gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הלכה בהירה · Halacha Behira — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: הלכה בהירה · Halacha Behira

שבוע: נח (2026-10-12)

הלכה בהירה · Halacha Behira — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הלכה בהירה‬ ‫הלכה למעשה לחיי יום יום‪ ,‬שבת ומועדים‬ ‫מאת הרה"ג אפרים נייהויז שליט"א‬ ‫דומ"ץ בבית הוראה של מרן הגרמ"ש קליין שליט"א ובק"ק ויזניץ‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫גליון נ – מרחשון תשפ"ז‬ ‫הזכרת ושאלת גשם‬ ‫התוכן‬ ‫שכח לומר 'ותן טל ומטר' בליל ס' לתקופה (בחו"ל) ‪9 ..........‬‬ ‫הזכרת 'משיב הרוח ומוריד הגשם' ‪1 ..............................‬‬ ‫אמירת 'ותן טל ומטר' בתפילה של ליל ז' מרחשון‬ ‫שכח ולא הזכיר 'מוריד הגשם' והזכיר 'מוריד הטל' ‪2 ...........‬‬ ‫לתשלומי מנחה של יום ו' מרחשון ‪10 ..................‬‬ ‫שכח ולא הזכיר 'מוריד הגשם' וגם לא 'מוריד הטל' ‪2 ..........‬‬ ‫שכח לומר 'ותן טל ומטר' במנחה של ערב שבת ‪10 ............‬‬ ‫זמן שאלת גשמים ‪3 ................................................‬‬ ‫שכח לומר 'ותן טל ומטר' בערבית של מוצאי שבת ‪10 ........‬‬ ‫טעה ושאל גשם לפני זמנו ‪4 .......................................‬‬ ‫שכח לומר 'ותן טל ומטר' בתפילה של מוצאי שבת‬ ‫שכח לומר 'ותן טל ומטר' במקומו ‪4 ..............................‬‬ ‫לתשלומי מנחה של שבת ‪10 ................................‬‬ ‫שכח לומר 'ותן טל ומטר' בשחרית ונזכר אחרי זמן תפילה ‪7 .‬‬ ‫שכח לומר 'ותן טל ומטר' בתפילת חול שהתפלל בטעות‬ ‫שכח לומר 'ותן טל ומטר' ונזכר בתפילה שאחריה ‪7 ...........‬‬ ‫בשבת ‪11 ...........................................................‬‬ ‫אשה ששכחה לומר ותן טל ומטר ‪7 ...............................‬‬ ‫טעה בתפילת ראש חודש ‪11 .......................................‬‬ ‫שליח ציבור ששכח לומר 'ותן טל ומטר' ‪7 .......................‬‬ ‫בן ארץ ישראל שיצא לחו"ל לפני ז' במרחשון ‪11 ..............‬‬ ‫מסופק אם שאל טל ומטר ‪8 .......................................‬‬ ‫בן ארץ ישראל שיצא לחו"ל אחרי ז' במרחשון ‪12 ..............‬‬ ‫נתעורר לו שאלה באמצע שמונה עשרה ‪9 .......................‬‬ ‫בן חוץ לארץ שהגיע לארץ ישראל לפני ז' במרחשון ‪12 .......‬‬ ‫דין התפילה שהוא חוזר ומתפלל ‪9 ................................‬‬ ‫בן חוץ לארץ שהגיע לארץ ישראל אחרי ז' במרחשון ‪12 ......‬‬ ‫שכח לומר 'ותן טל ומטר' בליל ז' מרחשון (באר"י) ‪9 ...........‬‬ ‫הזכרת 'משיב הרוח ומוריד הגשם'‬ ‫שאסור להזכיר גשם לפני שמכריזין‪ ,‬ובשחרית אי‬ ‫א‪ .‬בתפילת מוסף של חג שמיני עצרת מתחילין‬ ‫אפשר להכריז משום שצריך לסמוך גאולה‬ ‫לומר בברכה שניה של 'שמונה עשרה'‪' :‬משיב‬ ‫לתפלה‪ .‬ועוד טעם‪ ,‬שמי שהגיע לשחרית ולא‬ ‫הרוח ומוריד הגשם' (ברכות לג‪ .‬שו"ע סי' קיד ס"א)‪.‬‬ ‫היה בערבית‪ ,‬יסבור שבערב נמי הזכירו ויבא‬ ‫ב‪ .‬הטעם שקבעו חכמים להזכרה זו בברכה שניה‪,‬‬ ‫לשנה הבאה להזכיר בערב (הרא"ש עפ"י הירושלמי‪,‬‬ ‫כיון שבברכה זו מברכים על תחיית המתים‪ ,‬וכשם‬ ‫ט"ז סק"ב‪ ,‬מג"א סק"א)‪.‬‬ ‫שתחיית המתים חיים לעולם כך גשמים חיים‬ ‫ד‪ .‬אסור להזכיר גשם לפני שמכריז הש"ץ (שו"ע‬ ‫לעולם (משנ"ב סק"א)‪ .‬ונקרא גבורות גשמים‪ ,‬לפי‬ ‫ס"ב)‪ .‬י"א שכוונת המחבר שהש"ץ מזכיר‬ ‫שהגשם הוא אחת מגבורותיו של הקדוש ברוך‬ ‫בתפילתו בחזרת הש"ץ של מוסף והקהל‬ ‫הוא‪ ,‬דכתיב (איוב ה‪ ,‬ט) 'עושה גדולות ואין חקר‬ ‫מתחילים להזכיר במנחה (מג"א סק"ב‪ ,‬ט"ז סק"ד)‪,‬‬ ‫הנותן מטר על פני הארץ'‪.‬‬ ‫וי"א שהציבור והש"צ מתחילין להתפלל ביחד‬ ‫ג‪ .‬הטעם שאין מתחילין להזכיר גבורות גשמים‬ ‫תפלת לחש של מוסף‪ ,‬וכשמגיעים למשיב הרוח‬ ‫מיו"ט הראשון של חג שנידונין בו על המים‪ ,‬לפי‬ ‫ממתינים עד שיגיע ש"צ לשם‪ ,‬ואז אומר הש"ץ‬ ‫שהגשמים הם סימן קללה בחג הסוכות שאי‬ ‫בקול רם 'משיב הרוח ומוריד הגשם'‪ ,‬ואז מזכירין‬ ‫אפשר לישב בסוכה בשעת הגשם‪ ,‬ולכן אין‬ ‫גם הצבור ומתפללים משם ואילך בלחש (עולת‬ ‫מזכירין הגשם עד עבור ז' ימי ישיבה בסוכה‪.‬‬ ‫תמיד סק"ג)‪ .‬והטעם כדי שלא יהא הדבר מעורב‪,‬‬ ‫והטעם שאין מתחילין בערבית של שמיני עצרת‪,‬‬ ‫אחד מזכיר ואחד אינו מזכיר‪ .‬והרמ"א כתב‪:‬‬ ‫מפני שאין כל העם נמצאים בבית הכנסת ויעשו‬ ‫ונוהגין שהשמש מכריז קודם תפילת הלחש של‬ ‫אגודות אגודות‪ ,‬זה מזכיר וזה אינו מזכיר‪ .‬והטעם‬ ‫מוסף 'משיב הרוח ומוריד הגשם'‪ ,‬וכולם‬ ‫שאין מתחילין בשחרית של שמיני עצרת‪ ,‬משום‬ ‫‪1‬‬ ‫שמתוך שאינו נעצר אין צריך להתפלל עליו‪,‬‬ ‫מתחילים להזכיר בתפילת מוסף (ונחלקו הפוסקים‬ ‫מאחר ששיבח מיהא בדבר שהוא צורך ה עולם‬ ‫אם המחבר והרמ"א חולקים ביניהם)‪ .‬והמנהג כהרמ"א‬ ‫אינו צריך לחזור (ב"י)‪ .‬ועוד‪ ,‬דכנ"ל עיקר הטעם‬ ‫שמכריזין קודם תפילת הלחש‪.‬‬ ‫שתקנו להזכיר גשמים בברכה זו‪ ,‬משום‬ ‫ה‪ .‬אף אם אחד היה מחוץ לבית הכנסת ולא שמע את‬ ‫שהגשמים חיים לעולם‪ ,‬וטל ג"כ חיים לעולם‪,‬‬ ‫הש"ץ שהכריז‪ ,‬או שהיה בפנים ולא שמע‪ ,‬ג"כ‬ ‫שעל ידה מתברכת התבואה‪ ,‬וזה נודע בהרבה‬ ‫מזכיר גשם בתפילתו‪ ,‬אע"פ שהוא לא שמע‬ ‫מקומות שקראו לטל תחיה‪ ,‬ע"כ סגי בהזכרה זו‬ ‫מהש"צ (שו"ע שם)‪.‬‬ ‫(ט"ז סי' קיז סק"ג)‪.‬‬ ‫ו‪ .‬מי שהוא חולה או אנוס ומתפלל בביתו‪ ,‬ימתין ולא‬ ‫י‪ .‬וכתב בשו"ע הרב (שם)‪ :‬לכך יש בני אדם‬ ‫יתפלל מוסף לפני שמתפללין הציבור בביהכ"נ‪,‬‬ ‫שמזכירין הטל כל ימות החמה‪ ,‬כדי שאם ישכחו‬ ‫שאסור להזכיר גשם לפני שמכריז הש"ץ (שו"ע‬ ‫לומר מוריד הגשם בימות הגשמים‪ ,‬חזקה שאמרו‬ ‫שם‪ ,‬משנ"ב סק"ח)‪ .‬ונראה דאם יש בשכונתו ביהכ"נ‬ ‫מוריד הטל כמו שהם רגילים בימות החמה ואין‬ ‫שכבר הכריזו גשם‪ ,‬יכול להתפלל בביתו מוסף‬ ‫מחזירין אותן‪.‬‬ ‫ולהזכיר גשם‪ ,‬אע"פ שבביהכ"נ שהוא מתפלל‬ ‫שכח ולא הזכיר 'מוריד הגשם' וגם לא 'מוריד הטל'‬ ‫בדרך כלל עוד לא הכריזו (עי' ביאוה"ל ד"ה לא יקדים‪,‬‬ ‫יא‪ .‬אם לא הזכיר 'מוריד הגשם' וגם לא הזכיר 'מוריד‬ ‫במקרה שבביהכ"נ זה כבר התפלל מנין אחד כותיקין‪,‬‬ ‫הטל' [כגון אלו שנוהגים כהרמ"א (ס"ג) שלא מזכירים‬ ‫והכריזו‪ ,‬אם מועיל ליחיד שמתפלל אח"כ במנין שני שרוצה‬ ‫כלום בימות הקיץ]‪ ,‬אם עדיין לא סיים ברכת מחיה‬ ‫להתפלל מוסף לפני הציבור‪ ,‬ואף שנוטה לומר שאינו‬ ‫המתים‪ ,‬יאמרנה במקום שנזכר (שו"ע ס"ו)‪ .‬כי לא‬ ‫מועיל‪ ,‬עיי"ש בטעמיה‪ ,‬ונראה דבביתו מועיל)‪.‬‬ ‫קבעו חכמים מקום בתוך הברכה‪ ,‬אלא אמרו סתם‬ ‫ז‪ .‬אמר 'מוריד הגשם' ולא אמר 'משיב הרוח'‪ ,‬אינו‬ ‫מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים‪ ,‬רק‬ ‫חוזר‪ ,‬ואפילו אם עדיין לא סיים הברכה‪ ,‬שאין‬ ‫שנהגו לומר לפני 'מכלכל חיים' שהוא פרנסה‬ ‫חיוב כלל להזכיר רוח (שו"ע ס"ג‪ ,‬משנ"ב סקי"ב)‪.