בריתי יצחק · Brisi Yitzchok — נח (2026-10-12)

המכון
להוצאת
כתבי
מורינו
הגאון רבי
יצחק ברנד
שליט"א
חיסול אויבים שיש בתוכם
בני ערובה
יסוד איסור רציחה • ראיה ממעשה אוריה
החתי • ראיה משמשון הגבור • ראיה מאסתר
המלכה ויעל • לענין עבודה זרה
נספחים 12 :חיילים נפלו בעזה בגלל אזור
"חסין תקיפה" בו הוחזק חטוף אחד • מאמר
מאת הרב יהודה אפשטיין שליט"א • דת
החטופים
נכתב בעזהי"ת ע"י מורינו הרב שליט"
א ב’ אדרŒא’ תשפ”ד
TALMIDIM2@GMAIL.COM
RY-BRAND.COM
האם מותר להתקיף ולהרוג קבוצת אויב ,בזמן שיש שם בני
ערובה שלנו ,שיהיו נהרגים באותה ההתקפה.
ב
[מאמר זה נכתב להעיר ללומדים .אולם למעשה ,יפסקו גדולי
הפוסקים .ויה"ר שהקב”ה יעזור לנו לנצח את כל האויבים ,ולכבוש
את כל ארץ ישראל].
יסוד איסור רציחה
מצאנו לזה הכרע בנצי”ב על התורה (העמק דבר ,בראשית ט ,ה) ,ומקודם
נעתיק לשון הפסוק.
בפרשת נח (בראשית ט ,ה-ו) כתוב בתורה את יסוד איסור רציחה
באריכות [בעשרת הדיברות כתוב רק בקיצור]( :ה) ְו ַא ְך ֶאת ִּד ְמ ֶכם
יש ָא ִחיו יכם ֶא ְדר ֹׁש ִמ ַ ּיד ָּכל ַח ָ ּיה ֶא ְד ְר ׁ ֶשנּ ּוּ ,ו ִמ ַ ּיד ָה ָא ָדם ִמ ַ ּיד ִא ְׁלנַ ְפ ׁש ֵֹת ֶ
ֶא ְדר ֹׁש ֶאת נֶ ֶפ ׁש ָה ָא ָדם( :ו) ׁש ֵֹפ ְך דַּ ם ָה ָא ָדם ָ ּב ָא ָדם דָּ מוֹ ִי ּ ׁ ָש ֵפ ְךִּ ,כי ְ ּב ֶצ ֶלם
אֱ ִֹהים ָעשָׂ ה ֶאת ָה ָא ָדם.
בא הנצי”ב (העמק דבר ,שם) ומצמצם את איסור רציחה בזמן
מלחמה .ודבריו הם גם במה שנוגע להריגת האויב ,וגם במה שנוגע
לסיכון של החיילים שלנו.
יש ָא ִחיו .פירש הקדוש ברוך הוא ,אימתי האדם וז”ל הנצי"בִ :מ ַ ּיד ִא ׁ
נענש ,בשעה שראוי לנהוג באחוה ,משא”כ בשעת מלחמה ועת לשנוא
(קהלת ג ,ח) ,אז עת להרוג ,ואין עונש על זה כלל ,כי כך נוסד העולם .וכדאי’
בשבועות (דף לה ,ע"ב) מלכותא דקטלא חד משיתא לא מיענש]*[ .ואפי’
מלך ישראל מותר לעשות מלחמת הרשות ,אף על גב שכמה מישראל
יהרגו עי”ז ,ועי’ ס’ דברים כ’ ,ח’ .עכ"ל[ .ע”ע לקמן שהבאנו את דברי הנצי"ב
כאן ב"הרחב דבר"].
בריתי יצחק • שפנ חוקיפ
ועוד כתב בפרשת שופטים (העמק דבר ,דברים כ ,ח)ְ :ולֹ֥א ִי ַּמ֛ס וגו’.
