gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

טעמו וראו · Ta'amu U'reu — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: טעמו וראו · Ta'amu U'reu

שבוע: נח (2026-10-12)

טעמו וראו · Ta'amu U'reu — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון ‪ | 41‬נח‬ ‫כל פעל ה' למענהו‬ ‫כאילו‪ ,‬בצורה כזאת פשוטה וקלה אתה ככה מוותר על‬ ‫פרשת השבוע‪ ,‬פרשת נח‪" .‬ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את‬ ‫המציאות שלי? סתם הקדוש ברוך הוא ביום החמישי ברא את‬ ‫חלון התיבה אשר עשה‪ ,‬וישלח את העורב ויצא יצוא ושוב"‪ .‬נח‬ ‫העורבים?! האתה ככה עשית ‪ ,Delete‬מחקת אותו‪ ,‬זהו‪ ,‬לא‬ ‫שולח את העורב‪ ,‬והעורב לא ממש התחבר אל השליחות הזאת‪,‬‬ ‫אכפת לך מהעורבים? מה הבנה בתשובה של נח "אין לעולם‬ ‫כמו שחז"ל מגלים לנו‪ .‬אומר הילקוט‪ :‬אומר העורב לנח‪" ,‬מכל‬ ‫צורך בך"?‬ ‫בהמה ועוף שיש כאן אי אתה משלח אלא לי?"‪ .‬לא מצאת לך‬ ‫את מי לשלוח‪ ,‬רק אותי?‬ ‫אגב‪ ,‬כשאנחנו שומעים את זה‪ ,‬הרבה יותר קל לנו להבין את‬ ‫מה שהיונה אומרת‪ .‬כאשר היונה חוזרת‪ ,‬היא חוזרת עם "עלה‬ ‫ריש לקיש אומר שהעורב השיב תלונה ניצחת‪ ,‬טענה ניצחת‬ ‫זית טרף בפיה"‪ .‬חז"ל אומרים‪ :‬מה זה "בפיה"? בפיה – היה לה‬ ‫השיב העורב לנח‪ .‬אמר לו‪" :‬רבך שונאני ואתה שונאתני‪ .‬רבך‬ ‫משהו להגיד‪" .‬בפיה" זה אומר‪ ,‬תשים לב‪ ,‬יש לה משהו בפה‪.‬‬ ‫שונאני – מכל הבהמה הטהורה תיקח לך שבעה"‪ .‬בעל הבית‬ ‫משהו בפה זה אומר יש לה משהו לומר‪ .‬מה היא אומרת? ריבונו‬ ‫שלך‪ ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬שונא אותי‪ .‬ממני‪ ,‬מהסוג שלי‪ ,‬לא אכפת‬ ‫של עולם‪" ,‬יהיו מזונותי מרורים כזית ומסורים בידך‪ ,‬ואל יהיו‬ ‫לו מאיתנו‪ .‬תביא רק עורב אחד ועורבת אחת‪ ,‬זהו‪ .‬מהטהורות‬ ‫מתוקים כדבש ומסורים ביד אדם"‪ .‬זית‪ ,‬לפני שמעבדים אותו‪,‬‬ ‫הוא לקח שבעה‪ ,‬שונא אותנו‪" .‬גם אתה שונא אותי‪ :‬הנחת ממין‬ ‫הוא מר‪ .‬אני מעדיפה אוכל מר מהידיים שלך‪.‬‬ ‫שבעה ושיגרת ממין שנים?"‪ .‬אתה צריך לשלוח עכשיו מישהו‪,‬‬ ‫את מי אתה שולח? את זה שיש ממנו רק שני אקסמפלרים‬ ‫תגידי‪ ,‬יונתי תמתי ‪ ,‬זה לא קצת כפיות טובה לנח? במשך שנה‬ ‫בעולם‪ ,‬זהו? ואם תרצו – אחד‪ ,‬מכיוון שהרי זכר יש רק אחד‪,‬‬ ‫שלמה הוא דואג לך! ריבונו של עולם‪ ,‬מעדיפה מר אצלך מאשר‬ ‫אין עוד עותק נוסף‪.‬‬ ‫מתוק אצל נח? ככה מתייחסים לנח? תראי מה הוא השתדל‬ ‫בשבילך! כנראה שיונה שמעה את הדו‪-‬שיח בין נח לעורב‪ ,‬ואז‬ ‫אומר לו העורב‪" :‬אלמלא פוגע בי שר חמה או שר צינה‪ ,‬לא‬ ‫היא אומרת‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬אם זה היחס של נח‪ ,‬ככה נח אומר‬ ‫נמצא העולם חסר בריה אחת?"‪ .‬אם יפגע בי שר חמה או שר‬ ‫לעורב "אפשר לוותר עליך"‪ ,‬אז ריבונו של עולם‪ ,‬אני לא רוצה‬ ‫צינה‪ ,‬אם אני אפגע בשליחות הזאת‪ ,‬זהו‪ ,‬נמחו מין העורבים מן‬ ‫כאלה מזונות אפילו מתוקים מיד בשר ודם‪ .‬תראה באיזה קלות‬ ‫העולם‪ .‬תגיד‪ ,‬אתה לא לוקח סיכון? לא כדאי שתיקח מאלה‬ ‫הוא מוותר על בריה מבריותיו של הקדוש ברוך הוא‪ .‬אני‬ ‫שהם טהורים‪ ,‬ואז מקסימום הלך אחד‪ ,‬הלך שניים‪ ,‬יש שבעה‬ ‫מעדיפה מר אצלך‪ ,‬ולא לקבל מזונות מתוקים אצל נח‪.‬‬ ‫עותקים? למה אתה שולח דווקא אותי? אומר ריש לקיש‪:‬‬ ‫תשובה ניצחת השיבו העורב לנח‪.‬‬ ‫נועם מתעלם מהציווי האלוקי?!‬ ‫על כל פנים‪ ,‬כמו שאמרנו‪ ,‬אנחנו רואים שיש כאן תשובה ניצחת‬ ‫מה חשב נוח?!‬ ‫שעונה העורב לנח‪ .‬ובסופו של דבר‪ ,‬נח שולח את העורב‪ .‬זאת‬ ‫באמת צריכים להבין מה הייתה הסברה של נח?‬ ‫אומרת‪ ,‬התשובה הניצחת לא הועילה‪ .‬זה שהעורב ניצח את נח‬ ‫המדרש ממשיך‪ :‬אומר נח‪" ,‬מה צורך העולם בך? לא לאכילה‬ ‫ואמר לו "לא אכפת לך ממני"‪ ,‬זה לא הועיל‪ ,‬כי לנח היה לו‬ ‫ולא לקורבן"‪ .