gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נועם שיח · NOAM SIACH — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: נועם שיח · NOAM SIACH

שבוע: לך לך (2026-10-19)

נועם שיח · NOAM SIACH — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נועם שיח‬ ‫מאת אב"ד סאנטוב שליט"א‬ ‫האש בוערת!‬ ‫לך לך תשפ"ז‬ ‫ל‬ ‫ש‬ ‫כו ן אפריון ל‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫ה‬ ‫לייקווד תשפ"ז‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫למכון אפריון לשלמה‬ ‫להוצאת שיחות הרב שלמה זלמן פרידמן שליט"א‬ ‫אב"ד סאנטוב ‪ -‬לייקווד‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הרב פנחס בידרמ – הרב נת נטע פרוש‬ ‫‪9996551.z@gmail.com‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫לקבל גליונות ‪ ,‬לנדב ג ל יונות ‪ ,‬ולהערות‬ ‫נא לפנות להנ"ל‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫קונטרס זה נדבת‬ ‫הנגיד החסיד המפואר‬ ‫מו"ה יואל רייזמא הי"ו‬ ‫גבאי ויושב ראש מוסדות סאטמאר לייקווד‬ ‫לע"נ הרבנית הצדקנית מדעש‬ ‫הרבנית חוה עטיא בת רבי מנח מענדל ע"ה‬ ‫אמו של מלכות ה"ה הגאו הצדיק המפורס‬ ‫כ"ק אדמו"ר מר משה שליט"א מדעש‬ ‫נלב"ע ה' חשו תשפ"ז‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫‪313‬‬ ‫שיח‬ ‫ל ל תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫האש בוערת!‬ ‫‪('ç ,â"é úéùàøá) äáéøî éäú àð ìà‬‬ ‫הרמב" באיגרת המוסר לבנו רבי אברה כתב‪ :‬אל תשקצו את נפשותיכ‬ ‫במחלוקת המכלה הגו ‪ ,‬הנפש והממו ‪ .‬ראיתי לבני השחירו‪ ,‬משפחות ניספו‪,‬‬ ‫עיירות נתערערו‪ ,‬קיבוצי נפרדו‪ ,‬חסידי נפסדו‪ ,‬אנשי אמנה אבדו ונכבדי נקלו‬ ‫ונתבזו בסיבת המחלוקת‪ .‬נביאי ניבאו וחכמי חכמו ויוסיפו לספר רעת המחלוקת‬ ‫ולא הגיעו לתכליתה‪ .‬לכ שנאו אותה ונוסו מפניה והתרחקו מכל אוהביה וגואליה‬ ‫ורעיה פ תספו בכל חטאת ‪ .‬ואמרו חז"ל‪ :‬מחלוקת בבית ‪ -‬סופו להחרב‪ ,‬מחלוקת‬ ‫בבית הכנסת ‪ -‬סופו להתפזר ולהשמ ‪ ,‬מחלוקת בעיר ‪ -‬שפיכות דמי בעיר‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫במדרש )ב"ר ד'‪ ,‬ו'( אי'‪ ,‬למה אי כתיב בשני כי טוב‪ ,‬רבי יוחנ‬ ‫תני לה בש רבי יוסי ב חלפתא‪ ,‬לפי שבו נבראת גיהנ ‪ .‬רבי חנינא‬ ‫אומר‪ ,‬שבו נבראת מחלוקת שנאמר "ויהי מבדיל בי מי למי "‪.‬‬ ‫אמר רבי טביומי‪ ,‬א מחלוקת שהיא לתיקונו של עול‬ ‫ולישובו אי בה כי טוב‪ ,‬מחלוקת שהיא לערבובו‪ ,‬על אחת כמה‬ ‫וכמה‪.‬‬ ‫ולכאורה צרי להבי ‪ ,‬הרי ג ביו הראשו היתה הבדלה בי‬ ‫האור לבי החוש ‪ ,‬ובכל זאת נאמר ש 'כי טוב'‪.‬‬ ‫וביאר בספר מעי התורה שההסבר לכ הוא‪ ,‬שבדברי שה‬ ‫במהות ניגודי והפכי ‪ ,‬כמו אור וחוש ‪ ,‬אכ צריכה להיות‬ ‫הפרדה‪ ,‬והיא רצויה וטובה‪ ,‬כי אי אפשר לאור ולחוש לשמש‬ ‫כאחד‪ ,‬מה שאי כ בי מי למי ‪ ,‬שה מהות אחת‪ ,‬כא הפירוד‬ ‫ג‬ ‫שיח‬ ‫ל ל תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫אינו סימ טוב‪ .‬וללמדנו בא‪ ,‬אנשי שה בדעה ובמחשבה אחת‪,‬‬ ‫האחדות רצויה וטובה לה וכל פירוד ביניה הוא סימ רע‪ ,‬אבל‬ ‫בי צדיקי ורשעי או בי אנשי המנוגדי בדעותיה‬ ‫ובמעשיה ‪ ,‬הפירוד אינו בהכרח סימ רע‪ ,‬ולכ אומר אברה אבינו‬ ‫ללוט )בראשית י"ג‪ ,‬ט'(‪ :‬היפרד נא מעלי‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫מספרי שהגאו רבי ב ציו אבא שאול זצ"ל ענה לאד שבא‬ ‫לשאול אותו 'בתמימות' על עני הלכתי רגיש שנחלקו בו גדולי‬ ‫ההוראה‪ ,‬א אינשי דלא מעלי ניסו לגרור את המחלוקת ההלכתית‬ ‫למחלוקת אישית‪" :‬תדע"‪ ,‬אמר לו רבי ב ציו ‪" ,‬בדיו ההלכתי‪,‬‬ ‫כיצד שתנהג – יש ל על מי לסמו ‪ ,‬אבל להחזיק במחלוקת – אי‬ ‫ל כלל על מי לסמו "‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫מסופר שיו אחד באו אל הרה"ק רבי שלמה מבאבוב זי"ע‬ ‫וביקשוהו להצטר להיות צד במחלוקת מסויימת‪ ,‬באמר‬ ‫שהמחלוקת היא מחלוקת לש שמי ‪ ,‬כאשר סירב להיענות‬ ‫לבקשה‪ ,‬אמר לו אחד העסקני ‪ :‬למה לא ימשי רבינו את דר זקנו‬ ‫הגאו החכ צבי זצ"ל שהיה ידוע כלוח מלחמת ה'? ענהו הרבי‪:‬‬ ‫זקני החכ צבי היה גאו וצדיק‪ ,‬וג עשה מחלוקת לש שמי ‪,‬‬ ‫אבל אני לא נעשיתי לא גאו ולא צדיק‪ ,‬הא אני אדמה לו במידת‬ ‫המחלוקת בלבד?