הלכה בהירה · Halacha Behira — נח (2026-10-12)

הלכה בהירה
הלכה למעשה לחיי יום יום ,שבת ומועדים
מאת הרה"ג אפרים נייהויז שליט"א
דומ"ץ בבית הוראה של מרן הגרמ"ש קליין שליט"א ובק"ק ויזניץ
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
גליון נ – מרחשון תשפ"ז
הזכרת ושאלת גשם
התוכן
שכח לומר 'ותן טל ומטר' בליל ס' לתקופה (בחו"ל) 9 .......... הזכרת 'משיב הרוח ומוריד הגשם' 1 ..............................
אמירת 'ותן טל ומטר' בתפילה של ליל ז' מרחשון שכח ולא הזכיר 'מוריד הגשם' והזכיר 'מוריד הטל' 2 ...........
לתשלומי מנחה של יום ו' מרחשון 10 .................. שכח ולא הזכיר 'מוריד הגשם' וגם לא 'מוריד הטל' 2 ..........
שכח לומר 'ותן טל ומטר' במנחה של ערב שבת 10 ............ זמן שאלת גשמים 3 ................................................
שכח לומר 'ותן טל ומטר' בערבית של מוצאי שבת 10 ........ טעה ושאל גשם לפני זמנו 4 .......................................
שכח לומר 'ותן טל ומטר' בתפילה של מוצאי שבת שכח לומר 'ותן טל ומטר' במקומו 4 ..............................
לתשלומי מנחה של שבת 10 ................................ שכח לומר 'ותן טל ומטר' בשחרית ונזכר אחרי זמן תפילה 7 .
שכח לומר 'ותן טל ומטר' בתפילת חול שהתפלל בטעות שכח לומר 'ותן טל ומטר' ונזכר בתפילה שאחריה 7 ...........
בשבת 11 ........................................................... אשה ששכחה לומר ותן טל ומטר 7 ...............................
טעה בתפילת ראש חודש 11 ....................................... שליח ציבור ששכח לומר 'ותן טל ומטר' 7 .......................
בן ארץ ישראל שיצא לחו"ל לפני ז' במרחשון 11 .............. מסופק אם שאל טל ומטר 8 .......................................
בן ארץ ישראל שיצא לחו"ל אחרי ז' במרחשון 12 .............. נתעורר לו שאלה באמצע שמונה עשרה 9 .......................
בן חוץ לארץ שהגיע לארץ ישראל לפני ז' במרחשון 12 ....... דין התפילה שהוא חוזר ומתפלל 9 ................................
בן חוץ לארץ שהגיע לארץ ישראל אחרי ז' במרחשון 12 ...... שכח לומר 'ותן טל ומטר' בליל ז' מרחשון (באר"י) 9 ...........
הזכרת 'משיב הרוח ומוריד הגשם'
שאסור להזכיר גשם לפני שמכריזין ,ובשחרית אי א .בתפילת מוסף של חג שמיני עצרת מתחילין
אפשר להכריז משום שצריך לסמוך גאולה לומר בברכה שניה של 'שמונה עשרה'' :משיב
לתפלה .ועוד טעם ,שמי שהגיע לשחרית ולא הרוח ומוריד הגשם' (ברכות לג .שו"ע סי' קיד ס"א).
היה בערבית ,יסבור שבערב נמי הזכירו ויבא ב .הטעם שקבעו חכמים להזכרה זו בברכה שניה,
לשנה הבאה להזכיר בערב (הרא"ש עפ"י הירושלמי, כיון שבברכה זו מברכים על תחיית המתים ,וכשם
ט"ז סק"ב ,מג"א סק"א). שתחיית המתים חיים לעולם כך גשמים חיים
ד .אסור להזכיר גשם לפני שמכריז הש"ץ (שו"ע לעולם (משנ"ב סק"א) .ונקרא גבורות גשמים ,לפי
ס"ב) .י"א שכוונת המחבר שהש"ץ מזכיר שהגשם הוא אחת מגבורותיו של הקדוש ברוך
בתפילתו בחזרת הש"ץ של מוסף והקהל הוא ,דכתיב (איוב ה ,ט) 'עושה גדולות ואין חקר
מתחילים להזכיר במנחה (מג"א סק"ב ,ט"ז סק"ד), הנותן מטר על פני הארץ'.
וי"א שהציבור והש"צ מתחילין להתפלל ביחד ג .הטעם שאין מתחילין להזכיר גבורות גשמים
תפלת לחש של מוסף ,וכשמגיעים למשיב הרוח מיו"ט הראשון של חג שנידונין בו על המים ,לפי
ממתינים עד שיגיע ש"צ לשם ,ואז אומר הש"ץ שהגשמים הם סימן קללה בחג הסוכות שאי
בקול רם 'משיב הרוח ומוריד הגשם' ,ואז מזכירין אפשר לישב בסוכה בשעת הגשם ,ולכן אין
גם הצבור ומתפללים משם ואילך בלחש (עולת מזכירין הגשם עד עבור ז' ימי ישיבה בסוכה.
תמיד סק"ג) .והטעם כדי שלא יהא הדבר מעורב, והטעם שאין מתחילין בערבית של שמיני עצרת,
אחד מזכיר ואחד אינו מזכיר .והרמ"א כתב: מפני שאין כל העם נמצאים בבית הכנסת ויעשו
ונוהגין שהשמש מכריז קודם תפילת הלחש של אגודות אגודות ,זה מזכיר וזה אינו מזכיר .והטעם
מוסף 'משיב הרוח ומוריד הגשם' ,וכולם שאין מתחילין בשחרית של שמיני עצרת ,משום
1
שמתוך שאינו נעצר אין צריך להתפלל עליו, מתחילים להזכיר בתפילת מוסף (ונחלקו הפוסקים
מאחר ששיבח מיהא בדבר שהוא צורך ה עולם אם המחבר והרמ"א חולקים ביניהם) .והמנהג כהרמ"א
אינו צריך לחזור (ב"י) .ועוד ,דכנ"ל עיקר הטעם שמכריזין קודם תפילת הלחש.
שתקנו להזכיר גשמים בברכה זו ,משום ה .אף אם אחד היה מחוץ לבית הכנסת ולא שמע את
שהגשמים חיים לעולם ,וטל ג"כ חיים לעולם, הש"ץ שהכריז ,או שהיה בפנים ולא שמע ,ג"כ
שעל ידה מתברכת התבואה ,וזה נודע בהרבה מזכיר גשם בתפילתו ,אע"פ שהוא לא שמע
מקומות שקראו לטל תחיה ,ע"כ סגי בהזכרה זו מהש"צ (שו"ע שם).
(ט"ז סי' קיז סק"ג). ו .מי שהוא חולה או אנוס ומתפלל בביתו ,ימתין ולא
י .וכתב בשו"ע הרב (שם) :לכך יש בני אדם יתפלל מוסף לפני שמתפללין הציבור בביהכ"נ,
שמזכירין הטל כל ימות החמה ,כדי שאם ישכחו שאסור להזכיר גשם לפני שמכריז הש"ץ (שו"ע
לומר מוריד הגשם בימות הגשמים ,חזקה שאמרו שם ,משנ"ב סק"ח) .ונראה דאם יש בשכונתו ביהכ"נ
מוריד הטל כמו שהם רגילים בימות החמה ואין שכבר הכריזו גשם ,יכול להתפלל בביתו מוסף
מחזירין אותן. ולהזכיר גשם ,אע"פ שבביהכ"נ שהוא מתפלל
שכח ולא הזכיר 'מוריד הגשם' וגם לא 'מוריד הטל' בדרך כלל עוד לא הכריזו (עי' ביאוה"ל ד"ה לא יקדים,
יא .אם לא הזכיר 'מוריד הגשם' וגם לא הזכיר 'מוריד במקרה שבביהכ"נ זה כבר התפלל מנין אחד כותיקין,
הטל' [כגון אלו שנוהגים כהרמ"א (ס"ג) שלא מזכירים והכריזו ,אם מועיל ליחיד שמתפלל אח"כ במנין שני שרוצה
כלום בימות הקיץ] ,אם עדיין לא סיים ברכת מחיה להתפלל מוסף לפני הציבור ,ואף שנוטה לומר שאינו
המתים ,יאמרנה במקום שנזכר (שו"ע ס"ו) .כי לא מועיל ,עיי"ש בטעמיה ,ונראה דבביתו מועיל).
קבעו חכמים מקום בתוך הברכה ,אלא אמרו סתם ז .אמר 'מוריד הגשם' ולא אמר 'משיב הרוח' ,אינו
מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ,רק חוזר ,ואפילו אם עדיין לא סיים הברכה ,שאין
שנהגו לומר לפני 'מכלכל חיים' שהוא פרנסה חיוב כלל להזכיר רוח (שו"ע ס"ג ,משנ"ב סקי"ב).
וגשמים ג"כ פרנסה ,הלכך בכל מקום שמזכיר סגי שכח ולא הזכיר 'מוריד הגשם' והזכיר 'מוריד הטל'
(שו"ע הרב ס"ז ,משנ"ב סקכ"ט) .ואם הוא באמצע ח .שכח ולא הזכיר 'מוריד הגשם' ,והזכיר 'מוריד
ענין ,כגון שהוא אחר 'ומקיים אמונתו' ,יגמור הטל' [כמו שאנו מזכירים בימות הקיץ] ,כל עוד לא אמר
הענין ויאמר 'לישיני עפר' ואח"כ אומר משיב השם בסיום הברכה ,יזכיר ויאמר "משיב הרוח
הרוח ומוריד הגשם ,וממשיך מי כמוך וכו' (ביאוה"ל ומוריד הגשם" במקום שנזכר (ביאוה"ל ד"ה אין בשם
ד"ה במקום) .ואם נזכר לאחר שאמר 'ונאמן אתה פמ"ג) .ואם נזכר אחרי 'ונאמן אתה' ,אומר משיב
להחיות מתים' ,יזכיר שם גשם ויחזור ויאמר הרוח ומוריד הגשם ,וחוזר ואומר ונאמן אתה וכו',
ונאמן אתה להחיות מתים ,דבעינן מעין חתימה דבעינן מעין חתימה סמוך לחתימה (משנ"ב סקכ"ט).
