אילנא דחיי - סקאליע · Ilna DeChay - Skulkya — נח (2026-10-12)

גליון ו’
פרשת
נח
תשפ”ז לפ”ק
להתענג על השם
בהיכל רבותינו הק' מסקאליע
עובדות והנהגות הליכות חיים פנינים עה”ת וענינא דיומא חיים של תורה
בין אדם לחבירו [ד]
כשהורידן הורידן ברחמים שאם יחזרו יהי אלה תולדת נח וגו’
אחד מחסידי רבינו זצוק”ל סיפר שפעם נולד לו בן גשמי ברכה ,וכשלא חזרו היו למבול עכ"ל. (י ,ט).
זכר ,והוא הי׳ רגיל להתפלל בחול באיזה בית הכנסת נח לא היה מאמין שלא יחזרו דורו בתשובה פירש”י ז”ל הואיל והזכירו ספר בשבחו
ב’איסט סייד’ ,שהי׳ מתפלל שם איזה זקן אחד בנש”ק. כשיראו הורדת הגשם ,עד שדחקוהו המים, שנאמר (משלי י’) זכר לדיק לברכה ,ד”א
שהחזיק את עצמו כרב של ביהמ״ד הנ”ל ,אבל לא הי׳ אז ראה שאינן חוזרין בתשובה ,וזה שפירש ללמדך שעיקר תולדותיהם של צדיקים
אפציעל רב ,רק הי׳ מתפלל שם כשאר המתפללים. רש"י ז"ל אף נח מקטני אמנה היה מאמין מעשים טובים ,ואפשר לרמז על ענין
והאברך כיבד את רבינו בסנדקאות ,ולפני הברית, ואינו מאמין שיבא המבול ,שהיה חושב כי סיפורי צדיקים שהגם שהוא ענין גדול,
התחיל אותו בנש”ק לחקור אצלו מי יכבד בסנדקאות, אך העיקר הוא שילמוד ממעשיהם הטובים
בטח יחזרו בתשובה.
וענה לו שכבר כיבד את רבו ה״ה רבינו זצוק״ל ,אז ללכת בדרכיהם ולהיות חושק לעבודתו
אמר הבנש”ק שהוא מרא דאתרא ואיך העיז לעשות [אמרי ברוך] יתב”ש ,וזהו עיקר תולדותיהם של צדיקים
דבר כזה ,למחרת כשהגיע רבינו שם ,ניגש האברך אל — היינו עיקר התכלית מסיפורי עובדות
רבינו ולחש לו כל הנ״ל ,ואמר שאינו יודע מה לעשות מצדיקי יסודי עולם — הוא לתפקיד של
ואיך לפייס האיש ההוא ,ואמר רבינו “זארג דיך נישט, מעשים טובים ,והבן.
איך וועל עס שוין מסדר זיין” ,והוא חשב שרבינו ותבא אליו היונה לעת ערב והנה
עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו [עטרת דוד]
יפייס אותו וכו’ ,ותיכף אחרי שקראו “קוואטיר”
והביאו את הילד לתוך ביהמ”ד צוה רבינו שיכריזו המים מעל הארץ
על אותו בנש״ק שהוא הסנדק .ורבינו השתתף אח”כ (ח ,יא).
בסעודת ברית מילה ,ואמר תורה בסבר פנים יפות אלה תולדות נח נח.
ירמוז עפ”י המבואר בגמרא (ברכות ה)
ובשמחה רבה ,כאילו לא קרה כלום.
כל העוסק בתורה יסורין בדילין הימנו, ע”פ מאמרם ז”ל (אבות פ”ד מ”י) אם
שנאמר ובני רשף יגביהו עוף ,ואין עוף אלא בטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה
תורה ,שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו ,ואין כנגדך ,וז”ש ‘אלה תולדות נח’ ,מי שנח
סיפר ב”א של רבינו זצוק”ל שהיה דרכו לילך מזמן מן התורה יום א’‘ ,נח’ עוד שאר ימים ,וזה
רשף אלא יסורין ,שנאמר מזי רעב ולחומי מכ”ק אא”ז הה”צ בוצ”ק איש אלקים קדוש
לזה לבקר דודו – רבינו זצוק”ל וכשהיה מגיע היה
רשף ע”כ ,ועפי”ז ירמוז ‘ותבא אליו היונה’ יאמר לו מרן ר’ יעקב יוסף דק”ק אוסטרהא
רבינו נותן כ”כ הרגשה טובה היאך שהוא שמח איתו,
רומז לכנסת ישראל שנמשלה ליונה כידוע, זי”ע.
