gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: בריתי יצחק · Brisi Yitzchok

שבוע: נח (2026-10-12)

בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫המכון‬ ‫להוצאת‬ ‫כתבי‬ ‫מורינו‬ ‫הגאון רבי‬ ‫יצחק ברנד‬ ‫שליט"א‬ ‫חיסול אויבים שיש בתוכם‬ ‫בני ערובה‬ ‫יסוד איסור רציחה • ראיה ממעשה אוריה‬ ‫החתי • ראיה משמשון הגבור • ראיה מאסתר‬ ‫המלכה ויעל • לענין עבודה זרה‬ ‫נספחים‪ 12 :‬חיילים נפלו בעזה בגלל אזור‬ ‫"חסין תקיפה" בו הוחזק חטוף אחד • מאמר‬ ‫מאת הרב יהודה אפשטיין שליט"א • דת‬ ‫החטופים‬ ‫נכתב בעזהי"ת ע"י מורינו הרב שליט"‬ ‫א ב’ אדר‪Œ‬א’ תשפ”ד‬ ‫‪TALMIDIM2@GMAIL.COM‬‬ ‫‪RY-BRAND.COM ‬‬ ‫‪‬‬ ‫האם מותר להתקיף ולהרוג קבוצת אויב‪ ,‬בזמן שיש שם בני‬ ‫ערובה שלנו‪ ,‬שיהיו נהרגים באותה ההתקפה‪.‬‬ ‫ב‬ ‫[מאמר זה נכתב להעיר ללומדים‪ .‬אולם למעשה‪ ,‬יפסקו גדולי‬ ‫הפוסקים‪ .‬ויה"ר שהקב”ה יעזור לנו לנצח את כל האויבים‪ ,‬ולכבוש‬ ‫את כל ארץ ישראל]‪.‬‬ ‫יסוד איסור רציחה‬ ‫מצאנו לזה הכרע בנצי”ב על התורה (העמק דבר‪ ,‬בראשית ט‪ ,‬ה)‪ ,‬ומקודם‬ ‫נעתיק לשון הפסוק‪.‬‬ ‫בפרשת נח (בראשית ט‪ ,‬ה‪-‬ו) כתוב בתורה את יסוד איסור רציחה‬ ‫באריכות [בעשרת הדיברות כתוב רק בקיצור]‪( :‬ה) ְו ַא ְך ֶאת ִּד ְמ ֶכם‬ ‫יש ָא ִחיו‬ ‫יכם ֶא ְדר ֹׁש ִמ ַ ּיד ָּכל ַח ָ ּיה ֶא ְד ְר ׁ ֶשנּ ּו‪ּ ,‬ו ִמ ַ ּיד ָה ָא ָדם ִמ ַ ּיד ִא ׁ‬‫ְלנַ ְפ ׁש ֵֹת ֶ‬ ‫ֶא ְדר ֹׁש ֶאת נֶ ֶפ ׁש ָה ָא ָדם‪( :‬ו) ׁש ֵֹפ ְך דַּ ם ָה ָא ָדם ָ ּב ָא ָדם דָּ מוֹ ִי ּ ׁ ָש ֵפ ְך‪ִּ ,‬כי ְ ּב ֶצ ֶלם‬ ‫אֱ ִֹהים ָעשָׂ ה ֶאת ָה ָא ָדם‪.‬‬ ‫בא הנצי”ב (העמק דבר‪ ,‬שם) ומצמצם את איסור רציחה בזמן‬ ‫מלחמה‪ .‬ודבריו הם גם במה שנוגע להריגת האויב‪ ,‬וגם במה שנוגע‬ ‫לסיכון של החיילים שלנו‪.‬‬ ‫יש ָא ִחיו‪ .‬פירש הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אימתי האדם‬ ‫וז”ל הנצי"ב‪ִ :‬מ ַ ּיד ִא ׁ‬ ‫נענש‪ ,‬בשעה שראוי לנהוג באחוה‪ ,‬משא”כ בשעת מלחמה ועת לשנוא‬ ‫(קהלת ג‪ ,‬ח)‪ ,‬אז עת להרוג‪ ,‬ואין עונש על זה כלל‪ ,‬כי כך נוסד העולם‪ .‬וכדאי’‬ ‫בשבועות (דף לה‪ ,‬ע"ב) מלכותא דקטלא חד משיתא לא מיענש]*[ ‪ .‬ואפי’‬ ‫מלך ישראל מותר לעשות מלחמת הרשות‪ ,‬אף על גב שכמה מישראל‬ ‫יהרגו עי”ז‪ ,‬ועי’ ס’ דברים כ’‪ ,‬ח’‪ .‬עכ"ל‪[ .‬ע”ע לקמן שהבאנו את דברי הנצי"ב‬ ‫כאן ב"הרחב דבר"]‪.‬‬ ‫בריתי יצחק • שפנ חוקיפ‬ ‫ועוד כתב בפרשת שופטים (העמק דבר‪ ,‬דברים כ‪ ,‬ח)‪ְ :‬ולֹ֥א ִי ַּמ֛ס וגו’‪.