gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פלפלת בחכמה · Pilpeles Bechachma — נח (2026-10-12)

מוציא לאור: פלפלת בחכמה · Pilpeles Bechachma

שבוע: נח (2026-10-12)

פלפלת בחכמה · Pilpeles Bechachma — נח (2026-10-12)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס״ד‬ ‫לעילוי נשמת הרב דוד בן חמו זצ״ל‬ ‫שבת פרשת נח תשפ״ז‬ ‫שנה א | עלון מס׳ ‪2‬‬ ‫פרשת נח‬ ‫בענין העונש על נח להיות בתיבה‬ ‫ולהסתר ביום אף‪ .‬כל זה בינותי בספרים‪ ,‬והמעיין ימצאם דבר דבור‬ ‫א‪ .‬במדרש נראה שמשום זה שנח למד תורה לכן נגזר עליו להיות‬ ‫על אופניו'‪.‬‬ ‫סגור ומסוגר בתיבה י"ב חודש ולא ניצל באופן אחר‪ .‬וצ"ב מה הקשר‬ ‫בין הדברים ומדוע מה שלמד תורה מחייב שיהיה נח בתיבה‪.‬‬ ‫ובזה פירש האלשיך הק' את מה שנאמר בפסוק 'את האלקים התהלך‬ ‫נח'‪ :‬לומר כי כל צדקתו לא היתה רק ממנו לה'‪ ,‬בביתו ובחומותיו‪,‬‬ ‫דהנה במדרש )שוח"ט מזמור א אות יב( דרשו על הכתוב בתהלים )א(‬ ‫ולא יצא לישע עמו ללמדם דעת את ה' כאברהם‪.‬‬ ‫'אשרי האיש' – מדבר בנח‪ ,‬דכתיב נח איש צדיק‪' .‬אשר לא הלך‬ ‫בעצת רשעים' – בדור אנוש בדור המבול ובדור הפלגה‪' ,‬כי אם‬ ‫ועפי"ז יש לפרש את הכתוב )ז א( שאמר ה' לנח‪' :‬בא אתה וכל ביתך‬ ‫בתורת ה' חפצו' – אלו שבע מצוות שנצטוו בני נח‪' ,‬ובתורתו יהגה' –‬ ‫אל התיבה‪ ,‬כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה'‪ ,‬שאמר לו הקב"ה‬ ‫שהגה דבר מתוך דבר‪ ,‬אמר מה טעם ריבה הקב"ה הטהורים יותר מן‬ ‫להכנס את התיבה‪ ,‬ולסבול שנה תמימה‪ ,‬ולא היתה הצלתו בדרך‬ ‫הטמאים‪ ,‬אלא שהוא רוצה להקריב לו מהן קרבנות‪' ,‬והיה כעץ שתול‬ ‫אחרת בלי סבל זה‪ ,‬והטעם‪' :‬כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה'‪,‬‬ ‫על פלגי מים' – ששתלו הקב"ה בתיבה‪ ,‬דאמר רבי לוי שנים עשר‬ ‫שהוא היה רק צדיק לפני ה' בביתו ובחומותיו‪ ,‬כמו שפירש האלשיך‬ ‫חדשים היתה התיבה עומדת במים‪ .‬יעו"ש המשך כל המזמור‪.‬‬ ‫הנ"ל‪ ,‬ולא הוכיח את בני דורו‪ ,‬ולכן נגזר עליו להיות במסגר נפשו‬ ‫בתיבה י"ב חודש‪.‬‬ ‫ויש לבאר הסמיכות מה שנראה במדרש שמשום ש'ובתורתו יהגה' לכן‬ ‫שתלו הקב"ה בתיבה י"ב חודשים‪ ,‬דדוקא משום שלמד תורה לכן נתנו‬ ‫ג‪ .‬והנה הפני יהושע )שבת נה‪ (.‬כתב לבאר הא דאיתא בגמרא שם‪,‬‬ ‫הקב"ה בתיבה‪ ,‬ואלולא זה לא היה צריך להיות בתיבה‪.‬‬ ‫א"ר אחא ב"ר חנינא מעולם לא יצתה מדה טובה ]כלומר‪ ,‬גזירה‬ ‫טובה[ מפי הקב"ה וחזר בה‪ ,‬חוץ מדבר זה שבחורבן ירושלים גזר‬ ‫ב‪ .