gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim

שבוע: נח (2026-10-12)

בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעקבי הראשונים‬ ‫"לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה ‪ ‬גאוני הדורות בעלי גבורה" (לשון הרמב"ן בהקדמה לפירושו)‬ ‫● גליון צ"ח‬ ‫עיון בפשוטו של מקרא בעקבות רבותינו‪ ,‬רש"י ובעלי מחלוקתו‬ ‫נח תשפ"ז ●‬ ‫ממה 'נחו' המים‪ ,‬מתגבורתם‪ ,‬מרתיחתם או מכעסם‪.‬‬ ‫לפירוש הרמב"ן אפשר שלא‬ ‫הקושי בפירוש רש"י‬ ‫וַ ִּיזְכֹּר ֱאל ִֹּּהים אֶ ת נֹּחַ וְ אֵ ת ָּכל הַ חַ יָּה וְ אֶ ת ָּכל‬ ‫נחו המים על ידי הרוח‪ ,‬אלא‬ ‫אלו שני דברים‪ ,‬שעברה רוח על‬ ‫ֲשר ִּאת ֹּו ַב ֵתבָּ ה וַ ַי ֲעבֵ ר ֱא ֹּל ִּקים רוחַ עַ ל‬ ‫הַ ְבהֵ מָּ ה א ֶ‬ ‫כל הרואה דברי רש"י יתמה‬ ‫הארץ ויבשה המים‪ ,‬וכמו כן נחו‬ ‫הָּ אָּ ֶרץ וַ יָּשֹּכו הַ ָּמיִּם‪( :‬ח‪ ,‬א)‬ ‫מיד‪ ,‬מה ראה לפרש תיבת‬ ‫המים מנביעתם [ויש כמה‬ ‫'רוח'‪ ,‬כ'רוח תנחומין והנחה'‪,‬‬ ‫דקדוקים בלשון הרמב"ן לכאן‬ ‫ויעבר אלקים רוח‪ :‬רוח תנחומין והנחה עברה‬ ‫ולא פירש כפשוטו 'רוח' ממש‪.‬‬ ‫ולכאן‪ ,‬ואכמ"ל]‪ .‬וראה עוד באבן‬ ‫לפניו‪ .‬על הארץ‪ :‬על עסקי הארץ‪ .‬וישכו‪ :‬כמו‬ ‫ולבאר דברי רש"י‪ ,‬יש להתחיל‬ ‫עזרא [בשיטה אחרת] שכתב‪,‬‬ ‫(אסתר ב‪ ,‬א)‪ ,‬כשוך חמת המלך‪ ,‬לשון הנחת חמה‪.‬‬ ‫מן הסוף אל ההתחלה‪ ,‬הן‬ ‫שהרוח יבשה את האדמה‪,‬‬ ‫בבירור סוף המקרא לפני‬ ‫כמו‪' ,‬ברוח קדים עזה כל הלילה (שמות יד‪ ,‬כא)'‪ .‬גם בפירוש‬ ‫תחילתו‪ ,‬והן בבירור מוקדם בדעת שאר הראשונים‪.‬‬ ‫שלפנינו כתב‪ ,‬שהרוח עברה תמיד על הארץ‪ ,‬כלומר‬ ‫שעברה זמן רב עד שיבשה הארץ לגמרי‪ ,‬ואם כן אין קשר‬ ‫וראשית יש לנו לברר מה פירוש תיבת 'וישכו'‪ ,‬שהיא תיבה‬ ‫בין העברת הרוח לשכיכת המים‪.‬‬ ‫שאינה מצויה במקרא‪ ,‬ושרשה הוא 'שכך'‪ .‬וכמדומה‬ ‫שפירושה הרווח בפי רוב הראשונים‪ ,‬מלשון 'נח'‪ .