עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — נח (2026-10-12)

34
פרשת נח
שאלה :ראובן נסע באוטובוס ולא שילם מחמת אונס ,ואינו זוכר לאיזה חברת שאלה :ישנם קבוצת שדכניות דרך המייל ,כל שדכנית מעלה כרטיס ובו פרטים על
אוטובוסים היה שייך האוטובוס שעלה בו ,האם מחוייב לשלם לכל החברות בחור/ה ,ובתחתית הכרטיס מופיע מספר הטלפון של השדכנית ,מי מהשדכניות
שמסתפק עליהם או לא? שרואה כי יש לה הצעה מתאימה לפרטים יוצרת קשר עם השדכנית ,ומקדמים את
השידוך זו מצד זה וזו מצד זה ,כאשר כללי הקבוצה קובעים הסדר ההגיוני בו אחת
[דבר מצוי הוא במעמדים ציבוריים כמו העליה למירון בל"ג בעומר ,שישנם
מהשדכניות מתוגמלת ע"י הצד שניהלה מולו את השידוך זו מצד החתן וזו מצד
הרבה חברות אוטובוסים שלוקחות את ההמונים בחזור לביתם ,ויש שאינם
הכלה.
שמים לב ועולים על האוטובוס הראשון שנקלע בדרכם ,ומסופקים כנ"ל]. והנה אירע שאחת השדכניות ראתה פרטי בחור שהיו נראים לה מתאימים לאחייניתה
תשובה :הנה בשו"ע (חו"מ סי' רכ"ב סעיף ג') מבואר דהקונה ממוכר אחד ולפני היא יצרה קשר עם השדכנית ביררו העבירו פרטים ונקבעה פגישה ,לאחר הפגישה
ששילם מסתפק ממי קנה והיו שם שלושה מוכרים וכ"א אומר ממני לקח מניח מהצד של הבחורה רצו להמשיך אך כשהשדכנית דודתה התקשרה לשדכנית מצד
ביניהם ומסתלק ,ואם הוא חסיד נותן לכאו"א כדי לצאת ידי שמים .אלא שכ"ז הבחור אמרה לה כי אם העניין יתקדם היא דורשת לקבל תשלום משני הצדדים
רק מחמת שהלוקח לא הו"ל למידק דסבר מיד יבוא המוכר אחר מעותיו, לשאלת השדכנית מדוע השיבה את דודה שלה ולכן את לא צריכה לקחת כסף,
וכמוש"כ הש"ך (ס"ק ד')[ ,ולכן לא דמי לפיקדון דהיכא דהו"ל למידק מחזיר דודתה של הבחורה טענה א' מדוע החליטה שאינה צריכה ליטול כסף מחמת קרבת
לכאו"א] ,אבל היכא דהו"ל למידק לכאו' צריך להחזיר לכאו"א( .וכ"כ הנתה"מ משפחה ב' גם אם נכון הדבר שלא תקח כסף מאחייניתה אין זה אומר שכסף זה מגיע
לשדכנית של הבחור לכל היותר היא מוותרת לאחייניתה על הכסף.
בחי' ס"ק ה').
כך או כך העניין נתקע ,בדרך מסויימת השיג בנה של השדכנית מצד הבחורה את
א"כ בנידו"ד ,לכאו' חייב לשלם לכל החברות מספק כיון שהוא הו"ל למידק
הטלפון של הבחור ושאלו מה אמרה לו השדכנית השיב "היא אמרה שהבחורה לא
היכן עלה ולמי נתחייב .אלא שכל זה דווקא כשהתובעים טוענים ברי ,אבל
ענתה תשובה ואם עד הערב לא תחזור אליו כנראה ירד מהפרק" ומששמע כי
בטוענים שמא אינו חייב ,וה"ה הכא ,דלצאת ידי אדם פטור. הבחורה רוצה להמשיך הסכים כי הכל ינוהל ע"י השדכנית דודתה של הבחורה ,ב"ה
אולם לעניין לצי"ש יל"ע בזה ,דאמנם השו"ע איירי בטוענים ברי ,אבל י"ל השידוך המשיך על הצד היותר טוב וכעת אחרי ה"וורט" נפשם בשאלתם האם מגיע
דנקט כן משום הרישא לרבותא דאפ"ה פטור מדיני אדם ,אבל לעניין מש"כ לשדכנית הראשונה תשלום מסויים אחרי שלא די שלא נתנה ידה לשידוך אלא זממה
בסיפא שאם הוא חסיד נותן דמים לכאו"א ,אין חילוק בין טוענים ברי לטוענים לקלקלו?
