ ,‬‬ ‫'דיבור' כג‪ַ ְ ,‬‬ ‫מ‪‬יד‬ ‫‪‬ר‪ִ ַ ‬‬ ‫ולא ֵ ֵ‬ ‫אחרית' )ישעיה מו‪ ,‬י(‪ֹ ְ ,‬‬ ‫ַ ֲִ‬ ‫‪‬ה‪‬ע היה מה שנאמר בהמש‪‬‬ ‫ָ‪‬ר‪‬־ה‪‬א ְ ֵ ַ‬ ‫‪‬בר‪ ,‬וא‪ ‬כא‪ ‬תאמר‬ ‫אחרית ָ ָ‬ ‫‪‬בר ַ ֲ ִ‬ ‫מרא‪‬ית ָ ָ‬‫ֵֵ ִ‬ ‫ה‪‬ע' ְוג‪.'‬‬ ‫''ו‪‬אמר ה' ֶאל ֵ ַ‬ ‫ַֹ ֶ‬ ‫שקיצר הכתוב את לשונו‪ ,‬וכשכתב 'בראשית‬ ‫רש"י מביא פירוש נוס‪ ‬לפי פשוטו‪ ,‬ודוחה‬ ‫ברא' הרי זה כאילו נאמר 'בראשית הכל‪ ,‬ברא‬ ‫‪‬אמר בביאור הפסוק‪ ,‬ש ְלה‪‬ר‪‬ת‬ ‫וא‪ַ ֹ ‬‬‫אותו‪ִ ְ :‬‬ ‫‪‬מ‪‬‬ ‫אלהי‪ ‬את השמי‪ ‬ואת האר‪ִ ,'‬א‪ַ ְ ֵ ‬‬ ‫נברא‪,‬‬ ‫‪‬ח‪‬ה ִ ְ ְ‬ ‫‪‬א‪] ‬השמי‪ ‬והאר‪ָ ִ ְ [‬‬ ‫ָ‪‬א‪ֵ ֶ ,‬‬ ‫עצמ‪ ,‬אי‪ ‬יתכ‪ ‬לומר שהשמי‪ ‬והאר‪‬‬ ‫ַעל ַ ְ ְ‬ ‫‪‬פר‪ ‬של הפסוק הוא כאילו נאמר‬ ‫ֵ‬ ‫קדמ‪ ‬לבריאת‬ ‫ה‪‬י‪ְ ָ ‬‬ ‫‪‬הרי ַ ַ ִ‬ ‫נבראו תחילה‪ֵ ֲ ֶ ,‬‬ ‫‪‬רא אלהי‪ ‬את ֵא‪ ,'‬ותיבת‬ ‫ה‪‬ל ָ ָ‬ ‫'‪‬רא‪‬ית ַ ֹ‬ ‫ְֵ ִ‬ ‫‪‬תיב‬ ‫‪‬הרי ְ ִ‬ ‫השמי‪ ‬והאר‪ ‬כה‪ ,‬והראיה לכ‪ֵ ֲ ֶ ,‬‬ ‫בראשית דבוקה כביכול לתיבת 'הכל' שלא‬ ‫ה‪‬י‪,'‬‬ ‫‪‬ני ַ ָ ִ‬ ‫מרחפת ַעל ְ ֵ‬ ‫אלהי‪ֶ ֶ ַ ְ ‬‬ ‫'ור‪‬ח ֱ ֹ ִ‬ ‫)פסוק ב( ְ ַ‬ ‫נכתבה בפירוש כד‪ְ .‬וא‪ ‬שלפי פירוש זה חסרה‬ ‫הערות וציונים‬ ‫כב‪ .‬גור אריה‪ .‬כג‪ .‬גור אריה‪ .‬אמנ‪ ‬בשפתי חכמי‪ ‬פירש שהוקשה לרש"י שלא מסתבר שהאמור בפסוקי‪ ‬הראשוני‪‬‬ ‫הוא הקדמה למה שנאמר אחר כ‪' ‬ויאמר אלהי‪ ‬יהי אור'‪ ,‬ועל כ‪ ‬הביא כראיה את הפסוק 'תחילת דבר ה' בהושע'‪,‬‬ ‫שא‪ ‬ש‪ ‬אי‪ ‬הכוונה כפשוטה‪ ,‬שהדיבור הראשו‪ ‬שדיבר ה' היה אל הושע‪ ,‬שהרי עמדו לפניו נביאי‪ ‬רבי‪ ,‬אלא תחילת‬ ‫דיבורו של ה' ע‪ ‬הושע היה מה שנאמר לאחר מכ‪' ‬ויאמר ה' אל הושע' וגו'‪ .‬כד‪ .‬רא"‪ .‬כה‪ .‬ותמיהה זו היא‬ ‫ג‪ ‬לפי הפירוש הקוד‪ ‬ששלל רש"י‪ ,‬ש'בראשית' היינו 'בראשונה'‪ ,‬שג‪ ‬על פירוש זה קשה שהמי‪ ‬קדמו לבריאת‬ ‫שמי‪ ‬ואר‪ .‬רא"‪ .‬אמנ‪ ‬בגור אריה כתב שש‪ ‬אי‪ ‬זו קושיא‪ ,‬כיו‪ ‬שנית‪ ‬לומר שפירש הכתוב רק את מה שנברא‬ ‫מהשמי‪ ‬והאר‪ ‬והלאה‪ ,‬ולא את המי‪ ‬שקדמו לה‪ .‬א‪ ‬לפי פירוש זה‪ ,‬שכביכול נאמר 'בראשית הכל'‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬קשה‬ ‫שלא התבארה בריאת שמי‪ ‬ואר‪.‬‬ ‫ה‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫‪‡‰‬ר‪ı‬‬ ‫‪‡‰‬ר‪ :ı‬ב §ו ¨ ̈‪¤ À‬‬ ‫‡˙ ¨ ¨ « ‪¤‬‬ ‫שּׁמ‪¦−‬ים §ו ‪¬¥‬‬ ‫©‪© ¨ ‰‬‬ ‫יום ראשון‬ ‫ארעא‪ :‬ב § © § ¨‬ ‫וארעא‬ ‫ׁ§ש ©מ ּ¨יא § ¨‬ ‫וית © § ¨‬ ‫רש"י‬ ‫ועדיין לא גלה המקרא בריאת המים מתי שבתחלה עלה במחשבה לבראתו במדת הדין‪,‬‬ ‫היתה‪ ,‬הא למדת שקדמו המים לארץ‪ .‬ועוד‪ ,‬ראה שאין העולם מתקיים‪ ,‬הקדים מדת‬ ‫שהשמים מאש ומים נבראו‪ ,‬על־כרחך לא רחמים ושתפה למדת הדין‪ ,‬והיינו דכתיב‬ ‫לימד המקרא בסדר המוקדמים והמאוחרים )לקמן ב‪ ,‬ד( 'ביום עשות ה' אלהים ארץ‬ ‫ושמים'‪:‬‬ ‫כלום‪ :‬ברא אלהים‪ .‬ולא נאמר ברא ה'‪,‬‬ ‫א‪‬הים‪ .‬אמר הכתוב בבריאת העול‪‬‬ ‫ּ¨ב ¨רא ¡ ¦‬ ‫‪‬מכ‪ ‬שמביא הכתוב את מציאות המי‪ ‬א‪‬‬ ‫ולא‬ ‫לשו‪' ‬אלהי‪ ,'‬המרמזת על מידת הדי‪ֹ ְ ,‬‬ ‫מתי‬ ‫ה‪‬י‪ַ ָ ‬‬‫‪‬ריאת ַ ַ ִ‬‫ה‪‬קרא ְ ִ ַ‬ ‫‪‬ה ַ ִ ְ ָ‬ ‫עדי‪ֹ ‬לא ִ ָ‬ ‫שֲ ַ ִ‬ ‫‪‬רא ה' כט שזהו הש‪ ‬הרומז למידת‬ ‫נאמר ָ ָ‬ ‫ֱֶ ַ‬ ‫היתה‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא הוזכרה כלל בריאת המי‪ ‬כו‪,‬‬ ‫ְָָ‬ ‫‪‬מח‪‬בה לפני‬ ‫עלה ְ ַ ֲ ָ ָ‬ ‫‪‬ח‪‬ה ָ ָ‬ ‫הרחמי‪ ,‬לפי ֶ ַ ְ ִ ָ‬ ‫ה‪‬י‪‬‬ ‫‪‬דמ‪ִ ַ ַ ‬‬ ‫למד‪  ‬יש ל‪ ‬ללמוד מכ‪ְ ָ ֶ ‬‬ ‫ָהא ָ ַ ְ ָ‬ ‫ה‪‬י‪ ,‬ולכ‪‬‬ ‫‪‬מ‪‬ת ַ ִ‬‫לבראת‪ַ ִ ְ ‬‬ ‫הקדוש ברו‪ ‬הוא ִ ְ ֹ‬ ‫אר‪ ,‬ולא הוזכרו בפסוקי‪ ‬אלא‬ ‫ִלבריאת ה ָ ֶ‬ ‫כא‪ ,‬בעני‪ ‬תחילת הבריאה נכתב ש‪‬‬ ‫הדברי‪ ‬שנבראו לאחר בריאת השמי‪‬‬ ‫ראה הקדוש ברו‪‬‬ ‫'אלהי‪ '‬ל‪ ,‬א‪ ‬לאחר מכ‪ָ ָ ‬‬ ‫והאר‪ ‬כז‪ְ .‬וע‪‬ד ראיה לכ‪ ‬שהמי‪ ‬קדמו‪ֶ ,‬הרי‬ ‫מתק‪] ‬יכול להתקיי‪[‬‬ ‫הע‪‬ל‪ֵ ַ ְ ִ ‬‬‫‪‬אי‪ָ ָ ‬‬ ‫הוא ֶ ֵ‬ ‫נברא‪ ‬כח‪ .‬ולכ‪ ‬א‪‬‬ ‫‪‬מי‪ְ ְ ִ ‬‬ ‫מא‪ִ ַ ‬‬ ‫ה‪‬מי‪ ‬עצמ‪ֵ ֵ ‬‬ ‫ַ ָ ִַ‬ ‫ו‪‬פ‪‬‬ ‫רחמי‪ָ ְ ִ ְ ‬‬‫מ‪‬ת ַ ֲ ִ‬ ‫הק‪‬י‪ַ ִ ‬‬ ‫במידת הדי‪ ,‬ו ִ ְ ִ‬ ‫ללא הדוחק שבלשו‪ ‬הפסוק‪ ,‬ג‪ ‬מתו‪ ‬תוכ‪‬‬ ‫‪‬כתיב ‪ ‬וזהו הטע‪ ‬למה‬ ‫והיינ‪ִ ְ ִ ‬‬ ‫ה‪‬י‪ְ ַ ְ ,‬‬ ‫למ‪‬ת ַ ִ‬ ‫ְִַ‬ ‫הפסוק מוכח שאי‪ ‬כוונתו לומר שבתחילה ברא‬ ‫אלהי‪‬‬ ‫שנכתב )לקמ‪ ‬ב‪ ,‬ד( ְ'‪‬י‪ֲ ‬ע‪‬ת ה' ֱ ֹ ִ‬ ‫על־‪‬רח‪ ‬אתה‬‫ה' את השמי‪ ‬ואת האר‪ ,‬ו ַ ָ ְ ָ‬ ‫ו‪‬מי‪ ,'‬הרי שמתייחסת בריאת העול‪‬‬ ‫אר‪ִ ָ ָ ְ ‬‬ ‫ֶֶ‬ ‫‪‬סדר הנבראי‪‬‬ ‫ה‪‬קרא ְ ֵ ֶ‬ ‫לי‪‬ד ַ ִ ְ ָ‬ ‫אומר ש ֹלא ִ ֵ‬ ‫לשני השמות‪' ,‬ה' אלהי‪ ,'‬ללמד ששית‪ ‬ה'‬ ‫והמאחרי‪ְ ‬ל‪ ,‬אלא בא הכתוב‬ ‫ה‪‬ק‪‬מי‪ִ ָ ֻ ְ ַ ְ ‬‬ ‫ְִַָֻ‬ ‫את המידות‪ ,‬וא‪ ‬הקדי‪ ‬את מידת הרחמי‪‬‬ ‫לומר רק שבתחילת בריאת העול‪ ,‬כיו‪ ‬שהיה‬ ‫הרמוזה בש‪ ‬ה'‪ ,‬למידת הדי‪ ‬הרמוזה בש‪‬‬ ‫חוש‪ ,‬אמר ה' 'יהי אור'‪ ,‬וזהו ביאור הכתוב‬ ‫אלהי‪:‬‬ ‫לפי פשוטו‪:‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫כו‪ .‬לשו‪' ‬מתי היתה' אינה בדוקא‪ ,‬אלא כיו‪ ‬שא‪ ‬היה מזכיר את בריאת‪ ‬היה מזכיר ג‪ ‬מתי נבראו‪ ,‬כמו בשאר‬ ‫הדברי‪ ,‬כתב רש"י לשו‪ ‬זו‪ ,‬ועיקר הקושיא היא מכ‪ ‬שלא הוזכרה בריאת‪ ‬כלל‪ .‬רא"‪ .‬כז‪ .‬רא"‪ .‬כח‪ .‬כמבואר‬ ‫במסכת חגיגה )יב‪ .(.‬רא"‪ .‬כט‪ .‬הרא"‪ ‬ביאר שכוונת רש"י שיכתב ג‪ ‬ש‪ ‬ה'‪ ,‬כלומר 'ה' אלהי‪ ,'‬א‪ ‬אי‪ ‬להקשות‬ ‫שיכתב רק ש‪ ‬ה'‪ ,‬שהרי ג‪ ‬על כ‪ ‬נית‪ ‬להקשות מהאמור להל‪' ‬ביו‪ ‬עשות ה' אלהי‪ ‬אר‪ ‬ושמי‪ .'‬אמנ‪ ‬בנחלת‬ ‫יעקב ביאר שקושיית רש"י היא שיכתב רק ש‪ ‬ה'‪ ,‬שזהו ש‪ ‬העצ‪ ,‬ולא ש‪ ‬אלהי‪ ‬שהוא תוארו כשופט‪ ,‬שהרי‬ ‫קוד‪ ‬הבריאה לא היה את מי לשפוט באר‪ .‬ל‪ .‬ויש ללמוד מכ‪ ‬שזו צורת הבריאה הראויה‪ ,‬ולכ‪ ‬אשרי האד‪ ‬שיכול‬ ‫לעמוד בכ‪ ,‬ואינו צרי‪ ‬למידת הרחמי‪ .‬גור אריה‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫ו‬ ‫˘‪§ ּ © ‬‬ ‫ﬠל‪Œ‬פ‪´¥‬ני‬ ‫וב‪ּ ‰‬ו §ו ‪−‬ח‪¤ׁ Ÿ‬‬ ‫˙‪ּ ‰‬ו‪Ÿ ½ ¨ Æ‬‬ ‫˙‪Ÿ ¸ ‰‬‬ ‫‪‰‬י ¨¬‬ ‫¨« §‬ ‫יום ראשון‬ ‫§‪¨§ ¨ ¥‬‬ ‫וריקניא‪,‬‬ ‫¨§¨‬ ‫צדיא‬ ‫‪¨£‬‬ ‫הות‬ ‫© ּ‪¥‬‬ ‫אפי‬ ‫©על‬ ‫וחשוֹ ¨כא‬ ‫©‪ׁ £‬‬ ‫ורו ¨חא ¦מן ‪¨ ¢‬‬ ‫קדם‬ ‫§תהוֹ ¨מא‪ּ § ,‬‬ ‫רחפ˙ ©ﬠל‪Œ‬‬ ‫‪‰‬ום §ו ´ר ּו ©ח ¡‡‪‰¦½ ‬ים §מ© ‪¤− ¤‬‬ ‫§˙ ® …‬ ‫אפי ©מ ּ¨יא‪:‬‬ ‫מנ‪‬בא ©על © ּ‪¥‬‬ ‫יי § © § ¨‬ ‫§¨‬ ‫‡מר ¡‡‪‰− ¦ ‬ים §י ¦´‪‰‬י‬ ‫‪‰‬מ ¦ים‪ :‬ג ©ו ּ¬י‪¤ Ÿ‬‬ ‫ּ §פ‪¬¥‬ני © ּ¨ «‬ ‫יהי §נהוֹ ¨רא‪,‬‬ ‫יי § ‪¥‬‬ ‫ואמר § ¨‬ ‫ג ©‪© £‬‬ ‫וחזא § ¨‬ ‫יי‬ ‫והוה §נהוֹ ¨רא‪ :‬ד © ‪¨ £‬‬ ‫© ‪¨£‬‬ ‫וי‪‰‬י‪‡Œ‬ור‪ :‬ד ©ו© ּי‪§ ‬ר‡ ¡‡‪‰²¦ ‬ים‬ ‫‡ור © «§ ¦ « …‬ ‫®…‬ ‫רש"י‬ ‫)ב( תהו ובהו‪' .‬תהו' לשון תמה ושממון‪ ,‬באויר ומרחף על פני המים ברוח פיו של‬ ‫שאדם תוהה ומשתומם על 'בהו' שבה‪ :‬תהו‪ .‬הקדוש־ברוך־הוא ובמאמרו‪ ,‬כיונה המרחפת‬ ‫אשטורדישו"ן בלעז‪ :‬בהו‪ .‬לשון ריקות וצדו‪ :‬על הקן‪ .‬אקובטי"ר בלעז‪) :‬ד( וירא אלהים‬ ‫על פני תהום‪ .‬על פני המים שעל הארץ‪ :‬את האור כי טוב ויבדל‪ .‬אף בזה אנו‬ ‫ורוח אלהים מרחפת‪ .‬כסא־הכבוד עומד צריכין לדברי אגדה‪ ,‬ראהו שאינו כדאי‬ ‫‪‬אויר‬ ‫ע‪‬מד ַ ֲ ִ‬ ‫ו‪‬מ‪ ,‬המכונה 'רוח אלהי‪ '‬לה כיו‪ ‬שהוא ֵ‬ ‫‪‬מ‪ָ ִ ְ ‬‬‫'‪‬ה‪ '‬זו ְל‪ַ ֵ ‬‬ ‫תה ּו ¨ ‪Ÿ‬‬ ‫ובה ּו‪ֹ .‬‬ ‫)ב( ‪Ÿ‬‬ ‫ה‪‬ד‪‬־‬ ‫‪‬ר‪‬ח ִ‪‬יו ֶ‪‬ל ַ ָ‬ ‫ה‪‬י‪ַ ְ ‬‬ ‫‪‬ני ַ ַ ִ‬ ‫‪‬מרח‪ַ ‬על ְ ֵ‬ ‫‪‬אד‪ ‬שהיה רואה את האר‪ ‬באותו זמ‪ ‬לא היה ְ ַ ֵ‬ ‫ֶ ָָ‬ ‫ה‪.‬‬ ‫המרחפת ַעל ַ ֵ‬ ‫‪‬י‪‬נה ַ ְ ַ ֶ ֶ‬ ‫‪ ‬לב‪ָ :‬ר‪‬־ה‪‬א ְ ַ ֲ ָ‬ ‫‪‬במאמר‪ָ ְ ,‬‬ ‫'‪‬ה‪] '‬ריקנות[ ֶ ָ‬ ‫‪‬מ‪‬מ‪ַ ‬על ֹ‬ ‫‪‬הה ִ ְ ֵ‬ ‫ֶ‬ ‫‪‬לע"ז‪:‬‬ ‫אקובטי"ר ְ ַ ַ‬ ‫‪‬לע"ז‪:‬‬ ‫תה ּו‪ .‬אשטורדישו"‪ַ ַ ְ ‬‬ ‫‪Ÿ‬‬ ‫בדל‪.‬‬‫א‪‬הים ‪¤‬את ¨האוֹ ר ּ¦כי טוֹ ב ©ויּ© § ‪ּ¥‬‬ ‫)ד( ©ויּ© §רא ¡ ¦‬ ‫וצד‪  ‬ריקנות ושממה ‪:‬‬ ‫לג‬ ‫ּ ‪Ÿ‬בה ּו‪ְ .‬ל‪ֵ ‬ריק‪‬ת ְ ָ‬ ‫כמו בלשו‪' ‬בראשית' האמורה לעיל )פסוק א(‪,‬‬ ‫©על ּ§פ ‪¥‬ני §תהוֹ ם‪ .‬אי‪ ‬הכוונה לחוש‪ ‬השורר על פני‬ ‫ַא‪ְ ‬פסוק ֶזה אי‪ ‬הפירוש כפשוטו שהוצר‪‬‬ ‫המי‪ ‬שתחת האר‪ ,‬המכוני‪' ‬תהו‪ ,'‬שהרי‬ ‫ה' להבדיל את האור מהחוש‪ ,‬שהרי אור‬ ‫מקו‪ ‬זה נשאר חשו‪ ‬ג‪ ‬לאחר שנברא העול‪ ‬לד‪,‬‬ ‫וחוש‪ ‬אינ‪ ‬יכולי‪ ‬להתערב זה בזה ואי‪ ‬צור‪‬‬ ‫ה‪‬י‪ ‬המרובי‪‬‬ ‫‪‬ני ַ ַ ִ‬ ‫אלא 'על פני תהו‪ '‬היינו ַעל ְ ֵ‬ ‫א‪‬דה‪,‬‬ ‫לדברי ַ ָ ָ‬ ‫צריכי‪ֵ ְ ִ ְ ‬‬ ‫להפריד‪ ‬לו‪ ,‬ולכ‪ָ ‬אנ‪ִ ִ ְ ‬‬ ‫האר‪ ,‬שבאותו זמ‪ ‬היה עליה‪ ‬חוש‪:‬‬ ‫‪‬על ָ ָ ֶ‬ ‫ֶַ‬ ‫‪‬דאי‬ ‫‪‬אינ‪ַ ְ ‬‬ ‫ראה‪ ‬אלהי‪ ‬לאור ֶ ֵ‬ ‫שכ‪ ‬אמרו‪ָ ָ ,‬‬ ‫‪‬א־ה‪‬ב‪‬ד של ה'‪,‬‬ ‫מרחפת‪ .‬זהו ִ ֵ ַ ָ‬ ‫א‪‬הים § © ‪¤ ¤‬‬ ‫§ור ּו ©ח ¡ ¦‬ ‫הערות וציונים‬ ‫לא‪ .‬א‪ ‬על פי שבאותו זמ‪ ‬לא היה אד‪ ‬בעול‪ ,‬וג‪ ‬א‪ ‬היה אד‪ ‬נברא אז ורואה את השממו‪ ‬לא היה תמה על כ‪,‬‬ ‫שהרי לא ראה מעול‪ ‬דבר אחר‪ ,‬מכל מקו‪ ‬כיו‪ ‬שנכתבה התורה על ידי משה רבינו‪ ,‬נכתבה לשו‪ ‬זו‪ ,‬שאילו היה אד‪‬‬ ‫מאותו דור רואה את האר‪ ‬בזמ‪ ‬שנבראה‪ ,‬היה משתומ‪ ‬על הריקנות והשממה שבה‪ .‬באר בשדה‪ .‬לב‪ .‬ונמצא ש'תוהו'‬ ‫ו'בוהו' אלו מילי‪ ‬נרדפות‪ ,‬המתארות ריקנות ושממה עצומי‪ ‬ביותר‪ ,‬אלא שלשו‪' ‬תוהו' מתארת את מה שמרגיש האד‪‬‬ ‫‪‬ה‪‬ה זו‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬לג‪ .‬לשו‪' ‬צדו' היא על פי תרגו‪‬‬ ‫הרואה שממה עצומה שכזו‪ ,‬והשממה עצמה קרויה על ש‪ָ ִ ְ ‬‬ ‫וריקניא'‪ .‬לד‪ .‬גור אריה‪ .‬ועוד‪ ,‬שאי‪ ‬מקו‪ ‬זה נקרא 'פני תהו‪ ,'‬אלא 'תהו‪ ,'‬והיה‬ ‫צדיא ְ ֵ ַ ְ ָ‬ ‫הות ָ ְ ָ‬ ‫'וארעא ֲ ַ‬ ‫אונקלוס‪ ,‬שכתב ְ ַ ְ ָ‬ ‫ראוי לומר 'וחוש‪ ‬על התהו‪ .'‬לה‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬לו‪ .‬רא"‪ .‬אמנ‪ ‬הרע"ב פירש שהוקשה לרש"י שהרי נאמר קוד‪‬‬ ‫לכ‪) ‬פסוק ב( 'וחוש‪ ‬על פני תהו‪ ,'‬ואחר כ‪ ‬נאמר )פסוק ג( 'ויהי אור'‪ ,‬הרי שהיתה הפרדה בי‪ ‬החוש‪ ‬ובי‪ ‬האור‪ ,‬ותיר‪‬‬ ‫ז‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫ב„ּ´ ל ¡‡‪‰¦½ ‬ים‬ ‫י‪Œ‬טוב ©ו ּ©י § ‪¥‬‬ ‫‡˙‪‡‰Œ‬ו‪−‬ר ּ¦כ ® …‬ ‫‪… ¨ ¤‬‬ ‫יום ראשון‬ ‫¨טב‬ ‫‪¥£‬‬ ‫ארי‬ ‫§נהוֹ ¨רא‬ ‫̈ית‬ ‫יי ּ‪¥‬בין §נהוֹ ¨רא‬ ‫§ואפריש § ¨‬ ‫© §‪ׁ ¥‬‬ ‫˘‪:‬‬ ‫‪‰‬ח‪¤ׁ Ÿ‬‬ ‫© «‬ ‫בין‬ ‫ּו ‪¬¥‬‬ ‫‪‡‰‬ו‪−‬ר‬ ‫¨ …‬ ‫בין‬ ‫ּ‪¬¥‬‬ ‫חשוֹ ¨כא‪ :‬ה ּו § ¨‬ ‫קרא‬ ‫ּו ‪¥‬בין ‪ׁ £‬‬ ‫˘‪‬‬‫לח‪¤ׁ Ÿ‬‬ ‫ל‡ור‪… ½ Æ‬יום §ו © ‪−‬‬ ‫ה ©ו ּ¦י §˜¨¸ר‡ ¡‡‪‰³¦ ‬ים | ¨ …‬ ‫§¨ ¨‬ ‫יממא‬ ‫לנהוֹ ¨רא‬ ‫¦§‬ ‫§¨‬ ‫יי‬ ‫קרא ‪¨ § ¥‬‬ ‫ליליא‪,‬‬ ‫§ולחשוֹ ¨כא § ¨‬ ‫©‪ׁ £‬‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬ב˜ר‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬ﬠרב © «§ ¦ ‪¤ Ÿ −‬‬ ‫ליל‪¤¬¤ ¦ «§ © ‰‬‬‫¨˜´¨ר‡ ¨® § ¨‬ ‫והוה § ©‬ ‫צפר‪,‬‬ ‫רמש © ‪¨ £‬‬ ‫והוה § © ׁ‬ ‫© ‪¨£‬‬ ‫‡מר ¡‡‪‰¦½ ‬ים‬ ‫‡ח„‪ :‬פ ו ©ו ּ´י‪¤ Ÿ‬‬ ‫¬ …יום ‪« ¨ ¤‬‬ ‫§¨‬ ‫יי‬ ‫©‪© £‬‬ ‫ואמר‬ ‫ו‬ ‫©חד‪:‬‬ ‫יוֹ ם‬ ‫רש"י‬ ‫להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים לעתיד וקבע לזה תחומו ביום‪ ,‬ולזה תחומו בלילה‪:‬‬ ‫לבא‪ .‬ולפי פשוטו כך פרשהו‪ ,‬ראהו כי טוב )ה( יום אחד‪ .‬לפי סדר לשון הפרשה היה לו‬ ‫ואין נאה לו ולחשך שיהיו משתמשין בערבוביא‪ ,‬לכתוב 'יום ראשון'‪ ,‬כמו שכתוב בשאר הימים‬ ‫אור ולפעמי‪ ‬היה חוש‪ ‬ללא סדר וזמ‪‬‬ ‫ר‪‬עי‪ ,‬אלא רק הצדיקי‪‬‬ ‫לה‪ִ ָ ְ  ‬‬ ‫ְִ ְ ֵַ‬ ‫נאה‬ ‫ואי‪ֶ ָ ‬‬ ‫ראה‪ ‬אלהי‪ ‬לאור ִ‪‬י ט‪‬ב ְ ֵ‬ ‫קבוע מא‪ ,‬וָ ָ‬ ‫הנקראי‪' ‬טוב' לז‪ְ ,‬ולכ‪ ‬לאחר שבעת ימי‬ ‫‪‬ער‪‬ביא‪ ,‬וללא‬ ‫מ‪‬י‪ָ ְ ְ ִ ְ ‬‬ ‫‪‬הי‪ִ ְ ַ ְ ִ ‬‬ ‫ל‪ֶ ֹ ַ ְ ‬‬ ‫ולח‪ְ ִ ֶ ‬‬ ‫ל‪‬יקי‪‬‬ ‫הב‪‬יל‪ ‬מהרשעי‪ ‬לשומרו ַ ַ ִ ִ‬‫בראשית לח ִ ְ ִ‬ ‫לזה ]‪‬לאור[ שיהא ְ‪‬ח‪‬מ‪  ‬גבולו‬ ‫וקבע ָ ֶ‬ ‫סדר‪ַ ָ ְ ,‬‬ ‫לבא‪ ,‬ונמצא שההבדלה 'בי‪ ‬האור ובי‪‬‬ ‫לעתיד ָ ֹ‬ ‫ֶָ ִ‬ ‫ולזה ]‪‬לחוש‪ [‬שיהא‬ ‫וזמנו לשמש תמיד ַ‪ֶ ָ ְ ,‬‬ ‫החוש‪ '‬היינו בי‪' ‬בעלי האור'‪ ,‬שה‪ ‬הצדיקי‪,‬‬ ‫ְ‪‬ח‪‬מ‪ ‬רק ַ ַ ְ ָ‬ ‫‪‬ילה‪:‬‬ ‫לבי‪' ‬בעלי חש‪ ,'‬שה‪ ‬הרשעי‪ ‬לט‪.‬‬ ‫ה‪‬ר‪‬ה‪ ,‬בה‬‫סדר ְל‪ָ ָ ָ ַ ‬‬ ‫לפי ֵ ֶ‬ ‫אחד‪ִ ְ .‬‬ ‫)ה( יוֹ ם ‪¨ ¤‬‬ ‫לפי ְ‪‬ט‪,‬‬ ‫ְוא‪ ‬תרצה לפרש את הפסוק ְ ִ‬ ‫לכ‪‬ב‬‫היה ל‪ְ ִ ‬‬ ‫נמני‪ ‬ימי הבריאה בזה אחר זה‪ָ ָ ,‬‬ ‫שתתפרש לשו‪ ‬ההבדלה 'בי‪ ‬האור ובי‪ ‬החוש‪'‬‬ ‫ה‪‬מי‪‬‬ ‫‪‬אר ַ ָ ִ‬ ‫‪‬ת‪‬ב ִ ְ ָ‬ ‫'י‪ִ ‬רא‪ '‬מב‪ְ ,‬מ‪ָ ֶ ‬‬ ‫‪‬ר‪‬ה‪ ,‬שבתחילה לפעמי‪ ‬היה‬ ‫כמשמעה מ‪ֵ ְ ָ ָ ,‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שלשו‪' ‬ויבדל' היא על ההבדלה של האור לצדיקי‪ ‬לעתיד לבוא‪ .‬ופירש עוד‪ ,‬שבכל הבריאה נאמר 'וירא אלהי‪ ‬כי טוב'‬ ‫בסיו‪ ‬בריאתו של כל דבר‪ ,‬ואילו כא‪ ‬נאמר 'כי טוב' באמצע העני‪ ,‬לפני הבדלת האור מהחש‪ .‬ועל כ‪ ‬תיר‪ ‬רש"י שכא‪‬‬ ‫לא נית‪ ‬לכתוב 'כי טוב' לאחר ההבדלה‪ ,‬שהרי אדרבה‪ ,‬על ידי ההבדלה נגנז האור הטוב לעתיד לבוא‪ ,‬ולכ‪ ‬כתב זאת כא‪,‬‬ ‫לפני ההבדלה‪ .‬ובגור אריה פירש שהוקשה לרש"י שמלשו‪ ‬הפסוק משמע שבגלל שראה אלהי‪ ‬את האור כי טוב לכ‪‬‬ ‫הבדילו‪ ,‬ומדוע תלויי‪ ‬הדברי‪ ‬זה בזה‪ ,‬ועל כ‪ ‬תיר‪ ‬רש"י שכיו‪ ‬שאי‪ ‬הרשעי‪ ‬ראויי‪ ‬לאור הטוב הזה‪ ,‬גנזו לצדיקי‪.‬‬ ‫ובנחלת יעקב פירש שהוקשה לרש"י שהרי לא נעשתה ההבדלה בי‪ ‬יו‪ ‬ללילה אלא ביו‪ ‬הרביעי כשנתלו המאורות‪ ,‬ונקבע‬ ‫צ‪‬יק ִ‪‬י ט‪‬ב' )ישעיהו ג י(‪ .‬רא"‪ .‬לח‪ .‬כ‪ ‬פירש רש"י להל‪‬‬ ‫אור החמה ליו‪ ‬ואור הלבנה ללילה‪ .‬לז‪ .‬כמו שנאמר ִ ְ‬ ‫'אמר‪ִ ַ ‬‬ ‫)פסוק יד(‪ .‬לט‪ .‬רא"‪ .‬מ‪ .‬רא"‪ .‬מא‪ .‬רא"‪ .‬מב‪ .‬א‪ ‬שבאותו זמ‪ ‬עדיי‪ ‬לא היו שאר הימי‪ ,‬ואילו לשו‪' ‬ראשו‪'‬‬ ‫שייכת רק בדבר שיש אחריו שני‪ ,‬מכל מקו‪ ‬הוקשה לרש"י כיו‪ ‬שבזמ‪ ‬כתיבת התורה על ידי משה רבינו כבר היו כל‬ ‫הימי‪ ,‬היה נית‪ ‬לכתוב 'יו‪ ‬ראשו‪ '‬והיינו ראשו‪ ‬לששת ימי בראשית‪ ,‬שכבר היו‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬ובדברי דוד תיר‪‬‬ ‫שאפילו בזמ‪ ‬הבריאה נית‪ ‬לקרותו 'ראשו‪ ,'‬כיו‪ ‬שגלוי וידוע לפני ה' שעתידי‪ ‬לבוא ימי‪ ‬נוספי‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫ח‬ ‫ב„ּ½ יל‬ ‫וי‪‰‬י ©מ § ¦‬ ‫‪‰‬מ® ¦ים ¦ ¦´‬ ‫˙ו‪¨ּ © ‬‬ ‫יﬠ ּ§ב ´ …‬ ‫ר˜ ©‬ ‫§י ¦¬‪‰‬י ¨ ¦‪−‬‬ ‫יום ראשון‬ ‫ּ¦ב § ¦ ּ‬ ‫מציעות‬ ‫§ ¦ ¨‬ ‫רקיעא‬ ‫§‪¥‬‬ ‫יהי‬ ‫© §‪ׁ ¥‬‬ ‫מפריש‬ ‫¦ ‪¥‬‬ ‫ויהי‬ ‫©מ ּ¨יא‬ ‫רש"י‬ ‫'שני' 'שלישי' 'רביעי'‪ ,‬למה כתב 'אחד'? לפי הוא באמרו 'יהי רקיע'‪ .‬וזהו שכתוב 'עמודי‬ ‫שהיה הקדוש־ברוך־הוא יחיד בעולמו‪ ,‬שלא שמים ירופפו' )איוב כו‪ ,‬יא( כל יום ראשון‪ ,‬ובשני‬ ‫נבראו המלאכים עד יום שני‪ .‬כך מפורש 'יתמהו מגערתו' )שם(‪ ,‬כאדם שמשתומם‬ ‫בבראשית רבה‪) :‬ו( יהי רקיע‪ .‬יתחזק הרקיע‪ .‬ועומד מגערת המאיים עליו‪ :‬בתוך המים‪.‬‬ ‫שאף־על־פי שנבראו שמים ביום הראשון עדיין באמצע המים‪ .‬שיש הפרש בין מים העליונים‬ ‫לחים היו‪ ,‬וקרשו בשני מגערת הקדוש־ברוך־ לרקיע כמו בין הרקיע למים שעל הארץ‪.‬‬ ‫)איוב כו‪ ,‬יא(‬ ‫‪‬מי‪ָ ְ ‬‬ ‫יר‪‬פפ‪'‬‬ ‫'ע‪‬די ָ ַ ִ‬ ‫‪‬ת‪‬ב ַ ֵ‬‫ֶָ‬ ‫‪‬תב 'יו‪‬‬ ‫ל‪‬ה ָ ַ‬ ‫'רביעי'‪ ,‬ו ָ ָ‬ ‫'‪‬לי‪‬י' ְ ִ ִ‬ ‫'‪‬ני' ְ ִ ִ‬ ‫ִֵ‬ ‫‪‬ביו‪‬‬ ‫והיינו שהיו רופפי‪ָ ‬ל י‪ִ ‬רא‪ַ ,‬‬ ‫לפי ֶ‪‬בא הכתוב לרמוז שבאותו‬ ‫אחד'? מג‪ .‬היינו ְ ִ‬ ‫ֶָ‬ ‫'יתמה‪‬‬ ‫‪‬ני התקיי‪ ‬האמור בהמש‪ ‬הפסוק ִ ְ ְ‬ ‫הֵ ִ‬ ‫‪‬א‬ ‫‪‬ע‪‬למ‪ֹ ֶ ,‬‬ ‫יחיד ְ ָ‬‫ה‪‬ד‪‬־‪‬ר‪‬־ה‪‬א ָ ִ‬ ‫ָ‬ ‫היה ַ ָ‬ ‫זמ‪ָ ָ ‬‬ ‫מ‪‬ערת‪) '‬ש‪ ,(‬והיינו שהתחזקו‪ָ ָ ְ ,‬‬ ‫‪‬אד‪‬‬ ‫ִ ֲַָ‬ ‫מפ‪‬ר‪‬‬ ‫‪‬ני‪ָ ְ ָ .‬‬ ‫ה‪‬לאכי‪ַ ‬עד י‪ִ ֵ ‬‬ ‫נברא‪ִ ָ ְ ַ ַ ‬‬ ‫ְְִ‬ ‫וע‪‬מד ‪ ‬נבהל ונעצר במקומו‬ ‫‪‬מ‪ֵ ְ ‬‬ ‫ִֶ ְ ֵ‬ ‫‪‬ברא‪‬ית ַ ָ‬ ‫ר‪‬ה )ג ח(‪:‬‬ ‫ִ ְֵ ִ‬ ‫עליו‪:‬‬ ‫המא‪ָ ָ ‬‬ ‫מ‪‬ערת ַ ְ ַ ֵ‬ ‫ִ ֲַַ‬ ‫רקיע‪ .‬אי‪ ‬הכוונה שעד עתה לא היה‬ ‫יהי ¨ ¦ ©‬ ‫)ו( § ¦‬ ‫המ ¦ים‪ .‬אי אפשר לפרש שהיה הרקיע‬ ‫§ּבתוֹ ‪¨ּ © ‬‬ ‫הרקיע‪.‬‬ ‫יתח‪‬ק ָ ָ ִ ַ‬ ‫רקיע כלל‪ ,‬אלא כאילו נאמר ִ ְ ַ ֵ‬ ‫בתו‪ ‬המי‪ ‬ממש‪ ,‬שהרי מבואר להל‪) ‬פסוק ז(‬ ‫‪‬מי‪ ‬כבר ַ‪‬‬ ‫‪‬ברא‪ִ ַ ָ ‬‬ ‫‪‬א‪‬־על־‪‬י ֶ ִ ְ ְ‬ ‫ֶַ ַ ִ‬ ‫שהמי‪ ‬העליוני‪ ‬ה‪' ‬מעל הרקיע' מו‪ ,‬אלא כוונת‬ ‫הרא‪ ‬כמו שהתפרש לעיל )פסוק א(‬ ‫ִָ‬ ‫ה‪‬י‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫‪‬אמצע ַ ַ ִ‬ ‫הכתוב שנית‪ ‬הרקיע ְ ֶ ְ ַ‬ ‫שבראשית בריאת השמי‪ ‬והאר‪ ‬אמר ה' יהי‬ ‫שהובדלו המי‪ ‬העליוני‪ ‬מהתחתוני‪ ‬באופ‪‬‬ ‫אור‪ ,‬וכיו‪ ‬שנברא האור ביו‪ ‬הראשו‪ ‬בהכרח‬ ‫העלי‪‬ני‪ְ ‬לבי‪‬‬ ‫מי‪ִ ְ ֶ ָ ‬‬‫הפר‪  ‬מרחק ֵ‪‬י‪ ‬ה ַ ִ‬ ‫‪ֵ ְ ֶ ‬‬‫ֵֶ‬ ‫שג‪ ‬השמי‪ ‬והאר‪ ‬המוזכרי‪ ‬ש‪ ‬נבראו‬ ‫הרקיע‬ ‫רקיע שתחת‪ְ ,‬מ‪ ‬ההפרש שיש ֵ‪‬י‪ַ ִ ָ ָ ‬‬ ‫הָ ִ ַ‬ ‫לחי‪  ‬רפויי‪ ‬מה ָהי‪,‬‬ ‫עדי‪ִ ַ ‬‬ ‫באותו יו‪ ‬מד‪ִ ַ ֲ ,‬‬ ‫האר‪ ,‬שהרקיע עומד באמצע‬ ‫‪‬על ָ ָ ֶ‬ ‫‪‬י‪ַ ֶ ‬‬‫ְלבי‪ ‬ה ַ ִ‬ ‫מ‪‬ערת‬ ‫‪‬ני ִ ַ ֲ ַ‬ ‫וקר‪  ‬התקשו והתחזקו ַ‪‬יו‪ ‬ה ֵ ִ‬ ‫ְְָ‬ ‫המרחק שנעשה בי‪ ‬המי‪ ‬התחתוני‪ ‬לעליוני‪,‬‬ ‫רקיע'‪ֶ ְ .‬וזה‪‬‬ ‫'יהי ָ ִ ַ‬ ‫‪‬אמר‪ִ ְ ‬‬ ‫ה‪‬ד‪‬־‪‬ר‪‬־ה‪‬א ְ ָ ְ‬ ‫ָ‬ ‫ַָ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫מג‪ .‬ואחרי שנכתב 'יו‪ ‬אחד'‪ ,‬היה ראוי לומר לאחר מכ‪' ‬שני ימי‪ '‬ו'שלשה ימי‪ ,'‬ולא 'יו‪ ‬שני' ו'יו‪ ‬שלישי'‪ .‬מהרש"ל‪.‬‬ ‫מד‪ .‬רא"‪ ,‬וביאר‪ ,‬שהרי פירש רש"י לעיל את הפסוק הראשו‪ ‬כאילו נאמר בראשית ברוא אלהי‪ ‬את השמי‪ ‬ואת האר‪‬‬ ‫וגו' ויאמר אלהי‪ ‬יהי אור‪ ,‬וכיו‪ ‬שלא נאמר שנברא האור 'קוד‪ ‬בריאת‪ '‬של השמי‪ ‬והאר‪ ,‬אלא 'בתחילת בריאת‪ '‬של‬ ‫השמי‪ ‬והאר‪ ,‬בהכרח שבזמ‪ ‬שנברא האור כבר היו השמי‪ ‬והאר‪ ‬קיימי‪ .‬וכעי‪ ‬זה כתב הרע"ב‪ .‬מה‪ .‬רא"‪ ,‬על פי‬ ‫מדרש רבה‪ .‬מו‪ .‬גור אריה‪ ,‬והוסי‪ ‬שאי‪ ‬לפרש שהדיוק של רש"י הוא מלשו‪' ‬בתו‪ ,'‬שהרי נאמר ג‪) ‬שמות יד כט( 'ובני‬ ‫ישראל הלכו ביבשה בתו‪ ‬הי‪ ,'‬ואי‪ ‬הכוונה שהיו באמצע הי‪ ‬אלא שהיו בתו‪ ‬המי‪ ‬ממש‪ .‬אמנ‪ ‬כיו‪ ‬שכא‪ ‬אי אפשר‬ ‫לפרש שהיה הרקיע בתו‪ ‬המי‪ ‬ממש‪ ,‬יש לפרש שהיה באמצע‪.‬‬ ‫ט‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫למ ¦ים‪ :‬ז ©ו© ּי´ ©ﬠ˘ׂ ¡‡‪‰¦ ‬ים»‬ ‫מ ¦ים ¨ ¨ «‬ ‫בין ©‪−‬‬ ‫ּ‪¬¥‬‬ ‫יום ראשון‬ ‫למ ּ¨יא‪ :‬ז © ‪© £‬‬ ‫ועבד‬ ‫ּ‪¥‬בין ©מ ּ¨יא § ©‬ ‫רקיעא § © § ‪ׁ ¥‬‬ ‫ואפריש‬ ‫יי ¨ית § ¦ ¨‬ ‫§¨‬ ‫˘ר‪Æ‬‬‫‪‰‬מ ¦ים‪¤ׁ ‡£ Æ‬‬‫ב„ּ‪ À‬ל ּ‪³¥‬בין © ּ¸©‬‫‡˙‪‰Œ‬ר˜יﬠ¼ ©ו ּ©י § ‪¥‬‬ ‫‪© ¼¦ ¨ « ¨ ¤‬‬ ‫מל ©רע‬ ‫§דּ ¦ ּ§‬ ‫©מ ּ¨יא‬ ‫ּ‪¥‬בין‬ ‫‪−‬‬ ‫‪‰‬מ ¦ים ‪˘¤ׁ ‡£‬ר‬ ‫בין © ּ½©‬ ‫לר˜יﬠ ּו ‪´¥‬‬ ‫˙ ©ח˙ ¨ « ¨ ¦½ ©‬ ‫¦מ ּ©´‬ ‫לרקיעא ּו ‪¥‬בין ©מ ּ¨יא §דּ ‪© ¥‬‬ ‫מעל‬ ‫¦§ ¦ ¨‬ ‫‪¥‬כן‪:‬‬ ‫© ‪¨£‬‬ ‫והוה‬ ‫¦§ ¦ ¨‬ ‫לרקיעא‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬כן‪ :‬ח ©ו ¦ּי § ¨‪‬‬ ‫˜ר‡‬ ‫לר˜יﬠ © §« ¦ ‪«¥‬‬ ‫ﬠל ¨ « ¨ ¦® ©‬ ‫‪¥‬מ ©´‬ ‫רש"י‬ ‫הא למדת שהם תלוים במאמרו של מלך‪ :‬נאמר‪ ,‬אלא 'מעל לרקיע'‪ ,‬לפי שהן תלויין‬ ‫)ז( ויעש אלהים את הרקיע‪ .‬תקנו על באויר‪ .‬ומפני מה לא נאמר 'כי טוב' ביום שני?‬ ‫עמדו‪ ,‬והיא עשייתו‪ ,‬כמו ועשתה את צפרניה לפי שלא נגמרה מלאכת המים עד יום שלישי‪,‬‬ ‫)דברים כא‪ ,‬יב(‪ :‬מעל לרקיע‪' .‬על הרקיע' לא והרי התחיל בה בשני‪ ,‬ודבר שלא נגמר אינו‬ ‫נאמר כא‪ ,‬שאז היתה המשמעות שהמי‪‬‬ ‫ֱֶ ַ‬ ‫‪‬ה‪‬‬ ‫למד‪  ‬ויש ל‪ ‬ללמוד מכ‪ֵ ֶ ‬‬ ‫ָהא ָ ַ ְ ָ‬ ‫א‪‬א 'המי‪ ‬אשר‬ ‫נמצאי‪ ‬על גבי הרקיע ממש‪ָ ֶ ,‬‬ ‫]‪‬המי‪ ‬העליוני‪ [‬אינ‪ ‬עומדי‪ ‬ומונחי‪ ‬על‬ ‫לרקיע'‪ ,‬כלומר‪ ,‬הנמצאי‪ ‬בגובה האויר‬ ‫מעל ָָ ִ ַ‬‫ֵַ‬ ‫‪‬ל‪‬י‪ ‬באויר‪ְ ,‬ציווי‬ ‫הרקיע ממש‪ ,‬אלא ְ ִ‬ ‫‪‬ה‪  ‬אות‪ ‬מי‪ ‬אינ‪‬‬ ‫לפי ֶ ֵ‬‫שמעל הרקיע‪ִ ְ ,‬‬ ‫מל‪:‬‬ ‫מאמר‪ֶ ‬ל ֶ ֶ‬ ‫ֲַָ‬ ‫‪‬אויר‪.‬‬ ‫‪‬ל‪‬יי‪ִ ֲ ָ ‬‬ ‫מונחי‪ ‬על גבי הרקיע‪ ,‬אלא ְ ִ‬ ‫הרקיע‪ .‬כיו‪ ‬שהתבאר‬ ‫א‪‬הים ‪¤‬את ¨ ¨ ¦ ©‬‫)ז( ©ויּ© ©עשׂ ¡ ¦‬ ‫ְוכיו‪ ‬שהתבאר שהיה ביו‪ ‬השני מעשה חשוב‬ ‫שהרקיע נברא כבר ביו‪ ‬הראשו‪ ‬מז‪ ,‬יש לפרש‬ ‫של העמדת המי‪ ‬מעל הרקיע ותליית‪‬‬ ‫והיא‬‫עמד‪ִ ְ ,‬‬‫‪‬נ‪ַ ‬על ָ ְ‬ ‫את לשו‪' ‬ויעש' ש ִ ְ‬ ‫נאמר ִ'‪‬י ט‪‬ב'‬ ‫מ‪‬ני ָמה ֹלא ֶ ֱ ַ‬ ‫באויר מט‪ ,‬קשה ִ ְ ֵ‬ ‫'ע‪‬ת‪ְ ,'‬מ‪ ‬שנאמר לגבי‬ ‫הפעולה המכונה ֲ ִ ָ‬ ‫לפי‬ ‫‪‬ני על מלאכה זו? התשובה לכ‪ִ ְ ,‬‬ ‫ְ‪‬י‪ִ ֵ ‬‬ ‫וע‪‬תה‬ ‫אשת יפת תואר הנלקחת במלחמה ְ ָ ְ ָ‬ ‫‪‬לי‪‬י‪,‬‬ ‫ה‪‬י‪ַ ‬עד י‪ִ ִ ְ ‬‬ ‫מלאכת ַ ַ ִ‬ ‫נגמרה ְ ֶ ֶ‬ ‫‪‬א ִ ְ ְ ָ‬ ‫ֶ ֹ‬ ‫צ‪‬רניה )דברי‪ ‬כא‪ ,‬יב(‪ ,‬שאי‪ ‬הכוונה‬ ‫ֶאת ִ ָ ְ ֶ ָ‬ ‫והרי‬ ‫שבו נקוו המי‪ ‬התחתוני‪ ‬למקו‪ ‬אחד נ‪ֵ ֲ ַ ,‬‬ ‫שתעשה אות‪ ‬יש מאי‪ ,‬אלא שתתקנ‪ ‬בכ‪‬‬ ‫‪‬ני ולא‬ ‫התחיל ָ‪] ‬במלאכת המי‪ַ [‬יו‪ ‬ה ֵ ִ‬ ‫ְִִ‬ ‫שתגדל אות‪ ‬מח‪:‬‬ ‫נגמר תיקונו ֵאינ‪‬‬‫‪‬א ִ ְ ָ‬ ‫‪‬בר ֶ ֹ‬‫סיימה בו ביו‪ְ ,‬וכל ָ ָ‬ ‫הרקיע' ֹלא‬ ‫'על ָ ָ ִ ַ‬ ‫לרקיע‪ .‬לשו‪ ‬המי‪ ‬אשר ַ‬ ‫מעל ¨ ¨ ¦ ©‬‫‪©¥‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫מז‪ .‬רא"‪ .‬ובבאר בשדה כתב שכוונת רש"י ליישב את הקושיא על כ‪ ‬שנאמרה כא‪ ‬לשו‪' ‬עשיה'‪ ,‬ואילו במקו‪ ‬אחר נאמר‬ ‫נע‪) '‬תהילי‪ ‬לג ו(‪ ,‬הרי שנבראו בדיבור בלבד‪ .‬ולכ‪ ‬פירש שאכ‪ ‬נבראו בדיבור ביו‪ ‬הראשו‪ ,‬ועתה שהתחזקו‬ ‫‪‬מי‪ֲ ַ ‬‬ ‫'‪‬דבר ה' ָ ַ ִ‬ ‫ְִַ‬ ‫נאמר בה‪ ‬לשו‪ ‬עשיה‪ .‬מח‪ .‬רש"י ש‪ .‬וא‪ ‬שש‪ ‬פירש רש"י שעושה כ‪ ‬דר‪ ‬ניוול כדי שתתגנה עליו‪ ,‬היינו שלגבי‬ ‫האשה זו דר‪ ‬ניוול‪ ,‬א‪ ‬לגבי הצפרניי‪ ‬עצמ‪ ‬זו דר‪ ‬תיקו‪ .‬רא"‪ .‬אמנ‪ ‬בגור אריה כתב שהרי נחלקו רבי אליעזר ורבי‬ ‫עקיבא )יבמות מח‪ (.‬הא‪' ‬עשתה' היינו שתתקנ‪ ‬ותקצצ‪ ,‬או שתגדל‪ ,‬וא‪ ‬שרש"י ש‪ ‬פירש כרבי עקיבא שתגדל‪ ,‬כא‪‬‬ ‫הביא ראיה משיטת רבי אליעזר שתקצצ‪] ‬כיו‪ ‬שא‪ ‬רבי עקיבא מודה שלשו‪' ‬עשתה' נכו‪ ‬ג‪ ‬לפירוש זה‪ ,‬ונחלק עליו‬ ‫מטע‪ ‬אחר‪ ,‬כמבואר ש‪ .[‬מט‪ .‬גור אריה‪ ,‬דברי דוד‪ .‬נ‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫י‬ ‫יﬠ ׁ¨˘ ¨מ® ¦ים © «§ ¦ ‪¤¬¤‬‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬ﬠרב‬ ‫לר˜ ©‬‫¡‡‪‰²¦ ‬ים ¨ « ¨ ¦‪−‬‬ ‫יום ראשון‬ ‫¦§ ¦ ¨‬ ‫לרקיעא‬ ‫§¨‬ ‫יי‬ ‫קרא‬‫ח ּו § ¨‬ ‫רמש © ‪¨ £‬‬ ‫והוה‬ ‫ׁ§ש ©מ ּ¨יא‪¨ £ © ,‬‬ ‫והוה § © ׁ‬ ‫ואמר‬‫נין‪ :‬ט © ‪© £‬‬‫צפר‪ ,‬יוֹ ם ּ¦ת § ¨‬ ‫§©‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬ב˜ר ¬ …יום ׁ‪« ¦ ˘¥‬ני‪ :‬פ ט ©ו ּ´י‪¤ Ÿ‬‬ ‫‡מר‬ ‫© «§ ¦ ‪¤ Ÿ −‬‬ ‫©מ ּ¨יא‬ ‫נש ּון‬‫יתכ § ׁ‬ ‫¦ § ּ©‬ ‫§¨‬ ‫יי‬ ‫שּׁמ ¦ים‪Æ‬‬ ‫˙ ©ח˙ ©‪©¸ ¨ ‰‬‬ ‫‪‰‬מ ¦ים ¦מ ּ©‪³‬‬ ‫י˜ ¸ו ּו © ּ‪©¹‬‬ ‫¡‡‪‰¦À ‬ים ¦ ּ¨‬ ‫מתחוֹ ת ׁ§ש ©מ ּ¨יא § © § ¨‬ ‫לאתרא‬ ‫¦ ּ§‬ ‫יב ׁ§ש ּ¨תא‪,‬‬ ‫© ּ©‬ ‫§ ¦ § ‪¥£‬‬ ‫ותתחזי‬ ‫©חד‬ ‫˘‪‰‬‬‫‪©ּ ‰© −‬י ּ¨ב ׁ¨®‬ ‫˙ר‡‪‰‬‬ ‫‡ח„ §ו ‪¤ ¨ «¥‬‬ ‫˜ום ‪¨½ ¤‬‬ ‫‡ל‪Œ‬מ ´ …‬ ‫‪¨ ¤‬‬ ‫קרא § ¨‬ ‫יי‬ ‫ּו § ¨‬ ‫י‬ ‫והוה ‪¥‬כן‪:‬‬ ‫© ‪¨£‬‬ ‫˜ר‡ ¡‡‪‰³¦ ‬ים | ©ל ּ©י ּ¨ב ׁ¨˘‪Ɖ‬‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬כן‪ :‬י ©ו ¦ּי § ¨¸‬ ‫© «§ ¦ ‪«¥‬‬ ‫רש"י‬ ‫במלואו וטובו‪ ,‬ובשלישי שנגמרה מלאכת המים לרקיע שמים‪ .‬שא מים‪ ,‬שם מים‪ ,‬אש ומים‪,‬‬ ‫והתחיל מלאכה אחרת וגמרה‪ ,‬כפל בו 'כי טוב' שערבן זה בזה ועשה מהם שמים‪) :‬ט( יקוו‬ ‫שני פעמים‪ ,‬אחד לגמר מלאכת יום השני‪ ,‬המים‪ .‬שטוחין היו על פני כל הארץ והקוום‬ ‫ואחד לגמר מלאכת היום‪) :‬ח( ויקרא אלהים באוקינוס‪ ,‬הוא הים הגדול שבכל הימים‪:‬‬ ‫מרמזת על ענינו של הרקיע בכמה דרכי‪ ‬נב‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪‬מ‪‬א‪ְ ‬וט‪‬ב‪ ,‬ואי‪ ‬לומר עליו 'כי טוב'‪ְ .‬ולכ‪ ‬רק‬ ‫ְִ‬ ‫מי‪ ,'‬כי הרקיע נושא את הענני‪ ‬ע‪ ‬מי‬ ‫'‪‬א ַ ִ‬ ‫ָ‬ ‫ה‪‬י‪ ‬על ידי‬‫מלאכת ַ ַ ִ‬ ‫‪‬גמרה ְ ֶ ֶ‬ ‫‪‬לי‪‬י ֶ ִ ְ ְ ָ‬ ‫ַ‪‬יו‪ ‬ה ְ ִ ִ‬ ‫מי‪ ,'‬כי מעל הרקיע יש‬ ‫'‪ִ ַ ‬‬ ‫הגשמי‪ ‬שבה‪ ‬נג‪ ,‬ב‪ָ .‬‬ ‫מלאכה‬ ‫התחיל ְ ָ ָ‬ ‫הקוויית‪ ‬למקו‪ ‬אחד‪ ,‬בנוס‪ ‬לכ‪ִ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬ערב‪‬‬ ‫‪‬מי‪ ,'‬כיו‪ָ ְ ֵ ֶ ‬‬ ‫'א‪ִ ַ ‬‬ ‫את המי‪ ‬העליוני‪ ‬נד‪ ,‬ג‪ֵ .‬‬ ‫‪‬ני‬ ‫‪‬פל ‪ ‬את הלשו‪'ִ ‬י ט‪‬ב' ְ ֵ‬ ‫‪‬גמר‪ַ ָ ,‬‬ ‫אחרת ְ ָ ָ‬ ‫ַ ֶֶ‬ ‫‪‬מי‪ ‬נה‪:‬‬ ‫מה‪ ‬את ה ָ ַ ִ‬ ‫וע‪‬ה ֵ ֶ‬‫‪‬זה‪ָ ָ ְ ,‬‬ ‫ה' לאש ולמי‪ֶ ‬זה ָ ֶ‬ ‫ה‪‬ני בעני‪ ‬המי‪,‬‬ ‫מלאכת י‪ִ ֵ ַ ‬‬‫לגמר ְ ֶ ֶ‬ ‫אחד ִ ְ ַ‬ ‫‪‬עמי‪ָ ֶ ,‬‬ ‫ְִָ‬ ‫‪‬ט‪‬חי‪ָ ‬הי‪ ‬המי‪ ‬שבאר‪ַ ‬על‬ ‫המ ¦ים‪ִ ְ .‬‬ ‫יקו ּו © ּ©‬ ‫)ט( ¦ ּ¨‬ ‫העמדת המי‪ ‬העליוני‪ ‬באויר והקוויית המי‪‬‬ ‫האר‪ ‬ולכ‪ ‬לא נראתה היבשה‬ ‫‪‬ני ָ‪‬ל כדור ָ ָ ֶ‬ ‫ְֵ‬ ‫מלאכת ַה‪‬‬ ‫לגמר ְ ֶ ֶ‬‫ואחד ִ ְ ַ‬ ‫התחתוני‪ ‬למקו‪ ‬אחד‪ָ ֶ ְ ,‬‬ ‫הקו‪  ‬כינס‪ ‬ה'‬ ‫בשו‪ ‬מקו‪ ,‬בציווי זה ִ ְ ָ‬ ‫השלישי עצמו‪ ,‬שנבראו בו העצי‪ ‬והעשבי‪ ‬נא‪:‬‬ ‫ה‪‬י‪:‬‬ ‫‪‬כל ַ ַ ִ‬ ‫ה‪‬ד‪‬ל ֶ ְ ָ‬ ‫ה‪ָ ַ ‬‬ ‫‪‬א‪‬קינ‪‬ס נו‪ ,‬שה‪‬א ַ ָ‬ ‫ָ ְָ‬ ‫מים‪ .‬לשו‪' ‬שמי‪'‬‬ ‫ש¨ ¦‬ ‫לרקיע ׁ¨‬ ‫א‪‬הים ¨ ¨ ¦ ©‬ ‫קרא ¡ ¦‬ ‫ויּ § ¨‬ ‫)ח( © ¦‬ ‫הערות וציונים‬ ‫נא‪ .‬ומכל מקו‪ ‬לא נאמר ביו‪ ‬השני 'כי טוב' על קרישת וחיזוק השמי‪ ,‬כיו‪ ‬שאי‪ ‬זה אלא 'גמר מלאכה'‪ ,‬שאי‪ ‬לומר עבורו בלבד‬ ‫'כי טוב'‪ ,‬בשונה מהיקוות המי‪ ‬למקו‪ ‬אחד שזו מלאכה ממש‪ ,‬ועל זה נאמר 'כי טוב'‪ .‬רא"‪ .‬נב‪ .‬כלומר‪ ,‬א‪ ‬שבתחילת הפרשה‬ ‫הוזכרו ה'שמי‪ ,'‬היה מקו‪ ‬לומר שזהו ש‪ ‬העצ‪ ‬שלה‪ ,‬א‪ ‬כא‪ ‬שנאמר 'ויקרא אלהי‪ ‬לרקיע שמי‪ ,'‬הרי ש'שמי‪ '‬הוא ש‪ ‬תואר‬ ‫לרקיע‪ ,‬ולכ‪ ‬יש צור‪ ‬לפרש כיצד לשו‪' ‬שמי‪ '‬מתפרשת על הרקיע‪ .‬שפתי חכמי‪ .‬ובמשכיל לדוד ביאר שהוקשה לרש"י שהרי‬ ‫'רקיע' הוא לשו‪ ‬יחיד‪ ,‬ומדוע נקרא 'שמי‪ '‬שמשמעותו לשו‪ ‬רבי‪ ,‬ולכ‪ ‬ביאר שיסוד הש‪ ‬הוא משרש 'מי‪ ,'‬שאי‪ ‬זו לשו‪ ‬רבי‪.‬‬ ‫נג‪ .‬פירוש מהרז"ו על מדרש רבה‪ .‬אמנ‪ ‬בלבוש האורה כתב שהכוונה למי‪ ‬העליוני‪ ‬שמעל לרקיע‪ ,‬שכיו‪ ‬שהמרחק בינ‪ ‬לבי‪ ‬הרקיע‬ ‫הוא קבוע‪ ,‬הרי זה כאילו ה‪ ‬נישאי‪ ‬על גבי הרקיע‪ ,‬שיהיו רחוקי‪ ‬ממנו בשיעור הקבוע לה‪ .‬נד‪ .‬מהרש"א )חגיגה יב‪ .(.‬נה‪ .‬א‪‬‬ ‫שאי‪ ‬בתיבת 'שמי‪ '‬את האות אל"‪ ,‬הרי הניקוד של השי"‪ ‬בקמ‪ ‬מחשיב זאת כאילו יש אל"‪ ‬אחריה‪ .‬רא"‪ .‬וא‪ ‬שבתיבת 'אש'‬ ‫קודמת האות אל"‪ ‬לאות שי"‪ ,‬כיו‪ ‬שהדרשה היא שהאש והמי‪ ‬מעורבי‪ ,‬א‪ ‬האותיות של המילה א"ש מעורבות ומהופכות בסדר‪.‬‬ ‫דברי דוד‪ .‬נו‪ .‬וכ‪ ‬בשאר הימי‪ ‬שבעול‪ ,‬וקרא‪ ‬בש‪' ‬אוקינוס' כיו‪ ‬שכול‪ ‬בטלי‪ ‬אצל האוקינוס‪ ,‬לרוב גודלו‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫יא‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫ימים‬‫˜ר‡ © ּ¦®‬ ‫‪‰‬מ‪¦−‬ים ¨ ¨´‬ ‫˜ו‪©ּ © ‰‬‬ ‫למ § ‪¬¥‬‬‫‡ר‪ּ ı‬ו § ¦‬‫½‪¤ ¤‬‬ ‫יום ראשון‬ ‫ארעא ּו § ‪¥‬‬ ‫לבית‬ ‫ליב ׁ§ש ּ¨תא © § ¨‬ ‫§ © ּ©‬ ‫יממי‬ ‫נישת ©מ ּ¨יא § ¨‬ ‫קרא © § ‪¥‬‬ ‫ּ§כ ‪©ׁ ¥‬‬ ‫י‪Œ‬טוב‪ :‬יא ©ו ּ´י‪¤ Ÿ‬‬ ‫‡מר‬ ‫©ו© ּי¬ §ר‡ ¡‡‪‰− ¦ ‬ים ּ¦כ « …‬ ‫¨טב‪:‬‬ ‫‪¥£‬‬ ‫ארי‬ ‫§¨‬ ‫יי‬ ‫©‪¨£‬‬ ‫וחזא‬ ‫‪‡‰‬ר‪¥ ‡˘¤ׁ Àּ„¤ Æı‬ﬠ˘ׂ‪ ¤‬ב‬‫˘‡ ¨ ¸¨ ‪¤‬‬‫˙ §„ ׁ‪³¥‬‬ ‫¡‡‪‰¦À ‬ים ּ© «‬ ‫דאית © § ¨‬ ‫ארעא‬ ‫יי ּ©ת § ‪¥‬‬ ‫ואמר § ¨‬ ‫יא © ‪© £‬‬ ‫רש"י‬ ‫)י( קרא ימים‪ .‬והלא ים אחד הוא‪ ,‬אלא אינו הארץ'‪ ,‬שמיני דשאין מחולקין כל אחד לעצמו‬ ‫דומה טעם דג העולה מן הים בעכו לטעם דג נקרא 'עשב פלוני'‪ ,‬ואין לשון למדבר לומר‬ ‫העולה מן הים באספמיא‪) :‬יא( תדשא הארץ 'דשא פלוני'‪ ,‬שלשון 'דשא' הוא לבישת הארץ‬ ‫דשא עשב‪ .‬לא דשא לשון עשב ולא עשב לשון בעשבים כשהיא מתמלאת בדשאים‪ :‬תדשא‬ ‫דשא‪ ,‬ולא היה לשון המקרא לומר 'תעשיב הארץ‪ .‬תתמלא ותתכסה לבוש עשבים‪.‬‬ ‫מח‪‬קי‪ ‬זה מזה למיני‪‬‬ ‫‪‬אי‪ִ ָ ֻ ְ ‬‬‫‪‬יני ה ְ ָ ִ‬ ‫לפי ֶ ִ ֵ‬ ‫ימים‪ .‬יש לתמוה על תיבת 'ימי‪,'‬‬ ‫קרא © ּ¦‬ ‫)י( ¨ ¨‬ ‫‪‬ל‪‬ני'‪,‬‬ ‫'ע‪‬ב ְ ִ‬ ‫נקרא ֵ ֶ‬ ‫לעצמ‪ָ ְ ִ ‬‬‫אחד ְ ַ ְ‬ ‫שוני‪ ,‬שָ‪‬ל ֶ ָ‬ ‫אחד ה‪‬א‪ ,‬שהרי‬ ‫והלא ָי‪ָ ֶ ‬‬ ‫שהיא לשו‪ ‬רבי‪ֹ ֲ ַ ,‬‬ ‫ונמצא ש'עשב' הוא כינוי לכל סוג של עשב בפני‬ ‫כל המי‪ ‬שבעול‪ ‬מחוברי‪ ‬זה לזה ונחשבי‪‬‬ ‫ל‪‬מר ‪ ‬אי‪‬‬‫למד‪‬ר ַ‬‫עצמו‪ ,‬לעומת זאת ֵאי‪ָ ‬ל‪ֵ ַ ְ ַ ‬‬ ‫א‪‬א כתבה התורה לשו‪' ‬ימי‪'‬‬ ‫כי‪ ‬אחד נז‪ָ ֶ .‬‬ ‫'‪‬א'‬ ‫‪ֶ ֶ ‬‬ ‫‪‬ל‪‬ני'‪ ,‬כיו‪ְ ֶ ‬‬‫'‪‬א ְ ִ‬ ‫אד‪ ‬יכול לומר ֶ ֶ‬ ‫‪‬מה‬ ‫כיו‪ ‬שאינ‪ ‬דומי‪ ‬זה לזה‪ ,‬שהרי ֵאינ‪ֶ ‬‬ ‫אינה כינוי לכל מי‪ ‬בפני עצמו‪ ,‬אלא ה‪‬א כינוי‬ ‫ה‪ְ ‬סמו‪ ‬לעיר ַע‪,‬‬ ‫הע‪‬לה ִמ‪ָ ַ ‬‬ ‫טע‪ָ ‬ג ָ ֶ‬ ‫ַַ‬ ‫‪‬היא‬ ‫‪‬ע‪‬בי‪ִ ֶ ְ ,‬‬ ‫האר‪ ‬כולה ָ ֲ ָ ִ‬ ‫לבי‪‬ת ָ ָ ֶ‬ ‫כללי ל ְ ִ ַ‬ ‫ה‪ְ ‬סמו‪ ‬למדינת‬ ‫הע‪‬לה ִמ‪ָ ַ ‬‬ ‫לטע‪ָ ‬ג ָ ֶ‬ ‫ְַַ‬ ‫‪‬ד‪‬אי‪ ,‬והיינו במיני עשבי‪ ‬שוני‪,‬‬ ‫מתמ‪‬את ִ ְ ָ ִ‬‫ִ ְֵַ‬ ‫אס‪‬מיא‪ ,‬שהוא משובח יותר נח‪ ,‬וכאילו בא כל‬ ‫ַ ְ ַ ְָ‬ ‫נמצא ש'עשב' הוא כינוי למי‪ ‬פרטי‪ ,‬ושייכת לשו‪‬‬ ‫דג מי‪ ‬אחר‪ ,‬ולכ‪ ‬מכוני‪ ‬המקומות הללו‬ ‫זו ג‪ ‬על גבעול או שורש בודד של עשב מסוי‪,‬‬ ‫'ימי‪ ,'‬בלשו‪ ‬רבי‪:‬‬ ‫ואילו 'דשא' הוא כינוי כללי למקו‪ ‬גדול של‬ ‫עשׂ ב‪ .‬כתבה התורה‬ ‫שא ‪¤ ¥‬‬ ‫הארץ ‪ּ¤‬ד ׁ‪¤‬‬ ‫דשא ¨ ¨ ‪¤‬‬ ‫)יא( ּ©ת § ׁ‪¥‬‬ ‫אדמה המכוסה בעשבי‪ ,‬א‪ ‬שה‪ ‬ממיני‪‬‬ ‫ג‪' ‬דשא' וג‪' ‬עשב'‪ ,‬כיו‪ ‬שאי‪ ‬אלו מילי‪‬‬ ‫פרטיי‪ ‬השוני‪ ‬זה מזה‪ .‬וביאור הכתוב כ‪ ‬הוא‪,‬‬ ‫נרדפות המתארות דבר אחד‪ ,‬ולכ‪ ‬לא נאמר‬ ‫'תדשא האר‪ ,'‬תתמלא האר‪ ‬ב'דשא עשב'‪,‬‬ ‫'תעשיב האר‪ ‬עשב' או 'תדשא האר‪ ‬דשא' נט‪,‬‬ ‫בדשא המורכב ממיני עשבי‪ ‬שוני‪:‬‬ ‫ולא‬ ‫'ע‪‬ב'‪ֹ ְ ,‬‬ ‫‪‬א משמעותו כ ְל‪ֶ ֵ ‬‬ ‫כיו‪ ‬ש ֹלא ֶ ֶ‬ ‫ותת‪‬ה‬ ‫‪‬תמ‪‬א ְ ִ ְ ַ ֶ‬ ‫הארץ‪ .‬כלומר‪ֵ ַ ְ ִ ,‬‬ ‫דשא ¨ ¨ ‪¤‬‬ ‫ּ©ת § ׁ‪¥‬‬ ‫היה ְל‪‬‬‫ולא ָ ָ‬ ‫'‪‬א'‪ֹ ְ ,‬‬ ‫ע‪‬ב משמעותו כ ְל‪ֶ ֶ ‬‬ ‫ֵֶ‬ ‫ע‪‬בי‪ ,‬וכמו שהתבאר ש'דשא' הוא‬ ‫ְלב‪ ‬של ֲ ָ ִ‬ ‫ל‪‬מר ‪ ‬לא היה מתאי‪ ‬שתכתוב התורה‬ ‫ה‪‬קרא ַ‬ ‫ַ ִ ְָ‬ ‫כינוי למקו‪ ‬גדול המכוסה בעשבי‪ ‬שוני‪.‬‬ ‫האר‪ ,'‬שאז היה נשמע שהכל מי‪ ‬אחד‪,‬‬ ‫'‪‬ע‪‬יב ָ ָ ֶ‬ ‫ֲַ ִ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫נט‪ .‬שפתי חכמי‪.‬‬ ‫נח‪ .‬נחלת יעקב עפ"י מדרש רבה )שמות ט ו(‪.‬‬ ‫נז‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫יב‬ ‫ע˘ׂ‪§ּ ‰ ¤‬פ ¦רי‪Æ‬‬ ‫ﬠ‪§ ּ ı‬פ ¦‪º‬רי ‪Ÿ ³‬‬ ‫זרע ‪´¥‬‬ ‫זריﬠ ½‪©¤‬‬ ‫©מ §¦ ´ ©‬ ‫יום ראשון‬ ‫עסבא §דּ ©בר © § ‪ּ ¥‬‬ ‫זרעיה‬ ‫תאה ¦ § ּ¨‬ ‫¦דּ § ¨‬ ‫עביד‬‫ירין ¨ ‪¥‬‬ ‫אילן ּ‪¥‬פ ¦‬ ‫מזדּ ©רע‪¨ ¦ ,‬‬ ‫¦ §§‬ ‫לזניה §דּ ©בר © § ‪ּ ¥‬‬ ‫זרעיה‬ ‫ירין ¦ § ‪ּ ¥‬‬ ‫ּ‪¥‬פ ¦‬ ‫ﬠל‪‡‰Œ‬ר‪ı‬‬ ‫‪Œ‬בו © ¨ ¨® ‪¤‬‬ ‫זרעו ‪… −‬‬ ‫˘ר © § …‬ ‫ינו ‪¬¤ׁ ‡£‬‬‫§ל ¦מ ½ …‬ ‫והוה ‪¥‬כן‪:‬‬ ‫ארעא‪¨ £ © ,‬‬ ‫יה ©על © § ¨‬ ‫ּ‪¥‬ב ּ‬ ‫˘‡‬ ‫‪‡‰‬ר‪¤ׁ ּ„¤Â ı‬‬ ‫ו˙ …ו ̧‪¤ ¹̈ ¨ ‡ˆ¥‬‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬כן‪ :‬יב © ּ‬ ‫© «§ ¦ ‪«¥‬‬ ‫ארעא ¦דּ § ¨‬ ‫תאה‬ ‫יקת © § ¨‬ ‫§ואפ ©‬ ‫יב © ּ‪¥‬‬ ‫מזדּ ©רע‬ ‫זרעיה ¦ § §‬ ‫עסבא §דּ ©בר © § ‪ּ ¥‬‬‫¦ § ּ¨‬ ‫ﬠ‪ı‬‬‫ינ‪ּ ‰‬ו §ו ‪¥‬‬ ‫זרע‪§ Æ‬ל ¦מ ½‪¥‬‬ ‫ﬠ˘ׂ‪ ¤‬ב ©מ §¦‪© ³‬‬ ‫זריﬠ ̧‪©¤‬‬ ‫‪´¥‬‬ ‫רש"י‬ ‫בלשון לעז נקרא 'דשא' ארבדי"ץ‪ ,‬כולן בערבוביא‪ ,‬ולא 'העץ פרי'‪ ,‬לפיכך כשנתקלל אדם על עונו‬ ‫וכל שורש לעצמו נקרא 'עשב'‪ :‬מזריע זרע‪ .‬נפקדה גם היא על עונה ונתקללה‪ :‬אשר זרעו‬ ‫שיגדל בו זרעו לזרוע ממנו במקום אחר‪ :‬עץ בו‪ .‬הן גרעיני כל פרי שמהן האילן צומח‬ ‫פרי‪ .‬שיהא טעם העץ כטעם הפרי‪ .‬והיא לא כשנוטעין אותן‪) :‬יב( ותוצא הארץ וגו'‪ .‬אף־‬ ‫עשתה כן‪ ,‬אלא ותוצא הארץ וגו' עץ עושה פרי‪ ,‬על־פי שלא נאמר 'למינהו' בדשאין בציווייהן‪,‬‬ ‫ע‪‬תה ֵ‪,‬‬ ‫והיא ֹלא ָ ְ ָ‬ ‫ה‪‬רי שלו‪ִ ְ ,‬‬ ‫‪‬טע‪ִ ְ ַ ‬‬‫עצמו ְ ַ ַ‬ ‫‪‬‬ ‫'‪‬א' ארבדי"‪ָ ֻ ,‬‬ ‫נקרא ֶ ֶ‬ ‫לעז ִ ְ ָ‬ ‫‪‬ל‪ַ ַ ‬‬‫וִ ְ‬ ‫‪‬רי‪) ,‬פסוק יב(‪,‬‬ ‫ע‪‬ה ְ ִ‬ ‫האר‪ְ ‬וג‪ֵ '‬ע‪ֵ ‬‬ ‫ו‪‬צא ָ ָ ֶ‬ ‫א‪‬א ַ ֵ‬‫ֶָ‬ ‫‪‬ער‪‬ביא‪ ,‬ואי‪ ‬בש‪' ‬דשא' חלוקה למיני‪‬‬ ‫ְ ְִ ְָ‬ ‫‪‬רי כפי שנצטוותה סב‪.‬‬ ‫הע‪ ‬כטע‪ ‬ה ְ ִ‬ ‫ולא ש ָ ֵ‬ ‫ְ ֹ‬ ‫'ע‪‬ב'‪,‬‬ ‫נקרא ֵ ֶ‬ ‫לעצמ‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬ר‪ְ ַ ְ ‬‬ ‫ֶ‬ ‫וכל‬ ‫מסוימי‪ָ ְ ,‬‬ ‫נפקדה‬ ‫עונ‪ָ ְ ְ ִ ,‬‬ ‫אד‪ ‬הראשו‪ַ ‬על ֲ ֹ‬ ‫‪‬תק‪‬ל ָ ָ‬ ‫לפיכ‪ֵ ַ ְ ִ ֶ ְ ‬‬ ‫ְִ ָ‬ ‫ומכונה 'עשב פלוני'‪ ,‬לפי מינו‪:‬‬ ‫ונתק‪‬לה‪ ,‬כמו‬ ‫ַ‪ִ ‬היא ]‪‬האדמה[ ַעל ֲ ֹ ָ‬ ‫עונ‪ ‬זה‪ָ ְ ַ ְ ִ ְ ,‬‬ ‫זרע‪ .‬ולשו‪' ‬מזריע' מתייחסת לעשב עצמו‪,‬‬ ‫מזריע ‪© ¤‬‬ ‫© §¦ ©‬ ‫‪‬עב‪‬ר‪ '‬סג‪:‬‬ ‫האדמה ַ ֲ ֶ‬ ‫'אר‪‬רה ָ ֲ ָ ָ‬ ‫שנאמר )לקמ‪ ‬ג יז( ֲ ָ‬ ‫‪‬ג‪‬ל ‪ ‬באותו עשב ַ ְזרע‪ ,‬א‪ ‬אי‪ ‬לפרש שלשו‪‬‬‫ֶ ְִַ‬ ‫אשר © §זרעוֹ בוֹ ‪' .‬זרעו' של האיל‪ֵ ‬ה‪ֵ ִ ְ ַ ‬‬ ‫‪‬רעיני ָ‪‬ל‬ ‫‪¤ׁ £‬‬ ‫'מזריע' מורה על פעולת האד‪ ‬המזריע את הזרע‬ ‫צ‪‬מח‬ ‫האיל‪ַ ֵ ‬‬‫‪‬ה‪ָ ִ ָ ‬‬ ‫‪‬רי‪ ,‬ומכוני‪' ‬זרעי‪ '‬סד כיו‪ֶ ֵ ֶ ‬‬ ‫ְִ‬ ‫באדמה‪ ,‬שהרי הציווי כא‪ ‬הוא על העשב עצמו ס‪.‬‬ ‫א‪‬ת‪ ‬באדמה‪:‬‬ ‫‪‬טעי‪ָ ‬‬ ‫ְֶ ְִ‬ ‫ומכונה 'זרע' א‪ ‬שהוא עדיי‪ ‬בתו‪ ‬העשב סא‪ ,‬כיו‪‬‬ ‫עשׂ ב © § ¦ ©‬ ‫מזריע‬ ‫שא ‪¤ ¥‬‬ ‫הארץ §וגוֹ ' ‪ּ¤‬ד ׁ‪¤‬‬ ‫ותוֹ ‪¥‬צא ¨ ¨ ‪¤‬‬ ‫)יב( © ּ‬ ‫אחר‪:‬‬ ‫‪‬מק‪ֵ ַ ‬‬ ‫מ‪ָ ְ ‬‬ ‫לזר‪‬ע ִ ֶ‬ ‫שהוא משמש ִ ְ ַ‬ ‫למינה ּו‪ .‬נאמר כא‪ ‬שיצאו כל עשב‬ ‫זרע § ¦ ‪¥‬‬ ‫‪©¤‬‬ ‫‪¥‬עץ ּ§פ ¦רי‪ .‬מכ‪ ‬שלא נאמר 'ע‪ ‬עושה פרי' אלא‬ ‫‪‬א‬ ‫א‪‬־על־‪‬י ֶ ֹ‬ ‫'למינה‪ ,'‬כלומר‪ ,‬בפני עצמו‪ ,‬ו ַ ַ ִ‬ ‫ְִ ֵ‬ ‫'ע‪ ‬פרי עושה פרי'‪ ,‬יש ללמוד שציוה ה'‬ ‫‪‬צ‪‬ייה‪ ,‬אלא‬ ‫‪‬אי‪ֶ ֵ ִ ְ ‬‬ ‫'למינה‪ִ ָ ְ ַ '‬‬ ‫נאמר לשו‪ֵ ִ ְ ‬‬ ‫ֱֶ ַ‬ ‫הע‪‬‬ ‫טע‪ֵ ָ ‬‬ ‫‪‬הא ַ ַ‬ ‫שתוציא האדמה ע‪ ‬באופ‪ֵ ְ ֶ ‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫ס‪ .‬רא"‪ .‬סא‪ .‬רא"‪ .‬סב‪ .‬א‪ ‬שהאדמה אינה דבר שיש לו בחירה‪ ,‬כא‪ ‬הכוונה למלא‪ ‬הממונה עליה‪ .‬לבוש האורה‪ .‬וא‪‬‬ ‫שנאמר בסיו‪ ‬הפסוק 'ויהי כ‪ ,'‬היינו שנעשה כ‪ ‬בחלק מהעצי‪ ,‬והיינו באתרוג ופלפלי‪ ,‬שמבואר בגמרא )סוכה לה‪ (.‬שבה‪ ‬טע‪‬‬ ‫הע‪ ‬והפרי שוי‪ .‬באר בשדה‪ .‬סג‪ .‬וביאור השייכות בי‪ ‬חטא האדמה לחטאו של האד‪ ,‬כיו‪ ‬שע‪ ‬הדעת היה אתרוג‪ ,‬שטע‪‬‬ ‫עצו ופריו שוי‪ ,‬ומחמת כ‪ ‬התפתה האד‪ ‬לאכול ממנו‪ ,‬כיו‪ ‬שהיה בו דבר חידוש שאי‪ ‬בשאר העצי‪ ,‬ואילו היתה האדמה מוציאה‬ ‫את כל העצי‪ ‬באופ‪ ‬שיהיה טע‪ ‬עצ‪ ‬ופריי‪ ‬שוה‪ ,‬לא היה בזה דבר חידוש‪ ,‬ולא היה האד‪ ‬נכשל‪ .‬דברי דוד‪ .‬סד‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫יג‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫ינ‪ּ ‰‬ו‬ ‫‪Œ‬בו §ל ¦מ ‪®¥‬‬ ‫זרעו ‪… −‬‬ ‫˘ר © § …‬ ‫‪Œ‰‬פ¦‪²‬רי ‪¬¤ׁ ‡£‬‬ ‫ע˘ׂ‪§ ּ ¤‬‬ ‫«‪Ÿ‬‬ ‫יום ראשון‬ ‫ירין‬‫עביד ּ‪¥‬פ ¦‬ ‫ואילן ¨ ‪¥‬‬ ‫לזנוֹ ¦הי § ¦ ¨‬ ‫¦§‬ ‫לזנוֹ ¦הי‬ ‫יה ¦ §‬ ‫זרעיה ּ‪¥‬ב ּ‬ ‫§דּ ©בר © § ‪ּ ¥‬‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬ﬠרב‬ ‫י‪Œ‬טוב‪ :‬יג © «§ ¦ ‪¤¬¤‬‬ ‫©ו© ּי¬ §ר‡ ¡‡‪‰− ¦ ‬ים ּ¦כ « …‬ ‫¨טב‪:‬‬ ‫‪¥£‬‬ ‫ארי‬ ‫וחזא § ¨‬ ‫יי‬ ‫©‪¨£‬‬ ‫‡מר‬ ‫˘י‪ :‬פ יד ©ו ּ´י‪¤ Ÿ‬‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬ב˜ר ¬ …יום ׁ §˘ ¦לי ׁ¦ «‬ ‫© §« ¦ ‪¤ Ÿ −‬‬ ‫רמש © ‪¨ £‬‬ ‫והוה‬ ‫והוה § © ׁ‬‫יג © ‪¨ £‬‬ ‫ּ§ת ¦ ¨‬ ‫ליתי‪:‬‬ ‫יוֹ ם‬ ‫§©‬ ‫צפר‪,‬‬ ‫שּׁמ ¦ים‬‫ר˜יﬠ ©‪©½ ¨ ‰‬‬‫‡ר˙‪¦ּ Æ‬ב § ¦ ´ ©‬ ‫¡‡‪‰¦À ‬ים §י ¦‪‰³‬י §מ ‪Ÿ Ÿ‬‬ ‫יי §יהוֹ ן §נהוֹ ¦רין‬ ‫ואמר § ¨‬ ‫יד © ‪© £‬‬ ‫רש"י‬ ‫שמעו שנצטוו האילנות על כך‪ ,‬ונשאו קל־וחומר תולדות שמים וארץ נבראו מיום ראשון‪ ,‬וכל אחד‬ ‫בעצמן‪ ,‬כדמפורש באגדה בשחיטת חולין )דף ס‪ :(.‬ואחד נקבע ביום שנגזר עליו‪ ,‬הוא שכתוב 'את'‬ ‫)יד( יהי מארת וגו'‪ .‬מיום ראשון נבראו‪ ,‬השמים‪ ,‬לרבות תולדותיהם‪ ,‬ו'את' הארץ‪ ,‬לרבות‬ ‫וברביעי צוה עליהם להתלות ברקיע‪ .‬וכן כל תולדותיה‪ :‬יהי מארת‪ .‬חסר וי"ו כתיב‪,‬‬ ‫כא‪ ‬שנבראו המאורות ואחר כ‪ ‬נתלו‪ ,‬אלא נאמר‬ ‫ע‪‬ב‬‫‪‬א ֵ ֶ‬ ‫האר‪ֶ ֶ ‬‬ ‫'‪‬ד‪‬א ָ ָ ֶ‬ ‫נאמר רק )פסוק יא( ַ ְ ֵ‬ ‫מיד 'יהי מאורות ברקיע השמי‪ ,'‬כי המאורות‬ ‫זרע'‪ ,‬ללא 'למינהו'‪ ,‬מכל מקו‪ ‬יצאו‬ ‫מזריע ֶ ַ‬ ‫ַ ְִ ַ‬ ‫עצמ‪ ‬כבר נבראו בראשו‪ ,‬וברביעי ציוה ה'‬ ‫‪‬צט‪‬‬ ‫‪‬מע‪ ‬העשבי‪ַ ְ ִ ֶ ‬‬ ‫העשבי‪ ‬למיניה‪ ,‬כיו‪ ‬ש ָ ְ‬ ‫ואר‪‬‬ ‫‪‬מי‪ֶ ָ ָ ‬‬ ‫‪‬לד‪‬ת ָ ַ ִ‬‫וכ‪ָ ‬ל ְ‬ ‫‪‬תל‪ ‬ברקיע סז‪ֵ ְ .‬‬‫ֶ ִָ‬ ‫‪‬רי‬ ‫ע‪‬ה ְ ִ‬‫‪‬רי ֹ ֶ‬‫'ע‪ִ ְ ‬‬ ‫האילנ‪‬ת ַעל ָ‪ ,‬שנאמר בה‪ֵ ‬‬ ‫ִָ ָ‬ ‫נברא‪ ‬כבר ִמ‪ִ ‬רא‪ְ ,‬והחלוקה לימי‪ ‬היא‬ ‫ְְִ‬ ‫‪‬עצמ‪ ‬סה‪ ,‬וכ‪‬‬ ‫קל־וח‪‬מר ְ ַ ְ ָ‬ ‫ונ‪‬א‪ ‬העשבי‪ֶ ָ ַ ‬‬ ‫למינ‪ְ ָ ְ ,'‬‬ ‫ְִ‬ ‫‪‬גזר‬ ‫נק‪‬ע במקומו ַ‪ַ ְ ִ ֶ ‬‬‫ואחד ִ ְ ַ‬ ‫אחד ְ ֶ ָ‬ ‫בכ‪ ‬ש ָ‪‬ל ֶ ָ‬ ‫אמרו‪ ,‬ומה אילנות שאי‪ ‬דרכ‪ ‬לצאת בעירבוביא‪,‬‬ ‫עליו לעשות כ‪ .‬וה‪‬א ‪ ‬זהו הביאור למה‬ ‫ָָ‬ ‫שהרי ה‪ ‬גדולי‪ ‬וענפיה‪ ‬מרובי‪ ,‬וא‪ ‬א‪‬‬ ‫‪‬ת‪‬ב בתחילת בריאת העול‪ ‬שברא ה' 'את‬ ‫ֶָ‬ ‫יתערבו מעט יהא כל איל‪ ‬ניכר בפני עצמו‪ ,‬ציוה‬ ‫השמי‪ ‬ואת האר‪) '‬פסוק א(‪ ,‬ותיבת 'את'‬ ‫אות‪ ‬ה' לצאת כל אחד 'למינו'‪ ,‬שיהיו רחוקי‪ ‬זה‬ ‫‪‬לד‪‬תיה‪,‬‬ ‫לר‪‬ת ְ ֵ ֶ‬ ‫ה‪‬מי‪ '‬באה ְ ַ‬ ‫'את ַ ָ ַ ִ‬ ‫שבלשו‪ֵ ‬‬ ‫מזה ויהיו ניכרי‪ ‬כל אחד בפני עצמו‪ ,‬אנו שדרכינו‬ ‫של השמי‪ ,‬כמו המאורות והכוכבי‪ ‬הקבועי‪‬‬ ‫לצאת בעירבוביא‪ ,‬ואי‪ ‬כל עשב יוצא לבדו‪ ,‬קל‬ ‫האר‪ '‬באה‬ ‫ו'את ָ ָ ֶ‬ ‫בה‪ ‬סח‪ ,‬ותיבת 'את' שבלשו‪ֵ ְ ‬‬ ‫וחומר שעלינו לצאת כל מי‪ ‬בפני עצמו סו‪,‬‬ ‫‪‬לד‪‬תיה וכגו‪ ‬העשבי‪ ‬והעצי‪‬‬ ‫ְ ֶ ָ‬ ‫לר‪‬ת את‬ ‫ְַ‬ ‫ח‪‬י‪) ‬ד‪ ‬ס‪:(.‬‬ ‫‪‬חיטת ֻ ִ‬ ‫‪‬א‪‬דה ִ ְ ִ ַ‬‫‪‬דמפ‪‬ר‪ָ ָ ַ ְ ‬‬ ‫ְִ ְ ָ‬ ‫שה‪ ‬תולדות האר‪ ,‬שכול‪ ‬נבראו ביו‪‬‬ ‫מארת §וגוֹ '‪ .‬אמנ‪ ‬המאורות עצמ‪‬‬ ‫יהי § ‪Ÿ Ÿ‬‬ ‫)יד( § ¦‬ ‫הראשו‪ ,‬וכל אחד נקבע במקומו ביו‪ ‬אחר‪:‬‬ ‫‪‬רביעי‬ ‫נברא‪ְ ,‬והוזכרו כא‪ ‬כי ִ ְ ִ ִ‬ ‫כבר ִמ‪ִ ‬רא‪ְ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬תיב‪,‬‬ ‫חסר ָוי"ו ְ ִ‬ ‫מארת‪ .‬תיבת 'מאורות' ָ ֵ‬ ‫יהי § ‪Ÿ Ÿ‬‬ ‫§¦‬ ‫‪‬רקיע‪ ,‬ולכ‪ ‬לא נאמר‬ ‫לה‪‬ל‪‬ת ָ ָ ִ ַ‬‫עליה‪ ‬ה' ְ ִ ָ‬‫צ‪‬ה ֲ ֵ ֶ‬ ‫ִָ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫סה‪ .‬א‪ ‬על פי שבזמ‪ ‬שנאמר הציווי לעצי‪ ‬לא היו עדיי‪ ‬העשבי‪ ‬בעול‪ ,‬אי‪ ‬הכוונה לעשבי‪ ‬הגשמיי‪ ‬ממש‪ ,‬אלא‬ ‫למלא‪ ‬הממונה עליה‪ .‬לבוש האורה‪ .‬סו‪ .‬רש"י בחולי‪ ‬ש‪ ,‬שפתי חכמי‪ .‬סז‪ .‬רא"‪ .‬סח‪ .‬באר בשדה‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫יד‬ ‫יל‪‰‬‬‫‪‰‬ל § ¨‬ ‫בין ©‪ּ ‰‬י …ו‪−‬ם ּו ‪´¥‬‬ ‫בין © ¨ ּ®‬ ‫‪‰‬ב„ּ¾ יל ּ‪¬¥‬‬ ‫§ל © § ¦‬ ‫יום ראשון‬ ‫דש ©מ ּ¨יא‬ ‫¦ ׁ§‬ ‫ּ¦ב § ¦ ¨‬ ‫רקיעא‬ ‫יממא ּו ‪¥‬בין‬ ‫לאפרשא ּ‪¥‬בין § ¨ ¨‬ ‫§ © § ¨ ׁ¨‬ ‫לאתין‬‫§¨ ¦‬ ‫¦ויהוֹ ן‬ ‫‪¨§ ¥‬‬ ‫ליליא‬ ‫לימ‪−‬ים‬ ‫ﬠ„ים ּו § ¨ ¦‬ ‫למ …ו ‪½¦ £‬‬ ‫‡˙˙‪ּ Æ‬ו § ´‬ ‫‪‰‬י ּו §ל ‪Ÿ Ÿ‬‬ ‫§ו ¨ ‪³‬‬ ‫רש"י‬ ‫על שהוא יום מארה ליפול אסכרה בתינוקות‪ .‬אבל בשבעת ימי בראשית שמשו האור והחשך‬ ‫הוא ששנינו )תענית כז‪ (:‬ברביעי היו מתענים על הראשונים זה ביום וזה בלילה‪ :‬והיו לאותות‪.‬‬ ‫אסכרה שלא תפול בתינוקות‪ :‬להבדיל בין כשהמאורות לוקין‪ ,‬סימן רע הוא לעולם‪,‬‬ ‫היום ובין הלילה‪ .‬משנגנז האור הראשון‪ .‬שנאמר )ירמיה י‪ ,‬ב( ומאותות השמים אל תחתו‪,‬‬ ‫הרא‪ ‬שנברא במאמר 'יהי אור' ביו‪‬‬ ‫ָהא‪‬ר ָ ִ‬ ‫'מארת'‪ַ ,‬על ]‪‬כיו‪ֶ [‬יו‪ ‬רביעי‪ ,‬שבו‬ ‫שנכתב ְ ֹ ֹ‬ ‫‪‬בעת‬ ‫אבל ְ‪‬כל עב ִ ְ ַ‬ ‫הראשו‪ ‬ונגנז במוצאי שבת עא‪ָ ֲ ,‬‬ ‫מארה ‪ ‬קללה‪,‬‬ ‫עוסק הפסוק‪ ,‬ה‪‬א יהיה י‪ָ ֵ ְ ‬‬ ‫‪‬‬‫‪‬רא‪‬ית לא היה צור‪ ‬במאורות‪ ,‬אלא ִ ְ‬‫ימי ְ ֵ ִ‬ ‫ְֵ‬ ‫אס‪‬רה ]‪‬חולי‬ ‫שהדר‪ ‬היא ִל‪‬ל בו מחלת ַ ְ ָ ָ‬ ‫‪‬ילה עג‪:‬‬ ‫הרא‪‬ני‪ֶ ,‬זה ַ‪ֶ ְ ‬וזה ַ ַ ְ ָ‬ ‫ִ‬ ‫ָהא‪‬ר ְ ַ ֹ ֶ‬ ‫והח‪ִ ָ ‬‬ ‫סט‬ ‫בגרו‪[ ‬‬ ‫ומסתיי‪‬‬ ‫במעיי‪‬‬ ‫המתחיל‬ ‫לאתת‪ .‬כלומר‪ ,‬לסימני‪ ,‬ללמד‬ ‫והי ּו § ‪Ÿ Ÿ‬‬‫§¨‬ ‫‪‬נינ‪ ‬בברייתא )תענית כז‪(:‬‬ ‫‪‬ינ‪‬ק‪‬ת ע‪ ,‬ה‪‬א ֶ ָ ִ‬ ‫ִַ‬ ‫ל‪‬קי‪ ,‬שמחשיכה החמה‬ ‫ִ‬ ‫‪‬ה‪‬א‪‬ר‪‬ת‬ ‫שְ ֶ ַ ְ‬ ‫מתע‪‬י‪ַ ‬על‬‫‪‬רביעי ָהי‪ִ ַ ְ ִ ‬‬‫לגבי אנשי משמר‪ ,‬ש ָ ְ ִ ִ‬ ‫באמצע היו‪ ‬או הלבנה באמצע הלילה‪,‬‬ ‫‪‬ינ‪‬ק‪‬ת‪:‬‬ ‫‪‬א ִ‪‬ל ַ ִ‬ ‫אס‪‬רה ֶ ֹ‬ ‫מחלת ה ַ ְ ָ ָ‬ ‫‪‬אמר‬ ‫ע‪‬ל‪ַ ֱ ֶ ֶ ,‬‬ ‫סימ‪ַ ‬רע ה‪‬א ְליושבי ה ָ‬ ‫ִ ָ‬ ‫ילה‪ .‬הצור‪‬‬ ‫להבדיל ּ‪¥‬בין ©היּ וֹ ם ּו ‪¥‬בין ©הלּ¨ § ¨‬ ‫§ © § ¦ּ‬ ‫‪‬ח‪,'‬‬ ‫ה‪‬מי‪ַ ‬אל ֵ ָ‬ ‫'‪‬מאת‪‬ת ַ ָ ַ ִ‬ ‫)ירמיה י‪ ,‬ב( ֵ ֹ‬ ‫מ‪‬גנז‬ ‫במאורות להבדיל בי‪ ‬יו‪ ‬ללילה נהיה רק ִ ֶ ִ ְ ַ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫סט‪ .‬רא"‪ ,‬על פי הגמרא )שבת לג‪ .(:‬ע‪ .‬דיוקו של רש"י אינו רק מתיבת 'מארת' שנכתבה חסירה‪ ,‬אלא ג‪ ‬מלשו‪‬‬ ‫יחיד שבציווי זה‪ ,‬שנאמר 'יהי מאורות' ולא 'יהיו מאורות'‪ ,‬ולכ‪ ‬פירש שתיבת 'מארת' מתפרשת מלשו‪ ‬מארה‪ ,‬והרי זה‬ ‫כאילו נכתב 'יהי מארה'‪ ,‬כלומר‪ ,‬תהיה קללה‪ .‬גור אריה‪ ,‬משכיל לדוד‪ .‬ובבאר בשדה כתב שהדיוק הוא ג‪ ‬מכ‪ ‬שלא‬ ‫נאמר 'יהי המאורות'‪ ,‬בה"א הידיעה‪ ,‬שאז היתה המשמעות שנבראו ביו‪ ‬הראשו‪ ‬ורק נקבעו ביו‪ ‬הרביעי ]כפי שפירש‬ ‫רש"י עצמו בתחילת הפסוק[‪ ,‬אלא נאמר 'יהי מאורות' שמשמע שהיתה הבריאה כעת‪ ,‬ולכ‪ ‬ביאר שנוספה כא‪ ‬דרשה‬ ‫לעני‪ ‬המארה שנופלת בתינוקות ביו‪ ‬זה‪ .‬ובנחלת יעקב כתב שדיוקו של רש"י אינו מהוי"ו החסרה לאחר הרי"ש‪ ,‬כיו‪‬‬ ‫שדר‪ ‬המקרא לכתוב כ‪ ‬פעמי‪ ‬רבות בכתיב חסר‪ ,‬אלא הדיוק הוא מהוי"ו שאחרי האות אל"‪ ‬שהיא משרש המילה‬ ‫'אור' והיא חסרה כא‪ .‬עא‪ .‬גור אריה‪ ,‬והוסי‪ ‬שא‪ ‬שנגנז האור מחמת חטא אד‪ ‬הראשו‪ ,‬שהיה ביו‪ ‬שישי‪ ,‬מפני‬ ‫כבוד השבת לא נגנז האור עד מוצאי שבת‪ .‬עב‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ ,‬וכ‪ ‬מבואר ברמב"‪ ‬שהבי‪ ‬בדברי רש"י‪ .‬וראה הערה‬ ‫להל‪ .‬עג‪ .‬א‪ ‬שהחוש‪ ‬שנמצא עתה הוא רק העדר האור‪ ,‬הרי ה'חוש‪ '‬שהיה בשבעת ימי בראשית היה לו אור‬ ‫עצמי‪ ,‬ורק לעומת ה'אור' היה נחשב כ'חוש‪ ,'‬וכיו‪ ‬שה'אור' האיר יותר מאור החמה‪ ,‬וה'חוש‪ '‬האיר יותר מאור הלבנה‪,‬‬ ‫לא הורגשו באות‪ ‬ימי‪ ‬כלל האורות של החמה והלבנה אפילו לאחר היו‪ ‬הרביעי שנתלו המאורות‪ ,‬ורק במוצאי שבת‬ ‫כשנגנזו האור והחוש‪ ‬הראשוני‪ ,‬נהיו החמה והלבנה למאורות המורגשי‪ ‬בעול‪ .‬לבוש האורה‪ .‬אמנ‪ ‬בבעלי התוספות‬ ‫בש‪ ‬רבינו אליקי‪ ‬כתבו שיש לגרוס בלשו‪ ‬רש"י 'שלשת ימי בראשית'‪ ,‬ולפיה‪ ‬אכ‪ ‬מעת תליית המאורות הובדלו היו‪‬‬ ‫והלילה על פיה‪ ,‬ורק בשלשת הימי‪ ‬הראשוני‪ ‬היה ההבדל מכח האור הראשו‪.‬‬ ‫טו‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫ר˜יﬠ‬ ‫ר˙‪¦ּ Æ‬ב § ¦ ´ ©‬ ‫‡ו ‪Ÿ‬‬ ‫למ …‬ ‫§ו ׁ¨˘ ¦ «נים‪ :‬טו §ו ¨ ‪³‬‬ ‫‪‰‬י ּו ¦ §‬ ‫יום ראשון‬ ‫לממני §בהוֹ ן‬‫לזמנין ּו § ¦ § ‪¥‬‬ ‫ּו § ¦ § ¦‬ ‫יוֹ ¦מין ּו ׁ§ש ¦נין‪ :‬טו ¦ויהוֹ ן‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬‬‫ﬠל‪‡‰Œ‬ר‪¦ §« © ı‬‬ ‫‪‡‰‬יר © ¨ ¨® ‪¤‬‬‫שּׁמ ¦ים §ל ¨ ¦ ‪−‬‬‫©‪©½ ¨ ‰‬‬ ‫דש ©מ ּ¨יא‬ ‫רקיעא ¦ ׁ§‬ ‫לנהוֹ ¦רין ּ¦ב § ¦ ¨‬ ‫¦§‬ ‫‪«¥‬כן‪ :‬טז ©ו© ּי´ ©ﬠ˘ׂ ¡‡‪‰¦½ ‬ים ‪¬¥˘§ׁ Œ˙‡¤‬ני‬ ‫ארעא‪¨ £ © ,‬‬ ‫והוה‬ ‫לאנהרא ©על © § ¨‬ ‫§ © § ¨¨‬ ‫יי ¨ית ּ§ת‪¥‬רין‬ ‫ועבד § ¨‬ ‫‪¥‬כן‪ :‬טז © ‪© £‬‬ ‫רש"י‬ ‫בעשותכם רצון הקדוש־ברוך־הוא אין אתם חציו‪ ,‬הרי יום שלם‪ :‬ושנים‪ .‬לסוף שס"ה‬ ‫צריכין לדאוג מן הפורענות‪ :‬ולמועדים‪ .‬על ימים יגמרו מהלכן בי"ב מזלות המשרתים‬ ‫שם העתיד‪ ,‬שעתידים ישראל להצטוות על אותם‪ ,‬והיא שנה ]וחוזרים ומתחילים פעם‬ ‫המועדות‪ ,‬והם נמנים למולד הלבנה‪ :‬שניה לסבב בגלגל כמהלכן הראשון[‪) :‬טו( והיו‬ ‫ולימים‪ .‬שמוש החמה חצי יום ושמוש הלבנה למאורות‪ .‬עוד זאת ישמשו‪ ,‬שיאירו לעולם‪:‬‬ ‫וש ¦נים‪ .‬אמנ‪ ‬מסיבוב החמה והלבנה לבד‪ ‬לא‬ ‫§ ׁ¨‬ ‫ה‪‬ד‪‬־‪‬ר‪‬־ה‪‬א ֵאי‪‬‬ ‫ָ‬ ‫‪‬ע‪‬תכ‪ְ ‬רצ‪ָ ַ ‬‬ ‫כלומר‪ֶ ְ ֲ ַ ,‬‬ ‫נית‪ ‬לדעת שהסתיימה שנה‪ ,‬יודעי‪ ‬זאת על פי‬ ‫ה‪‬רענ‪‬ת‪ ,‬הרי שא‪ ‬לא היו‬ ‫לדא‪‬ג ִמ‪ָ ְ ֻ ַ ‬‬‫צריכי‪ְ ִ ‬‬ ‫א‪ִ ִ ְ ‬‬ ‫ֶַ‬ ‫יגמר‪‬‬ ‫ימי‪ְ ְ ִ ‬‬‫מקומ‪ ‬ביחס לכוכבי‪ ,‬שְלס‪ ‬שס"ה ָ ִ‬ ‫עושי‪ ‬רצו‪ ‬ה' היה לה‪ ‬לדאוג מהפורענות הנרמזת‬ ‫מהלכ‪ְ ‬תו‪ ‬מערכת י"ב‬ ‫החמה והלבנה את ַ ֲ ָ ָ‬ ‫באותות השמי‪ ‬עד‪:‬‬ ‫המ‪‬רתי‪‬‬ ‫מ‪‬ל‪‬ת‪ ,‬שכל 'מזל' הוא קבוצת כוכבי‪ִ ְ ָ ְ ַ ‬‬ ‫הַָ‬ ‫עדים‪ .‬כלומר‪ ,‬לחגי ישראל‪ .‬וא‪ ‬שקוד‪‬‬ ‫ּו §למוֹ ‪¦ £‬‬ ‫א‪‬ת‪ְ ,‬וסיו‪ ‬מהל‪ ‬זה של השמש‬ ‫]‪‬מקיפי‪ָ [‬‬ ‫מת‪ ‬תורה לא היו ימי חג בעול‪ ,‬נאמר כ‪ַ ‬על‬ ‫‪‬נה‪ ,‬וכיו‪ ‬שסיבוב החמה והלבנה‬ ‫והירח ִהיא ָ ָ‬ ‫להצט‪‬ת ַעל‬ ‫י‪‬ראל ְ ִ ְ ַ‬ ‫‪‬עתידי‪ֵ ָ ְ ִ ‬‬ ‫העתיד‪ִ ִ ֲ ֶ ,‬‬ ‫ֵ‪ִ ָ ֶ ‬‬ ‫במש‪ ‬שנה ניכר על פי המזלות‪ ,‬א‪ ‬מני‪ ‬השני‪‬‬ ‫למ‪‬לד ַ ְ ָ ָ‬ ‫ה‪‬בנה‪ ,‬וכיו‪‬‬ ‫נמני‪ַ ְ ‬‬ ‫וה‪ִ ְ ִ ‬‬ ‫ה‪‬עד‪‬ת‪ֵ ְ ,‬‬ ‫ַ ֲ‬ ‫‪‬מתחילי‪‬‬ ‫]וח‪‬זרי‪ ‬המזלות ַ ְ ִ ִ‬ ‫מתייחס אליה‪ ‬עו ְ ְ ִ‬ ‫שהלבנה מקבלת את אורה מהשמש‪ ,‬נמצא‬ ‫הרא‪:[‬‬ ‫‪‬מהלכ‪ִ ָ ‬‬ ‫‪‬ל‪‬ל‪ָ ָ ֲ ַ ְ ,‬‬ ‫לס‪‬ב ַ ַ ְ ַ‬ ‫‪‬נ‪‬ה ִ ְ ֹ‬ ‫‪‬ע‪ָ ִ ְ ‬‬ ‫ַַ‬ ‫שהמועדי‪ ‬תלויי‪ ‬בשניה‪ ‬עה‪:‬‬ ‫והי ּו ¦ §‬ ‫למאוֹ רוֹ ת‪ .‬אי‪ ‬הכוונה שיהיו רק‬ ‫)טו( § ¨‬ ‫לימים‪' .‬יו‪ '‬האמור כא‪ ‬היינו עשרי‪ ‬וארבע‬ ‫ּו § ¨ ¦‬ ‫למאורות‪ ,‬שהרי נאמר בפסוק הקוד‪ ‬שישמשו‬ ‫חצי י‪ ‬של‬ ‫הח‪‬ה הוא ֲ ִ‬ ‫שעות‪ ,‬וכיו‪ ‬ש ִ‪ָ ַ ַ ‬‬ ‫להבדיל בי‪ ‬היו‪ ‬ללילה‪ ,‬לאותות‪ ,‬למועדי‪,‬‬ ‫חצי‪,‬‬ ‫ה‪‬בנה הוא ֶ ְ‬ ‫ו‪ָ ָ ְ ַ ‬‬‫עשרי‪ ‬וארבע שעות‪ִ ְ ,‬‬ ‫לימי‪ ‬ולשני‪ ‬עז‪ ,‬אלא מלבד הדברי‪ ‬הללו ע‪‬ד‬ ‫‪‬ל‪ ,‬ועל שניה‪‬‬ ‫הרי שניה‪ ‬יחד משמשי‪ ‬י‪ֵ ָ ‬‬ ‫ֲֵ‬ ‫לע‪‬ל‪ ‬עח‪:‬‬ ‫‪‬איר‪ָ ָ ‬‬ ‫י‪ִ ָ ֶ ,‬‬ ‫ֹזאת ְ ַ ְ‬ ‫יחד נאמר שיהיו 'לימי‪:'‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫עד‪ .‬שפתי חכמי‪ .‬עה‪ .‬רא"‪ .‬ובגור אריה פירש על פי הגמרא )חולי‪ ‬ס‪ (:‬שכיו‪ ‬שמעברי‪ ‬את השנה לפי ימות החמה‪,‬‬ ‫כדי שיהיה הפסח בחודש האביב וכדומה‪ ,‬נמצא שהמועדי‪ ‬תלויי‪ ‬ג‪ ‬בלבנה וג‪ ‬בחמה‪ .‬עו‪ .‬וא‪ ‬שיש הפרש של אחד‬ ‫עשר יו‪ ‬בי‪ ‬שנת החמה לבי‪ ‬שנת הלבנה‪ ,‬מכל מקו‪ ‬כיו‪ ‬שזהו זמ‪ ‬מועט ביחס לשנה שלימה‪ ,‬נחשב הדבר כאילו שניה‪‬‬ ‫יחד מורי‪ ‬על סיומה של כל שנה‪ .‬רא"‪ .‬עז‪ .‬גור אריה‪ .‬עח‪ .