‬ ‫******************************‬ ‫ד‬ ‫שיח‬ ‫ל ל תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫ידידינו המשפיע המפורס הגה"צ רבי אלימל בידרמ‬ ‫שליט"א סיפר מעשה שהיה בעיירה בפולי ‪ :‬בני הקהילה חיפשו‬ ‫שוחט כשר‪ ,‬ירא אלוקי ‪ ,‬שיהיה ראוי לשחוט עבור בני הקהילה‪.‬‬ ‫הצעות רבות הועלו‪ ,‬ומתוכ ‪ ,‬לאחר סינו ובירור‪ ,‬נשארו שתי‬ ‫הצעות ראויות‪ .‬ראשי הקהל החליטו כי יערכו בחירות בי שני‬ ‫השוחטי ‪ ,‬וכ יקבע מי מה ימונה כשוחט העיירה‪.‬‬ ‫שני השוחטי היו ידידי טובי ‪ ,‬ה חיו בשלו ובשלוה‪ ,‬א‬ ‫היצר הרע יודע לנצל הזדמנויות כאלו‪ ,‬ומטבע של דברי השלו‬ ‫והשלווה הפכו למדו ומריבה‪ ,‬כל שוחט הקהיל סביבו פעילי‬ ‫ומשפיעי ‪ ,‬הללו טועני בכה והללו בכה‪ ,‬ואש המחלוקת התלקחה‬ ‫ומאנה להירגע‪.‬‬ ‫אחד השוחטי היה מקורב אל בעל ה'שפתי צדיק' מפיל‬ ‫זצ"ל‪ ,‬ושלח אליו מכתב‪ ,‬בו הוא מפרט את דבר הפלוגתא ע‬ ‫השוחט השני‪ ,‬ומבקש ממנו עצה‪ :‬מה תפקידי בעת הזאת? שלח לו‬ ‫ה'שפתי צדיק'‪" :‬מחלוקת היא אש‪ ,‬ומאש בורחי ‪ ,‬שא רגלי‬ ‫והימלט מ המקו אשר אתה שמה"‪.‬‬ ‫המכתב טר הגיעו ליעדו – אל השוחט‪ ,‬הוא הגיע לידי אחד‬ ‫מ הפעילי שצידדו לטובתו‪ ,‬הלה לא רצה שהשוחט יעזוב את‬ ‫העיר‪ ,‬ועל כ החליט שלא למוסרו לידי השוחט‪ ,‬וכ השוחט נשאר‬ ‫בעיר‪ ,‬וכדרכה של מחלוקת היא המשיכה לבעור במלוא העוצמה‪.‬‬ ‫כעבור שבוע‪ ,‬השוחט – תלמידו של ה'שפתי צדיק' הל‬ ‫לעולמו בפתע פתאו ‪ ,‬והמגפה לא נעצרה‪ ,‬אחריו מתו עוד כמה‬ ‫ממחרחרי הריב‪ ,‬ומלבי המדו ‪ .‬הדבר היה לפחד פחדי וחרדת‬ ‫אלוקי בתוככי הקהילה‪ ,‬הכל ראו עד היכ מגעת שריפת‬ ‫המחלוקת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫שיח‬ ‫ל ל תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫לימי נודע דבר תשובתו של ה'שפתי צדיק' לתלמידיו‪ ,‬ג‬ ‫פרשת העלמת המכתב ע"י 'ידידו' נודע א הוא למשפחתו‪,‬‬ ‫ומספרי שעוד כמה דורות היה קשה לבני משפחת השוחט למחול‬ ‫לו על מעשה נלוז זה‪ ,‬שלא מסר לאבי המשפחה את דבריו‬ ‫הנחרצי של מורו ורבו‪ ,‬ובזה גר לסילוקו מהעול בטר עת‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫מסופר שמסביב לביתו של הרה"ק רבי שלמה מזוועהיל זי"ע‬ ‫בשכונת בית ישראל בירושלי חיו חתולי רבי ‪ ,‬שהוא היה‬ ‫מאכיל ומשק ולא הרשה שיגרשו אות מאזור הבית‪.‬‬ ‫פע אמר לאחד ממקורביו‪ :‬תדע ל ‪ ,‬שחתולי אלו ה‬ ‫גלגולי של נשמות שהתערבו במחלוקת שהיתה בזמנו בי שתי‬ ‫חסידויות‪ ,‬והוצרכו לשוב לעול הזה ולהתגלגל בחיה טמאה ובזויה‬ ‫זו למרות שמחלוקת היתה לש שמי ‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫בספר נשמת ישראל )הרפנס‪ ,‬ענייני יארצייט( הביא מספר כ‬ ‫החיי שבשו אופ לא יעשו מחלוקת בשביל עליית המפטיר‪ .‬וכ'‬ ‫בדר מליצה‪" ,‬מלה בסלע משתוקא בתרי " )מגילה ד י"ח ע"א(‪,‬‬ ‫שע"י שישתוק מלעלות למפטיר‪ ,‬יהיה לאביו נח"ר פי שני ממה‬ ‫שיעלה למפטיר ע"י מחלוקת‪ ,‬וזכות ושכר השלו יועיל יותר‬ ‫להנפטר משכר עליית בנו למפטיר במחלוקת‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫ו‬ ‫שיח‬ ‫ל ל תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫בספר שער בת רבי )פ' קרח( הביא ע"ד מליצה במה שאמרו‬ ‫חז"ל )סנהדרי ד ק"ט ע"ב( על קרח‪ ,‬ויקח קרח‪ ,‬לקח מקח רע‬ ‫לעצמו‪ ,‬וביאר‪ ,‬כי העושה מחלוקת על אד גדול ממנו‪ ,‬רגילי‬ ‫העול לומר עליו דהוה קרח‪ ,‬כי ג קרח נחלק על משה שהיה גדול‬ ‫ממנו‪ ,‬וזהו בזיו גדול לקרח שהי' מיוחס וחכ ועשיר‪ ,‬ולוקחי‬ ‫משלי ממנו לעושי המחלוקות‪ ,‬נמצא שע"י מחלקותו לקח קרח‬ ‫מקח רע לעצמו‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫בפסוק נאמר )שמות י"ט‪ ,‬א'(‪ :‬בחודש השלישי לצאת בני‬ ‫ישראל מאר מצרי ביו הזה באו מדבר סיני וגו'‪ .