gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

יחידתי · YECHIDUSI — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: יחידתי · YECHIDUSI

שבוע: לך לך (2026-10-19)

יחידתי · YECHIDUSI — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לשבוע הבעל"ט‬ ‫(פנחס)‬ ‫ספה"ק מאור עינים‬ ‫מד"ה‬ ‫יום‬ ‫ונוגע שכהן הוא מדת‬ ‫ראשון‬ ‫לכן אמור הנני‬ ‫שני‬ ‫ואחר כך הוא בחינת‬ ‫שלישי‬ ‫השבוע בקו‬ ‫וכל זה הוא על ידי יחוד‬ ‫רביעי‬ ‫לרגל הילולת ה'מאור עינים' זי"ע‬ ‫והסיבה לזה שאליהו‬ ‫חמישי‬ ‫ביום ח מ י ש י לך י "א חש ו ן‬ ‫עד ד"ה וזה נקרא שלום‬ ‫יתק יימ ו ת כניות מ יוח דות‬ ‫להצטרפות למנוי לחוברת החודשית עד הבית‬ ‫ראיונות עם‬ ‫ניתן להירשם ב'קול דודי' ‪ 03.5.100.200‬שלוחה ‪33‬‬ ‫הסדר יומי‬ ‫ועוד הרבה‬ ‫לומדי‬ ‫פרשת לך תשפ"ז ‪ /‬גליון תכ"ז‬ ‫בהיכל המ רכזי שלוח ה ‪1‬‬ ‫פטרון הגליון לפרשת לך‬ ‫מוקדש על ידי ידידנו החשוב‬ ‫שליט"א עמוד התווך‬ ‫יואל האס‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫עבודת הפרשה מספרי החסידות ‪ -‬בשפת המעשה‬ ‫דיבורי חסידות‬ ‫לרגל השמחה במעונו בהולדת בנו למז"ט‬ ‫בזכות הבעש"ט ותלמידיו הק' ירווה ממנו רוב נחת דקדושה‬ ‫למה אתה עובד?‬ ‫נקודה מתוך דא"ח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫רוח אפנו‬ ‫יהודי צריך להתרגל לחיות את נשמתו האלקית‪ ,‬שהצער שלה הוא צער אחר‪ ,‬והשמחה‬ ‫שלה היא שמחה אחרת‬ ‫על ידי הכרה והתבוננות‬ ‫הזאת יעבוד את הבורא ברוך הוא כראוי וכנכון"‪.‬‬ ‫ועל פי זה מבאר הרה"ק מבארדיטשוב את המזבח של אברהם‬ ‫“יש לי הצעה נדיבה ומיוחדת”‪ ,‬פנה המנהל לקבוצת העובדים‬ ‫שהתכנסו בחדר הישיבות‪“ ,‬הצעה שאני מתאר לעצמי שתשמחו‬ ‫באמונה יתגלה לנו הכוונה‬ ‫אבינו‪" :‬בפרשה זאת הבטיח לו טובות חדשות‪ ,‬כגון 'לזרעך אתן את‬ ‫הארץ'‪ ,‬ובאמת הוא טובה גשמיות‪ ,‬ולכן 'ויבן שם מזבח' כו'‪ ,‬כלומר‬ ‫מאוד לשמוע עליה‪ .‬אני רוצה להוסיף לכם משימה נוספת‪,‬‬ ‫שתדרוש שעתיים נוספות בעבודה‪ ,‬אבל התמורה‪ ,‬תשמעו טוב‪,‬‬ ‫והתכלית של העולם‪ ,‬איך‬ ‫הקריב הטובה זו להבורא יתברך‪ ,‬ולא שמח בעבור טובת עצמו‪ ,‬רק שמח‬ ‫שבעבור זאת בניו יעשו נחת רוח להבורא יתברך‪ ,‬ויעשו רצון הבורא‬ ‫היא לגמרי לא בפרופורציה‪ .‬בתמורה לעבודה הנוספת‪ ,‬תקבלו‬ ‫משכורת כפולה! פשוט מכפילים לכם את המשכורת‪ .‬תתיישבו‬ ‫שהיא כלי לקנות אור ה'‬ ‫ברוך הוא‪ ,‬כי הבחינה הזאת כאשר בארנו הוא ענין קרבן וענין מזבח‪.‬‬ ‫ועל פי דברינו אלה יתורץ הדקדוק‪ ,‬כי באמת מלת 'אליו' הוא מיותר‪,‬‬ ‫בדעתכם יומיים ותעדכנו אותי אם אתם מעוניינים בכך”‪.‬‬ ‫העובדים יצאו מהמשרד נרגשים‪ .‬שעתיים עבודה נוספות בסך‬ ‫אברהם אבינו ראש המאמינים הוא הנחיל לנו את האמונה בהשי”ת‪.‬‬ ‫היה לו לכתוב 'ויבן שם מזבח לה''‪ ,‬או היה לו לכתוב 'הנראה לו'‪ ,‬מאי‬ ‫הכל‪ ,‬והם מקבלים משכורת כפולה‪ .‬מי פילל‪ .‬הם לא חיכו וענו מיד‬ ‫ולא רק אמונה כללית שיש בורא עולם‪ ,‬אלא האיר לנו שנראה את‬ ‫מלת 'אליו'‪ .‬אך באמת כשהקדוש ברוך הוא נראה לאברהם בכאן הוא‬ ‫שהם מסכימים‪.‬‬ ‫השי”ת בתוך כל הגשמיות‪ ,‬כמו שכתוב “אלה תולדות השמים” ר”ת‬ ‫טובת הגשמיות‪ ,‬ולכך היה צריך מזבח‪ ,‬והוא ענין הקרבה להקריב‬ ‫רק מענדל התחבט‪ .‬השעתיים הנוספות נוגעות בכולל שלו‪ .‬הוא‬ ‫הטובה הזאת להבורא יתברך‪ .‬וזהו פירוש הפסוק 'ויבן שם אברהם מזבח‬ ‫תהו‪“ ,‬בהבראם” דרשו חז”ל בזכות אברהם‪ ,‬והביאור הוא כי אברהם‬ ‫מאוד רוצה משכורת כפולה‪ ,‬אבל איך הוא יכול לוותר על שעות‬ ‫לה' הנראה אליו'‪' ,‬הנראה לו' ‪ -‬בשביל 'אליו' בשביל טובתו‪ ,‬כי מלת‬ ‫בא להאיר את התהו‪ ,‬שזהו תכלית הכל‪ ,‬ולכן נתנסה בעשרה‬ ‫הלימוד היקרות לו מכל‪.‬‬ ‫'אליו' הוא בשביל טובתו‪ ,‬ולכך היה צריך למזבח והוא ענין הקרבה”‪.‬‬ ‫נסיונות כדי לגלות בכל העשרה כוחות שבעולם אור השי”ת‪.‬‬ ‫כיון שקיבל אברהם אבינו טובות גשמיות‪ ,‬מיד בנה מזבח והקריב‬ ‫אחרי יומיים של התחבטות ובירור עצמי פגש אותו המנהל‪ ,‬ובירר‪,‬‬ ‫“מענדל‪ ,‬מה החלטת?”‪.‬‬ ‫את הגשמיות להשי”ת‪.‬‬ ‫“התבוננתי שכל הפרנסה היא רק כדי שאוכל לעבוד את ה’‪ ,‬וזה‬ ‫וזה עבודתינו להאיר האמונה בתוך ההסתר שלנו‪ ,‬ועל כך יש לנו‬ ‫האינטרס של הנשמה‬ ‫פשוט מופרך שאוסיף בפרנסה כדי לחבל בעבודת ה’”‪ ,‬אמר מענדל‬ ‫להתבונן הרבה באמונה הבהירה‪ ,‬שהכל הוא מהשי”ת‪ ,‬ואין שום‬ ‫בבהירות‪.‬‬ ‫דבר בעולם יכול להתקיים מבלעדי כוחו ית’ המחיה ומהוה את הכל‬ ‫בכל שפע שאנו מקבלים‪ ,‬אנחנו יכולים לשמוח את שמחתה של‬ ‫בכל רגע‪ .‬ואם הכל הוא מחיותו ית’ בוודאי יש כאן כוונה ותכלית‪,‬‬ ‫הנפש הבהמית – ההצלחה הפרטית והתפשטות הישות‪ ,‬ולעומת‬ ‫במה אתה שמח?‬ ‫זאת את שמחתה של הנפש האלקית – התקרבותנו להשי”ת על‬ ‫והתכלית הוא שיתגלה כאן בארץ הגשמי כבודו ית’‪.‬‬ ‫ה’קדושת לוי’ בפרשתנו מבאר את ענין המזבח שבנה אברהם‬ ‫ידי השפע הזה‪ .‬מטבע היותנו קרוצי חומר‪ ,‬אנחנו נוטים לשמוח‬ ‫וכפי שנדבק עצמינו יותר באמונה‪ ,‬אזי יאיר בנו יותר הכוונה‬ ‫את ההצלחה האישית הגשמית‪ .‬אנחנו מצטערים כשאין כסף – כי‬ ‫אבינו‪ ,‬שדווקא כשזכה לשפע של גשמיות‪ ,‬הקים מזבח‪ ,‬כדי‬ ‫העליונה ויתגלה לנו כבודו ית’‪ .‬כמו שפירש המגיד הגדול‬ ‫אנחנו דפוקים גשמית‪ ,‬ואנחנו שמחים כשיש כסף – כי ב”ה הכל‬ ‫להבהיר שהגשמיות היא רק לצורך עבודת ה’‪.‬‬ ‫ממעזריטש זי”ע את הפסוק “מה רבו מעשיך ה’ כולם בחכמה עשית”‬ ‫הולך בטוב‪.‬‬ ‫ומבאר‪“ :‬כי הנה ענין מזבח וקרבן היא כך כשהאדם יש לו איזה צער‬ ‫‪ -‬שבכל עשיה יש חכמה עליונה אור כבודו ית’‪ ,‬שזהו המחשבה‬ ‫אך זהו לא השמחה והצער של הנשמה השוכנת בקרבנו‪ .‬יהודי‬ ‫חס וחלילה אינו רשאי לצער בשביל הדבר הנוגע על עצמותו‪ ,‬רק עיקר‬ ‫והכוונה של העולם‪“ .‬מלאה הארץ קניניך” – שכל הארץ מלאה‬ ‫צריך להתרגל לחיות את נשמתו האלקית‪ ,‬שהצער שלה הוא‬ ‫צערו יהיה זה שבעבור זה הסיבה חס וחלילה בלתי יכולת לעבוד את‬ ‫קניינים של ה’‪ ,‬שאפשר בכל דבר שבעולם לקנות את ה’‪ ,‬דהיינו‬ ‫צער אחר‪ ,‬והשמחה שלה היא שמחה אחרת‪ .‬הצער – כשלא הולך‬ ‫הבורא ברוך הוא כראוי‪ ,‬ואז הוא עושה נחת רוח להבורא ברוך הוא‪ ,‬כי‬ ‫שיכול להתגלות כבודו ית’ בכל דבר‪.‬‬ ‫להתקרב להשי”ת‪ ,‬השמחה – כשכן הולך להתקרב להשי”ת‪ .‬ולכן‪,‬‬ ‫כל צערו הוא רק מחמת מניעת עבדות הבורא ברוך הוא על ידי זה‪...‬‬ ‫גם בפרנסה‪ ,‬המדד הוא אחד ויחיד‪ :‬כמה זה מביא אותי להשי”ת‪ .