gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ליבון הלכה · Libun Halacha — בראשית (2026-10-05)

מוציא לאור: ליבון הלכה · Libun Halacha

שבוע: בראשית (2026-10-05)

ליבון הלכה · Libun Halacha — בראשית (2026-10-05)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫פניני הלכה שנתלבנו בקו הוראה דבית יחיאל‬ ‫טעלפון‪ | 1-630-996-2499 :‬דוא"ל‪ | Kavbaisyechiel@gmail.com :‬ק"פל ז"פשת תישארב 'ב ןוילג‬ ‫ש‪+‬אלה‪:‬‬ ‫טינופות‪ ,‬יש בנ"א שמקפידים שלא לטנף בגדיו החשובים באופן‬ ‫של טינוף יותר‪.‬‬ ‫אמנם בזה י"ל דזה אומדים לפי דעת הבעל הבית של הבגד אם‬ ‫מקפיד על זה או לא‪ ,‬וכמבואר במ"ב סנ"ב דמוקצה לעניים מוקצה‬ ‫לכולם דאזלינן בתר דעת בעה"ב‪ ,‬אבל ישל"צ דהגם שתלוי‬ ‫נשאלתי מאברך חשוב מרביץ תורה לעדרים וירא"ש‬ ‫בדעת הבעה"ב מ"מ אם בבין השמשות חל עליו שם מוקצה א"י‬ ‫מרבים בשבת קודש דשכח הפלפון שלו בתוך שקית ביחד‬ ‫להורידו אח"כ‪ ,‬וכמבואר להלן בשו"ע סי' כ"ד וכ"ו‪ ,‬ועו"ש בפרטות‬ ‫עם הבגדי חול שהחליף במקוה‪ ,‬ונזכר עכשיו בשבת קודש‬ ‫בסוג היחוד‪.‬‬ ‫מזה שהניחן בבית המדרש במקום שאינו משומר כל כך‪,‬‬ ‫‪+‬תשובה‪:‬‬ ‫ועכשיו יש לדון בדין הטלפון וקודם צריכים אנו לברר גדר המוקצה‬ ‫האם יש אופן להתיר לו בכגון דא‪.‬‬ ‫שלו‪ ,‬דלכאורה מכיון דאין יכול להשתמש בהם כלום בשבת אפי' כשאין‬ ‫עושה מעשה האיסור‪ ,‬הוי ככלי שאסור מחמת גופו‪ ,‬שאסור לטלטלו‬ ‫אפי' לצורך גופו ומקומו‪ ,‬ומאידך י"ל דהוי אפי' כלי שמלאכתו להיתר‬ ‫או עכ"פ כלי שמלאכתו לאיסור‪ ,‬כגון באופן שהדליקו לשעון מעורר‪,‬‬ ‫י"ל דמסתבר טפי דהוי ככלי שמלאכתו לאיסור דעיקר תשמישו הוא‬ ‫אם אינו מקפיד מלהשתמש בבגדיו המשומשים לאיזה צורך‬ ‫לעשות ולקבל שיחות‪.‬‬ ‫שיהיה‪ ,‬אז מותר לקחתם כך‪.‬‬ ‫ולפי"ז במקום הפסד יש מקום לסמוך על מש"כ השו"ע ס"ה דיש‬ ‫ואם כן מקפיד יכול להניח ספר או חפץ אחר של היתר ולהשיבו‬ ‫מתירין לטלטל מוקצה מחמת איסור מחמה לצל או שאר הפסד ע"י‬ ‫כך אל ביתו בשלום‪.‬‬ ‫נימוק הדין‪:‬‬ ‫הנחת דבר היתר עליו‪ ,‬וכאן השק של בגדי המקוה יהא בגדר זה‪.‬‬ ‫ובהפסד מרובה אפשר להקל אפי' מוקצה גמור כמבואר בסי'‬ ‫של"ד סי"ז‪.