gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT

שבוע: לך לך (2026-10-19)

אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫¯‪·Ç¯´´Áƽȸ±‬‬ ‫‪ÇÀ´½°´³²±¯°³º»³°É´¯¸Æ°°¾´¸Á°³ÈÇó»Á¼¸¿²½»»·´Æ¸»¼Á¸Á´°È¾´»Á‬‬ ‫גליון תתע"ג פרשת לך לך י"ג מרחשון תשפ"ז‬ ‫צריך להתיצב לצבא וביקש מהמשגיח ברכה‪ ,‬הוא חשב קצת וענה‬ ‫אגדה ובקיאות‬ ‫שאיננו מרגיש טוב ואיננו יכול לברכו עכשיו‪ .‬מה הפשט בזה?‬ ‫משה רבינו בירך את הכלל ישראל "ה' אלקי אבותיכם יוסף‬ ‫"ואגדלה שמך והיה ברכה" )יב‪ ,‬ב(‬ ‫עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם"‪ ,‬וכתוב‬ ‫דרשו חז"ל זהו שאומרים "אלוקי יעקב" ותמוה‪.‬‬ ‫בחז"ל )דב"ר א‪ ,‬יג( "כך אמרו לו ישראל‪ ,‬רבינו משה‪ ,‬הקב"ה לא‬ ‫ופירש "מעינה של תורה" בשם ר' שמשון מאוסטרופולי זצ"ל‪,‬‬ ‫נתן קצבה לברכותינו ואתה אמרת אלף פעמים‪ ,‬אמר להם מה‬ ‫דרך נפלאה‪:‬‬ ‫שברכתי אתכם משלי ברכתי‪ ,‬כשיבא הקב"ה יברך אתכם כאשר‬ ‫שמות האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב עולים למניין י"ג‬ ‫דבר לכם" ביאור הענין‪" :‬טוב עין הוא יבורך" )משלי כב‪ ,‬ט( מי‬ ‫אותיות‪ ,‬וכן שמות האמהות שרה רבקה רחל ולאה עולים למניין‬ ‫שהוא טוב עין‪ ,‬הוא יכול להיות הצינור שדרכו ירד שפע לעולם‪.‬‬ ‫י"ג אותיות ויחד נעשה שם הויה כ"ו אותיות‪ .‬ובאמת יכולנו לקרא‬ ‫וזה תלוי בכל אדם‪ .‬משה רבינו חש בעצמו שהעין טובה שלו‬ ‫ליעקב ‪ -‬ישראל אלא שאם נקרא ישראל יצא ‪ 27‬אותיות של‬ ‫מגיעה עד אלף פעמים‪ ,‬אבל יותר מכך איננו יכול לברך‪ .‬זהו יסוד‬ ‫האבות והאמהות ולא שם הוי"ה‪ ,‬לכן צריכים לקרא יעקב‪.‬‬ ‫הברכה‪.‬‬ ‫אמנם כל זה בגלל שלאברהם קרא הקב"ה אברהם‪ ,‬והוסיף לו‬ ‫הגמ' אומרת בב"מ )מב‪ ,‬א( "אין הברכה מצויה אלא בדבר‬ ‫אות ה'‪ .‬אבל אם היה נשאר שמו אברם‪ ,‬יכולנו לקרא ליעקב ‪-‬‬ ‫הסמוי מן העין"‪ .‬כל עוד האדם לא מנה את תבואתו הוא יכול‬ ‫ישראל‪ .‬והיה עולה מנין כ"ו אותיות כשם הוי"ה‪ .‬ולפי"ז זהו דרשת‬ ‫להתפלל שיתרבה‪ ,‬אבל אחרי מדידת הגורן הרי זו תפילת שוא‪.‬‬ ‫חז"ל "ואגדלה שמך" ‪ -‬כיון שהקב"ה הגדיל שמו של אברהם‪,‬‬ ‫מה זה משנה להקב"ה אם זה קודם או אחר שמדד את תבואתו?‬ ‫בהכרח שנצטרך לומר "אלוקי יעקב" ‪ -‬זהו שאומרים אלוקי יעקב‬ ‫ביאר המשגיח ז"ל שברכה‪ ,‬פירושה להמשיך על הדבר שפע‬ ‫ולא אלוקי ישראל‪ .‬לפי"ז מובן גם המשך הפס' "ואגדלה שמך‬ ‫מאיתו ית'; לפני שהאדם מדד‪ ,‬הוא אינו יודע את מדת תבואתו‬ ‫והיה ברכה" ע"י שהגדלתי את שמך לאברהם "והיה ברכה" והיה‬ ‫והוא עוד מאמין שה' יכול להשפיע ולהרבות את תבואתו בלי‬ ‫אותיות הוי"ה נהיה מזה שם הוי"ה ב"ברכה"‪.‬‬ ‫שיעור‪ ,‬אבל אחרי המדידה האדם נהיה צר עין על תבואתו וכבר‬ ‫בספר "גינת אגוז" הביא רמז נפלא‪:‬‬ ‫אין לו את ההשגה שהתבואה יכולה להתרבות‪ ,‬וממילא התפילה‬ ‫"ואגדלה שמך" אם נגדיל את שם אברהם כך‪ :‬אלף בית ריש‬ ‫הזאת היא תפילת שוא‪.‬‬ ‫הא מם ‪ -‬עולה כמנין שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד ]‪ 1119‬עם‬ ‫ובאמת לענין ברכת המזון נפסק )שו"ע או"ח קפ‪ ,‬א ובמג"א‬ ‫הכולל[ כי אברהם היה מפרסם אחדותו יתברך בכל העולם וזה‪,‬‬ ‫שם( שצריך שיהיה לחם על השלחן כדי שתחול עליו הברכה‪.‬‬ ‫"והיה ברכה" זהו עצם הברכה‪.‬‬ ‫הרמב"ן מבאר זאת בפרשת תרומה )שמות כה‪ ,‬כד( שמאז בריאת‬ ‫)מעינה של תורה(‬ ‫‪.‬‬ ‫העולם שוב לא נברא יש מאין‪ ,‬ולכן לא חלה ברכה על דבר ריק‪,‬‬ ‫אלא צריך להיות שורש שעליו תחול הברכה‪ .