‬שינה רש"י את הלשו‪ ‬מ'האר‪ '‬ל'עול‪ ,'‬כדי לפרש ש'על‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫טז‬ ‫‡ור‬‫‡˙‪‰Œ‬מ ‪… ³‬‬ ‫„לים ‪¨ּ © ¤‬‬ ‫‡ר˙ ©‪®¦ Ÿ §ּ‚‰‬‬ ‫‪‰‬מ ‪Ÿ− Ÿ‬‬ ‫© ּ§‬ ‫יום ראשון‬ ‫¨ית‬ ‫רברב ּ¨יא‬ ‫© §§ ©‬ ‫§נהוֹ ©ר ּ¨יא‬ ‫למש ©לט‬ ‫§ ¦ ׁ§‬ ‫© ּ¨‬ ‫רבא‬ ‫§נהוֹ ¨רא‬ ‫וית §נהוֹ ¨רא § ‪¨ ¥‬‬ ‫זעירא‬ ‫יממא § ¨‬ ‫ּ¦ב ¨ ¨‬ ‫˘ ‪¤‬ל˙ ©‪½ּ ‰‬י …ום §ו ‪Œ˙‡¤‬‬ ‫„ל ‪§ Æ‬ל ‪¤‬מ §מ ׁ‪´¤‬‬ ‫©‪Ÿ ¨ּ‚‰‬‬ ‫§¨‬ ‫וית‬ ‫ּ§ב ‪¨ § ¥‬‬ ‫ליליא‬ ‫למש ©לט‬ ‫§ ¦ ׁ§‬ ‫יל‪‰‬‬ ‫‪‰‬ל § ¨‬ ‫˘ ‪¤‬ל˙ © ּ½©‬ ‫טן‪§ Æ‬ל ‪¤‬מ §מ ׁ‪´¤‬‬ ‫‪Ÿ ˜‰‬‬ ‫‡ור © ּ¨‬ ‫‪‰‬מ ‪… ³‬‬ ‫© ּ¨‬ ‫יתהוֹ ן § ¨‬ ‫יי‬ ‫כב ּ¨יא‪ :‬יז ¦ ©‬ ‫ויהב ¨ §‬ ‫ּכוֹ § ©‬ ‫‡˙ם‬ ‫‪²¨ Ÿ‬‬ ‫כבים‪ :‬יז ©ו ¦ּי ּ‪¬˙¥‬ן‬ ‫‪‰‬כ …ו ¨ ¦ «‬ ‫‡˙ © ּ «‬ ‫§ו ‪− ¥‬‬ ‫דש ©מ ּ¨יא‬ ‫¦ ׁ§‬ ‫ּ¦ב § ¦ ¨‬ ‫רקיעא‬ ‫©§ ¨‬ ‫ארעא‪:‬‬ ‫©על‬ ‫§ © § ¨¨‬ ‫לאנהרא‬ ‫‪‡‰‬יר‬ ‫שּׁמ® ¦ים §ל ¨ ¦ ‪−‬‬ ‫ר˜יﬠ ©‪¨ ¨ ‰‬‬ ‫¡‡‪‰− ¦ ‬ים ּ¦ב § ¦ ´ ©‬ ‫ּ¦ב ¨ ¨‬ ‫יממא‬ ‫למש ©לט‬ ‫ּו § ¦ ׁ§‬ ‫יח‬ ‫ּ©ב ּ´י …ום‬ ‫למ ׁ˘‪Ÿ‬ל ‪Æ‬‬ ‫יח §ו ¦ §‬ ‫ﬠל‪‡‰Œ‬ר‪:ı‬‬ ‫© ¨ ¨« ‪¤‬‬ ‫לאפרשא ּ‪¥‬בין‬ ‫בליליא ּו § © § ¨ ׁ¨‬ ‫ּו § ‪¨ § ¥‬‬ ‫חשוֹ ¨כא‬ ‫‪ׁ £‬‬ ‫ּו ‪¥‬בין‬ ‫§נהוֹ ¨רא‬ ‫‪‡‰‬ו‪−‬ר‬ ‫בין ¨ …‬ ‫ל‪‰‬ב„ּ½ יל ּ‪¬¥‬‬ ‫יל‪«ּ ‰‬ו § © § ¦‬ ‫בל § ¨‬ ‫ּו © ּ½©‬ ‫¨טב‪:‬‬ ‫‪¥£‬‬ ‫ארי‬ ‫§¨‬ ‫יי‬ ‫© ‪¨£‬‬ ‫וחזא‬ ‫˘‪© ‬ו© ּי¬ §ר‡ ¡‡‪‰− ¦ ‬ים‬ ‫‪‰‬ח‪¤ׁ Ÿ‬‬ ‫©®‬ ‫בין‬ ‫ּו ‪´¥‬‬ ‫והוה § ©‬ ‫צפר‪,‬‬ ‫רמש © ‪¨ £‬‬ ‫והוה § © ׁ‬ ‫יט © ‪¨ £‬‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬ב˜ר‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬ﬠרב © «§ ¦ ‪¤Ÿ −‬‬ ‫י‪Œ‬טוב‪ :‬יט © «§ ¦ ‪¤¬¤‬‬ ‫ּ¦כ « …‬ ‫רש"י‬ ‫)טז( המאורות הגדולים‪ .‬שוים נבראו‪ ,‬ואת הכוכבים‪ .‬על־ידי שמיעט את‬ ‫ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה 'אי הלבנה‪ ,‬הרבה צבאיה להפיס דעתה )ב"ר‬ ‫פ"ו(‪:‬‬ ‫אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד'‪:‬‬ ‫כבים‪ .‬מכ‪ ‬שבתחילה הוזכרו שני‬ ‫הכוֹ ¨ ¦‬ ‫ואת © ּ‬ ‫§‪¥‬‬ ‫דלים וגו'‪ .‬מכ‪ ‬שבתחילה‬ ‫הגּ ‪¦ Ÿ‬‬ ‫ארת © §‬ ‫המ ‪Ÿ Ÿ‬‬ ‫)טז( © ּ§‬ ‫המאורות הגדולי‪ ,‬ורק לאחר שהוזכרה‬ ‫נקראו החמה והלבנה 'המאורות הגדולי‪ ,'‬ואחר‬ ‫הלבנה כ'מאור קט‪ '‬הוזכרו ג‪ ‬הכוכבי‪ ‬פ‪,‬‬ ‫כ‪ ‬נקראו 'המאור הגדול' ו'המאור הקט‪ '‬עט‪ ,‬יש‬ ‫‪‬יעט ה'‬‫על־ידי ]‪‬בגלל[ ֶ ִ ֵ‬ ‫יש ללמוד ש ַ ְ ֵ‬ ‫נברא‪ ,‬והיה אור‬ ‫‪‬וי‪ְ ְ ִ ‬‬ ‫ללמוד שבתחילה ָ ִ‬ ‫הר‪‬ה את‬ ‫ה‪‬בנה מכפי שהיתה ִ ְ ָ‬ ‫ֶאת ַ ְ ָ ָ‬ ‫נתמעטה‬ ‫הלבנה כאור החמה‪ ,‬לאחר מכ‪ָ ֲ ַ ְ ִ ‬‬ ‫צבאיה‪ ,‬שה‪ ‬הכוכבי‪ ‬המלוי‪ ‬אותה‪ ,‬כצבא‬ ‫ְֶָ ָ‬ ‫ואמרה לפני ה'‬‫‪‬טרגה ְ ָ ְ ָ‬ ‫ה‪‬בנה כעונש ַעל ֶ ִ ְ ְ ָ‬ ‫ַ ְ ָָ‬ ‫‪‬ע‪‬‬ ‫להפיס את ַ ְ ָ‬‫המלוה את המל‪ ,‬כדי ְ ָ ִ‬ ‫‪‬כתר‬ ‫‪ֶ ֶ ְ ‬‬ ‫מלכי‪ְ ַ ְ ִ ֶ ‬‬ ‫ל‪‬ני ְ ָ ִ‬ ‫אפ‪‬ר ִ ְ ֵ‬ ‫ִ'אי ֶ ְ ָ‬ ‫)ב"ר פ"ו(‪:‬‬ ‫אחד'‪ ,‬והשיב לה ה' 'לכי ומעטי את עצמ‪:'‬‬ ‫ֶָ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫האר‪ '‬האמור בפסוק אי‪ ‬הכוונה לאר‪ ‬ממש‪ ,‬שאי‪ ‬האר‪ ‬צריכה לאור‪ ,‬ולכ‪ ‬כתב 'שיאירו לעול‪ ,'‬והיינו לאנשי‪ ‬שבעול‪,‬‬ ‫הצריכי‪ ‬לאור‪ ,‬ונמצא ש'על האר‪ '‬היינו על אנשי האר‪ .‬רא"‪ .‬עט‪ .‬רא"‪ ,‬על פי הגמרא )חולי‪ ‬ס‪ .(:‬פ‪ .‬רע"ב‪ ,‬גור‬ ‫אריה‪ .‬ובלבוש האורה פירש שהראיה היא מכ‪ ‬שלא נאמר 'יהיו כוכבי‪.'‬‬ ‫יז‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫‡מר ¡‡‪‰¦½ ‬ים‬ ‫ביﬠי‪ :‬פ כ ©ו ּ´י‪¤ Ÿ‬‬ ‫¬ …יום §ר ¦ ¦ «‬ ‫יום ראשון‬ ‫ואמר § ¨‬ ‫יי‬ ‫רביעי‪ :‬כ © ‪© £‬‬ ‫יוֹ ם § ¦ ¨‬ ‫§ ‪ׁ ¥‬‬ ‫רחיש‬ ‫©מ ּ¨יא‬ ‫¦§ ‪ׁ £‬‬ ‫ירחש ּון‬ ‫נפ ׁ˘ ©ח¨ ּי®‪§ ‰‬ו …‬ ‫עוף‪Æ‬‬ ‫˘ ‪¤‬ר‪¤ ´¤ ı‬‬ ‫‪‰‬מ ¦ים ׁ‪−¤‬‬ ‫¦י ׁ§˘ §ר ´ˆ ּו © ּ½©‬ ‫חיתא §ועוֹ ¨פא § ¨ ©‬ ‫יפרח‬ ‫נפשא © § ¨‬ ‫© § ׁ¨‬ ‫˜יﬠ‬ ‫ﬠל‪‡‰Œ‬ר‪§ ּ © ı‬‬ ‫ﬠל‪Œ‬פ‪¥‬ני‪§ −‬ר ¦ ¬ ©‬ ‫עו‪´¥‬פף © ¨ ½¨ ‪¤‬‬ ‫§י …‬ ‫אפי § ¦ ©‬ ‫רקיע‬ ‫ארעא ©על © ּ‪¥‬‬ ‫©על © § ¨‬ ‫בר‡ ¡‡‪‰¦½ ‬ים ‪Œ˙‡¤‬‬ ‫שּׁמ ¦ים‪ :‬כא ©ו ¦ּי § ¨´‬ ‫©‪« ¨ ¨ ‰‬‬ ‫יי ¨ית‬ ‫ׁ§ש ©מ ּ¨יא‪ :‬כא ּו § ¨‬ ‫ברא § ¨‬ ‫רברב ּ¨יא § ¨‬ ‫וית ּ¨כל‬ ‫ינ ּ¨יא © § § ©‬ ‫ּ©ת ¦נּ ©‬ ‫‡˙ ּ¨כל‪Œ‬‬ ‫„לים §ו ‪´¥‬‬ ‫‪®¦ Ÿ §ּ‚‰© −‬‬ ‫‪¦ּ ˙‰‬נ ¦ינם‬ ‫© ּ©‬ ‫רש"י‬ ‫)כ( נפש חיה‪ .‬שיהא בה חיות‪ :‬שרץ‪ .‬כל )כא( התנינים‪ .‬דגים גדולים שבים‪ .‬ובדברי־‬ ‫דבר חי שאינו גבוה מן הארץ קרוי 'שרץ'‪ .‬אגדה )בבא־בתרא עד‪ ,(:‬הוא לויתן ובן זוגו‪,‬‬ ‫בעוף כגון זבובים‪ ,‬בשקצים כגון נמלים שבראם זכר ונקבה‪ ,‬והרג את הנקבה ומלחה‬ ‫וחיפושים ותולעים‪ ,‬ובבריות כגון חולד לצדיקים לעתיד לבא‪ ,‬שאם יפרו וירבו לא‬ ‫יתקיים העולם בפניהם‪:‬‬ ‫ועכבר וחומט וכיוצא בהם וכל הדגים‪:‬‬ ‫‪‬ב‪‬ר‪‬ת‪ ,‬והיינו בבעלי החיי‪ ‬הגדולי‪ ‬יותר פג‪ ,‬היינו‬ ‫ְִַ‬ ‫נפש ©חיּ¨ ה‪ .‬לשו‪' ‬חיה' האמורה כא‪ ‬אינה כינוי‬‫)כ( ‪ׁ ¤ ¤‬‬ ‫ה‪‬גי‪‬‬ ‫וכל ַ ָ ִ‬ ‫‪‬ה‪ָ ְ ,‬‬ ‫וכ‪‬צא ָ ֶ‬ ‫וח‪‬מט ְ ַ ֵ‬ ‫ועכ‪‬ר‪ֶ ְ ,‬‬ ‫ח‪‬לד‪ָ ְ ַ ְ ,‬‬ ‫ְ‪‬ג‪ֶ ‬‬ ‫'ח‪‬ת'‪ ,‬שהרי לא נבראו‬ ‫למי‪ ‬בעלי החיי‪ ‬המכוני‪ַ ‬‬ ‫מכוני‪ ‬שר‪ ,‬כיו‪ ‬שלכול‪ ‬אי‪ ‬רגלי‪ ‬כלל‪:‬‬ ‫עד היו‪ ‬השישי פא‪ ,‬אלא לנפש של כל אחד ממיני‬ ‫‪.‬‬ ‫‪‬ד‪‬לי‪ָ ַ ֶ ‬‬ ‫‪‬גי‪ ‬ה ְ ִ‬ ‫ינים‪ .‬ה‪ ‬ה ָ ִ‬ ‫הת ¦נּ ¦‬ ‫)כא( © ּ©‬ ‫‪‬הא ָ‪ִ ‬ח‪‬ת‪:‬‬ ‫בעלי החיי‪ ,‬שציוה ה' ֶ ְ ֵ‬ ‫א‪‬דה )בבא בתרא עד‪ (:‬אמרו ש'התניני‪'‬‬ ‫‪‬בדברי ַ ָ ָ‬ ‫ְ ִ ְֵ‬ ‫ׁ‪¤‬ש ‪¤‬רץ‪ .‬הכינוי 'שר‪ '‬אינו שיי‪ ‬לקבוצה מסוימת של‬ ‫זכר‬ ‫‪‬רא‪ָ ָ ‬‬ ‫‪‬ב‪ ‬ז‪‬ג‪ָ ָ ְ ֶ , ‬‬ ‫פד‬ ‫לוית‪ֶ ‬‬‫ה‪‬א כינוי ל ִ ְ ָ ָ‬ ‫בעלי חיי‪ ,‬כגו‪ ‬מעופפי‪ ,‬או בהמות או דגי‪ ,‬אלא‬ ‫‪‬מלח‪‬‬ ‫ה‪‬קבה ְ ָ ָ‬ ‫הרג ה' ֶאת ַ ְ ֵ ָ‬ ‫‪‬נקבה‪ ,‬לאחר מכ‪ַ ָ ‬‬ ‫ְֵָ‬ ‫‪‬ב‪ִ ‬מ‪‬‬ ‫‪‬אינ‪ַ ָ ‬‬ ‫‪‬בר ַחי‪ ,‬מכל המיני‪ֶ ,‬שנראה כמי ֶ ֵ‬ ‫ָ‪‬ל ָ ָ‬ ‫לבא‪,‬‬ ‫לעתיד ָ ֹ‬ ‫ל‪‬יקי‪ִ ָ ֶ ‬‬ ‫לסעודה שתיעשה ַ ַ ִ ִ‬ ‫האר‪ ‬ביחס לשאר בעלי החיי‪ ‬מאותו המי‪ ‬פב‪ָ ,‬קר‪‬י‬ ‫ָ ֶָ‬ ‫ויר‪,‬‬‫יפר‪ְ ִ ְ ‬‬ ‫‪‬א‪ ‬הלויתני‪ְ ִ ‬‬ ‫והטע‪ ‬שהרגה‪ ,‬כיו‪ִ ֶ ‬‬ ‫'‪‬ר‪ .'‬והדוגמאות לכ‪ָ ,‬ע‪] ‬במעופפי‪ְ [‬ג‪‬‬ ‫ֶֶ‬ ‫‪‬פניה‪ ‬פה‪:‬‬ ‫הע‪‬ל‪ֶ ֵ ְ ִ ‬‬ ‫יתק‪‬י‪ָ ָ ‬‬ ‫ֹלא ִ ְ ַ ֵ‬ ‫ות‪‬לעי‪.‬‬ ‫וחי‪‬י‪ִ ָ ְ ‬‬ ‫נמלי‪ִ ִ ְ ‬‬ ‫‪‬קצי‪ְ ,‬ג‪ִ ָ ְ ‬‬ ‫זב‪‬בי‪ִ ָ ְ ַ .‬‬ ‫ְ ִ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫ויהי ֵכ‪ ,'‬הרי‬ ‫למינ‪ִ ְ ַ ‬‬ ‫אר‪ָ ִ ְ ‬‬ ‫וחית‪ֶ ֶ ‬‬ ‫ורמ‪ְ ַ ְ ‬‬ ‫‪‬המה ֶָ ֶ‬ ‫למינ‪ָ ֵ ְ ‬‬ ‫ח‪‬ה ְ ִ ָ‬ ‫נפ‪ָ ַ ‬‬ ‫האר‪ֶ ֶ ‬‬ ‫פא‪ .‬גור אריה‪ .‬והרא"‪ ‬פירש‪ ,‬שהרי להל‪) ‬פסוק כד( נאמר ֵ‬ ‫'‪‬צא ָ ָ ֶ‬ ‫שלשו‪' ‬נפש חיה' כוללת ג‪ ‬בהמות ורמשי‪ ,‬ולכ‪ ‬ג‪ ‬כא‪ ‬יש לפרש ש'נפש חיה' כוללת את כל מיני בעלי החיי‪ .‬ובבאר בשדה כתב‬ ‫שדבר זה פשוט הוא‪ ,‬שהרי בהמש‪ ‬הפסוק מבואר שאינו עוסק בחיות‪ ,‬ולא הוצר‪ ‬רש"י לומר כ‪ ,‬אלא כוונת רש"י למעט שלא נפרש‬ ‫שהכוונה לחיות שבי‪ ,‬ועל זה הוצר‪ ‬רש"י לומר שאי‪ ‬זו הכוונה‪ ,‬אלא הכוונה לנפש שיש בה חיות‪ .‬פב‪ .‬רא"‪ .‬פג‪ .‬כיו‪ ‬שלא‬ ‫נמצא לבעלי חיי‪ ‬אלו ש‪ ‬כולל ]כמו 'עו‪ '‬למי‪ ‬המעופפי‪ ,‬ו'שק‪ '‬לנמלי‪ ‬ודומיה‪ [‬כלל‪ ‬רש"י בלשו‪' ‬בריות'‪ ,‬א‪ ‬שבאמת כל‬ ‫בעלי החיי‪ ‬מכוני‪' ‬בריות'‪ .‬באר בשדה‪ .‬פד‪ .‬ומחמת חשיבות‪ ‬וגודל‪ ‬הוזכרו בפני עצמ‪ ,‬ולא בכלל 'כל נפש החיה הרומשת אשר‬ ‫'‪‬ינ‪ '‬בכתיב חסר‪ ,‬ללמד שרק הזכר נשאר קיי‪ .‬גור אריה‪.‬‬ ‫שרצו המי‪ ‬למיניה‪ .'‬גור אריה‪ .‬פה‪ .‬וכיו‪ ‬שהרג את הנקבה‪ ,‬לכ‪ ‬נכתב ַ ִ ִ‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫יח‬ ‫˘ר‪« ¨ׁ Á‬‬ ‫˘ §ר ¸ˆ ּו‬ ‫‪‰‬רמ˘ׂ‪¤ׁ ‡£ ˙ ¤‬‬ ‫‪‰‬ח¨ ּי´‪¤¿ Ÿ « ¨ | ‰‬‬ ‫נפ ׁ˘ © « ©‬ ‫‪¤ ´¤‬‬ ‫יום ראשון‬ ‫§דּ ¨ ‪¨ׁ £‬‬ ‫רחשא‬ ‫חיתא‬ ‫נפשא © § ¨‬‫© § ׁ¨‬ ‫ארחיש ּו ©מ ּ¨יא ¦ § ‪¥‬‬ ‫לזניהוֹ ן‬ ‫§דּ © § ¦ ׁ‬ ‫§ ¨©‬ ‫דפרח‬ ‫עוֹ ¨פא‬ ‫ּ¨כל‬ ‫§¨‬ ‫וית‬ ‫ל‪Œ‬עוף ּ¨כ ¨נף‪Æ‬‬ ‫ינ‪‰‬ם §ו ̧‪¨ּ ˙‡¥‬כ ‪… ³‬‬ ‫מ ‪¤À ¥‬‬‫‪‰‬מ ¦ים §ל ¦ «‬ ‫© ּ‪©¹‬‬ ‫ארי ¨טב‪:‬‬ ‫יי ‪¥ £‬‬ ‫וחזא § ¨‬ ‫לזנוֹ ¦הי © ‪¨ £‬‬ ‫¦§‬ ‫י‪Œ‬טוב‪:‬‬ ‫ינ‪ּ ‰‬ו ©ו© ּי¬ §ר‡ ¡‡‪‰− ¦ ‬ים ּ¦כ « …‬ ‫§ל ¦מ ½‪¥‬‬ ‫§¨‬ ‫יי‬ ‫¨§‬ ‫יתהוֹ ן‬ ‫ּו ¨ ‪¥‬‬ ‫ברי‪‬‬ ‫כב‬ ‫למימר ּפ ּו ׁש ּו ּו §סגוֹ ּו §מלוֹ‬ ‫§‪© ¥‬‬ ‫ל‡מ‪Ÿ‬ר ּ§פ ´ר ּו‬‫‡˙ם ¡‡‪‰− ¦ ‬ים ‪® ¥‬‬ ‫ויבר‪²¨ Ÿ ‬‬ ‫כב © § ¨‪¤ ‬‬ ‫יממ ּ¨יא §ועוֹ ¨פא‬ ‫̈ית ©מ ּ¨יא ּ§ב © § ©‬ ‫‡˙‪‰Œ‬מ ¦ים‪©ּ Æ‬ב ּ©י ּ½¦מים‬ ‫ל‡ ּו ‪©¸ּ © ¤‬‬ ‫רב ּו ּו ¦מ § ‪³‬‬ ‫ּו § ‪À‬‬ ‫בארעא‪ :‬כג © ‪¨ £‬‬ ‫והוה‬ ‫יסגּ‪ ¥‬י § © § ¨‬ ‫¦§‬ ‫§©‬ ‫צפר‪,‬‬ ‫© ‪¨£‬‬ ‫והוה‬ ‫§ © ׁ‬ ‫רמש‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬ﬠרב‬ ‫‡ר‪ :ı‬כג © «§ ¦ ‪¤¬¤‬‬ ‫ירב ּ¨ב ¨ « ‪¤‬‬ ‫‪‰‬עוף ¦¬ ‪¤‬‬ ‫§ו ¨ ‪… −‬‬ ‫©‪© £‬‬ ‫ואמר‬ ‫כד‬ ‫יוֹ ם ‪¨ׁ ¦ £‬‬ ‫חמישי‪:‬‬ ‫‡מר‬ ‫˘י‪ :‬פ כד ©ו ּ´י‪¤ Ÿ‬‬ ‫חמי ׁ¦ «‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬ב˜ר ¬ …יום ‪¦ £‬‬ ‫© «§ ¦ ‪¤ Ÿ −‬‬ ‫רש"י‬ ‫נפש החיה‪ .‬נפש שיש בה חיות‪) :‬כב( ויברך לכך לא ברכן‪ ,‬שלא יהא הוא בכלל‪ :‬פרו‪ .‬לשון‬ ‫אותם‪ .‬לפי שמחסרים אותם וצדין מהם פרי‪ .‬כלומר‪ ,‬עשו פירות‪ :‬ורבו‪ .‬אם לא אמר‬ ‫ואוכלין אותם‪ ,‬הוצרכו לברכה‪ .‬ואף החיות אלא 'פרו' היה אחד מוליד אחד ולא יותר‪ ,‬ובא‬ ‫'ורבו'‪ ,‬שאחד מוליד הרבה‪:‬‬ ‫לקללה‪,‬‬ ‫הוצרכו לברכה‪ ,‬אלא מפני הנחש שעתיד ִ ְ ָ ָ‬ ‫יהא א‪‬‬ ‫‪‬א ְ ֵ‬‫‪‬רכ‪ ,‬כדי ֶ ֹ‬ ‫לכ‪ֹ ‬לא ֵ ְ ָ‬‫]‪‬להתקלל[‪ָ ְ ,‬‬ ‫החיּ¨ ה‪ .‬אי‪ ‬לשו‪' ‬חיה' מתפרשת על מי‪‬‬ ‫נפש © ©‬ ‫‪ׁ ¤¤‬‬ ‫‪‬כלל הברכה‪:‬‬‫ה‪‬א ִ ְ ָ‬ ‫ה'ח‪‬ת'‪ ,‬שעדיי‪ ‬לא נבראו עד יו‪ ‬שישי‪ ,‬אלא‬ ‫ַ‬ ‫‪‬ל‪‬מר‪ֲ ,‬ע‪ֵ ‬יר‪‬ת‪ ,‬והיינו‬ ‫‪‬רי‪ַ ְ ,‬‬ ‫ּ§פר ּו‪ְ .‬ל‪ִ ְ ‬‬ ‫‪ִ ָ ‬ח‪‬ת פו‪:‬‬ ‫נפ‪ ‬מיני הדגי‪ֵ ֶ ,‬‬ ‫ֶֶ‬ ‫צאצאי‪ ‬פח‪:‬‬ ‫אתם‪ .‬הטע‪ ‬לכ‪ ‬שביר‪ ‬ה' את‬ ‫ויבר‪¨ Ÿ ‬‬ ‫)כב( © § ¨ ‪¤‬‬ ‫א‪‬א‬ ‫אמר ֶ ָ‬‫ּו §רב ּו‪ .‬נוספה לשו‪ ‬זו‪ ,‬כיו‪ ‬ש ִא‪ֹ ‬לא ָ ַ‬ ‫לפי ֶ‪‬בני אד‪‬‬ ‫הדגי‪ ‬והעופות שיתרבו‪ִ ְ ,‬‬ ‫י‪‬תר‪,‬‬ ‫ולא ֵ‬ ‫אחד ְ ֹ‬ ‫מ‪‬ליד רק ֶ ָ‬ ‫אחד ִ‬ ‫היה כל ֶ ָ‬‫ְ'‪‬ר‪ָ ָ ,'‬‬ ‫א‪‬ת‪ ,‬לכ‪‬‬ ‫וא‪‬כלי‪ָ ‬‬ ‫מה‪ִ ְ ְ ,‬‬ ‫וצדי‪ֶ ֵ ‬‬ ‫א‪‬ת‪ִ ָ ְ ,‬‬ ‫‪‬ח‪‬רי‪ָ ‬‬ ‫ְ ַ ְִ‬ ‫ומתקיימת בכ‪ ‬הברכה של 'פרו'‪ ,‬שהרי עשה‬ ‫הצרכ‪‬‬ ‫הח‪‬ת ֻ ְ ְ‬ ‫לברכה זו‪ .‬באמת ַא‪ַ ַ ‬‬ ‫הצרכ‪ָ ָ ְ ִ ‬‬ ‫ֻ ְְ‬ ‫אחד‬ ‫'‪‬רב‪ '‬לברכ‪ ‬בכ‪ֶ ‬יהא כל ֶ ָ‬ ‫‪‬בא לשו‪ְ ‬‬ ‫פרי‪ָ ,‬‬ ‫לברכה‪ ,‬שהרי ג‪ ‬אות‪ ‬בני אד‪ ‬צדי‪‬‬ ‫ִ ְָ ָ‬ ‫הר‪‬ה‪:‬‬ ‫מ‪‬ליד ַ ְ ֵ‬ ‫ִ‬ ‫לקללה‬ ‫‪‬עתיד ִ ְ ָ ָ‬ ‫ה‪‬ח‪ִ ָ ֶ ‬‬‫מ‪‬ני ַ ָ ָ‬ ‫א‪‬א ִ ְ ֵ‬ ‫ואוכלי‪ ‬פז‪ָ ֶ ,‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫פו‪ .‬הוצר‪ ‬רש"י לחזור ולפרש זאת‪ ,‬א‪ ‬שכבר פירש כ‪ ‬לעיל )פסוק כ(‪ ,‬כיו‪ ‬שנאמר כא‪ ‬נפש 'החיה'‪ ,‬בה"א הידיעה‪ ,‬והיה‬ ‫לח‪‬ת ממש‪ ,‬ולכ‪ ‬פירש שא‪ ‬כא‪ ‬הכוונה לנפש שיש בה ַח‪‬ת‪ .‬שפתי חכמי‪) ‬פסוק כ(‪.‬‬ ‫מקו‪ ‬לטעות ולומר שכא‪ ‬הכוונה ְ ַ‬ ‫פז‪ .‬רא"‪ .‬פח‪ .‬אי‪ ‬הכוונה ש'פרו' הוא משרש 'פרי'‪ ,‬שהרי 'פרי' הוא ש‪ ‬עצ‪ ‬ואי אפשר להוציא ממנו לשו‪ ‬פעולה‪,‬‬ ‫אלא אדרבה‪ ,‬השרש הוא 'פרו'‪ ,‬וממנו באה לשו‪' ‬פרי'‪ ,‬וכא‪ ‬הכוונה ב'פרו' ללשו‪ ‬ציווי‪ ,‬עשו פירות‪ .‬גור אריה‪.‬‬ ‫יט‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫נפ ׁ˘ ©ח ּ¨י‪Ɖ‬‬ ‫‡ר‪¤ ³¤ ı‬‬ ‫¡‡‪‰¦À ‬ים ּ˙ …ו ̧‪¤ ¹̈ ‰¨ ‡ˆ¥‬‬ ‫יום ראשון‬ ‫ארעא © § ׁ¨‬ ‫נפשא‬ ‫יי ּ©ת ּ‪¥‬פיק © § ¨‬ ‫§¨‬ ‫לזנה ּ§ב ¦עיר ּו § ‪ׁ ¥‬‬ ‫רחיש‬ ‫חיתא ¦ § © ּ‬ ‫©§¨‬ ‫‪‡Œ‬ר‪ı‬‬ ‫ורמ˘ׂ §ו © «§ …‬ ‫חי˙ו ‪¤ −¤‬‬ ‫‪‰‬מ‪¤ ²¤¨ ‰‬‬‫ינ‪§ּ ‰‬ב ‪¬¨ ¥‬‬ ‫§ל ¦מ ½¨ ּ‬ ‫¦ §© ּ‬ ‫לזנה‪,‬‬ ‫©§ ¨‬ ‫ארעא‬ ‫§וח ּ©ית‬ ‫©‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬כן‪ :‬כה ©ו© ּי´ ©ﬠ˘ׂ ¡‡‪‰¦ ‬ים‪Á‬‬ ‫ינ‪«¥ ¦ «§ © ‰‬‬‫§ל ¦מ ¨® ּ‬ ‫ועבד § ¨‬ ‫יי‬ ‫והוה ‪¥‬כן‪ :‬כה © ‪© £‬‬ ‫© ‪¨£‬‬ ‫רש"י‬ ‫)כד( תוצא הארץ‪ .‬הוא שפירשתי )פסוק יד( על הארץ ונראים כאילו נגררים‪ ,‬שאין הלוכן‬ ‫שהכל נברא מיום ראשון‪ ,‬ולא הוצרכו אלא ניכר‪ .‬כל לשון 'רמש' ו'שרץ' בלשוננו‬ ‫להוציאם‪ :‬נפש חיה‪ .‬שיש בה חיות‪ :‬קונמוברי"ש‪) :‬כה( ויעש‪ .‬תקנם בצביונם‪,‬‬ ‫בתקונן ובקומתן‪:‬‬ ‫ורמש‪ .‬הם שרצים‪ ,‬שהם נמוכים ורומשים‬ ‫‪‬רצי‪ ,‬ומכוני‪' ‬רמשי‪ '‬כיו‪‬‬ ‫¨‪¤ ¤‬‬ ‫ורמשׂ ‪ֵ .‬ה‪ ‬ה ְ ָ ִ‬ ‫הארץ‪ .‬מכ‪ ‬שלא נאמר 'תהי' נפש‬ ‫)כד( ּתוֹ ‪¥‬צא ¨ ¨ ‪¤‬‬ ‫‪‬א‪‬‬ ‫ונראי‪ִ ְ ‬‬ ‫האר‪ִ ְ ִ ְ ‬‬ ‫ור‪‬מ‪‬י‪ַ ‬על ָ ָ ֶ‬ ‫נמ‪‬כי‪ִ ְ ְ ‬‬ ‫‪‬ה‪ִ ְ ‬‬‫ֵֶ‬ ‫חיה‪ ,‬אלא 'תוצא האר‪ '‬נפש חיה‪ ,‬מוכח שנבראו‬ ‫נ‪‬ר‪ ,‬אלא ניכר רק שה‪‬‬ ‫ה‪‬כ‪ָ ִ ‬‬ ‫‪‬אי‪ָ ִ ‬‬‫נגררי‪ֵ ֶ ,‬‬ ‫ִ ְָ ִ‬ ‫החיות קוד‪ ‬לכ‪ ‬ועתה יצאו מהאדמה‪ ,‬וה‪‬א‬ ‫'רמ‪'‬‬ ‫נעי‪ ‬ונדי‪ ‬ממקו‪ ‬למקו‪ ‬צא‪ָ .‬ל ְל‪ֶ ֶ ‬‬ ‫נברא‬ ‫‪‬ה‪‬ל ִ ְ ָ‬ ‫‪‬ר‪‬י לעיל )פסוק יד( ֶ ַ ֹ‬‫הדבר ֶ ֵ ַ ְ ִ‬ ‫‪‬ל‪‬ננ‪ ‬הוא קונמובורי"ש‪:‬‬ ‫ו'‪‬ר‪ֵ ְ ִ '‬‬ ‫ְ ֶֶ‬ ‫הצרכ‪‬‬ ‫ולא ֻ ְ ְ‬ ‫ִמ‪ִ ‬רא‪ ,‬וא‪ ‬בעלי החיי‪ ‬בכלל‪ֹ ְ ,‬‬ ‫)כה( ©ויּ© ©עשׂ ‪ .‬א‪ ‬שכבר נאמר לעיל )פסוק כד(‬ ‫א‪‬א ְ ִ ָ‬ ‫לה‪‬ציא‪ ‬מהאדמה פט‪:‬‬ ‫ֶָ‬ ‫ח‪‬ה' צב‪ ,‬נאמר כא‪ַ ַ ַ ‬‬ ‫'ו‪‬ע‪‬‬ ‫נפ‪ָ ַ ‬‬ ‫האר‪ֶ ֶ ‬‬ ‫'‪‬צא ָ ָ ֶ‬ ‫ֵ‬ ‫נפש ©חיּ¨ ה‪ .‬אי‪ ‬הכוונה ל'נפש של חיה'‪ ,‬והיינו‬ ‫‪ׁ ¤¤‬‬ ‫‪‬צבי‪‬נ‪  ‬בדמות‬ ‫‪‬נ‪ ‬ה' ְ ִ ְ ָ‬ ‫אלהי‪ '‬ללמד ש ִ ְ ָ‬ ‫ֱ ִֹ‬ ‫'ח‪‬ת'‪ ,‬שהרי ג‪‬‬ ‫של בעלי החיי‪ ‬המכוני‪ַ ‬‬ ‫‪‬ת‪‬נ‪ ‬הראוי לה‪,‬‬ ‫שה‪ ‬בחרו לעצמ‪ָ ִ ְ , ‬‬ ‫צג‬ ‫בהמות ורמשי‪ ‬בכלל לשו‪ ‬זו )פסוקי‪ ‬כ‪‬כא(‪,‬‬ ‫‪‬בק‪‬מת‪  ‬שנגמרה קומת‪ ‬בשלימותה מתחילת‬ ‫ְ ָָ‬ ‫אלא הכוונה לנפש של כל אחד מבעלי החיי‪‬‬ ‫יצירת‪ ‬צד‪:‬‬ ‫‪ִ ָ ‬ח‪‬ת צ‪:‬‬ ‫הללו ֶ ֵ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫ע‪‬ב'‪ ,‬אי‪ ‬זו ראיה שנברא הכל כבר ביו‪ ‬הראשו‪ ,‬כיו‪‬‬ ‫‪‬א ֵ ֶ‬ ‫האר‪ֶ ֶ ‬‬ ‫פט‪ .‬אמנ‪ ‬ג‪ ‬לגבי העשבי‪ ‬נאמר )פסוק יב( ַ ֵ‬ ‫'ו‪‬צא ָ ָ ֶ‬ ‫שמתאר ש‪ ‬הפסוק את פעולת האר‪ ‬שהוציאה דשא עשב‪ ,‬א‪ ‬כא‪ ‬שנאמר בציווי ה' 'תוצא האר‪ '‬זו ראיה שהכל כבר‬ ‫נברא ביו‪ ‬הראשו‪ ,‬וציוה ה' ביו‪ ‬זה רק על יציאת‪ .‬גור אריה‪ .‬צ‪ .‬הוצר‪ ‬רש"י לחזור ולפרש זאת‪ ,‬א‪ ‬שכבר פירש כ‪‬‬ ‫לח‪‬ת‪ ,‬שא‪ ‬ה‪ ‬נבראו ביו‪ ‬זה‪ ,‬ולכ‪ ‬פירש רש"י שא‪ ‬על פי כ‪‬‬ ‫לעיל )פסוקי‪ ‬כ‪ ,‬כא(‪ ,‬כיו‪ ‬שכא‪ ‬באמת כוונת הכתוב ג‪ַ ַ ‬‬ ‫לשו‪' ‬נפש חיה' אינה מתפרשת מלשו‪ַ ‬ח‪‬ת‪ ,‬אלא מלשו‪ַ ‬ח‪‬ת‪ ,‬וזו לשו‪ ‬השייכת בכל מיני בעלי החיי‪ .‬גור אריה‪ .‬צא‪ .‬אי‪‬‬ ‫כוונת רש"י לפרש כא‪ ‬את שורש לשו‪' ‬רמש'‪ ,‬שהרי אי אפשר לפרש שנקרא הדבר 'רמש' כיו‪ ‬שהוא רומש‪ ,‬שהרי לא‬ ‫הרמ‪‬ת' ולא פירש ש‪ ‬רש"י כ‪ ,‬ובודאי 'רמישה' זהו‬ ‫הח‪‬ה ָ ֹ ֶ ֶ‬ ‫נפ‪ָ ַ ַ ‬‬ ‫התבאר בכ‪ ‬העני‪ .‬ועוד‪ ,‬שהרי נאמר לעיל )פסוק כא( ָ'‪‬ל ֶ ֶ‬ ‫יער' )תהילי‪ ‬קד כ(‪ ,‬אלא כוונת רש"י כא‪ ‬שאות‪ ‬בעלי‬ ‫חית‪ַ ָ ‬‬‫תרמ‪ָ ‬ל ַ ְ‬ ‫כינוי לכל הליכה של בעלי חיי‪ ,‬וכמו שנאמר '‪ֹ ְ ִ ‬‬ ‫חיי‪ ‬שאי‪ ‬הילוכ‪ ‬ניכר לעי‪ ,‬ונראה רק שה‪ ‬נעי‪ ‬ונדי‪ ‬ממקו‪ ‬למקו‪ ,‬ה‪ ‬המכוני‪' ‬רמש'‪ ,‬אבל בעלי חיי‪ ‬גדולי‪ ‬יותר‬ ‫הילוכ‪ ‬בעצמו ניכר לעי‪ .‬גור אריה‪ .‬צב‪ .‬גור אריה‪ .‬צג‪ .‬כ‪ ‬פירש רש"י )חולי‪ ‬ס‪ .‬ד"ה לצביונ‪ .(‬רא"‪ .‬ובגור אריה פירש‬ ‫על פי הערו‪) ‬ער‪ ‬צב( שנבראו בצורת‪ ‬הנאה והמפוארת‪ .‬צד‪ .‬רא"‪ .‬וראה רש"י )ש‪ ‬ד"ה קרניו( שמחמת כ‪ ‬היו לו קרניי‪‬‬ ‫מיד כשנברא‪ ,‬ולא כמו בעלי החיי‪ ‬שנולדו לאחר מכ‪ ,‬שהקרניי‪ ‬והשיער צומחי‪ ‬בה‪ ‬לאחר זמ‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫כ‬ ‫ינ‪§ ‰‬ו ‪Œ˙‡¤‬‬ ‫‪‡‰‬ר‪§ ı‬ל ¦מ ̈‪ּ À‬‬ ‫‡˙‪Œ‬ח ּ¸©י˙ ¨ ̈‪¤ ¹‬‬‫‪© ¤‬‬ ‫יום ראשון‬ ‫לזנה § ¨‬ ‫וית‬ ‫̈ית ©ח ּ©ית © § ¨‬ ‫ארעא ¦ § © ּ‬ ‫וית ּ¨כל ¦ § ׁ¨‬ ‫רחשא‬ ‫לזנה § ¨‬ ‫עירא ¦ § © ּ‬ ‫ּ§ב ¦ ¨‬ ‫וחזא § ¨‬ ‫יי‬ ‫לזנוֹ ¦הי © ‪¨ £‬‬ ‫דארעא ¦ §‬ ‫§ ©§ ¨‬ ‫ל‪Œ‬רמ˘ׂ‬ ‫‡˙ ּ¨כ ‪¤ ¬¤‬‬ ‫ינ‪§ ‰‬ו ‪²¥‬‬‫‪‰‬מ‪§ Ɖ‬ל ¦מ ½¨ ּ‬ ‫‪‰‬ב ‪¨ ¥‬‬ ‫© ּ§‬ ‫נעביד‬ ‫יי © § ּ‪¥‬‬ ‫ואמר § ¨‬ ‫ארי ¨טב‪ :‬כו © ‪© £‬‬ ‫‪¥£‬‬ ‫ינ‪ּ ‰‬ו ©ו© ּי¬ §ר‡ ¡‡‪‰− ¦ ‬ים ּ¦כי‪Œ‬‬ ‫‪§ −‬ל ¦מ ‪®¥‬‬ ‫‪„‡‰‬מ‪‰‬‬ ‫¨« ‪¨ ¨ £‬‬ ‫תנא‬‫דמו © ¨‬ ‫צלמנא ּ¦כ § ּ‬ ‫אנשא ּ§ב ¦ § © ¨‬‫‪¨ׁ ¨ ¥‬‬ ‫ימא‬ ‫© ּ¨‬ ‫נו ‪¥‬ני‬ ‫ּ§ב ּ‬ ‫§ויש § ּ‬ ‫לטון‬ ‫¦ ׁ§‬ ‫‡„ם‬ ‫נﬠ˘ׂ¬‪²¨ ¨ ‰‬‬ ‫‡מר ¡‡‪‰¦½ ‬ים © «‪¤ £‬‬ ‫טוב‪ :‬כו ©ו ּ´י‪¤ Ÿ‬‬ ‫«…‬ ‫דש ©מ ּ¨יא ּו ¦ § ¦ ¨‬ ‫בבעירא‬ ‫ּו §בעוֹ ¨פא ¦ ׁ§‬ ‫בכל‬‫ּו § ¨‬ ‫ארעא‬‫©§ ¨‬ ‫בכל‬ ‫ּו § ¨‬ ‫ב„‚˙‬ ‫˙נ ּו §ו ¦ §יר„ּ ּו‪©¸ § ¦ Á‬‬‫‪−‬ו ּ¦כ §„מ ּו ‪®¥‬‬ ‫ˆלמנ ּ‬ ‫ּ§ב © § ‪¥‬‬ ‫ארעא‪:‬‬ ‫רחיש ©על © § ¨‬ ‫רחשא §דּ ¨ ‪ׁ ¥‬‬‫¦ § ׁ¨‬ ‫‪‰‬מ‪Ɖ‬‬ ‫בב ‪¨ ¥‬‬ ‫שּׁמ ¦ים ּו © ּ§‬ ‫בעוף ©‪©À ¨ ‰‬‬ ‫©‪¹ּ̈ ‰‬ים ּו § ´ …‬ ‫ﬠל‪‡‰Œ‬ר‪:ı‬‬ ‫‪‰‬רמ¬˘ׂ © ¨ ¨ « ‪¤‬‬ ‫בכל‪‰Œ‬רמ˘ׂ ¨ « ‪¥ Ÿ‬‬‫בכל‪‡‰Œ‬ר‪ּ ı‬ו § ¨ ¨ ‪¤ −¤‬‬ ‫ּו § ¨ ¨ ½¨ ‪¤‬‬ ‫רש"י‬ ‫)כו( נעשה אדם‪ .‬ענותנותו של הקדוש־ברוך־ באחאב )מלכים‪-‬א כב‪ ,‬יט(‪ ,‬שאמר לו מיכה ראיתי את‬ ‫הוא למדנו מכאן‪ ,‬לפי שהאדם בדמות המלאכים ה' יושב על כסאו וכל צבא השמים עומד עליו‬ ‫ויתקנאו בו‪ ,‬לפיכך נמלך בהם‪ .‬וכשהוא דן את מימינו ומשמאלו‪ ,‬וכי יש ימין ושמאל לפניו‪ ,‬אלא‬ ‫המלכים הוא נמלך בפמליא שלו‪ ,‬שכן מצינו אלו מיימינים לזכות ואלו משמאילים לחובה‪,‬‬ ‫‪‬אחאב‬ ‫מצינ‪ָ ְ ַ ְ ‬‬ ‫‪ִ ָ ‬‬‫במלאכי‪ ‬הנלוי‪ ‬אליו‪ֵ ֶ ,‬‬ ‫ה‪‬ד‪‬־‪‬ר‪‬־‬ ‫ָ‬ ‫ענותנ‪‬ת‪ֶ ‬ל ַ ָ‬ ‫אדם‪ָ ְ ְ ַ .‬‬‫נעשׂ ה ¨ ¨‬ ‫)כו( © ‪¤ £‬‬ ‫מיכה‬ ‫‪‬אמר ל‪ָ ִ ‬‬ ‫מל‪ ‬ישראל )מלכי‪ ‬א' כב יט(‪ַ ָ ֶ ,‬‬ ‫מ‪‬א‪ ,‬שא‪ ‬על פי שברא לבדו‬ ‫למדנ‪ָ ִ ‬‬ ‫ה‪‬א ָ ַ ְ‬ ‫צבא‬‫וכל ְ ָ‬‫‪‬סא‪ָ ְ ,‬‬‫י‪‬ב ַעל ִ ְ‬ ‫ראיתי ֶאת ה' ֹ ֵ‬ ‫הנביא 'ָ ִ ִ‬ ‫את האד‪ ,‬כתב 'נעשה' בלשו‪ ‬רבי‪ ,‬כאילו ג‪‬‬ ‫‪‬מ‪‬מאל‪ ,'‬ויש‬ ‫מימינ‪ֹ ְ ִ ‬‬ ‫עליו ִ ִ‬‫עמד ָ ָ‬‫ה‪‬מי‪ֵ ֹ ‬‬ ‫ַ ָ ִַ‬ ‫המלאכי‪ ‬השתתפו בכ‪ ,‬והטע‪ ‬ששית‪ ‬את‬ ‫ימי‪'‬‬ ‫וכי ֵי‪ִ ָ' ‬‬ ‫לתמוה על לשו‪ ‬הפסוק‪ִ ְ ,‬‬ ‫‪‬האד‪‬‬ ‫לפי ֶ ָ ָ ָ‬ ‫המלאכי‪ ‬בעני‪ ‬בריאת האד‪ִ ְ ,‬‬ ‫לפניו‪ ,‬והרי אלו ה‪ ‬דברי‪ ‬גשמיי‪‬‬ ‫‪'‬מאל' ְ ָ ָ‬ ‫ְ ֹ‬ ‫יתק‪‬א‪, ‬‬ ‫ה‪‬לאכי‪ְ ,‬ומחמת כ‪ְ ַ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬דמ‪‬ת ַ ַ ְ ָ ִ‬‫נברא ִ ְ‬ ‫א‪‬א כוונת‬ ‫שאינ‪ ‬ניתני‪ ‬להאמר ביחס לה'‪ָ ֶ ,‬‬ ‫‪‬ה‪  ‬כביכול התייע‪ ‬אית‪‬‬ ‫נמל‪ֶ ָ ‬‬ ‫לפיכ‪ַ ְ ִ ‬‬ ‫ְִ ָ‬ ‫'מיימיני‪,'‬‬ ‫הכתוב שמתו‪ ‬צבא השמי‪ֵ ,‬א‪ִ ִ ְ ַ ‬‬ ‫הא‪ ‬לברוא את האד‪ ,‬ועל ידי זה לא יתקנאו‬ ‫מ‪‬מאילי‪ ‬‬ ‫וא‪ִ ִ ְ ְ ַ ‬‬ ‫לזכ‪‬ת אחאב‪ֵ ְ ,‬‬ ‫מצדדי‪ְ ִ ‬‬ ‫בו צה‪ְ .‬והראיה לכ‪ ‬צו‪ ,‬שהרי ג‪ֶ ְ ‬ה‪‬א ָ‪ֶ ‬את‬ ‫לח‪‬בה‪ ,‬הרי שה' כביכול מתייע‪‬‬ ‫מצדדי‪ָ ְ ‬‬ ‫‪‬פמליא ֶ‪ ‬‬ ‫נמל‪ָ ְ ַ ָ ְ ‬‬ ‫ה‪‬לכי‪ ‬שבאר‪ ‬ה‪‬א ִ ְ ָ‬ ‫ַ ְ ִָ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫צה‪ .‬לבוש האורה‪ .‬וביאר‪ ,‬שהוקשה לרש"י מדוע דוקא בעני‪ ‬בריאת האד‪ ‬נמל‪ ‬כביכול במלאכי‪ ,‬ועל כ‪ ‬השיב שבה‪‬‬ ‫היה חשש שיתקנאו בו‪ ,‬וא‪ ‬שבודאי היה יכול לבוראו באופ‪ ‬שלא יתקנאו בו‪ ,‬או לצוות עליה‪ ‬שלא יזיקוהו‪ ,‬בכ‪ ‬הראה‬ ‫ענוותנותו‪ ,‬שנמל‪ ‬בה‪ ‬כדי שלא יהיה לה‪ ‬פתחו‪ ‬פה להתקנא בו‪ .‬צו‪ .‬גור אריה‪.‬‬ ‫כא‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫יום ראשון‬ ‫רש"י‬ ‫וכן בגזרת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שיהא הגדול נמלך ונוטל רשות מן הקטן;‬ ‫שאלתא )דניאל ד‪ ,‬יד(‪ ,‬אף כאן בפמליא שלו נטל ואם כתב 'אעשה אדם'‪ ,‬לא למדנו שהיה‬ ‫רשות‪ ,‬אמר להם‪' ,‬יש בעליונים כדמותי‪ ,‬אם מדבר עם בית־דינו אלא עם עצמו‪ .‬ותשובת‬ ‫אין כדמותי בתחתונים הרי יש קנאה במעשה המינים כתב בצדו‪ ,‬ויברא אלהים את האדם‪,‬‬ ‫בראשית'‪ :‬נעשה אדם‪ .‬אף־על־פי שלא ולא כתב 'ויבראו'‪ :‬בצלמנו‪ .‬בדפוס שלנו‪:‬‬ ‫סייעוהו ביצירתו ויש מקום למינים לרדות‪ ,‬לא כדמותנו‪ .‬להבין ולהשכיל‪ :‬וירדו בדגת‬ ‫נמנע הכתוב מללמד דרך־ארץ ומדת ענוה‪ ,‬הים‪ .‬יש בלשון הזה לשון רידוי ולשון ירידה‪.‬‬ ‫נמל‪ ‬‬ ‫ה‪‬ד‪‬ל ִ ְ ָ‬ ‫‪‬הא ַ ָ‬ ‫הראויה לבני אד‪ֵ ְ ֶ ,‬‬ ‫וכ‪ ‬נאמר כשנגזר‬ ‫אית‪ ‬כיצד לדו‪ ‬את המל‪ ‬צז‪ֵ ְ .‬‬ ‫ה‪‬ט‪ ,‬א‪ ‬שבאמת‬ ‫ונ‪‬טל ְר‪‬ת ִמ‪ָ ָ ַ ‬‬ ‫מתייע‪ֵ ְ ‬‬ ‫'‪‬גזרת‬ ‫על נבוכדנצר מל‪ ‬בבל שיטרד ממלכותו ִ ְ ֵ ַ‬ ‫‪‬תב רק שאמר‬ ‫וא‪ַ ָ ‬‬ ‫אינו צרי‪ ‬לעצתו ולסיועו‪ִ ְ .‬‬ ‫ק‪‬י‪‬י‪ָ ְ ֵ ְ ‬‬ ‫‪‬אלתא' )דניאל‬ ‫‪‬במאמר ַ ִ ִ‬ ‫‪‬תגמא ְ ֵ ַ‬ ‫עירי‪ָ ָ ְ ִ ‬‬ ‫ִ ִ‬ ‫‪‬היה‬ ‫למדנ‪ ‬מכ‪ ‬בהכרח ֶ ָ ָ‬ ‫אד‪ֹ ,'‬לא ָ ַ ְ‬ ‫'אע‪‬ה ָ ָ‬ ‫ה' ֶ ֱ ֶ‬ ‫ד יד(‪ ,‬כלומר שהגזרה יצאה מלפני ה' בגזירת‬ ‫א‪‬א היה נית‪ ‬לומר‬ ‫‪‬ית־‪‬ינ‪ָ ֶ ,‬‬ ‫מד‪‬ר ִע‪ִ ֵ ‬‬ ‫ְֵַ‬ ‫וא‪ָ ‬א‪ ,‬כשרצה ה' לברוא‬ ‫ומאמר המלאכי‪ַ ְ .‬‬ ‫עצמ‪ ,‬ולכ‪ ‬כתבה התורה‬ ‫שכביכול דיבר ִע‪ְ ַ ‬‬ ‫נטל ְר‪‬ת‪,‬‬ ‫‪‬פמליא ֶ‪ ‬כביכול ָ ַ‬ ‫את האד‪ָ ְ ַ ָ ְ ,‬‬ ‫לשו‪' ‬נעשה אד‪ ,'‬המורה על התייעצות ע‪‬‬ ‫‪‬דמ‪‬תי‪ ,‬וה‪‬‬ ‫‪‬עלי‪‬ני‪ִ ְ ִ ‬‬‫לה‪ ,‬הרי ֵי‪ִ ְ ֶ ָ ‬‬ ‫אמר ָ ֶ‬ ‫וכ‪ַ ָ ‬‬ ‫המלאכי‪ .‬מכל מקו‪ ‬כדי שלא להניח מקו‪‬‬ ‫המלאכי‪ ‬שיש לה‪ ‬דעה ושכל ובכ‪ ‬ה‪ ‬דומי‪‬‬ ‫ה‪‬יני‪] ‬התשובה‬ ‫‪‬בת ַ ִ ִ‬ ‫לטעות בדבר‪ ,‬הרי ְ‪ַ ‬‬ ‫‪‬ח‪‬ני‪ ,‬בריה שיש לה‬ ‫‪‬דמ‪ִ ‬תי ַ ַ ְ ִ‬ ‫לה'‪ִ ,‬א‪ֵ ‬אי‪ְ ִ ‬‬ ‫‪‬צ‪ ,‬שנאמר‬ ‫‪‬תב ְ ִ‬ ‫הראויה להשיב לכופרי‪ַ ָ [‬‬ ‫‪‬רא‪‬ית‪,‬‬ ‫‪‬מע‪‬ה ְ ֵ ִ‬ ‫קנאה ְ ַ ֲ ֵ‬ ‫הרי ֵי‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫דעת ושכל‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫האד‪,'‬‬ ‫אלהי‪ֶ ‬את ָ ָ ָ‬ ‫'ו‪‬ברא ֱ ֹ ִ‬ ‫לקמ‪) ‬פסוק כז( ַ ִ ְ ָ‬ ‫וא‪ ‬שלא הוצר‪ ‬להסכמת‪ ,‬הרי מה שהסביר‬ ‫'ו‪‬ברא‪:'‬‬ ‫‪‬תב ַ ִ ְ ְ‬ ‫ולא ָ ַ‬ ‫בלשו‪ ‬יחיד‪ֹ ְ ,‬‬ ‫לה‪ ‬את הצור‪ ‬שבדבר הרי זה כנטילת רשות‪,‬‬ ‫צלמנ ּו‪ .‬אי‪ ‬הכוונה לצל‪ ‬ומראה שלנו‪ ,‬שהרי‬ ‫ּ§ב © § ‪¥‬‬ ‫ולומדי‪ ‬מכ‪ ‬מידת ענוותנותו צח‪:‬‬ ‫‪‬דפ‪‬ס‬ ‫אי‪ ‬למעלה כל צל‪ ‬או תמונה צט‪ ,‬אלא ִ ְ‬ ‫אדם‪ .‬אמר כא‪ ‬ה' 'נעשה' בלשו‪ ‬רבי‪,‬‬ ‫נעשׂ ה ¨ ¨‬ ‫©‪¤ £‬‬ ‫‪‬נ‪  ‬בדפוס השיי‪ ‬לנו‪ ,‬שעל ידו נוצר האד‪:‬‬ ‫ֶָ‬ ‫ס‪‬יע‪‬ה‪‬‬‫‪‬א ִ ְ‬ ‫א‪‬־על־‪‬י שפשוט הדבר ֶ ֹ‬ ‫ַ ַ ִ‬ ‫ּ¦כ §דמ ּו ‪¥‬תנ ּו‪ .‬שיהא דומה לנו בכ‪ ‬שתהא בו דעה‬ ‫‪‬יצירת‪ ‬של האד‪ֵ ְ ,‬וי‪ָ ‬מק‪‬‬ ‫המלאכי‪ָ ִ ִ ‬‬ ‫‪‬לה‪‬יל‪:‬‬ ‫להבי‪ִ ְ ַ ְ ‬‬ ‫ְִָ‬ ‫לר‪‬ת ‪‬‬ ‫ל‪‬יני‪] ‬לכופרי‪ ‬באחדות ה'[ ִ ְ‬ ‫ִַ ִ‬ ‫ה‪‬ה של 'וירדו'‬ ‫בדגת ©היּ¨ ם‪ֵ .‬י‪ָ ַ ‬‬ ‫‪ֶ ַ ‬‬ ‫וירד ּו ¦ § ©‬ ‫§¦§ ּ‬ ‫למשול עלינו ולקנטר בטענה זו‪ ,‬כביכול לא ברא‬ ‫שתי משמעויות‪ ,‬ג‪ְ ‬ל‪ִ ‬רי‪‬י ‪ ‬שליטה‪ְ ,‬וג‪‬‬ ‫נמנע‬ ‫ה' את האד‪ ‬לבדו‪ ,‬א‪ ‬על פי כ‪ֹ ‬לא ִ ְ ַ‬ ‫ירידה ק‪ ,‬ורמז בכ‪ ‬הכתוב שהדבר תלוי‬ ‫ְל‪ָ ִ ְ ‬‬ ‫ענוה‬ ‫‪‬מ‪‬ת ֲ ָָ‬ ‫מ‪‬ל‪‬ד בלשו‪ ‬זו ֶ ֶ ֶ ֶ‬ ‫‪‬ר‪‬־אר‪ַ ִ ‬‬ ‫ה‪‬ת‪‬ב ִ ְ ַ ֵ‬ ‫ַָ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫צז‪ .‬והטע‪ ‬שרק אצל המלכי‪ ‬מצאנו שכביכול נמל‪ ‬ה' במלאכי‪ ,‬כיו‪ ‬שיש לה‪ ‬חשיבות מיוחדת‪ ,‬ובמעשה גדול הנוגע‬ ‫לאנשי‪ ‬חשובי‪ ‬נמל‪ ‬ה' במלאכי‪ .‬וא‪ ‬כא‪ ‬בבריאת האד‪ ‬נמל‪ ‬ה' במלאכי‪ ,‬כיו‪ ‬שזהו דבר חשוב ששייכת בו קנאה‬ ‫מצד המלאכי‪ .‬גור אריה‪ .‬צח‪ .‬מהרש"ל‪ .‬צט‪ .‬רא"‪ .‬ק‪ .‬ולכ‪ ‬לא נאמרה לשו‪' ‬וימשלו'‪ ,‬כדי לרמוז ג‪ ‬על לשו‪ ‬ירידה‪,‬‬ ‫'ירד‪ ,'‬כדי לרמוז ג‪ ‬על לשו‪ ‬רידוי ושלטו‪ .‬גור אריה‪.‬‬ ‫'ויר‪ '‬ולא ֵ ְ‬ ‫ומאיד‪ ‬הניקוד הוא ְ ִ ְ‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫כב‬ ‫‡˙‪„‡‰Œ‬ם‪Æ‬‬ ‫בר‡ ¡‡‪‰³¦ ‬ים | ‪¨ ¨ « ¨ ¤‬‬ ‫כז ©ו ¦ּי § ¨¸‬ ‫יום ראשון‬ ‫¨¨‬ ‫אדם‬ ‫¨ית‬ ‫§¨‬ ‫יי‬ ‫ּו § ¨‬ ‫ברא‬ ‫כז‬ ‫צלם ¡ ¦‬ ‫א‪‬הים‬ ‫צלמיה ּ§ב ‪¤ ¤‬‬ ‫ּ§ב ¦ § ‪ּ ¥‬‬ ‫יתיה‪§ ,‬דּ ©כר § ‪¨ּ § ª‬‬ ‫ונקבא‬ ‫ּ§ב¨רא ¨ ‪ּ ¥‬‬ ‫‡˙ו‬ ‫ˆלם ¡‡‪‰− ¦ ‬ים ּ¨ב¨´ר‡ ‪… ® Ÿ‬‬ ‫ˆלמ …ו ּ§ב ‪¤ ¬¤‬‬ ‫ּ§ב © § ½‬ ‫יתהוֹ ן‪ :‬כח ּו ¨ ‪¥‬‬ ‫ברי‪‬‬ ‫ּ§ב ¨רא ¨ §‬ ‫ויבר‪‬‬ ‫‡˙ם‪ :‬כח © § ¨´ ‪¤‬‬ ‫נ˜ב‪¨ּ ‰‬ב¨¬ר‡ ‪« ¨ Ÿ‬‬ ‫זכר ּו § ‪− ¨ ¥‬‬ ‫¨ ¨¬‬ ‫רש"י‬ ‫זכה רודה בחיות ובבהמות; לא זכה נעשה ירוד בחותם כמטבע העשויה על־ידי רושם שקורין‬ ‫לפניהם‪ ,‬והחיה מושלת בו‪) :‬כז( ויברא קוי"ן‪ .‬וכן הוא אומר )איוב לח‪ ,‬יד( תתהפך‬ ‫אלהים את האדם בצלמו‪ .‬בדפוס העשוי כחומר חותם‪ :‬בצלם אלהים ברא אותו‪.‬‬ ‫לו‪ .‬שהכל נברא במאמר‪ ,‬והוא נברא בידים‪ ,‬פירש לך שאותו צלם המתוקן לו‪ ,‬צלם דיוקן‬ ‫שנאמר )תהלים קלט‪ ,‬ה( ותשת עלי כפכה‪ ,‬נעשה יוצרו הוא‪ :‬זכר ונקבה ברא אותם‪ .‬ולהלן‬ ‫הע‪‬יה בצורתה המסוימת‬ ‫מט‪‬ע ָ ֲ ָ‬ ‫‪‬ח‪‬ת‪ְ ,‬מו ַ ְ ֵ ַ‬ ‫ְ ָ‬ ‫זכה והתעלה במעשיו‬ ‫בהנהגת האד‪ ,‬א‪ָ ָ ‬‬ ‫‪‬רי‪ ‬קוי"‪.‬‬ ‫ר‪  ‬הטבעה בתבנית‪ִ ֶ ,‬‬‫על־ידי ֶ‬ ‫ַ ְֵ‬ ‫‪‬ב‪‬המ‪‬ת‪,‬‬‫‪‬ח‪‬ת ַ ְ ֵ‬ ‫ר‪‬דה ‪ ‬שולט ַ ַ‬ ‫הטובי‪ ,‬הרי הוא ֶ‬ ‫‪‬חמר‬ ‫'‪‬תה‪ֶ ֹ ְ ‬‬ ‫א‪‬מר )איוב לח יד( ִ ְ ַ ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫וכ‪ ‬ה‪‬א‬‫ְֵ‬ ‫לפניה‪ ,‬במדרגה‬ ‫נע‪‬ה ָיר‪‬ד ִ ְ ֵ ֶ‬ ‫זכה‪ֶ ֲ ַ ,‬‬ ‫א‪ ‬א‪ֹ ‬לא ָ ָ‬ ‫ח‪‬ת‪ ,'‬ודרשו מכא‪ ‬חז"ל )סנהדרי‪ ‬לח‪ (.‬שכל בני‬ ‫ָ‬ ‫מ‪‬לת ‪:‬‬ ‫והח‪‬ה ֶ ֶ‬ ‫פחותה מבעלי החיי‪ָ ַ ַ ְ ,‬‬ ‫האד‪ ‬עשויי‪ ‬בחותמו של אד‪ ‬הראשו‪ ‬קא‪ ,‬הרי‬ ‫צלמוֹ ‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫האדם §ּב © §‬ ‫א‪‬הים ‪¤‬את ¨ ¨ ¨‬ ‫ברא ¡ ¦‬ ‫ויּ § ¨‬ ‫)כז( © ¦‬ ‫שאד‪ ‬הראשו‪ ‬עצמו נברא ב'חות‪ ,'‬ולא‬ ‫הע‪‬י ל‪,‬‬ ‫‪'‬פ‪‬ס' ֶ ָ‬ ‫בצלמו של האד‪ ,‬והיינו ַ ְ‬ ‫במאמר בלבד קב‪:‬‬ ‫כמו תבנית העשויה בצורה מסוימת‪ ,‬שיוצקי‪‬‬ ‫‪‬ר‪ְ ‬ל‪ ‬הכתוב‬ ‫א‪‬הים ּ¨ב ¨רא ‪Ÿ‬‬ ‫אתוֹ ‪ֵ ֵ .‬‬ ‫צלם ¡ ¦‬ ‫ּ§ב ‪¤ ¤‬‬ ‫לתוכה חומר והוא מקבל את צורת התבנית‪ ,‬כ‪‬‬ ‫המת‪ ‬ל‪ ‬לאד‪‬‬ ‫צל‪  ‬דפוס‪ ,‬תבנית‪ָ ֻ ְ ַ ,‬‬ ‫ֶ‪‬א‪‬ת‪ֶ ֶ ‬‬ ‫נעשה דפוס לאד‪ ‬להיברא בו בצורתו‬ ‫‪‬י‪‬ק‪ ‬שעשה עבורו‬ ‫צל‪ַ ְ ‬‬ ‫הראשו‪ ‬להיברא בו‪ֶ ֶ ,‬‬ ‫‪‬ה‪‬ל ‪‬‬ ‫המסוימת‪ .‬והשמיענו בזה הכתוב‪ֹ ַ ֶ ,‬‬ ‫י‪‬צר‪ ‬ה‪‬א‪ ,‬שאד‪ ‬הראשו‪ ‬נברא באותו דפוס‬ ‫ְ‬ ‫‪‬מאמר ה'‬‫נברא ְ ַ ֲ ָ‬ ‫השמי‪ ‬והאר‪ ‬וכל אשר בה‪ָ ְ ִ ,‬‬ ‫עצמו שהכי‪ ‬עבורו אלהי‪ ,‬א‪ ‬שאר בני אד‪‬‬ ‫בלבד‪ ,‬ללא מעשה‪ְ ,‬וה‪‬א ‪ ‬האד‪ ,‬לרוב‬ ‫נבראו רק בדמיו‪ ‬לאד‪ ‬הראשו‪ ,‬א‪ ‬לא בתבנית‬ ‫‪‬ידי‪  ‬כביכול על ידי מעשה‪,‬‬ ‫נברא ְ ָ ַ ִ‬‫חשיבותו‪ָ ְ ִ ,‬‬ ‫עצמה שבה נוצר אד‪ ‬הראשו‪ ‬קג‪:‬‬ ‫צר‪‬ני‬ ‫וקד‪ִ ָ ְ ַ ‬‬ ‫'אח‪‬ר ָ ֶ ֶ‬ ‫‪‬אמר )תהלי‪ ‬קלט ה( ָ‬ ‫ֶ ֱֶ ַ‬ ‫אתם‪ .‬משמעות לשו‪ ‬זו היא‬ ‫נקבה ּ¨ב ¨רא ‪¨ Ÿ‬‬ ‫זכר ּו § ‪¨ ¥‬‬ ‫¨¨‬ ‫‪‬כה'‪ ,‬הרי שנברא האד‪ ‬כביכול‬ ‫עלי ַ ֶ ָ‬ ‫ו‪‬ת ָ ַ‬ ‫ַָ ֶ‬ ‫לה‪‬‬ ‫שכבר מתחילה נבראו זכר ונקבה‪ְ ,‬ואילו ְ ַ ָ‬ ‫נע‪‬ה האד‪‬‬ ‫ב'כפו' של ה'‪ ,‬במעשה ממש‪ ,‬ש ַ ֲ ָ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫קא‪ .‬וכ‪ ‬אמרו בגמרא ש‪' ,‬להגיד גדולתו של מל‪ ‬מלכי המלכי‪ ‬הקדוש ברו‪ ‬הוא‪ ,‬שאד‪ ‬טובע מאה מטבעות בחות‪‬‬ ‫אחד‪ ,‬וכול‪ ‬דומי‪ ‬זה לזה‪ ,‬והקב"ה טובע כל אד‪ ‬בחותמו של אד‪ ‬הראשו‪ ,‬ואי‪ ‬אחד דומה לחברו'‪ .‬קב‪ .‬רא"‪ ,‬גור‬ ‫אריה‪ .‬קג‪ .‬רא"‪ .‬ובשפתי חכמי‪ ‬הביא ביאור נוס‪ ,‬ש'צל‪ ‬דיוק‪ ‬יוצרו' היינו בדיוק‪ ‬שבו מתגלה ה' לנביאי‪.‬‬ ‫כג‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫ל‪‰‬ם ¡‡‪‰¦À ‬ים‬ ‫‡˙ם» ¡‡‪‰¦ ‬ים¼ ©ו ּ¸י‪¤ Ÿ‬‬ ‫‡מר ¨ ‪¤¹‬‬ ‫‪¨Ÿ‬‬ ‫יום ראשון‬ ‫ואמר §להוֹ ן § ¨‬ ‫יי‬ ‫יי © ‪© £‬‬ ‫̈יתהוֹ ן § ¨‬ ‫§‬ ‫¨ית‬ ‫ּו §מלוֹ‬ ‫ּו §סגוֹ‬ ‫ּפ ּו ׁש ּו‬ ‫‡˙‪‡‰Œ‬ר‪ı‬‬ ‫ל‡ ּו ‪¤ − ¨ ¨ ¤‬‬ ‫רב ּו ּו ¦מ § ¬‬ ‫ּ §פ ¬ר ּו ּו § ‪²‬‬ ‫‪ּ ©£‬‬ ‫עלה‬ ‫פו‬ ‫ּו § ּ‬ ‫תקו ּ‬ ‫©§ ¨‬ ‫ארעא‬ ‫בעוף‬‫„‚˙ ©‪¨ּ ‰‬ים‪ּ Æ‬ו § ´ …‬‫ר„ ּו ּ¦ב § ©‪³‬‬ ‫כב ׁ‪®ª‬‬ ‫˘ ¨‪ּ ‰‬ו § ‪º‬‬ ‫§ו ¦ §‬ ‫© ּ¨‬ ‫ימא‬ ‫נו ‪¥‬ני‬‫ּ§ב ּ‬ ‫טו‬ ‫ּו ׁ§ש ּ‬ ‫לו ּ‬ ‫דש ©מ ּ¨יא ּו § ¨‬ ‫בכל‬ ‫ּו §בעוֹ ¨פא ¦ ׁ§‬ ‫‪‰‬רמ¬˘ׂ‪© ˙ ¤‬ﬠל‪Œ‬‬ ‫בכל‪Œ‬ח¨ּי ‪¤ Ÿ « ¨ ‰−‬‬ ‫שּׁמ ¦ים ּו § ¨ ©‬ ‫©‪©½ ¨ ‰‬‬ ‫©על‬ ‫§דּ ¨ ‪¨ׁ £‬‬ ‫רחשא‬ ‫©§¨‬ ‫חיתא‬ ‫‡מר ¡‡‪‰¦À ‬ים ¦‪¥ּ ‰‬נ‪Á‰‬‬ ‫‪‡‰‬ר‪ :ı‬כט ©ו ּ´י‪¤ Ÿ‬‬ ‫¨ ¨« ‪¤‬‬ ‫יי ¨הא‬ ‫ואמר § ¨‬ ‫ארעא‪ :‬כט © ‪© £‬‬ ‫©§ ¨‬ ‫רש"י‬ ‫הוא אומר ויקח אחת מצלעותיו וגו'; במדרש־ ברייתן‪ ,‬ופירש לך במקום אחר‪) :‬כח( וכבשה‪.‬‬ ‫אגדה‪ ,‬שנבראו שני פרצופים בבריאה ראשונה חסר וי"ו‪ ,‬ללמדך שהזכר כובש את הנקבה שלא‬ ‫ואחר־כך חלקן‪ .‬ופשוטו של מקרא‪ ,‬כאן הודיעך תהא יצאנית; ועוד ללמדך שהאיש שדרכו‬ ‫שנבראו שניהם בששי‪ ,‬ולא פירש לך כיצד לכבוש מצווה על פריה ורביה‪ ,‬ולא האשה‪:‬‬ ‫הראשו‪ ‬לבדו‪ ,‬ולאחר מכ‪ ‬לקח ה' אחת‬ ‫מ‪‬לעתיו‬ ‫אחת ִ ַ ְ ֹ ָ‬ ‫'ו‪‬ח ַ ַ‬ ‫א‪‬מר )בראשית ב כא( ַ ִ ַ‬ ‫ה‪‬א ֵ‬ ‫מצלעותיו ובנה ממנה את האשה‪ ,‬ועל אותה‬ ‫אלהי‪ֶ ‬את‬ ‫ו‪‬ב‪ ‬ה' ֱ ֹ ִ‬ ‫‪‬ח‪‬ה‪ֶ ִ ַ ,‬‬ ‫‪‬ר ַ ְ ֶ ָ‬ ‫ְוג‪ֹ ְ ִ ַ '‬‬ ‫ו‪‬ס‪‬ר ָ ָ‬ ‫שעה נאמר 'זכר ונקבה ברא אות‪ '‬קד‪:‬‬ ‫ויבאה ֶאל‬ ‫לא‪‬ה ַ ְ ִ ֶ ָ‬‫האד‪ָ ִ ְ ‬‬ ‫לקח ִמ‪ָ ָ ָ ‬‬ ‫א‪‬ר ָ ַ‬ ‫ה‪‬לע ֲ ֶ‬ ‫ֵַָ‬ ‫וכבש ¨ה‪ .‬לא כתבה התורה ְ ִ ְ ָ‬ ‫'וכב‪‬ה'‪ ,‬אלא‬ ‫)כח( § ¦ § ׁ‪ª‬‬ ‫האד‪ ,'‬הרי שנברא תחילה האד‪ ‬לבדו‪ ,‬ורק‬ ‫ָ ָָ‬ ‫חסר ָוי"ו‪ ,‬ונראה הדבר כאילו נכתב ְ ִ ְ ָ‬ ‫'וכב‪'‬‬ ‫'וכב‪‬ה' ָ ֵ‬ ‫ְְִ ָֻ‬ ‫‪‬מדר‪‬־א‪‬דה מיישב‬ ‫לאחר מכ‪ ‬נבראה האשה‪ָ ָ ַ ַ ְ ִ ְ .‬‬ ‫ה‪‬קבה‪,‬‬ ‫‪‬ב‪ֶ ‬את ַ ְ ֵ ָ‬ ‫‪‬ה‪‬כר ֵ‬‫לל‪‬ד‪ָ ָ ַ ֶ ‬‬ ‫בלשו‪ ‬יחיד‪ְ ֶ ַ ְ ,‬‬ ‫‪‬רצ‪‬פי‪ ,‬של זכר ונקבה‬ ‫‪‬ני ַ ְ ִ‬‫‪‬ברא‪ֵ ְ ‬‬ ‫שאלה זו‪ְ ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫יצאנית ‪ ‬שלא תצא לשוק‪ ,‬אלא תהא‬ ‫‪‬הא ַ ְ ָ ִ‬ ‫‪‬א ְ ֵ‬ ‫ֶ ֹ‬ ‫הרא‪‬נה‪ ,‬וזו‬ ‫ָ‬ ‫‪‬בריאה ִ‬ ‫המחוברי‪ ‬יחד‪ ,‬כבר ִ ְ ִ ָ‬ ‫יושבת בבית בדר‪ ‬צניעות‪ ,‬ולפי זה 'וכבשה' נאמר‬ ‫ח‪‬ק‪‬‬ ‫ואחר־‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫הכוונה 'זכר ונקבה ברא אות‪ָ ַ ַ ְ ,'‬‬ ‫על הנקבה קה‪ְ .‬וע‪‬ד יש ללמוד מסמיכות הדברי‪‬‬ ‫ה' לשני חלקי‪ ,‬וה'צלע' האמורה להל‪ ‬היינו‬ ‫שבפסוק זה קו‪ ,‬כיו‪ ‬שתחילת הפסוק היא ְ'‪‬ר‪ְ ‬רב‪‬‬ ‫אותו פרצו‪ ‬של נקבה שהיה מחובר לאד‪,‬‬ ‫האי‪,‬‬ ‫לל‪‬ד‪ֶ ‬רק ָ ִ‬ ‫האר‪ ,'‬בא הכתוב ְ ַ ֶ ְ‬ ‫‪‬מלא‪ֶ ‬את ָ ָ ֶ‬ ‫ִ ְ‬ ‫והופרד ממנו ונעשה ל'אשה' בפני עצמה‪.‬‬ ‫מצ‪‬ה ַעל‬ ‫לכ‪ ‬את האר‪ ‬במלחמות קז‪ֶ ֻ ְ ,‬‬ ‫‪‬ר‪ְ ִ ‬‬‫ֶ ְַ‬ ‫ה‪‬דיע‪‬‬ ‫מקרא אינו כ‪ ,‬אלא ָ‪‬א‪ֲ ִ ‬‬ ‫‪‬פ‪‬ט‪ֶ ‬ל ִ ְ ָ‬ ‫ְ‬ ‫הא‪‬ה‪ ,‬שכיו‪ ‬שאי‪ ‬דרכה לכבוש‬ ‫ולא ָ ִ ָ‬ ‫‪‬רב‪‬ה‪ֹ ְ ,‬‬ ‫‪‬ר‪‬ה ְ ִ ָ‬ ‫ְִָ‬ ‫‪‬ניה‪ְ ‬יו‪‬‬ ‫‪‬ברא‪ֶ ֵ ְ ‬‬ ‫את עיקר העני‪ ‬בכללותו‪ְ ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫אי‪ ‬פסוק זה עוסק בה‪ ,‬ולא נאמר לה 'פרו ורבו'‪ ,‬ולפי‬ ‫‪‬ר‪‬ת‪,‬‬ ‫‪‬יצד היה סדר ְ ִ ָ ָ‬ ‫‪‬ר‪ְ ‬ל‪ַ ֵ ‬‬ ‫ולא ֵ ֵ‬ ‫‪‬י‪ֹ ְ ,‬‬ ‫הִ ִ‬ ‫'וכב‪‬ה' נאמר על האר‪ ‬קח‪:‬‬‫זה ְ ִ ְ ֻ ָ‬ ‫אחר‪ ,‬שבתחילה נברא אד‪‬‬ ‫‪‬מק‪ֵ ַ ‬‬ ‫‪‬פר‪ְ ‬ל‪ָ ְ ‬‬ ‫ֵֵ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫קד‪ .‬גור אריה‪ .‬קה‪ .‬רא"‪ .‬קו‪ .‬גור אריה‪ .‬אמנ‪ ‬הרא"‪ ‬כתב ששני הפירושי‪ ‬שהביא רש"י תלויי‪ ‬במחלוקת שבמשנה‬ ‫)יבמות סה‪ ,(.‬ולכל אחת מהשיטות ש‪ ‬דורשי‪ ‬דרשה אחרת‪ .‬קז‪ .‬רש"י )קדושי‪ ‬לה‪ .‬ד"ה דרכו(‪ .‬קח‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית א בראשית‬ ‫כד‬ ‫ל‪Œ‬ﬠ˘ׂ‪ ¤‬ב | ‪© ´¥Ÿ‬‬ ‫זרﬠ‬ ‫‡˙‪Œ‬כ ‪´¥‬‬ ‫לכם ‪¨ּ ¤‬‬ ‫נ˙˙י ¨ ‪¤¹‬‬‫¨ ¸© ּ¦‬ ‫יום ראשון‬ ‫עסבא‬‫יהבית §לכוֹ ן ¨ית ּ¨כל ¦ § ּ¨‬ ‫§© ¦‬ ‫מזדּ ©רע §דּ ©על‬‫זרעיה ¦ § §‬ ‫§דּ ©בר © § ‪ּ ¥‬‬ ‫וית ּ¨כל‬ ‫ארעא § ¨‬ ‫אפי ¨כל © § ¨‬ ‫© ּ‪¥‬‬ ‫כל‪‡‰Œ‬ר‪ı‬‬ ‫ﬠל‪Œ‬פ‪´¥‬ני ¨ ¨ ½¨ ‪¤‬‬ ‫˘ר‪§ ּ © Æ‬‬ ‫זרע ‪¤ׁ ‡£‬‬ ‫‪©¤À‬‬ ‫ירי ¦ ¨ ¨‬ ‫אילנא‬ ‫ביה ּ‪¥‬פ ‪¥‬‬ ‫אילנא §דּ ‪ּ ¥‬‬ ‫¦ ¨¨‬ ‫רי‪Œ‬ﬠ‪ı‬‬ ‫ר‪Œ‬ב …ו §פ ¦ ‪− ¥‬‬ ‫˘ ּ¬‬ ‫ל‪‰Œ‬ﬠ‪¤ׁ ‡£ ı‬‬ ‫‡˙‪Œ‬כ ¨ ‪²¥‬‬ ‫§ו ‪¨ּ ¤‬‬ ‫מזדּ ©רע‪,‬‬ ‫¦ §§‬ ‫©§ ‪ּ ¥‬‬ ‫זרעיה‬ ‫§דּ ©בר‬ ‫למיכל‪ :‬ל ּו § ¨‬ ‫לכל‬ ‫יהי § ‪© ¥‬‬‫§לכוֹ ן § ‪¥‬‬ ‫כל‪:‰‬‬ ‫י‪‰‬י‪§ ‰‬ל ¨‡ § ¨ «‬ ‫לכם ¦ « § ‪− ¤‬‬ ‫זרע ¨ ‪¬¤‬‬ ‫זרﬠ ¨®©‬‫‪© ´¥Ÿ‬‬ ‫לכל עוֹ ¨פא‬ ‫©ח ּ©ית © § ¨‬ ‫ארעא ּו § ¨‬ ‫לכל‪Œ‬עוף‬ ‫‪‡‰‬ר‪ּ ı‬ו § ¨ ¸ …‬ ‫לכל‪Œ‬ח© ּי´˙ ‪¤ Â̈ ¨Â‬‬ ‫ל ּ«ו § ¨ ©‬ ‫רש"י‬ ‫)כט‪-‬ל( לכם יהיה לאכלה ולכל חית ולאכול בשר‪ ,‬אך 'כל ירק עשב' יאכלו יחד‬ ‫הארץ‪ .‬השוה להם הכתוב בהמות וחיות כלם‪ .‬וכשבאו בני נח התיר להם בשר‪ ,‬שנאמר‬ ‫למאכל‪ ,‬ולא הרשה לאדם ולאשתו להמית בריה )לקמן ט‪ ,‬ג( כל רמש אשר הוא חי וגו'‪,‬‬ ‫ולכל חית האר‪ ,‬את כל ירק עשב לאוכלה'‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫'‪‬לכל‬ ‫לאכלה‪ .‬ובפסוק הבא נאמר ְ ָ‬ ‫יהיה § ¨ § ¨‬ ‫לכם ¦ § ‪¤‬‬ ‫)כט( ¨ ‪¤‬‬ ‫לכ‪ ‬ולכל חית האר‪ ‬יהיו העשבי‪ ‬ופירות הע‪‬‬ ‫לה‪‬‬ ‫האר‪ ,'‬בוי"ו החיבור‪ ,‬ללמד ש ִ ְ ָ‬ ‫ה‪‬וה ָ ֶ‬ ‫ח‪‬ת ָ ָ ֶ‬ ‫ַַ‬ ‫לאוכלה‪ ,‬א‪ ‬חית האר‪ ‬עצמה לא תהיה לכ‪‬‬ ‫‪‬המ‪‬ת ְוה ַח‪‬ת‪ ,‬שיהיו‬‫ה‪‬ת‪‬ב את ה ְ ֵ‬ ‫]‪‬לאד‪ ‬וחוה[ ַ ָ‬ ‫לאוכלה קיא‪ְ .‬והראיה לכ‪ ‬שנאסר על אד‪ ‬ובניו‬ ‫לאד‪‬‬ ‫הר‪‬ה ְ ָ ָ‬ ‫ולא ִ ְ ָ‬ ‫מאכל‪ֹ ְ ,‬‬ ‫דומי‪ ‬לה‪ְ ‬לעני‪ ‬ה ַ ֲ ָ‬ ‫נח‪ ,‬לאחר‬ ‫‪‬ני ֹ ַ‬‫‪‬א‪ֵ ְ ‬‬ ‫לאכול בשר קיב‪ ,‬שהרי ְ ֶ ָ‬ ‫‪‬לא‪ ‬ולזרע‪ ‬אחריה‪] ‬עד לאחר המבול[‬ ‫קט‬ ‫ְִ ְ‬ ‫‪‬ר של בעלי‬ ‫לה‪ ‬את אכילת ה ָ ָ‬ ‫ה‪‬יר ָ ֶ‬‫המבול‪ִ ִ ,‬‬ ‫ע‪‬ב‬‫ירק ֵ ֶ‬‫‪‬ר‪ַ ,‬א‪ָ ‬ל ֶ ֶ‬ ‫ולאכ‪‬ל ָ ָ‬‫‪‬ר‪‬ה ְ ֶ ֱ‬ ‫להמית ְ ִ ָ‬ ‫ְָ ִ‬ ‫א‪‬ר ה‪‬א ַחי‬ ‫רמ‪ֶ ֲ ‬‬ ‫'‪‬ל ֶ ֶ‬ ‫‪‬אמר )לקמ‪ ‬ט ג( ָ‬ ‫החיי‪ַ ֱ ֶ ֶ ,‬‬ ‫‪ ‬קי‪ ,‬ונדרשי‪ ‬הפסוקי‪ ‬כ‪' ,‬נתתי‬ ‫יחד ֻ ָ‬ ‫יאכל‪ַ ַ ‬‬‫ֹ ְ‬ ‫לאכלה'‪ ,‬ומשמע שעד עתה היה‬ ‫יהיה ְ ָ ְ ָ‬ ‫ְוג‪ֶ ָ '‬‬ ‫לכ‪ֶ ְ ִ ‬‬ ‫לכ‪ ‬את כל עשב ואת כל הע‪ ‬לכ‪ ‬יהיה לאוכלה‬ ‫הערות וציונים‬ ‫קט‪ .‬באר בשדה‪ .‬קי‪ .‬מתחילת דברי רש"י‪ ,‬שלא התיר לה‪ ‬להמית בריה ולאכול את בשרה‪ ,‬משמע שא‪ ‬מתה מאליה מותר‬ ‫לאוכלה‪ ,‬וכ‪ ‬משמעות הרא"‪ ,‬וכ‪ ‬כתב במשכיל לדוד‪ ,‬וכ‪ ‬הוכיח בבאר בשדה מדברי רש"י עצמו )סנהדרי‪ ‬נז‪ .‬ד"ה למישרי( שכתב‬ ‫שהוצרכה התורה לאסור אבר מ‪ ‬החי לאד‪ ‬הראשו‪ ,‬בזמ‪ ‬שלא המית אותה אלא נפל ממנה אבר מאליו‪ ,‬ומשמע שא‪ ‬מתה‬ ‫מאליה אי‪ ‬בה איסור‪ .‬אמנ‪ ‬בגור אריה תמה על דבריה‪ ,‬שהרי מסיו‪ ‬דבריו מבואר שהותר לה‪ ‬לאכול רק ירק עשב‪ ,‬ולא‬ ‫הותר לה‪ ‬לאכול בשר אפילו של בעל חיי‪ ‬שמת מעצמו‪ .‬וביאר‪ ,‬שהטע‪ ‬הוא כיו‪ ‬שא‪ ‬היה הדבר מותר‪ ,‬לא היה האד‪‬‬ ‫נות‪ ‬אוכל לבעלי החיי‪ ,‬כדי שימותו ויוכל לאכול את בשר‪ .‬והטע‪ ‬שכתב רש"י לשו‪ ‬זו 'שלא הרשה לאד‪ ‬ולאשתו להמית‬ ‫בריה ולאכול את בשרה'‪ ,‬היינו נתינת טע‪ ‬לכ‪ ‬שלא הותר לו לאכול בשר‪ ,‬כיו‪ ‬שחס ה' על בעלי החיי‪ ‬שלא יכלו אות‪ ‬בני‬ ‫האד‪ ,‬ורק לאחר המבול‪ ,‬כשביר‪ ‬ה' את בעלי החיי‪ ‬שיפרו וירבו לא היה עוד חשש שיכלו אות‪ ‬בני האד‪ ‬באכילת‪ ,‬ולכ‪‬‬ ‫הותר לבני נח לאכול בשר‪ .‬קיא‪ .‬כ‪ ‬פירש רש"י על הגמרא )סנהדרי‪ ‬נט‪ :‬ד"ה לא הותר( את הדרשה המובאת בגמרא ש‪' ,‬אד‪‬‬ ‫הראשו‪ ‬לא הותר לו בשר לאכילה‪ ,‬דכתיב לכ‪ ‬יהיה לאכלה ולכל חית האר‪ ,‬ולא חית האר‪ ‬לכ‪ ,'‬וכ‪ ‬ביארו הרא"‪ ‬והמהרש"ל‬ ‫את כוונת רש"י כא‪ .‬ובגור אריה פירש שהלימוד הוא ממה שנאמר שהושוו בני האד‪ ‬לחית האר‪ ‬לעני‪ ‬המאכל‪ ,‬שכש‪‬‬ ‫שבעלי החיי‪ ‬אוכלי‪ ‬רק ירק עשב‪ ,‬כ‪ ‬בני האד‪ ‬יאכלו רק זאת‪ ,‬ולא הותרו לה‪ ‬דברי‪ ‬אחרי‪ .‬אמנ‪ ‬בלבוש האורה תמה‬ ‫על דבריו‪ ,‬שהרי יש בעלי חיי‪ ‬רבי‪ ‬הטורפי‪ ‬ואוכלי‪ ‬בשר‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬מני‪ ‬שהדבר אסור על האד‪ .‬קיב‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫כה‬ ‫בראשית א ב בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫רו ‪¥‬מ´˘ׂ © ¨ ̈‪¤ À‬‬ ‫ﬠל‪‡‰Œ‬ר‪ı‬‬ ‫לכל | …‬ ‫שּׁמ ¦ים ּו § ´ ‪Ÿ‬‬ ‫©‪©¹ ¨ ‰‬‬ ‫יום ראשון‬ ‫רחיש ©על‬ ‫דש ©מ ּ¨יא ּו § ‪Ÿ‬‬ ‫לכל §דּ ¨ ‪ׁ ¥‬‬ ‫¦ ׁ§‬ ‫נפשא © § ¨‬ ‫חיתא‬ ‫ביה © § ׁ¨‬ ‫ארעא §דּ ‪ּ ¥‬‬ ‫©§ ¨‬ ‫ל‪Œ‬יר˜‬ ‫‡˙‪Œ‬כ ‪¤ ¬¤‬‬ ‫נפ ׁ˘ ©ח ּ½¨י‪¨ּ ¤ ‰‬‬ ‫ר‪Œ‬ב …ו‪¤ ´¤ Æ‬‬ ‫˘ ּ‬ ‫‪¤ׁ ‡£‬‬ ‫¦ § ּ¨‬ ‫עסבא‬ ‫¨ירוֹ ק‬ ‫ּ¨כל‬ ‫̈ית‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬כן‪ :‬לא ©ו© ּי‪§ ³‬ר‡‬ ‫‡כל‪«¥ ¦ «§ © ‰‬‬ ‫‪−¥‬ﬠ˘ׂ‪ ¤‬ב §ל ¨ § ¨®‬ ‫והוה ‪¥‬כן‪ :‬לא © ‪¨ £‬‬ ‫וחזא‬ ‫למיכל‪¨ £ © ,‬‬ ‫§‪© ¥‬‬ ‫והא ¨ ‪¥‬‬ ‫תקין‬ ‫עבד § ¨‬ ‫יי ¨ית ּ¨כל ©דּ ‪© £‬‬ ‫§¨‬ ‫ﬠ˘ׂ¨ ‪§ ‰‬ו ¦‪¥ּ ‰‬נ‪Œ‰‬‬ ‫˘ר ¨ ½‬ ‫ל‪´¤ׁ ‡Œ‬‬ ‫‡˙‪Œ‬כ ‪£‬‬ ‫¡‡‪‰¦ ‬ים‪¨ּ ¤ Æ‬‬ ‫רמש © ‪¨ £‬‬ ‫והוה‬ ‫והוה § © ׁ‬ ‫לחדא‪¨ £ © ,‬‬ ‫©‪¨£‬‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬ב˜ר ¬ …יום‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬ﬠרב © «§ ¦ ‪¤Ÿ −‬‬ ‫‡„ © «§ ¦ ‪¤¬¤‬‬ ‫טוב §מ ® ‪Ÿ‬‬ ‫‪…−‬‬ ‫תיתי‪:‬‬‫ׁ §ש ¦ ¨‬ ‫יוֹ ם‬ ‫§©‬ ‫צפר‪,‬‬ ‫כללו ׁ§ש ©מ ּ¨יא‬ ‫§ואש ּ©ת § © ּ‬ ‫ב א ¦ ׁ§‬ ‫שּׁמ ¦ים‬ ‫ויכל ּו ©‪¬© ¨ ‰‬‬ ‫שּׁי‪ :‬פ ב א © § ‪²ּ ª‬‬ ‫©‪¦ ‰‬שּׁ ¦ «‬ ‫‪¥ ¥‬‬ ‫חיליהוֹ ן‪:‬‬ ‫§¨‬ ‫וכל‬ ‫©§ ¨‬ ‫§וארעא‬ ‫ויכל ¡‡‪‰¦ ‬ים‪Æ‬‬ ‫ב‡ם‪ :‬ב © § ©‪³‬‬ ‫כל‪« ¨ ¨ ˆŒ‬‬ ‫‪‡‰‬ר‪§ ı‬ו ¨ §‬ ‫§ו ¨ ¨ ‪¤ −‬‬ ‫ּ§ביוֹ ¨מא‬ ‫§¨‬ ‫יי‬ ‫§וש ¦‬ ‫יצי‬ ‫ׁ‪¥‬‬ ‫ב‬ ‫רש"י‬ ‫כירק עשב‪ ,‬שהתרתי לאדם הראשון‪ ,‬נתתי לכם תורה‪ .‬דבר אחר‪ ,‬יום הששי ‪ -‬כולכם תלוים‬ ‫את כל‪) :‬לא( יום הששי‪ .‬הוסיף ה' ב'ששי' ועומדים עד יום הששי‪ ,‬הוא ששה בסיון המוכן‬ ‫בגמר מעשה בראשית‪ ,‬לומר שהתנה עמהם למתן תורה‪ :‬ב )ב( ויכל אלהים ביום‬ ‫על־מנת שיקבלו עליהם ישראל חמשה חומשי השביעי‪ .‬רבי שמעון אומר‪ ,‬בשר ודם‪,‬‬ ‫אחר ‪ ‬ביאור אחר לכ‪ ‬שנאמר 'י‪‬‬ ‫‪‬בר ַ ֵ‬ ‫חמש‪ָ ָ .‬‬ ‫ע‪‬ב'‪,‬‬ ‫'‪‬ירק ֵ ֶ‬ ‫הדבר אסור‪ ,‬וסיי‪ ‬הכתוב ש‪ ‬ואמר ְ ֶ ֶ‬ ‫ה‪‬י' בתוספת האות ה"א‪ ,‬שהיא ה"א הידיעה‪,‬‬ ‫ִַ ִ‬ ‫‪‬ה‪‬ר‪‬י באכילה‬ ‫כלומר כמו הירקות והעשבי‪ִ ְ ַ ִ ֶ ‬‬ ‫וע‪‬מדי‪  ‬קיומכ‪‬‬ ‫‪‬ל‪‬י‪ִ ְ ְ ‬‬ ‫‪‬כ‪ִ ְ ‬‬‫לרמז שאמר לה‪ֶ ְ ֻ ‬‬ ‫לכ‪ֶ ‬את ֹ‪‬ל'‪ ,‬שתהיו‬ ‫'נת‪‬י ָ ֶ‬ ‫הרא‪ ,‬כ‪ִ ַ ָ ‬‬ ‫לאד‪ִ ָ ‬‬ ‫ְָָ‬ ‫ה‪‬י הידוע‪ ,‬וה‪‬א‬ ‫מוטל בספק ַעד אותו י‪ִ ִ ַ ‬‬ ‫רשאי‪ ‬לאכול את בשר בעלי החיי‪ ,‬ויש ללמוד‬ ‫‪‬רה‪ ,‬שרק א‪ ‬יקבלו‬‫למ‪ָ ‬‬ ‫ה‪‬כ‪ַ ַ ְ ‬‬ ‫‪‬סיו‪ָ ַ ,‬‬ ‫‪‬ה ְ ִ ָ‬‫ִ ָ‬ ‫מכ‪ ‬שלאד‪ ‬ואשתו הותר לאכול רק ירק עשב‪:‬‬ ‫ישראל את התורה ישאר העול‪ ‬קיי‪:‬‬ ‫ה‪‬י‪ .‬בכל הימי‪ ‬נכתב מני‪ ‬היו‪ ‬ללא‬ ‫)לא( יוֹ ם © ¦ ¦‬ ‫ה‪‬ביעי‪ .‬מכ‪ ‬שלא‬‫א‪‬הים ּ©ביּ וֹ ם © § ¦ ¦‬ ‫ב )ב( © § ©‬ ‫ויכל ¡ ¦‬ ‫האות ה"א‪ ,‬כגו‪' ‬יו‪ ‬שני'‪' ,‬יו‪ ‬שלישי'‪ ,‬ורק כא‪‬‬ ‫נאמר 'ויכל אלהי‪ ‬ביו‪ ‬הששי' משמע שבשבת‬ ‫מע‪‬ה‬ ‫‪‬מר ַ ֲ ֵ‬ ‫‪‬י‪ַ ,‬יו‪ ‬שהוא ְ ַ‬ ‫ה‪‬סי‪ ‬את האות ה' ַ ִ ִ‬ ‫ִ‬ ‫עצמה הסתיימה המלאכה‪ ,‬ואילו סיו‪ ‬הפסוק‬ ‫ל‪‬מר בכ‪ ‬בדר‪‬‬ ‫‪‬רא‪‬ית‪ ,‬שנאמר 'יו‪ ‬השישי'‪ַ ,‬‬ ‫ְֵ ִ‬ ‫הוא 'וישבות אלהי‪ ‬ביו‪ ‬השביעי מכל‬ ‫ע‪‬ה‪  ‬ע‪ ‬כל הנבראי‪ ,‬שקיומ‪‬‬ ‫‪‬התנה ה' ִ ָ ֶ‬ ‫רמז ֶ ִ ְ ָ‬ ‫מלאכתו'‪ ,‬הרי שלא עשה כלל מלאכה בשבת קיג‪,‬‬ ‫חמ‪‬ה‬ ‫י‪‬ראל ֲ ִ ָ‬ ‫עליה‪ֵ ָ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬ק‪‬ל‪ֶ ֵ ֲ ‬‬ ‫מנת ֶ ְ ַ ְ‬‫הוא רק ַעל ְ ָ‬ ‫וד‪,‬‬‫‪‬ר ָ ָ‬ ‫א‪‬מר בביאור הפסוק‪ָ ָ ,‬‬ ‫‪‬מע‪ֵ ‬‬ ‫ר‪‬י ִ ְ‬ ‫ִַ‬ ‫‪‬רה‪ ,‬הרמוזי‪ ‬באות ה'‪ ,‬שהיא בגימטריא‬ ‫ח‪‬מ‪‬י ָ‬ ‫ְ ֵ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫קיג‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ב בראשית‬ ‫כו‬ ‫˘ר‬ ‫ל‡כ˙ …ו‪´¤ׁ ‡£ −‬‬ ‫ביﬠי §מ © § ּ‬ ‫ּ©ב ּ´י …ום ©‪§ ‰‬שּׁ ¦ ½¦‬ ‫יום ראשון‬ ‫יה ©דּ ‪© £‬‬ ‫עבד‬ ‫ביעאה ¦ ¦ § ּ‪¥‬‬ ‫עבידת ּ‬ ‫ׁ§ש ¦ ¨ ¨‬ ‫ביעאה ¦ ּ¨‬ ‫מכל‬ ‫§ונח ּ§ביוֹ ¨מא ׁ§ש ¦ ¨ ¨‬ ‫¨‬ ‫ברי‪‬‬‫עבד‪ :‬ג ּו ¨ ‪¥‬‬ ‫יה ©דּ ‪© £‬‬ ‫¦ ¦ § ּ‪¥‬‬ ‫עבידת ּ‬ ‫ﬠ˘ׂ®‪© ‰‬ו ¦ּי ׁ§˘ ּב‪©ּ Æ˙Ÿ‬ב ּ´י …ום ©‪§ ‰‬שּׁ ¦ ½¦‬ ‫ביﬠי‬ ‫¨¨‬ ‫יי ¨ית יוֹ ¨מא ׁ§ש ¦ ¨ ¨‬ ‫ביעאה‬ ‫§¨‬ ‫¨ﬠ˘ׂ¨ «‪:‰‬‬ ‫˘ר‬ ‫ל‡כ˙ …ו‪¬¤ׁ ‡£ −‬‬ ‫ל‪Œ‬מ © § ּ‬‫¦מ ּ¨כ §‬ ‫ביה ¨נח‬ ‫ארי ‪ּ ¥‬‬ ‫יתיה ‪¥ £‬‬ ‫יש ¨ ‪ּ ¥‬‬ ‫©‪ׁ ¥‬‬ ‫§וקדּ‬ ‫ברא § ¨‬ ‫יי‬ ‫יה ¦דּ § ¨‬ ‫מכל ¦ ¦ § ּ‪¥‬‬ ‫עבידת ּ‬ ‫¦ ּ¨‬ ‫ביﬠי‬ ‫‡˙‪Œ‬יום ©‪§ ‰‬שּׁ ¦ ½¦‬ ‫ויבר‪‰¦ ‡¡ ‬ים‪… ´ ¤ Æ‬‬ ‫ג © § ¨‪¤ ³‬‬ ‫§ ‪©ּ § ¤‬‬ ‫למעבד‪:‬‬ ‫בו ׁ¨˘ ©ב˙‪¦ Æ‬מ ּ¨כל‪Œ‬‬ ‫וי˜„ּ‪… ® Ÿ ˘ׁ −‬‬ ‫‡˙ו ¦ ּ´כי ‪… ³‬‬ ‫©§ © ‪¥‬‬ ‫לﬠ˘ׂ« …ו˙‪ :‬פ‬ ‫ר‪Œ‬ב¨¬ר‡ ¡‡‪‰− ¦ ‬ים © « ‪£‬‬ ‫˘ ּ¨‬ ‫ל‡כ˙ …ו ‪¤ׁ ‡£‬‬ ‫§מ © § ּ½‬ ‫רש"י‬ ‫שאינו יודע עתיו ורגעיו‪ ,‬צריך להוסיף מחול על כלה בו ביום‪ .‬דבר אחר‪ ,‬מה היה העולם חסר‬ ‫הקודש; אבל הקדוש־ברוך־הוא‪ ,‬שיודע עתיו ‪ -‬מנוחה‪ ,‬באת שבת באת מנוחה‪ ,‬כלתה ונגמרה‬ ‫ורגעיו‪ ,‬נכנס בו כחוט השערה‪ ,‬ונראה כאלו המלאכה‪) :‬ג( ויברך‪ ,‬ויקדש‪ .‬ברכו במן‪ ,‬שכל‬ ‫הע‪‬ל‪‬‬ ‫היה ָ ָ‬ ‫כל העול‪ ‬בששת ימי בראשית‪ָ ,‬מה ָ ָ‬ ‫‪‬רגעיו‬ ‫ע‪‬יו ְ ָ ָ‬ ‫י‪‬דע ‪ ‬אי‪ ‬בכוחו לחשב ִ ָ‬ ‫‪‬אינ‪ַ ֵ ‬‬ ‫ֵֶ‬ ‫‪‬ת שאי‪ ‬עושי‪‬‬ ‫מנ‪‬חה‪ ,‬כיו‪ ‬ש ָ‪‬את ַ ָ‬‫חסר‪ ,‬רק ְ ָ‬ ‫ֵָ‬ ‫ה‪‬ד‪,‬‬ ‫לה‪‬סי‪ֵ ‬מח‪‬ל ַעל ַ ֶ‬ ‫צרי‪ִ ְ ‬‬‫בדקדוק‪ִ ָ ,‬‬ ‫מנ‪‬חה לעול‪ ,‬ונמצא שביו‪‬‬ ‫בה מלאכה‪ָ ,‬את ְ ָ‬ ‫ולהפסיק את מלאכתו בזמ‪ ‬שעדיי‪ ‬ודאי יו‪‬‬ ‫ה‪‬לאכה על ידי‬ ‫ונגמרה ַ ְ ָ ָ‬ ‫‪‬לתה ְ ִ ְ ְ ָ‬ ‫השביעי עצמו ָ ְ ָ‬ ‫ע‪‬יו‬ ‫‪‬דע ִ ָ‬ ‫ה‪‬ד‪‬־‪‬ר‪‬־ה‪‬א ֶ ֵ ַ‬ ‫ָ‬ ‫אבל ַ ָ‬‫שישי‪ָ ֲ ,‬‬ ‫המנוחה שהתחדשה בה קטו‪ ,‬ומה שנאמר 'ויכל‬ ‫נכנס ‪ ‬בגבול שבי‪ ‬היו‪ ‬השישי‬ ‫‪‬רגעיו בדקדוק‪ָ ְ ִ ,‬‬ ‫ְ ָָ‬ ‫אלהי‪ ‬ביו‪ ‬השביעי' היינו שכילה ביו‪ ‬השביעי‬ ‫ונראה לעי‪ ‬האד‪‬‬ ‫ה‪‬ערה‪ֶ ְ ִ ְ ,‬‬ ‫לשביעי עד ְ‪‬ח‪‬ט ַ ַ ֲ ָ‬ ‫עצמו את עני‪ ‬המנוחה‪ ,‬וא‪ ‬על פי כ‪ ‬נאמר‬ ‫‪‬ה מלאכתו ‪  ַ ‬ביו‪ ‬השביעי עצמו‪,‬‬ ‫‪‬א‪ָ ִ ‬‬ ‫ְִ‬ ‫'וישבות ביו‪ ‬השביעי'‪ ,‬כיו‪ ‬שהמנוחה אינה‬ ‫ונמצא שמה שנאמר 'ויכל אלהי‪ ‬ביו‪ ‬השביעי'‬ ‫נחשבת מלאכה ממש‪ ,‬שתסתור את עני‪‬‬ ‫הוא לפי הנראה לאד‪ ,‬א‪ ‬לפי האמת כילה את‬ ‫השביתה‪ ,‬אלא היא כדבר הנעשה מאליו קטז‪:‬‬ ‫אחר‪ ,‬אכ‪ ‬כלתה‬‫‪‬בר ַ ֵ‬ ‫מלאכתו ביו‪ ‬השישי קיד‪ָ ָ .‬‬ ‫‪‬ל‬ ‫‪ָ ֶ ,‬‬‫‪‬רכ‪ ‬ליו‪ ‬השבת ַ ָ‬ ‫ויבר‪ּ¥ © § © ,‬‬ ‫ויקד ׁש‪ְ ֵ .‬‬ ‫)ג( © § ¨ ‪¤‬‬ ‫המלאכה ביו‪ ‬השביעי עצמו‪ ,‬שהרי לאחר שנברא‬ ‫הערות וציונים‬ ‫קיד‪ .‬רא"‪ .‬וא‪ ‬על פי כ‪ ‬לא נאמר 'ויכל אלהי‪ ‬ביו‪ ‬השישי'‪ ,‬כיו‪ ‬שאז היינו עשויי‪ ‬לטעות ולחשוב שכילה מלאכתו‬ ‫באמצע היו‪ ‬השישי בדר‪ ‬מקרה‪ ,‬כיו‪ ‬שלא נשארו עוד דברי‪ ‬לברוא‪ ,‬ולכ‪ ‬כתבה התורה 'ביו‪ ‬השביעי' ללמד שהיו עוד‬ ‫מלאכות הראויות להיעשות‪ ,‬והפסיק ה' מעשיית‪ ‬רק מחמת קדושת היו‪ ‬השביעי‪ .‬גור אריה‪ .‬קטו‪ .‬והטע‪ ‬שנחשבת‬ ‫המנוחה כנצרכת לקיו‪ ‬שמי‪ ‬ואר‪ ,‬כיו‪ ‬שלא נברא העול‪ ‬אלא בשביל לימוד התורה‪ ,‬ורק על ידי המנוחה שיש בשבת‬ ‫יכולי‪ ‬ישראל לעסוק בתורה ביו‪ ‬השבת‪ .‬שפתי חכמי‪ .‬קטז‪ .‬רא"‪ .‬אמנ‪ ‬בגור אריה פירש שאי‪ ‬לשו‪' ‬מלאכתו'‬ ‫מתייחסת למנוחה‪ ,‬אלא למלאכות שנעשו בששת ימי המעשה‪ ,‬ולכל המלאכות הללו היתה חסרה המנוחה‪ ,‬וכשבאה השבת‬ ‫כז‬ ‫בראשית ב בראשית‬ ‫יום ראשון‬ ‫רש"י‬ ‫ימות השבוע היה יורד להם עומר לגלגולת‪ ,‬ברא אלהים לעשות‪ .‬המלאכה שהיתה‬ ‫ובששי לחם משנה; וקדשו במן‪ ,‬שלא ירד בו ראויה ֵלעשות בשבת‪ ,‬כפל ועשאה בששי‪ ,‬כמו‬ ‫שמפורש בבראשית־רבה‪:‬‬ ‫כלל‪ .‬והמקרא כתוב על שם העתיד‪ :‬אשר‬ ‫העתיד קיט‪:‬‬ ‫ה‪‬קרא ָ‪‬ת‪‬ב ַעל ֵ‪ִ ָ ֶ ‬‬ ‫העול‪ָ ְ ִ ַ ,‬‬ ‫ע‪‬מר‬ ‫ֶ‬ ‫י‪‬רד ָל ֶה‪ ‬רק‬ ‫היה ֵ‬‫ה‪‬ב‪‬ע ָ ָ‬ ‫ְימ‪‬ת ַ ָ ַ‬ ‫לעשׂ וֹ ת‪ .‬מכ‪ ‬שנכתב‬ ‫א‪‬הים © ‪£‬‬ ‫אשר ּ¨ב ¨רא ¡ ¦‬ ‫‪¤ׁ £‬‬ ‫‪‬ב‪‬י היה יורד לה‪ ‬לכבוד שבת‬ ‫ל‪‬ל‪‬לת‪ִ ִ ְ ,‬‬ ‫ַֻ ְ ֶ‬ ‫'לעשות' שזו לשו‪ ‬עתיד‪ ,‬ולא נכתב 'ועשה'‬ ‫מ‪‬נה‪ ,‬שמלבד העומר של יו‪ ‬שישי היו‬ ‫לח‪ֶ ְ ִ ‬‬ ‫ֶֶ‬ ‫ה‪‬לאכה‬ ‫בלשו‪ ‬עבר קכ‪ ,‬יש לדרוש שאותה ַ ְ ָ ָ‬ ‫יורדי‪ ‬שני עומרי‪ ‬נוספי‪ ‬לכבוד השבת קיז‪.‬‬ ‫‪‬פל ה' את‬ ‫‪‬ת‪ַ ָ ,‬‬ ‫לע‪‬ת ְ ַ ָ‬ ‫רא‪‬יה ֵ ָ‬ ‫‪‬היתה ְ ָ‬ ‫ֶ ְָָ‬ ‫‪‬לל‪ ,‬ולא‬‫ירד ‪ ‬מ‪ָ ְ ‬‬ ‫‪‬א ָ ַ‬ ‫‪ֹ ֶ ,‬‬ ‫וק‪ָ ַ ‬‬ ‫ְְִ‬ ‫‪‬פ‪‬ר‪‬‬ ‫‪‬י קכא‪ְ ,‬מ‪ָ ְ ֶ ‬‬‫וע‪‬א‪ ‬כבר ְ ִ ִ‬ ‫מעשיו ַ ֲ ָ ָ‬ ‫הוצרכו ישראל לטרוח וללקוט בו קיח‪ְ .‬וא‪‬‬ ‫‪‬ברא‪‬ית־ר‪‬ה קכב‪:‬‬ ‫ִ ְֵ ִ ַ ָ‬ ‫שדברי‪ ‬אלו אירעו זמ‪ ‬רב לאחר בריאת‬ ‫הערות וציונים‬ ‫באה מנוחה לאות‪ ‬מלאכות‪ ,‬ונחשב הדבר שסיו‪ ‬כל המלאכות היה בכניסת היו‪ ‬השביעי‪ ,‬כשבאה לה‪ ‬המנוחה‪ .‬והטע‪‬‬ ‫שנחשבת המנוחה כחלק ממלאכת הבריאה‪ ,‬א‪ ‬שאי‪ ‬בה פעולה אלא העדר פעולה‪ ,‬כיו‪ ‬שלולא זאת היה טבע האד‪‬‬ ‫והנבראי‪ ‬כול‪ ‬לעבוד יומ‪ ‬ולילה ללא הפסקה כלל‪ ,‬עד שהיה הגו‪ ‬כלה מאליו ולא היה קיו‪ ‬לבריאה‪ ,‬ורק על ידי‬ ‫המנוחה בשבת מתקיימת כל הבריאה כפי שבראה ה' בששת ימי המעשה‪ .‬נחלת יעקב‪ .‬קיז‪ .‬מכילתא דרבי ישמעאל‬ ‫)בשלח פ"ב(‪ ,‬וכ‪ ‬ביאר בבאר בשדה את דברי רש"י כא‪ ,‬שירדו ביו‪ ‬הששי שלשה עומרי‪ ‬לכל אד‪ ,‬אחד לששי‬ ‫ושני‪ ‬לשבת‪ .‬אמנ‪ ‬הרבה מפרשי‪ ‬כתבו שג‪ ‬לצור‪ ‬שבת היה רק עומר אחד‪ ,‬וביארו בדרכי‪ ‬שונות מה היתה‬ ‫ה'ברכה' שבשבת‪ :‬א‪ .‬הרא"‪ ‬כתב ש'ברכו' היינו שלא פסקה ברכתו של המ‪ ‬ג‪ ‬ליו‪ ‬השבת‪ ,‬הג‪ ‬שלא ירד בשבת‬ ‫עצמה‪ ,‬על ידי שירד בששי‪ .‬ב‪ .‬בגור אריה כתב שהברכה היתה בכ‪ ‬שנית‪ ‬לה‪ ‬לח‪ ‬משנה ביו‪ ‬השישי‪ ,‬כיו‪ ‬שיש‬ ‫יותר ברכה כשנית‪ ‬לה‪ ‬הרבה בפע‪ ‬אחת‪ ,‬מאשר מעט בכל יו‪ ,‬הג‪ ‬שלגבי כמות המ‪ ‬עצמה לא היה חילוק בי‪‬‬ ‫יו‪ ‬השבת לשאר הימי‪ .‬ג‪ .‬בדברי דוד פירש שבאמת היתה תוספת מיוחדת במ‪ ‬שירד עבור השבת‪ ,‬כדי שיספיק לכל‬ ‫אחד לשלש סעודות‪ ,‬בשונה מהמ‪ ‬שירד בכל יו‪ ‬חול שהספיק לשתי סעודות בלבד‪ .‬ד‪ .‬המהרש"ל ביאר שהברכה היתה‬ ‫בכ‪ ‬שלא התקלקל המ‪ ‬א‪ ‬שנשאר מיו‪ ‬שישי לשבת‪ ,‬בשונה משאר הימי‪ ‬שא‪ ‬היו משאירי‪ ‬ממנו עד בוקר‪ ,‬היה‬ ‫מתקלקל‪ .‬ה‪ .‬המהרש"ל צידד עוד לבאר‪ ,‬שאמנ‪ ‬ירדו ביו‪ ‬שישי שני עומרי‪ ‬בלבד‪ ,‬א‪ ‬ישראל היו אוכלי‪ ‬רק חצי‬ ‫עומר ביו‪ ‬שישי‪ ,‬ואת החצי השני היו אוכלי‪ ‬בליל שבת‪ ,‬ולמחרת היו אוכלי‪ ‬עוד עומר של‪ ‬בשתי סעודות‪ ,‬ונמצא‬ ‫שבשבת היו אוכלי‪ ‬עומר ומחצה‪ ,‬וזו היא ברכתו‪ .‬ו‪ .‬במשכיל לדוד ביאר שהברכה בעומר של שבת היתה באיכותו‪,‬‬ ‫שהיה משובח בריחו ובטעמו יותר מהמ‪ ‬של כל ימות השבוע‪ .‬קיח‪ .‬באר בשדה‪ .‬וביאר‪ ,‬שכלפי ה' אי‪ ‬קדושה בכ‪‬‬ ‫שלא ירד מ‪ ‬בשבת‪ ,‬שהרי ה' מוריד גשמי‪ ‬בשבת‪ ,‬שכל העול‪ ‬שלו‪ ,‬אלא 'קדשו במ‪ '‬בכ‪ ‬שלא ירד בשבת‪ ,‬ועל‬ ‫ידי זה לא הוצרכו ישראל ללוקטו בשבת‪ ,‬ויכלו לנוח בו‪ .‬קיט‪ .‬הרמב"‪ ‬תמה על ביאור זה‪ ,‬שלא מסתבר שתהיה‬ ‫משמעות הכתוב בברכה ובקדושה של היו‪ ‬על ש‪ ‬העתיד‪ .‬אמנ‪ ‬בגור אריה כתב שבאמת ג‪ ‬לפי פירושו לא הוצר‪‬‬ ‫רש"י לומר שנקרא כ‪ ‬על ש‪ ‬העתיד‪ ,‬אלא שיו‪ ‬השבת מבור‪ ‬וקדוש מצד עצמו תמיד‪ ,‬ומה שאמרו חז"ל 'ברכו‬ ‫במ‪ ‬וקדשו במ‪ '‬זו ראיה לברכתו ולקדושתו‪ ,‬שמתו‪ ‬כ‪ ‬התבר‪ ‬המ‪ ‬ביו‪ ‬השישי‪ ,‬ומתו‪ ‬כ‪ ‬לא ירד בו מ‪ .‬קכ‪ .‬רא"‪,‬‬ ‫שפתי חכמי‪ .‬קכא‪ .