‬כן תרגם‬ ‫על כל פנים בכך שווים שני הפירושים הנ"ל‪ ,‬שלכולם‬ ‫התרגום‪' ,‬ונחו מיא'‪ ,‬וכן כתב האבן עזרא‪' ,‬וינוחו ולא‬ ‫פירוש ה'רוח' האמורה בפסוק הוא כפשוטו‪ ,‬שהאלוקים‬ ‫גברו'‪ ,‬וכן כתבו הרד"ק ורבינו מיוחס ועוד ראשונים‪.‬‬ ‫העביר רוח מעל הארץ ונחו המים מהתגברותם‪.‬‬ ‫פירוש הרד"ק‪ ,‬הרמב"ן והאבן עזרא‬ ‫העברת רוח אינה מביאה לשכיכת המים‬ ‫ומכאן אל תחילת הפסוק‪' ,‬ויעבר אלוקים רוח על הארץ'‪.‬‬ ‫וישבו כל מפרשי רש"י על המדוכה‪ ,‬מה טעם הוצרך רש"י‬ ‫הראשונים מפרשים 'רוח' כפשוטו‪ ,‬ופירוש הפסוק כתב‬ ‫לפרש 'רוח'‪ ,‬שלא כפשוטו‪ .‬ויש לחלק עיקר טעמיהם לשני‬ ‫הרד"ק‪:‬‬ ‫דרכים‪ .‬הדרך הראשונה‪ ,‬שלרש"י הוקשה עיקר הפירוש‪,‬‬ ‫שהעברת הרוח כלל אינה גורמת למנוחת המים‪ .‬ובלשון‬ ‫"ויעבר אלהים רוח על הארץ‪ .‬רצה לומר‪ ,‬על המים שעל‬ ‫הר"ש אלמושנינו ז"ל בפירושו הראשון‪:‬‬ ‫פני הארץ העביר רוח‪ ,‬ועמד הרוח בפני המים ולא יכלו‬ ‫להתגבר למעלה‪ ,‬ונחו המים מלהתגבר ולעלות'‪.‬‬ ‫"ולא הניחו כפשוטו‪ ,‬לפי שהענין יהיה בהיפך‪ ,‬בשלא‬ ‫ימשך מהעברת הרוח מה שאמר 'וישכו המים'‪ ,‬כי הרוח‬ ‫וברמב"ן (פסוק ד') פירש באופן שונה במקצת‪:‬‬ ‫מניע המים תנועה גדולה עד שיעשה המים גלים‪ ,‬כמו‬ ‫"וטעם ויעבר אלהים רוח על הארץ‪ ,‬שהיה רוח גדולה‬ ‫שכתוב (תהלים קז‪ ,‬כה)‪ ,‬ויעמד רוח סערה ותרומם גליו‪".‬‬ ‫וחזק יוצאה מבטן הארץ על פני התהום ומרחפת במים‪,‬‬ ‫וכטעם זה כתבו עוד הרבה מפרשים (פירוש קניזל‪ ,‬באר יצחק‬ ‫ויסכרו בו מעיינות תהום‪ ,‬כי לא אמר הכתוב‪' ,‬ויעבר‬ ‫באר בשדה‪ ,‬דבק טוב‪ ,‬מנחת יהודה‪ ,‬ס' הזיכרון)‪.‬‬ ‫אלהים רוח על המים'‪ .‬וישכו המים שהיו נובעין מן התהום‬ ‫כמובן‪ ,‬שלדרך הרמב"ן והאבן עזרא שהובאה לעיל‪ ,‬אין‬ ‫וינוחו‪ ,‬מלשון וחמת המלך שככה (אסתר ז‪ ,‬י)‪ ,‬שנחה‪ .‬או‬ ‫קושיא זו קיימת‪ ,‬כי המים לא 'נחו' על ידי הרוח‪ ,‬אלא הרוח‬ ‫לשון הסתר הדבר והבלעו‪ ,‬ללמד שנבלעו מי התהום‬ ‫רק יבשה את המים‪ ,‬והמים נחו מעצמן‪[ .‬אמנם בגור אריה‬ ‫במקומם‪ .