שבילי פנחס · SHVILEI PINCHAS — לך לך (2026-10-19)

הרה"ג ר' פנחס פרידמאן שליט"א
פרשת לך לך תשפ"ז
ביאור הפתרון לחידה הסתומה
מדוע השתוקק אברהם אבינו שהחזיק עצמו כעפר ואפר
שיחתמו את הברכה הראשונה רק בשמו "מגן אברהם"
כשבא יעקב אבינו ופגע בשערי שמים והקדיש אלקי יצחק ,ואגדלה שמך ,זהו שאומרים אלקי בפרשתנו פרשת לך-לך דבר בעתו מה טוב
שמו של הקב"ה ,מיד פתחו מלאכי השרת ואמרו יעקב .יכול יהו חותמין בכולן ,תלמוד לומר והיה להתבונן במה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה
ברוך אתה ה' האל הקדוש". ברכה ,בך חותמין ואין חותמין בכולן". לפתוח שלש פעמים בכל יום את הברכה
הראשונה לתפלת שמונה עשרה בהזכרת האבות
על פי האמור יומתק להבין הטעם שתיקנו נמצינו למדים מזה חידוש גדול ,כי אנשי
הקדושים" :ברוך אתה ה' אלקינו ואלקי אבותינו,
להזכיר בברכה הראשונה שהיא כנגד אברהם כנסת הגדולה תיקנו להזכיר בכל יום בברכה
אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב" .ואנו
אבינו את ג' אבות הקדושים "אלקי אברהם אלקי הראשונה בתפלת שמונה עשרה ,את ההבטחה
מסיימים את הברכה הראשונה בשמו של אברהם
יצחק ואלקי יעקב" ,כדי לקיים בכך את ההבטחה שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו ,שבכל ג' תפלות
אבינו" :ברוך אתה ה' מגן אברהם".
שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו "ואעשך לגוי יזכירו את שלושת האבות ,ויחתמו את הברכה
גדול ,זהו שאומרים אלקי אברהם ,ואברכך, הראשונה בשמו "מגן אברהם". בדרך הפשט מסתבר לבאר הטעם לכך ,על
זהו שאומרים אלקי יצחק ,ואגדלה שמך ,זהו פי מה ששנינו בגמרא (ברכות כו" :):תפלות אבות
הנה מה טוב ומה נעים לצרף שני הפירושים
שאומרים אלקי יעקב" ,ולכן אנו מסיימים ברכה תקנום ...אברהם תיקן תפלת שחרית ...יצחק תיקן
והיו לאחדים ,כי לפני שאנו מתפללים בתפלת
זו "מגן אברהם" ,לקיים בכך גם מה שהבטיח לו תפלת מנחה ...יעקב תיקן תפלת ערבית" .הנה כי
שמונה עשרה על כל צרכינו ,המיוסדים בדרך
הקב"ה "והיה ברכה" " -בך חותמין ולא בהם". כן מטעם זה תיקנו לפתוח את כל ג' התפלות,
כלל על ג' ענינים אלו ,בנים ,ממון ושם ,אנו בהזכרת ג' אבות הקדושים שתיקנו להתפלל ג'
ויש להוסיף תבלין לבאר לפי זה כמה דברים מזכירים את ג' אבות הקדושים שהבטיח הקב"ה תפלות אלו בכל יום.
שתיקנו אנשי כנסת הגדולה בברכה זו הקשורים לאברהם אבינו "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה
שמך" ,שיזכירו את שמם ,ועל ידי זה נזכה שיקיים אולם ממה שתיקנו לסיים את הברכה
לאברהם אבינו:
הקב"ה גם את הפירוש הראשון ,לברך את זרעו הראשונה "ברוך אתה ה' מגן אברהם" ,אנו למדים
א) מה שתיקנו לתאר את הקב"ה בתואר "אל של אברהם בג' ברכות הללו בנים ,ממון ושם. כי המקור לנוסח קדוש זה הוא מהבטחתו
עליון" " -אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב הראשונה של הקב"ה לאברהם אבינו ,באחד
אל עליון" ,כי תואר זה מתקשר לאברהם אבינו הברכה הראשונה "מגן אברהם" מעשרה הניסיונות שצוה עליו לעזוב את ארצו
שבירכו מלכי צדק מלך שלם (בראשית יד-יט)" :ברוך היא כנגד אברהם אבינו ואת מולדתו ללכת לארץ ישראל ,וכמו שפתח
אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" .וכן השתמש ונראה להעיר כי מה שדרש רבי שמעון בן הכתוב בפרשתנו (בראשית יב-א)" :ויאמר ה' אל
אברהם אבינו עצמו בלשון זה באומרו (שם כב): לקיש "בך חותמין ולא בהם" ,שיחתמו את הברכה אברם ,לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך
"הרמותי ידי אל ה' אל עליון קונה שמים וארץ". אל הארץ אשר אראך ,ואעשך לגוי גדול ואברכך
הראשונה בשמו של אברהם "מגן אברהם",
ואגדלה שמך והיה ברכה".
