gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA

שבוע: לך לך (2026-10-19)

בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פר' לך · ב ‪ -‬יא מרחשון‬ ‫תשפ"ז · שנה כ"ז · גליון ד )אלף שמ"ה(‬ ‫מטעם הנהלת היכלי התורה והחסידות נמסר ידיעות לקראת שמחת בית צאנז‬ ‫שמחת נישואי נכדת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בת הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א‬ ‫חתן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א‬ ‫עם החתן בנש"ק הרב אשר אנשיל למברגר שליט"א‬ ‫בן הרה"ג רבי ישראל שליט"א ‪ -‬רב ור"מ דקהל מאקאווא בבית שמש‬ ‫בן כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א‬ ‫וחתן כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א‬ ‫שתתקיים אי"ה ביום שלישי א' דר"ח כסלו תשפ"ז בקרית מלך רב‬ ‫‪ ‬תכונה והתרגשות רבה בקרב אנשי שלומינו די בכל אתר‪ ,‬עם התקרבות עת זמן שמחתנו‪ ,‬שמחת בית צדיקים‪ ,‬נישואי‬ ‫נכדת כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬שתתקיים אי"ה בהיכל הגדול היכל רוזנברג בקרית מלך רב‪ ,‬כשבימים אלו עמלים עסקני חצר‬ ‫קדשנו לסידור ימי השמחה כראוי וכיאות‪.‬‬ ‫‪ ‬ההזמנות נשלחו לכל בתי אנ"ש ואוהדי בית צאנז‪ .‬מפאת שיבושי דואר ואו אי עדכוני כתובות‪ ,‬סביר שיהיו הזמנות שלא‬ ‫הגיעו לתעודתם‪ .‬לעדכון כתובת עדכניות אפשר לפנות למערכת קול צאנז ‪ 072/3152000‬שלוחה ‪.9‬‬ ‫שבת עליה לתורה‬ ‫שבת אויפרוף יתקיים אי"ה בשב"ק פר' חיי שרה‪ ,‬בצל הסב כ"ק האדמו"ר מדז'יקוב ויזניץ שליט"א‪ ,‬בהיכל בית המדרש‬ ‫‪‬‬ ‫הגדול ‪ -‬שיכון דז'יקוב ויזניץ בית שמש‪.‬‬ ‫קבלת פנים וחופה ‪ -‬יום שלישי שנכפל בו כי טוב‬ ‫מעמד הקבלת פנים ייערך אי"ה בהיכל הגדול בשעה ‪ 5:00‬לפנות ערב‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מעמד החופה ייערך אי"ה בשעה ‪ 6:00‬במתחם המיוחד ברחבת קרית החינוך‬ ‫‪‬‬ ‫והיה מחניך קדוש! הכניסות לגברים למעמדי הקבלת פנים והחופה‪ ,‬אך ורק מרח' הרמ"א‪ .‬הכניסות לנשים למעמד‬ ‫‪‬‬ ‫הקבלת פנים‪ ,‬אך ורק מרח' בני יששכר‪.‬‬ ‫משתה ושמחה‬ ‫בימת הכבוד תוקם אי"ה בצד מזרח‪ .‬מתחמים מיוחדים יוקצו במרכזו של ההיכל עבור בני המשפחה‪ ,‬וכן עבור רבנים‬ ‫‪‬‬ ‫וזקני אנ"ש הי"ו‪.‬‬ ‫בשלושת צדדי ההיכל הגדול יוקמו אי"ה פארנצ'עס רבי קומות‪ ,‬למען הכיל כל הקהל הגדול בליעה"ר‪ .‬פרטים נוספים‬ ‫‪‬‬ ‫וסדרי העמידה וכו'‪ ,‬יפורסמו אי"ה‪.‬‬ ‫ברכהמ"ז אי"ה בשעה ‪.11.00‬‬ ‫‪‬‬ ‫סדרי ימי השבע ברכות יפורסם אי"ה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שבת שבע ברכות‬ ‫שבת שבע ברכות ‪ -‬שב"ק פר' תולדות‪ ,‬ייערך אי"ה בצל הקודש בקרית צאנז נתניה‪ ,‬פרטים נוספים יבואו בהמשך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סדרי השמחה לבית יעקב אלו הנשים‬ ‫קבלת פנים בהיכל הישיבה לצעירים בקרית חינוך דברי חיים‪ ,‬לבנות המשפחה ומוזמנות בלבד‪ .‬הכניסה רק מרח' בני‬ ‫‪‬‬ ‫יששכר )השער הגדול(‪.‬‬ ‫מתחם הנשים בחופה‪ :‬ברחבה הגדולה ממזרח ‪ -‬דרום של ההיכל הגדול מאחורי החומה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סעודת החתונה לבנות המשפחה‪ ,‬מכובדות ומבוגרות‪ ,‬בהיכל המתיבתא‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫שאר הפרטים ועדכונים נוספים יפורסמו בהמשך אי"ה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פר' לך∙ א · תשפ"ז‬ ‫סדרי ה"אדורך גין" בכל ימי השמחה‬ ‫‪ ‬על מועד אדורך גיין במהלך שמחת החתונה להתברך בברכת מזל טוב אצל כ"ק מרן שליט"א יפורסם אי"ה בהמשך‪.‬‬ ‫‪ ‬כפי שהונהג בחצר קדשנו‪ ,‬בכל עת שיעברו הקהל לפני הק' במהלך שמחת החתונה‪ ,‬ובשאר ימי השמחה‪ ,‬חובה להקפיד על‬ ‫הסדר כדלהלן‪ :‬רבנים‪ ,‬מבוגרים‪ ,‬אברכים‪ ,‬תלמידי ישיבותינו הק'‪) .‬ילדים עוברים עם הוריהם(‪.‬‬ ‫‪ ‬הציבור נקרא להישמע להוראות שיפורסמו בכל עת ונא לשמור על הסדר‪ ,‬כדי למנוע אי נעימויות‪ .‬המכוונים בקודש יעמדו‬ ‫לעזר ולסיוע בכל מהלך ה'אדורך גיין'‪.‬‬ ‫הודעות מיוחדות‬ ‫‪ ‬לרגל ימי השמחה בו דרושים סדרנים ומכוונים רבים לסייע בהכוונת אנ"ש והאורחים בכניסות וביציאות‪ ,‬בהושבה‬ ‫במתחמים ובוויסות הקהל במעברים ואדורך גיין‪ .‬אברכים אשר יכולים להטות שכם ומעוניינים לסייע בשמחת בית צדיקים‬ ‫במתחמים השונים ובוויסות הקהל מתבקשים להירשם אצל העסקנים היקרים מנהלי מוסדותינו הק' בחיפה מוה"ר צבי אלימלך‬ ‫לוינשטיין הי"ו בפלא' ‪ 054-8404912‬ומוה"ר חיים שלמה לוי הי"ו בפלא' ‪ 054-8407828‬שיעמדו בראש מערך הסדרנים‪ .‬או‬ ‫בהשארת הודעה בקול צאנז בשלוחה ‪ .9‬מקומות מיוחדים יוקצו לסדרנים ולמחלקים‪.‬‬ ‫‪ ‬מטעם גבאי המעמדות נמסר כי כל שמות נותני המעמדות החודשיים תמידין מידי חודש בחודשו‪ ,‬יוגשו בכוללות קוויטל‬ ‫לפני כ"ק מרן שליט"א ביום החופה‪ .‬אלו ששמותם עדיין לא מופיעים בקוויטל‪ ,‬יכולים להירשם אצל הגבאים בכל אתר ואתר או‬ ‫אצל מוה"ר סנדר בלומנטל הי"ו ראש גבאי המעמדות בפלא' ‪.053-3104628‬‬ ‫‪ ‬הודעות ועדכונים וכן שידורים מימי השבע ברכות ניתן לשמוע במערכת קול צאנז‪ ;072-3152000 :‬מארה"ב‪:‬‬ ‫‪ ;718-3045345‬מאירופה‪.44-3333664564 :‬‬ ‫צאנז‪ ,‬וזהו תוכן השיחה‪:‬‬ ‫יום שלישי פר' נח ב' מרחשון‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬הגיע אורח גדול‪ ,‬הרבי מצאנז‪.‬‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שלום עליכם‪...‬‬ ‫להבחור הבר מצוה חיים נתן נ"י בן הרב דוד פינחס‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬עליכם שלום‪...‬‬ ‫טהלר מפעיה"ק )ב"ר יונה מאיר מרחובות‪ ,‬וחתן הג"ר יהודה‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬הרבי שליט"א הוא 'שטארקע גוטע‬ ‫צבי גלנץ שליט"א רב ביהמ"ד אמרי דבש בנתניה(‪.‬‬ ‫פריינד'‪ ,‬ועוד יותר מזה‪...‬‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬הייתי עוד בשייכות עם אביכם‬ ‫לפנה"צ הגיע מרן שליט"א לביקור אצל פוסק‬ ‫מרן זי"ע‪...‬‬ ‫הדור הגאון האדיר רבי משה שטרנבוך שליט"א בעל‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אני עוד זוכר מצעירותי כשהרב‬ ‫תשובות והנהגות‪ ,‬השוהה למנוחה בסמיכות לקרית‬ ‫גליון זה נדבת‬ ‫ידידינו הנכבד והנעלה‪ ,‬יקר שבערכין‬ ‫הרה"ג רבי שלמה צבי גוטמן שליט"א‬ ‫מח"ס דברי שלמה ומרבני אנ"ש בירושלים עיה"ק‬ ‫לעילוי נשמת האי גברא רבה ויקירא‪ ,‬איש האשכולות‪ ,‬אוצר כלי חמדה‪ ,‬עדין הנפש ואציל‬ ‫המידות‪ ,‬מצניע לכת ומתחסד עם קונו‪ ,‬ויהוש"ע מלא רוח חכמה‪ ,‬מגזע ארלים ותרשישים‬ ‫דחסידי קמאי‪ ,‬רב האי חסיד וותיק אי"ש אמונות ורב תבונות‪ ,‬זכה לשרת בקודש לפני ולפנים‪,‬‬ ‫משמש בקודש בבית חיינו כשישים שנה‪ ,‬החל מאחר שנות הזעם במחנה העקורים‬ ‫בפערנוואלד‪ ,‬ועד זקנה ושיבה‪ ,‬כאשר לכל אורך התקופות הקשות של זריעתה והקמתה‬ ‫מחדש של מלכות בית צאנז בדם ובדמע‪ ,‬במצור ובמצוק‪ ,‬משמש הוא כיד ימינו וכשלוחו‬ ‫הנאמן העומד לימינו של כ"ק מרן זי"ע בכל עת ובכל מאורע‪ ,‬ולאחריו אצל כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫הגה"ק שליט"א‪ ,‬ומסור בכל לב ונפש לכל מפעלות הקודש דחסידי צאנז ברחבי תבל‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרב החסיד כמוהר"ר יהושע וייצנבלום ז"ל‬ ‫פר' לך · ב · תשפ"ז‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬הרבי השפע חיים זי"ע הראה ולימד‬ ‫שליט"א היה אצל מרן אאדמו"ר זי"ע בסוכות‪ ,‬וגם‬ ‫שאסור להתפעל ממתנגדים כהוא זה‪ ...‬בצאנז אף‬ ‫פעם בשמחת תורה‪ ...‬היה אמור להתקיים אז ברית‪,‬‬ ‫פעם לא התפעלו ממתנגדים‪ ...‬מרן זי"ע אף פעם לא‬ ‫והתפילות והקפות נמשכו זמן רב‪ ,‬והרב שליט"א‬ ‫התפעל ממתנגדים‪ ,‬כאילו לא היה‪...‬‬ ‫חשש שלא יספיקו לפני השקיעה‪ ,‬והביט בשעון‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אספר לכם מה שמעתי ממרן אאדמו"ר‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬גם נפגש עמו פעם באמצע השנה‪,‬‬ ‫זי"ע ששמע מאחד שהיה נוכח כאשר זקני הייטב לב‬ ‫בסוכה שבביתו למעלה‪.‬‬ ‫מסיגוט זי"ע ביקר אצל הגה"ק המהר"ם שיק זי"ע‬ ‫בכל יום באים לכאן מנין מבחורי הישיבה של צאנז‬ ‫בחוליו לעת זקנותו‪ ,‬והמהר"ם שיק אמר להייטב לב‬ ‫בשביל התפילות‪ ,‬הם עושים רושם טוב ב"ה‪ ,‬גאר‬ ‫שאינו יודע למה באו עליו יסורים גדולים כאלו‪ .‬נענה‬ ‫פיינע בחורים‪ ...‬אבי שליט"א אמר שרואים על‬ ‫לו הייטב לב‪ ,‬חוסטער רב‪' ,‬פשפש ולא מצא יתלה‬ ‫הבחורים שהם מיוחדים ויראי שמים‪ ,‬לא רואים זאת‬ ‫בביטול תורה' )ברכות ה‪ ,‬א(‪ ...‬השיבו המהר"ם שיק‪,‬‬ ‫בכל מקום‪...‬‬ ‫'ביטול תורה אינו בנמצא אצלי'‪ .‬אמר לו הייטב לב‪,‬‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬אני רוצה להזכיר את שמי‬ ‫חלילה‪ ,‬לא לכך נתכוונתי‪ ,‬אלא 'יתלה בביטול תורה'‪,‬‬ ‫לבריאות ואורך ימים‪...‬‬ ‫רצ"ל שיתלה את סיבת בקשתו להסרת היסורים ממנו‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬צריכים להיות בריאים‪ ...‬עוד ינובון‬ ‫בכך שהם גורמים לו ביטול תורה‪ ,‬ואם ילכו ממנו‬ ‫בשיבה דשנים ורעננים יהיו‪ ...‬צריכים להיות בבריאות‬ ‫היסורים יוכל ללמוד בלא הפרעה‪...‬‬ ‫בכדי לעבוד את השי"ת‪.‬‬ ‫אחר כך כשיצא הייטב לב משם היה נרעש מאד‪ ,‬ושאל‬ ‫ידוע מאמר העולם "בראשית ברא"‪ ,‬שבתחילה‬ ‫למלויו‪ ,‬השמעתם מה שאמר החוסטער רב‪ ,‬ואמרו‬ ‫צריכים להיות בריאים‪ ...‬מצינו בכמה מקומות בחז"ל‬ ‫שאכן נפלאים הדברים שאמר שאין בנמצא בו ביטול‬ ‫הלשון 'היינו דאמרי אינשי'‪ ...‬מרן אאדמו"ר זי"ע‬ ‫תורה‪ ,‬ואמר להם הייטב לב‪ ,‬מזה אינני מתפעל‪ ,‬אלא‬ ‫הזכיר זאת פעם ואמר דאם אנשים אומרים כך הרי יש‬ ‫מזה שהוא אוחז כבר בפשפש ולא מצא‪ ,‬היינו שכבר‬ ‫דברים בגו‪ ,‬ולא לחנם נרמז הענין בראשית התורה‪ ,‬כי‬ ‫פשפש בכל מעשיו משך כל ימי חייו ודקדק בכל‬ ‫רק כשהאדם בבריאות השלימות יש בכוחו לעסוק‬ ‫דיבוריו ומחשבותיו ולא מצא בהם שום עון שבעבורו‬ ‫בתורה ולקיים מצוות ולעבוד את ה'‪.‬‬ ‫יבואו עליו יסורים‪ ,‬ואף לא ביטול תורה‪...‬‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬צריכים אריכות ימים‪,‬‬ ‫בשביל זה לבד צריך הרב שליט"א להיות בבריאות‬ ‫צריכים בריאות‪...‬‬ ‫השלימות‪ ,‬שיוכל ללמוד תורה‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬על הרב שליט"א נאמר )משלי ח‪ ,‬לה( 'כי‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬עיקר הכח לבקש ברכה מאת‬ ‫מוצאי מצא חיים'‪' ...‬אורך ימים בימינה' )שם ג‪ ,‬טז(‪...‬‬ ‫הקב"ה הוא משום שאנו בנים למקום‪" ,‬בנים אתם לה'‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬כשיהודי מבקש מהשי"ת‬ ‫אלקיכם"‪ ,‬בנך אני‪ ,‬ובן יכול לבקש כל מה שעולה על‬ ‫שישלח לו רפואה ובריאות‪ ,‬הקב"ה אומר לו‪ ,‬למה‬ ‫רוחו‪ ,‬על בן אין שואלים שאלות‪ .‬לכן יש את הכח לבקש‬ ‫אינך מתנהג כדבעי בשאר ענינים‪ ...‬לכן אני חושש‬ ‫שהשי"ת יברך אותנו בכל הענינים‪ .‬אתה הרי אמרת‬ ‫לבקש רפואה‪ ,‬איני רוצה לדבר מזה‪...‬‬ ‫'בנים אתם'‪ ,‬וכיון שאנו בנים שלך שוב אין צריך לבדוק‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הרב שליט"א בוודאי אינו צריך‬ ‫ואנו יכולים לבקש שיברך אותנו שהכל יהיה טוב‪.‬‬ ‫לפחד מזה‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שיטת רבי מאיר היא 'בין כך ובין כך קרויים‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬למה לא‪ ...‬כל אדם מכיר ויודע‬ ‫בנים' )קידושין לו‪ ,‬א(‪ ,‬וידוע מה שכתב הרשב"א )חלק א‪ ,‬סימן‬ ‫את חטאיו‪ ...‬האדם לבדו הוא יודע כל החטאים שלו‪...‬‬ ‫קצד וסימן רמב( דאף שבכל מקום רבי מאיר ורבי יהודה‬ ‫מאחרים יכולים להעלים ולהסתיר‪ ,‬אבל האדם לבדו‬ ‫הלכה כרבי יהודה‪ ,‬אבל כאן הלכה כרבי מאיר‪.‬‬ ‫בתוך תוכו יודע כל חטאיו‪...‬‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬אנו צריכים להיות שמחים‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הרב שליט"א צריך כח בשביל לעמוד‬ ‫ומרוצים‪ ...‬כשמסתכלים קצת למטה‪ ,‬איך נראים‬ ‫על משמרת הקודש‪ ,‬ללמד תורה ולהורות הוראה‬ ‫נעבעך אלו שאינם חיים על פי תורה ומצוות‪ ,‬הרי זה‬ ‫בישראל‪ ,‬להעמיד תלמידים‪ ...‬צריכים כוחות בשביל‬ ‫מעורר אצלנו חיות‪ ,‬שיכולים להיות שמחים ומרוצים‪.‬‬ ‫זה‪ ...‬ב"ה ישנים הרבה יהודים שרוצים לשמוע ולקבל‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬כשרואים את קרית צאנז‪ ,‬איך שזה‬ ‫תורה מהרב שליט"א‪...‬‬ ‫פורח ומתרחב ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬בוודאי יכולים‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬תמיד ישנם כאלו שרוצים‬ ‫להיות שמחים‪ ...‬אבי שליט"א עוד זוכר את‬ ‫וישנם כאלו שאינם רוצים‪...‬‬ ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ מוה"ר משה בן מוה"ר שמואל רפאל רייך ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫פר' לך · ג · תשפ"ז‬ ‫מספיק‪ .‬אבל בכלליות נהיה יותר גרוע מיום ליום‪.‬‬ ‫התקופה לפני הקריה‪ ,‬שהיה מדובר אם לבנות כאן‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬חז"ל כבר אמרו )חגיגה יד‪ ,‬א(‪ ,‬ירהבו‬ ‫או בערים אחרות‪ ...‬לא חלמו אז שכל כך יתפתח‬ ‫הנער בזקן אלו בני אדם שמנוערין מן המצות ירהבו‬ ‫המקום‪ ,‬בכזו שלימות‪.‬‬ ‫במי שממולא במצות כרמון‪ ,‬והנקלה בנכבד‪ ,‬יבא מי‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬ב"ה‪.‬‬ ‫שחמורות דומות עליו כקלות וירהבו במי שקלות‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬יכולים לראות מכאן את הקריה‪ ,‬יש‬ ‫דומות עליו כחמורות‪ ...‬כן אמרו )סוטה מט‪ ,‬ב(‬ ‫מה לראות‪...‬‬ ‫וחכמות סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬לא צריכים לדבר הרבה‪ ,‬זה‬ ‫תהא נעדרת נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו‬ ‫מביא עין הרע‪...‬‬ ‫מפני קטנים‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אמת‪.‬‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬השאלה אם מוכרח להיות כן‪...‬‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬ישועת ה' כהרף עין‪ ,‬כהרף עין‪...‬‬ ‫וכי כך צריך להיות‪ ...‬בוודאי יש עוד דרכים לביאת משיח‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אנו מאמינים שהישועה כבר קרובה‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אלמלי זכינו‪ ...‬בסופו של דבר בודאי‬ ‫זה כבר קרוב‪ ,‬כי בא מועד‪...‬‬ ‫יבוא משיח צדקנו‪ ...‬עם כל זה אחכה לו‪...‬‬ ‫בכל המקומות בנביאים ובחז"ל מצינו שלפני ביאת‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬בקרוב ממש‪.‬‬ ‫המשיח יהיה ירידת הדורות‪' ,‬עקבתא דמשיחא'‪ ,‬ולא‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬היום הוא יום גדול‪' ,‬יום הבהיר' של‬ ‫מצינו שיהיה דורות נעלים‪ ,‬יהיו דורות ירודים‪.‬‬ ‫הרבי שליט"א‪...‬‬ ‫לדאבוננו רואים זאת בזמננו‪ ...‬אבל לעומת זה יש גם‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬יום הולדת‪...‬‬ ‫הרבה דברים טובים‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬בצאנז לא עשו עסק מיום הולדתא‪...‬‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬כשמסתכלים מסביב רואים‬ ‫פעם אמר מרן הדברי חיים‪ :‬הרי איוב קלל את יום‬ ‫גם דברים טובים‪ ...‬רק מלהסתכל מסביב‪ ,‬זה כבר‬ ‫ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת‬ ‫דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו‬ ‫לע"נ הרה"ח מוה"ר נתן אריה ליב בן מוה"ר אלימלך הלוי בלומענבערג ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ובראשם זקני הרה"ק משינאווא זי"ע וזקני הרה"ק מהר"י‬ ‫א ראה להגה"ק ממונקאטש ב'דברי תורה' )מהדורה ה‪ ,‬אות פח(‪:‬‬ ‫מבעלזא זי"ע‪.‬‬ ‫והנה יום הולדת אצל בני ישראל לא שמענו מרבותינו ואבותינו‬ ‫הצדיקים נשארו שם על שבת והתפללו יחדיו בבית מדרש‬ ‫הקדושים זי"ע לעשות כן יום שמחות ביום תולדותם‪ ,‬והטעם‬ ‫הגדול של העיר‪ .‬הגבאים של הרה"ק מבעלזא זי"ע רצו שרבם‬ ‫הפשוט נראה מרוב ענותנותם כי אמרו חז"ל )עירובין יג‪ ,‬ב( נח‬ ‫יתפלל מנחה לפני העמוד‪ ,‬אבל כיון שידעו שהרה"ק משינאווא‬ ‫לו לאדם שלא נברא יותר משנברא‪ ,‬על כן לשמחה מה זו עושה‬ ‫מקדים להיכנס לתפילת מנחה ואילו רבם מאחר להיכנס‪ ,‬לכן‬ ‫ביום ההוא‪ ,‬כיון שטוב היה אם לא היה נברא ונולד וכו' עיי"ש‪.‬‬ ‫הניחו את הסידור של הרה"ק מבעלזא על העמוד של השליח‬ ‫וראה עוד בשו"ת דברי יציב )ליקוטים‪ ,‬סימן סד(‪ :‬ובאמת אצל‬ ‫ציבור‪ ,‬שיבינו שהעמוד שייך להרה"ק מבעלזא‪.‬‬ ‫אבוה"ק זי"ע לא ראינו שחגגו יום הלידה באיזה שמחה‪ ,‬ובפשטות‬ ‫בנתיים נכנס הרה"ק משינאווא לבית המדרש‪ ,‬ומיד ניגש‬ ‫הטעם דנוח לו לאדם שלא נברא משנברא‪ .‬אך התוס' בעירובין דף‬ ‫לעמוד‪ ,‬וכשראה שם את הסידור של הרה"ק מבעלזא‪ ,‬נישק‬ ‫י"ג ע"ב ]בד"ה נוח[ כתבו א"נ הכא איירי בסתם בני אדם אבל‬ ‫אותה ולקחה והניחה על שולחן סמוך‪ ,‬ופתח בקול רם "הודו לה'‬ ‫צדיק אשריו ואשרי דורו עיין שם‪ ,‬ובזה י"ל שם עכשיו שנברא‬ ‫כי טוב"‪ ,‬והתחיל להתפלל מנחה לפני העמוד‪.‬‬ ‫יפשפש במעשיו וכו' היינו שבזה יבא למדרגת נוח לו שנברא‪.‬‬ ‫בליל שבת לאחר התפילה ערכו הצדיקים כל אחד את שולחנו‬ ‫וראה מדברי מרן שליט"א בגליוננו )חוקת תשע"ב(‪ :‬ברור שזהו‬ ‫בנפרד‪ ,‬ורבי טוביה מבריגל הנ"ל ‪ -‬בהיותו חסיד צאנז ‪ -‬הלך‬ ‫יום של חשבון הנפש‪ ,‬אבל לא נהגו אצלנו לעשות חגיגה‬ ‫לשולחנו של הרה"ק משינאווא זי"ע‪ ,‬ובאמצע שמע את הרה"ק‬ ‫ושמחה‪ ,‬ובוודאי שאותם צדיקים שחגגו איזה שמחה‪ ,‬הרי כבר‬ ‫משיח ואומר‪" :‬הסיבה שבשבילה הזזתי היום את הסידור של‬ ‫כתבו התוספות בעירובין )יג‪ ,‬ב ד"ה נוח( שצדיקים אשרי להם‬ ‫הרב מבעלזא הצידה הוא‪ ,‬כי חשבתי לעצמי אכן להרב מבעלזא‬ ‫ואשרי דורם ונח להם שנבראו‪ ,‬אבל ראיתי בני עליה והמה‬ ‫יש לי דרך ארץ‪ ,‬אבל האם גם לסידור שלו צריכים דרך ארץ?‪...‬‬ ‫מועטים‪ ,‬וכיון שנח לאדם שלא נברא על כן אין לעשות שמחה‪.