טיב הקהילה · TIV HAKEHILAH — לך לך (2026-10-19)

יו"ל ע"י קהילת שבתי בבית ד’ • בנשיאות מורנו ורבנו הרה"צ רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א פרשת
פרשת
תבא כי
לך-לךאלול
טז חשון
יג
תשפ”ו
תשפ"ז
שבת מברכים חשון | ר"ח יום ראשון-שני | המולד יום ראשון 2 | 9:43חלק' 850
858
ִּכי ׁ ָש ַמע ה’ ֶאל ָענְ יֵ ְך:
(טז ,יא)
שהכל תלוי בגזירת הבורא ,ואין תקוותו שלימה בהקב”ה, בתרגום אונקלוס תירגם
ותפילתו הוא כאחד האומר ‘אם לא יועיל לא יזיק’... תיבת ‘עניך’ – ‘צלותיך’
ובתפילה כעין זה לא השיג הקב”ה את תכלית רצונו ,כי ‘תפילתך’, והיינו
יודע אלקים שגם אחר שיזכה לישועתו יטיל ספק בכח
התפילה ,ויטעה לחשוב שמא היתה ישועתו באה בלאו
הכי ,ועל כן משהים מן השמים את ישועתו,
ההשגחה
ובמושכל ראשון אין
פירושו מובן ,שכן כפי
שכל בר בי
הפרשה המערכת
תכ_+לית
קצר כל יתר השתדלויותיו ,וכשיווכח כדיחיזוק
ממשות בכל אלו ,ויבין שרק השי”ת
שינסה
לפרשת
שאין השבוע
רב מבין ש’עינוי’ ו’תפילה’ הם שני ענינים
נפרדים ,עינוי יכולה לשמש כסיבה לתפילה, שובי אל גבירתך.
הוא זה שביכולתו להושיעו ,אז בהכרח אבל אינה עצם התפילה.
הצרה –
החיזוק הגמרא מספרת על שני סופרים שהיו
יתעורר נקודת האמונה הטמונה בנבכי נפשו אולם יש לומר ,שתכלית רצונו יתברך בהביאו אצל שלמה המלך ,והנה יום אחד ראה
וישים תקוותו רק בהשי”ת ותהיה תפילתו צרה על האדם הוא שיעורר אמונתו ותקוותו שלמה המלך את מלאך המוות שהוא
מעומק הלב ,ואז אכן יזכה לישועה.
אמונ+ה
בהשי”ת ויתפלל לפניו ,וכיון שתכלית העינו נראה עצוב ,שאלו שלמה :מדוע הוא
וכמאמרו של הרה”ק מרוזי’ן זי”ע ,על מאמר
הכתוב (תהלים יג ,ב ג)‘ :עד אנה ה’ תשכחני הבנין
היא התפילה שפיר נוכל לומר שהעינוי
הוא כחלק בלתי נפרד מן התפילה ,ולפרש
עצוב ,ענה לו מלאך המוות‘ :משום
שביקשו ממני בשמים לקחת את שני
ותפי_לה
נצח ,עד אנה תסתיר את פניך ממני ,עד שתיבת ‘עָנְיֵך’ קאי על התפילה. הסופרים הללו’ ,מכיון שרצה שלמה
אנה אשית עצות בנפשי’ ,שיש בו רמז על וגם גופו של מקרא מעיד על כך באמרו‘ :כי המלך להצילם ,ציוה על השדים
האדם המצפה לישועה והיא בוששת מלבוא, שמע ה’ אל עניך’ ולכאורה יפלא מה ענין להוליכם לעיר לוז ,כי שם לא היה
וכשמתאונן על כך ושואל את בוראו ‘עד שמיעה אצל עינוי? והוי לי למימר ‘כי ראה למלאך המוות שליטה ,לקחו השדים
אנה ה’ תשכחני’ כי נראה לו המצב כשכחה ה’ את עניך’ ,אם לא שביקש הכתוב להודיענו את שני הסופרים ועשו כמצוות המלך,
‘נצחית’ ,ו’עד אנה תסתיר פניך ממני’ יש לו להשיב שאין העינוי כי אם לתועלת הדבר התלוי בשמיעה ,והיא בהגיעם לפתח העיר לוז נפלו שני
לעצמו שכך יהיה ‘עד אנה אשית עצות בנפשי’ – כל התפילה. הסופרים ומתו במקום ,למחרת ראה
עוד שאתן עצות טבעיות לנפשי ,כי זוהי הוכחה שאין
כל תקוותי בך ,אבל אחר שאבין שאין ממשות בכל ההלכה
ובזה יתיישב קושיא ידועה על הפוסקים הסוברים
שמצוה על האדם להתפלל בעת צרה (ראה דברי הרמב”ן
שלמה המלך את מלאך המוות כשהוא
מחייך ושמח ,שאלו שלמה‘ :מדוע אתה
ההשתדלויות והתחבולות ,ואין הישועה תלויה כי אם שמח’? השיבו מלאך המוות‘ :כי בשמים
ברצון הבורא ,ואין עצה לאדם כי אם להשים תקוותו בה’, בהשגותיו על הרמב”ם בספר המצוות ,וראה באר היטב
ציוו עלי להמית את שני הסופרים
אז כשתהיה תפילתו מתוך אמונה בהירה אכן ישיג את או”ח סימן קו ס”ק א) ,שהרי הדבר נראה כמי שאינו מקבל
כשהם בשער העיר לוז ,ואני לא ידעתי
מבוקשתו. עליו גזירת הבורא ב”ה ,וכמי שאינו מאמין שגזירותיו
איך אוכל להביאם לשם כי הם היו כאן
הם לטובת האדם ,ולמה עוד ייחשב הדבר למצוה?
ואפשר שזהו כוונת המאמר המובא במדרש (דברים אצלך ,והנה אתה בעצמך הבאת אותם
אולם לדברינו הדברים מובנים ,שכן אין הקב”ה חפץ
רבה ואתחנן ב)‘ :א”ר חייא רבה כתיב (תהלים כז)‘ :קוה בדיוק למקום שהייתי צריך אותם כדי
שיהיה האדם שרוי בצרה ,ותכלית הצרה אינה כי אם
אל ה’ חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה’’ הוי מתפלל וחוזר ליטול את נשמותיהם’.
