gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma

שבוע: נח (2026-10-12)

ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא · Likutim U'viurim ak Haparsha V'inyanei D'yoma — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת ‪‬ח‬ ‫פרשת ‪‬ח‬ ‫‪ -‬לידת שם חם ויפת‬ ‫‪ -‬חטא של דור המבול ‪ -‬שקבעו את החטא כדבר טבעי‬ ‫‪ -‬כמה בעלי חי היו ממין הטהורה?‬ ‫‪ -‬למד ‪‬ח תורה או התיבה קולטתו?‬ ‫‪ -‬בריות משו‪‬ות מלפ‪‬י המבול‬ ‫‪ -‬סיחון ועוג אחים היו‪-‬היכן היה סיחון במבול?‬ ‫‪ -‬גמילות חסד בתיבה‬ ‫‪ -‬לפ‪‬י המבול היו גובה ההרים אחרת וכל הש‪‬ה היה אביב וגם היבשות זזו אז‬ ‫‪ -‬משקל של התיבה‬ ‫‪ -‬חשבון ירידת המים בכדור הארץ העגולה‬ ‫‪ -‬שליחת העורב והיו‪‬ה‬ ‫‪ -‬רע מ‪‬עריו ‪ -‬רק רע כל־היום‬ ‫‪ -‬אות הקשת ‪ -‬טבעי?‬ ‫‪ -‬בבל‬ ‫‪ -‬דור הפלגה בדורי‪‬ו‬ ‫הפטרה‬ ‫‪" -‬לא" מאסתים "ולא" געלתים לכלותם ‪ -‬שבועה‬ ‫‪‬לקט ו‪‬ערך בעזרת ה' ע"י ירמיהו יצחק דושי‪‬סקי‬ ‫הערות והארות אפשר לשלוח ל‪-‬‬ ‫‪3810060@gmail.com‬‬ ‫או להתקשר ל ‪053-3177381‬‬ ‫אפשרות לקבל את הגליון במייל‬ ‫מותר להעתיק חלק או קטעים שלמים מן הגליון הזה‬ ‫‪‬ית‪‬ת האפשרות לכל המעו‪‬יי‪‬ים לקחת חלק‬ ‫בהוצאות‪ ,‬ול‪‬דב לזכות ולעילוי ‪‬שמה‪.‬‬ ‫גליון ‪19‬‬ ‫‪1‬‬ ‫בס"ד‬ ‫ליקוטים וביאורים על פרשת ‪‬ח‬ ‫לידת שם חם ויפת‬ ‫ו' י' ויולד ‪‬ח שלשה ב‪‬ים את־שם את־חם ואת־יפת‪ ,‬מביא הספור‪‬ו ויולד ‪‬ח‪ .‬מאז שהתחיל להוכיח ב‪‬י דורו‬ ‫זכה לב‪‬ים‪.‬‬ ‫‪‬ח ו' י"ד רש"י עשה לך תבת‪ .‬הרבה רוח והצלה לפ‪‬יו‪ ,‬ולמה הטריחו בב‪‬ין זה? כדי שיראוהו א‪‬שי דור‬ ‫המבול עוסק בה ק"כ ש‪‬ה‪ ,‬ושואלין אותו מה זאת לך‪ ,‬והוא אומר להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם‪,‬‬ ‫אולי ישובו‪ ,‬ע"כ‪ .‬פירוש הדבר‪ ,‬ח ב‪‬ה את התיבה ‪ 120‬ש‪‬ה‪ ,‬ורק הוליד ‪ 20‬ש‪‬ה אחרי תחילת הב‪‬ייה‪ .‬רש"י‬ ‫בראשית ה' ל"ב‪ :‬בן חמש מאות ש‪‬ה‪ .‬אמר רבי יודן מה טעם כל הדורות הולידו לק' ש‪‬ה וזה לחמש מאות?‬ ‫אמר הקב"ה אם רשעים הם יאבדו במים ורע לצדיק זה‪ ,‬ואם צדיקים הם‪ ,‬אטריח עליו לעשות תבות‬ ‫הרבה‪ ,‬כבש את מעי‪‬ו ולא הוליד עד חמש מאות ש‪‬ה‪ ,‬כדי שלא יהא יפת הגדול שבב‪‬יו ראוי לע‪‬שין לפ‪‬י‬ ‫המבול )בראשית רבה(‪ ,‬דכתיב כי ה‪‬ער בן מאה ש‪‬ה ימות )ישעיהו ס"ה( ראוי לע‪‬ש לעתיד‪ ,‬וכן לפ‪‬י מתן‬ ‫תורה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫חטא של דור המבול ‪ -‬שקבעו את החטא כדבר טבעי‬ ‫מדרש רבה בראשית כ"ו ה'‪ :‬רבי הו‪‬א בשם רבי אמר דור המבול לא ‪‬מוחו מן העולם עד שכתבו גמומסיות‬ ‫לזכר ולבהמה‪.‬‬ ‫ומפרש רש"י‪ :‬גמומסיות‪ .‬כתובות סטרי מוהר כמו ל‪‬שים שהיה דבר זה להן בהיתר‪.‬‬ ‫ובידי משה מביא‪ :‬עד שכתבו להם גמומסיות וכו'‪ .‬ר"ל שהיו מ‪‬אפים עם זכר ובהמה תמיד כמו עם אשתו‬ ‫שכותבין לה כתובה כך היו מ‪‬אפים בזכר ובהמה ולא דרך עראי אלא תמידות כ‪"‬ל‪.‬‬ ‫ובמהרז"ו מפרש‪ :‬גמומסיות‪ .‬ויק"ר פר' כ"ג סימן ד' ופירש הערוך ומוסף ערוך שטר כתובה ו‪‬שואין‪ .‬שטעו‬ ‫בדעתם המשובשת שמאחר ש‪‬בראו בעלי יצר ויש בהם כח‪ .‬מחויבים לילך אחר יצרם באיזה אופן שיהיה‬ ‫והפקירו עצמם ליצרם וכתבו שטרי כתובה ו‪‬ישואים לזכר ולבהמה בצווי השופטים שלהם ובעלי דתם והם‬ ‫ב‪‬י אלהים ה‪"‬ל‪ .‬ודייק מ"ש ויקחו וכו' שתיבת ויקחו קאי גם על אשר בחרו ע"פ מדה כ"ב שהזכר והבהמה‬ ‫לקחו להם על ידי כתובה ו‪‬ישואים כמו שלקחו ה‪‬שים‪.‬‬ ‫מזה רואים את ההבדל בין לחטוא באקראי בהתגברות היצר ובין לקבוע שאיזה חטא הוא דבר המותר‬ ‫ואפילו רצוי וטבעי‪.‬‬ ‫כמה בעלי חי היו ממין הטהורה?‬ ‫ז' ב' מכל הבהמה הטהורה תקח־לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן־הבהמה אשר לא טהרה הוא ש‪‬ים איש‬ ‫ואשתו‪.‬‬ ‫כמה היה מכ‪‬יס מן הטהורות וכמה מן הטמאות‪.‬‬ ‫החזקו‪‬י מביא‪ :‬מתוך שממעטים אותם על ידי אכילה תקח לך ממ‪‬ה‪ ,‬שבעה זכרים ושבעה ‪‬קבות ואם לא‬ ‫תביא מהם רק ש‪‬ים איש ואשתו יהיו כלים‪ ,‬אבל מן הטמאה והמאוסה לאכול‪ ,‬סגי בזוג אחד‪ .‬ואעפ״י שיש‬ ‫מהם שהאומות אוכלין כגון חזיר וכיוצא בו הם משריצים ויולדים הרבה בכרס אחד‪.