‬כי לא יתכ‪ ‬שלא נעשתה מלאכה זו כלל והיה העול‪ ‬חסר ממנה‪ ,‬וג‪ ‬לא יתכ‪ ‬שנעשתה לאחר‬ ‫השבת שהרי נאמר 'ויכולו השמי‪ ‬והאר‪ ‬וכל צבא‪ ,'‬ועל כרח‪ ‬שהמלאכה שהיה ה' עתיד 'לעשות' בשבת‪ ,‬נעשתה‬ ‫ביו‪ ‬הששי‪ .‬רא"‪ .‬קכב‪ .‬ובמדרש ש‪ ‬מבואר שבכל יו‪ ‬ברא ה' שלשה דברי‪ ,‬וביו‪ ‬השישי ברא ששה דברי‪,‬‬ ‫שלשה מה‪ ‬כנגד שבת‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ב בראשית‬ ‫כח‬ ‫לדת ׁ§ש ©מ ּ¨יא‬ ‫אלין ּתוֹ § ¨‬ ‫שני ד ¦ ּ‪¥‬‬ ‫שּׁמ‪¦ ²‬ים‬ ‫„ו˙ ©‪© ¨ ‰‬‬ ‫˙ו §ל‪… ‬‬ ‫‡ל‪… « ‰‬‬ ‫שני ד ‪¤ּ ´¥‬‬ ‫אתב ¦ ּ‬ ‫ריאו‪,‬‬ ‫¦ § ּ§‬ ‫ּ©כד‬ ‫©§ ¨‬ ‫§וארעא‬ ‫יי ¡ ¦‬ ‫א‪‬הים‬ ‫עבד § ¨‬ ‫ּ§ביוֹ ¨מא ©דּ ‪© £‬‬ ‫‡ם ּ§ב ‪… À‬יום ‪£‬ﬠ˘ׂ‪… ²‬ו˙‬ ‫ב §ר ¨®‬ ‫‪‡‰‬ר‪§ּ ı‬ב ¦‪« ¨ּ ‰Ç‬‬ ‫§ו ¨ ¨ ‪¤ −‬‬ ‫§ ‪Ÿ‬‬ ‫וכל‬ ‫ה‬ ‫ארעא ּו ׁ §ש ©מ ּ¨יא‪:‬‬ ‫©§ ¨‬ ‫כל |‬ ‫‡ר‪§ ı‬ו ׁ¨˘ ¨ «‬ ‫מ ¦ים‪ :‬ה §ו ´ ‪Ÿ‬‬ ‫‡‪‰‬ים ‪¤ ¬¤‬‬ ‫י‪‰‬ו‪− ¦ ¡ ‰‬‬ ‫§ ̈‪¬ Ÿ‬‬ ‫יום שני‬ ‫ה' זעירה‬ ‫רש"י‬ ‫שני )ד( אלה ‪ -‬האמורים למעלה ‪ -‬אותיות הללו של השם יצר שני עולמים‪,‬‬ ‫תולדות השמים והארץ‪ :‬בהבראם ולמדך כאן שהעולם הזה נברא בה"א‪ ,‬רמז‬ ‫ביום עשות ה'‪ .‬למדך שכולם נבראו שירדו הרשעים למטה לראות שחת‪ ,‬כה"א‬ ‫בראשון‪ .‬דבר אחר‪ ,‬בהבראם ‪ -‬בה' בראם‪ ,‬זאת שסתומה מכל צדדיה ופתוחה למטה‬ ‫לרדת דרך שם‪:‬‬ ‫שנאמר )ישעיה כו‪ ,‬ד( ביה ה' צור עולמים‪ ,‬בב'‬ ‫'‪‬י‪ ‬ה' צ‪‬ר‬ ‫‪‬אמר )ישעיה כו ד( ְ ָ‬ ‫‪‬רא‪ַ ֱ ֶ ֶ ,‬‬‫ה"א ְ ָ ָ‬ ‫שני )ד( ‪¥‬אלּ‪ ¤‬ה‪ .‬כלומר‪ ,‬הדברי‪ִ ֲ ָ ‬‬ ‫האמ‪‬רי‪‬‬ ‫ה‪ ,‬שה‪ ‬יו"ד‬ ‫ה‪‬ל‪ֶ ‬ל ַ ֵ‬ ‫א‪‬ת‪‬ת ַ ָ‬ ‫ע‪‬למי‪ְ ,'‬ב' ִ‬ ‫ִָ‬ ‫למעלה קכג‪:‬‬ ‫ְַ ְ ָ‬ ‫ע‪‬למי‪ ,‬העול‪ ‬הזה‬ ‫‪‬ני ה ָ ִ‬ ‫יצר ה' את ְ ֵ‬ ‫וה"א‪ַ ָ ,‬‬ ‫ראם ּ§ביוֹ ם‬‫הב § ¨‬ ‫והארץ ּ§ב ¦ ּ¨‬ ‫ה‪‬מים § ¨ ¨ ‪¤‬‬ ‫תוֹ §לדוֹ ת © ¨ © ¦‬ ‫ה‪‬ה הוא‬ ‫‪‬הע‪‬ל‪ֶ ַ ‬‬ ‫ול‪‬ד‪ָ ‬א‪ָ ָ ֶ ‬‬ ‫והעול‪ ‬הבא‪ְ ֶ ִ ְ ,‬‬ ‫‪  ‬כל‬‫ל‪‬ד‪ ‬הכתוב בלשו‪ ‬זו ֶ ֻ ָ‬ ‫‪£‬עשׂ וֹ ת ה'‪ְ ֶ ִ .‬‬ ‫הר‪‬עי‪‬‬ ‫‪‬רד‪ִ ָ ְ ָ ‬‬‫רמז לכ‪ְ ֵ ֶ ‬‬ ‫נברא ְ‪‬אות ה"א‪ ,‬כֶ ֶ‬ ‫שִ ְ ָ‬ ‫הדברי‪ ‬שפירטה התורה שנעשו בששת ימי‬ ‫‪‬חת‪ְ ,‬מו אות ה"א ֹזאת‬ ‫לרא‪‬ת ָ ַ‬ ‫למ‪‬ה‪ְ ִ ,‬‬ ‫ְַ ָ‬ ‫נברא‪ ‬באמת כבר ַ‪‬יו‪ ‬ה ִרא‪ ,‬ולכ‪‬‬ ‫בראשית‪ְ ְ ִ ,‬‬ ‫לרדת‬ ‫למ‪‬ה‪ֶ ֶָ ,‬‬ ‫‪‬פת‪‬חה רק ְ ַ ָ‬ ‫צדדיה ְ ָ‬ ‫מ‪‬ל ְ ָ ֶ ָ‬‫‪‬ת‪‬מה ִ ָ‬ ‫ְֶ ָ‬ ‫נאמר 'בהברא‪ ‬ביו‪ ‬עשות ה''‪ ,‬שהכל נברא ביו‪‬‬ ‫‪‬ר‪ ָ ‬קכו‪ ,‬והעול‪ ‬הבא נברא באות יו"ד‪ .‬א‪‬‬ ‫ֶֶ‬ ‫אחד קכד‪ ,‬ולאחר מכ‪ ‬יצא כל אחד והועמד במקו‪‬‬ ‫ג‪ ‬לפי פירוש זה‪ ,‬מה שנאמר 'ביו‪ ‬עשות ה''‬ ‫אחר ‪ ‬ביאור‬ ‫‪‬בר ַ ֵ‬ ‫הראוי לו ביו‪ ‬שנגזר עליו קכה‪ָ ָ .‬‬ ‫בא ללמד שהכל נברא ביו‪ ‬הראשו‪ ‬קכז‪:‬‬ ‫'‪‬ה‪‬רא‪ ,'‬כאילו נאמר ְ‪‬ה' ‪ ‬באות‬ ‫אחר בלשו‪ָ ְ ָ ִ ְ ‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫קכג‪ .‬בא לפרש שלא נאמר שהכוונה לדברי‪ ‬האמורי‪ ‬בהמש‪ ,‬וכעי‪ ‬שמצאנו ב'אלה המשפטי‪) '‬שמות כא א( שהכוונה‬ ‫לדברי‪ ‬האמורי‪ ‬אחר מכ‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬וההכרח של רש"י לפרש כ‪ ,‬שהרי לא נאמר אחר כ‪ ‬שו‪ ‬דבר שנברא‪ ,‬ובודאי‬ ‫הכוונה לדברי‪ ‬שהתפרשו קוד‪ ‬לכ‪ .‬שפתי חכמי‪ .‬קכד‪ .‬רא"‪ .‬קכה‪ .‬וכמו שכתב רש"י לעיל )א כד( שלמדו כ‪ ‬מהלשו‪‬‬ ‫'תוצא האר‪ '‬שכבר נבראו החיות והבהמות ביו‪ ‬הראשו‪ ,‬וביו‪ ‬השישי רק יצאו ממקומ‪ .‬ומכל מקו‪ ‬הוצר‪ ‬ג‪ ‬פסוק‬ ‫זה כדי ללמד שלא רק בחיות ובבהמות היה הדבר כ‪ ,‬אלא בכל מה שנברא בששת ימי המעשה‪ .‬גור אריה‪ .‬וא‪ ‬שהתבאר‬ ‫בדברי רש"י לעיל )א יד( שלמדו כ‪ ‬מריבוי לשו‪' ‬את'‪' ,‬את השמי‪ ‬ואת האר‪ ,'‬לרבות כל תולדותיה‪ ,‬עדיי‪ ‬היה נית‪ ‬לומר‬ ‫שלכל דבר מתולדות השמי‪ ‬והאר‪ ‬היה מאמר בפני עצמו‪ ,‬ולכ‪ ‬נאמר כא‪' ‬בהברא‪ ‬ביו‪ ‬עשות ה' אר‪ ‬ושמי‪ ,'‬שבמאמר‬ ‫בריאת השמי‪ ‬נבראו כל תולדותיה‪ ,‬ובמאמר בריאת האר‪ ‬נבראו עמה כל תולדותיה‪ .‬שפתי חכמי‪ .‬קכו‪ .‬אמנ‪ ‬מבואר‬ ‫בגמרא )מנחות כט‪ (:‬שיש פתח קט‪ ‬בצידה הימני של האות ה"א‪ ,‬לרמז שימי‪ ‬ה' פשוטה לקבל שבי‪ ,‬וא‪ ‬יחזרו בתשובה‬ ‫ידו של ה' פשוטה לקבל‪] ‬וא‪ ‬שביחס לאד‪ ‬הפתח של האות ה"א נראה בשמאל‪ ,‬הרי ביחס לה' העומד כביכול למול‬ ‫האד‪ ‬ופושט ימינו לקבלו‪ ,‬הפתח הוא בצד ימי‪ .[‬גור אריה‪ .‬קכז‪ .‬רא"‪ ,‬ונמצא שהמחלוקת בי‪ ‬שני הפירושי‪ ‬היא רק‬ ‫כט‬ ‫בראשית ב בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫ב‡ר‪ı‬‬ ‫י‪‰‬י‪¤ ¨½ ¨ ‰‬‬ ‫טרם ¦ « § ‪´¤‬‬ ‫‪‰‬שּׂ„‪¤ ¤ ‰‬‬ ‫¦˘ׂ´ ©‬ ‫יח © ¨ ‪À¤‬‬ ‫חקלא ©עד ¨לא ‪£‬הווֹ‬ ‫אילני © § ¨‬ ‫¦ ¨‪¥‬‬ ‫¦ § ּ¨‬ ‫עסבא‬ ‫§¨‬ ‫וכל‬ ‫§ ©§ ¨‬ ‫בארעא‬ ‫יˆמ®ח‬ ‫טרם ¦ § ¨‬ ‫כל‪Œ‬ﬠ˘ׂ‪ ¤‬ב © ¨ ‪− ¤‬‬ ‫‪‰‬שּׂ„‪¤ ´¤ ‰‬‬ ‫§ו ¨ ‪¬¥‬‬ ‫צמח‬ ‫דחקלא ©עד ¨לא § ©‬‫§ ©§ ¨‬ ‫רש"י‬ ‫יום שני‬ ‫)ה( טרם יהיה בארץ‪ .‬כל 'טרם' ואף זה תפרש‪ ,‬עדיין לא היה בארץ כשנגמרה‬ ‫שבמקרא לשון 'עד לא' הוא‪ ,‬ואינו לשון בריאת העולם בששי קודם שנברא אדם‪ ,‬וכל‬ ‫'קודם'‪ ,‬ואינו נפעל לומר 'הטרים' כאשר עשב השדה טרם יצמח‪ ,‬עדיין לא צמח‪.‬‬ ‫יאמר 'הקדים'‪ ,‬וזה מוכיח‪ .‬ועוד אחר‪ ,‬כי ובשלישי שכתוב ותוצא הארץ לא יצאו‪ ,‬אלא‬ ‫טרם תיראון )שמות ט‪ ,‬ל(‪ ,‬עדיין לא תיראון; על פתח הקרקע עמדו עד יום ששי‪.‬‬ ‫אלהי‪ ,'‬ומשמעות‬ ‫מ‪‬ני ה' ֱ ֹ ִ‬ ‫‪‬ירא‪ֵ ְ ִ ‬‬ ‫טר‪ְ ִ ‬‬ ‫ידע‪‬י ִ‪‬י ֶ ֶ‬ ‫ַָ ְ ִ‬ ‫‪‬קרא‪ ,‬כמו‬ ‫'טר‪ָ ְ ִ ַ ֶ '‬‬ ‫יהיה ¨ ¨ ‪¤‬‬ ‫בארץ‪ָ .‬ל ֶ ֶ‬ ‫טרם ¦ § ‪¤‬‬‫)ה( ‪¤ ¤‬‬ ‫עדי‪ֹ ‬לא‬‫‪‬ירא‪) '‬שמות ט ל( היינו ֲ ַ ִ‬ ‫טר‪ְ ִ ‬‬ ‫לשו‪'ִ ‬י ֶ ֶ‬ ‫'עד ֹלא' ה‪‬א קכח‪ ,‬כלומר‪ ,‬משמעות המילה‬ ‫ְל‪ַ ‬‬ ‫‪‬ירא‪ ,‬ולא 'לפני שתיראו'‪ ,‬שהרי לא התפרש מה‬ ‫ִ ְ‬ ‫מתייחסת רק לאותו דבר בפני עצמו‪ ,‬לומר שעדיי‪‬‬ ‫‪‬פר‪,‬‬‫וא‪ ‬פסוק ֶזה ְ ָ ֵ‬ ‫אירע לפני שיראו קלא‪ַ ְ ,‬‬ ‫'ק‪‬ד‪,'‬‬ ‫ואינ‪ְ ‬ל‪ֶ ‬‬ ‫לא היה‪ ,‬וזהו 'טר‪ ‬יהיה'‪ֵ ְ ,‬‬ ‫‪‬גמרה‬ ‫‪‬אר‪ָ ְ ְ ִ ֶ ְ ‬‬ ‫היה ָ ָ ֶ‬ ‫עדי‪ֹ ‬לא ָ ָ‬ ‫ששיח השדה ֲ ַ ִ‬ ‫המתייחס לאותו דבר ביחס לדבר אחר‪ ,‬מי קד‪‬‬ ‫‪‬ברא‬ ‫ק‪‬ד‪ָ ְ ִ ֶ ‬‬ ‫ֶ‬ ‫‪‬י‪,‬‬‫הע‪‬ל‪ְ ,‬יו‪ ‬ה ִ ִ‬ ‫‪‬ריאת ָ ָ‬ ‫ְִ ַ‬ ‫למי‪ְ .‬וכיו‪ ‬שזהו תיאור של מצב קיי‪ ‬קכט‪ ,‬שורש‬ ‫אד‪ ,‬שהרי נאמר לאחר מכ‪' ‬ואד‪ ‬אי‪ '‬קלב‪:‬‬ ‫הָ ָ‬ ‫נפעל‪,‬‬ ‫זה של 'טר‪ֵ '‬אינ‪ ‬נית‪ ‬להאמר בהטיה של ִ ְ ָ‬ ‫יצמח‪ .‬א‪ ‬כא‪ ‬ביאור‬ ‫טרם ¦ § ¨‬ ‫ה‪‬דה ‪¤ ¤‬‬ ‫עשׂ ב © ¨ ‪¤‬‬ ‫וכל ‪¤ ¥‬‬ ‫§¨‬ ‫'הטרי‪,'‬‬ ‫ל‪‬מר על דבר מסוי‪ ‬שהוא ִ ְ ִ‬ ‫שאי אפשר ַ‬ ‫צמח‪.‬‬‫עדי‪ֹ ‬לא ָ ַ‬ ‫לשו‪' ‬טר‪ '‬הוא שעשב השדה ֲ ַ ִ‬ ‫יאמר על דבר מסוי‪ ‬שהוא ִ ְ ִ‬ ‫'הק‪‬י‪.'‬‬ ‫‪‬א‪‬ר ֹ ַ‬ ‫ֲַ ֶ‬ ‫‪‬א‬‫האר‪ֶ ֶ ‬‬ ‫'ו‪‬צא ָ ָ ֶ‬ ‫‪‬ת‪‬ב ַ ֵ‬ ‫‪‬לי‪‬י‪ָ ֶ ,‬‬ ‫‪‬ביו‪ַ ‬ה ְ ִ ִ‬ ‫ַ‬ ‫מ‪‬כיח שזהו פירוש לשו‪' ‬טר‪ ,'‬שאי‪‬‬ ‫‪‬פס‪‬ק ֶזה ִ ַ‬ ‫ָ‬ ‫א‪‬ר ַ ְזרע‪‬‬‫‪‬רי ֲ ֶ‬ ‫ע‪‬ה ְ ִ‬ ‫וע‪ֶ ֹ ‬‬ ‫למינה‪ֵ ְ ‬‬ ‫זרע ְ ִ ֵ‬ ‫מזריע ֶ ַ‬ ‫ע‪‬ב ַ ְ ִ ַ‬‫ֵֶ‬ ‫לפרש 'קוד‪ ‬שהיה שיח השדה באר‪ ,'‬שהרי לא‬ ‫א‪‬א כוונת הכתוב‬ ‫יצא‪ ‬לגמרי‪ָ ֶ ,‬‬ ‫למינה‪ֹ ,'‬לא ָ ְ‬‫ב‪ֵ ִ ְ ‬‬ ‫התפרש מה היה קוד‪ ‬שצמח שיח השדה קל‪ ,‬אלא‬ ‫ה‪‬רקע‬ ‫‪‬תח ַ ַ ְ ַ‬ ‫ועל ֶ ַ‬ ‫שצמחו בשיעור מועט ביותר ְ ַ‬ ‫ודאי פירושו הוא שעדיי‪ ‬לא היה שיח השדה‪ְ .‬וע‪‬ד‬ ‫‪‬י‪:‬‬ ‫עמד‪ַ ‬עד י‪ִ ִ ‬‬ ‫ְָ‬ ‫ועבדי‪‬‬ ‫אחר מוכיח זאת‪ ,‬שנאמר ְ ַ ָ‬ ‫'וא‪‬ה ַ ֲ ָ ֶ‬ ‫פסוק ַ ֵ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫בפירוש תיבת 'בהברא‪ ,'‬לפירוש הראשו‪ ‬היינו ביו‪ ‬הברא‪ ,‬ויו‪ ‬זה הוא 'ביו‪ ‬עשות ה''‪ ,‬היו‪ ‬הראשו‪ .‬ולפירוש השני‬ ‫היינו בה"א ברא‪ ,‬ומתי ברא‪' ,‬ביו‪ ‬עשות ה''‪ ,‬שהוא היו‪ ‬הראשו‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬אמנ‪ ‬בדברי דוד פירש שלפי הפירוש‬ ‫השני אי‪ ‬ללמוד מכא‪ ‬שכל הבריאה נעשתה ביו‪ ‬הראשו‪ ,‬אלא כ‪ ‬מתפרש הפסוק‪' ,‬בהברא‪ ,'‬שנברא הכל באות ה"א‪ ,‬אמנ‪‬‬ ‫זהו רק 'ביו‪ ‬עשות ה' אר‪ ‬ושמי‪ ,'‬כלומר‪ ,‬כשברא ה' את העול‪ ‬הזה הנרמז ב'אר‪ ‬ושמי‪ ,'‬עשה כ‪ ‬באות ה"א‪ ,‬א‪ ‬את העול‪‬‬ ‫הבא ברא ה' באות יו"ד‪ .‬קכח‪ .‬וכ‪ ‬תרגמו אונקלוס‪ .‬רא"‪ .‬קכט‪ .‬רא"‪ ,‬שפתי חכמי‪ .‬קל‪ .‬וא‪ ‬היה נכתב 'וכל שיח השדה‬ ‫טר‪ ‬יצמח אד יעלה מ‪ ‬האר‪ ,'‬היה נית‪ ‬לפרש את 'טר‪ '‬כמו 'קוד‪ ,'‬כלומר‪ ,‬שקוד‪ ‬שיצמח שיח השדה עלה אד מ‪ ‬האר‪,‬‬ ‫א‪ ‬עתה שנכתב אחרי לשונות 'טר‪ ‬יהיה' ו'טר‪ ‬יצמח' 'כי לא המטיר ה' אלהי‪ ‬על האר‪ ,'‬הרי שלא נכתב מה אירע קוד‪ ‬לכ‪,‬‬ ‫ובהכרח יש לפרש זאת כמו 'עדיי‪ ‬לא היה'‪' ,‬עדיי‪ ‬לא צמח'‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬קלא‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬קלב‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ב בראשית‬ ‫ל‬ ‫יי ¡ ¦‬ ‫א‪‬הים‬ ‫אחית § ¨‬ ‫ארי ¨לא © ‪¥‬‬ ‫‪¥£‬‬ ‫י‪‰‬ו‪‰¦ ‡¡ ‰‬ים‪© Æ‬ﬠל‪Œ‬‬ ‫‪‰‬מ ‪¦¹‬טיר § ̈‪³ Ÿ‬‬‫ּ¦כי‪§ ¦ ‡¸ Á‬‬ ‫ארעא § ‪ׁ ¨ ¥‬‬ ‫ואנש‬ ‫מטרא ©על © § ¨‬ ‫¦ §¨‬ ‫למפלח ¨ית © § § ¨‬ ‫אדמתא‪:‬‬ ‫לית § ¦ § ©‬ ‫©¦‬ ‫לﬠב„ ‪Œ˙‡¤‬‬‫‡ין © « ‪−Ÿ £‬‬ ‫‡„ם ½© ¦‬ ‫‪‡‰‬ר‪§ ı‬ו ¨ ¨´‬ ‫¨ ½¨ ‪¤‬‬ ‫סליק ¦מן‬ ‫הוה ¨ ‪¥‬‬ ‫ועננא ‪¨ £‬‬ ‫ו © ‪¨¨ £‬‬ ‫¦מן‪Œ‬‬ ‫יﬠל‪‰‬‬ ‫‡„ © «‪´ ¤ £‬‬ ‫‪„‡‰‬מ‪ :‰‬ו §ו ‪− ¥‬‬ ‫¨« ‪«¨ ¨ £‬‬ ‫יום שני‬ ‫רש"י‬ ‫)ולמה?( כי לא המטיר; ומה טעם לא אלהים‪ .‬ה' הוא שמו; אלהים‪ ,‬שהוא‬ ‫המטיר? לפי שאדם אין לעבד את שופט ושליט על כל‪ .‬וכן פירוש זה בכל‬ ‫האדמה‪ ,‬ואין מכיר בטובתם של גשמים‪ .‬מקום לפי פשוטו‪ ,‬ה' שהוא אלהים‪) :‬ו( ואד‬ ‫וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל יעלה‪ .‬לענין בריאתו של אדם‪ ,‬העלה את‬ ‫עליהם וירדו‪ ,‬וצמחו האילנות והדשאים‪ :‬ה' התהום והשקה עננים לשרות העפר ונברא‬ ‫לפי ְ‪‬ט‪ ‬קלו‪ ,‬ה' ‪‬‬ ‫ָמק‪ ‬שנאמר 'ה' אלהי‪ִ ְ '‬‬ ‫‪‬ע‪‬‬‫‪‬מה ַ ַ‬ ‫המטיר‪ַ .‬‬ ‫)ול‪‬ה לא צמחו?( ּ¦כי ‪‬א ¦ § ¦‬ ‫ְ ָָ‬ ‫אלהי‪ ,‬שזהו ש‪ ‬התואר‪ ,‬כפי‬ ‫כ‪ ‬שמו‪ֶ ,‬ה‪‬א ֱ ֹ ִ‬ ‫המטיר? הרי זה כפי שנאמר בהמש‪ ‬הפסוק‪,‬‬ ‫ֹלא ִ ְ ִ‬ ‫שנראה לנו לפי פעולותיו‪:‬‬ ‫האדמה'‪ְ ,‬והיינו‬‫לעבד ‪¤‬את ¨ ‪¨ ¨ £‬‬ ‫אין © ‪Ÿ £‬‬ ‫'אדם © ¦‬ ‫לפי ֶ‪¨ ¨ ‬‬ ‫ְִ‬ ‫יעלה‪ .‬לא בא הפסוק לתאר את דר‪‬‬ ‫ואד © ‪¤ £‬‬ ‫)ו( § ‪¥‬‬ ‫‪‬מי‪ ,‬ואי‪‬‬ ‫‪‬ט‪‬בת‪ֶ ‬ל ְ ָ ִ‬ ‫מ‪‬יר ְ ָ ָ‬ ‫כיו‪ ‬ש ֵאי‪ ‬מי ש ַ ִ‬ ‫ירידת הגשמי‪ ‬כדי להשקות את העשבי‪ ‬והעצי‪,‬‬ ‫‪‬כ‪‬א‬ ‫עושי‪ ‬טובה למי שאינו מכיר בכ‪ ‬קלג‪ָ ֶ ְ .‬‬ ‫שהרי לפני בריאת האד‪ ‬לא ירדו כלל גשמי‪ ‬קלז‪,‬‬ ‫לע‪‬ל‪ ‬והכיר בטובת‪,‬‬ ‫צ‪‬ר‪ָ ָ ‬‬ ‫‪‬ה‪ֶ ‬‬ ‫וידע ֶ ֵ‬ ‫אד‪ַ ָ ְ ‬‬‫הָ ָ‬ ‫אד‪,‬‬‫‪‬ריאת‪ֶ ‬ל ה ָ ָ‬‫לעני‪ָ ִ ְ ‬‬ ‫אלא דיבר הכתוב ְ ִ ְ ַ‬ ‫וצמח‪‬‬ ‫וירד‪ְ ָ ְ ,‬‬‫עליה‪  ‬על הגשמי‪ ‬קלד‪ְ ָ ְ ,‬‬ ‫הת‪‬ל ֲ ֵ ֶ‬ ‫ִ ְ ֵַ‬ ‫ה‪‬ה‪ ‬על ידי אדי‪ ‬קלח‪,‬‬ ‫העלה ה' ֶאת מי ַ ְ‬ ‫שֱֶ ָ‬ ‫וה‪‬אי‪:‬‬ ‫האילנ‪‬ת ְ ַ ְ ָ ִ‬ ‫ִָ ָ‬ ‫ענני‪ ‬קלט‪ ,‬וחזרו מי‪‬‬ ‫וה‪‬קה באדי‪ ‬אלו את ה ֲ ָ ִ‬ ‫ְִ ְ ָ‬ ‫א‪‬הים‪' .‬ה'' ‪ ‬ש‪ ‬הוי"ה ה‪‬א ְ‪‬מ‪ ‬קלה‪,‬‬ ‫ה' ¡ ¦‬ ‫ל‪‬ר‪‬ת את‬ ‫אלו וירדו מהענני‪ ‬על האדמה כדי ִ ְ‬ ‫'אלהי‪ '‬הוא ש‪ ‬תואר המורה על כ‪ֶ ‬ה‪‬א‬ ‫ו ֱ ִֹ‬ ‫נברא‬ ‫העפר במי‪ ,‬שייעשה כמי‪ ‬בו‪ ,‬ממנו ִ ְ ָ‬ ‫ֶָָ‬ ‫‪‬כל‬ ‫וכ‪ֵ ‬יר‪ ‬דבר ֶזה ְ ָ‬ ‫ו‪‬יט ַעל ֹ‪‬ל‪ֵ ְ ,‬‬ ‫‪‬פט ְ ַ ִ‬ ‫ֵ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫קלג‪ .‬גור אריה‪ ,‬וביאר‪ ,‬שא‪ ‬שכל הבריאה נבראה בלי שיהיה מי שיכיר בכ‪ ,‬אי‪ ‬זו נחשבת 'טובה'‪ ,‬אלא כל אחד נברא‬ ‫לצור‪ ‬עצמו‪ ,‬א‪ ‬ירידת הגשמי‪ ‬שזו פעולה הנעשית לצור‪ ‬הצמחי‪ ,‬הרי זו כעשיית טובה‪ ,‬שאי‪ ‬לעשותה למי שאינו‬ ‫מכיר בטובה‪ .‬קלד‪ .‬שאילו היה מכיר בטובת‪ ‬ולא מתפלל עליה‪ ,‬ודאי שלא היו יורדי‪ .‬גור אריה‪ .‬קלה‪ .‬שהרי יש‬ ‫בו אותיות 'היה הוה ויהיה'‪ .‬שפתי חכמי‪ .‬קלו‪ .‬א‪ ‬לפי מדרשו ה' זו מידת הרחמי‪ ,‬ואלהי‪ ‬זו מידת הדי‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫קלז‪ .‬רא"‪ ,‬שפתי חכמי‪ .‬קלח‪ .‬א‪ ‬אי‪ ‬לומר שעלה האד מהמי‪ ‬הגלויי‪ ‬על פני האדמה‪ ,‬שא‪ ‬כ‪ ‬היה ראוי לומר 'ואד‬ ‫יעלה מ‪ ‬המי‪ ,'‬וכיו‪ ‬שנאמר 'ואד יעלה מ‪ ‬האר‪ '‬יש לפרש שעלה האד מהמי‪ ‬שמתחת לאר‪ ,‬והיינו ממי התהו‪ .‬גור‬ ‫אריה‪ .‬קלט‪ .‬ולא היה זה כמנהג העול‪ ‬היו‪ ,‬שהשמש מעלה את האדי‪ ‬אל הענני‪ ‬והגשמי‪ ‬יורדי‪ ‬בכל האר‪ ,‬אלא‬ ‫כא‪ ‬עלו המי‪ ‬על ידי ציווי ה' וירדו רק באותו מקו‪ ‬שהיה בו צור‪ ‬לבריאת האד‪] ‬וא‪ ‬שנאמר 'והשקה את כל פני‬ ‫האדמה'‪ ,‬היינו כפי שפירש רש"י )פסוק ז( שנצבר עפרו מארבע רוחות העול‪ ,‬וכיו‪ ‬שירד המטר במקו‪ ‬שנברא ממנו האד‪,‬‬ ‫הרי זה כאילו ירד על פני כל האדמה[‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫לא‬ ‫בראשית ב בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫‡˙‪Œ‬כ ּ §‬ ‫ל‪Œ‬פ‪¬¥‬ני‬ ‫‪¨ּ ¤‬‬ ‫‪‡‰‬ר‪§ ı‬ו ¦‪‰˜−¨ ˘§ׁ ‰‬‬ ‫¨ ¨® ‪¤‬‬ ‫מש ‪¥‬קי ¨ית ּ¨כל © ּ‪¥‬‬ ‫אפי‬ ‫ארעא ּו © ׁ§‬ ‫©§ ¨‬ ‫§¨‬ ‫יי‬ ‫ּו § ¨‬ ‫ברא‬ ‫©§ § ¨‬ ‫אדמתא‪:‬‬ ‫‪„‡‰‬מ‪ :‰‬ז ©ו ּ¦י‪¤ Á‬‬ ‫ז‬ ‫יˆר‪§ Á‬י‪¨¸Ÿ‰‬ו‪‰¦¹ ‡¡ ‰‬ים‬ ‫¨« ‪«¨ ¨ £‬‬ ‫עפרא ¦מן‬ ‫אדם © § ¨‬ ‫א‪‬הים ¨ית ¨ ¨‬ ‫¡ ¦‬ ‫ן‪„‡‰Œ‬מ‪© ‰‬ו ¦ּי ּ©¬פח‬ ‫ﬠפר‪¦ Æ‬מ ¨´ ‪¨½ ¨ £‬‬ ‫‡˙‪„‡‰Œ‬ם ¨ ¨‬ ‫‪À¨ ¨ « ¨ ¤‬‬ ‫אפוֹ ¦הי‬ ‫ּ§ב © ּ‬ ‫ּו § ©‬ ‫נפח‬ ‫©§ ¨‬ ‫ארעא‬ ‫‪„‡‰‬ם‬‫וי‪‰‬י ¨ « ¨ ¨ ‪−‬‬ ‫מ˙ ©ח¦ ּי®ים © § ¦ ¬‬ ‫‡פ‪−‬יו ¦נ ׁ§˘ ©´‬ ‫ּ§ב © ּ¨‬ ‫אדם‬ ‫דח ּ‪¥‬יי © ‪¨ £‬‬ ‫והות ּ§ב ¨ ¨‬ ‫מתא § ©‬ ‫נש § ¨‬ ‫¦ ׁ§‬ ‫יום שני‬ ‫רש"י‬ ‫אדם; ְכּ ַג ָ ּבל זה שנותן מים ואחר־כך לש את מארבע רוחות‪ ,‬שבכל מקום שימות שם תהא‬ ‫העיסה‪ ,‬אף כאן 'והשקה' ואחר־כך 'וייצר'‪ :‬קולטתו לקבורה‪ .‬דבר אחר‪ ,‬נטל עפרו‬ ‫)ז( וייצר‪ .‬שתי יצירות‪ ,‬יצירה לעולם הזה ממקום שנאמר בו מזבח אדמה תעשה לי‬ ‫ויצירה לתחיית המתים‪ .‬אבל בבהמה שאינה )שמות כ‪ ,‬כא(‪ ,‬אמר‪' ,‬הלואי תהא לו‬ ‫עומדת לדין‪ ,‬לא נכתב ביצירתה שני יודי"ן‪ :‬כפרה ויוכל לעמוד'‪ :‬ויפח באפיו‪.‬‬ ‫עפר מן האדמה‪ .‬צבר עפרו מכל האדמה עשאו מן התחתונים ומן העליונים‪ ,‬גוף מן‬ ‫עפר‪ ‬של אד‪‬‬ ‫‪‬בר ה' את ֲ ָ‬ ‫ללמד בלשו‪ ‬זו ש ָ ַ‬ ‫‪‬ת‪‬‬ ‫ג‪‬ל ֶזה ]‪‬אד‪ ‬הלש עיסה[ ֶ ֵ‬ ‫אד‪ְ .‬מו ַ ָ‬ ‫הָ ָ‬ ‫מאר‪‬ע ר‪‬ח‪‬ת‬ ‫האדמה‪ ,‬כלומר‪ַ ְ ַ ֵ ,‬‬ ‫מ‪‬ל ָ ֲ ָ ָ‬ ‫הראשו‪ָ ִ ‬‬ ‫העי‪‬ה‪ַ ,‬א‪‬‬ ‫ואחר־‪ָ ‬ל‪ֶ ‬את ָ ִ ָ‬ ‫מי‪ ‬על הקמח ְ ַ ַ ָ‬ ‫ִַ‬ ‫‪‬מ‪‬ת ָ‪ ‬האד‪‬‬ ‫‪‬כל ָמק‪ָ ֶ ‬‬ ‫העול‪ ‬קמב‪ ,‬כדי ֶ ְ ָ‬ ‫'וה‪‬קה' היינו נתינת המי‪ ‬על העפר‪,‬‬ ‫ָ‪‬א‪ָ ְ ִ ְ ‬‬ ‫לקב‪‬רה באופ‪ ‬שישתמר‬ ‫ק‪‬לט‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬הא האדמה ַ ְ‬ ‫ְֵ‬ ‫ואחר־‪ֶ ִ ַ ‬‬ ‫'ו‪‬יצר ה' אלהי‪ ‬את האד‪:'‬‬ ‫ְַַ ָ‬ ‫אחר ‪ ‬ביאור נוס‪‬‬ ‫‪‬בר ַ ֵ‬ ‫עד תחיית המתי‪ָ ָ . ‬‬ ‫קמג‬ ‫יצר‪ .‬נכתבה תיבה זו בשני יודי"‪ ,‬ויש‬ ‫)ז( ©ויּ¦ ‪¤‬‬ ‫לכ‪ ‬שנאמרה כפילות הלשו‪' ‬עפר' ו'מ‪ ‬האדמה'‪,‬‬ ‫לדורשה כאילו התיבה עצמה נכפלה קמ‪ ,‬לרמז על‬ ‫מ‪‬ק‪‬‬ ‫עפר‪ ‬של האד‪ָ ִ ‬‬ ‫‪‬טל ה' את ֲ ָ‬ ‫ללמד ש ָ ַ‬ ‫יצירה אחת‬ ‫יציר‪‬ת שנעשו בגו‪ ‬האד‪ָ ִ ְ ,‬‬ ‫‪‬י ְ ִ‬ ‫ְֵ‬ ‫‪‬ע‪‬ה ִ‪‬י' )שמות כ‪,‬‬ ‫אדמה ַ ֲ ֶ‬ ‫'מז‪‬ח ֲ ָ ָ‬ ‫‪‬אמר ‪ַ ְ ִ ‬‬ ‫ֶ ֱֶ ַ‬ ‫ויצירה שניה לאחר שכבר כלה הגו‪,‬‬ ‫ה‪‬ה‪ָ ִ ִ ,‬‬ ‫לע‪‬ל‪ֶ ַ ‬‬‫ָ ָ‬ ‫הלואי שעל ידי זה שנברא ממקו‪‬‬ ‫אמר ה'‪ַ ְ ַ ,‬‬ ‫כא(‪ַ ָ ,‬‬ ‫ע‪‬מדת‬ ‫‪‬אינ‪ֶ ֶ ‬‬‫‪‬בהמה ֶ ֵ ָ‬ ‫אבל ִ ְ ֵ ָ‬ ‫ה‪‬תי‪ָ ֲ .‬‬ ‫לתח‪‬ית ַ ֵ ִ‬ ‫ִ ְ ִַ‬ ‫וי‪‬כל‬ ‫‪‬רה על עוונותיו‪ַ ְ ,‬‬ ‫‪‬הא ל‪ָ ָ ַ ‬‬ ‫ְֵ‬ ‫קמד‬ ‫המזבח‬ ‫נכ‪‬ב‬ ‫לדי‪ ,‬ולאחר שמתה אינה חוזרת לחיות‪ֹ ,‬לא ִ ְ ָ‬ ‫ְִ‬ ‫לעמ‪‬ד ‪ ‬להתקיי‪ ‬בעול‪ ‬קמה‪:‬‬ ‫ֲַ‬ ‫י‪‬די"‪ ,‬אלא 'ויצר'‪ ,‬ביו"ד אחת‪:‬‬ ‫‪‬ני ִ‬ ‫‪‬יצירת‪ֵ ְ ‬‬ ‫ִ ִ ָָ‬ ‫‪‬מ‪‬‬ ‫ה‪‬ח‪‬ני‪ִ ‬‬ ‫ע‪‬א‪ ‬ה' ִמ‪ִ ְ ַ ַ ‬‬ ‫אפיו‪ָ ֲ .‬‬ ‫ויּ ּ©פח ּ§ב © ּ¨‬ ‫©¦‬ ‫עפר ¦מן ¨ ‪¨ ¨ £‬‬ ‫האדמה‪ .‬דבר פשוט הוא ש'עפר' הוא‬ ‫¨¨‬ ‫העלי‪‬ני‪  ,‬האד‪ ‬עשוי מעפר שהוא ִמ‪‬‬ ‫ֶָ ְ ִ‬ ‫'אדמה'‪ ,‬ומדוע כפל זאת הכתוב קמא‪ ,‬אלא בא‬ ‫הערות וציונים‬ ‫קמ‪ .‬כלומר‪ ,‬א‪ ‬שרק האות יו"ד נכפלה‪ ,‬הדר‪ ‬היא לדרוש זאת כאילו התיבה כולה נכפלה ונאמר 'ויצר'‪' ,‬ויצר'‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫קמא‪ .‬רא"‪ .‬קמב‪ .‬אי‪ ‬הכוונה שאס‪ ‬את עפרו ממש מכל שטח פני האדמה‪ ,‬אלא לקח עפר מכל אחת מארבע רוחות‪,‬‬ ‫ובכ‪ ‬נחשב הדבר שאספו מכל האדמה‪ .‬באר בשדה‪ .‬קמג‪ .‬גור אריה ושפתי חכמי‪ ,‬שהרי קבורה עצמה יש ג‪ ‬בבעלי‬ ‫חיי‪ .‬קמד‪ .‬גור אריה‪ .‬קמה‪ .‬ואמנ‪ ‬א‪ ‬לפירוש זה קולטת האדמה את האד‪ ‬בכל מקו‪ ‬שנקבר‪ ,‬כיו‪ ‬שמקו‪ ‬המזבח‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ב בראשית‬ ‫לב‬ ‫נצב § ¨‬ ‫יי‬ ‫ממל ¨לא‪ :‬ח ּו § ©‬ ‫לרו ©ח § © ּ§‬ ‫§ ּ‬ ‫נפ ׁ˘ ©ח ּ¨י«‪ :‰‬ח ©ו ּ¦י ּ©‪º‬טע § ̈‪ Ÿ‬‬ ‫י‪‰‬ו‪‰²¦ ‡¡ ‰‬ים‬ ‫§ל‪¤ ¬¤‬‬ ‫§ ‪¤¥‬‬ ‫בעדן‬ ‫¦גּ §נּ ¨תא‬ ‫¡ ¦‬ ‫א‪‬הים‬ ‫תמן ¨ית‬ ‫ואש ¦רי © ּ¨‬ ‫קדמין § © ׁ§‬ ‫מל © § ¦‬ ‫¦ ּ§‬ ‫ﬠ„ן ¦מ ּ‪„¤®˜¤‬ם ©ו¨ ּי´˘ׂ‪ ¤‬ם ׁ½¨˘ם ‪Œ˙‡¤‬‬ ‫©‚ּ¬ן ּ§ב ‪¤− ¥‬‬ ‫רש"י‬ ‫יום שני‬ ‫התחתונים ונשמה מן העליונים‪ .‬לפי שביום ובתחתונים‪ ,‬ואם לאו יש קנאה במעשה‬ ‫ראשון נבראו שמים וארץ‪ ,‬בשני ברא רקיע בראשית‪ ,‬שיהיו אלו רבים על אלו בבריאת יום‬ ‫לעליונים‪ ,‬בשלישי תראה היבשה לתחתונים‪ ,‬אחד‪ :‬לנפש חיה‪ .‬אף בהמה וחיה נקראו‬ ‫ברביעי מאורות לעליונים‪ ,‬בחמישי ישרצו המים 'נפש חיה'‪ ,‬אך זו של אדם חיה שבכולן‪ ,‬שנתוסף‬ ‫לתחתונים‪ ,‬הוזקק בששי לבראות בו בעליונים בו דעה ודבור‪) :‬ח( מקדם‪ .‬במזרחו של עדן‬ ‫אחד קמו‪:‬‬‫‪‬בריאת י‪ָ ֶ ‬‬ ‫העלי‪‬ני‪] ,‬מרובי‪ַ [‬על ֵא‪ַ ִ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬נ‪‬מה ניתנה בו ִמ‪ִ ְ ֶ ָ ‬‬ ‫ה‪‬ח‪‬ני‪ָ ָ ְ ,‬‬ ‫ְַַ ִ‬ ‫לנפש ©חיּ¨ ה‪ .‬משמעות הלשו‪' ‬ויהי האד‪ ‬לנפש‬ ‫‪‬מי‪ׁ ¤ ¤ § ‬‬ ‫נברא‪ִ ַ ָ ‬‬ ‫‪‬י‪ִ ‬רא‪ְ ְ ִ ‬‬ ‫לפי ֶ ְ‬ ‫והטע‪ ‬לכ‪ִ ְ ,‬‬ ‫‪‬רא חיה' היא שרק האד‪ ‬הוא נפש חיה קמז‪ ,‬וקשה‪,‬‬ ‫‪‬ני ָ ָ‬‫ואר‪ ,‬שה‪ ‬עליוני‪ ‬ותחתוני‪ִ ֵ ְ .‬‬ ‫ָ ֶָ‬ ‫ח‪‬ה'‪ ,‬כמו‬ ‫'נפ‪ָ ַ ‬‬ ‫נקרא‪ֶ ֶ ‬‬ ‫וח‪‬ה ִ ְ ְ‬ ‫‪‬המה ְ ַ ָ‬ ‫'תראה שהרי ַא‪ָ ֵ ְ ‬‬ ‫‪‬לי‪‬י נאמר ֵ ָ ֶ‬ ‫לעלי‪‬ני‪ִ ִ ְ ִ .‬‬‫רקיע רק ָ ֶ ְ ִ‬ ‫ִָ ַ‬ ‫‪‬רביעי ברא ְמא‪‬ר‪‬ת‪ ,‬שנאמר כמה פעמי‪ ‬לעיל )א כ‪,‬כא‪,‬כד‪,‬ל(‪ַ ,‬א‪ ‬באמת‬ ‫ל‪‬ח‪‬ני‪ִ ִ ְ ִ .‬‬ ‫ה‪‬ה'‪ ,‬רק ַ ַ ְ ִ‬ ‫ַ ַָ ָ‬ ‫אד‪ ‬היא‬ ‫ה‪‬י‪ ,'‬אי‪ ‬הדברי‪ ‬דומי‪ ,‬כי נפש ז‪ֶ ‬ל ה ָ ָ‬ ‫י‪‬רצ‪ִ ַ ַ ‬‬ ‫‪‬חמי‪‬י אמר ' ִ ְ ְ‬ ‫לעלי‪‬ני‪ִ ִ ֲ ַ .‬‬ ‫ֶָ ְ ִ‬ ‫‪‬כ‪ֶ ,‬מלבד מה שיש בבעלי החיי‪‬‬ ‫ח‪‬ה' ֶ ְ ֻ ָ‬ ‫ל‪‬ח‪‬ני‪ ,‬נמצא שיש יומיי‪ ‬לתחתוני‪ ,‬ה' ַ ָ‬ ‫ַַ ְ ִ‬ ‫‪‬עה ְ ִוד‪‬ר שאי‪ ‬בה‪ ,‬ולכ‪ ‬ראוי לומר‬ ‫‪‬ס‪ָ ֵ  ‬‬ ‫יומיי‪ ‬לעליוני‪ ,‬ויו‪ ‬אחד לעליוני‪ ‬ולתחתוני‪ֵ ִ ,‬‬ ‫‪‬עלי‪‬ני‪ ‬בלשו‪ ‬זו שנעשה האד‪ ‬במיוחד לנפש חיה קמח‪:‬‬ ‫לבראות ‪ ‬ג‪ִ ְ ֶ ָ ‬‬ ‫‪‬י ִ ְ ֹ‬ ‫הזקק ַ‪‬יו‪ ‬ה ִ ִ‬‫ְַֻ‬ ‫מק ‪¤‬דם‪ .‬לשו‪' ‬מקד‪ '‬אינה מתפרשת כא‪‬‬ ‫וא‪ָ ‬לאו‪ ,‬אלא יברא בו רק )ח( ¦ ּ‪¤‬‬ ‫ב‪‬ח‪‬ני‪ִ ְ ,‬‬ ‫וג‪ִ ְ ַ ַ ‬‬ ‫ְַ‬ ‫‪‬קדימה בזמ‪ ‬קמט‪ ,‬אלא הכוונה לצד מזרח‬ ‫מהעליוני‪ ‬או רק מהתחתוני‪ ,‬נמצא שֵ‪ָ ִ ְ ִ ‬‬ ‫'עד‪ '‬קנ‬ ‫‪‬מזרח‪ֶ ‬ל ֵ ֶ‬ ‫ר‪‬י‪ ‬המכונה 'קד‪ ,'‬ללמד ש ְ ִ ְ ָ‬ ‫‪‬הי‪ֵ ‬א‪ִ ַ ‬‬ ‫‪‬רא‪‬ית‪ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫‪‬מע‪‬ה ְ ֵ ִ‬ ‫קנאה ְ ַ ֲ ֵ‬ ‫ִ ְָ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫הוא יסודו של העול‪ ,‬והרי זה כאילו נברא מ‪ ‬העפר שבכל העול‪ .‬גור אריה‪ .‬קמו‪ .‬ואמנ‪ ‬ביו‪ ‬השביעי נבראה המנוחה‪,‬‬ ‫שהיא שייכת רק בתחתוני‪ ‬הזקוקי‪ ‬למנוחה‪ ,‬מכל מקו‪ ‬כיו‪ ‬שעיקר המנוחה היא עבור האד‪ ,‬שהוא עשוי מהעליוני‪‬‬ ‫ומהתחתוני‪ ,‬שוב אי‪ ‬כא‪ ‬קנאה‪ .‬נחלת יעקב‪ .‬קמז‪ .‬באר בשדה‪ .‬קמח‪ .‬כלומר‪ ,‬א‪ ‬שלאד‪ ‬יש רק נפש אחת‪ ,‬וכ‪‬‬ ‫לבעלי החיי‪ ‬יש רק נפש אחת‪ ,‬ומצד זה שהיא מרגישה וצומחת הרי נפש האד‪ ‬שוה לנפש בעלי החיי‪ ,‬מכל מקו‪‬‬ ‫נוס‪ ‬בנפש האד‪ ‬עוד כח שאי‪ ‬בשאר בעלי החיי‪ ,‬והיינו הדעה והדיבור‪ .‬רא"‪ .‬קמט‪ .‬וכוונת רש"י למעט מפירושו של‬ ‫מ‪‬קדמי‪ ,'‬והיינו שקוד‪ ‬שנברא האד‪ ‬נברא כבר ג‪ ‬העד‪ ,‬וזהו כדעת הסובר‬ ‫בעד‪ִ ְ ַ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬ינתא ְ ֵ ֶ‬ ‫אלהי‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫'‪‬נציב ה' ֱ ֹ ִ‬ ‫אונקלוס שתרג‪ִ ְ ‬‬ ‫במדרש רבה שאד‪ ‬נברא בשישי וג‪ ‬עד‪ ‬נברא בשלישי‪ .‬והטע‪ ‬של רש"י שלא רצה לפרש כ‪ ,‬כיו‪ ‬שנאמר לעיל )פסוק‬ ‫לעבד ֶאת‬ ‫אי‪ֹ ֲ ַ ‬‬ ‫ואד‪ִ ַ ‬‬ ‫האר‪ָ ָ ְ ‬‬ ‫אלהי‪ַ ‬על ָ ָ ֶ‬ ‫המטיר ה' ֱ ֹ ִ‬ ‫יצמח ִ‪‬י ֹלא ִ ְ ִ‬ ‫טר‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫ה‪‬דה ֶ ֶ‬ ‫ע‪‬ב ַ ָ ֶ‬ ‫וכל ֵ ֶ‬‫באר‪ָ ְ ‬‬ ‫יהיה ָ ָ ֶ‬ ‫טר‪ֶ ְ ִ ‬‬ ‫ה‪‬דה ֶ ֶ‬‫‪‬יח ַ ָ ֶ‬ ‫'וכל ִ ַ‬ ‫ה( ְ ֹ‬ ‫האדמה'‪ ,‬הרי שקוד‪ ‬בריאת האד‪ ‬לא היו עדיי‪ ‬עצי‪ ‬באר‪ ,‬ומסתבר שא‪ ‬עצי ג‪ ‬עד‪ ‬בכלל זה‪ .‬רא"‪ .‬קנ‪ .‬א‪ ‬לא‬ ‫ָ ֲָ ָ‬ ‫במזרחו של העול‪ ,‬שהרי דעת רש"י שג‪ ‬עד‪ ‬נמצא בצד מערב של העול‪ .‬באר בשדה‪.‬‬ ‫לג‬ ‫בראשית ב בראשית‬ ‫רש"י‬ ‫נטע את הגן‪ .‬ואם תאמר‪ ,‬הרי כבר כתב האדם ויצמח לו גן בעדן ויניחהו בגן עדן‬ ‫ויברא את האדם וגו'‪ ,‬ראיתי בברייתא של ר' ויפל עליו תרדמה'‪ ,‬השומע סבור שהוא‬ ‫אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי מל"ב מדות מעשה אחר‪ ,‬ואינו אלא פרטו של ראשון‪ .‬וכן‬ ‫האגדה נדרשת‪ ,‬וזו אחת מהן‪ :‬כלל שלאחריו אצל הבהמה חזר וכתב 'ויצר ה' וגו' מן‬ ‫יום שני‬ ‫מעשה‪ ,‬הוא פרטו של ראשון‪' .‬ויברא את האדמה כל חית השדה'‪ ,‬כדי לפרש 'ויבא אל‬ ‫האדם' זהו כלל‪ ,‬סתם בריאתו מהיכן‪ ,‬וסתם האדם' לקרות שם‪ ,‬וללמד על העופות‬ ‫שנבראו מן הרקק‪:‬‬ ‫מעשיו; חזר ופירש 'וייצר ה' אלהים' את‬ ‫ו‪‬ל‬ ‫עד‪ֵ ַ ַ ,‬‬ ‫‪‬ג‪ֶ ֵ ‬‬ ‫‪‬עד‪ ‬קנד‪ֵ ִ ַ ַ ,‬‬ ‫ו‪‬יחה‪ַ ְ ‬‬ ‫ו‪‬צמח ל‪ֶ ֵ ְ ַ ‬‬ ‫ַַ ְ ַ‬ ‫נטע ה' ֶאת ַה' ָ‪ '‬קנא‪ ,‬וכיו‪ ‬ש'קד‪ '‬הוא מזרח‪,‬‬ ‫ַָ‬ ‫ה‪‬מע ָסב‪‬ר ]‪‬עשוי לחשוב[‬ ‫‪‬ר‪‬מה‪ַ ֵ ַ ,‬‬ ‫עליו ַ ְ ֵ ָ‬ ‫ָָ‬ ‫'מקד‪ '‬היינו מצד מזרח קנב‪.‬‬ ‫‪‬רט‪ֶ ‬ל‬ ‫א‪‬א ְ ָ‬‫אחר‪ ,‬באמת ֵאינ‪ָ ֶ ‬‬ ‫מע‪‬ה ַ ֵ‬ ‫ֶ‪‬ה‪‬א ַ ֲ ֶ‬ ‫ו‪‬ברא‬ ‫‪‬תב )לעיל א כז( ַ ִ ְ ָ‬ ‫‪‬בר ָ ַ‬ ‫הרי ְ ָ‬ ‫‪‬אמר‪ֵ ֲ ,‬‬ ‫וא‪ַ ֹ ‬‬ ‫ְִ‬ ‫הכלל ה ִרא‪ ,‬שהתפרש עתה‪.‬‬ ‫האד‪ְ ‬וג‪ ,'‬ומדוע חזר ואמר כא‪) ‬פסוק ז(‬ ‫ֶאת ָ ָ ָ‬ ‫ה‪‬המה‪ ,‬שכבר‬ ‫אצל ַ ְ ֵ ָ‬ ‫וכ‪ ‬יש להקשות על האמור ֵ ֶ‬ ‫ְֵ‬ ‫ו‪‬ח‬ ‫האדמה ַ ִ ַ‬ ‫עפר ִמ‪ָ ָ ֲ ָ ‬‬ ‫האד‪ָ ָ ‬‬ ‫אלהי‪ֶ ‬את ָ ָ ָ‬ ‫'ו‪‬יצר ה' ֱ ֹ ִ‬ ‫ִַ ֶ‬ ‫האר‪‬‬ ‫ח‪‬ת ָ ָ ֶ‬ ‫אלהי‪ֶ ‬את ַ ַ‬ ‫'ו‪‬ע‪ִ ֹ ֱ ‬‬ ‫נאמר לעיל )א כה( ַ ַ ַ‬ ‫ח‪‬ה' קנג‪.‬‬‫לנפ‪ָ ַ ‬‬ ‫האד‪ֶ ֶ ְ ‬‬ ‫ויהי ָ ָ ָ‬ ‫ח‪‬י‪ִ ְ ַ ‬‬ ‫נ‪‬מת ַ ִ‬ ‫‪‬א‪‬יו ִ ְ ַ‬ ‫ְַָ‬ ‫האדמה‬ ‫רמ‪ָ ָ ֲ ָ ‬‬ ‫ואת ָ‪‬ל ֶ ֶ‬ ‫למינ‪ֵ ְ ‬‬ ‫ה‪‬המה ְ ִ ָ‬‫ואת ַ ְ ֵ ָ‬‫למינ‪ֶ ְ ‬‬ ‫ְִ ָ‬ ‫ר‪‬י‬ ‫אליעזר ְ‪‬נ‪ֶ ‬ל ַ ִ‬ ‫ר‪‬י ֱ ִ ֶ ֶ‬ ‫‪‬רייתא ֶ‪‬ל ַ ִ‬ ‫ראיתי ַ ָ ַ ְ ָ‬ ‫ִָ ִ‬ ‫'ו‪‬צר ה' ְוג‪'‬‬ ‫וכתב להל‪ֶ ִ ַ ‬‬ ‫חזר ְ ָ ַ‬‫למינה‪ ,'‬וא‪ ‬על פי כ‪ַ ָ ‬‬ ‫ְִ ֵ‬ ‫נדר‪‬ת‪ְ ,‬וז‪‬‬ ‫הא‪‬דה ִ ְ ֶ ֶ‬ ‫ה‪‬לילי‪ִ ,‬מל"ב ִמ‪‬ת ָ ַ ָ ָ‬ ‫י‪‬סי ַ ְ ִ ִ‬ ‫ֵ‬ ‫ה‪‬מי‪) '‬ב‬ ‫ואת ָ‪‬ל ע‪ִ ַ ָ ַ ‬‬ ‫ח‪‬ת ַה ָ ֶ‬ ‫‪‬דה ְ ֵ‬ ‫האדמה ָ‪‬ל ַ ַ‬ ‫ִמ‪ָ ָ ֲ ָ ‬‬ ‫'מע‪‬ה'‪ ,‬הרי אותו‬ ‫‪‬אחריו ַ ֲ ֶ‬‫'‪‬לל' ֶ ְ ַ ֲ ָ‬ ‫מה‪ָ ְ ,‬‬ ‫אחת ֵ ֶ‬ ‫ַַ‬ ‫יט(‪ ,‬וא‪ ‬בזה יש ליישב שזהו אותו עני‪ ,‬ונכתב שוב‬ ‫‪‬רט‪ ‬ופירושו ֶ‪‬ל הכלל ה ִרא‪.‬‬ ‫מעשה ה‪‬א ְ ָ‬ ‫'ו‪‬בא‬ ‫לפר‪ ‬את האמור בהמש‪ ‬הפסוק ש‪ֵ ָ ַ ‬‬ ‫‪‬די ְ ָ ֵ‬‫ְֵ‬ ‫האד‪'‬‬ ‫'ו‪‬ברא ֶאת ָ ָ ָ‬ ‫וכ‪ ‬מתפרשי‪ ‬הפסוקי‪ ‬כא‪ָ ְ ִ ַ ,‬‬ ‫לקר‪‬ת לה‪ְ .ֵ ‬ועוד בא פסוק זה‬ ‫האד‪ְ ִ '‬‬ ‫ֶאל ָ ָ ָ‬ ‫מהיכ‪‬‬ ‫‪‬ריאת‪ָ ֵ ֵ ,‬‬ ‫סת‪ ‬את עני‪ָ ִ ְ ‬‬ ‫‪‬לל‪ ,‬שהרי ָ ַ‬ ‫ֶזה‪ָ ְ ‬‬ ‫הרקק ‪ ‬מהבו‪ ,‬וכמו‬ ‫‪‬ברא‪ִ ‬מ‪ָ ְ ָ ‬‬ ‫לל‪‬ד ַעל ָהע‪‬פ‪‬ת ֶ ִ ְ ְ‬ ‫ְ ֵַ‬ ‫מע‪‬יו ‪ ‬מה נעשה ע‪ ‬האד‪‬‬ ‫וסת‪ ‬את ַ ֲ ָ‬ ‫נברא‪ַ ָ ְ ,‬‬ ‫שיבואר להל‪) ‬ש‪ (‬שמכ‪ ‬שנאמר לעיל שנבראו‬ ‫אלהי‪‬‬ ‫'ו‪‬יצר ה' ֱ ֹ ִ‬ ‫‪‬פר‪ֶ ִ ַ ‬‬ ‫חזר ֵ ֵ‬ ‫כשנברא‪ .‬ולכ‪ ‬כא‪ַ ָ ‬‬ ‫מהמי‪ ,‬ולהל‪ ‬שנבראו מ‪ ‬האדמה‪ ,‬יש ללמוד‬ ‫האד‪ ‬עפר מ‪ ‬האדמה' וגו'‪ ,‬לפרש מהיכ‪‬‬ ‫ֶאת ָ ָ ָ‬ ‫שנבראו מעירוב המי‪ ‬והעפר‪ ,‬והיינו מ‪ ‬הרקק‪:‬‬ ‫נברא‪ .‬ואחר כ‪ ‬פורשו המעשי‪ ‬שנעשו באד‪,‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫קנא‪ .‬מה שהארי‪ ‬רש"י וכתב 'נטע את הג‪ ,'‬היינו כדי שלא נטעה להבי‪ ‬שהניח ה' את האד‪ ‬בצד מזרח של ג‪ ‬עד‪,‬‬ ‫וכאילו נאמר 'מקד‪ ‬ויש‪ ‬ש‪ ‬את האד‪ .'‬שפתי חכמי‪ .‬קנב‪ .‬רא"‪ .‬קנג‪ .‬א‪ ‬ששאלה זו קשה כבר בפסוק הקוד‪,‬‬ ‫כתב זאת רש"י רק כא‪ ‬כיו‪ ‬שבתשובתו הוא מפרש ג‪ ‬את האמור בפסוק זה‪ ,‬לגבי בריאת ג‪ ‬עד‪ ,‬שא‪ ‬זה מפרטי עניניו‬ ‫של האד‪ ,‬וכמו שיבואר‪ .‬רא"‪ .‬ובגור אריה כתב ששאלה זו נמשכת לפירושו ש'מקד‪ '‬היינו בצד מזרח‪ ,‬כיו‪ ‬שלפי פירושו‬ ‫של אונקלוס שהכוונה ללשו‪ ‬קדמות‪ ,‬נמצא שמה שנאמר 'ויטע ה' אלהי‪ ‬ג‪ ‬בעד‪ '‬היינו שהיתה הנטיעה קוד‪ ‬לכ‪ ,‬וא‪‬‬ ‫כ‪ ‬ג‪ ‬מה שנאמר בפסוק הקוד‪' ‬וייצר ה' אלהי‪ ‬את האד‪ '‬יכול להתפרש כיצירה שהיתה קוד‪ ‬לכ‪ .‬א‪ ‬לפי פירושו של‬ ‫רש"י שנטיעת ג‪ ‬עד‪ ‬היתה עתה‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬קשה מדוע הוזכרה כא‪ ‬שוב יצירת האד‪ ,‬והרי היתה קוד‪ ‬לכ‪ .‬קנד‪ .‬וזהו‬ ‫לשיטתו של רש"י בתחילת דבריו‪ ,‬ש'מקד‪ '‬היינו מצד מזרח‪ ,‬א‪ ‬לפירוש אונקלוס ש‪ ‬ש'מקד‪ '‬היינו קוד‪ ‬לכ‪ ,‬נמצא‬ ‫שהוצמח ג‪ ‬עד‪ ‬קוד‪ ‬בריאת האד‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ב בראשית‬ ‫לד‬ ‫ואצמח § ¨‬ ‫יי‬ ‫ברא‪ :‬ט § © § ©‬ ‫אדם ¦דּ § ¨‬‫¨¨‬ ‫י‪‰‬ו‪‰‬‬ ‫ˆמח § ̈‪³ Ÿ‬‬ ‫יˆר‪ :‬ט ©ו ּ©י § ©‪º‬‬ ‫˘ר ¨ ¨ «‬ ‫‪„‡‰‬ם ‪¬¤ׁ ‡£‬‬ ‫¨« ¨ ¨ ‪−‬‬ ‫ארעא ּ¨כל ¦ ¨‬ ‫אילן‬ ‫א‪‬הים ¦מן © § ¨‬ ‫¡ ¦‬ ‫וטב § ‪© ¥‬‬ ‫למיכל‬ ‫למחזי § ¨‬ ‫מרגּ© ג § ¦ § ‪¥‬‬ ‫¦דּ § ©‬ ‫נחמ„‬ ‫ל‪Œ‬ﬠ‪¬¨ § ¤ ı‬‬ ‫ן‪„‡‰Œ‬מ‪¨ּ ‰‬כ ‪²¥‬‬ ‫¡‡‪‰¦ ‬ים‪¦ Æ‬מ ¨´ ‪¨½ ¨ £‬‬ ‫§ואילן ©ח ּ©י ּ¨יא ּ¦ב § ¦ ּ‬ ‫מציעות‬ ‫¦ ¨‬ ‫‪‰‬ח ּ¦יים‪Æ‬‬‫ﬠ‪© « © ı‬‬ ‫‡כל §ו ‪³¥‬‬ ‫מ ‪®¨ £‬‬ ‫טוב §ל © «‬ ‫‪§ −‬ו ´ …‬ ‫ר‡‪‰‬‬‫§ל ©מ § ‪¤‬‬ ‫§דּ ¨ § ‪¥‬‬ ‫אכלי‬ ‫§ ¦ ¨‬ ‫ואילן‬ ‫¦גּ §נּ ¨תא‬ ‫ורע‪:‬‬ ‫טוב ¨ ¨ «‬ ‫˙ו‪ ¨½ּ‚‰© ‬ן §ו ¾‪¥‬ﬠ‪© „ּ−©‰© ı‬ﬠ˙ ¬ …‬ ‫ּ§ב ´ …‬ ‫יום שני‬ ‫חכמין ּ‪¥‬בין ¨טב‬ ‫‪¥‬פירוֹ ¦הי ¨ § ¦‬ ‫הוה ¨ ‪¥‬‬ ‫נפיק‬ ‫ונהרא ‪¨ £‬‬ ‫לביש‪ :‬י § © ‪¨ £‬‬ ‫§¦ ׁ‬ ‫קאה ¨ית ¦גּ §נּ ¨תא‬ ‫לאש ¨ ¨‬ ‫מעדן § © ׁ§‬ ‫‪¤¥ ¥‬‬ ‫˜ו‪Œ˙‡¤ ˙−‬‬ ‫ﬠ„ן §ל ©‪… ˘§ׁ ‰‬‬ ‫יˆ‡ ‪¥‬מ ½‪¤ ¥‬‬ ‫נ‪‰‬ר‪´¥Ÿ Æ‬‬ ‫י §ו ¨ ¨‬ ‫רש § ¨ ‪¥‬‬ ‫והוי‬ ‫מתפ © ׁ‬ ‫¦ § ּ¨‬ ‫מת ּ¨מן‬ ‫ּו ¦ ּ©‬ ‫ﬠ‪‰‬‬ ‫‡רב ¨¬‬ ‫‪‰‬י‪§ ‰‬ל © § ּ¨‬ ‫יפ‪½¥‬ר„ §ו ¨ ¨ ‪−‬‬ ‫שּׁם‪¨ּ ¦ Æ‬‬ ‫‪®ּ‚‰‬ן ּו ¦מ ¨‬ ‫©¨‬ ‫רישי © ‪¦ £‬‬ ‫נהרין‪:‬‬ ‫לארב ¨עה ‪¥ׁ ¥‬‬ ‫§ © § ּ§‬ ‫הוא‬ ‫ישוֹ ן‪ּ ,‬‬ ‫יא ׁש ּום ©חד ּ¦פ ׁ‬ ‫‪¦ ּ −‬פי ׁ®˘ …ון ´‪ּ ‰‬ו‡‬ ‫‪‡‰‬ח„‬ ‫˘ם ¨ « ‪¨ ¤‬‬ ‫˘ים‪ :‬יא ׁ‪¬¥‬‬ ‫¨ר‡ ׁ¦ «‬ ‫רש"י‬ ‫)ט( ויצמח‪ .‬לענין הגן הכתוב מדבר‪ :‬ועולין ומשקין את ]כל[ הארץ נקרא‬ ‫בתוך הגן‪ .‬באמצע הגן‪) :‬יא( פישון‪ .‬הוא 'פישון'‪ ,‬כמו ופשו פרשיו )חבקוק א‪ ,‬ח(‪ .‬דבר‬ ‫נילוס נהר מצרים‪ ,‬ועל שם שמימיו מתברכין אחר‪ ,‬פישון ‪ -‬שהוא מגדל פשתן‪ ,‬שנאמר‬ ‫מצרי‪.‬‬ ‫נהר ִ ְ ַ ִ‬ ‫ישוֹ ן‪ .‬ה‪‬א ה ִניל‪‬ס‪ ,‬שהוא ְ ַ‬ ‫)יא( ּ¦פ ׁ‬ ‫צמח‪ .‬א‪ ‬שבפסוק זה נאמר רק שצמחו‬ ‫)ט( ©ויּ© § ©‬ ‫ְו'פישו‪ '‬אינו שמו העיקרי והמפורס‪ ‬קנח‪ ,‬אלא‬ ‫העצי‪' ‬מ‪ ‬האדמה'‪ ,‬אי‪ ‬הכוונה לכל אדמת‬ ‫וע‪‬לי‪ ‬על גדות הנהר‬ ‫מת‪‬רכי‪ִ ְ ‬‬ ‫‪‬ימיו ִ ְ ָ ְ ִ‬ ‫ַעל ֵ‪ָ ֵ ֶ ‬‬ ‫ה‪‬ת‪‬ב‬‫ה‪ ‬אשר בעד‪ָ ַ ‬‬ ‫לעני‪ָ ַ ‬‬ ‫העול‪ ‬קנה‪ ,‬אלא רק ְ ִ ְ ַ‬ ‫נקרא כא‪ִ ‬י‪.‬‬ ‫האר‪ָ ְ ִ ,‬‬ ‫]‪‬ל[ ָ ָ ֶ‬ ‫‪‬מ‪‬קי‪ֶ ‬את ָ‬‫ַ ְ ִ‬ ‫מד‪‬ר‪ ,‬שהרי פסוקי‪ ‬אלו עוסקי‪ ‬בג‪ ‬עד‪ ‬ולא‬ ‫ְֵַ‬ ‫'‪‬פ‪‬‬‫ו ְ‪‬מ‪ ‬שמצאנו לשו‪ ‬זו לגבי הכשדי‪ָ ‬‬ ‫בכל האדמה קנו‪:‬‬ ‫‪‬ר‪‬יו' )חבקוק א‪ ,‬ח(‪ ,‬והיינו שיתרבו פרשיו ‪.‬‬ ‫קנט‬ ‫ָָ ָ‬ ‫ּ§בתוֹ ‪© ‬הגּ¨ ן‪ .‬כיו‪ ‬שכל העצי‪ ‬צמחו בתו‪ ‬ג‪ ‬עד‪,‬‬ ‫אחר‪ ,‬מכונה הנהר בש‪'ִ ‬י‪ '‬לפי ֶ‪‬ה‪‬א‬ ‫‪‬בר ַ ֵ‬‫ָָ‬ ‫בהכרח שמה שהוסי‪ ‬הכתוב לגבי ע‪ ‬החיי‪ ‬שהוא‬ ‫‪‬אמר‬ ‫ֶ ֱֶ ַ‬ ‫גדותיו‪,‬‬ ‫על‬ ‫‪‬‬ ‫ִ ְ ָ‬ ‫מג‪‬ל‬ ‫ְ ֵַ‬ ‫ה‪:‬‬ ‫‪‬אמצע ַ ָ‬ ‫'בתו‪ ‬הג‪ '‬קנז‪ ,‬היינו לומר שהיה מקומו ְ ֶ ְ ַ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫קנה‪ .‬רא"‪ .‬ובשפתי חכמי‪ ‬הוכיח כ‪ ,‬שא‪ ‬אכ‪ ‬היתה הכוונה לכל העצי‪ ‬שבעול‪ ,‬מדוע לא נאמר בציווי על הוצאת‬ ‫הפירות שציוה עליה‪ ‬ה' להוציא 'כל ע‪ ‬נחמד למראה וטוב למאכל'‪ .‬קנו‪ .‬גור אריה‪ .‬קנז‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬וביארו‪,‬‬ ‫שהמילה 'תו‪ '‬מצד עצמה אינה מתפרשת בהכרח על אמצע‪ ,‬ורק מחמת ייתורה כא‪ ‬יש לדרוש שהכוונה לאמצע‪ .‬קנח‪ .‬כ‪‬‬ ‫דייק רש"י מלשו‪ ‬הפסוק‪ ,‬שלא נאמר רק 'האחד פישו‪ ,'‬אלא 'ש‪ ‬האחד פישו‪ ,'‬ללמד שמש‪ ‬זה יש לנו ללמוד את‬ ‫ענינו של הנהר‪ .‬גור אריה‪ .‬ובשפתי חכמי‪ ‬ביאר שהוקשה לרש"י מדוע לא קראו בפירוש בש‪' ‬נילוס'‪ ,‬שהוא ש‪ ‬מפורס‪‬‬ ‫יותר‪ ,‬ולכ‪ ‬כתב שבא הכתוב ללמד את ענינו של הנהר‪ .‬קנט‪ .‬רש"י ש‪.‬‬ ‫לה‬ ‫בראשית ב בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫‪‰‬חויל‪‰‬‬ ‫ל‪‡Œ‬ר‪¨½ ¦ £ « © ı‬‬ ‫‪‰‬ס‪¥À Ÿ‬בב ‪¨ּ ˙‡¥‬כ ‪¤ ´¤‬‬ ‫©ּ‬ ‫ארע ‪¨ ¦ £‬‬ ‫חוילה‬ ‫מקיף ¨ית ּ¨כל ‪© £‬‬ ‫© ּ‪¥‬‬ ‫הבא‪ :‬יב § © ‪¨ £‬‬ ‫ודהבא‬ ‫תמן ©דּ ‪¨ £‬‬ ‫§דּ © ּ¨‬ ‫‪‡‰‬ר‪ı‬‬ ‫ז‪‰‬ב ¨ ¨¬ ‪¤‬‬ ‫‪‰‬ב‪ :‬יב ּ«ו‪²©£‬‬ ‫˘ר‪−˘¨ׁ Œ‬ם ©‪¨ּ ‰‬ז ¨ «‬ ‫‪¤ׁ ‡£‬‬ ‫ההיא ¨טב‪©ּ ,‬ת ּ¨מן‬ ‫ארעא © ¦‬ ‫§דּ © § ¨‬ ‫‡בן‬ ‫„לח §ו ‪¤ ¬¤‬‬ ‫‪‰‬ב ‪© Ÿ −‬‬ ‫˘ם © ּ§‬ ‫טוב ׁ¨¬‬ ‫‪‰‰‬ו‡ ® …‬‫© ¦‪−‬‬ ‫ברלא‪:‬‬‫ואבני ‪¨ § ª‬‬ ‫דלחא § © § ‪¥‬‬ ‫ּ§ב ‪¨ § ª‬‬ ‫נהרא ¦ § ¨ ¨‬ ‫תנינא‬ ‫§וש ּום © ‪¨ £‬‬ ‫ׁ‬ ‫יג‬ ‫שּׁני‪… ® ¦ּ‚−‬‬ ‫יחון‬ ‫ם‪¨ּ ‰Œ‬נ ¨¬‪‰‬ר ©‪¦ ¥ ‰‬‬‫˘ ©‬ ‫שּׁ‪‰‬ם‪ :‬יג §ו ׁ‪¥‬‬‫©‪© Ÿ « ‰‬‬ ‫יום שני‬ ‫מקיף ¨ית ּ¨כל‬ ‫הוא © ּ‪¥‬‬‫¦גּ יחוֹ ן‪ּ ,‬‬ ‫ל‪‡Œ‬ר‪« ּ ı‬כ ּו ׁ˘‪:‬‬ ‫‡˙ ּ¨כ ‪¤ ¬¤‬‬ ‫‪‰‬ס …ו ½‪¥‬בב ‪− ¥‬‬ ‫´‪ּ ‰‬ו‡ © ּ‬ ‫נהרא‬‫וש ּום © ‪¨ £‬‬ ‫ארע ּכ ּו ׁש‪ :‬יד § ׁ‬ ‫‪©£‬‬ ‫הוא‬ ‫ּ‬ ‫גלת‪,‬‬‫תליתאה ¦דּ § ¨‬‫§ ¦ ¨¨‬ ‫שּׁ ¦לי ׁ¦˘י‪¤ ¦ Æ‬‬ ‫ח„ּ½ ‪˜¤‬ל‬ ‫˘ם ©‪¨ּ ‰‬נ ¨‪‰³‬ר ©‪§ ‰‬‬ ‫יד §ו ׁ¸‪¥‬‬ ‫למדנחא § © ּ‬ ‫דאת ּור‪,‬‬ ‫מהלי‪¨ § § © § ‬‬‫§ © ּ‪¥‬‬ ‫רש"י‬ ‫בישעיה )יט‪ ,‬ט( אצל מצרים ובושו עובדי שמימיו חדין וקלין‪ :‬פרת‪ .‬שמימיו פרין‬ ‫פשתים‪)] :‬יג( גיחון‪ .‬שהיה הולך והומה‪ ,‬ורבין ומברין את האדם‪ [:‬כוש ואשור‪.‬‬ ‫והמייתו גדולה מאוד‪ .‬כמו וכי יגח )שמות עדיין לא היו‪ ,‬ונכתב המקרא על שם‬ ‫העתיד‪:‬‬ ‫כא‪ ,‬כח(‪ ,‬שמנגח והולך והומה‪) :‬יד( חדקל‪.‬‬ ‫וק‪‬י‪ ‬במשקל‪ ,‬ומתו‪ ‬כ‪ ‬טובי‪ ‬ה‪‬‬ ‫‪ ‬חריפי‪ִ ַ ְ ,‬‬ ‫ע‪‬בדי‬ ‫ְֵ‬ ‫מצרי‪' ‬ב‪‬‬ ‫אצל ִ ְ ַ ִ‬ ‫‪‬י‪‬עיה )יט‪ ,‬ט( ֵ ֶ‬ ‫ִ ַ ְָ‬ ‫לשתיה‪ ,‬שאינ‪ ‬מכבידי‪ ‬על הגו‪ ‬קסא‪:‬‬ ‫פ‪‬י‪ ,'‬הרי שבמצרי‪ ‬היתה מצויה מלאכת‬ ‫ִ ְ ִ‬ ‫ורבי‪  ‬מתרבי‪ ‬מתוכו‬ ‫‪‬רי‪ִ ָ ְ ‬‬ ‫‪‬ימיו ָ ִ‬ ‫פרת‪ָ ֵ ֶ .‬‬ ‫§¨‬ ‫הפשת‪ ,‬כיו‪ ‬שמי הנילוס מסייעי‪ ‬לגידולו קס‪:‬‬ ‫‪‬מברי‪‬‬ ‫ומעצמו‪ ,‬ללא ירידת גשמי‪ ‬קסב‪ִ ְ ַ ,‬‬ ‫וה‪‬מה ‪ ‬ומרעיש‪,‬‬ ‫ה‪‬ל‪ֶ ְ ‬‬ ‫ֵ‬ ‫])יג( ¦גּ יחוֹ ן‪ָ ָ ֶ .‬‬ ‫‪‬היה‬ ‫האד‪ ‬קסג‪[:‬‬ ‫]‪‬מבריאי‪ֶ [‬את גו‪ָ ָ ָ ‬‬ ‫'וכי‬ ‫מאד‪ְ ,‬מ‪ ‬שנאמר לגבי שור ְ ִ‬ ‫‪‬ד‪‬לה ְ ֹ‬ ‫והמיית‪ָ ְ ‬‬ ‫ְֶ ְָ‬ ‫עדיי‪ֹ ‬לא ָהי‪ ‬מקומות אלו‬ ‫וא‪ּ ‬ור‪ִ ַ ֲ .‬‬ ‫ּכ ּו ׁש § ©‬ ‫וה‪‬מה ‪‬‬‫וה‪‬ל‪ֶ ְ ‬‬ ‫‪‬נ‪‬ח ְ ֵ‬ ‫י‪‬ח' )שמות כא‪ ,‬כח(‪ַ ֵ ַ ְ ֶ ,‬‬ ‫ִַ‬ ‫ה‪‬קרא כא‪ַ ‬על‬ ‫ונכ‪‬ב ַ ִ ְ ָ‬ ‫בנויי‪ ‬באותו זמ‪ ‬קסד‪ַ ְ ִ ְ ,‬‬ ‫ומרעיש‪:‬‬ ‫העתיד קסה‪ ,‬שעתידי‪ ‬מקומות אלו‬ ‫ֵ‪ִ ָ ֶ ‬‬ ‫ח‪‬י‪‬‬ ‫חד ‪¤‬קל‪ .‬נהר זה מכונה כ‪ ‬לפי ֶ ֵ ָ‬ ‫‪‬ימיו ַ ִ‬ ‫)יד( ¦ ‪ּ¤‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫קס‪ .‬ע‪ ‬יוס‪ ‬על מדרש רבה )פט"ז ב(‪ .‬קסא‪ .‬רש"י )ברכות נט‪ :‬ד"ה חדי‪ .(‬קסב‪ .‬רש"י )בכורות נה‪ :‬ד"ה פרי‪ .(‬קסג‪ .‬כמבואר‬ ‫בגמרא )כתובות עז‪' (:‬אמר רבי יוחנ‪ ,‬מפני מה אי‪ ‬מצורעי‪ ‬בבבל‪ ,‬מפני שאוכלי‪ ‬תרדי‪ ‬ושותי‪ ‬שכר‪ ,‬ורוחצי‪ ‬במי פרת'‪.‬‬ ‫תפארת יוס‪ .‬קסד‪ .‬רש"י )כתובות י‪ :‬ד"ה ומי הואי(‪ .‬ואי‪ ‬מסתבר כלל לומר שהיו אלו שמות המקומות מבריאת העול‪,‬‬ ‫ואות‪ ‬אנשי‪ ‬נקראו על ש‪ ‬מקומ‪ ,‬כיו‪ ‬שאי‪ ‬סברא לקרוא לאד‪ ‬מסוי‪ ‬על ש‪ ‬המקו‪ ,‬א‪ ‬בהיפ‪ ‬מסתבר הדבר‪,‬‬ ‫שנקרא המקו‪ ‬על ש‪ ‬האד‪ ‬שבנה את המקו‪ .‬גור אריה‪ .‬קסה‪ .‬א‪ ‬על פי שמשה רבינו כתב את התורה‪ ,‬ובזמנו כבר‬ ‫היו ארצות אלו‪ ,‬מכל מקו‪ ‬כיו‪ ‬שכתב משה את התורה בזמ‪ ‬הוה‪ ,‬כאילו עתה מתרחשי‪ ‬הדברי‪] ‬ולכ‪ ‬לא פתח את‬ ‫התורה בלשו‪' ‬אלה דברי משה‪ ,‬בראשית ברא אלהי‪ ,['‬א‪ ‬כא‪ ‬לא היה כותב בעני‪ ‬בריאת העול‪ ‬את השמות של ארצות‬ ‫אלו‪ ,‬א‪ ‬לא על ש‪ ‬העתיד‪ .‬גור אריה‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ב בראשית‬ ‫לו‬ ‫הוא‬ ‫ּ‬ ‫§ ¦ ¨¨‬ ‫רביעאה‬ ‫©‪¨£‬‬ ‫§ונהרא‬ ‫שּׁ ּור §ו ©‪¨ּ ‰‬נ ¨¬‪‰‬ר‬‫˜„מ˙ ©‡ ®‬ ‫‪‰‰‬ל‪´© § ¦ ‬‬ ‫¬‪ּ ‰‬ו‡ © « ‪− ¥Ÿ‬‬ ‫יי ¡ ¦‬ ‫א‪‬הים‬ ‫דבר § ¨‬ ‫פרת‪ :‬טו ּו § ©‬ ‫§¨‬ ‫ביﬠי‪ּ ‰¬ −‬ו‡ §פ¨ «ר˙‪ :‬טו ©ו ּ¦י ּ©‪˜²‬ח § ̈‪¬ Ÿ‬‬ ‫י‪‰‬ו‪‰‬‬ ‫‪‰‬ר ¦ ¦‬ ‫¨« §‬ ‫רש"י‬ ‫קדמת אשור‪ .‬למזרחה של אשור‪ :‬הוא ארץ־ישראל‪) :‬טו( ויקח‪ .‬לקחו בדברים נאים‬ ‫יום שני‬ ‫ופתהו ליכנס )ב"ר(‪:‬‬ ‫פרת‪ .‬החשוב על כולם‪ ,‬הנזכר על שם‬ ‫ומפורס‪ ‬קסח‪ ,‬וא‪ ‬שנהר פרת היה הקט‪ ‬שבארבעת‬ ‫להיבנות ולהיקרא 'כוש' ו'אשור' על ש‪‬‬ ‫הנהרות קסט‪ ,‬נכתבה עליו לשו‪' ‬הוא' כיו‪ ‬שהוא‬ ‫האנשי‪ ‬שבנו אות‪ ‬קסו‪:‬‬ ‫ה‪‬ז‪‬ר‬ ‫‪ ,‬וחשיבותו היא בכ‪ ‬שהוא ַ ִ ְ ָ‬ ‫הח‪‬ב ַעל ֻ ָ‬ ‫ֶָ‬ ‫קדמת ©א‪ּ ‬ור‪ .‬כלומר‪ָ ָ ְ ִ ְ ,‬‬ ‫למזרח‪ֶ ‬ל ַא‪‬ר‪ ,‬שהרי‬ ‫¦ § ©‬ ‫אר‪‬־י‪‬ראל קע‪:‬‬ ‫בפסוקי‪ ‬אחרי‪ַ ‬על ֵ‪ ‬גבול ֶ ֶ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫כל מילה שצריכה למ"ד בתחילתה נית‪ ‬לכתוב‬ ‫ויּ ּ©קח‪ .‬א‪ ‬על פי ש'לקיחה' היינו מרשות‬ ‫)טו( © ¦‬ ‫ה"א בסופה‪ ,‬ובמקו‪' ‬לקד‪ '‬נית‪ ‬לכתוב 'קדמה'‪,‬‬ ‫לרשות או ממקו‪ ‬למקו‪ ,‬וכא‪ ‬לא הוזכר היכ‪‬‬ ‫וכאשר באה מילה זו בסמיכות לש‪ ‬מקו‪,‬‬ ‫היה אד‪ ‬הראשו‪ ‬קוד‪ ‬לכ‪ ‬קעא‪ ,‬כוונת הכתוב‬ ‫מתחלפת הה"א בתי"ו‪ ,‬ונכתב 'קדמת אשור'‪,‬‬ ‫לי‪‬נס‬ ‫‪‬פ‪‬ה‪ֵ ָ ִ ‬‬ ‫נאי‪ָ ִ ,‬‬ ‫‪‬דברי‪ִ ָ ‬‬ ‫לקח‪ ‬ה' לג‪ ‬עד‪ִ ָ ְ ִ ‬‬ ‫שְָ‬ ‫והיינו לקד‪ ‬של אשור‪ ,‬למזרחה של אשור קסז‪:‬‬ ‫בכ‪ ‬שאמר לו שמקו‪ ‬זה הוא ג‪ ‬עד‪ ‬קעב )ב"ר(‪:‬‬ ‫פרת‪ .‬לשו‪' ‬הוא' מלמדת תמיד על דבר ידוע‬ ‫ה ּוא § ¨‬ ‫הערות וציונים‬ ‫קסו‪ .‬רש"י בדבריו כא‪ ‬הביא רק את השמות של 'כוש' ו'אשור'‪ ,‬ולא הזכיר את 'חוילה'‪ ,‬וכמו שבגמרא )כתובות י‪ (:‬הובאו רק כוש‬ ‫ואשור ולא חוילה‪ .‬אמנ‪ ‬במדרש רבה נכתב כ‪ ‬ג‪ ‬על חוילה‪ .‬וכתב בנחלת יעקב שלדעת הגמרא אכ‪' ‬חוילה' הוא ש‪ ‬המקו‪ ‬ולא‬ ‫ש‪ ‬איש‪ ,‬ולכ‪ ‬נאמר כא‪' ‬החוילה' בה"א הידיעה‪ ,‬ללמד שזהו ש‪ ‬של מקו‪ ‬ולא ש‪ ‬של אד‪ .‬וא‪ ‬שהוזכרו להל‪) ‬י ז‪,‬כט( שמות‬ ‫אנשי‪ ‬ששמ‪' ‬חוילה' אי‪ ‬האר‪ ‬קרויה על שמ‪ .‬ובגור אריה כתב שא‪ ‬שיתכ‪ ‬שג‪ ‬אר‪ ‬החוילה קרויה על ש‪ ‬אד‪ ‬זה‪ ,‬מכל‬ ‫מקו‪ ‬לא היתה לרש"י ראיה לכ‪] ‬ורק לגבי 'כוש' שהיה בכורו של ח‪ ‬ראוי הוא שתיקרא מדינה על שמו‪ ,‬וכ‪ ‬לגבי אשור שמצאנו‬ ‫בתורה שבנה את נינוה‪ ,‬יתכ‪ ‬שעל שמו נקראה אר‪ ‬אשור‪ .‬א‪ ‬לגבי חוילה שלא מצאנו שבנה עיר או שהיתה לו חשיבות מיוחדת‪,‬‬ ‫אי‪ ‬ראיה שאכ‪ ‬המקו‪ ‬נקרא על שמו[‪ .‬קסז‪ .‬רא"‪ .‬אמנ‪ ‬בגור אריה כתב שלא מצאנו בשו‪ ‬מקו‪ ‬שה"א זו של סו‪ ‬מילה‬ ‫תהפו‪ ‬לתי"ו כשהיא סמוכה למילה אחרת‪ ,‬ולכ‪ ‬פירש שכוונת רש"י לומר שלא היה הנהר כולו בצד מזרח של אשור ]וזרימתו מצפו‪‬‬ ‫לדרו‪ ‬או להיפ‪ ,[‬אלא שזרימתו היתה מצד מערב לצד מזרח של אשור‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בבאר בשדה‪ .‬קסח‪ .‬רא"‪ .‬וכמו שכתב רש"י‬ ‫‪‬רת'‪' ,‬לפי שהוא דבוק לאר‪ ‬ישראל קוראהו גדול‪ ,‬א‪ ‬על פי שהוא מאוחר בארבעה נהרות‬ ‫נהר ְ ָ‬ ‫ה‪‬ד‪‬ל ְ ַ‬ ‫להל‪ ‬על הפסוק )טו יח( ַ ָ ָ‬ ‫'ה‪‬הר ַ ָ‬ ‫היוצאי‪ ‬מעד‪ ,‬שנאמר והנהר הרביעי הוא פרת‪ .‬משל הדיוט‪ ,‬עבד מל‪ ‬מל‪ ,‬הדבק לשחוור וישתחוו ל‪ .'‬וא‪ ‬שבכל הנהרות נכתבה‬ ‫לשו‪' ‬הוא'‪ ,‬היינו לגבי מקומו‪ ,‬כמו 'הוא הסובב את כל אר‪ ‬החוילה'‪ ,‬א‪ ‬רק לגבי פרת נכתבה לשו‪' ‬הוא' על שמו‪ .‬שפתי חכמי‪.‬‬ ‫קסט‪ .‬שהרי נכתב רביעי מבי‪ ‬ארבעת הנהרות‪ .‬גור אריה‪ ,‬וכדברי רש"י להל‪) ‬טו יח(‪ .‬קע‪ .‬והיינו במה שנאמר להל‪) ‬טו יח( ְ ַ ְ ֲ‬ ‫'לזרע‪‬‬ ‫‪‬רת'‪.‬‬ ‫נהר ְ ָ‬ ‫ה‪‬דל ְ ַ‬ ‫ה‪‬הר ַ ָ ֹ‬ ‫וה‪‬בנ‪ַ ‬עד ַ ָ ָ‬ ‫ה‪‬נעני ְ ַ ְ ָ‬ ‫‪‬רת'‪ ,‬וכ‪ ‬בספר דברי‪) ‬א ז( ֶ ֶ‬ ‫'אר‪ִ ֲ ַ ְ ַ ‬‬ ‫נהר ְ ָ‬ ‫ה‪‬דל ְ ַ‬ ‫ה‪‬הר ַ ָ ֹ‬ ‫מצרי‪ַ ‬עד ַ ָ ָ‬ ‫מ‪‬הר ִ ְ ַ ִ‬ ‫ה‪‬את ִ ְ ַ‬ ‫האר‪ֹ ַ ‬‬ ‫נת‪‬י ֶאת ָ ָ ֶ‬ ‫ַָ ִ‬ ‫רא"‪ .‬ובספר הזכרו‪ ‬כתב שהכוונה היא לכ‪ ‬שמבי‪ ‬ארבעה נהרות אלו‪ ,‬הוא הנהר הקרוב ביותר לאר‪ ‬ישראל‪ .‬קעא‪ .‬רא"‪ .‬אמנ‪‬‬ ‫בגור אריה כתב שבכל אד‪ ‬לא שייכת כלל לשו‪' ‬לקיחה'‪ ,‬כיו‪ ‬שעיקר מהות האד‪ ‬היא מה שהוא חי ומשכיל‪ ,‬ובזה לא שייכת לשו‪‬‬ ‫לקיחה‪ ,‬וא‪ ‬א‪ ‬יקח את גופו ממקו‪ ‬למקו‪ ,‬אי‪ ‬זה נחשב שלקח את ה'אד‪ ,'‬ולכ‪ ‬יש צור‪ ‬לפרש שעל ידי דברי‪ ‬נאי‪ ‬ופיתויי‪‬‬ ‫לקח את דעתו ורצונו של האד‪ .‬ובשפתי חכמי‪ ‬פירש שהוקשה לרש"י שלשו‪' ‬לקיחה' שייכת על העתקה מרשות לרשות‪ ,‬וכיו‪‬‬ ‫שכל העול‪ ‬שיי‪ ‬לה' נמצא שבכל מקו‪ ‬שהיה האד‪ ‬היה הוא ברשות ה'‪ .‬קעב‪ .‬והיינו שלא הכניסו לש‪ ‬בלא שידע האד‪ ‬שזהו‬ ‫ג‪ ‬עד‪ .‬גור אריה‪ .‬והוסי‪ ,‬שאי‪ ‬לפרש שהפיתוי היה להכנס לג‪ ‬עד‪ ,‬שהרי בודאי ירצה האד‪ ‬להיות ש‪ ,‬ג‪ ‬ללא פיתוי‪.‬‬ ‫לז‬ ‫בראשית ב בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫ח‪ּ ‰‬ו §ב ©‚ן‪Œ‬‬ ‫‡˙‪„‡‰Œ‬ם ©ו ּ©י ּ¦נ ‪´¥‬‬ ‫¡‡‪‰− ¦ ‬ים ‪®¨ ¨ « ¨ ¤‬‬ ‫גנּ ¨תא‬ ‫רייה ּ§ב ¦ §‬ ‫ואש § ‪ּ ¥‬‬ ‫אדם § © ׁ§‬ ‫̈ית ¨ ¨‬ ‫למט © ּ‬ ‫רה‪:‬‬ ‫למפלחה ּו § ¦ ּ§‬ ‫דעדן § ¦ § § © ּ‬ ‫§ ‪¤¥‬‬ ‫ויˆו‪Æ‬‬ ‫ר‪ :‰‬טז © § ©‬ ‫ﬠב„‪ּ ‰‬ו §ל ׁ¨˘ §מ¨ « ּ‬‫ﬠ„ן §ל ¨ § ¨ ּ‪−‬‬ ‫½‪¤ ¥‬‬ ‫א‪‬הים ©על‬ ‫יי ¡ ¦‬ ‫פקיד § ¨‬ ‫טז ּו © ּ‪¥‬‬ ‫ל‡מ‪Ÿ‬ר‬ ‫ﬠל‪„‡‰Œ‬ם ‪® ¥‬‬ ‫י‪‰‬ו‪‰¦½ ‡¡ ‰‬ים © ¨ « ¨ ¨ ‪−‬‬ ‫§ ̈‪´ Ÿ‬‬ ‫מכ‪Ÿ‬ל ¦ ¨‬ ‫אילן‬ ‫למימר ¦ ּ‬ ‫̈אדם § ‪© ¥‬‬ ‫¨‬ ‫ּ‪¥‬תיכוֹ ל‪:‬‬ ‫‪¨ ¥‬‬ ‫¦גּ §נּ ¨תא‬ ‫‡כל‪:‬‬ ‫‡כל ּ˙‪«¥ Ÿ‬‬ ‫ﬠ‪ ¨ּ‚‰Œı‬ן‪Ÿ ¬ ¨ −‬‬ ‫¦מ ּ¬כ‪Ÿ‬ל ‪© ¥‬‬ ‫מיכל‬ ‫יום שני‬ ‫אכלי ‪¥‬פירוֹ ¦הי‬ ‫מאילן §דּ ¨ § ‪¥‬‬ ‫יז ּו ‪¨ ¦ ¥‬‬ ‫ורע ¬‪‡‬‬ ‫‪© ¸ּ„‰‬ﬠ˙‪´ Æ‬ט …וב ¨ ¨½‬ ‫יז ּו ‪¥‬מ ‪¥À‬ﬠ‪© © ı‬‬ ‫לביש ¨לא‬ ‫̈חכמין ּ‪¥‬בין ¨טב § ¦ ׁ‬ ‫§ ¦‬ ‫‪−‬‬‫‡כל‪¦ ‬מ ּ‪¤‬מ ּנ ּו‬ ‫‪¦ −‬מ ּ‪¤‬מ® ּנ ּו ּ‪¦À‬כי ּ§ב‪… ²‬יום ‪¬ § ¨ £‬‬ ‫˙‡כל‬ ‫‪© Ÿ‬‬ ‫ארי ּ§ביוֹ ¨מא‬ ‫יה ‪¥ £‬‬ ‫‪¥‬תיכוֹ ל ¦מנּ‪ּ ¥‬‬ ‫§ ¨‬ ‫ממת‬ ‫¦מנּ‪ּ ¥‬‬ ‫יה‬ ‫§דּ ‪¥‬תיכוֹ ל‬ ‫י‪‰‬ו‪‰‬‬ ‫‡מר‪´ Ÿ̈ § Æ‬‬ ‫¬מ …ו˙ ּ¨˙ «מ ּו˙‪ :‬יח ©ו ּ¸י‪¤ Ÿ‬‬ ‫יי ¡ ¦‬ ‫א‪‬הים‬ ‫ואמר § ¨‬ ‫מות‪ :‬יח © ‪© £‬‬ ‫ּ§ת ּ‬ ‫‪−„‡‰‬ם‬ ‫‪‰‬יו˙ ¨ « ¨ ¨‬ ‫‡‪Œ‬טוב ¡ ¬ …‬ ‫¡‡‪‰¦½ ‬ים ‪… ² ‬‬ ‫¨¨‬ ‫אדם‬ ‫¦דּ ‪¥‬‬ ‫יהי‬ ‫¨‪¥‬‬ ‫תקין‬ ‫̈לא‬ ‫אעביד ‪ּ ¥‬‬ ‫ליה‬ ‫ּ¦ב §לחוֹ דוֹ ¦הי © § ּ‪¥‬‬ ‫נ‚„ …ו‪:‬‬ ‫ﬠזר ּ§כ ‪ּ « § ¤‬‬ ‫‪Œ‰‬ל …ו ‪¤ −¥‬‬ ‫‡ﬠ˘ׂ‪¬ּ ¤‬‬ ‫ב„ּ …ו ‪¡ « ¤‬‬ ‫§ל © ®‬ ‫קבליה‪ :‬יט ּו § ¨‬ ‫ברא‬ ‫סמ‪§ּ ‬כ ¦ § ‪ּ ¥‬‬ ‫§ ¨‬ ‫ן‪„‡‰Œ‬מ‪‰‬‬ ‫י‪‰‬ו‪‰¦¹ ‡¡ ‰‬ים ¦מ ¨ « ‪À̈ ¨ £‬‬ ‫יט ©ו ּ¦י‪ˆ¤ Á‬ר‪¨¸Ÿ § Á‬‬ ‫©§ ¨‬ ‫ארעא‬ ‫¦מן‬ ‫¡ ¦‬ ‫א‪‬הים‬ ‫§¨‬ ‫יי‬ ‫רש"י‬ ‫)יח( לא טוב היות וגו'‪ .‬שלא יאמרו שתי עזר כנגדו‪ .‬זכה ‪ -‬עזר‪ ,‬לא זכה ‪ -‬כנגדו‬ ‫רשויות הן‪ ,‬הקדוש־ברוך־הוא יחיד בעליונים להלחם‪) :‬יט( ויצר וגו' מן האדמה‪.‬‬ ‫ואין לו זוג‪ ,‬וזה בתחתונים אין לו זוג )ב"ר(‪ :‬היא יצירה‪ ,‬היא עשייה האמורה למעלה‪,‬‬ ‫‪‬נג‪,‬‬ ‫זכה‪ ,‬נעשית האשה ְ ֶ ְ‬ ‫עזר‪ ,‬א‪ ‬א‪ֹ ‬לא ָ ָ‬ ‫)יח( ‪‬א טוֹ ב ¡היוֹ ת §וגוֹ '‪ .‬כלומר‪ ,‬לא טוב הדבר לו האשה ֵ ֶ‬ ‫לה‪‬ח‪ ‬בו‪ ,‬לחלוק עליו ולסתור את דבריו ‪:‬‬ ‫קעו‬ ‫ְ ִ ֵָ‬ ‫יאמר‪‬‬ ‫‪‬א ֹ ְ‬‫לע‪‬ל‪ ‬שיהא האד‪ ‬לבדו קעג‪ֹ ֶ ,‬‬ ‫ָ ָ‬ ‫האדמה‪ .‬א‪ ‬שכפלה התורה‬ ‫ה‪‬ד‪‬־‪‬ר‪‬־ה‪‬א )יט( ©ויּ¦ ‪¤‬צר §וגוֹ ' ¦מן ¨ ‪¨ ¨ £‬‬ ‫ָ‬ ‫‪‬י ָר‪‬י‪‬ת ֵה‪ָ ַ ,‬‬ ‫הכופרי‪ ‬ש ְ ֵ‬ ‫‪‬ח‪‬ני‪ ‬את עני‪ ‬בריאת בעלי החיי‪ ,‬אי‪ ‬הכוונה לשני‬ ‫ואי‪ ‬ל‪ ‬ז‪‬ג‪ֶ ְ ,‬וזה יחיד ַ ַ ְ ִ‬ ‫‪‬עלי‪‬ני‪ֵ ְ ‬‬ ‫יחיד ָ ֶ ְ ִ‬ ‫ִָ‬ ‫'יצירה' האמורה כא‪,‬‬ ‫דברי‪ ‬שוני‪ ,‬אלא ִהיא ְ ִ ָ‬ ‫ו ֵאי‪ ‬ל‪ ‬ז‪‬ג קעד )ב"ר(‪:‬‬ ‫ואת‬ ‫ה‪‬דה ְ ֵ‬ ‫ח‪‬ת ַ ָ ֶ‬ ‫האדמה ָ‪‬ל ַ ַ‬ ‫אלהי‪ִ ‬מ‪ָ ָ ֲ ָ ‬‬ ‫'ו‪‬צר ה' ֱ ֹ ִ‬ ‫ִַ ֶ‬ ‫עזר ּ§כ ‪ּ § ¤‬‬ ‫נגדוֹ ‪ .‬לשו‪' ‬עזר' סותרת לכאורה את לשו‪‬‬ ‫‪¤¥‬‬ ‫למעלה‬ ‫האמ‪‬רה ְ ַ ְ ָ‬ ‫'ע‪‬ה' ָ ֲ ָ‬ ‫ה‪‬מי‪ְ ,'‬ו ִהיא ֲ ִ ָ‬ ‫ָ‪‬ל ע‪ִ ַ ָ ַ ‬‬ ‫זכה האד‪ ,‬נעשית‬ ‫'כנגדו' קעה‪ ,‬וכ‪ ‬יש לפרש‪ ,‬א‪ָ ָ ‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫קעג‪ .‬שאילו היתה הכוונה שלא טוב הדבר לאד‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬היה ראוי לומר 'לא טוב לאד‪ ‬להיות לבדו'‪ .‬מהרש"ל‪ .‬קעד‪ .‬אי‪‬‬ ‫הכוונה שלולא טע‪ ‬זה לא היה האד‪ ‬נושא אשה כלל‪ ,‬שהרי זו אחת ממצוות התורה 'פרו ורבו'‪ ,‬אלא א‪ ‬לזמ‪ ‬מועט זה‬ ‫לא טוב שיהיה האד‪ ‬לבדו‪ ,‬שלא יאמרו וכו'‪ .‬דברי דוד‪ .‬קעה‪ .‬שפתי חכמי‪ .‬קעו‪ .‬רש"י )יבמות סג‪ .‬ד"ה כנגדו(‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ב בראשית‬ ‫לח‬ ‫ּ̈כל ©ח ּ©ית ּ¨ב ¨רא § ¨‬ ‫וית ּ¨כל‬ ‫ל‪Œ‬עוף‬ ‫‪‰‬שּׂ„‪§ Ɖ‬ו ‪¨ּ Æ˙‡¥‬כ ´ …‬ ‫ל‪Œ‬ח© ּי‪¤ ¨ © ˙³‬‬ ‫ּ¨כ ©‬ ‫לות‬ ‫דש ©מ ּ¨יא § ‪¦ ¥‬‬ ‫ואיתי § ¨‬ ‫עוֹ ¨פא ¦ ׁ§‬ ‫למחזי ¨מא ¦ § ‪¥‬‬ ‫יקרי‬ ‫̈אדם § ¦ § ‪¥‬‬ ‫¨‬ ‫לר‡ו‪˙−‬‬ ‫שּׁמ ¦ים ©ו ּ¨י ‪¥‬ב‡‪½¨ ¨ ´¨ ¤ Æ‬‬ ‫‡ל‪„‡‰Œ‬ם ¦ § …‬ ‫©‪©½ ¨ ‰‬‬ ‫קרי ‪ּ ¥‬‬ ‫ליה‬ ‫הוה ¨ ‪¥‬‬ ‫וכל ©דּ ‪¨ £‬‬ ‫§להוֹ ן § ‪Ÿ‬‬ ‫י˜ר‡‪Œ‬לו‬ ‫˘ר ¦ § ¨ ‪… ‬‬ ‫כל‪¤¸ׁ ‡£ Á‬‬ ‫©מ‪¦ּ Œ‰‬י § ¨ ® …‬ ‫˜ר‡‪Œ‬לו §ו ‪Ÿ‬‬ ‫יום שני‬ ‫רש"י‬ ‫ויעש אלהים את חית הארץ וגו'‪ ,‬אלא בא ופירש ובדברי אגדה‪ ,‬יצירה זו לשון רידוי וכבוש‪ ,‬כמו‬ ‫שהעופות מן הרקק נבראו‪ ,‬לפי שאמר למעלה כי תצור אל עיר )דברים כ‪ ,‬יט(‪ ,‬שכבשן תחת ידו‬ ‫מן המים נבראו‪ ,‬וכאן אמר מן האדמה נבראו של אדם )ב"ר(‪ :‬וכל אשר יקרא לו האדם‬ ‫)חולין כז‪ .(:‬ועוד למדך כאן‪ ,‬שבשעת יצירתן מיד נפש חיה וגו'‪ .‬סרסהו ופרשהו‪ ,‬כל נפש חיה‬ ‫בו ביום הביאם אל האדם לקרות להם שם‪ .‬אשר יקרא לו האדם שם‪ ,‬הוא שמו לעולם‪:‬‬ ‫וכ‪ ,‬מלשו‪ ‬מצור‪ ,‬ו ְכמ‪'ִ ‬י ָתצ‪‬ר‬ ‫ְל‪ִ ‬רי‪‬י ְ ִ‬ ‫האר‪ְ '‬וג‪ ,'‬וא‪‬‬ ‫ח‪‬ת ָ ָ ֶ‬‫אלהי‪ֶ ‬את ַ ַ‬‫ו‪‬ע‪ִ ֹ ֱ ‬‬ ‫)לעיל א כה( 'ַ ַ ַ‬ ‫ֶאל ִעיר' )דברי‪ ‬כ‪ ,‬יט(‪ ,‬ללמד ֶ ְ ָ ָ‬ ‫‪‬ב‪ ‬ה' לבעלי‬ ‫א‪‬א הטע‪ ‬לכ‪,‬‬ ‫כ‪ ‬קשה‪ ,‬מדוע נכפלו הדברי‪ ‬קעז‪ָ ֶ .‬‬ ‫‪‬חת ָיד‪‬‬ ‫החיי‪ ‬להיות נכבשי‪ ‬ומשועבדי‪ ‬קפ ַ ַ‬ ‫‪‬הע‪‬פ‪‬ת ִמ‪‬‬ ‫‪‬פר‪ ‬בכפילות זו ֶ ָ‬ ‫לפי ש ָ‪‬א הכתוב ֵ ֵ‬ ‫ֶ‪‬ל ָ ָ‬ ‫אד‪ ‬קפא )ב"ר(‪:‬‬ ‫‪‬אמר‬ ‫לפי ֶ ָ ַ‬ ‫נברא‪ ,‬וכ‪ ‬לומדי‪ ‬זאת‪ִ ְ ,‬‬ ‫הרקק ִ ְ ְ‬‫ְָ ָ‬ ‫נפש ©חיּ¨ ה §וגוֹ '‪ .‬לפי‬ ‫האדם ‪ׁ ¤ ¤‬‬‫יקרא לוֹ ¨ ¨ ¨‬ ‫אשר ¦ § ¨‬‫וכל ‪¤ׁ £‬‬ ‫§ ‪Ÿ‬‬ ‫נברא‪ ,‬שנאמר )א כ( ִ ְ ְ‬ ‫'י‪‬רצ‪‬‬ ‫ה‪‬י‪ְ ְ ִ ‬‬ ‫למעלה ש ִמ‪ִ ַ ַ ‬‬ ‫ְַ ְ ָ‬ ‫פשט הפסוק נראה שהאד‪ ‬קרא לחלק מבעלי‬ ‫וכא‪‬‬‫האר‪ָ ְ ,'‬‬ ‫יע‪‬פ‪ַ ‬על ָ ָ ֶ‬ ‫ח‪‬ה ְוע‪ֵ ְ ‬‬ ‫נפ‪ָ ַ ‬‬ ‫‪‬ר‪ֶ ֶ ‬‬ ‫ה‪‬י‪ֶ ֶ ‬‬ ‫ִַַ‬ ‫החיי‪' ‬נפש חיה'‪ ,‬א‪ ‬לא יתכ‪ ‬לומר כ‪ ,‬שהרי זהו‬ ‫נברא‪ ,‬הרי שנבראו מתערובת‬ ‫האדמה ִ ְ ְ‬‫אמר ש ִמ‪ָ ָ ֲ ָ ‬‬ ‫ַָ‬ ‫כינוי שהיה קוד‪ ‬לכ‪ ,‬והוא כינוי לכל בעלי החיי‪‬‬ ‫ל‪‬ד‪ָ ‬א‪,‬‬‫של אדמה ומי‪ ,‬והיינו רקק‪ ,‬בו‪ְ .‬וע‪‬ד ִ ֶ ְ‬ ‫סרסה‪‬‬ ‫כפי שהוזכר בעת יצירת‪ ‬קפב‪ ,‬אלא ָ ְ ֵ‬ ‫ובזה יבואר מדוע הוזכרו כא‪ ‬ג‪ ‬החיות קעח‪,‬‬ ‫‪‬פר‪‬ה‪  ‬יש לפרש את הפסוק על ידי הפיכת סדר‬ ‫ְָ ֵ‬ ‫מ‪‬ד‪ ,‬‬ ‫יצירת‪ ‬של הבהמות והחיות ִ ָ‬ ‫‪‬עת ְ ִ ָ ָ‬ ‫ִֶ ְַ‬ ‫יקרא‬ ‫א‪‬ר ִ ְ ָ‬ ‫ח‪‬ה ֲ ֶ‬ ‫נפ‪ָ ַ ‬‬ ‫המילי‪ ,‬וכאילו נאמר כ‪ָ ,‬ל ֶ ֶ‬ ‫לה‪.ֵ ‬‬ ‫לקר‪‬ת ָ ֶ‬ ‫האד‪ְ ִ ‬‬ ‫הביא‪ֶ ‬אל ָ ָ ָ‬ ‫ַ‪ ‬קעט‪ָ ִ ֱ ,‬‬ ‫לע‪‬ל‪ ‬קפד‪:‬‬ ‫האד‪ ֵ ‬קפג‪ ,‬ה‪‬א יהיה ְ‪‬מ‪ָ ְ ‬‬ ‫ל‪ָ ָ ָ ‬‬ ‫'יצירה' ז‪ ‬האמורה כא‪‬‬ ‫א‪‬דה אמרו ש ְ ִ ָ‬ ‫‪‬בדברי ַ ָ ָ‬ ‫ְ ִ ְֵ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫קעז‪ .‬רא"‪ .‬קעח‪ .‬גור אריה‪ ,‬שהרי בתחילה ביאר רק מדוע הוזכרו כא‪ ‬העופות‪ .‬קעט‪ .‬דבר זה נית‪ ‬להאמר רק על הבהמות‬ ‫והחיות‪ ,‬שנוצרו ביו‪ ‬השישי‪ ,‬א‪ ‬העופות נוצרו ביו‪ ‬החמישי ועליה‪ ‬לא שיי‪ ‬לומר שהובאו לפני אד‪ ‬מיד בו ביו‪ ‬שנבראו‪,‬‬ ‫ולכ‪ ‬לגבי הזכרת העופות הביא רש"י את הטע‪ ‬הראשו‪ ,‬שהוזכרו כא‪ ‬כדי להורות שנבראו מ‪ ‬הרקק‪ .‬שפתי חכמי‪ .‬אמנ‪ ‬בלבוש‬ ‫האורה כתב שכוונת רש"י א‪ ‬על העופות שהובאו 'מיד'‪ ,‬ולשו‪' ‬בו ביו‪ '‬אינה בדוקא‪ ,‬אלא ביו‪ ‬שלמחרת בריאת‪ .‬קפ‪ .‬מתנות‬ ‫כהונה‪ .‬קפא‪ .‬ולפי דרשה זו הרי זה כאילו נאמר 'וישעבד ה' אלהי‪ ‬מברואי האדמה כל חית השדה ואת כל עו‪ ‬השמי‪ ,‬ויביא‪‬‬ ‫אל האד‪ ,'‬והיינו שיהיו תחת ידו ורשותו‪ .‬רא"‪ .‬קפב‪ .‬רא"‪ ,‬והוסי‪ ‬שא‪ ‬כ‪ ‬נמצא שזהו 'ש‪ '‬אחד לכול‪ ,‬שכול‪ ‬נקראי‪‬‬ ‫'נפש חיה'‪ ,‬ואילו בפסוק מבואר שקרא לה‪' ‬שמות'‪ .‬קפג‪ .‬נוספה כא‪ ‬תיבת 'ש‪ ,'‬שלא תפרש 'אשר יקרא לו' במשמעות‬ ‫לח‪) '‬שמות ב כ(‪ .‬קפד‪ .