נועם שיח · NOAM SIACH — לך לך (2026-10-19)

נועם שיח
מאת אב"ד סאנטוב שליט"א
האש בוערת!
לך לך תשפ"ז
ל ש כו ן אפריון ל
מ
מ
ה
לייקווד תשפ"ז
כל הזכויות שמורות
למכון אפריון לשלמה
להוצאת שיחות הרב שלמה זלמן פרידמן שליט"א
אב"ד סאנטוב -לייקווד
הרב פנחס בידרמ – הרב נת נטע פרוש
9996551.z@gmail.com
לקבל גליונות ,לנדב ג ל יונות ,ולהערות
נא לפנות להנ"ל
קונטרס זה נדבת
הנגיד החסיד המפואר
מו"ה יואל רייזמא הי"ו
גבאי ויושב ראש מוסדות סאטמאר לייקווד
לע"נ הרבנית הצדקנית מדעש
הרבנית חוה עטיא בת רבי מנח מענדל ע"ה
אמו של מלכות ה"ה הגאו הצדיק המפורס
כ"ק אדמו"ר מר משה שליט"א מדעש
נלב"ע ה' חשו תשפ"ז
ת.נ.צ.ב.ה.
313
שיח ל ל תשפ" ז נוע
האש בוערת!
('ç ,â"é úéùàøá) äáéøî éäú àð ìà
הרמב" באיגרת המוסר לבנו רבי אברה כתב :אל תשקצו את נפשותיכ
במחלוקת המכלה הגו ,הנפש והממו .ראיתי לבני השחירו ,משפחות ניספו,
עיירות נתערערו ,קיבוצי נפרדו ,חסידי נפסדו ,אנשי אמנה אבדו ונכבדי נקלו
ונתבזו בסיבת המחלוקת .נביאי ניבאו וחכמי חכמו ויוסיפו לספר רעת המחלוקת
ולא הגיעו לתכליתה .לכ שנאו אותה ונוסו מפניה והתרחקו מכל אוהביה וגואליה
ורעיה פ תספו בכל חטאת .ואמרו חז"ל :מחלוקת בבית -סופו להחרב ,מחלוקת
בבית הכנסת -סופו להתפזר ולהשמ ,מחלוקת בעיר -שפיכות דמי בעיר.
******************************
במדרש )ב"ר ד' ,ו'( אי' ,למה אי כתיב בשני כי טוב ,רבי יוחנ
תני לה בש רבי יוסי ב חלפתא ,לפי שבו נבראת גיהנ .רבי חנינא
אומר ,שבו נבראת מחלוקת שנאמר "ויהי מבדיל בי מי למי ".
אמר רבי טביומי ,א מחלוקת שהיא לתיקונו של עול
ולישובו אי בה כי טוב ,מחלוקת שהיא לערבובו ,על אחת כמה
וכמה.
ולכאורה צרי להבי ,הרי ג ביו הראשו היתה הבדלה בי
האור לבי החוש ,ובכל זאת נאמר ש 'כי טוב'.
וביאר בספר מעי התורה שההסבר לכ הוא ,שבדברי שה
במהות ניגודי והפכי ,כמו אור וחוש ,אכ צריכה להיות
הפרדה ,והיא רצויה וטובה ,כי אי אפשר לאור ולחוש לשמש
כאחד ,מה שאי כ בי מי למי ,שה מהות אחת ,כא הפירוד
ג
שיח ל ל תשפ" ז נוע
אינו סימ טוב .וללמדנו בא ,אנשי שה בדעה ובמחשבה אחת,
האחדות רצויה וטובה לה וכל פירוד ביניה הוא סימ רע ,אבל
בי צדיקי ורשעי או בי אנשי המנוגדי בדעותיה
ובמעשיה ,הפירוד אינו בהכרח סימ רע ,ולכ אומר אברה אבינו
ללוט )בראשית י"ג ,ט'( :היפרד נא מעלי...
******************************
מספרי שהגאו רבי ב ציו אבא שאול זצ"ל ענה לאד שבא
לשאול אותו 'בתמימות' על עני הלכתי רגיש שנחלקו בו גדולי
ההוראה ,א אינשי דלא מעלי ניסו לגרור את המחלוקת ההלכתית
למחלוקת אישית" :תדע" ,אמר לו רבי ב ציו " ,בדיו ההלכתי,
כיצד שתנהג – יש ל על מי לסמו ,אבל להחזיק במחלוקת – אי
ל כלל על מי לסמו "...
******************************
מסופר שיו אחד באו אל הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זי"ע
וביקשוהו להצטר להיות צד במחלוקת מסויימת ,באמר
שהמחלוקת היא מחלוקת לש שמי ,כאשר סירב להיענות
לבקשה ,אמר לו אחד העסקני :למה לא ימשי רבינו את דר זקנו
הגאו החכ צבי זצ"ל שהיה ידוע כלוח מלחמת ה'? ענהו הרבי:
זקני החכ צבי היה גאו וצדיק ,וג עשה מחלוקת לש שמי ,
אבל אני לא נעשיתי לא גאו ולא צדיק ,הא אני אדמה לו במידת
המחלוקת בלבד?