‬כשאדם מברך‪ ,‬הוא‬ ‫ממש ממשיך ברכה על העולם‪ ,‬וכדי שתחול הברכה צריך שיהיה‬ ‫"ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה‬ ‫לחם על השולחן שעליו תחול הברכה‪ .‬נמצא‪ ,‬שברכה היא ענין‬ ‫ברכה" )יב‪ ,‬ב(‬ ‫גדול מאד‪.‬‬ ‫בגמ' )תענית כד‪ ,‬ב( איתא "בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת‬ ‫"והיה ברכה ‪ -‬הברכות נתונות בידך‪ ,‬עד עכשיו היו בידי‪,‬‬ ‫'כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני‪ ,‬וחנינא בני די לו בקב‬ ‫ברכתי לאדם ונח‪ ,‬ומעכשיו אתה תברך את אשר תחפוץ"‬ ‫)רש"י(‬ ‫חרובים מערב שבת לערב שבת'"‪ .‬המשגיח ז"ל הסביר )דעת חו"מ‬ ‫ח"ב עמוד כ( שכיון שרבי חנינא לא חי לעצמו כלל‪ ,‬כולו עין טובה‪,‬‬ ‫ענין הברכות איננו דבר פשוט כפי שאנו רגילים לחשוב‪ .‬לנו‬ ‫לכן הוא עצמו נהיה צינור שדרכו ירדה הברכה לעולם‪ .‬וכך אברהם‬ ‫נדמה שזה סתם דיבורים‪ ,‬שמבקשים ברכה ממישהו‪ ,‬והוא עונה‬ ‫אבינו‪ ,‬הוא עצמו היה הצינור של חסד‪ ,‬לכן אמר לו הקב"ה "אתה‬ ‫"זייט מצליח"‪" ,‬זייט געזונט און שטארק"‪.‬‬ ‫תברך"‪ .‬עד עכשיו הקב"ה בירך והשפיע‪" ,‬מעכשיו אתה תברך את‬ ‫פעם בא בחור לבקש ברכה מהמשגיח ז"ל שיפטרוהו מהצבא‪,‬‬ ‫אשר תחפוץ"‪ ,‬שהוא נהיה הצינור שדרכו ירד השפע לעולם‪.‬‬ ‫וישב לו אז נכדו על ברכיו‪ ,‬אמר לו המשגיח "ממני אתה מבקש‬ ‫אגב אורחא‪ ,‬רואים מכאן שכל מה שנוגע לשפע מן השמים‬ ‫ברכה? תבקש ברכה מהילד הזה‪ ,‬כי הוא לא טעם טעם חטא‪ ,‬והוא‬ ‫תלוי באדם‪ .‬זוהי המציאות של אדם‪ ,‬אדם יכול להיות כל כך‬ ‫יכול לברך אותך"‪ .‬פעם אחרת סמוך לפטירתו‪ ,‬איזה בחור היה‬ ‫גליון זה מוקדש לע"נ הצדקנית נינה מרטין בת מישלין ע"ה | ולע"נ ר' יצחק ב"ר גרשון ז"ל | ולע"נ ר' נח יצחק ב"ר משה יעקב ז"ל | ולע"נ הרב יהודה אריה בן רפאל אלתר ז"ל |‬ ‫ולהצלחת ר' אלחנן שמואל‪1‬בן ר' נח יצחק ומשפחתו‬ ‫"ואת הנפש אשר עשו בחרן" )יב‪ ,‬ה(‬ ‫מושלם וטוב עין‪ ,‬שהברכות ניתנות בידו‪.‬‬ ‫"וית נפשתא דשעבידו לאורייתא" )תרגום אונקלוס(‬ ‫זה רחוק מאד מהברכות שאנו מכירים‪ .‬מי שיודע בעצמו שהוא‬ ‫אינו טוב‪-‬עין והוא מברך‪ ,‬הרי הוא גונב דעת הבריות‪.‬‬ ‫הג"ר דוב בעריש ווידענפלד זצ"ל גאב"ד טשעבין‪ ,‬סיפר )מובא‬ ‫)שיעורי חומש(‬ ‫בספר "שר התורה" עמ' ‪ (197‬פעם אחת אמר אדם להג"ר יהושע‬ ‫מקוטנא זצ"ל‪ ,‬בעל "ישועות מלכו"‪ ,‬שהינו בקי בסדר נזיקין‪ .‬רבי‬ ‫"והיה ברכה" )יב‪ ,‬ב(‬ ‫יהושע רצה להעיר לו שעיקר העניין הוא לא רק הבקיאות‪ ,‬אלא‬ ‫ההתמסרות לתורה‪ .‬לכן פנה אליו בשאלה‪ :‬האם יודע אתה מהו‬ ‫וכתב רש"י‪" :‬בך חותמין ולא בהם"‬ ‫שיעבודא דאורייתא? השיב לו האברך‪ ,‬בוודאי‪ ,‬ופרש בפניו את‬ ‫ומה הענין שרק בך חותמין? ואמרתי מה ששמעתי בשם‬ ‫כל השיטות ופרטי הדינים שנוגעים לשיעבודא דאורייתא‪.‬‬ ‫הגאון רבי שמעון שקופ זצ"ל‪ ,‬דהנה תקופות שונות היו בכלל‬ ‫כאשר סיים להרצות את דבריו‪ ,‬אמר לו רבי יהושע‪ :‬לא זאת‬ ‫ישראל‪ ,‬ויש תקופה הנקראת "תקופת החתימה"‪ ,‬שבזמן עיקבתא‬ ‫היתה כוונתי‪ .‬אני התכוונתי לדברי תרגום אונקלוס על הפסוק‬ ‫דמשיחא יהיה חושך גדול ברוחניות‪ ,‬ומאידך תהיה תופעה פלאית‪,‬‬ ‫"את הנפש אשר עשו בחרן" ‪" -‬וית נפשא די שעבידו לאורייתא"‪.‬‬ ‫שיהיו אנשים רחוקים דורות מהיהדות ובכ"ז חוזרים בתשובה‪.‬‬ ‫גם זהו שיעבודא דאורייתא‪ ,‬וגם את זה צריך לזכור‪.