יחידתי · YECHIDUSI — לך לך (2026-10-19)

לשבוע הבעל"ט
(פנחס) ספה"ק מאור עינים
מד"ה יום
ונוגע שכהן הוא מדת ראשון
לכן אמור הנני שני
ואחר כך הוא בחינת שלישי
השבוע בקו וכל זה הוא על ידי יחוד רביעי
לרגל הילולת ה'מאור עינים' זי"ע והסיבה לזה שאליהו
חמישי
ביום ח מ י ש י לך י "א חש ו ן עד ד"ה וזה נקרא שלום
יתק יימ ו ת כניות מ יוח דות להצטרפות למנוי לחוברת החודשית עד הבית
ראיונות עם ניתן להירשם ב'קול דודי' 03.5.100.200שלוחה 33
הסדר יומי
ועוד הרבה
לומדי פרשת לך תשפ"ז /גליון תכ"ז
בהיכל המ רכזי שלוח ה 1
פטרון הגליון לפרשת לך
מוקדש על ידי ידידנו החשוב
שליט"א עמוד התווך יואל האס
הרה"ח ר'
עבודת הפרשה מספרי החסידות -בשפת המעשה דיבורי חסידות
לרגל השמחה במעונו בהולדת בנו למז"ט
בזכות הבעש"ט ותלמידיו הק' ירווה ממנו רוב נחת דקדושה
למה אתה עובד?
נקודה מתוך דא"ח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א רוח אפנו יהודי צריך להתרגל לחיות את נשמתו האלקית ,שהצער שלה הוא צער אחר ,והשמחה
שלה היא שמחה אחרת
על ידי הכרה והתבוננות הזאת יעבוד את הבורא ברוך הוא כראוי וכנכון".
ועל פי זה מבאר הרה"ק מבארדיטשוב את המזבח של אברהם
“יש לי הצעה נדיבה ומיוחדת” ,פנה המנהל לקבוצת העובדים
שהתכנסו בחדר הישיבות“ ,הצעה שאני מתאר לעצמי שתשמחו
באמונה יתגלה לנו הכוונה אבינו" :בפרשה זאת הבטיח לו טובות חדשות ,כגון 'לזרעך אתן את
הארץ' ,ובאמת הוא טובה גשמיות ,ולכן 'ויבן שם מזבח' כו' ,כלומר
מאוד לשמוע עליה .אני רוצה להוסיף לכם משימה נוספת,
שתדרוש שעתיים נוספות בעבודה ,אבל התמורה ,תשמעו טוב,
והתכלית של העולם ,איך הקריב הטובה זו להבורא יתברך ,ולא שמח בעבור טובת עצמו ,רק שמח
שבעבור זאת בניו יעשו נחת רוח להבורא יתברך ,ויעשו רצון הבורא
היא לגמרי לא בפרופורציה .בתמורה לעבודה הנוספת ,תקבלו
משכורת כפולה! פשוט מכפילים לכם את המשכורת .תתיישבו
שהיא כלי לקנות אור ה' ברוך הוא ,כי הבחינה הזאת כאשר בארנו הוא ענין קרבן וענין מזבח.
ועל פי דברינו אלה יתורץ הדקדוק ,כי באמת מלת 'אליו' הוא מיותר,
בדעתכם יומיים ותעדכנו אותי אם אתם מעוניינים בכך”.
העובדים יצאו מהמשרד נרגשים .שעתיים עבודה נוספות בסך
אברהם אבינו ראש המאמינים הוא הנחיל לנו את האמונה בהשי”ת. היה לו לכתוב 'ויבן שם מזבח לה'' ,או היה לו לכתוב 'הנראה לו' ,מאי הכל ,והם מקבלים משכורת כפולה .מי פילל .הם לא חיכו וענו מיד
ולא רק אמונה כללית שיש בורא עולם ,אלא האיר לנו שנראה את מלת 'אליו' .אך באמת כשהקדוש ברוך הוא נראה לאברהם בכאן הוא שהם מסכימים.
השי”ת בתוך כל הגשמיות ,כמו שכתוב “אלה תולדות השמים” ר”ת טובת הגשמיות ,ולכך היה צריך מזבח ,והוא ענין הקרבה להקריב רק מענדל התחבט .השעתיים הנוספות נוגעות בכולל שלו .הוא
הטובה הזאת להבורא יתברך .וזהו פירוש הפסוק 'ויבן שם אברהם מזבח
תהו“ ,בהבראם” דרשו חז”ל בזכות אברהם ,והביאור הוא כי אברהם מאוד רוצה משכורת כפולה ,אבל איך הוא יכול לוותר על שעות
לה' הנראה אליו'' ,הנראה לו' -בשביל 'אליו' בשביל טובתו ,כי מלת
בא להאיר את התהו ,שזהו תכלית הכל ,ולכן נתנסה בעשרה הלימוד היקרות לו מכל.
'אליו' הוא בשביל טובתו ,ולכך היה צריך למזבח והוא ענין הקרבה”.
נסיונות כדי לגלות בכל העשרה כוחות שבעולם אור השי”ת. כיון שקיבל אברהם אבינו טובות גשמיות ,מיד בנה מזבח והקריב
אחרי יומיים של התחבטות ובירור עצמי פגש אותו המנהל ,ובירר,
“מענדל ,מה החלטת?”.
את הגשמיות להשי”ת.
“התבוננתי שכל הפרנסה היא רק כדי שאוכל לעבוד את ה’ ,וזה
וזה עבודתינו להאיר האמונה בתוך ההסתר שלנו ,ועל כך יש לנו האינטרס של הנשמה פשוט מופרך שאוסיף בפרנסה כדי לחבל בעבודת ה’” ,אמר מענדל
להתבונן הרבה באמונה הבהירה ,שהכל הוא מהשי”ת ,ואין שום בבהירות.
דבר בעולם יכול להתקיים מבלעדי כוחו ית’ המחיה ומהוה את הכל בכל שפע שאנו מקבלים ,אנחנו יכולים לשמוח את שמחתה של
בכל רגע .ואם הכל הוא מחיותו ית’ בוודאי יש כאן כוונה ותכלית, הנפש הבהמית – ההצלחה הפרטית והתפשטות הישות ,ולעומת במה אתה שמח?
זאת את שמחתה של הנפש האלקית – התקרבותנו להשי”ת על
והתכלית הוא שיתגלה כאן בארץ הגשמי כבודו ית’. ה’קדושת לוי’ בפרשתנו מבאר את ענין המזבח שבנה אברהם
ידי השפע הזה .מטבע היותנו קרוצי חומר ,אנחנו נוטים לשמוח
וכפי שנדבק עצמינו יותר באמונה ,אזי יאיר בנו יותר הכוונה את ההצלחה האישית הגשמית .אנחנו מצטערים כשאין כסף – כי אבינו ,שדווקא כשזכה לשפע של גשמיות ,הקים מזבח ,כדי
העליונה ויתגלה לנו כבודו ית’ .כמו שפירש המגיד הגדול אנחנו דפוקים גשמית ,ואנחנו שמחים כשיש כסף – כי ב”ה הכל להבהיר שהגשמיות היא רק לצורך עבודת ה’.
ממעזריטש זי”ע את הפסוק “מה רבו מעשיך ה’ כולם בחכמה עשית” הולך בטוב. ומבאר“ :כי הנה ענין מזבח וקרבן היא כך כשהאדם יש לו איזה צער
-שבכל עשיה יש חכמה עליונה אור כבודו ית’ ,שזהו המחשבה אך זהו לא השמחה והצער של הנשמה השוכנת בקרבנו .יהודי חס וחלילה אינו רשאי לצער בשביל הדבר הנוגע על עצמותו ,רק עיקר
והכוונה של העולם“ .מלאה הארץ קניניך” – שכל הארץ מלאה צריך להתרגל לחיות את נשמתו האלקית ,שהצער שלה הוא צערו יהיה זה שבעבור זה הסיבה חס וחלילה בלתי יכולת לעבוד את
קניינים של ה’ ,שאפשר בכל דבר שבעולם לקנות את ה’ ,דהיינו צער אחר ,והשמחה שלה היא שמחה אחרת .הצער – כשלא הולך הבורא ברוך הוא כראוי ,ואז הוא עושה נחת רוח להבורא ברוך הוא ,כי
שיכול להתגלות כבודו ית’ בכל דבר. להתקרב להשי”ת ,השמחה – כשכן הולך להתקרב להשי”ת .ולכן, כל צערו הוא רק מחמת מניעת עבדות הבורא ברוך הוא על ידי זה...
