בצילא דמהימנותא · BETZILAH DEMHEIMENUSA — לך לך (2026-10-19)

פר' לך · ב -יא מרחשון
תשפ"ז · שנה כ"ז · גליון ד )אלף שמ"ה(
מטעם הנהלת היכלי התורה והחסידות נמסר ידיעות לקראת שמחת בית צאנז
שמחת נישואי נכדת כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
בת הגה"צ אב"ד קרית צאנז טבריה וקהילות הצפון שליט"א
חתן כ"ק האדמו"ר מסטראפקוב שליט"א
עם החתן בנש"ק הרב אשר אנשיל למברגר שליט"א
בן הרה"ג רבי ישראל שליט"א -רב ור"מ דקהל מאקאווא בבית שמש
בן כ"ק הגה"צ גאב"ד מאקאווא שליט"א
וחתן כ"ק האדמו"ר מדזיקוב ויזניץ שליט"א
שתתקיים אי"ה ביום שלישי א' דר"ח כסלו תשפ"ז בקרית מלך רב
תכונה והתרגשות רבה בקרב אנשי שלומינו די בכל אתר ,עם התקרבות עת זמן שמחתנו ,שמחת בית צדיקים ,נישואי
נכדת כ"ק מרן שליט"א ,שתתקיים אי"ה בהיכל הגדול היכל רוזנברג בקרית מלך רב ,כשבימים אלו עמלים עסקני חצר
קדשנו לסידור ימי השמחה כראוי וכיאות.
ההזמנות נשלחו לכל בתי אנ"ש ואוהדי בית צאנז .מפאת שיבושי דואר ואו אי עדכוני כתובות ,סביר שיהיו הזמנות שלא
הגיעו לתעודתם .לעדכון כתובת עדכניות אפשר לפנות למערכת קול צאנז 072/3152000שלוחה .9
שבת עליה לתורה
שבת אויפרוף יתקיים אי"ה בשב"ק פר' חיי שרה ,בצל הסב כ"ק האדמו"ר מדז'יקוב ויזניץ שליט"א ,בהיכל בית המדרש
הגדול -שיכון דז'יקוב ויזניץ בית שמש.
קבלת פנים וחופה -יום שלישי שנכפל בו כי טוב
מעמד הקבלת פנים ייערך אי"ה בהיכל הגדול בשעה 5:00לפנות ערב.
מעמד החופה ייערך אי"ה בשעה 6:00במתחם המיוחד ברחבת קרית החינוך
והיה מחניך קדוש! הכניסות לגברים למעמדי הקבלת פנים והחופה ,אך ורק מרח' הרמ"א .הכניסות לנשים למעמד
הקבלת פנים ,אך ורק מרח' בני יששכר.
משתה ושמחה
בימת הכבוד תוקם אי"ה בצד מזרח .מתחמים מיוחדים יוקצו במרכזו של ההיכל עבור בני המשפחה ,וכן עבור רבנים
וזקני אנ"ש הי"ו.
בשלושת צדדי ההיכל הגדול יוקמו אי"ה פארנצ'עס רבי קומות ,למען הכיל כל הקהל הגדול בליעה"ר .פרטים נוספים
וסדרי העמידה וכו' ,יפורסמו אי"ה.
ברכהמ"ז אי"ה בשעה .11.00
סדרי ימי השבע ברכות יפורסם אי"ה.
שבת שבע ברכות
שבת שבע ברכות -שב"ק פר' תולדות ,ייערך אי"ה בצל הקודש בקרית צאנז נתניה ,פרטים נוספים יבואו בהמשך.
סדרי השמחה לבית יעקב אלו הנשים
קבלת פנים בהיכל הישיבה לצעירים בקרית חינוך דברי חיים ,לבנות המשפחה ומוזמנות בלבד .הכניסה רק מרח' בני
יששכר )השער הגדול(.
מתחם הנשים בחופה :ברחבה הגדולה ממזרח -דרום של ההיכל הגדול מאחורי החומה.
סעודת החתונה לבנות המשפחה ,מכובדות ומבוגרות ,בהיכל המתיבתא.
שאר הפרטים ועדכונים נוספים יפורסמו בהמשך אי"ה.
פר' לך∙ א · תשפ"ז
סדרי ה"אדורך גין" בכל ימי השמחה
על מועד אדורך גיין במהלך שמחת החתונה להתברך בברכת מזל טוב אצל כ"ק מרן שליט"א יפורסם אי"ה בהמשך.
כפי שהונהג בחצר קדשנו ,בכל עת שיעברו הקהל לפני הק' במהלך שמחת החתונה ,ובשאר ימי השמחה ,חובה להקפיד על
הסדר כדלהלן :רבנים ,מבוגרים ,אברכים ,תלמידי ישיבותינו הק') .ילדים עוברים עם הוריהם(.
הציבור נקרא להישמע להוראות שיפורסמו בכל עת ונא לשמור על הסדר ,כדי למנוע אי נעימויות .המכוונים בקודש יעמדו
לעזר ולסיוע בכל מהלך ה'אדורך גיין'.
הודעות מיוחדות
לרגל ימי השמחה בו דרושים סדרנים ומכוונים רבים לסייע בהכוונת אנ"ש והאורחים בכניסות וביציאות ,בהושבה
במתחמים ובוויסות הקהל במעברים ואדורך גיין .אברכים אשר יכולים להטות שכם ומעוניינים לסייע בשמחת בית צדיקים
במתחמים השונים ובוויסות הקהל מתבקשים להירשם אצל העסקנים היקרים מנהלי מוסדותינו הק' בחיפה מוה"ר צבי אלימלך
לוינשטיין הי"ו בפלא' 054-8404912ומוה"ר חיים שלמה לוי הי"ו בפלא' 054-8407828שיעמדו בראש מערך הסדרנים .או
בהשארת הודעה בקול צאנז בשלוחה .9מקומות מיוחדים יוקצו לסדרנים ולמחלקים.
מטעם גבאי המעמדות נמסר כי כל שמות נותני המעמדות החודשיים תמידין מידי חודש בחודשו ,יוגשו בכוללות קוויטל
לפני כ"ק מרן שליט"א ביום החופה .אלו ששמותם עדיין לא מופיעים בקוויטל ,יכולים להירשם אצל הגבאים בכל אתר ואתר או
אצל מוה"ר סנדר בלומנטל הי"ו ראש גבאי המעמדות בפלא' .053-3104628
הודעות ועדכונים וכן שידורים מימי השבע ברכות ניתן לשמוע במערכת קול צאנז ;072-3152000 :מארה"ב:
;718-3045345מאירופה.44-3333664564 :
צאנז ,וזהו תוכן השיחה: יום שלישי פר' נח ב' מרחשון
בנו הרב אשר :הגיע אורח גדול ,הרבי מצאנז. לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין
מרן שליט"א :שלום עליכם... להבחור הבר מצוה חיים נתן נ"י בן הרב דוד פינחס
בעל תשובות והנהגות :עליכם שלום... טהלר מפעיה"ק )ב"ר יונה מאיר מרחובות ,וחתן הג"ר יהודה
בנו הרב אשר :הרבי שליט"א הוא 'שטארקע גוטע צבי גלנץ שליט"א רב ביהמ"ד אמרי דבש בנתניה(.
פריינד' ,ועוד יותר מזה...
בעל תשובות והנהגות :הייתי עוד בשייכות עם אביכם לפנה"צ הגיע מרן שליט"א לביקור אצל פוסק
מרן זי"ע... הדור הגאון האדיר רבי משה שטרנבוך שליט"א בעל
מרן שליט"א :אני עוד זוכר מצעירותי כשהרב תשובות והנהגות ,השוהה למנוחה בסמיכות לקרית
גליון זה נדבת
ידידינו הנכבד והנעלה ,יקר שבערכין
הרה"ג רבי שלמה צבי גוטמן שליט"א
מח"ס דברי שלמה ומרבני אנ"ש בירושלים עיה"ק
לעילוי נשמת האי גברא רבה ויקירא ,איש האשכולות ,אוצר כלי חמדה ,עדין הנפש ואציל
המידות ,מצניע לכת ומתחסד עם קונו ,ויהוש"ע מלא רוח חכמה ,מגזע ארלים ותרשישים
דחסידי קמאי ,רב האי חסיד וותיק אי"ש אמונות ורב תבונות ,זכה לשרת בקודש לפני ולפנים,
משמש בקודש בבית חיינו כשישים שנה ,החל מאחר שנות הזעם במחנה העקורים
בפערנוואלד ,ועד זקנה ושיבה ,כאשר לכל אורך התקופות הקשות של זריעתה והקמתה
מחדש של מלכות בית צאנז בדם ובדמע ,במצור ובמצוק ,משמש הוא כיד ימינו וכשלוחו
הנאמן העומד לימינו של כ"ק מרן זי"ע בכל עת ובכל מאורע ,ולאחריו אצל כ"ק מרן אדמו"ר
הגה"ק שליט"א ,ומסור בכל לב ונפש לכל מפעלות הקודש דחסידי צאנז ברחבי תבל ,ה"ה
הרב החסיד כמוהר"ר יהושע וייצנבלום ז"ל
פר' לך · ב · תשפ"ז
בנו הרב אשר :הרבי השפע חיים זי"ע הראה ולימד שליט"א היה אצל מרן אאדמו"ר זי"ע בסוכות ,וגם
שאסור להתפעל ממתנגדים כהוא זה ...בצאנז אף פעם בשמחת תורה ...היה אמור להתקיים אז ברית,
פעם לא התפעלו ממתנגדים ...מרן זי"ע אף פעם לא והתפילות והקפות נמשכו זמן רב ,והרב שליט"א
התפעל ממתנגדים ,כאילו לא היה... חשש שלא יספיקו לפני השקיעה ,והביט בשעון...
מרן שליט"א :אספר לכם מה שמעתי ממרן אאדמו"ר בנו הרב אשר :גם נפגש עמו פעם באמצע השנה,
זי"ע ששמע מאחד שהיה נוכח כאשר זקני הייטב לב בסוכה שבביתו למעלה.
מסיגוט זי"ע ביקר אצל הגה"ק המהר"ם שיק זי"ע בכל יום באים לכאן מנין מבחורי הישיבה של צאנז
בחוליו לעת זקנותו ,והמהר"ם שיק אמר להייטב לב בשביל התפילות ,הם עושים רושם טוב ב"ה ,גאר
שאינו יודע למה באו עליו יסורים גדולים כאלו .נענה פיינע בחורים ...אבי שליט"א אמר שרואים על
לו הייטב לב ,חוסטער רב' ,פשפש ולא מצא יתלה הבחורים שהם מיוחדים ויראי שמים ,לא רואים זאת
בביטול תורה' )ברכות ה ,א( ...השיבו המהר"ם שיק, בכל מקום...
'ביטול תורה אינו בנמצא אצלי' .אמר לו הייטב לב, בעל תשובות והנהגות :אני רוצה להזכיר את שמי
חלילה ,לא לכך נתכוונתי ,אלא 'יתלה בביטול תורה', לבריאות ואורך ימים...
רצ"ל שיתלה את סיבת בקשתו להסרת היסורים ממנו מרן שליט"א :צריכים להיות בריאים ...עוד ינובון
בכך שהם גורמים לו ביטול תורה ,ואם ילכו ממנו בשיבה דשנים ורעננים יהיו ...צריכים להיות בבריאות
היסורים יוכל ללמוד בלא הפרעה... בכדי לעבוד את השי"ת.
אחר כך כשיצא הייטב לב משם היה נרעש מאד ,ושאל ידוע מאמר העולם "בראשית ברא" ,שבתחילה
למלויו ,השמעתם מה שאמר החוסטער רב ,ואמרו צריכים להיות בריאים ...מצינו בכמה מקומות בחז"ל
שאכן נפלאים הדברים שאמר שאין בנמצא בו ביטול הלשון 'היינו דאמרי אינשי' ...מרן אאדמו"ר זי"ע
תורה ,ואמר להם הייטב לב ,מזה אינני מתפעל ,אלא הזכיר זאת פעם ואמר דאם אנשים אומרים כך הרי יש
מזה שהוא אוחז כבר בפשפש ולא מצא ,היינו שכבר דברים בגו ,ולא לחנם נרמז הענין בראשית התורה ,כי
פשפש בכל מעשיו משך כל ימי חייו ודקדק בכל רק כשהאדם בבריאות השלימות יש בכוחו לעסוק
דיבוריו ומחשבותיו ולא מצא בהם שום עון שבעבורו בתורה ולקיים מצוות ולעבוד את ה'.
יבואו עליו יסורים ,ואף לא ביטול תורה... בעל תשובות והנהגות :צריכים אריכות ימים,
בשביל זה לבד צריך הרב שליט"א להיות בבריאות צריכים בריאות...
השלימות ,שיוכל ללמוד תורה... מרן שליט"א :על הרב שליט"א נאמר )משלי ח ,לה( 'כי
בעל תשובות והנהגות :עיקר הכח לבקש ברכה מאת מוצאי מצא חיים'' ...אורך ימים בימינה' )שם ג ,טז(...
הקב"ה הוא משום שאנו בנים למקום" ,בנים אתם לה' בעל תשובות והנהגות :כשיהודי מבקש מהשי"ת
אלקיכם" ,בנך אני ,ובן יכול לבקש כל מה שעולה על שישלח לו רפואה ובריאות ,הקב"ה אומר לו ,למה
רוחו ,על בן אין שואלים שאלות .לכן יש את הכח לבקש אינך מתנהג כדבעי בשאר ענינים ...לכן אני חושש
שהשי"ת יברך אותנו בכל הענינים .אתה הרי אמרת לבקש רפואה ,איני רוצה לדבר מזה...
'בנים אתם' ,וכיון שאנו בנים שלך שוב אין צריך לבדוק, מרן שליט"א :הרב שליט"א בוודאי אינו צריך
ואנו יכולים לבקש שיברך אותנו שהכל יהיה טוב. לפחד מזה...
מרן שליט"א :שיטת רבי מאיר היא 'בין כך ובין כך קרויים בעל תשובות והנהגות :למה לא ...כל אדם מכיר ויודע
בנים' )קידושין לו ,א( ,וידוע מה שכתב הרשב"א )חלק א ,סימן את חטאיו ...האדם לבדו הוא יודע כל החטאים שלו...
קצד וסימן רמב( דאף שבכל מקום רבי מאיר ורבי יהודה מאחרים יכולים להעלים ולהסתיר ,אבל האדם לבדו
הלכה כרבי יהודה ,אבל כאן הלכה כרבי מאיר. בתוך תוכו יודע כל חטאיו...
בעל תשובות והנהגות :אנו צריכים להיות שמחים מרן שליט"א :הרב שליט"א צריך כח בשביל לעמוד
ומרוצים ...כשמסתכלים קצת למטה ,איך נראים על משמרת הקודש ,ללמד תורה ולהורות הוראה
נעבעך אלו שאינם חיים על פי תורה ומצוות ,הרי זה בישראל ,להעמיד תלמידים ...צריכים כוחות בשביל
מעורר אצלנו חיות ,שיכולים להיות שמחים ומרוצים. זה ...ב"ה ישנים הרבה יהודים שרוצים לשמוע ולקבל
בנו הרב אשר :כשרואים את קרית צאנז ,איך שזה תורה מהרב שליט"א...
פורח ומתרחב ברוחניות ובגשמיות ,בוודאי יכולים בעל תשובות והנהגות :תמיד ישנם כאלו שרוצים
להיות שמחים ...אבי שליט"א עוד זוכר את וישנם כאלו שאינם רוצים...
ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו
לע"נ מוה"ר משה בן מוה"ר שמואל רפאל רייך ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה.
פר' לך · ג · תשפ"ז
מספיק .אבל בכלליות נהיה יותר גרוע מיום ליום. התקופה לפני הקריה ,שהיה מדובר אם לבנות כאן
מרן שליט"א :חז"ל כבר אמרו )חגיגה יד ,א( ,ירהבו או בערים אחרות ...לא חלמו אז שכל כך יתפתח
הנער בזקן אלו בני אדם שמנוערין מן המצות ירהבו המקום ,בכזו שלימות.
במי שממולא במצות כרמון ,והנקלה בנכבד ,יבא מי בעל תשובות והנהגות :ב"ה.
שחמורות דומות עליו כקלות וירהבו במי שקלות בנו הרב אשר :יכולים לראות מכאן את הקריה ,יש
דומות עליו כחמורות ...כן אמרו )סוטה מט ,ב( מה לראות...
וחכמות סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת בעל תשובות והנהגות :לא צריכים לדבר הרבה ,זה
תהא נעדרת נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מביא עין הרע...
מפני קטנים... מרן שליט"א :אמת.
בעל תשובות והנהגות :השאלה אם מוכרח להיות כן... בעל תשובות והנהגות :ישועת ה' כהרף עין ,כהרף עין...
וכי כך צריך להיות ...בוודאי יש עוד דרכים לביאת משיח... מרן שליט"א :אנו מאמינים שהישועה כבר קרובה...
מרן שליט"א :אלמלי זכינו ...בסופו של דבר בודאי זה כבר קרוב ,כי בא מועד...
יבוא משיח צדקנו ...עם כל זה אחכה לו... בכל המקומות בנביאים ובחז"ל מצינו שלפני ביאת
בעל תשובות והנהגות :בקרוב ממש. המשיח יהיה ירידת הדורות' ,עקבתא דמשיחא' ,ולא
בנו הרב אשר :היום הוא יום גדול' ,יום הבהיר' של מצינו שיהיה דורות נעלים ,יהיו דורות ירודים.
הרבי שליט"א... לדאבוננו רואים זאת בזמננו ...אבל לעומת זה יש גם
בעל תשובות והנהגות :יום הולדת... הרבה דברים טובים...
מרן שליט"א :בצאנז לא עשו עסק מיום הולדתא... בעל תשובות והנהגות :כשמסתכלים מסביב רואים
פעם אמר מרן הדברי חיים :הרי איוב קלל את יום גם דברים טובים ...רק מלהסתכל מסביב ,זה כבר
ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת
דברות הקודש בגליון זה נודבו ונדפסו
לע"נ הרה"ח מוה"ר נתן אריה ליב בן מוה"ר אלימלך הלוי בלומענבערג ז"ל
ת.נ.צ.ב.ה.
ובראשם זקני הרה"ק משינאווא זי"ע וזקני הרה"ק מהר"י א ראה להגה"ק ממונקאטש ב'דברי תורה' )מהדורה ה ,אות פח(:
מבעלזא זי"ע. והנה יום הולדת אצל בני ישראל לא שמענו מרבותינו ואבותינו
הצדיקים נשארו שם על שבת והתפללו יחדיו בבית מדרש הקדושים זי"ע לעשות כן יום שמחות ביום תולדותם ,והטעם
הגדול של העיר .הגבאים של הרה"ק מבעלזא זי"ע רצו שרבם הפשוט נראה מרוב ענותנותם כי אמרו חז"ל )עירובין יג ,ב( נח
יתפלל מנחה לפני העמוד ,אבל כיון שידעו שהרה"ק משינאווא לו לאדם שלא נברא יותר משנברא ,על כן לשמחה מה זו עושה
מקדים להיכנס לתפילת מנחה ואילו רבם מאחר להיכנס ,לכן ביום ההוא ,כיון שטוב היה אם לא היה נברא ונולד וכו' עיי"ש.
הניחו את הסידור של הרה"ק מבעלזא על העמוד של השליח וראה עוד בשו"ת דברי יציב )ליקוטים ,סימן סד( :ובאמת אצל
ציבור ,שיבינו שהעמוד שייך להרה"ק מבעלזא. אבוה"ק זי"ע לא ראינו שחגגו יום הלידה באיזה שמחה ,ובפשטות
בנתיים נכנס הרה"ק משינאווא לבית המדרש ,ומיד ניגש הטעם דנוח לו לאדם שלא נברא משנברא .אך התוס' בעירובין דף
לעמוד ,וכשראה שם את הסידור של הרה"ק מבעלזא ,נישק י"ג ע"ב ]בד"ה נוח[ כתבו א"נ הכא איירי בסתם בני אדם אבל
אותה ולקחה והניחה על שולחן סמוך ,ופתח בקול רם "הודו לה' צדיק אשריו ואשרי דורו עיין שם ,ובזה י"ל שם עכשיו שנברא
כי טוב" ,והתחיל להתפלל מנחה לפני העמוד. יפשפש במעשיו וכו' היינו שבזה יבא למדרגת נוח לו שנברא.
בליל שבת לאחר התפילה ערכו הצדיקים כל אחד את שולחנו וראה מדברי מרן שליט"א בגליוננו )חוקת תשע"ב( :ברור שזהו
בנפרד ,ורבי טוביה מבריגל הנ"ל -בהיותו חסיד צאנז -הלך יום של חשבון הנפש ,אבל לא נהגו אצלנו לעשות חגיגה
לשולחנו של הרה"ק משינאווא זי"ע ,ובאמצע שמע את הרה"ק ושמחה ,ובוודאי שאותם צדיקים שחגגו איזה שמחה ,הרי כבר
משיח ואומר" :הסיבה שבשבילה הזזתי היום את הסידור של כתבו התוספות בעירובין )יג ,ב ד"ה נוח( שצדיקים אשרי להם
הרב מבעלזא הצידה הוא ,כי חשבתי לעצמי אכן להרב מבעלזא ואשרי דורם ונח להם שנבראו ,אבל ראיתי בני עליה והמה
יש לי דרך ארץ ,אבל האם גם לסידור שלו צריכים דרך ארץ?... מועטים ,וכיון שנח לאדם שלא נברא על כן אין לעשות שמחה.
ולכאורה מה היה איכפת לי שמחותני הרב מבעלזא יתפלל לפני וידוע דאיתא בזוה"ק )ח"ב קא ,א( עה"פ )תהלים ב ,ז( אני היום
העמוד ,אלא שהיום היה יום ההולדת שלי ,וחז"ל אמרו )עירובין ילדתיך ,ובוודאי שצריך האדם לעשות חשבון נפשו ביום זה.
יג ,ב( 'נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא ,עכשיו וראה בגליוננו )משפטים תשע"ג( מה שסיפר כ"ק האדמו"ר
שנברא יפשפש במעשיו' ,נמצא שאין זה דבר טוב להיוולד לזה מבאבוב שליט"א :הרה"ק משינאווא זי"ע היה עולה לתורה ביום
העולם ,לכן רציתי לכה"פ לעשות איזה דבר טוב בו ביום ההולדת ,ובאם לא היה יום הקריאה היה ניגש לפני התיבה ,וכ"ק
ולהתפלל לפני העמוד"... האדמו"ר רבי יענק'לע מפשעווארסק זצ"ל סיפר שלאחר
ובענין יום הולדתו של הרה"ק משינאווא מובא בקונטרס דבר התפילה היה הרה"ק משינאווא אף מחלק 'לעקיך און ברוינפן'
צבי )כת"י מהגה"צ מווייטצען זצ"ל( :היה מעשה בעת פטירתו לקהל.
]של הרה"ק משינאווא[ שנפטר בו' טבת ,שרצו להעמיד המצבה וסיפר עוד :כאן באמריקא התגורר הגה"צ רבי נפתלי טייטלבוים
ביום השלושים ]היינו ו' בשבט[ ,והיה שלג גדול ולא היה אפשר זצ"ל ,האדמו"ר מבריגל .הוא הגיע לאמריקא עוד לפני
להעמידו ,ונמשך עד כ"א בשבט ,ורק אז העמידו המצבה .ואמר המלחמה ,ונסתלק לפני כארבעים שנה )כסלו תשל"ה( בהיותו
בנו הרה"ק מציעשינוב להה"צ מקלאסנא ז"ל ,שפלא הוא שמן אדם זקן ,והיה נכד של הרה"ק מגארליץ זי"ע וכן של הרה"ק רבי
השמים נסתבב שהעמדת המצבה יהיה ביום הולדתו אם לא היה טוביה מבריגל זי"ע )בן הגה"ק רבי משולם זלמן יהונתן זי"ע ,בנו
אפשר ביום השלושים .ע"כ. של הגה"ק בעל אריה דבי עילאי זי"ע( ,והוא סיפר בשם זקנו רבי
וראה בספר י"ג אורות )מערכת שינאווא( שכותב שהרה"ק טוביה ,שבחודש שבט תרמ"א התקיימה איזה אסיפת רבנים
משינאווא נולד ביום כ' או כ"א שבט תקע"ו. בלאנצהוט ,והגיעו לשם הרבה צדיקי הדור וגדולי המדינה,
פר' לך · ד · תשפ"ז
ובכל ליל שבת הרבי שליט"א אומר פלפול עמוק וכל היוולדו )איוב ג ,ג( 'יאבד יום אולד בו' ,ואיך אפשר
הציבור 'האלט מיט' ...זהו מחזה יפה ונהדר מאוד. לעשות שמחה ביום זהב...
