gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu

שבוע: לך לך (2026-10-19)

הבינני ואלמדה · Havineini Ve'elmedu — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫פרשת לך לך תשפ"ז‬ ‫גליון רכט‬ ‫הסוד של נשות ישראל‪...‬‬ ‫מנין שואבות הנשים אמונה?‬ ‫אחר גוו את כל העולם הזה ומשקיע את עצמו בימה של‬ ‫בתורה‪ .‬לא היתה השאלה איך יזכו לעולם הבא‪ ,‬כי עולם‬ ‫בגליון האחרון עסקנו בכך שהידיעה השקרית של‬ ‫תורה‪ ,‬וביטול זה שאינו דבר קל כלל וכלל‪ ,‬הוא ביטול‬ ‫הבא בוודאי יהיה להם לרוב‪ .‬השאלה היתה איך יזכו בעולם‬ ‫עולם הטבע חזקה כל‪-‬כך‪ ,‬עד שרק יגיעה בתורה‬ ‫שאי אפשר למצוא במקום אחר‪ ,‬והיות שעשה מה שהוטל‬ ‫הזה למה שהגברים זוכים לו באמצעות לימוד התורה!‬ ‫מעלה את ידיעות האמונה לבהירות שתנצח אותה‪,‬‬ ‫עליו וביטל את עצמו לרצון ה'‪ ,‬נותן לו הקב"ה בשכרו את‬ ‫הן כך כתבו הספרים הק' שהעולם הבא של האדם לא‬ ‫ובלעדיה אי אפשר להגיע לאמונה שלמה! אכן ישאלו‬ ‫ידיעת האמונה‪ .‬השגת הידיעה אינו באופן ישיר בעקבות‬ ‫יהיה שכר חדש שיקבל‪ ,‬אלא הוא העולם שהוא עצמו בונה‬ ‫רבים‪ :‬הנשים שאינן מתייגעות בתורה כלל – כיצד‬ ‫היגיעה‪ ,‬אלא הוא בבחינת יגעת ומצאת‪ ,‬הוא יגע במקום‬ ‫לעצמו בהיותו בעולם הזה‪ ,‬וכמו שפירש בספה"ק בית‬ ‫יגיעו הן לאמונה אמיתית?!‬ ‫אחד והקב"ה ממציא לו מציאה ממקום אחר‪.‬‬ ‫אהרן "עולם הבא – עולם שכבר בא"‪ ,‬כי מה שבונה האדם‬ ‫הבה ניגע בנקודה זו‪.‬‬ ‫ומעתה אין שום קושי להבין שאף הנשים‪ ,‬היות שהן‬ ‫בעולם הזה‪ ,‬זה מה שיהיה לו בעולם הבא‪ ,‬ונמצא שאף‬ ‫נשאלת השאלה‪ :‬הלא מפורש דיבר קרא‪" :‬כה תאמר‬ ‫מבטלות את עצמן בשביל החלק האחר הנצרך ללימוד‬ ‫אם נפרש כוונת השאלה "נשים במאי זכיין" לענין העולם‬ ‫לבית יעקב ותגיד לבני ישראל"‪ ,‬הרי שהתורה ניתנה גם‬ ‫התורה‪ ,‬והן מסייעות לבניהן ולבעליהן שיוכלו להתמיד‬ ‫הבא‪ ,‬סוף כל סוף השאלה היא איך יזכו לעבוד בעולם הזה‬ ‫לנשות ישראל ואפילו הזכירו אותן לפני הגברים‪ ,‬ונמצא‬ ‫על לימודן‪ ,‬והלא יש להן יגיעה מרובה בזה ומסירות נפש‪,‬‬ ‫בידיעה הנכונה כדי לבנות לעצמן את העולם הבא שלהן!‬ ‫שהן מחויבות בכל התורה כולה‪ ,‬ורק ממצוות עשה שהזמן‬ ‫שהרי כל יום יש להן רצונות מסוימים והן מוותרות עליהן‬ ‫גרמא פטרו אותן מפני שיש להם את תפקידם המיוחד‬ ‫כדי שלא לבטל את בעליהן או את בניהן מסדרי לימודן‪,‬‬ ‫תורה מאחורי הקלעים‬ ‫להם‪ ,‬וכפי שכלל ישראל מחולק לפי מדרגות בין כהנים‪,‬‬ ‫ולפעמים יש שכל המשפחה כולה‪ ,‬כולל הבנות שבקרבה‬ ‫והנה רבי חייא השיב שם לשאלת רב‪" :‬באקרויי בנייהו‬ ‫לוים וישראלים‪ ,‬כך הוא מחולק בין גברים לנשים‪ ,‬כל‬ ‫נאלצות לוותר על דבר מה שהן חושקות מאוד‪ ,‬וכגון‬ ‫לבי כנישתא‪ ,‬ובאתנויי גברייהו בי רבנן‪ ,‬ונטרין לגברייהו‬ ‫אחד ותפקידו‪ ,‬אבל אין שום ספק כלל שבנקודות היהדות‬ ‫לצאת לנופש‪ ,‬והכל משום שאי אפשר לבטל את הבן‬ ‫עד דאתו מבי רבנן" [בזכות שהן דואגות ללימוד התורה של בניהן‪,‬‬ ‫הנשים מחויבות לא פחות מן הגברים‪ .‬ומעתה אם כנים‬ ‫מסדרי לימודו!‬ ‫ומביאות אותן למקום לימודם בבית הכנסת‪ ,‬ובזכות שהן מאפשרות‬ ‫אנו בדברנו שאי אפשר להגיע לאמונה ובטחון ללא יגיעה‬ ‫ברור הדבר שאף הנשים נחשבות כמתייגעות בתורה‪ ,‬לא‬ ‫לבעליהן לשנות בבית המדרש]‪.‬‬ ‫בתורה‪ ,‬איך יוכלו הנשים להגיע לאמונה ובטחון?‬ ‫פחות מבעליהן‪ ,‬ולכן זוכות אף הן בתורת מציאה שידיעת‬ ‫מבואר מזה שהיות שהן מסייעות לבניהם ובעליהן‬ ‫הא תינח קטנים שהרי מצד מצות החינוך מוטל עלינו‬ ‫האמונה תשתרש בלבן!‬ ‫ללמוד תורה‪ ,‬ובלעדיהן לא היו יכולים ללמוד‪ ,‬לכן הן זוכות‬ ‫רק להרגילם בקיום המצוות אע"פ שאין להם עדיין דעת‬ ‫למה שהגברים זוכים באמצעות לימוד התורה‪ .