המאיר · HAMEIR — לך לך (2026-10-19)

פרשת בה"י
שנה ו’
לך לךתשפ”ז
גליון
ר"נ
˛מאמר המאיר˚
תוספת ה”א בשמו של אברהם כדי לקרב את הרחוקים
מהלך העבודה בימים נוראים לקרב אברהם אבינו כנגד האתרוג
את ה’ערבה’ ל’אתרוג’ וכנגד האות ה’ של השם
ויש לומר בטעם הדבר שדבר זה בא להורות לבני ה’ערבה’ ,הרשעים בפרשתן (בראשית יב ב)‘ :ואגדלה שמך והיה ברכה’ ,ובמדרש (בר”ר לט יא):
והיה ברכה ,קרי ביה בריכה ,מה בריכה זו מטהרת את הטמאים אף את והפחותים שאין בהם לא טעם ולא ריח ,שבידם הדבר ובנקל יוכלו
לבוא למדריגת הצדיקים ,כי לכן ניתן להם האות ה’ לרמז שבחינת מקרב רחוקים ומטהרם לאביהם שבשמים’.
הצדיקים שהיא באות ה’ בהישג ידם, ונקדים ,דהנה בפרשת אמור נצטווינו
ואינם צריכים אלא לשוב מדרכם הרעה על מצוות נטילת לולב‘ :ולקחתם לכם
ולהתדבק בתורה ובמצוות ומכאן והיה ברכה -בקביעות תמרים ביום הראשון פרי עץ הדר כפות
ולהבא חושבנא לטב .ואפשר שזהו סיפר לי זקיני הרה''ח ר' מרדכי לייב הכהן דייטש ז''ל וגו’ (ויקרא כג מ) ,ובמדרש (ויקר”ר ל י) דרשו
הכוונה במה שאומרים בסדר העבודה שהיה משב''ק אצל הגה''ק רבי אליעזר פיש מביקסאד ‘פרי פסוק זה כנגד האבות הקדושים:
ביום הכיפורים‘ :ואף הוא היה מתכוון זצ''ל ,שבשעתו לפני המלחמה התפרסם רבי מסויים הקדוש עץ הדר זה אברהם שהדרו
כנגד המברכים לגמור את השם ,ואומר שעשה אותות ומופתים גדולים במשך כשנה ומחצה, ברוך הוא בשיבה טובה וכו’ ,והנה ,ידוע
להם תטהרו’ ,פירוש ,שהכהן גדול היה ואחר כך נפסק הדבר בפתע פתאום ,ויהי הדבר לפלא. שארבעת המינים מכוונים כנגד ארבע
מכוון ביום זה ‘לגמור את השם’ ,דהיינו ובאותה תקופה כאשר עדיין התגלגלו המופתים אותיות שבשם הוי”ה ברוך הוא ,אות י’
לקרב את כולם אל הה”א אחרונה בראש כל חוצות סיפר פעם אודות דבר זה להרה"ק כנגד ההדס ,ה’ ראשונה כנגד ערבה ,ו’
של השם ,אפילו הרחוקים ביותר, מביקסאד ,והוא אמר לו' :אם אתה רוצה אני יכול כנגד כנגד הלולב שדומה לו’ ,וה’ שניה
‘ואומר להם תטהרו’ ,שהוא מורה להם ללמד אותך בלילה אחד לעשות גם כן מופתים כאלו .ה) דרוש האתרוג (שער הכוונות – חג הסוכות
שגם הם יכולים עכשיו לתקן את כל כמו אותו רבי' ,אבל זקיני עשה עצמו כמסרב ,והרה"ק עוד איתא שארבעת המינים רומזים על
מעשיהם ולהשיג את בחינת הצדיקים. מצידו לא לחץ עליו רק אמר לו 'אם לא אז לא' ,והיה ארבע המדרגות שבכלל ישראל ,האתרוג
ניכר ממנו שלא זו הדרך ולא זהו הנתיב הנכון בעבודת יש בו טעם ויש בו ריח ,והוא מורה על
וזהו העבודה של חג הסוכות ,שבכל מדריגת הצדיקים ,שהם מלאים וגדושים
הימים מצרפים את הערבה יחד עם ה' יתברך.
ובזה יש לפרש מה שבירך הקדוש ברוך הוא לאברהם: בתורה ובמעשים טובים .הלולב יש בו
האתרוג ומנענעים אותו ואומרים לו: טעם טעם ואין ריח ,כנגד אלו שיש בהם
‘התעורר נא! גם אתה יכול להיות 'ואגדלה שמך' (בראשית יב ב) ,פירוש שיתפרסם שמך
באותות ובמופתים ובניסים גלויים שלא כדרך הטבע, בו יש תורה ואין בהם מעשים ,ההדס
כמותו! ובפרט בימים אלו שהדבר ריח ואין בו טעם ,כנגד בעלי מעשים
אולם 'והיה ברכה' ,כדרך שדרשו חז"ל 'והיו -בהוויתן
נקל ביותר’ ,וכאשר מגיע יום הושענא בה טובים שאין בהם תורה ,והערבה אין
יהו' ,כלומר שלא יהיה זה רק לזמן כאותו רבי ,אלא
רבה ועדיין לא התעורר חובטים אותו מידה זו תתקיים אצלך תמיד לעולם ועד. ישראל לא טעם ולא ריח ,כנגד רשעי
חמשה פעמים בקרקע כנגד האות שהם ריקנים מכל ואין בהם לחלוחית
ה’ ,להורות שגם הוא יכול להיות כמו מתורה ומצוות.