‬בגמ' במס'‬ ‫שבת )ד פ"ו ע"ב( דרשו‪ ,‬ש"ביו הזה" קאי על ר"ח סיו ‪ ,‬ועה"פ )ש‬ ‫ב'( ויח ש ישראל נגד ההר‪ ,‬פירש"י "כאיש אחד בלב אחד"‪.‬‬ ‫איתא בספר דברי נחו )ווייס( שכ'‪ ,‬דאפשר לומר בדר‬ ‫מליצה‪ ,‬דהנה המחלוקת באה עפ"י רוב מזה שאחד מתגאה על‬ ‫חבירו ואינו רוצה לבטל דעתו מפני דעת חבירו‪ ,‬אבל כשמתנהגי‬ ‫בענוה‪ ,‬אז כל אחד מבטל דעתו לדעת חבירו ושורר שלו ביניה ‪,‬‬ ‫והנה הספירה של ר"ח סיו הוא חמשה וארבעי יו שהוא מ"ה‬ ‫שהוא הבחינה של ענוה‪ ,‬כמו שאמר משרע"ה "ונחנו מה" )שמות‬ ‫ט"ז‪ ,‬ז'(‪ ,‬שזו היא הסיבה של השלו ‪ ,‬ולכ כשבאו אז בר"ח למדבר‬ ‫סיני‪ ,‬אזי נתקיי בה "ויח ש ישראל כאיש אחד בלב אחד"‪,‬‬ ‫מכיו שהיו אז בבחינת "מה" שהיא הענוה‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫ז‬ ‫שיח‬ ‫ל ל תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫סיפר הרה"ח ר' יואל רייצער שליט"א שזכה לשמש אצל הרב‬ ‫מטשעבי זצ"ל מש כמה שני ‪ ,‬שפע סיפר לו הרב מטשעבי‬ ‫שבילדותו כשהיה ב שש היה דרכו להשמיע דברי תורה ברבי‬ ‫בכל שבת בעת סעודה שלישית בבית מדרשו של אביו הגה"ק‬ ‫הכוכב מיעקב זצ"ל בהרמילוב‪ ,‬והמאמר הכי לו אחיו הגדול הגה"צ‬ ‫רבי נחו מדאמבראווא זצ"ל בעל חזו נחו ‪.‬‬ ‫פע בפרשת ויקהל הגיע שליח מהגה"צ רבי איטשע עטינגער‬ ‫זצ"ל אב"ד לעמבערג להכוכב מיעקב זצ"ל לדו באיזה די תורה‪,‬‬ ‫ורבי נחו היה עסוק ע השליח וסידר לו כל ענייניו‪ ,‬ולכ לא היה‬ ‫לו פנאי להכי דבר תורה לאחיו‪ ,‬אול הרב מטשעבי לא הרפה‬ ‫והל אחריו מש כל השבת לבקש ממנו שימסור לו דבר תורה‪,‬‬ ‫אול רבי נחו התחמק כיו שלא היה לו פנאי להכי ‪ ,‬וכבר הבינו‬ ‫אז כל המתפללי בביהמ"ד שבשבת זו לא ישמיע דבר תורה‪.‬‬ ‫באותו שבת התרחש בביהמ"ד מעשה שנתעורר מחלוקת ע‬ ‫הגבאי באיזה עליה יכבדו את האורח מלעמבערג‪ .‬אח"כ בסעודה‬ ‫שלישית אמר הגבאי של ביהמ"ד להרב מטשעבי נו תגיד איזה דבר‬ ‫תורה‪) ,‬הוא ג"כ ראה וידע שלא הכינו לו השבוע ד"ת(‪.‬‬ ‫ק הרב מטשעבי ואמר‪ ,‬כתיב בפרשתנו "ויקהל משה את כל‬ ‫עדת בני ישראל"‪ ,‬כשיש אחדות בי ישראל‪ ,‬אז "ויאמר אליה "‬ ‫אפשר לומר תורה‪ ,‬אבל כשהגבאי עושה מחלוקות בבית המדרש‬ ‫בעני העליה‪ ,‬אז אי אפשר לומר תורה‪) ...‬בזה יצא ידי חובת אמירת‬ ‫הדבר תורה בשילוב הטפת מוסר להגבאי‪( ...‬‬ ‫השליח מלעמבערג התפעל מאוד מילד קט שיאמר אימרא‬ ‫כזו‪ ,‬ובחזרתו סיפר על כ להרב מלעמבערג‪ .‬אחרי תקופת זמ‬ ‫כששלח הרב מלעמבערג מכתב להכוכב מיעקב הוסי בשולי‬ ‫המכתב שמעתי דברי בנו החכ ‪.‬‬ ‫ח‬ ‫שיח‬ ‫ל ל תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫כשהגיע המכתב הבחי הכוכב מיעקב בבנו המשחק בחו‬ ‫כדרכ של ילדי קטני ‪ ,‬נז בו ואמר‪ ,‬הרב מלעמבערג כבר‬ ‫מתייחס במכתב אודות ‪ ,‬ואתה עדיי משחק בחו ‪) .‬ספר באר הג‬ ‫להגה"ח רבי נפתלי גראס שליט"א(‬ ‫******************************‬ ‫הגאו רבי שלמה זלמ אויערב זצ"ל התבטא פע לאחד‬ ‫מבאי ביתו שעסק בעל כרחו בעני סכסו כלשהו‪" :‬דע ל ! מעול‬ ‫לא היה יהודי שהפסיד מוויתור בשעת מחלוקת"‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫ק"ד ע"א( איתא )לגבי מספר ההבדלות‬ ‫)ד‬ ‫במסכת פסחי‬ ‫הנאמרות במוצ"ש(‪ ,‬דא"ר יוחנ בנ של קדושי אומר אחת ונהגו הע‬ ‫לומר שלש‪ .