סמוך לחתימה (משנ"ב שם) .ואם לא חזר לומר ואם לא חזר ולא סיים מעין החתימה ,אינו מעכב
'ונאמן אתה להחיות מתים' אינו מעכב (שו"ת שואל (כף החיים סי' קיד סקמ"ה) .וי"א שאף אם לא סיים
ומשיב מהדו"ק ח"ג סי' קע ,כף החיים סקמ"ה) .אם נזכר הברכה אינו צריך לחזור ולומר מוריד הגשם
אחר שסיים הברכה 'מחיה המתים' ,ועדיין לא וממשיך תפילתו (שו"ע הרב ס"ו) .ואם כבר סיים
התחיל 'אתה קדוש' ,אומר -מיד ללא המתנה כדי 'ברוך אתה ה' מחיה המתים' ,אינו חוזר (שו"ע ס"ה).
דיבור (משנ"ב סקל"א) 'משיב הרוח ומוריד הגשם' ואף אם עומד אחרי תיבת ה' ,לא יאמר 'למדני
ללא חתימה (שו"ע ס"ו) .וממשיך 'אתה קדוש'. חוקיך' רק יסיים הברכה ,כיון שאין זה לעיכובא
יב .אם נזכר אחר שאמר 'ברוך אתה השם' ועדיין לא (משנ"ב סקל"ב).
אמר 'מחיה המתים' ,מסיים 'מחיה המתים' ואומר ט .הטעם שסגי בהזכרת טל ,כיון שבגבורות אין אנו
שם 'משיב הרוח ומוריד הגשם' [וכנ"ל באות יא] שואלים גשם רק מזכירין שבחו של הקדוש ברוך
(משנ"ב סק"ל לדעת השו"ע ,שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד הוא ,ולכן אע"פ שלכתחילה צריך לשבחו שהוא
סי' צג ,שו"ת שבט הלוי חי"א סי' לב ,וכן מורה מו"ח מוריד הגשם ,שהוא דבר הנעצר וצריך להתפלל
הגרמ"ש קליין שליט"א) .ויש פוסקים שחולקים עליו ,מכל מקום בדיעבד אם שבחו בטל אף על פי
2
זמן שאלת גשמים ואומרים דתיכף משסיים הברכה הוי כמו
טו .בארץ ישראל מתחילים לבקש על גשמים בברכת שהתחיל ברכה אחרת ,ולכן אם נזכר אחר שאמר
השנים [בבקשת 'ותן טל ומטר לברכה' ב'ברך עלינו', השם לא יגמור מחיה המתים אלא יסיים למדני
ולנוהגים לומר 'ברכנו' בימות הקיץ ,מתחילים לומר 'ברך חוקיך ויהיה כקורא פסוק לבד ,ודינו כאלו עומד
עלינו'] בתפילת מעריב של ליל ז' במרחשון (שו"ע עדיין באמצע הברכה ,וחוזר למשיב הרוח ומוריד
סי' קיז ס"א). הגשם וממשיך מכלכל חיים (ביאוה"ל ד"ה בלא,
טז .בחוץ לארץ מתחילים לשאול גשמים בתפלת
משנ"ב סקל"ב).
ערבית של יום שישים אחר תקופת תשרי (גמ'
יג .אם התחיל 'אתה קדוש' ,ואפי' רק תיבה אחת,
תענית י .שו"ע שם .ומונים מיום שנופלת בו התקופה אע"פ
חוזר לראש התפילה (שו"ע ס"ו) .דג' ברכות
שהיא נופלת באמצע היום – משנ"ב סק"ד .ולעולם ב' ימים
ראשונות חשובות כברכה אחת ,ואין צריך לחזור
בין התקופה לשאלה ,כגון אם התקופה נופלת ביום א'
ולומר 'ה' שפתי תפתח' (משנ"ב סקכ"א) .וכן אם
מתחילין לשאול מטר בתפילת ערבית של ליל רביעי –
התחיל תיבה אחת של 'קדושה'' ,נקדישך' או
מג"א סק"א)[ .בשנה זו תשפ"ז מתחילין במוצאי שב"ק
וישב ,ליל כו בכסלו].
'נקדש' ,חוזר לראש התפילה (משנ"ב סקכ"ח).
יז[ .תקופת תשרי היא אחת מארבע תקופות השנה ,שבהם ש'קדושה' היא תוספת דברים בברכת אתה קדוש,
השמש מגיעה לנקודה מסויימת ומתחילה מהלך אחר .יש א"כ חשיב כאילו כבר התחיל אתה קדוש (הגהות
תקופת ניסן ,תקופת תמוז ,תקופת תשרי ותקופת טבת .בין רעק"א ס"ו) .והטעם שאינו מועיל להזכיר ב'שמע
תקופה לתקופה יש צ"א יום וחצי ,וביחד הם 366יום שזו קולנו' [כמו שאלת מטר ,כדלהלן] דהזכרה שבח הוא
השנה הלועזית המונה לחמה .וחז"ל שיערו שששים יום ואין מקומה בזו הברכה שמתוקנת לבקשה (משנ"ב
אחרי תקופת תשרי כבר צריכים גשמים בבבל ,ואז מתחילין סקט"ז).
לבקש מטר .והיא ברוב השנים בליל שאחרי יום רביעי יד .שכח בערבית של ליל שבת ולא הזכיר משיב
לחודש דצמבר למניינם ,וסימנך בגד"ד – ברכת גשמים ד' הרוח ומוריד הגשם ,רעק"א מצדד לומר דאינו
דצמבר ,ובכל שנה רביעית ,שחודש פברואר שלאחריו הוא חוזר ,דלא גרע מאם היה מתפלל רק מעין שבע
של 29יום ,היא במוצאי ה' בדצמבר]. דיצא בדיעבד אף דשם לא הוזכר גשם ,וסיים
יח .הטעם שבא"י מתחילים לשאול קודם ,כיון שהיא דצ"ע (ביאוה"ל סימן קיד ס"ד ד"ה מחזירין) .והנה בדבר
ארץ הרים וגבוהה מכל הארצות וצריכה לגשמים זה ,אם יחיד יוצא ידי חובתו כשמתפלל בליל
מרובים ,והיה ראוי להתחיל לשאול גשם מיד שבת מעין שבע ,נחלקו המג"א והא"ר (בסי' רסח
אחרי החג ,רק שבזמן שבית המקדש היה קיים סקט"ו) ,דאף אם כששומע מהש"ץ ונתכוין לצאת
איחרו הזמן עד ט"ו ימים אחרי החג ,כדי שיספיקו או כשאומרו עם הש"ץ ,יוצא ידי חובתו ,מ"מ אם
כל עולי הרגלים לחזור לארצם (תענית ב .).וגם אחר כבר אמרה הש"ץ ,ואומרה היחיד בעצמו,
חורבן ביהמ"ק נשאר התקנה כן ,כיון שהיו רגילים להמג"א יצא ,ולהא"ר לא יצא ,א"כ לדעת הא"ר
לעלות למקום המקדש זכר לעליה לרגל (ר"ן שם, אין לנו ראיה שתפילה ללא הזכרת גשם בליל
הובא בב"י סי' קיז ,בלבוש ס"א ,ובשו"ע הרב ס"א)]. שבת מועילה ,וצ"ע (דעת תורה סי' רסח סי"ג) .והנה
יט .ובגולה שהיא בבל כיון שהיא מצויה בבקעה בביאוה"ל (סי' רסח סי"ג ד"ה או) כתב שאם חיסר
נמוכה ואינה צריכה לגשמים מרובים מפני מימי משיב הרוח ושמע מהש"ץ ברכה מעין שבע יצא.
ההרים היורדים אליה ,מתחילין רק ששים יום אבל במשנ"ב (שם סקכ"ח) פסק שנכון הדבר שאף
אחרי התקופה ,בזמן שהם צריכים גשמים .וכל אם נזכר קודם ששמע מהש"ץ הברכה הנ"ל שלא
הארצות שהם חו"ל נגררים אחרי בבל (רש"י שם יסמוך ע"ז ,רק יתפלל עוד הפעם תפלת שבע
ובריטב"א ,הובא גם במשנ"ב סק"ה). כסדר ,כי יש חולקין על עיקר הדין הזה [עיין בטור].
כ .אחר הקדיש לפני שמונה עשרה ,מכריז השמש: ולכן למעשה אם לא הזכיר מוריד הגשם אין
'ותן טל ומטר' (מג"א סי' רלו סק"א) .כדי שידעו לומר לסמוך על השמיעה מהש"ץ ברכת מעין שבע,
ותן טל ומטר .כיון שאם יטעה ולא יאמר יצטרך וצריך לחזור ולהתפלל (שו"ת שבט הלוי ח"י סי"ט,
לחזור (משנ"ב סי' קיז סק"ג) .ואם לא הכריז ,אעפ"כ וע"ע 'ויקהל משה-מועדים' ח"א עמ' קעז).