‬‬ ‫הרבי‪‬ו בחיי מפרש‪ :‬איש ואשתו כלומר ז' זכרים וז' ‪‬קבות‪ ,‬והוסיף עליהם עוד זכר ו‪‬קבה לחיות זרע על‬ ‫פ‪‬י כל הארץ‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ברד"ק כתב‪ :‬ועתה אמר לו שיביא מן הטהורה שבעה שבעה זוגות ומן הטמאה זוג אחד‪ ,‬והוא איש ואשתו‬ ‫או ש‪‬ים זוגות‪.‬‬ ‫המלבי"ם מביא‪ :‬אולם מן הבע"ח ה‪‬מצאים בביתך אין לך רשות לקחת את כולם )כי ‪‬ח היה לו מק‪‬ה רב‬ ‫ולא תכילם התיבה( רק מן הבהמה הטהורה תקח לך היי‪‬ו לצרכך שבעה שבעה היי‪‬ו שבעה זוגות מכל מין‪,‬‬ ‫ומן הבהמה אשר לא טהורה שברשותך כמו חמורים וסוסים וגמלים תקח ש‪‬ים איש ואשתו‪ ,‬היי‪‬ו ש‪‬י‬ ‫זוגות מכל מין‪ ,‬ובאר לו במ"ש תקח לך ר"ל לא לצורך קיום העולם רק לצרכך‪ ,‬כי הבהמות והחיות שבאו‬ ‫להיות בתיבה לצורך קיום העולם באו מעצמם אל התיבה ולא בא רק זוג א' מכל מין‪ ,‬ולא באו עד יום‬ ‫שהתחיל המבול‪ ,‬כי הם לא באו לצורך ‪‬ח רק לצורך קיום העולם‪ ,‬ואח"כ יצאו מן התיבה ושבו להם איש‬ ‫למקומו‪ ,‬אבל הבהמות הבייתיות שהיו בביתו של ‪‬ח ‪‬שארו ברשותו גם אח"כ‪ ,‬והותר לו לקחת מהטהורים‬ ‫י"ד שהם ז' זוג ומהטמאים ארבע שהם ש‪‬ים זוג‪.‬‬ ‫בשפתי חכמים מחדש‪ :‬דמה ש‪‬אמר בקרא שבעה שבעה היי‪‬ו רצו‪‬ו לומר דבין כולן שבעה‪ .‬דהיי‪‬ו ג' זוגות‬ ‫וא' ‪‬שאר בלא זוג‪ .‬והא דכתיב בקרא שבעה שבעה לאו למימרא שיהיו ז' זוגות אלא ז' עופות ואותן שבעה‬ ‫יהיו איש ואשתו כמו גבי ש‪‬ים ש‪‬ים איש ואשתו דהיי‪‬ו ש‪‬י עופות ואותן ש‪‬ים יהיו איש ואשתו ה"‪ ‬גבי‬ ‫שבעה שבעה וא"כ ‪‬שאר א' בלא זוג‪ .‬ועל זה קשה לרש"י למה ‪‬שאר אחד בלא זוג אלא כדי שיקרב וכו'‬ ‫ואותו היה זכר‪] .‬מצאתי[‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫למד ‪‬ח תורה או התיבה קולטתו?‬ ‫ז' ב' מכל הבהמה הטהורה תקח־לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן־הבהמה אשר לא טהרה הוא ש‪‬ים איש‬ ‫ואשתו‪.‬‬ ‫וברש"י‪ :‬הטהורה‪ .‬העתידה להיות טהורה לישראל; למד‪‬ו שלמד ‪‬ח תורה )שם פ' כ"ו(‪.‬‬ ‫וברש"י ו' כ'‪ :‬מהעוף למי‪‬הו‪ .‬אותן שדבקו במי‪‬יהם ולא השחיתו דרכם‪ ,‬ומאליהם באו‪ ,‬וכל שהתבה‬ ‫קולטתו הכ‪‬יס )ב"ר(‪.‬‬ ‫ועי' בחזקו‪‬י‪ :‬מכל הבהמה פרש״י מכאן שלמד ‪‬ח תורה‪ .‬וא״ת הא אמרי‪‬ן בזבחים טמאים וטהורים‬ ‫בההיא שעתא מי הוו ומש‪‬י אין הוו ומ‪‬א ידע העבירם לפ‪‬י התיבה כל שהתיבה קולטתו טהור אין התיבה‬ ‫קולטתו טמא‪ .‬אלמא לא ידע מי טהור ומי טמא אלא מתוך קליטת התיבה‪ ,‬ומאי האי דקאמר שלמד ‪‬ח‬ ‫תורה?‬ ‫אלא י״ל דהכי הוה פירושא מ‪‬א ידע מי דבק במי‪‬ו ומי לא דבק במי‪‬ו בין טמאים בין טהורים ומש‪‬י כל‬ ‫שהתיבה קולטתו וכו׳ וטמאים וטהורים דהתם דאמר‪ ,‬קולטתו טהור לא קולטתו טמא‪ ,‬שייך גבי ערוה‬ ‫כדאמר בעריות אל תטמאו בהם וטהרה וטומאה דהכא היי‪‬ו באכילה וכשהכיר הטהורות לאכילה מבין‬ ‫האחרות למד‪‬ו שלמד תורה כמו שפירש״י‪.‬‬ ‫ד״א התם בזבחים בעופות פריך מ‪‬א ידע אם טהורים אם טמאים שהרי מי‪‬י עופות טמאים מרובים ואין‬ ‫לעמוד בסודם ומש‪‬י העבירם לפ‪‬י התיבה אבל אבהמה לא פריך שאין מין בהמה מרובה כל כך ולא היה‬ ‫צריך להעבירם לפ‪‬י התיבה וכשהכיר הבהמה בלא העברה לפ‪‬י התיבה למד‪‬ו שלמד תורה‪.‬‬ ‫ובדעת זק‪‬ים מבעלי התוס' מפרש‪ :‬מכל הבהמה הטהורה‪ .‬פרש"י העתידה להיות טהורה לישראל למד‪‬ו‬ ‫שלמד ‪‬ח תורה ותימא מהא דאמרי‪‬ן בזבחים פ' פרת חטאת מ‪‬א ידע כל שהתיבה קולטתו טהור‪ .‬וכל שאין‬ ‫התיבה קולטתו טמא אלמא לא ידע אלא מתוך קליטת התבה‪ .‬ויש מפרשים שאין להוכיח שלמד תורה אלא‬ ‫מדלא הקריב קרבן ביציאתו מן התיבה אלא מן הטהורה‪ .‬והאי ‪‬מי לא ‪‬הירא שהרי הבין זה ממה שאמר לו‬ ‫יתברך להכ‪‬יס מהם שבעה‪ .‬כי כן פירש"י גבי ויקח מכל הבהמה הטהורה אמר ‪‬ח לא צוה לי הקב"ה‬ ‫להכ‪‬יס מאלו שבעה אלא כדי להקריב מהן קרבן‪ .‬לכך ‪"‬ל דמה שלמד ‪‬ח תורה כדפרש"י‪.‬‬ ‫והא דקאמר בזבחים מ‪‬א ידע לא קאי אטהורים וטמאים דמזה לא היה מתרץ כלום כל שהתבה קולטתו‬ ‫טהור שהרי התבה קלטה טמאים לכל הפחות ש‪‬ים מכל אם לא ‪‬פרש כל שהתבה קולטתו יותר מש‪‬ים‬ ‫טהור אלא קאי אקרא דמהעוף למי‪‬הו דפרש"י מאותן שדבקו במי‪‬ן ועל זה פי' מ‪‬א ידע ‪‬ח ומש‪‬י כל‬ ‫שהתבה קולטתו טהור פי' שדבקו במי‪‬ם וכל שאין התבה קולטתו טמא פי' דבקו בשאי‪‬ן מי‪‬ן וטהורה‬ ‫וטמאה שייכא גבי ערוה דכתיב אל תטמאו בהם‪.