‬בספר ילקוט הגרשוני כ' לפרש ולומר בדר מליצה‪,‬‬ ‫דדר העול לעשות מחלוקת על התלמיד חכ ובנש"ק‪ ,‬וא‬ ‫הת"ח משיב למחרפיו לו‪ ,‬מוסיפי עוד כהנה וכהנה כדי להגדיל‬ ‫מדורת המחלוקת‪ ,‬וז"ש ר' יוחנ ‪ ,‬דכשבנ של קדושי אומר אחת‪,‬‬ ‫נהגו הע לומר שלש להרבות המחלוקת‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫בפסוק נאמר )במדבר ט"ז‪ ,‬י"ב(‪ :‬וישלח משה לקרא לדת‬ ‫ואביר ‪ ,‬וברש"י‪ ,‬מכא שאי מחזיקי במחלוקת‪ ,‬והקשה החת‬ ‫סופר‪ ,‬דמשמע שרק "אי מחזיקי " במחלוקת‪ ,‬זאת אומרת לא‬ ‫לשפו שמ על המדורה‪ ,‬א באמת הרי אי זה מספיק‪ ,‬אלא צרי‬ ‫להשתיק את המחלוקת‪ .‬ויש לומר‪ ,‬דשלש פעמי הוי חזקה‪ ,‬ודת‬ ‫ט‬ ‫שיח‬ ‫ל ל תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫ואביר כבר חלקו ג' פעמי על משה‪ ,‬במצרי ‪ ,‬במתאונני ‪ ,‬ובעדת‬ ‫קרח‪ ,‬וא כ הרי ה כבר "מוחזקי " לבעלי מחלוקת‪ ,‬וא כ אולי‬ ‫אי צרי למחות בה ? ועל זה כתב רש"י "אי מחזיקי‬ ‫במחלוקת"‪ ,‬זאת אומרת שבמחלוקת אי די חזקה‪ ,‬אלא אפילו‬ ‫שמוחזקי לבעלי מחלוקת‪ ,‬חייבי להשתיק את המחלוקת‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫הרב של העיר פיטסבורג היה אומר‪" ,‬ונשמע קולו בבואו אל‬ ‫הקודש" )שמות כ"ח‪ ,‬ל"ה(‪ ,‬כשהרב בא לעיירה לקבל כס הרבנות‪,‬‬ ‫"ונשמע קולו"‪ ,‬נוהגי בו בדר אר וחולקי לו כבוד‪ ,‬ואילו‬ ‫"ובצאתו ולא ימות"‪ ,‬כעבור זמ מה כשהוא נאל מחמת מחלוקת‬ ‫לעקור ממנה‪ ,‬עליו להתפלל אל ריבונו של עול "ולא ימות"‬ ‫שלפחות יצא ממנו של בגופו‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫בפסוק נאמר )בראשית כ"ו‪ ,‬כ"ב(‪ :‬ויעתק מש ויחפור באר‬ ‫אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחובות ויאמר כי עתה הרחיב ה'‬ ‫לנו ופרינו באר ‪ .‬בספר באר יצחק מרמז‪ ,‬בזמ שחיי בתו‬ ‫מחלוקת‪ ,‬תמיד נראה המקו צר לכל אחד‪ ,‬רק אחרי שחדלי מ‬ ‫המריבות אז מרגישי הרחבה‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעי איש מזקני ישראל )שמות‬ ‫י"א‪ ,‬ט"ז(‪ .‬מעשה ברבי יאשה בער בעל ה"בית הלוי" מבריסק זצ"ל‬ ‫שהוזמ לעיירה קטנה ליישר ההדורי מסביב לשאלת בחירת רב‬ ‫י‬ ‫שיח‬ ‫ל ל תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫במקו ‪ .‬ראה רבי יאשה בער כי המחלוקת עצומה‪ ,‬ובוערת כאש‬ ‫לוהטת‪ ,‬עד ששכחו כל התושבי את דאגת הפרנסה וכל דאגותיה‬ ‫האחרות‪ ,‬והצטדדו לצדדי וצדדי צדדי לעסוק בסכסו הרב‬ ‫והרבנות‪.‬‬ ‫אמר לה הרב מבריסק‪ :‬כל ימי הייתי תמה אחרי פרשת‬ ‫המתאונני והמתלונני ‪ ,‬מחלוקת בשר התאווה ובכיית הע‬ ‫למשפחותיו‪ ,‬נאמר "ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעי איש"‪ ,‬וכי‬ ‫מה תקנה ותרופה יש במינוי זקני למצב הקשה של ריב ומדני ? –‬ ‫אכ עתה נודע לי הדבר‪ ,‬כיו שראה הקדוש ברו הוא שה‬ ‫מתרעמי ומרעישי ‪ ,‬מריבי ומרנני בענייני המזו ‪ ,‬מ בשר‬ ‫ופרנסה‪ ,‬אמר "אספה לי שבעי איש"‪ ,‬צווה לה ויערכו בחירות‬ ‫וישכחו עניות וריב ועמל וכל דאגותיה ‪ ,‬יעסקו ויתעסקו רק‬ ‫בבחירות‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫בספר אג הסהר מסופר על הגר"א גניחובסקי זצ"ל‪ :‬לפני שני‬ ‫רבות כאשר היתה מחלוקת גדולה בי שני תלמידי חכמי שעוררה‬ ‫סערת רוחות גדולה‪ ,‬נשאל רבי אברה באופ ששני תלמידי‬ ‫חכמי נחלקי זה ע זה וכל הדור כולו נחלקי מחצה על מחצה‬ ‫זה לכא וזה לכא ‪ ,‬ועומד לו אד מ הצד ואומר בידוע לי ששני‬ ‫הת"ח שנחלקי כא ה גדולי יותר ממני בתורה ובמעשי‬ ‫טובי ‪ ,‬א"כ איני נכנס לעני זה כלל ואיני תומ בשו צד‪ ,‬הא‬ ‫מעשיו של אד זה רצויי או לא‪.‬‬ ‫והשיב על אתר‪ :‬ודאי שמעשיו רצויי ‪ ,‬והוסי שזו העצה‬ ‫היעוצה והדר הנכונה בכל מחלוקת שמעורבי בה חכמי ‪ ,‬שלא‬ ‫להתקרב אליה כלל ולא לנסות להכריע בי הצדדי ‪.