‬‬ ‫ולא הזהירו תורה כמשמעו שלא יסכן את עצמו‪ ,‬דאפשר איש מצוק‬ ‫ומר נפש מבקש המות‪ ,‬אלא שאסור לאבד א”ע‪ ,‬וטוב לפניו הנפל‬ ‫במלחמה‪ ,‬ואין איסור במלחמה‪ ,‬כמו שאין המלך מוזהר מלעשות‬ ‫מלחמת הרשות הגורם סכנת נפשות‪ ,‬אלא מלחמה שאני‪ ,‬וע’ שבועות‬ ‫דל”ה במלכות דקטלא כו'‪ ,‬ה”נ אין איסור לאדם להכניס עצמו במלחמה‬ ‫]*[ רש"י פי' דאיירי באנגריא דעבודת המלך‪ .‬ותוס' פי' שמדובר ביציאה למלחמת‬ ‫הרשות‪.‬‬ ‫בב וגו’‪ ,‬וע’ מש”כ בס’ בראשית ט’‬ ‫ולסכן עצמו‪ ,‬אבל ְולֹ֥א ִי ַּמ֛ס ֶאת ְל ַ ֥‬ ‫ה’‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ג‬ ‫והיינו שבמלחמה לא נוהג איסור רציחה‪ ,‬ובאופן כללי הכוונה‬ ‫בשני אופנים‪ :‬להרוג את האויב ‪ -‬הוא בהריגה ממש‪ .‬ובענין חיילים‬ ‫שלנו ‪ -‬שמותר לסכן חיילים‪ ,‬ואף אם בוודאי ימותו הרבה‪.‬‬ ‫וכמובן שבדרך כלל אין סיבה להרוג את החיילים של עצמנו‬ ‫בידיים‪ ,‬כי מטרת ההריגה היא השתדלות נצחון המלחמה‪ ,‬ואם‬ ‫אולם‬ ‫הורגים חיילים שלנו הוא הולך היפוך תועלת המלחמה‪.‬‬ ‫מכיון שהמקור של הנצי”ב הוא מכח הגמרא בשבועות (שם) במלכות‬ ‫דקטלא‪ ,‬ממילא מדובר אפילו בהריגה בידים‪ ,‬שהרי כולל גם הריגת‬ ‫וכן לפי המקור מכח הפסוק ִא ׁ‬ ‫יש ָא ִחיו שלומדים ממנו‬ ‫האויב‪.‬‬ ‫שבמלחמה לא נוהג דין רציחה מוכח כן‪ ,‬דהרי שם מדובר גם‬ ‫ברציחה ממש‪ ,‬וזה נתמעט בשעת מלחמה‪.‬‬ ‫אולם למעשה בוודאי כל ההיתר הוא משום שזה תועלת‬ ‫המלחמה‪ ,‬ולא בלי סיבה‪ .‬ממילא בדרך כלל אין מציאות כזה‬ ‫להרוג‪ ,‬אלא אם זה הריגה של האויב ואפי' הריגה ממש‪ ,‬או הריגה‬ ‫של חיילים שלנו דהיינו להכניסם לסכנה‪.‬‬ ‫אולם אם יש מציאות שהריגת חיילים שלנו היא לתועלת‬ ‫המלחמה‪ ,‬כגון כשמזדמן מצב שיש צורך להרוג גם החיילים של‬ ‫עצמו‪ ,‬כמו אם האויב ָׁשב ּו חיילים ובני ערובה‪ ,‬ומערבים אותם‬ ‫בתוך האויבים‪ ,‬ומנצלים את איסור הריגה שלנו כדי שיכולים מתוך‬ ‫התערובת הזה להרוג אותנו‪ ,‬ואנו מפסידים את ניצוח המלחמה‪.‬‬ ‫ הבורע ינב םכותב שיש םיביוא לוסיח‬ ‫אם ע”י ההריגה של כל התערובת הזו יכולים לנצח את המלחמה‪,‬‬ ‫ממילא זה בכלל ההיתר של הריגה במלחמה‪.‬‬ ‫וממילא יוצא בפשטות‪ ,‬שכמו שמותר להכניס את החיילים‬ ‫שלנו למלחמה‪ ,‬אף שהמצב שרבים יהיו נהרגים‪ ,‬כמ”ש בשמואל‬ ‫יך ֶאת‬ ‫ֹאמר ֶאל יוֹ ָאב ַאל ֵי ַרע ְ ּב ֵעינֶ ָ‬ ‫ֹאמר דָּ ִוד ֶאל ַה ַּמ ְל ָא ְך ּכֹה ת ַ‬ ‫(ב‪ ,‬יא‪ ,‬כה) ַו ּי ֶ‬ ‫ֹאכל ֶה ָח ֶרב‪ַ ,‬ה ֲח ֵזק ִמ ְל ַח ְמ ְּת ָך ֶאל ָה ִעיר ְו ָה ְר ָס ּה‬ ‫ַהדָּ ָבר ַה ֶ ּזה ִּכי ָכזֹה וְ ָכזֶ ה ּת ַ‬ ‫הו‪ .‬ממילא הוא הדין שמותר להרוג את האויב‪ ,‬אף שבזה יהיו‬ ‫ְו ַח ְ ּז ֵק ּ‬ ‫נהרגים מבני עמינו‪.‬‬ ‫ואף שלכאורה מן הפסוק עצמו יש לחלק‪ ,‬ששם רק גורמים‬ ‫שהאויב יהרוג אותם‪ ,‬אבל כאן אנו הורגים את שלנו‪ .