‬‬ ‫ובפע‪‬ח רזא פירש‪ :‬מכל הבהמה הטהורה‪ ,‬פירש"י העתידה להיות טהורה למד‪‬ו שלמד ‪‬ח תורה‪ ,‬ותימה‬ ‫דבזבחים פריך טמאים וטהורין בהאי שעתא מי הוו ומש‪‬י לבסוף כדרב חסדא שהעבירן לפ‪‬י התיבה שכל‬ ‫שהתיבה קולטתן בידוע שהן טהורים וכו' ור' אבהו מש‪‬י שבאו מאליהן וכו' ותימה מה פריך הא ודאי למד‬ ‫תורה וידע מה שעתיד ליטהר‪ ,‬וי"ל דודאי מדכתיב הטהורה לגבי בהמה למד‪‬ו שפיר שלמד תורה שע"פ‬ ‫‪3‬‬ ‫סימ‪‬י טהרה הכ‪‬יסן אבל בזבחים פריך לע‪‬ין עופות דאין מועיל בם הלימוד למי שאי‪‬ו בקי בהיכר כל‬ ‫המי‪‬ין בעצמן שעוף טהור ‪‬אכל במסורת כדאיתא באלו טריפות ולכך הוא צריך להעבירן לפ‪‬י התיבה‪ ,‬ג"ן‪.‬‬ ‫ועי' בברט‪‬ורא על התורה‪ :‬מכל הבהמה הטהורה למד‪‬ו שלמד ‪‬ח תורה‪ .‬קשה שהרי אמרי‪‬ן בזבחים‬ ‫העבירם לפ‪‬י התבה וכו' דמשמע דלא הוה ידע טמא וטהור אלא מתוך קליטת התבה וי"ל דהתם מיירי‬ ‫בדבקים במי‪‬ם ושאי‪‬ן דבקים במי‪‬ן והיי‪‬ו טמאים וטהורים שכן מצי‪‬ו לשון טומאה גבי עריות כדכתיב‬ ‫בסוף פרשת עריות אל תטמאו בכל אלה ולע‪‬יין זה הוצרכה קליטת התבה אבל טומאה וטהרה דאיסורי‬ ‫מאכלות מן התורה ידע אותן והבחין בי‪‬יהם שלמד ‪‬ח תורה כדפי' רש"י‪.‬‬ ‫ובמזרחי מתרץ‪ :‬למד‪‬ו שלמד ‪‬ח תורה‪ .‬דאל"כ מ‪‬א ידע טהורין וטמאין בההיא שעתא מי הוו אבל בזבחי'‬ ‫פרק פרת חטאת תרצו בזה אמר רב חסד' העבירום לפ‪‬י התיבה וכל שהתיב' קולטתו טהור ור' אבהו אמר‬ ‫הבאי' כתיב שבאו מאליהן ולא ידעתי למה ה‪‬יח הרב דברי הגמרא ותפס דרך אחרת‪.‬‬ ‫ועי' בגור אריה‪ :‬למד‪‬ו שלמד ‪‬ח תורה‪ .‬דאם לא כן – מ‪‬א ידע‪ .‬ואין לומר שמאליהן באו וכל שהתיבה‬ ‫קולטת הכ‪‬יס בה‪ ,‬דזה אין לומר אלא דוקא גבי "למי‪‬יהו" )ר' לעיל ו‪ ,‬כ(‪ ,‬שלא היתה התיבה קולטת דבר‬ ‫שהשחית את דרכו‪ ,‬לפי שלא היה ראוי כלל לתיבה‪ ,‬אבל בעופות טהורות שציווה הקדוש ברוך הוא ליקח‬ ‫שבעה‪ ,‬קשיא מ‪‬א ידע‪ ,‬שמא טמאים הם‪ ,‬ולא היתה התיבה דוחה שהרי כולם ראויים אל התיבה‪ ,‬ואין‬ ‫סברא לומר שמפ‪‬י שהיו קודם ש‪‬ים מן הטמאים בתיבה – תהיה התיבה דוחה ה‪‬שארים‪ ,‬דמאי ש‪‬א‬ ‫האחרו‪‬ים מן הראשו‪‬ים‪ ,‬ולא היתה דוחה את אחת מהם‪ ,‬ולפיכך צריך לומר שלמד ‪‬ח תורה‪.‬‬ ‫אבל בזבחים )קטז‪ (.‬תרצו בזה גם כן כמו שתרצו אצל "למי‪‬יהו"‪ ,‬שהעבירם לפ‪‬י התיבה וכל שהתיבה‬ ‫קולטתו – הכ‪‬יס בה‪ .‬וסברתם גם כן שהיה ‪‬ח מכ‪‬יס אחד אחד‪ ,‬וכיון שהיו בתיבה ש‪‬ים מן הטמאים לא‬ ‫היה התיבה קולטת אחרים‪.‬‬ ‫אי ‪‬מי שלא היה ‪‬מצא בעולם שלא השחיתו דרכם רק ש‪‬ים מכל מין‪ ,‬וזה ‪‬ראה‪ .‬וקשה לפי זה למה דחה‬ ‫רש"י דברי סתם התלמוד‪ ,‬ויראה לומר דודאי כיון דכתיב "הטהורה" בודאי למד ‪‬ח תורה‪ ,‬דאם לא כן איך‬ ‫שייך לומר "הטהורה" – הא לא ידע כלל מן הטהורים ומן הטמאים‪ ,‬אלא על כרחך שלמד ‪‬ח תורה‪.‬‬ ‫והא דפריך בפרק פרת חטאת )זבחים קטז‪' (.‬מ‪‬א ידע'‪ ,‬דאף על גב שלמד ‪‬ח תורה אי אפשר לו להכיר‬ ‫אותם‪ ,‬שלא היה ק‪‬יגי ובליסטרא להכיר אותם‪.‬‬ ‫והא דאמר בפרק ד' מיתות )ס‪‬הדרין ‪‬ט‪ (.‬גוי שלמד תורה חייב מיתה‪ ,‬היי‪‬ו שאחר ש‪‬ת‪‬ה תורה לישראל‪,‬‬ ‫כדמוכח התם משום שהיא מאורסה לישראל‪ ,‬אבל קודם מתן תורה יש לו ללמוד שפיר‪.‬‬ ‫בריות משו‪‬ות מלפ‪‬י המבול‬ ‫ה‪‬צי"ב בהעמק דבר ז' כ"ג מביא חידוש גדול‪ :‬וימח את כל היקום‪ .‬מחו הגופות ודייק הכתוב אשר על פ‪‬י‬ ‫האדמה דוקא אלו שהיו מו‪‬חים על פ‪‬י האדמה‪ .‬אבל ‪‬שתיירו כמה גופות ש‪‬פל עליהם עפר הרבה ע״י שטף‬ ‫המים ו‪‬שארו הגופות קיימין‪ .‬והן ה‪‬ה עצמות שמוצאין חופרי ארץ ומוצאין עצמות מבריות שלא ‪‬מצא‬ ‫עתה בעולם‪ .‬ומזה שפטו הרבה שהי׳ לפ‪‬י בריאה זו עולם אחר ואז היו בריות אחרות‪ .‬ובאמת יש בב״ר כ״פ‬ ‫על המקרא וה‪‬ה טוב מאד מלמד שברא הקב״ה עולמות ומחריבן ואמר דין ה‪‬יין לו ודין לא ה‪‬יין לו‪ .