‬כלומר‪ ,‬א‪ ‬שכל אד‪ ‬יכול לקרוא לחפצי‪ ‬שוני‪ ‬בשמות‬ ‫ויאכל ָ ֶ‬ ‫'קרא‪ ‬ל‪ַ ֹ ְ ‬‬ ‫שיקרא לו לבוא אליו‪ ,‬כמו ִ ְ ֶ‬ ‫שיעלו בדעתו‪ ,‬לא יהיה זה שמ‪ ‬לעול‪ ,‬ורק כא‪ ‬נשארו שמות בעלי החיי‪ ‬לעול‪ ‬כפי שקרא אד‪ ‬הראשו‪ ‬את שמותיה‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫לט‬ ‫בראשית ב בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫נפ ׁ˘ ©ח¨ּי ‪ּ ‰¬ ‰−‬ו‡ ׁ§˘ «מ …ו‪:‬‬ ‫‪„‡‰‬ם ‪¤ ¬¤‬‬ ‫¨ « ¨ ¨‪²‬‬ ‫הוא‬ ‫ּ‬ ‫נפשא © § ¨‬ ‫חיתא‬ ‫̈אדם © § ׁ¨‬ ‫¨‬ ‫ׁ§ש ‪ּ ¥‬‬ ‫מיה‪:‬‬ ‫˘ ‪À‬מ …ו˙‬ ‫‪„‡‰‬ם ׁ‪¥‬‬ ‫˜ר‡ ¨ « ¨ ¨‪¹‬‬ ‫שלישי כ ©ו ¦ּי § ¨¸‬ ‫¨¨‬ ‫אדם‬ ‫שלישי כ ּו § ¨‬ ‫קרא‬ ‫שּׁמ ¦ים‬ ‫לעוף ©‪©½ ¨ ‰‬‬ ‫‪‰‬מ‪ּ Ɖ‬ו § ´ …‬ ‫כל‪‰Œ‬ב ‪¨ ¥‬‬‫§ל ¨ © ּ§‬ ‫ּ§ב ¦ ¨‬ ‫עירא‬ ‫§¨‬ ‫לכל‬ ‫ׁ§ש ¨ ¨‬ ‫מהן‬ ‫ּו § ‪Ÿ‬‬ ‫לכל‬ ‫דש ©מ ּ¨יא‬ ‫¦ ׁ§‬ ‫ּו §לעוֹ ¨פא‬ ‫ל‡„ם «‪Œ‡‬‬ ‫‪‰‬שּׂ„‪ּ ‰‬ו § ¨ ¨¾‬ ‫לכל ©ח© ּי´˙ © ¨‪®¤‬‬ ‫ּו § ‪Ÿ−‬‬ ‫©ח ּ©ית ּ¨ב ¨רא‪ּ ,‬ו § ¨ ¨‬ ‫לאדם ¨לא‬ ‫י‪‰‬ו‪‰‬‬‫נ‚„ּ …ו‪ :‬כא ©ו ּ©י ּ‪¥‬פל‪¨¸Ÿ § Á‬‬ ‫ﬠזר ּ§כ ‪« § ¤‬‬ ‫¨מ ¨¬ˆ‡ ‪¤ −¥‬‬ ‫ּ§כ ¦ § ‪ּ ¥‬‬ ‫קבליה‪:‬‬ ‫§ ¨‬ ‫סמ‪‬‬ ‫אש ּ©כח‬ ‫© ׁ§‬ ‫¡ ¦‬ ‫א‪‬הים‬ ‫§¨‬ ‫יי‬ ‫ּו § ¨‬ ‫רמא‬ ‫ﬠל‪„‡‰Œ‬ם‬ ‫ר„ּ ¨מ‪− ¨ ¨ « ¨ © ‰²‬‬ ‫¡‡‪‰¦ ‬ים | ּ©˙ § ‪¥‬‬ ‫כא‬ ‫אדם ּו § ּ‬ ‫דמו‪,‬‬ ‫ינתא ©על ¨ ¨‬ ‫ׁ¦ש § ¨‬ ‫יום שלישי‬ ‫לע˙יו‬ ‫‡ח˙‪¦ Æ‬מ ©ּˆ § ‪¨½ Ÿ‬‬ ‫˘ן ©ו ¦ּי ּ©‪˜À‬ח © ©‬ ‫©ו ּ¦יי ׁ¨®‬ ‫מעלעוֹ ¦הי‬ ‫‪§ ¦¥‬‬ ‫‪¨£‬‬ ‫חדא‬ ‫ּו § ‪¥‬‬ ‫נסיב‬ ‫רש"י‬ ‫שלישי )כ‪-‬כא( ולאדם לא מצא עזר‪ ,‬ויפל אין בן זוג'‪ ,‬מיד 'ויפל' )ב"ר(‪) :‬כא( מצלעותיו‪.‬‬ ‫ה' אלהים תרדמה‪ .‬כשהביאן הביאן לפניו כל מסטריו‪ ,‬כמו ולצלע המשכן )שמות כו‪ ,‬כ(‪ ,‬זהו‬ ‫שאמרו שני פרצופים נבראו )ברכות סא‪:(.‬‬ ‫מין ומין זכר ונקבה‪ ,‬אמר‪' ,‬לכולם יש בן זוג ולי‬ ‫על האד‪ ,'‬כדי לברוא ממנו את האשה )ב"ר(‪:‬‬ ‫עזר ©ויּ© ּ‪¥‬פל‬ ‫מצא ‪¤ ¥‬‬ ‫לאדם ‪‬א ¨ ¨‬ ‫שלישי )כ‪-‬כא( ּו § ¨ ¨‬ ‫מצּ §לעוֹ ¨תיו‪ .‬אי‪ ‬הכוונה ל'צלע' שהיא מאבריו‬ ‫¦ ©‬ ‫רד ¨מה‪ .‬מכ‪ ‬שפתח הפסוק‬ ‫א‪‬הים ּ©ת § ‪ּ¥‬‬ ‫ה' ¡ ¦‬ ‫'מ‪‬טריו'‪ ,‬כלומר מצדו של‬ ‫של האד‪ ‬קפו‪ ,‬אלא ִ ִ ְ ָ‬ ‫בוי"ו החיבור משמע שיש שייכות בי‪ ‬קריאת‬ ‫ה‪) '‬שמות כו כ(‪ ,‬והיינו‬ ‫'‪‬לצלע ַ ִ ְ ָ‬ ‫האד‪ ,‬ו ְכמ‪ַ ֶ ְ ‬‬ ‫השמות לבעלי החיי‪ ‬שבפסוק הקוד‪ ,‬לבי‪‬‬ ‫לצד המשכ‪ֶ ,‬זה‪  ‬ופירוש זה הוא לפי מה‬ ‫יצירת האשה לאד‪ ‬קפה‪ ,‬והביאור הוא‪,‬‬ ‫נברא‪) ‬ברכות‬‫‪‬רצ‪‬פי‪ְ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬ני ַ ְ ִ‬ ‫‪‬אמר‪ ‬שמתחילה ְ ֵ‬ ‫ְֶָ‬ ‫‪‬הביא‪ ‬לבעלי החיי‪ ‬לפני האד‪ ‬לקרוא‬ ‫שְ ֶ ֱִ ָ‬ ‫סא‪ ,(.‬והיתה חוה מחוברת לאד‪ ,‬עד שלקחה ה'‬ ‫זכר‬ ‫ומי‪ָ ָ ‬‬ ‫לפניו ָ‪‬ל ִמי‪ִ ָ ‬‬ ‫הביא‪ָ ָ ְ ‬‬ ‫לה‪ ‬שמות‪ָ ִ ֱ ,‬‬ ‫מש‪ ‬להיות אשה בפני עצמה‪ ,‬והביאה לפני‬ ‫לכ‪ֵ ‬י‪ ֶ ‬ז‪‬ג ְורק‬‫אמר האד‪ָ ֻ ְ ,‬‬ ‫‪‬נקבה‪ַ ָ ,‬‬ ‫ְֵָ‬ ‫האד‪ ‬קפז‪:‬‬ ‫'ו‪‬ל ה' אלהי‪ ‬תרדמה‬ ‫מ‪‬ד ַ ַ ֵ‬ ‫ִלי ֵאי‪ ֶ ‬ז‪‬ג‪ָ ִ ,‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫קפה‪ .‬רא"‪ .‬קפו‪ .‬רא"‪ .‬קפז‪ .‬אמנ‪ ‬לפי הפירוש שהובא במדרש רבה נטל ה' מהאד‪ ‬צלע ממש מבי‪‬‬ ‫צלעותיו‪ ,‬ולפי זה מתפרשת לשו‪' ‬צלעותיו' כפשוטה‪ ,‬האבר שהוא 'צלע'‪ ,‬ואי‪ ‬צור‪ ‬לפרש שהכוונה ל'צד'‪ .‬נחלת‬ ‫יעקב‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ב בראשית‬ ‫מ‬ ‫ּ§תחוֹ © ּ‬ ‫תה‪:‬‬ ‫¦ §¨‬ ‫בסרא‬ ‫ּו © ּ¦‬ ‫מלי‬ ‫ח˙ ּ¨נ‪ :‰‬כב ©ו ¦ּי‪¤ Á‬בן‪¨¸Ÿ § Á‬‬ ‫י‪‰‬ו‪‰‬‬ ‫‪«¤ּ § ˙©ּ −‬‬‫©ו ּ¦י §ס‚ּ¬ ‪Ÿ‬ר ּ¨ב ¨˘ׂ ר‬ ‫א‪‬הים ¨ית‬ ‫יי ¡ ¦‬ ‫בנא § ¨‬ ‫כב ּו § ¨‬ ‫נסיב ¦מן ¨ ¨‬ ‫אדם‬ ‫עלעא ¦דּ § ‪¥‬‬ ‫¦ §¨‬ ‫ר‪Œ‬ל˜ח ¦מן‪Œ‬‬ ‫‡˙‪²¨ ˆּ¥ ‰Œ‬לע ‪¬© ¨ ˘¤ׁ ‡£‬‬‫¡‡‪‰¦ ‬ים | ‪© ¤‬‬ ‫לות ¨ ¨‬ ‫אדם‪:‬‬ ‫ואיתיה § ¨‬ ‫לאת ¨תא § ‪ּ © § ¥‬‬ ‫§ ¦ ּ§‬ ‫‡ל‪„‡‰Œ‬ם‪:‬‬ ‫ויב‡‪« ¨ ¨ « ¨ ¤ ‰‬‬ ‫שּׁ‪¨ − ¤ ¦ § © ‰‬‬ ‫‪„‡‰‬ם §ל ¦‡ ¨®‬ ‫¨« ¨ ¨ ‪−‬‬ ‫רש"י‬ ‫ויסגור‪ .‬מקום החתך‪ :‬ויישן ויקח‪ .‬שלא יראה שהוא רחב מלמטה וקצר מלמעלה‪ ,‬שלא יכביד‬ ‫חתיכת הבשר שממנו נבראת ותתבזה עליו‪ :‬משאו על קירותיו‪ :‬ויבן את הצלע וגו'‬ ‫)כב( ויבן‪ .‬כבנין‪ ,‬רחבה מלמטה וקצרה לאשה‪ .‬להיות אשה‪ .‬כמו ויעש אותו גדעון‬ ‫לאפוד )שופטים ח‪ ,‬כז(‪ ,‬להיות אפוד‪:‬‬ ‫מלמעלה לקבל הולד‪ ,‬כאוצר זה של חטים‬ ‫יום שלישי‬ ‫וקצר ]‪‬וצר[ ִ ְ ַ ְ ָ‬ ‫מ‪‬מעלה‪,‬‬ ‫מ‪‬מ‪‬ה ְ ָ ָ‬ ‫רחב ִ ְ ַ ָ‬ ‫ח‪‬י‪ֶ ‬ה‪‬א ָ ָ‬ ‫החת‪ ‬שבגו‪ ‬אד‪ִ ִ ,‬‬‫©ויּ¦ §סגּ וֹ ר‪ .‬סגר את ְמק‪ָ ֲ ַ ‬‬ ‫מ‪‬א‪ ‬של האוצר ַעל ִ ָ‬ ‫קיר‪‬תיו קצ‪:‬‬ ‫יכ‪‬יד ַ ָ‬ ‫‪‬א ַ ְ ִ‬ ‫ֶ ֹ‬ ‫שמש‪ ‬נעשתה האשה קפח‪:‬‬ ‫לא‪‬ה‪ .‬אי‪ ‬לפרש‬ ‫הצּ ¨לע §וגוֹ ' § ¦ ¨‬ ‫©ויּ¦ ‪¤‬בן ‪¤‬את © ‪¥‬‬ ‫ויּ ּ©קח‪ .‬הטע‪ ‬לכ‪ ‬שרק לאחר שיש‪‬‬ ‫ישן © ¦‬ ‫©ויּ¦ ׁ¨‬ ‫קצא‬ ‫ש'לאשה' היינו שעשאה 'עבור אשה' ‪ ,‬אלא‬ ‫יראה האד‪‬‬ ‫‪‬א ִ ְ ֶ‬ ‫לקח ממנו ה' את הצלע‪ ,‬כדי ֶ ֹ‬ ‫א‪‬ה‪ ,‬וכמו‬ ‫להי‪‬ת ִ ָ‬‫שבנאה באופ‪ ‬שתהיה ראויה ִ ְ‬ ‫נבראת חוה‪,‬‬ ‫‪ֵ ְ ִ ‬‬ ‫ה‪‬ר ֶ ִ ֶ‬ ‫חתיכת ַ ָ ָ‬ ‫את ֲ ִ ַ‬ ‫שהתבאר שעשאה באופ‪ ‬המתאי‪ ‬לקבל את‬ ‫עליו קפט‪:‬‬ ‫ותת‪‬ה ָ ָ‬ ‫ְ ִ ְ ֶַ‬ ‫לאפ‪‬ד'‬ ‫גדע‪ֵ ְ ‬‬ ‫'ו‪‬ע‪ ‬א‪‬ת‪ְ ִ ‬‬‫הולד‪ .‬ו ְכמ‪ ‬שנאמר ַ ַ ַ‬ ‫רחבה‬ ‫)כב( ©ויּ¦ ‪¤‬בן‪ .‬עשה ה' את האשה ְ ִ ְ ָ‬ ‫‪‬בני‪ָ ָ ְ ,‬‬ ‫להי‪‬ת ֵאפ‪‬ד‪ ,‬ולא‬ ‫)שופטי‪ ‬ח‪ ,‬כז(‪ ,‬שעשאו ִ ְ‬ ‫‪‬קצרה ]‪‬וצרה[ ִ ְ ַ ְ ָ‬ ‫מ‪‬מעלה‪ ,‬כדי שיהא גופה‬ ‫מ‪‬מ‪‬ה ְ ָ ָ‬ ‫ִ ְַָ‬ ‫שעשאו עבור אפוד קצב‪:‬‬ ‫‪‬א‪‬צר ֶזה ֶ‪‬ל‬ ‫ה‪‬לד בזמ‪ ‬העיבור‪ָ ְ ,‬‬ ‫לק‪‬ל את ַ ָ ָ‬ ‫ראוי ְ ַ ֵ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫קפח‪ .‬בגמרא )עירובי‪ ‬יח‪ (.‬נחלקו הא‪ ‬קוד‪ ‬שנלקחה חוה מגו‪ ‬האד‪ ‬היה זה 'פרצו‪ ,'‬והיינו שהיתה קיימת א‪ ‬היתה‬ ‫מחוברת לאד‪ ,‬או שהיה זה כעי‪' ‬זנב' המחובר אליו‪ ,‬וממנו נעשתה האשה‪ .‬ואמרה ש‪ ‬הגמרא שלדעת האומר שזהו‬ ‫פרצו‪ ,‬מה שנאמר 'ויסגור בשר תחתנה' היינו שהוצר‪ ‬למלא בבשר את אותו מקו‪ ‬שהיתה האשה מחוברת אליו‪ .‬א‪‬‬ ‫לדעת הסובר שהיה זה זנב‪ ,‬כוונת הפסוק היא שסגר ה' בבשר את מקו‪ ‬החת‪ ,‬ופירש כא‪ ‬רש"י כדעת האומר שהיה זה‬ ‫זנב‪ ,‬והוצר‪ ‬הבשר רק לסגירת מקו‪ ‬החת‪ .‬רא"‪ .‬אמנ‪ ‬ראה בלבוש האורה ובבאר בשדה שביארו את דברי רש"י כא‪‬‬ ‫ג‪ ‬לדעת הסובר שהיה זה פרצו‪ .‬קפט‪ .‬ביאור זה שפירש כא‪ ‬רש"י הוא ג‪ ‬כ‪ ‬לדעת הסובר שקוד‪ ‬יצירת חוה היה‬ ‫זה כעי‪ ‬זנב ]וכפי שהובא בהערה לעיל[‪ ,‬ולכ‪ ‬היה חשש שתתגנה עליו‪ .‬א‪ ‬לדעת הסובר שג‪ ‬קוד‪ ‬לכ‪ ‬היה זה פרצו‪‬‬ ‫בפני עצמו אלא שהיה מחובר אליו‪ ,‬לא היה חשש שתתגנה בעיניו‪ .‬רא"‪ .‬ולדעה זו שהיה זה פרצו‪ ‬הטע‪ ‬שהפיל עליו‬ ‫ה' תרדמה‪ ,‬כדי שלא ירגיש בכאב של חיתו‪ ‬צד של‪ ‬מגופו‪ .‬משכיל לדוד‪ .‬קצ‪ .‬ראה הערה לעיל שנחלקו בגמרא )עירובי‪‬‬ ‫יח‪ (.‬הא‪ ‬קוד‪ ‬שנלקחה חוה מהאד‪ ‬היה זה כפרצו‪ ‬בפני עצמו המחובר אליו‪ ,‬או כזנב‪ .‬וביאור זה שכתב כא‪ ‬רש"י‬ ‫הוצרכה הגמרא ש‪) ‬יח‪ (:‬לומר לדעת הסובר שהיה זה פרצו‪ ,‬ונמצא שהיתה כבר בנויה כאד‪ ‬בפני עצמו‪ ,‬ולשו‪' ‬בניה'‬ ‫האמורה כא‪ ‬היינו שבנאה בצורה שתהא ראויה לקבל את הולד‪ .‬א‪ ‬לדעת הסובר שהיה זה זנב‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬לשו‪' ‬ויב‪ '‬מתפרשת‬ ‫על כל גו‪ ‬האשה‪ ,‬שלא היה קיי‪ ‬כלל קוד‪ ‬לכ‪ .‬רא"‪ .‬קצא‪ .‬כלומר‪ ,‬שלא נטעה לומר שעשאה עבור אשה אחרת‪,‬‬ ‫וכעי‪' ‬ויעש לאד‪ ‬כתנות עור'‪ ,‬שהכוונה היא שעשה עבור האד‪ ‬כתנות עור‪ .‬והראיה מהפסוק שאי אפשר לומר כ‪ ,‬שהרי‬ ‫לפי זה לא מוב‪ ‬מהו 'ויב‪ ,'‬באיזו צורה בנאה שתהיה ראויה להיות עבור אשה‪ .‬רא"‪ ‬וגור אריה‪ .‬קצב‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫מא‬ ‫בראשית ב בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫ﬠˆם‬ ‫‪‰‬פ ©ﬠם ‪¤ ¤‬‬ ‫‪„‡‰‬ם¼ ´‪Ÿ‬ז‡˙ © ּ‪©À‬‬ ‫‡מר» ¨ « ¨ ¨‬ ‫כג ©ו ּי‪¤ »Ÿ‬‬ ‫הדא ¦ § ¨‬ ‫זמנא‬ ‫אדם ¨ ¨‬ ‫ואמר ¨ ¨‬ ‫כג © ‪© £‬‬ ‫ּו ¦ § ¨‬ ‫בסרא‬ ‫¦מגּ© § ©‬ ‫רמי‬ ‫רמא‬‫גּ© § ¨‬ ‫‪¦ −‬מ ּ§ב˘ׂ¨ ¦®רי §ל ‪Ÿ‬ז‡˙‪Æ‬‬ ‫ב˘ׂ ר‬ ‫ﬠˆמי ּו ¨ ¨‬ ‫‪«¥‬מ ‪©½ ¨ £‬‬ ‫¦§ §‪¥‬‬ ‫יתקרי‬ ‫§¨‬ ‫לדא‬ ‫מב § ¦‬ ‫סרי‬ ‫¦ ּ¦‬ ‫ל˜ח‪Œ‰‬‬ ‫שּׁ‪¬ּ ¦ ‰‬כי ‪¥‬מ ¦‡י‪¨ ¢ «ª ˘ׁ −‬‬ ‫י˜‪´¥‬ר‡ ¦‡ ½¨‬ ‫¦ ּ¨‬ ‫מב § © ּ‬ ‫עלה‬ ‫¦ ּ©‬ ‫ארי‬‫‪¥£‬‬ ‫את ¨תא‬ ‫¦ ּ§‬ ‫נסיבא ¨דא‪ :‬כד ©על ּ‪¥‬כן‬ ‫§¦ ¨‬ ‫יﬠזב‪‡Œ‬י ׁ˘ ‪Œ˙‡¤‬‬ ‫ﬠל‪Œ‬כן‪¦½ ¨ £« © Æ‬‬ ‫ּ«ז‪ :˙‡Ÿ‬כד © ּ‪¥‬‬ ‫מש ּ§כ ‪¥‬בי‬‫יש ּבוֹ ק §גּ ©בר ּ‪¥‬בית ¦ ׁ§‬‫¦ ׁ§‬ ‫„ב˜ ּ§ב ¦‡ ׁ§˘ ּ½˙ …ו‬ ‫‡˙‪‡Œ‬מ …ו §ו¨ ©´‬ ‫‡ביו §ו ‪®ּ ¦ ¤‬‬ ‫¨ ¦‪−‬‬ ‫וידּ ‪¥‬בק‬‫יה § ¦ §‬ ‫אבו ¦הי § ¦ ּ‪¥‬‬ ‫ואמ ּ‬ ‫‪ּ £‬‬ ‫תיה ¦ויהוֹ ן § ¦ § ¨‬ ‫לבסרא‬ ‫את ‪ּ ¥‬‬ ‫ּ§ב ¦ ּ§‬ ‫ני‪‰‬ם‪Æ‬‬ ‫‡ח„‪ :‬כה ©ו¦ ּי« § ‪³‬‬ ‫‪‰‬י ּו ׁ§˘ ‪¤ ¥‬‬ ‫ב˘ׂ¬ר ‪« ¨ ¤‬‬ ‫§ו ¨‪‰‬י ּו‪§ −‬ל ¨ ¨‬ ‫והווֹ © § ‪¥‬‬ ‫תרויהוֹ ן‬ ‫©חד‪ :‬כה © ‪£‬‬ ‫יום שלישי‬ ‫רש"י‬ ‫)כג( זאת הפעם‪ .‬מלמד שבא אדם על כל העולם בלשון־הקודש )ב"ר(‪) :‬כד( על כן יעזב‬ ‫בהמה וחיה‪ ,‬ולא נתקררה דעתו בהן )עד שבא על איש‪ .‬רוח־הקודש אומרת כן‪ ,‬לאסור על בני נח‬ ‫חוה( )יבמות סג‪ :(.‬לזאת יקרא אשה כי עריות )סנהדרין נז‪ :(:‬לבשר אחד‪ .‬הולד נוצר‬ ‫מאיש וגו'‪ .‬לשון נופל על הלשון‪ .‬מכאן שנברא על־ידי שניהם‪ ,‬ושם נעשה בשרם אחד )שם נח‪:(.‬‬ ‫איש‪ .‬אי‪ ‬זה המש‪ ‬למה‬ ‫יעזב ¦ ׁ‬ ‫)כד( ©על ּ‪¥‬כן © ‪¨ £‬‬ ‫שׂ ¦רי‪.‬‬ ‫מב ¨‬ ‫בשׂ ר ¦ §ּ‬ ‫מעצמי ּו ¨ ¨‬ ‫עצם ‪© ¨ £ ¥‬‬ ‫הפ ©עם ‪¤ ¤‬‬ ‫)כג( ‪Ÿ‬זאת © ּ©‬ ‫שאמר האד‪' ‬זאת הפע‪ ‬עצ‪ ‬מעצמי' קצה‬ ‫משמעות לשו‪ ‬זו היא שהיו פעמי‪ ‬אחרות שבה‪‬‬ ‫שהרי לא היו לו אב וא‪ ,‬וג‪ ‬לא היו לו עדיי‪‬‬ ‫מל‪‬ד‬ ‫לא היה זה עצ‪ ‬מעצמיו ובשר מבשרו‪ֵ ַ ְ ,‬‬ ‫ר‪‬ח־‬ ‫בני‪ ‬שיאמר עליה‪ ‬דבר זה קצו‪ ,‬אלא ַ‬ ‫ולא‬ ‫וח‪‬ה‪ֹ ְ ,‬‬ ‫‪‬המה ְ ַ ָ‬‫אד‪ַ ‬על ָ‪‬ל ְ ֵ ָ‬ ‫‪‬א ָ ָ‬ ‫הכתוב ֶ ָ‬ ‫נח את‬ ‫‪‬ני ֹ ַ‬ ‫לאס‪‬ר ַעל ְ ֵ‬ ‫א‪‬מרת ֵ‪ֱ ֶ ,‬‬ ‫ה‪‬ד‪ֶ ֶ ‬‬ ‫ַ ֶ‬ ‫ח‪‬ה( )יבמות סג‪:(.‬‬ ‫‪‬א ַעל ַ ָ‬ ‫)עד ֶ ָ‬ ‫‪‬ה‪ַ ‬‬ ‫‪‬ע‪ֶ ָ ‬‬‫נתקררה ַ ְ‬ ‫ִ ְ ְָָ‬ ‫ערי‪‬ת‪ ,‬והיינו שיעזוב האיש את אמו ואת אשת‬ ‫הֲ ָ‬ ‫מאיש §וגוֹ '‪ .‬כלומר‪ָ ,‬ל‪‬‬‫א‪‬ה ּ¦כי ‪ׁ ¦ ¥‬‬ ‫יק ‪¥‬רא ¦ ¨‬ ‫לזאת ¦ ּ¨‬‫§‪Ÿ‬‬ ‫אביו האסורות עליו‪ ,‬וידבק רק באשתו‪ ,‬ולא‬ ‫ה‪ ,‬מתאי‪ ‬הדבר לקרותה 'אשה' כיו‪‬‬ ‫נ‪‬פל ַעל ַ ָ‬ ‫ֵ‬ ‫באשת איש ולא בזכר ולא בבהמה קצז‪:‬‬ ‫מ‪‬א‪ ‬יש‬ ‫שנוצרה מה'איש'‪ ,‬ולכ‪ ‬שמותיה‪ ‬דומי‪ָ ִ .‬‬ ‫‪‬ניה‪,‬‬ ‫ידי ְ ֵ ֶ‬‫נ‪‬צר ַעל ְ ֵ‬ ‫ה‪‬לד ה ָ‬ ‫אחד‪ .‬זהו ַ ָ ָ‬ ‫לבשׂ ר ‪¨ ¤‬‬ ‫§¨ ¨‬ ‫‪‬ל‪‬־ה‪‬ד‪‬‬ ‫ַ ֶ‬ ‫הע‪‬ל‪ ‬על ידי ה' ִ ְ‬ ‫‪‬ברא ָ ָ‬ ‫ללמוד ֶ ִ ְ ָ‬ ‫אחד‪ ,‬שהרי לשניה‪‬‬ ‫‪‬ר‪ ‬לדבר ֶ ָ‬ ‫נע‪‬ה ְ ָ ָ‬ ‫ו‪ֶ ֲ ַ ‬‬‫ְָ‬ ‫)ב"ר( ובלשו‪ ‬זו דיבר אד‪ ‬הראשו‪ ‬קצג‪ ,‬שהרי בשו‪‬‬ ‫יש חלק ביצירתו קצח‪:‬‬ ‫לשו‪ ‬אחרת אי‪ ‬ש‪' ‬אשה' נגזר מש‪' ‬איש' קצד‪:‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫קצג‪ .‬ספר הזכרו‪ .‬ובבאר בשדה כתב שאד‪ ‬הראשו‪ ‬למד את שפת הדיבור ממה שאמר לו ה'‪ ,‬ומסתבר שזו הלשו‪ ‬שדיבר‬ ‫ה' ע‪ ‬כל בריותיו כשברא את העול‪ .‬קצד‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬ולכ‪ ‬לא יתכ‪ ‬שאמר כ‪ ‬אד‪ ‬הראשו‪ ‬בלשו‪ ‬אחרת‪ ,‬והתורה‬ ‫תרגמה זאת ללשו‪ ‬הקודש‪ ,‬שהרי בלשונות אחרי‪ ‬אי‪ ‬לשו‪' ‬אשה' נגזרת מלשו‪' ‬איש'‪ .‬ספר הזכרו‪ .‬קצה‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫קצו‪ .‬שפתי חכמי‪ .‬ובגור אריה כתב שאי‪ ‬האד‪ ‬צרי‪ ‬לעזוב את אביו ואת אמו עבור אשתו‪ ,‬אלא בודאי הפירוש הוא‬ ‫שרוח הקודש מצוה עליו לאסור את העריות‪ ,‬וכהמש‪ ‬דברי רש"י‪ .‬קצז‪ .‬רא"‪ .‬קצח‪ .‬ואמנ‪ ‬ג‪ ‬בעלי חיי‪ ‬נעשי‪ ‬על‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ב בראשית‬ ‫מב‬ ‫ואת ‪ּ ¥‬‬ ‫תיה‬ ‫אדם § ¦ ּ§‬ ‫ערטל ¦אין ¨ ¨‬ ‫© § ¦ ּ¨‬ ‫‪„‡‰‬ם §ו ¦‡ ׁ§˘ ּ®˙ …ו §ו‪‡−‬‬ ‫‪£‬ﬠר ּו ּ½¦מים ¨ « ¨ ¨ ‪−‬‬ ‫מתכ § ¦‬ ‫למין‪:‬‬ ‫¦ § ּ©‬ ‫¨‬ ‫§ולא‬ ‫הוה ‪¦ £‬‬ ‫ערים‬ ‫וחויא ‪¨ £‬‬ ‫ג א § ¦ §¨‬ ‫ﬠר ּום‬ ‫˘ ׁ˘ ּו‪ :‬ג א §ו ©‪¨ּ ‰‬נ ¨ח ׁ˘‪´¨ ¨ Æ‬‬ ‫‪‰‬י‪½ ¨ ‰‬‬ ‫י˙ב‪« ¨ׁ Ÿ‬‬ ‫¦§ ּ‬ ‫רש"י‬ ‫)כה( ולא יתבוששו‪ .‬שלא היו יודעים דרך היה ערום‪ .‬מה ענין זה לכאן‪ ,‬היה לו לסמוך‬ ‫צניעות להבחין בין טוב לרע‪ .‬ואף־על־פי 'ויעש לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם'‪ ,‬אלא‬ ‫שנתנה בו דעה לקרות שמות‪ ,‬לא ִנתן בו ללמדך מאיזו עצה קפץ הנחש עליהם‪ ,‬ראה‬ ‫ִ‬ ‫אכלוֹ מן העץ ונכנס בו יצר־הרע‪ ,‬אותם ערומים ועסוקים בתשמיש לעין כל‪,‬‬ ‫יצר־הרע עד ָ ְ‬ ‫וידע מה בין טוב לרע )ב"ר(‪ :‬ג )א( והנחש ונתאוה לה‪ :‬ערום מכל‪ .‬לפי ערמתו‬ ‫יום שלישי‬ ‫‪‬לא‪‬‬ ‫לאד‪ְ ִ ְ ‬‬ ‫'ו‪‬ע‪ָ ָ ְ ‬‬ ‫האמור להל‪) ‬פסוק כא( ַ ַ ַ‬ ‫‪‬ר‪‬‬‫י‪‬דעי‪ֶ ֶ ‬‬ ‫‪‬א ָהי‪ִ ְ ‬‬‫יתבוֹ ׁ¨ש ׁש ּו‪ .‬לפי ֶ ֹ‬ ‫)כה( §ו‪‬א ¦ § ּ‬ ‫ו‪‬ל‪‬י‪ '‬רא‪ ,‬ומדוע הפסיק בעני‪‬‬ ‫‪‬תנ‪‬ת ע‪‬ר ַ ַ ְ ִ ֵ‬ ‫ְָ‬ ‫לרע‪ ,‬כיו‪ ‬שלא הוצרכו‬ ‫להבחי‪ֵ ‬י‪ ‬ט‪‬ב ְ ַ‬‫צניע‪‬ת‪ִ ְ ַ ְ ,‬‬‫ְִ‬ ‫לל‪‬ד‪ ‬בדר‪‬‬ ‫א‪‬א בא הכתוב ְ ַ ֶ ְ‬ ‫מעשה הנחש‪ָ ֶ .‬‬ ‫וא‪ַ ‬על‬ ‫לכ‪ ,‬שעדיי‪ ‬לא היה לה‪ ‬יצר הרע ‪ַ ְ .‬‬ ‫קצט‬ ‫ה‪‬ח‪‬‬‫קפ‪ָ ָ ַ ‬‬‫עצה ]‪‬טע‪ ‬וסיבה[ ָ ַ‬ ‫מאיז‪ָ ֵ ‬‬ ‫רמז ֵ ֵ‬ ‫לקר‪‬ת ֵ‪‬מ‪‬ת לכל‬ ‫‪‬עה ִ ְ‬ ‫‪‬נה ‪ ‬באד‪ָ ֵ ‬‬ ‫ִ‪‬י ֶ ִ ְ ָ‬ ‫עליה‪ ‬לפתות‪ ‬לאכול מע‪ ‬הדעת‪ ,‬לפי‬ ‫ֲֵ ֶ‬ ‫אכל‪ִ ‬מ‪‬‬‫יצר־הרע ַעד ָ ְ‬ ‫נ‪ָ ָ ֶ ֵ  ‬‬ ‫בעלי החיי‪ֹ ,‬לא ִ ַ‬ ‫א‪‬ת‪‬‬ ‫ראה ָ‬ ‫שבאותו זמ‪ ‬לא היו מתביישי‪ ,‬וָ ָ‬ ‫נכנס ‪‬‬‫הע‪  ‬ע‪ ‬הדעת‪ְ ,‬ורק מאותה שעה ִ ְ ַ‬ ‫ֵָ‬ ‫לעי‪‬‬ ‫‪‬ת‪‬מי‪ֵ ְ ‬‬ ‫ועס‪‬קי‪ִ ְ ַ ְ ‬‬ ‫ער‪‬י‪ִ ֲ ַ ‬‬ ‫הנחש כשה‪ִ ֻ ֲ ‬‬ ‫לרע‪,‬‬‫וידע להבחי‪ַ ‬מה ֵ‪‬י‪ ‬ט‪‬ב ְ ַ‬ ‫יצר־הרע‪ַ ָ ְ ,‬‬ ‫ֵֶ ָָ‬ ‫ונתא‪‬ה ָל‪  ‬לחוה‪ ,‬ופיתה אותה לאכול‬ ‫ֹ‪‬ל רב‪ָ ַ ְ ִ ְ ,‬‬ ‫ומחמת כ‪ ‬הוצר‪ ‬ללבוש בגדי‪) ‬ב"ר(‪:‬‬ ‫מע‪ ‬הדעת כדי שתפתה את האד‪ ‬שיאכל‬ ‫היה ¨ער ּום‪ .‬יש לתמוה על סדר‬ ‫חש ¨ ¨‬ ‫ג )א( § ©‬ ‫והנּ¨ ¨ ׁ‬ ‫וימות‪ ,‬וחשב הנחש שישאנה רג‪:‬‬ ‫עני‪] ‬מה השייכות[ של מעשה‬ ‫הפסוקי‪ָ ,‬מה ִ ְ ָ‬ ‫מכל‪ .‬לכאורה היה די לומר שהיה הנחש‬ ‫¨ער ּום ¦ ּ ‪Ÿ‬‬ ‫לכא‪ ,‬והרי לפי סדר הפסוקי‪‬‬ ‫ֶזה של הנחש ְ ָ‬ ‫'ערו‪ '‬וחכ‪ ‬יותר מחוה ולכ‪ ‬הצליח לפתותה‪,‬‬ ‫הקודמי‪ ,‬שנאמר בסיו‪ ‬מעשה בריאת האד‪‬‬ ‫ומדוע נאמר שהיה ערו‪' ‬מכל חית השדה' רד‪,‬‬ ‫וא‪‬‬ ‫האד‪ְ ִ ְ ‬‬ ‫ער‪‬י‪ָ ָ ָ ‬‬ ‫‪‬ניה‪ִ ֲ ‬‬ ‫'ו‪ְ ‬הי‪ֶ ֵ ְ ‬‬ ‫)פ"ב פכ"ה( ַ ִ‬ ‫ערמת‪] ‬חכמתו[‬‫‪‬פי ָ ְ ָ‬ ‫אלא בא הכתוב ללמד ֶ‪ִ ְ ‬‬ ‫לסמ‪ ‬את הפסוק‬ ‫היה ל‪ְ ִ ‬‬ ‫ית‪ '‬ר‪ָ ָ ,‬‬‫ולא ִ ְ ֹ ָ‬‫ְ ֹ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫ידי ולדותיה‪ ‬לבשר אחד‪ ,‬א‪ ‬אצל‪ ‬לא שיי‪ ‬לומר כ‪ ‬כיו‪ ‬שאי‪ ‬לה‪ ‬יחוס‪ ,‬לומר שזהו בנו של שור פלוני וכדומה‪ ,‬ורק‬ ‫באד‪ ‬שיש לו יחוס‪ ,‬נית‪ ‬לומר שהולד מתייחס לשניה‪ ,‬והרי ה‪ ‬נעשי‪ ‬על ידו לבשר אחד‪ .‬גור אריה‪ .‬קצט‪ .‬שפתי‬ ‫חכמי‪ .‬ר‪ .‬רא"‪ .‬רא‪ .‬שהרי מיד בתחילת בריאת‪ ‬עשה לה‪ ‬ה' כתנות אלו‪ ,‬כדי להג‪ ‬עליה‪ ‬מהקור והחו‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫וביאר בנחלת יעקב שא‪ ‬שהיו לה‪ ‬כתנות‪ ,‬מכל מקו‪ ‬כיו‪ ‬שעדיי‪ ‬לא הגיעו ימי הקור או החו‪ ‬לא היו לובשי‪ ‬את‬ ‫הבגדי‪ ‬הללו‪ ,‬ומתו‪ ‬כ‪ ‬ראה אות‪ ‬הנחש כשה‪ ‬ערומי‪ .‬אמנ‪ ‬בדברי דוד כתב שא‪ ‬שנעשו לה‪ ‬הכתנות קוד‪ ‬החטא‪,‬‬ ‫א‪ ‬כיו‪ ‬שהיו דקות ודבוקות לעור‪ ,‬כמבואר ברש"י להל‪) ‬פסוק כא(‪ ,‬לא היו הכתנות ניכרות והיו נראי‪ ‬כערומי‪ ‬בפני כל‪.‬‬ ‫רב‪ .‬ודבר זה נלמד מכ‪ ‬שלא נאמר רק 'ויהיו שניה‪ ‬ערומי‪ ,'‬אלא נכתב ג‪' ‬האד‪ ‬ואשתו'‪ ,‬ללמד שהיו עוסקי‪ ‬בעני‪‬‬ ‫איש ואשתו‪ .‬דברי דוד‪ ,‬שפתי חכמי‪ .‬רג‪ .‬רש"י )להל‪ ‬פסוק טו(‪ ,‬וראה ש‪ ‬מדוע היה סבור שרק האד‪ ‬ימות ולא חוה‪.‬‬ ‫רד‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪.‬‬ ‫מג‬ ‫בראשית ג בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫י‪‰‬ו‪‰‬‬ ‫‪´ Ÿ̈ § −‬‬ ‫ﬠ˘ׂ ‪‰‬‬ ‫˘ר ¨ ¨‬ ‫‪‰‬שּׂ„‪¬¤ׁ ‡£ ‰‬‬ ‫¦מ ּכ‪Ÿ‬ל ‪© Æ‬ח© ּי´˙ © ¨ ‪½¤‬‬ ‫עבד § ¨‬ ‫יי‬ ‫מכ‪Ÿ‬ל ©ח ּ©ית ּ¨ב ¨רא ©דּ ‪© £‬‬‫¦ ּ‬ ‫לאת ¨תא‬ ‫ואמר § ¦ ּ§‬ ‫א‪‬הים‪© £ © ,‬‬ ‫¡ ¦‬ ‫שּׁ‪‡© ‰‬ף ּ¦ «כי‪Œ‬‬ ‫‡ל‪¨½ ‡‰Œ‬‬ ‫‡מר‪¦ ´¨ ¤ Æ‬‬ ‫¡‡‪‰®¦ ‬ים ©ו ּ¸י‪¤ Ÿ‬‬ ‫יי ¨לא‬ ‫אמר § ¨‬ ‫קש ¨טא ‪© £‬‬ ‫ּ§ב ‪§ׁ ª‬‬ ‫ﬠ‪ı‬‬ ‫˙‡כ ½ל ּו ¦מ ּכ‪Ÿ−‬ל ‪¬¥‬‬ ‫‡מר ¡‡‪‰¦½ ‬ים ´‪§ Ÿ « ‡‬‬ ‫¨ ©´‬ ‫אילן ¦גּ נּ§ ¨תא‪:‬‬ ‫מכ‪Ÿ‬ל ¦ ¨‬ ‫תיכלון ¦ ּ‬ ‫‪ּ § ¥‬‬ ‫את ¨תא § ¦ § ¨‬ ‫לחויא‬ ‫ואמרת ¦ ּ§‬ ‫ב ©‪©© £‬‬ ‫‡ל‪¨ּ ‰Œ‬נ ¨ח® ׁ˘‬ ‫שּׁ‪© ¤ ‰‬‬ ‫‪− ¨ ‡‰‬‬‫‡מר ¨ « ¦‬ ‫ו˙‪¤ Ÿ‬‬ ‫©‪« ¨ּ‚‰‬ן‪ :‬ב © ּ¬‬ ‫אילן ¦גּ §נּ ¨תא ‪¥‬ניכוֹ ל‪:‬‬ ‫ירי ¦ ¨‬ ‫מפ ‪¥‬‬ ‫¦ ּ‪¥‬‬ ‫‪‰‬ﬠ‪»ı‬‬ ‫נ‡כל‪ :‬ג ּו ¦מ ּ §פ¦ ´רי ¨ ‪¥‬‬ ‫ﬠ‪−ּ̈‚‰Œı‬ן ‪«¥ Ÿ‬‬ ‫¦מ ּ§פ¦ ¬רי ‪© ¥‬‬ ‫¦ ¨¨‬ ‫אילנא‬ ‫מפ ‪¥‬‬ ‫ירי‬ ‫ּו ¦ ּ‪¥‬‬ ‫ג‬ ‫אמר § ¨‬ ‫יי‬ ‫במציעות ¦גּ §נּ ¨תא ‪© £‬‬ ‫§דּ ¦ § ¦ ּ‬ ‫‡מר ¡‡‪‰¦À ‬ים ‪‡³‬‬ ‫‪ ¨ּ‚‰Œ‬ן¼ ¨ ©´‬ ‫˙ו ©‬ ‫˘ר ּ§ב …‬ ‫‪´¤ׁ ‡£‬‬ ‫יה § ¨‬ ‫ולא‬ ‫תיכלון ¦מנּ‪ּ ¥‬‬ ‫̈לא ‪ּ § ¥‬‬ ‫˙‡כל ּו‪¦ Æ‬מ ּ½‪¤‬מ ּנ ּו §ו ¬‪− §ּ‚˙¦ ‡‬ע ּו ּ®ב …ו ּ‪¤‬פ‪−‬ן‬ ‫«‪§ Ÿ‬‬ ‫יום שלישי‬ ‫¦דּ § ¨‬ ‫למא‬ ‫ּ‪¥‬ב ּ‬ ‫יה‬ ‫¦ §§ ּ‬ ‫תקרבון‬ ‫רש"י‬ ‫וגדולתו היתה מפלתו‪ .‬ערום מכל‪ ,‬ארור מכל שתשיבנו ויבא לדבר באותו העץ‪) :‬ג( ולא‬ ‫)ב"ר(‪ :‬אף כי אמר וגו'‪ .‬שמא אמר לכם לא תגעו בו‪ .‬הוסיפה על הציווי‪ ,‬לפיכך באה‬ ‫תאכלו מכל וגו'‪ .‬ואף־על־פי שראה אותם לידי גרעון‪ ,‬הוא שנאמר )משלי ל‪ ,‬ו( אל תוסף‬ ‫על דבריו‪:‬‬ ‫אוכלים משאר פירות‪ ,‬הרבה עליה דברים כדי‬ ‫לד‪‬ר‬ ‫יבא ְ ַ ֵ‬ ‫‪‬די לגרו‪ ‬לחוה ֶ ְ ִ ֶ‬ ‫‪‬יב‪ ,‬מתו‪ ‬כ‪ֹ ָ ‬‬ ‫מ‪‬לת‪ ,‬שבתחילה נאמר ְ ֵ‬ ‫היתה גודל ַ ָ ָ‬‫‪‬גד‪‬ת‪ ‬כ‪ָ ְ ָ ‬‬ ‫ְֻ ָ‬ ‫הע‪  ‬ע‪ ‬הדעת‪ ,‬ויפתה אותה‬ ‫מ‪‬ל'‪ ,‬ולאחר שחטא ונענש נאמר עליו עמה ְ‪‬עני‪ ‬א‪‬ת‪ֵ ָ ‬‬ ‫'ער‪ֹ ִ ‬‬ ‫עליו ָ‬ ‫לאכול ממנו‪:‬‬ ‫מ‪‬ל הבהמה ומכל חית השדה' רה‪:‬‬ ‫'אר‪‬ר אתה ִ ֹ‬ ‫)ג יד( ָ‬ ‫ה‪‬סיפה חוה ַעל‬ ‫אמר §וגוֹ '‪ .‬לשו‪' ‬כי' האמורה כא‪) ‬ג( §ו‪‬א ¦ §‬ ‫תגּ ע ּו ּבוֹ ‪ .‬במילי‪ ‬אלו ִ ָ‬ ‫©אף ּ¦כי ¨ ©‬ ‫ה‪‬י האמיתי‪ ,‬שהרי נצטוו רק שלא לאכול‪,‬‬ ‫‪‬א ג‪ִ ַ ‬‬ ‫מתפרשת כלשו‪' ‬שמא' רו‪ ,‬כלומר‪ָ ֶ ,‬‬ ‫מ‪‬ל ע‪ ‬הג‪ְ ‬וג‪ .'‬והיא הוסיפה לומר שנצטוו שלא לגעת בו‪,‬‬ ‫תאכל‪ֹ ִ ‬‬‫לכ‪ ‬אלהי‪ֹ ‬לא ֹ ְ‬ ‫אמר ָ ֶ‬‫ַָ‬ ‫‪‬רע‪ ,‬שנכשלה ואכלה‬ ‫לידי ֵָ‬ ‫‪‬אה ִ ֵ‬ ‫לפיכ‪ָ ָ ‬‬ ‫מ‪‬אר ְ ִ ָ‬ ‫א‪‬כלי‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫א‪‬ת‪ ‬הנחש ְ ִ‬ ‫‪‬ראה ָ‬ ‫וא‪‬־על־‪‬י ֶ ָ ָ‬ ‫ְַ ַ ִ‬ ‫‪‬אמר )משלי‬ ‫ֵ‪‬ר‪‬ת רז וידע שלא נצטוו שלא לאכול מכל עצי ממנו ‪ ,‬ה‪‬א ‪ ‬זהו פירוש הפסוק ֶ ֶ ֱ ַ‬ ‫רח‬ ‫ונכזב‪,'‬‬ ‫‪‬בריו ֶ‪ַ ִ ‬‬ ‫י‪‬כיח ְ‪ָ ְ ָ ְ ִ ְ ‬‬ ‫‪‬ברי‪ ‬ללא צור‪ ,‬ל‪ ,‬ו( ' ַאל ְ ְ‬ ‫‪‬ס‪ַ ‬על ְ ָ ָ‬ ‫עליה ְ ָ ִ‬ ‫הר‪‬ה ָ ֶ ָ‬ ‫הג‪ ,‬מכל מקו‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫רה‪ .‬כיו‪ ‬שגדול עונשו של המכיר את ריבונו ומתכוו‪ ‬למרוד בו‪ ,‬מחוטא שאינו מכיר את ריבונו‪ .‬רא"‪ .‬רו‪ .‬שהרי לשו‪‬‬ ‫'כי' יכולה להתפרש בארבע דרכי‪ ,‬ואחת מה‪ ‬היא 'שמא'‪ .‬א‪ ‬לשו‪' ‬א‪ '‬מתפרשת כפשוטה‪ ,‬וכמו‬ ‫שיבואר שאמר לה‪ ‬הנחש שמא ג‪ ‬מכל עצי הג‪ ‬נאסר עליכ‪ ‬לאכול ]ונמצא שלשו‪' ‬א‪ ‬כי' האמורה כא‪ ‬היא כמו 'כי‬ ‫א‪ ,'‬כלומר‪' ,‬שמא ג‪ .['‬מהרש"ל‪ ,‬דברי דוד‪ .‬רז‪ .‬א‪ ‬שלא נאמר כ‪ ‬בפירוש‪ ,‬בהכרח צרי‪ ‬לומר שאכלו משאר הפירות‪,‬‬ ‫שא‪ ‬לא כ‪ ‬ממה היו אוכלי‪ .‬רא"‪ .‬רח‪ .‬אמנ‪ ‬לא היתה כוונתה להוסי‪ ,‬אלא חשבה שטע‪ ‬הציווי הוא כיו‪ ‬שיש בע‪‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ג בראשית‬ ‫מד‬ ‫ואמר ¦ § ¨‬ ‫חויא‬ ‫תון‪ :‬ד © ‪© £‬‬ ‫ּ§ת ּ‬ ‫מו ּ‬ ‫‡מר ©‪¨ּ ‰‬נ ¨ח ׁ‪‡¤ ˘−‬ל‪Œ‬‬ ‫ּ§˙ ‪ª‬מ «˙ ּון‪ :‬ד ©ו ּ¬י‪¤ Ÿ‬‬ ‫§ ¨‬ ‫ממת‬ ‫¨לא‬ ‫לאת ¨תא‬ ‫§ ¦ ּ§‬ ‫ארי §גּ ‪¥‬לי ‪¨ ¢‬‬ ‫קדם‬ ‫תון‪ :‬ה ‪¥ £‬‬ ‫ּ§ת ּ‬ ‫מו ּ‬ ‫י„ﬠ‬ ‫‡‪Œ‬מ …ו˙ ּ§˙ ‪ª‬מ «˙ ּון‪ :‬ה ּ‪¦‬כי ‪© ´¥Ÿ‬‬ ‫שּׁ‪−  ‰‬‬ ‫‪®¨ ‡‰‬‬‫¨« ¦‬ ‫רש"י‬ ‫)ד( לא מות תמותון‪ .‬דחפה עד שנגעה אין מיתה באכילה' )ב"ר(‪) :‬ה( כי יודע‪ .‬כל‬ ‫בו‪ ,‬אמר לה‪' ,‬כשם שאין מיתה בנגיעה‪ ,‬כך אומן שונא את בני אומנותו‪ .‬מן העץ‬ ‫)ב"ר(‪:‬‬ ‫‪‬אכילה ריב‬ ‫ֲַ ִ ָ‬ ‫מיתה‬ ‫והיינו שיוכיח ל‪ ‬שעל ידי התוספת באת לידי שראית‪ֵ ָ ,‬אי‪ָ ִ ‬‬ ‫יום שלישי‬ ‫דע‪ .‬יש להבי‪ ‬מה ביאר לה‪ ‬הנחש‬ ‫)ה( ּ¦כי יוֹ ‪© ¥‬‬ ‫גרעו‪ ‬רט‪:‬‬ ‫בכ‪ ,‬והרי אדרבה‪ ,‬א‪ ‬על ידי האכילה יהיו‬ ‫)ד( ‪‬א מוֹ ת ּ§תמ ּות ּון‪ .‬משמעות הלשו‪ ‬היא‬ ‫כאלהי‪ ‬היה ראוי שיצוה עליה‪ ‬ה' לאכול‬ ‫שאמר לה זאת הנחש בלשו‪ ‬ודאית‪ ,‬וכיצד‬ ‫מהע‪ ,‬כדי שיהיו א‪ ‬ה‪ ‬ראויי‪ ‬להבי‪‬‬ ‫היה יכול להוכיח לה זאת רי‪ ,‬אלא מלמד הכתוב‬ ‫א‪‬‬ ‫ולהשכיל ריג‪ ,‬אלא כ‪ ‬אמר לה הנחש‪ָ ,‬ל ֻ ָ‬ ‫‪‬געה ‪,‬‬ ‫‪‬חפ‪ ‬הנחש על ע‪ ‬הדעת ַעד ֶ ָ ְ ָ‬ ‫שְ ָ ָ‬ ‫‪‬ני‬ ‫‪‬נא ֶאת ְ ֵ‬ ‫ֵ‬ ‫העוסק במלאכה מסוימת‬ ‫אמר‬ ‫ולא מתה‪ ,‬שהרי הנגיעה לא נאסרה ריא‪ ,‬ו ָ ַ‬ ‫הע‪‬‬‫א‪‬נ‪‬ת‪ ‬העושי‪ ‬כמעשיו‪ ,‬וא‪ ‬אלוקי‪ִ ‬מ‪ֵ ָ ‬‬ ‫ָֻ‬ ‫‪‬נגיעה‪ ,‬כפי‬‫מיתה ִ ְ ִ ָ‬ ‫‪‬אי‪ָ ִ ‬‬ ‫ָל‪ ‬הנחש‪ֵ ְ ,‬‬ ‫‪ֵ ֶ ‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫זה דבר המזיק וגור‪ ‬למיתה‪ ,‬וזהו בי‪ ‬בנגיעה ובי‪ ‬באכילה‪ ,‬אלא שהוזהרו על האכילה כיו‪ ‬שפירות הע‪ ‬נחמדי‪ ‬למאכל‪ ,‬ולא‬ ‫הוזהרו על הנגיעה כיו‪ ‬שמאחר ואינ‪ ‬אוכלי‪ ‬אי‪ ‬לה‪ ‬סיבה לגעת בו‪ ,‬א‪ ‬סברה שבאמת ג‪ ‬הנגיעה מזיקה‪ .‬רע"ב‪ ,‬גור אריה‪.‬‬ ‫ועוד תיר‪ ‬הרע"ב‪ ,‬שבאמת לא התכוונה להוסי‪ ‬על דברי ה'‪ ,‬אלא ששכחה את נוסח הציווי והיתה סבורה שאכ‪ ‬הזהיר אות‪‬‬ ‫ה' ג‪ ‬שלא לגעת בע‪ .‬ובשפתי חכמי‪ ‬ביאר שציווי ה' נאמר רק לאד‪ ,‬ואד‪ ‬הוא שאמר זאת לחוה‪ ,‬וכיו‪ ‬שידע שנשי‪ ‬דעת‪‬‬ ‫קלה הוסי‪ ‬לומר לה שג‪ ‬לא תיגע בע‪ ‬הדעת‪ ,‬והיא היתה סבורה שכ‪ ‬ציוה ה'‪ .‬ומה שאמר רש"י שכיו‪ ‬שהוסיפה באה לידי‬ ‫גרעו‪ ,‬כוונתו שהוסיפה בתשובתה לנחש יותר ממה ששאל אותה‪ ,‬שהרי הוא שאל אותה על האכילה‪ ,‬ולא היה לה להוסי‪‬‬ ‫ולהשיב לו על הנגיעה‪ .‬ובמשכיל לדוד כתב שדרשה חוה את כפל הלשו‪ ‬של ציווי ה' 'לא תאכל ממנו‪ ,‬כי ביו‪ ‬אכל‪ ‬ממנו מות‬ ‫תמות'‪ ,‬שבא יתור הלשו‪ ‬לצוות ג‪ ‬על הנגיעה‪ ,‬וכעי‪ ‬זה פירש בנחלת יעקב‪ .‬רט‪ .‬רש"י במשלי ש‪ .‬רי‪ .‬גור אריה‪ ,‬באר‬ ‫יצחק‪ .‬והרא"‪ ‬פירש שלולא שדחפה בודאי לא היתה מקבלת את דברי הנחש נגד ציוויו המפורש של ה'‪ ,‬והיתה מכחישה את‬ ‫דבריו‪ .‬ריא‪ .‬וא‪ ‬שלכאורה היא ידעה את האמת שלא נצטוו על הנגיעה‪ ,‬ראה הערה לעיל שהיתה סבורה שטע‪ ‬הציווי שלא‬ ‫לאכול הוא מחמת שיש בע‪ ‬דבר המזיק‪ ,‬ולכ‪ ‬חשבה שג‪ ‬הנגיעה תזיק לה ]גור אריה[‪ ,‬או שאד‪ ‬הוסי‪ ‬ואמר לחוה שג‪‬‬ ‫לא תיגע בע‪ ‬הדעת‪ ,‬והיתה סבורה שכ‪ ‬ציוה ה' ]שפתי חכמי‪ .[‬ריב‪ .‬לכאורה קשה‪ ,‬שהרי ציווי ה' לאד‪ ‬היה בלשו‪' ‬כי‬ ‫ביו‪ ‬אכל‪ ‬ממנו מות תמות' )פ"ב פי"ז(‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬א‪ ‬שלא מתה מיד‪ ,‬שמא תמות בסו‪ ‬היו‪ ,‬וכיצד פיתה אותה הנחש לאכול‪.‬‬ ‫ועוד‪ ,‬שהרי היתה אנוסה בנגיעה זו‪ ,‬והיה לה לחשוב שמחמת כ‪ ‬לא נענשה במיתה‪ ,‬וכיצד למדה מכ‪ ‬שיכולה היא ג‪ ‬לאכול‬ ‫את הפירות ברצו‪ .‬וביאר הגור אריה שהיתה חוה סבורה שאזהרת ה' היתה מחמת שהע‪ ‬מטבעו גור‪ ‬למיתה‪ ,‬שיש בו ס‪‬‬ ‫המוות וכדומה‪ ,‬ומחמת כ‪ ‬חשבה שמיד ע‪ ‬נגיעתה יתחיל בה כאב או חולי כל שהוא‪ ,‬כדר‪ ‬השותי‪ ‬ס‪ ‬המוות שמיד מתחיל‬ ‫איזה שינוי בגופ‪ ‬עד שמתי‪ ,‬וכ‪ ‬מזיק הדבר אפילו למי שנגע בו בעל כרחו‪ ,‬וכיו‪ ‬שראתה שלא אירע לה כלו‪ ,‬התפתתה‬ ‫לחשוב שאי‪ ‬בו מיתה כלל‪ ,‬וכ‪ ‬תיר‪ ‬הרע"ב‪ .‬ועוד תיר‪ ‬הרע"ב‪ ,‬שבאמת לא התכוונה להוסי‪ ‬על דברי ה'‪ ,‬אלא ששכחה את‬ ‫נוסח הציווי והיתה סבורה שאכ‪ ‬הזהיר אות‪ ‬ה' ג‪ ‬שלא לגעת בע‪ ,‬ושכחה ג‪ ‬שנאמר לה‪ ‬שימותו באותו יו‪ ,‬והיתה סבורה‬ ‫שהוזהרו שימותו באותו רגע‪ .‬ובבאר מי‪ ‬חיי‪ ‬כתב שאמר לה הנחש שאי‪ ‬לה מה להפסיד מכ‪ ‬שתאכל‪ ,‬שהרי א‪ ‬אזהרת‬ ‫המיתה נכונה‪ ,‬הרי בי‪ ‬כ‪ ‬תמות‪ .‬וא‪ ‬אי‪ ‬בכ‪ ‬אמת‪ ,‬הרי ג‪ ‬א‪ ‬תאכל לא תמות כלל‪ .‬ריג‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪.‬‬ ‫מה‬ ‫בראשית ג בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫‡כלכם ¦מ ּ½‪¤‬מ ּנ ּו‬ ‫¡‡‪‰¦½ ‬ים ּ‪¦À‬כי ּ§ב …יום‪´¤ § ¨ £ Æ‬‬ ‫ארי ּ§ביוֹ ¨מא §דּ ‪ּ § ¥‬‬ ‫תיכלון‬ ‫יי ‪¥ £‬‬ ‫§¨‬ ‫יתפ ּ§ת ¨חן ‪¥ ¥‬‬ ‫עיניכוֹ ן‬ ‫יה ¦ § ּ©‬ ‫¦מנּ‪ּ ¥‬‬ ‫ו‪‰‬יי˙ם‪«¥ּ Æ‬כ‡‪‰¦½ ‬ים‬ ‫ﬠיניכם ¦ « § ¦ ‪¤‬‬ ‫נפ˜ח ּו‪®¤ ¥ «¥ −‬‬ ‫§ו ¦ § §‬ ‫חכמין ּ‪¥‬בין‬ ‫רברבין ¨ § ¦‬ ‫ּו §תהוֹ ן ּ§כ © § § ¦‬ ‫שּׁ‪´ּ ¦ ‰‬כי‬ ‫‪¨¿ ‡‰‬‬ ‫ורע‪ :‬ו © ּ‪´¥‬‬ ‫ו˙ ‪¤‬ר‡ ¨ « ¦‬ ‫טוב ¨ ¨ «‬‫«‪§Ÿ‬י„ ‪¥‬ﬠי‪… ¬ −‬‬ ‫את ¨תא‬ ‫וחזת ¦ ּ§‬ ‫לביש‪ :‬ו © ‪¨ £‬‬ ‫¨טב § ¦ ׁ‬ ‫אילנא § ‪© ¥‬‬ ‫למיכל‬ ‫ארי ¨טב ¦ ¨ ¨‬ ‫‪¥£‬‬ ‫˙‡ו‪ּ ‰Œ‰‬ו‡‬‫‡כל §ו ¦‪‬כי © « ‪´ ¨ £‬‬ ‫מ ‪¹̈ £‬‬ ‫‪‰‬ﬠ‪§ ı‬ל © «‬ ‫טוב‪¥̧ ¨ Á‬‬ ‫…‬ ‫הוא § ‪¦ ¥‬‬ ‫לעינין‬ ‫ּ‬ ‫וארי ¨ ּ‬ ‫אסו‬ ‫© ‪¥£‬‬ ‫‪‰‬ﬠ‪§ Æı‬ל ©‪¦½ּ §ׂ˘‰‬כיל‬ ‫מ„ ¨ ‪¥‬‬ ‫נח ¨‪³‬‬ ‫לﬠינים §ו ‪§ ¤‬‬ ‫¨ « ‪¦ ©À ¥‬‬ ‫לאסת ּ¨כ ¨לא‬ ‫אילנא § ¦ § ּ©‬ ‫מרגּ© ג ¦ ¨ ¨‬ ‫ּו § ©‬ ‫רש"י‬ ‫אכל וברא את העולם )ב"ר(‪ :‬והייתם כאלהים‪ :‬וכי תאוה הוא לעינים‪) .‬כמו‬ ‫יום שלישי‬ ‫כאלהים‪ .‬יוצרי עולמות‪) :‬ו( ותרא שאמר לה( ונפקחו עיניכם )פסוק ה(‪ :‬ונחמד‬ ‫האשה‪ .‬ראתה דבריו של נחש והנאו לה העץ להשכיל‪) .‬כמו שאמר לה( יודעי‬ ‫טוב ורע )שם(‪:‬‬ ‫והאמינתו )ב"ר(‪ :‬כי טוב העץ‪ .‬להיות‬ ‫לשו‪ ‬ראיה‪ ,‬וכמו 'רואה אני את דברי פלוני'‪ ,‬והיינו‬ ‫הע‪‬ל‪ ‬ריד‪ ,‬ולכ‪ ‬אינו‬ ‫‪‬רא ֶאת ָ ָ‬ ‫אכל ‪‬מכח זה ָ ָ‬ ‫ַָ‬ ‫שדבריו מובני‪ ‬ומתקבלי‪ ‬על דעתי ריח‪:‬‬ ‫רוצה שתאכלו ג‪ ‬את‪ ‬ותוכלו לעשות כ‪) ‬ב"ר(‪:‬‬ ‫העץ‪ .‬והטובה שבו היא כפי שאמר לה‬ ‫ּ¦כי טוֹ ב ¨ ‪¥‬‬ ‫י‪‬צרי‬ ‫ְֵ‬ ‫א‪‬הים‪ .‬כלומר‪ ,‬תהיו‬‫והייתם ּ‪¥‬כ ¦‬ ‫¦ §¦ ‪¤‬‬ ‫להי‪‬ת על ידי אכילת פירותיו יוצרי‬ ‫הנחש ִ ְ‬ ‫ע‪‬למ‪‬ת רטו‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫‪‬אלהי‪:‬‬ ‫עולמות ֵ ֹ ִ‬ ‫הא‪‬ה‪ .‬אמנ‪ ‬לא הראה לה הנחש‬ ‫ות ‪¤‬רא ¨ ¦ ¨‬ ‫)ו( © ּ‪¥‬‬ ‫לעינים‪ .‬כלומר‪ ,‬לעני‪ ‬העיני‪,‬‬ ‫תאוה ה ּוא ¨ ‪¦ © ¥‬‬‫וכי © ‪¨ £‬‬ ‫§¦‬ ‫דבר שנית‪ ‬לראותו בעיני‪ ‬רטז‪ ,‬וג‪ ‬אי‪ ‬לפרש זאת‬ ‫עיניכ‪) '‬פסוק‬ ‫'ונפקח‪ֶ ֵ ֵ ‬‬ ‫‪‬אמר ָל‪ ‬הנחש( ְ ִ ְ ְ‬ ‫)ו ְ‪‬מ‪ַ ָ ֶ ‬‬ ‫כלשו‪ ‬מושאלת על הטע‪ ‬הטוב שבאכילתו‪,‬‬ ‫ה( וכוונתו היתה שיש בו תועלת לעני‪ ‬החכמה‬ ‫שהרי עדיי‪ ‬לא אכלה ממנו ריז‪ ,‬לכ‪ ‬יש לפרש את‬ ‫המשולה לעיני‪ ‬ריט‪:‬‬ ‫ראתה ‪ ‬נראו‬ ‫תיבת 'ותרא' כלשו‪ ‬מושאלת לכ‪ ‬שָ ֲ ָ‬ ‫‪‬אמר ָל‪‬‬ ‫להשׂ ּ¦כיל‪ְ .‬‬ ‫)‪‬מ‪ַ ָ ֶ ‬‬ ‫העץ § © §‬ ‫ונחמד ¨ ‪¥‬‬ ‫§‪¨ § ¤‬‬ ‫נח‪ ,‬והיינו שהבינה וקיבלה‬ ‫‪‬בריו ֶ‪‬ל ָ ָ‬‫בעיניה ְ ָ ָ‬ ‫'י‪‬דעי ט‪‬ב‬ ‫הנחש( שעל ידי אכילת פירותיו יהיו ְ ֵ‬ ‫והנא‪ָ ‬ל‪  ‬היו נאי‪ ‬בעיניה‪,‬‬ ‫אות‪ ‬בשכלה‪ְ ֶ ְ ,‬‬ ‫ורע' )ש‪ (‬רכ‪:‬‬ ‫ָָ‬ ‫והאמינ‪  ‬והאמינה לדבריו‪ ,‬ועל דבר זה שייכת‬ ‫ְֱֶ ִ ַ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫ריד‪ .‬ואמר לה‪ ‬הנחש שג‪ ‬עד‪ ‬היה קוד‪ ‬לעול‪ ,‬ואכל מע‪ ‬הדעת שבג‪ ‬עד‪ ‬וברא את העול‪ .‬נחלת יעקב‪ .‬רטו‪ .‬ונמצא‬ ‫שאמר לה שני דברי‪ ,‬א‪ .‬שיהיו כאלהי‪ ‬יוצרי עולמות‪ .‬ב‪ .‬שידעו להבחי‪ ‬בי‪ ‬טוב לרע‪ .‬יפה תואר )מדרש רבה יט ו(‪.‬‬ ‫רטז‪ .‬רע"ב‪ .‬ריז‪ .‬רא"‪ .‬ריח‪ .‬גור אריה‪ ,‬באר מי‪ ‬חיי‪ .‬וכמו שנאמר )קהלת א טז( 'וליבי ראה'‪ ,‬והכוונה לכ‪ ‬שהבי‪ ‬בליבו‪,‬‬ ‫ולא לראיה כפשוטה‪ .‬רא"‪ .‬ריט‪ .‬כמו שפירש רש"י להל‪) ‬פסוק ז( לעני‪' ‬ותפקחנה עיני שניה‪ .'‬רכ‪ .‬פירש כא‪ ‬רש"י‬ ‫את מחשבות האשה לפי דברי הנחש‪ ,‬א‪ ‬לא כסידר‪ ,‬שהרי הנחש אמר לה‪ ,‬א‪ .‬ונפקחו עיניכ‪ ,‬ב‪ .‬והיית‪ ‬כאלהי‪ ,‬ג‪ .‬יודעי‬ ‫טוב ורע‪ ,‬ואילו רש"י פירש 'כי טוב הע‪ ‬למאכל' להיות כאלהי‪' ,‬וכי תאוה הוא לעיני‪ '‬שיפקחו עיניה‪' ,‬ונחמד להשכיל'‬ ‫שיהיו יודעי טוב ורע‪ .‬ופירש הרא"‪ ‬שהוכרח רש"י לפרש כ‪ ,‬לפי שהלשו‪' ‬תאוה הוא לעיניי‪ '‬מתפרש בהכרח על הדיבור הראשו‪‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ג בראשית‬ ‫מו‬ ‫יה‬ ‫‪¥ּ ¦ ¥‬‬ ‫מאב ּ‬ ‫ּו § ‪© ¥‬‬ ‫נסיבת‬ ‫‪ּ ¥‬‬ ‫ביה‬ ‫ו˙ ּ‪˙¥‬ן ‚ּ© ם‪Œ‬‬‫‡כל © ּ¦‬ ‫ו˙‪®© Ÿ‬‬ ‫ריו‪ּ © −‬‬ ‫ו˙ ּ©˜¬ח ¦מ ּ¦פ § …‬ ‫© ּ¦‬ ‫©אף‬ ‫¦ ©©‬ ‫ויהבת‬ ‫©‪© ©£‬‬ ‫ואכלת‬ ‫עמ ּה © ‪© £‬‬ ‫ואכל‪:‬‬ ‫¦ ּ©‬ ‫§©§ © ּ‬ ‫לבעלה‬ ‫ו˙ ּ¨פ ©¸ § ¨‬ ‫˜חנ‪Ɖ‬‬ ‫‡כל‪ :‬ז © ּ¦‬‫ﬠמ ּ‪© ‰−‬ו ּי‪« © Ÿ‬‬ ‫˘ ּ‪¨ּ ¦ ‰‬‬ ‫§ל ¦‡י ׁ¨‪²‬‬ ‫תרויהוֹ ן‬‫עיני © § ‪¥‬‬ ‫§ואתפ ּ©ת ¨חא ‪¥ ¥‬‬ ‫ז ¦ § ּ©‬ ‫‪‰‬ם‬ ‫‪®¥ −‬‬ ‫ני‪‰‬ם ©ו‪ּ ¥‬י´ §„ ½ע ּו ¦ ּ¬כי ‪¦ּ ª «¥‬‬ ‫ﬠירמם‬ ‫ﬠיני ׁ§˘ ‪¤½ ¥‬‬‫‪´¥ ¥‬‬ ‫ערטל ¦אין ¦אנּ ּון‬ ‫ארי © § ¦ ּ¨‬ ‫¦וידעו ‪¥ £‬‬ ‫© ּ‬ ‫רש"י‬ ‫ותתן גם לאישה‪ .‬שלא תמות היא ויחיה הכתוב ולא לענין ראיה ממש‪ .‬וסוף המקרא‬ ‫הוא וישא אחרת‪ :‬גם‪ .‬לרבות בהמה וחיה‪ :‬מוכיח‪ ,‬וידעו כי עירומים הם‪ ,‬אף‬ ‫)ז( ותפקחנה וגו'‪ .‬לענין החכמה דבר הסומא יודע כשהוא ערום! אלא מהו 'וידעו‬ ‫יום שלישי‬ ‫מ‪‬כיח‪,‬‬ ‫ה‪‬קרא ִ ַ‬ ‫מ‪ְ ,‬וס‪ָ ְ ִ ַ ‬‬ ‫רא‪‬ה ַ ָ‬ ‫לעני‪ָ ִ ְ ‬‬ ‫ולא ְ ִ ְ ַ‬‫לאיש ּה‪ .‬ומלשו‪' ‬עמה' יש ללמוד שעשתה ְ ֹ‬ ‫ות ּ‪¥‬תן גּ© ם § ¦ ׁ¨‬ ‫© ּ¦‬ ‫שנאמר בו 'וידעו'‪ ,‬ולא נאמר 'ויראו' רכו‪:‬‬ ‫וי‪‬א אשה‬ ‫ויחיה ה‪‬א‪ָ ִ ְ ,‬‬ ‫‪‬א ָ‪‬מ‪‬ת ִהיא ְ ִ ְ ֶ‬‫כ‪ ‬כדי ֶ ֹ‬ ‫עירמם ‪¥‬הם‪ .‬כפי שהתבאר לעיל אי‪‬‬ ‫©ויּ‪§ ¥‬דע ּו ּ¦כי ‪¦ּ ª ¥‬‬ ‫אחרת רכא‪ ,‬אלא ישאר 'עמה' בחיי‪ ‬או במוות רכב‪:‬‬ ‫ַ ֶֶ‬ ‫וח‪‬ה רכג‪ ,‬שכול‪ ‬הפסוק מתפרש כפשוטו שנפקחו עיניה‪ ,‬אלא‬ ‫‪‬המה ְ ַ ָ‬ ‫לר‪‬ת ְ ֵ ָ‬ ‫גּ© ם‪ .‬לשו‪ ‬זו באה ְ ַ‬ ‫לעני‪ ‬החכמה‪ ,‬והראיה לכ‪ ‬רכז‪ ,‬שהרי לעני‪‬‬ ‫אכלו מפירות ע‪ ‬הדעת‪ ,‬ולכ‪ ‬נקנסה עליה‪‬‬ ‫הידיעה שה‪ ‬ערומי‪ ‬אי‪ ‬צור‪ ‬שיפקחו‬ ‫מיתה רכד‪:‬‬ ‫ה‪‬מא ‪ ‬העיור‪ ,‬שאינו‬‫עיניה‪ ,‬שהרי ַא‪ָ ַ ‬‬ ‫ה‪‬ת‪‬ב‪,‬‬ ‫‪‬ר ַ ָ‬ ‫החכמה ִ ֵ‬ ‫קחנה §וגוֹ '‪ַ ְ ִ ְ .‬‬ ‫לעני‪ָ ְ ָ ַ ‬‬ ‫ות ּ¨פ © § ¨‬ ‫)ז( © ּ¦‬ ‫'ו‪‬דע‪‬‬ ‫א‪‬א ַמה‪ְ ֵ ַ ‬‬ ‫‪‬ה‪‬א ָער‪ָ ֶ !‬‬ ‫י‪‬דע ְ ֶ‬ ‫רואה‪ַ ֵ ,‬‬ ‫שכאשר מחכי‪ ‬האד‪ ‬אומרי‪ ‬ש'נפקחו עיניו' רכה‪,‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫של הנחש‪' ,‬ונפקחו עיניכ‪ ,'‬והלשו‪' ‬ונחמד להשכיל' מתפרש על הדיבור השלישי של הנחש‪' ,‬יודעי טוב ורע'‪ ,‬ולכ‪ ‬בהכרח תחילת‬ ‫דברי האשה‪' ,‬כי טוב הע‪ ‬למאכל'‪ ,‬מתפרש על הדיבור השני של הנחש‪' ,‬והיית‪ ‬כאלהי‪ .'‬ובגור אריה הוסי‪ ‬לבאר מדוע באמת‬ ‫שינתה האשה את הסדר‪ ,‬כיו‪ ‬שהנחש אמר את הדברי‪ ‬כפי שיהיו ]לפי השקר והפיתוי שאמר לה[ בסדר המקרי‪ ,‬שתחילה יפקחו‬ ‫עיניה‪ ‬ואחר כ‪ ‬יהיו כאלהי‪ ,‬א‪ ‬היא‪ ,‬שהתפתתה והאמינה לדברי הנחש‪ ,‬אמרה את הדברי‪ ‬כפי סדר התועלת שהיא רוצה בה‪,‬‬ ‫והדבר שהיה חשוב לה ביותר היה להיות כאלהי‪ .‬רכא‪ .‬והיינו שיברא לו ה' אשה אחרת במקומה‪ .‬מדרש רבה )יט ו(‪ .‬רכב‪ .‬רא"‪,‬‬ ‫דברי דוד‪ .‬אמנ‪ ‬בגור אריה כתב שהלימוד הוא מכ‪ ‬שלא היה לה לפרס‪ ‬את חטאה‪ ,‬ובודאי שלא להוסי‪ ‬ולהכשיל ג‪ ‬את בעלה‪,‬‬ ‫אלא ודאי עשתה כ‪ ‬כדי שלא תמות וישא אשה אחרת‪ .‬ופירש עוד‪ ,‬שכיו‪ ‬שמלשו‪' ‬ג‪ '‬דרשו שנתנה ג‪ ‬לכל הבהמות והחיות‪ ,‬וזה‬ ‫בודאי לא עשתה כדי שיפקחו עיניה‪ ‬להשכיל אלא כדי שלא יחיו לאחר מיתתה‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬ג‪ ‬לגבי בעלה יש לומר שזה היה הטע‪‬‬ ‫שנתנה לו‪ .‬והרע"ב פירש שסברה האשה שא‪ ‬יאכל ג‪ ‬אד‪ ‬לא ירצה ה' להעניש את שניה‪ ‬ולהמית‪ ,‬שהרי בכ‪ ‬יוכחד המי‪‬‬ ‫האנושי מהעול‪ ,‬אלא יסלח ה' לשניה‪ .‬א‪ ‬א‪ ‬לא יאכל אד‪ ‬עמה‪ ,‬תמות היא לבדה‪ ,‬ויברא לו ה' אשה אחרת‪ ,‬כמו שברא אותה‪.‬‬ ‫רכג‪ .‬ולשו‪ ‬מדרש רבה )יט ו( הוא 'האכילה את הבהמה את החיה ואת העופות‪ ,‬הכל שמעו לה חו‪ ‬מעו‪ ‬אחד ושמו חול'‪ .‬רכד‪ .‬רא"‪,‬‬ ‫והביא מהמדרש שהבהמות והחיות באו מעצמ‪ ‬לאכול‪ ,‬ולא שחוה נתנה לה‪ ‬לאכול‪ ,‬שהרי לגבי נתינתה לאד‪ ‬פירש רש"י שעשתה‬ ‫כ‪ ‬כדי שלא תמות וישא אשה אחרת‪ ,‬וטע‪ ‬זה אינו שיי‪ ‬בבהמות ובחיות‪ .‬אמנ‪ ‬בגור אריה ובמשכיל לדוד פירשו שלא רצתה‬ ‫שיחיו כל בעלי החיי‪ ‬אחרי שתמות‪ ,‬והיא עצמה נתנה לה‪ .‬רכה‪ .‬וא‪ ‬שקוד‪ ‬לכ‪ ‬ג‪ ‬כ‪ ‬היה האד‪ ‬חכ‪ ,‬שהרי קרא שמות לכל‬ ‫בעלי החיי‪ ,‬יש לומר שהיתה חכמתו רק בהשגת הדברי‪ ‬הטובי‪ ,‬כגו‪ ‬להבי‪ ‬את מציאות ה'‪ ,‬ולקרוא שמות לבעלי החיי‪ ‬וכדומה‪,‬‬ ‫א‪ ‬לא היתה לו דעת להשיג דברי‪ ‬רעי‪ ,‬כגו‪ ‬זה שנעשו ערומי‪ ‬מ‪ ‬המצוות‪ .‬גור אריה‪ .‬רכו‪ .‬דברי דוד‪ .‬רכז‪ .‬דברי דוד‪.‬‬ ‫מז‬ ‫בראשית ג בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫‡נ‪© ‰‬ו©ּי«‪£‬ﬠ˘ׂ¬ ּו ¨ ‪− ¤‬‬ ‫ל‪‰‬ם‬ ‫ﬠל‪¨½ ¥ ˙§ ‰‬‬ ‫©ו« ּ¦י § ּ§‬ ‫˙פר ּו‪´¥ £ Æ‬‬ ‫טרפי ‪¦ ¥‬‬ ‫תינין‬ ‫§וחטיטו §להוֹ ן © § ‪¥‬‬ ‫¨ ¦ ּ‬ ‫§¨ ¦‬ ‫זרזין‪:‬‬ ‫§להוֹ ן‬ ‫©‪ּ ©£‬‬ ‫ועבדו‬ ‫י‪‰‬ו‪‰‬‬ ‫ח‚ר˙‪ :‬ח ©ו« ּ¦י ׁ§˘ §מ ‪º‬ע ּו ‪… ¸ ¤‬‬ ‫‡˙‪˜Œ‬ול § ̈‪ Ÿ‬‬ ‫‪Ÿ «Ÿ £‬‬ ‫מעו ¨ית ¨קל ‪¨ § ¥‬‬ ‫מימרא‬ ‫ח ּו ׁ§ש © ּ‬ ‫רש"י‬ ‫כי עירומים הם'? מצוה אחת היתה בידם מדרש רבי תנחומא‪) :‬ח( וישמעו‪ .‬יש מדרשי־‬ ‫ונתערטלו הימנה )ב"ר(‪ :‬עלה תאנה‪ .‬הוא אגדה רבים‪ ,‬וכבר סדרום רבותינו על מכונם‬ ‫העץ שאכלו ממנו‪ ,‬בדבר שנתקלקלו בו נתקנו בבראשית־רבה ובשאר מדרשות‪ ,‬ואני לא באתי‬ ‫)סנהדרין ע‪ ,(:‬אבל שאר העצים מנעום מליטול אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המיישבת‬ ‫עליהם‪ .‬ומפני מה לא נתפרסם העץ? שאין דברי המקרא ּו ְ ׁשמ ּועוֹ ‪ ,‬דבור על אפניו‪:‬‬ ‫יום שלישי‬ ‫הקדוש־ברוך־הוא חפץ להונות בריה‪ ,‬שלא וישמעו‪] .‬מה שמעו?[ שמעו את קול‬ ‫הקדוש־ברוך־הוא שהיה מתהלך בגן‪:‬‬ ‫יכלימוהו ויאמרו 'זהו שלקה העולם על ידו'‪.‬‬ ‫‪‬א‬ ‫‪‬ר‪‬ה‪ֹ ֶ ,‬‬ ‫חפ‪ְ ‬לה‪‬נ‪‬ת ]‪‬לצער[ שו‪ָ ִ ְ ‬‬ ‫עיר‪ֵ ‬ה‪ ?'‬לעני‪ ‬החכמה‪ ,‬שהבינו שנעשו ה‪‬א ָ ֵ‬ ‫ִ‪‬י ֵ ֻ ִ‬ ‫הע‪‬ל‪‬‬ ‫‪‬קה ָ ָ‬ ‫ויאמר‪ֶ ‬זה‪ ‬הע‪ָ ָ ֶ ‬‬ ‫יכלימ‪‬ה‪ ‬בני אד‪ְ ֹ ְ ‬‬ ‫‪‬יד‪ִ ְ ַ ,‬‬ ‫היתה ְ ָ ָ‬ ‫אחת ָ ְ ָ‬ ‫מצוה ַ ַ‬‫עירומי‪ ‬מ‪ ‬המצוות‪ ,‬ש ִ ְ ָ‬ ‫‪‬נח‪‬מא‪:‬‬ ‫ר‪‬י ַ ְ ָ‬ ‫מדר‪ִ ַ ‬‬ ‫ַעל ָיד‪ .‬כ‪ ‬מבואר ב ִ ְ ַ‬ ‫שלא לאכול מע‪ ‬הדעת‪ ,‬וכאילו היתה מצוה זו‬ ‫ויּ ׁ§ש §מע ּו‪ .‬לכאורה קשה‪ ,‬כיצד יתכ‪ ‬לומר על‬ ‫ונתערטל‪) ‬ח( © ¦‬ ‫כמלבוש המכסה ומכבד אות‪ְ ְ ַ ְ ִ ְ ,‬‬ ‫הימ‪‬ה בכ‪ ‬שעברו עליה ואכלו )ב"ר(‪' :‬קול' שהוא 'מתהל‪ ,'‬וכאילו יש לקול כשלעצמו‬ ‫]‪‬הופשטו[ ֵ ֶ ָ‬ ‫ר‪‬י‪‬‬ ‫מדר‪‬י־א‪‬דה ַ ִ‬ ‫תאנה‪ .‬והטע‪ ‬שתפרו לעצמ‪ ‬חגורות רצו‪ ‬ודעת להל‪ , ‬וֵי‪ָ ָ ַ ֵ ְ ְ ִ ‬‬ ‫רלג‬ ‫עלה § ‪¨ ¥‬‬ ‫‪¥£‬‬ ‫מכ‪‬נ‪‬‬ ‫ר‪‬תינ‪ַ ‬על ְ ָ‬ ‫ס‪‬ר‪ֵ ַ ‬‬ ‫‪‬כבר ִ ְ‬ ‫מ‪ ‬בביאור לשו‪ ‬זו ְ ָ‬ ‫‪‬אכל‪ֶ ִ ‬‬ ‫הע‪ְ ָ ֶ ‬‬ ‫מעלה תאנה‪ ,‬לפי שה‪‬א ָ ֵ‬ ‫ואני ֹלא‬‫מדר‪‬ת‪ִ ֲ ַ ,‬‬ ‫‪‬ברא‪‬ית־ר‪‬ה )יט ו( ִ ְ ָ‬ ‫‪‬ב‪‬אר ִ ְ ָ‬ ‫‪‬בר ]‪‬באותו ע‪ָ ַ ִ ֵ ְ ִ [‬‬ ‫באיסור רכח‪ ,‬נמצא ש ַ ָ ָ‬ ‫‪‬לא‪‬דה‬ ‫מקרא‪ָ ָ ַ ְ ,‬‬ ‫לפ‪‬ט‪ֶ ‬ל ִ ְ ָ‬ ‫א‪‬א ִ ְ‬ ‫‪‬אתי ֶ ָ‬ ‫נתקנ‪ ‬בתפירת ָ ִ‬ ‫‪‬תקלקל‪ ‬באכילת פירותיו‪ְ ְ ִ  ,‬‬ ‫ְְְִֶַ‬ ‫‪‬מ‪‬ע‪ָ ,‬ב‪‬ר ַעל‬ ‫ה‪‬קרא ְ‬ ‫‪‬ברי ַ ִ ְ ָ‬ ‫המי‪‬בת ִ ְ ֵ‬‫העצי‪ֶ ֶ ַ ְ ַ ‬‬‫‪‬אר ָ ֵ ִ‬ ‫אבל ְ ָ‬ ‫חגורות מעליו רכט )סנהדרי‪ ‬ע‪ָ ֲ ,(:‬‬ ‫אפניו רלד‪ ,‬וכ‪ ‬יש לפרשו‪.‬‬ ‫ָ ְָ‬ ‫עליה‪ ‬רל‪ ,‬ורק‬ ‫מ‪‬י‪‬ל את ֲ ֵ ֶ‬ ‫מנע‪ ‬לאד‪ ‬וחוה ִ ִ‬ ‫ְָ‬ ‫‪‬מע‪ֶ ‬את ק‪‬ל‬ ‫‪‬מע‪ְ ָ [?‬‬ ‫]מה ָ ְ‬ ‫התאנה שגרמה לקלקול‪ ‬הוצרכה לתת לה‪ ‬עלי‪¦ © ‬ויּ ׁ§ש §מע ּו‪ַ .‬‬ ‫‪ ,‬ולשו‪‬‬ ‫מתה‪ָ ַ ‬‬ ‫‪‬היה ה' ִ ְ ַ ֵ‬ ‫ה‪‬ד‪‬־‪‬ר‪‬־ה‪‬א ֶ ָ ָ‬ ‫ָ‬ ‫נת‪‬רס‪ ‬בפירוש ש‪ָ ַ ‬‬ ‫‪‬מ‪‬ני ָמה ֹלא ִ ְ ַ ְ ֵ‬ ‫לתיקונ‪ ‬רלא‪ֵ ְ ִ .‬‬ ‫ה‪‬ד‪‬־‪‬ר‪‬־ 'מתהל‪ '‬לא נאמרה על ה'קול'‪ ,‬אלא על ה' רלה‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫‪‬אי‪ָ ַ ‬‬‫הע‪ ‬שאכלו ממנו רלב? לפי ֶ ֵ‬ ‫ֵָ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫רכח‪ .‬שא‪ ‬לא כ‪ ‬היה נאמר רק 'ויתפרו עלי‪ .'‬שפתי חכמי‪ .‬רכט‪ .‬והיינו כדעת רבי נחמיה בגמרא )סנהדרי‪ ‬ע‪ ,(:‬אמנ‪ ‬הובאו ש‪‬‬ ‫שיטות הסוברות שהיה זה גפ‪ ‬או חטה‪ .‬רל‪ .‬כלומר‪ ,‬א‪ ‬שהיה ראוי לאד‪ ‬לקחת עלי‪ ‬מעצי‪ ‬אחרי‪ ,‬כדי לא לפרס‪ ‬את חטאו‪,‬‬ ‫לא היה יכול לעשות כ‪ ‬כיו‪ ‬שהעצי‪ ‬האחרי‪ ‬מנעו ממנו מליטול את עליה‪ .‬שפתי חכמי‪ .‬רלא‪ .‬גור אריה‪ .‬רלב‪ .‬כלומר‪ ,‬א‪‬‬ ‫שיש ללמוד מכא‪ ‬שהיה זה ע‪ ‬תאנה‪ ,‬מדוע לא נכתב הדבר בפירוש בפסוק העוסק באכילת פירות ע‪ ‬הדעת‪ .‬דברי דוד‪ .‬רלג‪ .‬גור‬ ‫אריה‪ .‬רלד‪ .‬כלומר‪ ,‬אנהג בפירוש לפי סדרו של המקרא‪ .‬באר מי‪ ‬חיי‪ .‬רלה‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬אמנ‪ ‬בלבוש האורה‪ ,‬בבאר‬ ‫מי‪ ‬חיי‪ ‬ובדברי דוד פירשו שכוונת רש"י בהיפ‪ ,‬שאי‪ ‬לשו‪' ‬מתהל‪ '‬מתייחסת לקדוש ברו‪ ‬הוא‪ ,‬אלא לקול‪ ,‬שהיה מתהל‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ג בראשית‬ ‫מח‬ ‫)דּ § © ּ‪¥‬‬ ‫(מהל‪‬‬ ‫¦‬ ‫דיי ¡ ¦‬ ‫א‪‬הים‬ ‫© ¨‬ ‫˙‪‰‬ל‪©ּ ‬ב‚ּ¨ ן‪§ −‬ל ´ר ּו ©ח ©‪®ּ ‰‬י …ום‬ ‫¡‡‪‰²¦ ‬ים ¦מ § © ‪¬ּ¥‬‬ ‫יוֹ ¨מא‬ ‫¦ §¨‬ ‫למנח‬ ‫גנּ ¨תא‬ ‫ּ§ב ¦ §‬ ‫תיה ¦מן‬‫ואת ‪ּ ¥‬‬ ‫אדם § ¦ ּ§‬‫§ואט ©מר ¨ ¨‬ ‫¦ ּ§‬ ‫‪„‡‰‬ם §ו ¦‡ ׁ§˘ ּ‪… ˙À‬ו ¦מ ּ §פ ‪¥‬ני‪´ Ÿ̈ § Æ‬‬ ‫י‪‰‬ו‪‰‬‬ ‫©ו ¦ּי § © ּ̧‪¥‬‬ ‫˙חב‡ ¨ « ¨ ¨‪¹‬‬ ‫א‪‬הים ּ§בגוֹ ¦ ¨‬ ‫אילן‬ ‫יי ¡ ¦‬ ‫קדם § ¨‬ ‫‪¨¢‬‬ ‫י‪‰‬ו‪‰‬‬ ‫˜ר‡ § ̈‪¬ Ÿ‬‬ ‫ﬠ‪« ¨ּ‚‰© ı‬ן‪ :‬ט ©ו ּ¦י § ¨‪²‬‬ ‫˙ו‪¬¥ −‬‬ ‫¡‡‪‰¦½ ‬ים ּ§ב …‬ ‫א‪‬הים‬‫יי ¡ ¦‬‫קרא § ¨‬‫¦גּ נּ§ ¨תא‪ :‬ט ּו § ¨‬ ‫ליה ¨אן © ּ§‬ ‫את‪:‬‬ ‫ואמר ‪ּ ¥‬‬‫לאדם © ‪© £‬‬ ‫§ ¨¨‬ ‫לו ©‡ ּ‪¤‬י« ּ¨כ‪:‰‬‬ ‫‡מר ‪… −‬‬ ‫‡ל‪„‡‰Œ‬ם ©ו ּ¬י‪¤ Ÿ‬‬ ‫¡‡‪‰− ¦ ‬ים ‪®¨ ¨ « ¨ ¤‬‬ ‫רש"י‬ ‫לרוח היום‪ .‬לאותו רוח שהשמש באה יענישהו פתאום )ב"ר(‪ .‬וכן בקין אמר לו 'אי‬ ‫משם‪ ,‬וזו היא מערבית‪ ,‬שלפנות ערב חמה הבל אחיך' )לעיל ד‪ ,‬ט(‪ ,‬וכן בבלעם 'מי האנשים‬ ‫יום שלישי‬ ‫במערב‪ ,‬והם סרחו בעשירית )סנהדרין לח‪ :(:‬האלה עמך' )במדבר כב‪ ,‬ט(‪ ,‬ליכנס עמהם‬ ‫)ט( איכה‪ .‬יודע היה היכן הוא‪ ,‬אלא ליכנס בדברים; וכן בחזקיהו‪ ,‬בשלוחי מראדך בלאדן‬ ‫)עיין ישעיה לט‪ ,‬א‪-‬ג(‪:‬‬ ‫עמו בדברים‪ ,‬שלא יהא נבהל להשיב אם‬ ‫הבל‬ ‫'אי ֶ ֶ‬ ‫אמר ל‪ ‬תחילה ֵ‬ ‫ר‪‬ח ]‪‬צד[ לא הענישו פתאו‪ ,‬אלא ָ ַ‬ ‫ַ‬ ‫§לר ּו ©ח ©היּ וֹ ם‪ .‬כלומר‪ְ ,‬לא‪‬ת‪‬‬ ‫‪‬בלע‪ ,‬כאשר נגלה אליו‬ ‫וכ‪ָ ְ ִ ְ ‬‬ ‫אחי‪) '‬לעיל ד‪ ,‬ט(‪ֵ ְ .‬‬‫מ‪ִ ָ ‬‬ ‫‪‬אה ומאירה רלו ִ ָ‬ ‫‪‬ה‪‬מ‪ ,‬המכונה 'יו‪ָ ָ ,'‬‬ ‫ֶֶֶַ‬ ‫ע‪) '‬במדבר כב‪,‬‬ ‫הא‪‬ה ִ ָ‬ ‫האנ‪‬י‪ֶ ֵ ָ ‬‬ ‫מערבית‪ֶ ,‬הרי ה' אמר לו ִ'מי ָ ֲ ָ ִ‬ ‫באותה שעה רלז‪ְ ,‬וז‪ִ ‬היא רוח ַ ֲ ָ ִ‬ ‫סרח‪  ‬חטאו ט(‪ ,‬א‪ ‬שבודאי ידע מי ה‪ ,‬מכל מקו‪ ‬נכנס עמו‬ ‫וה‪ְ ָ ‬‬ ‫‪‬ערב‪ֵ ְ ,‬‬ ‫ח‪‬ה ַ ַ ֲ ָ‬ ‫ערב ַ ָ‬ ‫לפנ‪‬ת ֶ ֶ‬ ‫ְִ‬ ‫ע‪‬ירית )סנהדרי‪ ‬לח‪ ,(:‬שהיא לפנות ערב‪ :‬בדברי‪ ‬כדי להטעותו‪ ,‬שיהא סבור שאי‪ ‬ה' יודע‬ ‫ַ‪‬שעה ה ֲ ִ ִ‬ ‫היכ‪ ‬ה‪‬א אד‪ ‬הראשו‪ ,‬הכל רלט‪ ,‬ובכל המעשי‪ ‬הנזכרי‪ ‬עשה כ‪ ‬ה' כדי‬ ‫היה ה' ֵ ָ‬ ‫)ט( ©איּ‪¨ּ ¤‬כה‪ַ ֵ .‬‬ ‫י‪‬דע ָ ָ‬ ‫‪‬חזק‪‬ה‪ ‬מל‪‬‬ ‫וכ‪ָ ִ ְ ִ ְ ‬‬ ‫‪‬דברי‪ ‬רמ‪ֵ ְ .‬‬ ‫ע‪‬ה‪ִ ָ ְ ִ ‬‬‫לי‪‬נס ִ ָ ֶ‬ ‫‪‬דברי‪ֵ ָ ִ ,‬‬ ‫לי‪‬נס ִע‪ִ ָ ְ ִ ‬‬‫א‪‬א שאלו 'איכה' רק כדי ִ ָ ֵ‬ ‫ֶָ‬ ‫‪‬לאד‪ ‬מל‪ ‬בבל שבאו‬ ‫מראד‪ָ ֲ ְ ַ ‬‬ ‫‪‬ל‪‬חי ְ ֹ ַ‬ ‫יעני‪‬ה‪ ‬ה' יהודה‪ֵ ְ ִ ,‬‬ ‫לה‪‬יב ִא‪ֵ ִ ֲ ַ ‬‬ ‫נבהל ְ ָ ִ‬ ‫יהא אד‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬א ְ ֵ‬ ‫ֶ ֹ‬ ‫‪‬תא‪ ,‬ומחמת בהלה זו יתכ‪ ‬שלא יאמר אליו )עיי‪ ‬ישעיה לט א‪‬ג(‪ ,‬שאמר לו ישעיהו הנביא‬ ‫ְִ‬ ‫אלי‪ ,'‬א‪‬‬ ‫יבא‪ֶ ֵ ‬‬ ‫‪‬מאי‪ֹ ָ ‬‬ ‫הא‪‬ה ֵ ַ ִ‬ ‫האנ‪‬י‪ֶ ֵ ָ ‬‬ ‫אמר‪ִ ָ ֲ ָ ‬‬ ‫'מה ָ ְ‬ ‫ָ‬ ‫'חטאתי'‪ ,‬וכיו‪ ‬שרצה ה' שיחזור בתשובה ויתוודה‬ ‫שנשלח אליו בנבואה ובודאי ידע מי ה‪ ,‬מכל‬ ‫וכ‪‬‬ ‫על חטאו‪ ,‬נכנס עמו בדברי‪ ‬בנחת רלח )ב"ר(‪ֵ ְ .‬‬ ‫מקו‪ ‬נכנס עמו בדברי‪ ‬קוד‪ ‬שיאמר לו את‬ ‫‪‬קי‪ ,‬לאחר שהרג את הבל ובא ה' להענישו‪ ,‬רצה‬‫ְ ִַ‬ ‫עונשו‪ ,‬שמא יתוודה מעצמו על חטאו‪:‬‬ ‫לתת לו שהות להתבונ‪ ‬ולהתוודות על חטאו‪ ,‬ולכ‪‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫רלו‪ .‬גור אריה‪ .‬רלז‪ .‬אמנ‪ ‬לא הוזכרה השמש כלל בפסוק זה‪ ,‬א‪ ‬למד כ‪ ‬רש"י ממה שנאמר )מלאכי ג יט( ִ'‪‬י ִ ֵ‬ ‫ה‪‬ה ַה‪‬‬ ‫‪‬ר'‪ ,‬ופירש ש‪ ‬רש"י ש'היו‪ '‬זו השמש‪ ,‬שהיא הבוערת כתנור‪ ,‬וכ‪ ‬ג‪ ‬כא‪ ‬לשו‪' ‬היו‪ '‬מתפרשת על השמש‪.‬‬ ‫‪‬ער ַ ַ‬ ‫ָ‪‬א ֹ ֵ‬ ‫רע"ב‪ .‬רלח‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬רלט‪ .‬כפי שפירש רש"י ש‪) ‬במדבר כב ט(‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬וש‪ ‬אי אפשר לפרש שעשה‬ ‫כ‪ ‬כדי לגרו‪ ‬לו להודות בחטאו‪ ,‬שהרי עדיי‪ ‬לא חטא בעני‪ ‬זה‪ .‬שפתי חכמי‪ .‬רמ‪ .‬א‪ ‬אי‪ ‬הטעמי‪ ‬שוי‪ ‬בכול‪ ,‬וכמו‬ ‫שהתבאר שלגבי אד‪ ‬וקי‪ ‬עשה כ‪ ‬ה' כדי לגרו‪ ‬לה‪ ‬להודות על חטא‪ ,‬ולגבי בלע‪ ‬עשה כ‪ ‬כדי להטעותו‪ .‬רא"‪ .‬ובגור‬ ‫מט‬ ‫בראשית ג בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫ﬠ˙י ּ©ב¨‚ּ®ן‬ ‫‡˙‪˜Œ‬ל ¬‪© ˘¨ׁ ‬מ‪¦ּ § −‬‬ ‫‡מר ‪§ Ÿ « ¤‬‬ ‫י ©ו ּ¾י‪¤ Ÿ‬‬ ‫ואמר ¨ית ¨קל ‪¨ § ¥‬‬ ‫מימר‪‬‬ ‫י ©‪© £‬‬ ‫גנּ ¨תא ּו § ‪¦ ¥‬‬ ‫דחילית‬ ‫מעית ּ§ב ¦ §‬ ‫ׁ§ש © ¦‬ ‫ו‡חב‡‪:‬‬ ‫‡נכי ¨ ‪«¥ ¨ «¥‬‬ ‫י‪Œ‬ﬠירם ¨ ‪¦ −Ÿ‬‬ ‫̈ו‡יר‡ ּ¦ «כ ‪Ÿ ¬ ¥‬‬ ‫« ¦ ¨‪²‬‬ ‫‪¨£‬‬ ‫אנא‬ ‫© § ¦ ּ©‬ ‫ערטלאי‬ ‫‪¥£‬‬ ‫ארי‬ ‫‡˙‪‰‬‬ ‫‪´ּ‚‰‬י„ §ל ½‪¬ּ ¦ ‬כי ‪Ÿ − ¥‬‬ ‫ﬠירם ¨® ּ¨‬ ‫‡מר ‪¦‬מי ¦ ¦‬ ‫יא ©ו ּ¾י‪¤ Ÿ‬‬ ‫ואמר ©מן‬ ‫מרית‪ :‬יא © ‪© £‬‬ ‫ואט © ¦‬ ‫§ ¦ ּ§‬ ‫ערטלאי © ּ§‬ ‫את‬ ‫ארי © § ¦ ּ©‬ ‫חוי ¨ל‪¥ £ ‬‬ ‫© ¦ּ‬ ‫בל˙י‬ ‫י˙י‪§ ‬ל ¦ § ּ¦¬‬ ‫˘ר ¦ˆ¦ ּו ¦‪²‬‬ ‫ן‪‰Œ‬ﬠ‪¤ׁ ‡£ ı‬‬ ‫‪‰‬מ ¨ ‪¥À‬‬ ‫‪¦£‬‬ ‫ידת‪‬‬‫פק § ּ¨‬ ‫אילנא §דּ © ּ‪¥‬‬ ‫המן ¦ ¨ ¨‬ ‫‪¦£‬‬ ‫‪„‡‰‬ם‬ ‫‡מר ¨ « ¨ ¨®‬ ‫‡כל˙‪ :‬יב ©ו ּ‪−Ÿ‬י ‪¤‬‬ ‫‪−‬ו ¨ ¨ « § ּ¨‬ ‫‡כל‪Œ‬מ ּ‪¤‬מ ּנ ּ‬ ‫‪¦ ¨£‬‬ ‫יה‬‫למיכל ¦מנּ‪ּ ¥‬‬ ‫ּ§ב ¦דיל §דּ ¨לא § ‪© ¥‬‬ ‫ואמר ¨ ¨‬ ‫אדם‬ ‫אכלתא‪ :‬יב © ‪© £‬‬ ‫‪¨ּ § © £‬‬ ‫ﬠמ ¦½„י ¦‪‰²‬ו‡‬ ‫נ˙˙‪¨ּ ¦ ‰‬‬ ‫˘ר ¨ ©´ ּ¨‬ ‫שּׁ‪´¤ׁ ‡£ Ɖ‬‬ ‫‪¨ ‡‰‬‬ ‫¨« ¦‬ ‫עמי ¦היא‬ ‫יהבת ¦ ּ¦‬ ‫את ¨תא ¦דּ © § ּ§‬‫¦ ּ§‬ ‫יום שלישי‬ ‫רש"י‬ ‫)יא( מי הגיד לך‪ .‬מאין לך לדעת מה בושת )יב( אשר נתתה עמדי‪ .‬כאן כפר בטובה‬ ‫)עבודה־זרה ה‪:(:‬‬ ‫יש בעומד ערום‪ ,‬המן העץ‪ .‬בתמיה‪:‬‬ ‫ועל תמיהה זו השיב האד‪ ‬שהאשה פיתתה‬ ‫הגּ יד §ל‪ .‬אי‪ ‬הכוונה כפשטות הלשו‪,‬‬ ‫)יא( ¦מי ¦ ¦‬ ‫אותו לכ‪ ‬רמה‪:‬‬ ‫שהרי ודאי יודע כל אד‪ ‬כשהוא עירו‪ ,‬אלא‬ ‫עמ ¦די‪ָ .‬א‪ ,‬כשהוסי‪ ‬האד‪‬‬ ‫נתתה ¦ ּ¨‬ ‫אשר ¨ © ּ¨‬ ‫)יב( ‪¤ׁ £‬‬ ‫‪‬ת ֵי‪‬‬ ‫לדעת רמא ַמה ֶ‬ ‫מאי‪ְ ‬ל‪ַ ַ ָ ‬‬ ‫שאלו ה' ֵ ַ ִ‬ ‫ואמר 'אשר נתת עמדי'‪ ,‬ולא אמר רק 'האשה‬ ‫‪‬ע‪‬מד ָער‪ ‬רמב‪:‬‬ ‫ְ ֵ‬ ‫‪‬ט‪‬בה רמז )עבודה זרה ה‪,(:‬‬ ‫‪‬פר ְ ָ‬‫נתנה לי ואוכל' רמו‪ַ ָ ,‬‬ ‫העץ‪ .‬לא התכוו‪ ‬ה' לשאלו הא‪ ‬אכל‬ ‫המן ¨ ‪¥‬‬ ‫‪¦£‬‬ ‫שהרי האשה ניתנה לו לטובתו ולתועלתו רמח‪,‬‬ ‫או לא‪ ,‬שאז היה האד‪ ‬משיב רק 'כ‪ '‬רמג‪,‬‬ ‫ומדבריו שהיא גרמה לו לחטוא נראה כאילו‬ ‫‪‬תמ‪‬ה‪ ,‬כלומר‪ ,‬כיצד‬ ‫אלא נאמר לו דבר זה ִ ְ ִ ָ‬ ‫אירע הדבר מחמת נתינת האשה על ידי ה' רמט‪:‬‬ ‫עשית זאת שעברת על אזהרתי ואכלת רמד‪,‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫אריה ש‪ ‬פירש שיש שייכות בי‪ ‬הדברי‪ ,‬כיו‪ ‬שא‪ ‬לגבי בלע‪ ‬אי‪ ‬מידתו של ה' להטעות שו‪ ‬בריה‪ ,‬אלא פתח לו פתח לטעות‪,‬‬ ‫ומכל מקו‪ ‬היה בלע‪ ‬יכול שלא לטעות על ידי שהיה מפרש את דברי ה' שבא להכנס עמו בדברי‪ ,‬כמו שמצאנו לגבי אד‪‬‬ ‫וקי‪ .‬רמא‪ .‬ואי‪ ‬לפרש 'מי הגיד ל‪ '‬כפשוטו‪ ,‬שהרי לא היה באותו זמ‪ ‬שו‪ ‬אד‪ ‬בעול‪ ‬שעשוי להגיד לו‪ ,‬אלא ודאי הכוונה‬ ‫מני‪ ‬ל‪ ‬ידיעה זו‪ .‬ספר הזכרו‪ .‬רמב‪ .‬אמנ‪ ‬לעיל )פסוק ז( נאמר 'וידעו כי עירומי‪ ‬ה‪ ,'‬ופירש רש"י שהבינו שה‪ ‬עירומי‪‬‬ ‫מהמצוה היחידה שהיתה לה‪ ,‬א‪ ‬כא‪ ‬אי אפשר לפרש כ‪ ‬את שאלת ה' 'מי הגיד ל‪ ‬כי עירו‪ ‬אתה מ‪ ‬המצוה'‪ ,‬שהרי בודאי‬ ‫יודע הוא שעבר עליה ואינו צרי‪ ‬מי שיגיד לו זאת‪ .‬רא"‪ .‬רמג‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ ,‬ובגור אריה הוסי‪ ‬שהרי ודאי ה' יודע הכל‪,‬‬ ‫ולא שייכת אצלו לשו‪ ‬שאלה כלל‪ .‬רמד‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ ,‬שפתי חכמי‪ .‬רמה‪ .‬בנחלת יעקב כתב שפירש רש"י שזו לשו‪‬‬ ‫תמיהה מכ‪ ‬שהאות ה"א מנוקדת בחט‪ ‬פתח‪ ,‬ומשמעות דבריו שלכ‪ ‬אי‪ ‬צור‪ ‬בביאור הרא"‪ ‬מדוע אי‪ ‬זו לשו‪ ‬שאלה‪ .‬אמנ‪‬‬ ‫בקרני רמי‪ ‬כתב שאי‪ ‬זו השגה על הרא"‪ ,‬שהרי ג‪ ‬בלשו‪ ‬שאלה וג‪ ‬בלשו‪ ‬תמיהה מנוקדת האות ה"א בחט‪ ‬פתח‪ ,‬ולכ‪‬‬ ‫הוצר‪ ‬לבאר מני‪ ‬שאי‪ ‬זו שאלה אלא תמיהה‪ .‬רמו‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬רמז‪ .‬כ‪ ‬מבואר בגמרא )ע"ז ה‪ ,(:‬ופירש ש‪ ‬רש"י )ד"ה‬ ‫אשר( 'לשו‪ ‬גנאי הוא שתולה הקלקלה במתנתו של מקו‪ ‬והוא עשאה לו לעזר'‪ .‬רמח‪ .‬רא"‪ .‬רמט‪ .‬באר יצחק‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ג בראשית‬ ‫נ‬ ‫¦ ¨¨‬ ‫אילנא‬ ‫¦מן‬ ‫¦לי‬ ‫§©©‬ ‫יהבת‬ ‫‡מר‬ ‫ו‡כל‪ :‬יג ©ו ּ¸י‪¤ Ÿ‬‬‫‪‰‬ﬠ‪«¥ Ÿ « ¨ −ı‬‬ ‫נ‪Œ‰‬לי ¦מן‪¥ ¨ Œ‬‬ ‫נ˙ ¨ ¦ ּ¬‬ ‫¨« §‬ ‫§¨‬ ‫יי‬ ‫©‪© £‬‬ ‫ואמר‬ ‫יג‬ ‫©‪¦ ©£‬‬ ‫ואכלית‪:‬‬ ‫לאת ¨תא ¨מא ¨דא‬ ‫א‪‬הים § ¦ ּ§‬ ‫¡ ¦‬ ‫שּׁ‪© ‰‬מ‪ּ´ Œ‰‬ז‪˙‡Ÿ‬‬ ‫ל‡ ¨ ‪−‬‬ ‫י‪‰‬ו‪‰²¦ ‡¡ ‰‬ים ¨ « ¦‬ ‫§ ̈‪ Ÿ‬‬ ‫את ¨תא‬ ‫¦ ּ§‬ ‫©‪©© £‬‬ ‫ואמרת‬ ‫‪§ּ § © £‬‬ ‫עבדת‪,‬‬ ‫שּׁ‪¨ּ ‰© ‰‬נ ¨ח¬ ׁ˘‬ ‫‪¨½ ‡‰‬‬ ‫‡מר‪¦ « ¨ Æ‬‬ ‫ו˙‪¤ Ÿ‬‬ ‫ﬠ˘ׂ® י˙ © ּ¸‬ ‫¨ ¦‬ ‫אטעיני © ‪¦ © £‬‬ ‫ואכלית‪:‬‬ ‫חויא © § ‪¦ © £‬‬ ‫¦ §¨‬ ‫¡ ¦‬ ‫א‪‬הים‬ ‫§¨‬ ‫יי‬ ‫©‪© £‬‬ ‫ואמר‬ ‫יד‬ ‫י‪‰‬ו‪‰‬‬ ‫‡מר‪¨¸Ÿ § Á‬‬ ‫ו‡כל‪ :‬יד ©ו ּי‪¤ ŸÁ‬‬ ‫י‡ני ¨ « ‪«¥ Ÿ‬‬ ‫שּׁ © ¦‪−‬‬‫¦‪¦ ‰‬‬ ‫עבדת ¨דּ א‬ ‫ארי ‪§ּ § © £‬‬ ‫לחויא ‪¥ £‬‬ ‫§ ¦ §¨‬ ‫י˙ ּז‪¼˙‡Ÿ‬‬ ‫ﬠ˘ׂ´ ¨‬ ‫‡ל‪¨ּ ‰Œ‬נ ¨ח ׁ˘» ¦ ּ´כי ¨ ¦‬ ‫¡‡‪‰¬ ¦ ‬ים | ‪© ¤‬‬ ‫רש"י‬ ‫יום שלישי‬ ‫)יג( השיאני‪ .‬הטעני‪ .‬כמו אל ישיא אתכם שאילו שאלו 'למה עשית זאת'‪ ,‬היה לו להשיב‬ ‫חזקיהו )דברי־הימים‪-‬ב לב‪ ,‬טו(‪) :‬יד( כי עשית 'דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'‬ ‫)סנהדרין כט‪:(.‬‬ ‫זאת‪ .‬מכאן שאין מהפכים בזכותו של מסית‪,‬‬ ‫הנחש לא שאל כלו‪ ‬אלא מיד פירש את‬ ‫הטעני‪ ,‬ומחמת כ‪‬‬ ‫)יג( ¦ ¦ © ¦‬ ‫ה‪‬יאני‪ .‬כלומר‪ִ ַ ְ ִ ,‬‬ ‫מה‪‬כי‪‬‬ ‫‪‬אי‪ִ ְ ַ ְ ‬‬ ‫עונשו רנא‪ ,‬למדו חז"ל )סנהדרי‪ ‬כט‪ֵ ֶ (.‬‬ ‫אכלתי רנ‪ְ .‬מ‪ ‬שאמר מל‪ ‬אשור ליושבי‬ ‫מסית אחרי‪‬‬ ‫‪‬זכ‪‬ת‪ֶ ‬ל ה ֵ ִ‬‫]‪‬אי‪ ‬טועני‪ ‬טענות[ ִ ְ‬ ‫חזק‪‬ה‪) '‬דברי‬ ‫אתכ‪ָ ִ ְ ִ ‬‬‫י‪‬יא ֶ ְ ֶ‬ ‫'אל ַ ִ‬ ‫ירושלי‪ַ ‬‬ ‫לעבוד עבודה זרה רנב‪ .‬ואי‪ ‬לומר שלא שאלו כיו‪‬‬ ‫הימי‪‬ב לב טו(‪ ,‬כלומר‪ ,‬לא יטעה אתכ‪ ‬לומר‬ ‫‪‬אל‪‬‬‫שידע שאי‪ ‬לו מה להשיב רנג‪ֶ ,‬הרי ִא‪ָ ְ ‬‬ ‫שתינצלו מידי‪:‬‬ ‫'‪‬ברי‬ ‫לה‪‬יב ִ ְ ֵ‬‫היה ל‪ ‬לנחש ְ ָ ִ‬ ‫ע‪‬ית ֹ‪‬את‪ָ ָ ,‬‬ ‫ל‪‬ה ָ ִ ָ‬ ‫ָָ‬ ‫מ‪‬א‪  ‬מכ‪ ‬שבדבריו ע‪‬‬ ‫ית ‪ּŸ‬זאת‪ָ ִ .