פלפלת בחכמה · Pilpeles Bechachma — נח (2026-10-12)

בס״ד
לעילוי נשמת הרב דוד בן חמו זצ״ל
שבת פרשת נח תשפ״ז שנה א | עלון מס׳ 2
פרשת נח
בענין העונש על נח להיות בתיבה
ולהסתר ביום אף .כל זה בינותי בספרים ,והמעיין ימצאם דבר דבור א .במדרש נראה שמשום זה שנח למד תורה לכן נגזר עליו להיות
על אופניו'. סגור ומסוגר בתיבה י"ב חודש ולא ניצל באופן אחר .וצ"ב מה הקשר
בין הדברים ומדוע מה שלמד תורה מחייב שיהיה נח בתיבה.
ובזה פירש האלשיך הק' את מה שנאמר בפסוק 'את האלקים התהלך
נח' :לומר כי כל צדקתו לא היתה רק ממנו לה' ,בביתו ובחומותיו, דהנה במדרש )שוח"ט מזמור א אות יב( דרשו על הכתוב בתהלים )א(
ולא יצא לישע עמו ללמדם דעת את ה' כאברהם. 'אשרי האיש' – מדבר בנח ,דכתיב נח איש צדיק' .אשר לא הלך
בעצת רשעים' – בדור אנוש בדור המבול ובדור הפלגה' ,כי אם
ועפי"ז יש לפרש את הכתוב )ז א( שאמר ה' לנח' :בא אתה וכל ביתך בתורת ה' חפצו' – אלו שבע מצוות שנצטוו בני נח' ,ובתורתו יהגה' –
אל התיבה ,כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה' ,שאמר לו הקב"ה שהגה דבר מתוך דבר ,אמר מה טעם ריבה הקב"ה הטהורים יותר מן
להכנס את התיבה ,ולסבול שנה תמימה ,ולא היתה הצלתו בדרך הטמאים ,אלא שהוא רוצה להקריב לו מהן קרבנות' ,והיה כעץ שתול
אחרת בלי סבל זה ,והטעם' :כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה', על פלגי מים' – ששתלו הקב"ה בתיבה ,דאמר רבי לוי שנים עשר
שהוא היה רק צדיק לפני ה' בביתו ובחומותיו ,כמו שפירש האלשיך חדשים היתה התיבה עומדת במים .יעו"ש המשך כל המזמור.
הנ"ל ,ולא הוכיח את בני דורו ,ולכן נגזר עליו להיות במסגר נפשו
בתיבה י"ב חודש. ויש לבאר הסמיכות מה שנראה במדרש שמשום ש'ובתורתו יהגה' לכן
שתלו הקב"ה בתיבה י"ב חודשים ,דדוקא משום שלמד תורה לכן נתנו
ג .והנה הפני יהושע )שבת נה (.כתב לבאר הא דאיתא בגמרא שם, הקב"ה בתיבה ,ואלולא זה לא היה צריך להיות בתיבה.
א"ר אחא ב"ר חנינא מעולם לא יצתה מדה טובה ]כלומר ,גזירה
טובה[ מפי הקב"ה וחזר בה ,חוץ מדבר זה שבחורבן ירושלים גזר ב .ונקדים לזה דהנה איתא במדרש )תנחומא יא( עה"פ צא מן התיבה:
הקב"ה על הצדיקים שינצלו ,ואמר לגבריאל שילך וירשום תו של דיו 'כשהיה נח בתיבה היה מתפלל תמיד הוציאה ממסגר נפשי וכו' ,א"ל
על מצחם של הצדיקים שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה ,ושוב חזר בו הקב"ה נח גזירה היא מלפני שלא תצא מן המסגר הזה עד שתשלימו
מפני מדת הדין שקיטרגה וטענה שאע"פ שאלו צדיקים גמורים ואלו שנים עשר חודש'] .וכעי"ז גם בב"ר לד א[ .ומבואר דמה שנצטוה נח
רשעים גמורים ,מ"מ היה בידם של צדיקים למחות ולא מיחו ,ומכח להכנס לתיבה לא היה רק כדי להנצל מן המבול ,דהלא הרבה דרכים
טענה זו חזר בו הקב"ה מגזירתו להציל את הצדיקים ,יעו"ש בגמ'. למקום להצילו לנח ,אלא שהיתה זו גזירה על נח שיהיה סגור בתיבה
במשך שנה שלימה ,והיה אז בצרה גדולה ,כי מגודל טרדתו בתיבה
והקשה הפני יהושע ,הא אמרינן בגמ' )ברכות ז .ועוד( דכל דיבור אפילו שינה בעיניו לא ראה כמ"ש בתנחומא )נח יא( ,והיה בצרה
שיצא מפי הקב"ה לטובה אפילו על תנאי אינו חוזר בו ,וכיון גדולה מפני הצינה ,כמבואר במדרש )ב"ר לב יא( שהיה שותת דם
שבתחילה גזר הקב"ה לטובה על הצדיקים להנצל ,אע"פ שהיה בידם מפני הצינה ,וגם היה בצער גדול מפני ריח החיות ,כמבואר בפרקי
עון זה שלא מיחו ,א"כ למה חזר בו הקב"ה ע"י הקטרוג. דרבי אליעזר )ריש פל"ג( ,כמו שכתב כל זה בפי' מהרז"ו )שם(.