******************************
ד
שיח ל ל תשפ" ז נוע
ידידינו המשפיע המפורס הגה"צ רבי אלימל בידרמ
שליט"א סיפר מעשה שהיה בעיירה בפולי :בני הקהילה חיפשו
שוחט כשר ,ירא אלוקי ,שיהיה ראוי לשחוט עבור בני הקהילה.
הצעות רבות הועלו ,ומתוכ ,לאחר סינו ובירור ,נשארו שתי
הצעות ראויות .ראשי הקהל החליטו כי יערכו בחירות בי שני
השוחטי ,וכ יקבע מי מה ימונה כשוחט העיירה.
שני השוחטי היו ידידי טובי ,ה חיו בשלו ובשלוה ,א
היצר הרע יודע לנצל הזדמנויות כאלו ,ומטבע של דברי השלו
והשלווה הפכו למדו ומריבה ,כל שוחט הקהיל סביבו פעילי
ומשפיעי ,הללו טועני בכה והללו בכה ,ואש המחלוקת התלקחה
ומאנה להירגע.
אחד השוחטי היה מקורב אל בעל ה'שפתי צדיק' מפיל
זצ"ל ,ושלח אליו מכתב ,בו הוא מפרט את דבר הפלוגתא ע
השוחט השני ,ומבקש ממנו עצה :מה תפקידי בעת הזאת? שלח לו
ה'שפתי צדיק'" :מחלוקת היא אש ,ומאש בורחי ,שא רגלי
והימלט מ המקו אשר אתה שמה".
המכתב טר הגיעו ליעדו – אל השוחט ,הוא הגיע לידי אחד
מ הפעילי שצידדו לטובתו ,הלה לא רצה שהשוחט יעזוב את
העיר ,ועל כ החליט שלא למוסרו לידי השוחט ,וכ השוחט נשאר
בעיר ,וכדרכה של מחלוקת היא המשיכה לבעור במלוא העוצמה.
כעבור שבוע ,השוחט – תלמידו של ה'שפתי צדיק' הל
לעולמו בפתע פתאו ,והמגפה לא נעצרה ,אחריו מתו עוד כמה
ממחרחרי הריב ,ומלבי המדו .הדבר היה לפחד פחדי וחרדת
אלוקי בתוככי הקהילה ,הכל ראו עד היכ מגעת שריפת
המחלוקת.
ה
שיח ל ל תשפ" ז נוע
לימי נודע דבר תשובתו של ה'שפתי צדיק' לתלמידיו ,ג
פרשת העלמת המכתב ע"י 'ידידו' נודע א הוא למשפחתו,
ומספרי שעוד כמה דורות היה קשה לבני משפחת השוחט למחול
לו על מעשה נלוז זה ,שלא מסר לאבי המשפחה את דבריו
הנחרצי של מורו ורבו ,ובזה גר לסילוקו מהעול בטר עת.
******************************
מסופר שמסביב לביתו של הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל זי"ע
בשכונת בית ישראל בירושלי חיו חתולי רבי ,שהוא היה
מאכיל ומשק ולא הרשה שיגרשו אות מאזור הבית.
פע אמר לאחד ממקורביו :תדע ל ,שחתולי אלו ה
גלגולי של נשמות שהתערבו במחלוקת שהיתה בזמנו בי שתי
חסידויות ,והוצרכו לשוב לעול הזה ולהתגלגל בחיה טמאה ובזויה
זו למרות שמחלוקת היתה לש שמי .
******************************
בספר נשמת ישראל )הרפנס ,ענייני יארצייט( הביא מספר כ
החיי שבשו אופ לא יעשו מחלוקת בשביל עליית המפטיר .וכ'
בדר מליצה" ,מלה בסלע משתוקא בתרי " )מגילה ד י"ח ע"א(,
שע"י שישתוק מלעלות למפטיר ,יהיה לאביו נח"ר פי שני ממה
שיעלה למפטיר ע"י מחלוקת ,וזכות ושכר השלו יועיל יותר
להנפטר משכר עליית בנו למפטיר במחלוקת.
******************************
ו
שיח ל ל תשפ" ז נוע
בספר שער בת רבי )פ' קרח( הביא ע"ד מליצה במה שאמרו
חז"ל )סנהדרי ד ק"ט ע"ב( על קרח ,ויקח קרח ,לקח מקח רע
לעצמו ,וביאר ,כי העושה מחלוקת על אד גדול ממנו ,רגילי
העול לומר עליו דהוה קרח ,כי ג קרח נחלק על משה שהיה גדול
ממנו ,וזהו בזיו גדול לקרח שהי' מיוחס וחכ ועשיר ,ולוקחי
משלי ממנו לעושי המחלוקות ,נמצא שע"י מחלקותו לקח קרח
מקח רע לעצמו...
******************************
בפסוק נאמר )שמות י"ט ,א'( :בחודש השלישי לצאת בני
ישראל מאר מצרי ביו הזה באו מדבר סיני וגו' .בגמ' במס'
שבת )ד פ"ו ע"ב( דרשו ,ש"ביו הזה" קאי על ר"ח סיו ,ועה"פ )ש
ב'( ויח ש ישראל נגד ההר ,פירש"י "כאיש אחד בלב אחד".