גם בפרנסה ,המדד הוא אחד ויחיד :כמה זה מביא אותי להשי”ת .אם "ובחינות הטובה יהיה גם כן על דרך זה ,כשהבורא ברוך הוא משפיע
חוסר בפרנסה לא מאפשר לי לתת צדקה ,וזה מצער אותי מאוד לאדם איזה טובה ,טובת הגשמיות ,דהיינו כשהבורא ברוך הוא משפיע
וכך האיר אברהם אבינו האמונה כאן בעולם הזה ,כמו שאמרו – זוהי סיבה נכונה לצער .אבל אם חוסר בפרנסה מפריע לי מכל לאדם פרנסה טובה ,וכן משאר טובות הגשמיות ,ידבק הטובה הזאת
במדרש (בראשית רבה לט ,א) משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, סיבה גשמית ,וזה מה שמצער אותי – זוהי לא סיבה אמיתית לנשמה בהבורא יתברך ,שלא יהיה לו שמחה מחמת הטובה מה שמגעת
וראה בירה דולקת ,אמר תאמר שהבירה בלא מנהיג ,הציץ עליו להצטער .הנשמה מצטערת רק במה שמרחיק אותה מהשי”ת .וכך לעצמותו ,רק ישמח שבעבור הטובה הזאת יעבוד הבורא ברוך הוא
בעל הבירה ואמר לו אני הוא בעל הבירה וכו’ .דע”י שהאמין שאי גם לגבי שמחה .כשעשירות גורמת לי לתת צדקה ,זוהי סיבה כראוי וכנכון .ועל בחינה הזאת היה ענין הקרבנות ,פירוש מדת קרבן
אפשר לעולם בלא תכלית ,ובוודאי יש כאן בעל הבירה עי”ז נתגלה לשמחה .אבל העשירות כשלעצמה – מהי? הוא מלשון הקרבה ,שמעלה טובת הגשמיות ,טובת הבהמיות ,להבורא
יתברך כאשר בארנו".
אליו אור ה’. הדרך הכי קלה להתחיל לחיות את זה ,היא בפרשות דרכים ובשאלות
מעשיות ,כמו במשל שפתחנו .עומד יהודי ומציעים לו הצעה כלכלית יש לך פרנסה? תשמח שאתה יכול ללמוד ברוגע ולהתפלל
וכדי להאיר העולם הזה יש להתרחק מהחומריות ,כדי שלא להגביר מאוד מפתה ,אבל היא באה על חשבון עבודת ה’ .זה בדיוק הזמן במתינות ,ואתה לא מאבד את הריכוז בלימוד בגלל גלגול חובות.
את החושך וההסתר ,שנוכל לגלות האור ,וזהו כוונת הציווי אל להזכיר לעצמו ,בשביל מה הוא עובד? מהי המטרה האמיתית שלו? אל תשמח עם הדולר עצמו ,אל תצטער על היעדרו ,תשמח על מה
אברהם “לך לך מארצך” וגו’ ,והכל כדי להגיע “אל הארץ אשר כשהמטרה האמיתית והיחידה עומדת לנגד עיניו – השאלה כבר שזה מביא אותך אל השי"ת .כסף מאפשר לך עבודת ה' ,ולכן אתה
אראך” שאוכל להתגלות אליך כאן ב.ארץ הגשמי. לא שאלה ,והוא עצמו מתחיל לחיות יותר שהעבודה היא עבודת שמח .וזהו קרבן – שאתה מקריב את החלק הבהמי שלך להשי"ת.
מקור :רעוא דעוין תשע”ח; הדעה והדיבור שס”א השי”ת. וככה אנחנו צריכים להרגיל את המחשבה שלנו לחשוב נכון.
וככה אפשר להתרגל עוד ועוד לחיות את חיי הנשמה ,ולזכור באמת במקום המחשבות הרגילות וההנאות הרדודות שהפרנסה מביאה
ברכת מזל טוב שכל הפרנסה ,והילדים ,והבריאות ,והדירה ,והמשרה ,והחברים, לנו הצלחה גשמית ,אנחנו צריכים להקריב 'קרבן' ,ולחשוב דווקא
שלוחה בזה לידידנו החשוב ,צנא מלא ספרי ,פע"ח המוכתר במעלות רמות ,לבו בוער להפצת האור וכל הטובות הגשמיות ,לא נועדו כדי לספק את הישות האפסית על ההצלחה הרוחנית שהפרנסה מביאה לנו ,איך היא מקרבת
שליט"א הרה"צ ר' חיים יחיאל מיכל קאהן שלנו ,את הנפש הבהמית והגוף הרקוב ,אלא היא באה לקרב אותנו אותנו להשי"ת" .ועיקר דברינו אלה כשהקדוש ברוך הוא מבטיח
נכדו חביבו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ,מסור להפצת האור בעי"ת רחובות
לרגל הבר מצוה לבנו בכורו למזל טוב להשי”ת .משנים תפיסה ,ומתחילים לשמוח עם השפע לא בגלל לאדם לעשות לו טובה מטובת הגשמיות ,אל ישמח בדבר הנוגע אל
בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו רוב נחת דקדושה
שזה טוב גשמית ,אלא דווקא עם מה שזה מקרב אותנו להשי”ת. עצמותיו מחמת הטובה הזאת ,רק עיקר השמחה יהיה שבעבור הטובה
א אנו זקוקים מאוד לעזרתך כדי להמשיך בעבודת הקודש .לתרומות לזיכוי הרבים 05041-31519
הדרכה לימי הבחרות -בחדר המשפיע א חסיד'ישער בחור
למה דווקא חסידים הקפידו ביותר על לבישת כובע
ולמה חשוב לדעת את המשמעות בזה?
משפיע :אתה צודק שאנחנו עדיין רחוקים מהמדריגות
עליון?
אמרו לאמו שיהיה גנב ,ועל זה אמרה לו אמו שיקפיד
משמעות הכובע משפיע :שלום וברכה אברהם יצחק ,אני נהנה לראות אותך
הגדולות ,אבל אצל החסידים למדו לעשות כל פעולה לכסות את ראשו תדיר בכדי שיהיה לו יראת שמים ,ומבאר שוב .מהארת פניך נראה שאתה לומד כדבעי וממלא את
ועשיה שיכולה להמשיך על האדם את המדרגות הגדולות מהרש"א שבוודאי לא מדובר על עצם כיסוי הראש שזה היום כמו שצריך.
והשראת השכינה באופן הכי גדול ששייך .דרך העבודה הוא חיוב על כל אחד ואחד ,אלא המדובר הוא על תוספת אברהם יצחק :ברוך השם .ה' יעזור הלאה .הזמן התחיל ב"ה
אצל חסידים היתה להכיר בקדושת נשמת ישראל השייכת עוד כיסוי על הראש ,דהיינו סוג של גלימא שהיו מעטפים טוב מאוד ,ומקוים שזה ימשיך כמו שצריך.
בעצם לכל המדריגות של השראת השכינה והדביקות בו בה את הראש ,ותוספת הכיסוי הזה תתן בו ריבוי של יראת
משפיע :נו ,על איזה נושא נדבר היום?
יתברך ,ולכן על אף שבצד עצם העבודה שלנו אנו עדיין שמים שיועיל לו להתגבר על יצרו הקשה .ויסוד זה ידוע
רחוקים ממעלות נפלאות אלו ,אנו עושים את הפעולות ומפורסם בדברי רבותינו זי"ע והאריך בזה רבינו הזקן זי"ע אברהם יצחק :יש איזה נושא שאולי לא כל כך חשוב ,אבל
השייכות למדריגות אלו ,וכמו שאנו נעמדים להתפלל בספה"ק שולחן הטהור במאמר הצניעות פרק ה' ,וכדאי לך היה על זה וויכוח שלם בין הבחורים ,ומעניין לשמוע מה
שמונה עשרה ועושים כל מיני פעולות להדמות למלאכי ללמוד שם היטיב את דבריו הקדושים כי ביאר שם כמה דעת המשפיע על זה.
השרת ,כי הפעולות האלו ממשיכות ומעוררות את הלב נקודות ויסודות נחוצות בעניין הזה. משפיע :הבה ונשמע ,מה הנושא.
לקלוט שהוא עומד לפני המלך וצריך להפשיט את עצמו אברהם יצחק :אני שומע .לבישת כובע עליון הוא הוספת אברהם יצחק :הנושא הוא כל מיני חלקים חיצוניים שיש
מכל עניני העולם הזה ,כך הוא בכל פעולה ועשיה קדושה יראת שמים. בחסידות .כל מיני הנהגות וענינים שנהגו אצלנו ,ולכאורה
המעוררת את הלב ומזכירה לו שתכליתו ומציאותו הם דברים חיצוניים ,והשאלה היא כמה זה נחוץ וחשוב?
משפיע :רבינו הזקן זי"ע כותב שם שבכל פעם שאדם מכסה
האמיתית היא הדביקות האמיתי בו יתברך והיראה משפיע :תגיד לי לדוגמא על איזה מיני דברים חיצוניים
ראשו היטיב מקיים בזה מצוות את ה' אלקיך תירא ,וזה
השלימה והנכונה ,והתחילו אפילו בפעולות חיצוניות וכל כוונתך?