‬תשובה שאם נרצה לפשט אותה‪ ,‬תשובה נוראה‪.‬‬ ‫תשובה‪ .‬מה התשובה של נח? לא נורא אם תהיה חסר‪ ,‬לא קרה‬ ‫אומר לו‪ :‬תגיד‪ ,‬מה אתה שולח אותי? לא יהיה מין עורבים!‬ ‫כלום‪.‬‬ ‫אומר נח‪ :‬לא נורא‪ .‬לא נורא‪ ,‬אז לא יהיה‪ .‬תגיד‪ ,‬באמת מה‬ ‫צריכים אותך? מה‪ ,‬לעשות לנו רעש כל בוקר? מה אני צריך את‬ ‫שימו לב‪ ,‬רבותיי‪ ,‬פה נכנסת דמות שלישית לדו‪-‬שיח‪ .‬ממשיך‬ ‫מין העורבים? מה צורך העולם בך? לאכילה – עורב לא הותר‬ ‫המדרש‪ :‬אומר לו הקדוש ברוך הוא לנח‪" ,‬קבלהו‪ ,‬שעתיד‬ ‫לאכילה; לקורבן – עורב לא עולה על גבי המזבח‪.‬‬ ‫העולם להצטרך לו"‪ .‬אומר לו הקדוש ברוך הוא לנח‪ :‬מה‬ ‫שהעורב אומר‪ ,‬תקבל ממנו‪ .‬למה? העולם עתיד להצטרך לו‪.‬‬ ‫אם נרצה לנסות קצת להבין את התשובה הזאת‪ ,‬אז זה מעין‬ ‫מתי העולם יצטרך לו? בתקופתו של אליהו הנביא‪ .‬הקדוש ברוך‬ ‫התשובות‪ ,‬להבדיל אלף אלפי הבדלות‪ ,‬של המנהיגים‬ ‫הוא שולח את העורבים כדי לכלכל את אליהו הנביא‪ .‬אומר‬ ‫הטוטליטריים‪ :‬עוד אלף תושבים‪ ,‬פחות אלף תושבים‪ ,‬זה לא כל‬ ‫השם‪ :‬צריך אותו‪ ,‬העולם זקוק לעורב‪ ,‬אז תקבל את העורב‪.‬‬ ‫כך נורא‪ ..‬הממלכה לא תרגיש בחיסרון‪ ..‬או אם תרצו בנוסח‬ ‫'פלסטיני'‪ :‬הרחם הערבי ייצר עוד לוחמים נוספים‪ ..‬אז הלכו‬ ‫אם ככה נשאלת השאלה‪ ,‬אז איך נח שולח אותו? השם אומר‬ ‫עשרה‪ ,‬הלכו מאה‪ ,‬הלכו שלוש מאות – לא נורא‪ .‬מה‪ ,‬זה מה‬ ‫לו "קבלהו"‪ ,‬זאת אומרת‪ ,‬הטענה של העורב‪ ,‬אמרנו‪ ,‬תשובה‬ ‫שהוא אומר לו? אז לא נורא‪ ,‬יהיה עורב‪ ,‬לא יהיה עורב? מה‬ ‫ניצחת; הקדוש ברוך הוא עוד מחזק את טענתו‪ :‬אל תזלזל בו‪,‬‬ ‫[‪]1‬‬ ‫אומר‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬אני לא מבין‪ ,‬מה צריך צרעה‪ ,‬מה צריך‬ ‫אל תגיד "לא צריך"‪ .‬מה זה "לא צריך"? אומר השם‪ :‬אני צריך‪,‬‬ ‫עכביש? לא מביאים תועלת‪ ,‬מה הצורך בהם? כל הזמן טווה‬ ‫אני צריך לשלוח אותו שיהיה שליח להביא אוכל לאליהו‪,‬‬ ‫קורים ורק מזיק לבעלי חיים אחרים‪ .‬מה הצורך בעכביש? מה‬ ‫העורבים מביאים אוכל לאליהו‪ .‬אז אם ככה‪ ,‬נח אף על פי כן‬ ‫הצורך בצרעה? יש דבורים שמביאים דבש‪ ,‬הצרעה עוד לפעמים‬ ‫עושה את מה שהוא רוצה? הוא שולח את העורב‪ ,‬יש פה סכנה‪,‬‬ ‫מזיקה אותם‪..‬‬ ‫אם העורב ימות‪ ,‬אין עורבים‪ .‬אתה טוען שלא צריך עורבים‪,‬‬ ‫עכשיו הקדוש ברוך הוא אמר לך "אני צריך"‪ .‬אז מה אתה עושה‬ ‫אמר לו הקדוש ברוך הוא‪ :‬תבוא שעה ותצטרך לשתי הבריות‬ ‫הפך רצונו של הקדוש ברוך הוא? הדבר הזה פלאי‪.‬‬ ‫הללו‪ .‬כאשר דוד מתחבא במערה‪ ,‬שאול בא כדי להסך רגליו‪.‬‬ ‫הוא חושב אולי כאן נמצא דוד? הוא אומר‪ :‬לא ייתכן‪ .‬הוא רואה‬ ‫ובפרט‪ ,‬שמי שמעיין רואה דבר תמוה מאוד‪ ,‬שלא פעם יש סוג‬ ‫שיש קורי עכביש על המערה‪ ,‬אז זה לא ייתכן‪ .‬לעכביש לוקח‬ ‫של קושיות שכשאתה שומע אותם‪ ,‬אתה מתפלא איך עד עכשיו‬ ‫זמן‪ ,‬זה פרויקט שלם לעשות קורי עכביש‪ .‬הקדוש ברוך הוא‬ ‫לא שמת לב לזה‪ :‬מה הייתה המטרה של שליחת העורב? אני‬ ‫זימן לו עכביש‪ ,‬ובזמן קצר ביותר העכביש טווה את קוריו‪ ,‬סגר‬ ‫כבר אקדים לכם‪ ,‬לא צריך שתחפשו‪ ,‬בחומש לא תמצאו מה‬ ‫את המערה‪ .‬שאול מגיע‪ ,‬אומר‪ :‬אה ‪ ,‬פה אין אף אחד‪ .‬ונכנס כדי‬ ‫הייתה המטרה שנח שלח את העורב‪ .‬ואל תגידו לי "לראות‬ ‫להסך רגליו‪.‬‬ ‫הקל ו המים"‪ ,‬זה מה שכולנו זוכרים‪ ,‬כי זה נאמר בשליחות‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬כאשר שאול יוצא‪ ,‬דוד מכריז מרחוק‪ :‬אתה רואה‬ ‫היונה‪ .‬הוא שולח את היונה "לראות הקלו המים"‪ .‬אצל העורב‬ ‫לא כתוב "לראות הקלו המים"‪ .‬אז לא מובן למה הוא שולח את‬ ‫שאני לא מבקש את נפשך? כרתי את כנף מעילך כשהיית בתוך‬ ‫העורב‪ .‬מה המטרה שנח שולח את העורב?