gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני · HAVINEINI — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: הבינני · HAVINEINI

שבוע: לך לך (2026-10-19)

הבינני · HAVINEINI — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪1‬‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫תשפ״ב‬ ‫שבועות תשפ״ב‬ ‫(בחו״ל) שבועות‬ ‫(בחו״ל)‬ ‫במדבר‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫(בא״י)‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫נשא‬ ‫פרשת‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫פרשת‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫תשפ"ז‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שנה ט'‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫חוברת ד'‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫גליון ‪438‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫לתרומות וזכויות בהפצת הגליון‬ ‫ושיעורי הבינני‪ ,‬צרו קשר עם 'מכון‬ ‫הבינני'‪ 718.387.1122 :‬או במייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫לקבלת הגליון וקונטרס הבינני המלא‪,‬‬ ‫או לקבלת השיעורים‪ ,‬שלחו מייל‪:‬‬ ‫‪info@machonhavineini.com‬‬ ‫קו עדכונים לשיעורים‪ ,‬פארברענג‬ ‫ליל שישי‪ ,‬ומעמדים מיוחדים בא''י‪.‬‬ ‫‪073-347-8404‬‬ ‫‪072.257.7726‬‬ ‫קול הבינני‬ ‫א"י‬ ‫‪718.686.8300‬‬ ‫ארה"ב‬ ‫‪0333.070.6585‬‬ ‫בריטניה‬ ‫‪0480.20.1618‬‬ ‫בלגיה‬ ‫עימוד‬ ‫נחמן אייזנבאך‬ ‫‪)+972( 053-3153-305‬‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מפתח הענינים‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫מדור‬ ‫שיעור שמ"ט‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יום שלישי פרשת נח ב' חשון תשפ"ז‬ ‫ומשפחתו‪. .‬הי ‪".‬ו ‪ . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא ‪. . . . . .‬‬ ‫פיגא‪.‬‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫המחשבה ‪.‬‬ ‫הר"ר‬ ‫איכותאליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫תוצאות המעשים לפי‬ ‫ובטחוןהמחשבה חשובה מהמעשה |‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫החלקים |‬ ‫השתדלות בלי פניות | השפעה על שני‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫המחשבה אינה מצומצמת לכלום | המחשבה‬ ‫פטרו‪ | ‬מדור‬ ‫מעלת המחשבה שלא נתגשמה‬ ‫משפיעה על התוצאות | במקום שמחשבתו של אדם | גדולה מחשבה באיכות‬ ‫המעשה |ז"להמחשבה קובעת את מהות‬ ‫משמעות‬ ‫הרה"ח פסח‬ ‫ובכמות | המחשבה קובעת את‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫העושה | שני עסקנים שלא קרבו זה אל זה | דביקות בה' או בצלחת | דאגה היא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫השתלטות המחשבה | המתמודד שמזיז הרים וגבעות | מחשבה ‪ -‬שפע ‪ -‬תוצאות‬ ‫| איכות השפע לפי איכות היחוד | הפרדה בין הכנת הקרקע לתכלית | שמחת העני‬ ‫'תשפ"ב גבורת‬ ‫שצריך הותו לא |‬ ‫עושה –מה‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל‬ ‫עולם |‬ ‫במדבר ועד‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫שיתרעם מעתה‬ ‫תלויה יו‪‬‬ ‫בהקב"ה |‬ ‫אברהם בקבורת שרה | טעות נפוצה בחינוך הילדים | תיקון הטעות על פי משנת‬ ‫רבינו | הקורס לא יביא תוצאות משמחות | מעוניינים בהשפעה ארוכת טווח | כל‬ ‫מי שיש בו יראת שמים‬ ‫מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬תשפ"ז‬ ‫יום רביעי פרשת נח ג' סיון‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫הכח לסבול אחרים במשנת הרה"ק מרוז'ין זיע"א ‪ . . . . . . . . . . . . . . . .‬יט‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מרוז'ין‬ ‫מולהרה"ק‬ ‫כראוי‬ ‫תפילת‬ ‫שבת |‬‫לבטוח‬ ‫אי‪ ‬בליל‬ ‫בסוגייתעל לבו‬ ‫אלוקינו | דופק‬ ‫מאורות שברא‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫טוביםשבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬תוכל‬ ‫אם תטיב‬ ‫להתנחם |מול‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫מכפימבקש‬ ‫אדם שבור‬ ‫|‬ ‫אחרים‬ ‫לסבול‬ ‫תוכל‬ ‫תטיב‬ ‫אם‬ ‫|‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הנוטרצרי‪‬‬ ‫לסבול שהרי‬ ‫אחרים |האד‪‬‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫מאפשרת‬ ‫מריקנות | האמונה‬ ‫לבוא להתנשאות | חיפוש בא‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫משהואעיןצרי‪‬‬‫יותרומעלים‬‫הסובל‬ ‫להצליחמיותרת |‬ ‫ברוחניות‬ ‫אינו משחרר את העיוות | אין זמן להתעסקות‬ ‫ילד‬ ‫כל‬ ‫|‬ ‫בקונו‬ ‫להתדבק‬ ‫המלמד‬ ‫גורל‬ ‫שפר‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫|‬ ‫סובלנות‬ ‫אלוקיבכל‬ ‫ושמו‬ ‫להשתמש‬ ‫אור‬ ‫|‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫מסוררים‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫סובל אחרים | יהודי פורמלי אבל רחוק | דרכי‬ ‫בהשתפרות ‪-‬ורצו‪‬‬ ‫לעורר רחמי‪‬‬ ‫כדיהעוסק‬ ‫הוא לנו‬ ‫נשמה |‬ ‫שניתנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אדם אחד‬‫שונים לנו‬ ‫מצבים"ה נת‪‬‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫התבוננותלטובה‪.‬‬ ‫מועילות |‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫על"ז ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫מהת נח ד' חשון תשפ‬ ‫ללמודי פרש‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו יום חמיש‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫להשתמש‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬כט‬ ‫ישר‪-‬לב ‪. .‬‬ ‫אותנותםאי‪‬‬ ‫מלמדת איש‬ ‫הזכות להיות‬ ‫התורה‬ ‫חותמו של הקב"ה‬‫בהירות‪.‬‬ ‫ראשית יותר‬ ‫השקר |‬ ‫היא לקבל‬‫עמלו בחכמה בדעת ובכשרון | הערמומיות כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אמת | כשחיים בטבעיות בלי חשבונות | הסיבוכים עוצרים את החיים | שים את‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אני| השכל ככלי‬‫לשקר‬ ‫החולשות על השולחן | לשמור את נפש הילד | חינוך רשמי מה‬ ‫לענייני‪‬בדרך נכונה | והמה בקשו חשבונות רבים |‬ ‫שבנוגעההצלחות‬ ‫הבטחו‪ |‬שיתוף‬ ‫לשערותמימות‬ ‫הלבבות‬ ‫לפשטות‬ ‫ממני אי‪‬‬ ‫יחזיקוהיא‪:‬‬ ‫שצרי‪‬שכולם‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהלא צריך‬ ‫וכמהלהרגיש שווה |‬ ‫מספר כדי‬ ‫רוח |פי כמה‬ ‫ברפיוןנחו‪‬‬ ‫שמקורו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של שקר‬ ‫עבודת ה'‬ ‫כשהאד‪‬שלרוצה‬ ‫להיותרפיון רוחם‬ ‫הבטחו‪ ‬חיים |‬ ‫הפוליטיקאים אינם‬ ‫לענייני‪‬חייהם של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע בלי רוח |‬ ‫בא מגוף‬ ‫משהואשקר‬ ‫נחו‪‬‬ ‫|‬ ‫המחנפים | ארך אפיים מגבורה בלבד | חינוך בריא בלי רכרוכיות | נחישות עם רוך‬ ‫וחמלה | יש חיים לאחר פשיטת רגל | תלמד לחיות בלי קביים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ד‬ ‫יום ראשון פרשת לך לך ז' חשון תשפ"ז‬ ‫מדת האמת להסתיר כשצריך להסתיר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬לט‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫נבל ברשות האמת | כולם חיים בבלוף ‪ -‬האומנם? | דע מה שתשיב | זו נבלה וזו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫טרפה | מזה ומזה אל תנח ידך | מדת התפארת היא גם וגם | גם לבכות וגם לשחוק‬ ‫| העוולה להציג מצג שווא | אל תרמה את עצמך | איש בין אנשים אנכי | מבדק‬ ‫עצמי של אמת | טעם מיתה למה לך? | אשרי נשוי פשע כסוי חטאה | מצוה הבאה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫בעבירה | אל תקלקל את הבריאה | אל תהרוס את נפשות התלמידים | האב מצווה‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫לשמור על מעמדו | דור המבול הרסו את הבריאה | תלמיד חכם משנה בשלושה‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫דברים | שאל שלא כענין | עושים סדר בבית הפנימי‬ ‫יום שני פרשת לך לך ח' חשון תשפ"ז‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ראטה‪ . . . . . . . . . . .‬מט‬ ‫הי"ו‪. . . .‬‬ ‫ליפא‪. . .‬‬ ‫יו"ט ‪. . .‬‬ ‫נעימים ‪. .‬‬ ‫בלתיהר"ר חנני'‬ ‫לשנות הדיבור במצבים‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫תשובה כנה שעלולה לסבך | לשנות מפני דרכי שלום | כיצד מרקדין לפני הכלה‬ ‫| מתלמידיו של אהרן הכהן | תשובה רגשית לשאלה רגשית | האם זה משרת את‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫כלי לשקר‬ ‫הוא רק‬ ‫כ"גהפה‬ ‫עיקר |‬ ‫התכלית? | קירוב אותיות שם הוי"ה | בניית העולם‬ ‫| לא השינוי משחית את הנפש | הצורך להכיר בקיום רצון ה' | בנים לא אמון בם‬ ‫| בין שקרן לאיש אמת | יעקב אבינו שינה בדיבורו | אותה פעולה עם כוונות שונות‬ ‫| ענווה חשובה יותר משלום | תלוי ברצון המתגלה | רצון הגוף כנגד רצון הנשמה‬ ‫| אדם נפעל לפי פעולותיו | שים לב אל הנשמה‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫הק'לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫החיים‬ ‫נחיצות אור‬ ‫מדור‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לבטוחשפ"ד‬ ‫אי‪ ‬חשוון ת‬‫ל י ל ש י ש י פ ר ש ת ל ך ‪-‬ל ך י " א‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דברי‪ . . . .‬ס‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול ‪. . . . .‬‬ ‫נחו‪. . . ‬‬ ‫שהוא ‪. . . .‬‬ ‫מכפי‪. . . . .‬‬ ‫חטאם של האומות המחטיאות אותנו ‪. . . .‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫האד‪‬מהצרי‪‬‬‫הרי | כל‬ ‫לרעה‬ ‫עזרו ש‬ ‫פשוטה‪,‬‬‫לכ‪‬והמה‬ ‫הסיבהמעט‬ ‫וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי | אני קצפתי‬ ‫בלבד‬ ‫אחד‬ ‫שלא‬ ‫|‬ ‫הקדושה‬ ‫עם‬ ‫הטומאה‬ ‫מלחמת‬‫לרוחניות|א‪ ,‬על‬ ‫עצמכם עשיתם‬ ‫לצורך הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫שעשיתם‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫רשׁע | ואחרי כן יצאו ברכוש גדול | ידבר‬ ‫האמצעי‪ַ ֶ ‬‬ ‫מגדילות עשות‬ ‫לכלותנו |בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינועלינו‬ ‫כ‪ ‬עמד‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫רגלנוורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר תחת‬ ‫כדי ולאומים‬ ‫תחתנו‬ ‫עמיםלנו‬ ‫שניתנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫מדור שיעורי ליל שישי‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫על‬ ‫ש פ" ד‬ ‫מיוסדתון ת‬ ‫ל י ל ש י ש י פ ר ש ת ל ך ‪-‬ל ך י " א ח ש ו‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ . ‬סה‬ ‫הישנות ‪. . . . .‬‬ ‫על‪. . . . . .‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪‬‬ ‫מהאבות ‪.‬‬ ‫להשתמשבירושה‬ ‫עבר אלינו‬ ‫הכוח לעמוד בנסיונות‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪‬‬ ‫בהירות‪ .‬העם | נסיון‬ ‫של פשוטי‬ ‫יותר‬ ‫נפשם‬ ‫לקבל‬ ‫תעצומת‬ ‫מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו | כדי‬ ‫הרעב בארץ ישראל | שבע יפול צדיק וקם | התנסה בכל מיני הנסיונות | קרוב‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫בשרשרת‬ ‫אויביומי| לי‬ ‫חוליה‬ ‫שעראני לי‬ ‫זרעךאי‪‬‬ ‫חובת וירש א‪‬‬ ‫ולביזה |‬ ‫לשביבעל‬ ‫נמסרורבינו‬ ‫למדנושנה‬ ‫בהקדמת‬ ‫לאלפיים‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫האמונה‬ ‫לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הלבבות‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מדור אמונה ובטחון שיעור שמ"ט‬ ‫ובטחון‬ ‫קמ"ז‬ ‫אמונהאמונה‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור‬ ‫מדור‬‫מדור‬ ‫שמ"טובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫מדור שיעור‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון תשפ"ז‬ ‫אמונה‬ ‫ב' חשון‬ ‫פטרון מדור‬ ‫פרשת נח‬ ‫יום שלישי‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫תוצאות המעשים לפי איכות המחשבה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫אף כאן‪ ,‬כשמדברים על מצוות כאלה‬ ‫השתדלות בלי פניות‬ ‫שנעשות בהתערבותם של אחרים‪ ,‬קיים גם‬ ‫האדם להכין את‬ ‫אחד העל'תשפ"ב‬ ‫בחוקותי(זה‪ –:‬כ"ג‬ ‫מצד אייר‬ ‫במדברבפרק‬ ‫)בחו"ל כן כלל‬ ‫החמישי‬ ‫פרשת‬ ‫החלק‬‫שלישי‬ ‫פירוש‬ ‫המשך יו‪‬‬ ‫המציאות‪ ,‬כגון בכיבוד הורים ‪ -‬לעשות את‬ ‫הרביעי‪ .‬רבינו המחבר באר כיצד להאמין‬ ‫המוטל עליו‪ ,‬ומאידך‪ ,‬עליו להבין‬ ‫ולבטוח באופן הנכון‪ ,‬בכל מה שנוגע‬ ‫שההצלחה האמיתית תהיה רק אם הקב"ה‬ ‫למצוות שיש בהן קשר עם אחרים‪ ,‬כגון‬ ‫יתננה לו‪.‬‬ ‫צדקה‪ ,‬חסד‪ ,‬לימוד לאחרים‪ ,‬נתינת תוכחה‪,‬‬ ‫כיבוד הורים וכדומה‪ ,‬ואף לסבול חרפה‪ .‬הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחו‪‬המחבר‬ ‫כשרבינו‬ ‫החידוש‪,‬‬ ‫אי‪‬וכאן מגיע‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫רק‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫חרפה‪ .‬ולא‬ ‫בנוגע‬ ‫לסבול‬ ‫הבטחו‪‬ה' ‪-‬‬ ‫נחיצות בעבודת‬ ‫מדובר‬ ‫לדעת‬ ‫אבל יותר‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫הפּניוֹת ‪ -‬שלא לעשות‬ ‫כולל בזה את ענין ְ ִ‬ ‫עבודת ה' היא‪ ,‬הקב"ה מתנהג כך בכל עת‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול דברי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי‬ ‫דברים משום שאחרים רואים או כדי‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫סובלם‪ ,‬והאדם‬ ‫אדם שבועות‬ ‫חוטאים והוא‬ ‫בנילכבוד‬ ‫מחויב להידבק במדותיו של הקב"ה מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שאחרים יחשיבו אותו‪ .‬לשון רבינו המחבר‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫כשמחרפים אותו‪.‬‬ ‫ולא‬ ‫בּיניהם‪ֹ ְ ,‬‬ ‫וכבוֹד ֵ ֵ ֶ‬ ‫לקנוֹת ֵשׁם ְ ָ‬ ‫היא‪ֹ" :‬לא ִ ְ‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הוא יו‪ ‬הדי‪‬‬‫השבועותאףהוא‬ ‫ולסבול‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואלחשוב‬ ‫היינו שלא‬ ‫ברוחניות"‪ ,‬יותר‬ ‫מהם‬‫הגּמוּל ֵ ֶ‬ ‫להצליח ְ‬ ‫לקוּוֹת ַ‬ ‫ְַ‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪)‬פידבק(‬‫ג‪ ‬טובה‬ ‫תגובה‬‫בגשמיות‪.‬או מה‬‫להצליחמהם מענה‬ ‫שיקבל‬ ‫אך את כל אלה צריך האדם לעשות‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫עליהם"‪.‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח ֶ‬ ‫להשׁתּרר ֲ ֵ‬ ‫בלי ָ ֵ‬ ‫הצלחהבחיוך‪ֹ ְ " ,‬‬ ‫ברוחניות ְ ִ ְ‬ ‫ולא‬ ‫במעשה או‬ ‫מתוך בטחון נכון‪ ,‬היינו שיעשה את המוטל כלל‬ ‫כשהוא עושה‬ ‫ההצלחהלהבין שגם‬ ‫האדם צריך‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫עליו ויבטח בה' על התוצאה‪ .‬בדומה למי כל‬ ‫דברים כאלה הנוגעים לאחרים‪ ,‬אינו עושה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫שבא ללמוד תורה‪ ,‬שצריך להביא את הספר מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אותם כדי לקבל מהם דבר מה בתמורה‪.‬‬ ‫מה‬ ‫המעשים‬‫ללמוד‬ ‫ועלינו‬ ‫וכן בכל‬ ‫חברותא‪,‬‬‫תמיד‪,‬‬ ‫לעצמו‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ולקבוע‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫המציאות ‪ -‬וגם צריך‬ ‫הטכנייםמלמדת‬ ‫המכינים את‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪ .‬החלקים‬ ‫יותר על שני‬ ‫השפעה‬ ‫להאמין שכל מה שצריך להיעשות על‪-‬ידי כדי לקבל‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ואף‬ ‫וכשאניידוע‪,‬‬ ‫הוא נושא‬ ‫הפניותליהרי‬ ‫הלימוד‪ ,‬לקלוט ולהבין את הנלמד‪ ,‬לבוא‬ ‫לעצמי‬ ‫מי לי‬ ‫עניןאי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫לזהאנישער שלם ‪ -‬שער‬ ‫לרבינו המחבר ישמה‬ ‫בעלממרום‪.‬‬ ‫רבינו‬ ‫בסיוע‬ ‫יתרחש‬‫בהקדמת‬ ‫מעשה ‪-‬‬ ‫למדנו‬ ‫עלכבר‬ ‫ידו לידי‬ ‫היחוד המעשה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫האדם מחויב‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫המצוות‪:‬‬ ‫לשער בכל‬ ‫הלבבות הכלל‬ ‫זה הרי‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫וכמה‬ ‫היינופי כמה‬ ‫להכין את‬ ‫ההתחלה‪,‬נחו‪‬‬ ‫עבודתאתה' הבטחו‪‬‬ ‫לעשות‬‫של‬ ‫כשהאד‪‬עוסקים‬ ‫רוצה‬ ‫היא‪ :‬הלא אנו‬ ‫להיות‬ ‫הנשאלת‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫מכן להבין ש‬ ‫לענייני‪‬כדי להגיע‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע‬‫ולאחר‬ ‫נחו‪‬‬‫המציאות‪,‬‬ ‫משהוא‬ ‫כעת בענין אחר‪ ,‬ענין הבטחון‪ ,‬ומה שייך‬ ‫אל התכלית הוא זקוק להקב"ה שיתן לו‬ ‫לכאן ענין הפניות? אכן‪ ,‬רבינו המחבר עצמו‬ ‫סיוע ממרום‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ונשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫אנושי וחלש ומן הסתם יחשוב על אחרים‪,‬‬ ‫כבר הסביר שדבר זה נוגע הן לחלק‬ ‫וכשפחות אנשים יודעים על מעשיו ‪ -‬קל‬ ‫הראשון והן לחלק השני‪:‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לו יותר לשמור על טהרת הכוונה‪ .‬ב‪ .‬מצד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הבטחון‪ :‬שלא לכוון לקבל גמול מאחרים‪.‬‬ ‫כאשר אדם מכוון לכך‪ ,‬הוא תולה בטחונו‬ ‫א‪ .‬לגבי החלק המעשי )ההשתדלות(‪ :‬נסה‬ ‫להסדיר זאת כך שכמה שפחות בני אדם‬ ‫בבני אדם במקום בהקב"ה‪ ,‬שהרי הוא‬ ‫ישימו לב‪ ,‬ועשה זאת בצנעה יתרה‪ .‬אף על‬ ‫תלוי"ו לעזרתם‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫מרגיש שהוא‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫עם‬ ‫שנעשים‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬‫פי שכאשר עוסקים בדברים‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון כגון‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אחרים‪ ,‬יהיו אנשים שיידעו על כך ‪-‬‬ ‫המחשבה חשובה מהמעשה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫מוכיחו‪ ,‬או‬ ‫זה שאתה לומד עמו‪ ,‬זה שאתה פטרו‪‬‬ ‫זה שמחרף אותך ‪ -‬מכל מקום צמצם את‬ ‫כעת נבוא ללמוד את הסוגיא באופן‬ ‫זה למינימום‪ .‬אל תחשוב שמשום ששני‬ ‫ז"ל רחב‪ ,‬אך יסודי מאוד בעניין‬ ‫פסחיותר‬ ‫קצת‬ ‫העולם הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫אנשים יודעים‪ ,‬צריכים כל בני‬ ‫חזרה על יסודות ידועים‬ ‫תהיה‬ ‫זו‬ ‫הבטחון‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫"ר זה‬‫לעשותהר‬ ‫את‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לדעת‪ .‬בכל אופן‪ ,‬השתדל‬ ‫בבטחון‪ ,‬אשר תוכל לסייע לנו להגיע‬ ‫ככל האפשר בחשאי‪ .‬כי אם אינך עושה כן‪,‬‬ ‫למקומות עמוקים יותר בנפשותינו ‪ -‬דבר‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫יהודים יראי ה'‪.‬‬ ‫אייר ה‬ ‫להיות‬ ‫לנו – כ"ג‬ ‫ביותר כדי‬ ‫בחוקותי(‬ ‫אינך עושה את השתדלותך כראוי‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל הנחוץ‬ ‫ב‪ .‬לגבי החלק השני )שבו מחויב האדם‬ ‫אחד הדברים שיסודות הבטחון נעוצים‬ ‫לבטוח בה'(‪ :‬חשוב מאוד שהאדם יעשה זאת‬ ‫בו‪ ,‬הוא שמחשבת האדם בעת עיסוקו‬ ‫באופן שבליבו הוא מבקש מהקב"ה‬ ‫בענייניו היא כח עצום‪ ,‬עד כדי כך שהיא‬ ‫מהמעשה‪ – .‬א‪‬‬ ‫שהתכלית האמיתית תתקיים‪ ,‬ולא יעשה‬ ‫יודע‬ ‫כשאנוהאד‪‬‬ ‫מתהלכים‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫הבטחו‪ ‬אף‬ ‫חשובה‬ ‫הוא‬ ‫לעניני‪ ‬אם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אחרים‪ .‬כי‬ ‫אנשים‬ ‫בנוגע‬ ‫נחיצותבעבור‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫זאת‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬מעשה‬ ‫שעשה‬ ‫יותר‬ ‫אבלשמי‬ ‫בו‪ .‬לנו‬ ‫נדמה‬‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫בעולם הזה‪,‬‬ ‫עושה זאת בעבור אחרים ‪ -‬הרי הוא בוטח‬ ‫דברי‪‬פעל קצת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולדיבר ‪-‬‬ ‫כראוישרק‬ ‫הרבה; מי‬ ‫‪-‬אי‪‬פעללבטוח‬ ‫משום שהוא‬ ‫באחרים;‬ ‫פעל מאומה‪.‬‬ ‫מול לא‬ ‫חשב ‪-‬‬ ‫שהואשרק‬‫פחות‪ ,‬ומי‬ ‫בסוגיית‬ ‫זאתהפע‪‬‬ ‫עושה‬ ‫נעסוק‬ ‫לכבוד הוא‬ ‫שבועות‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪‬‬ ‫מכפי‬ ‫מרגיש שהוא זקוק להם‪ ,‬זקוק לטובת‬ ‫"בא נראה למעשה"‪ ,‬אומרים לו‪ .‬כשהאדם‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הנאה מפלוני או לחיוכו‪ .‬ובאמת‪ ,‬אינו זקוק‬ ‫חושב‪ ,‬בדרך משל‪ ,‬לבנות בנין ‪ -‬הוא לא‬ ‫כלל‪.‬הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫השבועות‬ ‫לאלה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫בפועל‪ ,‬אזי‬ ‫יותרבונה‬ ‫ברוחניותכאשר‬ ‫בזה דבר; רק‬ ‫להצליח‬ ‫פעל‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬נפלא‬ ‫בגשמיות‪ .‬ישמה ג‪‬‬ ‫עכשיו בנין‬ ‫פעל דבר גדול‬ ‫להצליח‬ ‫הוא‬ ‫רחמי‪‬בדברים‬ ‫כשמדובר‬ ‫כדימיוחד‬ ‫לנוקושי‬ ‫שניתנו בזה‬ ‫יש‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הצלחה‬ ‫תילו‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫שעומד על‬ ‫אחרים‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫עםנת‪‬‬ ‫אכ‪‬פעולה‬ ‫הקב"ה‬ ‫בשיתוף‬ ‫לטובה‪.‬‬‫שנעשים‬ ‫כאלה‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כי מתעוררים באדם הרגשים כלפי מי‬ ‫ולא רק מפני שכך נדמה לנו במבט‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫שהוא עוסק עמו‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬הוא רוצה‬ ‫שטחי‪ ,‬אלא אף התורה נותנת משקל מסוים‬ ‫מה‬ ‫ללמודהמנהג‬ ‫ועלינו כך הוא‬ ‫תמיד‪ ,‬בתמורה‪.‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ממנו משהו‬ ‫לקבל‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫למעשה על פני המחשבה‪ .‬כשתרצה לקיים‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫בין בני אדם‪ ,‬ולפיכך נדרשת עבודה רבה‪.‬‬‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫אומרת לך לתת אותה‬ ‫צדקה‪,‬יותר‬ ‫התורה‬ ‫מצוותלקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬רב כדי ללמוד ולהתרגל שלא‬ ‫בכלי‪ ‬זמן‬ ‫דרוש‬ ‫בפועל‪ .‬עליך לקיים את המצוה במעשה‬ ‫לעשות מעשים כדי לקבל גמול בתמורה‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫לולב ואתרוג‪ ,‬לא‬ ‫ממש‪ .‬עליך ליטול‬ ‫מה אני‬ ‫אלא משום שזהו הדבר הנכון‪.‬‬ ‫להסתפק במחשבה בלבד‪ .‬הן עולם המעשה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪‬‬ ‫המחשבה‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫חשובבהמן היא‪:‬‬ ‫שהמעשהלדו‪‬‬ ‫אותנו שצרי‪‬‬ ‫מלמד‬ ‫השאלה‬ ‫הפניות היא‪:‬‬ ‫וכמה‬ ‫נושאפי כמה‬ ‫הבטחו‪‬שלנחו‪‬‬ ‫שהשייכות‬ ‫של נמצא‬ ‫עבודת ה'‬ ‫שהמעשה‬ ‫רוצה‬ ‫להיות רואים‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫התורה אנו‬ ‫צרי‪‬על פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫והן‬ ‫ליצור מציאות‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע לנסות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ההשתדלות‪:‬‬ ‫מצד נחו‪‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫משהוא‬ ‫תופס בדרך כלל מקום יותר מהמחשבה‪.‬‬ ‫שיש בה מטבעה כמה שפחות פניות‪.‬‬ ‫אולם בשורש הדברים‪ ,‬מחשבת האדם‬ ‫לעשות דברים יותר בצנעה‪ ,‬שהרי האדם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫שוה כלום כל עוד אין מוציאים אותו אל‬ ‫הרבה יותר רוחנית‪ ,‬וחשוב מאוד להתבונן‬ ‫הפועל‪ .‬החושים אינם יכולים לתפוס‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מחשבה‪ .‬עשייה אפשר לראות‪ ,‬עשייה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אפשר למשש‪ .‬אם אדם בנה שולחן‪ ,‬אפשר‬ ‫לראותו‪ ,‬אפשר למששו‪ ,‬אפשר להזיזו‪ .‬לא‬ ‫במאמר המוסגר‪ ,‬ה'שם משמואל' )פרשת‬ ‫וירא( עומד על כך שלכאורה מדובר‬ ‫כן אם רק חשב לבנותו‪ ,‬שאי אפשר להרגיש‬ ‫בסתירה‪ ,‬ומביא בשם אביו ה'אבני נזר'‬ ‫אחד מהחושים‪.‬‬ ‫באףהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאהשולחן‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬את‬ ‫פיגא‬ ‫העליונים‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫זיע"א שהדבר תלוי‪ :‬לזכות‬ ‫בעולמות‬ ‫המחשבה‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הדברים נפעלים יותר על‪-‬ידי פטרון‬ ‫הסיבה האמיתית שזה כך‪ ,‬היא‬ ‫ובטחו‪‬‬‫מדור אמונהאך‬ ‫ואילו לתקן כאן את עולםפטרו‪‬‬ ‫העשייה‪,‬‬ ‫שהמחשבה היא רוחנית יותר‪ ,‬שורשית‬ ‫הדברים נעשים יותר על‪-‬ידי העשייה‪ .‬הוא‬ ‫קרובה יותר אל האמת‪ .‬היא לא‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫עומד על סתירה זו שמצד אחד רעותא‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫נתגשמה‪ ,‬לא הגיעה כל‪-‬כך נמוך שתוכל‬ ‫דלבא היא עיקרן של דברים כדאיתא‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫מקיים"ראת‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫בזוה"ק ומצד שני אם אין האדם‬ ‫להתלבש בלבוש‪ .‬אי אפשר להלבישה‬ ‫בלבוש‪ .‬היא נשארה יותר רוחנית‪ .‬זוהי‬ ‫המצוה בעשייה‪ ,‬לא יצא ידי חובה‪,‬‬ ‫המחשבה‪ .‬זה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אפשראייר ה‬ ‫למשש את‬ ‫שאי כ"ג‬‫בחוקותי( –‬ ‫)בחו"ל הסיבה‬‫בשמים‬ ‫למעלה‬ ‫במדבר‬ ‫התיקונים‬ ‫פרשת‬ ‫שלישי‬‫היא‪ ,‬ש‬ ‫והתשובה יו‪‬‬ ‫לא נובע מחסרונה‪ ,‬אלא מזה שהיא בריה‬ ‫נעשים יותר על‪-‬ידי המחשבה וכוונת הלב‪,‬‬ ‫שלא נתגשמה באופן שיוכלו למששה‪.‬‬ ‫וכדי שהעולם הזה יבוא לידי תיקון‪ ,‬צריך‬ ‫לעשות את חלק המעשה‪ .‬לכן אמרה‬ ‫התורה‪ :‬תיטול לולב ואתרוג למעשה‪ ,‬אכול‬ ‫המחשבה אינה מצומצמת לכלום‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫מצה למעשה‪.‬‬ ‫נחו‪‬מופיעה‬‫הדבר‪,‬‬ ‫להבנת‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר‬ ‫מהדוגמאותאבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬אחת‬ ‫באמרי פנחס מהרה"ק רבי פנחס מקאריץ‬ ‫אך כעת נוכל בס"ד ללמוד את הענין‬ ‫עם הבנה רחבה יותר‪ ,‬ונראה ששלימות אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫זיע"א‪ .‬הוא מפרש כך‪ :‬כשהאדם רוצה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫השפע‬ ‫במחשבה‪ ,‬ואף‬ ‫לעשות דברים בעשייה‪ ,‬הוא יכול לעשותם‬ ‫חג‬ ‫רוב הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬תלויה‬ ‫בנוגע לדברי‪‬‬ ‫האדם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬שולחן‬‫הרי לבנות‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫אפשר‬ ‫אמותיו‪ .‬אי‬ ‫בד' לכ‪‬‬‫הסיבה‬‫רק‬ ‫שיבוא לעולם על היחוד הנעשה‪ ,‬תלוי‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫כאן עד‬ ‫משהוא‬ ‫יכוליותר‬ ‫לבנותו רק‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחאחר‪ .‬הוא‬‫במקום‬ ‫במחשבה‪ .‬אכן‪ ,‬היות שחוץ מזה צריך‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫לעשייה‬ ‫להשתמשהזה‪,‬בכל‬ ‫זקוקים‬ ‫העולם‬ ‫את‬ ‫עלינו‬ ‫להעלות‬ ‫כ‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫יכול‬ ‫כן‪,‬‬ ‫לעומת‬ ‫הדיבור‬ ‫מגעת‪.‬‬ ‫שידו‬ ‫מקום‬ ‫ומעשי‪ .‬ורצו‪‬‬ ‫לעוררקל רחמי‪‬‬ ‫כדי באופן‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫נבאר זאת‬ ‫גם כן‪.‬‬ ‫הטלפון‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫המצאת‬‫לפני בלי‬ ‫למרחקים‪ .‬אף‬ ‫ברוחניות‬ ‫להגיעהצלחה‬ ‫כלל‬ ‫היה נשמע‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫וקולו של‬ ‫האדם לצעוק‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫יכול היה‬‫כל‬ ‫נתגשמה‬ ‫למרחוק‪ ,‬והיום אפשר לשמוע את קול‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫שלאכלי‪‬‬ ‫המחשבה‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪‬מעלת‬ ‫להצליח‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫האדם מקצה העולם ועד קצהו‪ .‬זה עדיין‬ ‫מה‬ ‫ללמודכל‪-‬כך‬ ‫לנו ועלינו‬ ‫שהמחשבה לא‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬נראה‬ ‫מדוע‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫על‬ ‫מצומצם‪ ,‬כי מה יעשה כשאין הטלפון‬ ‫כ‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫משמעותית‪ ,‬עד‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫לא כל‪-‬כך‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫חשובה או‬ ‫יותרזהבהירות‪.‬‬ ‫מצומצם לד' אמותיו‪.‬‬ ‫אבל אין‬‫פועל?לקבל‬ ‫שאומרים‪ :‬מה משנה אם חשב כך או כך? כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫העיקר הוא מה הוא עשה למעשה‪ .‬אחת‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫העולםבעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫למדנו‬ ‫כבר‬ ‫המחשבה‪ ,‬היא איננה‬ ‫וכשמדברים עלמה אני‬ ‫הזה היא‬ ‫היא כי שפת‬ ‫מהסיבות‬ ‫מצומצמת כלל‪ .‬מה גדול כוחה! אפשר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אפשרשבנוגע‬ ‫לעשות שום דבר‬ ‫הבטחו‪‬‬‫לשער אי‬ ‫הלבבותהעשייה‪.‬‬ ‫שפת‬ ‫ובכל‪ :‬זמן‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫מקום היא‬ ‫דבר בכל‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫על כל‬ ‫לחשוב‬ ‫השאלה‬ ‫הוא רצה‬ ‫וכמה‬ ‫למעשה‪ .‬כמה‬ ‫לעשותו נחו‪ ‬פי‬ ‫ה' הבטחו‪‬‬‫מבלי‬ ‫עבודת‬‫בעולם‬‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬שיקרו‬ ‫רוצה‬ ‫לחשוב על דברים‬‫העולםלהיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬נוהגים‬ ‫וכך‬ ‫לענייני‪‬בבנק‪ ,‬הוא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫להפקיד כסף‬ ‫נחו‪‬רצהבנוגע‬ ‫משהוא הוא‬ ‫לבוא‪,‬‬ ‫בעוד עשרים שנה ודואגים עליהם‪ .‬מדובר‬ ‫רצה להגיע בזמן‪ .‬כל בני ישראל רוצים‪.‬‬ ‫על עוד עשרים שנה!!! הוא כבר חושב על‬ ‫רוצים לפרוע את החובות‪ .‬אבל הרצון אינו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ח‬ ‫נכון‪ .‬כך הוא לגבי גאוה‪ ,‬וכך הוא לגבי‬ ‫זה‪ ,‬והוא כבר בלחץ מזה‪ .‬אכן מחשבת האדם‬ ‫דאגה‪ .‬אם אתה דואג כי שכחת לבטוח בה'‬ ‫אינה מצומצמת לא למקום‪ ,‬לא לזמן ולא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫‪ -‬ההצלחה ממך והלאה‪ .‬היכן נמצאת‬ ‫לנפש‪ .‬היא לא צריכה אפילו להיות מחוברת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הגאוה? היכן נמצאת הדאגה? ‪ -‬בלב ובמוח‪.‬‬ ‫אם אתה מרגיש כך ‪ -‬זו בעיה‪ ,‬ואחרים‬ ‫למציאות‪ .‬האדם יכול לחשוב על דברים‬ ‫דמיוניים שאין להם כל אחיזה למציאות‪ .‬כל‬ ‫יכולים לשלוט בך‪ .‬אם אינך מרגיש 'כוחי‬ ‫זה מוכיח שהמחשבה לא הצטמצמה‪.‬‬ ‫ודאגה‪",‬ו אלא שהכל בהשגחה‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ועוצם ידי'‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫והקב"ה יעזור לך ‪ -‬אף אחד לא‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרוןהפנים‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פרטית‬ ‫אפשר לראות מהמושג של "כמים‬ ‫לשלוט בך‪ .‬הא למדנו שעיקר העבודה‬ ‫יוכלובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לפנים כן לב האדם לאדם"‪ ,‬שהאדם‬ ‫פטרו‪ ‬פועל‬ ‫מתחוללת בלב פנימה‪ .‬הן לגבי גאוה‪ ,‬הן‬ ‫הרבה מאוד על‪-‬ידי המחשבה והרגש לבד‪,‬‬ ‫לגבי דאגה וכעס‪ ,‬וכל שאר העניינים‪.‬‬ ‫כפי שראינו בעבר מדברי הגה"ק רבי ברוך‬ ‫הכל הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫כמהלע"נ‬ ‫מקאסוב זיע"א בעמוד העבודה‪,‬נלמד‬ ‫שמחשבתו של אדם‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫במקום‬ ‫חנני' יו"ט ליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫לשנות‬ ‫תלוי במחשבה וכמה אפשר‬ ‫באמצעותה את לב הזולת‪ .‬ואם באמצעות‬ ‫הנה‪ ,‬מחשבת האדם חזקה מהדיבור‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( –‬‫הדיבור אפשר לפעול רק אם השני שומע‪,‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫והמעשה‪ ,‬לא רק משום שהיא אין סוף‬ ‫באמצעות המחשבה אפשר לפעול מבלי‬ ‫ואינה מצומצמת למקום‪ ,‬זמן ונפש‪ ,‬אלא גם‬ ‫שאף אחד ידע או ישמע‪ ,‬כי המחשבה‬ ‫לגבי יסודו של הבעש"ט הק' זיע"א א‬ ‫אינה מצומצמת כלל‪.‬‬ ‫שבמקום שמחשבתו של אדם ‪ -‬שם הוא‪.‬‬ ‫הדביקות שיש לך בדבר שאתה חושב‬ ‫במסכת נדה )לא‪ ,‬ב( נאמר שיש שלושה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫עליו‪ ,‬חזקה בהרבה מהחיבור שיש לך‬ ‫המצומצמים‬ ‫החלקים‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע‬‫הבטחו‪ ‬את‬ ‫שותפים באדם‪,‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫לדבר שאתה עושה‪ .‬מיסודות הבטחון‬‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫נותנים לו אביו ואמו‪ ,‬ואת החלקים הבלתי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫נוגע בדבר‬ ‫דברי‪‬‬ ‫הוא‪ .‬מול‬ ‫כשאתה‬ ‫ביותרכראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫מצומצמים נותן לו הקב"ה‪ ,‬ומפני שהאדם אי‪‬‬ ‫הגדולים‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אליו כל‪-‬כך‬‫דברי‪‬‬ ‫אינךמול‬ ‫מחובר‬ ‫נחו‪‬‬ ‫מסוים שהוא‬ ‫באצבעך‪,‬‬ ‫מקבל אותם בלי שום צינור‪ ,‬אלא ישירות מכפי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫נחשב רק‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אתה האד‪‬‬‫אתו‪.‬שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬‫איחוד‬‫כדילכ‪‬‬ ‫עד‬ ‫הסיבה‬ ‫מהקב"ה שהוא אין סוף‪ ,‬יש להם כח זה‪.‬‬ ‫הקיר‪,‬‬ ‫על‬ ‫נשען‬ ‫שאתה‬ ‫תחשוב‬ ‫כמתעסק‪.‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫ומישהו אומר לך‪ :‬סליחה! אתה מתלכלך‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלהתוצאות‬ ‫המחשבהלהשתמש‬ ‫משפיעה על‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫זה עתה סיידו את הקיר‪ .‬מיד אתה מתנער‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬כל ענין‬ ‫שייךלעורר‬ ‫לכאן? ‪ -‬כי‬ ‫לנוזהכדי‬ ‫שניתנו כל‬ ‫מה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫‪ -‬אוי‪ ,‬לא שמתי לב ‪ -‬ומתרחק מהקיר‪ .‬הרי‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫"ה נת‪‬‬ ‫מתכונן‬ ‫אכ‪ .‬הקב‬ ‫האדם‬ ‫הואלטובה‪.‬‬ ‫במחשבה‬ ‫הבטחוןדיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫שאינך מאוחד עם הקיר‪ .‬טעית ונשענת על‬ ‫כל‬ ‫דרכים‪ .‬אפשר‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫בפרשתכלי‪‬‬ ‫להצליח ועומד‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫לעשות מעשה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫הקיר‪ .‬אתה אוחז בשולחן‪ .‬אינך דבוק בו‪.‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫ועוצם ידי' ו‬ ‫ללמודאפשר‬ ‫מה‬ ‫תמיד‪',‬כוחיועלינו‬ ‫מחשבת‬ ‫לחשוב‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬דבר ‪-‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנותעל איזה‬ ‫אתה חושב‬ ‫אם על‬‫כן‪ ,‬כ‪‬‬ ‫לעומת א‪‬‬ ‫לחשוב אני בידיו של הקב"ה‪ .‬אם האדם נחזור‬ ‫נמצא‪.‬‬ ‫אתה‬ ‫שם‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫חושב כך‪ ,‬הוא מקיים מצוה ומתדבק בה'‪ ,‬כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ותהיינה לכך תוצאות ‪' -‬הבוטח בה' חסד‬ ‫מביאים‬ ‫הק' לעצמי‬ ‫הבעש"ט‬ ‫וכשאני‬ ‫לי מי לי‬ ‫אגב‪,‬אי‪ ‬אני‬ ‫תלמידי‬ ‫א‪‬‬ ‫האחרת‪ ,‬הוא‬ ‫בהקדמת בדרך‬ ‫למדנו הוא חושב‬ ‫יסובבנו'‪ .‬ואם‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫כבר‬ ‫על התורה על 'תדשא‬ ‫בשמו )מובא בספר מה‬ ‫בעש"טאני‬ ‫הבטחו‪ ‬הצלחה‪.‬‬ ‫לשערולא יראה‬ ‫עבירה‪,‬‬ ‫עובר‬ ‫הארץ דשא'( שכאשר האדם מתדבק בדבר‬ ‫שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪ :‬אליו‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫מחוברת‬‫פנימיותו בה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫חושב עליו‪,‬‬ ‫שהוא‬ ‫וכמה‬ ‫כמה כוחה‬ ‫פי גודל‬‫נחו‪‬ראה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אומרת‪:‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫הבטחון‬ ‫של מצות‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪ ‬עצום‪,‬‬ ‫להיותשיוצר שינוי‬ ‫הבטחו‪‬וזה מה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫חיצוניותו‪,‬‬ ‫לא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪ ‬לכוונה אל‬ ‫המחשבה בנוגע‬ ‫ותעשה הכל כדי‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫של‬ ‫א‪' .‬דגל מחנה אפרים' פרשת שמות‪ .‬מובא בספר בעל שם טוב על התורה בפרשת נח ובמקור מים חיים‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫לצירוף מקרים משעשע‪ .‬אך בשורש הוא‬ ‫וכבר יתכן שיהיו כמה בני אדם במקום‬ ‫כדלהלן‪ :‬כשאחד יושב עם עוד מישהו‬ ‫אחד‪ ,‬ולמעשה כל אחד נמצא במקום אחר‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בחדר אחד ואינו מכירו‪ ,‬כגון שיושב אתו‬ ‫אחד נמצא בחשבון הבנק‪ ,‬השני נמצא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בחדר ההמתנה לרופא וכל אחד עסוק‬ ‫במשנתו‪ ,‬אין לו עמו שום חיבור כמעט‪ ,‬עד‬ ‫בפינת הרחוב‪ ,‬במקום ההוא שפלוני פגע בו‬ ‫לפני שעה קלה‪ .‬המקרה מתקיים שוב‬ ‫כדי כך שאם יישאל למחרת על חזותו של‬ ‫בעולמו הפנימי‪ .‬הוא אפילו חווה שוב את‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫בחדר‪ ,‬יתכן שלא יזכור כלל‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאשישב אתו‬ ‫ב‪ ‬זה‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫ומזיע‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫מסמיק‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬‫הפגיעה‪ .‬אפשר לראות שהוא‬ ‫ובטחון להשיב עליו דבר‪ .‬לעומת כן‪,‬‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ולא יוכל‬ ‫הוא בכלל לא פה‪.‬‬ ‫ובטחו‪‬נזכר בחבירו ונזכר באהבתו‬ ‫כשאחד‬‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫הישנה‪ ,‬הוא נעשה דבוק בו‪.‬‬ ‫מסופר שה'קדושת לוי' זיע"א ניגש פעם‬ ‫לאחר שמונה עשרה לאחד מהמתפללים‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫המחשבה קובעת את משמעות‬ ‫והושיט לו את ידו לברכת שלום עליכם‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫נסעהר"ר‬ ‫לשום‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לפליאתו על מה ולמה ולא‬ ‫המעשה‬ ‫מקום ולא הגיע משום מקום‪ ,‬השיב לו‬ ‫האלה‪ ,‬ובעיקר‬ ‫'תשפ"ב‬‫החילוקים‬ ‫מחמת – שני‬ ‫כ"ג אייר ה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי(‬‫הרחוקה‪.‬‬ ‫מלייפציג‬ ‫במדבר‬ ‫עכשיופרשת‬ ‫חזרת‬ ‫שלישי‬ ‫הצדיק‪ :‬הרייו‪‬‬ ‫מחמת האיכות‪ ,‬כשהאדם עושה השתדלות‪,‬‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬כשהאדם נכנס במחשבתו‬ ‫אם בשעת מעשה הוא חושב על הקב"ה ‪-‬‬ ‫לאיזה מקום‪ ,‬הוא נמצא שם לגמרי‪ ,‬ונפשו‬ ‫יש לזה משמעות אחת‪ ,‬ואם בשעת מעשה‬ ‫נעשית דבוקה בדבר שעליו הוא חושב‪.‬‬ ‫הוא חושב על עצמו‪ ,‬על כוחו ועל עוצם‬ ‫לגמרי‪ ,‬ולא‬ ‫יודע‬ ‫משמעות – א‪‬‬ ‫אחרת האד‪‬‬ ‫מועיל תמיד‬‫יש לזה‬ ‫ידו ‪-‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫גדולה מחשבה באיכות ובכמות‬ ‫קרבו זה אל זה‪ .‬ועל כגון זה אמרו )הושע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫זו באמת הסיבה שבעניין בטחון אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪‬‬ ‫יד‪ ,‬י(‪' :‬צדיקים ילכו בם ורשעים יכשלו בם'‪.‬‬ ‫המחשבה תופסת מקום כה נכבד‪ .‬לעיל‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬דבר ללא‬ ‫נעסוקעל כל‬ ‫לחשוב‬ ‫שבועות‬ ‫לכבודשאפשר‬‫בארנו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫מצוי לשמוע דבר מעניין‪ .‬שני אברכים‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫דביקות‬ ‫מדברים על‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע כעת‬ ‫הבטחו‪‬הגבלה‪,‬‬ ‫שום‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬הצליח‬ ‫שהרי‬ ‫עסק‪ ,‬זה‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לאותו‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫באותו זמן‬ ‫נכנסו‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫בקצרה ‪-‬‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫לקרוא לזה‬ ‫השבועות‪ .‬הוא‬ ‫אפשר‬ ‫המחשבה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫מפטירים‬ ‫יותר כלל‪,‬‬ ‫ברוחניותבדרך‬ ‫להצליח הצליח‪.‬‬ ‫וזה לא‬ ‫בכלשל המחשבה‬ ‫המעלות‬ ‫ואיכות‪ .‬שתי‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬כמותעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬האמת‪,‬‬ ‫אך לפי‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫שמים‪ .‬ג‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫ואומרים‪ :‬חשבונות‬ ‫בכמות‪ ,‬אחת‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫אחת רחמי‪‬‬‫כדי הןלעורר‬ ‫העשייה‬ ‫פני לנו‬ ‫על‬ ‫שניתנו‬ ‫לבטוחדומה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫תחום‪ .‬זה‬ ‫לאותובלי‬ ‫נכנסו כלל‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלללא‬ ‫הם‬ ‫באיכות‪ .‬בכמות פירושה שהאדם יכול‬ ‫החרדים נראים‬ ‫ששואל למה כל‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית של‬ ‫לחילוניההצלחה‬ ‫כל‬ ‫לחשוב על כל דבר‪ ,‬כי המחשבה אינה‬ ‫אותו דבר‪ .‬האם משום שעל השלט בחוץ‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מצומצמת לשום דבר‪ ,‬לא לזמן‪ ,‬לא למקום‬ ‫כתוב אותו דבר‪ ,‬זה באמת אותו דבר? זה‬ ‫מה‬ ‫בכל מה‬‫ללמוד‬ ‫באיכות ועלינו‬ ‫פירושה ש‬ ‫לנפש‪ .‬תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ולא‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬בה' וזה‬ ‫הישנות‬ ‫התדבקות‬ ‫לסוגיאכ‪ ‬על‬ ‫שנקראת‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫נכנס‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬שעליו הוא‬‫אותנוהדבר‬ ‫שיחשוב‪,‬מלמדת‬ ‫חיבורו אל‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪ .‬ועוצם ידי‪ .‬אין‬ ‫של כוחי‬ ‫יותר‬ ‫נכנסלקבל‬ ‫לסוגיא‬ ‫כדי‬ ‫יהיה‪ .‬הרבה יותר חזק מחיבורו אל‬ ‫בכלי‪ ,‬אלה‬ ‫חושב‬ ‫משמעות מה הם החזיקו בידם‪ ,‬הם לא יצאו‬ ‫הדבר שהוא עוסק בו בעשייה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫לאותה דרך בכלל‪.‬‬ ‫מה אני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫שמים לב אליו‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬שאין‬ ‫לשער‬ ‫מעניין ויש‬ ‫הלבבותדבר‬ ‫זה‬ ‫היא‪ -:‬הוא‬ ‫אי‪‬‬ ‫שמציק לו‬ ‫לשמוע מי‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫אפשרשצרי‪‬‬ ‫לכן‬ ‫השאלה‬ ‫כמה"בדיוק‬ ‫וכמה‬ ‫ואומר לו‪:‬‬ ‫רעהו‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫פוגש את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יש שאדם‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫למדתי אתו‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫אני הרי‬ ‫ומפורסם‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫נעשה גדול‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬אומר זאת‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע וכשהוא‬ ‫חשבתי עליך"‪.‬‬ ‫אמש‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫ב'חיידר'‪ ...‬ובכן‪ ,‬מה אתה מתכוון להביע‬ ‫הוא מרגיש שמדובר בהארה חולפת שהיתה‬ ‫בכך שהוא למד אתך ב'חיידר'? ‪ -‬כבר אז‬ ‫לו אתמול ואינו מייחס לה חשיבות מעבר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫ינשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫לשעות הלימוד שלו; השאלה המרכזית היא‬ ‫לא היית קרוב אליו‪ ,‬אולי כן‪ .‬אולי אז גם‬ ‫אלו מחשבות מעסיקות אותו‪ .‬מי הוא‬ ‫הוא כילד לא ידע עדיין לאן ללכת‪ .‬אבל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫באמת? אם הוא דבוק ברדיפה אחר‬ ‫ההסבר הוא כזה‪ :‬זה לא תלוי בקרבה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תענוגות‪ ,‬שם מצויה מהותו‪.‬‬ ‫הפיזית‪ .‬הוא הרי שכני‪ ,‬הן ראיתיו‪ ...‬אין‬ ‫שום קשר‪ .‬זה תלוי אך ורק במחשבת‬ ‫כך הוא הכלל בכל ענייני האדם‪ :‬יש‬ ‫האדם היכן הוא נמצא‪ ,‬כי זהו מהות‬ ‫בחסרונות עצמו‪ ,‬מבין‬ ‫המתבונן הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אדם‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫לחזור בתשובה‪ ,‬דורש מעצמו‬ ‫שעליו‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ובטחו‪ ‬כואב את ירידותיו ומנסה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫להתעלות‪,‬‬ ‫המחשבה קובעת את מהותפטרו‪‬‬ ‫העושה‬ ‫להתחזק ולהיות בשמחה‪ .‬מנגד‪ ,‬יש אדם‬ ‫זוהי הסיבה שבעניין הבטחון המחשבה‬ ‫שמחשבתו עסוקה כסדר זה ממש ‪ -‬אך לא‬ ‫לדבר הרה"ח פסח ז"ל‬‫נעבור לע"נ‬ ‫תופסת מקום כה גדול‪ ,‬ומכאן נלמד‬ ‫בעצמו אלא בזולתו; הוא חושב ללא הרף‬ ‫מאוד חשוב וכאוב גם יחד‪ .‬שלימות האדם‬ ‫ראטהתובע ממנו להשתנות‬ ‫הי"וחבירו‪,‬‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫פחיתות‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' על‬ ‫נמדדת בסוגי המחשבות שמסתובבים‬ ‫ומתכבד בקלונו‪ .‬מדובר בשני סוגי בני אדם‬ ‫במוחו מהפעולות שהוא עושה‪ .‬כשרוצים‬ ‫כל דמיון‪.‬‬ ‫ביניהם‬ ‫שאין‬ ‫–‬ ‫בתכלית‪,‬‬ ‫שונים‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת‬ ‫שלישי‬ ‫במשהו‪,‬‬ ‫התעלה‬ ‫האדם‬ ‫יו‪ ‬אם‬ ‫לבחון בשמים‬ ‫לכן אפשר לראות לפעמים שני אחים‬ ‫בודקים בעיקר על סוגי המחשבות שעלו‬ ‫שאין ביניהם כמעט כל קשר ‪ -‬ולא מחמת‬ ‫בלבו בשעת מעשה‪ .‬לגבי הפעולות שעשה‪,‬‬ ‫מריבה חלילה‪ ,‬אלא מפני שצורת חשיבתם‬ ‫ראשית כל‪ ,‬הקב"ה נתן לו את הסיוע‬ ‫ממרום והרי הן של הקב"ה‪ .‬ואפילו תרצה‬ ‫האד‪ ‬שיח‬ ‫יודע‬ ‫תמיד –‬ ‫שאינםא‪‬מוצאים‬ ‫מועילעד‬ ‫הבטחו‪‬כל‪-‬כך‬ ‫שונה‬ ‫משותף‪ ,‬ולאו דווקא משום שתכונותיהם‬ ‫לומר שסוף כל סוף הוא בחר לעשותן‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מעשיו של האדם קשורים אליו במידה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫שונות‪ .‬כיוצא בזה‪ ,‬בבית הכנסת ניתן‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בגלל אופן‬‫דברי‪‬‬ ‫אנשים מול‬ ‫שונים‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫לראות שני‬ ‫פחותה בהרבה‪ ,‬והשפעתם על עצם מהותו אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫חשיבתם‪ .‬מה תאמר? ‪ -‬זה בעל הבית‪ ,‬זה‬ ‫מכפי‬ ‫מעטה מזו של מחשבותיו‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬זה בנן‬ ‫שהרי‬ ‫חברותא‪,‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬יש‬ ‫הסיבהזהלכ‪‬‬ ‫אברך‪ ,‬לזה‬ ‫עובד‪,‬‬ ‫מהותוא‪ ,‬של‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫הדי‪‬מהי‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫השבועות‬ ‫כשמבקשים‬ ‫אך למי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותר שונים‪.‬‬ ‫משהוא‬ ‫ברוחניותתארים‬ ‫קדושים‪ ,‬וכהנה‬ ‫להצליח‬ ‫של‬ ‫מחשבות מעסיקות‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫יש לבחון אילו‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫כ‪‬האדם‪,‬‬ ‫עלינו‬ ‫לכל זה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬‫הללו?ג‪ ‬מה‬ ‫ההגדרות מה‬ ‫להצליחכלבגשמיות‪.‬‬ ‫נוגעים‬ ‫רחמי‪ ‬בבוקר‪.‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר ובקומו‬ ‫לישון בערב‬ ‫בלכתו כדי‬ ‫אותו‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫ולמהותו הפנימית של האדם? הרי זה דומה‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מחשבות אלו הן‪-‬הן האדם‪ .‬יש מי שחושב‬ ‫לאדם הבא אל חבירו ואומר לו‪' :‬אתה רואה‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫הרבה על אחרים )בדרך הנכונה(‪ .‬צריך לעזור‬ ‫את פלוני? לא תאמין‪ ,‬בן דודו השלישי‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫לפלוני‪ .‬הוא מטכס עצה איך לעזור לזולתו‪.‬‬ ‫מה לזה‬ ‫אי‪ ‬אה‪,‬‬ ‫ידיעתועתק'‪.‬‬ ‫מיוסדת על‬ ‫אתמול סכום‬ ‫הרוויח‬ ‫מה‬ ‫ללמודכאלה‪,‬‬ ‫ועלינומחשבות‬ ‫הימים תמיד‪,‬‬ ‫חולפות במוחו‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫ברוב‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬חיצוני‬ ‫אלא תואר‬‫הישנות‬ ‫עצמו? על‬ ‫אין זה‬ ‫ולפלוניא‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו זהאי‪‬שמוליד את‬ ‫מלמדת הוא‬ ‫התורה‬ ‫והרבה פעמים‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫נוגע יותר‬ ‫לעצם מהותו‪.‬‬ ‫שאינולקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬האלה‪ .‬אין צורך לעורר אותו‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫המחשבות‬ ‫לעצמי‬ ‫מבחוץ‪ .‬הוא רואה מישהו ומתחיל לחשוב‬ ‫וכשאני אל זה‬ ‫שלאליקרבו זה‬ ‫עסקניםלי מי‬ ‫שניאי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫בעל חובת‬ ‫כדירבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫מה אני‬ ‫לסייע לו‪.‬‬ ‫למדנו לעשות‬ ‫מהכבר‬ ‫הוא יכול‬ ‫באותה מדה‪ ,‬חלק העשייה רחוק כל‪-‬כך‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫אדם‪' ::‬הוא‬ ‫אי‪‬‬ ‫על היא‬ ‫כשאומרים בה‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬‫המחשבה‪.‬‬ ‫השאלה‬‫מחלק‬ ‫כמה תמיד‬ ‫וכמה‬ ‫שמחשבתופיעסוקה‬ ‫עבודתישה'אדם‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫של מנגד‪,‬‬ ‫כשהאד‪‬אין לך‬ ‫רוצה‬ ‫להיות יהודי זה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬ונצורות‪.‬‬ ‫צרי‪ ‬גדולות‬ ‫פועל‬ ‫מכיוון שאינו בא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגענוסף‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬תענוג‬ ‫בחיפוש אחר‬ ‫משהוא‬ ‫מושג כמה הוא עושה'‪ .‬מתעוררת מיד‬ ‫על סיפוקו‪ .‬זהו אדם בעל מהות שונה‬ ‫הסקרנות לשמוע עליו יותר‪ .‬אמנם העשייה‬ ‫לגמרי‪ .‬אין חשיבות למספר הדפים או‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫זהו שאמר לנו הקב"ה "ואהבת את ה'‬ ‫היא חשובה ויש בה קיום מצוות לרוב וגורם‬ ‫אלוקיך"‪ .‬הוי אומר‪ :‬לא שתעשה‪ .‬בוודאי‬ ‫נחת רוח להקב"ה‪ .‬אך ביחס למחשבה‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שזה מה שיביא אותך לידי עשייה‪ ,‬אבל‬ ‫המחשבה חשובה בהרבה והיא שקובעת‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫תהיה עסוק בעיקר בפנימיותך‪ .‬תחשוב על‬ ‫הקב"ה‪ ,‬תאהב את הקב"ה‪ ,‬תרגיש את‬ ‫את ערך הדברים‪.‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬תחשוב כמה אתה רחוק ממה‬ ‫משום כך‪ ,‬אם האדם בשעת עסקנותו‬ ‫"ו‪ .‬הכל סביב המחשבה‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫להיות‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שאתה צריך‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫אני‬ ‫הר"ר‬ ‫'יודע‬‫לזכות‬‫בוער כאש להקב"ה‪ ,‬לזכות‬ ‫ואומר‪:‬‬ ‫ובטחון אומר‪" :‬עליך להתרומם ולהידבק‬ ‫אמונההקב"ה‬ ‫מדור כי‬ ‫פטרון‬ ‫למנוחה‪,‬‬ ‫שראוי היה ללכת לישון או לצאת‬ ‫אמונה‪ .‬ובטחו‪‬‬ ‫בי"‬ ‫מדור‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫אך איך אוכל לעשות זאת כשיש יתום‬ ‫ואלמנה הזקוקים לעזרה? אי"ה בקבר אישן‬ ‫דביקות בה' או בצלחת‬ ‫כמה שארצה‪ .‬כעת אני כאן 'ואזמרה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לאלוקי בעודי'‪ .