ב) מה שתיקנו לתאר את הקב"ה בתואר "גומל מתאים להפליא למה שכתבו הקדמונים ,כי ג'
חסדים טובים" ,הוא רמז על אברהם אבינו שהלך הברכות הראשונות של שמונה עשרה תיקנו כנגד ופירש רש"י שני פירושים בביאור הבטחתו
בדרכו של הקב"ה לגמול חסד עם הבריות ,וכמו ג' אבות הקדושים ,הברכה הראשונה היא כנגד של הקב"ה ,הפירוש הראשון" :ואעשך לגוי גדול,
שדרשו בגמרא (סוטה יד ).מקרא שכתוב (דברים יג-ה): אברהם אבינו ,והנה המקור לכך בדברי ה"שבלי לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים ,ממעטת
"אחרי ה' אלקיכם תלכו ...להלך אחר מדותיו". לקט" (ענין תפלה סימן יח): פריה ,ורביה וממעטת את הממון ,וממעטת את
השם ,לכך הוזקק לשלש ברכות הללו ,שהבטיחו
ג) מה שתיקנו לצרף להקב"ה את התואר "כשניצול אברהם מאור כשדים ,פתחו מלאכי
על הבנים ועל הממון ועל השם" .ולפי פירוש
השרת ואמרו ברוך אתה ה' מגן אברהם ,כשנעקד
"וקונה הכל" ,כי גם זה מתקשר לאברהם אבינו זה "ואעשך לגוי גדול" הוא ברכה על הבנים,
יצחק אבינו על גבי המזבח ונעשה דשן ,והיה
כמו שהזכיר מלכי צדק בברכתו" :ברוך אברם "ואברכך" הוא ברכה על הממון" ,ואגדלה שמך"
אפרו מושלך על הר המוריה ,מיד הביא עליו
לאל עליון קונה שמים וארץ". הוא ברכה על השם.
הקדוש ברוך הוא טל והחיה אותו ,לפיכך אמר
ד) "וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם דוד (תהלים קלג-ג) כטל חרמון שיורד על הררי הפירוש השני מקורו בגמרא (פסחים קיז:):
למען שמו באהבה" .מתקשר גם כן לאברהם ציון וגו' ,כטל שהחיה בו יצחק אבינו ,מיד פתחו "אמר רבי שמעון בן לקיש ,ואעשך לגוי גדול ,זהו
אבינו שהבטיחו הקב"ה בברית בין הבתרים על מלאכי השרת ואמרו ברוך אתה ה' מחיה המתים. שאומרים אלקי אברהם ,ואברכך ,זהו שאומרים
ז"פשת ךל ךל תשרפ | א
הגאולה העתידה ,כמו שכתוב (שם טו-יד)" :וגם את
בכל ברכה ראשונה של תפלת העמידה אנו מזכירים הגוי אשר יעבודו דן אנכי" ,ודרשו במדרש (ב"ר מד-
את הבטחתו הראשונה של הקב"ה לאברהם אבינו יט)" :היה לומר 'גם' מאי 'וגם' ,אלא 'גם' הוא מצרים
'וגם' לרבות ארבעה גלויות".
"ואעשך לגוי גדול ,זהו שאומרים אלקי אברהם,
ואברכך ,זהו שאומרים אלקי יצחק ,ואגדלה שמך ,זהו שאומרים אלקי יעקב"
מדוע היה חשוב לאברהם אבינו
שיחתמו את הברכה רק בשמו "מגן אברהם"
ביאור הבטחתו של הקב"ה לאברהם אבינו" :והיה ברכה", אלא שעתה מוטלת עלינו חובת הביאור
בך חותמין "מגן אברהם" ואין חותמין בכולן ליישב הפליאה הגדולה ,על מה שהבטיח הקב"ה
לאברהם אבינו "ֶוֶ ְְהֵיֵה ברכה ,בך חותמין ולא
בהם" ,משמע שיש בזה חשיבות גדולה לאברהם,
חידושי הרי"ם זי"ע" :אל תירא אברם אנכי מגן לך", וצריך ביאור איך יעלה על הדעת כי אברהם אבינו
הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו שיגן על הנקודה הפנימית שהיה עניו גדול ,וכמו שאמר להקב"ה (בראשית יח-
כז)" :הנה נא הואלתי לדבר אל אדוני ואנכי עפר
וזהו שכתב ב"ישמח ישראל" (פרשת נח) לפרש אינו רשע ,וכל מה שחטא אינו אלא בחיצוניות
ואפר" ,היה חשוב לו שלא יחתמו את הברכה
הפסוק (ישעיה ו-י)" :ולבבו יבין ושב ורפא לו". ולא מעומק הלב.
בשם כל האבות אלא רק בשמו "מגן אברהם".
כי שורש התשובה הוא שיתבונן החוטא עמוק
בנקודה הפנימית שבלבו ,ששם טמון הניצוץ "ממעמקים קראתיך ה'" מהנקודה רחש לבי דבר טוב לבאר הענין בזה על פי
האלקי שביב זיק רשפי אש שלא נכבה מעולם, הפנימית שלא חטאה הקדמה יקרה ממשנתו הטהורה של החידושי
ועל ידי זה יזכה להדליק האש שבלב להמשיך בספר "דובר שלום" (אות רל) מביא בשם כ"ק הרי"ם זי"ע ב"ספר הזכות" שכתב בכתב יד קדשו
קדושה וטהרה גם על כל רמ"ח אבריו ושס"ה מרן השר שלום מבעלזא זי"ע ,שאמר בשלחנו (פרשת תזריע) ,לפרש מה שכתוב בפרשתנו פרשת
גידיו ,וזהו "ולבבו יבין" ,אם יבין היטב את עומק הטהור בחמשה עשר בשבט לפרש הפסוק (תהלים לך-לך בברית בין הבתרים (בראשית טו-א)" :אחר
נקודה הפנימית שבלבבו" ,ושב ורפא לו". קל-א)" :שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה'" .כי הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה
לכאורה קשה איך מסוגל האדם להתגבר על היצר לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך".
הנקודה הפנימית הרע שכבר שלט בו וקלקל אותו .אך העצה על
היא ירושה מהאבות הקדושים כך היא שיתפלל לה' שיעורר את הניצוץ הקדוש
מפרש החידושי הרי"ם הכוונה בזה בלשון
קדשו" :וזה שאמר השי"ת לאברהם אבינו אנכי
אמנם כאמור מדברי החידושי הרי"ם זי"ע אנו הנקודה הפנימית שבקרבו שאין ליצר הרע שום
מגן לך ,שיש נקודה בלב כל איש מישראל
למדים ,כי השורש של הנקודה הפנימית היהודית שליטה עליה ,ועל ידי זה יוכל להתגבר על היצר
שהשי"ת הוא מגן שלא יאבד אותה ,ומזה הוא
שנשארת תמיד בתכלית השלימות בלי פגם ,הוא ולהתקרב לה' .וזהו הפירוש "ממעמקים קראתיך
(סנהדרין מד ).אף על פי שחטא ישראל הוא ,ועל זה
מהבטחת הקב"ה לאברהם אבינו "אל תירא אברם ה'" ,אני קורא לה' ממעמקי הלב ,מהנקודה
אנו מברכין השי"ת מגן אברהם".