‬‬ ‫וגשמים ג"כ פרנסה‪ ,‬הלכך בכל מקום שמזכיר סגי‬ ‫שכח ולא הזכיר 'מוריד הגשם' והזכיר 'מוריד הטל'‬ ‫(שו"ע הרב ס"ז‪ ,‬משנ"ב סקכ"ט)‪ .‬ואם הוא באמצע‬ ‫ח‪ .‬שכח ולא הזכיר 'מוריד הגשם'‪ ,‬והזכיר 'מוריד‬ ‫ענין‪ ,‬כגון שהוא אחר 'ומקיים אמונתו'‪ ,‬יגמור‬ ‫הטל' [כמו שאנו מזכירים בימות הקיץ]‪ ,‬כל עוד לא אמר‬ ‫הענין ויאמר 'לישיני עפר' ואח"כ אומר משיב‬ ‫השם בסיום הברכה‪ ,‬יזכיר ויאמר "משיב הרוח‬ ‫הרוח ומוריד הגשם‪ ,‬וממשיך מי כמוך וכו' (ביאוה"ל‬ ‫ומוריד הגשם" במקום שנזכר (ביאוה"ל ד"ה אין בשם‬ ‫ד"ה במקום)‪ .‬ואם נזכר לאחר שאמר 'ונאמן אתה‬ ‫פמ"ג)‪ .‬ואם נזכר אחרי 'ונאמן אתה'‪ ,‬אומר משיב‬ ‫להחיות מתים'‪ ,‬יזכיר שם גשם ויחזור ויאמר‬ ‫הרוח ומוריד הגשם‪ ,‬וחוזר ואומר ונאמן אתה וכו'‪,‬‬ ‫ונאמן אתה להחיות מתים‪ ,‬דבעינן מעין חתימה‬ ‫דבעינן מעין חתימה סמוך לחתימה (משנ"ב סקכ"ט)‪.‬‬ ‫סמוך לחתימה (משנ"ב שם)‪ .‬ואם לא חזר לומר‬ ‫ואם לא חזר ולא סיים מעין החתימה‪ ,‬אינו מעכב‬ ‫'ונאמן אתה להחיות מתים' אינו מעכב (שו"ת שואל‬ ‫(כף החיים סי' קיד סקמ"ה)‪ .‬וי"א שאף אם לא סיים‬ ‫ומשיב מהדו"ק ח"ג סי' קע‪ ,‬כף החיים סקמ"ה)‪ .‬אם נזכר‬ ‫הברכה אינו צריך לחזור ולומר מוריד הגשם‬ ‫אחר שסיים הברכה 'מחיה המתים'‪ ,‬ועדיין לא‬ ‫וממשיך תפילתו (שו"ע הרב ס"ו)‪ .‬ואם כבר סיים‬ ‫התחיל 'אתה קדוש'‪ ,‬אומר ‪ -‬מיד ללא המתנה כדי‬ ‫'ברוך אתה ה' מחיה המתים'‪ ,‬אינו חוזר (שו"ע ס"ה)‪.‬‬ ‫דיבור (משנ"ב סקל"א) 'משיב הרוח ומוריד הגשם'‬ ‫ואף אם עומד אחרי תיבת ה'‪ ,‬לא יאמר 'למדני‬ ‫ללא חתימה (שו"ע ס"ו)‪ .‬וממשיך 'אתה קדוש'‪.‬‬ ‫חוקיך' רק יסיים הברכה‪ ,‬כיון שאין זה לעיכובא‬ ‫יב‪ .‬אם נזכר אחר שאמר 'ברוך אתה השם' ועדיין לא‬ ‫(משנ"ב סקל"ב)‪.‬‬ ‫אמר 'מחיה המתים'‪ ,‬מסיים 'מחיה המתים' ואומר‬ ‫ט‪ .‬הטעם שסגי בהזכרת טל‪ ,‬כיון שבגבורות אין אנו‬ ‫שם 'משיב הרוח ומוריד הגשם' [וכנ"ל באות יא]‬ ‫שואלים גשם רק מזכירין שבחו של הקדוש ברוך‬ ‫(משנ"ב סק"ל לדעת השו"ע‪ ,‬שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד‬ ‫הוא‪ ,‬ולכן אע"פ שלכתחילה צריך לשבחו שהוא‬ ‫סי' צג‪ ,‬שו"ת שבט הלוי חי"א סי' לב‪ ,‬וכן מורה מו"ח‬ ‫מוריד הגשם‪ ,‬שהוא דבר הנעצר וצריך להתפלל‬ ‫הגרמ"ש קליין שליט"א)‪ .‬ויש פוסקים שחולקים‬ ‫עליו‪ ,‬מכל מקום בדיעבד אם שבחו בטל אף על פי‬ ‫‪2‬‬ ‫זמן שאלת גשמים‬ ‫ואומרים דתיכף משסיים הברכה הוי כמו‬ ‫טו‪ .‬בארץ ישראל מתחילים לבקש על גשמים בברכת‬ ‫שהתחיל ברכה אחרת‪ ,‬ולכן אם נזכר אחר שאמר‬ ‫השנים [בבקשת 'ותן טל ומטר לברכה' ב'ברך עלינו'‪,‬‬ ‫השם לא יגמור מחיה המתים אלא יסיים למדני‬ ‫ולנוהגים לומר 'ברכנו' בימות הקיץ‪ ,‬מתחילים לומר 'ברך‬ ‫חוקיך ויהיה כקורא פסוק לבד‪ ,‬ודינו כאלו עומד‬ ‫עלינו'] בתפילת מעריב של ליל ז' במרחשון (שו"ע‬ ‫עדיין באמצע הברכה‪ ,‬וחוזר למשיב הרוח ומוריד‬ ‫סי' קיז ס"א)‪.‬‬ ‫הגשם וממשיך מכלכל חיים (ביאוה"ל ד"ה בלא‪,‬‬ ‫טז‪ .‬בחוץ לארץ מתחילים לשאול גשמים בתפלת‬ ‫משנ"ב סקל"ב)‪.‬‬ ‫ערבית של יום שישים אחר תקופת תשרי (גמ'‬ ‫יג‪ .‬אם התחיל 'אתה קדוש'‪ ,‬ואפי' רק תיבה אחת‪,‬‬ ‫תענית י‪ .‬שו"ע שם‪ .‬ומונים מיום שנופלת בו התקופה אע"פ‬ ‫חוזר לראש התפילה (שו"ע ס"ו)‪ .‬דג' ברכות‬ ‫שהיא נופלת באמצע היום – משנ"ב סק"ד‪ .‬ולעולם ב' ימים‬ ‫ראשונות חשובות כברכה אחת‪ ,‬ואין צריך לחזור‬ ‫בין התקופה לשאלה‪ ,‬כגון אם התקופה נופלת ביום א'‬ ‫ולומר 'ה' שפתי תפתח' (משנ"ב סקכ"א)‪ .‬וכן אם‬ ‫מתחילין לשאול מטר בתפילת ערבית של ליל רביעי –‬ ‫התחיל תיבה אחת של 'קדושה'‪' ,‬נקדישך' או‬ ‫מג"א סק"א)‪[ .‬בשנה זו תשפ"ז מתחילין במוצאי שב"ק‬ ‫וישב‪ ,‬ליל כו בכסלו]‪.‬‬ ‫'נקדש'‪ ,‬חוזר לראש התפילה (משנ"ב סקכ"ח)‪.‬‬ ‫יז‪[ .‬תקופת תשרי היא אחת מארבע תקופות השנה‪ ,‬שבהם‬ ‫ש'קדושה' היא תוספת דברים בברכת אתה קדוש‪,‬‬ ‫השמש מגיעה לנקודה מסויימת ומתחילה מהלך אחר‪ .‬יש‬ ‫א"כ חשיב כאילו כבר התחיל אתה קדוש (הגהות‬ ‫תקופת ניסן‪ ,‬תקופת תמוז‪ ,‬תקופת תשרי ותקופת טבת‪ .‬בין‬ ‫רעק"א ס"ו)‪ .‬והטעם שאינו מועיל להזכיר ב'שמע‬ ‫תקופה לתקופה יש צ"א יום וחצי‪ ,‬וביחד הם ‪ 366‬יום שזו‬ ‫קולנו' [כמו שאלת מטר‪ ,‬כדלהלן] דהזכרה שבח הוא‬ ‫השנה הלועזית המונה לחמה‪ .‬וחז"ל שיערו שששים יום‬ ‫ואין מקומה בזו הברכה שמתוקנת לבקשה (משנ"ב‬ ‫אחרי תקופת תשרי כבר צריכים גשמים בבבל‪ ,‬ואז מתחילין‬ ‫סקט"ז)‪.‬‬ ‫לבקש מטר‪ .‬והיא ברוב השנים בליל שאחרי יום רביעי‬ ‫יד‪ .‬שכח בערבית של ליל שבת ולא הזכיר משיב‬ ‫לחודש דצמבר למניינם‪ ,‬וסימנך בגד"ד – ברכת גשמים ד'‬ ‫הרוח ומוריד הגשם‪ ,‬רעק"א מצדד לומר דאינו‬ ‫דצמבר‪ ,‬ובכל שנה רביעית‪ ,‬שחודש פברואר שלאחריו הוא‬ ‫חוזר‪ ,‬דלא גרע מאם היה מתפלל רק מעין שבע‬ ‫של ‪ 29‬יום‪ ,‬היא במוצאי ה' בדצמבר]‪.‬‬ ‫דיצא בדיעבד אף דשם לא הוזכר גשם‪ ,‬וסיים‬ ‫יח‪ .‬הטעם שבא"י מתחילים לשאול קודם‪ ,‬כיון שהיא‬ ‫דצ"ע (ביאוה"ל סימן קיד ס"ד ד"ה מחזירין)‪ .‬והנה בדבר‬ ‫ארץ הרים וגבוהה מכל הארצות וצריכה לגשמים‬ ‫זה‪ ,‬אם יחיד יוצא ידי חובתו כשמתפלל בליל‬ ‫מרובים‪ ,‬והיה ראוי להתחיל לשאול גשם מיד‬ ‫שבת מעין שבע‪ ,‬נחלקו המג"א והא"ר (בסי' רסח‬ ‫אחרי החג‪ ,‬רק שבזמן שבית המקדש היה קיים‬ ‫סקט"ו)‪ ,‬דאף אם כששומע מהש"ץ ונתכוין לצאת‬ ‫איחרו הזמן עד ט"ו ימים אחרי החג‪ ,‬כדי שיספיקו‬ ‫או כשאומרו עם הש"ץ‪ ,‬יוצא ידי חובתו‪ ,‬מ"מ אם‬ ‫כל עולי הרגלים לחזור לארצם (תענית ב‪ .).‬וגם אחר‬ ‫כבר אמרה הש"ץ‪ ,‬ואומרה היחיד בעצמו‪,‬‬ ‫חורבן ביהמ"ק נשאר התקנה כן‪ ,‬כיון שהיו רגילים‬ ‫להמג"א יצא‪ ,‬ולהא"ר לא יצא‪ ,‬א"כ לדעת הא"ר‬ ‫לעלות למקום המקדש זכר לעליה לרגל (ר"ן שם‪,‬‬ ‫אין לנו ראיה שתפילה ללא הזכרת גשם בליל‬ ‫הובא בב"י סי' קיז‪ ,‬בלבוש ס"א‪ ,‬ובשו"ע הרב ס"א)]‪.‬‬ ‫שבת מועילה‪ ,‬וצ"ע (דעת תורה סי' רסח סי"ג)‪ .‬והנה‬ ‫יט‪ .‬ובגולה שהיא בבל כיון שהיא מצויה בבקעה‬ ‫בביאוה"ל (סי' רסח סי"ג ד"ה או) כתב שאם חיסר‬ ‫נמוכה ואינה צריכה לגשמים מרובים מפני מימי‬ ‫משיב הרוח ושמע מהש"ץ ברכה מעין שבע יצא‪.‬‬ ‫ההרים היורדים אליה‪ ,‬מתחילין רק ששים יום‬ ‫אבל במשנ"ב (שם סקכ"ח) פסק שנכון הדבר שאף‬ ‫אחרי התקופה‪ ,‬בזמן שהם צריכים גשמים‪ .‬וכל‬ ‫אם נזכר קודם ששמע מהש"ץ הברכה הנ"ל שלא‬ ‫הארצות שהם חו"ל נגררים אחרי בבל (רש"י שם‬ ‫יסמוך ע"ז‪ ,‬רק יתפלל עוד הפעם תפלת שבע‬ ‫ובריטב"א‪ ,‬הובא גם במשנ"ב סק"ה)‪.‬‬ ‫כסדר‪ ,‬כי יש חולקין על עיקר הדין הזה [עיין בטור]‪.‬‬ ‫כ‪ .‬אחר הקדיש לפני שמונה עשרה‪ ,‬מכריז השמש‪:‬‬ ‫ולכן למעשה אם לא הזכיר מוריד הגשם אין‬ ‫'ותן טל ומטר' (מג"א סי' רלו סק"א)‪ .‬כדי שידעו לומר‬ ‫לסמוך על השמיעה מהש"ץ ברכת מעין שבע‪,‬‬ ‫ותן טל ומטר‪ .‬כיון שאם יטעה ולא יאמר יצטרך‬ ‫וצריך לחזור ולהתפלל (שו"ת שבט הלוי ח"י סי"ט‪,‬‬ ‫לחזור (משנ"ב סי' קיז סק"ג)‪ .