‬‬ ‫האבות היה להם מי לראות ולהתחנך‪ ,‬אבל אברהם לא היה לו‬ ‫לימים הסביר חתן הגאון מטשעבין הג"ר ברוך שמעון‬ ‫ממי לראות‪ ,‬וזהו שאומרים "בך חותמין" ‪ -‬כמוך‪ ,‬ואפי' שלא יהיה‬ ‫שניאורסון זצ"ל‪ ,‬את כוונת הדברים‪ .‬נתבונן מהו עניין שיעבוד?‬ ‫להם ממי לראות‪ ,‬יכירו מעצמן את הבורא עולם‪.‬‬ ‫כאשר קרקע משועבדת לאדם‪ ,‬אפילו אם נמכרה פעמים רבות‬ ‫ובשם הרבי מקוצק זצ"ל הובא שבתקופת החתימה יחסרו‬ ‫היא נשארת משועבדת לו‪ .‬ולעתים להפך‪ ,‬יש לאדם קרקע‬ ‫תורה ועבודה‪ ,‬אבל חסד יהיה וזהו "בך חותמין" ‪ -‬אברהם‪ ,‬שהיה‬ ‫והוא בעליה ללא פקפוק‪ ,‬בכל זאת אין לו שליטה עליה‪ ,‬כי היא‬ ‫עמוד החסד!‬ ‫משועבדת לאחרים‪.‬‬ ‫ותי' הגר"ח קנייבסקי שליט"א‪ ,‬דבאבות דרבי נתן )פ"ד ה"ה(‬ ‫הוא הדין בענין השיעבוד לתורה‪ ,‬יש מי שמשועבד לתורה‬ ‫אמרו‪ :‬פ"א היה ריב"ז יוצא מירושלים וכו' אוי לנו על זה שהוא‬ ‫ובכל רגע פנוי הוא עוסק בה‪ .‬אמנם לפעמים הוא נאלץ להתעסק‬ ‫חרב וכו'‪ ,‬א"ל בני אל ירע לך‪ ,‬יש כפרה אחת שהיא כמותה ואיזה‬ ‫בצרכים אחרים‪ ,‬אבל במהותו הוא משועבד לתורה‪ .‬הוא לא‬ ‫זה גמ"ח‪.‬‬ ‫יסיח דעתו מהלימוד גם בעת התעסקות בדברים אחרים‪ ,‬ומיד‬ ‫)דרך שיחה(‬ ‫בעומק הפרשה‬ ‫ריתחא דאורייתא‬ ‫"לו ישמעאל יחיה לפניך" )יז‪ ,‬יח(‬ ‫ובתרגום בצלותי ובבעותי‪ ,‬כי החרב החדה יש בעצמותה‬ ‫פרש"י ביראתך‪ ,‬ומפרשי רש"י הקשו‪ ,‬דהלא איתא בברכות‬ ‫כח ההריגה‪ ,‬ואף בלא כח גברא‪ ,‬ואילו החץ אין בו בעצמו‬ ‫לג‪ :‬הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים‪ ,‬שענין הבחירה בטוב‬ ‫כח ההריגה‪ ,‬אלא ע"י מתיחתו של כח גברא על הקשת יש‬ ‫או ברע מסור ביד האדם ולא בידי שמים‪ ,‬וא"כ היאך שייך‬ ‫בו כח להרוג‪ ,‬ומעתה ביאר‪ ,‬דתפילה שתיקנו אנשי כה"ג הרי‬ ‫תפילה על יראת שמים‪ ,‬וצ"ת‪.‬‬ ‫שהתפילה בעצמה יש בה סגולה וכח להתקבל‪ ,‬ואילו בקשות‬ ‫ונראה בזה ‪,‬דהנה איתא בברכות י‪ .‬שר"מ התפלל על הבריוני‬ ‫ותחינות משולות לחץ‪ ,‬שענין קבלת התפילה בשמים תלוי‬ ‫שישובו בתשובה וחזרו בתשובה‪ ,‬והקשה המהרש"א דהלא‬ ‫בכחו וצדקותו של המתפלל‪.‬‬ ‫הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים‪ ,‬ובשלמא תפילה על עצמו‬ ‫ומעתה יש לומר שר"מ התפלל עליהם בתפילה הקבועה‬ ‫מהני‪ ,‬כיון שבדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו‪ ,‬כמבואר‬ ‫שתקנו אנשי כנה"ג ובזה שפיר שייך תפילה אף בעניני יראת‬ ‫במכות י‪] :‬וביומא לח‪ :‬שהבא ליטהר מסייעין אותו[ וכן בכל‬ ‫שמים הואיל ויש בה כח מצד עצמה‪ ,‬ויעוין בגליון הש"ס שציין‬ ‫תפילה שאומרים והחזירנו בתשובה שלמה לפניך שכולל את‬ ‫לדברי הזוהר שכתב דמצוה להתפלל על הרשעים שישובו‪,‬‬ ‫עצמו בתפילתו‪ ,‬אך צ"ע מה שייך בזה תפילה על חבירו‪.‬‬ ‫הנה בדוקא נקט לשון תפילה‪ ,‬כי למש"נ שפיר שייך תפילה‬ ‫וכתב הגר"ח קנייבסקי שליט"א בספר ישוב הדעת‪ ,‬ע"פ‬ ‫על עניני יראת שמים על חבירו‪ ,‬אך בבקשה בעלמא י"ל דאין‬ ‫מש"כ בחזו"א סוף או"ח שיכול אדם להכריח את חבירו על‬ ‫שייך מאחר דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים‪ ,‬וכמש"נ‪.