לחשב מחשבות לעשות · Lachshoiv Machshavois La'asois — נח (2026-10-12)

גליון סא
פרשת נח
תשפ"ז
עבודת השבת שבת
עי_לאה
שיר של יום השישי [א]
וענין הלבוש נזכר בכתוב פעמייםִ ּ ,פ ֵּת ַחַ ,ו ֶ ּי ְאסֹ ר ֵאזוֹ ר ְּב ָמ ְתנֵ ֶיהם' ,ופירש רש"י, איתא בגמ' ראש השנה [לא ].בשישי היו
שבתחילה התלבש בגאות ,והוא מלבוש שכשהוא חפץ בהם ,חוגר חלציהם ומזרזם אומרים [הלויים בשיר של יום] 'ה' מלך גאות
'מלכותו' ,ובשני התלבש בעוז ,והוא מלכות כוח למלוכה' .ועל כן בעת מלכותו ביום לבש' ,על שם שגמר מלאכתו ומלך עליהן.
השישי ממשיל את הקב"ה למלך הנאזר 'הנהגתו'. נבאר הפסוקים ושייכותם ליום השישי.
בגבורה [וראה מלבי"ם]. (א) ה' ָמלָ ְך :לשון עבר ,והיינו שאנו
לבושו הראשון הוא בגאות .והנה נאמר
במדרש [שהש"ר ג ד] 'ארבע גאים הם ,גאה והתורה היא המחברת בין שני הלבושים מעידים שהוא ָ'מלָ ְך' בעבר ,וכיון שכלל
שבעופות נשר וכו' ,גאה שבכולן אדם .שלבש הקב"ה ביום מלכותו ,שבתחילה בידינו שלא בא המקרא לסתום אלא
וכולן נטלן הקב"ה וחקקן בכסא הכבוד ,לבש גאות ,היא התורה עליה אמרו [זוה"ק לפרש [רש"י בראשית י כה] הכוונה היא
שנאמר [תהלים קג יט] 'ה' ַּב ּׁ ָש ַמיִ ם ֵה ִכין ח"א רנב ]:שהיא גאוותן של ישראל .ואחר לזמן הראשון שבו הקב"ה נהיה למלך,
ִּכ ְסאוֹ ו ַּמלְ כוּתוֹ ַּב ּ ֹכל ָמׁ ָשלָ ה' ,ממה שהכין כך התאזר בעוז היא התורה. והיינו ביום השישי ,שבו ה' הוכתר למלך
כסאו על הגאים תדע שמלכותו בכל ַאף ִּת ּכוֹ ן ֵּת ֵבל ַּבל ִּת ּמוֹ ט :דרשו חכמים העולם .וכדברי הגמ' בר"ה.
משלה' .הרי שהגאות על הגאים משלימה [ילקוט שלח רמז תשמג] 'תבל' היא ארץ ביאור הדברים ,כי ידוע ש'אין מלך בלא
מלכותו יתברך בעולם [וראה רש"י שמות טו ישראל על שם תבלין שבתוכה זו תורה'. עם' [ראה פרקי דרבי אליעזר [פ"ג],
א] .וכן כל הבריאה בראשות האדם אמרה ביאור הדברים ,כי התורה נקראת תבלין ובמהר"ל תפארת ישראל פכ"א ,ובש"מ],
לפניו שירה ,כמבואר .ועל כן ביום השישי [קידושין ל ,]:ועל כן כאשר הקב"ה התאזר ועל כן רק כאשר נברא האדם המכיר
יום מלכותו יתברך ,התגאה על כל גאים להנהיג את העולם בעוזה של תורה ,ואמרו במלכותו יתברך והמליך את הקב"ה עליו
ובזה נשלמה מלכותו .והכוונה בקריאת חכמים [ב"ר טז ד] 'שאין תורה כתורת ארץ נקרא הקב"ה 'מלך' בעולמו.