ולא הזהירו תורה כמשמעו שלא יסכן את עצמו ,דאפשר איש מצוק
ומר נפש מבקש המות ,אלא שאסור לאבד א”ע ,וטוב לפניו הנפל
במלחמה ,ואין איסור במלחמה ,כמו שאין המלך מוזהר מלעשות
מלחמת הרשות הגורם סכנת נפשות ,אלא מלחמה שאני ,וע’ שבועות
דל”ה במלכות דקטלא כו' ,ה”נ אין איסור לאדם להכניס עצמו במלחמה
]*[ רש"י פי' דאיירי באנגריא דעבודת המלך .ותוס' פי' שמדובר ביציאה למלחמת
הרשות.
בב וגו’ ,וע’ מש”כ בס’ בראשית ט’
ולסכן עצמו ,אבל ְולֹ֥א ִי ַּמ֛ס ֶאת ְל ַ ֥
ה’ .עכ"ל.
ג
והיינו שבמלחמה לא נוהג איסור רציחה ,ובאופן כללי הכוונה
בשני אופנים :להרוג את האויב -הוא בהריגה ממש .ובענין חיילים
שלנו -שמותר לסכן חיילים ,ואף אם בוודאי ימותו הרבה.
וכמובן שבדרך כלל אין סיבה להרוג את החיילים של עצמנו
בידיים ,כי מטרת ההריגה היא השתדלות נצחון המלחמה ,ואם
אולם הורגים חיילים שלנו הוא הולך היפוך תועלת המלחמה.
מכיון שהמקור של הנצי”ב הוא מכח הגמרא בשבועות (שם) במלכות
דקטלא ,ממילא מדובר אפילו בהריגה בידים ,שהרי כולל גם הריגת
וכן לפי המקור מכח הפסוק ִא ׁ
יש ָא ִחיו שלומדים ממנו האויב.
שבמלחמה לא נוהג דין רציחה מוכח כן ,דהרי שם מדובר גם
ברציחה ממש ,וזה נתמעט בשעת מלחמה.
אולם למעשה בוודאי כל ההיתר הוא משום שזה תועלת
המלחמה ,ולא בלי סיבה .ממילא בדרך כלל אין מציאות כזה
להרוג ,אלא אם זה הריגה של האויב ואפי' הריגה ממש ,או הריגה
של חיילים שלנו דהיינו להכניסם לסכנה.
אולם אם יש מציאות שהריגת חיילים שלנו היא לתועלת
המלחמה ,כגון כשמזדמן מצב שיש צורך להרוג גם החיילים של
עצמו ,כמו אם האויב ָׁשב ּו חיילים ובני ערובה ,ומערבים אותם
בתוך האויבים ,ומנצלים את איסור הריגה שלנו כדי שיכולים מתוך
התערובת הזה להרוג אותנו ,ואנו מפסידים את ניצוח המלחמה.
הבורע ינב םכותב שיש םיביוא לוסיח
אם ע”י ההריגה של כל התערובת הזו יכולים לנצח את המלחמה,
ממילא זה בכלל ההיתר של הריגה במלחמה.
וממילא יוצא בפשטות ,שכמו שמותר להכניס את החיילים
שלנו למלחמה ,אף שהמצב שרבים יהיו נהרגים ,כמ”ש בשמואל
יך ֶאת ֹאמר ֶאל יוֹ ָאב ַאל ֵי ַרע ְ ּב ֵעינֶ ָ ֹאמר דָּ ִוד ֶאל ַה ַּמ ְל ָא ְך ּכֹה ת ַ
(ב ,יא ,כה) ַו ּי ֶ
ֹאכל ֶה ָח ֶרבַ ,ה ֲח ֵזק ִמ ְל ַח ְמ ְּת ָך ֶאל ָה ִעיר ְו ָה ְר ָס ּה
ַהדָּ ָבר ַה ֶ ּזה ִּכי ָכזֹה וְ ָכזֶ ה ּת ַ
הו .ממילא הוא הדין שמותר להרוג את האויב ,אף שבזה יהיו ְו ַח ְ ּז ֵק ּ
נהרגים מבני עמינו.