מרן שליט"א :שהרב שליט"א יתחזק בבריאות בעל תשובות והנהגות :שמחים שנולדו כיהודים
השלימות ,בריות גופא ונהורא מעליא ,שנים טובות יראים ושלמים ולא כמו אחרים.
ובריאות להקביל את פני משיח צדקנו בבריאות. בנו הרב אשר :היו מקומות שכן עשו עסק מזה...
בעל תשובות והנהגות :אמן. מרן שליט"א :ברוזין היה יום ההולדת יום גדול ,וכן
ואיחל להגה"צ רבי מאיר משולם שליט"א :הצלחה אצל הרוסישע רבי'ס.
בהרבצת התורה ,לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. בנו הרב אשר :כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל שלח
בעל תשובות והנהגות :צריכים להודות להשי"ת לאבי שליט"א מכתב ביום הולדתו ,וזה היה חידוש...
בכל רגע... בעל תשובות והנהגות :אכן בליובאוויטש זה היה ענין
בנו הרב אשר :האויר כאן הוא מורא'דיג ...בירושלים שלםג ,עוד יותר מברוזין.
צריך אבי שליט"א להיות תמיד מחובר לחמצן ,וכאן ביום ההולדת מזכירים לאדם מה פעל בכל שנותיו.
באויר של הים הוא לא צריך לזה ...לא השתמשו בזה מו"ר הגה"צ רבי משה שניידר זצ"ל )ראש ישיבת תורת אמת
כלל .בפרט שזה גם קומה גבוהה ויש יותר חמצן באויר. בלונדון( היה בוכה מאד ביום הולדתו ,בכיות ודמעות,
מרן שליט"א :האוויר מגיע מיד מהים ,האויר עדיין וואו בין איך ,וואו בין איך ,וואס איז געווארן פון מיר...
נקי ולא קלקלוהוד... בנו הרב אשר :אפילו שלא היה לו על מה לבכות...
בעל תשובות והנהגות :שהקב"ה ינהיג אתכם, מרן שליט"א :אלו שאין להם על מה לבכות ,הם בוכים...
שתאריכו ימים ושנים ,נחת ושמחה ,דורות ,שיהיה בנו הרב אשר :הוא היה אדם גדול ,מחשובי
לכם כוחות ,שהשטן לא יהיה לו כח ,לרשעים לא יהיה התלמידים של החפץ חיים זי"ע.
כוח ושליטה... מרן שליט"א :הכרתי כמה מתלמידיו.
מרן שליט"א :אם השטן יוצא מגבולו בהכרח בנו הרב אשר :החפץ חיים בחייו סידר רק פעם אחת
שיתקיים 'ואתא הקב"ה ושחט למלאך המות' .האומר קידושין ,וזה היה אצלו.
לים עד פה תבוא ,הוא נותן גבולות גם לשטן וליצר מרן שליט"א :יום הולדת הוא יום תשובה.
הרע ...הנסיונות כבר קשים מדי... בנו הרב אשר :אבי שליט"א זוכר מעת היותו בשווייץ
בעל תשובות והנהגות :שיהיה 'אך טוב לישראל'. את האדמו"ר רבי מענדלי מסטראפקוב זצ"ל שהיה
בנו הרב אשר :הרבי שליט"א פועל גדולות ונצורות הסנדק של הרבי שליט"א.
נגד פגעי הטכנולוגיה ,ובפרט עם ההכרזה במוצאי וכיבד את מרן שליט"א בלחיים ואחלו זה לזה.
שמחת תורה... בעל תשובות והנהגות :לחיים טובים ולשלום ,יאריך
בשנה האחרונה גם עשה פעולות גדולות בענין ימים טובים על ממלכתו...
כשרות בתי התפילין ,אחר שמצאו הרבה בתים עם מרן שליט"א :מתוך תשובה...
שאלות וחששות... בעל תשובות והנהגות :אני אומר תמיד לאנשים,
מרן שליט"א :צריכים גם השגחה על התחום של שכאשר מבקשים על תשובה צריכים לבקש שתהא
הסופרות ,יש ב"ה הרבה סופרים צעירים וצריכים 'תשובה קיומית' ,כי תשובה לבד זה כלום ,היום הוא
לראות שיהיו בקיאים בתחומם כדת וכהלכה. עושה תשובה אבל מה יהיה מחר ...צריך שיהיה
בנו הרב אשר :אני נתתי את הבתים שלי לבדוק כאן... תשובה מתקיימת.
הרבי שליט"א מבקש שיפעלו בנושא הסופרות... העיקר הוא שלהקב"ה יהיה נחת ,ושהנחת ישאר.
מרן שליט"א :החתם סופר זי"ע כתב הסכמה נפלאה מרן שליט"א :צריכים לבקש 'שלא נבוש ולא נכלם
על הספר 'קסת הסופר' ,וכותב שם שמהיום לא יתנו מאבותינו' ,כך איתא בגמרא )ברכות טז ,ב(.
כתב קבלה לסופר רק אם יהיה בקי בספר זהה .צריכים בנו הרב אשר :ב"ה הרבי שליט"א מרבה תורה
לחזק ענין זה שלכל סופר יהיה קבלה. בעולם ...בישיבות של צאנז לומדים מאות בחורים,
קבליים ,ואמר הרב מבעלזא זצ"ל' ,עס איז ליפטיג ביים ים'. ב עוד מסופר שמרן הדברי חיים אמר בענוותנותו :עדיף היה אם
ואפ"ל כוונה נכונה בביטוי של הצדיק ,שבתרגומו בלה"ק הוא אבן היה נולד תמורתי ואיך אפשר לשמוח ביום ההולדת...
'זה אוירי' ,יש בו צירוף אותיות 'יהא אורי' .ובאמת המקום מלא ג כ"ק האדמו"ר הריי"צ מליובאוויטש זצ"ל כתב במכתב :וידוע
אורה תורה ומצוות ומושב יראים וחרדים. המנהג שקיבל אדמו"ר הזקן וכו' מרבו בשם רבו הבעש"ט,
ה וז"ל :איל עופר ,אשכול הכופר ,במתניו קסת הסופר ,ה"ה הרב לאמר הקפיטל תהלים המתאים למספר שנותיו ,אחר תפלת
המופלג בתורה כבוד מו"ה שלמה נ"י גאנצפריד מק"ק אונגוואר שחרית קודם אמירת השיעור תהלים בכל יום כנהוג וכו'.
יע"א .יקרתו הגיעני עש"ק העבר ,בהתגוררי פה לשאוף אויר ד ראה בספר שיחתן של עבדי אבות )ח"א ,עמ' רכ( :הגאה"ק בעל
טוב ,ובקש מעלי לתת עינא פקיחא על ספרו אשר חיבר ,בקראי שו"ת דברי יציב ושפע חיים מקלויזנבורג צאנז זצ"ל ,בעת בישר
שמו קסת הסופר ,אשר בו ליקט וסידר כל דיני כתיבת ס"ת להרה"ק מהר"א מבעלזא זצ"ל שהצליח לקבל מגרשים על שפת
תפילין ומזוזה ומגלת אסתר ועיינתי בו ועברתי בין בתריו הים ,מקום הקריה נאמנה קרית צאנז נתניה ,והפליט בשבח
מרישא לסיפא והנה כלך יפה רעיתי ומום אין בך ,מכוון להלכה המקום בביטוי קבלי מתורת הנסתר ,ובבעלזא אחר הסתלקות
ע"ד האמת ,מסודר בסידור נכון .ושמחתי בו מאוד ואמרתי יתן השר שלום מבעלזא זי"ע נמנעו הצדיקים לבטא ברבים ביטוים
ה' ויבצע מעשהו המקום יהי' בעזרו ,אזי אני פוקד על כל
פר' לך · ה · תשפ"ז
את הזמן לעמוד איתן מול רוחות הטומאה הזועפים. בעל תשובות והנהגות :אכן זה דבר נחוץ .גם בבתים,
כאשר מצינו בנח שגם כשכל בני דורו השחיתו את מוצאים הרבה פסולין.
בנו הרב אשר :הרבי שליט"א עוסק בזה הרבה,
דרכם על הארץ ,וכל יושבי תבל הקטנים עם הגדולים ואפשר לתקן...
בחשיכה התהלכו והיו שקועים בטומאה .עכ"ז נח מרן שליט"א :יכולים לפרסם שמי שקונה פרשיות
התהלך בתומו צדיק ונהג עצמו בקדושה ופרישות, יקנה מסופר שיש לו קבלה .כמו שעשו אצלנו לגבי
ולא התפעל כלל מבני דורו ,אלא נהג עצמו בקדושה הבתים ,שיודעים אצל מי יכולים לקנות .כמובן אי
של מעלה להתרחק לגמרי מכל הדברים המביאים אפשר לתקן את כל העולם אבל כל מה שאפשר...
בעל תשובות והנהגות :צריכים לתקן תקנות ...כל זמן
לידי מכשולות. שהנר דולק אפשר עוד לתקן...
חובה עלינו לזכור שבכל דור ודור מנסה אותנו ה' מרן שליט"א :איני רוצה לעכב...
לדעת הישכם אוהבים את ה' ,ודורנו נתייחד בנסיון בנו הרב אשר :אבי שליט"א נהנה...
זה שיש בו פיתויים רבים לפרוש רשת לרגלי מרן שליט"א :ב"ה שיש כאן אוויר טוב והוא נהנה...
בעל תשובות והנהגות :כל אחד צריך להשתדל
המשתמשים בהם להפילם לשאול תחתית ה"י ,וע"י לבריאות הגוף.
זה שפורשים ומתרחקים מכל נסיונות הללו ,אנו זוכים מרן שליט"א :שהרב שליט"א יתחזק בכוחות דשנים
להראות כי אנו נאמנים לה' .וכל קבלה וגדר וסייג ורעננים ,געזונטע לאנגע יארן ,להעביר את משמרת
בענין זה נשגב מעלתו עד מאוד ,ואפי' קבלה קטנה ההוראה לדורות הבאים ,לעמוד על משמרת הקודש
ותוספת חיזוק מועטה עצום הוא לאין ערוך .אף מי עד ביאת משיח.
בעל תשובות והנהגות :מתנצל שאין בכוחי ללוות...
שרח"ל שקוע באותן מכשולות ,ידע נאמנה כי לא ושלח את בנו ללוות את מרן שליט"א ,ונפרדו לשלום.
ננעלו דרכי תשובה ,ואם ישוב למוטב ויזרוק את כל
ההבלים הללו אשר ברשותו ,יהא נסלח לו כל העבר, היום נתפרסם מכתבו של כ"ק מרן שליט"א
ולא יחשב לו כלל כל אותם מכשולות. לקהילת היראים בארגנטינה להתחזקות ושמירה
מפגעי הטכנולוגיה ,אחר ההתעוררות הגדולה
בטוח אני שכל אלו שמתחזקים ומתעוררים ששררה בקהילה בעקבות דברות קדשו של כ"ק מרן
להוסיף שמירה והתחזקות בכל העניינים הללו ,יזכו שליט"א במעמד הנשגב מעמד הקפות שניות
לרב טוב ברוחניות ובגשמיות ,וכאשר נודע מספה"ק העעל"ט ,וזהו תוכן מכתב הקודש:
שעל ידי ריבוי הקדושה זוכים לשפע עליון בכל
בעה"י ,יום א' פר' נח ת'הא ש'נת פ'סקה ז'והמתן
הענינים ,בני חיי ומזוני רויחי ,אכי"ר.
אל מע"כ בני קהילת היראים בארגנטינה יצ"ו
בברכה מרובה לכאו"א בכל מילי דמיטב
הע"י שלומים מרובים כטל וכרביבים
חי"ק
תרנן לבבי לשמוע כי כמה מיראי ה' וחושבי שמו
מבני הקהילה ,נתעוררו לחזק את גבולות הקדושה
בשעה 9.00התפלל מרן שליט"א תפילת ערבית, בכל עניני השמירה וההתרחקות מהניסיונות המרים
לפני התפילה הדליק מרן שליט"א ב' נרות לרגל יומ"ד של כלי הטכנולוגיה הפסולים ,ונפשם בשאלתם
של הרה"ק מרוזין זי"ע.
אח"כ יצא מרן שליט"א לעיר בית שמש ,להשתתף לקבל דברי חיזוק והתעוררות לבני הקהילה.
בשמחת נישואי נין כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע ,החתן הנה הזמן גרמא ,כאשר הקריאה בפר' נח מעורר
הספר קסת הסופר וכו' כאשר יחזו נכוחות בהמכתב שכתב אליו תלמידי המחויבים לשמוע בקולי ,שמיום הדפסת ספר קסת
הגאון המפורסם בעל החת"ם סופר זצללה"ה ,ונתקבל מאד הסופר הלז ,מכאן ואילך לא יתנו רשות וכתב קבלה לשום סופר
הספר הזה על פני תבל ,ומגודל חבתו ואיננו בנמצא ,חלו פניו כ"א למי שיהי' בקי בספר הזה ורגיל על לשונו ,כדרך השוחטים
רבים וכן שלמים להוציאו פעם שנית לאור לזכות את הרבים שנוטלים קבלה ,וכמ"ש ט"ז סימן א' ס"ק ה' כן ינהגו עם
אשר ילכו לאורו ,ונעתר הרב המחבר לדבריהם להדפיסו שוב הסופרים ,וסופר שאינו בקי בספר הזה יופסל מאומנתו ,ויחזור
ביתר שאת ויתר עז בביאורים חדשים וכו' ושלח אלי ספרו היקר לפרקים כאשר יושת עליו מהרב ,כן אני מצוה לבני ותלמודי ה'
לעיין בו וליתן עליו הסכמה ,ומחמת חולשתי ותשות כוחי לא יברכם ,כי צורך גדול הוא ומכשלה גדולה תחת יד הסופרים
יכולתי לעיין בו הרבה רק מעט ,והוטב מאד בעיני ,ואוקי גברא בעו"ה ,ולבי לחוקקי ישראל גאוני זמנינו שאינם משגיחים ,ע"כ
אחזקתי' שלא יוציא מתחת ידו דבר שא"מ ח"ו ,ובפרט כי ידוע אני פוקד ומצוה לכל מי שמחויב לשמוע בקולי שיחזיק במעוז
לכל גודל חריפותו ובקיאותו של הרב המחבר מהחיבורים אשר הנ"ל וספר הלז כלו מחמדים וכו'.
הוציא לאור ,ולזאת מצוה גדולה לסעדו ולתמכו ולהיות בעזרו וכן ישנה הסכמה נלהבה ממרן הדברי חיים לספר קסת הסופר,
שיוציא לאור חיבור היקר הזה וכו'. וכותב בתוך הדברים :כבר נודע לרבים ומלאה הארץ תהלתו של
פר' לך · ו · תשפ"ז
קרעטשניף רחובות שליט"א בן המחותן כ"ק המו"מ בתוי"ש כמר הלל מרדכי אליעזר דייטש נ"י ,בן
האדמו"ר מקרעטשניף שליט"א ,לקראת שמחת המשפיע הרה"ג רבי יהודה אריה דייטש שליט"א ,בן
נישואי בנו החתן נ"י. הגה"צ רבי מתתיהו שליט"א גאב"ד רמת שלמה ,וחתן
חדב"נ כ"ק הגה"צ גאב"ד קרית צאנז ירושלים
יום שישי פר' נח ה' מרחשון שליט"א ,עם הכלה תחי' נכדת כ"ק האדמו"ר
לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין מקאמרנא בית שמש שליט"א.
להבחור הבר מצוה חיים דוד נ"י בן הרב יצחק ישראלי את פני כ"ק מרן שליט"א קיבל גיסו הגה"צ כ"ק
סגן מנהל ת"ת דרכי אבות בבית שמש )בהג"ר שלמה גאב"ד קרית צאנז ירושלים שליט"א .מרן שליט"א
זצ"ל ,וחה"ר אברהם שפיצר מירושלים הי"ו(. ערך שולחן לחיים והאציל מברכותיו על ראש החתן
שליט"א ,לגיסו כ"ק גאב"ד קרית צאנז ירושלים
שב"ק פר' נח ו' מרחשון שליט"א לסב הגה"צ אב"ד רמת שלמה שליט"א,
קבלת שבת התפלל לפני העמוד -הרה"ח ר' יוסף ולסב כ"ק האדמו"ר מקאמרנא שליט"א מבית שמש,
גליק מפעיה"ק. למחותנים שליט"א ולכל הקהל .והביאו מזונות.
בשוה"ט התכבדו בזמירות ,כל מקדש -הרה"ח ר' במהלך השמחה קם מרן שליט"א לריקוד של שמחה
חיים שלמה וולנר מאלעד ,מה ידידות -הרה"ג ר' יוסף משך זמן ,ובאמצע רקד מרן שליט"א ביחוד עם גיסו
צבי ברייער ראש ישיבת בעלזא בבית חלקיה .י'ה ריבון כ"ק גאב"ד קרית צאנז ירושלים שליט"א ,וכן ביחוד עם
-הרב ישראל קליין שליט"א )בן כ"ק האדמו"ר מאונגוואר החתן הי"ו ,עם הסב אב"ד רמת שלמה שליט"א ,וכן עם
שליט"א ,וחתן המחותן הגה"צ אב"ד קרעטשניף ב"ב שליט"א(. המחותן הגרי"א דייטש שליט"א ,ואח"כ במחול
בברכהמ"ז על הכוס התכבד -המחותן הגה"צ רבי לצדיקים עם כל המחותנים והסבים שליט"א.
איתמר רוזנבוים שליט"א אב"ד קרעטשניף ב"ב. מרן שליט"א פיאר את השמחה בהשתתפותו
ובירך מרן שליט"א שבע ברכות )לרגל שבת ש"ב של החתן למעלה ממחצית השעה ,וניגשו כל בני המשפחה
רפאל אברהם יהושע העשל נ"י ב"ר חיים בורד מחיפה עם ב"ר והמחותנים לברכת מזל טוב אצל מרן שליט"א .וניגש
דוד יואל וולנר מביתר; ושל החתן נפתלי נ"י בה"ר ישראל בנימין מרן שליט"א לברך את החתן והכלה ,וכן את אחותו
גלנץ מרחובות ,עם בה"ר יצחק אייזיק לוי מפעיה"ק(. הרבנית תליט"א .אח"כ חזר מרן שליט"א לביתו.
אח"כ נערך שמחת השלום זכר לרגל הולדת הבן
להר"ר יחזקאל רייך מקרית צאנז טבריה )ב"ר אפרים יום רביעי פר' נח ג' מרחשון
מק .הבעש"ט פ"ת ,וחתן הג"ר משה נחמן זילברמן שליט"א ר"מ לפני תפילת שחרית הדליק מרן שליט"א ב' נרות
בישיבה"ק( ,להר"ר מנשה בן חיים מקרית צאנז טבריה לרגל יומ"ד של הרה"ק מרוזין זי"ע.
)בה"ר צבי מפעיה"ק ,וחה"ר אליהו יוסף שפיצר מפעיה"ק(,
להר"ר חיים משה ויינברגר מפעיה"ק )ב"ר אהרן דוד בערב סידר מרן שליט"א חופה וקידושין אצל החתן
מפעיה"ק ,וחהג"ר חיים יעקב ישראלי ר"מ בישיבה"ק לצעירים נפתלי נ"י בן הרב ישראל בנימין גלנץ מרחובות )בן הג"ר
דברי חיים פעיה"ק( ,להר"ר שמואל חנא רוטנברג יהודה צבי שליט"א רב ביהמ"ד אמרי דבש בנתניה ,וח"ר אהרן
מפעיה"ק )ב"ר דוד זאב מפעיה"ק ,וח"ר שמואל שמעלקא הרשקוביץ מרחובות( ,ע"ב הרב יצחק אייזיק לוי שליט"א
פיליפ מפעיה"ק( ,להר"ר יצחק ויינברגר מפעיה"ק )ב"ר משגיח בישיבה"ק לצעירים דברי חיים פעיה"ק )ב"ר
יחיאל מביתר ,וח"ר מאיר אברהם שנק מפעיה"ק( ,ולהר"ר אלימלך מפעיה"ק ,וח"ר בערל ויינברגר מפעיה"ק(.
משה לייטנער מפעיה"ק )חתן הג"ר שמואל מרמורשטיין אח"כ קיבל מרן שליט"א קהל מבעלי השמחות
שליט"א מפעיה"ק( ,ועברו הקהל לקבל פירות. בשבוע הבעל"ט .בין הנכנסים היה גם הרה"צ אב"ד
הפלפול שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט
ולמה דחיתו( ,א"ל ומה אעביד ליה אני היום סמכוני בגמ' ביצה )דף כ"א ע"א( בעיא מיניה רב אויא
באשישות רפדוני בתפוחים )פרש"י ,יו"ט הוא, סבא מרב הונא בהמה חציה של נכרי וחציה של
ודרשתי לרבים וחליתי מטורח הדרשה וקורא אני עלי ישראל מהו לשחטה ביו"ט ,א"ל מותר ,א"ל וכי
סמכוני באשישות הביאו לי סעודה ואסעוד( ,ובעא מה בין זה לנדרים ונדבות )פרש"י שחציין לו וחציין
מינאי מילתא דבעיא טעמא ,וטעמא מאי ,בהמה לגבוה ואסור לשוחטן מפני חלק גבוה דלכם ולא לגבוה(,
חציה של נכרי וחציה של ישראל מותר לשחטה א"ל עורבא פרח )פרש"י עורב הפורח למעלה ,השיאו
ביו"ט דא"א לכזית בשר בלא שחיטה ,אבל נדרים לדבר אחר( ,א"ל רבה בריה לאו היינו רב אויא סבא
ונדבות אסור לשחטן ביו"ט דכהנים כי קא זכו דמשתבח ליה מר בגויה דגברא רבא הוא )פרש"י
פר' לך · ז · תשפ"ז
דא"כ או דלר"י בצרי להו תלת או דלר"ע טפי להו תלת(. משלחן גבוה קא זכו.
ואמרנו במק"א די"ל עפמ"ד בגמ' ביצה )דף ט"ו ופרש"י ותוס' )ד"ה אבל( דנדרים ונדבות
משולחן גבוה קזכו ,דעיקר הקרבן בשביל גבוה ,ע"ב( דרבי אליעזר היה דורש כל היום בהלכות יו"ט
והו"ל השחיטה לשם גבוה דקרינן ביה לכם ולא וכו' ,ר' אליעזר לטעמיה דאמר שמחת יו"ט רשות
לגבוה ,אבל בבהמה חצי של נכרי לא בטל חלקו דתניא ר' אליעזר אומר אין לו לאדם ביו"ט אלא או
של הישראל לגבי הנכרי לכן שפיר שרי לשחוט אוכל ושותה או יושב ושונה ,רבי יהושע אומר
עבור עצמו ,וז"ש דאי אפשר לכזית בשר בלא חלקהו חציו לה' וחציו לכם ,א"ר יוחנן ושניהם
שחיטה וכיון שאין כוונתו לחלק הנכרי אלא לחלקו מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר עצרת לה'
אלוקיך וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם ,הא שא"א לאוכלו בלעדי השחיטה.
ואין מאמר הגמ' אלא מן המתמיהין במ"ש כיצד ר' אליעזר סבר או כולו לה' או כולם לכם,
עורבא פרח ,דלא יעלה על הדעת שרב הונא ידחה ור' יהושע סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם עי"ש,
לגברא רבה בדברים בעלמא ,דהרי אפי' כלפי וכ"ה בפסחים )דף ס"ח ע"ב(.