‬וכ״ה‬ ‫בזוה״ק ויקרא עה״כ ואם זבח שלמים קרב‪‬ו מ״מ קשה לדעתי לומר כן שהרי מבואר בשמ״ר פ׳ ל׳ אלה‬ ‫תולדות השמים והארץ מה פסל שהי׳ בורא עולמות והי׳ מסתכל בהן ולא היו ערבים עליו ומחזירן לתהו‬ ‫ובהו‪ .‬וא״כ לא ‪‬שתיירו מהם שריד ופליט‪ .‬אלא ‪‬ראה שהעצמות האלה המה מלפ‪‬י ימי המבול‪ .‬ואע״ג‬ ‫ש‪‬מצאים באקלים שאי‪‬ם חיים שם זה ‪‬עשה ע״פ ששי‪‬ו את דרכם על הארץ לפ‪‬י המבול והלכו למקום‬ ‫אחר‪ .‬ומה שמוצאין בריות משו‪‬ות הוא ממה שהרכיבו ש‪‬י מי‪‬ים שו‪‬ים ו‪‬ולד ע״י זה בריות משו‪‬ות כמו‬ ‫הפרד היוצא מהרכבת סוס וגמל‪ .‬והי׳ ההשגחה שישתיירו עצמות אלו כדי שיבא דור אחרון ויכיר סתרי‬ ‫הטבע וזהו כבודו ית׳ כמ״ש בשירת האזי‪‬ו בפסוק כי אשא אל שמים ידי‪ .‬אך באותו עת היה הרצון שיהיו‬ ‫‪‬ימוחים מן הארץ כדי שלא יהיו ‪‬ראים כלל‪ .‬וישתדלו להרכיב עוד ולהעמיד בריות כאלו ש‪‬ית‪ .‬מש״ה כתיב‬ ‫עוד הפעם וימחו מן הארץ‪ .‬הי׳ ההשגחה שלא ימצאון באותו הדור וכמה דורות מאוחרין העצמות המשו‪‬ים‬ ‫כדי שלא ישתדלו לחדשן לכן ‪‬מח זכרם מן הארץ‪ .‬וה‪‬ה כתיב מאדם עד בהמה עד רמש‪ .‬שהמחיה הי׳ לפי‬ ‫טבע הבשר ש‪‬וח להמחות תחלה‪ .‬ובשר האדם ‪‬מחה תחלה ומש״ה ‪‬כלל כאן חיה בכלל בהמה משום שטבע‬ ‫בשרם שוה בזה‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סיחון ועוג אחים היו‪-‬היכן היה סיחון במבול?‬ ‫בדעת זק‪‬ים בעלי תוס' בפרשת חוקת כ"א ל"ד בא"ד ומיהו תימה למ"ד דעוג ‪‬קרא פליט על ש‪‬פלט מן‬ ‫המבול דבמס' ‪‬דה מסיק דעוג וסיחון אחי הוו וא"כ ]היכן מצי‪‬ו[ שסיחון פלט מן המבול דבשלמא עוג‬ ‫מצי‪‬ו סמך ורמז כדפרשתי בפ' ‪‬ח בשם ר"י החסיד וישאר אך ‪‬ח שעולה בגי' עוג אבל לסיחון לא מצי‪‬ו‬ ‫רמז‪ .‬ואו' הרב רבי יחיאל בר יוסף שעוג ‪‬ולד קודם המבול ואמו היתה מעוברת מסיחון בש‪‬ת המבול‬ ‫והלכה ו‪‬שאת לאחד מב‪‬י ‪‬ח וכבר היתה מעוברת מאותן ב‪‬י האלהים אשר לקחו מב‪‬ות האדם ו‪‬ולד סיחון‬ ‫בתיבה‪.‬‬ ‫וברא"ש בפרשת ‪‬ח ז' כ"ג וישאר אך ‪‬ח ‪‬מצא בשם ר' יהודה דמכאן רמז לעוג שפלט מן המבול דא"ך ‪"‬ח‬ ‫עולה בגימטריא עו"ג ואמרי‪‬ן בגמרא היכא קאים‪ ,‬ומקשי‪‬ן א‪‬ן ידעי‪‬ן דעוג וסיחון אחי הוו ואמאי לא‬ ‫קבעי סיחון היכן קאים‪ ,‬וי"ל כי ה‪‬יצולים מן המבול ‪‬יצולו זוגות זוגות ועוג היה ‪‬יצול והציל אמו עמו‬ ‫והיתה מעוברת מסיחון או א"‪ ‬שעוג בא על אמו לאחר המבול והוליד סיחון‪ .‬כי רק עוג מלך הבשן ‪‬שאר‬ ‫מיתר הרפאים ר"ת גימ' ז"ה המ"בול‪.‬‬ ‫רבי‪‬ו בחיי בפרשת חוקת כ"א ל"ד ויש לדעת כיון שסיחון ועוג אחים היו קודם המבול ועוג לבדו הוא שפלט‬ ‫וא‪‬ו רואין שלא ‪‬צולו כי אם שמו‪‬ה שבתיבה‪ ,‬אם כן סיחון זה מהיכן יצא והיאך היו אחים שאמר עליהם‬ ‫אחי הוו‪ .‬וראיתי במדרש סיחון ועוג ב‪‬י שמחזאל היו שהיה מב‪‬י האלהים‪ ,‬ושמחזאל בא על אשתו של חם‬ ‫סמוך לכ‪‬יסתה לתיבה‪ ,‬וסיחון ‪‬ולד בתיבה‪ ,‬ולכך שמש חם בתיבה כדי לחפות על אשתו‪.‬‬ ‫רש"י בפרשת וירא י"ח ל"ב מביא אולי ימצאון שם עשרה‪ .‬על פחות לא בקש‪ ,‬אמר דור המבול היו ח'‪ ,‬ח‬ ‫וב‪‬יו ו‪‬שיהם‪ ,‬ולא הצילו על דורם; ועל ט' על ידי צרוף כבר בקש ולא מצא‪.‬‬ ‫לפ‪‬י דברי‪‬ו כן היו ט' עם עוג ואולי אפילו י' עם אמו של עוג לפי הרא"ש?‬ ‫גמילות חסד בתיבה‬ ‫הג"ר אליהו רוטשילד שליט"א הראה ל‪‬ו מדרש בתהלים פרק ל"ז‪ :‬אמר אברהם למלכי צדק כיצד‬ ‫יצאתם מן התיבה‪ .‬אמר לו בצדקה שהיי‪‬ו עושים‪ .‬אמר לו וכי מה צדקה היה לכם לעשות וכי ע‪‬יים היו שם‬ ‫והלא לא היה אלא ‪‬ח וב‪‬יו ועל מי הייתם עושים צדקה‪ .‬אמר לו על החיה והבהמה והעוף‪ .‬לא היי‪‬ו יש‪‬ים‬ ‫כל הלילה אלא היי‪‬ו ‪‬ות‪‬ין לפ‪‬י זה ולפ‪‬י זה‪ .‬פעם אחת איחר‪‬ו את עצמ‪‬ו ויצא אבי משובר‪ .‬אותה שעה‬ ‫אמר אברהם מה אלו אלולא שעשו צדקה עם בהמה חיה ועוף לא היו יוצאין משם ובשביל שאיחר עצמו‬ ‫כמעט קיבל שכרו ו‪‬שבר‪ .‬א‪‬י אם אעשה עם ב‪‬י אדם שהם בדמות וצלם של המלאכים על אחת כמה וכמה‬ ‫שא‪‬צל מן הפגעים‪ .‬מיד )בראשית כא לג( ויטע אש"ל‪ .‬אכילה שתיה לויה‪.‬‬ ‫לפ‪‬י המבול היו גובה ההרים אחרת וכל הש‪‬ה היה אביב וגם היבשות‬ ‫זזו אז‬ ‫ח' ג' ה‪‬צי"ב בהעמק דבר מביא חידוש גדול‪ ,‬וז"ל‪ :‬וכבר ביאר‪‬ו שמזה מוכח שהרי אררט היו אז הרים‬ ‫הגבוהים שבעולם ומה ש‪‬מצא כהיום גבוהים מהם זה ‪‬עשו בשעת מבול‪.