‬‬ ‫הנה יש כאן הרבה על מה לדון‪ ,‬דאפי' על בגדיו השמומשים שהוא‬ ‫עכ"פ נחזור לענינינו דבדרך כלל הפלפון שמשתמשים בהם בזמנינו‬ ‫לא חשב לשאול עליהם‪ ,‬יש לומר דהם בגדר אפי' של מוקצה‬ ‫מקפידים עליהם‪ ,‬ומאידך מצוי מאוד להשתמש בהם לשעון מעורר‬ ‫מחמת גופו דבזמנינו ישנם אנשים דבכל ממון שבעולם לא ישתמשו‬ ‫ג"כ‪ ,‬ולכן לכאורה יש מקום מרווח להניחם בגדר של מוקצה‬ ‫בהם כלל‪.‬‬ ‫מחמת איסור‪.‬‬ ‫ואז הם בגדר מוקצה מחמת גופו ואסור לטלטלם אפי' לצורך גופו‬ ‫אמנם זה תלוי לפי האדם ואם מקפיד עליהם ביותר הוי כמוקצה‬ ‫ומקומו‪ ,‬וכמו שירי מחצלאות ושירי מטלניות המבוארים בסי'‬ ‫מחמת חסרון כיס‪.‬‬ ‫ש"ח סי"ב‪-‬י"ג דאם בדעתו להשתמש בהם מותרים בטלטול וא"ל‬ ‫מ"מ מבואר בסי' של"ד סי"ז דמותר לתת דבר היתר על דבר האסור‬ ‫אסורים‪ ,‬ובביה"ל שם ד"ה וא"ל דפשיטא דהכוונה גם לאסור בלצו"ג‬ ‫ולטלטלו כך במקום הפסד שריפה‪.‬‬ ‫ומקומו‪ ,‬דאין עליהם שם כלי כלל‪.‬‬ ‫והגם שמבואר במ"ב כאן סקכ"ו דלא התירו רק למת‪ ,‬כבר הכריע‬ ‫והגם דלכאורה בגדי כביסה שייך להשתמש בהם עכ"פ לקנח‬ ‫א‬ ‫מלהשתמש בהם כלל די בזה‪ ,‬אבל אם הוא כן איסטניס יצטרך‬ ‫בשעה"צ סקכ"ד להקל בהפסד מרובה וציין שכן נקט גם בשועה"ר‪.‬‬ ‫להניח בהשק עוד דברים המותרים‪.‬‬ ‫ובנדון הנ"ל שהם ביחד עם בגדי המקוה אם אינו איסטניס כ"כ‬ ‫ש‪+‬אלה‪:‬‬ ‫ולברך שהרי אינו ברכת הנהנין‪ ,‬ועל הבשמים יש להסתפק מכיון‬ ‫שמותר לו לברך שנית ולהריח שנית אחר שהסיח דעתו‪.‬‬ ‫אמנם שוב נחמתי דאם מבדיל לעצמו שנית משום דלא ידע ההלכה‬ ‫וכדו' דמכיון דבירך על הבשמים משום מוצ"ש שוב א"י לברך‬ ‫ולהפסיק בין ברכת בורא פרי הגפן לשתייתו‪.‬‬ ‫נשאלתי מאברך ירא השם שהיה עם קבוצה לשבות בשבת‬ ‫ועוד יש להסתפק דאין כאן היסח הדעת דיודע שרוצה להריח‬ ‫אחים‪ ,‬ובמוצאי שבת מכיון שכמה מהם לא דקדקו להתפלל‬ ‫שנית‪ ,‬אבל לא משמע הכי בפרמ"ג‪.‬‬ ‫מעריב דוקא לפי שיטת הר"ת‪ ,‬והוא אחז בדרכו להמתין‬ ‫ועוד ענין יש לנו להבהיר מה שההמון עם אינו בקי בו‪ ,‬דיש בזה ב'‬ ‫מלהתפלל עד שיצא השבת גם לפי שי' הר"ת‪ ,‬ומכיון שכן‬ ‫ענינים א' עצם הענין לקרוא קרי"ש ולהתפלל מבעוד יום‪ ,‬וזה נוגע‬ ‫כשהם גמרו את התפלה ורצו להבדיל היה הוא עדיין‬ ‫גם לשי' הגאונים אם מתפללים לפני זמן הגאונים‪.