שבת בשבתו - אנטוורפן · SHABBOS BSHABATOI - ANTWERP — לך לך (2026-10-19)

לך לך
הדלקת הנרות 18.15 :פלג המנחה17.30 :
מוצאי ש"ק 19.22 :ר"ת19.44 :
שבת בשבתו
גליון הקהלה החרדית "מחזיקי הדת" אנטווערפען
צאה"כ ליל ש"ק - 19.15 :סוזק"ש ש"ק :מג"א - 10.17/10.03 :גר"א10.53 :
23 OKTOBER 2026 ב"ה ,ערב ש"ק י"ב מרחשון תשפ"ז • שנה ל"א ,גליון אלף תשמ"ב • דף היומי בכורות ל"ה • • Nr 1742
ואברכך ואגדלה שמך זה אברהם יצחק ויעקב,
שעון החורף
במוצאי ש"ק זו מתחיל שעון החורף ,דהיינו
שבמקום שעה 03.00נעשה שעה 02.00
והאיך הוא רגל רביעי ,על זה אמר הפסוק והיה
ברכה ,מי שיברך לעתיד דהיינו דוד.
מפנינים יקרים
(רבי יהונתן אייבשיץ) לך לך (יב,א)
שיהיה בך ,יתרבה בזרעך ,וכמו שכתוב "ואתנה אמר הרבי ר' בונם מפרשיסחא זצ"ל :כל
בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך" ,לזה עושין אנכי מגן לך שכרך הרבה מאוד (טו,א) סדרא יש לו שבוע מיוחד ,חוץ מלך לך ,שצריך
הסעודה הראשונה ללידת זכר באכילת ארבע"ס שח הגה"צ רבי יצחק טובי' ווייס זצ"ל: להיות בכל פעם ,כי כאשר האדם רואה דבר רע
אשר בשם המבטא יש גם כן "ארבה אות" ,ובכח שמעתי ממו"ר הגרא"א דסלר זצ"ל שאמר לבאר או חסרון אצל יהודי ,עליו לומר לעצמו "לך לך",
הבטחה זו ,נכלל ממילא שיתרבו נפשות ישראל מה שדוקא אברהם אבינו ע"ה הוצרך להגנה, לך אצלך ,וראה החסרון שלך.
בכל פעם בכדי שיוכל להתרבות הרשימא קדישא. מה שלא מצינו בשאר האבות .יען כי "אחד היה (בישישים חכמה ,עמ' צה)
(אמרי אמת -לובלין)
אברהם" (יחזקאל לג,כד) ,מאמין יחיד באמונת
אלקי עולם בין המוני בני אדם עובדי גילולים, ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה
ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך והיה דרכו ועבודתו בקודש ,לערוך דין עמהם ברכה (יב,ב)
אברהם (יז,ה)
ולומר להם שאין זו דרך האמת שהולכים בה ואעשך לגוי גדול ,זהו שאומרים אלקי
בשם מוהר"ש מוילנא ,איתא בגמ' (ברכות
(רמב"ם ע"ז א,ג) ,ולהשפיע עליהם להכניסם תחת אברהם .ואברכך זהו שאומרים אלקי יצחק.
יג,א) שהקורא לאברהם אברם עובר בעשה או כנפי השכינה ,על כן היה צריך למגן ,להגן עליו
בלאו ,ואילו הקורא לישראל יעקב לא עובר כיון ואגדלה שמך ,זהו שאומרים אלקי יעקב (רש"י).
שלא יזיק לו קירבתו אליהם ,להיות חלילה הוא ויש לפרש עפ"י מה דאיתא בזוה"ק כי ג'
שאהדריה קרא ,וכלשון הגמרא" :לא שיעקר מושפע מהם לרעה ,רק הם יושפעו ממנו לטובה.
יעקב ממקומו אלא ישראל עיקר ויעקב טפל לו". רגלים לכסא ,ולא הוה רגל רביעי עד שבא דוד,
ואולי זהו המשך הכתוב שכרך הרבה מאוד, כי הוא רגל רביעי .ובגמ' פסחים (קיט,ב) אמרו
ובגמ' בבא קמא (מא,ב) "את הטפל לבשרו", כי בהיות שכל בני דורו היו עובדי ע"ז היתה
שמהמילה 'את' דרשינן "טפל" ,וא"כ מדויק היטב ז"ל ,לעתיד הקב"ה מביא כוס של ברכה ויתן
עבודתו את ה' קשה יותר ,ממילא שכרו גדול לאברהם ,ויאמר אני איני יכול לברך ,וכן ליצחק
בפסוקים ,שכאן אצל אברהם כתוב "ולא יקרא יותר ,כאמרם ז"ל (אבות ה,כב) לפום צערא אגרא,
'את' שמך אברם" דהיינו שאפי' כטפל לא יקראו, וכו' ,עד שיתן לדוד ויאמר לי נאה לברך שנאמר
וטוב לו לאדם פעם אחד בצער ממאה שלא בצער כוס ישועות אשא.
משא"כ אצל יעקב כתיב "לא יעקב יאמר עוד (אבות דרבי נתן ג,ו) ,וכמו שנתבאר מכבר שלכן
שמך כי אם ישראל" ולא כתב 'את' כיון שכ"טפל" ולפי זה זה הפשט בפסוק ,ואעשך לגוי גדול
אמרו (אבות שם,ב) שקיבל אברהם שכר כל הדורות
(בנין דוד) אכן נשאר שמו יעקב. שהיו לפניו שהיו מכעיסין ובאין ,לפי שמחמתם משלחנו של מרן הרב שליט"א
עלתה לו עבודתו בקושי יותר. לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ
ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן וזהו שאמר לו 'אנכי מגן לך' ,כלומר לפי
מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה אשר אראך (יב,א)
שאתה לבדך באמונתך והנך עוסק לקרבם הרה"ק ה"דברי חיים" מצאנז זי"ע אמר ,שבימי
תלד (יז,יז) נעוריו נסה לתקן את כל העולם ,וראה שאינו מצליח
ולהכניסם תחת כנפי השכינה ,לפיכך אתה צריך
סתם ואמר 'הלבן מאה שנה יולד' ,בלא למגן ,ואנכי אהיה מגן לך ,ובגלל זה עצמו 'שכרך אז נסה לכל הפחות לתקן את בני עירו ,כשגם בזה לא
שהזכיר את עצמו .אם כן ,מפני מה פירט ואמר הצליח אז נסה לתקן את בני משפחתו ,וכשראה שגם
הרבה מאוד' ,כי מחמת זה עבודתך קשה יותר, זה לא הולך אז החליט לתקן ולשפר רק את עצמו,
'ואם שרה' ,היה לו אף לגבה לומר בסתמא 'והבת (משולחנא דמלכא) ולפום צערא אגרא. ואז נוכח לראות שע"י שעבד על עצמו השפיע בזה
תשעים שנה תלד' ,או שמא יאמר 'הלבן מאה שנה שיתוקנו וישתפרו בני משפחתו ,בני עירו ,וכל העולם.
