gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS

שבוע: לך לך (2026-10-19)

שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הרה"ג ר' פנחס פרידמאן שליט"א‬ ‫פרשת לך לך תשפ"ז‬ ‫ביאור הפתרון לחידה הסתומה‬ ‫מדוע השתוקק אברהם אבינו שהחזיק עצמו כעפר ואפר‬ ‫שיחתמו את הברכה הראשונה רק בשמו "מגן אברהם"‬ ‫כשבא יעקב אבינו ופגע בשערי שמים והקדיש‬ ‫אלקי יצחק‪ ,‬ואגדלה שמך‪ ,‬זהו שאומרים אלקי‬ ‫בפרשתנו פרשת לך‪-‬לך דבר בעתו מה טוב‬ ‫שמו של הקב"ה‪ ,‬מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו‬ ‫יעקב‪ .‬יכול יהו חותמין בכולן‪ ,‬תלמוד לומר והיה‬ ‫להתבונן במה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה‬ ‫ברוך אתה ה' האל הקדוש"‪.‬‬ ‫ברכה‪ ,‬בך חותמין ואין חותמין בכולן"‪.‬‬ ‫לפתוח שלש פעמים בכל יום את הברכה‬ ‫הראשונה לתפלת שמונה עשרה בהזכרת האבות‬ ‫על פי האמור יומתק להבין הטעם שתיקנו‬ ‫נמצינו למדים מזה חידוש גדול‪ ,‬כי אנשי‬ ‫הקדושים‪" :‬ברוך אתה ה' אלקינו ואלקי אבותינו‪,‬‬ ‫להזכיר בברכה הראשונה שהיא כנגד אברהם‬ ‫כנסת הגדולה תיקנו להזכיר בכל יום בברכה‬ ‫אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב"‪ .‬ואנו‬ ‫אבינו את ג' אבות הקדושים "אלקי אברהם אלקי‬ ‫הראשונה בתפלת שמונה עשרה‪ ,‬את ההבטחה‬ ‫מסיימים את הברכה הראשונה בשמו של אברהם‬ ‫יצחק ואלקי יעקב"‪ ,‬כדי לקיים בכך את ההבטחה‬ ‫שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו‪ ,‬שבכל ג' תפלות‬ ‫אבינו‪" :‬ברוך אתה ה' מגן אברהם"‪.‬‬ ‫שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו "ואעשך לגוי‬ ‫יזכירו את שלושת האבות‪ ,‬ויחתמו את הברכה‬ ‫גדול‪ ,‬זהו שאומרים אלקי אברהם‪ ,‬ואברכך‪,‬‬ ‫הראשונה בשמו "מגן אברהם"‪.‬‬ ‫בדרך הפשט מסתבר לבאר הטעם לכך‪ ,‬על‬ ‫זהו שאומרים אלקי יצחק‪ ,‬ואגדלה שמך‪ ,‬זהו‬ ‫פי מה ששנינו בגמרא (ברכות כו‪" :):‬תפלות אבות‬ ‫הנה מה טוב ומה נעים לצרף שני הפירושים‬ ‫שאומרים אלקי יעקב"‪ ,‬ולכן אנו מסיימים ברכה‬ ‫תקנום‪ ...‬אברהם תיקן תפלת שחרית‪ ...‬יצחק תיקן‬ ‫והיו לאחדים‪ ,‬כי לפני שאנו מתפללים בתפלת‬ ‫זו "מגן אברהם"‪ ,‬לקיים בכך גם מה שהבטיח לו‬ ‫תפלת מנחה‪ ...‬יעקב תיקן תפלת ערבית"‪ .‬הנה כי‬ ‫שמונה עשרה על כל צרכינו‪ ,‬המיוסדים בדרך‬ ‫הקב"ה "והיה ברכה" ‪" -‬בך חותמין ולא בהם"‪.‬‬ ‫כן מטעם זה תיקנו לפתוח את כל ג' התפלות‪,‬‬ ‫כלל על ג' ענינים אלו‪ ,‬בנים‪ ,‬ממון ושם‪ ,‬אנו‬ ‫בהזכרת ג' אבות הקדושים שתיקנו להתפלל ג'‬ ‫ויש להוסיף תבלין לבאר לפי זה כמה דברים‬ ‫מזכירים את ג' אבות הקדושים שהבטיח הקב"ה‬ ‫תפלות אלו בכל יום‪.‬‬ ‫שתיקנו אנשי כנסת הגדולה בברכה זו הקשורים‬ ‫לאברהם אבינו "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה‬ ‫שמך"‪ ,‬שיזכירו את שמם‪ ,‬ועל ידי זה נזכה שיקיים‬ ‫אולם ממה שתיקנו לסיים את הברכה‬ ‫לאברהם אבינו‪:‬‬ ‫הקב"ה גם את הפירוש הראשון‪ ,‬לברך את זרעו‬ ‫הראשונה "ברוך אתה ה' מגן אברהם"‪ ,‬אנו למדים‬ ‫א) מה שתיקנו לתאר את הקב"ה בתואר "אל‬ ‫של אברהם בג' ברכות הללו בנים‪ ,‬ממון ושם‪.‬‬ ‫כי המקור לנוסח קדוש זה הוא מהבטחתו‬ ‫עליון" ‪" -‬אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב‬ ‫הראשונה של הקב"ה לאברהם אבינו‪ ,‬באחד‬ ‫אל עליון"‪ ,‬כי תואר זה מתקשר לאברהם אבינו‬ ‫הברכה הראשונה "מגן אברהם"‬ ‫מעשרה הניסיונות שצוה עליו לעזוב את ארצו‬ ‫שבירכו מלכי צדק מלך שלם (בראשית יד‪-‬יט)‪" :‬ברוך‬ ‫היא כנגד אברהם אבינו‬ ‫ואת מולדתו ללכת לארץ ישראל‪ ,‬וכמו שפתח‬ ‫אברם לאל עליון קונה שמים וארץ"‪ .‬וכן השתמש‬ ‫ונראה להעיר כי מה שדרש רבי שמעון בן‬ ‫הכתוב בפרשתנו (בראשית יב‪-‬א)‪" :‬ויאמר ה' אל‬ ‫אברהם אבינו עצמו בלשון זה באומרו (שם כב)‪:‬‬ ‫לקיש "בך חותמין ולא בהם"‪ ,‬שיחתמו את הברכה‬ ‫אברם‪ ,‬לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך‬ ‫"הרמותי ידי אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ"‪.‬‬ ‫אל הארץ אשר אראך‪ ,‬ואעשך לגוי גדול ואברכך‬ ‫הראשונה בשמו של אברהם "מגן אברהם"‪,‬‬ ‫ואגדלה שמך והיה ברכה"‪.‬‬ ‫ב) מה שתיקנו לתאר את הקב"ה בתואר "גומל‬ ‫מתאים להפליא למה שכתבו הקדמונים‪ ,‬כי ג'‬ ‫חסדים טובים"‪ ,‬הוא רמז על אברהם אבינו שהלך‬ ‫הברכות הראשונות של שמונה עשרה תיקנו כנגד‬ ‫ופירש רש"י שני פירושים בביאור הבטחתו‬ ‫בדרכו של הקב"ה לגמול חסד עם הבריות‪ ,‬וכמו‬ ‫ג' אבות הקדושים‪ ,‬הברכה הראשונה היא כנגד‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬הפירוש הראשון‪" :‬ואעשך לגוי גדול‪,‬‬ ‫שדרשו בגמרא (סוטה יד‪ ).