‬‬ ‫וה‪‬ה לפי חכמי המחקר העולם הוא הרבה יותר מ‪ 5787‬ש‪‬ים‪ .‬הטעות שלהם ‪‬ובע מש‪‬י דברים‪ ,‬הא'‬ ‫שהעולם התחיל מאפס וב' שהעולם משת‪‬ה באותו קצב כל הזמן‪.‬‬ ‫וה‪‬ה אדם הראשון הקב"ה עשה אותו כבן כ' ש‪‬ה‪ .‬כך כתוב במדרש‪ .‬וכמו שהוא היה כבן כ'‪ ,‬גם בשאר‬ ‫הייצורים אפשר ש‪‬בראו בגיל יותר מתקדם‪.‬‬ ‫וכן רואים כאן שבמבול ‪‬היו הרים יותר גבוהים בבת אחת‪ ,‬וא"כ גם שי‪‬ויים אחרים יכולים להיות מאז‬ ‫המבול‪.‬‬ ‫ולכן שתי הטע‪‬ות‪ ,‬שהכל התחיל באפס ושהכל משת‪‬ה באותו קצב‪ ,‬הם פשוט טעות‪.‬‬ ‫ועי' במלבי"ם ח' כ"ב שכדור הארץ היה ישר‪ ,‬וכל הש‪‬ה היה אביב וגם המדי‪‬ות זזו ממקומם וז"ל‪ :‬עוד כל‬ ‫ימי הארץ‪ .‬ה‪‬ה התברר לחוקרי הטבע שכדור הארץ שי‪‬ה מקומו בזמן מן הזמ‪‬ים‪ ,‬באשר החופרים‬ ‫במעמקי האדמה בארצות הקרות מצאו עמוק עמוק באדמה עצמות פילים וקופים ויתר ברואים שלא יחיו‬ ‫רק באזור החם‪ ,‬וע"כ שהיה עת שעמד האקלים ההוא קרוב לקו המשוה‪ ,‬וזה עדות שבימי המבול התמוטט‬ ‫כדור הארץ מדרום לצפון והמדי‪‬ה שעמדה עד העת ההיא תחת קו המשוה באה רחוקה מן המשוה לצפון‬ ‫ו‪‬עשה שם אזור הקר‪ ,‬והש‪‬הבים והקופים שחיו באקלים ההוא מצאו שם קבר‪ .‬וזה אחד מן ההשחתות‬ ‫‪5‬‬ ‫שהיה לארץ‪ ,‬שהארץ החמה שגרו עליה כל ב‪‬י האדם אשר השחיתו את דרכם ‪‬עתקה מ‪‬גד השמש‪ ,‬ותחת‬ ‫מגד תבואות שמש ‪‬היה שם קרח וקפאון ושממות עולם‪.‬‬ ‫זאת ש‪‬ית בארו חכמי‪‬ו כי קודם המבול לא ‪‬טה השמש במעגלו הש‪‬תיי כ"ג מעלות מן המשוה לצפון‬ ‫ולדרום כמו שהוא עתה‪ ,‬רק מסלול הש‪‬תיי היה אז ג"כ על קו המשוה או סמוך לו‪ ,‬וע"כ חיו ב‪‬י אדם חיים‬ ‫ארוכים‪ ,‬כי לא ידעו מ‪‬געי התקופות וש‪‬וי העתים שזה סבה לש‪‬וי האויר ו‪‬געי ב‪‬י אדם ומחלותם‪ ,‬והעתק‬ ‫הזה ש‪‬עשה בכדור הארץ במצבו ‪‬גד השמש ש‪‬ה את האויר והפירות והחליש תוקף האדמה וכחה בהשקף‬ ‫על חיי האדם ובע"ח אשר עליה‪ ,‬וכמ"ש במד' שקודם המבול לא היה חלי בעולם‪ ,‬וספרו מגבורות ב‪‬י אדם‬ ‫וכחם‪ ,‬וששלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון כב‪‬י צאן בהולדם‪ ,‬ושהגשם לא ירד רק א' למ' ש‪‬ה‪ ,‬והיו‬ ‫זורעים בעת ההיא והי' די למ' ש‪‬ה‪ ,‬וכ"ז ‪‬שת‪‬ה אחר המבול לרוע‪ ,‬וכ"ז ‪‬ולד מש‪‬וי מצב הארץ ‪‬גד השמש‪.‬‬ ‫וזה הודיע ה' ל‪‬ח השי‪‬ויים שיהיו מעתה‪ ,‬ואמר עוד כל ימי הארץ זרע וקציר‪ ,‬שכבר התבאר אצלי שיש‬ ‫הבדל בין ימים סתם שהם מכ"ד שעות ובין ימי הארץ שהם ש‪‬ים‪ .‬שכל ש‪‬ה הוא יום אחד מימי הארץ‪ ,‬כי‬ ‫סיבוב השמש בכל יום ממזרח למערב בכ"ד שעות הוא יום סתמי‪ ,‬וסבוב השמש בכל ש‪‬ה ממערב למזרח‬ ‫הוא יום מימי הארץ ]כמ"ש בחבורי התורה והמצוה )בהר סב( שלכן ‪‬קרא ש‪‬ת השמטה שבת שהוא יום‬ ‫השביעי שבת לה' בימי הארץ[‪ ,‬ולכן יאמר לפעמים שם ימים על הש‪‬ה כמו ימים תהיה גאולתו‪ ,‬ועתה יש‬ ‫בכל יום מימי הארץ זרע וקציר‪ ,‬ר"ל שבכל ש‪‬ה זורעים וקוצרים‪ .‬וקודם המבול לא היה זרע וקציר בכל‬ ‫ש‪‬ה רק אחד לארבעים ש‪‬ה‪ ,‬ועתה בכל ימי הארץ היי‪‬ו בכל ש‪‬ה וש‪‬ה יהיה זרע וקציר‪ .‬עוד ש‪‬וי ב'‪ ,‬שעד‬ ‫עתה לא הי' ש‪‬וי התקופות כי השמש הלך תמיד על קו המשוה ולא היה לא קור וחום ולא קיץ וחורף‪,‬‬ ‫שעתה ש‪‬טה השמש במסלולו במהלכו הש‪‬תיי ללכת על עגולת המזלות ‪‬וטה מן המשוה כ"ג מעלות וחצי‪,‬‬ ‫יהיה קור וחום‪ ,‬קיץ וחורף‪ ,‬וש‪‬וי האויר והמזג בעת התקופות יחליש את הגופים ויכ‪‬יעם בל יוסיפו‬ ‫להשחית כמו קודם המבול‪ ,‬וע"ז אמר במדרש שמ"ש קור וחום הוא מי‪‬י חלאים שפי' שממ‪‬ו יצמחו‬ ‫החלאים וחלישת הגוף‪.‬‬ ‫עוד ש‪‬וי ג' שיום ולילה לא ישבתו‪ .‬שהארץ לא תתן פירותיה ב‪‬קל כמו קודם המבול‪ ,‬ויהיו ב‪‬י האדם‬ ‫מוכרחים לעבוד את האדמה תמיד להוציא לחמם לא ישבתו ממלאכה‪ ,‬ועי"כ לא יתגברו עליהם ציורי‬ ‫התאוות אשר הם זו‪‬ים אחריהם‪ ,‬ומזה אמרו חז"ל דב"‪ ‬אסור לו לשבות‪ ,‬כי רק לב‪‬י ישראל התיר וצוה‬ ‫לשבות בשבת אבל ב"‪ ‬שאר באיסורו כמקדם‪.‬‬ ‫משקל של התיבה‬ ‫רש"י ח' ד' בשבעה עשר יום‪ .‬מכאן אתה למד שהיתה התבה משוקעת במים י"א אמה וכו'‪.‬‬ ‫כשהייתי בצעירותי עשיתי פעם את חשבון משקל התיבה‪ .‬כידוע‪ ,‬כל חומר שוקע במים בהתאם למשקלו‪.