ניצוץ אחד · NITZOTZ ECHAD — לך לך (2026-10-19)

נ"י _לונדון ב"ב חיפה י-ם
5:35 5:46 5:29 5:37 הדה"נ5:22 : בה"י
6:39 6:43 6:34 6:35 מוצ"ש6:34 :
ר"ת7:13 :
פרשת _לך _לך תשפ"ז
ניצוצי אור ופרפראות יקרות משיעורי מורנו
7:02 7:14 7:10 7:10
הגה"ח ר' דניא_ל חיים א_לתר ש_ליט"א
ראש ישיבת 'פני מנחם' בעיה"ק ירושלים תובב"א
יו"_ל בסיוע הנגיד הרבני המפואר
לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְרצְ ָך
רזא דאחד הרה"ח ר' מאיר מ_לניק ומשפ' שיחיו
ברוק_לין -ניו יורק ִּומּמֹולַ ְד ְּתָך ִּומּבֵ ית ָאבִ יָך
שיחות ודרשות
ֶאל הָ ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר ַא ְר ֶא ָּֽך
עיקר הניסיון -להתעצם ולהתחזק שונות ורחוקות .כי בעוד שהעני יברך
(בראשית יב ,א)
בעת הירידה ארחיק נדוד אלין במדבר
בלחם לאכול ובגד ללבוש ,העשיר
רמז בזה בספר 'תולדות יעקב יוסף' (ריש
ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך לעומתו ישכיל לברך בשפע מנעמים
פרשתן) ,לדברי הרמב"ם בהלכות דעות (ו ,א) כי
(יב ,א). ורב טוב .לכך אדרבה ,הבא לברך את
טבע האדם להימשך אחר סביבתו ,ועל כן
אברהם ,ישפיע לו ה' ברכה תחילה,
'לך לך' בכפל לשון כדי שבעת שיברך תהא ברכתו ברכת
יש לו להתרחק מן הרשעים שסביבו ,ו'אם
לשון 'לך לך' האמורה כאן בכפילות צריכה תלמוד ,וכפי שרש"י העיר על כך
היה במדינה שמנהגותיה רעים ...ילך
עשיר ,בעין יפה וברחבות ראויה .זהו
ופירש 'להנאתך ולטובתך' (ועי' רמב"ן וגור אריה) .וכיוצא בזה יש לדקדק גם בהמשך הפרשה, למקום שאנשיה צדיקים' ,בארץ אחרת;
שהקדים 'ואברכה' ל'מברכיך' .אבל אצל
בניסיון האחרון שנתנסה אברהם אבינו ,שבו היו תלויים כל עשרת הניסיונות, 'ואם היו כל המדינות ...נוהגים בדרך לא
המקלל ,אדרבה ,קללת עני ואביון היא
כמאמרם ז"ל (סנהדרין פט' ).עמוד לי בזה הנסיון שלא יאמרו ,הראשונות לא היה בהן טובה ...ישב לבדו יחידי' ,שיסתגר בביתו
מרה וכואבת ,יותר מקללת אדם עשיר
ממש' .גם שם נאמר בסגנון דומה (לקמן כב ,ב) 'ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם בלא להיות מעורב עם אנשי מדינתו; 'ואם
ושבע .לכן הבא לקלל ,אמנם יהפוך הוא
לעולה' וגו' ,ושם לכאורה לא שייך לפרש 'להנאתך ולטובתך'. היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו
לאביון עלוב ודל ,אבל רק אחר שיאמר
לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן
בכלל יש להבין למה לא גילה לו הקב"ה מיד בקצרה להיכן ילך ,ודרשת חז"ל את קללתו ,כדי שהיא לא תהיה במושגים
ונוהג במנהגם הרע ,יצא למערות ולחוחים
ידועה (בר"ר לט ,ט; הובא ברש"י פס' ב) 'כדי לחבבה בעיניו וליתן לו שכר על כל פסיעה ופסיעה'. נמוכים וקשים של עני מרוד .אחר שיהיה
ולמדברות' ,שיעזוב לגמרי את ביתו ואל
ועדיין יש להבין -אריכות זו על שום מה ,ומה באה ללמדנו. 'מקללך' ,רק אז 'אאור' אותו.
ינהיג עצמו בדרך חטאים .כנגד זה אמר
ועל כולן נוספת התמיהה ,מה צורך בכלל לומר לאברהם אבינו ע"ה שילך כאן שלוש חלוקות' :לך לך מארצך' – אל
'להנאתך ולטובתך' ,ובכך לפתותו שיאבה לעקור ממקומו וללכת .הלא כבר
ראינו שמסר נפשו על קדושת שמו יתברך ליפול לכבשן האש באור כשדים .אם
וַ ּיֵלֶ ְך ַאבְ ָרם ּכַ ֲא ֶׁשר ִּדּבֶ ר ארץ אחרת' ,וממולדתך' – להסתגר בביתך
בהתבדלות משאר בני מולדתך' ,ומבית
ֵאלָ יו ה' (בראשית יב ,ד)
כן פשיטא שלצאת מארצו ,אף ללא הנאה וטובה ,ודאי ייאות למען שמו יתברך. אביך' – לעקור למערות ולמדבריות .או
החסיד שוויתר על רכושו אז תזכה 'אל הארץ אשר אראך' ,לזכות
ונקדים לספר את אשר אירע אצל קדוש ישראל הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זצ"ל
הליכה תוך כדי דיבור לראות בשכינת עוזו.
עת ישב עם אנשי שלומו ,ופתח וסיפר להם :מעשה ביהודי ירא שמים ושמו רבי מהו 'כאשר דיבר אליו ה'' .אמר הרה"ק
רבי ברוך מקאסוב זצ"ל (נחמד ונעים – יסוד התורה)
אליעזר חודרוב ז"ל [בנו היה הרה"ק רבי יעקב שמשון חודרוב זצ"ל ,רבה האחרון של באהפאלי
שבאוקראינה] אשר לפרנסתו התעסק בייצור מגפיים .מידי קיץ היה לווה סכום כסף [נלב"ע י"ג במרחשון תק"ס] ,הא קא משמע וַ ֲאבָ ְרכָ ה ְמבָ ְרכֶ יָך
לן ,שבתוך כך שאמר אליו ה' 'לך לך
ּומ ַקּלֶ לְ ָך ָאאֹר (בראשית יב ,ג)
ְ
גדול ורוכש כמות נכבדה של עורות ומייצר מהם מגפיים ובמשך החורף היה מוכרם
ומתפרנס ברווח ,וכך היה פורע הקפותיו .באחת השנים לא היה החורף קר מדי מארצך' תכף התחיל אברהם ללכת בתוך
כדי דיבור ולא המתין כלל.
