אגישמקע ווארט · A GISHMAKE VORT — לך לך (2026-10-19)

¯·Ç¯´´Áƽȸ±
ÇÀ´½°´³²±¯°³º»³°É´¯¸Æ°°¾´¸Á°³ÈÇó»Á¼¸¿²½»»·´Æ¸»¼Á¸Á´°È¾´»Á
גליון תתע"ג פרשת לך לך י"ג מרחשון תשפ"ז
צריך להתיצב לצבא וביקש מהמשגיח ברכה ,הוא חשב קצת וענה אגדה ובקיאות
שאיננו מרגיש טוב ואיננו יכול לברכו עכשיו .מה הפשט בזה?
משה רבינו בירך את הכלל ישראל "ה' אלקי אבותיכם יוסף "ואגדלה שמך והיה ברכה" )יב ,ב(
עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם" ,וכתוב דרשו חז"ל זהו שאומרים "אלוקי יעקב" ותמוה.
בחז"ל )דב"ר א ,יג( "כך אמרו לו ישראל ,רבינו משה ,הקב"ה לא ופירש "מעינה של תורה" בשם ר' שמשון מאוסטרופולי זצ"ל,
נתן קצבה לברכותינו ואתה אמרת אלף פעמים ,אמר להם מה דרך נפלאה:
שברכתי אתכם משלי ברכתי ,כשיבא הקב"ה יברך אתכם כאשר שמות האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב עולים למניין י"ג
דבר לכם" ביאור הענין" :טוב עין הוא יבורך" )משלי כב ,ט( מי אותיות ,וכן שמות האמהות שרה רבקה רחל ולאה עולים למניין
שהוא טוב עין ,הוא יכול להיות הצינור שדרכו ירד שפע לעולם. י"ג אותיות ויחד נעשה שם הויה כ"ו אותיות .ובאמת יכולנו לקרא
וזה תלוי בכל אדם .משה רבינו חש בעצמו שהעין טובה שלו ליעקב -ישראל אלא שאם נקרא ישראל יצא 27אותיות של
מגיעה עד אלף פעמים ,אבל יותר מכך איננו יכול לברך .זהו יסוד האבות והאמהות ולא שם הוי"ה ,לכן צריכים לקרא יעקב.
הברכה. אמנם כל זה בגלל שלאברהם קרא הקב"ה אברהם ,והוסיף לו
הגמ' אומרת בב"מ )מב ,א( "אין הברכה מצויה אלא בדבר אות ה' .אבל אם היה נשאר שמו אברם ,יכולנו לקרא ליעקב -
הסמוי מן העין" .כל עוד האדם לא מנה את תבואתו הוא יכול ישראל .והיה עולה מנין כ"ו אותיות כשם הוי"ה .ולפי"ז זהו דרשת
להתפלל שיתרבה ,אבל אחרי מדידת הגורן הרי זו תפילת שוא. חז"ל "ואגדלה שמך" -כיון שהקב"ה הגדיל שמו של אברהם,
מה זה משנה להקב"ה אם זה קודם או אחר שמדד את תבואתו? בהכרח שנצטרך לומר "אלוקי יעקב" -זהו שאומרים אלוקי יעקב
ביאר המשגיח ז"ל שברכה ,פירושה להמשיך על הדבר שפע ולא אלוקי ישראל .לפי"ז מובן גם המשך הפס' "ואגדלה שמך
מאיתו ית'; לפני שהאדם מדד ,הוא אינו יודע את מדת תבואתו והיה ברכה" ע"י שהגדלתי את שמך לאברהם "והיה ברכה" והיה
והוא עוד מאמין שה' יכול להשפיע ולהרבות את תבואתו בלי אותיות הוי"ה נהיה מזה שם הוי"ה ב"ברכה".
שיעור ,אבל אחרי המדידה האדם נהיה צר עין על תבואתו וכבר בספר "גינת אגוז" הביא רמז נפלא:
אין לו את ההשגה שהתבואה יכולה להתרבות ,וממילא התפילה "ואגדלה שמך" אם נגדיל את שם אברהם כך :אלף בית ריש
הזאת היא תפילת שוא. הא מם -עולה כמנין שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד ] 1119עם
ובאמת לענין ברכת המזון נפסק )שו"ע או"ח קפ ,א ובמג"א הכולל[ כי אברהם היה מפרסם אחדותו יתברך בכל העולם וזה,
שם( שצריך שיהיה לחם על השלחן כדי שתחול עליו הברכה. "והיה ברכה" זהו עצם הברכה.
הרמב"ן מבאר זאת בפרשת תרומה )שמות כה ,כד( שמאז בריאת )מעינה של תורה( .