‬‬ ‫עשׂ ¨‬ ‫)יד( ּ¦כי ¨ ¦‬ ‫‪‬מעי‪) '‬סנהדרי‪‬‬ ‫‪‬ברי ִמי ְ ִ‬ ‫ה‪‬למיד ִ ְ ֵ‬ ‫ודברי ַ ַ ְ ִ‬ ‫הרב ְ ִ ְ ֵ‬ ‫ַָ‬ ‫אד‪ ‬וחוה פתח ה' בשאלה‪ ,‬את האד‪ ‬שאל‬ ‫כט‪ ,(.‬וכיו‪ ‬שהיה לה‪ ‬לשמוע לדברי ה' ולא‬ ‫'המ‪ ‬הע‪ ‬אשר צויתי‪ ‬לבלתי אכול ממנו אכלת'‪,‬‬ ‫לדברי הנחש‪ ,‬אי‪ ‬להענישו על דבריו רנד‪:‬‬ ‫ואת האשה שאל 'מה זאת עשית'‪ ,‬ואילו את‬ ‫הערות וציונים‬ ‫רנ‪ .‬א‪ ‬אי‪ ‬לפרש שזו לשו‪ ‬הסתה‪ ,‬כיו‪ ‬שאי‪ ‬זו תשובה לאד‪ ‬לומר שעבר על ציווי ה' כיו‪ ‬שהסיתו אותו לחטוא‪ .‬גור‬ ‫אריה‪ ,‬באר מי‪ ‬חיי‪ .‬רנא‪ .‬באר יצחק‪ .‬רנב‪ .‬א‪ ‬שהנחש לא הסית‪ ‬לעבוד עבודה זרה ממש‪ ,‬מכל מקו‪ ‬באומרו 'והיית‪‬‬ ‫כאלהי‪ '‬יש משו‪ ‬עבודה זרה‪ .‬רע"ב‪ .‬רנג‪ .‬גור אריה‪ .‬והוסי‪ ‬שאמנ‪ ‬לא היתה זו תשובה הפוטרת אותו מהעונש‪ ,‬וכפי‬ ‫שיבואר להל‪ ,‬מכל מקו‪ ‬היה מקו‪ ‬לשאול אותו וישיב תשובה זו‪ ,‬וכפי ששאל ה' את אד‪ ‬וחוה והשיבו תשובות‪ ,‬הג‪‬‬ ‫שתשובות אלו לא פטרו אות‪ ‬מ‪ ‬העונש‪ .‬רנד‪ .‬והטע‪ ‬שבאמת אי‪ ‬טענה זו מועילה למסית‪ ,‬כיו‪ ‬שאיסור התורה הוא‬ ‫בהסתה עצמה‪ ,‬א‪ ‬א‪ ‬כתוצאה ממנה לא יעבוד המוסת עבודה זרה‪ ,‬וכיו‪ ‬שעבר על איסור זה והסית‪ ,‬חייב מיתה‪ .‬רע"ב‪.‬‬ ‫אמנ‪ ‬תוספות )סנהדרי‪ ‬כט‪ .‬ד"ה דברי( כתבו לפי טע‪ ‬זה שרק לאד‪ ‬אי‪ ‬טענה זו מועילה‪ ,‬כיו‪ ‬שנצטווה שלא להסית‪ ,‬א‪‬‬ ‫הנחש שלא נצטווה על כ‪ ,‬היתה טענה זו מועילה לו לפוטרו‪.‬‬ ‫נא‬ ‫בראשית ג בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫‪‰‬מ‪ּ ‰‬ו ¦מ ּכ‪Ÿ−‬ל‬ ‫ל‪‰Œ‬ב ‪¨½ ¥‬‬ ‫‡˙‪¦ Ɖ‬מ ּ¨כ © ּ§‬ ‫‡ר ּור © ּ¨‬ ‫¨‪³‬‬ ‫מכל ּ§ב ¦ ¨‬ ‫עירא‬ ‫את ¦ ּ¨‬ ‫¦ליט © ּ§‬ ‫מכ‪Ÿ‬ל ©ח ּ©ית ּ¨ב ¨רא‪© ,‬על § ¨‬ ‫מע‪‬‬ ‫ּו ¦ ּ‬ ‫ﬠפר‬‫˙ל‪§ ‬ו ¨ ¨¬‬ ‫חנ ´‪¥½ ¥ ‬‬ ‫‪‰‬שּׂ„‪© ‰‬ﬠל‪§ Ÿ « §ּ‚Œ‬‬ ‫©ח© ּי´˙ © ¨‪®¤‬‬ ‫ועפרא ‪¥‬תיכוֹ ל ּ¨כל‬ ‫יזיל § © § ¨‬ ‫ּ‪¥‬ת ‪¥‬‬ ‫‡יב‪| ‰‬‬ ‫ל‪Œ‬י ‪¥‬מ¬י ©ח ּי‪«¤‬י‪ :‬טו §ו ‪´¨ ¥‬‬ ‫‪¨ּ −‬כ §‬ ‫‡כל‬ ‫ּ˙‪© Ÿ‬‬ ‫אש‪ּ¥‬וי‬ ‫יוֹ ‪¥‬מי ©ח ּ¨י‪ :‬טו ּו § ¨ ּ‬ ‫דבבו ‪©ׁ ¥‬‬ ‫בין‬‫שּׁ‪ּ ‰‬ו ‪¬¥‬‬ ‫‪¨½ ‡‰‬‬‫בין ¨ « ¦‬ ‫¨‡ ׁ‪˘¦À‬י˙ ּ‪«¥‬ב §ינ‪ּ Æ‬ו ‪´¥‬‬ ‫את ¨תא ּו ‪¥‬בין‬ ‫ינ‪ּ ‬ו ‪¥‬בין ¦ ּ§‬ ‫ּ‪¥‬ב ¨‬ ‫רש"י‬ ‫מכל הבהמה ומכל חית השדה‪ .‬אם גחונך תלך‪ .‬רגלים היו לו ונקצצו‪:‬‬ ‫מבהמה נתקלל‪ ,‬מחיה לא כל־שכן? העמידו )טו( ואיבה אשית‪ .‬אתה לא נתכוונת אלא‬ ‫יום שלישי‬ ‫רבותינו מדרש זה במסכת בכורות )דף ח‪ ,(.‬שימות אדם כשיאכל הוא תחלה ותשא את‬ ‫ללמד שימי עיבורו של נחש שבע שנים‪ :‬על חוה‪ ,‬ולא באת לדבר אל חוה תחלה אלא לפי‬ ‫מהחיה פי שבע‪ ,‬וכ‪ ‬הנחש מקולל מהבהמה פי‬ ‫ה‪‬דה‪ .‬קללה זו היא‬ ‫מכל ©חיּ© ת © ¨ ‪¤‬‬ ‫המה ּו ¦ ּ ‪Ÿ‬‬‫הב ‪¨ ¥‬‬ ‫מכל © ּ§‬ ‫¦ ּ¨‬ ‫שבע‪ ,‬ויולד רק לאחר שבע שני‪ ‬רנו‪:‬‬ ‫לעני‪ ‬ימי עיבורו של הנחש שימשכו זמ‪ ‬רב רנה‪ ,‬ויש‬ ‫תל‪ .‬יש ללמוד מקללה זו‬ ‫חנ‪¥ ¥ ‬‬ ‫©על §גּ ‪§ Ÿ‬‬ ‫מ‪‬המה‪ ,‬שימי עיבורה ארוכי‪ ‬משל‬ ‫לתמוה‪ִ ,‬א‪ָ ֵ ְ ִ ‬‬ ‫רגלי‪ָ ‬הי‪ ‬ל‪ ‬לנחש‪ְ ,‬ונענש בכ‪‬‬ ‫שבתחילה ַ ְ ַ ִ‬ ‫מח‪‬ה‪ ,‬שימי עיבורה קצרי‪‬‬ ‫נתק‪‬ל הנחש‪ָ ַ ֵ ,‬‬ ‫החיה‪ֵ ַ ְ ִ ,‬‬ ‫נקצצ‪ ‬והחל להל‪ ‬על גחונו‪ ,‬שא‪ ‬לא כ‪ ‬אי‪‬‬ ‫שִ ְ ְ‬ ‫‪‬ל־‪ ‬שנתקלל‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬היה די לומר לו‬ ‫יותר‪ֹ ,‬לא ָ ֶ ֵ‬ ‫כא‪ ‬עונש כלל רנז‪:‬‬ ‫'ארור אתה מ‪ ‬הבהמה'‪ ,‬ומדוע נאמר לו ג‪' ‬מ‪‬‬ ‫אשית‪ .‬מכ‪ ‬שאחד מעונשי הנחש‬ ‫ואיבה ¨ ׁ¦‬ ‫)טו( § ‪¨ ¥‬‬ ‫‪‬מ‪‬כת‬ ‫מדר‪ֶ ‬זה ְ ַ ֶ ֶ‬‫ר‪‬תינ‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫העמיד‪ֵ ַ ‬‬ ‫החיה'‪ ,‬אלא ֶ ֱ ִ‬ ‫היה שתהיה שנאה בי‪ ‬האשה לבינו‪ ,‬מוכח‬ ‫‪‬מי ִע‪‬ר‪ֶ ‬ל‬ ‫לל‪‬ד ֶ ְ ֵ‬‫ְ‪‬כ‪‬ר‪‬ת )ח‪ (.‬שבא הכתוב ְ ַ ֵ‬ ‫שבתחילה רצה באהבתה רנח‪ ,‬מלמד שכ‪ ‬אמר לו‬ ‫‪‬ני‪ ,‬ומתפרש הפסוק כאילו נאמר‬ ‫‪‬בע ָ ִ‬‫נח‪ַ ֶ ‬‬ ‫ָָ‬ ‫א‪‬א‬‫נת‪‬נ‪ ‬בכ‪ ‬שפיתית את חוה ֶ ָ‬ ‫א‪‬ה ֹלא ִ ְ ַ ַ ְ ָ‬ ‫ה'‪ָ ַ ,‬‬ ‫'ארור אתה מכל הבהמה‪ ,‬באותו שיעור שנתקללה‬ ‫שתת‪ ‬חוה לאד‪ ‬לאכול תחילה‪ ,‬כדר‪ ‬אשה‬ ‫הבהמה מ‪ ‬החיה'‪ ,‬והרי החיה שימי עיבורה ה‪‬‬ ‫המכבדת את בעלה לאכול לפניה רנט‪ ,‬ורצית‬ ‫הקצרי‪ ‬ביותר היא החתול‪ ,‬שיולדת לאחר חמשי‪‬‬ ‫‪‬ח‪‬ה‪ ,‬וכשתראה‬ ‫‪‬אכל ה‪‬א ְ ִ ָ‬‫אד‪ַ ֹ ֶ ְ ‬‬ ‫‪‬מ‪‬ת ָ ָ‬ ‫ֶָ‬ ‫ושני‪ ‬יו‪ ,‬והבהמה שימי עיבורה ארוכי‪ ‬ביותר היא‬ ‫ות‪‬א אתה ֶאת‬ ‫זאת חוה לא תאכל בעצמה רס‪ָ ִ ְ ,‬‬ ‫החמור‪ ,‬שיולדת לאחר שנה‪ ,‬וכיו‪ ‬שבשנה יש שבע‬ ‫לפי‬ ‫‪‬ח‪‬ה‪ָ ֶ ,‬‬ ‫א‪‬א ְ ִ‬ ‫ח‪‬ה ְ ִ ָ‬‫לד‪‬ר ֶאל ַ ָ‬ ‫‪‬את ְ ַ ֵ‬ ‫ולא ָ ָ‬ ‫ח‪‬ה‪ֹ ְ .‬‬ ‫ַָ‬ ‫פעמי‪ ‬חמשי‪ ‬ושני‪ ‬יו‪ ‬נמצא שהבהמה מקוללת‬ ‫הערות וציונים‬ ‫רנה‪ .‬והקללה היא בכ‪ ‬שעל ידי שנמש‪ ‬עיבורו זמ‪ ‬רב‪ ,‬מתמעט זרעו‪ .‬באר בשדה‪ .‬רנו‪ .‬רע"ב‪ .‬רנז‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪.‬‬ ‫רנח‪ .‬רא"‪ .‬רנט‪ .‬גור אריה‪ .‬רס‪ .‬גור אריה‪ .‬אמנ‪ ‬המהרש"ל כתב שהיה הנחש סבור שג‪ ‬א‪ ‬תאכל חוה לא תענש‬ ‫במיתה מיד‪ ,‬כיו‪ ‬שלא ציוה אותה ה' בעצמו‪ ,‬אלא האד‪ ‬ציוה אותה‪ ,‬ואילו האד‪ ‬ימות מיד כשיאכל‪ ,‬כיו‪ ‬שנצטווה בעצמו‬ ‫מה'‪ ,‬ובאותו זמ‪ ‬שלאחר מיתת האד‪ ‬ועד שתמות היא‪ ,‬ישאנה‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ג בראשית‬ ‫נב‬ ‫הוא § ‪¥‬‬ ‫יהי‬ ‫נהא‪ּ ,‬‬ ‫ּ§ב ¨נ‪ּ ‬ו ‪¥‬בין ּ§ב © ¨‬ ‫זרﬠ‪ּ ‰ ‰‬ו‡ §י ׁ «˘ ּו §פ ´‪‬‬ ‫בין © § ¨® ּ‬ ‫זרﬠ‪ּ −‬ו ‪´¥‬‬ ‫© «§ ‪£‬‬ ‫דעבדת ‪ּ ¥‬‬ ‫ליה‬ ‫דכיר ¨מא © ‪§ּ § © £‬‬ ‫§ ¦‬ ‫נטר‬‫ואת ּ§ת ‪¥‬הי ¨ ©‬ ‫קדמין § © ּ§‬ ‫מל © § ¦‬ ‫¦ ּ§‬ ‫ﬠ˜ב‪ :‬ס‬ ‫‪ּ ˘ׁ ˙§ּ −‬ו ‪¬¤‬‬ ‫פ ּנ ּו ¨ ‪«¥‬‬ ‫ר‡ ׁ˘ §ו © ּ¨‬ ‫‡˙‪‰‬‬ ‫½‪Ÿ‬‬ ‫לאת ¨תא‬ ‫ליה §לסוֹ ¨פא‪ :‬טז § ¦ ּ§‬ ‫‪ּ ¥‬‬ ‫‡רב‪Ɖ‬‬‫‪‰‬רב‪¤ּ § © ‰‬‬ ‫‡מר © § ¨ּ‪³‬‬ ‫שּׁ‪©À ¨ ‰‬‬ ‫‡ל‪´¨ ‡‰Œ‬‬ ‫טז ‪¦ « ¨ ¤‬‬ ‫אסגּ‪ ¥‬י‬ ‫©§‬ ‫אסגּ¨ ¨אה‬ ‫© §‬ ‫‪©£‬‬ ‫אמר‬ ‫רש"י‬ ‫שהנשים קלות להתפתות ויודעות לפתות את קומה ותשכנו בעקבו‪ ,‬ואף משם תמיתנו‪ .‬ולשון‬ ‫בעליהן‪ ,‬לפיכך 'ואיבה אשית'‪ :‬ישופך‪ .‬יכתתך‪' .‬תשופנו' כמו 'נשף בהם' )ישעיה מ‪ ,‬כד(‪ .‬כשהנחש‬ ‫כמו 'ואכות אותו' )דברים ט‪ ,‬כא(‪ ,‬ותרגומו 'ושפית בא לנשוך הוא נושף כמין שריקה‪ .‬ולפי שהלשון‬ ‫יום שלישי‬ ‫נופל על הלשון כתב לשון נשיפה בשניהם‪:‬‬ ‫יתיה'‪ :‬ואתה תשופנו עקב‪ .‬לא יהא לך‬ ‫'‪‬פ‪ '‬האמורה כא‪ ‬היא‬ ‫כתיתה‪ ,‬הרי ְל‪ֶ ְ ‬‬ ‫לפ‪‬ת ֶאת‬ ‫וי‪‬דע‪‬ת ְ ַ‬ ‫להת‪‬ת ְ ְ‬ ‫‪‬ה‪‬י‪ַ ‬ק‪‬ת ְ ִ ְ ַ‬ ‫ֶ ַָ ִ‬ ‫‪‬ה‪) '‬ישעיה מ‪ ,‬כד(‪ ,‬לשו‪ ‬נשיפה‬ ‫'נ‪ֶ ָ ‬‬ ‫ְ‪‬מ‪ַ ָ ‬‬ ‫‪‬עליה‪ ,‬א‪ ‬לא היתה כוונת‪ ‬שהיא תאכל‬ ‫ֲַ ֵ ֶ‬ ‫בפה‪ ,‬וא‪ ‬שאי‪ ‬זו לשו‪ ‬המתאימה למעשה‬ ‫תחילה‪ ,‬שהרי לא רצית שתמות אלא רצית‬ ‫הנשיכה‪ ,‬מכל מקו‪ ‬היא נאמרה כא‪ ‬כיו‪‬‬ ‫א‪‬ית‬ ‫'ואיבה ָ ִ‬ ‫לפיכ‪ ‬עונש‪ ‬יהיה ְ ֵ ָ‬ ‫לישא אותה‪ָ ִ ְ ,‬‬ ‫נ‪ ‬תחילה בפיו‬ ‫לנ‪ ‬ה‪‬א ֵ‬ ‫‪‬ה‪‬ח‪ָ ‬א ִ ְ‬ ‫ש ְ ֶ ַָָ‬ ‫בינ‪ ‬ובי‪ ‬האשה‪ ,‬ובי‪ ‬זרע‪ ‬ובי‪ ‬זרעה'‪ ,‬שתהיה‬ ‫‪‬ריקה‪ְ .‬והטע‪ ‬שנכתבה לשו‪ ‬נשיפה א‪‬‬ ‫‪‬מי‪ָ ִ ְ ‬‬ ‫ְִ‬ ‫שנאה ביניכ‪:‬‬ ‫לפי‬ ‫שאינה עיקר הדבר‪ ,‬ולא לשו‪ ‬נשיכה רסג‪ִ ְ ,‬‬ ‫יכ‪‬ת‪ ,‬ו ְ‪‬מ‪ ‬שאמר משה רבינו לגבי‬ ‫יש ּו §פ‪ְ ֶ ַ ְ .‬‬ ‫§ ׁ‬ ‫ה‪ ,‬כלומר‪ ,‬מתאי‪ ‬הדבר‬ ‫נ‪‬פל ַעל ַ ָ‬‫‪‬ה‪ֵ ‬‬ ‫ֶַָ‬ ‫ותר‪‬מ‪‬‬ ‫'וא‪‬ת ֹאת‪) '‬דברי‪ ‬ט‪ ,‬כא(‪ְ ַ ְ ,‬‬‫עגל הזהב ָ ֶ‬ ‫בדר‪ ‬צחות רסד לכתוב לשו‪ ‬דומה בהריגת‬ ‫יתי‪:'‬‬ ‫'ו‪‬פית ָ ֵ‬ ‫ְִָ‬ ‫הנחש על ידי האד‪ ‬ובהריגת האד‪ ‬על ידי‬ ‫עקב‪ .‬כלומר‪ ,‬מלבד זאת‬ ‫ואתה ּ§ת ׁש ּו ‪¤‬פנּ ּו ¨ ‪¥‬‬ ‫§ © ּ¨‬ ‫‪‬ניה‪ ,‬אלא‬ ‫נ‪‬יפה ִ ְ ֵ ֶ‬ ‫‪‬תב ְל‪ָ ִ ְ ‬‬ ‫הנחש‪ ,‬לכ‪ַ ָ ‬‬ ‫שנתקלל הנחש שיל‪ ‬על גחונו‪ ,‬נתקלל עוד‬ ‫שפירושיה‪ ‬חלוקי‪ ,‬לגבי האד‪ ‬נאמר 'ה‪‬א‬ ‫ק‪‬מה ‪ ‬לא תוכל להזדק‪ ‬אפילו‬ ‫יהא ְל‪ָ ‬‬ ‫ש‪ֹ ‬א ְ ֵ‬ ‫י‪‬פ‪ֹ ‬רא‪ '‬והיינו כתיתת ראש הנחש‪ ,‬ולגבי‬ ‫ְ ְ‬ ‫‪‬כ‪ ‬לאד‪ ‬רק‬‫לזמ‪ ‬קצר כדי לנשו‪ ‬רסא‪ְ ,‬ולכ‪ֶ ָ ִ ‬‬ ‫עקב' וזו נשיפת‬ ‫‪‬פ‪ֵ ָ ‬‬ ‫'וא‪‬ה ְ ֶ‬ ‫הנחש נאמר ְ ַ ָ‬ ‫‪‬מית‪ ‬רסב‪ְ .‬וא‪‬‬ ‫מ‪ֶ ִ ְ ‬‬‫וא‪ ‬בנשיכת‪ָ ִ ‬‬ ‫‪‬עקב‪ַ ְ ,‬‬ ‫ֲַ ֵ‬ ‫הנחש קוד‪ ‬הנשיכה‪:‬‬ ‫י‪‬פ‪ֹ ‬רא‪ '‬האמורה לעיל היא לשו‪‬‬ ‫שלשו‪ְ ְ ' ‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫רסא‪ .‬רא"‪ ,‬שא‪ ‬לא כ‪ ‬מדוע התערב כא‪ ‬עני‪ ‬זה ]שינשו‪ ‬הנחש את האד‪ [‬בתו‪ ‬קללת הנחש‪ ,‬אלא ודאי שג‪‬‬ ‫זה חלק מקללתו של הנחש‪ .‬רסב‪ .‬כיו‪ ‬שדימתה התורה את הכאת האד‪ ‬לנחש לנשיכת הנחש לאד‪ ,‬יש ללמוד‬ ‫שכש‪ ‬שהאד‪ ‬הדור‪ ‬על ראש הנחש ממית אותו‪ ,‬כ‪ ‬הנחש הנוש‪ ‬את האד‪ ‬בעקבו ממית אותו‪ .‬רא"‪ .‬וכתב בגור‬ ‫אריה שא‪ ‬זו חלק מקללת הנחש‪ ,‬שכיו‪ ‬שהוא ממית בנשיכתו‪ ,‬לכ‪ ‬תמיד רודפי‪ ‬אחריו בני אד‪ ‬להורגו‪ .‬רסג‪ .‬גור‬ ‫אריה‪ .‬רסד‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫נג‬ ‫בראשית ג בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫בנים‬ ‫ﬠˆב ּ‪§ ˙«¥‬ל¦´„י ¨ ¦®‬‫‪‰‬רנ‪§ּ ‬ב ‪¤ − ¤‬‬‫בו‪´¥‬נ‪§ ‬ו ‪¥½Ÿ «¥‬‬ ‫¦ﬠ § ּˆ …‬ ‫ּ¦ב § ©‬ ‫צער‬ ‫ועדּ ּו © ¦‬ ‫יכי‪,‬‬ ‫§¦‬ ‫© §© ¦‬ ‫צערכי‬ ‫לות ּ©ב § ¦‬ ‫עלי‪‬‬ ‫לידין ּ§ב ¦נין‪ּ ,‬ו § ¨‬ ‫ּ§ת ¦ ¦‬ ‫ימ ׁ¨˘ל‪Œ‬‬ ‫˜˙‪§ ‬ו‪ּ ‰‬ו‪§ ¦ ‡−‬‬ ‫‡ל‪‡Œ‬י ׁ‪ּ ˘´ׁ ˙§ּ Æ˘¥‬ו ¨ ½‪¥‬‬ ‫§ו ‪¦ ¤‬‬ ‫בתי‪§ ‬וה ּוא ¦ ׁ§‬ ‫ישלוֹ ט‬ ‫ּ§ת ‪¥‬הי ¦תא ּו § ּ¦‬ ‫ﬠ˙»‬ ‫מ § ּ¨‬ ‫‡מר ¦ ּ´כי ׁ¨˘ ©»‬‫ל‡„ם ¨ ‪©À‬‬ ‫ב‪ :‬ס יז ּו § ¨ ¨´‬ ‫ּ¨ «‬ ‫אמר ‪¥ £‬‬ ‫ארי‬ ‫לאדם ‪© £‬‬ ‫ּ¦בי‪ :‬יז ּו § ¨ ¨‬ ‫ן‪‰Œ‬ﬠ‪ı‬‬ ‫‡כל ‪¦ Æ‬מ ¨ ½‪¥‬‬ ‫ו˙‪© Ÿ‬‬ ‫˜ול ¦‡ ׁ§˘ ּ‪¸ּ © ¼˙¼¤‬‬ ‫§ל ´ …‬ ‫את ¨ת‪‬‬ ‫¦ ּ§‬ ‫§‪© ¥‬‬ ‫למימר‬ ‫קב § ּ¨‬ ‫ילתא‬ ‫© ּ‪¥‬‬ ‫פק § ּ¨‬ ‫ידת‪‬‬ ‫אילנא §דּ © ּ‪¥‬‬ ‫ואכלת ¦מן ¦ ¨ ¨‬ ‫© ‪§ּ § © £‬‬ ‫‪−‬‬‫˙‡כל‬ ‫ל‡מ‪Ÿ‬ר ¬‪© Ÿ ‡‬‬ ‫י˙י‪½ ¥ Æ‬‬ ‫˘ר ¦ˆ ¦ ּו ¦¸‬ ‫‪³¤ׁ ‡£‬‬ ‫למימר ¨לא ‪¥‬תיכוֹ ל ¦מנּ‪ּ ¥‬‬ ‫יה‪,‬‬ ‫§‪© ¥‬‬ ‫ב ‪£‬ﬠב ּו‪½¤‬ר‪‬‬ ‫¦מ ּ‪¤‬מ® ּנ ּו ‪‡£‬ר ּו¨‪³‬ר‪¨ ¨ £ « ¨ ‰‬‬ ‫‪„‡‰‬מ‪« ©ּ Ɖ‬‬ ‫ּ§ב ¦ ¨‬ ‫דיל‪,‬‬ ‫©§ ¨‬ ‫ארעא‬ ‫¦ ¨‬ ‫ליטא‬ ‫יום שלישי‬ ‫רש"י‬ ‫)טז( עצבונך‪ .‬זה צער גידול בנים )עירובין ק‪ :(:‬מצח לתובעו בפה‪ ,‬אלא הוא ימשל בך‪ ,‬הכל ממנו‬ ‫והרונך‪ .‬זה צער העיבור‪ :‬בעצב תלדי ולא ממך‪ :‬תשוקתך‪ .‬תאותך‪ .‬כמו נפש שוקקה‬ ‫בנים‪ .‬זה צער הלידה‪ :‬ואל אישך )תהלים קז‪ ,‬ט(‪) :‬יז( ארורה האדמה בעבורך‪.‬‬ ‫תשוקתך‪ .‬לתשמיש‪ .‬ואף־על־פי־כן אין לך מעלה לך דברים ארורים‪ ,‬כגון זבובים פרעושים‬ ‫מ‪ ,‬שא‪‬‬ ‫ולא ִ ֵ‬ ‫שא‪ ‬הוא רוצה יכול לכופה‪ֹ ְ ,‬‬ ‫‪‬ני‪ ‬רסה‬ ‫עצּ בוֹ ‪¥‬נ‪ֶ .‬זה ַ ַ‬ ‫צער האשה ב ִ‪‬ל ה ָ ִ‬ ‫)טז( ¦ §‬ ‫א‪ ‬היא רוצה אינה יכולה לכופו רסח‪:‬‬ ‫)עירובי‪ ‬ק‪:(:‬‬ ‫‪‬קקה' )תהלי‪ ‬קז‪ ,‬ט(‪:‬‬ ‫נפ‪ָ ֵ ֹ ‬‬ ‫‪‬אות‪ְ ,‬מ‪ֶ ֶ ' ‬‬ ‫ּ§ת ׁש ּו ¨ ‪¥‬‬ ‫קת‪ֵ ָ ֲ ַ .‬‬ ‫הע‪‬ר‪:‬‬ ‫צער האשה בזמ‪ִ ָ ‬‬ ‫והרנ‪ֶ .‬זה ַ ַ‬ ‫§ ‪¥Ÿ ¥‬‬ ‫האדמה ּ©ב ‪£‬עב ּו ‪¤‬ר‪ .‬כיו‪ ‬שלא‬ ‫)יז( ‪£‬אר ּו ¨רה ¨ ‪¨ ¨ £‬‬ ‫ה‪‬ידה‪:‬‬ ‫צער האשה בזמ‪ָ ֵ ַ ‬‬ ‫בנים‪ֶ .‬זה ַ ַ‬ ‫לדי ¨ ¦‬‫עצב ּ‪¥‬ת § ¦‬ ‫ּ§ב ‪¤ ¤‬‬ ‫מסתבר שתתקלל האדמה מחמת חטא‬ ‫לת‪‬מי‪ְ ,‬והקללה בכ‪‬‬ ‫קת‪ִ ְ ַ ְ .‬‬‫איש‪§ּ ‬ת ׁש ּו ¨ ‪¥‬‬‫ואל ¦ ׁ‪¥‬‬ ‫§‪¤‬‬ ‫מעלה‬ ‫האד‪ ‬רסט‪ ,‬יש לפרש שתהיה האדמה ַ ֲ ָ‬ ‫מצח ]‪‬עזות[‬ ‫א‪‬־על־‪‬י־כ‪ ‬רסז ֵאי‪ָ ‬ל‪ַ ֵ ‬‬ ‫היא רסו ש ַ ַ ִ ֵ‬ ‫‪‬רע‪‬י‪‬‬ ‫זב‪‬בי‪ִ ְ ַ ,‬‬ ‫אר‪‬רי‪ְ ,‬ג‪ִ ְ ‬‬ ‫‪‬ברי‪ִ ֲ ‬‬ ‫מ‪ְ ,‬ל‪ִ ָ ְ ‬‬ ‫ה‪‬ל ִ ֶ‬ ‫ימ‪‬ל ָ‪ֹ ַ .‬‬ ‫א‪‬א ה‪‬א ִ ְ ָ‬ ‫‪‬ה‪ָ ֶ ,‬‬ ‫לת‪‬בע‪ֶ ַ ‬‬ ‫ְ ְ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫רסה‪ .‬א‪ ‬שצער העיבור קוד‪ ‬לצער גידול בני‪ ‬הקדימה התורה את צער גידול בני‪ ‬לצער העיבור‪ ,‬כיו‪ ‬שבאותו זמ‪ ‬כבר‬ ‫היו לה בני‪ ,‬ולכ‪ ‬נתקללה תחילה בדבר הקיי‪ ,‬שיהיה לה צער בגידול בניה‪ ,‬ואחר כ‪ ‬נתקללה בדבר העתיד לבוא אליה‪,‬‬ ‫והוא צער העיבור‪ .‬מהרש"ל‪ ,‬דברי דוד‪ .‬אמנ‪ ‬בבאר מי‪ ‬חיי‪ ‬ובמשכיל לדוד פירשו שסדר הדברי‪ ‬הוא מהצער הקל אל‬ ‫הצער הכבד יותר‪ ,‬והצער הקל ביותר הוא גידול בני‪ ,‬לאחריו צער העיבור‪ ,‬והצער הגדול ביותר הוא צער הלידה‪ .‬ובמשכיל‬ ‫לדוד פירש ג‪ ‬באופ‪ ‬אחר‪ ,‬שהצער הראשו‪ ‬הוא הארו‪ ‬ביותר שנמש‪ ‬כל זמ‪ ‬גידול הבני‪ ,‬והצער השני קצר יותר‪ ,‬שנמש‪‬‬ ‫רק תשעה חודשי העיבור‪ ,‬והצער האחרו‪ ‬הוא הקצר ביותר‪ ,‬רק לזמ‪ ‬הלידה ממש‪ .‬רסו‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ ,‬שא‪ ‬לא כ‪‬‬ ‫מה עני‪' ‬אל איש‪ ‬תשוקת‪ '‬לקללת האשה‪ .‬רסז‪ .‬כלומר‪ ,‬א‪ ‬שעיקר הצער הוא של האשה‪ ,‬והיה ראוי שיהיה בהיפ‪,‬‬ ‫אי‪ ‬הדבר כ‪ .‬משכיל לדוד‪ .‬רסח‪ .‬שפתי חכמי‪ .‬רסט‪ .‬באר מי‪ ‬חיי‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ג בראשית‬ ‫נד‬ ‫יכלנּ© ּה ּכ‪Ÿ‬ל יוֹ ‪¥‬מי‬ ‫עמל ּ‪¥‬ת § ¦‬ ‫ּ©ב ‪© £‬‬ ‫כל ּ¨נ‪−ּ ‰‬כ‪Ÿ‬ל §י ‪¥‬מ¬י ©ח ּ‪¤‬י«י‪:‬‬ ‫בון‪¤½ § ‡Ÿ˙« ּ Æ‬‬ ‫ּ§ב ¦ﬠ ¨ ּˆ …‬ ‫©ח ּ¨י‪ :‬יח § ּ‬ ‫וכו ּ¦בין § © § ¦‬ ‫ואטדּ ין‬ ‫צמח ¨ל‪,‬‬ ‫ואטטין( ּ§ת © ּ©‬ ‫)נ"א‪¦ § © § :‬‬ ‫יח ¨®ל‪‬‬ ‫ˆמ ©‬‫„ר„ּ‪−‬ר ּ©˙ § ¦´‬ ‫˜ו‪§ ı‬ו© § ©‬ ‫יח §ו ¬ …‬ ‫¦ § ּ¨‬ ‫עסבא‬ ‫¨ית‬ ‫‪¥‬‬ ‫§ותיכוֹ ל‬ ‫‪‰‬שּׂ„‪:‰‬‬ ‫© ¨ ‪«¤‬‬ ‫‡˙‪Œ‬ﬠ˘ׂ‪ ¤‬ב‬ ‫‪¬¥ ¤‬‬ ‫§‡כל˙‪−‬‬ ‫ו ¨ « © § ּ¨‬ ‫§דּ © § ¨‬ ‫חקלא‪:‬‬ ‫רש"י‬ ‫ונמלים‪ .‬משל ליוצא לתרבות רעה‪ ,‬והבריות תצמיח קוץ ודרדר קונדס ועכביות‪ ,‬והן נאכלים‬ ‫מקללות שדים שינק מהם‪) :‬יח( וקוץ ודרדר על־ידי תיקון‪ :‬ואכלת את עשב השדה‪.‬‬ ‫תצמיח לך‪ .‬הארץ‪ .‬כשתזרענה מיני זרעים‪ ,‬מה קללה היא זו? והלא בברכה נאמר לו )לעיל‬ ‫יום שלישי‬ ‫אינה מתפרשת כלשו‪ ‬ציווי לאד‪ ‬נוכח‪ ,‬וכאומר‬ ‫‪‬נמלי‪ ‬רע‪ ,‬ולפי זה לשו‪' ‬בעבור‪ '‬היינו בשביל‪,‬‬ ‫ְָ ִ‬ ‫האר‪,‬‬ ‫'אתה תצמיח'‪ ,‬אלא כלשו‪ ‬פעולה של ָ ָ ֶ‬ ‫שרק בשביל האד‪ ‬היא מקוללת‪ ,‬א‪ ‬אי‪ ‬הכוונה‬ ‫בלשו‪ ‬נסתרת לנקבה‪ ,‬שהיא תצמיח רעה‪ .‬וא‪‬‬ ‫שהאדמה עצמה תהיה מקוללת רעא‪ .‬ביאור‬ ‫שעצ‪ ‬צמיחת העשבי‪ ‬הללו אינה קללה רעו‪,‬‬ ‫אחר רעב‪ ,‬שכוונת הכתוב שהאדמה עצמה‬ ‫זרעי‪‬‬ ‫מיני ְ ָ ִ‬ ‫‪‬זרע‪‬ה ִ ֵ‬ ‫הקללה כא‪ ‬היא בכ‪ ‬ש ְ ֶ ִ ְ ָ ֶ ָ‬ ‫מקוללת‪ ,‬ו'בעבור‪ '‬היינו בגלל‪ ‬רעג‪ ,‬שבגלל‬ ‫‪‬צמיח ל‪‬‬ ‫טובי‪ ,‬לא תצמיח מה שזרעת‪ ,‬אלא ַ ְ ִ ַ‬ ‫י‪‬צא‬ ‫מ‪‬ל ָלאד‪ ‬ה ֵ‬ ‫האד‪ ‬מתקללת האדמה‪ָ ָ ,‬‬ ‫וה‪ ‬מיני עשבי‪‬‬ ‫וע‪‬ב‪‬ת‪ֵ ְ ,‬‬ ‫ק‪‬נ‪‬ס ְ ַ ָ ִ‬ ‫ודר‪‬ר ְ ָ‬‫ק‪ַ ְ ַ ְ ‬‬ ‫‪‬נק‬ ‫‪‬די‪ַ ָ ֶ ‬‬ ‫מק‪‬ל‪‬ת ָ ַ ִ‬ ‫וה‪‬ר‪‬ת ְ ַ ְ‬ ‫רעה‪ִ ְ ַ ְ ,‬‬ ‫לתר‪‬ת ָ ָ‬ ‫ְְַ‬ ‫על־ידי ִ‪ ‬רעח‪:‬‬ ‫נאכלי‪ֵ ְ ַ ‬‬ ‫מרי‪ ‬רעז ה ֶ ֱ ָ ִ‬ ‫מה‪ ,‬וא‪ ‬כא‪ ‬התקללה האדמה מחמת האד‪‬‬ ‫ֵֶ‬ ‫ה‪‬דה‪ .‬יש לתמוה‪ַ ,‬מה‬ ‫עשׂ ב © ¨ ‪¤‬‬ ‫ואכלת ‪¤‬את ‪¤ ¥‬‬ ‫§ ¨ © § ּ¨‬ ‫שנברא ממנה רעד‪:‬‬ ‫נאמר ל‪) ‬לעיל‬ ‫‪‬רכה ֶ ֱ ַ‬ ‫והלא ג‪ָ ָ ְ ַ ‬‬ ‫‪‬ללה ִהיא ז‪ֹ ֲ ַ ?‬‬ ‫ְ ָָ‬ ‫צמיח ¨ל‪ .‬לשו‪' ‬תצמיח'‬ ‫ודרדר ּ©ת § ¦ ©‬ ‫)יח( §וקוֹ ץ § © § ©ּ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫רע‪ .‬ולא כתב שמצמיחה עשבי‪ ‬מרי‪ ‬וקוצי‪ ‬וכדומה‪ ,‬כיו‪ ‬שכל זה כלול בקללה הבאה‪ ,‬של 'קו‪ ‬ודרדר תצמיח ל‪ ‬האדמה'‪.‬‬ ‫רא"‪ .‬רעא‪ .‬רא"‪ ,‬שהרי פתח ואמר 'ולאד‪ ‬אמר'‪ ,‬וכ‪ ‬אמר 'ארורה האדמה בעבור‪ ,'‬הרי שזו קללה רק לאד‪ ,‬שתגרו‪ ‬לו‬ ‫האדמה לצער‪ .‬וא‪ ‬שלעיל )יא א( פירש רש"י שהיתה האדמה ראויה לקללה מחמת שלא עשתה את ציווי ה' כראוי‪ ,‬וכשהתקלל‬ ‫האד‪ ‬על עוונו התקללה ג‪ ‬האדמה על עוונה‪ ,‬ביאר הרא"‪) ‬ש‪ (‬שכוונת רש"י היא ששני הדברי‪ ‬גרמו לכ‪ ,‬כלומר‪ ,‬כיו‪ ‬שנענש‬ ‫האד‪ ‬על עוונו‪ ,‬ונתקללה ג‪ ‬האדמה כמנהג הבריות וכהמש‪ ‬דברי רש"י‪ ,‬נפקד ג‪ ‬עוונה של האדמה עצמה‪ .‬אמנ‪ ‬בבאר מי‪‬‬ ‫חיי‪ ‬כתב שש‪ ‬פירש רש"י על דר‪ ‬הדרש‪ ,‬וכא‪ ‬ביאר רש"י על דר‪ ‬הפשט‪ .‬רעב‪ .‬רא"‪ ,‬וצידד שיש לגרוס כא‪ ‬בדברי רש"י‬ ‫'דבר אחר'‪ ,‬וזהו על פי הגירסא במדרש רבה ]שהוא המקור לדברי רש"י[‪ ,‬וכתב הרא"‪ ‬שבהכרח אלו שני פירושי‪ ‬סותרי‪,‬‬ ‫שהרי לפירוש הראשו‪ ‬אי‪ ‬האדמה מקוללת‪ ,‬ולפירוש השני האדמה מקוללת‪ .‬אמנ‪ ‬בדברי דוד כתב שהכל דבר אחד‪ ,‬שבכ‪‬‬ ‫שנתקלל האד‪ ‬שתוציא לו האדמה דברי‪ ‬ארורי‪ ,‬זו קללה ג‪ ‬לאדמה עצמה‪ ,‬כעי‪ ‬מה שאמרו שמגלגלי‪ ‬חובה על ידי חייב‪.‬‬ ‫רעג‪ .‬רא"‪ .‬רעד‪ .‬רא"‪ ‬רעה‪ .‬רא"‪ .‬רעו‪ .‬שהרי בודאי שא‪ ‬לא תזרע‪ ‬לא תצמיח זרעי‪ ‬טובי‪ ‬אלא גרועי‪ ,‬ואי‪ ‬בכ‪‬‬ ‫קללה‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬רעז‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬רעח‪ .‬והוכרח רש"י לפרש שנאכלי‪ ‬על ידי תיקו‪ ,‬כיו‪ ‬שנאמר בהמש‪ ‬הפסוק‬ ‫'ואכלת את עשב השדה'‪ ,‬והכוונה לעשבי‪ ‬אלו‪ .‬באר מי‪ ‬חיי‪ .‬ובלבוש האורה ביאר שהוקשה לרש"י מדוע קיללה שתצמיח‬ ‫עשבי‪ ‬מרי‪ ‬בחינ‪ ,‬היה לו לקללה שלא תצמיח כלו‪ ,‬ולכ‪ ‬פירש שיש בכ‪ ‬תועלת‪ ,‬שהרי ה‪ ‬נאכלי‪ ‬על ידי תיקו‪.‬‬ ‫נה‬ ‫בראשית ג בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫ﬠ„‬ ‫לחם ©‪³‬‬ ‫‡כל ½‪¤ ¤‬‬ ‫‡פי‪© Ÿ˙´ּ Æ‬‬ ‫זﬠ˙ © ּ̧‪¤‬‬ ‫יט ּ§ב ‪³© ¥‬‬ ‫דאפ‪¥ּ ‬תיכוֹ ל‬ ‫דיעתא § © ּ¨‬ ‫יט ּ§ב ‪¨ £ ¥‬‬ ‫תת ©תב § © § ¨‬ ‫לארעא‬ ‫לחמא ©עד §דּ ¦ ּ¨‬ ‫©§ ¨‬ ‫‡ל‪„‡‰Œ‬מ‪¬ּ ¦ ‰‬כי ¦מ ּ‪¤‬מ‪¨ּ −‬נ‪‰‬‬‫ׁ «˘ ּו §ב‪¨½ ¨ £ ´¨ ¤ Æ‬‬ ‫‪¥£‬‬ ‫ארי‬ ‫אתב ¦ ¨‬ ‫ריתא‬ ‫¦ § ּ§‬ ‫§דּ ¦מנּ© ּה‬ ‫‡ל‪Œ‬ﬠפר‬ ‫‡˙‪§ ‰‬ו ‪− ¨ ¨ ¤‬‬ ‫י‪Œ‬ﬠפר ½© ּ¨‬ ‫ח˙ ּ¦ «כ ¨ ¨´‬ ‫ל˜ § ּ¨‬‫‪®¨ּ ª‬‬ ‫לעפרא ּ§ת ּ‬ ‫תוב‪:‬‬ ‫את ּו § © § ¨‬ ‫עפרא © ּ§‬ ‫© §¨‬ ‫˘ם ¦‡ ׁ§˘ ּ˙ …ו‪−‬‬ ‫‪„‡‰‬ם ׁ‪¬¥‬‬ ‫˜ר‡ ¨ « ¨ ¨‪²‬‬ ‫ּ¨˙ ׁ «˘ ּוב‪ :‬כ ©ו ¦ּי § ¨‪‬‬ ‫את ‪ּ ¥‬‬ ‫תיה‬ ‫אדם ׁש ּום ¦ ּ§‬ ‫קרא ¨ ¨‬ ‫כ ּו § ¨‬ ‫רש"י‬ ‫א‪ ,‬כט( 'הנה נתתי לכם את כל עשב זורע ועל־כרחך תאכלם‪) :‬יט( בזעת אפיך‪ .‬לאחר‬ ‫זרע' וגו'? אלא מה אמור כאן בראש הענין‪ ,‬שתטרח בו הרבה‪) :‬כ( ויקרא האדם‪ .‬חזר‬ ‫יום שלישי‬ ‫'ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה'‪ ,‬הכתוב לענינו הראשון‪ ,‬ויקרא האדם שמות‬ ‫ואחר העצבון 'וקוץ ודרדר תצמיח לך'‪) ,‬לעיל ב‪ ,‬כ(‪ ,‬ולא הפסיק אלא ללמדך שעל־ידי‬ ‫כשתזרענה קטנית או ירקות־גנה היא תצמיח קריאת שמות נזדווגה לו חוה‪ ,‬כמו‬ ‫לך קוצים ודרדרים ושאר עשבי השדה‪ ,‬שכתוב )שם( 'ולאדם לא מצא עזר כנגדו'‪,‬‬ ‫שתאכל את הלח‪ ‬ע‪ ‬הזיעה רפ‪ ,‬אלא לומר‬ ‫זרע ְוג‪'‬‬‫זרע ֶ ַ‬ ‫ע‪‬ב ֵֹ ַ‬ ‫לכ‪ֶ ‬את ָ‪‬ל ֵ ֶ‬ ‫נת‪‬י ָ ֶ‬ ‫'ה‪‬ה ָ ַ ִ‬ ‫א‪ ,‬כט( ִ ֵ‬ ‫‪‬טרח ‪‬‬ ‫לאחר ֶ ִ ְ ַ‬ ‫שיהיה ל‪ ‬לח‪ ‬לאכול רק ְ ַ ַ‬ ‫לכ‪ ‬יהיה לאכלה'? יש לומר שאי‪ ‬הפסוק עוסק‬ ‫הר‪‬ה עד שתזיע‪:‬‬ ‫ְַ ֵ‬ ‫א‪‬א זהו המש‪ ‬של‬ ‫בעשבי‪ ‬הראויי‪ ‬לאכילה‪ָ ֶ ,‬‬ ‫האדם‪ .‬לאחר שהובא עני‪ ‬יצירת חוה‪,‬‬ ‫קרא ¨ ¨ ¨‬ ‫)כ( ©ויּ¦ § ¨‬ ‫העני‪ ‬של‬ ‫‪‬רא‪ָ ְ ִ ָ ‬‬ ‫הפסוק הקוד‪ ,‬ו ָמה ָאמ‪‬ר ָ‪‬א‪ֹ ְ ‬‬ ‫חזר‬ ‫פיתוי הנחש‪ ,‬חטא אד‪ ‬וחוה ועונשיה‪ַ ָ ,‬‬ ‫‪‬עב‪‬ר‪‬‬ ‫האדמה ַ ֲ ֶ‬ ‫'אר‪‬רה ָ ֲ ָ ָ‬‫קללת האד‪) ‬פסוק יז( ֲ ָ‬ ‫הרא‪ ‬של קריאת השמות‪,‬‬ ‫לענינ‪ִ ָ ‬‬‫ה‪‬ת‪‬ב ְ ִ ְ ָ‬ ‫ַָ‬ ‫הע‪‬ב‪ ‬נאמר בפסוק זה‬ ‫ואחר ָ ִ ָ‬ ‫‪‬אכל‪‬ה'‪ַ ַ ְ ,‬‬ ‫‪‬ע‪‬ב‪ָ ֶ ְ ֹ ‬‬ ‫ְִָ‬ ‫ה‪‬המה‬ ‫לכל ַ ְ ֵ ָ‬ ‫האד‪ֵ ‬מ‪‬ת ְ ָ‬ ‫'ו‪‬קרא ָ ָ ָ‬ ‫שנאמר לעיל ַ ִ ְ ָ‬ ‫‪‬צמיח ָל‪ ,'‬וכפי שהתבאר הקללה‬ ‫ודר‪‬ר ַ ְ ִ ַ‬ ‫ְ'וק‪ַ ְ ַ ְ ‬‬ ‫מצא‬‫‪‬לאד‪ֹ ‬לא ָ ָ‬ ‫ה‪‬דה ְ ָ ָ‬ ‫ח‪‬ת ַ ָ ֶ‬ ‫‪‬לכל ַ ַ‬ ‫ה‪‬מי‪ֹ ְ ‬‬ ‫‪‬לע‪ִ ַ ָ ַ ‬‬ ‫ְ‬ ‫ירק‪‬ת־‪‬ה ִהיא‬ ‫ִָ‬ ‫קטנית א‪ְ ַ ‬‬ ‫‪‬זרע‪‬ה ִ ְ ִ‬ ‫היא ש ְ ֶ ִ ְ ְ ֶ ָ‬ ‫‪‬נג‪) '‬לעיל ב‪ ,‬כ(‪ ,‬וכהמש‪ ‬לכ‪ ‬נאמר כא‪‬‬ ‫עזר ְ ֶ ְ‬ ‫ֵֶ‬ ‫ה‪‬דה‪,‬‬ ‫ע‪‬בי ַ ָ ֶ‬ ‫‪‬אר ִ ְ ֵ‬ ‫ודר‪‬רי‪ָ ְ ‬‬‫ק‪‬צי‪ִ ָ ְ ַ ְ ‬‬‫‪‬צמיח ְל‪ִ ‬‬ ‫ְִַ ַ‬ ‫הפסיק ֵ‪‬י‪‬‬ ‫ולא ִ ְ ִ‬ ‫ח‪‬ה'‪ֹ ְ ,‬‬ ‫א‪ָ ַ ‬‬ ‫האד‪ְ ִ ֵ ‬‬ ‫'ו‪‬קרא ָ ָ ָ‬‫ִַ ְ ָ‬ ‫שה‪ ‬עשבי‪ ‬מרי‪ ‬הנאכלי‪ ‬רק על ידי תיקו‪,‬‬ ‫קריאת שמות בעלי החיי‪ ‬לבי‪ ‬קריאת שמה של‬ ‫ְועל עשבי‪ ‬אלו נאמר כא‪' ‬ואכלת את עשב‬ ‫ידי‬ ‫‪‬על ְ ֵ‬ ‫לל‪‬ד‪ַ ֶ ‬‬ ‫א‪‬א כדי ְ ַ ֶ ְ‬ ‫חוה בעניני‪ ‬אלו ֶ ָ‬ ‫השדה'‪ ,‬שכיו‪ ‬שתצמיח ל‪ ‬האדמה רק מיני‪‬‬ ‫ח‪‬ה רפא‪,‬‬‫נז‪‬גה ל‪ָ ַ ‬‬ ‫קריאת ֵ‪‬מ‪‬ת לבהמות והחיות ִ ְ ַ ְ ָ‬ ‫ְִ ַ‬ ‫‪‬אכל‪:‬‬ ‫על־‪‬רח‪ ‬תתקנ‪ ‬ו ֹ ְ ֵ‬ ‫אלו רעט ַ ָ ְ ֲ‬ ‫עזר ְ ֶ ְ‬ ‫‪‬נג‪) '‬ש‪(‬‬ ‫מצא ֵ ֶ‬ ‫'‪‬לאד‪ֹ ‬לא ָ ָ‬ ‫‪‬ת‪‬ב ְ ָ ָ‬ ‫ְ‪‬מ‪ָ ֶ ‬‬ ‫אפי‪ .‬אי‪ ‬הכוונה כפשטות הלשו‪,‬‬ ‫זעת © ּ‪¤‬‬ ‫)יט( ּ§ב‪© ¥‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫רעט‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬רפ‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬רפא‪ .‬ולולא זאת היינו יודעי‪ ‬שנבראה לו אשה‪ ,‬וששמה חוה‪ ,‬א‪ ‬לא‬ ‫היינו יודעי‪ ‬שבריאתה היתה מחמת שקרא שמות לכל בעלי החיי‪ ,‬וראה שלכל בעל החיי‪ ‬יש ב‪ ‬זוג ורק לו אי‪ ‬ב‪ ‬זוג‪,‬‬ ‫כמבואר בדברי רש"י לעיל )פ"ב פ"כ(‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ג בראשית‬ ‫נו‬ ‫אמא‬‫הות ¦ ּ¨‬ ‫ארי ¦היא ‪¨ £‬‬ ‫חוה‪¥ £ ,‬‬‫© ¨ּ‬ ‫ל‪Œ‬חי‪:‬‬ ‫‡ם ּ¨כ ¨ «‬ ‫˙‪¬¥ ‰‬‬ ‫‪‰‬י ¨ ‪−‬‬ ‫©ח¨ ּו®‪²ּ ¦ ‰‬כי ¦ ¬‪‰‬ו‡ ¨ « §‬ ‫אנשא‪ :‬כא © ‪© £‬‬ ‫ועבד‬ ‫דכל ּ§ב ‪¥‬ני ‪¨ׁ ¨ ¥‬‬ ‫§ ¨‬ ‫לאת ‪ּ ¥‬‬ ‫תיה‬ ‫לאדם ּו § ¦ ּ§‬ ‫א‪‬הים § ¨ ¨‬ ‫יי ¡ ¦‬‫§¨‬ ‫‡„ם‬ ‫י‪‰‬ו‪‰¦¹ ‡¡ ‰‬ים §ל ¨ ¨‪‬‬ ‫כא ©ו ּ©י‪© Á‬ﬠ˘ׂ ‪¨¸Ÿ § Á‬‬ ‫מש‪‬‬‫יקר ©על § ׁ©‬ ‫לבו ׁ¦שין ¦דּ ¨‬ ‫§ ּ‬ ‫˘ם‪ :‬פ‬ ‫עור ©ו ּ©י § ּ¦‬ ‫לב ׁ‪«¥‬‬ ‫˙נו˙ ‪… −‬‬ ‫ל‡ ׁ§˘ ּ‪… ˙²‬ו ּ¨כ § ¬ …‬ ‫ּו § ¦‬ ‫ואלב ׁ¦‬ ‫ישנּ ּון‪:‬‬ ‫סרהוֹ ן § © § ּ‪¥‬‬ ‫ּ¦ב § §‬ ‫יי ¡ ¦‬ ‫א‪‬הים‬ ‫ואמר § ¨‬‫רביעי כב © ‪© £‬‬ ‫י‪‰‬ו‪‰¦À ‡¡ ‰‬ים‬ ‫‡מר | § ̈‪´ Ÿ‬‬ ‫רביעי כב ©ו ּ´י‪¤ Ÿ‬‬ ‫רש"י‬ ‫לפיכך 'ויפל תרדמה'‪ .‬ועל־ידי שכתב )שם‪ ,‬כה( תאמר 'מה הוה לאדם' )קהלת ב‪ ,‬כב( בלשון‬ ‫'ויהיו שניהם ערומים' סמך לו פרשת הנחש‪' ,‬היה'‪) :‬כא( כתנות עור‪ .‬יש דברי־אגדה‬ ‫להודיעך שמתוך שראה אותם ערומים וראה אומרים‪ ,‬חלקים כצפורן היו מדובקין על‬ ‫אותם עסוקים בתשמיש נתאוה לה ובא עורן‪ .‬ויש אומרים‪ ,‬דבר הבא מן העור‪ ,‬כגון‬ ‫עליהם במחשבה ובמרמה‪ :‬חוה‪ .‬נופל על צמר הארנבים שהוא רך וחם‪ ,‬ועשה להם‬ ‫כתנות ממנו‪:‬‬ ‫לשון 'חיה'‪ ,‬שמחיה את ולדותיה‪ ,‬כאשר‬ ‫יום רביעי‬ ‫‪‬א‪‬ר‬ ‫ו‪‬י‪ ‬האות וי"ו במקו‪ ‬האות יו"ד‪ ,‬הרי זה ַ ֲ ֶ‬ ‫האד‪ָ ִ ַ ‬‬‫‪‬ר‪‬מה ַעל ָ ָ ָ‬ ‫אלהי‪ָ ֵ ְ ַ ‬‬ ‫'ו‪‬ל ה' ֱ ֹ ִ‬ ‫לפיכ‪ֵ ַ ַ ‬‬ ‫ְִ ָ‬ ‫‪‬ל‪‬‬ ‫לאד‪ְ ִ ,'‬‬ ‫הוה ָ ָ ָ‬ ‫'מה ֶֹ‬ ‫‪‬אמר )קהלת ב‪ ,‬כב( ֶ‬‫ֹ ַ‬ ‫‪‬ח‪‬ה' )ש‪‬‬ ‫‪‬ר ַ ְ ֶ ָ‬ ‫ו‪‬ס‪‬ר ָ ָ‬ ‫מ‪‬לעתיו ַ ִ ְ ֹ‬ ‫אחת ִ ַ ְ ֹ ָ‬ ‫ו‪‬ח ַ ַ‬ ‫ִַ ַ‬ ‫'היה'‪ ,‬כי אותיות אהו"י מתחלפות זו בזו רפב‪:‬‬ ‫ָָ‬ ‫‪‬ניה‪‬‬ ‫'ו‪‬הי‪ֶ ֵ ְ ‬‬ ‫‪‬תב )ש‪ ‬כה( ַ ִ ְ‬ ‫ועל־ידי ֶ ָ ַ‬‫כא(‪ֵ ְ ַ ְ ,‬‬ ‫ה‪‬ח‪) ,‬כא( ּ¨כ §תנוֹ ת עוֹ ר‪ .‬בביאור ענינ‪ ‬של 'כתנות‬ ‫‪‬ר‪‬ת פיתוי ַ ָ ָ‬ ‫סמ‪ ‬ל‪ַ ָ ָ ‬‬ ‫ער‪‬י‪ַ ָ ,'‬‬ ‫ֲ ִ‬ ‫א‪‬מרי‪‬‬ ‫‪‬ברי־א‪‬דה ה ְ ִ‬ ‫וראה עור' אלו רפג ֵי‪ָ ָ ַ ֵ ְ ִ ‬‬ ‫ער‪‬י‪ָ ָ ְ ‬‬ ‫א‪‬ת‪ִ ֲ ‬‬ ‫‪‬ראה ָ‬ ‫‪ָ ָ ֶ ‬‬ ‫לה‪‬דיע‪ִ ֶ ,‬‬ ‫ְ ִ ֲ‬ ‫מד‪‬קי‪ַ ‬על‬‫‪‬צ‪‬ר‪ָ ‬הי‪ ‬כתנות אלו ו ְ ֻ ָ ִ‬ ‫חלקי‪ֶ ִ ְ ‬‬ ‫‪‬בא ש ֲ ָ ִ‬‫נתא‪‬ה ָל‪ָ ,‬‬ ‫‪‬ת‪‬מי‪ָ ַ ְ ִ ,‬‬ ‫עס‪‬קי‪ִ ְ ַ ְ ‬‬ ‫א‪‬ת‪ִ ֲ ‬‬ ‫ָ‬ ‫ע‪‬ר‪ ,‬וה‪ ‬מכוני‪' ‬כתנות עור' על ש‪ ‬עור‬ ‫ָ‬ ‫‪‬במרמה‪ ,‬שגר‪ ‬לאד‪ ‬לאכול‬ ‫‪‬מח‪‬בה ְ ִ ְ ָ‬ ‫עליה‪ָ ָ ֲ ַ ְ ‬‬ ‫ֲֵ ֶ‬ ‫א‪‬מרי‪ ‬שהיו‬ ‫מע‪ ‬הדעת כדי שימות וישא הוא את חוה‪ ,‬האד‪ ‬שעבורו ה‪ ‬נעשו רפד‪ֵ ְ .‬וי‪ִ ְ ‬‬ ‫צמר‬ ‫ה‪‬א ִמ‪ָ ‬הע‪‬ר‪ְ ,‬ג‪ֶ ֶ ‬‬ ‫מ‪‬בר ַ ָ‬ ‫ולאחר מכ‪ ‬המשי‪ ‬את עני‪ ‬קריאת השמות‪ ,‬בכ‪ ‬עשויי‪ָ ָ ִ ‬‬ ‫‪‬נ‪‬ת‬ ‫לה‪ֳ ֻ ‬‬ ‫וע‪‬ה ָ ֶ‬ ‫וח‪ָ ָ ְ ,‬‬ ‫הארנבי‪ֶ ,‬ה‪‬א ַר‪ַ ְ ‬‬ ‫ָ ְַ ִָ‬ ‫שקרא האד‪ ‬את ש‪ ‬אשתו חוה‪:‬‬ ‫מ‪ ,‬ומכוני‪' ‬כתנות עור' על ש‪ ‬עור בעלי‬ ‫ח‪‬ה‪ֶ ִ ,‬‬ ‫נ‪‬פל ַעל ְל‪] ‬מתאי‪ ‬ללשו‪ָ ַ [‬‬ ‫©ח¨ּוה‪ֵ .‬‬ ‫החיי‪ ‬שממנו ה‪ ‬עשויי‪:‬‬ ‫ולד‪‬תיה‪ ,‬וא‪ ‬שבאה בשמה‬ ‫‪‬ח‪‬ה ֶאת ְ ָ ֶ ָ‬ ‫כלומר‪ָ ַ ְ ֶ ,‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫רפב‪ .‬גור אריה‪ .‬רפג‪ .‬אי‪ ‬לפרש שהיה זה עור ממש של בעל חיי‪ ,‬שהרי א‪ ‬כ‪ ‬היה צור‪ ‬להמיתו‪ ,‬ונאמר 'ורחמיו על‬ ‫כל מעשיו' ולא מסתבר שימית ה' בעל חיי‪ ‬כדי לעשות מעורו בגד לאד‪ ‬וחוה‪ ,‬א‪ ‬היה נית‪ ‬לעשות זאת באופ‪ ‬אחר‪.‬‬ ‫משכיל לדוד‪ .‬רפד‪ .‬מדרש רבה )כ יט(‪.‬‬ ‫נז‬ ‫בראשית ג בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫ל„ﬠ˙‬‫‡ח„ ¦מ ּ½‪¤‬מ ּנ ּו ¨ ©‪© −‬‬ ‫‪‰‬י‪§ּ Ɖ‬כ © ©´‬ ‫‪„‡‰‬ם‪¨ ¨ Æ‬‬ ‫‪‰‬ן ¨ « ¨ ¨‬ ‫‪³¥‬‬ ‫§¦ ©‬ ‫יחידי‬ ‫‪¨£‬‬ ‫הוה‬ ‫¨¨‬ ‫אדם‬ ‫¨הא‬ ‫למדּ ע ¨טב‬ ‫יה § ¦ ©‬ ‫עלמא‪¦ ,‬מנּ‪ּ ¥‬‬ ‫ּ§ב ¨ § ¨‬ ‫ן‪Œ‬י ׁ§˘ ©´לח ¨ ‪… À‬‬ ‫י„ו‬ ‫ﬠ˙‪¤ּ | ‰‬פ ¦‬ ‫ורע §ו © ּ¨´‬ ‫טוב ¨¨®‬ ‫´…‬ ‫למא יוֹ ׁ‪¥‬‬ ‫שיט‬ ‫כען ¦דּ § ¨‬ ‫ביש‪ּ ,‬ו § ©‬ ‫ּו ¦ ׁ‬ ‫וחי‬ ‫‪¬© ¨ −‬‬‫‡כל‬ ‫‪‰‬ח ּ¦½יים §ו ¨ ©‬ ‫ﬠ‪© « © ı‬‬ ‫ל˜ח‪ ©ּ‚ Æ‬ם ‪¥‬מ ‪´¥‬‬ ‫§ו ¨ ©‬ ‫ויסב ©אף ‪¨ ¦ ¥‬‬ ‫מאילן‬ ‫ידיה § ¦ ּ©‬ ‫§‪ּ ¥‬‬ ‫§‪¥ ¥‬‬ ‫וייחי‬ ‫§‪¥‬‬ ‫וייכוֹ ל‬ ‫©ח ּ©י ּ¨יא‬ ‫י‪‰‬ו‪‰− ¦ ‡¡ ‰‬ים‬ ‫ח‪ּ ‰‬ו § ̈‪¬ Ÿ‬‬ ‫עלם‪ :‬כג © «§וי ׁ©˘ ּ§ל ‪²¥‬‬ ‫§ל ‪« ¨ Ÿ‬‬ ‫חיה § ¨‬ ‫יי‬ ‫וש ּ§ל ‪ּ ¥‬‬ ‫§ ׁ©‬ ‫כג‬ ‫§¨©‬ ‫לעלם‪:‬‬ ‫‡˙‪„‡‰Œ‬מ‪‰‬‬ ‫לﬠב„‪¨½ ¨ £ ´¨ ¤ Æ‬‬ ‫ן‪Œ‬ﬠ„ן © « ‪Ÿ £‬‬ ‫¦מ‚ּ© ‪¤®¥‬‬ ‫§ ‪¤¥‬‬ ‫דעדן‬ ‫מגּ §נּ ¨תא‬ ‫¦ ¦‬ ‫¡ ¦‬ ‫א‪‬הים‬ ‫אתב ¦רי‬ ‫ארעא §דּ ¦ § ּ§‬ ‫למפלח ּ§ב © § ¨‬ ‫§ ¦ § ©‬ ‫וי‚ר ׁ˘ ‪Œ˙‡¤‬‬ ‫שּׁם‪ :‬כד © § ̈‪¤ −‬‬ ‫ל˜ח ¦מ ¨ «‬ ‫˘ר ‪−©ּ ª‬‬ ‫‪¬¤ׁ ‡£‬‬ ‫¨ית‬ ‫§ ¨‪¥‬‬ ‫ותרי‪‬‬ ‫כד‬ ‫מת ּ¨מן‪:‬‬ ‫¦ ּ©‬ ‫רש"י‬ ‫רביעי )כב( היה כאחד ממנו‪ .‬הרי הוא ידו‪ .‬ומשיחיה לעולם הרי הוא קרוב‬ ‫יחיד בתחתונים כמו שאני יחיד בעליונים‪ ,‬להטעות הבריות אחריו ולומר אף הוא אלוה‪.‬‬ ‫ומה היא יחידותו? לדעת טוב ורע; מה ויש מדרשי־אגדה‪ ,‬אבל אין מיושבין על‬ ‫יום רביעי‬ ‫פשוטו‪:‬‬ ‫שאין כן בבהמה וחיה‪ :‬ועתה פן ישלח‬ ‫מעץ © © ¦‬ ‫החיּ ים‬ ‫ולקח גּ© ם ‪¥ ¥‬‬ ‫יש ©לח ¨ידוֹ § ¨ ©‬ ‫§ועתה ּ‪¤‬פן ¦ ׁ§‬ ‫© ּ¨‬ ‫ממנּ ּו‪ .‬ובמה הוא‬ ‫אחד ¦ ּ‪¤‬‬ ‫היה ּ§כ © ©‬ ‫רביעי )כב( ¨ ¨‬ ‫לעלם‪ְ .‬ואי‪ ‬הדבר כדאי‪ ,‬כיו‪‬‬ ‫וחי § ‪¨ Ÿ‬‬ ‫ואכל ¨ ©‬ ‫§¨©‬ ‫‪‬ח‪‬ני‪ְ ,‬מ‪‬‬ ‫יחיד ַ ַ ְ ִ‬ ‫הרי ה‪‬א ָ ִ‬ ‫'כאחד ממנו'‪ ,‬ש ֲ ֵ‬ ‫להטע‪‬ת את‬ ‫הרי ה‪‬א ָקר‪‬ב ְ ַ ְ‬ ‫לע‪‬ל‪ֵ ֲ ‬‬ ‫מ‪‬חיה ְ ָ‬ ‫שִ ֶ ְִֶ‬ ‫‪‬עלי‪‬ני‪ ‬רפה‪ְ ,‬וכיו‪ ‬שיש בתחתוני‪‬‬ ‫יחיד ָ ֶ ְ ִ‬ ‫‪‬אני ָ ִ‬ ‫ֶ ֲִ‬ ‫אל‪ ,‬שהרי לא‬ ‫ול‪‬מר ֶש ַא‪ ‬ה‪‬א ֱ ַ‬ ‫אחריו ְ ַ‬ ‫ה‪‬ר‪‬ת ַ ֲ ָ‬ ‫ַ ְִ‬ ‫יחיד‪‬ת‪ ?‬בכ‪ ‬שהוא‬ ‫בעלי חיי‪ ‬רבי‪ ,‬ב ַמה ִהיא ְ ִ‬ ‫מדר‪‬י־‬ ‫ידעו מתי נברא‪ ,‬ויראו שאינו מת רפז‪ֵ ְ .‬וי‪ֵ ְ ְ ִ ‬‬ ‫וח‪‬ה‪,‬‬ ‫‪‬בהמה ְ ַ ָ‬ ‫‪‬אי‪ָ ֵ ְ ִ ֵ ‬‬‫ורע‪ַ ,‬מה ֶ ֵ‬ ‫לדעת ט‪‬ב ָ ָ‬ ‫יכול ָ ַ ַ‬ ‫מי‪‬בי‪ַ ‬על ְ‪‬ט‪:‬‬ ‫א‪‬דה בעני‪ ‬זה‪ָ ֲ ,‬‬ ‫אבל ֵאי‪ִ ָ ֻ ְ ‬‬ ‫ַ ָָ‬ ‫שאינ‪ ‬מבדילי‪ ‬בי‪ ‬טוב לרע רפו‪:‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫רפה‪ .‬ולפי זה תיבת 'ממנו' שייכת למילי‪' ‬לדעת טוב ורע'‪ ,‬כלומר‪ ,‬שהאד‪ ‬הוא יחיד בכ‪ ‬ש'ממנו לדעת טוב ורע'‪ ,‬שהוא מכיר‬ ‫ויודע מעצמו את עני‪ ‬הטוב והרע‪ ,‬ויש לו בחירה‪ .‬כי האות נו"‪ ‬דגושה‪ ,‬שזהו סימ‪ ‬שהכוונה ליחיד נסתר‪ ,‬ולא ללשו‪ ‬עצמית‪ .‬וכמו‬ ‫למידע ַטב ִ‪‬בי‪ .'‬רא"‪ .‬אמנ‪ ‬בגור אריה ובדברי דוד פירשו בדעת רש"י שתיבת 'ממנו' שייכת ל'כאחד'‪,‬‬ ‫'מ‪ַ ִ ְ ‬‬ ‫שתרג‪ ‬אונקלוס ִ ֵ‬ ‫כלומר‪ ,‬שיהיה דומה לאחד המיוחד שבעליוני‪ ,‬והוא ה'‪ .‬רפו‪ .‬הרא"‪ ‬תמה על דברי רש"י‪ ,‬מה כוונתו שהאד‪ ‬יחיד בידיעת טוב‬ ‫ורע‪ ,‬א‪ ‬הכוונה לדרכי הצניעות‪ ,‬וכמו שפירש רש"י לעיל )פ"ב פכ"ה(‪ ,‬הרי עני‪ ‬זה אינו שיי‪ ‬כלל בעליוני‪ ,‬שאי‪ ‬ש‪ ‬אלא שכל‬ ‫ומדע‪ ,‬ללא גו‪ .‬וא‪ ‬הכוונה בטוב ורע לשכל ומדע‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬אי‪ ‬ה' יחיד בזה בעליוני‪ ,‬שהרי ג‪ ‬המלאכי‪ ‬ה‪ ‬בעלי שכל ומדע‪.‬‬ ‫ואי‪ ‬לומר שכש‪ ‬שה' יחיד בעליוני‪ ‬בעני‪ ‬האלוהות‪ ,‬כ‪ ‬האד‪ ‬יחיד בתחתוני‪ ‬בעני‪ ‬ידיעת טוב ורע‪ ,‬שהרי אי‪ ‬כל שייכות בי‪‬‬ ‫הדברי‪ .‬א‪ ‬בגור אריה כתב שאי‪ ‬זו תמיהה‪ ,‬אלא כש‪ ‬שה' יחיד באלוהותו כ‪ ‬האד‪ ‬יחיד בשכל ובמדע שבו‪ .‬רפז‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫א‪ ‬שלא תהיה מיתה כלל בעול‪ ‬וכל בני האד‪ ‬לא ימותו‪ ,‬מכל מקו‪ ‬לא יוכל אחד מה‪ ‬לומר שהוא אלוה‪ ,‬שהרי יודעי‪ ‬ממי‬ ‫ומתי נולד‪ ,‬א‪ ‬האד‪ ‬שנברא ראשו‪ ‬ואי‪ ‬מי שיודע מתי וכיצד נברא‪ ,‬ויחיה לעול‪ ,‬יטעו לחשוב שהוא אלוה‪ .‬גור אריה‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ג בראשית‬ ‫נח‬ ‫קדמין‬ ‫מל © § ¦‬ ‫ואש ¦רי ¦ ּ§‬ ‫̈אדם § © ׁ§‬ ‫¨‬ ‫‪„‡‰‬ם ©ו ּ©י ׁ§˘ ּ‪¥‬כן‪¦ Á‬מ ּ̧‪„¤˜¤‬ם §ל © ‪¤ ¥¹‬‬ ‫‚ן‪Œ‬ﬠ„ן ‪Œ˙‡¤‬‬ ‫¨ « ¨ ¨®‬ ‫רו ©ב ּ¨יא‬‫דעדן ¨ית ּ§כ ּ‬ ‫לגנּ ¨תא § ‪¤ ¥‬‬ ‫§¦§‬ ‫חרבא‬‫© § ּ¨‬ ‫ׁ§ש ©נן‬ ‫¨‬ ‫§וית‬ ‫‪‰‬חרב‪Æ‬‬ ‫ל‪‰‬ט © ̧‪¤ ¤‬‬ ‫רבים §ו ̧‪© ³© ˙‡¥‬‬ ‫‪‰‬כ‪¦À ª‬‬‫© ּ§‬ ‫למטר ¨ית‬ ‫מתהפכא § ¦ ּ©‬ ‫§דּ ¦ § © § ¨‬ ‫ﬠ‪ı‬‬ ‫˙‪‰‬פ ‪¤‬כ˙ ¦ל ׁ §˘ ¾מ‪Ÿ‬ר ‪−ּ ¤ ¤‬‬ ‫‡˙‪¤„Œ‬ר‪¬¥ ‬‬ ‫‪‰‬מ § © ּ½‪¤‬‬ ‫© ּ¦‬ ‫©ח ּ©י ּ¨יא‪:‬‬ ‫¦ ¨‬ ‫אילן‬ ‫‪©Ÿ‬‬ ‫ארח‬ ‫¨ית‬ ‫§©‬ ‫ידע‬ ‫¨¨‬ ‫§ואדם‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫י„ע ‪Œ˙‡¤‬‬ ‫‪‰‬ח¦ ּי«ים‪ :‬ס ד א §ו ¨´ ¨ ¨½‬ ‫‪„‡‰‬ם ¨ © ‪−‬‬ ‫©« ©‬ ‫רש"י‬ ‫)כד( מקדם לגן עדן‪ .‬במזרחו של גן עדן‪ ,‬חוץ בסנהדרין )פב‪ .(.‬ובלשון לעז למ"א‪ .‬ומדרשי־אגדה‬ ‫לגן‪ :‬את הכרובים‪ .‬מלאכי חבלה‪ :‬החרב יש‪ ,‬ואני איני בא אלא לפשוטו‪ :‬ד )א( והאדם‬ ‫המתהפכת‪ .‬ולה להט לאיים עליו מליכנס עוד ידע‪ .‬כבר קודם הענין של מעלה‪ ,‬קודם שחטא‬ ‫לגן‪ .‬תרגום להט 'שנן'‪ ,‬כמו 'שלף שננא' ונטרד מגן עדן; וכן ההריון והלידה‪ .‬שאם כתב‬ ‫'‪‬ל‪‬‬ ‫חז"ל לגבי פנחס כשבא להרוג את זמרי ְ ַ‬ ‫עדן‪' .‬קד‪ '‬הוא צד מזרח‪ ,‬ו'לג‪‬‬ ‫לגן ‪¤ ¥‬‬‫מק ‪¤‬דם § ©‬‫)כד( ¦ ּ‪¤‬‬ ‫יום רביעי‬ ‫‪‬ל‪‬מר‪ ,‬של‪ ‬את חוד הרומח מתו‪ ‬קת‬ ‫‪‬ננא'‪ַ ְ ,‬‬ ‫ְ ָָ‬ ‫עד‪ '‬היינו 'של ג‪ ‬עד‪ '‬רפח‪ ,‬הרי שניתנו הכרובי‪‬‬ ‫‪‬בל‪ ‬לע"ז למ"א‪.‬‬ ‫‪‬סנהדרי‪) ‬פב‪ְ ִ ,(.‬‬ ‫הע‪ִ ְ ֶ ְ ַ ְ ,‬‬ ‫עד‪ .‬ולא היו בצד מזרח שבתו‪ ‬ג‪‬‬ ‫‪‬מזרח‪ֶ ‬ל ַ‪ֶ ֵ ‬‬ ‫ְ ִ ְָ‬ ‫א‪‬א‬ ‫איני ָ‪‬א ֶ ָ‬ ‫ואני ֵ ִ‬ ‫‪‬מדר‪‬י־א‪‬דה ֵי‪ ‬בעני‪ ‬זה‪ִ ֲ ַ ,‬‬ ‫ִ ְ ְ ֵ ַ ָָ‬ ‫ל‪ ,‬שהרי ה' גירש‬ ‫עד‪ ,‬אלא בצד מזרח שמח‪ָ ַ ‬‬ ‫ְלפרש את המקרא לפי ְ‪‬ט‪:‬‬ ‫את האד‪ ‬מג‪ ‬עד‪ ‬רפט והעמיד את הכרובי‪ ‬לשמור‬ ‫ידע‪ .‬א‪ ‬שבסדר המקרא הובא‬ ‫ד )א( § ¨ ¨ ¨‬ ‫והאדם ¨ ©‬ ‫שלא יכנס לש‪ ,‬ובהכרח שהועמדו מבחו‪ ‬רצ‪:‬‬ ‫תחילה חטא ע‪ ‬הדעת ועונשו ואחר כ‪ ‬לידת קי‪‬‬ ‫ח‪‬לה‪:‬‬ ‫מלאכי ַ ָ ָ‬ ‫רבים‪ .‬אלו ַ ְ ֲ ֵ‬ ‫הכ ‪¦ ª‬‬ ‫‪¤‬את © ּ§‬ ‫‪‬בר‬ ‫והבל‪ ,‬באמת היתה ידיעת האד‪ ‬את חוה ְ ָ‬ ‫תהפ ‪¤‬כת‪ .‬אי‪ ‬הכוונה ששיכ‪ ‬את‬ ‫המ § © ּ‪¤‬‬‫החרב © ּ¦‬‫© ‪¤¤‬‬ ‫‪‬חטא האד‪ ‬בע‪‬‬ ‫ק‪‬ד‪ָ ָ ֶ ‬‬‫מעלה‪ֶ ,‬‬ ‫העני‪ֶ ‬ל ַ ְ ָ‬ ‫ק‪‬ד‪ָ ְ ִ ָ ‬‬ ‫ֶ‬ ‫ה'להט' מחו‪ ‬לג‪ ‬עד‪ ,‬שהרי הלהט הוא דבר‬ ‫וה‪‬ידה של קי‪‬‬ ‫ההרי‪ָ ֵ ַ ְ ‬‬ ‫וכ‪ָ ֵ ַ ‬‬ ‫עד‪ֵ ְ ,‬‬ ‫מ‪ֶ ֵ ‬‬ ‫ונטרד ִ ַ‬ ‫הדעת ְ ִ ְ ַ‬ ‫שאי‪ ‬בו ממשות‪ ,‬אינו יכול להתהפ‪ ‬וג‪ ‬אי‬ ‫והבל האמורי‪ ‬כא‪ ,‬אירעו כבר קוד‪ ‬לכ‪ .‬והראיה‬ ‫ל‪‬נ‪ ‬רצא‪ ,‬אלא שיכ‪ ‬מחו‪ ‬לג‪ ‬עד‪ ‬את‬ ‫אפשר ְ ַ ְ‬ ‫לכ‪ ‬היא מלשו‪ ‬הפסוק 'והאד‪ ‬ידע'‪ ,‬שמכ‪‬‬ ‫ול‪  ‬לחרב המתהפכת יש‬ ‫החרב המתהפכת‪ָ ְ ,‬‬ ‫שהקדי‪ ‬את הש‪ ‬לפעולה רצג‪ ,‬משמע שכבר‬ ‫ל‪.‬‬ ‫מ‪‬י‪‬נס ע‪‬ד ַ ָ‬ ‫עליו ִ ִ ָ ֵ‬ ‫לא‪ָ ָ ‬‬ ‫להט ‪ ‬חוד רצב‪ ,‬כדי ְ ַ ֵ‬ ‫ַַ‬ ‫‪‬תב‬ ‫‪‬א‪ַ ָ ‬‬ ‫קוד‪ ‬לכ‪ ,‬בעבר‪ ,‬ידע האד‪ ‬את חוה‪ִ ֶ ,‬‬ ‫'‪‬נ‪ְ ,'‬מ‪ ‬שאמרו‬ ‫'להט' הוא ְ ַ‬ ‫‪‬ר‪ ‬של תיבת ַ ַ‬ ‫ְַ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫רפח‪ .‬רא"‪ ,‬וכמו )להל‪ ‬לב יח( 'לעבד‪ ‬ליעקב' שהכוונה 'של עבד‪ ‬של יעקב'‪ ,‬וא‪ ‬כא‪ ‬יש לפרש כאילו נאמר 'מקד‪ ‬של ג‪ ‬עד‪.'‬‬ ‫רפט‪ .‬באר מי‪ ‬חיי‪ .‬רצ‪ .‬רא"‪ ,‬וכפי ששומרי העיר עומדי‪ ‬מחו‪ ‬לעיר או על גבי החומה‪ ,‬א‪ ‬לא בתו‪ ‬העיר‪ .‬רצא‪ .‬רא"‪ ,‬גור‬ ‫אריה‪ .‬רצב‪ .‬באר מי‪ ‬חיי‪ .‬רצג‪ .‬רא"‪ .‬ובגור אריה הוסי‪ ‬לבאר שהדיוק הוא מכ‪ ‬שנכתבה וי"ו בתחילת העני‪ ,‬לומר שהוא‬ ‫מחובר לפרשה הקודמת‪ ,‬שבאותו זמ‪ ‬שעסקנו בו עד עתה בפרשיות הקודמות‪ ,‬האד‪ ‬כבר ידע את חוה אשתו‪ .‬ובנחלת יעקב ביאר‬ ‫שהתורה כולה נכתבה בלשו‪ ‬הוה‪ ,‬ובמקו‪ ‬שנכתבה בלשו‪ ‬עבר‪ ,‬כמו כא‪ ,‬באה ללמד שאירע הדבר קוד‪ ‬לעני‪ ‬שעסקו בו קוד‪ ‬לכ‪.‬‬ ‫נט‬ ‫בראשית ד בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫˜ין‬ ‫ו˙´ ‪¤‬ל„ ‪¦ ©½ Œ˙‡¤‬‬ ‫ו˙ ©‪‰‬ר‪¥ּ © Æ‬‬ ‫©ח¨ ּו´‪… ˙®ּ ˘§ׁ ‡¦ ‰‬ו © ּ¸©‬ ‫ועדּ ©‬ ‫יאת‬ ‫§©¦‬ ‫את ‪ּ ¥‬‬ ‫תיה‬ ‫¦ ּ§‬ ‫© ¨ּ‬ ‫חוה‬ ‫קין © ‪© © £‬‬ ‫ואמרת‬ ‫¦וילידת ¨ית © ¦‬ ‫‪© ¥‬‬ ‫‡י ׁ˘ ‪« ¨Ÿ § ¤‬‬ ‫‡˙‪Œ‬י‪‰‬ו‪:‰‬‬ ‫˜ני˙י ¦ ‪−‬‬ ‫‡מר ¨ ¦ ¬ ¦‬ ‫ו˙‪¤ Ÿ‬‬ ‫© ּ¾‬ ‫קדם § ¨‬ ‫יי‪:‬‬ ‫גברא ¦מן ‪¨ ¢‬‬ ‫קניתי © § ¨‬ ‫§‪¦ ¥‬‬ ‫‡˙‪‡Œ‬חיו ‪Œ˙‡¤‬‬ ‫לל„˙ ‪− ¦ ¨ ¤‬‬ ‫ו˙‪¤ Ÿ‬סף ¨ ½‪¤ ¤‬‬ ‫ב © ּ´‬ ‫למילד ¨ית‬ ‫סיפת § ‪© ¥‬‬ ‫§ואוֹ ‪© ¥‬‬ ‫ב‬ ‫והוה ‪¤ ¤‬‬ ‫הבל‬ ‫הבל © ‪¨ £‬‬ ‫אחו ¦הי ¨ית ¨ ‪¤‬‬ ‫‪ּ £‬‬ ‫˜ין‬ ‫ˆ‡ן §ו ©¾ ¦‬‫רﬠ‪Ÿ ½ ‰‬‬ ‫וי‪‰‬י‪‰Œ‬בל ‪¥ Ÿ ´ Æ‬‬ ‫‪‰‬בל © «§ ¦ ̧‪¤ ¤‬‬ ‫¨® ‪¤‬‬ ‫הוה ¨ ©‬ ‫פלח‬ ‫וקין ‪¨ £‬‬ ‫ענא § © ¦‬ ‫̈רעי ¨ ¨‬ ‫‪¥‬‬ ‫‡„מ‪ :‰‬ג © § ¦ ‪−‬‬ ‫וי‪‰‬י ¦מ ּ‪ı´˜¥‬‬ ‫עב„ ‪« ¨ ¨ £‬‬ ‫‪‰‬י‪¬¥Ÿ ‰‬‬ ‫¨¨ ‪−‬‬ ‫והוה ¦ ּ‬ ‫מסוֹ ף‬ ‫ארעא‪ :‬ג © ‪¨ £‬‬ ‫ּ§ב © § ¨‬ ‫רש"י‬ ‫'וידע אדם'‪ ,‬נשמע שלאחר שנטרד היו לו בנים‪ :‬את הבל‪ .‬שלשה 'אתים' רבויים הם‪ .‬מלמד‬ ‫קין‪ .‬על שם 'קניתי'‪ :‬את ה'‪ .‬כמו עם ה'‪ .‬שתאומה נולדה עם קין‪ ,‬ועם הבל נולדו שתים‪,‬‬ ‫כשברא אותי ואת אישי‪ ,‬הוא לבדו בראנו; אבל בזה לכך נאמר 'ותוסף' )ב"ר(‪) :‬ב( רועה צאן‪.‬‬ ‫שותפים אנו עמו )נדה לא‪ :(.‬את קין את אחיו לפי שנתקללה האדמה‪ ,‬פירש לו מעבודתה‪:‬‬ ‫יום רביעי‬ ‫אלו האמורי‪ ‬בסמיכות ללידת קי‪ ‬והבל‪ ,‬שלשה‬ ‫‪‬טרד מג‪‬‬ ‫‪‬אחר ֶ ִ ְ ַ‬ ‫נ‪‬מע מכ‪ַ ַ ְ ֶ ‬‬‫אד‪ '‬היה ִ ְ ַ‬ ‫'ו‪‬דע ָ ָ‬ ‫ֵַ ַ‬ ‫מל‪‬ד הכתוב בכ‪ ‬שאמר 'את קי‪,'‬‬ ‫ר‪‬יי‪ֵ ‬ה‪ֵ ַ ְ ,‬‬‫ִ ִ‬ ‫‪‬ני‪ ‬אלו ‪:‬‬ ‫רצד‬ ‫עד‪ָ ‬הי‪ ‬ל‪ִ ָ ‬‬ ‫קי‪ ,‬בכ‪ ‬שנאמר 'את אחיו‬ ‫נ‪‬לדה ִע‪ִ ַ ‬‬‫‪‬א‪‬מה ְ ָ‬ ‫ְֶ ָ‬ ‫קין‪ .‬ונתנה חוה טע‪ ‬לקריאת ש‪ ‬זה‪ַ ,‬על ֵ‪‬‬ ‫©¦‬ ‫‪‬י‪  ‬שתי‬ ‫נ‪‬לד‪ִ ַ ְ ‬‬ ‫הבל ְ‬ ‫את הבל' מלמד ש ִע‪ֶ ֶ ‬‬ ‫'קניתי איש את ה''‪ ,‬וא‪ ‬שהש‪' ‬קי‪ '‬אינו נגזר‬ ‫ִָ ִ‬ ‫'ו‪‬ס‪,'‬‬ ‫נאמר אצל הבל לשו‪ֶ ֹ ַ ‬‬ ‫לכ‪ַ ֱ ֶ ‬‬‫תאומות רצז‪ .‬ו ְ ָ‬ ‫ממש מהמילה 'קניתי'‪ ,‬הרי הלשונות דומי‪ ‬רצה‪:‬‬ ‫שהיתה בלידת הבל תוספת על מה שהיה בלידת‬ ‫‪¤‬את ה'‪ְ .‬מ‪  ‬הרי זה כאילו אמרה ִ'ע‪ ‬ה''‪,‬‬ ‫קי‪ ,‬שנולדו ע‪ ‬הבל שתי תאומות )ב"ר(‪:‬‬ ‫אי‪‬י‪ ,‬ה‪‬א‬ ‫ואת ִ ִ‬ ‫א‪‬תי ְ ֶ‬ ‫‪‬רא ה' ִ‬ ‫וכוונתה‪ ,‬ש ְ ֶ ָ ָ‬ ‫צאן‪ .‬לא רצה הבל לעסוק כקי‪‬‬ ‫רעה ‪Ÿ‬‬ ‫)ב( ‪¥ Ÿ‬‬ ‫‪‬פי‪ָ ‬אנ‪ִ ‬ע‪‬‬ ‫אבל ְ‪‬ילד ֶזה ֻ ָ ִ‬ ‫‪‬ראנ‪ָ ֲ ,‬‬ ‫לב‪ָ ָ ְ ‬‬ ‫ְַ‬ ‫האדמה‪ ,‬לכ‪‬‬‫‪‬תק‪‬לה ָ ֲ ָ ָ‬ ‫לפי ֶ ִ ְ ַ ְ ָ‬ ‫בעבודת האדמה‪ִ ְ ,‬‬ ‫)נדה לא‪ (.‬רצו‪:‬‬ ‫מעב‪‬דת‪ ‬רצח‪:‬‬ ‫‪‬יר‪ ‬ל‪ָ ָ ֲ ֵ ‬‬ ‫ֵַ‬ ‫'אתי‪'‬‬ ‫הבל‪ָ ֹ ְ .‬‬ ‫‪‬ל‪‬ה ֶ ִ‬ ‫אחיו ‪¤‬את ¨ ‪¤‬‬ ‫קין ‪¤‬את ¨ ¦‬ ‫‪¤‬את © ¦‬ ‫הערות וציונים‬ ‫עצ‪‬‬ ‫רצד‪ .‬אמנ‪ ‬לא היינו סבורי‪ ‬לומר שרק לאחר שנטרד ידע את חוה‪ ,‬כיו‪ ‬שכבר נאמר )לעיל פ"ב פכ"ג( ֹ'זאת ַ ַ ַ‬ ‫ה‪‬ע‪ֶ ֶ ‬‬ ‫מ‪‬רי' ופירש ש‪ ‬רש"י שפסוק זה מרמז שבא על חוה‪ .‬רא"‪] ‬בפירושו השני[‪ .‬רצה‪ .‬רא"‪ ,‬וכמו שמצאנו‬ ‫‪‬ב‪‬ר ִ ְ ָ ִ‬ ‫מעצמי ָ ָ‬ ‫ֵ ֲָ ַ‬ ‫‪‬אל‪‬יו'‪ ,‬וא‪ ‬שאי‪ ‬זו אותה לשו‪ ‬ממש‪ .‬רצו‪ .‬וכמו‬ ‫‪‬מ‪‬אל ִ‪‬י ֵמה' ְ ִ ְ ִ‬ ‫לגבי שמואל הנביא )שמואל א' א כ( ַ ִ ְ ָ‬ ‫'ו‪‬קרא ֶאת ְ‪‬מ‪ֵ ְ ‬‬ ‫שאמרו חז"ל )נדה לא‪' (.‬שלשה שותפי‪ ‬באד‪ ,‬הקב"ה‪ ,‬אביו ואמו'‪ .‬רא"‪ .‬רצז‪ .‬הוצר‪ ‬רש"י להביא דרשה זו‪ ,‬כיו‪ ‬שבתחילת‬ ‫הפסוק פירש שלשו‪' ‬את ה'' היינו 'ע‪ ‬ה''‪ ,‬ולכ‪ ‬פירש שכא‪ ‬באו לשונות 'את' לרבות את התאומות של קי‪ ‬והבל‪ .‬דברי‬ ‫דוד‪ .‬רצח‪ .‬שא‪ ‬לא כ‪ ‬היה ראוי שיעבוד את האדמה‪ ,‬שממנה רוב מזונות האד‪ ,‬ואילו מרעיית הצא‪ ‬אי‪ ‬לו כל כ‪‬‬ ‫מזונות‪ ,‬שהרי לא הותר לה‪ ‬לאכול בשר עד אחר המבול‪ ,‬ואי‪ ‬לו מהצא‪ ‬אלא חלב וצמר וכדומה‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬אמנ‪‬‬ ‫קי‪ ,‬שנולד ראשו‪ ,‬הוצר‪ ‬לעסוק בעבודת האדמה‪ ,‬כיו‪ ‬שלולא עבודתו לא היו יכולי‪ ‬להתפרנס‪ ,‬ללא לח‪ ‬ושאר פירות‬ ‫האדמה‪ .‬ועוד‪ ,‬שנפשו הרעה של קי‪ ‬התאותה לעבודת האדמה המקוללת‪ ,‬כי נפש רע מתאוה לרע‪ .‬גור אריה‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ד בראשית‬ ‫ס‬ ‫קין ‪¨ּ ¦ ¥‬‬ ‫מאבא‬ ‫ואיתי © ¦‬ ‫יוֹ ¦מין § ‪¦ ¥‬‬ ‫˜ין ¦מ ּ §פ¦‪‬רי ¨ « ‪¨ ¨ £‬‬ ‫‪„‡‰‬מ‪‰²‬‬ ‫ימים ©ו ּ¨י ̧‪¥‬ב‡ ©‪¦ ¹‬‬‫¨ ¦®‬ ‫קדם § ¨‬ ‫יי‪:‬‬ ‫קרב ¨נא ‪¨ ¢‬‬ ‫דארעא ‪¨ּ § ª‬‬ ‫§ ©§ ¨‬ ‫הוא‬ ‫ּ‬ ‫איתי ©אף‬ ‫§והבל ‪¦ ¥‬‬ ‫ד ‪¤¤‬‬ ‫‪‰‬בי‡ ©‚ם‪Œ‬‬ ‫‪‰‬בל ‪¬ ¦ ¥‬‬ ‫לי‪‰‬ו‪ :‰‬ד §ו ̧‪¤ ¤‬‬ ‫נח‪« ¨Ÿ « © ‰‬‬ ‫¦מ § ¨ ‪−‬‬ ‫מ‪‬מ ‪¥ ¥‬‬ ‫יניהן‬ ‫עניה ּו ¦ © ּ¦‬ ‫ירי ¨ ‪ּ ¥‬‬ ‫מב ּ¦כ ‪¥‬‬ ‫¦ ּ©‬ ‫‪‰‬ן‬ ‫חלב ‪®¤‬‬ ‫ˆ‡נו‪ּ −‬ו ‪«¥‬מ ‪¥ § ¤‬‬ ‫כרו˙ ‪… Ÿ‬‬ ‫‪ּ ‰²‬ו‡ ¦מ ּ§ב ‪… ¬Ÿ‬‬ ‫קדם § ¨‬ ‫יי‬ ‫רעוא ‪¨ ¢‬‬ ‫והות © ‪¨ £‬‬ ‫© ‪¨£‬‬ ‫בקרב ‪ּ ¥‬‬ ‫ניה‪:‬‬ ‫הבל ּו § ‪¨ּ § ª‬‬ ‫ּ§ב ‪¤ ¤‬‬ ‫נח˙ו‪:‬‬ ‫‡ל‪Œ‬מ § ¨ « …‬ ‫‡ל‪‰Œ‬בל §ו ‪¦ ¤‬‬ ‫י‪‰‬ו‪¤ −¤ ¤ ‰‬‬ ‫©ו¦ ּ´י ׁ©˘ע § ‪¨½Ÿ‬‬ ‫רש"י‬ ‫)ג( מפרי האדמה‪ .‬מן הגרוע‪ .‬ויש אגדה לא שעה' לא פנה; וכן 'ואל ישעו' )שמות ה‪,‬‬ ‫שאומרת זרע פשתן היה‪) .‬דבר אחר‪ ,‬ט( אל יפנו; וכן 'שעה מעליו' )איוב יד‪ ,‬ו(‬ ‫'מפרי' ‪ -‬מאיזה שבא לידו‪ ,‬לא טוב ולא פנה מעליו‪ :‬וישע‪ .‬ירדה אש וליחכה‬ ‫מנחתו‪:‬‬ ‫מובחר(‪) :‬ד( וישע‪ .‬ויפן‪ .‬וכן 'ואל מנחתו‬ ‫‪‬נה ה' אל‬ ‫‪‬עה' לגבי קי‪ ,‬ש ֹ‪‬א ָ ָ‬ ‫מנחת‪ֹ ‬לא ָ ָ‬ ‫ִ ְָ‬ ‫ה‪‬ר‪‬ע שבפרי‬‫האדמה‪ .‬הביא קי‪ִ ‬מ‪ַ ָ ַ ‬‬‫מפ ¦רי ¨ ‪¨ ¨ £‬‬ ‫)ג( ¦ ּ§‬ ‫יום רביעי‬ ‫'ואל‬ ‫וכ‪ ‬מה שאמר פרעה על ישראל ְ ַ‬ ‫מנחתו‪ֵ ְ .‬‬ ‫האדמה‪ ,‬והראיה לכ‪ ,‬שלא קיבל ה' את מנחתו‬ ‫יפנ‪‬‬ ‫י‪‬ע‪ ‬בדברי שקר' )שמות ה‪ ,‬ט(‪ ,‬כוונתו ַאל ִ ְ‬ ‫ְִ‬ ‫היה‬ ‫‪ָ ָ ‬‬ ‫‪‬רע ִ ְ ָ‬‫‪‬א‪‬מרת שֶ ַ‬ ‫א‪‬דה ֶ ֶ ֶ‬ ‫ברצו‪ ‬רצט‪ֵ ְ .‬וי‪ָ ָ ַ ‬‬ ‫מעליו' )איוב יד‪ ,‬ו(‬ ‫'‪‬עה ֵ ָ ָ‬ ‫וכ‪ֵ ְ ‬‬‫לדברי שקר שא‪ֵ ְ .‬‬ ‫)‪‬בר‬ ‫קרבנו של קי‪ ,‬שהוא הגרוע שבזרעי‪ ‬ש‪ָ ָ .‬‬ ‫מעליו‪:‬‬ ‫‪‬נה ֵ ָ ָ‬‫פירושו ְ ֵ‬ ‫מאיזה‬ ‫'מ‪‬רי' מלמדת שנטל קי‪ֶ ֵ ֵ ‬‬ ‫אחר‪ ,‬לשו‪ִ ְ ִ ‬‬ ‫ֵַ‬ ‫ויּ ׁ©שע‪ .‬והסימ‪ ‬לכ‪ ‬שפנה ה' אל מנחתו של‬ ‫©¦‬ ‫מבחר(‪:‬‬ ‫ליד‪ֹ ,‬לא מ‪ ‬ה‪‬ב ְ ֹ‬ ‫ולא מ‪ ‬ה ֻ ְ ָ‬ ‫‪‬א ְ ָ‬ ‫ֶָ‬ ‫ירדה ֵא‪ ‬מהשמי‪‬‬ ‫הבל שב היה על ידי שָ ְ ָ‬ ‫'ו‪‬פ‪ ,'‬שפנה ה' לקבל את מנחתו‬ ‫)ד( ©ויּ¦ ׁ©שע‪ .‬כמו ַ ִ ֶ‬ ‫וליחכה את ִ ְ ָ‬ ‫מנחת‪:‬‬ ‫ְִ ֲָ‬ ‫ואל‬ ‫וכ‪ ‬מתפרשת הלשו‪) ‬פסוק ה( ' ְ ֶ‬ ‫של הבל‪ֵ ְ .‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫‪‬מחלבה‪) '‬פסוק ד(‪ ,‬ואילו אצל קי‪‬‬ ‫רצט‪ .‬רא"‪ .‬ופירש עוד‪ ,‬שהרי אצל הבל שיבח הכתוב את מנחתו שהביא ִ ְ ֹ‬ ‫'מ‪‬כר‪‬ת ֹצאנ‪ֶ ֵ ְ ֶ ֵ ‬‬ ‫סת‪ ‬הכתוב ולא פירש‪ ,‬ללמד שהביא מהגרועי‪ ‬שבפירות האדמה‪ .‬ובגור אריה ובנחלת יעקב פירשו שהאות מ"‪ ‬שבתחילה‪,‬‬ ‫'מפרי האדמה'‪ ,‬מלמדת שהיה זה מהמועט והגרוע שבפרי האדמה‪ .‬וא‪ ‬שלגבי הבל נאמר ג‪ ‬כ‪' ‬מבכורות צאנו'‪ ,‬ש‪ ‬בהכרח‬ ‫באה המ"‪ ‬ללמד שהביא מהחלק המשובח‪ ,‬שהרי נאמר 'ומחלביה‪ .'‬ובשפתי חכמי‪ ‬כתב שיש ללמוד זאת מכ‪ ‬שלא נאמר‬ ‫'מראשית פרי האדמה'‪ ,‬שזו לשו‪ ‬חשיבות‪ .‬ש‪ .‬רא"‪ .‬ולמדו כ‪ ‬מכ‪ ‬שפירושו ותרגומו של 'מנחה' היינו 'קרב‪ ,'‬וכשכותבי‪‬‬ ‫את אותיות המילה קרב‪ ,‬שה‪ ‬קו"‪ ‬רי"ש בי"ת נו"‪ ,‬סופי התיבות שלה‪' ‬פשת‪ .'‬רע"ב‪ ,‬רא"‪ .‬שא‪ .‬אמנ‪ ‬רש"י עצמו‬ ‫ש‪ ‬פירש ש'אל ישעו בדברי שקר' היינו שלא יהגו וידברו בדברי‪ ‬אלו‪ ,‬והוסי‪ ‬ש‪ ‬רש"י וכתב 'ואי אפשר לומר ישעו‬ ‫לשו‪ ‬וישע ה' אל הבל וגו'‪ ,‬ואל קי‪ ‬ואל מנחתו לא שעה‪ ,‬ולפרש אל ישעו אל יפנו‪ ,‬שא‪ ‬כ‪ ‬היה לו לכתוב ואל ישעו‬ ‫אל דברי שקר או לדברי שקר'‪ .‬וכתב בגור אריה שאמנ‪ ‬הפירוש של הפסוק ש‪ ‬הוא כפי שפירשו רש"י ש‪ ‬שלא ידברו‪,‬‬ ‫א‪ ‬עדיי‪ ‬מכ‪ ‬שלא נכתב 'ואל ידברו' או 'ולא יתעסקו' יש ללמוד שיש בלשו‪ ‬זו של 'לא ישעו' ג‪ ‬משמעות של 'לא‬ ‫יפנו'‪ ,‬וכדברי רש"י כא‪ .‬וכעי‪ ‬זה כתבו בדברי דוד ובצידה לדר‪ .‬א‪ ‬הרא"‪ ‬כתב שאי‪ ‬לגרוס כא‪ ‬תיבות אלו של 'וכ‪ ‬ואל‬ ‫ישעו ואל יפנו'‪ ,‬שזהו שלא כדברי רש"י ש‪ .‬ובספר הזכרו‪ ‬כתב שזו טעות סופר‪ ,‬ויש לגרוס 'ואל ישעו'‪ ,‬והכוונה לפסוק‬ ‫מע‪‬ה ָ ָידיו'‪ ,‬וש‪ ‬באמת הפירוש הוא שלא יפנה לעבודה זרה‪ .‬שב‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫ה‪‬ז‪‬ח‪‬ת ַ ֲ ֵ‬ ‫י‪‬עה ֶאל ַ ִ ְ ְ‬ ‫'ולא ִ ְ ֶ‬ ‫)ישעיהו פי"ז פ"ח( ְ ֹ‬ ‫סא‬ ‫בראשית ד בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫ﬠ‪‰‬‬ ‫נח˙ו ´‪®¨ ˘¨ׁ ‡‬‬ ‫‡ל‪Œ‬מ § ¨ …‪−‬‬ ‫‡ל‪˜Œ‬ין §ו ‪¦ ¤‬‬ ‫ה §ו ‪¦ ¬© ¤‬‬ ‫ניה ¨לא ‪¨ £‬‬ ‫הות‬ ‫בקרב ‪ּ ¥‬‬ ‫בקין ּו § ‪¨ּ § ª‬‬ ‫ה ּו § © ¦‬ ‫לקין © ‪¨ £‬‬ ‫לחדא‬ ‫תקיף § © ¦‬ ‫רעוא ּו § ‪¥‬‬‫© ‪¨£‬‬ ‫‡„ ©ו« ּ¦י ּ §פל ּו‪¨ּ −‬פ ¨ «ניו‪:‬‬ ‫˜ין‪§ Æ‬מ ½ ‪Ÿ‬‬ ‫©ו¦ ּ‪³‬י ©חר §ל ©¸ ¦‬ ‫אפוֹ ¦הי‪ :‬ו © ‪© £‬‬ ‫ואמר‬ ‫ביש ּו © ּ‬ ‫ואתכ ¦ ׁ‬ ‫§ ¦ § ּ§‬ ‫חר‪‰‬‬ ‫למ‪¨ ´¨ ‰‬‬ ‫‡ל‪˜Œ‬ין ‪¨ּ ¨‬‬ ‫י‪‰‬ו‪¦ ®¨ ¤ −‰‬‬ ‫‡מר § ‪¨Ÿ‬‬ ‫ו ©ו ּ¬י‪¤ Ÿ‬‬ ‫למא ּ§ת ‪¥‬קיף ¨ל‪‬‬ ‫לקין § ¨‬ ‫יי § ¨ ¦‬ ‫§¨‬ ‫אפ‪:‬‬‫ביש ּו © ּ¨‬ ‫אתכ ¦ ׁ‬ ‫למא ¦ § ּ§‬ ‫ּו § ¨‬ ‫‪‰‬לו‡ ¦‡ם‪Œ‬‬ ‫פני‪ :‬ז ‪… ³ £‬‬ ‫נפ ¬ל ּו ¨ ‪« ¤‬‬‫למ‪§ « ¨ ‰‬‬ ‫½¨ל‪§ ‬ו ¨‪¨ּ −‬‬ ‫הלא ¦אם ּתוֹ ‪¥‬טיב עוֹ ¨ ¨‬ ‫בד‪‬‬ ‫ז ‪¨£‬‬ ‫˙יטיב‬ ‫יטיב‪§ ˙‡¥½ §ׂ˘ Æ‬ו ¦‡ם‪¦½ ¥ ‡´ Æ‬‬ ‫ּ‪¦ ˙¥‬‬ ‫ואם ¨לא תוֹ ‪¥‬טיב‬ ‫יש ּ§ת ‪¥‬ביק ¨ל‪¦ § ‬‬ ‫¦ ׁ§‬ ‫ינא ‪¨ § ¤‬‬ ‫חטאה‬ ‫בד‪§ ‬ליוֹ ם ¦דּ ¨‬‫עוֹ ¨ ¨‬ ‫‡לי‪Æ‬‬ ‫רב‪§ ı‬ו ‪¤̧ ¥‬‬ ‫‪®¥Ÿ‬‬ ‫חט‡˙‬ ‫לפ ©˙ח © ּ¨´‬ ‫© ּ‪−¤‬‬ ‫לאתפ ¨ ¨‬ ‫רעא‬ ‫(עתיד § ¦ § ּ§‬ ‫)דּ ‪¦ £‬‬ ‫נטיר ©‬ ‫§¦‬ ‫ּ¦˙ §מ ׁ¨˘ ּ«‬ ‫ל‪Œ‬ב …ו‪:‬‬ ‫‪−‬‬‫‡˙‪‰‬‬ ‫˙ו §ו © ּ¨‬ ‫ּ§˙ ׁ´˘ ּו ¨˜ ½ …‬ ‫¦מנּ¨ ‪¦ ‬אם ¨לא §תת ּוב § ¦‬ ‫ואם‬ ‫יש ּ§ת ‪¥‬ביק ¨ל‪ :‬ח © ‪© £‬‬ ‫ואמר‬ ‫ּ§תת ּוב ¦ ׁ§‬ ‫וי‪‰‬י‪Æ‬‬ ‫‡חיו © «§ ¦‬ ‫‡ל‪‰Œ‬בל ¨ ¦®‬ ‫‡מר ©‪¦ ˜−‬ין ‪¤ ´¤ ¤‬‬ ‫ח ©ו ּ¬י‪¤ Ÿ‬‬ ‫אחו ¦הי © ‪¨ £‬‬ ‫והוה‬ ‫להבל ‪ּ £‬‬ ‫קין § ‪¤ ¤‬‬ ‫©¦‬ ‫רש"י‬ ‫יום רביעי‬ ‫)ז( הלוא אם תיטיב‪ .‬כתרגומו פירושו‪ :‬ואתה תמשל בו‪ .‬אם תרצה תתגבר עליו‪:‬‬ ‫לפתח חטאת רובץ‪ .‬לפתח קברך חטאך )ח( ויאמר קין אל הבל‪ .‬נכנס עמו בדברי‬ ‫שמור‪ :‬ואליך תשוקתו‪ .‬של חטאת‪ ,‬הוא ריב ומצה להתגולל עליו להרגו‪ .‬ויש בזה‬ ‫מדרשי־אגדה‪ ,‬אך זה ישובו של מקרא‪:‬‬ ‫יצר־הרע‪ ,‬תמיד שוקק ומתאוה להכשילך‪:‬‬ ‫ואתה ּ¦ת § ׁ¨‬ ‫משל ּבוֹ ‪ .‬א‪ ‬שהיצר הרע מתאוה‬ ‫§ © ּ¨‬ ‫‪‬תר‪‬מ‪ ‬של אונקלוס‪,‬‬ ‫יטיב‪ְ ַ ְ .‬‬ ‫)ז( ‪£‬הלוֹ א ¦אם ּ‪¥‬ת ¦‬ ‫‪‬רצה‪,‬‬ ‫להכשיל‪ ,‬הדבר תלוי ב‪ִ ֶ ,‬א‪ֶ ְ ִ ‬‬ ‫י‪‬בק ָל‪ ,'‬הוא ֵ‪‬ר‪,‬‬ ‫ע‪‬בד‪ֵ ְ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬טיב ָ ָ‬‫'הלא ִא‪ִ ‬‬ ‫ֲָ‬ ‫עליו‪:‬‬ ‫‪‬ת‪‬ר ָ ָ‬ ‫ִ ְ ֵַ‬ ‫כלומר‪ ,‬א‪ ‬תיטיב את מעשי‪ ‬ייעזב ל‪ ‬חטא‪:‬‬ ‫הבל‪ .‬לא התפרש מה אמר‬ ‫קין ‪¤‬אל ‪¤ ¤‬‬ ‫אמר © ¦‬‫)ח( ©ויּ‪¤ Ÿ‬‬ ‫קבר‪,‬‬ ‫לפתח ִ ְ ְ‬ ‫רבץ‪ .‬כלומר‪ַ ֶ ְ ,‬‬ ‫חטאת ‪¥ Ÿ‬‬ ‫לפ ©תח © ּ¨‬ ‫© ּ‪¤‬‬ ‫קי‪ ‬להבל שד‪ ,‬כיו‪ ‬שלא היו אלו דברי‪‬‬ ‫חטא‪‬‬ ‫שש‪ ‬דני‪ ‬את האד‪ ‬לאחר מותו שג‪ֲ ְ ֶ ,‬‬ ‫‪‬מ‪‬ה‪,‬‬ ‫‪‬דברי ִריב ַ ָ‬ ‫נכנס ִע‪ֵ ְ ִ ְ ‬‬‫חשובי‪ ‬שה‪ ,‬אלא ִ ְ ַ‬ ‫ָ‪‬מ‪‬ר להענש עליו‪:‬‬ ‫‪‬זה‬ ‫להרג‪ֵ ְ .‬וי‪ֶ ָ ‬‬ ‫עליו בטענות ו ְ ָ ְ‬ ‫להת‪‬לל ָ ָ‬ ‫כדי ְ ִ ְ ֵ‬ ‫'ח‪‬את' המוזכר קוד‪‬‬ ‫ואלי‪§ּ ‬ת ׁש ּו ¨קתוֹ ‪ֶ .‬ל ה ַ ָ‬ ‫§‪¤¥‬‬ ‫מדר‪‬י־א‪‬דה מה היו דבריו של קי‪ ‬להבל‪ַ ,‬א‪‬‬ ‫ִ ְ ְ ֵ ַ ָָ‬ ‫יצר־הרע‪,‬‬ ‫לכ‪ .‬ו'חטאת' האמור כא‪ ‬ה‪‬א ֵ ֶ ָ ָ‬ ‫מקרא‪ ,‬שהיו אלו דברי ריב‬ ‫ֶזה ִי‪‬ב‪ֶ ‬ל ִ ְ ָ‬ ‫‪‬מתא‪‬ה‬ ‫‪‬קק ִ ְ ַ ֶ‬ ‫ֵ‬ ‫‪‬מיד הוא‬ ‫ו'תשוקתו' היינו ש ָ ִ‬ ‫חסרי חשיבות‪:‬‬ ‫להכ‪‬יל‪ ‬בחטאי‪ ‬נוספי‪:‬‬ ‫ְַ ְ ִ ְ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שה‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫שד‪ .‬שפתי חכמי‪.‬‬ ‫שג‪ .‬והוא צער חיבוט הקבר‪ .‬רא"‪ ,‬שפתי חכמי‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ד בראשית‬ ‫סב‬ ‫וקם‬ ‫חקלא § ¨‬ ‫מהויהוֹ ן ּ§ב © § ¨‬ ‫ּ§ב ¦ § ‪¥‬‬ ‫˜ין ‪‡¤‬ל‪Œ‬‬ ‫שּׂ„‪© ‰‬ו¨ ּי¬ ¨˜ם ©‪¦ ²‬‬ ‫˙ם ּ©ב ¨ ‪½¤‬‬ ‫‪‰‬יו ¨´‬‫¦ּ «ב § …‬ ‫אחו ¦הי‬ ‫‪ּ £‬‬ ‫להבל‬‫§‪¤¤‬‬ ‫©¦‬ ‫קין‬ ‫יי § © ¦‬ ‫לקין‬ ‫ואמר § ¨‬ ‫וקטליה‪ :‬ט © ‪© £‬‬ ‫§© § ‪ּ ¥‬‬ ‫י‪‰‬ו‪Ɖ‬‬ ‫‡מר § ‪¨Ÿ‬‬ ‫‪‰‬ר‚‪ּ ‰‬ו‪ :‬ט ©ו ּ‪³‬י‪¤ Ÿ‬‬ ‫‡חיו ©ו ּ©י« © § ‪«¥‬‬ ‫‪‰‬בל ¨ ¦ ‪−‬‬ ‫‪¤ ¬¤‬‬ ‫ואמר ¨לא‬ ‫אחו‪© £ © ,‬‬ ‫הבל ‪ּ £‬‬ ‫̈אן ‪¤ ¤‬‬ ‫‡מר‪‡´ Æ‬‬ ‫‡חי‪© ‬ו ּ¸י‪¤ Ÿ‬‬ ‫‪‰‬בל ¨ ¦®‬ ‫‡י ‪¤ ´¤‬‬ ‫‡ל‪˜Œ‬ין ‪− ¥‬‬ ‫‪¦ ©½ ¤‬‬ ‫אחי ‪¨ £‬‬ ‫אנא‪:‬‬ ‫הנטר ‪¦ £‬‬ ‫̈ידענא‪© ¨ £ ,‬‬ ‫© §¨‬ ‫עבדתא‪¨ ,‬קל‬ ‫ואמר ¨מא ‪¨ּ § © £‬‬ ‫י ©‪© £‬‬ ‫‡מר‬‫‡נכי‪ :‬י ©ו ּ‪−Ÿ‬י ‪¤‬‬ ‫י„ﬠ˙י ‪¥ Ÿ˘ׁ ‰£‬מ¬ר ¨ ¦‬ ‫‡חי‪¦ Ÿ« ¨ −‬‬ ‫¨ ©½ § ּ¦‬ ‫עתידן § ¦ ּ©‬ ‫זרעין ©דּ ‪¨ ¦ £‬‬ ‫©דּ ם © § ‪¨ £‬‬ ‫למפק‬ ‫קדמי ¦מן‬ ‫קבלן ‪© ¨ ¢‬‬ ‫אחו‪¨ § ¨ ‬‬ ‫¦מן ‪ּ £‬‬ ‫ˆﬠ˜ים‬‫‡חי‪¬ ¦ £Ÿ « ‬‬ ‫˜ול § ּ„ ‪¥‬מ´י ¨ ½¦‬ ‫י˙ ‪… ‬‬ ‫ﬠ˘ׂ® ¨‬ ‫‪¤‬מ´‪¦ ¨ ‰‬‬ ‫¦ליט‬ ‫ּו § ©‬ ‫כען‬ ‫יא‬ ‫©§ ¨‬ ‫ארעא‪:‬‬ ‫‡ר ּור‬‫‪´¨ −‬‬ ‫ﬠ˙‪‰‬‬ ‫ן‪„‡‰Œ‬מ‪ :‰‬יא §ו © ּ¨‬‫‡לי‪¦ −‬מ ¨ « ‪« ¨ ¨ £‬‬ ‫‪©¥‬‬ ‫רש"י‬ ‫)ט( אי הבל אחיך‪ .‬להכנס עמו בדברי וכן כל ה"א הנקודה בחטף־פתח‪) :‬י( דמי‬ ‫נחת‪ ,‬אולי ישוב ויאמר 'אני הרגתיו וחטאתי אחיך‪ .‬דמו ודם זרעיותיו‪ .‬דבר אחר‪,‬‬ ‫לך'‪ :‬לא ידעתי‪ .‬נעשה כגונב דעת שעשה בו פצעים הרבה‪ ,‬שלא היה יודע‬ ‫העליונה‪£ :‬השומר אחי‪ .‬לשון תימה הוא‪.‬‬ ‫יום רביעי‬ ‫מהיכן נפשו יוצאה‪:‬‬ ‫ה‪‬ק‪‬ה‬ ‫וכ‪ָ ‬ל אות ֵה"א ַ ְ ֻ ָ‬ ‫אחי‪ .‬א‪ ‬שידע ה' שהרג קי‪ ‬את מוטל לשמור את אחי‪ֵ ְ .‬‬ ‫הבל ¨ ¦‬ ‫)ט( ‪¥‬אי ‪¤ ¤‬‬ ‫‪‬חט‪‬־‪‬ח‪ ,‬מתפרשת בלשו‪ ‬תמיהה‪:‬‬ ‫ֲַַ ַ ָ‬ ‫הבל‪ ,‬לא הענישו מיד אלא שאלו היכ‪ ‬הבל‪ ,‬כדי‬ ‫אחי‪ .