כמוני יולד ,ואם שרה הבת תשעים שנה תלד'? ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה
ופירש בזה את הפסוק בפרשתנו" :לך לך מארצך"
וי"ל טעם הגון בדבר ,שהלא זה עתה (פסוק -לך מזה שתחשוב לתקן את כל הארץ" ,וממולדתך"
וספר הכוכבים (טו,ה) -את עירך" ,ומבית אביך" -את משפחתך ,אלא
טו) ציוהו ה' 'שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי והקשו דכאן משמע דהיה בלילה מדאמר לו "אל הארץ אשר אראך" -תלך לתקן את עצמך ,ויש
כי שרה שמה' .לכך נזדרז כדרכו אברהם אבינו הקב"ה ספור הכוכבים ,ולהלן כתיב (פסוק יז) ויהי שפירשו "לך לך" -לך לתוך עצמך ,ואז ממילא תשפיע
לקיים דבר ה' ,והוסיף ואמר להדיא 'ואם שרה' לטובה על כל השאר.
השמש באה וגו' משמע שהיה יום? ידוע הסיפור מהרה"ק רבי ר' אלימלך מליזענסק
ובזה קיים את שנצטוה ,לקוראה 'שרה' ולא 'שרי'. וי"ל עפ"י מה שאמרו רז"ל ,והביאו רש"י זי"ע ששלח שני תלמידים לאיזו עיר להחזיר את
(טעמא דקרא) האנשים בתשובה ,כשהגיעו לשם ראו את שפל
כאן ,שהגביהו למעלה מכיפת הרקיע וא"ל הבט
המצב ושאין עם מי לדבר ,אז שכרו בית בקצה העיר
מתוך לוח הקהלה
מלמעלה למטה ,וממילא שם ברקיע נראים והתיישבו ללמוד ולעבוד את ה' כהרגלם ,לאחר איזה
(מלא הרועים) הכוכבים ביום. תקופה שוב נכנסו אל העיר ,אז נוכחו לראות שחלה
התעוררות תשובה גדולה בקרב האנשים ,כי אותם
שבת פ' לך לך ,י'"ג מרחשון. התהלך לפני והיה תמים ואתנה בריתי ביני ובינך תלמידים אכן הבינו שזאת היתה בעצם כוונת רבם
הדלקת הנרות( 18.15 :פלג המנחה)17.30 : בשליחותו ,שע"י שהם בעצמם יעסקו שם בתורה
וארבה אותך במאד מאד (יז,א-ב) ועבודת ה' ישפיעו ממילא על כל הסביבה.
מפטירין "למה תאמר" (ישעיה מ) עד "תתהלל". הגה"ק רבי לייבל איגר זצ"ל מביא :מה הרה"ק החוזה מלובלין זי"ע פירש בדרך זו את
מוצאי שבת( 19.22 :לשיטת ר"ת)19.44 : שנוהגין לאכול בסעודת שלום זכר מאכל הנקרא הפסוק (תהלים פד,ו) "אשרי אדם עוז לו בך מסלות
שעון חורף :במוצאי שבת לך לך ,בשעה 03.00 "ארבעס" ,י"ל עפ"י הפסוק הנאמר אצל ציווי בלבבם" ,דלכאורה יש לדקדק דפתח בלשון יחיד
בלילה ,מתחיל שעון החורף ,דהיינו שבמקום שעה "עוז לו" ,ומסיים בלשון רבים "בלבבם"? אלא הפירוש
מצות מילה בראשונה לאברהם אבינו ע"ה הוא כנ"ל" ,אשרי אדם עוז לו בך" -אשרי אדם יחיד
03.00נעשה שעה 02.00 במאמר "התהלך לפני והיה תמים וגו' וארב"ה המקשר את עצמו בהשי"ת ע"י התורה (שנקראת
סוף זמן קידוש לבנה :ליל ב' וירא ,ט"ו חשון ,עד אות"ך במאד מאד" שהוא בשורת הבנים ,שאותו עוז ע"ד ה' עוז לעמו יתן) ,ועי"ז הוא עושה "מסילות
שעה .2.28 בלבבם" -של אנשים אחרים ,ומכניס בהם הארה של
הקדושה יתפשט ויתרבה בכל הדורות מאתו, תשובה ויראת שמים.
יום ב' וירא ,ט"ו מרחשון ,שני בתרא מבה"ב ,סליחות
כנהוג. שכולם יוולדו בקדושה זו ,ותיכף בשמונה ימים וזה לימוד לכל אדם ,שככל שיתחזק בעצמו יותר
שבת פ' וירא ,כ' מרחשון. ללידת זכר ,יתרשם בו הרשימא קדישא. בתורה ועבודת ה' ,זה ממילא ישפיע על כל הסביבה
הדלקת הנרות( 17.01 :פלג המנחה)16.19 : וזהו וארבה "אותך" היינו ה"אות" ברית קודש שלו ועל כל העולם.
1
שונה הלכות רבי צבי הירש מטשארטקוב זצ"ל
עניני יחוד ט"ו מרחשון תקי"ד
נערך ע"י הגרא"ח שטרנבוך שליט"א רב הכשרות דקהילתנו
לאור דברי מרן הרב שליט"א בשבת שובה שעברה להתחזק בזה
ובע"ה נשתדל גם לתרגמו לאידיש ולאנגלית בפי קדושים מתולדותיו
האיסור העיד עליו מרן הבעש"ט הק' זי"ע כי הוא תלמיד מור"ר צבי הירש ז"ל האראוויץ אב"ד
• אין לאיש ואשה להמצא יחד בחדר סגור ,וכן בכל חכם אמיתי ,ועל ת"ח כזה אמרו חז"ל (ירושלמי טשארטקוב ז"ל ,אחי הג"ר יוקל מגלונא ובראד
מקום אחר הדומה לחדר סגור ,כגון בשדה שמחוץ עירובין פ"ה ה"א .ועי' חגיגה ה,ב) שהמקבל פניו כמקבל (אבי הגאון רבי יצחק הלוי אב"ד אה"ו) ,שניהם בני הגה"ק
לעיר או במקום חשוך ,במרתף או בעליית גג ,שאין פני השכינה. רשכבה"ג רבי מאיר טיקטין בן הגה"ק רבי יהושע
אנשים מצויים שם. גם הגה"ק בעל "נודע ביהודה" זי"ע העיד הארוך (נכד הגאון השר רבי ישעי' האראוויץ אחי הגה"ק
• איסור יחוד אינו תלוי בתוצאה המעשית ,אלא עליו (בספרו ,אהע"ז תקנת עגונות סי' כ"ט) וזל"ק: רבי אברהם אבי רבינו השל"ה הק') ,בן הגאון רשכבה"ג
בכל מקרה שקיימת אפשרות מבחינת זמן ומקום ...שלא לסמוך עלי כלל ,אם לא בהסכמת שלשה רבי פנחס הלוי האראוויץ (גיסו של רבינו הרמ"א).