‬‬ ‫באמצע תפלת שמו"ע ורק כשהבמדיל אחז אצל מריחת‬ ‫הבשמים גמר את התפלה ומשם והלאה כיוון לשמוע את‬ ‫וזה מבואר בסי' רל"ג ס"א דעיקר זמן מנחה הוא עד הלילה לרבנן‪,‬‬ ‫המבדיל‪ ,‬האם יצא יד"ח‪.‬‬ ‫‪+‬תשובה‪:‬‬ ‫ולר' יהודה עד פלג המנחה דהוא שעה ורביע קודם הלילה של ר"ת‬ ‫דיוצא ג' דקות לפני השקיעה‪ ,‬והמ"ב סק"ד ציין דיש דיעה דהוא‬ ‫שעה ורביע קודם השקיעה‪ ,‬וזה יוצא שעתיים ועשרים ושבע דקות‪,‬‬ ‫וכתב דאזלינן לחומרא משניהם (אמנם אין כאן המקום להאריך בהדינים‬ ‫האחרים הנוגע לזה ובעזהשי"ת יבואר כל אחד במקומו)‪.‬‬ ‫ובשו"ע פסק דעבד כמר עביד ודעביד כמר עביד‪ ,‬אבל צריך לעולם‬ ‫התשובה הוא שיצא‪ ,‬ואי"צ להבדיל שנית‪.‬‬ ‫לעשות כחד מינייהו‪ ,‬דהיינו דאם נוהג כר"י להתפלל מעריב מהפלג‬ ‫נימוק הדין‪:‬‬ ‫אין לא להתפלל מנחה רק עד הפלג‪ ,‬ואם נוהג כרבנן להתפלל‬ ‫מנחה עד הערב אין לו להתפלל מעריב לפני"ז‪.‬‬ ‫ולמעשה כתב השו"ע דבשעה"ד יכול להתפלל מעריב מפלג המנחה‪,‬‬ ‫להבנת הענין ברצוני לחלק שאלתו לכמה פרטים הנוגעים להלכתא‪.‬‬ ‫וכתב המ"ב סקי"א דדוקא אם באותו יום התפלל מנחה לפני הפלג‪.‬‬ ‫א' אם יש ענין למי שנוקט כשי' הר"ת שלא להתפלל מעריב‬ ‫אבל בציבור כתב המ"ב מהמ"א דיש להתירם אף לכתחילה לעשות‬ ‫לפני זה‪ ,‬ולקרות קריאת שמע שנית כשיגיע הזמן‪.‬‬ ‫כן אפי' כשהוא תרתי דסתרי‪.‬‬ ‫ב' אם במוצ"ש יהא שונה מבימות החול‪.‬‬ ‫עכ"פ זה הענין נוגע גם למי שאינו אוחז כשי' הר"ת‪.‬‬ ‫וישל"ד דבאמת לכו"ע הוי מצוה מן המובחר להמתין עד לילה לכ"א‬ ‫ג' ואם נאמר שיש ענין האם עדיף ממנין‪.‬‬ ‫כפי מנהגו (עי' מ"ב סי' רל"ה סקי"ב)‪.‬‬ ‫ד' אם באמצע שמו"ע אינו יכול לצאת יד"ח שמיעת הבדלה‬ ‫ואם התפלל לפני"ז צריך לחזור ולקרות קרי"ש כמבואר בשו"ע‬ ‫ע"ד שומע כעונה שהתירו לקדיש ולקדושה‪.‬‬ ‫סי' רל"ה ס"א‪ ,‬ומי שרוצה להחמיר על עצמו לא להתפלל לפני‬ ‫ה' אם לא שמע ברכת בורא פרי הגפן רק ברכת המבדיל אם‬ ‫הזמן מעריב‪ ,‬כתב הביה"ל שם ד"ה ואם הציבור בשם הגר"א דמוטב‬ ‫יצא‪ ,‬שהיה צד לומר הרי תיקנוהו חכמים על הכוס‪.‬‬ ‫להתפלל ביחיד מלהתפלל בציבור לפני הזמן‪.‬‬ ‫ו' ועל הצד שלא יצא אם יכול לברך שוב על הבשמים על הכוס‪.