‬‬ ‫ולכאורה מה היה איכפת לי שמחותני הרב מבעלזא יתפלל לפני‬ ‫וידוע דאיתא בזוה"ק )ח"ב קא‪ ,‬א( עה"פ )תהלים ב‪ ,‬ז( אני היום‬ ‫העמוד‪ ,‬אלא שהיום היה יום ההולדת שלי‪ ,‬וחז"ל אמרו )עירובין‬ ‫ילדתיך‪ ,‬ובוודאי שצריך האדם לעשות חשבון נפשו ביום זה‪.‬‬ ‫יג‪ ,‬ב( 'נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא‪ ,‬עכשיו‬ ‫וראה בגליוננו )משפטים תשע"ג( מה שסיפר כ"ק האדמו"ר‬ ‫שנברא יפשפש במעשיו'‪ ,‬נמצא שאין זה דבר טוב להיוולד לזה‬ ‫מבאבוב שליט"א‪ :‬הרה"ק משינאווא זי"ע היה עולה לתורה ביום‬ ‫העולם‪ ,‬לכן רציתי לכה"פ לעשות איזה דבר טוב בו ביום‬ ‫ההולדת‪ ,‬ובאם לא היה יום הקריאה היה ניגש לפני התיבה‪ ,‬וכ"ק‬ ‫ולהתפלל לפני העמוד"‪...‬‬ ‫האדמו"ר רבי יענק'לע מפשעווארסק זצ"ל סיפר שלאחר‬ ‫ובענין יום הולדתו של הרה"ק משינאווא מובא בקונטרס דבר‬ ‫התפילה היה הרה"ק משינאווא אף מחלק 'לעקיך און ברוינפן'‬ ‫צבי )כת"י מהגה"צ מווייטצען זצ"ל(‪ :‬היה מעשה בעת פטירתו‬ ‫לקהל‪.‬‬ ‫]של הרה"ק משינאווא[ שנפטר בו' טבת‪ ,‬שרצו להעמיד המצבה‬ ‫וסיפר עוד‪ :‬כאן באמריקא התגורר הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים‬ ‫ביום השלושים ]היינו ו' בשבט[‪ ,‬והיה שלג גדול ולא היה אפשר‬ ‫זצ"ל‪ ,‬האדמו"ר מבריגל‪ .‬הוא הגיע לאמריקא עוד לפני‬ ‫להעמידו‪ ,‬ונמשך עד כ"א בשבט‪ ,‬ורק אז העמידו המצבה‪ .‬ואמר‬ ‫המלחמה‪ ,‬ונסתלק לפני כארבעים שנה )כסלו תשל"ה( בהיותו‬ ‫בנו הרה"ק מציעשינוב להה"צ מקלאסנא ז"ל‪ ,‬שפלא הוא שמן‬ ‫אדם זקן‪ ,‬והיה נכד של הרה"ק מגארליץ זי"ע וכן של הרה"ק רבי‬ ‫השמים נסתבב שהעמדת המצבה יהיה ביום הולדתו אם לא היה‬ ‫טוביה מבריגל זי"ע )בן הגה"ק רבי משולם זלמן יהונתן זי"ע‪ ,‬בנו‬ ‫אפשר ביום השלושים‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫של הגה"ק בעל אריה דבי עילאי זי"ע(‪ ,‬והוא סיפר בשם זקנו רבי‬ ‫וראה בספר י"ג אורות )מערכת שינאווא( שכותב שהרה"ק‬ ‫טוביה‪ ,‬שבחודש שבט תרמ"א התקיימה איזה אסיפת רבנים‬ ‫משינאווא נולד ביום כ' או כ"א שבט תקע"ו‪.‬‬ ‫בלאנצהוט‪ ,‬והגיעו לשם הרבה צדיקי הדור וגדולי המדינה‪,‬‬ ‫פר' לך · ד · תשפ"ז‬ ‫ובכל ליל שבת הרבי שליט"א אומר פלפול עמוק וכל‬ ‫היוולדו )איוב ג‪ ,‬ג( 'יאבד יום אולד בו'‪ ,‬ואיך אפשר‬ ‫הציבור 'האלט מיט'‪ ...‬זהו מחזה יפה ונהדר מאוד‪.‬‬ ‫לעשות שמחה ביום זהב‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שהרב שליט"א יתחזק בבריאות‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬שמחים שנולדו כיהודים‬ ‫השלימות‪ ,‬בריות גופא ונהורא מעליא‪ ,‬שנים טובות‬ ‫יראים ושלמים ולא כמו אחרים‪.‬‬ ‫ובריאות להקביל את פני משיח צדקנו בבריאות‪.‬‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬היו מקומות שכן עשו עסק מזה‪...‬‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬אמן‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ברוזין היה יום ההולדת יום גדול‪ ,‬וכן‬ ‫ואיחל להגה"צ רבי מאיר משולם שליט"א‪ :‬הצלחה‬ ‫אצל הרוסישע רבי'ס‪.‬‬ ‫בהרבצת התורה‪ ,‬לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‪.‬‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל שלח‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬צריכים להודות להשי"ת‬ ‫לאבי שליט"א מכתב ביום הולדתו‪ ,‬וזה היה חידוש‪...‬‬ ‫בכל רגע‪...‬‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬אכן בליובאוויטש זה היה ענין‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬האויר כאן הוא מורא'דיג‪ ...‬בירושלים‬ ‫שלםג‪ ,‬עוד יותר מברוזין‪.‬‬ ‫צריך אבי שליט"א להיות תמיד מחובר לחמצן‪ ,‬וכאן‬ ‫ביום ההולדת מזכירים לאדם מה פעל בכל שנותיו‪.‬‬ ‫באויר של הים הוא לא צריך לזה‪ ...‬לא השתמשו בזה‬ ‫מו"ר הגה"צ רבי משה שניידר זצ"ל )ראש ישיבת תורת אמת‬ ‫כלל‪ .‬בפרט שזה גם קומה גבוהה ויש יותר חמצן באויר‪.‬‬ ‫בלונדון( היה בוכה מאד ביום הולדתו‪ ,‬בכיות ודמעות‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬האוויר מגיע מיד מהים‪ ,‬האויר עדיין‬ ‫וואו בין איך‪ ,‬וואו בין איך‪ ,‬וואס איז געווארן פון מיר‪...‬‬ ‫נקי ולא קלקלוהוד‪...‬‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬אפילו שלא היה לו על מה לבכות‪...‬‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬שהקב"ה ינהיג אתכם‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אלו שאין להם על מה לבכות‪ ,‬הם בוכים‪...‬‬ ‫שתאריכו ימים ושנים‪ ,‬נחת ושמחה‪ ,‬דורות‪ ,‬שיהיה‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬הוא היה אדם גדול‪ ,‬מחשובי‬ ‫לכם כוחות‪ ,‬שהשטן לא יהיה לו כח‪ ,‬לרשעים לא יהיה‬ ‫התלמידים של החפץ חיים זי"ע‪.‬‬ ‫כוח ושליטה‪...‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬הכרתי כמה מתלמידיו‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬אם השטן יוצא מגבולו בהכרח‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬החפץ חיים בחייו סידר רק פעם אחת‬ ‫שיתקיים 'ואתא הקב"ה ושחט למלאך המות'‪ .‬האומר‬ ‫קידושין‪ ,‬וזה היה אצלו‪.‬‬ ‫לים עד פה תבוא‪ ,‬הוא נותן גבולות גם לשטן וליצר‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬יום הולדת הוא יום תשובה‪.‬‬ ‫הרע‪ ...‬הנסיונות כבר קשים מדי‪...‬‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬אבי שליט"א זוכר מעת היותו בשווייץ‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬שיהיה 'אך טוב לישראל'‪.‬‬ ‫את האדמו"ר רבי מענדלי מסטראפקוב זצ"ל שהיה‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬הרבי שליט"א פועל גדולות ונצורות‬ ‫הסנדק של הרבי שליט"א‪.‬‬ ‫נגד פגעי הטכנולוגיה‪ ,‬ובפרט עם ההכרזה במוצאי‬ ‫וכיבד את מרן שליט"א בלחיים ואחלו זה לזה‪.‬‬ ‫שמחת תורה‪...‬‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬לחיים טובים ולשלום‪ ,‬יאריך‬ ‫בשנה האחרונה גם עשה פעולות גדולות בענין‬ ‫ימים טובים על ממלכתו‪...‬‬ ‫כשרות בתי התפילין‪ ,‬אחר שמצאו הרבה בתים עם‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬מתוך תשובה‪...‬‬ ‫שאלות וחששות‪...‬‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬אני אומר תמיד לאנשים‪,‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬צריכים גם השגחה על התחום של‬ ‫שכאשר מבקשים על תשובה צריכים לבקש שתהא‬ ‫הסופרות‪ ,‬יש ב"ה הרבה סופרים צעירים וצריכים‬ ‫'תשובה קיומית'‪ ,‬כי תשובה לבד זה כלום‪ ,‬היום הוא‬ ‫לראות שיהיו בקיאים בתחומם כדת וכהלכה‪.‬‬ ‫עושה תשובה אבל מה יהיה מחר‪ ...‬צריך שיהיה‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬אני נתתי את הבתים שלי לבדוק כאן‪...‬‬ ‫תשובה מתקיימת‪.‬‬ ‫הרבי שליט"א מבקש שיפעלו בנושא הסופרות‪...‬‬ ‫העיקר הוא שלהקב"ה יהיה נחת‪ ,‬ושהנחת ישאר‪.‬‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬החתם סופר זי"ע כתב הסכמה נפלאה‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬צריכים לבקש 'שלא נבוש ולא נכלם‬ ‫על הספר 'קסת הסופר'‪ ,‬וכותב שם שמהיום לא יתנו‬ ‫מאבותינו'‪ ,‬כך איתא בגמרא )ברכות טז‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫כתב קבלה לסופר רק אם יהיה בקי בספר זהה‪ .‬צריכים‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬ב"ה הרבי שליט"א מרבה תורה‬ ‫לחזק ענין זה שלכל סופר יהיה קבלה‪.‬‬ ‫בעולם‪ ...‬בישיבות של צאנז לומדים מאות בחורים‪,‬‬ ‫קבליים‪ ,‬ואמר הרב מבעלזא זצ"ל‪' ,‬עס איז ליפטיג ביים ים'‪.‬‬ ‫ב עוד מסופר שמרן הדברי חיים אמר בענוותנותו‪ :‬עדיף היה אם‬ ‫ואפ"ל כוונה נכונה בביטוי של הצדיק‪ ,‬שבתרגומו בלה"ק הוא‬ ‫אבן היה נולד תמורתי ואיך אפשר לשמוח ביום ההולדת‪...‬‬ ‫'זה אוירי'‪ ,‬יש בו צירוף אותיות 'יהא אורי'‪ .‬ובאמת המקום מלא‬ ‫ג כ"ק האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש זצ"ל כתב במכתב‪ :‬וידוע‬ ‫אורה תורה ומצוות ומושב יראים וחרדים‪.‬‬ ‫המנהג שקיבל אדמו"ר הזקן וכו' מרבו בשם רבו הבעש"ט‪,‬‬ ‫ה וז"ל‪ :‬איל עופר‪ ,‬אשכול הכופר‪ ,‬במתניו קסת הסופר‪ ,‬ה"ה הרב‬ ‫לאמר הקפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו‪ ,‬אחר תפלת‬ ‫המופלג בתורה כבוד מו"ה שלמה נ"י גאנצפריד מק"ק אונגוואר‬ ‫שחרית קודם אמירת השיעור תהלים בכל יום כנהוג וכו'‪.‬‬ ‫יע"א‪ .‬יקרתו הגיעני עש"ק העבר‪ ,‬בהתגוררי פה לשאוף אויר‬ ‫ד ראה בספר שיחתן של עבדי אבות )ח"א‪ ,‬עמ' רכ(‪ :‬הגאה"ק בעל‬ ‫טוב‪ ,‬ובקש מעלי לתת עינא פקיחא על ספרו אשר חיבר‪ ,‬בקראי‬ ‫שו"ת דברי יציב ושפע חיים מקלויזנבורג צאנז זצ"ל‪ ,‬בעת בישר‬ ‫שמו קסת הסופר‪ ,‬אשר בו ליקט וסידר כל דיני כתיבת ס"ת‬ ‫להרה"ק מהר"א מבעלזא זצ"ל שהצליח לקבל מגרשים על שפת‬ ‫תפילין ומזוזה ומגלת אסתר ועיינתי בו ועברתי בין בתריו‬ ‫הים‪ ,‬מקום הקריה נאמנה קרית צאנז נתניה‪ ,‬והפליט בשבח‬ ‫מרישא לסיפא והנה כלך יפה רעיתי ומום אין בך‪ ,‬מכוון להלכה‬ ‫המקום בביטוי קבלי מתורת הנסתר‪ ,‬ובבעלזא אחר הסתלקות‬ ‫ע"ד האמת‪ ,‬מסודר בסידור נכון‪ .‬ושמחתי בו מאוד ואמרתי יתן‬ ‫השר שלום מבעלזא זי"ע נמנעו הצדיקים לבטא ברבים ביטוים‬ ‫ה' ויבצע מעשהו המקום יהי' בעזרו‪ ,‬אזי אני פוקד על כל‬ ‫פר' לך · ה · תשפ"ז‬ ‫את הזמן לעמוד איתן מול רוחות הטומאה הזועפים‪.‬‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬אכן זה דבר נחוץ‪ .‬גם בבתים‪,‬‬ ‫כאשר מצינו בנח שגם כשכל בני דורו השחיתו את‬ ‫מוצאים הרבה פסולין‪.‬‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬הרבי שליט"א עוסק בזה הרבה‪,‬‬ ‫דרכם על הארץ‪ ,‬וכל יושבי תבל הקטנים עם הגדולים‬ ‫ואפשר לתקן‪...‬‬ ‫בחשיכה התהלכו והיו שקועים בטומאה‪ .‬עכ"ז נח‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬יכולים לפרסם שמי שקונה פרשיות‬ ‫התהלך בתומו צדיק ונהג עצמו בקדושה ופרישות‪,‬‬ ‫יקנה מסופר שיש לו קבלה‪ .‬כמו שעשו אצלנו לגבי‬ ‫ולא התפעל כלל מבני דורו‪ ,‬אלא נהג עצמו בקדושה‬ ‫הבתים‪ ,‬שיודעים אצל מי יכולים לקנות‪ .‬כמובן אי‬ ‫של מעלה להתרחק לגמרי מכל הדברים המביאים‬ ‫אפשר לתקן את כל העולם אבל כל מה שאפשר‪...‬‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬צריכים לתקן תקנות‪ ...‬כל זמן‬ ‫לידי מכשולות‪.‬‬ ‫שהנר דולק אפשר עוד לתקן‪...‬‬ ‫חובה עלינו לזכור שבכל דור ודור מנסה אותנו ה'‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬איני רוצה לעכב‪...‬‬ ‫לדעת הישכם אוהבים את ה'‪ ,‬ודורנו נתייחד בנסיון‬ ‫בנו הרב אשר‪ :‬אבי שליט"א נהנה‪...‬‬ ‫זה שיש בו פיתויים רבים לפרוש רשת לרגלי‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬ב"ה שיש כאן אוויר טוב והוא נהנה‪...‬‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬כל אחד צריך להשתדל‬ ‫המשתמשים בהם להפילם לשאול תחתית ה"י‪ ,‬וע"י‬ ‫לבריאות הגוף‪.‬‬ ‫זה שפורשים ומתרחקים מכל נסיונות הללו‪ ,‬אנו זוכים‬ ‫מרן שליט"א‪ :‬שהרב שליט"א יתחזק בכוחות דשנים‬ ‫להראות כי אנו נאמנים לה'‪ .‬וכל קבלה וגדר וסייג‬ ‫ורעננים‪ ,‬געזונטע לאנגע יארן‪ ,‬להעביר את משמרת‬ ‫בענין זה נשגב מעלתו עד מאוד‪ ,‬ואפי' קבלה קטנה‬ ‫ההוראה לדורות הבאים‪ ,‬לעמוד על משמרת הקודש‬ ‫ותוספת חיזוק מועטה עצום הוא לאין ערוך‪ .‬אף מי‬ ‫עד ביאת משיח‪.‬‬ ‫בעל תשובות והנהגות‪ :‬מתנצל שאין בכוחי ללוות‪...‬‬ ‫שרח"ל שקוע באותן מכשולות‪ ,‬ידע נאמנה כי לא‬ ‫ושלח את בנו ללוות את מרן שליט"א‪ ,‬ונפרדו לשלום‪.‬‬ ‫ננעלו דרכי תשובה‪ ,‬ואם ישוב למוטב ויזרוק את כל‬ ‫ההבלים הללו אשר ברשותו‪ ,‬יהא נסלח לו כל העבר‪,‬‬ ‫היום נתפרסם מכתבו של כ"ק מרן שליט"א‬ ‫ולא יחשב לו כלל כל אותם מכשולות‪.‬‬ ‫לקהילת היראים בארגנטינה להתחזקות ושמירה‬ ‫מפגעי הטכנולוגיה‪ ,‬אחר ההתעוררות הגדולה‬ ‫בטוח אני שכל אלו שמתחזקים ומתעוררים‬ ‫ששררה בקהילה בעקבות דברות קדשו של כ"ק מרן‬ ‫להוסיף שמירה והתחזקות בכל העניינים הללו‪ ,‬יזכו‬ ‫שליט"א במעמד הנשגב מעמד הקפות שניות‬ ‫לרב טוב ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬וכאשר נודע מספה"ק‬ ‫העעל"ט‪ ,‬וזהו תוכן מכתב הקודש‪:‬‬ ‫שעל ידי ריבוי הקדושה זוכים לשפע עליון בכל‬ ‫בעה"י‪ ,‬יום א' פר' נח ת'הא ש'נת פ'סקה ז'והמתן‬ ‫הענינים‪ ,‬בני חיי ומזוני רויחי‪ ,‬אכי"ר‪.‬‬ ‫אל מע"כ בני קהילת היראים בארגנטינה יצ"ו‬ ‫בברכה מרובה לכאו"א בכל מילי דמיטב‬ ‫הע"י שלומים מרובים כטל וכרביבים‬ ‫חי"ק‬ ‫תרנן לבבי לשמוע כי כמה מיראי ה' וחושבי שמו‬ ‫‪‬‬ ‫מבני הקהילה‪ ,‬נתעוררו לחזק את גבולות הקדושה‬ ‫בשעה ‪ 9.00‬התפלל מרן שליט"א תפילת ערבית‪,‬‬ ‫בכל עניני השמירה וההתרחקות מהניסיונות המרים‬ ‫לפני התפילה הדליק מרן שליט"א ב' נרות לרגל יומ"ד‬ ‫של כלי הטכנולוגיה הפסולים‪ ,‬ונפשם בשאלתם‬ ‫של הרה"ק מרוזין זי"ע‪.‬‬ ‫אח"כ יצא מרן שליט"א לעיר בית שמש‪ ,‬להשתתף‬ ‫לקבל דברי חיזוק והתעוררות לבני הקהילה‪.‬‬ ‫בשמחת נישואי נין כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‪ ,‬החתן‬ ‫הנה הזמן גרמא‪ ,‬כאשר הקריאה בפר' נח מעורר‬ ‫הספר קסת הסופר וכו' כאשר יחזו נכוחות בהמכתב שכתב אליו‬ ‫תלמידי המחויבים לשמוע בקולי‪ ,‬שמיום הדפסת ספר קסת‬ ‫הגאון המפורסם בעל החת"ם סופר זצללה"ה‪ ,‬ונתקבל מאד‬ ‫הסופר הלז‪ ,‬מכאן ואילך לא יתנו רשות וכתב קבלה לשום סופר‬ ‫הספר הזה על פני תבל‪ ,‬ומגודל חבתו ואיננו בנמצא‪ ,‬חלו פניו‬ ‫כ"א למי שיהי' בקי בספר הזה ורגיל על לשונו‪ ,‬כדרך השוחטים‬ ‫רבים וכן שלמים להוציאו פעם שנית לאור לזכות את הרבים‬ ‫שנוטלים קבלה‪ ,‬וכמ"ש ט"ז סימן א' ס"ק ה' כן ינהגו עם‬ ‫אשר ילכו לאורו‪ ,‬ונעתר הרב המחבר לדבריהם להדפיסו שוב‬ ‫הסופרים‪ ,‬וסופר שאינו בקי בספר הזה יופסל מאומנתו‪ ,‬ויחזור‬ ‫ביתר שאת ויתר עז בביאורים חדשים וכו' ושלח אלי ספרו היקר‬ ‫לפרקים כאשר יושת עליו מהרב‪ ,‬כן אני מצוה לבני ותלמודי ה'‬ ‫לעיין בו וליתן עליו הסכמה‪ ,‬ומחמת חולשתי ותשות כוחי לא‬ ‫יברכם‪ ,‬כי צורך גדול הוא ומכשלה גדולה תחת יד הסופרים‬ ‫יכולתי לעיין בו הרבה רק מעט‪ ,‬והוטב מאד בעיני‪ ,‬ואוקי גברא‬ ‫בעו"ה‪ ,‬ולבי לחוקקי ישראל גאוני זמנינו שאינם משגיחים‪ ,‬ע"כ‬ ‫אחזקתי' שלא יוציא מתחת ידו דבר שא"מ ח"ו‪ ,‬ובפרט כי ידוע‬ ‫אני פוקד ומצוה לכל מי שמחויב לשמוע בקולי שיחזיק במעוז‬ ‫לכל גודל חריפותו ובקיאותו של הרב המחבר מהחיבורים אשר‬ ‫הנ"ל וספר הלז כלו מחמדים וכו'‪.‬‬ ‫הוציא לאור‪ ,‬ולזאת מצוה גדולה לסעדו ולתמכו ולהיות בעזרו‬ ‫וכן ישנה הסכמה נלהבה ממרן הדברי חיים לספר קסת הסופר‪,‬‬ ‫שיוציא לאור חיבור היקר הזה וכו'‪.‬‬ ‫וכותב בתוך הדברים‪ :‬כבר נודע לרבים ומלאה הארץ תהלתו של‬ ‫פר' לך · ו · תשפ"ז‬ ‫קרעטשניף רחובות שליט"א בן המחותן כ"ק‬ ‫המו"מ בתוי"ש כמר הלל מרדכי אליעזר דייטש נ"י‪ ,‬בן‬ ‫האדמו"ר מקרעטשניף שליט"א‪ ,‬לקראת שמחת‬ ‫המשפיע הרה"ג רבי יהודה אריה דייטש שליט"א‪ ,‬בן‬ ‫נישואי בנו החתן נ"י‪.‬‬ ‫הגה"צ רבי מתתיהו שליט"א גאב"ד רמת שלמה‪ ,‬וחתן‬ ‫חדב"נ כ"ק הגה"צ גאב"ד קרית צאנז ירושלים‬ ‫יום שישי פר' נח ה' מרחשון‬ ‫שליט"א‪ ,‬עם הכלה תחי' נכדת כ"ק האדמו"ר‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫מקאמרנא בית שמש שליט"א‪.‬‬ ‫להבחור הבר מצוה חיים דוד נ"י בן הרב יצחק ישראלי‬ ‫את פני כ"ק מרן שליט"א קיבל גיסו הגה"צ כ"ק‬ ‫סגן מנהל ת"ת דרכי אבות בבית שמש )בהג"ר שלמה‬ ‫גאב"ד קרית צאנז ירושלים שליט"א‪ .‬מרן שליט"א‬ ‫זצ"ל‪ ,‬וחה"ר אברהם שפיצר מירושלים הי"ו(‪.‬‬ ‫ערך שולחן לחיים והאציל מברכותיו על ראש החתן‬ ‫שליט"א‪ ,‬לגיסו כ"ק גאב"ד קרית צאנז ירושלים‬ ‫שב"ק פר' נח ו' מרחשון‬ ‫שליט"א לסב הגה"צ אב"ד רמת שלמה שליט"א‪,‬‬ ‫קבלת שבת התפלל לפני העמוד ‪ -‬הרה"ח ר' יוסף‬ ‫ולסב כ"ק האדמו"ר מקאמרנא שליט"א מבית שמש‪,‬‬ ‫גליק מפעיה"ק‪.‬‬ ‫למחותנים שליט"א ולכל הקהל‪ .‬והביאו מזונות‪.‬‬ ‫בשוה"ט התכבדו בזמירות‪ ,‬כל מקדש ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫במהלך השמחה קם מרן שליט"א לריקוד של שמחה‬ ‫חיים שלמה וולנר מאלעד‪ ,‬מה ידידות ‪ -‬הרה"ג ר' יוסף‬ ‫משך זמן‪ ,‬ובאמצע רקד מרן שליט"א ביחוד עם גיסו‬ ‫צבי ברייער ראש ישיבת בעלזא בבית חלקיה‪ .‬י'ה ריבון‬ ‫כ"ק גאב"ד קרית צאנז ירושלים שליט"א‪ ,‬וכן ביחוד עם‬ ‫‪ -‬הרב ישראל קליין שליט"א )בן כ"ק האדמו"ר מאונגוואר‬ ‫החתן הי"ו‪ ,‬עם הסב אב"ד רמת שלמה שליט"א‪ ,‬וכן עם‬ ‫שליט"א‪ ,‬וחתן המחותן הגה"צ אב"ד קרעטשניף ב"ב שליט"א(‪.‬‬ ‫המחותן הגרי"א דייטש שליט"א‪ ,‬ואח"כ במחול‬ ‫בברכהמ"ז על הכוס התכבד ‪ -‬המחותן הגה"צ רבי‬ ‫לצדיקים עם כל המחותנים והסבים שליט"א‪.‬‬ ‫איתמר רוזנבוים שליט"א אב"ד קרעטשניף ב"ב‪.‬‬ ‫מרן שליט"א פיאר את השמחה בהשתתפותו‬ ‫ובירך מרן שליט"א שבע ברכות )לרגל שבת ש"ב של החתן‬ ‫למעלה ממחצית השעה‪ ,‬וניגשו כל בני המשפחה‬ ‫רפאל אברהם יהושע העשל נ"י ב"ר חיים בורד מחיפה עם ב"ר‬ ‫והמחותנים לברכת מזל טוב אצל מרן שליט"א‪ .‬וניגש‬ ‫דוד יואל וולנר מביתר; ושל החתן נפתלי נ"י בה"ר ישראל בנימין‬ ‫מרן שליט"א לברך את החתן והכלה‪ ,‬וכן את אחותו‬ ‫גלנץ מרחובות‪ ,‬עם בה"ר יצחק אייזיק לוי מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫הרבנית תליט"א‪ .‬אח"כ חזר מרן שליט"א לביתו‪.‬‬ ‫אח"כ נערך שמחת השלום זכר לרגל הולדת הבן‬ ‫להר"ר יחזקאל רייך מקרית צאנז טבריה )ב"ר אפרים‬ ‫יום רביעי פר' נח ג' מרחשון‬ ‫מק‪ .‬הבעש"ט פ"ת‪ ,‬וחתן הג"ר משה נחמן זילברמן שליט"א ר"מ‬ ‫לפני תפילת שחרית הדליק מרן שליט"א ב' נרות‬ ‫בישיבה"ק(‪ ,‬להר"ר מנשה בן חיים מקרית צאנז טבריה‬ ‫לרגל יומ"ד של הרה"ק מרוזין זי"ע‪.