‬‬ ‫יא‬ ‫שיח‬ ‫ל ל תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫וכמו כ אמר אחד מגדולי תלמידיו )הגר"י מנת שליט"א( שאמר‬ ‫לו פע רבי אברה ‪ :‬תלמד ממני‪ ,‬אני הול לחכ פלוני ומדבר עמו‬ ‫בדברי תורה‪ ,‬ואח"כ הנני הול לחכ השני ומדבר עמו בדברי‬ ‫תורה‪ ,‬אע"פ שה חלוקי בשיטת וכל הדור מעורב בזה‪ ,‬ואינני‬ ‫מתייחס לזה כלל‪ ,‬דמה הויכוח הזה נוגע לי שאראה צור להכריע‬ ‫בו‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫סיפר הגראי"ש קרלי שליט"א שבהזדמנות נת לו רבו הגר"א‬ ‫גניחובסקי זצ"ל עצה‪ ,‬שכאשר שומעי לשו הרע על חוג מסויי ‪,‬‬ ‫כדאי ללכת לביהמ"ד שלה ולשבת ש ללמוד כרבע שעה‪ ,‬ואז‬ ‫רואי שזה לא בדיוק כמו שחושבי ‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫בפסוק נאמר )בראשית י"א‪ ,‬ו'(‪" :‬ה ע אחד ושפה אחת לכל "‪.‬‬ ‫בספר 'פלא יוע ' )ער 'אחדות'( כתב‪" :‬הטע שלא עשה הקב"ה‬ ‫כליה בדור הפלגה כמו בדור המבול‪ ,‬לפי שהיו באחדות‪ .‬וזה אצלי‬ ‫פשט הכתוב 'ה ע אחד ושפה אחת לכול '‪' ,‬ועתה' – כיו שה‬ ‫באחדות – 'לא יבצר מה כל אשר יזמו לעשות'‪ ,‬שאי מדת הדי‬ ‫יכולה לשלוט בה ‪' ,‬הבה נרדה ונבלה ש שפת ' שלא ישמעו איש‬ ‫שפת רעהו‪ ,‬כדי שתכנס מחלוקת ביניה ויהא מקו למדת הדי‬ ‫לשלוט בה " עכ"ל‪ ,‬עיי"ש עוד‪.‬‬ ‫והוסי על הדברי הגאו החסיד רבי שמעו הירשלער זצ"ל‬ ‫בספרו 'שה לבית'‪" :‬והעירני הג"ר אלכסנדר פייערשטיי ‪ ,‬אשר‬ ‫בדברי ה'פלא יוע ' נמצא יסוד מחודש‪ ,‬אשר האחדות כוחה רב‬ ‫יב‬ ‫שיח‬ ‫ל ל תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫אפילו בי רשעי ועובדי ע"ז‪ ,‬וג אצל רשעי שה באחדות אי‬ ‫מדת הדי יכולה לשלוט‪ ,‬וכ איתא בירושלמי )פאה פ"א‪ ,‬ה"א( 'דורו‬ ‫של אחאב עובדי ע"ז היו‪ ,‬וע"י שלא היה לה דילטורי היו יורדי‬ ‫למלחמה ונוצחי '‪.‬‬ ‫******************************‬ ‫שח הגאו רבי יעקב קאפיל ריי מבודאפסט זצ"ל‪ ,‬כתוב‬ ‫בתורה )שמות ח'‪ ,‬ב'(‪ :‬ותעל הצפרדע ותכס את אר מצרי ‪ ,‬ומפרש‬ ‫רש"י בש חז"ל‪ ,‬צפרדע אחת היתה והיו מכי אותה והיא מתזת‬ ‫נחילי נחילי ‪ .‬לו השכילו המצרי לא לנגוע בצפרדע הראשונה‪,‬‬ ‫ולא היו מכי אותה‪ ,‬לא היו יוצאי ממנה נחילי נחילי ‪.‬‬ ‫הדבר בא ללמדנו כי כ היא דרכה של מחלוקת‪ ,‬אחד מתחיל‬ ‫לקרקר ולהתחצ נגד הרב‪ ,‬א הרב הוא חכ ובעל הגיו ‪ ,‬הוא נות‬ ‫לו לקרקר ולא מגיב ולא מכה בו‪ ,‬והצפרדע נשאר יחידי ולבסו הוא‬ ‫נלאה מלקרקר ונאל דו ‪ ,‬חבל שלא כ עושי הרבני בימינו‪ ,‬רק‬ ‫מתחילה צפרדע אחת לקרקר נגד ‪ ,‬חושבי ה שמצוה להכות‬ ‫בה‪ ,‬ומה התוצאה‪ ,‬יוצאי ממנה נחילי נחילי‬ ‫כמה קהילות נהרסו עקב צפרדע אחת שהתחילה לקרקר והיכו‬ ‫בה‪) ...‬עולמו של אבא(‬ ‫******************************‬ ‫מקרב אחי תשי עלי מל לא תוכל לתת עלי איש נכרי‬ ‫אשר לא אחי הוא )י"ז‪ ,‬ט"ו(‪ .‬בעיירה בגליציה פרצה מחלוקת בי‬ ‫שני עדות חסידי בעני הרבנות בעיר‪ ,‬לכל צד היה מועמד משלו‪,‬‬ ‫וכתוצאה מהמחלוקת נבחר רב שלישי משכיל‪ .‬התבטא על כ‬ ‫יג‬ ‫שיח‬ ‫ל ל תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא זי"ע‪ ,‬מעול לא הבנתי את הפסוק‬ ‫"לא תוכל לתת עלי איש נכרי"‪ ,‬על דעת מי יעלה לבחור באיש‬ ‫נכרי למל ישראל? אלא כשישנה מחלוקת ג זה אפשר‪ ,‬כי כל צד‬ ‫מרוצה שגוי ייבחר‪ ,‬ובלבד שלא ייבחר המועמד של הצד שכנגד‪...‬‬ ‫******************************‬ ‫בפסוק נאמר )ישעי' נ"ז‪,‬י"ט(‪ :‬שלו שלו לרחוק ולקרוב אמר‬ ‫ה' ורפאתיו‪ .‬גדול אחד אמר פע בדר מליצה‪ ,‬דהנה כשנעשה‬ ‫איזה מחלוקת בי אינשי דעלמא‪ ,‬עדיי אפשר שייעשה שלו‬ ‫ביניה בדר הטבע‪ ,‬אבל כשנעשה ח"ו מחלוקת בי בני משפחה‬ ‫אחת‪ ,‬אז רק השי"ת יכול לעשות שלו ביניה ‪ .‬וזהו "שלו שלו‬ ‫לרחוק"‪ ,‬היינו דשלו לרחוק זהו דבר קל‪ ,‬אבל "ולקרוב"‪ ,‬א צרי‬ ‫לעשות שלו בי הקרובי ‪ ,‬אז "אמר ה' ורפאתיו"‪ ,‬כי רק השי"ת‬ ‫יכול לרפאות המכה‪...