שמא דסו"ס יש כאן חשש גזל ,ולצי"ש אינו יוצא עד שישלם. תשובה :כתב הש"ך (חו"מ סי' שצ"א ס"ק ב') בדין יורד לשדה חבירו ,אם כוונתו
אך הש"ך (ס"ק ג') כתב להדיא דבטוענים שמא א"צ גם לצאת ידי שמים ,וציין להשביח לצורך עצמו גם אם נגרם הנאה לבעל השדה אין לו דין יורד ,וכ"כ הנתיבות
המשפט (סי' י"ז ס"ק א' ,וסי' ק"ה ס"ק ו' ,וע"ע בסי' קכ"ח ס"ק ה' ,וסימן קס"ד ס"ק
לדלקמן (סי' ש' סעי' ג') ששם כתב הרמ"א להדיא לגבי פיקדון שאם
י"א).
המפקידים לא תובעים בברי פטור אפי' בבא לצי"ש .אלא שכל דבריו הם רק
אמנם יש להדגיש דכל האמור הוא אם השדכנית התרשלה קצת בעניין המשך
באופן דהו"ל לתובעים למידע( ,או משום שהפקידו אצלו או משום שמכרו לו),
הטיפול בשידוך אך לא מנעה בידיים ,אולם אם התברר כי אמרה שאם עד הערב לא
אבל כשלא הו"ל למידע כגון שטוען אביו של א' מכם הפקיד אצלי ,חייב לצאת יהיה תשובה אחרת אזי דין השידוך לביטול ,וכאילו אמרה הבחורה שאינה מעוניינת
ידי שמים .וכפי שכתב הרמ"א שם (סעי' ג') בשם הטור. ובאמת עבר זמן עד שנחשב הדבר בעיני משפחת הבחור לפי דברי השדכנית שאין
העולה להלכה :ממילא גם בנידון השאלה שחברת האוטובוסים לא הו"ל רצונם להמשיך ,ורק לאחר מכן שנתברר העניין המשיך השידוך ונסגר למזל טוב,
למידע חזר הדין דחייב לצי"ש ולשלם לכל החברות שמסתפק לגביהם. בוודאי שאין צריך ליתן לה כלום ,ומידת חסידות ליתן לה מתנה מועטת אחר שמ"מ
אומנם יל"ע בהא דקיי"ל שמי שגזל רבים יעשה בכסף צרכי רבים .ובסי' שס"ה בוודאי היה לה חלק כל שהוא בשידוך זה.
נתבאר דהגוזל א' מה' ורוצה לצי"ש ישלם לכאו"א .ולכאו' צריך להבין מה הגדר אומנם בנידון דידן כאשר היו ב' שדכניות ,אף אם אחת מהן אינה לוקחת כסף מחמת
שהיא קרובת משפחה ,מ"מ אינו נחשב כאילו יש רק שדכנית אחת שתקבל את כל
בזה ואימתי אמרי' ליה שישלם לכאו"א ואימתי יעשה צרכי רבים .שאם
התשלום ,ולכן כל אחד יקבל חלקו.
מסתפק מתוך חמשה אנשים ,ודאי ישלם לכל אחד ואחד ,ואם מסתפק באחד
ועיין בתשו' הרא"ש (כלל ק"ה סי' א') הובא בב"י (חו"מ סי' קפ"ה) שכתב שאם הראשון
מתוך מאה יעשה צרכי רבים ,אך מה הדין כשמסתפק באחד מתוך עשר וכמו
התחיל והצדדים גמרו לבד ,מקבל השדכן את מלוא הסכום ,כיון שכל ההמשך הוא
חברות אוטובוסים ,ומה הדין אחד מתוך עשרים. מכוחו ולא היה התערבות של שדכן אחר ,אך כאן שהיה התערבות של שדכן אחר ולא
בעניין זה נשאלו בביה"ד על מי שגנב חלק של רכב בבנין יוקרה שיש בו היה יכול להיגמר מכוחו של הראשון בלבד ,לכן יקבל הראשון רק את חלקו ,וכ"כ
כחמישים דיירים .ואחרי הרבה שנים חזר בתשובה ,ומסתבר שאף אחד לא הרמ"א (שם ס"ו) ,וע"ע בפת"ש (ס"ק ג').
