gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שי צבי · Shai Tzvi — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: שי צבי · Shai Tzvi

שבוע: נח (2026-10-12)

שי צבי · Shai Tzvi — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת נח‬ ‫בס"ד‬ ‫שב בתשובה על עבודתו של אתמול‪.‬‬ ‫אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך‬ ‫והנה כבר ביאר רבינו הק' זי"ע מסאטמאר‪ ,‬בדברי יואל‬ ‫נח‪ .‬ויש להבין מה אתי לאשמעינן באמרו 'את האלקים התהלך נח'‬ ‫(בפרשתן‪ ,‬עמוד קסה‪ ,).‬שאין כוונת הדורשים לגנאי‪ ,‬שכן הוא הפירוש‬ ‫מה שלא ידענו מקודם‪.‬‬ ‫האמיתי‪ ,‬אלא שנח עצמו שלמד תורה (רש"י להלן ז‪ ,‬ב)‪ ,‬היה מפרש‬ ‫ב) רש"י פירש‪ :‬בדורותיו‪ ,‬יש מרבותינו דורשים אותו לשבח‪,‬‬ ‫את מה שנאמר עליו בתורה 'צדיק תמים היה בדרתיו' לנגאי‪ ,‬שאילו‬ ‫כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר‪ ,‬ויש שדורשים אותו‬ ‫היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום‪ ,‬וכדרך הצדיקים שתולים‬ ‫לגנאי‪ ,‬לפי דורו היה צדיק‪ ,‬ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב‬ ‫גרעון בעבודתם‪ ,‬ונדמה להם שאינם נחשבים לכלום‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫לכלום‪ ,‬עכ"ד‪ .‬וידועה הקושיא‪ ,‬מה טעם דרשוהו לגנאי‪ ,‬והרי התורה‬ ‫ולהאמור לעיל הדברים מתבארים היטב‪ ,‬כי ודאי היה נח‬ ‫העידה עליו שהיה 'איש צדיק תמים'‪.‬‬ ‫מכיר בעצמו שהוא עובד את בוראו בעבודה נעלה ונשגבה‪ ,‬ואיך אם‬ ‫ג) בבעל הטורים כתב‪ :‬האלהי'ם התהל'ך נ'ח סופי תיבות‬ ‫כן היה שב בתשובה על עבודתו ומעשיו הטובים‪ ,‬אלא ודאי משום‬ ‫'חכם'‪ ,‬עכ"ד‪ .‬וצריך ביאור‪.‬‬ ‫שחשב שעבודתו של אברהם אבינו עולה על עבודתו עשרת מונים‪ ,‬עד‬ ‫ונראה לבאר בהקדם מה שכתב בחובות הלבבות (שער‬ ‫שהיא אינה נחשבת לכלום‪ ,‬ולכן היה שב בתשובה עליה‪.‬‬ ‫עבודת האלקים‪ ,‬פרק א)א‪ ,‬שיש שני חלקים בעבודת השם‪ ,‬האחד הבא‬ ‫ולבוא אל ביאור סיפא דקרא נקדים מה שמבואר עוד בחובות‬ ‫מכח השכל הנטוע בלב‪ ,‬והשני הבא מכח ציווי התורה‪ .