‬מקרא שכתוב (דברים יג‪-‬ה)‪:‬‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬והנה המקור לכך בדברי ה"שבלי‬ ‫לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים‪ ,‬ממעטת‬ ‫"אחרי ה' אלקיכם תלכו‪ ...‬להלך אחר מדותיו"‪.‬‬ ‫לקט" (ענין תפלה סימן יח)‪:‬‬ ‫פריה‪ ,‬ורביה וממעטת את הממון‪ ,‬וממעטת את‬ ‫השם‪ ,‬לכך הוזקק לשלש ברכות הללו‪ ,‬שהבטיחו‬ ‫ג) מה שתיקנו לצרף להקב"ה את התואר‬ ‫"כשניצול אברהם מאור כשדים‪ ,‬פתחו מלאכי‬ ‫על הבנים ועל הממון ועל השם"‪ .‬ולפי פירוש‬ ‫השרת ואמרו ברוך אתה ה' מגן אברהם‪ ,‬כשנעקד‬ ‫"וקונה הכל"‪ ,‬כי גם זה מתקשר לאברהם אבינו‬ ‫זה "ואעשך לגוי גדול" הוא ברכה על הבנים‪,‬‬ ‫יצחק אבינו על גבי המזבח ונעשה דשן‪ ,‬והיה‬ ‫כמו שהזכיר מלכי צדק בברכתו‪" :‬ברוך אברם‬ ‫"ואברכך" הוא ברכה על הממון‪" ,‬ואגדלה שמך"‬ ‫אפרו מושלך על הר המוריה‪ ,‬מיד הביא עליו‬ ‫לאל עליון קונה שמים וארץ"‪.‬‬ ‫הוא ברכה על השם‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא טל והחיה אותו‪ ,‬לפיכך אמר‬ ‫ד) "וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם‬ ‫דוד (תהלים קלג‪-‬ג) כטל חרמון שיורד על הררי‬ ‫הפירוש השני מקורו בגמרא (פסחים קיז‪:):‬‬ ‫למען שמו באהבה"‪ .‬מתקשר גם כן לאברהם‬ ‫ציון וגו'‪ ,‬כטל שהחיה בו יצחק אבינו‪ ,‬מיד פתחו‬ ‫"אמר רבי שמעון בן לקיש‪ ,‬ואעשך לגוי גדול‪ ,‬זהו‬ ‫אבינו שהבטיחו הקב"ה בברית בין הבתרים על‬ ‫מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' מחיה המתים‪.‬‬ ‫שאומרים אלקי אברהם‪ ,‬ואברכך‪ ,‬זהו שאומרים‬ ‫ז"פשת ךל ךל תשרפ | א‬ ‫הגאולה העתידה‪ ,‬כמו שכתוב (שם טו‪-‬יד)‪" :‬וגם את‬ ‫בכל ברכה ראשונה של תפלת העמידה אנו מזכירים‬ ‫הגוי אשר יעבודו דן אנכי"‪ ,‬ודרשו במדרש (ב"ר מד‪-‬‬ ‫את הבטחתו הראשונה של הקב"ה לאברהם אבינו‬ ‫יט)‪" :‬היה לומר 'גם' מאי 'וגם'‪ ,‬אלא 'גם' הוא מצרים‬ ‫'וגם' לרבות ארבעה גלויות"‪.‬‬ ‫"ואעשך לגוי גדול‪ ,‬זהו שאומרים אלקי אברהם‪,‬‬ ‫ואברכך‪ ,‬זהו שאומרים אלקי יצחק‪ ,‬ואגדלה שמך‪ ,‬זהו שאומרים אלקי יעקב"‬ ‫מדוע היה חשוב לאברהם אבינו‬ ‫שיחתמו את הברכה רק בשמו "מגן אברהם"‬ ‫ביאור הבטחתו של הקב"ה לאברהם אבינו‪" :‬והיה ברכה"‪,‬‬ ‫אלא שעתה מוטלת עלינו חובת הביאור‬ ‫בך חותמין "מגן אברהם" ואין חותמין בכולן‬ ‫ליישב הפליאה הגדולה‪ ,‬על מה שהבטיח הקב"ה‬ ‫לאברהם אבינו "ֶוֶ ְְהֵיֵה ברכה‪ ,‬בך חותמין ולא‬ ‫בהם"‪ ,‬משמע שיש בזה חשיבות גדולה לאברהם‪,‬‬ ‫חידושי הרי"ם זי"ע‪" :‬אל תירא אברם אנכי מגן לך"‪,‬‬ ‫וצריך ביאור איך יעלה על הדעת כי אברהם אבינו‬ ‫הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו שיגן על הנקודה הפנימית‬ ‫שהיה עניו גדול‪ ,‬וכמו שאמר להקב"ה (בראשית יח‪-‬‬ ‫כז)‪" :‬הנה נא הואלתי לדבר אל אדוני ואנכי עפר‬ ‫וזהו שכתב ב"ישמח ישראל" (פרשת נח) לפרש‬ ‫אינו רשע‪ ,‬וכל מה שחטא אינו אלא בחיצוניות‬ ‫ואפר"‪ ,‬היה חשוב לו שלא יחתמו את הברכה‬ ‫הפסוק (ישעיה ו‪-‬י)‪" :‬ולבבו יבין ושב ורפא לו"‪.‬‬ ‫ולא מעומק הלב‪.‬‬ ‫בשם כל האבות אלא רק בשמו "מגן אברהם"‪.‬‬ ‫כי שורש התשובה הוא שיתבונן החוטא עמוק‬ ‫בנקודה הפנימית שבלבו‪ ,‬ששם טמון הניצוץ‬ ‫"ממעמקים קראתיך ה'" מהנקודה‬ ‫רחש לבי דבר טוב לבאר הענין בזה על פי‬ ‫האלקי שביב זיק רשפי אש שלא נכבה מעולם‪,‬‬ ‫הפנימית שלא חטאה‬ ‫הקדמה יקרה ממשנתו הטהורה של החידושי‬ ‫ועל ידי זה יזכה להדליק האש שבלב להמשיך‬ ‫בספר "דובר שלום" (אות רל) מביא בשם כ"ק‬ ‫הרי"ם זי"ע ב"ספר הזכות" שכתב בכתב יד קדשו‬ ‫קדושה וטהרה גם על כל רמ"ח אבריו ושס"ה‬ ‫מרן השר שלום מבעלזא זי"ע‪ ,‬שאמר בשלחנו‬ ‫(פרשת תזריע)‪ ,‬לפרש מה שכתוב בפרשתנו פרשת‬ ‫גידיו‪ ,‬וזהו "ולבבו יבין"‪ ,‬אם יבין היטב את עומק‬ ‫הטהור בחמשה עשר בשבט לפרש הפסוק (תהלים‬ ‫לך‪-‬לך בברית בין הבתרים (בראשית טו‪-‬א)‪" :‬אחר‬ ‫נקודה הפנימית שבלבבו‪" ,‬ושב ורפא לו"‪.‬‬ ‫קל‪-‬א)‪" :‬שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'"‪ .‬כי‬ ‫הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה‬ ‫לכאורה קשה איך מסוגל האדם להתגבר על היצר‬ ‫לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך"‪.