ובס' מנחה חדשה על המצוות )הקדמת השמן הדיוט אין זה מדרכי הנימוס ומכ"ש לת"ח שכל
שיחתן צריכה לימוד )סוכה דף כ"א ע"ב( ,גם מפני והלבונה( אחרי שהאריך בדברי הרמב"ן בריש
מה נקט דווקא עורבא פרח ,וכבר האריך בזה ההשגות על ספר המצות בענין מנין המצוות עי"ש,
כתב בתו"ד באות ד' ,אולם באמת אני נבוך מאוד בכרם חמד )בפרשתן(.
ואפ"ל בהקדם מ"ד בגמ' זבחים )דף צ"ז ע"ב( לר' אליעזר אם ס"ל דגם בזמן שהיה ביהמ"ק קיים
כל אשר יגע בבשרה יקדש ,יקדש להיות כמוה לא דרשינן ושמחת בחגך לשלמי שמחה ,דגם אז
הא כיצד אם פסולה היא תפסל ואם כשרה היא אי בעי היה מקיים כולו לה' ואין צריך להקריב
תאכל כחמור שבה ,אמאי וניתי עשה ולידחי את שלמי שמחה כלל ,או דמודה ר' אליעזר דבזמן
ל"ת )פרש"י ניתי עשה דואכלו אותם דכשירה ,ולידחי הבית הוי מצ"ע להקריב שלמי שמחה ביו"ט
ל"ת דלא תאכל דפסולה ,ואע"ג דאיכא ל"ת באכילת מושמחת בחגך ,ורק בזה"ז או אפי' בזמן הבית אם
פסולין כדאמרינן בפסחים )דף כ"ד ע"א( כל שבקדש לא עלה לירושלים בזה ס"ל דשמחת יו"ט רשות,
פסול בא הכתוב ליתן ל"ת על אכילתו( ,אמר רבא אבל כשהוא בירושלים המצ"ע היא רק בשלמי
אין עשה דוחה את ל"ת שבמקדש ,שנאמר שמחה ביו"ט.
וכתב שם שיש לפשוט דבר זה מהא דכתבו ועצם לא תשברו בו ר' שמעון בן מנסיא אומר
אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח התוס' במו"ק )דף י"ד ע"ב ,ד"ה עשה( דשמחת הרגל
אמאי ניתי עשה דאכילת פסחים ונידחי את לא מדרבנן ,ושמחת היינו בשלמי שמחה כדאי'
תעשה ,אלא אין עשה דוחה את לא תעשה בחגיגה עי"ש .ולכאורה קשה הרי אי' בפסחים
שבמקדש ,רב אשי אמר יקדש עשה היא ואין )שם( בהא דתנן במשנה )דף ס"ה ע"ב( דאע"פ
דשחיטת הפסח דוחה שבת ,הרכבתו והבאתו עשה דוחה את ל"ת ועשה.
המפו' נתחבטו במ"ש רב אשי דיקדש עשה מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו אין דוחין את השבת,
הוא ,וכי לית ליה הא דאמר ר' שמלאי במכות )דף רבי אליעזר אומר דוחין )פי' דגם מכשירי מצוה דוחין
כ"ג ע"ב( תרי"ג מצוות נאמרו למשה מסיני ,את השבת( ,אמר רבי אליעזר והלא דין הוא מה אם
ולדידיה נמצא דטפי חד דהא מני יקדש לעשה ,שחיטה שהיא משום מלאכה דוחה את השבת,
ואת"ל דהוא במנין המצוות א"כ לרבא דס"ל אלו שהן משום שבות לא ידחו את השבת ,א"ל
דיקדש לא הוי עשה נמצא דחסר לדידיה ממנין רבי יהושע יו"ט יוכיח שהתירו בו משום מלאכה
המצוות) ,וכבר הקשו כעי"ז התוס' בריש סוטה בפלוגתת )פי' בשחיטה ובישול( ואסור בו משום שבות )היינו
ר"י ור"ע בקרא וקנא את אשתו ,ולה יטמא ,ולעולם בהם שאוסרים להביא דבר מחוץ לתחום אף דתחומין דרבנן(,
תעבודו דלר"י כולהו רשות נינהו ולר"ע חובה ,והקשו א"ל רבי אליעזר מה זה יהושע מה ראיה רשות
פר' לך · ח · תשפ"ז
לשבת ומנה יפה ליום טוב ,וכתב בחי' כת"ס שם למצוה )פי' דאכילת יו"ט רשות ואינו ראי' לאכילת פסח
דטעמא דרבא לא אתיא כשיטת רבי אליעזר ,דהרי מצוה( ,ואמרינן עלה בגמ' ,דרבי יהושע לטעמי'
לר"א דשמחת יו"ט רשות ,ומ"מ מודה דבשבת דאמר שמחת יו"ט נמי מצוה דתניא וכו' ,משמע
ודאי בעינן לכם )כדאי' בפסחים שם ( ,א"כ מהיכי דס"ל לרבי יהושע דשמחה יו"ט דאורייתא
תיתי לחוש שיעדיף שמחת יו"ט שהוא רשות וכדדריש לה מקרא עצרת תהיה לכם ,והיאך כתבו
וישכח לייחד מנה יפה לשבת שהוא חובה ,וע"כ התוס' דשמחת הרגל מדרבנן ,ועכצ"ל דס"ל
דרבא כרבי יהושע ס"ל ,עי"ש .לכן כיון דרבא ס"ל לתוס' דקרא דעצרת תהיה לכם קאי על זמן הבית
דשמחת יו"ט מצוה ,לכך לדידיה בהכרח דיקדש ובשלמי שמחה ,ובזה"ז אפי' לר' יהושע אין
אינו עשה ,אבל רב אשי לשי' דלא ס"ל טעמא השמחה מחוייבת מה"ת רק מדרבנן.
דרבא ,וי"ל דהיינו משום דס"ל דשמחת יו"ט רשות אלא דלפי"ז צ"ב מה שהקשו התוס' בפסחים
לכן שפיר קאמר דיקדש עשה ,ודו"ק. שם )ד"ה הכל( בהא דקאמר בגמ' הכל מודים
והנה בשער המלך )פ"ג מהל' נדרים ה"ו( הק' על בעצרת דבעינן לכם ,תימא לריב"א א"כ מאי קאמר
מ"ש בגמ' פסחים הנ"ל דיבא עשה דאכילת ר' אליעזר מאי ראיה רשות למצוה ,נימא עצרת
קדשים וידחה לל"ת דפסולין ,דקשה ע"ז ממש"כ תוכיח שהוא מצוה ,וי"ל דהא דבעי ר' אליעזר
התוס' בעירובין )דף ק' ע"א( בהא דנתערב מתן ד' בעצרת לכם לא קאמר מקרא אלא מסברא עכ"ל.
במתן א' ,דרבי אליעזר אומר ינתנו במתן ד' ורבי הרי דא"א לומר יו"ט תוכיח רק במידי דמצוה
יהושע אומר ינתנו במתנה אחת ,א"ל ר"א הרי הוא מה"ת ,והרי לפימ"ש התוס' הנ"ל במו"ק שמחת
עובר על בל תגרע ,א"ל ר"י הרי הוא עובר על בל יו"ט בזה"ז לכו"ע הוי רק מדרבנן ,דקרא מיירי בזמן
תוסיף ,והקשו התוס' )ד"ה מתן( דליתי עשה דמתן שביהמ"ק קיים ובשלמי שמחה ,וא"כ היכא קאמר
דם ולידחי לאו דבל תוסיף ,ותי' דלא דמי לכלאים ר' יהושע יו"ט תוכיח ,והלא בזה"ז יו"ט הוי רק
בציצית דהכא ע"י פשיעה הוא בא והיה יכול מדרבנן ,ועכצ"ל דמה דקאמר יו"ט תוכיח היינו
להתקיים בלא דחיית הלאו עי"ש .מעתה מאי לענין בזמן שבהמ"ק קיים ,ומדחזינן דע"ז אמר רבי
מקשי הגמ' ניתי עשה ולידחי ל"ת ,והא הכא ע"י אליעזר מאי ראיה רשות למצוה ,א"כ מוכח מזה
פשיעתו הוא בא ,שהרי רק ע"י שפשע ולא נזהר דלר"א אפי' בזמן שביהמ"ק היה קיים ליכא מצוה
נגע בשר פסול בבשר קודש ובלע זה מזה ,וכיון מה"ת להביא שלמי שמחה .והאריך שם בענין
שהיה יכול לקיים העשה בלא דחיית הלאו אם לא להוכיח כן מדברי הירושלמי פסחים )פ"ו ה"ב( עי"ש.
ע"י פשיעתו ,א"כ לדברי התוס' לא אמרינן בכה"ג ובהמשך דבריו שם מסיק דלפי האמור דר'
עדל"ת ,והרי הוא דומה ממש לההוא דנתערבו אליעזר ור' יהושע פליגי בשמחת יו"ט דלר' אליעזר
מתן ד' במתן אחת עי"ש. רשות ולרבי יהושע חובה ,נמצא דלרבי אליעזר
והאחרונים הקשו עוד מסוגי' הגמ' בכתובות בצר ליה מצוה אחת מתרי"ג מצות או לאידך גיסא
)דף מ' ע"א( בהא דאמרו גבי אונס דאמרה תורה דלר' יהושע מפיש ליה מצוה אחת מתרי"ג מצוות,
ולו תהיה לאשה ומ"מ אם נמצא בה דבר ערוה או עי"ש מה שמפלפל בזה.
שאינה ראויה לבא בישראל אינו רשאי לקיימה מעתה י"ל דהני תרי קושיות מיתרצי חדא
שנאמר ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו ,אמר רב בחברתה ,די"ל דמאן דמני שמחת יו"ט למצות
כהנא אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד עשה ,לדידיה נשלם בכך מנין תרי"ג וס"ל דיקדש
מנהרדעא ניתי עשה ונדחה ל"ת ,אמר לי היכא אינו עשה ,ומאן דמני יקדש למצות עשה לדידיה
אמרינן ניתי עשה ונידחי ל"ת כגון מילה בצרעת שמחת יו"ט אינו ממנין המצוות ,ויש להמתיק
דלא אפשר לקיומיה לעשה ,אבל הכא אי אמרה דרבא ורב אשי אזלי לשיטתייהו ,דהנה שם בגמ'
דלא בעינא מי איתיה לעשה כלל ,פרש"י השתא ביצה בטעמא דתיקנו עירוב תבשילין ,רב אשי אמר
נמי מלמדין אותה לומר איני רוצה ועי"ש בתוס', כדי שיאמרו אין אופין מיום טוב לשבת קל וחומר
ואי נימא דלא אמרינן עשה דוחה ל"ת אלא מיום טוב לחול ,ורבא אמר כדי שיברור מנה יפה
פר' לך · ט · תשפ"ז
בדומיא דכלאים בציצית דלא בא ע"י פשיעה ,א"כ להרמב"ם דאיסור עשה חמור יותר מאיסור לאו
מה קשיא דנימא עדל"ת הלא הרי כל האי עשה עיי"ש ,וראה בהגהות רעק"א שם שהעיר ,דבגמ'
ע"י פשיעתו בא ,וכתבו האחרונים דצ"ל דהתוס' יבמות )הנ"ל( משמע דלא כדברי הרמב"ן אלא
דגזירת הכתוב הוא דעשה דחי לל"ת עי"ש ,וכבר בעירובין ס"ל דהוא מן סוגיות החלוקות.
ויש לפלפל דדב"ז אם עדל"ת שבא ע"י פשיעה ,האריכו האחרונים טובא בזה.
לפי"ז דהא דעדל"ת הוא מצד הסברא ואינו תליא ביסוד דין עשה דוחה ל"ת ,אם הוא מגזה"כ,
והיינו משום דמצד הסברא לא הו"ל לדחות דל"ת דבר חידוש כ"כ ,י"ל דבכל גווני עדל"ת אף שאינו
חמור ממ"ע ,כדמשמע בפשטות הסוגיא דיבמות ממש בדומה לכלאים בציצית ,ואפי' בעשה שע"י
)דף ז' ע"א( דאמרי' התם אטו עשה דוחה את ל"ת פשיעה דול"ת .וכיסוד זה מבואר בברוך טעם )דין
לאו ל"ת חמור מיניה וקאתי עשה ודחי ליה וכו' ,עדל"ת פרק א' )בתרא( לפרש דברי התוס' )פסחים דף
הרי דל"ת חמור מעשה עי"ש ,ולפי"ז דמצד נ"ט ע"א ד"ה אתי( דדווקא בל"ת החמור בעי בעידנא
הסברא ל"ת חמור מעשה אין בדין שידחה מפניה ,דמיעקר לאו מקיים עשה ,משא"כ עשה דחמיר
אלא דילפינן מכלאים לציצית דעדל"ת כדדריש דחי עשה הקל בכל ענין ,דכוונתם דכיון דמצד
הש"ס בריש יבמות )דף ד' ע"א( ,דלפי"ז י"ל דהואיל הסברא אין עדל"ת שהרי ל"ת חמור מעשה ,אלא
וחידוש הוא שחידשה תורה דעשה הקל דוחה ל"ת דחידוש הוא שחידשה תורה דאתי עשה הקל ודחי
החמור אין לנו בו אלא חידושו ,דרק היכי דהוי ל"ת החמור ,לכך אין לך בו אלא חידושו ,ורק
דומיא דכלאים בציצית דוחה ל"ת ,אבל עשה שבא בדומיא דכלאים בציצית דהו"ל בעידנא דמיעקר
לאו מקיים לעשה דחי עשה ול"ת ,ולכן הנ"מ ע"י פשיעה אינו דוחה ל"ת.
אבל אי הא דעדל"ת הוא מצד הסברא ,ע"ד בעשה הקל הדוחה לל"ת החמור בעינן שיהא
שכתב הרמב"ן )יתרו כ ,ז( עה"פ זכור את יום השבת דומיא דכלב"צ דהוי בעידנא ,אבל באופן שהעשה
לקדשו וז"ל ,כי מדת זכור רמזו במצות עשה ,והוא חמור דאז מצד הסברא דוחה לל"ת הקל ,אין צריך
היוצא ממדת האהבה והוא למדת הרחמים ,כי לילפותא דכלאים בציצית לכן בכה"ג בכל גוונא
העושה מצות אדוניו אהוב לו ואדוניו מרחם עליו ,אתי עשה ודחי ל"ת ,עכתו"ד עי"ש .ועד"ז י"ל גם
ומדת שמור במצות ל"ת והוא למדת הדין ויוצא לענין עשה שע"י פשיעה.
ושמחתי מאוד כששוב מצאתי בברוך טעם ממדת היראה ,כי הנשמר מעשות דבר הרע בעיני
אדוניו ירא אותו ,ולכן מ"ע גדולה ממצות ל"ת כמו להלן בדיני עדל"ת )דין עשיית שלד"ע ויש בו ל"ת
שהאהבה גדולה מהיראה כי המקיים ועושה בגופו סופ"ד( לענין עשה שע"י פשיעה ,דכה"ג שדוחה
ובממונו רצון אדוניו הוא גדול מהנשמר מעשות מסברא מחמת חשיבות העשה מועיל אף לדחות
הרע בעיניו ,ולכך אמרו דאתי עשה ודחי לא אף עשה שיש בו פשיעה ,יעו"ש שביאר דברי
תעשה וכו' ,עי"ש ,מבואר מדבריו ,דהי"ט דעדל"ת התוס' בפסחים הנ"ל עפי"ז ,ושו"ר שכ"כ גם
בתבואות השדה )שער התערובות ,שער ב' אות ד(. משום דעשה חמור מל"ת.
ובמק"א הארכנו די"ל דמ"ש הרמב"ן דהטעם ובכפות תמרים )יומא פ"ג ע"א ד"ה טבל ושביעית(
דייק הכי בשיטת הרמב"ם )פי"ד ממאכלות אסורות דעדל"ת משום דמעלת העשה גדולה משום שהוא
הי"ז( דכתב ,נבלה וספיחי שביעית מאכילין אותו מצד אהבה אתי' כמ"ד דדרשינן טעמא דקרא )עיין
ספיחי שביעית שאסורין מדברי סופרים עי"ש ,ב"מ דף קט"ו ע"א( ,לכך דרשינן דמהאי טעמא אמרה
ומשמע דס"ל דנבלה ושביעית יתנו לו נבלה ולא תורה דליתי עשה ולידחי ל"ת כי העשה שהוא
שביעית ,דהרי לא התיר לגבי נבלה אלא ספיחי מצד האהבה גדול במעלה מן הל"ת ,אבל אי לא
שביעית שהם מד"ס ,ולא התיר שביעית אלא לגבי דרשינן טעמד"ק לא אמרינן להא דעשה חשוב
טבל שהוא במיתה ,ולכאו' תמוה דהרי נבלה בלאו יותר ,דהרי פשטות הדבר דל"ת שלוקין עליו חמור
ושביעית בעשה וטפי עדיף שנאכילהו איסור עשה ממ"ע שאינו נענש עליה ,והא דעדל"ת הו"ל
משנאכיל אותו איסור לאו ,ועכצ"ל דס"ל גזיה"כ בלא טעם ,ואין לנו בו אלא חידושו ,ודו"ק.
פר' לך · י · תשפ"ז
וכתב ליישב בדרך פלפול ,דהנה בגמ' ב"מ )דף נקדים עוד מש"כ החת"ס בביצה שם לבאר הא
ע"א ע"ב( ישראל שלוה מעות מן הנכרי בריבית דנקיט רב הונא עורבא פרח שהוא לשון מגונה ולא
וביקש להחזירם לו ומצאו ישראל אחר ואמר לו אמר יונה פרח ,עיין בפסחים )דף ג' ע"ב( שראוי
תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו אסור לומר כגדי מסנקן ולא כבהמה טמאה עי"ש ,וי"ל
)פרש"י דהא ניהו דקא מוזיף ליה בריבית( ,ואם העמידו עפ"י מה דאמרי' בעירובין )דף כ"ב ע"א( עה"פ
אצל נכרי מותר )אע"פ שישראל נותנו לחבירו בשליחות שחורות כעורב ,במי אתה מוצא דברי תורה במי
הנכרי מותר דשלוחו הוא( ,וכן נכרי שלוה מעות שמשחיר פניו עליהם כעורב או נעשה אכזרי
מישראל בריבית וביקש להחזירם לו מצאו ישראל כעורב על בניו עי"ש ,והנה הכא יו"ט היה ודרש
אחר ואמר לו תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה רב הונא עד חצי היום כפירש"י ,ועכשיו אחר
מעלה לו מותר ,ואם העמידו אצל ישראל אסור שהיה יגע מהדרשא רצה לעסוק בשמחת יו"ט
)ואע"פ שקיבל מזה מיד נכרי ,משום דנכרי שלוחו של באשישות ותפוחים ,ובא ר' אויא סבא ושאיל ליה,
ישראל ושלוחו של אדם כמותו( ,ופריך בגמ' בשלמא על כן א"ל רב הונא עורבא פרח פי' כבר פרח ועבר
סיפא לחומרא )דקתני אם העמידו אצל ישראל אסור זמן עורבא ,היינו חצי היום שעשיתי עצמי כעורב,
דמשמע שנכרי זה חשוב שלוחו של ישראל חומרא דרבנן ועתה רוצה אני לסעוד סעודת יו"ט ,וא"כ במאי
הוא למיסר ,דהא דקיי"ל שלוחו של אדם כמותו בשולח דאמר ליה עורבא פרח רמז ליה על מה שאמר
ישראל ושליח ישראל( ,אלא רישא )דקתני אם העמידו אח"כ אני היום סמכוני באשישות ,עי"ש בחת"ס
אצל נכרי מותר( כיון דאין שליחות לנכרי איהי ניהו שהאריך עוד בזה דרב הונא ס"ל דשמחת יו"ט
דקא שקיל מינה רביתא ,ומתרץ רב אשי כי אמרינן חובה וכדעת ר' יהושע דחלקהו חציו לה' וחציו
אין שליחות לנכרי הני מילי אינהו לדידן אבל אנן לכם ,ולכן השתמט מלעסוק עוד בשמעתתא
לדידהו הוינא להו שליח )לכן ברישא דברייתא הוי ולישא וליתן עם רב אויא סבא ,משא"כ לר' אליעזר
שליח וסיפא לחומרא כדאמרן( ,וקאמר בגמ' והא דרב דשמחת יו"ט רשות הו"ל לעסוק בתורה ,עי"ש.
אשי ברותא הוא ,מאי שנא אינהו לדידן דלא, והנה בס' תפארת הגרשוני )פר' בהעלותך( ביאר
דכתיב אתם גם אתם לרבות שלוחכם מה אתם בני בהא דמיבע"ל להש"ס בנדרים )דף ל"ה ע"ב( אם
ברית אף שלוחכם בני ברית ,אנן לדידהו נמי מה כהני שלוחי דרחמנא או שלוחי דידן ,דתליא בכך
אתם בני ברית קאמר ,אלא הא דרב אשי ברותא כהני מקבלים מתנות הכהונה משלחן גבוה ,או
היא ,עי"ש ,ויל"ב במאי פליגי רב אשי וסתמא דהשי"ת ציוה לבנ"י ליתן להכהנים המתנות חלף
דהש"ס ,ומהו סברת רב אשי לחלק בשליחות עבודתם )וכנודע האריכות בזה דלכמה דיעות הא דכתיב
לעכו"ם בין אנן לדידהו לאינהו לדידן. חלף עבודתו קאי גם על כהנים ולא רק על לויים ,ואכמל"ב(,
וי"ל עפמ"ש בתשו' תפארת יוסף )או"ח סי' כ"ה( דלמ"ד דמשלחן גבוה קזכו שהקב"ה זוכה
לבאר הענין דשלוחו של אדם כמותו ,דהוא משום בהמתנות ומזכה אותן להכהנים טעמיה משום דהם
דבשעה שציוה המשלח להשליח לעשותו מיד הוי שלוחי דרחמנא ,וכ"ה בשתי ידות )פר' צו(.
התחלת המעשה דבעשייתו לשליח נולד תיכף נקדים מ"ש בשו"ת מהרש"ם )ח"ט סי' קס"ג(
החזקה דשליח עושה שליחותו ,עי"ש שדן מזה על קו' השואל )הגרמ"נ ירושלימסקי( במאי
לענין מילי מימסרו לשליח בשליח ראשון ,ואף דמספק"ל להש"ס דבעי אי כהני שלוחי דידן או
שלכאו' חזקה זו דשליח עושה שליח הוא רק דרחמנא ,אמאי לא פשיט מהא דקיי"ל בחולין
מדרבנן ולא מועיל לדאורייתא )עי' עירובין דף ל"ב )דף י"ג ע"ב( איש איש לרבות שהעכו"ם נודרין
ע"א( ,וא"כ איך נימא דמהי"ט הוא דמועיל מה"ת נדרים ונדבות כישראל ,וא"נ דכהני שלוחי דידן
שליחות להיות כמותו לכל מילי ,אך י"ל לפימ"ש היאך מקריבין הכהנים עבור העכו"ם הלא אין
המחנ"א )הל' שלוחין סי' כ"א( דהיכי דהשליח שליחות לעכו"ם ,וע"כ דשלוחא דרחמנא נינהו,
הבטיח לקיים השליחות לכו"ע אמרינן חזקה שליח וציין המהרש"ם שכבר נודע קו' זו בשם הפנים
עושה שליחותו גם במידי דאורייתא ,וא"כ בכה"ג מאירות )ח"ב סי' קט"ז(.