‬אבל בפשטות‬ ‫אין לחלק‪ .‬כמו שהבאנו מן הנצי”ב‪.‬‬ ‫ראיה ממעשה אוריה החתי‬ ‫ד‬ ‫נביא כאן עוד מדברי הנצי”ב (הרחב דבר על פרשת נח הנ”ל)‪.‬‬ ‫ונביא מקודם הגמרא (שבת דף נו ע"א) שעליו מתייחס הנצי”ב‪ :‬תני‬ ‫את֣וֹ ָה ַר ְ֔ג ָּת ְ ּב ֶח ֶ֖רב ְ ּבנֵ ֥י ַע ּמוֹ ן (שמואל‪Œ‬ב יב‪ ,‬ט)‪ ,‬מה חרב בני עמון‬ ‫רב יוסף‪ :‬וכו’‪ְ .‬ו ֹ‬ ‫אי אתה נענש עליו ‪ -‬אף אוריה החתי אי אתה נענש עליו‪ .‬מאי טעמא ‪-‬‬ ‫מורד במלכות הוה‪ ,‬דאמר ליה (שמואל‪Œ‬ב יא‪ ,‬יא) ַואדֹנִ ֨י יוֹ ָא֜ב ְו ַע ְב ֵד֤י ֲאדֹנִ ֨י ַעל‬ ‫ּ ְפנֵ ֤י ַה ּ ָׂש ֶדה֙ חֹנִ ֔ים‪.‬‬ ‫ועל זה כתב הנצי”ב (הרחב דבר‪ ,‬בראשית ט‪ ,‬ה אות א)‪ :‬והיינו דאי’ בקידושין‬ ‫(דף מג ע"א) מה חרב בני עמון אי אתה נענש עליו‪ ,‬כך אוריה החתי אי אתה‬ ‫נענש עליו‪ .‬ויש להבין הדמיון‪ .‬אבל באשר אוריה לא היה באמת מורד‬ ‫במלכות‪ ,‬אלא שדוד המלך דנהו למורד במלכות‪ ,‬וקאמר שיש למלך‬ ‫רשות לזה‪ ,‬כמו שהיה לו רשות לעשות מלחמה עם בני עמון‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫והכוונה בדברי חז”ל שאמרו אין אתה נענש עליו‪ ,‬אין הכוונה‬ ‫באמת שאין שום חטא על דוד בהריגת אוריה‪ ,‬שהרי בתנ”ך‬ ‫כך מוכח בתוכחה של נתן הנביא‪ ,‬לפי‬ ‫מפורש שיש לו חטא‪.‬‬ ‫ית ֶאת ְּד ַבר ה' ַל ֲעשׂ וֹ ת ָה ַרע‬ ‫פשטות הפסוק בשמואל (ב‪ ,‬יב‪ ,‬ט)‪ַ :‬מדּ ּו ַע ָ ּב ִז ָ ׀‬ ‫ית ַב ֶח ֶרב ְו ֶאת ִא ׁ ְש ּתוֹ ָל ַק ְח ָּת ְ ּל ָך ְל ִא ּ ׁ ָשה‪ְ ,‬ואֹתוֹ‬ ‫או ִר ָ ּיה ַה ִח ִּתי ִה ִּכ ָ‬ ‫ְ ּב ֵעינַ י‪ֵ ,‬את ּ‬ ‫וכן במלכים (א‪ ,‬טו‪ ,‬ה)‪ֲ :‬א ׁ ֶשר ָעשָׂ ה ָד ִוד ֶאת‬ ‫ָה ַר ְג ָּת ְ ּב ֶח ֶרב ְ ּבנֵ י ַע ּמוֹ ן‪.‬‬ ‫או ִר ָ ּיה‬ ‫הו ּכֹל ְי ֵמי ַח ָ ּייו‪ַ ,‬רק ִ ּב ְד ַבר ּ‬ ‫ַה ָ ּי ׁ ָשר ְ ּב ֵעינֵ י ה'‪ְ ,‬ולֹא ָסר ִמ ּכֹל ֲא ׁ ֶשר ִצ ָ ּו ּ‬ ‫ַה ִח ִּתי‪.‬‬ ‫אלא כוונת חז”ל ע”פ הנצי”ב‪ ,‬שאין כאן איסור רציחה ממש‪,‬‬ ‫כיון שזה בשעת המלחמה‪ .‬אולם בוודאי יש טענות גדולות על דוד‪,‬‬ ‫כיון שהסיבה של מורד במלכות שטען דוד על אוריה לא היה נקי‬ ‫מנגיעה‪ ,‬שהרי דוד רצה לקחת את אשתו‪ ,‬ולא היה רשאי לעשות‬ ‫זה‪ ,‬אף שאין איסור רציחה ממש‪.‬‬ ‫בריתי יצחק • שפנ חוקיפ‬ ‫אולם עכ”פ נלמד מזה‪ ,‬שאם למלך [או הממונה על המלחמה] אין‬ ‫שום נגיעה אישית נגד מי שהולכים להרוג‪ ,‬אלא שלפי המצב שנולד‬ ‫כאן‪ ,‬יש צורך להכליל את הריגת החייל שלנו בתוך הריגת קבוצת‬ ‫האויב ועי”ז לקדם ניצוח המלחמה‪ ,‬אין בזה איסור רציחה‪.‬‬ ‫ראיה משמשון הגבור‬ ‫מצאנו עוד מקורות ששעת מלחמה יותר קל בדיני שפיכת‬ ‫דמים‪ ,‬אף שאין דמיון מוחלט‪.‬‬ ‫ה‬ ‫דהנה בזמנים רגילים אסור לאדם להרוג את עצמו‪ .