‬אם‬ ‫"ובחינות הטובה יהיה גם כן על דרך זה‪ ,‬כשהבורא ברוך הוא משפיע‬ ‫חוסר בפרנסה לא מאפשר לי לתת צדקה‪ ,‬וזה מצער אותי מאוד‬ ‫לאדם איזה טובה‪ ,‬טובת הגשמיות‪ ,‬דהיינו כשהבורא ברוך הוא משפיע‬ ‫וכך האיר אברהם אבינו האמונה כאן בעולם הזה‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫– זוהי סיבה נכונה לצער‪ .‬אבל אם חוסר בפרנסה מפריע לי מכל‬ ‫לאדם פרנסה טובה‪ ,‬וכן משאר טובות הגשמיות‪ ,‬ידבק הטובה הזאת‬ ‫במדרש (בראשית רבה לט‪ ,‬א) משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום‪,‬‬ ‫סיבה גשמית‪ ,‬וזה מה שמצער אותי – זוהי לא סיבה אמיתית לנשמה‬ ‫בהבורא יתברך‪ ,‬שלא יהיה לו שמחה מחמת הטובה מה שמגעת‬ ‫וראה בירה דולקת‪ ,‬אמר תאמר שהבירה בלא מנהיג‪ ,‬הציץ עליו‬ ‫להצטער‪ .‬הנשמה מצטערת רק במה שמרחיק אותה מהשי”ת‪ .‬וכך‬ ‫לעצמותו‪ ,‬רק ישמח שבעבור הטובה הזאת יעבוד הבורא ברוך הוא‬ ‫בעל הבירה ואמר לו אני הוא בעל הבירה וכו’‪ .‬דע”י שהאמין שאי‬ ‫גם לגבי שמחה‪ .‬כשעשירות גורמת לי לתת צדקה‪ ,‬זוהי סיבה‬ ‫כראוי וכנכון‪ .‬ועל בחינה הזאת היה ענין הקרבנות‪ ,‬פירוש מדת קרבן‬ ‫אפשר לעולם בלא תכלית‪ ,‬ובוודאי יש כאן בעל הבירה עי”ז נתגלה‬ ‫לשמחה‪ .‬אבל העשירות כשלעצמה – מהי?‬ ‫הוא מלשון הקרבה‪ ,‬שמעלה טובת הגשמיות‪ ,‬טובת הבהמיות‪ ,‬להבורא‬ ‫יתברך כאשר בארנו"‪.‬‬ ‫אליו אור ה’‪.‬‬ ‫הדרך הכי קלה להתחיל לחיות את זה‪ ,‬היא בפרשות דרכים ובשאלות‬ ‫מעשיות‪ ,‬כמו במשל שפתחנו‪ .‬עומד יהודי ומציעים לו הצעה כלכלית‬ ‫יש לך פרנסה? תשמח שאתה יכול ללמוד ברוגע ולהתפלל‬ ‫וכדי להאיר העולם הזה יש להתרחק מהחומריות‪ ,‬כדי שלא להגביר‬ ‫מאוד מפתה‪ ,‬אבל היא באה על חשבון עבודת ה’‪ .‬זה בדיוק הזמן‬ ‫במתינות‪ ,‬ואתה לא מאבד את הריכוז בלימוד בגלל גלגול חובות‪.‬‬ ‫את החושך וההסתר‪ ,‬שנוכל לגלות האור‪ ,‬וזהו כוונת הציווי אל‬ ‫להזכיר לעצמו‪ ,‬בשביל מה הוא עובד? מהי המטרה האמיתית שלו?‬ ‫אל תשמח עם הדולר עצמו‪ ,‬אל תצטער על היעדרו‪ ,‬תשמח על מה‬ ‫אברהם “לך לך מארצך” וגו’‪ ,‬והכל כדי להגיע “אל הארץ אשר‬ ‫כשהמטרה האמיתית והיחידה עומדת לנגד עיניו – השאלה כבר‬ ‫שזה מביא אותך אל השי"ת‪ .‬כסף מאפשר לך עבודת ה'‪ ,‬ולכן אתה‬ ‫אראך” שאוכל להתגלות אליך כאן ב‪.‬ארץ הגשמי‪.‬‬ ‫לא שאלה‪ ,‬והוא עצמו מתחיל לחיות יותר שהעבודה היא עבודת‬ ‫שמח‪ .‬וזהו קרבן – שאתה מקריב את החלק הבהמי שלך להשי"ת‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬רעוא דעוין תשע”ח; הדעה והדיבור שס”א‬ ‫השי”ת‪.‬‬ ‫וככה אנחנו צריכים להרגיל את המחשבה שלנו לחשוב נכון‪.‬‬ ‫וככה אפשר להתרגל עוד ועוד לחיות את חיי הנשמה‪ ,‬ולזכור באמת‬ ‫במקום המחשבות הרגילות וההנאות הרדודות שהפרנסה מביאה‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫שכל הפרנסה‪ ,‬והילדים‪ ,‬והבריאות‪ ,‬והדירה‪ ,‬והמשרה‪ ,‬והחברים‪,‬‬ ‫לנו הצלחה גשמית‪ ,‬אנחנו צריכים להקריב 'קרבן'‪ ,‬ולחשוב דווקא‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‪ ,‬צנא מלא ספרי‪ ,‬פע"ח המוכתר במעלות רמות‪ ,‬לבו בוער להפצת האור‬ ‫וכל הטובות הגשמיות‪ ,‬לא נועדו כדי לספק את הישות האפסית‬ ‫על ההצלחה הרוחנית שהפרנסה מביאה לנו‪ ,‬איך היא מקרבת‬ ‫שליט"א‬ ‫הרה"צ ר' חיים יחיאל מיכל קאהן‬ ‫שלנו‪ ,‬את הנפש הבהמית והגוף הרקוב‪ ,‬אלא היא באה לקרב אותנו‬ ‫אותנו להשי"ת‪" .‬ועיקר דברינו אלה כשהקדוש ברוך הוא מבטיח‬ ‫נכדו חביבו של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ ,‬מסור להפצת האור בעי"ת רחובות‬ ‫לרגל הבר מצוה לבנו בכורו למזל טוב‬ ‫להשי”ת‪ .‬משנים תפיסה‪ ,‬ומתחילים לשמוח עם השפע לא בגלל‬ ‫לאדם לעשות לו טובה מטובת הגשמיות‪ ,‬אל ישמח בדבר הנוגע אל‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו רוב נחת דקדושה‬ ‫שזה טוב גשמית‪ ,‬אלא דווקא עם מה שזה מקרב אותנו להשי”ת‪.‬‬ ‫עצמותיו מחמת הטובה הזאת‪ ,‬רק עיקר השמחה יהיה שבעבור הטובה‬ ‫א‬ ‫אנו זקוקים מאוד לעזרתך כדי להמשיך בעבודת הקודש‪ .‬לתרומות לזיכוי הרבים ‪05041-31519‬‬ ‫הדרכה לימי הבחרות ‪ -‬בחדר המשפיע‬ ‫א חסיד'ישער בחור‬ ‫למה דווקא חסידים הקפידו ביותר על לבישת כובע‬ ‫ולמה חשוב לדעת את המשמעות בזה?‬ ‫משפיע‪ :‬אתה צודק שאנחנו עדיין רחוקים מהמדריגות‬ ‫עליון?‬ ‫אמרו לאמו שיהיה גנב‪ ,‬ועל זה אמרה לו אמו שיקפיד‬ ‫משמעות הכובע‬ ‫משפיע‪ :‬שלום וברכה אברהם יצחק‪ ,‬אני נהנה לראות אותך‬ ‫הגדולות‪ ,‬אבל אצל החסידים למדו לעשות כל פעולה‬ ‫לכסות את ראשו תדיר בכדי שיהיה לו יראת שמים‪ ,‬ומבאר‬ ‫שוב‪ .‬מהארת פניך נראה שאתה לומד כדבעי וממלא את‬ ‫ועשיה שיכולה להמשיך על האדם את המדרגות הגדולות‬ ‫מהרש"א שבוודאי לא מדובר על עצם כיסוי הראש שזה‬ ‫היום כמו שצריך‪.‬‬ ‫והשראת השכינה באופן הכי גדול ששייך‪ .‬דרך העבודה‬ ‫הוא חיוב על כל אחד ואחד‪ ,‬אלא המדובר הוא על תוספת‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬ברוך השם‪ .‬ה' יעזור הלאה‪ .‬הזמן התחיל ב"ה‬ ‫אצל חסידים היתה להכיר בקדושת נשמת ישראל השייכת‬ ‫עוד כיסוי על הראש‪ ,‬דהיינו סוג של גלימא שהיו מעטפים‬ ‫טוב מאוד‪ ,‬ומקוים שזה ימשיך כמו שצריך‪.‬‬ ‫בעצם לכל המדריגות של השראת השכינה והדביקות בו‬ ‫בה את הראש‪ ,‬ותוספת הכיסוי הזה תתן בו ריבוי של יראת‬ ‫משפיע‪ :‬נו‪ ,‬על איזה נושא נדבר היום?‬ ‫יתברך‪ ,‬ולכן על אף שבצד עצם העבודה שלנו אנו עדיין‬ ‫שמים שיועיל לו להתגבר על יצרו הקשה‪ .‬ויסוד זה ידוע‬ ‫רחוקים ממעלות נפלאות אלו‪ ,‬אנו עושים את הפעולות‬ ‫ומפורסם בדברי רבותינו זי"ע והאריך בזה רבינו הזקן זי"ע‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬יש איזה נושא שאולי לא כל כך חשוב‪ ,‬אבל‬ ‫השייכות למדריגות אלו‪ ,‬וכמו שאנו נעמדים להתפלל‬ ‫בספה"ק שולחן הטהור במאמר הצניעות פרק ה'‪ ,‬וכדאי לך‬ ‫היה על זה וויכוח שלם בין הבחורים‪ ,‬ומעניין לשמוע מה‬ ‫שמונה עשרה ועושים כל מיני פעולות להדמות למלאכי‬ ‫ללמוד שם היטיב את דבריו הקדושים כי ביאר שם כמה‬ ‫דעת המשפיע על זה‪.‬‬ ‫השרת‪ ,‬כי הפעולות האלו ממשיכות ומעוררות את הלב‬ ‫נקודות ויסודות נחוצות בעניין הזה‪.‬‬ ‫משפיע‪ :‬הבה ונשמע‪ ,‬מה הנושא‪.‬‬ ‫לקלוט שהוא עומד לפני המלך וצריך להפשיט את עצמו‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אני שומע‪ .‬לבישת כובע עליון הוא הוספת‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬הנושא הוא כל מיני חלקים חיצוניים שיש‬ ‫מכל עניני העולם הזה‪ ,‬כך הוא בכל פעולה ועשיה קדושה‬ ‫יראת שמים‪.‬‬ ‫בחסידות‪ .