יזכור ממי נגנב ,ושואל אם יחזיר לכאו"א את מה שגנב ,או שיעשה צרכי רבים העולה להלכה :לשדכנית מצד הבחור אינו מגיע כלל דמי שדכנות מצד הבחורה,
בכסף שגנב ,כגון שישלם לועד הבית של הבנין סכום מסויים שייהנו ממנו ובניד"ד שקלקלה במהלך השידוך אין לה לקבל אף מצד הבחור.
דיירי הבנין .וצ"ע. ומ"מ דין חסידות ליתן לה משהו.
תשובה :אם לא התחילו ולא סיימו יחד אין מצטרפים לזימון .ואם התחילו או סיימו יחד שאלה :האם בת כהן מותרת להתחתן עם חתן עם הארץ?
מצטרפים ,אך כדאי שיאמרו מעיקרא שבאים ע"ד זימון ,משום שי"א שאין מצטרפים לזימון תשובה :מבואר בשו"ע (אה"ע סימן ב' ס"ח) עם הארץ לא ישא כהנת ואם נשא אין זיווגם עולה
כלל( ,כן דעת האול"צ ח"ב עמ' קי"ד). יפה שתמות היא או הוא מהרה או תקלה תבוא ביניהם וכו' .ובגדר עם הארץ אמר מרן הגר"ח
ואם רגילים שאוכלים באותו זמן ודעתם כן ,נראה שאף שלא אמרו כן להדיא כיון שדרכם בכך קנייבסקי זצ"ל שלא סיים ש"ס משניות .וע"ע בשו"ת יחוה דעת (ח"ה סימן ס"א).
ובאו על דעת כן ,מצטרפים בכל עניין ,וכ"ש אם נמצאים באותו שולחן. שאלה :בת כהן שנשאת לישראל והולידה ממנו ואח"כ נתגרשה ,האם מותר לה נישואין שניים
אם הם יושבים קבוצות קבוצות ,א"כ כל קבוצה מצטרפת לעצמה ,כשדעתם בכך( ,משנ"ב עם חתן עם הארץ או שעדיין בקדושתה עומדת ואסורה להינשא לעם הארץ?
דרשו מילואים עמ' 36בשם הגרש"ז אויירבך ,ופסקי תשובות ח"ב עמ' תרל"ט). תשובה :נראה שדין זה תלוי במחלוקת ר"מ וחכמים במסכת תרומות (פ"ז משנה ב') .דהנה דעת
שאלה :ראובן קנה דירה מיורשים מבוגרים שהאימא שלהם נפטרה לפני שנה והם אפילו לא ר"מ שבת כהן שנשאת לישראל ,אע"פ שאסור לה לאכול תרומה ,מ"מ אם אכלה אינה משלמת
היו בדירה .אמרו לו היורשים שהוא יכול לפנות את כל תכולת הדירה לאשפה .תוך כדי הפינוי חומש כדין ישראלית כיון שעדיין יש לה קדושת כהונה ,אבל אם נישאת לאחד מהפסולין
מצא ראובן בארון המטבח בתוך צנצנת עוגיות ,₪ 1,200ובארון בגדים עוד ,₪ 1,600האם צריך ונפסלה מהכהונה משלמת חומש .ואילו חכמים סוברים שגם כשנשאת לפסול פטורה מן
להחזיר ליורשים את הכסף שמצא? החומש וגם מיתתה בשרפה כיוון שהיא עדיין בת כהן.
תשובה :חייב ראובן להחזיר את הכסף ליורשים ,כיון שהם ירשו את כל תכולת הדירה ולא ידעו ופסק הרמב"ם (פ"י מתרומות) כחכמים .וחזינן שגם לאחר שנפסלה מן הכהונה עדיין יש לה
מהכסף הוי יאוש של"מ דאינו חל. קדושת כהונה לעניינים מסויימים .וממילא נראה שאסור לה להתחתן עם בור ועם הארץ.
ואף אם אימא שלהם התייאשה מכסף זה ,מ"מ שהיה אפשר למצוא את הכסף קנו בקנין חצר, שאלה :האם בחדר אוכל שבישיבה ,מצטרפים לזימון ביום חול מכמה שולחנות אשר אינם
ואף שאמרו לו תפנה הכל לאשפה ,דירה מכרו לו ולא כסף. מחוברים?