והיה גם נותן לו קצת כסף ,פעם אחת הגיע לשם,
והיה שם אצל רבינו רב אחד ,ורבינו הציגו לפני אותו כדכתיב אחת היא יונתי תמתי וגו’ שקאי
[זרע ברוך]
רב שישב שם ,וכך נתן לו שימת לב ,הוא חיכה שם, על כנסת ישראל ,וזהו ותבא אליו ,היינו
וכשהגיע הזמן שהוצרך לחזור ,נפרד ממנו והלך לו, להקב”ה ,היונה ,כנסת ישראל‘ ,לעת ערב’,
כשהגיעו לביתו סיפר לאמו ,שהוא הלך והיה אותו היינו שהוא בחי’ ערב אצלה ,שיש להצדיק
יסורין ,ומ”מ ‘והנה עלה זית טרף בפיה’,
ויבא נח ואשתו ובניו
רב וכו’ ,וחזר לישיבה .ובפעם הבא שחזר המתין לו אל התיבה מפני מי המבול
אמו עם מכתב ארוך ששלח רבינו ,והוא מתאר כיצד רומז להתורה שנמשלה לזית ,עלה ,א (ז ,ז).
הוא נהנה בכל פעם שבא ,והיות אשר פעם אחרונה בלאט ,רומז לדף גמרא דף זוהר ודף מדרש,
שהיה שם לא היה יכול להתייחס אליו כראוי ,אשר על
ופירש"י ז"ל מפני מי המבול אף נח מקטני
טרף בפיה ,שאינו רוצה להניח את התורה
אמנה היה ,מאמין ואינו מאמין שיבא המבול,
כן ,כותב לו עכשיו מכתב עם ברכות וגם צירוף איזה מללמוד בפה ,אף שיש לו יסורין‘ ,וידע נח ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים .וצריך
טשעק .ואימי סיפרה לי שהיתה אצל רבינו ,ואמרה כי קלו המים מעל הארץ’ ,אז יודע הצדיק להבין הלא הכתוב מעיד על נח ויעש נח
לו ,שהייתי כ”כ שמח מן הביקור ,אבל רבינו לא הרפה הזה שעוסק בתורה כי קלו כל היסורין כאשר צוה ה' ,ועשה התיבה כמו שפקד ה'
ואמר הרי לא התייחסתי עמו כראוי כי היה אותו רב ובודאי היסורין יבדלו ממנו כדברי הגמרא עליו ,ובטח האמין ,ואיך פירש"י ז"ל שהיה
שם ,ושאל כיצד אפשר לתקן זאת ,והחליט לכתוב מקטני אמנה .ונ"ל בעז"ה דהנה רש"י ז"ל
הנ”ל.
הברכות ,וליתן הטשעק. פירוש על הפסוק (ז ,יב) ויהי גשם על
[אור דוד] הארץ ,ולהלן הוא אומר ויהי המבול ,אלא
ממנהגי רבוה”ק והמסתעף דרך חיים סיפורי צדיקים מאוצרות רבוה”ק צדיקים קרויים חיים
המגיד מראשית – אחרית
שנים מקרא ואחד תרגום
פעם אחת נתאכסן הבעש”ט הק’ אצל חסיד שהיה גביר גדול ,וכיבד החסיד
כתב רבינו זצוק”ל ,אאמו”ר [הדברי ברוך] ז”ל הי’ אומר שצריכין את הבעש”ט מאוד.
להשלים הסדרה קודם קריאת התורה שנים מקרא ואחד תרגום, כשהצטרך הבעש”ט ליסע משם ,אמר הבעש”ט להגביר שיכול לבקש ממנו
וגם ללמוד פרש”י ז”ל של הסדרה מדי שבוע בשבוע ,כמו שמצוה איזה דבר שירצה .ענה החסיד שאין לו מה לבקש ,כי ברוך ה’ נתן לו השי”ת
לקרוא הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום בכל שבוע ,כך מצוה את כל מה שיכול לרצות ,בנים ,ממון ,בריאות וכו’.