‬‬ ‫‪--------------------‬‬ ‫יד‬ ‫שיח‬ ‫ל ל תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫משולח הקוראי‬ ‫לכבוד מכו אפריו לשלמה סאנטוב ‪ -‬היה לנו לעונג רב מה שנכתב בגליו "נוע שיח" )בראשית‬ ‫תשפ"ז‪ ,‬מס' ‪ ,312‬עמוד י"ח( אודות המנהג בסקווירא לעשות תגלחת הראשונה לילד כאשר נעשה‬ ‫ב שתי שני ‪ ,‬וזה של "שלש שני ערלי "‪ ,‬היינו "תחילת שלש"‪ ,‬כשיטת הסוברי בדברי התנא‬ ‫"ב שמונה עשרה לחופה"‪ ,‬היינו תחילת שמונה עשרה‪ ,‬כאשר נעשה ב שבע עשרה שני ‪.‬‬ ‫הנה זה סברא יפה ונחמדה מאוד למקור המנהג לגלח בגיל שנתיי ‪ ,‬חידוש מבריק ומפתיע ‪ -‬א‬ ‫לכאורה אי זה הטע האמיתי‪ ,‬שכ בשאר הדברי הנמני במשנה לא נוהגי להחמיר כ ‪' ,‬ב‬ ‫חמש למקרא' לא מדקדקי על גיל ארבע שהוא תחילת השנה החמישית‪.‬‬ ‫הסיבה הפשוטה היא כי עני 'שלוש שני יהיה לכ ערלי ' נאמר על לימוד התורה‪ ,‬ואכ ג‬ ‫בסקווירא עושי את ה'חדר פיר ' להתחלת לימוד האל" בי"ת רק במלאות לילד שלוש שני‬ ‫שלמות‪ .‬רק את גילוח השערות ועשית פיאות והלבשת היארמולקע מקדימי לגיל שנתיי ‪ ,‬כי זה‬ ‫סגולה ליראת שמי כמבואר בש"ס )שבת קנו‪' (:‬כסי רישי כי היכי דתהוי על אימתא דשמיא'‪,‬‬ ‫ולא יכלו רבוה"ק נ"ע לסבול שילד קט מסתובב בגילוי ראש ללא כיסוי יר"א מלכ"א‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪ ,‬מכו בחצר הקודש סקווירא‬ ‫‪‬‬ ‫לכבוד מכו בחצר הקודש סקווירא‬ ‫הנה ברשימות הרב שליט"א מובא ששמע "סברא" זה מאת כ"ק מר הגה"ק מראחמיסטריווקא‬ ‫זי"ע‪ .‬והוסי הרבי זי"ע הא דאיתא בשו"ע הרב‪ ,‬דהא דאמרו חז"ל )מס' אבות פ"ה‪ ,‬כ"א( ב חמש‬ ‫למקרא‪ ,‬היינו כשנכנס לשנת החמישית‪.‬‬ ‫ועוד מובא ברשימת הרב‪ ,‬שהראה לו הגה"ק מראחמיסטריווקא זי"ע‪ ,‬הא דכתב במגדל עוז )גילית‬ ‫עילית פלג ט' אות ג'(‪ :‬לפני בישראל היו מקריבי עליו ]לילד שגמל לאחר כ"ד חדשי [ קרב ‪,‬‬ ‫ולפי פשט הכתוב )בראשית כ"א‪ ,‬ח'(‪ ,‬עשה אברה משתה גדול ביו שגמל יצחק מחלב אמו‬ ‫]ופירש"י לסו כ"ד חודש[‪ .‬והוסי הרבי דזה שכתב במגדל עוז )אות ד'(‪ ,‬דכשנכנס הילד לשנה‬ ‫השלישית "צרי לחנכו ע"פ דרכו לפי מה שיכול לקבל"‪ ,‬יתכ שבזה נכלל חינו במצות פיאות‪.‬‬ ‫והנה זה שכתבת ש"שלוש שני יהיה לכ ערלי " נאמר רק על לימוד התורה‪ ,‬ולא על גילוח‬ ‫השערות ‪ -‬ברשימות הרב מובא מה ששמע מכ"ק מר אדמו"ר מסקווירא שליט"א‪ ,‬דעל א‬ ‫שאביו הרה"ק מסקווירא זי"ע לא הי' יכול לסבול שילד שכבר הול על רגליו ומדבר קצת‪ ,‬לא‬ ‫יהי' לו צורת יהודי‪ ,‬כהא דאחז"ל )מס' סוכה ד נ"ו ע"ב(‪ :‬כסי רישי כי היכי דתיהוי על אימתא‬ ‫דשמיא‪ ,‬ובפרט אות שלא הלכו ע כיפה לפני התגלחת‪ ,‬אמנ לפני ב' שני הקפיד שלא לערו‬ ‫התגלחת‪ ,‬מטעמא דערלי )שהוא בתחילת ג' כמבואר לעיל(‪.‬‬ ‫והא שמקפידי שלא ללמוד ע הילד אותיות עד שלש שני ‪ ,‬ולא מוליכי לחדר עד גיל שלש‪,‬‬ ‫על א שקיבל הילד פיאות בגיל ב'‪ ,‬ולא אמרינ ג"כ ששלש שני ערלי הוא ב"תחילת שלש" ‪-‬‬ ‫ברשימת הרב מובא‪ ,‬ששמע מאת הגה"ק מראחמיסטריווקא זי"ע‪ ,‬שהוא על פי דברי הרמ"א )יו"ד‬ ‫סי' רמ"ה סעי' ח'( שכתב‪ :‬מיד שיהיה ב שלש שני "שלימות" מלמדי אותו אותיות התורה‪.‬‬ ‫בכבוד רב‪ ,‬מכו "אפריו לשלמה"‬ ‫טו‬ ‫‪íéëìî ïçìåù ìò äìåò‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הגה"צ רבי אלימל בידרמ שליט"א‬ ‫מעיי בגליו "נוע שיח"‬ ‫שיח‬ ‫ל ל תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫דברי זכרו על הגה"ק מראחמיסטריווקא זי"ע‬ ‫במלוה מלכה לפני יומא דהילולא השלישי‬ ‫בביהמ"ד ראחמיסטריווקא במאנסי‬ ‫בראשות כ"ק אדמו"ר מראחמיסטריווקא‪-‬ספרינג וואלי שליט"א‬ ‫מוצש"ק ראה תשפ"ו‬ ‫אנו עומדי סמו ונראה ליומא דהילולא השלישי של הרבי זי"ע‪ ,‬אשר לשמו ולזכרו תאות נפש‪ ,‬ולנגד עיני‬ ‫צפי ועולי הזכרונות מ השני הראשונות‪ ,‬מהתקופה שבה זכיתי להתקרב אל הרבי‪.