ואף שלכאורה מן הפסוק עצמו יש לחלק ,ששם רק גורמים
שהאויב יהרוג אותם ,אבל כאן אנו הורגים את שלנו .אבל בפשטות
אין לחלק .כמו שהבאנו מן הנצי”ב.
ראיה ממעשה אוריה החתי
ד
נביא כאן עוד מדברי הנצי”ב (הרחב דבר על פרשת נח הנ”ל).
ונביא מקודם הגמרא (שבת דף נו ע"א) שעליו מתייחס הנצי”ב :תני
את֣וֹ ָה ַר ְ֔ג ָּת ְ ּב ֶח ֶ֖רב ְ ּבנֵ ֥י ַע ּמוֹ ן (שמואלŒב יב ,ט) ,מה חרב בני עמון
רב יוסף :וכו’ְ .ו ֹ
אי אתה נענש עליו -אף אוריה החתי אי אתה נענש עליו .מאי טעמא -
מורד במלכות הוה ,דאמר ליה (שמואלŒב יא ,יא) ַואדֹנִ ֨י יוֹ ָא֜ב ְו ַע ְב ֵד֤י ֲאדֹנִ ֨י ַעל
ּ ְפנֵ ֤י ַה ּ ָׂש ֶדה֙ חֹנִ ֔ים.
ועל זה כתב הנצי”ב (הרחב דבר ,בראשית ט ,ה אות א) :והיינו דאי’ בקידושין
(דף מג ע"א) מה חרב בני עמון אי אתה נענש עליו ,כך אוריה החתי אי אתה
נענש עליו .ויש להבין הדמיון .אבל באשר אוריה לא היה באמת מורד
במלכות ,אלא שדוד המלך דנהו למורד במלכות ,וקאמר שיש למלך
רשות לזה ,כמו שהיה לו רשות לעשות מלחמה עם בני עמון .עכ"ל.
והכוונה בדברי חז”ל שאמרו אין אתה נענש עליו ,אין הכוונה
באמת שאין שום חטא על דוד בהריגת אוריה ,שהרי בתנ”ך
כך מוכח בתוכחה של נתן הנביא ,לפי מפורש שיש לו חטא.
ית ֶאת ְּד ַבר ה' ַל ֲעשׂ וֹ ת ָה ַרע פשטות הפסוק בשמואל (ב ,יב ,ט)ַ :מדּ ּו ַע ָ ּב ִז ָ ׀
ית ַב ֶח ֶרב ְו ֶאת ִא ׁ ְש ּתוֹ ָל ַק ְח ָּת ְ ּל ָך ְל ִא ּ ׁ ָשהְ ,ואֹתוֹ או ִר ָ ּיה ַה ִח ִּתי ִה ִּכ ָ
ְ ּב ֵעינַ יֵ ,את ּ
וכן במלכים (א ,טו ,ה)ֲ :א ׁ ֶשר ָעשָׂ ה ָד ִוד ֶאת ָה ַר ְג ָּת ְ ּב ֶח ֶרב ְ ּבנֵ י ַע ּמוֹ ן.
או ִר ָ ּיה
הו ּכֹל ְי ֵמי ַח ָ ּייוַ ,רק ִ ּב ְד ַבר ּ ַה ָ ּי ׁ ָשר ְ ּב ֵעינֵ י ה'ְ ,ולֹא ָסר ִמ ּכֹל ֲא ׁ ֶשר ִצ ָ ּו ּ
ַה ִח ִּתי.
אלא כוונת חז”ל ע”פ הנצי”ב ,שאין כאן איסור רציחה ממש,
כיון שזה בשעת המלחמה .אולם בוודאי יש טענות גדולות על דוד,
כיון שהסיבה של מורד במלכות שטען דוד על אוריה לא היה נקי
מנגיעה ,שהרי דוד רצה לקחת את אשתו ,ולא היה רשאי לעשות
זה ,אף שאין איסור רציחה ממש.