ולא היה ביקוש ראוי למגפיים .נותר האיש עם מרבית הסחורה בידו כאבן שאין מקלל יחיד ובודד
לה הופכין ,כשעליו רובצים כל החובות הרבים שהוא צריך לשלם. שינה בין הברכה לקללה ,שבברכה
את סדר יומו היה אותו חסיד פותח בארבע שעות של לימוד קודם התפילה,
ואף הוסיף ללמוד אחר התפילה .רק לאחר שעות ארוכות אלו פונה היה להתעסק
ַעד ְמקֹום ְׁשכֶ ם פתח בגמול וסיים במברך' ,ואברכה
מברכיך' ,ובקללה פתח במקלל וסיים
במסחרו .יום אחד באותו חורף עגום ,בדרכו לבית המדרש ,פגש בו גנרל רוסי מֹורה (בראשית יב ,ו)ַעד ֵאלֹון ֶ בגמולו' ,ומקללך אאור' .ומאי טעמא.
והתעניין לדעת מי הוא היהודי בשם אליעזר חודרוב שמוכר מגפי עור .השיב
לו אני הוא זה .ביקש הגנרל לקנות ממנו את כל הסחורה .ר' אליעזר ,שהיה
להתפלל על בני יעקב כשיבואו להילחם בשכם מבאר ה'משך חכמה' ,כי אחר שיברך
עדיין לפני התפילה וקודם לסדרי לימודיו ,סירב ואמר כי כעת הוא עסוק ,ורק אדם את אברהם ,ויזכה לברכת שמים,
מישר מורה שוב יבואו עוד אחרים לברכו .ונמצא כי
בשעות הצהריים יוכל להתפנות לענייני מסחרו .הגנרל דימה כי בוודאי הוא
החיד"א (חומת אנך ד) מביא את קושיית אחר 'ואברכה' יצטרפו עוד 'מברכיך'.
אומר כך כדי להתמקח ולהרוויח על המחיר ,נענה ואמר כי הוא מוכן לשלם לו
המפרשים (עי' בני חיי ,ליקוטים קפב :ד"ה ועל) ,איך אבל המקלל ,מיד אחר שרבצה בו האלה
כפול ממחירו ובלבד שיתן לו עכשיו את הסחורה .אך ר' אליעזר שב והבהיר
נלחמו בני יעקב בשכם בלא לשאול והקללה ,מי יבוא אחריו להוסיף ולקלל.
לו ,כי אין כאן ענין של התמקחות או משא ומתן ,אלא הוא כרגע עסוק בענייני
מקודם את פי אביהם מורם ורבם ,והלא
עבודת השם ורק בשעת הצהריים ,לאחר שיסיים חוק לימודיו ,יוכל לעסוק בזה. על פי דבריו יש לבאר הא דגבי ברכה
הפציר בו הגנרל והוסיף כי הוא לא יכול להמתין עד הצהריים ,שכן אצה לו הוא בכלל מורה הלכה בפני רבו .אלא
דאיתא (תוס' עירובין סב :ד"ה רב חסדא) דמילתא כתב 'מברכיך' בלשון רבים ,ואילו אצל
דרכו ,הוא וחייליו צריכים לצאת מיד לדרך רחוקה ,לערבות סיביר ,וזקוק הוא
דפשיטא אין צריך לשאול את החכם כי קללה כתב 'מקללך' בלשון יחיד .שאחרי
בדחיפות לכמות נכבדה של מגפיים .מוכן הוא לשלם אפילו פי שלשה ממחירם
אין זה נחשב לפסק הלכה ,לכן אמרו שם שיפתח אחד את פיו ויקלל ,ומיד יואר הוא
הרגיל ובלבד שיתן לו מיד את הכל .לנוכח הפיתוי העצום ,חשש ר' אליעזר
השבטים 'וכן לא יעשה' ,אין אפשרות עצמו ותבוא הקללה בקרבו ,שוב כבר
שמא לא יוכל לעמוד בניסיון ,ועל כן סיים באחת את השיחה ,בהכרזה נחרצת
כזאת כלל ואין צריך אפילו לשאול את לא יהין אי מי לקלל ,ונמצא שישאר רק
כי רק בשעה אחת בצהריים יאות לעסוק בדבר המגפיים ,ובלא דין ודברים
אבא על כך. מקלל אחד בודד ,למשל ולשנינה .לעומת
הזדרז לנוס לבית המדרש ,פן יגבר עליו יצרו...
זאת בברכה ,כאשר הראשון יברך ונמצא
השומעים ,שהיתה אוזנם כרויה לסיפורו של הרה"ק מרוז'ין ,המתינו וציפו לסופו ומוסיף החיד"א כי תירוץ זה רמוז מתברך ,הרי תכף יצטרפו כולם לברכה
הטוב של המעשה ,כיצד הסתיים הענין להנאתו ולטובתו של ר' אליעזר דנן .אך כאן ,שאחרי שכם כתיב 'עד אלון מורה', ויהיו רבים המברכים.