העולם שוב לא נברא יש מאין ,ולכן לא חלה ברכה על דבר ריק,
אלא צריך להיות שורש שעליו תחול הברכה .כשאדם מברך ,הוא
ממש ממשיך ברכה על העולם ,וכדי שתחול הברכה צריך שיהיה "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה
לחם על השולחן שעליו תחול הברכה .נמצא ,שברכה היא ענין
ברכה" )יב ,ב(
גדול מאד.
בגמ' )תענית כד ,ב( איתא "בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת "והיה ברכה -הברכות נתונות בידך ,עד עכשיו היו בידי,
'כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני ,וחנינא בני די לו בקב ברכתי לאדם ונח ,ומעכשיו אתה תברך את אשר תחפוץ"
)רש"י(
חרובים מערב שבת לערב שבת'" .המשגיח ז"ל הסביר )דעת חו"מ
ח"ב עמוד כ( שכיון שרבי חנינא לא חי לעצמו כלל ,כולו עין טובה, ענין הברכות איננו דבר פשוט כפי שאנו רגילים לחשוב .לנו
לכן הוא עצמו נהיה צינור שדרכו ירדה הברכה לעולם .וכך אברהם נדמה שזה סתם דיבורים ,שמבקשים ברכה ממישהו ,והוא עונה
אבינו ,הוא עצמו היה הצינור של חסד ,לכן אמר לו הקב"ה "אתה "זייט מצליח"" ,זייט געזונט און שטארק".
תברך" .עד עכשיו הקב"ה בירך והשפיע" ,מעכשיו אתה תברך את פעם בא בחור לבקש ברכה מהמשגיח ז"ל שיפטרוהו מהצבא,
אשר תחפוץ" ,שהוא נהיה הצינור שדרכו ירד השפע לעולם. וישב לו אז נכדו על ברכיו ,אמר לו המשגיח "ממני אתה מבקש
אגב אורחא ,רואים מכאן שכל מה שנוגע לשפע מן השמים ברכה? תבקש ברכה מהילד הזה ,כי הוא לא טעם טעם חטא ,והוא
תלוי באדם .זוהי המציאות של אדם ,אדם יכול להיות כל כך יכול לברך אותך" .פעם אחרת סמוך לפטירתו ,איזה בחור היה
גליון זה מוקדש לע"נ הצדקנית נינה מרטין בת מישלין ע"ה | ולע"נ ר' יצחק ב"ר גרשון ז"ל | ולע"נ ר' נח יצחק ב"ר משה יעקב ז"ל | ולע"נ הרב יהודה אריה בן רפאל אלתר ז"ל |
ולהצלחת ר' אלחנן שמואל1בן ר' נח יצחק ומשפחתו
"ואת הנפש אשר עשו בחרן" )יב ,ה( מושלם וטוב עין ,שהברכות ניתנות בידו.
"וית נפשתא דשעבידו לאורייתא" )תרגום אונקלוס(
זה רחוק מאד מהברכות שאנו מכירים .מי שיודע בעצמו שהוא
אינו טוב-עין והוא מברך ,הרי הוא גונב דעת הבריות.
הג"ר דוב בעריש ווידענפלד זצ"ל גאב"ד טשעבין ,סיפר )מובא )שיעורי חומש(
בספר "שר התורה" עמ' (197פעם אחת אמר אדם להג"ר יהושע
מקוטנא זצ"ל ,בעל "ישועות מלכו" ,שהינו בקי בסדר נזיקין .רבי "והיה ברכה" )יב ,ב(
יהושע רצה להעיר לו שעיקר העניין הוא לא רק הבקיאות ,אלא
ההתמסרות לתורה .לכן פנה אליו בשאלה :האם יודע אתה מהו וכתב רש"י" :בך חותמין ולא בהם"
שיעבודא דאורייתא? השיב לו האברך ,בוודאי ,ופרש בפניו את ומה הענין שרק בך חותמין? ואמרתי מה ששמעתי בשם
כל השיטות ופרטי הדינים שנוגעים לשיעבודא דאורייתא. הגאון רבי שמעון שקופ זצ"ל ,דהנה תקופות שונות היו בכלל
כאשר סיים להרצות את דבריו ,אמר לו רבי יהושע :לא זאת ישראל ,ויש תקופה הנקראת "תקופת החתימה" ,שבזמן עיקבתא
היתה כוונתי .אני התכוונתי לדברי תרגום אונקלוס על הפסוק דמשיחא יהיה חושך גדול ברוחניות ,ומאידך תהיה תופעה פלאית,
"את הנפש אשר עשו בחרן" " -וית נפשא די שעבידו לאורייתא". שיהיו אנשים רחוקים דורות מהיהדות ובכ"ז חוזרים בתשובה.