לשאלות ובירורים ניתן לפנות
ללשכה לממונות – 'זכור לאברהם'
ברם אין אפשרות לגבות את הקנסות מאת הקבלן ,ולכן נשאר הויכוח על מוטל המשך הנידון ביזם אשר מכר דירה לכמה רוכשים בטאבו משותף -מקרה ד'
הקנס ,במקרה זה הבורר התלבט רבות מאחר ולא הייתה התייחסות למקרים אלו תוך כדי בנייה הגיע פקח של העירייה ,והטיל קנס בעקבות אי שמירת התקנות
ודומים להם בחוזה שנחתם בין הצדדים. והחוקים במהלך הבנייה( ,הייתה פסולת שנשפכה שלא במקום ,היה מנוף שחסם
ראשית רצה לדון ולדמות את המקרה לשותפים ששכרו רכב ,ורשמו אותו על שם לשעות ארוכות את הכביש וכד').
אחד מהם שגם נתן את כרטיס האשראי שלו לבטחון ,ואירע מקרה שלא באשמתם, ולא זו בלבד אלא העירייה למען ישמעו ויראו החליטה להגיש תביעה מול הרוכשים
(כגון רכב חולף פגע בלילה ברכב שלהם וברח) וחברת ההשכרה תובעים את החבר הבונים ,אך למעשה התביעה הוגשה על מי שעל שמו הנכס ,ובית המשפט הטיל קנס
שהרכב רשום על שמו ,והוא טוען שכולם ישתתפו עימו בנזק ,וראה בעניין זה מש"כ מסוים עליו.
בספר ביד כל אדם (סי' י"א) דבכה"ג התשלום מוטל על שני השותפים בשווה. גם כאן נחלקו הרוכשים ביניהם על מי חובת תשלום הקנס ,לטענת הרוכשים
לפי"ז גם בנד"ד אם נחליט שהקנס חל על הרוכשים ,הרי הוא חל על כולם בשווה, הנסתרים אין להם שום קשר לקנס הוא לא על שמם ולא נגרם מחמתם ,ולטענת
אלא יש מקום לומר שהיזם חייב לשלם את הנזק מסיבת חובתו להמציא דירות הרוכש שעל שמו הדירה מה שהסכים לרשום על שמו על דעת שכולם ישתתפו בכל
מוכנות לרוכשים ,אך בשבועות הקודמים (עלון ל"ב) העלנו צד שאכן כל ההוצאות הוצאה ,ובכלל אין לו שום קשר לקנס שנגרם מסיבת הקבלן ,ולטענת היזם הקבלן
מוטלות על היזם ,אבל נזקים שקרו יכול להיות שמוטלות על הרוכשים. שהוא אינו מבני ברית אשם בכך שהפר את כללי העירייה.
הרה"ג אליה בשארי שליט"א
מעין שלש 'על הפירות' שהיא ברכה חשובה וחז"ל קבעו לה ברכה בפני עצמה ומפורשת 'על העץ ופרי העץ' שאלה :נשאלתי במי שאכל גם מזונות וגם זיתים כשיעור ברכה אחרונה בכל אחד ,וכשבירך מעין שלש שכח
אינו בדין שיפטור אותה בהזכרת 'תנובת השדה' שהיא פחות מפורשת( ,כן עולה מדברי מלכיאל הנ"ל מאכילת הזיתים והזכיר רק על המחיה .האם יחזור ויברך מעין שלש על הפירות?
ע"ש). תשובה :השו"ע (או"ח ס' ר"ח סע' י"ג) פסק שמי שאכל תפוחים ושתה יין מברך נפשות על תפוחים ואין ברכת
ועוד כצירוף י"ל שכאן לא כיוון לפטור את הזיתים ,ואף שלדעת מר"ן א"צ כוונה כמש"כ (או"ח ס' תפ"ט) לגבי 'על הגפן' פוטרתם .וה"ה ברכת על המחיה ,שדוקא ברכת מעין של 'על הפירות' פוטרת תפוחים כיוון שמזכיר
מי ששאל את חבירו כמה ימים היום לעומר ע"ש ,מ"מ יש לומר דשאני הכא שהברכות אינם שוות אינו בדין בה 'על העץ ופרי העץ' נפטרים התפוחים שגם הם בכלל פרי העץ .ולשיטת השו"ע פשוט שבנד"ד חוזר ומברך
שיפטור אם לא כיוון ,ויש שרצו להביא ראיה מסי' רצ"ט סע' ח'( ,מנחת שלמה ח"א ס' צ"א). 'על הפירות' ,אלא שבב"י הביא דעת הסמ"ק (הגה' רבינו פרץ) שאפילו אכל תפוחים ושתה יין לכתחילה יברך
ועוד שכאן שהיה צריך לכלול שניהם והזכיר רק אחד מהם כאילו כיוון בפירוש שלא לפטור המין השני( ,שו"ת רק מעין שלש 'על הגפן' וא"צ לברך נפשות על התפוחים ,שמכיוון שמזכיר במעין שלש 'תנובת השדה'
הר צבי ח"א ס' ק"ה) ,ועוד שיש חו' על ר' פרץ. התפוחים בכללם.