‬ונקדים לזה דהנה איתא במדרש )תנחומא יא( עה"פ צא מן התיבה‪:‬‬ ‫הקב"ה על הצדיקים שינצלו‪ ,‬ואמר לגבריאל שילך וירשום תו של דיו‬ ‫'כשהיה נח בתיבה היה מתפלל תמיד הוציאה ממסגר נפשי וכו'‪ ,‬א"ל‬ ‫על מצחם של הצדיקים שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה‪ ,‬ושוב חזר בו‬ ‫הקב"ה נח גזירה היא מלפני שלא תצא מן המסגר הזה עד שתשלימו‬ ‫מפני מדת הדין שקיטרגה וטענה שאע"פ שאלו צדיקים גמורים ואלו‬ ‫שנים עשר חודש'‪] .‬וכעי"ז גם בב"ר לד א[‪ .‬ומבואר דמה שנצטוה נח‬ ‫רשעים גמורים‪ ,‬מ"מ היה בידם של צדיקים למחות ולא מיחו‪ ,‬ומכח‬ ‫להכנס לתיבה לא היה רק כדי להנצל מן המבול‪ ,‬דהלא הרבה דרכים‬ ‫טענה זו חזר בו הקב"ה מגזירתו להציל את הצדיקים‪ ,‬יעו"ש בגמ'‪.‬‬ ‫למקום להצילו לנח‪ ,‬אלא שהיתה זו גזירה על נח שיהיה סגור בתיבה‬ ‫במשך שנה שלימה‪ ,‬והיה אז בצרה גדולה‪ ,‬כי מגודל טרדתו בתיבה‬ ‫והקשה הפני יהושע‪ ,‬הא אמרינן בגמ' )ברכות ז‪ .‬ועוד( דכל דיבור‬ ‫אפילו שינה בעיניו לא ראה כמ"ש בתנחומא )נח יא(‪ ,‬והיה בצרה‬ ‫שיצא מפי הקב"ה לטובה אפילו על תנאי אינו חוזר בו‪ ,‬וכיון‬ ‫גדולה מפני הצינה‪ ,‬כמבואר במדרש )ב"ר לב יא( שהיה שותת דם‬ ‫שבתחילה גזר הקב"ה לטובה על הצדיקים להנצל‪ ,‬אע"פ שהיה בידם‬ ‫מפני הצינה‪ ,‬וגם היה בצער גדול מפני ריח החיות‪ ,‬כמבואר בפרקי‬ ‫עון זה שלא מיחו‪ ,‬א"כ למה חזר בו הקב"ה ע"י הקטרוג‪.‬‬ ‫דרבי אליעזר )ריש פל"ג(‪ ,‬כמו שכתב כל זה בפי' מהרז"ו )שם(‪.‬‬ ‫וכתב לפרש דבאמת מתחילה גם הצדיקים היו ראויים לאותו עונש‬ ‫וכתב החתם סופר )תורת משה בפרשתן ז א( שהעונש הזה היה על נח‬ ‫מצד מה שלא מיחו ועברו על מצות עשה דהוכח תוכיח‪ ,‬אלא שלא‬ ‫על מה שלא הוכיחם‪ ,‬שלכן היה צריך להיות סגור בתיבה שנה‬ ‫הענישם הקב"ה משום הא דאיתא במנחות )מא‪ (.‬דאמר ליה מלאך‬ ‫תמימה‪ .‬ובספר בנין אריאל כתב וז"ל‪' :‬ונראה לפרש ע"פ המבואר‬ ‫לרב קטינא דאין הקב"ה מעניש על עשה אלא בעידן ריתחא‪ ,‬ולכן‬ ‫והמתברר לי מתוך המדרשות וספר הזוהר ומדברי ספר יפת תואר‬ ‫בתחילה שלא היה עדיין עידן ריתחא לא היו הצדיקים נענשים על‬ ‫ושאר מפרשים‪ ,‬שהוצרך נח לעשות תיבה כדי להסתר מפני מדת‬ ‫ביטול מצות עשה דהוכח תוכיח‪ ,‬והיו הצדיקים ניצולים‪ ,‬אבל אח"כ‬ ‫הדין‪ ,‬כי לא היה כדאי להנצל בפרהסיא ובגלוי‪ ,‬והטעם שלא היה‬ ‫בשעת החורבן כשכבר היה עידן ריתחא הרי נענשים גם על עשה‪,‬‬ ‫כדאי הוא מפני שלא הוכיח את בני דורו‪ ,‬ודומה למי שהיה בידו‬ ‫למחות ולא מיחה )עי' שבת נד‪ ,(:‬לכך הוצרך לבוא אל התיבה‬ ‫המשך בעמוד הבא‬ ‫‪1‬‬ ‫בס״ד‬ ‫שבת פרשת נח תשפ״ז | שנה א | עלון מס׳ ‪2‬‬ ‫פלפלת בחכמה‬ ‫בענין העונש על נח להיות בתיבה — המשך‬ ‫ה‪ .