בריתי יצחק • שפנ חוקיפ
אולם עכ”פ נלמד מזה ,שאם למלך [או הממונה על המלחמה] אין
שום נגיעה אישית נגד מי שהולכים להרוג ,אלא שלפי המצב שנולד
כאן ,יש צורך להכליל את הריגת החייל שלנו בתוך הריגת קבוצת
האויב ועי”ז לקדם ניצוח המלחמה ,אין בזה איסור רציחה.
ראיה משמשון הגבור
מצאנו עוד מקורות ששעת מלחמה יותר קל בדיני שפיכת
דמים ,אף שאין דמיון מוחלט.
ה דהנה בזמנים רגילים אסור לאדם להרוג את עצמו .אבל
במלחמה מותר ,כדי להרוג הרבה מן האויב ,כמו שמצאנו בשמשון
(שופטים טז ,ל) ָּתמוֹ ת נַ ְפ ׁ ִשי ִעם ּ ְפ ִל ׁ ְש ִּתים.
ואף שעדיין יש לחלק ,ששם הוא הרג את עצמו .ומצאנו חילוק
בין הריגת עצמו להריגת אחרים ,שאסור למסור אחרים להציל
קבוצה ,כמבואר בירושלמי (תרומות פ”ח ה”ד) :תני סיעות בני אדם שהיו
מהלכין בדרך ,פגעו להן גוים ואמרו תנו לנו אחד מכם ונהרוג אותו ואם
לאו הרי אנו הורגים את כולכם ,אפי’ כולן נהרגים לא ימסרו נפש אחת
מישראל .ייחדו להן אחד כגון שבע בן בכרי ,ימסרו אותו ואל ייהרגו.
א”ר שמעון בן לקיש והוא שיהא חייב מיתה כשבע בן בכרי .ורבי יוחנן
אמר אף על פי שאינו חייב מיתה כשבע בן בכרי.
ואילו את עצמו מותר למסור ,כמו הרוגי לוד ,כמבואר בסיפור
שהביא רש”י (פסחים דף נ ע”א ,ד”ה הרוגי לוד) :הרוגי לוד -שני אחים היו
שמסרו עצמן על ישראל ,שהודו על עצמן הריגת בת מלך ,שהיו מטילין
אותה על כל ישראל.
מ”מ כאן עדיין נראה שאין לחלק ,כיון שזה שעת מלחמה ,יש
לו כללים אחרים ,כמו שכתב הנצי”ב.
ואף שצריך לצמצם בהריגה מה שאפשר ,אבל להביא לידי
כשלון שלנו במלחמה בגלל חשש איסור להרוג יהודים ,זה לא יעלה
על הדעת .ואין זה דומה לדין של סיעה דלעיל ,שאם אמרו תנו אחד
ונהרגהו ואם לאו נהרוג כולם ,שאמרינן יהרגו כולם ולא ימסרו
נפש אחת מישראל בזמן שלא ייחדו .מכיון דשאני בנידון דידן,
שמדובר בכללי מלחמה ,אף שבלית ברירה הורגים גם יהודים.
הבורע ינב םכותב שיש םיביוא לוסיח
מכל זה נראה שמותר להטיל פצצה על קבוצה של אויבים ,אף
שבתוכם יהרגו אף יהודים.
ראיה מאסתר המלכה ויעל
שו”ר ראיה חזקה להתיר ,שבמקום הצלת כלל ישראל מותר
לעבור גם בחטא שנכנס בשלש חמורות ,כגון גילוי עריות.