‬‬ ‫ככל שהוא כבד יותר‪ ,‬כך הוא שוקע עמוק יותר‪ .‬לפי עומק השקיעה במים אפשר לחשב את משקלו‪ .‬ועשיתי‬ ‫את החשבון גם לפי שיעור של החזון אי"ש וגם לפי הג"ר אברהם חיים ‪‬אה‪ ,‬גם לפי הדעה שהתיבה היתה‬ ‫למטה מרובע וגם אם השיפוע התחיל מלמטה‪.‬‬ ‫אבל הרמב"ן ו' י"ט אומר וז"ל‪ :‬וה‪‬ה יצטרך להביא מכלם שיולידו כמותם וכאשר תאסף לכלם מאכל אשר‬ ‫יאכל לש‪‬ה תמימה לא תכיל אותם התבה הזאת ולא עשר כיוצא בה אבל הוא ‪‬ס החזיק מועט את המרבה‬ ‫ואם תאמר יעש‪‬ה קט‪‬ה ויסמך על ה‪‬ס הזה ראה השם יתברך לעשותה גדולה כדי שיראו אותה ב‪‬י דורו‬ ‫ויתמהו בה ויספרו עליה וידברו בע‪‬ין המבול וכ‪‬וס הבהמה והחיה והעוף לתוכה אולי יעשו תשובה ועוד‬ ‫עשו אותה גדולה למעט ב‪‬ס כי כן הדרך בכל ה‪‬סים שבתורה או ב‪‬ביאים לעשות מה שביד אדם לעשות‬ ‫והשאר יהיה בידי שמים ואל תתפתה לאמר )ראה ראב"ע להלן פסוק טז( כי היו שלש מאות אמות באמות‬ ‫איש ‪‬ח והיה גדול שאם כן היו גם הא‪‬שים גדולים גם החיה והעופות בדורות ההם גדולים עד שלקה העולם‬ ‫במבול ועוד כי האמות אמות התורה ה‪‬ה‪ ,‬ע"כ‪ .‬ואם כן שכל התיבה היה ‪‬ס‪ ,‬אין טעם לעשות כל מי‪‬י‬ ‫חישובים‪ ,‬שהרי הם על פי דרך הטבע וכאן לא היה בכלל טבע‪.‬‬ ‫חשבון ירידת המים בכדור הארץ העגולה‬ ‫ח' ד' ות‪‬ח התבה בחדש השביעי וגו' וברש"י מכאן אתה למד שהיתה התבה משקעת במים י"א אמה‪ ,‬שהרי‬ ‫כתיב בעשירי באחד לחדש ‪‬ראו ראשי ההרים‪ ,‬זה אב‪ ,‬שהיא עשירי למרחשון לירידת גשמים‪ ,‬והם היו‬ ‫גבוהים על ההרים חמש עשרה אמה‪ ,‬וחסרו מיום אחד בסיון עד אחד באב חמש עשרה אמה לששים יום‪,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הרי אמה לד' ימים‪ ,‬מצא‪ ,‬שבי"ו בסיון לא חסרו אלא ד' אמות ו‪‬חה התבה ליום המחרת; למדת‪ ,‬שהיתה‬ ‫משקעת י"א אמה במים שעל ראשי ההרים‪.‬‬ ‫והקשה המהרי"ל דיסקין זצ"ל‪ :‬כיצד יכול להיות שבכל יום יחסר בשוה רבע אמה‪ ,‬הלא העולם הוא ככדור‬ ‫עגול וממילא מה שלמטה סמוך לארץ היא קצרה ממה שלמעלה הימ‪‬ו כידוע‪ ,‬וכל מה שיותר גבוה למעלה‬ ‫יש יותר מים הרבה‪ ,‬וי"ל דבכל פעם המים הקרובים לכדור הארץ המה היו הלוך וחסור‪ ,‬היי‪‬ו ש‪‬בלעו בתוך‬ ‫הארץ והתהום‪ ,‬אם כן בימים הראשו‪‬ים היו ‪‬בלעים ביותר דהיה מקום יותר גדול בעבורם בטבור הארץ‪,‬‬ ‫ואח"כ היו ‪‬בלעים תמיד פחות מעט‪ ,‬וממילא היה החשבון שוה דביום הראשון היה ‪‬תמעט רבע אמה‬ ‫מהמים שלמעלה וכן בכל יום ויום היה ‪‬חסר רבע אמה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫וכמדומ‪‬י‪ ,‬ששמעתי מהג"ר משה בו‪‬ם קראוס שליט"א )ר"מ בקמ‪‬יץ(‪ ,‬חשבון דומה‪ ,‬ביום הראשון ירדו‬ ‫יותר מים כי כמות מים גדולה יותר שוקלת יותר‪ ,‬ולכן מפעילה כוח גדול יותר כלפי מטה‪ ,‬לכיוון מרכז כדור‬ ‫הארץ‪ .‬ככל שכמות המים פוחתת‪ ,‬המשקל והכוח כלפי מטה קט‪‬ים‪ ,‬ולכן ביום האחרון ירדו פחות מים‪.‬‬ ‫שליחת העורב והיו‪‬ה‬ ‫ח' ו' ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח ‪‬ח את־חלון התבה אשר עשה‪.‬‬ ‫וקשה‪ ,‬איך היה מותר ל‪‬ח לשלוח את העורב ואת היו‪‬ה בלי ציווי של הקב"ה‪ ,‬ועוד קשה‪ ,‬הא לא היה יכול‬ ‫לצאת מן התיבה עד שהקב"ה יצווה אותו‪ ,‬אז מה התכלית לשלוח את היו‪‬ה? וכן היה בפרק ח' פסוק ט"ו‬ ‫ט"ז וידבר אלהים אל־‪‬ח לאמר‪ .‬צא מן־התבה אתה ואשתך וב‪‬יך ו‪‬שי־ב‪‬יך אתך‪ .‬ועי' גם במדרש ת‪‬חומא‬ ‫ח' ב' כיון ש‪‬חו המים‪ ,‬היה צריך ‪‬ח לצאת מן התבה‪ .‬אלא אמר‪ ,‬ברשות הקדוש ברוך הוא ‪‬כ‪‬סתי‪ ,‬שאמר‬ ‫לי‪ ,‬בא אתה וכל ביתך אל התבה‪ ,‬ועכשו אי‪‬י יוצא אלא ברשותו‪ .‬גלה עליו הקדוש ברוך הוא‪ ,‬ש‪‬אמר‪:‬‬ ‫וידבר אלהים אל ‪‬ח לאמר צא מן התבה אתה ואשתך‪.‬‬ ‫אולם בפסוק ח' י"ג כתיב ויסר ‪‬ח את־מכסה התבה‪ ,‬ולא כתיב שהקב"ה ציווה לו את זה?‬ ‫ועי' במלבי"ם ח' ז' שאלות‪ :‬למה לא ‪‬זכר לאיזה תכלית שלח העורב כמ"ש ביו‪‬ה‪ .‬ולמה יצוא ושוב ולא‬ ‫כתב וישב אליו כמ"ש בהיו‪‬ה ולמה שלח גם היו‪‬ה‪ .‬תשובה‪ :‬וישלח את העורב‪ .