‬ונראה ביאור‬ ‫להבינן היטב‪ ,‬וכשיגדלו יזכו להבין‪ ,‬ואף לענין האמונה כך‬ ‫נשמה לאמונה‬ ‫הדבר שהן נוטלות שכרן מצד הדין כעין יששכר שנוטל‬ ‫הוא‪ ,‬מספרים להן מעשיות של השגחה ואומרים להם דברי‬ ‫לא זו אף זו‪ ,‬המהר"ל מפראג זיע"א כתב שהקב"ה ברא‬ ‫חלק בתורתו של זבולון‪ .‬אך לפי האמור קשה להבין‬ ‫חיזוק‪ ,‬ומקווים שכשיגדלו תועיל להם התייגעותם בתורה‬ ‫ותיכן את נשמות הנשים באופן שיוכלו להשיג את ידיעת‬ ‫הדברים כפשוטם‪ ,‬כי סוף כל סוף אין להן יגיעת התורה‪,‬‬ ‫להכניס נשמה לכל אותם סיפורים ודברי חיזוק ששמעו‬ ‫האמונה בלי יגיעת התורה‪ .‬הגברים‪ ,‬אילולי יתייגעו בתורה‪,‬‬ ‫וכל יגיעתן אינה אלא סביב סביב ולא בלימוד תוספות‬ ‫בקטנותם‪ .‬אבל נשים הלא אינן מתייגעות בתורה כלל‪ ,‬ואיך‬ ‫לא יוכלו להשיג אותה ידיעה‪ ,‬ולכן נאמר אצל זבולון "שמח‬ ‫ומהרש"א‪ ,‬איך ישיגו אותה בהירות בידיעת האמונה שאי‬ ‫יגיעו לאמונה אמיתית?‬ ‫זבולון בצאתך ויששכר באהלך"‪ ,‬שמח זבולון בצאתך היינו‬ ‫אפשר להשיג ללא אור יגיעת התורה‪.‬‬ ‫לעולם הבא‪ ,‬כי הגם שיזכה לעולם הבא על שתמך בלומדי‬ ‫אכן ביאור הדברים הוא כך‪ :‬כשאמרו שהתורה משרשת‬ ‫עולם שכבר בא‬ ‫התורה‪ ,‬בעולם הזה לא יזכה לאור האמונה‪ ,‬מפני שסוף‬ ‫את ידיעת האמונה באדם‪ ,‬הלא בוודאי באופן של סגולה‬ ‫מבארים המפרשים (ראה ‘מראית העין’ למרן החיד”א ז”ל‪ ,‬כאן בשם‬ ‫סוף לא התייגע בתורה‪ .‬אבל הנשים אינן זקוקות לכך‪ ,‬כי‬ ‫הוא‪ ,‬שהרי לפי השכל אי אפשר להבין מדוע יגיעה במסכת‬ ‫הרבי ר’ יונתן ז”ל‪ .‬וכן ב’פתח עינים’ אשר לו‪ ).‬שזהו באמת עומק שאלת רב‬ ‫הן קרובות יותר לרצון העליון‪ ,‬וכפי שהן מברכות שעשני‬ ‫יבמות תועיל להשריש את האמונה בלב האדם‪ ,‬אלא בוודאי‬ ‫(ברכות יז‪ ,‬א)‪" :‬נשים במאי זכיין?" כי הנה כל המפרשים תמהים‬ ‫כרצונו‪ ,‬וכשהן ממלאות את תפקידן ומבטלות את עצמן‬ ‫כח סגולי הוא שכיון שהאדם נותן לנשמתו את מזונה‪,‬‬ ‫שם על השאלה‪ ,‬שהרי הנשים מוסרות נפשן למען קדושת‬ ‫במסירות נפשן‪ ,‬הן מגיעות לאן שהגברים מגיעות!‬ ‫ממילא האמונה נשרשת בלבו‪.‬‬ ‫שמו יתברך בהבאת ילדים לעולם ובגידולם וחינוכם‪ ,‬היתכן‬ ‫(מתוך סדרת השיעורים על 'שער הביטחון' שבספר 'חובות‬ ‫ושורש סגולה זו‪ ,‬שכאשר האדם מתייגע באמת בלימוד‬ ‫לשאול במה יזכו לעולם הבא? ביארו המפרשים שהשאלה‬ ‫הלבבות'‪ ,‬שיעור פ"ה‪ .‬לשמיעת השיעור המלא‪ ,‬חייגו לקו‬ ‫התורה‪ ,‬הוא מוכרח להשקיע בתורה את כל ראשו ורובו‪,‬‬ ‫היתה לענין התורה‪ ,‬שהרי יש נקודה אחת בנפש היהודית‬ ‫השיעורים (בא"י)‪ ,‬לחצו בכניסתכם למערכת ‪ -( 2‬שיעורי‬ ‫חובות הלבבות)‪ ,‬ובחרו שיעור ‪ .85‬שמעו ובטחו!)‬ ‫וממילא יש בו משום ביטול להקב"ה‪ ,‬שהרי הוא משליך‬ ‫שאפשר להגיע אליה רק על ידי לימוד התורה‪ ,‬ועל כן שאל‬ ‫ה‪+‬תבוננות‬ ‫אין שום קושי להבין שאף הנשים‪ ,‬היות שהן מבטלות את עצמן בשביל החלק האחר הנצרך ללימוד התורה‪ ,‬והן מסייעות לבניהן‬ ‫ולבעליהן שיוכלו להתמיד על לימודן‪ ,‬והלא יש להן יגיעה מרובה בזה ומסירות נפש‪ ,‬שהרי כל יום יש להן רצונות מסוימים והן‬ ‫מוותרות עליהן כדי שלא לבטל את בעליהן או את בניהן מסדרי לימודן‪ ,‬ולפעמים יש שכל המשפחה כולה‪ ,‬כולל הבנות שבקרבה‬ ‫נאלצות לוותר על דבר מה שהן חושקות מאוד‪ ,‬וכגון לצאת לנופש‪ ,‬והכל משום שאי אפשר לבטל את הבן מסדרי לימודו!‬ ‫ברור הדבר שאף הנשים נחשבות כמתייגעות בתורה‪ ,‬לא פחות מבעליהן‪ ,‬ולכן זוכות אף הן בתורת מציאה שידיעת האמונה תשתרש בלבן!‬ ‫רב‪ :‬איך יגיעו הנשים לאותה נקודה מאחר שאינן עוסקות‬ ‫א‬ ‫מה עושים כשלא אומרים לך תודה‪...‬‬ ‫משנתה של רחל אמנו – מתן בסתר!‬ ‫זוהי תגובה יהודית‪ ,‬תגובה שמביאה שפע‪ .‬וכל‬ ‫הטוב‪ .‬הוא שולח לו זר פרחים ומצרף לו מכתב‬ ‫בי"א מרחשון חל יום ההילולא של רחל אמנו‪,‬‬ ‫אחד יכול לקיימו‪ ,‬כי אין הדבר תלוי בכמות‪ .‬אין‬ ‫תודה – "אני מרגיש שאני צריך לתת לך משהו קטן‬ ‫והנה פרשיות אלו מלאות בסיפורי הגבורה‬ ‫צריך להיות עשיר בשביל זה‪ .