דהנה איתא בשו”ת מהרי”ק (סימן קסז) ,והיסוד הזה הובא גם
ברמ”א (אה”ע סי’ קעח סעי’ ג) :גרסינן במגילה פ”ק (דף טו) ְו ַכ ֲא ׁ ֶש֥ר ָא ַב ְ֖ד ִּתי
ָא ָב ְד ִּתי (אסתר ד ,טז)ַ ,כ ֲא ׁ ֶש֥ר ָא ַב ְ֖ד ִּתי מבית אבא ָא ָב ְד ִּתי ממך ,דעד השתא
באונס והשתא ברצון ,ש”מ דמאותה שעה נאסרה על מרדכי .והנה
דבר פשוט הוא יותר מביעתא בכותחא כי אסתר לא עשה שום איסור
ולא היה בדבר אפי’ נדנוד עבירה ,אלא מצוה רבה עשתה שהצילה כל
ו
ישראל .ותדע דכן הוא שהרי בבואה לפני המלך שרתה עליה רוח הקדש
מו ִּת ְל ַ ּב ׁ֤ש ֶא ְס ֵּתר֙ ַמ ְלכ ּ֔ות [אסתר ה ,א] ומינה
כדדרשינן התם [מגילה דף יד ע"ב] ַ
מוכח התם שהיא היתה משבעה נביאות שעמדו להם לישראל שהרי
שרתה עליה רוח הקדש באותה שעה אשר הלכה לפני המלך אשר מכח
זה נאסרה על מרדכי ,וחלילה וחס לומר שתשרה רוח הקדש מכח מעשה
של גנאי ,לא תהא כזאת בישראל ,אלא אדרבה פשיטא ופשיטא שעשתה
מצוה רבה מאד ,ובפרט דקרקע עולם היתה .וכן מצינו ביעל אשת
חבר הקני ששבחה הכתוב במעשה דסיסר’ ושקל אותו מעשה כביאות
האמהות עם האבות ,כדאית’ בנזיר (דף כג ע"ב) .וכן כתבו תו’ רבינו יודא
מפרי”ש ביבמות פרק הבא על יבמתו וכמדומה אני שהוא לשון רבינו יצחק
עצמו וז”ל והא דפרכינן בפרק מצות חליצה (דף קג) ובפרק נזיר (דף כג) גבי
יעל והא מתהניא מעבירה וכו’ עד ולכך הכתוב משבחה ודבר זה מותר
לעשות עבירה זו לשמה אפילו היא אשת איש כדי להציל כל ישראל,
וכן מצינו באסתר שהמציאה עצמה לאחשורוש בשעה שלא היה תובעה
כדי שיתאוה לה ויהיה כח להתפתות לעשות לה בקשתה עכ”ל .הרי לך
שכתבו התוספות ודבר זה מותר לעשות ואפילו גבי עובדא דיעל ,כ”ש
וכ”ש בההיא דאסתר .ואפילו הכי נאסרה על מרדכי בעלה משום אותו
מעשה שהיה ברצון.
ובאסתר לא היה היתר של קרקע עולם [המהרי"ק הזכיר זה רק
לרווחא דמילתא] ,מכיון שהיא הביאה אותו עליה ,וכ”ש ביעל ,אף
שהיתה אשת איש ,הרי היא הביאה אותו אליו ועשתה כל המעשה
ולא שייך כאן קרקע עולם ,ועיקר ההיתר משום שזה הצלת כלל
ישראל.
וממילא שייך סברא זו גם לענין רציחה ,שהרי כל איסור רציחה
במקום פיקוח נפש הוא משום טענת מאי חזית ,כמ"ש בפסחים (דף כה
בריתי יצחק • שפנ חוקיפ
ע"ב) ההוא דאתא לקמיה דרבא ,אמר ליה :מרי דוראי אמר לי זיל קטליה
לפלניא ,ואי לא -קטלינא לך - .אמר ליה :ליקטלוך ולא תיקטול .מאי
חזית דדמא דידך סומק טפי? דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי? וכאן
דמים של כלל ישראל עדיף על יחידים .ואינו דומה לסיעה שאמרו
שתמסרו אחד ואם לאו נמית כולם ,דאמרינן ימותו כולם ולא ימסרו
נפש אחת מישראל ,דשאני הכא שהוא הצלת כלל ישראל במלחמה.
וא”כ יש לנו כאן היתר להרוג קבוצת גוים להצלת כלל ישראל
ולהתקדם לניצוח המלחמה ,אף שהורגים שם מן השבויים שלנו.