משלא המשיך הרבי לספר ,העז אחד ושאל ,ובכן ,מה נעשה עם הסחורה לבסוף. ומתרגמינן 'מישר מורה' ,לומר כי היא
נענה הרה"ק מרוז'ין :שוטה שבעולם ,הלא ר' אליעזר בעצמו לא שת לבו מה יהיה הוראה ישרה שאין צריך לישאל עליה ברכת העשיר וקללת האביון
עם סחורתו ,והפקיר את רכושו ופרנסתו ופרנסת אנשי ביתו ואת עול כל החובות כלל .להכי בא אברהם ונשא תפילה ה'חתם סופר' מתרץ (עי' תורת משה השלם),
שרבץ על שכמו ,כדי לעבוד את ה' בשלמות ובתמימות ,ותלה את מבטחו בה', עבורם ,שינצלו מאויביהם ויצליחו כי לא הרי ברכת עשיר מלא ברכת ה'
ואילו אתה לחוץ ודחוק לדעת מה עלה בסופו של דבר... במלחמתם. כהרי ברכת עני ואביון .שכן השגותיהם
ירידה לצורך אחרים אשר אליה נסע על פי דבר ה' .הלא היה לו להמתין
אך ה'שפתי צדיק' (ז) כתב שלא ירד אברהם
על כל פנים עד שיחזק הרעב וירדו כולם למצרים. וַ יְ הִ י ָר ָעב ּבָ ָא ֶרץ וַ ּי ֵֶרד ַאבְ ָרם ִמצְ ַריְ ָמה
למצרים לצורך עצמו כלל ,דאי משום איהו גופיה, ומתרצים בדרך צחות ,ומטו בה משמיה דרבינו דון ׁשם ּכִ י כָ בֵ ד הָ ָר ָעב ּבָ ָא ֶרץ (בראשית יב ,י)
לָ גּור ָ
הלא מצינו אף אצל רבי שמעון בר יוחאי שנברא יצחק אברבנאל ,כי אכן עדיין היתה אפשרות להתקיים
לו מעין וחרוב למאכלו (שבת לג .):אלא זה הביאו בדוחק בארץ כנען ,אלא שבמקום כזה צריך היהודי היהודי תמיד אשם
לנדוד ,משום שלא היה יכול לעסוק בגמילות חסדים להימלט תכף ומיד .שכן הוא יהיה ה'שעיר לעזאזל' מקשים העולם ,הרי בכל פעם ששרר רעב כבד
והכנסת אורחים כדרכו ,על כן ירד למצרים שם להאשימו ברעב שפקד את הארץ כמו בכל דבר רע בכנען ,ירדו הכל למצרים לשבור אוכל .וכאן חזינן
היה יכול להמשיך בצדקת פזרונו ליתן פת לאורחים אחר שקורה .כבר מראשית ימיה של האומה ,תמיד שלא ירד אלא אברהם ,הרי שלא היה הרעב חמור
ולחם לרעבים. היו היהודים מואשמים בכל צרה שמתרחשת בעולם... כל כך .אם כן ,מדוע מיהר אברהם לעזוב את הארץ
רזא דאחד -המשך מעמוד א
וכבר משלו בזה למכשיר המודד פעימות לבו של אדם ,שמראה סיפור נפלא זה מלמדנו יסוד חשוב מאוד .מרוב הרגילות שלנו
על גבי הצג רישומים עולים ויורדים ,וכשהוא מראה קו ישר -הרי לחבב ולקוות תמיד לשמוע סיפורים בעלי סוף טוב ,גם אנו לפעמים
זה סימן רע ,שכפי הנראה תמה מסכת חייו .אבל אדם חי אינו כן ,אלא כל ימיו עליות נוהגים כמו האיש הזה ששאל ,וממתינים לשמוע מה היה בסוף .ואמנם לפעמים
ומורדות ,וזה סדר העולם ,ועל האדם להתחזק בכל אופן ומצב שהוא ,להמשיך יש סוף טוב למעשי גבורה שכאלו ,ויש בכך חיזוק לאמונה ,בבחינת 'ברוך משלם
וללכת ,ו'הולך בתום -ילך בטח' (משלי י ,ט). שכר טוב ליראיו' ,וגם בדברי חז"ל אנו מוצאים סיפורי מעשה שרואים מהם כי אכן
פירותיהם של מעשים טובים אוכלים בעולם הזה.
'רק היגיעה ממדרגה למדרגה'
ברם ,עיקר העבודה והלימוד לנו הוא דווקא מאותם הסיפורים שלא ידוע מה עלה
מכאן אנו שבים לענין בו פתחנו .הקב"ה שלח את אברהם אבינו ללא שאמר לו בסופו של דבר ,שגם אם לא ידוע האם הרוויח האיש או לא -אנו מתחזקים ולמדים
היכן ילך ,כי לא זה היה עיקר השליחות -לעקור מכאן ולהיות במקום אחר .אלא מזה כיצד צריך האדם לגשת ולעבוד את ה' מתוך אמונה שלמה ,מתוך דבקות
רצה הקב"ה דווקא את ההליכה אל הבלתי נודע ,וזה גופו היה עיקר הניסיון ,שילך והשתוקקות לקיים רצון ה' בלי שום חשבון ,ואנו אומרים בלבנו :אימתי נזכה גם
וילך בלי לדעת להיכן -בלא לדעת את השיטה אחרונה -ה'שורה התחתונה' - אנו לעמוד כך בעוז במסירות לתורה ולמצוות.
שורת התכלית והסיכום .ועצם ההליכה אחר ה' היא היא העבודה ,כמו שנצטווה
אברהם (לקמן יז ,א) 'התהלך לפני והיה תמים' .וכן בדברי אליעזר שכך אמר לו אברהם בלי להתעניין ב'שורה התחתונה'
אבינו (שם כד ,מ) 'ה' אשר התהלכתי לפניו' ,וכן אמר הכתוב (דברים יג ,ה) 'אחר ה' אלוקיכם ודבר זה יסוד גדול הוא .הקב"ה חפץ שהאדם יעבוד אותו וידבק בו ללכת בדרכיו
תלכו' ,ללמדך כי זה יסוד העבודה ושורש הציווי -ללכת בדרכיו גם בלא תכלית ולקיים את רצונו בתמימות ,גם כשאינו רואה בעיניו בהדיא כמה שווה לו הדבר
לכאורה ובלא הבנה וידיעה ,אלא מתוך אמונת אומן תמימה והשתוקקות לעשות בפרנסה וכיוצא בזה ,וגם אם אין הסוף הטוב נראה בגלוי .ועל האדם מוטל לעשות
רצון ה' בשלמות ובנאמנות. את חובתו מכל מקום ,וה' ,הטוב בעיניו יעשה.
