gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בית עובד · Beis Oived — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: בית עובד · Beis Oived

שבוע: נח (2026-10-12)

בית עובד · Beis Oived — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת ‪ð‬ח‬ ‫שאין תועלת מהם‪ .‬גזל‪ð‬ים‪ ,‬אין להם דרך ארץ‪ .‬על כן רבותי‪ð‬ו‬ ‫ידכם דמים מלאו 🩸‬ ‫הסתפקו‪ :‬על מה ‪ð‬חתם גזר די‪ð‬ה של דור המבול‪ ,‬על עריות שהיו‬ ‫שאלת הגמרא‪ :‬מה חתם את גזר הדין?‬ ‫משחיתים את הזרע ובאים על מין שאי‪ð‬ו במי‪ð‬ו‪ ,‬או על החמס?‪.‬‬ ‫"וירא אלהים את הארץ וה‪ð‬ה ‪ð‬שחתה כי השחית כל בשר את‬ ‫שורש ההידרדרות‪ :‬ה‪ð‬הגת אריך א‪ð‬פין‬ ‫דרכו על הארץ‪ .‬ויאמר אלהים ל‪ð‬ח קץ כל בשר בא לפ‪ð‬י כי‬ ‫מלאה הארץ חמס מפ‪ð‬יהם וה‪ðð‬י משחיתם את הארץ"‪.‬‬ ‫לפ‪ð‬י ש‪ð‬ראה באמת על מה ‪ð‬חתם הגזר דין של דור המבול‪,‬‬ ‫בגמרא במסכת ס‪ð‬הדרין )בדף ק"ח(‪ ,‬אומרת‪" :‬כי השחית כל‬ ‫בתיקו‪ð‬י הזוהר)תיקון ‪ 70‬בדף קל"ח( הזוהר שואל‪ :‬איך דור‬ ‫בשר את דרכו על הארץ" – משמע שהעוון שלהם על מה היה?‬ ‫המבול הגיע לכזה שפל מדרגה? לבוא על בהמות‪ ,‬בהמות על‬ ‫שהשחיתו את הברית היו חטאי עריות קשים‪.‬וגם הגמרא מצד‬ ‫חיות‪ ,‬איזה א‪ð‬דרלמוסיה הייתה שמה‪ ,‬מה שהגמרא מספרת‪.‬‬ ‫ש‪ð‬י כותבת‪" :‬כי מלאה הארץ חמס"‪ ,‬משמע שהגזל חתם אותם‬ ‫הרי הם סך הכול היו עשרה דורות מאדם הראשון‪ ,‬יציר כפיו של‬ ‫למיתה‪,‬אז רבותי‪ð‬ו שאלו‪ :‬מה חתם אותם לגזר דין להביא את‬ ‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ואיך הגיעו לשפל מדרגה כזאתי? אז אומר‬ ‫המבול ולאבד אותם את כולם מן ארץ – העריות או החמס? כדי‬ ‫הזוהר‪ ,‬אמר רבי אלעזר‪ :‬אמאי הוו קדמאי חלמי סגין? עד‬ ‫לבאר זאת‪ ,‬מביאה הגמרא את דברי רבי יוח‪ð‬ן על הפסוק "כי‬ ‫אברהם אבי‪ð‬ו‪ ,‬כמה היו חיים ב‪ð‬י אדם? תשע מאות ש‪ð‬ה‪ ,‬שמו‪ð‬ה‬ ‫השחית כל בשר"‪" :‬מלמד שהרביעו בהמה על חיה וחיה על‬ ‫מאות ש‪ð‬ה‪ ,‬אלף ש‪ð‬ה‪ ,‬היה להם אריכות ימים‪ .‬דאיתמר‪" :‬ויחי‬ ‫בהמה‪ ,‬והכל על אדם‪ ,‬ואדם על הכל"‪.‬‬ ‫אדם תשע מאות ש‪ð‬ה ושלשים ש‪ð‬ה"‪ ,‬ו‪ð‬ח תשע מאות וחמישים‬ ‫ש‪ð‬ה‪ ,‬וכולהו דרין‪ ,‬כל אותו דור‪ .‬ומאברהם ‪ð‬תמעטו בש‪ð‬ים‪.‬‬ ‫השפעת האדם על הבריאה כולה‬ ‫אמר ליה בריה – רבי שמעון אומר לבן שלו‪ :‬ב‪ð‬י‪ ,‬דע לך‪ ,‬דאריכו‬ ‫בבראשית רבה‪ ,‬רבי עזריה בשם רבי יהודה אומר‪ :‬הכול קלקלו‬ ‫דיומין היה להם לדור המבול שפע אדיר‪ .‬ומה הסיבה? אמר לו‬ ‫מעשיהם בדור המבול – הכלב עם הזאב‪ ,‬תר‪ð‬גול עם הטווס‪,‬‬ ‫רשב"י לבן שלו‪ :‬משום שהה‪ð‬הגה שלהם הייתה מאריך א‪ð‬פין‪.‬‬ ‫השחית כל בשר‪ ,‬שהיו שטופים בז‪ð‬ות ו‪ð‬זקקים לשאי‪ð‬ם מי‪ð‬ם‪.‬‬ ‫מה זה אריך א‪ð‬פין? זה פרצוף ששמה אין דין‪ ,‬הכול בלי גבול‪,‬‬ ‫ב‪ð‬י אדם מרוב שהם היו בעלי חטאים בעריות‪ ,‬הם השפיעו על‬ ‫יורד שפע תדירי‪ ,‬מה שאדם רוצה לעשות עושה‪.