‬לא נאמר 'ד‪ ‬אחי‪ ,'‬אלא 'דמי'‬ ‫א‪‬לי מתו‪ ‬כ‪ ‬שלא )י( § ּד ‪¥‬מי ¨ ¦‬ ‫נחת‪ַ ,‬‬ ‫‪‬דברי ַ ַ‬ ‫לה‪‬נס ִע‪ֵ ְ ִ ְ ‬‬‫ְ ִ ֵָ‬ ‫הרג‪‬יו בלשו‪ ‬רבי‪ ‬שז‪ ,‬לרמז שג‪ָ ‬מ‪ ‬של הבל עצמו ְוג‪‬‬ ‫אני ֲ ַ ְ ִ‬ ‫ויאמר ֲ ִ‬ ‫יבהל ָי‪‬ב בתשובה ְ ֹ ַ‬ ‫זרע‪‬תיו שהיו עתידי‪ ‬לצאת ממנו‪ ,‬זועקי‪‬‬ ‫ַד‪ָ ִ ְ ַ ‬‬ ‫וחטאתי ָל‪:‬‬ ‫ְָ ָ ִ‬ ‫אחר ‪ ‬פירוש אחר לכ‪ ‬שנאמר‬ ‫‪‬בר ַ ֵ‬‫‪‬עת מהאדמה‪ָ ָ .‬‬ ‫‪‬ג‪‬נב ַ ַ‬ ‫נע‪‬ה קי‪ֵ ְ ‬‬ ‫ידעתי‪ .‬ובתשובה זו ַ ֲ ָ‬ ‫‪‬א ¨ © § ּ¦‬ ‫הר‪‬ה‪,‬‬ ‫‪‬צעי‪ֵ ְ ַ ‬‬ ‫העלי‪‬נה‪ ,‬כלומר‪ ,‬חשב שבכוחו להסתיר מה' את 'דמי' בלשו‪ ‬רבי‪ָ ָ ֶ ,‬‬ ‫‪‬ע‪‬ה ‪ ‬קי‪ִ ָ ְ ‬‬ ‫ֶָ ְ ָ‬ ‫י‪‬צאה שח‪ ,‬והדמי‪‬‬ ‫נפ‪ָ ְ ‬‬‫מהיכ‪ְ ַ ‬‬ ‫י‪‬דע ֵ ֵ ָ‬ ‫היה ֵ ַ‬ ‫‪‬א ָ ָ‬ ‫ֶ ֹ‬ ‫מעשיו וכביכול 'לגנוב' את דעתו שו‪:‬‬ ‫שמכל הפצעי‪ ‬הללו זועקי‪ ‬מהאדמה שט‪:‬‬ ‫‪‬ימה ה‪‬א‪ ,‬כאומר‪ ,‬וכי עלי‬ ‫אחי‪ְ .‬ל‪ָ ֵ ‬‬ ‫השוֹ ‪¥‬מר ¨ ¦‬ ‫‪ׁ £‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שו‪ .‬רא"‪ .‬שז‪ .‬ספר הזכרו‪ .‬שח‪ .‬כ‪ ‬פירשו בגמרא )סנהדרי‪ ‬לז‪ (:‬וש‪ ‬סיימו 'עד שהגיע לצוארו'‪ .‬שט‪ .‬הטע‪ ‬שהוצר‪‬‬ ‫רש"י להביא פירוש נוס‪ ,‬כיו‪ ‬שהפירוש הראשו‪ ‬מבאר רק את הלשו‪' ‬דמי אחי‪ ‬צועקי‪ ‬אלי מ‪ ‬האדמה'‪ ,‬א‪ ‬עדיי‪ ‬יקשה‬ ‫מ‪‬ד‪ ,'‬והרי האדמה לא בלעה‬ ‫אחי‪ֶ ָ ִ ‬‬ ‫‪‬מי ָ ִ‬ ‫לקחת ֶאת ְ ֵ‬ ‫‪‬יה ָ ַ ַ‬ ‫‪‬צתה ֶאת ִ ָ‬ ‫א‪‬ר ָ ְ ָ‬ ‫האדמה ֲ ֶ‬ ‫א‪‬ה ִמ‪ָ ָ ֲ ָ ‬‬ ‫'וע‪‬ה ָאר‪‬ר ָ ָ‬ ‫לשו‪ ‬הפסוק הבא ְ ַ ָ‬ ‫את ד‪ ‬זרעו‪ ,‬ולכ‪ ‬פירש שהכוונה לד‪ ‬שיצא מפצעי‪ ‬רבי‪ ‬שנעשו בגופו‪ ,‬ואת כול‪ ‬בלעה האדמה‪ .‬א‪ ‬ג‪ ‬פירוש זה‬ ‫לבדו אינו מספיק‪ ,‬שרי לשו‪' ‬צועקי‪ '‬אינו שיי‪ ‬בד‪ ‬של פצעי‪ ‬רבי‪ ,‬שהרי סו‪ ‬סו‪ ‬זהו אד‪ ‬אחד‪ ,‬ולכ‪ ‬הביא רש"י‬ ‫את פירושו הראשו‪ ,‬שהכוונה לדמו וד‪ ‬זרעו‪ ,‬שבזה מתאי‪ ‬לשו‪' ‬צועקי‪ .'‬מהרש"ל‪.‬‬ ‫סג‬ ‫בראשית ד בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫˙‪‰‬‬ ‫ן‪„‡‰Œ‬מ‪´¤ׁ ‡£ Ɖ‬‬ ‫˘ר ּ¨ «פ §ˆ ¨´‬ ‫‡˙‪¦ ‰‬מ ¨ « ‪¨ ¨ £‬‬ ‫¨® ּ¨‬ ‫פתחת ¨ית‬ ‫ארעא ¦דּ § © ©‬ ‫את ¦מן © § ¨‬ ‫© ּ§‬ ‫ילת ¨ית §דּ ‪ּ ¥‬‬ ‫מיה‬ ‫קב ©‬ ‫ּפ ּו ּ©מ ּה © ּ‪¥‬‬ ‫‡חי‪‬‬ ‫‡˙‪¥ „Œ‬מ¬י ¨ ¦ ‪−‬‬‫ל˜ח˙ ‪ּ § ¤‬‬ ‫י‪© ²© ¨ ‰‬‬ ‫‪¦½ּ ¤‬‬ ‫‡˙‪Œ‬פ ¨‬ ‫יד‪ :‬יב ‪¥ £‬‬ ‫ארי‬ ‫אחו‪¦ ‬מן § ¨‬ ‫©דּ ‪ּ £‬‬ ‫‡˙‪„‡‰Œ‬מ‪‰‬‬ ‫˙ﬠב„‪¨½ ¨ £ ´¨ ¤ Æ‬‬ ‫¦מ ּ¨י ‪ :„« ¤‬יב ¦ּ‪³‬כי © « ‪Ÿ £‬‬ ‫ארעא ¨לא תוֹ ‪¥‬סיף‬ ‫תפלח ּ§ב © § ¨‬ ‫¦ § ©‬ ‫חילה ¨ל‪© § © § ,‬‬ ‫מטלטל‬ ‫למתן ‪ּ © ¥‬‬ ‫§ ¦ ּ©‬ ‫ונ„‬ ‫ח‪®¨ ‰‬ל‪¬¨ ‬נע ¨ ¨ ‪−‬‬ ‫˙‪Œ‬כ‪ּ − ¨ Ÿ‬‬ ‫‡‪˙Œ‬סף ּ‪ּ ˙¥‬‬ ‫«‪¬¥Ÿ ‬‬ ‫§ ©§ ¨‬ ‫בארעא‪:‬‬ ‫ּ§ת ‪¥‬הי‬ ‫¨‪¥‬‬ ‫§וגלי‬ ‫‡מר ©‪¦ ˜−‬ין ‪‡¤‬ל‪Œ‬‬ ‫ב‡ר‪ :ı‬יג ©ו ּ¬י‪¤ Ÿ‬‬ ‫‪‰‬י‪¤ « ¨ ¨ ‰‬‬ ‫˙ § ‪¬¤‬‬‫ּ¦ «‬ ‫‪¨¢‬‬ ‫קדם‬ ‫©¦‬ ‫קין‬ ‫©‪© £‬‬ ‫ואמר‬ ‫יג‬ ‫רש"י‬ ‫)יא‪-‬יב( מן האדמה‪ .‬יותר ממה שנתקללה אחיך וגו'‪ .‬והנני מוסיף לה קללה אצלך לא‬ ‫היא כבר בעונה‪ ,‬וגם בזו הוסיפה לחטוא‪ :‬תוסף תת כחה‪ :‬נע ונד‪ .‬אין לך רשות‬ ‫לדור במקום אחד‪:‬‬ ‫אשר פצתה את פיה לקחת את דמי‬ ‫יום רביעי‬ ‫לחט‪‬א‪ ,‬ולכ‪ ‬עונשו של קי‪‬‬ ‫ה‪‬סיפה ַ ֲ‬ ‫דמי הבל ִ ָ‬ ‫האדמה‪ .‬כלומר‪ ,‬שתבוא קללתו של‬ ‫)יא‪-‬יב( ¦מן ¨ ‪¨ ¨ £‬‬ ‫היה בכ‪ ‬שתהיה האדמה ארורה עבורו יותר‬ ‫קי‪ ‬מהאדמה‪ .‬וא‪ ‬שכבר התקללה בזמ‪ ‬חטא‬ ‫ממה שהיתה שיא‪:‬‬ ‫אד‪ ‬הראשו‪ ,‬שנאמר )לעיל ג יז( 'ארורה האדמה‬ ‫לקחת ‪¤‬את § ּד ‪¥‬מי ¨ ¦‬ ‫אחי‪‬‬ ‫יה ¨ © ©‬ ‫צתה ‪¤‬את ּ¦פ ¨‬ ‫אשר ּ¨פ § ¨‬ ‫‪¤ׁ £‬‬ ‫בעבור‪ ,'‬מכל מקו‪ ‬מעתה תהא מקוללת עבור‪‬‬ ‫§וגוֹ '‪ .‬מחמת כ‪ ,‬מלבד מה שנתאררה עבור אד‪‬‬ ‫‪‬בר בזמ‪ ‬חטא אד‪‬‬‫‪‬תק‪‬לה ִהיא ְ ָ‬ ‫מ‪‬ה ֶ ִ ְ ַ ְ ָ‬‫י‪‬תר ִ ַ‬ ‫ֵ‬ ‫אצל‪ ,‬שג‪‬‬ ‫קללה ֶ ְ ְ‬ ‫מ‪‬סי‪ָ ‬ל‪ָ ָ ְ ‬‬ ‫הנני ִ‬ ‫הראשו‪ ‬שיב‪ִ ְ ִ ,‬‬ ‫‪‬ע‪‬נ‪ ‬של האדמה‬ ‫הראשו‪ ,‬וכמו שאז היה זה ַ ֲ ָ‬ ‫‪‬ח‪:‬‬ ‫ת‪‬ס‪ֵ ‬ת ֹ ָ‬ ‫ֹלא ֵ‬ ‫עצמה‪ ,‬שלא הוציאה עצי‪ ‬שטעמ‪ ‬שווה לפרי‪‬‬ ‫‪‬מק‪‬‬ ‫¨נע ¨ ¨‬ ‫ונד‪ .‬כלומר‪ֵ ,‬אי‪ְ ‬ל‪ְ ‬ר‪‬ת ָלד‪‬ר ְ ָ‬ ‫)לעיל א‪ ,‬יא( שי‪ ,‬ומחמת כ‪ ‬כשחטא אד‪ ‬הראשו‪‬‬ ‫אחד‪ ,‬ולכ‪ ‬בהכרח תהיה תמיד נע ונד ממקו‪‬‬ ‫ֶָ‬ ‫נתקללה האדמה עבורו שתוציא לו דברי‪‬‬ ‫למקו‪ ‬שיג‪:‬‬ ‫וג‪ָ ‬ז‪ ‬שפצתה את פיה לבלוע את‬ ‫ארורי‪ַ ְ ,‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שי‪ .‬רא"‪ .‬שיא‪ .‬א‪ ‬אי‪ ‬לפרש שלשו‪' ‬מ‪ ‬האדמה' האמורה כא‪ ‬היינו שיהא קי‪ ‬מקולל יותר מהאדמה‪ ,‬שהרי האדמה‬ ‫עדיי‪ ‬לא התקללה עתה ]ורק אחר כ‪ ‬נאמר 'לא תוס‪ ‬תת כוחה'[‪ ,‬אלא הכוונה שקללתו של קי‪ ‬תבוא מהאדמה‪ ,‬שתוציא‬ ‫לו דברי‪ ‬ארורי‪ .‬רא"‪ .‬שיב‪ .‬רא"‪ .‬שיג‪ .‬כלומר‪ ,‬אי‪ ‬לפרש שזו קללה הנמשכת למה שנאמר בתחילת הפסוק ִ'‪‬י‬ ‫באר‪ '‬כדי לחפש מקו‪ ‬שתת‪ ‬ל‪ ‬האדמה את כוחה‪,‬‬‫‪‬היה ָ ָ ֶ‬ ‫‪‬ח‪ָ ‬ל‪ ,'‬ומחמת כ‪'ָ ‬נע ָ ָונד ִ ְ ֶ‬ ‫תס‪ֵ ‬ת ֹ ָ‬ ‫האדמה ֹלא ֹ ֵ‬ ‫תעבד ֶאת ָ ֲ ָ ָ‬ ‫ֲַ ֹ‬ ‫שהרי לאחר שראה קי‪ ‬שהתקיימה הקללה במקו‪ ‬אחד בודאי לא הל‪ ‬למקו‪ ‬אחר לנסות לעבוד את האדמה‪ ,‬שהרי לה'‬ ‫האר‪ ‬ומלואה‪ ,‬ולכ‪ ‬פירש רש"י שזו קללה בפני עצמה‪ .‬רא"‪ .‬ובגור אריה ובמשכיל לדוד פירשו שבא רש"י למעט שלא‬ ‫נפרש שיהיה מעתה בטבעו נע ונד‪ ,‬וכמו שהקללה של האדמה היא קללה שנעשתה בטבע האדמה‪ ,‬ולכ‪ ‬פירש שזו קללה‬ ‫התלויה ברצונו‪ ,‬שמחמת חטאו עליו לגלות ממקו‪ ‬למקו‪ ,‬ואי‪ ‬לו רשות להשאר במקו‪ ‬אחד‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ד בראשית‬ ‫סד‬ ‫מש ּ©בק‪:‬‬ ‫מל ¦ ׁ§‬ ‫סגּ י חוֹ ¦בי ¦ ּ§‬ ‫יי‪¦ © ,‬‬ ‫§¨‬ ‫ﬠו ¦ני‪¦ −‬מ ּ§נ˘ׂ« …ו‡‪ :‬יד ‪‰¥‬ן‪Á‬‬ ‫„ול ‪… £‬‬ ‫י‪‰‬ו‪… ¬ ¨ּ‚ ‰‬‬ ‫§ ̈‪® Ÿ‬‬ ‫יתי יוֹ ¨מא ‪¥‬דין‬ ‫תריכתא ¨ ¦‬ ‫יד ̈הא ¨ ‪¨ּ § ¥‬‬ ‫ארעא ּו ¦מן ‪¨ ¨ ¢‬‬ ‫קדמ‪‬‬ ‫אפי © § ¨‬ ‫מעל © ּ‪¥‬‬ ‫‪©¥‬‬ ‫‡˙י ©‪Àּ ‰‬י …ום ‪¥‬מ ©ﬠל ‪§ ּ Æ‬פ‪´¥‬ני‬ ‫‚ּ‪¸© ¥‬ר ׁ§˘ ּ¨˙ ‪¹¦ Ÿ‬‬ ‫לאט ¨ ¨‬ ‫מרא‪,‬‬ ‫§ ¦ ּ§‬ ‫‪¨ׁ § ¤‬‬ ‫אפשר‬ ‫‪¥‬לית‬ ‫‪‰‬יי˙י‬‫˙ר §ו ¨ ¦‪¦ ¹‬‬ ‫‡ס ‪®¥‬‬ ‫ני‪¨ּ ¤ ‬‬ ‫‪„‡‰‬מ‪ּ ‰‬ו ¦מ ּ¨פ‪− ¤‬‬ ‫¨ « ‪¨½ ¨ £‬‬ ‫§¨‪¥‬‬ ‫וגלי‬ ‫§ © §©‬ ‫מטלטל‬ ‫‪¥ ¥‬‬ ‫§ואיהי‬ ‫יש ּ§כ ¦חנּ© ¦ני‬ ‫ויהי ¨כל §דּ © ׁ§‬ ‫ארעא ¦ ‪¥‬‬ ‫ּ§ב © § ¨‬ ‫כל‪Œ‬מ‪‡¦ ˆ§ Ÿ‬י‪−‬‬ ‫‪‰‬י‪« ¨ ‰‬‬ ‫‡ר‪§ ı‬ו ¨ ¨¬‬ ‫ונ„‪¨ּ Æ‬ב ½¨ ‪¤‬‬ ‫¨‪³‬נע ¨ ¨‬ ‫ליה § ¨‬ ‫ואמר ‪ּ ¥‬‬ ‫יקטלנּ© ¦ני‪ :‬טו © ‪© £‬‬ ‫¦§ § ¦‬ ‫יי‬ ‫לכן )נ"א‪§ּ :‬ב ‪¥‬כן( ּ¨כל ¨קטוֹ ©ל ּ¨יא‪,‬‬ ‫¨‪¥‬‬ ‫לכן‪Æ‬‬‫י‪‰‬ו‪¥ ¨ ‰‬‬ ‫לו § ‪À̈Ÿ‬‬ ‫‡מר ´ …‬ ‫י‪‰‬ר‚ני‪ :‬טו ©ו ּ‪‬י‪¤ Ÿ‬‬ ‫© « © § ‪¦ «¥‬‬ ‫¨¦‬ ‫דרין‬ ‫לש § ¨‬ ‫בעא‬ ‫§ ׁ©‬ ‫©¦‬ ‫קין‬ ‫י˜ם‬ ‫בﬠ˙ים ‪®¨ּ ª‬‬ ‫˜ין ׁ¦˘ § ¨ © ‪¦−‬‬ ‫ל‪‰Œ‬ר‚ ½© ¦‬ ‫ּ̈כ ‪´¥Ÿ‬‬ ‫וש ¦ ּוי § ¨‬ ‫יי‬ ‫יה‪©ׁ § ,‬‬ ‫יתפ ©רע ¦מנּ‪ּ ¥‬‬ ‫¦ § ּ§‬ ‫אתא ּ§ב ¦דיל §דּ ¨לא‬ ‫לקין ¨ ¨‬ ‫§©¦‬ ‫בל˙י‬ ‫‡ו˙ §ל ¦ § ּ¦ ¬‬ ‫˜ין‪… ½ Æ‬‬ ‫י‪‰‬ו‪§ ‰‬ל ©¸ ¦‬ ‫©ו ּ¸¨י˘ׂ‪ ¤‬ם § ̈‪³ Ÿ‬‬ ‫רש"י‬ ‫)יג( גדול עוני מנשוא‪ .‬בתמיה‪ .‬אתה פרשו‪' .‬לכן כל הורג קין' לשון גערה‪ ,‬כה‬ ‫טוען עליונים ותחתונים‪ ,‬ועוני אי אפשר יעשה לו‪ ,‬כך וכך ענשו‪ ,‬ולא פירש ענשו‪:‬‬ ‫יום רביעי‬ ‫לטעון? )ב"ר(‪) :‬טו( לכן כל הורג קין‪ .‬זה שבעתים יוקם‪ .‬איני רוצה להנקם מקין‬ ‫אחד מן המקראות שקצרו דבריהם ורמזו ולא עכשיו‪ .‬לסוף שבעה דורות אני נוקם נקמתי‬ ‫ה‪‬רג‬ ‫'לכ‪ָ ‬ל ֵ‬‫‪‬ר‪ ,‬וכאילו נאמר ָ ֵ‬‫ולא ֵ ְ‬‫הדברי‪ֹ ְ ‬‬ ‫מנּ שׂ וֹ א‪ .‬לא אמר זאת קי‪‬‬ ‫)יג( גּ¨ דוֹ ל ‪£‬עוֹ ¦ני ¦ §‬ ‫‪‬ערה‪] ,‬ולהל‪ ‬יבואר מני‪ ‬שזו לשו‪‬‬ ‫קי‪ '‬ב ְל‪ָ ָ ְ ‬‬ ‫ִַ‬ ‫‪‬תמ‪‬ה‪ ,‬וכי‬ ‫בנחת‪ ,‬כמודה על חטאו ‪ ,‬אלא ִ ְ ִ ָ‬ ‫שיד‬ ‫יע‪‬ה ל‪,'‬‬ ‫'‪‬ה ֵ ָ ֶ‬ ‫גערה[‪ ,‬ונרמז בכ‪ ‬כאילו נאמר ֹ‬ ‫כל כ‪ ‬גדול הוא עווני עד שאינ‪ ‬יכול לשאת‬ ‫ענ‪.‬‬ ‫‪‬ר‪ ‬מה הוא ָ ְ‬ ‫ולא ֵ ֵ‬ ‫ענ‪ֹ ְ ,'‬‬ ‫וכ‪ ‬יהא ָ ְ‬ ‫'‪ָ ְ ‬‬ ‫ָ‬ ‫א‪‬ה‬‫אותו ולמחול לי‪ .‬וכ‪ ‬אמר קי‪ ‬לה'‪ ,‬הרי ַ ָ‬ ‫ואילו המילי‪ ‬הבאות‪' ,‬שבעתי‪ ‬יוק‪ ,'‬אינ‪‬‬ ‫עלי‪‬ני‪ְ ‬ואת‬ ‫ט‪‬ע‪] ‬נושא וסובל[ את ה ֶ ְ ִ‬ ‫ֵ‬ ‫המש‪ ‬של המילי‪' ‬לכ‪ ‬כל הורג קי‪ ,'‬אלא זהו‬ ‫לטע‪‬‬‫אפ‪‬ר ל‪ְ ִ ‬‬ ‫ע‪‬ני ִאי ֶ ְ ָ‬ ‫‪‬ח‪‬ני‪ְ ,‬וכי ֲ ִ‬ ‫הַ ְ ִ‬ ‫עני‪ ‬חדש לגבי עונשו של קי‪ ,‬וכמו שיבואר שטז‪:‬‬ ‫ולסלוח עליו? שטו )ב"ר(‪:‬‬ ‫יקם‪ .‬כלומר‪ ,‬א‪ ‬על פי שתבוא נקמה‬ ‫בעתים ‪¨ּ ª‬‬ ‫ׁ¦ש § ¨ © ¦‬ ‫קין‪ .‬לא המשי‪ ‬הכתוב לפרש‬ ‫הרג © ¦‬ ‫לכן ּ¨כל ‪¥ Ÿ‬‬ ‫)טו( ¨ ‪¥‬‬ ‫עכ‪‬ו‪ ,‬אלא‬ ‫מ‪‬י‪ָ ְ ַ ‬‬ ‫לה‪‬ק‪ִ ַ ִ ‬‬ ‫ר‪‬צה ְ ִ ָ ֵ‬ ‫איני ֶ‬‫על קי‪ִ ֵ ,‬‬ ‫אחד ִמ‪‬‬ ‫מה יארע למי שיהרוג את קי‪ ,‬וֶזה ֶ ָ‬ ‫נקמתי‬ ‫נ‪‬ק‪ִ ָ ְ ִ ‬‬ ‫אני ֵ‬ ‫‪‬בעה ‪‬ר‪‬ת מעתה ֲ ִ‬ ‫ְלס‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫רמז‪ ‬את המש‪‬‬ ‫‪‬בריה‪ְ ,‬ורק ָ ְ‬ ‫‪‬ר‪ֶ ֵ ְ ִ ‬‬ ‫ה‪‬קרא‪‬ת ֶ ִ ְ‬ ‫ַ ִ ְָ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שיד‪ .‬שהרי א‪ ‬כ‪ ‬לא היה מגדיל את חטאו לומר שהוא גדול מנשוא‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬שטו‪ .‬כלומר‪ ,‬מל‪ ‬בשר וד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לנהוג לפי נימוסי וכללי המדינה‪ ,‬ולכ‪ ‬לפעמי‪ ‬אינו יכול למחול על חטאי‪ ‬מסוימי‪ ,‬א‪ ‬כיו‪ ‬שאתה שולט בכל העולמות‬ ‫העליוני‪ ‬והתחתוני‪ ,‬ואי‪ ‬מי שיעכב בעד‪ ,‬מדוע לא תמחל על עווני‪ .‬צידה לדר‪ ,‬שפתי חכמי‪ .‬שטז‪ .‬ספר הזכרו‪.‬‬ ‫סה‬ ‫בראשית ד בראשית‬ ‫רש"י‬ ‫ממנו‪ ,‬שיעמוד למך מבני בניו ויהרגהו‪ .‬וסוף אשר אמרו העור והפסח לא יבא דוד אל תוך‬ ‫המקרא שאמר שבעתים יוקם‪ ,‬והיא נקמת הבל הבית‪ ,‬המכה את אלו אני אעשנו ראש ושר‪ ,‬כאן‬ ‫מקין‪ ,‬למדנו שתחלת המקרא לשון גערה היא‪ ,‬קצר דבריו‪ ,‬ובדברי־הימים )א יא‪ ,‬ו( פירש 'יהיה‬ ‫שלא תהא בריה מזיקתו‪ .‬וכיוצא בו 'ויאמר דוד לראש ולשר'‪ :‬וישם ה' לקין אות‪ .‬חקק לו‬ ‫כל מכה יבוסי ויגע בצנור' )שמואל‪-‬ב ה‪ ,‬ח(‪ ,‬ולא אות משמו במצחו‪] .‬ס"א‪ :‬דבר אחר‪ ,‬כל מוצאי‬ ‫פירש מה יעשה לו‪ ,‬אבל דבר הכתוב ברמז‪' ,‬כל יהרגני הבהמות והחיות‪ ,‬אבל בני אדם עדיין‬ ‫מכה יבוסי ויגע בצנור' ויקרב אל השער לא היו שיירא מהם‪ ,‬רק אביו ואמו‪ ,‬ומהם לא‬ ‫ויכבשנו‪' ,‬ואת העורים' וגו'‪ ,‬וגם אותם יכה על היה ירא שיהרגוהו‪ ,‬אלא אמר‪' ,‬עד עכשיו היה‬ ‫‪‬ר'‬ ‫וי‪‬ע ַ ִ‬‫יב‪‬סי ְ ִ ַ‬ ‫מ‪‬ה ְ ִ‬ ‫‪‬ויד ָ‪‬ל ַ ֵ‬ ‫אמר ָ ִ‬ ‫'ו‪ֶ ‬‬ ‫רק ַ ֹ‬ ‫‪‬עמ‪‬ד‬ ‫מ‪ֶ ,‬לאחר שיוולד דור שביעי לקי‪ֲ ַ ‬‬ ‫ִֶ‬ ‫‪‬ר‪ ‬הכתוב ַמה אמר דוד‬ ‫ולא ֵ ֵ‬ ‫)שמואל‪‬ב ה‪ ,‬ח( ְ ֹ‬ ‫ויהרגה‪.‬‬ ‫בניו שיז‪ֵ ְ ַ ַ ְ ,‬‬ ‫מ‪‬ני ָ ָ‬ ‫למ‪ ,‬שהוא ִ ְ ֵ‬ ‫ֶֶ‬ ‫מ‪‬ה‬‫‪‬רמז‪ ,‬ש ָ‪‬ל ה ַ ֵ‬ ‫ה‪‬ת‪‬ב ְ ֶ ֶ‬ ‫‪‬ר ַ ָ‬ ‫אבל ִ ֵ‬ ‫‪‬ע‪‬ה ל‪ָ ֲ ,‬‬ ‫שֵ ָ ֶ‬ ‫ְוהראיה לכ‪ ‬ש'לכ‪ ‬כל הורג קי‪ '‬הוא דבר בפני‬ ‫ה‪‬ער‬ ‫ויקרב ֶאל ַ ַ ַ‬ ‫‪‬ר‪ַ ְ ִ ְ ,‬‬ ‫וי‪‬ע ַ ִ‬ ‫יב‪‬סי ְ ִ ַ‬ ‫את ה ְ ִ‬ ‫עצמו‪ ,‬ו'שבעתיי‪ ‬יוק‪ '‬הוא דבר נוס‪ ,‬שהרי ס‪‬‬ ‫יום רביעי‬ ‫וג‪‬‬‫‪‬וד ְוג‪ַ ְ '‬‬ ‫נפ‪ִ ָ ‬‬ ‫העורי‪ֵ ְ ‬‬ ‫‪‬נ‪‬אי ֶ ֶ‬ ‫ואת ַ ִ ְ ִ‬ ‫ויכ‪ֶ ְ ,‬‬ ‫ְִ ְ ְ ֶ‬ ‫'‪‬בעתי‪‬‬ ‫‪‬אמר ‪ ‬האמור בסיו‪ ‬פסוק ִ ְ ָ ַ ִ‬ ‫ה‪‬קרא ֶ ָ ַ‬ ‫ַ ִ ְָ‬ ‫וה‪‬ח ֹלא‬‫הע‪‬ר ְ ַ ִ ֵ ַ‬ ‫אמר‪ֵ ִ ָ ‬‬ ‫א‪‬ר ָ ְ‬ ‫י‪‬ה‪ַ ,‬על ֲ ֶ‬ ‫א‪‬ת‪ֶ ַ ‬‬ ‫ָ‬ ‫מ‪‬י‪,‬‬ ‫הבל ִ ַ ִ‬ ‫נקמת ֶ ֶ‬ ‫י‪ ,'‬כפי שהתבאר ִהיא ִ ְ ַ‬ ‫ָֻ‬ ‫ה‪‬ית‪ ,‬על כ‪ ‬אמר דוד‬ ‫דוד ֶאל ‪ִ ָ ַ ‬‬ ‫ָיב‪‬א ָ ִ‬ ‫ה‪‬קרא 'לכ‪ ‬כל‬ ‫‪‬ח‪‬ת ַ ִ ְ ָ‬ ‫ל‪‬דנ‪ ‬מכ‪ֶ ‬האמור ב ְ ִ ַ‬ ‫ְִָ‬ ‫ו‪‬ר‪ ,‬ואמנ‪‬‬ ‫אע‪ֹ ‬רא‪ָ ְ ‬‬ ‫אני ֶ ֱ ֶ‬ ‫ה‪‬ה ֶאת ֵא‪ִ ֲ ‬‬ ‫שַ ַ ֶ‬ ‫הורג קי‪ '‬אינו עונש לקי‪ ,‬שההורגו יקבל על כ‪‬‬ ‫‪‬ר‪‬‬ ‫‪‬בדברי־ה‪‬מי‪) ‬א יא‪ ,‬ו( ֵ ֵ‬ ‫‪‬בריו‪ִ ָ ַ ֵ ְ ִ ְ ,‬‬ ‫ק‪‬ר ְ ָ ָ‬ ‫ָ‪‬א‪ֵ ִ ‬‬ ‫‪‬ערה ִהיא‪ֶ ,‬קוד‪‬‬ ‫שכר שיח‪ ,‬אלא אדרבה‪ְ ,‬ל‪ָ ָ ְ ‬‬ ‫‪‬ל‪‬ר‪:‬‬‫לרא‪ָ ְ ‬‬ ‫יהיה ְ ֹ‬ ‫זאת‪ ,‬שאמר דוד שאותו אד‪ֶ ְ ִ ‬‬ ‫מ‪‬יקת‪.‬‬ ‫‪‬ר‪‬ה ַ ִ ָ‬ ‫‪‬הא ְ ִ ָ‬ ‫שיעברו שבעה דורות ֹלא ְ ֵ‬ ‫מ‪‬מ‪‬‬ ‫חקק ל‪ ‬ה' א‪‬ת ִ ְ‬ ‫לקין אוֹ ת‪ַ ָ .‬‬ ‫שׂ ם ה' § © ¦‬ ‫©ויּ¨ ‪¤‬‬ ‫ְומה שהתבאר לעיל ש'לכ‪ ‬כל הורג קי‪ '‬זו 'לשו‪‬‬ ‫מצאי‬ ‫אחר‪ָ ,‬ל ֹ ְ ִ‬ ‫‪‬בר ַ ֵ‬ ‫‪‬מצח‪] ‬ס"א‪ָ ָ :‬‬ ‫של ה' שיט ְ ִ ְ‬ ‫קצרה'‪ ,‬כי לא התבאר מה ייעשה לו‪ ,‬מצאנו‬ ‫אד‪‬‬ ‫‪‬ני ָ ָ‬ ‫אבל ְ ֵ‬ ‫והח‪‬ת‪ָ ֲ ,‬‬ ‫ה‪‬המ‪‬ת ְ ַ ַ‬ ‫יהרגני‪ ,‬היינו ַ ְ ֵ‬ ‫ַַ ְ ִֵ‬ ‫‪‬וד ַ‪ַ ‬הה‪‬א‬ ‫‪‬צא ‪ ‬אצל דוד המל‪ֶ ֹ ַ ‬‬ ‫'ו‪‬אמר ָ ִ‬ ‫ַ ֵ‬ ‫מה‪ ‬שמא יהרגוהו‪,‬‬ ‫‪‬ירא ֵ ֶ‬ ‫עדי‪ֹ ‬לא ָהי‪ ‬בעול‪ָ ִ ֶ ‬‬ ‫ֲַ ִ‬ ‫ואת‬‫ה‪‬סחי‪ֶ ְ ‬‬ ‫ואת ַ ִ ְ ִ‬ ‫‪‬ר ְ ֶ‬ ‫וי‪‬ע ַ ִ‬ ‫יבסי ְ ִ ַ‬ ‫מ‪‬ה ְ ֻ ִ‬‫ָ‪‬ל ַ ֵ‬ ‫ירא‬‫היה ָ ֵ‬ ‫‪‬מה‪ֹ ‬לא ָ ָ‬ ‫וא‪ ‬היו בעול‪ֶ ֵ ,‬‬ ‫אביו ְ ִ‬‫ַרק ָ ִ‬ ‫‪‬פ‪‬ח‬ ‫ע‪‬ר ִ ֵ ַ‬‫יאמר‪ֵ ִ ‬‬‫‪‬וד ַעל ֵ‪ְ ֹ ‬‬ ‫נפ‪ִ ָ ‬‬ ‫נאי ֶ ֶ‬ ‫העורי‪ֵ ֻ ְ ‬‬ ‫ַ ִ ְִ‬ ‫היה‬ ‫עכ‪‬יו ָ ָ‬ ‫אמר קי‪ַ ,‬עד ַ ְ ָ‬ ‫א‪‬א כ‪ַ ָ ‬‬ ‫‪‬הרג‪‬ה‪ָ ֶ .‬‬ ‫ֶ ַַ ְ‬ ‫ה‪‬ית'‪ ,‬והנה בתחילת הפסוק נאמר‬ ‫ֹלא ָיב‪‬א ֶאל ַ ָ ִ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שיז‪ .‬א‪ ‬למ‪ ‬עצמו היה דור שישי לקי‪ .‬שיח‪ .‬שהרי כיו‪ ‬שתחילת הפסוק זהו מקרא קצר‪ ,‬היה נית‪ ‬לפרש שזהו רמז‬ ‫לטובה‪ ,‬שכל מי שינקו‪ ‬את נקמתו של הבל ויהרוג את קי‪ ‬יקבל שכר‪ ,‬ולכ‪ ‬הוצר‪ ‬רש"י להוכיח מסיו‪ ‬הפסוק‪ ,‬שש‪‬‬ ‫התבאר שרצו‪ ‬ה' היה שיבוא העונש על קי‪ ‬רק לאחר שבע דורות‪ ,‬שתחילת הפסוק הוא לשו‪ ‬גערה‪ ,‬שמי שיהרוג את‬ ‫ויקירא'‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫ר‪‬א ְ ַ ִ ָ‬ ‫‪‬מא ַ ָ‬ ‫אתא ִמ‪ָ ְ ‬‬ ‫דקי‪ָ ָ ‬‬ ‫א‪‬י ְ ַ ִ‬ ‫קי‪ ‬קוד‪ ‬לכ‪ ,‬ייענש‪ .‬רא"‪ .‬שיט‪ .‬וכ‪ ‬הוא בתרגו‪ ‬יונת‪ַ ָ ְ ,‬‬ ‫'ור‪ ‬ה' ַעל ַ ֵ‬ ‫ויש אומרי‪ ‬שזו אות יו"ד‪ ,‬מלשו‪' ‬יחיה'‪ ,‬ויש אומרי‪ ‬שזו אות ה"א‪ ,‬לרמז על כל 'הורג' קי‪ .‬מהרש"ל‪ ,‬שפתי חכמי‪.‬‬ ‫ומהרש"ל פירש באופ‪ ‬נוס‪ ,‬שהכוונה לאות משמו של קי‪ ,‬והיא אות תי"ו הנמצאת בדברי חוה שאמרה )לעיל ד א( ָ ִ ִ‬ ‫'קניתי‬ ‫ִאי‪ֶ ‬את ה''‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ד בראשית‬ ‫סו‬ ‫ּ¨כל‬ ‫¨‪ּ ¥‬‬ ‫יתיה‬ ‫§ ¦ § ©‬ ‫למקטל‬ ‫‡ו‪ :‬טז ©ו‪ּ ¥‬י¬ ‪¦ ˜−© ‡ˆ¥‬ין‬ ‫ל‪Œ‬מ‪… « ˆ§ Ÿ‬‬ ‫˙‪˙‡Œ‬ו ּ¨כ «‬ ‫‪‰‬כ …ו ‪… − Ÿ‬‬ ‫© ּ‬ ‫נפק © ¦‬ ‫קין‬ ‫יה‪ :‬טז ּו § ©‬‫יש ּ§כ ¦חנּ‪ּ ¥‬‬ ‫§דּ © ׁ§‬ ‫יי‪¥ ¦ ,‬‬ ‫ויתיב‬ ‫קדם § ¨‬ ‫¦מן ‪¨ ¢‬‬ ‫‡ר‪Œı‬נו„‬ ‫˘ב ּ§ב ‪… − ¤ « ¤‬‬ ‫י‪‰‬ו‪© ‰‬ו‪ּ ¥‬י¬ ׁ‪¤‬‬ ‫פני § ̈‪® Ÿ‬‬ ‫¦מ ּ¦ל § ‪´¥‬‬ ‫ארעא גּ¨ ‪¥‬לי ּו § © § ©‬ ‫מטלטל‪,‬‬ ‫ּ§ב © § ¨‬ ‫˜ין‪Œ˙‡¤ Æ‬‬ ‫˙‪Œ‬ﬠ„ן‪ :‬יז ©ו‪ּ ¥‬י‪„© ³‬ע ©¸ ¦‬ ‫˜„מ ‪¤ «¥‬‬‫¦§ ©‬ ‫‪£‬עלוֹ ¦הי‬ ‫עבידא‬‫הות ‪¨ ¦ £‬‬ ‫©דּ ‪¨ £‬‬ ‫תא )נ"א‪:‬‬ ‫גנּ ¨‬ ‫קדמין ּ§ב ¦ §‬ ‫מל © § ¦‬ ‫¦ ּ§‬ ‫‡˙‪Œ‬חנו‪‬‬ ‫ו˙´ ‪¤‬ל„ ‪… ® £ ¤‬‬ ‫ו˙ ©‪‰‬ר © ּ‪¥‬‬ ‫¦‡ ׁ§˘ ּ½˙ …ו © ּ©‪−‬‬ ‫וילידת ¨ית ‪£‬חנוֹ ‪‬‬ ‫יאת ¦ ‪© ¥‬‬ ‫ועדּ ©‬ ‫§©¦‬ ‫את ‪ּ ¥‬‬ ‫תיה‬ ‫¦ ּ§‬ ‫¨ית‬ ‫©¦‬ ‫קין‬ ‫¦ ©‬ ‫וידע‬ ‫יז‬ ‫§ ‪¤¥‬‬ ‫דעדן‪:‬‬ ‫גנּ ¨תא(‬ ‫ּ§כ ¦ §‬ ‫רש"י‬ ‫פחדתי על כל החיות‪ ,‬כמו שכתוב )לקמן ט‪ ,‬ב( בהכנעה כגונב דעת העליונה‪ :‬בארץ נוד‪.‬‬ ‫ומוראכם וגו'‪ ,‬ועכשיו בשביל עון זה לא ייראו בארץ שכל הגולים נדים שם‪ :‬קדמת עדן‪ .‬שם‬ ‫ממני החיות ויהרגוני'; מיד 'וישם ה' לקין אות' גלה אביו כשגורש מגן עדן‪ ,‬שנאמר 'וישכן מקדם‬ ‫‪ -‬החזיר מוראו על הכל[‪) :‬טז( ויצא קין‪ .‬יצא לגן עדן' וגו' 'לשמור את' שמירת 'דרך' מבוא‬ ‫יום רביעי‬ ‫ה‪‬לי‪  ‬כל אלו‬ ‫‪‬ל ַ ִ‬ ‫‪‬אר‪ָ ֶ ‬‬ ‫הכוונה שגלה ְ ֶ ֶ‬ ‫‪‬ת‪‬ב )לקמ‪‬‬‫הח‪‬ת‪ְ ,‬מ‪ָ ֶ ‬‬‫‪‬ח‪‬תי מוטל ַעל ָ‪‬ל ַ ַ‬ ‫ְַָ ִ‬ ‫נדי‪  ָ ‬גולי‪ ‬לש‪,‬‬ ‫שנגזרה עליה‪ ‬גלות‪ִ ָ ,‬‬ ‫ח‪‬ת‬ ‫יהיה ַעל ָ‪‬ל ַ ַ‬ ‫'‪‬מ‪‬ראכ‪ְ ‬וג‪ֶ ְ ִ ְ '‬‬ ‫וח‪‬כ‪ֶ ְ ִ ‬‬ ‫ֲֶַ‬ ‫ט‪ ,‬ב(‬ ‫ו'אר‪ ‬נוד' היינו אר‪ ‬הראויה ומוכנה לנוד‬ ‫יירא‪‬‬ ‫‪‬ביל ָע‪ֶ ‬זה ֹלא ִ ְ‬‫ועכ‪‬יו ִ ְ ִ‬ ‫האר‪ '‬שכ‪ָ ְ ַ ְ ,‬‬ ‫ָ ֶָ‬ ‫בה שכג‪:‬‬ ‫מ‪‬ד שמע ה' את בקשתו‪,‬‬ ‫ויהרג‪‬ני‪ָ ִ ,‬‬ ‫הח‪‬ת‪ִ ְ ַ ַ ְ ,‬‬‫מ‪‬י ַ ַ‬ ‫ִ ִֶ‬ ‫עדן‪ .‬כלומר‪ ,‬בצד מזרח של עד‪ ,‬והיינו‬ ‫קדמת ‪¤ ¥‬‬ ‫¦ § ©‬ ‫ה‪‬ל[‪:‬‬ ‫מ‪‬רא‪ַ ‬על ַ ֹ‬ ‫לקי‪ ‬א‪‬ת'‪ ,‬ש ֶ ֱ ִ‬ ‫החזיר ָ‬ ‫'ו‪ ‬ה' ְ ַ ִ‬ ‫ַָ ֶ‬ ‫אביו‪ ,‬אד‪ ‬הראשו‪,‬‬ ‫‪‬לה ָ ִ‬ ‫לאותה אר‪ ‬ש ָ‪ָ ָ ‬‬ ‫קין‪ .‬באמת לא קיבל קי‪ ‬את דברי ה'‬ ‫)טז( ©ויּ‪¥ ¥‬צא © ¦‬ ‫האד‪‬‬ ‫'ויגר‪ֶ ‬את ָ ָ ָ‬ ‫עד‪ַ ֱ ֶ ֶ ,‬‬ ‫‪‬אמר ַ ְ ָ ֶ‬ ‫מ‪ֶ ֵ ‬‬‫‪‬ר‪ַ ִ ‬‬ ‫ְֶ ַ‬ ‫יצא כביכול‬‫ולא נת‪ ‬דעתו עליה‪ ‬שכא‪ ,‬א‪ָ ָ ‬‬ ‫להט‬‫ואת ַ ַ‬ ‫ה‪‬רבי‪ֵ ְ ‬‬ ‫עד‪ֶ ‬את ַ ְ ֻ ִ‬ ‫לג‪ֶ ֵ ‬‬ ‫מ‪‬ד‪ַ ְ ‬‬‫ו‪ֶ ֶ ִ ‬‬ ‫ַַ ְ ֵ‬ ‫העלי‪‬נה‪ ,‬כאילו אי‪ ‬ה'‬ ‫‪‬עת ָ ֶ ְ ָ‬ ‫‪‬ג‪‬נב ַ ַ‬ ‫‪‬הכנעה‪ֵ ְ ,‬‬ ‫ְ ַ ְָָ‬ ‫הח‪‬י‪,'‬‬ ‫‪‬ר‪ֵ ‬ע‪ִ ַ ַ ‬‬ ‫ל‪‬מר ֶאת ֶ ֶ‬ ‫ה‪‬תה‪‬כת ִ ְ ֹ‬ ‫החרב ַ ִ ְ ַ ֶ ֶ‬ ‫ַ ֶֶ‬ ‫יודע את מחשבותיו‪ ,‬ורואה רק את מעשיו‬ ‫ל‪‬מ‪‬ר‬ ‫עד‪ְ ‬וג‪ְ ִ '‬‬ ‫לג‪ֶ ֵ ‬‬ ‫מ‪‬ד‪ַ ְ ‬‬ ‫ו‪ֶ ֶ ִ ‬‬ ‫וביאור הלשו‪ֵ ְ ַ ַ ‬‬ ‫שמהל‪ ‬בהכנעה שכב‪:‬‬ ‫‪‬ר‪ְ ‬מב‪‬א‬ ‫‪‬מירת ֶ ֶ‬ ‫היינו שהעמיד ש‪ֶ ‬את ְ ִ ַ‬ ‫ארץ נוֹ ד‪ .‬אי‪ ‬זה ש‪ ‬של אר‪ ,‬אלא‬ ‫ּ§ב ‪¤ ¤‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שכ‪ .‬א‪ ‬שפסוק זה נאמר לנח ולבניו לאחר שיצאו מהתיבה‪ ,‬יש לומר שהיה פחד זה כבר קוד‪ ‬לכ‪ ,‬וכפי שכתב הרד"ק‬ ‫ה‪‬מי‪‬‬ ‫ה‪ְ ‬בע‪ִ ַ ָ ַ ‬‬ ‫‪‬דגת ַ ָ‬ ‫וכב‪‬ה ְ‪‬רד‪ַ ְ ִ ‬‬ ‫האר‪ָ ֻ ְ ִ ְ ‬‬ ‫ש‪ ‬שברכה זו היא מעי‪ ‬הברכה שנאמרה לאד‪ ‬הראשו‪) ‬א כח( ִ ְ‬ ‫'‪‬מלא‪ֶ ‬את ָ ָ ֶ‬ ‫האר‪ .'‬שכא‪ .‬רא"‪ ,‬על פי לשו‪ ‬המדרש 'הפשיל דבריו לאחוריו ויצא‪ ,‬כגונב דעת העליונה'‪ ,‬ופירש‬ ‫הרמ‪‬ת ַעל ָ ָ ֶ‬ ‫ח‪‬ה ָ ֹ ֶ ֶ‬ ‫‪‬בכל ַ ָ‬ ‫ְָ‬ ‫בע‪ ‬יוס‪ ‬ש‪ ‬שהשלי‪ ‬את הדברי‪ ‬אחר גוו ויצא‪ .‬שכב‪ .‬והראיה לכ‪ ‬היא מכ‪ ‬שלא נאמר 'ויק‪ '‬או 'ויל‪ ,'‬אלא לשו‪‬‬ ‫'ויצא'‪ ,‬שהיא שייכת רק על יציאה ממקו‪ ‬מסוי‪ ,‬ולא שיי‪ ‬לומר כ‪ ‬על יציאה מלפני ה' שמלא כל האר‪ ‬כבודו והוא‬ ‫נמצא בכל מקו‪ ,‬אלא ודאי היתה מחשבתו של קי‪ ‬שיוכל לצאת מלפני ה' כי סבר שאי‪ ‬ה' יודע את מחשבותיו ודעתו‪.‬‬ ‫רא"‪ ,‬ספר הזכרו‪ ‬וגור אריה‪ .‬שכג‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫סז‬ ‫בראשית ד בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫‪‰‬ﬠיר‬‫˘ם ¨ ½¦‬ ‫˜ר‡‪´¥ׁ Æ‬‬ ‫וי‪‰‬י‪´ּ Æ‬ב‪¤Ÿ‬נ‪¦½ ‰‬ﬠיר ©ו ¦ּי § ¨‬ ‫© «§ ¦‬ ‫קרתא ּו § ¨‬ ‫קרא‬ ‫והוה ּ¨ב ‪¥‬ני © § ּ¨‬ ‫© ‪¨£‬‬ ‫קרתא ּ§כ ׁש ּום ּ§ב‪ּ ¥‬‬ ‫ריה‬ ‫מה §דּ © § ּ¨‬ ‫ׁ §ש © ּ‬ ‫חנו‪ :‬יח ©ו ¦ּי ּ¨ו ‪³¥‬ל„ ©ל« ‪… £‬‬ ‫חנו‪Æ‬‬ ‫‪§ּ −‬ב ¬ …נו ‪… « £‬‬ ‫ּ§כ ׁ‪˘¥‬ם‬ ‫ואתיליד © ‪£‬‬ ‫לחנוֹ ‪‬‬ ‫‪£‬חנוֹ ‪ :‬יח § ¦ § § ‪¥‬‬ ‫י‡ל‬ ‫‡˙‪Œ‬מ «ח ּו¨ ‪®¥‬‬ ‫יל„ ‪§ ¤‬‬ ‫ﬠיר„ ¨ © ‪−‬‬ ‫‡˙‪Œ‬ﬠיר„ §ו ¦ ¨¾‬ ‫‪½¨ ¦ ¤‬‬ ‫ועירד אוֹ ‪¥‬ליד‬ ‫עירד § ¦ ¨‬ ‫̈ית ¦ ¨‬ ‫מח ּ¨י ‪¥‬‬ ‫יאל‬ ‫יאל ּו § ¦‬ ‫מחו ¨ ‪¥‬‬ ‫̈ית § ּ‬ ‫‡˙‪Œ‬מ ´˙ ּו ׁ¨˘ ½‪‡¥‬ל‬ ‫יל„‪§ ¤ Æ‬‬ ‫י‡ל ¨ ©‬ ‫ּו §מ ¦ח ּ¨י ‪¥À‬‬ ‫ש ‪¥‬אל‬ ‫מתו ׁ¨‬ ‫§ ּ‬ ‫¨ית‬ ‫אוֹ ‪¥‬ליד‬ ‫למ‪:‬‬‫‪¤ « ¨ Œ˙‡¤‬‬ ‫יל„‬ ‫¨ ©¬‬ ‫‪−‬‬‫ּו §מ «˙ ּו ׁ¨˘ ‪‡¥‬ל‬ ‫ש ‪¥‬אל אוֹ ‪¥‬ליד ¨ית ¨ ‪¤‬‬ ‫למ‪:‬‬ ‫ּו §מת ּו ׁ¨‬ ‫רש"י‬ ‫הגן )ראה לעיל ג‪ ,‬ד(‪ ,‬שיש ללמוד שהיה אדם שם‪ .‬תחתיו‪ ,‬והבריות אומרות 'סורו מעליו‪ ,‬זהו‬ ‫ומצינו רוח מזרחית קולטת בכל מקום את שהרג את אחיו'‪) :‬יז( ויהי קין בונה עיר‪,‬‬ ‫הרוצחים‪ ,‬שנאמר )דברים ד‪ ,‬מא( אז יבדיל משה ויקרא שם העיר לזכר בנו חנוך‪:‬‬ ‫וגו' מזרחה שמש‪ .‬דבר אחר‪ ,‬בארץ נוד ‪) -‬יח( ועירד ילד‪ .‬יש מקום שהוא אומר בזכר‬ ‫כל מקום שהיה הולך היתה הארץ מזדעזעת 'הוליד'‪ ,‬ויש מקום שהוא אומר 'ילד'‪,‬‬ ‫יום רביעי‬ ‫האר‪‬‬ ‫היתה ָ ָ ֶ‬ ‫ה‪‬ל‪ ‬בו ָ ְ ָ‬ ‫‪‬היה קי‪ֵ ‬‬ ‫ה‪) ‬ראה לעיל ג‪ ,‬כד( על ידי הכרובי‪ ‬שהיו ש‪ ,‬ש ָ‪‬ל ָמק‪ָ ָ ֶ ‬‬ ‫ַָ‬ ‫מעליו‪,‬‬ ‫א‪‬מר‪‬ת ס‪‬ר‪ָ ָ ֵ ‬‬ ‫וה‪‬ר‪‬ת ְ‬‫‪‬ח‪‬יו‪ִ ְ ַ ְ ,‬‬ ‫אד‪ ,ָ ‬בצד מזרח‪ַ ַ ְ ַ ְ ִ ,‬‬ ‫מז‪‬עזעת ַ ְ ָ‬ ‫‪‬היה ָ ָ‬ ‫ללמ‪‬ד מכ‪ָ ָ ֶ ‬‬ ‫‪ְ ִ ‬‬ ‫ֵֶ‬ ‫אחיו שכו‪:‬‬ ‫‪‬הרג ֶאת ָ ִ‬‫ֶזה‪ַ ָ ֶ ‬‬ ‫ולכ‪ ‬העמיד ה' את המלאכי‪ ‬השומרי‪ ‬באותו‬ ‫ויהי‪ .‬אי‪ ‬הכוונה שחנו‪ ‬שהוזכר באחרונה‬ ‫)יז( © § ¦‬ ‫צד שכד‪ ,‬וא‪ ‬קי‪ ‬גלה לאותו מקו‪ ‬שממזרח‬ ‫קי‪ ,‬שהוזכר‬ ‫הוא שבנה את העיר שכז‪ ,‬אלא ַ ִ‬ ‫ק‪‬לטת‬ ‫מזרחית ]‪‬צד מזרח[ ֶ ֶ‬ ‫ר‪‬ח ִ ְ ָ ִ‬ ‫‪‬מצינ‪ ‬ש ַ‬ ‫לעד‪ִ ָ .‬‬ ‫ו‪‬קרא את‬ ‫‪‬נה ִעיר‪ָ ְ ִ ַ ,‬‬ ‫בתחילת הפסוק‪ ,‬הוא שהיה ֹ ֶ‬ ‫‪‬אמר לגבי ערי‬ ‫הר‪‬צחי‪ַ ֱ ֶ ֶ ,‬‬ ‫‪‬כל ָמק‪ֶ ‬את ָ ְ ִ‬ ‫ְָ‬ ‫'חנ‪:'‬‬ ‫לזכר ְ‪‬נ‪ ‬שכח‪ֲ ,‬‬ ‫העיר ְ ֵ ֶ‬ ‫ֵ‪ִ ָ ‬‬ ‫יב‪‬יל‬ ‫'אז ַ ְ ִ‬ ‫מקלט לרוצחי‪ ‬בשגגה )דברי‪ ‬ד‪ ,‬מא( ָ‬ ‫ילד‪ .‬כאשר מייחסי‪ ‬ב‪ ‬לאביו‪ֵ ,‬י‪‬‬ ‫ועירד ¨ ©‬ ‫)יח( § ¦ ¨‬ ‫מזרחה‬ ‫ה‪‬ר‪ָ ְ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬עבר ַ ַ ְ ֵ‬‫ערי‪ֶ ֵ ְ ‬‬ ‫מ‪‬ה ְוג‪ֹ ָ '‬‬ ‫‪‬ל‪ִ ָ ‬‬ ‫ֶֹ‬ ‫'ה‪‬ליד'‪ ,‬כמו‬‫ִ‬ ‫‪‬כר לשו‪‬‬ ‫א‪‬מר ַ ָ ָ‬‫ָמק‪ֶ ‬ה‪‬א ֵ‬ ‫אחר ‪ ‬פירוש אחר לכ‪ ‬שישב קי‪‬‬ ‫‪‬בר ַ ֵ‬ ‫‪‬מ‪ָ ָ .'‬‬ ‫ֶָ‬ ‫יצחק' )בראשית כה‪ ,‬יט(‪ֵ ְ ,‬וי‪‬‬ ‫ה‪‬ליד ֶאת ִ ְ ָ‬ ‫'אברה‪ִ ‬‬ ‫ַ ְָ ָ‬ ‫'‪‬אר‪ ‬נ‪‬ד'‪ ,‬שאי‪ ‬זה ש‪ ‬של מקו‪ ‬מסוי‪ ,‬אלא‬ ‫ְ ֶֶ‬ ‫'ילד'‪ ,‬כמו בפסוק זה‪ָ ִ ְ ,‬‬ ‫'ועירד‬ ‫א‪‬מר ָ ַ‬ ‫ָמק‪ֶ ‬ה‪‬א ֵ‬ ‫כינוי לאדמה המתנדנדת ומזדעזעת שכה‪ ,‬ללמד‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שכד‪ .‬שפתי חכמי‪ .‬שכה‪ .‬רא"‪ .‬שכו‪ .‬ולפי ביאור זה‪ ,‬שאי‪ ‬הכוונה לאר‪ ‬מסוימת‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬שהיה במקומות שוני‪ ‬וכול‪‬‬ ‫התנדנדו והזדעזעו תחתיו‪ ,‬מה שנאמר 'קדמת עד‪ '‬היינו שכל נסיעותיו היו לצד מזרח‪ .‬רא"‪ .‬שכז‪ .‬רא"‪ ,‬שהרי א‪ ‬כ‪ ‬אי‪ ‬מתאי‪‬‬ ‫לכתוב על כ‪ ‬שקרא את העיר 'כש‪ ‬בנו חנו‪ ,'‬שהרי חנו‪ ‬עצמו היה הבונה‪ ,‬אלא ודאי קי‪ ‬הוא הבונה וקראה כש‪ ‬בנו‪ ,‬חנו‪.‬‬ ‫שכח‪ .‬בא לומר בזה שלא יקשה בעיני‪ ‬מדוע לא קרא קי‪ ‬לעיר שבנה על ש‪ ‬עצמו‪ ,‬קי‪ ,‬וביאר שקראה לזכר בנו‪ ,‬וכמו שמצאנו‬ ‫במקומות נוספי‪ ‬בבני אד‪ ‬שבנו עיר וקראוה לזכר בניה‪ .‬רא"‪ .‬ובגור אריה ביאר שהיה מקו‪ ‬לטעות ולומר שנקרא ש‪ ‬העיר‬ ‫בשלשה מילי‪ ‬אלו‪' ,‬כש‪ ‬בנו חנו‪ ,'‬ולכ‪ ‬פירש רש"י שנקראה רק 'חנו‪ ,'‬ו'כש‪ ‬בנו' היינו הסבר לכ‪ ‬שעשה זאת קי‪ ‬לזכר בנו‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ד בראשית‬ ‫סח‬ ‫‪ּ ¥‬‬ ‫ליה‬ ‫חמישי יט ּו § ‪¥‬‬ ‫נסיב‬ ‫למ‪´˙¥ּ ˘§ׁ ‬י ¨נ ׁ¦®‬ ‫˘ים‬ ‫חמישי יט ©ו¦ ּי« ּ©˜ ¬ …‬ ‫ח‪Œ‬לו ‪¤ −¤‬‬ ‫§ ׁ¦‬ ‫נשין‬ ‫רתין‬‫ּ©ת § ּ‪¥‬‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫למ‪‬‬ ‫רש"י‬ ‫שהלידה משמשת שתי לשונות‪ ,‬לידת האשה‪ ,‬שקיים הקדוש־ברוך־הוא הבטחתו שאמר‬ ‫ניישטר"א בלעז‪ ,‬וזריעת תולדות האיש‪' ,‬שבעתים יוקם קין' )לקמן פסוק כד(‪ ,‬עמד למך‬ ‫איניינדרי"ר בלעז‪ .‬כשהוא אומר 'הוליד'‪ ,‬לאחר שהוליד בנים ונעשה דור שביעי והרג‬ ‫בלשון הפעיל‪ ,‬מדבר בלידת האשה‪ ,‬פלוני את קין‪ .‬זהו שאמר 'כי איש הרגתי לפצעי'‬ ‫הוליד את אשתו בן או בת; כשהוא אומר וגו' )פסוק כג(‪ :‬שתי נשים‪ .‬כך היה דרכן‬ ‫של דור המבול‪ ,‬אחת לפריה ורביה ואחת‬ ‫'ילד'‪ ,‬מדבר בזריעת האיש‪:‬‬ ‫חמישי )יט( ויקח לו למך‪ .‬לא היה לו לתשמיש‪ .‬זו שהיא לתשמיש משקה כוס‬ ‫לפרש כל זה‪ ,‬אלא ללמדנו מסוף הענין של עקרין כדי שתעקר‪ ,‬ומקשטה ככלה‬ ‫לל‪‬דנ‪‬‬ ‫א‪‬א בא ְ ַ ְ ֵ‬ ‫רק מי היו תולדותיה‪ ‬שלא‪ָ ֶ ,‬‬ ‫ה'‪‬ידה'‬ ‫מח‪‬יאל'‪ ,‬וזהו כיו‪ֶ ‬פעלת ַ ֵ ָ‬ ‫ילד ֶאת ְ ָ ֵ‬ ‫ַָ‬ ‫ה‪‬ד‪‬־‬ ‫‪ָ ַ ‬‬ ‫העני‪ ‬של נשות למ‪ֵ ִ ֶ ‬‬ ‫ִמ‪ָ ְ ִ ָ ‬‬ ‫הא‪‬ה ניישטר"א‬ ‫לידת ָ ִ ָ‬ ‫‪‬י ְל‪‬נ‪‬ת‪ַ ֵ ,‬‬‫מ‪‬ת ב ְ ֵ‬ ‫ְ ֶֶַ‬ ‫‪‬אמר‬ ‫הבטחת‪ ‬להעניש את קי‪ַ ָ ֶ ,‬‬ ‫ָ‪‬ר‪‬־ה‪‬א ַ ְ ָ ָ‬ ‫‪‬לעז‪,‬‬ ‫האי‪ ‬איניינדרי"ר ְ ַ ַ‬ ‫‪‬לד‪‬ת ָ ִ‬ ‫‪‬זריעת ְ‬‫‪‬לעז‪ַ ִ ְ ,‬‬ ‫ְ ַַ‬ ‫קי‪) '‬לקמ‪ ‬פסוק כד(‪ ,‬והיינו לאחר‬ ‫י‪ִ ָ ‬‬ ‫'‪‬בעתי‪ַ ֻ ‬‬ ‫ִ ְִַָ‬ ‫הפעיל‪,‬‬ ‫‪‬ל‪ִ ְ ִ ‬‬ ‫'ה‪‬ליד'‪ְ ִ ,‬‬ ‫א‪‬מר לגבי הזכר ִ‬ ‫‪‬ה‪‬א ֵ‬ ‫וְ ֶ‬ ‫למ‪ ,‬שהיה דור שישי‬ ‫עמד ֶ ֶ‬ ‫שבעה דורות‪ ,‬ואכ‪ַ ָ ‬‬ ‫‪‬ל‪‬ני‬ ‫הא‪‬ה‪ ,‬כאומר ְ ִ‬ ‫לידת ָ ִ ָ‬‫מד‪‬ר ִ‪‬גרימתו ל ֵ ַ‬ ‫ְֵַ‬ ‫ונע‪‬ה ]‪‬נולד‬ ‫‪‬ני‪ָ ֲ ַ ְ ‬‬ ‫‪‬ה‪‬ליד למ‪ִ ָ ‬‬‫לאחר ֶ ִ‬ ‫לקי‪ַ ַ ְ ,‬‬ ‫א‪] ‬גר‪ ‬לאשתו ללדת[ ֵ‪ ‬א‪ַ ‬ת‪,‬‬ ‫ה‪‬ליד ֶאת ִ ְ‬ ‫ִ‬ ‫קי‪ֶ ,‬זה‪‬‬‫והרג ֶאת ַ ִ‬‫‪‬ביעי לקי‪ ‬שלב‪ַ ָ ְ ,‬‬ ‫בעול‪ [‬ר ְ ִ ִ‬ ‫וכמו שיאמר האד‪ ‬ראוב‪ ‬האכיל את שמעו‪ ,‬א‪‬‬ ‫יום חמישי‬ ‫לפצעי' ְוג‪) '‬פסוק כג(‪,‬‬ ‫הרג‪‬י ְ ִ ְ ִ‬ ‫'‪‬י ִאי‪ִ ְ ַ ָ ‬‬ ‫‪‬אמר ִ‬ ‫ֶַָ‬ ‫ששמעו‪ ‬הוא האוכל בפועל שכט‪ ,‬והכוונה בזה‬ ‫וכמו שיבואר ש‪ ‬שהכוונה להריגת קי‪:‬‬ ‫לפעולת הלידה של האשה שנגרמה על ידי האיש‪.‬‬ ‫ה‪‬ל‪,‬‬‫‪‬ר‪ֶ ‬ל בני ‪‬ר ַ ַ‬ ‫היה ַ ְ ָ‬‫נשים‪ָ ָ ָ .‬‬ ‫ׁ§ש ּ‪¥‬תי ¨ ׁ¦‬ ‫זריעת‬ ‫מד‪‬ר רק ִ‪‬פעלת ְ ִ ַ‬ ‫'ילד'‪ֵ ַ ְ ,‬‬ ‫א‪‬מר ָ ַ‬ ‫כ‪‬ה‪‬א ֵ‬ ‫וְ ֶ‬ ‫ואחת‬ ‫‪‬רב‪‬ה‪ַ ַ ְ ,‬‬ ‫לפר‪‬ה ְ ִ ָ‬ ‫אחת ִ ְ ִ ָ‬‫לקחת שתי נשי‪ ,‬ה ַ ַ‬ ‫האי‪ ,‬ללא יחס ללידת האשה‪ ,‬ולכ‪ ‬מתאימה בזה‬ ‫ִָ‬ ‫מ‪‬קה אותה‬ ‫לת‪‬מי‪ֶ ְ ַ ‬‬ ‫‪‬היא ְ ַ ְ ִ‬ ‫לת‪‬מי‪ ‬שלג‪ .‬ז‪ִ ֶ ‬‬ ‫ְַ ְ ִ‬ ‫של‬ ‫לשו‪' ‬ילד'‪ ,‬שהיא פעולה של האיש לבדו ‪:‬‬ ‫עקרי‪  ‬סממני‪ ‬הגורמי‪ ‬לה‬ ‫בעלה ‪‬ס ֶ‪‬ל ֲ ָ ִ‬ ‫לפר‪‬‬ ‫היה ל‪ֵ ָ ְ ‬‬ ‫ויּ ּ©קח לוֹ ‪¤ ¤‬‬ ‫למ‪ֹ .‬לא ָ ָ‬ ‫חמישי )יט( © ¦‬ ‫‪‬עקר ולא יכחיש יופיה מחמת‬ ‫‪‬די ֶ ֵ ָ ֵ‬ ‫שלא תלד‪ֵ ְ ,‬‬ ‫ָ‪‬ל ֶזה‪ ,‬מי היו נשיו של למ‪ ,‬וכמו שלא פירש‬ ‫‪‬כ‪‬ה‬ ‫‪‬מק‪‬ט‪ ‬בעלה תמיד ְ ַ ָ‬ ‫העיבור והלידה‪ָ ְ ַ ְ ,‬‬ ‫בשאר בני הדורות מי היו נשותיה‪ ,‬אלא נכתב‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שכט‪ .‬רא"‪ .‬של‪ .‬רא"‪ .‬שלא‪ .‬רא"‪ .‬ובמשכיל לדוד פירש שהדיוק הוא מכ‪ ‬שנאמר 'ויקח לו למ‪ ,'‬והרי היה נית‪‬‬ ‫לכתוב רק 'ויקח לו'‪ ,‬ולכ‪ ‬פירש שדוקא בלמ‪ ‬הוצר‪ ‬הכתוב לפרש את עני‪ ‬לקיחת הנשי‪ ,‬ללמד שקיי‪ ‬ה' את גזירתו‬ ‫בקי‪ .‬שלב‪ .‬כי אי‪ ‬הכוונה שב‪ ‬הדור השביעי הוא שיהרוג את קי‪ ,‬אלא לאחר שיהיו בעול‪ ‬שבעה דורות מקי‪ ‬יבוא‬ ‫עליו העונש‪ .‬שלג‪ .‬ומדוייק כ‪ ‬מכ‪ ‬שלא נאמר 'ויקח לו למ‪ ‬נשי‪ ,'‬אלא 'שתי נשי‪ ,'‬ללמד שלקח אות‪ ‬יחד כזוג‪ ,‬וכפי‬ ‫שהיתה דרכ‪ ‬של אנשי דור המבול לקחת שתי נשי‪ ‬יחד‪ ,‬ואי‪ ‬אחת בלא חברתה‪ .‬גור אריה‪.‬‬ ‫סט‬ ‫בראשית ד בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫שּׁני˙‬ ‫˘ם ©‪− ¦ ¥ ‰‬‬ ‫ﬠ„‪§ ‰‬ו ׁ‪¬¥‬‬ ‫‪‡‰‬ח˙‪½¨ ¨ Æ‬‬‫˘ם ¨ « © ©‬ ‫ׁ‪³¥‬‬ ‫עדה § ׁ‬ ‫וש ּום‬ ‫חדא ¨ ¨‬ ‫ׁש ּום ‪¨ £‬‬ ‫וילידת ¨ ¨‬ ‫עדה‬ ‫צלה‪ :‬כ ¦ ‪© ¥‬‬ ‫נייתא ¦ ּ¨‬ ‫ּ¦ת § ‪¨ ¥‬‬ ‫‡˙‪Œ‬יבל ´‪ּ ‰‬ו‡‬ ‫ﬠ„‪®¨ ¨ ¤ ‰‬‬ ‫ˆל‪ :‰‬כ © ּ‪¥‬‬ ‫ו˙¬ ‪¤‬ל„ ¨ ¨ ‪−‬‬ ‫¦ ּ¨ «‬ ‫הוה © ּ§‬ ‫רבהוֹ ן‬ ‫יבל ה ּוא ‪¨ £‬‬ ‫̈ית ¨ ¨‬ ‫˜נ‪:‰‬‬ ‫‡‪‰‬ל ּו ¦מ § ‪« ¤‬‬ ‫˘ב ‪¤ Ÿ −‬‬ ‫‡בי י‪¬¥ׁ Ÿ‬‬‫‪‰‬י‪¾¦ £ ‰‬‬ ‫¨ ½¨‬ ‫מרי § ¦‬ ‫בעיר‪:‬‬ ‫מש ּ§כ ¦נין ּו ¨ ‪¥‬‬ ‫יתבי © ׁ§‬ ‫§דּ ¨ § ‪¥‬‬ ‫רש"י‬ ‫ומאכילה מעדנים‪ ,‬וחברתה נזופה ואבלה 'סורה' )כגון לקמן מט‪ ,‬י(‪ :‬צלה‪ .‬היא של תשמיש‪,‬‬ ‫כאלמנה‪ .‬וזהו שפירש איוב )איוב כד‪ ,‬כא( 'רועה על שם שיושבת תמיד בצלו‪ .‬דברי־אגדה הם‬ ‫עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב'‪ ,‬כמו בבראשית־רבה‪) :‬כ( אבי יושב אהל‬ ‫שמפורש באגדת חלק )ליתא לפנינו‪ ,‬וראה ב"ר כג‪,‬ב(‪ :‬ומקנה‪ .‬הוא היה הראשון לרועי בהמות‬ ‫עדה‪ .‬היא של פריה ורביה‪ ,‬על שם שמגונה במדברות ויושב באהלים חודש כאן וחודש כאן‬ ‫עליו ומוסרת מאצלו; 'עדה' תרגום של בשביל מרעה צאנו‪ ,‬וכשכלה המרעה במקום זה‬ ‫‪‬מי‪ַ ,‬על ֵ‪‬‬ ‫וחבר‪ ‬העומדת לפריה ורביה‪¦ ,‬צלּ¨ ה‪ִ .‬היא היתה האשה ֶ‪‬ל ַ ְ ִ‬ ‫מעד‪‬י‪ָ ְ ֶ ֲ ַ .‬‬ ‫‪‬מאכיל‪ִ ַ ֲ ַ ‬‬ ‫ֲִַ ָ‬ ‫‪‬צ‪ ‬של הבעל ‪ָ ָ ַ ֵ ְ ִ ,‬‬ ‫‪‬ברי־א‪‬דה‬ ‫שלד‬ ‫‪‬מיד ְ ִ‬ ‫‪‬בת ָ ִ‬ ‫‪‬אלמנה‪] ,‬ולהל‪ֶ ֶ ֶ ‬‬ ‫ואבלה ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫נז‪‬פה ַ ֲ ֵ ָ‬ ‫יושבת כשהיא ְ ָ‬ ‫‪‬ברא‪‬ית־ר‪‬ה‪:‬‬ ‫ֵה‪ָ ַ ִ ֵ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬ר‪‬‬‫יבואר עני‪ ‬זה לגבי נשיו של למ‪ֶ ְ .[‬וזה‪ֵ ֵ ֶ ‬‬ ‫מקנה‪ .‬לשו‪' ‬אבי' אי‪‬‬ ‫אהל ּו ¦ § ‪¤‬‬ ‫ישב ‪¤ Ÿ‬‬‫אבי ‪¥ׁ Ÿ‬‬ ‫ואלמנה ֹלא )כ( ‪¦ £‬‬ ‫תלד ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫עקרה ֹלא ֵ ֵ‬ ‫'רעה ֲ ָ ָ‬‫ִא‪‬ב )איוב כד‪ ,‬כא( ֹ ֶ‬ ‫ייטיב'‪ ,‬כלומר‪ ,‬אותה שהיא 'עקרה ולא תלד'‪ ,‬בעלה הכוונה כפשוטה שכל רועי הבהמות היו מזרעו‪,‬‬ ‫ְֵ ִ‬ ‫שהרי בני אד‪ ‬רבי‪ ‬עוסקי‪ ‬ברעיית בהמות א‪‬‬ ‫ר‪‬עה אותה ודואג לטובתה‪ ,‬ואילו אותה שהיא‬ ‫ֶ‬ ‫יום חמישי‬ ‫שאינ‪ ‬מזרעו של יבל שלה‪ ,‬אלא זו לשו‪ ‬מושאלת‬ ‫'אלמנה'‪ ,‬והיא העומדת לפריה ורביה‪ ,‬אי‪ ‬בעלה‬ ‫‪‬המ‪‬ת‬ ‫לר‪‬עי ְ ֵ‬ ‫הרא‪ֵ ְ ‬‬ ‫היה ָ ִ‬ ‫לכ‪ ‬שה‪‬א ָ ָ‬ ‫‪‬פ‪‬ר‪‬‬ ‫מיטיב לה‪ ,‬אלא היא נזופה כאלמנה‪ְ ,‬כמ‪ָ ְ ֶ ‬‬ ‫‪‬ד‪‬ר‪‬ת שלו‪ ,‬ו'אב' הוא כמו 'ראשו‪ '‬שלז‪ .‬מחמת‬ ‫ְִַָ‬ ‫חלק )ליתא לפנינו‪ ,‬וראה ב"ר כג‪ ,‬ב(‪:‬‬‫‪‬א‪‬דת פרק ֵ ֶ‬ ‫ְ ַ ַָ‬ ‫י‪‬ב‬ ‫שהוא רועה אי‪ ‬לו בית קבוע אלא ֵ‬ ‫‪‬רב‪‬ה‪ָ ֻ ְ ,‬‬ ‫‪‬מכ‪‬ה‬ ‫‪‬ר‪‬ה ְ ִ ָ‬ ‫עדה‪ִ .‬היא היתה האשה ֶ‪‬ל ְ ִ ָ‬ ‫¨¨‬ ‫‪‬א‪ ‬שלח‬ ‫ָ‬ ‫וח‪‬ד‪‬‬ ‫ח‪‬ד‪ָ ‬א‪ֶ ְ ‬‬ ‫ֶ‬ ‫‪‬אהלי‪,‬‬ ‫ֳָָ ִ‬ ‫מאצל‪,‬‬‫‪‬מ‪‬סרת ֵ ֶ ְ‬ ‫ֶֶ‬ ‫עליו‪,‬‬ ‫‪‬ג‪‬ה ָ ָ‬ ‫'עדה' ַעל ֵ‪ָ ֻ ְ ֶ ‬‬ ‫‪‬מק‪ֶ ‬זה‬ ‫ה‪‬רעה ְ ָ‬ ‫‪‬כ‪‬לה ַ ִ ְ ֶ‬ ‫מרעה ֹצאנ‪ֶ ָ ֶ ְ ,‬‬ ‫‪‬ביל ִ ְ ֶ‬ ‫ִ ְ ִ‬ ‫'ס‪‬רה' )כגו‪ ‬לקמ‪ ‬מט‪ ,‬י(‪:‬‬ ‫‪‬ר‪ֶ ‬ל ָ‬ ‫'עדה' זהו ַ ְ‬ ‫ָָ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שלד‪ .‬ואמנ‪ ‬לא התקיימה מחשבתו של למ‪ ,‬אלא ג‪ ‬צלה ילדה את תובל קי‪ ‬ואת נעמה‪ ,‬ולכ‪ ‬נאמר בה לשו‪' ‬ג‪ ‬היא'‪,‬‬ ‫לומר שא‪ ‬שהשקה אותה כוס של עקרי‪ ‬לא הועיל הדבר‪ ,‬וילדה‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬ובדברי דוד הוסי‪ ‬שמחמת כ‪ ‬נאמר‬ ‫'ואחות תובל קי‪ ‬נעמה'‪ ,‬ללמד שנס זה שילדה צילה לא היה עבור תובל קי‪ ,‬שהיה רשע‪ ,‬אלא עבור נעמה שהיתה אשת‬ ‫נח‪ ,‬והיתה צדקת‪ .‬שלה‪ .‬גור אריה‪ .‬שלו‪ .‬כי א‪ ‬שהבל היה רועה צא‪ ,‬לא היה רועה במדברות‪ ,‬ויבל היה הראשו‪‬‬ ‫שרעה את הבהמות במדבריות‪ ,‬שזהו דבר המצרי‪ ‬אומנות גדולה ומיוחדת יותר‪ .‬רא"‪ .‬אמנ‪ ‬בלבוש האורה תמה על דבריו‪,‬‬ ‫שהרי בזמ‪ ‬קי‪ ‬והבל לא היה ישוב בעול‪ ‬כלל‪ ,‬שרק ה‪ ‬היו בעול‪ ,‬ובהכרח שרעה הבל את מקנהו במדבר‪ ,‬וכתב שמחמת‬ ‫קושיא זו ]שנמצא שיבל לא היה הראשו‪ ‬לרעייה במדבר[ הביא רש"י בהמש‪ ‬ג‪ ‬מדרש אגדה שפירש את הדברי‪ ‬באופ‪‬‬ ‫אחר‪ .‬שלז‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬שלח‪ .‬כיו‪ ‬שנאמר לשו‪' ‬יושב'‪ ,‬ובפחות מחודש אי‪ ‬זו קרויה 'ישיבה'‪ .‬גור אריה‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ד בראשית‬ ‫ע‬ ‫יו ¨בל‪,‬‬ ‫אחו ¦הי ּ‬ ‫§וש ּום ‪ּ £‬‬ ‫ׁ‬ ‫כא‬ ‫‡בי‬ ‫‪‰‬י‪¾¦ £ ‰‬‬ ‫בל ´‪ּ ‰‬ו‡ ¨ ½¨‬ ‫‡חיו י ּו ¨®‬ ‫˘ם ¨ ¦ ‪−‬‬ ‫כא §ו ׁ‪¬¥‬‬ ‫רבהוֹ ן §דּ ¨כל‬ ‫הוה © ּ§‬ ‫הוא ‪¨ £‬‬ ‫ּ‬ ‫©על‬ ‫ממנּ© ן(‬ ‫¦דּ § ©‬ ‫)נ"א‪:‬‬ ‫§דּ ¨ ©‬ ‫מנן‬ ‫ˆל‪‰‬‬ ‫ּ¨כל‪¬¥Ÿ˙ּ Œ‬פ˘ׂ ּ¦כ ּנ …ו‪−‬ר §וע ּו ¨ «‚ב‪ :‬כב §ו ¦ ּ¨´‬ ‫ידעי § ¨‬ ‫זמר‬ ‫נבלא ¨ § ‪¥‬‬ ‫ּפוֹ ם ¦ § ¨‬ ‫˜ין‬ ‫יל¨„‪ּ ˙´ּ Œ˙‡¤ Ɖ‬ו ©בל ½© ¦‬ ‫‚ם‪‰Œ‬ו‡ ¨ « §‬ ‫© ‪¦À‬‬ ‫ואב ּו ¨בא‪ :‬כב § ¦ ּ¨‬ ‫וצלה‬ ‫ּ¦כנּ¨ ¨רא § © ּ‬ ‫ברזל‬ ‫˘˙ ּו © § ‪®¤‬‬ ‫ל‪Œ‬חר ׁ˘ §נ ‪−‬ח‪¤ׁ Ÿ‬‬ ‫‪¥¾ ‬ט ׁ˘ ּ¨כ ‪¬¥Ÿ‬‬ ‫§‪© ¥‬‬ ‫ילידת‬ ‫¦היא‬ ‫©אף‬ ‫נחשא ּו © § § ¨‬ ‫ברזלא‪,‬‬ ‫עבידת § ¨ ׁ¨‬ ‫ידעי ¦ ¦ ©‬ ‫רבהוֹ ן §דּ ¨כל ¨ § ‪¥‬‬ ‫הוה( © ּ§‬ ‫)הוא ‪¨ £‬‬ ‫ּ‬ ‫̈ית ּת ּו ©בל © ¦‬ ‫קין‬ ‫רש"י‬ ‫הולך ותוקע אהלו במקום אחר‪ .‬ומדרש אגדה‪ ,‬אומנותו של קין‪' .‬תובל' לשון 'תבלין'‪ ,‬תיבל והתקין‬ ‫בונה בתים לעבודה־זרה‪ ,‬כמה דאת אמר סמל אומנותו של קין לעשות כלי זיין לרוצחים‪ :‬לוטש‬ ‫הקנאה המקנה )יחזקאל ח‪ ,‬ג(; וכן אחיו תופש כנור כל חרש נחשת וברזל‪ .‬מחדד אומנות‬ ‫ועוגב לזמר לעבודה־זרה‪) :‬כב( תובל קין‪ .‬תובל נחושת וברזל‪ .‬כמו ילטוש עיניו לי )איוב טז‪ ,‬ט(‪.‬‬ ‫הבל ללא כלי זיי‪ ‬שמ‪ ,‬ואילו תובל קי‪ ‬שיפר את‬ ‫א‪‬דה‪,‬‬ ‫‪‬מדר‪ָ ָ ַ ‬‬ ‫אחר‪ַ ְ ִ .‬‬ ‫‪‬מק‪ֵ ַ ‬‬ ‫אהל‪ָ ְ ‬‬ ‫ות‪‬קע ָ ֳ‬ ‫ה‪‬ל‪ַ ֵ ְ ‬‬ ‫ֵ‬ ‫לר‪‬צחי‪ ,‬שיוכלו‬ ‫‪‬לי ַ ִזי‪ִ ְ ְ ‬‬ ‫לע‪‬ת ְ ֵ‬ ‫מלאכתו‪ֲ ַ ,‬‬ ‫שלשו‪' ‬מקנה' רומזת על עבודה זרה‪ ,‬שהיה‬ ‫להרוג בקלות‪:‬‬ ‫אמר ‪‬‬ ‫‪‬א‪ֵ ֹ ‬‬ ‫‪‬מה ְ ַ ְ‬ ‫לעב‪‬דה־זרה‪ָ ְ ,‬‬ ‫‪‬י‪ָ ָ ָ ֲ ַ ‬‬ ‫‪‬נה ָ ִ‬ ‫ֶ‬ ‫ברזל‪' .‬לוטש' הוא‬ ‫נחשת ּו © § ‪¤‬‬ ‫חרש § ‪¤ׁ Ÿ‬‬ ‫‪‬טש ּ¨כל ‪ׁ ¥ Ÿ‬‬ ‫‪ׁ ¥‬‬ ‫וכמו שנאמר לגבי הפסל שהוצב בבית המקדש‬ ‫יום חמישי‬ ‫‪‬ברזל‪,‬‬ ‫א‪‬נ‪‬ת ְ ֹ ֶ‬ ‫נח‪‬ת ַ ְ ֶ‬ ‫מח‪‬ד ֻ ָ‬ ‫לשו‪ ‬חידוד‪ ,‬שהיה ְ ַ ֵ‬ ‫ה‪‬קנה' )יחזקאל ח ג(‪ ,‬כלומר‪ ,‬סמל‬ ‫ה‪‬נאה ַ ַ ְ ֶ‬ ‫'סמל ַ ִ ְ ָ‬ ‫ֵֶ‬ ‫עיניו ִלי' )איוב טז‪ ,‬ט(‪ .‬והנה לשו‪‬‬ ‫'ילט‪ָ ֵ ‬‬ ‫ְ‪‬מ‪ֹ ְ ִ ‬‬ ‫העבודה זרה שהוצב בבית המקדש כדי 'להקניא'‬ ‫'חורש' יכולה להתפרש בשתי דרכי‪ ,‬או ככינוי‬ ‫ולהכעיס כביכול את ה'‪ ,‬וא‪ ‬לשו‪' ‬מקנה'‬ ‫לחפ‪ ‬שעושה בו האומ‪ ‬את מלאכתו‪,‬‬ ‫ל‪‬לי או ַ ֵ ֶ‬ ‫ְַ ִ‬ ‫האמורה כא‪ ‬היא עבודה זרה‪ ,‬שהיה עושה לה‬ ‫'ח‪‬ר‪ ,'‬בסגו"ל‪ ,‬והטע‪ ‬מוטע‪‬‬ ‫ואז היא מנוקדת ֶ‬ ‫וכ‪ ‬יש לפרש לפי מדרש זה‬ ‫אהלי‪ ‬ובתי‪ ‬שלט‪ֵ ְ .‬‬ ‫ל'א‪‬כל'‪ ,‬שהוא‬ ‫ֶ‬ ‫בתחילת המילה‪ ,‬מלעיל ]בדומה‬ ‫אחיו יובל‪ ,‬שהיה )פסוק כא(‬ ‫את הפסוק העוסק ב ָ ִ‬ ‫כינוי למאכל עצמו‪ ,‬והדגש בתחילת המילה‪,‬‬ ‫לעב‪‬דה־זרה‪:‬‬ ‫לז‪‬ר ַ ֲ ָ ָ ָ‬ ‫וע‪‬גב'‪ ,‬היינו ְ ַ ֵ‬‫'‪‬פ‪ִ ‬ר ְ ָ‬ ‫ֵ‬ ‫מלעיל[‪ ,‬או כתיאור של הפעולה שנעשית בכלי‪,‬‬ ‫‪‬בל ‪ ‬מתבל ומשביח את‬ ‫קין‪ֵ .‬‬ ‫)כב( ּת ּו ©בל © ¦‬ ‫'ח‪‬ר‪ ,'‬בציר"י‪ ,‬והטע‪ ‬מוטע‪‬‬ ‫ואז היא מנוקדת ֵ‬ ‫‪‬בלי‪,‬‬ ‫'‪‬בל' הוא מ ְ‪ִ ְ ַ ‬‬ ‫קי‪ .‬כי ַ‬ ‫א‪‬נ‪‬ת‪ֶ ‬ל ַ ִ‬ ‫ָֻ‬ ‫ל'א‪‬כל'‪ ,‬שהוא כינוי‬ ‫ֵ‬ ‫בסו‪ ‬המילה‪ ,‬מלרע ]בדומה‬ ‫והתקי‪'  ‬נת‪ ‬תבלי‪,'‬‬ ‫‪‬ל ְ ִ ְ ִ‬‫וכוונת הפסוק שהוא ִ ֵ‬ ‫לאד‪ ‬העושה את פעולת האכילה‪ ,‬והדגש בסו‪‬‬ ‫קי‪ ‬שרצח את‬ ‫א‪‬נ‪‬ת‪ֶ ‬ל ַ ִ‬ ‫שיפר ושכלל את ֻ ָ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שמ‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫שלט‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫עא‬ ‫בראשית ד בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫נﬠמ‪:‰‬‬ ‫© «‪« ¨ £‬‬ ‫בל‪¦ ˜Œ‬ין‬ ‫ּ «˙ ּו © ©‪−‬‬ ‫ו‡חו˙‬ ‫©‪… ¬ £‬‬ ‫קין © ‪¨ £‬‬ ‫נעמה‪:‬‬ ‫ואחתיה §דּ ת ּו ©בל © ¦‬ ‫©‪ּ ¥ ¨£‬‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫למ‪‬‬ ‫שישי כג © ‪© £‬‬ ‫ואמר‬ ‫למ‪§ ‬ל ¨נ ׁ‪˘¨À‬יו ¨ ¨‪³‬‬ ‫ﬠ„‪‰‬‬ ‫שישי כג ©ו ּ¸י‪¤ Ÿ‬‬ ‫‡מר ‪¤ ¤¹‬‬ ‫§ ¦ ּ¨‬ ‫וצלה‬ ‫¨¨‬ ‫עדה‬ ‫לנשוֹ ¦הי‪,‬‬ ‫¦§ ׁ‬ ‫למ‪‬‬ ‫˘י ½‪¤ ¤‬‬ ‫˜ו ½¦לי §נ ׁ‪´¥‬‬ ‫מ ©ﬠן …‬ ‫ˆל‪´© ˘§ׁ Ɖ‬‬‫§ו ¦ ּ¨‬ ‫נשי ‪¤ ¤‬‬ ‫למ‪‬‬ ‫קלי‪¥ׁ § ,‬‬ ‫מעא ¨ ¦‬ ‫ׁ§ש © ¨‬ ‫רש"י‬ ‫'חורש' אינו לשון ּ ֹֽפ ַעל‪ ,‬אלא לשון ּ'פוֹ ֵֽעל'‪ ,‬שהרי מושכו‪ ,‬וראה את קין ונדמה לו כחיה‪ ,‬ואמר‬ ‫נקוד קמץ קטן וטעמו למטה‪ ,‬כלומר‪ ,‬מחדד לאביו למשוך בקשת והרגו‪ .‬וכיון שידע שהוא‬ ‫ומצחצח כל כלי אומנות נחשת וברזל‪ :‬נעמה‪ .‬קין זקנו הכה כף אל כף וספק את בנו ביניהם‬ ‫והרגו‪ .‬והיו נשיו פורשות ממנו‪ ,‬והוא מפייסן‬ ‫היא אשתו של נח‪ ,‬בבראשית רבה )כג‪ ,‬ג(‪:‬‬ ‫שישי )כג( שמען קולי‪ .‬שהיו פורשות 'שמען קולי'‪ ,‬להשמע לי )לתשמיש(‪' ,‬וכי איש'‬ ‫ממנו מתשמיש‪ ,‬לפי שהרג את קין ואת אשר 'הרגתי‪ ,‬לפצעי' הוא נהרג? וכי אני‬ ‫תובל־קין בנו‪ .‬שהיה למך סומא ותובל־קין פצעתיו מזיד שיהא הפצע קרוי על שמי?‬ ‫ונדמה‬ ‫קי‪ ‬מרחוק ְ ִ ְ ֶ‬ ‫וראה תובל קי‪ֶ ‬את ַ ִ‬ ‫למקו‪ָ ָ ְ ,‬‬ ‫'ח‪‬ר‪ '‬האמורה כא‪ֵ ‬אינ‪‬‬ ‫המילה‪ ,‬מלרע[ שמא‪ ,‬ותיבת ֵ‬ ‫‪‬ת‪,‬‬ ‫למ‪ֶ ֶ ַ ‬‬ ‫לאביו‪ ,‬למ‪ְ ִ ,‬‬ ‫ואמר ְ ָ ִ‬‫‪‬ח‪‬ה‪ַ ָ ְ ,‬‬ ‫ל‪ָ ַ ְ ‬‬ ‫'‪‬על'‪ ,‬שהדגש במילה הוא בתחילתה‪ ,‬וזהו‬ ‫ְל‪ַ ֹ ֽ ‬‬ ‫‪‬דע למ‪‬‬ ‫וכיו‪ַ ָ ֶ ‬‬ ‫והרג‪ ‬לקי‪ָ ֵ ְ .‬‬ ‫ועשה למ‪ ‬כדבריו ַ ֲ ָ‬ ‫‪‬הרי ָנק‪‬ד‬‫'‪‬על'‪ֵ ֲ ֶ ,‬‬ ‫א‪‬א ְל‪ֵֽ ‬‬ ‫כינוי לחפ‪ ‬עצמו‪ָ ֶ ,‬‬ ‫ה‪‬ה ַ‪ֶ ‬אל ַ‪ ‬דר‪‬‬ ‫זקנ‪ָ ִ ,‬‬‫קי‪ֵ ְ ‬‬ ‫ֶ‪‬ההרוג ה‪‬א ַ ִ‬ ‫למ‪‬ה‪ ,‬מלרע‪ ,‬שזהו‬ ‫וטעמ‪ָ ַ ְ ‬‬‫קט‪] '‬ציר"י[‪ְ ַ ְ ,‬‬ ‫'קמ‪ָ ָ ‬‬‫ַָ‬ ‫ספק ‪ ‬מע‪ ‬והכה ֶאת‬ ‫צער‪ ,‬מתו‪ ‬שהיה סומא ָ ַ‬ ‫‪‬ל‪‬מר‪ ,‬שתובל היה‬ ‫כינוי לאד‪ ‬העושה את הפעולה‪ַ ְ ,‬‬ ‫והי‪‬‬ ‫והרג‪ָ ְ ,‬‬ ‫‪‬יניה‪  ‬בי‪ ‬שתי ידיו‪ָ ֲ ַ ,‬‬ ‫תובל קי‪ְ ‬נ‪ֶ ֵ ֵ ‬‬ ‫‪‬ברזל‪:‬‬ ‫נח‪‬ת ַ ְ ֶ‬‫א‪‬נ‪‬ת של ְ ֹ ֶ‬ ‫‪‬לי ֻ ָ‬ ‫‪‬מצחצח ָ‪‬ל ְ ֵ‬ ‫מח‪‬ד ְ ַ ְ ֵ ַ‬‫ְ ֵַ‬ ‫מ‪ ‬מחמת כ‪ ,‬כיו‪ ‬שחששו‬ ‫‪‬ר‪‬ת ִ ֶ‬ ‫נ‪‬יו ְ‬ ‫ָָ‬ ‫נח‪ ,‬וקרויה נעמה כיו‪‬‬ ‫א‪ֶ ‬ל ֹ ַ‬ ‫נעמה‪ִ .‬היא ִ ְ‬ ‫©‪¨ £‬‬ ‫ללדת בני‪ ‬שימותו כעונש על חטאו של‬ ‫שהיו מעשיה נעימי‪ ,‬וכיו‪ ‬שהיתה אשה כשרה‬ ‫'‪‬מע‪‬‬ ‫מפ‪‬ס‪ ‬בדברי‪ ‬ואומר לה‪ַ ַ ְ ‬‬ ‫למ‪ ‬שמג‪ְ .‬וה‪‬א ְ ַ ְ ָ‬ ‫וצדקת זכתה להנצל ממי המבול שמב‪ ,‬כמבואר‬ ‫)לת‪‬מי‪ ,(‬והוסי‪ ‬לומר לה‪‬‬ ‫לה‪‬מע ִלי ְ ַ ְ ִ‬ ‫ק‪‬לי'‪ַ ָ ִ ְ ,‬‬ ‫ִ‬ ‫ר‪‬ה )כג‪ ,‬ג(‪:‬‬ ‫‪‬ברא‪‬ית ַ ָ‬ ‫ִ ְֵ ִ‬ ‫וכי‬ ‫מדוע אי‪ ‬חשש שייענשו בניו מחמת מעשיו‪ִ ְ ,‬‬ ‫מען קוֹ ¦לי‪ .‬ותחילת המעשה‬‫שישי )כג( ׁ§ש © ©‬ ‫יום שישי‬ ‫נהרג?‬ ‫לפצעי ה‪‬א ֶ ֱ ַ‬ ‫הרג‪‬י‪ ,‬והוא קי‪ִ ְ ִ ְ ,‬‬‫א‪‬ר ָ ַ ְ ִ‬ ‫ִאי‪ֶ ֲ ‬‬ ‫‪‬הי‪ ‬נשות למ‪‬‬ ‫]שלא התפרש בפסוקי‪ [‬הוא ֶ ָ‬ ‫וכי‬ ‫בתמיהה‪ ,‬וכי הפצע שלי הוא שהרגו‪ ,‬כלומר‪ִ ְ ,‬‬ ‫קי‪‬‬ ‫‪‬הרג ֶאת ַ ִ‬ ‫לפי ֶ ָ ַ‬ ‫מ‪‬מי‪ִ ְ ,‬‬ ‫מ‪ִ ְ ַ ִ ‬‬‫‪‬ר‪‬ת ִ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ה‪‬צע שלו‬ ‫‪‬הא ַ ֶ ַ‬ ‫מזיד ֶ‪‬מחמת כ‪ֵ ְ ‬‬ ‫‪‬צע‪‬יו ב ֵ ִ‬ ‫אני ְ ַ ְ ִ‬ ‫ֲִ‬ ‫‪‬היה‬ ‫‪‬בל־קי‪ְ ‬נ‪ ,‬וכ‪ ‬אירעו הדברי‪ָ ָ ֶ ,‬‬ ‫ואת ַ ַ ִ‬ ‫ְֶ‬ ‫‪‬מי? והרי רק מעשה שעושה אד‪‬‬ ‫ָקר‪‬י ַעל ְ ִ‬ ‫מ‪‬כ‪ ‬ומוליכו ממקו‪‬‬ ‫ות‪‬בל־קי‪ְ ‬‬ ‫ס‪‬מא‪ִ ַ ַ ְ ,‬‬ ‫למ‪ָ ‬‬ ‫ֶֶ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שמא‪ .‬רא"‪ ,‬ספר הזכרו‪ .‬שמב‪ .‬גור אריה‪ ,‬וביאר‪ ,‬שא‪ ‬לא כ‪ ‬מדוע הוזכר רק שמה מבי‪ ‬כל הנשי‪ ‬שהיו באותו זמ‪.‬‬ ‫ובמשכיל לדוד כתב שהוקשה לרש"י מדוע האריכה התורה לכתוב 'ואחות תובל קי‪ ‬נעמה'‪ ,‬ולא כתבה רק 'ואחותו נעמה'‪,‬‬ ‫ולמד מכ‪ ‬שבאה התורה לומר שא‪ ‬שהיתה אחות של תובל קי‪ ‬שהיה רשע‪ ,‬מכל מקו‪ ‬היא היתה צדקת‪ .‬שמג‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ד בראשית‬ ‫עב‬ ‫¨לא‬ ‫§‪¦§ ¥‬‬ ‫למימרי‪,‬‬ ‫אצ ¨‬ ‫יתא‬ ‫© ¦ּ‬ ‫‡י ׁ˘ ¨ ©¸ § ּ¦‬ ‫‪‰‬ר‚˙י‪Æ‬‬ ‫ר˙י ¦ ּ´כי ¦‪³‬‬‫‡מ¨ ¦®‬ ‫‪‡‰‬ז ּ̈‪−‬נ‪§ ¦ ‰‬‬ ‫©«‪¥ £‬‬ ‫קטלית ¦דּ § ¦ ‪ּ ¥‬‬ ‫בדיליה‬ ‫גברא § © ¦‬ ‫©§¨‬ ‫חוֹ ¦בין‬ ‫¨‪¥‬‬ ‫סביל‬ ‫‪¨£‬‬ ‫אנא‬ ‫ר˙י‪ :‬כד ¦ ּ¬כי‬ ‫חב ¨ ¦ «‬ ‫יל„ §ל © ּ‪«ª‬‬ ‫פˆﬠי §ו‪¤ −¤‬‬‫§ל ¦ § ½¦‬ ‫עו ‪¨ ¥‬‬ ‫לימא‬ ‫ּ‬ ‫¨לא‬ ‫©‬ ‫§ואף‬ ‫בﬠים‬ ‫למ‪¬ ¦ § ˘¦ׁ ‬‬‫ם‪˜Œ‬ין §ו ‪¤ −¤‬‬ ‫י˜ ¨® ¦‬ ‫ׁ¦˘ § ¨ © ‪¦−‬‬ ‫בﬠ˙ים ‪©ּ «ª‬‬ ‫יש ּ‪¥‬ת ‪¥‬‬ ‫יצי‬ ‫בדיליה ¦ ׁ§‬ ‫ילית ¦דּ § ¦ ‪ּ ¥‬‬ ‫חב ¦‬ ‫© ּ‪¥‬‬ ‫ש§ ¦‬ ‫בעין‬ ‫ׁ©‬ ‫ּ§ב‪ּ ¥‬‬ ‫ריה‬ ‫§‪¤¤‬‬ ‫ללמ‪‬‬ ‫‪¨£‬‬ ‫הלא‬ ‫§¨¦‬ ‫לקין‬ ‫את ¦ ּ‬ ‫ליו‬ ‫¦ ּ§‬ ‫¨¦‬ ‫דרין‬ ‫ש§ ¨‬ ‫בעא‬ ‫ׁ©‬ ‫‪¥£‬‬ ‫ארי‬ ‫כד‬ ‫©§ ¦‬ ‫זרעי‪:‬‬ ‫רש"י‬ ‫'וילד' אשר הרגתי‪' ,‬לחבורתי' נהרג? כלומר‪ ,‬מזיד נתלה לו עד שבעה דורות‪ ,‬אני‬ ‫על־ידי חבורתי? בתמיה‪ ,‬והלא שוגג אני ולא שהרגתי שוגג )לא( כל־שכן שיתלה לי‬ ‫מזיד‪ ,‬לא זהו פצעי ולא זהו חבורתי!‪ :‬שביעיות הרבה‪ :‬שבעים ושבעה‪ .‬לשון‬ ‫פצעי‪ .‬מכת חרב או חץ‪ ,‬נברדור"א בלעז‪ :‬רבוי שביעיות אחז לו‪ ,‬כך דרש רבי תנחומא‪.‬‬ ‫)כד( כי שבעתים יוקם קין‪ .‬קין שהרג ומדרש בראשית־רבה‪ ,‬לא הרג למך כלום‪,‬‬ ‫‪‬לה ִלי ‪ ‬ימתי‪ ‬ה'‬‫‪ֶ ָ ִ ֶ ‬‬ ‫)לא( ָ‪‬ל ֶ ֵ‬ ‫‪‬גג‪ֹ ,‬‬ ‫קי‪ ‬ב ֵ‬ ‫ברצו‪ ‬ובכוונה מתייחס אליו‪ ,‬א‪ ‬מעשה הנעשה‬ ‫‪‬ביע‪‬ת‬ ‫מלהעניש אותי ואת זרעי עד שיוולדו ְ ִ ִ‬ ‫על ידי האד‪ ‬בטעות ובשגגה אינו מתייחס אליו‪.‬‬ ‫הר‪‬ה ‪ ‬כמה וכמה פעמי‪ ‬של 'דור שביעי'‪,‬‬ ‫ְַ ֵ‬ ‫לח‪‬רתי‬ ‫הרג‪‬י‪ ,‬והוא תובל קי‪ ,‬וכי ְ ַ ֻ ָ ִ‬ ‫א‪‬ר ָ ַ ְ ִ‬‫ילד ֲ ֶ‬ ‫ְוכ‪ֶ ֶ ‬‬ ‫ובודאי לא ימותו הבני‪ ‬שיוולדו לנו‪:‬‬ ‫ח‪‬רתי?‬ ‫ידי ַ ֻ ָ ִ‬ ‫‪‬ל‪‬מר הא‪ ‬נהרג ַעל ְ ֵ‬ ‫נהרג? ְ ַ‬ ‫ֶ ֱַ‬ ‫בעה‪ .‬לא היתה כוונתו שיהא עונשו‬ ‫וש § ¨‬ ‫בעים § ׁ¦‬ ‫ׁ¦ש § ¦‬ ‫שחבלתי בו במזיד וקרויה החבורה על שמי‪,‬‬ ‫דוקא לאחר שבעי‪ ‬ושבעה דורות‪ ,‬אלא ְל‪‬‬ ‫מזיד‪,‬‬‫ולא ֵ ִ‬ ‫אני בדברי‪ ‬אלו‪ֹ ְ ,‬‬‫‪‬גג ֲ ִ‬ ‫והלא ֵ‬ ‫‪‬תמ‪‬ה‪ֹ ֲ ַ ,‬‬ ‫ִ ְ ִָ‬ ‫אחז ל‪ ‬בדבריו‪ ,‬וכוונתו היתה‬ ‫‪‬ביע‪‬ת ָ ַ‬ ‫ִר‪‬י ְ ִ ִ‬ ‫'ח‪‬רתי'! ולכ‪ ‬אי‪‬‬ ‫ולא ֶזה‪ִ ָ ַ ‬‬ ‫'‪‬צעי'‪ֹ ְ ,‬‬ ‫ולכ‪ֹ ‬לא ֶזה‪ִ ְ ִ ‬‬ ‫שימתי‪ ‬ה' מלהענישו כמה פעמי‪ ‬של שבעה‬ ‫לכ‪ ‬לחשוש שימותו בנינו מחמת חטא זה‪:‬‬ ‫‪‬נח‪‬מא את כל הפסוקי‪‬‬ ‫ר‪‬י ַ ְ ָ‬ ‫‪‬ר‪ִ ַ ‬‬ ‫דורות‪ַ ָ ָ ,‬‬ ‫חרב א‪ֵ ‬ח‪ ‬המוציאה ד‪ ‬שמד‪,‬‬ ‫מ‪‬ת ֶ ֶ‬ ‫צעי‪ .‬היינו ַ ַ‬‫ּ¦פ § ¦‬ ‫לפי הביאור שהרג למ‪ ‬את קי‪ ‬ואת תובל קי‪,‬‬ ‫‪‬לעז‪:‬‬ ‫נברדור"א ְ ַ ַ‬ ‫יום שישי‬ ‫ומחמת כ‪ ‬רצו נשותיו לפרוש ממנו מחשש‬ ‫קין‪ .‬וכ‪ ‬הוסי‪ ‬ואמר‬ ‫יקם ¨ ¦‬ ‫בעתים ‪©ּ ª‬‬ ‫)כד( ּ¦כי ׁ¦ש § ¨ © ¦‬ ‫שימותו בניה‪ ‬בחטאו‪ ,‬והוא פייס‪ ‬בדברי‪.‬‬ ‫‪‬הרג את הבל‬ ‫קי‪ַ ָ ֶ ,‬‬ ‫לה‪ ‬למ‪ ,‬הרי אפילו ַ ִ‬ ‫עתה מביא רש"י פירוש אחר בכל הפסוקי‪‬‬ ‫נתלה ל‪ ‬‬ ‫מזיד‪ ,‬וראוי הוא לעונש יותר ממני‪ָ ְ ִ ,‬‬ ‫בֵ ִ‬ ‫ר‪‬ה אינו כ‪,‬‬ ‫‪‬רא‪‬ית ַ ָ‬ ‫מדר‪ִ ֵ ְ ‬‬‫הללו‪ְ :‬ואמנ‪ַ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬בעה‬ ‫המתי‪ ‬ה' מלהענישו ַעד שנולדו לו ִ ְ ָ‬ ‫למ‪ְ ‬ל‪,‬‬ ‫הרג ֶ ֶ‬‫אלא לפי מדרש זה לֹא ָ ַ‬ ‫‪‬הרג‪‬י את קי‪ ‬ואת תובל‬ ‫אני ֶ ָ ַ ְ ִ‬‫ד‪‬ר‪‬ת‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ִ ֲ ,‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שמד‪ .‬כ‪ ‬פירש רש"י )שמות כא כה(‪.‬‬ ‫עג‬ ‫בראשית ד בראשית‬ ‫רש"י‬ ‫ונשיו פורשות ממנו משקיימו פריה ורביה‪ ,‬לפי איש בקומה וילד בשנים שיהא זרעי כלה באותו‬ ‫שנגזרה גזרה לכלות זרעו של קין לאחר שבעה עון? ומה קין שהרג נתלה לו שבעה דורות‪ ,‬אני‬ ‫דורות‪ ,‬אמרו‪ ,‬מה אנו יולדות לבטלה‪ ,‬למחר שלא הרגתי לא כל־שכן שיתלו לי שביעיות הרבה‪.‬‬ ‫המבול בא ושוטף את הכל; והוא אומר להן‪' ,‬וכי וזהו קל־וחומר של שטות‪ ,‬אם כן אין הקדוש־‬ ‫איש הרגתי לפצעי'? וכי אני הרגתי את הבל שהיה ברוך־הוא גובה את חובו ומקיים את דברו‪:‬‬ ‫נתלה ל‪ ‬‬ ‫‪‬הרג בעצמו את הבל‪ָ ְ ִ ,‬‬‫‪‬י‪ַ ָ ֶ ,‬‬ ‫‪‬מה ַ ִ‬ ‫למ‪ַ ,‬‬ ‫‪‬רב‪‬ה שמה‪,‬‬‫‪‬ר‪‬ה ְ ִ ָ‬ ‫מ‪‬מ‪ָ ִ ְ ‬‬ ‫מ‪ְ ִ ֶ ִ ‬‬ ‫‪‬ר‪‬ת ִ ֶ‬‫ונ‪‬יו היו ְ‬ ‫ְָ ָ‬ ‫אני‪,‬‬ ‫‪‬בעה ד‪‬ר‪‬ת‪ִ ֲ ,‬‬‫המתי‪ ‬ה' מלהענישו עד שעברו ִ ְ ָ‬ ‫‪‬גזרה‬ ‫לפי שידעו ֶ ִ ְ ְ ָ‬ ‫ולא רצו ללדת עוד‪ ,‬וטעמ‪ ‬היה ְ ִ‬ ‫‪‬ל־‪‬‬ ‫הרג‪‬י את הבל כלל‪ֹ ,‬לא ָ ֶ ֵ‬ ‫‪‬א ָ ַ ְ ִ‬ ‫למ‪ֹ ֶ ,‬‬ ‫‪‬בעה‬ ‫לאחר ִ ְ ָ‬ ‫קי‪ַ ַ ְ ‬‬ ‫לכ‪‬ת את כל ַ ְזרע‪ֶ ‬ל ַ ִ‬ ‫‪‬זרה ְ ַ‬‫ְֵָ‬ ‫‪‬ביע‪‬ת‬ ‫‪‬ל‪ִ ‬לי ‪ ‬ימתי‪ ‬ה' מלהעניש אותי ְ ִ ִ‬ ‫ֶ ִָ‬ ‫לב‪‬לה‪,‬‬ ‫י‪‬לד‪‬ת ְ ַ ָ ָ‬ ‫אמר‪ ,‬לש‪ָ ‬מה ָאנ‪ְ ‬‬ ‫ד‪‬ר‪‬ת שמו‪ְ ָ ,‬‬ ‫קל־וח‪‬מר ֶ‪‬ל‬ ‫הר‪‬ה‪ְ .‬ואמנ‪ ‬לפי האמת ֶזה‪ֶ ָ ַ ‬‬ ‫ְַ ֵ‬ ‫ה‪‬ל שמז‪ְ .‬וה‪‬א‬ ‫ו‪‬ט‪ֶ ‬את ַ ֹ‬ ‫ה‪‬ל ָ‪‬א ְ ֵ‬ ‫למחר ַ ַ‬‫והרי ְ ָ ָ‬ ‫ְ‪‬ט‪‬ת‪ ,‬שהרי ִא‪ ,ֵ ‬שאי‪ ‬להעניש את זרעו של‬ ‫וכי ִאי‪‬‬ ‫לה‪ ‬כתשובה על כ‪ִ ְ ' ,‬‬ ‫א‪‬מר ָ ֶ‬ ‫‪ ‬ואילו למ‪ֵ ‬‬ ‫למ‪ ‬כיו‪ ‬שלמ‪ ‬עצמו לא הרג את קי‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬ג‪‬‬ ‫לפצעי וילד לחבורתי'? וה'איש' וה'ילד'‬ ‫הרג‪‬י ְ ִ ְ ִ‬ ‫ַָ ְ ִ‬ ‫הדורות הבאי‪ ‬יטענו טענה זו שמח‪ ,‬ונמצא שלעול‪‬‬ ‫האמורי‪ ‬כא‪ ‬ה‪ ‬אד‪ ‬אחד‪ ,‬וכינוי הוא להבל‪,‬‬ ‫‪‬מק‪‬‬ ‫‪‬בה ֶאת ח‪‬ב‪ ‬מקי‪ֵ ַ ְ ‬‬ ‫ה‪‬ד‪‬־‪‬ר‪‬־ה‪‬א ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ֵאי‪ָ ַ ‬‬ ‫‪‬היה‬ ‫הבל‪ָ ָ ֶ ,‬‬ ‫הרג‪‬י ֶאת ֶ ֶ‬ ‫אני הוא ש ָ ַ ְ ִ‬ ‫וכי ֲ ִ‬ ‫כלומר‪ִ ְ ,‬‬ ‫‪‬בר‪ ‬להענישו על ידי כילוי זרעו שמט‪ ,‬ולכ‪‬‬ ‫ֶאת ְ ָ‬ ‫‪‬ק‪‬מה ‪ ‬בנוי בקומתו וגדול בשלימות של‬ ‫ִ'אי‪ָ ְ '‬‬ ‫בודאי עתיד זרעו של למ‪ ‬לכלות מחמת חטאו של‬ ‫‪‬ני‪ ,‬שהיה זמ‪ ‬קצר בעול‪ ,‬כילד‬ ‫ו'ילד' ְ ָ ִ‬ ‫איש‪ֶ ֶ ְ ,‬‬ ‫קי‪ ,‬כדברי נשותיו‪ ,‬הג‪ ‬שלמ‪ ‬עצמו לא הרג איש‪,‬‬ ‫‪‬לה ְ‪‬א‪‬ת‪ָ ‬ע‪ ?‬והרי‬ ‫זרעי ָ ֶ‬ ‫‪‬הא ַ ְ ִ‬ ‫קט‪ֶ ,‬מחמת כ‪ֵ ְ ‬‬ ‫שכ‪ ‬היתה הגזירה מלפני ה' שנ‪:‬‬ ‫יש ללמוד בקל וחומר שלא ייענש זרעי‪ ,‬וכ‪ ‬טע‪‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שמה‪ .‬וצרי‪ ‬לומר שא‪ ‬בני נח היו מצווי‪ ‬על פריה ורביה‪ ,‬ורק לאחר שניתנה תורה לישראל בטלה מצוה זו מבני נח‬ ‫וניתנה לישראל‪ .‬וא‪ ‬שלא נמנתה מצוה זו בכלל מצוות בני נח‪ ,‬זהו כיו‪ ‬שנמנו בכלל שבע מצוות בני נח רק מצוות לא‬ ‫תעשה‪ ,‬ולא מצוות עשה‪ .‬רא"‪ .‬ובגור אריה הקשה שהרי אי‪ ‬הנשי‪ ‬מצוות כלל על פריה ורביה‪ ,‬ותיר‪ ,‬שמכל מקו‪ ‬יש‬ ‫לה‪ ‬שכר על כ‪ ,‬כמי אינו מצווה ועושה‪ .‬שמו‪ .‬דעת הנחלת יעקב שהיו סבורות כ‪ ‬בטעות‪ ,‬שהרי לא הוזכר בשו‪ ‬מקו‪‬‬ ‫יום שישי‬ ‫שנגזרה גזירה על זרעו של קי‪ ,‬אלא רק על קי‪ ‬עצמו‪ .‬אמנ‪ ‬שאר המפרשי‪ ‬פירשו שאכ‪ ‬היתה הגזירה ג‪ ‬על זרעו של‬ ‫קי‪ ,‬וביאר בבאר בשדה שהיתה זו מדה כנגד מדה‪ ,‬כש‪ ‬שהוא הרג את הבל ומנע ממנו להביא זרע לעול‪ ,‬כ‪ ‬יכלה זרעו‬ ‫של קי‪ ‬מהעול‪ .‬שמז‪ .‬א‪ ‬שבאמת אי‪ ‬שייכות בי‪ ‬גזירת כילוי זרעו של קי‪ ‬לבי‪ ‬גזירת המבול‪ ,‬טעו ה‪ ‬וחשבו שלא‬ ‫בא המבול אלא לכלות את זרעו של קי‪ .‬רע"ב‪ .‬אמנ‪ ‬בגור אריה ובמשכיל לדוד כתבו שאי‪ ‬הכוונה למבול שבא בימי נח‪,‬‬ ‫אלא למבול שבא בימי קי‪ ‬ואנוש‪ ,‬כפי שפירש רש"י להל‪) ‬ו ד( שעלה אוקיינוס והצי‪ ‬שליש מהעול‪ .‬ובנחלת יעקב כתב‬ ‫שיש לגרוס 'ולמחר המבול בא'‪ ,‬והיינו שהיו לה‪ ‬שתי טענות‪ ,‬ג‪ ‬שיכלה זרעו של קי‪ ,‬וג‪ ‬שעתיד המבול לבוא‪ .‬ובשפתי‬ ‫חכמי‪ ‬כתב שהיו יודעות שיבוא המבול בימי למ‪ ,‬והיו סבורי‪ ‬שהכוונה ללמ‪ ‬ב‪ ‬מתושאל‪ ,‬ובאמת היתה הכוונה ללמ‪‬‬ ‫בנו של מתושלח‪ ,‬שבזמנו בא המבול‪ .‬שמח‪ .‬ספר הזכרו‪ .‬שמט‪ .‬אמנ‪ ‬למ‪ ‬עצמו היה סבור שעל ידי תפילה ימתי‪‬‬ ‫לו ה' עוד דורות רבי‪ ,‬וכפי שהועילה תפילתו של קי‪ ‬לעכב את עונשו שבעה דורות‪ .‬דברי דוד‪ ,‬מהרש"ל‪ .‬שנ‪ .