כדברים הללו כתב כ"ק אא"ז אדמו"ר ה'שפת אמת' זצ"ל (לך לך תרל"ד ,ד"ה במדרש) 'כי יותר ואפילו בענייני רוחניות ,אם האדם עושה את המוטל עליו באמת ,אל לו לחשוש
נייחא להשי"ת מהרצון והתשוקה שיש לכל איש ישראל להתקרב אליו ולהשיג מהפסדים רוחניים כביכול שבאים בעקבות המעשה אשר עשה .כי תפקיד האדם
דברי תורתו מאחר ידיעתו .כי הרי זה הרצון מזכהו להתקרב ולהשיג ,ומוכח שזה הוא לעשות ,וגם אם הדבר בא לו בקשיים ובניסיונות ,אל ירך לבבו ואל תיפול רוחו
יותר חשוב לפניו ברוך הוא .וסדר איש ישראל על ידי שמשתוקק להשיג ולשמוע בקרבו ,אלא ילך בדרך האמת כפי הכרת לבו.
בקולו יתברך זוכה לשמוע .ואחר כך צריך להכניס ההשגה בעומק הלב שתביאהו נאה להסמיך לזה מוסר השכל מדברי חז"ל בגמרא (ב"ב קסב' :):הרחיק את העדים שני
לתת לב יותר בעומק ,להיות תשוקתו יותר לשמוע ,ויזכה לשמוע יותר .וכן תמיד. שיטין מן הכתב ,פסול .שיטה אחת ,כשר .מאי שנא שני שיטין ,דלמא מזייף וכתב.
ואין נייחא ,כי אדם לעמל יולד ,ומנוחה לצדיק בעולם הבא ,ובעולם הזה רק היגיעה שיטה אחת נמי מזייף וכתב .אלא לאו שמע מינה אין למדין משיטה אחרונה' .והיינו
ממדרגה למדרגה'. שחתימת העדים אסורה להיות רחוקה מכתב העדות עצמו מרחק של יותר משורה
אחת רווח ביניהם .אבל שורה אחת עצמה לית לן בה ,כיון ש'אין למדין משיטה
'לך לך' – לשם הליכה אחרונה' [ואין חשש שיוסיפו שם דברים שלא היו].
ושפיר מבואר בזה נוסח הציווי 'לך לך' שנאמר לאברהם אבינו ,בניסיון הראשון ובדברי חכמים וחידותם יש רמז נפלא לדברינו .כי כל אדם הוא ֵעד הכותב לעצמו
המפורש בתורה -הציווי על העקירה והיציאה מארצו ,ובניסיון האחרון ,ניסיון את קורות חייו ,וכלשון הפיוט ('ונתנה תוקף') 'וחותם יד כל אדם בו' .ברם 'אין למדין
העקידה .כי בכל הניסיונות נצטווה בעיקר 'ללכת' אל הבלתי נודע – שזהו ענין משיטה אחרונה' ,האדם צריך לזכור ,כי אין נפקותא מה היתה 'השורה האחרונה'- ...
ניסיון ,ללכת בלא לדעת את התכלית ,לעשות ולפעול כמצווה גם כאשר אינו יודע מה גם אם השורה האחרונה עדיין לא ברורה ,וגם אם הוא בעצמו אינו יודע כעת מה
היא 'השורה האחרונה' היוצאת מכך ,ולמה נאמר לו הדבר ,ומה טעם יש בו .ואכן בכל יעלה בסופו ,ואפילו אם קרוב לודאי כפי הנראה שהוא עתיד לצאת נפסד במסירות
פעם שנצטווה אברהם אבינו לקום וללכת ,עשה כן בלב שלם כשהוא סמוך ובטוח נפשו וממונו על קדושת ה' וקדושת מצוותיו ,בכל זאת ישליך יהבו על ה' ויעבדנו
כי עליו לעשות כן גם בלא הבנה .וזה לימוד לנו לדורות ,לבניו של אברהם אבינו בתמימות ובלב נבר.
מצ ֶ ּוה ללכת ואינו מבין למה ולשם מה -עליו
המחזיקים בבריתו ,כי גם באופן שאדם ֻ
וכך עשה אבינו אברהם ,שהפיל עצמו לתוך כבשן האש אצל נמרוד בלא שידע
לקום ולעשות כן בלי חשבון ,גם אם לא גלוי לפניו מה יהא בסופו.
מה יעלה בסופו ושלא על מנת להנצל ,אלא למען כבוד שמו יתברך [שהרי אמרו
וביותר צריך לזרז כאשר האדם מרגיש בעצמו כי לפעמים הוא נסוג ממדרגתו ויש (ספרא אמור ,ח; הובא ברש"י ויקרא כב ,לב) שהמוסר עצמו על מנת שיעשה לו נס – אין נעשה לו נס] .והוא נכלל
לו נפילות וירידות ,ודבר זה יכול להחלישו בעבודתו שיתייאש חלילה ויגמור בדעתו בדברי רש"י הידועים על הפסוק (דברים יח ,יג) 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך -התהלך
לומר הלא איני מרגיש כי אני מתקדם ,אני צועד צעד אחד קדימה ונסוג שני צעדים עמו בתמימות ותצפה לו ,ולא תחקור אחר העתידות ,אלא כל מה שיבא עליך קבל
לאחור ,ואם כן למה זה אנכי .אבל באמת אינו כן ,אלא אדרבה דווקא כך היא דרך בתמימות ,ואז תהיה עמו ולחלקו'.