הרי מצוה דאורייתא שצריכה כוונה ,ובפרט כאשר קשה
מיני הנהגות להרגיל ולהשריש בלב האדם שהוא שייך
ללכת עם הכובע מפני החום וכדומה מקיים בהידור יותר אברהם יצחק :למשל ההקפדה ללכת עם הכובע העליון
ומקושר למדריגות הקדושה והדביקות .וזה נכלל בסוגיא
את מצוות היראה ,וממילא ממשיך על עצמו מדריגה גדולה קאפילוט"ש בלע"ז .אצל חסידים היה עסק סביב זה ,הקפידו
של 'אחר הפעולות נמשכות הלבבות' שביאר בספר החינוך
יותר של יראת שמים .ומפני שעניין הכובע הוא הוספת ללמוד עם הכובע ,לעשות ברכה עם הכובע ,ואפילו לאכול
כמה פעמים (עיין במצוות ועצם לא תשברו בו באריכות) ,וכמו כן
יראת שמים ,הקפידו ביותר ללבשו בעת התפלה ובעת עם הכובע .בקיצור ,עשו עסק מהכובע וכמו כן בכללות
נכלל במאמר חז"ל אדם מקדש עצמו מלמטה מקדשים אותו
הזכרת שם השם וכדומה ,שאז נדרש מן האדם יותר יראת עניני הלבוש תפס מקום רציני אצל החסידים.
מלמעלה ,מקדש עצמו מעט מקדשים אותו הרבה.
אלקים. משפיע :נכון ,נכון מאוד .מה בדיוק אם כן השאלה? אני
אברהם יצחק :אבל אם עושים את זה מתוך לחץ זה מביא
אברהם יצחק :ולמה למשל בעת אכילה הקפידו גם על רואה שברור לך שאצל חסידים עשו עסק מזה.
לכאורה תוצאות הפוכות ...לפעמים כל העול הזה של הליכה
עם כובע כל היום יכולה לעשות לחץ ועול כבד מדי... לבישת הכובע? זה הרי לא זמן של תורה ותפילה... אברהם יצחק :נכון ,השאלה היא קודם כל למה אכן עשו כזה
משפיע :מטעם זה גופא .דווקא בגלל שהאוכל הוא דבר עסק סביב זה? מה הרעיון המונח בזה?
הנראה פעולה גשמית ,יותר נחוץ לעשות פעולות של משפיע :אני נהנה לשמוע שאלות כאלו ,כי זה אומר שאתה
עשייה עם דעת יראת שמים בכדי לגלות ולהזכיר לעצמינו שהאכילה היא חושב ,וכאשר חושבים יכולים להגיע לתועלת ולמשמעות
גם כן עבודת השם ,ושלחנו של אדם נחשב כמזבח ומכפר של כל מיני דברים ,ואז הם משפיעים ומועילים הרבה יותר.
משפיע :נכון ,דע לך שלחץ ועול כבד מגיע רק כאשר עושים עליו כקרבנות כמבואר בחז"ל .וחוץ מזה מכיון שבעת ולענייננו העניין הוא כך ,הנושא של בגדים הוא 'יראת
דברים באופן של מעשה קוף בעלמא ,כאשר עושים פעולות האכילה צריכים שמירה יתירה שלא ליפול לקלות ראש שמים' ,הלבוש ממשיך ומביא על האדם יראה מהקב"ה! זה
בלא דעת ובלא שימת לב ולא נותנים את הדעת על תוכן ולהתגשמות ,נחוץ יותר ההוספה בכיסוי הראש שממשיכה הטבע שטבע הקב"ה בבריאה שלבוש מביא יראת שמים,
הפעולות שעושים ,מכבידים הפעולות על האדם ויכולים על האדם שמירה רוחנית כמבואר בשלחן הטהור שם. וכמובן שכאשר עושים זאת עם מחשבה ודעת זה משפיע
לרחק את לבו מהעניין הזה .אבל כאשר האדם זוכה להבין בקיצור ,עיקר הדברים הוא שאצל חסידים כל עניין האכילה עוד יותר.
את תוכן הדברים אשר עושה ,ומבין את התוצאה הנפלאה היא עניין גבוה והיא ג"כ חלק מעבודת השם (עיין בספה"ק אברהם יצחק :מה פירוש שהלבוש מביא יראת שמים? איך
שמשיג על ידי הפעולה הזאת ,ובפרט כאשר לבו משתוקק נועם אלימלך קרח ,שתי ד"ה האחרונים) ,ולכן ההנהגה בעת הזאת זה קשור ליראה?
לקבל ולהמשיך על עצמו עוד ועוד יראת שמים והשראת היתה כמו בעת התפלה וקיום המצוות.
השכינה ,הוא מקבל טעם מתוק בכל פעולה כזאת ,וגם
כאשר הפעולה עצמה קשה עליו לפעמים ,הוא שמח ומרוצה
כסי רישך
לעשות פעולה זו לכבוד בוראו ויוצרו ולקיים מצוות את ה'
אלקיך תירא.
החינוך החסידי משפיע :אני חושב שאין הזמן עתה להיכנס לכל נושא
אברהם יצחק :אבל בכל זאת יש פעמים שזה מפריע... אברהם יצחק :אז מה זה קשור לחסידות? אם כל העניין הוא הלבוש ,נדבר כרגע בפרטיות על הדוגמא שנקטת בעניין
לפעמים רוצים ללמוד ביישוב הדעת והכובע מכביד על יראת שמים מה זה קשור לחסידות? למה החסידים עשו מזה הכובע העליון .הכובע העליון הוא הרי הכיסוי השני שאנו
הראש ומפריע קצת... יותר עסק משאר אנשים? מוסיפים על הקאפי"ל [כיפה] ,והרי הקאפי"ל עצמו מבואר
בפירוש בחז"ל שהוא הממשיך יראת שמים ,כמו שאמרו
משפיע :מכיון שאצל החסידים חינכו לעשות הכל מתוך משפיע :כל ערום יעשה בדעת .אי אפשר לומר כלל מוכרח
בגמרא (שבת קנו" ):כסי רישיך כי היכי דתיהוו עלך אימתא
אהבה ויראה ,ואצל החסידים היה עניין היראת שמים יסוד בדברים אלו ,כי זה תלוי בתכונות וכוחות הנפש ובכל מיני
דשמיא" ,כאשר האדם מכסה את ראשו הוא מגלה שיש
גדול מאוד ,כי בכל עסק של תורה ומצוות רצו למצוא הרגלים שמרגיל האדם את עצמו ובכל מיני מצבים מבית
מישהו מעליו ,וכדאיתא בגמרא קידושין (לא ).שלא הלך
ולגלות את הקב"ה והשראת שכינתו השורה בכל דיבור של ומבחוץ .אבל הכלל בכל הדברים האלו הוא היסוד שאמרו
בגילוי הראש משום ד"שכינה למעלה מראשו" ,כי היראת
תורה ובכל מצוה ,ולזה זוכים ככל שמוסיפים ביראת שמים ,חז"ל (עבודה זרה ג ):על אומות העולם שיבעטו במצוות סוכה
שמים מתבטאת ב'כובד ראש' שיש לאדם מזה שהשכינה
ולכן החמירו והדרו בכל דבר המוסיף יראת שמים ,וכמו כאשר קדרה עליהם החמה ,שביארו שם בגמרא שעל אף
למעלה מראשו ,וכאשר האדם מכסה את ראשו הוא מבטא
כן חיפשו להוסיף בכל עניין של קדושה וצניעות שהן המה שגם בכלל ישראל יש דין של מצטער פטור מן הסוכה,
בזה את כובד ראשו ,ונמצא שהפעולה החיצונית של כיסוי
המפתחות להשיג השראת השכינה וקירבת השי"ת .ולכן אבל הם לא מבעטים ,אלא יוצאים בהכנעה מן הסוכה.
נעשו ענינים אלו הנהגות ומנהגים של חסידים. הראש משפיעה על האדם יראת שמים.
היציאה בהכנעה מבטאת את הרצון הפנימי שלהם לקיום
אברהם יצחק :בסדר ,זה עניין עצם כיסוי הראש ,זה עצם אברהם יצחק :אבל ענינים אלו הם באמת שווים לכל נפש? המצוות ,על אף שכרגע אינם יכולים לקיים אותם בהידור.
החוב ללכת עם קאפי"ל שזה בעצם מבטא את כל היהדות ,כל הדברים הללו של הוספת מדריגות ביראת שמים שייך כך הוא בכל עניין של יראת שמים ותוספת גדרי קדושה
וכל ילד יודע שבלי זה נחשבים ממש כ"גוי"' .אבל מה עניין לכל בחור? הרי לנו יש עוד הרבה דברים בסיסיים שאנו והתרוממות ,על אף שלפעמים אין לאדם את כוחות הגוף
עוד צריכים לעבוד עליהם ,הלוואי שיהיה לנו יראת שמים והנפש לעשות את זה בפועל ממש ,אבל אינו מזלזל בזה הכובע? למה צריך ללכת בשני כיסויים?