שיעברו עבירה ח"ו ,אפילו שהם צדיקים גמורים או עמודי עולם ,ה"ה כבוד דודי הרב הגאון מוהר״ר הגרצ"ה היה גאון מובהק ואמתי ,איש אלקים
זקנים מופלגים או חולים המרותקים למטתם ,עדיין יצחק סג"ל אב"ד בגליל לבוב ,וכבוד הרב המאור קדוש ,שמעו הולך מסוף העולם ועד סופו ,היה בעל
האיסור קיים. הגדול המפורסם מ' צבי הירש סג"ל אב"ד דק"ק רוח הקודש האמתי ,בעל מופת גדול ונורא ,כמלאך
• לא הותר איסור יחוד אפילו לצורך פרנסה ,כגון רופא טשארטקוב ,וכבוד הרב המאה״ג המפורסם מו"ה ה' צב-אות ,אספקלריא המאירה ,גדול הדור שרבני
נשים ,פסיכולוג או יועץ נישואין ,ולכן כשאין לו ליב אב"ד ומ"ץ דק"ק סטאניסלב ,אם הם יתנו דורו היו כפופין לו.
דרך להתחמק באומנתו באופן המותר ,עליו לעזוב מהודם על דברי ויסכימו להתיר ,בין מטעמא דידי הוא זכה לשלשה בנים ארזי הלבנון ,הג"ר נחום,
אומנות זו (שו"ע אהע"ז סי' כב ס"ז). ובין מטעמים אחרים ,גם אני אהיה סניף לאריות, הגה"ק רבי שמעלקא מניקלשבורג ,והגה"ק רבי פנחס
• בחור ובחורה שנפגשים לצורך שידוך ,וכן חתן וכלה אחרי שבטוח אני בהם שדעתם לשם שמים ,ואם הלוי אב"ד פראנקפורט בעל ההפלאה ,משלשה בניו
שנפגשים לפני חתונתם אסורים להתייחד (חלקת יתירו לא ירצו מזה שום הנאת ממון וכו' -עכלה"ק אלו יצאו גדולי עולם עמודי ההוראה ופרנסי הדור,
מחוקק סי' נה סק"א). (נחלת צבי ,קובץ כג) בעל נודע ביהודה. ונפטר הגה"ק רבי צבי הירש מטשארטקוב ז"ל ט"ו
• אסור לאיש מבן י"ג שנה ומעלה (אפילו זקן מופלג), מרחשון תקי"ד לפ"ק.
להתייחד עם אשה או ילדה מגיל שלש שנים ומעלה, שגב עבודתו זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן.
ואפילו עם קרובותיו ,כגון דודתו ,גיסתו ,חמותו ,כלתו הגאון רבי אברהם שמחה בונם חיים מיכלזאהן (מליצי אש ,ט"ו מרחשון)
וכו'. (המשך בעמוד ד)
• גם האשה עצמה מצווה על איסור יחוד ,ולכן אין
לאשה מבת י"ב שנה ומעלה (אפילו זקנה מופלגת)
מתורת הלשכה
נמסר ע"י הדומ"ץ הרה"ג ר' אליעזר שמעון עקשטיין שליט"א
להתייחד עם איש או ילד מגיל תשע ומעלה ,ובכלל
לקח חפץ בחנות ונמלך עליו ,אם מחויב להחזירו למקומו הנכון
זה עם קרוביה ,כגון דודה ,גיסה ,חמיה ,חתנה וכו'.
• להתייחד עם אשה פנויה או אלמנה וגרושה (כשאינן
שאלה :מטייל בחנות ובוחר לו חפצים ומאכלים לקנות ,עיי"ש .והגם דבנידון דידן כיון שעדיין לא קצב עם המוכר
ואחר שלקח בידו חפץ או מאכל מסוים וכבר שלוקחן לא חשיב כשלו עדיין ולא יהא דינו אף כשואל,
נדות) ,וכן להתייחד עם אשה נכריה ,או אשה פנויה הלך משם למקום אחר בחנות רואה חפץ או מאכל דומה אבל עכ"פ כשומר שכר בוודאי דהוי ,שהרי יכול לקחתו
להתייחד עם איש נכרי ,אסור מדרבנן. ונמלך על שלקח הראשונה ,ורוצה להשאירו שם ולקחת ויש לו הנאה זו.
• איש להתייחד עם שתי נשים ,אסור מדרבנן .וכן שני ובכל שומר יש נידון אם צריך להחזירו לבעליו מדעת השניה ,האם מחויב להחזירו למקומו הראשון או יכול
אנשים פרוצים עם אשה אחת אסור מדרבנן. להניחו היכן שירצה ,וכן בכל מחזיר חפץ לחנות אם מחויב כמבואר בחו"מ (סי' רצ"א סעיף כ"א) ,ובשואל בוודאי צריך
שיעור האיסור דעת בעלים כמבואר בסימן ש"מ (סעיף ח') וברמ"א (שם), להחזירו למקומו הנכון?
• האיסור הוא גם בהתייחדות לרגע אחד ,וזאת כאשר תשובה :מדינא חייב להחזירו למקומו הנכון דוקא ,ואם ובתומים (סי' ע"ב ס"ק ל"ח) כתב דבשואל ושומר שכר בעינן
לא ,יש לחייבו בתשלומין ע"ז ,אם לא ברשות השבה מעליא לבעליו ,משא"כ שומר חנם .וכיון דיש
ישנה אפשרות להמשיך את היחוד באין מפריע הרבה שיטות דדינו על החפץ כשואל או כשומר שכר ,יש בעל החנות.
למשך זמן שיעור האיסור( ,הפוסקים נחלקו בשיעורו ,י"א דהנה בחו"מ (סי' ר' סעיף י"א) הנוטל כלי מבית האומן לדון דמחויב בהחזרה נכונה וברורה ,ובפרט י"ל דאם אינו
35סעקונדען -דבר הלכה .וי"א עד מינוט וחצי .וי"א שבשעת אם היו דמיו קצובים ונאנס בידו חייב ,ואם גילה דעתו מחזירו למקומו הנכון הרי ניזוק המוכר מזה ,דשוב אין
הדחק אפשר להקל אפילו עד 5מינוט -מנחת יצחק ח"ד סי' צד שאינו חפץ בו י"א דדינו כשומר שכר ,וכמבואר בסמ"ע הלוקחים אחרים יודעים למצוא אותו לקנותו ,וגם אינו
אות יא) .ולכן הנכנס לבית ונמצאת שם אשה לבדה (שם ס"ק ל"א) דבההיא הנאה שהי' יכול לקחתם נעשה נשמר כראוי כשאינו מונח על מקומו הנכון ,א"כ צריך
(מצוי מאד שמשאירים עוזרת נכריה לבדה בבית) ,אפילו אם כשומר שכר .ויש עוד שיטה בטור (שם) ובסמ"ע (שם) להחזירו למקום המיועד לו ,ואחריותו עליו.
