gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus

שבוע: נח (2026-10-12)

עושה שלום - ממונות · Oiseh Shaloim - Mamoinus — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪34‬‬ ‫פרשת נח‬ ‫שאלה‪ :‬ראובן נסע באוטובוס ולא שילם מחמת אונס‪ ,‬ואינו זוכר לאיזה חברת‬ ‫שאלה‪ :‬ישנם קבוצת שדכניות דרך המייל‪ ,‬כל שדכנית מעלה כרטיס ובו פרטים על‬ ‫אוטובוסים היה שייך האוטובוס שעלה בו‪ ,‬האם מחוייב לשלם לכל החברות‬ ‫בחור‪/‬ה‪ ,‬ובתחתית הכרטיס מופיע מספר הטלפון של השדכנית‪ ,‬מי מהשדכניות‬ ‫שמסתפק עליהם או לא?‬ ‫שרואה כי יש לה הצעה מתאימה לפרטים יוצרת קשר עם השדכנית‪ ,‬ומקדמים את‬ ‫השידוך זו מצד זה וזו מצד זה‪ ,‬כאשר כללי הקבוצה קובעים הסדר ההגיוני בו אחת‬ ‫[דבר מצוי הוא במעמדים ציבוריים כמו העליה למירון בל"ג בעומר‪ ,‬שישנם‬ ‫מהשדכניות מתוגמלת ע"י הצד שניהלה מולו את השידוך זו מצד החתן וזו מצד‬ ‫הרבה חברות אוטובוסים שלוקחות את ההמונים בחזור לביתם‪ ,‬ויש שאינם‬ ‫הכלה‪.‬‬ ‫שמים לב ועולים על האוטובוס הראשון שנקלע בדרכם‪ ,‬ומסופקים כנ"ל]‪.‬‬ ‫והנה אירע שאחת השדכניות ראתה פרטי בחור שהיו נראים לה מתאימים לאחייניתה‬ ‫תשובה‪ :‬הנה בשו"ע (חו"מ סי' רכ"ב סעיף ג') מבואר דהקונה ממוכר אחד ולפני‬ ‫היא יצרה קשר עם השדכנית ביררו העבירו פרטים ונקבעה פגישה‪ ,‬לאחר הפגישה‬ ‫ששילם מסתפק ממי קנה והיו שם שלושה מוכרים וכ"א אומר ממני לקח מניח‬ ‫מהצד של הבחורה רצו להמשיך אך כשהשדכנית דודתה התקשרה לשדכנית מצד‬ ‫ביניהם ומסתלק‪ ,‬ואם הוא חסיד נותן לכאו"א כדי לצאת ידי שמים‪ .‬אלא שכ"ז‬ ‫הבחור אמרה לה כי אם העניין יתקדם היא דורשת לקבל תשלום משני הצדדים‬ ‫רק מחמת שהלוקח לא הו"ל למידק דסבר מיד יבוא המוכר אחר מעותיו‪,‬‬ ‫לשאלת השדכנית מדוע השיבה את דודה שלה ולכן את לא צריכה לקחת כסף‪,‬‬ ‫וכמוש"כ הש"ך (ס"ק ד')‪[ ,‬ולכן לא דמי לפיקדון דהיכא דהו"ל למידק מחזיר‬ ‫דודתה של הבחורה טענה א' מדוע החליטה שאינה צריכה ליטול כסף מחמת קרבת‬ ‫לכאו"א]‪ ,‬אבל היכא דהו"ל למידק לכאו' צריך להחזיר לכאו"א‪( .‬וכ"כ הנתה"מ‬ ‫משפחה ב' גם אם נכון הדבר שלא תקח כסף מאחייניתה אין זה אומר שכסף זה מגיע‬ ‫לשדכנית של הבחור לכל היותר היא מוותרת לאחייניתה על הכסף‪.