ליבון הלכה · Libun Halacha — נח (2026-10-12)

בעזהשי"ת
פניני הלכה שנתלבנו בקו הוראה דבית יחיאל
טעלפון | 1-630-996-2499 :דוא"ל | gilyoinlibunhalacha@gmail.com :ק"פל ז"פשת חנ ' -ג ןוילג
ש+אלה:
המפה ,הוי כאילו רק שכח הנירות עליה ,ע"ד המבואר בסי'
ש"ט ס"ד ובמ"ב סקי"ח.
ב' המ"א ס"ל דאין כל המפה נעשה בסיס רק במקום העמדת
הנרות ,וכן נקט בשועה"ר.
ג' הבית מאיר למד דאין על המפה שם בסיס כלל דאין כוונתו יא) נשאלתי ממשפחה אחת שהונהג אצלם כדי שיוכלו
כדי להעמיד הנרות עליה רק לכסות השולחן והנרות שהונחו לנקות את שולחן השבת אחר הסעודה בקל ,הם מכינים
עליה עשויים להאיר. כמה מפות מפלסטיק זה על זה ,וכדי שיוכלו לזרוק
את המפה אחר הסעודה חותכים מערב שבת סביבות
ובר מן דין כתב המ"ב סקי"ח שם דהרי אי"צ שהנרות יהיו
הנירות שמדליקים לכבוד שבת ,ועי"ז יכולים לקחת
מונחים על המפה רק על השולחן.
המפה ולזורקה.
ועל של עכשיו באנו לענין לחתוך המפה באמת יש מקום אמנם בשבוע זו שכחו לחתוך הפלסטיק וברצונם לדעת
להחמיר מכיון דלכאורה היה מקום לחשוב שיהא מלאכת האם יש איזה היתר למשוך המפה מעל השולחן ולזורקה
מחתך ,אמנם במ"ב סי' שכב סקי"ח כתב בתו"ד דמחתך אינו עם כל שאריות המאכלים של הסעודה שעכשיו הם
רק כשמקפיד על מדת ארכו ורחבו ,אבל כשאינו מקפיד על בגדר פסולת.
+תשובה
המדה ל"ה מחתך ,רק אז נכנס בגדר של קורע כמבואר בסי'
ש"מ סי"ג ובמ"ב מ"א.
ולענין קורע י"ל דהוי דרך קלקול והשחתה שלא ע"מ לתקן
ומלאכה שאי"צ לגופה.
והגם שיש מקום לחשוב דהוי לתועלת מכיון שעי"ז יכול לזורקו
השבתי שלכתחילה בודאי היה מקום להדר ולהחמיר לנקות
לאשפה ,הרי אי"צ שיתקרע דאם היה יכול להוריד כל המפה
המפה ככה ,או אם יש גוי במקום לצוותו לחתוך הפלאסטיק.
ג"כ היה ניח"ל.
ועוד יש לציין לדעת השועה"ר סי' ש"מ סי"ז דאין קורע רק אבל במקום שאין גוי וקשה לנקות השולחן ,יש מקום להקל
כגון בגד שנארג מחוטים רבים ,ולא בעור ונייר או לענינינו ולחתוך המפה דרך קלקול ולזרוק כך.
נימוק הדין:
בפלאסטיק שעשוי מגוף אחד.
ועוד הביה"ל בד"ה אין שוברין דאין קורע רק אם צריך להב'
החלקים ,וזה לא נוגע בנדון דידן דאי"צ החלק השני של המפה
שנשאר תחת הנירות. מקודם יש לדון אם אין על המפה דין בסיס בשביל הנרות
שהונחו עליה.
ולכן משום כבוד הבריות המיקל לחתוך המפה הפלסטיק דרך
קלקול אין מזניחין אותו ודי בזה. ועל זה פשוט דאינו בסיס א' מכיון דדרכם בכל שבוע לחתוך
א
ש+אלה:
ועכשיו לנדון דידן לענין אנשים ישנם הסוברים דלא חלה
האיסור של טעימה לפני קידוש רק אחרי שהתפלל מעריב ,כן
כתב בשו"ת מנח"א (ח"א סי' ל"ג וח"ב סי' י"א) למעשה ,ובשו"ת מנחת
יצחק ח"ח סי' י"ח משתמש בדיעה זו לצירוף להקל בענין אחר.