ז לענין עבודה זרה
היתר זה לא מדבר בענין עבודה זרה ,שהרי עבודה זרה יותר
חמור מרציחה ,כפי שמוכח כאן.
בענין רציחה ,מצינו בענין שאול המלך שהרג את נוב עיר
הכהנים ,ובעקבות זה הפסידו הגבעונים את פרנסתם שהיו שואבי
מים למשכן בנוב ,וזה נחשב כאילו שאול הרג את הגבעונים.
ותבעו הגבעונים נקמה משאול ,והוא כבר מת ,ולכן רצו שיהרגו
שבעה ממשפחת שאול .והיה בעיה איך הורגים חפים מפשע ,ואפי'
יו ְמת ּ֤ו ָאבוֹ ת֙ ַעל ָ ּבנִ ֔יםּ ,ו ָבנִ ֖ים
ששאול פשע ,על זה נאמר (דברים כד ,טז) לֹא ּ
יו ְמת ּ֣ו ַעל ָאב֑וֹ ת .אולם ההכרעה היתה משום שיש כאן חילול לֹא ּ
השם בפרהסיה ,ולמנוע זה התירו להרוג ממשפחת שאול ,כמ"ש
רש"י (יבמות דף עט ע"א ד"ה ואל יתחלל) :ואל יתחלל שם שמים -שיהיו האומות
אומרים אין אומה זו ראויין לידבק בה ,שהרי פשטו ידיהם בגרים ליטול
מזונותיהם ,ולא עשו בהן נקמה .ע"כ הרקע .וז"ל הגמרא (שם) כתיב:
יו ְמת ּ֤ו ָאבוֹ ת֙ ַעל ָ ּבנִ ֔ים וגו’! אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: לֹא ּ
מוטב שתעקר אות אחת מן התורה ,ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא.
ואילו בענין עבודה זרה אסור ,כמ"ש בסנהדרין (דף קז ע"א) אמר
רב יהודה אמר רב :בקש דוד לעבוד עבודה זרה ,שנאמר (שמואלŒב טו ,לב)
֔אש ֲא ׁ ֶשר ִי ׁ ְש ַּת ֲח ֶו֥ה ׁ ָש֖ם ֵלאל ִֹה֑ים .ואין "ראש" אלא ַו ְי ִה֤י ָד ִוד֙ ָ ּב֣א ַעד ָהרֹ ׁ
יש ּה֙ דִּ י ְד ַה֣ב ָט֔בְ .ו ִה ֵ ּנ֤ה
עבודה זרה ,שנאמר (עי' דניאל ב ,לב) וה ּ֣וא ַצ ְל ָמ֗א ֵר ׁ ֵ
ֹאשוֹ (שמואל שם ,לב) ,אמר לו חו ׁ ַש֣י ָה ַא ְר ִּכ֔י ָקר ּ֙ו ַ ֙
ע ֻּכ ָּתנְ ּת֔וֹ ַו ֲא ָד ָמ֖ה ַעל ר ׁ ִל ְק ָראתוֹ ֙ ּ
לדוד :יאמרו מלך שכמותך יעבוד עבודה זרה? אמר לו :מלך שכמותי
יהרגנו בנו? מוטב יעבוד עבודה זרה ,ואל יתחלל שם שמים בפרהסיא.
ע"כ .ולמעשה לא קיבל היתר בענין עבודה זרה ,ורק בענין רציחה
הבורע ינב םכותב שיש םיביוא לוסיח
קיבל היתר.
בשניהם ,בין במעשה של הגבעונים ובין במעשה של חושי
הארכי ,לא היה כלל ענין של הצלת נפשות ,אלא להציל שלא יתחלל
שם שמים ברבים ,ולומדים שהריגה מותר למען זה ,ולעבוד ע"ז
אסור .ולומדים מזה שלעבוד ע"ז יותר חמור מהריגה .וממילא אם
יש לנו ראיה ממקורות אחרים שהריגה מותר במצב של מלחמה,
אין ללמוד מזה שמותר לעבוד עבודה זרה כדי להציל במלחמה.