‬‬ ‫)בה"ר צבי מפעיה"ק‪ ,‬וחה"ר אליהו יוסף שפיצר מפעיה"ק(‪,‬‬ ‫להר"ר חיים משה ויינברגר מפעיה"ק )ב"ר אהרן דוד‬ ‫בערב סידר מרן שליט"א חופה וקידושין אצל החתן‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬וחהג"ר חיים יעקב ישראלי ר"מ בישיבה"ק לצעירים‬ ‫נפתלי נ"י בן הרב ישראל בנימין גלנץ מרחובות )בן הג"ר‬ ‫דברי חיים פעיה"ק(‪ ,‬להר"ר שמואל חנא רוטנברג‬ ‫יהודה צבי שליט"א רב ביהמ"ד אמרי דבש בנתניה‪ ,‬וח"ר אהרן‬ ‫מפעיה"ק )ב"ר דוד זאב מפעיה"ק‪ ,‬וח"ר שמואל שמעלקא‬ ‫הרשקוביץ מרחובות(‪ ,‬ע"ב הרב יצחק אייזיק לוי שליט"א‬ ‫פיליפ מפעיה"ק(‪ ,‬להר"ר יצחק ויינברגר מפעיה"ק )ב"ר‬ ‫משגיח בישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק )ב"ר‬ ‫יחיאל מביתר‪ ,‬וח"ר מאיר אברהם שנק מפעיה"ק(‪ ,‬ולהר"ר‬ ‫אלימלך מפעיה"ק‪ ,‬וח"ר בערל ויינברגר מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫משה לייטנער מפעיה"ק )חתן הג"ר שמואל מרמורשטיין‬ ‫אח"כ קיבל מרן שליט"א קהל מבעלי השמחות‬ ‫שליט"א מפעיה"ק(‪ ,‬ועברו הקהל לקבל פירות‪.‬‬ ‫בשבוע הבעל"ט‪ .‬בין הנכנסים היה גם הרה"צ אב"ד‬ ‫הפלפול שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט‬ ‫ולמה דחיתו(‪ ,‬א"ל ומה אעביד ליה אני היום סמכוני‬ ‫בגמ' ביצה )דף כ"א ע"א( בעיא מיניה רב אויא‬ ‫באשישות רפדוני בתפוחים )פרש"י‪ ,‬יו"ט הוא‪,‬‬ ‫סבא מרב הונא בהמה חציה של נכרי וחציה של‬ ‫ודרשתי לרבים וחליתי מטורח הדרשה וקורא אני עלי‬ ‫ישראל מהו לשחטה ביו"ט‪ ,‬א"ל מותר‪ ,‬א"ל וכי‬ ‫סמכוני באשישות הביאו לי סעודה ואסעוד(‪ ,‬ובעא‬ ‫מה בין זה לנדרים ונדבות )פרש"י שחציין לו וחציין‬ ‫מינאי מילתא דבעיא טעמא‪ ,‬וטעמא מאי‪ ,‬בהמה‬ ‫לגבוה ואסור לשוחטן מפני חלק גבוה דלכם ולא לגבוה(‪,‬‬ ‫חציה של נכרי וחציה של ישראל מותר לשחטה‬ ‫א"ל עורבא פרח )פרש"י עורב הפורח למעלה‪ ,‬השיאו‬ ‫ביו"ט דא"א לכזית בשר בלא שחיטה‪ ,‬אבל נדרים‬ ‫לדבר אחר(‪ ,‬א"ל רבה בריה לאו היינו רב אויא סבא‬ ‫ונדבות אסור לשחטן ביו"ט דכהנים כי קא זכו‬ ‫דמשתבח ליה מר בגויה דגברא רבא הוא )פרש"י‬ ‫פר' לך · ז · תשפ"ז‬ ‫דא"כ או דלר"י בצרי להו תלת או דלר"ע טפי להו תלת(‪.‬‬ ‫משלחן גבוה קא זכו‪.‬‬ ‫ואמרנו במק"א די"ל עפמ"ד בגמ' ביצה )דף ט"ו‬ ‫ופרש"י ותוס' )ד"ה אבל( דנדרים ונדבות‬ ‫משולחן גבוה קזכו‪ ,‬דעיקר הקרבן בשביל גבוה‪ ,‬ע"ב( דרבי אליעזר היה דורש כל היום בהלכות יו"ט‬ ‫והו"ל השחיטה לשם גבוה דקרינן ביה לכם ולא וכו'‪ ,‬ר' אליעזר לטעמיה דאמר שמחת יו"ט רשות‬ ‫לגבוה‪ ,‬אבל בבהמה חצי של נכרי לא בטל חלקו דתניא ר' אליעזר אומר אין לו לאדם ביו"ט אלא או‬ ‫של הישראל לגבי הנכרי לכן שפיר שרי לשחוט אוכל ושותה או יושב ושונה‪ ,‬רבי יהושע אומר‬ ‫עבור עצמו‪ ,‬וז"ש דאי אפשר לכזית בשר בלא חלקהו חציו לה' וחציו לכם‪ ,‬א"ר יוחנן ושניהם‬ ‫שחיטה וכיון שאין כוונתו לחלק הנכרי אלא לחלקו מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר עצרת לה'‬ ‫אלוקיך וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם‪ ,‬הא‬ ‫שא"א לאוכלו בלעדי השחיטה‪.‬‬ ‫ואין מאמר הגמ' אלא מן המתמיהין במ"ש כיצד ר' אליעזר סבר או כולו לה' או כולם לכם‪,‬‬ ‫עורבא פרח‪ ,‬דלא יעלה על הדעת שרב הונא ידחה ור' יהושע סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם עי"ש‪,‬‬ ‫לגברא רבה בדברים בעלמא‪ ,‬דהרי אפי' כלפי וכ"ה בפסחים )דף ס"ח ע"ב(‪.‬‬ ‫ובס' מנחה חדשה על המצוות )הקדמת השמן‬ ‫הדיוט אין זה מדרכי הנימוס ומכ"ש לת"ח שכל‬ ‫שיחתן צריכה לימוד )סוכה דף כ"א ע"ב(‪ ,‬גם מפני והלבונה( אחרי שהאריך בדברי הרמב"ן בריש‬ ‫מה נקט דווקא עורבא פרח‪ ,‬וכבר האריך בזה ההשגות על ספר המצות בענין מנין המצוות עי"ש‪,‬‬ ‫כתב בתו"ד באות ד'‪ ,‬אולם באמת אני נבוך מאוד‬ ‫בכרם חמד )בפרשתן(‪.‬‬ ‫ואפ"ל בהקדם מ"ד בגמ' זבחים )דף צ"ז ע"ב( לר' אליעזר אם ס"ל דגם בזמן שהיה ביהמ"ק קיים‬ ‫כל אשר יגע בבשרה יקדש‪ ,‬יקדש להיות כמוה לא דרשינן ושמחת בחגך לשלמי שמחה‪ ,‬דגם אז‬ ‫הא כיצד אם פסולה היא תפסל ואם כשרה היא אי בעי היה מקיים כולו לה' ואין צריך להקריב‬ ‫תאכל כחמור שבה‪ ,‬אמאי וניתי עשה ולידחי את שלמי שמחה כלל‪ ,‬או דמודה ר' אליעזר דבזמן‬ ‫ל"ת )פרש"י ניתי עשה דואכלו אותם דכשירה‪ ,‬ולידחי הבית הוי מצ"ע להקריב שלמי שמחה ביו"ט‬ ‫ל"ת דלא תאכל דפסולה‪ ,‬ואע"ג דאיכא ל"ת באכילת מושמחת בחגך‪ ,‬ורק בזה"ז או אפי' בזמן הבית אם‬ ‫פסולין כדאמרינן בפסחים )דף כ"ד ע"א( כל שבקדש לא עלה לירושלים בזה ס"ל דשמחת יו"ט רשות‪,‬‬ ‫פסול בא הכתוב ליתן ל"ת על אכילתו(‪ ,‬אמר רבא אבל כשהוא בירושלים המצ"ע היא רק בשלמי‬ ‫אין עשה דוחה את ל"ת שבמקדש‪ ,‬שנאמר שמחה ביו"ט‪.‬‬ ‫וכתב שם שיש לפשוט דבר זה מהא דכתבו‬ ‫ועצם לא תשברו בו ר' שמעון בן מנסיא אומר‬ ‫אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח התוס' במו"ק )דף י"ד ע"ב‪ ,‬ד"ה עשה( דשמחת הרגל‬ ‫אמאי ניתי עשה דאכילת פסחים ונידחי את לא מדרבנן‪ ,‬ושמחת היינו בשלמי שמחה כדאי'‬ ‫תעשה‪ ,‬אלא אין עשה דוחה את לא תעשה בחגיגה עי"ש‪ .‬ולכאורה קשה הרי אי' בפסחים‬ ‫שבמקדש‪ ,‬רב אשי אמר יקדש עשה היא ואין )שם( בהא דתנן במשנה )דף ס"ה ע"ב( דאע"פ‬ ‫דשחיטת הפסח דוחה שבת‪ ,‬הרכבתו והבאתו‬ ‫עשה דוחה את ל"ת ועשה‪.‬‬ ‫המפו' נתחבטו במ"ש רב אשי דיקדש עשה מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו אין דוחין את השבת‪,‬‬ ‫הוא‪ ,‬וכי לית ליה הא דאמר ר' שמלאי במכות )דף רבי אליעזר אומר דוחין )פי' דגם מכשירי מצוה דוחין‬ ‫כ"ג ע"ב( תרי"ג מצוות נאמרו למשה מסיני‪ ,‬את השבת(‪ ,‬אמר רבי אליעזר והלא דין הוא מה אם‬ ‫ולדידיה נמצא דטפי חד דהא מני יקדש לעשה‪ ,‬שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת‪,‬‬ ‫ואת"ל דהוא במנין המצוות א"כ לרבא דס"ל אלו שהן משום שבות לא ידחו את השבת‪ ,‬א"ל‬ ‫דיקדש לא הוי עשה נמצא דחסר לדידיה ממנין רבי יהושע יו"ט יוכיח שהתירו בו משום מלאכה‬ ‫המצוות‪) ,‬וכבר הקשו כעי"ז התוס' בריש סוטה בפלוגתת )פי' בשחיטה ובישול( ואסור בו משום שבות )היינו‬ ‫ר"י ור"ע בקרא וקנא את אשתו‪ ,‬ולה יטמא‪ ,‬ולעולם בהם שאוסרים להביא דבר מחוץ לתחום אף דתחומין דרבנן(‪,‬‬ ‫תעבודו דלר"י כולהו רשות נינהו ולר"ע חובה‪ ,‬והקשו א"ל רבי אליעזר מה זה יהושע מה ראיה רשות‬ ‫פר' לך · ח · תשפ"ז‬ ‫לשבת ומנה יפה ליום טוב‪ ,‬וכתב בחי' כת"ס שם‬ ‫למצוה )פי' דאכילת יו"ט רשות ואינו ראי' לאכילת פסח‬ ‫דטעמא דרבא לא אתיא כשיטת רבי אליעזר‪ ,‬דהרי‬ ‫מצוה(‪ ,‬ואמרינן עלה בגמ'‪ ,‬דרבי יהושע לטעמי'‬ ‫לר"א דשמחת יו"ט רשות‪ ,‬ומ"מ מודה דבשבת‬ ‫דאמר שמחת יו"ט נמי מצוה דתניא וכו'‪ ,‬משמע‬ ‫ודאי בעינן לכם )כדאי' בפסחים שם (‪ ,‬א"כ מהיכי‬ ‫דס"ל לרבי יהושע דשמחה יו"ט דאורייתא‬ ‫תיתי לחוש שיעדיף שמחת יו"ט שהוא רשות‬ ‫וכדדריש לה מקרא עצרת תהיה לכם‪ ,‬והיאך כתבו‬ ‫וישכח לייחד מנה יפה לשבת שהוא חובה‪ ,‬וע"כ‬ ‫התוס' דשמחת הרגל מדרבנן‪ ,‬ועכצ"ל דס"ל‬ ‫דרבא כרבי יהושע ס"ל‪ ,‬עי"ש‪ .‬לכן כיון דרבא ס"ל‬ ‫לתוס' דקרא דעצרת תהיה לכם קאי על זמן הבית‬ ‫דשמחת יו"ט מצוה‪ ,‬לכך לדידיה בהכרח דיקדש‬ ‫ובשלמי שמחה‪ ,‬ובזה"ז אפי' לר' יהושע אין‬ ‫אינו עשה‪ ,‬אבל רב אשי לשי' דלא ס"ל טעמא‬ ‫השמחה מחוייבת מה"ת רק מדרבנן‪.‬‬ ‫דרבא‪ ,‬וי"ל דהיינו משום דס"ל דשמחת יו"ט רשות‬ ‫אלא דלפי"ז צ"ב מה שהקשו התוס' בפסחים‬ ‫לכן שפיר קאמר דיקדש עשה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫שם )ד"ה הכל( בהא דקאמר בגמ' הכל מודים‬ ‫והנה בשער המלך )פ"ג מהל' נדרים ה"ו( הק' על‬ ‫בעצרת דבעינן לכם‪ ,‬תימא לריב"א א"כ מאי קאמר‬ ‫מ"ש בגמ' פסחים הנ"ל דיבא עשה דאכילת‬ ‫ר' אליעזר מאי ראיה רשות למצוה‪ ,‬נימא עצרת‬ ‫קדשים וידחה לל"ת דפסולין‪ ,‬דקשה ע"ז ממש"כ‬ ‫תוכיח שהוא מצוה‪ ,‬וי"ל דהא דבעי ר' אליעזר‬ ‫התוס' בעירובין )דף ק' ע"א( בהא דנתערב מתן ד'‬ ‫בעצרת לכם לא קאמר מקרא אלא מסברא עכ"ל‪.‬‬ ‫במתן א'‪ ,‬דרבי אליעזר אומר ינתנו במתן ד' ורבי‬ ‫הרי דא"א לומר יו"ט תוכיח רק במידי דמצוה‬ ‫יהושע אומר ינתנו במתנה אחת‪ ,‬א"ל ר"א הרי הוא‬ ‫מה"ת‪ ,‬והרי לפימ"ש התוס' הנ"ל במו"ק שמחת‬ ‫עובר על בל תגרע‪ ,‬א"ל ר"י הרי הוא עובר על בל‬ ‫יו"ט בזה"ז לכו"ע הוי רק מדרבנן‪ ,‬דקרא מיירי בזמן‬ ‫תוסיף‪ ,‬והקשו התוס' )ד"ה מתן( דליתי עשה דמתן‬ ‫שביהמ"ק קיים ובשלמי שמחה‪ ,‬וא"כ היכא קאמר‬ ‫דם ולידחי לאו דבל תוסיף‪ ,‬ותי' דלא דמי לכלאים‬ ‫ר' יהושע יו"ט תוכיח‪ ,‬והלא בזה"ז יו"ט הוי רק‬ ‫בציצית דהכא ע"י פשיעה הוא בא והיה יכול‬ ‫מדרבנן‪ ,‬ועכצ"ל דמה דקאמר יו"ט תוכיח היינו‬ ‫להתקיים בלא דחיית הלאו עי"ש‪ .‬מעתה מאי‬ ‫לענין בזמן שבהמ"ק קיים‪ ,‬ומדחזינן דע"ז אמר רבי‬ ‫מקשי הגמ' ניתי עשה ולידחי ל"ת‪ ,‬והא הכא ע"י‬ ‫אליעזר מאי ראיה רשות למצוה‪ ,‬א"כ מוכח מזה‬ ‫פשיעתו הוא בא‪ ,‬שהרי רק ע"י שפשע ולא נזהר‬ ‫דלר"א אפי' בזמן שביהמ"ק היה קיים ליכא מצוה‬ ‫נגע בשר פסול בבשר קודש ובלע זה מזה‪ ,‬וכיון‬ ‫מה"ת להביא שלמי שמחה‪ .‬והאריך שם בענין‬ ‫שהיה יכול לקיים העשה בלא דחיית הלאו אם לא‬ ‫להוכיח כן מדברי הירושלמי פסחים )פ"ו ה"ב( עי"ש‪.‬‬ ‫ע"י פשיעתו‪ ,‬א"כ לדברי התוס' לא אמרינן בכה"ג‬ ‫ובהמשך דבריו שם מסיק דלפי האמור דר'‬ ‫עדל"ת‪ ,‬והרי הוא דומה ממש לההוא דנתערבו‬ ‫אליעזר ור' יהושע פליגי בשמחת יו"ט דלר' אליעזר‬ ‫מתן ד' במתן אחת עי"ש‪.‬‬ ‫רשות ולרבי יהושע חובה‪ ,‬נמצא דלרבי אליעזר‬ ‫והאחרונים הקשו עוד מסוגי' הגמ' בכתובות‬ ‫בצר ליה מצוה אחת מתרי"ג מצות או לאידך גיסא‬ ‫)דף מ' ע"א( בהא דאמרו גבי אונס דאמרה תורה‬ ‫דלר' יהושע מפיש ליה מצוה אחת מתרי"ג מצוות‪,‬‬ ‫ולו תהיה לאשה ומ"מ אם נמצא בה דבר ערוה או‬ ‫עי"ש מה שמפלפל בזה‪.‬‬ ‫שאינה ראויה לבא בישראל אינו רשאי לקיימה‬ ‫מעתה י"ל דהני תרי קושיות מיתרצי חדא‬ ‫שנאמר ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו‪ ,‬אמר רב‬ ‫בחברתה‪ ,‬די"ל דמאן דמני שמחת יו"ט למצות‬ ‫כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד‬ ‫עשה‪ ,‬לדידיה נשלם בכך מנין תרי"ג וס"ל דיקדש‬ ‫מנהרדעא ניתי עשה ונדחה ל"ת‪ ,‬אמר לי היכא‬ ‫אינו עשה‪ ,‬ומאן דמני יקדש למצות עשה לדידיה‬ ‫אמרינן ניתי עשה ונידחי ל"ת כגון מילה בצרעת‬ ‫שמחת יו"ט אינו ממנין המצוות‪ ,‬ויש להמתיק‬ ‫דלא אפשר לקיומיה לעשה‪ ,‬אבל הכא אי אמרה‬ ‫דרבא ורב אשי אזלי לשיטתייהו‪ ,‬דהנה שם בגמ'‬ ‫דלא בעינא מי איתיה לעשה כלל‪ ,‬פרש"י השתא‬ ‫ביצה בטעמא דתיקנו עירוב תבשילין‪ ,‬רב אשי אמר‬ ‫נמי מלמדין אותה לומר איני רוצה ועי"ש בתוס'‪,‬‬ ‫כדי שיאמרו אין אופין מיום טוב לשבת קל וחומר‬ ‫ואי נימא דלא אמרינן עשה דוחה ל"ת אלא‬ ‫מיום טוב לחול‪ ,‬ורבא אמר כדי שיברור מנה יפה‬ ‫פר' לך · ט · תשפ"ז‬ ‫בדומיא דכלאים בציצית דלא בא ע"י פשיעה‪ ,‬א"כ להרמב"ם דאיסור עשה חמור יותר מאיסור לאו‬ ‫מה קשיא דנימא עדל"ת הלא הרי כל האי עשה עיי"ש‪ ,‬וראה בהגהות רעק"א שם שהעיר‪ ,‬דבגמ'‬ ‫ע"י פשיעתו בא‪ ,‬וכתבו האחרונים דצ"ל דהתוס' יבמות )הנ"ל( משמע דלא כדברי הרמב"ן אלא‬ ‫דגזירת הכתוב הוא דעשה דחי לל"ת עי"ש‪ ,‬וכבר‬ ‫בעירובין ס"ל דהוא מן סוגיות החלוקות‪.‬‬ ‫ויש לפלפל דדב"ז אם עדל"ת שבא ע"י פשיעה‪ ,‬האריכו האחרונים טובא בזה‪.‬‬ ‫לפי"ז דהא דעדל"ת הוא מצד הסברא ואינו‬ ‫תליא ביסוד דין עשה דוחה ל"ת‪ ,‬אם הוא מגזה"כ‪,‬‬ ‫והיינו משום דמצד הסברא לא הו"ל לדחות דל"ת דבר חידוש כ"כ‪ ,‬י"ל דבכל גווני עדל"ת אף שאינו‬ ‫חמור ממ"ע‪ ,‬כדמשמע בפשטות הסוגיא דיבמות ממש בדומה לכלאים בציצית‪ ,‬ואפי' בעשה שע"י‬ ‫)דף ז' ע"א( דאמרי' התם אטו עשה דוחה את ל"ת פשיעה דול"ת‪ .‬וכיסוד זה מבואר בברוך טעם )דין‬ ‫לאו ל"ת חמור מיניה וקאתי עשה ודחי ליה וכו'‪ ,‬עדל"ת פרק א' )בתרא( לפרש דברי התוס' )פסחים דף‬ ‫הרי דל"ת חמור מעשה עי"ש‪ ,‬ולפי"ז דמצד נ"ט ע"א ד"ה אתי( דדווקא בל"ת החמור בעי בעידנא‬ ‫הסברא ל"ת חמור מעשה אין בדין שידחה מפניה‪ ,‬דמיעקר לאו מקיים עשה‪ ,‬משא"כ עשה דחמיר‬ ‫אלא דילפינן מכלאים לציצית דעדל"ת כדדריש דחי עשה הקל בכל ענין‪ ,‬דכוונתם דכיון דמצד‬ ‫הש"ס בריש יבמות )דף ד' ע"א(‪ ,‬דלפי"ז י"ל דהואיל הסברא אין עדל"ת שהרי ל"ת חמור מעשה‪ ,‬אלא‬ ‫וחידוש הוא שחידשה תורה דעשה הקל דוחה ל"ת דחידוש הוא שחידשה תורה דאתי עשה הקל ודחי‬ ‫החמור אין לנו בו אלא חידושו‪ ,‬דרק היכי דהוי ל"ת החמור‪ ,‬לכך אין לך בו אלא חידושו‪ ,‬ורק‬ ‫דומיא דכלאים בציצית דוחה ל"ת‪ ,‬אבל עשה שבא בדומיא דכלאים בציצית דהו"ל בעידנא דמיעקר‬ ‫לאו מקיים לעשה דחי עשה ול"ת‪ ,‬ולכן הנ"מ‬ ‫ע"י פשיעה אינו דוחה ל"ת‪.‬‬ ‫אבל אי הא דעדל"ת הוא מצד הסברא‪ ,‬ע"ד בעשה הקל הדוחה לל"ת החמור בעינן שיהא‬ ‫שכתב הרמב"ן )יתרו כ‪ ,‬ז( עה"פ זכור את יום השבת דומיא דכלב"צ דהוי בעידנא‪ ,‬אבל באופן שהעשה‬ ‫לקדשו וז"ל‪ ,‬כי מדת זכור רמזו במצות עשה‪ ,‬והוא חמור דאז מצד הסברא דוחה לל"ת הקל‪ ,‬אין צריך‬ ‫היוצא ממדת האהבה והוא למדת הרחמים‪ ,‬כי לילפותא דכלאים בציצית לכן בכה"ג בכל גוונא‬ ‫העושה מצות אדוניו אהוב לו ואדוניו מרחם עליו‪ ,‬אתי עשה ודחי ל"ת‪ ,‬עכתו"ד עי"ש‪ .‬ועד"ז י"ל גם‬ ‫ומדת שמור במצות ל"ת והוא למדת הדין ויוצא לענין עשה שע"י פשיעה‪.‬‬ ‫ושמחתי מאוד כששוב מצאתי בברוך טעם‬ ‫ממדת היראה‪ ,‬כי הנשמר מעשות דבר הרע בעיני‬ ‫אדוניו ירא אותו‪ ,‬ולכן מ"ע גדולה ממצות ל"ת כמו להלן בדיני עדל"ת )דין עשיית שלד"ע ויש בו ל"ת‬ ‫שהאהבה גדולה מהיראה כי המקיים ועושה בגופו סופ"ד( לענין עשה שע"י פשיעה‪ ,‬דכה"ג שדוחה‬ ‫ובממונו רצון אדוניו הוא גדול מהנשמר מעשות מסברא מחמת חשיבות העשה מועיל אף לדחות‬ ‫הרע בעיניו‪ ,‬ולכך אמרו דאתי עשה ודחי לא אף עשה שיש בו פשיעה‪ ,‬יעו"ש שביאר דברי‬ ‫תעשה וכו'‪ ,‬עי"ש‪ ,‬מבואר מדבריו‪ ,‬דהי"ט דעדל"ת התוס' בפסחים הנ"ל עפי"ז‪ ,‬ושו"ר שכ"כ גם‬ ‫בתבואות השדה )שער התערובות‪ ,‬שער ב' אות ד(‪.‬‬ ‫משום דעשה חמור מל"ת‪.‬‬ ‫ובמק"א הארכנו די"ל דמ"ש הרמב"ן דהטעם‬ ‫ובכפות תמרים )יומא פ"ג ע"א ד"ה טבל ושביעית(‬ ‫דייק הכי בשיטת הרמב"ם )פי"ד ממאכלות אסורות דעדל"ת משום דמעלת העשה גדולה משום שהוא‬ ‫הי"ז( דכתב‪ ,‬נבלה וספיחי שביעית מאכילין אותו מצד אהבה אתי' כמ"ד דדרשינן טעמא דקרא )עיין‬ ‫ספיחי שביעית שאסורין מדברי סופרים עי"ש‪ ,‬ב"מ דף קט"ו ע"א(‪ ,‬לכך דרשינן דמהאי טעמא אמרה‬ ‫ומשמע דס"ל דנבלה ושביעית יתנו לו נבלה ולא תורה דליתי עשה ולידחי ל"ת כי העשה שהוא‬ ‫שביעית‪ ,‬דהרי לא התיר לגבי נבלה אלא ספיחי מצד האהבה גדול במעלה מן הל"ת‪ ,‬אבל אי לא‬ ‫שביעית שהם מד"ס‪ ,‬ולא התיר שביעית אלא לגבי דרשינן טעמד"ק לא אמרינן להא דעשה חשוב‬ ‫טבל שהוא במיתה‪ ,‬ולכאו' תמוה דהרי נבלה בלאו יותר‪ ,‬דהרי פשטות הדבר דל"ת שלוקין עליו חמור‬ ‫ושביעית בעשה וטפי עדיף שנאכילהו איסור עשה ממ"ע שאינו נענש עליה‪ ,‬והא דעדל"ת הו"ל‬ ‫משנאכיל אותו איסור לאו‪ ,‬ועכצ"ל דס"ל גזיה"כ בלא טעם‪ ,‬ואין לנו בו אלא חידושו‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫פר' לך · י · תשפ"ז‬ ‫וכתב ליישב בדרך פלפול‪ ,‬דהנה בגמ' ב"מ )דף‬ ‫נקדים עוד מש"כ החת"ס בביצה שם לבאר הא‬ ‫ע"א ע"ב( ישראל שלוה מעות מן הנכרי בריבית‬ ‫דנקיט רב הונא עורבא פרח שהוא לשון מגונה ולא‬ ‫וביקש להחזירם לו ומצאו ישראל אחר ואמר לו‬ ‫אמר יונה פרח‪ ,‬עיין בפסחים )דף ג' ע"ב( שראוי‬ ‫תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו אסור‬ ‫לומר כגדי מסנקן ולא כבהמה טמאה עי"ש‪ ,‬וי"ל‬ ‫)פרש"י דהא ניהו דקא מוזיף ליה בריבית(‪ ,‬ואם העמידו‬ ‫עפ"י מה דאמרי' בעירובין )דף כ"ב ע"א( עה"פ‬ ‫אצל נכרי מותר )אע"פ שישראל נותנו לחבירו בשליחות‬ ‫שחורות כעורב‪ ,‬במי אתה מוצא דברי תורה במי‬ ‫הנכרי מותר דשלוחו הוא(‪ ,‬וכן נכרי שלוה מעות‬ ‫שמשחיר פניו עליהם כעורב או נעשה אכזרי‬ ‫מישראל בריבית וביקש להחזירם לו מצאו ישראל‬ ‫כעורב על בניו עי"ש‪ ,‬והנה הכא יו"ט היה ודרש‬ ‫אחר ואמר לו תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה‬ ‫רב הונא עד חצי היום כפירש"י‪ ,‬ועכשיו אחר‬ ‫מעלה לו מותר‪ ,‬ואם העמידו אצל ישראל אסור‬ ‫שהיה יגע מהדרשא רצה לעסוק בשמחת יו"ט‬ ‫)ואע"פ שקיבל מזה מיד נכרי‪ ,‬משום דנכרי שלוחו של‬ ‫באשישות ותפוחים‪ ,‬ובא ר' אויא סבא ושאיל ליה‪,‬‬ ‫ישראל ושלוחו של אדם כמותו(‪ ,‬ופריך בגמ' בשלמא‬ ‫על כן א"ל רב הונא עורבא פרח פי' כבר פרח ועבר‬ ‫סיפא לחומרא )דקתני אם העמידו אצל ישראל אסור‬ ‫זמן עורבא‪ ,‬היינו חצי היום שעשיתי עצמי כעורב‪,‬‬ ‫דמשמע שנכרי זה חשוב שלוחו של ישראל חומרא דרבנן‬ ‫ועתה רוצה אני לסעוד סעודת יו"ט‪ ,‬וא"כ במאי‬ ‫הוא למיסר‪ ,‬דהא דקיי"ל שלוחו של אדם כמותו בשולח‬ ‫דאמר ליה עורבא פרח רמז ליה על מה שאמר‬ ‫ישראל ושליח ישראל(‪ ,‬אלא רישא )דקתני אם העמידו‬ ‫אח"כ אני היום סמכוני באשישות‪ ,‬עי"ש בחת"ס‬ ‫אצל נכרי מותר( כיון דאין שליחות לנכרי איהי ניהו‬ ‫שהאריך עוד בזה דרב הונא ס"ל דשמחת יו"ט‬ ‫דקא שקיל מינה רביתא‪ ,‬ומתרץ רב אשי כי אמרינן‬ ‫חובה וכדעת ר' יהושע דחלקהו חציו לה' וחציו‬ ‫אין שליחות לנכרי הני מילי אינהו לדידן אבל אנן‬ ‫לכם‪ ,‬ולכן השתמט מלעסוק עוד בשמעתתא‬ ‫לדידהו הוינא להו שליח )לכן ברישא דברייתא הוי‬ ‫ולישא וליתן עם רב אויא סבא‪ ,‬משא"כ לר' אליעזר‬ ‫שליח וסיפא לחומרא כדאמרן(‪ ,‬וקאמר בגמ' והא דרב‬ ‫דשמחת יו"ט רשות הו"ל לעסוק בתורה‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫אשי ברותא הוא‪ ,‬מאי שנא אינהו לדידן דלא‪,‬‬ ‫והנה בס' תפארת הגרשוני )פר' בהעלותך( ביאר‬ ‫דכתיב אתם גם אתם לרבות שלוחכם מה אתם בני‬ ‫בהא דמיבע"ל להש"ס בנדרים )דף ל"ה ע"ב( אם‬ ‫ברית אף שלוחכם בני ברית‪ ,‬אנן לדידהו נמי מה‬ ‫כהני שלוחי דרחמנא או שלוחי דידן‪ ,‬דתליא בכך‬ ‫אתם בני ברית קאמר‪ ,‬אלא הא דרב אשי ברותא‬ ‫כהני מקבלים מתנות הכהונה משלחן גבוה‪ ,‬או‬ ‫היא‪ ,‬עי"ש‪ ,‬ויל"ב במאי פליגי רב אשי וסתמא‬ ‫דהשי"ת ציוה לבנ"י ליתן להכהנים המתנות חלף‬ ‫דהש"ס‪ ,‬ומהו סברת רב אשי לחלק בשליחות‬ ‫עבודתם )וכנודע האריכות בזה דלכמה דיעות הא דכתיב‬ ‫לעכו"ם בין אנן לדידהו לאינהו לדידן‪.‬‬ ‫חלף עבודתו קאי גם על כהנים ולא רק על לויים‪ ,‬ואכמל"ב(‪,‬‬ ‫וי"ל עפמ"ש בתשו' תפארת יוסף )או"ח סי' כ"ה(‬ ‫דלמ"ד דמשלחן גבוה קזכו שהקב"ה זוכה‬ ‫לבאר הענין דשלוחו של אדם כמותו‪ ,‬דהוא משום‬ ‫בהמתנות ומזכה אותן להכהנים טעמיה משום דהם‬ ‫דבשעה שציוה המשלח להשליח לעשותו מיד הוי‬ ‫שלוחי דרחמנא‪ ,‬וכ"ה בשתי ידות )פר' צו(‪.