‬‬ ‫קיום המצוה‪ ,‬ואין בכך ביטול הבחירה‪ ,‬כיון שהמעשה עושה‬ ‫ובתרגום כתב על הכתוב ולישמעאל שמעתיך‪' ,‬קבילית‬ ‫בבחירה וכל ישראל כאיש אחד‪ ,‬והדבר מתייחס אל הברואים‪,‬‬ ‫צלותך' הנה מבואר דמה שביקש אברהם על ישמעאל לו יחיה‬ ‫וממילא אף תפילה שייך על יראת שמים כיון שהסיוע משמים‬ ‫לפניך‪ ,‬היתה בתורת תפילה ולא רק בקשה בעלמא‪ ,‬אף שלא‬ ‫בא ע"י תפילת נברא‪ ,‬עכ"ד החזו"א‪ ,‬ולפי"ז שפיר אפשר‬ ‫הוזכר בכתובים שהיה זה תפילה דוקא‪ ,‬ולמש"נ ניחא כיון דע"כ‬ ‫להתפלל על חבירו אף בעניני יראת שמים‪ ,‬כמו שיכול לכפות‬ ‫היה זה בתורת תפילה‪ ,‬כי בכה"ג שפיר שייך להתפלל אף על‬ ‫את חבירו ואין בכך ביטול הבחירה‪ ,‬עכ"ד‪] ,‬ובאגרו"מ או"ח ח"ד‬ ‫עניני יראת שמים‪ ,‬ועמש"נ בפרשת תולדות )פכ"ה פכ"א(‪.‬‬ ‫סי' מ' סקי"ג נחלק על שיטת החזו"א[‪.‬‬ ‫)חבצלת השרון(‬ ‫עוד יש לומר‪ ,‬דהנה הגרי"ז ביאר מה דכתיב בחרבי ובקשתי‬ ‫‪2‬‬ ‫כשיסתיימו טרדותיו הוא ישוב לתלמודו‪ .‬כנגד זה ישנם אנשים‬ ‫שאמנם יושבים ולומדים במשך כל היום‪ ,‬אבל כל דבר קטן מוציא‬ ‫שאלות מענינות בהלכה‬ ‫אותם מהלימוד‪ .‬כל מאורע שמתרחש‪ ,‬הופך להיות עסק שלהם‪.‬‬ ‫)בענינים שונים‪ ,‬מבית הגר"ח קנייבסקי(‬ ‫כל סיפור של רכילות או מאורע הקורה בעולם או בפוליטיקה‪,‬‬ ‫"ואברכך" )יב‪ ,‬ב(‬ ‫הם עניינים התופסים אותם‪ .‬בני אדם כאלה‪ ,‬אף על פי שהם‬ ‫וברש"י‪ :‬ממון‪.‬‬ ‫יושבים ולומדים‪ ,‬אינם ראויים לתואר "משועבד לתורה"‪.‬‬ ‫)ילקוט יוסיף לקח(‬ ‫שאלה‪ :‬איזו טובה היתה במה שאמר הקב"ה לאברהם‬ ‫אבינו ואברכך ‪ -‬בממון‪ ,‬ולהלן )ד‪ ,‬כג( ברש"י שהקב"ה‬ ‫הבטיחני לעשרני ע"ש‪ ,‬ומה ברכה יש בזה‪..‬‬ ‫תשובה‪ :‬שיתן הרבה צדקה‪ ,‬וכנראה שאצל אברהם‬ ‫"למה לא הגדת לי כי אשתך היא‪ .‬למה אמרת‬ ‫אבינו לא היה זה נסיון‪.‬‬ ‫אחותי היא" )יב‪ ,‬יח‪-‬יט(‬ ‫וכן מה שאומרים בברכת החודש "חיים של עושר"‬ ‫מעיר על כך הגאון רבי שלמה גנצפריד זצ"ל בספרו "אפריון"‪:‬‬ ‫הכוונה עושר עם סייעתא דשמיא לעמוד בנסיון העושר‪,‬‬ ‫מדוע עשה פרעה ב' שאלות מזה‪ ,‬הרי עיקר הטענה היא מה‬ ‫עם עשירות ניתן לעשות הרבה מצוות‪ ,‬ויתפלל לעושר‬ ‫שלא אמר שהיא אשתו‪ ,‬ולמה הוצרך להוסיף על טענתו 'למה‬ ‫ושיעמוד בנסיון‪.‬‬ ‫אמרת אחותי היא'‪.‬‬ ‫המגיד מדובנא ז"ל אומר על הפסוק )ירמיהו יז‪ ,‬יא(‬ ‫וכתב ליישב על פי מה שמצאנו במגילת אסתר )ב‪ ,‬י( שמרדכי‬ ‫"קורא ָדגָר ולא ילד עושה עושר ולא במשפט‪ ,‬בחצי ימיו‬ ‫צוה על אסתר שלא תגיד את עמה ואת מולדתה‪ ,‬והטעם בזה כדי‬ ‫יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל" דהנה בעשירות יש מעלה‬ ‫שיחשוב אחשורוש שהיא ממשפחה בזויה ולא יקחנה לאשה‪ ,‬כי‬ ‫ויש חסרון‪ ,‬המעלה היא שעי"ז יש אפשרות לתת הרבה‬ ‫אין כבוד למלך לקחת אשה ממשפחה בזויה‪.‬‬ ‫צדקה‪ ,‬והחסרון ‪ -‬שזה מביא לגאוה ותאוה וכו'‪ .‬והנה גם‬ ‫ולפי"ז אם היה אברהם אומר על שרה רק שהיא איננה אשתו‬ ‫כשבאים וזורמים מים הרבה לשדה‪ ,‬יש מעלה וחסרון‪,‬‬ ‫ולא היה אומר אחותי היא‪ ,‬יתכן שלא היה פרעה לוקחה לאשה‪,‬‬ ‫המעלה שמשקים המים את השדה‪ ,‬והחסרון הוא שגורם‬ ‫כיון שלא נודע משפחתה‪ ,‬ויתכן שהיא ממשפחה בזויה ואין‬ ‫ללכלוך וזבל‪ .‬בד"א בזמן שהמים נשארים שם‪ ,‬אבל אם‬ ‫כבוד למלך לשאת אשה ממשפחה בזויה‪ ,‬אך כיון שאמר אברהם‬ ‫המים רק עוברים בשדה ואינם נשארים שם ‪ -‬יש רק‬ ‫אחותי היא לא חשש פרעה שהיא ממשפחה בזויה‪ ,‬שהרי היא‬ ‫את החסרון ולא את המעלה‪ .‬וכן גם בעשירות ‪ -‬אם‬ ‫ממשפחת אברהם שהיה מפורסם בכל העולם‪.‬‬ ‫נשאר אצלו הכסף יש לכה"פ גם את המעלה‪ ,‬אבל אם‬ ‫וזהו שטען פרעה לאברהם‪ ,‬שעשה עמו ב' רעות‪ ,‬האחת מה‬ ‫"לא במשפט"‪ ,‬הכסף לא ישאר אצלו‪ ,‬ויהיה לו רק את‬ ‫שלא הגדת לי שהיא אשתך‪ ,‬והשנית מה שאמרת לי אחותי היא‬ ‫החסרון של עשירות‪.