שי צבי · Shai Tzvi — נח (2026-10-12)

פרשת נח בס"ד
שב בתשובה על עבודתו של אתמול. אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך
והנה כבר ביאר רבינו הק' זי"ע מסאטמאר ,בדברי יואל נח .ויש להבין מה אתי לאשמעינן באמרו 'את האלקים התהלך נח'
(בפרשתן ,עמוד קסה ,).שאין כוונת הדורשים לגנאי ,שכן הוא הפירוש מה שלא ידענו מקודם.
האמיתי ,אלא שנח עצמו שלמד תורה (רש"י להלן ז ,ב) ,היה מפרש ב) רש"י פירש :בדורותיו ,יש מרבותינו דורשים אותו לשבח,
את מה שנאמר עליו בתורה 'צדיק תמים היה בדרתיו' לנגאי ,שאילו כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר ,ויש שדורשים אותו
היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום ,וכדרך הצדיקים שתולים לגנאי ,לפי דורו היה צדיק ,ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב
גרעון בעבודתם ,ונדמה להם שאינם נחשבים לכלום ,עכ"ד. לכלום ,עכ"ד .וידועה הקושיא ,מה טעם דרשוהו לגנאי ,והרי התורה
ולהאמור לעיל הדברים מתבארים היטב ,כי ודאי היה נח העידה עליו שהיה 'איש צדיק תמים'.
מכיר בעצמו שהוא עובד את בוראו בעבודה נעלה ונשגבה ,ואיך אם ג) בבעל הטורים כתב :האלהי'ם התהל'ך נ'ח סופי תיבות
כן היה שב בתשובה על עבודתו ומעשיו הטובים ,אלא ודאי משום 'חכם' ,עכ"ד .וצריך ביאור.
שחשב שעבודתו של אברהם אבינו עולה על עבודתו עשרת מונים ,עד ונראה לבאר בהקדם מה שכתב בחובות הלבבות (שער
שהיא אינה נחשבת לכלום ,ולכן היה שב בתשובה עליה. עבודת האלקים ,פרק א)א ,שיש שני חלקים בעבודת השם ,האחד הבא
ולבוא אל ביאור סיפא דקרא נקדים מה שמבואר עוד בחובות מכח השכל הנטוע בלב ,והשני הבא מכח ציווי התורה .וביאר החילוק
הלבבות (שער חשבון הנפש ,פרק ג ,החשבון העשרים וארבעה)ג ,כי מי שביניהם (שם ,פרק ג)ב ,כי לעבודה הבאה מכח התורה יש שיעור,
שבוחן תמיד את מה שהשיג בעבר ,ומתבונן איך להוסיף ולהרבות הוא תרי"ג מצוות התורה ,אבל לעבודה הבאה מכח השכל אין שיעור,
עליו ,עליו נאמר (קהלת ב ,יד) 'החכם עיניו בראשו' ,והיינו שהוא כי כל מה שאדם מבין יותר את טובות האלקים ועוצם יכלתו ,כן
מתבונן תמיד על עברו וראשיתו ,עכ"ד .ונמצא כי התואר 'חכם' הוא מוסיף להיכנע לו ולעבדו ביתר שאת .ולכן היו צדיקים שהיו
מורה על ההוספה התמידית על המדרגה הקודמת ,שהיא בחינת עושים בכל יום תשובה ,כי לפי מה שהכירו היום את בוראם ,היה
העבודה הבאה מכח השכל. נדמה להם על עבודתם של אתמול שהיתה שלא כראוי ,עכ"ד.