‬ואם לא הכריז‪ ,‬אעפ"כ‬ ‫וע"ע 'ויקהל משה‪-‬מועדים' ח"א עמ' קעז)‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫הצריכים)‪ .‬ובנידון דידן י"א שאינו צריך לחזור‬ ‫יאמרו (שם)‪ .‬ודוקא בין גאולה לתפילה מותר‬ ‫כדעת הרמ"א (הרדב"ז סי' ב' אלפים נה‪ ,‬ברכי יוסף ס"ז‪,‬‬ ‫להכריז‪ ,‬אבל כשהוא עומד בברכות ק"ש בין‬ ‫אליה רבה סק"ג בשם מטה משה‪ ,‬שו"ע הרב סוף ס"א‪ ,‬ועוד‪,‬‬ ‫הפרקים אסור לו להכריז שום דבר (מג"א שם‪ ,‬א"ר‬ ‫וכן מורה מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א – 'ויקהל משה'‪-‬‬ ‫סי' תכב‪ ,‬משנ"ב סי' רלו סק"ז)‪ .‬ודוקא בערבית‪,‬‬ ‫מועדים ח"א עמ' שלו) וי"א שחוזר (מהריק"ש הובא‬ ‫דסמיכת גאולה לתפילה שלו לא חמור כ"כ משום‬ ‫בברכ"י)‪ ,‬וי"א שאם הוא במדינות הצריכים למטר‬ ‫דתפלת ערבית רשות‪ ,‬אבל בין גאולה לתפילה‬ ‫חוזר ומתפלל רק בתורת נדבה (משנ"ב ס"ק י"א וי"ג‪,‬‬ ‫דשחרית חמור יותר ואסור להכריז (שעה"צ סי' רלו‬ ‫ביאוה"ל שם)‪.‬‬ ‫סק"ד מהט"ז בסימן קיד ופמ"ג בסי' זה)‪ .‬ויש נוהגים‬ ‫שכח לומר 'ותן טל ומטר' במקומו‬ ‫שאין מכריזים‪ ,‬משום שאין להפסיק בין גאולה‬ ‫כד‪ .‬אם נזכר כשהוא עדיין באמצע הברכה‪ ,‬חוזר‬ ‫לתפילה (סידור הרב‪ ,‬תפילת ערבית של שבת)‪ ,‬והגבאי‬ ‫ואומר 'ותן טל ומטר' וממשיך הברכה‪ .‬אם נזכר‬ ‫דופק על השלחן לסימן שיזכרו לבקש מטר‪.‬‬ ‫אחר שאמר 'כשנים הטובות' למנהג אשכנז‪ ,‬או‬ ‫כא‪ .‬גם המתפללים ערבית לפני צאת הכוכבים‪,‬‬ ‫אחר 'כי אל טוב ומטיב אתה ומברך השנים' למנהג‬ ‫שואלים כבר גשמים בברכת השנים באותה‬ ‫ספרד‪ ,‬יאמר ותן טל ומטר לברכה ויחזור ויאמר‬ ‫תפילה (שו"ת שאילת שלמה או"ח סי' נז)‪ .‬ונראה דאף‬ ‫סיום הברכה כנ"ל‪ ,‬כדי שיהיה מעין החתימה‬ ‫המתפללים ערבית אחרי פלג המנחה ביום ו'‬ ‫סמוך לחתימה‪ .‬וטוב יותר שיחזור ויתחיל מ'ותן‬ ‫חשון‪ ,‬שואלים גשמים בברכת השנים (מו"ח‬ ‫טל ומטר' וימשיך כסדר (משנ"ב שם סקט"ו)‪ .‬וכן אם‬ ‫הגרמ"ש קליין שליט"א‪ ,‬וכן הורה הגר"ח קנייבסקי)‪.‬‬ ‫כבר התחיל לסיים הברכה ואמר 'ברוך אתה'‪,‬‬ ‫טעה ושאל גשם לפני זמנו‬ ‫ונזכר לפני שאמר 'השם'‪ ,‬יחזור ויאמר ותן טל‬ ‫כב‪ .‬טעה בארץ ישראל ושאל טל ומטר אחר החג‬ ‫ומטר וכנ"ל‪.‬‬ ‫קודם ז' חשון‪ ,‬אם נזכר כשהוא עדיין באמצע‬ ‫כה‪ .‬הנוהגים לומר בקיץ 'ברכנו אבינו'‪ ,‬אם התחיל‬ ‫הברכה יחזור לתחילת הברכה ויאמר אותה לא‬ ‫'ברכנו אבינו' ונזכר לפני שהזכיר השם בסיום‬ ‫שאלת גשם‪ .‬ואם כבר גמר הברכה או אף אם‬ ‫הברכה‪ ,‬יחזור ויתחיל מ'ברך עלינו'‪.‬‬ ‫המשיך כבר‪ ,‬י"א שחוזר (חזון איש ‪ -‬דינים והנהגות‬ ‫כו‪ .‬אם נזכר אחר שסיים הברכה קודם שהתחיל 'תקע‬ ‫פ"ד אות כו‪ ,‬מבית לוי פרק כז אות ב‪ .‬וכ"מ בשערי תשובה‬ ‫בשופר'‪[ ,‬בין אם אמר נוסח 'ברך עלינו' וגו' 'ותן ברכה'‪ ,‬בין‬ ‫(סי' קח סקי"ז) שכתב בשם השלמי ציבור שמי שטעה‬ ‫אם אמר נוסח 'ברכנו אבינו'] אומרו שם (כדעת הראבי"ה‬ ‫בתפילת מנחה של ו' במרחשון ושאל‪ ,‬צריך לחזור ולהתפלל‬ ‫והרא"ש שהעתיק הטור בסי' קיד ופסק כמותם‪ ,‬שבדבר‬ ‫ערבית שתים)‪ .‬וי"א שאינו חוזר‪ ,‬שרק בימות הקיץ‬ ‫שמעכב אם נזכר אחר חתימת הברכה‪ ,‬נחשב כמו שעדיין‬ ‫שגשם הוא סימן קללה‪ ,‬אם טעה ושאל גשם צריך‬ ‫לא סיים הברכה ויכול לומר שם‪ .‬וכן פסק הב"ח‪ ,‬וכן הב"י‬ ‫לחזור ולהתפלל‪ ,‬משא"כ אחר החג שהוא כבר זמן‬ ‫בשו"ע סי' קיד ס"ו‪ .‬ט"ז שם סקי"ב‪ ,‬לבוש סי' קיז ס"ו‪ ,‬מג"א‬ ‫גשמים רק שמעכבים מלבקש עד ז' חשון משום‬ ‫סק"ה‪ ,‬שו"ע הרב ס"ה‪ ,‬דרך החיים‪ ,‬הגאון יעב"ץ‪ ,‬ועוד‪,‬‬ ‫עולי רגלים (תהלה לדוד סק"א‪ ,‬הגהות רעק"א ס"ג בשם‬ ‫שו"ת שבט הלוי חי"א סי' לב‪ ,‬וכן מורה מו"ח הגרמ"ש קליין‬ ‫שו"ת תורת חיים למהרח"ש ח"ג סי' ג‪ ,‬אורחות חיים‬ ‫שליט"א)‪ .‬וי"א שיאמר בשומע תפלה‪ ,‬דלכמה‬ ‫(ספינקא) סק"א‪ ,‬הליכות שלמה פ"ח אות יח בשם‬ ‫פוסקים לא מועיל לתקן אחר חתימת הברכה‬ ‫הגרשז"א‪ ,‬פניני תפילה עמ' קנח בשם הגרי"ש אלישיב‪ ,‬וכן‬ ‫(רבינו יונה‪ ,‬מאמר מרדכי‪ ,‬קיצור שו"ע‪ ,‬וכ"פ במשנ"ב שם‪,‬‬ ‫ביאוה"ל סי' קיד סוד"ה בלא‪ ,‬עיי"ש ועי' שבט הלוי שם‬ ‫מורה מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א)‪ .‬וי"א שנכון‬ ‫מש"כ על דבריו)‪ .‬ולמעשה נראה שיאמר מיד אחר‬ ‫להתפלל תפילת נדבה (שו"ת להורות נתן ח"ז סי' ה)‪.‬‬ ‫סיום הברכה ותן טל ומטר‪ ,‬ושוב יחזור ויאמר‬ ‫כג‪ .‬טעה בחו"ל ושאל טל ומטר אחר ז' חשון וקודם ס'‬ ‫בשומע תפילה‪ ,‬דאז יוצא לכו"ע‪.‬‬ ‫יום לתקופה‪ ,‬נחלקו הפוסקים אם צריך לחזור‬ ‫כז‪ .‬וכן אם נזכר אחר שהזכיר השם של סיום הברכה‪,‬‬ ‫ולהתפלל‪ ,‬כיון שבטעה בימות החמה ושאל מטר‬ ‫יסיים הברכה ויאמר שם ותן טל ומטר (דכיון שיכול‬ ‫במדינה הצריכה מטר דעת השו"ע (ס"ב) שחוזר‬ ‫להשלים אמירת ותן טל ומטר לאחר מכן‪ ,‬מוטב לחשוש‬ ‫ומתפלל תפילת נדבה ללא הזכרת טל ומטר‪ ,‬ודעת‬ ‫לדברי הפוסקים שאין לסיים בשמו"ע 'למדני חוקיך' – אשל‬ ‫הרמ"א שאינו מחוייב לחזור כלל (עי' ביאוה"ל ד"ה‬ ‫‪4‬‬ ‫בזמן עצירת גשמים‪ ,‬יצא ואין צריך לחזור‪ ,‬כיון‬ ‫אברהם‪-‬בוטשאטש ד"ה אחר‪ ,‬שו"ת שבט הלוי חי"א סי'‬ ‫שמזכיר שם "תן טל ומטר" (הליכות שלמה פ"ח)‪.‬‬ ‫לב‪ ,‬שו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' נח‪ ,‬וכן מורה מו"ח‬ ‫לה‪ .‬אם נזכר באחד מהברכות שקודם שומע תפלה‪,‬‬ ‫הגרמ"ש קליין שליט"א)‪.‬‬ ‫כגון בברכת 'ולירושלים'‪ ,‬שהדין הוא להמשיך‬ ‫כח‪ .‬גם הנוהג לומר בקיץ 'ברכנו אבינו'‪ ,‬וטעה בחורף‬ ‫בתפילתו ולשאול בשומע תפילה‪ ,‬וטעה וחזר‬ ‫ואמר 'ברכנו אבינו' וסיים הברכה‪ ,‬יכול לומר שם‬ ‫ל'ברך עלינו'‪ ,‬וסיים הברכה‪ ,‬ואח"כ נזכר שהיה‬ ‫'ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה' לפני‬ ‫יכול לאמרו בשומע תפלה‪ ,‬י"א שיחזור לברכה‬ ‫שמתחיל 'תקע בשופר'‪ ,‬ואינו צריך לחזור לומר‬ ‫שנזכר בה‪ ,‬שבמקרה דנן היא 'ולירושלים' (הגראי"ל‬ ‫ברך עלינו‪.‬‬ ‫שטינמן – כאיל תערוג‪ ,‬אשי ישראל פכ"ג הערה קעה בשם‬ ‫כט‪ .‬אם נזכר אחר שהתחיל 'תקע בשופר' ועד סיום‬ ‫הגר"ח קניבסקי)‪ .‬אמנם נראה שצריך להמשיך‬ ‫ברכת שומע תפלה‪ ,‬אומרו בברכת שומע תפלה‬ ‫ולהתפלל כל הברכות על הסדר‪ ,‬דיש שני אופנים‬ ‫(שו"ע ס"ה)‪ ,‬קודם כי אתה שומע‪ ,‬שמתוקנת‬ ‫לתקן מה שלא שאל‪ ,‬או לשאול בשומע תפילה או‬ ‫לשאול בה כל הבקשות (משנ"ב סקט"ז)‪.‬‬ ‫לחזור לברך עלינו‪ ,‬וחז"ל הקילו שסגי לשאול‬ ‫ל‪ .‬אם נזכר באמצע הברכות ששכח לשאול מטר‪,‬‬ ‫בשומע תפילה‪ ,‬אבל אם כבר חזר לברך עלינו‪,‬‬ ‫ובמקום להמשיך עד שמע קולנו שאל במקום‬ ‫ועיקר החיוב הוא לשאול גשם בברך עלינו‪,‬‬ ‫שנזכר‪ ,‬שאין זה מקומו‪ ,‬לא יצא ידי חובתו‪ ,‬וצריך‬ ‫כשחזר לברכת השנים הרי עקר את עצמו וחזר‬ ‫לשאול בשומע תפילה‪ ,‬ואם נזכר אחר שסיים‬ ‫לברכת השנים‪ ,‬וחייב להמשיך כסדר הברכות‬ ‫תפילתו‪ ,‬צריך לחזור ולהתפלל (הגר"נ קרליץ)‪.‬‬ ‫(מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א)‪.‬‬ ‫לא‪ .‬ובשומע תפילה אומר קודם כי אתה שומע‪' :‬ותן‬ ‫לו‪ .