אנכי מגן לך" ,ולפי מה שיתבאר לפנינו נראה הפנימית שבלב שאין פגם החטא מגיע לשם.
ברור ,כי הן אמת שאברהם אבינו היה הראשון נכדו מרן ה"שפת אמת" זי"ע מרבה להביא
רעיון קדוש זה מבואר גם כן בספר "נאות
שבזכותו הבטיח הקב"ה דבר זה ,אבל באמת דבר זה בשמו ,ובדבריו (סוכות תרמ"ד ד"ה חג הסוכות)
הדשא" (ח"ג ר"ה דף קפ) מכתב יד קדשו של הגה"ק
כל שלושת האבות כלולים בהבטחה זו ,ועל כך הוא כותב בלשון קדשו" :ואדוני אבי זקני ז"ל
בעל "אבני נזר" ,הנה הדברים בלשון קדשו:
רמז שלמה המלך באומרו (קהלת ד-יב)" :והחוט היה אומר תמיד ,שיש נקודה בכל איש ישראל
המשולש לא במהרה ינתק". "שיר המעלות ממעמקים קראתיך ה' .נראה שהקב"ה מגין עליה ,ועל זה נאמר מגן אברהם,
ביאור הענין ,דהנה בכלי שרת הדין אם הם והיא נקודה אהבה הנ"ל ,שעליה נאמר (שיר השירים
נקדים מה שהאריך בעל ה"תניא" ב"לקוטי טהורים כשרים וראויים לעבודה ,מה שאין כן אם ח-ז) מים רבים לא יוכלו לכבות".
אמרים" (פרק יח) לבאר דבר תמוה שנראה בשעת נטמאו אינם ראויים לעבודה ,ואם עבד בהם גם
גזירת השמד ,שאפילו קלי הדעת ופושעי ישראל יסוד נשגב זה שיש בכל איש ישראל נקודה
העבודה נפסלת ,ואם כן כשאדם חוטא ואבריו
שלא יכלו לעמוד בפני יצר התאוה ,עם כל זאת פנימית ,מובא גם כן בספר "בוצינא דנהורא"
נטמאו בטומאת העבירות ,אם כן איך מועילה
סירבו להמיר את דתם ולהתנצר ,וקידשו את להרה"ק הרבי ר' ברוך ממעז'ביז' זי"ע ,שמפרש
אחר כך תשובה ,הלוא אבריו טמאים ואיך יכול
השם הנכבד במסירות נפש ובקבלת יסורים באש בזה מה שהתפלל דוד מלך ישראל (תהלים לז-י):
לעבוד בהם להקב"ה.
ובמים .ולכאורה יפלא שאם לא הצליחו לעמוד "ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו",
בפני יצר התאוה ,על אף שאין במניעתם כל כך אך צריך לשוב באבר שלא נפגם ,וזה בפנימיות פירוש ,אפילו אם אדם מישראל הרבה לפשוע
הלב ועמקו ,שבאמת אף אם איש ישראל חוטא ח"ו עד שהוא בבחינת רשע ,עם כל זה גם אצלו
יסורים ,איך הצליחו לעמוד בפני יסורים קשים
לפעמים ,אין החטא מעמקי הלב רק בחיצוניות, "ועוד מעט" ,נשאר בו עוד מעט שהיא הנקודה
ובלבד שלא להמיר דתם.
אבל הפנימיות של ישראל טובה ,אם כן צריך הפנימית של הלב" ,ואין רשע" ,ששם אינו נקרא
ומבאר בעל ה"תניא" כי אצל כל איש ישראל להתחיל לשוב מזה המקום שלא נפגם ,ואחר רשע כי הפגם אינו מגיע לשם ,והתפלל דוד המלך
אפילו הקל שבקלים ופושעי ישראל ,טמונה שהתשובה נתקבלה ממילא נתקנו כל האברים, לה' "והתבוננת על מקומו" ,תתבונן נא בנקודה
בפנימיות לבו מצד נשמתו אהבה עצומה לה' וזה ממעמקים מעומקא דליבא". הפנימית שבלב "ואיננו" ,ותראה שבנקודה ההיא
ז"פשת ךל ךל תשרפ | ב
"מתי יגיעו מעשי בכל התפלות אנו מברכים בברכה הראשונה "מגן אברהם",
למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב" על מה שהקב"ה מגן ושומר על הנקודה הפנימית
יומתק לצרף דברות קדשו של ה"ישמח
משה" (סוף פרשת ויחי) ,שמפרש מאמר המדרש אברהם אבינו השתוקק שיחתמו הברכה הראשונה "מגן אברהם",
(תנא דבי אליהו רבא פרק כה)" :שכל אחד ואחד כדי שיגן הקב"ה על הנקודה הפנימית במדת החסד
מישראל חייב לומר ,מתי יגיעו מעשי למעשה
אבותי אברהם יצחק ויעקב" .על פי מה שכתב המגיד מקאז'ניץ בשם בעל התניא :אנו מזכירים "אלקי אברהם
ה"אור החיים" הקדוש (פרשת קרח) לבאר מה אלקי יצחק ואלקי יעקב" ,כי כל אחד יש לו ירושה מהאבות הקדושים
שכתוב במחלוקת קרח ועדתו (במדבר טז-א):
"ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי".