פר' לך · יא · תשפ"ז
בהקישא דאתם גם אתם ,דלא מסתברא למעט אנן מהני השליחות מסברא ונעשה השליח כמותו,
לדידהו ,והיינו דרב אשי לשיטתו דבן ישראל צריך ולפי"ז א"ש הא דאין שליחות לעכו"ם ,דכיון דכל
לקיים מוצא שפתיו גם היכי דנתחייב לעכו"ם ולא ענין השליחות מועיל מצד שהבטיח השליח
שרי ליה לסגויי ברמויתה ,ולכן שליח הישראל למשלח ,ומוחזק שיעשה השליחות לכן נעשה
יעמוד בהבטחתו גם למשלח עכו"ם ,וממילא כמותו ,א"כ הנ"מ בישראל אשר נזהרים לשמור
דשפיר הו"ל שליח לעכו"ם ,אמנם אנן קיי"ל מוצא שפתותיהם לעשות את כל אשר דיברו,
כרבינא בבכורות שם דגם ישראל שהבטיח משא"כ בעכו"ם דאמרינן בגמ' )ב"ב דף מ"ה ע"א(
לעכו"ם אין מחוייב לעמוד בדיבורו ,א"כ הדין נותן דכתיב בהם אשר פיהם דיבר שוא ,וכן קי"ל )פסחים
שלא יועיל שליחות גם אנן לדידהו ,לכן ס"ל דף צ"א ע"א( דעכו"ם שהבטיח להוציאו מבית
לסתמא דגמ' דבכל ענין אין שליחות לעכו"ם )ועל האסורים אין שוחטין עליו בפנ"ע ,משא"כ
כן רבינא לשי' מתרץ בב"מ שם בע"א ודלא כרב אשי בישראל כיון דאבטחינהו מפיק ליה דכתיב שארית
יעו"ש ,ופלא על המהרש"ם שלא ציינו(. ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב עי"ש ,על כן
מעתה מיושב שפיר קו' הפנים מאירות דהיאך לא מועיל שליחות בעכו"ם כיון דהבטחתו אינו
ס"ד דכהני שלוחי דידן נינהו והלא העכו"ם מביאין כלום וליתא לחזקה דשליח עושה שליחותו לכן לא
נדונ"ד ואין שליחות לעכו"ם ,דלפי מ"ש התוס' חל השליחות.
בע"ז )דף ה' ע"ב ד"ה מנין( דגם ב"נ מוזהר בבל יחל, והנה בבכורות )דף י"ג ע"ב( שקו"ט בגמ' ליישב
)והאריך בזה המל"מ בפ"ט דמלכים ,ועי"ש בגלה"ש ברייתא דמייתי התם ומשני רבינא מדסיפא משיכה
לרעק"א( ,על כן כיון שהם מוזהרים לקיים את קונה וכו' קסבר דברים יש בהם משום מחוסרי
דבריהם ,והרי התורה אמרה דהכהנים הם אמנה ,והנ"מ ישראל מישראל דקיימו בדיבורייהו
שיתעסקו בכל הקרבנות ובכלל זה הוא התעסקות אבל ישראל מעכו"ם דאינהו לא קיימי בדיבורייהו
בקרבנות עכו"ם ,א"כ מחוייבים הכהנים להקריב לא ,עי"ש ,מבואר דס"ל לרבינא כיון דעכו"ם
גם את קרבנות העכו"ם ,ומעתה שייך בזה חזקה לישראל לא מקיים דיבורו גם ישראל לעכו"ם אינו
דשליח עושה שליחותו והיינו דהכהנים בוודאי חייב לקיים דיבורו ,ורב אשי דמשני התם בענין
ימלאו את בקשת העכו"ם להקריב קרבנותיהם, אחר י"ל דלא ניח"ל בסברא זו ,דס"ל דבן ישראל
ובכגון דא שפיר מהני שליחות אנן לדידהו ,דאמנם צריך לקיים מוצא שפתיו גם היכי דנתחייב לעכו"ם
בעלמא דאיש ישראל אין צריך לעמוד בדיבורו נגד ולא שרי ליה לסגויי ברמויתה.
עכו"ם וא"כ ליכא חזקה דשע"ש לא מועיל ולפי"ז ניחא סברת רב אשי לחלק בשליחות
שליחות לעכו"ם אף אנן לדידהו ,משא"כ לענין לעכו"ם בין אנן לדידהו לאינהו לדידן ,דהנה נודע
עבודה שהכהנים מחויבים לקיים את השליחות מ"ש הפנ"י בקידושין )דף ג' ע"ב( דבדאיכא סברא
בכה"ג שפיר הו"ל שלוחי דידהו ,עכתו"ד יעו"ש לחלק יש היקש למחצה ,וא"כ י"ל דס"ל לרב אשי
שהאריך עוד עפ"י יסוד זה ליישב כמה ענינים. דאע"ג דהוקש אתם גם אתם דבעינן מה אתם בני
ובתו"ד שם כתב המהרש"ם דהך מילתא ברית אף שלוחכם בני ברית דהמשלח והשליח יהיו
דמש"ה מיעט הכתוב עכו"ם משליחות כיון דאין בני ישראל ,מ"מ י"ל דטעמא דמילתא דמיעט
עומדים בדיבורם ,אתיא אליבא דמ"ד דדרשינן הכתוב עכו"ם שאינו בר שליחות הוא משום
טעמד"ק עי"ש )ע"פ דרכו א"ש דרב אשי לשיטתיה דפיהם דיבר שוא וימינם ימין שקר ואין בהבטחתם
דס"ל בחולין דף צ"ח ע"א כרבי יוחנן דחצי שיעור אסור לעשות השליחות כלום ,לכן לא חל השליחות
מה"ת עי"ש בפרש"י ,וזה כמ"ד דדרשינן טעמד"ק כמ"ש דליתא לחזקה דשליח עושה שליחותו ,א"כ כל זה
הריטב"א ביומא דף ע"ד ,ודו"ק(. שייך רק לגבי אינהו לדידן אשר ידברו כזב בפיהם
היוצלמ"ז דאי דרשינן טעמד"ק י"ל דבכה"ג ומחוסרים אמנה ,משא"כ אנן לדידהו ,כיון
דלא שייך למיחש שלא יעמדו בדיבורם שפיר יש דהישראל עומד בדיבורו גם אצל העכו"ם שפיר
שליחות לעכו"ם ,ולכך שפיר כהני שלוחי דידן, מהני שליחות ,דלענין זה לא מיעטו הכתוב
פר' לך · יב · תשפ"ז
לשליחות אחרת בעצירת גשמים בימי אליהו שהרי הם מחויבים להקריבה ובוודאי קיימי
שנאמר והעורבים מביאים לו לחם ובשר ,וראה בדיבורייהו ,אבל אי לא דרשינן טעמד"ק אין לחלק
בבעה"ט שרמז בזה יבשת אותיות תשבי ,וכ"ה בפי' כנ"ל ,וכיון דמיעט הכתוב מאתם גם אתם דלית
הרא"ש וברבינו בחיי ,וראה בשפ"ח בשם מהרש"ל. בהו שליחות בכל גווני לא שייך לגבייהו שליחות,
ובגמ' חולין )דף ה' ע"א( לימא מסייע ליה )להא ועכצ"ל דהא דעכו"ם מקריבין נדונ"ד משום דכהני
דאמר רב ענן אמר שמואל ישראל מומר לעבודת כוכבים שלד"ר נינהו ,ודו"ק.
מותר לאכול משחיטתו( והעורבים מביאים לו לחם והשתא דאתינא להכא רווחא שמעתתא ,דהנה
ובשר בבוקר ולחם ובשר בערב )מלכים א יז ,ו( ,ואמר רב אויא סבא נתקשה מה בין נדרים ונדבות
רב יהודה אמר רב מבי טבחי דאחאב ,ודחי בגמ' שאסור לשוחטם ביו"ט לבין בהמה שחציה של
דעל פי הדיבור שאני ,ובתוס' )ד"ה על פי הדיבור( עכו"ם דמותר לשוחטה ,והבין רב הונא דמדלא
הקשו מעיקרא דמאי קא ס"ד להוכיח מהך דאליהו, נחית רב אויא לחלק דבבהמה חציה של נכרי
הרי למאי דס"ד דלא הוי ע"פ הדיבור אפי' אם השחיטה לצורך ישראל משא"כ נדונ"ד דהשחיטה
שחיטת מומר כשירה מ"מ הא אמר רב )לקמן דף צ"ה לצורך גבוה ,משום דס"ל דכהני לאו משלחן גבוה
ע"א( בשר שנתעלם מן העין אסור ,וסו"ס אותו בשר זכו אלא מבני ישראל ולכן השוה דין חציה של
שהביאו העורבים נתעלם מן העין והאיך הותר עכו"ם לנדונ"ד.
לאליהו לאוכלו ,וע"כ דע"פ הדיבור הוי ,עי"ש. על כך רמז לו בחכמה דלא צדק בשיטתו ,וא"ל
ובריטב"א כתב דהא דמשני דע"פ הדיבור היה עורבא פרח ,כלומר ,כעת כבר נאסר עלי להשחיר
היינו שהודיעו לו כי משחיטת עובדיה שהוא צדיק עצמי בתענית כעורב ,כיון דחציו לכם בעינן ורמיא
ומותר לו לאכול ,עי"ש וכן הוא במהרש"א שם, עלי חיוב שמחת יו"ט מדאורייתא ,והיינו דשמחת
ואמנם גם לפי"ד לכאו' עדיין קו' התוס' בדוכתא יו"ט בכלל תרי"ג מצות ,ולפי"ז עכצ"ל דיקדש אינו
קיימא ,דתינח לענין חשש שחיטת מומר י"ל דנודע מ"ע ,וצ"ל דהא דאין עשה דאכילת קדשים דוחה
לו ע"פ הדיבור דהוא משחיטת עובדיה ,אבל לגבי ל"ת דפסולין משום דאין עדל"ת שע"י פשיעה,
איסור בשר שנתעלם מן העין ,שהוא איסור מחמת משום דהא דעדל"ת הו"ל גזיה"כ ואין לנו בו אלא
עצמו ,דאסרו חכמים כל בשר שנתעלם מן העין, חידושו ,דלא דרשינן טעמד"ק דנימא דסברא הוא,
ע"ז לא שייך לומר דהודיעו ברוה"ק דהוא שחיטת מעתה דלא דרשינן טעמד"ק ,א"כ לא אמרינן
עובדיה ,דסו"ס הו"ל בשר שנתעלם דאסרוהו דבכה"ג דברור שתתקיים השליחות יש שליחות
חכמים גם אם באמת כשירה היא. לעכו"ם ,דכיון דמיעט הכתוב מאתם גם אתם דלית
ואמנם בכתב סופר בחי' לחולין שם כתב ליישב בהו שליחות בכל גווני לא שייך לגבייהו שליחות,
קו' התוס' ,די"ל דהא דלא חשש אליהו לאיסור ולפי"ז מוכרח מהא דעכו"ם מקריבין נדונ"ד דכהני
בשר שנתעלם מן העין ,כי אכל פחות מכשיעור שלוחי דרחמנא נינהו ,ומינה דכהני משלחן גבוה קא
דליכא בה אלא איסור דרבנן ,לכן לגבי איסור בשר זכו ,לכך בנדונ"ד הו"ל בכלל לכם ולא לגבוה ,ודו"ק.
שנתעלם מן העין שאינו אלא מחמת ספק שמא *
נתחלף בשר שחוטה בבשר נבילה ,לא היה חושש ויש להוסיף בזה ,דהנה במדרש )ב"ר פל"ג ה'(
על חצ"ש דהרי בספיקא דרבנן אזלינן לקולא עי"ש. עה"פ וישלח את העורב ויצא יצא ושוב עד יבשת
ולפי"ד י"ל כמו"כ למסקנא דמשני ע"פ הדיבור, המים מעל הארץ ,א"ל הקב"ה לנח קבל את העורב
די"ל דמש"ה לא חש על איסור בשר שנתעלם מן שעתיד העולם להצטרך לו ,אמר לו אימתי עד
העין ,כי אכל רק חצ"ש ולא החמיר בזה בספק יבשת המים מעל הארץ ,עתיד צדיק אחד לעמוד
דרבנן ,ודו"ק .וגם י"ל עפי"מ דדנו הפוסקים להקל ולייבש את העולם ואני מצריכו לו ,הה"ד אצל
בתרי דרבנן ,לכך בחצ"ש מבשר שנתעלם מן העין אליהו )מלכים א ,יז( והעורבים מביאין לו לחם ובשר
לא החמיר ,ודו"ק. וכו' ,וכ"ה ברש"י ממדרש אגדה מוכן היה העורב
פר' לך · יג · תשפ"ז
והנה כ"ז נכון רק לדעת ר"ל ביומא )דף ע"ד ע"א( העורב שהיה יוצא ושב ולא רצה לילך בשליחותו
דחצ"ש מותר מה"ת ,אבל לר' יוחנן דאמר התם של נח ,דהנה מצינו להלן שאמר לו הקב"ה לנח
חצי שיעור אסור מה"ת כיון דחזי לאיצטרופי צא מן התיבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך,
איסורא קא אכיל אכתי קשה .והתוס' שם עוררו וברש"י שכאן התיר להם תה"מ ,והוא מהמדרש
אמאי לא קאמר דכל חלב לרבות חצ"ש ,ותי' דאי )פל"א סי"ב( ,כיון שנכנס לתיבה נאסרה לו פו"ר
מקרא דכל חלב י"ל דעיקר קרא לכוי אתי וחצ"ש הה"ד ובאת אל התיבה אתה ובניך לעצמך ואשתך
מדרבנן דאסמכוה אקרא לכך אמר הטעם דחזי ונשי בניך לעצמם ,וכיון שיצא התירן הה"ד צא מן
לאיצטרופי דמש"ה סברא הוא דדרשה גמורה היא התיבה אתה ואשתך.
והראשונים נתקשו בהא דשקו"ט בגמ' )ביצה דף לחצ"ש .ובריטב"א הוסיף בזה דאע"ג דר"י מכל
ה' ע"ב( מנלן דבכל דבר שבמנין צריך מנין אחר חלב נפק"ל ,מפרש טעמא דקרא ,עי"ש.
וכבר אמרנו די"ל דר"י קאי לשיטתו ,דבספר להתירו ,נילף מהכא דאף שנאסרו בפו"ר כל זמן
קשות מיושב להגר"י פיק בכריתות )דף כ"ז ע"א( דר' היותם בתיבה ,מ"מ הוזקק הכתוב לחזור ולהתירם
יוחנן ס"ל כר' שמעון דדרשינן טעמד"ק עי"ש ,בפירוש ,עי' בזה בפי' הריב"א ומושב זקנים ובפענח
וראה גם בברכי יוסף )או"ח סי' תר"ח ס"ז( שהביא רזא שהאריכו לתרץ בזה.
ולהנ"ל י"ל דאמנם מהי"ט לא רצה העורב מהר"י זאבי בדרשותיו )והוא בספר אור לישרים הנדפס
בסו"ס אורים גדולים פר' בלק( דר' יוחנן ס"ל דדרשינן לצאת ,דקסבר כיון שנצטוו מפי הגבורה לבוא אל
טעמד"ק ,עי"ש .עפי"ז י"ל דדייקא משום דר' יוחנן התיבה אין רשאים לצאת כלל מהתיבה בטרם יהיו
דרש טעמד"ק מש"ה מוקים לה לקרא דכל חלב מצווים בפירוש לצאת מהתיבה .ומצינו כיוצ"ב
לענין חצ"ש ולא לכוי וכמ"ש התוס' ,אבל ר"ל בפענח רזא בפסוק צא מן התיבה להגיד שבחו של
דס"ל דלא דרשינן טעמד"ק לדידיה קרא קאי על נח שלא רצה לצאת בלא רשות ,והוא מטעם הנ"ל.
ואמנם אי נימא דדרשינן טעמא דקרא ,אין צריך חלב כוי ,ודו"ק.
זה שרמז רב הונא לרב אויא סבא כשאמר לו להתיר מה שנאסר ,דמידי הוא טעמא שנאסר אלא
עורבא פרח ,כלומר ,דהעורב פרח לו מנח ולא רצה מחמת אותו סיבה ,וכה"ג דליתא אותו סיבה בטל
לקיים שליחותו ,וזאת כי עבורו ניתנה שליחות האיסור ,וכגון הכא דמידי הוא טעמא שנאסרו
אחרת בעצירת גשמים בימי אליהו ,והיינו שאליהו אלא משום שהעולם בצער וכדמייתי רש"י הנ"ל,
אכל מטבחי דאחאב ,וקשה דנהי דהוגד לו ע"פ א"כ כשפסק הצער ראוי להתיר ,וה"נ לענין הציווי
הדיבור דנשחט כהלכה וכשרה ,מ"מ הרי הו"ל להיות בתיבה ,דהרי הטעם רק מפני ההצלה ממי
בשר שנתעלם מן העין ,וצ"ל דלא חש לאכול חצ"ש המבול ,וכיון שנפסק המבול והקלו המים על פני
באיסור דרבנן דחצי שיעור מותר מה"ת .הרי דמהא כל הארץ ,שוב רשאי לצאת מהתיבה ,ואולם א"נ
דפרח העורב מוכח דחצ"ש מותר מה"ת ,והיינו דלא דרשינן טעמא דקרא אין לנו לדרוש מן
דלא דרשינן טעמד"ק ,מעתה דלא דרשינן טעמד"ק הסברא להתיר מה שנאסר.
לכך כשרצה רב הונא לרמז לרב אויא סבא א"כ אין לחלק דין שליחות עכו"ם מישראל או
ישראל מעכו"ם ,דכיון דמיעט הכתוב מאתם גם דנקטינן דכהנים משולחן גבוה קזכו ,אמר עורבא
אתם דלית בהו שליחות א"כ בכל גווני לא שייך פרח ,דהיינו שהעורב מיאן ללכת בשליחותו של
לגבייהו שליחות ,ולפי"ז עכצ"ל דהא דעכו"ם נח כי אמר דאע"פ דבטל טעם האיסור אין לנו לדון
מביאים נדרים ונדבות היינו משום דכהני שלד"ר מכך כיון דלא דרשינן טעמד"ק ,ולפי"ז אין לנו לדון
נינהו ,וא"כ כהני משלחן גבוה קא זכו ,ושוב אין מכח הטעם דהא דאין שליחות לעכו"ם הוא כיון
לדמות נדרים ונדבות לבהמה חציה של נכרי ,ודו"ק .דאינו נאמן ,ומעתה מוכרח דכהני שלוחא דרחמנא
וכנ"ל ,וממילא דאיכא נפק"מ טובא בין נדרים *
ויש להוסיף עוד עד"ז ,דהנה י"ל בטעמו של ונדבות לבהמה חציה של נכרי ,ודו"ק.
פר' לך · יד · תשפ"ז
דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בשוה"ט ליל שב"ק העעל"ט
יתברך ארבע אותיות שמילואם הם מספר המועט בתוה"ק בפרשתן )בראשית ו ,ט( אלה תולדות נח
יותר מכל האותיות שבאלפא ביתא ,כשתכתוב יו"ד נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים
ה"י וי"ו ה"י ,להורות שהשי"ת אוהב את הענוים התהלך נח ,ובמדרש )ב"ר ל ,ה( אתמהא לא הוה
ושפלי הרוח ,עיי"ש .וזהו שאמר הכתוב יברכך ה' צריך קרא למימר אלא אלה תולדות נח שם וגו',
כאשר תהיה דבוק בהשי"ת ע"י ענוה ושפלות בבחי' אלא נייחא לעליונים נייחא לתחתונים נייחא בעולם
אין ואפס ,או אז תתברך מכל הקצוות הן בשפע הזה נייחא לעולם הבא ,וצ"ב מה מלמדנו.
גשמי של עושר וכבוד והן בחכמת התורה מאור ונראה לבאר עפ"י מש"כ רביה"ק מוהרצ"א
העליון ית"ש ,ואז יברכך ה' הן בממון והן בתורה. מדינוב זי"ע בספרו הק' אגרא דכלה )פר' וישב ,ד"ה
והנה בנח מצינו שהעידה עליו תורה שהיה נוהג וישב יעקב( ,בשם רביה"ק המגיד ממעזריטש זי"ע,
בענווה ובשפלות ,וכדכתיב ביה 'איש צדיק תמים' ששאלוהו מפני מה בעלי התורה והמצות אינם
ופירש רש"י )ע"ז דף ו' ע"א( עניו ושפל רוח ,ולכן מצינו עשירים ,והשיב דהנה הרוצה להחכים ידרים
שזכה נח לתורה וגדולה במקום אחד ,דמחד היה נח והרוצה להעשיר יצפין )בבא בתרא דף כ"ה ע"ב(,
תלמיד חכם ולמד תורה כדאיתא ברש"י עה"פ נמצא דשני הדברים הללו חכמה ועושר הם בשני
)בראשית ז ,ב( מכל הבהמה הטהורה ,שעתידה להיות קצוות רחוקים זה מזה ,ממילא כיון שבוחרים בקצה
טהורה לישראל מכאן שלמד נח תורה ,ומאידך גם הדרום ,רחוקים המה מצפון ששם זהב יאתה )איוב
ניצול ממי המבול וזכה לכל מיני השפעות טובות לז ,כב( .ולזה אמרו חז"ל )נדרים דף פ"א ע"א( הזהרו
והתברך מפי עליון הבוכ"ע ,וכמו שנאמר להלן )שם בבני עניים שמהם תצא תורה ,דכיון שהמה רחוקים
ט ,א( ויברך אלוקים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו מצד צפון ,הרי שזוכים הם להשיג השגות בתורה
ורבו ,והיינו לפי שהיה נח עניו מאד ,והעניו אינו הנמצא בצד דרום.
תופס מקום ,על כן זכה לשני שולחנות אלו. והעצה לכך שיוכל האדם לזכות בב' ענינים אלו,
ולזה כשאמר הכתוב אלה תולדות נח נח באו הוא אילו יבואו למידת אין ,להיות כאין בטילים
חז"ל לבאר היאך זכה נח לב' המעלות ,ולזה אמרו ממציאותם להבורא ית"ש ואז יהיו משיגים את
נייחא לעליונים ונייחא לתחתונים היינו שהיה שניהם ,כי כל זמן שהאדם מרגיש בעצמו איזהו
מרוצה לעליונים ע"י שעשה רצון יוצרו ועסק בתורה חשיבות ,הריהו דומה לחפץ גשמי שיכול להיות
ונח מצא חן בעיני ה' )שם ו ,ח( ,וגם היה נייחא במקום אחד בלבד בצפון או בדרום ,ואז לא יתכן
בתחתונים שהיתה לו מנוחה בעוה"ז שזכה לברכת שיזכה בחדא מחתא גם לחכמה הבאה מצד דרום
ה' בכל מעשה ידיו ,יען כי איש צדיק תמים היה, וגם לעשירות הבאה מצד צפון ,אבל מי שבא לידי
שהחזיק עצמו בענווה ובשפלות הרוח ,ועל כן לא שפלות אמיתית להרגיש בעצמו ביטול המוחלט
תפס מקום ונחל הברכה מב' הקצוות. ממש להיות בבחינת אין ממש ,אדם כזה אינו תופס
וגמר אומר את האלוקים התהלך נח ובבעל מקום כלל ושפיר יכול להיות ברגע אחד הן בצפון
הטורים כתב האלקים התהלך נח ס"ת חכ"ם ,וביאר והן בדרום ,וממילא דיכול לזכות גם לחכמת התורה
בייטב לב )פרשת נח ,ד"ה אבל יובן בשנקדים( על פי דברי וגם לעשירות כי אינם סותרים זה לזה כלל ,עכד"ק
הרה"ק מבארדיטשוב זי"ע שהחכמה היא בחינה של )ועי' שיח שרפי קודש ,ערך ענוה והכנעה(.
שני הפכים בנושא אחד ,וכדכתיב )קהלת ב ,יג( שיש ובזה פירשנו מ"ד במדרש )במדב"ר יא ,יג( יברכך
יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך, ה' בממון ,יאר ה' פניו אליך ויחונך בתורה ,דהנה
דכשם שהאור יש בו במשמעות שני הפכים של אור נודע מש"כ בכלי יקר )בראשית מא ,א( דשם הוי"ה
וחושך )פסחים דף ב' ע"א( ,כן החכם יכול להשתמש ב"ה וב"ש מורה על בחינת ענוה ,ע"ד שאמרו במקום
בכמה ענינים נוגדים יחדיו ,וכמו כן נח היה בבחינה שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו
זו שהיה יודע היאך לשלב ולחבר ב' העניינים ,עיי"ש. )מגילה דף ל"א ע"א( ,כי צירף הקב"ה בשמו הגדול
פר' לך · טו · תשפ"ז
יחדיו ,הן לזכות לחכמה ,והן לזכות לגדולה בעולם ולעניננו יתבאר דמרמז על כך שנח זכה על ידי
הזה ובעולם הבא. הענוה ושפלות הרוח לאחוז את ב' קצוות וב' הפכים
הרה"ח ר' משה חיים יוספוביץ מפעיה"ק ,הגבה - יום שב"ק
הרה"ח ר' שלום צבי ארנפלד מב"ב ,גלילה -הרה"ח ר' תפילת שחרית התפלל לפני העמוד -הרב מנחם
יצחק ברוך ויינברגר ממאנסי. לוי מנהל ת"ת כלל חסידי בפרדס כץ בב"ב.