ואינו מבעט בה ,אדרבא הוא רוצה לעשות ,אלא שהוא משפיע :עתה הדבר מובן מאוד .כי אחרי שהובן שכיסוי פשוטה...
עושה את מה שהוא יכול ומסוגל ,אבל לבו הראש מביא על האדם יראה ,מובן מאוד
רוצה ומשתוקק לכל הידור ותוספת מעלה נדבת ידידנו החשוב נדבת ידידנו החשוב טוב מזל ברכת שככל שמוסיף בכיסוי ,וככל שמכסה את
הרה"ח ר' פינחס ברי"ש הרה"ח ר' אברהם בר"ב
שלוחה בזה לידידנו החשוב ראשו בעוד כיסוי ,מוסיף עוד ועוד יראה
של עבודה ויראת השם.
קרויס שליט"א וואלעס שליט"א הרה"ח ר' יחיאל יעקב גוטליב שליט"א
מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר על עצמו .דבר זה מפורש בדברי מהרש"א
אברהם יצחק :יישר כח גדול .העניין ברור לרגל הולדת בנו למזל טוב לרגל נישואי בנו למזל טוב · תומך חיים ·
בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכו לבנות
לרגל הולדת בנו למזל טוב
שם על הגמרא בשבת ,כי שם מסופר
ומובן .ברוך השם. רוב נחת דקדושה בית נאמן בישראל
בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו רוב נחת דקדושה בגמרא על רב נחמן בר יצחק שבילדותו
ב
מערכי דעת ולב ביסודות החסידות להתבונן
חודש שלעתיד לבא
ומה המעלה המיוחדת בימים ה'יבשים' מה השייכות בין חודש מרחשוון לחינוך בית המקדש השלישי?
למה רק לאחר ההבדלה אפשר להמשיך קדושת השבת על ימות החול? של חודש חשוון?
ומעוררים עצמינו לא להימשך אחר ימות החול והחולין של חודש כמו כן בבחינת 'זמן' התקדש ונבדל הזמן של חודש תשרי 'ירח ימי חודש מרחשוון -בחיצוניותם -נראים כימים יבשים ללא
מרחשוון ,אלא אנו עוסקים בבחינת רחושי מרחשוון שפוותן האיתנים -שתקיפי במצוות' משאר זמני השנה ,והוא בבחינת 'בית לחלוחית ,בפרט לאחר ימי ירח האיתנים דתקיפי במצוות וימים
וממשיכים קדושת חודש תשרי גם על חודש מרחשוון ,בזה אנו המקדש' שבבחינת ה'זמן' של השנה( ,ואכן בו היה חנוכת בית המקדש טובים ,ולעומת זה בחודש מרחשוון אין שום מועד ,מה שכמעט ואין
עוסקים בתיקון שלעתיד לבוא בהתרחבות הקדושה על מקום החולין, הראשון). כדוגמתו בחודשי השנה.
ואנו מעלים ומבררים את הניצוצות הקדושים והאורות הקדושים ולעומת זה חודש מרחשוון שלאחריו ,שאין בו שום מועד מיוחד הוא אבל בעומק טמון בחודש זה הארות עצומות ביותר ,וכמובא בספה”ק
אשר מהם עצמם יתכונן בית ה' הבית שלעתיד לבוא ,בהתגלות יחודו בבחינת ה'חול' וחוץ לארץ בערך חודש תשרי ,שנתקדשה ונבדלה “בני יששכר” מדרש חז”ל (פסיקתא רבתי ,פרשה ו .ילקוט שמעוני ,מלכים -
ואחדותו יתברך בשלמות. היימנה ,אמנם דווקא משום כך הוא החודש המיועד לחינוך בית א רמז קפ”ד) שבית המקדש השלישי עתיד להיחנך בחודש מרחשוון,
ובספה"ק "בני יששכר" הביא משם הרה"ק מהרמ"מ מרימנוב זי"ע המקדש שלעתיד ,שקדושתה בוא יבוא בדרך התרחבות והתפשטות והיינו שבחודש מרחשוון טמון בעצם הכח של בית השלישי שיעלה
שהמרידה במלכות בית דוד היה בחודש חשוון ,יעו"ש ,והנה חודש הקדושה על בחינת החולין עצמה ,עד שקדושת חודש תשרי תתפשט במעלה יתירה יותר משני בתי המקדש שקדמו לו ,שבו יהיה השראת
תשרי -חודש השביעי הוא בסוד ספירת המלכות ,שבו אחוד דוד ותתרחב על החולין של חודש מרחשוון עצמו( .וזהו גם כן הטעם מה שאיתא השכינה במדרגה השלימה ביותר ,מה שעדיין לא זכינו במשכנות
המלך ,ולכן בחודש זה אנו עוסקים לקדש את השי"ת ולהמליכו שהגאולה העתידה יהא במוצאי שבת קודש ,כי אז קדושת השבת תתרחב ותתפשט ומקדשות שקדמו אליה ,והוא יהיה הבית המקדש הנצחי שאנו
בעולם ,והנה אם בחודש חשוון -כאשר עברו ימי הקודש של חודש על ימות החול עצמם). מובטחים שלא ייחרב לעולם.
תשרי -האדם משנה טעמו ומסיר ריחו ושוכח ממלכות השי"ת, ויש להבין מהו כוחו הנפלא של חודש זה עד שדווקא בו ייחנך בית
ונמשך אחר החומר והחולין ,הנה בעומק זה עצמו הוא ענין של
התחלקות המלוכה והמרידה במלכות בית דוד ,לא כן כאשר האדם
מחבר ומייחד חודש מרחשוון בחודש תשרי ,בזה הוא מתקן ומחבר
ב המקדש השלישי והנצחי? וגם כן היכן קדושה נפלאה זו רמוז בכוחו
של חודש זה? הרי אם חודש זה מסוגל כל כך ,אזי היה צריך להיראות
יקר וגדולה בחודש זה משך כל שנות דור ודור( ,וכדמצינו גבי חודש ניסן
ומייחד את המלוכה ,שלא ייחצו עוד לשתי ממלכות ,ומעורר קירוב
לעתיד לבא יהא הבדלה בין קודש לחול? שגם טרם יצאו ישראל ממצרים היה חודש מסוגל ,וכדאיתא ב”פרקי דרבי אליעזר”
הגאולה והייחוד. אלא שענין התרחבות והתפשטות הקדושה לעתיד לבוא ,צריך ביאור, [פכ”ד] שרבקה אמרה ליעקב בליל פסח‘ ,הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים בו,
ודווקא בחודש מרחשוון שהוא החודש הבא לאחר חודש תשרי שבו וכי לעתיד לבוא ח"ו יתבטל ההבדלה בין קודש לחול ,והיה כקודש העליונים אומרים שירה’) ,וגם כעת היה צריך להיות מעלה יתירה בחודש
קיימנו 'המבדיל בין קודש לחול' והתעלינו ונבדלנו מהחולין ,ושבעים כחול ,וישראל כעמים ח"ו?! ובכלל צריך להבין איזה מין קדושה הוא מסוגל זה ,ולכאורה לפי ראות עינינו אין אנו רואים בחודש זה שום
פרי החג הרומזים על שבעים האומות התמעטו והלכו ,עד שבשמיני הקדושה שלעתיד ,והרי כל מהות הקדושה הוא ההבדלה ,שהרי זהו דבר מיוחד ,אלא ‘ונהפוך הוא’ הוא החודש היבש בלי שום לחלוחית
עצרת נבדלנו לגמרי מכל האומות ,ונשארנו בחינת אומה יחידאה הפירוש של 'קדושה' ,ואם כן איך שייך קדושה ללא הבדלה?! של יום טוב יותר מכל חודשי השנה ,שברובם ככולם יש איזה יום טוב
המיוחדים לגמרי להשי"ת ,אז שוב הזמן להמשיך את גבולות הקדושה אמנם הביאור בזה שבוודאי לעתיד לבוא לא ישתוו החול והקודש ומועד ,לא כן ימי חודש מרחשוון שאין בהם שום מועד כלל ,ואיך
ולהרחיבם על ימות החולין של חודש מרחשוון ועל כל האומות, ויהיו במדרגה אחת ח"ו ,שאין לך חילול הקודש גדול מזה ,אלא דווקא חודש זה יהא מוכן למעלה היתירה ביותר ,ודווקא בו ייחנך
ולברר ניצוצות הקדושה שבהם עצמם ,עד שכל העולם וכל העמים שלעתיד הקדושה תתפשט ותשלוט על החול ,והחול ייכנע תחתיה בית השלישי והנצחי?!
