מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — לך לך (2026-10-19)

בס"ד
שנה כ"ח גליון ו' )אלף שנ"ט( פרשת לך
י"ג חשון תשפ"ז לפ"ק
לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש ,והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל
אנטווערפען6:18 : לונדון= 5:35 : מאנסי -קרית יואל= 5:48 : הדלקה"נ :ברוקלין= 5:48 :
אנטווערפען7:43 : לונדון= 7:00 : מאנסי -קרית יואל= 7:14 : מוצשב"ק :ברוקלין= 7:14 :
מבאר התורה מבאר התלמוד
אל הארץ אשר אראך נערך ע"י :הרב נפתלי יחזקאל פאללאק
רב דק"ק תוספות יו"ט -אנטווערפן
קורות חיי רבותינו חכמי התלמוד ]שנ"ג[ /מ"ב
ב ענין קדושת ארץ ישראל ,ולהזהר שם מכל חטא ועון )ב(
אל הארץ אשר אראך .לכאורה צ"ב הלשון אשר אראך ,דמשמעותו שאראה אותך ,ויותר הול"ל אשר אראה לך, רב חסדא )כח(:
ויתבאר עפ"י אמרם ז"ל דארץ ישראל אינה סובלת עוברי עבירה ,וא"א להתקיים בארץ ישראל רק אס מתנהגים בדרך כהן:
התוה"ק ובעיקביהם של האבות הקדושים ,ואס ישראל הולכים בדרכי האבות ,אז הקב"ה מזכיר להם זכות אבות, רב חסדא היה כהן )קז( ,וכמה מאמרים נמסרו משמו בדינים
ויוכלו לשבת ולנוח בארץ הקדושה במנוחה והשקע ושלו' ,וז"ש הקב"ה לאאע"ה אל הארץ אשר אראך ,דיש תנאי שייכים אל הכהנים ,כגון הלכות מתנות כהונה )קח( ,והלכות נשיאות
בירושת הארץ ,ורק באופן זה יוכלו זרעך להתקיים בה ,באם אראך אותך בהם ,שיתנהגו בדמותך ,וע"י מעשיהם כפיים )קט( ,והוא גם תיקן את היהי רצון שהכהנים מתפללים קודם
)דברי יואל פרשתן ,דף רנ"ג( הטובים שיתנהגו בדרך האבות יוכלו להתקיים בה ,והבן. עלייתם לדוכן :יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתהא ברכה זו שצויתנו
עד"ש בש"ך על התורה בשם רבינו בחיי וז"ל ,ובזה תבין איך מקום השכ"י כו' ,שהי' כהן גדול נכנס פעם אחת לברך את עמך ישראל לא יהא בה מכשול ועון ,וכן תיקן היהי רצון
בשנה אחר כמה טבילות וקידושין ,ואחר כמה תפלות שהיו ישראל מתפללין עליו ,איך עתה היא בית תורפה של שמתפללים אחר הדוכן :רבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו ,עשה
ישמעאלים בית עבודה זרה שלהם ,אלא שנתקפלה ירושלים וגברה עליו קליפ' של שאר ארצות ,ואפשר לומר שבקפול עמנו מה שהבטחתנו ,השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו' )קי(.
ארצות באה שם רצועה מארם עד שבנו שם בית העבודה זרה והם חושבים שבנו ירושלים וכו'. ומצינו שרב חסדא עצמו קיבל מתנות כהונה )קיא(.
)צמח ה' לצבי פרשת ראה בד"ה אבד תאבדון וכו'( קז .מס' ברכות דף מ"ד ע"א .קח .מס' חולין דף ק"ל ע"ב :אמר רב חסדא
ולכן מי שחס על נפשו לא ידור בירושלים ,אם לא צדיק גמור שראוי לישב שם ]וכו'[ ,לכך מרן האר"י לא רצה המזיק מתנות כהונה או שאכלן ,פטור מלשלם .ושם דף קל"ב ע"ב :אמר רב
לעבור דרך ירושלים כלל ,ובפרט בזמן הזה שיש שם התגברות מינות ,אל ישב אדם פשוט שם ,בי סבנה הוא לו אם חסדא האי כהנא דלא מפריש מתנתא ליהוי בשמתא דאלקי ישראל אמר רבה
)זוהר חי קאמארנא ,ח"ב דף שי"ג( לא ,צדיק גמור ונאמן לאלוקיו. בר רב שילא הני טבחי דהוצל קיימי בשמתא דרב חסדא הא עשרים ותרתי
שנין .ואמר רב חסדא זרוע לאחד וקבה לאחד לחיים לשניים .אמר רב חסדא
בדעמביץ דר יהודי נגיד וחסיד בשם ר' שניאור ,והי' בדעתו לנסוע לגור בארץ ישראל ,ונסע לצאנז ושאל מכ"ק מתנות כהונה אין נאכלות אלא צלי ,ואין נאכלות אלא בחרדל ,מאי טעמא
אא"ז את חוות דעתו ,והשיב לו אא"ז שלא נכון בעיניו שיסע לשם .באותו מעמד שאל לו איש אחר אם יסע לשם, אמר קרא למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים ,ואמר רב חסדא עשרים
וציווה לו לנסוע ,שאל תיכף ר' שניאור לאא"ז ,מדוע אליו צוה לנסוע ,ולי אינו מסכים שאסע ,והשיב לו ,הלא ידוע וארבע מתנות כהונה כל כהן שאינו בקי בהן ,אין נותנין לו מתנה .קט .מס'
שמי שאינו ראוי להיות נקבר בארץ ישראל ,לא פעל כלום במה שקוברים אותו שמה ,כי לאחר הקבורה נושאים סוטה דף ל"ח ע"א :ואמר רב חסדא נקטינן כהן קורא כהנים ,ואין ישראל
מלאכים אותו בחזרה לחוץ לארץ )עי' תרגום שיה"ש ח' ה'( ,והיות שהאיש הזה הוא איש קטן וכחוש ,לא יהיה עכ"פ קורא כהנים ,שנאמר אמור להם אמירה .ושם דף ל"ט ע"א :מאי מברך ,אמר
עבודה גדולה להמלאכים לשאת אותו לחוץ לארץ ,אבל אתה הנך בעל קומה ובעל בשר ,ויהי' להם לטרחה גדולה, רבי זירא אמר רב חסדא אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו
)חמדה גנוזה צאנז ,ח"א דף ר"א( לזאת מוטב שתשאר כאן. ישראל באהבה .ושם דף ל"ט ע"ב :א"ר זירא א"ר חסדא אין הקורא רשאי
שמעתי מאאמו"ר ]הרה"ק בעל אמרי יוסף מספינקא[ זצוללה"ה שאיש אחד שאל את הרה"ק מרן ר' משה ליב מסאסוב לקרות כהנים עד שיכלה אמן מפי הצבור ,ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה
זצוק"ל זי"ע האם יסע לארץ ישראל ,והשיב לו דאיתא בברכות )ח' ע"א( דר' יוחנן תמה למען ירבו ימיכם על האדמה עד שיכלה דיבור מפי הקורא ,ואין הצבור רשאין לענות אמן עד שתכלה ברכה
כתיב ,אבל בחו''ל לא ,כיון דאמרי לי' מקדמי ומחשכי לבי כנישתא ,אמר היינו דאהני להו ,וכתב המהרש"א דבי כנישתא מפי הכהנים ,ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת עד שיכלה אמן מפי
דבבל יש להם קדושת ארץ ישראל ,ועל כן הוי כאילו הם על האדמה ,דכיון דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא ,א"כ הרי הצבור ,ואמר רבי זירא אמר רב חסדא אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן
הצבור עד שיתחיל שליח צבור בשים שלום ,ואינן רשאין לעקור רגליהם ולילך
הם בבוקר ובערב בארץ ישראל ע"כ הוי כו' שהרי יקבעו לעתיד בארץ ישראל עיי"ש .ונמצא למד דבית הכנסת הוא עד שיגמור שליח צבור שים שלום ,ובזמן שהכהנים מברכים את העם מה הן
כארץ ישראל ,על כן אם יודע בנפשו שהוא מתנהג בקדושה כזאת שיובל לדור עם בני ביתו בבית הכנסת ,אזי יסע אומרים :אמר ר' זירא אמר רב חסדא ברכו ה' מלאכיו גבורי כח וגו' ברכו ה'
)חקל יצחק ספינקא ,פרשת שלח( לארץ ישראל ,ואם אינו יכול לדור בביהכ"נ ,נם לארץ ישראל לא יסע עכדה"ק. כל צבאיו משרתיו עושי רצונו ברכו ה' כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו ברכי
אמר רבינו ]רבי איציק'ל מפשעווארסק זצ"ל[ שב"ק פרשת בלק תשל"ב לפ"ק :כתיב )במדבר כ"ג ט"ז( וישם ה' "דבר" נפשי את ה' .קי .שם .ובמהרש"א בחדא"ג ביאר למה נקרא גזירה ,וז"ל :עשינו
בפי בלעם ,ופירש"י ונתן לו הקב"ה "רסן" כדי להפסיק בין פיו להברכות שיאמר ,ופי' שם האור החיים הק' )בד"ה הלא מה שגזרת עלינו כו' ,הוא כמו שאמרו לעיל כיון דהברכה תלויה בהקב"ה,
את אשר וגו'( שהוצרך לשום הרסן בפיו מפני שפיו הי' טמא ומתועב ,ופיו שלו הי' פי חזיר ,וכדי שלא יצאו דברים של כמ"ש ואני אברכם ,דקאי על ישראל כדעת רבי עקיבא ,וא"כ ברכת כהנים למה
קדושה מאותו פה טמא ,הוצרך השי"ת להניח הפסק בין הדברים של קדושה לפה טמא שלו ע"כ .וע"ז אמר רבינו: ואינו אלא גזירת המלך עליהם שיברכו את ישראל ,ושהוא מתאוה לברכתם
שאותם הרשעים שהם בארץ ישראל סוברים שהם דורסים על הארץ הקדושה של ארץ ישראל ,אבל האמת אינו כן כדאמר ריב"ל לעיל וק"ל .קיא .מס' שבת דף י' ע"ב.