ומתפלל ויש שעה שיתנו לך’ ,כי האמת שיש כח בתפילה
להיענות תיכף ומיד ,ולכן תיכף כשמתעוררת צרה על
המעשיות
שיבוא האדם לידי תפילה ,ויעיד בכך שהכל תלוי בגזירת
המלך העליון ,אם כן שוב אין התפילה נחשבת כרצון
מנוגד לרצון השי”ת ,להיפך הרצון העליון הוא שהצרה
לאחר שהגר ברחה מפני שרי גבירתה,
והמלאך מצא אותה ,היינו מצפים אולי
האדם ,אומרים לו‘ :קוה אל ה’’! ואם אחר שהתפלל תתבטל ,ומתאוה הוא לאותה תפילה שבאמצעותה שהמלאך יגיד לה לחזור ,ואולי הוא
רואה שעדיין לא נענה ,אות הוא שעדיין אין כל תקוותו יושלם רצונו. יבטיח לה שמעכשיו יהיה לה טוב ,אולי
בה’ ,ולכן עצתו להתאמץ באמונה ,ואחר כך לנסות שוב הוא ישכנע את שרי לשנות את יחסה
להתפלל ,ולכן אומרים לו‘ :חזק ויאמץ’ – חזק ואמץ עצמך ואפשר שהתרגום פירש את פירושו דוקא בענינה של הגר אליה ,אבל זה לא מה שקורה ,המלאך
באמונה ,ולאחר מכן ‘וקוה שוב אל ה’’! אולי כעת כבר המצרית כדי לגלות לנו שענין זה אינו דוקא בצדיקים, מצווה עליה ‘שובי אל גבירתך והתעני
שעל תפילתם כבר אמרו חז”ל (יבמות סד‘ :).הקב”ה
זכה לאמונה בהירה ,ואז כשמורים לו לחזור ולהתפלל,
מוסיפים ואומרים לו‘ :הוי מתפלל וחוזר ומתפלל’ –
שאם גם תפילתו זו לא תעשה רושם יתחזק ויתפלל שוב
ההתחזקות
מתאוה לתפילתן של צדיקים’ ,אלא גם באנשים פחותים
שאינם מוגדרים כצדיקים ,גם אצלם שייך ענין זה ,אמת
תחת ידיה’ ,הוא לא נותן לה להמשיך
ולברוח ,אבל הוא גם לא מבטיח לה
שמעכשיו יהיה יותר טוב ,הוא רק אומר
ושוב ,כי עצם התפילה היא ביטוי של אמונה ,כי אלמלא הדבר שתאוותו של הקב”ה לשוְעַת הצדיקים היא חזקה לה לשוב למקום שממנו ברחה ולהמשיך
האמונה לא היה מתפלל ,וכשמתפלל שוב ושוב הרי הוא ביותר וכנזכר במאמר הנ”ל ,אבל גם על יתר הברואים לסבול ,ואנחנו שואלים :מדוע?
כמשנן אמונה ,וזוהי סגולה שיבוא לידי בהירות האמונה, חס בוראינו וחפץ להחדיר בהם את האמונה שהוא זה
לכל אחד יש קשיים והתמודדויות
וכמאמרו של הרה”ק רבי משה מקאברין לפרש בדרך רמז הגוזר והכל תלוי ברצונו ,ולכן מסבב שיבואו לידי מצוקה
בחיים ,ותמיד צריך להתפלל שיהיה
את מאמר הכתוב (תהלים קטז ,י)‘ :האמנתי כי אדבר’ – ויתפללו לפניו וכשיוושעו בפקודתו יווכחו שתפילתם
יותר טוב ,אבל בשום אופן אין לנו
זכיתי להיות מאמין בהשי”ת כי דיברתי ושיננתי לעצמי עשתה רושם ורק מפני שנתרצה הבורא יצאו מצרה
לעשות מעשה אסור כדי ‘לברוח
לרווחה.
מאמרי אמונה ,כי שינון האמונה היא המולידה אותה
בנפש האדם ,ולכן מבטיחים אותו חז”ל ואומרים לו‘ :ויש
שעה שיתנו לך’ – כי בסופו של דבר אכן תזכה לאמונה
ההשגחה
ואל לך לתמוה על כך שרואים לפעמים איך אנשים
שרויים בצרה תקופות ממושכות ,וגם אחר שהפצירו
מהצרות’ ,וזה מה שהמלאך אומר להגר
וגם מלמד אותנו :אם בשמים נגזר עליך
לסבול ,לא תוכל לברוח מזה ,כי במקום
בהירה ,ואז תזכה שתפילתך תעלה לפני שוכן מרומים בתפילה עדיין ישועתם מתבוששת מלבוא ואינם זוכים אחר יהיה אותו דבר או אפילו ח”ו יותר
ותפקד לטובה בישועה ורחמים. במהרה לאורה ,ואם כדברינו שתכלית הצרה היא גרוע ,אבל אם תקבל את רצון השי”ת אזי
שיפנה האדם אל בוראו כבר היה מן הראוי שיראו גדול יהיה שכרך‘ :הרבה ארבה את זרעך
ניתן לשמוע את שיחותיו של מורינו ורבינו שליט”א בישועתם ,אמנם צריכים אנו לדעת שהקב”ה הוא ולא יספר מרוב’ ,כי רק הקב”ה יודע מה
בוחן כליות ולב ,והוא היודע אם תפילתו של אדם טוב בשבילנו ,ולפעמים רק מתוך הקושי,
אידיש • 073-2951321לשון קודש 073-2951320 הוא מתוך אמונה כנה ובהירה או לא ,כי לפעמים נוכל לגדול ולהצליח ,והעיקר כמו
פנינים
עדכוני שיחות0534-100024 : גם אם האדם מתפלל אין זה מתוך הכרה שלימה שמורנו הרב שליט”א נוהג לומר‘ :בסוף
שוכחים את הצרות ונשארים עם הנחת’.
1 יו”ר הועדה הרוחנית :הרב יעקב רבינוביץ | עורך :ש .גולדשטיין
(ע”פ‘ :טיב התורה’ – לך לך )
המערכת הבנין
השחתה בגנות הגזל המבטא נכתב ע"י הרב מאיר רבינוביץ שליט"א
ַויּ ִַּקח אַ בְ ָרם אֶ ת ָ ׂש ַרי ִא ׁ ְש ּת ֹו וְ אֶ ת לוֹט ֶּבן אָ ִחיו וְ אֶ ת ּכָל
ְרכו ׁ ָּשם אֲ ׁ ֶשר ָרכ ָׁשוּ וְ אֶ ת הַ ֶּנפ ֶׁש אֲ ׁ ֶשר עָ ׂשוּ בְ חָ ָרן ַויֵּצְ אוּ
שלא להפסיק בתפילת שמונה עשרה
לָלֶ כֶת אַ ְרצָה ְּכנַעַ ן ַו ָיּבֹאוּ אַ ְרצָה ְּכנָעַ ן (בראשית יב ,ה)
השולחן קדיש וקדושה ,ומ”מ לא חשיב בזה כהפסק
ופירש”י :אשר עשו בחרן – שהכניסן תחת כנפי
השכינה ,אברהם מגייר את האנשים ושרי מגיירת נכתב ע"י הרב אהרן רבינוביץ שליט"א
(ס”ז ומ”ב סקכ”ו כ”ז כ”ח).
.ביאבל בעת אמירת הקדושה ‘אז בקול ההלכה
הנשים ,ומעלה עליהם הכתוב כאילו עשאם: וכדו’ אינו צריך לשתוק (הלי”ש פ”ח סל”ח).
.אלא יפסיק בתפילתו ,ואפילו רמיזה
בעלמא אסורה ,ואפילו במקום הפסד ממון .גיכשיגיע ש”ץ לקדושה אפשר דיכול
גודל זכות מלמדי תשב”ר להגביה רגליו לקפוץ עם הציבור להראות
מדברי רש”י אלו רואים כמה גדולה היא זכותם של מלמדי תשב”ר ומרביצי אין לו להפסיק (סי’ ק”ד ס”א ומ”ב סק”א ב’).