יתהפכו לקרוא כולם בשם ה'. כשפחה תחת גבירתה ,וכל האומות ייכנעו ויבטלו תחת בני ישראל,
כי טרם שנבדל האדם מהחולין ,אזי אין ביכולתו לברר הניה"ק שבתוך
החולין ,כי האדם הפשוט כאשר יעסוק בעניני חולין ,הרי יימשך
ומעתה אין זה ביטול ההבדלה חס ושלום ,אלא שזהו שלמות ההבדלה,
שכל כך תתבדל ותתעלה הקדושה על החולין עד שתשלוט ותכניע
אותה תחתיה( ,וגם מה שסוף כל הסוף הקדושה תשרה ותתפשט על מקום וזמן
א
אחריהם ,ויהא הוא עצמו גם כן חולין כמותם ,ודווקא אחר שהאדם
החולין עצמם ,אין זה ביטול ההבדלה בין הקודש לחול ,אלא ההבדלה יהא בהם עצמם
התרחבות גבולי הקדושה לעתיד
התעלה מהחולין והבדיל בין הקודש לחול ,אז שוב יכול להרחיב
מיניה וביה ,שהחולין והחומר עצמם ייבדלו מעצמיותם וישותם ,ולא יימשכו אחריהם, אמנם ביאור הענין כי הנה מצינו גבי לעתיד לבוא שאמרו (פסיקתא
גבולות הקדושה ולקדש גם את החולין.
אלא יימשכו אחר הקדושה השולטת עליהם). רבתי ,פרשה א .ילקוט שמעוני ,ישעיה רמז תק"ג) 'אמר רבי לוי עתידה ירושלים
וזה הענין שדווקא אחר ההבדלה עושים סעודת 'מלוה מלכא' ,שכידוע להיות כארץ ישראל ,וארץ ישראל ככל העולם כולו' ,ומתבאר שם
בסעודה זו ממשיכים קדושת שבת על כל ימות החול ,אמנם זמן סעודה ואכן קדושה זו שלעתיד כשמו כן הוא 'קדושה שלעתיד' ,שאי אפשר
מהמשך דברי המדרש שהכוונה שירושלים תתרחב ותתפשט להיות
זו הוא דווקא לאחר שהבדיל בין הקודש לחול ,וקודם הבדלה אסור לזכות אליה כעת רק לעתיד ,דהיינו שאי אפשר לזכות אליה בפני
ככל ארץ ישראל ,וארץ ישראל תתפשט ותתרחב להיות ככל העולם
לטעום ,כי דווקא אחר שהבדיל האדם בין הקודש לחול ,והקדושה עצמה ,אלא רק אחר שזכינו לקדושה הראשונה ונבדלנו מהחולין,
כולו ,ומבואר בספה"ק עומק הענין ,שלעתיד לבא יהא התרחבות
נבדלה והתעלתה למעלה למעלה מימות החול ,אז שוב יכולה להכניע אזי שוב לעתיד (כלומר לאחר מכן) אפשר להתעלות ולזכות להרחיב
והתפשטות הקדושה ,שקדושת ירושלים תתפשט על כל ארץ ישראל,
את ימות החול ,ולהמשיך בהם עצמם הארה מקדושת השבת. גבולות הקדושה על החולין עצמם ,כי רק לאחר שהבדלנו היטב בין וכל ארץ ישראל יתקדש בקדושת ירושלים ,וכמו כן קדושת ארץ
הקודש לחול ,והפרשנו והבדלנו עצמינו מהחול והחולין ,ונמשכנו ישראל תתפשט על כל העולם כולו ,עד שכולם יתקדשו בקדושת
ועל דרך זה דווקא אחר שנבדלנו לגמרי מהאומות ומכל בחינות
אחר הקדושה ,אז שוב יש לנו האפשרות להגביר הקדושה על החולין ארץ ישראל.
החולין במועדים הקדושים של חודש תשרי ירח האתנים ,שוב
ולהכניעה תחתיה ,ובזה נרחיב את גבול הקדושה ונקדש את החולין
ביכולתנו להמשיך הקדושה בתוך ימות החול והחולין עצמם של וכאשר נתבונן בדבר נראה ,שבבחינה זו הפוכה הקדושה שלעתיד
עצמה.
חודש מרחשוון ,ולגלות בכולם יחודו ואחדותו יתברך ,שזהו ההארה לבוא משאר בחינות הקדושה ,כי הנה 'קדושה' פירושו פרוש ונבדל,
שלעתיד לבוא ‘ביום ההוא יהיה הוי”ה אחד ושמו אחד’. ובעצם הקדושה שלעתיד הוא התוצאה והשלמות של קדושה שכל דבר קדוש הוא מופרש ומובדל משאר הדברים שנשארו חולין
הראשונה ,שכל התכלית של הקדושה הראשונה הוא בכדי להגיע בערכו ,ולכן קדושה בא דווקא באופן של 'צמצום' שמצמצם ומפריש
וזהו מהותו של חודש מרחשוון להרחיב גבולות הקדושה שתתרחב
לקדושה שלעתיד ,שעל ידי קדושה הראשונה תבדל הקדושה עצמו מהשאר ,וכמו חלה ותרומה שהוקדשו והופרשו משאר העיסה
ותתפשט על כל ה’חול’ והחולין ,ולכן חודש זה מצד עצמו אין בו
מהחולין ,ותעלה ותתעלה ממדרגה למדרגה ,עד שתתעצם הקדושה ומשאר הפירות ,ואכן באופן זה היה קדושה ראשונה כאשר הקב"ה
מועדים וימים טובים ,כי כאשר יש מועדים וימים טובים ,הרי על
כל כך ותכניע את כל כוחות החולין ותשלוט על כולם ,ובזה יתגלה קידש את ארץ ישראל ,שקידשה והפרישה והבדילה משאר הארצות,
ידם אנו נבדלים ומתרחקים מהחולין ,ושוב אין ביכולתנו להאירם,
יחודו ואחדותו יתברך בשלמות ,איך שאין עוד מלבדו ,ואין שום כח ודווקא בה צמצם והשרה את קדושתו ,ושאר הארצות חזרו להיות
ולברר הניה”ק שבהם עצמם( ,כי כידוע ‘אין המברר יכול לברר עד שיתלבש
ושום מציאות זולתו. חולין בערכה .וכמו כן הוא בשאר הקדושות העולים ומתעלים זה
בלבוש המתברר’) ,ולכן דווקא כאשר אנו נמצאים בעומק החולין של
למעלה מזה ,שירושלים התעלתה ונבדלה בקדושתה משאר ארץ
ג
חודש חשוון ,אנו יכולים לברר ולהעלאות את הניה”ק הנמצאים בהם
עצמם ,ולגלות הקדושה האלוקי ויחודו ואחדותו הנמצא בכל מקום ישראל שהם בבחינת חולין בערכה ,וקדושת המקדש התעלתה
וגם בבחינת החולין ,כי אין עוד מלבדו. ונבדלה מירושלים ,וקודש הקדשים נתקדשה ונבדלה משאר המקדש.
אמנם מכל מקום בירור זה אי אפשר רק כאשר נפשותינו מלאים אור ניצוצי הקודש שמהם יבנה בית המקדש אבל הקדושה שלעתיד לבוא -אנו למדים מדברי המדרש -שיהא
מחודש תשרי והמועדים הקדושים שעברו עלינו לטובה ,שעל ידי זה השלישי להיפך ,ששוב תתרחב ותתפשט הקדושה על כל מה שנבדלה מהם,
נוכל למצוא את הנהורא שבחשוכא ,האור הנמצא גם בתוך החומר שעל הארצות עצמם -שמהם נבדלה ארץ ישראל ונתקדשה -והם
ומעתה עיקר העבודה לקרב את הגאולה העתידה לבנות הבית נשארו בחולין ,הנה עליהם עצמם תאיר ותתגלה קדושת ארץ ישראל,
והחולין ,בבחינת ‘מצא מין את מינו וניעור’ ,שהקדושה המאירה מתוך
שלעתיד הוא על ידי שנתעורר להכניע את החול תחת הקודש ,שהוא ועל דרך זה בשאר הקדושות שיחזרו ויישרו על מקומות אלו עצמם
נפש האדם היא המוצאה והמתחברת אל אור האלוקי הנמצא בעומק
על ידי שנקדש גם את זמני ועניני ה'חול' והחולין ,שבזה אנו מבררים שמלכתחילה נבדלו והתעלו מהם ,וכמו קדושת ירושלים שתחזור
בכל מקום ,מה שאין כן כאשר אין נפש האדם מלאה באור ובקדושה,
את ניצוצי הקדושה הנמצאים וטמונים גם בזמני ומקומות החול ,אשר ותשרה על כל ארץ ישראל.