וכבר האריך בדברי יואל (שבת שובה ,עמוד רכב ,):כי אף
דתשובה לא מהני מצד מדת הדין ,רק מצד מדת החסד והרחמים, והנה בערוגת הבושם (בפרשתן ,אות ח) כתב ,כי הדורשים לשבח
מכל מקום זה לא נאמר אלא במי שצריך כפרה על עבירה גמורה, והדורשים לגנאי פליגי בפלוגתא שבגמרא (שבת צח ):לגבי קרשי המשכן,
אבל הצדיקים העושים תשובה על מעשיהם הטובים של אתמול שלא רבי יהודה אומר כי מלמטה היה עוביים אמה ,ומלמעלה כלים והולכים
נעשו כמדרגתם הרוממה של היום ,ודאי גם מדת הדין מסכמת עד כאצבע ,ומה שנאמר (שמות כו ,כד) ויחדו יהיו 'תמים' על ראשו,
שתשובתם תכפר עליהם ,מאחר שבאמת לא חטאו ,אלא שלפי מדרגתם הוא מלשון (יהושע ג ,טז) 'תמו נכרתו' .ורבי נחמיה אומר ,כשם
נדמה להם שלא יצאו ידי חובתם ,עכ"ד. שמלמטה היה עוביים אמה ,כך מלמעלה ,ומה שנאמר 'תמים' על
ולפי זה שפיר מסיים קרא את האלהי'ם התהל'ך נ'ח סופי ראשו ,היינו שלם כפשוטו ,ע"כ .והכא נמי הדורשים לשבח סברי דמה
תיבות 'חכם' ,ולהורות כי התשובה על המעשים טובים ,הנמצאת שנאמר צדיק 'תמים' היה ,הוא כפשוטו ,והדורשים לגנאי סברי
במי שנקרא 'חכם' ,שהוא העובד את בוראו מכח השכל ,גם אלקים דהפירוש הוא שהיתה צדקתו כלה והולכת בדורותיו ,כי אברהם נולד
המורה על מדת הדין מסכים לו ,לפי שאינה תשובה על עוונות בסוף דורותיו ,ואז כבר כלה והלכה צדקתו ,כי בדורו לא נחשב לכלום,
גמורים ,אלא לפי מה שנדמה לצדיקים שלא השלימו עצמם כדבעי. עכ"ד[ .והעירוני ,דבמדרש (בראשית רבה ל ,ט) מבואר ,כי רבותינו
הדורשים לשבח הוא רבי נחמיה ,והדורשים לגנאי הוא רבי יהודה,
ואם כן אתי שפיר טובא ,דלשיטתייהו אזלי בגמרא ,והוא כפתור
ופרח].
אולם לפי המבואר נוכל לומר כי שני הפירושים בקנה אחד
עולים ,כי לפי שהיה נח איש צדיק תמים ,מלשון שלימות .והיינו
שהיה שלם בצדקתו ,ומלבד העבודה הבאה מכח התורה ,זכה להשיג
המדרגה העליונה ,לעבוד את בוראו גם בעבודה הבאה מכח השכל,
משום כך היה גם צדיק תמים ,מלשון 'תמו נכרתו' ,והיינו שהיה
נדמה לו שעבודתו תמה ונכרתה ,ואין בה ערך וחשיבות ,ולכן היה
) וזה לשונו :ואל תשיאך הגאוה ,שתחשו ב ,שהכרתך לא הוסיפה על מה שהיתה עליו מנעוריך ,ג ) וזה לשונו :ההערה על שני ענינים ,אחד מהם תקוע בשכל ,נטוע בהכרת האדם ,נוצר עליו א
ושמה שעבר בדעתך בעת הנעורים לא יתכן להשתנות אצלך ולהיות נכרי אצל דעתך ,כי זה מפיתוי היצר בשורש בריאתו ותולדתו ,והשני קנוי בדרך השמע ,והיא התורה אשר יגיענה הנביא אל בני אדם להורותם
לך ,שירשל אותך מעיין ומחקו ר על אמי תת הענינים .וידמה בעיניך ,שאתה חכם גמור ולא תחסר מאומה דרך העבודה ,אשר הם חייבים בה לבורא יתברך ,עכ"ד.
ממה שאתה צריך לו וכו' ,ואמר (קהלת ב ,יד) החכם עיניו בראשו ,רצה לומר שהוא מסתכל בתחי לת עניניו, ) וזה לשונו :והחמישי ,כי מצוות התורה יש תכלית למספרן ,והן מגיעות עד סך ידוע ,ב
ומה שעבר עליו מעניני תורתו ועולמו ,ופוקד אותם ,ומבין הטוב והרע מנפשו במה שעבר לו ,ויוסיף והוא תרי"ג מצוות ,אך מצוות השכל כמעט שאין להן תכלית ,כי בכל יום יוסיף האדם דעת בהן ,וכל
להחזיק בטוב וישוב מן הרע .והכסיל מתעלם מכל זה ,כמי שהולך באפי לת הלילה בדרך ארוכה ,לא יביט אשר תוסיף הכרתו ויבין טובות האלהים ועוצם יכלתו ומלכותו ,יוסיף להכנע לו ולהשפל לפניו וכו'.
אל מה שעבר ,ואם יחזיר פניו ,לא יתבאר אליו ,אך כל דעתו על מה שיש לפניו ,ועל זה אמר (שם) והכסיל וכבר נאמר על קצת הפרושים ,שהיו כל ימיהם בתשובה ,מפני שהיו מחדשים בכל יום תשובה בעבור
בחשך הולך ,עכ"ד. תוספת הכרתם בגדולת האלהים בכל יום ,וקיצורם במה שהם חייבים לו מן העבודה בשעבר ,עכ"ד.
לקבלת הגליון ,ולהערות והארותL0527654612@gmail.com :