‬צריך להיות יהודי‬ ‫כאות להכרת הטוב שיש לי אליך על שהצלת את‬ ‫וההוד של האבות והאמהות‪ ,‬וכלל ישראל נבנה‬ ‫בשביל זה‪ .‬אין לך אדם שאין לו את הכלים לעשותו‪.‬‬ ‫חיי"‪ ,‬ונמצא שנתינת ראובן אינה נתינה מושלמת‪ ,‬כי‬ ‫עליהם על‪-‬ידי שלומדים מהם ומשתדלים ללכת‬ ‫הכלים נמצאים בלב‪ .‬אתה יכול לתת לפלוני מילה‬ ‫יש בה גם מעין משא ומתן‪.‬‬ ‫בעקבותיהם כמאמר "מעשה אבות סימן לבנים"‪.‬‬ ‫טובה‪ ,‬אתה יכול לתת לו על‪-‬ידי שאתה מתפלל‬ ‫אכן כן‪ ,‬לא לחינם הביאה התורה את מעשה האבות‪,‬‬ ‫עבורו‪ .‬יש בלי סוף דברים שאתה יכול לתת לזולתך‬ ‫עדיף בלי פרסום‬ ‫אלא כדי שנלמד מהם ונלך בעקבותיהם‪ ,‬ולכן לא‬ ‫מבלי שיידע מאומה‪ .‬אתה יכול לעשות בשביל‬ ‫אך כשראובן נותן לשמעון מתן בסתר‪ ,‬שמעון‬ ‫הביאה את כל קורותיהם‪ ,‬כי אם מה שנוגע לדידן‪.‬‬ ‫שידוכי בניו ובנותיו‪ ...‬אתה מתקשר לשדכנים‬ ‫אינו צריך להחזיר לו אחוזים ונמצא שהנתינה שלו‬ ‫והנה על רחל אמנו התורה מביאה את כל‬ ‫ועושה בירורים ומציע הצעות‪ ,‬ולעולם אינך מגלה‬ ‫מושלמת‪ .‬והרי זה כאותן קופות צדקה שמפרסמות‬ ‫המעשה שהיה עם הסימנים‪ .‬המעשה על פי פשטות‬ ‫שמדובר במאה אחוז צדקה‪ ,‬כי אין מנכים כלום‬ ‫לפלוני מה אתה עושה בשבילו‪ .‬ואף פעם לא תדע‬ ‫הכתובים היה שמסרה את הסימנים לאחותה תוך‬ ‫בשביל עמלות או בשביל משכורתם של גבאי‬ ‫אם פעולותיך הביאו תוצאות או לא‪ .‬אי אפשר‬ ‫שהיא יודעת שהיא מוותרת על יעקב אבינו ועל‬ ‫הצדקה‪ .‬אף זה שנותן ואין המקבל יודע מי הוא‬ ‫לדעת‪ .‬אך העיקר הוא שאינך עושה זאת כדי שאי‬ ‫שבטי י‪-‬ה ועל כל מה שכרוך בכך‪ .‬אך הספרים‬ ‫הנותן‪ ,‬הרי זה נתינה מושלמת – מאה אחוז צדקה‪.‬‬ ‫מי בעולם יידע!‬ ‫מוסיפים בו דבר שמוכח ג"כ מתוך הפסוקים‪ ,‬הגם‬ ‫אמנם כן‪ ,‬לפעמים יש תועלת כשמודיעים למקבל‪,‬‬ ‫שאינו כתוב בפירוש‪ .‬בפרשת ויצא מסופר שכאשר‬ ‫דרגות השכר‬ ‫כי כך הוא רואה שדואגים לו ואין מתעלמים מצרתו‪.‬‬ ‫רחל ביקשה מלאה שתתן לה מדודאי בנה‪ ,‬אמרה לה‬ ‫הנה בפרשת אחרי כתוב (יח‪ ,‬ה)‪" :‬ושמרתם את‬ ‫אבל אין זה אומר שצריך לגלות הכל‪ .‬לפעמים מותר‬ ‫לומר לו – 'עשיתי לך טובה‪ '...‬בעוד עשינו לו עשר‬ ‫לאה (ויצא ל‪ ,‬טו)‪" :‬המעט קחתך את אישי ולקחת גם‬ ‫חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי‬ ‫את דודאי בני?!"‪ .‬ורחל שתקה‪ .‬ולכאורה הוא פלא‬ ‫בהם אני ה'"‪ .‬וכתב שם הרמב"ן שיש לשים לב‬ ‫טובות‪.‬‬ ‫גדול שלאה תדבר באופן זה‪' .‬מה עם הכרת הטוב‬ ‫לשינוי הלשונות בתורה כשהתורה מדברת על‬ ‫צריך להלחם עם השקר שהיצר הרע מכניס‬ ‫לרחל שוויתרה לך הכל ובלבד שלא תתביישי?'‬ ‫תוספת חיים על‪-‬ידי קיום המצוות‪ ,‬כגון‪" :‬למען‬ ‫בעולם שכל דבר עובד רק עם פרסום ועם כבוד‬ ‫יאריכון ימיך" (שמות כ‪ ,‬יב)‪" ,‬למען תחיה" (דברים טז‪ ,‬כ)‪,‬‬ ‫ותהילה‪ .‬הנה בעולמנו היום‪ ,‬מפרסם האדם גם‬ ‫מסירות נפש שקטה‬ ‫"והארכת ימים" (שם כב‪ ,‬ז)‪ .‬וטעם הדבר‪ ,‬כי תלוי איך‬ ‫דברים שלא עשה‪ ,‬אבל נניח שבאמת היה לו יד‬ ‫אכן מזה מוכח שכאשר רחל מסרה את הסימנים‬ ‫האדם מקיים את המצוה‪ .‬אם הוא מקיים אותה כי‬ ‫ורגל באיזו עסקנות‪ ,‬אזי הוא עושה הכל שייצא‬ ‫ללאה‪ ,‬היא לא גילתה לה שלמען האמת היא זו‬ ‫הוא רוצה לקבל שכר גשמי‪ ,‬אומר לו הקב"ה‪' :‬אתן‬ ‫הכרוז בכל מדינות המלך‪ .‬פעמים הרבה יש בענין‬ ‫שצריכה להינשא עם יעקב ושקיבלה ממנו סימנים‬ ‫לך חיים גשמיים‪ .‬אתה רוצה כסף? – אתן לך כסף'‪.‬‬ ‫השידוך‪ ,‬אם רק עמד באותו רחוב שבו השדכן הציע‬ ‫ועכשיו היא מוסרתן לה‪ ,‬אלא מסרה לה את הסימנים‬ ‫את השידוך‪ ,‬הוא כבר מספר לכולם‪' :‬יש לי שייכות‬ ‫כמסיחה לפי תומה‪ ,‬באופן שתבין ממילא לעשותם‬ ‫ואם האדם מקיים את המצוה במדרגה יותר‬ ‫לזה‪ ...‬עזרתי הרבה להבאתו לידי גמר‪ '...‬זה מאוס‬ ‫ולהתנהג בהם‪ ,‬והכל כדי שלאה תרגיש בנוח ולא‬ ‫גבוהה‪ ,‬הוא מקבל חיות יותר רוחנית‪ .‬ואם הוא‬ ‫בעיני כל ירא ה'‪.