‬‬ ‫ומאידך באג"מ ח"ב סי' ס' נקט דזה רק אם נוהג כמנהגי הגר"א בכל‬ ‫ומקודם נבאר את עיקר נידון השאלה אם יצא הבדלה כשלא שמע‬ ‫עניניו‪ ,‬אבל בקצות השלחן סי' כ"ו סקי"ב מביא מהצמח צדק דמי‬ ‫ברכת בורא פרי הגפן‪.‬‬ ‫שנוהג לעולם להמתין על צאה"כ מותר לו לנהוג‪.‬‬ ‫התשובה מבואר להדיא במגן אברהם סי' רצ"ו סק"י שיצא‪.‬‬ ‫עכ"פ הבוחר יבחר דרכו בדרך השם עפ"י רבותיו‪.‬‬ ‫ועכשיו לענין שי' ר"ת הוא באותו דרך אם מקפיד להמתין על זמן‬ ‫ולכאורה הדבר פשוט משום דסו"ס מכיון שהמבדיל מברך על הכוס‬ ‫הר"ת הוא כנ"ל דיכול להתפלל עם הציבור ולקרוא קרי"ש שנית‪,‬‬ ‫ברכת הבורא פרי הגפן לאו לעיכובא הוא‪.‬‬ ‫ומאידך יש לו על מי לסמוך להתפלל ביחידות אחר צאה"כ‪.‬‬ ‫ולענין ברכה על הבשמים ועל האש‪ ,‬על האש פשיטא שא"י לחזור‬ ‫ב‬ ‫ועכשיו בנדון דידן שלא יוכל להבדיל אח"כ האיך שיעשה בתפלה‬ ‫וכל זה לימות החול אבל במוצ"ש מבואר בשו"ע סי' רצ"ג דמאחרין‬ ‫יעשה‪ ,‬ולענין הבדלה יכול לשמוע אפי' לפני הזמן‪ ,‬רק על הנר ועל‬ ‫גם מלהתפלל עד הזמן של צאה"כ‪.‬‬ ‫הבשמים לא יברך דהרי בין דלא הגיע הזמן שמותר להוציא אש‬ ‫ובס"ג כתב דמי שהוא אנוס יכול להתפלל ולהבדיל מפלג המנחה‪,‬‬ ‫חדש דזה הטעם שמברכים על הנר במוצ"ש‪ ,‬ובין שהנשמה היתירה‬ ‫אבל לא יברך על הנר ואסור בעשיית מלאכה עד הזמן של צאה"כ‪.‬‬ ‫לא עברה ממנו דיצטרך לבשמים‪ ,‬וכן מבואר בשועה"ר סי' רצ"ט‬ ‫ובמ"ב (סק"ט) כתב דאין לעשות כן דהוי דבר תמוה לרבים וגם‬ ‫ס"י‪ ,‬אבל הפרמ"ג (א"א סי' רצ"ט) מסתפק בזה דיתכן דהנשמה יתירה‬ ‫יכולים לבוא לעשות מלאכה‪.‬‬ ‫הולכת מיד בהבדלה‪ ,‬ובסי' רצ"ז סק"ג כתב דיברך על הבשמים על‬ ‫הכוס‪ ,‬ולמד דלכן דילגו השו"ע‪ ,‬ושוב יברך עוה"פ במוצ"ש‪ ,‬דאם‬ ‫והוא מחמיר גם לענין להתחיל התפלה לפני זמן צאה"כ‪ ,‬דרק‬ ‫מריח שנית אין כאן ברכה לבטלה‪.‬‬ ‫בער"ש יש מצוה להוסיף מחול על הקודש‪.‬‬ ‫ולענין מה שהסתפקנו אם מותר לשמוע בשעת שמו"ע זה תלוי‬ ‫אבל למעשה מעיקר הדין אם רק מתפלל במוקדם וכשגומר התפלה‬ ‫במש"כ בשו"ע סי' ק"ד ס"ז דאין פוסק באמצע שמו"ע לא לקדיש‬ ‫הוא כבר הזמן‪ ,‬לכאורה יש כאן צד להקל‪ ,‬דנופל החשש שיעשו‬ ‫ולא לקדושה אלא ישתוק ויכוין למה שהש"ץ אומר ויהא כעונה‪.‬‬ ‫מלאכה מבעוד יום‪ ,‬וישלע"ע בזה‪.