‬ ‫המערה‪.‬‬ ‫דוד‪ ,‬אתה מבין שצריך את העכביש? לא להבין לא נכון‪ ,‬לא‬ ‫אומר החתם סופר‪ :‬העורב הוא שליח גרוע‪ .‬אם נח רוצה לראות‬ ‫הקלו המים‪ ,‬זה לא העורב‪ ,‬העורב הוא שליח גרוע‪ .‬אומר החתם‬ ‫בשביל זה ברא הקדוש ברוך הוא את העכביש בעולם‪ ,‬הוא רק‬ ‫סופר‪ :‬המדרש אומר על "וישלח את העורב" – "הדא הוא דכתיב‬ ‫מראה לו שיש צורך בעכביש‪ .‬שתראה שגם אדם לפעמים צריך‬ ‫'שלח חשך ויחשיך'"‪ .‬אתה שלחת מישהו שהוא חושך‪ ,‬מישהו‬ ‫את העכביש‪.‬‬ ‫שאי אפשר לסמוך עליו‪ .‬כשהוא שולח את היונה‪ ,‬אם היונה לא‬ ‫כך מובא גם כן בנוגע לצרעה‪ .‬מובא שכאשר דוד מגיע שם אל‬ ‫חוזרת‪ ,‬הוא יודע היא מצאה מנוח לכף רגלה‪ ,‬קלו המים‪ .‬כשהוא‬ ‫המעגל איפה שהיה שאול‪ ,‬שאול היה באוהל‪ ,‬והיה שמה את‬ ‫שולח את העורב‪ ,‬אומר החתם סופר‪ ,‬הוא לא יודע כלום‪ .‬למה?‬ ‫אבנר ששכב בפתח האוהל ישן‪ ,‬והרגל שלו הייתה מקופלת‪ .‬דוד‬ ‫כיוון שהעורב הוא אנוכי‪ ,‬כיוון שהעורב הוא צר עין‪ .‬העורב‬ ‫נכנס תחתיה‪ ,‬מתחת לרגלו‪ ,‬והלך‪ ,‬הגיע עד שאול‪ ,‬נטל את‬ ‫אומר‪ :‬מה אני אלך לחפש לי מזונות בעצמי? תחזור לתיבה‪,‬‬ ‫צפחת המים ואת החנית שלו‪ ,‬ויצא‪.‬‬ ‫דואגים לך‪ ,‬זה בית מלון‪ .‬אז העורב‪ ,‬גם אם ימצא מנוח לכף‬ ‫רגלו‪ ,‬לסמוך עליו אתה לא יכול לסמוך‪ ,‬הוא יחזור‪ .‬אז אין טעם‬ ‫אבל לא היה קל לצאת‪ ,‬מכיוון שכשהוא בא לצאת‪ ,‬הוא פתאום‬ ‫לשלוח את העורב‪.‬‬ ‫רואה שאבנר כבר פשט את רגלו‪ .‬ואז הוא רואה‪ ,‬האוהל פתאום‬ ‫נחסם‪ ,‬הוא לא יכול לצאת‪ ,‬אין את המרווח ברגליים שהוא עבר‬ ‫מה אם כן הסיבה שנח שולח כזה שליח? הוא שליח גרוע‪ ,‬כדי‬ ‫תחתם‪ .‬מה הוא עשה? התפלל לקדוש ברוך הוא‪ .‬מה עשה‬ ‫לראות הקלו המים הוא לא יעזור לך‪ ,‬הקדוש ברוך הוא אומר‬ ‫הקדוש ברוך הוא? שלח צרעה‪ .‬הצרעה עקצה את אבנר ברגל‬ ‫לך אל תשלח אותו‪ ,‬ונח שולח אותו? מה הפשט בזה?‬ ‫שלו‪ ,‬הוא הרים את הרגל‪ ,‬דוד – כן‪ ,‬תוך שנייה – דוד המלך‬ ‫כדי להבין את הדברים‪ ,‬נרצה להקדים הקדמה‪ ,‬ובעזרת השם‬ ‫התחמק ויצא‪.‬‬ ‫על ידי זה נגיע אל עיקר הנקודה שאנחנו רוצים לעסוק בה‪.‬‬ ‫אמר לו הקדוש ברוך הוא‪ :‬דוד‪ ,‬אתה רואה שצריך צרעה? צריך‬ ‫לכל בריה יש תפקיד‬ ‫גם צרעה בעולם!‬ ‫חז"ל אומרים‪ :‬כל מה שעשה הקדוש ברוך הוא בעולמו – יפה‬ ‫יש בורג מיותר במאזדה שלך?‬ ‫עשה‪ .‬כל דבר שהשם יצר בבריאה נברא לשם תכלית מסוימת‪,‬‬ ‫"כל פעל ה' למענהו"‪ .‬כל מה שהשם פעל בבריאה‪ ,‬הכול נעשה‬ ‫רואים מכאן עיקרון‪" :‬לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים"‪ .‬כל‬ ‫לשמי ולכבודי‪" :‬בראתיו‪ ,‬יצרתיו‪ ,‬אף עשיתיו"‪ .‬אין לך דבר שאין‬ ‫מה שהקדוש ברוך הוא ברא בעולמו – נצרך‪ .‬כל מה שהקדוש‬ ‫לו מקום‪ ,‬אין לך דבר שאין לו שעה‪ .‬לכל דבר יש את התפקיד‬ ‫ברוך הוא יצר‪ ,‬יש לזה צורך‪ ,‬יש לזה תכלית‪ .‬אתה לא בהכרח‬ ‫שלו בעולם‪ ,‬יש את הצורך שלו בעולם‪ .‬לא בהכרח שאנחנו‬ ‫מבין‪ ,‬לא בהכרח יודע‪ .‬והיום עוד הרבה דברים שפעם חשבו‬ ‫מבינים‪ .‬גם אנשים גדולים עמדו ותמהו ושאלו מה הצורך‪,‬‬ ‫שהם ללא תכלית‪ ,‬מתברר שיש להם תכלית‪.‬‬ ‫ולפעמים קיבלו תשובות ולפעמים גם לא‪.‬‬ ‫פעם חשבו‪ :‬התוספתן מיותר‪ .‬המבוגרים בינינו זוכרים‪ ,‬היו‬ ‫אנחנו רואים שדוד המלך שאל את הקדוש ברוך הוא‪ :‬ריבונו של‬ ‫עושים ניתוח תוספתן‪ ,‬מורידים אותו‪ .‬היום לכולם ברור‬ ‫עולם‪ ,‬מה אתה צריך שוטים בעולם? למה בראת שוטים? מיותר‬ ‫שהתוספתן לא מיותר‪ .‬היום על פי רפואה הבינו‪ :‬יש צורך‬ ‫לחלוטין‪ ,‬אין ממנו שום הנאה‪ .‬אמר לו הקדוש ברוך הוא‪ :‬דוד‪,‬‬ ‫בתוספתן‪ .‬כשיש מתקפה של חיידקים‪ ,‬החיידקים הטובים‬ ‫על השטות אתה קורא תגר? חייך שתצטרך לה‪.‬‬ ‫בורחים לתוך התוספתן‪ .‬היום כבר לא מורידים תוספתן‪.