ביאור חדש :מג"ן בגימטריא ג' פעמים א"ל,
ומפרש בגמרא (סנהדרין קט ):הטעם שלא נזכר כי כל ג' אבות הקדושים שומרים על הנקודה הפנימית במדת החסד
גם כן בן יעקב" :יעקב ביקש רחמים על עצמו,
שנאמר (בראשית מט-ו) בסודם אל תבוא נפשי עזה ,לאסתכלא ביקרא דמלכא שהוא יתברך למעלה מן השכל ,שהיא ירושה שקיבלנו מן
קדוש ומובדל ואין ערוך אליו כלל". האבות הקדושים ,ובלשון קדשו" :והענין כי
ובקהלם אל תחד כבודי ,בסודם אל תבוא נפשי,
האבות הן הן המרכבה ,ועל כן זכו להמשיך נפש
אלו מרגלים ,ובקהלם אל תחד כבודי ,זה עדת ולפי המבואר נקודה פנימית זו היא ירושה
רוח נשמה לבניהם אחריהם עד עולם ...לכל אחד
קרח" .וצריך ביאור איזו תועלת יש בכך שלא מהאבות הקדושים ,לפי זה נשכיל להבין מה
ואחד כפי מדרגתו וכפי מעשיו ...אפילו לקל
נזכר שמו של יעקב ,שהרי בכל אופן ברור לכל שמבאר בעל ה"תניא" ב"תורה אור" (תחילת
שבקלים ופושעי ישראל".
שהיה מבני בניו של יעקב. פרשת וארא) כי מטעם זה אנו מזכירים בכל תפלה
"אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב" ,כדי אך מה שאנו רואים פושעי ישראל שאינם
וביאר ה"אור החיים" הענין בזה כי יעקב לעורר נקודה פנימית זו שהיא ירושה מהאבות מקיימים מצוות ה' ,הסיבה לכך היא כי אהבה זו
אבינו שכלול מכל ג' האבות הקדושים הוא שורש הקדושים ,ובלשון קדשו: היא אצלם בבחינת שינה והסתרה ,מכוסה בלבוש
נשמות ישראל ,לכן ביקש יעקב רחמים שלא יזכר שק של עוונות ופשעים .אמנם כאשר בא אותו
שמו בעדת קרח ,כדי שהפגם של קרח לא יגיע "שבחינת האבות היא ירושה לבניהם אחריהם
קל דעת לניסיון של המרת הדת וכפירה בה' ,כי
גם בשורש נשמתו מיעקב ראש האילן הקדוש ,כי בכל דור ודור ,לכל חד לפום שיעורא דיליה ,ולכן
אז מתעוררת האהבה המוסתרת בפנימיות לבו
אם הפגם היה מגיע עד ראשית השרשרת שורש אומרים אלקי אבותינו אלקי אברהם וכו' ,אבל
משנתה העמוקה ,ומתפרצת בשלהבת אש קודש,
נשמת יעקב ,שוב לא היה יכול לקבל תיקון שאר בחינות ומעלת הצדיקים ,כגון השבטים
אשר מים רבים לא יוכלו לכבות אהבתם לה',
אפילו בתשובה וגיהנם ,ובלשון קדשו" :וזו היתה ראובן שמעון לוי שהם ודאי בחינות אורות
ואפילו קלי הדעת מוכנים למסור את נפשם על
תפלתו של יעקב ,שלא יגיע כח החטא עד עיקר עליונים ,יש לך אדם שאין בו כלל בחינות ומדרגות
קדושת ה' ,כדי שלא לפגום ולעקור את אהבת ה'
השורש שביעקב ,ולא ינתק חבל הכסף מעיקרו, אלו ,מה שאין כן בחינת האבות צריך להיות בכל
שירשו מן האבות הקדושים.
אדם ,שהם שורש ומקור כל נשמות ישראל".
ויש תקוה לאחריתם".
כאשר נתבונן נראה ברור שכוונתו על
מה נפלאים הם דברי המגיד מקאז'ניץ זי"ע
על פי האמור מפרש ה"ישמח משה" מה שאמר הנקודה הפנימית שבלב שאינה מקבלת פגם,
ב"עבודת ישראל" על המשנה (אבות פ"ב מ"ב):
דוד המלך (תהלים מט-כ)" :תבוא עד דור אבותיו עד ואפילו הרשע שקלקל בכל קומת הקדושה עדיין
"וכל העמלים עם הצבור ,יהיו עמלים עמהם
נצח לא יראו אור" .כי כל זמן שהפגם של העוונות נקודה זו היא בתכלית השלימות ,לכן כאשר
לשם שמים ,שזכות אבותם מסייעתן וצדקתם
לא הגיע עד שורש האבות הקדושים שבנפש רשע זה שאינו יכול לעמוד כנגד תאוות לבו ,בא
עומדת לעד" .ומבאר הענין על פי יסוד דברי בעל
האדם ,עוד יש לו תקוה לתקן הכל בתשובה ,אבל לידי ניסיון קשה של כפירה בה' ועבודה זרה ,אז
ה"תניא" הנ"ל ,והנה הדברים בלשון קדשו:
אם חס ושלום "תבוא עד דור אבותיו" ,שהפגם מתעוררת הנקודה היהודית הפנימית בשלהבת
יגיע עד הדור של האבות הקדושים שבשורש "ואמר שזכות אבותם מסייעתם ,כמבואר אש קודש ,לקנא קנאת ה' צבאות ולמסור נפשו
נשמתו" ,עד נצח לא יראו אור" ,שוב אין לו תקוה בספר תניא באריכות כי כל איש ישראל יש לו על קדושת השם.