גם זהו שיעבודא דאורייתא ,וגם את זה צריך לזכור. האבות היה להם מי לראות ולהתחנך ,אבל אברהם לא היה לו
לימים הסביר חתן הגאון מטשעבין הג"ר ברוך שמעון ממי לראות ,וזהו שאומרים "בך חותמין" -כמוך ,ואפי' שלא יהיה
שניאורסון זצ"ל ,את כוונת הדברים .נתבונן מהו עניין שיעבוד? להם ממי לראות ,יכירו מעצמן את הבורא עולם.
כאשר קרקע משועבדת לאדם ,אפילו אם נמכרה פעמים רבות ובשם הרבי מקוצק זצ"ל הובא שבתקופת החתימה יחסרו
היא נשארת משועבדת לו .ולעתים להפך ,יש לאדם קרקע תורה ועבודה ,אבל חסד יהיה וזהו "בך חותמין" -אברהם ,שהיה
והוא בעליה ללא פקפוק ,בכל זאת אין לו שליטה עליה ,כי היא עמוד החסד!
משועבדת לאחרים. ותי' הגר"ח קנייבסקי שליט"א ,דבאבות דרבי נתן )פ"ד ה"ה(
הוא הדין בענין השיעבוד לתורה ,יש מי שמשועבד לתורה אמרו :פ"א היה ריב"ז יוצא מירושלים וכו' אוי לנו על זה שהוא
ובכל רגע פנוי הוא עוסק בה .אמנם לפעמים הוא נאלץ להתעסק חרב וכו' ,א"ל בני אל ירע לך ,יש כפרה אחת שהיא כמותה ואיזה
בצרכים אחרים ,אבל במהותו הוא משועבד לתורה .הוא לא זה גמ"ח.
יסיח דעתו מהלימוד גם בעת התעסקות בדברים אחרים ,ומיד )דרך שיחה(
בעומק הפרשה
ריתחא דאורייתא
"לו ישמעאל יחיה לפניך" )יז ,יח(
ובתרגום בצלותי ובבעותי ,כי החרב החדה יש בעצמותה פרש"י ביראתך ,ומפרשי רש"י הקשו ,דהלא איתא בברכות
כח ההריגה ,ואף בלא כח גברא ,ואילו החץ אין בו בעצמו לג :הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ,שענין הבחירה בטוב
כח ההריגה ,אלא ע"י מתיחתו של כח גברא על הקשת יש או ברע מסור ביד האדם ולא בידי שמים ,וא"כ היאך שייך
בו כח להרוג ,ומעתה ביאר ,דתפילה שתיקנו אנשי כה"ג הרי תפילה על יראת שמים ,וצ"ת.
שהתפילה בעצמה יש בה סגולה וכח להתקבל ,ואילו בקשות ונראה בזה ,דהנה איתא בברכות י .שר"מ התפלל על הבריוני
ותחינות משולות לחץ ,שענין קבלת התפילה בשמים תלוי שישובו בתשובה וחזרו בתשובה ,והקשה המהרש"א דהלא
בכחו וצדקותו של המתפלל. הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ,ובשלמא תפילה על עצמו
ומעתה יש לומר שר"מ התפלל עליהם בתפילה הקבועה מהני ,כיון שבדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו ,כמבואר
שתקנו אנשי כנה"ג ובזה שפיר שייך תפילה אף בעניני יראת במכות י] :וביומא לח :שהבא ליטהר מסייעין אותו[ וכן בכל
שמים הואיל ויש בה כח מצד עצמה ,ויעוין בגליון הש"ס שציין תפילה שאומרים והחזירנו בתשובה שלמה לפניך שכולל את
לדברי הזוהר שכתב דמצוה להתפלל על הרשעים שישובו, עצמו בתפילתו ,אך צ"ע מה שייך בזה תפילה על חבירו.
הנה בדוקא נקט לשון תפילה ,כי למש"נ שפיר שייך תפילה וכתב הגר"ח קנייבסקי שליט"א בספר ישוב הדעת ,ע"פ
על עניני יראת שמים על חבירו ,אך בבקשה בעלמא י"ל דאין מש"כ בחזו"א סוף או"ח שיכול אדם להכריח את חבירו על
שייך מאחר דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ,וכמש"נ. קיום המצוה ,ואין בכך ביטול הבחירה ,כיון שהמעשה עושה
ובתרגום כתב על הכתוב ולישמעאל שמעתיך' ,קבילית בבחירה וכל ישראל כאיש אחד ,והדבר מתייחס אל הברואים,
צלותך' הנה מבואר דמה שביקש אברהם על ישמעאל לו יחיה וממילא אף תפילה שייך על יראת שמים כיון שהסיוע משמים
לפניך ,היתה בתורת תפילה ולא רק בקשה בעלמא ,אף שלא בא ע"י תפילת נברא ,עכ"ד החזו"א ,ולפי"ז שפיר אפשר
הוזכר בכתובים שהיה זה תפילה דוקא ,ולמש"נ ניחא כיון דע"כ להתפלל על חבירו אף בעניני יראת שמים ,כמו שיכול לכפות
היה זה בתורת תפילה ,כי בכה"ג שפיר שייך להתפלל אף על את חבירו ואין בכך ביטול הבחירה ,עכ"ד] ,ובאגרו"מ או"ח ח"ד
עניני יראת שמים ,ועמש"נ בפרשת תולדות )פכ"ה פכ"א(. סי' מ' סקי"ג נחלק על שיטת החזו"א[.