‬אמנם הפרי מגדים בספרו תיבת גמא על התורה )בחקירות שבסוף‬ ‫ולכן חזר הקב"ה והענישם על אותו עון עצמו שכבר היה להם‬ ‫הספר חקירה ד( הביא דברי הפני יהושע והקשה עליו דבן נח אינו‬ ‫מתחילה‪.‬‬ ‫מצווה על מצות תוכחה שאינה מז' מצוות בני נח‪ ,‬וא"כ לא היה ללוט‬ ‫ליענש בעבור זה‪ .‬וזה יקשה ג"כ על מה שרצינו לומר שלכן נענש נח‬ ‫ובזה פירש הפני יהושע הא דכתיב גבי לוט )בראשית יט טו(‪' :‬וכמו‬ ‫להיות בתיבה בגלל מה שביטל מצות עשה דהוכח תוכיח‪ ,‬אבל כיון‬ ‫השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת‬ ‫שלא נצטוו ב"נ על מצות תוכחה‪ ,‬א"כ יקשה מפני מה נענש נח‬ ‫שתי בנותיך הנמצאות פן תספה בעון העיר'‪ ,‬והקשה במדרש )עי' ב"ר‬ ‫לסבול בתיבה על מה שלא הוכיח את בני דורו‪.‬‬ ‫נ א( הרי מלאכי רחמים היו שנפטרו מאברהם אחר שש שעות‬ ‫והמתינו חצי היום וכל הלילה לעשות רע‪ ,‬וא"כ מפני מה פתאום‬ ‫ה‪ .‬אכן יש להוכיח דנח עצמו היה לו דין ישראל‪ ,‬דהנה בשפע חיים‬ ‫מיהרו עכשיו ויאיצו בלוט‪ .‬ע"ש במדרש‪.‬‬ ‫)בראשית עמ' רעב( הוכיח שאדם הראשון היה לו דין ישראל‪ ,‬ממה‬ ‫שכתוב 'לעבדה ולשמרה'‪ ,‬ואיתא בספרי פרשת עקב‪ ,‬לעבדה זו תורה‪,‬‬ ‫ועפ"י הנ"ל פירש הפני יהושע‪ ,‬דהיה על לוט עון על שלא מיחה בבני‬ ‫וכ"ה בזוה"ק‪ ,‬והרי בן נח אסור ללמוד תורה‪ ,‬כדאיתא בסנהדרין )נט‪(.‬‬ ‫עירו סדום‪ ,‬אלא דבאמת לוט לא היה ראוי להענישו בעון העיר משום‬ ‫אמר רבי יוחנן גוי שעוסק בתורה חייב מיתה‪ ,‬ועל כרחך שהיה לו דין‬ ‫זה‪ ,‬כיון שאין מצות תוכחה אלא מצות עשה ואין עונשין אלא בעידן‬ ‫ישראל והותר לו ללמוד תורה‪ .‬וע"ש מש"כ עפי"ז‪.‬‬ ‫ריתחא‪ ,‬וההוא שעתא לא הוי עידן ריתחא‪ ,‬אבל לאחר שעלה השחר‬ ‫שהוא קרוב להנץ החמה‪ ,‬שהוא עידן ריתחא שמלכי מזרח ומערב‬ ‫ומעתה נוכל להוכיח כן גם לגבי נח‪ ,‬שהנה על הפסוק )בראשית ז ב(‬ ‫משתחוים לשמש‪ ,‬כמבואר בברכות )ז‪ ,(.‬ומכל שכן בסדום שמצינו‬ ‫'מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה'‪ ,‬כתב רש"י‪ :‬הטהורה –‬ ‫במדרש )ילקוט שמעוני וירא פד‪ .‬וכן הוא ברש"י יט כד( שהיו עובדים‬ ‫שעתידה להיות טהורה לישראל‪ ,‬למדנו שלמד נח תורה‪ .‬וא"כ מוכרח‬ ‫לחמה‪ ,‬לכן באותה שעה מיהרו המלאכים ויאיצו בו ואמרו לו מהר‬ ‫שהיה לו דין ישראל ולא ב"נ ולכן הותר לו לעסוק בתורה‪ .