‬‬ ‫בחי' ס"ק ה')‪.‬‬ ‫כך או כך העניין נתקע‪ ,‬בדרך מסויימת השיג בנה של השדכנית מצד הבחורה את‬ ‫א"כ בנידו"ד‪ ,‬לכאו' חייב לשלם לכל החברות מספק כיון שהוא הו"ל למידק‬ ‫הטלפון של הבחור ושאלו מה אמרה לו השדכנית השיב "היא אמרה שהבחורה לא‬ ‫היכן עלה ולמי נתחייב‪ .‬אלא שכל זה דווקא כשהתובעים טוענים ברי‪ ,‬אבל‬ ‫ענתה תשובה ואם עד הערב לא תחזור אליו כנראה ירד מהפרק" ומששמע כי‬ ‫בטוענים שמא אינו חייב‪ ,‬וה"ה הכא‪ ,‬דלצאת ידי אדם פטור‪.‬‬ ‫הבחורה רוצה להמשיך הסכים כי הכל ינוהל ע"י השדכנית דודתה של הבחורה‪ ,‬ב"ה‬ ‫אולם לעניין לצי"ש יל"ע בזה‪ ,‬דאמנם השו"ע איירי בטוענים ברי‪ ,‬אבל י"ל‬ ‫השידוך המשיך על הצד היותר טוב וכעת אחרי ה"וורט" נפשם בשאלתם האם מגיע‬ ‫דנקט כן משום הרישא לרבותא דאפ"ה פטור מדיני אדם‪ ,‬אבל לעניין מש"כ‬ ‫לשדכנית הראשונה תשלום מסויים אחרי שלא די שלא נתנה ידה לשידוך אלא זממה‬ ‫בסיפא שאם הוא חסיד נותן דמים לכאו"א‪ ,‬אין חילוק בין טוענים ברי לטוענים‬ ‫לקלקלו?‬ ‫שמא דסו"ס יש כאן חשש גזל‪ ,‬ולצי"ש אינו יוצא עד שישלם‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬כתב הש"ך (חו"מ סי' שצ"א ס"ק ב') בדין יורד לשדה חבירו‪ ,‬אם כוונתו‬ ‫אך הש"ך (ס"ק ג') כתב להדיא דבטוענים שמא א"צ גם לצאת ידי שמים‪ ,‬וציין‬ ‫להשביח לצורך עצמו גם אם נגרם הנאה לבעל השדה אין לו דין יורד‪ ,‬וכ"כ הנתיבות‬ ‫המשפט (סי' י"ז ס"ק א'‪ ,‬וסי' ק"ה ס"ק ו'‪ ,‬וע"ע בסי' קכ"ח ס"ק ה'‪ ,‬וסימן קס"ד ס"ק‬ ‫לדלקמן (סי' ש' סעי' ג') ששם כתב הרמ"א להדיא לגבי פיקדון שאם‬ ‫י"א)‪.‬‬ ‫המפקידים לא תובעים בברי פטור אפי' בבא לצי"ש‪ .‬אלא שכל דבריו הם רק‬ ‫אמנם יש להדגיש דכל האמור הוא אם השדכנית התרשלה קצת בעניין המשך‬ ‫באופן דהו"ל לתובעים למידע‪( ,‬או משום שהפקידו אצלו או משום שמכרו לו)‪,‬‬ ‫הטיפול בשידוך אך לא מנעה בידיים‪ ,‬אולם אם התברר כי אמרה שאם עד הערב לא‬ ‫אבל כשלא הו"ל למידע כגון שטוען אביו של א' מכם הפקיד אצלי‪ ,‬חייב לצאת‬ ‫יהיה תשובה אחרת אזי דין השידוך לביטול‪ ,‬וכאילו אמרה הבחורה שאינה מעוניינת‬ ‫ידי שמים‪ .‬וכפי שכתב הרמ"א שם (סעי' ג') בשם הטור‪.