בדעתו רק לקחת משהו ולעזוב את הבית מיד ,יש חוץ אם ידוע שבאותה חנות דרך הפועלים תדיר ובנתיבות המשפט (ס"ק ל"ד) דהוי כשואל ומתחייב גם
איסור יחוד (וראה להלן אופן ההיתר). באונסין כל שנטלן על מנת ללקחן ונעשה כשלו ,וכיון להחזיר החפצים למקומם ,וזהו דרך המסחר וסערוויס
דנתחייב באחריותו לא מיפטר עד שיחזירנו לבעליו ,הלוקחים ,יש לדון דמותר להשאירו כך.
המותרים ביחוד שלח דעליווערי על מי מוטל האחריות?
• מעיקר הדין מותר לילד שהוא פחות מי"ג שנה וגם יש לדון לחייב הקונה גם בלי קנין התחייבות, שאלה :הרבה נשאלנו על מציאות שחנות גראסער"י
להתייחד עם ילדה שהיא פחותה מי"ב שנה ,מכל או דגים או קעיטערינ"ג שולחים מה שקנו שהדעליווער"י מא"ן זוכה בשבילו ונעשה בעליו ממש
מקום משום חינוך יש למנוע מזה (שו"ת שבט הלוי ח"ה בחנות או מה שהזמינו אצלם ,והגוי שמביאו מניחו אצל בכל אופן והגם שהם נכרים וזכי' מטעם שליחות ואין
סימן רד אות ג). הדלת ,כשאף אחד לא עונה בבית ולא פותח הדלת ,או שליחות לנכרי ,כעין מש"כ בנתיהמ"ש (סי' קפ"ח ס"ק א')
• מותר האב להתייחד עם בתו ,וכן מותר לאם להתייחד שמניחו במקום שאמרו לו להניחו וכפי שנצטוה ,ולמעשה דכל שנשכרים בשכר הו"ל יד פועל כיד בעה"ב וזוכה
עם בנה ,אפילו בקביעות. הקונה והמזמין לא מצאו את הדעליווערי או שמצאו בשבילו גם בנכרי ,וממילא כבר זכו בו הקונים ,ועי' בשו"ת
• מותר לאיש להתייחד עם זקנתו או עם נכדתו ,וכן בית שלמה (סי' פ"א) ושו"ת מהרש"ג (ח"א סי' י"ג). לאחר זמן שהמאכל או החלב כבר נתקלקל.
מותר לאשה להתייחד עם זקנה או נכדה. ולכן לפי"ז ודאי דההפסד ואחריות על הקונה ואין תשובה :והנה הרבה יש לדון בהלכה זו ,ובפשטות נראה
• וכן מותר לאיש להתייחד עם ילדה פחותה משלש ההלכה דאחריות הסחורה על הקונה ,הן המוכר ובעל החנות חייב באחריות ,וכל שהוסכם כן
שנים ,ואשה עם ילד פחות מתשע שנים. שמדין ערב כל שעשה כפי מה שהבעה"ב צוהו לעשות והמנהג כן שוב חל האחריות על הקונה.
וכל זה גם כשלא שילם עדיין ולא עשה מעשה קנין ובעל החנות ששלחו הוציאו מרשותו על דעת כן -חייב
• אח ואחות ,בבית הוריהם ,מותרים ביחוד באופן עראי, הקונה באחריות המאכלים ,וגם באומר לחבירו זרוק על המאכלים והחפצים ,וכש"כ כשכבר קנהו ועשה הקונה
(דהיינו שההורים נעדרים מהבית עד 30יום ,ואם ההורים נוסעים מנה לים נחלקו הראשונים והפוסקים ,עי' רמ"א (סי' ש"פ מעשה קנין דהוא קנינו ואחריותו.
ליותר מ 30-יום ,ידאגו שאדם אחר יהיה עמהם באופן שלא יהיה ועכ"פ גם להשולחים ההזמנות והדעליווערי יש ס"א) אם חייב מדין ערב ,וכל ששלחו ע"י בן דעת בודאי
איסור יחוד) ,אבל לדור ביחד בבית ששכרו לעצמם ולכו"ע מתחייב ,עי' נתיבות המשפט (סי' ק"כ ס"ק א') ושו"ת להזהיר ליתן המאכלים והחפצים במקום משומר כפי
אסור. מהרש"ג (ח"ב סי' נ"ב) באומר לחבירו לשלוח ע"י הבאה"ן ששייך במציאות.
• כשבאח ואחות אין חשש לעבירה ,כגון שאחד מהם ויש הרבה לדבר בנושא ואכמ"ל. או הבי דואר ,וכ"כ בשו"ת דברי מלכיאל (ח"ו סי' נ"ז).
חולה הרתוק/ה למטה או זקן/ה ,מותרים להתייחד
אף בקביעות.
• במקום שאין יודעים שהם אח ואחות ,אין להם ללון
רשימת הרבנים :הגר"ע האניג שליט"א /הגרי"ז פאללאק שליט"א /הגרא"ש עקשטיין שליט"א /הגרא"ח
שטרנבוך שליט"א /הגרא"י רייך שליט"א /הגר"ש לוריא שליט"א /הגרי"י ברייער שליט"א /הגרש"מ
מאשקאוויטש שליט"א /הגר"א פריעדמאן שליט"א /הגרחי"ל טייטלבוים שליט"א /הגרשמ"ח גרינפעלד
שליט"א /הגרב"נ פייבוש שליט"א /הגרי"י רבינוביץ שליט"א /הגר"נ געלדציילער שליט"א /הגרי"א רייזמן
לשכת הוראה
יחד אפילו לילה אחד. שליט"א /הגר"ד שיינברגר שליט"א /הגרש"צ אדלער שליט"א /הגרי"ד אורשנסקי שליט"א /הגר"ש בעלז שע"י הבד"ץ דקהלתנו
שליט"א /הגר"א גולדמן שליט"א /הגר"י גרינוואלד שליט"א /הגרצ"א וויזניצער שליט"א /הגרש"מ טעללער
חדרים נפרדים שליט"א /הגר"ח סופר שליט"א /הגר"א קאליש שליט"א Jacob Jacobsstraat 22
• אסור לאיש ואשה לשהות בדירה אחת ,אף כשלנים שעות קבלת קהל ב"לשכת הוראה" שבבנין הקהלה
בחדרים נפרדים ,כשהדלת שביניהם אינה נעולה מספר טלפון:
לפנה"צ / 11:15 - 10:15אחה"צ 15:00 - 14:00
או כשהם משתמשים באותו פרוזדור ,מטבח או
שירותים (שבט הלוי ח"ה סי' רב אות ב). שעה לפני השקיעה עד השקיעה (שבוע הבא משעה )16.25 03.208.4115
"תיבת הדואר" של "לשכת הוראה" (וסימנך דיין = )4115
• אבל אם יש לכל אחד מהם שירותים נפרדים ויציאה
נפרדת ,אע"פ שיש דלת משותפת ביניהם שהיא מתרוקנת בימים א'-ה' בשעות הנ"ל משעה 8.00בבוקר