נפשו כאלו אומר עמהם קדושה (הגהות רעק”א
תורה ,המלמדים תורה לתלמידים ומחדירים בהם יראת שמים ,כי תכלית .בלא יפסיק בתפילתו ,שנראה כמזלזל
סי’ ק”ט ס”א).
רצונו יתברך במצוות ‘פרייה ורבייה’ היא להעמיד בנים שיקבלו עליו עול בכבודו יתברך שמפסיק בשאלת צרכיו
ממנו לעסוק בדבר אחר ,וכבר אמרנו .דיוי”א דאם היחיד שמע קדושה
מוראו ויקיימו מצוותיו ,ונמצאת אומר שהאבות המולידים את הבנים עדיין
לא עשו את עיקר המצווה כל עוד שאין בניהם מתחנכים לתורה וליראה,
וזאת אי אפשר להם לעשות כי אם ע”י ‘סעד’ ממלמדי התשב”ר ,הם אלו
שהתפילה שהיא בקשת צרכיו צריכה באמצע תפילתו במקום שאינו יכול לענות
להיות יותר באימה וביראה מקריאת שמע קדושה ,לא יגביה רגליו עם הציבור אפילו
בשתיקה ,אלא עומד ושותק ומכוין דעתו
המעשיות
שמקדישים את עיקר מרצם לדבר זה ,ולכן מעלה עליהם הכתוב כאילו שאינה אלא שבח (לבוש ס”א).
אל השליח ציבור לשמוע ממנו (בא”ח תרומה
עשאם. .גולכתחילה צריך ליזהר שלא יתפלל
ו).
גם שכר מלמדי תשב”ר הוא עצום ורב ,וכדאיתא בזוהר הקדוש (זוהר חדש במקום שאפשר שיבא לידי הפסק באמצע
פרשת לך לך) בזה”ל ‘אמר רבי תנחום בא וראה כמה חביבה התורה לפני .וטוכשיגיע הש”ץ למודים ,אם עומד התפילה (כה”ח אות י”ב).
באמצע איזה ברכה ישחה מעט ,אבל לא
הקדוש ברוך הוא ,שבשבילה זוכה האדם לחיי העולם הבא ,וכל המלמד .דאם היה תינוק בוכה לידו ,מותר לו
יאמר עימו מודים (סי’ ק”ט ס”א).
תורה לאחרים יותר מכולם ,בא וראה מה כתיב בכאן (בראשית יד כג) ‘אם
אקח מכל אשר לך’ אותם הרשעים הראויים לך ‘בלעדי רק אשר אכלו
הנערים’ חוץ מאותם המורים תורה לאחרים ולתינוקות ששכרם כפול, שאומרים ,ולא יענה אחריהם אמן ,וכן אינו
ההתחזקות
לרמז לו בידיו כדי שישתוק ולא יטרידו
מתפילתו ,ואם אינו מועיל ירחיק את עצמו .זטוגם בברכת כהנים ישתוק ויכוין למה
ממנו ,אבל לא ידבר עימו (מ”ב סק”א).
דאמר רבי יצחק המלמד תורה לתינוקות דירתו עם השכינה .והיינו דאמר רשאי לזוז ממקומו ולבוא נגד הכהנים (אג”מ
.הוכן גדולים שהם מדברים ומטרידין
‘כַד הֲ וֵ י אָ ת ּו לְ ֶמחֱ ֵמי ע ּולֵימַ יָא ְ ּבבֵ י ַרב ,הֲ וָה אָ מַ ר :אָ זֵילְ נָא לְ ֶמחֱ ֵמי
רבי שמעוןּ , ח”ד סי’ כ”א).
אותו ,יכול לעשות תנועה בקול להשתיקם
אַ ּ ֵפי ׁ ְשכִ ינְ ּ ָתא’ [פירוש :כשהיה בא ר”ש לראות את הילדים בבית רבם, .זילדעת האר”י דצריך לענות בקדיש עד (כה”ח אות ג).
אמר אני הולך לראות את פני השכינה] .ואמר‘ :רק אשר אכלו הנערים’ דאמירן בעלמא ,אם כן צריך לשתוק ולכוין
.ווכן אדם נכבד שעומד בתפילה והש”ץ
חוץ מאותם אשר לִ ְמד ּו לנערים תורה ,וחלק האנשים אשר הלכו אתי’ שם עד דאמירן בעלמא (כה”ח אות ל”ח).
ממתין עליו באמירת קדיש או קדושה,
באותו העולם ,תדע שאחזיק בהם ולא אתנם לך ,אף על פי שראויים לֵעָ נ ֵׁש. והוא אינו מרוצה בכך שימתינו עליו ,וזה .חיועיין בב”י ובד”מ דעצם דין זה אם
כל כך יש לנשמת הצדיק עם מלך סדום שהוא שרו של גיהנום ,המושל על
הרשעים ,ועוד אומר ,לא אני לבדי אחזיק באלו ,אלא ‘ענר אשכול וממרא’
שהם האבות ‘הם יקחו חלקם’ עכ”ל.
מטרידו בתפילה ,מותר לו לרמז לש”ץ מותר לשתוק ולשמוע ,תלוי במחלוקת,
די”א דכיון דשומע כעונה הרי הוא כעונה ההשגחה
שיתפלל כדרכו (מ”ב סק”א).
ממש ,וא”כ אסור מטעם הפסק ,ואעפ”כ
הרי לך מדברי הזוהר גודל חשיבותם של מלמדי תשב”ר ,שהשכינה שורה .זוי”א דאסור בכל הני ,וכשתינוק בוכה
הכריע המחבר להקל מטעם המנהג (ביה”ל
עמהם ,ושבזכותה זוכים לחיי עוה”ב יותר משאר עמילי תורה ,ומלבד זאת ומבלבלו יתחזק בתפילתו ומן השמים
ד”ה ויהיה).
מגינה התורה והאבות הקדושים עליהם מלהימסר לשרו של גיהנום ,וזוכים יעזרוהו ,ומשום טירחא דציבורא יקצר
ולא יאריך ,אבל לא להפסיק ברמזים וכל .טיאם המתפלל מכוין ,ואם יפסוק יש
בשכר זאת להינצל מעונשי הגיהנום הקשים. חשש שיתבלבל באיזה כוונה ,נראה דאין שכן בהילוך (ערוה”ש ס”ד).
אכן בין המלמדים ומרביצי התורה שבדור הקודם היו כאלו שידעו היטב צריך לשתוק ,שיש לסמוך בזה על סברת
להעריך את מעמדם ,בין אלו נמנה זקני הגאון הגדול רבי לוי זצ”ל ,שכל אלו .חולמעשה ,במקום שזה מפריע לציבור
האומרים דאין להפסיק (כה”ח אות ל”ו).