3
הצריכים) .ובנידון דידן י"א שאינו צריך לחזור יאמרו (שם) .ודוקא בין גאולה לתפילה מותר
כדעת הרמ"א (הרדב"ז סי' ב' אלפים נה ,ברכי יוסף ס"ז, להכריז ,אבל כשהוא עומד בברכות ק"ש בין
אליה רבה סק"ג בשם מטה משה ,שו"ע הרב סוף ס"א ,ועוד, הפרקים אסור לו להכריז שום דבר (מג"א שם ,א"ר
וכן מורה מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א – 'ויקהל משה'- סי' תכב ,משנ"ב סי' רלו סק"ז) .ודוקא בערבית,
מועדים ח"א עמ' שלו) וי"א שחוזר (מהריק"ש הובא דסמיכת גאולה לתפילה שלו לא חמור כ"כ משום
בברכ"י) ,וי"א שאם הוא במדינות הצריכים למטר דתפלת ערבית רשות ,אבל בין גאולה לתפילה
חוזר ומתפלל רק בתורת נדבה (משנ"ב ס"ק י"א וי"ג, דשחרית חמור יותר ואסור להכריז (שעה"צ סי' רלו
ביאוה"ל שם). סק"ד מהט"ז בסימן קיד ופמ"ג בסי' זה) .ויש נוהגים
שכח לומר 'ותן טל ומטר' במקומו שאין מכריזים ,משום שאין להפסיק בין גאולה
כד .אם נזכר כשהוא עדיין באמצע הברכה ,חוזר לתפילה (סידור הרב ,תפילת ערבית של שבת) ,והגבאי
ואומר 'ותן טל ומטר' וממשיך הברכה .אם נזכר דופק על השלחן לסימן שיזכרו לבקש מטר.
אחר שאמר 'כשנים הטובות' למנהג אשכנז ,או כא .גם המתפללים ערבית לפני צאת הכוכבים,
אחר 'כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים' למנהג שואלים כבר גשמים בברכת השנים באותה
ספרד ,יאמר ותן טל ומטר לברכה ויחזור ויאמר תפילה (שו"ת שאילת שלמה או"ח סי' נז) .ונראה דאף
סיום הברכה כנ"ל ,כדי שיהיה מעין החתימה המתפללים ערבית אחרי פלג המנחה ביום ו'
סמוך לחתימה .וטוב יותר שיחזור ויתחיל מ'ותן חשון ,שואלים גשמים בברכת השנים (מו"ח
טל ומטר' וימשיך כסדר (משנ"ב שם סקט"ו) .וכן אם הגרמ"ש קליין שליט"א ,וכן הורה הגר"ח קנייבסקי).
כבר התחיל לסיים הברכה ואמר 'ברוך אתה', טעה ושאל גשם לפני זמנו
ונזכר לפני שאמר 'השם' ,יחזור ויאמר ותן טל כב .טעה בארץ ישראל ושאל טל ומטר אחר החג
ומטר וכנ"ל. קודם ז' חשון ,אם נזכר כשהוא עדיין באמצע
כה .הנוהגים לומר בקיץ 'ברכנו אבינו' ,אם התחיל הברכה יחזור לתחילת הברכה ויאמר אותה לא
'ברכנו אבינו' ונזכר לפני שהזכיר השם בסיום שאלת גשם .ואם כבר גמר הברכה או אף אם
הברכה ,יחזור ויתחיל מ'ברך עלינו'. המשיך כבר ,י"א שחוזר (חזון איש -דינים והנהגות
כו .אם נזכר אחר שסיים הברכה קודם שהתחיל 'תקע פ"ד אות כו ,מבית לוי פרק כז אות ב .וכ"מ בשערי תשובה
בשופר'[ ,בין אם אמר נוסח 'ברך עלינו' וגו' 'ותן ברכה' ,בין (סי' קח סקי"ז) שכתב בשם השלמי ציבור שמי שטעה
אם אמר נוסח 'ברכנו אבינו'] אומרו שם (כדעת הראבי"ה בתפילת מנחה של ו' במרחשון ושאל ,צריך לחזור ולהתפלל
והרא"ש שהעתיק הטור בסי' קיד ופסק כמותם ,שבדבר ערבית שתים) .וי"א שאינו חוזר ,שרק בימות הקיץ
שמעכב אם נזכר אחר חתימת הברכה ,נחשב כמו שעדיין שגשם הוא סימן קללה ,אם טעה ושאל גשם צריך
לא סיים הברכה ויכול לומר שם .וכן פסק הב"ח ,וכן הב"י
לחזור ולהתפלל ,משא"כ אחר החג שהוא כבר זמן
בשו"ע סי' קיד ס"ו .ט"ז שם סקי"ב ,לבוש סי' קיז ס"ו ,מג"א
גשמים רק שמעכבים מלבקש עד ז' חשון משום
סק"ה ,שו"ע הרב ס"ה ,דרך החיים ,הגאון יעב"ץ ,ועוד,
עולי רגלים (תהלה לדוד סק"א ,הגהות רעק"א ס"ג בשם
שו"ת שבט הלוי חי"א סי' לב ,וכן מורה מו"ח הגרמ"ש קליין
שו"ת תורת חיים למהרח"ש ח"ג סי' ג ,אורחות חיים
שליט"א) .וי"א שיאמר בשומע תפלה ,דלכמה
(ספינקא) סק"א ,הליכות שלמה פ"ח אות יח בשם
פוסקים לא מועיל לתקן אחר חתימת הברכה
הגרשז"א ,פניני תפילה עמ' קנח בשם הגרי"ש אלישיב ,וכן
(רבינו יונה ,מאמר מרדכי ,קיצור שו"ע ,וכ"פ במשנ"ב שם,
ביאוה"ל סי' קיד סוד"ה בלא ,עיי"ש ועי' שבט הלוי שם
מורה מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א) .וי"א שנכון
מש"כ על דבריו) .ולמעשה נראה שיאמר מיד אחר להתפלל תפילת נדבה (שו"ת להורות נתן ח"ז סי' ה).
סיום הברכה ותן טל ומטר ,ושוב יחזור ויאמר כג .טעה בחו"ל ושאל טל ומטר אחר ז' חשון וקודם ס'
בשומע תפילה ,דאז יוצא לכו"ע. יום לתקופה ,נחלקו הפוסקים אם צריך לחזור
כז .וכן אם נזכר אחר שהזכיר השם של סיום הברכה, ולהתפלל ,כיון שבטעה בימות החמה ושאל מטר
יסיים הברכה ויאמר שם ותן טל ומטר (דכיון שיכול במדינה הצריכה מטר דעת השו"ע (ס"ב) שחוזר
להשלים אמירת ותן טל ומטר לאחר מכן ,מוטב לחשוש ומתפלל תפילת נדבה ללא הזכרת טל ומטר ,ודעת
לדברי הפוסקים שאין לסיים בשמו"ע 'למדני חוקיך' – אשל הרמ"א שאינו מחוייב לחזור כלל (עי' ביאוה"ל ד"ה
4
בזמן עצירת גשמים ,יצא ואין צריך לחזור ,כיון אברהם-בוטשאטש ד"ה אחר ,שו"ת שבט הלוי חי"א סי'
שמזכיר שם "תן טל ומטר" (הליכות שלמה פ"ח). לב ,שו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' נח ,וכן מורה מו"ח
לה .אם נזכר באחד מהברכות שקודם שומע תפלה, הגרמ"ש קליין שליט"א).
כגון בברכת 'ולירושלים' ,שהדין הוא להמשיך כח .גם הנוהג לומר בקיץ 'ברכנו אבינו' ,וטעה בחורף
בתפילתו ולשאול בשומע תפילה ,וטעה וחזר ואמר 'ברכנו אבינו' וסיים הברכה ,יכול לומר שם
ל'ברך עלינו' ,וסיים הברכה ,ואח"כ נזכר שהיה 'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה' לפני
יכול לאמרו בשומע תפלה ,י"א שיחזור לברכה שמתחיל 'תקע בשופר' ,ואינו צריך לחזור לומר
שנזכר בה ,שבמקרה דנן היא 'ולירושלים' (הגראי"ל ברך עלינו.
שטינמן – כאיל תערוג ,אשי ישראל פכ"ג הערה קעה בשם כט .אם נזכר אחר שהתחיל 'תקע בשופר' ועד סיום
הגר"ח קניבסקי) .אמנם נראה שצריך להמשיך ברכת שומע תפלה ,אומרו בברכת שומע תפלה
ולהתפלל כל הברכות על הסדר ,דיש שני אופנים (שו"ע ס"ה) ,קודם כי אתה שומע ,שמתוקנת
לתקן מה שלא שאל ,או לשאול בשומע תפילה או לשאול בה כל הבקשות (משנ"ב סקט"ז).
לחזור לברך עלינו ,וחז"ל הקילו שסגי לשאול ל .אם נזכר באמצע הברכות ששכח לשאול מטר,
בשומע תפילה ,אבל אם כבר חזר לברך עלינו, ובמקום להמשיך עד שמע קולנו שאל במקום
ועיקר החיוב הוא לשאול גשם בברך עלינו, שנזכר ,שאין זה מקומו ,לא יצא ידי חובתו ,וצריך
כשחזר לברכת השנים הרי עקר את עצמו וחזר לשאול בשומע תפילה ,ואם נזכר אחר שסיים
לברכת השנים ,וחייב להמשיך כסדר הברכות תפילתו ,צריך לחזור ולהתפלל (הגר"נ קרליץ).
(מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א). לא .ובשומע תפילה אומר קודם כי אתה שומע' :ותן
לו .אם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה' ,של שומע טל ומטר לברכה' (קיצור שו"ע סי' יט ס"ו ,כף החיים סי'
תפלה ,יסיים הברכה ואח"כ יאמר ותן טל ומטר קיז סקל"ז ,וכן מורה מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א) .וי"א
(כנ"ל אות יב ואות כז) ,וי"א שיסיים למדני חוקיך, שאומר גם 'על פני האדמה' (ערוך השולחן ס"ו ,ליקוטי
ויאמר ותן טל ומטר לברכה ,ויחזור ויאמר כי אתה חבר בן חיים ח"א כט .שו"ת עולת יצחק ח"ג סי' לד ,וכן
שומע וכו' (משנ"ב סקי"ט). הורה הגר"ח קנייבסקי -דעת נוטה תפלה תשו' קפט).