‬אם הדברים מגיעים באמת‬ ‫ראטההמחבר מסביר‪ :‬הקב"ה‬ ‫שרבינו‬ ‫מההי"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט זה‬ ‫ליפא‬ ‫ממקום כזה‪ ,‬הרי הוא דבוק כולו לשמים‪,‬‬ ‫הרי רוצה שתעלה את הדברים הגשמיים‪,‬‬ ‫ועשייתו מעידה על פנימיותו‪ ,‬וראוי‬ ‫ולכן כשיש לך שולחן ואתה מניח עליו‬ ‫מדרכיו‪) .‬בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫וללמוד במדבר‬ ‫בעפר רגליו‬ ‫להתאבק יו‪‬‬ ‫'תשפ"בדירה ואתה‬ ‫וכשיש לך‬‫אייר ה‬ ‫ולומדכ"גבהם‪,‬‬ ‫ספרים‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫מגדל ומחנך בה את בניך ומכניס בה‬ ‫אורחים‪ ,‬וכשיש לך אוכל ואתה מודה עליו‬ ‫אולם‪ ,‬אם האש הבוערת בקרבו נובעת‬ ‫להקב"ה ‪ -‬אינך דבוק בארץ‪ .‬אינך יושב‬ ‫מכך שחבירו אף הוא עסקן‪ ,‬ודבר זה‬ ‫בתוך הצלחת‪ .‬להיפך‪ ,‬אתה מעלה את‬ ‫מחליא אותו ומערער את דעתו ‪ -‬בראותו‬ ‫יודע‬ ‫משתמש א‪‬בההאד‪‬‬‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫שעל חברו מסתכלים וממנו מדברים‪ ,‬והוא‬ ‫כאמצעי‬ ‫הצלחת‪ .‬אתה‬ ‫הוארוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫להתדבק בטובו של הקב"ה‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫מחליט‬ ‫כך‬ ‫ומתוך‬ ‫‪-‬‬ ‫זווית‬ ‫בקרן‬ ‫נותר‬ ‫להקים ארגון שלא היה כמותו‪ ,‬עם פרסום אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫אין בזה כל‬ ‫הפע‪‬‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫העיתונים‪.‬‬ ‫רבלכבוד‬ ‫ותמונות בכל‬ ‫דברי‪ ‬כוס מים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שמגישים לו‬ ‫אדם מול‬ ‫נראה נחו‪‬‬ ‫כיצדשהוא‬‫מכפי‬ ‫האד‪ ‬מברך‬ ‫הריהן הוא‬ ‫בחום?‬ ‫הליכה ארוכה‬ ‫אחרי‬ ‫הריאדם‪.‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬בני‬ ‫לדברי‪‬מצוי אצל‬ ‫בנוגעיצר הרע‬ ‫הבטחו‪ ‬שהרי‬ ‫חידוש‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫יקבלא‪,‬שכר‬ ‫ושמא אף‬ ‫בהתרגשות גדולה‪ ,‬ומעלה בזה את המים‪.‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫חלילה‪,‬הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬‫מזלזלים‬ ‫איננו‬ ‫השבועות‬ ‫על פעולותיו‪ ,‬ואין כוונתנו לדבר בגנותו‪ .‬אך להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫ובמה הוא דבוק? ‪ -‬בטובו של הקב"ה‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫מה לכל זה ולמהותו הפנימית? העשייה להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחמצלם‬ ‫שמתפעל בלי‬ ‫ממאכלים‪,‬‬ ‫הצלחהמיברוחניות‬ ‫כלללעומתו‪,‬‬ ‫החיצונית אינה עצם האדם‪ .‬מה שמתחולל‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שייצא דיננו‬ ‫בתוכו ‪ -‬זהו האדם‪.‬‬ ‫שלהעולם ‪-‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫תמונותיהם לכל‬ ‫את הרוחנית‬ ‫אותם ומפיץ‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫לבטוח ‪ -‬גם‬ ‫לכם מושג'‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ידיעתואיןאי‪‬‬ ‫כאן אוכל‪,‬‬ ‫מיוסדתישעל‬ ‫'רבותי!‬ ‫אם בירך על האוכל כראוי‪ ,‬היכן מחשבתו‬ ‫מה‬ ‫ללמוד חושב‬ ‫ועלינו הוא הרי‬ ‫שמועילי‪‬מה תמיד‪,‬‬ ‫מתחולל בתוכו?‬ ‫אבל‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫נתונה? הוא הרי נמצא עמוק באדמה‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬עמוק ברפש‪.‬‬ ‫ושקוע‬‫אותנו‬ ‫מלמדת כבוד‬ ‫התורהולילה על‬ ‫יומם‬ ‫אם כן‪ ,‬זהו מצבו‪ .‬עלינו לרחם עליו כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫דברים אלו מובנים לנו עוד לפני שלמדנו‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫שמסביר‬ ‫לי מה‬‫מי זה‬ ‫הלבבות‪ .‬ליאבל‬ ‫ולהושיט לו יד‪ ,‬הבה נחשוב כיצד ניתן‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫חובת אי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר לולמדנו‬ ‫אמת‪ ,‬פשוט‬ ‫בקרבו מעט‬ ‫ולהחדיר‬ ‫לסייע‬ ‫אני האדם משתדל‬ ‫כאשר‬‫רבינו המחבר‪ ,‬שמה‬ ‫ומתעסק לשם כך בענינים גשמיים‪ ,‬יש לו‬ ‫לטובתו‪ .‬לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫הלבבות‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫בחירה‪.‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫לענייני‪ ‬כי במקום‬ ‫תלויה בזה‪,‬‬ ‫נחו‪‬האדם‬ ‫בנוגע‬ ‫שלימות‬‫משהוא‬ ‫אכן‪ ,‬העולם הזה מושך את האדם‪,‬‬ ‫שמחשבתו של אדם שם הוא‪ ,‬והדבר שבו‬ ‫בדומה לאוכל שמושך‪ ,‬ולכן זקוק האדם‬ ‫האדם דבוק‪ ,‬הוא זה שקובע את מהותו‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בי‬ ‫ומקבלם באהבה‪ :‬הקב"ה יודע עד כמה‬ ‫לשמירה‪ .‬עליו ללמוד כדי שלא להיות דבוק‬ ‫קשה לו ובאיזה מקום עמוק נוגעים‬ ‫בענינים הגשמיים‪ .‬עליו להרגיל את עצמו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הדברים‪ ,‬והרי כואב כביכול להקב"ה עצמו‪,‬‬ ‫להידבק בה' ולא להיפך ‪ -‬וזוהי עיקר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כדברי חז"ל שהשכינה אומרת‪' :‬קלני‬ ‫מראשי קלני מזרועי' )סנהדרין מו‪ ,‬א(‪ .‬ואילו‬ ‫עבודת החיים‪ .‬תהליך זה דורש זמן רב‪,‬‬ ‫וקניינו נעשה מעט מעט‪ ,‬נדבך על גבי‬ ‫האדם אומר‪' :‬רבונו של עולם! יודע אני‬ ‫נדבך‪ ,‬כשהאדם מצוי תמיד במגמת עלייה‪.‬‬ ‫סבלי‪",‬וויודע אני שאתה עושה‬‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שגלוי לפניך‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫המחשבהמדור אמונה‬ ‫זאתובטחון‬ ‫לטובתי‪ ,‬ואני מודה לך על כך'‪ .‬מי יכול‬ ‫פטרון‬ ‫דאגה היא השתלטות‬ ‫ובטחו‪ ‬פועל אדם זה באותה שעה?‬ ‫לשער מה‬‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫זהו היסוד של בטחון ודביקות‪.‬‬ ‫דרגת הייחוד שהיא פועל עצומה כל כך‪,‬‬ ‫וכשהאדם מוצא את עצמו מודאג )מעשים‬ ‫אפילו עושה זאת לרגע אחד בלבד‪ ,‬בשעה‬ ‫'מדוע הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שבכל יום ובכל שעה(‪ ,‬הוא עוצר ואומר‪:‬‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫שהוא נלחם עם עצמו ליישב דעתו כך‪.‬‬ ‫דעתי?‬ ‫את‬ ‫עניין זה משתלט עלי ומבלבל‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫זוהי דרגה גבוהה מאוד בעבודת ה'‪ ,‬שעל‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫"ר‬‫הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מפני שאני דבוק בו'‪ .‬אכן‪ ,‬הדאגה מבלבלת‬ ‫ידה האדם מתקדם ומתעלה בפנימיותו;‬ ‫את האדם יותר מפגיעה פיזית‪ .‬כשהאדם‬ ‫'תשפ"ב ערוך מכפי‬ ‫עמוקים לאין‬ ‫דברים‬ ‫–‬ ‫מנענע‬ ‫הוא‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה‬ ‫במדבר לרגע‬ ‫הוא כואב‬‫פרשת‬ ‫שלישימכה‪,‬‬ ‫יו‪ ‬ומקבל‬ ‫נתקל בשולחן‬ ‫שפועל על‪-‬ידי עשייה גרידא‪ .‬הוא נהפך‬ ‫והוא ממשיך הלאה; אך הדאגה אוחזת‬ ‫לאדם שונה במהותו‪ ,‬והרושם מפעולה זו‬ ‫באדם ואינה מרפה‪ .‬הסיבה לכך היא‬ ‫נשמר בקרבו לעתיד‪ ,‬גם לכשישכח‪ ,‬כי‬ ‫שהדאגה מנוהלת בעולם המחשבה‪ ,‬והאדם‬ ‫חולל שינוי בעצם מהותו‪.‬‬ ‫מתדבק בדבר ההוא שהוא דואג עליו‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫תוצאות‬ ‫הוארוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע בכך‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אבל ‪-‬יותר‬ ‫בו‪.‬שפע‬ ‫מחשבה ‪-‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש‬ ‫אומר‬ ‫מתבונן‬ ‫כשהאדם‬ ‫יסוד גדול‪:‬‬ ‫דברי‪ ‬הצלחת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מבינים מול‬ ‫כך כראוי‬ ‫אי‪‬מתוך‬ ‫לבטוח‬ ‫לעצמו‪' :‬אני קולט מה קרה‪ :‬עלתה בי דאגה‬ ‫דברי‪ ‬מחשבתו‬ ‫תלויה באיכות‬ ‫במעשי ידיו‬ ‫בסוגיית‬ ‫שקבעה את‬ ‫הפע‪‬‬‫נעסוקהיא‬ ‫במחשבה‪ ,‬שבועות‬ ‫והמחשבה זו‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫האדם שהוא‬‫מכפי‬ ‫בשעת העשיה‪ .‬באופן פשוט ניתן לומר‪ :‬מי‬ ‫להביןהרישזהו‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫כעתלדברי‪‬‬ ‫עבודתי היא‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫רוחי‪.‬‬ ‫הלך‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ישא‪ ,‬כוח‬ ‫הדי‪‬למחשבה‬‫יו‪ ‬אם‬ ‫הואשהרי‬ ‫סרק‪,‬‬ ‫מעשה‬ ‫שאינו פועל מתוך מחשבת 'כוחי ועוצם‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫השבועות‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בה כדי לזכור‬ ‫אשתמש‬ ‫עלינוכה רב ‪-‬‬ ‫כ‪‬משפיע‬ ‫ידי'‪ ,‬אלא מתוך בטחון בה' ותפילה לעזרתו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬בסופו‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫יכול‪ ,‬רואה‬ ‫בגשמיות‪.‬אינו‬ ‫להצליחיודע שלבדו‬ ‫כי הוא‬ ‫שהקב"ה טוב ומטיב ויעשה את הטוב‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫כשהאדם‬ ‫במעשיו‪.‬בלי‬ ‫מנגד‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫הצלחה‬ ‫כללדבר‬‫של‬ ‫ביותר עבורי'‪ .‬כאשר ירגיל את עצמו‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫לחשוב את המחשבות הנכונות ‪ -‬מחשבות‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלשלו‪ ,‬אין‬‫הרוחניתבכוחו‬ ‫גאווה ותלייה‬ ‫ההצלחה‬ ‫פועל מתוך‬‫כל‬ ‫כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬‫עד‪ ,‬מאוד‪.‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫את נפשו‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪ ‬ירוממו‬ ‫אלו‬ ‫ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מצליחים‪.‬‬ ‫מעשיו‬ ‫מיוסדת על‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אי‪ ‬וגבעות‬ ‫אותנוהרים‬ ‫מלמדת שמזיז‬ ‫המתמודד‬ ‫חילוק זה אינו נוגע רק לשאלה אם‬ ‫להשתמש‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬ה' או כחטא )אף‬ ‫יותרכעבודת‬‫נחשב‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫המעשה‬ ‫הזכרנו מדברי ה'שם משמואל'‪,‬‬ ‫הנהאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שגם זה חשוב מאוד לדעת(‪ ,‬אלא גם לגבי‬ ‫שמפני כך מתעלה האדם כל כך על‪-‬ידי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל‬ ‫תהיה לפי המחשבה‪.‬‬ ‫התוצאה‪ ,‬כי התוצאה‬ ‫מה אני‬ ‫המחשבה ‪ -‬משום שהיחוד הנעשה על‪-‬ידי‬ ‫המחשבה היא זו שקובעת מה תהיה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מזה הנעשה‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬יותר‬ ‫מחשבת לשער‬ ‫האדם שלם‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪ - :‬אין‬ ‫אי‪‬‬ ‫מתוך יאוש‬ ‫שצרי‪ ‬פועל‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהאם האדם‬ ‫התוצאה‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫כמה חושב‬ ‫שכןנחו‪ ‬פי‬ ‫כשהאדם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫העשייה‪.‬‬ ‫של‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫כשהאד‪ ‬מתוך‬ ‫רוצה‬ ‫כשהוא פועל‬ ‫רצויות‪ .‬אך‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫התוצאות‬ ‫בנוגעבה'‪.‬לענייני‪ ‬גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫נחו‪‬מתדבק‬ ‫משהוא הוא‬ ‫נכונה‪,‬‬ ‫ביטול לה' ובטחון בו ‪ -‬התוצאות‬ ‫משמחות‪.‬‬ ‫התבוננו במי שמתמודד עם יסורים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מה מביא את התוצאות הללו? לא‬ ‫סיבת הדבר‪ ,‬שכאשר האדם חפץ‬ ‫הכלים שהאדם מכין בהשתדלותו‪ ,‬אלא‬ ‫בתוצאה טובה ‪ -‬כגון כשמדבר עם זולתו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫המחשבות שמולידות את השפע‪ ,‬כפי‬ ‫ורוצה שיקבל את דבריו‪ ,‬או כשעוסק‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שנאמר‪' :‬בכל מקום אשר אזכיר את שמי‬ ‫אבוא אליך וברכתיך'‪ .‬כך מצינו אצל יוסף‬ ‫במסחר ורוצה להרוויח‪ ,‬או כל עניין אחר ‪-‬‬ ‫זקוק הוא לקבל שפע מן השמים‪ .‬השפע‬ ‫הצדיק ‪ -‬כיון שהיה מדבר על הקב"ה‪,‬‬ ‫מתהווה על‪-‬ידי יחוד‪ ,‬וכאשר נעשה חיבור‬ ‫איש מצליח‪ ,‬בכל מקום‬ ‫היההי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מאמין בו‪,‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫היחודאליעזר‬ ‫נעשה‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫כראוי ‪ -‬מגיע השפע‪ .‬ומתי‬ ‫את ידו‪ ,‬הגיע שפע ‪' -‬יוסף הוא‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שהניח‬ ‫פטרון‬ ‫כשהמחשבות‬ ‫באופן הנעלה ביותר? ‪-‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫המשביר'‪.‬‬ ‫נכונות‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬רבינו המחבר לוקח זאת אל‬ ‫לכן אמר לנו רבינו המחבר כבר‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫החלק החמישי‪ .‬הוא מלמד‪ :‬אם ברצונך‬ ‫בהקדמתו‪ ,‬שאם האדם יעבוד לפרנסתו‬ ‫בתורהראטה‬ ‫ובתפילה‪ ,‬אתה צריך גם כן‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫להצליח‬ ‫וטהורות‪ ,‬הר"ר‬ ‫ויעשה‬ ‫מתוך מחשבה נכונותביבדלחט"א‬ ‫לעשות כסדר הזה‪ .‬אין די בעצם העשייה‬ ‫פעולות כראוי )שהרי נדרשת השתדלות גשמית‬ ‫הייחוד שצריך‬ ‫לפעול האת‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫החיצונית –כדי‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫)בחו"ל בחוקותי(‬ ‫העשייה( ‪-‬‬ ‫במדבר יגיע‬ ‫פרשת‬ ‫בעולם‬ ‫יו‪‬לשפע‬ ‫שלישי‬ ‫כדי לתת כלי‬ ‫להיעשות בעת לימוד והתפילה‪ ,‬אלא יש‬ ‫השפע‪ .‬וכמאמר הכתוב‪' :‬ברוך הגבר אשר‬ ‫צורך לכוון ולחשוב את המחשבות הנכונות‬ ‫יבטח בה' והיה ה' מבטחו'‪ ,‬וכן 'נער הייתי‬ ‫והראויות‪.‬‬ ‫גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו‬ ‫מבקש לחם'‪ .‬למה? כי מי שבוטח בה' ‪-‬‬ ‫לתכליתיודע‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫הקרקע האד‪‬‬ ‫מועילהכנת‬ ‫הפרדה בין‬‫מובטח לו שיגיע לו השפע‪ .‬לפי הבטחו‪‬‬ ‫כלי רוחניי‪‬‬ ‫לשפע‪,‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגעמכין‬ ‫הבטחו‪ ‬הוא‬ ‫נחיצות‬ ‫שבהשתדלותו‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫בהשתתפותם‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫הנעשות‬ ‫להשתמש‬ ‫במצוות‬ ‫אי‪‬כאמור‪,‬‬ ‫של אחרים‪ ,‬הדבר תובע מהאדם‬ ‫ובמחשבתו הטהורה הוא מוליד את השפע‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫יותר‪ .‬האדם‬ ‫וקשה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מעמיקהמול‬ ‫שהוא נחו‪‬‬‫התמודדות‬ ‫מכפי‬ ‫אומר‪ :‬אתה רוצה שאדבר עם פלוני ואשמח‬ ‫היחוד חג‬ ‫לדברי‪ ‬איכות‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫השפע לפי‬ ‫בנוגע‬‫איכות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫אותו‪ ,‬אתה רוצה שאתן דרישת שלום לאבי‬ ‫לרוחניותעא‪,‬שיית‬ ‫על‬ ‫הדי‪ ‬זה בעת‬ ‫יו‪ ‬יסוד‬ ‫צריךהואלזכור‬ ‫השבועות‬ ‫כך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואואנסה‬ ‫יותר בן אדם‬ ‫ברוחניות‬ ‫ואעבוד עם‬ ‫שאלך‬‫להצליח‬ ‫מנכד‪,‬‬ ‫המצוות הנעשות‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עשיית בכל‬ ‫עלינווגם בעת‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬המצוות‬ ‫שיי‪‬‬ ‫לגמול עמו‬ ‫בגשמיות‪.‬לומה ג‪‬‬ ‫צדקה‪ ,‬שאי‪‬‬ ‫להצליחאותו‪ ,‬ליתן‬ ‫לשמח‬ ‫אחרים‪ .‬זכור‬ ‫רחמי‪ ‬שהכח‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫כדיעםלעורר‬‫פעולה‬‫בשיתוף לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בליוכןלבטוח‬ ‫הלאה‪ .‬אך‬ ‫ברוחניות‬ ‫להוכיחו‪,‬‬ ‫הצלחהתורה‪,‬‬ ‫כלל‬ ‫חסד‪ ,‬ללמדו‬ ‫החזק שיש לך הוא המחשבה‪ .‬המחשבה‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫צריך לקיים‬ ‫האד‪‬‬ ‫כשאני של‬ ‫הרוחנית‬‫בני אדם‪,‬‬ ‫כטבעם של‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫היא הכח הרוחני ביותר‪ ,‬היא פועלת תמיד‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מעולם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫צריךאי‪‬לרדת‬ ‫לבטוח‬ ‫על אני‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת כזה‪,‬‬ ‫תפקיד‬ ‫ומדבקת אותך בצורה החזקה ביותר‬ ‫האצילות ולנסות לדבר עם פלוני‪ .‬אני זוכר‬ ‫מה‬ ‫חשיבתך‬ ‫ללמוד‬ ‫ועלינואיכות‬ ‫שמועילי‪‬את תמיד‪,‬‬ ‫מהותך‪ .‬ולפי‬ ‫וקובעת‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫עדיין את המגיד שיעור שהיה מקריא את‬ ‫להשתמש‬ ‫היחוד שאתה‬ ‫איכותאי‪‬‬ ‫מלמדתומהאותנו‬ ‫התורה מהותך‬ ‫נקבע‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫שיעורו בעיניים עצומות ואף אחד לא הבין‬ ‫אלה‪.‬הקב"ה‪ ,‬וזה מה שקובע את‬ ‫בכלי‪ ‬עם‬ ‫עושה‬ ‫כמוהו‪.‬‬ ‫להיותלעצמי‬ ‫רוצה‬ ‫וכשאני‬ ‫אינני לי‬ ‫רוצה‪.‬לי מי‬ ‫מהא‪‬הוא‬ ‫אי‪ ‬אני‬ ‫איכות השפע שיגיע אליך‪.‬‬ ‫אני ומתעסק אתך‪.‬‬ ‫למטה‪,‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אני בא עומד כאןמה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כאשר האדם‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אומרים ש‬ ‫לשערקלה‬ ‫הלבבות בשפה‬ ‫אכן‬ ‫היא‪:‬שאתה‬ ‫אי‪‬‬ ‫לך‪ .‬זה‬ ‫לעזור בה‬ ‫בא לדו‪‬‬ ‫השאלההמחבר‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫רבינו‬ ‫במעשיו‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫הצלחהכמה‬ ‫רואה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫כראויה'‪ -‬הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬‫פועל‬ ‫של‬ ‫מה הוא‬ ‫רוצה‬ ‫ומנסה להבין‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫פלונילהיות‬ ‫מסתכל על‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫קורה‪ .‬השפע‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שיקרה ‪-‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬רוצה‬ ‫בנוגע‬ ‫שהוא‬ ‫מה‬ ‫משהוא‬ ‫צריך‪ ,‬זהו הענין הטכני‪ ,‬החלק הראשון של‬ ‫מגיע מן השמים‪ ,‬וממילא רואים את‬ ‫קיום המצוה‪ .‬כשאתה מקיים את החלק‬ ‫התוצאות‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫די‬ ‫להבין את פלוני ולפייסו‪ .‬לשם כך עלי‬ ‫הראשון של המצוה‪ ,‬למשל‪ ,‬אתה מכין את‬ ‫להכין את דעתי ולדעת כיצד לפעול‪.‬‬ ‫ספרי תורה לשבת קודש‪ ,‬אומרים לך‪ :‬אל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫תתפלל עכשיו‪ .‬תברר את הסיסמא של‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הדבר דומה לרופא שצריך לבחון את‬ ‫נתוני החולה עוד לפני שהוא בודק את‬ ‫מנעול ארון הקודש כדי שתוכל לפתוח‬ ‫אותו‪ ,‬תביא אתך איזה בחור כדי שתוכלו‬ ‫החולה‪ .‬כדי לראות בן כמה הוא ומהי‬ ‫לגלול יחד את ספרי התורה‪ .‬את כל זה‬ ‫הרפואית שלו‪ .‬הוא מקדיש לכך‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ההיסטוריה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫שזה‬ ‫אליעזר‬‫בטוח‬‫הר"ר‬‫לזכותלא‬ ‫לזכות‬ ‫עליך לעשות מצדך‪ .‬כעת‪,‬‬ ‫דקות‪ .‬למה? מפני שהוא מחויב; הוא‬ ‫כמהובטחון‬ ‫מדור אמונה‬‫פטרון יגיע‬ ‫יצליח‪ .‬יתכן שבעל הקורא יצטנן ולא‬ ‫ובטחו‪‬לא יקדיש לכך זמן‪ ,‬לא יוכל להבין‬ ‫מבין שאם‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫מוכנים‪,‬‬ ‫לבית הכנסת‪ .‬ספרי התורה יהיו‬ ‫את התמונה המלאה‪ .‬אף כאן‪ ,‬האדם אומר‪:‬‬ ‫אבל לא יהיה מי שיקרא בהם‪ .‬עלולים‬ ‫לפני שאני נותן לו צדקה‪ ,‬אני רוצה להתחבר‬ ‫להתרחש כל‪-‬כך הרבה דברים שימנעו את‬ ‫קצת למצבו‪ ,‬לשמוע ולהרגיש‪ ,‬כי זה מה‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬ ‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫ההצלחה‪ .‬על כן תעמוד ותפלל‪ :‬רבונו של‬ ‫ראטהכשאני מתחיל להרגיש‬ ‫שעליליפא הי"ו‬ ‫לעשות‪ .‬אבל‬ ‫חנני' יו"ט‬‫שבת‬‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫בתורתך‪.‬‬ ‫עולם! יהודים רוצים לקרוא‬ ‫שאני עושה את זה כל‪-‬כך טוב‪ ...‬אני יודע מה‬ ‫חנוכה היום‪ ,‬יכולים להתרומם ולהתעלות‪.‬‬ ‫תופס את עצמי‪.‬‬‫'תשפ"ב‬ ‫אניהמיד‬ ‫אייר‬‫כ"גלו‪...‬‬ ‫הולך( –‬ ‫לומר‬ ‫בחוקותי‬‫)בחו"ל אני‬‫פעולתה‪,‬‬ ‫פרשתאתבמדבר‬ ‫תפעל‬‫שלישי‬‫שהקריאה‬ ‫יו‪‬‬ ‫עזור‬ ‫סטיתי מהדרך‪ .‬הרגשתי שכיון שהשתדלתי‬ ‫שאנשים יקשיבו ויתמלאו קדושה‪.‬‬ ‫לחשוב מה פלוני צריך‪ ,‬אני יודע כבר מה‬ ‫לעשות ואצליח לשמחו‪ .‬לא נכון‪ .‬את‬ ‫האדם יודע מה הוא צריך לעשות‬ ‫ההשתדלות עשיתי רק משום שהצטוויתי‬ ‫בשביל להכין את המציאות‪ ,‬ולגבי הדבר‬ ‫עובד את‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬‫א‪‬אני‬ ‫תמיד –‬ ‫אותה‪,‬‬ ‫כשאני עושה‬ ‫לעשותה‪.‬מועיל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עצמו שיקרה‪ ,‬הוא מקווה מצפה להקב"ה‪.‬‬ ‫העני‪ ,‬אינני‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫את נחו‪‬‬ ‫יותר‬‫עובד‬ ‫אבל‬‫אינני‬ ‫העני‪.‬בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬‫אי‪‬לא את‬ ‫ה'‪,‬‬ ‫צריך אותו‪ ,‬לא אקבל ממנו אף פעם שום‬ ‫שמחת העני תלויה בהקב"ה‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לקוּוֹת‬ ‫תועלת‪ ...‬כמאמר רבינו המחבר ‪ֹ -‬‬ ‫"לא ְ ַ‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫בשיתוף אחרים‪,‬‬ ‫הנעשות‬ ‫שבועות‬ ‫לכבודבמצוות‬‫כך‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫מהם"‪ .‬פירושו של דבר שעכשיו אני‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הגּמוּל ֵ ֶ‬ ‫ַ ְ‬ ‫חג‬ ‫צריךהרי‬ ‫להביא‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬הפירוש‬ ‫בנוגעשפע‪ .‬מה‬ ‫הבטחו‪‬להביא‬ ‫עליך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫נדרש לעסוק בדבר גשמי שנקרא לנסות‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬צריך‬ ‫בצדקה למשל‪,‬‬ ‫על‬ ‫כשמדובריו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועות הוא‬‫שפע?‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לרדת לכאן‬‫משהוא‬‫יותר עלי‬ ‫ברוחניותהזולת‪.‬‬ ‫את מצבו של‬ ‫להצליח‬ ‫להבין‬ ‫בכליש לנו מושג‬ ‫להשתמש האם‬ ‫יתמלא שמחה‪.‬‬ ‫כ‪‬שהעני‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עלינו‬ ‫שאי‪ ‬כאבו‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫מצבו ואת‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫להבין את‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫הזה כדי‬ ‫לעולם‬ ‫להצליח‬ ‫מה דבר כזה גורם לשכינה? הרי מצוי מאוד‬ ‫לבטוחולומר‬ ‫את התיק‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לסגורבלי‬ ‫מסיים‪ ,‬עלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫וכשאני‬ ‫שנותנים צדקה למישהו ואינו מרוצה‪ .‬הלה כלל‬ ‫בלבי‪' :‬רבונו של עולם! אני מתדבק בך‪ .‬עזור‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫רצה לקבל יותר וכדומה‪ .‬רציתי לשמח כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫לי רבונו של עולם שאוכל להמשיך את מדת‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬מפטירים‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫פעמים שאנו‬ ‫להצליח‬ ‫הצלחתי‪.‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫אותו ולא‬ ‫ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫חסדך לעולם הזה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד שאני‬ ‫הבעיהועלינו‬ ‫שלו'‪ .‬זה מה‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪' ‬זוהי‬ ‫ואומרים‪:‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬עם הרגשות‬ ‫עכשיו‪.‬אותנו‬ ‫שיתמודד‬ ‫מלמדת‬‫התורהלתת‬ ‫יכול‬ ‫בהירות‪.‬ועד עולם‬ ‫יותר מעתה‬ ‫כדי לקבל‬ ‫שיתרעם‬ ‫הבחירה שלו‪ .‬אך לא‪ .‬כשהאדם‬‫בכלי‪ ‬זואלה‪.‬‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫וכשאני יודע‬ ‫באופן זה‪,‬‬ ‫רוצה להביא לידי תכלית אמיתית‪ ,‬הוא‬ ‫לעצמי‬ ‫האדם לי‬ ‫פועללי מי‬ ‫כאשר‬ ‫אי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫בבחירהבעל‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫למדנו‬ ‫המצווה כדי להיות‬ ‫את אני‬ ‫כי הקב"ה נתן לומה‬ ‫שלו‪ ,‬אבל‬ ‫'נכון שמדובר‬ ‫כברכך‪:‬‬ ‫אומר‬ ‫יהודי כראוי‪ ,‬ולכן תגובתו או תרעומתו של‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬שבנוגע‬ ‫שהצדקה תצליח‬ ‫לשערלהקב"ה‬ ‫מתפלל‬‫הלבבות‬ ‫אני‬ ‫עליו‪ .‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬‫משפיעותלדו‪‬‬ ‫אינן שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬‫הזולת‬ ‫בהקב"ה‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫שתלויכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫העני'‪ .‬זה‬ ‫הבטחו‪‬דבר‬ ‫את ה'‬ ‫לשמח‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫עסוק בשאלה‬ ‫פלוני‪ ,‬אינני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מיהובנוגע‬ ‫משהואיודע‬ ‫נחו‪‬‬ ‫אינני‬ ‫מדובר בדבר עדין‪ .‬רגע לפני כן השקיע‬ ‫האם הוא נוהג כהוגן‪ .‬עניין זה מסור בינו‬ ‫מחשבה רבה כיצד לפנות לחבירו באופן‬ ‫לבין קונו‪ .‬רצוני הוא לקיים מצוה‪ :‬לנסות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫וט‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫סוגיא של עד כמה אני הולך להתגשם‬ ‫שהדברים יתקבלו על לבו‪ .‬אמרתי אז‪ :‬אינני‬ ‫מהעולם הזה‪.‬‬ ‫יכול לומר לפלוני את התוכחה באופן כזה‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הציעו לאדם שידוך‪ .‬הוא שומע מה‬ ‫כי הוא יגלגל אותי מכל המדרגות‪ ,‬ואם כן‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שהוא זקוק לשמוע על ההצעה‪ .‬הוא מברר‬ ‫אין זה מצוותי לדבר אתו באופן זה‪ .‬אבל‬ ‫לאחר שהתבוננתי וחשבתי והתפללתי‬ ‫על פי 'החפץ חיים' מה שמותר לברר‪ ,‬ואז‬ ‫שהקב"ה יכוון אותי לדעת מה פלוני צריך‬ ‫ואומר לו‪ :‬חשוב לי מאוד‬ ‫לפלוני‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬‫פונה‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫הוא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫ועושה‬ ‫הר"ר‬ ‫הולךאליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫נני‬ ‫לזכות‬ ‫והקב"ה האיר את עיני‪ ,‬אי‬ ‫אני סומך עליך‪ ,‬אמור לי האם‬ ‫לדעת‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לעצמי‬ ‫פטרון‬ ‫מיד‪ ,‬אלא אני עוצר ומתבונן ואומר‬ ‫ובטחו‪‬הבית נוטה יותר לכאן או יותר‬ ‫האופי של‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬שיעזור‬ ‫שאינני עושה את הכיבוד הורים כדי‬ ‫לכאן‪ .‬הוא שומע את התשובה ובדעתו הוא‬ ‫לי לירושה וגם לא כדי להראות לאחיי שאני‬ ‫כבר מחליט לסגת ‪ -‬אם זה המצב‪ ,‬אין‬ ‫זה שנמצא בעניינים הקשים‪ .‬ממש לא‪ .‬את‬ ‫מעניינת אותי‪ .‬הלה מבקש להרחיב‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫ההצעה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫כל הדברים האלה אני משליך החוצה‪ .‬אך‬ ‫ההצעה‪ ,‬והוא מסרב‪ .‬אינני‬ ‫אודות ראטה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫עוד על‬ ‫הוא הר"ר‬ ‫בשבילי‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מה? יש לי את הקב"ה וזכות‬ ‫מעוניין לשמוע‪ ,‬אינני צריך לשמוע‪ ,‬אינני‬ ‫לעשות דבר כזה ואני נעשה בזה מרכבה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫לשמוע‪ ,‬אסור לי לשמוע‪ .‬הייתי צריך‬ ‫רוצה‬ ‫וכך הוא‬ ‫לעולם זה‬ ‫במדבר‬ ‫שובפרשת‬ ‫יו‪‬חוזר‬ ‫שלישי‬ ‫לשכינה‪ .‬הוא‬ ‫לברר את הנקודה‪ ,‬כי זה מה שהיה מוטל‬ ‫מקיים את המצוה‪.‬‬ ‫עלי‪ .‬מעבר לזה‪ ,‬אסור לי לשמוע שום דבר‪.‬‬ ‫תהליך זה תובע עבודה פנימית‪ ,‬אך‬ ‫כך הוא גם לגבי כבוד הבריות‪ .‬אני חייב‬ ‫הסיפוק הרוחני שאחריו אינו יסולא בפז‪.‬‬ ‫לרדת לעולם הזה כדי לדעת מה הדבר‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫האדם אינו נזקק לתודה או לאישור מן‬ ‫האד‪‬מחובר‬‫א‪ ‬אינני‬ ‫אחר כך‬ ‫הנכון לעשות‪ ,‬אבל‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬לקבל‬ ‫שאצטרך‬‫עד יותר‬ ‫הזהאבל‬‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫רגשית לעולם‬ ‫הזולת ‪ -‬שכן ברוב המקרים הללו אין אי‪‬‬ ‫לצפות לכך‪ .‬הוא אינו אמור להתנות את‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬בלבד אני‬ ‫מול הקב"ה‬ ‫רק את‬‫כראוי‬ ‫לבטוחהחיוך‪,‬‬ ‫סיפוקו במצב רוחו של החבר‪ ,‬אלא יודע אי‪‬‬ ‫בחזרה את‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי‪ .‬שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫צריך‬ ‫ולעתיםהריעליו‬ ‫כשם‬ ‫בנוגעחובתו‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬את‬ ‫שקיים‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫שרה צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי‬ ‫בקבורתהאד‪‬‬ ‫לכ‪ ‬אברהם‬ ‫על הסיבהגבורת‬ ‫לרוחניותא‪,‬למען‬ ‫במצבים מורכבים‬ ‫ולפעוליו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫להתאמץ‬ ‫השבועות הוא‬ ‫חברו‪ ,‬כך ברגע שהושלמה המשימה ‪ -‬הוא להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫בשם משמואל )חיי שרה( מביא‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫מפנה את מחשבתו הלאה ומסיים את להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫מהמדרש‪ ,‬שרודף צדקה וחסד עולה על‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫כמו רחמי‪‬‬ ‫שהאדם צריך‬ ‫לעורר‬ ‫כדיבדיוק‬ ‫העיסוק לנו‬ ‫בנושא‪.‬‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫אברהם אבינו שקבר את שרה‪ .‬וכתב‪" :‬אף‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫נעים נת‪‬‬ ‫ולהכנס‬ ‫אכ‪‬לאהקב"ה‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫מעשה‬ ‫לעשות‬‫לפעמיםדיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫ומה רבותא‬ ‫עולם של‬‫הרוחנית‬ ‫מנהגו של‬ ‫ההצלחה‬‫שכך הוא‬‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫אבל באותו‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬אחר‪,‬‬ ‫בשביל יהודי‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫לתוך הבוץ‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫דאברהם‬‫לבטוח‬‫רבותא‬‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫הדבר ש‬ ‫על הוא‬ ‫רגע שסיים לדעת מה שהיה צריך לדעת‪ ,‬מיוסדת‬ ‫דאברהם‪ ,‬אך‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫ונוסי‪‬מענייני‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות עצמו‬ ‫שהפשיט את‬‫מה כ‪ ‬על‬ ‫היתה‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫מחשבה אחרת רק‬ ‫לו‬ ‫היתה‬ ‫ולא‬ ‫עצמו‬ ‫נגמר‪ .‬אי‪ ‬להשתמש‬ ‫אותנו‬‫מלמדתמוחו‪.‬‬ ‫התורהסוגר את‬ ‫הוא‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫לגמול חסד לשרה והספידא יקרא דשכבי"‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫עושה מה שצריך ותו לא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫עצמו בהקב"ה‪ ,‬וכיון‬ ‫הוא דיבק אתמה אני‬ ‫בעלבמסכת‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫במסופר‬ ‫יתכןלמדנו‬ ‫שזהו העומק‬ ‫כבר‬ ‫שהקב"ה קובר מתים‪ ,‬אף הוא כבר את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שהיה מקבל‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬אומנא‬ ‫לשערעל אבא‬ ‫הלבבות )כא‪ ,‬ב(‬ ‫תענית‬ ‫כלום‪ :.‬הוא‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‬‫לדו‪ ‬שרה‬ ‫שצרי‪‬אז עם‬ ‫השאלההיה לו‬ ‫שרה‪ .‬לא‬ ‫מקיז דם‬ ‫וכמה‬ ‫כשהיהכמה‬ ‫השמים‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ה' מן‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שלום‬ ‫דרישת‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬ובגלל‬ ‫רוצה‬ ‫להיותשהיא אשתו‬ ‫זה בגלל‬ ‫צרי‪‬עשה את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לא‬ ‫בשרה ומגלה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכוסה כל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬משאיר‬ ‫בנוגע‬ ‫לאשה‪ ,‬היה‬ ‫משהוא‬ ‫שיש לו קשר רגשי‪ .‬הוא עשה את זה כי‬ ‫רק את המקום שממנו צריך היה להקיז את‬ ‫זוהי מצוותו עכשיו‪.‬‬ ‫הדם‪ .‬זו לא סוגיא של צניעות בלבד‪ .‬זו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫זט‬ ‫רבים בוחרים בדרך של התעלמות‬ ‫"ובאמת זה דבר גדול מאוד‪ ,‬שאף‬ ‫ואומרים‪' :‬אזלו כוחותיי; הוא כבר הקים‬ ‫בחסרון גדול כזה שאין האשה מתה אלא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בית משלו ואיני מתערב עוד'‪ .‬למה? כי אני‬ ‫לבעלה )סנהדרין כב‪ ,‬ב(‪ ,‬ואשה כשרה ]היתה[‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫זוכר מצוין כיצד היה נראה כשאבי אמר לי‬ ‫לאחר חתונתי‪ .‬אני זוכר זאת עד היום‪.‬‬ ‫שעליה נאמר )משלי יב‪ ,‬ד(‪' :‬אשת חיל עטרת‬ ‫בעלה' )מדרש תנחומא חיי שרה(‪ ,‬ושבאמת‬ ‫במילים אחרות‪ :‬הוא מערבב עשר טעויות‬ ‫הזקין בשביל מיתתה‪ ,‬ומכל מקום לא היה‬ ‫מרגיש"ו שלא נהגו עמך בצורה‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫והולך‪ .‬אתה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫רקאליעזר‬ ‫לקיים‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫נזכר מכל אלה מאומהלזכות‬ ‫וכוונתו‬ ‫אתה מרגיש שבכל אופן לא יעזור‪.‬‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הנכונה‪,‬‬ ‫מצות גמילות חסד‪ ,‬זוהי רבותא פטרון‬ ‫יתירא"‪.‬‬ ‫נעשית יותר חזקה‪ .‬האם אתה מבין‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫טעותך‬ ‫איך ברחת מה'חובת הלבבות'? מה פירוש‬ ‫לא שלא היו לו הרגשים‪ .‬היו לו הרגשים‬ ‫'בכל אופן לא יעזור'? זה אומר שאתה‬ ‫חזקים‪ .‬ה'תפארת שלמה' הרי כתב שמפני‬ ‫לספוד הרה"ח פסח ז"ל‬‫נלמד לע"נ‬‫כך אחרי שנאמר "ויבוא אברהם‬ ‫סומך על הדרך שאתה צריך לעשותה‬ ‫ראטה שצריך להביא את‬ ‫הי"ו מה‬ ‫ליפאשזה‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫וסבור‬ ‫"ר כי‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫שהספידה‪,‬‬ ‫לשרה ולבכותה"‪ ,‬לא נאמר‬ ‫התוצאות‪ ,‬ולכן אתה אומר‪ :‬נראה לי‬ ‫משהרגיש שהוא מתחיל להיכנס לעצבות‪,‬‬ ‫'תשפ"באינה הולכת‬ ‫לסמוךה עליה‪,‬‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫שרציתי‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫)בחו"ל שהדרך‬‫היו לו‬ ‫פרשתכי כן‪,‬‬ ‫במדבר‬ ‫מזה‪ .‬הנה‬ ‫דעתושלישי‬ ‫הסיח את יו‪‬‬ ‫לעבוד‪ ,‬ואם כן אני יכול להרפות‪.‬‬ ‫הרגשים חזקים‪ .‬אבל מה היה המניע לקבור‬ ‫אותה? המניע הוא זה שקובע את דרגת‬ ‫האדם ניגש לשולחן‪ ,‬מנסה להישען עליו‬ ‫העשייה‪ ,‬את מהות האדם ואת הצלחת‬ ‫ורואה שהוא מט ליפול‪ .‬מיד הוא אומר‬ ‫הדבר‪ .‬אפילו כשהאדם גומל חסד מחמת‬ ‫השולחן‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬‫א‪ ‬על‬ ‫תמיד –‬ ‫הספרים‬ ‫תניח את‬ ‫מועיל‬‫הבטחו‪ ‬אל‬ ‫לחבירו‪:‬‬ ‫אהבה‪ ,‬אין האהבה מגרעת‪ .‬מה שמגרע‪ ,‬זה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אף כאן‪,‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬‫הספרים‪.‬‬ ‫יחד עם‬ ‫אבל יותר‬ ‫רק כשהאדם עושה בשביל להרוויח‪ .‬אהבה אי‪‬‬ ‫השולחן יקרוס‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫האדם אומר‪' :‬אני כבר עומד אחרי זה‪ .‬הייתי‬ ‫אמיתית היא נתינה ואין בה שום חסרון‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫בכמה סדנאות חינוך כדי ללמוד להפסיק‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫לצעוק על ילדיי‪ .‬ראיתי שכל גערותיי רק‬ ‫מכפי‬ ‫הילדים‬ ‫בחינוך‬ ‫בנוגענפוצה‬ ‫הבטחו‪‬טעות‬ ‫הרי חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬דבר‬ ‫הרי אומר‬ ‫עדיף ששלא‬ ‫ולפיכךפשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫הזיקו‪,‬‬ ‫בדברי‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מעשי מה מונח‬ ‫הואבאופן‬ ‫יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫השבועותעוד‬ ‫נדבר‬ ‫משהוא צרי‪‬‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫הפרטית שלי'‪.‬‬ ‫להצליח בעבודת ה'‬ ‫ואתמקד‬ ‫רבינו המחבר כאן‪ .‬יש הסבורים כי המדרגה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫של עשייה שלא על מנת לקבל פרס או‬ ‫שורש הבעיה היא שהאדם סומך על‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫בלא נגיעות אישיות ‪ -‬מדרגה עליונה היא‪,‬‬ ‫עצמו ולכן הוא מנבא את התוצאה לפי רוב‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫שאינה שייכת לכל אדם‪ .‬אך לאמיתו של‬ ‫ידיעותיו בחינוך ובתורת הנפש ולפי רוב‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫שהרי עוסק‬‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫אחרת‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫לאדם ברירה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫דבר‪ ,‬אין‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחלפעול‬ ‫אי‪‬מחליט‪:‬‬ ‫ידיעתו הוא‬ ‫על בנו‪ .‬ולכן‬ ‫מיוסדת‬ ‫תמימותו של‬ ‫מה‬ ‫ללמודשיפעל‬ ‫תמיד‪,‬כלועלינו‬ ‫היום‪ ,‬וככל‬ ‫שמועילי‪ ‬במשך‬ ‫הוא בכך‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬ובשאר‬ ‫הישנות‬ ‫מובטחת‪,‬‬ ‫כשהתוצאה על‬ ‫נראית לו‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪‬‬ ‫רק‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬יראה ברכה‬‫אותנו ‪ -‬כך‬ ‫מלמדתוהנכונה‬ ‫התורה הישרה‬ ‫בדרך‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫בכלל 'כשם שמצווה‬ ‫לקבל יותר‬ ‫משתמש‬ ‫כדי‬ ‫הזמן הוא‬ ‫במעשיו‪ .‬רבינו המחבר הרי מכניס‬ ‫והצלחהאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לומר דבר הנשמע כך מצווה שלא לומר‬ ‫את מצוות התוכחה בתוך הרשימה‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫פעילותו‪.‬‬ ‫נשמע' מי לי‬ ‫כצידוק לאי‬ ‫שאינואני לי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫דבר‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעל האדם‬ ‫חינוךרבינו‬ ‫הילדים‪.‬‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו ימינו‪,‬‬ ‫כבר‬ ‫במושגים של‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעלא מרשה‬ ‫הבטחו‪ ‬זה אני‬ ‫לבנו‪ :‬את‬ ‫לשער‬ ‫הלבבותלומר‬ ‫רוצה‬ ‫תיקון הטעות על פי משנת רבינו‬ ‫למשפחתינו‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫וכמה‬ ‫לעשות‪,‬פי כמה‬ ‫אתה'זה אסור‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫לעשות‪,‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬נכשלים‬ ‫רוצה‬ ‫נפוצה שרבים‬ ‫הטעות‬ ‫להיות‬ ‫אכן‪ ,‬זוהי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ילד קטן‪ ,‬זה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫יכול להיות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫מתאים‪ .‬זה‬ ‫בנוגע‬ ‫זה לא‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫בה‪ .‬גם בענייני עולם הזה‪ ,‬כגון בעניין‬ ‫יכול להיות ילד גדול‪ ,‬זה יכול להיות נער‬ ‫הממון‪ .‬בעבר היה מפזר מעותיו ללא חשבון‬ ‫ואף יותר גדול‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫ב'חובת הלבבות'‪ :‬הכן את הכלים ‪ -‬איזה‬ ‫ונכנס לחובות כבדים‪ ,‬וכעת עבר לקצה‬ ‫מסכת ללמוד‪ ,‬כיצד מדברים לגיל כזה‪ ,‬מה‬ ‫השני וכולם סובלים ממנו‪ ,‬שאינו מעניק‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לא אומרים‪ .‬אך לאחר שהכנת את הכלים‪,‬‬ ‫דבר לבני ביתו בטענה שחובה לשמור על‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אל תטעה לומר‪' :‬אם הכנתי את הכלים ‪-‬‬ ‫ההצלחה מובטחת'‪ .‬שאם אתה אומר כן‪,‬‬ ‫הממון‪.‬‬ ‫אתה תולה בטחונך בדבר שאינו הקב"ה‪.‬‬ ‫עלינו להבין כי אין אנו מתקנים כלום‬ ‫לזה"ושבטחת בעצמך‪ ,‬בקנין‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אפשר לקרוא‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הדרך‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכותעל‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫הצער‬ ‫בזה שאנו מרגישים את‬ ‫לזכות‬ ‫בקורס ההוא‪ ,‬ואתה יכול לקרוא‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שקנית‬ ‫השגויה ומכח זה נמלטים לקצה השני‪.‬‬ ‫פטרון זוהי‬ ‫שבטחת במשהו שנקרא תוצאות‪.‬‬ ‫לזה ובטחו‪‬‬ ‫להתמודד עם‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לא הדרך לתיקון‪ ,‬אלא נסיון פטרו‪‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אתה עושה את זה‪ ,‬כי אתה צריך‬ ‫רגש קשה‪ .‬האדם אומר לעצמו‪' :‬קשה עליי‬ ‫את התוצאה‪ .‬כל החיות שיש לך בעשייתך‪,‬‬ ‫ההרגשה שהייתי בעבר כישלון חרוץ‪,‬‬ ‫בדרך הרה"ח פסח ז"ל‬‫נלמד לע"נ‬ ‫ולפיכך בוחר אני כעת ללכת‬ ‫נובעת מהתוצאה‪ .‬כך או כך‪ ,‬אין מחשבתך‬ ‫להקב"ה‪.‬ראטה‬ ‫הסיבה שאתה עושה‪ ,‬אינה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫נתונה‬ ‫תיקון‪",‬ר לא‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫ההפוכה'‪ .‬אין בזה לא משום‬ ‫עשיית רצון ה'‪.‬‬ ‫משום תורה ולא משום תשובה‪.‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר‬ ‫המחבר‬ ‫פרשת‬ ‫שרבינו‬ ‫שלישי כפי‬ ‫הדרך יו‪‬‬ ‫הנכונה היא‬ ‫קל וחומר אם שורש רצונך הוא החשש‬ ‫מלמד אותנו‪ :‬הבה נודה על האמת שבעבר‬ ‫מבושה מן הסביבה‪ .‬אתה מתבייש עם בנך‪.‬‬ ‫לא נהגת כראוי‪ .‬שמא סבור אתה שכל‬ ‫אתה אומר לו‪' :‬אתה גורם לי בזיונות‬ ‫המכשול היה מפני שכעסת‪ ,‬או מפני שלא‬ ‫בפרהסיא‪ .‬אינני רוצה ללכת לסבתא‬ ‫ידעת כיצד לדבר עם נער בן חמש עשרה‬ ‫יודע‬ ‫א‪ ‬האד‪‬‬ ‫והתלבש כבן‬ ‫תמיד –‬ ‫מחל לי‬ ‫מועילככה‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬לבוש‬ ‫כשאתה‬ ‫וחצי‪ ,‬או משום שנהגת כמנהג אבותיך‪ .‬אולי‬ ‫נחו‪‬שאתה‬‫יותרנמצא‬ ‫רצונך‪,‬‬ ‫אדם'‪ .‬כשזהו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫שורשאבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫שמעת דרשה בנושא ואמרת בליבך‬ ‫ממשהו ואתה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫פוחדדברי‪‬‬ ‫אתה מול‬ ‫לגמול‪.‬כראוי‬ ‫מקווהלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫שהפתרון הוא ללמוד כיצד מדברים‪ ,‬או‬ ‫הולך עם חיוך ואומר‪' :‬צדיק יקר שלי! יהיה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לחדול מכל מעשה מחמת חוסר ידיעה‪.‬‬ ‫יותר טוב גם בשבילך'‪ .‬כי בקורס אמרו‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫לכ‪ ‬לדבר‪.‬‬ ‫הסיבה צריך‬ ‫שככה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הלבבות'‪.‬‬ ‫הדי‪' ‬חובת‬ ‫יו‪‬על פי‬‫הוא זה‬ ‫השבועותעניין‬ ‫נלמד‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫החלק החמישי‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫לפירושבכל‬ ‫להשתמש‬‫עלינו שייכת‬ ‫כ‪‬סוגיא זו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫זה? אין‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫במעשה‬ ‫הפסול‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח קולט את‬ ‫אתה‬ ‫בפרק הרביעי‪ .‬כפי שיש מסכת שבת ויש‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫מבורכות‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫תוצאותלבטוח‬ ‫להביא לידי‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫כלל כדי‬ ‫הצלחה‬ ‫בזה‬ ‫מסכת ברכות‪ ,‬כך יש מסכת זו‪ .‬מדובר‬ ‫אלא בידי‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫במסכת של מצוות הנעשות בשיתוף עם‬ ‫האד‪‬‬ ‫מסורותשל‬ ‫התוצאות‬ ‫הרוחנית‬ ‫שהרי אין‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫הקב"ה‪ .‬אברהם אבינו כשבא לגמול חסד‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫מלמד אותנו‬‫המחברכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח רבינו‬ ‫אחרים‪ ,‬אשר‬‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לשרה‪ ,‬אמר כך‪ :‬היכן קונים חלקת קרקע?‬ ‫מה‬ ‫ללמודלקרוא‬ ‫ועלינו‬ ‫אתה יכול‬ ‫שמועילי‪‬היאתמיד‪,‬‬ ‫אחת מהן‪.‬‬ ‫שתוכחה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫לקרוא לה ללמד‬ ‫אתה יכול‬ ‫התורהתוכחה‪,‬‬ ‫לה‬ ‫מה מחירה? עם מי צריך לדבר? זה מה‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫מלמדת‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫שסיים לעסוק בענין‬ ‫יותרלאחר‬ ‫לקבל‬ ‫לעשות‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫שצריך‬ ‫אתה‪ .‬יכול לקרוא לה לסבול עלבון‪.‬‬ ‫תורה‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‬ ‫זה‪ ,‬פנה אל עיקר הדבר ואמר‪' :‬מעתה יש‬ ‫הכל לפי העניין‪ .‬על כל פנים עניין זה שייך‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫כבר‬ ‫לי עסק רק עם הקב"ה‪ .‬רבונו של עולם!‬ ‫למסכת זו‪.‬‬ ‫מה אני‬ ‫גלוי וידוע לפניך שרצוני לעשות רצונך'‪.‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫משמחות‬ ‫וכמה‬ ‫תוצאותפי כמה‬ ‫לא יביא‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫של הקורס‬ ‫עבודת ה'‬ ‫כשהאד‪‬זו‪ ,‬עליו‬ ‫רוצה‬ ‫עדיין בדרגה‬ ‫הבטחו‪ ‬אוחז‬ ‫להיות‬ ‫ואף אם אינו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪‬נכון הדבר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מבואר‪ :‬אמת‬ ‫נחו‪‬זו בנוגע‬ ‫במסכת‬ ‫משהוא‬ ‫לומר‪' :‬רבונו של עולם! גלוי וידוע לפניך‬ ‫שהאדם צריך להתבונן בפרטים המעשיים‬ ‫שאני עושה כן מחמת הבושה מגיסי'‪ .‬אכן‬ ‫ולדעת כיצד לדבר‪ .‬אף דבר זה מפורש‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חי‬ ‫השפעה ארוכת טווח‪ ,‬וזה לא יוכל לבוא‬ ‫כן‪ ,‬חובה על האדם להכיר במצבו ולעבור‬ ‫מדבר כזה‪.‬‬ ‫שלב זה‪ .‬אם אינך מסכים לעבור את השלב‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הזה‪ ,‬איך אתה רוצה שהתוצאות יגיעו?‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כל מי שיש בו יראת שמים‬ ‫וכשמדובר במצוות שיש בהן שיתוף‬ ‫פעולה עם אחרים‪ ,‬הלא זה ענין עדין‪.‬‬ ‫על כך אומרים לנו חז"ל )ברכות ו‪ ,‬ב(‪" :‬כל‬ ‫כלומר‪ ,‬יש כמה חלקים שצריכים להיעשות‪.‬‬ ‫יראת"ו שמים דבריו נשמעין"‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא שיש בו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אדם‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫בפרטים‬ ‫מצד אחד עליך לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫להתעסק‬ ‫בשעה שהוא מדבר עם בנו או עם‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫היינו ש‬ ‫מחמת‬ ‫פטרון‬ ‫הטכניים‪ ,‬ומצד שני עליך לעשותו‬ ‫הוא מחובר לשמים יותר משהוא‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫חבירו‪,‬‬ ‫פטרו‪ ‬תגיע‬ ‫הסיבה הנכונה ולבטוח שההצלחה‬ ‫מחובר אליו‪ .‬מה פירוש "כל מי שיש בו‬ ‫אך ורק בגלל שהקב"ה יעזור ולא בגלל‬ ‫יראת שמים"? האם פירושו שבאופן כללי‬ ‫שאתה יודע איך לעשותו‪ .‬אינך יכול‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫יש בו יראת שמים‪ ,‬אבל עכשיו הוא חוגג‬ ‫לבטוח בצורה שאתה עושה אותו‪ ,‬אינך‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫קצת? "כל מי שיש בו יראת שמים" פירושו‪:‬‬ ‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫הר"ריכול‬ ‫ביבדלחט"אאינך‬ ‫יכול להיות בטוח שזה יקרה‪,‬‬ ‫עכשיו ברגע זה‪ .‬הוא ניגש לפלוני וחושב‬ ‫לעשותו בגלל סיבה צדדים‪ ,‬אינך יכול‬ ‫'תשפ"בפלוני יאמר‬ ‫הקב"ה‪ .‬ואם‬ ‫עלאייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫שעהכ"ג‬ ‫)בחו"ל באותה‬‫במדברשהלה‬ ‫פרשת על פי‬ ‫אם‪ ....‬ואף‬ ‫שלישי‬‫יקרה‬ ‫לחשוב מהיו‪‬‬ ‫'לא'? ‪ -‬שיאמר 'לא'‪ .‬אם כן מדוע אתה ניגש‬ ‫מטיח בך דברים‪.‬‬ ‫לומר לו? ‪ -‬כי לא ברור שיאמר 'לא'‪ .‬וזה‬ ‫מה שאני צריך לעשות‪ .‬אם יהיה ברור‬ ‫מעוניינים בהשפעה ארוכת טווח‬ ‫שיאמר 'לא'‪ ,‬אז יהיה מקום לדון מצד "כשם‬ ‫האד‪ ‬שלא‬ ‫יודע‬ ‫כך מצוה‬ ‫תמיד –‬ ‫הנשמעא‪‬‬ ‫מועילדבר‬ ‫הבטחו‪ ‬לומר‬ ‫שמצוה‬ ‫למשל‪ ,‬בחינוך‪ ,‬נניח שהילד יגיב שאינו‬ ‫שאינובו‪.‬נשמע"‬ ‫לומר דבר‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪‬ב(‪.‬לדעת‬‫)יבמות סה‪,‬‬ ‫אבל יותר‬ ‫להשתמש‬ ‫רוצה לציית? הנה מה בדרך כלל קורה אם אי‪‬‬ ‫התחבולה לא הצליחה‪ ,‬הילד אמר אינני‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬להיות עם‬ ‫מול קשה‬‫בעבודה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬את האמת‬ ‫נעסוקהטיח‬ ‫שבועות מזה‪,‬‬ ‫לכבוד או יותר‬ ‫מעוניין‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מדוברנחו‪‬‬ ‫אכן שהוא‬ ‫בפרצוף ‪ -‬אתה עושה זאת רק כדי שאמלא מכפי‬ ‫סכינא חריפא‪ ,‬להיות מחובר לפלוני רק‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫את משאלתך‪ .‬בדרך כלל מתחילה אסוגיא הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫כמה שזה נוגע למציאות באופן טכני‪ ,‬ומעבר‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫במילים אחרות‪:‬‬ ‫לזה להיות מחובר רק להקב"ה‪ .‬בדומה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עכשיו'‪.‬בכל‬ ‫'התחצפת‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬חדשה‪.‬‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫תוך כדי‬ ‫בקורג‪‬רוח‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שנשאר מה‬ ‫ההצלה‬ ‫להצליח‬ ‫לאיש‬ ‫שכחת עכשיו את כל הכללים‪ .‬והסיבה לכך‪,‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫החולה‪ .‬אין‬‫של בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה הדופק‬ ‫שממשש את‬ ‫כי לכתחילה לא נצמדת לכללים‪ .‬אימצת כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של צער כל‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית מרוב‬ ‫ההצלחהלעצמו למות‬‫יכול להרשות‬‫רק חצי כלל כשניסית להבין איך לדבר‪ .‬כל‬ ‫לבטוח חייב‬ ‫למות‪ .‬הוא‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬השתדלות‪,‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫חלק של‬ ‫להצליחהיה רק‬ ‫חלק זה הרי‬‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שהולךאי‪‬‬ ‫ידיעתו‬‫עלאדם‬ ‫שרואה‬ ‫פעם‬ ‫מיוסדת‬ ‫להישאר בקור רוח ותוך כדי להרגיש את‬ ‫מה‬ ‫ולכן ללמוד‬ ‫התוצאות לא‬ ‫ועלינו‬ ‫עם זה‪,‬‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬נסעת‬ ‫אבל אתה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫החולה‪ .‬כל העת עליו להישאר עם יד אחת‬ ‫שצריך‪ .‬אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כמומלמדת‬ ‫היו‬ ‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫כאן ויד אחת כאן‪ .‬אפשר ללמוד זאת‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫המחבר‪:‬‬ ‫רבינו לעצמי‬ ‫אומר לנו‬ ‫וכשאני‬ ‫זאת‪.‬מי לי‬ ‫ללמוד‬ ‫אני לי‬ ‫חייביםאי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫יתירה מזו‪ ,‬אף כשהתוצאות כאן ועכשיו‬ ‫אנילמה? כי כך היחוד‬ ‫נפלאות‪.‬‬ ‫תוצאות‬ ‫מגיעות‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫מדברים על‬ ‫בהקדמתאנו‬ ‫כבר למדנו‬ ‫מספקות‪ ,‬הלא‬ ‫יהיו‬ ‫מה‬ ‫נעשה טוב יותר וממילא מגיע יותר שפע‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע ממנו"‪ ,‬על‬ ‫הבטחו‪ ‬לא יסור‬ ‫לשער"גם יזקין‬ ‫הלבבות‬ ‫התוצאות של‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טי‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫לזכות‬ ‫החתן קלונימוס יהודה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בן באשא דבורה יוכבד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הכלה מרים גיטל ברכה‬ ‫בת אסתר מלכה‬ ‫תשפ"זהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאסיון‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬נח ג'‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר‬ ‫פרשתבן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫רביעי‬ ‫יום‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫הרה"ק מרוז'ין זיע"א‬ ‫הכח לסבול אחרים במשנת‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לעולם חדש‪ ,‬עולם עשיר‪ ,‬שיש בו עבודה‬ ‫אלוקינו"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫טובים מאורות שברא‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫גדולה ורחבה‪ .