)חבצלת השרון( עוד יש לומר ,דהנה הגרי"ז ביאר מה דכתיב בחרבי ובקשתי
2
כשיסתיימו טרדותיו הוא ישוב לתלמודו .כנגד זה ישנם אנשים
שאמנם יושבים ולומדים במשך כל היום ,אבל כל דבר קטן מוציא
שאלות מענינות בהלכה אותם מהלימוד .כל מאורע שמתרחש ,הופך להיות עסק שלהם.
)בענינים שונים ,מבית הגר"ח קנייבסקי(
כל סיפור של רכילות או מאורע הקורה בעולם או בפוליטיקה,
"ואברכך" )יב ,ב( הם עניינים התופסים אותם .בני אדם כאלה ,אף על פי שהם
וברש"י :ממון. יושבים ולומדים ,אינם ראויים לתואר "משועבד לתורה".
)ילקוט יוסיף לקח(
שאלה :איזו טובה היתה במה שאמר הקב"ה לאברהם
אבינו ואברכך -בממון ,ולהלן )ד ,כג( ברש"י שהקב"ה
הבטיחני לעשרני ע"ש ,ומה ברכה יש בזה..
תשובה :שיתן הרבה צדקה ,וכנראה שאצל אברהם
"למה לא הגדת לי כי אשתך היא .למה אמרת
אבינו לא היה זה נסיון. אחותי היא" )יב ,יח-יט(
וכן מה שאומרים בברכת החודש "חיים של עושר" מעיר על כך הגאון רבי שלמה גנצפריד זצ"ל בספרו "אפריון":
הכוונה עושר עם סייעתא דשמיא לעמוד בנסיון העושר, מדוע עשה פרעה ב' שאלות מזה ,הרי עיקר הטענה היא מה
עם עשירות ניתן לעשות הרבה מצוות ,ויתפלל לעושר שלא אמר שהיא אשתו ,ולמה הוצרך להוסיף על טענתו 'למה
ושיעמוד בנסיון. אמרת אחותי היא'.
המגיד מדובנא ז"ל אומר על הפסוק )ירמיהו יז ,יא( וכתב ליישב על פי מה שמצאנו במגילת אסתר )ב ,י( שמרדכי
"קורא ָדגָר ולא ילד עושה עושר ולא במשפט ,בחצי ימיו צוה על אסתר שלא תגיד את עמה ואת מולדתה ,והטעם בזה כדי
יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל" דהנה בעשירות יש מעלה שיחשוב אחשורוש שהיא ממשפחה בזויה ולא יקחנה לאשה ,כי
ויש חסרון ,המעלה היא שעי"ז יש אפשרות לתת הרבה אין כבוד למלך לקחת אשה ממשפחה בזויה.
צדקה ,והחסרון -שזה מביא לגאוה ותאוה וכו' .והנה גם ולפי"ז אם היה אברהם אומר על שרה רק שהיא איננה אשתו
כשבאים וזורמים מים הרבה לשדה ,יש מעלה וחסרון, ולא היה אומר אחותי היא ,יתכן שלא היה פרעה לוקחה לאשה,
המעלה שמשקים המים את השדה ,והחסרון הוא שגורם כיון שלא נודע משפחתה ,ויתכן שהיא ממשפחה בזויה ואין
ללכלוך וזבל .בד"א בזמן שהמים נשארים שם ,אבל אם כבוד למלך לשאת אשה ממשפחה בזויה ,אך כיון שאמר אברהם
המים רק עוברים בשדה ואינם נשארים שם -יש רק אחותי היא לא חשש פרעה שהיא ממשפחה בזויה ,שהרי היא
את החסרון ולא את המעלה .וכן גם בעשירות -אם ממשפחת אברהם שהיה מפורסם בכל העולם.
נשאר אצלו הכסף יש לכה"פ גם את המעלה ,אבל אם וזהו שטען פרעה לאברהם ,שעשה עמו ב' רעות ,האחת מה
"לא במשפט" ,הכסף לא ישאר אצלו ,ויהיה לו רק את שלא הגדת לי שהיא אשתך ,והשנית מה שאמרת לי אחותי היא
החסרון של עשירות. ולכן לקחתיה לאשה ,כי לולא היתה אחותך לא הייתי לוקחה
)דרך שיחה( . שמא ממשפחה בזויה היא.
