פלפלת בחכמה · Pilpeles Bechachma — בראשית (2026-10-05)

בס״ד
לעילוי נשמת הרב דוד בן חמו זצ״ל בן זוהרה
שבת פרשת בראשית תשפ״ז שנה א | עלון מס׳ 1
פרשת בראשית
מדוע אדם הראשון שמח בתורתו של רבי עקיבא ונתעצב במיתתו
ארבי שמעון וסברי דכזית נאמר אף לענין מלקות ,וע"ש בגמרא סנהדרין )לח (:מאי דכתיב )בראשית ה א( 'זה ספר
בשבועות דרבי עקיבא כרבנן סבירא ליה ,והוכיחו כן מדאמר רבי תולדות אדם' ,מלמד שהראהו הקב"ה דור דור ודורשיו דור דור
עקיבא נזיר ששרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב ,ואי וחכמיו ,כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא שמח בתורתו ונתעצב
ס"ד כרבי שמעון סבירא ליה למה לי לצרף. במיתתו ,ואמר 'ולי מה יקרו רעיך אל' .וכבר עמדו המפרשים
לבאר מדוע שמח דוקא בתורתו של רבי עקיבא יותר מכל
ונמצא אם כן דלשיטת רבי עקיבא אדם הראשון שאכל מעץ החכמים ,ומדוע נתעצב במיתתו יותר מכל גדול אחר בכל
הדעת פחות מכזית ,אין עליו איסורא דעץ הדעת ,והרי הוא הדורות שג"כ מיתתו היתה משונה .ואענה גם אני חלקי בעה"י
פטור .והשתא אתי שפיר מה שאמרו בגמ' שאדם הראשון שמח בדרך חידוד ופלפול.
בתורתו של רבי עקיבא ,שלפי תורתו של רבי עקיבא דפליג
ארבי שמעון וסבר דבפחות מכזית אין חייב מלקות ,א"כ מוכח בשו"ת אור המאיר )סי' סו( לרבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל,
שאין זה אותו האיסור ,ושפיר יש לפוטרו מאיסור אכילת עץ הביא להקשות לפי מה שכתב במדרש תלפיות שחוה לקחה כזית
הדעת. מעץ הדעת וחילקה אותו לאדם הראשון ולכל הבריות ,וא"כ
אדם הראשון רק אכל חצי שיעור ,ומדוע נתחייב אדם הראשון
ומה שכתב רבי מאיר שפירא שמ"מ יש לחייבו כיון שלא נאמרו מיתה על זה ,לריש לקיש דס"ל ביומא )עד (.דחצי שיעור מותר
שיעורים לבני נח ,הנה זה יהיה תליא אם אדם הראשון היה לו מן התורה.
דין ישראל או דין בן נח .וכבר נודע מה שנחלקו הקדמונים בדין
האבות קודם מתן תורה שקיימו כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וע"ש מה שכתב לפלפל בזה בטוט"ד ,ובתו"ד כתב דיש ליישב
אם היה להם דין ישראל לכל מילי ,או שהיה להם דין ב"נ ,עי' בפשוטו דכל מה דחצי שיעור מותר מן התורה לריש לקיש הוא
ברמב"ן )ויקרא כד י( מה שנחלק בזה עם רבותינו הצרפתים, מהלכות שיעורים ,אכן כבר כתב הרמב"ם )מלכים פ"ט ה"י(
דאי נימא שהיה לו דין ב"נ שפיר נענש אדם על אכילתו מעץ דשיעורים לא נאמרו לב"נ ,ונמצא דלאדם הראשון אף חצי
הדעת אף שהיה פחות מכזית ,כיון שלא נאמרו שיעורים לב"נ, שיעור נאסר ושפיר נענש על זה אדם הראשון .יעו"ש כל
אבל אם היה לו דין ישראל הדרא קושיא לדוכתא מדוע נענש פלפולו.
אדם הראשון.
