gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU

שבוע: לך לך (2026-10-19)

מבאר רבותינו · MIVEER RABOISEINU — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫שנה כ"ח גליון ו' )אלף שנ"ט( פרשת לך‬ ‫י"ג חשון תשפ"ז לפ"ק‬ ‫לע"נ מרן הגה"צ רבי שמואל בן רבי יחזקאל שרגא זצ"ל מנאנאש‪ ,‬והרבנית הצדיקת מרת אסתר בת הר"ר יצחק ז"ל‬ ‫אנטווערפען‪6:18 :‬‬ ‫לונדון‪= 5:35 :‬‬ ‫מאנסי ‪ -‬קרית יואל‪= 5:48 :‬‬ ‫הדלקה"נ‪ :‬ברוקלין‪= 5:48 :‬‬ ‫אנטווערפען‪7:43 :‬‬ ‫לונדון‪= 7:00 :‬‬ ‫מאנסי ‪ -‬קרית יואל‪= 7:14 :‬‬ ‫מוצשב"ק‪ :‬ברוקלין‪= 7:14 :‬‬ ‫מבאר התורה‬ ‫מבאר התלמוד‬ ‫אל הארץ אשר אראך‬ ‫נערך ע"י‪ :‬הרב נפתלי יחזקאל פאללאק‬ ‫רב דק"ק תוספות יו"ט ‪ -‬אנטווערפן‬ ‫קורות חיי רבותינו חכמי התלמוד ]שנ"ג[ ‪ /‬מ"ב‬ ‫ב ענין קדושת ארץ ישראל‪ ,‬ולהזהר שם מכל חטא ועון )ב(‬ ‫אל הארץ אשר אראך‪ .‬לכאורה צ"ב הלשון אשר אראך‪ ,‬דמשמעותו שאראה אותך‪ ,‬ויותר הול"ל אשר אראה לך‪,‬‬ ‫רב חסדא )כח(‪:‬‬ ‫ויתבאר עפ"י אמרם ז"ל דארץ ישראל אינה סובלת עוברי עבירה‪ ,‬וא"א להתקיים בארץ ישראל רק אס מתנהגים בדרך‬ ‫כהן‪:‬‬ ‫התוה"ק ובעיקביהם של האבות הקדושים‪ ,‬ואס ישראל הולכים בדרכי האבות‪ ,‬אז הקב"ה מזכיר להם זכות אבות‪,‬‬ ‫רב חסדא היה כהן )קז(‪ ,‬וכמה מאמרים נמסרו משמו בדינים‬ ‫ויוכלו לשבת ולנוח בארץ הקדושה במנוחה והשקע ושלו'‪ ,‬וז"ש הקב"ה לאאע"ה אל הארץ אשר אראך‪ ,‬דיש תנאי‬ ‫שייכים אל הכהנים‪ ,‬כגון הלכות מתנות כהונה )קח(‪ ,‬והלכות נשיאות‬ ‫בירושת הארץ‪ ,‬ורק באופן זה יוכלו זרעך להתקיים בה‪ ,‬באם אראך אותך בהם‪ ,‬שיתנהגו בדמותך‪ ,‬וע"י מעשיהם‬ ‫כפיים )קט(‪ ,‬והוא גם תיקן את היהי רצון שהכהנים מתפללים קודם‬ ‫)דברי יואל פרשתן‪ ,‬דף רנ"ג(‬ ‫הטובים שיתנהגו בדרך האבות יוכלו להתקיים בה‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫עלייתם לדוכן‪ :‬יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתהא ברכה זו שצויתנו‬ ‫עד"ש בש"ך על התורה בשם רבינו בחיי וז"ל‪ ,‬ובזה תבין איך מקום השכ"י כו'‪ ,‬שהי' כהן גדול נכנס פעם אחת‬ ‫לברך את עמך ישראל לא יהא בה מכשול ועון‪ ,‬וכן תיקן היהי רצון‬ ‫בשנה אחר כמה טבילות וקידושין‪ ,‬ואחר כמה תפלות שהיו ישראל מתפללין עליו‪ ,‬איך עתה היא בית תורפה של‬ ‫שמתפללים אחר הדוכן‪ :‬רבונו של עולם עשינו מה שגזרת עלינו‪ ,‬עשה‬ ‫ישמעאלים בית עבודה זרה שלהם‪ ,‬אלא שנתקפלה ירושלים וגברה עליו קליפ' של שאר ארצות‪ ,‬ואפשר לומר שבקפול‬ ‫עמנו מה שהבטחתנו‪ ,‬השקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו' )קי(‪.‬‬ ‫ארצות באה שם רצועה מארם עד שבנו שם בית העבודה זרה והם חושבים שבנו ירושלים וכו'‪.‬‬ ‫ומצינו שרב חסדא עצמו קיבל מתנות כהונה )קיא(‪.‬‬ ‫)צמח ה' לצבי פרשת ראה בד"ה אבד תאבדון וכו'(‬ ‫קז‪ .‬מס' ברכות דף מ"ד ע"א‪ .‬קח‪ .‬מס' חולין דף ק"ל ע"ב‪ :‬אמר רב חסדא‬ ‫ולכן מי שחס על נפשו לא ידור בירושלים‪ ,‬אם לא צדיק גמור שראוי לישב שם ]וכו'[‪ ,‬לכך מרן האר"י לא רצה‬ ‫המזיק מתנות כהונה או שאכלן ‪,‬פטור מלשלם‪ .‬ושם דף קל"ב ע"ב‪ :‬אמר רב‬ ‫לעבור דרך ירושלים כלל‪ ,‬ובפרט בזמן הזה שיש שם התגברות מינות‪ ,‬אל ישב אדם פשוט שם‪ ,‬בי סבנה הוא לו אם‬ ‫חסדא האי כהנא דלא מפריש מתנתא ליהוי בשמתא דאלקי ישראל אמר רבה‬ ‫)זוהר חי קאמארנא‪ ,‬ח"ב דף שי"ג(‬ ‫לא‪ ,‬צדיק גמור ונאמן לאלוקיו‪.‬‬ ‫בר רב שילא הני טבחי דהוצל קיימי בשמתא דרב חסדא הא עשרים ותרתי‬ ‫שנין‪ .‬ואמר רב חסדא זרוע לאחד וקבה לאחד לחיים לשניים‪ .‬אמר רב חסדא‬ ‫בדעמביץ דר יהודי נגיד וחסיד בשם ר' שניאור‪ ,‬והי' בדעתו לנסוע לגור בארץ ישראל‪ ,‬ונסע לצאנז ושאל מכ"ק‬ ‫מתנות כהונה אין נאכלות אלא צלי‪ ,‬ואין נאכלות אלא בחרדל‪ ,‬מאי טעמא‬ ‫אא"ז את חוות דעתו‪ ,‬והשיב לו אא"ז שלא נכון בעיניו שיסע לשם‪ .‬באותו מעמד שאל לו איש אחר אם יסע לשם‪,‬‬ ‫אמר קרא למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלים‪ ,‬ואמר רב חסדא עשרים‬ ‫וציווה לו לנסוע‪ ,‬שאל תיכף ר' שניאור לאא"ז‪ ,‬מדוע אליו צוה לנסוע‪ ,‬ולי אינו מסכים שאסע‪ ,‬והשיב לו‪ ,‬הלא ידוע‬ ‫וארבע מתנות כהונה כל כהן שאינו בקי בהן‪ ,‬אין נותנין לו מתנה‪ .‬קט‪ .‬מס'‬ ‫שמי שאינו ראוי להיות נקבר בארץ ישראל‪ ,‬לא פעל כלום במה שקוברים אותו שמה‪ ,‬כי לאחר הקבורה נושאים‬ ‫סוטה דף ל"ח ע"א‪ :‬ואמר רב חסדא נקטינן כהן קורא כהנים‪ ,‬ואין ישראל‬ ‫מלאכים אותו בחזרה לחוץ לארץ )עי' תרגום שיה"ש ח' ה'(‪ ,‬והיות שהאיש הזה הוא איש קטן וכחוש‪ ,‬לא יהיה עכ"פ‬ ‫קורא כהנים‪ ,‬שנאמר אמור להם אמירה‪ .‬ושם דף ל"ט ע"א‪ :‬מאי מברך‪ ,‬אמר‬ ‫עבודה גדולה להמלאכים לשאת אותו לחוץ לארץ‪ ,‬אבל אתה הנך בעל קומה ובעל בשר‪ ,‬ויהי' להם לטרחה גדולה‪,‬‬ ‫רבי זירא אמר רב חסדא אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך את עמו‬ ‫)חמדה גנוזה צאנז‪ ,‬ח"א דף ר"א(‬ ‫לזאת מוטב שתשאר כאן‪.‬‬ ‫ישראל באהבה‪ .‬ושם דף ל"ט ע"ב‪ :‬א"ר זירא א"ר חסדא אין הקורא רשאי‬ ‫שמעתי מאאמו"ר ]הרה"ק בעל אמרי יוסף מספינקא[ זצוללה"ה שאיש אחד שאל את הרה"ק מרן ר' משה ליב מסאסוב‬ ‫לקרות כהנים עד שיכלה אמן מפי הצבור‪ ,‬ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה‬ ‫זצוק"ל זי"ע האם יסע לארץ ישראל‪ ,‬והשיב לו דאיתא בברכות )ח' ע"א( דר' יוחנן תמה למען ירבו ימיכם על האדמה‬ ‫עד שיכלה דיבור מפי הקורא‪ ,‬ואין הצבור רשאין לענות אמן עד שתכלה ברכה‬ ‫כתיב‪ ,‬אבל בחו''ל לא‪ ,‬כיון דאמרי לי' מקדמי ומחשכי לבי כנישתא‪ ,‬אמר היינו דאהני להו‪ ,‬וכתב המהרש"א דבי כנישתא‬ ‫מפי הכהנים‪ ,‬ואין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת עד שיכלה אמן מפי‬ ‫דבבל יש להם קדושת ארץ ישראל‪ ,‬ועל כן הוי כאילו הם על האדמה‪ ,‬דכיון דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא‪ ,‬א"כ הרי‬ ‫הצבור‪ ,‬ואמר רבי זירא אמר רב חסדא אין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן‬ ‫הצבור עד שיתחיל שליח צבור בשים שלום‪ ,‬ואינן רשאין לעקור רגליהם ולילך‬ ‫הם בבוקר ובערב בארץ ישראל ע"כ הוי כו' שהרי יקבעו לעתיד בארץ ישראל עיי"ש‪ .