ללמוד פרש”י של הסדרה.
אמר לו הבעש”ט ,אם החסיד אינו מבקש כלום מהרבי ,אז יבקש הרבי טובה
מנהגו של רבינו זצוק”ל היה שלאחר תפלת שחרית יצא מביהמ”ד מהחסיד ,שיואיל נא להביא ולמסור מכתב ממנו אל תוך העיר ,ענה החסיד
לדירתו למעלה ,וקרא הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום כשעדיין בודאי .וכתב הבעש”ט מכתב לפלוני בן פלוני פרנס חודש ,ולפלוני בן פלוני
מעוטר בתפילין דרש”י. הסגן פרנס חודש ,ונתנה ביד החסיד ,ונסע הבעש”ט משם.
החסיד לקח המכתב והטילו לכיס מעילו ,ושכח ממנו לגמרי ,במשך השנים
והיה קורא שנים מקרא ואחד תרגום בכל יום הפרשה השייך
נהפך אותו חסיד לעני עד שהצטרך למכור חפציו לרכוש חתיכת לחם ,עד
לאותו היום ,דהיינו יום ראשון עד שני וכו’ שנים מקרא ,ואחר כך
שהיה במצב כזה שכמעט לא היה לו כלום בבית.
אמר התרגום של כל העליה .וביום ערב שבת קודש היה מעביר עד
סוף הסדרה .והיה מעביר גם ההפטרה ,ובד’ פרשיות היה אומר הד’ בימים ההם היה לכל אחד כמין תיבה ששם נתנו החפצים היקרים שלהם,
פרשיות . והיתה תיבת חסיד הזה בגובה הרבה ,והחסיד נכפף על גבה להסתכל לחפש
אם עדיין יש לו משהו מונח בתוכה ,למוכרה עבור חתיכת לחם .ובעמדו כך
ומסופר שפעם שאלו אותו עס שטייט דאך פון אר”י הקדוש מען כפוף נפל מכיסו זה המכתב שנתן לו הבעש”ט מלפני כמה שנים ,והבחין בה,
זאל מעביר סדרה זיין ערב שבת קודש ,והשיב “וואס זאל איך טוהן ואמר לאשתו ,עכשיו נודע לי למה ירדתי מנכסי עד שהגעתי לעניות כזה,
אז מ’קומט נישט אהן”. מחמת ששכחתי ולא מסרתי את המכתב של הבעש”ט.
וזה קרה עשרים שנה לאחר שביקר הבעש”ט בבית החסיד הנ”ל ,והיה כבר
מקוה ערב שבת לאחר הסתלקותו של הבעש”ט .נתיישב החסיד שעל כל פנים עכשיו יוליך
רבינו זצוק”ל היה טובל במקוה ערב שבת קודש קרוב לאחר המכתב כמו שפקד עליו הבעש”ט .ובכן נסע להעיר ונכנס לבית המדרש,
חצות היום .ולאחר הטבילה במקוה היה ממעט בעשיית מלאכה, ושאל על זה הפלוני בן פלוני הפרנס חודש ,ואמרו לו שאין פרנס חודש בשם
ולא היה כותב. זה .והלך לבית המדרש יותר גדולה ,ושאל על זה הפלוני בן פלוני הפרנס
חודש.
ונעתיק כמה ענינים בגודל מעלת טבילה במקוה. וגם שם אמרו לו שאין פרנס חודש בשם כזה ,אבל הודיעו לו שהיום בוחרים
בפרנס חדש ,ואחד מאלו העומדים להבחר ,הוא איש בשם זה ,והראו לו איפה
רבינו זצוק”ל פירש פעם הפסוק ‘ורוח אלקים מרחפת על פני לילך למקום הבחירות .והלך החסיד לשם וכשהתקרב שמע ‘אז מ’שפילט און
המים’ (בראשית א ,ב) ,רמז על מימי המקוה שרק על פני המים יש פויקט’ שפלוני בן פלוני נבחר להיות פרנס חודש ,ופלוני בן פלוני נבחר
שליטת שם אלקים – מדת הדין ,אמנם הטובל תחת מי שמקוה יכול להיות הסגן ,ונתיישבו הפרנס חודש החדש ,והסגן שלו ,על שני ספסלים.