‬תחילה צריך לעבוד שלא‬ ‫לרגל יומא דהילולא קדישא הרה"ק רבי‬ ‫לחטוא‪ ,‬ולאחר מכן מתחילה העבודה‬ ‫'תשפ"בה' כראוי‪.‬‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫גדולה‪,‬כ"גאיךאייר ה‬ ‫לעבוד את‬ ‫ישראל מרוז'ין זיע"א‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל היותר‬ ‫ידוע שצדיקי דורו כמו ה'אוהב ישראל'‬ ‫דופק על לבו בליל שבת‬ ‫מאפטא וה'דברי חיים' מצאנז זיע"א‪ ,‬דיברו‬ ‫מסופר על יהודי שבא פעם בליל שבת‬ ‫עליו גבוהה גבוהה‪ .‬הם הרגישו שיש לו‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫לאחר התפילה אל הרה"ח רבי מרדכי חנא‬ ‫נשמת משיח‪ .‬ואף הרה"ק מרוזי'ן עצמו‬ ‫פוקס זצ"ל מוותיקי חסידי ויזניץ ואמר לו‪:‬‬ ‫אצילות‪ .‬רוחניי‪‬‬ ‫בנוגעשללעניני‪‬‬ ‫הבטחו‪‬נשמה‬ ‫נחיצותשיש לנו‬ ‫העיד‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬עליך‬ ‫לבך יותר‬ ‫סלח לנו‪,‬‬ ‫עלאבל‬ ‫שדפקת בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫"ראיתי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מרדכי חנא‪:‬‬ ‫מול רבי‬ ‫שוב"‪.‬כראוי‬ ‫השיב לו‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫להתפלל‬ ‫הפע‪‬בענין זה‪.‬‬ ‫נעסוקהסבר‬ ‫שבועות איזה‬ ‫לכבוד תחילה‬ ‫נאמר‬ ‫בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מוללנו'דברי‪‬‬ ‫צריך לדפוק?‬ ‫שרקנחו‪‬‬ ‫ב'סלח‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי לך‬ ‫נראה‬ ‫כשאדם פשוט נוסע אל הצדיק‪ ,‬הוא מבקש‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫האד‪' ‬וטהר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫כשאומרים‬ ‫לדפוקשהרי‬ ‫לכ‪‬צריך‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבהיותר‬ ‫הרבה‬ ‫לקבל ממנו עצה כנגד היצר או מבקש‬ ‫הרה"צ רבי‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫לחוות‬ ‫בחשיבות הדי‪‬‬ ‫ניצול הזמן‪,‬‬ ‫השבועות הוא יו‪‬‬ ‫להתעורר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסבירמשהוא‬‫באמת'‪ .‬יותר‬ ‫ברוחניות‬‫לעבדך‬ ‫לבנו‬ ‫להצליח‬ ‫א‬ ‫זאב )וועלוול( ערנסטער שליט"א שהתכוון‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫לקבל טעם ביום‬‫התפילה‪ ,‬בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו בעת‬ ‫כ‪‬התרגשות‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫לומר שיותר גדולה היא העבודה בעבודת‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬שאין לנו‬ ‫לעורר‬ ‫בצדיקים‬ ‫ועוד‪.‬לנואך כדי‬ ‫כשמדובר‬ ‫שניתנו‬ ‫טוב‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח‬ ‫נת‪ ‬היו‬ ‫לצדיק‪ ,‬לא‬ ‫ה' עצמה לעשותה בטהרת הלב מהעבודה‬ ‫לנו‬ ‫נסעו הקב"ה‬ ‫דיננו כשהם‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫שייצא בהם‪,‬‬ ‫השגה‬ ‫ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כל‬ ‫יומם‪ ,‬וכן לא‬ ‫שלא לחטוא‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫סדרכלי‪‬‬ ‫להצליח בשרטוט‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫זקוקים לעזר‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫היו זקוקים לעצה איך לצאת מהתמודדות‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫הצדיק‪ ,‬הם‬ ‫עליה‪‬‬ ‫אל ונוסי‪‬‬ ‫נוסעים‬ ‫הישנות‬ ‫כשצדיקיםכ‪ ‬על‬ ‫נחזור א‪‬‬ ‫עם יצר קשה‪.‬‬ ‫נוסעים לקנות בעולם של רוחניות‪ .‬יש שם‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫עולם כל‪-‬כך עשיר‪ .‬הקושי הוא שדברים‬ ‫בנסיעה לצדיק יש ענינים רבים‪,‬‬ ‫אכןאלה‪.‬‬‫בכלי‪‬‬ ‫האדם‬ ‫לראות‪.‬לעצמי‬ ‫קשהוכשאני‬ ‫הרבה לייותר‬ ‫מי לי‬ ‫פנימייםאי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫ואחד מהם הוא שכאשר האדם עובד את‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫את פלוני מתנענע‬ ‫ראיתיאני‬ ‫הפשוט מתלהב‪ :‬מה‬ ‫ה'‪ ,‬מנצל את הזמן ואינו חוטא‪ ,‬מתחילה‬ ‫בחזקה‪ ,‬ראיתי את פניו לוהטות כאש‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫דברים כראוי‬ ‫הבטחו‪‬לעשות‬ ‫לשער גדולה‬ ‫הלבבות‬ ‫העבודה היותר‬ ‫היא‪:‬רגליו‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫כיפורים על‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫כל יום‬ ‫השאלה‬ ‫אותו עומד‬ ‫ראיתי‬ ‫וכמה‬ ‫כמהמדרגה‬‫לקנות פיעוד‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫ה' הלב‪,‬‬ ‫עם עבודת‬ ‫פנימיות‬ ‫של‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪ ‬בשביל‬ ‫להיות‬ ‫נפלא מאוד‪.‬‬ ‫בוכה‪.‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ראיתי אותו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬נכנסים אז‬ ‫בנוגע בדביקות‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬מדרגה‬ ‫משהוא‬ ‫ביראה‪ ,‬עוד‬ ‫א‪ .‬אב"ד 'מאור חיים' בירושלים עיה"ק תובב"א‪ ,‬נכדו של הרה"ק ה'אמרי חיים' מוויזניץ זיע"א‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫כ‬ ‫עזור לבני ישראל שיהיה להם טוב גם‬ ‫האדם הפשוט זה נפלא‪ .‬אבל כשמדברים על‬ ‫בשורשם וגם בעולם הזה באופן הנגלה‪.‬‬ ‫צדיקים‪ ,‬לא לזה היו זקוקים‪ .‬הם עצמם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫גבוהים היו מכל אלה‪ .‬הם עצמם למדו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מדובר בבריה שברא הקב"ה‪ .‬הקב"ה‬ ‫ברא צדיקים‪' .‬טובים מאורות שברא‬ ‫תורה לשמה‪ ,‬הם עצמם היו בעלי רוח‬ ‫הקודש‪ ,‬אבל הם נסעו אל הצדיק כדי‬ ‫אלוקינו‪ .‬יצרם בדעת בבינה ובהשכל‪ ,‬כח‬ ‫להגיע למדרגות רמות יותר בעבודה‬ ‫הי"ו להיות מושלים בקרב‬ ‫ומשפחתובהם‬ ‫וגבורה נתן‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫בנסיעה‬ ‫לזכותענינים‬ ‫לזכות‬ ‫הפנימית‪ .‬יש בוודאי עוד‬ ‫ובטחון להשפיע ולהביא טובה לבני‬ ‫תבל'‪ ,‬כח‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןאצלם‬ ‫לצדיק‪ ,‬כמו ביטול לצדיק‪ ,‬אבל יש‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫פטרו‪‬כל‪-‬כך‪,‬‬ ‫גם ענין זה‪ ,‬כי יש צדיקים גדולים‬ ‫שהמדרגות הגדולות שלהן ביראה ודביקות‪,‬‬ ‫אם תטיב תוכל לסבול אחרים‬ ‫עולות על גדותיהן‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד דיבור אחד שאולי הוא מעט‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הכמות‪ ,‬אבל באיכות הוא יכול להביא‬ ‫מסופר על הרה"ק מרוז'ין שאמר שלא‬ ‫התעוררות רבתית בעבודת ה'‪ .‬בעירין‬ ‫הצליח להעביר את הדף בנעילה מרוב‬ ‫מה שהקב"ה‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫מובא השפירש‬ ‫–‬ ‫)בראשית( אייר‬ ‫בחוקותי( כ"ג‬ ‫)בחו"ל קדישין‬ ‫במדבר‬ ‫גבוהות‬ ‫פרשת שהן‬‫שלישי דרגות‬ ‫אומר‪ :‬יש‬‫יראה‪ .‬הוי יו‪‬‬ ‫אמר לקין "אם תטיב שאת ואם לא תטיב‬ ‫כל‪-‬כך ובכל זאת הן ניכרות כלפי חוץ‪ .‬אכן‪,‬‬ ‫לפתח חטאת רובץ"‪ :‬אם אתה בעצמיותך‬ ‫לאדם הפשוט חסר הכלים להבין מה שראה‪,‬‬ ‫הנך טוב ועוסק להטיב ‪ -‬שאת‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫אבל הצדיקים נסעו לצדיקים גדולים מאוד‬ ‫תוכל לשאת ולסבול כל אחד על כל‬ ‫וקנו שם מדרגות נוספות על מדרגתם‪ .‬ועל‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬עסוק‬ ‫כשהאדם‬ ‫–‬ ‫וחסרונותיו‪ .‬א‪‬‬ ‫חולשותיומועיל תמיד‬ ‫צדיקים כאלה מדברים אשר הקב"ה הביאם הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫לעלות יותר נחו‪‬‬ ‫ולהתעלות‪ ,‬אחת‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫בלשפר את‬‫לבני הדורות האחרונים להאיר להם הדרך ‪ -‬אי‪‬‬ ‫לסבול כל‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬‫מול יכול‬‫שהוא‬ ‫כראוי‬‫לבטוח היא‬ ‫מהתוצאות‬ ‫אי‪‬‬ ‫טובים מאורות שברא אלוקינו‪.‬‬ ‫בעצמך אינך‬ ‫מולאתה‬ ‫תטיב‪ ,‬אם‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫לא נחו‪‬‬‫שהוא‬‫מכפי ואם‬ ‫אחד‪.‬‬ ‫עוסק בעשה טוב‪ ,‬אזי לפתח חטאת רובץ ‪-‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫תפילת הרה"ק מרוז'ין‬ ‫הנך מחפש חטאים אצל פתחו של כל אחד‪.‬‬ ‫א‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫מרוז'ין‪.‬משהוא צרי‪‬‬ ‫הרה"ק יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫עד כאן דברי‬ ‫בכלאצל הרה"ק‬ ‫שבלטו‬ ‫עלינומהדברים‬ ‫כ‪ ‬אחד‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫מרוז'ין‪ ,‬היתה אהבת ישראל‪ .‬במכתב להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫ממטה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אפשרבלילבוא‬ ‫הצלחההדבר‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫כלללהסבר‬ ‫מה'נועם אליעזר' מסקולען זיע"א כתב‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫פשוטשלואחר כך‬ ‫האד‪‬‬ ‫להסביר באופן‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫למעלה‪,‬‬‫שהרה"ק מרוז'ין אמר על עצמו שאם כואב כל‬ ‫להתרחב‪ ,‬אבל למעשה זה נוגע לכל אחד‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לו ליהודי שנמצא בקצה העולם אצבעו מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫לפי ערכו‪ .‬כלומר‪ ,‬שהעולם אינו מתחלק‬ ‫מה‬ ‫ועלינוזאת‪.‬ללמוד‬ ‫כל‪-‬כך היה‬ ‫תמיד‪,‬להרגיש‬‫שמועילי‪‬הוא יכול‬ ‫הקטנה‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לשנים‪ ,‬אנשים שעוסקים בעשה טוב‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬נתיבות שלום‬ ‫אותנואף ב‬ ‫מלמדתישראל‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫חיבורו אל בני‬ ‫כולם‪ ,‬ואנשים שאין‬ ‫בהירות‪.‬‬‫יותר את‬ ‫לסבול‬‫לקבל‬ ‫הביא שהרה"ק מרוז'ין אמר שבהיותו כאן כדי‬ ‫ויכולים‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫עוסקים בעשה טוב ואינם יכולים לסבול אף‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬הוא מרגיש בצערם של ישראל‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫חסרונות אצל כולם‪ .‬זה‬‫אחד ורק מחפשיםמה אני‬ ‫בעל ורוצה‬ ‫לעולמות רבינו‬ ‫העליונים‬ ‫עולה בהקדמת‬ ‫וכשהואלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫לא כך‪ .‬אלא לפי מה שהאדם מטיב את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫רואה שהכל‬ ‫שבנוגע‬‫הבטחו‪ ‬הוא‬ ‫לשער רחמים‪,‬‬ ‫הלבבות עליהם‬ ‫לבקש‬ ‫היא‪:‬ויותר‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫לסבולבהיותר‬‫יכול לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬‫השאלה הוא‬ ‫עצמו‪ ,‬כך‬ ‫כמהלהוביל‬ ‫וכמה‬ ‫פי כדי‬ ‫והכל‬ ‫בחשבוןנחו‪‬‬ ‫הכלהבטחו‪‬‬ ‫לטובה‪ ,‬כי‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫לסבול‪ ,‬אם‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫שאינו יכול‬ ‫והאנשיםלהיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫והחלקים‬ ‫לענייני‪ ‬אינו יכול‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫השלימה‪ ,‬ואם כן‬‫נחו‪ ‬בנוגע‬‫הגאולה‬ ‫אל‬ ‫משהוא‬ ‫ייטיב את עצמו עוד יותר‪ ,‬יוכל לסבול גם‬ ‫להתפלל‪ .‬על כן הוא מתפלל כך‪ :‬רבונו של‬ ‫אותם‪ .‬ככה זה עובד‪ ,‬זה כנגד זה‪.‬‬ ‫עולם! אתה נמצא למעלה ונמצא למטה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מסוים הוא מרגיש יותר טוב מחבירו‪ ,‬ואז‬ ‫אדם שבור מבקש להתנחם‬ ‫הוא אומר‪" :‬הנה בתחום זה פלוני גרוע‬ ‫נבוא אל ההסבר הפשוט‪ .‬אולי אנו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ממני"‪ ,‬וכך נחמתו עוד יותר גדולה‪ .‬זה לא‬ ‫מכירים זאת מהמקום שבו הוא ניכר מאוד‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫סתם צרת רבים‪ ,‬אלא אני גדול ופלוני קטן‪.‬‬ ‫כלומר‪ :‬יש לפעמים שהאדם בכלל לא‬ ‫במצב של 'תטיב' ואז רואים זאת ממש‬ ‫אם תטיב תוכל לבוא להתנשאות‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫לכך‪ ,‬כי כל‬ ‫ביותר‬ ‫בגלוי‪ ,‬והסיבה הפשוטהלזכות‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫עד כאן פשוט‪ .‬וכעת נבוא להבין את‬ ‫אחד צריך סיפוק‪ ,‬ואם הקב"ה עוזר לו‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫החלק הראשון שמי שעסוק בשיפור עצמי‪,‬‬ ‫פטרו‪ ‬צורך‬ ‫לאדם והוא משתפר והולך‪ ,‬אין לו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫יש לו יכולת לסבול אחרים‪ .‬האמת שכאן‬ ‫לחפש חסרונות אצל אחרים‪ .‬אבל אם אין‬ ‫צריך להתבונן‪ ,‬כי יש כאן שאלה‪ .‬מי‬ ‫האדם משתפר והולך‪ ,‬המערכת שלו‬ ‫בשיפור עצמי‪ ,‬יכול למצוא את‬ ‫שעסוק‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫על הרה"ח‬ ‫להישארלע"נ‬ ‫שבורה‪ ,‬כי האדם אינו נועד נלמד‬ ‫אחרים‪ .‬הוא עלול למצוא‬ ‫ראטה‬‫סובל‬ ‫פחות‬ ‫הי"ו‬ ‫עצמוליפא‬ ‫מציאות‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫עמדו‪ .‬העולם הוא פרוזדור‪ .‬זהו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫את עצמו במקום כזה‪ .‬בדומה למי שנוסע‬ ‫העולם‪ .‬ובאשר כך‪ ,‬כל אחד באשר הוא‬ ‫ברכבו ופתאום מוצא את עצמו בכביש‬ ‫חייב להשתפר בכל עת‪ .‬ואם אין האדם‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ה‬ ‫אייר‬ ‫כ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( –‬ ‫חשוך‪ .‬הוא מוצא את עצמו נכנס לבית‬ ‫עסוק בכך‪ ,‬הוא מרגיש כאוב‪ .‬כואב לו עצם‬ ‫הכנסת ואומר‪" :‬איני מבין מה הם בני‬ ‫זה שאינו משתפר‪ .‬זה מחליא אותו‪ .‬חסר לו‬ ‫האדם‪ .‬משוגעים! הם הרי מדברים כאלה‬ ‫לא סתם סיפוק מן הצד‪ ,‬אלא הוא אדם‬ ‫שטויות‪ .‬אינני יכול לדבר אתם‪ .‬הפסקתי‬ ‫שבור‪ .‬כמה שירצה להסתיר זאת מעצמו‬ ‫לבוא לשמחות"‪ .‬יש לפעמים שה'תטיב'‬ ‫ומאחרים‪ ,‬אי אפשר לשנות את מהות‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫גורם ל'לא שאת'‪ ,‬ויש אפילו דיבור מהרה"ק‬ ‫יש‬ ‫לעניני‪‬לאדם‬ ‫בנוגעמבקש‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬הוא‬ ‫נחיצות האדם‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לזה‪ .‬בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫מרוז'ין גם‬ ‫עדינות‪ ,‬לאדם יש שאיפות‪ .‬ככה זה‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לפני הדיבור‬ ‫קטעים‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪‬שנימול‬ ‫קדישין‬ ‫שהוא‬ ‫ב‬ ‫מכפיעירין‬ ‫אכן דרכו של היצר להניח את דעתו‬ ‫הנ"ל‪ ,‬מובא שפירש כך‪' :‬אם תטיב' ‪ -‬אתה‬ ‫חג‬ ‫חוטאים‪ ,‬הרי‬ ‫ולפלוני‬ ‫כולםרוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫ולומר לו‪:‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫האדם‬ ‫של‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫עלול לבוא לידי התנשאות‪ .‬היצר הרע‬ ‫על‬ ‫במצב‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הדי‪‬ואני אינני‬ ‫קשות‪,‬‬ ‫יותריו‪‬‬ ‫בעיות הוא‬ ‫השבועות‬‫יש‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותרלך‪:‬משהוא‬ ‫תראה איזה‬ ‫ולומר‬‫ברוחניות‬ ‫לבוא אליך‬‫להצליח‬ ‫עלול‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכלבקלון חבירו‪.‬‬ ‫התכבדות‬‫להשתמש‬ ‫כ‪‬גרועעלינו‬ ‫כל‪-‬כך‪ .‬מעין‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫'ואם לא‬ ‫עם ג‪‬‬ ‫פלוני‪.‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫תדבר מה‬ ‫אתה‪ ,‬אל‬‫להצליח‬ ‫צדיק‬ ‫לו‪ ,‬ואחד‬ ‫שמכאיב‬ ‫כדימשהו‬ ‫שיש לו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫בכך לנו‬ ‫די‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחובכן‪,‬‬ ‫בלי רובץ'‪.‬‬ ‫חטאת‬‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫הלא 'לפתח‬ ‫כלל‬ ‫תטיב' ‪-‬‬ ‫הוא זה‬ ‫לנו‬ ‫כאבו‪ ,‬נת‪‬‬ ‫אכ‪‬אתהקב"ה‬ ‫שמרגיעים‪ .‬לו‬ ‫דיננו לטובה‬ ‫מהדברים‬ ‫שייצא‬ ‫שללזה היא‬ ‫האד‪‬‬ ‫היעוצה‬ ‫אכן העצה‬ ‫הרוחנית‬ ‫מה תעשה?‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫שהוא אומר לעצמו‪ :‬אף פלוני אינו מלאך‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫היינו שתלך‬ ‫לבטוח הלוך‬ ‫תהיה בארץ'‪,‬‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫'נע ונד‬ ‫מיוסדת על‬ ‫לפלוני יש בעיות יותר גדולות ממני‪ ,‬אתה‬ ‫ושוב מזה לזה‪ .‬כשהיצר הרע אומר לך‬ ‫מה‬ ‫ללמוד אינך‬ ‫ועלינו‬ ‫אצל פלוני?‬ ‫תמיד‪,‬קורה‬ ‫לדעת מה‬‫שמועילי‪‬‬ ‫רוצה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫"צדיק אתה‪ ,‬אל תדבר עם פלוני"‪ ,‬אמור‪:‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬גרוע כל‪-‬כך‪.‬‬ ‫אם כןאותנו‬ ‫מצבי אינו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורהלדעת‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬אינני צדיק"‪ .‬וכשהוא אומר לך‪" :‬רשע‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ככל‬ ‫לעשות‬ ‫רשאי ליאתה‬ ‫זהו ההסבר הראשון לחצי השני ‪' -‬אם‬ ‫לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫כן לי מי‬ ‫ואם אני‬ ‫אתה‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫חובת‬ ‫אני"לא‪ ,‬צדיק אני"‪.‬‬ ‫אמור‪:‬‬ ‫העולה על רוחך"‪ ,‬מה‬ ‫בעל שאינו‬ ‫חטאת רבינו‬ ‫רובץ'‪ .‬מי‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫לפתח‬ ‫לאכבר‬ ‫תטיב‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫לחפש חסרונות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אוהב‬ ‫לשערעצמי‪,‬‬ ‫הלבבותבשיפור‬ ‫עסוק‬ ‫היא‪:‬עצמו‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫מטיב את‬ ‫כשהאדם‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫השאלהפנים‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫על כל‬ ‫כמהשכתוב‬ ‫וכמה‬ ‫מרגישפי מה‬ ‫ה' כי הוא‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫אחרים‪,‬‬ ‫אצלעבודת‬‫של‬ ‫כפירושו‬ ‫רוצה‬ ‫לידי גאוה‪,‬‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬לבוא‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪‬הוא עלול‬ ‫הרי‬ ‫לענייני‪‬אוכל זאת‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחמה‪ ,‬והוא‬ ‫נחו‪‬חציבנוגע‬ ‫משהוארבים‬ ‫צרת‬ ‫של הרה"ק מרוז'ין עצמו‪ ,‬אם כן מה ההסבר‬ ‫לארוחת הבוקר‪ .‬זה מה שמשביע אותו‪ .‬יש‬ ‫במה שאמר בפירוש הפסוק שכפי שייטיב‬ ‫שהוא אומר "גם פלוני"‪ ,‬ויש שבתחום‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בכ‬ ‫כדי לעשותו יהודי יותר טוב‪ .‬וגם כשהוא‬ ‫האדם את עצמו‪ ,‬כך יוכל לשאת ולסבול‬ ‫רואה סביבו אנשים עם חסרונות‪ ,‬הוא יודע‬ ‫כל אחד?‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שהם נמצאים שם בהשגחה פרטית‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מדוקדקת‪ ,‬הכל כדי לעזור לו להיות יהודי‬ ‫יותר טוב‪ .‬נמצא שכאשר האדם עסוק‬ ‫אכן כאן מבואר יסוד גדול שאם אתה‬ ‫רואה שאינך יכול לסבול את פלוני‪ ,‬סימן‬ ‫בעבודתו העצמית להתקדם ולהשתפר‪ ,‬גם‬ ‫הוא שהיכן שהוא אינך באמת בבחינת‬ ‫בולט‪ ,‬כגון שהוא נפגע על‬ ‫זולתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫כשחסרון‬ ‫'מטיב'‪,‬‬ ‫בבחינתאליעזר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫'מטיב'‪ ,‬כי מי שהוא לגמרי‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןמרגישו היטב‪ ,‬הוא יכול לסבול‬ ‫אמונה והוא‬ ‫מדור ידו‬‫פטרון יכול‬ ‫מי שבאמת עסוק בשיפור עצמי‪ ,‬הוא‬ ‫הוא מאמין שזה בהשגחה פרטית‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬הסיבה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אותו‪ ,‬כי‬ ‫לסבול אחרים‪ .‬צריך רק להבין מה‬ ‫ושזה נועד לעזור לו להשתפר ולעבוד על‬ ‫לכך‪.‬‬ ‫הכעס שלו ועל סבלנותו ועל האהבת‬ ‫חיפוש בא מריקנותנלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ישראל שלו‪ ,‬וזה מה שנותן לו את היכולת‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫אותו‪.‬‬‫ליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫לסבול‬ ‫הנה דבר ראשון‪ ,‬החיפוש אחר‬ ‫חסרונותיהם של אחרים‪ ,‬כל שכן לדבר‬ ‫שאין לו פנאי‬ ‫הפירוש‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫אמור( – כ"ג‬ ‫מעתה‪ :‬אין‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫עליהם‪ ,‬בא‬ ‫לחשובבמדבר‬ ‫רקפרשת‬ ‫יו‪‬אפילו‬ ‫שלישי‬ ‫עליהם‪ ,‬אבל‬ ‫לחשוב על חסרונות זולתו‪ .‬אף זה נכון‬ ‫מריקנות המוח‪ ,‬כענין 'בטלה מביאה לידי‬ ‫שרוב החסרונות אינו רואה בכלל‪ ,‬כי הוא‬ ‫שעמום'‪ .‬מוחך ריק מדי‪ .‬איך יש לך בכלל‬ ‫אומר‪ :‬מה הם שייכים אלי? מה יש להם‬ ‫מקום במוחך להתעסק בחסרונות זולתך?‬ ‫אתי? אבל גם כשמדובר בחסרונות‬ ‫עליך להיות יותר עסוק בעבודת ה'‪ ,‬עד‬ ‫יודע‬ ‫כגוןהאד‪‬‬ ‫החסרונות‬ ‫תמיד –‬ ‫כרחו‪,‬א‪‬‬ ‫מועיל בעל‬ ‫שחסרונותיהם של אחרים לא יעניינו הבטחו‪‬‬ ‫שפוגשים אותו‬ ‫זרועם‪ ,‬יש‬ ‫נחו‪‬לו את‬ ‫בו‪.‬נחת‬ ‫להשתמשאת‬ ‫שהוא מרגיש‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אותך‪.‬‬ ‫לדעת‬ ‫אבל יותר‬ ‫אי‪‬‬ ‫מבין שהם‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולכי הוא‬ ‫דברי‪‬‬ ‫אותם‪,‬‬ ‫לסבול‬ ‫כראוי‬ ‫האפשרות‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫סך הכל כלים לעזור לו לתקן את מדותיו‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬עסוק עם‬ ‫נעסוק תמיד‬ ‫מי שהיה‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד לראות‬ ‫מצוי‬ ‫ה'נייעס'‪ ,‬וכיון שהתחיל להשיא את צאצאיו‪ ,‬מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫הדי‪ ‬יותר‪ .‬הוא‬ ‫מעניין אותו‬ ‫השבועותאינו‬ ‫ה'נייעס'‬ ‫כך העיסוק בשיפור עצמי נותן לאדם‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫והרי זה‬ ‫יותרזולתו‪.‬‬ ‫ברוחניות את‬ ‫היכולת לסבול‬ ‫להצליח‬ ‫את‬ ‫יש לי חובות לגלגל‪ .‬במוחו אין כבר מקום‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬הזולת‪,‬‬ ‫של ג‪‬‬ ‫סבילות‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫ביותר מה‬ ‫הנעימה‬ ‫להצליח‬ ‫הדרך‬ ‫ל'נייעס'‪ .‬יש די והותר אנשים שעדיין‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬רוצים‬ ‫לעורר כי הם‬‫ההבלים‪,‬‬‫עסוקים לנועם כדי‬ ‫שניתנו‬ ‫ומחייך‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בלי כולם‬ ‫לבטוח‬ ‫שסובל את‬ ‫ברוחניות‬ ‫לכם מי‬‫הצלחה‬ ‫כללתארו‬ ‫כי‬ ‫לנו‬ ‫ממצוקת"ה נת‪‬‬ ‫החובות‪.‬‬ ‫ולהשתחרראכ‪ ‬הקב‬ ‫דיננו לטובה‪.‬‬ ‫שייצא‬ ‫להתאוורר‬ ‫שללא בגלל‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתכלומר‪,‬‬ ‫ההצלחהחכמת חיים‪,‬‬ ‫לכולם מחמת‬ ‫כל‬ ‫שהוא רוצה לעבוד עם עצמו‪ ,‬אלא בגלל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫אין לי כבר‬ ‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫מצוי שהאדם‬‫להצליח‬‫כלי‪‬מנגד‬‫אך‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫כח לשטויות‪ .‬יש לי דברים אחרים‪ ,‬יותר מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫שהוא רוצה להיות אדם נחמד‪ .‬הוא מחייך‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫חשובים‪ ,‬שמעסיקים את מוחי‪ .‬ובכן‪ ,‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫בבית כי הוא רוצה שהאווירה בבית תהיה‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫לקורס לשלום בית‪,‬‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫הוא הלך‬ ‫יותר‬‫לקבללכן‬ ‫כשהאדם עסוק בשיפור עצמי‪ ,‬אין לו כדי‬ ‫נעימה‪ ,‬כי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ולמד שם כללים רבים איך לדבר ואיך‬ ‫‪.‬‬‫אחרים‬ ‫של‬ ‫חסרונותיהם‬ ‫לחיפוש‬ ‫מקום‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אני אשר הורו אותו‪,‬‬ ‫מה ככל‬ ‫לחייך ומנסה לעשות‬ ‫כלום ברירה אחרת יש לו?! להתקוטט כל‬ ‫שבנוגעאחרים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬לסבול‬ ‫מאפשרת‬ ‫האמונה‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫עבודתו‬ ‫אי‪‬‬ ‫במקוםהיא‪:‬‬ ‫וכן בה‬ ‫עדיפה‪.‬לדו‪‬‬ ‫השאלהאינה‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫היום הרי‬ ‫ובוודאי יש‬ ‫וכמה‬ ‫חלש‪ ,‬כמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬‫זה די‬ ‫ברורה'שהסבר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של אך‬ ‫עבודת‬ ‫כשהאד‪ ‬ואומר‬ ‫רוצה‬ ‫רוצה שיקדמוהו‬ ‫הבטחו‪‬הואלהיות‬ ‫צרי‪‬מחייך כי‬ ‫הוא‬ ‫כשהאדם עסוק‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעמעשי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נדבך יותר‬ ‫עודנחו‪‬‬ ‫לזה‬ ‫משהוא‬ ‫לעצמו‪ :‬מי יודע? אולי יום אחד זה יעזור לי‬ ‫בשיפור עצמי‪ ,‬הוא מחדיר לעצמו בכל עת‬ ‫כשיראו שאני אדם כל‪-‬כך טוב‪ .‬ולשכניו הוא‬ ‫שהמצבים מסביב נועדו להנאתו ולטובתו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫ואתה תופס את העיוות בחזקה‪ .‬כבשר ודם‪,‬‬ ‫עושה טובות‪ ,‬כי הוא עושה חשבון של‬ ‫אתה עלול לאבד את ישוב הדעת‪ ,‬אבל איך‬ ‫'שמור לי ואשמור לך'‪ .‬הוא לא נולד היום‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫יתכן שאתה מחזיק בזה? אם אתה מחזיק‬ ‫הוא יודע שבסוף הוא יזדקק להם‪ .‬מוחו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בזה‪ ,‬אתה שרוי בבעיה גדולה‪ .‬האם למעשה‬ ‫נקמת‪ ,‬זה כבר השלב האחרון‪ .‬עיקר הצרה‬ ‫פועל באופן זה‪ .‬בסופו של דבר הוא לא‬ ‫יוכל לסבול אנשים‪ ,‬זאת על אף כל‬ ‫הוא שאתה חי בצורה מעוותת‪.‬‬ ‫המתיקות שיש לו‪ ,‬כי אינו עסוק בשיפור‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר נוח‬ ‫אליעזר‬ ‫)זיך‬ ‫לזכות‬ ‫לעצמו‬ ‫לזכות‬ ‫עצמי‪ .‬הוא עסוק בלעשות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון הוא‬ ‫באקוועם מאכן(‪ .‬אבל הוא בעל כשרון‪.‬‬ ‫תטיב' ‪ -‬אדם שעסוק בשיפור‬ ‫'אם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬קצת‬ ‫עושה את זה עם כשרון‪ .‬הוא מבין‬ ‫עצמי‪' .‬שאת' ‪ -‬יכול לסבול גם דברים‬ ‫שבאמת מפריעים לו‪ .‬הוא לא מלאך‪ .‬יש לו‬ ‫לאחרים וכך הוא עושה לעצמו נוח‪ .‬אבל‬ ‫שמפריעים לו במקום העמוק ביותר‪.‬‬ ‫דברים‬ ‫לכל אחד יש תכונות‪ ,‬מדות וענינים שאותם‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫אך מה? הוא מבין שהם עוזרים לו לתקן‬ ‫אינו יכול לסבול‪ ,‬כי הוא בדיוק הפוך מהם‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫שלא‬ ‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מרגיש‬ ‫וכשנוגעים לו שם‪ ,‬או כשהוא‬ ‫את עצמו‪ .‬וגם כשהוא נופל‪ ,‬הוא יכול‬ ‫לקום‪ ,‬כי הוא יודע מה עליו לחשוב‪.‬‬ ‫תהיה לו שום תועלת מפלוני‪ ,‬הגאוה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬‫ואז הוא‬ ‫במדבר‬‫החוצה‪,‬‬ ‫פרשת‬‫קופצים‬ ‫הטמונים‪,‬‬ ‫שלישי‬ ‫והכעס יו‪‬‬ ‫מוצא את עצמו בקלונו‪.‬‬ ‫אין זמן להתעסקות מיותרת‬ ‫דיברנו עד כה על שלוש סיבות ממטה‬ ‫אכן‪ ,‬אם האדם עובד לזכך את עצמו‬ ‫למעלה‪ :‬א‪ .‬כשהאדם עסוק בשיפור עצמי‬ ‫ברצונו להיות מרכבה לשכינה‪ ,‬אזי גם‬ ‫יודע‬ ‫האד‪'‬לפתח‬ ‫תטיב' ‪-‬‬ ‫–‬ ‫תמיד לא א‪‬‬ ‫הבטחו‪‬לו מועיל‬ ‫סיפוק‪' ,‬ואם‬ ‫‪ -‬יש‬ ‫אחרי שנכשל בכעס ובחוסר סבלנות‪ ,‬הוא‬ ‫חסרונותיו של‬ ‫חטאת רובץ'‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫רואהיותר נחו‪‬‬ ‫הוא אבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫מרגיע את עצמו ומלמד את עצמו לסבול‪ .‬אי‪‬‬ ‫דברי‪‬עצמו‪ .‬ב‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫טוב עם‬ ‫להרגיש מול‬ ‫לבטוח כראוי‬‫אחרים כדי‬ ‫אי‪‬‬ ‫כשהאדם עסוק בשיפור עצמי‪ ,‬יש לו‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הנוטר אינו משחרר את העיוות‬ ‫כל‪-‬כך הרבה דברים לעשות‪ .‬הזמן קצר‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬בעניני‬ ‫עליושהרי‬ ‫להיות ישר‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫מרובה‪.‬‬ ‫והמלאכהלכ‪‬‬ ‫הנה הקב"ה צוה אותנו בתורתוא 'לא הסיבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫כספים‪ ,‬עליו להיות ישר בדיבורו‪ ,‬עליו‬ ‫להצליח‬ ‫בכלשכתב החינוך‬ ‫כידוע מה‬ ‫ולא תטור'‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬תקוםעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫לחבירו‪ ,‬עליו‬ ‫מהאדם‬‫בגשמיות‪.‬שבין‬ ‫ישר בענינים‬ ‫להצליח‬ ‫להיות‬ ‫ששורש מצוה זו הוא להאמין שה' אמר לו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫יהודים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫להרגיש‬ ‫לבטוח‬ ‫בלימודו‪ ,‬עליו‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה‬‫להתמיד‬ ‫קלל‪ ,‬אבל יש בזה פשטות‪ ,‬שנקימה ונטירה כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫המוח‪ ,‬עליו‬ ‫האד‪‬‬ ‫בריכוז של‬ ‫ההצלחהלהתפלל‬ ‫הרוחנית‬ ‫אחרים‪ ,‬עליו‬ ‫פירושן שאתה לוקח את הרגשת הפגיעה כל‬ ‫לקבל יסורים באהבה‪ ,‬עליו לחנך את‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ואת הכעס שבא בעקבתה‪ ,‬אתה מניחם מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫הילדים‪ ,‬איך יש לו מקום לחסרונותיהם של‬ ‫מה‬ ‫את נחת‬‫ללמוד‬ ‫ועלינוירגיש‬ ‫תמיד‪,‬הוא עוד‬ ‫שמועילי‪‬ואומר‪:‬‬ ‫בקופסא‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אחרים? יש לו כל‪-‬כך הרבה עבודה‪ .‬צריך‬ ‫להשתמש‬ ‫'ער וועט נאך‬‫ופקדתי‪.‬אי‪‬‬ ‫פקדי אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה ביום‬ ‫זרועי‪.‬‬ ‫בהירות‪ .‬הדעת ובשמחה‪,‬‬ ‫לאט‪ ,‬בישוב‬ ‫אותהיותר‬‫לקבל‬ ‫כאפן'‪ .‬וכאן יש טענה חזקה על האדם‪ :‬כדי‬ ‫לעשות‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אבל הקב"ה נתן לנו הרבה עבודה בעולם‬ ‫בשלמא בשעת מעשה‪ ,‬כי יתכן שלא היית‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני שיהיה לו מקום‬‫היתכן‬ ‫הזה‪ ,‬המון עבודה‪,‬מה‬ ‫בעל איבדת‬ ‫רבינוולכן‬ ‫בהקדמת‬ ‫המוחין‪,‬‬ ‫למדנובקטנות‬ ‫כברוהיית‬‫מוכן‬ ‫לחסרונותיהם של אחרים?! איך אומרים? ‪-‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כך כשישנת‬ ‫שבנוגע‬‫הבטחו‪ ‬אחר‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫העשתונות‪ .‬אבל‬ ‫את‬ ‫לדבר או‬ ‫אי‪‬‬ ‫זמן היא‪:‬‬ ‫לדו‪‬ליבה‬ ‫בהם‪ .‬אין‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫השאלהיטפל‬ ‫שמישהו‬ ‫קריאת שמע‬ ‫וכמה‬ ‫כשאמרתפי כמה‬ ‫קודם לכן‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫בלילה‪ ,‬או‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬פלוני‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫חסרונותיו של‬ ‫לחשוב על‬ ‫להיות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אפילו רק‬ ‫לענייני‪‬הדעת מתי‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫היה לך ישוב‬ ‫נחו‪ ‬הרי‬ ‫בנוגע‬ ‫משהואהמיטה‪,‬‬ ‫שעל‬ ‫יש לי הרי הר של מטלות‪ ,‬ובקושי אני‬ ‫שהוא‪ ,‬ועדיין אתה מחזיק בזה?! אם אתה‬ ‫מספיק חצי מהן‪.‬‬ ‫מחזיק בזה‪ ,‬פירושו שאתה חי מעוות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דכ‬ ‫יש לפעמים שמישהו מסתובב סתם‬ ‫איך נראה מי שחוזר לעבודתו אחרי יום‬ ‫בבית הכנסת ואין לך כלום אתו‪ .‬הוא אינו‬ ‫טוב ומוצא את עצמו עם הר של משימות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מזיק לך בשום צורה‪ ,‬אבל אינך יכול לסבול‬ ‫ומטלות שהצטברו מכל החודש‪ ,‬ומישהו בא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אותו‪ .‬זה כל הסיפור‪ .‬הוא עושה בדיחות‬ ‫משונות‪ ,‬הוא מחפש תשומת לב בצורה לא‬ ‫ושואל אותו‪ :‬אתה יכול בבקשה לעשות לי‬ ‫טובה? הוא אומר לו‪ :‬במחילה‪ ,‬מאוד הייתי‬ ‫מתחשבת ואינך יכול לסבול אותו‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫רוצה לעשות לך את הטובה‪ ,‬אבל אין לי‬ ‫לסבול אותו‪ .‬סתם שתדע‪.‬‬ ‫יכול הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הקב"ה כן‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫מעקרת‬ ‫זמן לנשום‪ .‬כעין זה ישלזכות‬ ‫שמבקשים‬ ‫לזכות‬ ‫מחמת רום מעלתך מרגיש שהוא‬ ‫אתהובטחון‬‫מדור אמונה‬ ‫בית להכין שבת ליולדת‪ ,‬והיא פטרון‬ ‫מרגישה לא‬ ‫ובטחו‪‬על העצבים‪ .‬מאוד מעניין‪ ,‬כי‬ ‫הולך לך‬‫מדור אמונה‬ ‫כבר לא‬‫פטרו‪‬‬ ‫נעים‪ :‬אני מאוד רוצה‪ ,‬אבל אני‬ ‫דווקא להקב"ה הוא לא הולך על העצבים‪.‬‬ ‫יכולה לעמוד על הרגליים מרוב עבודה‬ ‫הקב"ה כן יכול לסבול אותו‪ .‬ואם כן‪,‬‬ ‫וחוסר שינה‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫תחשוב שוב‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫בעבודה הר"ר‬ ‫עצמית‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫כך מרגיש מי שעסוק‬ ‫אין לי לא זמן ולא מקום לחסרונותיו של‬ ‫אור אלוקי ושמו סובלנות‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫להתפלל על‬ ‫פרשת במדבר‬‫שלישיאני יכול‬ ‫לעשות?‬ ‫פלוני‪ .‬מה יו‪‬‬ ‫הסבר הדבר הוא שיש איזו מתנה‪ ,‬אור‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬זה כן‪ ,‬אבל ללכת להראות‬ ‫אלוקי‪ ,‬שמתבטא בסובלנות‪ .‬נשמת היהודי‬ ‫באצבע שלפלוני יש חסרון? אני מדי עסוק‬ ‫יש לה יכולת לסבול אחרים‪ .‬זה מגיע‬ ‫נפשית בשלי‪.‬‬ ‫ממקור קדוש‪ .‬כפי ששמחה שורשה‬ ‫רחמנות‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫במקומו'‪ .‬וכן‬ ‫מועילוחדוה‬ ‫ג‪ .‬כשהאדם עסוק בשיפור עצמי‪ ,‬אף הבטחו‪‬‬ ‫בקדושה‪' .‬עוז‬ ‫הקב"ה‪ .‬כך‬ ‫חודרים‬ ‫הם רוחניי‪‬‬ ‫בנוגעלי כי‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫שמפריעים‬ ‫הדבריםהבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫ברחמנותואבלשליותר נחו‪‬‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫שורשה‬ ‫אי‪‬‬ ‫הסובלנות היא מדה ששורשה במדת‬ ‫לחייו‪ ,‬הוא מאמין שהם לטובתו כדי‬ ‫להשתפר ולהזדכך‪ ,‬וגם אם מוצא את עצמו אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הסובלנות של הקב"ה‪ .‬ואם האדם זוכה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫את ה'‬ ‫ומצליח לסבול כשקשה לסבול‪ .‬יש מישהו‬ ‫חג‬ ‫לעבודהרי‬ ‫לדברי‪‬וחוזר‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫מיד מתנער‬ ‫הבטחו‪‬הוא‬ ‫בנוגע‬ ‫נכשל‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫והוא האד‪‬‬ ‫סובלו‪ .‬הוא‬ ‫העצביםשהרי‬ ‫לכ‪‬עלפשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לו‬ ‫שהולך‬ ‫בידיעה שזה הגיע לו כדי להעלותו‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫להתייחס‬ ‫יותרתן לי‬ ‫ברוחניות אליו‪,‬‬ ‫תן לי לרדת‬ ‫להצליח‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫באמונה ובטחון ובשאר המדות‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫לתלמידו‪.‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫התייחסשאי‪‬‬ ‫פרידאמה ג‪‬‬ ‫כפי שרבי‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫אליו‬ ‫להצליח‬ ‫למד עם‬ ‫פרידא‬ ‫מסורריםורצו‪‬‬ ‫עין רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫הסובל כדי‬ ‫ומעלים‬ ‫שניתנו לנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫שרביבלי‬ ‫כתב שזה‬ ‫ברוחניות‬ ‫המהרש"א‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫התלמיד ארבע מאות פעמים‪ ,‬שורש הדבר‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של‬ ‫כעת נבוא לדרגה רביעית‪ .‬לסבול את‬ ‫הוא שהקב"ה מלמד תורה לעמו ישראל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫הקב"ה‪ ,‬כפי‬ ‫ברוחניות‪ ,‬של‬ ‫הרי ממדותיו‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫הזולת הוא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫וסובל את הקשיים שלנו‪ ,‬ולכן המלמד‬ ‫מה‬ ‫ללמוד'הסובל‬ ‫ועלינו‬ ‫נוראים ‪-‬‬ ‫תמיד‪,‬בימים‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שמשבחים אותו‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬יודע‬ ‫הישנות הקב"ה‪,‬‬ ‫א‪ ‬כ‪ ‬על‬ ‫במדותיו של‬ ‫נחזור‬ ‫שמתדבק‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬סובל גם את‬‫אותנוהוא‬ ‫מלמדת‬ ‫מסוררים'‪.‬‬ ‫התורה‬ ‫ומעלים עין‬ ‫בהירות‪.‬היא דבר קדוש‬ ‫כשלעצמה‬‫שהסובלנות יותר‬ ‫כדי לקבל‬ ‫ביותר‪ ,‬וגם את אלה שחוזרים על‬ ‫החלשיםאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫עוד לפני זה שהסובלנות גורמת לכך‬ ‫אותם חטאים שוב ושוב‪ .‬הוא מאריך להם‬ ‫התורה‪.‬לעצמי‬ ‫להביןליאתוכשאני‬ ‫יוכללי מי‬ ‫שהתלמיד אני‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫מה אני‬ ‫מדרגתם הגם‬ ‫בהקדמת לפי‬ ‫למדנולעזור להם‬ ‫אףכבר‬ ‫ומחפש‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע מה שכתב‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫השכינה‪ .‬וידוע‬ ‫לשעראת‬ ‫הלבבות‬ ‫מצערים‬ ‫שהם‬ ‫תפיסה‬ ‫אי‪‬‬ ‫שצרי‪ ‬עםלדו‪‬ילדבהבעלהיא‪:‬‬ ‫כשמלמד יושב‬ ‫השאלה‬ ‫כמה עסוק‬ ‫וכמה‬ ‫שכאשרפיהאדם‬ ‫תומר דבורה‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫הרמ"ק ב‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫)ארבע מאות‬ ‫רוצה‬ ‫אחר פעם‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיות‬‫הבטחו‪‬פעם‬ ‫חלשה ומלמדו‬ ‫שתחום זה צריך‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫במדותיו‪ ,‬יודע‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫משהוא הדבק‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫בקיום‬ ‫זה הרי למעלה מהשגתינו‪ ,‬אבל נניח עשר פעמים(‪,‬‬ ‫להתרחב‪ ,‬להצליח לסבול גם את מי שיש לו‬ ‫בדרך כלל הוא מסתכל על התוצאה ‪ -‬אני‬ ‫תכונות אחרות וגם את מי שעושה עוולות‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫המלמד לעצמו‪ :‬לא די שאני עובד על עצמי‬ ‫רוצה להגיע לכך שהילד יידע את החומר‪.‬‬ ‫שלא לכעוס על התלמיד הקשה‪ ,‬לא די‬ ‫יקח זמן? שיקח זמן‪ .‬זה ידרוש ממני יגיעה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שאני נזהר בכל כוחי שלא לפגוע בו‪ ,‬אלא‬ ‫‪ -‬לא אכפת לי‪ .‬העיקר שאגיע אל היעד‪ .‬אך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אני עובד על כך שאוכל לסבול אותו כמו‬ ‫שהוא ‪ -‬כך הקב"ה ברא אותו‪ ,‬לך לאומן‬ ‫לפני חלק זה של ההגעה אל היעד‪ ,‬יש את‬ ‫עצם זה שהמלמד מתנהג בסובלנות‬ ‫שעשאני‪ ,‬אני יכול לעורר בלי סוף אהבה‬ ‫ומדמה את עצמו לקונו‪ ,‬ודבר זה חשוב לא‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא‪ .‬ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פחות‪.‬‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫דרך אגב‪ ,‬הדרך היעילה ביותר )ומופיעה‬ ‫פטרו‪‬זיע"א‬ ‫כך אמר הרה"ק רבי שלום יוסף‬ ‫בספרי הצדיקים( לפתח אהבה למי שקשה‬ ‫בנו של הרה"ק מרוז'ין‪ :‬העולם אומרים על‬ ‫אותו‪ ,‬היא להתחיל לתת לו‪ .‬אם‬ ‫הרב הרה"ח‬ ‫לסבול‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫ועללע"נ‬ ‫אבי שהיתה לו מדת הסבלנותנלמד‬ ‫אינך יכול לסבול מישהו‪ ,‬תתחיל לעשות לו‬ ‫מאפטא שהיתה לו מדת אהבת ישראל )כשם‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫טובות‪ ,‬תתחיל לתת לו כסף‪ ,‬ותגלה שאתה‬ ‫ספרו אוהב ישראל(‪ ,‬ואחרי הסתלקותו של‬ ‫מתחיל לראות את מעלותיו ולסבול אותו‪.‬‬ ‫הרב מאפטא‪ ,‬אבי לקח את האהבת ישראל‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫על כל פנים סובלנות היא מדה קדושה‬ ‫שפר גורל המלמד להתדבק בקונו‬ ‫מאוד‪ .‬אני יכול לסבול אותו‪ .‬אז יש לו קושי‬ ‫פלוני‪ ,‬אז הוא מגיע באיחור‪ .‬שוב‪ ,‬צריך‬ ‫על כל פנים מדת הסובלנות היא דבר‬ ‫לעשות מה שצריך‪ ,‬אבל לצד זה לדעת‬ ‫קדוש‪ .‬מלמד שיש לו שלושים תלמידים‪,‬‬ ‫יודע‬ ‫שיש– לוא‪‬חסרון‬ ‫האד‪‬פלוני‪,‬‬ ‫מועילנכוןתמיד‬ ‫הבטחו‪‬אותו‪.‬‬ ‫לסבול‬ ‫מה יעשה? יש לו תלמידים עם תכונות נפש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מזה‪,‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫שונים זה‬ ‫עםבנוגע‬ ‫כשרונות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות זו מזו‬ ‫שונות‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫פלונית‪ .‬אני‬ ‫אבלמעלה‬ ‫בו‪ .‬לו‬ ‫להשתמש יש‬ ‫אי‪‬‬ ‫אבל כנגד זה‬ ‫לבטוח אותו‪.‬‬ ‫יכול לסבול‬ ‫יש לו תלמידים שעייפים‪ ,‬יש לו תלמידים‬ ‫כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫באמצע הלימוד‪.‬‬ ‫שבועותשאלות‬ ‫לכבוד‬ ‫שאוהבים לשאול‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫אפשרי‪,‬‬ ‫חג‬ ‫כמעט בלתי‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגעבמצב‬‫הבטחו‪ ‬הרי‬ ‫מדובר‬ ‫נשמההאד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הואשהרי‬ ‫הסיבה לכ‪‬כל ילד‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫שהוא‬ ‫הדי‪‬לעשות מה‬ ‫מנסה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הואיו‪‬‬ ‫אבלהוא‬ ‫כידוע‪.‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואפעמים‬ ‫יותר לילדים‪.‬‬ ‫ברוחניות הורה‬ ‫הוא גם לגבי‬‫להצליח‬ ‫כך‬ ‫בכלאומר לעצמו‪:‬‬ ‫המלמד‬ ‫עלינו בדרך כלל‬ ‫כ‪‬יכול‪ .‬אכן‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שיי‪‬‬ ‫לסבלנותשאי‪‬‬ ‫וסובלנות‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫זקוקה מה ג‪‬‬ ‫בישראל‬‫להצליח‬ ‫שאם‬ ‫למה אני מנסה? כי הרי צריך להצליח‪ .‬אכן‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוח לה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אפשר לתת‬ ‫כדוגמתן בעולם‪.‬‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫שאין הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫כן‪ ,‬זה המחיר‪ .‬אם העולם היה נוהג כראוי‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫שיעור"ה נת‪‬‬ ‫למצוינים‬ ‫אכ‪ ‬הקב‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫למסור‬ ‫דיננויכול‬ ‫שייצאהייתי‬ ‫אז‬ ‫במציאות מאוד‬ ‫האד‪‬‬ ‫היא נמצאת‬ ‫הרוחנית של‬ ‫'קוויטלאך'‪.‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫מורכבת שנמשכת ונמשכת ללא מרווחים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כולם באותה‬‫שנמצאיםכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫בלבד‪,‬להצליח‬ ‫לתלמידים‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫לנשימה‪ .‬סובלנות היא לא רק זמן‪ .‬היא‬ ‫מה‬ ‫ורק ללמוד‬ ‫בלימוד‪ .‬אבל‬ ‫ועלינו‬ ‫וכולם תמיד‪,‬‬ ‫מתעניינים אך‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫רמה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לך דרך אחרת‬ ‫היכולת לסבול‪ .‬היכולת לסבול‪ .‬כל ילד‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו ישאי‪‬‬ ‫מלמדתלעשות?‬ ‫לא כך‪ ,‬מה‬ ‫זה‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪.‬שרואים אצל אם‬ ‫לקבל יותר‬ ‫נשמה‪ .‬כפי‬ ‫כדי‬ ‫יהודי הוא‬ ‫אלה‪.‬התלמוד תורה? זה המציאות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬את‬ ‫לעצב‬ ‫לילדים‪ .‬הקב"ה עושה נס שהיא יכולה‬ ‫מנסים לדחוף את העגלה כמו שכולם‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫דוחפים‪.‬למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫כבר‬ ‫כשהיא צריכה פעם‬ ‫מה אני‬‫לסבול את ילדיה‪.‬‬ ‫לנקות ילד של מישהו אחר‪ ,‬היא לא‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪:‬היום?‬ ‫אי‪‬‬ ‫זאת כל‬‫עושהבה‬ ‫שצרי‪‬אתלדו‪‬‬ ‫מה קרה?‬ ‫מסוגלת‪.‬‬ ‫השאלה‬ ‫היא דבר‬ ‫וכמה‬ ‫הסובלנות‬ ‫פי כמה‬ ‫של אבל‬ ‫עבודתאםה' מדת‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫כשהאד‪‬לסבול‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫קיימת‪ ,‬אפשר‬ ‫להיות‬‫כשהאהבה‬ ‫צרי‪‬מה?הבטחו‪‬‬ ‫אך‬ ‫התוצאה של‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הלימוד ולפני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לפניבנוגע‬ ‫משהוא עוד‬ ‫נחו‪‬‬ ‫קדוש‪,‬‬ ‫תכניס זאת בראש‪ .‬כשיש לו לאדם אהבת‬ ‫הבנת החומר הנלמד‪ ,‬נמצא שהתלמידים‬ ‫ישראל‪ ,‬הוא יכול לסבול יהודי אחר‪.‬‬ ‫הקשים הם המה החשובים ביותר‪ .‬יאמר‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וכ‬ ‫עוד דרך ארוכה ואינך שקוע בגאוה‪ ,‬אזי‬ ‫על כל פנים ממדותיו של הקב"ה הוא‪.‬‬ ‫כל פעם שאתה עובד על איזה ענין‬ ‫כפי שלגבי הרחמנות‪ ,‬הרחמנות החזקה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬זה מגביר בך עוד את היכולת‬ ‫ביותר קיימת אצל הקב"ה‪ ,‬וכל הרחמנות‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לסבול אחרים‪' .‬אם תטיב ‪ -‬שאת'‪.‬‬ ‫שרואים בעולם‪ ,‬באו משם והיא רק מעט‬ ‫מזעיר ממה שקיים אצל הקב"ה‪ ,‬כך מדת‬ ‫יהודי פורמלי אבל רחוק‬ ‫הסובלנות‪ .‬הוא פחות מרגיז אותי‪ .‬אני יכול‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫אליעזר ב‪‬‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫שהאדם בבחינת 'לא תטיב'‪ ,‬הרי‬ ‫ולא בן פיגאוככל‬ ‫אליעזר‬‫מעלותיו‬ ‫לזכות‬ ‫לראות עליו‪ ,‬לראות את‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרון כעל‬ ‫להיות ברוגז עליו‪ .‬אינני מסתכל עליו‬ ‫הוא רחוק מאוד מהקדושה‪ .‬זה דבר מפחיד‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫אדם מבוזה‪ .‬לעבוד על מדה זו‪,‬פטרו‪‬‬ ‫הוא דבר‬ ‫כי אף על פי שיש לו לאדם הרגלים טובים‬ ‫שחונך עליהם‪ ,‬סוף כל סוף אינו עסוק‬ ‫קדוש מאוד‪ ,‬כי היא באה מהקב"ה‪.‬‬ ‫עצמי‪ .‬הוא לא מתקדם בשום‬ ‫בשיפור‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ראטהיש לו‪ .‬הוא לא באמצע‬ ‫שיש לו ‪-‬‬ ‫העוסק בהשתפרות ‪ -‬סובל אחרים‬ ‫מההי"ו‬ ‫תחום‪.‬‬ ‫ליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫העבודה‪ .‬זה מצוי מאוד כשהאדם טרוד‬ ‫והנה כאן כתוב סוד שכאשר האדם‬ ‫ושוכח להפוך את טרדותיו לכלים לאמונה‬ ‫עסוק בשיפור עצמי‪ ,‬הוא נעשה קדוש עם‬ ‫זוכר'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫כ"ג הוא‬ ‫–‬ ‫בחוקותי(כי אם‬ ‫)בחו"ל ובטחון‪,‬‬ ‫להתחזק על ידן‬ ‫במדברעצמו‬ ‫מייגע את‬‫פרשת‬‫האדם‬‫שלישי‬ ‫ה'תטיב' יו‪‬‬ ‫עצמו‪ .‬אם‬ ‫באמונה ובטחון‪ ,‬נמצא שהטרדות הן חלק‬ ‫להתקרב אל ה'‪ ,‬הרי הוא עוסק בתשובה‪.‬‬ ‫מדרך העלייה‪ .‬אבל אם הוא משתובב עם‬ ‫נניח שהוא עובד ללמוד ברציפות‪ .‬הוא‬ ‫טרדותיו ואינו לומד או מתפלל מרוב‬ ‫רוצה ללכת לאטו כדי שזה יחזיק מעמד‪.‬‬ ‫טרדות‪ .‬ה' ישמור‪ ,‬זה יכול להמשיך ככה‬ ‫הוא מתחיל עם עשרים דקות או חצי שעה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫תקופות ארוכות‪ .‬אזי הוא מופנה לכיוון‬ ‫ברציפות בכל יום‪ .‬אם זה מגיע מהמקום‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬ה'‪ .‬ואף‬ ‫אבל יותר‬ ‫להתקרב אל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫באמצע‬ ‫הנכון כי הוא רוצה להיות יהודי יותר טוב‪ ,‬אי‪‬‬ ‫השני‪ .‬הוא לא‬ ‫דברי‪‬עושה את‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הוא עדיין‬ ‫הטרדותמול‬ ‫שמתוך כראוי‬ ‫אי‪‬פילבטוח‬ ‫על‬ ‫הרי הוא מתקרב אל הקדושה‪' .‬ושבת עד ה'‬ ‫עדיין אומר‬ ‫אליהם‪ .‬הוא‬ ‫שהתרגל‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫הדבריםשהוא‬ ‫מכפי‬ ‫אלוקיך'‪.‬‬ ‫פרשת המן בכל יום וכו'‪ ,‬אבל אינו באמצע‬ ‫חג‬ ‫הרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫להטיב את עצמו‪ .‬אזי קשה לו לסבול‬ ‫על‬ ‫עושה‪,‬‬‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מה שאתה‬ ‫הדי‪‬‬ ‫מביןיו‪‬שזה‬ ‫כשאתההוא‬ ‫השבועות‬ ‫יתכן שעכשיו זה מעט מדי שתוכל להבחין להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫אחרים‪ .‬כי מי שאינו מצד הקדושה‪ ,‬אינו‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫לסבול‪.‬‬ ‫יכול‬ ‫רחמי‪‬הצדיקים‬ ‫לעוררצריכים‬ ‫בתוצאות‪,‬לנואבלכדימפני כך‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו‬ ‫להורות לך להסתכל על זה בהסתכלות כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫מרוז'ין מדבר‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחה של הרה"ק‬ ‫הרוחנית של‬ ‫כל אכן דיבורו‬ ‫יותר רחבה‪ .‬עליך לדעת שככל שהזמן‬ ‫יותר על הסימן שבדבר‪ .‬אלו שיודעים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫יתקדם‪ ,‬אחד מהסימנים להתקרבותך יהיה מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫לסבול אחרים ‪ -‬עומדים באמצע לעבוד‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫שתוכל לסבול אחרים יותר מבעבר‪ ,‬זאת נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫את ה'‪ .‬אלו שמחפשים בחסרונותיהם של‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬וקטורת‪ ,‬כל‬ ‫אותנו‬ ‫בקרבנות‬ ‫מלמדתעסוק‬ ‫אף שאתה‬ ‫התורה‬ ‫על‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫אחרים ‪ -‬אינם באמצע לעבוד את ה'‪ .‬אך‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫שאתה מחפש את האמת‪.‬‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בתנאי‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫זה‬ ‫במה שנוגע לו לאדם‪ ,‬מאחר שאתה יודע‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫קדוש‪ ,‬בין כשאתה‬ ‫שסובלנות היא דבר‬ ‫מה אני‬ ‫בעלכקרדום‬ ‫רבינובזה‬ ‫משתמש‬‫בהקדמת‬ ‫למדנוהאדם‬ ‫אכן אם‬ ‫כבר‬ ‫עוסק בדבר אחר‪ ,‬זה יכול לעזור לך לסבול‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעיותר גדול‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬גאוה עוד‬ ‫הלבבותבולשער‬ ‫ולהיות בעל‬ ‫לחפור‬ ‫היכולת‬ ‫אי‪‬‬ ‫עובדבהעלהיא‪:‬‬‫כשאתהלדו‪‬‬ ‫וביןשצרי‪‬‬ ‫אחרים‪,‬‬ ‫השאלה‬ ‫כמההרה"ק‬ ‫וכמה‬ ‫פי של‬‫השני‬ ‫הדיבורנחו‪‬‬ ‫בשבילו ה'אתהבטחו‪‬‬ ‫יש עבודת‬ ‫של‬ ‫מקדש את‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫להיותשאתה‬ ‫לסבול אחרים‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬דע לך‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬‫לענייני‪ ‬ונד תהיה‬ ‫בנוגעלהיזהר‪' .‬נע‬ ‫לפיכך צריך‬ ‫מרוז'ין‪ .‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫עצמך‪ ,‬וזה יעזור לך בתחומים אחרים‬ ‫בארץ'‪ .‬אבל כמה שאתה מנסה להזכיר‬ ‫בעבודת ה'‪.‬‬ ‫לעצמך את חסרונותיך ואתה יודע שיש לך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫תשתמש בתשובה זו גם כלפי חברך‪ .‬יש גוף‪,‬‬ ‫דרכי התבוננות מועילות‬ ‫יש נשמה‪ ,‬הנשמה משתוקקת‪ ,‬אבל האדם‬ ‫ועל זה אמרנו שההתבוננות מועילה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לא תמיד יודע איך והוא תועה‪ .‬נגיד שאתה‬ ‫מאוד לענין זה‪ .‬להתבוננות יש כמה חלקים‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫כבר נמצא במקום יותר טוב בתחום זה‪ ,‬אבל‬ ‫בשורש יש לך גם כן מהחסרון הזה‪ .‬ועוד‬ ‫ראשית‪ ,‬ה'חפץ חיים' מביא בפתיחתו )וכבר‬ ‫זאת יש תחומים אחרים שבהם אתה חלש‬ ‫נמצא בספרי הקדמונים( שהסיבה העיקרית‬ ‫אם"ואתה מגדיל קצת את‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מפלוני‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫כי‬ ‫לזכותהגאוה‪,‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכותהיא‬ ‫שהאדם מספר לשון הרע‬ ‫ובטחוןאתה רואה שאין לך לזלזל בפלוני‪.