‬ונמצא למד דבית הכנסת הוא‬ ‫עד שיגמור שליח צבור שים שלום‪ ,‬ובזמן שהכהנים מברכים את העם מה הן‬ ‫כארץ ישראל‪ ,‬על כן אם יודע בנפשו שהוא מתנהג בקדושה כזאת שיובל לדור עם בני ביתו בבית הכנסת‪ ,‬אזי יסע‬ ‫אומרים‪ :‬אמר ר' זירא אמר רב חסדא ברכו ה' מלאכיו גבורי כח וגו' ברכו ה'‬ ‫)חקל יצחק ספינקא‪ ,‬פרשת שלח(‬ ‫לארץ ישראל‪ ,‬ואם אינו יכול לדור בביהכ"נ‪ ,‬נם לארץ ישראל לא יסע עכדה"ק‪.‬‬ ‫כל צבאיו משרתיו עושי רצונו ברכו ה' כל מעשיו בכל מקומות ממשלתו ברכי‬ ‫אמר רבינו ]רבי איציק'ל מפשעווארסק זצ"ל[ שב"ק פרשת בלק תשל"ב לפ"ק‪ :‬כתיב )במדבר כ"ג ט"ז( וישם ה' "דבר"‬ ‫נפשי את ה'‪ .‬קי‪ .‬שם‪ .‬ובמהרש"א בחדא"ג ביאר למה נקרא גזירה‪ ,‬וז"ל‪ :‬עשינו‬ ‫בפי בלעם‪ ,‬ופירש"י ונתן לו הקב"ה "רסן" כדי להפסיק בין פיו להברכות שיאמר‪ ,‬ופי' שם האור החיים הק' )בד"ה הלא‬ ‫מה שגזרת עלינו כו'‪ ,‬הוא כמו שאמרו לעיל כיון דהברכה תלויה בהקב"ה‪,‬‬ ‫את אשר וגו'( שהוצרך לשום הרסן בפיו מפני שפיו הי' טמא ומתועב‪ ,‬ופיו שלו הי' פי חזיר‪ ,‬וכדי שלא יצאו דברים של‬ ‫כמ"ש ואני אברכם‪ ,‬דקאי על ישראל כדעת רבי עקיבא‪ ,‬וא"כ ברכת כהנים למה‬ ‫קדושה מאותו פה טמא‪ ,‬הוצרך השי"ת להניח הפסק בין הדברים של קדושה לפה טמא שלו ע"כ‪ .‬וע"ז אמר רבינו‪:‬‬ ‫ואינו אלא גזירת המלך עליהם שיברכו את ישראל‪ ,‬ושהוא מתאוה לברכתם‬ ‫שאותם הרשעים שהם בארץ ישראל סוברים שהם דורסים על הארץ הקדושה של ארץ ישראל‪ ,‬אבל האמת אינו כן‬ ‫כדאמר ריב"ל לעיל וק"ל‪ .‬קיא‪ .‬מס' שבת דף י' ע"ב‪.‬‬ ‫שהניח השי"ת רסן שהוא הפסק בין הארץ ובין הכופרים והאפיקורסים‪ ,‬נמצא שהם אינם הולכים ודורסים כלל בארץ‬ ‫לרבים השואלים‪:‬‬ ‫ישראל‪ ,‬אבל אותם החרדים שדרים שם הם הולכים ודורסים על ארץ ישראל ממש עכתו"ד הטהורים‪) .‬שיח יצחק פשעווארסק(‬ ‫מי שברצונו לקבל מאמרים הקודמים מסודרים יפנה להמערכת‬ ‫אלו יעמדו על הברכה שנדבו להוצאות הגליון לזכות אלפי רבבות בני ישראל‬ ‫לע"נ הרבנית הצדיקת‬ ‫כולל שומרי החומות‬ ‫מרת חי' רויזא ע"ה‬ ‫לצדקת רבי מאיר בעל הנס‬ ‫בת מרן הקדוש רבינו יואל מסאטמאר זי"ע‬ ‫נפטרה י"ד חשון תשי"ד לפ"ק‬ ‫מקדמים בברכה פני הגאון האדיר‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫רבי יהושע ליבערמאן שליט"א‬ ‫הננו מודיעים בזה שספרנו המבוקש‬ ‫ראש ישיבות כולל שומרי החומות בארה"ק‬ ‫מבאר הצדיקים‬ ‫בן הגה"צ בעל משנת יוסף זצ"ל ראש ישיבת שומרי החומות‬ ‫ג' כרכים מפוארים‬ ‫לרגל ביאתו מהתם להכא לשמחת נשואי נכדתו תחי' למז"ט‬ ‫הכולל בתוכו עובדות וסיפורים מן‬ ‫רכ"ח צדיקים מסודר לפי סדר יומא דהילולא‬ ‫בברכת‬ ‫ויהא רעווא שיזכה לרוות רב נחת‬ ‫אשר כבר ספו ותמו מן השוק כמה שנים‪,‬‬ ‫אלקא דמאיר עננו‬ ‫דקדושה בבריות גופא ונהורא מעליא‪,‬‬ ‫ורבים אומרים מי יראנו טוב‪,‬‬ ‫הנהלת הכולל‬ ‫ולהרביץ תורה ולהאדירה‪.‬‬ ‫יופיע בעזהשי"ת מחדש במהדורה תניינא בקרוב‬ ‫פרשת לך תשפ"ז לפ"ק‬ ‫א‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ו'‬ ‫יארצייט פון‬ ‫הגאון הקדוש מרן‬ ‫רבי אהרן ווייס מבענעדקוויץ זי"ע‬ ‫י"ד חשון שנת תרצ"ג לפ"ק‬ ‫ד ע ר צ י י ל ו נג ע ן פ ון ר ב ות י נ ו ה ק ד וש י ם צ ו ז י י ע ר י א ר צ י י ט‬ ‫איינער פון זיינע חסידים האט אמאל גאר שטארק געליטן פון א גוי א רשע‪ .‬איז ער‬ ‫הגה"ק רבי אהרן ווייס מבענעדקוויץ זצ"ל איז געבוירן שנת תרי"א לפ"ק אין שטאט מונקאטש צו‬ ‫געקומען צו רבי אהרן און האט זיך אפגערעדט אויף זיינע צרות וואס ער האט פון אים‪ ,‬האט‬ ‫זיין טאטע הגה"ק רבי שמואל צבי ווייס זצ"ל ראב"ד מונקאטש יצ"ו‪ ,‬ער איז געווען א תלמיד פון‬ ‫ער אים געפרעגט‪ :‬וויאזוי הייסט דער גוי דער רשע‪ ,‬האט ער אים געזאגט‪ :‬אוגוסטא פיטער‪.‬‬ ‫זיין עלטערער ברודער הרה"ק בעל אמרי יוסף מספינקא זצ"ל און פון הרה"ק מהרי"א מזידיטשוב‬ ‫האט ער אים געזאגט‪ :‬פיטער פטור‪ .‬און תיכף נאכדעם איז דער גוי פלוצלינג געשטארבן‪) .‬שם(‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ער איז געווען א איידעם ביי הגה"ק רבי יהושע העשיל הכהן פריעד מקאפיש זצ"ל‪ ,‬אין זיינע‬ ‫*‬ ‫יונגע יארן איז ער געווארן רב אין שטאט בענעדקוויץ יצ"ו נעבן די שטאט מונקאטש‪ ,‬נאך די‬ ‫די צרות פון אידישע קינדער וואס פלעגן זיך קומען אויסרעדן צו אים‪ ,‬זענען ממש‬ ‫פטירה פון זיין רבי מהרי"א מזידיטשוב איז ער געווארן באקאנט פאר א רבי און פועל ישועות‪ ,‬און‬ ‫צוגעטרעטן צום הארץ‪ .‬ווי אויך איז געוועזן באקאנט אז ווען אידן זענען געקומען זיך‬ ‫פילע האבן געשטרויעמט צו אים צו באקומען זיין ברכה און עצה‪ ,‬שנת תרס"ז לפ"ק איז געווארן‬ ‫אפרעדן צו אים זייער ביטער הארץ און פארשידענע פראבלעמען‪ ,‬ער זאל מתפלל זיין פאר‬ ‫דיין אין שטאט מונקאטש‪ ,‬שנת תרע"ה לפ"ק איז ער געווארן ראב"ד מונקאטש יצ"ו‪ ,‬ער האט‬ ‫פארפאסט דעם ספר מדרש אהרן עה"ת‪ .‬ער איז נסתלק געווארן י"ד חשון שנת תרצ"ג לפ"ק‪ .‬זיין‬ ‫זיי‪ ,‬האט מען געהערט פון אים שווערע קרעכצן פון זיין טיפעניש פון זיין הארץ‪ ,‬וואס אלע‬ ‫הייליגער ציון געפינט זיך אין שטאט מונקאטש יצ"ו‪.‬‬ ‫אין זיינע יונגע יארן ווען רבי אהרן איז געווען אויף קעסט ביי זיין שווער הגה"ק מקאפיש ארומיגע זענען דערציטערט געווארן דאס צו הערן‪ .‬און פיל מאל האט מען געזען אז די‬ ‫זצ"ל‪ ,‬וואס האט געוואוינט דעמאלטס אין די שטאט טשאפ‪ ,‬איז אמאל אנגעקומען הרה"ק מענטשן וואס האבן געהערט וויאזוי ער איז זיך משתתף מיט זייער צער‪ ,‬זענען פארענדערט‬ ‫מגארליץ זצ"ל און איז איינגעשטאנען ביי אים אין שטוב‪ .‬און ווען ער איז אוועקגעפארן‪ ,‬געווארן פון קלאג צו שמחה‪ ,‬זיך פארלאזנדיג אז דער צדיק וואס ער האט מיטלייד מיט‬ ‫זייערע צרות‪ ,‬וועלן זיכער זיינע הייליגע תפילות העלפן און זיי וועלן האבן א ישועה‪) .