שזכו להימנות בין תלמידיו מעידים שהחינוך שקיבלו ממנו מלווה אותם כל
ימיהם ,ואספר סיפור אחד מיני אלף שהביא דודי הגאון רבי אלחנן שליט”א
.כהיה עומד בתפלה וקראוהו לעלות
לספר תורה ,אינו פוסק (ס”ז).
אסור לו להחמיר על חשבון אחרים (דבר
פנינים הכהן).
בספר ‘עובדות דרבי לוי’ (ח”ג פ”ה) הממחיש עד כמה ביקש זקני הנ”ל .טכתב הח”א ,העומד בתפילה ונסתפק
באיזה דין איך יתפלל ,כגון ששכח לומר .אכואם פסק בזה ,וכן אם פסק לקדיש
לנצל את זכותו להחדיר בתלמידיו תורה ויראת שמים.
איזה דבר בתפילה ,מותר לילך ממקומו ולקדושה ,דינו כשח במזיד ,ולדעת
וכה סיפר שם דודי הנ”ל :הלכתי לביתו של הרה’’ח רבי משה קרויס למקום המיוחד ולעיין שם בספר ,ואם הפוסקים דחוזר לראש גם בזה חוזר
שליט’’א לנחמו על פטירת אשתו ע”ה ,והיה החדר מלא מפה לפה ,ונתנו לי
מותר לשאול את הדין מאחר ,צ”ע ונראה לראש ,אך אם סבר שמותר להפסיק הוי
מקום בצד לשבת ,וכשהבחין בי ר’ משה דאג ׁ ֶש ּיְפַ ּנ ּו לי מקום לידו ,וביקש
כשוגג ואינו חוזר לראש (מ”ב סקכ”ט).
שאשב ,ואמר לי ,אני מוכרח לכבד אותך כיוון שאתה בנו של הרבי שלי, דמותר (מ”ב סק”ב).
תאמין לי ,בכל פעם שאני רואה אותו אני מקבל הרהור תשובה על לשון .ישנים המתפללים ושמע אחד מהם את .בכאחר שסיים שמונה עשרה ,קודם
הרע ,ועל מה שאיני מקיים כדבעי מצוות ‘ובלכתך בדרך’ .אח”כ הוסיף חברו אומר ותן טל ומטר בימות הקיץ ,אלקי נצור ,יכול לענות קדושה וקדיש
ואמר :כל כך הרבה יראת שמים הכניס בנו.
אז הראה לי על בנו הגדול שישב לצידו ,וסיפר לי שכשהיה ילד ,ביקש
אם יכול לרמוז לו ירמוז ,ואם לאו ,יודיענו וברכו ,ומדובר שאמר גם יהיו לרצון קודם
אלקי נצור ,דאל”כ אסור להפסיק (ס”ח ומ”ב
המערכת
לאחר שיסיים תפילתו (הלי”ש פ”ח ס”ו).
.איהעומד בתפילה אינו פוסק לא
סק”ל).
מאאמו”ר זללה”ה שיכניס גם בו יראת שמים ,וישלם לו כמה שרוצה,
אולם אאמו”ר סירב ,באמרו שאינו מומחה בזה ,ושאלו רבי משה איך אתם תורה, לספר לעלות קראוהו אם ולכן .גכ לקדיש והיינו לאמן יהא שמיה רבא ,ולא
אומרים שאתם לא מומחים בזה בזמן שהכנסתם בי כ”כ הרבה יראת שמים לקדושה וה”ה לברכו ,אלא ישתוק בקדיש והוא עומד אחר תפילת שמונה עשרה,
כשלמדתי אצלכם? וענה לו אאמו”ר :כשהייתי מלמד הייתי שקוע כל הזמן עד יתברך ,ויכוין למה שאומר הש”ץ ,אפילו לא התחיל עדיין אלקי נצור ,פוסק
בתלמידים ,איך להתנהג אתם ,ומה לדבר אתם ,הלכתי במחשבה זו ,ישנתי ובזה יהיה כעונה לענין שיצא בזה ידי חיוב ועולה ,אך יזהר לומר לפני כן יהיו לרצון
במחשבה זו ,אכלתי במחשבה זו ,כל הראש היה שקוע כל
השולחן
(מ”ב סקכ”ט).
היום לרבות הלילות בתלמידים .אבל עכשיו שאני כבר לא
המע מלמד אני לא מונח בזה ולכן אני לא יכול.
זוהי עובדא הממחישה מהו ‘מלמד המכיר במעלת חיזוק קצר אף אחד אינו כבול לעברו
השבוע וְ נִ ְב ְרכ ּו ְב ָך ּכֹל ִמ ׁ ְש ּ ְפחֹת ָהאֲ ָד ָ
לפרשת
מה (יב ,ג)
תפקידו’ ,הוא ידע מה רב זכותו בזה שהוא מרגיל
תלמידים בדרכי התורה ,ולכן היה ראשו ורובו עסוק
עוד אביא עובדא ממלמד שידע להעריך מעמדו ,אותה
בחינוך התלמידים.
אברהם אבינו גדל בביתו של תרח ,שהיה עובד עבודה
זרה .ובכל זאת ,לא הלך בדרכו ,אלא בחר באמת ,עד שזכה
החיזוק
שמעתי מהרה”ח ר’ רפאל אברהם הופמן ז”ל ,שהיה להיות אבי האומה ומקור הברכה לכל משפחות האדמה.
מילידי ירושלים ,וסיפר שבעודו נער זכה להימנות בין
שאינה מכאן אנו למדים יסוד גדול :אדם שגדל בסביבה לא חשוב
תלמידיו של הרה”צ רבי אהרן רוזנפלד זצ”ל – לימים
כ”ק אדמו”ר מפינסק קרלין זצ”ל ,ובאותה שנה שלמד ראיתי “כך טובה ,אינו יכול לטעון“ :כך חינכו אותי” ,או
בבית” .אברהם אבינו הוכיח שאין האדם כבול לעברו ,ותמיד
באיזה בית
אצל רבו זה היה מעשה ,שהוריו התכוננו לנסוע לחו”ל
לכמה שבועות ,ולא היה להם איזה קרוב משפחה שיסכים
יש בידו לבחור בדרך האמת. גדלת –
להחזיק את ילדיהם עד שובם ארצה ,ובלית ברירה רצו ומי שזכה לגדול בבית של תורה ,יראת שמים ומידות
לקחת אותם עמהם .כשנודע הדבר להרבי ,פנה אל הוריו טובות – אשריו ,שימשיך בדרך שקיבל מאבותיו .אך מי שלא חשוב איזה
זכה לכך ,אל יתייאש .גם הוא יכול לבנות את עצמו ,להקים
להודיעם שהוא מסכים לְאָ ֵרחַ את תלמידו בביתו עד
שישובו ארצה ,וזאת כדי שלא להחמיץ את הזכות ללמדו בית של תורה ,ולהיות מקור ברכה לדורות. בית תבנה
תורה.
2
ֶּבן אֲ ִחי אַ בְ ָרם!