‬א‪ ‬לפי‬ ‫מדרש תנחומא‪ ,‬שאמר לה‪ ‬קל וחומר זה לגבי עונשו על הריגת קי‪ ‬ותובל קי‪ ,‬אי‪ ‬זה קל וחומר של שטות‪ ,‬מפני שאינו‬ ‫מבטל גזירת ה'‪ ,‬אלא מלמד שימתי‪ ‬ה' מלהענישו זמ‪ ‬רב על שגגתו‪ ,‬יותר ממה שהמתי‪ ‬לקי‪ ‬מלהענישו על זדונו‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ד בראשית‬ ‫עד‬ ‫אדם עוֹ ד‬ ‫וידע ¨ ¨‬ ‫בעא‪ :‬כה ¦ ©‬ ‫וש § ¨‬ ‫§ ׁ©‬ ‫עו„‪Œ˙‡¤ Æ‬‬ ‫‡„ם …‬ ‫בﬠ‪ :‰‬כה ©ו ּ̧‪¥‬י ©„ע ¨ ¨¬‬ ‫§ו ׁ¦˘ § ¨ «‬ ‫קרת‬ ‫וילידת ּ©בר ּו § ¨‬ ‫תיה ¦ ‪© ¥‬‬ ‫את ‪ּ ¥‬‬ ‫̈ית ¦ ּ§‬ ‫ארי ‪© © £‬‬ ‫אמרת‬ ‫שת‪¥ £ ,‬‬ ‫מיה ׁ‪¥‬‬ ‫̈ית ׁ§ש ‪ּ ¥‬‬ ‫˜ר‡ ‪˘§ׁ Œ˙‡¤‬מ …ו‪−‬‬ ‫ו˙ § ¨¬‬ ‫ו˙´ ‪¤‬ל„ ּ½‪¥‬בן © ּ¦‬ ‫¦‡ ׁ§˘ ּ½˙ …ו © ּ‪¥‬‬ ‫אחרן ‪¨ £‬‬ ‫חלף‬ ‫יי ּ©בר ‪¨ § ª‬‬‫יהב ¦לי § ¨‬‫§©‬ ‫‡חר‬ ‫זרע © ½‪¥‬‬ ‫˙‪Œ‬לי ¡‡‪‰¦ ‬ים‪©´¤ Æ‬‬ ‫˘ ¦‪³‬‬ ‫˘˙ ¦ ּ´כי ׁ¨ «‬ ‫ׁ‪®¥‬‬ ‫קין‪ :‬כו ּו § ׁ‪¥‬‬ ‫לשת‬ ‫קטליה ¨ ¦‬ ‫הבל §דּ © § ‪ּ ¥‬‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫אתיליד ּ©בר ּו § ¨‬ ‫קרא‬ ‫©אף ה ּוא ¦ § § ‪¥‬‬ ‫˘˙‬ ‫‪‰‬ר‚ו‪¦ «˜¨ −‬ין‪ :‬כו ּו §ל ׁ‪³¥‬‬ ‫‪‰‬בל ¦ ּ¬כי ‪… ¨ £‬‬ ‫˙ ©ח˙ ½‪¤ ¤‬‬ ‫ּ©´‬ ‫מיה ¡אנוֹ ׁש‪§ּ ,‬ב ‪¥‬כן‬ ‫̈ית ׁ§ש ‪ּ ¥‬‬ ‫ּ§ביוֹ מוֹ ¦הי ¨חל ּו ּ§ב ‪¥‬ני ‪¨ׁ ¨ ¥‬‬ ‫אנשא‬ ‫˜ר‡ ‪˘§ׁ Œ˙‡¤‬מ …ו‪−‬‬ ‫„‪Œ‬בן ©ו ּ¦י § ¨¬‬ ‫יל ּ½‪¥‬‬‫‚ּ© ם‪ּ ‰Œ‬ו‡‪©ּ «ª Æ‬‬ ‫ּ¦ב ׁ§ש ¨מא © ¨‬ ‫דיי‪:‬‬ ‫צל ¨אה‬ ‫מל © ּ¨‬ ‫¦ ּ§‬ ‫י‪‰‬ו‪ :‰‬ס‬ ‫˘ם § ‪« ¨Ÿ‬‬ ‫ל˜ר‡ ּ§ב ׁ‪¬¥‬‬ ‫‡ז ‪ּ ‰‬ו ½©חל ¦ § ‪Ÿ −‬‬ ‫‡נו ׁ˘ ¨´‬‫¡®…‬ ‫רש"י‬ ‫)כה( וידע אדם וגו'‪ .‬בא לו למך אצל אדם הראשון ידך'‪ ,‬מיד וידע אדם וגו'‪ .‬ומהו עוד? ללמדך‬ ‫וקבל על נשיו‪ .‬אמר להם‪' ,‬וכי עליכם לדקדק על שנתוספה לו תאוה על תאותו‪) .‬ב"ר כג‪ ,‬ה(‪) :‬כו( אז‬ ‫גזרתו של מקום? אתם עשו מצותכם והוא יעשה את הוחל )לשון חולין( לקרוא את שמות האדם ואת‬ ‫שלו'‪ .‬אמרו לו‪' ,‬קשוט עצמך תחלה‪ ,‬והלא פרשת שמות העצבים בשמו של הקדוש־ברוך־הוא‬ ‫לעשותן עבודה־זרה ולקרותן אלהות‪:‬‬ ‫מאשתך זה מאה ושלשים שנה משנקנסה מיתה על‬ ‫מיתה ַעל ָ ְיד‪ ‬על ידי חטא ע‪ ‬הדעת‪ .‬וקיבל אד‪‬‬ ‫ִ ָ‬ ‫אדם §וגוֹ '‪ .‬עני‪ ‬זה מתפרש כהמש‪‬‬ ‫)כה( ©ויּ‪© ¥‬דע ¨ ¨‬ ‫אד‪ ‬ע‪‬ד ֶאת‬ ‫ו‪‬דע ָ ָ‬‫מ‪‬ד ֵַ ַ‬ ‫את דבריה‪ ,‬ולכ‪ ‬נאמר ִ ָ‬ ‫למעשה שהובא לעיל ע‪ ‬למ‪ ‬ונשותיו‪ ,‬ולפי‬ ‫‪‬ספה ל‪‬‬ ‫לל‪‬ד‪ָ ְ ִ ֶ ‬‬ ‫‪‬מה‪ ‬לשו‪' ‬ע‪‬ד'? ְ ַ ֶ ְ‬ ‫א‪ְ ‬וג‪ַ .'‬‬ ‫ִ ְ‬ ‫הפירוש של מדרש רבה‪ ,‬שפרשו מפריה ורביה‬ ‫‪‬אות‪ ‬לאשתו‪ ,‬שבתחילה רק כשהיה‬ ‫‪‬אוה ַעל ַ ֲ ָ‬‫ַ ֲָ‬ ‫מחמת שידעו שעתיד זרעו של קי‪ ‬לכלות‪ָ ,‬א ל‪‬‬ ‫רואה אותה היה מתאוה לה‪ ,‬ועתה ג‪ ‬כשלא היה‬ ‫נ‪‬יו‬ ‫וקבל ‪ ‬התלונ‪ַ ‬על ָ ָ‬ ‫הרא‪ַ ָ ְ ‬‬ ‫אד‪ִ ָ ‬‬ ‫אצל ָ ָ‬ ‫למ‪ֶ ֵ ‬‬ ‫ֶֶ‬ ‫רואה אותה היה מתאוה לה שנא )ב"ר כג‪ ,‬ה(‪:‬‬ ‫לדק‪‬ק‬ ‫עליכ‪ֵ ְ ַ ְ ‬‬ ‫וכי ֲ ֵ ֶ‬‫לה‪ ‬אד‪ִ ְ ,‬‬ ‫אמר ָ ֶ‬‫שפרשו ממנו‪ַ ָ ,‬‬ ‫)כו( ¨אז ה ּו ©חל‪) .‬תיבת 'הוחל' האמורה כא‪ ‬היא‬ ‫א‪ֲ ‬ע‪ֶ ְ ַ ְ ִ ‬‬ ‫מצותכ‪ ‬לפרות‬ ‫‪‬זרת‪ֶ ‬ל ָמק‪ֶ ַ ?‬‬ ‫ַעל ְ ֵ ָ‬ ‫יום שישי‬ ‫לקר‪‬א ֶאת‬ ‫ח‪‬י‪ ,(‬כלומר‪ ,‬שהתחילו ִ ְ‬ ‫ְל‪ִ ֻ ‬‬ ‫יע‪‬ה ֶאת ֶ‪,‬‬ ‫ולרבות‪ְ ,‬וה‪‬א ‪ ‬הקדוש ברו‪ ‬הוא ַ ֲ ֶ‬ ‫העצ‪‬י‪  ‬פסלי‪,‬‬ ‫ואת ְ‪‬מ‪‬ת ָ ֲ ַ ִ‬ ‫האד‪ֶ ְ ‬‬ ‫ְ‪‬מ‪‬ת בני ָ ָ ָ‬ ‫אמר‪‬‬‫א‪ ‬ירצה להעניש את קי‪ ‬על ידי כילוי זרעו‪ְ ָ .‬‬ ‫ה‪‬ד‪‬־‪‬ר‪‬־ה‪‬א‪ָ ֲ ַ ,‬‬ ‫לע‪‬ת‪ ‬‬ ‫ָ‬ ‫‪‬מ‪ֶ ‬ל ַ ָ‬ ‫ִ ְ‬ ‫‪‬ח‪‬ה‪,‬‬ ‫עצמ‪ָ ִ ְ ‬‬ ‫ל‪ ‬נשותיו של למ‪ ‬לאד‪ְ ,‬ק‪‬ט ַ ְ ְ‬ ‫עב‪‬דה־‬ ‫לעשות חלק מהאנשי‪ ‬ואת הפסלי‪ ‬ל ֲ ָ‬ ‫והלא אתה‬ ‫כלומר‪ ,‬תחילה תתק‪ ‬אתה את מעשי‪ֹ ֲ ַ ,‬‬ ‫'אלה‪‬ת'‪:‬‬ ‫ולקר‪‬ת‪ֹ ֱ ‬‬ ‫זרה‪ָ ְ ִ ְ ,‬‬ ‫ָָ‬ ‫מ‪‬קנסה‬ ‫‪‬נה‪ָ ְ ְ ִ ֶ ִ ,‬‬ ‫מאה ְ ֹ ִ‬ ‫‪‬ל‪‬י‪ָ ָ ‬‬ ‫מא‪ֶ ‬זה ֵ ָ‬ ‫‪‬ר‪ְ ְ ִ ֵ ‬‬ ‫ַָ ְ ָ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שנא‪ .‬כ‪ ‬מבואר בהמש‪ ‬דברי המדרש שהביא רש"י‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫עה‬ ‫בראשית ה בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫‡„ם ּ§ב ‪… À‬יום‬ ‫„˙ ¨ ¨®‬ ‫ספר ּ «˙ …ו §ל ‪Ÿ −‬‬ ‫ה א ‪´¤‬ז‪¤ ¥½ ‰‬‬ ‫לדת ¨ ¨‬ ‫אדם‪,‬‬ ‫ספר ּתוֹ § ¨‬ ‫ה א ‪¥‬דּ ין § ©‬ ‫יי ¨ ¨‬ ‫אדם‪,‬‬ ‫ברא § ¨‬ ‫ּ§ביוֹ ¨מא ¦דּ § ¨‬ ‫„מ ּו˙ ¡‡‪‰− ¦ ‬ים‬ ‫‡„ם ּ¦ב § ¬‬ ‫ר‡ ¡‡‪‰¦ ‬ים‪½¨ ¨ Æ‬‬ ‫ּ§ב ‪Ÿ ³‬‬ ‫‪©£‬‬ ‫עבד‬ ‫¡ ¦‬ ‫א‪‬הים‬ ‫ּ¦ב § ּ‬ ‫דמות‬ ‫ר‡ם‬ ‫נ˜ב‪§ּ ‰‬ב¨ ¨®‬ ‫זכר ּו § ‪− ¨ ¥‬‬ ‫‡˙ו‪ :‬ב ¨ ¨¬‬ ‫ﬠ˘ׂ¬‪… « Ÿ ‰‬‬ ‫¨¨‬ ‫ונקבא ּ§ב ¨ ּ‬ ‫רנון‬ ‫יתיה‪ :‬ב §דּ ©כר § ‪¨ּ § ª‬‬ ‫¨‪ּ ¥‬‬ ‫˜ר‡ ‪¨ ˘§ׁ Œ˙‡¤‬מם‪Æ‬‬ ‫‡˙ם ©ו ּ¦י § ¨‪³‬‬ ‫ויבר‪À̈ Ÿ ‬‬ ‫© § ¨´ ‪¤‬‬ ‫קרא ¨ית‬ ‫יתהוֹ ן ּו § ¨‬ ‫ברי‪§ ¨ ‬‬ ‫ּו ¨ ‪¥‬‬ ‫ּ§ביוֹ ¨מא‬ ‫¨¨‬ ‫אדם‬ ‫ׁש ּו §מהוֹ ן‬ ‫‡„ם‬ ‫ויחי ¨ ¨‪À‬‬ ‫‡ם‪ :‬ג © § ¦ ´‬ ‫‪‰‬ב §ר ¨ «‬ ‫‡„ם ּ§ב …יו‪−‬ם ¦ ּ¨ «‬ ‫¨ ¨½‬ ‫וחיא ¨ ¨‬ ‫אדם‬ ‫ריאו‪ :‬ג © ‪¨ £‬‬ ‫אתב ¦ ּ‬ ‫§דּ ¦ § ּ§‬ ‫˘ים ּו §מ ©‡˙‪¨½ ˘¨ׁ Æ‬נ‪© ‰‬ו ּ¬י …ו ‪¤‬ל„‬ ‫ׁ§˘‪³¦ׁ ‬‬ ‫תלתין ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ‪¥‬ליד‬ ‫מאה ּו § ¨ ¦‬ ‫§ ¨‬ ‫רש"י‬ ‫ה )א( זה ספר תולדות אדם‪ .‬זו היא ספירת תולדות אדם‪ .‬ומדרשי־אגדה יש רבים‪:‬‬ ‫ביום ברוא וגו'‪ .‬מגיד שביום שנברא הוליד‪) :‬ג( שלשים ומאת שנה‪ .‬עד כאן פירש‬ ‫מן האשה )ב"ר(‪:‬‬ ‫‪‬ברא אד‪ ‬הראשו‪ ,‬בו ביו‪‬‬ ‫‪ָ ְ ִ ֶ ‬‬ ‫הכתוב ֶ ַ‬ ‫אדם‪ .‬לשו‪' ‬ספר'‬ ‫לדת ¨ ¨‬ ‫ספר ּתוֹ § ‪Ÿ‬‬‫ה )א( ‪¤‬זה ‪¤ ¥‬‬ ‫ה‪‬ליד תולדות‪ ,‬וה‪ ‬קי‪ ‬והבל שנה‪:‬‬ ‫ִ‬ ‫האמורה כא‪ ‬אינה מלשו‪ ‬חפ‪ ‬הקרוי ספר‪ ,‬כמו‬ ‫מאת ׁ¨ש ¨נה‪ .‬והטע‪ ‬שלא הוליד‬ ‫‪‬שים ּו § ©‬‫)ג( ׁ§ש ׁ¦‬ ‫'ספר תורה' שנב‪ ,‬אלא לשו‪ ‬פעולה של סיפור‪,‬‬ ‫אד‪ ‬בני‪ ‬נוספי‪ ‬עד אותו הזמ‪ ‬שנו‪ ,‬לפי שמזמ‪‬‬ ‫‪‬לד‪‬ת‬ ‫ְ‬ ‫ספירת ‪ ‬סיפור שנג‬ ‫כלומר‪ ,‬ז‪ִ ‬היא ְ ִ ַ‬ ‫שחטא ונקנסה מיתה מחמתו שנז‪ ,‬ו ַעד ָ‪‬א‪  ‬עד‬ ‫ר‪‬י‪:‬‬ ‫‪‬מדר‪‬י־א‪‬דה ֵי‪ִ ַ ‬‬ ‫אד‪ָ ָ ַ ֵ ְ ְ ִ ,‬‬ ‫הָ ָ‬ ‫הא‪‬ה‪ ,‬ולכ‪‬‬ ‫‪‬יר‪ִ ‬מ‪ָ ִ ָ ‬‬‫שהיה ב‪ ‬מאה ושלשי‪ַ ֵ ,‬‬ ‫רא §וגוֹ '‪ .‬ויש לדרוש את הלשו‪‬‬ ‫ּ§ביוֹ ם ּ§ב ‪Ÿ‬‬ ‫רק עתה נולד שת‪:‬‬ ‫מ‪‬יד בכ‪‬‬ ‫‪‬רא' ‪ִ ַ ,‬‬ ‫שנד‬ ‫אד‪ְ ‬י‪ֹ ְ ‬‬ ‫'‪‬לדת ָ ָ‬ ‫ְ ֹ‬ ‫בסמיכות‪,‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫יום שישי‬ ‫שנב‪ .‬והטע‪ ‬שאי‪ ‬לפרש שהכוונה ל'ספר'‪ ,‬שזהו הספר שבו נכתבו תולדות האד‪ ,‬כמו ספר דברי הימי‪ ,‬כיו‪ ‬שלאחר‬ ‫שנכתבה פרשה זו בתורה שוב אי‪ ‬לקרותה 'ספר' בפני עצמו‪ ,‬ורק התורה כולה יחד נקראת 'ספר תורה'‪ .‬באר בשדה‪.‬‬ ‫שנג‪ .‬רא"‪ .‬וכ‪ ‬פירש הספורנו‪' ,‬זה ספור תולדות וקורות המי‪ ‬האנושי'‪ .‬אמנ‪ ‬הרד"ק פירש שהוא מלשו‪ ‬מני‪ ‬של ִ ְ ָ ִ‬ ‫מס‪‬רי‪,‬‬ ‫'זה ספר‪ ,‬עני‪ ‬חשבו‪ ,‬כי הוא סופר שני התולדות מאד‪ ‬ועד נח'‪ .‬שנד‪ .‬רא"‪ .‬שנה‪ .‬שא‪ ‬לא כ‪ ,‬היתה התורה יכולה‬ ‫לכתוב רק 'זה ספר תולדות אד‪ ,‬בדמות אלהי‪ ‬עשה אותו'‪ ,‬ומכ‪ ‬שנוספו התיבות 'ביו‪ ‬ברא' יש ללמוד שבא הכתוב‬ ‫לומר שתולדות אלו של האד‪ ‬נולדו ביו‪ ‬שנברא‪ .‬רא"‪ .‬שנו‪ .‬שפתי חכמי‪ .‬שנז‪ .‬כ‪ ‬פירש רש"י לעיל )ד כה(‪ ,‬ומחמת‬ ‫דברי נשי למ‪ ‬חזר בו‪ ,‬כפי שהתבאר ש‪ .‬וכתב בבאר בשדה שפרישתו מחוה היתה על פי האמור בגמרא )שבת קמו‪ (.‬שבא‬ ‫נחש על חוה והטיל בה זוהמא‪ ,‬ורק לאחר שעברו מאה ושלשי‪ ‬שנה פסקה ממנה אותה זוהמא‪ .‬אמנ‪ ‬הרא"‪ ‬כתב בש‪‬‬ ‫מדרש רבה שלאחר שהרג קי‪ ‬את הבל ישב אד‪ ‬באבלו על בנו מאה ושלשי‪ ‬שנה ופרש מפריה ורביה‪ ,‬ובאותו זמ‪ ‬אמר‬ ‫לו ה' 'לא תוהו בראה‪ ,‬לשבת יצרה'‪ ,‬וחזר לאשתו‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ה בראשית‬ ‫עו‬ ‫‪ּ ¥‬‬ ‫ליה‬ ‫תיה §דּ ¨ ‪¥‬‬ ‫דמי‬ ‫דמו ‪ּ ¥‬‬ ‫ּ¦ב § ּ‬ ‫ˆלמ …ו ©ו ¦ּי §˜¨¬ר‡ ‪˘§ׁ Œ˙‡¤‬מ …ו‪−‬‬ ‫˙ו ּ§כ © § ®‬ ‫ּ¦ב §„מ ּו ‪… −‬‬ ‫שת‪:‬‬ ‫מיה ׁ‪¥‬‬ ‫קרא ¨ית ׁ§ש ‪ּ ¥‬‬ ‫ּו § ¨‬ ‫אדם ּ¨ב ©תר‬ ‫והווֹ יוֹ ‪¥‬מי ¨ ¨‬ ‫ד ©‪£‬‬ ‫‡חרי‪Æ‬‬ ‫י‪„‡Œ‬ם © « ‪¥ £‬‬ ‫‪‰‬י ּו §י ‪«¥‬מ ¨ ¨‪À‬‬ ‫˘˙‪ :‬ד ©ו« ּ¦י § ´‬ ‫ׁ‪«¥‬‬ ‫שת ּ§ת ¨ ‪¥‬‬ ‫מני‬ ‫§דּ אוֹ ‪¥‬ליד ¨ית ׁ‪¥‬‬ ‫‡˙‬ ‫˘˙ ׁ§˘מ‪¬¤Ÿ‬נ‪¥ ‰‬מ ‪Ÿ−‬‬ ‫לי„ו ‪¥½ׁ Œ˙‡¤‬‬ ‫‪‰‬ו ¦ ´ …‬ ‫«…‬ ‫מאה ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ‪¥‬ליד ּ§ב ¦נין‬ ‫§ ¨‬ ‫אדם‬ ‫והווֹ ּ¨כל יוֹ ‪¥‬מי ¨ ¨‬ ‫בנן‪ :‬ה © ‪£‬‬ ‫ּו § ¨‬ ‫בנו˙‪ :‬ה ©ו¦ ּי« §‪‰‬י‪ּ º‬ו‬ ‫נים ּו ¨ « …‬ ‫ׁ¨˘¨®נ‪© ‰‬ו ּ¬י …ו ‪¤‬ל„ ּ¨ב ¦ ‪−‬‬ ‫תלתין‬ ‫מאה ּו § ¨ ¦‬ ‫שע § ¨‬ ‫חיא ּ§ת ׁ©‬ ‫©דּ ‪¨ £‬‬ ‫˘ע‬ ‫ר‪Œ‬חי ּ§˙ ׁ©‪³‬‬ ‫˘ ½©‬ ‫‡„ם‪¤ׁ ‡£ Æ‬‬ ‫מי ¨ ¨‬ ‫ל‪Œ‬י ‪³¥‬‬ ‫ּ¨כ §‬ ‫שת‬ ‫וחיא ׁ‪¥‬‬ ‫ׁ§ש ¦נין ּו ¦מית‪ :‬ו © ‪¨ £‬‬ ‫וחמש ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ‪¥‬ליד‬ ‫מאה © ‪ׁ ¥ £‬‬ ‫§ ¨‬ ‫˘ים ׁ¨˘¨®נ‪© ‰‬ו ּ¨י «מ‪:˙Ÿ‬‬ ‫‡ו˙‪¨½ ˘¨ׁ Æ‬נ‪ּ ‰‬ו ׁ§˘‪− ¦ׁ ‬‬ ‫‪¥‬מ …‬ ‫שת ּ¨ב ©תר‬ ‫וחיא ׁ‪¥‬‬‫¨ית ¡אנוֹ ׁש‪ :‬ז © ‪¨ £‬‬ ‫‡˙‬ ‫נים ּו §מ ©´‬ ‫חמ¬ ׁ˘ ׁ¨˘ ¦ ‪−‬‬ ‫ויחי‪¥ ¨ ˙˘¥¾ׁ Œ‬‬ ‫ס ו © «§ ¦‬ ‫§דּ אוֹ ‪¥‬ליד ¨ית ¡אנוֹ ׁש ּ§ת ¨ ‪¥‬‬ ‫מני‬ ‫מאה ּו ׁ§ש ©בע ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ‪¥‬ליד‬ ‫§ ¨‬ ‫ויחי‪˙˘¥Àׁ Œ‬‬ ‫‡˙‪‡Œ‬נו ׁ˘‪ :‬ז © «§ ¦‬ ‫‪−‬י …ו ‪¤‬ל„ ‪… « ¡ ¤‬‬ ‫ׁ¨˘¨®נ‪© ‰‬ו ּ‬ ‫והווֹ ּ¨כל יוֹ ‪¥‬מי‬ ‫בנן‪ :‬ח © ‪£‬‬ ‫ּ§ב ¦נין ּו § ¨‬ ‫˘ ©בע‬ ‫‡˙‪‡Œ‬נו ׁ˘ ׁ‪´¤‬‬ ‫לי„ו ‪… ½ ¡ ¤‬‬ ‫‪‰‬ו ¦ ´ …‬ ‫‡חרי‪… « Æ‬‬ ‫©«‪¥£‬‬ ‫ותרתא‬‫מאה § © § ּ©‬ ‫שע § ¨‬ ‫שת ּ§ת ׁ©‬ ‫ׁ‪¥‬‬ ‫וחיא‬‫עשׂ ‪¥‬רי ׁ§ש ¦נין ּו ¦מית‪ :‬ט © ‪¨ £‬‬ ‫© §‬ ‫‡ו‪®¨˘¨ׁ ˙−‬נ‪© ‰‬ו ּ¬י …ו ‪¤‬ל„‬ ‫ׁ¨˘ ½¦נים ּו ׁ§˘מ‪¬¤Ÿ‬נ‪¥ ‰‬מ …‬ ‫ׁ§ש ¦נין‬ ‫ּ¦ת ׁ§ש ¦עין‬ ‫¡אנוֹ ׁש‬ ‫˘˙‬ ‫בנו˙‪ :‬ח ©ו¦ ּי« §‪‰‬י ּו‪¨ּ Æ‬כל‪§ Œ‬י ‪¥‬מי‪¥½ׁ Œ‬‬ ‫נים ּו ¨ « …‬ ‫ּ¨ב ¦ ‪−‬‬ ‫וחיא‬‫קינן‪ :‬י © ‪¨ £‬‬ ‫§ואוֹ ‪¥‬ליד ¨ית ‪¨ ¥‬‬ ‫¡אנוֹ ׁש ּ¨ב ©תר §דּ אוֹ ‪¥‬ליד ¨ית‬ ‫‡ו‪˙−‬‬ ‫˘ע ‪¥‬מ …‬ ‫˙ים ‪¤‬ﬠ˘ׂ§ ‪¥‬ר‪¨½ ˘¨ׁ Ɖ‬נ‪ּ ‰‬ו §˙ ׁ©¬‬ ‫ׁ§˘ ּ‪³¥‬‬ ‫מאה © ‪ׁ ¥ £‬‬ ‫וחמש‬ ‫מני § ¨‬ ‫קינן ּ§ת ¨ ‪¥‬‬ ‫‪¨ ¥‬‬ ‫‡נו‪´ ¦ ˘§ׁ ˙¦ּ ˘ׁ −‬ﬠים‬ ‫ויחי ¡ …‬ ‫ׁ¨˘¨®נ‪© ‰‬ו ּ¨י «מ‪ :˙Ÿ‬ס ט © § ¦ ¬‬ ‫עשׂ ‪¥‬רי ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ‪¥‬ליד ּ§ב ¦נין‬ ‫© §‬ ‫והווֹ ּ¨כל יוֹ ‪¥‬מי‬ ‫בנן‪ :‬יא © ‪£‬‬ ‫ּו § ¨‬ ‫˘‬ ‫ׁ‬ ‫‡נו‬ ‫…‬ ‫‪À‬‬ ‫¡‬ ‫ויחי‬ ‫´‬ ‫¦‬ ‫§‬ ‫©‬ ‫˜ינן‪ :‬י‬‫‪−‬י …ו ‪¤‬ל„ ‪« ¨ ¥ Œ˙‡¤‬‬ ‫ׁ¨˘¨®נ‪© ‰‬ו ּ‬ ‫מאה © ‪ׁ ¥ £‬‬ ‫וחמש‬ ‫שע § ¨‬ ‫¡אנוֹ ׁש ּ§ת ׁ©‬ ‫חמ ׁ˘‬ ‫‡˙‪˜Œ‬ינן ‪³¥ £‬‬ ‫לי„ו ‪¨½ ¥ ¤‬‬ ‫‪‰‬ו ¦ ´ …‬ ‫‡חרי‪… « Æ‬‬ ‫©«‪¥£‬‬ ‫וחיא ‪¨ ¥‬‬ ‫ׁ§ש ¦נין ּו ¦מית‪ :‬יב © ‪¨ £‬‬ ‫קינן‬ ‫‡ו‪®¨˘¨ׁ ˙−‬נ‪‰‬‬ ‫‪¤‬ﬠ˘ׂ§ ‪¥‬ר‪¨½ ˘¨ׁ Ɖ‬נ‪ּ ‰‬ו ׁ§˘מ‪¬¤Ÿ‬נ‪¥ ‰‬מ …‬ ‫יום שישי‬ ‫בעין ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ‪¥‬ליד ¨ית‬ ‫ש§ ¦‬ ‫ׁ©‬ ‫וחיא ‪¨ ¥‬‬ ‫קינן‬ ‫מהללאל‪ :‬יג © ‪¨ £‬‬ ‫©‪¥§©£‬‬ ‫ל‪Œ‬י ‪¥‬מ´י‬ ‫בנו˙‪ :‬יא ©ו¦ ּי« §‪‰‬י ּו‪¨ּ Æ‬כ §‬ ‫נים ּו ¨ « …‬ ‫©ו ּ¬י …ו ‪¤‬ל„ ּ¨ב ¦ ‪−‬‬ ‫ּ¨ב ©תר §דּ אוֹ ‪¥‬ליד ¨ית © ‪¥ § © £‬‬ ‫מהללאל‬ ‫‡ו‪˙−‬‬ ‫˘ע ‪¥‬מ …‬ ‫חמ´ ׁ˘ ׁ¨˘ ½¦נים ּו §˙ ׁ©¬‬ ‫‡נו ׁ˘ ¨ ‪¥‬‬ ‫¡½…‬ ‫‪−‬י …ו ‪¤‬ל„ ‪Œ˙‡¤‬‬ ‫בﬠים ׁ¨˘¨®נ‪© ‰‬ו ּ‬ ‫˜ינן‪´ ¦ § ˘¦ׁ −‬‬ ‫ויחי ‪¨ ¥‬‬ ‫ׁ¨˘¨®נ‪© ‰‬ו ּ¨י «מ‪ :˙Ÿ‬ס יב © § ¦ ¬‬ ‫‪‰‬לל‡ל‬ ‫‡˙‪Œ‬מ ‪¥½ § © £‬‬ ‫לי„ו ‪« © ¤‬‬ ‫‪‰‬ו ¦ ´ …‬ ‫‡חרי‪… « Æ‬‬ ‫˜ינן © « ‪¥ £‬‬ ‫ויחי ‪À̈ ¥‬‬ ‫‪‰‬לל‡ל‪ :‬יג © § ¦ ´‬ ‫מ ‪«¥ § © £‬‬ ‫©«‬ ‫עז‬ ‫בראשית ה בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫‡ו‪®¨˘¨ׁ ˙−‬נ‪‰‬‬ ‫‡רב ¦ ´ﬠים ׁ¨˘ ½¨נ‪ּ ‰‬ו ׁ§˘מ‪¬¤Ÿ‬נ‪¥ ‰‬מ …‬ ‫וארב ¦עין ׁ§ש ¦נין © § ּ¨‬ ‫מאה § © § ּ§‬ ‫מני § ¨‬ ‫ּ§ת ¨ ‪¥‬‬ ‫בנן‪ :‬יד © ‪£‬‬ ‫והווֹ‬ ‫§ואוֹ ‪¥‬ליד ּ§ב ¦נין ּו § ¨‬ ‫ל‪Œ‬י ‪¥‬מ´י‬ ‫בנו˙‪ :‬יד ©ו¦ ּי« §‪‰‬י ּו‪¨ּ Æ‬כ §‬ ‫נים ּו ¨ « …‬ ‫מאה ©ו ּ¬י …ו ‪¤‬ל„ ּ¨ב ¦ ‪−‬‬ ‫שע § ¨‬ ‫קינן ּ§ת ׁ©‬ ‫ּ̈כל יוֹ ‪¥‬מי ‪¨ ¥‬‬ ‫‡ו‪˙−‬‬ ‫˘ע ‪¥‬מ …‬ ‫ﬠ˘ׂ‪ ¤‬ר ׁ¨˘ ½¦נים ּו §˙ ׁ©¬‬ ‫˜ינן ‪´¤‬‬ ‫וחיא ‪¨½ ¥‬‬ ‫ועשׂ ר ׁ§ש ¦נין ּו ¦מית‪ :‬טו © ‪¨ £‬‬ ‫©‪© £‬‬ ‫מהללאל ׁ¦ש ּ¦תין © ‪ׁ ¥ £‬‬ ‫וחמש‬ ‫©‪¥§©£‬‬ ‫‪‰‬לל‡ל‬ ‫מ ‪¥½ § © £‬‬ ‫ויחי © «‬ ‫ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ‪¥‬ליד ¨ית ¨ ‪¤‬ירד‪®¨˘¨ׁ :‬נ‪© ‰‬ו ּ¨י «מ‪ :˙Ÿ‬ס © § ¦ ´‬ ‫טו‬ ‫‪−‬י …ו ‪¤‬ל„‬ ‫שּׁים ׁ¨˘¨®נ‪© ‰‬ו ּ‬ ‫נים §ו ׁ¦˘ ¦ ´‬ ‫חמ¬ ׁ˘ ׁ¨˘ ¦ ‪−‬‬ ‫מהללאל ּ¨ב ©תר ¨ ‪¥‬‬ ‫וחיא © ‪¥ § © £‬‬ ‫טז © ‪¨ £‬‬ ‫מני‬‫ירד ּ§ת ¨ ‪¥‬‬ ‫§דּ אוֹ ‪¥‬ליד ¨ית ‪¤ ¤‬‬ ‫‡חרי‪Æ‬‬‫‪‰‬לל‡ל © « ‪¥ £‬‬ ‫מ ‪¥À § © £‬‬ ‫ויחי © «‬ ‫‡˙‪Œ‬יר„‪´ ¦ § © :‬‬ ‫טז‬ ‫תלתין ׁ§ש ¦נין ‪¤« ¨ ¤‬‬ ‫ּו § ¨ ¦‬ ‫מאה‬ ‫§ ¨‬ ‫˘ים ׁ¨˘ ½¨נ‪‰‬‬ ‫‡˙‪Œ‬יר„ ׁ§˘‪´ ¦ׁ ‬‬ ‫לי„ו ‪¤¤½ ¤‬‬ ‫‪‰‬ו ¦ ´ …‬ ‫§ואוֹ ‪¥‬ליד ּ§ב ¦נין ּו § ¨בנן‪ :‬יז © ‪£‬והווֹ « …‬ ‫מני‬‫מהללאל ּ§ת ¨ ‪¥‬‬ ‫ּ̈כל יוֹ ‪¥‬מי © ‪¥ § © £‬‬ ‫נים‬‫‡ו‪®¨˘¨ׁ ˙−‬נ‪© ‰‬ו ּ¬י …ו ‪¤‬ל„ ּ¨ב ¦ ‪−‬‬ ‫…‬ ‫מ‬ ‫‪¥‬‬ ‫נ‪‰‬‬ ‫¬‬ ‫‪¤‬‬‫‪Ÿ‬‬‫מ‬ ‫˘‬‫§‬ ‫ׁ‬ ‫ו‬ ‫וחמש ׁ§ש ¦נין ּ‬ ‫ותש ¦עין © ‪ׁ ¥ £‬‬ ‫מאה § ¦ ׁ§‬ ‫§ ¨‬ ‫‪‰‬לל‡ל‬ ‫מ ‪¥½ § © £‬‬ ‫ל‪Œ‬י ‪¥‬מ´י © «‬ ‫בנו˙‪ :‬יז ©ו¦ ּי« §‪‰‬י ּו‪¨ּ Æ‬כ §‬ ‫מאה ּו ¨ « …‬ ‫ירד § ¨‬ ‫וחיא ‪¤ ¤‬‬ ‫ּו ¦מית‪ :‬יח © ‪¨ £‬‬ ‫ׁ§ש ¦‬ ‫§ © § ּ‪¥‬‬ ‫§וש ּ¦תין‬ ‫ׁ¦‬ ‫‡ו‪˙−‬‬ ‫חמ‪§ ˘ׁ ³‬ו ¦˙ ׁ§˘ ¦ﬠים‪¨½ ˘¨ׁ Æ‬נ‪ּ ‰‬ו ׁ§˘מ‪¬¤Ÿ‬נ‪¥ ‰‬מ …‬ ‫נין ¨ ‪¥‬‬ ‫וחיא‬ ‫ותרתין‬ ‫§ואוֹ ‪¥‬ליד ¨ית ‪£‬חנוֹ ‪ :‬יט © ‪¨ £‬‬ ‫˙ ¦ים‬ ‫ויחי‪Œ‬יר„ ׁ§˘ ּ©‪‬‬ ‫‪¤¤‬ירד ּ¨ב ©תר §דּ אוֹ ‪¥‬ליד ¨ית ‪£‬חנוֹ ‪®¨˘¨ׁ ‬נ‪© ‰‬ו ּ¨י «מ‪ :˙Ÿ‬ס יח © «§ ¦ ¾‪¤¤‬‬ ‫‪−‬י …ו ‪¤‬ל„‬ ‫‡˙ ׁ¨˘¨®נ‪© ‰‬ו ּ‬ ‫נ‪ּ ‰‬ו §מ ©´‬ ‫שּׁים ׁ¨˘¨ ‪−‬‬ ‫ליד §ו ׁ¦˘ ¦‪²‬‬ ‫מאה ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ‪¥‬‬ ‫והווֹ ּ¨כל יוֹ ‪¥‬מי‬ ‫בנן‪ :‬כ © ‪£‬‬ ‫מני § ¨‬ ‫ּ§ת ¨ ‪¥‬‬ ‫ּ§ב ¦נין ּו § ¨‬ ‫‡חרי‪Æ‬‬‫ויחי‪Œ‬יר„ © « ‪¥ £‬‬ ‫‡˙‪Œ‬חנו‪ :‬יט © «§ ¦ ‪¤¤À‬‬ ‫מאה § ׁ¦וש ּ¦תין ‪… « £ ¤‬‬ ‫שע § ¨‬ ‫ירד ּ§ת ׁ©‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫‡ו‪˙−‬‬ ‫‡˙‪Œ‬חנו‪˘§ׁ ‬מ‪¬¤Ÿ‬נ‪¥ ‰‬מ …‬ ‫לי„ו ‪… ½ £ ¤‬‬ ‫‪‰‬ו ¦ ´ …‬ ‫מית‪:‬ין « …‬ ‫ּו ¦‬ ‫וחיא ‪£‬חנוֹ ‪¦ׁ ‬ש ּ¦ת‬ ‫ׁ§ש ¦נין‬ ‫© § ּ‪¥‬‬ ‫§ותרתין‬ ‫כא © ‪¨ £‬‬ ‫בנו˙‪ :‬כ ©ו¦ ּי« §‪‰‬י ּו‪Æ‬‬ ‫נים ּו ¨ « …‬ ‫וחמש ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ‪¥‬ליד ¨ית ׁ¨˘¨®נ‪© ‰‬ו ּ¬י …ו ‪¤‬ל„ ּ¨ב ¦ ‪−‬‬ ‫©‪ׁ ¥£‬‬ ‫שּׁים‪¨½ ˘¨ׁ Æ‬נ‪‰‬‬ ‫˙ ¦ים §ו ׁ¦˘ ¦‬ ‫י‪Œ‬יר„ ׁ§˘ ּ©‪³‬‬ ‫ל‪Œ‬י ‪¥‬מ ½‪¤¤‬‬ ‫והלי‪£ ‬חנוֹ ‪¨ּ ‬כ §‬ ‫ש ©לח‪ :‬כב § © ּ‪¥‬‬ ‫מתו ׁ¨‬ ‫§ ּ‬ ‫יום שישי‬ ‫ּ¨ב ©תר‬ ‫© ¨‬ ‫דיי‬ ‫ּ§ב © © § ּ¨‬ ‫דחלתא‬ ‫‡ו‪®¨˘¨ׁ ˙−‬נ‪© ‰‬ו ּ¨י «מ‪ :˙Ÿ‬ס כא © § ¦ ´‬ ‫ויחי‬ ‫˘ע ‪¥‬מ …‬ ‫מתו ׁ‪¤‬ש ©לח ּ§ת ¨לת ּו §˙ ׁ©¬‬ ‫§דּ אוֹ ‪¥‬ליד ¨ית § ּ‬ ‫‪−‬י …ו ‪¤‬ל„‬ ‫חמ¬ ׁ˘ §ו ׁ ¦˘ ¦שּׁ‪−‬ים ׁ¨˘¨®נ‪© ‰‬ו ּ‬ ‫חנו‪¥ ¨ ‬‬ ‫מאה ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ‪¥‬ליד ּ§ב ¦נין ‪… ½ £‬‬ ‫§ ¨‬ ‫‡חרי‪Æ‬‬‫‡˙‪‰¦À ‡‰Œ‬ים © « ‪¥ £‬‬ ‫חנו‪¡ « ¨ ¤ ‬‬ ‫˙‪‰‬ל‪… ¹ £ ‬‬ ‫˘ ©לח‪ :‬כב ©ו ¦ּי § © ּ̧‪¥‬‬ ‫‡˙‪Œ‬מ˙ ּו ׁ¨ «‬ ‫‪§ ¤‬‬ ‫נים‬‫‡ו‪®¨˘¨ׁ ˙−‬נ‪© ‰‬ו ּ¬י …ו ‪¤‬ל„ ּ¨ב ¦ ‪−‬‬ ‫˘ ©לח ׁ §˘ ¬‪¥ ˘ׁ ‬מ …‬ ‫‡˙‪Œ‬מ˙ ּו ׁ½‪¤‬‬ ‫לי„ו ‪§ ¤‬‬ ‫‪‰‬ו ¦ ´ …‬ ‫«…‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ה בראשית‬ ‫עח‬ ‫והווֹ ּ¨כל יוֹ ‪¥‬מי ‪£‬חנוֹ ‪‬‬ ‫בנן‪ :‬כג © ‪£‬‬ ‫ּו § ¨‬ ‫חמ ׁ˘‬ ‫חנו‪³¥ ¨ ‬‬ ‫ל‪Œ‬י ‪¥‬מ´י ‪… ® £‬‬ ‫וי‪‰‬י ּ¨כ §‬ ‫בנו˙‪ :‬כג © § ¦ ‪−‬‬ ‫ּו ¨ « …‬ ‫וש ּ¦תין © ‪ׁ ¥ £‬‬ ‫וחמש‬ ‫מאה § ׁ¦‬ ‫ּ§ת ¨לת § ¨‬ ‫והלי‪£ ‬חנוֹ ‪‬‬ ‫ׁ §ש ¦נין‪ :‬כד § © ּ‪¥‬‬ ‫‡ו‪« ¨ ˘¨ׁ ˙−‬נ‪:‰‬‬ ‫שּׁים‪¨½ ˘¨ׁ Æ‬נ‪ּ ‰‬ו ׁ §˘ ¬‪¥ ˘ׁ ‬מ …‬ ‫§ו ׁ¦˘ ¦‬ ‫וליתוֹ ¦הי ‪¥ £‬‬ ‫ארי‬ ‫דיי § ¨ §‬‫דחלתא © ¨‬ ‫ּ§ב © © § ּ¨‬ ‫‡˙‪‰®¦ ‡‰Œ‬ים‬ ‫חנו‪¡ « ¨ ¤ −‬‬ ‫˙‪‰‬ל‪… £ ‬‬ ‫כד ©ו ּ¦י § © ּ‪¬¥‬‬ ‫יתיה § ¨‬ ‫יי‪:‬‬ ‫אמית ¨ ‪ּ ¥‬‬ ‫‪¦£‬‬ ‫ש ©לח‬ ‫מתו ׁ‪¤‬‬ ‫וחיא § ּ‬ ‫שביעי כה © ‪¨ £‬‬ ‫‪‰‬ים‪ :‬ס‬ ‫‡˙ו ¡‡‪« ¦ ‬‬ ‫י‪Œ‬ל˜ח ‪… − Ÿ‬‬ ‫‡ינ ּנ ּו ּ¦ «כ ¨ ©¬‬‫§ו ‪¤¾ ¥‬‬ ‫תמנן ּו ׁ§ש ©בע ׁ§ש ¦נין‬ ‫מאה ּו § ¨ ©‬ ‫§ ¨‬ ‫˘ ©בע‬ ‫˘ ©לח ׁ‪¤‬‬ ‫ויחי §מ˙ ּו ׁ½‪¤‬‬ ‫שביעי כה © § ¦´‬ ‫למ‪ :‬כו © ‪¨ £‬‬ ‫וחיא‬ ‫§ואוֹ ‪¥‬ליד ¨ית ¨ ‪¤‬‬ ‫ש ©לח ּ¨ב ©תר §דּ אוֹ ‪¥‬ליד ¨ית‬ ‫מתו ׁ‪¤‬‬ ‫§ ּ‬ ‫‪−‬י …ו ‪¤‬ל„‬‫‡˙ ׁ¨˘¨®נ‪© ‰‬ו ּ‬ ‫נ‪ּ ‰‬ו §מ ©´‬‫ּו ׁ§˘מ‪²¦Ÿ‬נים ׁ¨˘¨ ‪−‬‬ ‫מאה ּו § ¨ ©‬ ‫תמנן‬ ‫למ‪§ׁ ‬ש ©בע § ¨‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫‡חרי‪Æ‬‬ ‫˘ ©לח © « ‪¥ £‬‬ ‫ויחי §מ˙ ּו ׁ‪¤À‬‬ ‫‡˙‪Œ‬למ‪ :‬כו © § ¦´‬ ‫‪¤ «¨ ¤‬‬ ‫§ותרתין ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ‪¥‬ליד ּ§ב ¦נין‬ ‫© § ּ‪¥‬‬ ‫והווֹ ּ¨כל יוֹ ‪¥‬מי‬ ‫בנן‪ :‬כז © ‪£‬‬ ‫ּו § ¨‬ ‫˙ ¦ים ּו ׁ§˘מ …ו ¦נים‪Æ‬‬ ‫‡˙‪Œ‬למ‪³©ּ ˘§ׁ ‬‬ ‫לי„ו ‪¤ ¤½ ¤‬‬ ‫‪‰‬ו ¦ ´ …‬ ‫«…‬ ‫מאה‬ ‫§ ¨‬ ‫שע‬ ‫ּ§ת ׁ©‬ ‫ש ©לח‬ ‫מתו ׁ‪¤‬‬ ‫§ ּ‬ ‫‡ו‪®¨˘¨ׁ ˙−‬נ‪© ‰‬ו ּ¬י …ו ‪¤‬ל„‬ ‫ׁ¨˘ ½¨נ‪ּ ‰‬ו ׁ§˘ ©¬בע ‪¥‬מ …‬ ‫˙ ׁ©˘ע‬ ‫˘ ©לח ּ‪³¥‬‬ ‫ל‪Œ‬י ‪¥‬מ´י §מ˙ ּו ׁ½‪¤‬‬ ‫בנו˙‪ :‬כז ©ו¦ ּי« §‪‰‬י ּו‪¨ּ Æ‬כ §‬ ‫נים ּו ¨ « …‬ ‫ּ¨ב ¦ ‪−‬‬ ‫רש"י‬ ‫)כד( ויתהלך חנוך‪ .‬צדיק היה‪ ,‬וקל בדעתו במיתתו לכתוב ואיננו בעולם למלאות‬ ‫לשוב להרשיע‪ ,‬לפיכך מהר הקדוש־ברוך־הוא שנותיו‪ ,‬כי לקח אותו לפני זמנו‪ .‬כמו 'הנני‬ ‫וסילקו והמיתו קודם זמנו‪ .‬וזהו ששינה הכתוב לוקח ממך את מחמד עיניך' )יחזקאל כד‪ ,‬טז(‪:‬‬ ‫את‪ִ ֹ ֱ ‬‬ ‫אלהי‪'‬‬ ‫לקח ֹ‬ ‫‪‬נ‪‬תיו הראויות לו לחיות‪ִ ,‬‬ ‫'‪‬י ָ ַ‬ ‫ְ ָ‬ ‫זו שנח‬ ‫תהלּ‪£  ¥‬חנוֹ ‪ .‬יש ללמוד מלשו‪‬‬ ‫ויּ § ©‬ ‫)כד( © ¦‬ ‫זמ‪ .‬ו ְ‪‬מ‪ ‬שמצאנו במקו‪ ‬נוס‪‬‬ ‫לפני ְ ַ‬ ‫מהעול‪ֵ ְ ִ ‬‬ ‫היה חנו‪ ,‬ולא היה ראוי למות קוד‪‬‬ ‫‪‬יק ָ ָ‬ ‫ֶ ִַ‬ ‫לשו‪' ‬לקיחה' על מיתת אד‪ ‬פתאו‪ ‬קוד‪‬‬ ‫‪‬דע‪‬‬ ‫זמנו‪ְ ,‬והטע‪ ‬שמת הוא כיו‪ ‬ש ַקל היה ְ ַ ְ‬ ‫זמנו שנט‪ ,‬שנאמר לגבי מיתת אשת יחזקאל‬ ‫ה‪‬ד‪‬־‪‬ר‪‬־ה‪‬א‬ ‫ָ‬ ‫מהר ַ ָ‬‫לפיכ‪ֵ ִ ‬‬ ‫להר‪‬יע‪ָ ִ ְ ,‬‬ ‫ָל‪‬ב ְ ַ ְ ִ ַ‬ ‫עיני‪) '‬יחזקאל‬ ‫מחמד ֵ ֶ‬ ‫מ‪ֶ ‬את ַ ְ ַ‬ ‫לקח ִ ְ‬ ‫'הנני ֹ ֵ ַ‬ ‫הנביא ִ ְ ִ‬ ‫זמ‪ ,‬לטובתו‪ ,‬כדי שלא‬ ‫ק‪‬ד‪ַ ְ ‬‬ ‫והמית‪ֶ ‬‬ ‫וס‪‬ק‪ִ ֱ ֶ ‬‬ ‫ְִ ְ‬ ‫כד‪ ,‬טז(‪ ,‬והיתה הנבואה על כ‪ ‬שתמות אשתו‬ ‫‪‬מיתת‪‬‬ ‫ה‪‬ת‪‬ב ְ ִ ָ‬ ‫‪‬ה ַ ָ‬ ‫ירשיע‪ֶ ְ .‬וזה‪ ‬הטע‪ ‬לכ‪ָ ִ ֶ ‬‬ ‫במגפה באותו ערב‪:‬‬ ‫למ‪‬א‪‬ת‬ ‫‪‬ע‪‬ל‪ְ ַ ְ ‬‬ ‫'ואינ‪ ,'‬והיינו שאיננו ָ ָ‬ ‫לכ‪‬ב ְ ֵ ֶ‬ ‫ְִ‬ ‫יום שבת‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שנט‪ .‬נחלת יעקב‪.‬‬ ‫שנח‪ .‬שפתי חכמי‪.‬‬ ‫עט‬ ‫בראשית ה בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫‡ו‪®¨˘¨ׁ ˙−‬נ‪‰‬‬ ‫˘ע ‪¥‬מ …‬ ‫§ו ׁ¦˘ ¦שּׁים‪¨½ ˘¨ׁ Æ‬נ‪ּ ‰‬ו §˙ ׁ©¬‬ ‫תשע ׁ§ש ¦נין ּו ¦מית‪:‬‬ ‫§וש ּ¦תין ּו § ׁ©‬ ‫ׁ¦‬ ‫מאה ּו § ¨ ©‬ ‫תמנן‬ ‫למ‪¨ § ‬‬ ‫וחיא ‪¤ ¤‬‬ ‫כח © ‪¨ £‬‬ ‫˙ ¦ים‬‫ויחי‪Œ‬למ‪©ּ ˘§ׁ ‬‬ ‫©ו ּ¨י «מ‪ :˙Ÿ‬ס כח © «§ ¦ ¾‪¤ ¤‬‬ ‫§ותרתין ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ‪¥‬ליד ּ©בר‪:‬‬ ‫© § ּ‪¥‬‬ ‫‪−‬י …ו ‪¤‬ל„‬‫‡˙ ׁ¨˘¨®נ‪© ‰‬ו ּ‬ ‫נ‪ּ ‰‬ו §מ ©´‬ ‫ּו ׁ§˘מ‪²¦Ÿ‬נים ׁ¨˘¨ ‪−‬‬ ‫מיה ‪© Ÿ‬‬ ‫נח‬ ‫קרא ¨ית ׁ§ש ‪ּ ¥‬‬ ‫כט ּו § ¨‬ ‫ל‡מ‪Ÿ‬ר‬ ‫נח ‪® ¥‬‬ ‫˜ר‡ ‪² ˘§ׁ Œ˙‡¤‬מ …ו ‪© −Ÿ‬‬ ‫ּ‪«¥‬בן‪ :‬כט ©ו ¦ּי § ¨‪‬‬ ‫ינחמנּ© ¨נא‬ ‫§© ‪¦ £‬‬ ‫‪¥‬דּ ין‬ ‫§‪© ¥‬‬ ‫למימר‬ ‫יאות § © ¨‬ ‫ידנא‬ ‫מל ּ‬‫בדנא ּו ¦ ּ‪¥‬‬ ‫‪¥‬מעוֹ ¨ © ¨‬ ‫י„ינ ּו‬ ‫בון ¨ ½‪¥‬‬‫ﬠ˘ׂ‪ ¥‬נ ּו‪ּ Æ‬ו ‪«¥‬מ ¦ﬠ § ּˆ ´ …‬ ‫מ ּ©מ ‪¸ £‬‬ ‫נחמנ ּו ¦ «‬ ‫‪Â‬ז‪§ ‰º¤‬י© «‪³¥ £‬‬ ‫רש"י‬ ‫שביעי )כח( ויולד בן‪ .‬שממנו נבנה העולם קוצים ודרדרים כשזורעים חטים‪ ,‬מקללתו של‬ ‫)ב"ר(‪) :‬כט( זה ינחמנו‪ .‬ינח ממנו את אדם הראשון‪ ,‬ובימי נח נחה‪ ,‬וזהו 'ינחמנו' ‪-‬‬ ‫עצבון ידינו‪ .‬עד שלא בא נח לא היה להם כלי ינח ממנו‪ .‬ואם לא תפרשהו כן אין טעם הלשון‬ ‫מחרישה‪ ,‬והוא הכין להם‪ ,‬והיתה הארץ מוציאה נופל על השם‪ ,‬ואתה צריך לקרות שמו מנחם‪:‬‬ ‫לה‪ ‬כלי מחרישה‪ ,‬והיתה לה‪ ‬מנוחה‬ ‫הכי‪ֶ ָ ‬‬ ‫ִֵ‬ ‫שביעי )כח( ©ויּ וֹ ‪¤‬לד ּ‪¥‬בן‪ .‬בכ‪ ‬שלא נאמר מיד‬ ‫מעיצבו‪ ‬מעשי ידיה‪ְ . ‬ועוד‪ ,‬שעד זמנו של‬ ‫שסה‬ ‫'ויולד את נח'‪ ,‬כמו שנאמר בשאר התולדות‪,‬‬ ‫ודר‪‬רי‪‬‬ ‫ק‪‬צי‪ִ ַ ְ ַ ְ ‬‬ ‫ִ‬ ‫מ‪‬ציאה‬ ‫ִ ָ‬ ‫האר‪‬‬ ‫היתה ָ ָ ֶ‬ ‫נח ָ ְ ָ‬ ‫אלא 'ויולד ב‪ ,‬ויקרא את שמו נח' שס‪ ,‬לימד הכתוב‬ ‫הרא‪,‬‬‫אד‪ִ ָ ‬‬‫מ‪‬ללת‪ֶ ‬ל ָ ָ‬ ‫ח‪‬י‪ָ ְ ִ ִ ,‬‬ ‫‪‬רעי‪ִ ִ ‬‬ ‫ְֶ ְ ִ‬ ‫הע‪‬ל‪,‬‬ ‫נבנה ָ ָ‬ ‫‪  ‬מ'ב‪ '‬זה‪ ,‬שהוא נח‪ָ ְ ִ ,‬‬ ‫ִֶֶ‬ ‫וזה‪ ‬פירוש לשו‪‬‬ ‫נחה מקללה זו‪ֶ ְ ,‬‬ ‫נח ָ ָ‬ ‫‪‬בימי ֹ ַ‬ ‫ִ ֵ‬ ‫לאחר שנחרב בזמ‪ ‬המבול שסא )ב"ר(‪:‬‬ ‫מ‪  ‬מכוחו של‬ ‫ינח ִ ֶ‬ ‫'ינחמנ‪ ,'‬מלשו‪ ‬מנוחה‪ַ ָ ,‬‬ ‫ְֲַ ֵ‬ ‫ינחמנ ּו‪ .‬ונקרא נח מלשו‪' ‬מנוחה' שסב‪,‬‬ ‫)כט( ‪¤‬זה § © ‪¥ £‬‬ ‫‪‬פר‪‬ה‪,ֵ ‬‬ ‫וא‪ֹ ‬לא ְ ָ ְ ֵ‬ ‫נח תבא לנו מנוחה שסו‪ִ ְ .‬‬ ‫ינח‬ ‫ותיבת 'ינחמנו' נדרשת כאילו נכתב שב‪ ‬זה ָ ַ‬ ‫מלשו‪ ‬מנוחה‪ ,‬אלא מלשו‪ ‬נחמה שסז‪ ,‬א‪ ‬כ‪‬‬ ‫ידינ‪ ,‬כלומר‪ ,‬שעל ידו ננוח‬ ‫ע‪‬ב‪ֵ ָ ‬‬ ‫מ‪ ‬שסג ֶאת ִ ְ‬ ‫ִֶ‬ ‫ה‪  ‬אי‪ ‬הסיבה‬ ‫נ‪‬פל ַעל ַ ֵ‬ ‫ה‪ֵ ‬‬ ‫טע‪ָ ַ ‬‬ ‫ֵאי‪ַ ַ ‬‬ ‫מהעצבות שבמעשה ידינו שסד‪ ,‬ומה הוא אותו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫וא‪‬ה ָ ִ‬ ‫לקריאת שמו מתאימה לשמו‪ָ ַ ְ ,‬‬ ‫היה‬ ‫נח לעול‪ֹ ‬לא ָ ָ‬ ‫‪‬א ָ‪‬א ֹ ַ‬ ‫'עצבו‪ַ ֶ ,'‬עד ֶ ֹ‬ ‫'מנח‪:'‬‬ ‫לקר‪‬ת ְ‪‬מ‪ֵ ַ ְ ‬‬ ‫ְִ‬ ‫מחרי‪‬ה‪ ,‬והיו חורשי‪ ‬בידיה‪ְ ,‬וה‪‬א‬ ‫‪‬לי ַ ֲ ֵ ָ‬ ‫לה‪ֵ ְ ‬‬ ‫ֶָ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שס‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬שסא‪ .‬באר בשדה‪ .‬ובנחלת יעקב פירש באופ‪ ‬נוס‪ ,‬שכוונתו שעל ידו נח העול‪ ‬מקללתו ונבנה כראוי‪ ,‬כמו‬ ‫שמבואר להל‪) ‬פסוק כט(‪ .‬שסב‪ .‬רא"‪ .‬שסג‪ .‬אי‪ ‬זה כשאר ראשי תיבות שנכתב רק חלק מכל מילה‪ ,‬אלא כא‪ ‬נדרשת כל המילה‬ ‫מ‪ .'‬ספר הזכרו‪ .‬שסד‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬שסה‪ .‬א‪ ‬עדיי‪ ‬היתה לה‪ ‬קצת טירחה‬ ‫'ינח ִ ֶ‬ ‫'ינחמנו' כאילו נחלקה לשני חלקי‪ַ ָ ,‬‬ ‫במעשי ידיה‪ ,‬שהרי ג‪ ‬בכלי מחרישה יש צור‪ ‬במעט מעשי האד‪ ,‬א‪ ‬יהיו אלו מעשי‪ ‬ללא עצבו‪ .‬גור אריה‪ .‬שסו‪ .‬לכאורה‬ ‫יום שבת‬ ‫האדמה‬ ‫קשה‪ ,‬מני‪ ‬ידעו כשנולד נח שבזמנו תתבטל הגזירה‪ .‬וביאר הרע"ב שנאמר בקללת אד‪ ‬הראשו‪) ‬לעיל פג פסוקי‪ ‬יז‪,‬יט( ֲ ָ‬ ‫'אר‪‬רה ָ ֲ ָ ָ‬ ‫האדמה'‪ ,‬ולמדו מכ‪ ‬שקללה זו תימש‪ ‬רק עד שישוב אד‪ ‬הראשו‪ ‬אל האדמה‪ ,‬ונח נולד עשרי‪ ‬ושש‬ ‫‪‬ב‪ֶ ‬אל ָ ֲ ָ ָ‬ ‫‪‬עב‪‬ר‪ ‬וגו' ַעד ְ‬ ‫ֲַ ֶ‬ ‫שני‪ ‬לאחר מיתת אד‪ ‬הראשו‪ ,‬וכיו‪ ‬שהוא הראשו‪ ‬שנולד לאחר מיתת אד‪ ‬ידעו שבזמנו תתבטל הגזירה‪ .‬שסז‪ .‬שפתי חכמי‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ה בראשית‬ ‫פ‬ ‫יי‪ :‬ל © ‪¨ £‬‬ ‫וחיא‬ ‫לטה § ¨‬ ‫ארעא §דּ ¨ © ּ‬ ‫¦מן © § ¨‬ ‫י‪‰‬ו‪:‰‬‬ ‫רר‪« ¨Ÿ § ‰ּ −‬‬ ‫˘ר ‪¨ § ‡«¥‬‬ ‫ן‪„‡‰Œ‬מ‪¬¤ׁ ‡£ ‰‬‬ ‫¦מ ¨´ ‪¨½ ¨ £‬‬ ‫למ‪¨ּ ‬ב ©תר §דּ אוֹ ‪¥‬ליד ¨ית ‪© Ÿ‬‬ ‫נח‬ ‫‪¤¤‬‬ ‫ותש ¦עין © ‪ׁ ¥ £‬‬ ‫וחמש‬ ‫מאה § ¦ ׁ§‬ ‫חמש § ¨‬‫‪ׁ ¥£‬‬ ‫‡˙‪Œ‬נח‬ ‫לי„ו ‪© Ÿ ½ ¤‬‬ ‫‪‰‬ו ¦ ´ …‬ ‫‡חרי‪… « Æ‬‬‫ויחי‪Œ‬למ‪¥ £ « © ‬‬‫ל © «§ ¦ ‪¤ ¤À‬‬ ‫בנן‪:‬‬ ‫ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ‪¥‬ליד ּ§ב ¦נין ּו § ¨‬ ‫‡˙‬ ‫וחמ¬ ׁ˘ ‪¥‬מ ‪Ÿ−‬‬ ‫חמ ׁ˘ §ו ¦˙ ׁ§˘ ¦ﬠים‪¨½ ˘¨ׁ Æ‬נ‪¥ £« © ‰‬‬ ‫¨ ‪³¥‬‬ ‫למ‪§ׁ ‬ש ©בע‬ ‫והווֹ ּ¨כל יוֹ ‪¥‬מי ‪¤ ¤‬‬ ‫לא © ‪£‬‬ ‫בעין ּו ׁ§ש ©בע ׁ§ש ¦נין‬ ‫וש § ¦‬ ‫מאה § ׁ©‬‫§ ¨‬ ‫בנו˙‪ :‬לא © «§ ¦‬ ‫וי‪‰‬י‪Æ‬‬ ‫נים ּו ¨ « …‬ ‫ׁ¨˘¨®נ‪© ‰‬ו ּ¬י …ו ‪¤‬ל„ ּ¨ב ¦ ‪−‬‬ ‫חמש‬‫נח ּ©בר ‪ׁ ¥ £‬‬ ‫והוה ‪© Ÿ‬‬‫ּו ¦מית‪ :‬לב © ‪¨ £‬‬ ‫בﬠים‪Æ‬‬ ‫˘ ©בע §ו ׁ¦˘ § ¦‬ ‫ׁ‪³¤‬‬ ‫י‪Œ‬למ‪‬‬‫ל‪Œ‬י ‪¥‬מ ½‪¤ ¤‬‬‫ּ¨כ §‬ ‫מאה ׁ§ש ¦נין §ואוֹ ‪¥‬ליד ‪© Ÿ‬‬ ‫נח‬ ‫§ ¨‬ ‫‡ו‪®¨˘¨ׁ ˙−‬נ‪© ‰‬ו ּ¨י «מ‪:˙Ÿ‬‬ ‫ׁ¨˘ ½¨נ‪ּ ‰‬ו ׁ§˘ ©¬בע ‪¥‬מ …‬ ‫‡ו‪®¨˘¨ׁ ˙−‬נ‪© ‰‬ו ּ´י …ו ‪¤‬ל„ ½ ‪© Ÿ‬‬ ‫נח‬ ‫ן‪Œ‬חמ¬ ׁ˘ ‪¥‬מ …‬ ‫וי‪‰‬י‪Œ‬נח ּ‪¤‬ב ‪¥ £‬‬ ‫ס לב © «§ ¦ ¾‪© Ÿ‬‬ ‫רש"י‬ ‫)לב( בן חמש מאות שנה‪ .‬אמר רבי יודן זה‪ ,‬ואם צדיקים הם אטריח עליו לעשות‬ ‫)ב"ר כו‪ ,‬ב(‪ ,‬מה טעם כל הדורות הולידו למאה תיבות הרבה'; כבש את מעיינו ולא הוליד עד‬ ‫שנה וזה לחמש מאות? אמר הקדוש־ברוך־ שהיה בן חמש מאות שנה‪ ,‬כדי שלא יהא יפת‬ ‫הוא‪' ,‬אם רשעים הם יאבדו במים ורע לצדיק הגדול שבבניו ראוי לעונשין לפני המבול‪,‬‬ ‫לע‪‬ת ֵ‪‬ב‪‬ת‬ ‫עליו ַ ֲ‬ ‫ֵה‪ ‬בניו‪ ,‬נמצא ש ַ ְ ִ ַ‬ ‫אטריח ָ ָ‬ ‫י‪‬ד‪) ‬ב"ר‬ ‫ר‪‬י ָ‬ ‫חמש ‪¥‬מאוֹ ת ׁ¨ש ¨נה‪ַ ָ .‬‬ ‫אמר ַ ִ‬ ‫)לב( ּ‪¤‬בן ‪ׁ ¥ £‬‬ ‫‪‬ב‪ ‬ה' ֶאת‬ ‫הר‪‬ה‪ ,‬להציל את כול‪ . ‬ולכ‪ַ ָ ‬‬ ‫שסח‬ ‫ְַ ֵ‬ ‫‪‬ע‪ ‬לכ‪ ‬שבני ָ‪‬ל ַה‪‬ר‪‬ת‬ ‫כו‪ ,‬ב(‪ַ ,‬מה ַה ַ ַ‬ ‫חמ‪‬‬‫‪‬היה ֶ‪ֵ ֲ ‬‬ ‫ה‪‬ליד ַעד ֶ ָ ָ‬ ‫ולא ִ‬ ‫מעינ‪ ‬של נח ְ ֹ‬ ‫‪‬נה שחיו‪,‬‬ ‫ַ ְָ‬ ‫מאה ָ ָ‬ ‫ה‪‬ליד‪ְ ‬לאחר ֵ ָ‬ ‫הקודמי‪ ‬לנח ִ‬ ‫יפת‪ ,‬שהוא‬ ‫יהא אפילו ֶ ֶ‬ ‫‪‬א ְ ֵ‬ ‫‪‬די ֶ ֹ‬ ‫‪‬נה‪ֵ ְ ,‬‬‫ֵמא‪‬ת ָ ָ‬ ‫וזה ‪ ‬ואילו נח‬ ‫או מעט פחות או מעט יותר‪ֶ ְ ,‬‬ ‫‪‬בניו של נח שסט ב‪ ‬מאה שנה בזמ‪‬‬ ‫ה‪‬ד‪‬ל ֶ ְ ָ ָ‬ ‫ַָ‬ ‫חמ‪ֵ ‬מא‪‬ת שנה? לפי שכ‪‬‬ ‫הוליד רק ְלאחר ֲ ֵ‬ ‫ה‪‬ל‪ ,‬וג‪‬‬‫לפני ַ ַ‬ ‫לע‪‬נ‪‬י‪ֵ ְ ִ ‬‬ ‫המבול‪ ,‬ולא יהא ָרא‪‬י ְ ְ ִ‬ ‫ה‪‬ד‪‬־‪‬ר‪‬־ה‪‬א‪ ,‬הרי עתיד לבוא מבול‬ ‫ָ‬ ‫אמר ַ ָ‬ ‫ַָ‬ ‫יאבד‪ ‬א‪ ‬יחטא לא יגזר עליו למות שע‪ .‬והראיה לכ‪‬‬ ‫ר‪‬עי‪ֵ ‬ה‪ ‬בניו של נח‪ְ ֹ ,‬‬ ‫לעול‪ ,‬ו ִא‪ִ ָ ְ ‬‬ ‫צ‪‬יקי‪ ‬שבאותו זמ‪ ‬לא היו נענשי‪ ‬קוד‪ ‬מאה שנה‪,‬‬‫וא‪ִ ִ ַ ‬‬‫לצ‪‬יק ֶזה‪ִ ְ ,‬‬ ‫‪‬מי‪ַ ְ ,‬ורע ]‪‬יגר‪ ‬צער[ ְ ַ ִ‬ ‫ְ ִַ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שסח‪ .‬לכאורה קשה‪ ,‬שהרי להל‪ ‬כתב רש"י )יח לב( שבדור המבול לא היו עשרה צדיקי‪ ,‬ולכ‪ ‬בא המבול‪ ,‬ומשמע שא‪‬‬ ‫היו עשרה צדיקי‪ ‬לא היה מבול כלל‪ ,‬וא‪ ‬כ‪ ‬א‪ ‬היה נח מוליד קוד‪ ‬המבול בני‪ ‬צדיקי‪ ,‬לא היה המבול בא כלל‪ .‬ותיר‪‬‬ ‫יום שבת‬ ‫בצידה לדר‪ ‬שלא היו מצילי‪ ‬את כל העול‪ ,‬אלא רק את בני עיר‪ ,‬ולכ‪ ‬כתב רש"י שהיה מטריחו לעשות תיבות הרבה‪,‬‬ ‫ה‪‬ד‪‬ל'‪ ,‬ופירש רש"י ש‪‬‬‫יפת ַ ָ‬ ‫אחי ֶ ֶ‬ ‫עבר ֲ ִ‬ ‫‪‬ני ֵ ֶ‬ ‫אבי ָ‪‬ל ְ ֵ‬ ‫י‪‬ד ַ‪ ‬ה‪‬א ֲ ִ‬ ‫והיינו לכל יושבי עיר‪ .‬שסט‪ .‬שנאמר )להל‪ ‬י כא( ְ ֵ‬ ‫'‪‬ל‪ַ ֻ ‬‬ ‫ש'הגדול' הוא כינוי ליפת‪ ,‬והוכיח זאת מהפסוקי‪ .‬שע‪ .‬וא‪ ‬שכל בני העול‪ ‬מתו אפילו הקטני‪ ‬שבה‪ ,‬היינו בעוו‪‬‬ ‫אבותיה‪ ,‬א‪ ‬נח שהיה צדיק‪ ,‬הג‪ ‬על בניו כל זמ‪ ‬שלא באו לגיל עונשי‪ ‬בעצמ‪ .‬נחלת יעקב‪.‬‬ ‫פא‬ ‫בראשית ה ו בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫‡˙‪Œ‬יפ˙‪:‬‬ ‫‡˙‪Œ‬חם §ו ‪¤ « ¨ ¤‬‬ ‫‪−˘¥ׁ Œ˙‡¤‬ם ‪¬¨ ¤‬‬ ‫יפת‪:‬‬ ‫וית ¨ ‪¤‬‬ ‫שם ¨ית ¨חם § ¨‬ ‫̈ית ׁ‪¥‬‬ ‫ריאו ּ§ב ‪¥‬ני‬ ‫ש¦ ּ‬ ‫והוה ּ©כד ׁ¨‬ ‫ו א © ‪¨£‬‬ ‫לרב ©ﬠל‪Œ‬‬ ‫‪„‡‰‬ם ¨ ‪Ÿ −‬‬ ‫י‪‰Œ‬חל ¨ « ¨ ¨½‬ ‫©וי‪‰‬י‪« ¦ּ Æ‬כ ‪´¥ ¥‬‬ ‫ו א «§ ¦‬ ‫למסגּ‪ ¥‬י ©על © ּ‪¥‬‬ ‫אפי‬ ‫אנשא § ¦ §‬ ‫‪¨ׁ ¨ ¥‬‬ ‫ל‪‰‬ם‪:‬‬‫יל ¬„ ּו ¨ ‪« ¤‬‬‫בנו‪§ּ ª ˙−‬‬ ‫ּ §פ‪´¥‬ני ¨ « ‪¨ ¨ £‬‬ ‫‪„‡‰‬מ®‪ּ ‰‬ו ¨ …‬ ‫בנתא ¦ § § ¦ ¨‬ ‫אתילידא‬ ‫ארעא ּו § ¨ ¨‬ ‫©§ ¨‬ ‫ּ§ב ‪¥‬ני‬ ‫ב ©‪£‬‬ ‫וחזוֹ‬ ‫§להוֹ ן‪:‬‬ ‫ני‪‰¦ ‡‰Œ‬ים‪§ּ Œ˙‡¤ Æ‬ב ´ …נו˙‬ ‫ר‡ ּו §ב ‪¡ « ¨ ¥‬‬ ‫ב ©ו ¦ּי § ‪³‬‬ ‫אנשא‬ ‫רברב ּ¨יא ¨ית ּ§ב ¨נת ‪¨ׁ ¨ ¥‬‬ ‫© §§ ©‬ ‫רש"י‬ ‫דכתיב )ישעיה סה‪ ,‬כ( 'כי הנער בן מאה שנה ושאברהם יצא ממנו וכו'‪ .‬בבראשית־רבה )כו‪,‬‬ ‫ימות' ראוי לעונש לעתיד‪ ,‬וכן לפני מתן ג(‪ :‬ו )ב( בני האלהים‪ .‬בני השרים‬ ‫תורה‪ :‬את שם את חם ואת יפת‪ .‬והלא והשופטים‪ .‬דבר אחר‪ ,‬בני האלהים הם השרים‬ ‫יפת הוא הגדול? אלא בתחלה אתה דורש את ההולכים בשליחותו של מקום‪ ,‬אף הם היו‬ ‫)שם( שהוא צדיק ונולד כשהוא מהול‪ ,‬מתערבים בהם‪ .‬כל 'אלהים' שבמקרא לשון‬ ‫)‪  (‬ראוי להקדי‪‬‬ ‫‪‬ר‪ֶ ‬את ֵ‬ ‫א‪‬ה ֵ‬ ‫‪‬ח‪‬ה ַ ָ‬ ‫ְַ ִָ‬ ‫מאה‬ ‫ה‪‬ער ֶ‪ָ ֵ ‬‬ ‫‪‬כתיב לגבי הזמ‪ ‬שלעתיד לבוא ִ'‪‬י ַ ַ ַ‬ ‫ְִִ‬ ‫תחילה את ש‪ ‬מחמת חשיבותו שעא‪ ,‬וחשיבותו‬ ‫‪‬נה ָימ‪‬ת' )ישעיה סה‪ ,‬כ(‪ ,‬כלומר‪ ,‬ימות בחטאו רק‬‫ָָ‬ ‫‪‬ה‪‬א ָמה‪‬ל‪,‬‬ ‫ונ‪‬לד ְ ֶ‬ ‫צ‪‬יק‪ַ ְ ,‬‬ ‫היא בכ‪ֶ ‬ה‪‬א ַ ִ‬ ‫כשיהיה ב‪ ‬מאה שנה‪ ,‬שאז יהיה נחשב כגדול‬ ‫מ‪ְ ‬וכ‪ ,'‬ואחריו הוזכר ח‪,‬‬ ‫יצא ִ ֶ‬ ‫ו‪‬אברה‪ָ ָ ‬‬ ‫ְ ֶ ַ ְָ ָ‬ ‫וכ‪ ‬היה‬‫לעתיד לבוא‪ֵ ְ ,‬‬ ‫לע‪‬נ‪ ‬באותו הזמ‪ ‬ש ֶ ָ ִ‬ ‫וָרא‪‬י ְ ֶ‬ ‫שנולד אחרי ש‪ ‬שעב‪ ,‬ולבסו‪ ‬הזכיר את יפת‪ ,‬א‪‬‬ ‫‪‬רה‪ ,‬באות‪ ‬דורות שהאריכו ימי‪,‬‬ ‫מ‪ָ ‬‬ ‫לפני ַ ַ‬ ‫ִ ְֵ‬ ‫‪‬ברא‪‬ית־ר‪‬ה )כו‪ ,‬ג(‪:‬‬ ‫שהוא נולד ראשו‪ָ ַ ִ ֵ ְ ִ .‬‬ ‫שקוד‪ ‬מאה שני‪ ‬היה האד‪ ‬כ'קט‪ '‬ואינו ראוי‬ ‫הא‪‬הים‪ .‬לשו‪' ‬אלהי‪ '‬האמורה כא‪‬‬ ‫ו )ב( ּ§ב ‪¥‬ני ¨ ¡ ¦‬ ‫לעונשי‪ ‬על חטאיו‪ ,‬וכיו‪ ‬שהתחיל נח להוליד‬ ‫ה‪‬רי‪‬‬ ‫‪‬ני ַ ָ ִ‬ ‫היא לשו‪ ‬חשיבות ושררה‪ ,‬והיינו ְ ֵ‬ ‫כשהיה ב‪ ‬חמש מאות‪ ,‬ובא המבול כשהיה ב‪ ‬שש‬ ‫האלהי‪ֵ '‬ה‪‬‬ ‫'‪‬ני ָ ֱ ֹ ִ‬ ‫אחר‪ֵ ְ ,‬‬ ‫‪‬בר ַ ֵ‬ ‫וה‪‬פטי‪ָ ָ .‬‬ ‫ְַ ְ ִ‬ ‫מאות‪ ,‬נמצא שלא היו בניו ראויי‪ ‬עדיי‪ ‬לעונש‪:‬‬ ‫‪‬ליח‪‬ת‪ֶ ‬ל‬‫הה‪‬לכי‪ִ ְ ִ ‬‬ ‫ה‪‬רי‪  ‬המלאכי‪ִ ְ ַ ‬‬ ‫ַ ִָ‬ ‫יפת‪ .‬יש לתמוה על‬ ‫שם ‪¤‬את ¨חם §ו ‪¤‬את ¨ ‪¤‬‬ ‫‪¤‬את ׁ‪¥‬‬ ‫‪‬ה‪  ‬בבני‬ ‫מתערבי‪ֶ ָ ‬‬ ‫ָמק‪ַ ,‬א‪ֵ ‬ה‪ָ ‬הי‪ִ ְ ָ ְ ִ ‬‬ ‫ה‪‬ד‪‬ל‬ ‫יפת ה‪‬א ַ ָ‬ ‫והלא ֶ ֶ‬‫סדר זה של השמות‪ֹ ֲ ַ ,‬‬ ‫‪‬קרא הוא ְל‪‬‬‫'אלהי‪ָ ְ ִ ַ ֶ '‬‬ ‫האד‪ ‬שעג‪ָ .‬ל ֱ ֹ ִ‬ ‫א‪‬א‬ ‫שבבני נח‪ ,‬ומדוע הוזכר כא‪ ‬בסו‪ָ ֶ ?‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שעא‪ .‬ע‪ ‬יוס‪ ‬על מדרש רבה‪ ,‬שהוא המקור לדברי רש"י‪ .‬ובפירוש רש"י למדרש ש‪ ‬ביאר‪ ,‬שתחילה אתה דורש שהטע‪‬‬ ‫שהקדימו את ש‪ ‬הוא מחמת שהוא צדיק‪ ,‬ואחר כ‪ ‬הוסיפו עוד טעמי‪ ‬רבי‪ ,‬שנולד כשהוא מהול‪ ,‬ושאברה‪ ‬יצא ממנו‪,‬‬ ‫ועוד דברי‪ ‬שהובאו ש‪ .‬שעב‪ .‬שפתי חכמי‪ .‬אמנ‪ ‬דעת הרא"‪) ‬להל‪ ‬ט כד( שח‪ ‬היה הגדול שבכול‪ ,‬ולדבריו מוב‪‬‬ ‫יום שבת‬ ‫מדוע הוזכר מיד אחרי ש‪ .‬ובנחלת יעקב כתב שש‪ ‬היה הקט‪ ‬שבכול‪ ,‬וכיו‪ ‬שהקדי‪ ‬את ש‪ ‬מחמת חכמתו‪ ,‬מנה אות‪‬‬ ‫מהקט‪ ‬לגדול‪ .‬שעג‪ .‬ולפי זה 'בני' אי‪ ‬הכוונה מלשו‪ ‬בני‪ ‬ממש‪ ,‬אלא שיש בה‪' ‬אלוהות'‪ ,‬כלומר שררה מסוימת‪ ,‬וכמו‬ ‫'בני דעת'‪ ,‬ועל כ‪ ‬סיי‪ ‬רש"י וכתב שכל לשו‪' ‬אלהי‪ '‬היא מלשו‪ ‬שררה‪ .‬לבוש האורה‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ו בראשית‬ ‫פב‬ ‫אנּ ין ּו § ¦ ּ‬ ‫נסיבו‬ ‫ירן ¦ ¦‬ ‫ש ּ¦פ ¨‬ ‫ארי ׁ©‬ ‫‪¥£‬‬ ‫ל‪‰‬ם‪Æ‬‬ ‫˜ח ּו ¨ ‪¤‬‬ ‫‪¨ּ ‰‬נ‪© ‰‬ו ¦ּי § ‪³‬‬ ‫טב˙ ‪®¥‬‬ ‫‪„‡‰‬ם ¦ ּ¬כי ‪Ÿ − Ÿ‬‬ ‫¨ « ¨ ¨½‬ ‫מכ‪Ÿ‬ל‬ ‫¦ ּ‬ ‫§ ׁ¦‬ ‫נשין‬ ‫§להוֹ ן‬ ‫יי ¨לא‬ ‫ואמר § ¨‬ ‫אתרעיאו‪ :‬ג © ‪© £‬‬ ‫§דּ ¦ § § ¦ ּ‬ ‫חר ּו‪ :‬ג ©ו ּ´י‪¤ Ÿ‬‬ ‫‡מר‬ ‫˘ר ּ¨ב ¨ «‬‫¨נ ׁ½¦˘ים ¦מ ּכ‪Ÿ−‬ל ‪¬¤ׁ ‡£‬‬ ‫יתק ּ©ים ¨דּ ¨רא ¦ ׁ¨‬ ‫בישא ¨ ‪¥‬‬ ‫הדין‬ ‫¦§©‬ ‫ב‡„ם‪Æ‬‬ ‫חי ¨ « ¨ ¨‬ ‫‡‪Œ‬י„ון ר ּו ¦‪³‬‬ ‫י‪‰‬ו‪… ¸ ¨ « ‰‬‬ ‫§ ‪À̈Ÿ‬‬ ‫רש"י‬ ‫מרות‪ ,‬וזה יוכיח‪' ,‬ואתה תהיה לו לאלהים' )שמות נכנס ובועלה תחלה )ב"ר כו‪ ,‬ה(‪ :‬מכל אשר‬ ‫ד‪ ,‬טז(‪' ,‬ראה נתתיך אלהים' )שם ז‪ ,‬א(‪ :‬כי טבת בחרו‪ .‬אף בעולת בעל‪ ,‬אף הזכר והבהמה‬ ‫הנה‪ .‬אמר רבי יודן‪' ,‬טבת' כתיב‪ .‬כשהיו )ב"ר שם(‪) :‬ג( לא ידון רוחי באדם‪.‬‬ ‫מטיבין אותה מקושטת ליכנס לחופה‪ ,‬היה גדול לא יתרעם ויריב רוחי עלי בשביל האדם‪:‬‬ ‫מק‪‬טת‬ ‫א‪‬ת‪ֶ ֶ ֻ ְ ‬‬ ‫ָ‬ ‫מטיבי‪‬‬ ‫‪‬הי‪ִ ִ ֵ ‬‬ ‫אותו דור‪ ,‬ש ְ ֶ ָ‬ ‫י‪‬כיח‪,‬‬ ‫ָמר‪‬ת ‪ ‬שררה ושליטה על אחרי‪ֶ ְ ,‬וזה ִ ַ‬ ‫היה ה ָ‪‬ד‪‬ל שבה‪ ,‬מאות‪' ‬בני‬ ‫לח‪‬ה‪ָ ָ ,‬‬ ‫לי‪‬נס ַ ֻ ָ‬ ‫ִ ֵָ‬ ‫‪‬היה ‪‬‬ ‫'וא‪‬ה ִ ְ ֶ‬ ‫מה שאמר ה' למשה רבינו ְ ַ ָ‬ ‫‪‬ב‪‬על‪‬‬ ‫ֲָ‬ ‫נכנס‬ ‫האלהי‪ '‬המוזכרי‪ ‬בפסוק‪ָ ְ ִ ,‬‬ ‫לאלהי‪) '‬שמות ד‪ ,‬טז(‪ ,‬כלומר‪ ,‬אתה תהיה רב‬ ‫ֵ ִֹ‬ ‫‪‬ח‪‬ה שעו )ב"ר כו‪ ,‬ה(‪:‬‬ ‫ְִָ‬ ‫ושר לאהר‪ ‬אחי‪ .‬וכ‪ ‬כששלחו לפרעה אמר לו‬ ‫אשר ּ¨ב ¨חר ּו‪ .‬לשו‪ ‬הפסוק היא ַ ִ ְ‬ ‫'ו‪‬קח‪‬‬ ‫מכל ‪¤ׁ £‬‬‫¦ ּ‪Ÿ‬‬ ‫אלהי‪ֹ ְ ַ ְ ‬‬ ‫לפרעה' )ש‪ ‬ז‪ ,‬א(‪ ,‬ובודאי‬ ‫נת‪‬י‪ִ ֹ ֱ ‬‬ ‫'ראה ְ ַ ִ‬ ‫ְֵ‬ ‫‪‬חר‪ ,'‬ולשו‪' ‬נשי‪ '‬באה‬ ‫א‪‬ר ָ ָ‬ ‫מ‪‬ל ֲ ֶ‬ ‫נ‪‬י‪ֹ ִ ‬‬ ‫לה‪ִ ָ ‬‬‫ֶָ‬ ‫היתה כוונתו רק לכ‪ ‬שתהיה לו שררה ושלטו‪‬‬ ‫‪‬על ]‪‬אשת‬ ‫‪‬ע‪‬לת ַ ַ‬ ‫לרבות שעז שהיו לוקחי‪ַ ‬א‪ַ ְ ‬‬ ‫על אהר‪ ‬או על פרעה‪:‬‬ ‫איש[‪ ,‬ולשו‪' ‬כל אשר בחרו' באה לרבות שלקחו‬ ‫י‪‬ד‪ ,‬לא נכתב‬ ‫ר‪‬י ָ‬‫אמר ַ ִ‬ ‫טבת ‪¥‬הנּ¨ ה‪ַ ָ .‬‬‫ּ¦כי ‪Ÿ Ÿ‬‬ ‫ה‪‬המה )ב"ר ש‪:(‬‬ ‫ה‪‬כר ְואת ַ ְ ֵ ָ‬ ‫ַא‪ ‬את ַ ָ ָ‬ ‫בתורה 'טובות' בכתיב מלא‪ ,‬שאז המשמעות‬ ‫באדם‪' .‬ידו‪ '‬הוא מלשו‪‬‬ ‫)ג( ‪‬א ¨ידוֹ ן ר ּו ¦חי ¨ ¨ ¨‬ ‫‪‬תיב‪,‬‬ ‫'טבת' ְ ִ‬ ‫היא שהיו טובות תמיד שעד‪ ,‬אלא ָ ַ‬ ‫ָמד‪ ‬שעח וריב‪ ,‬ו'רוחי' היינו ליבי ומחשבתי שעט‪,‬‬ ‫'טבת'‪ ,‬לשו‪‬‬ ‫שנית‪ ‬לקרוא זאת כאילו נאמר ָ ַ‬ ‫עלי‪ ,‬להסתפק‬ ‫ר‪‬חי ָ ַ‬ ‫ויריב ִ‬ ‫יתרע‪ִ ָ ְ ‬‬ ‫כלומר‪ֹ ,‬לא ִ ְ ַ ֵ‬ ‫'הטבת‬ ‫הטבה שנעשתה בה‪ ‬בעבר ]כמו ֲ ָ ַ‬ ‫האד‪ ‬שפא‪:‬‬ ‫‪‬ביל ָ ָ ָ‬ ‫א‪ ‬להשחית או לרח‪ ‬שפ‪ִ ְ ִ ,‬‬ ‫הנרות'[ שעה‪ ,‬ללמד את רוע מעשיה‪ ‬של בני‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שעד‪ .‬רא"‪ .‬שעה‪ .‬כלומר‪ ,‬זו לשו‪ ‬נקבה נסתרת‪ ,‬וכמו שנאמר ביחזקאל )מו יז( לגבי קרקע שהיתה שייכת לנשיא וניתנה‬ ‫ל‪‬יא'‪ ,‬והיינו שהקרקע שבה לנשיא‪ ,‬אלא שש‪ ‬זו לשו‪ ‬עתיד‪ ,‬מחמת הוי"ו שבראש המילה‪ ,‬וכא‪‬‬ ‫'ו‪‬בת ַ ָ ִ‬ ‫במתנה לאחר‪ַ ָ ְ ,‬‬ ‫'טבת' לא וי"ו היינו נקבה נסתרת בלשו‪ ‬עבר‪ ,‬וכאילו נאמר שכשראו בני האלהי‪ ‬את בנות האד‪ ‬שהוטבו וקושטו‪ ,‬היו‬ ‫לוקחי‪ ‬אות‪ .‬רא"‪ .‬שעו‪ .‬ולפי זה תיבת 'כי' אינה מתפרשת 'שהרי' טובות הנה‪ ,‬כי לא בכל זמ‪ ‬היו טובות בעיניה‪,‬‬ ‫אלא 'כאשר' טובות הנה‪ ,‬והיינו כאשר קישטו אות‪ ‬להכנס לחופה‪ .‬שעז‪ .‬רא"‪ ,‬שפתי חכמי‪ .‬שעח‪ .‬רא"‪ .‬שעט‪ .‬ספר‬ ‫יום שבת‬ ‫הדי‪‬‬ ‫בי‪‬א ָ ֵ‬ ‫דרא ִ ָ‬ ‫יתקי‪ָ ָ ‬‬ ‫'לא ִ ְ ַ ַ‬ ‫הזכרו‪ ,‬וביאר שבא רש"י למעט שאי‪ ‬הכוונה לרוח שש‪ ‬ה' בבני האד‪] ‬כפי שפירש אונקלוס ָ‬ ‫קדמי'[‪ .‬אמנ‪ ‬בבאר בשדה ביאר ש'רוחי' היינו בית די‪ ‬של מעלה‪ ,‬שה‪ ‬המקטרגי‪ ‬על האד‪ ‬ותובעי‪ ‬להענישו‪ ,‬ואילו ה'‬ ‫ֳָ ַ‬ ‫מרח‪ ‬על בריותיו ומהפ‪ ‬בזכות‪ .‬שפ‪ .‬רא"‪ .‬שפא‪ .‬וא‪ ‬שנאמר 'באד‪ ,'‬היינו בשביל האד‪ ,‬בדומה למה שנאמר‬ ‫‪‬רחל'‪ ,‬והיינו בשביל רחל‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫יעקב ְ ָ ֵ‬ ‫'ו‪‬עבד ַ ֲ ֹ‬ ‫)בראשית כט ח( ַ ַ ֲ ֹ‬ ‫פג‬ ‫בראשית ו בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫ימיו‬ ‫ב˘ׂ®ר §ו ¨ ´‬ ‫‪‰‬י ּו ¨ ½¨‬ ‫עלם ּ§ב ׁ©˘‚ּ© ם‬ ‫‪ּ ‰´ −‬ו‡ ¨ ¨‬ ‫§ל ‪¨½ Ÿ‬‬ ‫לעלם‪§ּ ,‬ב ¦דיל §דּ ¦אנּ ּון‬ ‫קדמי § ¨ ©‬ ‫‪© ¨¢‬‬ ‫ישין‪,‬‬ ‫בדיהוֹ ן ּ¦ב ׁ¦‬‫סרא §ועוֹ ¨ ‪¥‬‬ ‫ּ¦ב § ¨‬ ‫רש"י‬ ‫לעולם‪ .‬לאורך ימים‪ .‬הנה רוחי נדון בקרבי כיוצא בו 'עד ַשקמתי דבורה' )שופטים ה‪ ,‬ז(‪,‬‬ ‫'שאתה מדבר עמי' )שם ו‪,‬‬ ‫אם להשחית ואם לרחם‪ ,‬לא יהיה מדון זה כמו ֶ'שקמתי'; וכן ָ‬ ‫'בשגם'‪:‬‬ ‫'בשגם' כמו ֶ‬ ‫בשגם יז(‪ ,‬כמו ֶ'שאתה'; אף ַ‬‫ברוחי לעולם‪ ,‬כלומר לאורך ימים‪© :‬‬ ‫'בשגם'‪ ,‬כלומר‪ ,‬בשביל והיו ימיו וגו'‪ .‬עד ק"ך שנה אאריך להם‬ ‫ֶ‬ ‫הוא בשר‪ .‬כמו‬ ‫שגם זאת בו‪ ,‬שהוא בשר‪ ,‬ואף־על־פי־כן אינו אפי‪ ,‬ואם לא ישובו אביא עליהם מבול‪.‬‬ ‫נכנע לפני‪ ,‬ומה אם יהיה אש או דבר קשה‪ .‬ואם תאמר‪ ,‬משנולד יפת עד המבול אינו‬ ‫ק‪‬ה‪ ,‬שבודאי לא יהא‬ ‫‪‬בר ָ ֶ‬ ‫יהיה ֵא‪ ‬א‪ָ ָ ‬‬‫יחטא ִא‪ֶ ְ ִ ‬‬ ‫§לעוֹ ¨לם‪ .‬לשו‪' ‬לעול‪ '‬האמורה כא‪ ‬אינה כפשוטו‪,‬‬ ‫‪‬צא ‪  ‬ומצאנו לשו‪ ‬דומה לכ‪‬‬ ‫נכנע שפד‪ֵ ַ .‬‬ ‫שימש‪ ‬הדבר תמיד‪ ,‬כי לא יתכ‪ ‬שהיתה אפשרות‬ ‫שהאות שי"‪ ‬מנוקדת ב'פתח' ויש לפרשה כאילו‬ ‫ומחשבה שלעול‪ ‬לא יעניש ה' את בני האד‪,‬‬ ‫'עד‬ ‫היא מנוקדת ב'סגול'‪ ,‬מה שנאמר בשירת דבורה ַ‬ ‫שהרי נמצא שמידת הדי‪ ‬בטלה מ‪ ‬העול‪ ‬שפב‪,‬‬ ‫‪‬ב‪‬רה' )שופטי‪ ‬ה‪ ,‬ז(‪ ,‬ויש לפרש זאת ְ‪‬מ‪‬‬ ‫‪‬מ‪‬י ְ ָ‬ ‫ְִַַ‬ ‫ימי‪.‬‬ ‫לא‪‬ר‪ִ ָ ‬‬ ‫אלא הכוונה שלא ימש‪ ‬נידו‪ ‬זה ְ ֶ‬ ‫'‪‬א‪‬ה‬ ‫וכ‪ ‬מה שנאמר בדברי גדעו‪ ‬לה' ָ ַ ָ‬ ‫'‪‬מ‪‬י'‪ֵ ְ .‬‬ ‫ְִֶַ‬ ‫לה‪‬חית את‬‫‪‬קר‪‬י ִא‪ִ ְ ַ ְ ‬‬ ‫ר‪‬חי ָנד‪ִ ְ ִ ְ ‬‬‫ה‪‬ה ִ‬ ‫כלומר‪ֵ ִ ,‬‬ ‫'‪‬א‪‬ה'‪ַ ,‬א‪‬‬ ‫ע‪‬י' )ש‪ ‬ו‪ ,‬יז(‪ ,‬והיינו ְ‪‬מ‪ָ ַ ֶ ‬‬ ‫מד‪‬ר ִ ִ‬ ‫ְֵַ‬ ‫‪‬ר‪‬חי‬ ‫יהיה ָמד‪ ‬וריב ֶזה ְ ִ‬ ‫לרח‪ֹ ,‬לא ִ ְ ֶ‬‫וא‪ֵ ַ ְ ‬‬‫האד‪ִ ְ ‬‬ ‫'‪:'‬‬ ‫'‪ '‬האמור כא‪ ‬יש לפרשו ְ‪‬מ‪ַ ֶ ְ ‬‬ ‫ְ ַַ‬ ‫ימי‪:‬‬ ‫לא‪‬ר‪ִ ָ ‬‬ ‫‪‬ל‪‬מר לא ימש‪ ‬הדבר ְ ֶ‬ ‫לע‪‬ל‪ַ ְ ,‬‬‫קיי‪ָ ְ ‬‬ ‫ימיו §וגוֹ '‪ .‬אי‪ ‬הכוונה לימיו של אד‪ ‬מסוי‪‬‬ ‫והי ּו ¨ ¨‬ ‫§¨‬ ‫בשׂ ר‪ .‬ופירוש לשו‪' ‬בשג‪ '‬הוא ְ‪‬מ‪ ‬‬ ‫שגּ© ם ה ּוא ¨ ¨‬ ‫ּ§ב ׁ©‬ ‫שיחיה מאה ועשרי‪ ‬שנה‪ ,‬אלא מעתה וַעד‬ ‫‪ .‬ולשו‪' ‬ג‪'‬‬ ‫כאילו נאמר בשינוי ניקוד‪ַ ֶ ְ ,‬‬ ‫א‪‬י ולא אעניש‪,‬‬ ‫לה‪ִ ַ ‬‬ ‫אארי‪ֶ ָ ‬‬ ‫‪‬נה ַ ֲ ִ‬ ‫שיעברו ק"‪ָ ָ ‬‬ ‫האמורה כא‪ ‬היינו לעני‪ ‬חסרו‪ ‬נוס‪ ‬שיש‬ ‫עליה‪‬‬ ‫אביא ֲ ֵ ֶ‬ ‫וא‪ֹ ‬לא ָי‪‬ב‪ ‬עד אותו הזמ‪ִ ָ ‬‬ ‫ְִ‬ ‫‪‬ביל ֶ‪‬מלבד עצ‪ ‬הדבר‬ ‫‪‬ל‪‬מר‪ִ ְ ִ ,‬‬ ‫באד‪ ‬שפג‪ַ ְ ,‬‬ ‫‪‬אמר‪ ,‬והרי לפי סדר הפסוקי‪ ‬נראה‬ ‫וא‪ַ ֹ ‬‬ ‫ַמ‪‬ל‪ִ ְ .‬‬ ‫שאינו נכנע מלפני ה'‪ֹ ַ ,‬זאת ]‪‬עוד חסרו‪ [‬יש ‪,‬‬ ‫מ‪‬לד‬ ‫שפרשה זו נאמרה אחרי שנולדו בני נח‪ ,‬ו ִ ֶ ַ‬ ‫‪‬ר‪ ,‬שאי‪ ‬בו חשיבות וקיו‪ ‬מצד עצמו‪,‬‬ ‫ֶ‪‬ה‪‬א ָ ָ‬ ‫ה‪‬ל‪ֵ ,‬אינ‪‬‬ ‫יפת‪ ,‬בכורו של נח‪ ,‬ו ַעד שהתחיל ַ ַ‬ ‫ֶֶ‬ ‫‪‬מה ‪ ‬ועד כמה‬ ‫לפני‪ָ ,‬‬ ‫נכנע ְ ָ ַ‬‫וא‪‬־על־‪‬י־כ‪ֵ ‬אינ‪ָ ְ ִ ‬‬ ‫ְַ ַ ִ ֵ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שפב‪ .‬ספר הזכרו‪ .‬ובדברי דוד פירש שלא מסתבר שההקפדה היתה רק על כ‪ ‬שלא ימש‪ ‬הנידו‪ ‬בתמידות‪ .‬שפג‪ .‬א‪‬‬ ‫אי‪ ‬לפרש לשו‪' ‬ג‪ '‬לעני‪ ‬זה שהאד‪ ‬הוא בשר כמו דבר אחר שהוא בשר‪ ,‬שהרי לא הוזכר כא‪ ‬דבר נוס‪ .‬שפתי חכמי‪.‬‬ ‫שפד‪ .‬כלומר‪ ,‬לפי הפירוש שהובא לעיל ש'בני האלהי‪ '‬היינו המלאכי‪ ,‬נמצא ששלח ה' את המלאכי‪ ‬שיהיו בי‪ ‬בני האד‪‬‬ ‫יום שבת‬ ‫וילמדו אות‪ ‬ללכת בדרכי‪ ‬טובות וישרות‪ ,‬ולבטל את היצר הרע‪ ,‬ואירע בהיפ‪ ,‬שבני האד‪ ‬היטו את המלאכי‪ ‬לדרכיה‪‬‬ ‫הרעות והלכו אחרי היצר הרע‪ ,‬והרי זו ראיה שכח הרע שלה‪ ‬גדול כל כ‪ ,‬ועוד חסרו‪ ‬יש בה‪ ‬שה‪ ‬בשר‪ ,‬הראוי להכנע‬ ‫בפני מלאכי אש‪ ,‬וא‪ ‬על פי כ‪ ‬גברו בני האד‪ ‬על המלאכי‪ ‬והחטיאו אות‪ ,‬א‪ ‬כ‪ ‬אי‪ ‬לה‪ ‬עוד תקנה שיהיו נכנעי‪‬‬ ‫לפני ה'‪ .‬דברי דוד‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ו בראשית‬ ‫פד‬ ‫מאה‬ ‫יהיב §להוֹ ן § ¨‬ ‫ארכא § ¦‬ ‫©§ ¨‬ ‫‪‰‬י ּו‬ ‫רים ׁ¨˘ ¨ «נ‪ :‰‬ד ©‪§ּ ‰‬נ ¦ ¦‪º‬‬ ‫פלים ¨ ´‬ ‫‡‪§ ‰‬ו ‪¤‬ﬠ˘ׂ§ ¦ ‪−‬‬‫‪¥‬מ ¨¬‬ ‫בון‪:‬‬ ‫§ועשׂ ¦רין ׁ§ש ¦נין ¦אם § ּ‬ ‫יתו ּ‬ ‫‪§ ¤‬‬ ‫ד ¦גּ ּ¨ב ©ר ּ¨יא ‪£‬הווֹ § © § ¨‬ ‫בארעא‬ ‫‡חרי‪Œ‬כן‬ ‫‪‰‰‬ם¼ §ו©´‚ם © « ‪¥À ¥ £‬‬‫מים ¨ ‪¥‬‬ ‫ב‡ר‪©ּ »ı‬ב ּ¨י ¦´‬ ‫¨ ¨» ‪¤‬‬ ‫ואף ּ¨ב ©תר ּ‪¥‬כן‬ ‫ּ§ביוֹ ©מ ּ¨יא ¨ ¦‬ ‫האנּ ּון § ©‬ ‫רש"י‬ ‫אלא מאה שנה! אין מוקדם ומאוחר בתורה שנפלו והפילו את העולם‪ .‬ובלשון עברית לשון‬ ‫)פסחים ו‪ ,(:‬כבר היתה הגזירה גזורה עשרים שנה 'ענקים' הוא‪ :‬בימים ההם‪ .‬בימי דור אנוש‬ ‫קודם שהוליד נח תולדות‪ .‬וכן מצינו בסדר־ ובני קין )ב"ר(‪ :‬וגם אחרי כן‪ .‬אף־על־פי שראו‬ ‫עולם‪ .‬יש מדרשי־אגדה רבים ב'לא ידון'‪ ,‬אבל זה באבדן של דור אנוש‪ ,‬שעלה אוקיינוס והציף‬ ‫הוא צחצוח פשוטו‪) :‬ד( הנפילים‪ .‬על שם שליש העולם‪ ,‬לא נכנע דור המבול ללמוד מהם‪:‬‬ ‫עברית‬ ‫‪‬ל‪ִ ְ ִ ‬‬ ‫‪‬נה! שהרי יפת נולד כשהיה נח ב‪ ‬טע‪ ‬בש‪ ‬זה של 'נפילי‪ ,'‬כיו‪ ‬ש ִ ְ‬ ‫מאה ָ ָ‬ ‫א‪‬א ֵ ָ‬ ‫ֶָ‬ ‫'ענקי‪ '‬ה‪‬א‪ ,‬ושינתה התורה וכתבה‬ ‫חמש מאות שנה‪ ,‬והמבול בא כשהיה נח ב‪ ‬שש ְל‪ִ ָ ֲ ‬‬ ‫'נפילי‪ '‬מחמת הדרש שבדברי‪ ‬שפו‪:‬‬ ‫מאות שנה‪ ,‬ואי‪ ‬נאמר שיארי‪ ‬לה‪ ‬ה' זמ‪ ‬מאה‬ ‫‪‬ימי ‪‬ר ֱאנ‪ ,‬שעלה האוקיינוס‬ ‫ההם‪ֵ ִ .‬‬ ‫ּ©ביּ¨ ¦מים ¨ ‪¥‬‬ ‫מק‪‬‬ ‫ועשרי‪ ‬שנה‪ .‬אי‪ ‬זו קושיא‪ ,‬לפי שֵאי‪ָ ְ ֻ ‬‬ ‫קי‪ ‬שבא עליה‪‬‬ ‫‪‬ני ַ ִ‬ ‫והצי‪ ‬שליש מהעול‪ ,‬בזמ‪ֵ ְ ‬‬ ‫‪‬רה )פסחי‪ ‬ו‪ ,(:‬כלומר‪ ,‬פרשיות התורה‬ ‫‪‬מאחר ַ ָ‬ ‫ְָֻ‬ ‫המבול כדי לקיי‪ ‬את העונש שנגזר על קי‪,‬‬ ‫לא נכתבו בהכרח לפי סדר הזמני‪ ,‬וא‪ ‬שפרשה זו‬ ‫שלאחר שבעה דורות ימחה כל זרעו שפז )ב"ר(‪:‬‬ ‫נאמרה כא‪ ,‬לאחר שהוזכרו בני נח‪ ,‬באמת קדמה‬ ‫אחרי ‪¥‬כן‪ .‬משמעות הלשו‪ ‬שיש דבר‬ ‫וגם © ‪¥ £‬‬ ‫§©‬ ‫‪‬ז‪‬רה‬ ‫ה‪‬זירה ְ ָ‬ ‫היתה ַ ְ ֵ ָ‬ ‫‪‬בר ָ ְ ָ‬ ‫הגזירה ללידת‪ ,‬ש ְ ָ‬ ‫באר‪‬‬ ‫ש'ה‪‬פלי‪ָ ‬הי‪ֶ ָ ָ ‬‬ ‫מחודש שאירע ג‪ ‬אחרי ַ ְ ִ ִ‬ ‫‪‬לד‪‬ת‪ ,‬ובאותה‬ ‫נח ָ‬‫‪‬ה‪‬ליד ֹ ַ‬ ‫ק‪‬ד‪ִ ֶ ‬‬‫‪‬נה ֶ‬‫ע‪‬רי‪ָ ָ ‬‬ ‫ֶ ְִ‬ ‫א‪‬־על־‪‬י‬ ‫הה‪ ,'‬וביאור הדברי‪ ‬הוא‪ ,‬ש ַ ַ ִ‬ ‫‪‬מי‪ֵ ָ ‬‬‫ַָ ִ‬ ‫שעה נאמר שיארי‪ ‬לה‪ ‬ה' אפו מאה ועשרי‪ ‬שנה‪,‬‬ ‫‪‬אב‪ֶ ‬ל ‪‬ר ֱאנ‪,‬‬ ‫‪‬רא‪ ‬אנשי דור המבול ָ ָ ְ ָ‬ ‫ֶָ‬ ‫ר‪‬י‪‬‬ ‫מדר‪‬י־א‪‬דה ַ ִ‬ ‫‪‬סדר־ע‪‬ל‪ֵ .‬י‪ָ ָ ַ ֵ ְ ְ ִ ‬‬ ‫ָ‬ ‫מצינ‪ֶ ֵ ְ ‬‬ ‫וכ‪ִ ָ ‬‬‫ְֵ‬ ‫שה‪' ‬הנפילי‪ '‬שהיו באר‪ ,‬ונענשו על חטאיה‪‬‬ ‫צחצ‪‬ח‬ ‫אבל ֶזה ה‪‬א ִ ְ ַ‬ ‫'לא ָיד‪ָ ֲ ,'‬‬ ‫ְ‪‬פרוש המילי‪ֹ ‬‬ ‫הע‪‬ל‪ ,‬א‪ ‬על‬ ‫‪‬לי‪ָ ָ ‬‬ ‫והצי‪ִ ְ ‬‬ ‫א‪‬קינ‪‬ס ְ ֵ ִ‬ ‫‪‬עלה ְ ָ‬ ‫ֶָָ‬ ‫ְ‪‬ט‪  ‬הפירוש הפשוט והבהיר שבמילי‪ ‬אלו‪:‬‬ ‫מה‪ ,‬אלא‬ ‫ללמ‪‬ד ֵ ֶ‬ ‫ה‪‬ל ִ ְ‬ ‫נכנע ‪‬ר ַ ַ‬ ‫פי כ‪ֹ ‬לא ִ ְ ַ‬ ‫‪‬פל‪‬‬ ‫פילים‪ .‬ומכוני‪' ‬נפילי‪ַ '‬על ֵ‪ְ ָ ֶ ‬‬ ‫הנּ ¦ ¦‬ ‫)ד( © §‬ ‫האר‪) '‬פסוק יב(‪,‬‬‫‪‬ר‪ַ ‬על ָ ָ ֶ‬ ‫‪‬ר ֶאת ַ ְ‬‫'ה‪‬חית ָ‪‬ל ָ ָ‬‫ִ ְ ִ‬ ‫בעצמ‪ ‬מהעול‪ ,‬כשעלה האוקיינוס והצי‪‬‬ ‫והמש‪ ‬הפסוק 'אשר יבואו בני האלהי‪ ‬על בנות‬ ‫וה‪‬יל‪ֶ ‬את‬ ‫שליש מהעול‪ ‬ושט‪ ‬אות‪ ‬שפה‪ִ ִ ְ ,‬‬ ‫האד‪ '‬הוא עני‪ ‬בפני עצמו שפח‪:‬‬ ‫הע‪‬ל‪ ‬כולו שנענש מחמת‪ְ .‬ויש צור‪ ‬לתת‬ ‫ָ ָ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫יום שבת‬ ‫שפה‪ .‬רא"‪ ,‬על פי מדרש רבה‪ .‬אמנ‪ ‬בנחלת יעקב תמה על פירוש זה‪ ,‬שהרי הוזכרו הנפילי‪ ‬ג‪ ‬לאחר דור המבול‪ ,‬בזמ‪ ‬המרגלי‪‬‬ ‫)במדבר יג לג(‪ ,‬ולכ‪ ‬פירש את לשו‪' ‬שנפלו' שהכוונה שה‪ ‬המלאכי‪ ‬שנפלו מהשמי‪ ,‬וכמו שכתב רש"י )ש‪' (‬הנפילי‪ ,‬ענקי‪ ‬מבני‬ ‫שמחזאי ועזאל‪ ,‬שנפלו מ‪ ‬השמי‪ ‬בימי דור אנוש'‪ ,‬וכ‪ ‬פירש בספר הזכרו‪ .‬שפו‪ .‬רא"‪ .‬שפז‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬שפח‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫פה‬ ‫בראשית ו בראשית‬ ‫אונקלוס‬ ‫‡ל‪Œ‬ב ´ …נו˙‬ ‫‪‰¦ ‡‰‬ים‪§ּ ¤ Æ‬‬ ‫יב‡ ּו ּ§ב‪³¥‬ני ¨ « ¡‬ ‫˘ר ¨ ‪Ÿ ¹‬‬ ‫‪¤¸ׁ ‡£‬‬ ‫רברב ּ¨יא § ¨‬ ‫לות‬ ‫עלין ּ§ב ‪¥‬ני © § § ©‬ ‫§דּ ¨ ¦‬ ‫וילדן §להוֹ ן‪,‬‬ ‫אנשא § ¨ § ¨‬ ‫ּ§ב ¨נת ‪¨ׁ ¨ ¥‬‬ ‫‪‰‬מ‪ּ ¦ּ‚‰© ‰‬ב‪²¦Ÿ‬רים‬ ‫ל‪‰‬ם ‪¨ּ ¥‬‬ ‫יל„‪ּ −‬ו ¨ ‪®¤‬‬ ‫‪„‡‰‬ם §ו¨ « §‬ ‫¨ « ¨ ¨½‬ ‫§דּ ‪¨ § ¨ ¥‬‬ ‫מעלמא‬ ‫¦גּ ּ¨ב ©ר ּ¨יא‬ ‫¦אנּ ּון‬ ‫שּׁם‪ :‬פ‬ ‫˘י ©‪«¥ ‰‬‬ ‫‡נ ׁ‪¬¥‬‬‫לם © §‬ ‫עו ¨ ‪−‬‬‫˘ר ‪«¥‬מ …‬ ‫‪¬¤ׁ ‡£‬‬ ‫אנשין ¦דּ ׁ§ש ¨מא‪:‬‬ ‫‪¦ׁ ¨ ¥‬‬ ‫רב‪‰‬‬ ‫י‪‰‬ו‪¬ּ ¦ ‰‬כי © ¨ּ‪²‬‬ ‫מפטיר ה ©ו© ּי´ §ר‡ § ‪¨½Ÿ‬‬ ‫יי ‪¥ £‬‬ ‫ארי‬ ‫וחזא § ¨‬ ‫מפטיר ה © ‪¨ £‬‬ ‫‪¨ׁ ¨ ¥‬‬ ‫אנשא‬ ‫ּ¦ב ׁ©‬ ‫ישת‬ ‫§¦ ©‬ ‫סגיאת‬ ‫כל‪Œ‬יˆר‪Æ‬‬ ‫‡ר‪§ ı‬ו ¨ ̧‪¤ ¥‬‬ ‫‪„‡‰‬ם ּ¨ב ¨® ‪¤‬‬ ‫רﬠ˙ ¨ « ¨ ¨ ‪−‬‬ ‫¨ ©¬‬ ‫מחש ¨בת‬ ‫יצרא © § ׁ §‬ ‫וכל ¦ § ¨‬ ‫ארעא § ¨‬ ‫ּ§ב © § ¨‬ ‫ל‪«ּ ‰Œ‬י …ום‪:‬‬ ‫לב …ו ©¬ר˜ © ‪−‬רע ּ¨כ ©‬ ‫ב˙ ¦ ּ½‬ ‫©מ §ח ׁ§˘ ´ ‪Ÿ‬‬ ‫יש ּ¨כל יוֹ ¨מא‪:‬‬ ‫יה §לחוֹ ד ּ¦ב ׁ‬ ‫¦ ּ‪¥‬‬ ‫לב ּ‬ ‫רש"י‬ ‫אשר יבאו‪ .‬היו יולדות ענקים כמותם‪ :‬מתושאל‪ ,‬שנקראו על שם אבדן‪ ,‬שנמוחו‬ ‫הגבורים‪ .‬למרוד במקום‪ :‬אנשי השם‪ .‬והותשו‪ .‬דבר אחר‪ ,‬אנשי שממון‪ ,‬ששממו‬ ‫את העולם‪:‬‬ ‫אותן שנקבו בשמות‪ ,‬עירד מחויאל‬ ‫‪) '‬איוב ל ח( שצא‪ ,‬אלא הכוונה‬ ‫בלי ֵ‬ ‫‪‬ני ְ ִ‬ ‫נבל ַ‪ֵ ְ ‬‬ ‫ָָ‬ ‫יבא ּו‪ .‬בא לפרש את האמור בתחילת‬ ‫אשר ¨ ‪Ÿ‬‬‫‪¤ׁ £‬‬ ‫א‪‬ת‪‬‬ ‫שהיו אלו אנשי‪ ‬ששמ‪ ‬רימז על סופ‪ ,‬וה‪ָ ‬‬ ‫הפסוק ש'הנפילי‪ ‬היו באר‪ '‬שפט‪ ,‬שאירע‬ ‫'מח‪‬יאל'‪,‬‬ ‫'עירד'‪ֵ ָ ְ ,‬‬ ‫‪‬ב‪] ‬התפרשו[ ְ ֵ‬ ‫‪‬מ‪‬ת‪ָ ִ ,‬‬ ‫ְִֶ‬ ‫הדבר על ידי שבאו בני האלהי‪ ‬על בנות‬ ‫אב‪ ‬שאירע‬‫‪‬קרא‪ַ ‬על ֵ‪ ‬ה ָ ְ ָ‬ ‫'מת‪‬אל'‪ְ ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫ְ ֵָ‬ ‫‪‬מ‪‬ת‪‬‬ ‫ענקי‪ָ ְ ‬‬ ‫י‪‬לד‪‬ת ֲ ָ ִ‬ ‫האד‪ ,‬ו ָהי‪ ‬בנות האד‪ְ ‬‬ ‫בה‪' ,‬עירד' מרמז על כ‪ ‬שערד‪ ‬ה' מ‪‬‬ ‫‪ ‬כמו בני האלהי‪:‬‬ ‫‪‬ח‪ ‬מהעול‪,‬‬‫העול‪ ‬שצב‪' ,‬מחויאל' רומז לכ‪ִ ֶ ‬‬ ‫הגּ ּבוֹ ¦רים‪ .‬אי‪ ‬הכוונה לגבורה של כח גשמי שצ‪,‬‬ ‫©¦‬ ‫אחר‪' ,‬אנשי‬ ‫‪‬בר ַ ֵ‬ ‫‪'‬מתושאל' רומז לכ‪ ‬ש ֻ ְ‬ ‫ה‪ָ ָ .‬‬ ‫‪‬ק‪] ‬בה'[‪:‬‬ ‫למר‪‬ד ַ ָ‬ ‫אלא גבורת‪ ‬היתה ִ ְ‬ ‫הש‪ '‬אינו מלשו‪ ‬שמות‪ ,‬אלא כאילו נאמר‬ ‫ה‪‬ם‪ .‬א‪ ‬שבדר‪ ‬כלל 'אנשי ש‪ '‬היינו‬ ‫אנשי © ‪¥‬‬ ‫© § ׁ‪¥‬‬ ‫‪‬מ‪ֶ ‬את‬ ‫‪‬מ‪ֶ ,'‬במעשיה‪ ‬הרעי‪ְ ִ ‬‬ ‫'אנ‪‬י ִ ָ‬ ‫ְֵַ‬ ‫אנשי‪ ‬חשובי‪ ‬הידועי‪ ‬בשמותיה‪ ,‬כא‪ ‬אי‬ ‫הע‪‬ל‪  ‬גרמו שיהיה העול‪ ‬שמ‪:‬‬ ‫ָ ָ‬ ‫'‪‬ני‬ ‫אפשר לפרש כ‪ ,‬שהרי היו רשעי‪ ,‬ומכוני‪ֵ ְ ‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שפט‪ .‬גור אריה‪ .‬שצ‪ .‬רא"‪ ,‬שהרי אי‪ ‬שייכות בי‪ ‬גבורת‪ ‬לעני‪ ‬חטאיה‪ ‬ועונש‪ .‬אמנ‪ ‬בספר הזכרו‪ ‬ביאר שלשו‪‬‬ ‫'הגיבורי‪ ,'‬בה"א הידיעה‪ ,‬מלמדת על כ‪ ‬שהוזכרו כבר בגבורת‪ ,‬והרי עד כא‪ ‬לא הוזכר שהיו גיבורי‪ ‬בכוח‪ ,‬ולכ‪ ‬פירש‬ ‫יום שבת‬ ‫רש"י שהיו גיבורי‪ ‬בכ‪ ‬שמרדו בה'‪ ,‬ודבר זה כבר נרמז לעיל בשמותיה‪ ,‬וכמו שפירש רש"י בהמש‪ ‬הפסוק‪.‬‬ ‫שצא‪ .‬רא"‪ .‬שצב‪ .‬מדרש רבה‪ ,‬שהוא המקור לדברי רש"י כא‪ .‬ובספר הזכרו‪ ‬תמה על רש"י שלא הביא זאת בדבריו‪,‬‬ ‫והוסי‪ ‬שאינו יודע מה פירוש המילה 'ערד‪.'‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ו בראשית‬ ‫פו‬ ‫ארי ‪© £‬‬ ‫עבד‬ ‫מימריה ‪¥ £‬‬ ‫יי ּ§ב ‪ּ ¥ § ¥‬‬‫§ותב § ¨‬ ‫ו ¨‬ ‫י‪Œ‬ﬠ˘ׂ¬‪Œ˙‡¤ ‰‬‬ ‫י‪‰‬ו‪« ¦ּ ‰‬כ ¨ ¨‬ ‫ו ©ו ּ¦י¨ּנ´ ‪¤‬חם § ‪¨½Ÿ‬‬ ‫ארעא‪© £ © ,‬‬ ‫ואמר‬ ‫אנשא ּ§ב © § ¨‬ ‫̈ית ‪¨ׁ ¨ ¥‬‬ ‫קפהוֹ ן ּ¦כ §רע ּו ‪ּ ¥‬‬ ‫תיה‪:‬‬ ‫למתבר ּ‪ª‬ת § ּ§‬ ‫§ ¦ § ּ©‬ ‫‡ל‪Œ‬לב …ו‪:‬‬ ‫ב ‪«ּ ¦ ¤‬‬ ‫‡ר‪© ı‬ו ¦ּי § ©‬ ‫˙ﬠ ‪−ˆּ ¥‬‬ ‫‪„‡‰‬ם ּ¨ב ¨® ‪¤‬‬ ‫¨« ¨ ¨ ‪−‬‬ ‫רש"י‬ ‫מפטיר )ו( וינחם ה' כי עשה‪ .‬נחמה מחשבתו של מקום ממדת רחמים למדת‬ ‫היתה לפניו שבראו בתחתונים‪ ,‬שאילו היה מן הדין‪ ,‬עלה במחשבה לפניו מה לעשות באדם‬ ‫העליונים היה ממרידן‪ ,‬בבראשית רבה )כז‪ ,‬ד(‪ :‬שעשה בארץ‪ .‬וכן כל לשון ניחום שבמקרא‬ ‫ויתעצב האדם אל לבו של מקום‪ ,‬עלה לשון נמלך מה לעשות‪' ,‬ובן אדם ויתנחם'‬ ‫במחשבתו של מקום להעציבו‪ .