‬‬ ‫יהיה בלבה שום צער‪ ,‬ולכן לא ידעה לאה לעולם‬ ‫מקיימה לשמה ממש‪ ,‬בלתי לה' לבדו‪ ,‬יקבל חיות‬ ‫עוד יותר רוחנית‪ .‬התורה שינתה את לשונותיה‪,‬‬ ‫להתדמות להקב"ה‬ ‫שרחל ויתרה למענה מתוך מסירות נפש‪ ,‬עד כדי‬ ‫להורות שהאדם בוחר בעצמו איזו דרגה של שכר‬ ‫הן אנו רוצים ללמוד מהאמהות הקדושות‪ ,‬אנו‬ ‫כך שבבוא העת התלוננה עליה‪' :‬לא מספיק שלקחת‬ ‫יקבל!‬ ‫מבקשים להיעשות מרכבה לשכינה‪ ,‬אנו עושים‬ ‫את בעלי‪'!?...‬‬ ‫חסדים ונותנים צדקה‪ ,‬כי אנו רוצים להתדמות‬ ‫הלא זו מדרגה כה גבוהה‪ ,‬שהאדם יוותר על כל‬ ‫שכר נצחי‬ ‫להקב"ה ועל‪-‬ידי כן לזכות שהשכינה תשרה עלינו‪.‬‬ ‫עתידו כדי להציל את חבירו מבושה‪ ,‬ולא יגלה לו‬ ‫שכרה של רחל אמנו‪ ,‬הוא שכר שממשיך בכל‬ ‫זוהי הסיבה שאנו עוסקים בצדקה וחסד‪ .‬לא כדי‬ ‫כלום מזה‪ ,‬ועוד ישמע ממנו טענות על כך וידום‪.‬‬ ‫הדורות‪ .‬זה שכר נצחי‪ .‬היא קיבלה שכר ששווה‬ ‫שנרגיש טוב‪ ,‬ולא כדי שיהיה לנו סיפוק‪ ,‬ולא מפני‬ ‫והתורה מספרת לנו זאת שנדע שעל 'מעביר על‬ ‫יותר מכל הון דעלמא‪ ,‬כידוע שזכתה לדרגה גבוהה‬ ‫שאנו חייבים לתת לו כי אם לא ניתן לו הוא ימות‬ ‫מדותיו' כזה נבנה כלל ישראל ונולדו שבטי י‪-‬ה‪.‬‬ ‫ביותר עם יעקב אבינו וליוסף הצדיק‪ .‬ועוד זאת‬ ‫ועלינו עומד כל העולם‪ .‬היהודי עוסק בצדקה‬ ‫ויש בזה כמה נקודות‪ .‬הנקודה הראשונה היא‬ ‫היא נשארת להיות לנו לאם בגלותנו‪ ,‬וכמו שכתוב‬ ‫וחסד רק מפני שהוא רוצה להתדמות להקב"ה‪,‬‬ ‫הכלל הידוע שהגם שנדמה לו לאדם שהוא מוותר‬ ‫בירמיה (לא‪ ,‬יד‪-‬טו)‪" :‬כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי‬ ‫וכפי שהקב"ה נותן שלא על מנת לקבל שום דבר‪,‬‬ ‫על הכל‪ ,‬על העוה"ז ועל העוה"ב‪ ,‬ויותר לא יהיה לו‬ ‫בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם‬ ‫אף היהודי משתדל לעשות כן‪ .‬הוא נותן וחוזר ונותן‬ ‫כלום‪ ,‬בסוף הוא מגלה שהוא מקבל בחזרה פי כמה‬ ‫על בניה כי איננו‪ ,‬כה אמר ה' מנעי קולך מבכי‬ ‫ומתפלל על חבירו וחבירו אינו יודע‪ .‬הוא יכול לומר‬ ‫וכמה‪.‬‬ ‫ועיניך מדמעה‪ ,‬כי יש שכר לפעולתך נאום ה' ושבו‬ ‫לו פעם כדי שירגיש טוב שדואגים לו וחושבים עליו‬ ‫מארץ אויב‪ ,‬ויש תקוה לאחריתך נאום ה' ושבו בנים‬ ‫ועושים בשבילו‪ ,‬אבל נתינתו אינה בנויה על כך‪.‬‬ ‫הנתינה המושלמת‬ ‫לגבולם"‪.‬‬ ‫וטוב מזה הוא כשהלה בא אל הנותן וצועק עליו‬ ‫ולענין מעשה‪ ,‬הקב"ה מלמדנו בתורתו איך‬ ‫בזכות הסימנים שמסרה ללאה‪ ,‬זכתה לכוח של‬ ‫ברוגזו שאינו עושה כלום בשבילו‪ ,‬ובולם את פיו‪.‬‬ ‫האדם צריך לעסוק בנתינה‪ ,‬איך האדם צריך לעסוק‬ ‫תפילה שאין לאף אחד‪ ,‬והיא זו שפועלת עבור בניה‬ ‫כמה נפלא! על זה התורה מדברת‪ .‬זוהי מדתה‬ ‫בוויתור על שלו למען זולתו‪ .‬הן תראה בהלכות‬ ‫להשיבם לעיר ציון‪ .‬ואף אנו בגלותנו פונים אליה‬ ‫של רחל אמנו‪ .‬אוספים כסף למישהו שמצבו‬ ‫צדקה (שו"ע יורה דעה רמט‪ ,‬ז)‪ ,‬שמן הצדקות המושלמות‬ ‫ביודענו שדמעותיה יביאו לנו את הגאולה השלימה‪.‬‬ ‫דחוק ביותר‪ ,‬ויהודי אחד שאף הוא מצבו אינו מן‬ ‫ביותר היא זו שאין הנותן יודע למי הוא נותן ואין‬ ‫וככל שאנו מוסיפים ללכת בדרכיה‪ ,‬היא מקבלת‬ ‫המשופרים‪ ,‬הוציא כסף שאין לו ונתן‪ ,‬והנה יום אחד‬ ‫המקבל יודע ממי הוא מקבל‪ .‬האמת שגם השכל‬ ‫תוספת כח‪ ,‬כענין התלמיד המחכים את רבו‪ ,‬כי כך‬ ‫בא אליו הלה בטענות מדוע אינו נותן לו כלום‪ ,‬והוא‬ ‫הפשוט אומר שזוהי הנתינה המושלמת‪ ,‬כי הנה‬ ‫יש לה עם מה לבוא אל השי"ת ולבקש ממנו שיגאל‬ ‫משיב לו בהארת פנים‪' :‬בלי נדר‪ ,‬אשתדל‪ .‬אראה מה‬ ‫כשראובן נותן כסף לשמעון ומעמידו על רגליו‪ ,‬על‬ ‫אותנו‬ ‫אני יכול לתת'‪.‬‬ ‫פי רוב שמעון מרגיש מחויב להחזיר לראובן הכרת‬ ‫ב‬ ‫הסוד שברש"י!‬ ‫איך חומש ורש"י בונים השקפה של חיים!‬ ‫סדרת 'שנים מקרא ואחד תרגום' להבנה ולמעשה – חלק ג'‬ ‫יכול להיות איש מצליח בלי כסף ובלי בנים‪ ,‬אם רק תיקח‬ ‫ועכשיו הוא עשה לך עוול‪ .