איתא בספר דברי נחו )ווייס( שכ' ,דאפשר לומר בדר
מליצה ,דהנה המחלוקת באה עפ"י רוב מזה שאחד מתגאה על
חבירו ואינו רוצה לבטל דעתו מפני דעת חבירו ,אבל כשמתנהגי
בענוה ,אז כל אחד מבטל דעתו לדעת חבירו ושורר שלו ביניה ,
והנה הספירה של ר"ח סיו הוא חמשה וארבעי יו שהוא מ"ה
שהוא הבחינה של ענוה ,כמו שאמר משרע"ה "ונחנו מה" )שמות
ט"ז ,ז'( ,שזו היא הסיבה של השלו ,ולכ כשבאו אז בר"ח למדבר
סיני ,אזי נתקיי בה "ויח ש ישראל כאיש אחד בלב אחד",
מכיו שהיו אז בבחינת "מה" שהיא הענוה.
******************************
ז
שיח ל ל תשפ" ז נוע
סיפר הרה"ח ר' יואל רייצער שליט"א שזכה לשמש אצל הרב
מטשעבי זצ"ל מש כמה שני ,שפע סיפר לו הרב מטשעבי
שבילדותו כשהיה ב שש היה דרכו להשמיע דברי תורה ברבי
בכל שבת בעת סעודה שלישית בבית מדרשו של אביו הגה"ק
הכוכב מיעקב זצ"ל בהרמילוב ,והמאמר הכי לו אחיו הגדול הגה"צ
רבי נחו מדאמבראווא זצ"ל בעל חזו נחו .
פע בפרשת ויקהל הגיע שליח מהגה"צ רבי איטשע עטינגער
זצ"ל אב"ד לעמבערג להכוכב מיעקב זצ"ל לדו באיזה די תורה,
ורבי נחו היה עסוק ע השליח וסידר לו כל ענייניו ,ולכ לא היה
לו פנאי להכי דבר תורה לאחיו ,אול הרב מטשעבי לא הרפה
והל אחריו מש כל השבת לבקש ממנו שימסור לו דבר תורה,
אול רבי נחו התחמק כיו שלא היה לו פנאי להכי ,וכבר הבינו
אז כל המתפללי בביהמ"ד שבשבת זו לא ישמיע דבר תורה.
באותו שבת התרחש בביהמ"ד מעשה שנתעורר מחלוקת ע
הגבאי באיזה עליה יכבדו את האורח מלעמבערג .אח"כ בסעודה
שלישית אמר הגבאי של ביהמ"ד להרב מטשעבי נו תגיד איזה דבר
תורה) ,הוא ג"כ ראה וידע שלא הכינו לו השבוע ד"ת(.
ק הרב מטשעבי ואמר ,כתיב בפרשתנו "ויקהל משה את כל
עדת בני ישראל" ,כשיש אחדות בי ישראל ,אז "ויאמר אליה "
אפשר לומר תורה ,אבל כשהגבאי עושה מחלוקות בבית המדרש
בעני העליה ,אז אי אפשר לומר תורה) ...בזה יצא ידי חובת אמירת
הדבר תורה בשילוב הטפת מוסר להגבאי( ...
השליח מלעמבערג התפעל מאוד מילד קט שיאמר אימרא
כזו ,ובחזרתו סיפר על כ להרב מלעמבערג .אחרי תקופת זמ
כששלח הרב מלעמבערג מכתב להכוכב מיעקב הוסי בשולי
המכתב שמעתי דברי בנו החכ .
ח
שיח ל ל תשפ" ז נוע
כשהגיע המכתב הבחי הכוכב מיעקב בבנו המשחק בחו
כדרכ של ילדי קטני ,נז בו ואמר ,הרב מלעמבערג כבר
מתייחס במכתב אודות ,ואתה עדיי משחק בחו ) .ספר באר הג
להגה"ח רבי נפתלי גראס שליט"א(
******************************
הגאו רבי שלמה זלמ אויערב זצ"ל התבטא פע לאחד
מבאי ביתו שעסק בעל כרחו בעני סכסו כלשהו" :דע ל ! מעול
לא היה יהודי שהפסיד מוויתור בשעת מחלוקת".
******************************
ק"ד ע"א( איתא )לגבי מספר ההבדלות )ד במסכת פסחי
הנאמרות במוצ"ש( ,דא"ר יוחנ בנ של קדושי אומר אחת ונהגו הע
לומר שלש .בספר ילקוט הגרשוני כ' לפרש ולומר בדר מליצה,
דדר העול לעשות מחלוקת על התלמיד חכ ובנש"ק ,וא
הת"ח משיב למחרפיו לו ,מוסיפי עוד כהנה וכהנה כדי להגדיל
מדורת המחלוקת ,וז"ש ר' יוחנ ,דכשבנ של קדושי אומר אחת,
נהגו הע לומר שלש להרבות המחלוקת...