הפסוק היא :ה' מלך ,והיינו שהושלמה ישראל'' .התכוֹ ננה' ארץ ישראל בכךִּ ,
ו'ת ּכוֹ ן' ומה שאומרים בתפילת השחר 'אדון עולם
היינו 'על בסיס ויסוד חזק' [מלבי"ם שמואל מלכותו ,ע"י שגאות לבש.
אשר מלך בטרם כל יציר נברא' [והוא
לָ ֵבׁש ה' עֹ ז ִה ְת ַא ָּזר :זהו הלבוש השני א' כ לא] .ועל כן 'בל תמוט' ,וביאר הרד"ק פזמון קדמון ונאמר כבר בימי הגאונים ,מטה
שהתלבש בו הקב"ה ,והוא העוז ,הבא בשורשים שהוא 'ענין ההטיה והמעידה', משה סי' לא] ,היא מלכות מסוג אחר ,שאין
לצורך קיום העולם והנהגתו .ביאור וכיון שיסודה חזק אפילו לא תיטה ליפול. לנו בה תפיסה [ראה מלבי"ם תהלים י טז],
הדברים ,כי 'עוז' הוא ה'תורה' [ראה זבחים (ב) נָ כוֹ ן ִּכ ְס ֲא ָך ֵמ ָאז' :נכון' היינו 'קבוע', אבל מי שיקראנו מלך בעולם הזה לא היה,
קטז .וברש"י] .והתורה היא לבושו של ככתוב בישעיהו [ב ב] ְ'ו ָהיָ ה ְּב ַא ֲח ִרית ַה ָ ּי ִמים ודבר זה נתחדש כאשר הושלמה הבריאה
אש ֶה ָה ִרים' .ו'כסא' הקב"ה כדאיתא במדרש [שמ"ר ח א ,וראה נָ כוֹ ן יִ ְהיֶ ה ַהר ֵּבית ה' ְּברֹ ׁ ביום השישי ביצירת האדם ,כמבואר
נפש החיים ש"ד פ"י] .ובלשם [שער הפונה היינו השפעת הקב"ה על העולם ,כדברי בפרקי דרבי אליעזר [פ"י] שבתחילה טעו
קדים פכ"ח] כתב' ,התורה היא לבושו של המקובלים [וראה בראשית א ב וברש"י]. המלאכים ובאו להשתחוות לפני אדם
הקב"ה ,שבה נתלבש והיא מאורו עצמו ,ובהכנת כסאו התיישבה מלכותו ,ככתוב הראשון ,ואמר להם' :בואו אני ואתם
ונתצמצם בתוך לבושו להתגלה בה ,ועל [תהלים קג יט] 'ה' ַּב ּׁ ָש ַמיִ ם ֵה ִכין ִּכ ְסאוֹ , ונלך ונלביש גאות ועוז ,ונמליך עלינו למי
ידה כל המציאות כולה' .והנה ביום השישי ו ַּמלְ כוּתוֹ ַּב ּ ֹכל ָמׁ ָשלָ ה'' .ומאז' היינו משעה שבראנו' .באותה שעה פתח אדם את פיו
התנה הקב"ה עם מעשה בראשית על מנת שקיבלו הברואים מלכותו עליהם ביום וענו כל הבריות אחריו והלבישו גאות ועוז
שיקבלו עליהם ישראל את התורה [רש"י השישי. והמליכו עליהן ליוצרן ,ואמרו ה' מלך גאות
בראשית א לא] ,כי ביום הזה נגמרה מלכותו לבש' .נמצא שיום השישי הוא 'יום מלכותו
ֵמעוֹ לָ ם ָא ָּתה :אחר שאמרנו שמלכותו
על כל העולם על ידי האדם ,והתנה הנהגת יתברך בעולם'.
התחילה ביום השישי ,כי אין מלך בלא
העולם על פי התורה.