ההשגחה המערכת המעשיות
‘בן אֲ ִחי אַ בְ ָרם’ קאי על זצ”ל מווארשא ,שהכיר בפולין את ה’חוזר’ של הרה”ק הדקדוק מפורסם ,שלכאורה תיבות ֶּ
סיפורי השגחה פרטית לוט שהוא בן אחיו של אברהם ,ולא על רכושו ,ואם כן היה לו רבי יעקב יצחק זצוק”ל בעל “דברי בונה” מביאלא ,שהיה
מקושר ודבוק עד מאוד ברבו ,והיה ‘חוזר’ על דברי קדשו לומר ‘ויקחו את לוט בן אחי אברם ואת רכושו’.
שנש_לחו _למערכת ע"י הקוראים ובדרך הפשט תירצו כוונת הכתוב לפרש הטעם שלקחו את מילה במילה אף עם הניגון והתנועות ,הגם שהיה אומר
‘ויהפוך ה’ ... לוט בפני עצמו ,מלבד מה שאמר בפסוק הקודם שלקחו את מאמרים ארוכים ועמוקים מאוד כנודע.
את הקללה לברכה’
ערב ראש השנה דפק אצלי בחור
כל רכוש סדום ועמורה ,וחילקו את לוט בפני עצמו – מחמת ועד כדי כך הגיעה מידת התקשרותו הנאמנה ,שאף בהיותו
רכושו ,שמתחילה לקחו את סדום ואת כל רכושם ,ואילו יושב בעירו ובביתו הרחק מעירו של רבו הקדוש ,היה יכול
את לוט ורכושו לקחו בפני עצמו ,וחילקו אותו משאר העם .בליל שבת קודש להתחיל לפתע לחזור את דברי קדשו של
ההתחזקות
ואמר שיש עליו קללות שהוא לא
הרבי שנאמרו זה עתה ב’טיש’ שבחצר קדשו ,אף ‘בן אֲ ִחי אַ בְ ָרם’ ,לפי שידעו ומפרש הכתוב טעמאֶּ :
יודע איך להשתחרר מהם למרות
התרת נדרים וקללות שעשה... שהיה רחוק משם כמה מאות פרסאות .כי מגודל
דבקות והתקשרות הנשמות כאחד ממש היתה נשמתו
“ ַויּ ְִקחוּ שאברהם דודו יהיה מוכן לשלם הרבה כסף על
פדיונו ופדיון רכושו ,ולכן חילקו אותו בפני עצמו.
הסברתי לו שהדבר הטוב ביותר
להשתחרר מקללות זה לבדוק שומעת ממרחק את כל דברי רבו ,ולא היה בכוח אֶ ת לוֹט ובדרך הרמז תירצו ,שרומז על כוחות הסטרא אחרא,
מגבלות הגוף לעצור את שמיעת אוזנו הרוחנית ,ויהי
איזה הלכות מהשולחן ערוך
אנחנו לא מקיימים בשוגג או וְ אֶ ת
לפלא!
שהם לקחו ממנו את כל מעט הקדושה שנשאר בו.
וזה שאמר ‘ ַויּ ְִקחוּ אֶ ת לוֹט וְ אֶ ת ְרכ ֻׁשוֹ’ [הוא הרכוש
מאי שימת לב ואז הקללות לא
שולטות עלינו...
על דרך המבואר בזוהר הקדוש כמה פעמים ,עד היכן
מגעת התקשרות חבריא קדישא ברבם בוצינא דנהורא ְרכ ֻׁש ֹו ‘בן אֲ ִחי
ההשגחה
הרוחני] מה שהיה בידו ממה שקיבל בהיותו ֶּ
אַ בְ ָרם’ .ולכן שינה הכתוב סדר הלשון לרמוז שלקחו
הודיתי לה’ ששלח לי את השכן
להזכיר לי שעדיין לא עשיתי
רבי שמעון בר יוחאי זי”ע ,וכמ”ש בפרשת אחרי
(ח”ג עא“ :).דְּ ׁ ַשוְ יָין ְרעוּתָ א דִּ לְ הוֹן ,לְ ִא ְתדַּ ְ ּב ָקא נַפְ ׁ ָשא ֶּבן אֲ ִחי וחטפו ממנו החיצונים גם את כל רכוש הקדושה
שהיה בידו מבית אברהם אבינו ע”ה.
התרת נדרים .כל שנה אני עושה
בבית התרת נדרים ביישוב הדעת
ְ ּבנַפְ ׁ ָשא וכו’” .וכן היתה אחדות והתקשרות עצומה בין
התלמידים כאיש אחד בלב אחד ,כולם יחדיו סמוכים אַ בְ ָרם ובהעמיק יותר רומז כאן הכתוב‘ְ :רכ ֻׁש ֹו ֶּבן אֲ ִחי
אַ בְ ָרם’ – שאף זה בכלל ‘רכושו’ שהיה לו מה שהוא
והפעם שכחתי והקב’’ה שלח לי
תזכורת עד הדלת...
ומחוברים בנשמת צדיק הדור .כמ”ש שם (ח”ג עט:).
ארי“תנֵי ִר ִ ּבי יְהו ָּדה ,דָּ ָרא דְּ ִר ִ ּבי ׁ ִש ְמעוֹן ֶּבן יוֹחָ אי ׁ ָש ֵ
ַויֵּלֵ כוּ” ָּ
‘בן אחי אברם’ ,ויש לו אחוה והתקשרות מעט עם
אברהם .שאף כי נתרחק מאתו עדיין היה בידו מעט
(יד ,יב).
הקב’’ה מדבר אתנו ,רק צריכים
להקשיב!!!
בעל המעשה:מורינו הרב שליט’’א
יהֻ ּ ,כ ּ ְלה ּו ז ַּכ ִָאין ,חֲ סִ ִידיןֻ ּ ,כ ּ ְלה ּו דַּ חֲ לֵי חַ ּ ָטאָ ה נִ ינְ הוּ.
ׁ ְשכִ ינְ ּ ָתא ׁ ַש ְריָא ֵּבי ַניְיהוּ ,מַ ה דְּ לֵית ּ ֵכן ְ ּב ָד ִרין אָ חֳ ָרנִ ין.
ילין ִאי ּנוּן ִמ ְת ּפ ְָר ׁ ָשן ,וְ לָא ִא ְתטַ ְּמ ָרן וכו’” .ושם (ח”ג
ְ ּב ַג ִּו ּ
ְ ּבגִ ינֵי ּכ ְַך ִמ ּ ִ
פנינים
מרכוש קדושה זו שהוא ‘בן אחי אברם’ ומקושר בו– .
ועתה כשנשבה גזלו ממנו החיצונים גם את רכוש זה
של האחווה וחיבור ההתקשרות שיש לו עם אברהם ,וממילא
••• קכח“ :).אֲ נָן ַּבחֲ בִ יבוּתָ א ּ ַתלְ יָיא ִמ ְּלתָ א” ,ע”כ. נמצא לוט מופקע מאחוותו עם אברהם בנופלו שם בשבי.