‬מוחנו אינו ישר‪ ,‬למה? כי אנו‬ ‫בגליון הקודם התחלנו לעסוק בענין החיוב‬ ‫את עצמך בידיים לשפר מעשיך ולירא מהשי"ת‪.‬‬ ‫שוכחים מכל זה‪ ,‬ולא רק שוכחים‪ ,‬אלא יותר גרוע מזה‪,‬‬ ‫ללמוד חומש‪ ,‬והבאנו שאין הדבר נתון לבחירת‬ ‫איננו מוסיפים לחדש בדברים אלה‪ .‬הלא עמוקים הם כל‪-‬‬ ‫האדם‪ ,‬כי כל פרשה שייכת לזמן קריאתה‬ ‫* ב' ‪‬‬ ‫כך‪ ,‬ואנו יכולים להבינו יותר לעומק‪ ,‬והשקפתנו עקומה‪,‬‬ ‫ומונחת בה מפת חיים לתשובה‪ .‬הבה נמשיך‬ ‫ולכן אנו נתקעים וכל פעם עושים טעויות שיוצרים אצלנו‬ ‫בענין זה‪ ,‬ונחזה איך חומש ורש"י בונים השקפה‬ ‫הישן שמתחדש‬ ‫בעיות קשות!‬ ‫של חיים!‬ ‫עכ"פ על האדם להבין שהתורה ניתנה לחזור בתשובה‪,‬‬ ‫הנה רש"י כתב בפרשת נח גבי דור הפלגה‪ ,‬על הפסוק‬ ‫והתשובה קיימת בכמה אופנים‪ ,‬אבל ההשקפה צריכה‬ ‫"וירד ה' לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם"‬ ‫מעשה‬ ‫להעמיק מיום ליום!‬ ‫‪ -‬בני האדם‪ ,‬אלא בני מי? שמא בני חמורים וגמלים?!‬ ‫הרה"צ רבי מרדכי חיים סלאנים זיע"א סיפר‪ :‬ה'חוזה'‬ ‫אלא בני אדם הראשון שכפר את הטובה ואמר (ג‪ ,‬יב)‬ ‫מלובלין זי"ע היה מעביר את הסדרא בערב שבת עם‬ ‫אין כזה מושג שהאדם נמצא בסביבה נפלאה‪ ,‬בין‬ ‫ספר תורה‪ ,‬וכשהיה פותח את הספר תורה‪ ,‬היה מוכיח‬ ‫אנשים יראי ה'‪ ,‬ויש לו רבי נפלא‪ ,‬וברוך ה' השקפתו רצויה‪.‬‬ ‫האשה אשר נתתה עמדי‪ ,‬אף אלו כפרו בטובה למרוד‬ ‫במי שהשפיעם טובה ומלטם מן המבול‪.‬‬ ‫את עצמו‪ ,‬וכה היה אומר‪" :‬ולרשע אמר אלוקים מה לך‬ ‫אין דבר כזה‪ .‬טעות היא‪ ,‬וטעות זו מביאה הרבה מצוקות‬ ‫לספר חוקי‪ ,‬ובכן אנו הולך לחזור בתשובה‪ .‬איי‪ ,‬בשבוע‬ ‫וקשיים‪ .‬כל יהודי מחויב בחיוב מוחלט לבנות את השקפתו‬ ‫זוהי השקפתנו‪ ,‬אנו שוכחים את הטובות שעושים לנו‪.‬‬ ‫שעבר גם הבטחתי לחזור בתשובה‪ ,‬אבל היום אני חוזר‬ ‫בכל יום‪ ,‬ואיך? רק על ידי ההשקפה הצרופה מרבותינו‪,‬‬ ‫מלמד שעשה טובה‪ ,‬אינך מסתכל עליו‪ ,‬אתה מתבייש‪ ,‬כי‬ ‫בתשובה באמת!"‬ ‫ומי הם רבותינו?‬ ‫אתה היית אז בכיתה ג' ופעם צעק עליך‪ .‬ובאמת‪ ,‬הלא‬ ‫התמסר בשבילך‪ ,‬למרות שלא היה המלמד המפורסם‬ ‫ומיד התחיל להעביר את הסדרא‪...‬‬ ‫אכן בדורות האחרונים כל אחד נצמד לרבותיו שלו‪,‬‬ ‫ביותר‪ ,‬אבל התמסר והשקיע בשבילך‪ ,‬אך בבית כנסת‬ ‫אבל רש"י הקדוש? הלא כל רבותינו אמרו שהוא 'רבן‬ ‫אתה מתחמק ממנו‪ ,‬ואינך אומר לו אפילו גוט שבת‪ .‬לא‪,‬‬ ‫הבנה למעשה‬ ‫של ישראל'‪ .‬למד את היסודות ואז תבין מה שרבך אמר‪,‬‬ ‫הוא מהילדותיים‪ ,‬מהתלמוד תורה‪ ,‬בושה לומר לו גוט‬ ‫והאמת שכבר הזכיר דבר זה ב'מאור ושמש' (משפטים‬ ‫כל אחד רבו שלו‪ .‬הלא אינך מבין את דבריו‪ .‬אתה חושב‬ ‫שבת‪ .‬כך יש אלפי התנהגויות שתלויות בפרט אחד של‬ ‫ועוד) שה'חוזה' מלובלין היה מלמד שכך צריך ללמוד‪ ,‬אבל‬ ‫שדבריו הם חידוש שנאמרו בדור מאוחר‪ .‬זה רש"י‪ .‬רש"י‬ ‫השקפה!‬ ‫פעמים הרבה טועים וסבורים בפירוש הדבר‪ ,‬שבשביל‬ ‫מלמד אותנו השקפה‪ ,‬כך אמרו רבותינו‪ .‬ורש"י מראה‬ ‫ללמוד צריך לחזור בתשובה‪ ,‬והאמת היא לא כך‪ ,‬אלא‬ ‫לנו מה כתוב בפסוק‪ .‬בפסוק זה נאמר‪ .‬ושוב בכל פרשה‬ ‫שקודם הלימוד צריך האדם להזכיר לעצמו מה הוא הולך‬ ‫יש אלפי‬ ‫ופרשה ובהרבה מאוד יסודות‪ .‬מאיר‪ ,‬רחב‪ ,‬עשיר‪ ,‬ואז‬ ‫לעשות בלימודו‪ .‬אין הוא הולך לעשות מצוה של לימוד‬ ‫חוסך האדם הרבה בעיות‪ .‬עניינים של עיקר וטפל‪ ,‬סתם‬ ‫התורה כשלעצמה‪ ,‬אין הוא הולך עכשיו להשלים חובותיו‬ ‫שטויות שבני אדם עושים‪ ,‬או מה שעוברים על דאורייתות‬ ‫של קביעות עתים‪ .‬זה גם‪ ,‬אבל בעיקר אתה הולך עכשיו‬ ‫רק מפני שסבורים שהיה כזה מנהג‪ .‬כל מיני חורבנות‬ ‫שנובעים ממה שאין יודעים בבהירות מה היא השקפתו‬ ‫התנהגויות‬ ‫לחזור בתשובה‪ .‬יש לך זמן ביום שבו אתה חוזר בתשובה‪,‬‬ ‫ואיך? על ידי לימוד התורה!