בעקבי הראשונים · B'Ikvei Harishoinim — נח (2026-10-12)

בעקבי הראשונים
"לצאת בעקבי הראשונים אריות שבחבורה גאוני הדורות בעלי גבורה" (לשון הרמב"ן בהקדמה לפירושו)
● גליון צ"ח עיון בפשוטו של מקרא בעקבות רבותינו ,רש"י ובעלי מחלוקתו נח תשפ"ז ●
ממה 'נחו' המים ,מתגבורתם ,מרתיחתם או מכעסם.
לפירוש הרמב"ן אפשר שלא הקושי בפירוש רש"י
וַ ִּיזְכֹּר ֱאל ִֹּּהים אֶ ת נֹּחַ וְ אֵ ת ָּכל הַ חַ יָּה וְ אֶ ת ָּכל
נחו המים על ידי הרוח ,אלא
אלו שני דברים ,שעברה רוח על ֲשר ִּאת ֹּו ַב ֵתבָּ ה וַ ַי ֲעבֵ ר ֱא ֹּל ִּקים רוחַ עַ ל
הַ ְבהֵ מָּ ה א ֶ כל הרואה דברי רש"י יתמה
הארץ ויבשה המים ,וכמו כן נחו הָּ אָּ ֶרץ וַ יָּשֹּכו הַ ָּמיִּם( :ח ,א) מיד ,מה ראה לפרש תיבת
המים מנביעתם [ויש כמה 'רוח' ,כ'רוח תנחומין והנחה',
דקדוקים בלשון הרמב"ן לכאן ויעבר אלקים רוח :רוח תנחומין והנחה עברה ולא פירש כפשוטו 'רוח' ממש.
ולכאן ,ואכמ"ל] .וראה עוד באבן לפניו .על הארץ :על עסקי הארץ .וישכו :כמו ולבאר דברי רש"י ,יש להתחיל
עזרא [בשיטה אחרת] שכתב, (אסתר ב ,א) ,כשוך חמת המלך ,לשון הנחת חמה. מן הסוף אל ההתחלה ,הן
שהרוח יבשה את האדמה, בבירור סוף המקרא לפני
כמו' ,ברוח קדים עזה כל הלילה (שמות יד ,כא)' .גם בפירוש תחילתו ,והן בבירור מוקדם בדעת שאר הראשונים.
שלפנינו כתב ,שהרוח עברה תמיד על הארץ ,כלומר
שעברה זמן רב עד שיבשה הארץ לגמרי ,ואם כן אין קשר וראשית יש לנו לברר מה פירוש תיבת 'וישכו' ,שהיא תיבה
בין העברת הרוח לשכיכת המים. שאינה מצויה במקרא ,ושרשה הוא 'שכך' .וכמדומה
שפירושה הרווח בפי רוב הראשונים ,מלשון 'נח' .כן תרגם
על כל פנים בכך שווים שני הפירושים הנ"ל ,שלכולם התרגום' ,ונחו מיא' ,וכן כתב האבן עזרא' ,וינוחו ולא
פירוש ה'רוח' האמורה בפסוק הוא כפשוטו ,שהאלוקים גברו' ,וכן כתבו הרד"ק ורבינו מיוחס ועוד ראשונים.
העביר רוח מעל הארץ ונחו המים מהתגברותם.
פירוש הרד"ק ,הרמב"ן והאבן עזרא
העברת רוח אינה מביאה לשכיכת המים
ומכאן אל תחילת הפסוק' ,ויעבר אלוקים רוח על הארץ'.
וישבו כל מפרשי רש"י על המדוכה ,מה טעם הוצרך רש"י הראשונים מפרשים 'רוח' כפשוטו ,ופירוש הפסוק כתב
לפרש 'רוח' ,שלא כפשוטו .ויש לחלק עיקר טעמיהם לשני הרד"ק:
דרכים .הדרך הראשונה ,שלרש"י הוקשה עיקר הפירוש,
שהעברת הרוח כלל אינה גורמת למנוחת המים .ובלשון "ויעבר אלהים רוח על הארץ .רצה לומר ,על המים שעל
הר"ש אלמושנינו ז"ל בפירושו הראשון: פני הארץ העביר רוח ,ועמד הרוח בפני המים ולא יכלו
להתגבר למעלה ,ונחו המים מלהתגבר ולעלות'.