‬‬ ‫פטרוןשהוא‬ ‫מדור אמונה‬ ‫התמונה‪,‬‬ ‫הוא מרגיש שהוא אין לו את החסרון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫כשמדברים על‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫רואה אצל חבירו‪ .‬ובכן‪,‬‬ ‫ויחד עם כן האדם אומר‪ :‬הקב"ה הרי‬ ‫חוסר היכולת לסבול‪ ,‬אין מדברים בהכרח‬ ‫סובל אותי עם כל החבילה‪ ,‬עם כל הפרשה‬ ‫על מי שמדבר לשון הרע‪ ,‬אבל בעצם הוא‬ ‫הוא סובל אותי‪ ,‬ואם כן אתדבק‬ ‫לי ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫שיש‬‫אומר הרה"ח‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫מדבר לשון הרע במחשבה‪ .‬הוא‬ ‫ראטה לעשות זאת בשביל‬ ‫הי"ולפחות‬‫ליפא ו‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫במדותיו‪,‬‬ ‫שישהר"ר‬ ‫לפלוני‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫לעצמו‪ :‬אין לי את החסרון‬ ‫הקב"ה‪ .‬במילים אחרות‪ :‬הרי אין לזה הגיון‪.‬‬ ‫ולכן אינני יכול לסבול את פלוני‪.‬‬ ‫ואני אינני יכול‬ ‫כל ההזמן‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אותיאייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫סובלכ"ג‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל הקב"ה‬ ‫לסבול אפילו קצת?‬ ‫אבל כשהאדם מתבונן ורואה שהוא יש‬ ‫לו גם כן קצת מאותו חסרון‪ .‬לא רק‬ ‫זה דורש בוודאי גם ענווה‪ ,‬כי עליו לזכור‬ ‫חסרונות אחרים‪ ,‬אשר זהו עוד נושא‪ ,‬אלא‬ ‫שהוא לא כל‪-‬כך גדול ופלוני לא כל‪-‬כך קטן‬ ‫אפילו מחסרון זה עצמו יש לו‪ .‬זה הרי מה‬ ‫בעצמו לא‬ ‫יודע‬ ‫נורא– א‪‬‬ ‫והוא האד‪‬‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫תמיד‬ ‫והחסרון לא‬ ‫מועיל‬ ‫שהבעש"ט הק' זיע"א אומר שאם אתה הבטחו‪‬‬ ‫כל‪-‬כך נפלא‪ ,‬אבל אין הכי נמי‪ ,‬בגלל זה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫רואה חסרון אצל פלוני‪ ,‬אין זה אלא משום אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫כשהאדם נמצא במצב של 'תטיב'‪ ,‬ה'שאת'‬ ‫שיש לך גם כן מאותו חסרון‪ .‬הרי זה עוזר‬ ‫כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫עובד יותר טוב‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫אני מסתכל‬‫הפע‪‬‬ ‫נעסוקלמה‬ ‫שבועותאם כן‬ ‫להחליט ‪-‬‬ ‫לכבוד‬ ‫לאדם‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בזלזול?‬ ‫לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫פלוניבנוגע‬ ‫על‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הרי אחד‬ ‫שונים שאדם‬ ‫מצביםפשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא ראוי‬ ‫יותר דהילולא‬ ‫ברוחניותביומא‬ ‫להצליחכל פנים‬ ‫על‬ ‫בכל היו שואלים‬‫פשוט‪ ,‬אם‬ ‫עלינו באופן‬ ‫כ‪ ‬ואפילו‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫ולזכור כפי‬ ‫שלמהצדיק‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח בדיבורו‬ ‫להתבונן‬ ‫אותך‪ :‬נו‪ ,‬אם יש לך חסרון פלוני‪ ,‬איך יתכן?‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫לבטוח סוגי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שיש שני‬‫לא בלי‬ ‫לעיל שזה‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬‫שאמרנו‬ ‫כלל‬ ‫איך יתכן? האינך מתבייש? מה היה עונה? ‪-‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שאינם שלמשתפרים‬ ‫האד‪‬‬ ‫האנשיםהרוחנית‬‫אנשים‪,‬ההצלחה‬‫כל‬ ‫בוודאי היית עונה‪ :‬ראשית כל‪ ,‬זה לא כל‬ ‫ומחפשים בכל עת בחסרונותיהם של‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫השתפרכלי‪‬‬ ‫דווקא‪ .‬וחוץ‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫הזמן‪ .‬להצליח‬ ‫לאחרונה זה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫אחרים והאנשים שמטיבים את עצמם‬ ‫מה‬ ‫לפעמים ללמוד‬ ‫רגעים של‬ ‫תמיד‪,‬יש ועלינו‬ ‫לכל אחד‬‫שמועילי‪‬‬ ‫מזה‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫וסובלים את כולם‪ .‬בדרך כלל יש לו לאדם‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬לך כבר את‬ ‫אותנו יש‬ ‫מלמדת אם כן‬ ‫התורה‬ ‫חולשה‪ .‬מצוין‪,‬‬ ‫האדם יכול לראות‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר מזה‪.‬‬ ‫לקבל וקצת‬ ‫כדי‬ ‫קצת מזה‬ ‫כלפי פלוני‪' .‬ואהבת לרעך כמוך'‪.‬‬ ‫התשובה‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫בעצמו שפעמים שיש לו יום כזה ויום כזה‪.‬‬ ‫מה שהיית עונה עליך‪ ,‬תענה על חברך‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר למדנו‬ ‫'תטיב'‪ ,‬הוא יכול‬ ‫בבחינת אני‬ ‫מה‬ ‫ביום שהוא‬ ‫אמיתית‪ ,‬אבל‬ ‫תשובה‬ ‫שהתשובה היא‬ ‫יתכן‬ ‫לסבול אחרים‪ ,‬וביום שהוא בבחינת 'לא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אצל עצמך‪,‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬קרוב‬ ‫לשער שאתה‬ ‫הלבבות בגלל‬ ‫אדרבא‪,‬‬ ‫פעמים‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬אףבהאחד‪.‬‬ ‫היא‪:‬‬ ‫לסבול‬ ‫אינו יכול‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫תטיב'‪,‬‬ ‫השאלה‬ ‫כמה ואתה‬ ‫וכמה‬ ‫האמיתית‬ ‫התשובה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫שולףה'אתהבטחו‪‬‬ ‫אתהעבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬אך אינו‬ ‫רוצה‬ ‫להיות באופן זה‪,‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בפירוש‬ ‫שהאדם מצטדק‬ ‫לענייני‪ ‬באמת לא‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעמה היה‪ .‬זה‬ ‫לך מושג‬ ‫משהוא איןנחו‪‬‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫יודע שיש לזה מקור בדברי הרה"ק מרוז'ין‪.‬‬ ‫היה באשמתי היום‪ .‬אינך רוצה להאמין לי?‬ ‫הוא אומר לפלוני‪ :‬איבדתי היום עשתונות‪,‬‬ ‫אל תאמין לי‪ ,‬אבל אני אומר לך‪ .‬וכעת‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חכ‬ ‫כשהאדם שקוע בדברים הנכונים‪ ,‬באופן‬ ‫צעקתי היום‪ ,‬לא ישנתי אתמול בלילה‪ ,‬אני‬ ‫אוטומטי יש לו הסתכלות אחרת על‬ ‫מבקש ממך ‪ -‬רחם עלי‪ .‬אתה חושב‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫העולם‪ .‬הוא רואה עולם אחר לגמרי‪.‬‬ ‫שהבעיה היא זה שלא ישנת? הבעיה היא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫דברים לא כל‪-‬כך שחורים‪ .‬מי יתן ונצליח‬ ‫ליישר את הסתכלותנו‪.‬‬ ‫שכיון שלא ישנת ‪ -‬לא התפללת‪ ,‬או ישנת‬ ‫בעת התפילה‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬אינך נוכח בכלל‪.‬‬ ‫אולי אינך מחפש בחסרונותיו של פלוני‪,‬‬ ‫הי"ו‬ ‫עלינו ועל כל ישראל אמן‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאזכות הצדיק‬ ‫ומשפחתויגן‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫מהם‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫אבל אתה מרגישם וקופץ‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טכ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫לזכות‬ ‫החתן יחזקיהו פייבל בן רייזל‬ ‫והכלה לאה בת דבורה שרה‬ ‫החתן שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫נדבת אבי‬ ‫וויינבערגער הי"ו‬ ‫מדור‬ ‫הר"ר שמחה‬ ‫לזכות‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫מרים גיטל‬‫פיגא‬ ‫ב‪ ‬בן‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר אורי‬ ‫אליעזר‬ ‫נחום‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫החתן‬ ‫בתובטחון‬ ‫פרידא‬ ‫אמונה‬ ‫מדור יכט‬ ‫פטרוןרבקה‬ ‫והכלה‬ ‫הכלהובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדוראבי‬ ‫פטרו‪‬נדבת‬ ‫הר"ר הערשל פעקעטע הי"ו‬ ‫לזכות"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה‬ ‫הבחור הבר מצוה צבי הירש ני"ו‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫בן הר"ר משה חיים גרינפעלד הי"ו‬ ‫לרגל היכנסו לעול התורה והמצוות‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫יום חמישי פרשת נח ד' חשון תשפ"ז‬ ‫הזכות להיות איש תם ישר‪-‬לב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬ומדבר‬ ‫חושב‬ ‫יותר‬ ‫להשתמש בו‪ .‬אבל‬ ‫'איבערגעקלוגט'‪,‬‬ ‫אי‪ ‬שהוא‬ ‫מי‬ ‫עמלו בחכמה בדעת ובכשרון‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬הוא מדבר‬ ‫וערמומי‪.‬‬ ‫פוליטימול‬ ‫באופןכראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ומתנהג‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬קלונימוס‬ ‫נעסוק‬ ‫הרה"ק רבי‬ ‫שבועותשל‬ ‫לכבודדהילולא‬ ‫יומא‬ ‫והתמימות‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הישרות‬ ‫דברי‪‬‬ ‫ומסביר ש‬ ‫מול‬ ‫נושא זה‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫על‬ ‫מכפי‬ ‫לדברי‪‬זיע"א‪.‬‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫מפיאסצנא הי"ד‬ ‫קלמן‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫בעבודת ה'‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ביותר האד‪‬‬ ‫הנפלאים שהרי‬ ‫הן מ‬ ‫הסיבההכלים‬ ‫לכ‪ ‬פשוטה‪,‬‬ ‫וזה כולל עניינים רבים בעבודת ה'‪ ,‬כי זה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫נולד לאביו הרה"ק מגראדז'יסק‪ ,‬נצר‬ ‫דבר שורשי‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫למגיד מקאזניץ‪ ,‬לרבי ר' אלימלך ולחוזה‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫כשרון כביר‬ ‫במתנה‬‫לעורר‬ ‫זיע"א‪.‬כדי‬ ‫ניתן לו‬ ‫מלובלין לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫רוצהלבטוח‬ ‫לעבוד את‬ ‫האדם בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה שאם‬ ‫כללהוא כותב‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬לבטא‬ ‫הקב"ה‬ ‫יכולת‬ ‫עם כן‬ ‫ויחדאכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננו האדם‬ ‫שייצא‬ ‫בהבנת נפש‬ ‫האדם רוצה‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתאם של‬ ‫ובהתרגשות‪,‬‬ ‫כל בחמימות‬ ‫ההצלחה‬ ‫ה'‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬הותיר לנו‬ ‫בדיבורברוחניות‪,‬‬ ‫ובכתיבה‪ ,‬והנה‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬עצמו‬ ‫את‬ ‫לבטוח'‪ ,‬אם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בעבודת ה‬ ‫נכוניםאי‪‬‬ ‫לו על‬ ‫הרגשים‬ ‫ידיעתו‬ ‫שיהיו‬ ‫מיוסדת‬ ‫עוזרים לנו‬ ‫מה‬ ‫אשר ללמוד‬ ‫חיבוריוועלינו‬ ‫שמועילי‪‬את תמיד‪,‬‬ ‫למחיה‬ ‫פניות‪ ,‬הוא‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנותבליונוסי‪‬‬ ‫רוצה כ‪ ‬על‬ ‫לעבוד את ה'‬ ‫האדם א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫מבלבל אותנו‬ ‫להשתמש‬ ‫אשר אי‪‬‬‫אותנו‬‫מלמדתיצרנו‬ ‫להתגבר על‬ ‫התורה‬ ‫צריך לעבוד על נושא זה‪ ,‬וכשהתורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫תמיד‪ ,‬להחזיר את מוחנו אל הדרך הישרה‬ ‫אומרת 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'‪ ,‬היא‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫כדי שנוכל לעבוד את בוראנו עבודה תמה‪.‬‬ ‫לעצמיזו‪,‬‬ ‫בתמימות‬ ‫את ה'‬ ‫וכשאני‬ ‫אותנו לי מי‬ ‫לעבוד לי‬ ‫מדריכהאי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫היפך הערמומיות‪.‬מה אני‬ ‫שבנוגעהשקר‬ ‫הבטחו‪‬ראשית‬ ‫הערמומיות היא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫היא‪:‬איננה‬ ‫אי‪‬‬ ‫שערמומיות‬ ‫שם לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬‫השאלהמבאר‬ ‫הוא‬ ‫האברכים'‬ ‫וכמה‬ ‫'הכשרת כמה‬ ‫מספרו נחו‪ ‬פי‬ ‫קצתהבטחו‪‬‬ ‫של נלמד‬ ‫עבודת ה'‬ ‫כשהאד‪‬השקר‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫הסיבה לאמירת‬ ‫הבטחו‪‬אלאלהיות‬ ‫אמירת השקר‪,‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האברכים‪ ,‬הדריכם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫את לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬חינך‬ ‫בנוגע‬ ‫באמצעותו‬ ‫משהוא‬ ‫האדם אמר שקר‪ .‬למה? למה הוא אמר‬ ‫והעלם מעלה אחר מעלה‪ .‬יש לו קטע שבו‬ ‫שקר? התשובה היא שלנפשו יש חריץ‪ .‬היכן‬ ‫הוא מדבר על הצורך להיות תמים‪ ,‬היפך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ל‬ ‫אפשר לראות מיהו בעל המכתב‪ ,‬כי לכל‬ ‫שהוא נפשו אינה מסודרת‪ ,‬ובגלל זה‪,‬‬ ‫אחד יש חתימה המיוחדת רק לו‪ .‬כך גם‬ ‫כשמישהו שאל אותו שאלה‪ ,‬הרגיש שאינו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בכל יצירה‪ ,‬אפשר להסתכל ולראות‬ ‫יכול לומר את האמת‪ ,‬וזה מה שגרם לו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שמהותו של בעל היצירה מונחת בה‪.‬‬ ‫לשקר‪ .‬אומר הרה"ק מפיאסצנא‪ :‬אם כן‪,‬‬ ‫הבה נדבר על החריץ‪ ,‬לא על השקר‪ .‬מה‬ ‫על כן מבאר הרבי מפיאסצנא שהיות‬ ‫קורה אצלו בפנים?‬ ‫את"ו העולם והקב"ה הוא‬ ‫שהקב"ה ברא‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון כל העולם יש החותם הזה‪ .‬כל‬ ‫אמת‪ ,‬על‬ ‫בלשונו הוא כותב‪" :‬הערמומיות‬ ‫פטרון היא‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ובטחו‪ ‬טבעי כפי שהקב"ה בראו‪ ,‬יש‬ ‫דבר שהוא‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬לדבר‬ ‫ראשית השקר‪ ,‬הסיבה שהביאה אותו‬ ‫בו חותם האמת‪ .‬הצמח שצומח יש בו‬ ‫ולחשוב דברי שקר‪ ,‬כלומר מצב הנפש‬ ‫מציאות חיות נפש הצומחת‪ .‬אם אתה רואה‬ ‫וקלקולה שעל ידו נעשה האיש לשקרן"‪.‬‬ ‫עשב או עלה שצומח‪ ,‬יש בו חיות‪ .‬תראה‪,‬‬ ‫ז"ל‬ ‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫הנפש היא דבר ישר שמחייה את האדם‬ ‫המציאות שלו היא האמת שלו‪.‬‬ ‫צומח‪.‬הי"ו ראטה‬ ‫הוא ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫הר"רזהו‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫קלקול‪.‬‬ ‫והיכן שהוא יש איזה‬ ‫למשל‪ ,‬ציור שמישהו צייר כדמות הצומח‪,‬‬ ‫הערמומיות‪ .‬הקלקול גורם לכך שחסר לו‬ ‫'תשפ"בלראות זאת‬ ‫אמיתי‪ .‬מצוי‬ ‫צמחאייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫שאינוכ"ג‬ ‫)בחו"ל רואים‬ ‫במדבר שם‪,‬‬ ‫שמשהו נוגע‬‫פעם פרשת‬ ‫לאדם חייםיו‪‬וכלשלישי‬ ‫כשקונים עציץ של צמחים פלסטיים‪ .‬מישהו‬ ‫אינו יודע מה לעשות וממילא הוא מתחיל‬ ‫ניגש‪ ,‬מסתכל וממשש‪ ,‬ואומר‪ :‬לא‪ ,‬זה לא‬ ‫לדבר דיבורי שקר וחנופה והמתסעף‪.‬‬ ‫אמיתי‪ .‬אתה קולט שאתה משתמש במילה‬ ‫אמת? אם אין זה צומח‪ ,‬אם אין לו את‬ ‫חותמו של הקב"ה אמת‬ ‫האד‪ ‬שקר‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫אמיתי‪ ,‬זה‬ ‫לא א‪‬‬ ‫תמיד –‬ ‫מועיל לא‪ ,‬זה‬ ‫הבטחו‪‬אומרים‪:‬‬ ‫החיות‪,‬‬ ‫מכאן הוא חוזר לדבר מהי האמת‪ .‬חז"ל‬ ‫ואם זה צומח ומתפתח באופן טבעי כי‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אומרים חותמו של הקב"ה אמת‪ .‬מה אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫לנפשו יש נטייה להתפתח‪ ,‬קוראים לו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הפירוש? הקב"ה הרי אינו חותם על אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫אמיתי‪" .‬אמת היא המציאות‪ ,‬שקר הוא‬ ‫בסוגיית‬ ‫פשר הדבר?‬ ‫הפע‪‬‬‫נעסוק מה‬ ‫שבועות‬ ‫המילה אמת‪.‬‬ ‫לכבוד עם‬ ‫מכתבים‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫האפס שאינו נמצא‪ .‬קושטא קאי‪ ,‬שקרא לא‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫אמת‪ ,‬אך‬ ‫אמת ותורתו‬‫לדברי‪‬‬ ‫שהקב"ה‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יודעים‬ ‫אנו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫קאי‪ .‬אמת היא בחינת חיים‪ ,‬ושקר היא‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫מפיאסצנא‬ ‫הדי‪ ‬הרבי‬ ‫חותמו?יו‪‬מבאר‬ ‫השבועות הוא‬ ‫מה זה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫לא הווה‬ ‫לא עצם‪,‬‬‫יותר‬‫ברוחניותכאן‬ ‫להצליחדמותא‪ .‬אין‬ ‫מסטרא‬ ‫בעולם יש את‬ ‫מאוד‪ ,‬כי לכל‬ ‫כ‪‬פשוט‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשדברבכל‬ ‫עלינו‬ ‫לה‬ ‫יש‬ ‫האמת‪.‬‬ ‫היא‬ ‫המציאות‬ ‫"‪.‬‬‫נמצא‬ ‫ולא‬ ‫החותם הזה‪ .‬מאחר שהקב"ה ברא אותו‪ ,‬להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫חיות‪.‬הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫תראה שיש בו את חותם האמת‪ .‬חותם הוא כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫גם דפוס או סגנון מסוים‪ .‬כפי שאומרים‬ ‫כשחיים בטבעיות בלי חשבונות‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫היום על מי שמלחין בדרך משל ניגונים‪ :‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מבאר הרבי מפיאסצנא‪ :‬לאדם יש‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫לכל הניגונים יש אותו סגנון ‪ -‬חותמו של נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫רצונות‪ ,‬לאדם יש הרגשים‪ ,‬וכשהאדם‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬שהוסיף את‬ ‫אותנומשום‬ ‫מלמדת‬ ‫פלוני‪ .‬לא‬ ‫התורהמנגן‬ ‫בעל‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫משתמש בהם בטבעיות‪ ,‬אומרים עליו‬ ‫יותר‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלא מאחר שהניגונים יצאו ממנו‪,‬‬ ‫החותם‪,‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫שהוא אדם אמיתי ויכול להביע את חיותו‪.‬‬ ‫יש להם את חותמו‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר למדנו‬ ‫אומר‪ ,‬מחובר למה‬ ‫הוי אומר‪ :‬מה מה‬ ‫שהוא אני‬ ‫שקיים בפנים‪ .‬הוא צומח‪ ,‬הוא מביע את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע בדרך כלל‬ ‫אדםהבטחו‪‬‬ ‫שעושה יצירות‪,‬‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫כעין זה‬ ‫היא‪:‬עשב‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה כמו‬ ‫לדו‪‬חושב‪.‬‬ ‫שצרי‪ ‬הוא‬ ‫הוא מדבר‪,‬‬ ‫השאלה‬‫עצמו‪,‬‬ ‫כמה ממנו‪.‬‬ ‫וכמה‬ ‫המגיע‬‫מסוים פי‬ ‫ליצירותיו חותם‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫יש עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫לכל דבר‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬‫חשבונות‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫עושה‬ ‫העשב אינו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬אנשים חדי‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעיש את זה‪.‬‬ ‫הסופרים‬ ‫משהוא אצל‬ ‫נחו‪‬‬ ‫אפילו‬ ‫שצומח‪ ,‬יש נקודה של חיים‪ ,‬ונקודה זו‬ ‫עין יכולים לראות על כל כתב של איזה‬ ‫מתפשטת‪ .‬והנה העשב אינו עושה חשבון ‪-‬‬ ‫סופר הוא‪ .‬חותם הוא הדבר שעל ידו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫למה? כי הוא נפגע גם נפגע‪ .‬אם נפגע‬ ‫אתה יודע מה? אל לי לצמוח עכשיו‪ ,‬כי אם‬ ‫ופלוני בא לפייסו‪ ,‬הלא זה כל‪-‬כך נפלא‪,‬‬ ‫אצמח עכשיו‪ ,‬מה יהיה לי אחר כך כשפלוני‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שהרי הוא יכול להביע עכשיו את הרגש‬ ‫יצמח? יהיו לי בושות‪ .‬אמתין‪ .‬ראיתם פעם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שהרגיש‪ .‬הוא יכול לעבד אותו‪ ,‬הוא יכול‬ ‫לסדר אותו‪ ,‬הוא יכול ליישב אותו‪ .‬אבל‬ ‫שני ילדים? הוא הולך להשאיר את הממתק‬ ‫שלו להמשך‪" .‬העשב צומח בתמימות‬ ‫בגלל שהוא פוחד‪ ,‬הוא משקר ואומר שלא‬ ‫ופשטות ללא שום כוונה ופנייה חיצונית‪,‬‬ ‫שהוא"ו עושה כן‪ ,‬אינו נותן‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫נפגע‪ ,‬וכיון‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫נפשו‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬ ‫ומפני‬ ‫רק מפני המציאות לזכות‬ ‫שבקרבו‬ ‫להגיע למקום זה במוחו ולבו והם‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לחיים‬ ‫פטרון היא‬ ‫שדוחקתו להתפשט ולהתגדל"‪ .‬כך‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫נסתמו‪.‬‬ ‫מציאותו של כל דבר שחי‪.‬‬ ‫זה דומה ללב שאם אין הדם מגיע‬ ‫אף בעלי חיים הם כאלה‪ .‬בעל חי גם כן‬ ‫האדם הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫אוכל וגדל‪ ,‬הכל בטבעיות‪ .‬וכן‬ ‫לעורקיו‪ ,‬חלקים ממנו מתים‪ ,‬עד שר"ל‬ ‫ראטהמדום לב‪ .‬אף כאן‪ ,‬כיון‬ ‫הי"ולמות‬ ‫ליפא‬ ‫עלול‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫האדם‬ ‫הטובההר"ר‬ ‫ביותר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫בילדותו‪ .‬הילד הוא הדוגמא‬ ‫שהגבת בניגוד למה שאתה מרגיש ורוצה‪,‬‬ ‫לאדם שחי בטבעיות‪ .‬הוא חי‪ ,‬הוא מתנהג‬ ‫'תשפ"ב או מחמת‬‫מחמת פחד‬ ‫כ"גזאת‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫עשית‬ ‫)בחו"ל בין אם‬‫מציאות‬ ‫ותמימות כפי‬ ‫במדבר‬ ‫בפשטות‬ ‫שלישי פרשת‬ ‫בכל עניניו יו‪‬‬ ‫כל סיבה אחרת‪ ,‬החיות לא התגלתה‬ ‫הנפש‪ .‬הוא משחק‪ ,‬אם הוא ברוגז הוא‬ ‫החוצה אלא נשארה חבויה בפנים‪ ,‬ואם כן‬ ‫צועק‪ .‬אין הוא עושה חשבונות‪ .‬הגיעו‬ ‫אתה מתחיל למות‪ ,‬בדומה לעץ אשר‬ ‫אורחים לשבת‪ ,‬חתנו הגיע בפעם הראשונה‪,‬‬ ‫החיות שבשרשיו אינה מצליחה להגיע אל‬ ‫אך ילד זה אינו עושה חשבונות‪ .‬הוא צריך‬ ‫האד‪ ‬לאט‬ ‫יודע‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫והעלים‪ ,‬אשר‬ ‫מועילהפירות‬ ‫הבטחו‪ ‬ואל‬ ‫הענפים‬ ‫עכשיו משהו‪ ,‬וכיון שאין לו אותו‪ ,‬הוא‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪‬והעלים‬ ‫לדעת‬ ‫מתעפשים‬ ‫אבל יותר‬‫הפירות‬ ‫איך בו‪.‬‬ ‫לאט תראה‬ ‫להשתמש‬ ‫נשכב ארצה בפישוט ידיים ורגליים‪ .‬הוא אי‪‬‬ ‫נובלים‪ .‬כך היא מציאות האדם‪.‬‬ ‫מביע את רצונו כמו שהוא‪ .‬ברור שהאדם‬ ‫צריך לעבוד על עצמו לא להישאר כך‪ ,‬אך אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שים את החולשות על השולחן‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הרישחי‬ ‫של מי‬ ‫לדברי‪‬כדוגמא‬ ‫מביאים זאת‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬אנובנוגע‬ ‫כעת‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫חשבונות‪.‬‬ ‫השבועות בלי‬ ‫בטבעיות‬ ‫ואף על פי שהאדם עושה זאת כי הוא‬ ‫הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫חולשות‪.‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר יש לו‬ ‫ברוחניות‬ ‫להרוויח‪.‬‬ ‫שהוא הולך‬‫להצליח‬‫סבור‬ ‫האמצעי‪‬‬‫החיים‬ ‫בכל‬ ‫את‬ ‫להשתמש‬ ‫עוצרים‬ ‫כ‪ ‬עלינו‬ ‫הסיבוכים‬ ‫שיי‪‬‬ ‫בדברים‬ ‫שאי‪‬‬ ‫נכשל‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫הוא ג‪‬‬ ‫מגיע מאוחר‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫הוא‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫שונים‪ .‬אבל לאף אחד אסור לדעת‪ ,‬כי‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫אולם אם האדם אינו כמו הילד‪ ,‬היינו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫ושלום בצורה‬ ‫האד‪‬‬ ‫להסתכל עליו חס‬ ‫הרוחנית של‬ ‫עלוליםההצלחה‬ ‫שאינו עושה מה שהוא באמת רוצה‪ ,‬אינו כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫רוצה‪ ,‬נמצא‬ ‫באמת כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחשהוא‬ ‫אומר מה‬ ‫כלי‪‬‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬ממשיך?‬‫ידיעתוהוא‬ ‫ובכן‪ ,‬איך‬ ‫שלילית‪.‬‬ ‫מיוסדת על‬ ‫ממשיך לחיות עם ההכחשה‪ .‬לא‪ ,‬זה אף‬ ‫מה‬ ‫ללמודעכשיו‬ ‫ועלינו זה אין‬ ‫תמיד‪ ,.‬במקום‬ ‫שמועילי‪ ‬אינו חי‬ ‫שעכשיו‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫פעם לא קרה‪ .‬לא‪ ,‬בגלל פלוני‪ .‬לא‪ ,‬אני‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬מי שמחמת‬ ‫אותנו אצל‬ ‫לראות זאת‬‫מלמדת‬ ‫התורה מצוי‬ ‫חייו‪.‬‬ ‫פחד‪ ,‬או מחמת בושות שהיו לו‪ ,‬או משום כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בעצם‪...‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫'טראומה' וכדומה‪ ,‬התחיל להיזהר שלא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אילו היה אומרמהאתאניהאמת‪ ...‬היתה לי‬ ‫בעלשיישאר‬ ‫רבינו‬ ‫באופן‬ ‫בהקדמת‬ ‫לדבר‬ ‫למדנואו למד‬ ‫כבר בריא‪,‬‬ ‫באופן‬ ‫חולשה‪ ,‬ורציתי‪ ,‬וזה מה שקרה‪ ...‬ואף על‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעטבעי‪ .‬הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יכול להיות‬ ‫לשערואינו‬ ‫מפגיעות‬ ‫הלבבות‬ ‫מוגן‬ ‫ישר‪ ...‬כן‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫חושב היא‪:‬‬ ‫הוא בה‬‫אבללדו‪‬‬ ‫השאלהמפרסם‪,‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫פי שאינו‬ ‫כמה רוצה‬ ‫וכמה‬ ‫שהואפיבאמת‬‫מה נחו‪‬‬ ‫שלאה'לומר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת‬ ‫הורגל‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬לחזור‬ ‫רוצה‬ ‫להיות אני צריך‬ ‫הבטחו‪‬כואב לי‪,‬‬ ‫צרי‪‬בן אדם‪,‬‬ ‫אני‬ ‫לענייני‪ ‬מישהו בא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע את המוח‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬מבלבל‬ ‫משהוא ותמיד‬ ‫לומר‪,‬‬ ‫בתשובה‪ ,‬אולי זה קרה בגלל שלא היתה לי‬ ‫אליו ואומר לו‪ :‬סליחה‪ ,‬פגעתי בך‪ .‬והוא‬ ‫סייעתא דשמיא‪ ,‬כי לא התפללתי נכון או‬ ‫מגיב‪ :‬לא פגעת בי‪ .‬זוהי דוגמא של מיתה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בל‬ ‫לילד להביע את רגשותיו‪ ,‬אתה אומר לו‬ ‫כי סמכתי על עצמי‪ ...‬היה מביא לעצמו‬ ‫יסוד בבריאה‪ :‬אל תביע מה שאתה מרגיש‪.‬‬ ‫חיים‪ .‬לחיות אין פירושו שעשב זה הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כשילד אומר מה שהוא מרגיש ‪ -‬הוא חי‪.‬‬ ‫העשב הגבוה ביותר‪ .‬לחיות פירושו שאני‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אם אינך נותן לו ‪ -‬אתה הורג אותו‪.‬‬ ‫מי שאני‪ .‬החיות הפנימית מתפשטת לכל‬ ‫חלקיי‪ .‬היא מגיעה לאצבעותיי‪ ,‬היא מגיעה‬ ‫יש יותר קשה מזה‪ ,‬כשהילד תוך כדי‬ ‫לפי‪ ,‬היא מגיעה לעיניי‪ .‬אבל אם הוא‬ ‫עושה עוול‪ ,‬למשל‪ ,‬אומר‬ ‫גם הי"ו‬ ‫הבעת כאבו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫אין‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫המוח‪,‬‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫את‬ ‫מתכחש לאמת ומבלבל‬ ‫חוצפה או מפריע או זורק חפצים‪ .‬אכן‬ ‫דברובטחון‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרוןמיתה‪.‬‬ ‫החיות מגיעה‪ ,‬ואז הוא מרגיש טעם‬ ‫הנכונה לגדל את הילד עם נפש‬ ‫הדרךובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫זה סטרא דמותא‪.‬‬ ‫בריאה היא להצדיק את כאבו‪ .‬אפשר לומר‬ ‫לו משהו בסגנון כזה‪ :‬אני יודע שקשה לך‪,‬‬ ‫לשמור את נפש הילד‬ ‫ז"ל‬ ‫זה מאוד נורמלי‪ .‬זה גם נורמלי לבכות‪ ,‬אבל‬‫פסח‬ ‫"ח‬‫הרה‬ ‫"נ‬ ‫לע‬ ‫נלמד‬ ‫ראטה‬ ‫אפשר הי"ו‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫"ואין מציאות ואין נפש בכל מעשיו‬ ‫כאן דברים‪ ,‬ואי אפשר‬ ‫לזרוק‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' אי‬ ‫ומחשבותיו‪ .‬כל חיותו של הילד היא משום‬ ‫לצעוק כאן כי יש כאן עוד אנשים‪ .‬זה נכון‬ ‫שיש לו תמימות ופשטות‪ .‬כשמדברים עמו‬ ‫'תשפ"במובן שאתה‬ ‫שש העשרה‪.‬‬ ‫בן‬ ‫–‬ ‫נער‬ ‫לגבי‬ ‫גם‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת‬ ‫מדברים"‪.‬‬ ‫היינו‬ ‫שלישינפשו‬ ‫מרגישים יו‪‬‬ ‫כאילו עם‬ ‫ברוגז‪ ,‬אבל אי אפשר לדבר בחוצפה‪ .‬הדבר‬ ‫כשמדברים עם הילד‪ ,‬אפשר לדבר עם‬ ‫מאוד כואב לך‪ ,‬זה מאוד נורמלי‪ ,‬נורמלי‬ ‫נפשו‪ .‬מגיעים ישירות אל נפשו‪.‬‬ ‫מאוד לגיל כזה שזה יכאב מאוד חזק‪ .‬מותר‬ ‫"וכששואלים אותו דבר‪ ,‬השאלה חודרת עד‬ ‫לבכות‪ .‬אין שום בעיה‪.‬‬ ‫לנפשו וממנה באה לנו תשובה תמימה‬ ‫ופשוטה‪ .‬את כל לבו נותן הוא בתשובתו"‪ .‬הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫אתה הרי לא רוצה לחנכו להיות שקרן‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫כזה תענוג‪ .‬אני מדבר אתו והוא עונה לי אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אבל אתה רוצה לחנכו להיות בעל דרך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫בסגנון זה‪.‬‬ ‫מול אליו‬ ‫כראוילדבר‬ ‫כן צריך‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ארץ‪ .‬אם‬ ‫ונגמר הסיפור‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬מצליחים‬ ‫מול שאיננו‬ ‫פעמיםנחו‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫הרבה שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫מהסיבות‬ ‫לדברי‪‬זו אחת‬ ‫המוסגר‪:‬‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫במאמר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בעצמנו‬‫האד‪‬‬ ‫היאשהרי‬ ‫שאנחנו‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫בסגנון זה‬ ‫לדבר‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫לספר על‬ ‫להיזהרהדי‪‬‬ ‫כשילד בא‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫שצריך‬ ‫לפחות כדי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫נורמלייםמשהוא‬ ‫להצליחלהיות חצי‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫צריכים‬ ‫לשתף על סיפור‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמשבא בכל‬ ‫שיש לו‪ ,‬או‬ ‫כ‪‬חולשה‬ ‫עלינו‬ ‫שאי‪ ‬לעזור‬ ‫שיי‪‬‬ ‫ג‪‬שנוכל‬ ‫מהכדי‬‫נורמלי‬ ‫מה נקרא‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫שנדע‬ ‫להצליח‬ ‫רחמי‪‬שביעות‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעוררלו חוסר‬ ‫כדילהראות‬‫לנושלא‬‫כשלון‪,‬‬ ‫של‬ ‫שניתנו‬ ‫לילד ולומר לו‪ :‬בוא‪ ,‬נהיה אנשים נורמליים‪.‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫רצון‪ .‬אם מראים לו חוסר שביעות רצון‪,‬‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫לשקרשל האד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫כל ההצלחה‬ ‫וכל שכן אם מתרגזים עליו או מפעילים‬ ‫חינוך רשמי‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫עליו לחץ ‪ -‬למה נכשלת? אתה יכול להיות‬ ‫כואב לומר‪ ,‬אבל הרבה מאוד אנשים‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫לומר מה‬ ‫ועלינו כדאי‬ ‫לומד שלא‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪ - ‬הוא‬ ‫יותר טוב‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מרגילים את ילדיהם באופן רשמי לחיות‬ ‫מרגישים‪ .‬אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫שבאמת מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫השקר לנורמליות וזה‬‫בהירות‪.‬‬‫יותראת‬ ‫לקבל‬ ‫הופכים‬ ‫כדי‬ ‫בשקר‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫כל מהות חינוכם‪ .‬כל היום הם אומרים‬ ‫ואף כשהילד ברוגז‪ .‬חשוב מאוד להדגיש‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫ככה‪ ,‬כי השכן יראה;‬ ‫לילדיהם‪ :‬אל תעשו‬ ‫מה אני‬ ‫אומרים לו‪:‬‬ ‫בהקדמת הילד‪.‬‬ ‫למדנולחנך את‬ ‫כבררוצים‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫אל תתלבשו ככה‪ ,‬כי פלוני יראה‪ .‬כל היום‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אמר ותוכרח‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫וכך‪ ,‬אבא‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫לעשות כך‬ ‫תצטרך‬ ‫היא‪ :‬בואו‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה פנים‪.‬‬ ‫העמדת‬ ‫סביב לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬‫מסתובבים‬ ‫וכמה הםהשאלה‬ ‫קשה לו‪.‬‬‫לבכות‪,‬פיכיכמה‬ ‫והוא מתחיל‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫לעשותו‪.‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬להיות‬ ‫רוצה‬ ‫טוב‪ .‬צריכים‬ ‫המשחק‬ ‫להיות‬ ‫נשחק את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬לי כאן‪ ,‬לך‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעאל תבכה‬ ‫שהתגובה היא‪:‬‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫יש‬ ‫אנשים נורמליים‪ ,‬חייבים להיות אנשים‬ ‫לחדר ואל תצא משם עד מאה ועשרים‪.‬‬ ‫נורמליים‪ .‬תיזהר שהכובע שלך יהיה כך‬ ‫צריך מאוד להיזהר מזה‪ ,‬כי אם אינך נותן‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫והנה עם שכלך אתה צריך להשתמש‬ ‫וכך‪ ,‬נשמור על הבית שיהיה כך וכך‪ .‬כל בני‬ ‫על גבי זה‪ ,‬לא לשנות את זה‪ ,‬אלא אתה‬ ‫המשפחה משתתפים בשקר הזה‪ .‬מישהו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫צריך להתחיל לקחת בחשבון גם זה‬ ‫צריך לבוא לבקר בבית ומיד כולם‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שמישהו עלול להיפגע אם תאמר עכשיו‬ ‫מה שרצונך לומר‪ ,‬ומתוך כך להגיע‬ ‫מתגייסים לנקות‪ ,‬הכל באיצטלא של‬ ‫נורמליות‪ .‬אינני יכול לגלות מה שקורה כאן‬ ‫להחלטה לא לומר אותו עכשיו כשפלוני‬ ‫באמת‪ ,‬כי זה צריך להיראות נורמלי‪.‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫השכל בוחן את הדבר לפני‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫נמצא‪ .‬כמו כן‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫ובטחון‬ ‫חיים‪.‬‬ ‫פירושו‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫זה עובד הפוך‪ .‬נורמלי‬ ‫יוצא החוצה לראות האם הוא עולה‬ ‫שהוא‬ ‫פטרו‪ ‬ולא‬ ‫חיים פירושם שאם מישהו הגיע‬ ‫ובטחו‪ ‬כל הצדדים‪ .‬אולי זה בא‬ ‫יפה עם‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הצלחתי לנקות ולסדר עד הסוף‪ ,‬אני אומר‬ ‫מהתפארות? למשל‪ ,‬היתה לו לאדם הצלחה‬ ‫לו בפשטות ובתמימות‪ :‬בלי עין הרע‪ ,‬יש‬ ‫והוא רוצה לומר שהצליח‪ .‬הטבעיות‬ ‫לסדר הרה"ח פסח ז"ל‬‫נלמד לע"נ‬ ‫פה משפחה עם ילדים ולא הצלחתי‬ ‫מצויינת‪ ,‬אבל השכל אומר‪ :‬לא צריך לדבר‬ ‫עד הסוף‪ .‬אתה יודע‪ ,‬רציתי לסדר כנאה‬ ‫ראטההכחיש או עיוות את‬ ‫הי"ו לא‬ ‫ליפא הוא‬ ‫יו"ט זה‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' על‬ ‫וכיאה לכבודך‪ ,‬אבל לא הצלחתי‪ .‬עשיתי‬ ‫המציאות הפנימית שלו‪ .‬הוא רק העמיד‬ ‫על – כ"ג‬ ‫כמה שהתאפשר לי‪ .‬זהו זה‪ .‬אני אדם‬ ‫'תשפ"בהדבר לפני‬ ‫שיבחן את‬ ‫הפתחאייר ה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל שומר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫נורמלי‪ .‬אזי החיים זורמים החוצה‪ .‬אזי לא‬ ‫שהוא יוצא האם נכון לתת לו לצאת‪.‬‬ ‫מתרגזים על כל העולם‪.‬‬ ‫שיתוף ההצלחות בדרך נכונה‬ ‫השכל ככלי לפשטות ותמימות‬ ‫האמת היא שגאוה והתפארות אסורה‬ ‫נחזור אל הילד‪ .‬הרבי מפיאסצנא כתב‬ ‫יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫האד‪ ‬עדיין‬ ‫במחשבה‪,‬א‪ ‬אבל‬ ‫שתהיה אפילו‬ ‫דבר‪ ,‬רוחניי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫בנוגעאותו‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫"וכששואלים‬ ‫בלשונו‪ :‬הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬רואה‬ ‫יותר והוא‬ ‫לאדם‬‫עוזרבו‪.‬לואבל‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫כשהקב"ה‬ ‫חודרת עד לנפשו וממנה באה לנו תשובה‬ ‫את החלק‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול יש‬ ‫דברי‪‬‬ ‫סיפוק‪,‬‬ ‫ומרגיש‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫הצלחה‬ ‫אי‪‬‬ ‫הפע‪‬נותן הוא‬ ‫כל לבו‬ ‫שבועות את‬ ‫לכבוד ופשוטה‪.‬‬ ‫תמימה‬ ‫דברי‪‬עליו ‪ -‬אני‬ ‫מוללחשוב‬‫נחו‪‬בעיה‬ ‫שהוא שום‬ ‫הטבעי שאין‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי‬ ‫בתשובתו"‪ .‬ממשיך הרבי מפיאסצנא‪ :‬ובכן‪,‬‬ ‫מודה לך הקב"ה שנתתי לי להוציא את‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫מה אתה רוצה? האם אתה רוצה שנישאר‬ ‫חפצי מן הכח אל הפועל‪ .‬ה'חובת הלבבות'‬ ‫המציאות‪.‬א‪ ,‬על‬ ‫הדי‪‬זולרוחניות‬ ‫יו‪‬נכנס‪.‬‬ ‫הואהרי‬ ‫השבועות‬ ‫השכל‬ ‫ילדים?‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫מדבר על כך בפירוש‪ ,‬שאם האדם רצה‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬הפועל‪,‬‬ ‫יצא אל‬ ‫בגשמיות‪.‬לו מה‬ ‫וזה ג‪‬‬ ‫והקב"ה עזר‬ ‫להצליח‬ ‫משהו‬ ‫מבאר הרבי מפיאסצנא‪ :‬את השכל נותן‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחהשם‬ ‫בלי‪ -‬ברוך‬ ‫ברוחניות‬ ‫עמוקה‬ ‫הצלחהטבעית‬ ‫כללשמחה‬ ‫יש‬ ‫הקב"ה לאדם ככלי לשמש את הפשטות‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלהכח אל‬ ‫הרוחנית‬ ‫הדבר מן‬ ‫ההצלחה‬ ‫להוציא את‬ ‫כל‬ ‫שעזר לי‬ ‫והתמימות של הלב ולעזור לו להוציא את‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫באופן כלי‪‬‬ ‫הנכון‪ .‬נפשך‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫הפועל‬ ‫כלי‪‬‬ ‫הדבר אל‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫הפועל‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד שלך‪,‬‬ ‫ההרגשים‬‫ועלינו‬ ‫תמיד‪ ,‬שלך‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬האמת‬ ‫הפנימית‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ברם בדרך כלל האדם רוצה לשתף את‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬אתה בעצמך‪.‬‬‫אותנו זהו‬ ‫מלמדת‬ ‫אומר' שלך‪,‬‬ ‫התורה היה‬ ‫ה'הוא‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יכול לספר את זה‬ ‫יותרשהאדם‬ ‫הרגש‪,‬לקבל‬ ‫ובכן‪ ,‬יש‬ ‫כדי‬ ‫את‪ .‬האדם‪ :‬מהו הדבר בעבודת ה'‬ ‫שואליםאלה‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫להוריו‪ ,‬ואז לפחות קנאה לא יעורר‪ .‬ויש‬ ‫שאתה אוהב לעשות יותר מכל? יש אנשים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני גם זה ספק גדול‬‫לאשתו‪.‬‬ ‫שהוא יכול לספר מה‬ ‫בעל בסגנון‬ ‫בהקדמתאתרבינו‬ ‫השאלה‬ ‫שאפשרלמדנו‬ ‫לשאול אותם‬ ‫כבר‬ ‫ותלוי במציאות‪ .‬אבל יש שהאדם בוחן את‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫צוואה לבניך‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לכתוב‬ ‫לשער צריך‬ ‫אם אתה‬ ‫הלבבות‬ ‫כזה‪:‬‬ ‫עזוב‪ :.‬הוא‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‬ ‫לדו‪ ‬מה?‬ ‫שצרי‪ ‬יודע‬ ‫ואומר‪ :‬אתה‬ ‫השאלה‬‫הדבר‬ ‫כמהלכתוב‬ ‫וכמה‬ ‫אתהפירוצה‬ ‫הבטחו‪‬ה'נחו‪‬‬ ‫נקודה ה'בעבודת‬ ‫איזועבודת‬ ‫של‬ ‫לא כדאי‬ ‫רוצה‬ ‫להיות חשבון ‪-‬‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫משהו ועושה‬ ‫צרי‪ ‬לומר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫רוצה‬ ‫לענייני‪‬הסוף? מהו‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע עליה עד‬ ‫נחו‪ ‬ויקפידו‬ ‫משהואשיאמצו‬ ‫להם‬ ‫עכשיו לומר את זה‪ .‬אזי אין פירושו שהוא‬ ‫הדבר שיוצא מלבך? הנה דבר זה שיוצא‬ ‫עשה חשבונות שהגיעו מעוויתות שבנפשו‪,‬‬ ‫מלבך‪ ,‬זה אתה בעצמך‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דל‬ ‫אמנם כן‪ ,‬מותר לו לאדם לומר 'איני‬ ‫אלא להיפך‪ ,‬הוא נתן לנפשו להביע את‬ ‫יודע' אם הוא חושב שהתשובה המלאה‬ ‫עצמה במחשבתו והשתמש עם השכל‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫תזיק לו‪ .‬כך מדגיש הרבי מפיאסצנא‪ .‬אם‬ ‫לראות האם התורה גם מסכימה להוציא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫האדם חושש שבן שיחו לא יבינהו‪ ,‬אינו‬ ‫חייב לומר לו את אשר על לבו‪ ,‬כמצוות‬ ‫את הדבר החוצה‪ .‬זה יכול להיות לשון‬ ‫הרע‪ ,‬זה יכול להיות דבר שאינו מדויק‪.‬‬ ‫חכמינו למד לשונך לומר איני יודע‪ .‬אבל‬ ‫האדם רוצה לספר ואז הוא קולט שאין זה‬ ‫"ו תעקם ותעקר תשובה‬ ‫ומשפחתו "הילא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫תמכור לאקשן‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫מדויק ועדיף לבלום את פיו‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫בלא לבב ובלא תמימות"‪.‬‬‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫נפתלת‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫והמה בקשו חשבונות רבים‬ ‫שקר שמקורו ברפיון רוח‬ ‫הרבי מפיאסצנא ממשיך לבאר מתי אין‬ ‫מפיאסצנא ממשיך לבאר שיש עוד‬ ‫"למשל‪ ,‬הרה"ח פסח‬ ‫הרבי ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬‫מן הראוי לעשות חשבונות‪:‬‬ ‫שנוכל לצאת עם דברים‬ ‫הי"וכדיראטה‬‫חלקים‬ ‫שני ליפא‬ ‫הר"ראיך‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫תתיישב‬ ‫כשישאלך אדם דבר‪ ,‬לא‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ברורים מעשיים‪ .‬הוא אומר כך‪ :‬דבר ראשון‬ ‫להשיבו"‪ .‬מישהו שואל אותך שאלה‬ ‫צריך לדעת שלא כולם שווים בענין‬ ‫נורמלית‪ .‬למשל‪ ,‬המלצר שואל אותך‬ ‫אנשיםה'תשפ"ב‬ ‫שמטבעם הם בעלי‬ ‫כ"ג אייר‬ ‫–‬ ‫)בחו"ל בחוקותי(‬ ‫הערמומיות‪ .‬יש‬ ‫במדבר‬ ‫בשר‪ .‬אל‬ ‫פרשת או‬ ‫רוצה דג‬‫שלישי‬ ‫בשמחה אםיו‪‬אתה‬ ‫חשיבה פוליטית וזקוקים להרבה יותר‬ ‫תתחיל לעשות עכשיו חשבונות‪" :‬אם‬ ‫עבודה כדי שיוכלו להתיישר ולדלות‬ ‫אשיבנו באופן זה ‪ -‬יחשיבני לחכם"‪ .‬לא‪-‬לא‪,‬‬ ‫מנפשם רצינות ופשטות‪ .‬זה פלאי פלאים‪.‬‬ ‫לא מתאים לי‪ .‬מאיזו שחיטה הבשר? הוא‬ ‫בגיל שלוש כבר יכלו לראות איזה‬ ‫מתחיל עם שאלות שונות‪ ,‬הכל בגלל‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫האד‪ ‬אחר‬ ‫א‪ ‬כבר בן‬ ‫הוא‪ .‬זה‬‫תמיד‬ ‫פוליטיקאימועיל‬ ‫משופשף‬ ‫שאנשים יושבים ורואים‪ .‬הרבי מפיאסצנא הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫הרבה‪" .‬אך‬ ‫לעבוד‬ ‫צריךאבל‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪ ‬אדם כזה‬ ‫בן‪.‬‬ ‫כותב על מי שעונה תשובה שבנויה על‬ ‫בישראל‪ ,‬כי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מאוד‬‫מעטיםמול‬ ‫ההםכראוי‬ ‫לבטוח‬ ‫פוליטיקה ‪" -‬הרי זה אוסף של רוח מארבע אי‪‬‬ ‫האנשים‬ ‫דברי‪‬אף קדוש"‪.‬‬ ‫ישר וטוב‪,‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪‬‬ ‫רוחות העולם"‪ .‬נעשית עכשיו אדם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫הישראלי מול‬ ‫שהוא נחו‪‬‬ ‫מכפיהאיש‬ ‫טבע‬ ‫יהודי נולד ישר‪ ,‬אך הסביבה מפריעה לו כי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מעורער ומבולבל ובלתי יציב‪ .‬סתם אשתדע הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫היא מלמדת אותו עקמומיות‪.‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫לעצמו‪:‬‬ ‫האדם אומר‬ ‫עכשיו‪.‬הדי‪‬‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫השבועות‬ ‫שקרה לך‬ ‫מה‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫יפה בכל‬ ‫להשיבו כך‪ ,‬וכדי‬ ‫להשתמש‬ ‫נימוס העולם‬‫כ‪"‬לפיעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬יש אלו‬ ‫קבוצות‪.‬‬‫מה ג‪‬‬‫בגשמיות‪.‬שלוש‬ ‫להצליחמבאר שיש‬ ‫הוא‬ ‫באופן זה"‪.‬‬ ‫להשיבו‬ ‫כדי טוב‬ ‫לחכם‪,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫להתפארלנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫עיקמה‬ ‫לבטוח‬ ‫שהסביבה‬ ‫הצלחה‪ ,‬יש אלו‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫שנולדו ככה‬‫הוא עושה את כל החשבונות ורק על מה כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שלוהוא מה‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית הרוב‬ ‫ההצלחה סוג שהוא‬ ‫אותם‪ ,‬ויש עוד‬ ‫שהוא באמת רוצה אינו חושב‪ ,‬ונעשה הוא כל‬ ‫שחשוב לנו‪ .‬הוא כותב ככה‪" :‬ברוב מן‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫ונפשו חסרים‪.‬‬ ‫המעוקלים‪ ,‬מרפיון רוח הוא"‪ .‬רוחו רפה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫ולכן הדחף שלו לחיות עם האמת חלש‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬שהוא נהיה‬ ‫אותנו חשב‬ ‫אתם מלמדת‬ ‫מבינים? הוא‬ ‫התורה‬ ‫בהירות‪ .‬לומר את האמת‪,‬‬ ‫ואינו יותר‬ ‫מרגיש מוכרח‬ ‫מאוד‪,‬לקבל‬ ‫עכשיו צדיק גדול‪ .‬הוא אמר‪ :‬לא אני לא כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫כי הוא מרגיש אבוד ואין לו ערך עצמי‬ ‫לוקח‪ ,‬אני לא אוכל‪ ,‬אינני רעב‪ .‬למה? הוא‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫ערכו תלוי באחרים‪.‬‬ ‫וכל אני‬ ‫ופוחד מכל אחד‪ ,‬מה‬ ‫נמצאים כאן‪.‬‬ ‫בהקדמתגיסיו‬ ‫למדנואך מה?‬ ‫לאכול‪.‬‬‫מתכבר‬ ‫אדם כזה אומר לעצמו‪ :‬אם אענה תשובה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעתשובה כזו‬ ‫לשער הבטחו‪‬‬ ‫מפיאסצנא‪ :‬אחרי‬ ‫הלבבותהרבי‬ ‫אומר‬ ‫פוחד‪ :‬לומר‬ ‫אי‪‬‬ ‫הוא היא‬ ‫מאופס‪ .‬בה‬ ‫ארגיש אפס‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫השאלה‬ ‫אין כאן‬ ‫וכמה‬ ‫פי ‪" -‬‬ ‫כמה‬ ‫האלה‬ ‫החשבונותנחו‪‬‬ ‫בגללה' הבטחו‪‬‬ ‫שענית‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫וכיון שהוא‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫אומר שקר‪,‬‬‫להיות‬‫הבטחו‪‬הוא‬ ‫האמת‪ ,‬לכן‬ ‫את‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לענייני‪ ‬ולא אמת‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫חיות‪ ,‬לא נפש‬ ‫נחו‪ ‬לאבנוגע‬ ‫מציאות‪,‬‬ ‫לא‬ ‫משהוא‬ ‫אומר שקר‪ ,‬הוא מרגיש טעם מיתה‪ ,‬ובזה‬ ‫רק אפס שקר ובוהו בך"‪ .‬שלום עליכם ר'‬ ‫הוא מוסיף חולשה על חולשתו וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫'גארנישט'‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫לזלזל באף אחד‪ .‬הוא אומר לעצמו‪ :‬זה מה‬ ‫מספר כדי להרגיש שווה‬ ‫שאני עושה‪ ,‬כך אני נוהג‪ ,‬כאן למדתי‪ .‬כן‪.‬‬ ‫דוגמא לדבר‪ :‬האדם הרוויח כסף ורוצה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אינני מתבייש‪ .‬זהו אבי‪ ,‬זהו רבי‪ ,‬זהו ביתי‪,‬‬ ‫לספר לכולם‪ .‬זה כל‪-‬כך משמח אותו שהוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫זהו בני‪ .‬אמור שלום עליכם ליענק'ל שלי‪.‬‬ ‫הוא נראה ככה‪ ,‬כן‪ .‬ברוך השם‪ ,‬שיעזור‬ ‫יכול לספר לכולם‪ .‬למה זה כל‪-‬כך משמח‬ ‫אותו? כי הוא כאילו אומר‪ :‬אתה זוכר אותי‬ ‫הקב"ה גם הלאה‪ .‬הוא מרגיש מצוין‪.‬‬ ‫נכון? אתה‬ ‫עלי‪,‬‬ ‫מהישיבה כשכולם צחקו‬ ‫הי"וטוען שאינך נוהג נכון‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פלוני‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אומרים לו‪:‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫והואובטחון‬ ‫בעצמך צחקת עלי‪ .‬בסדר‪ ,‬כמה אתה‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫משיב‪ :‬מצוין‪ ,‬שתהיה לו לפלוני‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פי כמה‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מרוויח? מצוין‪ .‬דע לך שאני מרוויח‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫ימים ושנים‪ .‬אינני צריך שכולם‬ ‫אריכות‬ ‫וכמה‪ .‬פירושו של דבר שהכל משמש אצלו‬ ‫יחזיקו ממני‪ .‬הכל בסדר‪.‬‬ ‫כלבוש להרגיש כי הנה הוא שווה משהו‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫כאן אנו באים אל הנקודה‪ .‬אילו היה‬ ‫"ר זה‬ ‫הר ‪-‬‬ ‫ביבדלחט"א לו‬ ‫ואם רחמנא ליצלן חבירו עונה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫האדם מצליח לומר את האמת‪ ,‬היה מרגיש‬ ‫מה שנקרא כסף?! זה לא כלום‪ .‬שתהיה לך‬ ‫את האמת‪ ,‬ואם היה מרגיש את האמת‪,‬‬ ‫בריא וטרי ‪ -‬הרי הוא הורגו ממש‪ .‬הוא‬ ‫'תשפ"בחיותו היתה‬ ‫אייר ה‬ ‫העצמי‪ ,‬כי‬ ‫ערכו‬‫בונה –אתכ"ג‬ ‫בחוקותי(‬ ‫)בחו"ל היה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫מלבין את פניו‪ .‬למה? כי הוא תלה את‬ ‫מגיעה למוחו ולכל אבריו‪ .‬הבעיה היא‬ ‫עצמו בפלוני‪ .‬על זה מדבר הרבי‬ ‫שהוא פוחד לחיות עם האמת‪ ,‬כי לכן אינו‬ ‫מפיאסצנא‪ .‬אדם כזה אומר בלבו‪ :‬אני חי‬ ‫משתמש עם האמת‪ ,‬אלא הוא חי בשקר‪,‬‬ ‫רק אם כולם מחזיקים ממני‪ ,‬ואם אני יודע‬ ‫ומפני כך הוא אדם שבור ורצוץ‪ ,‬וכיון שהוא‬ ‫–‬ ‫על מישהו שאינו מחזיק ממני ‪ -‬אני 'אויס‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫שבור ורצוץ‪ ,‬הוא פוחד עוד יותר לומר את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אין‬ ‫לעניני‪ ‬כסף‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫בנוגע שהרוויח‬ ‫כשהוא מספר‬ ‫מענטש'‪.‬הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫הולך נחו‪‬‬ ‫ומחמיר‪.‬‬ ‫החוזר יותר‬ ‫בו‪ .‬אבל‬ ‫להשתמש‬ ‫הגלגל‬ ‫האמת‪ .‬וכך‬‫זה הדבר הטבעי‪ .‬הוא פשוט רוצה ללכת אי‪‬‬ ‫לשכנע את מישהו במשהו‪ .‬כבר אז הוא אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫רוח גשמיי‪.‬‬‫דברי‪‬‬‫מול בלי‬ ‫נחו‪‬מגוף‬ ‫שקר בא‬‫מכפי שהוא‬ ‫מסכן‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬מדוע‬ ‫הרילהסביר‪:‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הרבי לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫מוסיף‬ ‫מפיאסצנא‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫כשאין‬ ‫מפיאסצנאהדי‪‬‬ ‫מסביר‪ :‬כי‬ ‫השבועות הוא יו‪‬‬ ‫הרבי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫איך הם‬‫משהוא‬ ‫יותר אמת?‬ ‫ברוחניות‬ ‫ניכרים דברי‬ ‫להצליח‬ ‫אומרים‬ ‫חז"ל‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬האדם פוחד לומר את האמת‪ ,‬כי יש לו‬ ‫בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫חוטמו של‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫לראותג‪‬על שאי‪‬‬ ‫להצליחהאם אפשר‬ ‫ניכרים?‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר רחמי‪‬‬ ‫להשתמש עם‬ ‫לנו ‪-‬כדיהוא יכול‬ ‫שניתנו נפשי‬ ‫חוסן‬ ‫התשובה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫בלילא?‬ ‫אמת או‬ ‫הוא דובר‬ ‫ברוחניות‬ ‫האדם אם‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫לנו‬ ‫הואנת‪‬‬ ‫כל‪-‬כך‬ ‫הקב"ה‬ ‫אתה‪ ,‬אכ‪‬‬ ‫וממילא‬ ‫ולחיותלטובה‪.‬‬ ‫האמת דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫של דובר רק‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתותמיד‬ ‫ההצלחהשקרן מעודו‬ ‫היא‪ :‬מי שהוא‬ ‫כל‬ ‫שקרים‪ ,‬עד שהעולם אומרים עליו שהוא‬ ‫ומרוצה‪.‬ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫משמחלהצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫מסמיק כשאומר אמת‪ ,‬עליו לא מדברים‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫לא צריך שכולם יחזיקו ממני‬ ‫אבל אדם נורמלי אינו מצליח לומר את‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫בהירות‪.‬שהוא מוציא את‬ ‫בלב יותר‬ ‫שלם‪ ,‬וברגע‬ ‫השקרלקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלה‪.‬הנודע רבי משה בטלן זצ"ל היה‬ ‫החסיד‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫השקר מפיו‪ ,‬בעל כרחו מסבב את עיניו‬ ‫אומר בשם הרה"ק מרוז'ין זיע"א שמי‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫שרוצה למדנו‬ ‫כבר‬ ‫אנילהביט נוכח פני‬ ‫מבלי‬ ‫למטה או הצדה מה‬ ‫נעשה יוצא‬ ‫הדיעות‪,‬‬ ‫לצאת ידי כל‬ ‫חבירו‪ ,‬וביותר הדבר ניכר במי שמספר איזה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כעין זה מובא‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מדעתו‪.‬‬ ‫לשעריורד‬ ‫הלבבות‬ ‫מהדעת‪ .‬הוא‬ ‫שקר‪ ,‬כי‬ ‫אי‪‬‬ ‫והשניהיא‪:‬‬ ‫אמת בה‬ ‫הראשוןלדו‪‬‬ ‫שחציושצרי‪‬‬ ‫מעשה‬ ‫השאלה‬ ‫כמה אמר‪:‬‬ ‫וכמה‬ ‫מרוז'ין‬ ‫טהורות ש‬ ‫הבטחו‪‬הרה"ק‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫עבודת ה'‬ ‫ב‬ ‫שלאמרות‬ ‫כשהאד‪ ‬אפשר‬ ‫רוצה‬ ‫להיותהשני השקרי‪,‬‬ ‫אל החלק‬ ‫כשהוא מגיע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬לזלזל באף‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע כדי לא‬ ‫טובות צריך‬ ‫מדות‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫לשים לב שטון דיבורו יורד או קצב דיבורו‬ ‫אחד‪ .‬כשיש לו לאדם חוסן נפשי‪ ,‬אינו‬ ‫מאט וכיוצא בו‪.‬‬ ‫צריך לצאת ידי כל הדיעות ואינו צריך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ול‬ ‫כי הוא חושב שזה יעזור לו לקבל ממנו כסף( ‪-‬‬ ‫וסיבת הדבר‪ ,‬מבאר הרבי מפיאסצנא‪ ,‬לא‬ ‫תמיד משקר גם לבניו ולבני ביתו‪ .‬ודבר‬ ‫סתם משום שהוא מתבייש בשעה שהוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫פלא הוא‪ :‬למה אתה משקר גם לילדיך? הן‬ ‫משקר‪ ,‬אלא משום שבאמרו את האמת‪ ,‬הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לא תקבל מהם כסף?