‬לשון בנו‬ ‫האט ער געזאגט פארן קאפישער רב‪ :‬דער יונגערמאן געפעלט מיר‪) .‬שבחו של אהרן פרק ד'(‬ ‫הגה"ק רבי בן ציון מראסוויגעף זצ"ל‪ ,‬בהקדמה לספר מדרש אהרן(‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫אמאל האט פאסירט ווען הרה"ק מהרי"א מזידיטשוב זצ"ל האט געפירט טיש‪ ,‬האט ער‬ ‫ווען ער איז געווען אמאל צוזאמען מיט זיין עלטערע ברודער הרה"ק בעל אמרי יוסף‬ ‫געוואלט געבן א כוס לחיים פאר איינעם וואס איז געשטאנען ביים עק טיש‪ ,‬אבער ער האט‬ ‫נישט ארויסגעזאגט מיטן מויל פאר וועם ער וויל עס געבן‪ ,‬נאר ער האט מרמז געוועזן‪ .‬אבער מספינקא זצ"ל ווען ער האט גענומען קוויטלעך‪ ,‬איז געקומען א חסיד און האט זיך‬ ‫דער גבאי האט נישט פארשטאנען‪ ,‬און ער האט געפירט דעם כוס פון איינעם צום צווייטן‪ ,‬אפגערעדט אז עס איז גע'גנב'עט געווארן פון אים א גרויסער סכום געלט‪ .‬האט דער אמרי‬ ‫און ער האט נישט פארשטאנען וועמען דער רבי מיינט‪ ,‬ביז רבי אהרן איז צוגעגאנגען און ער יוסף גענומען א קוויטל וואס איז געליגן צווישן די קוויטלעך אויפ'ן טיש‪ ,‬און ער האט עס‬ ‫האט געוויזן אויף איינעם מען זאל אים געבן דעם כוס‪ .‬און מהרי"א מזידיטשוב האט געוויזן פאר זיין ברודער רבי אהרן‪ ,‬און ער האט אים געזאגט שטילערהייט‪ ,‬ער איז דער גנב‪,‬‬ ‫געשאקלט מיטן קאפ אז ער האט טאקע יענעם געמיינט‪ .‬און דאס איז געווען הרה"ק רבי און דו ביסט דאך א מורה הוראה‪ ,‬פסק'ן מיר אויב איך מעג אויסזאגן פאר דעם איד ווער‬ ‫נפתלי חיים מדזיקוב זצ"ל‪ ,‬וואס איז געקומען באהאלטענערהייט קיין זידיטשוב‪ ,‬און מען עס האט עס גע'גנב'עט‪ .‬האט אים רבי אהרן געזאגט‪ ,‬מען זאל רופן דעם גנב און ארויסנעמען‬ ‫האט נישט געוואוסט ווער ער איז‪ .‬נאכן טיש האבן די חסידים געפרעגט פון רבי אהרן פון פון אים באהאלטענערהייט די גניבה‪ ,‬און מען זאל עס צוריקגעבן פארן בעגנב'טן‪ ,‬אן ער זאל‬ ‫וויסן ווער דער גנב איז‪ ,‬און מען האט טאקע אזוי געטון‪) .‬מדרש אהרן הקדמה(‬ ‫*‬ ‫וואו ער האט געוואוסט וועמען דער רבי מיינט‪ ,‬צו עס האט מיט רוח הקודש‪ ,‬האט ער זיי‬ ‫אמאל זענען געקומען צו רבי אהרן א פאר פאלק מיט א גרויס קינד וואס האט בכלל נישט‬ ‫געענטפערט מיט עניוות‪ ,‬עס האט נישט מיט קיין רוח הקודש‪ ,‬נאר ער האט געזען אז דער‬ ‫גאסט האט א טייערע שטריימל‪ ,‬האט ער פארשטאנען אז א פשוט'ער מענטש טוט נישט אן גערעדט ל"ע‪ ,‬און רבי אהרן האט אים ארויפגעזעצט אויף זיינע קניען און האט גערעדט מיט‬ ‫אזא שטריימל‪ ,‬נאר מן הסתם איז ער א באהאלטענער צדיק‪) .‬מדרש אהרן הקדמה(‬ ‫אים‪ ,‬און ווען ער האט אים אראפגענומען פון די קניען‪ ,‬האט ער אנגעפאנגען צו רעדן ווי‬ ‫*‬ ‫יעדער אנדערער מענטש‪ .‬ווען די שטאט האט גערעדט פון דעם גרויסן מופת‪ ,‬האט רבי אהרן‬ ‫רבי אהרן פלעגט פיל מאל פארן צו זיין עלטערער ברודער הרה"ק בעל אמרי יוסף‬ ‫מסביר געווען מיט זיין גרויס עניוות‪ ,‬אז פשוט מען האט אים נישט געהאט ביז יעצט‬ ‫מספינקא זצ"ל‪ .‬און ווען ער פלעגט אים קומען באזוכן‪ ,‬האט אים דער אמרי יוסף געהייסן‬ ‫אויסגעלערנט צו רעדן‪ ,‬און ער האט אים יעצט אויסגעלערנט וויאזוי צו רעדן‪ ,‬האט ער‬ ‫זיצן נעבן אים ווען ער האט אויפגענומען דעם ציבור וואס זענען געקומען נעמען פון אים‬ ‫דערפאר אנגעפאנגען צו רעדן‪) .‬מדור לדור‪ ,‬אמרי דוד דף שנ"ט(‬ ‫*‬ ‫ברכות וישועות‪ ,‬און ביידע צוזאמען האבן געליינט די קוויטלעך און אנגעוואונטשן מיט‬ ‫הרה"ח ר' יהודא וויינגארטן ז"ל פון שטאט מונקאטש‪ ,‬וואס איז געווען א חסיד פון רבי‬ ‫ברכות און ישועות‪) .‬שבחו של אהרן פרק ו'(‬ ‫אהרן‪ ,‬איז געווען אסאך יארן וואס ער האט ל"ע נישט געהאט קיין קינדער‪ .‬און ער און זיין‬ ‫*‬ ‫הגה"ק רבי שאול בראך מקאשוי זצ"ל האט זיך אויסגעדריקט אויף רבי אהרן‪ :‬וואס זיין פרוי פלעגן כסדר מיטשענען ביי רבי אהרן ער זאל זיי אויספועל'ן א ישועה‪ .‬איין טאג האט‬ ‫איר רבי אהרן געזאגט אז טאמער עס וועט אנקומען צו זייער שטוב אן ארימאן און זי וועט‬ ‫ברודער דער אמרי יוסף האט געהאט‪ ,‬האט ער אויכעט‪.‬‬ ‫הרה"ק רבי אהרן ראטה בעל שומר אמונים זצ"ל‪ ,‬האט געזאגט פאר אן אייניקל פון רבי אים געבן אלעס וואס ער וועט בעטן‪ ,‬וועט זי האבן א ישועה‪ .‬איין טאג פרייטאג איז‬ ‫אהרן‪ ,‬אז רבי אהרן איז נישט געווען קיין קלענערע בעל מופת ווי זיין ברודער דער אמרי אנגעקומען א בלוטיגער ארימאן‪ ,‬און געבעטן א נדבה‪ .‬ווען זי האט אים געגעבן א נדבה‪,‬‬ ‫יוסף‪ .‬נאר דער אמרי יוסף האט גע'פועל'ט ישועות אפען אויף א רבי'שן אופן‪ ,‬און רבי אהרן האט ער עס נישט געוואלט נעמען‪ ,‬און ער האט געבעטן א גרעסערע סכום‪ ,‬און האט ער נישט‬ ‫האט עס באהאלטן בדרך הטבע‪) .‬מדור לדור‪ ,‬אמרי דוד דף שנ"ט(‬ ‫געוואלט נעמען‪ ,‬ווילאנג זי האט געברענגט א גאר גרויסע סכום‪ ,‬נאכדעם האט דער ארימאן‬ ‫*‬ ‫געזען די שיך פון איר און איר מאן‪ ,‬און ער האט עס געבעטן‪ ,‬און זי האט אים עס געגעבן‪,‬‬ ‫ווען רבי אהרן איז אמאל אנגעקומען צום שטאט סאטמאר צו די חתונה פון זיין אייניקל‪,‬‬ ‫נאכדעם האט ער געבעטן די גרויסע חלה וואס זי האט געהאט געבאקן אויף שבת‪ ,‬און ער‬ ‫האט ער געזאגט פארן אייניקל דער חתן אז ער האט אנגעגרייט א זאק פול מיט ישועות צו‬ ‫האט אויפגעגעסן די גאנצע‪ ,‬און ער האט געבעטן נאך און נאך צו עסן וואס מען האט‬ ‫טיילן אין צייט פון די שמחה‪) .‬שבחו של אהרן פרק ז'(‬ ‫אנגעגרייט אויף שבת‪ ,‬און וואס זי האט אים געברענגט האט ער תיכף אויפגעגעסן‪ ,‬און‬ ‫*‬ ‫געבעטן נאך‪ .‬ווען ער האט געענדיגט עסן האט ער געזאגט פאר די פרוי‪ :‬גיי היינט פאר לעכט‬ ‫תתנג( היות שנודע מפי ספרים וסופרים שכל צינדן צום רבי'ן פון בענעדקוויץ‪ ,‬און בעט אים ער זאל דיך בענטשן‪ ,‬און בעז"ה וועסטו‬ ‫געהאלפן ווערן מיט א בן זכר‪ .‬די פרוי איז געלאפן דערציילן פאר רבי אהרן וועגן דעם‬ ‫השפעות פרנסות מאחינו בני ישראל בחוצה לארץ בא‬ ‫מאדנעם ארימאן וואס איז געווען ביי איר‪ ,‬האט ער איר געזאגט‪ :‬מיר ווייסן‪ ,‬ער איז געווען‬ ‫בדרך הקודש מארץ הקדושה ארץ אשר ד' דורש ביי אונז אויך‪ .