‬אם נזכר אחר שאמר ברוך אתה ה'‪ ,‬של שומע‬ ‫טל ומטר לברכה' (קיצור שו"ע סי' יט ס"ו‪ ,‬כף החיים סי'‬ ‫תפלה‪ ,‬יסיים הברכה ואח"כ יאמר ותן טל ומטר‬ ‫קיז סקל"ז‪ ,‬וכן מורה מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א)‪ .‬וי"א‬ ‫(כנ"ל אות יב ואות כז)‪ ,‬וי"א שיסיים למדני חוקיך‪,‬‬ ‫שאומר גם 'על פני האדמה' (ערוך השולחן ס"ו‪ ,‬ליקוטי‬ ‫ויאמר ותן טל ומטר לברכה‪ ,‬ויחזור ויאמר כי אתה‬ ‫חבר בן חיים ח"א כט‪ .‬שו"ת עולת יצחק ח"ג סי' לד‪ ,‬וכן‬ ‫שומע וכו' (משנ"ב סקי"ט)‪.‬‬ ‫הורה הגר"ח קנייבסקי ‪ -‬דעת נוטה תפלה תשו' קפט)‪.‬‬ ‫לז‪ .‬אם נזכר אחר שחתם שומע תפלה‪ ,‬קודם‬ ‫לב‪ .‬אם אמר קודם 'כי אתה שומע' כל נוסח ברכת 'ברך‬ ‫שהתחיל רצה‪ ,‬אומרו שם לפני רצה (שו"ע ס"ה)‪.‬‬ ‫עלינו' עם חתימת הברכה‪ ,‬ואח"כ המשיך 'כי אתה‬ ‫לח‪ .‬אם טעה ובמקום לומר שם לפני רצה‪ ,‬חזר לברך‬ ‫שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים ברוך‬ ‫עלינו‪ ,‬ובסיום הברכה נזכר שלא היה צריך לחזור‪,‬‬ ‫אתה ה' שומע תפילה'‪ ,‬י"א שלא יצא‪ ,‬שרק אם‬ ‫רק לומר שם לפני רצה‪ ,‬י"א שיכול אחר ברך‬ ‫אומרה כחלק מברכת שמע קולינו יצא ולא‬ ‫עלינו לדלג עד 'רצה' ולהמשיך 'רצה'‪ ,‬שמה‬ ‫כשאומרה כברכה בפני עצמה באמצע שמע‬ ‫שאמר את ברכת ברך עלינו לא נחשב שחזר‬ ‫קולינו‪ ,‬אמנם להלכה נראה שיצא (מו"ח הגרמ"ש‬ ‫לברכה זו‪ ,‬אלא נחשב שאמר את האזכרה‬ ‫קליין שליט"א)‪.‬‬ ‫והבקשה של 'ותן טל ומטר' בהרחבה‪ ,‬כלומר‬ ‫לג‪ .‬אם הוא מתענה באותו יום‪ ,‬וצריך לומר 'עננו'‬ ‫במקום לומר 'ותן טל ומטר' הרחיב את הבקשה‬ ‫בשומע תפילה‪ ,‬יאמר 'ותן טל ומטר' לפני עננו‬ ‫ואמר כל הברכה של 'ברך עלינו' (חשוקי חמד יומא‬ ‫(רמ"א ס"ה)‪ ,‬דשאלה חמורה מעננו‪ ,‬דאם לא אמרה‬ ‫נה‪ .‬בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל)‪ .‬אמנם כל זה רק אם‬ ‫מחזירין אותו‪ ,‬משא"כ בעננו (מג"א סק"ז‪ ,‬משנ"ב‬ ‫נזכר מיד אחר סיום ברכת השנים‪ ,‬אבל אם‬ ‫סקי"ז)‪ ,‬ועוד‪ ,‬משום דשאלה תדיר‪ ,‬משא"כ עננו‬ ‫המשיך תקע בשופר גדול וכו' ורק אח"כ נזכר‬ ‫אינו תדיר (לבוש ס"ה)‪ .‬וכן מי שרגיל לומר תחנונים‬ ‫שלא היה צריך לחזור לברך עלינו‪ ,‬צריך להמשיך‬ ‫לפני 'כי אתה שומע'‪ ,‬כמו אנא ה' וכו'‪ ,‬כיון שאינם‬ ‫כל הברכות [וכנ"ל אות לה]‪ .‬אולם לפי מש"כ לעיל‬ ‫חובה יאמר 'ותן טל ומטר לברכה' לפני התחנונים‪,‬‬ ‫נראה דרק אם לא חתם ברכת ברך עלינו יכול‬ ‫אף שהן תדירין (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א)‪.‬‬ ‫לדלג עד 'רצה'‪ ,‬אבל אם אמר כל הברכה עם‬ ‫לד‪ .‬שכח לומר ותן טל ומטר בברכת השנים‪ ,‬ובשמע‬ ‫החתימה‪ ,‬אין זה כמו שהרחיב הבקשה‪ ,‬דא"כ למה‬ ‫קולנו אמר תפילת "ועננו בורא עולם" שאומרים‬ ‫‪5‬‬ ‫התפילה רק לברכת השנים‪ ,‬יפסיק במקום שעומד‬ ‫חתם את הברכה‪ ,‬ולכן גם אם נזכר אחר שחתם‬ ‫וידלג עד ברכת השנים‪ ,‬וכל מה שאמר באמצע הוי‬ ‫'מברך השנים'‪ ,‬ועדיין לא התחיל 'תקע'‪ ,‬ימשיך‬ ‫כשיחה בטעות‪ .‬ולא אמרינן שזה נחשב כאילו‬ ‫כל הברכות‪ ,‬וכנ"ל (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א)‪.‬‬ ‫עקר עצמו מן התפילה וכסיים התפילה (כיון‬ ‫לט‪ .‬אם נזכר אחר שהתחיל ברכת רצה‪ ,‬ועד שאמר‬ ‫שמבואר במשנ"ב סי' קיד סקכ"א דבאופן שחוזר לראש‬ ‫את ה'יהיו לרצון' השני שבסיום 'אלקי נצור'‪ ,‬חוזר‬ ‫התפילה אין צריך לחזור ולומר פסוק ה' שפתי תפתח‪ ,‬הרי‬ ‫לברכת השנים (שו"ע שם‪ ,‬משנ"ב סקי"ח‪ ,‬שעה"צ סי'‬ ‫שזה נחשב להמשך התפילה הקודמת)‪.‬‬ ‫תכב ס"ק ח‪ .‬והטעם הוא כיון שטעה פעמיים‪ ,‬גם בברך‬ ‫מד‪ .‬אם נזכר אחרי שאמר ברוך אתה ה' בסיום ברכת‬ ‫עלינו וגם בשומע תפילה‪ .‬והוא כמו מי ששכח להבדיל‬ ‫'רצה' או 'מודים' או 'שים שלום'‪ ,‬וצריך לחזור‬ ‫במוצ"ש בתפילה שאינו חוזר ומתפלל כיון שיכול להבדיל‬ ‫לברכת השנים‪ ,‬נראה שלא יסיים הברכה רק‬ ‫על הכוס‪ ,‬ואם שכח ואכל לפני שהבדיל על הכוס‪ ,‬חוזר‬ ‫יחזור מיד לברכת השנים‪ ,‬דאין היתר לומר ברכה‬ ‫ומתפלל‪ ,‬כיון שטעה פעמיים (שו"ע סי' רצד ס"א)‪ ,‬ה"נ‬ ‫שלא כדין באמצע שמו"ע אפי' כדי להציל עצמו‬ ‫כששוכח בברך עלינו אינו חוזר כיון שיכול לשאול בשומע‬ ‫מברכה לבטלה (עי' כעי"ז בשעה"צ סי' קפח סקי"ח‬ ‫תפילה‪ ,‬אבל אם שכח גם בשומע תפילה חוזר לברך עלינו‬ ‫בשם א"ר)‪ ,‬וגם לא יסיים 'למדני חוקיך'‪ ,‬דאין היתר‬ ‫– הרא"ש ברכות פ"ד סי"ד‪ ,‬הר"ן תענית א‪ :‬מדפי הרי"ף)‪.‬‬ ‫להפסיק בתפלה באמירת למדני חוקיך רק כשהוא‬ ‫מ‪ .‬אם חזר לברכת השנים ושוב שכח לומר ותן טל‬ ‫לצורך התפלה או כדי שלא יצטרך להוסיף עוד‬ ‫ומטר‪ ,‬והמשיך ונזכר אחר שהתחיל 'תקע'‪ ,‬צריך‬ ‫ברכה‪ ,‬ולא כדי להציל עצמו מברכה לבטלה‪.‬‬ ‫שוב לחזור ל'ברך עלינו'‪ ,‬שכיון שצריך לחזור‬ ‫מה‪ .‬אם התחיל 'אלקי‪ ,‬נצור לשוני מרע'‪ ,‬ובאמצע‬ ‫ל'ברך עלינו' לומר שם 'ותן טל ומטר' [משום‬ ‫התחנונים‪ ,‬קודם 'יהיו לרצון' נזכר שלא אמר ותן‬ ‫שטעה פעמיים וכנ"ל]‪ ,‬והוא לא אמר ותן טל‬ ‫טל ומטר‪ ,‬והגיע הש"צ ל'קדושה'‪ ,‬י"א שישתוק‬ ‫ומטר‪ ,‬לא נחשב שחזר ל'ברך עלינו'‪ ,‬וצריך לחזור‬ ‫וישמע קדושה מהש"ץ ולא יענה עמהם (עפ"י‬ ‫שוב ל'ברך עלינו' (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א‪ ,‬ובפרט‬ ‫המבואר בסי' קד ס"ז)‪ ,‬ואח"כ יחזור לברך עלינו‪ .‬כיון‬ ‫לפי סברת הרא"ש והר"ן שהובא לעיל אות לו)‪.‬‬ ‫דמעיקר הדין כל שסיים ח"י ברכות השלים‬ ‫מא‪ .‬וי"א שגם אחרי שטעה ולא שאל בפעם השניה‬ ‫תפילתו‪ ,‬אלא דחז"ל הקילו שאם אומר תחנונים‬ ‫ימשיך להתפלל כל הברכות וישאל בשומע‬ ‫יש לו עוד דין עומד בתפלה שלא יצטרך לחזור‬ ‫תפילה (דשאני הבדלה שגם שכח אתה חוננתנו וגם שכח‬ ‫לראש התפילה‪ ,‬רק לברכת השנים‪ .‬ומאידך נתנו‬ ‫ואכל לפני שהבדיל‪ ,‬משא"כ בטל ומטר שעשאוהו חז"ל כמו‬ ‫לתחנונים עיקר דין סיום התפלה כדי שיוכל‬ ‫שלא התפלל‪ ,‬הוי כטעה רק בברך עלינו וע"כ ימשיך ושאל‬ ‫לענות קדיש וקדושה‪ .‬אמנם אם עונה קדיש‬ ‫בשומע תפילה – שלמי תודה עניני גשמים עמ' עה) ועוד‪,‬‬ ‫וקדושה אין ספק שאעפ"י שממשיך עוד‬ ‫שאע"פ שכבר אמר כל הברכות עד שומע תפילה‬ ‫בתחנונים מכל מקום הקשר לתפלה כבר נפסק‪,‬‬ ‫בפעם ראשונה‪ ,‬אינו יכול עכשיו לדלג הברכות עד‬ ‫דהא כתב המג"א דכל שהסיח דעתו מהתפילה הוי‬ ‫שמע קולנו‪ ,‬שכיון שתיקנו לחזור לברכת השנים‬ ‫כעקר רגליו‪ ,‬ואמירת קדושה הוי היסח הדעת‬ ‫זה סדר תפילתו וצריך להתפלל כסדר (הליכות‬ ‫מהתפילה‪ ,‬וא"כ יצטרך לחזור לראש התפילה‪.‬‬ ‫ואף דהמג"א כתב דזה דוקא אם אמר 'יהיו לרצון'‪,‬‬ ‫שלמה ‪ -‬תפילה פ"ח סכ"ב בשם הגרשז"א‪ ,‬פניני תפילה‬ ‫היינו דאם לא אמר יהיו לרצון א"כ אולי ימשוך‬ ‫עמ' קנו בשם הגריש"א‪ ,‬וכן דעת הגר"ח קנייבסקי)‪.‬‬ ‫עוד באמירת תחנונים‪ ,‬אבל כל שענה קדושה בפה‬ ‫מב‪ .