‬‬ ‫הנקודה הפנימית‬ ‫הרע שכבר שלט בו וקלקל אותו‪ .‬אך העצה על‬ ‫היא ירושה מהאבות הקדושים‬ ‫כך היא שיתפלל לה' שיעורר את הניצוץ הקדוש‬ ‫מפרש החידושי הרי"ם הכוונה בזה בלשון‬ ‫קדשו‪" :‬וזה שאמר השי"ת לאברהם אבינו אנכי‬ ‫אמנם כאמור מדברי החידושי הרי"ם זי"ע אנו‬ ‫הנקודה הפנימית שבקרבו שאין ליצר הרע שום‬ ‫מגן לך‪ ,‬שיש נקודה בלב כל איש מישראל‬ ‫למדים‪ ,‬כי השורש של הנקודה הפנימית היהודית‬ ‫שליטה עליה‪ ,‬ועל ידי זה יוכל להתגבר על היצר‬ ‫שהשי"ת הוא מגן שלא יאבד אותה‪ ,‬ומזה הוא‬ ‫שנשארת תמיד בתכלית השלימות בלי פגם‪ ,‬הוא‬ ‫ולהתקרב לה'‪ .‬וזהו הפירוש "ממעמקים קראתיך‬ ‫(סנהדרין מד‪ ).‬אף על פי שחטא ישראל הוא‪ ,‬ועל זה‬ ‫מהבטחת הקב"ה לאברהם אבינו "אל תירא אברם‬ ‫ה'"‪ ,‬אני קורא לה' ממעמקי הלב‪ ,‬מהנקודה‬ ‫אנו מברכין השי"ת מגן אברהם"‪.‬‬ ‫אנכי מגן לך"‪ ,‬ולפי מה שיתבאר לפנינו נראה‬ ‫הפנימית שבלב שאין פגם החטא מגיע לשם‪.‬‬ ‫ברור‪ ,‬כי הן אמת שאברהם אבינו היה הראשון‬ ‫נכדו מרן ה"שפת אמת" זי"ע מרבה להביא‬ ‫רעיון קדוש זה מבואר גם כן בספר "נאות‬ ‫שבזכותו הבטיח הקב"ה דבר זה‪ ,‬אבל באמת‬ ‫דבר זה בשמו‪ ,‬ובדבריו (סוכות תרמ"ד ד"ה חג הסוכות)‬ ‫הדשא" (ח"ג ר"ה דף קפ) מכתב יד קדשו של הגה"ק‬ ‫כל שלושת האבות כלולים בהבטחה זו‪ ,‬ועל כך‬ ‫הוא כותב בלשון קדשו‪" :‬ואדוני אבי זקני ז"ל‬ ‫בעל "אבני נזר"‪ ,‬הנה הדברים בלשון קדשו‪:‬‬ ‫רמז שלמה המלך באומרו (קהלת ד‪-‬יב)‪" :‬והחוט‬ ‫היה אומר תמיד‪ ,‬שיש נקודה בכל איש ישראל‬ ‫המשולש לא במהרה ינתק"‪.‬‬ ‫"שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'‪ .‬נראה‬ ‫שהקב"ה מגין עליה‪ ,‬ועל זה נאמר מגן אברהם‪,‬‬ ‫ביאור הענין‪ ,‬דהנה בכלי שרת הדין אם הם‬ ‫והיא נקודה אהבה הנ"ל‪ ,‬שעליה נאמר (שיר השירים‬ ‫נקדים מה שהאריך בעל ה"תניא" ב"לקוטי‬ ‫טהורים כשרים וראויים לעבודה‪ ,‬מה שאין כן אם‬ ‫ח‪-‬ז) מים רבים לא יוכלו לכבות"‪.‬‬ ‫אמרים" (פרק יח) לבאר דבר תמוה שנראה בשעת‬ ‫נטמאו אינם ראויים לעבודה‪ ,‬ואם עבד בהם גם‬ ‫גזירת השמד‪ ,‬שאפילו קלי הדעת ופושעי ישראל‬ ‫יסוד נשגב זה שיש בכל איש ישראל נקודה‬ ‫העבודה נפסלת‪ ,‬ואם כן כשאדם חוטא ואבריו‬ ‫שלא יכלו לעמוד בפני יצר התאוה‪ ,‬עם כל זאת‬ ‫פנימית‪ ,‬מובא גם כן בספר "בוצינא דנהורא"‬ ‫נטמאו בטומאת העבירות‪ ,‬אם כן איך מועילה‬ ‫סירבו להמיר את דתם ולהתנצר‪ ,‬וקידשו את‬ ‫להרה"ק הרבי ר' ברוך ממעז'ביז' זי"ע‪ ,‬שמפרש‬ ‫אחר כך תשובה‪ ,‬הלוא אבריו טמאים ואיך יכול‬ ‫השם הנכבד במסירות נפש ובקבלת יסורים באש‬ ‫בזה מה שהתפלל דוד מלך ישראל (תהלים לז‪-‬י)‪:‬‬ ‫לעבוד בהם להקב"ה‪.‬‬ ‫ובמים‪ .‬ולכאורה יפלא שאם לא הצליחו לעמוד‬ ‫"ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו"‪,‬‬ ‫בפני יצר התאוה‪ ,‬על אף שאין במניעתם כל כך‬ ‫אך צריך לשוב באבר שלא נפגם‪ ,‬וזה בפנימיות‬ ‫פירוש‪ ,‬אפילו אם אדם מישראל הרבה לפשוע‬ ‫הלב ועמקו‪ ,‬שבאמת אף אם איש ישראל חוטא‬ ‫ח"ו עד שהוא בבחינת רשע‪ ,‬עם כל זה גם אצלו‬ ‫יסורים‪ ,‬איך הצליחו לעמוד בפני יסורים קשים‬ ‫לפעמים‪ ,‬אין החטא מעמקי הלב רק בחיצוניות‪,‬‬ ‫"ועוד מעט"‪ ,‬נשאר בו עוד מעט שהיא הנקודה‬ ‫ובלבד שלא להמיר דתם‪.‬‬ ‫אבל הפנימיות של ישראל טובה‪ ,‬אם כן צריך‬ ‫הפנימית של הלב‪" ,‬ואין רשע"‪ ,‬ששם אינו נקרא‬ ‫ומבאר בעל ה"תניא" כי אצל כל איש ישראל‬ ‫להתחיל לשוב מזה המקום שלא נפגם‪ ,‬ואחר‬ ‫רשע כי הפגם אינו מגיע לשם‪ ,‬והתפלל דוד המלך‬ ‫אפילו הקל שבקלים ופושעי ישראל‪ ,‬טמונה‬ ‫שהתשובה נתקבלה ממילא נתקנו כל האברים‪,‬‬ ‫לה' "והתבוננת על מקומו"‪ ,‬תתבונן נא בנקודה‬ ‫בפנימיות לבו מצד נשמתו אהבה עצומה לה'‬ ‫וזה ממעמקים מעומקא דליבא"‪.‬‬ ‫הפנימית שבלב "ואיננו"‪ ,‬ותראה שבנקודה ההיא‬ ‫ז"פשת ךל ךל תשרפ | ב‬ ‫"מתי יגיעו מעשי‬ ‫בכל התפלות אנו מברכים בברכה הראשונה "מגן אברהם"‪,‬‬ ‫למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב"‬ ‫על מה שהקב"ה מגן ושומר על הנקודה הפנימית‬ ‫יומתק לצרף דברות קדשו של ה"ישמח‬ ‫משה" (סוף פרשת ויחי)‪ ,‬שמפרש מאמר המדרש‬ ‫אברהם אבינו השתוקק שיחתמו הברכה הראשונה "מגן אברהם"‪,‬‬ ‫(תנא דבי אליהו רבא פרק כה)‪" :‬שכל אחד ואחד‬ ‫כדי שיגן הקב"ה על הנקודה הפנימית במדת החסד‬ ‫מישראל חייב לומר‪ ,‬מתי יגיעו מעשי למעשה‬ ‫אבותי אברהם יצחק ויעקב"‪ .