ח
כתבה
דיווח 12 :חיילים נפלו בעזה בגלל אזור
"חסין תקיפה" בו הוחזק חטוף אחד
בדרום רצועת עזה היו מתחמים שצה"ל נמנע מלהיכנס
אליהם או לתקוף בהם בשל הערכה כי מוחזקים שם
חטופים .חמאס ניצל את החסינות ויצא מהם שוב ושוב
לפיגועים .לפי הערכות ,נהרגו כ־ 12לוחמים בפעולות
טרור שיצאו מתוך אותו אזור שבו הוחזק חטוף אחד
בלבד
ערוץ | 7פורסם :א' בחשוון תשפ"ו
מידע דרמטי שנחשף הערב (חמישי) מעלה כי 12לוחמי
צה"ל נהרגו כתוצאה מהימנעות מכניסה או תקיפה של אזור
שבו הוחזק חטוף ישראלי.
על פי הדיווח של העיתונאי אבישי גרינצייג ,במרחבים
שבהם פעלו כוחות צה"ל בחודשים האחרונים בדרום הרצועה,
סומנו אזורים מסוימים כ"מתחמים מוגנים" – מתוך הערכה
שמוחזקים בהם חטופים .בשל כך ,צה"ל נמנע מהפצצות או
כניסה קרקעית לאותם אזורים.
בפועל ,ארגון הטרור חמאס הבין כי מדובר באזורים
"חסינים" ופעל מתוכם נגד כוחות צה"ל .המחבלים לא רק
שמרו על החטופים ,אלא גם יצאו מאותם אזורים לפעולות
בריתי יצחק • שפנ חוקיפ
טרור ,פגעו בכוחות וחזרו אליהם מבלי להיפגע.
לפי הדיווח שאושר על ידי הצנזורה ,מתוך אחד המתחמים
הללו ,יצאו מחבלים שביצעו כמה מהפיגועים הקטלניים
ביותר נגד כוחות צה"ל במהלך הלחימה.
לפי הערכות ,נהרגו כ־ 12לוחמים בפעולות טרור שיצאו
מתוך אותו אזור שבו הוחזק חטוף אחד בלבד.
ט
נספח • מאת הרב יהודה אפשטיין שליט"א
דת החטופים
יום שני ,ז' באייר התשפ"ה
על־פי המסתמן ,ישראל נכנסת למה שקרוי 'לחימה
עצימה' בעזה ,אחר שכשלו השיחות על הפסקת אש .ניתן היה
לקוות ,כי תוגדר כעת מטרה ברורה של מיטוט שלטון החמאס,
שלא לדבר על סילוק האויב הרצחני מעזה לצמיתות .אולם
לדאבוננו ,כנראה ,התקשורת תדאג לכך שכל הישג מלחמתי
יגומד ,כאשר מטרת־העל שמרחפת מעל הכל היא שחרור
החטופים בהסכם כניעה .גם הרמטכ"ל החדש (שהיו שתלו בו
תקוות) כבר מזהיר מראש על כך ש'נאבד' את החטופים ,והאויב
הערבו־נאצי מחכך ידיו בהנאה כשהוא רואה את ה'הכנות
למלחמה' בצד הישראלי .הכנות של בלבול ,טשטוש ערכים
ורפיסות.
בעבר ,למלחמה היו מטרות ברורות .במלחמת יום
הכיפורים ,מעל שלוש מאות חיילים ואזרחים נשבו בידי
האויב .הם הושבו בתמורה לשבויים מצריים וסורים ולא עשו
מזה ענין גדול .היתה זו בוודאי חויה כואבת עבור השבויים
ומשפחותיהם ,אך בהקשר של המלחמה בכללותה ,היחס היה
פרופורציונלי .כאשר מדינה שלמה עומדת במאבק קיום ,גורלם
של יחידים אינו יכול להפוך לחזות הכל .אין גם סיבה ,שדמם
הבורע ינב םכותב שיש םיביוא לוסיח
של אותם יחידים יהיה סמוק מדמם של כל שאר האזרחים,
אשר כעת נתבעים לשלם מחירים בלתי נסבלים עבור שחרור
החטופים בעזה .אין זאת אלא ,שקמפיין ממומן ומשומן היטב
הצליח להטמיע בקרבנו ,שאת כל המדינה כולה עלינו להקריב
למען החטופים ,כפי שאת החטופים האלו ואת כל הנרצחים של
המלחמה הזאת הקרבנו עבור גלעד שליט.