העולם וסדר העבודה – ללכת ,ליפול ,להתנער מהעפר ולקום .תפקידו של היהודי
הוא להמשיך וללכת בלא להתפעל מכל הניסיונות והנפילות שבדרך ,בלא להשבר
'לך לך' בעליות וירידות
ברוחו מאותן מעידות שתמצאנה אותו בדרכו לרוב. סיפר מריה דעובדא שיחי' ,מעשה שהיה עמו ביום אשר חגג את שמחת הבר־
מצווה שלו בי"ג במרחשון תש"מ .היה זה ביום שבת קודש פרשת 'לך לך' וזכה
והשתא ניחא מה שהוסיף הקב"ה לאברהם לומר 'להנאתך ולטובתך' ,אף על פי שאת סעודת המצוה שלו פיאר בהשתתפותו כ"ק אדאמו"ר ה'פני מנחם' זצ"ל .בעת
שוודאי היה הולך בלאו הכי מחמת ציווי הקב"ה .אלא שאדרבה ,זהו עיקר הניסיון אומר לך דבר ,ספק האם תבינו עתה ,אך ַ הסעודה רכן אליו אבא זצ"ל ואמר לו:
– לעבוד את ה' מתוך עסקיו בענייני הגשמיות .כי ההליכה המנותקת מן הגשמיות כשתגדל ודאי תבין .הנה 'לך לך' יש בו שילוב של 'ל' שהיא האות הגבוהה ביותר,
אינה המטרה בהאי עלמא .רק ההליכה שבאה מתוך הקושי ,כשלא נראה שהוא יחד עם 'ך' שהיא האות היורדת בעת הכתיבה למקום הנמוך ביותר .סימן ורמז הם
משיג השגות רמות ,דווקא אז יש ציווי של 'לך לך' בלא להביט על התועלת אשר תצא לחייו של אדם הרצופים עליות ומורדות .לפעמים הוא עולה ,אך לפעמים הוא גם
לו ועל הנאתו שתהיה לו מכך .הרי שניסיון שיש בו זיקה לעולם החומרי 'להנאתך יורד מאוד ,ובכל עת נתונה אליו ההוראה 'לך לך' – המשך ללכת ואל תפנה להביט
ולטובתך' – הוא נעלה ונשגב יותר מדבקות שכולה רוחנית. מעלה או מטה אלא דע כי כך הוא סדר העולם וגם כשנופלים מקיימים 'ואנחנו קמנו
ויהי רצון שאכן נזכה ללכת תמיד אחרי ה' אלוקינו ,בתמימות ובאמונה ,לעובדו ונתעודד' ,וכמו שאמר החכם מכל אדם (משלי כד ,טז) 'שבע יפול צדיק וקם'.
בלבב שלם כדת כנכון וכראוי .ונזכה לכל הברכות האמורות לאברהם אבינו ,לשם ומתוכן הדברים שמע מינה כי אדרבה ,סדר החיים הוא דווקא כשישנן עליות
(מעובד מתוך שיחת ליל ש"ק פר' לך לך ה'תשפ"ד) לבנים ולממון ,אכי"ר . ומורדות ,וכאשר החיים הם ללא עליות וירידות אלא קו ישר ,הרי זה סימן לא טוב.
ב
ויש להוסיף כי לפיכך נשבע אברהם ואמר 'הרימותי כאשר שהה הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זצ"ל
ידי לא-ל עליון אם אקח מכל אשר לך' ,כדי שלא במונקאטש מפני חמת המציק ,ביאר כי ודאי כך הוא וְ ַאבְ ָרם ּכָ בֵ ד ְמאֹד ּבַ ִּמקְ נֶה ּבַ ּכֶ סֶ ף
יתפתה לחשוב שבכוחו ועוצם ידו התגבר וניצח. הנכון .שכן יהודי ירא שמים אינו יכול לגור בכל אשר
יחפוץ .יש לו הרבה צרכים :בית כנסת ,מקוה טהרה, ּובַ ּזָ הָ ב .וַּיֵלֶ ְך לְ ַמּסָ ָעיו (בראשית יג ,ב–ג)
שוחט ,תלמוד תורה ומוסדות חינוך ,ועוד הרבה וילך למסעיו – דבר אחר ,בחזרתו פרע הקפותיו
(בראשית יד ,כג) ִאם ִמחּוט וְ ַעד ְׂשרֹוְך נַ ַעל הצטרכויות .לכן אמר לו אברהם ,הלא כל הארץ
כסף לפרעון החוב
לפניך .לך אין שום מגבלה ,ויכול אתה לגור בכל
ובזכות זה זכו בניו לרצועה של תפלין בדרך צחות כתב הגאון רבי שלמה קלוגר זצ"ל (אמרי
אשר תישאך הרוח .אך אני לא אמצא בנקל מקום
מתאים .על כן היפרד נא אתה מעלי (עולמו של אבא עמ' רכה). שפר) ,כי מי שהולך וכיסיו תפוחים בממון ובאוצרות,
כתפילין כך מנעלין לעולם לא יחוש כי משא כבד הוא נושא .אם כן,
הפוסקים (ט"ז או"ח סי' ב' סק"ג) התחבטו בטעם שקושרים מאי טעמא 'ואברם כבד מאוד במקנה ,בכסף ובזהב',
נעל שמאל תחילה ,דאמרינן (שבת סא' ).כתפילין כך
מנעלין .מה תפילין בשמאל ,אף מנעלין בשמאל'. וַ ּיַּכּו ֶאת ְרפָ ִאים ּבְ ַע ְׁש ְּתר ֹת ַק ְרנַיִ ם על כרחך שלא היה זה אלא משום 'וילך למסעיו' –
לפרוע הקפותיו ,שהיה זה ממון שהיה עליו להביאו
וְ ֶאת הַ ּזּוזִים ּבְ הָ ם (בראשית יד ,ה)
ולכאורה מה ענין תפילין אצל מנעלין .והעלו בזה לאחרים...
כמה טעמים ,כדי להכניע את היצר הרע הנמצא
בשמאל (עי' מלבי"ם שבת שם) ,ועוד ביאורים ורמזים נתנו עשיר יענה עזות ממון של אחרים
בו ,אך לא העלו ארוכה לבאר בטעמא דגמרא מאי אכן יש לומר בזה גם לאידך גיסא (ועי' אמרי שפר שם' ,אליבא
תירגם אונקלוס 'ומחו ית גבריא דבעשתרות
שייטיה דשרוך גבי תפילין. דאמת') ,דאדרבה ,על ממונו שלו נזהר האדם ביותר
קרנים וית תקיפיא דבהמתא' ,וצריך להבין מדוע
לשומרו מכל משמר .אך כאשר יש בידו כסף של
אכן הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל (שם סק"ו) מביא בשם שינה לקרות לאלו גבורים ולאלו תקיפים ומה הפרש
אחרים ,קל הוא בעיניו לאבדו .לא כן אצל אברהם
ה'עמק המלך' טעם נפלא .לפי שאמרו חז"ל (חולין פט). יש בין זה לזה .ביאר בספר 'שבט שמעון' להגאון רבי
אבינו ,כסף וזהב שנועדו לפרוע בהם הקפותיו
דבשכר שאמר אברהם אבינו 'אם מחוט ועד שרוך שמעון סידאן זצ"ל [מתלמידי ה'חתם סופר' ,ורב בטירנוי] (טז),
לאחרים ,כמשא כבד יכבדו ממנו .עול גדול היה
נעל' זכו בניו לחוט של תכלת ורצועה של תפילין. כי ישנם אנשים שהם גבורים מחמת עצמם ,שגופם
לו מהם ,והכביד עליו הדבר יותר מאשר כספו שלו.