‬‬ ‫התחלת המעשה דבעשייתו לשליח נולד תיכף‬ ‫נקדים מ"ש בשו"ת מהרש"ם )ח"ט סי' קס"ג(‬ ‫החזקה דשליח עושה שליחותו‪ ,‬עי"ש שדן מזה‬ ‫על קו' השואל )הגרמ"נ ירושלימסקי( במאי‬ ‫לענין מילי מימסרו לשליח בשליח ראשון‪ ,‬ואף‬ ‫דמספק"ל להש"ס דבעי אי כהני שלוחי דידן או‬ ‫שלכאו' חזקה זו דשליח עושה שליח הוא רק‬ ‫דרחמנא‪ ,‬אמאי לא פשיט מהא דקיי"ל בחולין‬ ‫מדרבנן ולא מועיל לדאורייתא )עי' עירובין דף ל"ב‬ ‫)דף י"ג ע"ב( איש איש לרבות שהעכו"ם נודרין‬ ‫ע"א(‪ ,‬וא"כ איך נימא דמהי"ט הוא דמועיל מה"ת‬ ‫נדרים ונדבות כישראל‪ ,‬וא"נ דכהני שלוחי דידן‬ ‫שליחות להיות כמותו לכל מילי‪ ,‬אך י"ל לפימ"ש‬ ‫היאך מקריבין הכהנים עבור העכו"ם הלא אין‬ ‫המחנ"א )הל' שלוחין סי' כ"א( דהיכי דהשליח‬ ‫שליחות לעכו"ם‪ ,‬וע"כ דשלוחא דרחמנא נינהו‪,‬‬ ‫הבטיח לקיים השליחות לכו"ע אמרינן חזקה שליח‬ ‫וציין המהרש"ם שכבר נודע קו' זו בשם הפנים‬ ‫עושה שליחותו גם במידי דאורייתא‪ ,‬וא"כ בכה"ג‬ ‫מאירות )ח"ב סי' קט"ז(‪.‬‬ ‫פר' לך · יא · תשפ"ז‬ ‫בהקישא דאתם גם אתם‪ ,‬דלא מסתברא למעט אנן‬ ‫מהני השליחות מסברא ונעשה השליח כמותו‪,‬‬ ‫לדידהו‪ ,‬והיינו דרב אשי לשיטתו דבן ישראל צריך‬ ‫ולפי"ז א"ש הא דאין שליחות לעכו"ם‪ ,‬דכיון דכל‬ ‫לקיים מוצא שפתיו גם היכי דנתחייב לעכו"ם ולא‬ ‫ענין השליחות מועיל מצד שהבטיח השליח‬ ‫שרי ליה לסגויי ברמויתה‪ ,‬ולכן שליח הישראל‬ ‫למשלח‪ ,‬ומוחזק שיעשה השליחות לכן נעשה‬ ‫יעמוד בהבטחתו גם למשלח עכו"ם‪ ,‬וממילא‬ ‫כמותו‪ ,‬א"כ הנ"מ בישראל אשר נזהרים לשמור‬ ‫דשפיר הו"ל שליח לעכו"ם‪ ,‬אמנם אנן קיי"ל‬ ‫מוצא שפתותיהם לעשות את כל אשר דיברו‪,‬‬ ‫כרבינא בבכורות שם דגם ישראל שהבטיח‬ ‫משא"כ בעכו"ם דאמרינן בגמ' )ב"ב דף מ"ה ע"א(‬ ‫לעכו"ם אין מחוייב לעמוד בדיבורו‪ ,‬א"כ הדין נותן‬ ‫דכתיב בהם אשר פיהם דיבר שוא‪ ,‬וכן קי"ל )פסחים‬ ‫שלא יועיל שליחות גם אנן לדידהו‪ ,‬לכן ס"ל‬ ‫דף צ"א ע"א( דעכו"ם שהבטיח להוציאו מבית‬ ‫לסתמא דגמ' דבכל ענין אין שליחות לעכו"ם )ועל‬ ‫האסורים אין שוחטין עליו בפנ"ע‪ ,‬משא"כ‬ ‫כן רבינא לשי' מתרץ בב"מ שם בע"א ודלא כרב אשי‬ ‫בישראל כיון דאבטחינהו מפיק ליה דכתיב שארית‬ ‫יעו"ש‪ ,‬ופלא על המהרש"ם שלא ציינו(‪.‬‬ ‫ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב עי"ש‪ ,‬על כן‬ ‫מעתה מיושב שפיר קו' הפנים מאירות דהיאך‬ ‫לא מועיל שליחות בעכו"ם כיון דהבטחתו אינו‬ ‫ס"ד דכהני שלוחי דידן נינהו והלא העכו"ם מביאין‬ ‫כלום וליתא לחזקה דשליח עושה שליחותו לכן לא‬ ‫נדונ"ד ואין שליחות לעכו"ם‪ ,‬דלפי מ"ש התוס'‬ ‫חל השליחות‪.‬‬ ‫בע"ז )דף ה' ע"ב ד"ה מנין( דגם ב"נ מוזהר בבל יחל‪,‬‬ ‫והנה בבכורות )דף י"ג ע"ב( שקו"ט בגמ' ליישב‬ ‫)והאריך בזה המל"מ בפ"ט דמלכים‪ ,‬ועי"ש בגלה"ש‬ ‫ברייתא דמייתי התם ומשני רבינא מדסיפא משיכה‬ ‫לרעק"א(‪ ,‬על כן כיון שהם מוזהרים לקיים את‬ ‫קונה וכו' קסבר דברים יש בהם משום מחוסרי‬ ‫דבריהם‪ ,‬והרי התורה אמרה דהכהנים הם‬ ‫אמנה‪ ,‬והנ"מ ישראל מישראל דקיימו בדיבורייהו‬ ‫שיתעסקו בכל הקרבנות ובכלל זה הוא התעסקות‬ ‫אבל ישראל מעכו"ם דאינהו לא קיימי בדיבורייהו‬ ‫בקרבנות עכו"ם‪ ,‬א"כ מחוייבים הכהנים להקריב‬ ‫לא‪ ,‬עי"ש‪ ,‬מבואר דס"ל לרבינא כיון דעכו"ם‬ ‫גם את קרבנות העכו"ם‪ ,‬ומעתה שייך בזה חזקה‬ ‫לישראל לא מקיים דיבורו גם ישראל לעכו"ם אינו‬ ‫דשליח עושה שליחותו והיינו דהכהנים בוודאי‬ ‫חייב לקיים דיבורו‪ ,‬ורב אשי דמשני התם בענין‬ ‫ימלאו את בקשת העכו"ם להקריב קרבנותיהם‪,‬‬ ‫אחר י"ל דלא ניח"ל בסברא זו‪ ,‬דס"ל דבן ישראל‬ ‫ובכגון דא שפיר מהני שליחות אנן לדידהו‪ ,‬דאמנם‬ ‫צריך לקיים מוצא שפתיו גם היכי דנתחייב לעכו"ם‬ ‫בעלמא דאיש ישראל אין צריך לעמוד בדיבורו נגד‬ ‫ולא שרי ליה לסגויי ברמויתה‪.‬‬ ‫עכו"ם וא"כ ליכא חזקה דשע"ש לא מועיל‬ ‫ולפי"ז ניחא סברת רב אשי לחלק בשליחות‬ ‫שליחות לעכו"ם אף אנן לדידהו‪ ,‬משא"כ לענין‬ ‫לעכו"ם בין אנן לדידהו לאינהו לדידן‪ ,‬דהנה נודע‬ ‫עבודה שהכהנים מחויבים לקיים את השליחות‬ ‫מ"ש הפנ"י בקידושין )דף ג' ע"ב( דבדאיכא סברא‬ ‫בכה"ג שפיר הו"ל שלוחי דידהו‪ ,‬עכתו"ד יעו"ש‬ ‫לחלק יש היקש למחצה‪ ,‬וא"כ י"ל דס"ל לרב אשי‬ ‫שהאריך עוד עפ"י יסוד זה ליישב כמה ענינים‪.‬‬ ‫דאע"ג דהוקש אתם גם אתם דבעינן מה אתם בני‬ ‫ובתו"ד שם כתב המהרש"ם דהך מילתא‬ ‫ברית אף שלוחכם בני ברית דהמשלח והשליח יהיו‬ ‫דמש"ה מיעט הכתוב עכו"ם משליחות כיון דאין‬ ‫בני ישראל‪ ,‬מ"מ י"ל דטעמא דמילתא דמיעט‬ ‫עומדים בדיבורם‪ ,‬אתיא אליבא דמ"ד דדרשינן‬ ‫הכתוב עכו"ם שאינו בר שליחות הוא משום‬ ‫טעמד"ק עי"ש )ע"פ דרכו א"ש דרב אשי לשיטתיה‬ ‫דפיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר ואין בהבטחתם‬ ‫דס"ל בחולין דף צ"ח ע"א כרבי יוחנן דחצי שיעור אסור‬ ‫לעשות השליחות כלום‪ ,‬לכן לא חל השליחות‬ ‫מה"ת עי"ש בפרש"י‪ ,‬וזה כמ"ד דדרשינן טעמד"ק כמ"ש‬ ‫דליתא לחזקה דשליח עושה שליחותו‪ ,‬א"כ כל זה‬ ‫הריטב"א ביומא דף ע"ד‪ ,‬ודו"ק(‪.‬‬ ‫שייך רק לגבי אינהו לדידן אשר ידברו כזב בפיהם‬ ‫היוצלמ"ז דאי דרשינן טעמד"ק י"ל דבכה"ג‬ ‫ומחוסרים אמנה‪ ,‬משא"כ אנן לדידהו‪ ,‬כיון‬ ‫דלא שייך למיחש שלא יעמדו בדיבורם שפיר יש‬ ‫דהישראל עומד בדיבורו גם אצל העכו"ם שפיר‬ ‫שליחות לעכו"ם‪ ,‬ולכך שפיר כהני שלוחי דידן‪,‬‬ ‫מהני שליחות‪ ,‬דלענין זה לא מיעטו הכתוב‬ ‫פר' לך · יב · תשפ"ז‬ ‫לשליחות אחרת בעצירת גשמים בימי אליהו‬ ‫שהרי הם מחויבים להקריבה ובוודאי קיימי‬ ‫שנאמר והעורבים מביאים לו לחם ובשר‪ ,‬וראה‬ ‫בדיבורייהו‪ ,‬אבל אי לא דרשינן טעמד"ק אין לחלק‬ ‫בבעה"ט שרמז בזה יבשת אותיות תשבי‪ ,‬וכ"ה בפי'‬ ‫כנ"ל‪ ,‬וכיון דמיעט הכתוב מאתם גם אתם דלית‬ ‫הרא"ש וברבינו בחיי‪ ,‬וראה בשפ"ח בשם מהרש"ל‪.‬‬ ‫בהו שליחות בכל גווני לא שייך לגבייהו שליחות‪,‬‬ ‫ובגמ' חולין )דף ה' ע"א( לימא מסייע ליה )להא‬ ‫ועכצ"ל דהא דעכו"ם מקריבין נדונ"ד משום דכהני‬ ‫דאמר רב ענן אמר שמואל ישראל מומר לעבודת כוכבים‬ ‫שלד"ר נינהו‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫מותר לאכול משחיטתו( והעורבים מביאים לו לחם‬ ‫והשתא דאתינא להכא רווחא שמעתתא‪ ,‬דהנה‬ ‫ובשר בבוקר ולחם ובשר בערב )מלכים א יז‪ ,‬ו(‪ ,‬ואמר‬ ‫רב אויא סבא נתקשה מה בין נדרים ונדבות‬ ‫רב יהודה אמר רב מבי טבחי דאחאב‪ ,‬ודחי בגמ'‬ ‫שאסור לשוחטם ביו"ט לבין בהמה שחציה של‬ ‫דעל פי הדיבור שאני‪ ,‬ובתוס' )ד"ה על פי הדיבור(‬ ‫עכו"ם דמותר לשוחטה‪ ,‬והבין רב הונא דמדלא‬ ‫הקשו מעיקרא דמאי קא ס"ד להוכיח מהך דאליהו‪,‬‬ ‫נחית רב אויא לחלק דבבהמה חציה של נכרי‬ ‫הרי למאי דס"ד דלא הוי ע"פ הדיבור אפי' אם‬ ‫השחיטה לצורך ישראל משא"כ נדונ"ד דהשחיטה‬ ‫שחיטת מומר כשירה מ"מ הא אמר רב )לקמן דף צ"ה‬ ‫לצורך גבוה‪ ,‬משום דס"ל דכהני לאו משלחן גבוה‬ ‫ע"א( בשר שנתעלם מן העין אסור‪ ,‬וסו"ס אותו בשר‬ ‫זכו אלא מבני ישראל ולכן השוה דין חציה של‬ ‫שהביאו העורבים נתעלם מן העין והאיך הותר‬ ‫עכו"ם לנדונ"ד‪.‬‬ ‫לאליהו לאוכלו‪ ,‬וע"כ דע"פ הדיבור הוי‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫על כך רמז לו בחכמה דלא צדק בשיטתו‪ ,‬וא"ל‬ ‫ובריטב"א כתב דהא דמשני דע"פ הדיבור היה‬ ‫עורבא פרח‪ ,‬כלומר‪ ,‬כעת כבר נאסר עלי להשחיר‬ ‫היינו שהודיעו לו כי משחיטת עובדיה שהוא צדיק‬ ‫עצמי בתענית כעורב‪ ,‬כיון דחציו לכם בעינן ורמיא‬ ‫ומותר לו לאכול‪ ,‬עי"ש וכן הוא במהרש"א שם‪,‬‬ ‫עלי חיוב שמחת יו"ט מדאורייתא‪ ,‬והיינו דשמחת‬ ‫ואמנם גם לפי"ד לכאו' עדיין קו' התוס' בדוכתא‬ ‫יו"ט בכלל תרי"ג מצות‪ ,‬ולפי"ז עכצ"ל דיקדש אינו‬ ‫קיימא‪ ,‬דתינח לענין חשש שחיטת מומר י"ל דנודע‬ ‫מ"ע‪ ,‬וצ"ל דהא דאין עשה דאכילת קדשים דוחה‬ ‫לו ע"פ הדיבור דהוא משחיטת עובדיה‪ ,‬אבל לגבי‬ ‫ל"ת דפסולין משום דאין עדל"ת שע"י פשיעה‪,‬‬ ‫איסור בשר שנתעלם מן העין‪ ,‬שהוא איסור מחמת‬ ‫משום דהא דעדל"ת הו"ל גזיה"כ ואין לנו בו אלא‬ ‫עצמו‪ ,‬דאסרו חכמים כל בשר שנתעלם מן העין‪,‬‬ ‫חידושו‪ ,‬דלא דרשינן טעמד"ק דנימא דסברא הוא‪,‬‬ ‫ע"ז לא שייך לומר דהודיעו ברוה"ק דהוא שחיטת‬ ‫מעתה דלא דרשינן טעמד"ק‪ ,‬א"כ לא אמרינן‬ ‫עובדיה‪ ,‬דסו"ס הו"ל בשר שנתעלם דאסרוהו‬ ‫דבכה"ג דברור שתתקיים השליחות יש שליחות‬ ‫חכמים גם אם באמת כשירה היא‪.‬‬ ‫לעכו"ם‪ ,‬דכיון דמיעט הכתוב מאתם גם אתם דלית‬ ‫ואמנם בכתב סופר בחי' לחולין שם כתב ליישב‬ ‫בהו שליחות בכל גווני לא שייך לגבייהו שליחות‪,‬‬ ‫קו' התוס'‪ ,‬די"ל דהא דלא חשש אליהו לאיסור‬ ‫ולפי"ז מוכרח מהא דעכו"ם מקריבין נדונ"ד דכהני‬ ‫בשר שנתעלם מן העין‪ ,‬כי אכל פחות מכשיעור‬ ‫שלוחי דרחמנא נינהו‪ ,‬ומינה דכהני משלחן גבוה קא‬ ‫דליכא בה אלא איסור דרבנן‪ ,‬לכן לגבי איסור בשר‬ ‫זכו‪ ,‬לכך בנדונ"ד הו"ל בכלל לכם ולא לגבוה‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫שנתעלם מן העין שאינו אלא מחמת ספק שמא‬ ‫*‬ ‫נתחלף בשר שחוטה בבשר נבילה‪ ,‬לא היה חושש‬ ‫ויש להוסיף בזה‪ ,‬דהנה במדרש )ב"ר פל"ג ה'(‬ ‫על חצ"ש דהרי בספיקא דרבנן אזלינן לקולא עי"ש‪.‬‬ ‫עה"פ וישלח את העורב ויצא יצא ושוב עד יבשת‬ ‫ולפי"ד י"ל כמו"כ למסקנא דמשני ע"פ הדיבור‪,‬‬ ‫המים מעל הארץ‪ ,‬א"ל הקב"ה לנח קבל את העורב‬ ‫די"ל דמש"ה לא חש על איסור בשר שנתעלם מן‬ ‫שעתיד העולם להצטרך לו‪ ,‬אמר לו אימתי עד‬ ‫העין‪ ,‬כי אכל רק חצ"ש ולא החמיר בזה בספק‬ ‫יבשת המים מעל הארץ‪ ,‬עתיד צדיק אחד לעמוד‬ ‫דרבנן‪ ,‬ודו"ק‪ .‬וגם י"ל עפי"מ דדנו הפוסקים להקל‬ ‫ולייבש את העולם ואני מצריכו לו‪ ,‬הה"ד אצל‬ ‫בתרי דרבנן‪ ,‬לכך בחצ"ש מבשר שנתעלם מן העין‬ ‫אליהו )מלכים א‪ ,‬יז( והעורבים מביאין לו לחם ובשר‬ ‫לא החמיר‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫וכו'‪ ,‬וכ"ה ברש"י ממדרש אגדה מוכן היה העורב‬ ‫פר' לך · יג · תשפ"ז‬ ‫והנה כ"ז נכון רק לדעת ר"ל ביומא )דף ע"ד ע"א( העורב שהיה יוצא ושב ולא רצה לילך בשליחותו‬ ‫דחצ"ש מותר מה"ת‪ ,‬אבל לר' יוחנן דאמר התם של נח‪ ,‬דהנה מצינו להלן שאמר לו הקב"ה לנח‬ ‫חצי שיעור אסור מה"ת כיון דחזי לאיצטרופי צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך‪,‬‬ ‫איסורא קא אכיל אכתי קשה‪ .‬והתוס' שם עוררו וברש"י שכאן התיר להם תה"מ‪ ,‬והוא מהמדרש‬ ‫אמאי לא קאמר דכל חלב לרבות חצ"ש‪ ,‬ותי' דאי )פל"א סי"ב(‪ ,‬כיון שנכנס לתיבה נאסרה לו פו"ר‬ ‫מקרא דכל חלב י"ל דעיקר קרא לכוי אתי וחצ"ש הה"ד ובאת אל התיבה אתה ובניך לעצמך ואשתך‬ ‫מדרבנן דאסמכוה אקרא לכך אמר הטעם דחזי ונשי בניך לעצמם‪ ,‬וכיון שיצא התירן הה"ד צא מן‬ ‫לאיצטרופי דמש"ה סברא הוא דדרשה גמורה היא התיבה אתה ואשתך‪.‬‬ ‫והראשונים נתקשו בהא דשקו"ט בגמ' )ביצה דף‬ ‫לחצ"ש‪ .‬ובריטב"א הוסיף בזה דאע"ג דר"י מכל‬ ‫ה' ע"ב( מנלן דבכל דבר שבמנין צריך מנין אחר‬ ‫חלב נפק"ל‪ ,‬מפרש טעמא דקרא‪ ,‬עי"ש‪.‬‬ ‫וכבר אמרנו די"ל דר"י קאי לשיטתו‪ ,‬דבספר להתירו‪ ,‬נילף מהכא דאף שנאסרו בפו"ר כל זמן‬ ‫קשות מיושב להגר"י פיק בכריתות )דף כ"ז ע"א( דר' היותם בתיבה‪ ,‬מ"מ הוזקק הכתוב לחזור ולהתירם‬ ‫יוחנן ס"ל כר' שמעון דדרשינן טעמד"ק עי"ש‪ ,‬בפירוש‪ ,‬עי' בזה בפי' הריב"א ומושב זקנים ובפענח‬ ‫וראה גם בברכי יוסף )או"ח סי' תר"ח ס"ז( שהביא רזא שהאריכו לתרץ בזה‪.‬‬ ‫ולהנ"ל י"ל דאמנם מהי"ט לא רצה העורב‬ ‫מהר"י זאבי בדרשותיו )והוא בספר אור לישרים הנדפס‬ ‫בסו"ס אורים גדולים פר' בלק( דר' יוחנן ס"ל דדרשינן לצאת‪ ,‬דקסבר כיון שנצטוו מפי הגבורה לבוא אל‬ ‫טעמד"ק‪ ,‬עי"ש‪ .‬עפי"ז י"ל דדייקא משום דר' יוחנן התיבה אין רשאים לצאת כלל מהתיבה בטרם יהיו‬ ‫דרש טעמד"ק מש"ה מוקים לה לקרא דכל חלב מצווים בפירוש לצאת מהתיבה‪ .‬ומצינו כיוצ"ב‬ ‫לענין חצ"ש ולא לכוי וכמ"ש התוס'‪ ,‬אבל ר"ל בפענח רזא בפסוק צא מן התיבה להגיד שבחו של‬ ‫דס"ל דלא דרשינן טעמד"ק לדידיה קרא קאי על נח שלא רצה לצאת בלא רשות‪ ,‬והוא מטעם הנ"ל‪.‬‬ ‫ואמנם אי נימא דדרשינן טעמא דקרא‪ ,‬אין צריך‬ ‫חלב כוי‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫זה שרמז רב הונא לרב אויא סבא כשאמר לו להתיר מה שנאסר‪ ,‬דמידי הוא טעמא שנאסר אלא‬ ‫עורבא פרח‪ ,‬כלומר‪ ,‬דהעורב פרח לו מנח ולא רצה מחמת אותו סיבה‪ ,‬וכה"ג דליתא אותו סיבה בטל‬ ‫לקיים שליחותו‪ ,‬וזאת כי עבורו ניתנה שליחות האיסור‪ ,‬וכגון הכא דמידי הוא טעמא שנאסרו‬ ‫אחרת בעצירת גשמים בימי אליהו‪ ,‬והיינו שאליהו אלא משום שהעולם בצער וכדמייתי רש"י הנ"ל‪,‬‬ ‫אכל מטבחי דאחאב‪ ,‬וקשה דנהי דהוגד לו ע"פ א"כ כשפסק הצער ראוי להתיר‪ ,‬וה"נ לענין הציווי‬ ‫הדיבור דנשחט כהלכה וכשרה‪ ,‬מ"מ הרי הו"ל להיות בתיבה‪ ,‬דהרי הטעם רק מפני ההצלה ממי‬ ‫בשר שנתעלם מן העין‪ ,‬וצ"ל דלא חש לאכול חצ"ש המבול‪ ,‬וכיון שנפסק המבול והקלו המים על פני‬ ‫באיסור דרבנן דחצי שיעור מותר מה"ת‪ .‬הרי דמהא כל הארץ‪ ,‬שוב רשאי לצאת מהתיבה‪ ,‬ואולם א"נ‬ ‫דפרח העורב מוכח דחצ"ש מותר מה"ת‪ ,‬והיינו דלא דרשינן טעמא דקרא אין לנו לדרוש מן‬ ‫דלא דרשינן טעמד"ק‪ ,‬מעתה דלא דרשינן טעמד"ק הסברא להתיר מה שנאסר‪.‬‬ ‫לכך כשרצה רב הונא לרמז לרב אויא סבא‬ ‫א"כ אין לחלק דין שליחות עכו"ם מישראל או‬ ‫ישראל מעכו"ם‪ ,‬דכיון דמיעט הכתוב מאתם גם דנקטינן דכהנים משולחן גבוה קזכו‪ ,‬אמר עורבא‬ ‫אתם דלית בהו שליחות א"כ בכל גווני לא שייך פרח‪ ,‬דהיינו שהעורב מיאן ללכת בשליחותו של‬ ‫לגבייהו שליחות‪ ,‬ולפי"ז עכצ"ל דהא דעכו"ם נח כי אמר דאע"פ דבטל טעם האיסור אין לנו לדון‬ ‫מביאים נדרים ונדבות היינו משום דכהני שלד"ר מכך כיון דלא דרשינן טעמד"ק‪ ,‬ולפי"ז אין לנו לדון‬ ‫נינהו‪ ,‬וא"כ כהני משלחן גבוה קא זכו‪ ,‬ושוב אין מכח הטעם דהא דאין שליחות לעכו"ם הוא כיון‬ ‫לדמות נדרים ונדבות לבהמה חציה של נכרי‪ ,‬ודו"ק‪ .‬דאינו נאמן‪ ,‬ומעתה מוכרח דכהני שלוחא דרחמנא‬ ‫וכנ"ל‪ ,‬וממילא דאיכא נפק"מ טובא בין נדרים‬ ‫*‬ ‫ויש להוסיף עוד עד"ז‪ ,‬דהנה י"ל בטעמו של ונדבות לבהמה חציה של נכרי‪ ,‬ודו"ק‪.‬‬ ‫פר' לך · יד · תשפ"ז‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט‬ ‫יתברך ארבע אותיות שמילואם הם מספר המועט‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )בראשית ו‪ ,‬ט( אלה תולדות נח‬ ‫יותר מכל האותיות שבאלפא ביתא‪ ,‬כשתכתוב יו"ד‬ ‫נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים‬ ‫ה"י וי"ו ה"י‪ ,‬להורות שהשי"ת אוהב את הענוים‬ ‫התהלך נח‪ ,‬ובמדרש )ב"ר ל‪ ,‬ה( אתמהא לא הוה‬ ‫ושפלי הרוח‪ ,‬עיי"ש‪ .‬וזהו שאמר הכתוב יברכך ה'‬ ‫צריך קרא למימר אלא אלה תולדות נח שם וגו'‪,‬‬ ‫כאשר תהיה דבוק בהשי"ת ע"י ענוה ושפלות בבחי'‬ ‫אלא נייחא לעליונים נייחא לתחתונים נייחא בעולם‬ ‫אין ואפס‪ ,‬או אז תתברך מכל הקצוות הן בשפע‬ ‫הזה נייחא לעולם הבא‪ ,‬וצ"ב מה מלמדנו‪.‬‬ ‫גשמי של עושר וכבוד והן בחכמת התורה מאור‬ ‫ונראה לבאר עפ"י מש"כ רביה"ק מוהרצ"א‬ ‫העליון ית"ש‪ ,‬ואז יברכך ה' הן בממון והן בתורה‪.‬‬ ‫מדינוב זי"ע בספרו הק' אגרא דכלה )פר' וישב‪ ,‬ד"ה‬ ‫והנה בנח מצינו שהעידה עליו תורה שהיה נוהג‬ ‫וישב יעקב(‪ ,‬בשם רביה"ק המגיד ממעזריטש זי"ע‪,‬‬ ‫בענווה ובשפלות‪ ,‬וכדכתיב ביה 'איש צדיק תמים'‬ ‫ששאלוהו מפני מה בעלי התורה והמצות אינם‬ ‫ופירש רש"י )ע"ז דף ו' ע"א( עניו ושפל רוח‪ ,‬ולכן מצינו‬ ‫עשירים‪ ,‬והשיב דהנה הרוצה להחכים ידרים‬ ‫שזכה נח לתורה וגדולה במקום אחד‪ ,‬דמחד היה נח‬ ‫והרוצה להעשיר יצפין )בבא בתרא דף כ"ה ע"ב(‪,‬‬ ‫תלמיד חכם ולמד תורה כדאיתא ברש"י עה"פ‬ ‫נמצא דשני הדברים הללו חכמה ועושר הם בשני‬ ‫)בראשית ז‪ ,‬ב( מכל הבהמה הטהורה‪ ,‬שעתידה להיות‬ ‫קצוות רחוקים זה מזה‪ ,‬ממילא כיון שבוחרים בקצה‬ ‫טהורה לישראל מכאן שלמד נח תורה‪ ,‬ומאידך גם‬ ‫הדרום‪ ,‬רחוקים המה מצפון ששם זהב יאתה )איוב‬ ‫ניצול ממי המבול וזכה לכל מיני השפעות טובות‬ ‫לז‪ ,‬כב(‪ .‬ולזה אמרו חז"ל )נדרים דף פ"א ע"א( הזהרו‬ ‫והתברך מפי עליון הבוכ"ע‪ ,‬וכמו שנאמר להלן )שם‬ ‫בבני עניים שמהם תצא תורה‪ ,‬דכיון שהמה רחוקים‬ ‫ט‪ ,‬א( ויברך אלוקים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו‬ ‫מצד צפון‪ ,‬הרי שזוכים הם להשיג השגות בתורה‬ ‫ורבו‪ ,‬והיינו לפי שהיה נח עניו מאד‪ ,‬והעניו אינו‬ ‫הנמצא בצד דרום‪.‬‬ ‫תופס מקום‪ ,‬על כן זכה לשני שולחנות אלו‪.‬‬ ‫והעצה לכך שיוכל האדם לזכות בב' ענינים אלו‪,‬‬ ‫ולזה כשאמר הכתוב אלה תולדות נח נח באו‬ ‫הוא אילו יבואו למידת אין‪ ,‬להיות כאין בטילים‬ ‫חז"ל לבאר היאך זכה נח לב' המעלות‪ ,‬ולזה אמרו‬ ‫ממציאותם להבורא ית"ש ואז יהיו משיגים את‬ ‫נייחא לעליונים ונייחא לתחתונים היינו שהיה‬ ‫שניהם‪ ,‬כי כל זמן שהאדם מרגיש בעצמו איזהו‬ ‫מרוצה לעליונים ע"י שעשה רצון יוצרו ועסק בתורה‬ ‫חשיבות‪ ,‬הריהו דומה לחפץ גשמי שיכול להיות‬ ‫ונח מצא חן בעיני ה' )שם ו‪ ,‬ח(‪ ,‬וגם היה נייחא‬ ‫במקום אחד בלבד בצפון או בדרום‪ ,‬ואז לא יתכן‬ ‫בתחתונים שהיתה לו מנוחה בעוה"ז שזכה לברכת‬ ‫שיזכה בחדא מחתא גם לחכמה הבאה מצד דרום‬ ‫ה' בכל מעשה ידיו‪ ,‬יען כי איש צדיק תמים היה‪,‬‬ ‫וגם לעשירות הבאה מצד צפון‪ ,‬אבל מי שבא לידי‬ ‫שהחזיק עצמו בענווה ובשפלות הרוח‪ ,‬ועל כן לא‬ ‫שפלות אמיתית להרגיש בעצמו ביטול המוחלט‬ ‫תפס מקום ונחל הברכה מב' הקצוות‪.‬‬ ‫ממש להיות בבחינת אין ממש‪ ,‬אדם כזה אינו תופס‬ ‫וגמר אומר את האלוקים התהלך נח ובבעל‬ ‫מקום כלל ושפיר יכול להיות ברגע אחד הן בצפון‬ ‫הטורים כתב האלקים התהלך נח ס"ת חכ"ם‪ ,‬וביאר‬ ‫והן בדרום‪ ,‬וממילא דיכול לזכות גם לחכמת התורה‬ ‫בייטב לב )פרשת נח‪ ,‬ד"ה אבל יובן בשנקדים( על פי דברי‬ ‫וגם לעשירות כי אינם סותרים זה לזה כלל‪ ,‬עכד"ק‬ ‫הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע שהחכמה היא בחינה של‬ ‫)ועי' שיח שרפי קודש‪ ,‬ערך ענוה והכנעה(‪.