‬‬ ‫אמנם הרוצה להחמיר על עצמו ולהתפלל ביחידות בזמנו מותר לו‬ ‫ובאחרונים דנו מה הדין בשאר מצוות‪ ,‬דהרי זה קולא מה שאנו‬ ‫לעשות כן‪.‬‬ ‫שותקים ושומעים‪ ,‬דלהשי' דהוי כעונה‪ ,‬הוי כאילו מפסיק בדיבור‪.‬‬ ‫ובשו"ת דברי יציב ח"א סי' קל"ד נקט דעדיף לעשות כן‪ ,‬למי‬ ‫ולמעשה לענינינו בשו"ת הר צבי או"ח ח"א סי' נ"ט כתב דלא‬ ‫שנוהג בכל עניניו כשי' ר"ת בין דאורייתא בין דרבנן‪.‬‬ ‫ישתוק לשמוע הבדלה‪.‬‬ ‫אבל הנוהג רק לחומרא יכול לשמוע הבדלה ואפעי' לברך על הנר‬ ‫והגרשז"א (בששכ"ה פרק ס' הע' מו) כתב דרק בין ברכה לברכה שרי‪.‬‬ ‫ועל הבשמים (וכמובן שלא ידליק או לאחזו)‪.‬‬ ‫אבל למעשה אם שתק וכיוון לצאת בדיעבד יצא‪ ,‬וכן כתב בשו"ת‬ ‫ובששכ"ה פנ"ט הע' י"ז במוסגר מתיר כן גם לאוחז כר"ת לחומרא‬ ‫שבט הקהתי ח"ג סי' נ"א עפ"י השאגת אריה סי' ו'‪.‬‬ ‫גם בעניני דרבנן‪.‬‬ ‫ש‪+‬אלה‪:‬‬ ‫שיכוון שלא לצאת בתקיעות אלו רק בתקיעות שתוקעים‬ ‫בתפלת חזרת הש"ץ‪.‬‬ ‫ובאופן ששכח לגמרי לברך גם על תקיעות דמעומד‪ ,‬נחלקו‬ ‫הפוסקים אם יכול לברך על התקיעות שתוקעים בסוף התפילה‬ ‫לפני תתקבל‪ ,‬או אם רוצה להשלים המאה קולות‪ ,‬אם יכול‬ ‫לברך אז‪.‬‬ ‫בחור חשוב מלא בתורה ויראת שמים היה עומד להתכונן‬ ‫ולמעשה עדיף שיהרהר הברכה בלבו לצאת מידי ספק ברכה‪.‬‬ ‫לשמוע התקיעות מרבו שהיה אמור ליכנס עוד מעט‬ ‫נימוק הדין‪:‬‬ ‫להתקיעות של ר"ה‪ ,‬אבל כדרכם של רבותינו הקדושים‬ ‫המאורות הגדולים בהכנה דרבה לשעת הכושר נשתהה‬ ‫השעה‪ ,‬והבחור החשוב הנ"ל חשב למהר לצאת לצרכיו שלא‬ ‫באמת היה מקום לומר שיברך כששומע גם באמצע השמו"ע‪ ,‬דהרי‬ ‫יצטרך באמצע התפילה‪ ,‬אבל למעשה הרבי נכנס להתקיעות‬ ‫התוקעים באמצע השמו"ע שבלחש‪ ,‬הוא משום שנקטינן כהדיעה‬ ‫ממש באותו זמן והוא לא שמע כלל לא את הברכות ולא את‬ ‫דהם עיקר התקיעות‪ ,‬ועכ"פ הוא עצמו שעדיין לא שמע התקיעות‬ ‫התקיעות דמיושב‪ ,‬ושאל את המעשה אשר יעשה‪.‬‬ ‫דמיושב‪ ,‬מקיים עכשיו המצוה ולכאורה גם יכול לברך אז‪ ,‬דכמו‬ ‫‪+‬תשובה‪:‬‬ ‫שקיום המצוה עצמה לא חשוב הפסק גם הברכה שצריך לברך עליה‬ ‫ל"ה הפסק‪.‬‬ ‫וכן נקט בשו"ת שה"ל ח"ט סי' קל"ד‪.‬‬ ‫אבל כשדן שנית בזה בח"י סי' ק"ח נקט לעדוף שיכוון שלא לצאת‬ ‫בתקיעות אלו ויברך בחזרת הש"ץ‪.