)אפריון(
היאוש.
אפילו אברהם אבינו הסתכל באצטגנינות .הוא כבר נשוי 75
"ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספור
שנה ,אין לו ילדים .הסתכל בכוכבים וראה שגם לו וגם לשרה לא
הכוכבים ...ויאמר לו כה יהיה זרעך" )טו ,ה(
יכולים להיות ילדים.
אמר לו הקב"ה :מי אמר שאין עוד סיכוי .לאברם אין ילדים ,אך "ויוצא אותו החוצה -ולפי מדרשו ,אמר לו :צא
לך יקראו אברהם -ולאברהם יהיו ילדים .לשרי אין ילידם -אך מהאצטגנינות שלך ,שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד
לשרה יהיו ילדים. בן .אברם אין לו בן אבל אברהם יש לו בן ,וכן שרי לא תלד
כאשר מגיע מצב שאדם מבין כי אין לו יותר מה לעשות ,אזי אבל שרה תלד .אני קורא לכם שם אחר וישתנה המזל"
)רש"י(.
"עצת ה' היא תקום" .כל זמן שיש לאדם עצות ,אומר הקב"ה:
עשה כפי שאתה חושב ,ורק לאחר שהאדם מנסה את כל הדרכים בא יהודי לפני רבי אהרן מסדיגורא ובכה :אני עומד לפני
ורואה שאין לו עצה -אזי "עצת ד' היא תקום". משפט קשה וצפוי לי עונש כבד ,וכל ההוכחות נגדי ואיני רואה
זה מה שנאמר בתהלים )יג ,ב-ג( האדם שואל" :עד אנה ה' כל דרך להינצל ,אין לי שום עצה...
תשכחני נצח עד אנה תסתיר את פניך ממני" והתשובה" :עד ענה לו הרבי :כשאין לאדם עצה ,אזי "עצת ה' היא תקום"...
אנה אשית עצות בנפשי" ,כל זמן שיש לך עצות אומר הקב"ה - )משלי יט כא(.
תסתדר לבד .וכשכבר אין לך עצות ,ואתה סומך רק על הקב"ה וכך היה ,הלך למשפט ויצא זכאי!
-אז הקב"ה ישלח לך את ישועתו. אח"כ בא להודות לרבי על המופת ,על רוה"ק .אמר לו הרבי:
)הגש"פ "אדיר במלוכה( כאשר אדם בא להתפלל אל הקב"ה ,הוא מגיע עם עשר עצות
איך כדאי לטפל בעניין שלשמו הוא מתפלל .וכשזה לא מצליח
הוא חושב שהכל הסתיים ואין עוד סיכוי ותקוה ,ונופל לזרועות
3
ועם כל זה פחד שקיבל בכך שכרו בעוה"ז ונתמעטו זכוריותיו .ואף הקב"ה לא השיבו
שאין לו לפחוד ,אלא הודיעו שהעניק לו מתנת חינם ,ולכן שכרו שמור לו במלואו. בין שבילי המוסר
אם כך ,שבה הקושיא למקומה -
הואיל ורב אדא בר אהבה פחד שינכו לו מזכויותיו ולפיכך הקפיד על רב הונא
"אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר
שמשכו למרתף היין המט לנפול לשהות שם עד שיפנוהו ,איך הסכים לעמוד בחורבה. אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד" )טו ,א(
הגם שהבין שיהיה כאן קידוש שם שמים ,הרי ינכו לו מזכויותיו.
נפתח בסיפור מהגמרא )ברכות לג ע"א( :תנו רבנן ,מעשה בערוד ]כלאים בין נחש
את התשובה לכך מצאנו בסיפור נוסף בגמרא )ברכות כ ע"א( שאל רב פפא לאביי,
לצב )חולין קכז ע"א([ שהיה מזיק את הבריות ,באו והודיעו לרבי חנינא בן דוסא ,אמר
מדוע התרחשו ניסים לקדמונים ,ולנו לא מתרחשים ניסים .ענהו :הקדמונים מסרו נפשם
להם :הראו לי את חורו ]שהוא מגיח ממנו[ .הראוהו את חורו ,נתן עקבו על פי החור.
על קדושת השם ,ואנו איננו מוסרים נפשנו על קדושת השם ,כפי שרב אדא בר אהבה
יצא ונשכו ,ומת אותו ערוד] .וכתב רש"י :מצאתי ב"הלכות גדולות" ,אמרי במערבא,
ראה נכרית עטויה שכמיית ארגמן שאינה צנועה .חשב שהיא יהודיה ,וקרעה .הוברר
כשהערוד נושך את האדם ,אם הערוד קודם למים מת האדם ,ואם האדם קודם למים
שאינה יהודיה ,ושילם בשויה ארבע מאות זוז.