‬וביאר החילוק‬ ‫הלבבות (שער חשבון הנפש‪ ,‬פרק ג‪ ,‬החשבון העשרים וארבעה)ג‪ ,‬כי מי‬ ‫שביניהם (שם‪ ,‬פרק ג)ב‪ ,‬כי לעבודה הבאה מכח התורה יש שיעור‪,‬‬ ‫שבוחן תמיד את מה שהשיג בעבר‪ ,‬ומתבונן איך להוסיף ולהרבות‬ ‫הוא תרי"ג מצוות התורה‪ ,‬אבל לעבודה הבאה מכח השכל אין שיעור‪,‬‬ ‫עליו‪ ,‬עליו נאמר (קהלת ב‪ ,‬יד) 'החכם עיניו בראשו'‪ ,‬והיינו שהוא‬ ‫כי כל מה שאדם מבין יותר את טובות האלקים ועוצם יכלתו‪ ,‬כן‬ ‫מתבונן תמיד על עברו וראשיתו‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ונמצא כי התואר 'חכם'‬ ‫הוא מוסיף להיכנע לו ולעבדו ביתר שאת‪ .‬ולכן היו צדיקים שהיו‬ ‫מורה על ההוספה התמידית על המדרגה הקודמת‪ ,‬שהיא בחינת‬ ‫עושים בכל יום תשובה‪ ,‬כי לפי מה שהכירו היום את בוראם‪ ,‬היה‬ ‫העבודה הבאה מכח השכל‪.‬‬ ‫נדמה להם על עבודתם של אתמול שהיתה שלא כראוי‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫וכבר האריך בדברי יואל (שבת שובה‪ ,‬עמוד רכב‪ ,):‬כי אף‬ ‫דתשובה לא מהני מצד מדת הדין‪ ,‬רק מצד מדת החסד והרחמים‪,‬‬ ‫והנה בערוגת הבושם (בפרשתן‪ ,‬אות ח) כתב‪ ,‬כי הדורשים לשבח‬ ‫מכל מקום זה לא נאמר אלא במי שצריך כפרה על עבירה גמורה‪,‬‬ ‫והדורשים לגנאי פליגי בפלוגתא שבגמרא (שבת צח‪ ):‬לגבי קרשי המשכן‪,‬‬ ‫אבל הצדיקים העושים תשובה על מעשיהם הטובים של אתמול שלא‬ ‫רבי יהודה אומר כי מלמטה היה עוביים אמה‪ ,‬ומלמעלה כלים והולכים‬ ‫נעשו כמדרגתם הרוממה של היום‪ ,‬ודאי גם מדת הדין מסכמת‬ ‫עד כאצבע‪ ,‬ומה שנאמר (שמות כו‪ ,‬כד) ויחדו יהיו 'תמים' על ראשו‪,‬‬ ‫שתשובתם תכפר עליהם‪ ,‬מאחר שבאמת לא חטאו‪ ,‬אלא שלפי מדרגתם‬ ‫הוא מלשון (יהושע ג‪ ,‬טז) 'תמו נכרתו'‪ .‬ורבי נחמיה אומר‪ ,‬כשם‬ ‫נדמה להם שלא יצאו ידי חובתם‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫שמלמטה היה עוביים אמה‪ ,‬כך מלמעלה‪ ,‬ומה שנאמר 'תמים' על‬ ‫ולפי זה שפיר מסיים קרא את האלהי'ם התהל'ך נ'ח סופי‬ ‫ראשו‪ ,‬היינו שלם כפשוטו‪ ,‬ע"כ‪ .‬והכא נמי הדורשים לשבח סברי דמה‬ ‫תיבות 'חכם'‪ ,‬ולהורות כי התשובה על המעשים טובים‪ ,‬הנמצאת‬ ‫שנאמר צדיק 'תמים' היה‪ ,‬הוא כפשוטו‪ ,‬והדורשים לגנאי סברי‬ ‫במי שנקרא 'חכם'‪ ,‬שהוא העובד את בוראו מכח השכל‪ ,‬גם אלקים‬ ‫דהפירוש הוא שהיתה צדקתו כלה והולכת בדורותיו‪ ,‬כי אברהם נולד‬ ‫המורה על מדת הדין מסכים לו‪ ,‬לפי שאינה תשובה על עוונות‬ ‫בסוף דורותיו‪ ,‬ואז כבר כלה והלכה צדקתו‪ ,‬כי בדורו לא נחשב לכלום‪,‬‬ ‫גמורים‪ ,‬אלא לפי מה שנדמה לצדיקים שלא השלימו עצמם כדבעי‪.‬‬ ‫עכ"ד‪[ .‬והעירוני‪ ,‬דבמדרש (בראשית רבה ל‪ ,‬ט) מבואר‪ ,‬כי רבותינו‬ ‫הדורשים לשבח הוא רבי נחמיה‪ ,‬והדורשים לגנאי הוא רבי יהודה‪,‬‬ ‫ואם כן אתי שפיר טובא‪ ,‬דלשיטתייהו אזלי בגמרא‪ ,‬והוא כפתור‬ ‫ופרח]‪.