‬‬ ‫הבריאה שגם הבריאה עצמה ‪ð‬זקקו מין לשאי‪ð‬ו במי‪ð‬ו‪ ,‬עד כדי‬ ‫כך כותב גם כן המהרח"ו בליקוטי תורה‪ ,‬בראשית )בדף ל"ג(‪,‬‬ ‫כך‪ .‬אז רואים שזה היה מפ‪ð‬י עריות‪.‬‬ ‫כותב המהרח"ו‪ :‬ה‪ð‬ה קודם החטא של דור המבול היה חיות‬ ‫כוחו של חמס והסתפקות חז"ל‬ ‫של האדם מצד אריך א‪ð‬פין‪ ,‬לכן היו מאריכים ימים זמן רב‪.‬‬ ‫ממשיכה הגמרא‪" :‬ויאמר אד‪ð‬י ל‪ð‬ח קץ כל בשר בא לפ‪ð‬י"‪ ,‬אמר‬ ‫אריך א‪ð‬פין אין איתו דין כלל‪ ,‬הכול ברחמים גמורים‪ ,‬מה האדם‬ ‫רבי יוח‪ð‬ן‪ :‬בוא וראה כוחו של חמס‪ ,‬שהרי דור המבול עברו על‬ ‫עושה לא רואים שום חטא‪ ,‬לא רואים שום עוון‪ .‬אז אומר‬ ‫הכול‪ ,‬ולא ‪ð‬חתם עליהם גזר די‪ð‬ם עד שפשטו ידיהם בגזל‪,‬‬ ‫המהרח"ו‪ :‬אך אחר החטא של דור המבול‪ ,‬שבא המבול ושטף‪,‬‬ ‫ש‪ð‬אמר‪" :‬כי מלאה הארץ חמס מפ‪ð‬יהם וה‪ðð‬י משחיתם את‬ ‫אמר הקדוש ברוך הוא‪ :‬אי אפשר להמשיך ל‪ð‬הל את העולם‬ ‫הארץ"‪ .‬אז אומרת הגמרא‪ ,‬לכאורה על השחתה על מה זה היה?‬ ‫בה‪ð‬הגה ללא מעצורים‪.‬אלא מה עשה? שי‪ð‬ה את ה‪ð‬הגה לזעיר‬ ‫על החמס‪ .‬וכתיב אמר רבי אלעזר‪" :‬החמס קם למטה רשע"‪,‬‬ ‫א‪ð‬פין‪ ,‬ושמה יש דין ורחמים‪ ,‬יש גבולות‪ .‬אדם עושה עבירה‪ ,‬ואז‬ ‫מלמד שזקף החמס עצמו כמקל ועמד לפ‪ð‬י הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫יש עצירות‪.‬‬ ‫אמר‪ :‬ריבו‪ð‬ו של עולם‪ ,‬לא מהם ולא מהמו‪ð‬ם ולא מהמהם‪,‬‬ ‫] ‪[1‬‬ ‫בהם‪ .‬וקודשא בריך הוא אפילי‪ð‬ון‪ ,‬תרדו למטה תראו את‬ ‫הטע‪ð‬ה כלפי שמיא מתוך רוב טוב‬ ‫ה‪ð‬יסיו‪ð‬ות של ב‪ð‬י אדם פה‪ ,‬תרדו בוא ‪ð‬ראה אתכם אתם‪ ,‬ככה‬ ‫רבותי‪ð‬ו שואלים‪ :‬מה הייתה הטרו‪ð‬יה על דור המבול? אם אתה‬ ‫אומר הזוהר‪.‬‬ ‫אומר שהה‪ð‬הגה איתם הייתה מאריך א‪ð‬פין‪ .‬ועכשיו‪ ,‬באריך‬ ‫עו‪ð‬שם של עזא ועזאל‬ ‫א‪ð‬פין אין דין כלל‪ ,‬מה אדם עושה הכול הולך איתו בקלות‪ ,‬אין‬ ‫ואז המדרש מספר שבאו‪ ,‬ראו פה ‪ð‬שים‪ ,‬התחת‪ð‬ו איתם‪ð ,‬היו‬ ‫פחד‪ .‬הגמרא אומרת‪ :‬כתיב "בתיהם שלום מפחד ולא שבט‬ ‫עוברי עבירה‪ ,‬ובקיצור הקדוש ברוך הוא אמר‪ :‬זהו‪ ,‬א‪ð‬י מחריב‬ ‫אלוה עליהם"‪ ,‬כלומר הה‪ð‬הגה איתם בצורה כזאתי‪ ,‬לא היה‬ ‫את העולם‪ .‬התחילו לבכות לו‪ .‬עזא עשה תשובה‪ .‬עזאל לא עשה‬ ‫שום פחד בין הבריות‪ .‬היית אומר בדור המבול מצב של חרדה‪,‬‬ ‫תשובה‪ .‬אומר המדרש‪ :‬מה עזאל עד עכשיו עושה פה בעולם עד‬ ‫הם לא ידעו מה זה חרדה בכלל‪ .‬לא היה בכלל מושג של חרדה‪,‬‬ ‫היום? אומר המדרש‪,‬אזאל לא בתשובה והוא ממו‪ð‬ה על כל מי‪ð‬י‬ ‫של פחד‪ ,‬כלום‪ ,‬אומרת הגמרא‪" ,‬בתיהם שלום מפחד ולא שבט‬ ‫צבעו‪ð‬ים של ‪ð‬שים שמפתים ב‪ð‬י אדם לדבר עבירה כלומר‬ ‫אלוה עליהם"‪ .‬עד כדי כך שהם אמרו לקדוש ברוך הוא‪ :‬א‪ð‬ח‪ð‬ו‬ ‫שמתעסקות עם פאות ציפור‪ð‬יים ואיפור‪ .‬מי שעוסקת בזה כדי‬ ‫לא צריכים אותך כבר‪ ,‬מרוב שהיה להם שפע אדיר‪.‬‬ ‫ליפות אישה לבעלה‪ ,‬בסדר‪ ,‬אבל שזה יהיה לבעלה‪ .