"ולא הניחו כפשוטו ,לפי שהענין יהיה בהיפך ,בשלא
ימשך מהעברת הרוח מה שאמר 'וישכו המים' ,כי הרוח וברמב"ן (פסוק ד') פירש באופן שונה במקצת:
מניע המים תנועה גדולה עד שיעשה המים גלים ,כמו "וטעם ויעבר אלהים רוח על הארץ ,שהיה רוח גדולה
שכתוב (תהלים קז ,כה) ,ויעמד רוח סערה ותרומם גליו". וחזק יוצאה מבטן הארץ על פני התהום ומרחפת במים,
וכטעם זה כתבו עוד הרבה מפרשים (פירוש קניזל ,באר יצחק ויסכרו בו מעיינות תהום ,כי לא אמר הכתוב' ,ויעבר
באר בשדה ,דבק טוב ,מנחת יהודה ,ס' הזיכרון). אלהים רוח על המים' .וישכו המים שהיו נובעין מן התהום
כמובן ,שלדרך הרמב"ן והאבן עזרא שהובאה לעיל ,אין וינוחו ,מלשון וחמת המלך שככה (אסתר ז ,י) ,שנחה .או
קושיא זו קיימת ,כי המים לא 'נחו' על ידי הרוח ,אלא הרוח לשון הסתר הדבר והבלעו ,ללמד שנבלעו מי התהום
רק יבשה את המים ,והמים נחו מעצמן[ .אמנם בגור אריה במקומם .וכך אמר זה בסדר עולם (ד)' ,המים העולים
כתב בדעת רש"י ,ש'העברת רוח' אינה מייבשת המים .וכעין למעלה נגבה אותם הרוח ,והיורדים למטה נבלעו
זה כתב בבאר מים חיים ,עי"ש .ובלבוש האורה השיג על זה]. במקומם'".
עוד יש לציין בענין זה ,שבגמרא מבואר ששכיכת המים פירוש הרמב"ן שונה מפירוש הרד"ק בשני נקודות :א)
שכתובה בפסוק ,אינה מ'תגבורת המים' ,אלא מרתיחת הרמב"ן מפרש שהרוח עברה 'על הארץ' ולא 'על המים'.
המים .שכך אמרו בגמרא בכמה מקומות (ר"ה יב ,א; סנהדרין
ב) לפי הרד"ק המים נחו על ידי הרוח ,אך לפי הרמב"ן,
קח ,ב; זבחים קיג ,ב): המים יבשו על ידי הרוח.
להערות והארות ,ולהצטרפות לרשימת המנויים :שמעון גומבו ss025322898@gmail.com - 0527152244 -
יתפרש שהכוונה ,שאניח את כעס התלונות של בני "אמר רב חסדא ,ברותחין קלקלו וברותחין נידונו,
ישראל .הרי שלא מצאנו 'שכך' אלא בלשון כעס ,ולא ברותחין קלקלו ,בעבירה ,וברותחין נידונו ,כתיב הכא,
במנוחת שאר דברים. וישכו המים ,וכתיב התם (אסתר ז ,י) ,וחמת המלך שככה".
ומעתה צריך להבין ,מה כוונת רש"י לפרש ב'וישכו המים',
ולפי זה אפשר שאכן הרוח תשכך רתיחת המים ,שכן דרך
שאם 'שכיכה' אינה שייכת אלא בכעס ,איך אמר 'וישכו
הרוח הנושבת לקרר .ובאמת במזרחי פירש שגם רש"י
המים' .ועוד ,מדוע לא פירש רש"י ממה נחו המים.
בפירוש 'וישכו' ,מפרש כדברי הגמרא הזו ,ולפי זה נדחק
ועל כן נראה לבאר היטב עומק דברי רש"י .שאכן אף מדוע מפרש רש"י רוח תנחומין ולא רוח ממש .אך עיין
לרש"י שמפרש שעברה לפני ה' רוח תנחומין ,אין כוונת מנחת יהודה ונחלת יעקב שהתקשו בדבריו ,ובפשטות
הכתוב רק לרוח התנחומין עצמה ,אלא כוונת הכתוב רש"י אינו מזכיר כלום מדברי הגמרא הזו ,וסובר שאין היא
לתאר את מה שאירע בארץ ,שכן המשמעות של כעסו פשט הכתוב.
של ה' והתוצאה של הכעס הוא ,הבוקה מבוקה ומבולקה
אשר באה על הארץ ,ובה נראית חמת ה' וכעסו .וכשבא 'על הארץ' ולא 'על המים'
הכתוב לומר שהפסיק המבול ונחה הסערה ותגבורת בדרך אחרת כתבו המפרשים ,שהוקשה לרש"י הלשון
המים ,אמר הכתוב שרוח תנחומין עברה לפני ה' בענין 'רוח על הארץ' ,הרי המים היו על הארץ ,והיה נכון יותר
הארץ ,והמביט על הארץ היה רואה ששקטה סערת לכתוב' ,רוח על המים' .ועל כן הוכרח רש"י לפרש גם את
המבול ,והיה רואה בעיני רוחו את רוח התנחומין אשר ה'רוח' האמורה שאינה רוח ממש אלא 'רוח תנחומין',
עברה לפני ה'. וממילא גם פירוש 'על הארץ' לא יהיה על הארץ ממש,
ולפי זה כשאמר הכתוב' ,וישכו המים' ,רצה לומר אלא 'על עסקי הארץ' .וכך הוא המשך לשונו של הר"ש
שתגבורת המים אשר בטאה את חמת ה' ,שככה ונחה אלמושנינו הנזכר:
מכעסה.