מת הערוד .ונעשה נס לרבי חנינא ונבקע מעין תחת עקבו[ .נטלו על כתפו והביאו לבית
ושמעתי מרבי דוד'ל פרנקל זצ"ל ,שאמר בשם רבי משה סולובייציק זצ"ל :וכי איזו
המדרש .אמר להם :ראו ,בני .אין ערוד ממית אלא החטא ממית .באותה שעה אמרו :אוי
מסירת נפש יש בקריעת אותו בגד כשסבר שהוא של יהודיה ,ואם אכן יהודיה היתה לא
לו לאדם שפגע בו ערוד ,ואוי לו לערוד שפגע בו רבי חנינא בן דוסא.
היה מחויב בתשלומין .ותרץ ,שהכונה יהא ,שהקדמונים -רב אדא בר אהבה ,במקרה
וכתב הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל ב"גליון הש"ס"" :עיין 'יפה מראה' בתענית פרק ג
זה -לא חשבו חשבונות בראותם מעשה כנגד רצון השם ,ומיד קנאו לשמו הגדול .וזה
סימן יז דיבור המתחיל מפלתא".
קרוי בשם "מסירות נפש על קדושת השם".
מצוה לשמוע דברי חכמים )יבמות כ ע"א( עיינתי שם ,וסיפור הירושלמי שם מזכיר
מעתה ,נאמר שאכן ,גם כשפועלים נס עבור כבוד שמים מנכים מהזכויות ,כמו שמוכח
את הסיפור בגמרא )תענית כ ע"ב( :בנהרדעא היתה חומה רעועה ורב ושמואל לא עברו
במדרש מפחדו של אברהם אבינו ,אבל רב אדא בר אהבה לשיטתו לא חישב חשבונות
תחתיה למרות שעמדה כך שלש עשרה שנה .פעם התלוה אליהם רב אדא בר אהבה.
כשזה נוגע לכבוד שמים ,ומוכן היה להפסיד עבור זה כל זכויותיו!
אמר לו שמואל לרב :נקיף סחור סחור כדרכנו .ענהו :איננו זקוקים לכך ,שרב אדא בר
ואספר סיפור ששמעתי ולאור הדברים יובן לאשורו -
אהבה איתנו ,שגדולה זכותו ואיני פוחד.
בעיר אחת בגרמיה היה יהודי מתבולל ,בעל בנק פרטי ,ולו בן יחיד .חלה הבן ,ואביו
ומה היו זכויותיו ,ששאלוהו במה האריך ימים וענה :מימי לא הקפדתי בתוך ביתי ,ולא
הבהיל למיטתו רופאים מומחים ,אך קצרה ידם והמחלה הלכה והחמירה ,הילד דעך.
צעדתי בפני מי שגדול ממני ,ולא הרהרתי בדברי תורה במבואות המטונפים ,ולא הלכתי
נזכר האב שאביו היה פונה בעת מצוקה לשמש בית הכנסת ,שיערוך תפילת "מי שברך"
ארבע אמות בלא תורה ובלא תפילין ,ולא ישנתי בבית המדרש לא שנת קבע ולא שנת
הלך לבית הכנסת ופנה אל השמש ,שאל בכמה תעלה לו ברכה כזו לרפואת בנו.
עראי ,ולא ששתי בתקלת חברי ,ולא קראתי לחברי בכנויו ]של גנאי[.
היה שם אורח ,יהודי מגליציה שבא לרגל עסקיו .שמע ,והתענין .שאל" :בצאנז כבר
לרב הונא היו חביות יין במרתף רעוע וביקש לפנותם .הביא לשם את רב אדא בר
היית?"
אהבה ומשכו בדברי תורה ,ובינתים פינו פועליו את החביות .כשסימו ,יצאו -וקרסה
צאנז? מה יש בצאנז ,בית חולים? פרופסור נודע?!
התקרה .הבין רב אדא בר אהבה ,והקפיד .ומדוע ,כי אמר רב ינאי :לעולם אל יעמוד אדם
"הרבה יותר" השיב" .יש שם 'וואנדער רבינער' רבי עושה נפלאות .פועל ישועות,
במקום סכנה ויאמר שעושים לו נס ,שמא אין עושים לו נס ,ואם עושים לו נס ,מנכים לו
מחולל ניסים ,מכל העולם נוהרים ובאים!"
מזכויותיו .שנאמר "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת" )בראשית לב ,יא(
שב לביתו וסיפר לאשתו .דחקה בו לנסוע .הטלטל בדרכם ,חצה ארצות ,עבור מחוזות
והנה ,בעוד שבגמרא הקפיד רב אדא בר אהבה שהעמידוהו במקום סכנה ,הרי
והגיע לצאנז .בא לרבי ושטח מבוקשו ,בנו חולה שהרבי ירפאו.