******************************
בפסוק נאמר )במדבר ט"ז ,י"ב( :וישלח משה לקרא לדת
ואביר ,וברש"י ,מכא שאי מחזיקי במחלוקת ,והקשה החת
סופר ,דמשמע שרק "אי מחזיקי " במחלוקת ,זאת אומרת לא
לשפו שמ על המדורה ,א באמת הרי אי זה מספיק ,אלא צרי
להשתיק את המחלוקת .ויש לומר ,דשלש פעמי הוי חזקה ,ודת
ט
שיח ל ל תשפ" ז נוע
ואביר כבר חלקו ג' פעמי על משה ,במצרי ,במתאונני ,ובעדת
קרח ,וא כ הרי ה כבר "מוחזקי " לבעלי מחלוקת ,וא כ אולי
אי צרי למחות בה ? ועל זה כתב רש"י "אי מחזיקי
במחלוקת" ,זאת אומרת שבמחלוקת אי די חזקה ,אלא אפילו
שמוחזקי לבעלי מחלוקת ,חייבי להשתיק את המחלוקת.
******************************
הרב של העיר פיטסבורג היה אומר" ,ונשמע קולו בבואו אל
הקודש" )שמות כ"ח ,ל"ה( ,כשהרב בא לעיירה לקבל כס הרבנות,
"ונשמע קולו" ,נוהגי בו בדר אר וחולקי לו כבוד ,ואילו
"ובצאתו ולא ימות" ,כעבור זמ מה כשהוא נאל מחמת מחלוקת
לעקור ממנה ,עליו להתפלל אל ריבונו של עול "ולא ימות"
שלפחות יצא ממנו של בגופו...
******************************
בפסוק נאמר )בראשית כ"ו ,כ"ב( :ויעתק מש ויחפור באר
אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה'
לנו ופרינו באר .בספר באר יצחק מרמז ,בזמ שחיי בתו
מחלוקת ,תמיד נראה המקו צר לכל אחד ,רק אחרי שחדלי מ
המריבות אז מרגישי הרחבה.
******************************
ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעי איש מזקני ישראל )שמות
י"א ,ט"ז( .מעשה ברבי יאשה בער בעל ה"בית הלוי" מבריסק זצ"ל
שהוזמ לעיירה קטנה ליישר ההדורי מסביב לשאלת בחירת רב
י
שיח ל ל תשפ" ז נוע
במקו .ראה רבי יאשה בער כי המחלוקת עצומה ,ובוערת כאש
לוהטת ,עד ששכחו כל התושבי את דאגת הפרנסה וכל דאגותיה
האחרות ,והצטדדו לצדדי וצדדי צדדי לעסוק בסכסו הרב
והרבנות.
אמר לה הרב מבריסק :כל ימי הייתי תמה אחרי פרשת
המתאונני והמתלונני ,מחלוקת בשר התאווה ובכיית הע
למשפחותיו ,נאמר "ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעי איש" ,וכי
מה תקנה ותרופה יש במינוי זקני למצב הקשה של ריב ומדני ? –
אכ עתה נודע לי הדבר ,כיו שראה הקדוש ברו הוא שה
מתרעמי ומרעישי ,מריבי ומרנני בענייני המזו ,מ בשר
ופרנסה ,אמר "אספה לי שבעי איש" ,צווה לה ויערכו בחירות
וישכחו עניות וריב ועמל וכל דאגותיה ,יעסקו ויתעסקו רק
בבחירות...
******************************
בספר אג הסהר מסופר על הגר"א גניחובסקי זצ"ל :לפני שני
רבות כאשר היתה מחלוקת גדולה בי שני תלמידי חכמי שעוררה
סערת רוחות גדולה ,נשאל רבי אברה באופ ששני תלמידי
חכמי נחלקי זה ע זה וכל הדור כולו נחלקי מחצה על מחצה
זה לכא וזה לכא ,ועומד לו אד מ הצד ואומר בידוע לי ששני
הת"ח שנחלקי כא ה גדולי יותר ממני בתורה ובמעשי
טובי ,א"כ איני נכנס לעני זה כלל ואיני תומ בשו צד ,הא
מעשיו של אד זה רצויי או לא.
והשיב על אתר :ודאי שמעשיו רצויי ,והוסי שזו העצה
היעוצה והדר הנכונה בכל מחלוקת שמעורבי בה חכמי ,שלא
להתקרב אליה כלל ולא לנסות להכריע בי הצדדי .
יא
שיח ל ל תשפ" ז נוע
וכמו כ אמר אחד מגדולי תלמידיו )הגר"י מנת שליט"א( שאמר
לו פע רבי אברה :תלמד ממני ,אני הול לחכ פלוני ומדבר עמו
בדברי תורה ,ואח"כ הנני הול לחכ השני ומדבר עמו בדברי
תורה ,אע"פ שה חלוקי בשיטת וכל הדור מעורב בזה ,ואינני
מתייחס לזה כלל ,דמה הויכוח הזה נוגע לי שאראה צור להכריע
בו.
******************************
סיפר הגראי"ש קרלי שליט"א שבהזדמנות נת לו רבו הגר"א
גניחובסקי זצ"ל עצה ,שכאשר שומעי לשו הרע על חוג מסויי ,
כדאי ללכת לביהמ"ד שלה ולשבת ש ללמוד כרבע שעה ,ואז
רואי שזה לא בדיוק כמו שחושבי ...
******************************
בפסוק נאמר )בראשית י"א ,ו'(" :ה ע אחד ושפה אחת לכל ".