‬כל מיני הנהגות וענינים שנהגו אצלנו‪ ,‬ולכאורה‬ ‫המעוררת את הלב ומזכירה לו שתכליתו ומציאותו‬ ‫הם דברים חיצוניים‪ ,‬והשאלה היא כמה זה נחוץ וחשוב?‬ ‫משפיע‪ :‬רבינו הזקן זי"ע כותב שם שבכל פעם שאדם מכסה‬ ‫האמיתית היא הדביקות האמיתי בו יתברך והיראה‬ ‫משפיע‪ :‬תגיד לי לדוגמא על איזה מיני דברים חיצוניים‬ ‫ראשו היטיב מקיים בזה מצוות את ה' אלקיך תירא‪ ,‬וזה‬ ‫השלימה והנכונה‪ ,‬והתחילו אפילו בפעולות חיצוניות וכל‬ ‫כוונתך?‬ ‫הרי מצוה דאורייתא שצריכה כוונה‪ ,‬ובפרט כאשר קשה‬ ‫מיני הנהגות להרגיל ולהשריש בלב האדם שהוא שייך‬ ‫ללכת עם הכובע מפני החום וכדומה מקיים בהידור יותר‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬למשל ההקפדה ללכת עם הכובע העליון‬ ‫ומקושר למדריגות הקדושה והדביקות‪ .‬וזה נכלל בסוגיא‬ ‫את מצוות היראה‪ ,‬וממילא ממשיך על עצמו מדריגה גדולה‬ ‫קאפילוט"ש בלע"ז‪ .‬אצל חסידים היה עסק סביב זה‪ ,‬הקפידו‬ ‫של 'אחר הפעולות נמשכות הלבבות' שביאר בספר החינוך‬ ‫יותר של יראת שמים‪ .‬ומפני שעניין הכובע הוא הוספת‬ ‫ללמוד עם הכובע‪ ,‬לעשות ברכה עם הכובע‪ ,‬ואפילו לאכול‬ ‫כמה פעמים (עיין במצוות ועצם לא תשברו בו באריכות)‪ ,‬וכמו כן‬ ‫יראת שמים‪ ,‬הקפידו ביותר ללבשו בעת התפלה ובעת‬ ‫עם הכובע‪ .‬בקיצור‪ ,‬עשו עסק מהכובע וכמו כן בכללות‬ ‫נכלל במאמר חז"ל אדם מקדש עצמו מלמטה מקדשים אותו‬ ‫הזכרת שם השם וכדומה‪ ,‬שאז נדרש מן האדם יותר יראת‬ ‫עניני הלבוש תפס מקום רציני אצל החסידים‪.‬‬ ‫מלמעלה‪ ,‬מקדש עצמו מעט מקדשים אותו הרבה‪.‬‬ ‫אלקים‪.‬‬ ‫משפיע‪ :‬נכון‪ ,‬נכון מאוד‪ .‬מה בדיוק אם כן השאלה? אני‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אבל אם עושים את זה מתוך לחץ זה מביא‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬ולמה למשל בעת אכילה הקפידו גם על‬ ‫רואה שברור לך שאצל חסידים עשו עסק מזה‪.‬‬ ‫לכאורה תוצאות הפוכות‪ ...‬לפעמים כל העול הזה של הליכה‬ ‫עם כובע כל היום יכולה לעשות לחץ ועול כבד מדי‪...‬‬ ‫לבישת הכובע? זה הרי לא זמן של תורה ותפילה‪...‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬נכון‪ ,‬השאלה היא קודם כל למה אכן עשו כזה‬ ‫משפיע‪ :‬מטעם זה גופא‪ .‬דווקא בגלל שהאוכל הוא דבר‬ ‫עסק סביב זה? מה הרעיון המונח בזה?‬ ‫הנראה פעולה גשמית‪ ,‬יותר נחוץ לעשות פעולות של‬ ‫משפיע‪ :‬אני נהנה לשמוע שאלות כאלו‪ ,‬כי זה אומר שאתה‬ ‫עשייה עם דעת‬ ‫יראת שמים בכדי לגלות ולהזכיר לעצמינו שהאכילה היא‬ ‫חושב‪ ,‬וכאשר חושבים יכולים להגיע לתועלת ולמשמעות‬ ‫גם כן עבודת השם‪ ,‬ושלחנו של אדם נחשב כמזבח ומכפר‬ ‫של כל מיני דברים‪ ,‬ואז הם משפיעים ומועילים הרבה יותר‪.‬‬ ‫משפיע‪ :‬נכון‪ ,‬דע לך שלחץ ועול כבד מגיע רק כאשר עושים‬ ‫עליו כקרבנות כמבואר בחז"ל‪ .‬וחוץ מזה מכיון שבעת‬ ‫ולענייננו העניין הוא כך‪ ,‬הנושא של בגדים הוא 'יראת‬ ‫דברים באופן של מעשה קוף בעלמא‪ ,‬כאשר עושים פעולות‬ ‫האכילה צריכים שמירה יתירה שלא ליפול לקלות ראש‬ ‫שמים'‪ ,‬הלבוש ממשיך ומביא על האדם יראה מהקב"ה! זה‬ ‫בלא דעת ובלא שימת לב ולא נותנים את הדעת על תוכן‬ ‫ולהתגשמות‪ ,‬נחוץ יותר ההוספה בכיסוי הראש שממשיכה‬ ‫הטבע שטבע הקב"ה בבריאה שלבוש מביא יראת שמים‪,‬‬ ‫הפעולות שעושים‪ ,‬מכבידים הפעולות על האדם ויכולים‬ ‫על האדם שמירה רוחנית כמבואר בשלחן הטהור שם‪.‬‬ ‫וכמובן שכאשר עושים זאת עם מחשבה ודעת זה משפיע‬ ‫לרחק את לבו מהעניין הזה‪ .‬אבל כאשר האדם זוכה להבין‬ ‫בקיצור‪ ,‬עיקר הדברים הוא שאצל חסידים כל עניין האכילה‬ ‫עוד יותר‪.‬‬ ‫את תוכן הדברים אשר עושה‪ ,‬ומבין את התוצאה הנפלאה‬ ‫היא עניין גבוה והיא ג"כ חלק מעבודת השם (עיין בספה"ק‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬מה פירוש שהלבוש מביא יראת שמים? איך‬ ‫שמשיג על ידי הפעולה הזאת‪ ,‬ובפרט כאשר לבו משתוקק‬ ‫נועם אלימלך קרח‪ ,‬שתי ד"ה האחרונים)‪ ,‬ולכן ההנהגה בעת הזאת‬ ‫זה קשור ליראה?‬ ‫לקבל ולהמשיך על עצמו עוד ועוד יראת שמים והשראת‬ ‫היתה כמו בעת התפלה וקיום המצוות‪.‬‬ ‫השכינה‪ ,‬הוא מקבל טעם מתוק בכל פעולה כזאת‪ ,‬וגם‬ ‫כאשר הפעולה עצמה קשה עליו לפעמים‪ ,‬הוא שמח ומרוצה‬ ‫כסי רישך‬ ‫לעשות פעולה זו לכבוד בוראו ויוצרו ולקיים מצוות את ה'‬ ‫אלקיך תירא‪.‬‬ ‫החינוך החסידי‬ ‫משפיע‪ :‬אני חושב שאין הזמן עתה להיכנס לכל נושא‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אבל בכל זאת יש פעמים שזה מפריע‪...‬‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬אז מה זה קשור לחסידות? אם כל העניין הוא‬ ‫הלבוש‪ ,‬נדבר כרגע בפרטיות על הדוגמא שנקטת בעניין‬ ‫לפעמים רוצים ללמוד ביישוב הדעת והכובע מכביד על‬ ‫יראת שמים מה זה קשור לחסידות? למה החסידים עשו מזה‬ ‫הכובע העליון‪ .‬הכובע העליון הוא הרי הכיסוי השני שאנו‬ ‫הראש ומפריע קצת‪...‬‬ ‫יותר עסק משאר אנשים?‬ ‫מוסיפים על הקאפי"ל [כיפה]‪ ,‬והרי הקאפי"ל עצמו מבואר‬ ‫בפירוש בחז"ל שהוא הממשיך יראת שמים‪ ,‬כמו שאמרו‬ ‫משפיע‪ :‬מכיון שאצל החסידים חינכו לעשות הכל מתוך משפיע‪ :‬כל ערום יעשה בדעת‪ .‬אי אפשר לומר כלל מוכרח‬ ‫בגמרא (שבת קנו‪" ):‬כסי רישיך כי היכי דתיהוו עלך אימתא‬ ‫אהבה ויראה‪ ,‬ואצל החסידים היה עניין היראת שמים יסוד בדברים אלו‪ ,‬כי זה תלוי בתכונות וכוחות הנפש ובכל מיני‬ ‫דשמיא"‪ ,‬כאשר האדם מכסה את ראשו הוא מגלה שיש‬ ‫גדול מאוד‪ ,‬כי בכל עסק של תורה ומצוות רצו למצוא הרגלים שמרגיל האדם את עצמו ובכל מיני מצבים מבית‬ ‫מישהו מעליו‪ ,‬וכדאיתא בגמרא קידושין (לא‪ ).‬שלא הלך‬ ‫ולגלות את הקב"ה והשראת שכינתו השורה בכל דיבור של ומבחוץ‪ .‬אבל הכלל בכל הדברים האלו הוא היסוד שאמרו‬ ‫בגילוי הראש משום ד"שכינה למעלה מראשו"‪ ,‬כי היראת‬ ‫תורה ובכל מצוה‪ ,‬ולזה זוכים ככל שמוסיפים ביראת שמים‪ ,‬חז"ל (עבודה זרה ג‪ ):‬על אומות העולם שיבעטו במצוות סוכה‬ ‫שמים מתבטאת ב'כובד ראש' שיש לאדם מזה שהשכינה‬ ‫ולכן החמירו והדרו בכל דבר המוסיף יראת שמים‪ ,‬וכמו כאשר קדרה עליהם החמה‪ ,‬שביארו שם בגמרא שעל אף‬ ‫למעלה מראשו‪ ,‬וכאשר האדם מכסה את ראשו הוא מבטא‬ ‫כן חיפשו להוסיף בכל עניין של קדושה וצניעות שהן המה שגם בכלל ישראל יש דין של מצטער פטור מן הסוכה‪,‬‬ ‫בזה את כובד ראשו‪ ,‬ונמצא שהפעולה החיצונית של כיסוי‬ ‫המפתחות להשיג השראת השכינה וקירבת השי"ת‪ .‬ולכן אבל הם לא מבעטים‪ ,‬אלא יוצאים בהכנעה מן הסוכה‪.‬‬ ‫נעשו ענינים אלו הנהגות ומנהגים של חסידים‪.‬‬ ‫הראש משפיעה על האדם יראת שמים‪.