הרי לא יראה את האור והניצוצות הקדושים הנמצאים בתוך הגשם
דווקא מניצוצות קדושים אלו ייבנה ויתכונן הבית השלישי ,וכסוד
והחומר ,אלא יימשך אחר חיצוניותם ,ולכן דווקא אחר שהתקדשנו וזה גופא הוא הענין המתבאר מתוך פירוש רש”י ,שפירש את פסוק
הכתוב ‘מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון’ ,כי דווקא על ידי
בחודש תשרי והתרחקנו ונפרדנו מהחומר והתמלאנו באור גדול של היחוד (דברים ו ד) “שמע ישראל ה’ אלקינו ה’ אחד”' ,ה' שהוא אלקינו
הניצוצין קדישין השרויים בתוך העפר והחולין ,הנה על ידי בירורם
קדושה ,שוב ביכולתנו לקדש את העולם עצמו וחומריותו בחודש עתה ,ולא אלקי האומות ,הוא עתיד להיות ה' אחד ,שנאמר (צפניה ג ט)
והתעלותם ייבנה בית המקדש השלישי ,ויתגלה יחודו ואחדותו
מרחשוון .יעזרנו השי”ת. כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ,ונאמר (זכריה
יתברך בשלמות.
מתוך הקונטרס החדש “משמח ציון” חשון ,היו”ל בימים אלו ,משיעוריו של המשפיע יד ג) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד' ,עכ"ל ,הנה מבואר מדבריו
הגה”ח ר’ בן ציון אפל שליט”א ולכן כאשר עוברים ימי הקודש של חודש תשרי ,ומ"מ אנו מאירים שקדושה ראשונה הוא מה שנבדלו ישראל מהאומות ,והשי"ת ייחד
רשפיה /כללי וחיצי קודש ממאורי החסידות
שמו עלינו ,ועד שהשי"ת הוא רק אלוקינו ,ולא אלקי האומות ,אבל
לעתיד לבוא תתפשט יחודו ואחדותו עד שכל האומות יקראו בשם ה',
ובזה יתגלה יחודו ואחדותו בשלמות.
יהודי צריך בכל שעה לקבל עליו עול מלכות שמים ,אלא שעבודת הצדיק להישמר שלא
ומעתה זהו גופא ענין חודש מרחשוון ,שהוא החודש שבחיצוניות
הוא יותר בבחינת חול וחולין משאר ימות השנה ,אמנם הוא החודש
לשכוח אפילו רגע אחד מהשי"ת ,ועבודת כל יהודי להתכונן במשך כל המעת לעת שלכל המעותד לחינוך בית המקדש שלעתיד ,כי כמו שבבחינת 'מקום'
הרה"ק ר' מנחם נחום משטפנשט זי"ע ('אמונת אמת' ואתחנן) הפחות רגע אחד יזכור מהשי"ת. התקדשו ארץ ישראל וירושלים ובית המקדש ונבדלו משאר
המקומות ,ובבחינת 'נפש' התקדשו ישראל ונבדלו משאר האומות,
ג להערות והארות ,וכן להעביר שאלות למשפיעים שליט"א ניתן להשאיר במערכת 'קול דודי' שלוחה 0
דאס חסיד'ישע לעבן שאלות והתלבטויות בעבודת השי"ת אנה אבקשך
‘סיפוק כפיים' כיצד?
פייבל ,כמו הרבה מהמתדפקים על דלתו של הרה”ק
מה התכלית ,הגלות או הגאולה? (ב)
הזיידע משפאלע זי”ע ,קל שבקלים ופחות שבפחותים, מה יהיה החידוש הנורא בעת הגאולה? • ואיך דווקא הגילוי הנורא הזה נוצר ברגעים של חושך?
כמובן עד כמה שהאדם יראה לעינים.
ועל כך נאמר “ונשגב ה’ לבדו ביום ההוא” – איננו שטחי כנ”ל ,אלא יש כאן חידוש גדול
הוא הגיע מהכפרים ,התייחס לאיכרים מדור דורים ,והיה הוא “לבדו” ,עצמו כביכול ,יתגלה ביום ההוא. הרבה יותר ,והוא ,שהקב”ה רוצה שיחיו את
שאלה:
מגושם וכבד גוף .יבולו היה דמאי ,ונפסל היה לעדות ,כמו זהו מקום נעלם ורם עד אין סוף ועד אין חקר. ‘עצמו’ כביכול ,בתוך ה’תחתונים’ ,שזה חידוש פליאה גדולה מנקרת בלבי זמן רב .מצד
עמי-הארצים שבימי חז”ל. פלאי גדול ונורא ונשגב עד אין חקר ,בכל רגע אחד ,אנו יודעים שכל תכלית הבריאה
וזהו חידוש נורא אין קץ .כי כאשר יש עולם
פייבל לא היה היחידי מן הזן שלו שהסתובבו בצל הרה”ק כזה שכל כולו פירוד ,וכל כולו חי לעצמו, שזה רק יהיה. היא הגאולה השלימה במהרה בימינו
משפאלע זי”ע .שמו ‘זיידע’ לא ניתנה לו בכדי .הרה”ק היה וכדבר נוסף ונפרד ,והעולם הזה משתנה וכפי שיתבאר בעז”ה. כאשר עין בעין יראו בשוב ה’ ציון,
ה’סבא’ של כל בני הכפרים הללו .הוא קירב וחיזק את כל ומתהפך למשהו אחר לגמרי ,שחי לגמרי את ויתגלה אלקותו יתברך בלי שום הסתרה
המון העם ועודד את רוחם שלא יפלו לבאר שחת. ‘עצמו’ של הקב”ה ,ומבטל את הגבול ונעשה ה .בין ‘עצם’ ל’גילויים’ כלל.
בלי גבול שחי בתוך הגבול ,הרי אין לך חידוש מצד שני ,הרי כל תכלית הבריאה היא
כדי להבין את הענין על הנכון ,צריך להקדים
כמותו בעולם. דווקא הדירה בתחתונים ובהסתרות,
ולבאר מה ההבדל בין ‘עצמו’ ל’גילוייו’.
“שוד ושבר” סיפק איוואן את כפיו באותו בוקר קריר וכל הנחת רוח של השי”ת היא כאשר
בהגיעו לפתח בית התיפלה העירוני“ ,הכל נעלם, ז .הגלות – חיי ‘עצם’ מבשרי אחזה אלוק :כל אדם יש לו את ‘עצמו’, מתגברים ומוצאים את השי”ת בהסתרה
השרביטים ,הפסלים והצלמים .כל מה שמכיל זהב נגנב!”. ויש לו את ה’גילויים’ והביטויים שלו. שבתוך ההסתרה ,ואיזו נחת רוח יהיה
ומתוך כך אנחנו באים לעומק חדש לגמרי ,למה החכמה שלו והרגשות שלו והדיבורים שלו
סטפן וסאשא גם הצטרפו אליו ,גם הכומר פטרוס רתח להשי”ת בעת הגאולה כאשר אחדותו
דווקא עבודת הגלות יוצרת את הגאולה .לא והמחשבות שלו הם כבר לא הוא עצמו .הם יתברך תתגלה בתכלית.
מזעם“ ,חייבים למצוא את הגנב ולהעמידו לדין!”. רק מפני שכל התכלית היא באור שבא מתוך הצורה שבה הוא מתבטא .אבל הוא עצמו
החיפושים המאומצים ארכו כמה ימים כשבסופם אותר החושך ,אלא משום שבתוך החושך ,דווקא שם ועל כן נבוך אני לגמרי :האם התכלית
ספון וטמון מעין כל אדם .הוא עצמו זה רק
הגנב עם גניבתו ,במקום מגוריו שבקרבת בית התיפלה. נמצא ה’עצם’ של הקב”ה כביכול – אשר הוא היא הגילוי או ההתגברות בעת הסתר?
עצם קיומו ועצם העובדה שהוא חי .בעומק
פייבל הגנב נסחב באכזריות מביתו והובל לבית הכלא הוא הגילוי הנורא דלעתיד לבוא .ודווקא בתוך הגאולה או הגלות?