‬אם טעה ובמקום לחזור לברכת השנים חזר‬ ‫א"כ זה עצמו הוכחה דהסיח דעתו מהתפילה‪,‬‬ ‫לשמע קולנו ואמר שם ותן טל ומטר‪ ,‬יצא‬ ‫דאל"כ לא היה עונה באופן זה‪ ,‬ובזה גם בלי‬ ‫בדיעבד‪ ,‬כיון שדעת כמה ראשונים (הובאו בטור)‬ ‫אמירת יהיו לרצון הו"ל סילוק גמור והיסח הדעת‬ ‫שלכתחילה חוזר לשמע קולנו‪ ,‬בדיעבד יש לסמוך‬ ‫שחוזר לראש‪ ,‬ולכן לא יענה קדושה רק ישמע‬ ‫עליהם (שו"ת שבט הלוי ח"י סכ"ג‪ ,‬חוט שני עמ' רא‪ ,‬וכן‬ ‫מהש"ץ‪ ,‬וכך יוכל לחזור ל'ברך עלינו' ולא יצטרך‬ ‫הביא בפניני תפילה עמ' קעז בשם הגריש"א ובאשי ישראל‬ ‫לחזור לראש התפילה‪ ,‬דכיון שיש עצה בשתיקה‬ ‫פכ"ג הערה קעט* בשם הגרח"ק)‪.‬‬ ‫אל יגרום ברכה שאינה צריכה (שו"ת שואל ומשיב‬ ‫מג‪ .‬אם טעה ובמקום לחזור לברכת השנים חזר לראש‬ ‫מהדו"ק ח"ג סי' קסט‪ ,‬שו"ת שבט הלוי ח"ג סי' יא אות ד‪,‬‬ ‫התפילה‪ ,‬ושוב נזכר שלא היה לו לחזור לראש‬ ‫‪6‬‬ ‫(מסגרת השלחן שם‪ ,‬וכ"מ במשנ"ב סי' תכב סק"ז ומפורש‬ ‫ובח"ה סי' כג‪ ,‬וכן מורה מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א)‪.‬‬ ‫בשעה"צ שם סק"ח)‪.‬‬ ‫ועוד טעם‪ ,‬דהואיל ודינו לחזור עתה לברכת‬ ‫שכח לומר 'ותן טל ומטר' בשחרית ונזכר אחרי זמן תפילה‬ ‫השנים הרי הוא נידון כעומד בברכת השנים וא"כ‬ ‫אסור לו לענות 'קדושה' מעיקר הדין (הגר"ח‬ ‫נא‪ .‬אם שכח לשאול ותן טל ומטר בשחרית ונזכר‬ ‫קנייבסקי בספר דעת נוטה עמ' שא בשם החזו"א‪ ,‬והגר"נ‬ ‫אחרי שכבר עבר זמן תפילה ועדיין לפני חצות‪.‬‬ ‫קרליץ בספר חוט שני תפלה עמ' רא)‪.‬‬ ‫נראה שיתפלל שוב שמונה עשרה קודם חצות‪,‬‬ ‫מו‪ .‬בדיעבד‪ ,‬אם הפסיק וענה 'קדושה'‪ ,‬י"א דכיון‬ ‫ולא ימתין להתפלל מנחה פעמיים‪ ,‬דכיון שיכול‬ ‫שנוגע לברכות שאינם צריכות‪ ,‬לא יחזור לראש‬ ‫להתפלל קודם חצות אין זה מיקרי אנוס שיכול‬ ‫התפילה רק ל'ברך עלינו' (כמו שכ' הגה"ק בעל אשל‬ ‫להשלים במנחה‪.‬‬ ‫אברהם בסי' תכב‪ .‬שו"ת שבט הלוי ח"י סי' יז אות י)‪.‬‬ ‫שכח לומר 'ותן טל ומטר' ונזכר בתפילה שאחריה‬ ‫ולטעם השני הנ"ל ג"כ‪ ,‬דנידון כעומד בברכת‬ ‫נב‪ .‬שכח לומר 'ותן טל ומטר' בתפילת שחרית ונזכר‬ ‫השנים הוי כשח בשוגג באמצע שמו"ע דאינו‬ ‫בתפילת מנחה ששכח בשחרית‪ ,‬או נזכר בערבית‬ ‫מעכב בדיעבד‪ .‬אולם י"א דחוזר לתחילת שמו"ע‬ ‫ששכח במנחה וכדו'‪ ,‬גומר תפילה זו שעומד בה‬ ‫(מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א)‪.‬‬ ‫לשם התפילה שזמנה כעת‪ ,‬ואח"כ חוזר ומתפלל‬ ‫מז‪ .‬וי"א שלכתחילה יכול לענות קדושה ואח"כ יחזור‬ ‫תפילה נוספת לתשלומי התפילה הקודמת שטעה‬ ‫לרצה‪ ,‬דפסק הרמ"א (סי' קכב ס"א) שאף לפני יהיו‬ ‫ולא שאל בה מטר‪ ,‬דבכל מקום שצריך להתפלל‬ ‫לרצון מפסיק לקדושה ואין זה נחשב כעוקר רגליו‬ ‫תפילה לתשלומין‪ ,‬מתפלל קודם התפילה שהיא‬ ‫(שו"ת אגרות משה ח"ג סי' נו‪ ,‬הליכות שלמה תפלה פ"ח‬ ‫עכשיו חובה ואח"כ מתפלל תפילת התשלומין‬ ‫סל"ט)‪ .‬אמנם לדעת המחבר שם שקודם יהיו‬ ‫(שו"ע סי' קח ס"א)‪.‬‬ ‫לרצון אין מפסיקים אפי' לקדושה‪ ,‬ואם רוצה‬ ‫אשה ששכחה לומר ותן טל ומטר‬ ‫לומר קדושה מוכרח לומר יהיו לרצון תחילה‪,‬‬ ‫נג‪ .‬אשה שמתפללת כל יום תפילת שחרית ושכחה‬ ‫מסתבר דזה שאם רגיל לומר תחנונים חוזר לרצה‪,‬‬ ‫לומר ותן טל ומטר‪ ,‬צריכה לחזור כמו איש‪ .‬ואף‬ ‫לשיטתו הוא רק קודם יהיו לרצון אבל אחר יהיו‬ ‫אם אינה מתפללת כל יום‪ ,‬אם התפללה היום‬ ‫לרצון חוזר לתחילת התפילה‪ ,‬א"כ לשיטתו יהא‬ ‫ושכחה‪ ,‬צריכה לחזור ולהתפלל‪ ,‬דכיון שקיבלה‬ ‫אסור לומר קדושה דאסור לגרום ברכה יתירא אף‬ ‫על עצמה להתפלל‪ ,‬צריכה להתפלל כדין‪ .‬ואם‬ ‫בשביל זה‪ ,‬כמפורש (בסי' כה ס"י) דאסור לענות‬ ‫נזכרה רק בתפילת מנחה ששכחה לומר טל ומטר‬ ‫קדושה ואיש"ר בין תפלה של יד לתפלה של ראש‬ ‫בשחרית‪ ,‬מתפללת מנחה ואח"כ חוזרת‬ ‫והוא בשביל שלא יצטרך לברך ברכה אחרת‪ ,‬א"כ‬ ‫ומתפללת לתשלומי שחרית‪.‬‬ ‫כ"ש כאן שאסור כדי שלא לגרום ט"ז ברכות‬ ‫נד‪ .‬אם שכחה בתפילת מנחה‪ ,‬ונזכרה בלילה‪ ,‬אף אם‬ ‫שאין צריכות (שו"ת אגרות משה שם)‪.‬‬ ‫אינה מתפללת מעריב בכל יום‪ ,‬צריכה עכשיו‬ ‫מח‪ .‬אם נזכר אחר שאמר יהיו לרצון [השני] חוזר‬ ‫להתפלל מעריב כדי שתוכל אח"כ להשלים‬ ‫לראש התפלה (שו"ע ס"ה)‪ ,‬ואע"פ שעדיין לא עקר‬ ‫תפילת מנחה‪ ,‬כי תפילת תשלומין באה רק אחרי‬ ‫רגליו (מג"א סי' תכב סק"ב‪ ,‬שו"ע הרב כאן ס"ה‪ ,‬משנ"ב‬ ‫תפילת הקבע‪ .‬וגם למחר אינה יכולה להשלים כי‬ ‫סקי"ח‪ ,‬ביאוה"ל ד"ה כעקורים)‪.‬‬ ‫א"א להשלים רק אחרי התפילה הסמוכה לה‪.‬‬ ‫מט‪ .‬אם חזר לראש התפילה ושוב שכח לשאול מטר‬ ‫שליח ציבור ששכח לומר 'ותן טל ומטר' בתפילת‬ ‫בברכת השנים‪ ,‬ימשיך וישאל ב'שומע תפילה'‬ ‫הלחש ובחזרת התפילה‬ ‫(דבתפילה אחרת אין זה נחשב כטעה פעמיים‪ ,‬רק אם זה‬ ‫נה‪ .‬שליח ציבור שטעה בתפילת הלחש ולא אמר טל‬ ‫באותה תפילה)‪.‬‬ ‫ומטר‪ ,‬ונזכר לאחר שסיים תפילת הלחש‪,‬‬ ‫נ‪ .‬ואם נזכר באמצע 'יהיו לרצון'‪ ,‬י"א שכיון‬ ‫בתפילת שחרית ומנחה אין צריך לחזור על‬ ‫שהתחיל הפסוק שזהו סיום התפילה‪ ,‬הוי כעקר‬ ‫תפילתו בלחש‪ ,‬מפני טורח הציבור‪ ,‬וסומך על‬ ‫רגליו וחוזר לראש התפילה (קיצור שו"ע סי' עו סי"ח)‪,‬‬ ‫אמנם למעשה נראה שכל שלא סיים הפסוק הוי‬ ‫תפילתו בקול רם (שו"ע סי' קכו ס"ד)‪ .‬ואם לא נזכר‬ ‫עדיין באמצע התפילה וחוזר לברכת השנים‬ ‫שטעה בתפילת הלחש עד אחרי שהתפלל בקול‪,‬‬ ‫‪7‬‬ ‫ס‪ .‬הרגיל עצמו מ"ה פעמים‪ ,‬שהוא כנגד ג' תפילות‬ ‫ולא נתכוין לצאת ע"י חזרת הש"ץ‪ ,‬י"א שיצא‬ ‫בט"ו יום‪ ,‬ועברו ט"ו יום‪ ,‬מועיל כמו צ' פעמים‬ ‫בזה (הגר"נ קרליץ) וי"א שלא יצא (אשי ישראל שם‬ ‫(שערי תשובה סקי"ד)‪.‬‬ ‫הערה קעט בשם הגר"ח קנייבסקי)‪ .‬ובתפילת ערבית‪,‬‬ ‫סא‪ .‬ש"צ קבוע המתפלל בכל יום ה' תפילות‪ ,‬די לו‬ ‫שאין לו על מה לסמוך‪ ,‬צריך לחזור (משנ"ב סקט"ז)‪.‬‬ ‫בי"ח יום להחשיב שהרגיל עצמו בכך (שם סקט"ו)‪.‬‬ ‫אמנם אין צריך לעכב את הציבור משום תפילתו‬ ‫סב‪ .‬בשו"ת חתם סופר (או"ח סי' כ) מורה שצריך לומר‬ ‫ויכול לומר 'קדיש תתקבל'‪ ,‬עלינו וברכו ואח"כ‬ ‫מאה ואחד פעמים‪ ,‬דס"ל שדברי רבי יוחנן שאמר‬ ‫יחזור על תפילתו (אשי ישראל פרק כד ס"ק קעז)‪.‬‬ ‫כל שלשים יום חזקה מה שהוא למוד מזכיר‬ ‫נו‪ .‬שליח ציבור שטעה בתפילתו בקול ולא אמר טל‬ ‫(ירושלמי פ"ק דתענית) בנויין על הגמ' (חגיגה ט‪):‬‬ ‫ומטר‪ ,‬י"א דהאידנא שכל אחד מתפלל לעצמו אם‬ ‫שאינו דומה שונה פרקו מאה פעמים למאה‬ ‫הש"צ אמרו בלחש אין צריך לחזור כלל לא‬ ‫פעמים ואחד‪' ,‬וכן הוא מפורסם ומקובל שהשונה‬ ‫לתחילת התפילה ולא לרצה‪ ,‬שאינו חוזר ומתפלל‬ ‫מאה פעמים ואחד לא במהרה הוא שוכח'‪ .‬ומבאר‪,‬‬ ‫בקול רם אלא משום קדושה (ב"י סי' קכו בשם הכל בו‬ ‫דבחו"ל בשלשים יום ממוסף של ט"ו בניסן ועד‬ ‫בסי' מג)‪ .‬ואינם דברים של טעם דהא ודאי משמע‬ ‫אחרי מנחה של י"ד באייר ישנם ק"א תפילות [כ"ט‬ ‫שגם בזמן חכמי התלמוד היו מתפללים בלחש‬ ‫תפילות של שחרית‪ ,‬כ"ט תפילות של מעריב‪ ,‬ל' תפילות‬ ‫ואח"כ חוזר הש"צ ומתפלל בקול רם‪ ,‬ואם טעה‬ ‫של מנחה וי"ג מוספים‪ ,‬שמונה של פסח‪ ,‬שלשה שבתות‬ ‫כשחוזר התפילה בקול רם צריך לחזור וכן נראה‬ ‫ושנים של ימי ר"ח אייר‪ ,‬בס"ה עולה למנין ק"א תפילות]‪,‬‬ ‫שהוא דעת הפוסקים (ב"י שם)‪ .