‬אם מלאכים‬ ‫אומרת הגמרא‪" :‬באותה טובה גרמה שאמרו לאל‪ :‬סור ממ‪ð‬ו‪,‬‬ ‫לא מחזיקים פה מעמד‪ ,‬מה השם רוצה מאית‪ð‬ו? מה הוא רצה‬ ‫ודעת דרכיך לא חפצ‪ð‬ו‪ ,‬מה שדי כי ‪ð‬עבד‪ð‬ו ומה ‪ð‬ועיל כי ‪ð‬פגע‬ ‫מדור המבול? דור המבול ‪ð‬תן להם ה‪ð‬הגה עם אריך א‪ð‬פין‪ ,‬אין‬ ‫בו"‪ .‬אמרו‪ :‬מה א‪ð‬ח‪ð‬ו צריכים אותך כבר? תראה‪ ,‬הכול פה‬ ‫גבולות‪ ,‬אין דין‪ ,‬אין כלום‪ ,‬ואמר להם‪ :‬תהיו ב‪ð‬י אדם‪.‬‬ ‫בעולם‪ ,‬הכל טוב‪ ,‬הכול זורם‪.‬‬ ‫הבדל בין עוון עריות לעוון גזל וחמס‬ ‫הגמרא אומרת‪ :‬השפע הזה שירד להם וכל הטוב הזה שירד להם‬ ‫באו בטע‪ð‬ה אל הקדוש ברוך הוא ואמרו לו "א‪ð‬ח‪ð‬ו כבר לא‬ ‫אז יש עבירות שהבורא יתברך לא בא בטרו‪ð‬יה עם הבריות שלו‪.‬‬ ‫צריכים אותך"‪ ,‬אז מי גרם להם את זה? לכאורה‪ ,‬השפע‪ .‬וזה‬ ‫יודע את המעברים של‪ð‬ו‪ ,‬יודע את הצרות של‪ð‬ו‪ ,‬יודע את הבעיות‬ ‫גמרא מפורשת מסכת ברכות )דף ל"ב(‪ ,‬שבא הקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫של‪ð‬ו‪ .‬אבל יש עבירות שעל זה הקדוש ברוך הוא לא שותק‪ .‬על‬ ‫אמר למשה רבי‪ð‬ו עבדו את העגל‪ .‬אמר‪ :‬ריבו‪ð‬ו של עולם‪ ,‬מה‬ ‫זה השם יתברך‪ ,‬שאדם עושה טעות‪ ,‬משלם פה‪ .‬בעולם הבא‬ ‫אתה רוצה מהם? "ודי זהב"‪ ,‬מה זה ודי זהב? דורשת הגמרא‪:‬‬ ‫אדם יכול לעבור הרבה עבירות‪ ,‬אבל בסוף ימיו עשה תשובה‪,‬‬ ‫אמר רבי י‪ð‬אי‪ ,‬אמר משה לפ‪ð‬י הקדוש ברוך הוא‪ :‬ריבו‪ð‬ו של‬ ‫כותב הרמב"ם‪ ,‬זהו‪ð ,‬קי‪.‬‬ ‫עולם‪ ,‬בשביל כסף וזהב שהשפעת עליהם עשו את העגל‪ .‬אמר‬ ‫אז הזרע שמשון‪ ,‬סוף פרשת ‪ð‬ח הוא כותב‪ :‬היו שתי עבירות‬ ‫דבי רבי י‪ð‬אי‪ :‬אין ארי ‪ð‬והם אלא מתוך קופה של תבן‪.‬‬ ‫בדור המבול – היה א‪ð‬דרלמוסיה של עריות וחמס‪ .‬על מה ‪ð‬חתם‬ ‫גזר די‪ð‬ם? אז אומר הזרע שמשון‪ :‬באמת על העריות הקדוש‬ ‫מה יעשה הבן ולא יחטא? ס‪ð‬גוריה על יצר‬ ‫ברוך הוא היה ממתין איתם‪ .‬יכול להיות שהיה עובר איתם‬ ‫האדם‬ ‫לה‪ð‬הגה של זעיר א‪ð‬פין‪ ,‬אבל לא היה משמיד את העולם‪ ,‬לא היה‬ ‫אמר רבי חייא בר אבא‪ :‬משל לאדם אחד שהיה לו בן‪ ,‬הרחיצו‬ ‫עושה את המבול‪.‬‬ ‫וסכו‪ ,‬היה לו ילד‪ ,‬גידל לו בלורית‪ ,‬שם לו ג'ל בבלורית‪ ,‬ק‪ð‬ה לו‬ ‫מתי בא הקדוש ברוך הוא ואמר על זה ‪ð‬גזר גזר די‪ð‬ם? על החמס‪.‬‬ ‫חולצה אדומה‪ ,‬מכ‪ð‬ס ג'י‪ð‬ס‪ð ,‬על פומה‪ ,‬גי‪ð‬דר את הילד שלו‪.‬‬ ‫למה על החמס? אומר הרב‪ :‬אם יש לכם ה‪ð‬הגה מאריך א‪ð‬פין‪,‬‬ ‫האכיל אותו והשקה אותו‪ ,‬הפ‪ð‬ים שלו ‪ð‬היו שמ‪ð‬ו‪ð‬יות‪ ,‬גילח‬ ‫חסר לכם משהו? יש לכם שפע בלי סוף‪,‬השפע הוא תדירי‪ .‬מה‬ ‫אותו‪ ,‬שם עליו שמן פ‪ð‬ים שם לו כיס של בושם על הצוואר‪,‬‬ ‫שאתה רוצה יש לך‪ ,‬למה אתה גוזל וחומס? מובן עריות – זה‬ ‫ואיפה הושיב אותו? על פתחו של ז‪ð‬ות‪ .‬עכשיו הילד הזה יושב‬ ‫תאווה‪ ,‬אפילו המלאכים ‪ð‬כשלו בזה‪ .‬השם יתברך מחכה עם זה‪,‬‬ ‫שמה כולו מגו‪ð‬דר ועוברות שמה פרוצות‪ ,‬מה יעשה הבן ולא‬ ‫תעשו תשובה‪ .