‬וכיון‬ ‫קח את אשתך פן תספה בעון העיר‪ ,‬על שלא מחית בהם‪ ,‬כשיגיע‬ ‫שהיה לו דין ישראל ממילא היה מצווה על מצות עשה דתוכחה‪,‬‬ ‫עידן ריתחא בצאת השמש‪ ,‬והיינו דכתיב )יט כג( השמש יצא על‬ ‫ושפיר נענש על זה בעידן ריתחא‪.‬‬ ‫הארץ ולוט בא צוערה‪ .‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ומעתה יובן היטב הסמיכות במדרש‪ ,‬שכיון שאמר שהיה נח 'בתורת‬ ‫ד‪ .‬ועל פי דברי הפני יהושע‪ ,‬יש לומר ג"כ לגבי נח דאע"פ שמה‬ ‫ה' חפצו' – שהם ז' מצוות ב"נ‪' ,‬ובתורתו יהגה יומם ולילה' – שהיה‬ ‫שלא מיחה באנשי דורו אין זה אלא עשה דהוכח תוכיח‪ ,‬מ"מ בעידן‬ ‫מבין דבר מתוך דבר ולמד על הקרבנות הטהורים‪ ,‬שמזה למדנו שלמד‬ ‫ריתחא ענשינן אעשה‪ ,‬ולכן בזמן המבול שהיה עידן ריתחא נענש‪,‬‬ ‫נח תורה‪ ,‬וא"כ מוכח שהיה דינו כישראל‪ ,‬וא"כ נענש על ביטול עשה‬ ‫והיה עליו לסבול צער התיבה שנה שלימה על ביטול מצות תוכחה‪,‬‬ ‫בעידן ריתחא על מה שלא הוכיח את בני דורו‪ ,‬ולכן 'והיה כעץ שתול‬ ‫וכמש"נ‪.‬‬ ‫על פלגי מים' – ששתלו הקב"ה בתיבה‪ ,‬ולא הצילו בדרך אחרת אלא‬ ‫היה עליו לסבול טורח התיבה‪.‬‬ ‫רמב״ם על התורה‬ ‫אמנם הרמב"ם )מלכים פ"י ה"ט( כתב וז"ל‪':‬וכן גוי ששבת אפילו ביום‬ ‫סנהדרין )נח‪ (:‬ואמר ריש לקיש עובד כוכבים ששבת חייב מיתה‪,‬‬ ‫מימות החול אם עשה אותו לעצמו כמו שבת חייב מיתה‪ ,‬ואין צריך‬ ‫שנאמר )בראשית ח כב( 'ויום ולילה לא ישבותו'‪ ,‬ואמר מר אזהרה‬ ‫לומר אם עשה מועד לעצמו‪ ,‬כללו של דבר אין מניחין אותן לחדש‬ ‫שלהן זו היא מיתתן‪ .‬אמר רבינא אפילו שני בשבת‪ .‬ופירש רש"י שמה‬ ‫דת ולעשות מצוות לעצמן מדעתן‪ ,‬אלא או יהיה גר צדק ויקבל כל‬ ‫שאמר רבינא אפילו בשני בשבת בא לומר‪ ,‬שלא תימא שדוקא‬ ‫המצוות‪ ,‬או יעמוד בתורתו ולא יוסיף ולא יגרע'‪.‬‬ ‫כששבת לשם חובה‪ ,‬כגון ביום שבת שהוא יום שביתה לישראל‪ ,‬או‬ ‫ביום ראשון שהוא יום ששובתים בו הנוצרים‪ ,‬אלא אפילו שבת בשני‬ ‫ומלשון הרמב"ם נראה דלא כרש"י‪ ,‬אלא דיסוד האיסור הוא לשבות‬ ‫בשבת שאינו בר שביתה אסור‪ ,‬שמנוחה בעלמא קא אסר להו‪ ,‬שאסור‬ ‫מצד שמחדשים דת ועושים אותו כמו שבת‪ ,‬אבל אם שבת משום‬ ‫להם לשבות ממלאכה ואפילו ביום שאינו בר שביתה‪.‬‬ ‫מנוחה בעלמא אין בזה איסור ואינו חייב מיתה‪.‬‬ ‫ומבואר ברש"י דכל שביתה אסורה אצל בני נח‪ ,‬ואפילו אם שבתו‬ ‫אמנם עי׳ בפתח עינים להחיד״א )ביצה טז‪ (.‬שכתב שגם דעת הרמב״ם‬ ‫לצורך מנוחה בעלמא ג"כ אסור‪ ,‬ועל זה נאמר יום ולילה לא ישבותו‬ ‫כרש״י שאף אם שבתו לשם מנוחה בלבד באיזה יום בשבוע חייבים‪,‬‬ ‫ממלאכה‪.‬‬ ‫ע״ש‪.‬‬ ‫הערות והארות יתקבלו בברכה ‪shlomo@ben-hamu.com‬‬ ‫‪2‬‬