‬‬ ‫אולם לפי המבואר נוכל לומר כי שני הפירושים בקנה אחד‬ ‫עולים‪ ,‬כי לפי שהיה נח איש צדיק תמים‪ ,‬מלשון שלימות‪ .‬והיינו‬ ‫שהיה שלם בצדקתו‪ ,‬ומלבד העבודה הבאה מכח התורה‪ ,‬זכה להשיג‬ ‫המדרגה העליונה‪ ,‬לעבוד את בוראו גם בעבודה הבאה מכח השכל‪,‬‬ ‫משום כך היה גם צדיק תמים‪ ,‬מלשון 'תמו נכרתו'‪ ,‬והיינו שהיה‬ ‫נדמה לו שעבודתו תמה ונכרתה‪ ,‬ואין בה ערך וחשיבות‪ ,‬ולכן היה‬ ‫) וזה לשונו‪ :‬ואל תשיאך הגאוה ‪ ,‬שתחשו ב‪ ,‬שהכרתך לא הוסיפה על מה שהיתה עליו מנעוריך‪ ,‬ג‬ ‫) וזה לשונו‪ :‬ההערה על שני ענינים‪ ,‬אחד מהם תקוע בשכל‪ ,‬נטוע בהכרת האדם‪ ,‬נוצר עליו א‬ ‫ושמה שעבר בדעתך בעת הנעורים לא יתכן להשתנות אצלך ולהיות נכרי אצל דעתך‪ ,‬כי זה מפיתוי היצר‬ ‫בשורש בריאתו ותולדתו‪ ,‬והשני קנוי בדרך השמע‪ ,‬והיא התורה אשר יגיענה הנביא אל בני אדם להורותם‬ ‫לך‪ ,‬שירשל אותך מעיין ומחקו ר על אמי תת הענינים‪ .‬וידמה בעיניך‪ ,‬שאתה חכם גמור ולא תחסר מאומה‬ ‫דרך העבודה‪ ,‬אשר הם חייבים בה לבורא יתברך‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫ממה שאתה צריך לו וכו'‪ ,‬ואמר (קהלת ב‪ ,‬יד) החכם עיניו בראשו‪ ,‬רצה לומר שהוא מסתכל בתחי לת עניניו‪,‬‬ ‫) וזה לשונו‪ :‬והחמישי‪ ,‬כי מצוות התורה יש תכלית למספרן‪ ,‬והן מגיעות עד סך ידוע‪ ,‬ב‬ ‫ומה שעבר עליו מעניני תורתו ועולמו‪ ,‬ופוקד אותם‪ ,‬ומבין הטוב והרע מנפשו במה שעבר לו‪ ,‬ויוסיף‬ ‫והוא תרי"ג מצוות‪ ,‬אך מצוות השכל כמעט שאין להן תכלית‪ ,‬כי בכל יום יוסיף האדם דעת בהן‪ ,‬וכל‬ ‫להחזיק בטוב וישוב מן הרע‪ .‬והכסיל מתעלם מכל זה‪ ,‬כמי שהולך באפי לת הלילה בדרך ארוכה‪ ,‬לא יביט‬ ‫אשר תוסיף הכרתו ויבין טובות האלהים ועוצם יכלתו ומלכותו‪ ,‬יוסיף להכנע לו ולהשפל לפניו וכו'‪.‬‬ ‫אל מה שעבר‪ ,‬ואם יחזיר פניו‪ ,‬לא יתבאר אליו‪ ,‬אך כל דעתו על מה שיש לפניו‪ ,‬ועל זה אמר (שם) והכסיל‬ ‫וכבר נאמר על קצת הפרושים‪ ,‬שהיו כל ימיהם בתשובה‪ ,‬מפני שהיו מחדשים בכל יום תשובה בעבור‬ ‫בחשך הולך‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫תוספת הכרתם בגדולת האלהים בכל יום‪ ,‬וקיצורם במה שהם חייבים לו מן העבודה בשעבר‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫לקבלת הגליון‪ ,‬ולהערות והארות‪L0527654612@gmail.com :‬‬