‬לא שלח אותו לראות הקלו‬ ‫המים שא"כ היל"ל פה כמו אצל היו‪‬ה לראות הקלו המים‪ ,‬רק שבימי קדם היו מחזיקים את העורב לעוף‬ ‫יודע עתידות‪ ,‬והיו מיחדים לו בתים מיוחדים שעל ידו קסמו כה‪‬יהם את העתיד לבא‪ ,‬לפי מעופו לימין או‬ ‫לשמאל‪ ,‬מעלה או מטה‪ ,‬בקול או בדממה‪ ,‬וכה‪‬ה אותות רבים )כמ"ש חז"ל על כי עוף השמים יוליך את‬ ‫הקול זה העורב ובזהר האריך בסימ‪‬ים אלה( ולכן שלחו חפשי ל‪‬פשו )שזה גדר פעל שלח בפועל כמו‬ ‫ושלחתה ל‪‬פשה( כדי שיראה עפ"י מעופו מצב האויר והמים‪ ,‬והוא יצא יצוא ושוב תמיד‪ .‬והיו לו ל‪‬ח‬ ‫סימ‪‬ים ממעופו‪.‬‬ ‫וחז"ל אמרו שהעורב שמש בתיבה כי ‪‬פלא בעי‪‬יהם איך שלחו ‪‬ח ל‪‬פשו טרם בא דבר ה' שיצא מן התיבה‬ ‫והלא עדיין יש סכ‪‬ה ופן יקרא‪‬ו אסון ויחסר מין אחד מן העולם‪ ,‬וכמ"ש ע"ז במליצתם א"ל עורב ל‪‬ח רבך‬ ‫ש‪‬א‪‬י ואתה ש‪‬את‪‬י פן יפגעו בי שר של חמה או של צ‪‬ה ו‪‬מצא העולם חסר בריה‪ .‬מזה הכריחו ששמש‬ ‫בתיבה‪ ,‬ר"ל שכל הבע"ח בודאי לא שמשו בתיבה שא"כ לא תכיל התיבה אותם והיה בזה השגחה מיוחדת‬ ‫שלא יולידו בש‪‬ה זאת‪ ,‬וכן כל העופות הגם שכבר עבר מועד האביב שאז הוא מועד התחברם שמטילים‬ ‫ביציהם ומולידים‪ ,‬לא הטילו ביצים‪ ,‬רק העורב הטיל ביצים‪ ,‬וכבר היו ב‪‬י עורב ואם הוא יאבד במים לא‬ ‫יחסר עוד מין העורב ולכן שלח אותו‪ ,‬אולם זה עצמו מה שהטיל ביצים היה בהשגחה כדי שיוכל ‪‬ח לשלח‬ ‫אותו‪ ,‬ועוף אחר אם היה מטיל ביצים לא היה יכול לשלחו‪ ,‬כי העופות היושבים על ק‪‬יהם לא יעזבו ק‪‬יהם‬ ‫בשום אופן‪ ,‬רק העורב הוא אכזרי על ב‪‬יו‪ ,‬ולכן שלחו חפשי והוא הלוך ושוב‪.‬‬ ‫רע מ‪‬עריו ‪ -‬רק רע כל־היום‬ ‫ח' כ"א כי יצר לב האדם רע מ‪‬עריו‪ .‬ובפרשת בראשית ו' ה' כתיב וכל־יצר מחשבת לבו רק רע כל־היום‪.‬‬ ‫והקשה הג"ר מרדכי דרוק זצ"ל‪ ,‬כל אחד יש לו כמב דקות שהוא טוב‪ ,‬למה אומר הכתוב וכל־יצר מחשבת‬ ‫לבו רק רע כל־היום? וכן צריך ביאור‪ ,‬האם כל תי‪‬וק הוא רע? מה זה רע מ‪‬עוריו? ופירש‪ ,‬שהטבע הוא שכל‬ ‫אחד דואג לעצמו‪ .‬וזה ‪‬קרא רע‪ ,‬שהוא לא מסוגל לראות את הש‪‬י‪ .‬כך הוא ‪‬ולד‪ .‬תי‪‬וק יכול רק לבכות‬ ‫כשחסר לו משהו אבל בשביל אחר‪ .‬כשגודל‪ ,‬הוא מתחיל להרגיש גם בשביל אחרים אבל בכל זאת יש לו דין‬ ‫קדימה ברגשות‪ .‬ומה שהקב"ה ציווה ואהבת לרעך כמוך לאו כמוך ממש‪ ,‬כי זה בלתי אפשרי מצד הטבע‪.‬‬ ‫רק רע כל־היום ‪ -‬הוא חושב ודואג לעצמו כל היום‪ .‬אחד פחות ואחד יותר‪ .‬אבל זה מושרש בטבע‪ .‬וחי בהם‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫אות הקשת ‪ -‬טבעי?‬ ‫ט' י"ב זאת אות־הברית אשר־א‪‬י ‪‬תן בי‪‬י ובי‪‬יכם ובין כל־‪‬פש חיה אשר אתכם לדורות עולם‪.‬‬ ‫הרמ"א בספרו תורת העולה חלק ב' פרק ד' כתב לבאר את אות הקשת‪ :‬הקשת אף על פי שהוא דבר טבעי‬ ‫מורה על גודל מעלתן‪ ,‬וזה כי כבר ידוע כי הקשת הוא מלהט השמש המכה בע‪‬ים ביום הגשם‪ ,‬ואם הגשם‬ ‫יורד ביום‪ ,‬הקשת ‪‬ראה‪ .‬ואם המטר יורד בלילה אין הקשת ‪‬ראה שאין השמש על הארץ‪ .‬וכבר דרשו ז"ל‬ ‫ו‪‬תתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש‪ ,‬בעתו ‪ -‬זה לילי רביעית ולילי שבתות‪ .‬ואמרו רבותי‪‬ו ז"ל שבימי‬ ‫רבי שמעון בן יוחי ירדו הגשמים כך והיו חטים ככליות וכו'‪ .‬ולכן אמר שלא היה הקשת ‪‬ראה‪ ,‬כי לא היה‬ ‫גשם ביום‪ ,‬רק בלילה בעתו‪ ,‬והוא מבואר‪ .‬ואפשר שזהו ע‪‬ין האות ש‪‬תן השם יתעלה ל‪‬ח בע‪‬ין הקשת‪ ,‬כי‬ ‫כשהעולם חוטא וראוי לעו‪‬ש‪ ,‬הקשת ‪‬ראה בע‪‬ן להיות כי אז השמש על הארץ ואין גשם לברכה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בבל‬ ‫י' י' ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכל‪‬ה בארץ ש‪‬ער‪ .‬ובפסוק י"א ט' על־כן קרא שמה בבל כי־שם‬ ‫בלל יהוה שפת כל־הארץ‪ .‬וה‪‬ה בגמרא זבחים קי"ג‪ :‬אי' ורבי יוח‪‬ן אמר‪ :‬למה ‪‬קרא שמה ״ש‪‬ער״? שכל‬ ‫מתי מבול ‪‬ערו שם‪ .‬וכו' אמר רבי אמי‪ :‬כל האוכל מעפרה של בבל – כאילו אוכל בשר אבותיו‪ .‬ת‪‬יא ‪‬מי‬ ‫הכי‪ :‬כל האוכל מעפרה של בבל – כאילו אוכל בשר אבותיו‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫בבל‪ ,‬היכן שכל התלמוד בבלי ‪‬כתב‪ ,‬היה גם המוקד של דור המבול וגם של דור הפלגה‪.‬‬ ‫דור הפלגה בדורי‪‬ו‬ ‫י"א א' ברש"י ודברים אחדים‪ .‬באו בעצה אחת ואמרו לא כל הימ‪‬ו שיבר לו את העליו‪‬ים‪ ,‬עלה לרקיע‬ ‫ו‪‬עשה עמו מלחמה‪ .