והנה באמת הקושיא היא נכונה אף לדעת רבי יוחנן )יומא שם(
]והנה אף שרבותינו נחלקו בזה לגבי האבות אברהם יצחק דחצי שיעור אסור מן התורה ,דאף לרבי יוחנן שחצי שיעור
ויעקב ,הנה מוכח מהפרשת דרכים דלהלן שהנידון הוא גם כלפי אסור ,מ"מ אין זה אותו איסור עצמו של האיסור הראשון ,אלא
אדם הראשון ,שאם קיים את כל התורה א״כ יש להוכיח שדינו ילפינן לה מכל חלב ,ואין בו את העונש של האיסור הראשון,
כישראל .וע״ע בבית האוצר להגר״י ענגיל )ח״א כלל טז( כגון מי שאכל חצי שיעור חלב ,שאין בו לא כרת ולא קרבן ,וכן
שהאריך בגדר קיום המצוות של אדם הראשון[. מי שאכל חצי שיעור מנבלות וטרפות שאין בו מלקות .וא"כ
מדוע כאן נענש אדם הראשון על איסור אכילת עץ הדעת עצמו
ובפרשת דרכים האריך בזה ,וכתב )דרוש א( שאין להביא ראיה אם היה זה רק חצי שיעור.
מהא דאמרינן במדרש )ב"ר פרשה טו סי' ה(' :ויניחהו בגן עדן,
נתן לו מצות שבת ,היך מה דאת אמר וינח ביום השביעי, ובאמת שמצינו בזה מחלוקת תנאים בשבועות )כא (:דתניא רבי
לעבדה ,ששת ימים תעבוד ,ולשמרה ,שמור את יום השבת שמעון אומר כל שהוא למכות ולא אמרו כזית אלא לענין קרבן.
לקדשו' ,ומזה היה אפשר להוכיח שהיה לאדם דין ישראל ,שאם הרי שלדעת רבי שמעון באמת האיסור הוא אף בחצי שיעור
היה לו דין ב"נ הרי גוי ששבת חייב מיתה .אבל כתב הפרשת למלקות ,ודין שיעור כזית נאמר רק לענין קרבן .ורבנן פליגי
המשך בעמוד הבא
1
בס״ד
שבת פרשת בראשית תשפ״ז | שנה א | עלון מס׳ 1 פלפלת בחכמה
מדוע אדם הראשון שמח בתורתו של רבי עקיבא ונתעצב במיתתו — המשך
דרכים שאין להוכיח מכאן כלל ,משום שעדיין לא נאמרה
וממה שנענשו השבטים בעשרה הרוגי מלכות מוכח שטעו בזה, אזהרה דיום ולילה לא ישבותו דמינה ילפינן שאסור לב"נ
והצדק עם יוסף שדין ב"נ היה להם ,וצדק במה שהיה אומר לשמור שבת ,ומשום הכי שמר אדם הראשון את השבת.
לאביהם שיוכיחם על שאכלו אבר מן החי ,ושלא כדין שנאוהו
ומכרוהו ,ולכן נענשו בעשרה הרוגי מלכות. ויש להביא ראיה שהיה להאבות קודם מתן תורה דין ישראל,
דהנה איתא במדרש )שוח"ט משלי פ"א( דעשרה הרוגי מלכות
והשתא ניתנה ראש ונשובה לדברי הגמ' ,דאדם הראשון שאכל היו כפרה על חטא מכירת יוסף ,ומה שמכרו האחים את יוסף
מעץ הדעת היה דואג על עוונו ,ואף שאכל פחות מכזית מאן היה ממה שדיבר עליהם לשון הרע אל אביהם ,כמ"ש )בראשית
לימא לן דפחות מכשיעור אין בו איסור ,אכן כיון שהגיע לדורו לז ב( 'ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם' ,ופרש"י שהיו
של רבי עקיבא שמח בתורתו ,דמזה שרבי עקיבא חולק על רבי אוכלים אבר מן החי .והקשו המפרשים ממ"נ ,אם אמת נכון היה
שמעון וסובר שאין בפחות מכזית לא מלקות ולא קרבן מוכח הדבר איך יתכן שהשבטים הקדושים יעברו על איסור אבן מן
שאין זה בכלל האיסור עצמו ,ושפיר פטור הוא ממיתה מאיסור החי ,ואם אינו אמת איך יתכן שיוסף יעיד שקר בפני אביו.