‬און ער האט איר טאקע אנגעוואונטשן‪ ,‬און נאך א יאר איז איר געבוירן‬ ‫געווארן א אינגל‪ ,‬און מיט דער צייט נאך קינדער‪) .‬שבחו של אהרן פרק ז'(‬ ‫אותה וכו'‪ ,‬תחלה ואח"כ כל הארצות כו'‪ ,‬ע"כ מאחר‬ ‫*‬ ‫מען האט געזען ביי רבי אהרן אז אפילו ער פלעגט שמועסן מיט מענטשן פון טאג‪-‬טעגליכע‬ ‫שמאוד נתמעטה שפעות פרנסה מאחב"י כנודע לכל‪,‬‬ ‫באתי לעורר לבכם אשר יוסיפו ברכה זאכן‪ ,‬אויך ווען ער איז עוסק געווען אין ענינים גשמיים האט ער מייחד געווען יחודים‪ ,‬און‬ ‫זיינע כוונות זענען געווען לשמים מיט א געוואלדיגע גרויסע און טיפע דביקות‪) .‬ברכת אברהם‬ ‫מועדים‪ ,‬מאמרי חשון מאמר ב'‪ ,‬עובדיה דאהרן(‬ ‫בנתינות הגונות לתושבי ארץ הקדושה הנקרא‬ ‫*‬ ‫צדקות ר' מאיר בעל הנס‪ ,‬ומשם ישתלשל‬ ‫אמאל ווען ער איז געזעצן ביי זיין ברודער הרה"ק בעל אמרי יוסף מספינקא זצ"ל‪ ,‬איז‬ ‫געקומען א פרוי מיט א קינד וואס איז ל"ע געווען טויב און שטום‪ .‬זי האט געוויינט און‬ ‫ויגיע ויבא לנו אנשי חוץ לארץ שפעת ברכה‬ ‫געבעטן אז דער אמרי יוסף זאל העלפן איר קינד‪ ,‬רבי אהרן האט זיך נישט געקענט‬ ‫והצלחה בכל משלח ידינו‪.‬‬ ‫איינהאלטן פון די וויינעריי‪ ,‬און ער האט אויך געמוטשעט פון אמרי יוסף אז ער זאל העלפן‬ ‫וכל אחד ואחד מאחינו בני ישראל ירום‬ ‫פארן קינד‪ .‬האט דער אמרי יוסף אים געפרעגט אויב ער איז גרייט צו ליינען צוזאמען מיט‬ ‫אים די קוויטל‪ ,‬און ער האט מסכים געווען‪ ,‬און דאס קינד האט תיכף אנגעפאנגען צו רעדן‪.‬‬ ‫מהונו ויזכה גם אחיו עמו‪ ,‬ויעשו קופות בבתי‬ ‫דער אמרי יוסף האט זיך דערשראקן און ער האט געהייסן פאר די פרוי אז זי זאל תיכף‬ ‫כנסיות ובבתי מדרשות‪ ,‬ובבית כל אחד ואחד‬ ‫אוועקגיין‪ ,‬און ער האט געזאגט פאר זיין ברודער רבי אהרן אז ער האט מורא‪ ,‬ווייל ער האט‬ ‫א כלל אז א געצווינגענע ישועה שאדט פאר ווער עס האט דאס אויסגע'פועל'ט‪ .‬און די סימן‬ ‫‪‬‬ ‫מאחב"י‪) .‬מכתב מהרה"ק רבי מנחם מענדל פאנעט מדעעש זצ"ל(‬ ‫איז אז אויב די ישועה קומט תיכף‪ ,‬ווייזט עס אז עס איז געווען א געצווינגענע ישועה‪ ,‬און ער‬ ‫נרמז בכאן איך להחזיק ישוב א"י‪ ,‬כי ל"ך ל"ך עולה מאה‪,‬‬ ‫האט מורא אז זיי גייען געשעדיגט ווערן צוליב דעם‪ .‬סוף ימיו האט רבי אהרן געזאגט אז ער‬ ‫רומז לצדקה‪ ,‬ע"ד אמרם ז"ל נתן תתן אפילו מאה פעמים‬ ‫מיינט אז ער ווייסט מיט וואס ביידע זענען געשעדיגט געווארן צוליב די ישועה וואס זיי‬ ‫האבן דעמאלטס גע'פועל'ט געצווינגענערהייט‪) .‬מדרש אהרן‪ ,‬הקדמה(‬ ‫]וכו'[‪ ,‬רק אל הארץ אשר אראך‪ ,‬שהוא ארץ ישראל‪,‬‬ ‫תורתו מאירת עינינו יגן לנו ויושר יליץ בעדינו‬ ‫לשם תראה לשלוח הצדקה‪) .‬עטרת ישועה דזיקוב‪ ,‬פרשתן אות ט'(‬ ‫פרשת לך תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ב‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ו'‬ ‫מאמר ‪ ‬‬ ‫‪‬‬ ‫תרע"ב‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מנהגי אבותינו ורבותינו ליום שבת קודש‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫עניני זמירות בסעודה שלישית )ו(‬ ‫יז( ואומרים מזמור לדוד בזמן הזה‪ ,‬כדי להמשיך בלבבנו שנדע שאף בימי המעשה שאנו משתדלין בעסק הפרנסה‪ ,‬מ"מ ה' הרועה שלנו והמפרנס )לה(‪.‬‬ ‫יח( ונוהגין שכשאומרים מזמור הזה מחלקים אותו לד' חלקים‪ ,‬והכל ביחד עולה לי"ב חלקים )לו(‪.‬‬ ‫יט( ומצינו כמה מנהגים שונים אצל הצדיקים לדורותם במזמור הזה בעת סעודה שלישית )לז(‪.‬‬ ‫כ( וראו אצל הצדיקים שאמרו המזמור הזה בהתלהבות ודביקות נפלאה במסירות נפש )לח(‪.‬‬ ‫מקור הברכה‬ ‫מוויזניץ‪-‬מאנסי זצ"ל‪ ,‬שכאשר התיישב מרן הייטב לב ז"ל על כס הרבנות בעיר סיגוט‪,‬‬ ‫)לה( בס' פרי צדיק )לר"צ הכהן מלובלין זצ"ל‪ ,‬פרשת תרומה אות י"א( כ'‪ ,‬מזמור לדוד ה' רועי לא‬ ‫התנהגו חסידי סיגוט לשיר מזמור לדוד רק פעם אחת‪ ,‬אבל מנהג הרבה תושבים שהיו חסידי‬ ‫אחסר‪ .‬ביום השבת שאנו שובתין מכל העבודות ומשא ומתן להכין צרכי פרנסה ומוציאין‬ ‫קאסוב‪-‬וויזניץ הי' לשיר מזמור לדוד ג' פעמים‪ ,‬והייטב לב ברצותו ליישר בין כל תושבי‬ ‫הוצאה על עונג שבת‪ ,‬והעכו"ם שותקין עלינו‪ ,‬ואומרים שכל מה שיגעים ישראל בימות‬ ‫העיר‪ ,‬הנהיג לשיר מזמור לדוד ג' פעמים‪ .‬וזהו הסיבה של המנהג סיגוט‪-‬סאטמאר לשיר‬ ‫השבת אוכלים בשבת )כמ"ש איכה רבתי פ' ג' פ' י"ד(‪ ,‬וע"י טעם זה ביטל ר' ראובן בן איסטרובלי‬ ‫מזמור לדוד בפעם הראשון על ניגון אחד )ומנגנים אותו על הניגון של בני היכלא(‪ ,‬ובפעם‬ ‫הגזירה דשמירת שבת‪ ,‬שאמר להם לא יעשו מלאכה בשבת כדי שיענו )כמ"ש מעילה י"ז ע"א(‪,‬‬ ‫השני והשלישי שרו ניגון אחר‪.‬‬ ‫וע"כ תיכף בכניסת שבת אחר תפלת ערבית אנו אומרים כי אנו יודעים כי ה' רועי‪ ,‬וממילא לא‬ ‫בס' השבת נועם הנשמות )סקולען‪ ,‬דף קי"ד( מובא‪ ,‬בשירת הפזמון בני היכלא הי' מכבד‬ ‫אחסר כלל‪ ,‬וכן אנחנו אומרים מזמור זה אחר סעודת ג' דשבת‪ ,‬כדי להמשיך הקדושה הזו‬ ‫בדרך כלל ]וכו'[‪ ,‬גם הי' ממשיך לזמר את המזמור לדוד הראשון‪ ,‬ורבינו ]בעל נועם אליעזר‬ ‫בלבבנו שנדע אף בימי המעשה שאנו משתדלין בעסק הפרנסה‪ ,‬מ"מ ה' הרועה שלנו‬ ‫מסקולען זצ"ל[ חזר אחריו‪ ,‬ואח"כ הי' רבינו שר בעצמו פ"א את המזמור לדוד‪ ,‬ואח"כ הי'‬ ‫והמפרנס‪ ,‬ולא בכח מעשה ידנו‪ ,‬וע"כ לא אחסר אף בחול‪ ,‬והנה בגמ' )יומא ע"ו ע"א( דרשו קרא‬ ‫מכבד לא' המסובים לשיר בפעם הג' את המזמור לדוד‪ ,‬בשנים האחרונות הי' משתדל לכבד‬ ‫דתערוך לפני שולחן נגד צוררי על המן‪ ,‬וכן גם במד' )שוח"ט תהלים( דרש מזמור זה על המן‪,‬‬ ‫את א' שידע שישיר את המזמור לדוד בהניגון שהי' הרה"ק האדמו"ר מסאטמאר זצוק"ל מנגן‪,‬‬ ‫והוא מוסיף גם על הבאר תערוך לפני וגו' על המן שגבהו נ' אמה‪ ,‬בנאות דשא וגו' על מי‬ ‫וכאשר שכב בבית החולים אמר לי שאשיר את המזמור לדוד השני' בניגונו של האדמו"ר‬ ‫מנוחות גו'‪ ,‬שהבאר היה מעלה להם דשאים שהיה ריחם נודף מסוף העולם ועד סופו ע"ש‪,‬‬ ‫מסאטמאר זצוק"ל‪.