‬‬ ‫שני הפכים בנושא אחד‪ ,‬וכדכתיב )קהלת ב‪ ,‬יג( שיש‬ ‫ובזה פירשנו מ"ד במדרש )במדב"ר יא‪ ,‬יג( יברכך‬ ‫יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך‪,‬‬ ‫ה' בממון‪ ,‬יאר ה' פניו אליך ויחונך בתורה‪ ,‬דהנה‬ ‫דכשם שהאור יש בו במשמעות שני הפכים של אור‬ ‫נודע מש"כ בכלי יקר )בראשית מא‪ ,‬א( דשם הוי"ה‬ ‫וחושך )פסחים דף ב' ע"א(‪ ,‬כן החכם יכול להשתמש‬ ‫ב"ה וב"ש מורה על בחינת ענוה‪ ,‬ע"ד שאמרו במקום‬ ‫בכמה ענינים נוגדים יחדיו‪ ,‬וכמו כן נח היה בבחינה‬ ‫שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו‬ ‫זו שהיה יודע היאך לשלב ולחבר ב' העניינים‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫)מגילה דף ל"א ע"א(‪ ,‬כי צירף הקב"ה בשמו הגדול‬ ‫פר' לך · טו · תשפ"ז‬ ‫יחדיו‪ ,‬הן לזכות לחכמה‪ ,‬והן לזכות לגדולה בעולם‬ ‫ולעניננו יתבאר דמרמז על כך שנח זכה על ידי‬ ‫הזה ובעולם הבא‪.‬‬ ‫הענוה ושפלות הרוח לאחוז את ב' קצוות וב' הפכים‬ ‫‪‬‬ ‫הרה"ח ר' משה חיים יוספוביץ מפעיה"ק‪ ,‬הגבה ‪-‬‬ ‫יום שב"ק‬ ‫הרה"ח ר' שלום צבי ארנפלד מב"ב‪ ,‬גלילה ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫תפילת שחרית התפלל לפני העמוד ‪ -‬הרב מנחם‬ ‫יצחק ברוך ויינברגר ממאנסי‪.‬‬ ‫לוי מנהל ת"ת כלל חסידי בפרדס כץ בב"ב‪.‬‬ ‫אחר ברכות ההפטורה הכריז שלוחא דרבנן הרה"ח‬ ‫בעליות התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הבחור הבר מצוה ראובן נ"י‬ ‫ר' בערל שטמר הי"ו הכרזה בשם כ"ק מרן שליט"א‬ ‫בן הרה"ג ר' אלימלך ישראלי משגיח בישיבה"ק )ב"ר‬ ‫לקראת הבחירות המתקרבות‪:‬‬ ‫אליעזר מרדכי מחיפה‪ ,‬וחתן הג"ר אליהו גומבו מפעיה"ק(‪ ,‬לוי ‪-‬‬ ‫אמנם מובטחים אנו בדברי התנ"א רשב"י זי"ע ‪-‬‬ ‫הרב שלמה זאב קליין מפעיה"ק‪ ,‬שלישי ‪ -‬המחותן‬ ‫חס ושלום שתשכח תורה מישראל‪ ,‬אך מחובת‬ ‫הגה"צ רבי איתמר רוזנבוים שליט"א אב"ד קרעטשניף‬ ‫ההשתדלות מחויבים אנו בחוב קדוש‪ ,‬כל אחד ואחד‬ ‫ב"ב‪ ,‬רביעי ‪ -‬החתן מורנו יקותיאל יהודה נ"י בן הרה"ח‬ ‫מאנשי שלומנו‪ ,‬הוא ובני ביתו אשר להם זכות בחירה‪,‬‬ ‫ר' משה פיליפ מפעיה"ק )ב"ר שלמה שבתי ז"ל‪ ,‬וח"ר אנשיל‬ ‫לפעול ולהפעיל ולהצביע בפועל‪ ,‬למען רשימת‬ ‫מאיר ז"ל(‪ ,‬חמישי ‪ -‬החתן מורנו חיים שלום נ"י בן‬ ‫יהדות התורה אגודת ישראל שסימנה אות ג'‪ ,‬וללא‬ ‫הרה"ג ר' אשר בוים שליט"א מנה"ר בישיבה"ק )ב"ר‬ ‫שום תירוץ‪ ,‬אמתלא והשתמטות ח"ו‪.‬‬ ‫יהושע מצפת‪ ,‬וח"ר יצחק אהרן ברבר מפעיה"ק(‪ ,‬שישי ‪ -‬מרן‬ ‫וכל העושים והמעשים ומקימי דברי חכמים‪,‬‬ ‫שליט"א ]אחר העליה נערך מי שברך לרגל הולדת‬ ‫יתברכו בברכת שמים ובברכות התורה ויצליחו בכל‬ ‫הבת להר"ר שאול שלום אליעזר קליין מבית שמש‬ ‫מעשיהם ובבני חיי ומזוני רויחא ונחת מכל יוצ"ח‪.‬‬ ‫)בה"ר שלמה זאב מפעיה"ק(‪ ,‬להר"ר אברהם פקטע מקרית‬ ‫אחר אמירת 'יהללו' ערך הגבאי מי שברך לכל‬ ‫צאנז טבריה )ב"ר ברוך מרדכי ז"ל‪ ,‬וחתן להבחל"ח ר' בנימין‬ ‫המתענים תענית שני חמישי ושני‪.‬‬ ‫צבי דיקשטיין מפעיה"ק(‪ ,‬להר"ר עזריאל בלומנטל‬ ‫מפעיה"ק )ב"ר שמשון מביתר‪ ,‬וח"ר משה חיים יוספוביץ‬ ‫שמחת הקידושא רבא‬ ‫מפעיה"ק(‪ ,‬להר"ר חיים אלעזר ארנפלד מפעיה"ק )ב"ר‬ ‫לאחר התפילה התיישב מרן שליט"א למעמד‬ ‫שלום צבי מב"ב‪ ,‬וח"ר עמרם בר"י דייטש מפעיה"ק(‪ ,‬ולהר"ר‬ ‫הקידושא רבא לכבוד השמחה‪ .‬לצידי מרן שליט"א‬ ‫יקותיאל יהודה בריכטא מקרית צאנז טבריה )בה"ר‬ ‫ישבו בעל השמחה הרה"ג ר' יקותיאל יהודה שליט"א‪,‬‬ ‫נפתלי נחום מב"ב‪ ,‬וח"ר קלמן צימר מפעיה"ק([ שביעי ‪-‬‬ ‫בני כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬והמחותן הגה"צ אב"ד‬ ‫החתן נפתלי גלנץ נ"י‪ ,‬הרה"ג ר' יקותיאל יהודה‬ ‫קרעטשניף ב"ב שליט"א‪.‬‬ ‫הלברשטאם שליט"א נכד כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬וערך‬ ‫מרן שליט"א קידש על היי"ש ואיחל לקהל בברכת‬ ‫הגבאי הרה"ח ר' שלמה צבי טויב ה'מי שברך' לרגל‬ ‫לחיים‪ .‬לאחמ"כ בירך על ב' מזונות‪ .‬ופצחו המשוררים‬ ‫הולדת הבת‪ ,‬ויקרא שמה בישראל נוחה יהודית אלטא‬ ‫בניגוני שמחה והודיה‪ .‬והביאו מרקחת אתרוגים‪,‬‬ ‫תחי' )ע"ש זקנתה הרבנית ממאקאווא ע"ה(‪ .‬אחר קריאת‬ ‫ודגים‪ .‬ואיחל מרן שליט"א לחיים לכל הקהל‪ ,‬ולבעלי‬ ‫השם פצחו הקהל בשירת קול רנה וישועה‪.‬‬ ‫השמחות הי"ו‪.‬‬ ‫אח"כ עלו עוד‪ ,‬הרה"ח ר' שלמה אלחנן שליסל‬ ‫מפעיה"ק‪ ,‬הרב משה פאלאק שליט"א מקאלבסוב ‪-‬‬ ‫בעל השמחה הרה"ג ר' זלמן לייב שליט"א נשא‬ ‫לונדון‪ ,‬הבחור הבר מצוה חיים נתן נ"י בן הרב דוד‬ ‫דברים בפלפול ואגדה‪ .‬ולאחמ"כ נשא מרן שליט"א‬ ‫פנחס טהלר מפעיה"ק‪ ,‬אחרון ‪ -‬הגה"צ אב"ד קהלתנו‬ ‫מדברות קדשו לכבוד השמחה‪ ,‬וזהו תוכנם‪:‬‬ ‫הק' בארה"ב וראש הישיבה שליט"א‪ ,‬מפטיר ומוסף ‪-‬‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשמחת הקידושא רבא‬ ‫שבניו נקבות‪.‬‬ ‫נכדי בעל השמחה שליט"א הזכיר מאמר חז"ל‬ ‫הרהרתי עתה דצריך לבאר מה מקום מצא בר‬ ‫בגמרא )ב"ב דף ט"ז ע"ב( רבי שמעון ברבי איתילידא‬ ‫קפרא לצער שנית את רבי שמעון ברבי‪ ,‬אשר‬ ‫ליה ברתא הוה קא חלש דעתיה אמר ליה אבוה‬ ‫מתחילה היה בכאב וצער על שנולד לו בת ולא בן‬ ‫רביה באה לעולם‪ ,‬אמר ליה בר קפרא תנחומין של‬ ‫זכר‪ ,‬ועל כך רבינו הקדוש פייס דעתו באומרו 'רבייה‬ ‫הבל ניחמך אבוך דתניא אי אפשר לעולם בלא זכרים‬ ‫באה לעולם'‪ ,‬והיאך יתכן שבר קפרא יתגרה בו לומר‬ ‫ובלא נקבות אלא אשרי למי שבניו זכרים אוי לו למי‬ ‫פר' לך · טז · תשפ"ז‬ ‫נשמתו בשת ובמשה רבינו‪ ,‬ובכך השפיע לכל כלל‬ ‫לו 'תנחומין של הבל ניחמך אבוך'‪ .‬כן דייקו בהא‬ ‫ישראל )ועי' חתם סופר עה"ת הנדמ"ח‪ ,‬פר' בראשית‪ ,‬עה"פ‬ ‫דתנינא 'אוי לו למי שבניו נקבות'‪ ,‬דהיה ראוי לומר‬ ‫וישע ה' אל קין(‪ .‬ונמצא דבאמת הבל הוא היה‬ ‫אוי לו למי שילדיו נקבות וכדו'‪ ,‬דלא יתכן שיהיו‬ ‫המשפיע הגדול בעולם ולא קין‪.‬‬ ‫הבנים נקבות‪.‬‬ ‫בחינה זו מצינו גם אצל נח‪ ,‬דנודע מספה"ק‬ ‫ויש לבאר עפ"י המבואר בספה"ק דמששת ימי‬ ‫)אלשיך הק' בראשית ו‪ ,‬ט( דנח לא היה משפיע על בני‬ ‫בראשית כאשר בראשית ברא אלוקים את השמים‬ ‫דורו לטוב‪ ,‬אלא 'את האלוקים התהלך נח' )בראשית‬ ‫ואת הארץ‪ ,‬התקין שיהיה הנהגת העולם מתקיים על‬ ‫שם(‪ ,‬שהיה עובד את בוראו לבדו בלא להשפיע על‬ ‫ידי משפיע ומקבל‪ ,‬וזולת זה לא יתכן קיום לעולם‪,‬‬ ‫הכלל כולו‪ ,‬לעומת כן אברהם אבינו ע"ה אשר מדתו‬ ‫לבד מהקב"ה אשר הוא לבדו עשה ועושה ויעשה‬ ‫היה מדת החסד להשפיע ולגמול חסד לכל‪ ,‬ולקרב‬ ‫לכל המעשים‪ ,‬והוא בטובו משפיע לכל חי תמיד כל‬ ‫הלבבות לאביהם שבשמים‪ .‬אמנם אעפ"כ הרי מנח‬ ‫הצטרכויותיו‪ .‬ונודע מ"ד בספה"ק )ראה תיקו"ז‪ ,‬תיקון‬ ‫יצא כל העולם כולו‪ ,‬וכן דרשו עליו חז"ל )ב"ר ל‪ ,‬ה(‬ ‫נ"ה‪ ,‬דף פ"ט ע"א( דהזכר הוא בחי' משפיע‪ ,‬והנקבה‬ ‫שהיה נייחא לעליונים ונייחא לתחתונים‪ ,‬וביארנו‬ ‫היא בבחי' מקבל‪ ,‬ולזה חשיבותו של האיש גדולה‬ ‫בזה אמש דהכוונה שהוא השפיע גם בעניני ארציות‬ ‫מחשיבות האשה‪ ,‬כי המשפיע הינו תמיד בדרגה‬ ‫בעלמא דלתתא לעולם כולו‪ ,‬שפע ברכה והרחבה‬ ‫גדול יותר מן המקבל‪.‬‬ ‫לכל‪ ,‬ובספה"ק ביארו סמיכת סו"פ תרומה לתצוה‪,‬‬ ‫אכן לפעמים אף מי שנדמה שהוא בבחי' 'מקבל'‬ ‫דמסיים נחש"ת וסמיך ליה ואתה תצוה‪ ,‬לרמז כי נח‬ ‫הרי שעפ"י האמת הוא גם בבחי' 'משפיע'‪ ,‬כפי‬ ‫היה גלגול הבל‪ ,‬וזהו נחשת נ'ח ש'ת ‪ -‬ואתה רצ"ל‬ ‫שמצינו במעשה קין והבל‪ ,‬דעמד קין והרגו להבל‪ ,‬ולא‬ ‫וגם משה‪ ,‬אשר כולם גלגול הבל‪.‬‬ ‫נשאר לו שם ושארית בעולם הזה‪ ,‬והיה נראה לעין‬ ‫מכל אילין למדנו דלפעמים גם כאשר נדמה‬ ‫כל כי קין שנשאר בעולם ונמלט עד ז' דורות‪ ,‬וראה‬ ‫ונראה לעין כל‪ ,‬שאינו בבחי' משפיע כי אם בבחי'‬ ‫בנים ובני בנים לאלפים ורבבות בוני עיירות ומדינות‪,‬‬ ‫מקבל‪ ,‬לאמיתו של דבר בסוף יתברר דדייקא שם‬ ‫הוא היה בחי' 'משפיע'‪ ,‬דלא כהבל שמת קודם שזכה‬ ‫הוא מקור השפע והברכה שיוצאים ממנו שפע רב‬ ‫להוליד תולדות ולא היה בבחי' משפיע בעולם‪.‬‬ ‫מאוד לטובה וברכה‪ ,‬ועל דרך זה הוא בעת לידת‬ ‫איברא‪ ,‬דהאמת אינו כן‪ ,‬ואדרבה מהבל הושתת‬ ‫הבת‪ ,‬דאף דהנוקבא היא בבחי' מקבל‪ ,‬ברם כשעל‬ ‫העולם הוא זכה להקים את כל בית ישראל‪ ,‬כמבואר‬ ‫ידי שמחת לידתה נתעורר שפע עילאה להמשיך‬ ‫בספרים )ראה תיקו"ז‪ ,‬דף קי"ד ע"א; שער הגלגולים‬ ‫שמחות וישועות לכללות ישראל‪ ,‬וביותר בזמן‬ ‫להאריז"ל‪ ,‬הקדמה כ"ט‪ ,‬דף כ"ט‪-‬ל( דנשמת הבל נתגלגל‬ ‫שמחת בית צדיקים שאז הזמן גרמא שגם אחרים‬ ‫אחר ק"ל שנה בשת שממנו הושתת העולם‪ ,‬וכמו‬ ‫נפקדים בדבר ישועה ורחמים בכל מיני השפעות‬ ‫שנאמר )בראשית ד‪ ,‬כה( ותקרא את שמו שת כי שת‬ ‫טובות וזרע של קיימא‪ ,‬נמצא שהשמחה הלזו הריהו‬ ‫לי אלוקים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין‪ ,‬והיינו‬ ‫בבחי' משפיע‪ .‬ויש להמליץ דלכן בשמחת לידת בת‬ ‫שהיה הוא תחת הבל ממש‪ ,‬ואח"כ נתגלגל במשה‬ ‫מכנים את השמחה 'קידושא רבא' לרמז שנשפע בזה‬ ‫רבינו ע"ה שבשבילו נברא כל העולם‪ ,‬ולכן מש"ה‬ ‫הרבה שפע לכל עדת בני ישראל‪.‬‬ ‫נוטריקון מ'שה ש'ת ה'בל‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬ ‫ועל פי זה נראה לבאר דתחילה חלשה דעתו של‬ ‫והנה משה הוא רעיא מהימנא אשר הנהיג את כל‬ ‫רבי שמעון ברבי כד איתילידא ליה ברתא‪ ,‬דסבר‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬וכלל בתוכו כל נשמות ישראל כאמז"ל‬ ‫שתהא בדרגה פחותה כיון שהיא רק בבחי' מקבל‪,‬‬ ‫)שהש"ר א‪ ,‬סד( אשה אחת יולדת במצרים שישים‬ ‫על זה אמר לו אביו רבינו הקדוש דלא כן הדברים‪,‬‬ ‫ריבוא בכרס אחד זה משה רבינו ששקול כנגד כל‬ ‫כי אדרבה שמחתו תהא בבחי' משפיע להחיות עם‬ ‫ישראל‪ ,‬והוא מסר ונתן התורה לישראל‪ .‬הרי נמצא‬ ‫רב‪ ,‬וז"ש 'רבייה באה לעולם'‪ ,‬כי על ידי השמחה‬ ‫שבסופו של דבר‪ ,‬הבל אשר מת בדמי ימיו‪ ,‬הוא‬ ‫אצלו יהיו נושעים גם אחרים אשר הם פרים ורבים‪,‬‬ ‫השפיע הרבה יותר מקין‪ ,‬וזאת על ידי שנתגלגלה‬ ‫פר' לך · יז · תשפ"ז‬ ‫גדולות[ שגם הנשים יוכלו לקרוא אותו‪ .‬והיינו‬ ‫ויורד שפע ברכה מלעילא על כל העולם‪ ,‬נמצא‬ ‫דפעמים יש מאורעות שרק לפני הקב"ה גלוי וידוע‬ ‫ממילא שהוא גם בבחי' משפיע‪.‬‬ ‫הטוב הצפון בגוויה‪ ,‬ואילו בעולם הזה נראה כדבר‬ ‫על זה נענה בר קפרא להסביר ולבאר לרבי שמעון‬ ‫צרה וענין רע‪ ,‬וע"ז בקשתינו שיבוא לנו גוט קוויטל‬ ‫דברי אביו‪ ,‬ואמר לו 'תנחומין של הב"ל ניחמך‬ ‫באותיות גדולות‪ ,‬שאפי' אנו נראה ונבין כי טוב הוא‪.‬‬ ‫אביך'‪ ,‬רמז על הב"ל בנו של אדם הראשון )עי'‬ ‫ויש לבאר עוד בכוונת קדשו‪ ,‬דהנה הבעל הוא‬ ‫מהרש"א שם(‪ ,‬והיינו שיראה מה שהיה עם הבל‪,‬‬ ‫יושב בבית המדרש באהלה של תורה על התורה‬ ‫שהגם אשר נהרג ונדמה שלא נשאר לו שם ושארית‬ ‫ועל העבודה בשלום ובשלוה‪ ,‬ואין לו כל עסק בכל‬ ‫בעולם‪ ,‬אעפ"כ ממנו הושתת העולם‪ ,‬וממנו יצאו נח‬ ‫צרכי הבית וענייני גשמיות‪ ,‬ואינו צריך אלא להחיות‬ ‫ומשה אשר הם תכלית כל העולם כולו‪ .‬וכמו כן עתה‬ ‫נפשו בלחם צר ומים לחץ כדי מחייתו‪ ,‬לא כן הנשים‬ ‫אף בעת לידת הבת יש בכך בחי' משפיע כי נשפע‬ ‫הן מבינות לענייני העולם הזה‪ ,‬וצריכות שיהיה להן‬ ‫השפעות טובות ושפע ישועות לכל עם בני ישראל‪.‬‬ ‫פרנסה בהרחבה ובכבוד‪ ,‬ובגדים ומלבושים נאים‬ ‫וזהו שהמשיך ואמר 'אשרי מי שבניו זכרים' דהיינו‬ ‫להלבישם‪ ,‬וכן כל שאר הצטרכויות האדם בעולם‬ ‫שכל מגמתם ועבודתם להשפיע ברכה וטובה‬ ‫הזה‪ .‬וע"ז אמר רביה"ק מראפשיץ זי"ע וביקש‬ ‫לאחרים‪' ,‬אוי לו למי שבניו נקבות'‪ ,‬הכוונה מי‬ ‫שישפיע עלינו השי"ת א גוט קוויטל עם אותיות‬ ‫שחפץ להשאיר לעצמו בלבד כל שפעת הברכה‪,‬‬ ‫קידוש לבנה שגם הנשים יוכלו לקרוא‪ ,‬והיינו שיבוא‬ ‫ואינו רוצה להשפיע מברכאין טבין גם לאחרים‪,‬‬ ‫השפעה ברוחניות להתמדה בתורה ועלייה בדרכי‬ ‫ובכך להיות רק בבחי' 'מקבל'‪ ,‬ואז גם הבנים הם‬ ‫התורה והיראה‪ ,‬בד בבד עם ברכה ושפע בגשמיות‪,‬‬ ‫בבחינת נקיבות )עי' מאירי קידושין פ"ב ע"ב‪ ,‬ד"ה אין לך(‪.‬‬ ‫ויש להמליץ שכל זה נכלל במה שאמר 'רבייה באה‬ ‫*‬ ‫לעולם' דהיינו לכל עניני העולם הזה‪ ,‬שדייקא ע"י‬ ‫אודה ה' מאוד בפי ומחוייבים אנו להודות ולהלל‬ ‫שנולד בת נשפע ברכת שמים בכל עניני גשמיות‬ ‫ולהכיר טובה להבורא ב"ה על כל חסדיו אשר‬ ‫כפי המצטרך וכפי שבית יעקב הנשים מבינות‬ ‫גמלנו‪ ,‬וכעת זוכים אנו מראשית השנה לשמחה‬ ‫ויודעות ומבקשות‪.‬‬ ‫משולשת של קידושא רבא לבת הנולדה למזל טוב‪,‬‬ ‫יעזור השי"ת‪ ,‬וישפיע עלינו שפע רב משמי שמי‬ ‫כאשר מחמת קדושת המועדים לא נערכו שמחות‬ ‫שמים‪ ,‬בני ברוכי חיי ארוכי ומזוני רויחי‪ ,‬רפואות‬ ‫הקידושא רבא ברוב עם‪ ,‬והחוט המשולש לא‬ ‫וישועות משמי שמים לכל אחד ואחד בכל המצטרך‪,‬‬ ‫במהרה ינתק וימשיך עמה עוד שפע רב לכל ישראל‪,‬‬ ‫ויתרבו השמחות עוד ועוד‪ ,‬ותן לכל איש ואיש די‬ ‫חינא וחיסדא וחיי אריכי‪.‬‬ ‫פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה אשר יחסר לה‬ ‫כבר הזכרנו )בשוה"ט נעילת החג שמחת תורה(‬ ‫בהרחבה גדולה‪ ,‬שפע רב אושר ועושר‪ ,‬ויתרבה‬ ‫שלידת בת הוא סימנא טבא‪ ,‬כי בכך מתעורר‬ ‫האורה והשמחה בכל בתי בני ישראל‪ ,‬ולכל בני‬ ‫מאמרו של רביה"ק מראפשיץ זי"ע שאמר פעם‬ ‫ישראל יהיה אור במושבותם‪ ,‬ונזכה לגאולה‬ ‫בהושענא רבה‪ ,‬רבונו של עולם תשפיע עלינו א גוט‬ ‫השלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫קוויטל‪ ,‬עם אותיות 'קידוש לבנה' ]היינו אותיות‬ ‫‪‬‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בשוה"ט עתיקא קדישא העעל"ט‬ ‫)תורת משה הנדמ"ח‪ ,‬בפרשתן( עה"פ )בראשית ט‪ ,‬יג( את‬ ‫בהפטרתן )ישעי' נד‪ ,‬ט‪-‬י( כי מי נח זאת לי אשר‬ ‫קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ‪,‬‬ ‫נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ וגו'‪ ,‬כי ההרים‬ ‫דקשת"י ר"ת ק'דושתי‪ ,‬ש'מי‪ ,‬ת'ורתי‪ ,‬י'מיני‪.‬‬ ‫ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש‬ ‫ובמק"א )ליקוטים‪ ,‬ד"ה תחטאנו באזוב( הוסיף החת"ס‬ ‫וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה'‪.‬‬ ‫לפרש עד"ז מאה"כ הנאמר בקשת )ט‪ ,‬יב‪-‬יג( ויאמר‬ ‫יש לבאר‪ ,‬בהקדם מש"כ הגה"ק החתם סופר זי"ע‬ ‫פר' לך · יח · תשפ"ז‬ ‫קשת"י ר"ת ק'דושתי ש'מי ת'ורתי י'מיני‪ ,‬ויגעתי‬ ‫אלקים זאת אות הברית אשר אני נותן ביני וביניכם‬ ‫ומצאתי דבר נפלא‪ ,‬אמרו רבותינו ז"ל )ברכות דף ל"ב‬ ‫וגו' את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין‬ ‫ע"ב( מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה‪,‬‬ ‫הארץ‪ .‬דהנה אות הוא דכורא‪ ,‬וכן ברית‪ ,‬אבל זאת‬ ‫ולמדו זו במדרש איכה )איכ"ר ג‪ ,‬ס( מפסוק )איכה ג‪ ,‬מד(‬ ‫היא נוקבא‪ ,‬היינו כשאין הדור הגון וצריכין קשת אזי‬ ‫סכותה בענן לך מעבור תפילה‪ ,‬עיי"ש‪ ,‬וזה נראה‬ ‫התעוררת מלמעלה מבחינת זכר המשפיע הוא‬ ‫כוונת הטור או"ח )סי' קכ"ב( שכתב דבשעה שישראל‬ ‫כפלים מהתעוררות דנוקבא דלמטה‪ ,‬והתחתונים‬ ‫אומרים בסוף התפילה עשה למען שמך וכו' נעשה‬ ‫פותחים רק כחודו של מחט‪ ,‬והקב"ה מרחם ע"י‬ ‫רעש גדול למעלה בין העליונים‪ ,‬והיינו דמאחר‬ ‫ק'ש'ת'י' נתתי בענן‪ ,‬ר"ת "קשתי" ק'דושתך ש'מך‬ ‫שננעלו שערי תפילה בעווה"ר‪ ,‬אנו אומרים אם גם‬ ‫ת'ורתך י'מינך כדאמרינן עשה למען שמך‪ ,‬עשה‬ ‫תפילתינו לא עשתה רושם עשה למען שמך וכו'‪ .‬וזה‬ ‫למען ימינך‪ ,‬עשה למען קדושתך‪ ,‬עשה למען תורתך‪,‬‬ ‫רמוז במקא את קשת"י ר"ת ק'דושתי ש'מי ת'ורתי‬ ‫א"כ דור שאינו צריך קשת כדורו של רשב"י וריב"ל‬ ‫י'מיני נתתי בענן בעת יהא סכותי בענן מעבור תפילה‬ ‫)ראה כתובות דף ע"ז ע"ב( לגבייהו הוה התעוררות‬ ‫תאמר עשה למען ק'דושתי ש'מי ת'ורתי י'מיני‪ ,‬עכ"ל‬ ‫מלמטה נוקבא כפל משל מעלה‪ ,‬שאינו צריך סעד‬ ‫)וראה שם ח"ה בליקוטי בתר ליקוטי פר' נח‪ ,‬ד"ה את קשתי(‪.‬‬ ‫הרבה לתומכו‪ ,‬והיינו ואני זאת בריתי )ישעיה נט‪ ,‬כא(‪,‬‬ ‫ועפי"ז יפורש הבטחת הנביא 'כי מי נח זאת לי'‪,‬‬ ‫ואני זאת בנוקבא וברית בדכורא‪ ,‬על כן לא ימישו‬ ‫זאת הוא נוקבא כנ"ל‪ ,‬ורצ"ל דגם בעת אשר יהיו‬ ‫מפיך ומפי זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם‪ ,‬והיינו ר"ת‬ ‫בבחי' קטנה שלא יוכלו לעורר אתערותא דלתתא‪ ,‬גם‬ ‫אז"ב אני זאת בריתי על כן תחטאנו באזוב ואטהר‪,‬‬ ‫אז יעורר עליהם השי"ת אתערותא דלעילא מבחי'‬ ‫עכ"ל יעו"ש‪.‬‬ ‫זכר המשפיע‪ ,‬ויזכור להם ברית אבות 'כי ההרים‬ ‫ותלמידו בספר ליקוטי חבר בן חיים )ריש ח"ג‪,‬‬ ‫ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש‬ ‫במנהגי רבו החת"ס ד"ה ובכל יום( כתב דבכל שנה‬ ‫וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה''‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫בפרשת נח אמר על פסוק את קשתי נתתי וגו' כי‬ ‫‪‬‬ ‫בעידן רעוא דרעוין התכבדו בזמירות‪ ,‬ברוך קל עליון‬ ‫בעליות בתפילות מנחה התכבדו‪ ,‬כהן ‪ -‬הרה"ח ר'‬ ‫‪ -‬הרה"ח ר' יונה מאיר טהלר מרחובות‪ ,‬דרור יקרא ‪ -‬הרב‬ ‫אהרן הרשקוביץ מרחובות‪ ,‬לוי ‪ -‬הרב יצחק אייזיק לוי‬ ‫דוד שלמה בידרמן שליט"א מרחובות )נכד כ"ק האדמו"ר‬ ‫שליט"א משגיח בישיבה"ק לצעירים דברי חיים‬ ‫מלעלוב שליט"א‪ ,‬וחתן המחותן הגה"צ אב"ד קרעטשניף ב"ב‬ ‫פעיה"ק‪ ,‬שלישי ‪ -‬הגאון רבי דוד זאב רייך שליט"א רב‬ ‫שליט"א(‪ ,‬שבת היום ‪ -‬הרב ברוך יואל רוזנבוים שליט"א‬ ‫בית מדרשנו העתיק בעיה"ק צפת‪ ,‬גלילה ‪ -‬הר"ר‬ ‫)בן המחותן הגה"צ אב"ד קרעטשניף ב"ב שליט"א(‪.‬‬ ‫שמואל צבי רייכמן מליקווד‪.‬‬ ‫דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‬ ‫בעידן רעוא דרעוין העעל"ט‬ ‫למה באו רבותינו לדרשו לגנאי‪ ,‬היעלה על הדעת‬ ‫בתוה"ק בפרשתן )בראשית ו‪ ,‬ט( אלה תולדות נח‬ ‫לדרוש לגנאי במקום שאפשר לדרשה לשבח‪ ,‬ואיך‬ ‫נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים‬ ‫יתכן שנחלקו בזה‪.‬‬ ‫התהלך נח‪.‬‬ ‫במדרש )תהלים א‪ ,‬א; ב"ר כו‪ ,‬א( דרשו עה"פ‬ ‫וברש"י )ד"ה בדורותיו( הביא יש מרבותינו דורשים‬ ‫)תהלים א‪ ,‬א( אשרי האיש אשר לא הלך בעצת‬ ‫אותו לשבח‪ ,‬כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה‬ ‫רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב ליצים לא‬ ‫צדיק יותר‪ ,‬ויש שדורשים אותו לגנאי‪ ,‬לפי דורו היה‬ ‫ישב כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם‬ ‫צדיק ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב‬ ‫ולילה וגו'‪ ,‬דמרמז על נח‪ ,‬אשר לא הלך בעצת‬ ‫לכלום‪ .‬ומקורו בגמ' )סנהדרין דף ק"ח ע"א( דנחלקו‬ ‫רשעים בעצת שלשה דורות‪ ,‬דור אנוש‪ ,‬דור המבול‬ ‫בזה ר' יוחנן ורשב"ל‪ .