‬וכך אמר זה בסדר עולם (ד)‪' ,‬המים העולים‬ ‫כתב בדעת רש"י‪ ,‬ש'העברת רוח' אינה מייבשת המים‪ .‬וכעין‬ ‫למעלה נגבה אותם הרוח‪ ,‬והיורדים למטה נבלעו‬ ‫זה כתב בבאר מים חיים‪ ,‬עי"ש‪ .‬ובלבוש האורה השיג על זה‪].‬‬ ‫במקומם'‪".‬‬ ‫עוד יש לציין בענין זה‪ ,‬שבגמרא מבואר ששכיכת המים‬ ‫פירוש הרמב"ן שונה מפירוש הרד"ק בשני נקודות‪ :‬א)‬ ‫שכתובה בפסוק‪ ,‬אינה מ'תגבורת המים'‪ ,‬אלא מרתיחת‬ ‫הרמב"ן מפרש שהרוח עברה 'על הארץ' ולא 'על המים'‪.‬‬ ‫המים‪ .‬שכך אמרו בגמרא בכמה מקומות (ר"ה יב‪ ,‬א; סנהדרין‬ ‫ב) לפי הרד"ק המים נחו על ידי הרוח‪ ,‬אך לפי הרמב"ן‪,‬‬ ‫קח‪ ,‬ב; זבחים קיג‪ ,‬ב)‪:‬‬ ‫המים יבשו על ידי הרוח‪.‬‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולהצטרפות לרשימת המנויים‪ :‬שמעון גומבו ‪ss025322898@gmail.com - 0527152244 -‬‬ ‫יתפרש שהכוונה‪ ,‬שאניח את כעס התלונות של בני‬ ‫"אמר רב חסדא‪ ,‬ברותחין קלקלו וברותחין נידונו‪,‬‬ ‫ישראל‪ .‬הרי שלא מצאנו 'שכך' אלא בלשון כעס‪ ,‬ולא‬ ‫ברותחין קלקלו‪ ,‬בעבירה‪ ,‬וברותחין נידונו‪ ,‬כתיב הכא‪,‬‬ ‫במנוחת שאר דברים‪.‬‬ ‫וישכו המים‪ ,‬וכתיב התם (אסתר ז‪ ,‬י)‪ ,‬וחמת המלך שככה‪".‬‬ ‫ומעתה צריך להבין‪ ,‬מה כוונת רש"י לפרש ב'וישכו המים'‪,‬‬ ‫ולפי זה אפשר שאכן הרוח תשכך רתיחת המים‪ ,‬שכן דרך‬ ‫שאם 'שכיכה' אינה שייכת אלא בכעס‪ ,‬איך אמר 'וישכו‬ ‫הרוח הנושבת לקרר‪ .‬ובאמת במזרחי פירש שגם רש"י‬ ‫המים'‪ .‬ועוד‪ ,‬מדוע לא פירש רש"י ממה נחו המים‪.‬‬ ‫בפירוש 'וישכו'‪ ,‬מפרש כדברי הגמרא הזו‪ ,‬ולפי זה נדחק‬ ‫ועל כן נראה לבאר היטב עומק דברי רש"י‪ .‬שאכן אף‬ ‫מדוע מפרש רש"י רוח תנחומין ולא רוח ממש‪ .‬אך עיין‬ ‫לרש"י שמפרש שעברה לפני ה' רוח תנחומין‪ ,‬אין כוונת‬ ‫מנחת יהודה ונחלת יעקב שהתקשו בדבריו‪ ,‬ובפשטות‬ ‫הכתוב רק לרוח התנחומין עצמה‪ ,‬אלא כוונת הכתוב‬ ‫רש"י אינו מזכיר כלום מדברי הגמרא הזו‪ ,‬וסובר שאין היא‬ ‫לתאר את מה שאירע בארץ‪ ,‬שכן המשמעות של כעסו‬ ‫פשט הכתוב‪.