‬‬ ‫ולכן לקחתיה לאשה‪ ,‬כי לולא היתה אחותך לא הייתי לוקחה‬ ‫)דרך שיחה(‬ ‫‪.‬‬ ‫שמא ממשפחה בזויה היא‪.‬‬ ‫)אפריון(‬ ‫היאוש‪.‬‬ ‫אפילו אברהם אבינו הסתכל באצטגנינות‪ .‬הוא כבר נשוי ‪75‬‬ ‫"ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספור‬ ‫שנה‪ ,‬אין לו ילדים‪ .‬הסתכל בכוכבים וראה שגם לו וגם לשרה לא‬ ‫הכוכבים‪ ...‬ויאמר לו כה יהיה זרעך" )טו‪ ,‬ה(‬ ‫יכולים להיות ילדים‪.‬‬ ‫אמר לו הקב"ה‪ :‬מי אמר שאין עוד סיכוי‪ .‬לאברם אין ילדים‪ ,‬אך‬ ‫"ויוצא אותו החוצה ‪ -‬ולפי מדרשו‪ ,‬אמר לו‪ :‬צא‬ ‫לך יקראו אברהם ‪ -‬ולאברהם יהיו ילדים‪ .‬לשרי אין ילידם ‪ -‬אך‬ ‫מהאצטגנינות שלך‪ ,‬שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד‬ ‫לשרה יהיו ילדים‪.‬‬ ‫בן‪ .‬אברם אין לו בן אבל אברהם יש לו בן‪ ,‬וכן שרי לא תלד‬ ‫כאשר מגיע מצב שאדם מבין כי אין לו יותר מה לעשות‪ ,‬אזי‬ ‫אבל שרה תלד‪ .‬אני קורא לכם שם אחר וישתנה המזל"‬ ‫)רש"י(‪.‬‬ ‫"עצת ה' היא תקום"‪ .‬כל זמן שיש לאדם עצות‪ ,‬אומר הקב"ה‪:‬‬ ‫עשה כפי שאתה חושב‪ ,‬ורק לאחר שהאדם מנסה את כל הדרכים‬ ‫בא יהודי לפני רבי אהרן מסדיגורא ובכה‪ :‬אני עומד לפני‬ ‫ורואה שאין לו עצה ‪ -‬אזי "עצת ד' היא תקום"‪.‬‬ ‫משפט קשה וצפוי לי עונש כבד‪ ,‬וכל ההוכחות נגדי ואיני רואה‬ ‫זה מה שנאמר בתהלים )יג‪ ,‬ב‪-‬ג( האדם שואל‪" :‬עד אנה ה'‬ ‫כל דרך להינצל‪ ,‬אין לי שום עצה‪...‬‬ ‫תשכחני נצח עד אנה תסתיר את פניך ממני" והתשובה‪" :‬עד‬ ‫ענה לו הרבי‪ :‬כשאין לאדם עצה‪ ,‬אזי "עצת ה' היא תקום"‪...‬‬ ‫אנה אשית עצות בנפשי"‪ ,‬כל זמן שיש לך עצות אומר הקב"ה ‪-‬‬ ‫)משלי יט כא(‪.‬‬ ‫תסתדר לבד‪ .‬וכשכבר אין לך עצות‪ ,‬ואתה סומך רק על הקב"ה‬ ‫וכך היה‪ ,‬הלך למשפט ויצא זכאי!‬ ‫‪ -‬אז הקב"ה ישלח לך את ישועתו‪.‬‬ ‫אח"כ בא להודות לרבי על המופת‪ ,‬על רוה"ק‪ .‬אמר לו הרבי‪:‬‬ ‫)הגש"פ "אדיר במלוכה(‬ ‫כאשר אדם בא להתפלל אל הקב"ה‪ ,‬הוא מגיע עם עשר עצות‬ ‫איך כדאי לטפל בעניין שלשמו הוא מתפלל‪ .‬וכשזה לא מצליח‬ ‫הוא חושב שהכל הסתיים ואין עוד סיכוי ותקוה‪ ,‬ונופל לזרועות‬ ‫‪3‬‬ ‫ועם כל זה פחד שקיבל בכך שכרו בעוה"ז ונתמעטו זכוריותיו‪ .‬ואף הקב"ה לא השיבו‬ ‫שאין לו לפחוד‪ ,‬אלא הודיעו שהעניק לו מתנת חינם‪ ,‬ולכן שכרו שמור לו במלואו‪.‬‬ ‫בין שבילי המוסר‬ ‫אם כך‪ ,‬שבה הקושיא למקומה ‪-‬‬ ‫הואיל ורב אדא בר אהבה פחד שינכו לו מזכויותיו ולפיכך הקפיד על רב הונא‬ ‫"אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר‬ ‫שמשכו למרתף היין המט לנפול לשהות שם עד שיפנוהו‪ ,‬איך הסכים לעמוד בחורבה‪.‬‬ ‫אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד" )טו‪ ,‬א(‬ ‫הגם שהבין שיהיה כאן קידוש שם שמים‪ ,‬הרי ינכו לו מזכויותיו‪.‬‬ ‫נפתח בסיפור מהגמרא )ברכות לג ע"א(‪ :‬תנו רבנן‪ ,‬מעשה בערוד ]כלאים בין נחש‬ ‫את התשובה לכך מצאנו בסיפור נוסף בגמרא )ברכות כ ע"א( שאל רב פפא לאביי‪,‬‬ ‫לצב )חולין קכז ע"א([ שהיה מזיק את הבריות‪ ,‬באו והודיעו לרבי חנינא בן דוסא‪ ,‬אמר‬ ‫מדוע התרחשו ניסים לקדמונים‪ ,‬ולנו לא מתרחשים ניסים‪ .‬ענהו‪ :‬הקדמונים מסרו נפשם‬ ‫להם‪ :‬הראו לי את חורו ]שהוא מגיח ממנו[‪ .‬הראוהו את חורו‪ ,‬נתן עקבו על פי החור‪.‬‬ ‫על קדושת השם‪ ,‬ואנו איננו מוסרים נפשנו על קדושת השם‪ ,‬כפי שרב אדא בר אהבה‬ ‫יצא ונשכו‪ ,‬ומת אותו ערוד‪] .