ואם נאמר דקידוש ביו"ט הוי רק דרבנן יש לנו עוד סניף לקולא,
יב) נשאלתי ממי שגמר את סעודת החג במאוחר אחרי
ואם ננקוט דיו"ט שני מצטרף לספק הוי ספק דרבנן לקולא.
צהרים ואינו תאב לאכול עכשיו מיד כשנעשה לילה,
והא דכתבנו לענין קידוש במקום סעודה הוא המבואר במ"ב וברצונו ללמוד בינתיים עד שיתפלל ויסב לסעודתו ,אמנם
סי' רע"ג (סקכ"ד וכ"ו) דלכתחילה יש לאכול מזונות ,ואם אין לו דא עקא שקשה לו ללמוד בלי לשתות קצת ,וברצונו לדעת
+תשובה:
מזונות וכדומה ישתה שני רביעיות דהיינו רביעית יין בנוסף האם יש איזה עצה בשבילו.
הרביעית של קידוש ,ובדיעבד סגי בהרביעית של הקידוש.
ולולא דמיסתפינא הייתי אומר עוד אופן להתיר שישתה פחות
מרוב רביעית שאז לענין תענית מצינו דל"ה טעימה בסי'
תקס"ח ,ה"ה לענין טעימה לפני קידוש ,ע"ד שהשווהו המ"א
סק"ה לענין לרחוץ הפה כשאינו מכוין להנאת טעימה ,ודומה השבתי דבאמת יש עצה שיתפלל ויעשה קידוש ויאכל קצת
למי ששכח ושתה בתענית בסי' תקס"ח ס"א ובמ"ב סק"ה לא מזונות שיהיה במקום סעודה ולכל הפחות ישתה עוד כוס יין
אבד תעניתו באופן זה. במקום סעודה ,ואז ישתה כרצונו ,וישב לסעודתו אחרי זה.
וי"ל דהטעם דהמ"א לא הזכיר סברא זו ,משום דלא נחית כאן אבל במקום שקשה לו לעשות כן ,או לדוגמא בליל שמחת
להתיר באופן שעה"ד ,רק בהיתר גמור. תורה שברצונו לקדש רק אחרי עריכת ההקפות ,יש מקום
וכן הורה הבעל אגר"מ (בקובץ תורה והוראה ח"ט עמוד )13לענין להקל שישתה מים.
תענית וצריך לשתות לבלוע תרופה וא"י בלי מים שישתה אמנם יש לציין דבין העצה הראשונה ובין השניה לאו
פחות מכשיעור. לכתחילה נאמרו.
ומדי דיברנו בו כדאי לציין דהגם דכדי שיהא קידוש במקום
וכן כשחל יום טוב סמוך לשבת (כמובן בימים טובים שיכול לחול
סעודה יש עצה של אכילת מזונות או שתיית עוד רביעית,
כן על פי קביעות השנה) ,יש יותר מקום להחמיר בזה.
יש שפקפקו על זה בליל שבת דהביה"ל בסי' רע"ג ס"ה ד"ה
ומאידך לנשים ביום טוב לחוד (לא כשחל בשבת) קל יותר.
נימוק הדין:
כתבו הגאונים כתב דהגר"א לא היה סומך ע"ז גם בשחרית ולא
היה מקדש רק במקום סעודה גמורה ,ע"ד שי' כמה ראשונים
דאין קידוש במקום סעודה רק במקום הסעודה הגמורה ,והוזכר
בהגהות רע"א כאן סק"ט בשם הרבינו יונה ,והגם שלענין
סעודת שחרית נהוג עלמא להקל ,מ"מ בליל שבת יש להחמיר פשטות הדין הוא הלכה מפורשת בסי' רע"א ס"ד :אסור לטעום
דעיקר הקידוש שלו הוא מה"ת. כלום קודם שיקדש אפילו מים.
ועוד יתירה מזו כתב בשו"ת שלמת חיים ח"א סי' נ"ט שבשבת ובמ"ב סקי"א בשם המ"א כתב דהאיסור לטעום קודם קידוש
שחרית יקדש שוב כשבא לסעוד סעודתו הקבוע. על הכוס הוא רק איסור דרבנן.