‬וכבר הלכו בה הנמושות לתרץ‬ ‫ודור הפלגה‪ ,‬כי אם בתורת ה' חפצו וגו'‪ .‬וצ"ב מה‬ ‫האי מילתא דתמיהה‪ ,‬שאחר שהתורה העידה‬ ‫חידוש נתחדש בזה הדרש‪ ,‬הלא מפורש בתורה אשר‬ ‫במפורש אשר נח איש צדיק תמים היה בדורותיו‬ ‫פר' לך · יט · תשפ"ז‬ ‫האדם מטה מטה‪ ,‬ולכן קשה לו עכשיו‪ ,‬אבל מאידך‬ ‫נח איש צדיק תמים היה בדורותיו‪ ,‬ומה בא ללמדנו‪.‬‬ ‫הרי זה לעומת זה עשה האלוקים בכל ענין וענין‪,‬‬ ‫בבעל הטורים להלן הביא המסורה ד' פעמים‬ ‫וכגודל נשמתו כן הוא ג"כ גודל גופו‪.‬‬ ‫הלוך‪ ,‬חדא )בראשית ח‪ ,‬ג( וישובו המים מעל הארץ‬ ‫וענין זה מצינו אצל משה רבינו איש האלוקים‬ ‫הלוך ושוב‪ ,‬ואידך )שם פסוק ה( והמים היו הלוך‬ ‫אשר אין לנו כל השגה בו‪ ,‬כשם שאין לנו השגה‬ ‫וחסור‪ ,‬ואידך )שם יב‪ ,‬ט( ויסע אברם הלוך ונסוע‬ ‫במלאכי עליון‪ ,‬וכפי שאין אנו יכולים לציד ולדמות‬ ‫הנגבה‪ ,‬ואידך )שם כו‪ ,‬יג( ויגדל האיש וילך הלוך‬ ‫דמות המלאכים מיכאל וגבריאל‪ ,‬כך אין לנו השגה‬ ‫וגדול עד כי גדל מאוד‪ ,‬וצ"ב הרמז בזה‪.‬‬ ‫בשום נביאי ה'‪ ,‬גם מי שהוא פחות אלפי פעמים‬ ‫‪ -‬תכלית הבריאה הוא שיקדש האדם את הגוף‬ ‫ממדריגת משה רבינו‪ ,‬וכל שכן וקל וחומר במשה‬ ‫ולהפכו להיות כנשמה ‪-‬‬ ‫רבינו עצמו‪.‬‬ ‫ואפשר לפרש‪ ,‬בהקדם דברים נפלאים ממרן‬ ‫אכן אנו לומדים ומפרשים כפשוטם של דברים‪,‬‬ ‫אאדמו"ר זי"ע בספה"ק שפע חיים )רעוא דרעוין‪,‬‬ ‫אשר בספרים מבואר מעשה נורא אודותיו‪ ,‬והובא‬ ‫פרשתן‪ ,‬מאמר ו‪ ,‬אות א ואות י( שביאר את כפל הלשון‬ ‫בתפארת ישראל )קידושין פ"ד מי"ג( בשם מדרש‪,‬‬ ‫בפסוק אלה תולדות נח נח‪ ,‬דהנה בעת שברא‬ ‫שבאותו זמן שהיה שמעו של משה הולך למרחק‪,‬‬ ‫הקב"ה את האדם יצר את האדם בחכמה נפלאה‬ ‫ושמעו עמים ירגזון על תוקפו וגדולתו ועל אותם‬ ‫ושילב בו נשמה וגוף )עי' רמ"א אורח חיים סי' ו סעי' א;‬ ‫הניסים שהראה לישראל‪ ,‬ובאותה תקופה שהיה‬ ‫יערות דבש‪ ,‬דרוש א‪ ,‬ברכת אתה חונן(‪ ,‬והאדם מורכב‬ ‫משה במדבר עם בני ישראל חי במדינה אחת מלך‬ ‫מנשמה אשר כולו רוחניות וחלק אלו"ה ממעל‪,‬‬ ‫גדול אשר אף אליו הגיע השמועה הזאת‪ ,‬והשתוקק‬ ‫ומאידך מגוף שהוא בשר ודם חומר עכור ודבר‬ ‫מאוד לתהות על קנקנו של אותו אדם שהצליח‬ ‫גשמי‪ ,‬ובקרב האדם שוכן הנפש הבהמית המושכו‬ ‫לשנות ולשדד מערכות שמים וגלגלי הכוכבים‬ ‫לארציות ותאוות גשמיות‪ ,‬הרי שתכלית הבריאה‬ ‫והמזלות‪ .‬והיה חפץ להכיר מה הן מידותיו ותכונותיו‬ ‫היה שישעבד ויהפוך חומר הגוף להיות כנשמה‪,‬‬ ‫ומה הן מעלותיו של איש אלוקים זה שעלה בידו‬ ‫והיינו על ידי שמקדש האדם ומטהר עצמו להתנהג‬ ‫לעשות כהנה‪.‬‬ ‫כדבעי‪ ,‬ומשתמש בגופו רק בלתי לה' לבדו‪ ,‬ולא‬ ‫והיה אותו המלך איש חכם שהיה בקי בחכמת‬ ‫לדברים אחרים ח"ו‪ ,‬שיהיה הגוף משמשו לעבודת‬ ‫הפרצוף‪ ,‬שעל ידי שהביט בפרצוף אדם היה יכול‬ ‫השי"ת בתורה במצוות ובמעשים טובים‪ ,‬ועל ידי זה‬ ‫להכיר את כל התכונות והנטיות הקיימות אצלו‪.‬‬ ‫מתרומם גופו במעלה יתירה ומתהפך להיות כמו‬ ‫ולצורך כן שלח צייר מומחה שילך למדבר ויצייר‬ ‫נשמה קדושה‪.‬‬ ‫לפניו את דמות דיוקנו‪ .‬כן עשה אותו אומן ובא אל‬ ‫ומקובל מספה"ק )שער הגלגולים‪ ,‬הקדמה טו( דככל‬ ‫בני ישראל אל המדבר‪ ,‬ועמד מחוץ לענני הכבוד עד‬ ‫שהנשמה קדושה וגבוהה יותר‪ ,‬נותנים אותה בתוך‬ ‫שעלה בידו לצייר דמות דיוקנו של משה רבינו‪,‬‬ ‫גוף עכור יותר‪ ,‬כדי שיצטרך להלחם ולשבר את‬ ‫ועשה את מלאכתו כדת והביא הציור למלך‪.‬‬ ‫הזוהמא‪ ,‬ואז יתדבק בהשי"ת‪ ,‬וזהו דלא כסברת עמא‬ ‫ובבואו אל המלך והביט בציור הזה‪ ,‬נשתומם‬ ‫דבר שמדמים בנפשם לתרץ ולישב מעשיהם‬ ‫מאוד ואמר דבוודאי אין זהו דמותו של משה‬ ‫באמתלאות שונות אשר הגוף שנתונים הם בהם הוא‬ ‫ששמעו עליו השמועות הנפלאות‪ ,‬כי באותו ציור‬ ‫העומד בעוכרם‪ ,‬ושזה מושך אותם לתאוות ארציות‬ ‫מצא תכונות ומדות רעות עד מאד‪ ,‬והם אינם‬ ‫ולהבלי העולם הזה רח"ל‪ ,‬אלא צריך האדם לדעת‬ ‫עולים בקנה אחד עם מה ששמעו על משה‪ ,‬ונראה‬ ‫כי אדרבה אם נתנו לו גוף חומרי כזה‪ ,‬הרי שזה‬ ‫שאותו צייר מעל בשליחותו וצייר דמותו של אדם‬ ‫מוכיח דלעומת זה יש לו נשמה קדושה וביכולתו‬ ‫אחר‪ .‬ויפן כה וכה וירא כי אין איש בעולם רע‬ ‫להעפיל ולהתעלות מעלות רמות‪ ,‬ולנצח ולהכניע‬ ‫מתואר צורת פרצוף הזה‪ ,‬שהיה מראה סימני מדות‬ ‫הגוף העכור שבו )ועי' תפארת שלמה‪ ,‬פר' תרומה(‪.‬‬ ‫רעות ומגונות להיות נואף ורוצח וכל מדות רעות‬ ‫ואמנם יתכן דכיון שכבר אמרו חז"ל )אבות ד‪ ,‬ב(‬ ‫שבעולם‪ ,‬ויצו המלך להרוג את הצייר הזה‪ ,‬באמרו‬ ‫עבירה גוררת עבירה‪ ,‬הרי שמחמת עוונותיו נמשך‬ ‫פר' לך · כ · תשפ"ז‬ ‫כדברים האלה על משה רבינו‪ ,‬כי איך יתכן לומר‬ ‫שמעל בשליחות המלך בהתעצלותו לבוא ולילך אל‬ ‫כדברים האלה על משה רבינו‪ ,‬והלא כתיב )שמות ב‪,‬‬ ‫המדבר הרחוק‪ .‬ויפול הצייר לפני המלך ויבך על‬ ‫ב( ותרא אותו כי טוב‪ ,‬ודרשו חז"ל )סוטה דף י"ב ע"א(‬ ‫חייו‪ ,‬ואמר כי חי נפשו ולא שינה מאומה מציווי‬ ‫שנתמלא כל הבית כולו אורה‪ ,‬ועוד כהנה וכהנה‪.‬‬ ‫המלך אותו‪ ,‬והלך המדברה לצייר דמות משה‪ ,‬וזה‬ ‫אמנם אנו אין לנו אלא דברי תלמידי בעש"ט הק'‬ ‫דמות דיוקנו‪.‬‬ ‫שכל דבריהם נאמרו ברוח הקודש‪ ,‬ורבים מהם‬ ‫אשר על כן נמלך המלך ושיגר צייר שני אל משה‬ ‫הביאו את יסוד הדברים שמשה רבינו נולד עם‬ ‫המדברה‪ ,‬וכאשר בא אליו וירא את תואר פניו כי‬ ‫תכונות גרועות‪.‬‬ ‫הנה הוא כתבנית שהביא אתו הצייר הראשון‪,‬‬ ‫ובספה"ק דגל מחנה אפרים )פר' תשא‪ ,‬ד"ה וראו בני‬ ‫ותסמר שערותיו באמרו כי למיתה ילך גם הוא‬ ‫ישראל(‪ ,‬הביא בשם זקינו אור שבעת הימים הבעש"ט‬ ‫בבואו אל המלך‪ .‬ברם הברירה לא היתה עומדת‬ ‫הק' זי"ע שפי' בזה מה שלמדנו זה עתה מאמר חז"ל‬ ‫לפניו‪ ,‬וצייר דמות משה רבינו כבראשונה‪ ,‬וחזר ובא‬ ‫)בכורות דף ה' ע"א( ששאל קונטריקוס וכי משה רבכם‬ ‫לפני המלך‪ .‬כאשר ראה המלך כי כן הוא‪ ,‬שנעשה‬ ‫גנב היה או קוביוסטוס היה‪ ,‬שאמר כן‪ ,‬משום‬ ‫על פי דבר המלך וזהו דמותו של משה רבינו‪ ,‬עמד‬ ‫שבמראית פניו של משה היה נראה שהוא אכן גנב‬ ‫ויפג לבו כי לא הבין היאך יתכן כדבר הזה‪.‬‬ ‫ולסטים‪ ,‬והיינו דמטבעו היה אכן ראוי להיות כך‪ ,‬כי‬ ‫אשר על כן התיישב בדעתו וגמר בלבו לבוא אל‬ ‫נולד ונוצר עם נטיות רעות למאוד‪ ,‬אמנם הוא לחם‬ ‫משה אל המדבר לראות ולהבין פשר הדבר‪ ,‬וילך‬ ‫ברוב עוז את מלחמת היצר‪ ,‬עד אשר זכה להכניע‬ ‫לדרכו כחמה חדשים ותקופת מה עד שבא אל מחנה‬ ‫את ערפו הקשה‪.‬‬ ‫ישראל במדבר‪ ,‬ויהי כבואו שמה וראה את משה‬ ‫והובאו הדברים בעוד כמה וכמה מספרי תלמידי‬ ‫רבינו לא היה קץ להשתוממותו בראותו שהצייר‬ ‫הבעש"ט הק' זי"ע‪ ,‬בספה"ק אור פני משה להרה"ק‬ ‫היטיב לצייר את דמות דיוקנו כחוט השערה ממש‪.‬‬ ‫מפשעווארסק זי"ע )פרשת חקת‪ ,‬ד"ה זאת חקת(‪,‬‬ ‫שלח המלך שליחים אל משה רבינו לאמר כי מלך‬ ‫בספה"ק תשואות חן )פרשת תולדות‪ ,‬ד"ה וקל שדי(‪,‬‬ ‫ממדינה פלונית חפץ לדבר עמו‪ ,‬וכאשר יצא משה‬ ‫בספה"ק קדושת לוי להרה"ק מבארדיטשוב זי"ע )פר'‬ ‫לקראתו‪ ,‬ניגש אליו וישאלהו לפשר הדבר‪ ,‬מדוע‬ ‫תרומה‪ ,‬ד"ה למה במנורה(‪ ,‬בספה"ק ישמח משה )פר'‬ ‫פניו רעים ומורים על תכונות רעות‪ ,‬בעוד ששמע‬ ‫קרח‪ ,‬עה"פ המעט כי העליתנו(‪ ,‬ובעוד הרבה ספרים הק'‬ ‫עליו לומר כל האותות והמופתים שנעשו על ידו‪,‬‬ ‫)אור החיים הק'‪ ,‬דברים לג‪ ,‬א; בן פורת יוסף‪ ,‬פרשת ויחי;‬ ‫וששמו הולך בכל העולם מקצה לקצה‪.‬‬ ‫קול אריה להרה"ק המוכיח מפולנאה זי"ע‪ ,‬פר' שמות; סידורו‬ ‫ויען משה רבינו ע"ה ויאמר כי אכן אמת הדבר‪,‬‬ ‫של שבת‪ ,‬שורש ו‪ ,‬ענף ג‪ ,‬אות יד; דברת שלמה‪ ,‬פרשת‬ ‫כי נולד בטבעו עם כל הנטיות הרעות‪ ,‬בגוף עכור‬ ‫ויקרא; פרי הארץ‪ ,‬פרשת בלק; אפיקי יהודה‪ ,‬דרוש מים‬ ‫המושך לכל מיני דברים רעים‪ ,‬אלא שזכיתי במהלך‬ ‫קדושים‪ ,‬בהגהות ערבי נחל‪ ,‬אות א ]הב'[; ובספרו איי הים‪,‬‬ ‫חיי לעבוד על עצמי ביגיעה ועמל רב לשבר הטבע‬ ‫יומא‪ ,‬אות ז; ועי' שיטה מקובצת‪ ,‬נדרים דף ל"ב ע"ב; ילקוט‬ ‫ולשנות את רוחי‪ ,‬עד שהגוף עם משיכותיו ותאוותיו‬ ‫שמעוני פר' בהעלותך רמז תשלט(‪.‬‬ ‫אינם מצליחים להשפיע על נשמתי‪ ,‬ואחר העבודה‬ ‫ולהאמור יובנו הדברים היטב‪ ,‬דענין זה שמשה‬ ‫והיגיעה והמאמץ הזה זכיתי לכל מה שזכיתי‬ ‫רבינו נולד בתכונות רעות היה מכיון שככל‬ ‫להתקרב אליו ית"ש‪.‬‬ ‫שהנשמה גבוהה יותר במדריגה‪ ,‬כך נותנים לו מן‬ ‫‪ -‬משה רבינו ע"ה זכה למדרגותיו אחר עמידה‬ ‫השמים גוף עכור יותר בכדי שיצטרך לעמו ולהתגבר‬ ‫בניסיונות קשים ‪-‬‬ ‫על יצרו‪ ,‬שהרי בשביל להיוולד כמלאך עליון אין‬ ‫כידוע היתה שערוריה אודות מעשה זה והיו‬ ‫צריכים להיות משה רבינו‪ ,‬ובשביל כך היה די‬ ‫שיצאו חוצץ בלעגי שפה נגדה‪ ,‬ואף הדפיסו קונטרס‬ ‫לשלוח מן שמים את מלאך רפאל להושיע את‬ ‫כליל תפארת מהמגיד מוילקומירר )ובסוף ימיו‬ ‫ישראל ולעשות אותות ומופתים בגויים‪ ,‬אלא דככל‬ ‫בירושלים( כנגד זה‪ ,‬והגאון בעל האדר"ת אב"ד‬ ‫שנשמת האדם גדול במדריגה ניתן לו כנגד זה גוף‬ ‫ירושלים זצ"ל נתן הסכמה לזה וכתב דלא יתכן לומר‬ ‫פר' לך · כא · תשפ"ז‬ ‫וזה אינו מעביר על מידותיו‪ .‬ולכאורה צ"ב‪ ,‬כי אם זה‬ ‫מלא בנטיות רעות‪ ,‬שיצטרך לעמוד במלחמה כבידה‬ ‫מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו‪ ,‬הרי‬ ‫כנגד הגוף והחומר העכור‪ ,‬ויקדש ויטהר עצמו עד‬ ‫שבדבר זה הוא גדול ממנו‪ ,‬ומפני מה אמרה הבת‬ ‫שירומם אף את הגוף הגשמי במדריגות קדושות‪,‬‬ ‫קול שאין זה גדול מזה‪.‬‬ ‫וזהו גודל מעלתו ומדריגתו של משה רבינו ע"ה‪.‬‬ ‫וביאר דהנה מי שהוא צדיק בן צדיק וזרע קודש‬ ‫וכבר כתב בספה"ק אורח לצדיק )פר' תזריע( מה‬ ‫מחצבתו‪ ,‬אזי אף שגם הוא צריך לעמול ולהתייגע‬ ‫ששמע מאביו רביה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע ועכ"י‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬אבל סוף כל סוף זכות אבותיו‬ ‫שאמר 'הלוואי ויהיה לכל העולם נשמה קדושה כמו‬ ‫מסייעתו בכך שהמשיכו לו בלידתו נשמה גבוהה‬ ‫הגוף שלי'‪ ,‬עכד"ק‪ ,‬ונשגב הדבר ביותר שילוד אשה‬ ‫ממקור קדוש שיוכל על ידי זה להתעלות במדרגות‬ ‫יוכל לומר כן‪ .‬וישנם כמה וכמה עניינים שונים‬ ‫בעבודת ה' באופן קל יותר משאר אנשים‪ ,‬ואם‬ ‫הידועים על צדיקים זי"ע שנתקדש גופם במעלה‬ ‫ישכיל לשמור עצמו בקדושה ובטהרה כפי שהורגל‬ ‫עצומה ובמדריגה נשגבה‪ ,‬וכעין שמצינו בחז"ל‬ ‫בבית אביו‪ ,‬לא יבוא לידי נסיונות קשים כל כך‪ .‬מה‬ ‫הלשון )סנהדרין דף כ"ג ע"א( פה קדוש יאמר דבר זה‪,‬‬ ‫שאין כן מי שבא מבית של אנשים פחותים ונולד‬ ‫והיינו שבגודל קדושתם נהיה פיהם קדוש ביותר עד‬ ‫לאב ואם פשוטי עם אשר הן בעוון חוללתי ובחטא‬ ‫שלא היה שייך שיאמרו דבר שאינו שווה עם האמת‪,‬‬ ‫יחמתני אמי )תהלים נא‪ ,‬ז(‪ ,‬אזי כיון שכל שורש‬ ‫ולא יכלו לומר בפיהם סברא שאינה ישרה והגונה‪.‬‬ ‫נשמתו בא ממקום נמוך והוא נולד כאדם מגושם‪,‬‬ ‫וכמו כן נודע מצדיקים שלגודל קדושתם לא ראו‬ ‫הריהו קשור בעבותות לגשם וחומר וממילא קשה‬ ‫עיניהם רק מה שהיה צריך להם ולא ראו שאר‬ ‫לו מאד מאד להתעלות ולעדן נפשו‪ ,‬והוא צריך‬ ‫דברים‪ ,‬כי נתעלו בקדושה עליונה וראו רק דברים‬ ‫לעמוד במלחמה כבדה על כל מצוה קלה ועל כל‬ ‫קדושים )עי' אגרא דכלה פר' שופטים ד"ה שופטים; דרך‬ ‫מדה טובה‪ .‬ולכן אדם כזה חשוב יותר ממי שזוכה‬ ‫פיקודיך‪ ,‬מל"ת ל"ה בהג"ה; דברי ישראל‪ ,‬פר' תולדות‪ ,‬עה"פ‬ ‫למדרגותיו כירושה מבית אבות וזוכה להתעלות‬ ‫ויהי כי זקן יצחק(‪.‬‬ ‫בלי יגיעה והתאמצות‪.‬‬ ‫וזהו דבר הכתוב אלה תולדות נח נח‪ ,‬היינו שנח‬ ‫ובאמת רבי אליעזר ורבי עקיבא היו שוים‬ ‫עצמו הוא התולדה שלו‪ ,‬שכביכול נחשב כאילו הוא‬ ‫במדרגותיהם ולא היה זה גדול מזה‪ ,‬כי הרי אין לנו‬ ‫הוליד וברא את עצמו‪ ,‬וכדברי הזוה"ק )ח"א דף נ"ט‬ ‫כל השגה בגדלות התנאים הקדושים הללו‪ ,‬אלא‬ ‫ע"ב‪ ,‬בתוספתא( שכפילת השם רומז לגוף ולנשמה‪,‬‬ ‫החילוק ביניהם היה שרבי עקיבא היה בן גרים )שער‬ ‫ונח פעל בכח קדושת נשמתו שהגוף יפרד ויהיה‬ ‫הגלגולים‪ ,‬הקדמה לו( ונולד במזג רע‪ ,‬ובעת היוולדו‬ ‫למהות בפני עצמו וזאת מכח את האלקים התהלך‬ ‫עדיין היה בו חומר עכור וכפי שאכן רואים שלא למד‬ ‫נח‪ ,‬רוצה לומר שכל דרכי הליכותיו בעולם הזה‬ ‫תורה עד היותו בן מ' שנה )ראה ב"ב דף קי"ג ע"א‬ ‫באכילה ושתייה ושינה הכל היה את האלקים‪ ,‬עד‬ ‫ובתוס' ד"ה ומטו(‪ ,‬עד שאמרו חז"ל )פסחים דף מ"ט ע"ב(‬ ‫שזכה להפוך את גופו למדריגת מלאך‪ ,‬עכתו"ד מרן‬ ‫שאמר רבי עקיבא כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן‬ ‫אאדמו"ר זי"ע בתוספת ביאור‪.‬‬ ‫לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור‪.‬‬ ‫‪ -‬המתייגע על מדרגותיו חשוב ממי שנמשך‬ ‫וכשקיבל על עצמו עול תורה ועול מלכות שמים‪,‬‬ ‫מטבעו לטוב ‪-‬‬ ‫הרי שהוצרך לסגף עצמו ולעבוד בהתאמצות יתירה‬ ‫בענין זה כתב בספה"ק סידורו של שבת )שם(‬ ‫וביגיעה רבה עד שנשתנה ונתגדל להיות התנא רבי‬ ‫לבאר דברי הגמרא )תענית דף כ"ה ע"ב( מעשה ברבי‬ ‫עקיבא‪ ,‬שאמרו עליו )יבמות דף ט"ז ע"א( אתה הוא‬ ‫אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע‬ ‫רבי עקיבא ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬וכל‬ ‫ברכות ולא נענה‪ ,‬ירד רבי עקיבא אחריו ואמר אבינו‬ ‫העולמות נזדעזעו מהזכרת שמו של התנא האלוקי‬ ‫מלכינו אין לנו מלך אלא אתה‪ ,‬אבינו מלכינו למענך‬ ‫רבי עקיבא‪ ,‬ואמרו חז"ל במדרש )במדב"ר יט‪ ,‬ו( ראתה‬ ‫רחם עלינו‪ ,‬וירדו גשמים‪ ,‬הוו מרנני רבנן ]שתפילות‬ ‫עינו של רבי עקיבא מה שלא ראו עיניו של משה‪,‬‬ ‫רבי אליעזר לא התקבלו[‪ ,‬יצתה בת קול ואמרה לא‬ ‫ואין לנו השגה בכל זה‪.‬‬ ‫מפני שזה גדול מזה‪ ,‬אלא שזה מעביר על מידותיו‬ ‫פר' לך · כב · תשפ"ז‬ ‫מפרכס בבטן אמו על פתחי עבודה זרה‪ ,‬וכדדרשינן‬ ‫לעומת זאת רבי אליעזר היה בנו של הורקנוס‬ ‫)מגילה דף י"א ע"א( מדברי הכתוב והנה תומים בבטנה‬ ‫שהיה מגדולי הדור ואדם נכבד )עי' אבות דר"נ ו‪ ,‬ג;‬ ‫)בראשית כה‪ ,‬כד( דהכתיב הוא חסר אל"ף‪ ,‬להורות‬ ‫פרקי דר"א‪ ,‬פרק א(‪ ,‬והוא זכה לנשמה קדושה מאד‪,‬‬ ‫שכל אחד מהם היה תמים ושלם במדתו‪.‬‬ ‫ומקור שורשו מגדולי ירושלים צדיקים מדורי דורות‪.‬‬ ‫ולכאורה אם כן לפי זה הרי כמעט משולל‬ ‫והוא לא היה צריך לעמול על מדרגותיו הגבוהות‬ ‫הבחירה מהם‪ ,‬ומעתה מפני מה הפליגו בגדלותו של‬ ‫כמו רבי עקיבא‪ ,‬ולא הוצרך להתייגע בסיגופים‬ ‫יעקב שהיה איש תם יושב אהלים והוא בחיר‬ ‫קשים ומרים‪ .‬וזהו הכוונה‪ ,‬לא מפני שזה גדול מזה‪,‬‬ ‫שבאבות )ב"ר עו‪ ,‬א(‪ ,‬והא כבר משעת לידתו היה‬ ‫כי כעת שניהם שוים במדרגותיהם‪ ,‬אלא שזה מעביר‬ ‫צדיק ואיש אלוקים‪ ,‬ומאידך קשה גם על עשיו שהרי‬ ‫על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו‪ ,‬רוצה לומר‬ ‫אף הוא במעי אמו כבר עמד ברשעו‪ ,‬וכדדרשו עליו‬ ‫שרבי עקיבא היה צריך עבודה קשה ויגיעה כבדה‬ ‫שם במדרש הפסוק )תהלים נח‪ ,‬ד( זורו רשעים מרחם‪,‬‬ ‫לעבור על מדותיו ועל טבעו שנולד בו על מנת להגיע‬ ‫ומפני מה מגיע אליו עונש‪ ,‬וכי כלום טענה יש עליו‬ ‫למדרגות אלו‪ ,‬ולכן יש לזה חשיבות מיוחדת‪ ,‬מה‬ ‫שלא התנהג בצדקות‪.‬‬ ‫שאין כן רבי אליעזר שהגיע למדרגותיו עם יגיעה‬ ‫ותירצו במתיבתא דרקיעא דזה עצמו היה עיקר‬ ‫פחותה יותר‪ ,‬ולכן התקבלה תפילתו של רבי עקיבא‬ ‫פעולתם ועבודתם של יעקב ועשיו‪ ,‬דכיון שהיו אחים‬ ‫להוריד גשמים‪ ,‬עכתודה"ק )ועי' בית אלקים להמבי"ט‪,‬‬ ‫תאומים מבטן אמם אשר יש להם התערבות זה בזה‪,‬‬ ‫שער התשובה‪ ,‬סוף פרק ד(‪.‬‬ ‫לכן עשיו בנטותו לרע בחשקות נמרץ היה מושך את‬ ‫דבר זה ברור ומוסכם מפי ספרים ומפי סופרים‪,‬‬ ‫יעקב עמו‪ ,‬וברוב רעתו וזדון לבו היה תר ומחפש‬ ‫שהרי בוודאי הקב"ה אינו צריך למצוותינו ומעשינו‬ ‫אחר דרך אשר בו יוכל להשפיע ולטמא את יעקב‪,‬‬ ‫הטובים‪ ,‬כי אם תצדק מה תתן לו )עפ"י איוב לה‪ ,‬ז(‪,‬‬ ‫כי לא היה יכול לסבול דבר זה שיעקב מתהלך את‬ ‫ואין אנו נותנים לו מאומה‪ ,‬דהא כל מה שיש לנו‬ ‫ה' בתמימות‪ ,‬וחפץ היה להחדיר בו זוהמא וטומאה‬ ‫הכל הוא משלו ובכוחו‪ ,‬אלא שמטרת הבריאה‬ ‫רח"ל‪ ,‬והתחכם עמו בכל מיני טצדקי ללכדו ברשתו‬ ‫היתה שישעבד האדם את כל גופו‪ ,‬נפש רוח ונשמה‬ ‫ולהפילו שינהג יעקב כמעשהו מעשה הרשעים‪ ,‬ובכן‬ ‫שלו להשי"ת לעשותו רצונו ולעבדו בלבב שלם‪,‬‬ ‫היה ליעקב מלחמה כבדה להתגבר עליו ולהאבק‬ ‫ויתקיים בנו )תהלים קכח‪ ,‬ב( יגיע כפיך כי תאכל‬ ‫עמו שלא ייאחז בו שום פגם‪ .‬וההיפך היה גם ביעקב‪,‬‬ ‫אשריך וטוב לך‪ ,‬שהרי אם עולה זאת בניקל אין בזה‬ ‫שהוא ניסה בכל כוחו להשפיע רוח טהרה על עשיו‪,‬‬ ‫כל רבותא‪ ,‬דבשמים ממעל ישנם די מלאכים‬ ‫ואלמלי היה עשיו חפץ היה ביכלתו לקבל מאחיו‬ ‫המשמשים לפני השי"ת‪ ,‬ריבי רבבות שרפים חיות‬ ‫יעקב את דרך הטוב ולהזדכך‪ ,‬אלא שהוא ברשעותו‬ ‫ואופני הקודש‪ ,‬ועיקר מעלת האדם הנמצא בעולם‬ ‫ובזדון ליבו לא חפץ לקבל שום דבר מיעקב‪.‬‬ ‫הזה הוא שיש לו גוף גשמי וחומר עכור המושכו‬ ‫ובזה פירש הישמח משה בחלום מאמר הכתוב‬ ‫מטה מטה‪ ,‬והוא מתגבר על כך ועובד את השי"ת‪,‬‬ ‫)מלאכי א‪ ,‬ב( אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה‬ ‫ומעלה ומשעבד אף כל צרכי גשמיות שלו להשי"ת‪,‬‬ ‫אהבתנו הלא אח עשו ליעקב ואוהב את יעקב ואת‬ ‫וזה עולה לריח ניחוח לפני השי"ת‪ ,‬כי בזה נשלם‬ ‫עשו שנאתי‪ ,‬כי הנה עיקר האהבה נצמח מהאבות‬ ‫תכלית הבריאה והיצירה כולה‪.‬‬ ‫הקדושים‪ ,‬וכמו שנאמר )דברים י‪ ,‬טו( רק באבותיך‬ ‫‪ -‬יעקב ועשיו נלחמו זה בזה והשתדלו למשוך כל‬ ‫חשק ה'‪ ,‬אלא דמתמה במה אהבתנו‪ ,‬דמאי כולי‬ ‫אחד את אחיו לחלקו ‪-‬‬ ‫האי‪ ,‬הרי כיון שיעקב נולד בצדקו אם כן צדיק מה‬ ‫בענין זה כתב רביה"ק הישמח משה זי"ע )פר'‬ ‫פעל‪ .‬על זה השיב הלא אח עשו ליעקב והיה להם‬ ‫תולדות‪ ,‬ד"ה עוד נראה לפרש( מה ששמע בחלום‪ ,‬דהנה‬ ‫התערבות זה בזה ורצו להשפיע אחד על השני‪ ,‬ואף‬ ‫הלא יעקב אבינו ע"ה נולד נוטה לטוב‪ ,‬כאמרם ז"ל‬ ‫על פי כן זה פירש לתומו וזה לרשעו‪ ,‬לכן ואוהב את‬ ‫)ב"ר סג‪ ,‬ו; והובא ברש"י כאן( שהיה מפרכס בבטן אמו‬ ‫יעקב ואת עשו שנאתי‪ ,‬אתוד"ק‪.