שהניח השי"ת רסן שהוא הפסק בין הארץ ובין הכופרים והאפיקורסים ,נמצא שהם אינם הולכים ודורסים כלל בארץ לרבים השואלים:
ישראל ,אבל אותם החרדים שדרים שם הם הולכים ודורסים על ארץ ישראל ממש עכתו"ד הטהורים) .שיח יצחק פשעווארסק( מי שברצונו לקבל מאמרים הקודמים מסודרים יפנה להמערכת
אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל
לע"נ הרבנית הצדיקת
כולל שומרי החומות מרת חי' רויזא ע"ה
לצדקת רבי מאיר בעל הנס בת מרן הקדוש רבינו יואל מסאטמאר זי"ע
נפטרה י"ד חשון תשי"ד לפ"ק
מקדמים בברכה פני הגאון האדיר ת.נ.צ.ב.ה.
רבי יהושע ליבערמאן שליט"א הננו מודיעים בזה שספרנו המבוקש
ראש ישיבות כולל שומרי החומות בארה"ק מבאר הצדיקים
בן הגה"צ בעל משנת יוסף זצ"ל ראש ישיבת שומרי החומות ג' כרכים מפוארים
לרגל ביאתו מהתם להכא לשמחת נשואי נכדתו תחי' למז"ט הכולל בתוכו עובדות וסיפורים מן
רכ"ח צדיקים מסודר לפי סדר יומא דהילולא
בברכת ויהא רעווא שיזכה לרוות רב נחת
אשר כבר ספו ותמו מן השוק כמה שנים,
אלקא דמאיר עננו דקדושה בבריות גופא ונהורא מעליא,
ורבים אומרים מי יראנו טוב,
הנהלת הכולל ולהרביץ תורה ולהאדירה. יופיע בעזהשי"ת מחדש במהדורה תניינא בקרוב
פרשת לך תשפ"ז לפ"ק א מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ו'
יארצייט פון
הגאון הקדוש מרן
רבי אהרן ווייס מבענעדקוויץ זי"ע
י"ד חשון שנת תרצ"ג לפ"ק ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט
איינער פון זיינע חסידים האט אמאל גאר שטארק געליטן פון א גוי א רשע .איז ער הגה"ק רבי אהרן ווייס מבענעדקוויץ זצ"ל איז געבוירן שנת תרי"א לפ"ק אין שטאט מונקאטש צו
געקומען צו רבי אהרן און האט זיך אפגערעדט אויף זיינע צרות וואס ער האט פון אים ,האט זיין טאטע הגה"ק רבי שמואל צבי ווייס זצ"ל ראב"ד מונקאטש יצ"ו ,ער איז געווען א תלמיד פון
ער אים געפרעגט :וויאזוי הייסט דער גוי דער רשע ,האט ער אים געזאגט :אוגוסטא פיטער. זיין עלטערער ברודער הרה"ק בעל אמרי יוסף מספינקא זצ"ל און פון הרה"ק מהרי"א מזידיטשוב
האט ער אים געזאגט :פיטער פטור .און תיכף נאכדעם איז דער גוי פלוצלינג געשטארבן) .שם( זצ"ל ,ער איז געווען א איידעם ביי הגה"ק רבי יהושע העשיל הכהן פריעד מקאפיש זצ"ל ,אין זיינע
* יונגע יארן איז ער געווארן רב אין שטאט בענעדקוויץ יצ"ו נעבן די שטאט מונקאטש ,נאך די
די צרות פון אידישע קינדער וואס פלעגן זיך קומען אויסרעדן צו אים ,זענען ממש פטירה פון זיין רבי מהרי"א מזידיטשוב איז ער געווארן באקאנט פאר א רבי און פועל ישועות ,און
צוגעטרעטן צום הארץ .ווי אויך איז געוועזן באקאנט אז ווען אידן זענען געקומען זיך פילע האבן געשטרויעמט צו אים צו באקומען זיין ברכה און עצה ,שנת תרס"ז לפ"ק איז געווארן
אפרעדן צו אים זייער ביטער הארץ און פארשידענע פראבלעמען ,ער זאל מתפלל זיין פאר דיין אין שטאט מונקאטש ,שנת תרע"ה לפ"ק איז ער געווארן ראב"ד מונקאטש יצ"ו ,ער האט
פארפאסט דעם ספר מדרש אהרן עה"ת .ער איז נסתלק געווארן י"ד חשון שנת תרצ"ג לפ"ק .זיין
זיי ,האט מען געהערט פון אים שווערע קרעכצן פון זיין טיפעניש פון זיין הארץ ,וואס אלע הייליגער ציון געפינט זיך אין שטאט מונקאטש יצ"ו.