‬על פי מה שכתב‬ ‫המגיד מקאז'ניץ בשם בעל התניא‪ :‬אנו מזכירים "אלקי אברהם‬ ‫ה"אור החיים" הקדוש (פרשת קרח) לבאר מה‬ ‫אלקי יצחק ואלקי יעקב"‪ ,‬כי כל אחד יש לו ירושה מהאבות הקדושים‬ ‫שכתוב במחלוקת קרח ועדתו (במדבר טז‪-‬א)‪:‬‬ ‫"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי"‪.‬‬ ‫ביאור חדש‪ :‬מג"ן בגימטריא ג' פעמים א"ל‪,‬‬ ‫ומפרש בגמרא (סנהדרין קט‪ ):‬הטעם שלא נזכר‬ ‫כי כל ג' אבות הקדושים שומרים על הנקודה הפנימית במדת החסד‬ ‫גם כן בן יעקב‪" :‬יעקב ביקש רחמים על עצמו‪,‬‬ ‫שנאמר (בראשית מט‪-‬ו) בסודם אל תבוא נפשי‬ ‫עזה‪ ,‬לאסתכלא ביקרא דמלכא שהוא יתברך‬ ‫למעלה מן השכל‪ ,‬שהיא ירושה שקיבלנו מן‬ ‫קדוש ומובדל ואין ערוך אליו כלל"‪.‬‬ ‫האבות הקדושים‪ ,‬ובלשון קדשו‪" :‬והענין כי‬ ‫ובקהלם אל תחד כבודי‪ ,‬בסודם אל תבוא נפשי‪,‬‬ ‫האבות הן הן המרכבה‪ ,‬ועל כן זכו להמשיך נפש‬ ‫אלו מרגלים‪ ,‬ובקהלם אל תחד כבודי‪ ,‬זה עדת‬ ‫ולפי המבואר נקודה פנימית זו היא ירושה‬ ‫רוח נשמה לבניהם אחריהם עד עולם‪ ...‬לכל אחד‬ ‫קרח"‪ .‬וצריך ביאור איזו תועלת יש בכך שלא‬ ‫מהאבות הקדושים‪ ,‬לפי זה נשכיל להבין מה‬ ‫ואחד כפי מדרגתו וכפי מעשיו‪ ...‬אפילו לקל‬ ‫נזכר שמו של יעקב‪ ,‬שהרי בכל אופן ברור לכל‬ ‫שמבאר בעל ה"תניא" ב"תורה אור" (תחילת‬ ‫שבקלים ופושעי ישראל"‪.‬‬ ‫שהיה מבני בניו של יעקב‪.‬‬ ‫פרשת וארא) כי מטעם זה אנו מזכירים בכל תפלה‬ ‫"אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב"‪ ,‬כדי‬ ‫אך מה שאנו רואים פושעי ישראל שאינם‬ ‫וביאר ה"אור החיים" הענין בזה כי יעקב‬ ‫לעורר נקודה פנימית זו שהיא ירושה מהאבות‬ ‫מקיימים מצוות ה'‪ ,‬הסיבה לכך היא כי אהבה זו‬ ‫אבינו שכלול מכל ג' האבות הקדושים הוא שורש‬ ‫הקדושים‪ ,‬ובלשון קדשו‪:‬‬ ‫היא אצלם בבחינת שינה והסתרה‪ ,‬מכוסה בלבוש‬ ‫נשמות ישראל‪ ,‬לכן ביקש יעקב רחמים שלא יזכר‬ ‫שק של עוונות ופשעים‪ .‬אמנם כאשר בא אותו‬ ‫שמו בעדת קרח‪ ,‬כדי שהפגם של קרח לא יגיע‬ ‫"שבחינת האבות היא ירושה לבניהם אחריהם‬ ‫קל דעת לניסיון של המרת הדת וכפירה בה'‪ ,‬כי‬ ‫גם בשורש נשמתו מיעקב ראש האילן הקדוש‪ ,‬כי‬ ‫בכל דור ודור‪ ,‬לכל חד לפום שיעורא דיליה‪ ,‬ולכן‬ ‫אז מתעוררת האהבה המוסתרת בפנימיות לבו‬ ‫אם הפגם היה מגיע עד ראשית השרשרת שורש‬ ‫אומרים אלקי אבותינו אלקי אברהם וכו'‪ ,‬אבל‬ ‫משנתה העמוקה‪ ,‬ומתפרצת בשלהבת אש קודש‪,‬‬ ‫נשמת יעקב‪ ,‬שוב לא היה יכול לקבל תיקון‬ ‫שאר בחינות ומעלת הצדיקים‪ ,‬כגון השבטים‬ ‫אשר מים רבים לא יוכלו לכבות אהבתם לה'‪,‬‬ ‫אפילו בתשובה וגיהנם‪ ,‬ובלשון קדשו‪" :‬וזו היתה‬ ‫ראובן שמעון לוי שהם ודאי בחינות אורות‬ ‫ואפילו קלי הדעת מוכנים למסור את נפשם על‬ ‫תפלתו של יעקב‪ ,‬שלא יגיע כח החטא עד עיקר‬ ‫עליונים‪ ,‬יש לך אדם שאין בו כלל בחינות ומדרגות‬ ‫קדושת ה'‪ ,‬כדי שלא לפגום ולעקור את אהבת ה'‬ ‫השורש שביעקב‪ ,‬ולא ינתק חבל הכסף מעיקרו‪,‬‬ ‫אלו‪ ,‬מה שאין כן בחינת האבות צריך להיות בכל‬ ‫שירשו מן האבות הקדושים‪.‬‬ ‫אדם‪ ,‬שהם שורש ומקור כל נשמות ישראל"‪.‬‬ ‫ויש תקוה לאחריתם"‪.‬‬ ‫כאשר נתבונן נראה ברור שכוונתו על‬ ‫מה נפלאים הם דברי המגיד מקאז'ניץ זי"ע‬ ‫על פי האמור מפרש ה"ישמח משה" מה שאמר‬ ‫הנקודה הפנימית שבלב שאינה מקבלת פגם‪,‬‬ ‫ב"עבודת ישראל" על המשנה (אבות פ"ב מ"ב)‪:‬‬ ‫דוד המלך (תהלים מט‪-‬כ)‪" :‬תבוא עד דור אבותיו עד‬ ‫ואפילו הרשע שקלקל בכל קומת הקדושה עדיין‬ ‫"וכל העמלים עם הצבור‪ ,‬יהיו עמלים עמהם‬ ‫נצח לא יראו אור"‪ .‬כי כל זמן שהפגם של העוונות‬ ‫נקודה זו היא בתכלית השלימות‪ ,‬לכן כאשר‬ ‫לשם שמים‪ ,‬שזכות אבותם מסייעתן וצדקתם‬ ‫לא הגיע עד שורש האבות הקדושים שבנפש‬ ‫רשע זה שאינו יכול לעמוד כנגד תאוות לבו‪ ,‬בא‬ ‫עומדת לעד"‪ .‬ומבאר הענין על פי יסוד דברי בעל‬ ‫האדם‪ ,‬עוד יש לו תקוה לתקן הכל בתשובה‪ ,‬אבל‬ ‫לידי ניסיון קשה של כפירה בה' ועבודה זרה‪ ,‬אז‬ ‫ה"תניא" הנ"ל‪ ,‬והנה הדברים בלשון קדשו‪:‬‬ ‫אם חס ושלום "תבוא עד דור אבותיו"‪ ,‬שהפגם‬ ‫מתעוררת הנקודה היהודית הפנימית בשלהבת‬ ‫יגיע עד הדור של האבות הקדושים שבשורש‬ ‫"ואמר שזכות אבותם מסייעתם‪ ,‬כמבואר‬ ‫אש קודש‪ ,‬לקנא קנאת ה' צבאות ולמסור נפשו‬ ‫נשמתו‪" ,‬עד נצח לא יראו אור"‪ ,‬שוב אין לו תקוה‬ ‫בספר תניא באריכות כי כל איש ישראל יש לו‬ ‫על קדושת השם‪.