‬‬ ‫היציאה בהכנעה מבטאת את הרצון הפנימי שלהם לקיום‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬בסדר‪ ,‬זה עניין עצם כיסוי הראש‪ ,‬זה עצם אברהם יצחק‪ :‬אבל ענינים אלו הם באמת שווים לכל נפש? המצוות‪ ,‬על אף שכרגע אינם יכולים לקיים אותם בהידור‪.‬‬ ‫החוב ללכת עם קאפי"ל שזה בעצם מבטא את כל היהדות‪ ,‬כל הדברים הללו של הוספת מדריגות ביראת שמים שייך כך הוא בכל עניין של יראת שמים ותוספת גדרי קדושה‬ ‫וכל ילד יודע שבלי זה נחשבים ממש כ"גוי"'‪ .‬אבל מה עניין לכל בחור? הרי לנו יש עוד הרבה דברים בסיסיים שאנו והתרוממות‪ ,‬על אף שלפעמים אין לאדם את כוחות הגוף‬ ‫עוד צריכים לעבוד עליהם‪ ,‬הלוואי שיהיה לנו יראת שמים והנפש לעשות את זה בפועל ממש‪ ,‬אבל אינו מזלזל בזה‬ ‫הכובע? למה צריך ללכת בשני כיסויים?‬ ‫ואינו מבעט בה‪ ,‬אדרבא הוא רוצה לעשות‪ ,‬אלא שהוא‬ ‫משפיע‪ :‬עתה הדבר מובן מאוד‪ .‬כי אחרי שהובן שכיסוי פשוטה‪...‬‬ ‫עושה את מה שהוא יכול ומסוגל‪ ,‬אבל לבו‬ ‫הראש מביא על האדם יראה‪ ,‬מובן מאוד‬ ‫רוצה ומשתוקק לכל הידור ותוספת מעלה‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫נדבת ידידנו החשוב‬ ‫טוב‬ ‫מזל‬ ‫ברכת‬ ‫שככל שמוסיף בכיסוי‪ ,‬וככל שמכסה את‬ ‫הרה"ח ר' פינחס ברי"ש‬ ‫הרה"ח ר' אברהם בר"ב‬ ‫שלוחה בזה לידידנו החשוב‬ ‫ראשו בעוד כיסוי‪ ,‬מוסיף עוד ועוד יראה‬ ‫של עבודה ויראת השם‪.‬‬ ‫קרויס שליט"א‬ ‫וואלעס שליט"א‬ ‫הרה"ח ר' יחיאל יעקב גוטליב שליט"א‬ ‫מחשובי תומכינו הנכבדים שזכה להתעטר בתואר‬ ‫על עצמו‪ .‬דבר זה מפורש בדברי מהרש"א‬ ‫אברהם יצחק‪ :‬יישר כח גדול‪ .‬העניין ברור‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל טוב‬ ‫לרגל נישואי בנו למזל טוב‬ ‫· תומך חיים ·‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכו לבנות‬ ‫לרגל הולדת בנו למזל טוב‬ ‫שם על הגמרא בשבת‪ ,‬כי שם מסופר‬ ‫ומובן‪ .‬ברוך השם‪.‬‬ ‫רוב נחת דקדושה‬ ‫בית נאמן בישראל‬ ‫בזכות מרן הבעש"ט הק' ותלמידיו זי"ע יזכה לרוות ממנו רוב נחת דקדושה‬ ‫בגמרא על רב נחמן בר יצחק שבילדותו‬ ‫ב‬ ‫מערכי דעת ולב ביסודות החסידות‬ ‫להתבונן‬ ‫חודש שלעתיד לבא‬ ‫ומה המעלה המיוחדת בימים ה'יבשים'‬ ‫מה השייכות בין חודש מרחשוון לחינוך בית המקדש השלישי?‬ ‫למה רק לאחר ההבדלה אפשר להמשיך קדושת השבת על ימות החול?‬ ‫של חודש חשוון?‬ ‫ומעוררים עצמינו לא להימשך אחר ימות החול והחולין של חודש‬ ‫כמו כן בבחינת 'זמן' התקדש ונבדל הזמן של חודש תשרי 'ירח‬ ‫ימי חודש מרחשוון ‪ -‬בחיצוניותם ‪ -‬נראים כימים יבשים ללא‬ ‫מרחשוון‪ ,‬אלא אנו עוסקים בבחינת רחושי מרחשוון שפוותן‬ ‫האיתנים ‪ -‬שתקיפי במצוות' משאר זמני השנה‪ ,‬והוא בבחינת 'בית‬ ‫לחלוחית‪ ,‬בפרט לאחר ימי ירח האיתנים דתקיפי במצוות וימים‬ ‫וממשיכים קדושת חודש תשרי גם על חודש מרחשוון‪ ,‬בזה אנו‬ ‫המקדש' שבבחינת ה'זמן' של השנה‪( ,‬ואכן בו היה חנוכת בית המקדש‬ ‫טובים‪ ,‬ולעומת זה בחודש מרחשוון אין שום מועד‪ ,‬מה שכמעט ואין‬ ‫עוסקים בתיקון שלעתיד לבוא בהתרחבות הקדושה על מקום החולין‪,‬‬ ‫הראשון)‪.‬‬ ‫כדוגמתו בחודשי השנה‪.‬‬ ‫ואנו מעלים ומבררים את הניצוצות הקדושים והאורות הקדושים‬ ‫ולעומת זה חודש מרחשוון שלאחריו‪ ,‬שאין בו שום מועד מיוחד הוא‬ ‫אבל בעומק טמון בחודש זה הארות עצומות ביותר‪ ,‬וכמובא בספה”ק‬ ‫אשר מהם עצמם יתכונן בית ה' הבית שלעתיד לבוא‪ ,‬בהתגלות יחודו‬ ‫בבחינת ה'חול' וחוץ לארץ בערך חודש תשרי‪ ,‬שנתקדשה ונבדלה‬ ‫“בני יששכר” מדרש חז”ל (פסיקתא רבתי‪ ,‬פרשה ו‪ .‬ילקוט שמעוני‪ ,‬מלכים ‪-‬‬ ‫ואחדותו יתברך בשלמות‪.‬‬ ‫היימנה‪ ,‬אמנם דווקא משום כך הוא החודש המיועד לחינוך בית‬ ‫א רמז קפ”ד) שבית המקדש השלישי עתיד להיחנך בחודש מרחשוון‪,‬‬ ‫ובספה"ק "בני יששכר" הביא משם הרה"ק מהרמ"מ מרימנוב זי"ע‬ ‫המקדש שלעתיד‪ ,‬שקדושתה בוא יבוא בדרך התרחבות והתפשטות‬ ‫והיינו שבחודש מרחשוון טמון בעצם הכח של בית השלישי שיעלה‬ ‫שהמרידה במלכות בית דוד היה בחודש חשוון‪ ,‬יעו"ש‪ ,‬והנה חודש‬ ‫הקדושה על בחינת החולין עצמה‪ ,‬עד שקדושת חודש תשרי תתפשט‬ ‫במעלה יתירה יותר משני בתי המקדש שקדמו לו‪ ,‬שבו יהיה השראת‬ ‫תשרי ‪ -‬חודש השביעי הוא בסוד ספירת המלכות‪ ,‬שבו אחוד דוד‬ ‫ותתרחב על החולין של חודש מרחשוון עצמו‪( .‬וזהו גם כן הטעם מה שאיתא‬ ‫השכינה במדרגה השלימה ביותר‪ ,‬מה שעדיין לא זכינו במשכנות‬ ‫המלך‪ ,‬ולכן בחודש זה אנו עוסקים לקדש את השי"ת ולהמליכו‬ ‫שהגאולה העתידה יהא במוצאי שבת קודש‪ ,‬כי אז קדושת השבת תתרחב ותתפשט‬ ‫ומקדשות שקדמו אליה‪ ,‬והוא יהיה הבית המקדש הנצחי שאנו‬ ‫בעולם‪ ,‬והנה אם בחודש חשוון ‪ -‬כאשר עברו ימי הקודש של חודש‬ ‫על ימות החול עצמם)‪.‬‬ ‫מובטחים שלא ייחרב לעולם‪.‬‬ ‫תשרי ‪ -‬האדם משנה טעמו ומסיר ריחו ושוכח ממלכות השי"ת‪,‬‬ ‫ויש להבין מהו כוחו הנפלא של חודש זה עד שדווקא בו ייחנך בית‬ ‫ונמשך אחר החומר והחולין‪ ,‬הנה בעומק זה עצמו הוא ענין של‬ ‫התחלקות המלוכה והמרידה במלכות בית דוד‪ ,‬לא כן כאשר האדם‬ ‫מחבר ומייחד חודש מרחשוון בחודש תשרי‪ ,‬בזה הוא מתקן ומחבר‬ ‫ב‬ ‫המקדש השלישי והנצחי? וגם כן היכן קדושה נפלאה זו רמוז בכוחו‬ ‫של חודש זה? הרי אם חודש זה מסוגל כל כך‪ ,‬אזי היה צריך להיראות‬ ‫יקר וגדולה בחודש זה משך כל שנות דור ודור‪( ,‬וכדמצינו גבי חודש ניסן‬ ‫ומייחד את המלוכה‪ ,‬שלא ייחצו עוד לשתי ממלכות‪ ,‬ומעורר קירוב‬ ‫לעתיד לבא יהא הבדלה בין קודש לחול?‬ ‫שגם טרם יצאו ישראל ממצרים היה חודש מסוגל‪ ,‬וכדאיתא ב”פרקי דרבי אליעזר”‬ ‫הגאולה והייחוד‪.‬‬ ‫אלא שענין התרחבות והתפשטות הקדושה לעתיד לבוא‪ ,‬צריך ביאור‪,‬‬ ‫[פכ”ד] שרבקה אמרה ליעקב בליל פסח‪‘ ,‬הלילה הזה אוצרות טללים נפתחים בו‪,‬‬ ‫ודווקא בחודש מרחשוון שהוא החודש הבא לאחר חודש תשרי שבו‬ ‫וכי לעתיד לבוא ח"ו יתבטל ההבדלה בין קודש לחול‪ ,‬והיה כקודש‬ ‫העליונים אומרים שירה’)‪ ,‬וגם כעת היה צריך להיות מעלה יתירה בחודש‬ ‫קיימנו 'המבדיל בין קודש לחול' והתעלינו ונבדלנו מהחולין‪ ,‬ושבעים‬ ‫כחול‪ ,‬וישראל כעמים ח"ו?! ובכלל צריך להבין איזה מין קדושה הוא‬ ‫מסוגל זה‪ ,‬ולכאורה לפי ראות עינינו אין אנו רואים בחודש זה שום‬ ‫פרי החג הרומזים על שבעים האומות התמעטו והלכו‪ ,‬עד שבשמיני‬ ‫הקדושה שלעתיד‪ ,‬והרי כל מהות הקדושה הוא ההבדלה‪ ,‬שהרי זהו‬ ‫דבר מיוחד‪ ,‬אלא ‘ונהפוך הוא’ הוא החודש היבש בלי שום לחלוחית‬ ‫עצרת נבדלנו לגמרי מכל האומות‪ ,‬ונשארנו בחינת אומה יחידאה‬ ‫הפירוש של 'קדושה'‪ ,‬ואם כן איך שייך קדושה ללא הבדלה?!