אחר ברכות ההפטורה הכריז שלוחא דרבנן הרה"ח בעליות התכבדו ,כהן -הבחור הבר מצוה ראובן נ"י
ר' בערל שטמר הי"ו הכרזה בשם כ"ק מרן שליט"א בן הרה"ג ר' אלימלך ישראלי משגיח בישיבה"ק )ב"ר
לקראת הבחירות המתקרבות: אליעזר מרדכי מחיפה ,וחתן הג"ר אליהו גומבו מפעיה"ק( ,לוי -
אמנם מובטחים אנו בדברי התנ"א רשב"י זי"ע - הרב שלמה זאב קליין מפעיה"ק ,שלישי -המחותן
חס ושלום שתשכח תורה מישראל ,אך מחובת הגה"צ רבי איתמר רוזנבוים שליט"א אב"ד קרעטשניף
ההשתדלות מחויבים אנו בחוב קדוש ,כל אחד ואחד ב"ב ,רביעי -החתן מורנו יקותיאל יהודה נ"י בן הרה"ח
מאנשי שלומנו ,הוא ובני ביתו אשר להם זכות בחירה, ר' משה פיליפ מפעיה"ק )ב"ר שלמה שבתי ז"ל ,וח"ר אנשיל
לפעול ולהפעיל ולהצביע בפועל ,למען רשימת מאיר ז"ל( ,חמישי -החתן מורנו חיים שלום נ"י בן
יהדות התורה אגודת ישראל שסימנה אות ג' ,וללא הרה"ג ר' אשר בוים שליט"א מנה"ר בישיבה"ק )ב"ר
שום תירוץ ,אמתלא והשתמטות ח"ו. יהושע מצפת ,וח"ר יצחק אהרן ברבר מפעיה"ק( ,שישי -מרן
וכל העושים והמעשים ומקימי דברי חכמים, שליט"א ]אחר העליה נערך מי שברך לרגל הולדת
יתברכו בברכת שמים ובברכות התורה ויצליחו בכל הבת להר"ר שאול שלום אליעזר קליין מבית שמש
מעשיהם ובבני חיי ומזוני רויחא ונחת מכל יוצ"ח. )בה"ר שלמה זאב מפעיה"ק( ,להר"ר אברהם פקטע מקרית
אחר אמירת 'יהללו' ערך הגבאי מי שברך לכל צאנז טבריה )ב"ר ברוך מרדכי ז"ל ,וחתן להבחל"ח ר' בנימין
המתענים תענית שני חמישי ושני. צבי דיקשטיין מפעיה"ק( ,להר"ר עזריאל בלומנטל
מפעיה"ק )ב"ר שמשון מביתר ,וח"ר משה חיים יוספוביץ
שמחת הקידושא רבא מפעיה"ק( ,להר"ר חיים אלעזר ארנפלד מפעיה"ק )ב"ר
לאחר התפילה התיישב מרן שליט"א למעמד שלום צבי מב"ב ,וח"ר עמרם בר"י דייטש מפעיה"ק( ,ולהר"ר
הקידושא רבא לכבוד השמחה .לצידי מרן שליט"א יקותיאל יהודה בריכטא מקרית צאנז טבריה )בה"ר
ישבו בעל השמחה הרה"ג ר' יקותיאל יהודה שליט"א, נפתלי נחום מב"ב ,וח"ר קלמן צימר מפעיה"ק([ שביעי -
בני כ"ק מרן שליט"א ,והמחותן הגה"צ אב"ד החתן נפתלי גלנץ נ"י ,הרה"ג ר' יקותיאל יהודה
קרעטשניף ב"ב שליט"א. הלברשטאם שליט"א נכד כ"ק מרן שליט"א ,וערך
מרן שליט"א קידש על היי"ש ואיחל לקהל בברכת הגבאי הרה"ח ר' שלמה צבי טויב ה'מי שברך' לרגל
לחיים .לאחמ"כ בירך על ב' מזונות .ופצחו המשוררים הולדת הבת ,ויקרא שמה בישראל נוחה יהודית אלטא
בניגוני שמחה והודיה .והביאו מרקחת אתרוגים, תחי' )ע"ש זקנתה הרבנית ממאקאווא ע"ה( .אחר קריאת
ודגים .ואיחל מרן שליט"א לחיים לכל הקהל ,ולבעלי השם פצחו הקהל בשירת קול רנה וישועה.
השמחות הי"ו. אח"כ עלו עוד ,הרה"ח ר' שלמה אלחנן שליסל
מפעיה"ק ,הרב משה פאלאק שליט"א מקאלבסוב -
בעל השמחה הרה"ג ר' זלמן לייב שליט"א נשא לונדון ,הבחור הבר מצוה חיים נתן נ"י בן הרב דוד
דברים בפלפול ואגדה .ולאחמ"כ נשא מרן שליט"א פנחס טהלר מפעיה"ק ,אחרון -הגה"צ אב"ד קהלתנו
מדברות קדשו לכבוד השמחה ,וזהו תוכנם: הק' בארה"ב וראש הישיבה שליט"א ,מפטיר ומוסף -
דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בשמחת הקידושא רבא
שבניו נקבות. נכדי בעל השמחה שליט"א הזכיר מאמר חז"ל
הרהרתי עתה דצריך לבאר מה מקום מצא בר בגמרא )ב"ב דף ט"ז ע"ב( רבי שמעון ברבי איתילידא
קפרא לצער שנית את רבי שמעון ברבי ,אשר ליה ברתא הוה קא חלש דעתיה אמר ליה אבוה
מתחילה היה בכאב וצער על שנולד לו בת ולא בן רביה באה לעולם ,אמר ליה בר קפרא תנחומין של
זכר ,ועל כך רבינו הקדוש פייס דעתו באומרו 'רבייה הבל ניחמך אבוך דתניא אי אפשר לעולם בלא זכרים
באה לעולם' ,והיאך יתכן שבר קפרא יתגרה בו לומר ובלא נקבות אלא אשרי למי שבניו זכרים אוי לו למי
פר' לך · טז · תשפ"ז
נשמתו בשת ובמשה רבינו ,ובכך השפיע לכל כלל לו 'תנחומין של הבל ניחמך אבוך' .כן דייקו בהא
ישראל )ועי' חתם סופר עה"ת הנדמ"ח ,פר' בראשית ,עה"פ דתנינא 'אוי לו למי שבניו נקבות' ,דהיה ראוי לומר
וישע ה' אל קין( .ונמצא דבאמת הבל הוא היה אוי לו למי שילדיו נקבות וכדו' ,דלא יתכן שיהיו
המשפיע הגדול בעולם ולא קין. הבנים נקבות.
בחינה זו מצינו גם אצל נח ,דנודע מספה"ק ויש לבאר עפ"י המבואר בספה"ק דמששת ימי
)אלשיך הק' בראשית ו ,ט( דנח לא היה משפיע על בני בראשית כאשר בראשית ברא אלוקים את השמים
דורו לטוב ,אלא 'את האלוקים התהלך נח' )בראשית ואת הארץ ,התקין שיהיה הנהגת העולם מתקיים על
שם( ,שהיה עובד את בוראו לבדו בלא להשפיע על ידי משפיע ומקבל ,וזולת זה לא יתכן קיום לעולם,
הכלל כולו ,לעומת כן אברהם אבינו ע"ה אשר מדתו לבד מהקב"ה אשר הוא לבדו עשה ועושה ויעשה
היה מדת החסד להשפיע ולגמול חסד לכל ,ולקרב לכל המעשים ,והוא בטובו משפיע לכל חי תמיד כל
הלבבות לאביהם שבשמים .אמנם אעפ"כ הרי מנח הצטרכויותיו .ונודע מ"ד בספה"ק )ראה תיקו"ז ,תיקון
יצא כל העולם כולו ,וכן דרשו עליו חז"ל )ב"ר ל ,ה( נ"ה ,דף פ"ט ע"א( דהזכר הוא בחי' משפיע ,והנקבה
שהיה נייחא לעליונים ונייחא לתחתונים ,וביארנו היא בבחי' מקבל ,ולזה חשיבותו של האיש גדולה
בזה אמש דהכוונה שהוא השפיע גם בעניני ארציות מחשיבות האשה ,כי המשפיע הינו תמיד בדרגה
בעלמא דלתתא לעולם כולו ,שפע ברכה והרחבה גדול יותר מן המקבל.
לכל ,ובספה"ק ביארו סמיכת סו"פ תרומה לתצוה, אכן לפעמים אף מי שנדמה שהוא בבחי' 'מקבל'
דמסיים נחש"ת וסמיך ליה ואתה תצוה ,לרמז כי נח הרי שעפ"י האמת הוא גם בבחי' 'משפיע' ,כפי
היה גלגול הבל ,וזהו נחשת נ'ח ש'ת -ואתה רצ"ל שמצינו במעשה קין והבל ,דעמד קין והרגו להבל ,ולא
וגם משה ,אשר כולם גלגול הבל. נשאר לו שם ושארית בעולם הזה ,והיה נראה לעין
מכל אילין למדנו דלפעמים גם כאשר נדמה כל כי קין שנשאר בעולם ונמלט עד ז' דורות ,וראה
ונראה לעין כל ,שאינו בבחי' משפיע כי אם בבחי' בנים ובני בנים לאלפים ורבבות בוני עיירות ומדינות,
מקבל ,לאמיתו של דבר בסוף יתברר דדייקא שם הוא היה בחי' 'משפיע' ,דלא כהבל שמת קודם שזכה
הוא מקור השפע והברכה שיוצאים ממנו שפע רב להוליד תולדות ולא היה בבחי' משפיע בעולם.
מאוד לטובה וברכה ,ועל דרך זה הוא בעת לידת איברא ,דהאמת אינו כן ,ואדרבה מהבל הושתת
הבת ,דאף דהנוקבא היא בבחי' מקבל ,ברם כשעל העולם הוא זכה להקים את כל בית ישראל ,כמבואר
ידי שמחת לידתה נתעורר שפע עילאה להמשיך בספרים )ראה תיקו"ז ,דף קי"ד ע"א; שער הגלגולים
שמחות וישועות לכללות ישראל ,וביותר בזמן להאריז"ל ,הקדמה כ"ט ,דף כ"ט-ל( דנשמת הבל נתגלגל
שמחת בית צדיקים שאז הזמן גרמא שגם אחרים אחר ק"ל שנה בשת שממנו הושתת העולם ,וכמו
נפקדים בדבר ישועה ורחמים בכל מיני השפעות שנאמר )בראשית ד ,כה( ותקרא את שמו שת כי שת
טובות וזרע של קיימא ,נמצא שהשמחה הלזו הריהו לי אלוקים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין ,והיינו
בבחי' משפיע .ויש להמליץ דלכן בשמחת לידת בת שהיה הוא תחת הבל ממש ,ואח"כ נתגלגל במשה
מכנים את השמחה 'קידושא רבא' לרמז שנשפע בזה רבינו ע"ה שבשבילו נברא כל העולם ,ולכן מש"ה
הרבה שפע לכל עדת בני ישראל. נוטריקון מ'שה ש'ת ה'בל ,יעו"ש.
ועל פי זה נראה לבאר דתחילה חלשה דעתו של והנה משה הוא רעיא מהימנא אשר הנהיג את כל
רבי שמעון ברבי כד איתילידא ליה ברתא ,דסבר כלל ישראל ,וכלל בתוכו כל נשמות ישראל כאמז"ל
שתהא בדרגה פחותה כיון שהיא רק בבחי' מקבל, )שהש"ר א ,סד( אשה אחת יולדת במצרים שישים
על זה אמר לו אביו רבינו הקדוש דלא כן הדברים, ריבוא בכרס אחד זה משה רבינו ששקול כנגד כל
כי אדרבה שמחתו תהא בבחי' משפיע להחיות עם ישראל ,והוא מסר ונתן התורה לישראל .הרי נמצא
רב ,וז"ש 'רבייה באה לעולם' ,כי על ידי השמחה שבסופו של דבר ,הבל אשר מת בדמי ימיו ,הוא
אצלו יהיו נושעים גם אחרים אשר הם פרים ורבים, השפיע הרבה יותר מקין ,וזאת על ידי שנתגלגלה
פר' לך · יז · תשפ"ז
גדולות[ שגם הנשים יוכלו לקרוא אותו .והיינו ויורד שפע ברכה מלעילא על כל העולם ,נמצא
דפעמים יש מאורעות שרק לפני הקב"ה גלוי וידוע ממילא שהוא גם בבחי' משפיע.
הטוב הצפון בגוויה ,ואילו בעולם הזה נראה כדבר על זה נענה בר קפרא להסביר ולבאר לרבי שמעון
צרה וענין רע ,וע"ז בקשתינו שיבוא לנו גוט קוויטל דברי אביו ,ואמר לו 'תנחומין של הב"ל ניחמך
באותיות גדולות ,שאפי' אנו נראה ונבין כי טוב הוא. אביך' ,רמז על הב"ל בנו של אדם הראשון )עי'
ויש לבאר עוד בכוונת קדשו ,דהנה הבעל הוא מהרש"א שם( ,והיינו שיראה מה שהיה עם הבל,
יושב בבית המדרש באהלה של תורה על התורה שהגם אשר נהרג ונדמה שלא נשאר לו שם ושארית
ועל העבודה בשלום ובשלוה ,ואין לו כל עסק בכל בעולם ,אעפ"כ ממנו הושתת העולם ,וממנו יצאו נח
צרכי הבית וענייני גשמיות ,ואינו צריך אלא להחיות ומשה אשר הם תכלית כל העולם כולו .וכמו כן עתה
נפשו בלחם צר ומים לחץ כדי מחייתו ,לא כן הנשים אף בעת לידת הבת יש בכך בחי' משפיע כי נשפע
הן מבינות לענייני העולם הזה ,וצריכות שיהיה להן השפעות טובות ושפע ישועות לכל עם בני ישראל.
פרנסה בהרחבה ובכבוד ,ובגדים ומלבושים נאים וזהו שהמשיך ואמר 'אשרי מי שבניו זכרים' דהיינו
להלבישם ,וכן כל שאר הצטרכויות האדם בעולם שכל מגמתם ועבודתם להשפיע ברכה וטובה
הזה .וע"ז אמר רביה"ק מראפשיץ זי"ע וביקש לאחרים' ,אוי לו למי שבניו נקבות' ,הכוונה מי
שישפיע עלינו השי"ת א גוט קוויטל עם אותיות שחפץ להשאיר לעצמו בלבד כל שפעת הברכה,
קידוש לבנה שגם הנשים יוכלו לקרוא ,והיינו שיבוא ואינו רוצה להשפיע מברכאין טבין גם לאחרים,
השפעה ברוחניות להתמדה בתורה ועלייה בדרכי ובכך להיות רק בבחי' 'מקבל' ,ואז גם הבנים הם
התורה והיראה ,בד בבד עם ברכה ושפע בגשמיות, בבחינת נקיבות )עי' מאירי קידושין פ"ב ע"ב ,ד"ה אין לך(.
ויש להמליץ שכל זה נכלל במה שאמר 'רבייה באה *
לעולם' דהיינו לכל עניני העולם הזה ,שדייקא ע"י אודה ה' מאוד בפי ומחוייבים אנו להודות ולהלל
שנולד בת נשפע ברכת שמים בכל עניני גשמיות ולהכיר טובה להבורא ב"ה על כל חסדיו אשר
כפי המצטרך וכפי שבית יעקב הנשים מבינות גמלנו ,וכעת זוכים אנו מראשית השנה לשמחה
ויודעות ומבקשות. משולשת של קידושא רבא לבת הנולדה למזל טוב,
יעזור השי"ת ,וישפיע עלינו שפע רב משמי שמי כאשר מחמת קדושת המועדים לא נערכו שמחות
שמים ,בני ברוכי חיי ארוכי ומזוני רויחי ,רפואות הקידושא רבא ברוב עם ,והחוט המשולש לא
וישועות משמי שמים לכל אחד ואחד בכל המצטרך, במהרה ינתק וימשיך עמה עוד שפע רב לכל ישראל,
ויתרבו השמחות עוד ועוד ,ותן לכל איש ואיש די חינא וחיסדא וחיי אריכי.
פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה אשר יחסר לה כבר הזכרנו )בשוה"ט נעילת החג שמחת תורה(
בהרחבה גדולה ,שפע רב אושר ועושר ,ויתרבה שלידת בת הוא סימנא טבא ,כי בכך מתעורר
האורה והשמחה בכל בתי בני ישראל ,ולכל בני מאמרו של רביה"ק מראפשיץ זי"ע שאמר פעם
ישראל יהיה אור במושבותם ,ונזכה לגאולה בהושענא רבה ,רבונו של עולם תשפיע עלינו א גוט
השלימה במהרה בימינו אמן. קוויטל ,עם אותיות 'קידוש לבנה' ]היינו אותיות
דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בשוה"ט עתיקא קדישא העעל"ט
)תורת משה הנדמ"ח ,בפרשתן( עה"פ )בראשית ט ,יג( את בהפטרתן )ישעי' נד ,ט-י( כי מי נח זאת לי אשר
קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ, נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ וגו' ,כי ההרים
דקשת"י ר"ת ק'דושתי ,ש'מי ,ת'ורתי ,י'מיני. ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש
ובמק"א )ליקוטים ,ד"ה תחטאנו באזוב( הוסיף החת"ס וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה'.
לפרש עד"ז מאה"כ הנאמר בקשת )ט ,יב-יג( ויאמר יש לבאר ,בהקדם מש"כ הגה"ק החתם סופר זי"ע
פר' לך · יח · תשפ"ז
קשת"י ר"ת ק'דושתי ש'מי ת'ורתי י'מיני ,ויגעתי אלקים זאת אות הברית אשר אני נותן ביני וביניכם
ומצאתי דבר נפלא ,אמרו רבותינו ז"ל )ברכות דף ל"ב וגו' את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין
ע"ב( מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, הארץ .דהנה אות הוא דכורא ,וכן ברית ,אבל זאת
ולמדו זו במדרש איכה )איכ"ר ג ,ס( מפסוק )איכה ג ,מד( היא נוקבא ,היינו כשאין הדור הגון וצריכין קשת אזי
סכותה בענן לך מעבור תפילה ,עיי"ש ,וזה נראה התעוררת מלמעלה מבחינת זכר המשפיע הוא
כוונת הטור או"ח )סי' קכ"ב( שכתב דבשעה שישראל כפלים מהתעוררות דנוקבא דלמטה ,והתחתונים
אומרים בסוף התפילה עשה למען שמך וכו' נעשה פותחים רק כחודו של מחט ,והקב"ה מרחם ע"י
רעש גדול למעלה בין העליונים ,והיינו דמאחר ק'ש'ת'י' נתתי בענן ,ר"ת "קשתי" ק'דושתך ש'מך
שננעלו שערי תפילה בעווה"ר ,אנו אומרים אם גם ת'ורתך י'מינך כדאמרינן עשה למען שמך ,עשה
תפילתינו לא עשתה רושם עשה למען שמך וכו' .וזה למען ימינך ,עשה למען קדושתך ,עשה למען תורתך,
רמוז במקא את קשת"י ר"ת ק'דושתי ש'מי ת'ורתי א"כ דור שאינו צריך קשת כדורו של רשב"י וריב"ל
י'מיני נתתי בענן בעת יהא סכותי בענן מעבור תפילה )ראה כתובות דף ע"ז ע"ב( לגבייהו הוה התעוררות
תאמר עשה למען ק'דושתי ש'מי ת'ורתי י'מיני ,עכ"ל מלמטה נוקבא כפל משל מעלה ,שאינו צריך סעד
)וראה שם ח"ה בליקוטי בתר ליקוטי פר' נח ,ד"ה את קשתי(. הרבה לתומכו ,והיינו ואני זאת בריתי )ישעיה נט ,כא(,
ועפי"ז יפורש הבטחת הנביא 'כי מי נח זאת לי', ואני זאת בנוקבא וברית בדכורא ,על כן לא ימישו
זאת הוא נוקבא כנ"ל ,ורצ"ל דגם בעת אשר יהיו מפיך ומפי זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם ,והיינו ר"ת
בבחי' קטנה שלא יוכלו לעורר אתערותא דלתתא ,גם אז"ב אני זאת בריתי על כן תחטאנו באזוב ואטהר,
אז יעורר עליהם השי"ת אתערותא דלעילא מבחי' עכ"ל יעו"ש.
זכר המשפיע ,ויזכור להם ברית אבות 'כי ההרים ותלמידו בספר ליקוטי חבר בן חיים )ריש ח"ג,
ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש במנהגי רבו החת"ס ד"ה ובכל יום( כתב דבכל שנה
וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך ה'' ,והבן. בפרשת נח אמר על פסוק את קשתי נתתי וגו' כי
בעידן רעוא דרעוין התכבדו בזמירות ,ברוך קל עליון בעליות בתפילות מנחה התכבדו ,כהן -הרה"ח ר'
-הרה"ח ר' יונה מאיר טהלר מרחובות ,דרור יקרא -הרב אהרן הרשקוביץ מרחובות ,לוי -הרב יצחק אייזיק לוי
דוד שלמה בידרמן שליט"א מרחובות )נכד כ"ק האדמו"ר שליט"א משגיח בישיבה"ק לצעירים דברי חיים
מלעלוב שליט"א ,וחתן המחותן הגה"צ אב"ד קרעטשניף ב"ב פעיה"ק ,שלישי -הגאון רבי דוד זאב רייך שליט"א רב
שליט"א( ,שבת היום -הרב ברוך יואל רוזנבוים שליט"א בית מדרשנו העתיק בעיה"ק צפת ,גלילה -הר"ר
)בן המחותן הגה"צ אב"ד קרעטשניף ב"ב שליט"א(. שמואל צבי רייכמן מליקווד.
דבה"ק שאמר כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א
בעידן רעוא דרעוין העעל"ט
למה באו רבותינו לדרשו לגנאי ,היעלה על הדעת בתוה"ק בפרשתן )בראשית ו ,ט( אלה תולדות נח
לדרוש לגנאי במקום שאפשר לדרשה לשבח ,ואיך נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים
יתכן שנחלקו בזה. התהלך נח.
במדרש )תהלים א ,א; ב"ר כו ,א( דרשו עה"פ וברש"י )ד"ה בדורותיו( הביא יש מרבותינו דורשים
)תהלים א ,א( אשרי האיש אשר לא הלך בעצת אותו לשבח ,כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה
רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב ליצים לא צדיק יותר ,ויש שדורשים אותו לגנאי ,לפי דורו היה
ישב כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם צדיק ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב
ולילה וגו' ,דמרמז על נח ,אשר לא הלך בעצת לכלום .ומקורו בגמ' )סנהדרין דף ק"ח ע"א( דנחלקו
רשעים בעצת שלשה דורות ,דור אנוש ,דור המבול בזה ר' יוחנן ורשב"ל .וכבר הלכו בה הנמושות לתרץ
ודור הפלגה ,כי אם בתורת ה' חפצו וגו' .וצ"ב מה האי מילתא דתמיהה ,שאחר שהתורה העידה
חידוש נתחדש בזה הדרש ,הלא מפורש בתורה אשר במפורש אשר נח איש צדיק תמים היה בדורותיו
פר' לך · יט · תשפ"ז
האדם מטה מטה ,ולכן קשה לו עכשיו ,אבל מאידך נח איש צדיק תמים היה בדורותיו ,ומה בא ללמדנו.