סגורה ולא נעולה ,מותר לכל אחד להיות בחדר שלו בעניני לשון הרע הנוגע לשידוכים -בטלפון 0484.222.252 עד 12.00בלילה
(המשך יבא בע"ה) (דבר הלכה). בימים ג' וה' משעה 18.00עד 19.00ע"י הג"ר אברהם הכהן עהרנטרייא שליט"א
2
א יידיש ווארט בענין גזירת ברית מילה
לבקשת חברי הקהלה ובהתקרב זמן המיועד
הרצ"ה מטשארטקוב (המשך)
לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך (יב,א) לדיון המשפטי נגד מוהלי עירנו שיחיו ,ברצוננו זצ"ל בן הגאון הגדול רבי צבי יחזקאל זצ"ל
עס איז באקאנט די קושיא אז קודם דערווייטערט לעדכן קצת את הציבור מהנעשה בענין זה ובענין אב"ד פלונסק ,נין ונכד להגה"ק רבי צבי הירש
מען זיך פון די אייגענע שטוב ,דאן פון דאס פלאץ, קיום מצות ברית מילה בבלגיה בכלל. מטשארטקוב זצ"ל מביא:
און ערשט דערנאך פון דאס לאנד? מיד בהתחלת הפרשה העגומה הזאת ,יצרנו כתב ש"ב הגאון מורינו יעקב לאנדא (שיחי')
נאר דער פסוק רעדט דא נישט פון די פיזישע קשר עם גדולי עורכי הדין למצוא את הדרך הנכונה אבד"ק טשארטקוב ,וז"ל ,קודם התפלה לא היה
דערווייטערונג ,נאר פון די מחשבה ,אז אברם זאל להמשיך בדרך חוקי את קיום מצות מילה בלי שום רשות לשום אדם לבוא לבית מדרשו (של רצ"ה
אויפהערען צו טראכטען פון אלע שלעכטע מעשים שינוי עפ"י הלכה ,כמו שאלפי רבבות בני ישראל מטשארטקוב) כי אם לעשרה מתלמידיו ,ועמד
וואס ער האט געזעהן ,און ביי דעם איז דער שטייגער קיימו אותה בכל הדורות. להתפלל עם עשרה תלמידים הללו ,ועד בואם לברכת
צו פארגעסען ערשט דאס לאנד ,דאן די שטאט ,און עורכי הדין הצליחו ב"ה למצוא חוק עתיק ,אשר
צום סוף די אייגענע שטוב ברוך שאמר היה פחד גדול לכל איש למשמש על
(הכתב והקבלה) כנראה יש מקום גדול לתלות שבזה תהיה אפשרות הדלת .ובאומרם ברכת ברוך שאמר ,אזי היה רשות
לבטל הגזירה בעזה"י.
לכל אדם לבוא פנימה ,ואחר התפלה היו מוכרחים
לשון חכמים כמו כן מנסים בעוד דרכים וקשרים אחרים,
אנשים הזרים לצאת החוצה ,והוא סגר את עצמו
בהתייעצות עם עסקנים ועו"ד מארה"ב שעסקו
ושלש מצות בתורה הן שנקראו אות ,ואלו הן: בביטול גזירת המילה בארצם ,וגם ע"י קשרים עם בפנים עם כ"ד תלמידיו ללמוד נסתר ,וישבו כולם
מילה שבת תפילין ,ושלשתן עדות ואות על היחוד שרים ופוליטיקאים שונים במדינתנו. על הקרקע והוא באמצע( .שמן הטוב ח"ב ,אות קה)
והאמונה ,ואין ראוי לכל אחד מישראל לעמוד זולת על הציבור לדעת ,שאין לך יום שאין העסקנים
השתים מהן ,כי קיום כל דבר ע"פ שנים עדים ,ועל זה מתעסקים ומשתדלים בענין ,וגם השבוע התקיימה גודל מדרגתו
יצטרך שילכו ב' עדים עמו ,ולפיכך חייב אדם להזהר אסיפה בצירוף עם נציגים של קהלת שומרי הדת רבי צבי מטשורטקוב בהרה"צ רבי מאיר טיקטין,
במצות תפילין ,ואז יהיו ב' עדיו נמצאים עמו ,והם ויו"ר הקונסיסטואר עם ארבעה עורכי דין ,ביניהם היה נוהג לעמוד בתפלת מנחה בערש"ק כשלש
מילה ותפילין לא יסורו ממנו ...וביום שבת שהוא ר' יצחק לסמן ור' דוד בראון שיחיו. שעות רצופות .ובכל ליל שב"ק היו אביו ואחיו ר'
פטור מתפילין ,מילה ושבת נמצאת בו ,מלמד שכל והננו בבקשה לכל אחד ואחד מאתנו ,נא להתחנן יוקיל ,ממתינים עליו בסעודתם.
הזהיר במצות תפילין אין שני עדים זזין ממנו לעולם, לפני הקב"ה המתאוה לתפלותינו ושומע תפלת כל פעם שאלה הרבנית את בעלה ,מדוע מתעכב
(רבנו בחיי יז,כד) לא בחול ולא בשבת. פה ,שיטה לב המלכות עלינו לטובה ותגזור עלינו בנינו זה יותר ממך ומבנינו השני ,האם תפלתו ארוכה
גזרות טובות ,ויה"ר שיתקיים הפסוק בפרשתנו משלכם .אמר לה ר' מאיר'ל ,דעי כי ר' צבי הנו בעל
שיר השירים אשר לשלמה "והקמתי את בריתי ביני וביניך ובין זרעך אחריך מקובל גדול וצריך להאריך בתפלתו בכדי לכוין את
הננו בזה בברכות והודאות לדרתם לברית עולם" בלי שום מניעה וערעור כלל, כונותיו הקדושות ,והוא צדיק גדול מאד ,ולראיה
להר"ר שלמה שיעראדזקי ני"ו וברית אבות לבנים יזכור להיושע בתשועת עולמים אראה לך את המלאכים שילווהו כשיחזור מבית
על שטרח ועמל קרוב לעשרים שנה בעריכת בב"א. מדרשו .כששב ר' צבי מביהכנ"ס ,נתן הרה"צ רבי
החופות בקהלתנו תמידין כסדרן במסירות נפלאה. בנוסח אשכנז" .ואז הקיץ הרב קדושת לוי משנתו, מאיר'ל את מטפחתו לרבנית שתעבירה על עיניה,
יזכה יחד עם ב"ב לברכת עוד ינובון בשיבה דשנים ולא התפלל שם עוד לפני התיבה בנוסח ספרד. ואז ראתה את המלאכים שבאו עם בנה הביתה ,ונחה
ורעננים יהיו מתוך הרחבת הדעת וכט"ס. ואדמו"ר הרב רבי ישראל (מטשארטקוב) שיחי' (זכרון אשר ח"ב ,אות כג) דעתה.