לז .אם נזכר אחר שחתם שומע תפלה ,קודם לב .אם אמר קודם 'כי אתה שומע' כל נוסח ברכת 'ברך
שהתחיל רצה ,אומרו שם לפני רצה (שו"ע ס"ה). עלינו' עם חתימת הברכה ,ואח"כ המשיך 'כי אתה
לח .אם טעה ובמקום לומר שם לפני רצה ,חזר לברך שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים ברוך
עלינו ,ובסיום הברכה נזכר שלא היה צריך לחזור, אתה ה' שומע תפילה' ,י"א שלא יצא ,שרק אם
רק לומר שם לפני רצה ,י"א שיכול אחר ברך אומרה כחלק מברכת שמע קולינו יצא ולא
עלינו לדלג עד 'רצה' ולהמשיך 'רצה' ,שמה כשאומרה כברכה בפני עצמה באמצע שמע
שאמר את ברכת ברך עלינו לא נחשב שחזר קולינו ,אמנם להלכה נראה שיצא (מו"ח הגרמ"ש
לברכה זו ,אלא נחשב שאמר את האזכרה קליין שליט"א).
והבקשה של 'ותן טל ומטר' בהרחבה ,כלומר לג .אם הוא מתענה באותו יום ,וצריך לומר 'עננו'
במקום לומר 'ותן טל ומטר' הרחיב את הבקשה בשומע תפילה ,יאמר 'ותן טל ומטר' לפני עננו
ואמר כל הברכה של 'ברך עלינו' (חשוקי חמד יומא (רמ"א ס"ה) ,דשאלה חמורה מעננו ,דאם לא אמרה
נה .בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל) .אמנם כל זה רק אם מחזירין אותו ,משא"כ בעננו (מג"א סק"ז ,משנ"ב
נזכר מיד אחר סיום ברכת השנים ,אבל אם סקי"ז) ,ועוד ,משום דשאלה תדיר ,משא"כ עננו
המשיך תקע בשופר גדול וכו' ורק אח"כ נזכר אינו תדיר (לבוש ס"ה) .וכן מי שרגיל לומר תחנונים
שלא היה צריך לחזור לברך עלינו ,צריך להמשיך לפני 'כי אתה שומע' ,כמו אנא ה' וכו' ,כיון שאינם
כל הברכות [וכנ"ל אות לה] .אולם לפי מש"כ לעיל חובה יאמר 'ותן טל ומטר לברכה' לפני התחנונים,
נראה דרק אם לא חתם ברכת ברך עלינו יכול אף שהן תדירין (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א).
לדלג עד 'רצה' ,אבל אם אמר כל הברכה עם לד .שכח לומר ותן טל ומטר בברכת השנים ,ובשמע
החתימה ,אין זה כמו שהרחיב הבקשה ,דא"כ למה קולנו אמר תפילת "ועננו בורא עולם" שאומרים
5
התפילה רק לברכת השנים ,יפסיק במקום שעומד חתם את הברכה ,ולכן גם אם נזכר אחר שחתם
וידלג עד ברכת השנים ,וכל מה שאמר באמצע הוי 'מברך השנים' ,ועדיין לא התחיל 'תקע' ,ימשיך
כשיחה בטעות .ולא אמרינן שזה נחשב כאילו כל הברכות ,וכנ"ל (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א).
עקר עצמו מן התפילה וכסיים התפילה (כיון לט .אם נזכר אחר שהתחיל ברכת רצה ,ועד שאמר
שמבואר במשנ"ב סי' קיד סקכ"א דבאופן שחוזר לראש את ה'יהיו לרצון' השני שבסיום 'אלקי נצור' ,חוזר
התפילה אין צריך לחזור ולומר פסוק ה' שפתי תפתח ,הרי לברכת השנים (שו"ע שם ,משנ"ב סקי"ח ,שעה"צ סי'
שזה נחשב להמשך התפילה הקודמת). תכב ס"ק ח .והטעם הוא כיון שטעה פעמיים ,גם בברך
מד .אם נזכר אחרי שאמר ברוך אתה ה' בסיום ברכת עלינו וגם בשומע תפילה .והוא כמו מי ששכח להבדיל
'רצה' או 'מודים' או 'שים שלום' ,וצריך לחזור במוצ"ש בתפילה שאינו חוזר ומתפלל כיון שיכול להבדיל
לברכת השנים ,נראה שלא יסיים הברכה רק על הכוס ,ואם שכח ואכל לפני שהבדיל על הכוס ,חוזר
יחזור מיד לברכת השנים ,דאין היתר לומר ברכה ומתפלל ,כיון שטעה פעמיים (שו"ע סי' רצד ס"א) ,ה"נ
שלא כדין באמצע שמו"ע אפי' כדי להציל עצמו כששוכח בברך עלינו אינו חוזר כיון שיכול לשאול בשומע
מברכה לבטלה (עי' כעי"ז בשעה"צ סי' קפח סקי"ח תפילה ,אבל אם שכח גם בשומע תפילה חוזר לברך עלינו
בשם א"ר) ,וגם לא יסיים 'למדני חוקיך' ,דאין היתר – הרא"ש ברכות פ"ד סי"ד ,הר"ן תענית א :מדפי הרי"ף).
להפסיק בתפלה באמירת למדני חוקיך רק כשהוא מ .אם חזר לברכת השנים ושוב שכח לומר ותן טל
לצורך התפלה או כדי שלא יצטרך להוסיף עוד ומטר ,והמשיך ונזכר אחר שהתחיל 'תקע' ,צריך
ברכה ,ולא כדי להציל עצמו מברכה לבטלה. שוב לחזור ל'ברך עלינו' ,שכיון שצריך לחזור
מה .אם התחיל 'אלקי ,נצור לשוני מרע' ,ובאמצע ל'ברך עלינו' לומר שם 'ותן טל ומטר' [משום
התחנונים ,קודם 'יהיו לרצון' נזכר שלא אמר ותן שטעה פעמיים וכנ"ל] ,והוא לא אמר ותן טל
טל ומטר ,והגיע הש"צ ל'קדושה' ,י"א שישתוק ומטר ,לא נחשב שחזר ל'ברך עלינו' ,וצריך לחזור
וישמע קדושה מהש"ץ ולא יענה עמהם (עפ"י שוב ל'ברך עלינו' (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א ,ובפרט
המבואר בסי' קד ס"ז) ,ואח"כ יחזור לברך עלינו .כיון לפי סברת הרא"ש והר"ן שהובא לעיל אות לו).
דמעיקר הדין כל שסיים ח"י ברכות השלים מא .וי"א שגם אחרי שטעה ולא שאל בפעם השניה
תפילתו ,אלא דחז"ל הקילו שאם אומר תחנונים ימשיך להתפלל כל הברכות וישאל בשומע
יש לו עוד דין עומד בתפלה שלא יצטרך לחזור תפילה (דשאני הבדלה שגם שכח אתה חוננתנו וגם שכח
לראש התפילה ,רק לברכת השנים .ומאידך נתנו ואכל לפני שהבדיל ,משא"כ בטל ומטר שעשאוהו חז"ל כמו
לתחנונים עיקר דין סיום התפלה כדי שיוכל
שלא התפלל ,הוי כטעה רק בברך עלינו וע"כ ימשיך ושאל
לענות קדיש וקדושה .אמנם אם עונה קדיש
בשומע תפילה – שלמי תודה עניני גשמים עמ' עה) ועוד,
וקדושה אין ספק שאעפ"י שממשיך עוד
שאע"פ שכבר אמר כל הברכות עד שומע תפילה
בתחנונים מכל מקום הקשר לתפלה כבר נפסק,
בפעם ראשונה ,אינו יכול עכשיו לדלג הברכות עד
דהא כתב המג"א דכל שהסיח דעתו מהתפילה הוי
שמע קולנו ,שכיון שתיקנו לחזור לברכת השנים
כעקר רגליו ,ואמירת קדושה הוי היסח הדעת
זה סדר תפילתו וצריך להתפלל כסדר (הליכות
מהתפילה ,וא"כ יצטרך לחזור לראש התפילה.
ואף דהמג"א כתב דזה דוקא אם אמר 'יהיו לרצון', שלמה -תפילה פ"ח סכ"ב בשם הגרשז"א ,פניני תפילה
היינו דאם לא אמר יהיו לרצון א"כ אולי ימשוך עמ' קנו בשם הגריש"א ,וכן דעת הגר"ח קנייבסקי).
עוד באמירת תחנונים ,אבל כל שענה קדושה בפה מב .אם טעה ובמקום לחזור לברכת השנים חזר
א"כ זה עצמו הוכחה דהסיח דעתו מהתפילה, לשמע קולנו ואמר שם ותן טל ומטר ,יצא
דאל"כ לא היה עונה באופן זה ,ובזה גם בלי בדיעבד ,כיון שדעת כמה ראשונים (הובאו בטור)
אמירת יהיו לרצון הו"ל סילוק גמור והיסח הדעת שלכתחילה חוזר לשמע קולנו ,בדיעבד יש לסמוך
שחוזר לראש ,ולכן לא יענה קדושה רק ישמע עליהם (שו"ת שבט הלוי ח"י סכ"ג ,חוט שני עמ' רא ,וכן
מהש"ץ ,וכך יוכל לחזור ל'ברך עלינו' ולא יצטרך הביא בפניני תפילה עמ' קעז בשם הגריש"א ובאשי ישראל
לחזור לראש התפילה ,דכיון שיש עצה בשתיקה פכ"ג הערה קעט* בשם הגרח"ק).