‬‬ ‫ובאמת עבר זמן עד שנחשב הדבר בעיני משפחת הבחור לפי דברי השדכנית שאין‬ ‫העולה להלכה‪ :‬ממילא גם בנידון השאלה שחברת האוטובוסים לא הו"ל‬ ‫רצונם להמשיך‪ ,‬ורק לאחר מכן שנתברר העניין המשיך השידוך ונסגר למזל טוב‪,‬‬ ‫למידע חזר הדין דחייב לצי"ש ולשלם לכל החברות שמסתפק לגביהם‪.‬‬ ‫בוודאי שאין צריך ליתן לה כלום‪ ,‬ומידת חסידות ליתן לה מתנה מועטת אחר שמ"מ‬ ‫אומנם יל"ע בהא דקיי"ל שמי שגזל רבים יעשה בכסף צרכי רבים‪ .‬ובסי' שס"ה‬ ‫בוודאי היה לה חלק כל שהוא בשידוך זה‪.‬‬ ‫נתבאר דהגוזל א' מה' ורוצה לצי"ש ישלם לכאו"א‪ .‬ולכאו' צריך להבין מה הגדר‬ ‫אומנם בנידון דידן כאשר היו ב' שדכניות‪ ,‬אף אם אחת מהן אינה לוקחת כסף מחמת‬ ‫שהיא קרובת משפחה‪ ,‬מ"מ אינו נחשב כאילו יש רק שדכנית אחת שתקבל את כל‬ ‫בזה ואימתי אמרי' ליה שישלם לכאו"א ואימתי יעשה צרכי רבים‪ .‬שאם‬ ‫התשלום‪ ,‬ולכן כל אחד יקבל חלקו‪.‬‬ ‫מסתפק מתוך חמשה אנשים‪ ,‬ודאי ישלם לכל אחד ואחד‪ ,‬ואם מסתפק באחד‬ ‫ועיין בתשו' הרא"ש (כלל ק"ה סי' א') הובא בב"י (חו"מ סי' קפ"ה) שכתב שאם הראשון‬ ‫מתוך מאה יעשה צרכי רבים‪ ,‬אך מה הדין כשמסתפק באחד מתוך עשר וכמו‬ ‫התחיל והצדדים גמרו לבד‪ ,‬מקבל השדכן את מלוא הסכום‪ ,‬כיון שכל ההמשך הוא‬ ‫חברות אוטובוסים‪ ,‬ומה הדין אחד מתוך עשרים‪.‬‬ ‫מכוחו ולא היה התערבות של שדכן אחר‪ ,‬אך כאן שהיה התערבות של שדכן אחר ולא‬ ‫בעניין זה נשאלו בביה"ד על מי שגנב חלק של רכב בבנין יוקרה שיש בו‬ ‫היה יכול להיגמר מכוחו של הראשון בלבד‪ ,‬לכן יקבל הראשון רק את חלקו‪ ,‬וכ"כ‬ ‫כחמישים דיירים‪ .‬ואחרי הרבה שנים חזר בתשובה‪ ,‬ומסתבר שאף אחד לא‬ ‫הרמ"א (שם ס"ו)‪ ,‬וע"ע בפת"ש (ס"ק ג')‪.‬‬ ‫יזכור ממי נגנב‪ ,‬ושואל אם יחזיר לכאו"א את מה שגנב‪ ,‬או שיעשה צרכי רבים‬ ‫העולה להלכה‪ :‬לשדכנית מצד הבחור אינו מגיע כלל דמי שדכנות מצד הבחורה‪,‬‬ ‫בכסף שגנב‪ ,‬כגון שישלם לועד הבית של הבנין סכום מסויים שייהנו ממנו‬ ‫ובניד"ד שקלקלה במהלך השידוך אין לה לקבל אף מצד הבחור‪.‬‬ ‫דיירי הבנין‪ .‬וצ"ע‪.‬‬ ‫ומ"מ דין חסידות ליתן לה משהו‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬אם לא התחילו ולא סיימו יחד אין מצטרפים לזימון‪ .