‬ ‫שתלויות‬ ‫של איש יהודי‪ .‬למד חומש עם רש"י‪ ,‬התייגע בזה‪ ,‬התלהב‬ ‫בזה!‬ ‫* א' ‪‬‬ ‫מה אתה מחפש?‬ ‫ואכן מי שיודע שזה מה שהוא הולך לעשות בלימודו‪,‬‬ ‫בפרט אחד‬ ‫השקפה שכזו‬ ‫אכן בענין התשובה בלימוד התורה‪ ,‬יש דברים יסודיים‬ ‫של השקפה!‬ ‫ממילא ימצא את מה שהוא מחפש‪ .‬כמה פעמים הייתי עד‬ ‫שמאוד נחוץ להבינם לפני שאנו ממשיכים בענין זה‪ ,‬והוא‬ ‫לדבר מעניין‪ .‬קבוצת אנשים ערכה שבת התאחדת וכל‬ ‫על פי המבורר אצלנו שרובא דרובא ממצוקותיו של אדם‬ ‫מטרתם היתה להתעלות בעבודת ה'‪ ,‬אך היה אחד שנסרך‬ ‫ברוחניות הוא מפני שחסר לו בהשקפה‪ .‬האדם עצמו אינו‬ ‫אליהם‪ ,‬ומטרתו שלו לא היתה להתעלות בעבודת ה'‪ ,‬אלא‬ ‫סבור כך‪ ,‬הוא אומר‪' :‬השקפה יש לי ב"ה‪ ,‬אך יש לי יצר‬ ‫משום שעיסוקו היה בחיפוש אחר תורמים למוסד שלו‪,‬‬ ‫הצלחה שתלויה בך‬ ‫הרע שמושך אותי לכל מיני מקומות‪ '...‬טעות גדולה היא‪.‬‬ ‫והוא שמע שבין המשתתפים באותה שבת התאחדות יש‬ ‫הנה בתחילת פרשת נח‪" :‬אלה תולדות נח נח איש‬ ‫אילו היתה השקפתו בהירה אצלו כפי הצורך‪ ,‬היה הדבר‬ ‫כמה אנשים בעלי הון‪ ,‬לכן הצטרף כדי שיוכל להתחבר‬ ‫צדיק תמים היה בדורותיו"‪ ,‬מתקשה כל אחד‪ :‬וכי 'נח‬ ‫עוזר לו מאוד במלחמת היצר!‬ ‫אליהם במשך השבת וליצור אתם קשרים בשביל העתיד‪.‬‬ ‫איש צדיק' תולדותיו של נח הוא?! והנה תירוצים רבים יש‬ ‫ניקח לדוגמא את סוגיית הכרת הטוב‪ ,‬הלא סוגיא‬ ‫והנה כל אחד יצא מאותה שבת עם מה שחיפש‪ ,‬הם יצאו‬ ‫לכך‪ ,‬והספרים מלאים בהם‪ ,‬אך רש"י בא ואומר‪'' :‬ללמדך‪,‬‬ ‫זו בסיס גדול ביהדות היא‪ ,‬ואילו אצל בני אדם אינה‬ ‫עם השגות‪ ,‬והוא יצא עם מספרי טלפון וכו'‪.‬‬ ‫שעיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים!"‬ ‫תופסת מקום כמעט‪ ,‬אם בכלל‪ .‬בני אדם מדברים על‬ ‫כשהאדם יודע מה שהוא מחפש‪ ,‬הוא ימצאנו‪ .‬צריך‬ ‫איזה יסוד יקר כתוב כאן! חבל על אלו שמכירים דברי‬ ‫הכרת הטוב רק בשביל לומר ווארט על הפרשה וכדו'‪,‬‬ ‫להחדיר זאת‪ .‬היכן נמצאים מעיינך? מה אתה מחפש? אחד‬ ‫רש"י אלו ואינם שמים לבם‪ .‬כי אילו נמצא מי שהוא בן‬ ‫ואין מעלים בדעתם כלל שהיא בסיס לעבודתו בקודש‪.‬‬ ‫מחפש ידיעות‪ ,‬אחד מחפש פרפראות שיכול להעבירם‬ ‫חמישים ומעולם לא שמע מדברי רש"י אלו‪ ,‬עדיין אפשר‬ ‫אילו היה האדם מבין בהכרת הטוב כפי שרש"י מלמדנו‬ ‫להצילו‪ .‬אפשר לערוך הקדמה ולתאר איך האדם מרגיש‬ ‫בפרשת בראשית בעניינו של המטר (ראה בגליון פרשת בראשית‬ ‫הלאה‪ ,‬אחד מחפש לומדות‪ ,‬ויראי ה' בלי יוצאים מן הכלל‬ ‫מחפשים 'איזה דבר חדש אוכל למצוא כאן שיועיל לי‬ ‫שכל הצלחתו תלויה במה שהשאיר בנים תלמידי חכמים‬ ‫האחרון)‪ ,‬והיה מבין שזה מה שהתורה מבקשת ללמדנו‪,‬‬ ‫לחזור בתשובה'‪ .‬הוא לומד בבא קמא באופן זה‪ ,‬ונעשה‬ ‫אחריו‪ ,‬הצלחתו תלויה במה שבנה דור חדש‪ ,‬ובמה‬ ‫היה מתחיל להשתנות‪ .‬כמה בעיות בין איש לאשתו היו‬ ‫שהרבה תורה בעולם על ידי בניו‪ .‬אומר לנו רש"י‪' :‬לא‪ ,‬לא‬ ‫נפתרות אם היה מגיע למדרגה חדשה של הכרת הטוב‪,‬‬ ‫על ידי כן זהיר בחפצים שאינו שלו שלא לגרום להם נזק‪.‬‬ ‫זוהי הצלחת האדם‪ .‬הצלחת האדם היא כאשר הוא עצמו‬ ‫בעומק פנימיותו‪ ,‬לא עשה שום קורס‪ ,‬אלא הבין זאת כי‬ ‫וכשהוא לומד חומש רש"י‪ ,‬כל פעם שהוא מוצא פסוק‬ ‫נעשה עובד ה' בעולם!' אם הוא נעשה עובד ה'‪ ,‬נחשב‬ ‫למד תורה‪ ,‬והוא מלא שמחה שהקב"ה נתן לנו כזו ידיעה‬ ‫של יראת שמים‪ ,‬הוא שמח במציאתו‪ ,‬כי הוא אומר זה מה‬ ‫הדבר שהשאיר תולדות‪ ,‬רוצה לומר תוצאות‪ ,‬אבל אם‬ ‫וכזו ידיעה‪ ,‬והוא מכיר בטוב ומודה על הטוב!‬ ‫שאני מחפש ולוואי יהיה לי יותר יראת שמים‪.‬‬ ‫השאיר בנים‪ ,‬יפה מאוד‪ ,‬אבל אין זה תלוי בו אלא בהקב"ה‪.‬‬ ‫אחר כך אתה מתפלא איך הוא שואב חיות?! הוא‬ ‫תודה שנשכחה‬ ‫חיפש את המרגליות ברש"י ומצא‪ .‬לא את כולם מצא‪ ,‬כי‬ ‫הצרה היא שאנו כבר למדנו את דברי רש"י אלף‬ ‫וכן בין אדם לחבירו‪ .