‬זהו תרגום )במדבר כג‪ ,‬יט(‪' ,‬ועל עבדיו יתנחם' )דברים‬ ‫אונקלוס‪ .‬דבר אחר‪ ,‬וינחם ‪ -‬נהפכה לב‪ ,‬לו(‪' ,‬וינחם ה' על הרעה' )שמות לב‪ ,‬יד(‪,‬‬ ‫'ו‪‬ח‪'‬‬ ‫אחר ‪ ‬פירוש אחר בכל הפסוק‪ֶ ָ ִ ַ ,‬‬ ‫‪‬בר ַ ֵ‬ ‫מפטיר )ו( ©ויּ¦ נּ¨ ‪¤‬חם ה' ּ¦כי ¨ ¨‬ ‫עשׂ ה‪ .‬תיבת 'וינח‪ָ ָ '‬‬ ‫אינו לשו‪ ‬נחמה‪ ,‬אלא לשו‪ ‬שינוי מחשבה שצו‪,‬‬ ‫האמורה כא‪ ‬אינה מלשו‪ ‬חרטה‪ ,‬אלא כלשו‪ ‬נחמה‪,‬‬ ‫רחמי‪,‬‬ ‫מ‪‬ת ַ ֲ ִ‬ ‫מח‪‬ב‪ֶ ‬ל ָמק‪ַ ִ ִ ‬‬ ‫נה‪‬כה ַ ֲ ַ ְ‬ ‫שֶ ְ ְ ָ‬ ‫היתה‬ ‫נחמה ָ ְ ָ‬ ‫כלומר‪ ,‬א‪ ‬שחטאו בני האד‪ ‬עדיי‪ָ ָ ֶ ‬‬ ‫ה‪‬י‪,‬‬ ‫למ‪‬ת ַ ִ‬ ‫שחשב שלא להעניש את האד‪ַ ִ ְ ,‬‬ ‫‪‬רא‪ ‬לאד‪ַ ‬עולמות‬ ‫לפניו ]‪‬לפני ה'[ על כ‪ָ ְ ֶ ‬‬ ‫ְ ָָ‬ ‫‪‬ע‪‬ת‬ ‫לפניו ַמה ַ ֲ‬ ‫‪‬מח‪‬בה ְ ָ ָ‬ ‫עלה ְ ַ ֲ ָ ָ‬ ‫שמתו‪ ‬כ‪ָ ָ ‬‬ ‫היה נברא ִמ‪ ‬העולמות‬ ‫‪‬א‪ָ ָ ‬‬ ‫‪‬ח‪‬ני‪ִ ֶ ,‬‬ ‫הַ ְ ִ‬ ‫וכ‪ָ ‬ל ְל‪‬‬ ‫‪‬אר‪ ,‬להענישו שצז‪ֵ ְ .‬‬ ‫‪‬ע‪‬ה ָ ָ ֶ‬ ‫‪‬אד‪ָ ָ ֶ ‬‬ ‫ָָָ‬ ‫היה האד‪‬‬ ‫העלי‪‬ני‪ ,‬יחד ע‪ ‬המלאכי‪ָ ָ ,‬‬ ‫ֶָ ְ ִ‬ ‫נמל‪ַ ‬מה‬‫‪‬קרא הוא ְל‪ ‬של מי ש ִ ְ ָ‬ ‫ִניח‪ָ ְ ִ ַ ֶ ‬‬ ‫ממריד‪ ‬שצג‪ ,‬ולכ‪ ‬נאמר וינח‪ ‬ה' כי עשה את האד‪‬‬ ‫ַ ְִ ָ‬ ‫‪‬ב‪‬‬ ‫ויכ‪‬ב ֶ‬ ‫'לא ִאי‪ֵ ‬אל ִ ַ ֵ‬ ‫‪‬ע‪‬ת‪ ,‬כמו שנאמר ֹ‬ ‫ֲַ‬ ‫'באר‪ ,'‬כלומר נחמתו היתה בכ‪ ‬שנעשה האד‪‬‬ ‫ויתנח‪) '‬במדבר כג‪ ,‬יט(‪ ,‬כלומר‪ ,‬אי‪ ‬דר‪ ‬ה'‬ ‫אד‪ָ ֶ ְ ִ ְ ‬‬ ‫ָָ‬ ‫ר‪‬ה )כז‪ ,‬ד(‪:‬‬ ‫‪‬ברא‪‬ית ַ ָ‬ ‫בעול‪ ‬התחתו‪ ‬שצד‪ .‬כ‪ ‬דרשו ִ ְ ֵ ִ‬ ‫כדרכו של אד‪ ,‬המתחרט על מעשיו ונמל‪‬‬ ‫לבוֹ ‪ .‬ו'עצבות' זו של‬ ‫האד‪ ‬שצה ‪¤‬אל ¦ ּ‬ ‫©ויּ¦ § © ‪¥‬‬ ‫תעצּ ב‪ָ ָ ָ .‬‬ ‫בדעתו מה לעשות‪ ,‬וכ‪ ‬נאמר ִ'‪‬י ָ ִידי‪ ‬ה' ַע‪‬‬ ‫האד‪ ,‬היתה בליבו ֶ‪‬ל ָמק‪] ‬של ה'[‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫יתנח‪) '‬דברי‪ ‬לב‪ ,‬לו(‪ ,‬כלומר‪ ,‬כשידו‪‬‬ ‫עבדיו ִ ְ ֶ ָ‬ ‫ועל ֲ ָ ָ‬‫ְַ‬ ‫להעציב‪ ‬לאד‪ֶ ,‬זה‪‬‬ ‫‪‬מח‪‬ב‪ֶ ‬ל ָמק‪ִ ֲ ַ ְ ‬‬‫עלה ְ ַ ֲ ַ ְ‬‫ָָ‬ ‫ה' את עמו ביסורי‪ ‬האמורי‪ ‬ש‪ ,‬ימל‪ ‬בדעתו‬ ‫למ‪‬בר‬ ‫‪‬מימר‪ַ ְ ִ ְ ‬‬ ‫א‪‬נקל‪‬ס‪ ,‬שפירש ַ ֲ ַ‬ ‫'ואמר ְ ֵ ְ ֵ‬ ‫‪‬ר‪ְ ְ ‬‬ ‫ְַ‬ ‫לשוב ולרח‪ ‬עליה‪ ‬שצח‪ ,‬וכ‪ ‬לאחר שחטאו‬ ‫‪‬רע‪‬ת‪ ,'‬כלומר‪ ,‬שאמר ה' לשבור את‬ ‫‪‬ק‪‬ה‪ֵ ְ ִ ‬‬ ‫ְְָ‬ ‫ישראל בעגל ורצה ה' להשמיד‪ ,‬והתפלל‬ ‫תקיפות האד‪ ,‬כרצונו של ה'‪ ,‬הרי שלשו‪‬‬ ‫הרעה' )שמות‬ ‫'ו‪‬ח‪ ‬ה' ַעל ָ ָ ָ‬ ‫עליה‪ ‬משה‪ ,‬נאמר ַ ִ ָ ֶ‬ ‫'עצבות' האמורה כא‪ ‬מתייחסת לאד‪ ,‬שרצה ה'‬ ‫לב‪ ,‬יד(‪ ,‬שנמל‪ ‬בדעתו שלא להביא עליה‪ ‬את‬ ‫להענישו ולהעציבו‪:‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫יום שבת‬ ‫שצג‪ .‬שהרי החטיא האד‪ ‬א‪ ‬את בעלי החיי‪ .‬שפתי חכמי‪ .‬שצד‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ .‬שצה‪ .‬א‪ ‬לא נית‪ ‬לפרש זאת על‬ ‫ה'‪ ,‬לפי הפירוש שבתחילת הפסוק‪ ,‬שהרי היתה לו נחמה‪ ,‬ולא עצבות‪ .‬רא"‪ .‬שצו‪ .‬וא‪ ‬שלפי האמת אי‪ ‬שינוי מחשבה וחרטה‬ ‫אצל ה'‪ ,‬דיברה תורה כלשו‪ ‬בני אד‪ ,‬וכלפי בני האד‪ ‬נראה הדבר כשינוי בהנהגת ה' ממידת הדי‪ ‬למידת הרחמי‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫שצז‪ .‬רא"‪ .‬אמנ‪ ‬בנחלת יעקב פירש שבתחילה ד‪ ‬ה' מה לעשות ע‪ ‬האד‪ ,‬ולבסו‪ ‬גזר דינו לעונש‪ .‬שצח‪ .‬רש"י ש‪.‬‬ ‫פז‬ ‫בראשית ו בראשית‬ ‫רש"י‬ ‫'נחמתי כי המלכתי' )שמואל־א טו‪ ,‬יא(‪ ,‬כולם לשון לך בן זכר מימיך? אמר לו הן‪ .‬אמר לו‪ ,‬ומה‬ ‫מחשבה אחרת הם‪ :‬ויתעצב אל לבו‪ .‬עשית? אמר לו שמחתי ושימחתי את הכל‪.‬‬ ‫נתאבל על אבדן מעשה ידיו‪ .‬כמו נעצב המלך אמר לו‪ ,‬ולא היית יודע שסופו למות? אמר‬ ‫על בנו )שמואל־ב יט‪ ,‬ג(‪ .‬וזו כתבתי לתשובת לו‪ ,‬בשעת חדותא חדותא‪ ,‬בשעת אבלא אבלא‪.‬‬ ‫המינים‪ .‬גוי אחד שאל את רבי יהושע בן אמר לו‪ ,‬כך מעשה הקדוש־ברוך־הוא‪ ,‬אף־‬ ‫קרחה‪ ,‬אמר לו אין אתם מודים שהקדוש־ על־פי שגלוי לפניו שסופן לחטוא ולאבדן לא‬ ‫ברוך־הוא רואה את הנולד? אמר לו הן‪ .‬אמר נמנע מלבראן‪ ,‬בשביל הצדיקים העתידים‬ ‫לעמוד מהם‪:‬‬ ‫לו‪ ,‬והא כתיב ויתעצב אל לבו! אמר לו נולד‬ ‫'ו‪‬תע‪‬ב ֶאל ִל‪ !'‬וא‪ ‬ידע מתחילה‬ ‫‪‬תיב ַ ִ ְ ַ ֵ‬ ‫והא ְ ִ‬‫ְָ‬ ‫הרעה‪ ,‬וכ‪ ‬לאחר שחטא שאול המל‪ ‬במלחמת‬ ‫שיחטאו בני האד‪ ‬ויתעצב על כ‪ ‬עד שיאבד‪‬‬ ‫המלכ‪‬י ֶאת‬ ‫'נחמ‪‬י ִ‪‬י ִ ְ ַ ְ ִ‬ ‫עמלק‪ ,‬אמר ה' לשמואל ִ ַ ְ ִ‬ ‫אמר ל‪ ‬רבי‬ ‫מהעול‪ ,‬מדוע ברא אות‪ ‬מתחילה‪ַ ָ .‬‬ ‫הקי‪'‬‬‫‪‬ברי ֹלא ֵ ִ‬ ‫ואת ְ ָ ַ‬ ‫מאחרי ְ ֶ‬ ‫למל‪ִ ‬י ָ‪‬ב ֵ ַ ֲ ַ‬‫ָ‪‬א‪‬ל ְ ֶ ֶ‬ ‫מ‪‬מי‪?‬‬ ‫זכר ִ ָ ֶ‬ ‫נ‪‬לד ְל‪ָ ָ ֵ ‬‬ ‫יהושע ב‪ ‬קרחה‪ ,‬הא‪ַ ‬‬ ‫אחרת ֵה‪,‬‬ ‫מח‪‬בה ַ ֶ ֶ‬‫‪ְ ‬ל‪ָ ָ ֲ ַ ‬‬ ‫)שמואל‪‬א טו‪ ,‬יא(‪ָ ֻ ,‬‬ ‫ע‪‬ית באותו זמ‪?‬‬ ‫‪‬מה ָ ִ ָ‬‫אמר ל‪ֶ ,‬‬ ‫אמר ל‪ ‬הגוי‪ֵ ,‬ה‪ַ ָ .‬‬ ‫ַָ‬ ‫ושינוי מהמחשבה שהיתה בתחילה‪ ,‬וא‪ ‬כא‪ ‬שינה‬ ‫‪‬ח‪‬י ֶאת‬ ‫‪‬מח‪‬י בעצמי‪ְ ,‬וא‪ִ ְ ַ ִ ‬‬ ‫אמר ל‪ ‬הגוי‪ִ ְ ַ ָ ,‬‬ ‫ַָ‬ ‫ה' את מחשבתו הראשונה על האד‪ ,‬שהיתה‬ ‫י‪‬דע ֶ‪‬פ‪ָ ‬למ‪‬ת?‬ ‫היית ֵ ַ‬ ‫אמר ל‪ְ ,‬וכי ֹלא ָ ִ ָ‬ ‫ה‪‬ל‪ַ ָ .‬‬ ‫ַ ֹ‬ ‫במידת הרחמי‪ ,‬למחשבה של מידת הדי‪:‬‬ ‫‪‬עת‬ ‫אמר ל‪ ‬הגוי‪ ,‬אי‪ ‬שייכות בי‪ ‬הדברי‪ ,‬אלא ִ ְ ַ‬ ‫ַָ‬ ‫לבוֹ ‪ .‬ולפי פירוש זה א‪ ‬לשו‪ ‬זו‬ ‫תעצּ ב ‪¤‬אל ¦ ּ‬ ‫©ויּ¦ § © ‪¥‬‬ ‫חדותא ‪ ‬בזמ‪ ‬השמחה על לידת הב‪,‬‬ ‫חדותא ֶ ְ ָ ָ‬ ‫ְֶָָ‬ ‫מע‪‬ה‬ ‫אבד‪ֵ ֲ ַ ‬‬‫נתא‪‬ל ַעל ָ ְ ַ‬ ‫נאמרה על ה'‪ ,‬שכביכול ִ ְ ַ ֵ‬ ‫אבלא ‪ ‬בזמ‪‬‬ ‫אבלא ֶ ְ ָ‬ ‫‪‬עת ֶ ְ ָ‬ ‫ראוי לשמוח‪ ,‬ו ִ ְ ַ‬ ‫ידיו‪ְ ,‬מ‪ ‬שנאמר לגבי צערו של דוד המל‪‬‬ ‫ָָ‬ ‫אמר ל‪‬‬‫האבילות על מיתתו‪ ,‬ראוי לנהוג באבילות‪ַ ָ .‬‬ ‫על ְ‪‬נ‪ '‬שצט‬ ‫ה‪‬ל‪ַ ‬‬ ‫'נעצב ַ ֶ ֶ‬ ‫כשנהרג אבשלו‪ַ ֱ ֶ ‬‬ ‫ה‪‬ד‪‬־‪‬ר‪‬־‬ ‫ָ‬ ‫מע‪‬ה ַ ָ‬ ‫רבי יהושע‪ ָ ,‬הוא ג‪ ‬כ‪ֵ ֲ ַ ‬‬ ‫)שמואל‪‬ב יט‪ ,‬ג(‪.‬‬ ‫לחט‪‬א‬ ‫‪‬פ‪ֲ ַ ‬‬ ‫לפניו ֶ ָ‬ ‫‪‬ל‪‬י ְ ָ ָ‬ ‫א‪‬־על־‪‬י ֶ ָ‬ ‫ה‪‬א‪ִ ַ ַ ,‬‬ ‫ה‪‬יני‪‬‬ ‫לת‪‬בת ַ ִ ִ‬ ‫‪‬תב‪‬י ִ ְ ַ‬ ‫ואגדה ז‪ ‬המובאת להל‪ִ ְ ַ ָ ‬‬ ‫מ‪‬ברא‪ ‬מתחילה‪.‬‬ ‫נמנע ִ ְ ָ ְ ָ‬ ‫ְועתיד הוא ְ ַ ְ ָ‬ ‫לא‪‬ד‪ֹ ,‬לא ִ ְ ַ‬ ‫אחד‬‫‪ ‬להשיב לאנשי‪ ‬הכופרי‪ ‬בה' ובתורתו‪ ,‬י ֶ ָ‬ ‫ואמנ‪ ‬התשובה הנכונה לשאלת אותו גוי ת‪,‬‬ ‫אמר ל‪ֵ ,‬אי‪‬‬ ‫קרחה וכ‪ַ ָ ‬‬ ‫יה‪‬ע ֶ‪ָ ְ ָ ‬‬ ‫ר‪‬י ְ ֻ ַ‬ ‫‪‬אל ֶאת ַ ִ‬‫ַָ‬ ‫ה‪‬יקי‪‬‬ ‫‪‬ביל ַ ַ ִ ִ‬ ‫מדוע נבראו הרשעי‪ִ ְ ִ ,‬‬ ‫ר‪‬אה ֶאת‬‫‪‬ה‪‬ד‪‬־‪‬ר‪‬־ה‪‬א ֶ‬ ‫ָ‬ ‫מ‪‬די‪ָ ַ ֶ ‬‬ ‫ִ‬ ‫א‪‬‬ ‫ֶַ‬ ‫מה‪:‬‬ ‫לעמ‪‬ד ֵ ֶ‬ ‫העתידי‪ֲ ַ ‬‬ ‫ֲָ ִ ִ‬ ‫אמר ל‪,‬‬ ‫אמר ל‪ ‬רבי יהושע ב‪ ‬קרחה‪ֵ ,‬ה‪ַ ָ .‬‬ ‫ה‪‬לד? ָ ַ‬ ‫ַ ָ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שצט‪ .‬כ‪ ‬פירש הרא"‪ ,‬שפירוש זה הוא ג‪ ‬כ‪ ‬אמת‪ ,‬ודיברה תורה כלשו‪ ‬בני אד‪ ,‬לומר על ה' לשו‪' ‬ויתעצב'‪ .‬אמנ‪‬‬ ‫בספר הזכרו‪ ‬כתב שכל הביאור הזה נכתב רק כדי שידע האד‪ ‬מה להשיב לכופרי‪ ,‬שמפרשי‪ ‬את המקראות כפשוט‪,‬‬ ‫ועל זה כתב רש"י בהמש‪ ‬דבריו 'וזו כתבתי לתשובת המיני‪ ,'‬א‪ ‬אי‪ ‬זה הפירוש האמיתי‪ .‬ת‪ .‬אי‪ ‬זה המש‪ ‬של התשובה‬ ‫יום שבת‬ ‫הראשונה‪ ,‬שהתשובה הראשונה הובאה במדרש רבה‪ ,‬ומכא‪ ‬ואיל‪ ‬ה‪ ‬דברי רש"י‪ .‬ועוד‪ ,‬שהתשובה השניה אינה שייכת‬ ‫למשל שהובא קוד‪ ‬לכ‪ ,‬שהרי במשל אי‪ ‬כל תועלת בב‪ ‬שנולד‪ ,‬ושמחת האב היא רק מחמת שזהו זמ‪ ‬שמחה עבורו‪,‬‬ ‫ואילו ברשעי‪ ‬יש תועלת בכ‪ ‬שנולדי‪ ‬מה‪ ‬הצדיקי‪ .‬רא"‪ .‬והמהרש"ל כתב שבאמת התשובה הראשונה אינה אמיתית‪,‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ו בראשית‬ ‫פח‬ ‫אמחי ¨ית ‪¨ׁ ¨ ¥‬‬ ‫אנשא‬ ‫יי ‪¥ § ¤‬‬ ‫ואמר § ¨‬ ‫ז©‪© £‬‬ ‫‡˙‪„‡‰Œ‬ם‬ ‫‡מ ̧‪¤‬ח‪³¨ ¨ « ¨ ¤ ‰‬‬ ‫י‪‰‬ו‪§ ¤ ‰‬‬ ‫‡מר § ‪À̈Ÿ‬‬ ‫ז ©ו ּ´י‪¤ Ÿ‬‬ ‫אפי © § ¨‬ ‫ארעא‪,‬‬ ‫מעל © ּ‪¥‬‬ ‫דבריתי ‪© ¥‬‬ ‫¦ §‪¦ ¥‬‬ ‫עירא ©עד‬ ‫מאנשא ©עד ּ§ב ¦ ¨‬ ‫‪¨ׁ ¨ ¥ ¥‬‬ ‫ר‡˙י‪¥ Æ‬מ ©ﬠל ‪§ ּ Æ‬פ‪´¥‬ני ¨ « ‪¨½ ¨ £‬‬ ‫‪„‡‰‬מ‪‰‬‬ ‫ר‪Œ‬ב¨¸ ¦‬ ‫˘ ּ¨‬ ‫‪¤ׁ ‡£‬‬ ‫דש ©מ ּ¨יא‪,‬‬ ‫ועד עוֹ ¨פא ¦ ׁ§‬ ‫¦רחשא § ©‬ ‫§ ׁ¨‬ ‫ﬠ„‪Œ‬רמ˘ׂ §ו ©ﬠ„‪Œ‬‬ ‫‪‰‬מ‪¤ −¤ © ‰‬‬ ‫ﬠ„‪Œ‬ב ‪¨½ ¥‬‬ ‫‡„ם‪§ּ © Æ‬‬ ‫‪«¥‬מ ¨ ¨‬ ‫מימרי ‪¥ £‬‬ ‫ארי‬ ‫תבית ּ§ב ‪¦ § ¥‬‬ ‫ארי © ¦‬ ‫‪¥£‬‬ ‫י˙ם‪:‬‬‫נחמ ּ¦˙י ¦ ּ¬כי ‪£‬ﬠ˘ׂ¦ ¦ «‬ ‫שּׁמ® ¦ים ¦ ּ¬כי ¦ © ‪§ −‬‬ ‫עוף ©‪¨ ¨ ‰‬‬ ‫´…‬ ‫אש ּ©כח‬ ‫ונח © ׁ§‬ ‫עבדתנּ ּון‪ :‬ח § ‪© Ÿ‬‬ ‫‪¦ּ § © £‬‬ ‫קדם § ¨‬ ‫יי‪:‬‬ ‫רחמין ‪¨ ¢‬‬ ‫©‪¦£‬‬ ‫י‪‰‬ו‪ :‰‬פ פ פ‬ ‫ﬠיני § ‪« ¨Ÿ‬‬‫חן ּ§ב ‪¬¥ ¥‬‬ ‫מ ¨ˆ‡ ‪− ¥‬‬ ‫נח ¨¬‬ ‫ח §ו ¾‪© Ÿ‬‬ ‫קמו פסוקים‪ ,‬אמצי"ה סימן‪ ,‬יחזקיה"ו סימן‪.‬‬ ‫רש"י‬ ‫)ז( ויאמר ה' אמחה את האדם‪ .‬הוא נברא בשביל אדם‪ ,‬וכיון שהוא כלה מה צורך‬ ‫עפר ואביא עליו מים ואמחה אותו‪ ,‬לכך נאמר באלו‪ :‬כי נחמתי כי עשיתם‪ .‬חשבתי מה‬ ‫לעשות על אשר עשיתים‪:‬‬ ‫לשון 'מחוי'‪ :‬מאדם עד בהמה‪ .‬אף הם‬ ‫חסלת פרשת בראשית‬ ‫השחיתו דרכם )ב"ר כח‪ ,‬ב(‪ .‬דבר אחר‪ ,‬הכל‬ ‫‪‬א‪ ‬תב‪ ,‬ולפי טע‪ ‬זה לא‬ ‫‪‬ר‪ֵ ְ ‬‬ ‫‪‬לה‪ַ ,‬מה ֶ‬ ‫ֶָ‬ ‫האדם‪ .‬כלומר‪ ,‬כ‪‬‬ ‫אמחה ‪¤‬את ¨ ¨ ¨‬ ‫אמר ה' ‪¤ § ¤‬‬ ‫)ז( ©ויּ‪¤ Ÿ‬‬ ‫השחיתו בעלי החיי‪ ‬את דרכ‪ ‬מרצונ‪ ,‬אלא‬ ‫עפר‪,‬‬ ‫אמר ה'‪ ,‬ה‪‬א ‪ ‬האד‪ ‬עצמו נברא מ‪ ‬ה ָ ָ‬ ‫האד‪ ‬הכריח‪ ‬לכ‪ ‬תג‪:‬‬ ‫ואמחה א‪‬ת‪ ,‬כדר‪‬‬ ‫מי‪ֶ ְ ֶ ְ ‬‬ ‫עליו ַ ִ‬ ‫אביא ָ ָ‬ ‫ְואני ָ ִ‬ ‫יתם‪ .‬לשו‪' ‬ניחמתי' האמורה‬ ‫עשׂ ¦‬ ‫נחמתי ּ¦כי ‪¦ £‬‬ ‫ּ¦כי ¦ © § ּ¦‬ ‫נאמר‬ ‫לכ‪ַ ֱ ֶ ‬‬ ‫שהמי‪ ‬ממחי‪ ‬וממיסי‪ ‬את העפר‪ָ ְ ,‬‬ ‫כא‪ ‬אינה לשו‪ ‬חרטה‪ ,‬אלא לשו‪ ‬מחשבה‪,‬‬ ‫'מח‪‬י'‪:‬‬‫כא‪ְ ‬ל‪ִ ‬‬ ‫לה‪' ,‬כי עשיתי‪,'‬‬‫‪‬ע‪‬ת ָ ֶ‬ ‫ח‪‬ב‪‬י ַמה ַ ֲ‬ ‫כלומר‪ִ ְ ַ ָ ,‬‬ ‫המה‪ .‬והטע‪ ‬שמתו ג‪ ‬בעלי‬ ‫מאדם ©עד ּ§ב ‪¨ ¥‬‬ ‫‪¨¨ ¥‬‬ ‫ע‪‬יתי‪ ,‬וביאור הדברי‪,‬‬ ‫א‪‬ר ֲ ִ ִ‬ ‫כלומר‪ַ ,‬על ֲ ֶ‬ ‫‪‬ר‪‬‬ ‫ה‪‬חית‪ ‬את ַ ְ ָ‬ ‫החיי‪ ,‬לפי ש ַא‪ֵ ‬ה‪ִ ְ ִ ‬‬ ‫הואיל ועשיתי‪ ,‬וחטאו‪ ,‬הוצרכתי לחשוב מה‬ ‫אחר ‪ ‬טע‪ ‬אחר‬ ‫‪‬בר ַ ֵ‬ ‫מרצונ‪ ‬תא )ב"ר כח‪ ,‬ב(‪ָ ָ .‬‬ ‫לעשות בה‪ ‬תד‪:‬‬ ‫לכ‪ ‬שמתו בעלי החיי‪ ,‬א‪ ‬שלא חטאו‪ ,‬לפי‬ ‫‪‬רא‪‬ית‬ ‫‪‬ר‪‬ת ְ ֵ ִ‬ ‫חסלת ָ ָ ַ‬ ‫ְַַ‬ ‫וכיו‪ֶ ‬ה‪‬א‬ ‫אד‪ָ ֵ ְ ,‬‬‫‪‬ביל ה ָ ָ‬‫נברא רק ִ ְ ִ‬ ‫ה‪‬ל ִ ְ ָ‬‫שַ ֹ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫שהרי רק אצל ב‪ ‬אד‪ ‬שיי‪ ‬לחלק בי‪ ‬זמ‪ ‬שמחה לזמ‪ ‬אבילות‪ ,‬לפי שהוא רואה רק את מה שהווה עתה‪ ,‬א‪ ‬אצל ה' אי‪‬‬ ‫יום שבת‬ ‫הדבר כ‪ ‬ואצלו אחרית כראשית‪ ,‬ונאמרה תשובה זו רק כדי לדחות את אותו גוי לפי דעתו‪ .‬והתשובה האמיתית היא רק מה‬ ‫שכתב רש"י בסו‪ ‬דבריו‪ ,‬שברא את הרשעי‪ ‬מפני הצדיקי‪ ‬היוצאי‪ ‬מה‪ .‬תא‪ .‬רא"‪ .‬תב‪ .‬ושני הפירושי‪ ‬נצרכי‪,‬‬ ‫כיו‪ ‬שלפי הפירוש הראשו‪ ‬תיבת 'מאד‪ '‬מיותרת‪ ,‬שהרי כבר נאמר 'אמחה את האד‪ .'‬ולפי הפירוש השני קשה מדוע לא‬ ‫נאמר רק 'מאד‪ ‬ובהמה' אלא 'מאד‪ ‬ועד בהמה'‪ .‬מהרש"ל‪ .‬תג‪ .‬רא"‪ .‬תד‪ .‬נחלת יעקב‪.‬‬ ‫פט‬ ‫מחר חודש‬ ‫בראשית‬ ‫הפטרת‬ ‫בראשית ו‬ ‫הפטרה לערב ראש חודש שחל בשבת )שמואל א פרק כ(‬ ‫כאשר חל ערב ראש חודש בשבת בראשית‪ ,‬מפטירי‪ ‬את הפטרת 'מחר חודש' בספר‬ ‫שמואל‪‬א' פרק כ'‪ ,‬מפסוק י"ח עד פסוק מ"ב‪ .‬כמה ראשוני‪) ‬מאירי מגילה לא‪ ,‬א; ספר 'כלבו'‪,‬‬ ‫ועוד( כותבי‪ ‬שהפטרת 'מחר חודש' משמשת כמו הכרזה ופרסו‪ ‬לציבור שיזכרו שמחר‬ ‫חל ראש חודש‬ ‫באת‪Æ‬‬‫מאד ּו ¨ ¨‬ ‫ושלּ© ׁ §ש ּ¨ת‪¥ּ Æ‬ת‪´¥‬רד § ½ ‪Ÿ‬‬ ‫ב‪ :‬יט § ׁ ¦‬ ‫ש ‪«¤‬‬ ‫יפ ‪−¥‬קד «מוֹ ׁ¨‬ ‫ונפקדת ¦ ּ¬כי ¦ ּ¨‬ ‫חדש § ¸¦ § © § ּ½¨‬ ‫מחר ® ‪ׁ ¤Ÿ‬‬ ‫נתן‪´¨ ¨ −‬‬ ‫יהוֹ ¨ ¨‬ ‫אמר־לוֹ § «‬ ‫כ יח ©ו ּ«י‪¬ ¤ Ÿ‬‬ ‫החצ‪−‬ים‬ ‫לשת © « ¦ ¦ ּ‬ ‫ואני ׁ §ש ¬ ׁ‪¤‬‬ ‫האזל‪ :‬כ © «‪¾¦ £‬‬ ‫האבן ¨ ¨ « ‪¤‬‬ ‫אצל ¨ ‪¤ ¬¤‬‬ ‫בת ‪¤ −¥‬‬ ‫ויש § ּ½¨‬ ‫‪‬שׂ®ה §¨´ ׁ ©‬ ‫המ ‪¤ £‬‬ ‫‪‬ם ּ§ב´יוֹ ם © « ּ© «‬ ‫רת ¨ ‪−‬‬ ‫ר־נסת § ּ¨‬ ‫אש ¦ § ּ©¬‬ ‫אל־המ ½קוֹ ם ‪¤ׁ £‬‬ ‫‪¨ּ © ¤‬‬ ‫אם־אמר‪Á‬‬ ‫את־החצים ¦ ¨ ‪Ÿ‬‬ ‫מצא ‪®ּ ¦ ¦ « © ¤‬‬ ‫ל‪´¨ § ‬‬ ‫את־ה ½ּ©נ ©‪‬ר ‪− ¥‬‬ ‫אש ©´לח ‪© ¤‬‬ ‫וה ּ‪¥‬נה‪§ ׁ ¤ Æ‬‬ ‫למט¨ «רה‪ :‬כא § ¦‬ ‫ח־לי § © ּ¨‬ ‫לשלּ© ¦ ‪−‬‬ ‫צדּ´ ה אוֹ‪®¤‬רה § ׁ ©‬ ‫¦¨‬ ‫ואם־כ‪Ÿ‬ה‬ ‫חי־יהוה‪ :‬כב § ¦ ּ‪³‬‬ ‫‪« ¨Ÿ § © −‬‬ ‫ואין ¨דּ ¨בר‬ ‫ל‪¬¥ § ‬‬ ‫י־ש ¬לוֹ ם § ‪²‬‬ ‫ובאה ¦ּ «כ ׁ¨‬ ‫קח‪ּ ‬נ ּו ¨ ‪¨ Ÿ ²‬‬ ‫וה ּ¨נה ¨ ‪¤‬‬ ‫ממ ´‪¥À ¨ ‬‬ ‫החצים | ¦ ּ§‬ ‫אמר ©ל ּ‪©¹‬נ ©‪‬ר ¦ה‪ּ¥‬נ¬ה © « ¦ ¦ ּ´‬ ‫‪©¸ Ÿ‬‬ ‫ואתה‬ ‫אני ¨ ¨® ּ¨‬ ‫ב §רנ ּו ‪´¦ £‬‬ ‫אש¬ר ¦דּ ּ© ‪−‬‬ ‫והדּ ½¨בר ‪¤ׁ £‬‬ ‫יהוה‪ :‬כג § ¸© ¨‬ ‫ח‪« ¨Ÿ § ‬‬ ‫שלּ© ‪− £‬‬ ‫והלאה ¾‪¥‬ל‪¬ּ ¦ ‬כי ׁ ¦ «‬ ‫ממ ´‪¨ § ®¨ ¨ ‬‬ ‫החצ‪−‬ים ¦ ּ§‬ ‫ל‪‬לם ¦ה‪ּ¥‬נ¬ה © « ¦ ¦ ּ‬ ‫אמר‪¤ ¤½ ¨ Æ‬‬ ‫‪©Ÿ‬‬ ‫אל־הלּ‪¤ − ¤‬חם‬ ‫המ‪¤ ²‬ל‪ ‬על ‪© ¤‬‬ ‫שב © ּ‪¤‬‬ ‫החדש ©ו‪ּ ¥‬י‪¤ׁ ‬‬ ‫ויהי © ½ ‪ׁ ¤Ÿ‬‬ ‫‪‬דה © § ¦´‬ ‫וד ּ©ב ¨‪®¤‬‬ ‫תר ¨דּ ¦ ‪−‬‬ ‫בינ‪© −‬ד־עוֹ ¨ «לם‪ :‬כד ©ו ¦ ּי ּ¨ס ‪¬¥‬‬ ‫יני ּו ‪§ «¥‬‬ ‫יהוה ּ‪¥‬ב ¦¬‬ ‫¦ה‪ּ¥‬נ‪‬ה § ̈‪² Ÿ‬‬ ‫אבנר‪−‬‬ ‫שב © § ‪¥‬‬ ‫נתן ©ו‪ּ ¥‬י¬ ׁ‪¤‬‬ ‫יהוֹ ¨ ½¨‬ ‫הקיר ©ו ּ¨‪Æ‬י ¨קם‪´ § Æ‬‬ ‫שב‪½¦ּ © Æ‬‬ ‫פ‪‬ם ‪¤‬אל־מוֹ ׁ ©‬ ‫פ‪‬ם | ּ§ב ‪© ©À‬‬ ‫ש ‪¹‬בוֹ ּ§כ ©´ ©‬ ‫‪‬ל־מוֹ ׁ¨‬ ‫המ ‪¤‬ל‪¸ © ‬‬ ‫שב ‪¤ּ © Â‬‬ ‫לאכוֹ ל‪ :‬כה ©ו‪ּ ¥‬י´ ׁ‪¤‬‬ ‫‪« ¡« ¤‬‬ ‫מקרה ½ה ּוא‬ ‫אמר‪´¤ § ¦ Æ‬‬ ‫הה ּוא ¦ ּ‪³‬כי ¨ ©‬ ‫ש ‪²‬א ּול §מא ּו‪¨ −‬מה ּ©ב´ּיוֹ ם © ®‬ ‫ו‪‬א־ד ּ‪¬¤‬בר ׁ¨‬ ‫מקוֹ ם ¨דּ ¦ «וד‪ :‬כו § « ¦‬ ‫ש ®א ּול ©ו ¦ּי ּ¨פ ‪−¥‬קד § ¬‬ ‫מצד ׁ¨‬ ‫¦ © ּ´‬ ‫שא ּול ‪Æ‬‬ ‫אמר ׁ¨‬ ‫מקוֹ ם ¨דּ ¦®וד ©ו ּ‪³‬י‪¤ Ÿ‬‬ ‫ה‪‬ני ©ו ¦ ּי ּ¨פ ‪−¥‬קד § ´‬ ‫החדש‪¦½ ¥ © Æ‬‬ ‫ממ ‪¢‬ח©‪³‬רת © ‪ׁ ¤Ÿ Æ‬‬ ‫ויהי ¦ ּ¨ «‬ ‫טהוֹ ר‪ :‬כז © § ‪¦À‬‬ ‫י־‪‬א ¨ «‬ ‫טהוֹ ר ‪−‬ה ּוא ּ¦כ ¬‬ ‫לתי ¨ ‪²‬‬ ‫ּ¦ב § ּ¦ ¬‬ ‫את־ש ®א ּול‬ ‫נתן‪¨ׁ ¤ −‬‬ ‫יהוֹ ¨ ¨‬ ‫אל־הלּ¨ « ‪¤‬חם‪ :‬כח ©ו© ּי¬ ©‪‬ן § «‬ ‫ם־ה ּיוֹ‪−‬ם ‪© ¤‬‬ ‫ם־ת ¬מוֹ ל גּ© ©‬ ‫בן־ישי גּ© ּ§‬ ‫‪‬א־בא ‪²©ׁ ¦ ¤‬‬ ‫¨‪‬‬ ‫נתן ּ§ב ½נוֹ ©מדּ‪ּ ¹‬ו ©‪‬‬ ‫אל־יהוֹ ¨ ¨´‬‫‪« § ¤‬‬ ‫מש ּ¨פ ¸¨חה ‪¨¹‬לנ ּו ּ¨ב ¦‪À‬יר‬ ‫זבח‪§ ׁ ¦ Á‬‬ ‫חני ¿¨נא ¦ ּ´כי ‪© ¤‬‬ ‫שלּ§ ‪¦ ´¥‬‬ ‫אמר ׁ ©‬ ‫לחם‪ :‬כט ©ו ּ¿י‪¤ Ÿ‬‬ ‫‪‬ד־בית ¨ « ‪¤‬‬ ‫מ‪‬מ¦די‪¬¥ּ © −‬‬ ‫אל ¨דּ ¦ ‪²‬וד ‪¨ּ ¦ «¥‬‬ ‫נש ©¬‬‫אל ¦ ׁ §‬ ‫נש ¸ ‪Ÿ‬‬ ‫¦ ׁ§‬ ‫‪‬א־בא‬ ‫½¨‬ ‫את־אחי © ּ‪´¥‬‬ ‫‪‬ל־כן‬ ‫ואראה ‪®¨ ¤ ¤‬‬ ‫לטה ּ¨נ ‪−‬א § ‪´¤ § ¤‬‬ ‫אמ § ¨‬ ‫‪‬יני‪¬¨ּ ¦ ‬‬ ‫אם־מצאתי ‪¥‬חן‪§ּ Æ‬ב ‪¤½ ¥‬‬ ‫‪‬תה ¦ ¨ ¨‪¦ ³‬‬ ‫אחי §ו © ּ̈‪À‬‬ ‫צ‪/‬ה־לי‪¦½ ¨ Æ‬‬ ‫וה ּוא ¦ ¨ ¦‬ ‫§‪³‬‬ ‫הלוֹ א ¨ ©‪¦ּ § À‬‬ ‫יד‪‬תי‬ ‫רדּ ּות ‪´ £‬‬ ‫המ § ®‬‫‪©ּ © −‬‬ ‫ן־נ‪‬ות‬‫ב © «‪©£‬‬ ‫אמר ½לוֹ ּ‪«¤‬‬ ‫נתן ©ו´ּי‪¤ Ÿ‬‬ ‫יהוֹ ¨ ½¨‬ ‫שא ּול ‪¦ּ Æ‬ב ´‬ ‫חר־אף ׁ¨‬ ‫המ ‪¤‬ל‪ :‬ל ©ו¦ ּי« © ©‪³‬‬ ‫לחן‪«¤ּ © −‬‬ ‫אל־ש § ©‬ ‫‪ªׁ ¤‬‬ ‫חי‬‫ן־ישי‪´© Æ‬‬ ‫אשר ּ‪¤‬ב ¦ ׁ ©‬ ‫כל־ה ּ¨י ¦‪À‬מים ‪³¤ׁ £‬‬ ‫אמ‪ :‬לא ¦ ּ´כי ¨ ©‬ ‫‪‬רות ¦ ּ‪«¤‬‬ ‫לבשת ‪¬© § ¤‬‬ ‫לבש ּ§ת ½‪ּ ‬ו § ‪¤ׁ Ÿ −‬‬ ‫לבן־ישי § ¸¨ ׁ §‬ ‫אתה‪©½ׁ ¦ ¤ § Æ‬‬ ‫י־בחר © ּ¨‬ ‫ּ¦כ ‪³¥ Ÿ‬‬ ‫בן־מות «ה ּוא‪ :‬לב ©ו ּ©‪Æ‬י ©‪‬ן‪Æ‬‬ ‫אלי ¦ ּ¬כי ‪¤−¨ ¤‬‬ ‫אתוֹ ‪©½ ¥ Æ‬‬ ‫וקח ‪Ÿ‬‬ ‫ו‪‬תה ׁ §ש ¸©לח § ©‪³‬‬ ‫ת‪Àּ̈ © § ‬‬ ‫מלכ ּו ‪®¤‬‬ ‫אתה ּו © §‬ ‫תכוֹ‪−‬ן © ּ¨´‬ ‫‪‬ל־האדמה ¬‪‬א ¦ ּ‬ ‫© ¨ « ‪¨½ ¨ £‬‬ ‫‪‬ליו‪−‬‬ ‫את־החנית ¨ ¨‬ ‫ש ‪‬א ּול ‪²¦ £ « © « ¤‬‬ ‫מה ¨‪‬שׂ¨ «ה‪ :‬לג ©ו¸¨ּי ‪¤‬טל ׁ¨‬ ‫מת ‪¬¤‬‬ ‫למה י ּו © ‪−‬‬ ‫אליו ¨¬ ּ¨‬ ‫אמר ‪²¨ ¥‬‬ ‫אביו ©ו‪ּ‬י‪¤ Ÿ‬‬ ‫את־שא ּו‪−‬ל ¨ ¦®‬ ‫נתן ‪¨ׁ ¤‬‬ ‫יהוֹ ¨ ½¨‬ ‫§´‬ ‫ה‪‬לחן‪−‬‬‫מ‪‬ם © ‪¨ § ª‬‬ ‫נתן ‪¬¦ ¥‬‬ ‫יהוֹ ¨ ¨‪²‬‬ ‫את־דּ ¦ «וד‪ :‬לד ©ו¨ ּי‪¨ ‬קם § «‬ ‫להמית ‪¨ ¤‬‬ ‫אביו § ¨ ¦¬‬ ‫מ‪‬ם ¨ ¦ ‪−‬‬ ‫י־כלה ¦‪²‬היא ‪¬ ¦ ¥‬‬ ‫נתן ּ¦כ ¨¬ ¨‬ ‫יהוֹ ¨ ½¨‬ ‫להכ‪® Ÿ‬תוֹ ©ו ּ‪¥Æ‬י ©דע‪´ § Æ‬‬ ‫§© ּ‬ ‫בב‪¤ Ÿ‬קר‬ ‫ויהי © ½ּ‬ ‫אביו‪ :‬לה © § ¦´‬ ‫הכלמוֹ‪« ¦ ¨ −‬‬ ‫אל־דּ ¦½וד ¦ ּ¬כי ¦ § ¦‬ ‫נ‪‬צב‪¨ ¤ Æ‬‬ ‫לחם ¦ ּ‪³‬כי ‪© § ¤‬‬ ‫ה‪‬ני‪¤ ¤½ Æ‬‬ ‫ם־החדש © ‪¦ ¥‬‬ ‫ו‪‬א־אכל ּ§ב «יוֹ © ‪ׁ ¤Ÿ ³‬‬ ‫רי־אף § « ¨ ‪©º‬‬ ‫ּ¨ «ב ‪¢‬ח ¦ ¨®‬ ‫את־החצים‬ ‫מצא־נא‪ּ ¦½ ¦ ´© ¤ Æ‬‬ ‫לנ‪‬רוֹ ‪Àª‬רץ § ¨ ¨‬ ‫אמר § © «‪½ £‬‬ ‫‪‬מוֹ ‪ :‬לו ©ו´ּי‪¤ Ÿ‬‬ ‫ונ‪‬ר ¨קט‪−Ÿ‬ן ¦ ּ«‬ ‫‪‬ד ¨דּ ¦®וד § ©¬ ©‬ ‫ה‪‬דה §למוֹ ‪´¥‬‬ ‫נתן © ¨ ‪− ¤‬‬ ‫יהוֹ ¨ ¨‪²‬‬ ‫©ו ּ‪¥‬י ‪¥‬צא § «‬ ‫אשר‬ ‫החצי ‪¬¤ׁ £‬‬ ‫‪‬ד־מקוֹ ם © ½‪¦ ¥‬‬ ‫בא ©ה ּ©נ‪© Æ‬ר‪´ § © Æ‬‬ ‫לה‪‬ברוֹ ‪ :‬לז ©ו ּ¨י ‪Ÿ ³‬‬ ‫החצי § © « ‪« ¦ £‬‬ ‫א־ירה © ‪¦ − ¥‬‬ ‫וה ּו ¨ ¨¬‬ ‫אנכי מוֹ‪®¤‬רה ©ה©ּנ´ ©‪‬ר ¨½רץ § «‬ ‫אשר ¨ « ‪− ¦ Ÿ‬‬ ‫‪¬¤ׁ £‬‬ ‫נתן‪Æ‬‬‫יהוֹ ¨ ¨‬ ‫קרא § «‬ ‫והל ¨אה‪ :‬לח ©ו ¦ ּי § ¨‪³‬‬ ‫ממ ¬‪§ « ¨ ¨ ‬‬ ‫החצי ¦ ּ§‬ ‫הלוֹ א © ‪¦ − ¥‬‬ ‫אמר ‪¬ £‬‬ ‫אחרי ©ה ּ©נ‪© Æ‬ר‪© Æ‬ו ½ּי‪¤ Ÿ‬‬ ‫נתן © « ‪³¥£‬‬ ‫יהוֹ ¨ ̈‪¹‬‬‫קרא § «‬ ‫נתן ©ו ¦ּי § ¨¸‬ ‫יהוֹ ¨ ¨®‬ ‫ירה § «‬ ‫¨¨ ‪−‬‬ ‫בא ‪« ¨Ÿ £ ¤‬‬ ‫אל־אדניו‪:‬‬ ‫את־החצים החצי ©ו ּ¨י ‪Ÿ −‬‬ ‫נתן‪ּ ¦½ ¦ ´© ¤ Æ‬‬ ‫יהוֹ ¨ ¨‬ ‫נ‪‬ר § «‬ ‫וילקט ©‪© ³‬‬ ‫‪‬מד © § © ּ‪º¥‬‬ ‫אל־ת ‪Ÿ ® £‬‬ ‫שה © « ּ© «‬ ‫מהרה ‪−‬ח ּו ׁ¨‬ ‫אחרי ©ה ½ּ©נ ©‪‬ר § ‪¬¨ ¥‬‬ ‫© « ‪´ ¥£‬‬ ‫את־כ ½¨ליו‬ ‫נתן‪¥ּ ¤ Æ‬‬ ‫יהוֹ ¨ ¨‬ ‫תן § «‬ ‫את־הדּ ¨ «בר‪ :‬מ ©ו ¦ ּי ּ‪³¥‬‬ ‫ידע ּו ‪¨ © ¤‬‬ ‫ודוד ¨ « § ‪−‬‬ ‫נתן‪½¦ ¨ § Æ‬‬ ‫יהוֹ ¨ ¨‬ ‫א‪« § ‬‬ ‫מא ּו ¨מה ©‪³‬‬ ‫‪‬א־ידע § ®‬ ‫וה ּ©נ‪© −‬ר « ¨ ©´‬ ‫לט § ©‬ ‫מאצל ©ה ½ּ‪¤‬נ‪¤‬גב ©ו ¦ ּי ּ¸פ‪Ÿ‬ל § © ּ¨¬‬ ‫לאפיו‬ ‫דוד ‪¨‬קם ‪¤ ´¥ ¥‬‬ ‫ה‪‬יר‪ :‬מא ©ה ּ©נ»©‪‬ר» ּ¨בא¼ §ו¨ ¦‪À‬‬ ‫הביא ¨ ¦ «‬ ‫ל‪¬¥ ¨ ‬‬ ‫אמר ½לוֹ ‪− ¥‬‬ ‫ר־לוֹ ©ו´ּי‪¤ Ÿ‬‬ ‫אש ®‬ ‫אל־ה ּ©נ‪© −‬ר ‪¤ׁ £‬‬ ‫‪© ¤‬‬ ‫הגדּ« יל‪:‬‬ ‫וד ¦ § ¦‬ ‫‪‬ד־דּ ¦ ‪−‬‬ ‫את־ר‪‬ה ּו © ¨‬ ‫איש ‪¥½ ¥ ¤‬‬ ‫בכ ּו‪ׁ ´ ¦ Æ‬‬ ‫את־ר‪‬ה ּו ©ו ¦ ּי § ּ‬ ‫איש ‪¥À ¥ ¤‬‬ ‫‪‬ק ּו | ¦ ´ ׁ‬ ‫‪‬מים ©ו ¦« ּי § ´‬ ‫‪‬ש ּ§פ ¨ ¦®‬ ‫ש´ ׁ‬ ‫ארצה ©ו ¦ ּי ׁ §ש ּ©ת‪−‬ח ּו ׁ¨‬ ‫©‪¨ § ²‬‬ ‫יהיה |‬ ‫יהוה ¦ « § ‪´¤‬‬ ‫לאמר § ‪º̈Ÿ‬‬ ‫יהוה‪Ÿ ½ ¥ Æ‬‬ ‫שם § ‪¨Ÿ‬‬ ‫אנחנ ּו ּ§ב ׁ‪³¥‬‬ ‫נש ּ¸©ב §‪‬נ ּו ׁ §ש ‪¥¹‬נינ ּו ‪§ ©À £‬‬ ‫אשר‪§ ׁ ¦ Á‬‬ ‫לש ®לוֹ ם ‪¤ׁ £‬‬ ‫לדוד ‪´¥‬ל‪¨ׁ § ‬‬ ‫נתן § ¨ ¦ ‪−‬‬ ‫יהוֹ ¨ ¨‪²‬‬ ‫אמר § «‬ ‫מב ©ו‪ּ‬י‪¤ Ÿ‬‬ ‫זר‪©−‬ד־עוֹ ¨ «לם‪:‬‬ ‫בין © § ‪£‬‬ ‫זר‪‬י ּו ‪¬¥‬‬ ‫בינ‪ּ ‬ו ‪¬¥‬בין © § ¦‪²‬‬ ‫יני ּו ‪¤À ¥‬‬ ‫ּ‪¥‬ב ¦ ´‬ ‫'וְ ׁ ִש ַ ּננְ ָ ּתם'‬ ‫ׁ ֶש ְ ּיה ּו דִּ ְב ֵרי תו ָֹרה ְמ ֻחדָּ ִדים ְּבפִ ְיך‬ ‫עם סיום הלימוד היומי הקבוע‬ ‫בחן את עצמך אם למדת ועיינת היטב‬ ‫ובכך תזכה להנחיל את הלימוד בקרבך כקנין נצחי לחיי תורה!‬ ‫את המבחנים ניתן לערוך בקו 'קול התורה' או בנדרים‪+‬‬ ‫מבחני הסיכום על הלימוד היומי‬ ‫פרשת בראשית‬ ‫יום ראשון‪ ,‬כ"ג תשרי – אסרו חג‪:‬‬ ‫'וַ יְ ִהי ֶע ֶרב וַ יְ ִהי ב ֶֹקר יוֹ ם ֶא ָחד' – לדברי רש"י‪ ,‬מדוע לא נאמר 'יום ראשון'?‬ ‫א‪.‬‬ ‫לדברי רש"י‪ ,‬מהו פירוש הדיבור 'יְ ִהי ָר ִק ַיע'?‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מהו ֵ'עץ ּ ְפ ִרי'?‬ ‫ג‪.‬‬ ‫'יִ ׁ ְש ְרצ ּו ַה ַּמיִ ם ׁ ֶש ֶרץ נֶ ֶפ ׁש ַח ָ ּיה' – לדברי רש"י‪ ,‬מהו 'שרץ'?‬ ‫ד‪.‬‬ ‫שה ָא ָדם ְ ּב ַצלְ ֵמנ ּו ִּכ ְדמ ּו ֵתנ ּו' – האם סייעו המלאכים ביצירת האדם‪ ,‬ומנין?‬ ‫'נַ ֲע ֶ ׂ‬ ‫ה‪.‬‬ ‫יום שני‪ ,‬כ"ד תשרי‪:‬‬ ‫מדוע "לֹא ִה ְמ ִטיר ה' ֶאלוֹ ִקים ַעל ָה ָא ֶרץ"?‬ ‫א‪.‬‬ ‫'וַ יְ ִהי ָה ָא ָדם לְ נֶ ֶפ ׁש ַח ָ ּיה' ‪ -‬האם בהמות וחיות נקראו 'נפש חיה'?‬ ‫ב‪.‬‬ ‫'וְ ֵעץ ַה ַח ִ ּיים ְ ּבתוֹ ְך ַה ָ ּגן' ‪ -‬מהו "בתוך הגן"?‬ ‫ג‪.‬‬ ‫'שם ָה ֶא ָחד ּ ִפ ׁישוֹ ן' – מיהו ה'פישון'?‬ ‫ֵׁ‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ממה נבראו העופות?‬ ‫ה‪.‬‬ ‫יום שלישי‪ ,‬כ"ה תשרי‪:‬‬ ‫'וְ לֹא ִת ְ ּגע ּו ּבוֹ ' ‪ -‬היכן נאמר להם כן?‬ ‫א‪.‬‬ ‫'וִ ְהיִ ֶיתם ֵּכאל ִֹוקים' – לגבי מה?‬ ‫ב‪.‬‬ ‫לדברי רש"י‪ ,‬איזה עץ היה עץ הדעת?‬ ‫ג‪.‬‬ ‫באיזו שעה ביום חטאו אדם וחוה בעץ הדעת?‬ ‫ד‪.‬‬ ‫לפירוש השני ברש"י‪ ,‬מדוע הלבוש שעשה ה' לאדם וחוה נקרא ָּ'כ ְתנוֹ ת עוֹ ר'?‬ ‫ה‪.‬‬ ‫יום רביעי‪ ,‬כ"ו תשרי‪:‬‬ ‫'וְ ַע ָּתה ּ ֶפן יִ ׁ ְשלַ ח יָ דוֹ וְ לָ ַקח ַ ּגם ֵמ ֵעץ ַה ַח ִ ּיים וְ ָאכַ ל וָ ַחי לְ עֹלָ ם'‪ ,‬מהו החשש שיחיה לעולם?‬ ‫א‪.‬‬ ‫היכן נולדו קין והבל?‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ֹאמר ַקיִ ן ֶאל ֶה ֶבל ָא ִחיו' – לדברי רש"י‪ ,‬אלו דברים דיבר עמו?‬ ‫'וַ ּי ֶ‬ ‫ג‪.‬‬ ‫'קוֹ ל ְ ּד ֵמי ָא ִח ָיך צ ֲֹע ִקים ֵאלַ י ִמן ָה ֲא ָד ָמה' ‪ -‬מדוע נאמר 'דמי' בלשון רבים?‬ ‫ד‪.‬‬ ‫'נָ ע וָ נָ ד ִּת ְהיֶ ה ָב ָא ֶרץ' – לדברי רש"י‪ ,‬מדוע לא ישאר במקום אחד?‬ ‫ה‪.‬‬ ‫יום חמישי‪ ,‬כ"ז תשרי‪:‬‬ ‫מי היו נשות למך?‬ ‫א‪.‬‬ ‫'ש ְב ָע ַתיִ ם יֻ ָ ּקם'?‬ ‫מהי כוונת הבטחת ה' ׁ ִ‬ ‫ב‪.‬‬ ‫מי היתה אמו של 'יובל'?‬ ‫ג‪.‬‬ ‫מדוע 'תובל קין' נקרא בשם זה?‬ ‫ד‪.‬‬ ‫'וַ ֲאחוֹ ת ּת ּו ַבל ַקיִ ן נַ ֲע ָמה'‪ -‬לדברי רש"י‪ ,‬מי היתה נעמה?‬ ‫ה‪.‬‬ ‫יום שישי ערב שבת קודש‪ ,‬כ"ח תשרי‪:‬‬ ‫ִּ'כי ִא ׁיש ָה ַרגְ ִּתי לְ ִפ ְצ ִעי'‪ ,‬מיהו האיש?‬ ‫א‪.‬‬ ‫מה היתה כוונת למך במה שאמר לנשותיו 'וְ יֶ לֶ ד לְ ַח ֻ ּב ָר ִתי'?‬ ‫ב‪.‬‬ ‫'וְ לֶ ֶמ ְך ׁ ִש ְב ִעים וְ ׁ ִש ְב ָעה'‪ ,‬האם כוונתו לשבעים ושבעה דוקא?‬ ‫ג‪.‬‬ ‫באיזה גיל הוליד אדם את שת?‬ ‫ד‪.‬‬ ‫מדוע חנוך נלקח קודם זמנו?‬ ‫ה‪.‬‬ ‫מוצאי שבת קודש‪' ,‬שבת בראשית' כ"ט תשרי‪:‬‬ ‫מדוע רק בלידת נח נאמר 'וַ ּיוֹ לֶ ד ֵ ּבן'?‬ ‫א‪.‬‬ ‫מדוע נולדו לנח ילדים רק בגיל מאוחר?‬ ‫ב‪.‬‬ ‫קודם מתן תורה‪ ,‬מאיזה גיל היו נענשים?‬ ‫ג‪.‬‬ ‫לדברי רש"י‪ ,‬מהי כוונת הפסוק 'וְ ָהי ּו יָ ָמיו ֵמ ָאה וְ ֶע ְׂש ִרים ׁ ָשנָ ה'?‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ֹאמר ה' ֶא ְמ ֶחה ֶאת ָה ָא ָדם'‪ ,‬מדוע נאמרה לשון ְמ ִח ָ ּיה באדם?‬ ‫'וַ ּי ֶ‬ ‫ה‪.‬‬ ‫מגוון מבחנים נוספים ושעשועי תורה‬ ‫מחכים לך בקו 'קול התורה'‪:‬‬ ‫‪02-500-2018‬‬ ‫מגוון שעשועי תורה‪:‬‬ ‫•מבחן סיכום על הלימוד היומי‬ ‫•חקור דבר‬ ‫•מבחן שבועי בסיסי ‪ +‬עיוני‬ ‫•מבחן שבועי על פשט בדרך רש"י והתרגום‪.‬‬ ‫•יודעים את התורה‬ ‫•מבחן 'להבין ולהשכיל'‬ ‫•מחודדים‬ ‫•המסלול החדש למשנני התורה – חבורת‬ ‫•קטן היודע‬ ‫'דבקים בתורה'‬ ‫אור‬ ‫התורה‬ ‫אור הבהיר‬ ‫פרשת נח‬ ‫תוכן הפרשה‬ ‫פרשת נח כוללת את קורות חייו של נח ודורו‪ .‬רוב הפרשה עוסקת במבול‬ ‫שהביא ה' לעולם לאחר שבני דורו של נח חטאו לפניו‪ .‬בבול מחה ה' את כל‬ ‫האנשים ובעלי החיים ואת כל היקום‪ ,‬ורק נח ומשפחתו ניצלו בהיותם‬ ‫בתיבה אשר בנה נח‪ ,‬בה הכניס גם בעלי חיים כפי ציווי ה'‪ .‬המשך הפרשה‬ ‫עוסקת בסדר יציאת נח מהתיבה לאחר סיום המבול‪ :‬הקרבנות שהקריב‬ ‫לה'‪ ,‬הבטחת ה' אליו שלא יביא עוד מבול לעולם‪ ,‬ואות הקשת כסימן על כך‪.‬‬ ‫בעת ההוא התיר ה' לנח אכילת בשר‪ ,‬ואסר את אכילת אבר מן החי‪ .‬ציווה לו‬ ‫על מצות פרו ורבו והזהירו על איסור רציחה‪ .‬בהמשך מוזכרת התנהגות‬ ‫בניו של נח אליו לאחר ששתה יין והשתכר‪ ,‬ונח בירך את שם ויפת‪ ,‬וקילל‬ ‫את חם‪ .‬כן מבואר בפרשה בהרחבה פירוט כל הדורות והאומות שיצאו מנח‬ ‫בכל הארצות והלשונות‪ ,‬וחטאם של אנשי דור הפלגה והעונש שנענשו‬ ‫להפיצם ולפזרם בעולם‪.‬‬ ‫נושאי הפרשה‬ ‫נח ודורו‪ ,‬ובניית התיבה‪ :‬צדקותו של נח; רשעותו וחטאי בני דורו; גזירת‬ ‫המבול; בניית התיבה; כניסת נח ומשפחתו לתיבה והכנסת בעלי חיים‬ ‫לתיבה‪.‬‬ ‫ימי המבול‪ :‬ארבעים ימי המבול‪ ,‬מחיית כל בשר וכל היקום; מאה וחמישים‬ ‫ימי התגברות מעיינות התהום; שישים ימי ירידת המים; חניית התיבה על‬ ‫הרי אררט‪.‬‬ ‫יציאה מהתיבה‪ :‬שילוח העורב והיונה; ייבוש הארץ ויציאת נח מהתיבה;‬ ‫קרבנות נח; הבטחת ה' שלא יביא עוד מבול; אות הקשת‪.‬‬ ‫מצוות וציווים‪ :‬ברכת וציווי 'פרו ורבו'; ברכה לנח שמוראו יהיה על בעלי‬ ‫חיים; היתר אכילת בשר; איסור אכילת אבר מן החי; איסור שפיכת דמים‪.‬‬ ‫קללת חם‪ :‬נח נוטע כרם; שתייתו מהיין ושכרותו; מעשה חם; שם ויפת‬ ‫שומרים על כבוד אביהם; ברכת נח לשם ויפת וקללתו לחם‪.‬‬ ‫דור הפלגה‪ :‬מחשבת אנשי דור הפלגה למרוד בה' ובניית מגדל; עונשם‬ ‫לבלבל שפתם ולשונם; פיזורם בכל העולם‪.‬‬ ‫שבעים אומות‪ :‬שבעים אומות צאצאי נח; ארצות מגוריהם; דורות מנח עד‬ ‫אברהם; תרח ובניו; נישואי אברם ונחור; שרי עקרה; יציאת תרח מארצו לחרן;‬ ‫צא‬ ‫בראשית ו נח‬ ‫אונקלוס‬ ‫ˆ„י˜‬‫‡י ׁ˘ © ¦‪ּ²‬‬‫נח ¦¬‬ ‫נח ‪© Ÿ À‬‬ ‫„˙ ½ ‪© Ÿ‬‬ ‫‡ל‪… ˙« ּ ‰‬ו §ל ´ ‪Ÿ‬‬ ‫ט ‪¤ּ ¥‬‬ ‫יום ראשון‬ ‫נח‪© Ÿ ,‬‬ ‫נח‬ ‫לדת ‪© Ÿ‬‬ ‫אלין ּתוֹ § ¨‬‫ט ¦ ּ‪¥‬‬ ‫הוה‬ ‫זכאי ׁ§ש ¦לים ‪¨ £‬‬ ‫§גּ ©בר © ּ©‬ ‫‡˙‪‰− ¦ ‡‰Œ‬ים‬ ‫„ר˙יו ‪¡ « ¨ ¤‬‬ ‫‪‰‬י‪§ּ ‰‬ב « ‪®¨ Ÿ Ÿ‬‬‫מים ¨ ¨ ‪−‬‬ ‫ּ¨˙ ¦ ¬‬ ‫דחלתא © ¨‬ ‫דיי‬ ‫ּ§ב ¨דרוֹ ¦הי‪§ּ ,‬ב © © § ּ¨‬ ‫רש"י‬ ‫)ט( אלה תולדות נח נח איש צדיק‪ .‬לשבח‪ ,‬כל־שכן שאילו היה בדור צדיקים היה‬ ‫הואיל והזכירו ספר בשבחו‪ ,‬שנאמר )משלי י‪ ,‬ז( צדיק יותר; ויש שדורשים אותו לגנאי‪ ,‬לפי‬ ‫'זכר צדיק לברכה'‪ .‬דבר אחר‪ ,‬ללמדך שעיקר דורו היה צדיק‪ ,‬ואילו היה בדורו של אברהם‬ ‫תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים‪ :‬לא היה נחשב לכלום )עיין סנהדרין קח‪ :(.‬את‬ ‫בדורותיו‪ .‬יש מרבותינו דורשים אותו האלהים התהלך נח‪ .‬ובאברהם הוא‬ ‫והיינו תולדות כפשוט‪ ,‬שה‪ ‬ש‪ ,‬ח‪ ‬ויפת‪:‬‬ ‫צדיק‪ .‬א‪‬‬ ‫איש © ¦ ּ‬ ‫נח ¦ ׁ‬ ‫נח ‪© Ÿ‬‬‫לדת ‪© Ÿ‬‬‫ו )ט( ‪¥‬אלּ‪ ¤‬ה ּתוֹ § ‪Ÿ‬‬ ‫דרתיו‪ .‬לכאורה היה די לומר 'איש צדיק'‪,‬‬ ‫ּ§ב ‪¨ Ÿ Ÿ‬‬ ‫שפתח הפסוק ב'אלה תולדות נח'‪ ,‬לא פירש מיד‬ ‫ופשוט שחי בדורותיו ולא בדורות אחרי‪ ‬ה‪ ,‬וכיו‪‬‬ ‫מי היו ילדיו אלא נכתבו תחילה שבחיו א‪ ,‬והטע‪‬‬ ‫שתוספת הלשו‪' ‬בדורותיו' מיותרת‪ֵ ,‬י‪‬‬ ‫‪‬בח‪ ,‬וכמו‬ ‫ס‪‬ר ְ ִ ְ‬ ‫והז‪‬יר‪ ,‬מיד ִ ֵ‬ ‫ה‪‬איל ְ ִ ְ ִ‬‫לכ‪ִ ,‬‬ ‫ל‪‬בח גדול‬‫‪‬ר‪‬י‪ ‬א‪‬ת‪] ‬את נח[ ְ ֶ ַ‬ ‫מר‪‬תינ‪ִ ְ ‬‬ ‫ֵַ ֵ‬ ‫לברכה'‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫צ‪‬יק ִ ְ ָ ָ‬ ‫'זכר ַ ִ‬ ‫‪‬אמר )משלי י ז( ֵ ֶ‬ ‫ֶ ֱֶ ַ‬ ‫יותר‪ ,‬לומר‪ ,‬שאפילו בדורותיו שהיו כול‪ ‬רשעי‪‬‬ ‫כשמזכירי‪ ‬את הצדיק יש לברכו ב‪ ,‬וכיו‪‬‬ ‫היה חי ְ‪‬ד‪‬ר‬ ‫‪‬א‪ָ ָ ‬‬‫‪ִ ֶ ‬‬ ‫היה נח איש צדיק‪ ,‬ו ָ‪‬ל ֶ ֵ‬ ‫שהפסיק בשבחי‪ ‬אלו‪ ,‬חזר וכתב בפסוק הבא‬ ‫וי‪ֶ ‬מחמת‬ ‫י‪‬תר‪ֵ ְ .‬‬ ‫צ‪‬יק עוד ֵ‬ ‫היה ַ ִ‬ ‫צ‪‬יקי‪ָ ָ ‬‬ ‫של ַ ִ ִ‬ ‫אחר ‪ ‬ביאור אחר מדוע לאחר‬ ‫‪‬בר ַ ֵ‬ ‫'ויולד נח' ג‪ָ ָ .‬‬ ‫לפי ‪‬ר‪‬‬‫לגנאי ו‪ ,‬לומר‪ ,‬שרק ְ ִ‬ ‫‪‬ר‪‬י‪ ‬א‪‬ת‪ַ ְ ִ ‬‬ ‫כ‪ִ ְ ‬‬ ‫‪‬ע‪‬ר‬ ‫לל‪‬ד‪ַ ִ ֶ ,‬‬‫לשו‪' ‬תולדות נח' הוזכרו שבחיו‪ְ ֶ ַ ְ ,‬‬ ‫צ‪‬יק‪ ,‬כיו‪ ‬ששאר בני האד‪ ‬היו‬ ‫היה נחשב ַ ִ‬ ‫ָָ‬ ‫צ‪‬יקי‪ ‬אינ‪ ‬ילדיה‪ ,‬אלא‬ ‫‪‬לד‪‬תיה‪ֶ ‬ל ַ ִ ִ‬‫ְ ֵ ֶ‬ ‫היה נח חי ְ‪‬ד‪‬ר‪ֶ ‬ל‬ ‫וא‪ָ ָ ‬‬ ‫רשעי‪ ‬גמורי‪ִ ְ ,‬‬ ‫ט‪‬בי‪ ‬שעשו‪ ,‬ולכ‪ ‬הקדי‪ ‬הכתוב את‬ ‫מע‪‬י‪ִ ‬‬ ‫ֲַ ִ‬ ‫נח‪‬ב‬ ‫היה ֶ ְ ָ‬‫אברה‪ ,‬הרי כלפי אברה‪ֹ ‬לא ָ ָ‬ ‫ַ ְָ ָ‬ ‫שבחיו של נח לפני עני‪ ‬ילדיו ממש ד‪ .‬ולפי זה‬ ‫לכל‪ ‬ז‪:‬‬ ‫ְִ‬ ‫מתפרש הפסוק כסדרו‪ ,‬ש'תולדות' נח ה‪ ‬מה‬ ‫נח‪ .‬וכאילו נאמר 'יחד‬ ‫התהלּ‪© Ÿ  ¤‬‬ ‫הא‪‬הים ¦ § ©‬ ‫‪¤‬את ¨ ¡ ¦‬ ‫שהיה נח איש צדיק‪ ,‬תמי‪ ‬בדורותיו והתהל‪‬‬ ‫‪‬אברה‪ ‬ה‪‬א‬ ‫ע‪ ‬האלהי‪ ‬התהל‪ ‬נח'‪ְ ,‬ואילו ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫את האלהי‪ ,‬ובפסוק הבא נאמר 'ויולד נח'‪,‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫א‪ .‬רע"ב‪ ,‬רא"‪ .‬ב‪ .‬א‪ ‬שכבר הוזכר נח כמה פעמי‪ ‬לעיל )ה כט‪ ,‬ו ח(‪ ,‬כיו‪ ‬שכא‪ ‬בא הכתוב לומר שניצל נח מ‪ ‬המבול‪ ,‬סיפר‬ ‫בשבחו‪ ,‬להודיע מדוע ניצל מהמבול‪ .‬נחלת יעקב‪ .‬וא‪ ‬שבמקומות רבי‪ ‬הוזכרו אברה‪ ‬יצחק ויעקב בלא שיספר הכתוב בשבח‪,‬‬ ‫כוונת רש"י כא‪ ‬היא שבמקו‪ ‬שמזכיר את הצדיק בי‪ ‬הרשעי‪ ,‬מזכיר את שבחו‪ .‬גור אריה‪ .‬ג‪ .‬רא"‪ .‬ד‪ .‬רא"‪ .‬והטע‪ ‬לכ‪,‬‬ ‫כיו‪ ‬שבתולדותיו של האד‪ ‬שות‪ ‬ג‪ ‬הקדוש ברו‪ ‬הוא‪ ,‬שהעיקר בא ממנו‪ ,‬ואילו מעשיו הטובי‪ ‬של הצדיק מתייחסי‪ ‬אליו‬ ‫בלבד‪ .‬גור אריה‪ .‬ה‪ .‬באר בשדה‪ .‬ו‪ .‬בדברי דוד כתב שאי‪ ‬הכוונה לגנאי של נח עצמו‪ ,‬אלא לגנאי של דורו‪ ,‬שהיה גרוע כל‬ ‫כ‪ ‬עד שאפילו נח‪ ,‬שהיה איש צדיק תמי‪ ,‬מכל מקו‪ ‬לא היה בדרגתו של אברה‪ ,‬מחמת רשעות בני דורו‪ .‬ז‪ .‬ואי‪ ‬מחלוקת‪‬‬ ‫בעיקר צדקותו של נח‪ ,‬ולדברי הכל א‪ ‬היה בדורו של אברה‪ ‬לא היה נחשב לכלו‪ ,‬ואילו היה בדור של צדיקי‪ ‬היה צדיק יותר‪,‬‬ ‫אלא נחלקו רק בפירוש המילה 'בדורותיו'‪ ,‬א‪ ‬באה התורה לציי‪ ‬בכ‪ ‬את שבחו או את גנותו‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪ ,‬משכיל לדוד‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ו נח‬ ‫צב‬ ‫נח ׁ§˘‪´¨ׁ ‬‬ ‫˘‪‰‬‬ ‫‪Œ‬נח‪ :‬י ©ו ּ¬י …ו ‪¤‬ל„ ‪© −Ÿ‬‬ ‫‪‰˙‰‬ל «‪© Ÿ‬‬ ‫¦ « § © ּ‪¤‬‬ ‫יום ראשון‬ ‫נח‪ :‬י §ואוֹ ‪¥‬ליד ‪© Ÿ‬‬ ‫נח‬ ‫הלי‪© Ÿ ‬‬ ‫© ּ‪¥‬‬ ‫שם ¨ית‬‫בנין ¨ית ׁ‪¥‬‬ ‫לתה § ¦‬‫ּ§ת ¨ ¨‬ ‫יפת‪:‬‬ ‫וית ¨ ‪¤‬‬ ‫̈חם § ¨‬ ‫‡˙‪Œ‬יפ˙‪:‬‬ ‫בנים ‪−˘¥ׁ Œ˙‡¤‬ם ‪¬¨ ¤‬‬ ‫‡˙‪Œ‬חם §ו ‪¤ « ¨ ¤‬‬ ‫¨ ¦®‬ ‫רש"י‬ ‫אומר התהלך 'לפני' )להלן יז‪ ,‬א(‪ ,‬אשר התהלכתי ולשעבר בלשון אחד‪' .‬קום התהלך' )שם יג‪ ,‬יז(‬ ‫'לפניו' )לקמן כד‪ ,‬מ(‪ ,‬נח היה צריך סעד להבא‪' ,‬התהלך נח' לשעבר; 'התפלל בעד‬ ‫לתומכו‪ ,‬אבל אברהם היה מתחזק )ומהלך( עבדיך' )ש"א יב‪ ,‬יט( להבא‪' ,‬ובא והתפלל אל‬ ‫בצדקו מאליו‪ :‬התהלך‪ .‬לשון עבר‪ .‬זהו הבית הזה' )מ"א ח‪ ,‬מב( לשון עבר‪ ,‬אלא שהוי"ו‬ ‫שבראשו הופכו להבא‪:‬‬ ‫שמושה של למ"ד בלשון כבד‪ ,‬משמשת להבא‬ ‫אחד‪ ,‬שהרי מצאנו‬ ‫‪‬ל‪ָ ֶ ‬‬ ‫על דבר שכבר אירע‪ָ ְ ,‬‬ ‫אליו‬ ‫ו‪‬אמר ֵ ָ‬ ‫אבר‪ֶ ֹ ַ ‬‬ ‫'ו‪‬רא ה' ֶאל ַ ְ ָ‬ ‫א‪‬מר )לקמ‪ ‬יז‪ ,‬א( ֵַ ָ‬ ‫ֵ‬ ‫התה‪‬‬ ‫שאמר ה' לאברה‪) ‬להל‪ ‬יג יז( 'ק‪ֵ ַ ְ ִ ‬‬ ‫לפני'‪ ,‬וכ‪ ‬אמר אברה‪‬‬ ‫התה‪ַ ָ ְ ‬‬‫‪‬י ִ ְ ַ ֵ‬‫אני ֵאל ַ ַ‬‫ֲִ‬ ‫לה‪‬א‪,‬‬ ‫באר‪ ,'‬ומתפרש הפסוק בלשו‪ ‬ציווי ְ ַ ָ‬ ‫התה‪‬כ‪‬י‬ ‫א‪‬ר ִ ְ ַ ַ ְ ִ‬ ‫בעצמו לאליעזר )לקמ‪ ‬כד‪ ,‬מ( 'ה' ֲ ֶ‬ ‫נח'‪ ,‬ומתפרש הפסוק‬ ‫'התה‪ַ ֹ ‬‬ ‫ואילו כא‪ ‬נאמר ִ ְ ַ ֶ‬ ‫צרי‪‬‬‫היה ָ ִ‬‫נח ָ ָ‬ ‫לפניו'‪ ,‬וביאור החילוק ביניה‪ ,‬ש ֹ ַ‬ ‫ְ ָָ‬ ‫ל‪‬עבר‪ .‬ובדומה לכ‪ ,‬מקו‪ ‬נוס‪ ‬שבו‬ ‫בלשו‪ַ ָ ֶ ְ ‬‬ ‫לת‪‬מכ‪ ,‬ולכ‪ ‬היה ה' כביכול הול‪‬‬ ‫סעד מאת ה' ְ ְ‬ ‫ַַ‬ ‫הה"א שבלשו‪' ‬התפעל' גורמת לכ‪ ‬שתתפרש‬ ‫‪‬מה‪‬‬ ‫מתח‪‬ק ְ ַ ֵ‬ ‫היה ִ ְ ַ ֵ‬ ‫אברה‪ָ ָ ‬‬‫אבל ַ ְ ָ ָ‬ ‫עמו לסייעו‪ָ ֲ ,‬‬ ‫אותה מילה ג‪ ‬כציווי להבא וג‪ ‬לשעבר‪ ,‬והיינו‬ ‫מאליו‪ ,‬ולכ‪ ‬הל‪' ‬לפני ה''‪ ,‬כי הליכתו‬ ‫‪‬צדק‪ָ ֵ ֵ ‬‬ ‫ְְִ‬ ‫בתיבת 'התפלל'‪ ,‬שנאמר )שמואל א' יב יט(‬ ‫היתה לבדו‪ ,‬ללא סיוע ח‪:‬‬ ‫‪‬עד‬‫הת‪‬ל ְ ַ‬ ‫‪‬מ‪‬אל ִ ְ ַ ֵ‬ ‫הע‪ֶ ‬אל ְ ֵ‬ ‫'ו‪‬אמר‪ָ ‬כל ָ ָ‬ ‫ַֹ ְ‬ ‫עבר‪ ,‬שהיה‬ ‫התהלּ‪ . ¤‬כוונת הכתוב כא‪ ‬ל ְל‪ָ ָ ‬‬ ‫¦ § ©‬ ‫לה‪‬א‪ ,‬ומאיד‪ ‬נאמר‬ ‫עבדי‪ ,'‬והרי זו לשו‪ ‬ציווי ְ ַ ָ‬‫ֲ ֶָ‬ ‫‪‬ל‪‬‬ ‫'למ"ד' ְ ָ‬ ‫‪ֶ ‬ל האות ָ ֶ‬ ‫מתהל‪ֶ .‬זה‪ָ ִ ‬‬ ‫ה‪‬ה'‪,‬‬‫ה‪‬ית ַ ֶ‬ ‫והת‪‬ל ֶאל ַ ַ ִ‬ ‫'‪‬בא ְ ִ ְ ַ ֵ‬ ‫)מלכי‪ ‬א' ח מב( ָ‬ ‫‪‬בד ‪ ‬כשנאמרת המילה בהטיה של 'התפעל' ט‪,‬‬ ‫ֵָ‬ ‫עבר‪,‬‬‫שתיבת 'התפלל' מצד עצמה היא ְל‪ָ ָ ‬‬ ‫והיינו לשו‪ ‬של פעולה החוזרת על האד‪ ‬עצמו‬ ‫‪‬רא‪ ,‬שנאמר 'והתפלל' י‪,‬‬ ‫ה‪‬י"ו ֶ ְ ֹ‬ ‫א‪‬א ֶ‪‬ש‪ָ ַ ,‬‬‫ֶָ‬ ‫שהיה עושה כ‪ ,‬שיש לה שתי משמעויות‪,‬‬ ‫לה‪‬א‪ ,‬כלומר ללשו‪ ‬עתיד ]א‪ ‬לא‬ ‫ה‪‬פכ‪ ‬ללשו‪ָ ַ ְ ‬‬ ‫ְ‬ ‫לה‪‬א‪,‬‬ ‫מ‪‬ת ‪ ‬יכולה להתפרש ג‪ ‬כלשו‪ָ ַ ְ ‬‬ ‫ְ ֶֶַ‬ ‫ללשו‪ ‬ציווי יא[‪:‬‬ ‫ל‪‬עבר‪,‬‬ ‫והיינו ציווי לעשות פעולה‪ְ ,‬וג‪ ‬כלשו‪ַ ָ ֶ ְ ‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫ח‪ .‬ספר הזכרו‪ .‬אמנ‪ ‬הרא"‪ ‬פירש‪ ,‬שנח היה צרי‪ ‬סעד מאת ה' לתומכו‪ ,‬ולכ‪ ‬חשש להתחבר ע‪ ‬בני דורו הרשעי‪ ,‬והיה‬ ‫מתבודד לבדו במקומות רחוקי‪ ,‬כאילו היה ש‪' ‬ע‪ ‬האלהי‪ ,'‬אבל אברה‪ ‬היה מתחזק ומהל‪ ‬בצדקו מאליו‪ ,‬ולכ‪ ‬לא חשש‬ ‫להתהל‪ ‬ע‪ ‬בני דורו הרשעי‪ ,‬להוכיח‪ ‬ולהחזיר‪ ‬למוטב‪ .‬ובנחלת יעקב ובבאר בשדה פירשו שנח לא היה יכול להתגבר על‬ ‫יצרו א‪ ‬לא שהיה ה' מסייע לו‪ ,‬ואילו אברה‪ ‬התגבר לבדו על יצרו‪ .‬ט‪ .‬כ‪ ‬לשו‪ ‬רש"י במקורה בכל כה"י והדפוסי‪ ,‬ראשוני‪‬‬ ‫ואחרוני‪ .‬וראה בעלי התוספות השל‪ ‬כא‪ ‬מה שביארו‪ .‬ובס' זכרו‪ ‬וגור אריה הגיהו 'שימושה של ה"א' דהיינו הה"א של בניי‪‬‬ ‫התפעל‪ ..‬י‪ .‬רא"‪ .‬אמנ‪ ‬בשפתי חכמי‪ ‬כתב שאי‪ ‬הכוונה לאות וי"ו שבתיבת 'והתפלל'‪ ,‬אלא לאות וי"ו שבתיבת 'ובא'‪,‬‬ ‫שהיא הופכת את פעולת 'והתפלל' לעתיד‪ ,‬א‪ ‬א‪ ‬היה כתוב 'בא והתפלל' היתה זו עדיי‪ ‬לשו‪ ‬עבר‪ .‬יא‪ .‬רא"‪ ,‬גור אריה‪.‬‬ ‫צג‬ ‫בראשית ו נח‬ ‫אונקלוס‬ ‫‪‰®¦ ‡‰‬ים‬ ‫לפני ¨ « ¡‬ ‫‪‡‰‬ר‪´¥ § ¦ ı‬‬ ‫שּׁח˙ ¨ ¨ ‪¤ −‬‬‫ו˙ ¨ ‪¬¥‬‬‫יא © ּ¦‬ ‫יום ראשון‬ ‫ארעא ‪¨ ¢‬‬ ‫קדם‬ ‫§ואתחב ©לת © § ¨‬ ‫יא ¦ § © ּ©‬ ‫©§ ¨‬ ‫ארעא‬ ‫§ ¦ § § ¦ ©‬ ‫ואתמליאת‬ ‫§¨‬ ‫יי‬ ‫חמס‪ :‬יב ©ו© ּי‪§ ‬ר‡‬ ‫‪‡‰‬ר‪« ¨ ¨ ı‬‬ ‫ו˙ ּ¨מ ‪¬¥‬ל‡ ¨ ¨ ‪¤ −‬‬ ‫© ּ¦‬ ‫יי ¨ית‬ ‫וחזא § ¨‬ ‫¨חטוֹ ¦פין‪ :‬יב © ‪¨ £‬‬ ‫‡˙‪‡‰Œ‬ר‪§ ı‬ו ¦‪ּ¥‰‬נ´‪¦ ‰‬נ ׁ§˘ ¨ח® ¨˙‪‰‬‬ ‫¡‡‪‰²¦ ‬ים ‪¤ − ¨ ¨ ¤‬‬ ‫אתחב ©לת‬ ‫¦ § © ּ©‬ ‫§¨‬ ‫והא‬ ‫©§ ¨‬ ‫ארעא‬ ‫רכ …ו‪−‬‬ ‫ל‪Œ‬ב ¨˘ׂ‪²‬ר ‪ּ © ¤‬‬ ‫‡˙‪ּ § „Œ‬‬ ‫י‪¦ ˘§ׁ ‰Œ‬חי˙ ּ¨כ ּ¨‬ ‫ּ¦ «כ ¦‬ ‫ילו ¨כל ּ¦ב § ¨‬ ‫סרא‬ ‫חב ּ‬‫ארי © ּ¦‬ ‫‪¥£‬‬ ‫רחיה ©על © § ¨‬ ‫ארעא‪:‬‬ ‫אנש אוֹ § ‪ּ ¥‬‬ ‫‪ׁ ¨¥‬‬ ‫‡מר ¡‡‪‰¦¹ ‬ים‬ ‫ﬠל‪‡‰Œ‬ר‪ :ı‬ס יג ©ו ּ¸י‪¤ Ÿ‬‬ ‫© ¨ ¨« ‪¤‬‬ ‫לנח ¦ ¨ּ‬ ‫קצא‬ ‫יי § ‪© Ÿ‬‬ ‫ואמר § ¨‬ ‫יג © ‪© £‬‬ ‫פני‬‫ל‪Œ‬ב˘ׂ¨ ר‪´ּ¨ Æ‬ב‡ §ל ¨ ½©‬ ‫נח ‪¨ּ ı˜³¥‬כ ּ¨‬ ‫§ל ‪© Ÿ À‬‬ ‫סרא ¨על ¦ § ¨ ©‬ ‫לקדמי‬ ‫דכל ּ¦ב § ¨‬ ‫§ ¨‬ ‫רש"י‬ ‫)יא( ותשחת‪ .‬לשון ערוה ועבודה־זרה )סנהדרין גזל‪) :‬יב( כי השחית כל בשר‪ .‬אפילו‬ ‫נז‪ ,(.‬כמו 'פן תשחיתון' )דברים ד‪ ,‬טז(‪' ,‬כי השחית בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן‪) :‬יג( קץ‬ ‫כל בשר' וגו' )פסוק יב(‪ :‬ותמלא הארץ חמס‪ .‬כל בשר‪ .‬כל מקום שאתה מוצא זנות‬ ‫‪‬חר‪ '‬יג‪:‬‬ ‫א‪‬ר ָ ָ‬ ‫מ‪‬ל ֲ ֶ‬ ‫נ‪‬י‪ֹ ִ ‬‬ ‫לה‪ִ ָ ‬‬ ‫ֶָ‬ ‫‪‬חת‪' .‬השחתה' היא ְל‪ ‬הנאמרת לגבי‬ ‫ות ¨ ‪¥‬‬‫)יא( © ּ¦‬ ‫‪‬זל יד‪:‬‬ ‫חמס‪ .‬כלומר‪ֵ ָ ,‬‬ ‫הארץ ¨ ¨‬ ‫ות ּ¨מ ‪¥‬לא ¨ ¨ ‪¤‬‬ ‫© ּ¦‬ ‫זרה‪ .‬ומצאנו שזו לשו‪‬‬ ‫עב‪‬דה ָ ָ‬ ‫ערוה‪ְ ,‬ולגבי ֲ ָ‬ ‫ְֶ ָ‬ ‫הש ¦חית ּ¨כל ּ¨ב ¨שׂ ר‪ .‬מכ‪ ‬שלא נאמר 'כל‬ ‫)יב( ּ¦כי ¦ ׁ§‬ ‫'‪‬‬ ‫עבודה זרה‪ְ ,‬מ‪ ‬שנאמר )דברי‪ ‬ד טז( ֶ‬ ‫אפ‪‬‬ ‫אד‪ '‬אלא 'כל בשר' טו‪ ,‬יש ללמוד ש ֲ ִ‬ ‫סמל'‪,‬‬‫‪‬מ‪‬נת ָ‪‬ל ָ ֶ‬ ‫‪‬סל ְ ַ‬ ‫לכ‪ֶ ֶ ‬‬ ‫‪‬חית‪ֶ ִ ֲ ַ ‬‬ ‫וע‪‬ית‪ֶ ָ ‬‬ ‫ַ ְ ִ‬ ‫נזקקי‪‬‬ ‫ח‪‬ה ָוע‪ ‬השחיתו דרכ‪ ‬והיו ִ ְ ָ ִ‬ ‫‪‬המה ַ ָ‬ ‫ְֵָ‬ ‫ומצאנו שזו לשו‪ ‬ערוה‪ ,‬שנאמר בפסוק הבא ִ'‪‬י‬ ‫מינ‪ ‬טז‪:‬‬ ‫‪‬אינ‪ ‬בני ִ ָ‬ ‫ְלבעלי חיי‪ָ ֵ ֶ ‬‬ ‫האר‪ ,'‬ולשו‪‬‬ ‫‪‬ר ְוג‪ֶ '‬את ַ ְ‬ ‫‪‬ר‪ַ ‬על ָ ָ ֶ‬ ‫ה‪‬חית ָ‪‬ל ָ ָ‬ ‫ִ ְ ִ‬ ‫)יג( ‪¥‬קץ ּ¨כל ּ¨ב ¨שׂ ר‪ .‬לא אמר הכתוב שיבוא‬ ‫'דר‪ '‬מרמזת על גילוי עריות‪ ,‬שנאמר )משלי ל‬ ‫העונש והק‪ ‬רק על הרשעי‪ ,‬אלא על 'כל‬ ‫‪‬עלמה' יב‪ ,‬ומצאנו שבני אותו דור‬ ‫‪‬בר ְ ַ ְ ָ‬‫'ודר‪ֶ ֶ ‬‬ ‫יט( ְ ֶ ֶ‬ ‫מ‪‬צא ְזנ‪‬ת‬‫‪‬א‪‬ה ֵ‬ ‫בשר' יז‪ ,‬ללמד‪ ‬שָ‪‬ל ָמק‪ָ ַ ֶ ‬‬ ‫'ו‪‬קח‪‬‬ ‫השחיתו דרכ‪ ‬בעריות‪ ,‬שנאמר )לעיל ו ב( ַ ִ ְ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫יב‪ .‬רש"י )סנהדרי‪ ‬נז‪ .‬ד"ה כי(‪ .‬יג‪ .‬וכפירוש רש"י ש‪ ,‬שהיו לוקחי‪ ‬לה‪ ‬א‪ ‬אשת איש‪ ,‬וא‪ ‬זכר ובהמה‪ .‬רא"‪ .‬יד‪ .‬א‪ ‬שבלשו‪ ‬חכמי‪‬‬ ‫'חמס' הוא כינוי למי שנות‪ ‬ממו‪ ‬תמורת החפ‪ ‬שהוא נוטל בכח )ב"ק סב‪ ,(.‬בלשו‪ ‬התורה 'חמס' היינו גזל ממש‪ .‬רא"‪ .‬אמנ‪ ‬בגור אריה‬ ‫פירש שאמנ‪ ‬כוונת בני אותו דור היתה לגזל ללא נתינת ממו‪ ,‬א‪ ‬כתבה זאת התורה בלשו‪' ‬חמס'‪ ,‬כיו‪ ‬שלאחר שכול‪ ‬היו גוזלי‪ ‬זה‬ ‫מזה‪ ,‬נמצא שכל אחד כביכול נת‪ ‬את תמורת הגזילה לנגזל בכ‪ ‬שהנגזל עצמו חזר וגזל ממנו‪ ,‬ומתו‪ ‬שהתמלאה האר‪ ‬בגזילות‪ ,‬נעשה‬ ‫הכל בבחינת 'חמס'‪ ,‬שכל אחד נטל לבסו‪ ‬תמורה למה שנגזל ממנו‪ .‬אמנ‪ ‬בבאר בשדה כתב שאי‪ ‬כוונת רש"י לפרש שתיבת 'חמס'‬ ‫‪‬נא‪‬ני' )תהילי‪ ‬כה יט(‪ ,‬אלא שכא‪ ‬מתפרשת‬ ‫חמס ְ ֵ ִ‬ ‫'ו‪‬נאת ָ ָ‬ ‫פירושה 'גזל'‪ ,‬אלא חמס הוא כינוי לכל דבר הנעשה שלא כדי‪ ,‬וכמו שנאמר ְ ִ ְ ַ‬ ‫למינ‪ .'‬משכיל‬ ‫ח‪‬ה ְ ִ ָ‬ ‫נפ‪ָ ַ ‬‬ ‫האר‪ֶ ֶ ‬‬ ‫‪‬צא ָ ָ ֶ‬ ‫אלהי‪ֵ ‬‬ ‫לשו‪ ‬זו לגבי גזל‪ .‬טו‪ .‬רא"‪ .‬טז‪ .‬וא‪ ‬ה‪ ‬הוזהרו על כ‪ ,‬שנאמר לעיל )א כד( ַ ֹ ֶ‬ ‫'ו‪‬אמר ֱ ֹ ִ‬ ‫לדוד‪ .‬יז‪ .‬אגרא דכלה‪ .‬אמנ‪ ‬בבאר בשדה כתב שדיוקו של רש"י הוא מהלשו‪' ‬בא לפני'‪ ,‬שנראה שזהו דבר שיש בו ממש שבא לפני‬ ‫ה'‪ ,‬ולכ‪ ‬פירש שהכוונה למכת דבר‪ ,‬וכאילו המלא‪ ‬הממונה על כ‪ ‬מכונה 'ק‪ ‬כל בשר' והוא בא לפני ה' לקטרג על בני האד‪.‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ו נח‬ ‫צד‬ ‫‪¦ −‬מ ּ §פ ‪®¤ ¥‬‬ ‫ני‪‰‬ם‬ ‫חמס‬ ‫‪‡‰‬ר‪¨ ¨ ı‬‬ ‫‡‪¤ ²¨ ¨ ‰‬‬ ‫י‪Œ‬מ §ל ¨¬‬ ‫ּ¦כ ¨ «‬ ‫יום ראשון‬ ‫ארעא‬‫אתמליאת © § ¨‬‫ארי ¦ § § ¦ ©‬ ‫‪¥£‬‬ ‫בדיהוֹ ן‬‫קדם עוֹ ¨ ‪¥‬‬ ‫̈חטוֹ ¦פין ¦מן ‪¨ ¢‬‬ ‫אנא‬ ‫‪¨£‬‬ ‫והא‬‫§¨‬ ‫יש ּ¨יא‬ ‫ּ¦ב ׁ©‬ ‫‡˙‪‡‰Œ‬ר‪:ı‬‬ ‫‪¤ «¨ ¨ ¤ −‬‬ ‫©מ ׁ§˘ ¦ ¨‬ ‫חי˙ם‬ ‫‪‰‬נ¦ ¬ני‬ ‫§ו ¦ §‬ ‫©§ ¨‬ ‫ארעא‪:‬‬ ‫¦עם‬ ‫מחב §להוֹ ן‬ ‫§ © ּ‪¥‬‬ ‫רש"י‬ ‫ועבודה־זרה‪ ,‬אנדרולומוסיא באה לעולם )סנהדרין קח‪ :(.‬את הארץ‪ .‬כמו 'מן הארץ'‪.‬‬ ‫והורגת טובים ורעים‪ :‬כי מלאה הארץ ודומה לו 'כצאתי את העיר' )שמות ט‪ ,‬כט( מן‬ ‫חמס‪ .‬לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל העיר‪' ,‬חלה את רגליו' )מ"א טו‪ ,‬כג( מן רגליו‪.‬‬ ‫לכ‪ ,‬משו‪' ‬ותמלא האר‪ ‬חמס'‪ ,‬ולא מחמת‬ ‫זרה ]כמבואר לעיל )פסוק יא( שה‪‬‬ ‫ועב‪‬דה ָ ָ‬ ‫ֲַ ָ‬ ‫העבירות האחרות כ‪:‬‬ ‫אנ‪‬ר‪‬ל‪‬מ‪‬סיא ‪‬‬ ‫ְָ‬ ‫רמוזי‪ ‬בלשו‪' ‬השחתה'[‪ְ ְ ַ ,‬‬ ‫הארץ‪ .‬לשו‪' ‬משחית‪ ‬את האר‪ '‬אינה‬ ‫‪¤‬את ¨ ¨ ‪¤‬‬ ‫ט‪‬בי‪‬‬ ‫ִ‬ ‫וה‪‬רגת‬ ‫לע‪‬ל‪ֶ ֶ ְ ,‬‬‫‪‬אה ָ ָ‬ ‫‪‬בר יח ָ ָ‬‫מכת ֶ ֶ‬ ‫מתפרשת כפשוטה‪ ,‬שג‪ ‬האר‪ ‬תישחת ע‪ ‬בני‬ ‫ורעי‪ ,‬ולכ‪ ‬מתו א‪ ‬הקטני‪ ‬שאינ‪ ‬ראויי‪‬‬ ‫ְָ ִ‬ ‫האד‪ ,‬שא‪ ‬כ‪ ‬היה ראוי לכתוב 'הנני משחית‪ ‬ואת‬ ‫לעונש יט‪:‬‬ ‫האר‪ '‬כא‪ ,‬אלא הרי זה ְ‪‬מ‪ ‬שיכתוב 'הנני משחית‪‬‬ ‫חמס‪ .‬א‪ ‬על פי שחטאו‬ ‫הארץ ¨ ¨‬ ‫מלאה ¨ ¨ ‪¤‬‬‫ּ¦כי ¨ § ¨‬ ‫האר‪ ,'‬וההשחתה עצמה היא רק בבני האד‪ ‬כב‪.‬‬ ‫ִמ‪ֶ ָ ָ ‬‬ ‫בעבודה זרה ובגילוי עריות‪ ,‬כמבואר לעיל‬ ‫וד‪‬מה ל‪ ‬מצאנו בדברי משה רבינו לפרעה )שמות ט‬ ‫ְ ֶ‬ ‫)פסוק יא(‪ ,‬ומחמת כ‪ ‬היה ראוי שתבוא‬ ‫העיר'‪,‬‬ ‫העיר'‪ ,‬והכוונה 'כצאתי ִמ‪ִ ָ ‬‬‫'‪‬צאתי ֶאת ָ ִ‬ ‫כט( ְ ֵ ִ‬ ‫אנדרלמוסיא לעול‪ ,‬מכל מקו‪ ‬עדיי‪ֹ ‬לא‬ ‫וכ‪ ‬מה שנאמר באסא מל‪ ‬יהודה )מלכי‪ ‬א' טו כג(‬ ‫ה‪‬זל‪ ,‬ולכ‪‬‬ ‫א‪‬א ַעל ַ ָ ֵ‬ ‫‪‬ינ‪ ‬להאבד ֶ ָ‬‫‪‬זר ִ ָ‬‫נח‪ַ ְ ‬‬ ‫ְֶ ַ‬ ‫רגליו'‪ ,‬שהיה‬ ‫רגליו'‪ ,‬הכוונה 'חלה ִמ‪ָ ְ ַ ‬‬ ‫'חלה ֶאת ַ ְ ָ‬ ‫ָָ‬ ‫אמר ה' לנח 'ק‪ ‬כל בשר בא לפני'‪ ,‬והטע‪‬‬ ‫הערות וציונים‬ ‫‪‬בר אלא מתו ממי המבול‪ ,‬הרי אמרו במדרש‬ ‫יח‪ .‬ערו‪) ‬ער‪ ‬אנדרולימוס(‪ .‬ובגור אריה הוסי‪ ‬שא‪ ‬שכא‪ ‬לכאורה לא היה ֶ ֶ‬ ‫שמלא‪ ‬המוות היה מהל‪ ‬בתו‪ ‬מי המבול‪ ,‬והרי זו כמכת דבר‪ .‬יט‪ .‬רע"ב‪ ,‬וביאר שהטע‪ ‬לכ‪ ‬הוא כיו‪ ‬שמחמת גילוי‬ ‫עריות הרי הקטני‪ ‬ממזרי‪ ,‬ולכ‪ ‬מתי‪ ‬א‪ ‬הקטני‪ .‬א‪ ‬אי‪ ‬הכוונה לצדיקי‪ ,‬שהרי נח ובניו ניצלו בזמ‪ ‬המבול ולא מתו‪.‬‬ ‫אמנ‪ ‬בגור אריה כתב שהכוונה ג‪ ‬לצדיקי‪ ,‬א‪ ‬רק בזמ‪ ‬שה‪ ‬מעורבי‪ ‬ע‪ ‬הרשעי‪ ,‬ולכ‪ ‬ציוה ה' על נח להיות סגור‬ ‫בתיבה‪ ,‬וכיו‪ ‬שהופרד מהרשעי‪ ‬לא לקה עמה‪ .‬וכעי‪ ‬זה כתב בדברי דוד‪ .‬ובלבוש האורה כתב ש'טובי‪ '‬היינו אות‪ ‬רשעי‪‬‬ ‫שעדיי‪ ‬לא התמלאה סאת‪ ,‬ו'רעי‪ '‬ה‪ ‬אות‪ ‬שהתמלאה סאת‪ ,‬וכיו‪ ‬שבאה פורענות לעול‪ ‬היא הורגת ג‪ ‬את אות‪‬‬ ‫שלא התמלאה סאת‪ ,‬א‪ ‬ודאי שטובי‪ ‬ממש שלא חטאו אינ‪ ‬נענשי‪ ,‬ולכ‪ ‬נצלו נח ובניו‪ .‬ובנחלת יעקב ובאגרא דכלה‬ ‫כתבו ש'טובי‪ ‬ורעי‪ '‬היינו כל בעלי החיי‪ ,‬בי‪ ‬אות‪ ‬שהשחיתו דרכ‪ ‬ובי‪ ‬אות‪ ‬שלא השחיתו דרכ‪ ,‬מלבד אות‪ ‬שנכנסו‬ ‫לתיבה‪ .‬כ‪ .‬כלומר‪ ,‬מחמת הזנות והעבודה זרה נגזר עליה‪ ‬שמי‪ ‬הגזירה יהא של אנדרלמוסיא ההורגת רעי‪ ‬וטובי‪ ,‬א‪‬‬ ‫עדיי‪ ‬לא היתה באה הגזירה לעול‪ ‬ולא היה נחת‪ ‬גזר הדי‪ ,‬לולא הגזל‪ .‬רא"‪ .‬אמנ‪ ‬הרע"ב פירש שמחמת הזנות והעבודה‬ ‫זרה היתה נגזרת הגזירה רק על בני האד‪ ,‬א‪ ‬גזירת המבול שהיא על כל היקו‪ ‬עד שאפילו האדמה היטשטשה עד עומק‬ ‫של שלשה טפחי‪ ,‬באה מחמת הגזל‪ .‬כא‪ .‬לבוש האורה‪ .‬כב‪ .‬אמנ‪ ‬לפי פירוש זה קשה‪ ,‬שהרי אי‪ ‬בכ‪ ‬כל חידוש‪,‬‬ ‫ופשוט שהושחתו מהאר‪ ,‬ולכ‪ ‬הביא רש"י בהמש‪ ‬דבריו פירוש נוס‪ .‬רע"ב‪ ,‬גור אריה‪.‬‬ ‫צה‬ ‫בראשית ו נח‬ ‫אונקלוס‬ ‫ﬠ˘ׂ‪§ ‰³‬ל‪´© ˙¥ּ Æ‬ב˙ ‪¤ Ÿ ½ ¥ £‬‬ ‫ﬠˆי‪‚Œ‬פר ¦˜ ¦ ּנ‪−‬ים‬ ‫יד ‪¥ £‬‬ ‫יום ראשון‬ ‫ּ‪¥‬תיבוֹ ¨תא‬ ‫¨ל‪‬‬ ‫¦‪¥‬‬ ‫עביד‬ ‫יד‬ ‫קדרוֹ ס‪§ ,‬מדוֹ ¦רין‬ ‫אעין §דּ © §‬ ‫§דּ ¨ ¦‬ ‫רש"י‬ ‫דבר אחר‪' ,‬את הארץ' ‪ -‬עם הארץ‪ ,‬שאף שלשה ושואלין אותו 'מה זאת לך'‪ ,‬והוא אומר להם‬ ‫טפחים של עומק המחרישה נמוחו ונטשטשו‪' :‬עתיד הקדוש־ברוך־הוא להביא מבול לעולם'‪,‬‬ ‫)יד( עשה לך תיבת‪ .‬הרבה ריוח והצלה אולי ישובו‪ :‬עצי גופר‪ .‬כך שמו‪ .‬ולמה ממין‬ ‫לפניו‪ ,‬ולמה הטריחו בבנין זה? כדי שיראוהו זה‪ ,‬על שם גפרית שנגזר עליהם להמחות בו‪:‬‬ ‫אנשי דור המבול עוסק בה מאה ועשרים שנה‪ ,‬קנים‪ .‬מדורים מדורים לכל בהמה וחיה‪:‬‬ ‫‪‬נה‪,‬‬ ‫וע‪‬רי‪ָ ָ ‬‬ ‫מאה ְ ֶ ְ ִ‬ ‫]‪‬בבניית התיבה[ במש‪ָ ֵ ‬‬ ‫אחר ‪ ‬ביאור אחר בלשו‪ ‬זו‪,‬‬ ‫‪‬בר ַ ֵ‬ ‫חוליו מרגליו‪ָ ָ .‬‬ ‫ו‪‬אלי‪ ‬א‪‬ת‪ַ ‬מה ֹ‪‬את ְל‪  ‬לש‪ ‬מה אתה‬ ‫ְ ֲִ‬ ‫האר‪ '‬היינו כפשטות הלשו‪,‬‬ ‫'הנני משחית‪ֶ ‬את ָ ָ ֶ‬ ‫ה‪‬ד‪‬‬ ‫עתיד ַ ָ‬ ‫לה‪ִ ָ ,‬‬ ‫א‪‬מר ָ ֶ‬ ‫בונה תיבה זו‪ְ ,‬וה‪‬א ֵ‬ ‫שההשחתה של בני האד‪ ‬תהיה ִע‪ ‬ההשחתה‬ ‫לע‪‬ל‪ ‬כעונש על חטאי‬ ‫להביא ַמ‪‬ל ָ ָ‬ ‫ָ‪‬ר‪ ‬ה‪‬א ְ ָ ִ‬ ‫טפחי‪‬‬ ‫‪‬ל‪‬ה ְ ָ ִ‬‫‪‬א‪ָ ֹ ְ ‬‬ ‫האר‪ ‬עצמה‪ ,‬ללמד ֶ ַ‬ ‫של ָ ָ ֶ‬ ‫א‪‬לי ָי‪‬ב‪ ‬בתשובה ‪:‬‬ ‫כד‬ ‫בני האד‪ ,‬ועל ידי זה ַ‬ ‫ה‪‬חרי‪‬ה‪,‬‬ ‫ע‪‬מק ַ ַ ֲ ֵ ָ‬‫של האדמה‪ ,‬שזהו השיעור ֶ‪‬ל ֶ‬ ‫עצי גוֹ ‪¤‬פר‪ְ ָ .‬מ‪ ‬של אותו ע‪ ‬שממנו‬ ‫‪¥£‬‬ ‫ונ‪‬ט‪ ‬במי המבול‪ ,‬כיו‪ ‬שחלק זה של‬ ‫ִנ‪‬ח‪ְ ְ ַ ִ ְ ‬‬ ‫ול‪‬ה ציוהו לעשות את‬ ‫נעשתה התיבה כה‪ָ ָ ְ .‬‬ ‫הקרקע נחשב כמשמש את האד‪ ‬ושיי‪ ‬אליו‪,‬‬ ‫'‪‬פרית'‪,‬‬ ‫מ‪‬י‪ ‬ע‪ֶ ‬זה‪ַ ,‬על ֵ‪ִ ְ ָ ‬‬ ‫התיבה דוקא ִ ִ‬ ‫ולכ‪ ‬הושחת עמו כג‪:‬‬ ‫והיינו מי‪ ‬הרותחי‪ ‬מעצמ‪ ‬מחמת הגופרית‬ ‫הר‪‬ה דרכי‪‬‬ ‫עשׂ ה §ל‪¥ּ ‬ת ©בת‪ .‬א‪ ‬על פי ש ַ ְ ֵ‬ ‫)יד( ‪¥ £‬‬ ‫לה‪‬ח‪‬ת ‪ ‬כז‪:‬‬‫עליה‪ָ ִ ְ ‬‬ ‫‪‬גזר ֲ ֵ ֶ‬ ‫המעורבת בה‪ ‬כו‪ַ ְ ִ ֶ ,‬‬ ‫לפניו להציל את נח‬ ‫וה‪‬לה קיימי‪ָ ָ ְ ‬‬ ‫ריוח ְ ַ ָ ָ‬ ‫של ֶ ַ‬ ‫מד‪‬רי‪  ‬חדרי‪ ‬חדרי‪‬‬ ‫מד‪‬רי‪ִ ְ ‬‬ ‫¦¦‬ ‫קנּ ים‪ .‬כלומר‪ִ ְ ,‬‬ ‫הטריח‪ ‬ה'‬‫ל‪‬ה ִ ְ ִ‬ ‫בדר‪ ‬נס וללא קושי‪ְ ,‬וא‪ ‬כ‪ָ ָ ‬‬ ‫‪‬המה‬ ‫לכל ְ ֵ ָ‬ ‫תעשה את התיבה‪ ,‬כדי שיהא מדור ְ ָ‬ ‫‪‬בני‪ֶ ‬זה של התיבה‪ .‬אלא ציוה כ‪ ‬ה' לנח‬ ‫לנח ְ ִ ְ ָ‬ ‫ח‪‬ה בפני עצמה כח‪:‬‬ ‫ְוכל ַ ָ‬ ‫ע‪‬סק ָ‪‬‬ ‫ה‪‬ל ֵ‬ ‫אנ‪‬י ‪‬ר ַ ַ‬ ‫‪‬רא‪‬ה‪ֵ ְ ַ ‬‬ ‫‪‬די ֶ ִ ְ‬ ‫ְֵ‬ ‫הערות וציונים‬ ‫כג‪ .‬גור אריה‪ .‬ובנחלת יעקב כתב שכיו‪ ‬שא‪ ‬האר‪ ‬השחיתה את דרכה‪ ,‬כמבואר במדרש שהיו זורעי‪ ‬אותה חטי‪ ‬ומוציאה‬ ‫מי‪ ‬גרוע המכונה 'זוני‪ ,'‬לכ‪ ‬א‪ ‬היא נמחתה עד עומק שלשה טפחי‪ .‬ובבאר בשדה כתב שכיו‪ ‬שבני אותו דור באו לידי‬ ‫עבירות מחמת רוב טובה שהיתה לה‪ ,‬שהצמיחה לה‪ ‬האר‪ ‬רוב דג‪ ‬תירוש ויצהר‪ ,‬לכ‪ ‬בשעה שנענשו נמחתה ג‪ ‬האר‪‬‬ ‫באותו שיעור שהצמיחה לה‪ ‬את התבואה והפירות המשובחי‪ .‬כד‪ .‬במשכיל לדוד כתב שהוקשה לרש"י שלכאורה לא‬ ‫עצי‬ ‫‪‬בת ֲ ֵ‬ ‫'ע‪‬ה ְל‪ַ ֵ ‬‬ ‫האר‪ ,'‬וקוד‪ ‬שיפרט כיצד ישחית‪ ‬נאמר ֲ ֵ‬ ‫מ‪‬חית‪ֶ ‬את ָ ָ ֶ‬ ‫'והנני ַ ְ ִ ָ‬ ‫נאמרו הכתובי‪ ‬כסדר‪ ,‬שתחילה נאמר ְ ִ ְ ִ‬ ‫‪‬ר'‪ ,‬ולכ‪ ‬ביאר רש"י שתחילה אמר‬ ‫ל‪‬חת ָ‪‬ל ָ ָ‬ ‫האר‪ֵ ַ ְ ‬‬ ‫מי‪ַ ‬על ָ ָ ֶ‬ ‫ה‪‬ל ַ ִ‬ ‫מביא ֶאת ַ ַ‬ ‫הנני ֵ ִ‬ ‫'ואני ִ ְ ִ‬ ‫גפר' וגו'‪ ,‬ורק אחר כ‪ ‬נאמר ַ ֲ ִ‬ ‫ֶֹ‬ ‫ה' לנח לבנות את התיבה באופ‪ ‬שעיקר תכליתה כדי לגרו‪ ‬לה‪ ‬לחזור בתשובה‪ ,‬וא‪ ‬לא יחזרו בתשובה אז 'הנני מביא‬ ‫את המבול'‪ .‬כה‪ .‬וכוונת רש"י לומר שאי‪ ‬לפרש שעשה את תיבת הע‪ ‬בגלל הגופרית שלקו בה‪ .‬רע"ב‪ .‬כו‪ .‬רא"‪ ,‬גור‬ ‫אריה וספר הזכרו‪ .‬כז‪ .‬אמנ‪ ‬ג‪ ‬עיקר דבר זה שנידונו ברותחי‪ ‬אינו מפורש בפסוקי‪ ,‬אלא דרשו כ‪ ‬חז"ל )סנהדרי‪ ‬קח‪(:‬‬ ‫ה‪‬י‪ ,'‬ונאמר לגבי אחשורוש )אסתר ז י( 'וחמת המל‪ ‬שככה'‪ ,‬ללמד שכש‪ ‬שהמל‪ ‬נח‬ ‫'ו‪ִ ָ ַ ‬‬ ‫ממה שנאמר )להל‪ ‬ח א( ַ ָ ֹ‬ ‫מרתיחת כעסו‪ ,‬כ‪ ‬נחו מי המבול מרתיחת‪ ,‬הרי שבתחילה היו רותחי‪ .‬כח‪ .‬אמנ‪ ‬בדר‪ ‬כלל לשו‪' ‬ק‪ '‬היא מדור לעופות‪,‬‬ ‫אגוע'‪ .‬רא"‪.‬‬ ‫ק‪‬י ֶ ְ ָ‬ ‫א‪ ‬מצאנו ג‪ ‬שהיא משמשת כלשו‪ ‬מקו‪ ‬של אד‪ ,‬שנאמר )איוב כט יח( ָ ֹ ַ‬ ‫'ואמר ִע‪ִ ִ ‬‬ ‫אונקלוס‬ ‫בראשית ו נח‬ ‫צו‬ ‫‡˙‪‰‬‬ ‫כפר˙ ‪ּ ²¨ Ÿ‬‬ ‫ב‪§ ‰‬ו ¨ « © § ּ¨¬‬ ‫ﬠ˘ׂ´‪¥ּ © ¤ ‰‬‬ ‫‡˙‪®¨ ˙‰Œ‬‬ ‫˙‪¤ £‬‬‫ּ© «‬ ‫יום ראשון‬ ‫ּ‪¥‬תיבוֹ ¨תא‪,‬‬ ‫¨ית‬ ‫ּ©ת § ּ‪¥‬‬ ‫עביד‬ ‫מב ¨רא‬ ‫יתה ¦מגּ¨ ו ּו ¦ ּ©‬ ‫§ותחפי ¨ © ּ‬ ‫¦ § ּ‪¥‬‬ ‫ודין §דּ © § ּ‪¥‬‬ ‫תעביד‬ ‫כפרא‪ :‬טו § ‪¥‬‬ ‫ּ§ב ‪¨ § ª‬‬ ‫˘ר‬ ‫¦מ ּ©¬ב ¦י˙ ּו ¦מח ּו‪©ּ ı−‬ב ּ «כ‪¤ Ÿ‬פר‪ :‬טו §ו ¾‪¤‬ז‪¬¤ׁ ‡£ ‰‬‬ ‫מאה © ּ¦‬ ‫אמין‬ ‫̈יתה‪§ּ ,‬ת ¨לת § ¨‬ ‫© ּ‬ ‫‡מ‪‰‬‬ ‫‡ו˙ © ּ̈‪À‬‬ ‫‡˙‪¥ ˘ׁ  ˘§ׁ ‰‬מ ´ …‬ ‫‪ּ ®¨ Ÿ −‬‬ ‫˙ ‪£‬ﬠ˘ׂ‪‰ ¤‬‬ ‫ּ© «‬ ‫דתיבוֹ ¨תא‪¦ׁ § © ,‬‬ ‫חמשין‬ ‫ארכא § ‪¥‬‬ ‫‪¨ּ § ª‬‬ ‫ּו § ¨ ¦‬ ‫תלתין‬ ‫ּ‪ª‬פ § © ּ‬ ‫תיה‬ ‫© ּ¦‬ ‫אמין‬ ‫רחב ּ‪‰‬‬ ‫‡מ‪¨½ּ § ¨ Ɖ‬‬ ‫שּׁים © ּ¨‬ ‫חמ ¦‪³‬‬ ‫‪¨½ ˙‰‬ב‪¦ £ ‰‬‬ ‫‡ר‪¥ּ © ‬‬ ‫‪¤Ÿ ‬‬ ‫‪¥‬ניהוֹ ר‬ ‫טז‬ ‫רו © ּ‬ ‫מה‪:‬‬ ‫ּ‬ ‫© ּ¦‬ ‫אמין‬ ‫ˆ‪‰‬ר |‬ ‫˙‪ :‰‬טז ´ ‪© Ÿ‬‬ ‫˜ו ¨מ ¨ « ּ‬ ‫‪…« −‬‬ ‫‡מ‪‰‬‬ ‫˘ים © ּ¨‬ ‫ּו ׁ§˘‪¬¦ׁ ‬‬ ‫רש"י‬ ‫בכפר‪ .‬זפת בלשון ארמי‪ ,‬ומצינו בתלמוד רע של זפת; אבל כאן מפני חוזק המים‬ ‫)טז( צהר‪ .‬יש‬ ‫'כופרא' )שבת סז‪ .(.‬בתיבתו של משה‪ ,‬על־ידי זפתה מבית ומבחוץ‪:‬‬ ‫שהיו המים ַּת ִ‪‬ים‪ ,‬דיה בחומר מבפנים וזפת אומרים חלון‪ ,‬ויש אומרים אבן טובה‬ ‫המאירה להם )ב"ר לא‪ ,‬יא(‪:‬‬ ‫מבחוץ; ועוד‪ ,‬כדי שלא יריח אותו צדיק ריח‬ ‫ה‪‬י‪ ‬של המבול‪,‬‬ ‫ח‪‬זק ַ ַ ִ‬ ‫ָ‪‬א‪ ,‬בתיבת נח‪ֵ ְ ִ ,‬‬ ‫מ‪‬ני ֶ‬ ‫אר‪‬י‪ְ .‬וכ‪‬‬‫‪‬ל‪ִ ַ ֲ ‬‬ ‫זפת‪ְ ִ ,‬‬ ‫ּ©ב ּ ‪Ÿ‬כ ‪¤‬פר‪' .‬כופר' הוא ֶ ֶ‬ ‫‪‬מ‪‬ח‪ ‬ל‪ ,‬ואי‪ ‬חסרו‪ ‬בכ‪ ‬שיריח‬ ‫מ‪‬ית ִ ַ‬ ‫ז‪‬ת‪ִ ַ ִ ‬‬ ‫ְִָ‬ ‫'