‬ואם התחילו או סיימו יחד‬ ‫שאלה‪ :‬האם בת כהן מותרת להתחתן עם חתן עם הארץ?‬ ‫מצטרפים‪ ,‬אך כדאי שיאמרו מעיקרא שבאים ע"ד זימון‪ ,‬משום שי"א שאין מצטרפים לזימון‬ ‫תשובה‪ :‬מבואר בשו"ע (אה"ע סימן ב' ס"ח) עם הארץ לא ישא כהנת ואם נשא אין זיווגם עולה‬ ‫כלל‪( ,‬כן דעת האול"צ ח"ב עמ' קי"ד)‪.‬‬ ‫יפה שתמות היא או הוא מהרה או תקלה תבוא ביניהם וכו'‪ .‬ובגדר עם הארץ אמר מרן הגר"ח‬ ‫ואם רגילים שאוכלים באותו זמן ודעתם כן‪ ,‬נראה שאף שלא אמרו כן להדיא כיון שדרכם בכך‬ ‫קנייבסקי זצ"ל שלא סיים ש"ס משניות‪ .‬וע"ע בשו"ת יחוה דעת (ח"ה סימן ס"א)‪.‬‬ ‫ובאו על דעת כן‪ ,‬מצטרפים בכל עניין‪ ,‬וכ"ש אם נמצאים באותו שולחן‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬בת כהן שנשאת לישראל והולידה ממנו ואח"כ נתגרשה‪ ,‬האם מותר לה נישואין שניים‬ ‫אם הם יושבים קבוצות קבוצות‪ ,‬א"כ כל קבוצה מצטרפת לעצמה‪ ,‬כשדעתם בכך‪( ,‬משנ"ב‬ ‫עם חתן עם הארץ או שעדיין בקדושתה עומדת ואסורה להינשא לעם הארץ?‬ ‫דרשו מילואים עמ' ‪ 36‬בשם הגרש"ז אויירבך‪ ,‬ופסקי תשובות ח"ב עמ' תרל"ט)‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬נראה שדין זה תלוי במחלוקת ר"מ וחכמים במסכת תרומות (פ"ז משנה ב')‪ .‬דהנה דעת‬ ‫שאלה‪ :‬ראובן קנה דירה מיורשים מבוגרים שהאימא שלהם נפטרה לפני שנה והם אפילו לא‬ ‫ר"מ שבת כהן שנשאת לישראל‪ ,‬אע"פ שאסור לה לאכול תרומה‪ ,‬מ"מ אם אכלה אינה משלמת‬ ‫היו בדירה‪ .‬אמרו לו היורשים שהוא יכול לפנות את כל תכולת הדירה לאשפה‪ .‬תוך כדי הפינוי‬ ‫חומש כדין ישראלית כיון שעדיין יש לה קדושת כהונה‪ ,‬אבל אם נישאת לאחד מהפסולין‬ ‫מצא ראובן בארון המטבח בתוך צנצנת עוגיות ‪ ,₪ 1,200‬ובארון בגדים עוד ‪ ,₪ 1,600‬האם צריך‬ ‫ונפסלה מהכהונה משלמת חומש‪ .‬ואילו חכמים סוברים שגם כשנשאת לפסול פטורה מן‬ ‫להחזיר ליורשים את הכסף שמצא?‬ ‫החומש וגם מיתתה בשרפה כיוון שהיא עדיין בת כהן‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬חייב ראובן להחזיר את הכסף ליורשים‪ ,‬כיון שהם ירשו את כל תכולת הדירה ולא ידעו‬ ‫ופסק הרמב"ם (פ"י מתרומות) כחכמים‪ .