והגם שיש להקשות ממנ"פ אם נקטינן דלא יצא בקידוש הראשונה והגם שביו"ט לא מבואר כן להדיא כתב המ"ב שם סק"ב דהגם
שהיה מיני תרגימא א"כ היה אסור לו לאכול ,ואם נקטינן דכן שקידוש של יו"ט הוא רק מדרבנן ,מ"מ כל דיניו כשבת.
יצא מה מרוויח בקידוש השני ,מ"מ בלא"ה אינו ברכה לבטלה וא"כ יו"ט בפשטות קיל יותר משבת לענין זה.
שמברך רק בורא פרי הגפן ,לכן מהיות טוב טוב יפה לנהוג כן.
אבל יש לציין דיש חולקים על זה וס"ל דגם קידוש דיו"ט
ועוד יש לציין דהא דהזכרנו בפנים לענין אכילה לפני ההקפות, הוא מה"ת.
אין זה ענין של מה בכך ,די"א מכיון דהקפות הם חלק מהתפילה
ולפי זה לענין יו"ט שני של גליות קיל יותר דהוי תרי דרבנן.
אין לקדש ולסעוד לפני זה ,וכן הוא בהליכות שלמה פי"ג אות
ט"ז שאין לשנות ממנהג וצורת השמחה שבכל הדורות ,וכן ולענין נשים ביו"ט יש מקום להקל שמבואר בשועה"ר ס"ה
באגר"מ ח"ג סי' צ"ט כתב דהקפות של יום זמנם דוקא בשעה שנשים אינן מחוייבות רק מדרבנן.
שגומרים התורה ולא לאחרה גם לאחר מוסף. מאידך הרע"א (בשו"ת מהדו"ק סי' י' ובהשמטות) נקט דאף מדרבנן
אבל חלילה להרהר על מי שחלש לבו וצריך לאכול שיקדש אינן מחוייבות.
ב
אין מזניחין אותו אפי' יאכל הסעודה לפני עריכת ההקפות, ויאכל קצת מזונות ,וכן היה נהוג אצל החזו"א כמבואר בארחות
או החלש לבו וכדומה אין מזניחין אותו אם יש לו צורך לאכול רבינו ח"ב עמוד שי"ד.
מקודם ודי בזה. וכן מי שיש לו ילדים קטנים וקשה להם לאכול במאוחר כ"כ
ש+אלה:
המהודרים ביותר שביכלתו ,ומחוייב להוציא עד שליש על
הידור מצוה ,כמבואר בסי' תרנ"ו ס"א בשו"ע ונו"כ.
וע"ע במ"ב סק"ו ובשעה"צ ובביה"ל שמביא ב' דעות א' דכ"א
מחוייב להוסיף עד שליש ,ומי שרוצה שהקב"ה יוסיף לו שכר
יוסיף יותר משליש ,וי"א דמי שמצבו דחוק אי"צ להוסיף רק עד יג) נשאלתי מבני משפחה ברי אוריין שהלכו באופן של
שליש ,ומי שיש לו יותר בריווח יבזבז יותר. שבת אחים יחד לקנות הארבעה מינים בשבילם ובשביל
וכל אחד לפי דרכו בפירוש הגמ' ב"ק ט :עד שליש משלו מכאן אביהם על דעת שאחרי זה יברור כל אחד הד' מינים
ואילך משל הקב"ה. בשבילו ,אבל בשובם משוק הארבעה מינים התעורר
ועוד מעתיק המ"ב בסק"ל על מש"כ השו"ע דהשליש מלגאו ביניהם דין ודברים הלכתי כדרכם של תלמידי חכמים,
מביא גם פירוש הר"ן דמחמיר להוסיף מלבר ,דהיינו שמחלק האם עפ"י דין חייבים או דוקא להיפוך יהיו אסורים לתת
+תשובה:
לב' ומוסיף חלק שלישי. הכיבוד לאביהם לבחור המהודר ביותר.
ועכשיו לענין שאלתינו כבר כתבנו קצת מהסברות שאין יכול
לכבד את אביו ממצות השם.