עם ,ורק מאותה שעה היה בעולם הזה מי ֵ ּגאוּת לָ ֵבׁש :כלומר שאין ה'גאות' שאנו
וקרא ללבוש השני 'אזור' ,שהוא החגורה שהכיר במלכותו .להוציא מכלל טעות אנו מייחסים לקב"ה אלא כמלבוש בלבד,
שלמ ְתנֵ י האדם ,ששם כוחו וגבורתו ,מפרשים מיד כלפי הקב"ה 'מעולם אתה', ָ לפי שאין לנו השגה בו יתברך כלל ,והרי
ככתוב [תהלים סה ז] ֵ'מ ִכין ָה ִרים ְּבכֹ חוֹ ,ואין לנו השגה בו כלל .ועל כן נאמר היא כמלבוש שתפקידו להראות לאחרים
נֶ ְאזָ ר ִּבגְ בו ָּרה' .ואזירת האזור סימן לכוח 'מעולם' ,שהוא לשון העלם ,כי דבר זה ולהסתיר את עצם הגוף .וכך הגאוה
המלוכה כדכתיב [איוב יב יח] 'מו ַּסר ְמלָ ִכים נעלם מאיתנו. כמלבוש לקב"ה שנראה לכולם בגאותו.
עומד לפני תיקון המידות מדה כנגד
עבודת התפילה המ_לך מדה
מאה ברכות בכל יום [א]
ארבעה זמנים למנהג ולחיוב
מידת העצלות [ו]
[חיוב מאה ברכות בכל יום] :ענין 'סוד' מאה
ברכות הוא ענין נשגב עד מאד ונורא ,כי לא במהלך הדורות מצינו ארבעה זמנים שבהם העצל חכם בעיניו ואינו
על חינם אמרו ז"ל [מנחות מג' ]:מה ה' אלהיך נתגלה לנו החיוב והחשיבות לברך את ה' מאה שומע לתוכחה
שואל מעמך' אל תקרי 'מה' אלא 'מאה' .וכיון ברכות בכל יום.
שה' יתברך אינו שואל מעמנו כי אם הדבר נאמר בספר משלי [כו טז] ָ'ח ָכם ָע ֵצל ְּב ֵעינָ יו,
הזה בלבד ,דבר גדול הוא. הזמן הראשון כתב השל"ה הק' [פסחים מ"ע ִמ ּׁ ִש ְב ָעה ְמׁ ִש ֵיבי ָט ַעם' .וכתב הרלב"ג 'העצל חכם
תא] ,שרמז הקב"ה סוד מאה ברכות לאברהם, בעיניו יותר מרבים מהחכמים שישיבו טעם לכל
והעניין הוא ,כי כל העולמות אינן מתקיימים והוא מסרה ליצחק ,ויצחק ליעקב. מה שישאלו מהם'.
כי אם מצד הפעולות הטובות הנעשות למטה,
כי צדיק יסוד עולם ,ואם אין צדיק אין עולם הזמן השני בזמן משה ,כמו שכתב בספר עומק הדברים ,שהעצל משתמש בחוכמתו
מתקיים ,ומברכתו יבורכו כל צבא השמים המנהיג [בהקדמה]' :דבר זה מסורת בידינו להצדיק עצלותו ,ולדחות מעליו התוכחות ,כמו
מרום רקיעא עד תהומא .וא"כ כשהאדם מאבותינו למשה מסיני ,שיש עלינו מאה שכתב הרמח"ל במסילת ישרים [פ"ו]' :אם תשאל
השפל משגיח עליו ,ומתבונן בברכותיו לומר ברכות בכל יום' .ומבואר במנחות [מג ]:שנרמז פי העצל ,יבוא לך במאמרים רבים ממאמרי
אותם כראוי ,הבל אותם הברכות עולה ובוקע הדבר בתורה ,שנאמר [דברים י יב] 'וְ ַע ָּתה החכמים ,ומקראות מהכתובים ,והטענות