‬‬ ‫מתי זה היה? דוד בורח מפני שאול אל אכיש מלך גת‪.‬‬ ‫פעם המבוגרים בינינו זוכרים היו עושים ניתוח שקדים‪ ,‬על כל‬ ‫הפלשתים אומרים לו‪ :‬אדוני‪ ,‬הלא זה דוד מלך הארץ‪ ,‬זה ששרו‬ ‫דבר ניתוח שקדים‪ ,‬מוציאים לו את השקדים‪ .‬היום ברור שהדבר‬ ‫לו "הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו"? מה נרדמת? אתה לא‬ ‫הזה מזיק יותר משהוא מועיל‪ ,‬וכבר עושים את זה רק במקרים‬ ‫שם לב מי הגיע לפה? שומע את זה דוד‪ ,‬הוא מבין שכלתה אליו‬ ‫מאוד נדירים‪.‬‬ ‫הרעה‪ .‬דוד המלך עושה עצמו כשוטה‪" :‬ויירא מאד מפני אכיש‬ ‫תגיד‪ ,‬בסובארו שלך מישהו שם בורג מיותרת? במאזדה שלך‬ ‫מלך גת‪ ,‬וישנו את טעמו בעיניהם‪ ,‬ויתהולל בידם‪ ,‬ויתו על‬ ‫מישהו שם שמה איזה חתיכת פלסטיק מיותרת? אז למה אתה‬ ‫דלתות השער‪ ,‬ויורד רירו אל זקנו"‪ .‬בקיצור‪ ,‬התנהג כמי‬ ‫חושב שבגוף של הבן אדם יש משהו מיותר? הכול הקדוש ברוך‬ ‫שנתבלבלה דעתו‪.‬‬ ‫הוא יצר בחוכמה‪" ,‬את הכל עשה יפה בעתו"‪.‬‬ ‫ראה את זה אכיש מלך גת‪ ,‬אומר‪ :‬תגידו‪ ,‬מה הבאתם לי‬ ‫משוגעים להשתגע עליי? תראו‪ ,‬איש משוגע‪ ,‬איש משתגע‪,‬‬ ‫ייסוריו של נחום איש גמזו‬ ‫תביאו אותו אליי? חז"ל אומרים‪" :‬חסר משוגעים אני?"‪ .‬גם‬ ‫הדוגמה אולי הנפלאה ביותר לזה‪ ,‬היא אצל נחום איש גמזו‪ .‬יש‬ ‫אשתו הייתה‪ ,‬שתהיה בריאה‪ ,‬במוסד לאשפוז בכפייה‪ ..‬אומר‪:‬‬ ‫מעשה מפורסם‪ ,‬אני אקצר בו‪.‬‬ ‫אני יש לי כבר את המשוגעים שלי‪ .‬היא משוגעת מבפנים‪,‬‬ ‫עכש יו זה משוגע מבחוץ? מה אני צריך את כל זה?! ואז גירשו‬ ‫הגמרא מביאה שנחום איש גמזו היה סומא בשתי עיניו‪ ,‬גידם‬ ‫אותו‪ .‬ואז הבין דוד‪ :‬גם לשטות יש צורך בעולם‪ ,‬צריך גם שוטים‬ ‫בשתי ידיו‪ ,‬קיטע בשתי רגליו‪ ,‬כל גופו מלא שחין‪ ,‬מוטל בבית‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫רעוע‪ ,‬רגלי המיטה היו בתוך ספלים עם מים כדי שנמלים לא‬ ‫יטפסו עליו‪ ,‬כי אם יטפסו עליו נמלים הוא לא יכול להסיר‬ ‫דוד המלך‪ ,‬הצרעה והעכביש‬ ‫אותם‪ ,‬כי אין לו ידיים‪ ,‬אין לו רגליים‪ ,‬לא יכול גם לראות – אין‬ ‫לו עיניים‪.‬‬ ‫המדרש מביא‪ ,‬כך מובא באותיות דבן סירא‪ ,‬וגם באוצר‬ ‫המדרשים‪ ,‬שפעם הוא ישב בגנו‪ ,‬ראה צרעה אוכלת עכביש‪.‬‬ ‫[‪]2‬‬ ‫ברא – זה לצורך‪ ,‬ואם לא השלמת את הצורך לעבודת השם‪,‬‬ ‫מובא שהבית היה רעוע‪ ,‬רצו להוציא את נחום איש גמזו מהבית‬ ‫עדיף שלא יהיו‪ .‬המסר הזה הוא מהידיים והרגליים של נחום‬ ‫שהבית לא ייפול עליו‪ .‬אז אמר להם נחום איש גמזו‪ :‬תוציאו‬ ‫איש גמזו‪ ,‬אז יוצא אם כן שכשם שנתגדמו‪ ,‬עכשיו זה לא‬ ‫קודם את הכלים‪ ,‬אחרי זה תוציאו אותי‪ ,‬כי כל עוד שאני בבית‬ ‫לבטלה‪ ,‬יש מהם מסר גדול!‬ ‫הבית לא ייפול‪ .‬כך באמת היה‪ ,‬הוציאו את הכלים‪ ,‬אחרי זה‬ ‫וזה באמת מה שהגמרא אומרת על כל גופו של האדם‪ .‬הגמרא‬ ‫הוציאו אותו‪ ,‬ורק אז נפל הבית‪.‬‬ ‫אומרת‪ :‬חמש אצבעות‪ ,‬למה נבראו? זרת – מהקטנה מודדים‬ ‫אמרו לו‪ :‬רבי‪ ,‬כיוון שאתה כזה צדיק‪ ,‬איך עלתה לך כך? אמר‬ ‫זרת של חושן‪ .‬מאצבע שצל הקטנה מתחילים את הקמיצה‪.‬‬ ‫להם‪ :‬אני הבאתי את זה על עצמי‪ .‬הוא מספר‪ :‬פעם הייתי מהלך‬ ‫מהגדולה מודדים אמת בניין וכלים‪ .‬למתן דמים של חטאת‬ ‫בדרך לבית חמי‪ ,‬היה איתי משוי שלושה חמורים‪ .‬הגיע איזה‬ ‫משתמשים באצבע‪ .‬לבוהן יד אהרן ושל מצורע משתמשים‬ ‫שהוא עני‪ ,‬ביקש ממני שאני אפרנס אותו‪ .‬אמרתי לו‪ :‬תמתין עד‬ ‫בבוהן‪.‬‬ ‫שאפרוק מן החמור‪ .‬לא הספקתי לפרוק מהחמור – יצתה‬ ‫אכן יש ביד של האדם חמש אצבעות‪ .‬היו שואלים אותך‪ :‬למה‬ ‫נשמתו‪.‬‬ ‫חמש אצבעות? כי הרבה יותר נוח עם חמש אצבעות‪ ,‬התפיסה‬ ‫האשמתי את עצמי‪ ,‬אומר להם נחום איש גמזו‪ ,‬נפלתי על פניו‪,‬‬ ‫היא הרבה יותר טובה ו‪ ...