בתלמוד הירושלמי )תענית פ"ג הי"א( נוהג רב אדא בר אהבה כך בעצמו ,ובמודע!
חקרו הרבי .מאין הוא ,מגרמניה .מה עסוקו ,מנהל בנק .האם הבנק סגור בשבת ,ודאי
היתה חורבה שעמדה לקרוס .העמיד בה רב את תלמידו רב אדא בר אהבה עד
שלא .כל הבנקים פתוחים בשבת וסגורים ביום ראשון ושלו בכלל .יבין הרבי ,התחרות
שיפנוה ,וכיון שיצא מן הבית ,נפל הבית .שלחו חכמים ואמרו לו :מה מעשים טובים
קשה ,ורוב לקוחותיו גויים .ובכלל ,גם בביתו אין השבת נשמרת.
יש בידך .אמר להם :מימי לא קדמני אדם לבית הכנסת ולא הנחתי אדם בבית הכנסת
וכשרות? גם לא .בבית הוריו שמרו .כיום ,אין בעירו אטליז כשר .וטהרה? אינו יודע
ויצאתי לי ,ולא הלכתי ארבע אמות בלא תורה ,ולא הזכרתי דברי תורה במקום מטונף,
מה זה .הרבי הסביר .אה ,אז לא.
ולא הצעתי מיטה וישנתי בה שנת קבע ,אלא תמיד היתה שנתי עראי כדי לקום מיד
"טוב" נאנח הרבי" .ובכן ,שמע .מישהו הטעה אותך ,איני עושה נפלאות :אין בידי
ולעסוק בתורה .ולא צעדתי בין החברים היושבים על הקרקע ,ולא כיניתי שם לחברי,
לרפא את בנך".
ולא שמחתי בתקלת חברי ,ומחלתי מיד למי שצערני ,ולא הלכתי בשוק אצל מי שחייב
לא? אם כן ,לחינם בא .מבקש הוא סליחה על ההטרדה .אבל מדוע התור ארוך כ"כ?
לי ,שלא לצערו ,ומימי לא הקפדתי בתוך ביתי ,לקיים מה שנאמר )תהילים קא ,ב(:
"אסביר לך" המשיך הרבי" ,אנשים יודעים שהצרות באות ממרום ,ומאמינים שתפילתי
"אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי".
מקובלת לפני ה' וביכולתי לפעול לביטול הגזירות .גם על בנך נגזרה גזירה ,ואני מוכן
וכתב ביפה מראה )והועתקו הדברים ב"שירי קרבן" שם( ויש להקשות ,שהרי אמרו
לפנות אל הבורא ולבקש שימלא משאלתך וירפא את בנך .אבל אז ישאל השי"ת :האם
)שבת לב ע"א( אל יעמוד אדם במקום סכנה לומר שעושים לו נס ,שמא אין עושים לו.
הוא עושה רצוני ,שמבקש שאעשה רצונו? ומה אוכל לענות?!
ואם עושים לו ,מנכים לו מזכויותיו .ושמא היו בבית ספרים ותפילין כדי להצילם .אי נמי,
על כן ,מציע אני עסקה :אתה תקבל על עצמך לשמור שבת כשרות וטהרה ,ואני
לקדש את השם עשה ,וכמעשה דרבי חנינא בן דוסא שהלך והניח עקבו על חורו של
מתחייב שהשי"ת יעשה רצונך ובנך ירפא!"
ערוד] .ומהרש"א )ברכות לג ע"א( הקשה איך סמך רבי חנינא ע להנס .ובדברי ה"יפה
שמע הבנקאי ,ושקל את העסקה .ענה :בענין הכשרות ,מבין אני שאין בעיה .נעבור
מראה" מיושב ,שרצה לקדש שם שמים ולהראות במוחש שאין ערוד ממית ,אלא החטא
לצמחונות .בענין הטהרה ,אשאל בבית .אבל בענין השבת ,אין על מה לדבר .אם אסור
ממית[.
את הבנק בשבת יעזבוני לקוחות והעסק יסגר.
ובדבריו תובן הסתירה לכאורה בהנהגת רב אדא בר אהבה .שכאשר רב הונא משכו
"כרצונך" ,השיב הרבי" .לא עשינו עסק"
בדברי תורה עד שיפנו מרתף היין הקפיד ,כי ינכו מזכויותיו .וכשרבו העמידו באותה
לחצו ידים ,נפרדו כידידים .חזר לביתו ,ובנו גוסס "נו ,מה היה שם" שאלה האם.
חורבה הסכים ,כדי לקדש שם שמים.