הרי זה לעומת זה עשה האלוקים בכל ענין וענין, בבעל הטורים להלן הביא המסורה ד' פעמים
וכגודל נשמתו כן הוא ג"כ גודל גופו. הלוך ,חדא )בראשית ח ,ג( וישובו המים מעל הארץ
וענין זה מצינו אצל משה רבינו איש האלוקים הלוך ושוב ,ואידך )שם פסוק ה( והמים היו הלוך
אשר אין לנו כל השגה בו ,כשם שאין לנו השגה וחסור ,ואידך )שם יב ,ט( ויסע אברם הלוך ונסוע
במלאכי עליון ,וכפי שאין אנו יכולים לציד ולדמות הנגבה ,ואידך )שם כו ,יג( ויגדל האיש וילך הלוך
דמות המלאכים מיכאל וגבריאל ,כך אין לנו השגה וגדול עד כי גדל מאוד ,וצ"ב הרמז בזה.
בשום נביאי ה' ,גם מי שהוא פחות אלפי פעמים -תכלית הבריאה הוא שיקדש האדם את הגוף
ממדריגת משה רבינו ,וכל שכן וקל וחומר במשה ולהפכו להיות כנשמה -
רבינו עצמו. ואפשר לפרש ,בהקדם דברים נפלאים ממרן
אכן אנו לומדים ומפרשים כפשוטם של דברים, אאדמו"ר זי"ע בספה"ק שפע חיים )רעוא דרעוין,
אשר בספרים מבואר מעשה נורא אודותיו ,והובא פרשתן ,מאמר ו ,אות א ואות י( שביאר את כפל הלשון
בתפארת ישראל )קידושין פ"ד מי"ג( בשם מדרש, בפסוק אלה תולדות נח נח ,דהנה בעת שברא
שבאותו זמן שהיה שמעו של משה הולך למרחק, הקב"ה את האדם יצר את האדם בחכמה נפלאה
ושמעו עמים ירגזון על תוקפו וגדולתו ועל אותם ושילב בו נשמה וגוף )עי' רמ"א אורח חיים סי' ו סעי' א;
הניסים שהראה לישראל ,ובאותה תקופה שהיה יערות דבש ,דרוש א ,ברכת אתה חונן( ,והאדם מורכב
משה במדבר עם בני ישראל חי במדינה אחת מלך מנשמה אשר כולו רוחניות וחלק אלו"ה ממעל,
גדול אשר אף אליו הגיע השמועה הזאת ,והשתוקק ומאידך מגוף שהוא בשר ודם חומר עכור ודבר
מאוד לתהות על קנקנו של אותו אדם שהצליח גשמי ,ובקרב האדם שוכן הנפש הבהמית המושכו
לשנות ולשדד מערכות שמים וגלגלי הכוכבים לארציות ותאוות גשמיות ,הרי שתכלית הבריאה
והמזלות .והיה חפץ להכיר מה הן מידותיו ותכונותיו היה שישעבד ויהפוך חומר הגוף להיות כנשמה,
ומה הן מעלותיו של איש אלוקים זה שעלה בידו והיינו על ידי שמקדש האדם ומטהר עצמו להתנהג
לעשות כהנה. כדבעי ,ומשתמש בגופו רק בלתי לה' לבדו ,ולא
והיה אותו המלך איש חכם שהיה בקי בחכמת לדברים אחרים ח"ו ,שיהיה הגוף משמשו לעבודת
הפרצוף ,שעל ידי שהביט בפרצוף אדם היה יכול השי"ת בתורה במצוות ובמעשים טובים ,ועל ידי זה
להכיר את כל התכונות והנטיות הקיימות אצלו. מתרומם גופו במעלה יתירה ומתהפך להיות כמו
ולצורך כן שלח צייר מומחה שילך למדבר ויצייר נשמה קדושה.
לפניו את דמות דיוקנו .כן עשה אותו אומן ובא אל ומקובל מספה"ק )שער הגלגולים ,הקדמה טו( דככל
בני ישראל אל המדבר ,ועמד מחוץ לענני הכבוד עד שהנשמה קדושה וגבוהה יותר ,נותנים אותה בתוך
שעלה בידו לצייר דמות דיוקנו של משה רבינו, גוף עכור יותר ,כדי שיצטרך להלחם ולשבר את
ועשה את מלאכתו כדת והביא הציור למלך. הזוהמא ,ואז יתדבק בהשי"ת ,וזהו דלא כסברת עמא
ובבואו אל המלך והביט בציור הזה ,נשתומם דבר שמדמים בנפשם לתרץ ולישב מעשיהם
מאוד ואמר דבוודאי אין זהו דמותו של משה באמתלאות שונות אשר הגוף שנתונים הם בהם הוא
ששמעו עליו השמועות הנפלאות ,כי באותו ציור העומד בעוכרם ,ושזה מושך אותם לתאוות ארציות
מצא תכונות ומדות רעות עד מאד ,והם אינם ולהבלי העולם הזה רח"ל ,אלא צריך האדם לדעת
עולים בקנה אחד עם מה ששמעו על משה ,ונראה כי אדרבה אם נתנו לו גוף חומרי כזה ,הרי שזה
שאותו צייר מעל בשליחותו וצייר דמותו של אדם מוכיח דלעומת זה יש לו נשמה קדושה וביכולתו
אחר .ויפן כה וכה וירא כי אין איש בעולם רע להעפיל ולהתעלות מעלות רמות ,ולנצח ולהכניע
מתואר צורת פרצוף הזה ,שהיה מראה סימני מדות הגוף העכור שבו )ועי' תפארת שלמה ,פר' תרומה(.
רעות ומגונות להיות נואף ורוצח וכל מדות רעות ואמנם יתכן דכיון שכבר אמרו חז"ל )אבות ד ,ב(
שבעולם ,ויצו המלך להרוג את הצייר הזה ,באמרו עבירה גוררת עבירה ,הרי שמחמת עוונותיו נמשך
פר' לך · כ · תשפ"ז
כדברים האלה על משה רבינו ,כי איך יתכן לומר שמעל בשליחות המלך בהתעצלותו לבוא ולילך אל
כדברים האלה על משה רבינו ,והלא כתיב )שמות ב, המדבר הרחוק .ויפול הצייר לפני המלך ויבך על
ב( ותרא אותו כי טוב ,ודרשו חז"ל )סוטה דף י"ב ע"א( חייו ,ואמר כי חי נפשו ולא שינה מאומה מציווי
שנתמלא כל הבית כולו אורה ,ועוד כהנה וכהנה. המלך אותו ,והלך המדברה לצייר דמות משה ,וזה
אמנם אנו אין לנו אלא דברי תלמידי בעש"ט הק' דמות דיוקנו.
שכל דבריהם נאמרו ברוח הקודש ,ורבים מהם אשר על כן נמלך המלך ושיגר צייר שני אל משה
הביאו את יסוד הדברים שמשה רבינו נולד עם המדברה ,וכאשר בא אליו וירא את תואר פניו כי
תכונות גרועות. הנה הוא כתבנית שהביא אתו הצייר הראשון,
ובספה"ק דגל מחנה אפרים )פר' תשא ,ד"ה וראו בני ותסמר שערותיו באמרו כי למיתה ילך גם הוא
ישראל( ,הביא בשם זקינו אור שבעת הימים הבעש"ט בבואו אל המלך .ברם הברירה לא היתה עומדת
הק' זי"ע שפי' בזה מה שלמדנו זה עתה מאמר חז"ל לפניו ,וצייר דמות משה רבינו כבראשונה ,וחזר ובא
)בכורות דף ה' ע"א( ששאל קונטריקוס וכי משה רבכם לפני המלך .כאשר ראה המלך כי כן הוא ,שנעשה
גנב היה או קוביוסטוס היה ,שאמר כן ,משום על פי דבר המלך וזהו דמותו של משה רבינו ,עמד
שבמראית פניו של משה היה נראה שהוא אכן גנב ויפג לבו כי לא הבין היאך יתכן כדבר הזה.
ולסטים ,והיינו דמטבעו היה אכן ראוי להיות כך ,כי אשר על כן התיישב בדעתו וגמר בלבו לבוא אל
נולד ונוצר עם נטיות רעות למאוד ,אמנם הוא לחם משה אל המדבר לראות ולהבין פשר הדבר ,וילך
ברוב עוז את מלחמת היצר ,עד אשר זכה להכניע לדרכו כחמה חדשים ותקופת מה עד שבא אל מחנה
את ערפו הקשה. ישראל במדבר ,ויהי כבואו שמה וראה את משה
והובאו הדברים בעוד כמה וכמה מספרי תלמידי רבינו לא היה קץ להשתוממותו בראותו שהצייר
הבעש"ט הק' זי"ע ,בספה"ק אור פני משה להרה"ק היטיב לצייר את דמות דיוקנו כחוט השערה ממש.
מפשעווארסק זי"ע )פרשת חקת ,ד"ה זאת חקת(, שלח המלך שליחים אל משה רבינו לאמר כי מלך
בספה"ק תשואות חן )פרשת תולדות ,ד"ה וקל שדי(, ממדינה פלונית חפץ לדבר עמו ,וכאשר יצא משה
בספה"ק קדושת לוי להרה"ק מבארדיטשוב זי"ע )פר' לקראתו ,ניגש אליו וישאלהו לפשר הדבר ,מדוע
תרומה ,ד"ה למה במנורה( ,בספה"ק ישמח משה )פר' פניו רעים ומורים על תכונות רעות ,בעוד ששמע
קרח ,עה"פ המעט כי העליתנו( ,ובעוד הרבה ספרים הק' עליו לומר כל האותות והמופתים שנעשו על ידו,
)אור החיים הק' ,דברים לג ,א; בן פורת יוסף ,פרשת ויחי; וששמו הולך בכל העולם מקצה לקצה.
קול אריה להרה"ק המוכיח מפולנאה זי"ע ,פר' שמות; סידורו ויען משה רבינו ע"ה ויאמר כי אכן אמת הדבר,
של שבת ,שורש ו ,ענף ג ,אות יד; דברת שלמה ,פרשת כי נולד בטבעו עם כל הנטיות הרעות ,בגוף עכור
ויקרא; פרי הארץ ,פרשת בלק; אפיקי יהודה ,דרוש מים המושך לכל מיני דברים רעים ,אלא שזכיתי במהלך
קדושים ,בהגהות ערבי נחל ,אות א ]הב'[; ובספרו איי הים, חיי לעבוד על עצמי ביגיעה ועמל רב לשבר הטבע
יומא ,אות ז; ועי' שיטה מקובצת ,נדרים דף ל"ב ע"ב; ילקוט ולשנות את רוחי ,עד שהגוף עם משיכותיו ותאוותיו
שמעוני פר' בהעלותך רמז תשלט(. אינם מצליחים להשפיע על נשמתי ,ואחר העבודה
ולהאמור יובנו הדברים היטב ,דענין זה שמשה והיגיעה והמאמץ הזה זכיתי לכל מה שזכיתי
רבינו נולד בתכונות רעות היה מכיון שככל להתקרב אליו ית"ש.
שהנשמה גבוהה יותר במדריגה ,כך נותנים לו מן -משה רבינו ע"ה זכה למדרגותיו אחר עמידה
השמים גוף עכור יותר בכדי שיצטרך לעמו ולהתגבר בניסיונות קשים -
על יצרו ,שהרי בשביל להיוולד כמלאך עליון אין כידוע היתה שערוריה אודות מעשה זה והיו
צריכים להיות משה רבינו ,ובשביל כך היה די שיצאו חוצץ בלעגי שפה נגדה ,ואף הדפיסו קונטרס
לשלוח מן שמים את מלאך רפאל להושיע את כליל תפארת מהמגיד מוילקומירר )ובסוף ימיו
ישראל ולעשות אותות ומופתים בגויים ,אלא דככל בירושלים( כנגד זה ,והגאון בעל האדר"ת אב"ד
שנשמת האדם גדול במדריגה ניתן לו כנגד זה גוף ירושלים זצ"ל נתן הסכמה לזה וכתב דלא יתכן לומר
פר' לך · כא · תשפ"ז
וזה אינו מעביר על מידותיו .ולכאורה צ"ב ,כי אם זה מלא בנטיות רעות ,שיצטרך לעמוד במלחמה כבידה
מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו ,הרי כנגד הגוף והחומר העכור ,ויקדש ויטהר עצמו עד
שבדבר זה הוא גדול ממנו ,ומפני מה אמרה הבת שירומם אף את הגוף הגשמי במדריגות קדושות,
קול שאין זה גדול מזה. וזהו גודל מעלתו ומדריגתו של משה רבינו ע"ה.
וביאר דהנה מי שהוא צדיק בן צדיק וזרע קודש וכבר כתב בספה"ק אורח לצדיק )פר' תזריע( מה
מחצבתו ,אזי אף שגם הוא צריך לעמול ולהתייגע ששמע מאביו רביה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע ועכ"י
בעבודת ה' ,אבל סוף כל סוף זכות אבותיו שאמר 'הלוואי ויהיה לכל העולם נשמה קדושה כמו
מסייעתו בכך שהמשיכו לו בלידתו נשמה גבוהה הגוף שלי' ,עכד"ק ,ונשגב הדבר ביותר שילוד אשה
ממקור קדוש שיוכל על ידי זה להתעלות במדרגות יוכל לומר כן .וישנם כמה וכמה עניינים שונים
בעבודת ה' באופן קל יותר משאר אנשים ,ואם הידועים על צדיקים זי"ע שנתקדש גופם במעלה
ישכיל לשמור עצמו בקדושה ובטהרה כפי שהורגל עצומה ובמדריגה נשגבה ,וכעין שמצינו בחז"ל
בבית אביו ,לא יבוא לידי נסיונות קשים כל כך .מה הלשון )סנהדרין דף כ"ג ע"א( פה קדוש יאמר דבר זה,
שאין כן מי שבא מבית של אנשים פחותים ונולד והיינו שבגודל קדושתם נהיה פיהם קדוש ביותר עד
לאב ואם פשוטי עם אשר הן בעוון חוללתי ובחטא שלא היה שייך שיאמרו דבר שאינו שווה עם האמת,
יחמתני אמי )תהלים נא ,ז( ,אזי כיון שכל שורש ולא יכלו לומר בפיהם סברא שאינה ישרה והגונה.
נשמתו בא ממקום נמוך והוא נולד כאדם מגושם, וכמו כן נודע מצדיקים שלגודל קדושתם לא ראו
הריהו קשור בעבותות לגשם וחומר וממילא קשה עיניהם רק מה שהיה צריך להם ולא ראו שאר
לו מאד מאד להתעלות ולעדן נפשו ,והוא צריך דברים ,כי נתעלו בקדושה עליונה וראו רק דברים
לעמוד במלחמה כבדה על כל מצוה קלה ועל כל קדושים )עי' אגרא דכלה פר' שופטים ד"ה שופטים; דרך
מדה טובה .ולכן אדם כזה חשוב יותר ממי שזוכה פיקודיך ,מל"ת ל"ה בהג"ה; דברי ישראל ,פר' תולדות ,עה"פ
למדרגותיו כירושה מבית אבות וזוכה להתעלות ויהי כי זקן יצחק(.
בלי יגיעה והתאמצות. וזהו דבר הכתוב אלה תולדות נח נח ,היינו שנח
ובאמת רבי אליעזר ורבי עקיבא היו שוים עצמו הוא התולדה שלו ,שכביכול נחשב כאילו הוא
במדרגותיהם ולא היה זה גדול מזה ,כי הרי אין לנו הוליד וברא את עצמו ,וכדברי הזוה"ק )ח"א דף נ"ט
כל השגה בגדלות התנאים הקדושים הללו ,אלא ע"ב ,בתוספתא( שכפילת השם רומז לגוף ולנשמה,
החילוק ביניהם היה שרבי עקיבא היה בן גרים )שער ונח פעל בכח קדושת נשמתו שהגוף יפרד ויהיה
הגלגולים ,הקדמה לו( ונולד במזג רע ,ובעת היוולדו למהות בפני עצמו וזאת מכח את האלקים התהלך
עדיין היה בו חומר עכור וכפי שאכן רואים שלא למד נח ,רוצה לומר שכל דרכי הליכותיו בעולם הזה
תורה עד היותו בן מ' שנה )ראה ב"ב דף קי"ג ע"א באכילה ושתייה ושינה הכל היה את האלקים ,עד
ובתוס' ד"ה ומטו( ,עד שאמרו חז"ל )פסחים דף מ"ט ע"ב( שזכה להפוך את גופו למדריגת מלאך ,עכתו"ד מרן
שאמר רבי עקיבא כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן אאדמו"ר זי"ע בתוספת ביאור.
לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור. -המתייגע על מדרגותיו חשוב ממי שנמשך
וכשקיבל על עצמו עול תורה ועול מלכות שמים, מטבעו לטוב -
הרי שהוצרך לסגף עצמו ולעבוד בהתאמצות יתירה בענין זה כתב בספה"ק סידורו של שבת )שם(
וביגיעה רבה עד שנשתנה ונתגדל להיות התנא רבי לבאר דברי הגמרא )תענית דף כ"ה ע"ב( מעשה ברבי
עקיבא ,שאמרו עליו )יבמות דף ט"ז ע"א( אתה הוא אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע
רבי עקיבא ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו ,וכל ברכות ולא נענה ,ירד רבי עקיבא אחריו ואמר אבינו
העולמות נזדעזעו מהזכרת שמו של התנא האלוקי מלכינו אין לנו מלך אלא אתה ,אבינו מלכינו למענך
רבי עקיבא ,ואמרו חז"ל במדרש )במדב"ר יט ,ו( ראתה רחם עלינו ,וירדו גשמים ,הוו מרנני רבנן ]שתפילות
עינו של רבי עקיבא מה שלא ראו עיניו של משה, רבי אליעזר לא התקבלו[ ,יצתה בת קול ואמרה לא
ואין לנו השגה בכל זה. מפני שזה גדול מזה ,אלא שזה מעביר על מידותיו
פר' לך · כב · תשפ"ז
מפרכס בבטן אמו על פתחי עבודה זרה ,וכדדרשינן לעומת זאת רבי אליעזר היה בנו של הורקנוס
)מגילה דף י"א ע"א( מדברי הכתוב והנה תומים בבטנה שהיה מגדולי הדור ואדם נכבד )עי' אבות דר"נ ו ,ג;
)בראשית כה ,כד( דהכתיב הוא חסר אל"ף ,להורות פרקי דר"א ,פרק א( ,והוא זכה לנשמה קדושה מאד,
שכל אחד מהם היה תמים ושלם במדתו. ומקור שורשו מגדולי ירושלים צדיקים מדורי דורות.
ולכאורה אם כן לפי זה הרי כמעט משולל והוא לא היה צריך לעמול על מדרגותיו הגבוהות
הבחירה מהם ,ומעתה מפני מה הפליגו בגדלותו של כמו רבי עקיבא ,ולא הוצרך להתייגע בסיגופים
יעקב שהיה איש תם יושב אהלים והוא בחיר קשים ומרים .וזהו הכוונה ,לא מפני שזה גדול מזה,
שבאבות )ב"ר עו ,א( ,והא כבר משעת לידתו היה כי כעת שניהם שוים במדרגותיהם ,אלא שזה מעביר
צדיק ואיש אלוקים ,ומאידך קשה גם על עשיו שהרי על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו ,רוצה לומר
אף הוא במעי אמו כבר עמד ברשעו ,וכדדרשו עליו שרבי עקיבא היה צריך עבודה קשה ויגיעה כבדה
שם במדרש הפסוק )תהלים נח ,ד( זורו רשעים מרחם, לעבור על מדותיו ועל טבעו שנולד בו על מנת להגיע
ומפני מה מגיע אליו עונש ,וכי כלום טענה יש עליו למדרגות אלו ,ולכן יש לזה חשיבות מיוחדת ,מה
שלא התנהג בצדקות. שאין כן רבי אליעזר שהגיע למדרגותיו עם יגיעה
ותירצו במתיבתא דרקיעא דזה עצמו היה עיקר פחותה יותר ,ולכן התקבלה תפילתו של רבי עקיבא
פעולתם ועבודתם של יעקב ועשיו ,דכיון שהיו אחים להוריד גשמים ,עכתודה"ק )ועי' בית אלקים להמבי"ט,
תאומים מבטן אמם אשר יש להם התערבות זה בזה, שער התשובה ,סוף פרק ד(.
לכן עשיו בנטותו לרע בחשקות נמרץ היה מושך את דבר זה ברור ומוסכם מפי ספרים ומפי סופרים,
יעקב עמו ,וברוב רעתו וזדון לבו היה תר ומחפש שהרי בוודאי הקב"ה אינו צריך למצוותינו ומעשינו
אחר דרך אשר בו יוכל להשפיע ולטמא את יעקב, הטובים ,כי אם תצדק מה תתן לו )עפ"י איוב לה ,ז(,
כי לא היה יכול לסבול דבר זה שיעקב מתהלך את ואין אנו נותנים לו מאומה ,דהא כל מה שיש לנו
ה' בתמימות ,וחפץ היה להחדיר בו זוהמא וטומאה הכל הוא משלו ובכוחו ,אלא שמטרת הבריאה
רח"ל ,והתחכם עמו בכל מיני טצדקי ללכדו ברשתו היתה שישעבד האדם את כל גופו ,נפש רוח ונשמה
ולהפילו שינהג יעקב כמעשהו מעשה הרשעים ,ובכן שלו להשי"ת לעשותו רצונו ולעבדו בלבב שלם,
היה ליעקב מלחמה כבדה להתגבר עליו ולהאבק ויתקיים בנו )תהלים קכח ,ב( יגיע כפיך כי תאכל
עמו שלא ייאחז בו שום פגם .וההיפך היה גם ביעקב, אשריך וטוב לך ,שהרי אם עולה זאת בניקל אין בזה
שהוא ניסה בכל כוחו להשפיע רוח טהרה על עשיו, כל רבותא ,דבשמים ממעל ישנם די מלאכים
ואלמלי היה עשיו חפץ היה ביכלתו לקבל מאחיו המשמשים לפני השי"ת ,ריבי רבבות שרפים חיות
יעקב את דרך הטוב ולהזדכך ,אלא שהוא ברשעותו ואופני הקודש ,ועיקר מעלת האדם הנמצא בעולם
ובזדון ליבו לא חפץ לקבל שום דבר מיעקב. הזה הוא שיש לו גוף גשמי וחומר עכור המושכו
ובזה פירש הישמח משה בחלום מאמר הכתוב מטה מטה ,והוא מתגבר על כך ועובד את השי"ת,
)מלאכי א ,ב( אהבתי אתכם אמר ה' ואמרתם במה ומעלה ומשעבד אף כל צרכי גשמיות שלו להשי"ת,
אהבתנו הלא אח עשו ליעקב ואוהב את יעקב ואת וזה עולה לריח ניחוח לפני השי"ת ,כי בזה נשלם
עשו שנאתי ,כי הנה עיקר האהבה נצמח מהאבות תכלית הבריאה והיצירה כולה.
הקדושים ,וכמו שנאמר )דברים י ,טו( רק באבותיך -יעקב ועשיו נלחמו זה בזה והשתדלו למשוך כל
חשק ה' ,אלא דמתמה במה אהבתנו ,דמאי כולי אחד את אחיו לחלקו -
האי ,הרי כיון שיעקב נולד בצדקו אם כן צדיק מה בענין זה כתב רביה"ק הישמח משה זי"ע )פר'
פעל .על זה השיב הלא אח עשו ליעקב והיה להם תולדות ,ד"ה עוד נראה לפרש( מה ששמע בחלום ,דהנה
התערבות זה בזה ורצו להשפיע אחד על השני ,ואף הלא יעקב אבינו ע"ה נולד נוטה לטוב ,כאמרם ז"ל
על פי כן זה פירש לתומו וזה לרשעו ,לכן ואוהב את )ב"ר סג ,ו; והובא ברש"י כאן( שהיה מפרכס בבטן אמו
יעקב ואת עשו שנאתי ,אתוד"ק. על פתחי בתי כנסיות ובתי מדרשות ,ואילו עשיו
הנמצא מדבריו הק' כי אע"פ שיעקב ועשיו נבראו הרשע נולד נוטה לרע ,כאמרם ז"ל )שם( שהיה
פר' לך · כג · תשפ"ז
קשה וטבע קשה ותכונות שונות ,אשר מושכים אותו בשלימות מידתם ,מ"מ הוצרכו לעבודה עצמית
לארציות ותאוות שפילות ,וצריך הוא לעמוד לאחוז בדרכם ,וליעקב היתה מלחמה בכל כוחו
בנסיונות קשים ומרים ביום ובלילה ,שמתגבר עליו במסירות נפש שלא יפול לרשת הטומאה של עשו
היצר הרע וחפץ להפילו ולהורידו שחת ,ויש אשר ועמד בצדקו ,וכן לעשו היה אפשר בקל להדבק
נותנים לו נסיון על ידי שיש לו שכן וחבר המסתובב וללכת אחרי יעקב לבחור בטוב ולחזור בתשובה,
בקרבתו ,ואם אינו נזהר כראוי ומתרועע ומתחבר אלא ברצונו השלם היה בוחר ברע ויצא לשמד
עמו יכול על ידי כן להמשך ולרדת עד לשאול בהיותו פוקד פתחי עבודה זרה.