אין זיינע יונגע יארן ווען רבי אהרן איז געווען אויף קעסט ביי זיין שווער הגה"ק מקאפיש ארומיגע זענען דערציטערט געווארן דאס צו הערן .און פיל מאל האט מען געזען אז די
זצ"ל ,וואס האט געוואוינט דעמאלטס אין די שטאט טשאפ ,איז אמאל אנגעקומען הרה"ק מענטשן וואס האבן געהערט וויאזוי ער איז זיך משתתף מיט זייער צער ,זענען פארענדערט
מגארליץ זצ"ל און איז איינגעשטאנען ביי אים אין שטוב .און ווען ער איז אוועקגעפארן ,געווארן פון קלאג צו שמחה ,זיך פארלאזנדיג אז דער צדיק וואס ער האט מיטלייד מיט
זייערע צרות ,וועלן זיכער זיינע הייליגע תפילות העלפן און זיי וועלן האבן א ישועה) .לשון בנו האט ער געזאגט פארן קאפישער רב :דער יונגערמאן געפעלט מיר) .שבחו של אהרן פרק ד'(
הגה"ק רבי בן ציון מראסוויגעף זצ"ל ,בהקדמה לספר מדרש אהרן( *
* אמאל האט פאסירט ווען הרה"ק מהרי"א מזידיטשוב זצ"ל האט געפירט טיש ,האט ער
ווען ער איז געווען אמאל צוזאמען מיט זיין עלטערע ברודער הרה"ק בעל אמרי יוסף געוואלט געבן א כוס לחיים פאר איינעם וואס איז געשטאנען ביים עק טיש ,אבער ער האט
נישט ארויסגעזאגט מיטן מויל פאר וועם ער וויל עס געבן ,נאר ער האט מרמז געוועזן .אבער מספינקא זצ"ל ווען ער האט גענומען קוויטלעך ,איז געקומען א חסיד און האט זיך
דער גבאי האט נישט פארשטאנען ,און ער האט געפירט דעם כוס פון איינעם צום צווייטן ,אפגערעדט אז עס איז גע'גנב'עט געווארן פון אים א גרויסער סכום געלט .האט דער אמרי
און ער האט נישט פארשטאנען וועמען דער רבי מיינט ,ביז רבי אהרן איז צוגעגאנגען און ער יוסף גענומען א קוויטל וואס איז געליגן צווישן די קוויטלעך אויפ'ן טיש ,און ער האט עס
האט געוויזן אויף איינעם מען זאל אים געבן דעם כוס .און מהרי"א מזידיטשוב האט געוויזן פאר זיין ברודער רבי אהרן ,און ער האט אים געזאגט שטילערהייט ,ער איז דער גנב,
געשאקלט מיטן קאפ אז ער האט טאקע יענעם געמיינט .און דאס איז געווען הרה"ק רבי און דו ביסט דאך א מורה הוראה ,פסק'ן מיר אויב איך מעג אויסזאגן פאר דעם איד ווער
נפתלי חיים מדזיקוב זצ"ל ,וואס איז געקומען באהאלטענערהייט קיין זידיטשוב ,און מען עס האט עס גע'גנב'עט .האט אים רבי אהרן געזאגט ,מען זאל רופן דעם גנב און ארויסנעמען
האט נישט געוואוסט ווער ער איז .נאכן טיש האבן די חסידים געפרעגט פון רבי אהרן פון פון אים באהאלטענערהייט די גניבה ,און מען זאל עס צוריקגעבן פארן בעגנב'טן ,אן ער זאל
וויסן ווער דער גנב איז ,און מען האט טאקע אזוי געטון) .מדרש אהרן הקדמה(
* וואו ער האט געוואוסט וועמען דער רבי מיינט ,צו עס האט מיט רוח הקודש ,האט ער זיי
אמאל זענען געקומען צו רבי אהרן א פאר פאלק מיט א גרויס קינד וואס האט בכלל נישט געענטפערט מיט עניוות ,עס האט נישט מיט קיין רוח הקודש ,נאר ער האט געזען אז דער
גאסט האט א טייערע שטריימל ,האט ער פארשטאנען אז א פשוט'ער מענטש טוט נישט אן גערעדט ל"ע ,און רבי אהרן האט אים ארויפגעזעצט אויף זיינע קניען און האט גערעדט מיט
אזא שטריימל ,נאר מן הסתם איז ער א באהאלטענער צדיק) .מדרש אהרן הקדמה(
אים ,און ווען ער האט אים אראפגענומען פון די קניען ,האט ער אנגעפאנגען צו רעדן ווי
*
יעדער אנדערער מענטש .ווען די שטאט האט גערעדט פון דעם גרויסן מופת ,האט רבי אהרן
רבי אהרן פלעגט פיל מאל פארן צו זיין עלטערער ברודער הרה"ק בעל אמרי יוסף
מסביר געווען מיט זיין גרויס עניוות ,אז פשוט מען האט אים נישט געהאט ביז יעצט
מספינקא זצ"ל .און ווען ער פלעגט אים קומען באזוכן ,האט אים דער אמרי יוסף געהייסן
אויסגעלערנט צו רעדן ,און ער האט אים יעצט אויסגעלערנט וויאזוי צו רעדן ,האט ער
זיצן נעבן אים ווען ער האט אויפגענומען דעם ציבור וואס זענען געקומען נעמען פון אים
דערפאר אנגעפאנגען צו רעדן) .מדור לדור ,אמרי דוד דף שנ"ט(
* ברכות וישועות ,און ביידע צוזאמען האבן געליינט די קוויטלעך און אנגעוואונטשן מיט
הרה"ח ר' יהודא וויינגארטן ז"ל פון שטאט מונקאטש ,וואס איז געווען א חסיד פון רבי ברכות און ישועות) .שבחו של אהרן פרק ו'(
אהרן ,איז געווען אסאך יארן וואס ער האט ל"ע נישט געהאט קיין קינדער .און ער און זיין *
הגה"ק רבי שאול בראך מקאשוי זצ"ל האט זיך אויסגעדריקט אויף רבי אהרן :וואס זיין פרוי פלעגן כסדר מיטשענען ביי רבי אהרן ער זאל זיי אויספועל'ן א ישועה .איין טאג האט
איר רבי אהרן געזאגט אז טאמער עס וועט אנקומען צו זייער שטוב אן ארימאן און זי וועט ברודער דער אמרי יוסף האט געהאט ,האט ער אויכעט.
הרה"ק רבי אהרן ראטה בעל שומר אמונים זצ"ל ,האט געזאגט פאר אן אייניקל פון רבי אים געבן אלעס וואס ער וועט בעטן ,וועט זי האבן א ישועה .איין טאג פרייטאג איז
אהרן ,אז רבי אהרן איז נישט געווען קיין קלענערע בעל מופת ווי זיין ברודער דער אמרי אנגעקומען א בלוטיגער ארימאן ,און געבעטן א נדבה .ווען זי האט אים געגעבן א נדבה,
יוסף .נאר דער אמרי יוסף האט גע'פועל'ט ישועות אפען אויף א רבי'שן אופן ,און רבי אהרן האט ער עס נישט געוואלט נעמען ,און ער האט געבעטן א גרעסערע סכום ,און האט ער נישט
האט עס באהאלטן בדרך הטבע) .מדור לדור ,אמרי דוד דף שנ"ט(
געוואלט נעמען ,ווילאנג זי האט געברענגט א גאר גרויסע סכום ,נאכדעם האט דער ארימאן
*
געזען די שיך פון איר און איר מאן ,און ער האט עס געבעטן ,און זי האט אים עס געגעבן,
ווען רבי אהרן איז אמאל אנגעקומען צום שטאט סאטמאר צו די חתונה פון זיין אייניקל,
נאכדעם האט ער געבעטן די גרויסע חלה וואס זי האט געהאט געבאקן אויף שבת ,און ער
האט ער געזאגט פארן אייניקל דער חתן אז ער האט אנגעגרייט א זאק פול מיט ישועות צו
האט אויפגעגעסן די גאנצע ,און ער האט געבעטן נאך און נאך צו עסן וואס מען האט
טיילן אין צייט פון די שמחה) .שבחו של אהרן פרק ז'(
אנגעגרייט אויף שבת ,און וואס זי האט אים געברענגט האט ער תיכף אויפגעגעסן ,און *
געבעטן נאך .ווען ער האט געענדיגט עסן האט ער געזאגט פאר די פרוי :גיי היינט פאר לעכט
תתנג( היות שנודע מפי ספרים וסופרים שכל צינדן צום רבי'ן פון בענעדקוויץ ,און בעט אים ער זאל דיך בענטשן ,און בעז"ה וועסטו
געהאלפן ווערן מיט א בן זכר .די פרוי איז געלאפן דערציילן פאר רבי אהרן וועגן דעם
השפעות פרנסות מאחינו בני ישראל בחוצה לארץ בא
מאדנעם ארימאן וואס איז געווען ביי איר ,האט ער איר געזאגט :מיר ווייסן ,ער איז געווען
בדרך הקודש מארץ הקדושה ארץ אשר ד' דורש ביי אונז אויך .און ער האט איר טאקע אנגעוואונטשן ,און נאך א יאר איז איר געבוירן
געווארן א אינגל ,און מיט דער צייט נאך קינדער) .שבחו של אהרן פרק ז'( אותה וכו' ,תחלה ואח"כ כל הארצות כו' ,ע"כ מאחר
*
מען האט געזען ביי רבי אהרן אז אפילו ער פלעגט שמועסן מיט מענטשן פון טאג-טעגליכע שמאוד נתמעטה שפעות פרנסה מאחב"י כנודע לכל,
באתי לעורר לבכם אשר יוסיפו ברכה זאכן ,אויך ווען ער איז עוסק געווען אין ענינים גשמיים האט ער מייחד געווען יחודים ,און
זיינע כוונות זענען געווען לשמים מיט א געוואלדיגע גרויסע און טיפע דביקות) .ברכת אברהם
מועדים ,מאמרי חשון מאמר ב' ,עובדיה דאהרן(
בנתינות הגונות לתושבי ארץ הקדושה הנקרא
* צדקות ר' מאיר בעל הנס ,ומשם ישתלשל
אמאל ווען ער איז געזעצן ביי זיין ברודער הרה"ק בעל אמרי יוסף מספינקא זצ"ל ,איז
געקומען א פרוי מיט א קינד וואס איז ל"ע געווען טויב און שטום .זי האט געוויינט און ויגיע ויבא לנו אנשי חוץ לארץ שפעת ברכה
געבעטן אז דער אמרי יוסף זאל העלפן איר קינד ,רבי אהרן האט זיך נישט געקענט והצלחה בכל משלח ידינו.