כיון שגם השורש נפגם. שורש הקדושה ,מה שהשרישו אבות העולם הם
אברהם יצחק ויעקב בזרע ישראל ,והיא האהבה
"אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב"
לפי זה אומר ה"ישמח משה" גם להיפך ,שאם המוסתרת בלב כל ישראל למסור נפשו על קדושת
הנקודה הפנימית ירושה מהאבות הקדושים
אדם זוכה להתעלות בקדושתו על ידי שעוסק שמו אף הריקנים שבהם .וזה שאנו אומרים אלקי וזהו שמבאר בעל ה"תניא" ב"ליקוטי
בתורה ובמעשים טובים במדרגה גדולה ,הרי אברהם וכו' ,הוא האלקות והקדושה שהשרישו תורה" (פרשת אמור) פירוש הכתוב (ויקרא כב-לב):
הוא זוכה להאיר את נשמתו שתתחבר יותר לנו אבותינו עד סוף כל הדורות ,אפס שמגודל "ונקדשתי בתוך בני ישראל .פירוש תוך בני
עם שורש הקדושה של האבות הקדושים ,ועל החומריות היצר הרע מחשיך האור הקדושה ישראל הוא נקודה הפנימית של הלב של כל אחד
ידי זה הוא זוכה לקבל מהם הארה גדולה של ההיא ,נמצא בוודאי יוכל הכל [כל אחד] לתקן ואחד מישראל ,ושם בתוך נקודה פנימית הלב
קדושה ,ובלשון קדשו: ולחזור לשורשו הקדוש". ונקדשתי ,להיות לבם בוער ברשפי אש ואהבה
ז"פשת ךל ךל תשרפ | ג
לפי האמור יש לבאר הענין בזה על פי הידוע הכלולה מחסד ומגבורה ,ועל נקודת סגול זו "והנה ידיעת הפכים בשוה ,וכל שכן דמדה
כי שם א"ל הוא מדת החסד ,כמו שכתוב (תהלים נב- שהיא שורש נשמות ישראל מג' האבות הקדושים טובה מרובה ,אם כן מעשים טובים כל מה
ג)" :חסד אל כל היום" .ויש לומר כי מטעם זה בירך נאמר" :והייתם לי סגולה מכל העמים". שמגדילים יותר ,הולכים ומאירים יותר בעומק
מלכי צדק מלך שלם את אברהם אבינו" :ברוך השורש .וזה ברור לדעתי דאם מגיע בהארה
וזהו שכתוב (דברים יד-ב)" :כי עם קדוש אתה לשורש האבות ,אז מתעורר קדושה מהשורש
אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" ,כי זכה לעורר
לה' אלקיך ובך בחר ה' להיות לו לעם סגולה מכל קדושת ישראל באור ישר ואור חוזר על אור נפש
בעולם את מדת החסד של הקב"ה משם א"ל.
העמים אשר על פני האדמה" .ופירש רש"י" :כי רוח נשמה שלו ואז נרגש לו בפרטיות ,והיינו
אברהם אבינו השתוקק שגם יצחק ויעקב קדוש אתה ,קדושת עצמך מאבותיך ,ועוד ובך מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי ,רצונו לומר
יסכימו לשמור על הנקודה הפנימית במדת החסד בחר ה'" .הכוונה בזה כי מה שזכינו להיות לו שיאיר עד שם ,אז יאמר נא ישראל בית יעקב
לעם "סגולה" בבחינת נקודת סגול הכלולה מג' לכו ונלכה באור ה'".
נקדים עוד מה שהביא ב"דגל מחנה אפרים"
נקודות כנגד ג' האבות ,הוא מצד היותנו עם
(פרשת וירא ד"ה או יאמר וירא) בשם זקינו הבעש"ט וזהו ביאור דברי התנא דבי אליהו" :שכל
קדוש שקדושתנו היא מאבותינו ,ואפילו אם
הקדוש זי"ע ,כי הבית דין של מעלה הם אברהם אחד ואחד מישראל חייב לומר ,מתי יגיעו מעשי
נפל איש ישראל ח"ו ברשת היצר אין הפגם מגיע
יצחק ויעקב ,ובלשון קדשו" :וכמו ששמעתי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב" ,פירוש
לשם ,ועל זה נאמר (קהלת ד-יב)" :והחוט המשולש
בפירוש מן אדוני אבי זקני נשמתו עדן זלל"ה כי כל אחד ואחד מישראל חייב להתעלות בתורה
לא במהרה ינתק".
אברהם יצחק ויעקב הם תלת דיינים". ובמצוות עד שיגיע במעשיו להאיר ולהתחבר
מעתה יש לומר כי מטעם זה השתוקק
"אל תירא אברם אנכי מגן לך" עם שורש האבות הקדושים אברהם יצחק
אברהם אבינו שיחתמו את הברכה הראשונה רק
מג"ן בגימטריא ג' פעמים א"ל יעקב שבנשמתו ,כי על ידי זה יתעורר בו אור
גדול וקדוש משורש האבות הקדושים להאיר
בשמו "מגן אברהם" ,כדי שיזכה להשפיע גם על בדרך זו במסילה נעלה לבאר הטעם שהיה לנשמתו לעבוד את ה' ביראה ובאהבה .אלו
יצחק ויעקב ללכת בדרכו ,שגם הם יסכימו להגן חשוב כל כך לאברהם אבינו ,שיחתמו את דבריו הקדושים.
על הנקודה הפנימית של איש ישראל במדת הברכה הראשונה רק בשמו וכמו שהבטיח לו
החסד ,וכך יתקיים פסק זה לעולמי עד בבחינת הקב"ה "והיה ברכה ,בך חותמין ולא בהם" ,על פי "והייתם לי סגולה מכל העמים"
"והחוט המשולש לא במהרה ינתק" .הנה כי כן מה שגלוי וידוע בכל הספרים הקדושים ,ומקור נקודת סגול רמז על שלושת האבות
זהו שאמר הקב"ה "אל תירא אברם אנכי מגן לך" הדבר בזוהר הקדוש (פרשת תרומה קעה ):שהאבות
יומתק לרמז ענין זה בפרשת יתרו במה
-מג"ן דייקא בגימטריא ג' פעמים א"ל ,לרמז בכך הקדושים עבדו את ה' כל אחד לפי מדתו,
שאמר הקב"ה לישראל כהקדמה לקראת מתן
שכל שלושת האבות הקדושים יסכימו להגן על אברהם אבינו במדת החסד ,יצחק אבינו במדת
תורה (שמות יט-ה)" :ועתה אם שמוע תשמעו
הנקודה הפנימית במדת החסד משם א"ל. הגבורה ,יעקב אבינו במדת תפארת הכלולה
בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל
מחסד ומדין.