‬‬ ‫כיון שגם השורש נפגם‪.‬‬ ‫שורש הקדושה‪ ,‬מה שהשרישו אבות העולם הם‬ ‫אברהם יצחק ויעקב בזרע ישראל‪ ,‬והיא האהבה‬ ‫"אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב"‬ ‫לפי זה אומר ה"ישמח משה" גם להיפך‪ ,‬שאם‬ ‫המוסתרת בלב כל ישראל למסור נפשו על קדושת‬ ‫הנקודה הפנימית ירושה מהאבות הקדושים‬ ‫אדם זוכה להתעלות בקדושתו על ידי שעוסק‬ ‫שמו אף הריקנים שבהם‪ .‬וזה שאנו אומרים אלקי‬ ‫וזהו שמבאר בעל ה"תניא" ב"ליקוטי‬ ‫בתורה ובמעשים טובים במדרגה גדולה‪ ,‬הרי‬ ‫אברהם וכו'‪ ,‬הוא האלקות והקדושה שהשרישו‬ ‫תורה" (פרשת אמור) פירוש הכתוב (ויקרא כב‪-‬לב)‪:‬‬ ‫הוא זוכה להאיר את נשמתו שתתחבר יותר‬ ‫לנו אבותינו עד סוף כל הדורות‪ ,‬אפס שמגודל‬ ‫"ונקדשתי בתוך בני ישראל‪ .‬פירוש תוך בני‬ ‫עם שורש הקדושה של האבות הקדושים‪ ,‬ועל‬ ‫החומריות היצר הרע מחשיך האור הקדושה‬ ‫ישראל הוא נקודה הפנימית של הלב של כל אחד‬ ‫ידי זה הוא זוכה לקבל מהם הארה גדולה של‬ ‫ההיא‪ ,‬נמצא בוודאי יוכל הכל [כל אחד] לתקן‬ ‫ואחד מישראל‪ ,‬ושם בתוך נקודה פנימית הלב‬ ‫קדושה‪ ,‬ובלשון קדשו‪:‬‬ ‫ולחזור לשורשו הקדוש"‪.‬‬ ‫ונקדשתי‪ ,‬להיות לבם בוער ברשפי אש ואהבה‬ ‫ז"פשת ךל ךל תשרפ | ג‬ ‫לפי האמור יש לבאר הענין בזה על פי הידוע‬ ‫הכלולה מחסד ומגבורה‪ ,‬ועל נקודת סגול זו‬ ‫"והנה ידיעת הפכים בשוה‪ ,‬וכל שכן דמדה‬ ‫כי שם א"ל הוא מדת החסד‪ ,‬כמו שכתוב (תהלים נב‪-‬‬ ‫שהיא שורש נשמות ישראל מג' האבות הקדושים‬ ‫טובה מרובה‪ ,‬אם כן מעשים טובים כל מה‬ ‫ג)‪" :‬חסד אל כל היום"‪ .‬ויש לומר כי מטעם זה בירך‬ ‫נאמר‪" :‬והייתם לי סגולה מכל העמים"‪.‬‬ ‫שמגדילים יותר‪ ,‬הולכים ומאירים יותר בעומק‬ ‫מלכי צדק מלך שלם את אברהם אבינו‪" :‬ברוך‬ ‫השורש‪ .‬וזה ברור לדעתי דאם מגיע בהארה‬ ‫וזהו שכתוב (דברים יד‪-‬ב)‪" :‬כי עם קדוש אתה‬ ‫לשורש האבות‪ ,‬אז מתעורר קדושה מהשורש‬ ‫אברם לאל עליון קונה שמים וארץ"‪ ,‬כי זכה לעורר‬ ‫לה' אלקיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל‬ ‫קדושת ישראל באור ישר ואור חוזר על אור נפש‬ ‫בעולם את מדת החסד של הקב"ה משם א"ל‪.‬‬ ‫העמים אשר על פני האדמה"‪ .‬ופירש רש"י‪" :‬כי‬ ‫רוח נשמה שלו ואז נרגש לו בפרטיות‪ ,‬והיינו‬ ‫אברהם אבינו השתוקק שגם יצחק ויעקב‬ ‫קדוש אתה‪ ,‬קדושת עצמך מאבותיך‪ ,‬ועוד ובך‬ ‫מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי‪ ,‬רצונו לומר‬ ‫יסכימו לשמור על הנקודה הפנימית במדת החסד‬ ‫בחר ה'"‪ .‬הכוונה בזה כי מה שזכינו להיות לו‬ ‫שיאיר עד שם‪ ,‬אז יאמר נא ישראל בית יעקב‬ ‫לעם "סגולה" בבחינת נקודת סגול הכלולה מג'‬ ‫לכו ונלכה באור ה'"‪.‬‬ ‫נקדים עוד מה שהביא ב"דגל מחנה אפרים"‬ ‫נקודות כנגד ג' האבות‪ ,‬הוא מצד היותנו עם‬ ‫(פרשת וירא ד"ה או יאמר וירא) בשם זקינו הבעש"ט‬ ‫וזהו ביאור דברי התנא דבי אליהו‪" :‬שכל‬ ‫קדוש שקדושתנו היא מאבותינו‪ ,‬ואפילו אם‬ ‫הקדוש זי"ע‪ ,‬כי הבית דין של מעלה הם אברהם‬ ‫אחד ואחד מישראל חייב לומר‪ ,‬מתי יגיעו מעשי‬ ‫נפל איש ישראל ח"ו ברשת היצר אין הפגם מגיע‬ ‫יצחק ויעקב‪ ,‬ובלשון קדשו‪" :‬וכמו ששמעתי‬ ‫למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב"‪ ,‬פירוש‬ ‫לשם‪ ,‬ועל זה נאמר (קהלת ד‪-‬יב)‪" :‬והחוט המשולש‬ ‫בפירוש מן אדוני אבי זקני נשמתו עדן זלל"ה כי‬ ‫כל אחד ואחד מישראל חייב להתעלות בתורה‬ ‫לא במהרה ינתק"‪.‬‬ ‫אברהם יצחק ויעקב הם תלת דיינים"‪.‬‬ ‫ובמצוות עד שיגיע במעשיו להאיר ולהתחבר‬ ‫מעתה יש לומר כי מטעם זה השתוקק‬ ‫"אל תירא אברם אנכי מגן לך"‬ ‫עם שורש האבות הקדושים אברהם יצחק‬ ‫אברהם אבינו שיחתמו את הברכה הראשונה רק‬ ‫מג"ן בגימטריא ג' פעמים א"ל‬ ‫יעקב שבנשמתו‪ ,‬כי על ידי זה יתעורר בו אור‬ ‫גדול וקדוש משורש האבות הקדושים להאיר‬ ‫בשמו "מגן אברהם"‪ ,‬כדי שיזכה להשפיע גם על‬ ‫בדרך זו במסילה נעלה לבאר הטעם שהיה‬ ‫לנשמתו לעבוד את ה' ביראה ובאהבה‪ .‬אלו‬ ‫יצחק ויעקב ללכת בדרכו‪ ,‬שגם הם יסכימו להגן‬ ‫חשוב כל כך לאברהם אבינו‪ ,‬שיחתמו את‬ ‫דבריו הקדושים‪.‬‬ ‫על הנקודה הפנימית של איש ישראל במדת‬ ‫הברכה הראשונה רק בשמו וכמו שהבטיח לו‬ ‫החסד‪ ,‬וכך יתקיים פסק זה לעולמי עד בבחינת‬ ‫הקב"ה "והיה ברכה‪ ,‬בך חותמין ולא בהם"‪ ,‬על פי‬ ‫"והייתם לי סגולה מכל העמים"‬ ‫"והחוט המשולש לא במהרה ינתק"‪ .