בספר 'פלא יוע ' )ער 'אחדות'( כתב" :הטע שלא עשה הקב"ה
כליה בדור הפלגה כמו בדור המבול ,לפי שהיו באחדות .וזה אצלי
פשט הכתוב 'ה ע אחד ושפה אחת לכול '' ,ועתה' – כיו שה
באחדות – 'לא יבצר מה כל אשר יזמו לעשות' ,שאי מדת הדי
יכולה לשלוט בה ' ,הבה נרדה ונבלה ש שפת ' שלא ישמעו איש
שפת רעהו ,כדי שתכנס מחלוקת ביניה ויהא מקו למדת הדי
לשלוט בה " עכ"ל ,עיי"ש עוד.
והוסי על הדברי הגאו החסיד רבי שמעו הירשלער זצ"ל
בספרו 'שה לבית'" :והעירני הג"ר אלכסנדר פייערשטיי ,אשר
בדברי ה'פלא יוע ' נמצא יסוד מחודש ,אשר האחדות כוחה רב
יב
שיח ל ל תשפ" ז נוע
אפילו בי רשעי ועובדי ע"ז ,וג אצל רשעי שה באחדות אי
מדת הדי יכולה לשלוט ,וכ איתא בירושלמי )פאה פ"א ,ה"א( 'דורו
של אחאב עובדי ע"ז היו ,וע"י שלא היה לה דילטורי היו יורדי
למלחמה ונוצחי '.
******************************
שח הגאו רבי יעקב קאפיל ריי מבודאפסט זצ"ל ,כתוב
בתורה )שמות ח' ,ב'( :ותעל הצפרדע ותכס את אר מצרי ,ומפרש
רש"י בש חז"ל ,צפרדע אחת היתה והיו מכי אותה והיא מתזת
נחילי נחילי .לו השכילו המצרי לא לנגוע בצפרדע הראשונה,
ולא היו מכי אותה ,לא היו יוצאי ממנה נחילי נחילי .
הדבר בא ללמדנו כי כ היא דרכה של מחלוקת ,אחד מתחיל
לקרקר ולהתחצ נגד הרב ,א הרב הוא חכ ובעל הגיו ,הוא נות
לו לקרקר ולא מגיב ולא מכה בו ,והצפרדע נשאר יחידי ולבסו הוא
נלאה מלקרקר ונאל דו ,חבל שלא כ עושי הרבני בימינו ,רק
מתחילה צפרדע אחת לקרקר נגד ,חושבי ה שמצוה להכות
בה ,ומה התוצאה ,יוצאי ממנה נחילי נחילי
כמה קהילות נהרסו עקב צפרדע אחת שהתחילה לקרקר והיכו
בה) ...עולמו של אבא(
******************************
מקרב אחי תשי עלי מל לא תוכל לתת עלי איש נכרי
אשר לא אחי הוא )י"ז ,ט"ו( .בעיירה בגליציה פרצה מחלוקת בי
שני עדות חסידי בעני הרבנות בעיר ,לכל צד היה מועמד משלו,
וכתוצאה מהמחלוקת נבחר רב שלישי משכיל .התבטא על כ
יג
שיח ל ל תשפ" ז נוע
הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא זי"ע ,מעול לא הבנתי את הפסוק
"לא תוכל לתת עלי איש נכרי" ,על דעת מי יעלה לבחור באיש
נכרי למל ישראל? אלא כשישנה מחלוקת ג זה אפשר ,כי כל צד
מרוצה שגוי ייבחר ,ובלבד שלא ייבחר המועמד של הצד שכנגד...
******************************
בפסוק נאמר )ישעי' נ"ז,י"ט( :שלו שלו לרחוק ולקרוב אמר
ה' ורפאתיו .גדול אחד אמר פע בדר מליצה ,דהנה כשנעשה
איזה מחלוקת בי אינשי דעלמא ,עדיי אפשר שייעשה שלו
ביניה בדר הטבע ,אבל כשנעשה ח"ו מחלוקת בי בני משפחה
אחת ,אז רק השי"ת יכול לעשות שלו ביניה .וזהו "שלו שלו
לרחוק" ,היינו דשלו לרחוק זהו דבר קל ,אבל "ולקרוב" ,א צרי
לעשות שלו בי הקרובי ,אז "אמר ה' ורפאתיו" ,כי רק השי"ת
יכול לרפאות המכה...
--------------------
יד
שיח ל ל תשפ" ז נוע
משולח הקוראי
לכבוד מכו אפריו לשלמה סאנטוב -היה לנו לעונג רב מה שנכתב בגליו "נוע שיח" )בראשית
תשפ"ז ,מס' ,312עמוד י"ח( אודות המנהג בסקווירא לעשות תגלחת הראשונה לילד כאשר נעשה
ב שתי שני ,וזה של "שלש שני ערלי " ,היינו "תחילת שלש" ,כשיטת הסוברי בדברי התנא
"ב שמונה עשרה לחופה" ,היינו תחילת שמונה עשרה ,כאשר נעשה ב שבע עשרה שני .