אל יגרום ברכה שאינה צריכה (שו"ת שואל ומשיב מג .אם טעה ובמקום לחזור לברכת השנים חזר לראש
מהדו"ק ח"ג סי' קסט ,שו"ת שבט הלוי ח"ג סי' יא אות ד, התפילה ,ושוב נזכר שלא היה לו לחזור לראש
6
(מסגרת השלחן שם ,וכ"מ במשנ"ב סי' תכב סק"ז ומפורש ובח"ה סי' כג ,וכן מורה מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א).
בשעה"צ שם סק"ח). ועוד טעם ,דהואיל ודינו לחזור עתה לברכת
שכח לומר 'ותן טל ומטר' בשחרית ונזכר אחרי זמן תפילה השנים הרי הוא נידון כעומד בברכת השנים וא"כ
אסור לו לענות 'קדושה' מעיקר הדין (הגר"ח
נא .אם שכח לשאול ותן טל ומטר בשחרית ונזכר
קנייבסקי בספר דעת נוטה עמ' שא בשם החזו"א ,והגר"נ
אחרי שכבר עבר זמן תפילה ועדיין לפני חצות.
קרליץ בספר חוט שני תפלה עמ' רא).
נראה שיתפלל שוב שמונה עשרה קודם חצות,
מו .בדיעבד ,אם הפסיק וענה 'קדושה' ,י"א דכיון
ולא ימתין להתפלל מנחה פעמיים ,דכיון שיכול
שנוגע לברכות שאינם צריכות ,לא יחזור לראש
להתפלל קודם חצות אין זה מיקרי אנוס שיכול
התפילה רק ל'ברך עלינו' (כמו שכ' הגה"ק בעל אשל
להשלים במנחה.
אברהם בסי' תכב .שו"ת שבט הלוי ח"י סי' יז אות י).
שכח לומר 'ותן טל ומטר' ונזכר בתפילה שאחריה
ולטעם השני הנ"ל ג"כ ,דנידון כעומד בברכת
נב .שכח לומר 'ותן טל ומטר' בתפילת שחרית ונזכר
השנים הוי כשח בשוגג באמצע שמו"ע דאינו
בתפילת מנחה ששכח בשחרית ,או נזכר בערבית
מעכב בדיעבד .אולם י"א דחוזר לתחילת שמו"ע
ששכח במנחה וכדו' ,גומר תפילה זו שעומד בה
(מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א).
לשם התפילה שזמנה כעת ,ואח"כ חוזר ומתפלל
מז .וי"א שלכתחילה יכול לענות קדושה ואח"כ יחזור
תפילה נוספת לתשלומי התפילה הקודמת שטעה
לרצה ,דפסק הרמ"א (סי' קכב ס"א) שאף לפני יהיו
ולא שאל בה מטר ,דבכל מקום שצריך להתפלל
לרצון מפסיק לקדושה ואין זה נחשב כעוקר רגליו
תפילה לתשלומין ,מתפלל קודם התפילה שהיא
(שו"ת אגרות משה ח"ג סי' נו ,הליכות שלמה תפלה פ"ח
עכשיו חובה ואח"כ מתפלל תפילת התשלומין
סל"ט) .אמנם לדעת המחבר שם שקודם יהיו
(שו"ע סי' קח ס"א).
לרצון אין מפסיקים אפי' לקדושה ,ואם רוצה
אשה ששכחה לומר ותן טל ומטר לומר קדושה מוכרח לומר יהיו לרצון תחילה,
נג .אשה שמתפללת כל יום תפילת שחרית ושכחה מסתבר דזה שאם רגיל לומר תחנונים חוזר לרצה,
לומר ותן טל ומטר ,צריכה לחזור כמו איש .ואף לשיטתו הוא רק קודם יהיו לרצון אבל אחר יהיו
אם אינה מתפללת כל יום ,אם התפללה היום לרצון חוזר לתחילת התפילה ,א"כ לשיטתו יהא
ושכחה ,צריכה לחזור ולהתפלל ,דכיון שקיבלה אסור לומר קדושה דאסור לגרום ברכה יתירא אף
על עצמה להתפלל ,צריכה להתפלל כדין .ואם בשביל זה ,כמפורש (בסי' כה ס"י) דאסור לענות
נזכרה רק בתפילת מנחה ששכחה לומר טל ומטר קדושה ואיש"ר בין תפלה של יד לתפלה של ראש
בשחרית ,מתפללת מנחה ואח"כ חוזרת והוא בשביל שלא יצטרך לברך ברכה אחרת ,א"כ
ומתפללת לתשלומי שחרית. כ"ש כאן שאסור כדי שלא לגרום ט"ז ברכות
נד .אם שכחה בתפילת מנחה ,ונזכרה בלילה ,אף אם שאין צריכות (שו"ת אגרות משה שם).
אינה מתפללת מעריב בכל יום ,צריכה עכשיו מח .אם נזכר אחר שאמר יהיו לרצון [השני] חוזר
להתפלל מעריב כדי שתוכל אח"כ להשלים לראש התפלה (שו"ע ס"ה) ,ואע"פ שעדיין לא עקר
תפילת מנחה ,כי תפילת תשלומין באה רק אחרי רגליו (מג"א סי' תכב סק"ב ,שו"ע הרב כאן ס"ה ,משנ"ב
תפילת הקבע .וגם למחר אינה יכולה להשלים כי סקי"ח ,ביאוה"ל ד"ה כעקורים).
א"א להשלים רק אחרי התפילה הסמוכה לה. מט .אם חזר לראש התפילה ושוב שכח לשאול מטר
שליח ציבור ששכח לומר 'ותן טל ומטר' בתפילת בברכת השנים ,ימשיך וישאל ב'שומע תפילה'
הלחש ובחזרת התפילה (דבתפילה אחרת אין זה נחשב כטעה פעמיים ,רק אם זה
נה .שליח ציבור שטעה בתפילת הלחש ולא אמר טל באותה תפילה).
ומטר ,ונזכר לאחר שסיים תפילת הלחש, נ .ואם נזכר באמצע 'יהיו לרצון' ,י"א שכיון
בתפילת שחרית ומנחה אין צריך לחזור על שהתחיל הפסוק שזהו סיום התפילה ,הוי כעקר
תפילתו בלחש ,מפני טורח הציבור ,וסומך על רגליו וחוזר לראש התפילה (קיצור שו"ע סי' עו סי"ח),
אמנם למעשה נראה שכל שלא סיים הפסוק הוי
תפילתו בקול רם (שו"ע סי' קכו ס"ד) .ואם לא נזכר
עדיין באמצע התפילה וחוזר לברכת השנים
שטעה בתפילת הלחש עד אחרי שהתפלל בקול,
7
ס .הרגיל עצמו מ"ה פעמים ,שהוא כנגד ג' תפילות ולא נתכוין לצאת ע"י חזרת הש"ץ ,י"א שיצא
בט"ו יום ,ועברו ט"ו יום ,מועיל כמו צ' פעמים בזה (הגר"נ קרליץ) וי"א שלא יצא (אשי ישראל שם
(שערי תשובה סקי"ד). הערה קעט בשם הגר"ח קנייבסקי) .ובתפילת ערבית,
סא .ש"צ קבוע המתפלל בכל יום ה' תפילות ,די לו שאין לו על מה לסמוך ,צריך לחזור (משנ"ב סקט"ז).
בי"ח יום להחשיב שהרגיל עצמו בכך (שם סקט"ו). אמנם אין צריך לעכב את הציבור משום תפילתו
סב .בשו"ת חתם סופר (או"ח סי' כ) מורה שצריך לומר ויכול לומר 'קדיש תתקבל' ,עלינו וברכו ואח"כ
מאה ואחד פעמים ,דס"ל שדברי רבי יוחנן שאמר יחזור על תפילתו (אשי ישראל פרק כד ס"ק קעז).
כל שלשים יום חזקה מה שהוא למוד מזכיר נו .שליח ציבור שטעה בתפילתו בקול ולא אמר טל
(ירושלמי פ"ק דתענית) בנויין על הגמ' (חגיגה ט): ומטר ,י"א דהאידנא שכל אחד מתפלל לעצמו אם
שאינו דומה שונה פרקו מאה פעמים למאה הש"צ אמרו בלחש אין צריך לחזור כלל לא
פעמים ואחד' ,וכן הוא מפורסם ומקובל שהשונה לתחילת התפילה ולא לרצה ,שאינו חוזר ומתפלל
מאה פעמים ואחד לא במהרה הוא שוכח' .ומבאר, בקול רם אלא משום קדושה (ב"י סי' קכו בשם הכל בו
דבחו"ל בשלשים יום ממוסף של ט"ו בניסן ועד בסי' מג) .ואינם דברים של טעם דהא ודאי משמע
אחרי מנחה של י"ד באייר ישנם ק"א תפילות [כ"ט שגם בזמן חכמי התלמוד היו מתפללים בלחש
תפילות של שחרית ,כ"ט תפילות של מעריב ,ל' תפילות ואח"כ חוזר הש"צ ומתפלל בקול רם ,ואם טעה
של מנחה וי"ג מוספים ,שמונה של פסח ,שלשה שבתות כשחוזר התפילה בקול רם צריך לחזור וכן נראה
ושנים של ימי ר"ח אייר ,בס"ה עולה למנין ק"א תפילות], שהוא דעת הפוסקים (ב"י שם) .ואומרים שוב
וע"ז אמרו דבשלשים יום הוי חזקה .ומ"מ כתב 'קדושה' .ובתפילת שחרית י"א שאף מברכים
דבדיעבד אחרי שהזכיר תשעים פעמים ושוב שוב ברכת כהנים אך ללא ברכה ,וי"א שאין
מסתפק ,אינו חוזר כמשמעות השו"ע והרמ"א. מברכין ברכת כהנים כיון שכבר בירכו ,והיא אינה
והסכמת הפוסקים כהשו"ע שסגי בתשעים חלק מהתפילה.