איינהאלטן פון די וויינעריי ,און ער האט אויך געמוטשעט פון אמרי יוסף אז ער זאל העלפן וכל אחד ואחד מאחינו בני ישראל ירום
פארן קינד .האט דער אמרי יוסף אים געפרעגט אויב ער איז גרייט צו ליינען צוזאמען מיט
אים די קוויטל ,און ער האט מסכים געווען ,און דאס קינד האט תיכף אנגעפאנגען צו רעדן. מהונו ויזכה גם אחיו עמו ,ויעשו קופות בבתי
דער אמרי יוסף האט זיך דערשראקן און ער האט געהייסן פאר די פרוי אז זי זאל תיכף כנסיות ובבתי מדרשות ,ובבית כל אחד ואחד
אוועקגיין ,און ער האט געזאגט פאר זיין ברודער רבי אהרן אז ער האט מורא ,ווייל ער האט
א כלל אז א געצווינגענע ישועה שאדט פאר ווער עס האט דאס אויסגע'פועל'ט .און די סימן מאחב"י) .מכתב מהרה"ק רבי מנחם מענדל פאנעט מדעעש זצ"ל(
איז אז אויב די ישועה קומט תיכף ,ווייזט עס אז עס איז געווען א געצווינגענע ישועה ,און ער נרמז בכאן איך להחזיק ישוב א"י ,כי ל"ך ל"ך עולה מאה,
האט מורא אז זיי גייען געשעדיגט ווערן צוליב דעם .סוף ימיו האט רבי אהרן געזאגט אז ער רומז לצדקה ,ע"ד אמרם ז"ל נתן תתן אפילו מאה פעמים
מיינט אז ער ווייסט מיט וואס ביידע זענען געשעדיגט געווארן צוליב די ישועה וואס זיי
האבן דעמאלטס גע'פועל'ט געצווינגענערהייט) .מדרש אהרן ,הקדמה(
]וכו'[ ,רק אל הארץ אשר אראך ,שהוא ארץ ישראל,
תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו לשם תראה לשלוח הצדקה) .עטרת ישועה דזיקוב ,פרשתן אות ט'(
פרשת לך תשפ"ז לפ"ק ב מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ו'
מאמר
תרע"ב
מנהגי אבותינו ורבותינו ליום שבת קודש
עניני זמירות בסעודה שלישית )ו(
יז( ואומרים מזמור לדוד בזמן הזה ,כדי להמשיך בלבבנו שנדע שאף בימי המעשה שאנו משתדלין בעסק הפרנסה ,מ"מ ה' הרועה שלנו והמפרנס )לה(.
יח( ונוהגין שכשאומרים מזמור הזה מחלקים אותו לד' חלקים ,והכל ביחד עולה לי"ב חלקים )לו(.
יט( ומצינו כמה מנהגים שונים אצל הצדיקים לדורותם במזמור הזה בעת סעודה שלישית )לז(.
כ( וראו אצל הצדיקים שאמרו המזמור הזה בהתלהבות ודביקות נפלאה במסירות נפש )לח(.
מקור הברכה
מוויזניץ-מאנסי זצ"ל ,שכאשר התיישב מרן הייטב לב ז"ל על כס הרבנות בעיר סיגוט, )לה( בס' פרי צדיק )לר"צ הכהן מלובלין זצ"ל ,פרשת תרומה אות י"א( כ' ,מזמור לדוד ה' רועי לא
התנהגו חסידי סיגוט לשיר מזמור לדוד רק פעם אחת ,אבל מנהג הרבה תושבים שהיו חסידי אחסר .ביום השבת שאנו שובתין מכל העבודות ומשא ומתן להכין צרכי פרנסה ומוציאין
קאסוב-וויזניץ הי' לשיר מזמור לדוד ג' פעמים ,והייטב לב ברצותו ליישר בין כל תושבי הוצאה על עונג שבת ,והעכו"ם שותקין עלינו ,ואומרים שכל מה שיגעים ישראל בימות
העיר ,הנהיג לשיר מזמור לדוד ג' פעמים .וזהו הסיבה של המנהג סיגוט-סאטמאר לשיר השבת אוכלים בשבת )כמ"ש איכה רבתי פ' ג' פ' י"ד( ,וע"י טעם זה ביטל ר' ראובן בן איסטרובלי
מזמור לדוד בפעם הראשון על ניגון אחד )ומנגנים אותו על הניגון של בני היכלא( ,ובפעם הגזירה דשמירת שבת ,שאמר להם לא יעשו מלאכה בשבת כדי שיענו )כמ"ש מעילה י"ז ע"א(,
השני והשלישי שרו ניגון אחר. וע"כ תיכף בכניסת שבת אחר תפלת ערבית אנו אומרים כי אנו יודעים כי ה' רועי ,וממילא לא
בס' השבת נועם הנשמות )סקולען ,דף קי"ד( מובא ,בשירת הפזמון בני היכלא הי' מכבד אחסר כלל ,וכן אנחנו אומרים מזמור זה אחר סעודת ג' דשבת ,כדי להמשיך הקדושה הזו
בדרך כלל ]וכו'[ ,גם הי' ממשיך לזמר את המזמור לדוד הראשון ,ורבינו ]בעל נועם אליעזר בלבבנו שנדע אף בימי המעשה שאנו משתדלין בעסק הפרנסה ,מ"מ ה' הרועה שלנו
מסקולען זצ"ל[ חזר אחריו ,ואח"כ הי' רבינו שר בעצמו פ"א את המזמור לדוד ,ואח"כ הי' והמפרנס ,ולא בכח מעשה ידנו ,וע"כ לא אחסר אף בחול ,והנה בגמ' )יומא ע"ו ע"א( דרשו קרא
מכבד לא' המסובים לשיר בפעם הג' את המזמור לדוד ,בשנים האחרונות הי' משתדל לכבד דתערוך לפני שולחן נגד צוררי על המן ,וכן גם במד' )שוח"ט תהלים( דרש מזמור זה על המן,
את א' שידע שישיר את המזמור לדוד בהניגון שהי' הרה"ק האדמו"ר מסאטמאר זצוק"ל מנגן, והוא מוסיף גם על הבאר תערוך לפני וגו' על המן שגבהו נ' אמה ,בנאות דשא וגו' על מי
וכאשר שכב בבית החולים אמר לי שאשיר את המזמור לדוד השני' בניגונו של האדמו"ר מנוחות גו' ,שהבאר היה מעלה להם דשאים שהיה ריחם נודף מסוף העולם ועד סופו ע"ש,
מסאטמאר זצוק"ל. ואנחנו אומרים מזמור זה בשבת דסעודת שבח שהם סעודתא דמלכא הם באמת דוגמת מן
בזמירות עבודת הלוי )טאהש ,דף ש"ע( מובא ,מזמור לדוד ה' רועי ג' פעמים ]בטאהש[ ,פעם ובאר ,וכמ"ש בזוה"ק )ויקהל ר"ד ע"ב( דנשמה יתירה אתהני מעינוגא דמיכלא ומשתיא דשבת.