‬ואומרים שוב‬ ‫וע"ז אמרו דבשלשים יום הוי חזקה‪ .‬ומ"מ כתב‬ ‫'קדושה'‪ .‬ובתפילת שחרית י"א שאף מברכים‬ ‫דבדיעבד אחרי שהזכיר תשעים פעמים ושוב‬ ‫שוב ברכת כהנים אך ללא ברכה‪ ,‬וי"א שאין‬ ‫מסתפק‪ ,‬אינו חוזר כמשמעות השו"ע והרמ"א‪.‬‬ ‫מברכין ברכת כהנים כיון שכבר בירכו‪ ,‬והיא אינה‬ ‫והסכמת הפוסקים כהשו"ע שסגי בתשעים‬ ‫חלק מהתפילה‪.‬‬ ‫פעמים‪ ,‬וכן כתב המשנ"ב (סקמ"א) שאם אמר‬ ‫מסופק אם שאל טל ומטר‬ ‫תשעים פעמים ואח"כ מסתפק אי אפשר לפסוק‬ ‫נז‪ .‬מי שמסופק אם שאל טל ומטר‪ ,‬עד שלשים יום‬ ‫שחוזר נגד פסק השו"ע‪.‬‬ ‫[ו' בכסלו] בחזקת שלא שאל‪ ,‬דודאי אמר כמו‬ ‫סג‪ .‬הרגיל עצמו צ' פעמים או ק"א פעמים‪ ,‬ואח"כ‬ ‫שרגיל‪ ,‬וצריך לחזור ולהתפלל (ורצוי להתנות שאם‬ ‫טעה ואמר בתפילה 'ותן ברכה'‪ ,‬לא בטלה חזקתו‬ ‫כן שאל גשם‪ ,‬יהיה זה תפילת נדבה)‪ .‬אחר שלשים יום‬ ‫לגמרי (א"א בוטשאטש סי' קיד סק"ה)‪ ,‬ויאמר שוב‬ ‫בחזקת ששאל ואינו צריך לחזור‪ .‬ואף שבשלשים‬ ‫כמה פעמים ותן טל ומטר לחזק הרגלו (הליכות‬ ‫יום אין עדיין צ' תפילות ששאל מטר כיון‬ ‫שלמה תפילה פ"ח הערה ‪.)94‬‬ ‫שבתפילות שבת אין שואלין מטר‪ ,‬ספק ברכות‬ ‫סד‪ .‬מותר להרגיל עצמו בשבת לומר צ' פעמים ותן טל‬ ‫להקל (שו"ע סי' קיד ס"ח‪ ,‬משנ"ב סקל"ז‪ .‬ולהגר"א יש‬ ‫ומטר‪ ,‬ואין בזה משום הכנה לחול‪ ,‬שעושה כן רק‬ ‫להחמיר עד צ' תפילות של חול)‪.‬‬ ‫כדי שלא יגיע לברכה לבטלה‪ ,‬וגם משום‬ ‫נח‪ .‬אם הרגיל לשונו תשעים פעמים‪ ,‬הרי הוא בחזקת‬ ‫שאמירת צ' פעמים ותן טל ומטר גורם שינוי‬ ‫שהזכיר ושוב אינו חוזר (שו"ע ס"ט כדעת מהר"ם‬ ‫במוח האדם והשינוי נגמר מיד בשבת‪ ,‬ולכן אפילו‬ ‫מרוטנבורג המובא בהגהות מיימוניות פ"י מהל' תפילה אות‬ ‫שלא מקבל תועלת בשבת‪ ,‬מ"מ השינוי נקבע כבר‬ ‫ה‪ ,‬משנ"ב ס"ק מ‪ .‬והאחרונים רובם וכמעט כולם העתיקו‬ ‫בשבת (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א‪ ,‬וכ"ה בהליכות‬ ‫את דברי השו"ע להלכה ‪ -‬ביאוה"ל שם ד"ה אם)‪.‬‬ ‫שלמה ח"א סי' ח סכ"ו)‪.‬‬ ‫נט‪ .‬ומרגיל את לשונו באמירת 'ואת כל מיני תבואתה‬ ‫סה‪ .‬יש אומרים שאין מועיל להרגיל עצמו תשעים‬ ‫לטובה ותן טל ומטר לברכה'‪ .‬ואלו שאומרים‬ ‫פעמים (רבינו פרץ מובא בטור‪ ,‬הגר"א וט"ז סקי"ג‪ ,‬הובאו‬ ‫בקיץ 'ברכנו אבינו'‪ ,‬מרגילים עצמם לומר תשעים‬ ‫בביאוה"ל ד"ה אם) וטוב לחוש לדבריהם לכתחילה‬ ‫פעמים 'רופא חולי עמו ישראל ברך עלינו'‪ .‬וי"א‬ ‫שלא לעשות כן לסמוך על זה (שו"ע הרב סי' קיד‬ ‫שימשיך לומר את השנה הזאת וכו' עד אחר טל‬ ‫סי"א ‪ ,‬וכן מורה מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א משום‬ ‫ומטר' (כף החיים סק"ס)‪.‬‬ ‫פוסקים אלו‪ ,‬וגם כדי שאדם יקח אחריות לכוין היטב‬ ‫‪8‬‬ ‫שצריך לתקן‪ .‬וא"כ יש לדון אם כשחוזר ומתפלל‬ ‫בתפילה כדי לזכור לומר את ההזכרה הנכונה)‪ .‬אבל אם‬ ‫צריך להתפלל דוקא במנין‪ ,‬או שיכול להתפלל‬ ‫עשה כן ואח"כ נסתפק אם הזכיר אין צריך לחזור‬ ‫ביחידות‪ .‬ואם היה זה בשחרית‪ ,‬האם כשחוזר‬ ‫כי כן עיקר (שו"ע הרב שם)‪.‬‬ ‫ומתפלל צריך להניח תפילין‪ .‬וכן אם התחיל‬ ‫סו‪ .‬אם ברור לו שזכר והיה בדעתו לפני שמונה עשרה‬ ‫לאכול ארוחת בוקר‪ ,‬ובאמצע הסעודה נזכר שלא‬ ‫לומר טל ומטר‪ ,‬ואחר התפילה מסתפק אם אמר‪,‬‬ ‫שאל מטר בתפילת שחרית‪ ,‬האם מותר לו‬ ‫אם נתעורר הספק מיד אחר התפילה‪ ,‬יש לחזור‬ ‫להמשיך לאכול או שאסור לו להמשיך לאכול‬ ‫ולהתפלל‪ ,‬ואם לא נתעורר הספק עד לאחר זמן‪,‬‬ ‫משום לא תאכלו על הדם‪.‬‬ ‫תולים שאמר כמו שצריך ואינו צריך לחזור‬ ‫ע‪ .‬ולמעשה נראה שראוי שיחזור ויתפלל בציבור‬ ‫(משנ"ב שם סקל"ח)‪ .‬ונראה דאם היה בדעתו לפני‬ ‫אבל אינו חייב לטרוח בשביל זה‪ ,‬וכן ראוי שיניח‬ ‫ברך עלינו לומר טל ומטר‪ ,‬אף אם מתעורר הספק‬ ‫תפילין כאשר חוזר ומתפלל שחרית אבל אינו‬ ‫מיד אחר התפילה אין צריך לחזור‪ .‬ואם לא זכר‬ ‫חייב לטרוח בשביל זה‪ .‬כגון אם הוא משאיר את‬ ‫קודם תפילתו לשים אל דעתו לומר טל ומטר‪ ,‬וגם‬ ‫התפילין שלו בבית הכנסת וחזר לביתו ונזכר‬ ‫תוך כדי תפילתו לא נתעורר לכך‪ ,‬אפי' לא נתעורר‬ ‫בביתו שלא שאל מטר‪ ,‬יתפלל ביחידות בביתו‬ ‫לו ספיקו עד אחר זמן מופלג‪ ,‬חוזר ומתפלל‪.‬‬ ‫בלי תפילין ואינו חייב לטרוח לחזור לבית הכנסת‬ ‫נתעורר לו שאלה באמצע שמונה עשרה‬ ‫בשביל זה‪ .‬אכן לגבי אכילתו‪ ,‬נראה שיפסיק‬ ‫סז‪ .‬אם באמצע שמונה עשרה נתעורר לו שאלה על‬ ‫ויתפלל ואח"כ ימשיך לאכול‪ .‬והענין‪ ,‬דלא תאכלו‬ ‫תפילתו‪ ,‬כגון בשאלת טל ומטר או יעלה ויבא‬ ‫על הדם הוי איסור חמור‪ .‬וכיון שיש פוסקים‬ ‫וכדו'‪ ,‬ואינו יודע ההלכה‪ ,‬מותר לו לדפדף בסידור‬ ‫שהתפילה לא נחשב כלל לתפילה‪ ,‬צריך להפסיק‬ ‫לעיין בהלכות המודפסים‪ ,‬ואם בסידורו אינו‬ ‫ולחזור ולהתפלל ואח"כ ימשיך לאכול‪ ,‬אבל‬ ‫מודפס הלכות‪ ,‬מותר לו ללכת ממקומו לארון‬ ‫תפילה בציבור וכן תפילה עם תפילין נחשב‬ ‫הספרים לחפש בספרי ההלכה מה דינו (משנ"ב סי'‬ ‫למעלה בתפילה‪ ,‬וכיון שיש פוסקים שהתפילה‬ ‫קד סק"ב בשם ח"א כלל כה ס"ט)‪ .‬וכן מותר לו לגשת‬ ‫הראשונה היתה תפילה‪ ,‬אינו חייב לטרוח עבור‬ ‫לרב או מו"ץ לשאול מה דינו (שם)‪.‬‬ ‫מעלות אלו (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א‪ .‬ועי' משנ"ב‬ ‫דין התפילה שהוא חוזר ומתפלל‬ ‫סי' קח סק"י)‪.‬‬ ‫סח‪ .‬נחלקו הראשונים (התוס' והרא"ש ברכות כו‪ ):‬במי‬ ‫שכח לומר 'ותן טל ומטר' בליל ז' מרחשון (באר"י)‬ ‫שטעה ולא אמר יעלה ויבא במנחה של ר"ח‬ ‫עא‪ .‬כל הדינים האמורים בשכח לשאול גשם‪ ,‬אמורים‬ ‫ובלילה כבר אינו ר"ח‪ ,‬אם צריך לחזור ולהתפלל‬ ‫גם בתפילת מעריב הראשונה בליל ז' במרחשון‪,‬‬ ‫ערבית שתים‪ ,‬השניה לתשלומי מנחה‪ ,‬כיון‬ ‫וכנ"ל שאם שכח לגמרי חוזר ומתפלל‪ .‬ואינו דומה‬ ‫שבלילה כבר אינו מזכיר יעלה ויבא ואינו מתקן‬ ‫לאם שכח יעלה ויבא בערבית של ר"ח דאינו צריך‬ ‫כלום‪ ,‬ופלוגתתם היא כשמחסר אזכרה בשמו"ע‬ ‫לחזור‪ ,‬דשם הטעם משום דאין מקדשין את‬ ‫אם התפילה אינה תפילה ונחשב כאילו לא‬ ‫החודש בלילה (מג"א סי' רלו סק"א‪ ,‬משנ"ב סי' קיז סק"ו‪,‬‬ ‫התפלל‪ ,‬או שהתפילה היא תפילה רק שחייבו‬ ‫וביאוה"ל ד"ה בתפלת‪ .‬ובשע"ת סק"ד הביא מהלכות‬ ‫אותו חז"ל לחזור ולתקן מה שהחסיר ולהתפלל‬ ‫קטנות ח"א סי' עג שאין צריך לחזור ולהתפלל‪ ,‬ובשם‬ ‫תפילה עם האזכרה‪ ,‬דאם התפילה אינה תפילה‬ ‫מהר"י מולכו דמחזירין‪ ,‬ובשם שלמי ציבור דלצאת ידי ספק‬ ‫צריך לחזור ולהתפלל בכל מקרה‪ ,‬ואם התפילה‬ ‫יחזור ויתפלל בתורת נדבה וא"צ לחדש בה דבר)‪.‬‬ ‫תפילה במקרה שכבר אינו יכול לתקן אינו צריך‬ ‫שכח לומר 'ותן טל ומטר' בליל ס' לתקופה (בחו"ל)‬ ‫לחזור ולהתפלל‪ .‬והשו"ע (סי' קח סי"א) הביא ב'‬ ‫עב‪ .‬שכח לשאול גשם בחו"ל בתפילת מעריב‬ ‫הדעות ולא הכריע‪ ,‬רק פסק שיחזור ויתפלל‬ ‫הראשונה אחר ס' יום לתקופה‪ ,‬כתב החיי אדם‬ ‫במוצאי ר"ח בתנאי של נדבה‪.‬‬ ‫(חלק א כלל כד) בשם הפרי חדש שאין צריך לחזור‪,‬‬ ‫סט‪ .