‬אבל חמס‪ ,‬למה אתה גוזל? למה אתה חומס? למה‬ ‫יחטא? אמר רב אחא בר רב הו‪ð‬א‪ :‬היי‪ð‬ו דאמרי אי‪ð‬שי‪ ,‬מלי‬ ‫אתה סתם מציק לחבר שלך? אה‪ ,‬יש לך שפע ואתה בכל זאת‬ ‫כרסיה ז‪ð‬י בישי‪ .‬אומרת הגמרא‪ :‬ומ‪ð‬יין שחזר בו הקדוש ברוך‬ ‫גוזל? זה רוע לב! על רוע לב הקדוש ברוך הוא לא שותק‪,‬על‬ ‫הוא למשה? על זה שאמר לו עשו עגל‪ ,‬ש‪ð‬אמר‪" :‬וכסף הרביתי‬ ‫תאוות הלב – אפילו המלאכים ‪ð‬כשלו בתאוות של הלב‪ .‬תעשה‬ ‫להם וזהב עשו לבעל"‪ .‬אומרת הגמרא‪ ,‬הודה הקדוש ברוך הוא‬ ‫תשובה‪ ,‬לא הזקת לאף אחד‪ ,‬לא ציערת אף אחד‪ð .‬כון‪ ,‬החטא‬ ‫למשה רבי‪ð‬ו‪ :‬אתה צודק‪ ,‬א‪ð‬י גרמתי להם‪ .‬עד כדי כך שהגמרא‬ ‫הזה הוא חטא קשה‪ ,‬מביא צרות על הבן אדם‪ ,‬אבל יש תשובה‪.‬‬ ‫אומרת‪ :‬אלמלא שלושה מקראות הללו ‪ð‬תמוטטו רגליהם של‬ ‫הקדוש ברוך הוא ממתין לתשובה של הבן אדם‪ ,‬לפעמים הוא‬ ‫ישראל בבית דין של מעלה‪ .‬בורא עולם מה אתה רוצה ממ‪ð‬י?‬ ‫מעורר אותו לעשות תשובה‪ .‬אבל מבול‪ ,‬עד כדי כך שהגמרא‬ ‫איפה הושבת אותי? איפה שמת אותי?‬ ‫בס‪ð‬הדרין )עמוד ק"ח( אומרת אין להם חלק לעולם הבא‪ ,‬על‬ ‫מעשה עזא ועזאל‬ ‫מה? על הגזל‪ .‬מה הוכיח הגזל? שזה רוע לב‪.‬‬ ‫זוהר בבראשית )דף כ"ה(‪ ,‬הזוהר כותב שבאו ש‪ð‬י מלאכים‪ ,‬עזא‬ ‫יסוד החזון איש‪ :‬אין צדיק לשמיים ורע‬ ‫ועזאל‪ .‬אמרו לו‪ :‬ריבו‪ð‬ו של עולם‪" ,‬מה א‪ð‬וש כי תזכר‪ð‬ו"‪ ,‬למה‬ ‫לבריות‬ ‫אתה בורא את האדם? הוא עתיד לחטוא לפ‪ð‬יך‪ .‬אמר‪ :‬תגידו‪,‬‬ ‫יש דבר ‪ð‬פלא של החזון איש‪ .‬עד עכשיו ידע‪ð‬ו שיש צדיק ורע לו‪,‬‬ ‫אתם לא מתביישים? אתם מלכלכים על ב‪ð‬י אדם? בואו תרדו‬ ‫צדיק וטוב לו‪ ,‬רשע ורע לו‪ ,‬רשע וטוב לו‪ .‬ומה זה צדיק ורע לו?‬ ‫למטה ‪ð‬ראה אתכם‪ .‬ירדו למטה‪ .‬איך שירדו לאטמוספירה של‬ ‫שהוא צדיק לשמיים ורע לבריות‪ ,‬אומר החזון איש‪ :‬אין צדיק‬ ‫כדור הארץ‪ ,‬התלבש בהם היצר הרע‪ð ,‬תעורר בהם תאווה של‬ ‫לשמיים ורע לבריות‪ ,‬תשכח מזה! אין דבר כזה‪ .‬מה שהגמרא‬ ‫עריות חזקה‪" ,‬ויראו ב‪ð‬י האלהים את ב‪ð‬ות האדם"‪ ,‬חשקו‬ ‫] ‪[2‬‬ ‫לו לעלות לספר תורה ולא לעלות לספר תורה? אסור‪ ,‬למה? זה‬ ‫אמרה‪ ,‬יש ביאור אחר על הגמרא הזאתי‪ .‬הגמרא במסכת ברכות‬ ‫פגיעה בתורה‪ ,‬מקצרים ימיו של הבן אדם‪.‬‬ ‫ובקידושין )דף מ'(‪ ,‬אומר החזון איש‪ :‬אבל אתה רואה שהוא‬ ‫כשהאגו מ‪ð‬צח את ההלכה‪ :‬החזון איש על‬ ‫עושה מצוות‪,‬אומר החזון איש‪ :‬זה סתם‪ ,‬הוא לא מקיים מצוות‪,‬‬ ‫"חרדיות" מזויפת‬ ‫זה סתם קוף בעלמא‪ ,‬המצוות שלו שטויות‪.‬‬ ‫אומר החזון איש‪ :‬יש אדם חרד למצוות‪ .‬אתה רואה אותו‪ ,‬אתה‬ ‫"צדיק" שרע לבריות – אי‪ð‬ו צדיק‬ ‫חושב שצריך ל‪ð‬שק לו את הכפות רגליים‪ ,‬לא את הידיים‪ .‬עכשיו‬ ‫החזון איש בספר "אמו‪ð‬ה וביטחון" )פרק ד'‪ ,‬אות ה'(‪" :‬ומן‬ ‫מה שקרה‪ ,‬הוא בא לבית הכ‪ð‬סת‪ ,‬והגבאי קרא‪ :‬פלו‪ð‬י יעלה‬ ‫המו‪ð‬חים הקיימים כי תיקון המידות מתייחס למצוות שבין‬ ‫חמישי! וואי וואי וואי‪ ,‬הוא העלה אותי חמישי במקום שישי!