‬הנה כי כן‬ ‫מה שגלוי וידוע בכל הספרים הקדושים‪ ,‬ומקור‬ ‫נקודת סגול רמז על שלושת האבות‬ ‫זהו שאמר הקב"ה "אל תירא אברם אנכי מגן לך"‬ ‫הדבר בזוהר הקדוש (פרשת תרומה קעה‪ ):‬שהאבות‬ ‫יומתק לרמז ענין זה בפרשת יתרו במה‬ ‫‪ -‬מג"ן דייקא בגימטריא ג' פעמים א"ל‪ ,‬לרמז בכך‬ ‫הקדושים עבדו את ה' כל אחד לפי מדתו‪,‬‬ ‫שאמר הקב"ה לישראל כהקדמה לקראת מתן‬ ‫שכל שלושת האבות הקדושים יסכימו להגן על‬ ‫אברהם אבינו במדת החסד‪ ,‬יצחק אבינו במדת‬ ‫תורה (שמות יט‪-‬ה)‪" :‬ועתה אם שמוע תשמעו‬ ‫הנקודה הפנימית במדת החסד משם א"ל‪.‬‬ ‫הגבורה‪ ,‬יעקב אבינו במדת תפארת הכלולה‬ ‫בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל‬ ‫מחסד ומדין‪.‬‬ ‫שמחתי למצוא סימוכין לכך ב"זרע קודש"‬ ‫העמים כי לי כל הארץ‪ ,‬ואתם תהיו לי ממלכת‬ ‫להרה"ק מראפשיץ זי"ע (פרשת לך לך) שמבאר‬ ‫לפי זה נראה שמטעם זה השתוקק אברהם‬ ‫כהנים וגוי קדוש"‪ ,‬וכתב ב"שם משמואל" (פרשת‬ ‫סוד הכתוב "אנכי מגן לך" בלשון קדשו‪:‬‬ ‫אבינו כל כך‪ ,‬שיחתמו ישראל את הברכה‬ ‫נצבים שנת תרע"ו) בשם הרה"ק רבי דוד מלעלוב‬ ‫הראשונה בכל תפלות העמידה רק בשמו "מגן‬ ‫זי"ע‪" :‬והייתם לי סגולה כמו נקודת סגול‪ ,‬דאפילו‬ ‫"וזהו שאמר לו השי"ת אנכי מגן לך‪ ,‬מג"ן‬ ‫אתה מהפכה לכל צד תישאר בתמונתה"‪.‬‬ ‫אברהם"‪ ,‬כדי שיגן הקב"ה על הנקודה הפנימית‬ ‫גימטריא ג' פעמים א"ל‪ ,‬שבחינת אברהם היה‬ ‫של כל ישראל במדת החסד לפנים משורת הדין‪,‬‬ ‫חסד‪ ,‬וכתיב חסד א"ל‪ ,‬ובאמת בחינת החסד שלו‬ ‫לפי האמור יש לומר שהקב"ה רמז בכך‪,‬‬ ‫אפילו אם אין האדם ראוי לשמירה מצד הדין‪.‬‬ ‫כלול גם ביצחק ויעקב כנ"ל‪ ,‬ששלשה אנשים‬ ‫שהקשר בין ישראל לאביהם שבשמים הוא יותר‬ ‫נצבים עליו‪ ,‬ולכן אמר לו השי"ת אחר שהכה‬ ‫חשבתי דרכי להוסיף רמז נכבד לבאר הטעם‬ ‫מכל העמים‪ ,‬מפאת היותם עם "סגולה"‪ ,‬שיש‬ ‫את המלכים שנתלבש במדת הגבורה‪ ,‬והכל‬ ‫שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו לשמור על‬ ‫בתוכם הנקודה הפנימית‪ ,‬שהיא נקודת "סגול"‬ ‫מחמת אהבתו יתברך נכלל גם כן במדת גבורה‬ ‫הנקודה הפנימית במילת "מגן" באומרו "אנכי‬ ‫הכלולה משלש נקודות הרומזות על האבות‬ ‫להתגבר על שונאי ה'‪ ,‬ומכיון שהיה במדת גבורה‬ ‫מגן לך"‪ ,‬וכן במה שאנו מסיימים את הברכה "מגן‬ ‫הקדושים‪ ,‬כי שתי הנקודות העליונות ימין‬ ‫בא ליראה גדולה מאד‪ ,‬ולכן אמר לו אל תירא‬ ‫אברהם"‪ ,‬על פי מה שמבואר ב"שער הכוונות"‬ ‫ושמאל‪ ,‬הן רמז על אברהם שמדתו חסד מימין‬ ‫אברם‪ ...‬והראה לו השי"ת איך שמדתו כלול גם‬ ‫לרבינו האריז"ל (כוונת העמידה דרוש ב דף לג טור‬ ‫ועל יצחק שמדתו גבורה משמאל‪ ,‬ואילו הנקודה‬ ‫כן ביצחק ויעקב‪ ,‬וזהו שנאמר אנכי מגן לך‪ ,‬מג"ן‬ ‫א) בכוונת "מגן אברהם"‪ ,‬כי מג"ן בגימטריא ג'‬ ‫התחתונה שעומדת באמצע בין שתי הנקודות‬ ‫גימטריא ג' פעמים א"ל"‪.‬‬ ‫פעמים שם א"ל‪.‬‬ ‫העליונות היא רמז על יעקב שמדתו תפארת‬ ‫תשרפ |דד‬ ‫ז"פשת ךל ךל‬ ‫תשע"ב |‬ ‫"וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי"‬ ‫שכינה מדברת מגרונו של משה רבינו‬ ‫שיוכל לומר אותיות ד"ן משם אדנ"י‬ ‫ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם"‪ .‬והזכיר לו‬ ‫של אדנ"י גלה למצרים‪ ,‬כמו שאמרו ז"ל (מגילה‬ ‫בפרשתנו פרשת לך לך (בראשית טו‪-‬יד)‪" :‬וגם‬ ‫הקב"ה בתשובתו שני שמות‪ ,‬השם הראשון הוא‬ ‫כט‪ ).‬גלו למצרים שכינה עמהם‪ ,‬ובהיותם בגלות‬ ‫את הגוי אשר יעבודו דן אנכי‪ .‬פירש רש"י "דן אנכי‬ ‫אהי"ה (שם יד)‪" :‬ויאמר כה תאמר לבני ישראל‬ ‫היו נפרדות [אותיות אדנ"י] איש מעל אחיו‪ ,‬אמר‬ ‫בעשר מכות"‪ .‬ונראה לפרש על פי מה שביאר‬ ‫אהיה שלחני אליכם"‪ .‬השם השני הוא הוי"ה (שם‬ ‫משה להקב"ה‪ ,‬רבונו של עולם שלח נ"א‪ ,‬שלח‬ ‫רבינו האריז"ל ב"לקוטי תורה" (פרשת בשלח בד"ה‬ ‫טו)‪" :‬ויאמר עוד אלקים אל משה כה תאמר אל‬ ‫אותיות נ"א של אדנ"י‪ ,‬בי"ד דהיינו יו"ד דל"ת‪,‬‬ ‫כי יד) וב"ספר הליקוטים" (פרשת שמות ד"ה ויאמר‬ ‫בני ישראל ה' אלקי אבותיכם אלקי אברהם אלקי‬ ‫וישתתפו ארבעתן כאחד‪ ,‬וישתתף הדל"ת בנו"ן‬ ‫בי אדני) מה שביקש משה מהקב"ה (שמות ד‪-‬יג)‪:‬‬ ‫יצחק ואלקי יעקב שלחני אליכם"‪.‬‬ ‫ויעשה ד"ן‪ .‬וזהו דן אנכי‪ ,‬וישתתף האל"ף ביו"ד‬ ‫"ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח"‪ .‬כי בשם‬ ‫שהם רחמים‪ ,‬ויהיה דן למצרים וא"י לישראל‪.