‬‬ ‫ואנחנו אומרים מזמור זה בשבת דסעודת שבח שהם סעודתא דמלכא הם באמת דוגמת מן‬ ‫בזמירות עבודת הלוי )טאהש‪ ,‬דף ש"ע( מובא‪ ,‬מזמור לדוד ה' רועי ג' פעמים ]בטאהש[‪ ,‬פעם‬ ‫ובאר‪ ,‬וכמ"ש בזוה"ק )ויקהל ר"ד ע"ב( דנשמה יתירה אתהני מעינוגא דמיכלא ומשתיא דשבת‪.‬‬ ‫א' באמירה‪ ,‬ופעמיים בניגון‪ .‬ובמנהגי זידיטשוב כתב שאמרו רק פעם א' מזמור לדוד‪,‬‬ ‫)לו( בס' מנחם ציון )רימנוב‪ ,‬פרשת אמור בד"ה צו את בני ישראל( כ'‪ ,‬וע"כ אנחנו נוהגין לומר‬ ‫ואפשר שמזה נובע לאמרו פעם א' ולנגנו ב' פעמים‪.‬‬ ‫בשבת ג' פעמים מזמור לדוד ה' רועי‪ ,‬נגד השלש אמות‪ ,‬וכל מזמור חולקין לארבע חלקים‪,‬‬ ‫בס' שיח זקנים )ח"ט‪ ,‬דף מ"ו( מובא‪ ,‬הגאון מבריסק זצ"ל אמר בסעודת שלישית כשהיה‬ ‫שיש בין הכל שנים עשר נגד הי"ב פשוטות‪ ,‬ואח"כ זמר ברוך א‪-‬ל עליון שיש בו שבע חרוזים‬ ‫בשווייץ‪ ,‬על הפסוק גם כי אלך וגו'‪ ,‬אמר כך‪ ,‬כשאדם אינו רוצה להחזיק כלי בביתו‪ ,‬הרי הוא‬ ‫נגד השבע כפולות‪ ,‬ואל יפלא בעיניכם על אמרי דברים אלו‪ ,‬שיש לי טעם כמוס על זה‪.‬‬ ‫משליכו למרתף ואינו רוצה לראותה עוד‪ ,‬אבל השי"ת‪ ,‬על אף שגירש אותנו לגלות‪ ,‬לא‬ ‫בס' אש תמיד )ספינקא‪ ,‬פרק י"ז אות ו'( מובא‪ ,‬אחר כך התחיל ]בעל חקל יצחק מספינקא‬ ‫השליך אותנו ח"ו‪ ,‬רק אדרבה הוא רוצה בנו ומשגיח עלינו‪ .‬וזה הכוונה גם כי אלך בגיא‬ ‫זצ"ל[ מזמור לדוד‪ ,‬חילק את המזמור לארבעה חלקים‪ ,‬מזמור לדוד‪ ,‬נפשי ישובב‪ ,‬תערוך לפני‬ ‫צלמות‪ ,‬מ"מ לא אירא רע‪ ,‬כי אנו יודעים כי אתה עמדי‪ ,‬שבטך ומשענתך‪ ,‬זה שאתה נותן‬ ‫שולחן‪ ,‬אך טוב וחסד ירדפוני‪ ,‬הפסיק בין חלק לחלק‪ ,‬וענו הקהל ואמרו‪ ,‬ושילש המזמור ג'‬ ‫בשבט ומשענת‪ ,‬המה ינחמוני‪ ,‬זהו הנחמה‪ ,‬שזה מראה שלא מאסת בנו ח"ו‪.‬‬ ‫פעמים בזה האופן‪.‬‬ ‫)לח( בס' פאר משולם )טאהש‪ ,‬דף נ"ה( מובא‪ ,‬אירע פעם בשעת סעודת רעווא דרעווא‬ ‫ובס' הליכות קודש )קאסאן‪ ,‬פרק כ"ה אות ב'( מובא‪ ,‬אמר ]הרה"ק בעל אור מלא מקאסאן‬ ‫בשל"ס‪ ,‬כשאמר רבינו ]הרה"ק רבי משולם פייש מטאהש זצ"ל[ עם ההסידים ואנ"ש את‬ ‫זצ"ל[ מזמור לדוד ה' רועי וגו' שלש פעמים‪ ,‬פעם אחת באמירה‪ ,‬כשרבינו אומר ]מחולק לד'‬ ‫הקפיטל מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר וכו'‪ ,‬אמרו בדביקות גדולה ונפלאה מאד‪ ,‬וכשהגיע‬ ‫חלקים[ עד ינהלני‪ ,‬והקהל אמרו אחריו‪ ,‬אחר כך אמר נפשי ישובב וגו' עד ינחמוני‪ ,‬והקהל‬ ‫רבה"ק להפסוק גם כי אלך בגיא צלמות‪ ,‬נתעלף ממש רבה"ק‪ ,‬ונשאר בלי רוח חיים‪ ,‬ובקושי‬ ‫אחריו‪ ,‬אחר כך אמר תערוך לפני וגו' עד כוסי רויה‪ ,‬אחר כך אמר עד סוף המזמור והקהל‬ ‫גדול יכלו להקיצו אז‪ ,‬וראו הפלא הזה אצלו‪ ,‬שתיכף ומיד אח"ז‪ ,‬אמר הלאה בקול גדול וצעק‬ ‫אחריו‪ .‬ושתי פעמים זימר בניגון מהיר‪.‬‬ ‫לא אירא רע כי אתה עמדי וכו'‪ ,‬זצלה"ה זיע"א‪.‬‬ ‫בזמירות דברי יואל )סאטמאר‪ ,‬ח"א אות קכ"ח( מובא‪ ,‬המשיך רבינו ]מסאטמאר זצ"ל[ לזמר‬ ‫בס' הין צדק )להגה"צ מדראמירעשט זצ"ל דף נ"ד ע"ב‪ ,‬דרוש לז' אדר( בהספידו על רבו הרה"ק בעל‬ ‫מזמור לדוד ה' רועי וגו' ג' פעמים ]וכו'[‪ ,‬והפסיק באמצע ארבעה פעמים‪ :‬א( על מי מנוחות‬ ‫קדושת יו"ט מסיגעט זצ"ל כ'‪ ,‬אף מיתתו של רבינו הקדוש ]מסיגעט[ היה בבחינת כופר‬ ‫ינהלני‪ .‬ב( כי אתה עמדי‪ .‬ג( כוסי רוי'‪ .‬ד( ואח"כ בסוף המזמור אך טוב וחסד ירדפוני וגו'‪,‬‬ ‫נפשו לה'‪ ,‬כאשר שמעתי בעצמי מפיו הקדוש שאמר לפני איזה שנים בסעודת פורים‪ ,‬שמאוד‬ ‫ושבתי בבית ה' לאורך ימים‪.‬‬ ‫משתוקק שיהיה לו זכיה זאת שימות על קידוש השם ית"ש‪ ,‬ומצפה להשי"ת מתי יבוא לידו‬ ‫בס' משמרת הקודש )אמשינאוו‪ ,‬ח"א דף קל"א( מובא‪ ,‬נהגו באמשינאוו שהיו מזמרים בפעם‬ ‫ויקיימנה‪ ,‬ומאוד מקוה להשי"ת שבוודאי יהיה כן‪ ,‬ויהיה לו זכיה זו שימות על קידוש השם‪,‬‬ ‫הראשונה עד למען שמו‪ ,‬ואח"כ גם כי אלך‪ ,‬עד סוף המזמור‪ ,‬ואח"כ אמרו עוד ב"פ את כל‬ ‫ותסמר שערות ראשי ותצילנה אוזן שומעת דברים היוצאים מן הלב הארי החי חוצב להבות‬ ‫המזמור‪.‬‬ ‫אש‪ ,‬וכבר נשמע קולו בזמרו בשבת קפי' ה' רועי לא אחסר‪ ,‬רגיל על לשונו ומרגלא בפומיה‬ ‫)לז( בס' דגל מחנה יהודה )סטרעטין‪ ,‬דף צ"ו( מובא‪ ,‬נהגו לומר מזמור לדוד בסדר זה‪ :‬כל‬ ‫לזמר למען שמו‪ ,‬גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי‪ ,‬ומחבר סוף פסוק‬ ‫הקהל אמרו הקאפיטל ביחד עד תיבת ינחנו במעגלי צדק‪ ,‬ואז התחילו רבוה"ק ]מסטרעטין[‬ ‫הקודם לתחילת הפסוק שלאחריו‪ ,‬וכוונתו מובן למשכילים עד כמה מסר נפשו לה'‪.‬‬ ‫בקול רם ינחנו‪ ,‬והקהל אמרו אחריהם‪ .‬אצל הפסוק ד' רועי לא אחסר‪ ,‬היו כופלים תיבת רועי‬ ‫ובס' עיר חנוך )קערעצקי‪ ,‬תולדות המחבר דף ק"ו( מובא‪ ,‬סיפר לי אאמ"ו עט"ר ]מקערעצקי[‬ ‫למעלה ולמטה‪ ,‬היינו‪ :‬ד' רועי‪ ,‬רועי לא אחסר‪.‬‬ ‫זצ"ל שהיה נוכח בסעודה שלישית האחרונה לימי חייו ]של חותנו הרה"ק בעל קדושת יו"ט‬ ‫בס' אש תמיד )ספינקא‪ ,‬פרק י"ז מקור חיים אות ט'( מובא‪ ,‬בזידיטשוב לא אמרו מזמור לדוד רק‬ ‫מסיגעט זצ"ל[ )הוסיף שהה אז כמעט בבחי' גסיסה‪ ,‬והרופא בתחבולתם החזיקוהו לעוד זמן קצר(‪,‬‬ ‫פעם א'‪ ,‬וכשבא רביה"ק האמרי יוסף ]מספינקא[ לגור בספינקא‪ ,‬והי' שם הרבה חסידי‬ ‫ובעת שרו המזמור מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר‪ ,‬שר לעצמו זמן רב את המילים האלו‪ ,‬למען‬ ‫וויזניץ‪ ,‬צוה לו רביה"ק מהרי"א מזידיטשוב דאל ישנה מנהגם לומר ג' פעמים מזמור לדוד‪.‬‬ ‫שמו‪ ,‬גם כי אלך בגיא צלמות‪ ,‬וכך חזר לעצמו כערך שעה‪ ,‬והיה נרגש כאילו בזה נפרד מן‬ ‫בס' קדוש ישראל )וויזניץ‪ ,‬ח"א דף קמ"ט( מובא‪ ,‬בסעודה ג' בזמר בני היכלא‪ ,‬חזר הס"ק ]בעל‬ ‫העולם הזה‪ ,‬והולך לעולם שכולו טוב ומנוחה לחיי עולמים‪.‬‬ ‫אהבת ישראל מוויזניץ זצ"ל[ שלש פעמים על תיבות מסוימת‪ ,‬את מזמור לדוד בפעם‬ ‫ובס' קדושת יו"ט )ח"ב‪ ,‬תוספות יום טוב דף שי"ד( מובא‪ ,‬מסופר כי פעם בעת רעוא דרעוין ישב‬ ‫הראשונה הי' שר בעצמו בדרך כלל‪.