פעמים ,וכן כתב המשנ"ב (סקמ"א) שאם אמר מסופק אם שאל טל ומטר
תשעים פעמים ואח"כ מסתפק אי אפשר לפסוק נז .מי שמסופק אם שאל טל ומטר ,עד שלשים יום
שחוזר נגד פסק השו"ע. [ו' בכסלו] בחזקת שלא שאל ,דודאי אמר כמו
סג .הרגיל עצמו צ' פעמים או ק"א פעמים ,ואח"כ שרגיל ,וצריך לחזור ולהתפלל (ורצוי להתנות שאם
טעה ואמר בתפילה 'ותן ברכה' ,לא בטלה חזקתו כן שאל גשם ,יהיה זה תפילת נדבה) .אחר שלשים יום
לגמרי (א"א בוטשאטש סי' קיד סק"ה) ,ויאמר שוב בחזקת ששאל ואינו צריך לחזור .ואף שבשלשים
כמה פעמים ותן טל ומטר לחזק הרגלו (הליכות
יום אין עדיין צ' תפילות ששאל מטר כיון
שלמה תפילה פ"ח הערה .)94 שבתפילות שבת אין שואלין מטר ,ספק ברכות
סד .מותר להרגיל עצמו בשבת לומר צ' פעמים ותן טל להקל (שו"ע סי' קיד ס"ח ,משנ"ב סקל"ז .ולהגר"א יש
ומטר ,ואין בזה משום הכנה לחול ,שעושה כן רק להחמיר עד צ' תפילות של חול).
כדי שלא יגיע לברכה לבטלה ,וגם משום נח .אם הרגיל לשונו תשעים פעמים ,הרי הוא בחזקת
שאמירת צ' פעמים ותן טל ומטר גורם שינוי שהזכיר ושוב אינו חוזר (שו"ע ס"ט כדעת מהר"ם
במוח האדם והשינוי נגמר מיד בשבת ,ולכן אפילו מרוטנבורג המובא בהגהות מיימוניות פ"י מהל' תפילה אות
שלא מקבל תועלת בשבת ,מ"מ השינוי נקבע כבר ה ,משנ"ב ס"ק מ .והאחרונים רובם וכמעט כולם העתיקו
בשבת (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א ,וכ"ה בהליכות את דברי השו"ע להלכה -ביאוה"ל שם ד"ה אם).
שלמה ח"א סי' ח סכ"ו). נט .ומרגיל את לשונו באמירת 'ואת כל מיני תבואתה
סה .יש אומרים שאין מועיל להרגיל עצמו תשעים לטובה ותן טל ומטר לברכה' .ואלו שאומרים
פעמים (רבינו פרץ מובא בטור ,הגר"א וט"ז סקי"ג ,הובאו בקיץ 'ברכנו אבינו' ,מרגילים עצמם לומר תשעים
בביאוה"ל ד"ה אם) וטוב לחוש לדבריהם לכתחילה פעמים 'רופא חולי עמו ישראל ברך עלינו' .וי"א
שלא לעשות כן לסמוך על זה (שו"ע הרב סי' קיד שימשיך לומר את השנה הזאת וכו' עד אחר טל
סי"א ,וכן מורה מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א משום ומטר' (כף החיים סק"ס).
פוסקים אלו ,וגם כדי שאדם יקח אחריות לכוין היטב
8
שצריך לתקן .וא"כ יש לדון אם כשחוזר ומתפלל בתפילה כדי לזכור לומר את ההזכרה הנכונה) .אבל אם
צריך להתפלל דוקא במנין ,או שיכול להתפלל עשה כן ואח"כ נסתפק אם הזכיר אין צריך לחזור
ביחידות .ואם היה זה בשחרית ,האם כשחוזר כי כן עיקר (שו"ע הרב שם).
ומתפלל צריך להניח תפילין .וכן אם התחיל סו .אם ברור לו שזכר והיה בדעתו לפני שמונה עשרה
לאכול ארוחת בוקר ,ובאמצע הסעודה נזכר שלא לומר טל ומטר ,ואחר התפילה מסתפק אם אמר,
שאל מטר בתפילת שחרית ,האם מותר לו אם נתעורר הספק מיד אחר התפילה ,יש לחזור
להמשיך לאכול או שאסור לו להמשיך לאכול ולהתפלל ,ואם לא נתעורר הספק עד לאחר זמן,
משום לא תאכלו על הדם. תולים שאמר כמו שצריך ואינו צריך לחזור
ע .ולמעשה נראה שראוי שיחזור ויתפלל בציבור (משנ"ב שם סקל"ח) .ונראה דאם היה בדעתו לפני
אבל אינו חייב לטרוח בשביל זה ,וכן ראוי שיניח ברך עלינו לומר טל ומטר ,אף אם מתעורר הספק
תפילין כאשר חוזר ומתפלל שחרית אבל אינו מיד אחר התפילה אין צריך לחזור .ואם לא זכר
חייב לטרוח בשביל זה .כגון אם הוא משאיר את קודם תפילתו לשים אל דעתו לומר טל ומטר ,וגם
התפילין שלו בבית הכנסת וחזר לביתו ונזכר תוך כדי תפילתו לא נתעורר לכך ,אפי' לא נתעורר
בביתו שלא שאל מטר ,יתפלל ביחידות בביתו לו ספיקו עד אחר זמן מופלג ,חוזר ומתפלל.
בלי תפילין ואינו חייב לטרוח לחזור לבית הכנסת נתעורר לו שאלה באמצע שמונה עשרה
בשביל זה .אכן לגבי אכילתו ,נראה שיפסיק סז .אם באמצע שמונה עשרה נתעורר לו שאלה על
ויתפלל ואח"כ ימשיך לאכול .והענין ,דלא תאכלו תפילתו ,כגון בשאלת טל ומטר או יעלה ויבא
על הדם הוי איסור חמור .וכיון שיש פוסקים וכדו' ,ואינו יודע ההלכה ,מותר לו לדפדף בסידור
שהתפילה לא נחשב כלל לתפילה ,צריך להפסיק לעיין בהלכות המודפסים ,ואם בסידורו אינו
ולחזור ולהתפלל ואח"כ ימשיך לאכול ,אבל מודפס הלכות ,מותר לו ללכת ממקומו לארון
תפילה בציבור וכן תפילה עם תפילין נחשב הספרים לחפש בספרי ההלכה מה דינו (משנ"ב סי'
למעלה בתפילה ,וכיון שיש פוסקים שהתפילה קד סק"ב בשם ח"א כלל כה ס"ט) .וכן מותר לו לגשת
הראשונה היתה תפילה ,אינו חייב לטרוח עבור לרב או מו"ץ לשאול מה דינו (שם).
מעלות אלו (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א .ועי' משנ"ב דין התפילה שהוא חוזר ומתפלל
סי' קח סק"י). סח .נחלקו הראשונים (התוס' והרא"ש ברכות כו ):במי
שכח לומר 'ותן טל ומטר' בליל ז' מרחשון (באר"י) שטעה ולא אמר יעלה ויבא במנחה של ר"ח
עא .כל הדינים האמורים בשכח לשאול גשם ,אמורים ובלילה כבר אינו ר"ח ,אם צריך לחזור ולהתפלל
גם בתפילת מעריב הראשונה בליל ז' במרחשון, ערבית שתים ,השניה לתשלומי מנחה ,כיון
וכנ"ל שאם שכח לגמרי חוזר ומתפלל .ואינו דומה שבלילה כבר אינו מזכיר יעלה ויבא ואינו מתקן
לאם שכח יעלה ויבא בערבית של ר"ח דאינו צריך כלום ,ופלוגתתם היא כשמחסר אזכרה בשמו"ע
לחזור ,דשם הטעם משום דאין מקדשין את אם התפילה אינה תפילה ונחשב כאילו לא
החודש בלילה (מג"א סי' רלו סק"א ,משנ"ב סי' קיז סק"ו, התפלל ,או שהתפילה היא תפילה רק שחייבו
וביאוה"ל ד"ה בתפלת .ובשע"ת סק"ד הביא מהלכות אותו חז"ל לחזור ולתקן מה שהחסיר ולהתפלל
קטנות ח"א סי' עג שאין צריך לחזור ולהתפלל ,ובשם תפילה עם האזכרה ,דאם התפילה אינה תפילה
מהר"י מולכו דמחזירין ,ובשם שלמי ציבור דלצאת ידי ספק צריך לחזור ולהתפלל בכל מקרה ,ואם התפילה
יחזור ויתפלל בתורת נדבה וא"צ לחדש בה דבר). תפילה במקרה שכבר אינו יכול לתקן אינו צריך
שכח לומר 'ותן טל ומטר' בליל ס' לתקופה (בחו"ל) לחזור ולהתפלל .והשו"ע (סי' קח סי"א) הביא ב'
עב .שכח לשאול גשם בחו"ל בתפילת מעריב הדעות ולא הכריע ,רק פסק שיחזור ויתפלל
הראשונה אחר ס' יום לתקופה ,כתב החיי אדם במוצאי ר"ח בתנאי של נדבה.