* ומספרת לנו התורה את זאת בשבחו של אברהם אבינו
‘גבר עלינו חסדו’
ע”ה ,כדי שנבין עד כמה התגבר אברהם להציל את בן אחיו סיפר הגה”צ רבי יצחק שלמה אונגר זצוק”ל גאב”ד וראש
בגלל קשיי נשימה יש לי מיטה עם
בגשמיות וברוחניות ,שאף על פי שלוט נפקע ממנו ומאחוותו ,ישיבת ‘חוג חתם סופר’ ,שבימי חורפו ערך ‘נסיעה’ ביחד עם
גב חשמלי מתכוונן שאני מסדר
עם שלט המחובר למיטה לפי לא שת לבו לכל זה ,ויצא במסירות נפש למלחמתו ,אף שלא אביו הקדוש הגה”צ רבי אברהם אונגר זצוק”ל הי”ד בעל
הצורך הנשימתי באותו רגע. היה שום סיכוי לנצח במתי מספר את כל אותם המלכים“ ,מחנה אברהם” מגדולי הרבנים והצדיקים שבארץ אונגארין
ובכך השפיע לדורות עולם שיוכלו ישראל לתקן גם מידות לפני הרס עולם ,ביום ז’ אדר יומא דהילולא רבא של הרה”ק
בצהריים סידרו את המיטה
ובלילה רציתי לישון ולא מצאתי
את השלט .מתברר שלא שמו לב
מושחתות של היפך האחוה ח”ו ,ולהפוך את כולם בלב שלם רבי יצחק אייזיק מקאליב זצוק”ל אל ציון קדשו בעיר קאליב,
שכידוע היו נוהגים אחינו בית ישראל בהונגריה לנסוע
המערכת
לאחווה ואהבה שלום ורעות ,אמן.
באלפיהם אל העיר קאליב הגדולה לאלקים ביומא דהלולא ז’ * * *
והניחו את המיטה הכבידה על
השלט .בשביל להרים את המיטה נודע בשערים גודל התקשרות תלמידיו וחסידיו של הרה”ק אדר[ .ואמרו האונגארישע יודען בדרך צחות ,ז’ אדר בקאליב
צריך גבר חזק ועוד מישהו בעל “דברי חיים” מצאנז זצוק”ל ברבם הקדוש ,באהבה שבאונגארין דומה כל”ג בעומר במירון שבארץ הקודש.]...
שישלח יד מלמטה. ויהי בנסוע האב עם בנו באותה נסיעה אריכתא ברכבת עצומה בכל לב ,רוח ברוח ונפש בנפש.
הבנתי שהלילה בדרך הטבע אני גם מגדולי צדיקי ורבני הדור היו עומדים לפניו באימה המתפתלת שערכה כמה שעות ,פגשו בקרון הרכבת איש
כבר לא אישן .נשאתי תפילה
לבורא עולם ובקשתי שיעזור לי
יהודי נכבד בעמיו מן העיר ‘טעקאיי’ הסמוכה לקרעסטיר,
אחד הרבנים מגדולי תלמידיו הגיע פעם אחת ‘נסיעה’ לצאנז שאף פניו היו מועדות לקאליב .הוא היה מחסידיו הגדולים
לחסות תחות צילא דמהימנותא האילן הגדול ,ביחד עם של הצדיק הפלאי הנודע הרה”ק רבי ישעיה’לי מקרעסטיר
השולחן
וביראה ,ומחוברים באהבתו בהתקשרות איתן.
וישלח מישהו שירים את המיטה
כדי שאוכל לישון לקראת יום עדת צאן מרעיתו .והנה באחד הימים בהיותו בצאנז יצא יום זצוק”ל ,מתלמידיו הנאמנים ודבוק בו בעוז שנים רבות.
עמוס מחר. אחד אל המקווה כדרכו ,ובהיותו שמה אחר שטבל ונתקדש באותה נסיעה סיפר החסיד להגרי”ש אונגר ולאביו כמה
סיימתי לבקש ונכנס נכד נשוי. בטהרה עילאה ,החל לפתע לזעוק בקול נורא :אוי וויי אני וכמה פלאות מאותו צדיק נשגב זי”ע.
שאלתי אותו מה אתה עושה כאן אחד הסיפורים שסיפר לפניהם אודות האי צדיק חסיד ועניו נחנק! אני מרגיש מחנק!
בשעה כה מאוחרת? והוא ענה כמובן שתיכף זינקו אליו כמה אברכים מסורים להציל את הרה”ק מקערעסטיר ,שכידוע היה דרכו לכבד עד מאוד את
שבא לאסוף את אשתו .אשתו נפשו מן החנק ,נעשה שם ‘בלגן’ גדול ,והזעיקו אליו את סעודת “מלוה מלכא” במוצאי שבת קודש ,שמלבד השפע
הגיעה מוקדם יותר לדבר עם הרופא הנאמן שהחל לבודקו ביסודיות ,אך לא מצא בו ולא הגדול שהכינו לסעודה זו בשחיטה מיוחדת לכבוד המאורע,
סבתא והוא בדיוק היה באזור כלום ,גם כשהעמיק את הבדיקות הדק היטב היטב הדק ,לא היתה נערכת סעודתא קדישתא בנהירו עילאה והרבה
והחליט לקפוץ לסבתא וללוות הצליח למצוא בו שום סיבה ועילה להרגשת החנק שאחזה ישועות נושעו בה ישראל קדושים.
את אשתו הביתה. וסיפר החסיד דנן ,שברוב התקשרותו באהבה עצומה בו לפתע פתאום.
כל כך שמחתי על הישועה כי לאחר זמן מה התברר ,שבדיוק באותו זמן כשנכנס התלמיד לרבו היה מקפיד מאד שלא להחסיר אף פעם מלוה דמלכא
בליבי כבר השלמתי עם העובדה אל המקווה ,היה הרבי הקדוש מסאנז מתהלך בביתו בדבקות במוצאי שבת אצל הרבי ר’ ישעיה’לי .וסיפר ומנה וחישב לפני
שכנראה לא אישן כל הלילה. עצומה ונוראה ,כשלפתע התלהב והחל צועק בקול גדול :הגרי”ש אונגר זצ”ל באותה נסיעה ,שזכה להשתתף ביותר
הוא ברגע הרים את הארגז ריבונו של עולם ,איך דערשטיקזעך צו דיר! [אני נחנק אליך] ,מאלף סעודות מלוה מלכא בקערעסטיר!
והוציא את השלט שהיה מתחת איך דערשטיקזעך צום אייבערשטעין! [אני נחנק להשם היה לו לאותו חסיד חמור חזק ובריא ,שהיה רוכב עליו בכל
למיטה הכבידה וזכיתי לישון יתברך] – .או אז הבינו הכל למפרע את פשר צעקותיו של מוצאי שבת מביתו שבטעקאיי אל העיירה קערעסטיר וחזרה.