וכן פסק מרן החיד"א במחזיק ברכה (ס' רס"ח סק"ט) במפורש שבנד"ד צריך לחזור ולברך 'על הפירות' ,וכנ' ולכאורה לפי שיטת הסמ"ק בנד"ד כשבירך על המחיה והזכיר 'תנובת השדה' פטר את הזיתים .אלא שהשו"ע
שהסכימו עמו בדין זה השלמי ציבור ועוד (הובאו בחזו"ע חנוכה עמ' שי"ח) .וכפ' בה"ב (ח"י עמ' .)440 לא חשש לשיטתו ,והגם שכה"ח (ס' ר"ח אות ע"ג) כ' שלכתחילה יש לברך נפשות על התפוחים קודם 'על
אולם אם שתה רביעית יין או אכל תמרים וגם אכל מזונות ובירך רק על המחיה ,נראה שלא חוזר לברך על היין הגפן' ,אולם אם הקדים 'על הגפן' יברך נפשות על התפוחים .והאול"צ (ח"ב עמ' קכ"ט) כתב שכלל אין לחוש
או על התמרים ,והטעם שכיוון שברכה"ז בדיעבד פוטרת את היין והתמרים כמו שפסק בשו"ע (או"ח סי' ר"ח לסמ"ק ואף לכה"ח .אבל ביבי"א (ח"ה ס' י"ז) הביא שגם דעת הרשב"ץ כסמ"ק וכן האגודה וכ"פ בח"א ע"ש.
סע' י"ז) כיוון שמזינים ע"ש .וכתב כה"ח (ס' ר"ח אות פ"ט) שהוא הדין שברכת על המחיה פוטרת כדין ברכת ומסקנתו שודאי צריך לחשוש ואמרינן סב"ל נגד מר"ן .ועוד ציין במילואים שם לדברי מלכיאל (ח"ה ס' כ"א)
המזון ,ומהדין היה ראוי לברך עליהם ברכה"ז ע"ש .ואינו דומה לנידון הקודם כיוון שגם היא היא ברכתן, ושם כתב שאף דעת מרן כהסמ"ק ,אלא שס"ל למרן שבברכת על הגפן ועל הפירות לא מזכיר 'תנובת השדה'
משא"כ בשאר ז' המינים שאינם מזינים. משא"כ 'בעל המחיה' ע"ש .ולפי"ז גם ברכת 'על הפירות' נפטרה.
העולה מן האמור :מי שאכל משבעת המינים המינים (מלבד תמרים) וגם מזונות ובירך רק 'על המחיה' ,צריך אולם יש לומר שגם לדעת ר' פרץ יש לחזור ולברך 'על הפירות' ולא יצא כשהזכיר 'תנובת השדה' .והטעם
לחזור ולברך שוב 'על הפירות' ,אא"כ כיוון בפירוש לפוטרם. דדוקא את התפוחים פטר כיוון שברכתם האחרונה בור"נ שהיא ברכה כללית ולא מזכיר פירות כלל .והגמ'
ואם שתה יין או אכל תמרים וגם אכל מזונות ובירך רק 'על המחיה' ,אינו צריך לחזור ולברך מעין שלש על הגדירה אותה "ולא כלום" כלומר ביחס לברכת מעין שלש שהיא כדאורייתא .וכשמזכיר 'תנובת השדה'
היין או התמרים. היא היא ברכת פירות הארץ שאינם משבעת המינים ,שהרי פירש יותר מ'נפשות' .משא"כ
להנצחת העלון לשכה לממונות 'זכור לאברהם' בית הוראה 'עושה שלום'
רחוב אש קודש 6ביתר עילית
או לקבלתו במייל 055-6743601 02-3750741
BeitHoraaOsehShalom@gmail.com Zachor123456@gmail.com ניתן מענה לשאלות בהלכה בין השעות 8:00-00:00