‬‬ ‫אצל ]דודו הגה"ק בעל קדושת יו"ט מסיגעט[ ב"א הגה"צ ר' נפתלי טייטלבוים זצ"ל אב"ד‬ ‫בס' גדולת שאול )קאשוי‪ ,‬ח"א דף תמ"א( מובא‪ ,‬כאשר הי' רבינו ]רבי שאול בראך מקאשוי‬ ‫נירבאטור‪ ,‬והאריך מרן זי"ע בדברי כבושין שכל איש ישראל צריך להיות מוכן למסור נפשו‬ ‫זצ"ל[ בפעם הראשון בשינאווא ושמע את הניגון של הרבי ]הרה"ק משינאווא זצ"ל[ על‬ ‫בעבור כבוד שמו‪ ,‬והיה מדבר בהתלהבות כל כך‪ ,‬עד שהפסיקו הרב מנירבאטור באומרו‪:‬‬ ‫מזמור לדוד ה' רועי בסעודה שלישית‪ ,‬מצא ניגון זה חן בעיניו‪ ,‬והחליט מיד שכאשר יחזור‬ ‫פעטער‪ ,‬דער פעטער דארף נאך בלייבן אויף דעם עולם‪ ,‬ואז הרגיע מרן זי"ע‪ ,‬ואח"כ התנצל‬ ‫לביתו יזמר גם הוא ניגון זה בבית מדרשו בסעודה שלישית‪ ,‬בשבת קודש הראשון לחזרתו‬ ‫הרב מנירבאטור שהרגיש איך שמרן אומר דברי תורה בהתלהבות כל כך‪ ,‬עד שהגיע ממש‬ ‫הביתה שכח את הניגון‪ ,‬והצטער על זה‪ ,‬בליל מוצש"ק בא הרה"ק משינאווא אליו בחלום‬ ‫לכלות הנפש‪ ,‬בבחי' נפשו יצאה בדברו‪.‬‬ ‫הלילה‪ ,‬ואמר לו‪ :‬אל תצטער‪ ,‬אלמדך הניגון ויותר לא ישכח ממך‪ ,‬ואמנם למדו הניגון‪ ,‬ויותר‬ ‫בס' תולדות ערוגת הבשם )דף תרפ"ח( מובא‪ ,‬סיפר הרה"ח מוה"ר אברהם יקותיאל‬ ‫לא נשתכח ממנו‪ .‬רבינו סיפר דבר זה פעמיים‪ ,‬פעם סיפר הדבר על חסיד שינאווא אלמוני ולא‬ ‫הענדלער ז"ל כי פעם אחת בילדותו‪ ,‬בעת שאביו הג"ר ברוך ז"ל מהאלמין‪ ,‬מבחירי תלמידי‬ ‫פירש שמו‪ ,‬ופעם שני' אמר זאת על עצמו‪.‬‬ ‫רבינו ]בעל ערוגת הבושם מחוסט זצ"ל[ נסע על שבת אחת להסתופף בצל הקודש‪ ,‬לקחו‬ ‫בזמירות דברי יואל )סאטמאר‪ ,‬ח"א אות ק"ה( מובא‪ ,‬בעת שזימר רבינו ]מסאטמאר[ מזמור‬ ‫אביו עמו כדי שיזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו‪ ,‬בשעת סעודה שלישית זכה לישב‬ ‫לדוד הי' אומר אך טוב וחסד‪ ,‬והפסיק מעט ואמר ירדפוני‪ ,‬אבל בס"ג אמר אך טוב וחסד‬ ‫מאחורי כסא רבינו‪ ,‬ושם אזנו כאפרכסת לשמוע כל הגה וכל דיבור שיצא מפי רבינו‪ .‬כשהגיע‬ ‫ירדפוני בלא הפסק‪ .‬כאשר נשאל רבינו על כך ע"י אחד החסידים עוד בהיותו באורשיווא‪,‬‬ ‫רבינו באמירת מזמור לדוד ה' רועי וכו' אל תיבות גם כי אלך בגיא צלמות )תהלים כ"ג ד'(‪ ,‬וכל‬ ‫השיבו רבינו כי סופי תיבות של אך טוב וחסד בגימטריא שם הוי"ה‪ ,‬וראשי תיבות של אך‬ ‫המסובים שוררו יחדיו את התיבות בקול רם‪ ,‬שמע פתאום איך שרבינו מתרגם לעצמו הדברים‬ ‫טוב וחסד ירדפוני גם כן בגימטריא שם הוי"ה‪ ,‬וע"כ הוא אומר פעם כה ופעם כה‪ ,‬ומה עמקו‬ ‫בלחש מתוך תנועה וניגון‪ :‬אפילו איך וועל גיין אין טונקעלען גרוב‪ ,‬וועל איך אויך נישט‬ ‫מחשבותיו הקדושים‪.‬‬ ‫מורא האבן‪ ,‬איי וועסטו מיך פרעגען‪ ,‬פארוואס טאקע‪ ,‬וטפח ברגליו על הארץ בדביקות‬ ‫ושם )אות קכ"ח( מובא‪ ,‬בפעם הראשונה זימר ]רבינו מסאטמאר זצ"ל[ מזמור לדוד בניגון‬ ‫גדול‪ ,‬וסיים אמריו‪ :‬כי אתה עמדי‪ ,‬ווייל דארט וועסטו אויך זיין מיט מיר‪ .‬ומששמע דיבורים‬ ‫שזימרו בני היכלא‪ ,‬ובפעם השניה והשלישית זימר בניגון אחר הידוע בקרב החסידים‪.‬‬ ‫הללו יוצאים מפי רבינו בקדושה‪ ,‬נתעורר בקרבו אש קודש והתעוררות עצומה שלא ישכח‬ ‫ובס' ילקוט מקראי קודש )לשב"ק‪ ,‬ח"ג דף תרס"א( מובא‪ ,‬על המנהג לשיר מזמור לדוד ג'‬ ‫לעולם‪.‬‬ ‫פעמים‪ ,‬וטעם החלפת הניגון אצל רבה"ק לבית סיגוט‪-‬סאטמאר‪ ,‬אמר כ"ק אדמו"ר‬ ‫פרשת לך תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ג‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ו'‬ ‫אוצרות הבאר‬ ‫ספרים חדשים שהגיעו להמערכת ‪ -‬עפ"י סדר הא"ב‬ ‫ספרים חדשים של ממלכת התורה "עוז והדר"‬ ‫עובדא דשמואל‬ ‫סיפורי צדיקים שנשמעו מאת ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרן הגה"צ מנאנאש זצ"ל ]שנט[‬ ‫ד'‪ .‬תשיב‪ .‬זהר הקדוש ‪ /‬וישלח ‪ -‬וישב‬ ‫‪‬‬ ‫הזהר הקדוש והטהור והמפורסם‪ ,‬פרשת וישלח ‪ -‬וישב‪ ,‬י"ל מחדש ברוב פאר והדר‪ ,‬באותיות מאירות‬ ‫אלף תתיט‪ .‬הרה"ק רבי שלום מבעלזא זצ"ל ראה פעם אחד איזה ענן קטן עובר באויר העולם‪,‬‬ ‫עינים‪ ,‬עם ביאור הכתר והכבוד‪ ,‬ביאור נפלא לבאר דברות קדשו‪ ,‬עם כותרת‪ .‬עם מקורות וציונים‬ ‫ואמר למקורביו שבענן הזה עובר כעת נשמת התנא הקדוש רבי ראובן בן איסטרובלי‪ ,‬המובא במס'‬ ‫ציצים ופרחים‪ ,‬מקורות הדברים‪ ,‬והוספת ביאורים‪ ,‬כדי להקל על הלומדים בדברים קדושים אלו‪ .‬שנת‬ ‫תשפ"ו לפ"ק‪) .‬תר"ס עמודים(‬ ‫מעילה )דף י"ז ע"א( שפעם אחת גזרה המלכות גזרה שלא ישמרו את השבת ושלא ימולו את בניהם‬ ‫ד'‪ .‬תשיג‪ .‬משנה תורה להרמב"ם המבואר ‪ /‬מדע ח"א‪ ,‬כרך א'‬ ‫וכו'‪ ,‬הלך רבי ראובן בן איסטרובלי וסיפר קומי ]פירש"י‪ :‬שגילח השער שעל מצחו‪ ,‬והניח השער של אחריו‬ ‫הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים‪ .‬עם ביאורים להבנת דבריו‪.‬‬ ‫כעין בלורית שהעובדי כוכבים עושין‪ ,‬כדי שלא יכירו בו שהוא יהודי[ והלך וישב עמהם‪ ,‬אמר להם מי שיש לו‬ ‫ביאור רמב"ם‪ :‬ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע‪ .‬מקורות‬ ‫אויב יעני או יעשיר‪ ,‬אמרו לו יעני‪ ,‬אמר להם אם כן לא יעשו מלאכה בשבת כדי שיענו‪ ,‬אמרו טבית‬ ‫ההלכה‪ :‬ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי‪ ,‬תוספתא ספרי ספרא‬ ‫ומכילתא‪ ,‬בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע‪ .‬עם מבוא והקדמות‪ :‬מבוא מיוחד בתחילת כל חלק‬ ‫אמר‪ ,‬ובטלוה ]וכו'[‪ .‬דהיות שנשמת האדם לאחר פטירתו הולכת ועולה תמיד למעלה מהיכל להיכל‪,‬‬ ‫כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה‪ .‬וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה‪.‬‬ ‫ובכל היכל דנים את האדם באם ראויה ליכנס להיכל הזה או לא‪ ,‬וכאשר נשמת רבי ראובן עלה‬ ‫י"ל כרך א' בסדרה‪ ,‬חלק מדע א'‪ ,‬הלכות יסודי התורה‪ ,‬דעות‪ ,‬תלמוד תורה‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪.‬‬ ‫מהיכל להיכל במשך השנים‪ ,‬והגיע להיכל אחד שעל שער ההיכל הי' נרשם היכל לא תקיפו פאת‬ ‫ד'‪ .