‬ ‫של יום טוב יותר מכל חודשי השנה‪ ,‬שברובם ככולם יש איזה יום טוב‬ ‫המיוחדים לגמרי להשי"ת‪ ,‬אז שוב הזמן להמשיך את גבולות הקדושה‬ ‫אמנם הביאור בזה שבוודאי לעתיד לבוא לא ישתוו החול והקודש‬ ‫ומועד‪ ,‬לא כן ימי חודש מרחשוון שאין בהם שום מועד כלל‪ ,‬ואיך‬ ‫ולהרחיבם על ימות החולין של חודש מרחשוון ועל כל האומות‪,‬‬ ‫ויהיו במדרגה אחת ח"ו‪ ,‬שאין לך חילול הקודש גדול מזה‪ ,‬אלא‬ ‫דווקא חודש זה יהא מוכן למעלה היתירה ביותר‪ ,‬ודווקא בו ייחנך‬ ‫ולברר ניצוצות הקדושה שבהם עצמם‪ ,‬עד שכל העולם וכל העמים‬ ‫שלעתיד הקדושה תתפשט ותשלוט על החול‪ ,‬והחול ייכנע תחתיה‬ ‫בית השלישי והנצחי?!‬ ‫יתהפכו לקרוא כולם בשם ה'‪.‬‬ ‫כשפחה תחת גבירתה‪ ,‬וכל האומות ייכנעו ויבטלו תחת בני ישראל‪,‬‬ ‫כי טרם שנבדל האדם מהחולין‪ ,‬אזי אין ביכולתו לברר הניה"ק שבתוך‬ ‫החולין‪ ,‬כי האדם הפשוט כאשר יעסוק בעניני חולין‪ ,‬הרי יימשך‬ ‫ומעתה אין זה ביטול ההבדלה חס ושלום‪ ,‬אלא שזהו שלמות ההבדלה‪,‬‬ ‫שכל כך תתבדל ותתעלה הקדושה על החולין עד שתשלוט ותכניע‬ ‫אותה תחתיה‪( ,‬וגם מה שסוף כל הסוף הקדושה תשרה ותתפשט על מקום וזמן‬ ‫א‬ ‫אחריהם‪ ,‬ויהא הוא עצמו גם כן חולין כמותם‪ ,‬ודווקא אחר שהאדם‬ ‫החולין עצמם‪ ,‬אין זה ביטול ההבדלה בין הקודש לחול‪ ,‬אלא ההבדלה יהא בהם עצמם‬ ‫התרחבות גבולי הקדושה לעתיד‬ ‫התעלה מהחולין והבדיל בין הקודש לחול‪ ,‬אז שוב יכול להרחיב‬ ‫מיניה וביה‪ ,‬שהחולין והחומר עצמם ייבדלו מעצמיותם וישותם‪ ,‬ולא יימשכו אחריהם‪,‬‬ ‫אמנם ביאור הענין כי הנה מצינו גבי לעתיד לבוא שאמרו (פסיקתא‬ ‫גבולות הקדושה ולקדש גם את החולין‪.‬‬ ‫אלא יימשכו אחר הקדושה השולטת עליהם)‪.‬‬ ‫רבתי‪ ,‬פרשה א‪ .‬ילקוט שמעוני‪ ,‬ישעיה רמז תק"ג) 'אמר רבי לוי עתידה ירושלים‬ ‫וזה הענין שדווקא אחר ההבדלה עושים סעודת 'מלוה מלכא'‪ ,‬שכידוע‬ ‫להיות כארץ ישראל‪ ,‬וארץ ישראל ככל העולם כולו'‪ ,‬ומתבאר שם‬ ‫בסעודה זו ממשיכים קדושת שבת על כל ימות החול‪ ,‬אמנם זמן סעודה‬ ‫ואכן קדושה זו שלעתיד כשמו כן הוא 'קדושה שלעתיד'‪ ,‬שאי אפשר‬ ‫מהמשך דברי המדרש שהכוונה שירושלים תתרחב ותתפשט להיות‬ ‫זו הוא דווקא לאחר שהבדיל בין הקודש לחול‪ ,‬וקודם הבדלה אסור‬ ‫לזכות אליה כעת רק לעתיד‪ ,‬דהיינו שאי אפשר לזכות אליה בפני‬ ‫ככל ארץ ישראל‪ ,‬וארץ ישראל תתפשט ותתרחב להיות ככל העולם‬ ‫לטעום‪ ,‬כי דווקא אחר שהבדיל האדם בין הקודש לחול‪ ,‬והקדושה‬ ‫עצמה‪ ,‬אלא רק אחר שזכינו לקדושה הראשונה ונבדלנו מהחולין‪,‬‬ ‫כולו‪ ,‬ומבואר בספה"ק עומק הענין‪ ,‬שלעתיד לבא יהא התרחבות‬ ‫נבדלה והתעלתה למעלה למעלה מימות החול‪ ,‬אז שוב יכולה להכניע‬ ‫אזי שוב לעתיד (כלומר לאחר מכן) אפשר להתעלות ולזכות להרחיב‬ ‫והתפשטות הקדושה‪ ,‬שקדושת ירושלים תתפשט על כל ארץ ישראל‪,‬‬ ‫את ימות החול‪ ,‬ולהמשיך בהם עצמם הארה מקדושת השבת‪.‬‬ ‫גבולות הקדושה על החולין עצמם‪ ,‬כי רק לאחר שהבדלנו היטב בין‬ ‫וכל ארץ ישראל יתקדש בקדושת ירושלים‪ ,‬וכמו כן קדושת ארץ‬ ‫הקודש לחול‪ ,‬והפרשנו והבדלנו עצמינו מהחול והחולין‪ ,‬ונמשכנו‬ ‫ישראל תתפשט על כל העולם כולו‪ ,‬עד שכולם יתקדשו בקדושת‬ ‫ועל דרך זה דווקא אחר שנבדלנו לגמרי מהאומות ומכל בחינות‬ ‫אחר הקדושה‪ ,‬אז שוב יש לנו האפשרות להגביר הקדושה על החולין‬ ‫ארץ ישראל‪.‬‬ ‫החולין במועדים הקדושים של חודש תשרי ירח האתנים‪ ,‬שוב‬ ‫ולהכניעה תחתיה‪ ,‬ובזה נרחיב את גבול הקדושה ונקדש את החולין‬ ‫ביכולתנו להמשיך הקדושה בתוך ימות החול והחולין עצמם של‬ ‫וכאשר נתבונן בדבר נראה‪ ,‬שבבחינה זו הפוכה הקדושה שלעתיד‬ ‫עצמה‪.‬‬ ‫חודש מרחשוון‪ ,‬ולגלות בכולם יחודו ואחדותו יתברך‪ ,‬שזהו ההארה‬ ‫לבוא משאר בחינות הקדושה‪ ,‬כי הנה 'קדושה' פירושו פרוש ונבדל‪,‬‬ ‫שלעתיד לבוא ‘ביום ההוא יהיה הוי”ה אחד ושמו אחד’‪.‬‬ ‫ובעצם הקדושה שלעתיד הוא התוצאה והשלמות של קדושה‬ ‫שכל דבר קדוש הוא מופרש ומובדל משאר הדברים שנשארו חולין‬ ‫הראשונה‪ ,‬שכל התכלית של הקדושה הראשונה הוא בכדי להגיע‬ ‫בערכו‪ ,‬ולכן קדושה בא דווקא באופן של 'צמצום' שמצמצם ומפריש‬ ‫וזהו מהותו של חודש מרחשוון להרחיב גבולות הקדושה שתתרחב‬ ‫לקדושה שלעתיד‪ ,‬שעל ידי קדושה הראשונה תבדל הקדושה‬ ‫עצמו מהשאר‪ ,‬וכמו חלה ותרומה שהוקדשו והופרשו משאר העיסה‬ ‫ותתפשט על כל ה’חול’ והחולין‪ ,‬ולכן חודש זה מצד עצמו אין בו‬ ‫מהחולין‪ ,‬ותעלה ותתעלה ממדרגה למדרגה‪ ,‬עד שתתעצם הקדושה‬ ‫ומשאר הפירות‪ ,‬ואכן באופן זה היה קדושה ראשונה כאשר הקב"ה‬ ‫מועדים וימים טובים‪ ,‬כי כאשר יש מועדים וימים טובים‪ ,‬הרי על‬ ‫כל כך ותכניע את כל כוחות החולין ותשלוט על כולם‪ ,‬ובזה יתגלה‬ ‫קידש את ארץ ישראל‪ ,‬שקידשה והפרישה והבדילה משאר הארצות‪,‬‬ ‫ידם אנו נבדלים ומתרחקים מהחולין‪ ,‬ושוב אין ביכולתנו להאירם‪,‬‬ ‫יחודו ואחדותו יתברך בשלמות‪ ,‬איך שאין עוד מלבדו‪ ,‬ואין שום כח‬ ‫ודווקא בה צמצם והשרה את קדושתו‪ ,‬ושאר הארצות חזרו להיות‬ ‫ולברר הניה”ק שבהם עצמם‪( ,‬כי כידוע ‘אין המברר יכול לברר עד שיתלבש‬ ‫ושום מציאות זולתו‪.‬‬ ‫חולין בערכה‪ .‬וכמו כן הוא בשאר הקדושות העולים ומתעלים זה‬ ‫בלבוש המתברר’)‪ ,‬ולכן דווקא כאשר אנו נמצאים בעומק החולין של‬ ‫למעלה מזה‪ ,‬שירושלים התעלתה ונבדלה בקדושתה משאר ארץ‬ ‫ג‬ ‫חודש חשוון‪ ,‬אנו יכולים לברר ולהעלאות את הניה”ק הנמצאים בהם‬ ‫עצמם‪ ,‬ולגלות הקדושה האלוקי ויחודו ואחדותו הנמצא בכל מקום‬ ‫ישראל שהם בבחינת חולין בערכה‪ ,‬וקדושת המקדש התעלתה‬ ‫וגם בבחינת החולין‪ ,‬כי אין עוד מלבדו‪.‬‬ ‫ונבדלה מירושלים‪ ,‬וקודש הקדשים נתקדשה ונבדלה משאר המקדש‪.‬‬ ‫אמנם מכל מקום בירור זה אי אפשר רק כאשר נפשותינו מלאים אור‬ ‫ניצוצי הקודש שמהם יבנה בית המקדש‬ ‫אבל הקדושה שלעתיד לבוא ‪ -‬אנו למדים מדברי המדרש ‪ -‬שיהא‬ ‫מחודש תשרי והמועדים הקדושים שעברו עלינו לטובה‪ ,‬שעל ידי זה‬ ‫השלישי‬ ‫להיפך‪ ,‬ששוב תתרחב ותתפשט הקדושה על כל מה שנבדלה מהם‪,‬‬ ‫נוכל למצוא את הנהורא שבחשוכא‪ ,‬האור הנמצא גם בתוך החומר‬ ‫שעל הארצות עצמם ‪ -‬שמהם נבדלה ארץ ישראל ונתקדשה ‪ -‬והם‬ ‫ומעתה עיקר העבודה לקרב את הגאולה העתידה לבנות הבית‬ ‫נשארו בחולין‪ ,‬הנה עליהם עצמם תאיר ותתגלה קדושת ארץ ישראל‪,‬‬ ‫והחולין‪ ,‬בבחינת ‘מצא מין את מינו וניעור’‪ ,‬שהקדושה המאירה מתוך‬ ‫שלעתיד הוא על ידי שנתעורר להכניע את החול תחת הקודש‪ ,‬שהוא‬ ‫ועל דרך זה בשאר הקדושות שיחזרו ויישרו על מקומות אלו עצמם‬ ‫נפש האדם היא המוצאה והמתחברת אל אור האלוקי הנמצא בעומק‬ ‫על ידי שנקדש גם את זמני ועניני ה'חול' והחולין‪ ,‬שבזה אנו מבררים‬ ‫שמלכתחילה נבדלו והתעלו מהם‪ ,‬וכמו קדושת ירושלים שתחזור‬ ‫בכל מקום‪ ,‬מה שאין כן כאשר אין נפש האדם מלאה באור ובקדושה‪,‬‬ ‫את ניצוצי הקדושה הנמצאים וטמונים גם בזמני ומקומות החול‪ ,‬אשר‬ ‫ותשרה על כל ארץ ישראל‪.