(חלק א כלל כד) בשם הפרי חדש שאין צריך לחזור, סט .ולכאורה הדין שמי ששכח לומר ותן טל ומטר,
שמונין מעת לעת מהתקופה .וכיון דאין תקופת צריך לחזור ולהתפלל ,גם תלוי במח' הנ"ל ,האם
תשרי נופלת אלא בג' שעות או בט' שעות בלילה דינו כלא התפלל או כהתפלל וחיסר אזכרה
9
התפלל כלל ואז צריך להתפלל ערבית שתים ,או או ביום ,לעולם אין צריך לחזור בתפלת מעריב
חשיב כהתפלל רק שחיסר אזכרה ,וכיון שבשבת הראשונה ,כיון שעדיין לא נשלמו ס' יום מעת
אינו מתקן האזכרה אינו צריך להתפלל ערבית לעת .וכן אם התקופה נופלת ביום אין צריך לחזור
שתים ,וכאמור ,השו"ע פסק דמספק יתפלל אפילו בתפילת שחרית להמתפלל קודם ג' שעות
תפילת נדבה ,וכיון שבשבת אין מתפללין תפילת ביום ,וכשנופלת בט' שעות ביום ומתפלל מנחה
נדבה ,אינו חוזר ומתפלל (ישועות יעקב או"ח סי' קיז קודם ט' שעות ,גם כן אין צריך לחזור .אמנם
וכ"מ במג"א סי' קח סקט"ו ,משנ"ב סקל"ו) .וי"א דאינו הפמ"ג ס"ל שצריך לחזור ולהתפלל ומתנה שאם
תלוי במח' הנ"ל ,ד'טל ומטר' אינו כהזכרת יעלה אינו מחוייב תהא תפילתו נדבה ,ובספר מחזיק
ויבא ,דיעלה ויבא אכן אינו רק אזכרה אבל טל ברכה פסק בהדיא דלא כפר"ח וגם בעל דרך
ומטר הוא מטבע שטבעו חכמים בנוסח התפילה, החיים לא הזכיר כלל שום נפק"מ בין יום ראשון
וכיון ששינה ממטבע שטבעו חכמים נחשב כאילו לשאר ימים ,וגם מביאור הגר"א משמע לכאורה
לא התפלל וחוזר להתפלל שנית אף בליל שבת דפסיקא ליה דאין הלכה כראבי"ה בזה (ביאוה"ל סי'
(הגר"ח מבריסק ברכות כו.): קיז ס"א ד"ה בתפלת).
עז .ולהלכה נראה יותר דגם 'טל ומטר' הוי אזכרה, אמירת 'ותן טל ומטר' בתפילה של ליל ז' מרחשון
וכששכח לשאול מטר חשיב כהתפלל ורק חיסר לתשלומי מנחה של יום ו' מרחשון
אזכרה (כן משמע במג"א סי' קח סקט"ז ,ובמשנ"ב סקל"ו) עג .שכח להתפלל מנחה ביום ו' מרחשון ,שהדין הוא
וא"כ לא יחזור להתפלל ערבית של שבת שמתפלל ערבית שתים ,אומר ותן טל ומטר
פעמיים ,דרק היכא שיכול לחזור ולתקן הדבר בשניהם ,אע"פ שהשניה היא תשלומין של מנחה
בתפילתו חוזר ומתפלל ,אבל בליל שבת שאינו (ברכי יוסף סי' קח אות ט בשם מהר"י פראגי ומהר"י זיין
מועיל בתפילתו כלל כיון שאינו אומר טל ומטר בתשובה כת"י ,הובא בשע"ת סקי"ז ,וכ"פ במשנ"ב סקל"ו).
בשמו"ע של שבת אין צריך לחזור (הר צבי או"ח ח"א עד .אם טעה ולא שאל מטר בראשונה ושאל בשניה,
סי' נד ,הליכות שלמה תפלה פ"ח ארחות הלכה הערה ,82 גילה דעתו בזה שהראשונה לתשלומין והשניה
וכן מורה מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א). למעריב ,דמבואר דלא יצא שצריך להקדים
שכח לומר 'ותן טל ומטר' בערבית של מוצאי שבת תפילת החוב לתפילת התשלומין ,וצריך לחזור
עח .לא אמר טל ומטר בתפלת ערבית של מוצאי ולהתפלל (ביאוה"ל סי' קח ס"ט ד"ה ואם ,עפ"י דברי
שבת ,שחוזר ומתפלל ,וכבר אמר 'אתה חוננתנו' הרמ"א) .ואף אם כיון בפירוש הראשונה לשם
בתפילתו ,אינו צריך לומר שוב 'אתה חוננתנו' חובה והשניה להשלמה לא יועיל ,כיון דאם לא
בתפילה השניה ,שכבר יצא חובת ההבדלה הזכיר טל ומטר צריך לחזור (כבמשנ"ב סי' קיז סק"ו).
בתפילה הראשונה (שמירת שבת כהלכתה פנ"ח הערה עה .אם טעה ושאל רק בראשונה שהיא תפילת
כח בשם הגרשז"א) .אמנם לפי השיטות שהובאו מעריב ,ולא בשניה שהיא לתשלומין ,י"א שיצא
לעיל [אות סה] שחשיב כאילו לא התפלל ,צריך (שע"ת שם ,וכדברי הכנה"ג ופר"ח ,וכ"פ במשנ"ב סקל"ו).
לחזור ולומר אתה חוננתנו גם בתפילה השניה וי"א שיחזור ויתפלל בתורת נדבה ,ויתנה :אם
(מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א). חייב אני להתפלל תהא לחובתי ,ואם לאו תהא
לנדבתי (ביאוה"ל שם בשם דרך החיים ,ובשערי תשובה
שכח לומר 'ותן טל ומטר' בתפילה של מוצאי שבת
סקי"ז בשם מאמר מרדכי) .ודעביד כמר עבד ודעביד
לתשלומי מנחה של שבת
כמר עבד (ביאוה"ל שם).
עט .מי שלא התפלל מנחה של שבת ,מתפלל במוצאי
שבת שתים של חול ,הראשונה לשם ערבית שכח לומר 'ותן טל ומטר' במנחה של ערב שבת
והשניה בשביל תשלומי מנחה (שו"ע סי' קח ס"י). עו .לא אמר טל ומטר בתפלת מנחה של ערב שבת,
אם טעה בתפילה השניה שהיא לתשלומי מנחה ונזכר מיד או עד 13דקות משקיעת החמה ,יחזור
ולא שאל מטר ,צריך לחזור ולהתפלל שוב .לא ויתפלל מנחה .ואם נזכר אח"כ ,דנו האחרונים אם
מיבעיא לדעת הפוסקים שתפילה ללא הזכרה צריך להתפלל ערבית של שבת שתים ,י"א דתלוי
נכונה אינה חשובה תפילה ,הרי לא התפלל ,רק במח' הראשונים הנ"ל (אות סח) ,אם חשיב כלא
10
להשיטות הנ"ל שצריך לחזור ולאומרה כתיקונה, אפי' לדעת הפוסקים שחשיב תפילה ,רק שצריך
משא"כ מי שלא שאל מטר בימות החורף ,שאין לחזור כדי שיהיה תפילה עם הזכרה נכונה ,הכא
זה ברכה מקולקלת רק שחיסר הזכרה של שאילת ג"כ צריך לחזור ולהתפלל .ואע"פ שהתפלל לשם
מטר ,כיון שבשבת אין צריך לשאול מטר אינו תשלומי מנחה של שבת ובשבת לא שואלים
צריך לחזור ולומר ברך עלינו כתיקונו ,וגם אין לו מטר ,א"כ נימא שגם בתפילת התשלומין אם לא
שאל מטר בדיעבד אינו חוזר ,וכמו שמבואר לעיל
להמשיך עד שמע קולנו לשאול שם ,וחוזר
שאם לא התפלל מנחה ביום ו' חשון והתפלל
לתפילת שבת.
ערבית שתים וטעה ולא שאל גשם בתפילת
טעה בתפילת ראש חודש
התשלומין של מנחה שאינו חוזר .שאני הכא כיון
פא .התפלל בר"ח ואמר 'ותן טל ומטר' ,ושכח לומר שביום שבת שייך שאלת מטר ,דהמתפלל תפילת
'יעלה ויבא' ,והתפלל תפילה שניה ואמר 'יעלה חול בשבת והזכיר של שבת יצא ,ומה שלא
ויבא' ושכח לומר 'ותן טל ומטר' ,צריך לחזור מתפללים תפילת י"ח בשבת היא רק משום דלא
ולהתפלל פעם שלישית ,כי כל האזכרות צריכים אטרחוהו רבנן ,והמתפלל 'שמונה עשרה' בשבת
להיות באותה תפילה (מהרש"ג ח"א תשו' כב). צריך לומר ותן טל ומטר ,א"כ כשלא התפלל כלל
בן ארץ ישראל שיצא לחו"ל לפני ז' במרחשון מנחה של שבת ומתפלל תשלומי מנחה במוצ"ש
פב .בן א"י שיצא לחו"ל לצורך עסקיו וכדו' למשך זמן, חייב לשאול מטר בתשלומין ,ואם לא שאל חייב
ונמצא בחו"ל בז' במרחשון ,נחלקו האחרונים אם לחזור ולהתפלל (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א).