‬ ‫מדבר ברוחו רוח חיה‪ ,‬וכיון שהוא מתחיל‬ ‫לשקר‪ ,‬רוחו אינו מעוניינת בכך‪ ,‬ואדרבא‪,‬‬ ‫אכן התשובה היא כי יש להם רפיון רוח‪.‬‬ ‫לבו נוקפו אז‪ ,‬והרי הוא מדבר בלי נפשו‪.‬‬ ‫הוא"ו שאין לו את החוזק‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫שורש הדבר‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫על נפשו והרי הוא מתבטל בפני‬ ‫לעמוד‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אמיצה‬ ‫פטרון‬ ‫הוא כותב שם‪ :‬מי שיש לו רוח‬ ‫להחניפו‪ .‬אותה התבטלות‪ ,‬אותו‬ ‫זולתוובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫כי רוח‬‫פטרו‪‬‬ ‫ועצמיות איתנה‪ ,‬קשה לו לשקר‪,‬‬ ‫רפיון רוחו‪ ,‬גורם לו לשקר‪ .‬מחמת חולשתו‬ ‫החיה החזקה אשר בקרבו אינה נותנת לו‬ ‫ורפיונו‪ ,‬הוא צריך כל הזמן לסובב את כולם‬ ‫לסגת מן האמת‪ .‬אך מי שיש לו רוח רפה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫בכחש‪ .‬הוא לא ידע שפלוני עורך כאן‬ ‫ועצמיות כמושה‪ ,‬הרי הוא איש שאינו איש‪,‬‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫שמחה‪ ,‬בדיוק מישהו אמר לו‪ ,‬והוא מיד‬‫ליפא‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫כפי הר"ר‬ ‫הניאות‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫וממילא הוא מגבב דברים רק‬ ‫נכנס‪ ,‬ניגש לפלוני ואומר לו‪ :‬אה‪ ,‬הגעתי‬ ‫והטוב בעיניו ואינו חי‪.‬‬ ‫'תשפ"ב הוא פוחד‬ ‫בשבילך‪...‬‬ ‫כ"ג ורק‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫לעיר אך‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל מחוץ‬ ‫מהאמת‪ .‬למה? כי הוא חלש‪.‬‬ ‫חייהם של הפוליטיקאים אינם חיים‬ ‫ארך אפיים מגבורה בלבד‬ ‫מי שרוצה לדעת מה זה פוליטיקאי‬ ‫וכמה צריך למאוס באנשים שעסקיהם‬ ‫הרבי מפיאסצנא מציין לזה מראה מקום‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫באשפה זו‪ ,‬יכול להסתכל קצת כאן‪ .‬כל‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫מ"א( על‬ ‫א‪)‬פ"ד‬‫אבות‬ ‫נפלא‪ .‬הרע"ב בפרקי‬ ‫אחת‬ ‫כשמילה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫באופן גס‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫משקריםבנוגע‬ ‫נחיצותהםהבטחו‪‬‬ ‫היום‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫שנאמר )משלי‬ ‫אבליצרו‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫הכובש את‬ ‫אי‪‬‬ ‫"איזהו גיבור‬ ‫אינה צריכה להתאים עם חברתה‪ .‬אפשר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כותב‪" :‬הכי‬ ‫אפיםמול‬ ‫מגיבור"‪,‬‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוחארך‬ ‫אי‪‬לב( טוב‬ ‫טז‪,‬‬ ‫פיקח וערמומי‬ ‫בסוגיית‬ ‫שהואהפע‪‬‬ ‫פוליטיקאינעסוק‬ ‫על שבועות‬ ‫לומר‬ ‫לכבוד‬ ‫אפים הבא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מול ארך‬ ‫דברי‪‬‬ ‫שהוא דקרא‬ ‫נחו‪ :‬טוב‬ ‫מכפיפירושא‬ ‫הוי‬ ‫ויודע לתמרן‪ ,‬אבל כל מהותו מיתה היא‪.‬‬ ‫האד‪ ‬מצד‬ ‫היצר‪ ,‬לא‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫כיבושהרי‬ ‫הגבורה של‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫מצד‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫א‬ ‫הוא בכלל לא אדם‪ .‬כל כולו שקר‪.‬‬ ‫רכות הטבע"‪.‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל חיים בצער‬‫להשתמש האלה‬ ‫עלינואגב‪ ,‬האנשים‬‫כ‪ ‬דרך‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬ואומר‪:‬‬ ‫ג‪ ‬עוול‬ ‫עושה‬‫בגשמיות‪.‬בנומה‬ ‫להצליח‬ ‫האדם רואה את‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫מהלך‪ .‬זה‬ ‫מאודלעורר‬ ‫להיות מת‬ ‫קשהכדי‬‫שניתנוכי לנו‬ ‫נורא‪,‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫כבר בן‬ ‫בלישבנו‬ ‫ברוחניותנגיד‬ ‫הצלחהלהעיר לו‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫אינני הולך‬ ‫להחליף‬ ‫לנו‬ ‫צריך נת‪‬‬ ‫הקב"ה‬‫הזמן‬ ‫לטובה‪.‬כלאכ‪‬‬ ‫נעים‪ .‬הוא‬ ‫שייצא לא‬ ‫דיננו‬ ‫מאוד‬ ‫להעיר לו? ‪-‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫רוצה של‬ ‫מדוע אינו‬ ‫הרוחנית‬ ‫שבע עשרה‪.‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫כלי‪‬נפשו עוד‬ ‫הורג את‬ ‫והרי הוא‬ ‫כלי‪ ‬שקריו‬ ‫את‬ ‫כן הוא‬ ‫חלש ועל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫מרגישאי‪‬‬ ‫על הוא‬ ‫ידיעתו‬ ‫לו כח‪.‬‬ ‫כי אין‬ ‫מיוסדת‬ ‫ועוד‪ .‬יש להם פחות חיות מעשבים‪ .‬צינורות‬ ‫אומר לעצמו‪ :‬צדיקים אמרו שצריך להמתין‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫חיותם כל‪-‬כך מפותלים ומסובכים בתוך‬ ‫למחר‪ .‬אומר הרע"ב‪ :‬כשאתה כובש את‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫עצמם שאין החיות יכולה לעבור דרכם‪.‬‬ ‫עצמך מלומר או לעשות דבר מה‪ ,‬תראה‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לעצמיכי‬ ‫וכשאניהטבע‪,‬‬ ‫לי מרכות‬ ‫מגבורה‪,‬מילא‬ ‫יבוא אני לי‬ ‫שזה‬ ‫א‪ ‬אי‪‬‬ ‫המחנפים‬ ‫בעל חובת‬ ‫של רבינו‬ ‫למדנו רוחם‬ ‫בהקדמת‬ ‫כבר רפיון‬ ‫חולשה‪ ,‬ואל תבנה את‬ ‫רכות הטבע היא מה אני‬ ‫חולשתך ואל תיצור ממנה שיטה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע התבוננתי‬ ‫הבטחו‪‬ממשיך‪:‬‬ ‫הרבי לשער‬ ‫מפיאסצנא‬ ‫הלבבות‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כמה שלום‬ ‫וכמה‬ ‫פי אוהו‪,‬‬ ‫אחרים ‪-‬‬ ‫שמיה'שמחניף‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫וראיתי‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאדם‬ ‫רוצה‬ ‫מסביר שגם‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫מפיאסצנא‬ ‫להיות‬ ‫הרביהבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בנוגע לך )חנופה‬ ‫לענייני‪‬על פי התורה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫כל‪-‬כך חיכיתי‬ ‫עליכם‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫נוהג טוב ומאריך אף‪ ,‬היופי הוא כשזה בא‬ ‫הרי עולה על מי שרואה את פלוני עושה עוול‪ ,‬כגון‬ ‫מגבורה‪ ,‬לא מרכרוכיות‪ .‬עזות דקדושה אין‬ ‫מדבר באמצע התפילה‪ ,‬והוא ממשיך לכבדו ולחזקו‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫כשיעמוד מול דברים גדולים‪ .‬הבעיה שלו‬ ‫פירושה שהאדם זועם וקוצף‪ ,‬צועק‬ ‫היא לא זה שבנו מביא אתו דברים שבמוסד‬ ‫ומשתובב‪ .‬בשביל עזות דקדושה יכול‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הלימודים לא מרשים להביא‪ .‬הבעיה היא‬ ‫האדם להיות כל‪-‬כך רך מבחוץ‪ ,‬אבל הוא‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שאינו יודע איך לומר 'לא'‪ .‬ואם כן‪ ,‬הוא‬ ‫צריך לשאול את עצמו‪ :‬מה הסיבה שאינני‬ ‫חי בבהירות מוחלטת‪ ,‬בשלווה פנימית‬ ‫ובנחישות בעקרונותיו ‪ -‬זה מה שאנחנו‬ ‫יכול לומר 'לא'? זה דבר שחייבים לעבוד‬ ‫עושים ואינני מתבייש בזה‪...‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫עליו‪ .‬ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫חינוך בריא בלי רכרוכיות‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נחישות עם רוך וחמלה‬ ‫כשהאדם רוצה לחנך את בניו‪ ,‬אם אינו‬ ‫אכן‪ ,‬רוב בני אדם שאינם יודעים לומר‬ ‫ברור בעצמו‪ ,‬אינו יכול להעביר כלום לבניו‬ ‫נובע אצלם מפחד מהתגובה‪ .‬הילד‬ ‫זה ז"ל‬ ‫יודע הרה"ח‬ ‫'לא'‪,‬פסח‬ ‫ואינו לע"נ‬ ‫אחריו‪ .‬בנו שואל אותו שאלה נלמד‬ ‫ראטהיהיה בצער או לא יבין‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫יצעק או‬ ‫אותו‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫יבכה או‬ ‫הר"ר‬‫שואל‬ ‫מה להשיב לו‪ .‬כל פעם שהוא‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫אותי‪ .‬האדם אומר לעצמו‪ :‬אם יתכן שיקרה‬ ‫הוא מרגיש מעורער‪ .‬פעם הוא מתחמק‪,‬‬ ‫פעם הוא כועס‪ ,‬פעם הוא מתחיל לגמגם‪.‬‬ ‫'תשפ"ב 'לא'‪ .‬נראה‬ ‫הולך לומר‬ ‫אני לא‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫מאלה‪ ,‬כ"ג‬ ‫)בחו"ל אחד‬ ‫מחר‪ ...‬לא! אל תאמר 'נראה מחר'‪ .‬אמור לו‬ ‫במדבר שלו‪,‬‬ ‫את האמת‬ ‫פרשת‬ ‫שלישילהביע‬ ‫באופן כזה יו‪‬‬ ‫אינו יכול‬ ‫'לא'‪ .‬דע לך שלקבל 'לא' הוא לא פחות‬ ‫כי אינו מכיר אותה ועדיין הוא מבולבל‬ ‫מתוק מלקבל 'כן'‪ .‬אמור לבנך‪ :‬אני מרגיש‬ ‫בענינה‪ .‬ידבר עם מישהו‪ ,‬יברר אותה היטב‬ ‫בצערך‪ ,‬אבל בוא ואעזור לך‪ .‬אסביר לך‬ ‫עד שיהיה ברור בענינה עד הסוף‪.‬‬ ‫'לא'‪ – .‬א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫מועיל לךתמיד‬ ‫אני אומר‬ ‫למה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מישהו סיפר לי שראה שבנו בלכתו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫לבית ספרו‪ ,‬מבקש כל יום לקחת אתו‬ ‫לא מזמן דיברנו על תפקידו של ה'אח'‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫משהו‪ ,‬אם זה משחק אם זה ממתק מיוחד‪,‬‬ ‫)או האחות( בבית החולים לגשת לחולה‪,‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪‬‬ ‫והוא יש לו רכות הטבע ואומר לעצמו כל‬ ‫לומר לו בחמלה וברוך‪ :‬הולכים לדקור לך‬ ‫דם שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הרירגליי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬על‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫אעמוד עכשיו‬ ‫בנוגע‬ ‫מה‪ ,‬וכי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מחדש‪:‬‬ ‫יום‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬הולכים‬ ‫לבדיקה‪ ,‬או‪:‬‬ ‫לכ‪‬להוציא‬‫הסיבה כדי‬ ‫במחט‬ ‫על‬ ‫לעמוד‬ ‫א‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫הרי הדי‪‬‬ ‫מספיק דברים‬ ‫יש יו‪‬‬ ‫זה?!הוא‬ ‫השבועות‬ ‫בשביל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫קצת‪ ,‬אבל‬ ‫ברוחניותזהיותר‬ ‫יכאב לך‬ ‫להצליחלך תרופה‪.‬‬ ‫להזריק‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל שני שקלים‬ ‫להשתמשבשביל‬ ‫עלינוחזק‪ .‬בסדר‪,‬‬‫כ‪‬עליהם‬ ‫יותר טוב‬ ‫שיי‪‬‬ ‫נראהשאי‪‬‬ ‫כבר ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫אתה מה‬ ‫כדאי‪ .‬תראה‪,‬‬ ‫להצליח‬‫זה‬ ‫מבוקשו‪.‬‬ ‫לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫את כדי‬‫שניתנו לולנו‬ ‫אמלא‬ ‫מכניס לך‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הנהבליאנילבטוח‬ ‫הצלחההתרופה‪.‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫היום בזכות‬ ‫כלל‬ ‫רגעים ואז‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫לכמה של‬ ‫יכאב לך‬ ‫הרוחנית‬ ‫את המחט‪.‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫אמר לי האיש‪ :‬אתה יודע מתי עמדתי‬ ‫תרגיש הרבה יותר טוב‪ .‬וכך הוא עושה מה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫על הטעות? כשעברתי ליד גן ילדים‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שיש לו לעשות‪ ,‬מוציא את המחט‪ ,‬מאחל‬ ‫מה‬ ‫ללמוד אוכל‬ ‫ועלינואת אמו‪:‬‬ ‫קטן‪ ,‬שואל‬ ‫שמועילי‪‬ילדתמיד‬ ‫ושמעתי‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬דשמיא‬ ‫הישנות‬ ‫וסייעתא‬ ‫שלימה‬‫רפואה על‬ ‫לחולה א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬ושמעתי את‬ ‫אותנו‬ ‫וזה לגן?‬ ‫מלמדת‬ ‫משחק זה‬ ‫התורה‬ ‫לקחת מחר‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לקבל יותר‬ ‫החולה הבא‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫ועובר אל‬ ‫אלה‪ .‬לו בטון נמוך והחלטי‪ :‬לא‪.‬‬‫בכלי‪ ‬עונה‬ ‫אמו‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫ומסבירה לו‪ :‬לגן לוקחים לחם‪ ,‬עוגיות‬ ‫אניטובה ואתה רואה‬ ‫מהממך‬ ‫כשמישהו מבקש‬ ‫בעל חובת‬ ‫רבינולגן‪.‬‬ ‫בהקדמת‬ ‫לוקחים‬ ‫ופירות‪.‬למדנו‬ ‫משחקים לא‬ ‫כבר‬ ‫שלא נכון לך לעשות לו אותה עכשיו‪ ,‬אינך‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫לראות‪ :‬אדם‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‬‫אפשר‬ ‫'לאקשן'‪.‬‬ ‫לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬‫למכור לו‬ ‫השאלה‬ ‫צריך‬ ‫כמהכי הוא‬ ‫וכמה‬ ‫טלטלפיאותו‪,‬‬ ‫שהדבר נחו‪‬‬ ‫אמרה'ליהבטחו‪‬‬ ‫של הוא‬ ‫עבודת‬ ‫כשהאד‪‬מפלוני‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫להיות להתחמק‬ ‫הבטחו‪‬קשה כדי‬ ‫מתחיל לעבוד‬ ‫צרי‪‬‬ ‫חולשה‪ .‬זה לא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעלו כאן‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לראות שיש‬ ‫התחיל נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫הוא מתרגז‪ ,‬הוא לא עונה לו בטלפון‪ .‬אל‬ ‫משנה אם זה בדבר קטן או דבר גדול‪ ,‬כי‬ ‫תפחד‪ .‬תענה ותאמר מה שיש לך לומר‪.‬‬ ‫אם רכותו מנהלת אותו‪ ,‬היא תנהל אותו גם‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חל‬ ‫כדי להרגיש בעל ערך‪ .‬הוא ירגיש מלא‬ ‫יש חיים לאחר פשיטת רגל‬ ‫חיים עם עצמו ולא יצטרך שאחרים יעזרו‬ ‫אחד מהמקומות שבהם האדם כל‪-‬כך‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אמונה‬ ‫לו בכך‪.‬‬ ‫כשהאדם נקלע‬ ‫מדור‬ ‫האמת הוא‬ ‫פוחד לומר את‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יש שהילד פוחד ללכת‪ .‬למה אתה פוחד?‬ ‫לחובות ואין לו לפרוע‪ .‬הוא יודע שאם‬ ‫יאמר את האמת‪ ,‬הוא יקבל קיתון של‬ ‫לך לבד‪ .‬עוזבים לו את היד כדי שילמד‬ ‫הוא‬ ‫לזכות כך‬ ‫לזכותומפני‬ ‫שופכין ואינו מוכן לכך‪,‬‬ ‫הי"וזקוק לפלוני‪ .‬פלוני לא‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אינך‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ללכת לבד‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫תה אינו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מסתובב עם טעם מיתה‪ ,‬וטעם המי‬ ‫פטרון‬ ‫באמת יעזור לך‪ .‬יש לך ערך עצמי‪ .‬התבונן‬ ‫לכל מי‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬‬‫בגלל חסרון הכסף‪ .‬הוא אומר‬ ‫בכך‪ .‬התבונן בכך שאתה נמנה על ממלכת‬ ‫שהוא פוגש שהוא מרגיש טעם מיתה בגלל‬ ‫כהנים וגוי קדוש‪ ,‬התבונן בכך שהקב"ה‬ ‫חובותיו‪ .‬אבל טעם המיתה אינו בגלל‬ ‫אותך כל‪-‬כך‪ ,‬התבונן בעשירות‬ ‫אוהב‬ ‫לע"נלו הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד יש‬ ‫חובותיו‪ ,‬אלא בגלל שהוא חי בשקר‪.‬‬ ‫נפשך‪ .‬טעות היא זו שהאדם חושב שהוא‬ ‫האמת‪ .‬חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫רפיון רוח והוא פוחד לפגוש את‬ ‫זקוק לאחרים שיתנו לו להרגיש בעל ערך‪.‬‬ ‫אבל זה טוב‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫נשלם‪,‬‬‫אייר ה‬ ‫הנושא – כ"ג‬ ‫עדיין לא‬ ‫במדברנושיו‪:‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי(‬ ‫יאמר לכל‬‫פרשת‬ ‫הוא‪,‬‬ ‫אם חפץיו‪‬בחיים‬ ‫שלישי‬ ‫זו המציאות‪ .‬אין לי עכשיו לפרוע‪ .‬ולא‬ ‫לעורר את האדם שיתחיל להבין איך‬ ‫יפחד מכך שיקראוהו רשע‪ ,‬מאחר שזהו‬ ‫דיבורו ומחשבתו פועלים ויתחיל לעשות‬ ‫הדבר הנכון לעשות עכשיו‪ .‬ואם הוא צריך‬ ‫את השינוי‪ ,‬לזלזל במחשבות השקר ולהבין‬ ‫לחזור בתשובה ‪ -‬יחזור בתשובה‪ ,‬ואם הוא‬ ‫שאינן מועילות לו אלא מזיקות‪.‬‬ ‫צריך למכור את דירתו ‪ -‬ימכור את דירתו‪ ,‬הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫והקב"ה לא יעזבנו וימציא לו שידוכים אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫כפי שראינו‪ ,‬הרבי מפיאסצנא מזכיר‬ ‫הגונים לבניו ובנותיו‪ .‬באופן כזה‪ ,‬ירגיש את‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫כראוי‬ ‫בפתח דבריו שאם האדם יעבוד על זה‪ ,‬כל‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫שצריך‪ .‬טעם‬ ‫הפע‪‬‬‫נעסוקמה‬ ‫שבועות לו כל‬ ‫לכבוד‬ ‫החיים ויהיה‬ ‫טעם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫ההרגשים שלו בעבודת ה' יחזרו אליו‪ .‬עד‬‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫הסתכל‬ ‫בגלל השקר‪.‬‬ ‫בנוגע רק‬ ‫המיתה הוא‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫כה לא היה יכול להתלהב בתפילתו משום‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫האדם‬ ‫הדי‪ ‬ותבין מה‬‫מפיאסצנא‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫הרביהוא יו‪‬‬ ‫בדברי‬ ‫השבועות‬ ‫משהוא והיה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫אצל אחרים‬ ‫ברוחניותהיויותר‬ ‫שהרגשיו שבויים‬ ‫עובר‪ .‬זה מה שהוא עובר כשהוא פוחד להצליח‬ ‫שמי‬ ‫נראה‬ ‫סביבנו‪,‬‬ ‫נבדוק‬ ‫אם‬ ‫כן‪,‬‬ ‫אכן‬ ‫כמת‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שהכל יקרוס כשהאמת תתגלה‪.‬‬ ‫שכל דאגתו היא שהתנהגותו תתאים עם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה שאחרים מצפים ממנו‪ ,‬כשמדברים אתו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫תלמד לחיות בלי קביים‬ ‫על להט דקדושה ועל התלהבות בתפילה‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫על מה‬‫לבטוח‬ ‫מהכלים‪ ,‬אי‪‬‬ ‫אינו מבין‬ ‫יציאה ידיעתו‬‫מיוסדת על‬ ‫עד כדי‬ ‫מפיאסצנא‬ ‫מה‬ ‫והרביללמוד‬ ‫תמיד‪,‬מאוד‪,‬‬ ‫ועלינו‬ ‫שמועילי‪ ‬רחב‬ ‫הנושא‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬לצדקה‪.‬‬ ‫הואעלכמיהישנות‬ ‫שנותן שקל‬ ‫הרי כ‪‬‬ ‫שחים‪ .‬א‪‬‬ ‫מסביר שמי שעובד על זה‪ ,‬פניותיו נחזור‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫עונה‪ :‬אין לי‪ .‬אילו‬ ‫בעבודת ה' ילכו ויתמעטו‪ ,‬כי פחות יעניין כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫והוא‬ ‫עוד‬ ‫ממנו‬ ‫מבקשים‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫היה לי‪ ,‬הייתי נותן מכל הלב‪ .‬אף זה‪ ,‬אילו‬ ‫אותו מה שאחרים חושבים‪ .‬האם הוא ייהפך‬ ‫לעצמי‬ ‫יעשה‬ ‫וכשאנימה‬ ‫בתפילתו‪.‬‬‫מתלהב לי‬ ‫אני לי מי‬ ‫אי‪‬היה‬‫א‪‬לו‪,‬‬‫היה‬ ‫להיות‪ .‬אבל‬ ‫חובת‬ ‫לא חייב‬ ‫רבינו בעל‬ ‫לצדיק נשגב?‬ ‫בהקדמת‬ ‫כברזהלמדנו‬ ‫בגלל‬ ‫אני אם יקחם בחזרה‬ ‫שאין לו? הרגשיו מה‬ ‫שבויים‪.‬‬ ‫שבנוגע אותו מה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫פחות יעניין‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ברורלשער‬ ‫שהרבה‬ ‫זה‬ ‫הלבבות‬ ‫‪ -‬יתחיל לחיות‪.‬‬ ‫שאחרים אומרים‪ ,‬כי הוא לא יזדקק לכך‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טל‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫נדבת הר"ר אליעזר קובלסקי הי"ו‬ ‫לרגל הכנס בנו בבריתו של אאע"ה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונהז' חשון תשפ"ז‬ ‫מדור‬ ‫ראשון פרשת לך לך‬ ‫יום‬ ‫להסתיר‬ ‫כשצריך‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫להסתיר‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫האמת‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫מדת‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫להסתיר‪ .‬ובאיצטלא זו‪ ,‬אדם כזה אינו‬ ‫נבל ברשות האמת‬ ‫מתאים את עצמו לסטנדרטים של הקהילה‬ ‫המשפחה ומצער את הוריו‪ .‬בעבר‬ ‫בשיעור הקודם למדנו מדברי הרה"ק‬ ‫ושלפסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ראטהעד שהחלטתי להפסיק‬ ‫הי"ומאבי‪,‬‬ ‫מסתיר‬ ‫מפיאסצנא זיע"א בהכשרת אברכים בענין‬ ‫הייתיליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫אשר‬ ‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫האמת‪,‬‬ ‫הזכות והחובה לחיות עם‬ ‫לחיות בשקר‪ .‬ככה זה‪ .‬ככה אני מתלבש‪.‬‬ ‫אינך אוהב את זה? תתמודד עם זה‪.‬‬ ‫יסוד גדול הוא בכמה ענינים ביהדות‪ ,‬וראינו‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫בטבעיות‬ ‫במדבר‬ ‫מדבר‬ ‫האדם‬ ‫פרשת‬ ‫יו‪‬כאשר‬ ‫שלישי‬ ‫מה שכתב ש‬ ‫בלי חשבונות פוליטיים‪ ,‬הרי הוא מדבר‬ ‫כולם חיים בבלוף ‪ -‬האומנם?‬ ‫בשפת הנפש ונותן לנפשו להתפשט בכל‬ ‫וכך הוא לגבי סגנון הדיבור‪ .‬יש הרי‬ ‫מהותו‪ ,‬וממילא הוא מרגיש טעם של חיים‪,‬‬ ‫רשימה שלמה של דברים שעליהם לא‬ ‫וכך הוא יכול לעבוד את ה' כיאות‪ .‬ראינו‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫עניינים‬ ‫יכוליםא‪‬להיות‬‫תמיד –‬ ‫מועיל הם‬ ‫הבטחו‪ ‬ברבים‪.‬‬ ‫מדברים‬ ‫שזה נוגע ביסודות רבים ביהדות‪ ,‬כי כך הוא‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬להיות‬ ‫לדעת‬ ‫יכולים‬ ‫אבלהםיותר‬ ‫ללשוןבו‪.‬הרע‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫יכול לסמוך בה' ואינו צריך להתחנף לבני אי‪‬‬ ‫ששייכים‬ ‫בגלל חילול‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כראוייפהמוללהםדברי‪‬‬ ‫שהצנעה‬ ‫לבטוח‬ ‫אדם‪ .‬למדנו שכשיש לו לאדם חולשות‪ ,‬הוא אי‪‬‬ ‫עניינים‬ ‫השם‪ ,‬הם יכולים להיות עניינים שהצנעה‬ ‫בסוגיית‬ ‫לנהל מערכה‬‫צורךהפע‪‬‬‫נעסוק‬ ‫שבועות ואין‬ ‫שלכולם יש‬ ‫לכבוד‬‫יודע‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫יפה להם בגלל טהרת הדעת‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫מבני אדם‪.‬‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫להסתירן‬ ‫הבטחו‪ ‬כדי‬ ‫שלמה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫דברים שלא מדברים עליהם במשפחה זו‪,‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא השם‪.‬‬ ‫ברוחניותזהיותר‬ ‫להצליח זו‪ ,‬במקום‬ ‫שצריך לדבר עליו‬ ‫שיש בו יראת‬ ‫בקהילה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫יש בכל‬ ‫עלינוענין נוסף‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪ ‬והנה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫אומרים‬ ‫שאי‪‬‬ ‫עליהם‪ .‬מה‬ ‫בגלויג‪‬ואין‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬ ‫מדברים‬ ‫אין‬ ‫והוא חשוב לא פחות‪ ,‬ואדרבא‪ ,‬אפשר‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫לבטוחבאים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בליהשולחן‪.‬‬ ‫ברוחניות על‬ ‫הצלחהונניח אותם‬ ‫לטעות בו יותר אם לא נשתמש בו באופן כלל‬ ‫עליהם‪ :‬הבה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שלואומרים‪:‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתלקויה‬ ‫יראת שמים‬ ‫אנשים עם‬ ‫ההצלחה‬ ‫הנכון‪ .‬תנועה יש בנפש‪ ,‬תנועה זולה כל‬ ‫מהי ההסתרה הזאת? אתה חי בשקר‪ .‬צריך‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫)פראסט(‪ ,‬ומצויה מאוד אצל אותם בני אדם מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫לשים על השולחן‪ .‬צריך לדבר על הדברים‬ ‫מה‬ ‫ללמוד והיא‬ ‫תמיד‪,‬יראתועלינו‬ ‫שמים בדורנו‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫שמתמודדים עם‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫האלה‪ .‬צריך לפרסם אותם‪ .‬חשוב מאוד‬ ‫להשתמש‬ ‫המציאותאי‪‬שחוטאים‪ .‬זה‬‫את אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורהלהסתיר‬‫לא‬ ‫בהירות‪.‬כל חוצות‪ .‬למה‬ ‫יותר בראש‬ ‫עליהם‬ ‫לקבל‬ ‫יכול להתבטא בהתנהגות זולה‪ ,‬בסגנון כדי‬ ‫שידברו‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫לחיות בשקר? זה הרי בלוף אחד גדול‪ .‬כולם‬ ‫דיבור זול‪ ,‬וכן בחוסר התאמה ללבוש‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫פנים כאילו אין שום‬ ‫ומעמידים אני‬ ‫מה‬ ‫חיים בבלוף‬ ‫בעלזה מה‬ ‫הדבריםרבינו‬ ‫הוא‪ :‬כן‪,‬‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫ונוסח‬ ‫כבר‬ ‫המסורתי‪,‬‬ ‫בעיה‪ .‬צריך לדבר על הנושאים האלה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעעם האמת‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫זה? אני חי‬ ‫לשער‬ ‫אוהב את‬ ‫הלבבותאינך‬ ‫שאני‪.‬‬ ‫הדבר‪ :‬לגבי‬ ‫אי‪‬‬ ‫הוא היא‬ ‫וכן בה‬‫פתוחים‪.‬לדו‪‬‬ ‫להיותשצרי‪‬‬ ‫צריכים‬ ‫השאלה‬ ‫כמה השקר‬ ‫וכמה‬ ‫ולחיותפי עם‬ ‫הולךה' להסתיר‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודת‬ ‫אינני‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬בביטול‬ ‫רוצה‬ ‫להיות מתבטא‬ ‫יש שזה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ההתנהגות‪.‬‬ ‫לענייני‪ ‬לך יש‪ .‬אך‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫יצר הרע?! גם‬ ‫לך אין‬ ‫בנוגע‬ ‫נחו‪‬‬‫משהואמה‪,‬‬ ‫כמוך‪.‬‬ ‫הגדרים והסייגים‪ ,‬תוך כדי הצטדקות‪ :‬זה‬ ‫מה? אתה מסתיר את זה‪ .‬בסדר‪ .‬אני אדם‬ ‫מה שאני ואינני הולך להסתיר זאת‪.‬‬ ‫אמיתי‪ .‬אני מציג את מה שאני‪ .‬הפסקתי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫מ‬ ‫השקר שבה הוא מסתיר בהסתרה שבתוך‬ ‫דע מה שתשיב‬ ‫הסתרה כדי שאף אחד לא יגלה עליו שום‬ ‫אכן פעמים שחסר ב'דע מה שתשיב'‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫חולשה ורודף את בניו כי לא יתכן ששכנו‬ ‫ואנשים מרגישים מבולבלים ואינם יודעים‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יגלה חס ושלום שאצלנו במשפחה יש כך‬ ‫וכך ‪ -‬הוא מרגיש טעם מיתה כפי‬ ‫היכן נמצאים‪ .‬הרבה אנשים נמצאים במקום‬ ‫זה‪ .‬יש מספיק דברים שמבולבלים אצלם‬ ‫שהרחבנו בשיעור הקודם‪ ,‬וזה נוגע ביסודות‬ ‫סגנון דיבור‬ ‫וכששומעים‬ ‫כבר קודם לכן‪,‬‬ ‫הי"וזה חי באמונה ובענווה‪,‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הדת‪ ,‬כי אין‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אדם‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫כזה‪ ,‬מתחילה השאלה לנקר אצלם במוח ‪-‬‬ ‫כשהאדם הולך בדרך ההפוכה‪ ,‬היינו‬ ‫פטרון מדור כך‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪‬שהוא‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אולי פלוני צודק? הוא הרי טוען‬ ‫שצריך ללכת עם האמת‪ ,‬הוא‬ ‫שבגלל‬ ‫הולך עם האמת‪ .‬אולי אני באמת שקרן? יש‬ ‫התחיל לזלזל בדברים מסוימים ברבים‬ ‫לי הרי יצר הרע ולא תמיד אני מתנהג מאה‬ ‫והפסיק להסתיר דברים שאינם ראויים‪ ,‬הוא‬ ‫עם הרה"ח פסח ז"ל‬‫לע"נ‬ ‫נלמד‬ ‫הולך‬ ‫אחוז כמו שצריך‪ ,‬אלא מאי? אני‬ ‫מביא על עצמו אותו הרס וחורבן‪.‬‬ ‫"ר כי‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יודע‪...‬‬ ‫שמונה בגדים כי‪ ...‬אני בעצמי לא‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫צריך בוודאי לדעת מה הקו החוצץ‪ ,‬מתי‬ ‫אבי הולך עם שמונה בגדים ואני מפחד‬ ‫להוריד אותם‪ .‬אולי פלוני חי חיים יותר‬ ‫כך‪ ,‬אבל זהו‬ ‫אומרים‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫ומתיאייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫כך כ"ג‬ ‫)בחו"ל אומרים‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫הכלל שצריך לזכור תמיד‪ ,‬שאפילו המדה‬ ‫נעימים כי הוא חי יותר עם האמת? ספיקות‬ ‫הטהורה ביותר‪ ,‬אם משתמשים בה בדרך‬ ‫שונות מעין אלה יכולים לצוץ אצל אנשים‬ ‫בלתי נכונה‪ ,‬היא גופא שקר וגורמת לאדם‬ ‫שעדיין אינם מיושבים לגמרי‪.‬‬ ‫ליפול מטה מטה‪ .‬יש לזה דוגמאות לרוב‪.‬‬ ‫מהן‪ .‬תמיד –‬ ‫האד‪‬שצריך‬ ‫אומרת‬ ‫וכבר יש שהאדם מיושב כבר בתחומים‬ ‫יודע‬ ‫כשהתורהא‪‬‬ ‫אחתמועיל‬ ‫הנה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשנוא את הרע ‪' -‬משנאיך ה' אשנא'‪,‬‬ ‫יכולים‬ ‫אחריםרוחניי‪‬‬ ‫בתחומיםלעניני‪‬‬ ‫מסוימים‪ ,‬אבל‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע‬ ‫נחיצות‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫להתעורר אצלו שאלות‪ ,‬למשל‪ ,‬בענין 'זיך‬ ‫'אוהבי ה' שנאו רע' ‪ -‬האדם יכול להגיע‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫הפע‪‬כלומר‪ ,‬זה‬ ‫נעסוקבפסח‪.‬‬ ‫שבועותאחרים(‬ ‫)לאכול משל‬ ‫מישן'‬ ‫לבעיות מאוד קשות אם אינו רואה את‬ ‫בסוגיית‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪ ‬ומתחבר‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫ומתקרב אליו‬ ‫שהוא הרע‬ ‫מכפי‬ ‫הבעיה של‬ ‫לא חייב להיות בענינים של יסודות הדת‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪ ‬בקנה‬ ‫מהם‪ ,‬שואין‬ ‫הריזה עולה‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫לכ‪‬ונהנה‬ ‫הסיבה רע‬ ‫לעושי‬ ‫זה יכול להיות גם בחומרות‪ .‬האדם אאומר‬ ‫על‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪,‬‬ ‫לעצמו‪ :‬הלוואי שבכל השנה אזהר על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫השקפת‬ ‫משהוא‬ ‫ברוחניות יותר‬ ‫התורה‪ .‬לפי‬ ‫עם השקפת‬ ‫להצליח‬ ‫אחד‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫במאה בכל‬ ‫אחוז‪ ,‬ואילו כאן‬ ‫להשתמש‬ ‫המאכלים‬ ‫עלינו‬ ‫כ‪‬כשרות‬ ‫שאי‪‬מהרע‪,‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫להתרחק‬ ‫צריךמה ג‪‬‬ ‫התורה‪,‬‬ ‫להצליח האדם‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫מדברים על‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬כשרות‬ ‫שיש להם‬ ‫לעורר‬ ‫לנו כדי‬ ‫במאכלים‬ ‫שניתנומדובר‬ ‫הרי‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אם לבטוח‬‫אותו‪.‬בלי‬ ‫הצלחהולשנוא‬ ‫ברוחניות‬ ‫לסלוד ממנו‬ ‫כלל‬ ‫אומות העולם‪ ,‬התורה מזהירה לא לחונם‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬את‬‫אינו"המבין‬ ‫שהאדם הקב‬ ‫לטובה‪ .‬אכ‪‬‬ ‫טובה‪ .‬דיננו‬ ‫ובכן‪ ,‬יש‬ ‫שייצא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬לו‪ :‬תחיה‬ ‫וכמישהו אומר‬ ‫החומרה‪,‬‬ ‫חשיבות‬ ‫אל תדבר אתם אפילו‪ .‬אל תתן להם חן‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח גדול‬ ‫יודעים אי‪‬‬ ‫שיש יסוד‬ ‫אנוידיעתו‬‫שני על‬ ‫מיוסדת‬ ‫מצד‬ ‫שוב‪ ,‬אני‬ ‫מרמה?‬ ‫מי אתה‬ ‫האמת‪ .‬את‬ ‫עם‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫כל אחד‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫לאהוב‬ ‫האדםעל צריך‬ ‫ביהדותא‪‬ש כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫ראיתי אותך שמה‪ .‬אני מכיר אותך‪ .‬מה‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫מה בהירות‪.‬‬ ‫שמקרבו אל הקב"ה‪.‬‬ ‫לקבלוזהיותר‬ ‫כדי‬ ‫מישראל‪,‬‬ ‫נהיית פתאום מחמיר גדול? ‪ -‬הוא מתערער‬ ‫ומתחיל לחשוב‪ :‬אולי אני צריך‬ ‫לגמרי אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ידך לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫לי תנח‬ ‫ומזהמיאל‬ ‫אני לי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬מזה‬ ‫לומר את‬ ‫חובת‬ ‫ולהתחיל‬ ‫רבינו בעל‬ ‫להסתתר‬ ‫בהקדמת‬ ‫להפסיקלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫האמת‪.‬‬ ‫יבוא אדם ויתעלם מאחד מהשנים‪ .‬הוא‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪:‬יגרוס‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫השני לא‬ ‫מהם ואת‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬‫השאלהאחד‬ ‫יאמץ רק‬ ‫טרפה כמה וכמה‬ ‫הבטחו‪‬וזונחו‪ ‬פי‬ ‫של עבודת ה'‬ ‫זו נבלה‬ ‫הלא ברור‬ ‫רוצה‬ ‫עד הסוף‪.‬‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ - ‬ילך‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪‬מה שיאמץ‬ ‫ועם‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫שזה לא ייגמר בכי טוב‪ .‬למה? כי אינו‬ ‫הנה לפני שבאים אל התשובה‪ ,‬צריך‬ ‫הולך עם התורה‪ .‬האם יש מקומות שבהם‬ ‫לדעת שכפי שכאשר האדם חי בדרך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אמ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫ויעקב אבינו הוא באמצע ‪ -‬בריח התיכון‪.‬‬ ‫דיברו על החלק האחד יותר מאשר על‬ ‫מדת התפארת פירושה היא שהאדם הולך‬ ‫החלק השני? ודאי‪ .‬זה תלוי גם בשאלה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫באמצע‪ ,‬לא אמצע זה שנובע מכך שהוא‬ ‫איזה מהם צריך יותר להדגיש? אם אחד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫'פרווה' ואין לו את החוזק לא בזה ולא בזה‪.‬‬ ‫כפי שיש שהאדם אומר‪ :‬אני רכשתי את‬ ‫מהם כבר חזק מספיק‪ ,‬צריך להדגיש את‬ ‫השני‪ ,‬אך לא בשביל להמעיט בחשיבותו‬ ‫מדת האמת בכל מה שנוגע לאהבת ישראל‬ ‫של הראשון‪ .‬פעמים שיש גם סיבה מיוחדת‪.‬‬ ‫נפלא"ו מאוד‪ .‬הוא לא כל‪-‬כך‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ושנאת הרע‪.‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫עם‬ ‫הר"ר‬ ‫מתיידד‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫בנו‬ ‫לזכות‬ ‫למשל‪ ,‬אם האב רואה את‬ ‫ובטחון ולא כל‪-‬כך אוהב יהודים‪ .‬מדת‬ ‫שונא רע‬‫מדור אמונה‬ ‫חבר רע ואינו רואה דרך לנתקו פטרון‬ ‫ממנו‪ ,‬אין‬ ‫ובטחו‪‬לא צריך להיות קיצוני‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫התפארת‪.‬‬ ‫לו ברירה אלא להתיישב אתו פטרו‪‬‬ ‫וללמוד אתו‬ ‫בענין ההתרחקות מחבר רע ולספר לו‬ ‫ממש לא‪ .‬זה לא קשור כלל למדת‬ ‫סיפורים של צדיקים בענין זה‪ ,‬זאת על אף‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫התפארת‪ .‬מדת התפארת פירושה שיש לו‬ ‫שיש לזה מחיר‪ ,‬כי זה מה שהקב"ה רוצה‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"ראצל‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫אחר רך‪ ,‬כשהילד מתבגר‪ ,‬הוא‬ ‫לאדם את שתיהן‪ .‬הוא בוער כאש להקב"ה‬ ‫בשתיהן‪ .‬הרמב"ם הרי כותב בהלכות דעות‬ ‫אבי לא דגלו באהבת ישראל‪ .‬גדלתי בבית‬ ‫בדרך הממוצע‬ ‫להיות‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫שהאדםכ"גצריך‬ ‫במדברבגנות‬ ‫)בחו"ל שזה‬ ‫היה מדבר‬ ‫פרשת‬ ‫תמיד‬ ‫יו‪ ‬הוא‬ ‫שלישי‬ ‫זה ואני יודע‪.‬‬ ‫הוא בגלל שהקב"ה הוא בדרך הממוצע‪ .‬זה‬ ‫הרשעים‪.‬‬ ‫שהוא כותב בפירוש המשניות שהאדם‬ ‫צריך להיות באמצע‪ ,‬לא מדי כילי ולא מדי‬ ‫ודאי שהוא דיבר תמיד בענין זה‪ .‬הוא‬ ‫פזרן‪ ,‬לא מדי חם ולא מדי קר‪ ,‬מאיפה זה‬ ‫היה מוכרח לדבר על זה‪ ,‬וזה נס שהוא דיבר‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬להיות‬ ‫בגללא‪‬שצריך‬‫תמיד –‬ ‫מועיל סתם‬ ‫הבטחו‪‬האם זה‬ ‫נובע?‬ ‫על זה‪ ,‬כי היית נופל בזה ומוכרח היה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫קצת חם‪,‬‬ ‫לדעת‬ ‫יותרקר‪,‬נחו‪‬‬ ‫אבלקצת‬‫אתהבו‪.‬יודע‪,‬‬ ‫אדם נחמד?‬ ‫להשתמש‬ ‫להדגישו‪ .‬אבל עכשיו שאתה מבין את אי‪‬‬ ‫מבין לעולם‬ ‫מולקצת‬‫כראויהזה‪,‬‬ ‫לבטוחלעולם‬ ‫קצת מבין‬ ‫הנחיצות של הענין ההוא‪ ,‬אל תעזוב אותו‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫תחזיק בו חזק וכעת תלמד כיצד הם אי‪‬‬ ‫הבא‪ .‬הוא אדם נחמד‪ .‬הוא יודע לשוחח‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫משתלבים יחדיו‪ .‬אהבת ישראל פירושה מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בנעימות‪ ,‬הוא יודע ללמוד‪ ,‬הוא יודע‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫שנאו‪ ,‬רע‬ ‫כל אחד‪,‬‬ ‫יו‪ ‬של‬ ‫נשמתו‬ ‫לחטוא‪ .‬אנשים חושבים שמדת התפארת‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‬ ‫הדי‪‬‬ ‫את הוא‬ ‫לאהוב‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫'פרווה' ‪-‬‬ ‫איש של‬‫יותר‬ ‫להיות‬‫ברוחניות‬ ‫להצליחאת האדם‬ ‫דוחפת‬ ‫פירושו לשנוא את הרע שנדבק בו‪ ,‬ואז‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫אדם נורמלי‪.‬‬ ‫להצליח‬ ‫תהיה‬ ‫תברר אם אתה יכול לקיים תוכו אכל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫וקליפתו זרק או לא‪ .‬זה סוגיא‪ ,‬אבל אין כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫יותרנת‪‬חשוב‬ ‫הקב"ה‬ ‫מהםאכ‪‬יסוד‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫שאחד‬‫הפירושדיננו‬ ‫שייצא‬ ‫של שלהיות‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחניתאומר‬ ‫ההצלחה הרמב"ם‬ ‫כל חס ושלום!‬ ‫בדרך הממוצע הוא בגלל ששם הוא‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬מי שאין‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫יסודות הדת‪.‬‬ ‫מהשני‪.‬להצליח‬ ‫שניהם הם‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לו את הריחוק מהרע ‪ -‬הוא בבעיה גדולה‪ .‬מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫האמת‪ .‬לכן נקרא האמצע אמת‪ ,‬כי זהו‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫מי שאין לו אהבת ישראל ‪ -‬הוא גם כן נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מדתו של הקב"ה‪ .‬פירושו של דבר‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫באים לידי שימוש‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותרהאדם‬‫לקבלשל‬ ‫כדי‬ ‫הרגשיו‬ ‫ש‬ ‫בבעיה גדולה‪ .‬צריך ללמוד אצל יראים‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫באופן מושלם‪ .‬כשהוא מוציא מדה זו‪ ,‬היא‬ ‫לשני‬ ‫מחוברים‬ ‫להיות‬ ‫איך‬ ‫ושלמים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫היסודותלמדנו‬ ‫בבת אחת‪.‬‬ ‫כבר‬ ‫המביאתו לידי דביקות‪ ,‬וכשמוציא את‬ ‫מה אני‬ ‫השניה‪ ,‬היא המביאתו לידי דביקות‪ ,‬כי הוא‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫התנהגותו של‬ ‫מדת התפארת היא גם וגם‬ ‫אי‪‬‬ ‫אל בה היא‪:‬‬ ‫לכווןלדו‪‬‬ ‫השאלה הזמן‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫מנסה כל‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫כשהאד‪ ‬באופן‬ ‫רוצה‬ ‫הקב"ה מתנהג‬‫להיות‬‫הבטחו‪ ‬היה‬ ‫הקב"ה ‪ -‬כיצד‬ ‫התפארת‪ .‬תתן‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע מדת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫האמת היא‬ ‫מדת נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫כזה? הוא מגיע אל האמצע בגלל שהוא‬ ‫אמת ליעקב וחסד לאברהם‪ .‬אברהם אבינו‬ ‫צריך להשתמש בשתיהן‪ .‬אמנם כן‪ ,‬ללכת‬ ‫הוא מדת החסד‪ ,‬יצחק אבינו הוא גבורה‪,‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במ‬ ‫העוולה להציג מצג שווא‬ ‫במדת התפארת הוא דבר מאוד קשה‪ .‬אחד‬ ‫מהכינויים של מדת התפארת הוא נורא‪,‬‬ ‫לענייננו‪ ,‬כשמדברים על הנושא שהאדם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אומר‪ :‬אני רוצה להיות אמיתי‪ ,‬אני לא הולך‬ ‫כפי שאומרים בברכת אבות‪ :‬הא‪-‬ל הגדול‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫להסתיר‪ ,‬אני לא הולך לשחק את המשחק‬ ‫הגיבור והנורא‪ .‬זה מפחיד‪ ,‬זה גשר צר‪ .‬הוא‬ ‫מנסה להיאחז בהקב"ה‪.‬‬ ‫כמוך‪ ,‬צריך להיות נורמלי ‪ -‬נבין כך‪ :‬הבה‬ ‫נדבר על מקרה שבו לא נכון להסתיר‪ .‬מה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫הבעיה להסתיר? האם האדם מחויב לספר‬ ‫לשחוק‬ ‫גם לבכות וגם‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫חסרונותיו? ואם לא סיפרתי‪ ,‬האם בגלל‬ ‫פטרו‪ ‬מדור על‬ ‫אמונה ובטחו‪‬‬ ‫החסיד ר' אליהו ראטה זצ"ל היה חוזר‬ ‫זה אינני ירא שמים? הנה עיקר הבעיה בזה‬ ‫תמיד על הסיפור עם הגה"ח רבי נחום‬ ‫הוא כשהאדם מנסה להסתיר דבר אמת‬ ‫יאסער זצ"ל שבתו חלתה והרופא אמר לה‬ ‫תמונה מושלמת בו בזמן שהוא‬ ‫פסח ז"ל‬‫ולצייר‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫בערב שב"ק שנותרו לה שעות ספורות‬ ‫‪.‬‬‫כך‬ ‫מלהיות‬ ‫רחוק‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫שאם‬ ‫לומר לו‬ ‫בלבד‪ ,‬והבין שהרופא מתכוון‬ ‫האדם רוצה שאנשים יחשבו עליו שהוא‬ ‫הוא רוצה להתרחץ לשבת קודש‪ ,‬ילך‬ ‫'תשפ"באו שילדיו‬ ‫מושלם‪,‬‬ ‫אייר ה‬ ‫שביתו‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫או כ"ג‬ ‫הלווייה‬ ‫)בחו"ל מושלם‪,‬‬ ‫לכאורה‬ ‫במדבר‬ ‫פרשת‬ ‫שלישי כי‬ ‫תיכף ומיד‬ ‫לעשותו יו‪‬‬ ‫מושלמים‪ .‬הוא רוצה לצייר תמונה כזו‬ ‫תיערך עוד לפני שבת‪ .‬מיד הלך לביתו‪,‬‬ ‫שכולם יחשבו שהכל אצלו מושלם‪ .‬אנחנו‬ ‫התרחץ‪ ,‬לבש את בגדי השבת‪ ,‬והתלהב‬ ‫כבני אדם‪ ,‬איננו מושלמים‪ .‬איננו מתגאים‬ ‫בעקידת יצחק‪ :‬הקב"ה מבקש ממני את בתי‬ ‫בזה שאיננו מושלמים‪ .‬אין מה להתגאות‬ ‫‪ -‬הנני‪ .‬והתרומם כל‪-‬כך עד שניכר היה עליו‬ ‫יודע‬ ‫בחלקים‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫מתביישהאד‪‬‬ ‫מועיל האדם‬ ‫הבטחו‪‬להיפך‪,‬‬ ‫בזה‪.‬‬ ‫שאינו בעולם הזה בכלל‪ ,‬וכך הלך לבית‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬הגוף‬ ‫אבלאבלזו יותר‬ ‫המציאות‪.‬‬ ‫להשתמש‪ .‬בו‪.‬‬ ‫הלקויים אצלו‬ ‫החולים כשפניו קורנות אור‪ .‬בטרם היכנסו אי‪‬‬ ‫דברי‪‬יעשה טוב‬ ‫בארץ אשר‬ ‫לבית החולים‪ ,‬אמר לעצמו‪ :‬כן‪ ,‬אבל אשתי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫צדיק מול‬ ‫לבטוחאיןכראוי‬ ‫מושך‪ .‬אדם‬‫אי‪‬‬ ‫העולם הזה‪.‬‬ ‫המציאות של‬ ‫בסוגיית‬ ‫היא תרגיש‬ ‫הפע‪‬‬ ‫שבועות נעסוק‬ ‫המיטה‪ ,‬מה‬ ‫לכבודעכשיו ליד‬ ‫יושבת‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫שהואזוהינחו‪ ‬מול‬ ‫מכפייחטא‪.‬‬ ‫ולא‬ ‫עטה פני‬ ‫לדברי‪‬הפנים? מיד‬ ‫בנוגעחיוך על‬ ‫אכנס עם‬ ‫אם‬ ‫וכשהאדם מנסה לגרום לאנשים שיחשבו‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ולהשתתף הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הדי‪‬אשתו‬‫יו‪ ‬עם‬ ‫להיות‬ ‫עליו שהוא יותר ממה שהוא‪ ...‬יש לו‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫כדי הוא‬ ‫השבועות‬‫עצב‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שאינו‪...‬‬ ‫יותרמשהו‬ ‫ברוחניות‬ ‫שיחשבו‬ ‫להצליח בכך‬ ‫אינטרס‬ ‫בצערה‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬‬ ‫כי הוא‬ ‫ניזוק‪,‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫בעצמו ג‪‬‬ ‫להצליח כל‪ ,‬הוא‬ ‫ראשית‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח היה‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫בתחילה זה‬ ‫בעצמוהצלחה‬ ‫מאמין בשקר‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫הפלא ופלא! זה נקרא תפארת‪ .‬היכולת‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שלבזה‪.‬האד‪‬‬ ‫הרוחניתמאמין‬ ‫ובהמשך הוא כבר‬ ‫בדיחה‪,‬ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫להתלהב בשני הצדדים‪ ,‬כאשר בשניהם זה‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬בה'‪' .‬עוז‬ ‫ברוחניות‪,‬דביקות‬ ‫מגיע להצליח‬ ‫מעבודה‪ .‬זה נקרא‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אחת מהדוגמאות הפשוטות לזה היא‬ ‫מה‬ ‫אצל ללמוד‬ ‫הקב"ה‪ ,‬ובו‬ ‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬נאמר‬ ‫שמועילי‪‬במקומו'‬ ‫וחדווה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬על כך‬ ‫הישנות כועס‬ ‫מדותיו א‪‬שלכ‪ ‬על‬ ‫האדם‪ .‬הוא‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬אכן רוב בני‬ ‫אותנו‬ ‫החורבן‪.‬‬ ‫מלמדת על‬ ‫התורההוא בוכה‬ ‫בזמן‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫אותו לפי דרגתו‪ .‬אח‬ ‫אין יותר‬ ‫מחשיבים‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫שבביתו‬ ‫בוכים ולא צוחקים‪ ,‬לא שמחים על‬ ‫בכלי‪‬לאאלה‪.‬‬ ‫אדם‬ ‫יקר! אינך באמצע התעלות‪ .‬אינך חי עם‬ ‫המצוות שהם עושים ולא בוכים על‬ ‫אפילו‪.‬לי וכשאני לעצמי‬ ‫הטבעיתלי מי‬ ‫הענוהאי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫החורבן‪.‬למדנו‬ ‫כבר‬ ‫מה אני‬ ‫להקב"ה‪' .‬עוז‬ ‫יוקדת‬ ‫לא!!! אש‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫מצוה‪ ,‬ודמעה‬ ‫הבטחו‪ ‬של‬ ‫הלבבות לשער‬ ‫במקומו'‪ .‬שמחה‬ ‫וחדוה‬ ‫אל תרמה את עצמך‬ ‫כמה בבתי‬ ‫אחת‪ .‬כאן‬ ‫ובעונה‬ ‫השכינהה'בעת‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫על עבודת‬‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬האדם‬ ‫רוצה‬ ‫להיותמפחידה‪ .‬אם‬ ‫פשוטה‪ ,‬קצת‬ ‫דוגמא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודה נפלאה‪,‬‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בראי‪ .‬זו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בבתי‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא כאן‬ ‫נחו‪‬‬ ‫גוואי‪,‬‬ ‫יושב באופן רשמי כל היום ולומד‪ ,‬עושה‬ ‫כל‪-‬כך טהורה וכל‪-‬כך מרוממת‪ .‬זה מה‬ ‫חשבון עם דף ועט כמה באמת הוא לומד‬ ‫שנקרא אמת‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גמ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫קורה מה שבדרך כלל קורה‪ .‬מתפללים לה'‪.‬‬ ‫ביום ומשמיט כל דקה שאינו לומד‪ ,‬הרי‬ ‫ברוך השם‪ ,‬הראני ה' חסדך‪...‬‬ ‫הוא מוציא את עצמו עם מספר נמוך‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בהרבה ממה ששיער לעצמו‪ ,‬והוא יכול‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פירושו של דבר שאין האדם מספר על‬ ‫כל חולשה וכל עוולה‪ ,‬אבל הוא מצייר את‬ ‫להישבר מזה לגמרי‪ .‬אך מצד שני‪ ,‬זה יכול‬ ‫לבנות אותו‪.‬‬ ‫התמונה הכללית כפי האמת ‪ -‬אינני כל‪-‬כך‬ ‫הי"ואינה מושלמת כל‪-‬כך‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫והתמונה‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫מושלם‪,‬‬ ‫את‬ ‫תרמה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות אל‬ ‫הר"ר‬ ‫לזכות‬‫הוי אומר‪ :‬אומרים לאדם‪:‬‬ ‫שהיא נראית מבחוץ‪ .‬נפשו אינה‬ ‫כפי ובטחון‬ ‫פטרוןראשון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫עצמך‪ .‬תזכור את המציאות‪ .‬דבר‬ ‫ביצירת תמונה מזוייפת‪ ,‬כאותו‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫עסוקה‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ ‬אתך‪.‬‬ ‫בשבילך‪ .‬שים לב למה שבאמת קורה‬ ‫האומר‪ :‬תן לי לעשות מצב שלשכן ייצאו‬ ‫כמו שמצוי שהאדם בטוח שהוא אינו מדבר‬ ‫העיניים‪ ,‬תן לי להלביש את הילדים באופן‬ ‫לשון הרע‪ .‬אולי פעם בכמה זמן הוא נכשל‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שייראה‪ ...‬אינני אומרים שזה עוולה גדולה‬ ‫ובכן‪ ,‬חשוב מאוד שהאדם ישים לב לזה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"אלאהר"ר‬ ‫אמרנו‬ ‫עוד ועוד ורק יכיר את האמת‪.‬‬ ‫להלביש את הילדים בצורה מכובדת‪ .‬העיקר‬ ‫הוא מה שבראש‪ .‬אנו הרי מדברים על‬ ‫עכשיו שהוא צריך ללכת לספר את זה‪ ,‬לא‬ ‫לצייר תמונה‬ ‫'תשפ"ב‬‫מנסה‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫כשאתהאייר ה‬ ‫במדבר דבר‬ ‫)בחו"ל הרעיון‪.‬‬ ‫פרשתאת זה‪.‬‬ ‫שלישילגלות‬ ‫יו‪ ‬צריך‬ ‫אמרנו שהוא‬ ‫מזוייפת‪ ,‬מה אתה רוצה? מה אתה עושה?‬ ‫ראשון לו בעצמו‪ .‬תכיר סך הכל במציאות‬ ‫זה לא טוב בשבילך‪ ,‬וזה יוצר הרס בנפשות‬ ‫הפשוטה ואל תוסיף שקרים‪.‬‬ ‫ילדיך גם כן‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת‪ :‬ריכוז המוח‪ .‬האדם‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫וילד בן‬ ‫תמידבן– א‪‬‬ ‫שנתיים‬ ‫הבטחו‪‬לומועיל‬ ‫לאדם ילד‬ ‫יש‬ ‫מתמודד עם ריכוז המוח‪ .‬הנה אם האדם‬ ‫בייביסיטר‪ .‬הוא‬ ‫אומר‬ ‫לעניני‪‬הוא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫עם זולתו‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬מדבר‬ ‫בנוגע‬ ‫נחיצות כשהוא‬ ‫אמיתי‪,‬‬ ‫לדעת‬ ‫בשבילםיותר נחו‪‬‬ ‫בו‪ .‬אבל‬‫להיות‬ ‫ארבע ועליו‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫אחד מהם‬ ‫הכנסת‪ ,‬ואז‬ ‫לבטוח לבית‬ ‫מגיע אתם‬ ‫כמסיח לפי תומו‪ :‬נראה לך שלי זה כל‪-‬כך‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫אי‪‬‬ ‫תחשבו כעין‬ ‫נעסוק זה‪.‬‬ ‫מתמודד עם‬ ‫לכבוד אני‬ ‫קל?! גם‬ ‫בוכה‪ ,‬השני צועק וכו'‪ .‬יאמר לעצמו‪ :‬אם זה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫שבועות‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫מושלם‪.‬‬ ‫היה הדבר הנכון להביאם לבית הכנסת )זה‬ ‫חג‬ ‫כזה הרי‬ ‫לדברי‪ ‬נראה‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫אומר לו‪ :‬אני‬ ‫שהואבנוגע‬ ‫זה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬לנסות‬ ‫שהרי‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫כל יום אני מתפלל באותו מנין וכל יום אני‬ ‫למה לי‬ ‫תורה(‪,‬‬ ‫יכול להיות בשמחת‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להסתיר? ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫להצליח‬ ‫מגיע לכולל בזמן‪ .‬נראה לך שאין לי‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫התמודדויות?! ממש לא‪ .‬זה לא כל‪-‬כך‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫לעורר‪ .‬רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לנו כדי‬ ‫שאתה חושב‬ ‫שניתנו‬ ‫מושלם כפי‬ ‫כיבוד אב‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בליאב‪.‬‬ ‫כיבוד‬ ‫יתכן לגבי‬ ‫ברוחניות‬ ‫כללכעין זה‬ ‫הצלחה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫בזיונות‪ .‬אין‬ ‫האד‪‬‬ ‫להיות של‬ ‫מסוימים יכול‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫במצבים‬ ‫כל‬ ‫אנשים אנכי‬ ‫כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫איש בין‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח‬ ‫צריך להרחיב‪ ,‬כי זה דבר פשוט‪ .‬פעמים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫שזה לא נעים‪ .‬הוא אדם חשוב‪ ,‬אדם מכובד‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד אותו‬ ‫יהודיועלינו‬ ‫שהקב"ה חנן‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫תחשבו על‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫וכאן הוא דוחף עגלה‪ ,‬ומה אם אביו שכבר‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫ומתרחשים שם כל‬ ‫מלמדת גדולה‬ ‫התורה‬ ‫במשפחה יותר‬ ‫בהירות‪.‬כפי כבודו? ממש‬ ‫לקבל יותר‬ ‫מתנהג שלא‬ ‫כדי‬ ‫עבר ובטל‬ ‫שמתרחשים במשפחה יותר גדולה‪,‬‬ ‫הדבריםאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לא נעים לו‪ ,‬אבל יהודי עושה מה שצריך‬ ‫דברים סטנדרטיים‪ ,‬כל ילד והעניינים שלו‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫אנייהודי אני וזה מה‬ ‫ככה‪:‬‬ ‫לעשות‪ .‬הוא אומרמה‬ ‫מילדיו במה‬ ‫כל ילד‬ ‫לכולם על‬ ‫כבריספר‬ ‫האם‬ ‫שיהודי צריך לעשות‪ .‬הן כך כתוב על לימוד‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע הרע‪ .‬לא‬ ‫הבטחו‪‬זה לשון‬ ‫לשער אסור‪.‬‬ ‫מתמודד?‬‫הלבבות‬ ‫הוא‬ ‫היא‪ :‬דברי‬ ‫אי‪‬‬ ‫עצמו על‬ ‫שצרי‪‬המנבל‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫עצמו‪ .‬כל‬ ‫התורה‬ ‫השאלה‬ ‫עליו‪ .‬אך‬ ‫וכמה‬ ‫לדברכמה‬ ‫מותר לך‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ילדך‪,‬‬ ‫מפני שזה‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬ליצור‬ ‫רוצה‬ ‫הבטחו‪‬להתנשא‪.‬‬ ‫להיות אינני צריך‬ ‫צרי‪ - ‬סופו‬ ‫תורה‬ ‫אומר‪ :‬אתה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אתו‪ ,‬הוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫כשמדבריםבנוגע‬ ‫מה?‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫לעצמי דמות מזוייפת ואיני צריך לצבוע‬ ‫מסתכל על התמונה ואתה כל‪-‬כך מקנא‪.‬‬ ‫תמונה שאינה‪.‬‬ ‫דע לך שאני איש בין אנשים‪ .‬בבית שלי‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דמ‬ ‫מכך שיש לך פחד ובושה מאנשים‪.‬‬ ‫הנה כי כן‪ ,‬על זה כתוב‪ :‬תהיה טבעי‪,‬‬ ‫כשאתה יודע מזה‪ ,‬המצב כבר יותר טוב‪,‬‬ ‫תהיה אמיתי‪ .‬אל תהיה עסוק בנסיון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כי אתה יודע שאתה צריך לעבוד על זה‪.‬‬ ‫להסתיר כדי שיראו אותך שונה מכפי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫טעם מיתה למה לך?‬ ‫שאתה באמת‪.‬‬ ‫מבדק עצמי של אמת‬ ‫הרחבנו בענין מה שכתב‬ ‫כה הי"ו‬ ‫לזכות הר"ר אליעזר ב‪ ‬פיגאהנה עד‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫לזכות אליעזר בן פיגא‬ ‫מפיאסצנא שצריך להיצמד אל האמת‬ ‫הרבי‬ ‫דוגמא נוספת למה שהרבי מפיאסצנא‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪ ‬ספר את האמת‪ ,‬אל תנסה‬ ‫אמונה הסוף‪.‬‬ ‫מדור עד‬ ‫התכוון בדברו על כך שעל האדם לחיות עם‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫להסתיר‪ ,‬אל תנסה להציג תמונה מזוייפת‪,‬‬ ‫שם‬ ‫אשר‬ ‫האמת ולא לרמות את עצמו‪,‬‬ ‫אל תנסה לדבר בצורה פוליטית‪ .‬לסיכום‪:‬‬ ‫נמצא המבחן האמיתי‪ .