‬‬ ‫אדנ"י‪ ,‬ב' אותיות ד"ן הן דינים גמורים‪ ,‬וב' אותיות‬ ‫וביאר הרמב"ן (שם) כי ב' שמות אהי"ה‬ ‫וזהו ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא‪ ,‬נגוף למצרים‬ ‫א"י המקיפות את האותיות ד"ן הן רחמים‪ ,‬כי הן‬ ‫הוי"ה הם מדת הרחמים שעמדו לימין משה כדי‬ ‫באותיות ד"ן ורפוא לישראל באותיות א"י"‪.‬‬ ‫ב' האותיות הראשונות מב' שמות א'היה י'קוק‬ ‫שיעשה לישראל אותות ומופתים‪ ,‬והוסיף כי‬ ‫הממתיקות את הדין של אותיות ד"ן‪.‬‬ ‫ב' אותיות א"י בשם אדנ"י בתחילתו ובסופו הן‬ ‫מקור הדבר בתיקוני זוהר‬ ‫המתקה לאותיות ד"ן שבאמצע שהן מדת הדין‬ ‫והנה ידוע כי המכות במצרים היו נגוף‬ ‫ויש להעיר כי מצינו מקור נפלא לדברי‬ ‫וז"ל‪" :‬ונלקחו שתי האותיות האלה האל"ף והיו"ד‬ ‫ורפוא‪ ,‬נגוף למצרים שהביא עליהם המכות‪,‬‬ ‫האריז"ל בתיקוני זוהר (תיקון סט קיד‪ ,).‬שמבאר‬ ‫משני השמות הקדושים [א'הי"ה י'קו"ק]‪ ,‬ונכתבו‬ ‫ורפוא לישראל שנמשך מהם רחמים לישראל‪,‬‬ ‫שם סוד הכתוב (בראשית ד‪-‬ט)‪" :‬ויאמר ה' אל קין‬ ‫תחילה וסוף בשם הנכתב ונקרא באל"ף דל"ת‬ ‫כמו שכתוב (ישעיה יט‪-‬כב)‪" :‬ונגף ה' את מצרים‬ ‫אי הבל אחיך"‪ .‬רמז הקב"ה בכך הסיבה שלא‬ ‫[השם אדנ"י]‪ ,‬להורות כי הוא אצילות מן הראש‬ ‫נגוף ורפוא"‪ .‬ומבאר האריז"ל כי למצרים היה‬ ‫הציל את הבל מהריגתו של קין‪ ,‬כי הבל פגם‬ ‫ועד הסוף ומדת הדין באמצע כי שמי בקרבו"‪.‬‬ ‫נגוף באותיות ד"ן‪ ,‬ולישראל היה רפוא באותיות‬ ‫שהפריד משם אדנ"י ב' אותיות א"י שהן מב'‬ ‫א"י‪ .‬וזהו שאמר הקב"ה "וגם את הגוי אשר‬ ‫משה רבינו הזכיר את השם הוי"ה‬ ‫שמות א'הי"ה י'קו"ק‪ ,‬ונשארו ב' אותיות ד"ן שהן‬ ‫יעבודו דן אנכי"‪ ,‬שאמשיך עליהם את הדין‬ ‫בכתיבתו ובקריאתו אדנ"י‬ ‫הדין בלי המתקה‪.‬‬ ‫באותיות ד"ן‪.‬‬ ‫לפי זה אמינא מילתא חדתא על מה שצוה‬ ‫וזהו סוד הכתוב (שם י)‪" :‬ויאמר מה עשית‬ ‫אולם מתחילה מצד גלות השכינה היה פירוד‬ ‫הקב"ה למשה לומר לפרעה בכל המכות‪" :‬כה‬ ‫קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה"‪ .‬מדקדק‬ ‫בשם אדנ"י בין אותיות נ"א לאותיות י"ד‪ ,‬לכן‬ ‫אמר ה'"‪ ,‬כי הן אמת שהזכיר לפני פרעה את‬ ‫התיקונים‪" :‬מאי דמי‪ ,‬דם מבעי ליה‪ ,‬אלא מאי דמי‬ ‫כשהגיע הזמן להביא המכות על המצרים התפלל‬ ‫השם הוי"ה‪ ,‬שהרי על כך אמר לו פרעה (שמות‬ ‫ד"ן‪ ,‬כחושבן דמ"י‪ ,‬ודא איהו ד"ן אנכי ואחרי כן‬ ‫משה‪" :‬בי אדני שלח נ"א בי"ד תשלח"‪ ,‬תצרף ב'‬ ‫ה‪-‬ב)‪" :‬מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את‬ ‫יצאו ברכוש גדול"‪ .‬הרי מבואר בדברי התיקונים‬ ‫אותיות נ"א עם ב' אותיות י"ד להשלים ד' אותיות‬ ‫ישראל לא ידעתי את ה'"‪ ,‬אולם יחד עם השם‬ ‫כי זהו סוד‪" :‬וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי"‪,‬‬ ‫אדנ"י‪ ,‬כדי להמשיך הדין על המצרים מב' אותיות‬ ‫הוי"ה הזכיר משה גם את השם אדנ"י‪ ,‬שממנו‬ ‫היינו בב' אותיות ד"ן משם אדנ"י‪.‬‬ ‫ד"ן ורחמים על ישראל מב' אותיות א"י‪.‬‬ ‫באו המכות על המצרים‪ ,‬כמו שהבטיח הקב"ה‪:‬‬ ‫וכתב בהגהות "אור ישראל" על התיקוני זוהר‬ ‫"וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי" ‪ -‬בשתי‬ ‫ונראה כי דברי האריז"ל הללו הם המקור‪ ,‬למה‬ ‫(שם) מהמגיד הקדוש מקאזניץ זי"ע‪ ,‬כי מאמר זה‬ ‫אותיות ד"ן משם אדנ"י‪.‬‬ ‫שהביא המקובל האלקי רבי אברהם גאלאנטי‬ ‫בתיקוני זוהר הוא מקור לדברי הרמב"ן [ונמשך‬ ‫זצ"ל בספר "קול בוכים" (איכה ב‪-‬ה)‪:‬‬ ‫תמכתי יתדותי בדברי רבינו האריז"ל ב"שער‬ ‫אחריו רבינו בחיי] על הכתוב (שמות ג‪-‬יג)‪" :‬ויאמר‬ ‫הפסוקים" (פרשת וארא אות ז)‪ ,‬שמבאר שם כי עשר‬ ‫משה אל האלקים הנה אנכי בא אל בני ישראל‬ ‫"ושמעתי ענין נאה כיוצא בזה במה שאמר‬ ‫המכות יצאו מן המדה העשירית מלכות הכלולה‬ ‫ואמרתי להם אלקי אבותיכם שלחני אליכם‬ ‫הכתוב שלח נ"א בי"ד תשלח‪ ,‬שהכוונה ששם זה‬ ‫ז"פשת ךל ךל תשרפ | ה‬ ‫וזהו פירוש הכתוב‪" :‬ויאמר משה אל ה' בי‬ ‫"ויאמר משה אל ה' בי אדני לא איש דברים‬ ‫מעשר ספירות שהיא שם אדנ"י‪ .‬לפי זה נשכיל‬ ‫אדני"‪ ,‬הזכיר "אדני" שהוא אותיות השם אדנ"י‬ ‫אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל‬ ‫להבין מה שהאריך ב"שערי אורה" (שער ג‪-‬ד)‬ ‫שהיה צריך להזכיר כדי להביא המכות על‬ ‫עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי"‪ .