‬‬ ‫על פתחי בתי כנסיות ובתי מדרשות‪ ,‬ואילו עשיו‬ ‫הנמצא מדבריו הק' כי אע"פ שיעקב ועשיו נבראו‬ ‫הרשע נולד נוטה לרע‪ ,‬כאמרם ז"ל )שם( שהיה‬ ‫פר' לך · כג · תשפ"ז‬ ‫קשה וטבע קשה ותכונות שונות‪ ,‬אשר מושכים אותו‬ ‫בשלימות מידתם‪ ,‬מ"מ הוצרכו לעבודה עצמית‬ ‫לארציות ותאוות שפילות‪ ,‬וצריך הוא לעמוד‬ ‫לאחוז בדרכם‪ ,‬וליעקב היתה מלחמה בכל כוחו‬ ‫בנסיונות קשים ומרים ביום ובלילה‪ ,‬שמתגבר עליו‬ ‫במסירות נפש שלא יפול לרשת הטומאה של עשו‬ ‫היצר הרע וחפץ להפילו ולהורידו שחת‪ ,‬ויש אשר‬ ‫ועמד בצדקו‪ ,‬וכן לעשו היה אפשר בקל להדבק‬ ‫נותנים לו נסיון על ידי שיש לו שכן וחבר המסתובב‬ ‫וללכת אחרי יעקב לבחור בטוב ולחזור בתשובה‪,‬‬ ‫בקרבתו‪ ,‬ואם אינו נזהר כראוי ומתרועע ומתחבר‬ ‫אלא ברצונו השלם היה בוחר ברע ויצא לשמד‬ ‫עמו יכול על ידי כן להמשך ולרדת עד לשאול‬ ‫בהיותו פוקד פתחי עבודה זרה‪.‬‬ ‫תחתיה‪ ,‬ונלכד ברשת היצר נוחל גיהנום ויורד לבאר‬ ‫ורמז לזה שיעקב רצה להכניס את עשו לקדושה‬ ‫שחת‪ .‬כי מן השמים חפצים שיהיה לו לאדם בחירה‪,‬‬ ‫מצינו דהנה עשו ומלכות אדום הרשעה הם קליפת‬ ‫ועל כן מעמידים אותו בפני נסיונות וקשיים‪.‬‬ ‫חזיר כדאיתא במדרש )ב"ר סה‪ ,‬א( עה"פ )תהלים פ‪,‬‬ ‫ועל האדם מוטל באותו השעה להלחם בו‬ ‫יד( יכרסמנה חזיר מיער‪ ,‬מה חזיר הזה בשעה שהוא‬ ‫ולהתגבר עליו‪ ,‬בצירוף תפילה ועתירה אל הבורא‬ ‫רובץ מפשיט את טלפיו‪ ,‬כלומר שאני טהור‪ ,‬כן‬ ‫ב"ה‪ ,‬עזרני נא שאוכל להשאר עבד נאמן לפניך‬ ‫מלכות הזאת גוזלת וחומסת וכו' עיי"ש‪ ,‬וכן כתב‬ ‫להכניע ולנצח כל המפריעים והמניעים‪ ,‬וצריך‬ ‫המהרש"א )מגילה דף י"א ע"א( עיי"ש‪ .‬והסיבה שיש‬ ‫האדם להתגבר בכל כוחו שהרי לכך נוצר ונברא‬ ‫לחזיר סימן טהרה דווקא ברגלו‪ ,‬לפי שהלא יעקב‬ ‫בכדי שיצטרך להלחם מבית ומבחוץ‪ ,‬היינו‬ ‫אחז בעקב עשו ועי"ז השפיע עליו מעט רוח קדושה‬ ‫שלפעמים האויב הוא מבית בגופו שלו מה שיש לו‬ ‫עד שנוצר בו סימן טהרה‪.‬‬ ‫נטיות וטבעיים רעים ונסיונות בכל העניינים‪ ,‬וגם‬ ‫וזה כביר אמרתי דיתכן שמטעם זה לבסוף אכן‬ ‫בזה צריך מלחמה גדולה‪ ,‬ופעמים נותנים לו אויב‬ ‫עתיד עשיו לבוא על תיקונו‪ ,‬כדאיתא באור החיים‬ ‫מבחוץ‪ ,‬שמסתובב בקרבתו שכן רע ובא אליו מצד‬ ‫הק' )ויקרא יא‪ ,‬ג( ובעוד ספרים הק' )ריטב"א קידושין דף‬ ‫זה ומצד אחר‪ ,‬ומנסה לדבר עמו ולקשור עמו קשר‬ ‫מ"ט ע"ב‪ ,‬ד"ה תשעה נטלו; תורת המנחה לר' יעקב סקילי‪,‬‬ ‫רע‪ ,‬ובאם לא ילחם במלחמה גדולה כנגדו‪ ,‬הרי‬ ‫פר' ראה‪ ,‬דרשה סט; עשרה מאמרות‪ ,‬מאמר חיקור דין‪ ,‬ח"ד‬ ‫שבוודאי לא יתכן לנצחו ועלול הוא ליפול לרשתו‪.‬‬ ‫פרק יג; של"ה הק' תולדות אדם בית דוד‪ ,‬אות קמא( דעתיד‬ ‫וזהו כלל גדול בתורה שאי אפשר לבוא ולהשיג‬ ‫חזיר ליטהר‪ ,‬ופירשו דזהו מרמז על עשיו שיהיה לו‬ ‫שום מדריגה רוחנית‪ ,‬הן בתורה והן בעבודה‪ ,‬והן‬ ‫תיקון לעתיד לבוא‪ ,‬ולהאמור יובן דזהו מכח אחיזת‬ ‫בשאר ענייני דביקות בבורא ב"ה ללא מלחמה‬ ‫יעקב בו‪ ,‬אשר בכך גרם לו יעקב שלבסוף ישוב‬ ‫תחילה‪ ,‬וכפי שכבר אמר הכתוב )שמות יז‪ ,‬טז( מלחמה‬ ‫ויחזור אל צד הקדושה‪.‬‬ ‫לה' בעמלק מדור דור‪ ,‬וזה נגרם ובא מעת שחטא‬ ‫‪ -‬מן השמים משלחים לאדם נסיונות מבית או‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬שאז ירדה זוהמא לעולם ונתהווה‬ ‫מבחוץ כדי שיהיה בעל בחירה ‪-‬‬ ‫תערובת רע בטוב‪ ,‬ולכך אי אפשר לבוא למדריגה‬ ‫והנה ענין זה הוא כעין מה שטען איוב לפני השי"ת‬ ‫רוחנית ללא מלחמה וקשיים‪ ,‬וא'ל דעות ה' ולו נתכנו‬ ‫ואמר )ב"ב דף ט"ז ע"א( רבונו של עולם בראת שור‬ ‫עלילות )שמואל‪-‬א ב‪ ,‬ג(‪ ,‬והוא נותן לכח אחד ואחד‬ ‫בראת חמור‪ ,‬בראת שור פרסותיו סדוקות בראת‬ ‫נסיון לפי מה שהוא שיוכל לעמוד בו‪ ,‬וכשהאדם‬ ‫חמור פרסותיו קלוטות‪ ,‬בראת גן עדן בראת גיהנום‪,‬‬ ‫עושה כל אשר ביכלתו וכפי כוחותיו ויכולתו הרי‬ ‫בראת צדיקים בראת רשעים ומי מעכב על ידך‪,‬‬ ‫שהבא לטהר מסייעין אותו מן השמים )שבת דף ק"ד‬ ‫והשיב לו הקב"ה דלא כן הוא אלא בראתי יצר הרע‬ ‫ע"א( ובוודאי שיוכל להתגבר על יצרו ולנצחו‪.‬‬ ‫בראתי לו תורה תבלין‪ ,‬והיינו כי נתן השי"ת לאדם‬ ‫‪ -‬אברהם אבינו הוצרך להלחם נגד טבעו דלא‬ ‫הכוחות להילחם כנגד כל הקשיים ויכול להתגבר‬ ‫כנח שהיה צדיק מבטן אמו ‪-‬‬ ‫עליהם‪ ,‬ועל כן לא יוכל האדם לטעון ולומר שהוא‬ ‫והנה מצינו גבי אברהם אבינו ע"ה שנחלקו חז"ל‬ ‫נולד בטבע רע כמו בעלי החיים שנולדים תיכף בעת‬ ‫)ב"ר ל‪ ,‬ח( מאימתי הכיר את בוראו‪ ,‬יש אומרים בן‬ ‫לידתם עם סימני טומאה ללא יכולת לשנותם‪.‬‬ ‫שלוש שנים הכיר אברהם את בוראו‪ ,‬ושלוש שנים‬ ‫ואדרבה משמים מזמנים לאדם נסיונות בגוף‬ ‫פר' לך · כד · תשפ"ז‬ ‫דברים מבהילים ונוראים שאי אפשר להעלותן על‬ ‫מימי חיי אברהם אבינו הרי חשובים לאנשים כערכנו‬ ‫דל שפתיים‪ ,‬ולכן מתחילה כאמור לא הכיר את‬ ‫כמו ג' מאות שנים‪ ,‬ויש אומרים שרק בן מ"ח שנים‬ ‫בוראו‪ ,‬ואעפ"כ נתקרב אברהם אל הקב"ה ועלה‬ ‫הכיר את בוראו‪ ,‬ועד אז לא ידע כלל‪ .‬ועוד אמרו‬ ‫ונתעלה עד לרום המעלה‪.‬‬ ‫במדרש )ב"ר לט‪ ,‬ח(‪ ,‬שהיה אברהם אבינו מתפחד‬ ‫לעומת זאת אצל נח מצינו שתיכף כאשר נולד‬ ‫ואומר תאמר שיש בי עון שהייתי עובד עבודת‬ ‫היה צדיק‪ ,‬וכאמור בתורה )בראשית ה‪ ,‬כח‪-‬כט(‪ .‬ויחי‬ ‫כוכבים כל השנים הללו‪ ,‬א"ל הקב"ה לך טל ילדותך‬ ‫למך שתים ושמונים שנה ומאת שנה ויולד בן‪ ,‬ויקרא‬ ‫)תהלים קי‪ ,‬ג(‪ ,‬מה טל הזה פורח אף עוונותיך פורחין‪.‬‬ ‫את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו‬ ‫ומבואר בספה"ק )ראה עבודת ישראל‪ ,‬פר' וירא‪ ,‬ד"ה‬ ‫מן האדמה אשר אררה ה'‪ ,‬ויש מפרשים )ראה ספורנו(‬ ‫והוא יושב( שאברהם אבינו היה בעל תשובה עיי"ש‪,‬‬ ‫שזהו תפילה שינחמנו ה' על ידו‪ ,‬אכן באבן עזרא שם‬ ‫והיינו כיון שרק לאחר שבמשך זמן לא הכיר את‬ ‫כתב 'שידע על ידי אדם‪ ,‬כי נביא היה‪ ,‬כי על יד זה‬ ‫בוראו‪ ,‬רק אז הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו אני‬ ‫הנולד תחיה האדמה‪ ,‬או ראו זה בדרך חכמה' עכ"ל‪,‬‬ ‫הוא בעל הבירה )ב"ר לט‪ ,‬א(‪ ,‬ולכן הוסיף לו הקב"ה‬ ‫והיינו שנסתכלו בו וראו עליו את צדקתו‪ ,‬ונמצא‬ ‫דייקא האות ה"א על שמו‪ ,‬ואמר לו )בראשית יז‪ ,‬ה(‬ ‫שהיה נח צדיק מיד בהוולדו‪ ,‬וזכה למדריגתו ללא‬ ‫לא יקרא עוד שמך אברם כי אם אברהם‪ ,‬כיון דאות‬ ‫יגיעה ועמל‪ .‬ולזה כתיב גביה )בראשית ו‪ ,‬ח( וירא ה'‬ ‫ה"א מורה על תשובה‪ ,‬וכדאמרו חז"ל )מנחות דף כ"ט‬ ‫כי רבה רעת האדם וגו' ונח מצא חן בעיני ה'‪ ,‬וסמיך‬ ‫ע"ב( מפני מה כרעיה דה"א תלוי כדי שיוכל בעל‬ ‫ליה )פסוק ט( אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים‪,‬‬ ‫התשובה ליכנס דרך שם‪ ,‬ומרמז שהקב"ה פותח‬ ‫והיינו בשלימות מתחילה ועד סוף‪ ,‬וכבר מאז שנשם‬ ‫שער לדופקים בתשובה‪.‬‬ ‫בראשונה מאויר העולם היה צדיק תמים )ועי' תנחומא‬ ‫והראה זאת הקב"ה דייקא באברהם אבינו שהוא‬ ‫בפרשתן‪ ,‬אות ה‪ ,‬דנח נולד מהול‪ ,‬דכתיב תמים היה‬ ‫היה אבי האומה הישראלי‪ ,‬והוא נולד אצל תרח‬ ‫בדורותיו(‪ ,‬ולא כאברהם אבינו שנולד אצל אב עובד‬ ‫הרשע שהיה עובד עבודה זרה‪ ,‬ואף אמו היתה‬ ‫עבודה זרה שאף מסר אותו לשריפה אצל נמרוד‪,‬‬ ‫מרשעת‪ ,‬כדאיתא מהאר"י הק' )שער הגלגולים‪ ,‬הקדמה‬ ‫לפי שכפר אברהם אבינו בעבודה זרה‪ ,‬וכאמור אף‬ ‫לח; שער הפסוקים איוב א‪ ,‬א; ליקוטי תורה איוב שם; ספר‬ ‫נולד להורים רשעים וטמאים גרועים ביותר‪ ,‬ובעמל‬ ‫הגלגולים‪ ,‬פרק נ‪ ,‬ד"ה וירא אליו ה'( שאברהם אבינו נולד‬ ‫וביגיעה נתייגע ונהפך וגדל לאברהם אבינו ע"ה‪.‬‬ ‫כאשר בא תרח על אשתו שלא בטהרה‪ ,‬והמה‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫שגורה בזה קדם ידידינו העסקן הנכבד והנעלה‪ ,‬העומד לשרת בקודש‪ ,‬רב חינא ורב חסדא‬ ‫הרה"ח ר' זאב דוב דייטש הי"ו‬ ‫בן ידידינו הנכבד‪ ,‬איש חי ורב פעלים‪ ,‬העומד לשרת בקודש‬ ‫לפני ולפנים במסירות אין קץ‪ ,‬תהלתו בקהל חסידים‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרב אברהם דייטש שליט"א‬ ‫וחתן ידידינו הרה"ח ר' נתן יונה וימר הי"ו ‪ -‬מזכ"ל ק"ק קרית צאנז‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת נישואי הבן כמר יעקב נ"י‬ ‫במז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫פר' לך · כה · תשפ"ז‬ ‫ובתורתו יהגה יומם ולילה‪ ,‬שכאשר נתיירא נח‬ ‫‪ -‬ביאור מאמרי חז"ל ע"ד הנ"ל ‪-‬‬ ‫שלא ימשך אחר דעותיהם הכוזבות ורוח ההפקרות‬ ‫מעתה יתבאר היטב מה שהביא רש"י דיש‬ ‫ופריקת העול שנשבה מאנשי דורו הוכרח לעסוק‬ ‫מרבותינו שדורשים אותו לשבח כל שכן שאילו‬ ‫בתורה הק' יומם ולילה מחמת שכל אויר העולם‬ ‫היה בדורו של אברהם היה צדיק יותר‪ ,‬כלומר‬ ‫נתמלא זוהמא‪ ,‬עד שהוכרח הקב"ה להחריב עולמו‬ ‫שאם היה במצב של אברהם אבינו שהיה צריך‬ ‫בגודל הזוהמא שהכניסו הקליפות בעולם‪ ,‬ולא היה‬ ‫לעבוד בעצמו לבוא ולהשיג מדריגות רמות‬ ‫לנח עצה אחרת זולת לברוח אל התורה הק' שהוא‬ ‫ועליונות‪ ,‬ולשבר את טבעו‪ ,‬הרי שהיה צדיק יותר‬ ‫כעיר מקלט‪ ,‬ועל ידי כן נתקיים בו 'והיה כעץ שתול‬ ‫כיון שהיה בא על ידי יגיעה‪ .‬ויש שדורשים לגנאי‪,‬‬ ‫על פלגי מים' )ועי' ייטב לב‪ ,‬בפרשתן‪ ,‬ד"ה א"י מה דנאמר‬ ‫וכוונתם לפרש דברי הראשונים‪ ,‬שאכן נח היה צדיק‬ ‫כאן תמים(‪.‬‬ ‫תמים כאשר העידה עליו תורה‪ ,‬אמנם הם דורשים‬ ‫וזהו שלימדה אותנו התורה שכשאין לו לאדם‬ ‫מה שאמר הכתוב צדיק תמים היינו שנולד צדיק‬ ‫יגיעה בעבודתו אלא הכל הולך אצלו למישרין‪ ,‬ואינו‬ ‫בתומו‪ ,‬ולא היה לו יגיעה לזה‪ ,‬וא"כ מה רבותא יש‬ ‫צריך להתאמץ אלא הוא מתפלל ועוסק בתורה‬ ‫בזה‪ ,‬ומה שדרשו לפני כן לשבח שנח היה צדיק‬ ‫ומתנהג בקדושה בניקל‪ ,‬הרי שאין בזה כל רבותא‬ ‫מעיקרו ולא כאברהם אבינו הוא לגנאי‪ ,‬כי הרי‬ ‫לפני הקב"ה‪ ,‬כי עיקר הרבותא הוא דייקא כשישנם‬ ‫אדרבה אברהם אבינו הוא נחשב יותר במעלה‪,‬‬ ‫ירידות ונפילות וצריכים להתגבר על הקשיים‪ ,‬שעל‬ ‫שהרי גדולים בעלי תשובה יותר מצדיקים גמורים‬ ‫ידי זה גופא עולים ומתעלים מעלה מעלה‪.‬‬ ‫)ברכות דף ל"ד ע"ב(‪ ,‬וזה שנולד נח בצדקו זה גופו הוא‬ ‫זאת תהיה תורת המסורה‪ ,‬דאיך יזכה האדם‬ ‫גנותו‪ ,‬שלא הוצרך להתייגע על כך כאברהם אבינו‪.‬‬ ‫להיות הולך וגדול‪ ,‬זהו דייקא כאשר הלוך ושוב‪,‬‬ ‫ולזה דרשו חז"ל הפסוק אשרי האיש אשר לא‬ ‫היינו שיש לו עליות וירידות‪ ,‬שברגע אחד הריהו‬ ‫הלך בעצת רשעים זה נח שלא הלך בעצת שלשה‬ ‫עומד במעלה גבוהה‪ ,‬וברגע האחר למשנהו הריהו‬ ‫דורות‪ ,‬כי אמת שהיה נח צדיק תמים מבטן ומלידה‪,‬‬ ‫נופל‪ ,‬בכל עת אשר יש לו איזה התעלות הרי שצץ‬ ‫אכן בכל זאת ראו נא באיזה מצב היה חי ומי היו‬ ‫לו כנגדו ענין של נפילה‪ ,‬וצריך הוא להלחם כנגד‬ ‫אנשי דורו שהיו בסביבתו‪ ,‬הלא המה דור אנוש דור‬ ‫יצרו ולהתחדש מחדש ולקבל על עצמו קבלה טובה‬ ‫המבול אשר נשחת הארץ לפני האלוקים‪ ,‬וגם היה‬ ‫בהתחדשות גמורה‪ ,‬וכאשר הלוך וחסור שנפל‬ ‫בדור הפלגה שהיה להם דעות כוזבות ועסקו‬ ‫ממדריגתו‪ ,‬דייקא אז הלוך ונסוע הנגבה‪ ,‬צד דרום‬ ‫בפילוסופיה‪ ,‬ואילו נח נשאר בתומתו ובשלימות‬ ‫מורה על החכמה‪ ,‬וע"ד אמרם ז"ל )ב"ב דף כ"ה ע"א(‬ ‫ונלחם מלחמה כבידה שלא להמשך אחריהם‪ ,‬וזהו‬ ‫הרוצה להחכים ידרים וסימנך מנורה בדרום‪ .‬לא כן‬ ‫רבותא גדולה אצלו שלא נמשך אחריהם אלא‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה‬ ‫ברכות נאמנות למזל טוב ורוב שמחה שגורות בזה קדם ידידינו היקרים מזהב ומפז‪ ,‬פארי המעלות‬ ‫ומוכתרים בכל מדה נכונה שמם מפארים בהילולים‪ ,‬העומדים בתמידות לסייע למערכת‪,‬‬ ‫מטובי סופרי המלך – ה'כותבים' במכון עץ החיים‬ ‫הרב מאיר וינגרטן שליט"א‬ ‫אב"י בביתר עילית‬ ‫ובנו החתן המו"מ בתוי"ש מורינו שמואל נ"י‬ ‫לרגל שמחת נישואיו במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫ברכותינו שגורות בזה מקרב הלב‪ ,‬שמשמחה זו יושפע שפע ברכות דלעילא ויזכו לראות דורות ישרים ומבורכים‪,‬‬ ‫ולשבת באהלה של תורה כל הימים מתוך נחת שפע והרחבת הדעת‪ ,‬מתוך סיד"ש שובע שמחות עד ביאת ינון בב"א‪.‬‬ ‫המאחלים ברוב הערכה‬ ‫מערכת "בצילא דמהימנותא"‬ ‫מכון 'עץ החיים'‬ ‫פר' לך · כו · תשפ"ז‬ ‫קרויים בנים למקום‪.‬‬ ‫אילו היה האדם צדיק משעת לידתו ולא היה צריך‬ ‫‪-‬מגודל המלחמה הקשה שלנו מוכח שעבודתו‬ ‫ליגיעה ועמל‪ ,‬הרי שלא היה יכול להשיג מאומה‪ ,‬רק‬ ‫חשובה בשמים ממעל ‪-‬‬ ‫כאשר הלוך ושוב הלוך וחסור‪ ,‬דייקא אז יכול להיות‬ ‫ויש בכל זה התחזקות גדולה שלא נאמר שאין אנו‬ ‫הולך וגדול ולהתעלות מעלה מעלה )ועי' ייטב לב‪,‬‬ ‫יכולים להדמות ולהיות כדורות הראשונים‪ ,‬שהרי‬ ‫בפרשתן‪ ,‬ד"ה היה בדורותיו(‪.‬‬ ‫אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם‪ ,‬ואם‬ ‫ויבואר בזה המסורה שהביא האלשיך הק' )פר'‬ ‫הראשונים כבני אדם אנו כחמורים )שבת דף קי"ב‬ ‫בראשית ו‪ ,‬א‪-‬ח( ששה פסוקים של ה' תיבות סמוכות‬ ‫ע"ב(‪ ,‬ומימרא זו כבר אמרו התנאים בזמנם‪ ,‬ואנן מה‬ ‫משתי אותיות כל אחת מהן‪ ,‬ג' מהם נמצאים בתורה‪,‬‬ ‫נעני אבתרייהו‪ ,‬וכי התורה שאנו לומדים פועל‬ ‫וג' בנ"ך‪ .‬א‪ .‬ויולד נח את שם את חם ואת יפת )בראשית‬ ‫משהו בשמים ממעל‪ ,‬ומצות תפילין והתפילות או‬ ‫ה‪ ,‬לב(‪ ,‬ב‪ .‬כי גם זה לך בן )שם לה‪ ,‬יז(‪ ,‬ג‪ .‬כי יד על כס‬ ‫שאר המצוות שאנו מקיימים האם הם פועלים‬ ‫י‪-‬ה )שמות יז‪ ,‬טז(‪ ,‬והאריך שם לבאר הרמז בדברי‬ ‫ועושים רושם בשמי מרום‪ ,‬ויכול האדם לטעות‬ ‫המסורה לדרכו בקודש‪ ,‬ואף אנו נענה חלקינו בזה‬ ‫בעצמו ולזלזל במעשיו ולירד מטה מטה חלילה‪.‬‬ ‫לבאר הני תלת מקראי בתורה ע"ד הנ"ל‪ ,‬דבא ללמדנו‬ ‫אכן האמת אינו כן‪ ,‬אלא אף בדורות שלנו כל‬ ‫כי אע"פ שנח היה צדיק מיד בלידתו‪ ,‬ומעתה מה‬ ‫מעשה ומעשה חשוב הוא בשמי מעל‪ ,‬ויכול כל אחד‬ ‫גדולה ורבותא שמשבחו הכתוב‪ ,‬לזה אמר הכתוב‬ ‫ללמוד זאת ממה שרואה היאך שכל דבר בא לו‬ ‫שהיה לו גם את בנו חם שהיה רשע‪ ,‬וזהו את שם את‬ ‫מתוך קושי ומלחמה כבידה‪ ,‬ואילו לא היה תורתנו‬ ‫חם‪ ,‬שהיו לו שני בנים האחד צדיק וכשר כשם והאחד‬ ‫ומצוותינו חשובים בשמי מעל‪ ,‬הרי שלא היה לנו‬ ‫רשע כחם אשר בהמשך ילמדו רוע מעלליו‪.‬‬ ‫מלחמות כבדות כל כך‪ ,‬אלא הכל היה הולך ועולה‬ ‫ולזה הסמיך עוד המסורה הפסוק כי יד על כס‬ ‫לנו בקל‪ ,‬ולא היה היצר הרע מתגבר עלנו כל כך‪.‬‬ ‫י"ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור‪ ,‬ללמד שעד שלא‬ ‫וממה שרואים אנו המלחמה הכבידה שיש לנו בכל‬ ‫יבוער רוח הטומאה מן הארץ ולא יהיה עוד תיקון‬ ‫האופנים‪ ,‬שלא נוכל לעסוק בתורה ולקיים המצוות‪,‬‬ ‫העולם‪ ,‬הרי שלא יתכן להתעלות במעלות התורה‬ ‫ואין היצר הרע מניח לנו לעבוד את ה' אלוקינו כאשר‬ ‫והיראה ללא מלחמה לה' בעמלק‪ ,‬והסמיך עוד‬ ‫עם לבבנו‪ ,‬ומוכרחים אנו להתייגע ולהלחם בו‪ ,‬לבכות‬ ‫הפסוק כי גם זה לך בן‪ ,‬רצ"ל דהיינו רבותייהו‬ ‫ולהפיל תחינה לפני השי"ת עזרני נא שאוכל להיות‬ ‫דישראל שנקראים בנים למקום‪ ,‬וגדולים הם‬ ‫ירא שמים כרצוני ומאוויי‪ ,‬זכני לקדש רמ"ח איברי‬ ‫ממלאכי השרת‪ ,‬כי מלאכי עליון אין הם צריכים‬ ‫ושס"ה גידי‪ ,‬הרי שמאותה ממלחמת היצר גופא מוכח‬ ‫להלחם ולהתייגע בעבודתם‪ ,‬כבני ישראל אשר הם‬ ‫שהוא אינו מרוצה ממעשינו ולא ניחא ליה בעבודתנו‬ ‫עומדים תמיד בקשרי מלחמה‪ ,‬ועל כן דייקא הם‬ ‫חצר הקודש צאנז‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה‪ ,‬קדם איש חי ורב פעלים לתורה ולתעודה‪ ,‬נודע בשערים‬ ‫לשם ולתהלה‪ ,‬העסקן הנכבד ומאוד נעלה‪ ,‬נאמן ומסור לחצר הקודש צאנז ומוסדותיה‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרה"ח ר' אהרן הופמן הי"ו‬ ‫מנהל רשת הכוללים 'מבצר התורה' דחסידי צאנז‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו‬ ‫שמחת נישואי בתו הכלה תחי' במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫ויהא רעוא מן קדם אבוהון דשבשמיא‪ ,‬שיזכה לרוות רוח נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו‪ ,‬ואך ששון ושמחה ישכון‬ ‫באהלו תמיד‪ ,‬מתוך נחת והרחבה‪ ,‬סייעתא דשמיא עד עולם‪ ,‬ואך טוב וחסד ירדפוהו כל הימים‬ ‫ההנהלה‬ ‫פר' לך · כז · תשפ"ז‬ ‫שמים וארץ‪ ,‬והוא מבהיל על הרעיון‪ ,‬והיינו מחמת‬ ‫אשר הוא גירא בעינא דשיטנא‪ ,‬מזה גופא מוכח‬ ‫שבגשם באים ועולים כל ניצוצי הקדושה )ועי'‬ ‫חשיבות כל מעשינו‪ .‬ומעתה יש בזה התחזקות גדולה‬ ‫להחיד"א בדבש לפי‪ ,‬מערכת ט‪ ,‬אות ה(‪ ,‬והגשם הוא מידו‬ ‫לקבל עלינו עול מלכות שמים ביתר שאת ללמוד‬ ‫של הקב"ה בעצמו )עי' תענית דף ב' ע"א(‪ .‬וזהו שאנו‬ ‫וללמד לשמור ולעשות ולקיים‪.‬‬ ‫מבקשים 'ותן טל ומטר לברכה'‪ ,‬ובפשטות הכוונה‬ ‫נכנסים אנו כעת לחורף ארוך‪ ,‬וכבר הביא מרן‬ ‫לברכה בגשמיות לכל אחד ואחד מישראל‪ ,‬אכן מי‬ ‫אאדמו"ר זי"ע )שם‪ ,‬אות ח; שפע חיים דרשות חורש"י‬ ‫שחננו השי"ת בדעת והשכל‪ ,‬הוא מבקש בזה לזכות‬ ‫תשד"מ‪ ,‬פר' נח( בשם צדיקים )עי' בספר ביתו נאוה קודש‬ ‫להיות שמור בקדושה כדבעי שיזכה לקדש רמ"ח‬ ‫ח"ג עמ' תתשעט‪ ,‬בשם רביה"ק מוהרצ"ה מזידיטשויב זי"ע(‬ ‫איבריו בקדושה ובטהרה כדבעי‪ ,‬ולתקן את כל‬ ‫שמאחרי שמיני עצרת ושמחת תורה עד חג הפסח‬ ‫הניצוצות הק'‪ ,‬ולהיות נשפע עליו שפע דעת עליון‪,‬‬ ‫הוא כחול המועד ארוך‪ ,‬ואפשר לזכות בלילות‬ ‫ולקבל עליו עול מלכות שמים שלימה‪.‬‬ ‫החורף לדברים הרבה‪ ,‬וכמו שמקובל עוד מצדיקים‬ ‫יהי ה' אלוקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל‬ ‫זי"ע )עי' דרכי חיים ושלום אות תתי‪ ,‬בשם הרה"ק בעל‬ ‫יעזבנו ואל יטשנו להטות לבבנו אליו ללכת בכל‬ ‫הדרכי תשובה זי"ע; ליקוטי אמרי פנחס שער עבודת ה' אות‬ ‫דרכיו‪ ,‬יעזור השי"ת שנוכל לקבל עלינו עול מלכות‬ ‫יג; ביתו נאוה קודש שם( שקראו ללילות החורף 'די‬ ‫שמים ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים‪ ,‬אלה‬ ‫הייליגע ווינטער נעכט'‪ ,‬ואם יעבוד האדם את‬ ‫ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר‬ ‫השי"ת כראוי יכול לזכות בהם בכל המדריגות‪,‬‬ ‫)תהלים כ‪ ,‬ח(‪ ,‬ועל ידי מה שאנו עוסקים בתורה הק'‬ ‫ובפרט בשנה מעוברת שבו אפשר לזכות ביותר‬ ‫בהתמדה ובדביקות אמיתי‪ ,‬הרי שבוודאי יחוס‬ ‫למדריגות רמות כפול ומכופל יותר משאר שנים‬ ‫וירחם עלינו השי"ת שלא נצטרך עוד למלחמה‬ ‫כנודע )עי' ברכי יוסף סי' תרפ"ה סק"א; ועי' מגלה עמוקות‬ ‫אחרת‪ ,‬ויכניע השי"ת את כל השונאים והקליפות‪,‬‬ ‫פרשת וישב ד"ה וישב(‪.