שמחתי למצוא סימוכין לכך ב"זרע קודש" העמים כי לי כל הארץ ,ואתם תהיו לי ממלכת
להרה"ק מראפשיץ זי"ע (פרשת לך לך) שמבאר לפי זה נראה שמטעם זה השתוקק אברהם כהנים וגוי קדוש" ,וכתב ב"שם משמואל" (פרשת
סוד הכתוב "אנכי מגן לך" בלשון קדשו: אבינו כל כך ,שיחתמו ישראל את הברכה נצבים שנת תרע"ו) בשם הרה"ק רבי דוד מלעלוב
הראשונה בכל תפלות העמידה רק בשמו "מגן זי"ע" :והייתם לי סגולה כמו נקודת סגול ,דאפילו
"וזהו שאמר לו השי"ת אנכי מגן לך ,מג"ן אתה מהפכה לכל צד תישאר בתמונתה".
אברהם" ,כדי שיגן הקב"ה על הנקודה הפנימית
גימטריא ג' פעמים א"ל ,שבחינת אברהם היה
של כל ישראל במדת החסד לפנים משורת הדין,
חסד ,וכתיב חסד א"ל ,ובאמת בחינת החסד שלו לפי האמור יש לומר שהקב"ה רמז בכך,
אפילו אם אין האדם ראוי לשמירה מצד הדין.
כלול גם ביצחק ויעקב כנ"ל ,ששלשה אנשים שהקשר בין ישראל לאביהם שבשמים הוא יותר
נצבים עליו ,ולכן אמר לו השי"ת אחר שהכה חשבתי דרכי להוסיף רמז נכבד לבאר הטעם מכל העמים ,מפאת היותם עם "סגולה" ,שיש
את המלכים שנתלבש במדת הגבורה ,והכל שהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו לשמור על בתוכם הנקודה הפנימית ,שהיא נקודת "סגול"
מחמת אהבתו יתברך נכלל גם כן במדת גבורה הנקודה הפנימית במילת "מגן" באומרו "אנכי הכלולה משלש נקודות הרומזות על האבות
להתגבר על שונאי ה' ,ומכיון שהיה במדת גבורה מגן לך" ,וכן במה שאנו מסיימים את הברכה "מגן הקדושים ,כי שתי הנקודות העליונות ימין
בא ליראה גדולה מאד ,ולכן אמר לו אל תירא אברהם" ,על פי מה שמבואר ב"שער הכוונות" ושמאל ,הן רמז על אברהם שמדתו חסד מימין
אברם ...והראה לו השי"ת איך שמדתו כלול גם לרבינו האריז"ל (כוונת העמידה דרוש ב דף לג טור ועל יצחק שמדתו גבורה משמאל ,ואילו הנקודה
כן ביצחק ויעקב ,וזהו שנאמר אנכי מגן לך ,מג"ן א) בכוונת "מגן אברהם" ,כי מג"ן בגימטריא ג' התחתונה שעומדת באמצע בין שתי הנקודות
גימטריא ג' פעמים א"ל". פעמים שם א"ל. העליונות היא רמז על יעקב שמדתו תפארת
תשרפ |דד ז"פשת ךל ךל
תשע"ב |
"וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי"
שכינה מדברת מגרונו של משה רבינו
שיוכל לומר אותיות ד"ן משם אדנ"י
ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם" .והזכיר לו של אדנ"י גלה למצרים ,כמו שאמרו ז"ל (מגילה בפרשתנו פרשת לך לך (בראשית טו-יד)" :וגם
הקב"ה בתשובתו שני שמות ,השם הראשון הוא כט ).גלו למצרים שכינה עמהם ,ובהיותם בגלות את הגוי אשר יעבודו דן אנכי .פירש רש"י "דן אנכי
אהי"ה (שם יד)" :ויאמר כה תאמר לבני ישראל היו נפרדות [אותיות אדנ"י] איש מעל אחיו ,אמר בעשר מכות" .ונראה לפרש על פי מה שביאר
אהיה שלחני אליכם" .השם השני הוא הוי"ה (שם משה להקב"ה ,רבונו של עולם שלח נ"א ,שלח רבינו האריז"ל ב"לקוטי תורה" (פרשת בשלח בד"ה
טו)" :ויאמר עוד אלקים אל משה כה תאמר אל אותיות נ"א של אדנ"י ,בי"ד דהיינו יו"ד דל"ת, כי יד) וב"ספר הליקוטים" (פרשת שמות ד"ה ויאמר
בני ישראל ה' אלקי אבותיכם אלקי אברהם אלקי וישתתפו ארבעתן כאחד ,וישתתף הדל"ת בנו"ן בי אדני) מה שביקש משה מהקב"ה (שמות ד-יג):
יצחק ואלקי יעקב שלחני אליכם". ויעשה ד"ן .וזהו דן אנכי ,וישתתף האל"ף ביו"ד "ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח" .כי בשם
שהם רחמים ,ויהיה דן למצרים וא"י לישראל. אדנ"י ,ב' אותיות ד"ן הן דינים גמורים ,וב' אותיות
וביאר הרמב"ן (שם) כי ב' שמות אהי"ה
וזהו ונגף ה' את מצרים נגוף ורפוא ,נגוף למצרים א"י המקיפות את האותיות ד"ן הן רחמים ,כי הן
הוי"ה הם מדת הרחמים שעמדו לימין משה כדי
באותיות ד"ן ורפוא לישראל באותיות א"י". ב' האותיות הראשונות מב' שמות א'היה י'קוק
שיעשה לישראל אותות ומופתים ,והוסיף כי
הממתיקות את הדין של אותיות ד"ן.