כל האוויריים עד שמגיע לפני כסא כבודו, יִ שְׂ ָר ֵאל ָמה ה' ֱאל ֶֹה ָיך ׁ ֹש ֵאל ֵמ ִע ָּמ ְך' ,ופירש מהשכל ,שכולם יורו ,לפי דעתו המשובשת,
והקב"ה כביכול מתעטר בו ושמח שמחה רש"י ָ'מה' קרי ביה 'מֵאָה'. להקל עליו ולהניחו במנוחת עצלותו .והוא איננו
גדולה באותו שבח העולה מאת אדם נגזר רואה שאין הטענות ההם והטעמים ההם נולדים
הזמן השלישי כתב המנהיג שהוא בזמן דוד,
מאדמה ,כי מחומר קורץ ,ומתעלה בו ,ומכין לו מפני שיקול דעתו ,אלא ממקור עצלותו הם
ומבואר במדרש [במד"ר יח כא] שנרמז בנביא
לו מחיה ומזון ונותן טרף לביתו ,פותח את נובעים ,אשר בהיותה גוברת בו ,מטה דעתו
כנאמר [שמואל ב כג א] 'נְ ֻאם דָּ וִ ד ֶּבן יִ ׁ ַשי ,וּנְ ֻאם
ידיו ומשביע לכל חי רצון ,אבל פחות ממאה ושכלו אל הטענות האלה ,אשר לא ישמע לקול
ַה ֶ ּג ֶבר ֻה ַקם ָעל'' ,עָל' בגימטריה מאה ברכות,
אין הדבר נגמר ,כאשר ידוע ליודעי חן'. החכמים ואנשי הדעה הנכונה .הוא מה ששלמה
שבכל יום היו מתים מישראל מאה אנשים,
צווח ואומר 'חכם עצל בעיניו משבעה משיבי
נמצא ה'סוד' ,שהקב"ה מנהיג את העולם בא דוד ותיקן להם מאה ברכות ,וכיון שתיקנם
טעם' .כי העצלה איננה מנחת לו שיהיה אפילו
באופן שהאדם כביכול נותן כוח כלפי מעלה נתעצרה המגפה' .והוסיף המנהיג שרמזם דוד
חש לדברי המוכיחים אותו ,אלא יחשוב הכל
לקיימו בברכתו ,וכדכתיב [תהלים סח לה] ְּ'תנ ּו גם בכתובים כנאמר [תהלים קכח ד]'ִ ,ה ֵ ּנה ִכי
לתועים ושוטים והוא לבדו חכם'.
עֹ ז לֵ אל ִֹהים' ,וכנגד זה במעשים רעים כביכול ֵכן יְ בֹ ַר ְך ָ ּג ֶבר יְ ֵרא ה'' ,כי כן' בגימטריה מאה.
מתיש כוח גדול של מעלה ,כדכתיב [דברים והוסיף האלשיך ,ש'העצל אין לך חכם בעיניו
והקשה המגלה עמוקות [אופן עה] איך חידש
לב יח] 'צוּר יְ לָ ְד ָך ֶּתׁ ִשי' [ראה רש"י שם ,ומדרש כמוהו להחזיק בעצלותו ,ועל כן לא תסור מעליו
דוד הברכות ,והרי אין נביא רשאי לחדש
איכה רבתי א-ו ,ובנפש החיים ש"א ג-ט] .והוא רוע מדתו ,כי אין לך עצל שלא יבקש מענות,
דבר .ועוד שכבר תיקנם משה .והמנהיג
באמת 'ענין נשגב עד מאד ונורא'. ואם ישיבו לו דברים של טעם לסתור תואנותיו
בדבריו שם כתב 'נראין הדברים שאחר
יאמר כי סכלים המה והוא החכם ,וע"י כן רעתו
על כן אמר הכתוב' ,שואל מעמך' ,כי הקב"ה שיסדן משה רבינו ע"ה ,שכחום ,וחזר דוד
רבה ,שבכל יום מתרבה עצלותו'.
מבקש מהאדם שיברכו .וכתב הריקאנטי ויסדם ,לפי שהיו מתים ק' בכל יום'.