‬אבל‬ ‫במלחמה מותר‪ ,‬כדי להרוג הרבה מן האויב‪ ,‬כמו שמצאנו בשמשון‬ ‫(שופטים טז‪ ,‬ל) ָּתמוֹ ת נַ ְפ ׁ ִשי ִעם ּ ְפ ִל ׁ ְש ִּתים‪.‬‬ ‫ואף שעדיין יש לחלק‪ ,‬ששם הוא הרג את עצמו‪ .‬ומצאנו חילוק‬ ‫בין הריגת עצמו להריגת אחרים‪ ,‬שאסור למסור אחרים להציל‬ ‫קבוצה‪ ,‬כמבואר בירושלמי (תרומות פ”ח ה”ד)‪ :‬תני סיעות בני אדם שהיו‬ ‫מהלכין בדרך‪ ,‬פגעו להן גוים ואמרו תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם‬ ‫לאו הרי אנו הורגים את כולכם‪ ,‬אפי’ כולן נהרגים לא ימסרו נפש אחת‬ ‫מישראל‪ .‬ייחדו להן אחד כגון שבע בן בכרי‪ ,‬ימסרו אותו ואל ייהרגו‪.‬‬ ‫א”ר שמעון בן לקיש והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי‪ .‬ורבי יוחנן‬ ‫אמר אף על פי שאינו חייב מיתה כשבע בן בכרי‪.‬‬ ‫ואילו את עצמו מותר למסור‪ ,‬כמו הרוגי לוד‪ ,‬כמבואר בסיפור‬ ‫שהביא רש”י (פסחים דף נ ע”א‪ ,‬ד”ה הרוגי לוד)‪ :‬הרוגי לוד ‪ -‬שני אחים היו‬ ‫שמסרו עצמן על ישראל‪ ,‬שהודו על עצמן הריגת בת מלך‪ ,‬שהיו מטילין‬ ‫אותה על כל ישראל‪.‬‬ ‫מ”מ כאן עדיין נראה שאין לחלק‪ ,‬כיון שזה שעת מלחמה‪ ,‬יש‬ ‫לו כללים אחרים‪ ,‬כמו שכתב הנצי”ב‪.‬‬ ‫ואף שצריך לצמצם בהריגה מה שאפשר‪ ,‬אבל להביא לידי‬ ‫כשלון שלנו במלחמה בגלל חשש איסור להרוג יהודים‪ ,‬זה לא יעלה‬ ‫על הדעת‪ .‬ואין זה דומה לדין של סיעה דלעיל‪ ,‬שאם אמרו תנו אחד‬ ‫ונהרגהו ואם לאו נהרוג כולם‪ ,‬שאמרינן יהרגו כולם ולא ימסרו‬ ‫נפש אחת מישראל בזמן שלא ייחדו‪ .‬מכיון דשאני בנידון דידן‪,‬‬ ‫שמדובר בכללי מלחמה‪ ,‬אף שבלית ברירה הורגים גם יהודים‪.‬‬ ‫ הבורע ינב םכותב שיש םיביוא לוסיח‬ ‫מכל זה נראה שמותר להטיל פצצה על קבוצה של אויבים‪ ,‬אף‬ ‫שבתוכם יהרגו אף יהודים‪.‬‬ ‫ראיה מאסתר המלכה ויעל‬ ‫שו”ר ראיה חזקה להתיר‪ ,‬שבמקום הצלת כלל ישראל מותר‬ ‫לעבור גם בחטא שנכנס בשלש חמורות‪ ,‬כגון גילוי עריות‪.‬‬ ‫דהנה איתא בשו”ת מהרי”ק (סימן קסז)‪ ,‬והיסוד הזה הובא גם‬ ‫ברמ”א (אה”ע סי’ קעח סעי’ ג)‪ :‬גרסינן במגילה פ”ק (דף טו) ְו ַכ ֲא ׁ ֶש֥ר ָא ַב ְ֖ד ִּתי‬ ‫ָא ָב ְד ִּתי (אסתר ד‪ ,‬טז)‪ַ ,‬כ ֲא ׁ ֶש֥ר ָא ַב ְ֖ד ִּתי מבית אבא ָא ָב ְד ִּתי ממך‪ ,‬דעד השתא‬ ‫באונס והשתא ברצון‪ ,‬ש”מ דמאותה שעה נאסרה על מרדכי‪ .‬והנה‬ ‫דבר פשוט הוא יותר מביעתא בכותחא כי אסתר לא עשה שום איסור‬ ‫ולא היה בדבר אפי’ נדנוד עבירה‪ ,‬אלא מצוה רבה עשתה שהצילה כל‬ ‫ו‬ ‫ישראל‪ .