‬וחזינן שגם לאחר שנפסלה מן הכהונה עדיין יש לה‬ ‫מהכסף הוי יאוש של"מ דאינו חל‪.‬‬ ‫קדושת כהונה לעניינים מסויימים‪ .‬וממילא נראה שאסור לה להתחתן עם בור ועם הארץ‪.‬‬ ‫ואף אם אימא שלהם התייאשה מכסף זה‪ ,‬מ"מ שהיה אפשר למצוא את הכסף קנו בקנין חצר‪,‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם בחדר אוכל שבישיבה‪ ,‬מצטרפים לזימון ביום חול מכמה שולחנות אשר אינם‬ ‫ואף שאמרו לו תפנה הכל לאשפה‪ ,‬דירה מכרו לו ולא כסף‪.‬‬ ‫מחוברים?‬ ‫לשאלות ובירורים ניתן לפנות‬ ‫ללשכה לממונות – 'זכור לאברהם'‬ ‫ברם אין אפשרות לגבות את הקנסות מאת הקבלן‪ ,‬ולכן נשאר הויכוח על מוטל‬ ‫המשך הנידון ביזם אשר מכר דירה לכמה רוכשים בטאבו משותף ‪ -‬מקרה ד'‬ ‫הקנס‪ ,‬במקרה זה הבורר התלבט רבות מאחר ולא הייתה התייחסות למקרים אלו‬ ‫תוך כדי בנייה הגיע פקח של העירייה‪ ,‬והטיל קנס בעקבות אי שמירת התקנות‬ ‫ודומים להם בחוזה שנחתם בין הצדדים‪.‬‬ ‫והחוקים במהלך הבנייה‪( ,‬הייתה פסולת שנשפכה שלא במקום‪ ,‬היה מנוף שחסם‬ ‫ראשית רצה לדון ולדמות את המקרה לשותפים ששכרו רכב‪ ,‬ורשמו אותו על שם‬ ‫לשעות ארוכות את הכביש וכד')‪.‬‬ ‫אחד מהם שגם נתן את כרטיס האשראי שלו לבטחון‪ ,‬ואירע מקרה שלא באשמתם‪,‬‬ ‫ולא זו בלבד אלא העירייה למען ישמעו ויראו החליטה להגיש תביעה מול הרוכשים‬ ‫(כגון רכב חולף פגע בלילה ברכב שלהם וברח) וחברת ההשכרה תובעים את החבר‬ ‫הבונים‪ ,‬אך למעשה התביעה הוגשה על מי שעל שמו הנכס‪ ,‬ובית המשפט הטיל קנס‬ ‫שהרכב רשום על שמו‪ ,‬והוא טוען שכולם ישתתפו עימו בנזק‪ ,‬וראה בעניין זה מש"כ‬ ‫מסוים עליו‪.‬‬ ‫בספר ביד כל אדם (סי' י"א) דבכה"ג התשלום מוטל על שני השותפים בשווה‪.‬‬ ‫גם כאן נחלקו הרוכשים ביניהם על מי חובת תשלום הקנס‪ ,‬לטענת הרוכשים‬ ‫לפי"ז גם בנד"ד אם נחליט שהקנס חל על הרוכשים‪ ,‬הרי הוא חל על כולם בשווה‪,‬‬ ‫הנסתרים אין להם שום קשר לקנס הוא לא על שמם ולא נגרם מחמתם‪ ,‬ולטענת‬ ‫אלא יש מקום לומר שהיזם חייב לשלם את הנזק מסיבת חובתו להמציא דירות‬ ‫הרוכש שעל שמו הדירה מה שהסכים לרשום על שמו על דעת שכולם ישתתפו בכל‬ ‫מוכנות לרוכשים‪ ,‬אך בשבועות הקודמים (עלון ל"ב) העלנו צד שאכן כל ההוצאות‬ ‫הוצאה‪ ,‬ובכלל אין לו שום קשר לקנס שנגרם מסיבת הקבלן‪ ,‬ולטענת היזם הקבלן‬ ‫מוטלות על היזם‪ ,‬אבל נזקים שקרו יכול להיות שמוטלות על הרוכשים‪.