‬‬ ‫של ה' והתוצאה של הכעס הוא‪ ,‬הבוקה מבוקה ומבולקה‬ ‫אשר באה על הארץ‪ ,‬ובה נראית חמת ה' וכעסו‪ .‬וכשבא‬ ‫'על הארץ' ולא 'על המים'‬ ‫הכתוב לומר שהפסיק המבול ונחה הסערה ותגבורת‬ ‫בדרך אחרת כתבו המפרשים‪ ,‬שהוקשה לרש"י הלשון‬ ‫המים‪ ,‬אמר הכתוב שרוח תנחומין עברה לפני ה' בענין‬ ‫'רוח על הארץ'‪ ,‬הרי המים היו על הארץ‪ ,‬והיה נכון יותר‬ ‫הארץ‪ ,‬והמביט על הארץ היה רואה ששקטה סערת‬ ‫לכתוב‪' ,‬רוח על המים'‪ .‬ועל כן הוכרח רש"י לפרש גם את‬ ‫המבול‪ ,‬והיה רואה בעיני רוחו את רוח התנחומין אשר‬ ‫ה'רוח' האמורה שאינה רוח ממש אלא 'רוח תנחומין'‪,‬‬ ‫עברה לפני ה'‪.‬‬ ‫וממילא גם פירוש 'על הארץ' לא יהיה על הארץ ממש‪,‬‬ ‫ולפי זה כשאמר הכתוב‪' ,‬וישכו המים'‪ ,‬רצה לומר‬ ‫אלא 'על עסקי הארץ'‪ .‬וכך הוא המשך לשונו של הר"ש‬ ‫שתגבורת המים אשר בטאה את חמת ה'‪ ,‬שככה ונחה‬ ‫אלמושנינו הנזכר‪:‬‬ ‫מכעסה‪.‬‬ ‫"או אמר זה לפי‪ ,‬שאם הכוונה רוח ממש‪ ,‬לא היה ראוי‬ ‫ומצאנו שסערת המים נקראת במקרא בלשון 'כעס'‪ ,‬כמו‬ ‫שייחס זאת ההעברה אל הארץ‪ ,‬רצוני‪ ,‬שהעבירו עליה‪,‬‬ ‫שאמר הכתוב ביונה (א‪ ,‬טו)‪' :‬וישאו את יונה ויטלהו אל הים‬ ‫כי הארץ לא הייתה גלויה עדיין‪ ,‬והיה ראוי שיאמר‪,‬‬ ‫ויעמד הים מזעפו'‪ .‬וגם שם אין הכתוב ממשיל לחינם את‬ ‫ויעבר אלוקים רוח על המים‪".‬‬ ‫סער הים כאילו הים כועס‪ ,‬ואין זה שירה בעלמא‪ ,‬אלא‬ ‫מכיון שסער הים היה מחמת כעס ה' על האניה אשר יונה‬ ‫גם טעם זה כתבו מפרשים רבים (פירוש קניזל‪ ,‬מנחת יהודה‪,‬‬ ‫ירד בה‪ ,‬על כן כשעמד הסער‪ ,‬אמר שהים עצר מלכעוס‪.‬‬ ‫נחלת יעקב‪ ,‬באר היטב‪ ,‬והובא בשפ"ח‪ ,‬ועיין דבק טוב)‪ .‬קושיא זו‬ ‫וכך ממש מתפרש הכתוב כאן‪ ,‬שחמת ה'‪ ,‬אשר הייתה‬ ‫אינה מתיישבת אלא לפירוש הרמב"ן‪ ,‬שמפרש שאכן‬ ‫נראית בהתגברות המים‪ ,‬שככה‪.‬‬ ‫הרוח יצאה מתהומות הארץ‪[ .‬ועיין באר בשדה שדחה הוכחה‬ ‫זו‪].