"או אמר זה לפי ,שאם הכוונה רוח ממש ,לא היה ראוי
ומצאנו שסערת המים נקראת במקרא בלשון 'כעס' ,כמו שייחס זאת ההעברה אל הארץ ,רצוני ,שהעבירו עליה,
שאמר הכתוב ביונה (א ,טו)' :וישאו את יונה ויטלהו אל הים כי הארץ לא הייתה גלויה עדיין ,והיה ראוי שיאמר,
ויעמד הים מזעפו' .וגם שם אין הכתוב ממשיל לחינם את
ויעבר אלוקים רוח על המים".
סער הים כאילו הים כועס ,ואין זה שירה בעלמא ,אלא
מכיון שסער הים היה מחמת כעס ה' על האניה אשר יונה גם טעם זה כתבו מפרשים רבים (פירוש קניזל ,מנחת יהודה,
ירד בה ,על כן כשעמד הסער ,אמר שהים עצר מלכעוס. נחלת יעקב ,באר היטב ,והובא בשפ"ח ,ועיין דבק טוב) .קושיא זו
וכך ממש מתפרש הכתוב כאן ,שחמת ה' ,אשר הייתה אינה מתיישבת אלא לפירוש הרמב"ן ,שמפרש שאכן
נראית בהתגברות המים ,שככה. הרוח יצאה מתהומות הארץ[ .ועיין באר בשדה שדחה הוכחה
זו].
ולדרך זו אפשר שההכרח של רש"י הוא מסוף הכתוב,
שכיון שלשון 'וישכו' אינו אלא במנוחה מן הכעס ,ממילא 'וישכו המים' כמו 'ויעמד הים מזעפו'
מוכרחים אנו לפרש 'ויעבר אלוקים רוח על הארץ',
שעברה לפניו רוח תנחומין והנחה ,ולכן 'שככו המים' ונראה שיש לסלול בדברי רש"י דרך אחרת .שהנה
מכעס ה' אשר היה אצור בתוכם. המדקדק היטב בדברי רש"י יראה ,שגם בפירוש תיבת
'וישכו' הוא מפרש באופן אחר מדברי הראשונים .שכל
ונראה שמקור קדשו של דברי רש"י הוא מלשון התנחומא הראשונים פירשו 'וישכו' לשון 'מנוחה' .אך רש"י כתב,
(אות יב) זה לשונו: 'לשון הנחת חֵ מה' .כלומר ,המפסיק לכעוס אומרים
"דבר אחר ,ויעבר אלקים רוח על הארץ וישכו המים, ש'שככה חמתו' .ומשמע מלשונו שאין לשון 'שכך' שייך
וישכו ,שהפיג הקדוש ברוך הוא חמתו ,כשם שנאמר, בכל דבר 'הנח' ,אלא רק בשכיכת הכעס.
וחמת המלך שככה (אסתר ז ,י)". ושורש 'שכך' נמצא רק בפסוק שלנו ,ובשני פסוקים
באסתר (ב ,א; ז ,י) ,ובעוד מקום בפרשת קרח (במדבר יז,
ומבואר כדברי רש"י ,שהשככה האמורה בכתוב אינה כ)' .והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי
'מנוחת המים בעלמא' אלא שככת החֵ מה ,והחמה את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם' .ופירש
האמורה אינו משל על המים ,אלא הכוונה לכעס הקב"ה. רש"י והראשונים ,שהוא מאותו השורש כמו 'שכך' ,ולרש"י
תמצית הדברים:
א] הראשונים מפרשים 'רוח' ממש .ב] יש מהם שמפרשים ,שהרוח עברה על המים ,והעברת הרוח הניחה את המים
מתגבורתם .ויש מפרשים שהם שני דברים ,הרוח יבשה את המים ,וגם נחו המים מעצמן .ג] בטעם שרש"י מיאן לפרש
'רוח' כפשוטו ,יש שכתבו שהרוח מביאה לסערת המים ולא למנוחתם [או שאינה מייבשת אותם] ,ויש שכתבו שדיוקו
מלשון 'על הארץ' ולא 'על המים' .ד] נראה שרש"י מפרש 'וישכו המים' מהכעס ,ועל כן פירש שהרוח היא 'רוח תנחומין'.
להערות והארות ,ולהצטרפות לרשימת המנויים :שמעון גומבו ss025322898@gmail.com - 0527152244 -