‬כמה פעמים יש שהאדם מרגיש‬ ‫פעמים בלי שימת לב אליהם‪ .‬לומדים וממשיכים הלאה‪.‬‬ ‫אי אפשר למצוא את כולם‪ ,‬שהרי הקב"ה נותן לכל אחד‬ ‫שיש לו טענה אמיתית על פלוני שעשה לו עוול‪ ,‬שים‬ ‫כמה חיזוק דברי רש"י נותנים למי שאין לו בנים? כמה‬ ‫מה ששייך לו‪ ,‬אבל הכל תלוי מה האדם מחפש‪ ,‬וכשהאדם‬ ‫לרגע את ענין האמונה בצד‪ ,‬אתה זוכר בכלל שבשעה‬ ‫חיזוק הם נותנים למי שמרגיש שלא הצליח בחינוך בניו?‬ ‫שקוע בסוגיית התשובה‪ ,‬הוא מקבל חיות מתהלים ומקבל‬ ‫שאתה עורך מערכה כנגד חברך‪ ,‬אתה מחזיק הלוואה‬ ‫כמה השקפה מונח בזה? אתה בא לבית הכנסת‪ ,‬מה נקרא‬ ‫חיות מחומש רש"י ומקבל חיות משאר הלימודים שהוא‬ ‫ממנו? שכחת לגמרי כי כבר עברו כמה חדשים מאז‪ ,‬ולא‬ ‫הצלחה אצלך? בשבילך לבד! ההצלחה מחכה לך‪ .‬אתה‬ ‫לומד‪ ,‬אך באופן הנכון!‬ ‫רק עכשיו‪ ,‬אלא חמש עשרה פעמים כבר לווית ממנו כסף‪,‬‬ ‫ג‬ ‫לימוד היוצא‬ ‫מידי מעשה‬ ‫הבנה ‪_ -‬למעשה‬ ‫למה אין נולדים שלמים?‬ ‫להביא את השכינה לשרות עליו‪ .‬אך היות שהקב"ה רצה שיהיה זה חידוש‬ ‫יותר מהמלאכים‪ ,‬הוא נתן לו יצר גדול‪ ,‬ובכן‪ ,‬נקודת היות האדם עבד‬ ‫להקב"ה היא להשתמש עם החושים רק היכן שצריך ומתי שצריך‪.‬‬ ‫זהו היסוד של להיות יהודי‪ .‬הגוף רק יוצא מבטן אמו ומיד הוא מתחיל‬ ‫מצות ברית מילה – מלמדת על הכלל כולו!‬ ‫לבכות‪ .‬יש לו כבר רצונות‪ ,‬הוא מתחיל כבר לחלק דעות‪ .‬והיות שהנשמה‬ ‫קשורה בגוף‪ ,‬הגוף ימשוך אותה להשתמש עם החושים בדרך המותרות‪,‬‬ ‫מעשה‬ ‫כלומר‪ ,‬גם באופנים שאין צריך להשתמש בהם‪.‬‬ ‫מסופר על הרה"ק רבי שלום שכנא מפרוהבישט זיע"א שנקלע פעם‬ ‫אמר הקב"ה‪' :‬החותם שאני נותן בך לזכור שאתה בני ועבדי הוא באופן‬ ‫לאכסניה וביקש מבעל האכסניה שיוציא יי"ש לאנשיו לצורך שתיים‬ ‫שאתה מגלה דעת שאתה הולך לכרות את המותר‪ ,‬ואתה הולך להשתמש‬ ‫לחיים‪ ,‬אך הלה היה קמצן גדול והגיש טיפת יי"ש בכוסית קטנה‪ ,‬כך‬ ‫עם החושים אך ורק בשבילי! זהו היסוד!‬ ‫שבקושי היה לצדיק לטעום ממנו קצת‪.‬‬ ‫ה'משך חכמה' (הפטרת פרשת לך‪-‬לך) כתב בענין הפסוק "שש אנכי על‬ ‫מיד הוציא הצדיק מאמתחתו בקבוק מלא וחילק לאנשיו‪ .‬אחרי שתיית‬ ‫אמרתך כמוצא שלל רב" שעולה על מצות מילה‪ ,‬מדוע נקראת מצווה‬ ‫לחיים‪ ,‬נפרדו והלכו להם‪.‬‬ ‫זו שלל? שלל הוא דבר שנלקח מן הזולת‪ .‬אף כאן‪ ,‬האדם לוקח את‬ ‫אחרי שעשו כברת דרך‪ ,‬ראו את בעל האכסניה דולק אחריהם וצועק‬ ‫המקום שאפשר להיכשל בו‪ ,‬חוטף אותו מידי הסטרא אחרא ומטיף את‬ ‫להם‪" :‬למה נחבאתם לברוח? הן אני עורך סעודת ברית! בואו להשתתף‬ ‫דמו להקב"ה‪ .‬זהו 'שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב'‪ .‬הוצאתי אותו‬ ‫עמי‪ .‬הללו התפלאו‪ ,‬הרי היינו אצלך ולא ראינו ולא שמענו שיש אצלך‬ ‫מידיהם והבאתי אותו אליך‪.‬‬ ‫יולדת ותינוק!"‬ ‫והנה בשפת אמת כתב עוד בטעם ברית מילה שהוא להורות שכאשר‬ ‫אמר להם בעל האכסניה‪" :‬אין אצלי יולדת ואין אצלי תינוק‪ ,‬אך אני‬ ‫אתה מסיר את המותרות‪ ,‬הפנימיות ממילא מחוברת להקב"ה‪ .‬הנה אף‬ ‫הוא רך הנימול‪ .‬הרבי הצליח להסיר ממני את ערלת הקמצנות מלבבי‪,‬‬ ‫זה כיסוד האמור‪ ,‬אך עם חידוש קטן‪ .‬הביאור הוא כזה‪ :‬במהות זה כמו‬ ‫ואני עורך על זה סעודת ברית!"‬ ‫שצריך‪ ,‬אך מה? יש לבושים‪ ,‬וכשמסירים אותם‪ ,‬חוזרת האמת והישרות‪.‬‬ ‫הם שבו לאכסנייתו וסעדו את לבם‪ ,‬ומאז היה ביתו פתוח לרווחה‬ ‫וזה מה שהאדם עושה‪ ,‬וזה מה שהוא מבין‪.‬‬ ‫לעניים!"‬ ‫נמצא שכאשר האדם מתבונן במצות מילה‪ ,‬הוא מבין שהקב"ה נתן לו‬ ‫מצוה שמלווה אותו לכל ימי חייו – 'ומלתם את ערלת לבבם'‪ .‬כל ימי‬ ‫“הבנה למעשה‬ ‫חייו מחויב האדם להסיר את הערלה שבכל האברים‪' .‬ומלתם את ערלת‬ ‫הנה בענין מצות ברית מילה שנצטווה בה אברהם אבינו בפרשתינו‪ ,‬יש‬ ‫לבבכם' פירושו שהלב לא ירוץ היכן שלא צריך‪ ,‬ויהיה מיוחד לדברים‬ ‫לעורר בה דברים‪ .