‬מי שאומר את זה‪ ,‬חסר תפיסה! אדוני‪,‬‬ ‫אמרתי‪ :‬עיניי שלא חסו על עיניך יסומו‪ ,‬ידיי שלא חסו על ידיך‬ ‫זה לא המטרה‪ ,‬המטרה היא רוחנית‪" :‬כל פעל ה' למענהו"‪ ,‬לא‬ ‫יתגדמו‪ ,‬רגליי שלא חסו על רגליך יתקטעו‪ ,‬לא נתקררה דעתי‬ ‫לתועלת האדם‪ .‬אגב‪ ,‬בזמן נח‪ ,‬מי שיודע‪ ,‬בזמנו היד הייתה מבלי‬ ‫עד שאמרתי‪ :‬כל גופי יהא מלא שחין‪.‬‬ ‫חלוקה של אצבעות‪ .‬אם תרצו‪ ,‬מעין ברווז‪ .‬האצבעות לא היו‬ ‫מחולקות‪ .‬רק "זה ינחמנו ממעשה ידינו"‪ ,‬זה נאמר על נח‪ ,‬שאז‬ ‫פעם דיברנו למה הוא האשים את עצמו‪ ,‬לא ניכנס לזה‪ ,‬זה לא‬ ‫התחיל האדם להיות עם חילוק אצבעות‪ .‬על כל פנים אנחנו‬ ‫הנושא שלנו‪ .‬שואל רבי אהרן קוטלר‪ :‬לכאורה‪ ,‬הרי בן אדם‬ ‫רואים שזה לא בהכרח שיהיה כן‪ .‬כשהקדוש ברוך הוא יצר ידיים‬ ‫שחטא‪ ,‬קלקל – עושה תשובה‪ .‬תעשה תשובה שלמה! תתקן‬ ‫אצל האדם‪ ,‬זה לתכלית רוחנית‪ ,‬כי כל מה שנברא באדם זה‬ ‫את מה שפגמת וקלקלת‪ ,‬אבל למה לקבל על עצמך כזה דין‬ ‫לתכלית רוחנית‪.‬‬ ‫שיחתכו ידיך‪ ,‬רגליך? והרי בפרט שעכשיו יקשה עליך יותר‬ ‫לל מוד תורה או ללמד תורה‪ ,‬הרי עיניו סומות‪ ,‬הוא לא יכול‬ ‫לפי זה נבין נפלא‪ :‬יששכר איש כפר ברקאי היה עובד עם‬ ‫לקרוא‪ ,‬אז תבינו עד כמה הדבר הזה נורא‪ .‬למה הוא לא חושש‬ ‫כפפות‪ .‬מה נגזר עליו? נתגדמו ידיו‪ .‬לכאורה‪ ,‬למה? למה‬ ‫שהתורה שלו תיפגם על ידי זה?‬ ‫נתגדמו ידיו? הוא הרי צריך את הידיים לעוד לעוד עניינים‬ ‫אחרים! אומרים‪ :‬כן‪ ,‬אבל מה התכלית? כמו שאמרנו‪ ,‬זה עבודת‬ ‫כדי להסביר את העניין‪ ,‬הוא מביא מעשה שהגמרא מביאה‪ ,‬וגם‬ ‫השם‪ .‬העבודת השם שלך בתור כהן גדול זה להשתמש‬ ‫בו אנחנו נקצר כי גם הוא מאוד מוכר‪ .‬לאלקנה היה את חנה‬ ‫באצבעות שלך לעבודת השם‪ ,‬לקורבנות ולכל הנצרך‪ .‬לא‬ ‫ופנינה‪ .‬מובא שפנינה הייתה מקניטה את חנה בדברים‪ ,‬עד‬ ‫מילאת ייעודם כאשר אתה משתמש בזה בדרך מבזה‪ ,‬אז אין‬ ‫שחנה מתפללת לה' שיפקוד אותה בזרע של קיימא‪ ,‬שייתן לה‬ ‫להם צורך בעולם‪ .‬דבר שאין לו מילוי ייעוד‪ ,‬אין לו צורך בעולם‪.‬‬ ‫בן‪ .‬ואחת מהטענות שהיא טענה‪ ,‬היא אמרה‪ :‬ריבונו של עולם‪,‬‬ ‫לא בראת באדם שום דבר לבטלה‪ .‬שום דבר לבטלה! אז אם כן‪,‬‬ ‫משל הקוץ ותליית המן‬ ‫גם באישה לא בראת דבר לבטלה‪ .‬אם כן‪ ,‬דדים הללו למה? הם‬ ‫הרי נועדו להניק ילד‪ .‬אם הם נועדו להניק‪ ,‬למה בראת בי‬ ‫כך מובא גם כן על הקוץ‪ ,‬שכאשר חיפשו עץ לתלות עליו את‬ ‫אותם? יוצא אם כן שבראת דבר לבטלה! והקדוש ברוך הוא‬ ‫המן‪ ,‬תשמעו מדרש‪ :‬קרא הקדוש ברוך הוא לעצים‪ ,‬אמר‪ :‬מי‬ ‫שמע תפילתה ונתן לה בן‪.‬‬ ‫ראוי שייתלה המן עליו? תאנה אמרה‪ :‬ממני היו מביאים‬ ‫ביכורים‪ ,‬נמשלו בישראל‪ .‬גפן אמרה‪" :‬גפן ממצרים תסיע"‪.‬‬ ‫שואל רבי שלום שבדרון‪ :‬אה‪ ,‬אם ככה‪ ,‬כמה נפלא‪ .‬כל עקרה‬ ‫רימון אמר‪" :‬כפלח הרמון רקתך"‪ .‬האגוז‪ ,‬האתרוג‪ ,‬כל שאר‬ ‫תטען את הטענה הזאת‪ ,‬וזה טענה שאפשר לנצח בה במרכאות‬ ‫המינים שבבלולב‪ ,‬תפוח‪ ,‬ארז‪ .‬כל אחד הביא טענות‪ :‬אני הראוי‪,‬‬ ‫את הקדוש ברוך הוא‪ :‬הנה‪ ,‬בראת את זה לבטלה! דדים כדי‬ ‫אני המובחר‪.‬‬ ‫להניק ילד‪ ,‬אז אם כן‪ ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬למה בראת אותם? אם‬ ‫בראת‪ ,‬אתה חייב לתת לי ילד!‬ ‫מי נבחר? באותה שעה קפץ קוץ לפני הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫ריבונו של עולמים‪ ,‬כל מה שבראת בעולמך – לכבודך בראת‪,‬‬ ‫התשובה היא‪ :‬כאשר בן אדם חי בשלמות‪ ,‬ואז כל איבר שלו‬ ‫ואלו כולם כבר מצאו להם זכות שלא לחינם נבראו‪ ,‬כולם כבר‬ ‫עושה רצון השם‪ ,‬הוא יכול לבוא ולטעון‪ :‬דדים הללו למה‬ ‫מצאו תכלית‪ .‬כל אחד יש בו מטרה‪ ,‬יש בו תועלת‪ .‬לדוגמה הגפן‬ ‫בראת? אבל כאשר בן אדם ממילא כל איבריו לא עושים רצון‬ ‫– לנסכים על גבי המזבח‪ ,‬וכן הלאה על זה הדרך‪ ,‬כל אחד יש‬ ‫השם‪ ,‬אז הקושיה שלך זה רק על דדים? וידיים ורגליים והכול?