וכתב לפרש דבאמת מתחילה גם הצדיקים היו ראויים לאותו עונש וכתב החתם סופר )תורת משה בפרשתן ז א( שהעונש הזה היה על נח
מצד מה שלא מיחו ועברו על מצות עשה דהוכח תוכיח ,אלא שלא על מה שלא הוכיחם ,שלכן היה צריך להיות סגור בתיבה שנה
הענישם הקב"ה משום הא דאיתא במנחות )מא (.דאמר ליה מלאך תמימה .ובספר בנין אריאל כתב וז"ל' :ונראה לפרש ע"פ המבואר
לרב קטינא דאין הקב"ה מעניש על עשה אלא בעידן ריתחא ,ולכן והמתברר לי מתוך המדרשות וספר הזוהר ומדברי ספר יפת תואר
בתחילה שלא היה עדיין עידן ריתחא לא היו הצדיקים נענשים על ושאר מפרשים ,שהוצרך נח לעשות תיבה כדי להסתר מפני מדת
ביטול מצות עשה דהוכח תוכיח ,והיו הצדיקים ניצולים ,אבל אח"כ הדין ,כי לא היה כדאי להנצל בפרהסיא ובגלוי ,והטעם שלא היה
בשעת החורבן כשכבר היה עידן ריתחא הרי נענשים גם על עשה, כדאי הוא מפני שלא הוכיח את בני דורו ,ודומה למי שהיה בידו
למחות ולא מיחה )עי' שבת נד ,(:לכך הוצרך לבוא אל התיבה
המשך בעמוד הבא
1
בס״ד
שבת פרשת נח תשפ״ז | שנה א | עלון מס׳ 2 פלפלת בחכמה
בענין העונש על נח להיות בתיבה — המשך
ה .אמנם הפרי מגדים בספרו תיבת גמא על התורה )בחקירות שבסוף ולכן חזר הקב"ה והענישם על אותו עון עצמו שכבר היה להם
הספר חקירה ד( הביא דברי הפני יהושע והקשה עליו דבן נח אינו מתחילה.
מצווה על מצות תוכחה שאינה מז' מצוות בני נח ,וא"כ לא היה ללוט
ליענש בעבור זה .וזה יקשה ג"כ על מה שרצינו לומר שלכן נענש נח ובזה פירש הפני יהושע הא דכתיב גבי לוט )בראשית יט טו(' :וכמו
להיות בתיבה בגלל מה שביטל מצות עשה דהוכח תוכיח ,אבל כיון השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת
שלא נצטוו ב"נ על מצות תוכחה ,א"כ יקשה מפני מה נענש נח שתי בנותיך הנמצאות פן תספה בעון העיר' ,והקשה במדרש )עי' ב"ר
לסבול בתיבה על מה שלא הוכיח את בני דורו. נ א( הרי מלאכי רחמים היו שנפטרו מאברהם אחר שש שעות
והמתינו חצי היום וכל הלילה לעשות רע ,וא"כ מפני מה פתאום
ה .אכן יש להוכיח דנח עצמו היה לו דין ישראל ,דהנה בשפע חיים מיהרו עכשיו ויאיצו בלוט .ע"ש במדרש.