ולאגור כוחות למחר... התלמיד במקווה באותה שעה בדיוק שמרגיש שהוא נחנק – ...והנה בשבוע הראשון שלאחר פטירת הרבי ר’ ישעיה’לי
בעל המעשה:מו”ה – כי בגודל התקשרות רוחו ונפשו בחיבור הנשמה אל רבו ,זי”ע ,כשהגיעה עת מוצאי שבת קודש נעלם לפתע החמור
השפיעו עליו למרחוק צעקותיו של הצדיק שהוא נחנק להשם הוותיק מן הבית ,כל החיפושים אחריו לא הועילו ,רק לאחר
יתברך ,עד שאף הוא הרגיש הרגשים הללו בדיוק באותה כמה שעות ראוהו חוזר לבדו מן הדרך בואכה קרעסטירער– .
המעונין לזכות את הרבים בסיפור של השגחה התברר שמרוב שהורגל החמור בכל מוצאי שבת לצאת לדרך שעה ממש.
פרטית מוזמן לשלוח אל ר' שמחה סמואלס כיוצא בדבר מצינו בספרי קורות הימים כמה וכמה מעשיות זו הלוך ושוב ,יצא אפוא לבדו גם באותו מוצאי שבת בגפו,
בפקס15326517922 : מעין אלו ,מחסידים ותלמידים שהיו חשים ומרגישים ועשה את כל הדרך לקערסטיר הלוך ושוב!
או לo.y.wines@gmail.com : ללמדך עד היכן מגעת טיב למרחוק את אשר מתרחש בבית רבם הקדוש.
ההתקשרות ,שהיו עם בני ישראל | המשך בעמוד הבא |> וכענין שסיפר הגה”ח הזקן רבי יהודה לייב [לייבל] פרידמן
3
שיש כוח מיוחד בזה לאיש ישראל. קשורים עם הצדיקים בכל הדורות ,זכותו תגן עלינו
כשלעצמי למדתי ממקרה נורא זה ,כמה גדולה ועל כל ישראל אמן.
השפעת סיפורי צדיקים על נפש האדם ,שאי אפשר *
לדעת במה ומתי תועיל השפעת טיב המעשה שח לי איש יהודי נכבד בא בימים מאנשי הדור הקודם,
שקוראים או שומעים על צדיק נשגב .שלפעמים את מה שזוכר מילדותו בעת שהגיע פעם מרן איש
שנים רבות לאחר ששמע אותו מעשה ייזכר באותו האלקים ה’חפץ חיים’ זצוק”ל אל עיר הבירה ווארשא,
מאורע ויסייע בידו ויחזקהו ,וימסוך בו כוחות נפש בשתדלנות אצל אנשי השלטון והמלוכה אודות הגזירה
לעמוד בניסיון .והשם יתברך מסבב עולמו בטיב שגזרה המלכות שכל הילדים יהיו מוכרחים ללמוד
השגחה נפלאה ,להביא אל אוזן כל איש את מה את שפת המדינה ושאר לימודי חול על חשבון שעות
שצריך לשמוע ,ואין לזלזל בשום מעשה ועובדא של לימודי הקודש.
צדיק .ויתן השי”ת שנשמע ונתבשר בשורות טובות וסיפר לי אותו יהודי :באותו יום סיימנו את הלימודים
תמיד ,אמן. אצל המלמד בתלמוד תורה מוקדם יותר ,כדי לצאת
* אל תחנת הרכבת [באן-סטאנצייע] לקבל את פני רבם
עובדא ששמעתי מפי כ”ק אאמו”ר הגה”צ בעל ומאורם של ישראל ה’חפץ חיים’ .ברם מחמת הקהל
“מעדני השולחן” זצוק”ל ,שהיה עם הצדיק הנודע העצום והדוחק הרב שהיה שם לא הצלחתי לראותו ,כי
מאנשי ירושלים של מעלה ,ה”ה הגאון רבי אליהו נאספו שמה אלפי רבבות ישראל ,ובגלל גילו המופלג
מייזעס זצ”ל ,שעוד זכיתי בעצמי להכירו בצעירותי, וחולשתו של הצדיק נישא על כיסא בידי תלמידיו
והיה אדם גדול ומורם מאוד[ .ראה אודותיו בספר ומעריציו ,המסביבים אותו כחומה ,כשראשו מורכן
“טיב הקהילה” פרשת נצבים וילך תשע”א]. ומכוסה ב’קאסקעט’ כדרכו בקודש.
שנה אחת ביומא רבא דל”ג בעומר ,בעת שהיה בציון חזרתי לביתי ממרר בבכי ,על שלאחר רוב מאמצים
הקודש באתרא קדישא מירון יצ”ו ,היה מתאמץ עד ודחיפות לא עלתה בידי לראות את פני הקודש .הרגיעני
מאוד בעבודת המקום ,מתחילה בתפילות ובתחנונים אבי האהוב והבטיחני בהזדמנות הבאה לשאת אותי על
בבכיות ודמעות רבות כביום הכיפורים בתוככי פנים כתפיו ,בכדי שיתאפשר לי לראות את פני הצדיק.
המערה .ולאחר מכן בצאתו חוצה אל חצר המערה, ועוד סיפר על ילד אחד מחבריו ,שנגע – בלא מתכוון
היה שש ושמח מאוד ,ורקד בכל כוחו כבשמחת תורה על אף שלא נחסר להם ממון כלל לקניית הרהיטים – בדש מעילו של ה’חפץ חיים’ זי”ע ,כאשר מרוב
שבחצר הציון ,ונמשכו ריקודיו זמן רב ,כשהוא מפזז הטובים והמשובחים ביותר ,כי את פקודת רבם שמרה הדחיפות מצא את עצמו נדחק מכאן לכאן ,ובפתאום
ומכרכר בכל עוז עד כלות הנפש! רוחם בנאמנות ומסירות אין גבול! עבר הצדיק ופמלייתו סמוך אצלו ,ונגעה ידו בחליפתו
חתניו המסורים שהיו עימו החלו לחשוש לשלומו, ללמדך עד כמה היו התלמידים קשורים ובטלים של הצדיק – .לפיכך פחד במשך כמה ימים מלרחוץ את
כאשר הגיע כבר לגיל זקנה ושיבה ,והעבודה המאומצת ומבוטלים אל רבם הקדוש ,והערצתם אליו ללא ידו זו שנגעה במעיל הקדוש...
הזו לאחר שעות של נסיעה קשה ומפרכת עלולה גבולות – .וכמובן כמים פנים אל פנים ,היתה אהבת טיב זה המעשה ממחיש לנו את גודל הרגש הפנימי
להשפיע על בריאותו .הם ניסו לדבר על ליבו ,שמא הרב לבניו תלמידיו אהוביו למעלה מן המשוער, שהיה לילד קטן בדורות שעברו כלפי גדול בישראל,
כבר יצא ידי חובתו בעבודת מירון ...ואפשר כבר לחזור ויותר ממה שהעגל רוצה לינוק הפרה רוצה להניק ועד כמה היו קשורים ישראל קדושים לצדיקים
הביתה – .אך רבי אליהו לא אבה לשמוע מזה כלל ,הוא (פסחים קיט ,).והדברים עתיקין. שהשפעת קדושתם נשארה טבועה וחדורה בהם
המשיך בעבודת קדשו ובריקודי אש להבת שלהבת, * היטב ,והדברים מבהילים.