‬ ‫בו שבח‪.‬‬ ‫אצלך כולם לבטלה! אתה משלים בהם רצון השם? אז מה‬ ‫נסערה בדיוק עכשיו הקושיה שלך רק על דדים למה בראת?‬ ‫ואני‪ ,‬למה אני בעולמך? אלא ייתלה קוצץ בן קוצץ על הקוץ‪.‬‬ ‫אבל כאשר באמת כל ידיי הם בגדר עושים רצון השם בכל‬ ‫כתוב שהוא נקרא קוצץ בן קוצץ‪ ,‬כך המן נקרא‪ .‬וזה מתאים גם‬ ‫ענייניהם‪ ,‬היא יכולה לבוא ולטעון‪ :‬פה יש משהו לבטלה‪.‬‬ ‫לקוץ‪ .‬במילים פשוטות‪ :‬הנה‪ ,‬ריבונו של עולם‪ ,‬סוף כל סוף גם‬ ‫לי יש ייעוד בעולם‪" .‬כל הנברא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו‬ ‫ייעוד האיברים ותכליתם‬ ‫אף עשיתיו"‪ ,‬הנה‪ ,‬גם לקוץ יש ייעוד בעולם‪.‬‬ ‫אם אנחנו רואים שיש מציאות שהקדוש ברוך הוא יצר דדים‬ ‫מה למדת? כל דבר בעולם‪" ,‬כל פעל ה' למענהו"‪ .‬כל מה שה'‬ ‫מבלי ליצור ולד אצל אחד כזה‪ ,‬אז הקושיה היא עצומה‪ :‬ריבונו‬ ‫יצר בעולם‪ ,‬יש לו תפקיד‪ .‬כל עוד שהבן אדם לא מילא ייעודו‬ ‫של עולם‪ ,‬אתה בורא דברים לבטלה?‬ ‫בכל איבריו ובכל מעשיו לעשות רצון השם‪ ,‬הוא מועל בתפקיד‬ ‫טוען אם כן נחום איש גמזו‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬אני פעם אחת‬ ‫שלו‪ ,‬הוא לא מילא את התפקיד שבשבילו הקדוש ברוך הוא‬ ‫השתמשתי באיבריי לבטלה‪ .‬נתת לי ידיים‪ ,‬רגליים‪ ,‬עיניים – כדי‬ ‫ייעד את אותם איברים‪ ,‬את אותו גוף שהוא נתן בו כאן בעולם‪.‬‬ ‫לעזור‪ ,‬לסייע לעני שבא לבקש אוכל‪ ,‬ואני לא עשיתי את‬ ‫עד כאן הקדמה‪ ,‬רבותיי‪ .‬בואו כעת נחזור לעניין של נח‪ .‬נח אומר‬ ‫הדברים כהוגן‪ ,‬זאת אומרת שידיי ורגליי היו לבטלה‪ .‬אם הם היו‬ ‫לעורב‪ :‬מה צורך העולם בך? לא לאכילה ולא לקורבן‪ .‬השאלנו‪:‬‬ ‫לבטלה‪ ,‬אין להם זכות קיום בעולם! כמו שטענה חנה‪ :‬ריבונו‬ ‫מה זה‪ ,‬דיבורים של התנשאות? זה כמו הרודנים בימי קדם‪ :‬מי‬ ‫של עולם‪ ,‬למה בראת את זה? אין להם זכות קיום בעולם‪ ,‬אז‬ ‫צריך אותך? יש לי עוד מספיק נתינים בלעדיך‪ ,‬מה התועלת בך?‬ ‫ראוי שלא יהיו קיימים‪.‬‬ ‫כך לכאורה זה נשמע‪ .‬זו הכוונה של הדברים?‬ ‫מה אתה שואל? אבל עכשיו יקשה עליו ללמוד תורה‪ ,‬אבל‬ ‫לפי מה שהבנו עכשיו‪ ,‬נח טוען לו בצדק‪" :‬כל הנברא בשמי‬ ‫עכשיו הוא הרבה יותר יהיה לו קושי ללמד תורה‪ ,‬וללכת וכולי‪,‬‬ ‫ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו"‪ ,‬אני מנסה להבין מה‬ ‫איך באמת הוא יעשה את זה עכשיו? אם ככה יוצא שאתה‬ ‫התכלית שלך‪ .‬איזה תכלית יש לך‪ ,‬אתה העורב‪ ,‬כאן בעולם?‬ ‫ביטלת אותם ממה שהם יכלו לקיים עכשיו?‬ ‫ואם כן‪ ,‬אם יש לי את מישהו לשלוח – זה אותך‪ .‬אם יש את‬ ‫אומר‪ :‬זה לא נקרא שהוא ביטל אותם‪ ,‬מכיוון שהרי המסר‬ ‫מישהו לשלוח‪ ,‬מישהו שאני לא מודאג מחסרונו בעולם – זה‬ ‫שייצא מזה שנתגדמו ידיו ורגליו – זה עכשיו השליחות שלהם‪,‬‬ ‫אתה‪ ,‬מכיוון שלכל שאר בעלי החיים יש תפקיד בעולם‪ ,‬אז צריך‬ ‫אותם בשביל התפקיד שלהם‪ .‬יש אחד שאני לא מוטרד‬ ‫אז הם לא לבטלה! מה השליחות של הידיים‪ ,‬הרגליים‪,‬‬ ‫העיניים? שעל ידי זה כולם ילמדו‪ :‬כל מה שהקדוש ברוך הוא‬ ‫[‪]3‬‬ ‫ובא ואומר לו‪ :‬רבי‪ ,‬תפרנס אותי‪ .‬גם אם אני היום לא ראוי‪ ,‬יש‬ ‫מחסרונו בעולם – זה אתה‪ .‬אז אין מתאים ממך לתפקיד כדי‬ ‫לי זכות מצד העבר שלי‪ ,‬יש לי זכות מצד העתיד שלי‪ .‬זה‬ ‫לשלוח אותך‪.‬‬ ‫ה"ככלב וכעורב"‪ ,‬כמו שהכלב יש לו זכויות מצד העבר‪ ,‬זורקים‬ ‫לו נבלה‪ ,‬מפרנסים אותו‪ .‬העורב יש לו זכויות מצד העתיד‪ ,‬שהרי‬ ‫התחיל העורב להשיב תשובות‪ .‬אמר לו‪ :‬נוח‪ ,‬מכל בהמה וחיה‬ ‫הוא עתיד להישלח לאליהו‪ .‬אז על כל פנים מצד העבר והעתיד‪,‬‬ ‫ועוף שיש כאן‪ ,‬אין אתה משלח אלא לי? מה הוא התכוון להגיד‬ ‫תפרנס אותי‪ .‬מצד זה אני ראוי‪.‬‬ ‫לו? נוח ענה לו‪ :‬אתה פגום‪ .