‬וכתב רש"י‪ :‬מצאתי ב"הלכות גדולות"‪ ,‬אמרי במערבא‪,‬‬ ‫ראה נכרית עטויה שכמיית ארגמן שאינה צנועה‪ .‬חשב שהיא יהודיה‪ ,‬וקרעה‪ .‬הוברר‬ ‫כשהערוד נושך את האדם‪ ,‬אם הערוד קודם למים מת האדם‪ ,‬ואם האדם קודם למים‬ ‫שאינה יהודיה‪ ,‬ושילם בשויה ארבע מאות זוז‪.‬‬ ‫מת הערוד‪ .‬ונעשה נס לרבי חנינא ונבקע מעין תחת עקבו[‪ .‬נטלו על כתפו והביאו לבית‬ ‫ושמעתי מרבי דוד'ל פרנקל זצ"ל‪ ,‬שאמר בשם רבי משה סולובייציק זצ"ל‪ :‬וכי איזו‬ ‫המדרש‪ .‬אמר להם‪ :‬ראו‪ ,‬בני‪ .‬אין ערוד ממית אלא החטא ממית‪ .‬באותה שעה אמרו‪ :‬אוי‬ ‫מסירת נפש יש בקריעת אותו בגד כשסבר שהוא של יהודיה‪ ,‬ואם אכן יהודיה היתה לא‬ ‫לו לאדם שפגע בו ערוד‪ ,‬ואוי לו לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא‪.‬‬ ‫היה מחויב בתשלומין‪ .‬ותרץ‪ ,‬שהכונה יהא‪ ,‬שהקדמונים ‪ -‬רב אדא בר אהבה‪ ,‬במקרה‬ ‫וכתב הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל ב"גליון הש"ס"‪" :‬עיין 'יפה מראה' בתענית פרק ג‬ ‫זה ‪ -‬לא חשבו חשבונות בראותם מעשה כנגד רצון השם‪ ,‬ומיד קנאו לשמו הגדול‪ .‬וזה‬ ‫סימן יז דיבור המתחיל מפלתא"‪.‬‬ ‫קרוי בשם "מסירות נפש על קדושת השם"‪.‬‬ ‫מצוה לשמוע דברי חכמים )יבמות כ ע"א( עיינתי שם‪ ,‬וסיפור הירושלמי שם מזכיר‬ ‫מעתה‪ ,‬נאמר שאכן‪ ,‬גם כשפועלים נס עבור כבוד שמים מנכים מהזכויות‪ ,‬כמו שמוכח‬ ‫את הסיפור בגמרא )תענית כ ע"ב(‪ :‬בנהרדעא היתה חומה רעועה ורב ושמואל לא עברו‬ ‫במדרש מפחדו של אברהם אבינו‪ ,‬אבל רב אדא בר אהבה לשיטתו לא חישב חשבונות‬ ‫תחתיה למרות שעמדה כך שלש עשרה שנה‪ .‬פעם התלוה אליהם רב אדא בר אהבה‪.‬‬ ‫כשזה נוגע לכבוד שמים‪ ,‬ומוכן היה להפסיד עבור זה כל זכויותיו!‬ ‫אמר לו שמואל לרב‪ :‬נקיף סחור סחור כדרכנו‪ .‬ענהו‪ :‬איננו זקוקים לכך‪ ,‬שרב אדא בר‬ ‫ואספר סיפור ששמעתי ולאור הדברים יובן לאשורו ‪-‬‬ ‫אהבה איתנו‪ ,‬שגדולה זכותו ואיני פוחד‪.‬‬ ‫בעיר אחת בגרמיה היה יהודי מתבולל‪ ,‬בעל בנק פרטי‪ ,‬ולו בן יחיד‪ .‬חלה הבן‪ ,‬ואביו‬ ‫ומה היו זכויותיו‪ ,‬ששאלוהו במה האריך ימים וענה‪ :‬מימי לא הקפדתי בתוך ביתי‪ ,‬ולא‬ ‫הבהיל למיטתו רופאים מומחים‪ ,‬אך קצרה ידם והמחלה הלכה והחמירה‪ ,‬הילד דעך‪.‬‬ ‫צעדתי בפני מי שגדול ממני‪ ,‬ולא הרהרתי בדברי תורה במבואות המטונפים‪ ,‬ולא הלכתי‬ ‫נזכר האב שאביו היה פונה בעת מצוקה לשמש בית הכנסת‪ ,‬שיערוך תפילת "מי שברך"‬ ‫ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין‪ ,‬ולא ישנתי בבית המדרש לא שנת קבע ולא שנת‬ ‫הלך לבית הכנסת ופנה אל השמש‪ ,‬שאל בכמה תעלה לו ברכה כזו לרפואת בנו‪.‬‬ ‫עראי‪ ,‬ולא ששתי בתקלת חברי‪ ,‬ולא קראתי לחברי בכנויו ]של גנאי[‪.‬‬ ‫היה שם אורח‪ ,‬יהודי מגליציה שבא לרגל עסקיו‪ .‬שמע‪ ,‬והתענין‪ .‬שאל‪" :‬בצאנז כבר‬ ‫לרב הונא היו חביות יין במרתף רעוע וביקש לפנותם‪ .‬הביא לשם את רב אדא בר‬ ‫היית?"‬ ‫אהבה ומשכו בדברי תורה‪ ,‬ובינתים פינו פועליו את החביות‪ .‬כשסימו‪ ,‬יצאו ‪ -‬וקרסה‬ ‫צאנז? מה יש בצאנז‪ ,‬בית חולים? פרופסור נודע?!‬ ‫התקרה‪ .‬הבין רב אדא בר אהבה‪ ,‬והקפיד‪ .‬ומדוע‪ ,‬כי אמר רב ינאי‪ :‬לעולם אל יעמוד אדם‬ ‫"הרבה יותר" השיב‪" .‬יש שם 'וואנדער רבינער' רבי עושה נפלאות‪ .‬פועל ישועות‪,‬‬ ‫במקום סכנה ויאמר שעושים לו נס‪ ,‬שמא אין עושים לו נס‪ ,‬ואם עושים לו נס‪ ,‬מנכים לו‬ ‫מחולל ניסים‪ ,‬מכל העולם נוהרים ובאים!"‬ ‫מזכויותיו‪ .