‬‬ ‫שהוא אינו מבני ברית אשם בכך שהפר את כללי העירייה‪.‬‬ ‫הרה"ג אליה בשארי שליט"א‬ ‫מעין שלש 'על הפירות' שהיא ברכה חשובה וחז"ל קבעו לה ברכה בפני עצמה ומפורשת 'על העץ ופרי העץ'‬ ‫שאלה‪ :‬נשאלתי במי שאכל גם מזונות וגם זיתים כשיעור ברכה אחרונה בכל אחד‪ ,‬וכשבירך מעין שלש שכח‬ ‫אינו בדין שיפטור אותה בהזכרת 'תנובת השדה' שהיא פחות מפורשת‪( ,‬כן עולה מדברי מלכיאל הנ"ל‬ ‫מאכילת הזיתים והזכיר רק על המחיה‪ .‬האם יחזור ויברך מעין שלש על הפירות?‬ ‫ע"ש)‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬השו"ע (או"ח ס' ר"ח סע' י"ג) פסק שמי שאכל תפוחים ושתה יין מברך נפשות על תפוחים ואין ברכת‬ ‫ועוד כצירוף י"ל שכאן לא כיוון לפטור את הזיתים‪ ,‬ואף שלדעת מר"ן א"צ כוונה כמש"כ (או"ח ס' תפ"ט) לגבי‬ ‫'על הגפן' פוטרתם‪ .‬וה"ה ברכת על המחיה‪ ,‬שדוקא ברכת מעין של 'על הפירות' פוטרת תפוחים כיוון שמזכיר‬ ‫מי ששאל את חבירו כמה ימים היום לעומר ע"ש‪ ,‬מ"מ יש לומר דשאני הכא שהברכות אינם שוות אינו בדין‬ ‫בה 'על העץ ופרי העץ' נפטרים התפוחים שגם הם בכלל פרי העץ‪ .‬ולשיטת השו"ע פשוט שבנד"ד חוזר ומברך‬ ‫שיפטור אם לא כיוון‪ ,‬ויש שרצו להביא ראיה מסי' רצ"ט סע' ח'‪( ,‬מנחת שלמה ח"א ס' צ"א)‪.‬‬ ‫'על הפירות'‪ ,‬אלא שבב"י הביא דעת הסמ"ק (הגה' רבינו פרץ) שאפילו אכל תפוחים ושתה יין לכתחילה יברך‬ ‫ועוד שכאן שהיה צריך לכלול שניהם והזכיר רק אחד מהם כאילו כיוון בפירוש שלא לפטור המין השני‪( ,‬שו"ת‬ ‫רק מעין שלש 'על הגפן' וא"צ לברך נפשות על התפוחים‪ ,‬שמכיוון שמזכיר במעין שלש 'תנובת השדה'‬ ‫הר צבי ח"א ס' ק"ה)‪ ,‬ועוד שיש חו' על ר' פרץ‪.‬‬ ‫התפוחים בכללם‪.‬‬ ‫וכן פסק מרן החיד"א במחזיק ברכה (ס' רס"ח סק"ט) במפורש שבנד"ד צריך לחזור ולברך 'על הפירות'‪ ,‬וכנ'‬ ‫ולכאורה לפי שיטת הסמ"ק בנד"ד כשבירך על המחיה והזכיר 'תנובת השדה' פטר את הזיתים‪ .‬אלא שהשו"ע‬ ‫שהסכימו עמו בדין זה השלמי ציבור ועוד (הובאו בחזו"ע חנוכה עמ' שי"ח)‪ .