‬ ‫אדם לחברו‪ ,‬וחובת היראה בשביל מצוות שבין אדם למקום"‪.‬‬ ‫מה הוא עיוור? טיפש? הוא לא רואה מי ‪ð‬מצא פה? הוא מבזה‬ ‫אומר החזון איש‪ ,‬מה שמו‪ð‬ח לא‪ð‬שים בעולם‪ ,‬שזה בלבול הדעת‪,‬‬ ‫אותי בפ‪ð‬י רבים‪ ,‬להעלות חמישי ולא שישי? איך הוא עושה כזה‬ ‫שזה לא ‪ð‬כון‪ ,‬שיש בין אדם למקום ובין אדם לחברו‪ ,‬ויכול‬ ‫דבר?‬ ‫להיות צדיק בין אדם למקום ומקולקל בין אדם לחברו – אומר‬ ‫אומר החזון איש‪ ,‬שהחרד הזה לא יעלה לתורה שיקראו לו‬ ‫החזון איש‪ :‬אין דבר כזה! מי שרע לבריות‪ ,‬הוא לא מקיים‬ ‫לעלות בה‪ ,‬אשר חשב כי לפי כבודו‪ ,‬מה ש‪ð‬תן לו הגבאי זה לא‬ ‫מצוות באמת‪ .‬זה סתם הרגל בעלמא‪ .‬אתה רואה אותו עם‬ ‫לפי סימ‪ð‬י הכבוד המוחזקים אצלו‪ .‬אז מה הוא אומר לגבאי?‬ ‫תפילין‪ð ,‬ץ החמה‪ ,‬מקווה‪ ...‬אומר החזון איש‪ :‬הוא לא מצא‬ ‫הממ! הממ! עושה לו‪ ...‬פתאום ‪ð‬היה בולדוג‪ð ,‬ראה רוטוויילר‬ ‫הת‪ð‬גדות למצוות שיפריעו לו במהלך החיים את ההרגל שלו‪.‬‬ ‫פתאום‪ .‬עכשיו הגבאי כבר קרא לו בשם‪ .‬עכשיו לא יודעים מה‬ ‫ואומר הרב‪" :‬ומן המו‪ð‬ח קיימת דעה כי יש ב‪ð‬י אדם שלמים‬ ‫לעשות‪ ,‬קראו לו בשם‪ ,‬אבל חמישי‪ ,‬ועכשיו הוא אוחז שחמישי‬ ‫במצוות שבין אדם למקום יתברך וחסרים בתיקון המידות והם‬ ‫זה לא כבודו‪ .‬זה בין אדם למקום או בין אדם לחברו לפגוע בספר‬ ‫רעים בין אדם לחברו‪ .‬אמ‪ð‬ם אין דעה זו קיימת באמת"‪ .‬אבל‬ ‫תורה? בין אדם למקום‪ .‬אומר‪ :‬איפה החרדיות שלך למצוות?‬ ‫הרי זה גמרא? אומר‪ :‬א‪ð‬ח‪ð‬ו לא הב‪ð‬ו את הגמרא בכלל‪ .‬מה‬ ‫הרי שולחן ערוך כותב שאם קראו לו חייב לעלות‪ ,‬אתה מבזה‬ ‫שרבותי‪ð‬ו אמרו‪ ,‬צריך להבין את עומק דבריהם‪" .‬כי חזיון הזה‬ ‫את התורה!אומר החזון איש‪ :‬וכרגע לא חת ממה שאמרו‬ ‫באמת שמידותיו כבריאתן ולא הותק‪ð‬ו על פי המוסר והדעה‪,‬‬ ‫"ועוזבי ה' יכלו"‪ ,‬שקוראים לו לעלות ואי‪ð‬ו עולה‪ .‬זאת אומרת‬ ‫הוא מסור ביד יצרו ואין יצרו מסור בידו"‪ .‬צריך לדעת כלל‪:‬‬ ‫שהוא מקולקל בשורשו‪ ,‬שיצרו שופטו‪ ,‬וכל עשיית מצוותיו פרי‬ ‫אדם יכול לקום בחמש בבוקר‪ ,‬ללכת למקווה‪ ,‬לגדל פאות וזקן‪,‬‬ ‫ההרגל המתאימות לכבודו ותאוותו ולמהלך חייו‪ .‬איזה לשון של‬ ‫להתפלל ‪ð‬ץ בדבקות‪ ,‬עם שש זוגות תפילין ו‪ 18-‬ציציות‪ ,‬וללמוד‬ ‫החזון איש‪.‬‬ ‫שעות על גבי שעות – אומר החזון איש‪ ,‬אבל בשמיים הוא‬ ‫תיקון המידות כבסיס לעבודת השם‬ ‫גור‪ð‬ישט‪ ,‬אפס‪ ,‬לא שווה כלום אם הוא רע לבריות‪ .‬ולמה?‬ ‫מסביר החזון איש‪ ,‬מה הבעיה? מה הסיבה? אומר החזון איש‪:‬‬ ‫אומר הרב‪" :‬וכל עשיית מצוותיו הם פרי ההרגל המתאימות‬ ‫כי לא ייתכן שיהיה שלם במצוות שבין אדם למקום ויקיימן‬ ‫לכבודו ותאוותו ולמהלך חייו בשטפו הטבעי‪ .‬אבל ‪ð‬ס ‪ð‬א לפגוע‬ ‫במידה ידועה‪,‬למה אתה רואה אותו במצוות מאה על מאה‪ ,‬הכל‬ ‫בו‪ ,‬כי אז יהפוך הקערה על פיה"‪ .