‬‬ ‫הרי לא יראה את האור והניצוצות הקדושים הנמצאים בתוך הגשם‬ ‫דווקא מניצוצות קדושים אלו ייבנה ויתכונן הבית השלישי‪ ,‬וכסוד‬ ‫והחומר‪ ,‬אלא יימשך אחר חיצוניותם‪ ,‬ולכן דווקא אחר שהתקדשנו‬ ‫וזה גופא הוא הענין המתבאר מתוך פירוש רש”י‪ ,‬שפירש את פסוק‬ ‫הכתוב ‘מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון’‪ ,‬כי דווקא על ידי‬ ‫בחודש תשרי והתרחקנו ונפרדנו מהחומר והתמלאנו באור גדול של‬ ‫היחוד (דברים ו ד) “שמע ישראל ה’ אלקינו ה’ אחד”‪' ,‬ה' שהוא אלקינו‬ ‫הניצוצין קדישין השרויים בתוך העפר והחולין‪ ,‬הנה על ידי בירורם‬ ‫קדושה‪ ,‬שוב ביכולתנו לקדש את העולם עצמו וחומריותו בחודש‬ ‫עתה‪ ,‬ולא אלקי האומות‪ ,‬הוא עתיד להיות ה' אחד‪ ,‬שנאמר (צפניה ג ט)‬ ‫והתעלותם ייבנה בית המקדש השלישי‪ ,‬ויתגלה יחודו ואחדותו‬ ‫מרחשוון‪ .‬יעזרנו השי”ת‪.‬‬ ‫כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה'‪ ,‬ונאמר (זכריה‬ ‫יתברך בשלמות‪.‬‬ ‫מתוך הקונטרס החדש “משמח ציון” חשון‪ ,‬היו”ל בימים אלו‪ ,‬משיעוריו של המשפיע‬ ‫יד ג) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד'‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬הנה מבואר מדבריו‬ ‫הגה”ח ר’ בן ציון אפל שליט”א‬ ‫ולכן כאשר עוברים ימי הקודש של חודש תשרי‪ ,‬ומ"מ אנו מאירים‬ ‫שקדושה ראשונה הוא מה שנבדלו ישראל מהאומות‪ ,‬והשי"ת ייחד‬ ‫רשפיה ‪ /‬כללי וחיצי קודש ממאורי החסידות‬ ‫שמו עלינו‪ ,‬ועד שהשי"ת הוא רק אלוקינו‪ ,‬ולא אלקי האומות‪ ,‬אבל‬ ‫לעתיד לבוא תתפשט יחודו ואחדותו עד שכל האומות יקראו בשם ה'‪,‬‬ ‫ובזה יתגלה יחודו ואחדותו בשלמות‪.‬‬ ‫יהודי צריך בכל שעה לקבל עליו עול מלכות שמים‪ ,‬אלא שעבודת הצדיק להישמר שלא‬ ‫ומעתה זהו גופא ענין חודש מרחשוון‪ ,‬שהוא החודש שבחיצוניות‬ ‫הוא יותר בבחינת חול וחולין משאר ימות השנה‪ ,‬אמנם הוא החודש‬ ‫לשכוח אפילו רגע אחד מהשי"ת‪ ,‬ועבודת כל יהודי להתכונן במשך כל המעת לעת שלכל‬ ‫המעותד לחינוך בית המקדש שלעתיד‪ ,‬כי כמו שבבחינת 'מקום'‬ ‫הרה"ק ר' מנחם נחום משטפנשט זי"ע ('אמונת אמת' ואתחנן)‬ ‫הפחות רגע אחד יזכור מהשי"ת‪.‬‬ ‫התקדשו ארץ ישראל וירושלים ובית המקדש ונבדלו משאר‬ ‫המקומות‪ ,‬ובבחינת 'נפש' התקדשו ישראל ונבדלו משאר האומות‪,‬‬ ‫ג‬ ‫להערות והארות‪ ,‬וכן להעביר שאלות למשפיעים שליט"א ניתן להשאיר במערכת 'קול דודי' שלוחה ‪0‬‬ ‫דאס חסיד'ישע לעבן‬ ‫שאלות והתלבטויות בעבודת השי"ת‬ ‫אנה אבקשך‬ ‫‘סיפוק כפיים' כיצד?‬ ‫פייבל‪ ,‬כמו הרבה מהמתדפקים על דלתו של הרה”ק‬ ‫מה התכלית‪ ,‬הגלות או הגאולה? (ב)‬ ‫הזיידע משפאלע זי”ע‪ ,‬קל שבקלים ופחות שבפחותים‪,‬‬ ‫מה יהיה החידוש הנורא בעת הגאולה? • ואיך דווקא הגילוי הנורא הזה נוצר ברגעים של חושך?‬ ‫כמובן עד כמה שהאדם יראה לעינים‪.‬‬ ‫ועל כך נאמר “ונשגב ה’ לבדו ביום ההוא” –‬ ‫איננו שטחי כנ”ל‪ ,‬אלא יש כאן חידוש גדול‬ ‫הוא הגיע מהכפרים‪ ,‬התייחס לאיכרים מדור דורים‪ ,‬והיה‬ ‫הוא “לבדו”‪ ,‬עצמו כביכול‪ ,‬יתגלה ביום ההוא‪.‬‬ ‫הרבה יותר‪ ,‬והוא‪ ,‬שהקב”ה רוצה שיחיו את‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫מגושם וכבד גוף‪ .‬יבולו היה דמאי‪ ,‬ונפסל היה לעדות‪ ,‬כמו‬ ‫זהו מקום נעלם ורם עד אין סוף ועד אין חקר‪.‬‬ ‫‘עצמו’ כביכול‪ ,‬בתוך ה’תחתונים’‪ ,‬שזה חידוש‬ ‫פליאה גדולה מנקרת בלבי זמן רב‪ .‬מצד‬ ‫עמי‪-‬הארצים שבימי חז”ל‪.‬‬ ‫פלאי גדול ונורא ונשגב עד אין חקר‪ ,‬בכל רגע‬ ‫אחד‪ ,‬אנו יודעים שכל תכלית הבריאה‬ ‫וזהו חידוש נורא אין קץ‪ .‬כי כאשר יש עולם‬ ‫פייבל לא היה היחידי מן הזן שלו שהסתובבו בצל הרה”ק‬ ‫כזה שכל כולו פירוד‪ ,‬וכל כולו חי לעצמו‪,‬‬ ‫שזה רק יהיה‪.‬‬ ‫היא הגאולה השלימה במהרה בימינו‬ ‫משפאלע זי”ע‪ .‬שמו ‘זיידע’ לא ניתנה לו בכדי‪ .‬הרה”ק היה‬ ‫וכדבר נוסף ונפרד‪ ,‬והעולם הזה משתנה‬ ‫וכפי שיתבאר בעז”ה‪.‬‬ ‫כאשר עין בעין יראו בשוב ה’ ציון‪,‬‬ ‫ה’סבא’ של כל בני הכפרים הללו‪ .‬הוא קירב וחיזק את כל‬ ‫ומתהפך למשהו אחר לגמרי‪ ,‬שחי לגמרי את‬ ‫ויתגלה אלקותו יתברך בלי שום הסתרה‬ ‫המון העם ועודד את רוחם שלא יפלו לבאר שחת‪.‬‬ ‫‘עצמו’ של הקב”ה‪ ,‬ומבטל את הגבול ונעשה‬ ‫ה‪ .‬בין ‘עצם’ ל’גילויים’‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫בלי גבול שחי בתוך הגבול‪ ,‬הרי אין לך חידוש‬ ‫מצד שני‪ ,‬הרי כל תכלית הבריאה היא‬ ‫כדי להבין את הענין על הנכון‪ ,‬צריך להקדים‬ ‫כמותו בעולם‪.‬‬ ‫דווקא הדירה בתחתונים ובהסתרות‪,‬‬ ‫ולבאר מה ההבדל בין ‘עצמו’ ל’גילוייו’‪.‬‬ ‫“שוד ושבר” סיפק איוואן את כפיו באותו בוקר קריר‬ ‫וכל הנחת רוח של השי”ת היא כאשר‬ ‫בהגיעו לפתח בית התיפלה העירוני‪“ ,‬הכל נעלם‪,‬‬ ‫ז‪ .‬הגלות – חיי ‘עצם’‬ ‫מבשרי אחזה אלוק‪ :‬כל אדם יש לו את ‘עצמו’‪,‬‬ ‫מתגברים ומוצאים את השי”ת בהסתרה‬ ‫השרביטים‪ ,‬הפסלים והצלמים‪ .‬כל מה שמכיל זהב נגנב!”‪.‬‬ ‫ויש לו את ה’גילויים’ והביטויים שלו‪.‬‬ ‫שבתוך ההסתרה‪ ,‬ואיזו נחת רוח יהיה‬ ‫ומתוך כך אנחנו באים לעומק חדש לגמרי‪ ,‬למה‬ ‫החכמה שלו והרגשות שלו והדיבורים שלו‬ ‫סטפן וסאשא גם הצטרפו אליו‪ ,‬גם הכומר פטרוס רתח‬ ‫להשי”ת בעת הגאולה כאשר אחדותו‬ ‫דווקא עבודת הגלות יוצרת את הגאולה‪ .‬לא‬ ‫והמחשבות שלו הם כבר לא הוא עצמו‪ .‬הם‬ ‫יתברך תתגלה בתכלית‪.‬‬ ‫מזעם‪“ ,‬חייבים למצוא את הגנב ולהעמידו לדין!”‪.‬‬ ‫רק מפני שכל התכלית היא באור שבא מתוך‬ ‫הצורה שבה הוא מתבטא‪ .‬אבל הוא עצמו‬ ‫החיפושים המאומצים ארכו כמה ימים כשבסופם אותר‬ ‫החושך‪ ,‬אלא משום שבתוך החושך‪ ,‬דווקא שם‬ ‫ועל כן נבוך אני לגמרי‪ :‬האם התכלית‬ ‫ספון וטמון מעין כל אדם‪ .‬הוא עצמו זה רק‬ ‫הגנב עם גניבתו‪ ,‬במקום מגוריו שבקרבת בית התיפלה‪.‬‬ ‫נמצא ה’עצם’ של הקב”ה כביכול – אשר הוא‬ ‫היא הגילוי או ההתגברות בעת הסתר?‬ ‫עצם קיומו ועצם העובדה שהוא חי‪ .‬בעומק‬ ‫פייבל הגנב נסחב באכזריות מביתו והובל לבית הכלא‬ ‫הוא הגילוי הנורא דלעתיד לבוא‪ .‬ודווקא בתוך‬ ‫הגאולה או הגלות?‬ ‫עומק לבו יש לו תענוג פנימי מעצם הקיום‬ ‫המקומי‪.‬‬ ‫החושך הגדול מייצרים את הגילוי של הגאולה‪.‬‬ ‫שלו‪ ,‬ושם נמצא הוא ‘עצמו’‪ .‬כל השאר‪ ,‬הם‬ ‫“אתה יודע איזה עוול עוללת?” בעט בו איוואן במשטמה‪,‬‬ ‫כי אם הגאולה היא התגלות ה’עצם’ של‬ ‫רק גילויים וביטויים‪.