]*[ הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין -יו"ר אגודת קדושת ציון ,אגודת
החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש .לקבלת מאמרי אקטואליה קצרים
מדי יום ביומו לדוא"ל ,שלחו בקשה בדוא"ל (גם הערות תתקבלנה בברכה)
לכתובת@1 :קריאתשמע.ישראל או SHEMA-YISRAEL.ORG@1
אין כאן שיקולים צבאיים או מדיניים ,ומי מדבר בכלל
י
על כבודם של ישראל ,שלאמתו של דבר הוא כבודו של לאהי
ישראל .נוצרה כאן דת חדשה ,דת החטופים .דת שבנויה על
אגויזם לא כחולשה אנושית ,כי אם כשיטה רעיונית .דת
שסוברת ,שכשאדם רוצה משהו – הוא רשאי להתעלם מכל
ההשלכות של הרצון שלו ,ואם יתבע זאת בכל כוחו – ישיג
זאת ,ואחרי – המבול! דת שכופרת בכל המושג של טובת הכלל,
דת שאינה מכירה בכלל בכך שיש כאן מאבק בין עמים ,בוודאי
שאינה מכירה במאבק שבין היהדות לאיסלאם ולנצרות ,אשר
מדינת ישראל תקועה לה כמו קוץ בגרון האידיאולוגי.
מבחינתם ,יש כאן אנשים פרטיים שנחטפו ,וצריך
להשיב אותם 'בכל מחיר' ,גם במחיר חיי כולנו .זה לא שהם
לא יודעים לחשבן ,הם יודעים לחשבן היטב .ובחשבון שלהם,
עמידה על עקרונותינו ,נצחון על המרצחים העזתים ומיטוט
שלטון הרשע שלהם באופן שלא תהיה להם תקומה – זה מה
שמפחיד אותם יותר מכל ,והחטופים אינם אלא היכי תמצי
לבטא את החרדה שלהם מפני נצחון ישראלי ,שיערער להם
את כל השקפת עולמם השמאלנית פרוגרסיבית .תוך ניצול
ציני של רגשות משפחות החטופים ועוד אי־אלו רפי־שכל
שמתקשים לראות מכלול של נתונים – הם מנהלים קמפיין
שתכליתו אינו שחרור החטופים ,כי אם התערטלות מכל
רגש לאומי ,וכפי שהודו בשעתו יאיר הירשפלד ורון פונדק,
שבישלו את הקדרה הסרוחה של הסכם אוסלו – המטרה
הייתה הרבה מעבר להסכם מדיני ,המטרה הייתה להפוך את
ישראל לפחות יהודית .לדאבוננו ,הם הצליחו ,ואת התוצאות
אנו חווים כיום.
בואו נתפלל ,שממשלת ישראל תזהה את האויב מבפנים,
בריתי יצחק • שפנ חוקיפ
את אלו השואפים להפסד ישראלי בגלל אידיאולוגיה מעוותת,
ולא תתיחס אליהם .לא ניתן להפקיר את מדינת ישראל כולה
בגלל כמה חטופים ,ואם באמת דואגים לשלומם – יש דרכים
הרבה יותר יעילות להביא לשחרורם ,שהמכנה המשותף
לאותן דרכים הוא לגרום לעזתים להבין ,שישלמו מחיר בלתי
נסבל על כל יום בו מחזיקים בחטופינו .נתניהו כשל כששמע
לקמפיין לשחרור שליט ,ושלמנו כולנו ביוקר .נקוה ,שלפחות
את הלקח הזה הוא למד...