‬וכפ' בה"ב (ח"י עמ' ‪.)440‬‬ ‫לא חשש לשיטתו‪ ,‬והגם שכה"ח (ס' ר"ח אות ע"ג) כ' שלכתחילה יש לברך נפשות על התפוחים קודם 'על‬ ‫אולם אם שתה רביעית יין או אכל תמרים וגם אכל מזונות ובירך רק על המחיה‪ ,‬נראה שלא חוזר לברך על היין‬ ‫הגפן'‪ ,‬אולם אם הקדים 'על הגפן' יברך נפשות על התפוחים‪ .‬והאול"צ (ח"ב עמ' קכ"ט) כתב שכלל אין לחוש‬ ‫או על התמרים‪ ,‬והטעם שכיוון שברכה"ז בדיעבד פוטרת את היין והתמרים כמו שפסק בשו"ע (או"ח סי' ר"ח‬ ‫לסמ"ק ואף לכה"ח‪ .‬אבל ביבי"א (ח"ה ס' י"ז) הביא שגם דעת הרשב"ץ כסמ"ק וכן האגודה וכ"פ בח"א ע"ש‪.‬‬ ‫סע' י"ז) כיוון שמזינים ע"ש‪ .‬וכתב כה"ח (ס' ר"ח אות פ"ט) שהוא הדין שברכת על המחיה פוטרת כדין ברכת‬ ‫ומסקנתו שודאי צריך לחשוש ואמרינן סב"ל נגד מר"ן‪ .‬ועוד ציין במילואים שם לדברי מלכיאל (ח"ה ס' כ"א)‬ ‫המזון‪ ,‬ומהדין היה ראוי לברך עליהם ברכה"ז ע"ש‪ .‬ואינו דומה לנידון הקודם כיוון שגם היא היא ברכתן‪,‬‬ ‫ושם כתב שאף דעת מרן כהסמ"ק‪ ,‬אלא שס"ל למרן שבברכת על הגפן ועל הפירות לא מזכיר 'תנובת השדה'‬ ‫משא"כ בשאר ז' המינים שאינם מזינים‪.‬‬ ‫משא"כ 'בעל המחיה' ע"ש‪ .‬ולפי"ז גם ברכת 'על הפירות' נפטרה‪.‬‬ ‫העולה מן האמור‪ :‬מי שאכל משבעת המינים המינים (מלבד תמרים) וגם מזונות ובירך רק 'על המחיה'‪ ,‬צריך‬ ‫אולם יש לומר שגם לדעת ר' פרץ יש לחזור ולברך 'על הפירות' ולא יצא כשהזכיר 'תנובת השדה'‪ .‬והטעם‬ ‫לחזור ולברך שוב 'על הפירות'‪ ,‬אא"כ כיוון בפירוש לפוטרם‪.‬‬ ‫דדוקא את התפוחים פטר כיוון שברכתם האחרונה בור"נ שהיא ברכה כללית ולא מזכיר פירות כלל‪ .‬והגמ'‬ ‫ואם שתה יין או אכל תמרים וגם אכל מזונות ובירך רק 'על המחיה'‪ ,‬אינו צריך לחזור ולברך מעין שלש על‬ ‫הגדירה אותה "ולא כלום" כלומר ביחס לברכת מעין שלש שהיא כדאורייתא‪ .‬וכשמזכיר 'תנובת השדה'‬ ‫היין או התמרים‪.‬‬ ‫היא היא ברכת פירות הארץ שאינם משבעת המינים‪ ,‬שהרי פירש יותר מ'נפשות'‪ .‬משא"כ‬ ‫להנצחת העלון‬ ‫לשכה לממונות 'זכור לאברהם'‬ ‫בית הוראה 'עושה שלום'‬ ‫רחוב אש קודש ‪ 6‬ביתר עילית‬ ‫או לקבלתו במייל‬ ‫‪055-6743601‬‬ ‫‪02-3750741‬‬ ‫‪BeitHoraaOsehShalom@gmail.com‬‬ ‫‪Zachor123456@gmail.com‬‬ ‫ניתן מענה לשאלות בהלכה בין השעות ‪8:00-00:00‬‬