‬‬ ‫הנראה למעשה שיתפלל תפילת שמו"ע שבלחש ביחד עם כל‬ ‫ולעשות באופן שיכוון לצאת גם בתקיעות אלו ורק הברכה יברך‬ ‫הציבור‪ ,‬אבל מכיון שיש להסתפק אם יכול לברך אז באמצע‬ ‫על של חזרת הש"ץ‪ ,‬אינו נכון מכמה טעמים‪ ,‬א' שאין לעשות מצוה‬ ‫התפילה על התקיעות שתוקעים בתפילת הלחש לכן עדיף‬ ‫ג‬ ‫שיכול לברך בשעת הנענועים משום שיש להם חלק בהמצוה דהם‬ ‫לכתחילה בלי לברך עליה מקודם‪ ,‬רק בדיעבד אם לא בירך יצא גם‬ ‫הכשר והידור המצוה‪ ,‬וא"כ לכאורה ה"ה כאן‪ ,‬וכן שיווהו בשו"ת‬ ‫בלי לברך‪ ,‬ב' לפי המתבאר בהמשך יש סוברים שברגע ששמע סדר‬ ‫פרי הארץ סי' ט'‪ ,‬זה אינו דכאן המאה קולות אינם אפי' גדר של‬ ‫אחד של הל' קולות שוב אין לו לברך על השאר‪.‬‬ ‫שיורי מצוה רק מנהג בעלמא‪ ,‬לכן נקט הכה"ח בסי' תקפ"ה סקל"ט‬ ‫והא דכתבנו דאין לעשות המצוה לכתחילה בלי ברכה כמו שרואים‬ ‫דאין יכול לברך‪ ,‬רק יברך במחשבתו‪.‬‬ ‫שחרש לא יתרום לכתחילה משום דאינו שומע הברכה‪ ,‬כמבואר‬ ‫אבל מאידך יש כמה מגדולי הפוסקים שהעתיקו את הפרי הארץ‪,‬‬ ‫בגמ' ברכות טו‪ .‬מהמשנה דתרומות‪ ,‬וראייה זו מביא הביה"ל סי'‬ ‫ובספר בני יששכר הרחיק לכת ולצדד דאפי' אם לא בירך רק עד‬ ‫י"א ס"ו ד"ה לעשותן בשם הגר"א‪.‬‬ ‫שלא צריך לשמוע את היו"ד קולות שתוקעים בקדיש ג"כ יוכל‬ ‫ובאופן שלא בירך גם בתקיעות שבחזרת הש"ץ וכמובן שכבר כיוון‬ ‫לברך מפני שעפ"י קבלה יש ענין להשלימם עד מאה קולות‪ ,‬וא"כ‬ ‫לצאת‪ ,‬אז יש כאן כבר לצדד שלא יוכל לברך עוד כלל‪ ,‬שלמעשה‬ ‫מצדד שגם לברך יכול‪.‬‬ ‫כבר קיים המצוה לגמרי שכבר שמע כל הל' קולות שהם לפי כל‬ ‫אמנם למעשה משום יראה דספק ברכת השם לבטלה קשה עלי‬ ‫הספיקות שנזכרו בהש"ס לענין התרועה‪.‬‬ ‫לומר שיברך ולכן העדפתי שיברך במחשבה‪.‬‬ ‫והגם שיש שיטת התוס' שמי ששכח לברך על הלולב בלא ברכה‬ ‫ש‪+‬אלה‪:‬‬ ‫תשובה ח"א סי' קי"ב כתב דיש להסתפק שעלתה לה הברכה דיו"ט‬ ‫ג"כ מקרי שבת‪ ,‬ולכן נראה דשב ואל תעשה עדיף‪.‬‬ ‫אמנם להיפוך כשבירכה רק של יו"ט ולא של שבת אז הרי לא‬ ‫קיבלה עדיין שבת ויכולה לברך על של שבת‪ ,‬ובפרט שיש לנו‬ ‫המהר"ש דס"ל דגם בזמן איסור אפשר לברך‪ ,‬אבל אם יודעת‬ ‫אשה שהדליקה נרותיה בר"ה שחל להיות בשבת ושכחה‬ ‫שקיבלה שבת רק טעתה בדיבורה אז אין לה לברך על של יו"ט‬ ‫ולא בירכה רק להדליק נר של שבת‪ ,‬וברצונה לדעת אם יש‬ ‫‪+‬תשובה‪:‬‬ ‫שנית‪ ,‬ששוב הוי כהכרעת המ"א דאם כבר שקעה חמה אין לה‬ ‫עדיין מקום לתקן המעוות‪.