‬ותדע דכן הוא שהרי בבואה לפני המלך שרתה עליה רוח הקדש‬ ‫מו ִּת ְל ַ ּב ׁ֤ש ֶא ְס ֵּתר֙ ַמ ְלכ ּ֔ות [אסתר ה‪ ,‬א] ומינה‬ ‫כדדרשינן התם [מגילה דף יד ע"ב] ַ‬ ‫מוכח התם שהיא היתה משבעה נביאות שעמדו להם לישראל שהרי‬ ‫שרתה עליה רוח הקדש באותה שעה אשר הלכה לפני המלך אשר מכח‬ ‫זה נאסרה על מרדכי‪ ,‬וחלילה וחס לומר שתשרה רוח הקדש מכח מעשה‬ ‫של גנאי‪ ,‬לא תהא כזאת בישראל‪ ,‬אלא אדרבה פשיטא ופשיטא שעשתה‬ ‫מצוה רבה מאד‪ ,‬ובפרט דקרקע עולם היתה‪ .‬וכן מצינו ביעל אשת‬ ‫חבר הקני ששבחה הכתוב במעשה דסיסר’ ושקל אותו מעשה כביאות‬ ‫האמהות עם האבות‪ ,‬כדאית’ בנזיר (דף כג ע"ב)‪ .‬וכן כתבו תו’ רבינו יודא‬ ‫מפרי”ש ביבמות פרק הבא על יבמתו וכמדומה אני שהוא לשון רבינו יצחק‬ ‫עצמו וז”ל והא דפרכינן בפרק מצות חליצה (דף קג) ובפרק נזיר (דף כג) גבי‬ ‫יעל והא מתהניא מעבירה וכו’ עד ולכך הכתוב משבחה ודבר זה מותר‬ ‫לעשות עבירה זו לשמה אפילו היא אשת איש כדי להציל כל ישראל‪,‬‬ ‫וכן מצינו באסתר שהמציאה עצמה לאחשורוש בשעה שלא היה תובעה‬ ‫כדי שיתאוה לה ויהיה כח להתפתות לעשות לה בקשתה עכ”ל‪ .‬הרי לך‬ ‫שכתבו התוספות ודבר זה מותר לעשות ואפילו גבי עובדא דיעל‪ ,‬כ”ש‬ ‫וכ”ש בההיא דאסתר‪ .‬ואפילו הכי נאסרה על מרדכי בעלה משום אותו‬ ‫מעשה שהיה ברצון‪.‬‬ ‫ובאסתר לא היה היתר של קרקע עולם [המהרי"ק הזכיר זה רק‬ ‫לרווחא דמילתא]‪ ,‬מכיון שהיא הביאה אותו עליה‪ ,‬וכ”ש ביעל‪ ,‬אף‬ ‫שהיתה אשת איש‪ ,‬הרי היא הביאה אותו אליו ועשתה כל המעשה‬ ‫ולא שייך כאן קרקע עולם‪ ,‬ועיקר ההיתר משום שזה הצלת כלל‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫וממילא שייך סברא זו גם לענין רציחה‪ ,‬שהרי כל איסור רציחה‬ ‫במקום פיקוח נפש הוא משום טענת מאי חזית‪ ,‬כמ"ש בפסחים (דף כה‬ ‫בריתי יצחק • שפנ חוקיפ‬ ‫ע"ב) ההוא דאתא לקמיה דרבא‪ ,‬אמר ליה‪ :‬מרי דוראי אמר לי זיל קטליה‬ ‫לפלניא‪ ,‬ואי לא ‪ -‬קטלינא לך‪ - .‬אמר ליה‪ :‬ליקטלוך ולא תיקטול‪ .‬מאי‬ ‫חזית דדמא דידך סומק טפי? דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי? וכאן‬ ‫דמים של כלל ישראל עדיף על יחידים‪ .‬ואינו דומה לסיעה שאמרו‬ ‫שתמסרו אחד ואם לאו נמית כולם‪ ,‬דאמרינן ימותו כולם ולא ימסרו‬ ‫נפש אחת מישראל‪ ,‬דשאני הכא שהוא הצלת כלל ישראל במלחמה‪.‬‬ ‫וא”כ יש לנו כאן היתר להרוג קבוצת גוים להצלת כלל ישראל‬ ‫ולהתקדם לניצוח המלחמה‪ ,‬אף שהורגים שם מן השבויים שלנו‪.‬‬ ‫ז‬ ‫לענין עבודה זרה‬ ‫היתר זה לא מדבר בענין עבודה זרה‪ ,‬שהרי עבודה זרה יותר‬ ‫חמור מרציחה‪ ,‬כפי שמוכח כאן‪.‬‬ ‫בענין רציחה‪ ,‬מצינו בענין שאול המלך שהרג את נוב עיר‬ ‫הכהנים‪ ,‬ובעקבות זה הפסידו הגבעונים את פרנסתם שהיו שואבי‬ ‫מים למשכן בנוב‪ ,‬וזה נחשב כאילו שאול הרג את הגבעונים‪.‬‬ ‫ותבעו הגבעונים נקמה משאול‪ ,‬והוא כבר מת‪ ,‬ולכן רצו שיהרגו‬ ‫שבעה ממשפחת שאול‪ .