‬דבר אחר על יחידו של עולם‪ .‬דבר אחר ודברים אחדים – אמרו אחת לאלף ותר‪"‬ו‬ ‫ש‪‬ים הרקיע מתמוטט כשם שעשה בימי המבול‪ ,‬באו ו‪‬עשה לו סמיכות )ב"ר(‪.‬‬ ‫וה‪‬ה בימי‪‬ו א‪‬ו‪ ,‬יש גם א‪‬שים שחושבים שמוטל עלי‪‬ו לש‪‬ות את המזג האויר‪ .‬והאמת היא שהם צודקים‪,‬‬ ‫כי כשא‪‬ח‪‬ו מת‪‬הגים כמו שהקב"ה מצפה מאית‪‬ו‪ ,‬זה בודאי משפיע על כל הטבע‪ ,‬כמו שרש"י אומר‬ ‫בתחילת הפרשה‪ ,‬שאם הא‪‬שים מת‪‬הגים באופן מושחת כל הטבע מתחילה להיות משו‪‬ה‪.‬‬ ‫שפה אחת ודברים אחדים‬ ‫י"א א' ויהי כל־הארץ שפה אחת ודברים אחדים‪ .‬מה זה שפה אחת ומה זה דברים אחדים? שמעתי מהג"ר‬ ‫מתתיהו סלומון זצ"ל בשם השם משמואל הסבר בזה‪ :‬כי בעצם א‪‬ח‪‬ו צריכים להבין‪ ,‬למה היהודי שגר‬ ‫בא‪‬גליה יש לו תכו‪‬ות של הא‪‬שים שם וזה שגר בצרפת יש לו תכו‪‬ות משם‪ ,‬מה הגורם לזה? ומסביר השם‬ ‫משמואל‪ ,‬שהשפה שמדברים משפיעים עליו‪ .‬לכן יש לכל אחד קצת מהתכו‪‬ות של העם שבמקום‪ .‬ור'‬ ‫מתתיהו זצ"ל הוסיף מדיליה‪ ,‬שגם היהודי שגר בישראל יש לו קצת את התכו‪‬ות של העם שם‪ ,‬והם‬ ‫הציו‪‬ים שהקימו מדי‪‬ה ‪‬גד רצון ה' ו‪‬גד רצון כל האומות באזור‪ ,‬מדי‪‬ה לאומית משלהם )למרוד בה'(‪ .‬זה‬ ‫‪‬ובע מגאווה ‪ -‬לאומיות שמביא גם כעס איתו‪ ,‬וגם ‪‬ובע מחוצפה‪ ,‬לצפצף על כולם‪ ,‬גם על הקב"ה‪ .‬ולצערי‪‬ו‬ ‫יש יותר את המידות האלו‪ ,‬גאווה‪ ,‬כעס וחוצפה ביהודים בארץ‪ .‬אולם‪ ,‬היהודים שמדברים בעיקר יידיש‪,‬‬ ‫יש להם תכו‪‬ות אחרות מיהודים שמדברים בעיקר עברית‪.‬‬ ‫ויהי כל־הארץ שפה אחת ‪ -‬ולכן היה להם אותם הרעיו‪‬ות מה ואיך לב‪‬ות ‪ -‬ודברים אחדים‪.‬‬ ‫וה‪‬ה מה שמביא רש"י י"א ז' "לא ישמעו‪ .‬זה שואל לב‪‬ה וזה מביא טיט‪ ,‬וזה עומד עליו ופוצע את מחו‪".‬‬ ‫לא מובן‪ ,‬כי כל אחד יודע לדבר בין '‪‬טילת ידים' ל'המוציא' באמצעות שפת הידיים‪ ,‬וכן היום‪ ,‬מי שרוצה‬ ‫ללמוד שפות ‪‬וסע למדי‪‬ה שמדברת את השפה ההיא ותוך זמן קצר לומד אותה‪ ,‬אז למה הם לא הצליחו‬ ‫להמשיך לב‪‬ות‪ ,‬מאחר שהם רצו את זה כל כך חזק וחשבו שהם מצילים את העולם ממבול ‪‬וסף? אבל לפי‬ ‫‪8‬‬ ‫דברי‪‬ו‪ ,‬מאחר שדברו שפה אחרת היה לכל אחד תוכ‪‬ית ודרך אחרת לבצע אותה‪ ,‬וממילא לא הצליחו‬ ‫לעבוד יחד‪.‬‬ ‫הפטרה‬ ‫"לא" מאסתים "ולא" געלתים לכלותם ‪ -‬שבועה‬ ‫ישעי' ‪"‬ד ט' כי־מי ‪‬ח זאת לי אשר ‪‬שבעתי מעבר מי־‪‬ח עוד על־הארץ כן ‪‬שבעתי מקצף עליך ומגער־בך‪.‬‬ ‫הגמ' בשבועות לו‪ .‬אומרת שאם אומר פעמיים לאו הרי זו שבועה‪ .‬וראיה מהקב"ה אחרי המבול‪ ,‬דכתיב‪:‬‬ ‫ולא יהיה עוד המים למבול וכתיב‪ :‬ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול‪ ,‬וכתיב‪ :‬כי מי ‪‬ח זאת לי אשר‬ ‫‪‬שבעתי‪ .‬וכך ‪‬פסק להלכה בשולחן ערוך יורה דעה רל"ז ה'‪ :‬האומר פעמים על דבר אחד אעש‪‬ו‪ ,‬או לא‬ ‫אעש‪‬ו‪ ,‬הוי שבועה‪ .‬והוא שיתכוין לשם שבועה‪.‬‬ ‫ואומרים בשם הגר"א פשט בפסוק אצל‪‬ו בהפטרה‪ ,‬לפי הגמ' ה‪"‬ל וכן את הפסוק )מלאכי ג' ו'(‪" :‬כי א‪‬י ה'‬ ‫לא ש‪‬יתי‪ ,‬ואתם ב‪‬י יעקב לא כליתם"‪ ,‬כי פעמיים אמר ה' "לא" בתוכחה‪" :‬ואף גם זאת בהיותם בארץ‬ ‫אויביהם 'לא' מאסתים 'ולא' געלתים לכלותם להפר בריתי אתם"‪ .‬ואם כן יש כאן שבועה וכוו‪‬ת הפסוק‬ ‫היא‪ :‬כי א‪‬י ה' ‪" -‬לא" ש‪‬יתי‪ ,‬חזרתי וכפלתי את המילה "לא"‪ ,‬וכתוצאה מכך‪" :‬ואתם ב‪‬י יעקב לא‬ ‫כליתם"‪ ,‬שהרי ‪‬שבעתי שלא מאסתים ולא געלתים לכלותם‪ .‬וכן אצל‪‬ו‪" :‬כי מי ‪‬ח זאת לי‪ ,‬אשר ‪‬שבעתי‬ ‫מעבור מי ‪‬ח עוד על הארץ‪ ,‬כן ‪‬שבעתי מקצף עליך ומגער בך"‪ ,‬ולכאורה קשה מה ההשוואה במה ש‪‬שבע‬ ‫על מי ‪‬ח‪ ,‬לשבועה שלא יקצוף ישראל? התשובה היא שממי ‪‬ח לומדת הגמרא ש"לא" "לא" היי‪‬ו שבועה‪,‬‬ ‫ואם כן גם במה ש‪‬אמר "לא" מאסתים "ולא" געלתים לכלותם ‪ -‬יש כאן שבועה‪ ,‬שלא יקצוף ולא ימאס‬ ‫בב‪‬י ישראל‪) .‬תש"ע(‬ ‫לעילוי ‪‬שמת אבי מורי ר' יוסף מאיר בן ר' יצחק זצ"ל ‪‬לב"ע כ"ז כסלו תשמ"ט‬ ‫לעילוי ‪‬שמת רבי‪‬ו אשר בן ר' יחיאל זצ"ל הרא"ש ‪‬לב"ע ט' חשוון ה' פח‬ ‫‪‬ית‪‬ת האפשרות לכל המעו‪‬יי‪‬ים לקחת חלק בהוצאות ול‪‬דב לזכות ולעילוי‬ ‫‪‬שמה‪.‬‬ ‫‪9‬‬