ב' אותיות א"י בשם אדנ"י בתחילתו ובסופו הן מקור הדבר בתיקוני זוהר
המתקה לאותיות ד"ן שבאמצע שהן מדת הדין והנה ידוע כי המכות במצרים היו נגוף
ויש להעיר כי מצינו מקור נפלא לדברי
וז"ל" :ונלקחו שתי האותיות האלה האל"ף והיו"ד ורפוא ,נגוף למצרים שהביא עליהם המכות,
האריז"ל בתיקוני זוהר (תיקון סט קיד ,).שמבאר
משני השמות הקדושים [א'הי"ה י'קו"ק] ,ונכתבו ורפוא לישראל שנמשך מהם רחמים לישראל,
שם סוד הכתוב (בראשית ד-ט)" :ויאמר ה' אל קין
תחילה וסוף בשם הנכתב ונקרא באל"ף דל"ת כמו שכתוב (ישעיה יט-כב)" :ונגף ה' את מצרים
אי הבל אחיך" .רמז הקב"ה בכך הסיבה שלא
[השם אדנ"י] ,להורות כי הוא אצילות מן הראש נגוף ורפוא" .ומבאר האריז"ל כי למצרים היה
הציל את הבל מהריגתו של קין ,כי הבל פגם
ועד הסוף ומדת הדין באמצע כי שמי בקרבו". נגוף באותיות ד"ן ,ולישראל היה רפוא באותיות
שהפריד משם אדנ"י ב' אותיות א"י שהן מב'
א"י .וזהו שאמר הקב"ה "וגם את הגוי אשר
משה רבינו הזכיר את השם הוי"ה שמות א'הי"ה י'קו"ק ,ונשארו ב' אותיות ד"ן שהן
יעבודו דן אנכי" ,שאמשיך עליהם את הדין
בכתיבתו ובקריאתו אדנ"י הדין בלי המתקה.
באותיות ד"ן.
לפי זה אמינא מילתא חדתא על מה שצוה וזהו סוד הכתוב (שם י)" :ויאמר מה עשית
אולם מתחילה מצד גלות השכינה היה פירוד
הקב"ה למשה לומר לפרעה בכל המכות" :כה קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה" .מדקדק
בשם אדנ"י בין אותיות נ"א לאותיות י"ד ,לכן
אמר ה'" ,כי הן אמת שהזכיר לפני פרעה את התיקונים" :מאי דמי ,דם מבעי ליה ,אלא מאי דמי
כשהגיע הזמן להביא המכות על המצרים התפלל
השם הוי"ה ,שהרי על כך אמר לו פרעה (שמות ד"ן ,כחושבן דמ"י ,ודא איהו ד"ן אנכי ואחרי כן
משה" :בי אדני שלח נ"א בי"ד תשלח" ,תצרף ב'
ה-ב)" :מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את יצאו ברכוש גדול" .הרי מבואר בדברי התיקונים
אותיות נ"א עם ב' אותיות י"ד להשלים ד' אותיות
ישראל לא ידעתי את ה'" ,אולם יחד עם השם כי זהו סוד" :וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי",
אדנ"י ,כדי להמשיך הדין על המצרים מב' אותיות
הוי"ה הזכיר משה גם את השם אדנ"י ,שממנו היינו בב' אותיות ד"ן משם אדנ"י.
ד"ן ורחמים על ישראל מב' אותיות א"י.
באו המכות על המצרים ,כמו שהבטיח הקב"ה:
וכתב בהגהות "אור ישראל" על התיקוני זוהר
"וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי" -בשתי ונראה כי דברי האריז"ל הללו הם המקור ,למה
(שם) מהמגיד הקדוש מקאזניץ זי"ע ,כי מאמר זה
אותיות ד"ן משם אדנ"י. שהביא המקובל האלקי רבי אברהם גאלאנטי
בתיקוני זוהר הוא מקור לדברי הרמב"ן [ונמשך
זצ"ל בספר "קול בוכים" (איכה ב-ה):
תמכתי יתדותי בדברי רבינו האריז"ל ב"שער אחריו רבינו בחיי] על הכתוב (שמות ג-יג)" :ויאמר
הפסוקים" (פרשת וארא אות ז) ,שמבאר שם כי עשר משה אל האלקים הנה אנכי בא אל בני ישראל "ושמעתי ענין נאה כיוצא בזה במה שאמר
המכות יצאו מן המדה העשירית מלכות הכלולה ואמרתי להם אלקי אבותיכם שלחני אליכם הכתוב שלח נ"א בי"ד תשלח ,שהכוונה ששם זה
ז"פשת ךל ךל תשרפ | ה
וזהו פירוש הכתוב" :ויאמר משה אל ה' בי "ויאמר משה אל ה' בי אדני לא איש דברים מעשר ספירות שהיא שם אדנ"י .לפי זה נשכיל
אדני" ,הזכיר "אדני" שהוא אותיות השם אדנ"י אנכי גם מתמול גם משלשום גם מאז דברך אל להבין מה שהאריך ב"שערי אורה" (שער ג-ד)
שהיה צריך להזכיר כדי להביא המכות על עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי" .נקדים מה שהקב"ה נלחם לישראל במצרים בשם אדנ"י,
המצרים ,ועל כך אמר "לא איש דברים אנכי", שידוע כי יש ה' מוצאות הפה שיוצאים מהם והוסיף על זה:
אינני מסוגל להביא "דברים" שהם דינים קשים כ"ב האותיות ,אותיות הגרון הן אחה"ע ,אותיות
"ומה שהזכיר הוי"ה במלחמת מצרים ואיננו
[בניגוד לאמירה שהיא לשון רכה מדת הרחמים], החיך גיכ"ק ,אותיות הלשון דטלנ"ת ,אותיות מזכיר אדנ"י בפירוש ,כבר הודענוך כי כל השמות
"כי כבד פה וכבד לשון אנכי" ,ואינני יכול לומר השיניים זסשר"ץ ,אותיות השפתיים בומ"ף. כלולים בשם הוי"ה ,וכל שם ושם ידוע מהו
אותיות השיניים ואותיות הלשון ,ואם כן לא הנה כי כן יש לחקור איזו מן האותיות לא היה מלאכתו ,וכשהוא אומר הוי"ה נלחם להם במצרים,
אוכל לומר ב' אותיות ד"ן משם אדנ"י להמשיך יכול משה לבטא. ידוע כי הוא סוד ה' אחרונה של שם הוי"ה ,והיא
הדין על המצרים. הלוחמת מלחמות הוי"ה ונקראת אדנ"י".