‬ולכאורה הדין שמי ששכח לומר ותן טל ומטר‪,‬‬ ‫שמונין מעת לעת מהתקופה‪ .‬וכיון דאין תקופת‬ ‫צריך לחזור ולהתפלל‪ ,‬גם תלוי במח' הנ"ל‪ ,‬האם‬ ‫תשרי נופלת אלא בג' שעות או בט' שעות בלילה‬ ‫דינו כלא התפלל או כהתפלל וחיסר אזכרה‬ ‫‪9‬‬ ‫התפלל כלל ואז צריך להתפלל ערבית שתים‪ ,‬או‬ ‫או ביום‪ ,‬לעולם אין צריך לחזור בתפלת מעריב‬ ‫חשיב כהתפלל רק שחיסר אזכרה‪ ,‬וכיון שבשבת‬ ‫הראשונה‪ ,‬כיון שעדיין לא נשלמו ס' יום מעת‬ ‫אינו מתקן האזכרה אינו צריך להתפלל ערבית‬ ‫לעת‪ .‬וכן אם התקופה נופלת ביום אין צריך לחזור‬ ‫שתים‪ ,‬וכאמור‪ ,‬השו"ע פסק דמספק יתפלל‬ ‫אפילו בתפילת שחרית להמתפלל קודם ג' שעות‬ ‫תפילת נדבה‪ ,‬וכיון שבשבת אין מתפללין תפילת‬ ‫ביום‪ ,‬וכשנופלת בט' שעות ביום ומתפלל מנחה‬ ‫נדבה‪ ,‬אינו חוזר ומתפלל (ישועות יעקב או"ח סי' קיז‬ ‫קודם ט' שעות‪ ,‬גם כן אין צריך לחזור‪ .‬אמנם‬ ‫וכ"מ במג"א סי' קח סקט"ו‪ ,‬משנ"ב סקל"ו)‪ .‬וי"א דאינו‬ ‫הפמ"ג ס"ל שצריך לחזור ולהתפלל ומתנה שאם‬ ‫תלוי במח' הנ"ל‪ ,‬ד'טל ומטר' אינו כהזכרת יעלה‬ ‫אינו מחוייב תהא תפילתו נדבה‪ ,‬ובספר מחזיק‬ ‫ויבא‪ ,‬דיעלה ויבא אכן אינו רק אזכרה אבל טל‬ ‫ברכה פסק בהדיא דלא כפר"ח וגם בעל דרך‬ ‫ומטר הוא מטבע שטבעו חכמים בנוסח התפילה‪,‬‬ ‫החיים לא הזכיר כלל שום נפק"מ בין יום ראשון‬ ‫וכיון ששינה ממטבע שטבעו חכמים נחשב כאילו‬ ‫לשאר ימים‪ ,‬וגם מביאור הגר"א משמע לכאורה‬ ‫לא התפלל וחוזר להתפלל שנית אף בליל שבת‬ ‫דפסיקא ליה דאין הלכה כראבי"ה בזה (ביאוה"ל סי'‬ ‫(הגר"ח מבריסק ברכות כו‪.):‬‬ ‫קיז ס"א ד"ה בתפלת)‪.‬‬ ‫עז‪ .‬ולהלכה נראה יותר דגם 'טל ומטר' הוי אזכרה‪,‬‬ ‫אמירת 'ותן טל ומטר' בתפילה של ליל ז' מרחשון‬ ‫וכששכח לשאול מטר חשיב כהתפלל ורק חיסר‬ ‫לתשלומי מנחה של יום ו' מרחשון‬ ‫אזכרה (כן משמע במג"א סי' קח סקט"ז‪ ,‬ובמשנ"ב סקל"ו)‬ ‫עג‪ .‬שכח להתפלל מנחה ביום ו' מרחשון‪ ,‬שהדין הוא‬ ‫וא"כ לא יחזור להתפלל ערבית של שבת‬ ‫שמתפלל ערבית שתים‪ ,‬אומר ותן טל ומטר‬ ‫פעמיים‪ ,‬דרק היכא שיכול לחזור ולתקן הדבר‬ ‫בשניהם‪ ,‬אע"פ שהשניה היא תשלומין של מנחה‬ ‫בתפילתו חוזר ומתפלל‪ ,‬אבל בליל שבת שאינו‬ ‫(ברכי יוסף סי' קח אות ט בשם מהר"י פראגי ומהר"י זיין‬ ‫מועיל בתפילתו כלל כיון שאינו אומר טל ומטר‬ ‫בתשובה כת"י‪ ,‬הובא בשע"ת סקי"ז‪ ,‬וכ"פ במשנ"ב סקל"ו)‪.‬‬ ‫בשמו"ע של שבת אין צריך לחזור (הר צבי או"ח ח"א‬ ‫עד‪ .‬אם טעה ולא שאל מטר בראשונה ושאל בשניה‪,‬‬ ‫סי' נד‪ ,‬הליכות שלמה תפלה פ"ח ארחות הלכה הערה ‪,82‬‬ ‫גילה דעתו בזה שהראשונה לתשלומין והשניה‬ ‫וכן מורה מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א)‪.‬‬ ‫למעריב‪ ,‬דמבואר דלא יצא שצריך להקדים‬ ‫שכח לומר 'ותן טל ומטר' בערבית של מוצאי שבת‬ ‫תפילת החוב לתפילת התשלומין‪ ,‬וצריך לחזור‬ ‫עח‪ .‬לא אמר טל ומטר בתפלת ערבית של מוצאי‬ ‫ולהתפלל (ביאוה"ל סי' קח ס"ט ד"ה ואם‪ ,‬עפ"י דברי‬ ‫שבת‪ ,‬שחוזר ומתפלל‪ ,‬וכבר אמר 'אתה חוננתנו'‬ ‫הרמ"א)‪ .‬ואף אם כיון בפירוש הראשונה לשם‬ ‫בתפילתו‪ ,‬אינו צריך לומר שוב 'אתה חוננתנו'‬ ‫חובה והשניה להשלמה לא יועיל‪ ,‬כיון דאם לא‬ ‫בתפילה השניה‪ ,‬שכבר יצא חובת ההבדלה‬ ‫הזכיר טל ומטר צריך לחזור (כבמשנ"ב סי' קיז סק"ו)‪.‬‬ ‫בתפילה הראשונה (שמירת שבת כהלכתה פנ"ח הערה‬ ‫עה‪ .‬אם טעה ושאל רק בראשונה שהיא תפילת‬ ‫כח בשם הגרשז"א)‪ .‬אמנם לפי השיטות שהובאו‬ ‫מעריב‪ ,‬ולא בשניה שהיא לתשלומין‪ ,‬י"א שיצא‬ ‫לעיל [אות סה] שחשיב כאילו לא התפלל‪ ,‬צריך‬ ‫(שע"ת שם‪ ,‬וכדברי הכנה"ג ופר"ח‪ ,‬וכ"פ במשנ"ב סקל"ו)‪.‬‬ ‫לחזור ולומר אתה חוננתנו גם בתפילה השניה‬ ‫וי"א שיחזור ויתפלל בתורת נדבה‪ ,‬ויתנה‪ :‬אם‬ ‫(מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א)‪.‬‬ ‫חייב אני להתפלל תהא לחובתי‪ ,‬ואם לאו תהא‬ ‫לנדבתי (ביאוה"ל שם בשם דרך החיים‪ ,‬ובשערי תשובה‬ ‫שכח לומר 'ותן טל ומטר' בתפילה של מוצאי שבת‬ ‫סקי"ז בשם מאמר מרדכי)‪ .‬ודעביד כמר עבד ודעביד‬ ‫לתשלומי מנחה של שבת‬ ‫כמר עבד (ביאוה"ל שם)‪.‬‬ ‫עט‪ .‬מי שלא התפלל מנחה של שבת‪ ,‬מתפלל במוצאי‬ ‫שבת שתים של חול‪ ,‬הראשונה לשם ערבית‬ ‫שכח לומר 'ותן טל ומטר' במנחה של ערב שבת‬ ‫והשניה בשביל תשלומי מנחה (שו"ע סי' קח ס"י)‪.‬‬ ‫עו‪ .‬לא אמר טל ומטר בתפלת מנחה של ערב שבת‪,‬‬ ‫אם טעה בתפילה השניה שהיא לתשלומי מנחה‬ ‫ונזכר מיד או עד ‪ 13‬דקות משקיעת החמה‪ ,‬יחזור‬ ‫ולא שאל מטר‪ ,‬צריך לחזור ולהתפלל שוב‪ .‬לא‬ ‫ויתפלל מנחה‪ .‬ואם נזכר אח"כ‪ ,‬דנו האחרונים אם‬ ‫מיבעיא לדעת הפוסקים שתפילה ללא הזכרה‬ ‫צריך להתפלל ערבית של שבת שתים‪ ,‬י"א דתלוי‬ ‫נכונה אינה חשובה תפילה‪ ,‬הרי לא התפלל‪ ,‬רק‬ ‫במח' הראשונים הנ"ל (אות סח)‪ ,‬אם חשיב כלא‬ ‫‪10‬‬ ‫להשיטות הנ"ל שצריך לחזור ולאומרה כתיקונה‪,‬‬ ‫אפי' לדעת הפוסקים שחשיב תפילה‪ ,‬רק שצריך‬ ‫משא"כ מי שלא שאל מטר בימות החורף‪ ,‬שאין‬ ‫לחזור כדי שיהיה תפילה עם הזכרה נכונה‪ ,‬הכא‬ ‫זה ברכה מקולקלת רק שחיסר הזכרה של שאילת‬ ‫ג"כ צריך לחזור ולהתפלל‪ .‬ואע"פ שהתפלל לשם‬ ‫מטר‪ ,‬כיון שבשבת אין צריך לשאול מטר אינו‬ ‫תשלומי מנחה של שבת ובשבת לא שואלים‬ ‫צריך לחזור ולומר ברך עלינו כתיקונו‪ ,‬וגם אין לו‬ ‫מטר‪ ,‬א"כ נימא שגם בתפילת התשלומין אם לא‬ ‫שאל מטר בדיעבד אינו חוזר‪ ,‬וכמו שמבואר לעיל‬ ‫להמשיך עד שמע קולנו לשאול שם‪ ,‬וחוזר‬ ‫שאם לא התפלל מנחה ביום ו' חשון והתפלל‬ ‫לתפילת שבת‪.‬‬ ‫ערבית שתים וטעה ולא שאל גשם בתפילת‬ ‫טעה בתפילת ראש חודש‬ ‫התשלומין של מנחה שאינו חוזר‪ .‬שאני הכא כיון‬ ‫פא‪ .‬התפלל בר"ח ואמר 'ותן טל ומטר'‪ ,‬ושכח לומר‬ ‫שביום שבת שייך שאלת מטר‪ ,‬דהמתפלל תפילת‬ ‫'יעלה ויבא'‪ ,‬והתפלל תפילה שניה ואמר 'יעלה‬ ‫חול בשבת והזכיר של שבת יצא‪ ,‬ומה שלא‬ ‫ויבא' ושכח לומר 'ותן טל ומטר'‪ ,‬צריך לחזור‬ ‫מתפללים תפילת י"ח בשבת היא רק משום דלא‬ ‫ולהתפלל פעם שלישית‪ ,‬כי כל האזכרות צריכים‬ ‫אטרחוהו רבנן‪ ,‬והמתפלל 'שמונה עשרה' בשבת‬ ‫להיות באותה תפילה (מהרש"ג ח"א תשו' כב)‪.‬‬ ‫צריך לומר ותן טל ומטר‪ ,‬א"כ כשלא התפלל כלל‬ ‫בן ארץ ישראל שיצא לחו"ל לפני ז' במרחשון‬ ‫מנחה של שבת ומתפלל תשלומי מנחה במוצ"ש‬ ‫פב‪ .‬בן א"י שיצא לחו"ל לצורך עסקיו וכדו' למשך זמן‪,‬‬ ‫חייב לשאול מטר בתשלומין‪ ,‬ואם לא שאל חייב‬ ‫ונמצא בחו"ל בז' במרחשון‪ ,‬נחלקו האחרונים אם‬ ‫לחזור ולהתפלל (מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א)‪.‬‬ ‫מתחיל לשאול טל ומטר כבני א"י שמשם יצא‪ ,‬או‬ ‫טעה והתפלל תפילת חול בשבת ושכח 'טל ומטר'‬ ‫שמתחיל לשאול רק בס' יום לתקופה כבני חו"ל‬ ‫פ‪ .‬טעה בשבת והתפלל תפילת חול‪ ,‬ואמר 'ברך‬ ‫שנמצא שם עכשיו‪ .