‬תשיד‪ .‬משנה תורה להרמב"ם המבואר ‪ /‬מדע ח"ב‪ ,‬כרך ב'‬ ‫ראשכם‪ ,‬ורצה ליכנס לשם‪ ,‬אמרו לו שאינו ראוי ליכנס להיכל הזה‪ ,‬ולתמיהתו הגדולה למה אינו‬ ‫הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים‪ .‬עם ביאורים להבנת דבריו‪.‬‬ ‫ביאור רמב"ם‪ :‬ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע‪ .‬מקורות‬ ‫ראוי ליכנס להיכל הזה‪ ,‬אמרו לו מכיון שעברת על הלאו דלא תקיפו פאת ראשכם‪ ,‬אולם הוא טען‬ ‫ההלכה‪ :‬ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי‪ ,‬תוספתא ספרי ספרא‬ ‫לעומתו‪ ,‬דעשה זה במסירת נפש בכדי להציל את כלל ישראל מהגזירות הרעות‪ ,‬אמר לו הממונה‪,‬‬ ‫ומכילתא‪ ,‬בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע‪ .‬עם מבוא והקדמות‪ :‬מבוא מיוחד בתחילת כל חלק‬ ‫איני יודע‪ ,‬אפשר שטענתך צדק הוא‪ ,‬אולם איני יכול להרשות אותך ליכנס בפנים‪ ,‬ואם אתה רוצה‬ ‫כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה‪ .‬וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה‪.‬‬ ‫י"ל כרך ב' בסדרה‪ ,‬חלק מדע ב'‪ ,‬הלכות עבודה זרה‪ ,‬תשובה‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪.‬‬ ‫נלך ביחד להבית דין של מעלה ונסדר הטענות‪ ,‬ואעשה על פי פסקם‪ ,‬וכן עשו‪ ,‬ויצא פסק הבית דין‪,‬‬ ‫ד'‪ .‬תשטו‪ .‬משנה תורה להרמב"ם המבואר ‪ /‬אהבה ח"א‪ ,‬כרך ג'‬ ‫שאמת שהוא עשה כן במסירת נפש רק להציל את הכלל ישראל‪ ,‬אולם סוכ"כ עבר על לאו זה‪ ,‬וזה‬ ‫הספה"ק משנה תורה להרמב"ם ונו"כ נדפס מחדש באותיות מאירות עינים‪ .‬עם ביאורים להבנת דבריו‪.‬‬ ‫לפגם יקרא לו‪ ,‬ואין מקומו בהיכל הזה‪ ,‬רק באם ירד עוה"פ לעולם השפל אשר זה צער גדול‬ ‫ביאור רמב"ם‪ :‬ביאור משולב ובהיר לכל דברי הרמב"ם עם מבוא והשוואה לפסקי השו"ע‪ .‬מקורות‬ ‫להנשמה‪ ,‬יתכפר בזה על הפגם‪ ,‬ואז יהי' לו רשות ליכנס להיכל הזה‪ ,‬אולם אין צריכין שיתגלגל‬ ‫ההלכה‪ :‬ציון המקורות שמהם דלה הרמב"ם תוכן ההלכה מבבלי וירושלמי‪ ,‬תוספתא ספרי ספרא‬ ‫ומכילתא‪ ,‬בתוספת ציוני הלכה בסמ"ג וטור ושו"ע‪ .‬עם מבוא והקדמות‪ :‬מבוא מיוחד בתחילת כל חלק‬ ‫עוה"פ להוולד‪ ,‬רק יעבור האויר העולם בענן לזמן קצר‪ ,‬ויתכפר על זה‪ ,‬ובאותו הזמן אכן עבר אויר‬ ‫כרקע ופתיחה לנושאים שבהם עוסק כרך זה‪ .‬וכן הקדמות בפתיחת הפרקים ולפני הלכות הקשות להבנה‪.‬‬ ‫העולם להתכפר על הפגם הזה‪.‬‬ ‫י"ל כרך ג' בסדרה‪ ,‬חלק אהבה א'‪ ,‬הלכות קריאת שמע‪ ,‬תפילה וברכת כהנים‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪.‬‬ ‫אלף תתכ‪ .‬הרה"ק מלובלין זצ"ל היה לו פ"א הקפדה באיזה ענין על אחד מגדולי תלמידיו‪ ,‬ולא‬ ‫ד'‪ .‬תשטז‪ .‬ספיר ויהלום ‪ /‬אור החיים הק'‬ ‫ידע התלמיד האיך לרצות את רבו הק' שיסיר ההקפדה מעליו‪ ,‬יעצו לו שיגיש אליו בבוקר בעת‬ ‫אוצר סגולה של פנינים יקרים‪ ,‬משולבים בחידושים מאירים ורעיונות נפלאים‪ ,‬עם סיפורי מופת והנהגת‬ ‫מצדיקי הדורות‪ ,‬ללכת בדרכי טובים וארחות ישרים‪ ,‬מיוסד על קטעים מספר האור החיים הק'‪ ,‬על‬ ‫שמניח תפלין‪ ,‬אשר אז מקיים מצות ואהבת לרעך כמוך ]כמובא מהאר"י הק' זצ"ל שיקבל האדם על עצמו‬ ‫פרשיות השבוע ומועדים‪ ,‬נלקט ונערך משיעוריו ושיחותיו של הרב הגאון רבי מנחם מנדל פומראנץ‬ ‫מצות ואהבת לרעך כמוך בבוקר לפני התפלה[‪ ,‬ואז אין לו שום הקפדה על שום אחד‪ ,‬ואז בוודאי ימחול‬ ‫שליט"א אב"ד באר ישראל ור"מ עוז והדר‪ ,‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪) .‬תקצ"ז עמודים(‬ ‫לו‪ ,‬ואין לו להפחד ליגש אליו אז ולבקש מחילתו‪.‬‬ ‫ד'‪ .‬תשיז‪ .‬עין יעקב ‪ /‬עם ביאורי החסידות‪ ,‬מס' יבמות‪ ,‬כתובות‪ ,‬נדרים‪ ,‬נזיר‪ ,‬גיטין‬ ‫הספר המפורסם עין יעקב הכולל כל האגדות מתלמוד בבלי‪ ,‬נדפס מחדש בניקוד מלא ומדוקדק‪,‬‬ ‫אלף תתכא‪ .‬הרה"ק רבי דוד מדינוב זצ"ל הגיע פ"א ערב שב"ק לפנות ערב להסתופף בצל‬ ‫ועליהם דברי המפרשים המפורסמים‪ ,‬עם מדור ליקוט חדש ונפלא‪ :‬ביאורי החסידות‪ ,‬ביאורים ממעין‬ ‫הרה"ק מריזין זצ"ל על שב"ק‪ ,‬אולם הסתיר עצמו כארחי פרחי לבל ירגיש בו‪ ,‬שלא רצה ליהנות‬ ‫מים חיים‪ ,‬מתלמידי הבעל שם טוב הק' ומאורי החסידות זצ"ל‪ ,‬מפיהם ומפי כתבם‪ ,‬על אגדות הש"ס‪,‬‬ ‫מכבוד וכדומה במשך השב"ק‪ ,‬רק לראות את עבודת הצדיק‪ ,‬והניח את חבילתו עם חפציו באיזה‬ ‫הכל הוגהו היטב עם תיקוני טעיות‪ ,‬בתוספות אלפי מ"מ וציונים‪ ,‬הודגשו דיבורי המתחיל‪ ,‬פיתוח ראשי‬ ‫תיבות וקיצורים‪ ,‬הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות‪ ,‬בתוספות סימני פיסוק‪ ,‬עם עימוד חדש מאיר עינים‪,‬‬ ‫מקום‪ ,‬וישב עצמו בצד מערב הביהמ"ד עם שאר עניים‪ ,‬וכן לא הגיש לאחר התפלה לומר גוט שבת‬ ‫למען ירוץ הלומד בו‪ .‬על מסכת יבמות‪ ,‬כתובות‪ ,‬נדרים‪ ,‬נזיר‪ ,‬גיטין‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪) .‬תשס"ד עמודים(‬ ‫ולקבל שלום מהרה"ק‪ ,‬מחשש שלא ירגיש ברוב קדושתו מי שהוא‪ ,‬ואצל עריכת השלחן עמד בין‬ ‫ד'‪ .‬תשיח‪ .‬עין יעקב ‪ /‬עם ביאורי החסידות‪ ,‬מס' סוטה‪ ,‬קידושין‬ ‫החסידים‪ ,‬אולם בקצת קירוב מקום להשלחן שיהי' ביכלתו לראות את עבודת הצדיק‪ ,‬ובינתיים‬ ‫הספר המפורסם עין יעקב הכולל כל האגדות מתלמוד בבלי‪ ,‬נדפס מחדש בניקוד מלא ומדוקדק‪,‬‬ ‫לקח מכיסו את קופסת הטאביק שלו והריח ממנו והחזירו לכיסו‪ ,‬ואז הפך הרה"ק מריזין את פניו‬ ‫ועליהם דברי המפרשים המפורסמים‪ ,‬עם מדור ליקוט חדש ונפלא‪ :‬ביאורי החסידות‪ ,‬ביאורים ממעין‬ ‫מים חיים‪ ,‬מתלמידי הבעל שם טוב הק' ומאורי החסידות זצ"ל‪ ,‬מפיהם ומפי כתבם‪ ,‬על אגדות‬ ‫והביט אנה ואנה כמו שמחפש מישהוא‪ ,‬ופנה עצמו לרבי דוד ורמז לו שיתן לו קופסת הטאביק‪,‬‬ ‫הש"ס‪ ,‬הכל הוגהו היטב עם תיקוני טעיות‪ ,‬בתוספות אלפי מ"מ וציונים‪ ,‬הודגשו דיבורי המתחיל‪,‬‬ ‫ולקחו והריח ממנו‪ ,‬ושאל אותו‪ :‬מה שמך‪ ,‬ענה לו‪ :‬דוד‪ ,‬שאל אותו ומה שם אביך‪ :‬ענה לו‪ :‬רבי‬ ‫פיתוח ראשי תיבות וקיצורים‪ ,‬הקטעים חולקו לפיסקאות קצרות‪ ,‬בתוספות סימני פיסוק‪ ,‬עם עימוד‬ ‫הערש אלימלך‪ ,‬אמר הרה"ק בתמיה של התרגשות‪ :‬אה‪ ,‬דעם גרויסען רבי הערש אלימלך'ס‪.