[דברים ח י] שהקב"ה חפץ מאד בברכה, ואמר הכתוב שהוא חכם 'בעיניו' ,ולעיל [פסוק
הזמן הרביעי הוא מה שכתב המנהיג' :ושוב
כמו שאמר למשה רבינו [שבת פט ].היה לך יב] מעיד הכתוב'ָ :ר ִא ָית ִא ׁיש ָח ָכם ְּב ֵעינָ יוִּ ,ת ְק ָוה
שכחום ,וחזרו חכמי התלמוד ויסדום כמו
לעוזרני ,מיד פתח ואמר 'וְ ַע ָּתה יִ גְ דַּ ל נָ א ּ ֹכ ַח לִ ְכ ִסיל ִמ ֶּמנּ וּ' .נמצא שהעצלות סופה להביאו
שמפורש בברכות'.
ֲאדֹ נָ י'. לידי כסילות.
ובספר הלכות גדולות מנה חיוב מאה הברכות
והנה בזוה"ק [ח"ג קעט ].איתא על הברכות וביאור הדברים לפי מה שכתב הרלב"ג' :שהחכם
מרמ"ח מצוות עשה ,ובספר יראים [י] כתב
'שצריך בר נש למטעם בכל יומא למאריה'. בעיניו יספיק לו מה שהוא בו מהחכמה לפי
שהיא מצווה מדרבנן .ויש לבאר הדברים.
ופירש הרמ"ק 'דהיינו ,להאכיל כביכול דעתו ,ולא משתדל לקנות ממנה עוד' .וכיון
לעליונים במאה ברכות' .והמשילו הברכה הזמן הראשון -סוד שאמרו חכמים [אבות פ"ד מ"א] שמהות החכם
היא ש'לומד מכל אדם' ,הרי שמי שאינו רוצה
לאכילה ,לפי שהרעבון קודם לאכילה, הברכה צורך גבוה להוסיף חכמה על חוכמתו ,אינו חכם אלא בעיני
ולאחריה המאכל מתאחד עם הגוף .וכך,
כתב השל"ה הק' [פסחים מ"ע תא] 'רמז עצמו.
בתחילה כביכול יש רעבון בשמים לברכת
האדם ,כמבואר ,ולאחר שהאדם מברך, הקב"ה 'סוד המאה' לאברהם אבינו' ,לך לך', למדנו שהעצל משתמש בחוכמתו להצדיק
מתאחדת ברכתו בברכת שמים ,והברכה עולה מאה .ומסרה ליצחק סוד 'מאה שערים עצלותו ,ומתוך כך נולדות שלש תולדות רעות.
העליונה היורדת לארץ משולבת בברכתו, ויברכהו ה'' .ויצחק ליעקב ,סוד 'מאה קשיטה', האחת שדוחה את התוכחה ,השנייה שמתרבית
ובזה נעשה האדם שותף למעשה בראשית ורומזים למאה קישוטין דשכינה מסוד מאה עצלותו ,והשלישית שמתמעטת חוכמתו.
ברכות'.
וברכתו בכל עת [וראה רש"י בראשית ב ה, לכן ,אדם המרגיש שדי לו בחוכמתו ,ואינו מאזין
ובריקאנטי דברים ח י]. את סוד הדברים גילה לנו בספר סדר היום לתוכחה ,ואינו מוסיף חכמה על חוכמתו ,ודאי
העצלות מנחה דרכו ,ותקווה לכסיל ממנו.
לעילוי נשמת אבי מורי הכ"מ
הר"ר יוסף יעקב בהר"ר אריה ליב גולדשטוף זצ"ל להנצחות ולקבלת הגליון במייל
נלב"ע כ"א טבת תשפ"ו L0527114615@gmail.com
איש ישר דרך ,מתמיד בתורתו ,מתבטל בביטול גמור לרבותיו ,עבד את ה' בצניעות ,ועוולה לא נמצא בשפתיו
הגליון יו"ל בסיועם הנדיב של הר"ר דוד משה הי"ו ורעייתו מרת רחל תחי' מץ