‬ולמה אתה פגום? כי שימשת‬ ‫בתיבה‪ .‬וזו הסיבה‪ ,‬אם כן‪ ,‬שנוח שולח אותו‪ ,‬תכף נסביר יותר‪.‬‬ ‫טענת נוח כלפי שמיא‬ ‫אומר לו על כל פנים העורב‪ :‬תגיד‪ ,‬רק אני? מה נתפסת דווקא‬ ‫אליי? ומה עם חם? הוא לא שימש בתיבה? ומה עם הכלב? הוא‬ ‫עדיין נשארנו עם שאלה‪ :‬העורב טוען טענה מוצדקת‪ .‬העורב‬ ‫לא שימש בתיבה? נו‪ ,‬אז אתה רואה שהיו עוד כאלו ששימשו‬ ‫אמר תשובה ניצחת‪ :‬יש פה עוד הרבה בעלי חיים‪ ,‬למה אתה‬ ‫בתיבה‪.‬‬ ‫זורק ושולח רק אותי? אם אני אובד‪ ,‬מה יתקיים? והקדוש ברוך‬ ‫הוא אמר שהוא צודק‪ ,‬והוא אמר "קבלהו"‪ .‬אז איך נוח שולח‬ ‫האמת היא‪ ,‬במחשבה ראשונית‪ ,‬די קשה להבין את הטיעון‪ .‬מה‪,‬‬ ‫את העורב? איך נוח שולח את העורב? השם אמר "תקבל אותו"‪,‬‬ ‫אתה רוצה שאני אעיף את חם? שאני אעיף את הכלב? לך יש‬ ‫הוא צודק בטענה שלו‪ ,‬אתה הולך להשמיד כאן מין שייתכן‬ ‫כנפיים‪ ,‬אז אותך אני שולח‪ .‬אבל על כל פנים‪ ,‬התשובה היא‪,‬‬ ‫שלא יהיו עורבים בעולם כשיש עכשיו תפקיד בדור של אליהו?‬ ‫נוח אומר לו‪ :‬מה צורך לעולם בך? לא לאכילה ולא לקורבן‪.‬‬ ‫במילים פשוטות‪ :‬חם‪ ,‬אתה צודק‪ ,‬הוא שימש בתיבה‪ ,‬הוא יכול‬ ‫וגם שאלנו‪ :‬הרי לא כתוב בשליחת העורב תכלית‪ .‬לא כתוב‬ ‫לעשות תשובה‪ .‬הכלב גם כן נצרך לעולם‪ ,‬הרי משתמשים עם‬ ‫"לראות הקלו המים"‪ ,‬אז לשם מה הוא שלח אותו? תשמעו‬ ‫הכלבים לשמור את הצאן‪ .‬הוא אומר לו‪ :‬אבל בך‪ ,‬אין שום צורך‪.‬‬ ‫איזה דבר נפלא‪ .‬מה שהוא שלח את העורב‪ ,‬זה לא כמו שאנחנו‬ ‫אני לא רואה בך גם שום צורך עתידי‪ .‬אגב‪ ,‬לכלבים יהיה צורך‬ ‫מבינים‪ ,‬לשלוח במובן של שליחות‪ .‬אלא "ושילחה מביתו‬ ‫בעולם גם לאחר מכן‪" ,‬ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו"‪,‬‬ ‫והלכה והייתה לאיש אחר"‪ .‬אתם יודעים מה זה לשלוח את‬ ‫יש להם תכלית‪ .‬מהצואה שלהם מעבדים עורות לספר תורה‪,‬‬ ‫העו רב? לשלוח אותו‪ ,‬להוציא אותו‪ .‬במילים פשוטות‪ :‬יכול גם‬ ‫יש להם תכלית‪ .‬אבל אתה‪ ,‬מה צורך לעולם בך?‬ ‫ללכת למות‪ ,‬אין תפקיד בשבילו‪ .‬שאלנו קודם הרי‪ :‬איך אתה‬ ‫יכול להביא לעורב תפקיד? הרי הוא לא נאמן בשליחותו‪ .‬נכון‪,‬‬ ‫אומר לו הקדוש ברוך הוא לנוח‪ :‬קבלהו‪ .‬עתיד העולם להצטרך‬ ‫אותו הוא לא שלח לראות הקלו המים‪ ,‬זה כתוב רק על היונה‪.‬‬ ‫לו‪ .‬מתי? "עד יבושת המים מעל הארץ"‪ .‬תהיה תקופה שיהיה‬ ‫הוא שולח את העורב כדי להוציא אותו‪ ,‬כדי להרחיק אותו‪.‬‬ ‫יובש של מים‪ .‬מתי זה יהיה? בזמן אליהו‪ .‬יהיה יובש‪ ,‬לא יהיו‬ ‫גשמים‪ ,‬ואז מי שיכלכל את אליהו ויביא לו אוכל‪ ,‬יהיו העורבים‪.‬‬ ‫ואם תשאל‪ :‬רגע‪ ,‬אבל הקדוש ברוך הוא אמר שיש איזשהו‬ ‫אגב‪ ,‬מאוד מעניין‪" :‬יבושת המים"‪" ,‬עד יבושת המים מעל‬ ‫צורך? אלא שימו לב‪ ,‬כמו שהקדוש ברוך הוא שלח את העורבים‬ ‫הארץ"‪" ,‬יבושת" כתוב י‪-‬ב‪-‬ש‪ -‬ת‪ .‬אומר בספר "צרור המור"‪ :‬זה‬ ‫לאליהו‪ ,‬למה? לשם איזה מטרה? לשם איזה תכלית? מוסר‬ ‫אותיות "תשבי"‪ .‬הוא אומר לו‪ :‬יצטרכו אותך בזמן אליהו‬ ‫לאליהו‪ .‬קשה קצת לומר את זה‪ ,‬אבל נוח שולח את העורב לא‬ ‫התשבי‪ ,‬אנחנו נצטרך אז את העורב‪ .‬יגיע הזמן שאת העורב‬ ‫כמוסר חלילה‪ ,‬אלא כטענה לקדוש ברוך הוא‪ :‬ריבונו של עולם‪,‬‬ ‫יזדקקו לו אז‪ .‬ואז אם כן‪ ,‬אל תסתכל על כל המציאות כמציאות‬ ‫איך הבאת לכזאת מציאות שיש מבול?‬ ‫של "מי צריך את העורב?"‪ .‬אומר לו הקדוש ברוך הוא‪ :‬יש לו‬ ‫למה שלח את העורב? זה מדרש‪ .‬אמר רבי חייא‪ :‬למה שלח נוח‬ ‫איזה תפקיד בשבילו‪ ,‬יש לי ייעוד בשבילו‪ ,‬ואני צריך דווקא את‬ ‫את העורב? רמז‪ ,‬הקדוש ברוך הוא שהוא רחמן‪ ,‬נהפך לאכזרי‬ ‫העורב‪.‬‬ ‫כמו עורב‪ .