‬תיזהר לפגוע בו‪ ,‬תיזהר‬ ‫אצלו בשיא ההידורים? אומר החזון איש‪" :‬מפ‪ð‬י שאין פוגש‬ ‫להתעסק איתו‪ .‬זה לכל החיים‪ :‬מי ימלוך? א‪ð‬י אמלוך או אתה‬ ‫בהם הת‪ð‬גדות"‪.‬‬ ‫תמלוך? זה מהלך החיים של הבן אדם‪ :‬מי מולך פה? מי מרכז‬ ‫הע‪ð‬יי‪ð‬ים כאן? למי כולם צריכים להשתחוות? וכל מה שהוא‬ ‫המבחן האמיתי‪ :‬הידורים מול הת‪ð‬גדות‬ ‫עושה את המצוות‪ ,‬אומר החזון איש‪ ,‬זה מבפ‪ð‬ים ולחוץ‪ .‬כלום‪,‬‬ ‫היצר‬ ‫שום דבר לא שווה‪".‬ואמ‪ð‬ם להיות הפגשו במלחמת המידות‬ ‫ראיתם פעם מזוזה רבה עם הבן אדם? הציקה לו? אמרה לו‪:‬‬ ‫בדברים שבין אדם לחברו‪ ,‬מצויה פגישה עם הת‪ð‬גדותם‬ ‫תוריד את הזבל? אתה מפריע לי פה? מזוזה לא מדברת‪ ,‬אז הוא‬ ‫לתפילה וקריאת שמע‪ ,‬ואי‪ð‬ה מצויה ‪ð‬דמה לב‪ð‬י אדם כי הוא‬ ‫מהדר במזוזה‪ .‬ראית פעם אדם בא לה‪ð‬יח תפילין והתפילין‬ ‫חרד לחצאים"‪ .‬עכשיו‪ ,‬מה א‪ð‬ח‪ð‬ו טועים? שבין אדם למקום‬ ‫אמרו לו‪ :‬אל תיגע בי היום? מה זה אל תיגע בי? מי אתם שתגידו‬ ‫הוא שלם‪ ,‬ובין אדם לחברו – בעזרת השם הוא יסתדר‪ ,‬הוא‬ ‫לי לא לגעת בכם? אל תיגע בי היום‪ ,‬אתה מטו‪ð‬ף‪ ,‬מסריח‪ ,‬בעל‬ ‫יתקן את עצמו‪ .‬אומר החזון איש‪ :‬אין דבר כזה‪ .‬זה מידות‬ ‫עבירות‪ ,‬לשון הרע‪ ,‬אל תיגע בי! הוא יריב עם התפילין? ייקח את‬ ‫מושחתות‪ ,‬והוא מקיים את המצוות ממידות מושחתות‪,‬‬ ‫התפילין לבית דין? יריב איתם? התפילין לא מתווכחים‪,‬‬ ‫והמצוות האלה הוא עושה אותם רק הרגל בעלמא‪ ,‬סתם‪ ,‬כמו‬ ‫שותקים‪ ,‬אז הוא מהדר בתפילין‪ .‬יש אדם עומד כל היום עם‬ ‫קוף בעלמא‪ .‬אבל באמת‪ ,‬גם המצוות שבין אדם למקום אצלו‪,‬‬ ‫תפילין‪ .‬למה? התפילין לא מפריעים לו‪ .‬לא רק זה‪ ,‬הוא אפילו‬ ‫זה לא שווה כלום‪.‬‬ ‫שוכח שיש עליו תפילין‪ .‬אז הוא מהדר בתפילין‪ ,‬אומר החזון‬ ‫חומרת העוו‪ð‬ות שבין אדם לחברו‬ ‫איש‪ .‬איפה ‪ð‬מדד הבן אדם? בין אדם לחברו‪.‬‬ ‫אומר‪" :‬ומטעם אחד המידות המגו‪ð‬ות‪ ,‬אבל בהפגשו‬ ‫דור המבול‪ ,‬על מה ‪ð‬חתם גזר די‪ð‬ם? על הגזל‪ .‬למה על הגזל? יש‬ ‫בהת‪ð‬גדות שלהם‪ ,‬לא תעמוד יראתו מפ‪ð‬יהם"‪ .‬ברגע שמצווה‬ ‫לך הכל‪ ,‬למה אתה גוזל? למה אתה מרמה? למה אתה מצר את‬ ‫אחת תת‪ð‬גד לו‪ ,‬כבר לא יעמוד מפ‪ð‬יה‪ .‬עכשיו מביא החזון‬ ‫הבריות? מה חסר לך? מה החסרתי לך?‪,‬עריות – לא ‪ð‬חתם גזר‬ ‫איש‪,‬האם מותר לאדם לצאת באמצע קריאת התורה? מרן פוסק‬ ‫די‪ð‬ם על עריות‪ .‬ומה הסיבה? הם לא הציקו לאף אחד‪ .‬ברגע‬ ‫שאסור‪ ,‬יש עליו קללה‪" ,‬ועוזבי ה' יכלו"‪ .‬מותר לאדם שיקראו‬ ‫] ‪[3‬‬ ‫אלא לעו‪ð‬ג‪ ,‬להתע‪ð‬ג על השם יתברך‪ ,‬להתע‪ð‬ג על היהדות‪ .‬א‪ð‬שים‬ ‫שאדם מתחיל להציק לבריות‪ ,‬לעשות לא טוב לבריות‪ ,‬אז זה‬ ‫הפכו את השבתות למלחמת עולם‪ .‬הקדוש ברוך הוא אומר‪ :‬א‪ð‬י‬ ‫שורש רע‪ ,‬שגם המצוות שבין אדם למקום זה סתם הרגל רק‪.‬‬ ‫עייף מהחגים שלכם‪ ,‬עייף מהשבתות שלכם‪" .‬ידיכם דמים‬ ‫כשהבושה גורמת לחלל שבת‬ ‫מלאו"‪.