נמצא ,אחר שהתפילין הן בזכות שרוך הנעל ,אם גדול וחזק ,וישנם כאלו שגבורתם נובעת מסיבה
כן אחר דידעינן דתפילין נקשרות בשמאל (עי' מנחות חיצונית ,כגון מחמת ממונם הרב ,וכמו שאמרו ז"ל [וכבר נשאל הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל (חידושי הגר"ח השלם קכט)
לו ,):לכך מקדימין נמי קשירת שרוך הנעל של צד (במ"ר יח ,יג; ועי' פסחים קיט ;.רש"י דברים יא ,ו) שממונו של אדם מעמידו על ידי גדול אחד ,מאחר שפריעת בעל חוב מצוה היא (כתובות פו).
שמאל תחילה. על רגליו .לכן תירגם אונקלוס 'ואת הזוזים' ,היינו וכמו סוכה ולולב ,לא יתחייב האדם להוציא בשביל כך יותר מחומש
העשירים בעלי הזוזים ' -וית תקיפיא'. מנכסיו ,כנפסק ברמ"א שאין צריך לבזבז עבור מצוה יותר מחומש
מממונו (או"ח תרנו ,א) ...השיבו הגאון בחריפותו ,אמנם מצוה היא ,אך
ֹאמר ַאבְ ָרם ַמה ִּת ֶּתן לִ י וַ ּי ֶ הרי אין היא נעשית בממונו ,כי פורע את חובו בממונו של חברו]...
וַ ּיִ בְ ַחר לֹו לֹוט ֵאת ּכָ ל ּכִ ּכַ ר הַ ּיַ ְר ֵּדן
ירי (בראשית טו ,ב) וְ ָאנֹכִ י הֹולֵ ְך ֲע ִר ִ
וַ ּיִ ּסַ ע לֹוט ִמ ֶּק ֶדם (בראשית יג ,יא) וַ יְ ִהי ִריב ּבֵ ין ר ֵֹעי ִמקְ נֵ ה ַאבְ ָרם ּובֵ ין
בן והכל בכלל
מפסוק זה סמכו חז"ל לדרוש בכתוב להלן (כד ,א)
ארחות עקלקלות ר ֵֹעי ִמקְ נֵ ה לֹוט וְ ַהּכְ נַ ֲענִ י וְ ַהּפְ ִרּזִ י ָאז
'וה' ברך את אברהם בכל' כי הכוונה שהוליד בן (רש"י
שם) .באופן נפלא ביאר המהר"ל (גור אריה שם) את דברי
הביא הט"ז (דברי דוד ד"ה נמצא) את קושיית הרא"ם ,הכיצד
יתיישבו הדברים עם המציאות ,והרי סדום נמצאת
ֹאמר ַאבְ ָרם ֶאל לֹוט ַאל י ׁש ֵֹ�ב ּבָ ָא ֶרץ .וַ ּי ֶ
נָ א ְת ִהי ְמ ִריבָ ה ּבֵ ינִ י ּובֵ ינֶ ָך (בראשית יג ,ז)
חכמים וחידותם ,דלכאורה איך נרמז דבר זה בתבת במזרחה של בית א-ל ,ואם בחר לו לוט את כיכר
'בכל' ,אלא שכיון שכאן אמר אברהם שכל הברכות הירדן בואכה סדום ,למה נסע מקדם אל המערב,
והלא היה לו להפוך פניו כלפי מזרח. ויהי ריב -לפי שהיו רועים של לוט רשעים ומרעים בהמתם
אינן שוות אצלו מאומה אחר שאינו מניח בן ליורשו
בשדות אחרים ,ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל ,והם
(עי' רש"י פס' ג) ,הרי ששוב כאשר נאמר ש'ה' ברך את תירץ הט"ז כי בוש היה לוט פן יוודע לאברהם אומרים נתנה הארץ לאברם ,ולו אין יורש ,ולוט יורשו ,ואין
אברהם בכל' משמע ממילא שכבר היה לו בן ,ואזי שפניו מועדות לסדום הידועה לשמצה ,על כן נסע זה גזל ,והכתוב אומר והכנעני והפרזי אז יושב בארץ ולא
אכן נחשבו אצלו כל הברכות. בתחילה לצד השני ,לכיוון מערב ,כביכול מתרחק זכה בה אברם עדיין
מאנשי סדום כרחוק מזרח ממערב .והנה אך יצוא
יצא ונסתר ממלוא עיניו של אברהם אבינו ,תכף מצא קל וחומר מן הגויים
(בראשית טו ,ח) ּבַ ָּמה ֵא ַדע ּכִ י ִא ָיר ֶׁשּנָ ה לו דרך עקלתון ,ויחמוק ויהפוך פניו ויסע סדומה. בא רש"י לבאר מה ענין פסוק זה לכאן ,שבא
להזכיר מהכנעני והפריזי בתוך סיפור מריבת הרועים,
בירושה ולא בזכות [לכי תידוק עלה ,תמצא שאכן כך היתה מדתו ,ולבסוף אף פעל ולכך פירש שהוא לפי היו מריבים על ירושת הארץ.