וכן כתב השיירי כנסת הגדולה ב"י סי' תר"ס שכשיש ב' אנשים
אחד רוצה לקנות לעצמו ואחד בשביל חכם גדול הדור ,אי"צ
התשובה לזה שמכיון שחיוב כיבוד אב הוא משל האב ולא
האחר לוותר דהרי במצות השם אין חולקין כבוד לרב ,ויותר
משל עצמו ,א"כ כ"ש שאין חיוב כיבוד אב משל מצוות
קרוב לעצמו לעשות מצות השם.
של הקב"ה.
וכן כתב הביכורי יעקב סקט"ז לענין אביו שכיבוד אב משל אב,
ולכאורה יהא בזה גם איסור לכבד אביהם ולוותר מהידור
וכ"ש שאין לכבדו במצוה של הקב"ה.
מצוה שלהם ,אבל אם כל אחד שילם בשוה ,ורק אחרי זה
וכן מובא מהגרשז"א (הליכות שלמה ד' מינים פ"א דבר הלכה אות ג' רוצים לברור ,אז או שיתחלקו לפני הגיעם אל אביהם.
וארחות הלכה הע' א') שכותב להדיא על נדון דידן שאין עליהם
או שיש עצה שאופן הבירור יהא על ידי גורל.
חיוב לתת לאביהם לברור תחילה ,ומכיון שהמצוה מוטלת גם
עליהם הם קודמים. ויתכן שמי שראה תחילה אתרוג מהודר ובדעתו הוא היפה
אולי מוטל עליו חיוב ליטלנו.
נימוק הדין:
והא דכתבנו להתחלק מקודם או ע"י גורל וכדו' כדי שלא יהא
בואפן של היפוך כיבוד אב.
וכן עז"ה דאם יודע מה ההדר ביותר לפי עיניו יתכן
שצריך לטלנו. באמת ד' מינים מהודרים הרי יש חיוב על כל אחד לקנות
ש+אלה:
יד) נשאלתי מאברך ירא שמים מדקדק בהלכה בקלה כבחמורה שיש לו בית שכורה ומקומו לעשות את הסוכה על המרפסת
שלו וישנו אילן גבוה מאוד שענפיו רחבים וקצת מתפשטים למעלה מסוכתו וברצונו לדעת מה הגדר כדי שהסכך שתחתיו
יצטרפו עדיין לשיעור סוכה של ז' על ז' טפחים ,והאם יצטרך למנוע מלשבת תחת חלק מתחת האילן.
ג
השו"ע ,ואם כן יוצא שאין מקום צל האילן כשר ,אמנם כפי
שביארנו בפנים יכול להיות לדופן עקומה.
והא דכתבנו שלא ישאירנו בלי סיכוך ,הוא עפ"י השו"ת פנים
+תשובה:
מאירות סי' ס' שהובא בשע"ת כאן שכתב שלשי' הר"ן לא שייך והשבתי שישער באותן המקומות שיש שם צל אילן פחות
לומר דופן עקומה אם הדפנות אין מגיעים להסכך ,דהאיך יוכל מד"א עד הסוכה יצטרף לדופן עקומה ,אבל לכתחילה לא
להיות 'דופן עקומה' כשאין שם דופן כלל ,אבל אם מילאהו ישאירנו בלי סכך כלל או כשר או פסול.
במשהו אז איה"נ דפסולה לסכך אבל מכלל דופן לא יצא. ושאר המקומות הפחותים מג"ט אם אינו ליד דופן אז פוסל
והא דכתבנו דאם הצל ליד דופן פשוט שרק אז יש דין דופן בג"ט להצטרף לשיעור ז' על ז' ובד"ט פוסל גם כשאי"צ
עקומה ,ואם הוא באמצע אז השיעור לפסול כל הסוכה הוא ד"ט לשיעור הסוכה ,מותר מדינא גם לשבת תחתיהן ,אבל מ"מ
אם יש לו שיעור ז' על ז' בלי הפסול ,ואם הוא שיעור מצומצם יש מקום להחמיר לא לשבת תחתיו כמו בכל מקום שיש ג"ט
השיעור ג"ט כמבואר בסי' תרל"ב ס"א. סכך פסול.
והטעם דישנים תחתיו כתב הט"ז משום דהוי דבר מועט אמנם אם ברצונו לחוש לשיטת הב"ח שלבוד מצטרף
חשיב כמאן דליתא ,ובפרמ"ג מבאר דהא דלא כתב לחומרא ,וא"כ הרי מצל אחד שהאילן מציל עד השני יצטרך
להסתכל על זה ,ולפי"ז לחשוב לשיעורים הנ"ל.