‬הנה אנו רואים במצות ברית מילה שהקב"ה ברא את‬ ‫שצריך‪ .‬הלב הוא הרי דבר כל‪-‬כך חם וכל‪-‬כך מאיר‪ ,‬צריך רק להסיר‬ ‫האדם עם תוספת ואז אמר לו‪ :‬תסיר את התוספת הערלה ובזה תהיה‬ ‫ממנו את הלבושים‪ .‬אחד מהלבושים הוא קנאה‪ .‬למה? למה? תסיר אותו‬ ‫שלם‪ .‬ואיתא במדרש (תנחומא פרשת תזריע) ששאל טורנוסרופוס את רבי‬ ‫ותראה מה אתה באמת צריך‪ .‬תוסיף קצת אמונה כדי להסיר את הקנאה‬ ‫עקיבא הואיל והקב"ה חפץ במילה‪ ,‬למה אין התינוק יוצא מהול ממעי‬ ‫ותראה שלבך מתחיל להשתוקק להקב"ה!‬ ‫אמו? אמר לו רבי עקיבא‪" :‬לפי שלא נתן הקב"ה לישראל את המצוות‬ ‫לבוש נוסף הוא אהבה חיצונית‪ .‬האדם משוגע לאיזה דבר ורודף אחריו‪.‬‬ ‫אלא כדי לצרף בהן‪ ,‬לכך אמר דוד "אמרת ה' צרופה וגו'"‪.‬‬ ‫'בוא הנה‪ ,‬בוא הנה‪ ,‬מה אתה רוצה? תסיר את הלבוש ותוכל לקבל את‬ ‫הקב"ה אומר לאדם‪' :‬בכוונה תחילה בראתי את האדם עם תוספת ערלה‪,‬‬ ‫האורגינלי‪ .‬הלא האורגינלי כל‪-‬כך נפלא‪ '...‬זוהי המצוה‪ .‬וכאמור‪ ,‬מתחילים‬ ‫ואני רוצה שאתה תתעסק להסירה‪ .‬והסיבה לכך‪ ,‬כי פעולה זו תצרף אתכם‬ ‫מיד כשנולדים‪ ,‬ואז מודים להקב"ה על זה ואומרים‪' :‬רגע אחד‪ ,‬יש לי‬ ‫וללמד על הכלל כולו יצאה!‬ ‫סייעתא! הלא אני נימול! אינני צריך להתחיל מחדש‪ .‬הקב"ה נתן לי את‬ ‫נביא בענין זה יסוד מהספר עבודת יששכר (פרשת וירא) מהרה"ק רבי‬ ‫המתנה הזו עוד לפני שהיה לי שכל‪ .‬נס הוא שהסירו ממני את ערלתי‪,‬‬ ‫יששכר דוב מוואלברוז' זיע"א (ומובא בעוד ספרים הרבה)‪ .‬הוא אומר כך‪ :‬המושג‬ ‫וזה מה שנותן לי כח להמשיך‪ ,‬ואני צריך להודות על זה ולהבין אותו‬ ‫של הסרת המוֹתָר‪ ,‬קיים בכל אברי האדם‪ .‬למשל בפה‪ ,‬יש לו לאדם חוש‬ ‫ולנסות להמשיך ולהרחיב את הענין!‬ ‫דיבור‪ ,‬ומצות מילה היא למול את חוש הדיבור‪ ,‬שלא ידבר את כל מה‬ ‫כל הצדיקים מסבירים שזהו הפשט‪ .‬עדיין לא הגענו לדרש‪ .‬אנו עדיין‬ ‫שתוך פיו‪ ,‬רק יחתוך את מותרות הדיבורים‪ .‬וכן בעיניים‪ ,‬למול את חוש‬ ‫בפשט הפשוט ביותר‪ .‬האמת היא שמדת היסוד היא תמיד זו המקשרת‬ ‫הראיה ולחתוך את מותרות הראיה ולהסתכל רק במקום המותר‪ .‬וכן הוא‬ ‫את כל החושים‪ ,‬ונמצא ששם הוא השיא‪ ,‬כי יש בזה התקשרות כל‬ ‫לגבי הילוך הרגליים‪ ,‬לעצור את עצמו ממקום שאין צורך‪ ,‬וללכת רק‬ ‫החושים של האדם‪ ,‬אבל הנקודה היא שמבינים שיש חוש‪ ,‬יש כח‪ ,‬יש‬ ‫במקום הצורך לדבר מצוה!‬ ‫אלוקות‪ ,‬ודבר זה עטוף בערלה‪ ,‬מה שגורם לכך שהאדם ישתמש עם‬ ‫זהו היסוד בדומה לכל מצוה אחרת שבתורה אשר יש בה נשמה והבנה‬ ‫החושים בשביל להתרחק מלהיות עבדו של השי"ת!‬ ‫במהותה ופעם אחת מקיימים אותה למעשה כפי הכתוב בתורה‪ ,‬ואז‬ ‫זה מה שקורה כאשר החושים עדיין קשורים לאברי הגוף‪ ,‬כי אז הם‬ ‫צריך להבינה לגבי כל שאר הדברים‪ .‬אף כאן‪ ,‬אם ראית שהקב"ה עשה‬ ‫מרחיקים אותו מהקב"ה‪ .‬הראיה מרחיקה אותו‪ ,‬הדיבור מרחיק אותו‪ ,‬וכן‬ ‫את כריתת הברית באופן זה‪ ,‬כלומר‪ ,‬הוא לא סתם הטיל בך סימן בגופך‪,‬‬ ‫הלאה‪ .‬אך כל זה רק משום שהלבוש עוטף את החושים‪ ,‬והאדם עוד‬ ‫אלא הוסיף לך מותרות לגוף וצוה אותך להסירו‪ ,‬עליך להבין שזהו היסוד‬ ‫חושב שלהסתכל בכל מקום הוא נורמלי‪ ,‬והעבודה שהטילו עליו היא‬ ‫של כריתת ברית!‬ ‫להתאפק‪ .‬לא!!! מה אתה עושה? זה מעוות!!! תסיר את הלבוש מהעיניים‬ ‫הקב"ה נתן באדם כח של חיים ושכל וכח של דיבור והולדה וכו' – כוחות‬ ‫והשתמש בחוש עצמו כפי שהוא באופן אורגינלי‪ .‬זה הרבה יותר נורמלי‪,‬‬ ‫אלוקיים‪ .‬אכן כן‪ ,‬הקב"ה נתן באדם חלק אלו‪-‬ה ממעל שמעניק לו כוחות‬ ‫הרבה יותר בריא‪ ,‬הרבה יותר ישר‪ ,‬כי כך היא מציאותו של האדם!‬ ‫כבירים‪ .‬למה? למה נתן לו כוחות כאלה? התשובה היא כי יש לו תפקיד‬ ‫לתרומות והנצחת שיעור‪ ,‬וכן לקבלת השיעור דבר יום ביומו‪ ,‬ניתן לפנות‬ ‫ישירות למכון 'הבינני' בדוא"ל ‪info machonhavineini.com‬‬ ‫ד‬