‬‬ ‫ויתרומם קרן התורה ויעבדו כולם את השי"ת‬ ‫הנה מתחילים היום בערבית לבקש בתפילה 'ותן‬ ‫בשמחה ובטוב לבב איש תחת גפנו ואיש תחת‬ ‫טל ומטר'‪ ,‬וכתב האר"י הק' )ראה ליקוטי תורה‪ ,‬ליקוטים‬ ‫תאנתו‪ ,‬וישפיע לכל בני ישראל שפע ברכה והצלחה‪,‬‬ ‫דף כ"ג( שבגשמים ישנם ניצוצי קדושה הרבה‪ ,‬ולכן‬ ‫בני חיי ומזוני רויחי‪ ,‬רפואות וישועות לנו ולכל‬ ‫הפליגו חז"ל במעלת יום הגשמים מאוד‪ ,‬עד שאמרו‬ ‫ישראל‪ ,‬ונגאל בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫)תענית דף ז' ע"ב( גדול יום הגשמים כיום שנברא בו‬ ‫‪‬‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה‪ ,‬לכבוד איש חי ורב פעלים לתורה ולתעודה‪,‬‬ ‫נודע בשערים לשם ולתהלה‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרה"ח ר' רפאל אהרן קורץ הי"ו‬ ‫יו"ר ועד הרפואה דקהלתנו הק' בארה"ב‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו במז"ט ובשעטומ"צ‬ ‫שמחת נישואי בנו החתן המו"מ בתוי"ש כמר עזריאל נ"י‬ ‫עם הכלה תחי'‬ ‫בת מחותנו הנודע בשערים לשם ולתהלה‪ ,‬איש חי ורב פעלים‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרה"ח ר' שלמה רייכמן הי"ו ‪ -‬אב"י בבארא פארק‬ ‫והברכה אחת היא לסבים‬ ‫והרה"ח ר' מנחם מענדל רייכמן הי"ו ‪ -‬בארא פארק‬ ‫הרה"ח ר' חיים קורץ הי"ו ‪ -‬יוניאן סיטי‬ ‫ויהא רעוא מן קדם אבוהון דבשמיא‪ ,‬שיזכה לרוות רוח נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו‪ ,‬ואך ששון ושמחה‬ ‫ישכון באהלו תמיד‪ ,‬מתוך נחת והרחבה‪ ,‬סייעתא דשמיא עד עולם‪ ,‬ואך טוב וחסד ירדפהו כל הימים‪.‬‬ ‫פר' לך · כח · תשפ"ז‬ ‫הלברשטאם שליט"א בן המחותן כ"ק האדמו"ר‬ ‫יום ראשון פר' לך ז' מרחשון‬ ‫מגארליץ שליט"א‪ ,‬לרגל שמחת נישואי בתו הכלה תחי'‪.‬‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫להבחור הבר מצוה ראובן נ"י בן הרה"ג ר' אלימלך‬ ‫יום שלישי פר' לך ט' מרחשון‬ ‫ישראלי משגיח בישיבה"ק )ב"ר אליעזר מרדכי מחיפה‪,‬‬ ‫בערב סידר מרן שליט"א חופה וקידושין אצל החתן‬ ‫וחהג"ר אליהו גומבו מפעיה"ק(‪ ,‬ולהבחור הבר מצוה‬ ‫מורנו חיים שלום נ"י בן הרה"ג ר' אשר בוים מנה"ר‬ ‫ישראל נ"י בן הר"ר חיים ברוך הלברשטאם מאלעד‬ ‫בישיבה"ק )ב"ר יהושע מצפת‪ ,‬וח"ר יצחק אהרן ברבר מפעיה"ק(‪,‬‬ ‫)בה"ר שמואל מב"ב‪ ,‬וח"ר יעקב בהריר מירושלים(‪.‬‬ ‫ע"ב הרה"ח ר' יוסף גליק מפעיה"ק‪ .‬אח"כ קיבל מרן‬ ‫אחר התפילה נערך שמחת הברית לבן הר"ר חיים‬ ‫שליט"א קהל מבעלי השמחות בשבוע הבעל"ט‪.‬‬ ‫משה ויינברגר מפעיה"ק )ב"ר אהרן דוד מפעיה"ק יו"ר‬ ‫ארגון אתך אני‪ ,‬וחתן הג"ר חיים יעקב ישראלי ר"מ בישיבה"ק‬ ‫יום רביעי פר' לך י' מרחשון‬ ‫לצעירים דברי חיים פעיה"ק(‪.‬‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫להבחור הבר מצוה יוסף נ"י בן הרה"ח ר' משה‬ ‫בערב קיבל מרן שליט"א קהל מבעלי השמחות‬ ‫זלמנוביץ מפעיה"ק‪ .‬אחר התפילה נערך שמחת‬ ‫בשבוע הבעל"ט‪.‬‬ ‫הברית לבן הר"ר שמואל חנא רוטנברג מפעיה"ק )ב"ר‬ ‫אחר תפילת ערבית יצא מרן שליט"א לקידוש‬ ‫דוד זאב מפעיה"ק‪ ,‬וח"ר שמואל שמעלקא פיליפ מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫לבנה‪ .‬אחר ריקוד טובים מאורות עברו כל הקהל‬ ‫בערב קיבל מרן שליט"א קהל מבעלי השמחות‬ ‫לברכת א גוט חודש‪.‬‬ ‫בשבוע הבעל"ט‪ .‬בין הנכנסים היו גם הרה"ג ר' חיים‬ ‫אלחנן בוים שליט"א מפעיה"ק והר"ר יהושע ליפשיץ‬ ‫יום שני פר' לך ח' מרחשון‬ ‫מנהל ארגון רצוננו דחסידי צאנז‪ ,‬והגישו אל מול פני‬ ‫לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין‬ ‫הקודש את הקבלות טובות והקוויטלעך של כלל‬ ‫להבחור הבר מצוה שלום נ"י בן הרה"ג בנש"ק ר' צבי‬ ‫אנ"ש ברחבי תבל שקיבלו עליהם התחזקות בעבודת‬ ‫אלימלך לייפער שליט"א מנה"ר דישיבה"ק מתיבתא‬ ‫ה' לאור ההתחזקות הגדולה אחר מעמד הנורא הוד‬ ‫דברי יציב בחיפה )בן כ"ק האדמו"ר מנדבורנא פ"ת שליט"א(‪.‬‬ ‫בהקפות שניות העעל"ט‪.‬‬ ‫לפני תפילת ערבית הדליק מרן שליט"א ב' נרות לרגל‬ ‫בערב סידר מרן שליט"א חופה וקידושין אצל‬ ‫יומ"ד של הרה"ק המאור עינים מטשערנאביל זי"ע‪.‬‬ ‫החתן חיים מנחם נ"י בן הרב בן ציון יעקובוביץ מנהל‬ ‫ת"ת דרכי אבות בעיה"ק צפת )בן הג"ר גדליה שליט"א‬ ‫יום חמישי פר' לך י"א מרחשון‬ ‫רא"כ מעלי דשבתא פעיה"ק(‪ ,‬ע"ב הרה"ח ר' רפאל בלוך‬ ‫לפני תפילת שחרית הדליק מרן שליט"א ב' נרות‬ ‫מפעיה"ק )ח"ר חיים אריה לוינשטיין מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫לרגל יומ"ד של הרה"ק המאור עינים מטשערנאביל זי"ע‪.‬‬ ‫אח"כ קיבל מרן שליט"א קהל‪ ,‬מבעלי השמחות‬ ‫אחר התפילה נערך שמחת הברית לבן הר"ר‬ ‫בשבוע הבעל"ט‪ ,‬בין הנכנסים היה גם הרה"ג רבי ברוך‬ ‫קרית צאנז נתניה‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫כסא דברכתא‬ ‫ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה‪ ,‬לכבוד איש האי גברא יקירא‪ ,‬איש האשכולות‪,‬‬ ‫שמו מפארים‪ ,‬מסור לחצר הקודש צאנז ולמוסדותיה‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרה"ח ר' ברוך דוב קליין הי"ו‬ ‫חבר מועצת העיר צפת‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת נישואי בתו הכלה תחי' במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫עב"ג החתן המו"מ בתוי"ש החבר יצחק מרדכי נ"י‬ ‫בן הרב גדליה דוד שווארץ הי"ו ‪ -‬אב"י פעיה"ק‬ ‫ובברכת מזל טוב לסבים‬ ‫הגאון רבי יהודה צבי גלנץ שליט"א ‪ -‬רב ביהמ"ד אמרי דבש בנתניה‬ ‫הרה"ח ר' חיים שלמה זלמן שווארץ ‪ -‬אב"י באנטווערפן‬ ‫ויהא רעוא מן קדם אבוהון דבשמיא‪ ,‬שיזכה לרוות רוח נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו‪ ,‬ואך ששון ושמחה‬ ‫ישכון באהלו תמיד‪ ,‬מתוך נחת והרחבה‪ ,‬סייעתא דשמיא עד עולם‪ ,‬ואך טוב וחסד ירדפהו כל הימים‪.‬‬ ‫פר' לך · כט · תשפ"ז‬ ‫בישיבה"ק(‪ ,‬ולבן הר"ר יצחק ויינברגר מפעיה"ק )ב"ר‬ ‫יחזקאל רייך מקרית צאנז טבריה )ב"ר אפרים מק‪.‬‬ ‫יחיאל מביתר‪ ,‬וח"ר מאיר אברהם שנק מפעיה"ק(‪.‬‬ ‫הבעש"ט פ"ת‪ ,‬וחתן הג"ר משה נחמן זילברמן שליט"א ר"מ‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ ‬בחצרות קדשינו ‪‬‬ ‫כאמור המעמד יתקיים ביום חמישי בראשות כ"ק מרן‬ ‫היערכות לקראת מעמד הוקרה ללמעלה ממאתיים‬ ‫אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪ ,‬ובהשתתפות ראשי ורמ"י‬ ‫בחורים מצטיינים מצטייני תכנית "ושננתם" ‪ -‬המסגרת‬ ‫הישיבות לצעירים די בכל אתר ואתר‪ ,‬ועליהם הורי וזקני‬ ‫הייחודית המיושמת בהצלחה בהיכלי הישיבות בקרית‬ ‫התלמידים אשר יבואו לשוש משוש בשמחת התורה של‬ ‫צאנז‪ ,‬בני ברק‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אלעד וביתר‬ ‫צאצאיהם היקרים הי"ו‪ .‬המעמד ייפתח אי"ה בשעה ‪7.00‬‬ ‫בימים אלו נערכים ב'ארגון ושננתם' הפועל בתוככי‬ ‫בערב בדיוק‪ ,‬וסיום המעמד בעז"ה בשעה ‪ 9.00‬בדיוק‪.‬‬ ‫הישיבות לצעירים דחסידי צאנז למעמד כבוד התורה‪,‬‬ ‫שתתקיים אי"ה בשבוע הבעל"ט פרשת וירא‪ ,‬ביום‬ ‫מעמד סיום מסכת יומא במסגרת כולל ערב 'תורת‬ ‫חמישי ח"י מרחשון‪ ,‬בקרית מלך רב בהיכל הגדול‪,‬‬ ‫משה' בישיבת היכל התורה פעיה"ק‬ ‫בראשות כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א‪.‬‬ ‫מעמד מרומם של כבוד התורה התקיים ביום שלישי‬ ‫מסיבה של מצוה ומעמד 'כבוד התורה' השנתי‬ ‫פר' נח העעל"ט בישיבה"ק ישיבת היכל התורה פעיה"ק‪,‬‬ ‫המתקיים מידי שנה בשנה ובו מחלקים תעודות‬ ‫מעמד סיום מסכת יומא שנלמד ע"י בחורי החמד‬ ‫הצטיינות ופרסים למאות בחורים מצטיינים מרשת‬ ‫במסגרת כולל ערב תורת משה ע"ש של הרבני מוה"ר‬ ‫הישיבות לצעירים דחסידי צאנז בארה"ק‪ ,‬אשר עמדו‬ ‫משה רייך ע"ה‪ ,‬והעומד בראשה ראש הכולל הגה"צ רבי‬ ‫בכור המבחן בהצלחה מרובה על מאות דפי גפ"ת‬ ‫מאיר משולם שליט"א בן כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬כשבמסגרת‬ ‫במסגרת תכנית 'ושננתם' הפועלת בישיבות הק' זה מס'‬ ‫זו לומדים בשנה האחרונה את מסלול 'דף השינון' שע"י‬ ‫שנים ברוב הצלחה‪ ,‬ובמהלכו נבחנים הבחורים‪ ,‬לאחר‬ ‫מפעל התורה 'תורתם משתמרת' דחסידי צאנז‪.‬‬ ‫יגיעה עצומה ושינון על המסכתות שנלמדו בישיבות‬ ‫המסובים והקרואים במסיבה של מצוה זו הסבו אל‬ ‫בשלושת השנים האחרונות‪ ,‬כשהם מוסיפים על זה עוד‬ ‫מול שולחנות ערוכים כראוי וכיאות‪ ,‬אשר הוגש ע"י‬ ‫מאות דפי גפ"ת שלמדו בעצמם בבקיאות נפלאה‪.‬‬ ‫ובאדיבות הנהלת היכלי התורה והחסידות דחסידי צאנז‪,‬‬ ‫בחורי החמד אשר משקיעים משננים ועמלים בתורה‬ ‫שהוגש באופן נאה בהיכל הכינוסים שבישיבה"ק‪.‬‬ ‫הק' בהתמדה בנשך שנת תשפ"ו‪ ,‬זוכים כעת לקצור‬ ‫את המעמד פתח בדברים הגה"צ רבי מאיר משולם‬ ‫הפירות‪ ,‬ולהתעטר בתואר 'צורבא מרבנן'‪ ,‬ו'יקר‬ ‫שליט"א‪ ,‬אשר בדבריו שיבח את הבחורים הלומדים‬ ‫אורייתא'‪ ,‬עטרת פז וכתר תורה‪.‬‬ ‫ברכת מזלא טבא‬ ‫שלוחה בזה קדם ידידינו הנכבד ומאוד נעלה‪ ,‬יקר הערך ופאר המעלות‪ ,‬איש האשכולות‪ ,‬שמו מפארים‬ ‫בתוך אמוני עם‪ ,‬רודף צדקה וחסד‪ ,‬אוהב תורה ולומדיה‪ ,‬העומד לימין המערכת בכל עת ועונה‪ ,‬ה"ה‬ ‫הרה"ח ר' אהרן הופמן הי"ו‬ ‫מנהל רשת כוללי האברכים מבצר התורה‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫שמחת נישואי בתו הכלה תחי'‬ ‫עב"ג החתן המו"מ בתוי"ש כמר מנחם מענדל פאפער נ"י‬ ‫בן הגה"צ אב"ד סעליש שליט"א‬ ‫ויהא רעוא שאך ששון ושמחה ישכון באהלו תמיד‪ ,‬מתוך נחת והרחבה‪ ,‬ויזכה לרוות רוב נחת דקדושה מכל צאצאיו‬ ‫לראות דורות ישרים ומבורכים‪ ,‬אך טוב וחסד ירדפוהו כל הימים‪ ,‬וסייעתא דשמיא עד עולם‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫המאחלים ברוב הערכה‬ ‫ההנהלה וחברי המכון‬ ‫פר' לך · ל · תשפ"ז‬ ‫ובמאנסי‪ ,‬לארח בתוכם את האורח החשוב הגה"צ רבי‬ ‫בהתמדה גדולה כשקול התורה מהדהד ברמה במסגרת‬ ‫מאיר משולם שליט"א בן כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬אשר הגיע‬ ‫לימודי הכולל‪ ,‬כשהזורעים בדמעה בהתמדה ובחזרה‬ ‫לארה"ב לרגל שמחה במשפחת חמיו הגה"צ רב ור"מ‬ ‫ושינון‪ ,‬ברינה יקצורו‪ ,‬וזכו לסיים מסכת יומא‪ ,‬וכעת פתחו‬ ‫דקהל ראשי חכמה במונטריאול שליט"א‪.‬‬ ‫בלימוד מסכת פסחים‪ ,‬יחד עם כלל אנ"ש במסגרת 'דף‬ ‫ביום חמישי הגיע האורח שליט"א לליקווד‪ ,‬כשבערב‬ ‫השינון' שע"י ארגון משתמרת‪.‬‬ ‫התכנסו יחדיו בחורי החמד לחבורה מרוממת בראשות‬ ‫בדבריו אף שיגר ברכות שבח והודיה קדם הנהלת‬ ‫האורח שליט"א‪ ,‬יחד עם ראש החבורה הקבוע הר"ר‬ ‫היכלי התורה והחסידות על העמידם כל צרכי הסעודה‪,‬‬ ‫יחזקאל לייכטער הי"ו‪ .‬החבורה התקיימה בביתו של‬ ‫וכל פעלם משך כל השנה למען הבחורים הי"ו‪ ,‬בדברים‬ ‫הרה"ח ר' משה שמואל בריסק הי"ו מיקירי קהלתנו הק'‬ ‫מיוחדים הביע ברכת תודה והכרת הטוב קדם ראשי‬ ‫בליקווד‪.‬‬ ‫ארגון משתמרת המנהל העסקן הר"ר משה קלוגר הי"ו‬ ‫אחר זמירות שירות ותשבחות‪ ,‬השמיע האורח‬ ‫ואיתו עמו המנהל הרוחני הרה"ג ר' זלמן לייב בינדר‬ ‫שליט"א דברי חיזוק בפני הבחורים כשבדבריו עורר‬ ‫שליט"א‪ ,‬העומדים לימין הבחורים ולימין כולל הערב‬ ‫לעשות כלי לאצור בתוכו כל ההתעוררות דקדושה מימי‬ ‫בכל המצטרך בכל עת ועונה‪ .‬כן שיגר ברכת תודה קדם‬ ‫הרחמים והרצון‪ ,‬להכניסם עמהם אל ימות החורף‬ ‫פטרון הכולל הנדיב הרה"ח ר' אברהם רייך הי"ו ראש‬ ‫ולהמשיכם לכל ימות השנה‪.‬‬ ‫הקהל דקהלתנו הק' בליקווד‪ ,‬אשר הוא הגבר הקים ויסד‬ ‫אחר שעה מרוממת של שבת אחים גם יחדיו‪ ,‬פנו הכל‬ ‫כולל זה לע"נ אביו הבלתי נשכח הרבני מוה"ר משה רייך‬ ‫יחדיו לתפילת ערבית בבית מדרשנו הסמוך‪ .‬כשלאחמ"כ‬ ‫ע"ה‪.‬‬ ‫סייר האורח הגרמ"מ שליט"א יחד עם הרה"ח ר' אברהם‬ ‫החרה החזיק אחריו בדברים הרה"ג ר' זלמן לייב בינדר‬ ‫רייך הי"ו ראש הקהל דקהלתנו הק'‪ ,‬והעסקנים הר"ר‬ ‫שליט"א מנה"ר של מפעל התורה תורתם משתמרת‪,‬‬ ‫בנימין קנאפלער הי"ו והר"ר מאיר ראזנבערג הי"ו במקוה‬ ‫אשר אף הוא הביע בפני הבחורים התפעלותו מהתמדתם‬ ‫טהרה דבית מדרשנו ובשאר חדרי בית המדרש‪,‬‬ ‫של הבחורים וידיעתם הברורה במסכתות הש"ס אשר‬ ‫כשהאורח שליט"א אינו מסתיר התפעלותו מהיופי‬ ‫למדו ונבחנו עליהם עד כה במסגרת הכולל‪.‬‬ ‫וההידור כראוי וכיאות לבית ה'‪.‬‬ ‫דברים מיוחדים השמיע בפני הבחורים האורח הרה"ג‬ ‫ביום שישי הגיע האורח שליט"א לעיר מאנסי‪ ,‬אחר‬ ‫ר' חיים יהודה אייזנבך שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים‬ ‫תפילת שחרית הגיע יחד עם הרב דוד מאשינסקי מנהל‬ ‫דברי חיים פעיה"ק ויו"ר ארגון דרכי חיים ‪ -‬ארגון‬ ‫ת"ת דרכי אבות במאנסי‪ ,‬והעסקן הר"ר יחזקאל יצחק‬ ‫ההדרכה דחסידי צאנז‪ ,‬כשבדבריו הרחיב שכל אחד‬ ‫שימון הי"ו לסיור בבנין בית מדרשנו הגדול שהולך ונבנה‬ ‫ואחד יכול לסיים ש"ס‪ ,‬ואין זה תלוי כלל בכשרונות‪ ,‬כי‬ ‫בקצב מהיר בהוד והדר כראוי וכיאות לבית אלוקינו‪.‬‬ ‫אם ברצון והשאיפה‪ .‬כן הרחיב במעלת לימוד התורה‬ ‫והביע את התפעלותו מההשקעה המרובה מהפאר‬ ‫בחבורה ובמסגרת אחת‪ ,‬שיש בזה כמה וכמה מעלות‬ ‫וההדר המושקעים במקום‪.‬‬ ‫טובות‪ .‬את דבריו סיים ברכה ערוכה לכלל המשתתפים‪.‬‬ ‫בליל שב"ק התפלל האורח שליט"א בבית המדרש‬ ‫אחר כמה ניגוני שמחה וריקודין של שמחה‪ ,‬ברכו‬ ‫הגדול דחסידי וויזשניץ בעיר‪ ,‬שם אף התכבד לירד לפני‬ ‫ברכהמ"ז‪ ,‬כשעל הכוס התכבד לברך הבה"ח יקותיאל‬ ‫התיבה לתפילת מנחה בערב שבת‪.‬‬ ‫יהודה )ב"ר יצחק( פרידמן הי"ו מותיקי הלומדים אשר‬ ‫בעידן רעוא דרעוין הגיע האורח שליט"א להתפלל‬ ‫זכה אף הוא לסיים כעת מס' יומא‪.‬‬ ‫בבית מדרשנו‪ ,‬ובסעודה שלישית שנערכה ברוב עם‬ ‫עם סיום המעמד המלבב‪ ,‬נשמעו ברכות תודה קדם‬ ‫האזין הקהל קשב רב לדבריו הנפלאים של האורח‬ ‫כל אלו שעמלו ויגעו למען המעמד‪ ,‬כמו גם לצוות הרוחני‬ ‫שליט"א בדברי תורה‪ ,‬כשהוא משלב דברים של חיזוק‬ ‫דישיבה"ק‪ ,‬דברי שבח מיוחדים נקשרו לראש מנהלי‬ ‫בענין הכרת הטוב‪ ,‬ועניינים נוספים הנלמד מן הפרשה‪.‬‬ ‫היכלי התורה והחסידות אשר כבכל פעם לא חסכו‬ ‫האורח שליט"א ציין בהתפעלות את התרשמותו‬ ‫מאומה למען הצלחת המעמד‪ .‬וכן לראשי ומנהלי מפעל‬ ‫החיובית ממראה התפתחות הקהילה במאנסי‪ ,‬אשר בכל‬ ‫התורה 'תורתם משתמרת'‪ ,‬ישאו ברכה מאת ה'‪.‬‬ ‫פעם שמגיע רואים עוד ועוד מהתפתחותו הגדולה של‬ ‫קהלתנו הק'‪.‬‬ ‫הגה"צ רבי מאיר משולם שליט"א אורח דקהלתנו הק'‬ ‫עם צאת השבת הודו קהל אנ"ש נרגשות לאורח על‬ ‫בליקווד ובמאנסי‬ ‫בואו לקהילתם ותרומתו הגדולה לחיזוקם ולעידודם‪.‬‬ ‫בשבוע העעל"ט זכו בני קהלתנו הק' בליקווד‬ ‫פר' לך · לא · תשפ"ז‬ ‫המדריכים אחת לשלשה חודשים לטכס עצה ‪ -‬ותשועה‬ ‫והבית בהבנותו‪ :‬התפתחות מבורכת בארגון ההדרכה‬ ‫ברוב יועץ‪ ,‬לבניית הבית של כלל חתני ואברכי אנ"ש על‬ ‫לחתנים במשנת רבותינו הקדושים "דרכי חיים"‬ ‫מבועי התורה והיראה‪.‬‬ ‫כזכור לפני למעלה משנתיים ימים הגיעה בשורת‬ ‫כלל המדריכים משמשים כשלוחי הקודש וכידא‬ ‫ההתחדשות של ארגון 'דרכי חיים' אל אנ"ש‪ ,‬במינוי‬ ‫אריכתא של כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬וצמודים הם להוראת‬ ‫מדריכים חדשים שעברו קורסים מקצועיים‪ ,‬לצד‬ ‫הקודש‪ ,‬כאשר כל הדבר הקשה יביאון אל הקודש פנימה‪,‬‬ ‫המדריכים הותיקים והמנוסים‪ ,‬ליווי מקצועי בהמשך‬ ‫על כל צעד ושעל‪ ,‬בנוסף לזמינות המדריכים לאחר‬ ‫הדרך‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫החתונה לכל אחד ואחד בכל עת ועת‪.‬‬ ‫עם פתיחת זמן החורף התפרסמו בהיכלי הישיבות‬ ‫להלן רשימת שלוחי הקודש ‪ -‬מדריכי אנ"ש ה"ה‪:‬‬ ‫מכתבו המיוחד של הגה"צ ראש הישיבה שליט"א‪,‬‬ ‫הגאון רבי יעקב ישראל שמרלר שליט"א ראש הכוללים‬ ‫לבחורים החתנים המתעדים ומכינים עצמם לקראת‬ ‫במרכז התורה‪ ,‬הרה"ג רבי נפתלי צבי בלעך שליט"א ראש‬ ‫שמחת נישואיהם בשעטו"מ על נחיצות הענין לשמוע‬ ‫הכולל ודומו"צ בית מדרשנו בשכונת נוה הדר בחיפה‪,‬‬ ‫ולקבל הדרכה לדעת הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון‪,‬‬ ‫הרה"ג ר' מרדכי צבי שמרלר שליט"א מפעיה"ק‪ ,‬הרה"ג‬ ‫רק ממדריכים מאנ"ש המוסמכים ע"י ארגון 'דרכי חיים'‬ ‫ר' אלימלך בלומענברג שליט"א ר"מ בישיבת תולדות‬ ‫שנתייסד ע"י כ"ק מרן שליט"א‪ ,‬באופן נכון ונאות עפ"י‬ ‫אהרן באלעד‪ ,‬הרה"ג ר' חיים נתן גלנץ שליט"א מנהל‬ ‫הדרך המסורה לנו מאבוה"ק ורבוה"ק בדרך התורה‬ ‫רוחני בהיכל הכולל בביתר עילית‪ ,‬הרה"ג ר' חיים רפאל‬ ‫והיראה והחסידות בבחינת 'צאי לך בעקבי הצאן ורעי את‬ ‫אייזנבך שליט"א משגיח בישיבה"ק לצעירים דברי חיים‬ ‫גדותיך'‪ .‬וכפי שידוע בשער בת רבים עומק רצונו ודעתו‬ ‫פעיה"ק‪ ,‬הרה"ג ר' אריה יהודה בלומנטל שליט"א מנה"ר‬ ‫של כ"ק מרן שליט"א שכלל בחורי אנ"ש המתגדלים‬ ‫בישיבה"ק‪ ,‬הרה"ג ר' דוד זלמנוביץ שליט"א משגיח‬ ‫תחת עץ החיים שיקבלו הדרכה ע"י מדריכים מאנ"ש‬ ‫בישיבה"ק‪ ,‬הרה"ג ר' משה ברגר שליט"א ר"מ בישיבת‬ ‫דייקא‪.‬‬ ‫תולדות אברהם יצחק בירושלים‪ ,‬הרה"ג ר' צבי גרין‬ ‫בימים אלו אף קיבלו כלל המדריכים מימון מיוחד‬ ‫שליט"א רא"כ הל' שבת במרכז התורה‪ ,‬והרה"ג ר'‬ ‫לרכישת קורס בן עשרה שיעורים בנוגע לעזרה ומענה‬ ‫יקותיאל יהודה שימון שליט"א רא"כ מפעל הש"ס ‪ 30‬דף‬ ‫לאברכים לאחר נישואיהם‪ ,‬זאת בנוסף לשאר הקורסים‬ ‫גפ"ת בחודש במרכז התורה‪.‬‬ ‫המקצועיים להשלמת ורכישת ידע נוסף שקיבלו ועברו‬ ‫ההרשמה במזכירות דרכי חיים אצל הרב אברהם‬ ‫כלל המדריכים‪.‬‬ ‫שימון הי"ו‪ ,‬בפלא' ‪.055-6721166‬‬ ‫בנוסף הוקם פורום הדרכה‪ ,‬במהלכה מתכנסים כלל‬ ‫גליון זה נודב‬ ‫לע"נ הרבני המפואר‬ ‫מהחסידים הראשונים מדור קמאי‪ ,‬חסיד בכל ישותו‪,‬‬ ‫תהלוכותיו והנהגותיו‪,‬‬ ‫דמות מופת של דבקות בצדיקים‬ ‫הרה"ח ר' שמואל רפאל ז"ל‬ ‫בן הרה"ח ר' יחזקאל ז"ל רייך‬ ‫נלב"ע‬ ‫ט"ז חשון תשע"ה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬ ‫פר' לך · לב · תשפ"ז‬ ‫פר' לך · לג · תשפ"ז‬ ‫פר' לך · לד · תשפ"ז‬ ‫פר' לך · לה · תשפ"ז‬ ‫פר' לך · לו · תשפ"ז‬ ‫פר' לך · לז · תשפ"ז‬ ‫פר' לך · לח · תשפ"ז‬ ‫פר' לך · לט · תשפ"ז‬ ‫פר' לך · מ · תשפ"ז‬