אכילת עץ הדעת .אמנם זה ניחא רק לכשנאמר שהיה לאדם דין
ישראל ,אבל אם היה לו דין ב"נ הרי לא ניתנו שיעורים לב"נ ופירש הפרשת דרכים )דרוש א( שהיו אוכלים ממפרכסת לאחר
וגם בפחות מכשיעור חייב ,וכמ"ש באור המאיר. שחיטה ,שאסור לב"נ מדין אבר מן החי ,כיון דלדידהו במיתה
תליא מילתא ,ומותר לישראל כיון דבשחיטה תליא מילתא,
ולכן כשהגיע לראות את מיתתו של רבי עקיבא נתעצב ,שהרי והשחיטה התירה את הבהמה לאכילה .ונחלקו יוסף ואחיו אם
רבי עקיבא מעשרה הרוגי מלכות הוא ,שהוא עונש על מכירת היה להם דין ישראל או דין ב"נ ,דאחי יוסף סברו שהיה להם
יוסף ,ומזה מוכח שהאחים טעו במה ששנאו את יוסף ומכרוהו, דין ישראל והותר להם לאכול מאותה בהמה שחוטה ואין כאן
וע"כ שצדק יוסף במה שהיה מביא את דיבתם רעה אל אביהם, איסור אבר מן החי כלל ,ואילו יוסף סבר שדין ב"נ יש להם
ואמת היה מה שאכלו אבר מן החי ,וע"כ דדין ב"נ היה להם קודם מתן תורה והרי הם אוכלים אבר מן החי ,ולכן ויבא יוסף
שלא הותרה מפרכסת בשחיטה ,ואם כן שוב חטא אדם הראשון את דיבתם רעה אל אביהם.
במה שאכל פחות מכשיעור מעץ הדעת ,ולכן נתעצב במיתתו.
רמב״ם על התורה
אם יש לו רוב זכויות או עוונות וכן המדינה ,כמו"כ כל העולם כתוב בסוף הפרשה )בראשית ו ה(' :וירא ה' כי רבה רעת האדם
כולו אם היו עונותיהם מרובין מיד הן נשחתין. בארץ ,וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום .וינחם ה' כי עשה
את האדם בארץ ויתעצב אל לבו .ויאמר ה' אמחה את האדם
ובשו"ת בנין ציון החדשות )סי' קמה-קמו( הקשה איך למד אשר בראתי מעל פני האדמה ,מאדם עד בהמה עד רמש ועד
הרמב"ם מדור המבול ,והרי להדיא כתיב לאחר המבול )בראשית עוף השמים ,כי נחמתי כי עשיתם'.
ח כא(' :ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לקלל עוד את האדמה
בעבור האדם וגו' ,ולא אוסיף להכות את כל חי כאשר עשיתי', ובפירוש 'כי רבה רעת האדם בארץ' ,פירש התרגום 'רבה' מלשון
וא"כ איך יתכן שכל העולם יהיו נשחתין גם אם עוונותיהם 'הרבה' ,וז"ל' :ארי סגיאת בישת אנשא בארעא' ,כלומר שהיה
מרובים .וע"ש מה שכתב על זה. הרבה רעת האדם בארץ .והמלבי"ם פירש' :כי רעת האדם רבה
והולכת' .וכן הוא במדרש )ב"ר כז ג(' :ר' חנינא אמר רבה
ויש להעיר עוד מדאיתא במדרש )ב"ר כו ה( ,והובא ברש"י והולכת' ,להוסיף תמיד חטא על פשע ,עץ יוסף.
)בראשית ו י(' :כל מקום שאתה מוצא זנות ועבודה זרה
אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים' .ומה מיוחד אמנם הרמב"ם )תשובה פ"ג ה"ב( פירש 'כי רבה' מלשון רוב,
בזנות ועבודה זרה ,והלא לפי הרמב"ם בלא"ה היו רוב עוונות דהיינו שיש להם רוב עוונות ,ולכן נגזר דינם להחרב .וז"ל' :וכן
ודינא הוא שנחרב העולם. כל העולם כולו אם היו עונותיהם מרובין מיד הן נשחתין שנא'
וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ' .כלומר שכמו שאדם נידון
הערות והארות יתקבלו בברכה shlomo@ben-hamu.com
2