א' באמירה ,ופעמיים בניגון .ובמנהגי זידיטשוב כתב שאמרו רק פעם א' מזמור לדוד, )לו( בס' מנחם ציון )רימנוב ,פרשת אמור בד"ה צו את בני ישראל( כ' ,וע"כ אנחנו נוהגין לומר
ואפשר שמזה נובע לאמרו פעם א' ולנגנו ב' פעמים. בשבת ג' פעמים מזמור לדוד ה' רועי ,נגד השלש אמות ,וכל מזמור חולקין לארבע חלקים,
בס' שיח זקנים )ח"ט ,דף מ"ו( מובא ,הגאון מבריסק זצ"ל אמר בסעודת שלישית כשהיה שיש בין הכל שנים עשר נגד הי"ב פשוטות ,ואח"כ זמר ברוך א-ל עליון שיש בו שבע חרוזים
בשווייץ ,על הפסוק גם כי אלך וגו' ,אמר כך ,כשאדם אינו רוצה להחזיק כלי בביתו ,הרי הוא נגד השבע כפולות ,ואל יפלא בעיניכם על אמרי דברים אלו ,שיש לי טעם כמוס על זה.
משליכו למרתף ואינו רוצה לראותה עוד ,אבל השי"ת ,על אף שגירש אותנו לגלות ,לא בס' אש תמיד )ספינקא ,פרק י"ז אות ו'( מובא ,אחר כך התחיל ]בעל חקל יצחק מספינקא
השליך אותנו ח"ו ,רק אדרבה הוא רוצה בנו ומשגיח עלינו .וזה הכוונה גם כי אלך בגיא זצ"ל[ מזמור לדוד ,חילק את המזמור לארבעה חלקים ,מזמור לדוד ,נפשי ישובב ,תערוך לפני
צלמות ,מ"מ לא אירא רע ,כי אנו יודעים כי אתה עמדי ,שבטך ומשענתך ,זה שאתה נותן שולחן ,אך טוב וחסד ירדפוני ,הפסיק בין חלק לחלק ,וענו הקהל ואמרו ,ושילש המזמור ג'
בשבט ומשענת ,המה ינחמוני ,זהו הנחמה ,שזה מראה שלא מאסת בנו ח"ו. פעמים בזה האופן.
)לח( בס' פאר משולם )טאהש ,דף נ"ה( מובא ,אירע פעם בשעת סעודת רעווא דרעווא ובס' הליכות קודש )קאסאן ,פרק כ"ה אות ב'( מובא ,אמר ]הרה"ק בעל אור מלא מקאסאן
בשל"ס ,כשאמר רבינו ]הרה"ק רבי משולם פייש מטאהש זצ"ל[ עם ההסידים ואנ"ש את זצ"ל[ מזמור לדוד ה' רועי וגו' שלש פעמים ,פעם אחת באמירה ,כשרבינו אומר ]מחולק לד'
הקפיטל מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר וכו' ,אמרו בדביקות גדולה ונפלאה מאד ,וכשהגיע חלקים[ עד ינהלני ,והקהל אמרו אחריו ,אחר כך אמר נפשי ישובב וגו' עד ינחמוני ,והקהל
רבה"ק להפסוק גם כי אלך בגיא צלמות ,נתעלף ממש רבה"ק ,ונשאר בלי רוח חיים ,ובקושי אחריו ,אחר כך אמר תערוך לפני וגו' עד כוסי רויה ,אחר כך אמר עד סוף המזמור והקהל
גדול יכלו להקיצו אז ,וראו הפלא הזה אצלו ,שתיכף ומיד אח"ז ,אמר הלאה בקול גדול וצעק אחריו .ושתי פעמים זימר בניגון מהיר.
לא אירא רע כי אתה עמדי וכו' ,זצלה"ה זיע"א. בזמירות דברי יואל )סאטמאר ,ח"א אות קכ"ח( מובא ,המשיך רבינו ]מסאטמאר זצ"ל[ לזמר
בס' הין צדק )להגה"צ מדראמירעשט זצ"ל דף נ"ד ע"ב ,דרוש לז' אדר( בהספידו על רבו הרה"ק בעל מזמור לדוד ה' רועי וגו' ג' פעמים ]וכו'[ ,והפסיק באמצע ארבעה פעמים :א( על מי מנוחות
קדושת יו"ט מסיגעט זצ"ל כ' ,אף מיתתו של רבינו הקדוש ]מסיגעט[ היה בבחינת כופר ינהלני .ב( כי אתה עמדי .ג( כוסי רוי' .ד( ואח"כ בסוף המזמור אך טוב וחסד ירדפוני וגו',
נפשו לה' ,כאשר שמעתי בעצמי מפיו הקדוש שאמר לפני איזה שנים בסעודת פורים ,שמאוד ושבתי בבית ה' לאורך ימים.
משתוקק שיהיה לו זכיה זאת שימות על קידוש השם ית"ש ,ומצפה להשי"ת מתי יבוא לידו בס' משמרת הקודש )אמשינאוו ,ח"א דף קל"א( מובא ,נהגו באמשינאוו שהיו מזמרים בפעם
ויקיימנה ,ומאוד מקוה להשי"ת שבוודאי יהיה כן ,ויהיה לו זכיה זו שימות על קידוש השם, הראשונה עד למען שמו ,ואח"כ גם כי אלך ,עד סוף המזמור ,ואח"כ אמרו עוד ב"פ את כל
ותסמר שערות ראשי ותצילנה אוזן שומעת דברים היוצאים מן הלב הארי החי חוצב להבות המזמור.
אש ,וכבר נשמע קולו בזמרו בשבת קפי' ה' רועי לא אחסר ,רגיל על לשונו ומרגלא בפומיה )לז( בס' דגל מחנה יהודה )סטרעטין ,דף צ"ו( מובא ,נהגו לומר מזמור לדוד בסדר זה :כל
לזמר למען שמו ,גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי ,ומחבר סוף פסוק הקהל אמרו הקאפיטל ביחד עד תיבת ינחנו במעגלי צדק ,ואז התחילו רבוה"ק ]מסטרעטין[
הקודם לתחילת הפסוק שלאחריו ,וכוונתו מובן למשכילים עד כמה מסר נפשו לה'. בקול רם ינחנו ,והקהל אמרו אחריהם .אצל הפסוק ד' רועי לא אחסר ,היו כופלים תיבת רועי
ובס' עיר חנוך )קערעצקי ,תולדות המחבר דף ק"ו( מובא ,סיפר לי אאמ"ו עט"ר ]מקערעצקי[ למעלה ולמטה ,היינו :ד' רועי ,רועי לא אחסר.