‬הוא מביא שם‬ ‫נושאים זה כל‪-‬כך חשוב‪ .‬הראשון‪,‬‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫כל הרה"ח‬ ‫בשני‬ ‫לע"נ‬‫שעל‬‫נלמד‬‫בהכשרת אברכים סוף פרק י"ב‬ ‫ראטה לספר חטא ברבים‪,‬‬ ‫מדברים על‬ ‫ליפא הי"ו‬‫כשאין‬ ‫להקל‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫כשמנסההר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬‫אחד להסתכל על עצמו‬ ‫אלא על לא לנסות לצייר שאתה מושלם‪.‬‬ ‫באיזה ענין כשאף אחד אינו רואה וזה‬ ‫אתה איש בין אנשים ואתה מתמודד עם מה‬ ‫באמת אינו עבירה‪" .‬חשוב האם גם אילו‬ ‫–‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫שאנשים מתמודדים‪ .‬ככל הדוגמאות‬ ‫במדבר היית‬ ‫הייתפרשת‬ ‫מקיל"‪ .‬האם‬ ‫שלישי‬ ‫היית בין יו‪‬‬ ‫אנשים‪,‬‬ ‫שהבאנו לעיל‪ .‬נפלא לראות‪ .‬אפשר לראות‬ ‫עושה דבר זה אילו היית בין אנשים? אם‬ ‫שכונות או רחובות שגרים בהם הרבה מאוד‬ ‫היית עושה ‪ -‬נפלא‪ .‬אם לאו‪ ,‬חוס על נפשך‪,‬‬ ‫משפחות מאותה קהילה‪ ,‬ויש דברים שצריך‬ ‫ואם אתה רוצה לעבוד על האמת‪ ,‬במקום‬ ‫להקל גם בין אנשים‪ ,‬תחמיר גם כשאתה‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫להשלים שכולם יודעים עליהם‪ .‬זה מה‬ ‫שיש‪ .‬אחד מתמודד עם ילד‪ ,‬השני מתמודד‬ ‫בינך לבין קונך‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫עם ילדה‪ ,‬השלישי מתמודד עם ענין נוסף‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬הולך‪ .‬אך‬ ‫מול ככה זה‬ ‫כראויבשני‪.‬‬ ‫מנסיםלבטוח‬ ‫להיעזר אחד‬ ‫"ואם יצרך לחשך לומר הלא רחוקה היא אי‪‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬השב לו‪:‬‬‫פרסאות‪,‬‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועות כמה‬ ‫נדנוד עבירה‬‫לכבוד‬‫מכל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫שעושה דברי‪‬‬ ‫מאמצים כבירים‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫שהואאדם‬ ‫לפעמים‬ ‫מכפי‬ ‫יש‬ ‫האד‪ ‬מאוד‪.‬‬ ‫הרי וחבל‬ ‫אחרת‪.‬‬ ‫לצייר תמונה‬ ‫לנסות‬ ‫ולהיותהרירמאי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫רחוקה‪,‬‬ ‫בנוגעאיננה‬ ‫הבטחו‪‬מרמייה‬ ‫אבל‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫למה‬ ‫מיתה‪.‬‬ ‫טעם‬ ‫בבית‬ ‫מכניס‬ ‫זה‬ ‫כי‬ ‫למה?‬ ‫לרוחניותא‪,‬אינני‬ ‫על‬ ‫הבעיה ולכן‬ ‫יו‪ ‬זוהדי‪‬‬ ‫חטא הוא‬ ‫גדול"‪.‬‬ ‫השבועות‬ ‫הוא‬ ‫מעוניין לעשותה בשום אופן‪ .‬יש לו חומרא להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫אינך יכול לחיות נורמלי? נורמלי אין‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שלא לפתוח בקבוקים בשבת‪ ,‬וכשהוא להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫פירושו ללכת בדווקא לפרסם‪ ,‬אבל אל‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫ברבים‪ ,‬מתקיים מצב שלם ‪ -‬אתה פותח‬ ‫תעשה כזה עסק שלם מהנסיון להסתיר‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫בקבוקים? אתה פותח בקבוקים? וכשהוא כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫מיוסדת‬ ‫לבד‪ ,‬הוא אומר לעצמו‪ :‬יש הרי רבים‬ ‫אשרי נשוי פשע כסוי חטאה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫מהפוסקים שסבורים שמותר‪ .‬וואו‪ .‬ובכן‪ ,‬נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫מאידך‪ ,‬אנו מוצאים בדברי חז"ל רשימה‬ ‫להשתמש‬ ‫לא שתקל גם‬ ‫עכשיו אי‪‬‬ ‫אתך אותנו‬ ‫מלמדת‬‫התורהדיברתי‬ ‫אני‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫של דברים שהאדם צריך להסתיר‪ .‬הרשימה‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫אלא שתשים לב היכן אתה עומד‪,‬‬ ‫ברבים‪ ,‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫די ארוכה‪ ,‬ועיקר העבודה הוא שכאשר‬ ‫ותאמר לעצמך‪" :‬בשום אופן לא אסכים‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫יהיה מחמת הסיבה‬ ‫האדם מסתיר‪ ,‬זהמה אני‬ ‫אחרא ר"ל"‪.‬‬ ‫בהקדמתוסטרא‬ ‫למדנושל שקר‬ ‫כבר חיים‬ ‫לחיות‬ ‫הנכונה‪ ,‬כי בהרבה מן המקרים שתי הסיבות‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫כוונת היא‪:‬‬ ‫האדם‪ .‬אי‪‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬‫היא מה‬‫שצרי‪‬‬ ‫והשאלה‬‫השאלה‬ ‫קיימות‬ ‫תודה על‬ ‫וכמה‬ ‫ומעשה‪.‬כמה‬ ‫דיבורנחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬‫הוא ה'לגבי‬ ‫של וכן‬ ‫עבודת‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫היית מקיל‪.‬‬ ‫בנוגע אנשים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬גם בין‬ ‫משהוא האם‬ ‫האמת‬ ‫נסביר‪ :‬כפי שכאשר האדם מסתיר‬ ‫וכשאתה רואה שאתה ממשיך להחמיר‬ ‫מחמת רצונו להיראות מושלם‪ ,‬זה שובר‬ ‫דווקא בין אנשים‪ ,‬שים לב לכך שזה נובע‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫המ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫אומר לו‪ :‬הכבד ושב בביתך"‪ .‬פירש רש"י‬ ‫אותו ושובר את כל קרוביו‪ ,‬שכניו ומכריו‪.‬‬ ‫בלישנא קמא‪" :‬בלשון הזה אומרים לו"‬ ‫זה מצער אותם ועושה אותו בעל גאוה‪ .‬מה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫עשה עצמך כאדם שכבד עליו ראשו‪ ,‬ושב‬ ‫כל‪-‬כך חשוב לך לצייר תמונה שאינה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בביתך"‪ .‬מנדין אותו בצנעה כדי שאף אחד‬ ‫לא יידע ואומרים לו‪ :‬אל תספר לאף אחד‪.‬‬ ‫קיימת? זה רק יוצר הרס‪ .‬כך כשהאדם יוצר‬ ‫הרס על‪-‬ידי שהוא מפרסם‪ ,‬אסור לו‬ ‫לפרסם‪ .‬זה עוולה גדולה לפרסם‪.‬‬ ‫הי"ואומר‪ :‬צריך לעשות מה‬ ‫ומשפחתוהוי‬ ‫פיגאדבר נפלא‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫לעשות‪ ,‬אבל מה תהיה הבנתם של‬ ‫שצריך‬ ‫ובטחון‬ ‫אחד מהמקומות הוא במסכתפטרון‬ ‫יומא )פו‪,‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ובטחו‪‬בשמעם שתלמיד חכם כל‪-‬כך‬ ‫אמונה אדם‬ ‫מדור בני‬ ‫פטרו‪ ‬כסוי‬ ‫ב(‪" :‬רב רמי‪ ,‬כתיב 'אשרי נשוי פשע‬ ‫נכשל? זה לא טוב לבריאה‪ .‬אפשר לראות‬ ‫חטאה' וכתיב 'מכסה פשעיו לא יצליח'‪ .‬לא‬ ‫בימינו מי שמקבל על עצמו את המצוה‬ ‫קשיא‪ :‬הא בחטא מפורסם‪ ,‬הא בחטא‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לפרסם‪ .‬אנשים חייבים לדעת ‪ -‬הוא אומר‪.‬‬ ‫שאינו מפורסם‪ .‬רב זוטרא בר טוביה אמר‬ ‫עושה טובה לבריאה‪ .‬אבל‬ ‫ראטה‬ ‫חושבהי"ו‬ ‫שהוא‬ ‫הוא ליפא‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫אדם הר"ר‬ ‫לחבירו‪,‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫רב נחמן‪ :‬כאן בעבירות שבין‬ ‫חז"ל חולקים עליו‪ .‬הם אומרים שגם תלמיד‬ ‫כאן בעבירות שבין אדם למקום"‪ .‬פירש‬ ‫ואף אחד אינו‬ ‫היצרה חזק‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫עלול– כ"ג‬ ‫ליפול‪.‬אייר‬ ‫)בחו"ל חכם‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדברשיודה‬‫טוב לו‬ ‫מפורסם ‪-‬‬ ‫פרשת‬ ‫רש"י‪" :‬בחטא‬ ‫יו‪ ‬שלישי‬ ‫נמלט ממנו‪ .‬הלא תראה שאפילו יוחנן כהן‬ ‫ויתבייש‪ ,‬ולא יכפור בו‪ .‬בחטא שאינו‬ ‫גדול ששימש בכהונה גדולה שמונים שנה‪,‬‬ ‫מפורסם ‪ -‬לא יגלה חטאו‪ ,‬וכבוד השם הוא‪,‬‬ ‫בסוף נעשה צדוקי‪ .‬אבל למה אתה מתעסק‬ ‫שכל מה שאדם חוטא בפרהסיא‪ ,‬מיעוט‬ ‫בזה?‬ ‫כבוד שמים הוא"‪ .‬פירוש לפירושו‪ :‬בחטא‬ ‫מפורסם‪ ,‬כיון שזה כבר בין כה וכה הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫אל תקלקל את הבריאה‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מפורסם‪ ,‬ראוי שיקיים בעצמו 'מודה ועוזב אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מפורסם לחטא‬ ‫ירוחם'‪ .‬לא כן בחטא שאינו מפורסם‪ ,‬כי אז‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫חטאדברי‪‬‬ ‫כראויבין מול‬ ‫החילוק‬ ‫אי‪‬זהו גם‬ ‫לבטוח‬ ‫דברי‪‬אם סיפור‬ ‫שראינו לעיל‪.‬‬ ‫מפורסם כפי‬ ‫בסוגיית‬ ‫החטא‪ ,‬הוא‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק את‬ ‫שבועותמפרסם‬ ‫זה שהוא‬‫לכבוד‬ ‫בעצם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫שאינו שהוא‬ ‫כאילו מכריז שאין בעיה לחטוא‪ ,‬ומשרה מכפי‬ ‫החטא יגרום לחילול השם‪ ,‬אינו נכון‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫אווירה של הפקר‪ ,‬כאילו אין בעה"בא ח"ו הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫שתספרו‪ .‬יותר מזה‪ ,‬הרמב"ם כתב בהלכות‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫יסודי התורה )פ"ה הי"א( "ויש דברים אחרים‬‫להצליח‬ ‫ומותר לחטוא‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬אותם‬ ‫והואג‪‬שיעשה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫השם‪,‬מה‬ ‫להצליח‬ ‫בכלל חילול‬ ‫שהן‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫כדי שחס‬‫רחמי‪‬‬ ‫מסתיר‬‫לעורר‬‫שאםכדיהאדם‬‫נמצאלנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫דברים‬ ‫ומפורסםבלי‬ ‫בחסידות‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫בתורה‬ ‫כלל‬ ‫אדם גדול‬ ‫לנו‬ ‫נת‪‬שלא‬ ‫הקב"ה‬ ‫השם‪,‬‬ ‫חילול‬‫מזהאכ‪‬‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫דיננו ייצא‬ ‫שייצא‬ ‫ושלום לא‬ ‫של ואף על‬ ‫האד‪‬‬ ‫בשבילם‪,‬‬ ‫מרננים אחריו‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬‫שהבריות‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫הנה תלמיד‬‫כלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כך כי‬ ‫ילמדולהצליח‬ ‫שמותר לעשות‬ ‫כלי‪‬‬ ‫לבטוח השם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪‬חילל את‬‫ידיעתו זה‬ ‫עבירות‪ ,‬הרי‬ ‫שאינן על‬ ‫מיוסדת‬‫פי‬ ‫ללמוד מכוון‬ ‫מה‬ ‫הרי הוא‬ ‫עשה כך‪,‬‬ ‫ועלינו‬ ‫פלוני תמיד‪,‬‬ ‫חכם‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫וכו' ולא ירבה בארוחות עמי הארץ‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫אי‪‬הדבר הנכון‬‫כן זה‬ ‫מלמדת ואם‬ ‫לכבודו יתברך‪,‬‬ ‫וישיבתן‪ ,‬ולא ייראה תמיד אלא עוסק‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו‬ ‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫להסתירו‪.‬‬ ‫בתורה עטוף בציצית מוכתר בתפילין‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫וכו'‬ ‫וכשאני הדין‬ ‫לעצמי‬ ‫לפנים משורת‬ ‫מעשיומי לי‬ ‫בכלאני לי‬ ‫ועושהאי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫ועליו הכתוב אומר‬ ‫בעבירהבעל חובת‬ ‫מצוה הבאה‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫כבר למדנו‬ ‫הרי זה קידש אתמהה' אני‬ ‫'ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫קטן )יז‪ ,‬א(‪:‬‬‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬מועד‬ ‫לשערבמסכת‬ ‫הלבבות יש‬ ‫עוד‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫אתפאר'"‪.‬‬ ‫כמה אותו‬ ‫וכמה‬ ‫איןפימנדין‬ ‫הבטחו‪- ‬נחו‪‬‬ ‫חכם שסרח‬ ‫"תלמיד‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫היום וכשל גם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגע'וכשלת‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שנאמר‪:‬‬‫בפרהסיא‪,‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יבוא אדם וישאל‪ :‬מה זה הדבר הזה? על‬ ‫נביא עמך לילה‪ ,‬כסהו כלילה'"‪ .‬ועוד שם‪:‬‬ ‫מי הוא עובד? הוא הולך כל היום עטוף‬ ‫"אב בית דין שסרח ‪ -‬אין מנדין אותו‪ ,‬אלא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ומ‬ ‫חילול השם‪ ,‬ראוי להסתירו‪ .‬לחילול השם‬ ‫בטלית ותפילין‪ .‬תגיד לי‪ ,‬הוא אוכל או לא‬ ‫יש הרי כמה דרגות‪ .‬דרגה אחת היא‬ ‫אוכל? הנה אני אינני מתבייש‪ .‬כן‪ ,‬אני אוכל‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שהאדם מראה לכולם שהעולם הוא הפקר‬ ‫אני שותה‪ .‬מה הפשט בדברי הרמב"ם?‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫ואפשר לעשות מה שרוצים‪ ,‬ודרגה נוספת‬ ‫יש שאחרים יתחילו להקל בדברים מסוימים‬ ‫הפשט הוא שזה מביא בעיה לבריאה‪.‬‬ ‫הגם שאינם עבירות‪ ,‬או שיפסיקו להסתכל‬ ‫הוא אוכל שלוש פעמים ביום‪ ,‬לפעמים הוא‬ ‫שהסתכלו עליו עד כה‪ ,‬וזה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאהחכם כפי‬ ‫ב‪ ‬על‬ ‫פיגא‬ ‫מלאך‪.‬‬ ‫לאאליעזר‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬‫הוא‬ ‫לזכות‬ ‫גם נכשל בכעס‪ .‬אכן כן‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫להם שלא יוכלו לקבל ממנו כפי‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון צריך‬ ‫מדור אמונה‬ ‫יגרום‬ ‫הרמב"ם כותב שם בתוך דבריו שהוא‬ ‫עד כה‪ ,‬וחייבים לעשות כל מה‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫שקיבלו‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫יפות‪ .‬נו‪,‬‬ ‫לדבר תמיד לכל אחד בסבר פנים‬ ‫שאפשר להימנע מזה‪.‬‬ ‫האם הוא תמיד בכל מצב באותה רמה של‬ ‫סבר פנים יפות? האם הוא אף פעם לא היה‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫האב מצווה לשמור על מעמדו‬ ‫מתוח ואף פעם לא היה עייף ואף פעם לא‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫אבל הר"ר‬ ‫אומרים‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הרים את הקול? יתכן שלא‪,‬‬ ‫במדה מסוימת זה נכון גם כלפי אב‬ ‫לו‪ :‬אם אתה יודע שאתה הולך להיות‬ ‫ובניו‪ .‬ודאי ששם אי אפשר להימלט מזה‪ ,‬כי‬ ‫באותה סוכה‪,‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫וישנים‬‫אחד ה‬ ‫גרים– כ"ג‬ ‫בבית אייר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במצב כזה‪ ,‬תיזהר שלא להיות כך ברבים‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בסוף‬ ‫זה הפסד גדול אם הוא נראה ככה ברבים‪,‬‬ ‫אבל על האב להבין שבנו מסתכל עליו‬ ‫כי כשהתלמיד יראה את רבו במצב כזה‪,‬‬ ‫ממטה למעלה ולא נכון שיראהו במצבים‬ ‫זה יערער את הכנעתו כלפיו ולא יוכל‬ ‫מסוימים‪ .‬יש שהאב חוזר אחרי יום עבודה‬ ‫לקבל ממנו יותר‪.‬‬ ‫קשה ורוצה להתאוורר קצת‪ ,‬עליו להיזהר‬ ‫יודע‬ ‫לקבוע את‬ ‫תמיד – א‪‬‬ ‫שעלול האד‪‬‬ ‫מועילזה מה‬ ‫מאוד‪ ,‬כי‬‫הבטחו‪‬‬ ‫בזה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫התלמידים‬‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫נפשות‬ ‫הבטחו‪‬את‬ ‫נחיצות תהרוס‬ ‫אל‬ ‫לדעת‬ ‫עליו‪ .‬נחו‪‬‬ ‫אמנם כן‪,‬‬ ‫אבל יותר‬ ‫הילדים‬ ‫של בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫הסתכלותם‬ ‫אי‪‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫נפגע קשות‪.‬‬‫דברי‪‬‬ ‫מוראמול‬ ‫אב ואם‬ ‫כראוי‬ ‫לבטוח של‬ ‫מסופר על ה'בית אהרן' זיע"א שפעם אי‪‬‬ ‫בימינו הענין‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫הרבה יותר‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מולמרחק‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪‬היה‬ ‫הקודמים‬ ‫ניגש מישהו אל אחד מחסידיו וקיררו‪ :‬כלום מכפי‬ ‫בדורותשהוא‬ ‫שהתחילו‬ ‫בגלל‬ ‫הרי רוח‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫שיש לו‬ ‫נדמה לך‬‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגעמרבך?!‬ ‫הבטחו‪ ‬אתה‬ ‫מחזיק‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫והילדים‪.‬הרי‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫ההורים‬ ‫הסיבהביןלכ‪‬‬ ‫גדול‬ ‫לרוחניותא‬ ‫לעסוק כל‪-‬כך הרבה בהבנת הילדים‬ ‫על‬ ‫הדברים‪ ,‬אל‬ ‫הבל‪ .‬הדי‪‬‬ ‫כשהגיעו‬ ‫הוא יו‪‬‬‫השבועות הכל‬ ‫הקודש?!‬ ‫ה'בית אהרן'‪ ,‬היה לו כמה טענות עליו‪ ,‬להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫ובאהבתם‪ ,‬נטשו את חלק המורא‪,‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫האב‪.‬‬‫שאי‪‬‬ ‫מה ג‪‬‬ ‫מוטל על‬ ‫באמת‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫ואחת מהן‪ :‬מה אכפת לך שפלוני מאמין להצליח‬ ‫והאחריות על כך‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫ברבו? ההסבר הוא כזה‪ :‬אנשים חושבים כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫שילדיי יראו‬ ‫האד‪‬‬ ‫רצוני של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה טוען‪:‬‬ ‫כל יש שהאדם‬ ‫שיש להם את המצוה להבהיר ולהחכים את‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫היא‪ :‬אל‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫אי‪ ‬לכך‬ ‫התשובה‬‫ידיעתו‬ ‫נורמלי‪.‬‬ ‫אדםעל‬ ‫שאני‬ ‫מיוסדת‬ ‫כל אחד‪ .‬ולמען האמת‪ ,‬צריך שיהיה מרחק‬ ‫תדאג‪ ,‬יש להם מספיק הזדמנויות ומקומות‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫מסוים בין הרב לתלמיד‪ ,‬כדי שיהיה הרב נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫לראות שאתה אדם נורמלי‪ .‬מעבר לכך‪,‬‬ ‫להשתמש‬ ‫מפיו‪ ,‬כי כך יש‬ ‫תורהאי‪‬‬‫אותנו‬ ‫ויבקשו‬‫מלמדת‬ ‫התורה למלאך‬ ‫דומה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫עליך להיזהר ולשמור על כבודך בעיניהם‪.‬‬ ‫אלה‪ .‬הכנעה‪ .‬הוא הרי רוצה ללמוד‬ ‫לתלמיד‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫לו‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫תורה‪ ,‬רוצה ללמוד יראת שמים‪ ,‬והוא רוצה‬ ‫חובת‬ ‫בעל ויראת‬‫רבינותורה‬ ‫בהקדמת‬ ‫למדנו ממי‬ ‫כבר אותן‬ ‫אניצריך להיזהר עד‬ ‫יהודי‬‫בכלל‪ ,‬הרי כל מה‬ ‫שיש לו‬ ‫ללמוד‬ ‫מאוד שלא יתחלל על ידו כבוד שמים‪ .‬זה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫שמים‪ .‬לא נכון שהתלמיד יראה את רבו‬‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫שההסבר הוא‬ ‫אי‪‬‬ ‫נמצאבה היא‪:‬‬ ‫פשוט‪.‬לדו‪‬‬‫שצרי‪‬‬‫השאלהכל‪-‬כך‬ ‫בכלל לא‬ ‫עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫של‬ ‫בשנתו‪.‬‬ ‫מסתיר? כי אינני‬ ‫כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫רוצה‬ ‫הבטחו‪ ‬להיות‬‫צרי‪ ‬למה אני‬ ‫כזה‪:‬‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫להרוס את העולם‪ .‬אינני רוצה להביא‬ ‫כך כותב הרמב"ם‪ ,‬וטעמו ונימוקו עמו‬ ‫קרירות לעולם‪ .‬מי שאומר‪ :‬כן‪ ,‬אינני‬ ‫כפי שראינו‪ ,‬כי אם כשהדבר בגלוי‪ ,‬יש בזה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זמ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫פלונית‪ ,‬אף על פי שהוא יודע אותה‪ ,‬הוא‬ ‫מתבייש‪ .‬אני מתלבש ככה‪ .‬זה מה שאני‪.‬‬ ‫עונה‪ :‬לאו‪ .‬ההסבר הוא כזה‪ :‬כי מהי‬ ‫אומרים לו‪ :‬אתה מחריב את העולם‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫התועלת בזה עכשיו? הוא מרגיש שזה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫עלול להביאו לידי גאוה‪ ,‬וגאוה היא הרי‬ ‫חורבן העולם‪ ,‬לכן הוא עונה בשלילה‪ .‬מה‬ ‫דור המבול הרסו את הבריאה‬ ‫יהודי חכם אמר לי אתמול‪ :‬חז"ל‬ ‫אתה טוען‪ ,‬אולי הוא חי בשקר? לא‪ ,‬הוא‬ ‫חטאו‪ ,‬אפילו‬ ‫שכולם‬ ‫אומרים על דור המבול לזכות‬ ‫הי"ותדאג‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגאחי בשקר‪,‬‬ ‫ומשפחתואל‬ ‫ב‪ ‬לא‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫החיות‪ ,‬הבהמות והעופות‪ .‬מה הפשט?‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פוסקים מבואר בענין זה שבכל מקום‬ ‫חטאו‪ ,‬כל‬ ‫מדור אמונהבובטחו‪‬‬ ‫פשוט מאוד‪ .‬כיון שבני האדם פטרו‪‬‬ ‫שכתוב שמותר לשנות‪ ,‬הכוונה היא להשיב‬ ‫העולם התקלקל‪ .‬האוויר הועכר ואפילו‬ ‫באופן שמשתמע לשני פנים‪ .‬אכן גם כאן‬ ‫בעלי החיים השחיתו‪ .‬אכן לאחר המבול‪,‬‬ ‫ואמרה‪ :‬הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬‫באה היונה אל נח עם עלה בפיה‬ ‫כשהתלמיד חכם משיב שאינו יודע את‬ ‫ראטהגם אמת‪ ,‬כי מיהו זה‬ ‫הי"ו בזה‬ ‫ליפא יש‬ ‫ומסורין‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫המסכת‪,‬‬ ‫מוטב יהיו מזונותי מרורין כזית‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫ואיזהו שמלאו לבו לומר שהוא יודע את‬ ‫בידו הקב"ה‪ ,‬ואל יהיו מתוקין כדבש ותלויין‬ ‫בידי בשר ודם‪ ,‬ובזה הודיעה שהאוויר‬ ‫'תשפ"בילמד האדם‬ ‫הן הגם אם‬ ‫הסוף?‬ ‫אייר‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫עד כ"ג‬ ‫)בחו"ל המסכת‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫אלף שנה‪ ,‬לא יגיע לקצה קצהו של ענין‬ ‫את‬ ‫פעל‬ ‫בעולם חזר לקדמותו‪ .‬המבול‬ ‫אחד בתורה‪ .‬ואף שפלוני יחשוב שהתכוון‬ ‫פעולתו‪ .‬הוא כיבס וניקה את העולם‪.‬‬ ‫לומר שאפילו את הגמרא רש"י אינו יודע ‪-‬‬ ‫הפלא ופלא‪ .‬זה הרי מה שיועיל לבנין‬ ‫האדם מרגיש לא בנוח עם זה שיש לו‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬‫העולם‪.‬‬ ‫קלות ראש‪ ,‬עם זה שאינו מצליח‪ ,‬עם זה‬ ‫אני‬ ‫לעניני‪ ‬ככה‪:‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫הוא אומר‬ ‫הבטחו‪‬ולכן‬ ‫בנוגע‬ ‫נחיצות מסודר‪,‬‬ ‫שאינו‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מרגיש טעם מיתה מזה שאינני מסודר ומזה‬ ‫וכן הוא לגבי ענינים של צניעות כמבואר‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫על כן אני‬ ‫בהסתרה‪,‬‬ ‫שם ברש"י בפירוש בפוריא‪ .‬צריך בשביל זה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫לחיות נעסוק‬ ‫צריךשבועות‬ ‫שאני‬ ‫לכבוד‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בקצרה‪ :‬דבר‬‫דברי‪‬‬ ‫מוללומר‬ ‫אפשר‬‫נחו‪‬‬ ‫שהוא אבל‬ ‫מכפי‬ ‫שיעור שלם‪,‬‬ ‫הולך לקחת את טעם המיתה ולהגבירו‪ .‬מה‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬הרבים‪,‬‬ ‫היחיד‪ ,‬ש‬ ‫ולאהרילרשות‬ ‫לרשותפשוטה‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫ששייך‬ ‫אתה עושה? אתה לוקח את החסרון שבך‪,‬‬ ‫על‬ ‫לרוחניותא‪,‬‬ ‫ואותם‬ ‫התוהו שבך‪,‬‬‫הדי‪‬‬ ‫יו‪‬את‬ ‫הוא‬ ‫שבך‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫הריקנות‬ ‫את‬ ‫אתה גורם‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬‫הרבים‪,‬‬ ‫לרשותיותר‬ ‫להצליח מוציאו‬ ‫ברוחניות‬ ‫כשאתה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪‬אתה מפרסם‪ .‬הוא אומר ככה‪ :‬אני מפסיק‬ ‫בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינו‬ ‫שאי‪‬ברשות‬ ‫שיי‪‬‬ ‫אמורג‪‬להיות‬ ‫לא‪ .‬מה‬ ‫לעולם‪ .‬הוא‬ ‫בגשמיות‬ ‫נזק‬ ‫להצליח‬ ‫יודעים‬ ‫שאחרים‬ ‫הרבים‪ .‬לא‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪ ‬להוציא‬ ‫לעורר להתחיל‬ ‫אני הולך‬‫הצגה‪.‬כדי‬ ‫לעשות לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בשבילך בלי‬ ‫הצלחהטובברוחניות‬ ‫כלל‬ ‫שבזה‬ ‫עליך ולא טוב לעולם שיודעים עליך‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫אתה נת‪‬‬ ‫מקלקל‬ ‫הקב"ה‬ ‫הבעיהאכ‪‬‬ ‫לרבים‪.‬לטובה‪.‬‬ ‫שייצאזהדיננו‬ ‫את‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫מזיק לעצמך‪.‬‬ ‫העולם נהיה יותר מעוות‪ .‬על כן אומרים‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫אתה כלי‪‬‬ ‫להצליחובעיקר‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬העולם‬ ‫את‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לשנותלבטוח‬ ‫ולהסתיר‪.‬‬ ‫אלא אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫שלאעל‬ ‫להשיב‪,‬‬ ‫מיוסדת‬ ‫חז"ל‬ ‫נראה לך שיהיה לך יותר נוח‪ ,‬אבל זה רק‬ ‫מה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫אשליה‪ .‬למעשה אתה רק הורס לעצמך‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫אושפיזא‪ ,‬כפירוש‬ ‫השלישי זה‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫כדיוהדבר‬ ‫לקבל יותר‬ ‫ולעולם‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫רש"י שם‪" :‬שאלוהו על אושפיזו אם קיבלו‬ ‫לעצמי‬ ‫טובה‬ ‫וכשאנימדה‬ ‫לי לאו ‪-‬‬ ‫יפות‪ ,‬מי‬ ‫ואמר‬ ‫פניםאני לי‬ ‫בסבר אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫דברים‬ ‫חובת‬ ‫בשלושהבעל‬ ‫חכם משנה‬ ‫בהקדמת רבינו‬ ‫למדנו‬‫תלמיד‬ ‫כבר‬ ‫אני בני אדם שאינן‬ ‫היא‪ ,‬כדי שלא מה‬ ‫יקפצו בו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בבאשבנוגע‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לשער‬ ‫מציעא )כג‪ ,‬ב(‪:‬‬ ‫במסכת‬ ‫הלבבות יש‬ ‫עוד‬ ‫מהוגנין לבא תמיד עליו‪ ,‬ויכלו את ממונו"‪.‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫כמהדמשנו‬ ‫וכמה‬ ‫רבנן‬ ‫הבטחו‪‬עבידי‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫תלתה' מילי‬ ‫עבודת‬ ‫"בהני‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫ובאושפיזא"‪.‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעובפוריא‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫במסכת‪,‬‬ ‫במלייהו‪:‬נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫להיות כענין‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪‬‬ ‫שאל שלא‬ ‫מבואר שם להדיא שתלמיד חכם‬ ‫הכלל היוצא הוא שכאשר האדם מסתיר‬ ‫כששואלים אותו אם הוא יודע מסכת‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חמ‬ ‫האדם עסוק בלהסתיר את החלקים שצריך‬ ‫כי זה מה שנכון ומועיל לעולם‪ ,‬הוא מוסיף‬ ‫לגלות‪ .‬הוא לא עובד קשה בשביל להציג‬ ‫בבנין העולם‪ .‬להוסיף לזה עוד ליטוש ‪-‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫תמונה מזוייפת‪ .‬אך מה שצריך להסתיר‪,‬‬ ‫העוולה איננה זה שאתה מסתיר‪ ,‬אלא זה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אם משום שזה עלול להביא לידי גאוה‪ ,‬אם‬ ‫משום שזה עלול לחלל שם שמים‪ ,‬לקרר‬ ‫שפלוני שאל‪ .‬בהרבה מהמקרים זוהי‬ ‫התשובה‪ .‬האם אני מסתיר? יש אנשים‬ ‫בני אדם‪ ,‬להחליש את הכנעתם של‬ ‫ששואלים שאלות שלא צריך לשאול‪ ,‬אם‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫משום ענינים שהצנעה יפה‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫התלמידים‪ ,‬אם‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לב‬ ‫הר"רשימת‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫חוסר‬ ‫לזכות‬ ‫בגלל חוסר טקט או בגלל‬ ‫אותם הוא מסתיר‪ ,‬וזהו האמת‪ ,‬כי‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫להם‪,‬‬ ‫פטרוןנפלטה‬ ‫)אכן כן‪ ,‬יש שמדובר באדם נורמלי והשאלה‬ ‫ובטחו‪‬כל דבר במקומו‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הוא מניח‬ ‫פטרו‪‬על כך‬ ‫ממנו תוך כדי שיחה והוא בעצמו מתחרט‬ ‫אלף פעם(‪...‬‬ ‫ז"לעל בית שהיה הפוך והיה קשה‬ ‫תחשבו‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח‬ ‫לחיות בו‪ .‬הגיע מישהו והניח כל דבר‬ ‫פעמים שהיופי הוא לא לגלות החוצה‪.‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"ר‬ ‫דבר'‪.‬‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫הסתר‬ ‫כך אמר החכם‪' :‬כבוד אלוקים‬ ‫במקומו ותהי הרווחה‪ .‬מה הפשט? כל‬ ‫הדברים הרי נמצאים עדיין בבית‪ .‬התשובה‬ ‫זה שצריך להסתיר דברי קבלה‪ ,‬הן את דברי‬ ‫מונח'תשפ"ב‬ ‫במקומו ‪ -‬הבית‬ ‫אייר ה‬ ‫שאם –כל‬ ‫כ"גדבר‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדבראותם‬ ‫)בחו"ל היא‬ ‫שלומדים‬ ‫פרשת‬ ‫שלישיאלו‬ ‫עצמם והן‬ ‫הקבלה יו‪‬‬ ‫נאה ומרווח‪ .‬העציץ אינו מתחת לשולחן‪,‬‬ ‫להסתיר את זה שהם לומדים אותם‪ .‬היופי‬ ‫אלא מעליו‪ .‬הסכו"ם אינם לא בתוך המגרה‬ ‫המושלם הוא שאף אחד לא הבחין עליו‬ ‫ולא מפוזרים על הרצפה‪ ,‬אלא הם מסודרים‬ ‫כלום‪ ,‬והוא היה צריך הרבה פקחות כדי‬ ‫בצורה נאה על השולחן‪ ,‬כף ומזלג וסכין‬ ‫להסתיר‪ .‬הוא היה צריך להעמיד פני תם‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬שיחקו‬ ‫המשחקים – א‪‬‬ ‫שהילדים‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫סועד‪.‬‬‫הבטחו‪‬‬ ‫לכל‬ ‫שבן שיחו לא יחלום אפילו שהוא לומד‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ - ‬יש‬ ‫יותר המצב‬ ‫אבלכשזה‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫לארונות‪.‬‬ ‫קבלה‪ .‬זה הרי הדבר היפה ביותר שקיים‪ .‬אי‪‬‬ ‫בהם‪ ,‬הוחזרו‬ ‫החכמה עצמה צריכה להיות מוצנעת בגלל‬ ‫בעיניים‪ .‬כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח‬ ‫אור‬ ‫בסוגיית‬ ‫נעסוק הפע‪‬‬ ‫להסתיר שהוא‬ ‫שבועות צריך‬ ‫לכבוד‬ ‫קדושתה‪ ,‬והאדם‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫חג‬ ‫שהוא‬‫ברמזהרי‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫לדברי‪ ‬מגלה‬ ‫אם האדם‬‫בנוגע‬‫הבטחו‪ ‬בה‪.‬‬ ‫עוסק‬ ‫אותם בני‬ ‫צרי‪‬‬ ‫וגילוי‪.‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הסתרהרי‬ ‫הדבר‪ ,‬לגבי‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫אותו לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫להסתיר‪,‬‬ ‫צריך‬ ‫שאין‬ ‫מה‬ ‫שמסתירים‬ ‫אדם‬ ‫זה‪ .‬לרוחניותא‪ ,‬על‬‫יו‪‬אתהדי‪‬‬ ‫הפסיד‬ ‫הוא הוא‬ ‫לומד‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫מגלים מה שאין צריך לגלות‪ .‬פתאום הם‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫עושים סדר בבית הפנימי‬ ‫מתחילים לנופף עם דגל האמת‪ .‬החכמה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫אותו‪ .‬בה'‪.‬‬ ‫להפוךלבטוח‬ ‫לא בלי‬‫ברוחניות‬ ‫את הבית‪,‬‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל לסדר‬ ‫היא‬ ‫נת‪‬שאין‬ ‫פירושה‬ ‫האמת‬ ‫לנו‬ ‫הקב"ה‬ ‫מדת אכ‪‬‬ ‫דיננופנים‬ ‫לטובה‪.‬‬ ‫על כל‬ ‫שייצא‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טמ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫יום שני פרשת לך לך ח' חשון תשפ"ז‬ ‫קמ"ז‬ ‫שיעור‬ ‫נעימים‬ ‫הדיבורובטחו‪‬‬ ‫במצבים בלתי‬ ‫לשנותאמונה‬ ‫מדור‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מצויה שמובאת בפוסקים והיא לא לגלות‬ ‫תשובה כנה שעלולה לסבך‬ ‫מצבו האמיתי‪ .‬מדובר בשאלה‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫לחולה את‬‫פיגא‬ ‫הר"ראליעזר בן פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫שהפוסקים דנים בה בכובד ראש ואומרים‬ ‫קצת על‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בשיעורים האחרונים דיברנו פטרון‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪‬‬‫פטרו‪ ‬אמת‪,‬‬ ‫אמת ושקר‪ .‬האדם צריך להיות דובר‬ ‫שלא הרי זה כהרי זה‪ ,‬אין מקרה אחד דומה‬ ‫למשנהו‪ ,‬וכאמור‪ ,‬כאן איננו פוסקים הלכה‪.‬‬ ‫לחיות עם האמת‪ ,‬וכך הוא חי עם הקב"ה‪.‬‬ ‫ז"ל הדבר נוגע הרבה בשלום בית‬ ‫אופן‪,‬‬ ‫שאל אחד מהמקשיבים‪ :‬מהי באמת הגישה‬ ‫בכלפסח‬‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫ובכלל בין אדם לחבירו‪ .‬פלוני שואל ואינו‬ ‫הנכונה למי שחוזר מהכולל בסוף היום‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫היה?הר"ר‬ ‫למדת‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫ואשתו שואלת אותו‪ :‬נו‪ ,‬איך‬ ‫מרפה‪ :‬אמור לי מה היה שם‪ ,‬הוא כן עשה‬ ‫את זה או לא עשה את זה? אני מנסה‬ ‫טוב היום? ואם יהיה תם וישר ויאמר את‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫מצליח‪ ,‬מה אני‬ ‫אייר ה‬ ‫אינני‬ ‫כ"ג אבל‬‫להתחמק( –ממנו‪,‬‬ ‫כל‪-‬כך" ‪-‬‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫במדבר‬ ‫פרשתהיום‬ ‫למדתי‬ ‫"לא‪ ,‬לא‬ ‫שלישי‬ ‫כל האמת יו‪‬‬ ‫עושה?‬ ‫ייוולדו מזה בעיות רבות‪ .‬האוירה בבית‬ ‫תיהפך לאווירה נכאה ויפתחו ויכוחים‬ ‫וטענות‪ .‬עדיף לו לכאורה לומר "היה היום‬ ‫לשנות מפני דרכי שלום‬ ‫יום כל‪-‬כך נפלא" ‪ -‬יוכלו להתקדם הלאה‬ ‫האד‪ ‬שיש‬ ‫יודע‬ ‫המקורות‪– .‬כולנו‬ ‫א‪ ‬יודעים‬ ‫מועיל תמיד‬ ‫נתחיל עם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ששים ושמחים‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחו‪)‬סה‪ ,‬א(‬ ‫לדעת‬ ‫יבמות‬ ‫מפורשת בו‪.‬ב אבל‬ ‫מסכת יותר‬ ‫גמראלהשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫השאלה היא כזו‪ :‬יש פרקטיקה‪ ,‬יש אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪‬‬ ‫שמותר לשנות מפני דרכי שלום‪ ,‬ואיתא‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫שם‪" :‬גדול השלום‪ ,‬שאף הקב"ה שינה בו‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬סדר מכל‬ ‫נעסוקלעשות‬ ‫ויששבועות‬ ‫השקפה‪ ,‬וצריך‬ ‫לכבוד‬ ‫הלכה‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫)בשבילו(‪ ,‬דמעיקרא כתיב‪' :‬ואדוני זקן'‪,‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫מבחינה‬ ‫אתה שואל‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫לוש בנוגע‬ ‫ביחד‪ .‬אם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הש‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫ולבסוף כתיב‪' :‬ואני זקנתי'"‪ .‬בפרשת וירא‬ ‫הסיבה‬ ‫לרוחניותא‪,‬שהיה‬ ‫הדי‪‬טוב לענות‬ ‫שיותר‬ ‫השבועות ברור‬ ‫פרקטית‪,‬‬ ‫על‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שתוליד בן‪,‬‬ ‫יותריתכן‬ ‫ברוחניות איך‬ ‫להצליחאמנו תמהה‬ ‫כששרה‬ ‫בכלמצד ההלכה‪,‬‬ ‫להשתמששואל‬ ‫נפלא‪ .‬אתה‬ ‫כ‪‬כל‪-‬כך‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬על כך‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה ג‪‬‬ ‫וכשהקב"ה קבל‬ ‫"ואדוני זקן"‪.‬‬‫להצליח‬ ‫אמרה‬ ‫ראשית כל‪ ,‬צריך לדעת שכאן איננו מוסרים‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לבטוחשרה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫זה צחקה‬ ‫"למהבלי‬ ‫הצלחה אמר‪:‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫בפני אברהם‪,‬‬‫שיעור בהלכה‪ ,‬והסוגיא של אמת ושקר‪ ,‬כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫זקנתי"‪ .‬הוא‬ ‫האד‪‬‬ ‫ואני של‬ ‫אומנם אלד‬ ‫הרוחנית‬ ‫לאמור האף‬ ‫ההצלחה‬ ‫היא באמת סוגיא הלכתית‪ .‬יש חילוקי דינים כל‬ ‫שינה כדי שלא לעורר טינה בלבו של‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫לשנות ומתי‬ ‫כלי‪‬‬ ‫מותר‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליחערוך מתי‬ ‫כלי‪‬‬ ‫רבים בשולחן‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אברהם על שרה שהתבטאה עליו לאמור‬ ‫מה‬ ‫ללמודשאלת‬‫ועלינו לעשות‬ ‫צריך‪ ,‬באמת‬‫והאדם תמיד‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫לא‪,‬‬ ‫זקן"‪.‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫"ואדוני א‪‬‬ ‫חכם‪ .‬אבל אנחנו רוצים להבין מה הגישה נחזור‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫הנכונה‪ .‬במקרים רבים האדם הרי צריך כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫עוד ראיה מובאת שם מאחי יוסף‬ ‫לדעת מה לשאול וכיצד לשאול ובשביל זה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני פטירת אביהם‪:‬‬ ‫ששלחו לומר לומהאחרי‬ ‫בעל לזה‪.‬‬ ‫רבינו‬ ‫הנכונה‬ ‫הגישה‬‫בהקדמת‬ ‫למדנו‬ ‫שתהיה לו‬ ‫צריך‬‫כבר‬ ‫הוא‬ ‫"אביך צוה לפני מותו לאמור כה תאמרו‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫וחטאתם"‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫אחיך היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬‫שצרי‪ ‬פשע‬ ‫אנא שא נא‬ ‫השאלה‬ ‫ליוסף‬ ‫כמותה יש‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪‬אךפי כמה‬ ‫אחת‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬‫דוגמא‬ ‫של הבאנו‬ ‫עבודת ה'‬ ‫כשהאד‪‬כפירוש‬ ‫רוצה‬ ‫להיותכן מעודו‪,‬‬‫שלא צוה‬ ‫צרי‪‬על אף‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫זאת‬ ‫לענייני‪‬הצד השווה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אחרות‪ ,‬אשר‬‫רבות בנוגע‬ ‫דוגמאותנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫רש"י שם‪" :‬יעקב לא צוה‪ ,‬אלא הם שינו‬ ‫שבהן שמצד הפרקטיקה‪ ,‬הדבר הנכון‬ ‫מפני דרכי שלום"‪.‬‬ ‫ביותר הוא להעלים‪ .‬נביא דוגמא נוספת‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫נ‬ ‫השכין ביניהם שלום‪ .‬הוי אומר‪ :‬הוא לא רק‬ ‫עוד יש שם שיטה שזה לא רק היתר‪,‬‬ ‫מצא היתר לעצמו במקרה מסוים‪ ,‬אלא נהג‬ ‫אלא אף מצוה‪ ,‬וראיה משמואל הנביא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫כך לכתחילה כל ימיו‪.‬‬ ‫שכאשר צוהו הקב"ה ללכת למשוח את דוד‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מתלמידיו של אהרן הכהן‬ ‫למלך‪ ,‬שאל‪ :‬איך אלך ושמע שאול והרגני?‬ ‫והשיב לו הקב"ה‪ :‬עגלת בקר תקח בידך‬ ‫מראה מקום נוסף הוא מה שראינו‬ ‫ואמרת לזבוח לה' באתי‪ .‬במילים אחרות‪:‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"רלגמרי‪.‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכותאחר‬ ‫לזכות‬ ‫תשנה בדיבורך‪ ,‬ספר סיפור‬ ‫הקודם ממסכת בבא מציעא‬ ‫בשיעור‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫שהחכמים משנים בשלושה דברים‪ ,‬במסכת‪,‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫כיצד מרקדין לפני הכלה‬ ‫בפוריא ובאושפיזא‪ .‬ושאלו שם התוספות‬ ‫מדוע לא הזכיר שהם משנים גם מפני דרכי‬ ‫יותר מזה אנו מוצאים במסכת כתובות‬ ‫עיי"ש‪ ,‬וכתב שם הרי"ף שחז"ל מנו‬ ‫שלום‬ ‫פסח ז"ל‬ ‫שיטת הרה"ח‬ ‫)יז‪ ,‬א( שכאשר רוקדים לפני הכלה‪,‬‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫שמותר לשנות בהם‪ ,‬ואילו‬ ‫דברים ראטה‬ ‫שלושה‬ ‫ליפא הי"ו‬ ‫וחסודה‪,‬‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫בית הלל שאומרים כלה נאה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫מפני דרכי שלום אינו היתר בלבד‪ ,‬אלא‬ ‫ומבואר שם שהגם שאינו כן‪ ,‬ראוי לומר כן‬ ‫מצוה גמורה‪.‬‬ ‫כדי לשבחה בעיני בעלה‪ ,‬כפי שענו לבית‬ ‫–‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫במדבר‬ ‫רע מן‬ ‫פרשת מקח‬ ‫שלישי שלקח‬ ‫שמאי‪ :‬יו‪‬‬ ‫"לדבריכם‪ ,‬מי‬ ‫ובכן‪ ,‬האברך שחוזר מהכולל‪ ,‬נעשה אז‬ ‫השוק‪ ,‬ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי‬ ‫כמו אהרן הכהן‪ ,‬והרי הוא מספר לאשה‬ ‫אומר‪ :‬ישבחנו בעיניו‪ ,‬מכאן אמרו חכמים‪:‬‬ ‫כמה טוב בעלה לומד‪ .‬זה לא כל‪-‬כך רחוק‬ ‫לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם‬ ‫מזה‪ ,‬שהרי צריך שהבית ימשיך להתנהל‬ ‫הבריות"‪ .‬ובריטב"א שם כתב שהוא מפני‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫–‬ ‫תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫בשלום ובשלווה‪ .‬הוא הרי רוצה ללמוד‪ ,‬אך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫דרכי שלום‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫מוצלח‪ ,‬מה‬ ‫אבלכל‪-‬כך‬ ‫בו‪ .‬לא‬ ‫להשתמשיום‬ ‫אי‪ ‬לו היום‬‫היה‬ ‫בכך?דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אותהמול‬‫לשתףכראוי‬ ‫צורך יש‬ ‫לבטוח‬ ‫ה'חפץ חיים' מדבר על כך אליבא אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דהלכתא‪ .‬ראובן שואל את שמעון‪ :‬מה לוי מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ולא רק לגבי השאלה אם למד טוב‪ .‬יש‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫להתחמק‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫שמעון יכול‬ ‫בנוגע‬ ‫הנה אם‬ ‫הבטחו‪‬עלי?‬ ‫אמר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫לפעמים שהאשה רוצה לדעת איך הוא‬ ‫לרוחניות‪-‬א‪,‬עדיף‬ ‫על‬ ‫הדי‪‬גמור מפיו‬ ‫יו‪ ‬שקר‬ ‫מבליהוא‬ ‫להוציא‬ ‫השבועות‬ ‫ממנו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫מסתדר עם עניני הכספים‪ .‬הנה הוא יכול‬ ‫להצליח‬ ‫בכליכול ‪ -‬יוציא‬ ‫להשתמש אינו‬ ‫עלינוזאת כך‪ .‬ואם‬ ‫כ‪‬שיעשה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬יתכן‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫החובות‪,‬ג‪‬אבל אז‬ ‫לה על כל‬ ‫להצליח‬ ‫לספר‬ ‫רחמי‪‬להיכשל‬ ‫כדי שלא‬ ‫כדי הכל‬ ‫לנו גמור‪,‬‬‫שניתנושקר‬ ‫מפיו‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫לבטוחצריך‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מחיר כבד‪.‬‬ ‫לשלם על כך‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫הצלחה‬ ‫שיצטרך‬ ‫ברכילות‪ .‬יטען הטוען‪ :‬הרי בזה הוא נכשל כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של הרי זה‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית שלא‬ ‫ההצלחהשהדבר ברור‬ ‫להדגיש שוב‬ ‫בשקר‪ .‬התשובה היא שהתורה מלמדת כל‬ ‫כהרי זה‪ ,‬כך שאין האדם יכול לבוא ולומר‪:‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אותנו שהדברים האלה מעולם לא נכללו מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫הפלא ופלא‪ ,‬ההלכה היא הרי שצריך‬ ‫תרחק'‪.‬ללמוד מה‬ ‫תמיד‪,‬שקרועלינו‬ ‫של 'מדבר‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫בציווי‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫להסתיר את החובות מהאשה‪ ,‬ואם אין‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫חובות בידיים כדי‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫לעשות‬ ‫צריךיותר‬ ‫לקבל‬ ‫אכן על זה כבר דיברנו בשיעור הקודם כדי‬ ‫חובות‪,‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שיהיה מה להסתיר‪ ...‬ברור שלא על זה‬ ‫שיש שאמירת הדבר כמו שהוא היא השקר‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מי שאשתו שאלה‬ ‫על אני‬‫מדברים‪ .‬מדברים מה‬ ‫בעלהדברים‬ ‫רבינו את‬ ‫בהקדמת להניח‬ ‫למדנו לא תמיד‬ ‫כבר ביותר‪.‬‬‫הגדול‬ ‫אותו שאלה כללית והוא ענה‪ .‬האם יתן לה‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע מזה‪ ,‬ידוע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לאמת‪ .‬יותר‬ ‫נחשב‬‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫השולחן‬ ‫על‬ ‫מה זה‬ ‫אי‪‬‬ ‫בפרוטרוט?‬ ‫היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫התשובה‬ ‫השאלה כלשצרי‪‬‬ ‫עכשיו את‬ ‫כמה שלום‬ ‫וכמה‬ ‫שלוםפיורודף‬ ‫אוהבנחו‪‬‬ ‫ה' היה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫הכהן‬ ‫עבודת‬‫שאהרן‬‫של‬ ‫לסבול את‬ ‫רוצה‬ ‫להיות הכלים‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪‬הרי את‬ ‫צרי‪ ‬אין לה‬ ‫חסר?‬ ‫לחבירו ובין‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫בנוגעבין אדם‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬שלום‬‫משהואמשכין‬‫והיה‬ ‫התשובה‪ ,‬ואין לה את התמונה הרחבה‪,‬‬ ‫איש לאשתו‪ .‬הולך היה מזה לזה ואומר לכל‬ ‫והשיתוף רק יזיק לה ולו‪.‬‬ ‫אחד פלוני אמר שרוצה להשלים אתך‪ ,‬וכך‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫הנה ראינו שאהרן הכהן שינה כדי‬ ‫תשובה רגשית לשאלה רגשית‬ ‫להשכין שלום בין אדם לחבירו‪ .‬כעת אנו‬ ‫המושג חובות הוא הרי לא דבר מוגדר‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מבינים שהוא לא שיקר‪ .‬הוא גילה את‬ ‫ברור שיש מצבים שכבר חצו כל גבול‪ ,‬אבל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הפנימיות‪ .‬הוא גילה שיהודי אוהב את‬ ‫חבירו‪ .‬הוא אמר דבר בפנימי‪ .‬הוא תפס‬ ‫למעט המצבים האלה‪ ,‬אין זה דבר מוגדר‪.‬‬ ‫נקודה שבאמת קיימת והביע אותה בצורה‬ ‫תלוי מאוד איך האדם מתמודד עם החובות‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫תמיד חי עם האמת‪ ,‬ולכן‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא האדם לא‬‫ב‪ ‬כזו‪.‬‬ ‫פיגא‬ ‫שלו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫התוכנית‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫איך הוא מגלגל אותם ומה‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון על חבירו ומביישו‪ ,‬אבל בשורשו‬ ‫פטרון תלוי‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הוא צועק‬ ‫לעתיד‪ .‬אין זה דבר מוגדר כי זה‬ ‫ובטחו‪ ‬אותו‪ .‬גילה אהרן הכהן את‬‫הוא אוהב‬ ‫פטרו‪‬דברים‬ ‫מדור אמונה‬ ‫במציאות ובתכונות הנפש ובעוד‬ ‫האמיתות הזו והניחה על השולחן כדי‬ ‫רבים‪ .‬אין שני אנשים שווים‪ ,‬ואין שני‬ ‫להשכין את השלום ביניהם‪.‬‬ ‫מצבים שווים‪ .‬נמצא שכאשר האשה‬ ‫או הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫לע"נ‬ ‫כשיו‬‫נלמד‬ ‫שואלת‪ :‬מה המצב? המצב לחוץ ע‬ ‫ראטה המדובר בשקר גמור‪,‬‬ ‫הי"וכשאין‬ ‫תמיד‬‫ליפא‬ ‫הר"ר חנני' יו"ט כך‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫רגשית‪.‬‬ ‫מרווח? ‪ -‬היא שואלת שאלה‬ ‫אלא בענין רגשי בלבד‪ ,‬הדבר פשוט שראוי‬ ‫שלום ושלווה‪.‬‬ ‫'תשפ"ב‬‫שתביא‬ ‫תמונה‬ ‫אייר ה‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫לצייר כ"ג‬ ‫)בחו"ל ונכון‬ ‫האדם אם‬ ‫במדבר‬‫פרשת את‬ ‫שלישישואלים‬ ‫הן תראהיו‪‬שכאשר‬ ‫יש לו עכשיו כסף לצדקה‪ ,‬והוא עונה‪ :‬כעת‬ ‫האם זה משרת את התכלית?‬ ‫אני קצת לחוץ ‪ -‬זה שהוא קצת לחוץ‪ ,‬אין‬ ‫נתבונן יותר‪ .‬הרמ"א כתב בענין ההיתר‬ ‫לו שום קשר לסך הכסף שיש לו בחשבון‬ ‫לשנות מפני השלום שהוא נלמד בקל‬ ‫הבנק‪ .‬זה ענין רגשי בלבד‪ .‬והראיה‪ ,‬שמצוי‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬אומר‪:‬‬ ‫א‪‬הקב"ה‬ ‫תמיד –‬ ‫בסוטה‪.‬‬ ‫מועיל השם‬ ‫הבטחו‪‬ממחיקת‬ ‫וחומר‬ ‫לשמוע את מי שאין לו כסף והרוויח‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬שיהיה‬ ‫יותר‬ ‫ובלבד‬ ‫שמי‪,‬‬‫למחוקבו‪.‬אתאבל‬ ‫להשתמש‬ ‫פתאום כמה פרוטות אומר‪ :‬המצב שלי אי‪‬‬ ‫כדאי לי‬ ‫דברי‪‬אם מותר‬ ‫הרמ"א‪:‬‬ ‫קצת מרווח עכשיו‪ .‬ולעומת כן‪ ,‬מצוי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מבארמול‬ ‫בבית‪.‬כראוי‬ ‫השלוםלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫חמור‪ ,‬כל שכן‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬בחשבונות‬ ‫נעסוק‬ ‫מיליונים‬ ‫שבועות‬ ‫שיש לו‬ ‫לכבודאת מי‬ ‫לשמוע‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מוליותרדברי‪‬‬‫שהוא‬ ‫שהואהשם‬ ‫נחו‪‬‬ ‫למחוק את‬ ‫הבנק שלו‪ ,‬אבל לאחרונה נחל הפסד באיזה מכפי‬ ‫שמותר לשנות מפני השלום‪ .‬אפשר לומר‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫רחמים‪ :‬אני הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הדי‪‬מעורר‬ ‫פרצוף‬ ‫בדרך צחות‪ .‬כשאתה משנה משום השלום‪,‬‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הואעםיו‪‬‬ ‫אומר‬ ‫עסקא‪,‬‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואהקב"ה‬ ‫חותמו של‬‫ברוחניותאתיותר‬ ‫כאילו מוחק‬‫להצליח‬ ‫אתה‬ ‫מאוד לחוץ‪ .‬אני ממש לא יכול לתרום‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬השם‬ ‫מותרמה ג‪‬‬ ‫למחוק את‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫אמת‪ .‬אם‬ ‫להצליח‬ ‫שהיא‬ ‫עכשיו‪ .‬לאחרונה מצבי מאוד מאוד מתוח‪.‬‬ ‫רגשי‪ .‬רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬‫ענין‬ ‫כדי‬ ‫הכל‬ ‫לנו‬ ‫שזה‬ ‫שניתנו‬ ‫לך‬ ‫הא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫בשביל השלום‪ ,‬כל שכן שמותר למחוק את‬ ‫כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הרוחניתזה‪ .‬של האד‪‬‬ ‫הקב"ה בשביל‬ ‫חותמו של‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬איך המצב‬ ‫שואלת‪ ,‬אותו‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליחאשתו‬ ‫כלי‪‬ובכן‪ ,‬אם‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫והסבר הדבר כפי שהתחלנו לומר‬ ‫מה‬ ‫ללמודבשביל‬ ‫ועלינוהכנסות‬ ‫יש‪ ,‬מספיק‬‫תמיד‬ ‫שמועילי‪ ‬האם‬ ‫לאחרונה‪,‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫בשיעור הקודם‪ .‬האדם ירד לעולם כדי‬ ‫להשתמש‬ ‫הוא אי‪‬‬ ‫צריך לענות לה‬ ‫החודש‪,‬אותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫התורה‬ ‫לגמור את‬ ‫בהירות‪.‬כל פעם שהאדם‬ ‫יותר הקב"ה‪.‬‬ ‫לקבל‬ ‫שמו של‬ ‫כדי‬ ‫לפרסם‬ ‫ובחום‪ :‬ברוך השם‪ ,‬יש שפע‪ .‬אין‬ ‫אלה‪.‬‬‫בנעימות‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫מברך על האוכל‪ ,‬הוא מפרסם שהקב"ה‬ ‫זה שקר גמור‪ ,‬שהרי הוא עונה לו באותה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫אני תכלית ירידתו‬‫מקיים‬ ‫בראו ובזה הוא מה‬ ‫רגשית והוא‬ ‫שאלה‬ ‫למדנו שאלה‬ ‫כבר‬ ‫מטבע‪ .‬היא‬ ‫לעולם‪ .‬כך כל פעם שאדם דובר אמת ואינו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעהדבר לגבי‬ ‫הבטחו‪ ‬אותו‬ ‫לשער רגשית‪.‬‬ ‫הלבבותתשובה‬ ‫עונה‬ ‫שחותמו‪ :‬של‬ ‫אי‪‬‬ ‫מאחר בה היא‬ ‫את זולתו‪,‬‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫מרמה‬ ‫השאלה‬ ‫כמה נחשב‬ ‫וכמה‬ ‫זה לא‬‫טוב‪ .‬פי‬ ‫למד נחו‪‬‬ ‫אםה'הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬בעולם‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫מטמיע ישרות‬ ‫הבטחו‪‬הואלהיות‬ ‫הקב"ה אמת‪,‬‬ ‫השלום‪ .‬הוא‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫כשינוי מפני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪‬אלא‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא גמור‪,‬‬ ‫לשקר‬ ‫ובזה הוא ממשיך אלקות לעולם‪ .‬ראינו שם‬ ‫מעמיד את נפש השואל במקומה הנכון‬ ‫מדברי הרבי מפיאסצנא שהנשמה דוברת‬ ‫והבטוח‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בנ‬ ‫זהו גם ההסבר בדברי ה'חפץ חיים'‬ ‫רק אמת‪ ,‬וכשהאדם נותן לנשמתו‬ ‫הנ"ל‪ .‬ה'חפץ חיים' אומר ככה‪ :‬כשאתה‬ ‫להתפשט‪ ,‬הוא מביא יותר שכינה לעולם‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הולך לדבר רכילות‪ ,‬אתה הולך לעשות‬ ‫ובזה הוא מקיים את התכלית של קידוש‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫פירוד ולעורר כעס ומחלוקת‪ .‬אתה הולך‬ ‫למחוק את שמו של הקב"ה‪ ,‬וכי תוכל לומר‬ ‫השם‪.‬‬ ‫שאתה הולך לעשות בנין העולם?! אתה הרי‬ ‫וכך כל פעם שהאדם חושב אמת‪ ,‬כל‬ ‫היפךהי"ובנין העולם‪ .‬ובכן‪ ,‬אם‬ ‫ומשפחתו‬ ‫עושה את‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫על‬ ‫כהווייתן‪,‬‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫פעם שהוא חושב על לזכות‬ ‫הדברים‬ ‫לזכות‬ ‫לומר באופן הנשמע בשני אופנים‪,‬‬ ‫ובטחון‬ ‫אפשר‬ ‫על כך‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרון‬‫כך שהוא צריך לחזור בתשובה‪,‬‬ ‫שעדיף‪ .‬אך אם אי אפשר רק על‪-‬ידי‬ ‫ודאיובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪ -‬הוא‬‫שהקב"ה מטיב עמו כל‪-‬כך הרבה‬ ‫אמירת שקר גמור‪ ,‬צריך לומר את השקר‬ ‫נותן לשכינה לשרות עליו‪ .‬ולהיפך‪ ,‬אם הוא‬ ‫הגמור‪ ,‬כי זהו בנין העולם‪.‬‬ ‫חושב שקר‪ ,‬אם הוא חושב שהקב"ה חייב‬ ‫שאין הרה"ח פסח ז"ל‬‫נמצא לע"נ‬ ‫לו ‪ -‬הוא הורס לעצמו ולעולם‪ .‬נלמד‬ ‫העולם עיקר‬ ‫ראטה‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו‬ ‫בניית‬ ‫חוזר"ר אל‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫זה עבירה נוספת‪ ,‬אלא הכל‬ ‫הנקודה‪ ,‬כמבואר בזוהר הקדוש שכל‬ ‫ישאל השואל‪ :‬הן ראינו מדברי הרבי‬ ‫משקר‪ ,‬הוא‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫האדם‬ ‫אייר ה‬ ‫שכאשר‬‫מפיאסצנא– כ"ג‬ ‫'אנכי ה'‬ ‫)בחו"ל בחוקותי(‬ ‫פרשתאלבמדבר‬ ‫שלישילהגיע‬‫המצוות הןיו‪‬עצות‬ ‫אלוקיך'‪ ,‬וכשהאדם אומר שקר‪ ,‬אין שם‬ ‫משחית את נפשו‪ .‬המציאות היא אחת והוא‬ ‫חיות‪ ,‬כי השקר הוא מסטרא דמותא‪.‬‬ ‫מסתכסך עם עצמו‪ ,‬משנה ומכסה‪ ,‬ונעשה‬ ‫הדיבור שהוציא אינו חי‪ .‬הוא גרם בכך‬ ‫מסובך לגמרי‪ .‬הנה החלק הראשון של‬ ‫שבמקום זה לא ירגישו את הקב"ה‪ .‬הוא‬ ‫התשובה הוא‪ :‬נניח שזה נכון‪ ,‬הלא קל‬ ‫יודע‬ ‫למסור את‬ ‫האדם – א‪‬‬ ‫צריך האד‪‬‬ ‫אם תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫הבטחו‪‬הוא‪,‬‬ ‫וחומר‬ ‫רימה את פלוני וגירש את הקדושה‪ .‬זוהי‬ ‫שקר‪ .‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות של‬ ‫הבעיה‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬צריך‬ ‫יותרשהוא‬‫להקב"ה‪,‬בו‪.‬כלאבלשכן‬ ‫נפשולהשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫כך‪ .‬היהודי‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬‫בשביל‬‫עצמומול‬‫לבטוחעםכראוי‬ ‫להסתכסך‬ ‫אי‪‬‬ ‫לעבדה‬ ‫לבנותו‪.