רבים נתקשו בביאור שאלה זו ,וכי פקפק אברהם בה למוטב ,אחר שהזמין אליו את המלאכים באומרו (להלן יט ,ב) 'סורו
נא אל בית עבדכם' – 'עקמו את הדרך לביתי דרך עקלתון ,שלא אכן ה'אלשיך הקדוש' פירש כי מכך נתעורר
אבינו ראש המאמינים בדברי הקב"ה חלילה .אכן,
יכירו שאתם נכנסין שם' (רש"י שם)]... אברהם אבינו לפתוח בשלום עם לוט .כיון שראה
פירש ה'ישמח ישראל' (ה) כי כך היתה שאלתו ,מנין
שהכנעני והפריזי 'יושב בארץ' ,לשון יחיד ,באחווה
לי כי היא אכן תהיה אצלי כירושה ולא בזכות .כי
ורעות ,כל אחד בנחלתו ,נשא קל וחומר בעצמו,
אם היא בזכות ,אזי אם ביום מן הימים לא יהיו
בניי זכאים יאבדוה .רק אם היא בתורת ירושה הרי וַ ּיֵצֵ א ֶמלֶ ְך סְ ד ֹם לִ קְ ָראתֹו ַא ֲח ֵרי ׁשּובֹו הנה אלו רשעי עולם השיגו שלוה ויכולים לשבת
יחדיו ,כל שכן שעלי למצוא את הדרך לבל תשכון
היא אינה פוסקת לעולם ,ואין מניעה ליורשה אפילו
לברא בישא (עי' כתובות נג.). ֵמהַ ּכֹות ֶאת ּכְ ָד ְרלָ ע ֶֹמר (בראשית יד ,יז) המחלוקת עם לוט בן אחי .לכך 'ויאמר אברם אל
לוט אל נא תהי מריבה' וגו'.
וענוים יירשו ארץ התעתדו למלחמה הגדולה
בדרך רמז ביאר הרה"ק מרופשיץ זצ"ל (זרע קודש) ,כי
כדי לרשת את הארץ נצרכת ענוה ,כמה שנאמר (תהלים
כלפי היצר הרע הוא נדרש בספר 'אור גנוז' להרה"ק
משאץ זצ"ל ,על דרך מה דאיתא ב'חובות הלבבות' (שער
ֲהֹלא כָ ל הָ ָא ֶרץ לְ פָ נֶיָך
לז ,יא) 'וענוים יירשו ארץ' ,והרי כבר אמרו חז"ל (חולין פט). יחוד המעשה פ"ה) ,שאמר החסיד לאנשי הצבא ששבו משדה הִ ּפָ ֶרד נָ א ֵמ ָעלָ י (בראשית יג ,ט)
שגדול מה שנאמר במשה ואהרן שאמרו (שמות טז ,ז–ח) הקרב עטורי נצחון ,שבתם מן המלחמה הקטנה,
'ונחנו מה' ,יותר ממה שנאמר באברהם אבינו שאמר התעתדו למלחמה הגדולה ,מלחמת היצר וחייליו. מגבלותיו של ערליכער ייד
(לקמן יח ,כז) 'ואנכי עפר ואפר' ,כי עפר הוא בכל זאת דבר זהו שאמר הכתוב 'ויצא מלך סדום לקראתו' ,היינו יש להבין ,והלא אם אין קרבתו של לוט טובה
מה .על כן סבר אברהם בענוותנותו שאינו עניו דיו, היצר הרע (עי' דגל מחנ"א להלן פס' כא; תפארת שלמה פ' בלק ד"ה תמות)' ,אחרי לאברהם יבקש הוא בעצמו מקום אחר עבורו ,ולמה
ואמר רק כשאגיע לדרגת 'מה' ,אז אדע כי אירשנה. שובו מהכות'. זה משלח את לוט מעליו.
ג
נציבי מכון ‘אור חדש'
אשר נשא _לבם אותם _להיות עמודי התווך
ופטרוני המכון בהפצת מעיינות התורה והחסידות
א_לה יעמ+דו ע_ל הב+רכה
הרב שלמה חנוך אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו
פלעטבוש -ניו יורק
(בראשית טז ,יא) הִ ּנָ ְך הָ ָרה וְ יֹלַ ְד ְּת ּבֵ ן (בראשית טו ,יד) וְ ַא ֲח ֵרי כֵ ן יֵ צְ אּו ּבִ ְרכֻ ׁש ּגָ דֹול
הרב נפתלי צבי אברמצ'יק ומשפחתו שיחיו
לייקווד – ניו ג'רזי
בין אור לחושך חשבון לרכוש גדול
הרב אליעזר דוד איצקוביץ ומשפחתו שיחיו רמז נאה כתב בזה הרה"ק ה'באר משה' מאוז'רוב זצ"ל
ברוקלין -ניו יורק הגאון רבי דוד מפודהייץ זצ"ל בנו של ה'קצות החושן' (יח) כי 'ואחרי כן יצאו ברכוש גדול' עולה בגימטריא
הדפיס את ספרו של אביו 'אבני מילואים' ויצא למוכרו כמנין 'וינצלו את מצרים' (שמות יב ,לו) [תתקע"ג] ,חושבנא דדין
הרב שלמה יוסף בידרמן ומשפחתו שיחיו
מונסי -ניו יורק בעולם ,אך מה מאוד נצטער כי לא רבים היו הקונים. כחושבנא דדין .כי אכן בביזת מצרים נתקיימה הבטחה זו
יעץ לו יהודי חסידי שיסע אל הרה"ק המגיד מקוז'ניץ (עי' ברכות ט ;.רש"י שמות יא ,ב).
הרב ירמיה בראך ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק זצ"ל ,אשר בוודאי יהנה מן הספר ויקנה אותו ,ואף יואיל
לכתוב המלצה ,ואז ירבו רוכשי הספר אף מבין שורות
הרב חיים אברהם בראך ומשפחתו שיחיו
לייקווד -ניו ג'רזי
החסידים .אך ,הוסיף החסיד ,כי אם זכרתני והזכרתני
לפניו לפי שחשוך בנים אני .הודה לו רבי דוד על עצתו,
(בראשית טז ,ז) וַ ּיִ ְמצָ ָאּה ַמלְ ַאְך ה'
משפחת ברין הנכבדה שיחיו
ירושלים – ישראל
ואף הבטיח למלא את בקשתו וישם פעמיו לקוז'ניץ .ויהי אלוקים יבקש את נרדף
כאשר אמר החסיד כן היה ,המגיד קנה את הספר ואף מאי 'וימצאה' ,וכי נאבדה ,או שמא וכי יסתר בשר ודם
הרב ישראל שמעון בריקמן ומשפחתו שיחיו כתב לו המלצה נלהבת. מקמי שמיא.