‬‬ ‫היה זה בשנת תשמ"ב‪ ,‬כאשר למדתי בישיבת "באר שמואל" בעיר בארא פארק‪ .‬יו אחד בא אלי החברותא‬ ‫שלי ואמר לי‪ ,‬ששמע שבקרבת מקו להישיבה‪ ,‬הגיע להתגורר רבי חדש ‪ -‬חתנו של הרה"ק מסקווירא זי"ע ‪-‬‬ ‫אשר באותה עת העתיק את מעו קדשו משיכו סקווירא‪ ,‬ותקע אהלו בעיר בארא פארק‪ ,‬והיו יתקיי מעמד‬ ‫"לחיי " בביתו החדש‪ ,‬ועל כ הציע לי שנעלה יחד למספר רגעי ‪ ,‬לראות את הרבי החדש ואת המעמד‪...‬‬ ‫הסכמתי והלכתי עמו‪.‬‬ ‫ואכ הייתי מ היחידי והבודדי ‪ ,‬שהיתה לה הזכיה הגדולה להשתת במעמד רווי ההוד‪ ,‬בעת עריכת‬ ‫ה"לחיי " הראשו בהיכנסו לביתו נאוה קודש‪.‬‬ ‫אנו הלכנו לביתו נאוה קודש של מר הרבי זי"ע על דעת לשהות ש כמה רגעי ‪ ,‬בר כאשר נכנסתי לבית‬ ‫הרבי‪ ,‬התחלתי להתבונ על הרבי‪ ,‬והאצילות המופלאה שקרנה ממנו וזיו אור פניו הק'‪ ,‬כבשו את כל לבבי נפשי‬ ‫ומאודי! עדינות הנפש‪ ,‬העניוות והפשטות הנדירה‪ ,‬ה"אמת" במלוא אמיתותה‪ ,‬כל אלה משכוני כבחבלי קס ‪.‬‬ ‫נוכחתי לראות שהנה עומד לפני איש מור מע משכמו ומעלה‪ ,‬שהוא דוגמא אישית של צדיק מהדורות‬ ‫הקודמי ‪ ,‬שכדאי להתקשר אליו ולהסתופ בצילו הקדוש‪.‬‬ ‫מאותו היו ועד יו הסתלקותו )כ"ט אב תשפ"ג(‪ ,‬במש למעלה מארבעי שנה‪ ,‬לא זזה ידי מתו ידו‬ ‫הקדושה של הרבי זי"ע‪ ,‬כל דבר קט כגדול במשעולי החיי לא עשיתי ללא הדרכתו והכרעתו המפורשת של‬ ‫הרבי‪ ,‬בכל דבר ועני שהייתי צרי עצה ותושיה‪ ,‬קיבלתי מהרבי חיזוק עידוד והדרכה‪ .‬כבר מ השבת הראשונה‬ ‫קבעתי ש את מקו תפילתי בשבתות וימי טובי ‪ ,‬וכמעט לא החסרתי שו "טיש" מידי שבת בשבתו‪,‬‬ ‫להיות מ העשרה הראשוני ‪ ,‬ועשיתי את כל "הגלויות" ביחד ע הרבי זי"ע בר"ה ושמחת תורה וכו' לאול‬ ‫"בית יעקב"‪ ,‬ולאול "ארמו טערעס"‪ ,‬טר שנבנה בית מדרשו המפואר‪.‬‬ ‫‪-------------------‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בבחרותי כשהייתי דר בבארא פארק‪ ,‬הייתי מתפלל בביהמ"ד ראחמיסטריווקא‪ .‬התנהגותו של הרבי‪,‬‬ ‫פשטנותו וענוותנותו ובמיוחד ה"נארמאלקייט" שלו‪ ,‬עשו עלי רוש מיוחד‪.‬‬ ‫ח מיוחד היה המחזה לראות את הרבי זי"ע‪ ,‬שא שהיה ש כסא מיוחד עבורו ‪ -‬שאגב היה יש נוש‬ ‫בתכלית הפשטות ‪ -‬מכל מקו היה יכול לפעמי לשבת על אחד הספסלי בבית המדרש‪ ,‬בפרט בעת קריאת‬ ‫ההפטרה‪ ,‬שלעתי קרובות היה יושב על הספסל בביהמ"ד ביחד ע שאר המתפללי ‪ ,‬ולפעמי היה אחד‬ ‫הנכדי יושב על ברכיו‪ .‬אנשי היו יכולי לחשוב לפעמי שזה לא מתאי ‪ -‬עס פאסט נישט ‪ -‬שרבי יישב‬ ‫על הספסל ביחד ע שאר אנשי ‪ -‬אבל היה לזה ח וטע מיוחד‪...‬‬ ‫כמו כ היה הרבי הול למקוה ביחד ע שאר האנשי ‪ ,‬לא היה לו מקוה מיוחד או שטיבל מיוחד או כסא‬ ‫מיוחד שרק הוא יושב על זה ולא ישב עליו זר‪ ,‬אלא היה יושב על הספסל ביחד ע שאר האנשי ‪ -‬בתו עמי‬ ‫אנכי יושב‪.‬‬ ‫‪-------------------‬‬ ‫בשני הראשונות‪ ,‬הייתי נוהג לבוא אל הרבי זי"ע תמידי כסדר בבי הסדרי או בערב לאחר סדרי הישיבה‪,‬‬ ‫לשאוב מבאר המי החיי הנוזלי מ הלבנו ‪ ,‬והרבי קיבל אותי תמיד בסבר פני יפות ולא מנע ממני את‬ ‫אוצרו‪ ,‬וכ זכיתי לקבל ולשאוב ממנו מלוא חופניי אוצרות תורה ויראת שמי ‪ .‬כמה פעמי א זכיתי לחזור‬ ‫יח‬ ‫שיח‬ ‫ל ל תשפ" ז‬ ‫נוע‬ ‫עמו על השיעורי שלמדנו בישיבה‪ ,‬ולפעמי הייתי חוזר ואומר לה"מגיד שיעור" בישיבה את החידושי‬ ‫מתו ה"לומדות" הנפלא של הרבי זי"ע‪ ,‬והיה לו לעונג רב‪.‬‬ ‫אני יכול לומר בפה מלא‪ ,‬שאינני זוכר כמעט מציאות כזאת שהרבי לא יקדי אותי במה שרציתי לומר לו‪,‬‬ ‫א הייתי מזכיר מאמר חז"ל היה הרבי ממשי ואומר את המאמר חז"ל‪ ,‬כ ג בשולח ערו היה הרבי ממשי‬ ‫לומר את הלשו בשו"ע וכו'‪ .‬כל דבר באשר הוא היה לו להרבי בזה ידיעה ברורה‪.