הנהלת הקהלה הנ"ל סיים :אשר מזה יכולים לדעת גדולת הקדוש רבי
ולזאת חיבב הבעש"ט את הרב "מאיר נתיבים" צבי הירש מטשארטקוב ,אשר הרב מבארדיטשוב שביל לשמים
הגאון מורינו מאיר מרגליות ,והקדוש רבי פנחס הנודע בעבודתו ,יהיה נרדם לפני העמוד בשביל אשר במכתבו של הגר"ש הכהן אבד"ק שיטאווא בעל
שפירא מאוסטרהא ,והקדוש רבי צבי הירש הורוויץ (שמן הטוב ח"ב ,אות צד) שינה מנוסחו ,עכ"ל. ה"מנחת שבת":
אבד"ק זבארוב וטשארטקוב ,שהיו תלמידיו. עוד שמעתי מפי אדמו"ר וכו' מורינו (הרה"ק
ובראש ספר מטעמי יצחק כתב ,כי ראשי תיבות אהבת צדיקים רבי ישראל מטשארטקוב זי"ע) שיחי' הנ"ל ,שסיפר
"איש" הורוויץ הוא נוטריקון :א'ברהם י'שעיה עוד שם: בשבת קודש בעת סעודה שלישית ,ביום ט"ו
ש'עפטעל (רבי אברהם ,ובנו השל"ה הקדוש ,ובנו רבי ושמעתי מאנשי טשארטקוב ,אשר הבעש"ט לחודש מרחשון ,שאז הוא היארצייט של זקננו הק'
שעפטעל בעמח"ס ווי העמודים) ,כי משפחת הורוויץ הקדוש זי"ע היה פעם אחת בעיר טשארטקוב בעת הרבי צבי הירש מטשארטקוב .אשר פעם אחת
נתכבדה בשלשה צנתרי דדהבא אלה ,עיי"ש. היות שם זקננו רב אב"ד ,ושלח זקננו הקדוש רבי צבי שבת בטשארטקוב הרב הגה"ק הרבי ר' לוי יצחק
(שמן הטוב ח"ב ,אות קו) הירש את אחד מתלמידיו ,שמו היה נקרא בפי כל מבארדיטשוב בעל קדושת לוי ,וזה היה כמה שנים
"הרב ר' יצחק דער דארער" ,שיאמר להבעש"ט בשם אחר פטירת זקננו הרבי ר' צבי הירש .ובטשארטקוב
טוב מראה עינים רבו ,שרצונו שהבעש"ט ישבות בעיר טשארטקוב. יש בית הכנסת אחת קטנה ,אשר זקננו הנ"ל היה
סיפר כ"ק מרן אדמו"ר מפשעווארסק שליט"א: אך הבעש"ט לא רצה לשבות שם ,ונסע לדרכו, דרכו להתפלל שם בחיים חיותו ,ועד היום מכונה שם
זקיני (הרה"ק רבי איציקל מפשעווארסק) ז"ל הרבה והלך הרבי יצחק ללוותו ,וכאשר יצאו חוץ לעיר בעיר טשארטקוב הבית הכנסת הנ"ל בשם "הרבי ר'
לספר עובדא דלהלן .היתה פעם תקופה של כמה נשבר האופן מהעגלה ,והוכרחו לתקנו .ונסעו הלאה, הירשל'ס קלייזיל".
חדשים שסיפר עובדא זו מדי שבת. ושוב נשבר דבר אחר מהעגלה ,כך היה איזה פעמים, ובהיות הקדושת לוי שם ,התפלל גם הוא
הגה"ק רבי צבי הירש מטשארטקוב היה קרוב ואמר הבעש"ט בזה הלשון" :דאס דארע יודיל לאזט בהקלויז הלז .ושם מתפללים בנוסח אשכנז עד
משפחתו של הגה"ק רבי חיים כהן אב"ד לעמבערג, אונז נישט פארען" .ושמעתי אשר הבעש"ט הוכרח היום ,כי כן התפלל זקננו הנ"ל ,ויען אשר הרב
ופעם אחת כשהגיע רבי צבי הירש ללעמבערג היה אז לשבות בעיר טשארטקוב ,והתראה את עצמו מבארדיטשוב היה רגיל להתפלל בנוסח ספרד ,לכן
כמובן האורח שלו ,ובלעמבערג היה חסידישע עם זקננו הקדוש רבי צבי הירש ,ונכנסו יחד בחדר התפלל גם אז ב"קלייזיל" הנ"ל בנוסח ספרד כהרגלו.
בית המדרש אחד ,אולם רבי חיים כהן התפלל אחד ,וסגרו את הדלת מהחדר על י"ב שעות ,ואחר ודרכו היה להתפלל לפני התיבה ,והתפלל שם לפני
בבית הכנסת של העיר .רבי חיים הלא היה כהן, כך פתחו את הדלת ויצאו משם ,ואין שום אדם יודע התיבה בנוסח ספרד ,ונפלה עליו תרדמה באמצע
וידוע שכהנים קפדנים הם ,וכן היה קצת מבוגר מה שדברו שם. התפלה ,ונרדם שם בעת עמדו לפני התיבה .ובא אליו
מרבי הערשל טשארטקוב'ער .ואחר התפילה בליל ושמעתי מאבותי ומאנשים נאמנים ,אשר אחר בחלום זקננו הרבי ר' צבי הירש ,ואמר לו" :האיך יש
שבת המתין רבי חיים שתי שעות עליו עד שחזר כך היתה אהבה עזה בין זקננו הקדוש (רבי צבי הירש לך כח לשנות את נוסחי נוסח אשכנז ,במקום הלזה
מהביהמ"ד ,וראו עליו שהוא מקפיד על זה ,והבינו מטשארטקוב) ובין הבעש"ט ז"ל .ועוד שמעתי אשר אשר היו לי כמה יגיעות עד שעשיתי שביל לשמים
שבעת שיחזור רבי הערשל מביהמ"ד יאמר לו משהו בעת שהבעש"ט עקר דירתו ממדינת קיסר ירום- לזכרון עולם
על איחורו .למעשה ,כשבא רבי צבי הירש לביתו הודו למדינת רוסיא ,אמר ,שבמדינת קיר"ה הוא
לא אמר מלה אחת ,והיה זאת לחידוש גדול .אח"כ מניח צדיק גדול שהוא גברא דכוותיה ,ואמר זה על
הר"ר שלמה זלמן ע"ה
שאלו בנו או מקורב אחר למה לא אמר לו כלום, זקננו הקדוש ,שהוא נשאר בטשארטקוב במדינת ב"ר נתן מרדכי הלוי ע"ה לעהרער
נענה לו :בגמרא איתא ששני מלאכי השרת מלוים (שמן הטוב ח"ב ,אות צח-צט) קיר"ה. ראש הקהל דקהלתנו
נלב"ע ט"ו מרחשון תשע"א
את האדם בליל שבת ,ובגמרא למדתי את המימרא, ת.נ.צ.ב.ה.