האתרוג שהוא באות ה’.
וכאשר נשלב כל אלו המדרשות יחד נראה שאברהם אבינו מכוון כנגד
ואחר כך מגיע חודש חשון ,שהצירוף שלו יוצא מן הפסוק (דברים כו האתרוג שהוא מרמז על מדריגת הצדיקים שיש בהם טעם וריח ,והוא
כנגד ה”א אחרונה של שם הוי”ה ברוך הוא ,והערבה שהיא רומזת על טו-טז) ‘ודבש היום הזה ה’ ,ושני הההי”ן סמוכין זה לזה ,ואומרים לרשע:
הפחותים שבישראל שאין בהם לא טעם ולא ריח מכוונת כנגד הה”א ‘ראה עד כמה אתה סמוך למדריגת צדיק ,בוא ותטעם ממתיקות
הראשונה של שם הוי”ה ,והוא דבר נפלא ששני המדריגות הקיצוניים נועם עבודת ה’ המתוקה מדבש ,טעמו וראו כי טוב ה’ ,ותהיה כמו ה’
אחרונה של שם הוי”ה ברוך הוא’. ביותר ,הצדיק הגמור והרשע הגמור שניהם מרומזים באות ה’.
א
˛מאמר המאיר˚
המתקת הדינים והיה ברכה על ידי
בדרך הנוטריקון התמונות נעלמו ואגדלה שמך
ובזה יש לפרש‘ :ואגדלה שמך’ ,דהיינו מעשה שהיה באחד מחשובי העיר גייטסהעד, וזהו הביאור במדרש‘ :ואגדלה שמך
מרביץ תורה לרבים ומחנך דגול ,שהוצרך לנסוע
שלא יקרא שמך עוד אברם כי אם אברהם, והיה ברכה’ ,דהיינו שהקדוש ברוך הוא
ברכבו למקום מסויים ,והנה בדרך כלל נהג הלה
על שם ‘כי אב המון גוים נתתיך’ ,ואחר בזהירות והקפיד על כללי הנסיעה ,אולם באותו בשרו לאברם שיתוסף לו אות ה”א על
שאגדלה שמך אז נלמד מזה את דרך יום מחמת רוב טרדותיו אירע שלא שם לבו ונסע שמו ,דהיינו לבד ממה שהוא עצמו היה
הנוטריקון ,וממילא ‘והיה ברכה’‘ ,והיה’ במהירות יתירה ,ולרוע מזלו נתפס על ידי שוטר מכוון כנגד הה”א האחרונה של שם הוי”ה,
רומז על חודש תשרי ,שהצירוף שלו הוא והלה רשם לו 'טיקעט' חמור ביותר וגם רצה בחינת האתרוג ,עוד ניתוסף לו ה”א אחרת
כסדר הזה ,כלומר ,שמאחר שנלמד את לקחת ממנו את ה'לייסענס' לזמן מה שלא יוכל כדי שיוכל לקרב בה את הרחוקים שגם
דרך הנוטריקון אז נזכה שהחודש תשרי לנהוג .כפי החוק הזמינו השוטר למשפט ונקבע הם רמוזים באות ה”א .וזהו שפירש
יהיה לברכה ,דהיינו שאף מי שיצא ח”ו לו יום שבו עליו לעמוד לפני השופט והוא יחליט המדרש‘ :והיה ברכה ,קרי ביה בריכה,
חייב בדין יוכל להפכו לראשי תיבות של אם אכן יקבל את העונש או לא. מה בריכה זו מטהרת את הטמאים אף
‘יעלזו חסידים בכבוד ירננו’. והנה באותם ימים שקודם המשפט שפך את את מקרב רחוקים ומטהרם לאביהם
לבו בתפילה ותחנונים והתפלל לפני הקדוש ברוך
והנה ,מתאמרא בשם הרה”ק רבי שמשון שבשמים’ ,וזהו מכח ‘ואגדלה שמך’.