‬‬ ‫חדש מאיר עינים‪ ,‬למען ירוץ הלומד בו‪ .‬על מסכת סוטה‪ ,‬קידושין‪ .‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪) .‬תרס"ו עמודים(‬ ‫]שהרגיש מהטאביק שלו שהוא אינו איש אורח פשוט‪ ,‬וע"כ שאל אותו שמו לידע מי שהוא באמת[‪,‬‬ ‫ד'‪ .‬תשיט‪ .‬אלפי מנשה ‪ /‬שו"ת‬ ‫ואח"כ החזיר לו קופסת הטאביק‪ ,‬והחסידים מסביביו חטפו מהטאביק‪ ,‬מאחר שהריח בו הרה"ק‬ ‫תשובות והערות בד' חלקי שו"ע וסוגיות הש"ס‪ ,‬מאת כ"ק הגאון הצדיק רבי ישראל חיים מנשה‬ ‫מריזין‪ ,‬ונשאר לו רק הקופסא בלי הטאביק‪.‬‬ ‫פרידמאן זצ"ל ראב"ד דקהל יטב לב ד'סאטמאר‪ ,‬הכולל בתוכו פלפולים וביאורי הלכה ליקוטי תשובות‬ ‫ומכתבים שכתבם בכתב ידו‪ ,‬בסוגיות הש"ס והשו"ע‪ ,‬וחידושים והגהות שכתב על מסכתות הש"ס‪,‬‬ ‫אלף תתכב ‪ /‬בהיכל קדשו‪ .‬כידוע שהי' נהוג אצל כמה צדיקים כגון הרה"ק הרר"א מליזענסק‬ ‫ועל סדר השו"ע והרמב"ם‪ ,‬הכוללים ביאורים וענינים נפלאים בהרבה מקצועות הקשות שבש"ס‪ ,‬עם‬ ‫זצ"ל ועוד‪ ,‬אשר לא לן אצלם פרוטה בלילה‪ ,‬רק מה שהי' להם חלקו לצדקה באותו יום‪ ,‬ולא דאגו‬ ‫הערות לבאר את דבריו במקום הצריך‪ ,‬כדי להקל על הלומד‪ ,‬עם הוספות משאר גדולי האחרונים‬ ‫העוסקים בסוגיות אלו להרחבת הדברים והשלמתם‪ ,‬עם קיצור תולדות וקורות חייו עלי אדמות‪ .‬יצא‬ ‫כלל דאגת מחר‪ ,‬רק בטחו בהשי"ת שיזמין להם ממון גם למחר‪ ,‬וע"כ עשה הקב"ה ג"כ רצונם ופעלו‬ ‫לאור ברוב פאר והדר עם מפתח מקורות הענינים מפורט‪ .‬ע"י מכון משנת חיים‪ ,‬שנת תשפ"ז לפ"ק‪,‬‬ ‫ישועות בקרב הארץ‪ .‬ובבחינה זה ראיתי אצל מרן הרה"ק מסאטמאר זצ"ל‪ ,‬שהגם שאירע שבפועל‬ ‫ברוקלין יצ"ו‪) .‬תשצ"ז עמודים(‬ ‫הי' אצלו מעות בלילה‪ ,‬אולם כל המעות שהי' מונח אצלו הי' לו כבר חשבון למי שיתנם‪ ,‬וכן לווה‬ ‫ד'‪ .‬תשכ‪ .‬בהיכלא דמלכא ‪ /‬קאסוב ‪ -‬שיעורי חסידות‪ ,‬אידיש‬ ‫ממון מאנשים אחרים כדי ליתנם לצדקה‪ ,‬ולפני הימים טובים לוה סכומים בערך לפי החשבון שהי'‬ ‫א טיפערע אריינבליק אין די יסודות און הדרכות פון רבותינו הק' מאורי החסידות זי"ע צו דערהייבן‬ ‫און באלייכטן די עבודה פון אונזער טאג טעגליכע לעבן‪ ,‬באזירט אויף די שיעורי חסידות פון כ"ק‬ ‫לו כמה מעות יקבץ הרב החסיד ר' שלום לויפער ז"ל ‪ -‬אשר שלחו לקבץ מעות לצורך צדקותיו‪,‬‬ ‫אדמו"ר מקאסוב זצ"ל‪ ,‬ווי עס ווערט ערקלערט אויף א פשוט'ן שפראך די אלע טיפע מושגים אויף א‬ ‫ונמצא שהכל מה שהי' אצלו‪ ,‬היו כבר בחשבון ליתנם לאחרים‪.‬‬ ‫וואונדערליכן אויפן‪ ,‬ווי חלק אלקי ממעל‪ ,‬עשר ספירות‪ ,‬מידת האין‪ ,‬צמצום‪ ,‬שורש העליון ועוד‪ ,‬און‬ ‫אנגעפילט מיט הדרכה אין עבודת ה'‪ ,‬און די געוואלדיגע נחת רוח ותענוג וואס השי"ת באקומט פון‬ ‫רבנים‪ ,‬מגידי שיעור‪ ,‬מלמדים‪ ,‬עלטערן‪ ,‬בחורים‪ ,‬קינדער‪...‬‬ ‫אונז פשוטע מענטשען‪ ,‬בעארבעט און געשריבן אין א גאר לייכטע אידישע שפראך‪ .‬יצא לאור ברוב‬ ‫פאר והדר עם מפתח הענינים מפורט‪ ,‬ע"י מכון שפה ברורה קאסוב‪ ,‬שנת תשפ"ו לפ"ק‪ ,‬ברוקלין יצ"ו‪.‬‬ ‫האבן הנאה יעדע וואך מיטן נאכזאגן הערליכע‬ ‫)תק"י עמודים(‬ ‫ד'‪ .‬תשכא‪ .‬שמחת חיים ‪ /‬צאנז ‪ -‬עניני נישואין‬ ‫דברי תורה מיט מעשיות פון צדיקים‬ ‫אוצר עניני נישואין והמסתעף‪ ,‬משולב במנהגי קודש‪ ,‬הוראות והדרכות‪ ,‬הנהגות טובות‪ ,‬הליכות קודש‪,‬‬ ‫עובדות וסיפורים‪ ,‬שיחות וענינים נפלאים‪ ,‬מאת רבינו הגה"ק מרן בעל דברי חיים מצאנז זי"ע‪ ,‬מלוקט‬ ‫פונעם ספר‬ ‫מפי ספרים וסופרים ממקורות נאמנים‪ ,‬על עניני שידוכין‪ ,‬יחוס‪ ,‬תנאים‪ ,‬מלבושים‪ ,‬חופה‪ ,‬חתונה‪ ,‬שבע‬ ‫ברכות‪ ,‬מצוה טאנץ‪ ,‬והנהגות לאחר הנישואין‪ ,‬מסודר ברוב פאר והדר בשלשה מדורים‪ :‬שמחת חיים‪:‬‬ ‫הליכות והנהגות‪ ,‬הוראות והדרכות מהרה"ק מצאנז ומבניו הק' זצ"ל‪ .‬כשמחך מקדם‪ :‬נוסח שטרי‬ ‫תנאים וכתובה ותהליכות שידוכין ונישואין והמסתעף בחצרות צאנז והגלילות עד לשנות מלחמת העולם‪.‬‬ ‫וראה חיים‪ :‬תצלומי כת"י בעניני נישואין‪ ,‬ושטרי תנאים וכתובות‪ ,‬מהגאוה"ק לבית צאנז ומחסידים‬ ‫מבאר התורה‬ ‫ואנשי מעשה‪ .‬י"ל ע"י הרב חיים שלמה לערנער שליט"א‪ ,‬שלהי שנת תשפ"ו לפ"ק‪ ,‬מאנטשעסטער‬ ‫על חמשה חומשי תורה‬ ‫יצ"ו‪) .‬תצ"א עמודים(‬ ‫בעז"ה פון פריש איבערגעדריקט‪ ,‬אין א הערליכע קלענערע פורמאט‪,‬‬ ‫לפרסם ספרים במדור "אוצרות הבאר" נא לשלוח שני ספרים להמערכת‬ ‫לויפט און קויפט דעם הערליכן ספר‪ ,‬און זייט אויך מהנה אייערע נאנטע מיט די שיינע‬ ‫מי שרוצה להשיג הגליון באימעיל בכל שבוע נא לשלוח בקשה על האדרעס‪:‬‬ ‫מתנה‪ ,‬און זיי וועלן אייך אייביג מכיר טובה זיין‪.‬‬ ‫‪nanash@yeshivanet.com‬‬ ‫הפצה ראשית‪ :‬נר למאור ‪718-384-1324‬‬ ‫אדם אם היה עובר בין הקברות‪ ,‬והיה יודע שצדיק קבור שם‪,‬‬ ‫צריך להזכירו במעשיו‪,‬‬ ‫אמר שלמה )משלי י' ז'( זכר צדיק לברכה‪) .‬פסק"ר פי"ב ס"א(‬ ‫פארט איר אויף קברי צדיקים ווי אימער אין דער וועלט ?‬ ‫די עיקר השתטחות ביי א ציון פון א צדיק איז נאכצוזאגן שמועות ועובדות מפיו כמובא בספה"ק‪.‬‬ ‫מבאר רבותינו‪43 LORIMER ST. BROOKLYN N.Y. 11206 :‬‬ ‫איר צאלט אזויפיל געלט פאר די נסיעות‪ ,‬קומט נישט אן צום ציון ווי א פרעמדער‪ ,‬מיר וועלן אייך‬ ‫טעל‪ - 718-218-6817 :‬פעקס‪718-506-9629 :‬‬ ‫צושטעלן א קובץ "לספר בציון" מיט געקליבענע סיפורים מיוחד פאר די ציונים ווי איר פארט‪.‬‬ ‫אזוי ווי איר זענט מחליט צו פארן אויף מקומות הקדושים‪ ,‬רופט אריין צו מערכת "מבאר רבותינו"‬ ‫כל הזכיות שמורות‪ ,‬ואסור להעתיק שום ענין מהגליון בלי רשות המערכת‬ ‫און מיר וועלן אייך צושטעלן בעזהשי"ת א קובץ לויט אייער פארלאנג‪718-218-6817 .‬‬ ‫י"ל ע"י קהל אפסי ארץ ד'נאנאש ‪ -‬בנשיאות הגה"צ רבי אליעזר יוסף פאללאק שליט"א‬ ‫~‬ ‫פועל'ט אלעס גוטס‬ ‫~‬ ‫פרשת לך תשפ"ז לפ"ק‬ ‫ד‬ ‫מבאר רבותינו שנה כ"ח גליון ו'‬