אולם עכשיו כשנכנס רבי צבי הירש ראיתי בפועל שם משפחתו
המלאכים שמלוים אותו -ולכן לא יכלתי לומר כלום. כתב ש"ב הגאבד"ק סעראצק (שיחיה) ,וז"ל:
גם זאת שמעתי מזקיני ז"ל :הרבנית של רבי שמעתי מש"ב הגאון מורינו ישראל (הורוויץ) ייראוך עם שמש
הערשל טשארטקוב'ער היתה צדקת להפליא ,בנה אבד"ק וואייסלאוויץ ,נכד הרה"ק מו' נפתלי צבי תפלת שחרית בימות החול כותיקין
הגה"ק ה"הפלאה" זצ"ל כותב בהפלגה על גדלותה. הורוויץ אבד"ק ראפשיץ ,שהיסב שמו "הורוויץ" בביהמ"ד פשעווארסק
וישנה אימרה שאמרה על בניה ,והיא שאחד אינו אחר משפחת אבי אמו ,אא"ז הגאון מו' יצחק הלוי בכל יום חצי שעה לפני הנץ
מברך ברהמ"ז ואחד אינו קורא קרי"ש .והכונה, הורוויץ אבד"ק אה"ו .כי הבעש"ט זי"ע אמר ,שג' יום א' פרשת וירא בשעה 6.53
שהרבי ר' שמעלקא זי"ע לא הלך לישון אף פעם משפחות נקיות דור אחר דור ,אשר כרת את אברהם *
בלילה ,רק למד ברציפות עם תלמידים משך הלילה, ושבועתו ליצחק ויעמידה ליעקב .א) משפחת בכל שב"ק בביהמ"ד חב"ד
(המשך בעמוד ד) מרגליות ,ב) שפירא ,ג) הורוויץ. התחלת התפילה בשבת קודש זו 7.35
3
בינו שנות דור ודור הנהלת הקהילה מאחלת ברכת מזל טוב חמה ולבבית לכל בעלי השמחה
ש"ק -י"ג מרחשון
תקמ"ב :רבי ברוך [ב"ר אברהם] מקאסוב -יסוד האמונה
יום א' -י"ד מרחשון
שהשמחה במעונם שידוכים
מיטוואך י"ז מרחשון Woensdag 28 oktober שרה מאשא פרייפעלד מרדכי שמעון ווייס
הקדוש רבי אברהם אלימלך [ב"ר ישראל] תש"ג: משה שמאי האכבערג (יונגער) בת הרב יעקב שליט"א ב"ר משה נ"י
פערלאוו -האדמו"ר מסטאלין-קארלין פרייפעלד (לעווינשטיין) ווייס (קסטנר)
מלכה כהן (יאקאב)
יום ב' -ט"ו מרחשון )Moshe Shamai Hochberg (Lge Leemstr. מאנשעסטער אנטווערפען
תקי"ד :רבי צבי הירש [ב"ר מאיר] הלוי הורוביץ -אב"ד מאנשעסטער ,ה' מרחשון תשפ"ז
טשארטקוב )Malky Kohen (Belgiëlei
תקצ"ז :רבי לייב בעל יסורים Chupa: Bais Rochel 18.30 uur
תשי"ד :רבי אברהם ישעיהו [ב"ר שמריהו יוסף] קרליץ - גיטל האכהייזער שלמה זלמן פאגעל
חזון איש בת ר' יקותיאל גרשון נ"י ב"ר אלטר מרדכי נ"י
דאנערשטיק י"ח מרחשון Donderdag 29 oktober האכהייזער (ווערטהיים) פאגעל (זילבער)
יום ג' -ט"ז מרחשון יהודה גליק (בראנדער) אנטווערפען לונדון
תק"צ :רבי עמרם [ב"ר משה נחום] ראזענבוים -רבי טויבא רייצער (געלדציילער) אנטווערפען ,ה' מרחשון תשפ"ז
עמרם חסידא
תשס"ב :רבי אלעזר מנחם מן [ב"ר עזריאל] שך -ראש )Leibel Gluck (London
ישיבת פוניבז -בני ברק -אבי עזרי )Toby Reitzer (Lange Leemstraat חיה גיטל שטערנבערג צבי שווייצער
בת ר' יוסף נ"י ב"ר אשר ישעי' נ"י
יום ד' -י"ז מרחשון Chupa: Bais Rochel 18.30 uur שטערנבערג שווייצער
תקפ"ו :רבי מנחם מענדיל [ב"ר יעקב קאפיל] מקאסוב - וועסטקליף אנטווערפען
אהבת שלום וועסטקליף ,ז' מרחשון תשפ"ז
תרס"ד :רבי יהושע [ב"ר שלום] הלוי ראזענפעלד -
האדמו"ר מקאמינקא עליית חתן לתורה ברכה געלא בערגער משה אריה בלייער
תשמ"ח :רבי משולם זוסיא [ב"ר חיים יצחק] טווערסקי -
האדמו"ר מטשערנאביל יעקב ב"ר יהושע אליהו הוף נ"י בת ר' אברהם הלוי נ"י בן הרב אברהם שליט"א
(הוף-רייזנר) ביהמ"ד בית יעקב בערגער (בינער) בלייער (בענעדיקט)
יום ה' -י"ח מרחשון * אנטווערפען לונדון
תרע"א :רבי יחזקאל [ב"ר אברהם יששכר] הכהן משה שמאי ב"ר שמואל נחמן האכבערג נ"י אנטווערפען ,ט' מרחשון תשפ"ז
ראבינאוויץ -האדמו"ר מראדאמסק -כנסת
יחזקאל (האכבערג-יונגער) ביהמ"ד שאץ
תשי"ז :רבי יעקב [ב"ר יצחק] פרידמאן -האדמו"ר
מבוהוש־הוסיאטין -אהלי יעקב
תשל"א :רבי רפאל ברוך [ב"ר יעקב] טולידאנו -אב"ד (לערנער-גראס)
*
שמואל אפרים זלמן בן הרב ש .י .משה לערנער נ"י
ביהמ"ד בעלזא מרכזי
נולד בן
מעקנעס * למשפ' ר' צבי הלפרן-נויגרעשל נ"י
תשמ"ז :רבי נחום [ב"ר אריה צבי] פרצוביץ -ראש ישיבת יהודה יהושע ב"ר שמעון עוזר הכהן הרשקוביץ נ"י *
מיר (הרשקוביץ-גראס) ביהמ"ד בעלזא-מרכזי למשפ' ר' דוד פלדמן-אינטראטער נ"י
ש"ק -כ' מרחשון * *
ד'תתקי"ט:רבי אברהם [ב"ר יצחק] -הראב"ד (השני) יהושע דוב ב"ר נחמן דוד מלבסקי נ"י למשפ' ר' יצחק ברנשטיין-פאנעט נ"י
תרי"ב :רבי שלום [ב"ר יעקב יוסף] הלוי ראזענפעלד - (מלבסקי-לזנגה) ביהמ"ד גור
נולדה בת
האדמו"ר מקאמינקא
בר מצוה
תשמ"ג :רבי משה נתן נטע [ב"ר מנחם מענדל] לעמבערגער
-גאב"ד דמאקאווא-כפר אתא -עטרת משה
ברכת צדיק למשפ' ר' מנחם ראבערטס-הוף נ"י
כתב ש"ב הג"מ שמואל הכהן אבד"ק שיטאווא אהרן צבי ב"ר יהודה אליהו ראטה (טויב) נ"י *
משגיח כשרות בקהלתנו למשפ' ר' ברוך ריבלין-דכנר נ"י