‬והיה בעיה איך הורגים חפים מפשע‪ ,‬ואפי'‬ ‫יו ְמת ּ֤ו ָאבוֹ ת֙ ַעל ָ ּבנִ ֔ים‪ּ ,‬ו ָבנִ ֖ים‬ ‫ששאול פשע‪ ,‬על זה נאמר (דברים כד‪ ,‬טז) לֹא ּ‬ ‫יו ְמת ּ֣ו ַעל ָאב֑וֹ ת‪ .‬אולם ההכרעה היתה משום שיש כאן חילול‬ ‫לֹא ּ‬ ‫השם בפרהסיה‪ ,‬ולמנוע זה התירו להרוג ממשפחת שאול‪ ,‬כמ"ש‬ ‫רש"י (יבמות דף עט ע"א ד"ה ואל יתחלל)‪ :‬ואל יתחלל שם שמים ‪ -‬שיהיו האומות‬ ‫אומרים אין אומה זו ראויין לידבק בה‪ ,‬שהרי פשטו ידיהם בגרים ליטול‬ ‫מזונותיהם‪ ,‬ולא עשו בהן נקמה‪ .‬ע"כ הרקע‪ .‬וז"ל הגמרא (שם) כתיב‪:‬‬ ‫יו ְמת ּ֤ו ָאבוֹ ת֙ ַעל ָ ּבנִ ֔ים וגו’! אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן‪:‬‬ ‫לֹא ּ‬ ‫מוטב שתעקר אות אחת מן התורה‪ ,‬ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא‪.‬‬ ‫ואילו בענין עבודה זרה אסור‪ ,‬כמ"ש בסנהדרין (דף קז ע"א) אמר‬ ‫רב יהודה אמר רב‪ :‬בקש דוד לעבוד עבודה זרה‪ ,‬שנאמר (שמואל‪Œ‬ב טו‪ ,‬לב)‬ ‫֔אש ֲא ׁ ֶשר ִי ׁ ְש ַּת ֲח ֶו֥ה ׁ ָש֖ם ֵלאל ִֹה֑ים‪ .‬ואין "ראש" אלא‬ ‫ַו ְי ִה֤י ָד ִוד֙ ָ ּב֣א ַעד ָהרֹ ׁ‬ ‫יש ּה֙ דִּ י ְד ַה֣ב ָט֔ב‪ְ .‬ו ִה ֵ ּנ֤ה‬ ‫עבודה זרה‪ ,‬שנאמר (עי' דניאל ב‪ ,‬לב) וה ּ֣וא ַצ ְל ָמ֗א ֵר ׁ ֵ‬ ‫ֹאשוֹ (שמואל שם‪ ,‬לב)‪ ,‬אמר לו‬ ‫חו ׁ ַש֣י ָה ַא ְר ִּכ֔י ָקר ּ֙ו ַ ֙‬ ‫ע ֻּכ ָּתנְ ּת֔וֹ ַו ֲא ָד ָמ֖ה ַעל ר ׁ‬ ‫ִל ְק ָראתוֹ ֙ ּ‬ ‫לדוד‪ :‬יאמרו מלך שכמותך יעבוד עבודה זרה? אמר לו‪ :‬מלך שכמותי‬ ‫יהרגנו בנו? מוטב יעבוד עבודה זרה‪ ,‬ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא‪.‬‬ ‫ע"כ‪ .‬ולמעשה לא קיבל היתר בענין עבודה זרה‪ ,‬ורק בענין רציחה‬ ‫ הבורע ינב םכותב שיש םיביוא לוסיח‬ ‫קיבל היתר‪.‬‬ ‫בשניהם‪ ,‬בין במעשה של הגבעונים ובין במעשה של חושי‬ ‫הארכי‪ ,‬לא היה כלל ענין של הצלת נפשות‪ ,‬אלא להציל שלא יתחלל‬ ‫שם שמים ברבים‪ ,‬ולומדים שהריגה מותר למען זה‪ ,‬ולעבוד ע"ז‬ ‫אסור‪ .‬ולומדים מזה שלעבוד ע"ז יותר חמור מהריגה‪ .‬וממילא אם‬ ‫יש לנו ראיה ממקורות אחרים שהריגה מותר במצב של מלחמה‪,‬‬ ‫אין ללמוד מזה שמותר לעבוד עבודה זרה כדי להציל במלחמה‪.‬‬ ‫ח‬ ‫כתבה‬ ‫דיווח‪ 12 :‬חיילים נפלו בעזה בגלל אזור‬ ‫"חסין תקיפה" בו הוחזק חטוף אחד‬ ‫בדרום רצועת עזה היו מתחמים שצה"ל נמנע מלהיכנס‬ ‫אליהם או לתקוף בהם בשל הערכה כי מוחזקים שם‬ ‫חטופים‪ .‬חמאס ניצל את החסינות ויצא מהם שוב ושוב‬ ‫לפיגועים‪ .‬לפי הערכות‪ ,‬נהרגו כ־‪ 12‬לוחמים בפעולות‬ ‫טרור שיצאו מתוך אותו אזור שבו הוחזק חטוף אחד‬ ‫בלבד‬ ‫ערוץ ‪ | 7‬פורסם‪ :‬א' בחשוון תשפ"ו‬ ‫מידע דרמטי שנחשף הערב (חמישי) מעלה כי ‪ 12‬לוחמי‬ ‫צה"ל נהרגו כתוצאה מהימנעות מכניסה או תקיפה של אזור‬ ‫שבו הוחזק חטוף ישראלי‪.