‬שנאמר "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת" )בראשית לב‪ ,‬יא(‬ ‫שב לביתו וסיפר לאשתו‪ .‬דחקה בו לנסוע‪ .‬הטלטל בדרכם‪ ,‬חצה ארצות‪ ,‬עבור מחוזות‬ ‫והנה‪ ,‬בעוד שבגמרא הקפיד רב אדא בר אהבה שהעמידוהו במקום סכנה‪ ,‬הרי‬ ‫והגיע לצאנז‪ .‬בא לרבי ושטח מבוקשו‪ ,‬בנו חולה שהרבי ירפאו‪.‬‬ ‫בתלמוד הירושלמי )תענית פ"ג הי"א( נוהג רב אדא בר אהבה כך בעצמו‪ ,‬ובמודע!‬ ‫חקרו הרבי‪ .‬מאין הוא‪ ,‬מגרמניה‪ .‬מה עסוקו‪ ,‬מנהל בנק‪ .‬האם הבנק סגור בשבת‪ ,‬ודאי‬ ‫היתה חורבה שעמדה לקרוס‪ .‬העמיד בה רב את תלמידו רב אדא בר אהבה עד‬ ‫שלא‪ .‬כל הבנקים פתוחים בשבת וסגורים ביום ראשון ושלו בכלל‪ .‬יבין הרבי‪ ,‬התחרות‬ ‫שיפנוה‪ ,‬וכיון שיצא מן הבית‪ ,‬נפל הבית‪ .‬שלחו חכמים ואמרו לו‪ :‬מה מעשים טובים‬ ‫קשה‪ ,‬ורוב לקוחותיו גויים‪ .‬ובכלל‪ ,‬גם בביתו אין השבת נשמרת‪.‬‬ ‫יש בידך‪ .‬אמר להם‪ :‬מימי לא קדמני אדם לבית הכנסת ולא הנחתי אדם בבית הכנסת‬ ‫וכשרות? גם לא‪ .‬בבית הוריו שמרו‪ .‬כיום‪ ,‬אין בעירו אטליז כשר‪ .‬וטהרה? אינו יודע‬ ‫ויצאתי לי‪ ,‬ולא הלכתי ארבע אמות בלא תורה‪ ,‬ולא הזכרתי דברי תורה במקום מטונף‪,‬‬ ‫מה זה‪ .‬הרבי הסביר‪ .‬אה‪ ,‬אז לא‪.‬‬ ‫ולא הצעתי מיטה וישנתי בה שנת קבע‪ ,‬אלא תמיד היתה שנתי עראי כדי לקום מיד‬ ‫"טוב" נאנח הרבי‪" .‬ובכן‪ ,‬שמע‪ .‬מישהו הטעה אותך‪ ,‬איני עושה נפלאות‪ :‬אין בידי‬ ‫ולעסוק בתורה‪ .‬ולא צעדתי בין החברים היושבים על הקרקע‪ ,‬ולא כיניתי שם לחברי‪,‬‬ ‫לרפא את בנך"‪.‬‬ ‫ולא שמחתי בתקלת חברי‪ ,‬ומחלתי מיד למי שצערני‪ ,‬ולא הלכתי בשוק אצל מי שחייב‬ ‫לא? אם כן‪ ,‬לחינם בא‪ .‬מבקש הוא סליחה על ההטרדה‪ .‬אבל מדוע התור ארוך כ"כ?‬ ‫לי‪ ,‬שלא לצערו‪ ,‬ומימי לא הקפדתי בתוך ביתי‪ ,‬לקיים מה שנאמר )תהילים קא‪ ,‬ב(‪:‬‬ ‫"אסביר לך" המשיך הרבי‪" ,‬אנשים יודעים שהצרות באות ממרום‪ ,‬ומאמינים שתפילתי‬ ‫"אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי"‪.‬‬ ‫מקובלת לפני ה' וביכולתי לפעול לביטול הגזירות‪ .‬גם על בנך נגזרה גזירה‪ ,‬ואני מוכן‬ ‫וכתב ביפה מראה )והועתקו הדברים ב"שירי קרבן" שם( ויש להקשות‪ ,‬שהרי אמרו‬ ‫לפנות אל הבורא ולבקש שימלא משאלתך וירפא את בנך‪ .‬אבל אז ישאל השי"ת‪ :‬האם‬ ‫)שבת לב ע"א( אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושים לו נס‪ ,‬שמא אין עושים לו‪.‬‬ ‫הוא עושה רצוני‪ ,‬שמבקש שאעשה רצונו? ומה אוכל לענות?!‬ ‫ואם עושים לו‪ ,‬מנכים לו מזכויותיו‪ .‬ושמא היו בבית ספרים ותפילין כדי להצילם‪ .‬אי נמי‪,‬‬ ‫על כן‪ ,‬מציע אני עסקה‪ :‬אתה תקבל על עצמך לשמור שבת כשרות וטהרה‪ ,‬ואני‬ ‫לקדש את השם עשה‪ ,‬וכמעשה דרבי חנינא בן דוסא שהלך והניח עקבו על חורו של‬ ‫מתחייב שהשי"ת יעשה רצונך ובנך ירפא!"‬ ‫ערוד‪] .‬ומהרש"א )ברכות לג ע"א( הקשה איך סמך רבי חנינא ע להנס‪ .‬ובדברי ה"יפה‬ ‫שמע הבנקאי‪ ,‬ושקל את העסקה‪ .‬ענה‪ :‬בענין הכשרות‪ ,‬מבין אני שאין בעיה‪ .‬נעבור‬ ‫מראה" מיושב‪ ,‬שרצה לקדש שם שמים ולהראות במוחש שאין ערוד ממית‪ ,‬אלא החטא‬ ‫לצמחונות‪ .‬בענין הטהרה‪ ,‬אשאל בבית‪ .‬אבל בענין השבת‪ ,‬אין על מה לדבר‪ .‬אם אסור‬ ‫ממית[‪.‬‬ ‫את הבנק בשבת יעזבוני לקוחות והעסק יסגר‪.‬‬ ‫ובדבריו תובן הסתירה לכאורה בהנהגת רב אדא בר אהבה‪ .‬שכאשר רב הונא משכו‬ ‫"כרצונך"‪ ,‬השיב הרבי‪" .‬לא עשינו עסק"‬ ‫בדברי תורה עד שיפנו מרתף היין הקפיד‪ ,‬כי ינכו מזכויותיו‪ .‬וכשרבו העמידו באותה‬ ‫לחצו ידים‪ ,‬נפרדו כידידים‪ .