הנה זה סברא יפה ונחמדה מאוד למקור המנהג לגלח בגיל שנתיי ,חידוש מבריק ומפתיע -א
לכאורה אי זה הטע האמיתי ,שכ בשאר הדברי הנמני במשנה לא נוהגי להחמיר כ ' ,ב
חמש למקרא' לא מדקדקי על גיל ארבע שהוא תחילת השנה החמישית.
הסיבה הפשוטה היא כי עני 'שלוש שני יהיה לכ ערלי ' נאמר על לימוד התורה ,ואכ ג
בסקווירא עושי את ה'חדר פיר ' להתחלת לימוד האל" בי"ת רק במלאות לילד שלוש שני
שלמות .רק את גילוח השערות ועשית פיאות והלבשת היארמולקע מקדימי לגיל שנתיי ,כי זה
סגולה ליראת שמי כמבואר בש"ס )שבת קנו' (:כסי רישי כי היכי דתהוי על אימתא דשמיא',
ולא יכלו רבוה"ק נ"ע לסבול שילד קט מסתובב בגילוי ראש ללא כיסוי יר"א מלכ"א.
בכבוד רב ,מכו בחצר הקודש סקווירא
לכבוד מכו בחצר הקודש סקווירא
הנה ברשימות הרב שליט"א מובא ששמע "סברא" זה מאת כ"ק מר הגה"ק מראחמיסטריווקא
זי"ע .והוסי הרבי זי"ע הא דאיתא בשו"ע הרב ,דהא דאמרו חז"ל )מס' אבות פ"ה ,כ"א( ב חמש
למקרא ,היינו כשנכנס לשנת החמישית.
ועוד מובא ברשימת הרב ,שהראה לו הגה"ק מראחמיסטריווקא זי"ע ,הא דכתב במגדל עוז )גילית
עילית פלג ט' אות ג'( :לפני בישראל היו מקריבי עליו ]לילד שגמל לאחר כ"ד חדשי [ קרב ,
ולפי פשט הכתוב )בראשית כ"א ,ח'( ,עשה אברה משתה גדול ביו שגמל יצחק מחלב אמו
]ופירש"י לסו כ"ד חודש[ .והוסי הרבי דזה שכתב במגדל עוז )אות ד'( ,דכשנכנס הילד לשנה
השלישית "צרי לחנכו ע"פ דרכו לפי מה שיכול לקבל" ,יתכ שבזה נכלל חינו במצות פיאות.
והנה זה שכתבת ש"שלוש שני יהיה לכ ערלי " נאמר רק על לימוד התורה ,ולא על גילוח
השערות -ברשימות הרב מובא מה ששמע מכ"ק מר אדמו"ר מסקווירא שליט"א ,דעל א
שאביו הרה"ק מסקווירא זי"ע לא הי' יכול לסבול שילד שכבר הול על רגליו ומדבר קצת ,לא
יהי' לו צורת יהודי ,כהא דאחז"ל )מס' סוכה ד נ"ו ע"ב( :כסי רישי כי היכי דתיהוי על אימתא
דשמיא ,ובפרט אות שלא הלכו ע כיפה לפני התגלחת ,אמנ לפני ב' שני הקפיד שלא לערו
התגלחת ,מטעמא דערלי )שהוא בתחילת ג' כמבואר לעיל(.
והא שמקפידי שלא ללמוד ע הילד אותיות עד שלש שני ,ולא מוליכי לחדר עד גיל שלש,
על א שקיבל הילד פיאות בגיל ב' ,ולא אמרינ ג"כ ששלש שני ערלי הוא ב"תחילת שלש" -
ברשימת הרב מובא ,ששמע מאת הגה"ק מראחמיסטריווקא זי"ע ,שהוא על פי דברי הרמ"א )יו"ד
סי' רמ"ה סעי' ח'( שכתב :מיד שיהיה ב שלש שני "שלימות" מלמדי אותו אותיות התורה.
בכבוד רב ,מכו "אפריו לשלמה"
טו
íéëìî ïçìåù ìò äìåò
הגה"צ רבי אלימל בידרמ שליט"א
מעיי בגליו "נוע שיח"
שיח ל ל תשפ" ז נוע
דברי זכרו על הגה"ק מראחמיסטריווקא זי"ע
במלוה מלכה לפני יומא דהילולא השלישי
בביהמ"ד ראחמיסטריווקא במאנסי
בראשות כ"ק אדמו"ר מראחמיסטריווקא-ספרינג וואלי שליט"א
מוצש"ק ראה תשפ"ו
אנו עומדי סמו ונראה ליומא דהילולא השלישי של הרבי זי"ע ,אשר לשמו ולזכרו תאות נפש ,ולנגד עיני
צפי ועולי הזכרונות מ השני הראשונות ,מהתקופה שבה זכיתי להתקרב אל הרבי.
היה זה בשנת תשמ"ב ,כאשר למדתי בישיבת "באר שמואל" בעיר בארא פארק .יו אחד בא אלי החברותא
שלי ואמר לי ,ששמע שבקרבת מקו להישיבה ,הגיע להתגורר רבי חדש -חתנו של הרה"ק מסקווירא זי"ע -
אשר באותה עת העתיק את מעו קדשו משיכו סקווירא ,ותקע אהלו בעיר בארא פארק ,והיו יתקיי מעמד
"לחיי " בביתו החדש ,ועל כ הציע לי שנעלה יחד למספר רגעי ,לראות את הרבי החדש ואת המעמד...