‬‬ ‫על פי הדיווח של העיתונאי אבישי גרינצייג‪ ,‬במרחבים‬ ‫שבהם פעלו כוחות צה"ל בחודשים האחרונים בדרום הרצועה‪,‬‬ ‫סומנו אזורים מסוימים כ"מתחמים מוגנים" – מתוך הערכה‬ ‫שמוחזקים בהם חטופים‪ .‬בשל כך‪ ,‬צה"ל נמנע מהפצצות או‬ ‫כניסה קרקעית לאותם אזורים‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬ארגון הטרור חמאס הבין כי מדובר באזורים‬ ‫"חסינים" ופעל מתוכם נגד כוחות צה"ל‪ .‬המחבלים לא רק‬ ‫שמרו על החטופים‪ ,‬אלא גם יצאו מאותם אזורים לפעולות‬ ‫בריתי יצחק • שפנ חוקיפ‬ ‫טרור‪ ,‬פגעו בכוחות וחזרו אליהם מבלי להיפגע‪.‬‬ ‫לפי הדיווח שאושר על ידי הצנזורה‪ ,‬מתוך אחד המתחמים‬ ‫הללו‪ ,‬יצאו מחבלים שביצעו כמה מהפיגועים הקטלניים‬ ‫ביותר נגד כוחות צה"ל במהלך הלחימה‪.‬‬ ‫לפי הערכות‪ ,‬נהרגו כ־‪ 12‬לוחמים בפעולות טרור שיצאו‬ ‫מתוך אותו אזור שבו הוחזק חטוף אחד בלבד‪.‬‬ ‫ט‬ ‫נספח • מאת הרב יהודה אפשטיין שליט"א‬ ‫דת החטופים‬ ‫יום שני‪ ,‬ז' באייר התשפ"ה‬ ‫על־פי המסתמן‪ ,‬ישראל נכנסת למה שקרוי 'לחימה‬ ‫עצימה' בעזה‪ ,‬אחר שכשלו השיחות על הפסקת אש‪ .‬ניתן היה‬ ‫לקוות‪ ,‬כי תוגדר כעת מטרה ברורה של מיטוט שלטון החמאס‪,‬‬ ‫שלא לדבר על סילוק האויב הרצחני מעזה לצמיתות‪ .‬אולם‬ ‫לדאבוננו‪ ,‬כנראה‪ ,‬התקשורת תדאג לכך שכל הישג מלחמתי‬ ‫יגומד‪ ,‬כאשר מטרת־העל שמרחפת מעל הכל היא שחרור‬ ‫החטופים בהסכם כניעה‪ .‬גם הרמטכ"ל החדש (שהיו שתלו בו‬ ‫תקוות) כבר מזהיר מראש על כך ש'נאבד' את החטופים‪ ,‬והאויב‬ ‫הערבו־נאצי מחכך ידיו בהנאה כשהוא רואה את ה'הכנות‬ ‫למלחמה' בצד הישראלי‪ .‬הכנות של בלבול‪ ,‬טשטוש ערכים‬ ‫ורפיסות‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬למלחמה היו מטרות ברורות‪ .‬במלחמת יום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬מעל שלוש מאות חיילים ואזרחים נשבו בידי‬ ‫האויב‪ .‬הם הושבו בתמורה לשבויים מצריים וסורים ולא עשו‬ ‫מזה ענין גדול‪ .‬היתה זו בוודאי חויה כואבת עבור השבויים‬ ‫ומשפחותיהם‪ ,‬אך בהקשר של המלחמה בכללותה‪ ,‬היחס היה‬ ‫פרופורציונלי‪ .‬כאשר מדינה שלמה עומדת במאבק קיום‪ ,‬גורלם‬ ‫של יחידים אינו יכול להפוך לחזות הכל‪ .‬אין גם סיבה‪ ,‬שדמם‬ ‫ הבורע ינב םכותב שיש םיביוא לוסיח‬ ‫של אותם יחידים יהיה סמוק מדמם של כל שאר האזרחים‪,‬‬ ‫אשר כעת נתבעים לשלם מחירים בלתי נסבלים עבור שחרור‬ ‫החטופים בעזה‪ .‬אין זאת אלא‪ ,‬שקמפיין ממומן ומשומן היטב‬ ‫הצליח להטמיע בקרבנו‪ ,‬שאת כל המדינה כולה עלינו להקריב‬ ‫למען החטופים‪ ,‬כפי שאת החטופים האלו ואת כל הנרצחים של‬ ‫המלחמה הזאת הקרבנו עבור גלעד שליט‪.