זצ"ל שהיה נוכח בסעודה שלישית האחרונה לימי חייו ]של חותנו הרה"ק בעל קדושת יו"ט בס' אש תמיד )ספינקא ,פרק י"ז מקור חיים אות ט'( מובא ,בזידיטשוב לא אמרו מזמור לדוד רק
מסיגעט זצ"ל[ )הוסיף שהה אז כמעט בבחי' גסיסה ,והרופא בתחבולתם החזיקוהו לעוד זמן קצר(, פעם א' ,וכשבא רביה"ק האמרי יוסף ]מספינקא[ לגור בספינקא ,והי' שם הרבה חסידי
ובעת שרו המזמור מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר ,שר לעצמו זמן רב את המילים האלו ,למען וויזניץ ,צוה לו רביה"ק מהרי"א מזידיטשוב דאל ישנה מנהגם לומר ג' פעמים מזמור לדוד.
שמו ,גם כי אלך בגיא צלמות ,וכך חזר לעצמו כערך שעה ,והיה נרגש כאילו בזה נפרד מן בס' קדוש ישראל )וויזניץ ,ח"א דף קמ"ט( מובא ,בסעודה ג' בזמר בני היכלא ,חזר הס"ק ]בעל
העולם הזה ,והולך לעולם שכולו טוב ומנוחה לחיי עולמים. אהבת ישראל מוויזניץ זצ"ל[ שלש פעמים על תיבות מסוימת ,את מזמור לדוד בפעם
ובס' קדושת יו"ט )ח"ב ,תוספות יום טוב דף שי"ד( מובא ,מסופר כי פעם בעת רעוא דרעוין ישב הראשונה הי' שר בעצמו בדרך כלל.
אצל ]דודו הגה"ק בעל קדושת יו"ט מסיגעט[ ב"א הגה"צ ר' נפתלי טייטלבוים זצ"ל אב"ד בס' גדולת שאול )קאשוי ,ח"א דף תמ"א( מובא ,כאשר הי' רבינו ]רבי שאול בראך מקאשוי
נירבאטור ,והאריך מרן זי"ע בדברי כבושין שכל איש ישראל צריך להיות מוכן למסור נפשו זצ"ל[ בפעם הראשון בשינאווא ושמע את הניגון של הרבי ]הרה"ק משינאווא זצ"ל[ על
בעבור כבוד שמו ,והיה מדבר בהתלהבות כל כך ,עד שהפסיקו הרב מנירבאטור באומרו: מזמור לדוד ה' רועי בסעודה שלישית ,מצא ניגון זה חן בעיניו ,והחליט מיד שכאשר יחזור
פעטער ,דער פעטער דארף נאך בלייבן אויף דעם עולם ,ואז הרגיע מרן זי"ע ,ואח"כ התנצל לביתו יזמר גם הוא ניגון זה בבית מדרשו בסעודה שלישית ,בשבת קודש הראשון לחזרתו
הרב מנירבאטור שהרגיש איך שמרן אומר דברי תורה בהתלהבות כל כך ,עד שהגיע ממש הביתה שכח את הניגון ,והצטער על זה ,בליל מוצש"ק בא הרה"ק משינאווא אליו בחלום
לכלות הנפש ,בבחי' נפשו יצאה בדברו. הלילה ,ואמר לו :אל תצטער ,אלמדך הניגון ויותר לא ישכח ממך ,ואמנם למדו הניגון ,ויותר
בס' תולדות ערוגת הבשם )דף תרפ"ח( מובא ,סיפר הרה"ח מוה"ר אברהם יקותיאל לא נשתכח ממנו .רבינו סיפר דבר זה פעמיים ,פעם סיפר הדבר על חסיד שינאווא אלמוני ולא
הענדלער ז"ל כי פעם אחת בילדותו ,בעת שאביו הג"ר ברוך ז"ל מהאלמין ,מבחירי תלמידי פירש שמו ,ופעם שני' אמר זאת על עצמו.
רבינו ]בעל ערוגת הבושם מחוסט זצ"ל[ נסע על שבת אחת להסתופף בצל הקודש ,לקחו בזמירות דברי יואל )סאטמאר ,ח"א אות ק"ה( מובא ,בעת שזימר רבינו ]מסאטמאר[ מזמור
אביו עמו כדי שיזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו ,בשעת סעודה שלישית זכה לישב לדוד הי' אומר אך טוב וחסד ,והפסיק מעט ואמר ירדפוני ,אבל בס"ג אמר אך טוב וחסד
מאחורי כסא רבינו ,ושם אזנו כאפרכסת לשמוע כל הגה וכל דיבור שיצא מפי רבינו .כשהגיע ירדפוני בלא הפסק .כאשר נשאל רבינו על כך ע"י אחד החסידים עוד בהיותו באורשיווא,
רבינו באמירת מזמור לדוד ה' רועי וכו' אל תיבות גם כי אלך בגיא צלמות )תהלים כ"ג ד'( ,וכל השיבו רבינו כי סופי תיבות של אך טוב וחסד בגימטריא שם הוי"ה ,וראשי תיבות של אך
המסובים שוררו יחדיו את התיבות בקול רם ,שמע פתאום איך שרבינו מתרגם לעצמו הדברים טוב וחסד ירדפוני גם כן בגימטריא שם הוי"ה ,וע"כ הוא אומר פעם כה ופעם כה ,ומה עמקו
בלחש מתוך תנועה וניגון :אפילו איך וועל גיין אין טונקעלען גרוב ,וועל איך אויך נישט מחשבותיו הקדושים.
מורא האבן ,איי וועסטו מיך פרעגען ,פארוואס טאקע ,וטפח ברגליו על הארץ בדביקות ושם )אות קכ"ח( מובא ,בפעם הראשונה זימר ]רבינו מסאטמאר זצ"ל[ מזמור לדוד בניגון
גדול ,וסיים אמריו :כי אתה עמדי ,ווייל דארט וועסטו אויך זיין מיט מיר .ומששמע דיבורים שזימרו בני היכלא ,ובפעם השניה והשלישית זימר בניגון אחר הידוע בקרב החסידים.
הללו יוצאים מפי רבינו בקדושה ,נתעורר בקרבו אש קודש והתעוררות עצומה שלא ישכח ובס' ילקוט מקראי קודש )לשב"ק ,ח"ג דף תרס"א( מובא ,על המנהג לשיר מזמור לדוד ג'
לעולם. פעמים ,וטעם החלפת הניגון אצל רבה"ק לבית סיגוט-סאטמאר ,אמר כ"ק אדמו"ר
פרשת לך תשפ"ז לפ"ק ג מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ו'
אוצרות הבאר
ספרים חדשים שהגיעו להמערכת -עפ"י סדר הא"ב
ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר"
עובדא דשמואל סיפורי צדיקים שנשמעו מאת .
מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שנט[
ד' .תשיב .זהר הקדוש /וישלח -וישב
הזהר הקדוש והטהור והמפורסם ,פרשת וישלח -וישב ,י"ל מחדש ברוב פאר והדר ,באותיות מאירות אלף תתיט .הרה"ק רבי שלום מבעלזא זצ"ל ראה פעם אחד איזה ענן קטן עובר באויר העולם,
עינים ,עם ביאור הכתר והכבוד ,ביאור נפלא לבאר דברות קדשו ,עם כותרת .עם מקורות וציונים ואמר למקורביו שבענן הזה עובר כעת נשמת התנא הקדוש רבי ראובן בן איסטרובלי ,המובא במס'
ציצים ופרחים ,מקורות הדברים ,והוספת ביאורים ,כדי להקל על הלומדים בדברים קדושים אלו .שנת
תשפ"ו לפ"ק) .תר"ס עמודים( מעילה )דף י"ז ע"א( שפעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם
ד' .תשיג .משנה תורה להרמב"ם המבואר /מדע ח"א ,כרך א' וכו' ,הלך רבי ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי ]פירש"י :שגילח השער שעל מצחו ,והניח השער של אחריו
הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים .עם ביאורים להבנת דבריו. כעין בלורית שהעובדי כוכבים עושין ,כדי שלא יכירו בו שהוא יהודי[ והלך וישב עמהם ,אמר להם מי שיש לו
ביאור רמב"ם :ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע .מקורות אויב יעני או יעשיר ,אמרו לו יעני ,אמר להם אם כן לא יעשו מלאכה בשבת כדי שיענו ,אמרו טבית
ההלכה :ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי ,תוספתא ספרי ספרא
ומכילתא ,בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע .עם מבוא והקדמות :מבוא מיוחד בתחילת כל חלק אמר ,ובטלוה ]וכו'[ .דהיות שנשמת האדם לאחר פטירתו הולכת ועולה תמיד למעלה מהיכל להיכל,
כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה .וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה. ובכל היכל דנים את האדם באם ראויה ליכנס להיכל הזה או לא ,וכאשר נשמת רבי ראובן עלה
י"ל כרך א' בסדרה ,חלק מדע א' ,הלכות יסודי התורה ,דעות ,תלמוד תורה .שנת תשפ"ו לפ"ק. מהיכל להיכל במשך השנים ,והגיע להיכל אחד שעל שער ההיכל הי' נרשם היכל לא תקיפו פאת
ד' .תשיד .משנה תורה להרמב"ם המבואר /מדע ח"ב ,כרך ב' ראשכם ,ורצה ליכנס לשם ,אמרו לו שאינו ראוי ליכנס להיכל הזה ,ולתמיהתו הגדולה למה אינו
הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים .עם ביאורים להבנת דבריו.
ביאור רמב"ם :ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע .מקורות ראוי ליכנס להיכל הזה ,אמרו לו מכיון שעברת על הלאו דלא תקיפו פאת ראשכם ,אולם הוא טען
ההלכה :ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי ,תוספתא ספרי ספרא לעומתו ,דעשה זה במסירת נפש בכדי להציל את כלל ישראל מהגזירות הרעות ,אמר לו הממונה,
ומכילתא ,בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע .עם מבוא והקדמות :מבוא מיוחד בתחילת כל חלק איני יודע ,אפשר שטענתך צדק הוא ,אולם איני יכול להרשות אותך ליכנס בפנים ,ואם אתה רוצה
כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה .וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה.
י"ל כרך ב' בסדרה ,חלק מדע ב' ,הלכות עבודה זרה ,תשובה .שנת תשפ"ו לפ"ק. נלך ביחד להבית דין של מעלה ונסדר הטענות ,ואעשה על פי פסקם ,וכן עשו ,ויצא פסק הבית דין,
ד' .תשטו .משנה תורה להרמב"ם המבואר /אהבה ח"א ,כרך ג' שאמת שהוא עשה כן במסירת נפש רק להציל את הכלל ישראל ,אולם סוכ"כ עבר על לאו זה ,וזה
הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים .עם ביאורים להבנת דבריו. לפגם יקרא לו ,ואין מקומו בהיכל הזה ,רק באם ירד עוה"פ לעולם השפל אשר זה צער גדול
ביאור רמב"ם :ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע .מקורות להנשמה ,יתכפר בזה על הפגם ,ואז יהי' לו רשות ליכנס להיכל הזה ,אולם אין צריכין שיתגלגל
ההלכה :ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי ,תוספתא ספרי ספרא
ומכילתא ,בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע .עם מבוא והקדמות :מבוא מיוחד בתחילת כל חלק עוה"פ להוולד ,רק יעבור האויר העולם בענן לזמן קצר ,ויתכפר על זה ,ובאותו הזמן אכן עבר אויר
כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה .וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה. העולם להתכפר על הפגם הזה.
י"ל כרך ג' בסדרה ,חלק אהבה א' ,הלכות קריאת שמע ,תפילה וברכת כהנים .שנת תשפ"ו לפ"ק.
אלף תתכ .הרה"ק מלובלין זצ"ל היה לו פ"א הקפדה באיזה ענין על אחד מגדולי תלמידיו ,ולא
ד' .תשטז .ספיר ויהלום /אור החיים הק' ידע התלמיד האיך לרצות את רבו הק' שיסיר ההקפדה מעליו ,יעצו לו שיגיש אליו בבוקר בעת
אוצר סגולה של פנינים יקרים ,משולבים בחידושים מאירים ורעיונות נפלאים ,עם סיפורי מופת והנהגת
מצדיקי הדורות ,ללכת בדרכי טובים וארחות ישרים ,מיוסד על קטעים מספר האור החיים הק' ,על שמניח תפלין ,אשר אז מקיים מצות ואהבת לרעך כמוך ]כמובא מהאר"י הק' זצ"ל שיקבל האדם על עצמו
פרשיות השבוע ומועדים ,נלקט ונערך משיעוריו ושיחותיו של הרב הגאון רבי מנחם מנדל פומראנץ מצות ואהבת לרעך כמוך בבוקר לפני התפלה[ ,ואז אין לו שום הקפדה על שום אחד ,ואז בוודאי ימחול
שליט"א אב"ד באר ישראל ור"מ עוז והדר ,שנת תשפ"ו לפ"ק) .תקצ"ז עמודים(
לו ,ואין לו להפחד ליגש אליו אז ולבקש מחילתו.
ד' .תשיז .עין יעקב /עם ביאורי החסידות ,מס' יבמות ,כתובות ,נדרים ,נזיר ,גיטין
הספר המפורסם עין יעקב הכולל כל האגדות מתלמוד בבלי ,נדפס מחדש בניקוד מלא ומדוקדק, אלף תתכא .הרה"ק רבי דוד מדינוב זצ"ל הגיע פ"א ערב שב"ק לפנות ערב להסתופף בצל
ועליהם דברי המפרשים המפורסמים ,עם מדור ליקוט חדש ונפלא :ביאורי החסידות ,ביאורים ממעין הרה"ק מריזין זצ"ל על שב"ק ,אולם הסתיר עצמו כארחי פרחי לבל ירגיש בו ,שלא רצה ליהנות
מים חיים ,מתלמידי הבעל שם טוב הק' ומאורי החסידות זצ"ל ,מפיהם ומפי כתבם ,על אגדות הש"ס, מכבוד וכדומה במשך השב"ק ,רק לראות את עבודת הצדיק ,והניח את חבילתו עם חפציו באיזה
הכל הוגהו היטב עם תיקוני טעיות ,בתוספות אלפי מ"מ וציונים ,הודגשו דיבורי המתחיל ,פיתוח ראשי
תיבות וקיצורים ,הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות ,בתוספות סימני פיסוק ,עם עימוד חדש מאיר עינים, מקום ,וישב עצמו בצד מערב הביהמ"ד עם שאר עניים ,וכן לא הגיש לאחר התפלה לומר גוט שבת
למען ירוץ הלומד בו .על מסכת יבמות ,כתובות ,נדרים ,נזיר ,גיטין .שנת תשפ"ו לפ"ק) .תשס"ד עמודים( ולקבל שלום מהרה"ק ,מחשש שלא ירגיש ברוב קדושתו מי שהוא ,ואצל עריכת השלחן עמד בין
ד' .תשיח .עין יעקב /עם ביאורי החסידות ,מס' סוטה ,קידושין החסידים ,אולם בקצת קירוב מקום להשלחן שיהי' ביכלתו לראות את עבודת הצדיק ,ובינתיים
הספר המפורסם עין יעקב הכולל כל האגדות מתלמוד בבלי ,נדפס מחדש בניקוד מלא ומדוקדק, לקח מכיסו את קופסת הטאביק שלו והריח ממנו והחזירו לכיסו ,ואז הפך הרה"ק מריזין את פניו
ועליהם דברי המפרשים המפורסמים ,עם מדור ליקוט חדש ונפלא :ביאורי החסידות ,ביאורים ממעין
מים חיים ,מתלמידי הבעל שם טוב הק' ומאורי החסידות זצ"ל ,מפיהם ומפי כתבם ,על אגדות והביט אנה ואנה כמו שמחפש מישהוא ,ופנה עצמו לרבי דוד ורמז לו שיתן לו קופסת הטאביק,
הש"ס ,הכל הוגהו היטב עם תיקוני טעיות ,בתוספות אלפי מ"מ וציונים ,הודגשו דיבורי המתחיל, ולקחו והריח ממנו ,ושאל אותו :מה שמך ,ענה לו :דוד ,שאל אותו ומה שם אביך :ענה לו :רבי
פיתוח ראשי תיבות וקיצורים ,הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות ,בתוספות סימני פיסוק ,עם עימוד הערש אלימלך ,אמר הרה"ק בתמיה של התרגשות :אה ,דעם גרויסען רבי הערש אלימלך'ס.