‬‬ ‫כדי‬ ‫לעולם‬ ‫הגיע‬ ‫הרי‬ ‫הוי"הבסוגיית‬‫שםהפע‪‬‬ ‫נעסוק‬‫אותיות‬ ‫לכבודקירוב‬ ‫שבועות‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫ולשמרה‪ .‬אפילו גשמית‪ ,‬הוא הגיע לחרוש‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫הבריאה‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫רוצה שתכלית‬ ‫האדם‬‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬אם‬ ‫אכן‬ ‫צרי‪‬‬ ‫מהדברים הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪‬‬ ‫ולנטוע‪ ,‬אבל באופן מקורי‪ ,‬הכוונה היא‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬‫הוא אחד‬‫ששלוםהדי‪‬‬ ‫השבועותויודע‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫תתקיים‬ ‫הגורמים לתכלית הבריאה להתקיים‪ ,‬הוא להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫לקיים את מצוות העשה ומצוות לא תעשה‪.‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫של שאי‪‬‬ ‫הקב"ה‪ .‬הוא‬ ‫שמו ג‪‬‬ ‫את מה‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫האדם מפרסם‬ ‫להצליח‬‫כך‬ ‫מבין שלפעמים שיש שהוא צריך להסביר‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫מתנהג בישרות‪ ,‬הוא עוסק במדת החסד‪,‬‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫ולא‬ ‫השלום‬ ‫דברים בצורה שיביאו את‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הקדושהשל‬ ‫ואינו עובר‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחההתורה‬ ‫הוא לומד את‬ ‫להיפך‪ .‬כבר דיברנו שבשורש יש בזה גם כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫שזהו עכשיו‬ ‫מבאריםכלי‪‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫כעת אנו‬ ‫כלי‪‬‬ ‫אמת‪ ,‬אך‬ ‫הלאה‪.‬אי‪‬ובכן‪ ,‬אם‬ ‫לבטוח בנין‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו‬‫על וכן‬ ‫איסורים‬ ‫מיוסדת‬‫על‬ ‫ונוסי‪‬מפלוני‪,‬‬ ‫הישנות הדבר‬ ‫להעלים את‬ ‫מה‬ ‫ללמוד איש‬ ‫ועלינושלום בין‬ ‫תמיד‪,‬להשכין‬‫העולם ‪-‬‬‫שמועילי‪‬‬ ‫בנין‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הואכ‪ ‬על‬ ‫העולם א‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫כשהאדם מעלימו ממנו‪ ,‬הוא בונה את‬ ‫להשתמש‬ ‫שצריךאי‪‬להחניף קצת‬ ‫אותנו‬ ‫מלמדת פה‬ ‫לאשתו אף על‬‫התורה‬ ‫)כמו שכתב באורחות צדיקים( ואף על פי כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שצריך קצת לשנות כפי שאהרן הכהן נהג‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫בהקדמת‬ ‫כשהאדםלמדנו‬ ‫כבר‬ ‫שהאשה סובלת מפחדים‬ ‫בכמה בתים ישמה אני‬ ‫ממשיך שם‬ ‫הוא הוא‬ ‫עושה כן‪,‬‬ ‫ולחצים ואי אפשר לספר לה שפלוני דיבר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ואשתו חיים‬ ‫שבנוגע‬ ‫כשאיש‬ ‫הבטחו‪‬‬‫לשער כי‬ ‫הלבבותלעולם‪,‬‬ ‫הוי"ה‬ ‫וכשהאיש‬ ‫אי‪‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬היא‪:‬‬ ‫לדו‪ ‬בה‬‫שצרי‪‬לחוץ‬ ‫השאלה שהמצב‬ ‫עליהם או‬ ‫כמהיש שם‬ ‫וכמה‬ ‫וריעות‪,‬‬ ‫באהבה‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫ובשלווה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬‫בשלום‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬העולם‪.‬‬ ‫רוצה‬ ‫עוסק בבנין‬ ‫להיות‬‫הבטחו‪ ‬הוא‬ ‫מעלימה ממנה‪,‬‬ ‫אנשים‪ .‬כשהוא‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לגבי שני‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫בעולם‪ .‬וכן‬ ‫בנוגע‬ ‫הוי"ה‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫מה אתה שואל‪ ,‬הרי הוא מקבל צביטה‬ ‫משכין ביניהם שלום‪ ,‬הוא מקרוב את‬ ‫בנפשו על‪-‬ידי שהוא צריך להוציא מפיו‬ ‫האותיות של שם הוי"ה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫סיפורים מלבו לפי מה שיגרום לו להיראות‬ ‫דבר שאינו‪ ,‬על זה אנו אומרים‪ :‬אעפ"כ זהו‬ ‫טוב יותר בעיני הבריות‪.‬‬ ‫הבנין‪ ,‬ובשביל זה באנו לעולם‪ ,‬לעסוק‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בבניינו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫בדיוק כמו כל איסור אחר הנעשה‬ ‫על‪-‬ידי דיבור הפה‪ ,‬כמו לשון הרע וביוש‬ ‫הפה הוא רק כלי לשקר‬ ‫אחרים‪ .‬מה האדם מנסה לעשות שם? הוא‬ ‫אך באמת התשובה יותר טובה מזו‪ .‬דבר‬ ‫בעיני אחרים‪ ,‬הוא רוצה‬ ‫להתייפותהי"ו‬ ‫הר"ראליעזר בן פיגא ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫מנסה‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬‫לזכות‬ ‫כאשר הוא‬ ‫ראשון על האדם להבין ש‬ ‫ובטחוןבקלון חבירו‪ ,‬הוא רוצה להתפאר‪,‬‬ ‫להתכבד‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫מעלים את הדבר מפלוני‪ ,‬הוא מביא לו‬ ‫ובטחו‪ ‬להראות איזה חכם הוא‪ .‬הוא‬ ‫הוא רוצה‬‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫חיים ושמחה‪ ,‬ואילו יגלהו לו‪ ,‬הוא לא‬ ‫משתמש בדיבורו כדי להוציא לחוץ משהו‬ ‫ירוויח כלום מזה‪ ,‬ורק תהיה לו עגמת נפש‬ ‫שגופו מעוניין שאחרים יראוהו‪.‬‬ ‫שהנכון הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ולא יוכל לקיים את תפקידו‪ .‬כך‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫הוא לא לספר לו‪ .‬זהו הנכון‪ ,‬זהו האמת‪ .‬כך‬ ‫המעשה יכולים לגמור עבירה‬ ‫ליפאשכלי‬‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט כמו‬ ‫אומרים לנו חז"ל‪ ,‬כך עשה אהרן הכהן‪,‬‬ ‫שגופו מאוד רוצה‪ .‬הוא רוצה ללכת למקום‬ ‫וכפי שראינו מהרי"ף האדם מצווה בכך‪.‬‬ ‫ומתחיל ללכת‪.‬‬ ‫קם‬ ‫הוא‬ ‫אליו‪.‬‬ ‫–‬ ‫ללכת‬ ‫שאסור‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הנה הרגליים הם הכלים להביא לגופו את‬ ‫ולענין האדם עצמו‪ ,‬פי האדם הוא הרי‬ ‫העונג שהוא רוצה לקבל‪ .‬כך הדיבור הוא‬ ‫הצינור להוציא דרכו דבר פנימי‪ .‬הוא חושב‬ ‫כלי שיש לו את היכולת להוציא לפועל דבר‬ ‫על רעיון ומוציאו דרך פיו‪ .‬גם כשהוא‬ ‫שגופו אוהב‪.‬‬ ‫מצווה לבנו לעשות איזה דבר‪ ,‬הוא מוציא‬ ‫–‬ ‫לחוץ את רצונו דרך פיו‪ .‬ובדרך כלל האדם הבטחו‪ ‬מועיל תמיד א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫לא השינוי משחית את הנפש‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫משתמש עם פיו בשביל זה‪ ,‬הגם שהפה לא אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫דיבור מפיו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מוציאדברי‪‬‬ ‫כשהאדם‬ ‫כראוי מול‬ ‫לבטוח‬‫אי‪‬ובכן‪,‬‬ ‫נועד בשביל זה‪ .‬הוא לא נועד להוציא דרכו‬ ‫שאנשים יידעו‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מוללודברי‪‬‬ ‫אכפת‬ ‫נחו‪‬‬‫שהואהיה‬ ‫משום שלא‬ ‫את רצון האדם‪ ,‬אלא את רצונו של הקב"ה‪ ,‬מכפי‬ ‫על הצלחתו‪ ,‬הגם שאין זה דיבור של שקר‪,‬‬ ‫הרי פה‪,‬‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬לעמל‬ ‫האדם נברא‬‫לדברי‪‬‬ ‫חז"ל ש‬‫בנוגע‬ ‫שאמרו‬‫הבטחו‪‬‬ ‫כפי‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫כל שזה דיבור מיותר‪ ,‬הרי הוא משחית את‬ ‫לרוחניותא‪,‬מגלה‬ ‫על‬ ‫הדי‪‬כך האדם‬ ‫לעמלהוא יו‪‬‬ ‫תורה‪ ,‬כי‬ ‫השבועות‬ ‫היינו‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫נפשו‪ ,‬כי הוא מסתיר את נפשו ומגביר את‬ ‫להצליח‬ ‫כך הוא מגלה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫נשמתו‪,‬בכל‬ ‫עלינואת רצון‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬החוצה‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬רוצה‬ ‫שהקב"ה‬ ‫יודע ג‪‬‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫האדם מה‬ ‫אבל אם‬‫להצליח‬ ‫גופו‪.‬‬ ‫תפילה(‪ ,‬כך‬ ‫הקב"ה )על‪-‬ידי‬ ‫לעורר דיבורי‬ ‫תשוקה אל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫לנו כדי‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח יודע‬ ‫בלי)ואם אינו‬ ‫ברוחניות‬ ‫הדיבור‬ ‫הצלחה‬ ‫עכשיו את‬ ‫הוא מגלה את דבר ה'‪ .‬בשביל זה הפה כלל‬ ‫שיוציא‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלללבנו עם‬ ‫הרוחנית‬ ‫הוא יכול‬ ‫ההצלחהאת עצמו‪,‬‬ ‫וחושש שירמה‬‫נועד‪ .‬אך בסוף הוא כלי להביע החוצה כל‬ ‫תהלים(‪,‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫להתפלל ולומר‬ ‫לבטוח‬ ‫על הוא יכול‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫אחר וכן‬ ‫מישהו‬ ‫מיוסדת‬ ‫רצונות‪.‬‬ ‫אף נשמתו רוצה בכך‪ ,‬וכיון שכן‪ ,‬אין זה‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫פוגם בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬הנפש‪ ,‬הוא‬ ‫מלמדת אותנו‬ ‫שמשחית את‬ ‫והנה השקר‬ ‫התורה‬ ‫כזה שהאדם משתמש בו להביע בו רצונות כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫אמנם כן‪ ,‬הרבה פעמים יש שאין האדם‬ ‫גופו במקום רצונות נשמתו‪ .‬הוי אומר‪:‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אני מסופק ומבולבל‬ ‫מה הוא‬‫יודע אם זה רצון ה'‪.‬‬ ‫בעל האמת‬‫רבינובו את‬ ‫בהקדמתלומר‬ ‫למדנושהוא יכול‬ ‫כבר בדבר‬ ‫מדובר‬ ‫ומפליט את הדיבור מפיו במהרה‪ .‬ואז הוא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫לנשמתו או‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬הפסד‬ ‫ייצאלשער‬ ‫מזה שום‬ ‫הלבבות‬‫ולא‬ ‫אבל בה היא‬ ‫כשהאדם‪ :‬יודע‬ ‫אי‪‬‬ ‫בנפשו‪.‬לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫מתפתל‬‫השאלה‬ ‫באמת‬ ‫הוא הולך‬ ‫וכמה‬ ‫ולכןכמה‬ ‫מתאים לו‬ ‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬‫אבלה'לא‬ ‫לעולם‪,‬‬ ‫עבודת‬ ‫של‬ ‫כשהאד‪‬נכון‪ ,‬זה‬ ‫רוצה‬ ‫להיותמדוע הוא‬ ‫הבטחו‪‬וגם יודע‬ ‫שהדיבור נכון‬ ‫הסיבה שהאדם‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגעעיקר‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬בעצם‬ ‫ומשקר‪ .‬וזהו‬ ‫משהוא‬ ‫עוזר לו שלא להתפתל בנפשו עם זה‪ .‬אם‬ ‫משקר‪ ,‬לעשות לעצמו נוח ולברוח‬ ‫האדם רק שמע ממישהו שמותר ולבו עדיין‬ ‫מאתגרים‪ ,‬כי לכן הוא הולך כל הזמן ובודה‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דנ‬ ‫זה באמת תלוי במניע שיש לו להעלים את‬ ‫נוקפו ‪ -‬הוא מתפתל עם זה‪ ,‬לא כן‬ ‫הדבר )כמו הרבה דברים ביהדות(‪ .‬המניע הוא‬ ‫כשהאדם מבין שהוא בונה בזה את העולם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫זה שקובע אם שקריו יסבכוהו ויעקלוהו או‬ ‫ואין יותר טוב מזה‪ ,‬כי אז אין זה פוגם בו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שיקרבוהו אל הקב"ה‪.‬‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫בנים לא אמון בם‬ ‫הצורך להכיר בקיום רצון ה'‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחון חשוב לדעת זאת‪ ,‬כי כולנו‬ ‫נוהג‬ ‫מדור אמונה מאוד‬ ‫מישהו‬ ‫נביא דוגמא מתחום אחר‪.‬‬ ‫פטרון‬ ‫במצבים כאלה בכל עת‪ .‬כאן צריך‬ ‫נתקלים‬ ‫לשפוך את לבו בפניך ‪ -‬שום דבר לא הולך‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫לטפל בענין ממוני בין אדם לחבירו‪ ,‬כאן‬ ‫לי‪ ,‬אינני מסתדר‪ ,‬כולם רודפים אותי‪...‬‬ ‫צריך להשית את הסדר בבית‪ ,‬כאן צריך‬ ‫ואתה נוהג לתת לו עצות‪ .‬כל פעם אתה‬ ‫ז"להמחנכים‪ .‬המחנך והאב והחונך‬ ‫פסחבין‬ ‫אחד הרה"ח‬ ‫לתווך‬ ‫שיוםלע"נ‬ ‫נותן לו שלוש עצות חדשות‪ .‬עדנלמד‬ ‫ראטה שיחת ועידה בטלפון‪.‬‬ ‫עורכים‬ ‫הבחורהי"ו‬ ‫הר"רלמה‬ ‫חנני' של‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫ביבדלחט"אפה?‬ ‫אתה עוצר ושואל‪ :‬מה קורה‬ ‫המחנך מבטיח‪ :‬אני לא הולך לומר לו‬ ‫העצות אינן מתקבלות אצלו? מגיע יהודי‬ ‫שדיברנו‪ .‬אם הוא שואל אותך ‪ -‬לא‪ ,‬חס‬ ‫ואומר לך‪ :‬בא ואתן לך כלל בחיים‪.‬‬ ‫–‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫ושלום‪ ,‬לא דיברנו כלום‪ .‬ובכן‪ ,‬מה קורה אם‬ ‫במדבר זקוק‬ ‫את פרשת‬ ‫הלב‪ ,‬אינו‬ ‫שלישי‬ ‫כשמישהו יו‪‬‬ ‫שופך‬ ‫השיחה מוקלטת והיא מגיעה אח"כ אל‬ ‫לעצותיך‪ .‬לא זה מה שהוא צריך ולא זה מה‬ ‫הבחור )כאילו שזה לא קרה עדיין אף פעם(? ‪-‬‬ ‫שהוא רוצה‪ .‬ואע"פ שהוא אומר שהוא רוצה‬ ‫התפרצות של כעס‪ .‬איבוד אמון טוטאלי‪.‬‬ ‫עצות‪ ,‬הוא לא רוצה עצות‪ .‬מה הוא כן‬ ‫רוצה? הוא רוצה שמישהו יקשיב לו וייאנח‬ ‫ביחד אתו‪ .‬זה מה שהוא רוצה וצריך‪ ,‬הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫עומד אח"כ אחד מן הצד ומצדיק את‬ ‫הבחור‪ :‬הם כולם מושחתים‪ ,‬חבורה של‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לך?!לדעת‬ ‫נודענחו‪‬‬ ‫אבל זהיותר‬ ‫בו‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שקרנים‪ ,‬מה‪ ,‬רק עכשיו‬ ‫אי‪‬‬ ‫לו‬ ‫וכשאתה עושה את זה אתו‪ ,‬אתה עושה‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫טובה גדולה‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬שאף אחד‬ ‫מול להבין‬ ‫נחו‪ ‬צריך‬ ‫שהוא ראשון‬ ‫מכפי‬ ‫אכן דבר‬ ‫האד‪ ‬הקטן‬ ‫הרי שהילד‬ ‫כל‪-‬כךשמצוי‬ ‫לכ‪‬כאן‪.‬‬ ‫משקר‬ ‫אינו‬ ‫הרימולך‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬‬ ‫יושב‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫נוספת‪ .‬הלה‬ ‫מגיעהבנוגע‬ ‫הזדמנות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פשוטה‪,‬‬ ‫הסיבה‬ ‫משהוא לו כי‬ ‫יותרמשקרים‬‫ברוחניותשהם‬ ‫להצליח את הוריו‬ ‫מאשים‬ ‫לרוחניותא‪,‬רוצה‬ ‫על‬ ‫הדי‪ ‬פיך‪ .‬אתה‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫בולם את‬ ‫השבועות‬ ‫ואתה‬ ‫ושופך‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בכלהפוך ותפסיק‬ ‫להשתמש עשה‬ ‫עלינו טיפש אחד!‬ ‫כ‪‬לומר לו‪:‬‬ ‫הבטיחו שיקנו לו איזה דבר ולא קנו לו‪.‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫להיפך‪ ,‬אתה‬ ‫האמת היא שהוריו אינם משקרים לו‪ ,‬ורק‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעוררלו‪.‬רחמי‪‬‬ ‫אינך אומר‬ ‫אבל כדי‬ ‫לסבול‪ .‬לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח לו‪.‬‬ ‫בלי משקרים‬ ‫ברוחניות‬ ‫כאילו‬ ‫הצלחהאת זה‬‫כלל תופס‬ ‫הוא‬ ‫אומר לו‪ :‬וואו! מה אתה מדבר? בטח כל‪-‬כך‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫לו‪ :‬של‬ ‫אנחנו עוזרים‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה להסביר‬ ‫כל‬ ‫ההורים יכולים‬ ‫קשה לך‪ ,‬בטח כל‪-‬כך כואב לך‪ .‬ואתה מבין‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחשטוב‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫לעשות מה‬ ‫אנחנועלבאמצע‬‫מיוסדת‬‫לו‪,‬‬ ‫שבזה שאתה נמנע מלתת לו עצות‪ ,‬אתה‬ ‫מה‬ ‫למה זה‬‫ללמוד‬ ‫ועלינו‬ ‫מבין גם‬ ‫העולם‪ .,‬אתה‬ ‫בנין תמיד‬‫שמועילי‪‬‬ ‫עושה‬ ‫ההבטחה‪ ,‬אבל‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ובאמתעלנקיים את‬ ‫הישנות ונוסי‪‬‬ ‫בשבילך‪,‬א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬הכל רוצה‬ ‫מבין אותנו‬ ‫שהלה סך‬ ‫מלמדת‬‫התורה אתה‬ ‫ככה‪.‬‬ ‫זמן‪ .‬בהירות‪.‬‬ ‫קצתיותר‬ ‫כדייקח‬ ‫לקבל‬ ‫זה‬ ‫אותו‪ .‬עד כה כשנתת לו עצות‪,‬‬ ‫שתבין אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫וכשאני לעצמי‬ ‫לאיש אמת‬‫שקרןמי לי‬ ‫אני לי‬ ‫א‪ ‬אי‪‬בין‬ ‫אמרת לו שאינך מבין אותו‪ .‬הוא הרי צריך‬ ‫רבינו בעל חובת‬ ‫בהקדמת אותו‪.‬‬ ‫למדנו‬ ‫שמישהו יבין‬ ‫כברהכל‬ ‫לפני‬ ‫מה אני‬ ‫מול ילדים באמת צריך להיזהר‪ ,‬כי הם‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫להבטיח‬ ‫אי‪‬‬ ‫לשקר‪,‬היא‪:‬‬ ‫שאפשר‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שצרי‪‬‬‫ללמוד‬ ‫עלולים‬ ‫השאלה‬ ‫איזה דבר‬ ‫וכמה‬ ‫מעלים‬ ‫פי כמה‬ ‫כאן‪,‬ה' הבטחו‪‬‬ ‫כשהאדם נחו‪‬‬ ‫של אף‬ ‫עבודת‬ ‫כשהאד‪‬שאותו‬ ‫רוצה‬ ‫להיות הדבר היא‬ ‫אבל נקודת‬ ‫צרי‪‬לקיים‪.‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫ולא‬ ‫לענייני‪ ‬את עצמו‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מחפש לבנות‬ ‫נחו‪ ‬לאבנוגע‬ ‫משהוא שהוא‬ ‫ומבין‬ ‫הדבר יכול להיעשות בשני אופנים‪ .‬יש מי‬ ‫אלא לבנות את העולם‪ ,‬הוא מבין שהוא‬ ‫שהוא באמת שקרן ותולה את עצמו‬ ‫עושה את הדבר הנכון והאמיתי ביותר‪ .‬אכן‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫האמת‪ ,‬הוצרך לומר 'אנכי עשו בכורך'‪ .‬כך‬ ‫בהיתרים קיימים‪ .‬הוא אומר מה שנוח לו‬ ‫כשלבן רימהו‪ ,‬הוצרך לקיים בעצמו 'עם‬ ‫לפי המצב והענין ואז הוא כאילו מבקש‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫עיקש תתפתל'‪ .‬וכן עוד‪ .‬הוא מסביר שזה‬ ‫מהמזכיר שלו‪ :‬תחשב לפי איזו שיטה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫היה שלימותו של יעקב אבינו כי גילה בזה‬ ‫שהוא הולך עם מדת האמת רק בשביל‬ ‫בפוסקים‪ ,‬אין זה נחשב לשקר‪ ,‬וכדי לצאת‬ ‫גם ידי שיטת הפוסקים האחרים‪ ,‬נאמר מחר‬ ‫קיום רצונו של הקב"ה‪ .‬אך מוסיף לזה‬ ‫תחנון‪ .‬אדם כזה‪ ,‬גם כשלשקרים שלו יש‬ ‫ללמוד הי"ו‬ ‫מזה לדידן‪ ,‬כי דווקא יעקב‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫שאין לנו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר‬ ‫מסבכיםאליעזר‬ ‫אותו‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫מהלכים בהלכה‪ ,‬הם‬ ‫בהיותו אדוק כל‪-‬כך במדת האמת‪,‬‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫אבינו‬ ‫פטרון ידי'‬ ‫ומזיקים לו‪ .‬למה? כי ה'כוחי ועוצם‬ ‫ובטחו‪ ‬נפשו בכל הפעמים ששינה‬ ‫אמונה נפגמה‬ ‫מדור לא‬ ‫שלו מנהל אותו‪ .‬הגישה שלו פטרו‪‬‬ ‫אומרת‪ :‬דבר‬ ‫בדיבורו‪ .‬אך אדם פשוט שאינו אדוק כל‪-‬כך‬ ‫ראשון אני אומר מה שיכול לשרת אותי‬ ‫במדת האמת‪ ,‬אסור לו לשקר במצבים‬ ‫עכשיו‪ .‬בכלל לא משנה אם זה מסתדר או‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫כאלה‪.‬‬ ‫לא‪ .‬כמו ראש של פוליטיקאי‪ .‬זה לא צריך‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫הר"ר‬ ‫לפני‬ ‫ביבדלחט"אאחד‬ ‫להסתדר עם מה שאמרתי רגע‬ ‫הסבר הדבר הוא כאמור‪ .‬לשנות מן‬ ‫ועם מה שאומר רגע אחד אחרי‪ .‬אם אני‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫שנאמר עליהם‪:‬‬ ‫אחדאייר ה‬ ‫מהדברים‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫הוא כ"ג‬ ‫במדבר שקר‬ ‫)בחו"ל הדיבור‬ ‫אני אומר‬ ‫פרשת‬‫פלוני‪,‬‬ ‫שלישי‬‫יו‪ ‬עם‬ ‫יושב עכשיו‬ ‫'צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם'‪ .‬אותו‬ ‫פלוני‪ .‬כל פעם אני מחליף את השקר לפי‬ ‫סיפור‪ ,‬אותו דיבור‪ .‬מי שרגיל לתת לפיו‬ ‫הצורך‪ .‬זה נכון שבדרך כלל הוא יכול‬ ‫דרור ואין לו בעיה לענות מה שמתחשק לו‬ ‫למצוא היתרים‪ ,‬אבל זה לא עוזר כלום‪ ,‬כי‬ ‫ללא שום הגבלה‪ ,‬הרי הוא רגיל להשתמש‬ ‫בסוף הוא משתמש בשקריו אך ורק כדי‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬את‬ ‫א‪ ‬ולהשיג‬ ‫תמיד –‬ ‫לעצמו‬ ‫הבטחו‪‬כדימועיל‬ ‫להנעים‬ ‫בפיו‬ ‫להשיג את רצונותיו‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬כאלה‬ ‫אפילויותר‬ ‫במצבים‬ ‫בו‪ .‬אבל‬‫להשתמש כן‬ ‫אי‪‬‬ ‫רצונותיו‪ ,‬ואם‬ ‫דברי‪‬מן האמת‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מולהשינוי‬‫לשנות‪,‬‬ ‫כראוי‬‫לבטוחמקום‬ ‫שיש בהם‬‫אי‪‬‬ ‫מה שאין כן מי שנזהר ומחשב את‬ ‫ומצמצם את‬ ‫שנזהר‬ ‫לא כן‬ ‫משחיתו‪.‬‬ ‫בסוגיית‬ ‫פשוט‪ ,‬וחי‬ ‫הפע‪‬‬‫נעסוק לא‬ ‫שבועות‬ ‫לכבודמפיו‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫נחו‪‬מי מול‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי‬ ‫ויודע שזה‬ ‫היוצא‬ ‫דיבורו וחושב לפני שמדבר‪ ,‬ושואל מורה‬ ‫הרי הוא‬ ‫חג‬ ‫אמת‪,‬‬‫רוחניי‪.‬‬ ‫עולם של‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫בנוגעלגמרי‪,‬‬‫הבטחו‪ ‬אחר‬ ‫בעולם‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫הוראה‪ ,‬ולאחר המעשה הוא מבין שעשה‬ ‫הקב"הא‪ ,‬אינו‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫כזה‪,‬הדי‪‬‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫למקוםיו‪‬‬ ‫השבועות הוא‬ ‫כשמגיע‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואאחרת‪,‬‬ ‫יכוליותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫הדברים כהווייתן‪.‬‬ ‫היה לעשות‬ ‫וחושב מה‬ ‫עוולה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫את בכל‬ ‫להשתמש‬‫שאגיד כאן‬ ‫כ‪‬רוצהעלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬פיו כלי‬ ‫ג‪ ‬יהיה‬ ‫יפגום‪ .‬מה‬ ‫בדיבורו‪,‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬ ‫שאם לא‬ ‫ומבין‬ ‫רחמי‪ ‬ואומר‪:‬‬ ‫לו בעיניים‬ ‫מסתכל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעורר‬ ‫אליו‪,‬כדי‬‫שניתנובאלנו‬ ‫פלוני‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח הוא‬ ‫גדולים‪ ,‬כי‬‫דבריםבלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫לפעול בו‬‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫שרת ויוכל‬ ‫אמור לי עכשיו! פלוני אמר לך כך וכך?‬ ‫לנו‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪‬‬ ‫מעלים מה‬ ‫האד‪‬‬ ‫כשהואשל‬ ‫ההצלחהונעימות‬ ‫הרוחנית‬ ‫כל לו בהירות‬‫יש‬ ‫והוא עונה בשלילה‪ ,‬כי הוא מחשב זאת‬ ‫לבטוח דבר‬ ‫כשהוא מוציא‬ ‫להעלים או‬ ‫שצריך‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫מצד ההלכה ומצד ההשקפה היהודית‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫ידיעתו אי‪‬‬ ‫מיוסדת על‬ ‫שלכאורה הוא שקר כשהוא יודע שזהו‬ ‫מה‬ ‫רוצה ללמוד‬ ‫שאשנה כאן‬ ‫הקב"הועלינו‬‫תמיד‪,‬‬ ‫לעצמו‪:‬‬‫שמועילי‪‬‬ ‫ואומר‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫הנכון מצד ההלכה‪ ,‬כגון כשאומרים לפלוני‬ ‫להשתמש‬ ‫מסתבך בתוך‬ ‫אותנואינואי‪‬‬ ‫מדיבורי‪.‬מלמדת‬ ‫ובאופן כזה‪,‬‬ ‫התורה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫השואלו‪ :‬לא‪ ,‬פלוני לא דיבר עליך כלום‪.‬‬ ‫אלה‪.‬נשמתו נפגמת כי הוא זה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫עצמו‪ ,‬ואין‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫עםאני‬ ‫כוונות שונות‬ ‫אותה פעולהמה‬ ‫יעקב אבינו שינה בדיבורו‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪:‬שואל‬ ‫אי‪‬‬ ‫תחשבובהשלוי‬ ‫המוסגר‪ :‬לדו‪‬‬ ‫במאמר‬ ‫השאלה שצרי‪‬‬ ‫כמה מציין‬ ‫וכמה‬ ‫קמינצקיפי זצ"ל‬ ‫רבי יעקב‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫של הגאון‬ ‫עבודת ה'‬ ‫כשהאד‪ ‬וראובן‬ ‫רוצה‬ ‫להיות עליו סרה‪,‬‬ ‫שמעון דיבר‬ ‫מראובן אם‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫פעמים על יעקב‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬‫בנוגע כמה‬ ‫מספרת לנו‬ ‫שהתורהנחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫לא למד הלכות לשון הרע ואינו יודע‬ ‫אבינו ששיקר‪ ,‬יותר מכל האחרים‪ .‬דבר‬ ‫בחייכון וביומיכון‪ ,‬אך עונה מיד ללוי‪ :‬לא‪,‬‬ ‫פלא‪ .‬זה לא סתם‪ .‬יעקב אבינו שהוא מדת‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ונ‬ ‫והנה החיד"א שם בפירושו ברית עולם‬ ‫מה פתאום? למה הוא עונה לו ככה? כי זה‬ ‫כתב להקשות על זה ממה שאמרו בבבא‬ ‫יותר נוח לו‪ .‬כלום כח יש לו להתעסק עם‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫מציעא שאחד מהדברים שתלמיד חכם‬ ‫פרשה חדשה שתתפוצץ?! הוא נהג כדברי‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫משנה בהם בדיבורו הוא מסכת‪ ,‬היינו שאם‬ ‫הוא נשאל אם הוא יודע מסכת פלונית‪ ,‬הוא‬ ‫ה'חפץ חיים' אך לא מטעמיה‪ .‬הנה מה‬ ‫קורה בשלב השני כשלוי מגיע אל ראובן‬ ‫משיב לאו‪ ,‬והלא זה הווא ולא עבר‪ .‬ומוכיח‬ ‫ומטיח בו את האמת‪ :‬שקרן אתה! אמרת‬ ‫כאשר האדם משקר כדי‬ ‫ומשפחתושהי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא החיד"א‬ ‫ב‪ ‬מזה‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫שיחה‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"רשל‬ ‫לזכות‬ ‫הקלטה‬ ‫לזכות‬ ‫שלוי לא דיבר עלי‪ .‬יש לי‬ ‫את עצמו בענווה‪ ,‬זה יותר חשוב‬ ‫ובטחון‬ ‫לשמור‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרון אינך‬ ‫שהוא מנהל אתך ומדבר עלי‪ .‬איך‬ ‫כדי לשמור על השלום‪ .‬לשמור על‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מלשקר‬‫מדור אמונה‬ ‫פטרו‪‬מרגיש‬ ‫מתבייש לשקר לי? כיצד ראובן‬ ‫השלום הוא חשוב עד מאוד‪ ,‬ובכל זאת‪,‬‬ ‫עכשיו? כמה נפשו מפותלת עכשיו? היא‬ ‫לשקר על ההווה ‪ -‬אסור אפילו מפני דרכי‬ ‫מפותלת ומסובכת היטב‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫שלום‪...‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫היטבהר"ר‬ ‫הלכות‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫כעת תחשבו שראובן למד‬ ‫אברך אחד סיפר שמעודו היה מאחר‬ ‫שמירת הלשון ומפני כך ענה בשלילה ללוי‪,‬‬ ‫'תשפ"במגיע ברגע‬ ‫תמידה היה‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫התעופה‪ .‬אייר‬ ‫במדבראין לו‬ ‫)בחו"ל לשדה‬ ‫מתקיפו‪,‬‬ ‫כשלוי‬ ‫פרשת‬ ‫שעכשיו‬ ‫שלישי‬ ‫הלא ברור יו‪‬‬ ‫האחרון‪ .‬ומשהתחתן‪ ,‬אשתו יוצאת היתה‬ ‫שום בעיה עם זה‪ .‬הוא מרגיש נוח מאוד‪.‬‬ ‫מהכלים מההתנהגות הזו‪ .‬מה עשה? ‪ -‬עצה‬ ‫למה? כי הוא אומר לעצמו‪ :‬נהגתי כפי‬ ‫נפלאה‪ .‬הוא התחיל לומר לה כל פעם שעה‬ ‫ההלכה‪ .‬עשיתי מה שהייתי צריך לעשות‪.‬‬ ‫מאוחרת יותר מהשעה האמיתית שבה‬ ‫אינני עובד אצלך‪.‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬בדיוק‬ ‫הוא מגיע‬ ‫תמיד –‬ ‫וכך א‪‬‬ ‫מועיללצאת‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬צריכה‬ ‫הטיסה‬ ‫מרגישה‬ ‫והיא‬ ‫אהב‪,‬‬ ‫בדיבורו?‬ ‫האדם שינה‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הבטחו‪‬למה‬ ‫בנוגע‬ ‫נחיצותהשאלה‪,‬‬ ‫זו‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫כאשראבל‬ ‫ברגע האחרון‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫האם בגלל שרצה להתייפייף או בגלל‬ ‫מוקדם‪ .‬מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הגיעה כראוי‬ ‫שהיאלבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫שקובע את‬ ‫זה מה‬ ‫רצון ה'?‬ ‫לקיים‬ ‫שרצה‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫בנפש המדבר‪.‬‬ ‫כאן בספר חסידים כתוב שאסור לעשות‬ ‫לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫התוצאהבנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫על‪ ,‬שהרי‬‫פשוטה‬ ‫זה‪ ,‬כילכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫החיד"א‬ ‫העתיד‪ .‬אבל‬ ‫זה שקר‬ ‫את‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואענווה‪,‬‬ ‫כשמשמרים‬‫נפלא‪.‬יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫כאן דבר‬‫להצליח‬ ‫אומר‬ ‫ענווה חשובה יותר משלום‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬יותר‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫השכינהג‪‬לעולם‬ ‫להצליח השראת‬ ‫מביאים‬ ‫יש בספר חסידים )סימן תכו( שאם האדם‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫כשמשמרים‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שמביאים לבטוח‬ ‫השכינה‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫מההשראת‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫מתבקש על‪-‬ידי חבירו להלוות לו כסף ויש‬ ‫שלזה לומר‪:‬‬‫הרוחניתבשביל‬ ‫ולכן אם צריך‬ ‫את השלום‪,‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫לו אך אינו רוצה להלוות לו‪ ,‬אסור לו לומר‬ ‫לא‪ ,‬אינני יודע את המסכת ‪ -‬הרי זה בנין‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪ ‬כך מפני‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫רוצה לומר‬ ‫להצליח שהוא‬ ‫כלי‪ ‬לי"‪ ,‬הגם‬ ‫"אין‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫העולם ואין יותר טוב מזה‪ ,‬ואם כן‪ ,‬זהו‬ ‫מה‬ ‫ללמודשאינו‬ ‫את האמת‬‫ועלינו‬ ‫תמיד‪,‬‬ ‫יאמר לו‬ ‫שמועילי‪‬כי אם‬ ‫השלום‪,‬‬ ‫האמת‪ .‬א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫נחזור‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬טינה בלבו‪.‬‬ ‫מלמדתלו‪,‬אותנו‬ ‫תהיה לו‬ ‫התורה להלוות‬ ‫רוצה‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫דמילתא‪ ,‬כי ההיתר לשנות מפני‬ ‫וטעמאאלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫ההסבר הוא כאמור לעיל‪ ,‬כי הנה מה‬ ‫השלום‪ ,‬הוא רק על העבר‪ .‬בלשונו‪" :‬דע‪,‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫מסכת ויודע אותה‬ ‫שלמדאני‬ ‫גופו רוצה אחרי מה‬ ‫בעל בדברי‬ ‫לשנות‬‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫מותר‬ ‫למדנושאמרו‬ ‫על פי‬‫אףכבר‬ ‫על בוריה? סוף כל סוף הוא כבר יודע איזו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫ויאמר לאדם‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬יהודי‬ ‫לשער נכרי או‬ ‫הלבבותאם יבא‬ ‫שלום‪,‬‬ ‫היא‪:‬בדיוק‬ ‫אי‪‬‬ ‫שואלבהאותו‬ ‫מישהולדו‪‬‬ ‫ועכשיו‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫מסכת‬ ‫השאלה‬ ‫כמהכי ירא‬ ‫וכמה‬ ‫נחו‪‬לופיברצון‬ ‫הבטחו‪‬מלוה‬ ‫מעות ואינו‬ ‫תלוה לי‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫לומר לו‪:‬‬ ‫רוצה‬ ‫גופו רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬השם‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫עליה‪ .‬תודה לך‬ ‫לענייני‪ ‬אין לי‪ ,‬כי‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע יכול לומר‬ ‫נחו‪‬לו‪ ,‬אינו‬ ‫משהוא יפרע‬ ‫פן לא‬ ‫מה אתה צריך? בא נשמע‪ .‬דווקא את‬ ‫מה שאמרו שמותר לשנות בדברי שלום‪,‬‬ ‫המסכת הזו אני יודע ישר והפוך‪ .‬נמצא‬ ‫זהו בשכבר עבר הדבר"‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫לעצמו 'לא'‪ ,‬ועוד כמה וכמה קשיים יש לו‬ ‫שכאשר הוא מתאפק ובמקום זאת מעמיד‬ ‫)כידוע שבמקרים כאלה מדובר בחבילה שלימה של‬ ‫פני תם ועונה בשלילה‪ ,‬הוא מביא תיכף‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫קשיים שיש לו לאדם(‪ .‬והנה זה שזהו מצבו של‬ ‫ומיד את השכינה לעולם‪ .‬הוא מחזק את‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הגוף‪ ,‬די נורמלי‪ .‬אין לו לאדם מה‬ ‫להתבייש מזה שיש לו יצר הרע )כך אמרו‬ ‫חותמו של הקב"ה‪ ,‬והרי הוא עוסק בבניין‬ ‫העולם‪ ,‬וממילא זה יעשה אותו אדם יותר‬ ‫כמה מהצדיקים לבחורים שהתלוננו בפניהם על‬ ‫טוב‪ ,‬כי הוא מבין שפיו נועד בשביל דברים‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫כשמצייתים לו ‪ -‬צריך להתבייש‪.‬‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫יצרם(‪ .‬רק‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫כאלה‪.‬‬ ‫ובטחוןהאדם נכנע לגופו והולך אחריו‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫אכן אם‬ ‫לא נעים לו‪ .‬האם קורים דברים‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫תלוי ברצון המתגלהפטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫שולל ‪-‬‬ ‫כאלה? ‪ -‬בהחלט‪ .‬כאב גדול‪ .‬האם עסוקים‬ ‫לקבל הבנה עוד יותר רחבה‪ ,‬נאמר‬ ‫בלפרסם שאני ואתה וכולם עושים את זה?‬ ‫שאמת ושקר בעיקרם אינם תלויי‬ ‫דיבור‪ ,‬הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד לע"נ‬ ‫‪ -‬לא‪ .‬כי זה לא הדבר הנעים ביותר‪ .‬בדומה‬ ‫אלא תלויי התנהגות האדם האם היא מגלה‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫לשאר דברים שהצניעות יפה להם‪.‬‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫את רצון ה'‪ .‬פי האדם הוא כלי עצום לגלות‬ ‫רצונות מן הכח אל הפועל‪ .‬השאלה היא‪:‬‬ ‫'תשפ"ב ככה‪ :‬אני‬ ‫האדם אומר‬ ‫נמצא( – כ"ג‬ ‫שכאשראייר ה‬ ‫)בחו"ל בחוקותי‬ ‫במדבר‬ ‫רצונו של‬ ‫רצונותפרשת‬ ‫עצמו או‬ ‫רצונותיו שליו‪‬מי?שלישי‬ ‫אינני רוצה לחיות בקונפליקט‪ ,‬אני אינני‬ ‫הקב"ה? אכן בהרבה מקרים זה מגלה גם‬ ‫רוצה לחיות בשקר‪ .‬כל מה שאני סבור‬ ‫וגם‪ ,‬גם את רצונות האדם עצמו וגם את‬ ‫בפנים‪ ,‬אני רוצה לעשות בריש גלי‪ .‬פירושו‬ ‫רצון ה'‪ .‬למשל‪ ,‬האב אומר לבנו להביא את‬ ‫של דבר שהוא מאוד רוצה לגלות החוצה‬ ‫עצי הסוכה‪ .‬הקב"ה הרי רוצה שיבנו סוכה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬את‬ ‫רוצה ‪-‬‬ ‫–‬ ‫שגופו א‪‬‬ ‫מה תמיד‬ ‫מועיל‬ ‫והקב"ה רוצה שהילד ישמע בקול אביו‪ ,‬הבטחו‪‬‬ ‫בהתנהגותו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ ‬האדם‬ ‫יותרכל עוד‬ ‫אבלובכן‪,‬‬‫הזרותבו‪.‬שלו‪.‬‬ ‫להשתמש‬‫המחשבות‬‫והאב גם רוצה שהילד יעזור לו ולא יצטרך אי‪‬‬ ‫אומר ככה‪:‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מולהוא‬ ‫כראויפה‪,‬‬ ‫לבטוחשקורה‬ ‫לטרוח לבד‪ .‬אבל כשיש לו לאדם דבר אי‪‬‬ ‫מבין מה‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫דברי‪‬גם נשמה‪,‬‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לכולם יש‬ ‫אבל מול‬‫שהואגוף‪,‬נחו‪‬‬ ‫שהוא רוצה לומר מחמת רצון גופו בניגוד מכפי‬ ‫לכולם יש‬ ‫גם לי וגם לך‪ ,‬נשמה טהורה‪ ,‬נשמה‬ ‫חג‬ ‫בפרשת הרי‬ ‫דרכים‪.‬‬ ‫עומדרוחניי‪.‬‬‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬ה'‪,‬בנוגע‬ ‫הרי הוא‬ ‫לרצון‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫מולהבת‪ .‬לכולם יש נסיונות וכל אחד עומד‬ ‫לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫הדי‪‬הדיבור‪.‬‬ ‫יו‪‬לגבי‬ ‫הוא רק‬ ‫השבועות‬ ‫שזה לא‬ ‫נמצא‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫במקום אחר‪ .‬ואחד מהדברים שמגביר את‬ ‫להצליח‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫הדברים‬‫לספרג‪‬אתשאי‪‬‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫הנשמה‪ ,‬הוא‬ ‫להצליח‬‫כח‬ ‫נוכל לחזור כאן אל מה שדיברנו בשיעור‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוחנפעל‬ ‫של אדם‬ ‫בלי‬‫הכלל‬‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫רוצה‪ ,‬כעין‬ ‫הקודם ולראות דוגמאות שאינן בהכרח כלל‬ ‫שהנשמה‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫לפי פעולותיו‪.‬‬‫שייכות אל הדיבור‪ .‬למשל‪ ,‬האדם משנה כל‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫רוצה להיות‬‫ברוחניות‪,‬אניכלי‪‬‬ ‫באמרו בלבו‪:‬‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪ ‬לבושו‬‫את‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫מה‬ ‫ללמודכאלה‬ ‫ועלינו דברים‬ ‫תמיד‪,‬כל מיני‬ ‫שמועילי‪‬וכיו"ב‬ ‫אמיתי‪.‬‬ ‫פעולותיו‬ ‫ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫נפעל לפי‬ ‫הישנות‬ ‫אדםכ‪ ‬על‬ ‫שהאדם עושה בתואנה שהוא רוצה להיות נחזור א‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫האדם נפעל לפי‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר מה‬ ‫לקבלמפני‬ ‫כדיהנה‬ ‫אמיתי‪ .‬הוא אומר לעצמו‪ :‬לב יודע‬ ‫אדם‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫פעולותיו? כי כשהוא פועל‪ ,‬הוא מגלה‬ ‫מרת נפשו‪ ,‬ובגלל שאני מכיר את מצבי‪ ,‬אני‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫למדנוהחוצה‪.‬‬ ‫כברלגלותו‬ ‫הולך‬ ‫החוצה דבר פנימי שקיים אצלו‪ .‬למשל‪ ,‬אין‬ ‫מה אני‬ ‫האדם מעוניין לעשות חסד‪ ,‬אבל בכל זאת‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪:‬מגלה‬ ‫בהשהוא‬ ‫פעם‪ ,‬עד‬ ‫רצון הגוף כנגד רצון הנשמה‬ ‫אי‪‬‬ ‫ועוד לדו‪‬‬ ‫השאלה פעם‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫הוא עושה‪,‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫חסד אשר‬ ‫רוצה‬ ‫להיות לעשות‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫רצונו הפנימי‬ ‫החוצה את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בנוגע קורה כאן‪.‬‬ ‫לענייני‪ ‬גופו של‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫נחשוב מה‬ ‫הבה נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫היה קיים אצלו מאז ומקדם‪ .‬על דרך זו‬ ‫אדם כזה‪ ,‬רוצה כמה דברים‪ .‬יש לו תאוות‪,‬‬ ‫אומרים לאדם‪ :‬יש לך גוף שרוצה לחיות‬ ‫הוא רוצה להתנאות‪ ,‬הוא מתקשה לענות‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חנ‬ ‫בידך‪ .‬אתה רק מסביר מה ומי הוא גופך‪ .‬לא‬ ‫בהפקרות‪ ,‬מאידך יש לך נשמה שרוצה‬ ‫חידשת כלום‪ .‬אנו מכירים את הגוף לפניך‪.‬‬ ‫להתחבר להקב"ה‪ ,‬וחפצה בישרות‪ ,‬באמת‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫אבל אם תכבד את עצמך עם בגדים‬ ‫בהרגשים טהורים‪ .‬נעזור לך איפוא להגביר‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מכובדים )מאני מכבדותא( ותתן לנשמתך מה‬ ‫שהיא רוצה‪ ,‬תרגיש הרבה יותר טוב‪.‬‬ ‫את נשמתך‪ .‬איך נעזור לך? נעזור לך‬ ‫להוציא מן הכח אל הפועל את מה‬ ‫הנשמה היא הרי עיקר האדם‪ ,‬והיא כל‪-‬כך‬ ‫שנשמתך רוצה‪ .‬בוא‪ ,‬תאמר אחריי ‪ -‬תורה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫נשמה שנתת בי טהורה היא‪.‬‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫טהורה‪ ,‬אלוקי‬ ‫אליעזר בן‬ ‫אמור‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ר‬ ‫יעקב‪,‬‬ ‫צוה לנו משה מורשת לזכות‬ ‫קהילת‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫שאתה מודה להקב"ה‪.‬‬ ‫ובטחו‪ ‬ויכוח בין הגוף והנשמה וכל‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונהזה שיש‬ ‫אחד מושך לכיוון אחר‪ ,‬אינו חדש‪ .‬אבל אם‬ ‫תארו לכם אדם יושב אצל הצדיק‬ ‫תתבונן‪ ,‬תראה שכאשר אתה הולך אחר‬ ‫ואומר‪ :‬אני ברוגז על השי"ת‪ ,‬למה? כי אירע‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫רצונות גופך‪ ,‬אתה צריך כל הזמן לשנות‪,‬‬ ‫אסון פלוני‪ .‬והצדיק מחזיק בידו ואומר לו‪:‬‬ ‫חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר‬ ‫מתקומם ‪-‬‬ ‫הבה נודה ביחד להקב"ה‪ .‬הלה‬ ‫כי הרצונות של הגוף משתנים כל הזמן‪,‬‬ ‫והרי זה מוכיח שאין המדובר ברצונות‬ ‫אינני יכול להודות להקב"ה‪ .‬והצדיק אומר‬ ‫'תשפ"ב אינו יודע‬ ‫הוא בעצמו‬ ‫בחוקותי( – כ"ג‬ ‫ואמיתיים‪.‬‬ ‫אייר ה‬ ‫במדברנאמר‬ ‫)בחו"ל יסודיים‬ ‫הבה ביחד‬ ‫שלישיאךפרשת‬ ‫יו‪ ‬אותך‪,‬‬ ‫לו‪ :‬אני מבין‬ ‫מה הוא רוצה‪ .‬פלוני עושה ככה‪ ,‬הוא גם‬ ‫בפינו ‪ -‬רבונו של עולם! אני מודה לך‬ ‫רוצה ככה‪ ,‬פלוני עושה אחרת‪ ,‬גם הוא רוצה‬ ‫שעשית עמי מה שכתוב במשנה‪ ...‬האיש‬ ‫אחרת‪ .‬אם מישהו הסתכל ‪ -‬יש לזה ערך‪,‬‬ ‫מתנגד ‪ -‬הלא זה שקר! האמנם כן? האם זה‬ ‫אם אף אחד לא הסתכל ‪ -‬אין לזה ערך‪.‬‬ ‫שקר? ‪ -‬זה לא שקר‪ .‬גופך משתובב עכשיו‪.‬‬ ‫וואו! זה מאוד מאוד קשה‪ .‬אבל אם תאמר הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫רוצה דבר‬ ‫אבל תמיד‬ ‫הנשמה‬ ‫אי‪‬לעומת כן‪,‬‬ ‫נשמתךרוחניי‪‬‬ ‫יתגלה‬ ‫רצוןלעניני‪‬‬ ‫פעמים‪,‬בנוגע‬ ‫כמההבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫כך‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫דברי‪‬ככה‪ .‬אך‬ ‫בראשית זה‬ ‫מששת ימי‬ ‫החוצה‪ ,‬והאם יש לך מושג כמה טוב תרגיש‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫כראוי מול‬ ‫אחד‪ .‬לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫מה? צריך לגלות את הרצון‪ .‬התעלה‬ ‫בסוגיית‬ ‫שאינוהפע‪‬‬ ‫רוצה לשקר‪.‬‬ ‫טועןנעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד הוא‬ ‫אחר‪-‬כך?‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫לדבר‪...‬‬ ‫לנשמתך‬ ‫בדעתך שלגלות את רצונות גופך הנלוזים‪,‬‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬תןבנוגע‬ ‫הפוך!‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי האד‪‬‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫הסיבהדרךלכ‪‬האמת?!‬ ‫וההתנהגות‬ ‫הדיבור‬ ‫זהו‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫כוחות הם‬ ‫יותר‬ ‫שניהם‬ ‫ברוחניות‬ ‫צורה‪ ,‬כי‬ ‫להצליחבאותה‬ ‫פועלים‬ ‫קחו את נושא השירה‪ .‬כמעט כל אחד‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫רוצה לאפשר לעצמו לשיר בחופשיות ולתת‬ ‫שיי‪‬‬ ‫אל שאי‪‬‬ ‫הפועל‪ .‬אכן‬ ‫מן‪ .‬מה‬ ‫הכח ג‪‬‬ ‫בגשמיות‬ ‫להצליח‬ ‫מגלים רצון‬ ‫אשר‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫לעוררהוארחמי‪‬‬ ‫מתבייש‪ .‬מי‬ ‫לנשמתו לנו כדי‬ ‫להתגלות‪ ,‬אבל‬ ‫שניתנו‬ ‫שיוצא‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הנשמה‬ ‫לבטוח‬ ‫וברצוןבלי‬ ‫ברצון ה'‬ ‫ברוחניות‬ ‫כשמדובר‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫החיותשלמתפשטת‬ ‫ההצלחה הפועל‪,‬‬ ‫כל הכח אל‬ ‫מן‬ ‫לנו‬ ‫נת‪ ‬אם‬ ‫הקבלו‪".‬ה אבל‬ ‫נעים‬‫לטובה‪.‬לאאכ‪‬‬ ‫דיננו הגוף‪.‬‬ ‫שייצא‬ ‫מתבייש? ‪-‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרוחנית‬ ‫באדם והוא מרגיש בעקבות כך אדם חדש‪.‬‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫הרבה יותר‬‫כלי‪‬‬‫ברוחניות‪,‬ירגיש‬ ‫להצליח זאת‪ ,‬הלא‬ ‫כלי‪‬‬ ‫יתגבר ויעשה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫את מה‬ ‫תוכל לומר‬ ‫למה? כי‬ ‫טוב‪.‬‬ ‫לא כן כשהוא נותן לגופו לבלבל את דעתו‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫נשמתוועלינו‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪‬‬ ‫עליה‪‬‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪‬‬ ‫ומוציא את רצונותיו מן הכח אל הפועל‪ ,‬כי‬ ‫לומר‪.‬אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫התורה רוצה‬ ‫מלמדת‬ ‫שהיא‬ ‫בהירות‪.‬את החיים‪.‬‬ ‫רק יותר‬ ‫הורס לעצמו‬ ‫לקבל‬ ‫כדיהוא‬ ‫אז‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫שים לב אל הנשמה‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫בעל‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת‬ ‫וכאמור‪ ,‬פעמים שאותו דיבור או אותה‬ ‫מה אני‬ ‫יצר הרע‬ ‫יש לי‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫למדנוכשהאדם‬ ‫כבר‬ ‫לענייננו‪,‬‬ ‫התנהגות תלוי‪/‬ה במחשבה‪ .‬השאלה היא‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אחרים ואני‬ ‫שבנוגע‬ ‫הבטחו‪ ‬בעיני‬ ‫למצוא חן‬‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫רוצה‬ ‫ואני‬ ‫להוציא‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬הואבהרוצה‬ ‫היא‪:‬‬ ‫את מה‬ ‫השאלההאדם‪,‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫מה כוונת‬ ‫וכיון שאני‬ ‫וכמה‬ ‫ל'מודה'‪,‬כמה‬ ‫עצמינחו‪ ‬פי‬ ‫להתאים את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫רוצה‬ ‫של‬ ‫להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫הפועל‪.‬‬ ‫הכח אל‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫מן‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להמשיך לחיות‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫מסכים‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬אינני‬ ‫בנוגע‬ ‫משהוא אמת‪,‬‬ ‫שוחר‬ ‫בשקר‪ ,‬אלא אני הולך לחיות כלפי חוץ כפי‬ ‫בטרם צאתנו‪ ,‬נציין מה שכתוב במסכת‬ ‫מה שאני בפנים‪ .‬אומרים לו‪ :‬טעות היא‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טנ‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫כך‪ ,‬והביא על כך הפסוק )ירמיהו ט‪ ,‬ד( למדו‬ ‫יבמות )סג‪ ,‬א( שגם כשמותר לשנות‪ ,‬לא‬ ‫לשונם דבר שקר העוה נלאו‪ .‬כשהאדם‬ ‫ישנה יותר מדי‪ .‬מסופר שם על חייא בר רב‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫שוקל את דיבוריו במשקל נכון‪ ,‬או אז הוא‬ ‫ששינה בדיבורו כדי להשכין שלום בית אצל‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫יכול להבנות כראוי‪.‬‬ ‫הוריו‪ ,‬ואמר לו אביו‪ :‬אל תתרגל לעשות‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫ס‬ ‫מדור אור החיים הק'‬ ‫מדור אמונה מדור‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫החיים‬ ‫מדוראור‬ ‫נתנדב ע"י הרוצה בעילום שמו לזכות ברכה וישועה‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫י"אובטחון‬ ‫חשוון תשפ"ד‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫ליל שישי פטרון‬ ‫פרשת‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫חטאם של האומות המחטיאות אותנו‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫סוף מצוה הם עושים בקיום דבר המלך‪.‬‬ ‫וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי‬ ‫והרמב"ן פירש כי העונש הוא לצד שהוסיפו‬ ‫אשר גזר ה'‪,‬‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫העבודה‬ ‫אייר ה‬ ‫יותרכ"גמידי‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫)בחו"ל לענותם‬ ‫במדברהודיע‬ ‫שהקב"ה‬ ‫מסופרפרשת‬ ‫בפרשה יו‪‬זו שלישי‬ ‫ולדבריו אין האומות נענשים אלא על‬ ‫לאברהם אבינו בברית בין הבתרים שיהיה‬ ‫תוספת עינוי‪.‬‬ ‫מהלך כזה שאומות העולם ישעבדו את בני‬ ‫ישראל‪ .‬נאמר שם‪" :‬ויאמר לאברם ידוע‬ ‫אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה‬ ‫תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם‬ ‫יודע‬ ‫–‬ ‫ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה‪ ,‬וגם‬ ‫האד‪ַ ֵ ְ ‬‬ ‫בּעיני‬ ‫"והנּכוֹן‬ ‫תמיד הק'‪:‬א‪ָ ַ ְ ‬‬ ‫מועילהחיים'‬ ‫הבטחו‪ ‬ה'אור‬ ‫כתב‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪ַ ‬על ָכּל‬ ‫ליענשׁ‬ ‫יותר ָ ֵ‬ ‫חיּבין ֵ‬ ‫אבל‬‫האמּוֹת ַ ָ ִ‬ ‫להשתמש‪ ‬בו‪.‬‬ ‫הוּא ִכּי ָכּל ָ‬ ‫את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן אי‪‬‬ ‫יצאו ברכוש גדול"‪ .‬וכתב רש"י‪" :‬וגם לרבות‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫והחקירה‬ ‫דברי‪ָ ִ ֲ ַ ְ ‬‬ ‫יריעוּ ָלנוּ‪,‬‬ ‫אשׁר ָ ִמול‬ ‫כראוי‬ ‫והצּער ֲ ֶ‬ ‫לבטוחַ‬ ‫העינּוּי ְ ַ ַ‬ ‫אי‪‬‬ ‫ָ ִ‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ ‬ששיעבדו‬ ‫כלים על‬ ‫נעסוק‬‫שאף הם‬‫שבועות‬‫מלכיות‪,‬‬‫לכבוד‬ ‫ארבע‬ ‫טעם‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫האמּוֹת ַ ַ‬ ‫דברי‪‬‬‫מול ִכּי ָ ‪‬‬ ‫צוֹדקת‪,‬‬‫נחו‪ֶ ‬‬ ‫ֶ‬ ‫אינהּ‬ ‫מעיקּרא ֵ ָ‬ ‫שהוא‬ ‫מכפי ָ‬ ‫ֵ ִ ָ‬ ‫בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫ישראל"‪.‬‬ ‫את‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫וקיּוּם‬ ‫ִ‬ ‫ְ‬ ‫מהם‬ ‫ֶ‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫ֵ‬ ‫הבדּלתנוּ‬ ‫ֵ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ְ‬ ‫ַ‬ ‫לצד‬ ‫ַ‬ ‫ְ‬ ‫הוּא‬ ‫יענוּנוּ‬ ‫ֲ‬ ‫ַ‬ ‫אשׁר‬ ‫ֶ‬ ‫ֲ‬ ‫וּלמד ִאם‬ ‫וצא ְ ַ‬ ‫מקיּמים‪ֵ ְ ,‬‬ ‫אשׁר ָאנוּ ְ ַ ְ ִ‬ ‫המּצווֹת ֲ ֶ‬ ‫ַ ִ ְ‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫יצדּק להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫"קשׁה ֵאי‪ַ ְ  ‬‬ ‫בכל ֶ‬‫כתב‪ָ :‬‬ ‫עלינוהחיים הק'‬ ‫כ‪ ‬ובאור‬ ‫אחד‬ ‫לעם ֶ ָ‬ ‫והיוּ ְ ָ‬ ‫לטלה ְ ָ‬ ‫עוֹבדים ְ ָ ֶ‬ ‫ְִ‬ ‫ישׂראל‬‫ָהיוּ ִ ְ ָ ֵ‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫שיי‪‬‬ ‫משׁתּעבּדים‬ ‫שאי‪ִ ְ ְ‬‬ ‫ג‪ַ ְ ִ ‬‬ ‫המּצריּים‬ ‫מה ִ‬ ‫בגשמיות‪ִ ְ ִ ַ.‬‬ ‫להצליח ֹלא ָהיוּ‬ ‫בּמצרים‪,‬‬‫ְ ִ ְַ ִ‬ ‫השּׁעבּוּד‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שׁקּדם ֶשׁהוּא ַ ִ ְ‬ ‫לעורר רחמי‪‬‬ ‫לוֹמר ְ ַוגם ַעל ַמה ֶ ָ ַ‬ ‫שניתנו לנו כדי‬ ‫ַ‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אמּה‬ ‫לבטוח ‪ָ ‬‬ ‫בּכל‬ ‫וכן ְ ָ‬ ‫בלי ֵ‬ ‫המּצרים‪ְ ,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫כּאחיהם ַ ִ ְ ִ‬ ‫הצלחה ֵ ֶ‬ ‫והיוּ ַ ֲ‬ ‫בּהם ְ ָ‬ ‫כלל‬ ‫ָ ֶ‬ ‫מאוֹיבנוּ"‪.‬‬ ‫נקם ֵ ְ ֵ‬ ‫לנקם ָ ָ‬ ‫הטבה ִ ְ ֹ‬‫ְוהענּוּי‪ֶ ְ ,‬וזה ֲ ָ ָ‬ ‫ָ ִ‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫הטּעם‬ ‫ותריע‪ַ ַ ַ ,‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית ְ ָ ִ ַ‬ ‫ישׂראל‬‫תּשׁעבּד ִ ְ ָ ֵ‬ ‫ההצלחה ְ ֵ‬ ‫אשׁר ְ ַ‬ ‫ְואמּה ֲ ֶ‬ ‫כל ָ‬ ‫‪‬‬ ‫והביא כמה תשובות לדבר‪ ,‬ואחת מהן כי‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫תשובה )פ"ו‬ ‫כלי‪‬‬ ‫הלכות‬‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח הקשה ב‬‫כלי‪ ‬הרמב"ם‬ ‫הנה‬ ‫וּמעתּה ַמה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬‫שׁ‪-‬די‪ָ ַ ֵ .‬‬ ‫נחלת ַ ַ‬ ‫אי‪‬‬ ‫היוֹתנוּ ַ ֲ ַ‬ ‫ידיעתו‬ ‫לצד ֱעל ֵ‬ ‫הוּא ְ ַ‬ ‫מיוסדת‬ ‫הגּוֹזר‪,‬‬‫ונוסי‪ֵ ַ ‬‬ ‫שׁלוּחי ֵא‪-‬ל‬ ‫שׁהם ְ ֵ‬ ‫על ֵ‬ ‫לטענת ֶ‬ ‫מה‬ ‫שהשתעבדו‬ ‫ועלינועל ללמוד‬ ‫תמיד‪,‬המצריים‬ ‫שמועילי‪ ‬נענשו‬ ‫ה"ה( למה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנות‬ ‫א‪ַ ֲ ‬כ‪‬‬ ‫נחזור ְ ַ‬ ‫ָמקוֹם‬ ‫אחד‬ ‫ענף ֶ ָ‬ ‫עברוּ ָ ָ‬ ‫אשׁר ָ ְ‬ ‫גּזר ַעל ֲ ֶ‬ ‫ַוהלא ֵא‪-‬ל ָ ַ‬ ‫ֲ ֹ‬ ‫להשתמש‬ ‫בתורה ועבדום‬ ‫כתוב אי‪‬‬ ‫מלמדתוהלאאותנו‬ ‫התורה ישראל‪,‬‬ ‫בבני‬ ‫וענו אותם‪ ,‬הרי גזר על המצריים לעשות כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫עוֹברים ַעל‬ ‫שׁאינם ְ ִ‬ ‫מרעים ַעל ֶ ֵ ָ‬ ‫והם ְ ֵ ִ‬ ‫מדּבריו‪ֵ ְ ,‬‬ ‫ִ ְ ָָ‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫ישׂראל"‪.‬‬ ‫וכשאניִ ְ ָ ֵ‬ ‫הגּוֹים ֵבּית‬ ‫מי ַלי ִ‬ ‫כּכל‬ ‫לי ָ‬ ‫והיוּ ְ‬ ‫התּוֹרה ְ ָ‬ ‫א‪ָ ‬‬ ‫ָכּל ַ‬ ‫רע‪ ,‬וכן יש להקשות על שאר האומות למה‬ ‫לעצמי‬ ‫אני‬ ‫אי‪‬‬ ‫חובת‬ ‫מה אני‬ ‫בעל חיוב‬ ‫רבינו טעם‬ ‫והשיבבהקדמת‬ ‫הרמב"ם כי‬ ‫ייענשו‪ .‬למדנו‬ ‫כבר‬ ‫פירוש‪ :‬האומות מענים את בני ישראל‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שלא אמר ה'‬ ‫שבנוגע‬‫הוא לצד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫האומות לשער‬ ‫המשעבדים‬ ‫הלבבות‬ ‫היא‪:‬אותם‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה צוה‬ ‫הקב"ה‬ ‫ממש‪.‬לדו‪‬‬ ‫שצרי‪‬‬ ‫ההפוך‬ ‫השאלה‬ ‫מהטעם‬ ‫כמה בחרו‬ ‫וכמה‬ ‫וכיוןפישהם‬ ‫דווקא‪ ,‬נחו‪‬‬ ‫פלוניתהבטחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫אומה‬ ‫של‬ ‫העבירות‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫בתשובה על‬ ‫להיות‬ ‫שיחזרו‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענותם כדי‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫להם העונש‪.‬‬ ‫בהם‪ ,‬מגיע‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫להשתעבד‬ ‫בנוגע‬ ‫מעצמם נחו‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫שעברו‪ ,‬והם מענים אותם כדי להכריחם‬ ‫אך הרמב"ן והראב"ד השיגו עליו כי מה‬ ‫לעבור אף על מה שעדיין לא עברו‪ ,‬ואם כן‬ ‫בכך שלא הוטל התפקיד עליהם דווקא‪ ,‬סוף‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫אס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫תקנינו‪ ,‬הרבה מרחצאות עשינו‪ ,‬הרבה כסף‬ ‫אינם יכולים לבוא בטענה שהם מקיימים‬ ‫וזהב הרבינו‪ ,‬וכולם לא עשינו אלא בשביל‬ ‫שליחות הבורא‪.‬‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ישראל כדי שיתעסקו בתורה‪ .‬אמר להם‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫הקב"ה‪ :‬שוטים שבעולם‪ ,‬כל מה שעשיתם‪,‬‬ ‫לצורך עצמכם עשיתם‪.‬‬ ‫אמונה ובטחון‬ ‫קצפתּי‬ ‫אשׁר‬ ‫מדור‬ ‫אוֹמרוֹ )זכריה א‪ ,‬טו( ֲ ִ‬ ‫אני ָ ַ ְ ִ‬ ‫לרעה[‪ֵ .‬פּרוּשׁ‪ַ ,‬על ֲ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ְ"והוּא‬ ‫עזרוּ ְ ָ ָ‬ ‫]והמּה ָ ְ‬ ‫מּעט ְ ֵ ָ‬ ‫ְ ָ‬ ‫והם‬ ‫מעט‪ֵ ְ ,‬‬ ‫קצפתּי ְ ַ‬ ‫מהתּוֹרה ָ ַ ְ ִ‬ ‫חלק ֵ ַ ָ‬ ‫עברוּ ַעל ֵ ֶ‬ ‫ָ ְ‬ ‫בעבר שהגר"ח מבריסק זצ"ל‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫אדּרבּא‪ ,‬בן פיגאוהבאנו‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות ַ ְ ַ ָ‬ ‫הר"ר‬‫ישׂראל‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫המּיסּרים ֶאת ִ ְ ָ ֵ‬ ‫האמּוֹת ַ ְ ַ ְ ִ‬ ‫ָ ‪‬‬ ‫ובטחון הגרי"ז זצ"ל שתי קושיות‪ :‬א‪ .