מתחיל לשאול טל ומטר כבני א"י שמשם יצא ,או טעה והתפלל תפילת חול בשבת ושכח 'טל ומטר'
שמתחיל לשאול רק בס' יום לתקופה כבני חו"ל פ .טעה בשבת והתפלל תפילת חול ,ואמר 'ברך
שנמצא שם עכשיו .הרדב"ז (ח"ב סי' ב' אלפים נה) עלינו' ושכח ולא שאל טל ומטר ,ולאחר שסיים
סובר שאם עתיד לחזור במשך החורף מתחיל ברכת 'ברך עלינו' נזכר ששבת היום ,שהדין הוא
כבני א"י ,ואם אינו עתיד לחזור רק אחר ימי שהטועה בתפילת שבת ומתפלל של חול ,גומר
הגשמים שואל כבני חו"ל ,שכיון שאינו צריך הברכה וחוזר להתפלל של שבת ,נחלקו הפוסקים
לגשמים שבא"י למה יקדים לבקש על גשם אם צריך קודם לחזור ולתקן את ברכת ברך עלינו
שאינו צריך לו .והפר"ח (ס"ב) סובר דאם דעתו עם שאלת גשם ,או שיכול להמשיך תפילת
לחזור לא"י באותה שנה שואל כבני א"י. השבת .דבימות הקיץ אם טעה כה"ג ואמר ברך
פג .ונראה דלהרדב"ז העיקר היא היכן יהיה בכל זמן עלינו בשבת ושאל גשם ,י"א שקודם יחזור ויתקן
השאלה ,אם יהיה בזמן השאלה בא"י או לא, ברכת 'ברך עלינו' ואח"כ יחזור לתפילת שבת
ולהפר"ח העיקר אם יהיה לו תועלת מגשם זה שכיון שכבר התחיל הברכה עליו לאומרה
בשנה זו ,ולכן אף אם יחזור אח"כ שואל כבני א"י כתיקונה (הלכות קטנות ח"ב סי' צא ,מובא בשערי תשובה
('ויקהל משה-מועדים ח"א עמ' שכא). סי' רסח סק“ג ובבאר היטב סי' קיז סק“ז ובכף החיים
פד .אף אם דעתו לחזור אחר זמן הגשמים להרדב"ז, סקכ"ז) ,וי"א שאם גמר ברכת השנים אינו חוזר
או אחר שנה זו כהפר"ח ,דשואל כבני חו"ל ,אם ומתקנה וממשיך לתפילת שבת ,דרק אם הוא
השאיר אשה ובנים בא"י ,שואל כבני א"י שהרי באמצע הברכה כיון שהתחיל הברכה צריך לומר
הוא צריך לגשם עבור אשתו ובניו (הרדב"ז) ,וי"א אותה כתיקונה ואם שאל מטר ועדיין לא סיים
דאעפ"כ שואל כבני חו"ל (פר"ח). הברכה חוזר ומתקן הברכה ,אבל אם כבר סיים
פה .ולמעשה יש פוסקים דס"ל שבן א"י הנמצא הברכה אין דינו כאמצע הברכה והוי כלא התחיל
בחו"ל בז' במרחשון יאמר בברכת השנים ותן כלל הברכה וחוזר לתפילת שבת (חכמת שלמה סי'
ברכה ,ובשומע תפילה יאמר ותן טל ומטר לברכה קיז ,ח"א כלל כח אות ז ,כף החיים סקכ"ז ,וכ"פ הגרי"ש
(ארחות רבינו ח"א עמ' פד ,שו"ת קנה בושם ח"א סי' י). אלישיב) .ובנידון דידן שלא שאל מטר בימות
וי"א שיאמר אז ותן טל ומטר לברכה לבני א"י הגשמים ,נראה שאינו צריך לחזור ולתקן את
(הגרי"ש אלישיב) או ותן טל ומטר בארצינו הקדושה הברכה ,דבנידון ששאל מטר בימות החמה נמצא
(שו"ת דברי יציב ח"א סי' סח) ,ואם אומר ותן טל ומטר שאמר ברכה מקולקלת וכיון שקלקל הברכה ס"ל
11
צב .קבוצה מבני א"י היוצאים לחו"ל אחר ז' בברכת השנים יש לו גם על מי לסמוך (שו"ת אגרות
במרחשון ,ומתפללים במנין לבד [כגון נסיעה משה ח"ב סי' קב).
למקוה"ק] ,יאמרו ותן טל ומטר גם בתפילת הלחש פו .אמנם הרבה פוסקים חולקים על הרדב"ז והפר"ח,
וגם בחזרת הש"ץ. וסוברים שבן א"י שיצא לחו"ל שואל גשמים
בן חוץ לארץ שהגיע לארץ ישראל לפני ז' במרחשון כמקום שהוא נמצא שם ,ואפילו דעתו לחזור
צג .בן חו"ל שבא לא"י לפני ז' במרחשון למשך זמן, בימות הגשמים לארצו .ולכן למעשה בן א"י
כמו שמצוי בבני ישיבות הבאים ללמוד תורה הנמצא בחו"ל בז' במרחשון מתחיל לשאול כבני
בא"י ,ודעתו לחזור לחו"ל בימי הגשמים לרדב"ז חו"ל בס' יום לתקופה (ברכ"י כדעת מהר"ז גוטה
או באותה שנה לפר"ח ,נחלקו האחרונים אם ומהר"י מולכו ,שו"ת באר מים חיים ה ,וכ"מ במשנ"ב סק"ה,
מתחיל טל ומטר כבני א"י או כבני חו"ל ,דעת שבט הלוי ח"י סכ"ב ,ויקהל משה שם עמ' שכד) .ואף לא
הפר"ח והביאו הפמ"ג (משב"ז סק"א) שאם חוזר ישאל בשומע תפילה (מבית לוי).
לארצו באותה שנה שואל כבני ארצו ,והברכי יוסף פז .היוצא מא"י לחו"ל בליל ז' מרחשון ,ותפילת
הסכים בשם כמה גדולים לדעת מהר"ז גוטה מעריב הוא כבר מתפלל במטוס אחרי ההמראה,
ומהר"י מולכו דכל אחד ישאל כבני העיר הנמצא אינו מתחיל לשאול טל ומטר ,כיון שבתפילתו
בה ודלא כהפר"ח ,והביאם המשנ"ב (סק"ה) ולא כבר אינו נמצא בא"י (ויקהל משה שם עמ' שכו) .ואולי
הכריע .וי"א שאף לשיטת הפר"ח כיון שנמצא ימתין לכתחילה להתפלל מעריב אחרי ההמראה
עתה במקום שצריכים לגשם וזה צורך שעה גם (גם אם זה אחרי חצות ,ואז יקרא ק"ש קודם חצות) ,כדי
עבורו ,שואל כבני א"י (שולחן הטהור ,תורת חיים, שלא ליכנס לשאלות.
שו"ת בצל החכמה ח"א סי' סב אות א ,ועוד ,וכ"מ בברכי בן ארץ ישראל שיצא לחו"ל אחרי ז' במרחשון
יוסף) .ולמעשה כיון שנמצא בא"י שואל כבני א"י, פח .בן א"י שהתחיל לומר ותן טל ומטר באר"י בז'
ואף אם דעתו לחזור לחו"ל לפני ס' יום לתקופה, במרחשון ,ואח"כ יצא לחוץ לארץ קודם ס' יום
כיון ששוהה בארץ שבוע ויותר ,שואל כבני א"י לתקופה ,ודעתו להשתקע שם ,אינו צריך
בברכת השנים. להמשיך לשאול מטר כבני א"י ,ואין בכך חוכא
צד .בן חו"ל הנמצא בארץ ,והתחיל לשאול טל ומטר ואיטלולא כיון שנשתנה לגמרי ממצבו הראשון
בז' חשון כנ"ל ,וחוזר קודם יום ס' לתקופה ,נראה ('ויקהל משה-מועדים' ח"א עמ' שכה ,וכ"כ בשו"ת יין הטוב
שאף לדעת הברכ"י (לעיל אות פו) ,שבן א"י ממשיך ח"א סי' לה).
לשאול טל ומטר אף בחו"ל ,בן חו"ל שחוזר פט .ואם דעתו לחזור לא"י ,ימשיך לומר טל ומטר
בברכת השנים גם בחו"ל ,דלא ליהוי כחוכא
למקומו לא ימשיך בחו"ל לשאול כבני א"י (שו"ת
ואיטלולא (ברכי יוסף ס"ו ,הובא בשע"ת סק"ד ,וכ"פ
מנחת יצחק ח"י סי' ט).
בהליכות שלמה תפלה פ"ח אות כ ,וכ"פ מו"ח הגרמ"ש
בן חוץ לארץ שהגיע לארץ ישראל אחרי ז' במרחשון קליין שליט"א) .וי"א שישאל רק בשומע תפלה
צה .בן חו"ל שבא לא"י אחר ז' חשון לפני ס' יום (שו"ת שבט הלוי ח"י סי' כב ,ועי' 'ויקהל משה-מועדים'
לתקופה ,ונשאר בא"י למשך זמן ,מתחיל לבקש ח"א עמ' שכה מש"כ לבאר בזה) .ואם שכח לבקש אין
טל ומטר כשמגיע לא"י .והא דמבואר לעיל צריך לחזור (אשי ישראל פכ"ג הערה קנב).
דבנסתפק אם אמר טל ומטר ,עד חודש או עד צ .אם צריך להתפלל לפני העמוד בחו"ל ,כגון שיש
שהזכיר תשעים פעמים בחזקת שלא שאל, לו יא"צ ,בתפילת הלחש ישאל טל ומטר ,ובחזרת
מתחיל אצלו מהיום שהתחיל לומר טל ומטר. הש"ץ אל ישאל מטר ,כמנהג המקום (ברכי יוסף אות
צו .הגיע רק לביקור קצר ,יום-יומיים ,אינו צריך ח) .אבל כשאין צורך לא יעבור לפני התיבה כש"ץ
לשאול טל ומטר וממשיך להתפלל כבני חו"ל (מבית לוי' ,ויקהל משה'-מועדים ח"א עמ' שכז).
צא .ואם הוא ָא ֵבל וצריך להתפלל בקביעות ,נראה
(מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א) .וכן קבוצה של בני
דלדעת הברכ"י אפי' בתפילת הלחש לא ישאל
חו"ל שהגיעו לאר"י לביקור קצר ,ועושים מנין
מטר אלא טל ,דאין לך חוכא ואיטלולא גדול מזה
לעצמם ,אינם שואלים מטר לא בתפילת הלחש
שבלחש שואל מטר ובחזרה טל ,וגם שמעיקר
ולא בחזרת הש"ץ.
הדין אינו חייב לשאול מטר (ויקהל משה שם).
יו"ל ע"י מכון "הלכה בהירה" – להארות והערות ,ולקבלת הגליון 0504133279 :או בדוא"ל e33279@gmail.com
12