‬נקדים מה‬ ‫שהקב"ה נלחם לישראל במצרים בשם אדנ"י‪,‬‬ ‫המצרים‪ ,‬ועל כך אמר "לא איש דברים אנכי"‪,‬‬ ‫שידוע כי יש ה' מוצאות הפה שיוצאים מהם‬ ‫והוסיף על זה‪:‬‬ ‫אינני מסוגל להביא "דברים" שהם דינים קשים‬ ‫כ"ב האותיות‪ ,‬אותיות הגרון הן אחה"ע‪ ,‬אותיות‬ ‫"ומה שהזכיר הוי"ה במלחמת מצרים ואיננו‬ ‫[בניגוד לאמירה שהיא לשון רכה מדת הרחמים]‪,‬‬ ‫החיך גיכ"ק‪ ,‬אותיות הלשון דטלנ"ת‪ ,‬אותיות‬ ‫מזכיר אדנ"י בפירוש‪ ,‬כבר הודענוך כי כל השמות‬ ‫"כי כבד פה וכבד לשון אנכי"‪ ,‬ואינני יכול לומר‬ ‫השיניים זסשר"ץ‪ ,‬אותיות השפתיים בומ"ף‪.‬‬ ‫כלולים בשם הוי"ה‪ ,‬וכל שם ושם ידוע מהו‬ ‫אותיות השיניים ואותיות הלשון‪ ,‬ואם כן לא‬ ‫הנה כי כן יש לחקור איזו מן האותיות לא היה‬ ‫מלאכתו‪ ,‬וכשהוא אומר הוי"ה נלחם להם במצרים‪,‬‬ ‫אוכל לומר ב' אותיות ד"ן משם אדנ"י להמשיך‬ ‫יכול משה לבטא‪.‬‬ ‫ידוע כי הוא סוד ה' אחרונה של שם הוי"ה‪ ,‬והיא‬ ‫הדין על המצרים‪.‬‬ ‫הלוחמת מלחמות הוי"ה ונקראת אדנ"י"‪.‬‬ ‫ובכן הנה מה שמצינו בענין זה חידוש גדול‬ ‫ויש להוסיף פרפרת במה שאמר משה "בי‬ ‫מרבינו חננאל כפי שהביא רבינו בחיי (שם)‪" :‬וכתב‬ ‫יומתק לצרף מה שרמז הגה"ק רבי יוסף חיים‬ ‫אדני"‪ ,‬כי ישנן כ"ב אותיות התורה‪ ,‬ומאחר שלא‬ ‫רבינו חננאל מה שהזכיר שני דברים כבד פה וכבד‬ ‫מבבל זצ"ל ב"עוד יוסף חי" (חלק הדרוש פרשת ויגש‬ ‫היה יכול לומר את אותיות השיניים זסשר"ץ‬ ‫לשון יורה‪ ,‬כי משה רבינו לא היה צח הדיבור‬ ‫ד"ה והענין הוא)‪ ,‬כי מטעם זה נקראו העונשים על‬ ‫ואותיות הלשון דטלנ"ת‪ ,‬נמצא שלא היה יכול‬ ‫באותיות זשרס"ץ שהן אותיות השיניים‪ ,‬זהו‬ ‫פרעה והמצרים בשם מכות‪ ,‬כי מכ"ה בגימטריא‬ ‫שאמר כי כבד פה‪ ,‬גם לא באותיות הלשון שהם‬ ‫שם אדנ"י שהוא המלכות שממנה יצאו כל‬ ‫לומר י' אותיות‪ ,‬ונשארו רק י"ב אותיות שהיה‬ ‫אותיות דטלנ"ת‪ ,‬ועל זה אמר וכבד לשון"‪.‬‬ ‫המכות‪ ,‬בלשון קדשו‪:‬‬ ‫יכול לומר‪ .‬וזהו שאמר ב"י אדוני‪ ,‬איני יכול‬ ‫לומר רק י"ב אותיות‪ ,‬ורמז עוד באומרו "בי‬ ‫נפלא לצרף מה שמצאתי בענין זה מרגניתא‬ ‫"ידוע שכל דין ועונש ויסורין‪ ,‬הן גלות‬ ‫אדני" ‪ -‬תסתכל בי בשמי מש"ה שעולה כמספר‬ ‫טבא ב"זרע קודש" מהמקובל האלקי רבי משה‬ ‫ושעבוד‪ ,‬הן דבר אחר‪ ,‬הכל נעשה על ידי ספירת‬ ‫ג' מוצאות הפה אחה"ע גיכ"ק בומ"ף שהן י"ב‬ ‫המלכות‪ ,‬ששם הוא שם אדנ"י בסוד (נדרים כח‪).‬‬ ‫מפראג בעל "ויקהל משה" (דף ד‪ ,):‬שכתב שם‬ ‫אותיות שאני יכול לבטא‪" ,‬כי כבד פה וכבד לשון‬ ‫דינא דמלכותא דינא‪ ,‬והיינו דינ"א אותיות‬ ‫דבר זה שמשה רבינו לא היה יכול לומר אותיות‬ ‫אנכי"‪ ,‬ואינני יכול לומר את ה' אותיות השיניים‬ ‫אדנ"י‪ ,‬וכמו שביאר רבינו האר"י ז"ל בעשר‬ ‫הלשון והשיניים‪ ,‬והוסיף כי שאר האותיות שהיה‬ ‫וה' אותיות הלשון‪.‬‬ ‫מכות‪ ,‬שכולם יצאו מן בחינת המלכות מעשר‬ ‫יכול לומר‪ ,‬דהיינו אותיות הגרון אחה"ע ואותיות‬ ‫ספירות שיש בה‪ ,‬ופרט אותם אחת לאחת‬ ‫החיך גיכ"ק ואותיות השפתיים בומ"ף בגימטריא‬ ‫על כך השיב לו הקב"ה (שם יב)‪" :‬ועתה לך‬ ‫בשער הפסוקים יעויין שם‪ .‬ואמרתי בס"ד רמז‬ ‫מש"ה‪ ,‬וזה פלא גדול‪.‬‬ ‫ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר"‪ .‬רמז‬ ‫נכון בזה‪ ,‬כי שם אדנ"י שהוא במלכות מספרו‬ ‫לו הקב"ה שהוא יהיה עם פיו של משה לומר את‬ ‫מעתה יש לומר כי משה רבינו ידע בגודל‬ ‫עולה ס"ה כמנין מכ"ה‪ ,‬רמז שכל מכה ומכה‬ ‫כל האותיות שהוא לא יוכל לומר‪ ,‬כי השכינה‬ ‫השגתו‪ ,‬שהקב"ה רוצה להביא על המצרים את‬ ‫משם יוצאה ובאה"‪.‬‬ ‫היתה מדברת מתוך גרונו של משה‪ .‬הנה כי כן‬ ‫עשר המכות מעשר ספירות של המלכות שהיא‬ ‫"כבד פה וכבד לשון"‬ ‫יאירו עינינו להבין מה שאמר הקב"ה "וגם את‬ ‫שם אדנ"י‪ ,‬אולם מאחר שהיה "כבד לשון" ולא‬ ‫אותיות השיניים והלשון‬ ‫הגוי אשר יעבודו דן אנכי" ‪ -‬כלומר אותיות ד"ן‬ ‫היה יכול לומר אותיות הלשון דטלנ"ת‪ ,‬נמצא‬ ‫משם אדנ"י אנכי הוא שאומר אותם‪ .‬וזהו שפירש‬ ‫שלא היה יכול לומר מן השם אדנ"י רק ב' אותיות‬ ‫בדרך זו במסילה נעלה לבאר מה שסירב‬ ‫רש"י "דן אנכי בעשר מכות"‪ ,‬שבאו מב' אותיות‬ ‫א"י‪ ,‬אבל ב' אותיות ד"ן לא היה יכול לומר‬ ‫משה רבינו ללכת בשליחותו של הקב"ה‬ ‫ד"ן משם אדנ"י‪.‬‬ ‫להמשיך המכות על המצרים‪.‬‬ ‫להוציא את ישראל ממצרים בטענה (שמות ד‪-‬י)‪:‬‬ ‫משפחת מהדב הי"ו ‪ -‬לעילוי נשמת אמם האשה החשובה מרת לאה בת וירג׳ני ע"ה‬ ‫להורדת המאמרים ‪ shvilei.com‬לקבלת המאמרים באימייל‪mamarim@shvileipinchas.com :‬‬ ‫תשרפ| |ו ו‬ ‫ז"פשת ךל ךל‬ ‫תשע"ב‬