‬חזר לביתו‪ ,‬ובנו גוסס "נו‪ ,‬מה היה שם" שאלה האם‪.‬‬ ‫חורבה הסכים‪ ,‬כדי לקדש שם שמים‪.‬‬ ‫"יהודי קשיח" ענה הבנקאי‪" ,‬אי אפשר לעשות איתו עסק‪ ,‬אינו מוכן להתפשר"! וסיפר‬ ‫ולכאורה משמע‪ ,‬שהסומך על הנס כדי לקדש שם שמים‪ ,‬אין מנכין לו מזכויותיו‪.‬‬ ‫על הפגישה‪ .‬נרעשה האם‪" :‬רוצח! הבנק חשוב לך יותר מבנך?! אתה רץ מיד לדואר‬ ‫וקשה‪ ,‬שיסוד זה נסתר מדברי המדרש )בראשית רבה מד‪ ,‬ד( בפרשתנו‪ ,‬על הפסוק‬ ‫ומשגר מברק שאתה מסכים לשלושת התנאים"‬ ‫"אחר הדברים האלה ]נצחון אברהם אבינו על המלכים[ היה דבר ה' אל אברם במחזה‬ ‫מיהר‪ ,‬ושלח את המברק‪ ,‬כשחזר‪ ,‬כבר הוטב לילד‪ .‬כעבור זמן קצר‪ ,‬נרפא‪ .‬והעיר געשה‬ ‫לאמר‪ :‬אל תירא אברם‪ ,‬אנכי מגן לך‪ ,‬שכרך הרבה מאד" )בראשית טו‪ ,‬א(‪ .‬לפי שהיה‬ ‫ורעשה‪ :‬הבנק נסגר בשבתות‪ ,‬אנשים שמעו את הסיפור השתאו והעריכו והעסקים רק‬ ‫אבינו אברהם מתפחד ואומר‪ :‬ירדתי לכבשן האש נצלתי‪ ,‬ירדתי למלחמת המלכים‬ ‫שגשגו‪ .‬שלחה אותו אשתו לשלם לרבי שכרו ‪ 300‬מארקים כדמי ביקור אצל הפרופסור‪,‬‬ ‫ונצלתי‪ ,‬תאמר שנתקבלתי שכרי בעולם הזה ואין לי כלום עתיד לבוא‪ .‬אמר הקב"ה‪" :‬אל‬ ‫ולא הסכים לקחת‪ .‬כאלישע‪ ,‬שמאן לקחת כסף מנעמן‪ ,‬כדי להרבות כבוד שמים‪.‬‬ ‫תירא אנוכי מגן לך" ]מגן בארמית הוא חינם[ וכל מה שעשיתי עמך בעולם הזה חינם‬ ‫אחרי שהתעקש אמר הרבי‪" :‬אם כן‪ ,‬היה שלוחי‪ .‬בבית המדרש יושבים אברכים‬ ‫עשיתי עמך‪ ,‬אבל שכרך מתוקן לעתיד לבוא‪" .‬שכרך הרבה מאוד" כמו שנאמר )תהלים‬ ‫ולומדים‪ .‬חלק ביניהם את הכסף ויברכו את בנך"‪ .‬הלך וחלק‪ .‬שמע אחד הלומדים‪ ,‬ומיהר‬ ‫לא‪ ,‬כ(‪" :‬מה רב טובך אשר צפנת ליראיך"‪.‬‬ ‫אל הרבי‪ .‬לפני זמן רב חלתה אשתו ומחלתה הלכה והחמירה‪ ,‬והרבי הסתפק בברכה‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬מה שירד לכבשן האש ודאי היה לכבוד שמים‪ ,‬שמסר נפשו כדי שלא להשתחוות‬ ‫שאל בכאב‪" :‬האם הרבי מושיע רק מחללי שבת?!"‪...‬‬ ‫לעבודה זרה של נמרוד )בראשית רבה לח‪ ,‬יג(‪ .‬ומה שנחלץ ללחום במלכים ובחילם‬ ‫נתן בו הרבי עיניו‪" :‬אתה חסיד שלי?" "ודאי!" ואוהב אותי?" "אהבת נפש!"‬ ‫העצום ורב )סנהדרין צה ע"ב( ודאי היה לכבוד שמים‪ .‬שאמרו בזוהר הקדוש )ח"א פו‪,‬‬ ‫"אם כן‪ ,‬מדוע לא תבין! הקב"ה גזר גזירה‪ ,‬מי אני שאבטלנה‪ .‬ואם אני מחולל מופת‪,‬‬ ‫ב( שכל רצונם היה לשבות את אברהם כדי למחות את השפעתו על בני דורו‪ ,‬הוציאם‬ ‫ומכריח לבטל גזירת שמים‪ ,‬אני מעורר עלי רוגז והקפדה‪ ,‬ועלול לשלם על כך ביוקר רב‪.‬‬ ‫מפולחן העבודה הזרה והכניסם בעבודת ה'‪ .‬ומכיון שדמות דיוקנו של לוט דמתה‬ ‫אבל הכל כדאי‪ ,‬כדי להרבות כבוד שמים‪ .‬כדי שבאשכנז יראו בנק סגור בשבת‪ ,‬וידעו‬ ‫לאברהם אבינו‪ ,‬לקחוהו בשבי כדי להתימר שגברו עליו ואלוקיו לא עזרו‪ .‬לפיכך רדף‬ ‫)והגדת(‬ ‫שיש אלוקים בישראל! אבל שאתה תדרוש זאת ממני?!"‪...‬‬ ‫אחריהם‪ ,‬נלחם בהם וגבר עליהם בניסים מופלאים )תענית כא ע"א( וחילצו מן השבי‪.‬‬ ‫כל המעונין לקבל מנוי שבועי דרך פקס או מייל נא לשלוח מייל ל ‪ GISHMAKEVORT@GMAIL.COM‬או ישלח בקשה לת‪.‬ד‪ 18303 .‬מיקוד ‪ 91182‬ירושלים או להשאיר הודעה בתא הקולי‬ ‫‪2‬‬ ‫שמספרו ‪ 151527131458‬בצירוף שם כתובת ומספר טלפון ובל"נ נטפל בבקשתכם‬ ‫וכן כל המעוניין להקדיש העלון לעלוי נשמת או לרפואת וכו' מתבקש לשלוח למייל הנ"ל או להשאיר הודעה בתא הקולי הנ"ל‪.‬‬