‬‬ ‫]*[ הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין ‪ -‬יו"ר אגודת קדושת ציון‪ ,‬אגודת‬ ‫החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש‪ .‬לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים‬ ‫מדי יום ביומו לדוא"ל‪ ,‬שלחו בקשה בדוא"ל (גם הערות תתקבלנה בברכה)‬ ‫לכתובת‪@1 :‬קריאתשמע‪.‬ישראל או ‪SHEMA-YISRAEL.ORG@1‬‬ ‫אין כאן שיקולים צבאיים או מדיניים‪ ,‬ומי מדבר בכלל‬ ‫י‬ ‫על כבודם של ישראל‪ ,‬שלאמתו של דבר הוא כבודו של לאהי‬ ‫ישראל‪ .‬נוצרה כאן דת חדשה‪ ,‬דת החטופים‪ .‬דת שבנויה על‬ ‫אגויזם לא כחולשה אנושית‪ ,‬כי אם כשיטה רעיונית‪ .‬דת‬ ‫שסוברת‪ ,‬שכשאדם רוצה משהו – הוא רשאי להתעלם מכל‬ ‫ההשלכות של הרצון שלו‪ ,‬ואם יתבע זאת בכל כוחו – ישיג‬ ‫זאת‪ ,‬ואחרי – המבול! דת שכופרת בכל המושג של טובת הכלל‪,‬‬ ‫דת שאינה מכירה בכלל בכך שיש כאן מאבק בין עמים‪ ,‬בוודאי‬ ‫שאינה מכירה במאבק שבין היהדות לאיסלאם ולנצרות‪ ,‬אשר‬ ‫מדינת ישראל תקועה לה כמו קוץ בגרון האידיאולוגי‪.‬‬ ‫מבחינתם‪ ,‬יש כאן אנשים פרטיים שנחטפו‪ ,‬וצריך‬ ‫להשיב אותם 'בכל מחיר'‪ ,‬גם במחיר חיי כולנו‪ .‬זה לא שהם‬ ‫לא יודעים לחשבן‪ ,‬הם יודעים לחשבן היטב‪ .‬ובחשבון שלהם‪,‬‬ ‫עמידה על עקרונותינו‪ ,‬נצחון על המרצחים העזתים ומיטוט‬ ‫שלטון הרשע שלהם באופן שלא תהיה להם תקומה – זה מה‬ ‫שמפחיד אותם יותר מכל‪ ,‬והחטופים אינם אלא היכי תמצי‬ ‫לבטא את החרדה שלהם מפני נצחון ישראלי‪ ,‬שיערער להם‬ ‫את כל השקפת עולמם השמאלנית פרוגרסיבית‪ .‬תוך ניצול‬ ‫ציני של רגשות משפחות החטופים ועוד אי־אלו רפי־שכל‬ ‫שמתקשים לראות מכלול של נתונים – הם מנהלים קמפיין‬ ‫שתכליתו אינו שחרור החטופים‪ ,‬כי אם התערטלות מכל‬ ‫רגש לאומי‪ ,‬וכפי שהודו בשעתו יאיר הירשפלד ורון פונדק‪,‬‬ ‫שבישלו את הקדרה הסרוחה של הסכם אוסלו – המטרה‬ ‫הייתה הרבה מעבר להסכם מדיני‪ ,‬המטרה הייתה להפוך את‬ ‫ישראל לפחות יהודית‪ .‬לדאבוננו‪ ,‬הם הצליחו‪ ,‬ואת התוצאות‬ ‫אנו חווים כיום‪.‬‬ ‫בואו נתפלל‪ ,‬שממשלת ישראל תזהה את האויב מבפנים‪,‬‬ ‫בריתי יצחק • שפנ חוקיפ‬ ‫את אלו השואפים להפסד ישראלי בגלל אידיאולוגיה מעוותת‪,‬‬ ‫ולא תתיחס אליהם‪ .‬לא ניתן להפקיר את מדינת ישראל כולה‬ ‫בגלל כמה חטופים‪ ,‬ואם באמת דואגים לשלומם – יש דרכים‬ ‫הרבה יותר יעילות להביא לשחרורם‪ ,‬שהמכנה המשותף‬ ‫לאותן דרכים הוא לגרום לעזתים להבין‪ ,‬שישלמו מחיר בלתי‬ ‫נסבל על כל יום בו מחזיקים בחטופינו‪ .‬נתניהו כשל כששמע‬ ‫לקמפיין לשחרור שליט‪ ,‬ושלמנו כולנו ביוקר‪ .‬נקוה‪ ,‬שלפחות‬ ‫את הלקח הזה הוא למד‪...‬‬