ברוקלין -ניו יורק
הרב יהודה לייב אברהם גוטמן ומשפחתו שיחיו ביוצאו מן העיר נזכר רבי דוד מהבטחתו לאותו חסיד, אמר ה'אמרי אמת' זצ"ל (עי' ליקוטי יהודה)' ,אלוקים יבקש
ברוקלין -ניו יורק חזר איפוא אל הרבי והזכירו לפניו להיפקד בדבר ישועה את נרדף' (קהלת ג ,טו) .אף שבחטאה היה הדבר ,סוף סוף
ורחמים .נענה המגיד ושאלו מניין ששמו של המלאך עתה היתה הגר נרדפת ,ואלוקים יבקש את נרדף .ומאחר
הרב יוסף ברוך גליקסמן ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק הממונה על ההריון עולה בגימטריא שבעים וחמש ,ענה שיבקש ,שייך ביה לשון מציאה (עי' דברים ד ,כט; תהלים לז ,לו; אסתר ב ,כג;
רבי דוד כי אמרו חז"ל (נדה טז ):שהמלאך הממונה על ועוד) .על כן ,אחר שנרדפת היתה ,זכתה 'וימצאה מלאך ה''.
הרב אברהם יעקב גרינשטיין ומשפחתו שיחיו
פלעטבוש -ניו יורק ההריון 'לילה' שמו
שנאמר 'והלילה אמר בסייעתא דשמיא
הרב ידידיה גרינשטיין ומשפחתו שיחיו הורה גבר' (איוב ג ,ג),
ברוקלין -ניו יורק
והרי 'לילה' בגימטריא
הרב שלמה הלר ומשפחתו שיחיו שבעים וחמש .אמר לו
לייקווד -ניו ג'רזי
המגיד את אמרת לי
הרב שאול וואססערטהייל ומשפחתו שיחיו מהתם ,ממקום חושך
טומס ריבר – ניו ג'רזי
ולילה ,ואנא אמינא לה
לע"נ הרה"ח ר' מאיר בן הרה"ח ר' שמחה יצחק זאיאנץ ז"ל מהכא ,ממקום אור' ,הנך
נלב"ע ג' בסיון תשפ"א הרה' .הנך עולה גם הוא
שבעים וחמש (אגרות לחם
הרב מנדל טייטלבוים ומשפחתו שיחיו
לונדון -אנגליה שלמה ,אגרת קסה).
הרב חיים בער יוסטמן ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
הרב אהרן לב ומשפחתו שיחיו
ָׂש ַרי ִא ְׁש ְּתָך ֹלא
ירושלים -ישראל
הרב יעקב יוסף לב ומשפחתו שיחיו
ִתקְ ָרא ֶאת ְׁש ָמּה
ברוקלין -ניו יורק
ָׂש ָר י ּכִ י ָׂש ָר ה
הרב יעקב זעליג לנדאו ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
ׁש ָמּה (בראשית יז ,טו)
ְ
הרב חיים דוד מונדרוביץ ומשפחתו שיחיו
לייקווד – ניו ג'רזי
למעוטי גיורת
הרב דוד מרגליות ומשפחתו שיחיו
לונדון -אנגליה וכי אין אנו יודעים
מסכת חינוכית מאלפת
למ+חנכים ולתלמידי+ם
באיזו שרה מדובר,
הרב יעקב מאיר פיגא ומשפחתו שיחיו ומפני מה הוצרך להאריך
א.י.ש.
לייקווד -ניו ג'רזי
בלשונו ולומר 'שרי
הרב שלמה פעדער ומשפחתו שיחיו אשתך' .יש לומר בדרך הצצה אל שלושים וחמש שנות הרבצת תורה
והעמדת תלמידים בקרן אורה ,חינוך עילאי לתורה
וויליאמסבורג -ניו יורק
צחות ,לפי שאברהם
הרב מרדכי צבי קאהן ומשפחתו שיחיו
לונדון -אנגליה
ושרה גיירו נפשות רבות וליראת שמים ,להליכות חסידות ומידות טובות,
(ראה לעיל יב ,ה וברש"י שם) ,והנשים על ידי כ"ק מרן אדמו"ר ה'פני מנחם' מגור
לבטח קראו לעצמן
הרב מרדכי יהודה הלוי קליין ומשפחתו שיחיו זצוק"ל בראשות ישיבת 'שפת אמת' המעטירה
ברוקלין -ניו יורק 'שרה' כדרך הגיורות (ועי'
אוה"ח לקמן כח ,ה ד"ה וישלח) ,לפיכך
הרב אברהם משה קראוס ומשפחתו שיחיו
לונדון -אנגליה היה צריך לפרט באיזו
הרב יעקב קריימן ומשפחתו שיחיו
שרה מדובר (עי' בנין שלמה, להשיג בחנויות הספרים המובחרות
חידושים עה"ת מאבי המחבר ,לקמן יח ,ט).
ברוקלין -ניו יורק
הפצה ראשית0548486555 :
הרב יוסף שטרייכר ומשפחתו שיחיו
ברוקלין -ניו יורק
ניתן _לשמוע את שיעורי מורנו הרב ש_ליט"א
בט_לפון073-321-1945 :
משפחת שקאפ הנכבדה שיחיו
שיקגו -אילינוי ובארה"ב בט_לפון1917-456-8021 :
1>2דף היומי בב_לי אידיש * _לשידור חי
הרב מאיר שרייבער ומשפחתו שיחיו 2>2שיעורי ירוש_למי אידיש 3>2חומש רש״י אידיש
ציריך -שווייץ 5>2דרשות באידיש 4>2שפת אמת אידיש
3>1שפת אמת _לה״ק 1>1דף היומי בב_לי _לה״ק
5>1דרשות ב_לה״ק
עיצוב ועימוד :י+צחק 0527-130-217 © כ_ל הזכויות שמורות _למכון 'אור חדש' ירוש_לים_ .לקב_לת הג_ליונות ,הערות ,תרומות והנצחות ניתן _לפנות בכתובת דוא"_לshiurey.r.d@gmail.com :