‬‬ ‫המשך תשובה‪:‬‬ ‫“אתה‪ ,‬יהודי מלוכלך‪ ,‬שלחת יד בנכסי הכנסייה שלנו!!!”‪.‬‬ ‫הקב”ה‪ ,‬הרי שהגלות היא חיפוש ה’עצם’‪ .‬כי‬ ‫מתי הוא ‘עצמו’ מתגלה החוצה? אף פעם!‬ ‫בגליון הקודם שנתבאר שהתכלית היא גאולה‬ ‫הכומר פטרוס קרב אליו בצעד מאיים “שמע פייבל‪ ,‬יש‬ ‫בתוך החשכות והגלות‪ ,‬אין שום גילויים‪,‬‬ ‫ה’עצם’ שלו חשוף אך ורק לעצמו‪ .‬אם זה כבר‬ ‫שנוצרה מתוך גלות‪ ,‬דירה שבתוך התחתונים‪,‬‬ ‫לך דרך אחת להיחלץ מהסבך הזה שהסתבכת בו‪ ”.‬הוא‬ ‫וכאשר אין שום גילויי אור השי”ת ‪ -‬כל מה‬ ‫יוצא החוצה – זה כבר ביטוי וגילוי‪ .‬זה לא‬ ‫יתרון האור מתוך החושך‪ ,‬ואין תכלית‬ ‫השתופף כממתיק סוד‪“ ,‬או שתישרף חיים‪ ,‬או שתיענה‬ ‫שיש שם זהו רק ה’עצם’ של הקב”ה‪ .‬עצם‬ ‫ה’עצם’ שלו עצמו‪.‬‬ ‫בחושך‪ ,‬אך גם לא באור שבא ללא חושך‪ .‬ולכן‬ ‫להצעה שלי”‪.‬‬ ‫מציאותו בלא שום גילוי והשגה‪.‬‬ ‫בנמשל‪ ,‬הרי שכל מה שאנחנו יודעים‬ ‫התכלית העיקרית היא אמנם בשעת הגאולה‪,‬‬ ‫ולכן כאשר יהודי עומד בתוך החושך‪ ,‬כאשר‬ ‫מהשי”ת‪ ,‬וכל ההשגות שגם כל קדושי‬ ‫ואליה הקב”ה מייחל ומצפה ומשתוקק‬ ‫כאלו היו הגויים בכל הדורות‪ ,‬הם ששו לשמד יהודי‬ ‫כל העולם הנוצץ זועק שקר ופירוד‪ ,‬והוא‬ ‫הצדיקים והשרפים השיגו את השי”ת – הכל‬ ‫ובלעדה לא הושלמה הכוונה עליונה והרצון‬ ‫ואפילו אם היהודי הוא מן הפחותים והגרועים‪ .‬עיניהם‬ ‫מתעקש ואומר שמציאותו יתברך ממלאת‬ ‫זה רק ב’גילויים’ של השי”ת‪ .‬זה לא הוא עצמו‪,‬‬ ‫העליון‪ ,‬אבל הגאולה נוצרת דווקא עכשיו‬ ‫נצצו בברק של שנאה ותאוות נקם‪ ,‬מתוך תקווה להמיר‬ ‫את הכל‪ ,‬הרי שהוא בעצם דבוק ב’עצם’ –‬ ‫שכאמור‪ ,‬זה אינו מתגלה כלל החוצה‪.‬‬ ‫בעת החושך והגלות‪ .‬וממילא מצד אחד‬ ‫את דתו של יהודי‪ ,‬באשר הוא‪.‬‬ ‫הגם שהוא איננו רואה הזאת‪ .‬וממילא על ידי‬ ‫חובה עלינו להזדרז בהפיכת החושך לאור‪,‬‬ ‫וזה החידוש הגדול שרצה הקב”ה שתהיה‬ ‫“פייבל‪ ,‬אתה ממילא גנב‪ ,‬ממילא חטאת ואלוקים שונא‬ ‫כדי לזרז את השלמת הכוונה העליונה‪ .‬ומצד‬ ‫החיפוש הזה וההתעקשות הזאת ‪ -‬הוא זוכה‬ ‫בעת הגאולה‪ ,‬שהוא ‘עצמו’ יתגלה החוצה!‬ ‫אותך‪ ”.‬ניסה הכומר לשטוף את מוחו בדברי בלע‪“ ,‬תעבור‬ ‫שני‪ ,‬העובדה שכבר עתה בתוך הגלות אנו‬ ‫שה’עצם’ מתגלה אליו בעת הגאולה‪.‬‬ ‫זה הפשט של “דירה בתחתונים”‪ .‬הדירה היא‬ ‫לחיות אצלנו‪ ,‬וייטב לך”‪.‬‬ ‫באמצע יצירת הגאולה‪ ,‬משמחת לב ונותנת‬ ‫והוא הוא המשל הידוע של הבעש”ט הקדוש‬ ‫המקום שבו האדם חי את עצמו לגמרי‪ ,‬וכך‬ ‫פייבל החל להפוך בהצעתו של הכומר‪ ,‬הוא הרהר בדבריו‬ ‫הקב”ה רוצה להתגלות בתוך התחתונים‪ ,‬כמו‬ ‫כח (ובהמשך נראה שהרבה יותר מכך)‪.‬‬ ‫לבן המלך שעבר את שבע החומות‪ ,‬שהיו לפניו‬ ‫ההגיוניים לכאורה‪.‬‬ ‫אלפי הסתרות ואחיזת עיניים‪ ,‬והוא התעקש‬ ‫בדירה‪ .‬שה’עצם’ שלו כביכול יתגלה בתכלית‬ ‫לפתע עלתה בעיניו דמותו של רבו הרה”ק משפאלע זי”ע‪,‬‬ ‫לחפש את המלך‪ .‬לא היה לו שום גילוי‪ ,‬ואף‬ ‫כאן למטה‪ .‬מה שאין השכל יכול לקלוט כלל‬ ‫ד‪ .‬תענוג החידוש‬ ‫הוא קם מלוא קומתו והסתכל בעיניו של הכומר ללא חת‬ ‫על פי כן ידע שלא ייתכן שהמלך לא נמצא‬ ‫איך זה יהיה‪.‬‬ ‫ועתה נרד למעמקי הדברים‪ ,‬וננסה להבין‬ ‫“מי שחשוד בגניבה וגזילה” שיבר את אזניו של הכומר‪,‬‬ ‫כאן‪ ,‬ואז נתבטלו כל אחיזות העיניים וכל‬ ‫ובמילים אחרות‪ ,‬זה לא שיהיה ‘משפיע’‬ ‫קודם כל‪ :‬למה רצון הקב”ה היא דווקא בחושך‬ ‫“לא חשוד על אמונה! אכן גנבתי כי הייתי צריך כסף כדי‬ ‫המסכים המבדילים ואכן ראה אותו‪.‬‬ ‫ו’מקבל’‪ ,‬אלא המשפיע עצמו יתגלה כאן‬ ‫שהפך לאור?‬ ‫לאכול‪ ,‬אך את אמונתי לא אמיר אפילו אם יעברו עלי‬ ‫וכך בנמשל‪ ,‬דווקא כשיהודי רואה לפניו‬ ‫למטה‪.‬‬ ‫והתשובה בקצרה היא‪ ,‬כפי שמבארים הספה”ק‪,‬‬ ‫יסורים נוראים!”‪.‬‬ ‫חומות ומגדלים של הסתרות‪ ,‬ואין לו שום‬ ‫שהקב”ה רצה שיהיה חידוש! אור מלכתחילה‬ ‫פייבל הרים את קולו וצעק “א גנב א גנב‪ ,‬אבער א איד וועל‬ ‫גילויים כלל וכלל‪ ,‬ועם כל זה יש לו וודאות‬ ‫ו‪‘ .‬עצם’ בתחתונים‬ ‫– איננו חידוש‪ .‬הארת אלקותו יתברך‬ ‫איך בלייבן!!!”‪.‬‬ ‫מוחלטת שהקב”ה נמצא שם‪ ,‬הרי אותה‬ ‫כשמדברים שהבריאה נועדה להביא ‘חידוש’‪,‬‬ ‫בטהרתה מלכתחילה – איננה חידוש‪ ,‬שהרי‬ ‫האמונה הוודאית – היא היא ‘דביקות עצם’‪,‬‬ ‫אפשר לטעות שמדובר בהפיכת חושך לאור‬ ‫הוא יתברך קדמון ומלך אין סוף בטרם כל‬ ‫שהוא דבוק בעצמותו של הקב”ה גם ללא‬ ‫של ‘גילויים’‪ ,‬כלומר שהקב”ה יתגלה בתוך‬ ‫יציר נברא‪ .‬החידוש הוא דווקא כאשר יש‬ ‫כיכר העיר הייתה מלאה בהמון גויים משולהבים‪ ,‬וצעקות‬ ‫גילויים‪ ,‬וממילא הוא עומד בנסיונות ומוסר‬ ‫ההסתר‪ ,‬ואולי אפילו בתכלית הגילוי‪ .‬אך לא‬ ‫חושך‪ ,‬יש הסתרה‪ ,‬יש תחתונים‪ ,‬יש עולמות‪,‬‬ ‫“מוות ליהודי‪ ,‬מוות לגנב” נשמעו מידי פעם‪.‬‬ ‫נפשו להאחז בהשי”ת גם מבלי שום גילוי‬ ‫זה החידוש של הגאולה‪ .‬כי אם זה החידוש‪,‬‬ ‫ונראה שיש משהו נוסף חוץ מהשי”ת ח”ו‪,‬‬ ‫הכומר ניגש אל פייבל הכבול בשלשלאות ברזל ואמר לו‬ ‫ושום הרגשה ושום השגה‪ ,‬ובזה עצמו הוא‬ ‫הרי כאמור זה חידוש של רגע אחד‪ .‬החידוש‬ ‫ואז מתברר ומתגלה שהכל אלקותו יתברך‬ ‫“פייבל‪ ,‬זו ההזדמנות האחרונה‪ .‬אתה יכול עדיין להתחרט‬ ‫משבר את החומות והשי”ת מתגלה אליו בעת‬ ‫הוא רק ברגע הראשון של זיכוך ההסתר‪ ,‬אבל‬ ‫ואין עוד מלבדו‪ ,‬והכל בטל בתכלית הביטול‬ ‫ולהשתמד‪ ,‬וחייך יהיו לך לשלל”‪.‬‬ ‫הגאולה‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬כבר מובן מאליו שהקב”ה מתגלה‬ ‫וההתכללות‪ ,‬ובני ישראל מרכבה ודירה לו‬ ‫ועל כן כל עבודת הגלות היא האמונה‬ ‫בכל מקום‪.‬‬ ‫יתברך‪ .‬זהו חידוש! וזהו העונג והרצון העליון!‬ ‫אך פייבל‪ ,‬בעמידה זקופה דחה את דבריו‪“ ,‬לא! כפי‬ ‫שאמרתי‪ ,‬אני מוכן גם למות על כבוד שמו יתברך‪,‬‬ ‫והמסירת נפש המוחלטת להשי”ת בלא שום‬ ‫מהו כן החידוש של הגאולה? שהקב”ה ב’עצמו’‪,‬‬ ‫וכמו שאמר המגיד הגדול זי”ע משל לתענוג‬ ‫ובלבד שלא לכפור בו ח”ו‪ .‬את הדת לא אמיר ובאמונה‬ ‫גילויים‪ ,‬אך לא כדי להישאר בחושך‪ ,‬אלא‬ ‫לא על ידי גילוייו‪ ,‬יתגלה בתוך התחתונים‪.‬‬ ‫שבציפור המזמרת‪ ,‬אף כי אנשים רבים‬ ‫לא אכפור!”‪.‬‬ ‫מפני שבתוך החושך נמצא היהלום האמיתי –‬ ‫שלא יהיה עוד ‘מתגלה’ אל החוץ‪ ,‬אלא שהוא‬ ‫יכולים לזמר ביופי ובחן‪ ,‬עם כל זה התענוג‬ ‫הדביקות ב’עצמותו’ יתברך‪ ,‬וממילא כך נוצר‬ ‫‘עצמו’ יהיה בחוץ בתכלית‪ .