ובכן הנה מה שמצינו בענין זה חידוש גדול
ויש להוסיף פרפרת במה שאמר משה "בי מרבינו חננאל כפי שהביא רבינו בחיי (שם)" :וכתב יומתק לצרף מה שרמז הגה"ק רבי יוסף חיים
אדני" ,כי ישנן כ"ב אותיות התורה ,ומאחר שלא רבינו חננאל מה שהזכיר שני דברים כבד פה וכבד מבבל זצ"ל ב"עוד יוסף חי" (חלק הדרוש פרשת ויגש
היה יכול לומר את אותיות השיניים זסשר"ץ לשון יורה ,כי משה רבינו לא היה צח הדיבור ד"ה והענין הוא) ,כי מטעם זה נקראו העונשים על
ואותיות הלשון דטלנ"ת ,נמצא שלא היה יכול באותיות זשרס"ץ שהן אותיות השיניים ,זהו פרעה והמצרים בשם מכות ,כי מכ"ה בגימטריא
שאמר כי כבד פה ,גם לא באותיות הלשון שהם שם אדנ"י שהוא המלכות שממנה יצאו כל
לומר י' אותיות ,ונשארו רק י"ב אותיות שהיה
אותיות דטלנ"ת ,ועל זה אמר וכבד לשון". המכות ,בלשון קדשו:
יכול לומר .וזהו שאמר ב"י אדוני ,איני יכול
לומר רק י"ב אותיות ,ורמז עוד באומרו "בי נפלא לצרף מה שמצאתי בענין זה מרגניתא "ידוע שכל דין ועונש ויסורין ,הן גלות
אדני" -תסתכל בי בשמי מש"ה שעולה כמספר טבא ב"זרע קודש" מהמקובל האלקי רבי משה ושעבוד ,הן דבר אחר ,הכל נעשה על ידי ספירת
ג' מוצאות הפה אחה"ע גיכ"ק בומ"ף שהן י"ב המלכות ,ששם הוא שם אדנ"י בסוד (נדרים כח).
מפראג בעל "ויקהל משה" (דף ד ,):שכתב שם
אותיות שאני יכול לבטא" ,כי כבד פה וכבד לשון דינא דמלכותא דינא ,והיינו דינ"א אותיות
דבר זה שמשה רבינו לא היה יכול לומר אותיות
אנכי" ,ואינני יכול לומר את ה' אותיות השיניים אדנ"י ,וכמו שביאר רבינו האר"י ז"ל בעשר
הלשון והשיניים ,והוסיף כי שאר האותיות שהיה
וה' אותיות הלשון. מכות ,שכולם יצאו מן בחינת המלכות מעשר
יכול לומר ,דהיינו אותיות הגרון אחה"ע ואותיות
ספירות שיש בה ,ופרט אותם אחת לאחת
החיך גיכ"ק ואותיות השפתיים בומ"ף בגימטריא
על כך השיב לו הקב"ה (שם יב)" :ועתה לך בשער הפסוקים יעויין שם .ואמרתי בס"ד רמז
מש"ה ,וזה פלא גדול.
ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר" .רמז נכון בזה ,כי שם אדנ"י שהוא במלכות מספרו
לו הקב"ה שהוא יהיה עם פיו של משה לומר את מעתה יש לומר כי משה רבינו ידע בגודל עולה ס"ה כמנין מכ"ה ,רמז שכל מכה ומכה
כל האותיות שהוא לא יוכל לומר ,כי השכינה השגתו ,שהקב"ה רוצה להביא על המצרים את משם יוצאה ובאה".
היתה מדברת מתוך גרונו של משה .הנה כי כן עשר המכות מעשר ספירות של המלכות שהיא
"כבד פה וכבד לשון"
יאירו עינינו להבין מה שאמר הקב"ה "וגם את שם אדנ"י ,אולם מאחר שהיה "כבד לשון" ולא
אותיות השיניים והלשון
הגוי אשר יעבודו דן אנכי" -כלומר אותיות ד"ן היה יכול לומר אותיות הלשון דטלנ"ת ,נמצא
משם אדנ"י אנכי הוא שאומר אותם .וזהו שפירש שלא היה יכול לומר מן השם אדנ"י רק ב' אותיות בדרך זו במסילה נעלה לבאר מה שסירב
רש"י "דן אנכי בעשר מכות" ,שבאו מב' אותיות א"י ,אבל ב' אותיות ד"ן לא היה יכול לומר משה רבינו ללכת בשליחותו של הקב"ה
ד"ן משם אדנ"י. להמשיך המכות על המצרים. להוציא את ישראל ממצרים בטענה (שמות ד-י):
משפחת מהדב הי"ו -לעילוי נשמת אמם האשה החשובה מרת לאה בת וירג׳ני ע"ה
להורדת המאמרים shvilei.comלקבלת המאמרים באימיילmamarim@shvileipinchas.com :
תשרפ| |ו ו ז"פשת ךל ךל
תשע"ב