עומק לבו יש לו תענוג פנימי מעצם הקיום
המקומי. החושך הגדול מייצרים את הגילוי של הגאולה. שלו ,ושם נמצא הוא ‘עצמו’ .כל השאר ,הם
“אתה יודע איזה עוול עוללת?” בעט בו איוואן במשטמה, כי אם הגאולה היא התגלות ה’עצם’ של רק גילויים וביטויים. המשך תשובה:
“אתה ,יהודי מלוכלך ,שלחת יד בנכסי הכנסייה שלנו!!!”. הקב”ה ,הרי שהגלות היא חיפוש ה’עצם’ .כי מתי הוא ‘עצמו’ מתגלה החוצה? אף פעם! בגליון הקודם שנתבאר שהתכלית היא גאולה
הכומר פטרוס קרב אליו בצעד מאיים “שמע פייבל ,יש בתוך החשכות והגלות ,אין שום גילויים, ה’עצם’ שלו חשוף אך ורק לעצמו .אם זה כבר שנוצרה מתוך גלות ,דירה שבתוך התחתונים,
לך דרך אחת להיחלץ מהסבך הזה שהסתבכת בו ”.הוא וכאשר אין שום גילויי אור השי”ת -כל מה יוצא החוצה – זה כבר ביטוי וגילוי .זה לא יתרון האור מתוך החושך ,ואין תכלית
השתופף כממתיק סוד“ ,או שתישרף חיים ,או שתיענה שיש שם זהו רק ה’עצם’ של הקב”ה .עצם ה’עצם’ שלו עצמו. בחושך ,אך גם לא באור שבא ללא חושך .ולכן
להצעה שלי”. מציאותו בלא שום גילוי והשגה. בנמשל ,הרי שכל מה שאנחנו יודעים התכלית העיקרית היא אמנם בשעת הגאולה,
ולכן כאשר יהודי עומד בתוך החושך ,כאשר מהשי”ת ,וכל ההשגות שגם כל קדושי ואליה הקב”ה מייחל ומצפה ומשתוקק
כאלו היו הגויים בכל הדורות ,הם ששו לשמד יהודי
כל העולם הנוצץ זועק שקר ופירוד ,והוא הצדיקים והשרפים השיגו את השי”ת – הכל ובלעדה לא הושלמה הכוונה עליונה והרצון
ואפילו אם היהודי הוא מן הפחותים והגרועים .עיניהם
מתעקש ואומר שמציאותו יתברך ממלאת זה רק ב’גילויים’ של השי”ת .זה לא הוא עצמו, העליון ,אבל הגאולה נוצרת דווקא עכשיו
נצצו בברק של שנאה ותאוות נקם ,מתוך תקווה להמיר
את הכל ,הרי שהוא בעצם דבוק ב’עצם’ – שכאמור ,זה אינו מתגלה כלל החוצה. בעת החושך והגלות .וממילא מצד אחד
את דתו של יהודי ,באשר הוא.
הגם שהוא איננו רואה הזאת .וממילא על ידי חובה עלינו להזדרז בהפיכת החושך לאור,
וזה החידוש הגדול שרצה הקב”ה שתהיה
“פייבל ,אתה ממילא גנב ,ממילא חטאת ואלוקים שונא כדי לזרז את השלמת הכוונה העליונה .ומצד
החיפוש הזה וההתעקשות הזאת -הוא זוכה בעת הגאולה ,שהוא ‘עצמו’ יתגלה החוצה!
אותך ”.ניסה הכומר לשטוף את מוחו בדברי בלע“ ,תעבור שני ,העובדה שכבר עתה בתוך הגלות אנו
שה’עצם’ מתגלה אליו בעת הגאולה. זה הפשט של “דירה בתחתונים” .הדירה היא
לחיות אצלנו ,וייטב לך”. באמצע יצירת הגאולה ,משמחת לב ונותנת
והוא הוא המשל הידוע של הבעש”ט הקדוש המקום שבו האדם חי את עצמו לגמרי ,וכך
פייבל החל להפוך בהצעתו של הכומר ,הוא הרהר בדבריו הקב”ה רוצה להתגלות בתוך התחתונים ,כמו כח (ובהמשך נראה שהרבה יותר מכך).
לבן המלך שעבר את שבע החומות ,שהיו לפניו
ההגיוניים לכאורה. אלפי הסתרות ואחיזת עיניים ,והוא התעקש בדירה .שה’עצם’ שלו כביכול יתגלה בתכלית
לפתע עלתה בעיניו דמותו של רבו הרה”ק משפאלע זי”ע, לחפש את המלך .לא היה לו שום גילוי ,ואף כאן למטה .מה שאין השכל יכול לקלוט כלל ד .תענוג החידוש
הוא קם מלוא קומתו והסתכל בעיניו של הכומר ללא חת על פי כן ידע שלא ייתכן שהמלך לא נמצא איך זה יהיה. ועתה נרד למעמקי הדברים ,וננסה להבין
“מי שחשוד בגניבה וגזילה” שיבר את אזניו של הכומר, כאן ,ואז נתבטלו כל אחיזות העיניים וכל ובמילים אחרות ,זה לא שיהיה ‘משפיע’ קודם כל :למה רצון הקב”ה היא דווקא בחושך
“לא חשוד על אמונה! אכן גנבתי כי הייתי צריך כסף כדי המסכים המבדילים ואכן ראה אותו. ו’מקבל’ ,אלא המשפיע עצמו יתגלה כאן שהפך לאור?
לאכול ,אך את אמונתי לא אמיר אפילו אם יעברו עלי וכך בנמשל ,דווקא כשיהודי רואה לפניו למטה. והתשובה בקצרה היא ,כפי שמבארים הספה”ק,
יסורים נוראים!”. חומות ומגדלים של הסתרות ,ואין לו שום שהקב”ה רצה שיהיה חידוש! אור מלכתחילה
פייבל הרים את קולו וצעק “א גנב א גנב ,אבער א איד וועל גילויים כלל וכלל ,ועם כל זה יש לו וודאות ו‘ .עצם’ בתחתונים – איננו חידוש .הארת אלקותו יתברך
איך בלייבן!!!”. מוחלטת שהקב”ה נמצא שם ,הרי אותה כשמדברים שהבריאה נועדה להביא ‘חידוש’, בטהרתה מלכתחילה – איננה חידוש ,שהרי
האמונה הוודאית – היא היא ‘דביקות עצם’, אפשר לטעות שמדובר בהפיכת חושך לאור הוא יתברך קדמון ומלך אין סוף בטרם כל
שהוא דבוק בעצמותו של הקב”ה גם ללא של ‘גילויים’ ,כלומר שהקב”ה יתגלה בתוך יציר נברא .החידוש הוא דווקא כאשר יש
כיכר העיר הייתה מלאה בהמון גויים משולהבים ,וצעקות גילויים ,וממילא הוא עומד בנסיונות ומוסר ההסתר ,ואולי אפילו בתכלית הגילוי .אך לא חושך ,יש הסתרה ,יש תחתונים ,יש עולמות,
“מוות ליהודי ,מוות לגנב” נשמעו מידי פעם. נפשו להאחז בהשי”ת גם מבלי שום גילוי זה החידוש של הגאולה .כי אם זה החידוש, ונראה שיש משהו נוסף חוץ מהשי”ת ח”ו,
הכומר ניגש אל פייבל הכבול בשלשלאות ברזל ואמר לו ושום הרגשה ושום השגה ,ובזה עצמו הוא הרי כאמור זה חידוש של רגע אחד .החידוש ואז מתברר ומתגלה שהכל אלקותו יתברך
“פייבל ,זו ההזדמנות האחרונה .אתה יכול עדיין להתחרט משבר את החומות והשי”ת מתגלה אליו בעת הוא רק ברגע הראשון של זיכוך ההסתר ,אבל ואין עוד מלבדו ,והכל בטל בתכלית הביטול
ולהשתמד ,וחייך יהיו לך לשלל”. הגאולה. לאחר מכן ,כבר מובן מאליו שהקב”ה מתגלה וההתכללות ,ובני ישראל מרכבה ודירה לו
ועל כן כל עבודת הגלות היא האמונה בכל מקום. יתברך .זהו חידוש! וזהו העונג והרצון העליון!
אך פייבל ,בעמידה זקופה דחה את דבריו“ ,לא! כפי
שאמרתי ,אני מוכן גם למות על כבוד שמו יתברך, והמסירת נפש המוחלטת להשי”ת בלא שום מהו כן החידוש של הגאולה? שהקב”ה ב’עצמו’, וכמו שאמר המגיד הגדול זי”ע משל לתענוג
ובלבד שלא לכפור בו ח”ו .את הדת לא אמיר ובאמונה גילויים ,אך לא כדי להישאר בחושך ,אלא לא על ידי גילוייו ,יתגלה בתוך התחתונים. שבציפור המזמרת ,אף כי אנשים רבים
לא אכפור!”. מפני שבתוך החושך נמצא היהלום האמיתי – שלא יהיה עוד ‘מתגלה’ אל החוץ ,אלא שהוא יכולים לזמר ביופי ובחן ,עם כל זה התענוג
הדביקות ב’עצמותו’ יתברך ,וממילא כך נוצר ‘עצמו’ יהיה בחוץ בתכלית .אין לנו שום משל הוא יותר בציפור מזמרת ,שזהו חידוש (אמנם
עם תנועת ידו של הכומר ניגשו התליינים לפייבל ,נטלו צריך לדעת שאין הכוונה שהיה חסר ח”ו אצלו יתברך את
הגילוי האמיתי והנורא של הגאולה – גילוי על כך ,כי זה לא מובן בשכל אנושי ,אבל
את שני ידיו ,והכניסו אותם לתוך חבית זפת בוערת. החידוש הזה ,כי בוודאי הוא יתברך שלם מכל שלימות.