‬‬ ‫ולדרך זו אפשר שההכרח של רש"י הוא מסוף הכתוב‪,‬‬ ‫שכיון שלשון 'וישכו' אינו אלא במנוחה מן הכעס‪ ,‬ממילא‬ ‫'וישכו המים' כמו 'ויעמד הים מזעפו'‬ ‫מוכרחים אנו לפרש 'ויעבר אלוקים רוח על הארץ'‪,‬‬ ‫שעברה לפניו רוח תנחומין והנחה‪ ,‬ולכן 'שככו המים'‬ ‫ונראה שיש לסלול בדברי רש"י דרך אחרת‪ .‬שהנה‬ ‫מכעס ה' אשר היה אצור בתוכם‪.‬‬ ‫המדקדק היטב בדברי רש"י יראה‪ ,‬שגם בפירוש תיבת‬ ‫'וישכו' הוא מפרש באופן אחר מדברי הראשונים‪ .‬שכל‬ ‫ונראה שמקור קדשו של דברי רש"י הוא מלשון התנחומא‬ ‫הראשונים פירשו 'וישכו' לשון 'מנוחה'‪ .‬אך רש"י כתב‪,‬‬ ‫(אות יב) זה לשונו‪:‬‬ ‫'לשון הנחת חֵ מה'‪ .‬כלומר‪ ,‬המפסיק לכעוס אומרים‬ ‫"דבר אחר‪ ,‬ויעבר אלקים רוח על הארץ וישכו המים‪,‬‬ ‫ש'שככה חמתו'‪ .‬ומשמע מלשונו שאין לשון 'שכך' שייך‬ ‫וישכו‪ ,‬שהפיג הקדוש ברוך הוא חמתו‪ ,‬כשם שנאמר‪,‬‬ ‫בכל דבר 'הנח'‪ ,‬אלא רק בשכיכת הכעס‪.‬‬ ‫וחמת המלך שככה (אסתר ז‪ ,‬י)‪".‬‬ ‫ושורש 'שכך' נמצא רק בפסוק שלנו‪ ,‬ובשני פסוקים‬ ‫באסתר (ב‪ ,‬א; ז‪ ,‬י)‪ ,‬ובעוד מקום בפרשת קרח (במדבר יז‪,‬‬ ‫ומבואר כדברי רש"י‪ ,‬שהשככה האמורה בכתוב אינה‬ ‫כ)‪' .‬והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי‬ ‫'מנוחת המים בעלמא' אלא שככת החֵ מה‪ ,‬והחמה‬ ‫את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם'‪ .‬ופירש‬ ‫האמורה אינו משל על המים‪ ,‬אלא הכוונה לכעס הקב"ה‪.‬‬ ‫רש"י והראשונים‪ ,‬שהוא מאותו השורש כמו 'שכך'‪ ,‬ולרש"י‬ ‫תמצית הדברים‪:‬‬ ‫א] הראשונים מפרשים 'רוח' ממש‪ .‬ב] יש מהם שמפרשים‪ ,‬שהרוח עברה על המים‪ ,‬והעברת הרוח הניחה את המים‬ ‫מתגבורתם‪ .‬ויש מפרשים שהם שני דברים‪ ,‬הרוח יבשה את המים‪ ,‬וגם נחו המים מעצמן‪ .‬ג] בטעם שרש"י מיאן לפרש‬ ‫'רוח' כפשוטו‪ ,‬יש שכתבו שהרוח מביאה לסערת המים ולא למנוחתם [או שאינה מייבשת אותם]‪ ,‬ויש שכתבו שדיוקו‬ ‫מלשון 'על הארץ' ולא 'על המים'‪ .‬ד] נראה שרש"י מפרש 'וישכו המים' מהכעס‪ ,‬ועל כן פירש שהרוח היא 'רוח תנחומין'‪.‬‬ ‫להערות והארות‪ ,‬ולהצטרפות לרשימת המנויים‪ :‬שמעון גומבו ‪ss025322898@gmail.com - 0527152244 -‬‬