(בעמח"ס מנחת שבת) ,וז"ל:
שמעתי מפי אדמו"ר הגה"ק הרב רבי ישראל *
כיבוד אם ,רבי הערשל לא היה אז בבית ,אך כשהיא למשפ' ר' מנחם לימען-זמורה נ"י
(מטשארטקוב) שיחיה ,בן אדמו"ר וכו' הרב ר'
דוד משה זצ"ל מטשארטקוב ,שסיפר לי :אשר שמעה ששני בניה רוצים לבא אליה שלחה שליח
רוב עשרם ושררותם של השרים הגבירים לבית למסור להם שהיא גוזרת עליהם בגזירת כיבוד אם הרצ"ה מטשארטקוב (המשך)
ראטשילד ,בא להם מברכתו של זקננו הקדוש מו"ה שלא יגיעו ,ואמרה "הכבוד והנאה הזו שהם באים
רבי צבי הירש אבד"ק טשארטקוב הנ"ל. אליה -היא רוצה רק בעולם העליון ולא בעולם הזה". והתלמידים התחלפו ביניהם אחת לשלש לילות
ומעשה שהיה כך היה :שאביהם-זקינם של (עובדות קודש ,מלו"מ לך לך תשפ"א) ואז פנו לנוח .והוא בעצמו התנהג שלפני התפלה
הגבירים בני ראטשילד ,היה משמש בבית זקננו הביא לו הגבאי בקבוק פתוח של מים ,ועל זה הניח
הגה"ק מו"ה רבי צבי הירש ,ובתוך משך הזמן היותו קודש קדשים ראשו וכך ישן ,וכשהזיז עצמו קצת נרטב מזה ,ומזה
משמש בקודש ,נאבד מהבית איזה ַַה ְְשָל ָָשה סכום שמעתי יסופר מהרה"ק אדמו"ר (ה"דברי יחזקאל") התעורר .ואם כבר נזדמן פעם שכן פנה לישון היה
ָ
וחשדוהו לאותו הגון מעות שהושלש ביד זקננו, משינאווא שאמר על אביו (של הרבי ר' שמעלקא מעמיד את הגבאי עם מורה שעות ,ואם עברו חמש
משמש הנ"ל שהוא שלח ידו בהשלשה ,ואמר לו מניקלשבורג) הרה"ק רבי צבי ז"ל מטשארטקוב ,בזה דקות הוצרך לעוררו ,לכן לא היה מתי לקרוא קרי"ש.
זקננו הקדוש להמשמש ,שעל פי התורה יש לחייבו הלשון ,שהיה קודש קדשים ,והיה מתענה משבת ואחיו ההפלאה זצ"ל לא היה נוטל ידיו לאכילה אף
שבועה "אם לא שלח ידו" ,והוא לא רצה לישבע, לשבת ,עד שהיו לו ב' בניו (הרבי ר' שמעלקא ,והרבי ר' פעם ולכן לא היה מברך ברהמ"ז .פעם רצו הבנים
ושילם מכיסו את כל הסכום שנחסר ,והגם שהיה עני (שמן הטוב ח"ב ,אות י) פנחס בעל הפלאה). -עוד בחיי אביהם -לבוא לבקר את אמם ,לקיים
ולא היה לאל ידו לשלם ,אך למען שלא יצטרך לישבע )Na 22u.: 0903.92248 (1.50¤ per min.
תורנות בתי מרקחת שבת היא מלזעוק
רופא תורןDokter van wacht - 0900.10.512 :
אפילו על אמת ,טיכס כל מיני עצות ,ונתן במשכון כל הצלהHATZOLOH - 03.289.00.00 : )Wachtdienst (9.00-22.00 uur ורפואה קרובה לבא
אשר לו ,ולוה מעות ,ושילם כל הנחסר מבית הרב.
אחר כך נמצאה הגניבה ,ונתוודע בבירור אשר vrijdag 23 oktober maandag 26 oktober woensdag 28 oktober
Tunnelapotheek, Oever 3 Breedenraedt, Van Eycklei 47 Pieters, Lange Leemstraat 124
המשמש היה חף מפשע ,אז בירך אותו זקננו הקדוש Anfarma, Schulstraat 1 dinsdag 27 oktober donderdag 29 oktober
שיברכהו ה' בעשירות גדולה לדורי דורות ,ומאז zaterdag 24 oktober Minerva, Brederodestraat 61 Bek, Belgiëlei 66
והלאה נתעשר ,ושמש הצלחתו התחיל לזרוח Schijnpoort, Pothoekstraat 121 Centraal Station, Pelikaanstr. 3
מעלה מעלה. zondag 25 oktober
Van Bree, Van Breestraat 18
וגם מפי אדמו"ר הזקן הרבי ר' דוד משה זצ"ל ) na 22u.: Tunnel, Oever 3ליל ש"ק( 23 oktober
בעצמו ,שמעתי גם כן שאמר שהמעשה הנ"ל הוא בתי מרקחת שפתוחים בכל ש"ק
אמיתי ,ושהוא יודע מזה ,עכ"ל. Justitia, Justitiestraat 81: 10.00-16.00 - Centraal Station, Pelikaanstraat 3: 10.00-17.00 - Grote Markt 56: 10.00-17.00
Wapper, Schuttershofstr. 48a 9.30-18.30
(שמן הטוב ח"ב ,אות צג)
שעות הקבלה בבנין הקהלה Jacob Jacobsstr. 22
הקמת מצבה המו"ץ הגרא"ח שטרנבוך שליט"א:
בימים א-ו 10:30-12:00
הדומ"ץ הגר"ע האניג שליט"א:
בימים ב' ד' ו' 11:00-12:00
מרן הרב שליט"א:
בימים ב-ה בין השעות 17:00-18:30
הקמת מצבה על קברו של משרד הקהלה -שעות פתיחה: הדומ"ץ הגרי"ז פאללאק שליט"א: אך ורק בתיאום מראש במשרד הקהלה
לפנה"צ א-ו - 9:30-12:45 :אחה"צ ב-ה17:00-18:30 : בימים א-ו 10:15-11:15 03.233.55.67<5
ר' יהושע דוד אריה הלוי קארפף ע"ה ניתן להתקשר בטלפון גם בין השעות 14:00-17:00 הדומ"ץ הגרא"ש עקשטיין שליט"א: למזכירות הבית דין צדק
03.233.55.67>6 - beisdin@machsike-hadass.be
תתקיים אי"ה ביום א' וירא ,י"ד מרחשון info@machsike-hadass.be - 03.233.55.67 בימים א-ה 17:00-19:00
להרשמה כחבר הקהלה יש לפנות לאחד מחברי הועד ,או ע"י אי-מייל ל ,membership@machsike-hadass.be :או לשלוח תיבת memberע"י smsלמספר 0488.577.313
בביה"ח דקהלתנו בפיטטע בשעה 11.00
להארות והערות בכל הקשור לגליון ולקבלת הגליון נא לפנות דרך המייל Shabato@machsike-hadass.be
4