הסכמתי והלכתי עמו.
ואכ הייתי מ היחידי והבודדי ,שהיתה לה הזכיה הגדולה להשתת במעמד רווי ההוד ,בעת עריכת
ה"לחיי " הראשו בהיכנסו לביתו נאוה קודש.
אנו הלכנו לביתו נאוה קודש של מר הרבי זי"ע על דעת לשהות ש כמה רגעי ,בר כאשר נכנסתי לבית
הרבי ,התחלתי להתבונ על הרבי ,והאצילות המופלאה שקרנה ממנו וזיו אור פניו הק' ,כבשו את כל לבבי נפשי
ומאודי! עדינות הנפש ,העניוות והפשטות הנדירה ,ה"אמת" במלוא אמיתותה ,כל אלה משכוני כבחבלי קס .
נוכחתי לראות שהנה עומד לפני איש מור מע משכמו ומעלה ,שהוא דוגמא אישית של צדיק מהדורות
הקודמי ,שכדאי להתקשר אליו ולהסתופ בצילו הקדוש.
מאותו היו ועד יו הסתלקותו )כ"ט אב תשפ"ג( ,במש למעלה מארבעי שנה ,לא זזה ידי מתו ידו
הקדושה של הרבי זי"ע ,כל דבר קט כגדול במשעולי החיי לא עשיתי ללא הדרכתו והכרעתו המפורשת של
הרבי ,בכל דבר ועני שהייתי צרי עצה ותושיה ,קיבלתי מהרבי חיזוק עידוד והדרכה .כבר מ השבת הראשונה
קבעתי ש את מקו תפילתי בשבתות וימי טובי ,וכמעט לא החסרתי שו "טיש" מידי שבת בשבתו,
להיות מ העשרה הראשוני ,ועשיתי את כל "הגלויות" ביחד ע הרבי זי"ע בר"ה ושמחת תורה וכו' לאול
"בית יעקב" ,ולאול "ארמו טערעס" ,טר שנבנה בית מדרשו המפואר.
-------------------
כאמור ,בבחרותי כשהייתי דר בבארא פארק ,הייתי מתפלל בביהמ"ד ראחמיסטריווקא .התנהגותו של הרבי,
פשטנותו וענוותנותו ובמיוחד ה"נארמאלקייט" שלו ,עשו עלי רוש מיוחד.
ח מיוחד היה המחזה לראות את הרבי זי"ע ,שא שהיה ש כסא מיוחד עבורו -שאגב היה יש נוש
בתכלית הפשטות -מכל מקו היה יכול לפעמי לשבת על אחד הספסלי בבית המדרש ,בפרט בעת קריאת
ההפטרה ,שלעתי קרובות היה יושב על הספסל בביהמ"ד ביחד ע שאר המתפללי ,ולפעמי היה אחד
הנכדי יושב על ברכיו .אנשי היו יכולי לחשוב לפעמי שזה לא מתאי -עס פאסט נישט -שרבי יישב
על הספסל ביחד ע שאר אנשי -אבל היה לזה ח וטע מיוחד...
כמו כ היה הרבי הול למקוה ביחד ע שאר האנשי ,לא היה לו מקוה מיוחד או שטיבל מיוחד או כסא
מיוחד שרק הוא יושב על זה ולא ישב עליו זר ,אלא היה יושב על הספסל ביחד ע שאר האנשי -בתו עמי
אנכי יושב.
-------------------
בשני הראשונות ,הייתי נוהג לבוא אל הרבי זי"ע תמידי כסדר בבי הסדרי או בערב לאחר סדרי הישיבה,
לשאוב מבאר המי החיי הנוזלי מ הלבנו ,והרבי קיבל אותי תמיד בסבר פני יפות ולא מנע ממני את
אוצרו ,וכ זכיתי לקבל ולשאוב ממנו מלוא חופניי אוצרות תורה ויראת שמי .כמה פעמי א זכיתי לחזור
יח
שיח ל ל תשפ" ז נוע
עמו על השיעורי שלמדנו בישיבה ,ולפעמי הייתי חוזר ואומר לה"מגיד שיעור" בישיבה את החידושי
מתו ה"לומדות" הנפלא של הרבי זי"ע ,והיה לו לעונג רב.
אני יכול לומר בפה מלא ,שאינני זוכר כמעט מציאות כזאת שהרבי לא יקדי אותי במה שרציתי לומר לו,
א הייתי מזכיר מאמר חז"ל היה הרבי ממשי ואומר את המאמר חז"ל ,כ ג בשולח ערו היה הרבי ממשי
לומר את הלשו בשו"ע וכו' .כל דבר באשר הוא היה לו להרבי בזה ידיעה ברורה.
בשנה אחת למדתי אצל מגיד שיעור ליטאי שהזכיר בשיעור איזה "סברא" של הגאו ה"אב האזל" זצ"ל,
ואמרתי את זה להרבי .הרבי -שהיה תלמידו של ה"אב האזל" -שמע ,ואח"כ נענה ואמר שצריכי לומר את
הסברא בקנייטש אחר ,קצת שונה ממה שהמגיד שיעור אמר.