תחתיה ,ונלכד ברשת היצר נוחל גיהנום ויורד לבאר ורמז לזה שיעקב רצה להכניס את עשו לקדושה
שחת .כי מן השמים חפצים שיהיה לו לאדם בחירה, מצינו דהנה עשו ומלכות אדום הרשעה הם קליפת
ועל כן מעמידים אותו בפני נסיונות וקשיים. חזיר כדאיתא במדרש )ב"ר סה ,א( עה"פ )תהלים פ,
ועל האדם מוטל באותו השעה להלחם בו יד( יכרסמנה חזיר מיער ,מה חזיר הזה בשעה שהוא
ולהתגבר עליו ,בצירוף תפילה ועתירה אל הבורא רובץ מפשיט את טלפיו ,כלומר שאני טהור ,כן
ב"ה ,עזרני נא שאוכל להשאר עבד נאמן לפניך מלכות הזאת גוזלת וחומסת וכו' עיי"ש ,וכן כתב
להכניע ולנצח כל המפריעים והמניעים ,וצריך המהרש"א )מגילה דף י"א ע"א( עיי"ש .והסיבה שיש
האדם להתגבר בכל כוחו שהרי לכך נוצר ונברא לחזיר סימן טהרה דווקא ברגלו ,לפי שהלא יעקב
בכדי שיצטרך להלחם מבית ומבחוץ ,היינו אחז בעקב עשו ועי"ז השפיע עליו מעט רוח קדושה
שלפעמים האויב הוא מבית בגופו שלו מה שיש לו עד שנוצר בו סימן טהרה.
נטיות וטבעיים רעים ונסיונות בכל העניינים ,וגם וזה כביר אמרתי דיתכן שמטעם זה לבסוף אכן
בזה צריך מלחמה גדולה ,ופעמים נותנים לו אויב עתיד עשיו לבוא על תיקונו ,כדאיתא באור החיים
מבחוץ ,שמסתובב בקרבתו שכן רע ובא אליו מצד הק' )ויקרא יא ,ג( ובעוד ספרים הק' )ריטב"א קידושין דף
זה ומצד אחר ,ומנסה לדבר עמו ולקשור עמו קשר מ"ט ע"ב ,ד"ה תשעה נטלו; תורת המנחה לר' יעקב סקילי,
רע ,ובאם לא ילחם במלחמה גדולה כנגדו ,הרי פר' ראה ,דרשה סט; עשרה מאמרות ,מאמר חיקור דין ,ח"ד
שבוודאי לא יתכן לנצחו ועלול הוא ליפול לרשתו. פרק יג; של"ה הק' תולדות אדם בית דוד ,אות קמא( דעתיד
וזהו כלל גדול בתורה שאי אפשר לבוא ולהשיג חזיר ליטהר ,ופירשו דזהו מרמז על עשיו שיהיה לו
שום מדריגה רוחנית ,הן בתורה והן בעבודה ,והן תיקון לעתיד לבוא ,ולהאמור יובן דזהו מכח אחיזת
בשאר ענייני דביקות בבורא ב"ה ללא מלחמה יעקב בו ,אשר בכך גרם לו יעקב שלבסוף ישוב
תחילה ,וכפי שכבר אמר הכתוב )שמות יז ,טז( מלחמה ויחזור אל צד הקדושה.
לה' בעמלק מדור דור ,וזה נגרם ובא מעת שחטא -מן השמים משלחים לאדם נסיונות מבית או
אדם הראשון ,שאז ירדה זוהמא לעולם ונתהווה מבחוץ כדי שיהיה בעל בחירה -
תערובת רע בטוב ,ולכך אי אפשר לבוא למדריגה והנה ענין זה הוא כעין מה שטען איוב לפני השי"ת
רוחנית ללא מלחמה וקשיים ,וא'ל דעות ה' ולו נתכנו ואמר )ב"ב דף ט"ז ע"א( רבונו של עולם בראת שור
עלילות )שמואל-א ב ,ג( ,והוא נותן לכח אחד ואחד בראת חמור ,בראת שור פרסותיו סדוקות בראת
נסיון לפי מה שהוא שיוכל לעמוד בו ,וכשהאדם חמור פרסותיו קלוטות ,בראת גן עדן בראת גיהנום,
עושה כל אשר ביכלתו וכפי כוחותיו ויכולתו הרי בראת צדיקים בראת רשעים ומי מעכב על ידך,
שהבא לטהר מסייעין אותו מן השמים )שבת דף ק"ד והשיב לו הקב"ה דלא כן הוא אלא בראתי יצר הרע
ע"א( ובוודאי שיוכל להתגבר על יצרו ולנצחו. בראתי לו תורה תבלין ,והיינו כי נתן השי"ת לאדם
-אברהם אבינו הוצרך להלחם נגד טבעו דלא הכוחות להילחם כנגד כל הקשיים ויכול להתגבר
כנח שהיה צדיק מבטן אמו - עליהם ,ועל כן לא יוכל האדם לטעון ולומר שהוא
והנה מצינו גבי אברהם אבינו ע"ה שנחלקו חז"ל נולד בטבע רע כמו בעלי החיים שנולדים תיכף בעת
)ב"ר ל ,ח( מאימתי הכיר את בוראו ,יש אומרים בן לידתם עם סימני טומאה ללא יכולת לשנותם.
שלוש שנים הכיר אברהם את בוראו ,ושלוש שנים ואדרבה משמים מזמנים לאדם נסיונות בגוף
פר' לך · כד · תשפ"ז
דברים מבהילים ונוראים שאי אפשר להעלותן על מימי חיי אברהם אבינו הרי חשובים לאנשים כערכנו
דל שפתיים ,ולכן מתחילה כאמור לא הכיר את כמו ג' מאות שנים ,ויש אומרים שרק בן מ"ח שנים
בוראו ,ואעפ"כ נתקרב אברהם אל הקב"ה ועלה הכיר את בוראו ,ועד אז לא ידע כלל .ועוד אמרו
ונתעלה עד לרום המעלה. במדרש )ב"ר לט ,ח( ,שהיה אברהם אבינו מתפחד
לעומת זאת אצל נח מצינו שתיכף כאשר נולד ואומר תאמר שיש בי עון שהייתי עובד עבודת
היה צדיק ,וכאמור בתורה )בראשית ה ,כח-כט( .ויחי כוכבים כל השנים הללו ,א"ל הקב"ה לך טל ילדותך
למך שתים ושמונים שנה ומאת שנה ויולד בן ,ויקרא )תהלים קי ,ג( ,מה טל הזה פורח אף עוונותיך פורחין.
את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו ומבואר בספה"ק )ראה עבודת ישראל ,פר' וירא ,ד"ה
מן האדמה אשר אררה ה' ,ויש מפרשים )ראה ספורנו( והוא יושב( שאברהם אבינו היה בעל תשובה עיי"ש,
שזהו תפילה שינחמנו ה' על ידו ,אכן באבן עזרא שם והיינו כיון שרק לאחר שבמשך זמן לא הכיר את
כתב 'שידע על ידי אדם ,כי נביא היה ,כי על יד זה בוראו ,רק אז הציץ עליו בעל הבירה ואמר לו אני
הנולד תחיה האדמה ,או ראו זה בדרך חכמה' עכ"ל, הוא בעל הבירה )ב"ר לט ,א( ,ולכן הוסיף לו הקב"ה
והיינו שנסתכלו בו וראו עליו את צדקתו ,ונמצא דייקא האות ה"א על שמו ,ואמר לו )בראשית יז ,ה(
שהיה נח צדיק מיד בהוולדו ,וזכה למדריגתו ללא לא יקרא עוד שמך אברם כי אם אברהם ,כיון דאות
יגיעה ועמל .ולזה כתיב גביה )בראשית ו ,ח( וירא ה' ה"א מורה על תשובה ,וכדאמרו חז"ל )מנחות דף כ"ט
כי רבה רעת האדם וגו' ונח מצא חן בעיני ה' ,וסמיך ע"ב( מפני מה כרעיה דה"א תלוי כדי שיוכל בעל
ליה )פסוק ט( אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים, התשובה ליכנס דרך שם ,ומרמז שהקב"ה פותח
והיינו בשלימות מתחילה ועד סוף ,וכבר מאז שנשם שער לדופקים בתשובה.
בראשונה מאויר העולם היה צדיק תמים )ועי' תנחומא והראה זאת הקב"ה דייקא באברהם אבינו שהוא
בפרשתן ,אות ה ,דנח נולד מהול ,דכתיב תמים היה היה אבי האומה הישראלי ,והוא נולד אצל תרח
בדורותיו( ,ולא כאברהם אבינו שנולד אצל אב עובד הרשע שהיה עובד עבודה זרה ,ואף אמו היתה
עבודה זרה שאף מסר אותו לשריפה אצל נמרוד, מרשעת ,כדאיתא מהאר"י הק' )שער הגלגולים ,הקדמה
לפי שכפר אברהם אבינו בעבודה זרה ,וכאמור אף לח; שער הפסוקים איוב א ,א; ליקוטי תורה איוב שם; ספר
נולד להורים רשעים וטמאים גרועים ביותר ,ובעמל הגלגולים ,פרק נ ,ד"ה וירא אליו ה'( שאברהם אבינו נולד
וביגיעה נתייגע ונהפך וגדל לאברהם אבינו ע"ה. כאשר בא תרח על אשתו שלא בטהרה ,והמה
קרית צאנז נתניה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ברכת מזל טוב
שגורה בזה קדם ידידינו העסקן הנכבד והנעלה ,העומד לשרת בקודש ,רב חינא ורב חסדא
הרה"ח ר' זאב דוב דייטש הי"ו
בן ידידינו הנכבד ,איש חי ורב פעלים ,העומד לשרת בקודש
לפני ולפנים במסירות אין קץ ,תהלתו בקהל חסידים ,ה"ה
הרב אברהם דייטש שליט"א
וחתן ידידינו הרה"ח ר' נתן יונה וימר הי"ו -מזכ"ל ק"ק קרית צאנז
לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת נישואי הבן כמר יעקב נ"י
במז"ט ובשעטומ"צ
פר' לך · כה · תשפ"ז
ובתורתו יהגה יומם ולילה ,שכאשר נתיירא נח -ביאור מאמרי חז"ל ע"ד הנ"ל -
שלא ימשך אחר דעותיהם הכוזבות ורוח ההפקרות מעתה יתבאר היטב מה שהביא רש"י דיש
ופריקת העול שנשבה מאנשי דורו הוכרח לעסוק מרבותינו שדורשים אותו לשבח כל שכן שאילו
בתורה הק' יומם ולילה מחמת שכל אויר העולם היה בדורו של אברהם היה צדיק יותר ,כלומר
נתמלא זוהמא ,עד שהוכרח הקב"ה להחריב עולמו שאם היה במצב של אברהם אבינו שהיה צריך
בגודל הזוהמא שהכניסו הקליפות בעולם ,ולא היה לעבוד בעצמו לבוא ולהשיג מדריגות רמות
לנח עצה אחרת זולת לברוח אל התורה הק' שהוא ועליונות ,ולשבר את טבעו ,הרי שהיה צדיק יותר
כעיר מקלט ,ועל ידי כן נתקיים בו 'והיה כעץ שתול כיון שהיה בא על ידי יגיעה .ויש שדורשים לגנאי,
על פלגי מים' )ועי' ייטב לב ,בפרשתן ,ד"ה א"י מה דנאמר וכוונתם לפרש דברי הראשונים ,שאכן נח היה צדיק
כאן תמים(. תמים כאשר העידה עליו תורה ,אמנם הם דורשים
וזהו שלימדה אותנו התורה שכשאין לו לאדם מה שאמר הכתוב צדיק תמים היינו שנולד צדיק
יגיעה בעבודתו אלא הכל הולך אצלו למישרין ,ואינו בתומו ,ולא היה לו יגיעה לזה ,וא"כ מה רבותא יש
צריך להתאמץ אלא הוא מתפלל ועוסק בתורה בזה ,ומה שדרשו לפני כן לשבח שנח היה צדיק
ומתנהג בקדושה בניקל ,הרי שאין בזה כל רבותא מעיקרו ולא כאברהם אבינו הוא לגנאי ,כי הרי
לפני הקב"ה ,כי עיקר הרבותא הוא דייקא כשישנם אדרבה אברהם אבינו הוא נחשב יותר במעלה,
ירידות ונפילות וצריכים להתגבר על הקשיים ,שעל שהרי גדולים בעלי תשובה יותר מצדיקים גמורים
ידי זה גופא עולים ומתעלים מעלה מעלה. )ברכות דף ל"ד ע"ב( ,וזה שנולד נח בצדקו זה גופו הוא
זאת תהיה תורת המסורה ,דאיך יזכה האדם גנותו ,שלא הוצרך להתייגע על כך כאברהם אבינו.
להיות הולך וגדול ,זהו דייקא כאשר הלוך ושוב, ולזה דרשו חז"ל הפסוק אשרי האיש אשר לא
היינו שיש לו עליות וירידות ,שברגע אחד הריהו הלך בעצת רשעים זה נח שלא הלך בעצת שלשה
עומד במעלה גבוהה ,וברגע האחר למשנהו הריהו דורות ,כי אמת שהיה נח צדיק תמים מבטן ומלידה,
נופל ,בכל עת אשר יש לו איזה התעלות הרי שצץ אכן בכל זאת ראו נא באיזה מצב היה חי ומי היו
לו כנגדו ענין של נפילה ,וצריך הוא להלחם כנגד אנשי דורו שהיו בסביבתו ,הלא המה דור אנוש דור
יצרו ולהתחדש מחדש ולקבל על עצמו קבלה טובה המבול אשר נשחת הארץ לפני האלוקים ,וגם היה
בהתחדשות גמורה ,וכאשר הלוך וחסור שנפל בדור הפלגה שהיה להם דעות כוזבות ועסקו
ממדריגתו ,דייקא אז הלוך ונסוע הנגבה ,צד דרום בפילוסופיה ,ואילו נח נשאר בתומתו ובשלימות
מורה על החכמה ,וע"ד אמרם ז"ל )ב"ב דף כ"ה ע"א( ונלחם מלחמה כבידה שלא להמשך אחריהם ,וזהו
הרוצה להחכים ידרים וסימנך מנורה בדרום .לא כן רבותא גדולה אצלו שלא נמשך אחריהם אלא
ברכת מזלא טבא וגדיא יאה
ברכות נאמנות למזל טוב ורוב שמחה שגורות בזה קדם ידידינו היקרים מזהב ומפז ,פארי המעלות
ומוכתרים בכל מדה נכונה שמם מפארים בהילולים ,העומדים בתמידות לסייע למערכת,
מטובי סופרי המלך – ה'כותבים' במכון עץ החיים
הרב מאיר וינגרטן שליט"א
אב"י בביתר עילית
ובנו החתן המו"מ בתוי"ש מורינו שמואל נ"י
לרגל שמחת נישואיו במזל טוב ובשעטומ"צ
ברכותינו שגורות בזה מקרב הלב ,שמשמחה זו יושפע שפע ברכות דלעילא ויזכו לראות דורות ישרים ומבורכים,
ולשבת באהלה של תורה כל הימים מתוך נחת שפע והרחבת הדעת ,מתוך סיד"ש שובע שמחות עד ביאת ינון בב"א.
המאחלים ברוב הערכה
מערכת "בצילא דמהימנותא" מכון 'עץ החיים'
פר' לך · כו · תשפ"ז
קרויים בנים למקום. אילו היה האדם צדיק משעת לידתו ולא היה צריך
-מגודל המלחמה הקשה שלנו מוכח שעבודתו ליגיעה ועמל ,הרי שלא היה יכול להשיג מאומה ,רק
חשובה בשמים ממעל - כאשר הלוך ושוב הלוך וחסור ,דייקא אז יכול להיות
ויש בכל זה התחזקות גדולה שלא נאמר שאין אנו הולך וגדול ולהתעלות מעלה מעלה )ועי' ייטב לב,
יכולים להדמות ולהיות כדורות הראשונים ,שהרי בפרשתן ,ד"ה היה בדורותיו(.
אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ,ואם ויבואר בזה המסורה שהביא האלשיך הק' )פר'
הראשונים כבני אדם אנו כחמורים )שבת דף קי"ב בראשית ו ,א-ח( ששה פסוקים של ה' תיבות סמוכות
ע"ב( ,ומימרא זו כבר אמרו התנאים בזמנם ,ואנן מה משתי אותיות כל אחת מהן ,ג' מהם נמצאים בתורה,
נעני אבתרייהו ,וכי התורה שאנו לומדים פועל וג' בנ"ך .א .ויולד נח את שם את חם ואת יפת )בראשית
משהו בשמים ממעל ,ומצות תפילין והתפילות או ה ,לב( ,ב .כי גם זה לך בן )שם לה ,יז( ,ג .כי יד על כס
שאר המצוות שאנו מקיימים האם הם פועלים י-ה )שמות יז ,טז( ,והאריך שם לבאר הרמז בדברי
ועושים רושם בשמי מרום ,ויכול האדם לטעות המסורה לדרכו בקודש ,ואף אנו נענה חלקינו בזה
בעצמו ולזלזל במעשיו ולירד מטה מטה חלילה. לבאר הני תלת מקראי בתורה ע"ד הנ"ל ,דבא ללמדנו
אכן האמת אינו כן ,אלא אף בדורות שלנו כל כי אע"פ שנח היה צדיק מיד בלידתו ,ומעתה מה
מעשה ומעשה חשוב הוא בשמי מעל ,ויכול כל אחד גדולה ורבותא שמשבחו הכתוב ,לזה אמר הכתוב
ללמוד זאת ממה שרואה היאך שכל דבר בא לו שהיה לו גם את בנו חם שהיה רשע ,וזהו את שם את
מתוך קושי ומלחמה כבידה ,ואילו לא היה תורתנו חם ,שהיו לו שני בנים האחד צדיק וכשר כשם והאחד
ומצוותינו חשובים בשמי מעל ,הרי שלא היה לנו רשע כחם אשר בהמשך ילמדו רוע מעלליו.
מלחמות כבדות כל כך ,אלא הכל היה הולך ועולה ולזה הסמיך עוד המסורה הפסוק כי יד על כס
לנו בקל ,ולא היה היצר הרע מתגבר עלנו כל כך. י"ה מלחמה לה' בעמלק מדור דור ,ללמד שעד שלא
וממה שרואים אנו המלחמה הכבידה שיש לנו בכל יבוער רוח הטומאה מן הארץ ולא יהיה עוד תיקון
האופנים ,שלא נוכל לעסוק בתורה ולקיים המצוות, העולם ,הרי שלא יתכן להתעלות במעלות התורה
ואין היצר הרע מניח לנו לעבוד את ה' אלוקינו כאשר והיראה ללא מלחמה לה' בעמלק ,והסמיך עוד
עם לבבנו ,ומוכרחים אנו להתייגע ולהלחם בו ,לבכות הפסוק כי גם זה לך בן ,רצ"ל דהיינו רבותייהו
ולהפיל תחינה לפני השי"ת עזרני נא שאוכל להיות דישראל שנקראים בנים למקום ,וגדולים הם
ירא שמים כרצוני ומאוויי ,זכני לקדש רמ"ח איברי ממלאכי השרת ,כי מלאכי עליון אין הם צריכים
ושס"ה גידי ,הרי שמאותה ממלחמת היצר גופא מוכח להלחם ולהתייגע בעבודתם ,כבני ישראל אשר הם
שהוא אינו מרוצה ממעשינו ולא ניחא ליה בעבודתנו עומדים תמיד בקשרי מלחמה ,ועל כן דייקא הם
חצר הקודש צאנז
קרית צאנז נתניה
כסא דברכתא
ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה ,קדם איש חי ורב פעלים לתורה ולתעודה ,נודע בשערים
לשם ולתהלה ,העסקן הנכבד ומאוד נעלה ,נאמן ומסור לחצר הקודש צאנז ומוסדותיה ,ה"ה
הרה"ח ר' אהרן הופמן הי"ו
מנהל רשת הכוללים 'מבצר התורה' דחסידי צאנז
לרגל השמחה השרויה במעונו
שמחת נישואי בתו הכלה תחי' במזל טוב ובשעטומ"צ
ויהא רעוא מן קדם אבוהון דשבשמיא ,שיזכה לרוות רוח נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו ,ואך ששון ושמחה ישכון
באהלו תמיד ,מתוך נחת והרחבה ,סייעתא דשמיא עד עולם ,ואך טוב וחסד ירדפוהו כל הימים
ההנהלה
פר' לך · כז · תשפ"ז
שמים וארץ ,והוא מבהיל על הרעיון ,והיינו מחמת אשר הוא גירא בעינא דשיטנא ,מזה גופא מוכח
שבגשם באים ועולים כל ניצוצי הקדושה )ועי' חשיבות כל מעשינו .ומעתה יש בזה התחזקות גדולה
להחיד"א בדבש לפי ,מערכת ט ,אות ה( ,והגשם הוא מידו לקבל עלינו עול מלכות שמים ביתר שאת ללמוד
של הקב"ה בעצמו )עי' תענית דף ב' ע"א( .וזהו שאנו וללמד לשמור ולעשות ולקיים.
מבקשים 'ותן טל ומטר לברכה' ,ובפשטות הכוונה נכנסים אנו כעת לחורף ארוך ,וכבר הביא מרן
לברכה בגשמיות לכל אחד ואחד מישראל ,אכן מי אאדמו"ר זי"ע )שם ,אות ח; שפע חיים דרשות חורש"י
שחננו השי"ת בדעת והשכל ,הוא מבקש בזה לזכות תשד"מ ,פר' נח( בשם צדיקים )עי' בספר ביתו נאוה קודש
להיות שמור בקדושה כדבעי שיזכה לקדש רמ"ח ח"ג עמ' תתשעט ,בשם רביה"ק מוהרצ"ה מזידיטשויב זי"ע(
איבריו בקדושה ובטהרה כדבעי ,ולתקן את כל שמאחרי שמיני עצרת ושמחת תורה עד חג הפסח
הניצוצות הק' ,ולהיות נשפע עליו שפע דעת עליון, הוא כחול המועד ארוך ,ואפשר לזכות בלילות
ולקבל עליו עול מלכות שמים שלימה. החורף לדברים הרבה ,וכמו שמקובל עוד מצדיקים
יהי ה' אלוקינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל זי"ע )עי' דרכי חיים ושלום אות תתי ,בשם הרה"ק בעל
יעזבנו ואל יטשנו להטות לבבנו אליו ללכת בכל הדרכי תשובה זי"ע; ליקוטי אמרי פנחס שער עבודת ה' אות
דרכיו ,יעזור השי"ת שנוכל לקבל עלינו עול מלכות יג; ביתו נאוה קודש שם( שקראו ללילות החורף 'די
שמים ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים ,אלה הייליגע ווינטער נעכט' ,ואם יעבוד האדם את
ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלוקינו נזכיר השי"ת כראוי יכול לזכות בהם בכל המדריגות,
)תהלים כ ,ח( ,ועל ידי מה שאנו עוסקים בתורה הק' ובפרט בשנה מעוברת שבו אפשר לזכות ביותר
בהתמדה ובדביקות אמיתי ,הרי שבוודאי יחוס למדריגות רמות כפול ומכופל יותר משאר שנים
וירחם עלינו השי"ת שלא נצטרך עוד למלחמה כנודע )עי' ברכי יוסף סי' תרפ"ה סק"א; ועי' מגלה עמוקות
אחרת ,ויכניע השי"ת את כל השונאים והקליפות, פרשת וישב ד"ה וישב(.