‬וכי‬ ‫שאל מבנו‬‫פטרון מדור אמונה‬ ‫לעבר ַעל‬ ‫לרעה ַ ֲ ֹ‬ ‫העינּוּי ְ ָ ָ‬ ‫בּאמצעוּת ָ ִ‬ ‫עוֹזרים ְ ֶ ְ ָ‬ ‫ְִ‬ ‫יחשבו אומות העולם שהם יכולים לרמות‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫שׁהעוֹבר ַעל‬ ‫פטרו‪‬‬ ‫בּגלוּי[ ֶ ָ ֵ‬ ‫]נראה ְ ָ‬ ‫וכן הוּא ִ ְ ֶ‬ ‫הכּל‪ֵ ְ ,‬‬ ‫ַ ֹ‬ ‫את הקב"ה?! הלא אז יתקיים ומלאה הארץ‬ ‫מכּל ַרע‬ ‫]האמּוֹת[ ִ ָ‬ ‫פּוֹטרים אוֹתוֹ ָ ‪‬‬ ‫ְ ִ‬ ‫הדּת‪,‬‬ ‫ַ ָ‬ ‫דעה את ה' וכולם יעידון יגידון כי אין דבר‬ ‫אני הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫הגּוֹילע ֲ ִ"נ‬ ‫אוֹמרוֹ ְ ַוגם ֶאת ַ‬ ‫נלמד‬ ‫ְ‬ ‫וּמטיבין לוֹ‪ְ .‬והוּא‬ ‫ְ ִ ִ‬ ‫נסתר ממנו! ב‪ .‬למה יאמר להם שוטים‬ ‫אדם‬ ‫מחשׁבוֹת ָ ָ‬ ‫יוֹדע ַ ְ ְ‬ ‫אני ֵ ַ‬ ‫אתדּיין ִעמּוֹ‪ִ ,‬כּי ֲ ִ‬ ‫ֶ ְ ַ ֵ‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫שבעולם‪ ,‬וכי רק מנהג שטות הוא לבוא‬ ‫העינּוּי )הסיבה שהאומות‬ ‫וטעם ָ ִ‬ ‫ותחבּוּלוֹתיו‪ַ ַ ְ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫ְ ַ ְ‬ ‫ברמאות?! לכאורה נכון יותר להשליכם‬ ‫שׁגּזר‬‫מצות ה' ֶ ָ ַ‬ ‫לצד ִקיּוּם ִ ְ ַ‬ ‫שׁאינוֹ ְ ַ‬ ‫מענים( ֶ ֵ‬ ‫'תשפ"ב והם באים‬ ‫ה מאחר‬ ‫פנים‬ ‫בבושתאייר‬‫פניו – כ"ג‬ ‫)בחו"ל מעל‬ ‫בחוקותי(‬ ‫במדבר ַע ִכּי‬ ‫יוֹד‬‫אתּה ֵ‬ ‫פרשת ָ‬ ‫דּבר ַ‬ ‫שלישי ָ ָ‬ ‫עליהם ֵכּן‪.‬יו‪ָ ִ ‬‬ ‫וּממּוֹצא‬ ‫ֲ ֵ ֶ‬ ‫עליו ברמאות‪.‬‬ ‫לצד‬ ‫שׁמּיסּר ְ ַ‬ ‫כּיון ֶ ְ ַ ֵ‬ ‫רשׁע‪ָ ֵ ,‬‬ ‫אוֹיב ֲעשׂוֹת ֶ ַ‬ ‫הגדּיל ֵ‬ ‫ִ ְִ‬ ‫הדּת )הגוי יש לו‬ ‫כּשׂנאת ַ ָ‬ ‫שׂנאה ְ ִ ְ ַ‬ ‫שׂנאתוֹ ֵאין ִ ְ ָ‬ ‫ִ ְָ‬ ‫השיב לו הגרי"ז תשובה קולעת‪ :‬לעתיד‬ ‫שנאה עזה ביותר ליהודי כי הוא רואה את היהודי‬ ‫לבוא יתגלה לעין כל שכל מה שנעשה היה‬ ‫וּפשׁוּט‬ ‫ממשיך אלוקות בעולם ומפריע לו בכך(‪ָ ,‬‬ ‫יודע‬ ‫האד‪ ‬שבני‬ ‫–‬ ‫הגשריםא‪‬נבנו כדי‬‫תמיד‬ ‫הבטחו‪‬בנימועיל‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫לטובת‬ ‫בּהפלגה )כי שנאתו‬ ‫עליהם ְ ַ ְ ָ ָ‬ ‫יתאכזר ֲ ֵ ֶ‬ ‫הוּא ִכּי ִ ְ ַ ְ ֵ‬ ‫המרחצאות‬ ‫עליהם‪,‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫לעבוראבל‬ ‫ישראל יוכלו‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אינה ברת טענה‪ ,‬אלא היא שנאה מפעפעת הנובעת אי‪‬‬ ‫וכן הלאה‪.‬‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫מול בהם‪,‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫להתרחץ‬ ‫כראוי‬ ‫שיוכלו‬ ‫לבטוח‬‫נבנו כדי‬ ‫וּכפי ֶזה אי‪‬‬ ‫משנאת הדת אשר אין שנאה כשנאתה(‪ִ ְ .‬‬ ‫יאמרו הגויים‪ :‬אם הוברר למפרע שהכל‬ ‫בסוגיית‬ ‫הפע‪ֹ ֲ ַ ‬‬ ‫נעסוק‬ ‫שבועותאת ַ‬ ‫לכבוד ַ‬ ‫יעבדוּ ָדּן מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫אשׁר‬ ‫]הגּוֹי ֲ ֶ‬ ‫לוֹמר ְ ַוגם ֶ‬ ‫‪‬יצדּק‬ ‫ְ ַ‬ ‫נעשה לטובת ישראל‪ ,‬הרי אנו יכולים לבקש‬ ‫חג‬ ‫אשׁר‬ ‫הריֲ ֶ‬ ‫הצּער‬ ‫רוחניי‪ַ .‬‬ ‫הוֹדעת ִרבּוּי ַ ַ‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫שׁהוּא ָ ַ‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬וגוֹ' ֶ‬ ‫אנכי[ ְ‬ ‫ָ ִֹ‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫הרי‬ ‫ש‬ ‫‪,‬‬‫פשוטה‬ ‫לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫שכר על מעשינו‪ .‬כך הם לא יבואו לתבוע‬ ‫על‬ ‫ואחרי ֵכּן‬ ‫לרוחניות ֵא‪,‬‬ ‫כּתב ְ ַ ֲ‬ ‫לזה ָ ַ‬ ‫הדי‪‬‬ ‫וסמוּ‪ֶ ָ ‬‬ ‫הוא ְ ָיו‪‬‬ ‫בּניו‪,‬‬ ‫השבועות ָ ָ‬‫ַיעבר ַעל‬ ‫ֲ ֹ‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫שכר ברמאות‪ ,‬אלא מתוך מחשבה שהם היו‬ ‫להצליח‬ ‫לקיּם‬ ‫דּעתּם ְ ַ ֵ‬ ‫בכל ַ ְ ָ‬ ‫שׁאין‬‫להשתמש ֶ ֵ‬ ‫כּיון‬ ‫עלינו ֵפּרוּשׁ ֵ ָ‬ ‫כ‪ְֵ‬יצאוּ ְוגוֹ'‪,‬‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬לטובת‬ ‫ג‪ ‬אלה‬‫מה כל‬‫לעשות‬‫בגשמיות‪.‬‬‫להצליחדרחמנא‬ ‫שלוחי‬ ‫את ה'(‪,( ,‬‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫רחמי‪‬‬ ‫ישראל לעבוד‬ ‫כדילבנילעורר‬ ‫)לסייע‬ ‫שניתנו ה'לנו‬ ‫מצות‬ ‫ִ ְַ‬ ‫לבטוח להם‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫בדין‪ .‬יאמר‬ ‫שכרםבלי‬ ‫הצלחה לבקש‬ ‫ברוחניות‬ ‫ישראל‪ ,‬יבואו‬ ‫שׁשּׁעבּדוּ כלל‬ ‫בּכל ַמה ֶ ִ ְ ְ‬ ‫הגּזלה ְ ָ‬ ‫בּהשׁבת ַ ְ ֵ ָ‬ ‫ֶישׁנם ַ ֲ ָ ַ‬ ‫ְ ָ‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫הייתם באמת‬ ‫האד‪‬‬ ‫אילו של‬ ‫ההצלחהשבעולם!‬ ‫הרוחנית‬ ‫הקב"ה‪ :‬שוטים‬ ‫גּביהא )סנהדרין כל‬ ‫ממּעשׂה ְ ִ ָ‬ ‫וּלמד ִ ַ ֲ ֵ‬ ‫וצא ְ ַ‬ ‫אוֹתם‪ֵ ְ .‬‬ ‫ָ‬ ‫עושים כל אלה לטובת ישראל‪ ,‬הייתם‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫כלי‪‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫שׁנים מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫כּמּה ָ ִ‬ ‫שׂכר ַ ָ‬ ‫מהמּצרים ְ ַ‬ ‫שׁתּבע ֵ ַ ִ ְ ִ‬ ‫צא‪ ,‬א( ֶ ָ ַ‬ ‫מקבלים עליהם שכר‪ .‬אבל עכשיו שעשיתם‬ ‫מה‬ ‫מצות ה'‪,‬‬ ‫ללמוד‬ ‫ועלינומקיימים‬ ‫תמיד‪),‬ואילו היו‬ ‫שמועילי‪ֵ ָ ְ ִ ְ ‬‬ ‫בּישׂראל‬ ‫שׁשּׁעבּדוּ‬‫ֶ ִ ְ ְ‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כל אלה למענכם ולמען התאוות השפלות‬ ‫אי‪ ."‬להשתמש‬ ‫מאומה(‬ ‫אותנו‬ ‫לתבוע מהם‬ ‫מלמדת‬ ‫היה יכול‬ ‫התורה‬ ‫לא‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫שלכם‪ ,‬על מה אתם באים לבקש שכר?‬ ‫לקבל‬ ‫כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כל מה שעשיתם לצורך עצמכם‬ ‫אניעל המצרים ושאר‬ ‫אמר‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫אף כאן‪ ,‬הקב"המה‬ ‫עשיתם‬ ‫האומות‪ :‬כיון שלא התכוונו לקיים מצות ה'‪,‬‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫היא‪:‬לחזור‬ ‫אי‪‬‬ ‫ישראל‬ ‫גרמו לבני‬ ‫לדו‪ ‬בה‬ ‫שבפועלשצרי‪‬‬ ‫וכמה אףהשאלה‬ ‫דאיתאפיבכמה‬ ‫מסכת ע"ז‬ ‫מה נחו‪‬‬ ‫להשוות לזה‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫של יש‬ ‫עבודת ה'‬ ‫כשהאד‪ ‬על זה‬ ‫רוצה‬ ‫להיותשלא יקבלו‬ ‫הבטחו‪ ‬בלבד‬ ‫בתשובה‪ ,‬לא זו‬ ‫מלכות רומי‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫לבוא יביאו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שלעתידבנוגע‬ ‫)ב‪ ,‬ב(‬ ‫משהוא נחו‪‬‬ ‫שכר‪ ,‬אלא אף ענוש ייענשו על כל אשר‬ ‫לדין‪ ,‬יאמר להם הקב"ה‪ :‬במאי עסקתם?‬ ‫הריעו להם‪.‬‬ ‫אומרים לפניו‪ :‬רבש"ע‪ ,‬הרבה שווקים‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫בס‬ ‫אנו מבינים שעדיין אנו סובלים הרבה‬ ‫מלחמת הטומאה עם הקדושה‬ ‫בגלותנו‪ ,‬אך בסגנון אחר‪.‬‬ ‫כעת נבאר עוד‪ :‬ה'אור החיים' הק' ביאר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ששנאתם של האומות היא שנאת הדת‪ ,‬ויש‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו‬ ‫להבין מדוע יש להם לאומות שנאה כה‬ ‫אם אנו מבינים שזה לא הגוי זקוף‬ ‫גדולה? מה אכפת להם שבני ישראל עובדים‬ ‫הקומה‪ ,‬אך זה הטומאה שהוא נושא על‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫הר"רוהטומאה‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫את ה'? התשובה היא שלזכות‬ ‫הקדושה‬ ‫גבו‪ ,‬כי מרכבה הוא לטומאה שנלחמת עם‬ ‫סותרות זו את זו וסתירתן גדולה יותר‬ ‫פטרון מדור אמונה ובטחון‬ ‫ובטחו‪‬אנו מבינים שאין חילוק מה‬ ‫הקדושה‪,‬‬ ‫פטרו‪‬סובלת‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מכל סתירה אחרת‪ ,‬והטומאה אינה‬ ‫אופייה של המלחמה‪ ,‬אם היא נעשית‬ ‫את הקדושה ונלחמת בכל עת למשוך את‬ ‫ברציחה כזו או ברציחה כזו‪ ,‬אם היא בדרכו‬ ‫היהודי לצדה‪.‬‬ ‫ז"ל בדרכו של לבן‪ ,‬בדרכה של פרס‬ ‫עשו או‬‫שלפסח‬‫נלמד לע"נ הרה"ח‬ ‫אם הגוי רוצה לרצוח את‬ ‫ראטה‬‫הי"ו יון‪,‬‬ ‫בדרכה של‬ ‫נביא‬ ‫חנני' או‬ ‫יו"ט ליפא‬ ‫רחבה‪,‬הר"ר‬ ‫כדי לקבל הבנה יותר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫גופנו או שרוצה לרצוח את נשמתנו‪ ,‬אם‬ ‫דוגמא מסוג אחר‪ .‬ידוע מכמה צדיקים‬ ‫הוא רוצה לשורפנו על מוקד האינקוויזיציה‪,‬‬ ‫שאמרו שחבלי משיח יהיו נסיונות רוחניים‪,‬‬ ‫–‬ ‫'תשפ"בכעמי הארץ‬ ‫אותנוה להיות‬ ‫לפתותאייר‬ ‫שרוצה כ"ג‬‫בחוקותי(‬‫)בחו"ל או‬ ‫פרשת במדבר‬ ‫שבעשורים‬ ‫שלישי בעינינו‬ ‫וכך אנו יו‪‬רואים‬ ‫ההולכים אחר התאוות הגרועות ביותר של‬ ‫האחרונים עיקר הנסיון אינו שעבוד‬ ‫העוה"ז‪ .‬אין חילוק בין השניים‪ .‬הכאב הוא‬ ‫מלכיות‪ ,‬אלא להמשך אחר תאוות העוה"ז‪,‬‬ ‫אותו כאב ואולי אף יותר גדול‪ .‬זה שהיהודי‬ ‫וכל אחד מרגיש היטב שרוח טומאה‬ ‫מסובב בשבעים זאבים‪ ...‬איך הוא שורד? בן‬ ‫משתוללת בחוצות ומחפשת להרע לו‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד –‬ ‫יחיד הוא לרבש"ע‪ .‬טומאה היא שרודפת‬ ‫ולהניאו מן הקדושה ומקרבת האלוקים‪.‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לדעת‬ ‫נחו‪‬‬ ‫יותר‬ ‫אבל‬ ‫בו‪.‬‬ ‫את האדם‪ .‬הוא כבר החליט עשר פעמים‬‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫מה‬ ‫אכן לולא הצדיקים לא היינו יודעים‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬מדרכים‬ ‫מולבדרכים‬ ‫לבטוח כראוי‬ ‫להשתמש‬ ‫וכבר ניסה‬ ‫קורה‪ .‬הן תפקידנו בגלותנו הוא להיות אי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ממקום בלתי‬ ‫דברי‪‬‬‫מול לו‬ ‫נחו‪ ‬הגיע‬ ‫ופתאום זה‬ ‫כנועים תחת האומות ולסבול מנחת זרועם מכפי‬ ‫שונות‪ ,‬שהוא‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫במדינות‬ ‫לדברי‪ ‬המדינות‪,‬‬ ‫בנוגע כה בכל‬ ‫שהיה עד‬‫הבטחו‪‬‬ ‫כפי‬ ‫להתחבא בה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הרי האד‪‬‬ ‫שוחה‬‫איזו ש‬ ‫פשוטה‪,‬‬‫לכ‪‬יש לי‬ ‫הסיבההיכן‬ ‫צפוי‪.‬‬ ‫על‬ ‫א‬ ‫לרוחניות ‪,‬‬ ‫הטומאה?‬ ‫מרוח‬ ‫שלא להידבק‬ ‫כדי‬ ‫רוסיה‪.‬‬ ‫הדי‪ ‬ובמדינות‬ ‫הוא יו‪‬‬ ‫אירופה‬ ‫השבועות‬ ‫ובמדינות‬ ‫ערב‬ ‫משהוא צרי‪‬‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫בכל מקום שהלך‬ ‫להשתמש‬ ‫הנרדף ובכל‬ ‫עלינו‬ ‫תמיד היה‬ ‫כ‪‬היהודי‬ ‫שיי‪‬‬ ‫חסרהג‪ ‬שאי‪‬‬ ‫היתה‪ .‬לא‬ ‫בגשמיות‪ .‬מה‬ ‫המודעות א לכך‬ ‫סבל בדומיה‪ .‬ופתאום הגיעה עת חדשה להצליח‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫התחילו‬ ‫הסתכלנו על זה כך‪ .‬פטרנו את עצמנו‬ ‫לנו‬ ‫מושבותיהם נת‪‬‬ ‫מקומותאכ‪ ‬הקב"ה‬‫בכללטובה‪.‬‬ ‫והיהודים‬ ‫דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫בסדר‪ ,‬יש‬ ‫קדים‪:‬של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה ושדופת‬ ‫באמרה חלשה‬ ‫לחיות פחות או יותר בהשקט ובבטחה‪ .‬לא כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫לבטוחהבננו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫קרה? לא‬ ‫ידיעתו מהאי‪‬‬ ‫מיוסדת ישעליצר הרע‪,‬‬‫נסיונות‪,‬‬ ‫מספיק עצרנו לחשוב‪ :‬רגע אחד‪ ,‬אם הכל‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫מלחמה עם‬ ‫עליה‪‬‬ ‫האומות‪,‬ונוסי‪‬‬ ‫עלעםהישנות‬ ‫מלחמה‬‫א‪ ‬כ‪‬‬ ‫נחזורכאן‬ ‫שיש‬ ‫טוב‪ ,‬מדוע אני בגלות? אם מציקים לי ‪-‬‬ ‫המלכיות‪ ,‬וכבר נודע לנו על כך בברית בין‬ ‫להשתמש‬ ‫אחד עם הכתוב‬ ‫בקנה אי‪‬‬ ‫עולהאותנו‬ ‫מלמדת‬ ‫מבין‪ .‬זה‬‫התורה‬ ‫אני‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫הבתרים‪ .‬מה החילוק? מה החילוק בין גילוי‬ ‫אבל אם אני מסתובב כמלך‪ ...‬יש‬ ‫בתורה‪.‬אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫הלא‬ ‫לעצמי‬‫וכשאניזרה?‬ ‫דמיםליועבודה‬ ‫לשפיכותלי מי‬ ‫עריות אי‪ ‬אני‬ ‫א‪‬‬ ‫לי בית נאה‪ ,‬יש לי כסף‪ ,‬יש לי קשרים עם‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫ה'שם משמואל' מביא‬ ‫מה אני‬‫הם שלוש החמורות!‬ ‫הפוליטיקאים‪ ...‬משהו כאן לא מסתדר‪.‬‬ ‫כמה פעמים שאברהם יצחק ויעקב הם כנגד‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫אותנושבנוגע‬ ‫לגלות לתפקיד‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לשערשלח‬ ‫הלבבות הרי‬ ‫הקב"ה‬ ‫היא‪ :‬אלה‬ ‫אי‪‬‬ ‫החמורותבה והם‬ ‫שצרי‪ ‬לדו‪‬‬ ‫העבירות‬ ‫השאלה‬ ‫שלוש‬ ‫וכמה‬ ‫כמה מראש‬ ‫גילופי לנו‬ ‫הצדיקיםנחו‪‬‬ ‫עבודתאכןה' הבטחו‪‬‬ ‫של‬ ‫מסוים!‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬כנגדם‪,‬‬ ‫הכוח לעמוד‬ ‫הבטחו‪‬אתלהיות‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫שנותנים לנו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫רוחניות‪ ,‬ומעתה‬ ‫בנוגעצרות‬ ‫שחבלי נחו‪‬‬ ‫משיח יהיו‬ ‫משהוא‬ ‫א‪awareness .‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫גס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫להכשיל את האדם שלא יוכל בשום אופן‬ ‫וכשהאדם עומד ושואל לאן אני בורח‬ ‫להיות שמור מעבירה‪ .‬אומר להם הקב"ה‪:‬‬ ‫משלוש אלה‪ ,‬הלא זה מפני שהאומות‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לא השתמשתם עם כח היצר והתאוה‬ ‫רודפות אחריו‪.‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫לעורר את האדם ולהזכיר לו שהתענוג‬ ‫נמצא אצל הקב"ה‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬הרחקתם‬ ‫רשׁע‬‫מגדילות עשות ֶ ַ‬ ‫אותו מדביקותו וגזלתם ממנו את התענוג‬ ‫ולדברי ה'אור החיים' הק'‪ ,‬האומות‬ ‫"ו‬ ‫הי‬ ‫האלוקים‪ ,‬ולכן אחרי כן יצאו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא‬ ‫פיגא קרבת‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪‬‬ ‫אליעזר‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫הבורא‪ ,‬בן של‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫גזירת‬ ‫רשׁע‪ .‬מצד‬ ‫מגדילות עשות ֶ ַ‬ ‫גדול‪ .‬כל תענוג שהאדם היה צריך‬ ‫ובטחון‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫ברכוש‬ ‫אם היהודי מתנתק מדביקותו‪ ,‬יתכן ויפקדנו‬ ‫בגלות‪ ,‬יחזור ויקבלנו‪ .‬אתה שומע?‬‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה‬ ‫להרגיש‬ ‫נסיון‪ ,‬כי זהו תפקידן של אומות העולם‪,‬‬ ‫התכנית לא היתה שתגזלו ממנו את התענוג‬ ‫שכאשר יהודי יעבור עבירה‪ ,‬יבואו ויתנו לו‬ ‫ויישאר אדם כבוי וחיוור שאין לו כלום‬ ‫דרך הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫אללע"נ‬ ‫איזו צביטה כדי שיתעורר וישוב‬ ‫נלמד‬ ‫בחיים‪ .‬הוא יקבל לעתיד תענוג בכפלי‬ ‫קיימו"ראת‬ ‫המלך‪ .‬אבל אומות העולם לא‬ ‫ראטה‬ ‫הי"ו‬ ‫ליפא‬ ‫כפליים‪ .‬גזלתם את התענוג מהיהודי‪.‬‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫הר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫תפקידן‪ ,‬כי הטומאה מחפשת שליטה‪.‬‬ ‫אכן כן‪–,‬כל תענוג שיש לו לגוי‪ ,‬גזול הוא‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫לשאול‪:‬‬‫במדבר‬ ‫שלישיכיפרשת‬ ‫לכאורה יש‬ ‫נבהיר יו‪‬‬ ‫קצת יותר‪,‬‬ ‫מאתנו‪ .‬התכנית היתה שבכוח היצר תהיה‬ ‫היתכן שאירע דבר שלא כרצון ה'?! הקב"ה‬ ‫לו ליהודי יראה שלא לסור מהאהבה‪,‬‬ ‫רצה שרק יעוררו את ישראל לחזור בתשובה‪,‬‬ ‫ולמעשה‪ ,‬עשו האומות רעש גדול כאילו כל‬ ‫והם פעלו להיפך?! אכן התשובה היא‬ ‫התענוגים שייכים להם‪ .‬ובכן‪ ,‬יבוא יום‪,‬‬ ‫שהקב"ה ברא רע‪ ,‬כנאמר יוצר אור ובורא רע‪,‬‬ ‫אבל תכונת הרע‪/‬הסטרא אחרא היא כוחי הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫היצר‪,‬‬ ‫עם‬ ‫לנו‬ ‫שיש‬ ‫המלחמות‬ ‫כל‬ ‫אחרי‬ ‫והקב"ה יחזיר לנו את התענוגים‪ .‬אין עיקר‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫ועוצם ידי‪ .‬הקב"ה מחייהו כדי שיוכל למלא אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫הדבר שהם יסבלו‪ ,‬אלא עיקר הדבר שאנו‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫דברי‪ ‬כל פעם‬ ‫כראוי מול‬ ‫התענוגים מהם‪.‬‬ ‫את תפקידו‪ ,‬אבל הוא מפריד עצמו מהקב"ה‪ .‬אי‪‬‬ ‫נחזורלבטוח‬ ‫ונוציא את‬ ‫בסוגיית‬ ‫בענין המדות‬‫הפע‪‬‬ ‫נעסוק‬ ‫שאמרו‬ ‫שבועות‬ ‫מקובלים ב‬ ‫לכבוד מה‬ ‫כך איתא‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫דברי‪‬‬ ‫מול‬ ‫נחו‪‬‬ ‫שהוא‬ ‫שהיהודי נכשל‪ ...‬דעתו לא היתה מיושבת‬ ‫מכפי‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫הקדושה‪,‬‬ ‫מדות בקומת‬ ‫לדברי‪‬‬ ‫ידועבנוגע‬ ‫שיש עשר‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אשר‬ ‫צרי‪‬‬ ‫האד‪‬‬ ‫בשבת‪...‬‬ ‫הרי טעם‬‫ש לו‬‫פשוטה‪,‬היה‬ ‫עשרה‪ ,‬לא‬ ‫בשמונה לכ‪‬‬ ‫ולכאורה כשמונים את המדות יש אאחת הסיבה‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫משהוארק על‬ ‫צרי‪‬‬ ‫יותר מדבר‬ ‫ולכן הוא‬ ‫כבר שכח‬ ‫ברוחניות‬ ‫להצליח‬‫הוא‬ ‫נהי"ם‪ ,‬והסיבה היא‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫חג"ת בכל‬ ‫כתר‪ ,‬חב"ד‬ ‫להשתמש‬ ‫כ‪‬עשרה ‪-‬‬ ‫עלינו‬ ‫שמכאן‬ ‫לי‬ ‫עזור‬ ‫עולם!‬ ‫של‬ ‫רבונו‬ ‫‪-‬‬ ‫העתיד‬ ‫שהדעת כשהיא בטילה לרבש"ע היא אחת להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫ולהבא יהיה לי טעם בשבת‪ .‬אך הקב"ה‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫עם הכתר‪ ,‬אך הגוי מאחר שאינו מבטל את כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫אומר‪ :‬תחזור ותקבל טעם בכל השבתות‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫הדעת לרבש"ע‪ ,‬כי אומר רצון ה' אחד הוא‬ ‫שלא הרגשת בהם טעם‪ .‬מישהו גזל ממך‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫מבטלכלי‪‬‬ ‫רצוני לרצונו‪,‬‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח‬ ‫אחר לי ואיני‬ ‫כלי‪ ‬רצון‬ ‫ואני‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫אי‪‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫על‬ ‫את התענוג ואני הולך להחזירך לו‪ .‬אחזיר‬ ‫מיוסדת‬ ‫מה‬ ‫ללמודתראה‬ ‫ועלינו‬ ‫הכתר‪ ,‬ולכן‬ ‫פרוד מן‬‫תמיד‪,‬‬ ‫שמועילי‪ ‬הדעת‬ ‫לכן אצלו‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪ ‬ידעת‬ ‫בעצמך לא‬ ‫שאתההישנות‬ ‫תענוגיםכ‪ ‬על‬ ‫נחזור א‪‬‬‫לך‬ ‫להשתמש‬ ‫כמו המן ובניו‪,‬‬‫אותנוי"א‪,‬אי‪‬‬ ‫מלמדת‬ ‫הקליפה הם‬ ‫התורהעניני‬ ‫שכל‬ ‫וחמסו אותך ואתה‬ ‫וכן י"א סממני הקטורת שבאים לבטל כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫גזלו‬ ‫ממך‪.‬‬ ‫שנגזלו‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫מתהלך כעני מרוד‪ .‬אך לא אתן לחוסר צדק‬ ‫הקליפה‪ ,‬וכן י"א יריעות העיזים‪.‬‬ ‫לך‪ .‬לעצמי‬ ‫וכשאני‬ ‫הכלליאחזיר‬‫את מי‬ ‫אני לי‬ ‫להיות אי‪‬‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫א‪‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫יש שאדם פונה לעורך דין לעזרה‪.‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעגדול‬ ‫הבטחו‪‬ברכוש‬ ‫לשערכן יצאו‬ ‫הלבבותואחרי‬ ‫אי‪‬‬ ‫לעבורבהעלהיא‪:‬‬ ‫הניירות‬ ‫מתחיל לדו‪‬‬ ‫דין שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫העורך‬ ‫וכמה‬ ‫הקדושה‬‫אתכמה‬‫נחו‪ ‬פי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫בשנאתן‬ ‫עבודת ה'‬ ‫האומות‬ ‫של עכ"פ‬ ‫רוצה‬ ‫לך מאה‬‫כשהאד‪‬‬ ‫יודעלהיות‬ ‫שפלוני חייב‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫ונדהם‪ :‬אתה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪ ‬הכל כדי‬ ‫בנוגע‬ ‫רשׁע ועושות‬ ‫מגדילותנחו‪‬‬ ‫עשות ֶ ַ‬ ‫משהוא‬ ‫ב‪ .‬ראה 'עץ חיים' שער המלכים )שער יא‪ (.‬פרק י‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫דס‬ ‫האומות‪ ,‬אלא בתשובה‪ .‬וזהו וישב אברם‪,‬‬ ‫וחמישים אלף דולר? ‪ -‬הוא שואל את‬ ‫וישב לשון תשובה‪.‬‬ ‫האיש‪ .‬והאיש עונה לו בקפאון‪ :‬מה??? אומר‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫לו העורך דין‪ :‬כן‪ ,‬כמו שאתה שומע‪ .‬אינך‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫אכן מלחמה גדולה היא‪ ,‬מלחמה בלתי‬ ‫נעימה‪ ,‬כאשר האומות גזלו לנו את כל‬ ‫מבין‪ .‬אתה הולך להתדיין אתו על עשרים‬ ‫אלף דולר‪ .‬מדובר בפרשה שחוזרת הרבה‬ ‫התענוגים‪ ,‬והשנאה שיש לנו על הטומאה‬ ‫שנים לאחור‪ .‬הוא חייב לך לא פחות ממאה‬ ‫מכל שנאה‪ ,‬והרצון לנקום‬‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫ומשפחתו‬ ‫בעבור כך עזה‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫וגם‬ ‫הר"ר‬ ‫אומר‪:‬‬ ‫אליעזר‬ ‫חמישים אלף דולר‪ .‬כךלזכות‬ ‫הקב"ה‬ ‫לזכות‬ ‫ובטחוןמכל נקמה‪ ,‬אבל הקב"ה מבטיח‬ ‫אמונה קשה‬ ‫מדור בה‬ ‫את הגוי אשר יעבודו דן אנכי פטרון‬ ‫ואחרי כן‬ ‫ובטחו‪ ‬כן יצאו ברכוש גדול‪ .‬כשהאדם‬ ‫מדור אמונה‬ ‫לנו‪ :‬ואחרי‬ ‫יצאו ברכוש גדול‪ .‬את הכל הואפטרו‪‬‬ ‫יחזיר לך‪.‬‬ ‫חוזר בתשובה ואומר‪ :‬איני יכול להחזיר‬ ‫לעצמי מה שנגזל ממני‪ .‬רק הקב"ה יכול‬ ‫תחת‬ ‫ידבר עמים תחתנו ולאומים‬ ‫לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫נלמד‬ ‫לעשות כך‪ ...‬האדם אומר כך‪ :‬בן שישים‬ ‫רגלנו‬ ‫ואני ראטה‬ ‫מרגיש שביזבזתי כל השנים‪.‬‬ ‫היום הי"ו‬ ‫אנכיליפא‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט‬ ‫למדתי והתפללתי‪ ,‬אבל לא חייתי באמת‪.‬‬ ‫ובשם משמואל הביא מהמדרש‬ ‫'תשפ"ב את החיות‬ ‫דע( –לךכ"ג אייר‬ ‫שמישהו הגזל ממך‬ ‫)בחו"ל ובכן‪,‬‬ ‫בחוקותי‬ ‫במדבר ורצה‬ ‫כעין מקל‬ ‫פרשת‬‫שלישי לו‬ ‫אבינו היה‬ ‫שאברהם יו‪‬‬ ‫והקב"ה יחזיר לך אותה‪ .‬וכשהאדם חוזר‬ ‫להרוג בו את האומות ולא הצליח‪ ,‬ועל זה‬ ‫בתשובה ‪ -‬הקב"ה מחזיר לו את החיות‬ ‫נאמר בברית בין הבתרים וישב אותם‬ ‫והתענוג‪ .‬וזהו באמת נחמה גדולה‪ .‬הקב"ה‬ ‫אברם‪ .‬מבאר ה'שם משמואל' שבעקבתא‬ ‫אמר לאברהם אבינו‪ :‬הבה ואראה לך‪ .‬אראה‬ ‫דמשיחא ירצו בני ישראל להחזיר נקם‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫לך איך‬ ‫ואראה‬ ‫תמיד –‬ ‫לבניךא‪‬‬ ‫מועיל יעשו‬ ‫הבטחו‪‬האומות‬ ‫לך מה‬ ‫לאומות על אשר התנכלו להם כל הימים‪,‬‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫גדול‪.‬יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫ברכושאבל‬ ‫יצאו אחר‪-‬כך‬ ‫להשתמש בו‪.‬‬ ‫אך לא יצליחו בכך‪ ,‬כי לא בזה מבטלים את אי‪‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫מדור שיעורי ליל שישי‬ ‫מדור אמונה מדור‬ ‫ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ובטחון‬ ‫אמונה‬ ‫ליל שישי‬ ‫מדור‬ ‫שיעורי‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫פיגא ומשפחתו‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫לזכות‬ ‫י"אובטחון‬ ‫חשוון תשפ"ד‬ ‫אמונה‬ ‫מדור‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫ליל שישי פטרון‬ ‫פרשת‬ ‫פטרו‪ ‬מדור אמונה ובטחו‪‬‬ ‫הכוח לעמוד בנסיונות עבר אלינו בירושה מהאבות‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ביבדלחט"א הר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫נפשם על קידוש השם‪ ,‬ולכאורה היו צריכים‬ ‫מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו‬ ‫לעבוד חמישים שנה להגיע למדה זו של‬ ‫ספריה'תשפ"ב‬ ‫החסידות מדברים‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫נפש‪.‬כ"גכלאייר‬ ‫במדברדורות‬ ‫)בחו"ל מסירות‬ ‫פרשת עשרה‬ ‫)פ"ה מ"ב(‪:‬‬ ‫שנינו ביו‪‬‬ ‫אבותשלישי‬ ‫על זה‪ ,‬מה פשר הדבר הזה שראינו בכל‬ ‫מנח עד אברהם‪ ,‬להודיע כמה ארך אפים‬ ‫הדורות שאפילו היהודי הפשוט והקל‪,‬‬ ‫לפניו‪ ,‬שכל הדורות היו מכעיסין ובאין‪ ,‬עד‬ ‫כשהגיע לידי מעשה פשט את צווארו‬ ‫שבא אברהם וקבל עליו שכר כולם‪ .‬ומיד‬ ‫לשחיטה? והתשובה היא שמדה זו כבר‬ ‫לאחר מכן )מ"ג(‪ :‬עשרה נסיונות נתנסה‬ ‫תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫מועיל‬ ‫מאבינו‪.‬‬ ‫אברהם אבינו עליו השלום ועמד בכולם‪ ,‬הבטחו‪‬‬ ‫מוטבעת בנו‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו עליו אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫תעצומת נפשם של פשוטי העם‬ ‫השלום‪.‬‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫בלשונו‪ :‬מהיכן‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫עוד דברי‪‬‬‫שם מול‬‫כותב נחו‪‬‬ ‫הואשהוא‬ ‫מכפי‬ ‫האד‪‬צדיקים‬ ‫הדורות‬ ‫הרי רוח‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪.‬בספר‬ ‫גר"חלדברי‪‬‬ ‫מוואלאזין זצ"ל‬ ‫בנוגע‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫וכתב ה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫בכלהרי‬ ‫שאבו יהודים‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫באמת‬ ‫הסיבה לכ‪‬‬ ‫לרוחניותא‪,‬נקרא‬ ‫הדי‪ ‬השניה הוא‬ ‫במשנה‬ ‫ופשוטי עם תעצומות נפש כה מופלאות‬ ‫על‬ ‫מדועיו‪‬‬ ‫לדייקהוא‬ ‫חיים‬ ‫השבועות‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫הראשונה הוא נקרא‬ ‫אבינו ובמשנה‬ ‫כ‪‬אברהם‬ ‫להצדיק על עצמם דין שמים ולקבל יסורים‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫להשתמש בכל‬ ‫עלינו‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪‬לא רק‬ ‫בגשמיות‪.‬הואמה ג‪‬‬ ‫מוכיח זאת‬ ‫להצליח הוי אומר‪:‬‬ ‫בגבורה?‬ ‫אברהם בלבד? וליישב הביא יסוד‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫הדורות‪,‬‬ ‫בליבכל‬ ‫ברוחניות‬ ‫יהודים‬ ‫נפשם של‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫ממסירות‬ ‫שהצדיקים תלמידי הבעש"ט הק' זיע"א‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫האד‪‬‬ ‫שלמהיכן יש‬ ‫הרוחנית‬ ‫באהבה‪.‬‬ ‫ההצלחה‬ ‫מקבלת היסורים‬ ‫כל‬ ‫אלא גם‬ ‫דיברו עליו‪ .‬במשלי )כ‪ ,‬ז( כתוב‪ :‬מתהלך‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ברוחניות‪ ,‬כלי‪‬‬ ‫אחריו‪ ,‬וביאורו‬ ‫להצליח אשרי בניו‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בתומו צדיק‬ ‫לבטוחאומר‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אי‪ ‬הקב"ה‬‫לומר‪" :‬אם‬ ‫הכוחידיעתו‬ ‫ליהודי על‬ ‫מיוסדת‬ ‫לו‬ ‫מאברהם‬ ‫הישנות היא‪:‬‬ ‫עלוהתשובה‬ ‫מקבל"?‬ ‫נחזוראני‬ ‫כך ‪-‬‬ ‫מה‬ ‫ללמוד‬ ‫להשיגן‪,‬‬ ‫שהצדיקועלינו‬ ‫טרח ויגע‬ ‫מדותתמיד‪,‬‬‫שמועילי‪‬‬ ‫שכמה‬ ‫עליה‪‬‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫א‪ ‬כ‪‬‬ ‫אבינו שמסר נפשו לאור כשדים על‬ ‫להשתמש‬ ‫כטבעאי‪‬מוטבע‪ .‬יש‬ ‫מלמדת הןאותנו‬ ‫התורה אחריו‬ ‫לבניו‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫על אדם מסוים‪ :‬כזה הוא‪ ,‬עדין‬ ‫שאומרים‬ ‫אמונתו‪ ,‬כי מאז זה טבוע בנו בטבע ובקצת‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫נפש‪ .‬אתה צריך להכיר אותו‪ .‬הוא נולד‬ ‫לזה‪.‬לי וכשאני לעצמי‬ ‫מגיעים מי‬ ‫אנו אני לי‬ ‫יגיעה אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫חובת‬ ‫נולדבעל‬ ‫בהקדמתהוארבינו‬ ‫למדנו‬ ‫מה אני‬ ‫ככה? אכן‬ ‫יודע למה‬ ‫כבראתה‬‫ככה‪.‬‬ ‫הוא מוסיף שם‪ :‬וכן ההתעוררות שיש לו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעוהוזיל פלגי‬ ‫הבטחו‪ ‬על זה‬ ‫לשער‬ ‫שטרח ויגע‬ ‫הלבבות‬ ‫מישהו‬ ‫יש‬ ‫הקודש‪,‬‬ ‫אי‪‬‬ ‫לארץהיא‪:‬‬ ‫וללכת בה‬ ‫לקום לדו‪‬‬ ‫פתאוםשצרי‪‬‬ ‫לאדם‬ ‫השאלה‬ ‫כמה יגיעה‬ ‫וכמה‬ ‫בניופיבקצת‬ ‫שם ש‬ ‫נחו‪‬‬ ‫ממשיך‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫זיעה‪ .‬הוא‬ ‫עבודת ה'‬ ‫של‬ ‫את הכל‬ ‫רוצה‬ ‫להיות לו לעזוב‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫הבטחו‪ ‬מה יש‬ ‫מהיכן זה נובע?‬ ‫כי זה כבר‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫בנוגע אביהם‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫נחו‪ ‬למדות‬ ‫משהוא יגיעו‬ ‫בלבד‬ ‫מאחוריו ולעשות פעמיו לארץ הקודש? הא‬ ‫מוטבע אצלם בפנים‪ ,‬כמו שנראה בחוש‬ ‫תינח אם היה כבר שלם בכל עניני העבודה‪,‬‬ ‫שרבים מעמי הארץ היהודים מוסרים את‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫וס‬ ‫אל המקום שאראך ואני מבטיח לך שיהיה‬ ‫כי אז אפשר היה להבין שהוא רוצה גם‬ ‫לך טוב פי כמה וכמה‪ .‬הוא מגיע לארץ‬ ‫לקיים מצות ישוב ארץ ישראל‪ ,‬אבל אנו‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ישראל ומה הוא רואה? ‪ -‬אנשים מתים‬ ‫רואים גם אנשים שעדיין יש להם הרבה מה‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫מרעב‪ .‬הוא מסתכל ימין ושמאל ומבין‬ ‫שעליו לברוח כמה שיותר מהר למצרים‪.‬‬ ‫להתקדם בעבודת ה' ופתאום באה להם‬ ‫התעוררות זו לעזוב את הכל ולעלות לארץ‬ ‫רש"י אומר שהקב"ה עשה את זה דווקא‪,‬‬ ‫הקודש‪ .‬אכן אף זה מגיע מהנסיון של‬ ‫ומשפחתו הי"ו‬ ‫בארץ‪ ,‬באותה ארץ לבדה‪ .‬כל‬ ‫ומשפחתו‬ ‫פיגא היה רעב‬ ‫ב‪‬פיגא‬ ‫ולכן‬ ‫אליעזר בן‬ ‫הר"ר על זה‬ ‫אליעזר‪.‬‬ ‫לזכות‬ ‫טרח‬ ‫לך‪-‬לך מארצך‪ .‬אברהםלזכות‬ ‫אבינו‬ ‫תבל יושבים על סיר הבשר ורק‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫יושבי‬ ‫פטרון‬ ‫מולדתו‬ ‫לא היה לו קל לעזוב את ארצו ואת‬ ‫אין מה לאכול‪ .‬כל זה לנסותו אם‬‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫בארץ זו‬ ‫עשה כן‬‫פטרו‪‬‬ ‫ואת בית אביו וללכת‪ ,‬אבל הוא‬ ‫יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר לו‬ ‫לקיים מצות ה'‪ ,‬והיום כבר קיימת‬ ‫ללכת אל ארץ כנען‪.‬‬ ‫התשוקה בתוכנו לעלות ג"כ לארץ הקודש‪.‬‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫ראטהמקץ( איתא‪ :‬ר' פנחס‬ ‫הי"ו)פרשת‬ ‫מדרש‬‫ישראלהר"ר חנני' יו"ט ובליפא‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫נסיון הרעב בארץ‬ ‫בשם ר' חנין דציפורין פתח‪ :‬אשרי הגבר‬ ‫וכן הכוח לומר כל מה דעביד רחמנא‬ ‫'תשפ"ב להקפיד ‪-‬‬ ‫ואם בא‬ ‫י‪-‬ה‪,‬‬ ‫–‬ ‫תיסרנו‬ ‫אשר‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( כ"ג אייר ה‬ ‫במדבר‬ ‫מנסיוןפרשת‬ ‫נובעשלישי‬‫לטב עביד‪,‬יו‪‬‬ ‫אברהם‬ ‫הרעב של‬ ‫ומתורתך תלמדנו‪ .‬מה כתיב באברהם?‬ ‫אבינו‪ .‬איננו שמים לב לגודל הנסיון שעבר‬ ‫ואברכך ואגדלה שמך‪ ,‬כיון שיצא‪ ,‬קפץ עליו‬ ‫אברהם אבינו בענין הרעב‪ .‬הקב"ה אומר לו‬ ‫רעבון‪ ,‬ולא הקפיד ולא קרא תגר‪ ,‬אף‬ ‫לאברהם‪ :‬עזוב את הכל‪ .‬עזוב את‬ ‫את]ה[ אם באו עליך יסורין‪ ,‬לא תהא‬ ‫משפחתך‪ ,‬עזוב את פרנסתך‪ ,‬עזוב את‬ ‫קטיגור‪ .‬א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫קוראתמיד –‬ ‫מועיל‬‫הבטחו‪‬ולא‬ ‫מקפיד‬ ‫סביבתך‪ ,‬ולך‪-‬לך אל הארץ אשר אראך‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה‪ ...‬הן אף אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫צדיק וקם‬ ‫דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫יפול מול‬ ‫שבעכראוי‬ ‫אחד אינו רוצה לעזוב את הוודאי בשביל אי‪ ‬לבטוח‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫סגולה פלונית‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫עשיתי דברי‪‬‬ ‫נחו‪ ‬מול‬ ‫אומר‪:‬‬‫שהוא‬ ‫האדם‬‫הספק‪ .‬אומרים לו לאדם‪ :‬יש לנו דירה מכפי‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫משפחתי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫הריבניהאד‪‬‬‫ומכל‬ ‫בדבר ה'‬ ‫פשוטה‪ ,‬ש‬ ‫בשבילך‪ .‬והוא משיב‪ :‬עזבו אותי! איש לי הסיבה‬ ‫ושמעתי לכ‪‬‬ ‫הקפדתי על חומרא פלונית‪ ,‬וזה מה‬ ‫על‬ ‫עוד ‪,‬ועוד‬ ‫לרוחניות‬ ‫השם‪.‬יו‪ ‬הדי‪‬‬ ‫ממשיכים לשדלו‬ ‫ברוך הוא‬ ‫השבועות‬ ‫דירה‬ ‫צרי‪‬‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא‬ ‫שקיבלתי?! היתכן שדווקא אני צריך‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫מציעים לך טובה‬‫שאנו בכל‬ ‫להשתמש‬ ‫עלינולו‪ :‬הדירה‬ ‫כ‪‬ואומרים‬ ‫פי מאה‪ .‬בסוף הוא נכנע ועוזב את דירתו להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫להתמודד עם נסיון כזה?! ובכן‪ ,‬דע לך שאין‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫לבטוח‬ ‫בלי‬ ‫ברוחניות‬ ‫הצלחה‬ ‫כלל‬ ‫נת‪ ‬הוא‬ ‫"ה לו‪.‬‬ ‫שהובטחה‬ ‫רגשותיך קשים משל אברהם אבינו‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫החדשהאכ‪ ‬הקב‬ ‫הדירהלטובה‪.‬‬ ‫בשביל דיננו‬ ‫שייצא‬ ‫האד‪‬‬ ‫של‬ ‫הרוחנית‬ ‫ההצלחה‬ ‫כל‬ ‫רגשותיו של אברהם אבינו היו יותר קשים‪,‬‬ ‫מגיע להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫הוא‬ ‫והנה‬ ‫החדשה‬ ‫בדירה‬ ‫ומסייר‬ ‫כלי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫הקב"ה‬‫לבטוח‬ ‫ולא אי‪‬‬ ‫קרא תגר‪.‬‬ ‫ידיעתו‬ ‫מיוסדת לאעלהקפיד‬ ‫ואעפ"כ‬ ‫מגלה שאחד מהמנעולים של אחת‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫מה שהוא‬ ‫עליה‪‬‬ ‫הישנותיודע‬ ‫ונוסי‪‬‬ ‫על כך והוא‬ ‫לעשות לי‬ ‫מהדלתות אינה פועלת לגמרי כשורה‪ .‬איך נחזור‬ ‫החליט א‪ ‬כ‪‬‬ ‫בהירות‪.‬א‪ .‬וכאמור‪ ,‬היום‬ ‫יותר בו אמון‬ ‫לקבל נותן‬ ‫עושה‪ .‬אני‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪ ‬אותי הנה?‬‫אותנוסחבתם‬ ‫מלמדת מדוע‬ ‫התורה מתרגז‪...‬‬ ‫שהוא‬ ‫כדי‬ ‫האדם מגיע לכך ביגיעה קטנה כי אברהם‬ ‫המנעול הזה! הוא אומר ככה‪ :‬לי‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬את‬ ‫תראו‬ ‫לעצמיזה‬ ‫וכשאני ומאז‬ ‫התייגעמיעלליזה הרבה‬ ‫כבר אני לי‬‫אבינו אי‪‬‬ ‫א‪‬‬ ‫היה טוב‪ .‬סיבבתם אותי‪ ,‬סחבתם אותי‪,‬‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫מוטבע בנו‪.‬‬ ‫הבטחתם לי הרים וגבעות‪ ,‬עד שהסכמתי‪,‬‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגעוהנה כאן‬ ‫הבטחו‪ ‬הנה?!‬ ‫זה הגעתי‬ ‫לשער‬ ‫הלבבות‬ ‫בשביל‬ ‫וכי‬ ‫פסוק‪ :‬שבע‬ ‫אי‪‬‬ ‫לדו‪‬חייםבהה היא‬ ‫שצרי‪‬ברוח‬ ‫מפרש שם‬ ‫השאלה‬‫בזה‬ ‫וכמה‬ ‫נפלא פי כמה‬ ‫במקומו‪ ,‬ויום‬ ‫הבטחו‪ ‬נחו‪‬‬ ‫עבודת ה'‬ ‫אבינו מרגיש‬ ‫אברהם‬‫של‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫יפול‪ ,‬לא‬ ‫הבטחו‪ ‬כילהיות‬ ‫הצדיק אף אם‬ ‫צרי‪‬צדיק וקם‪,‬‬‫יפול‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫לענייני‪‬לו‪ :‬קום ולך‬ ‫אליובנוגע‬ ‫הקב"ה ואומר‬ ‫נחו‪‬‬ ‫משהואמגיע‬ ‫אחד‬ ‫א‪trust .‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫זס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫על האדם לדעת אפוא שכדאי לו‬ ‫יחשוב מאומה כי נופל הוא כי אם שהוא‬ ‫להשקיע קצת יגיעה‪ ,‬כי הוא מתייגע קצת‬ ‫קם ועומד על עמדו‪ .‬פירוש‪ :‬מי שהוא‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫ומגיע למדרגות גבוהות ורמות‪ .‬דומה‬ ‫מזרע אברהם‪ ,‬כבר עומד על עמדו ויש לו‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הדבר למי שמסובב את המנעול של‬ ‫הכספת ימין ושמאל וידו כבר כואבת לו‪,‬‬ ‫כבר את כל הכוחות הנדרשים לעמוד‬ ‫בנסיונות החיים‪ ,‬ולכן אף אם הוא מוצא‬ ‫אבל אין הוא מתלונן‪ ,‬כי הוא יודע שבתוך‬ ‫שנפל‪ ,‬מיד הוא קם וממשיך בדרכו עם‬ ‫כסף"ו וזהב ואבנים טובות‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫הכספת יש‬‫פיגא‬ ‫ב‪‬פיגא‬‫אליעזר בן‬ ‫הר"ראליעזר‬ ‫התלוננת‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫נכון‪,‬‬ ‫לזכות‬ ‫אמונה ומסירות נפש‪.‬‬ ‫ובטחון אף כאן‪ ,‬האדם יודע שהוא‬ ‫מדור אמונה‬ ‫ומרגליות‪.‬‬ ‫פטרון אבל‬ ‫התרגזת‪ ,‬דיברת וחשבת שלא כהוגן‪,‬‬ ‫קצת רק כדי לפתוח את הדלת‪,‬‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫מתייגע‬ ‫פטרו‪ ‬ולכן‬ ‫במהותך האמונה טבועה בך בפנים‪,‬‬ ‫וכשהדלת נפתחת‪ ,‬הלא הוא מגיע למה‬ ‫אתה יכול לקום במהרה ובנקל‪.‬‬ ‫שבפנים ‪ -‬מדרגות גבוהות הטבועות בו‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מאברהם אבינו‪.‬‬ ‫הנסיונותהר"ר חנני' יו"ט ליפא הי"ו ראטה‬ ‫ביבדלחט"א‬‫התנסה בכל מיני‬ ‫קרוב לאלפיים שנה נמסרו לשבי‬ ‫ובספר מעלות התורה להגאון רבי‬ ‫)בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה‬ ‫ולביזה'תשפ"ב‬ ‫שמטעם זה‬ ‫הביאבמדבר‬ ‫פרשת‬‫זצ"ל‬ ‫אברהם אחייו‪‬הגר"א‬ ‫שלישי‬ ‫צריכים היו נסיונותיו של אברהם אבינו‬ ‫וכן נמצא יסוד זה בדרשות ה'חתם‬ ‫להיות בגופו‪ ,‬בממונו‪ ,‬באשתו ובבניו‪ ,‬כדי‬ ‫סופר' )חלק א' ר"ה דף י( על הפסוק‬ ‫שכל הנסיונות יהיו לנו בתורת ירושה‬ ‫והאלוקים נסה את אברהם‪ ,‬וזה לשונו‬ ‫ויהיה לנו קל לעמוד עכשיו בכל הנסיונות‬ ‫אברהם‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬‫לא את‬ ‫תמיד –‬ ‫דעתי א‪‬‬ ‫עניות‬ ‫הבטחו‪" ‬לפי‬ ‫מועיל‬ ‫הטהור‪:‬‬ ‫שבעולם‪ .‬ומבאר שם ברוח חיים ליישב‬ ‫בצדקתן‪ ,‬כי‬ ‫אבליעמדו‬ ‫בו‪ .‬אם‬ ‫הקב"ה‬ ‫ויצחק נסה‬ ‫רוחניי‪‬‬ ‫אמר‬ ‫לעניני‪‬‬ ‫בתחילה‬ ‫בנוגע‬ ‫אבות‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫במסכת‬ ‫נחיצות שם‬ ‫מדוע‬ ‫לדעת‬ ‫יותר נחו‪‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אי‪‬‬ ‫לנסות האומה הקדושה העתידה לצאת‬ ‫התנא אברהם בלי אבינו‪ ,‬ואח"כ כשדיבר על‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫מהם‪ ,‬בתחילה נסה הקב"ה את אבותינו‬ ‫בסוגיית‬ ‫אברהםהפע‪‬‬ ‫אבינו‪ ,‬כי הוא‬ ‫אמרנעסוק‬ ‫שבועות‬ ‫לכבוד‬ ‫הנסיונות‬ ‫עשרה‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫אל עם אחר‬ ‫דברי‪‬‬ ‫גוי מול‬ ‫ומממלכה‬ ‫נחו‪‬‬ ‫ויתהלכושהוא‬ ‫מגוי אל‬ ‫מכפי‬ ‫הנסיונות‬ ‫לדברי‪ ‬בעשרה‬ ‫בנוגעזה שעמד‬ ‫הבטחו‪‬מצד‬ ‫אבינו‬ ‫חג‬ ‫רוחניי‪ .‬הרי‬ ‫צרי‪‬‬ ‫לסבול גלות‬ ‫לבניהם שהרי‬ ‫שיוכלו האד‪‬‬ ‫שורשפשוטה‪,‬‬‫להיותם לכ‪‬‬ ‫הסיבה‬ ‫בנקלא‪ ,‬בכל‬ ‫הדי‪ ‬לעמוד‬ ‫יו‪‬יכולים‬ ‫הואאנו‬ ‫מפני כך‬ ‫אשר‬ ‫על‬ ‫לרוחניות‬ ‫השבועות‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהואיעמדו‬ ‫יותרנסה אם‬ ‫ברוחניות‬ ‫באחרונה‬ ‫להצליחושוב‬ ‫וצרות‪,‬‬ ‫הנסיונות שבעולם‪ ,‬כי ברא כרעיה דאבוה‬ ‫האמצעי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל‬ ‫שאי‪ ."‬שיי‪‬‬ ‫ג‪ ‬השם‬‫קדושת‬ ‫על מה‬‫בגשמיות‪.‬‬ ‫להצליח ושמדות‬ ‫בהריגות‬ ‫והמדות של אמונה ומסירות נפש כבר‬ ‫בנו‪ .‬כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫טבועות לנו‬ ‫שניתנו‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫טויבערשלזצ"ל היה‬ ‫האד‪‬‬ ‫כל הגאון רבי‬ ‫ההצלחהעזריאל‬ ‫הרוחנית‬ ‫תמיד אומר‪ :‬אתה חי לך חיים בסגנון‬ ‫נפלאי‪‬‬ ‫ביותרכלי‪‬‬ ‫לכך שהמדות‬ ‫ברוחניות‪,‬‬ ‫להצליח הגדולה‬ ‫כלי‪‬אכן הראיה‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫אמריקאי‪ .‬מה תעשה כשיעמדו אותך בפני‬ ‫מה‬ ‫ללמודפעמים‬ ‫ועלינו‬ ‫כל אותן‬ ‫כבר‪ ,,‬היא‬ ‫שמועילי‪‬בנותמיד‬ ‫טבועות‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫כבשן האש? הלא זה חלק מלהיות יהודי‪.‬‬ ‫להשתמש‬ ‫אותנו אי‪‬‬ ‫בנסיון ומסתכל‬ ‫מלמדת שעמד‬ ‫התורה‬ ‫שהאדם רואה‬ ‫בהירות‪.‬נסה את אברהם‬ ‫יותרשהקב"ה‬ ‫הנסיוןלקבל‬ ‫האחרון‬ ‫כדי‬ ‫ואומר בהתפעלות וברגשי שמחה‪:‬‬ ‫לאחור אלה‪.‬‬ ‫בכלי‪‬‬ ‫היה עקידת יצחק‪ ,‬כי הכין את הדרך‬ ‫איך עשיתי את זה? יש שהוא מתפלא על‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫רבינו בעל‬ ‫אני לעמוד בהריגות‬ ‫מה כח‬‫צאצאיו ליתן להם‬ ‫משפחה ויש‬ ‫בהקדמת על בן‬ ‫שהוא מתפלא‬ ‫למדנו‬ ‫כבר יש‬ ‫עצמו‪,‬‬ ‫ושמדות על קדושת השם‪" .‬ואחר שזיכהו ה'‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שבנוגע‪ -‬אני הרי‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫יהודי פשוט‬ ‫לשער על‬ ‫הלבבותמתפלא‬ ‫שהוא‬ ‫בגדולה‬ ‫אי‪‬‬ ‫שניםהיא‪:‬‬ ‫לדו‪‬ל"ז בה‬ ‫שצרי‪‬וגדלו‬ ‫השאלהלזקוניו‬ ‫בבן יחיד‬ ‫להתייגע עשר‬ ‫וכמה‬ ‫היה פי כמה‬ ‫צריךנחו‪‬‬ ‫ההגיון‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לפי ה'‬ ‫עבודת‬‫מכירו!‬ ‫של‬ ‫וכעין כי‬ ‫רוצה‬ ‫להיות לשחיטה‪,‬‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫שוב מסרו‬ ‫וכבוד ותורה‪,‬‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫לענייני‪‬של עמידה‬ ‫גשמיי‪ .‬צרי‪‬‬ ‫למדרגה כזו‬ ‫להגיע‬ ‫בנוגע‬ ‫משהואכדינחו‪‬‬ ‫שנים‬ ‫נשאתני ותשליכני )תהלים קב‪ ,‬יא(‪ ,‬וזה יהיה‬ ‫בנסיון! אכן כן‪ ,‬כך הם פני הדברים בכל‬ ‫שורש לבניהם שסובלים זה אחר אשר היו‬ ‫הדורות מאז אברהם אבינו ועד עתה‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫הבינני‬ ‫ה‬ ‫נשא (בא״י) במדבר (בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫חס‬ ‫הקב"ה ראה את העתיד וידע שבני ישראל‬ ‫למעלות עליון על כל גויי הארץ‪ ,‬שוב‬ ‫זקוקים יהיו ליגיעתם של אברהם ויצחק‬ ‫בעוונותינו הרבים כבר קרוב לאלפיים שנה‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫בנסיון העקידה‪.‬‬ ‫נמסרו רחמנא לצלן לשבי וביזה הרג‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫וכעת אל החיים היומיומיים‪ .‬הלא הם‬ ‫ואבדון‪ ,‬והכל סובלים"‪.‬‬ ‫טומנים בחובם תמיד את הנסיון של ויהי‬ ‫יש שהאדם נבהל‪ :‬מה? הישמעאלים‬ ‫כאשר"ו האדם שואל בכל עת‪:‬‬ ‫פיגא בארץ‪,‬‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫ומשפחתו‬ ‫ב‪ ‬רעב‬ ‫הר"רשהקב"ה‬ ‫לזכות יתכן‬ ‫חטפו יהודים מבתיהם?! איך‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫לזכות אליעזר‬ ‫עשה לי ה' ככה? היתכן שהביאני עד‬ ‫ובטחון‬ ‫מדוע‬ ‫הניח לזה לקרות? טיפש! הסתכל בספרים‬ ‫פטרון מדור אמונה‬ ‫כדי להגיע לסוף מר כזה?! היתכן‬ ‫הנה רק‬ ‫ובטחו‪‬‬ ‫פטרו‪ ‬יהיה‪.‬‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הקדושים ותראה שכתוב מראש שכך‬ ‫שנתן לי כסף ומעמד כה גבוה הכל כדי‬ ‫זה בוודאי כואב עד עמקי הנפש‪ ,‬אבל אין‬ ‫לגלגלני אח"כ מכל המדרגות?! איני מבין‬ ‫זה סותר את הצורך להסתכל בעינא פקיחא‬ ‫התכלית בזה‪ .‬עדיף היה אם לא היה‬ ‫מהפסח ז"ל‬ ‫הוא הרה"ח‬‫נלמדכךלע"נ‬ ‫ולראות שאין זה דבר חדש‪ ,‬אלא‬ ‫הכסף‪ ,‬כי אז לא הייתי צריך‬ ‫כל ראטה‬ ‫ליפאאתהי"ו‬ ‫ה'חתם‬ ‫חנני' יו"ט‬ ‫נותן לי‬ ‫כדברי הר"ר‬ ‫ביבדלחט"א‬ ‫מאז חורבן בית המקדש‪,‬‬ ‫לעבור את כל היסורים האלה‪ .‬זהו נסיונו‬ ‫סופר'‪" :‬שוב בעוונותנו הרבים כבר קרוב‬ ‫בחוקותי( –‬ ‫שראינו לעיל‪,‬‬ ‫אייר הכפי‬ ‫אברהםכ"גאבינו‪,‬‬ ‫לאלפיים שנה נמסרו רחמנא לצלן לשבי‬ ‫)בחו"ל של‬ ‫'תשפ"ב‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר‬ ‫שהקב"ה המריצו ללכת לארץ ישראל הכל‬ ‫וביזה הרג ואבדון‪ ,‬והכל סובלים"‪.‬‬ ‫כדי לגלות שיש שם רעב‪ ,‬כי סוף כל סוף‬ ‫וירש זרעך שער אויביו‬ ‫נקודת הנסיון היא קריאת התגר ‪ -‬מה אתה‬ ‫עושה אתי? למה אתה עושה לי ככה? אכן‬ ‫וממשיך ה'חתם סופר'‪" :‬וכשראה הקב"ה‬ ‫תמיד –‬ ‫בגבורה‬ ‫א‪ ‬זה‬‫בנסיון‬ ‫מועיל עמד‬‫הבטחו‪ ‬אבינו‬ ‫אברהם‬ ‫וילכו שניהם יחדיו בשמחה‪ ,‬ראה‬ ‫יודע‬ ‫האד‪‬‬ ‫והתנהג בתמימות‪ ,‬ויידע כל מי שהוא‬ ‫קדושים‬ ‫בנוגעהזה יצאו‬ ‫לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫הקדושה‬ ‫שמשורשהבטחו‪‬‬ ‫נחיצות‬ ‫גיבורים כיוצא בו‪ ,‬על כן אמר ושמתי זרעך אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫מזרע אברהם שתמימות זו עברה אליו‬ ‫לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫ככוכבי השמים‪ ,‬שוב יהיו בגלות עולים אי‪‬‬ ‫בירושה‪.‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫ככוכבים ויורדים עד לעפר ושוב אחר זה מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫האמונה‬ ‫חוליהפשוטה‪ ,‬ש‬ ‫בשרשרתהרי‬ ‫וירש זרעך שער אויביו במהרה אבימינו הסיבה לכ‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניות ‪ ,‬על‬ ‫אמן"‪.‬‬ ‫צרי‪‬‬ ‫משהוא‬ ‫יותר‬ ‫ברוחניות‬ ‫ולסיום יש לו לאדם לדעת מה שכתב‬ ‫להצליח‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫שיי‪‬‬ ‫שאי‪ ‬ראש‬‫ג‪ ‬פורה‬ ‫שורש‬ ‫בגשמיות‪.‬‬ ‫הפסוק מה‬ ‫להצליח על‬ ‫הרמב"ן‬ ‫כשהאדם מבין ענין זה‪ ,‬הוא מבין שבכל‬ ‫ורצו‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪‬‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫השריש את‬ ‫אבינו לבטוח‬ ‫הצלחה שאברהם‬ ‫ברוחניות בלי‬ ‫ולענה‪ ,‬שכפי‬‫מצב שהוא נקלע‪ ,‬לכשיתבונן יראה שהוא כלל‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫של כך הוא‬ ‫האד‪‬‬ ‫בזרעו‪,‬‬ ‫ההצלחהבנסיונות‬ ‫הרוחנית‬ ‫כח העמידה‬ ‫מתנסה באחד מנסיונותיו של אברהם כל‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫אבינו‪ ,‬ושהמצב יש בו כוח לעורר את מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח‬ ‫כשהוא עומד בנסיונותיו‪ ,‬משריש בבניו‬ ‫בה'‪.‬‬ ‫אחריו כח זה‪ ,‬ואין זה תלוי בכך שהם‬ ‫מה‬ ‫ללמודבו‪ .‬הן‬ ‫ועלינוהנמצאים‬ ‫שמועילי‪‬של תמיד‪,‬‬ ‫אברהם אבינו‬ ‫הכוחות‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫רואים אותו עומד בנסיון‪ ,‬או שהם שומעים‬ ‫להשתמש‬ ‫פסוק אנכי מגן‬ ‫אי‪‬‬ ‫ה'חידושיאותנו‬ ‫הרי"ם' ה‬ ‫פירשמלמדת‬‫התורה‬ ‫כך‬ ‫מספר בהתרגשות על‬ ‫בהירות‪.‬‬ ‫השבת‬ ‫יותר‬ ‫ממנולקבל‬ ‫בסעודת‬ ‫עליך‪ ,‬שהקב"ה מגין על חלקו של אברהם כדי‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫עמידתו בנסיון‪ ,‬אלא זה דבר העובר מאב‬ ‫אבינו שאצל כל יהודי‪ .‬פירושו של דבר‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫חובת‬ ‫אניפורה ראש ולענה‪,‬‬ ‫שורש‬ ‫לבן‪ .‬כשיש בו לאבמה‬ ‫בעל אבינו‬ ‫אברהם‬ ‫רבינו‬ ‫בהקדמת של‬ ‫כברלולמדנו‬ ‫ליהודי שורש‬ ‫שיש‬ ‫זה עובר הלאה לבניו‪ ,‬ולהיפך‪ ,‬כשיש בו‬ ‫לענייני‪‬‬ ‫שיוכל לעבור‬ ‫שבנוגע‬‫הבטחו‪ ‬כדי‬ ‫של נסיון‬‫לשער‬ ‫הלבבות סוג‬ ‫על כל‬ ‫משתרשת‬ ‫אי‪‬‬ ‫בה היא‪:‬‬ ‫האמונה‬‫אמונה‪ ,‬לדו‪‬‬ ‫של שצרי‪‬‬ ‫השאלה‬ ‫שורש‬ ‫לזה שם‬ ‫וכמה‬ ‫כמה‬ ‫ליתן‬‫צריך פי‬ ‫רק נחו‪‬‬ ‫בשמחה‪ .‬הוא‬ ‫הבטחו‪‬‬ ‫אותועבודת ה'‬‫של‬ ‫כוחות אלו‪,‬‬ ‫רוצה‬ ‫כשהאד‪‬‬ ‫יש לנו‬ ‫הבטחו‪ ‬שאנו‬ ‫להיות‬ ‫צרי‪ .‬ואף זה‬ ‫בבניו‬ ‫לענייני‪‬אל הפועל‬ ‫גשמיי‪.‬‬ ‫ההזדמנות להוציא‬ ‫נחו‪ ‬בנוגע‬ ‫משהוא את‬ ‫ולנצל‬ ‫הלא זה מפני שלא היה הפסק בינינו‬ ‫אותו שורש‪ .‬וזה באמת קורה‪ .‬אנו מבקשים‬ ‫לאברהם אבינו‪ ,‬כי אף אבותינו עמדו‬ ‫שזה יהיה ברחמים ובחסדים גלויים‪ ,‬אבל‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫טס‬ ‫ה‬ ‫(בחו״ל) שבועות תשפ״ב‬ ‫במדבר‬ ‫תשפ"ז‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשת‬ ‫(בא״י)‬ ‫נשא‬ ‫רק מחפש להנעים לעצמו‪ ,‬הוא מפסיד את‬ ‫בנסיונותיהם בגבורה ומסרו את נפשם‬ ‫הנקודה‪ ,‬הוא מפסיד את תכלית הבריאה‪.‬‬ ‫לשם‪ .‬ובכן‪ ,‬עבודת היהודי היא שיידע‬ ‫מדור אמונה ובטחו‪ ‬שיעור קמ"ז‬ ‫הקב"ה ברא עולם כדי שהאדם יבוא אל‬ ‫כאשר הוא עומד בפני נסיון בינו לבין קונו‪,‬‬ ‫מדור אמונה ובטחון‬ ‫הדעת וההבנה וימשיך את האור הלאה‪.‬‬ ‫המצבים והנסיונות מוכרחים לפקוד את‬ ‫אם בגופו‪ ,‬אם בממונו‪ ,‬אם בבניו‪ ,‬שזהו‬ ‫ההזדמנות שלו להמשיך לבניו אחריו את‬ ‫האדם כדי שזה יוכל לקרות‪ .‬אכן זה פשוט‬ ‫הכוח שירש מאברהם אבינו‪ .‬אחריות‬ ‫"ו את הנסיונות באופן‬ ‫ומשפחתו הי‬ ‫מקבל‬‫ומשפחתו‬ ‫אם האדם‬ ‫פיגא‬ ‫ב‪ ‬ש‬ ‫פיגא‬ ‫אליעזר בן‬ ‫בזה‬ ‫הר"ר‬ ‫להביא‬ ‫אליעזר‬ ‫לזכות‬ ‫ויש‬ ‫לזכות‬ ‫גדולה היא וחיזוק גדול‪.‬‬ ‫הוא חי כל ימיו עם תענוגים‬ ‫ובטחון‬ ‫מדור אמונה‬ ‫הנכון‪,‬‬ ‫והאמין‬‫פטרון‬ ‫מה שפירש אחד מהצדיקים הפסוק‬ ‫ובטחו‪‬כי הוא זוכה לקרבת אלוקים‬ ‫מדור אמונה‬ ‫נפלאים‪,‬‬ ‫בה' ויחשבה לו לצדקה‪ :‬הוא פטרו‪‬‬ ‫השריש את‬ ‫ולשפע ברכת ה'‪ .‬בכל אופן‪ ,‬המצבים‬ ‫האמונה בה' בבניו‪ ,‬ויחשבה לו ה' לצדקה‪.‬‬ ‫השונים והנסיונות על צורותיהם השונות‬ ‫נלמד לע"נ הרה"ח פסח ז"ל‬ ‫מוכרחים לו לאדם כדי שיוכל לבנות את‬ ‫סוף דבר‪ ,‬על האדם להבין שהוא לא‬ ‫הי"ו ראטה‬ ‫ליפא‬ ‫אמונתו בה'‪.‬‬ ‫יו"ט‬ ‫חנני'‬ ‫אם"רהוא‬ ‫ביבדלחט"א הר‬ ‫הגיע לעולם כדי להנעים לעצמו‪.‬‬ ‫יו‪ ‬שלישי פרשת במדבר )בחו"ל בחוקותי( – כ"ג אייר ה'תשפ"ב‬ ‫הבטחו‪ ‬מועיל תמיד – א‪ ‬האד‪ ‬יודע‬ ‫נחיצות הבטחו‪ ‬בנוגע לעניני‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫אי‪ ‬להשתמש בו‪ .‬אבל יותר נחו‪ ‬לדעת‬ ‫אי‪ ‬לבטוח כראוי מול דברי‪ ‬רוחניי‪‬‬ ‫לכבוד שבועות נעסוק הפע‪ ‬בסוגיית‬ ‫מכפי שהוא נחו‪ ‬מול דברי‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫הבטחו‪ ‬בנוגע לדברי‪ ‬רוחניי‪ .‬הרי חג‬ ‫הסיבה לכ‪ ‬פשוטה‪ ,‬שהרי האד‪ ‬צרי‪‬‬ ‫השבועות הוא יו‪ ‬הדי‪ ‬לרוחניותא‪ ,‬על‬ ‫להצליח ברוחניות יותר משהוא צרי‪‬‬ ‫כ‪ ‬עלינו להשתמש בכל האמצעי‪‬‬ ‫להצליח בגשמיות‪ .‬מה ג‪ ‬שאי‪ ‬שיי‪‬‬ ‫שניתנו לנו כדי לעורר רחמי‪ ‬ורצו‪‬‬ ‫כלל הצלחה ברוחניות בלי לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שייצא דיננו לטובה‪ .‬אכ‪ ‬הקב"ה נת‪ ‬לנו‬ ‫כל ההצלחה הרוחנית של האד‪‬‬ ‫כלי‪ ‬להצליח ברוחניות‪ ,‬כלי‪ ‬נפלאי‪‬‬ ‫מיוסדת על ידיעתו אי‪ ‬לבטוח בה'‪.‬‬ ‫שמועילי‪ ‬תמיד‪ ,‬ועלינו ללמוד מה‬ ‫נחזור א‪ ‬כ‪ ‬על הישנות ונוסי‪ ‬עליה‪‬‬ ‫התורה מלמדת אותנו אי‪ ‬להשתמש‬ ‫כדי לקבל יותר בהירות‪.‬‬ ‫בכלי‪ ‬אלה‪.‬‬ ‫א‪ ‬אי‪ ‬אני לי מי לי וכשאני לעצמי‬ ‫כבר למדנו בהקדמת רבינו בעל חובת‬ ‫מה אני‬ ‫הלבבות לשער הבטחו‪ ‬שבנוגע לענייני‪‬‬ ‫השאלה שצרי‪ ‬לדו‪ ‬בה היא‪ :‬אי‪‬‬ ‫של עבודת ה' הבטחו‪ ‬נחו‪ ‬פי כמה וכמה‬ ‫צרי‪ ‬הבטחו‪ ‬להיות כשהאד‪ ‬רוצה‬ ‫משהוא נחו‪ ‬בנוגע לענייני‪ ‬גשמיי‪.‬‬ ‫א‪ .‬ראה בספה"ק 'ישמח ישראל' לשבועות אות י‪' .‬ערוגות הבוש‪ '‬פרשת אחר ד"ה וספרת‪.‬‬ ‫ ‬ ‫ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים‪:‬‬ ‫ארה"ק‬ ‫חדר ארונות‪ ,‬ארון מס ‪76‬‬ ‫מרכז בעלזא‬ ‫ירושלים‬ ‫עין יעקב ‪ 31‬מול שטיבלאך מא"ש‬ ‫חנות ספרים עין יעקב‬ ‫רחוב זית רענן‬ ‫מקוה צאנז‬ ‫רחוב מלכי ישראל‬ ‫מקוה באיאן‬ ‫שמואל הנביא‬ ‫מקווה דושינסקי‬ ‫רחוב בן איש חי ‪ 10‬שכונת חפציבה‬ ‫מקווה שע"י ביהמ"ד המרכזי‬ ‫בית שמש‬ ‫רח' בן איש חי ‪ 66‬גבעת ירושלים‬ ‫ביהמ"ד תולדות אהרן‬ ‫רמה ב טל‪053-317-0944 :‬‬ ‫ביהמ"ד בית גדליה‬ ‫רחוב נהרדעא ‪18‬‬ ‫קיוסק שע"י מקוה פופנהיים‬ ‫רחוב רבי יהושע ‪18‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול וויזשניץ‬ ‫קרית נדבורנה‬ ‫בית המדרש הגדול נדבורנה‬ ‫בני ברק‬ ‫רחוב יואל‬ ‫מקוה בית פנחס‬ ‫רחוב רבינא‬ ‫מקוה ויזניץ‬ ‫רחוב בעלזא ‪5‬‬ ‫מקוה בעלזא‬ ‫רחוב יצחק ניסים פינת עוזיאל‬ ‫ביהמ"ד זכרון רפאל‬ ‫רחוב אור החיים‬ ‫סופר מילר‬ ‫רחוב עזרא‬ ‫מעדניית יאפצ'ק‬ ‫רחוב ברויער ‪ 27‬שיכון ה'‬ ‫בית המדרש לעלוב‬ ‫רחוב חזון איש ‪33‬‬ ‫סאטמער מרקט‬ ‫רחוב ר׳ חנינא בן דוסא רובע ז‬ ‫בית המדרש בית דוד שאול‬ ‫אשדוד‬ ‫רחוב יהודה הנשיא ‪ 8‬רובע ז‬ ‫מאפיית הנשיא‬ ‫רחוב חטיבת הנגב רובע ג‬ ‫בית מדרש בעלזא מרכזי‬ ‫מרכז מסחרי בעל הנס‬ ‫מאפיית אנגל‬ ‫רחוב האדמור מבעלזא רובע ג‬ ‫היכל שמחה בונים‬ ‫רחוב התלמוד ‪9‬‬ ‫ביהמ"ד מאקווא‬ ‫רחוב חטיבת גבעתי ‪3‬‬ ‫ביהמ"ד בית ישי‬ ‫רחוב פחד יצחק ‪5‬‬ ‫בית המדרש 'בית אהרן׳‬ ‫ביתר עילית‬ ‫רחוב הרצוג ‪ 5‬חדר ארונות ארון ‪59‬‬ ‫בית המדרש בעלזא‬ ‫חיפה‬ ‫‪052-762-0720‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול סערט ויזניץ‬ ‫רחוב מיכאל ‪10‬‬ ‫חנות הופמאן‬ ‫‪052-760-0162‬‬ ‫שכונת הבעש"ט‬ ‫פתח תקוה‬ ‫רחוב מנחם בגין ‪ 115‬א‬ ‫מקווה בעש"ט‬ ‫רחוב נתיבות שלום ‪2‬‬ ‫מקווה קרעטשניף‬ ‫קריית גת‬ ‫רחוב טרפון‬ ‫בית המדרש אמרי חיים ויזניץ‬ ‫מו ד י ע י ן‬ ‫מתחם בתי הכנסת ברכפלד‬ ‫ביהמ"ד היכל שמואל אהרן צאנז‬ ‫עילית‬ ‫גרין פארק‬ ‫בית מדרש באיאן‬ ‫רחוב גור אריה‬ ‫ביהמ"ד בעלזא‬ ‫גבעת זאב‬ ‫רחוב ט"ז בסמוך למלון רימונים‬ ‫ביהמ"ד לעלוב‬ ‫צפת‬ ‫‪052-7670873‬‬ ‫מקוה צאנז‬ ‫טבריה‬ ‫הדף היומי ‪8‬‬ ‫ביהמ"ד דרכי איש‬ ‫תל אביב‬ ‫קרית צאנז‬ ‫חנות ספרים טובים‬ ‫נתניה‬ ‫אם ברצונך לקחת חלק בזיכוי הרבים ולפתוח מוקד הפצה למכירת הקונטרס באזור מגוריך‪,‬‬ ‫ניתן לפנות ל'מכון הבינני' בכתובת מייל ‘ ‪ˆ‘@ƒ Š‘Šƒ˜‹‡‹‹.‬‬ ‫‬ ‫ניתן להשיג את הקונטרס 'הבינני' במוקדים הבאים‪:‬‬ ‫חו"ל‬ ‫‡—‡˜ Š–‪4615 14‬‬ ‫ביהמ"ד זכרון מרדכי טאהש‬ ‫בארא פארק‬ ‫‡˜ Š–‪4909 13‬‬ ‫–—‘ •‹ ”‡Š•‘‬ ‫ע"י המקוואות‬ ‫מאנרא‬ ‫‡˜ ‘‹•‹˜‹ ‪50‬‬ ‫–‡”ƒ Žƒ”–‡‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫‪Š›ŽŽ‹• ‡””ƒ ‡ 25‬‬ ‫ספרים שאפע ווישניץ‬ ‫מ א נ סי‬ ‫‡˜ ”ƒ ‪5678‬‬ ‫•‹”„—‘‬ ‫מונטריאל‬ ‫‡˜ ”ƒ ‪5665‬‬ ‫ ›’‘‬ ‫‪ƒ‰‡ ‡‡•–”ƒƒ– 170‬‬ ‫בית המדרש אהל משה‬ ‫אנטווערפן‬ ‫‪ƒ ’ƒ‰‡•–”ƒƒ–. 6‬‬ ‫ביהמ"ד בעלזא מרכזי‬ ‫‪„‡Ž‰‹‡Ž‡‹ 80‬‬ ‫בית הלל‬ ‫ƒ –•ƒ ‪47‬‬ ‫בית המדרש סקווירא‬ ‫לונדון‬ ‫†ƒ‘ •ƒ†Ž‹ –‬ ‫בית מסחר עולם הספר‬ ‫‡ ƒ””‡ œŽ‡ ‪1‬‬ ‫ביהמ"ד בעלזא‬ ‫‡˜‹” ‡ŽŽ‹˜ƒ†Ž‹ ‪18‬‬ ‫ביהמ"ד הגדול ישמח ישראל‬ ‫וועסטקליף‬ ‫†ƒ‘ –”—‘ –‡Žƒ ‪105‬‬ ‫ביהמ"ד מילואים לאפוד‬ ‫בית המדרש מחזיקי הדת‬ ‫מאנשסתר‬ ‫מקוה מחזיקי הדת‬ ‫ויואל משה דסאטמאר מקוה‬ ‫געשעפט‬ ‫אויב ווילט איהר אנטייל נעמען אין דעם זיכוי הרבים‪ ,‬סיי פארקויפן אין אייער שוהל \‬ ‫מקוה א‪.‬ד‪.‬ג‪ .‬אדער נעמען א חלק אין די הוצאות‪ ,‬ביטע רופט‪718.387.1122 :‬‬