‬‬ ‫בשנה אחת למדתי אצל מגיד שיעור ליטאי שהזכיר בשיעור איזה "סברא" של הגאו ה"אב האזל" זצ"ל‪,‬‬ ‫ואמרתי את זה להרבי‪ .‬הרבי ‪ -‬שהיה תלמידו של ה"אב האזל" ‪ -‬שמע‪ ,‬ואח"כ נענה ואמר שצריכי לומר את‬ ‫הסברא בקנייטש אחר‪ ,‬קצת שונה ממה שהמגיד שיעור אמר‪.‬‬ ‫אח"כ חזרתי אל המגיד שיעור שלי ואמרתי לו את דברי הרבי‪ ,‬והמגיד שיעור נשתומ ושאל אותי בפליאה‪,‬‬ ‫"מי אמר ל את זה? ממי שמעת את זה?"‪ ,‬ואמרתי לו ששמעתי את זה מהרבי מראחמיסטריווקא‪ .‬המגיד‬ ‫שיעור השתומ ‪ ,‬ושאל אותי בפליאה "וואס?? ַא רבי ַא למד ??"‪...‬‬ ‫‪-------------------‬‬ ‫הרבי זי"ע הדריכני בדר הסלולה העולה בית קל‪ ,‬וזכיתי לקבל ממנו הדרכה וארחות חיי בעניני עבודת‬ ‫הבורא ודר הלימוד‪ ,‬וא האיר את עיני בדרכי החסידות של האי עיר וקדיש דמ שמיא נחית מרנא ורבנא‬ ‫הבעל ש טוב הקדוש ותלמידיו הקדושי זי"ע‪ .‬בתקופה מאירה זו זכיתי לשמוע מפי קדשו הרבה סיפורי‬ ‫צדיקי ‪ ,‬עובדות והנהגות‪ ,‬ה מתלמידי הבעש"ט הקדוש‪ ,‬וה מגדולי ירושלי של מעלה שהרבי זכה להכיר ‪,‬‬ ‫חסידי ואנשי מעשה שיראת קדמה לחכמת ‪ .‬קיימתי בנפשי את מאמר חז"ל בפרקי אבות )פ"א מ"ד( "הוי‬ ‫מתאבק בעפר רגליה והוי שותה בצמא את דבריה "‪ ,‬התאבקתי בעפר רגליו הטהורות של הרבי‪ ,‬עשיתי אזני‬ ‫כאפרכסת‪ ,‬ושתיתי בצמא את דבריו הקדושי ‪.‬‬ ‫‪------------------‬‬ ‫באות ימי נפלאי ‪ ,‬שעדיי ראינו רק את ראשיתו של הפסוק )איוב ח'‪ ,‬ז'( "והיה ראשית מצער ואחרית‬ ‫ישגה מאוד"‪ ,‬כשהציבור היה עדיי קט בכמות‪ ,‬זכיתי כמה פעמי בשעות הלילה להישאר לבד בבית הרבי‪.‬‬ ‫כאשר לא נשארו בחדר ההמתנה עוד אנשי שביקשו להיכנס‪ ,‬היה המשב"ק הרב החסיד מו"ה יהושע חיי‬ ‫קאסט שליט"א הול לביתו‪ ,‬ואני נשארתי ש לבד‪ .‬הייתי בבית הרבי מאוד "היימיש"‪ ,‬ולעתי קרובות אירע‪,‬‬ ‫שהרבנית ע"ה היתה נכנסת‪ ,‬ומבקשת ממני‪ ,‬שבדר החוצה‪ ,‬כאשר אני יורד למטה‪ ,‬אנעל את הדלת‪.‬‬ ‫פע אחת ישבתי אצל הרבי זי"ע בשעת לילה מאוחרת‪ ,‬כאשר א אחד לא היה ש ‪ ,‬וג הגבאי כבר הל‬ ‫לביתו‪ .‬ולפתע נכנסה הרבנית ע"ה ואמרה "עס איז שוי שפעט" ]כבר מאוחר[‪ ,‬א הרבי שחשש אולי ארגיש‬ ‫איזה אי נעימות מזה‪ ,‬התבטא ואמר "נישט געפערלע " ]לא נורא[‪...‬‬ ‫‪--------------‬‬ ‫פע נכנסתי אל הרבי זי"ע לה'קוויטל צימער' ‪ -‬אשר ש היה מקבל את הקהל לעצה ולברכה ‪ -‬היה ש‬ ‫שולח יש וכסא יש והרבה ספרי ‪ ...‬וראיתיו עומד ליד המזג ]עהרקאנדיש" [ שהיה מלוכל מפירורי‬ ‫ודומיה ‪ ,‬והוא מנקה את זה‪ .‬מיד ניגשתי אליו ועזרתי לו‪ ,‬א הוא הסתכל עלי במבט תמה ושאלני "דו מיינסט‬ ‫טאקע אז אי בי אזא אלטע איד?" ]אתה חושב באמת שאני כזה יהודי זק ?[‪...‬‬ ‫‪---------------‬‬ ‫ואסיי את דברי בסיפור ששמעתי מאחד מנכדיו של כ"ק אדמו"ר מסקולע זי"ע‪ ,‬שאחר הסתלקותו של‬ ‫זקינו הרבי זי"ע לגנזי מרומי ‪ ,‬היה הוא שרוי בשברו לב עמוק מאוד‪ ,‬ועל כ גמר בדעתו להיכנס אל מר הרבי‬ ‫זי"ע‪ ,‬כדי לבקש ממנו נטפי תנחומי וחיזוק‪ .‬בהיותו בקודש פנימה אמר האבר הזה להרבי‪ :‬אי בי שטארק‬ ‫צובראכ ! ווי אזוי איז שיי זי מחזק צו זיי ? ]אני שבור מאוד מהאבידה הגדולה! אי יכולי להתחזק?[‬ ‫ענה לו הרבי‪ :‬צוויי זאכ ! די ערשטע זא מ'זאל זע צו גיי אי זיינע וועג ‪ ,‬או מ'זאל זי מחזק זיי אי זיי‬ ‫עבודה‪ .‬די צווייטע זא ‪ ,‬מ'זאל גיי צו די קינדער! ]שני דברי ! הדבר הראשו תשתדלו ללכת בדרכיו‬ ‫הקדושי ‪ ,‬ותתחזקו בעבודתו הטהורה‪ .‬הדבר השני‪ ,‬תסתופפו בציל של בניו ממשיכי דרכו[‪...‬‬ ‫יעזור השי"ת שאכ נזכה להתדבק בדרכיו של הרבי זי"ע‪ ,‬ללכת בדר שהאיר לנו‪ .‬ואנו תפילה שביומא‬ ‫דהילולא רבא יפ הרבי ממקומו‪ ,‬להשפיע לעדת צא מרעיתו ולכל בית ישראל‪ ,‬שפע ברכה והצלחה וכל מילי‬ ‫דמיטב‪ ,‬שנזכה לשנה טובה ומתוקה‪ ,‬ובקרוב נזכה לגאולה השלימה ברחמי גדולי אמ ‪.‬‬ ‫יט‬