הוא' :רבונו של עולם ,אמנם נכשלתי ונהגתי שלא
מאוסטרופוליא זי”ע שאמר לפרש את בזהירות ,אך הלא אתה יודע שאני צריך את רכבי
הפסוק (קהלת ב יד) ‘החכם עיניו בראש”ו’, לדברים שבקדושה ,בשביל הרבצת תורה ,הטה חיי”ב נוטריקון ‘יעלזו
דהיינו שהחכם מסתכל בראשי התיבות נא את לב השופט שלא יענישני ולא יקח ממני חסידים בכבוד ירננו’
ודורשן .ובזה אפשר לפרש את המסורה את רכבי' ,ואף על פי שבדרך הטבע לא היה עוד יש לפרש פסוק זה באופן אחר ,על
בפרשתן‘ :אמרי נא אחותי את’ (בראשית יב נראה שיש פתח לישועה ,שהרי העבירה ברורה, פי מה שהכריז פעם מרן הייטב לב זי”ע
יג) ,ואידך‘ :אמור לחכמה אחותי את’ (משלי והשופטים אינם נוהגים להתחשב עם תירוצים בשעת ההקפות ואמר שעל ידי שמחה
ז ד) .כי הנה אברהם אבינו אמר לשרה שונים ,...עם כל זה התחזק באמונת אומן
של מצוה אפשר לתקן הכל ולהפך הגזר
שתשנה מן האמת ותאמר שהיא אחותו, והמשיך להתפלל להקדוש ברוך הוא שיושיעו.
דין לטובה ,ואפילו מי שנגזר עליו ח”ו
ולכאורה תמוה ,היאך מצוה אברהם בהגיע הזמן המיועד התייצב בבית המשפט
והשוטר העיד בפני השופט שהוא תפס את ‘חייב’ ,יכול להמתיק הגזר דין ולהפכו
לשרה לומר שקר?! .על זה מביא במסורה לטובה ,שיהיה נוטריקון ‘יעלזו חסידים
את הפסוק ‘אמור לחכמ”ה אחותי את’, הנאשם בשעת מעשה כשהוא נוסע במהירות
יתירה ומסכן את שאר משתמשי הדרך ,לאחר בכבוד ירננו’ (תהלים קמט ה) .ע”כ.
כלומר שהחכם עיניו בראשו ודורש את
מכן ביקש השופט כנהוג לראות את ההוכחות, והנה במסכת שבת (קה ).אמרו‘ :אמר רבי
תיבת ‘אחתי’ בדרך נוטריקון :א’שת ח’בר
והשוטר פתח את הקאמפיוטער שלו להראות יוחנן משום ר’ יוסי בן זימרא ,מנין ללשון
ת’ורת יי’ ,ונמצא שאין כאן שקר כלל .אכן את התמונות שבו רואים את מעשה העבירה,
אחר כך התעורר אברהם לחשוב שמא לא נוטריקון מן התורה ,שנאמר (בראשית יז
אולם למרבה הפלא לא מצא אותם ,הוא חיפש
עשה כהוגן ,שהרי עתה עדיין שמו ‘אברם’ בקאמפיוטער בכל מקום אפשרי כשהוא מתנצל ה) ‘כי א’’ב המו’’ן גוים נתתיך’ ,אב נתתיך
ולא ‘אברהם’ ועדיין אין כאן מקור לדרך לפני השופט' :אני בעצמי הכנסתי את הקובץ כאן לאומות ,בחור נתתיך באומות ,המון חביב
הנוטריקון .לפיכך נתגלה אליו הקדוש וזה חייב להיות כאן!' אולם למרות כל מאמציו לא נתתיך באומות ,מלך נתתיך לאומות ,ותיק
ברוך הוא ואמר לו ‘אל תירא אברם אנכ”י מצא את התמונות .כראות השופט שאין תמונות נתתיך באומות ,נאמן נתתיך לאומות .ר’
מגן לך’ (בראשית טו א) ,כלומר שאל לך ואין ראיות הורה לזכות את הנאשם מכל אשמה יוחנן דידיה אמר (שמות כ ב) ‘אנכי’ נוטריקון
להתיירא שנכשלת ח”ו בשקר ,כי אף על והמרביץ תורה הלך לביתו מבלי שום צער ונזק. ‘אנא נפשי כתיבת יהבית’ .נמצא שיש
פי שעדיין לא נשתנה שמך לאברהם ,מכל ויש להמליץ על זה את דברי רש"י בריש לנו שני מקורות לדרך הנוטריקון ,אחד
מקום ישנו מקור נוסף לדרך הנוטריקון פרשתן (בראשית יב ב) ,שלפי שהדרך גורמת למעט מאברהם אבינו ,ואחד מן ‘אנכי ה’ אלוקיך’
מתיבת ‘אנכי’ ,ולכן ‘שכרך הרבה מאוד’. את הממון ,לפיכך זקוקים לברכה ,ודו"ק. (והגמרא מביאה שם עוד לימודים).
ליטול חלק בהוצאת הגליון ולהארות והערות או לקבל הגליון ,ניתן לפנות gilyonhamier@gmail.com
דפוס עריכה
והוצאה לאור מיוחד
ל גליון זה ועוד ספרים וגליונות
עת הצורך
ה רבים וחשובים נערכו ע"י עורכי
דפוס מלכות בארה"ק דפסה של חדש!!!
2ימים הדפסת מלכות הוצאה לאור בארה"ק
עוסק כבר מזה שנים ספרים גם
בהדפסת ספרים באיכות בכמות צוות אברכים תלמידי חכמים
ובמהירות הנדרשת קטנה
שידם רב להם
עימוד -גראפיק -הדפסה -שופינג במכמני התורה והחסידות
@ ב
ma0733834811@gmail.com ✆ 347-584-8866