‬‬ ‫החזון איש מביא מעשה בספר "אמו‪ð‬ה וביטחון"‪ :‬אומר שהיה‬ ‫וזה כותב ה"זרע שמשון"‪ ,‬אומר‪ :‬אין מחלוקת ברבותי‪ð‬ו‪.‬‬ ‫אדם אחד‪ ,‬בליל שבת בבית הכ‪ð‬סת פגש אדם מאוד חשוב‪,‬‬ ‫באמת‪ ,‬עריות זה עוון חמור מאוד‪ ,‬אבל המבול לא היה בא על‬ ‫והזמין אותו אליו לבית‪ ,‬ואותו אדם חשוב הסכים לבוא אליו‪.‬‬ ‫העריות‪ .‬על החמס – על זה בא המבול‪ .‬כל החגים‪ ,‬והשבתות‪,‬‬ ‫הוא שמח שמחה גדולה‪ .‬אלא מה‪ ,‬הוא חזר הביתה‪ ,‬מה קרה?‬ ‫והתורה‪ ,‬והתפילות‪ ,‬הקדוש ברוך הוא אומר‪ :‬א‪ð‬י עייף מזה‪,‬‬ ‫הוא רואה שה‪ð‬פט שהוא שם ל‪ð‬ר‪ ,‬הלמפה‪ ,‬הולך להתכבות‪.‬‬ ‫עייף מכם‪ ,‬השם ירחם‪ .‬ולמה? "ידיכם דמים מלאו"‪ .‬אתם‬ ‫עכשיו‪ ,‬אם יבוא אותו אדם חשוב אליו לבית ותכבה הלמפה‪ ,‬זה‬ ‫הורגים אחד את הש‪ð‬י‪.‬‬ ‫ביזיון וכלימה לאדם כמוהו‪ ,‬שהוא הזמין מישהו ויושב איתו‬ ‫חורבן בית ראשון לעומת בית ש‪ð‬י‬ ‫בחושך‪ .‬אז אומר החזון איש‪" :‬והאורח עדיין לא בא‪ ,‬ה‪ð‬ר חשב‬ ‫הגמרא במסכת יומא )בדף ט'( שואלת‪ :‬מקדש ראשון‪ ,‬כמה זמן‬ ‫להיכבות‪ ,‬והחרד" – הוא קורא לו "החרד"‪ ,‬החרדי – "החרד‬ ‫עד ש‪ð‬ב‪ð‬ה? שבעים ש‪ð‬ה‪ .‬היה שמה‪ ,‬גילוי עריות‪ ,‬עבודה זרה‪,‬‬ ‫הזה לא שלט ב‪ð‬פשו ל‪ð‬חול הכלמון שיבוא האורח וימצאהו‬ ‫שפיכות דמים‪ ,‬עוו‪ð‬ות קשים‪ .‬אחרי שבעים ש‪ð‬ה ‪ð‬ב‪ð‬ה הבית‪ .‬בית‬ ‫בחושך‪ ,‬ויוסף ‪ð‬פט ב‪ð‬ר בשבת"‪ .‬הוסיף עליה ‪ð‬פט‪.‬‬ ‫ש‪ð‬י? הגמרא אומרת‪ :‬כל וסת טובה הייתה בהם‪ ,‬שהיו‬ ‫ממשיך החזון איש‪" :‬ומעשה זה אי‪ðð‬ו מן המקרים הבודדים‬ ‫מדקדקים במצוות‪.‬אתם יודעים מה זה לדקדק במצוות‬ ‫שאדם ‪ð‬כשל בהם‪ ,‬אלא תופעה קבועה בזה הגבר‪ ,‬אשר לא ‪ð‬בחן‬ ‫ו"ידיכם דמים מלאו"? אדם הזמין תפילין‪ ,‬הסופר כתב לו את‬ ‫בכור המידות‪ ,‬וכל ה‪ð‬הגתו מצוות א‪ð‬שים מלומדה"‪ .‬על מה‬ ‫התפילין‪ ,‬הוא לוקח את התפילין והולך לבדוק אותם‪ .‬אז הבודק‬ ‫צריך לעבוד חזק? על מה צריך לעבוד? על מידות‪ ,‬מידות בין אדם‬ ‫אומר לקו‪ð‬ה‪ :‬תשמע‪ ,‬א‪ð‬י לא מוצא פה בעיה באותיות‪ ,‬אבל‬ ‫לחברו‪.‬‬ ‫כשהוא כתב את התפילין היה עליו די‪ð‬ים‪ .‬ואז הוא חוזר לסופר‬ ‫תוכחת ה‪ð‬ביא ישעיהו‪" :‬למה לי רוב‬ ‫ואומר‪ :‬א‪ð‬י לא רוצה‪ .‬הסופר אומר לו‪ :‬א‪ð‬י כתבתי לך‪ ,‬וא‪ð‬י‬ ‫זבחיכם"‬ ‫אברך‪ ,‬אין לי כסף להחזיר לך את השלושת אלפים שקל של‬ ‫ה‪ð‬ביא אמר לעם ישראל‪ :‬א‪ð‬י לא רוצה את המצוות שלכם יותר‪:‬‬ ‫התפילין‪ .‬אומר‪ :‬לא‪ ,‬א‪ð‬י הייתי אצל הפרופסור לעריות‬ ‫"שמעו דבר ה' קצי‪ð‬י סדום‪ ,‬האזי‪ð‬ו תורת אלוהי‪ð‬ו עם עמורה‪.‬‬ ‫ושיגעו‪ð‬ות‪ ,‬והוא אמר לי שאתה היית בדי‪ð‬ים‪ ...‬מי גילה לך רז‬ ‫למה לי רוב זבחיכם?"‪ .‬למה אתם באים לבית הכ‪ð‬סת? אין לי‬ ‫זה? זה‪" ,‬ידיכם דמים מלאו"‪ .‬זה ‪ð‬קרא לרצוח בסכין של‬ ‫כוח לתפילות שלכם‪ ,‬אין לי כוח לתורה שלכם‪ .‬ככה אומר‬ ‫טהרה! שחרר את הסופר‪ ,‬מסכן‪ .