עצמותו יתברך של “ונשגב ה’ לבדו ביום בדרכי העבודה זה אומר ,שבעת הגאולה יהודי
הידיים טבלו בזפת הרותחת ,וצעקותיו של פייבל מילאו ההוא”. לא ירגיש שום הרגשה עצמית ,אלא הרגשה אבל זה היה רצונו יתברך ,ואין טעם לרצון).
את כל כיכר העיר .פייבל סיפק את כף אל כף בהתלהבות טהורה של עצמות מציאות השי”ת ,וירצה אך אלא שצריך לדעת ,שהיסוד הזה איננו כפי
ומה נוראים הדברים למתבונן ,שדווקא בעת
וצעק “שמע ישראל” ,ועלתה נשמתו השמימה בקידוש ה’. ורק בתענוג השי”ת ורצונו ,כי רק אותו ירגיש שהוא נראה באופן שטחי .כי אם המטרה היא
הגלות והחשכות – אז היא הדביקות הכי
קרובה אל הגאולה ,והיא היא ההתחלה ומלבדו כלום ,וישתעשע בהשי”ת כשעשועי רק שיהיה כאן חידוש ,אם כן די ברגע אחד
והיצירה של הגאולה .וכאשר האדם מוצא המלך בעצמותו. של גאולה כדי לחיות את החידוש הזה,
“זוהי סיפוק כפיים ראויה” ,גמר הרה”ק מרוז’ין זי”ע לספר את עצמו ברגע של חושך ,כאשר הכל נסתר וכדי להבין את עוצם החידוש ,יש לציין שהחושך התברר כאור ,וההסתר התברר
לתלמידי סטרעליסק .התלמידים שלאחר הסתלקות ונעלם ,הרי עליו להתעשת ולומר “הרי אין שזה הרבה יותר מגילויי אור אין סוף בעולם כאחדות השי”ת ,וכבר יצאנו ידי חובת הכוונה
רבם הרה”ק מסטרעליסק זי”ע עברו להסתופף בצל עוד מלבדו ,ואין שום מציאות מבלעדי האצילות המאוחד בתכלית היחוד עם השי”ת. העליונה ...לפי זה אין שום תכלית בכל ימות
קדשו של הרה”ק מרוז’ין ,והביאו עמם את ההתלהבות השי”ת ,ואי אפשר להתנתק מהשי”ת ,ובהכרח כי כל עוד שהקב”ה מתגלה ומשפיע ,אף אם המשיח ותחיית המתים – אשר כאמור הם הם
בתפילה כדרך סטרעליסק עם יגיעות חיצוניות ותנועות שגם כאן נמצא השי”ת” .או אז הוא מתדבק הגילוי מאוחד איתו בתכלית היחוד ,הרי סוף תכלית הבריאה -כי לאחר הרגע הראשון זה
של סיפוק כפיים וכדומה“ .סיפוק כפיים מתוך אש גדול ב’עצמ’ו יתברך ,ויוצר בכך את הגילוי הנורא כל סוף זה גילוי .לעומת זאת ,בעת הגאולה, כבר לא חידוש...
והתלהבות ”...מתוך בערת הנשמה לה’ באהבה לוהטת. של ה’עצם’ שיהיה במהרה בימינו אמן. הקב”ה יגלה את ‘עצמו’ כביכול בתחתונים. ולכן צריך להעמיק ולדעת שהחידוש הזה
מקור :מעשיהם של צדיקים
ניתן לשמוע רשימת המוקדים להשיג את הגליון בקו 'קול דודי' 035.100.200שלוחה | 4 > 12אחראי ראשי של מערכת ההפצה 02-5359903 :שלוחה 2 ד
הודעות ומכתבים של
חיבור לנביעת החסידות,
שהגיעו לקו הטלפוני או
לשולחן 'קול דודי'
'ידיעה
ובחירה'
ב 3-בבוקר
סיפורו של הרב א .ו .מלומדי 'סדר היומי
בחסידות' ,משתף מרגשות ליבו :על מנוי ותיק ועל
חברותא חדשה ,על 'ליל אור הגנוז' ועל לילה בו
האיר אורו האישי
הלב והמוח נפתחים והדברים שא ַּגׁש אל הלילה ההוא בו
ֶ לפני
חודרים בקרבי עד שאני נעשה נדדה שנתי ,אקדים:
'אחד' עם דיבורי החסידות ונקל
מזה תקופה ארוכה שאני מנוי על
לשער עד כמה השפעת הדברים
'לימוד החסידות היומי' (כעת בספר
רבה ועצומה.
הק' 'מאור עיניים') ואני מקבל את
כעת ארצה לשוב ולחזור אל הלילה הקונטרסים החודשיים המאירים
ההוא בה נָ ְד ָדה ְׁשנַ ת מעיניי: את מאורות החסידות בנועם
מיוחד ובאופן המתיישב על הדעת
לא לילה אותו
ומלהיב את הנשמה,
להירדם הצלחתי
אולם לא הצלחתי
וכשמחוגי כיאות
להפוך את הלימוד
השעון הראו על
לקבוע ועקבי עד
השעה 3:00לפנות
שקיימתם את 'ליל
בוקר עוד הייתי
מקצה מתהפך אותו לילה אור הגנוז' ב'בני
המיטה אל הקצה לא הצלחתי ברק' בשלהי הקיץ
החולף .לילה מיוחד
עד שקמתי ויצאתי.
כמו מאליי מצאתי
כיאות להירדם עם משפיעי 'קול
אל ניגש עצמי וכשמחוגי דודי' שהפיחו טללי
השולחן ופותח את השעון הראו תחיה ורוממו את
החיים ואת משמעות
קונטרס 'סדר הלימוד
ומתיישב היומי'
השעה על החיים.
לעיון מעמיק בחסות 3:00לפנות באותו לילה ,בדוכן
הלילה. שלוות בוקר עוד ביקשתי המיוחד,
באותם ימים למדו
את ה'מאור עיניים'
מתהפך הייתי עבורי
ללימוד
שיאתרו
'חברותא'
בפרשת שלח ,העוסק מקצה המיטה החסידות היומי.
'הידיעה בנושא אל הקצה עד המקום וכאן
והבחירה' והרגשתי
שהדברים עדיין לא
שקמתי ויצאתי. להתרגש על הדרך
המיוחדת של 'תיאום
מלובנים דיים (להבין
החברותות' ללימוד
כיצד מתיישבת הסתירה
על-ידי החסידות
הידועה בין 'ידיעת' הקב"ה מכל העתיד
מערכת 'קול דודי' (הפועל בעיקר
להיעשות לבין 'הבחירה' שביד האדם להחליט
באמצעות הקו הטלפוני) כשמשדכים בין
מה יעשה) וכך ישבתי במשך שעה
נשמות.
ארוכה בצילו של ה'מאור עיניים'.
מאז ועד היום אני לומד בקביעות
באותה שעה הבנתי את המהפכה
את סדר הלימוד היומי ואני מרגיש
הגדולה ש'קול דודי' מחוללים:
כיצד דיבורי החסידות ,עם הביאור
המציאות בה החסידות הופכת המיוחד ועם ליבון הדברים יחד
ל'תורתי' ,לחלק ממני ,למתווה את עם החברותא ,יוצרים חריץ בנפשי
דרכי ,גם באישון ליל - - - ומעוררים בי שינוי עצוםִ ,מ ְפ ְּת ֵחי
יתברך השם בעזרת
השבת
שתחו_לל
מהפיכה
בנפש
ו++בנש++מה
ְ ִ
ִ+ה ֶא ָּל א ְל
ַע ֵּנ ג ַ+ע ל ה' ת
בעקבות
הביקוש:
נפתחו
מקומות
נוספים!
מ"ח שעות של אור הגנוז
ליל-שישי ושבת-קודש שירוממו אתכם
ובעקבותיכם את כל משפחתכם לחיים שיש בהם
להבטיח את מקומכם בנהירו דאנפין ,חייגו:
050.41.67.577 • 050.41.315.19
נושא השבת:
לחיות ב+עולם התענוג
חיים של קרבת אלוקים ,בחיי המעשה
יז ַט י י ֶע +ר
ְ ,ס' ְ ּ+++ב ת ִא
+ר ֶע
ׁ ַש ֶ ּ++ב
ְנ
ט ִו
י ַא ַפ י י ֶע +ר ַמ ֶמ ׁש ֵמ ֵע ין עוֹ ָָ+ל +ם ַַ+ה ֶ ּב +א
חיי שרה תשפ"ז | מצפה יריחו