חדש מאיר עינים ,למען ירוץ הלומד בו .על מסכת סוטה ,קידושין .שנת תשפ"ו לפ"ק) .תרס"ו עמודים(
]שהרגיש מהטאביק שלו שהוא אינו איש אורח פשוט ,וע"כ שאל אותו שמו לידע מי שהוא באמת[,
ד' .תשיט .אלפי מנשה /שו"ת ואח"כ החזיר לו קופסת הטאביק ,והחסידים מסביביו חטפו מהטאביק ,מאחר שהריח בו הרה"ק
תשובות והערות בד' חלקי שו"ע וסוגיות הש"ס ,מאת כ"ק הגאון הצדיק רבי ישראל חיים מנשה מריזין ,ונשאר לו רק הקופסא בלי הטאביק.
פרידמאן זצ"ל ראב"ד דקהל יטב לב ד'סאטמאר ,הכולל בתוכו פלפולים וביאורי הלכה ליקוטי תשובות
ומכתבים שכתבם בכתב ידו ,בסוגיות הש"ס והשו"ע ,וחידושים והגהות שכתב על מסכתות הש"ס, אלף תתכב /בהיכל קדשו .כידוע שהי' נהוג אצל כמה צדיקים כגון הרה"ק הרר"א מליזענסק
ועל סדר השו"ע והרמב"ם ,הכוללים ביאורים וענינים נפלאים בהרבה מקצועות הקשות שבש"ס ,עם זצ"ל ועוד ,אשר לא לן אצלם פרוטה בלילה ,רק מה שהי' להם חלקו לצדקה באותו יום ,ולא דאגו
הערות לבאר את דבריו במקום הצריך ,כדי להקל על הלומד ,עם הוספות משאר גדולי האחרונים
העוסקים בסוגיות אלו להרחבת הדברים והשלמתם ,עם קיצור תולדות וקורות חייו עלי אדמות .יצא כלל דאגת מחר ,רק בטחו בהשי"ת שיזמין להם ממון גם למחר ,וע"כ עשה הקב"ה ג"כ רצונם ופעלו
לאור ברוב פאר והדר עם מפתח מקורות הענינים מפורט .ע"י מכון משנת חיים ,שנת תשפ"ז לפ"ק, ישועות בקרב הארץ .ובבחינה זה ראיתי אצל מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל ,שהגם שאירע שבפועל
ברוקלין יצ"ו) .תשצ"ז עמודים(
הי' אצלו מעות בלילה ,אולם כל המעות שהי' מונח אצלו הי' לו כבר חשבון למי שיתנם ,וכן לווה
ד' .תשכ .בהיכלא דמלכא /קאסוב -שיעורי חסידות ,אידיש ממון מאנשים אחרים כדי ליתנם לצדקה ,ולפני הימים טובים לוה סכומים בערך לפי החשבון שהי'
א טיפערע אריינבליק אין די יסודות און הדרכות פון רבותינו הק' מאורי החסידות זי"ע צו דערהייבן
און באלייכטן די עבודה פון אונזער טאג טעגליכע לעבן ,באזירט אויף די שיעורי חסידות פון כ"ק לו כמה מעות יקבץ הרב החסיד ר' שלום לויפער ז"ל -אשר שלחו לקבץ מעות לצורך צדקותיו,
אדמו"ר מקאסוב זצ"ל ,ווי עס ווערט ערקלערט אויף א פשוט'ן שפראך די אלע טיפע מושגים אויף א ונמצא שהכל מה שהי' אצלו ,היו כבר בחשבון ליתנם לאחרים.
וואונדערליכן אויפן ,ווי חלק אלקי ממעל ,עשר ספירות ,מידת האין ,צמצום ,שורש העליון ועוד ,און
אנגעפילט מיט הדרכה אין עבודת ה' ,און די געוואלדיגע נחת רוח ותענוג וואס השי"ת באקומט פון רבנים ,מגידי שיעור ,מלמדים ,עלטערן ,בחורים ,קינדער...
אונז פשוטע מענטשען ,בעארבעט און געשריבן אין א גאר לייכטע אידישע שפראך .יצא לאור ברוב
פאר והדר עם מפתח הענינים מפורט ,ע"י מכון שפה ברורה קאסוב ,שנת תשפ"ו לפ"ק ,ברוקלין יצ"ו. האבן הנאה יעדע וואך מיטן נאכזאגן הערליכע
)תק"י עמודים(
ד' .תשכא .שמחת חיים /צאנז -עניני נישואין דברי תורה מיט מעשיות פון צדיקים
אוצר עניני נישואין והמסתעף ,משולב במנהגי קודש ,הוראות והדרכות ,הנהגות טובות ,הליכות קודש,
עובדות וסיפורים ,שיחות וענינים נפלאים ,מאת רבינו הגה"ק מרן בעל דברי חיים מצאנז זי"ע ,מלוקט פונעם ספר
מפי ספרים וסופרים ממקורות נאמנים ,על עניני שידוכין ,יחוס ,תנאים ,מלבושים ,חופה ,חתונה ,שבע
ברכות ,מצוה טאנץ ,והנהגות לאחר הנישואין ,מסודר ברוב פאר והדר בשלשה מדורים :שמחת חיים:
הליכות והנהגות ,הוראות והדרכות מהרה"ק מצאנז ומבניו הק' זצ"ל .כשמחך מקדם :נוסח שטרי
תנאים וכתובה ותהליכות שידוכין ונישואין והמסתעף בחצרות צאנז והגלילות עד לשנות מלחמת העולם.
וראה חיים :תצלומי כת"י בעניני נישואין ,ושטרי תנאים וכתובות ,מהגאוה"ק לבית צאנז ומחסידים
מבאר התורה
ואנשי מעשה .י"ל ע"י הרב חיים שלמה לערנער שליט"א ,שלהי שנת תשפ"ו לפ"ק ,מאנטשעסטער על חמשה חומשי תורה
יצ"ו) .תצ"א עמודים( בעז"ה פון פריש איבערגעדריקט ,אין א הערליכע קלענערע פורמאט,
לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת לויפט און קויפט דעם הערליכן ספר ,און זייט אויך מהנה אייערע נאנטע מיט די שיינע
מי שרוצה להשיג הגליון באימעיל בכל שבוע נא לשלוח בקשה על האדרעס: מתנה ,און זיי וועלן אייך אייביג מכיר טובה זיין.
nanash@yeshivanet.com הפצה ראשית :נר למאור 718-384-1324
אדם אם היה עובר בין הקברות ,והיה יודע שצדיק קבור שם,
צריך להזכירו במעשיו,
אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה) .פסק"ר פי"ב ס"א(
פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?
די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק.
מבאר רבותינו43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 : איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות ,קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער ,מיר וועלן אייך
טעל - 718-218-6817 :פעקס718-506-9629 : צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט.
אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים ,רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"
כל הזכיות שמורות ,ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג718-218-6817 .
י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש -בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א ~ פועל'ט אלעס גוטס ~
פרשת לך תשפ"ז לפ"ק ד מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ו'