‬שליחת העורב זה לא התנגדות לרצונו של מקום‬ ‫שאמר "אני צריך אותו"‪ ,‬אלא יש פה איזושהי בקשת רחמים‪:‬‬ ‫לימוד המוסר של אליהו‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬כמו שאתה מעורר רחמים אצל אליהו ‪" -‬איך‬ ‫וזו הסיבה אגב‪ ,‬למה הקדוש ברוך הוא צריך דווקא עורב? ריבונו‬ ‫אתה מתאכזר על בני האדם?" ‪ -‬אני כעת מעורר רחמים אצל‬ ‫של עולם‪ ,‬אני אשלח את העורב? תשלח לו אוכל עם בז‪ ,‬עם‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ :‬ריבונו של עולם‪ ,‬אתה עכשיו התנהגת איתם‬ ‫עיט‪ ,‬חסר עוד בעלי חיים שאפשר לשלוח איתם אוכל לאליהו?‬ ‫כאכזרי כעורב‪ .‬זה כן טענה כלפי קודשא בריך הוא‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא שולח דווקא עם העורב כי יש פה רמז‪ .‬אומר‬ ‫מה עונה לו הקדוש ברוך הוא? אמר לו‪" :‬רעיא שטייא"‪ .‬אומר‬ ‫ה"מצודת דוד"‪ ,‬כך גם כן אומר המהרז"ו בפירוש שלו למדרש‪:‬‬ ‫בכדי להאיר רוחו‪ ,‬בל יתאכזר על ישראל‪ .‬בראותו כי העורבים‬ ‫לו‪ :‬הרי אמרתי לך "והנני מביא את המבול מים"‪ ,‬למה לא‬ ‫האכזריים ‪ -‬כתוב שהעורב אכזרי אפילו על בניו‪ ,‬גם את הילדים‬ ‫התפללת על הדור? כעת אתה עכשיו יש לך טענות אליי? אומר‬ ‫שלו הוא לא מזהה ‪ -‬יחמלו עליו לכלכלו‪ ,‬ואיך לא יחמול על‬ ‫לו‪" :‬ואיתך מה?"‪ .‬עכשיו אתה יש לך טרוניות‪ ,‬לפני כן למה לא‬ ‫ישראל?‬ ‫התפללת?‬ ‫כשהקדוש ברוך הוא שולח לאליהו את העורבים‪ ,‬יש פה מסר‪.‬‬ ‫שלא נמעל בשליחות שלנו!‬ ‫אני רוצה דווקא את העורב‪ ,‬אמר לו השם‪ ,‬לא בעל חיים אחר‪.‬‬ ‫בואו נסכם את הדברים‪ .‬למדנו אם כן שיש כאן שליחות מיוחדת‬ ‫כי העורב זה המוסר לאליהו‪ :‬אליהו‪ ,‬איך אתה מתאכזר? אתה‬ ‫לכל ברייה בעולם‪ ,‬גם לעורב‪ .‬כמו שאומר רבנו יונה‪ :‬מי שחננו‬ ‫מונע מטר מהבנים שלי ואתה מתאכזר? איך אתה מתאכזר כמו‬ ‫השם דעה‪ ,‬ישיב על ליבו שהשם שלחו בעולם הזה‪ .‬המסר הוא‪,‬‬ ‫העורב? יוצא אם כן שיש פה ייעוד לעורב‪ ,‬כדי ללמד מוסר‬ ‫רבותיי‪ ,‬כל אחד מאיתנו יש לו שליחות‪ .‬כל אחד מאיתנו יש לו‬ ‫לאליהו‪.‬‬ ‫תפקיד בעולם‪ .‬כמו שאומר שלמה‪" :‬להודיעך קושט אמרי אמת‬ ‫להשיב אמרים אמת לשולחיך"‪.‬‬ ‫פרנסני ככלב וכעורב‬ ‫בל נמעל בשליחותנו‪ .‬בל נהיה כאותו שוטה שהביא החפץ חיים‬ ‫מה למדת? אין לך אדם שאין לו שעה‪ .‬מה למדת? "כל פעל‬ ‫שהיה בזמנו‪ ,‬שאמרו לו שפתחו איזושהי חנות לטבק‪ ,‬והוא הלך‬ ‫השם למענהו"‪ ,‬גם זה נברא לצורך תכלית‪ .‬ובאמת מובא‬ ‫שכאשר רבי פתח את אוצרות המזון‪ ,‬הוא לא היה מעוניין לתת‬ ‫במשך כמה ימים לאותו מקום וחזר משם‪ .‬שאלו אותו‪ :‬מה‬ ‫לכאלה שלא היו עוסקים בתורה‪ .‬ואז מובא שרבי יונתן בן עמרם‬ ‫הבאת איתך? אמר‪" :‬אשמעק טבק"‪ ,‬קמצוץ טבק‪ ,‬הביא את זה‬ ‫נכנס‪ ,‬אמר לו‪ :‬רבי‪ ,‬פרנסני ככלב וכעורב‪.‬‬ ‫ממפעל חדש שפתחו‪ .‬אומר החפץ חיים‪ :‬איזה ביזיון‪ .‬בן אדם‬ ‫יגיע אחרי ‪ 120‬למעלה‪ ,‬יגידו לו‪ :‬נתנו לך את כל השפע‪120 ,‬‬ ‫מה זה "ככלב וכעורב"? מה הוא התכוון להגיד ב"ככלב‬ ‫שנה‪ ,‬מה עשית עם זה? קמצוץ טבק‪ .‬רבותיי‪ ,‬נזכור שיש לנו‬ ‫וכעורב"? יכול היה להגיד‪ :‬פרנסני כמו איזה מין זואולוגי‪ ,‬כבעל‬ ‫שליחות‪ .‬נזכור שיש לנו תפקיד‪" .‬כל פעל השם למענהו"‪ ,‬נבחן‬ ‫חיים‪ .‬למה אתה צריך לנקוט דווקא כלב ועורב? אלא הוא רוצה‬ ‫את עצמנו בכ ל איברינו איך אנחנו מקיימים בזה רצון השם‪,‬‬ ‫לרמוז‪ :‬הכלב‪ ,‬כתוב שיש לו מעלה גדולה‪ .‬כמו שאמרנו‪ ,‬המעלה‬ ‫ובזה מילאנו ייעודנו‪ .‬כן יזכנו השם‪ ,‬אמן ואמן‪[ .‬בנועם שיח]‬ ‫הגדולה של הכלב ‪ -‬כל נבלה משליכים לכלב‪ ,‬כי הם לא נבחו‬ ‫בעת יציאת מצרים‪ .‬ללמדך שהקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר‬ ‫כל ברייה‪ .‬לעורב‪ ,‬הקדוש ברוך הוא קיים אותו בעולמו כי יש לו‬ ‫זכות עתידית‪ .‬יוצא אם כן‪ ,‬שהכלב מקבל נבלות בגלל זכות‬ ‫העבר‪ .‬העורב‪ ,‬משאירים אותו קיים אצל נוח בגלל זכות‬ ‫עתידית‪.‬‬ ‫[‪]4‬‬