‬אין לנו שום משל‬ ‫הוא יותר בציפור מזמרת‪ ,‬שזהו חידוש (אמנם‬ ‫עם תנועת ידו של הכומר ניגשו התליינים לפייבל‪ ,‬נטלו‬ ‫צריך לדעת שאין הכוונה שהיה חסר ח”ו אצלו יתברך את‬ ‫הגילוי האמיתי והנורא של הגאולה – גילוי‬ ‫על כך‪ ,‬כי זה לא מובן בשכל אנושי‪ ,‬אבל‬ ‫את שני ידיו‪ ,‬והכניסו אותם לתוך חבית זפת בוערת‪.‬‬ ‫החידוש הזה‪ ,‬כי בוודאי הוא יתברך שלם מכל שלימות‪.‬‬ ‫עצמותו יתברך של “ונשגב ה’ לבדו ביום‬ ‫בדרכי העבודה זה אומר‪ ,‬שבעת הגאולה יהודי‬ ‫הידיים טבלו בזפת הרותחת‪ ,‬וצעקותיו של פייבל מילאו‬ ‫ההוא”‪.‬‬ ‫לא ירגיש שום הרגשה עצמית‪ ,‬אלא הרגשה‬ ‫אבל זה היה רצונו יתברך‪ ,‬ואין טעם לרצון)‪.‬‬ ‫את כל כיכר העיר‪ .‬פייבל סיפק את כף אל כף בהתלהבות‬ ‫טהורה של עצמות מציאות השי”ת‪ ,‬וירצה אך‬ ‫אלא שצריך לדעת‪ ,‬שהיסוד הזה איננו כפי‬ ‫ומה נוראים הדברים למתבונן‪ ,‬שדווקא בעת‬ ‫וצעק “שמע ישראל”‪ ,‬ועלתה נשמתו השמימה בקידוש ה’‪.‬‬ ‫ורק בתענוג השי”ת ורצונו‪ ,‬כי רק אותו ירגיש‬ ‫שהוא נראה באופן שטחי‪ .‬כי אם המטרה היא‬ ‫הגלות והחשכות – אז היא הדביקות הכי‬ ‫קרובה אל הגאולה‪ ,‬והיא היא ההתחלה‬ ‫ומלבדו כלום‪ ,‬וישתעשע בהשי”ת כשעשועי‬ ‫רק שיהיה כאן חידוש‪ ,‬אם כן די ברגע אחד‬ ‫והיצירה של הגאולה‪ .‬וכאשר האדם מוצא‬ ‫המלך בעצמותו‪.‬‬ ‫של גאולה כדי לחיות את החידוש הזה‪,‬‬ ‫“זוהי סיפוק כפיים ראויה”‪ ,‬גמר הרה”ק מרוז’ין זי”ע לספר‬ ‫את עצמו ברגע של חושך‪ ,‬כאשר הכל נסתר‬ ‫וכדי להבין את עוצם החידוש‪ ,‬יש לציין‬ ‫שהחושך התברר כאור‪ ,‬וההסתר התברר‬ ‫לתלמידי סטרעליסק‪ .‬התלמידים שלאחר הסתלקות‬ ‫ונעלם‪ ,‬הרי עליו להתעשת ולומר “הרי אין‬ ‫שזה הרבה יותר מגילויי אור אין סוף בעולם‬ ‫כאחדות השי”ת‪ ,‬וכבר יצאנו ידי חובת הכוונה‬ ‫רבם הרה”ק מסטרעליסק זי”ע עברו להסתופף בצל‬ ‫עוד מלבדו‪ ,‬ואין שום מציאות מבלעדי‬ ‫האצילות המאוחד בתכלית היחוד עם השי”ת‪.‬‬ ‫העליונה‪ ...‬לפי זה אין שום תכלית בכל ימות‬ ‫קדשו של הרה”ק מרוז’ין‪ ,‬והביאו עמם את ההתלהבות‬ ‫השי”ת‪ ,‬ואי אפשר להתנתק מהשי”ת‪ ,‬ובהכרח‬ ‫כי כל עוד שהקב”ה מתגלה ומשפיע‪ ,‬אף אם‬ ‫המשיח ותחיית המתים – אשר כאמור הם הם‬ ‫בתפילה כדרך סטרעליסק עם יגיעות חיצוניות ותנועות‬ ‫שגם כאן נמצא השי”ת”‪ .‬או אז הוא מתדבק‬ ‫הגילוי מאוחד איתו בתכלית היחוד‪ ,‬הרי סוף‬ ‫תכלית הבריאה ‪ -‬כי לאחר הרגע הראשון זה‬ ‫של סיפוק כפיים וכדומה‪“ .‬סיפוק כפיים מתוך אש גדול‬ ‫ב’עצמ’ו יתברך‪ ,‬ויוצר בכך את הגילוי הנורא‬ ‫כל סוף זה גילוי‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בעת הגאולה‪,‬‬ ‫כבר לא חידוש‪...‬‬ ‫והתלהבות‪ ”...‬מתוך בערת הנשמה לה’ באהבה לוהטת‪.‬‬ ‫של ה’עצם’ שיהיה במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫הקב”ה יגלה את ‘עצמו’ כביכול בתחתונים‪.‬‬ ‫ולכן צריך להעמיק ולדעת שהחידוש הזה‬ ‫מקור‪ :‬מעשיהם של צדיקים‬ ‫ניתן לשמוע רשימת המוקדים להשיג את הגליון בקו 'קול דודי' ‪ 035.100.200‬שלוחה ‪ | 4 > 12‬אחראי ראשי של מערכת ההפצה‪ 02-5359903 :‬שלוחה ‪2‬‬ ‫ד‬ ‫הודעות ומכתבים של‬ ‫חיבור לנביעת החסידות‪,‬‬ ‫שהגיעו לקו הטלפוני או‬ ‫לשולחן 'קול דודי'‬ ‫'ידיעה‬ ‫ובחירה'‬ ‫ב‪ 3-‬בבוקר‬ ‫סיפורו של הרב א‪ .‬ו‪ .‬מלומדי 'סדר היומי‬ ‫בחסידות'‪ ,‬משתף מרגשות ליבו‪ :‬על מנוי ותיק ועל‬ ‫חברותא חדשה‪ ,‬על 'ליל אור הגנוז' ועל לילה בו‬ ‫האיר אורו האישי‬ ‫הלב והמוח נפתחים והדברים‬ ‫שא ַּגׁש אל הלילה ההוא בו‬ ‫ֶ‬ ‫לפני‬ ‫חודרים בקרבי עד שאני נעשה‬ ‫נדדה שנתי‪ ,‬אקדים‪:‬‬ ‫'אחד' עם דיבורי החסידות ונקל‬ ‫מזה תקופה ארוכה שאני מנוי על‬ ‫לשער עד כמה השפעת הדברים‬ ‫'לימוד החסידות היומי' (כעת בספר‬ ‫רבה ועצומה‪.‬‬ ‫הק' 'מאור עיניים') ואני מקבל את‬ ‫כעת ארצה לשוב ולחזור אל הלילה‬ ‫הקונטרסים החודשיים המאירים‬ ‫ההוא בה נָ ְד ָדה ְׁשנַ ת מעיניי‪:‬‬ ‫את מאורות החסידות בנועם‬ ‫מיוחד ובאופן המתיישב על הדעת‬ ‫לא‬ ‫לילה‬ ‫אותו‬ ‫ומלהיב את הנשמה‪,‬‬ ‫להירדם‬ ‫הצלחתי‬ ‫אולם לא הצלחתי‬ ‫וכשמחוגי‬ ‫כיאות‬ ‫להפוך את הלימוד‬ ‫השעון הראו על‬ ‫לקבוע ועקבי עד‬ ‫השעה ‪ 3:00‬לפנות‬ ‫שקיימתם את 'ליל‬ ‫בוקר עוד הייתי‬ ‫מקצה‬ ‫מתהפך‬ ‫אותו לילה‬ ‫אור הגנוז' ב'בני‬ ‫המיטה אל הקצה‬ ‫לא הצלחתי‬ ‫ברק' בשלהי הקיץ‬ ‫החולף‪ .‬לילה מיוחד‬ ‫עד שקמתי ויצאתי‪.‬‬ ‫כמו מאליי מצאתי‬ ‫כיאות‬ ‫להירדם‬ ‫עם משפיעי 'קול‬ ‫אל‬ ‫ניגש‬ ‫עצמי‬ ‫וכשמחוגי‬ ‫דודי' שהפיחו טללי‬ ‫השולחן ופותח את‬ ‫השעון הראו‬ ‫תחיה ורוממו את‬ ‫החיים ואת משמעות‬ ‫קונטרס 'סדר הלימוד‬ ‫ומתיישב‬ ‫היומי'‬ ‫השעה‬ ‫על‬ ‫החיים‪.‬‬ ‫לעיון מעמיק בחסות‬ ‫‪ 3:00‬לפנות‬ ‫באותו לילה‪ ,‬בדוכן‬ ‫הלילה‪.‬‬ ‫שלוות‬ ‫בוקר עוד‬ ‫ביקשתי‬ ‫המיוחד‪,‬‬ ‫באותם ימים למדו‬ ‫את ה'מאור עיניים'‬ ‫מתהפך‬ ‫הייתי‬ ‫עבורי‬ ‫ללימוד‬ ‫שיאתרו‬ ‫'חברותא'‬ ‫בפרשת שלח‪ ,‬העוסק‬ ‫מקצה המיטה‬ ‫החסידות היומי‪.‬‬ ‫'הידיעה‬ ‫בנושא‬ ‫אל הקצה עד‬ ‫המקום‬ ‫וכאן‬ ‫והבחירה' והרגשתי‬ ‫שהדברים עדיין לא‬ ‫שקמתי ויצאתי‪.‬‬ ‫להתרגש על הדרך‬ ‫המיוחדת של 'תיאום‬ ‫מלובנים דיים (להבין‬ ‫החברותות' ללימוד‬ ‫כיצד מתיישבת הסתירה‬ ‫על‪-‬ידי‬ ‫החסידות‬ ‫הידועה בין 'ידיעת' הקב"ה מכל העתיד‬ ‫מערכת 'קול דודי' (הפועל בעיקר‬ ‫להיעשות לבין 'הבחירה' שביד האדם להחליט‬ ‫באמצעות הקו הטלפוני) כשמשדכים בין‬ ‫מה יעשה) וכך ישבתי במשך שעה‬ ‫נשמות‪.‬‬ ‫ארוכה בצילו של ה'מאור עיניים'‪.‬‬ ‫מאז ועד היום אני לומד בקביעות‬ ‫באותה שעה הבנתי את המהפכה‬ ‫את סדר הלימוד היומי ואני מרגיש‬ ‫הגדולה ש'קול דודי' מחוללים‪:‬‬ ‫כיצד דיבורי החסידות‪ ,‬עם הביאור‬ ‫המציאות בה החסידות הופכת‬ ‫המיוחד ועם ליבון הדברים יחד‬ ‫ל'תורתי'‪ ,‬לחלק ממני‪ ,‬למתווה את‬ ‫עם החברותא‪ ,‬יוצרים חריץ בנפשי‬ ‫דרכי‪ ,‬גם באישון ליל ‪- - -‬‬ ‫ומעוררים בי שינוי עצום‪ִ ,‬מ ְפ ְּת ֵחי‬ ‫יתברך‬ ‫השם‬ ‫בעזרת‬ ‫השבת‬ ‫שתחו_לל‬ ‫מהפיכה‬ ‫בנפש‬ ‫ו‪++‬בנש‪++‬מה‬ ‫ְ‬ ‫ִ‬ ‫‪ִ+‬ה‬ ‫ֶא ָּל א ְל‬ ‫ַע ֵּנ ג ַ‪+‬ע ל ה'‬ ‫ת‬ ‫בעקבות‬ ‫הביקוש‪:‬‬ ‫נפתחו‬ ‫מקומות‬ ‫נוספים!‬ ‫מ"ח שעות של אור הגנוז‬ ‫ליל‪-‬שישי ושבת‪-‬קודש שירוממו אתכם‬ ‫ובעקבותיכם את כל משפחתכם לחיים שיש בהם‬ ‫להבטיח את מקומכם בנהירו דאנפין‪ ,‬חייגו‪:‬‬ ‫‪050.41.67.577 • 050.41.315.19‬‬ ‫נושא השבת‪:‬‬ ‫לחיות ב‪+‬עולם התענוג‬ ‫חיים של קרבת אלוקים‪ ,‬בחיי המעשה‬ ‫יז ַט י י ֶע ‪+‬ר‬ ‫‪ְ ,‬ס' ְ ּ‪+++‬ב‬ ‫ת ִא‬ ‫‪+‬ר ֶע‬ ‫ׁ ַש ֶ ּ‪++‬ב‬ ‫ְנ‬ ‫ט ִו‬ ‫י ַא ַפ י י ֶע ‪+‬ר ַמ ֶמ ׁש ֵמ ֵע ין עוֹ ָ‪ָ+‬ל ‪+‬ם ַ‪ַ+‬ה ֶ ּב ‪+‬א‬ ‫חיי שרה תשפ"ז | מצפה יריחו‬