אח"כ חזרתי אל המגיד שיעור שלי ואמרתי לו את דברי הרבי ,והמגיד שיעור נשתומ ושאל אותי בפליאה,
"מי אמר ל את זה? ממי שמעת את זה?" ,ואמרתי לו ששמעתי את זה מהרבי מראחמיסטריווקא .המגיד
שיעור השתומ ,ושאל אותי בפליאה "וואס?? ַא רבי ַא למד ??"...
-------------------
הרבי זי"ע הדריכני בדר הסלולה העולה בית קל ,וזכיתי לקבל ממנו הדרכה וארחות חיי בעניני עבודת
הבורא ודר הלימוד ,וא האיר את עיני בדרכי החסידות של האי עיר וקדיש דמ שמיא נחית מרנא ורבנא
הבעל ש טוב הקדוש ותלמידיו הקדושי זי"ע .בתקופה מאירה זו זכיתי לשמוע מפי קדשו הרבה סיפורי
צדיקי ,עובדות והנהגות ,ה מתלמידי הבעש"ט הקדוש ,וה מגדולי ירושלי של מעלה שהרבי זכה להכיר ,
חסידי ואנשי מעשה שיראת קדמה לחכמת .קיימתי בנפשי את מאמר חז"ל בפרקי אבות )פ"א מ"ד( "הוי
מתאבק בעפר רגליה והוי שותה בצמא את דבריה " ,התאבקתי בעפר רגליו הטהורות של הרבי ,עשיתי אזני
כאפרכסת ,ושתיתי בצמא את דבריו הקדושי .
------------------
באות ימי נפלאי ,שעדיי ראינו רק את ראשיתו של הפסוק )איוב ח' ,ז'( "והיה ראשית מצער ואחרית
ישגה מאוד" ,כשהציבור היה עדיי קט בכמות ,זכיתי כמה פעמי בשעות הלילה להישאר לבד בבית הרבי.
כאשר לא נשארו בחדר ההמתנה עוד אנשי שביקשו להיכנס ,היה המשב"ק הרב החסיד מו"ה יהושע חיי
קאסט שליט"א הול לביתו ,ואני נשארתי ש לבד .הייתי בבית הרבי מאוד "היימיש" ,ולעתי קרובות אירע,
שהרבנית ע"ה היתה נכנסת ,ומבקשת ממני ,שבדר החוצה ,כאשר אני יורד למטה ,אנעל את הדלת.
פע אחת ישבתי אצל הרבי זי"ע בשעת לילה מאוחרת ,כאשר א אחד לא היה ש ,וג הגבאי כבר הל
לביתו .ולפתע נכנסה הרבנית ע"ה ואמרה "עס איז שוי שפעט" ]כבר מאוחר[ ,א הרבי שחשש אולי ארגיש
איזה אי נעימות מזה ,התבטא ואמר "נישט געפערלע " ]לא נורא[...
--------------
פע נכנסתי אל הרבי זי"ע לה'קוויטל צימער' -אשר ש היה מקבל את הקהל לעצה ולברכה -היה ש
שולח יש וכסא יש והרבה ספרי ...וראיתיו עומד ליד המזג ]עהרקאנדיש" [ שהיה מלוכל מפירורי
ודומיה ,והוא מנקה את זה .מיד ניגשתי אליו ועזרתי לו ,א הוא הסתכל עלי במבט תמה ושאלני "דו מיינסט
טאקע אז אי בי אזא אלטע איד?" ]אתה חושב באמת שאני כזה יהודי זק ?[...
---------------
ואסיי את דברי בסיפור ששמעתי מאחד מנכדיו של כ"ק אדמו"ר מסקולע זי"ע ,שאחר הסתלקותו של
זקינו הרבי זי"ע לגנזי מרומי ,היה הוא שרוי בשברו לב עמוק מאוד ,ועל כ גמר בדעתו להיכנס אל מר הרבי
זי"ע ,כדי לבקש ממנו נטפי תנחומי וחיזוק .בהיותו בקודש פנימה אמר האבר הזה להרבי :אי בי שטארק
צובראכ ! ווי אזוי איז שיי זי מחזק צו זיי ? ]אני שבור מאוד מהאבידה הגדולה! אי יכולי להתחזק?[
ענה לו הרבי :צוויי זאכ ! די ערשטע זא מ'זאל זע צו גיי אי זיינע וועג ,או מ'זאל זי מחזק זיי אי זיי
עבודה .די צווייטע זא ,מ'זאל גיי צו די קינדער! ]שני דברי ! הדבר הראשו תשתדלו ללכת בדרכיו
הקדושי ,ותתחזקו בעבודתו הטהורה .הדבר השני ,תסתופפו בציל של בניו ממשיכי דרכו[...
יעזור השי"ת שאכ נזכה להתדבק בדרכיו של הרבי זי"ע ,ללכת בדר שהאיר לנו .ואנו תפילה שביומא
דהילולא רבא יפ הרבי ממקומו ,להשפיע לעדת צא מרעיתו ולכל בית ישראל ,שפע ברכה והצלחה וכל מילי
דמיטב ,שנזכה לשנה טובה ומתוקה ,ובקרוב נזכה לגאולה השלימה ברחמי גדולי אמ .
יט