"יהודי קשיח" ענה הבנקאי" ,אי אפשר לעשות איתו עסק ,אינו מוכן להתפשר"! וסיפר
ולכאורה משמע ,שהסומך על הנס כדי לקדש שם שמים ,אין מנכין לו מזכויותיו.
על הפגישה .נרעשה האם" :רוצח! הבנק חשוב לך יותר מבנך?! אתה רץ מיד לדואר
וקשה ,שיסוד זה נסתר מדברי המדרש )בראשית רבה מד ,ד( בפרשתנו ,על הפסוק
ומשגר מברק שאתה מסכים לשלושת התנאים"
"אחר הדברים האלה ]נצחון אברהם אבינו על המלכים[ היה דבר ה' אל אברם במחזה
מיהר ,ושלח את המברק ,כשחזר ,כבר הוטב לילד .כעבור זמן קצר ,נרפא .והעיר געשה
לאמר :אל תירא אברם ,אנכי מגן לך ,שכרך הרבה מאד" )בראשית טו ,א( .לפי שהיה
ורעשה :הבנק נסגר בשבתות ,אנשים שמעו את הסיפור השתאו והעריכו והעסקים רק
אבינו אברהם מתפחד ואומר :ירדתי לכבשן האש נצלתי ,ירדתי למלחמת המלכים
שגשגו .שלחה אותו אשתו לשלם לרבי שכרו 300מארקים כדמי ביקור אצל הפרופסור,
ונצלתי ,תאמר שנתקבלתי שכרי בעולם הזה ואין לי כלום עתיד לבוא .אמר הקב"ה" :אל
ולא הסכים לקחת .כאלישע ,שמאן לקחת כסף מנעמן ,כדי להרבות כבוד שמים.
תירא אנוכי מגן לך" ]מגן בארמית הוא חינם[ וכל מה שעשיתי עמך בעולם הזה חינם
אחרי שהתעקש אמר הרבי" :אם כן ,היה שלוחי .בבית המדרש יושבים אברכים
עשיתי עמך ,אבל שכרך מתוקן לעתיד לבוא" .שכרך הרבה מאוד" כמו שנאמר )תהלים
ולומדים .חלק ביניהם את הכסף ויברכו את בנך" .הלך וחלק .שמע אחד הלומדים ,ומיהר
לא ,כ(" :מה רב טובך אשר צפנת ליראיך".
אל הרבי .לפני זמן רב חלתה אשתו ומחלתה הלכה והחמירה ,והרבי הסתפק בברכה.
והנה ,מה שירד לכבשן האש ודאי היה לכבוד שמים ,שמסר נפשו כדי שלא להשתחוות
שאל בכאב" :האם הרבי מושיע רק מחללי שבת?!"...
לעבודה זרה של נמרוד )בראשית רבה לח ,יג( .ומה שנחלץ ללחום במלכים ובחילם
נתן בו הרבי עיניו" :אתה חסיד שלי?" "ודאי!" ואוהב אותי?" "אהבת נפש!"
העצום ורב )סנהדרין צה ע"ב( ודאי היה לכבוד שמים .שאמרו בזוהר הקדוש )ח"א פו,
"אם כן ,מדוע לא תבין! הקב"ה גזר גזירה ,מי אני שאבטלנה .ואם אני מחולל מופת,
ב( שכל רצונם היה לשבות את אברהם כדי למחות את השפעתו על בני דורו ,הוציאם
ומכריח לבטל גזירת שמים ,אני מעורר עלי רוגז והקפדה ,ועלול לשלם על כך ביוקר רב.
מפולחן העבודה הזרה והכניסם בעבודת ה' .ומכיון שדמות דיוקנו של לוט דמתה
אבל הכל כדאי ,כדי להרבות כבוד שמים .כדי שבאשכנז יראו בנק סגור בשבת ,וידעו
לאברהם אבינו ,לקחוהו בשבי כדי להתימר שגברו עליו ואלוקיו לא עזרו .לפיכך רדף
)והגדת( שיש אלוקים בישראל! אבל שאתה תדרוש זאת ממני?!"...
אחריהם ,נלחם בהם וגבר עליהם בניסים מופלאים )תענית כא ע"א( וחילצו מן השבי.
כל המעונין לקבל מנוי שבועי דרך פקס או מייל נא לשלוח מייל ל GISHMAKEVORT@GMAIL.COMאו ישלח בקשה לת.ד 18303 .מיקוד 91182ירושלים או להשאיר הודעה בתא הקולי
2
שמספרו 151527131458בצירוף שם כתובת ומספר טלפון ובל"נ נטפל בבקשתכם
וכן כל המעוניין להקדיש העלון לעלוי נשמת או לרפואת וכו' מתבקש לשלוח למייל הנ"ל או להשאיר הודעה בתא הקולי הנ"ל.