כשכל כולו אחוז דבקות עילאה בהתקשרות עצומה אחד מיקירי ירושלים של מעלה ,מת עליו בנו הצעיר ל”ע *
רוחא ברוחא ונפש בנפש בהילולא קדישא דבר יוחאי! בהניחו אחריו שלשה יתומים ,ולמחרת יום היארצייט אחד מתלמידיו הקרובים של הרב הקדוש רבי יהושע
וכל ההפצרות שהפצירו בו חתניו ,שכבר התאמץ כאן הראשון של אותו הבן מת עליו רח”ל בן נוסף בעיצומה בוקסבוים מגאלאנטע זצוק”ל הי”ד בעל “אור פני
יותר מדי ,וצריך לתת את דעתו לשוב לביתו לא הועילו של שבת קדשנו – .כדת תורתנו הקדושה לא התאבל יהושע” ,שהיה דבוק בו עד מאוד ,נשא לאשה בת גביר
מאומה. בבכייתו בשבת ,רק המשיך להתנהג כהרגלו מדי שבת נכבד מבית אמיד ועשיר .כמובן שהחתונה נערכה ברוב
משראו בני משפחתו שמגיע המצב קרוב לידי סכנה, בשבתו בשמרו על כבוד שבת מלכתא במסירות נפש. פאר והדר ,וקיבלו כל צרכיהם בעושר רב בשלמות,
ניגשו בחרדת קודש אל חדרו המפורסם של הגאון בבית הכנסת אף נשאר לאחר התפילה לשוחח עם רעיו כנאה וכיאה לגביר נכבד בעמיו ,ונשאר לדור בעירו של
הצדיק המקובל רבי אשר זעליג מרגליות זצוק”ל, כהרגלו ,מבלי שירגישו עליו שמתו מוטל לפניו ,בביתו חותנו הגדול ,בבית גדול ונאה שסידר עבורו כנהוג.
שהיה ספון בבגדי לבן בתורת הרז בחדרו הקבוע ערך את סעודות השבת עם הזמירות כדרכו ,ורק לאחר זמן מה לאחר נישואיו תכפוהו געגועים עזים ,ונסע
שלמעלה בעלייה שמעל הציון ,והפצירו בו בתחנונים צאת השבת פנה לטפל במתו ,ולבכות בדמעות שליש לגאלאנטע לחסות בצל רבו – .כידוע שדבקות
שירד למטה אל החצר וינסה להפסיק את רבי אליהו על יגונו במר נפשו. התלמידים בו היתה באהבה עזה וקרבת התקשרות
מריקודיו ולשדלו לשוב לביתו ,כי הוא נחלש מאוד בהיותי קרוב לאיש מורם זה ,שאלתי אותו בימי השבעה, עצומה.
ועלול לבוא לידי סכנה חלילה. מנין שאב כוחות נפש אדירים שכאלו ,להתאפק כל כשנכנס אצל הרב שמח מאוד לקראתו ,וקבלו בחיבה
רבי אשר זעליג זצ”ל נענה תיכף ומיד ,הוא ירד במהרה השבת בגבורה עצומה כזו? יתרה ובשמחה כדרכו ,והחל שואל ממנו בדקדוק
בגרם המדרגות ונחפז היישר אל רבי אליהו ,הוציאו השיב לי האיש ,שחיזק את עצמו במעשה שקרא בספר ובפרטות על כל אורחות חייו הרוחניים והגשמיים ,ועל
בבת אחת מן המעגל וטפח על שכמו באהבה ובידידות, אחד על מרן הגאב”ד הגרי”ח זוננפלד זצוק”ל מרא כל סדרי ביתו וכו’ ,כאב הדואג לשלום בניו ,ועל הכל
ר’ אלי’ה! – פנה אליו בחביבות – מן הנראה שכבר דארעא דישראל ,ששבעה מילדיו נפטרו על פניו רח”ל, השיב התלמיד בהן צדקו ,מאומה לא הסתיר ממנו.
יצאת ידי חובה בעבודת היום בהידור רב ,ועתה מן אחד הילדים הצעירים נפח את נשמתו ממש עם כניסת
הראוי לתת את דעתו לשוב לביתו. אחר כך החל הרב לתחקר על הרהיטים שבביתו ,וסיפר
השבת ,מבלי שהספיקו לקוברו קודם השבת .הניחו לו התלמיד שקנו עבורם רהיטים יוקרתיים ביותר,
לפליאת הכל ענה לו רבי אליהו בתמיהה :וכי כיצד ניתן אפוא את המת בתיבה מלאה קרח וכיסו את הארון חדישים ונוצצים ,כיד השם הטובה עליהם – .על אתר
לעזוב את הציון הקדוש ,כאשר עדיין לא ראיתי את רבי בטלית ,ורבי יוסף חיים נהג באותה השבת כהרגלו נענה הגאלאנטע רב :זה לא מתאים לך! אין זה טוב
שמעון זי”ע? הקבוע מדי שבת ,מבלי שיראו בו שום שינוי מעבודת בביתך כאלו רהיטים יקרים ,עליך לגור בפשיטות יותר
על אתר נענה לו רבי אשר זעליג זצ”ל ,כמי שמבין הקודש ,רק עם צאת השבת נתפנה להתעסק בצערו כאחד האדם! אסור לנו לשכוח שחיינו כאן בזה העולם
היטב לרוחו ,ואמר לו כממתיק סוד :הלא יודע אתה ובמתו. הינם עראיים בלבד ,אין זה אלא עולם עובר ,ופרוזדור
היטב שכשמקושרים ומחוברים היטב עם רבי שמעון וכן סיפר ,שקרא על מקרה כזה ממש שאירע ל”ע אצל הכנה לעולם הטרקלין ,ויש לחיות כאן בכל צרכי חיים
אם זוכים ניתן לראותו גם בבית ,ואין צורך להמתין הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין זצ”ל ,שנפטר לו בן הגשמיים בדרכי עראי בלבד.
עליו דווקא פה! ...ותיכף על אתר יצא רבי אלי’ בדרכו בשבת קודש רח”ל ,והמשיך בכל עסק השבת כדת התלמיד הנאמן לא היסס אף לרגע ,ותיכף בבואו
לביתו. וכדין. לביתו אמר לזוגתו הצעירה את מצוות הרב ,ועל אתר
ומי יבוא בסוד קדושים. ומסיפורים אלו שקרא לפני רבות בשנים ,שאב עתה את הלכו שניהם יחדיו למכור את כל הרהיטים היקרים
כוחותיו לעמוד אף הוא איתן בניסיונו ,כשהסיק לעצמו והמפוארים ,וקנו תחתם מן הרהיטים הפשוטים– .
יהודי יקר! אל תחזיק טובה לעצמך ,הנך מוזמן להדפיס ולהפיץ את העלון באזור מגוריך ולהיות שותף לזיכוי הרבים .המעוניינים יקבלו את העלון במייל (אפשר גם ישירות לדפוס) בקובץ להדפסה.
Anyone Interested in receiving Tiv Hakehila weekly in Hebrew or English should Email - Sheldon@hpins.net Or | zeligk@gmail.com or text 718-249-7173
4