נימוק הדין:
מטעם לבוד ,משום דלבוד לא שייך רק באויר ולא כשיש
ממשות שמפסיק.
אמנם יש מקום להדר שלא לשבת תחתיו כמבואר בפוסקים.
ובענין העצה לחשוש לשי' הב"ח (מובא במ"ב סקי"ז ,שעה"צ סקכ"ג) התשובה פשוטה לפי דעת הי"א שבשו"ע סי' תרכ"ו ס"א
באמת נקטו גדולי הפוסקים כדעת המ"א סק"ה ומובא במ"ב סי' וכמבואר בביה"ל ד"ה וי"א דכן הדין עפ"י הכלל דבשני י"א
תרל"ב סק"כ ,דאין לחוש לזה. פסק השו"ע כהשני ,וכן מביא מהפרמ"ג ,ובשעה"צ ציין דהא"ר
אבל הרוצה להחמיר ולחשוש לשי' הב"ח כדי לבטל הלבוד היה ובשועה"ר ס"י כתבו דיכולים לסמוך להכשירה ,אמנם כמובן
צריך להיות ממש בין ענפי האילנות ,וזה אין אפשרות לעשותו דכאן לא שייך להשפיל הענפים ולערבן עם הסכך הכשר.
בניקל באילן גבוה. ועוד ישל"צ דאפי' גבוה מאוד פוסל ,כמובא בבית מאיר על
דישנם המשווים להא דמבואר דלצינה כולי עלמא חולים הם,
הערו+ת
תשובה בענין מכונת שואב זיעה
משום דבזמנינו הרבה יותר רגישים לחום מימי קדם.
ולענין טלטול המים אם המציאות שיש להמכונה מד-אוטומטי
שלא היה נשפך לחוץ ,אז נצטרך לומר להתיר דיהא נקרא
לצורך מקומו די"א דההיתר קאי גם על אופן זה שיהא המקום בענין השאלה שהבאנו בהגליון שיצא לכבוד יו"ט סוכות
נוחה ,דהיינו אם המוקצה מפריע לו מלשבת שם גם מקרי העעל"ט (שאלה ו') העירו כמה מהקוראים החשובים שליט"א
לצורך מקומו. שמציאות המכונה הזה שמפסיק לפעול כשמתמלא עם המי
זיעה ,ואם כן בפשטות אין מקום להתיר לשופכן שהרי לא יבוא
וגם היה רק גורם לגורם.
כלל למצב של גרף של רעי.
ומכל מקום לאמיתו של דבר יותר נכון לצוות לכל הפחות
לקטן אם אין גוי נמצא במקום. וא"כ חוץ מזה שאין כאן עדיין ענין של גרף של רעי ,הרי בזה
ששופכן ומריק הכלי הוי גורם שיתחיל לפעול.
אקוה שדי בזה כעת ויה"ר שלא יצא מכשול מתחת ידינו.
אמנם האמת יורה דרכו דהשואל הפעיל שעון שבת על המכונה
נ"ב ובעת הזאת ברצוני להודות על כל מי שנתן מזמנו להעיר שלא יכנס לגרמא להדלקה להדיא ,והוי רק גורם להאריך מצב
ולהאיר בעוד ענינים. הקיים ,דהיינו שיכבה יותר מאוחר יש הרבה מתירים ובפרט
מאת המערכת דשאלתו היה לצורך אורחים ,וגם היה שם חום בלתי נסבל,
845-210-6668
הגליון נתנדב לעילוי נשמת האה"ח מרת רויזא שרה בת ר' שמריהו ע"ה ,אשר יום היארצייט שלה יחול בשב"ק זו ,ו' חשון.
זכתה לאריכות ימים מופלגת ,בהגיעה לגיל מאה ושלוש שנים בבריאות טובה ,וגידלה את משפחתה ואת דורותיה בדרך התורה והחסידות.
היא תלתה את אריכות ימיה בזכות מצות כיבוד אב ואם ,בה הקפידה כל ימיה .ת.נ.צ.ב.ה.
לקבל הגליון מדי שבוע באימעיל ,נא לשלוח אימעיל אלgilyoinlibunhalacha@gmail.com : ד