‬ירא שמיים‪ ,‬לומד רוב היום‪,‬‬ ‫ה‪ð‬ביא‪" :‬שבעתי עולות אילים וחלב מריאים‪ ,‬ודם פרים‬ ‫תעזוב אותו בשקט‪ .‬ק‪ð‬ית את התפילין‪ ,‬תפסיק לחפור ולחפש‪.‬‬ ‫וכבשים ועתודים לא חפצתי"‪ .‬תפסיקו עם הקורב‪ð‬ות‪ ,‬תפסיקו‬ ‫תחפש איפה שצריך לחפש‪ ,‬לא באותיות של התפילין‪ .‬כתבת‬ ‫עם הצדקות‪ ,‬עם התפילות‪ ,‬א‪ð‬י לא רוצה! אומר הקדוש ברוך‬ ‫מזוזה‪ ,‬מזוזה כשרה‪ ,‬הכל בסדר – שחרר! "לא‪ ,‬זה חסר פה וזה‬ ‫הוא‪ :‬אתם מעייפים אותי! ככה אומר הפסוק‪" :‬כי תבואו‬ ‫שם"‪ ,‬כל מי‪ð‬י המצאות ושיגעו‪ð‬ות‪ ,‬וממציאים עוד דברים ועוד‬ ‫לראות פ‪ð‬י‪ ,‬מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי?"‪ .‬בשביל מה‬ ‫דברים‪ .‬א‪ð‬י לא אומר לזלזל בזה‪ ,‬חס ושלום‪ ,‬אבל תדקדק איך‬ ‫אתם באים לפה? למה אתה בא לבית המדרש? למה אתה בא‬ ‫אתה עם אשתך! איך אתה בוויתור עם השכ‪ð‬ים? אתה במלחמות‬ ‫לבית הכ‪ð‬סת? "לא תוסיפו הביא מ‪ð‬חת שווא‪ ,‬קטורת תועבה‬ ‫איתם או בשלום איתם? אומר לך‪ :‬פרווה‪ .‬אם זה פרווה‪ ,‬אז‬ ‫היא לי"‪ .‬הקטורת שלכם תועבה בפ‪ð‬יי‪" .‬חודש ושבת קרוא‬ ‫מהמצוות שלך הקדוש ברוך הוא מתעייף‪.‬‬ ‫מקרא‪ ,‬לא אוכל אוון ועצרה‪ .‬חודשיכם ומועדיכם ש‪ð‬אה ‪ð‬פשי‪,‬‬ ‫שלמות האדם מתחילה בביתו‬ ‫היו עלי לטורח"‪.‬איזה לשון קשה‪ .‬המועדים שלכם טורח‬ ‫איך אתה עם אשתך? איך אתה עם חמיך? איך אתה עם ההורים‬ ‫בשבילי! הבאתי לך חג סוכות – גמרת את אשתך בחג סוכות‬ ‫שלך? איך אתה עם הילדים שלך? הם שמחים שאתה חוזר‬ ‫הזה‪ .‬הרגת לה את הבריאות‪ ,‬לילדים‪ ,‬לחמותך‪ ,‬לחמך‪ .‬בשביל‬ ‫הביתה או שהם עצובים? אם אתה ‪ð‬כ‪ð‬ס הביתה והבית ‪ð‬כ‪ð‬ס‬ ‫להלם קרב‪ ,‬כולם עצובים‪ ,‬ואמא אומרת להם‪" :‬אבא שבת‬ ‫זה ‪ð‬תתי לכם חגים?! ככה אומר ה‪ð‬ביא‪ .‬מחמיר במצות‪ ,‬מחמיר‬ ‫בבית" – ‪ð‬היה תשעה באב; ואם אבא ‪ð‬וסע השבת – ‪ð‬היה פורים‪,‬‬ ‫בסוכה‪ ,‬מחמיר ומחמיר – והרגתם את הבריות! "היו עלי‬ ‫השם יתברך מתעייף מהמצוות שלך! הוא עייף מהמצוות שלך‪,‬‬ ‫לטורח‪ð ,‬לאיתי ‪ð‬שוא‪ .‬ובפרשכם כפיכם אעלים עי‪ð‬י מכם‪ ,‬גם‬ ‫ככה כתוב בפסוק‪.‬והחזון איש כותב‪ :‬אל תגיד שהמצוות שלו‬ ‫באות מצד השלמות‪ .‬זה לא‪ ,‬אם הוא לא שלם בין אדם לחברו‪,‬‬ ‫כי תרבו תפילה אי‪ðð‬י שומע"‪ .‬אומר הקדוש ברוך הוא‪ :‬ולמה‬ ‫בין אדם למקום זה סתם הרגל בעלמא זה קוף‪ .‬תיגע בו רק‪,‬‬ ‫כל זה? אתם מדקדקים‪ ,‬מדקדקים‪ ,‬מדקדקים – והרגתם את‬ ‫‪ð‬ראה אותך‪ .‬אל תעלה אותו שישי‪ð ,‬ראה מה יקרה‪ .‬איפה ה"בין‬ ‫אדם לחברו" שלו? איפה הדקדוק במצוות שלו? אלא מה‪ ,‬אומר‬ ‫הא‪ð‬שים! מי ביקש את זה מכם? אומר ה‪ð‬ביא‪" :‬ידיכם דמים‬ ‫החזון איש‪ :‬הוא מושחת‪ ,‬בשורש שלו הוא מושחת‪.‬‬ ‫מלאו"‪.‬‬ ‫"ידיכם דמים מלאו" בין אדם לחברו‬ ‫שבת שלום!‬ ‫א‪ð‬שים לא רוצחים בידיים‪ ,‬איך הם רוצחים? בפה‪ .‬חג סוכות‬ ‫היה צריך להיות חג של שמחה‪ .‬כמה א‪ð‬שים במריבות‬ ‫ובמלחמות‪ ,‬מערכה אחרי מערכה‪ .‬שבתות – לא ‪ð‬ית‪ð‬ו שבתות‬ ‫] ‪[4‬‬