ויתרומם קרן התורה ויעבדו כולם את השי"ת הנה מתחילים היום בערבית לבקש בתפילה 'ותן
בשמחה ובטוב לבב איש תחת גפנו ואיש תחת טל ומטר' ,וכתב האר"י הק' )ראה ליקוטי תורה ,ליקוטים
תאנתו ,וישפיע לכל בני ישראל שפע ברכה והצלחה, דף כ"ג( שבגשמים ישנם ניצוצי קדושה הרבה ,ולכן
בני חיי ומזוני רויחי ,רפואות וישועות לנו ולכל הפליגו חז"ל במעלת יום הגשמים מאוד ,עד שאמרו
ישראל ,ונגאל בגאולה השלימה במהרה בימינו אמן. )תענית דף ז' ע"ב( גדול יום הגשמים כיום שנברא בו
קרית צאנז נתניה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כסא דברכתא
ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה ,לכבוד איש חי ורב פעלים לתורה ולתעודה,
נודע בשערים לשם ולתהלה ,ה"ה
הרה"ח ר' רפאל אהרן קורץ הי"ו
יו"ר ועד הרפואה דקהלתנו הק' בארה"ב
לרגל השמחה השרויה במעונו במז"ט ובשעטומ"צ
שמחת נישואי בנו החתן המו"מ בתוי"ש כמר עזריאל נ"י
עם הכלה תחי'
בת מחותנו הנודע בשערים לשם ולתהלה ,איש חי ורב פעלים ,ה"ה
הרה"ח ר' שלמה רייכמן הי"ו -אב"י בבארא פארק
והברכה אחת היא לסבים
והרה"ח ר' מנחם מענדל רייכמן הי"ו -בארא פארק הרה"ח ר' חיים קורץ הי"ו -יוניאן סיטי
ויהא רעוא מן קדם אבוהון דבשמיא ,שיזכה לרוות רוח נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו ,ואך ששון ושמחה
ישכון באהלו תמיד ,מתוך נחת והרחבה ,סייעתא דשמיא עד עולם ,ואך טוב וחסד ירדפהו כל הימים.
פר' לך · כח · תשפ"ז
הלברשטאם שליט"א בן המחותן כ"ק האדמו"ר יום ראשון פר' לך ז' מרחשון
מגארליץ שליט"א ,לרגל שמחת נישואי בתו הכלה תחי'. לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין
להבחור הבר מצוה ראובן נ"י בן הרה"ג ר' אלימלך
יום שלישי פר' לך ט' מרחשון ישראלי משגיח בישיבה"ק )ב"ר אליעזר מרדכי מחיפה,
בערב סידר מרן שליט"א חופה וקידושין אצל החתן וחהג"ר אליהו גומבו מפעיה"ק( ,ולהבחור הבר מצוה
מורנו חיים שלום נ"י בן הרה"ג ר' אשר בוים מנה"ר ישראל נ"י בן הר"ר חיים ברוך הלברשטאם מאלעד
בישיבה"ק )ב"ר יהושע מצפת ,וח"ר יצחק אהרן ברבר מפעיה"ק(, )בה"ר שמואל מב"ב ,וח"ר יעקב בהריר מירושלים(.
ע"ב הרה"ח ר' יוסף גליק מפעיה"ק .אח"כ קיבל מרן אחר התפילה נערך שמחת הברית לבן הר"ר חיים
שליט"א קהל מבעלי השמחות בשבוע הבעל"ט. משה ויינברגר מפעיה"ק )ב"ר אהרן דוד מפעיה"ק יו"ר
ארגון אתך אני ,וחתן הג"ר חיים יעקב ישראלי ר"מ בישיבה"ק
יום רביעי פר' לך י' מרחשון לצעירים דברי חיים פעיה"ק(.
לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין
להבחור הבר מצוה יוסף נ"י בן הרה"ח ר' משה בערב קיבל מרן שליט"א קהל מבעלי השמחות
זלמנוביץ מפעיה"ק .אחר התפילה נערך שמחת בשבוע הבעל"ט.
הברית לבן הר"ר שמואל חנא רוטנברג מפעיה"ק )ב"ר אחר תפילת ערבית יצא מרן שליט"א לקידוש
דוד זאב מפעיה"ק ,וח"ר שמואל שמעלקא פיליפ מפעיה"ק(. לבנה .אחר ריקוד טובים מאורות עברו כל הקהל
בערב קיבל מרן שליט"א קהל מבעלי השמחות לברכת א גוט חודש.
בשבוע הבעל"ט .בין הנכנסים היו גם הרה"ג ר' חיים
אלחנן בוים שליט"א מפעיה"ק והר"ר יהושע ליפשיץ יום שני פר' לך ח' מרחשון
מנהל ארגון רצוננו דחסידי צאנז ,והגישו אל מול פני לפני תפילת שחרית הניח מרן שליט"א תפילין
הקודש את הקבלות טובות והקוויטלעך של כלל להבחור הבר מצוה שלום נ"י בן הרה"ג בנש"ק ר' צבי
אנ"ש ברחבי תבל שקיבלו עליהם התחזקות בעבודת אלימלך לייפער שליט"א מנה"ר דישיבה"ק מתיבתא
ה' לאור ההתחזקות הגדולה אחר מעמד הנורא הוד דברי יציב בחיפה )בן כ"ק האדמו"ר מנדבורנא פ"ת שליט"א(.
בהקפות שניות העעל"ט.
לפני תפילת ערבית הדליק מרן שליט"א ב' נרות לרגל בערב סידר מרן שליט"א חופה וקידושין אצל
יומ"ד של הרה"ק המאור עינים מטשערנאביל זי"ע. החתן חיים מנחם נ"י בן הרב בן ציון יעקובוביץ מנהל
ת"ת דרכי אבות בעיה"ק צפת )בן הג"ר גדליה שליט"א
יום חמישי פר' לך י"א מרחשון רא"כ מעלי דשבתא פעיה"ק( ,ע"ב הרה"ח ר' רפאל בלוך
לפני תפילת שחרית הדליק מרן שליט"א ב' נרות מפעיה"ק )ח"ר חיים אריה לוינשטיין מפעיה"ק(.
לרגל יומ"ד של הרה"ק המאור עינים מטשערנאביל זי"ע. אח"כ קיבל מרן שליט"א קהל ,מבעלי השמחות
אחר התפילה נערך שמחת הברית לבן הר"ר בשבוע הבעל"ט ,בין הנכנסים היה גם הרה"ג רבי ברוך
קרית צאנז נתניה
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
כסא דברכתא
ברכת מזלא טבא וגדיא יאה שלוחה בזה ,לכבוד איש האי גברא יקירא ,איש האשכולות,
שמו מפארים ,מסור לחצר הקודש צאנז ולמוסדותיה ,ה"ה
הרה"ח ר' ברוך דוב קליין הי"ו
חבר מועצת העיר צפת
לרגל השמחה השרויה במעונו שמחת נישואי בתו הכלה תחי' במזל טוב ובשעטומ"צ
עב"ג החתן המו"מ בתוי"ש החבר יצחק מרדכי נ"י
בן הרב גדליה דוד שווארץ הי"ו -אב"י פעיה"ק
ובברכת מזל טוב לסבים
הגאון רבי יהודה צבי גלנץ שליט"א -רב ביהמ"ד אמרי דבש בנתניה הרה"ח ר' חיים שלמה זלמן שווארץ -אב"י באנטווערפן
ויהא רעוא מן קדם אבוהון דבשמיא ,שיזכה לרוות רוח נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו ,ואך ששון ושמחה
ישכון באהלו תמיד ,מתוך נחת והרחבה ,סייעתא דשמיא עד עולם ,ואך טוב וחסד ירדפהו כל הימים.
פר' לך · כט · תשפ"ז
בישיבה"ק( ,ולבן הר"ר יצחק ויינברגר מפעיה"ק )ב"ר יחזקאל רייך מקרית צאנז טבריה )ב"ר אפרים מק.
יחיאל מביתר ,וח"ר מאיר אברהם שנק מפעיה"ק(. הבעש"ט פ"ת ,וחתן הג"ר משה נחמן זילברמן שליט"א ר"מ
בחצרות קדשינו
כאמור המעמד יתקיים ביום חמישי בראשות כ"ק מרן היערכות לקראת מעמד הוקרה ללמעלה ממאתיים
אדמו"ר הגה"ק שליט"א ,ובהשתתפות ראשי ורמ"י בחורים מצטיינים מצטייני תכנית "ושננתם" -המסגרת
הישיבות לצעירים די בכל אתר ואתר ,ועליהם הורי וזקני הייחודית המיושמת בהצלחה בהיכלי הישיבות בקרית
התלמידים אשר יבואו לשוש משוש בשמחת התורה של צאנז ,בני ברק ,ירושלים ,אלעד וביתר
צאצאיהם היקרים הי"ו .המעמד ייפתח אי"ה בשעה 7.00 בימים אלו נערכים ב'ארגון ושננתם' הפועל בתוככי
בערב בדיוק ,וסיום המעמד בעז"ה בשעה 9.00בדיוק. הישיבות לצעירים דחסידי צאנז למעמד כבוד התורה,
שתתקיים אי"ה בשבוע הבעל"ט פרשת וירא ,ביום
מעמד סיום מסכת יומא במסגרת כולל ערב 'תורת חמישי ח"י מרחשון ,בקרית מלך רב בהיכל הגדול,
משה' בישיבת היכל התורה פעיה"ק בראשות כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק שליט"א.
מעמד מרומם של כבוד התורה התקיים ביום שלישי מסיבה של מצוה ומעמד 'כבוד התורה' השנתי
פר' נח העעל"ט בישיבה"ק ישיבת היכל התורה פעיה"ק, המתקיים מידי שנה בשנה ובו מחלקים תעודות
מעמד סיום מסכת יומא שנלמד ע"י בחורי החמד הצטיינות ופרסים למאות בחורים מצטיינים מרשת
במסגרת כולל ערב תורת משה ע"ש של הרבני מוה"ר הישיבות לצעירים דחסידי צאנז בארה"ק ,אשר עמדו
משה רייך ע"ה ,והעומד בראשה ראש הכולל הגה"צ רבי בכור המבחן בהצלחה מרובה על מאות דפי גפ"ת
מאיר משולם שליט"א בן כ"ק מרן שליט"א ,כשבמסגרת במסגרת תכנית 'ושננתם' הפועלת בישיבות הק' זה מס'
זו לומדים בשנה האחרונה את מסלול 'דף השינון' שע"י שנים ברוב הצלחה ,ובמהלכו נבחנים הבחורים ,לאחר
מפעל התורה 'תורתם משתמרת' דחסידי צאנז. יגיעה עצומה ושינון על המסכתות שנלמדו בישיבות
המסובים והקרואים במסיבה של מצוה זו הסבו אל בשלושת השנים האחרונות ,כשהם מוסיפים על זה עוד
מול שולחנות ערוכים כראוי וכיאות ,אשר הוגש ע"י מאות דפי גפ"ת שלמדו בעצמם בבקיאות נפלאה.
ובאדיבות הנהלת היכלי התורה והחסידות דחסידי צאנז, בחורי החמד אשר משקיעים משננים ועמלים בתורה
שהוגש באופן נאה בהיכל הכינוסים שבישיבה"ק. הק' בהתמדה בנשך שנת תשפ"ו ,זוכים כעת לקצור
את המעמד פתח בדברים הגה"צ רבי מאיר משולם הפירות ,ולהתעטר בתואר 'צורבא מרבנן' ,ו'יקר
שליט"א ,אשר בדבריו שיבח את הבחורים הלומדים אורייתא' ,עטרת פז וכתר תורה.
ברכת מזלא טבא
שלוחה בזה קדם ידידינו הנכבד ומאוד נעלה ,יקר הערך ופאר המעלות ,איש האשכולות ,שמו מפארים
בתוך אמוני עם ,רודף צדקה וחסד ,אוהב תורה ולומדיה ,העומד לימין המערכת בכל עת ועונה ,ה"ה
הרה"ח ר' אהרן הופמן הי"ו
מנהל רשת כוללי האברכים מבצר התורה
לרגל השמחה השרויה במעונו במזל טוב ובשעטומ"צ
שמחת נישואי בתו הכלה תחי'
עב"ג החתן המו"מ בתוי"ש כמר מנחם מענדל פאפער נ"י
בן הגה"צ אב"ד סעליש שליט"א
ויהא רעוא שאך ששון ושמחה ישכון באהלו תמיד ,מתוך נחת והרחבה ,ויזכה לרוות רוב נחת דקדושה מכל צאצאיו
לראות דורות ישרים ומבורכים ,אך טוב וחסד ירדפוהו כל הימים ,וסייעתא דשמיא עד עולם ,אמן.
המאחלים ברוב הערכה
ההנהלה וחברי המכון
פר' לך · ל · תשפ"ז
ובמאנסי ,לארח בתוכם את האורח החשוב הגה"צ רבי בהתמדה גדולה כשקול התורה מהדהד ברמה במסגרת
מאיר משולם שליט"א בן כ"ק מרן שליט"א ,אשר הגיע לימודי הכולל ,כשהזורעים בדמעה בהתמדה ובחזרה
לארה"ב לרגל שמחה במשפחת חמיו הגה"צ רב ור"מ ושינון ,ברינה יקצורו ,וזכו לסיים מסכת יומא ,וכעת פתחו
דקהל ראשי חכמה במונטריאול שליט"א. בלימוד מסכת פסחים ,יחד עם כלל אנ"ש במסגרת 'דף
ביום חמישי הגיע האורח שליט"א לליקווד ,כשבערב השינון' שע"י ארגון משתמרת.
התכנסו יחדיו בחורי החמד לחבורה מרוממת בראשות בדבריו אף שיגר ברכות שבח והודיה קדם הנהלת
האורח שליט"א ,יחד עם ראש החבורה הקבוע הר"ר היכלי התורה והחסידות על העמידם כל צרכי הסעודה,
יחזקאל לייכטער הי"ו .החבורה התקיימה בביתו של וכל פעלם משך כל השנה למען הבחורים הי"ו ,בדברים
הרה"ח ר' משה שמואל בריסק הי"ו מיקירי קהלתנו הק' מיוחדים הביע ברכת תודה והכרת הטוב קדם ראשי
בליקווד. ארגון משתמרת המנהל העסקן הר"ר משה קלוגר הי"ו
אחר זמירות שירות ותשבחות ,השמיע האורח ואיתו עמו המנהל הרוחני הרה"ג ר' זלמן לייב בינדר
שליט"א דברי חיזוק בפני הבחורים כשבדבריו עורר שליט"א ,העומדים לימין הבחורים ולימין כולל הערב
לעשות כלי לאצור בתוכו כל ההתעוררות דקדושה מימי בכל המצטרך בכל עת ועונה .כן שיגר ברכת תודה קדם
הרחמים והרצון ,להכניסם עמהם אל ימות החורף פטרון הכולל הנדיב הרה"ח ר' אברהם רייך הי"ו ראש
ולהמשיכם לכל ימות השנה. הקהל דקהלתנו הק' בליקווד ,אשר הוא הגבר הקים ויסד
אחר שעה מרוממת של שבת אחים גם יחדיו ,פנו הכל כולל זה לע"נ אביו הבלתי נשכח הרבני מוה"ר משה רייך
יחדיו לתפילת ערבית בבית מדרשנו הסמוך .כשלאחמ"כ ע"ה.
סייר האורח הגרמ"מ שליט"א יחד עם הרה"ח ר' אברהם החרה החזיק אחריו בדברים הרה"ג ר' זלמן לייב בינדר
רייך הי"ו ראש הקהל דקהלתנו הק' ,והעסקנים הר"ר שליט"א מנה"ר של מפעל התורה תורתם משתמרת,
בנימין קנאפלער הי"ו והר"ר מאיר ראזנבערג הי"ו במקוה אשר אף הוא הביע בפני הבחורים התפעלותו מהתמדתם
טהרה דבית מדרשנו ובשאר חדרי בית המדרש, של הבחורים וידיעתם הברורה במסכתות הש"ס אשר
כשהאורח שליט"א אינו מסתיר התפעלותו מהיופי למדו ונבחנו עליהם עד כה במסגרת הכולל.
וההידור כראוי וכיאות לבית ה'. דברים מיוחדים השמיע בפני הבחורים האורח הרה"ג
ביום שישי הגיע האורח שליט"א לעיר מאנסי ,אחר ר' חיים יהודה אייזנבך שליט"א ר"מ בישיבה"ק לצעירים
תפילת שחרית הגיע יחד עם הרב דוד מאשינסקי מנהל דברי חיים פעיה"ק ויו"ר ארגון דרכי חיים -ארגון
ת"ת דרכי אבות במאנסי ,והעסקן הר"ר יחזקאל יצחק ההדרכה דחסידי צאנז ,כשבדבריו הרחיב שכל אחד
שימון הי"ו לסיור בבנין בית מדרשנו הגדול שהולך ונבנה ואחד יכול לסיים ש"ס ,ואין זה תלוי כלל בכשרונות ,כי
בקצב מהיר בהוד והדר כראוי וכיאות לבית אלוקינו. אם ברצון והשאיפה .כן הרחיב במעלת לימוד התורה
והביע את התפעלותו מההשקעה המרובה מהפאר בחבורה ובמסגרת אחת ,שיש בזה כמה וכמה מעלות
וההדר המושקעים במקום. טובות .את דבריו סיים ברכה ערוכה לכלל המשתתפים.
בליל שב"ק התפלל האורח שליט"א בבית המדרש אחר כמה ניגוני שמחה וריקודין של שמחה ,ברכו
הגדול דחסידי וויזשניץ בעיר ,שם אף התכבד לירד לפני ברכהמ"ז ,כשעל הכוס התכבד לברך הבה"ח יקותיאל
התיבה לתפילת מנחה בערב שבת. יהודה )ב"ר יצחק( פרידמן הי"ו מותיקי הלומדים אשר
בעידן רעוא דרעוין הגיע האורח שליט"א להתפלל זכה אף הוא לסיים כעת מס' יומא.
בבית מדרשנו ,ובסעודה שלישית שנערכה ברוב עם עם סיום המעמד המלבב ,נשמעו ברכות תודה קדם
האזין הקהל קשב רב לדבריו הנפלאים של האורח כל אלו שעמלו ויגעו למען המעמד ,כמו גם לצוות הרוחני
שליט"א בדברי תורה ,כשהוא משלב דברים של חיזוק דישיבה"ק ,דברי שבח מיוחדים נקשרו לראש מנהלי
בענין הכרת הטוב ,ועניינים נוספים הנלמד מן הפרשה. היכלי התורה והחסידות אשר כבכל פעם לא חסכו
האורח שליט"א ציין בהתפעלות את התרשמותו מאומה למען הצלחת המעמד .וכן לראשי ומנהלי מפעל
החיובית ממראה התפתחות הקהילה במאנסי ,אשר בכל התורה 'תורתם משתמרת' ,ישאו ברכה מאת ה'.
פעם שמגיע רואים עוד ועוד מהתפתחותו הגדולה של
קהלתנו הק'. הגה"צ רבי מאיר משולם שליט"א אורח דקהלתנו הק'
עם צאת השבת הודו קהל אנ"ש נרגשות לאורח על בליקווד ובמאנסי
בואו לקהילתם ותרומתו הגדולה לחיזוקם ולעידודם. בשבוע העעל"ט זכו בני קהלתנו הק' בליקווד
פר' לך · לא · תשפ"ז
המדריכים אחת לשלשה חודשים לטכס עצה -ותשועה והבית בהבנותו :התפתחות מבורכת בארגון ההדרכה
ברוב יועץ ,לבניית הבית של כלל חתני ואברכי אנ"ש על לחתנים במשנת רבותינו הקדושים "דרכי חיים"
מבועי התורה והיראה. כזכור לפני למעלה משנתיים ימים הגיעה בשורת
כלל המדריכים משמשים כשלוחי הקודש וכידא ההתחדשות של ארגון 'דרכי חיים' אל אנ"ש ,במינוי
אריכתא של כ"ק מרן שליט"א ,וצמודים הם להוראת מדריכים חדשים שעברו קורסים מקצועיים ,לצד
הקודש ,כאשר כל הדבר הקשה יביאון אל הקודש פנימה, המדריכים הותיקים והמנוסים ,ליווי מקצועי בהמשך
על כל צעד ושעל ,בנוסף לזמינות המדריכים לאחר הדרך ,ועוד.
החתונה לכל אחד ואחד בכל עת ועת. עם פתיחת זמן החורף התפרסמו בהיכלי הישיבות
להלן רשימת שלוחי הקודש -מדריכי אנ"ש ה"ה: מכתבו המיוחד של הגה"צ ראש הישיבה שליט"א,
הגאון רבי יעקב ישראל שמרלר שליט"א ראש הכוללים לבחורים החתנים המתעדים ומכינים עצמם לקראת
במרכז התורה ,הרה"ג רבי נפתלי צבי בלעך שליט"א ראש שמחת נישואיהם בשעטו"מ על נחיצות הענין לשמוע
הכולל ודומו"צ בית מדרשנו בשכונת נוה הדר בחיפה, ולקבל הדרכה לדעת הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון,
הרה"ג ר' מרדכי צבי שמרלר שליט"א מפעיה"ק ,הרה"ג רק ממדריכים מאנ"ש המוסמכים ע"י ארגון 'דרכי חיים'
ר' אלימלך בלומענברג שליט"א ר"מ בישיבת תולדות שנתייסד ע"י כ"ק מרן שליט"א ,באופן נכון ונאות עפ"י
אהרן באלעד ,הרה"ג ר' חיים נתן גלנץ שליט"א מנהל הדרך המסורה לנו מאבוה"ק ורבוה"ק בדרך התורה
רוחני בהיכל הכולל בביתר עילית ,הרה"ג ר' חיים רפאל והיראה והחסידות בבחינת 'צאי לך בעקבי הצאן ורעי את
אייזנבך שליט"א משגיח בישיבה"ק לצעירים דברי חיים גדותיך' .וכפי שידוע בשער בת רבים עומק רצונו ודעתו
פעיה"ק ,הרה"ג ר' אריה יהודה בלומנטל שליט"א מנה"ר של כ"ק מרן שליט"א שכלל בחורי אנ"ש המתגדלים
בישיבה"ק ,הרה"ג ר' דוד זלמנוביץ שליט"א משגיח תחת עץ החיים שיקבלו הדרכה ע"י מדריכים מאנ"ש
בישיבה"ק ,הרה"ג ר' משה ברגר שליט"א ר"מ בישיבת דייקא.
תולדות אברהם יצחק בירושלים ,הרה"ג ר' צבי גרין בימים אלו אף קיבלו כלל המדריכים מימון מיוחד
שליט"א רא"כ הל' שבת במרכז התורה ,והרה"ג ר' לרכישת קורס בן עשרה שיעורים בנוגע לעזרה ומענה
יקותיאל יהודה שימון שליט"א רא"כ מפעל הש"ס 30דף לאברכים לאחר נישואיהם ,זאת בנוסף לשאר הקורסים
גפ"ת בחודש במרכז התורה. המקצועיים להשלמת ורכישת ידע נוסף שקיבלו ועברו
ההרשמה במזכירות דרכי חיים אצל הרב אברהם כלל המדריכים.
שימון הי"ו ,בפלא' .055-6721166 בנוסף הוקם פורום הדרכה ,במהלכה מתכנסים כלל
גליון זה נודב
לע"נ הרבני המפואר
מהחסידים הראשונים מדור קמאי ,חסיד בכל ישותו,
תהלוכותיו והנהגותיו,
דמות מופת של דבקות בצדיקים
הרה"ח ר' שמואל רפאל ז"ל
בן הרה"ח ר' יחזקאל ז"ל רייך
נלב"ע
ט"ז חשון תשע"ה
ת.נ.צ.ב.ה
פר' לך · לב · תשפ"ז
פר' לך · לג · תשפ"ז
פר' לך · לד · תשפ"ז
פר' לך · לה · תשפ"ז
פר' לך · לו · תשפ"ז
פר' לך · לז · תשפ"ז
פר' לך · לח · תשפ"ז
פר' לך · לט · תשפ"ז
פר' לך · מ · תשפ"ז