)בראשית עמ' רעב( הוכיח שאדם הראשון היה לו דין ישראל ,ממה
שכתוב 'לעבדה ולשמרה' ,ואיתא בספרי פרשת עקב ,לעבדה זו תורה, ועפ"י הנ"ל פירש הפני יהושע ,דהיה על לוט עון על שלא מיחה בבני
וכ"ה בזוה"ק ,והרי בן נח אסור ללמוד תורה ,כדאיתא בסנהדרין )נט(. עירו סדום ,אלא דבאמת לוט לא היה ראוי להענישו בעון העיר משום
אמר רבי יוחנן גוי שעוסק בתורה חייב מיתה ,ועל כרחך שהיה לו דין זה ,כיון שאין מצות תוכחה אלא מצות עשה ואין עונשין אלא בעידן
ישראל והותר לו ללמוד תורה .וע"ש מש"כ עפי"ז. ריתחא ,וההוא שעתא לא הוי עידן ריתחא ,אבל לאחר שעלה השחר
שהוא קרוב להנץ החמה ,שהוא עידן ריתחא שמלכי מזרח ומערב
ומעתה נוכל להוכיח כן גם לגבי נח ,שהנה על הפסוק )בראשית ז ב( משתחוים לשמש ,כמבואר בברכות )ז ,(.ומכל שכן בסדום שמצינו
'מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה' ,כתב רש"י :הטהורה – במדרש )ילקוט שמעוני וירא פד .וכן הוא ברש"י יט כד( שהיו עובדים
שעתידה להיות טהורה לישראל ,למדנו שלמד נח תורה .וא"כ מוכרח לחמה ,לכן באותה שעה מיהרו המלאכים ויאיצו בו ואמרו לו מהר
שהיה לו דין ישראל ולא ב"נ ולכן הותר לו לעסוק בתורה .וכיון קח את אשתך פן תספה בעון העיר ,על שלא מחית בהם ,כשיגיע
שהיה לו דין ישראל ממילא היה מצווה על מצות עשה דתוכחה, עידן ריתחא בצאת השמש ,והיינו דכתיב )יט כג( השמש יצא על
ושפיר נענש על זה בעידן ריתחא. הארץ ולוט בא צוערה .ודפח"ח.
ו .ומעתה יובן היטב הסמיכות במדרש ,שכיון שאמר שהיה נח 'בתורת ד .ועל פי דברי הפני יהושע ,יש לומר ג"כ לגבי נח דאע"פ שמה
ה' חפצו' – שהם ז' מצוות ב"נ' ,ובתורתו יהגה יומם ולילה' – שהיה שלא מיחה באנשי דורו אין זה אלא עשה דהוכח תוכיח ,מ"מ בעידן
מבין דבר מתוך דבר ולמד על הקרבנות הטהורים ,שמזה למדנו שלמד ריתחא ענשינן אעשה ,ולכן בזמן המבול שהיה עידן ריתחא נענש,
נח תורה ,וא"כ מוכח שהיה דינו כישראל ,וא"כ נענש על ביטול עשה והיה עליו לסבול צער התיבה שנה שלימה על ביטול מצות תוכחה,
בעידן ריתחא על מה שלא הוכיח את בני דורו ,ולכן 'והיה כעץ שתול וכמש"נ.
על פלגי מים' – ששתלו הקב"ה בתיבה ,ולא הצילו בדרך אחרת אלא
היה עליו לסבול טורח התיבה.
רמב״ם על התורה
אמנם הרמב"ם )מלכים פ"י ה"ט( כתב וז"ל':וכן גוי ששבת אפילו ביום סנהדרין )נח (:ואמר ריש לקיש עובד כוכבים ששבת חייב מיתה,
מימות החול אם עשה אותו לעצמו כמו שבת חייב מיתה ,ואין צריך שנאמר )בראשית ח כב( 'ויום ולילה לא ישבותו' ,ואמר מר אזהרה
לומר אם עשה מועד לעצמו ,כללו של דבר אין מניחין אותן לחדש שלהן זו היא מיתתן .אמר רבינא אפילו שני בשבת .ופירש רש"י שמה
דת ולעשות מצוות לעצמן מדעתן ,אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל שאמר רבינא אפילו בשני בשבת בא לומר ,שלא תימא שדוקא
המצוות ,או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע'. כששבת לשם חובה ,כגון ביום שבת שהוא יום שביתה לישראל ,או
ביום ראשון שהוא יום ששובתים בו הנוצרים ,אלא אפילו שבת בשני
ומלשון הרמב"ם נראה דלא כרש"י ,אלא דיסוד האיסור הוא לשבות בשבת שאינו בר שביתה אסור ,שמנוחה בעלמא קא אסר להו ,שאסור
מצד שמחדשים דת ועושים אותו כמו שבת ,אבל אם שבת משום להם לשבות ממלאכה ואפילו ביום שאינו בר שביתה.
מנוחה בעלמא אין בזה איסור ואינו חייב מיתה.
ומבואר ברש"י דכל שביתה אסורה אצל בני נח ,ואפילו אם שבתו
אמנם עי׳ בפתח עינים להחיד״א )ביצה טז (.שכתב שגם דעת הרמב״ם לצורך מנוחה בעלמא ג"כ אסור ,ועל זה נאמר יום ולילה לא ישבותו
כרש״י שאף אם שבתו לשם מנוחה בלבד באיזה יום בשבוע חייבים, ממלאכה.
ע״ש.
הערות והארות יתקבלו בברכה shlomo@ben-hamu.com
2