‬‬ ‫לברך על הדלקת הנרות‪.‬‬ ‫אמנם ברצוני לציין דהכרענו כן רק משום חומר ברכה לבטלה‪,‬‬ ‫דבאמת יש מי שסובר דברכת שבת אינו עולה ליו"ט‪ ,‬ועוד יש‬ ‫סברא שאומרת דאם ידעה שלא תוכל לברך לא היתה רוצה בקבלת‬ ‫השבת ע"י ברכתה‪ ,‬ואם כן יש סברא לומר דהוי כזמן היתר‪.‬‬ ‫מקודם צריך לדעת דאין הברכה מעכב להמצוה כלל‪ ,‬רק‬ ‫נתמקד האם ומה ששייך לתקן‪.‬‬ ‫ועוד יש לציין דלהיפוך אם בירכה רק של יו"ט יש לומר שכלל לא‬ ‫קיבלה שבת והרי ביו"ט מותר להדליק נרות‪.‬‬ ‫באמת יש מקום להתיר לה לברך עכשיו ברכת הנרות על‬ ‫של יו"ט‪ ,‬אבל למעשה זה נכנס בכמה פרטי דינים ומחלוקות‬ ‫אבל בנדו"ד העדפנו שלא ליכנס בספק ברכות ודי בזה‪.‬‬ ‫העדפתי לומר שאין לה לחזור ולברך על של יו"ט‪.‬‬ ‫ולענין מש"כ לענין ברכת שהחיינו הוא דבר פשוט עד מאוד‪ ,‬עד‬ ‫ולענין ברכת שהחיינו פשיטא שיכולה להמתין מלברך עד‬ ‫שאין מן הצורך לפרשה‪.‬‬ ‫שבעלה יקדש בשבילה על הכוס‪.‬‬ ‫נימוק הדין‪:‬‬ ‫אבל מכיון שדיברנו בו זכור אזכרנו דאדרבא יש מהגדולים שפקפקו‬ ‫ע"ז וס"ל שדוקא תמתין מלברכו עד הקידוש בכל מקרה‪.‬‬ ‫ועוד יש מהגדולים שדנו האם תוכל לענות אמן אם בירכה על‬ ‫הנה באמת יש לנו דבר פשוט המובא במג"א סקי"א (סי' רס"ג)‬ ‫הנרות שלא תהא הפסק בהקידוש שתשמע מבעלה‪ ,‬אבל למעשה‬ ‫שמביא ממהר"ש דאשה שלא רצתה לקבל שבת בשעת הדלקתה‬ ‫דעביד כמר עביד‪ ,‬וכמר עביד‪.‬‬ ‫מכל מקום יכולה להדליק‪ ,‬ואח"כ יכולה לפרוס ידיה נגד הנרות‬ ‫אנו רוצים להביע תודתינו אמע"כ אותם שלקחו מזמנם להעיר‬ ‫ולברך אז‪ ,‬והמ"א סומך עליו בדיעבד כ"ז שיש עדיין היתר להדליק‬ ‫ולהאיר על הדיונים בהגליון‪ ,‬מחמת חוסר זמן לא הגענו להעתיק‬ ‫אז‪ ,‬דהיינו אם לא חשכה עדיין‪.‬‬ ‫אותם‪ ,‬נתייחס אליהם בשבוע הבא בעז"ה‪ .‬המערכת‬ ‫‪845-210-6668‬‬ ‫ולפי"ז היה מקום לומר גם בדידן‪ ,‬אבל למעשה בשו"ת התעוררות‬ ‫זכות הפצה נתנדב לע"נ הרה"צ ר' יקותיאל בן הרב ר' לייבוש זצ"ל – יומא דהילולא ב' חשון‬ ‫לקבל הגליון מדי שבוע באימעיל‪ ,‬נא לשלוח אימעיל אל‪Kavbaisyechiel@gmail.com :‬‬ ‫ד‬