לפעול דבר ישועה ורחמים כי אז היא עת רצון ,ובתוך מימי המקוה
אין מדת הדין מצוי’. נתקרב החסיד להפרנס חודש עם המכתב שבידו ,וסיפר לו שמלפני עשרים
שנה כתב הבעש”ט מכתב זה עם השמות של אלו שנבחרו עתה לשמש כפרנסי
רבינו אמר פעם בימי חוליו“ ,קשה לי לילך למקוה ,ואפילו חודש .הפרנס קבל המכתב ופתחה ,והיה כתוב בה ,לכבוד פלוני בן פלוני
להלביש עצמי קשה ,והוסיף ואמר “פושט צורה ולובש צורה איז פרנס חודש ולכבוד פלוני בן פלוני הסגן ,אני שולח לכם מכתב זה ,והוא כתב
נישט קיין גרינגע זאך”. המלצה שתעזרו להיהודי שמביא לכם זה המכתב ,שהיה עשיר ונעשה יורד,
וסימן שאני שולח את המכתב הוא ,שבאותו יום שתקבלו המכתב ,תבחרו
פעם נשאל “למה רואים שיש צדיקים שנתעלו הרבה יותר לשמש בתור פרנס חודש ,ועוד סימן אתן לכם שבשעה שתאחזו זה המכתב
מצדיקים אחרים ,ע”י מה זכו לעליי’ זו? ,והשיב שזכו להתעלה ע”י בידכם ,יבוא שליח להודיע שלאשת הפרנס חודש נולד בן זכר ,ושלאשת הסגן
שהוסיפו במדת הטהרה. נולד בת .נאום רב ישראל בן אליעזר בעל שם טוב.
כתב רבינו שליט”א בספר ובחרת בחיים :טבילה במקוה ,היא וכך הוה ,כשעדיין היה המכתב בידיו של הפרנס חודש ,הגיע שליח ובישר
מסוגלת לטהרת המחשבה והלב .ואמר אא”ז זצוק”ל שיכולים לו שאשתו ילדה בן זכר ,ושאשתו של הסגן ילדה בת.
להתפלל בשעת טבילה כנשמצאים תחת המים .ויש כח מיוחדת [ליקוטי תורות]
לתפלה תחת מימי המקוה ,כי הטובל במקוה הוא בבחינת אין ,כי
אינו יכול להתקיים בהיותו תחת מי המקוה .ויכולים לפעול בתפלה
בעקימת שפתים ובמחשבה במקוה.
עוד איתא ,שטבילה במקוה מסוגלת לעורר זכות אבות (ספר
נקודת חיים
המדות להרה”ק בעל ליקוטי מוהר”ן).
כל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו .זהו הביאור,
וכיון שמי שנמצא תחת מימי המקוה ,הוא בבחינת אין ,כשעולה כשרוצה אדם לעשות תשובה ,אזי אל יביט לאחוריו כלל ,היינו
מן המקוה ,נעשה בריה חדשה וכקטן שנולד דמי ,ומתקיים בו מקרא אל יחשוב כמה עבירות גדולות עשה וגודל צער התשובה ,אפילו
שכתב ,בני אתה אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה.
בתשובת המשקל ,רק יפסול כל מעשיו המוקדמים ויהרהר במחשבתו
כי היום הוא נולד ,ויעשה הטוב כל הימים לרבות הלילות ,ועל ידי זה
יהי’ רוח הבריות ,זהו היצר הרע ,נוחה הימנו ,כי יחשוב היצר הרע
שהוא אינו מסגף ואינו מתקן העבר ,מה יהיה מזה.
פאר הערות און קאמענטארן ,קענט איר
איבערלאזן א וואויסמעיל אדער שיקן א וזהו הענין אלה ,פוסל את הראשונים לגמרי ,שלא יחשבו לכלום,
טעקסט צום נומער .929-500-1270
רק תולדות נח ,יהי’ נח הב’.
אזוי אויך קענט איר אונז שיקן אן אימעיל [שיח אליעזר]
צו monegruchni@gmail.com
1335 48st Brookly Ny 11219