‬הרדב"ז (ח"ב סי' ב' אלפים נה)‬ ‫עלינו' ושכח ולא שאל טל ומטר‪ ,‬ולאחר שסיים‬ ‫סובר שאם עתיד לחזור במשך החורף מתחיל‬ ‫ברכת 'ברך עלינו' נזכר ששבת היום‪ ,‬שהדין הוא‬ ‫כבני א"י‪ ,‬ואם אינו עתיד לחזור רק אחר ימי‬ ‫שהטועה בתפילת שבת ומתפלל של חול‪ ,‬גומר‬ ‫הגשמים שואל כבני חו"ל‪ ,‬שכיון שאינו צריך‬ ‫הברכה וחוזר להתפלל של שבת‪ ,‬נחלקו הפוסקים‬ ‫לגשמים שבא"י למה יקדים לבקש על גשם‬ ‫אם צריך קודם לחזור ולתקן את ברכת ברך עלינו‬ ‫שאינו צריך לו‪ .‬והפר"ח (ס"ב) סובר דאם דעתו‬ ‫עם שאלת גשם‪ ,‬או שיכול להמשיך תפילת‬ ‫לחזור לא"י באותה שנה שואל כבני א"י‪.‬‬ ‫השבת‪ .‬דבימות הקיץ אם טעה כה"ג ואמר ברך‬ ‫פג‪ .‬ונראה דלהרדב"ז העיקר היא היכן יהיה בכל זמן‬ ‫עלינו בשבת ושאל גשם‪ ,‬י"א שקודם יחזור ויתקן‬ ‫השאלה‪ ,‬אם יהיה בזמן השאלה בא"י או לא‪,‬‬ ‫ברכת 'ברך עלינו' ואח"כ יחזור לתפילת שבת‬ ‫ולהפר"ח העיקר אם יהיה לו תועלת מגשם זה‬ ‫שכיון שכבר התחיל הברכה עליו לאומרה‬ ‫בשנה זו‪ ,‬ולכן אף אם יחזור אח"כ שואל כבני א"י‬ ‫כתיקונה (הלכות קטנות ח"ב סי' צא‪ ,‬מובא בשערי תשובה‬ ‫('ויקהל משה‪-‬מועדים ח"א עמ' שכא)‪.‬‬ ‫סי' רסח סק“ג ובבאר היטב סי' קיז סק“ז ובכף החיים‬ ‫פד‪ .‬אף אם דעתו לחזור אחר זמן הגשמים להרדב"ז‪,‬‬ ‫סקכ"ז)‪ ,‬וי"א שאם גמר ברכת השנים אינו חוזר‬ ‫או אחר שנה זו כהפר"ח‪ ,‬דשואל כבני חו"ל‪ ,‬אם‬ ‫ומתקנה וממשיך לתפילת שבת‪ ,‬דרק אם הוא‬ ‫השאיר אשה ובנים בא"י‪ ,‬שואל כבני א"י שהרי‬ ‫באמצע הברכה כיון שהתחיל הברכה צריך לומר‬ ‫הוא צריך לגשם עבור אשתו ובניו (הרדב"ז)‪ ,‬וי"א‬ ‫אותה כתיקונה ואם שאל מטר ועדיין לא סיים‬ ‫דאעפ"כ שואל כבני חו"ל (פר"ח)‪.‬‬ ‫הברכה חוזר ומתקן הברכה‪ ,‬אבל אם כבר סיים‬ ‫פה‪ .‬ולמעשה יש פוסקים דס"ל שבן א"י הנמצא‬ ‫הברכה אין דינו כאמצע הברכה והוי כלא התחיל‬ ‫בחו"ל בז' במרחשון יאמר בברכת השנים ותן‬ ‫כלל הברכה וחוזר לתפילת שבת (חכמת שלמה סי'‬ ‫ברכה‪ ,‬ובשומע תפילה יאמר ותן טל ומטר לברכה‬ ‫קיז‪ ,‬ח"א כלל כח אות ז‪ ,‬כף החיים סקכ"ז‪ ,‬וכ"פ הגרי"ש‬ ‫(ארחות רבינו ח"א עמ' פד‪ ,‬שו"ת קנה בושם ח"א סי' י)‪.‬‬ ‫אלישיב)‪ .‬ובנידון דידן שלא שאל מטר בימות‬ ‫וי"א שיאמר אז ותן טל ומטר לברכה לבני א"י‬ ‫הגשמים‪ ,‬נראה שאינו צריך לחזור ולתקן את‬ ‫(הגרי"ש אלישיב) או ותן טל ומטר בארצינו הקדושה‬ ‫הברכה‪ ,‬דבנידון ששאל מטר בימות החמה נמצא‬ ‫(שו"ת דברי יציב ח"א סי' סח)‪ ,‬ואם אומר ותן טל ומטר‬ ‫שאמר ברכה מקולקלת וכיון שקלקל הברכה ס"ל‬ ‫‪11‬‬ ‫צב‪ .‬קבוצה מבני א"י היוצאים לחו"ל אחר ז'‬ ‫בברכת השנים יש לו גם על מי לסמוך (שו"ת אגרות‬ ‫במרחשון‪ ,‬ומתפללים במנין לבד [כגון נסיעה‬ ‫משה ח"ב סי' קב)‪.‬‬ ‫למקוה"ק]‪ ,‬יאמרו ותן טל ומטר גם בתפילת הלחש‬ ‫פו‪ .‬אמנם הרבה פוסקים חולקים על הרדב"ז והפר"ח‪,‬‬ ‫וגם בחזרת הש"ץ‪.‬‬ ‫וסוברים שבן א"י שיצא לחו"ל שואל גשמים‬ ‫בן חוץ לארץ שהגיע לארץ ישראל לפני ז' במרחשון‬ ‫כמקום שהוא נמצא שם‪ ,‬ואפילו דעתו לחזור‬ ‫צג‪ .‬בן חו"ל שבא לא"י לפני ז' במרחשון למשך זמן‪,‬‬ ‫בימות הגשמים לארצו‪ .‬ולכן למעשה בן א"י‬ ‫כמו שמצוי בבני ישיבות הבאים ללמוד תורה‬ ‫הנמצא בחו"ל בז' במרחשון מתחיל לשאול כבני‬ ‫בא"י‪ ,‬ודעתו לחזור לחו"ל בימי הגשמים לרדב"ז‬ ‫חו"ל בס' יום לתקופה (ברכ"י כדעת מהר"ז גוטה‬ ‫או באותה שנה לפר"ח‪ ,‬נחלקו האחרונים אם‬ ‫ומהר"י מולכו‪ ,‬שו"ת באר מים חיים ה‪ ,‬וכ"מ במשנ"ב סק"ה‪,‬‬ ‫מתחיל טל ומטר כבני א"י או כבני חו"ל‪ ,‬דעת‬ ‫שבט הלוי ח"י סכ"ב‪ ,‬ויקהל משה שם עמ' שכד)‪ .‬ואף לא‬ ‫הפר"ח והביאו הפמ"ג (משב"ז סק"א) שאם חוזר‬ ‫ישאל בשומע תפילה (מבית לוי)‪.‬‬ ‫לארצו באותה שנה שואל כבני ארצו‪ ,‬והברכי יוסף‬ ‫פז‪ .‬היוצא מא"י לחו"ל בליל ז' מרחשון‪ ,‬ותפילת‬ ‫הסכים בשם כמה גדולים לדעת מהר"ז גוטה‬ ‫מעריב הוא כבר מתפלל במטוס אחרי ההמראה‪,‬‬ ‫ומהר"י מולכו דכל אחד ישאל כבני העיר הנמצא‬ ‫אינו מתחיל לשאול טל ומטר‪ ,‬כיון שבתפילתו‬ ‫בה ודלא כהפר"ח‪ ,‬והביאם המשנ"ב (סק"ה) ולא‬ ‫כבר אינו נמצא בא"י (ויקהל משה שם עמ' שכו)‪ .‬ואולי‬ ‫הכריע‪ .‬וי"א שאף לשיטת הפר"ח כיון שנמצא‬ ‫ימתין לכתחילה להתפלל מעריב אחרי ההמראה‬ ‫עתה במקום שצריכים לגשם וזה צורך שעה גם‬ ‫(גם אם זה אחרי חצות‪ ,‬ואז יקרא ק"ש קודם חצות)‪ ,‬כדי‬ ‫עבורו‪ ,‬שואל כבני א"י (שולחן הטהור‪ ,‬תורת חיים‪,‬‬ ‫שלא ליכנס לשאלות‪.‬‬ ‫שו"ת בצל החכמה ח"א סי' סב אות א‪ ,‬ועוד‪ ,‬וכ"מ בברכי‬ ‫בן ארץ ישראל שיצא לחו"ל אחרי ז' במרחשון‬ ‫יוסף)‪ .‬ולמעשה כיון שנמצא בא"י שואל כבני א"י‪,‬‬ ‫פח‪ .‬בן א"י שהתחיל לומר ותן טל ומטר באר"י בז'‬ ‫ואף אם דעתו לחזור לחו"ל לפני ס' יום לתקופה‪,‬‬ ‫במרחשון‪ ,‬ואח"כ יצא לחוץ לארץ קודם ס' יום‬ ‫כיון ששוהה בארץ שבוע ויותר‪ ,‬שואל כבני א"י‬ ‫לתקופה‪ ,‬ודעתו להשתקע שם‪ ,‬אינו צריך‬ ‫בברכת השנים‪.‬‬ ‫להמשיך לשאול מטר כבני א"י‪ ,‬ואין בכך חוכא‬ ‫צד‪ .‬בן חו"ל הנמצא בארץ‪ ,‬והתחיל לשאול טל ומטר‬ ‫ואיטלולא כיון שנשתנה לגמרי ממצבו הראשון‬ ‫בז' חשון כנ"ל‪ ,‬וחוזר קודם יום ס' לתקופה‪ ,‬נראה‬ ‫('ויקהל משה‪-‬מועדים' ח"א עמ' שכה‪ ,‬וכ"כ בשו"ת יין הטוב‬ ‫שאף לדעת הברכ"י (לעיל אות פו)‪ ,‬שבן א"י ממשיך‬ ‫ח"א סי' לה)‪.‬‬ ‫לשאול טל ומטר אף בחו"ל‪ ,‬בן חו"ל שחוזר‬ ‫פט‪ .‬ואם דעתו לחזור לא"י‪ ,‬ימשיך לומר טל ומטר‬ ‫בברכת השנים גם בחו"ל‪ ,‬דלא ליהוי כחוכא‬ ‫למקומו לא ימשיך בחו"ל לשאול כבני א"י (שו"ת‬ ‫ואיטלולא (ברכי יוסף ס"ו‪ ,‬הובא בשע"ת סק"ד‪ ,‬וכ"פ‬ ‫מנחת יצחק ח"י סי' ט)‪.‬‬ ‫בהליכות שלמה תפלה פ"ח אות כ‪ ,‬וכ"פ מו"ח הגרמ"ש‬ ‫בן חוץ לארץ שהגיע לארץ ישראל אחרי ז' במרחשון‬ ‫קליין שליט"א)‪ .‬וי"א שישאל רק בשומע תפלה‬ ‫צה‪ .‬בן חו"ל שבא לא"י אחר ז' חשון לפני ס' יום‬ ‫(שו"ת שבט הלוי ח"י סי' כב‪ ,‬ועי' 'ויקהל משה‪-‬מועדים'‬ ‫לתקופה‪ ,‬ונשאר בא"י למשך זמן‪ ,‬מתחיל לבקש‬ ‫ח"א עמ' שכה מש"כ לבאר בזה)‪ .‬ואם שכח לבקש אין‬ ‫טל ומטר כשמגיע לא"י‪ .‬והא דמבואר לעיל‬ ‫צריך לחזור (אשי ישראל פכ"ג הערה קנב)‪.‬‬ ‫דבנסתפק אם אמר טל ומטר‪ ,‬עד חודש או עד‬ ‫צ‪ .‬אם צריך להתפלל לפני העמוד בחו"ל‪ ,‬כגון שיש‬ ‫שהזכיר תשעים פעמים בחזקת שלא שאל‪,‬‬ ‫לו יא"צ‪ ,‬בתפילת הלחש ישאל טל ומטר‪ ,‬ובחזרת‬ ‫מתחיל אצלו מהיום שהתחיל לומר טל ומטר‪.‬‬ ‫הש"ץ אל ישאל מטר‪ ,‬כמנהג המקום (ברכי יוסף אות‬ ‫צו‪ .‬הגיע רק לביקור קצר‪ ,‬יום‪-‬יומיים‪ ,‬אינו צריך‬ ‫ח)‪ .‬אבל כשאין צורך לא יעבור לפני התיבה כש"ץ‬ ‫לשאול טל ומטר וממשיך להתפלל כבני חו"ל‬ ‫(מבית לוי‪' ,‬ויקהל משה'‪-‬מועדים ח"א עמ' שכז)‪.‬‬ ‫צא‪ .‬ואם הוא ָא ֵבל וצריך להתפלל בקביעות‪ ,‬נראה‬ ‫(מו"ח הגרמ"ש קליין שליט"א)‪ .‬וכן קבוצה של בני‬ ‫דלדעת הברכ"י אפי' בתפילת הלחש לא ישאל‬ ‫חו"ל שהגיעו לאר"י לביקור קצר‪ ,‬ועושים מנין‬ ‫מטר אלא טל‪ ,‬דאין לך חוכא ואיטלולא גדול מזה‬ ‫לעצמם‪ ,‬אינם שואלים מטר לא בתפילת הלחש‬ ‫שבלחש שואל מטר ובחזרה טל‪ ,‬וגם שמעיקר‬ ‫ולא בחזרת הש"ץ‪.‬‬ ‫הדין אינו חייב לשאול מטר (ויקהל משה שם)‪.‬‬ ‫יו"ל ע"י מכון "הלכה בהירה" – להארות והערות‪ ,‬ולקבלת הגליון‪ 0504133279 :‬או בדוא"ל ‪e33279@gmail.com‬‬ ‫‪12‬‬