gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU

שבוע: לך לך (2026-10-19)

לקראת שבת מלכתא · LIKRAS SHABBOS MALKESU — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יההםם ששלל ררבבוותתייננוו‬ ‫ש‬‫ו‬ ‫ההקקד וד‬ ‫מחחי י‬ ‫מ‬ ‫ש‬ ‫י יםם‬ ‫ייםם‬ ‫ה‬ ‫ה‬‫ת‬ ‫ת‬‫ב‬‫ב‬‫ה‬‫ה‬‫א‬‫א‬‫ל‬ ‫ללפפי‬ ‫ם‬‫ש‬ ‫ש‬ ‫ל‬‫ת‬ ‫םי יתת‬ ‫בבבוות‬ ‫תתקק‬ ‫בבררך‬ ‫לב‬ ‫יססד‬ ‫ם ממרר‬ ‫דררפפררש י‬ ‫רררל‬ ‫ךוו‬ ‫תותורר‬ ‫ס י פ ורר יםם וופפננייננ ים‬ ‫ממעעוור‬ ‫ת‬ ‫ת ש בתת‬ ‫ת‬ ‫מל‬ ‫י‬ ‫שוי ותתההש נ‬ ‫נ‬ ‫עונג רווחחנניי¨¨‬ ‫ה‬‫ו‬ ‫ו‬ ‫נ‬‫י‬ ‫כת א‬ ‫ה‬ ‫קרא‬ ‫ש‬ ‫ו‬‫ד‬‫ו‬‫ד‬‫ק‬‫ק‬ ‫שנהה‬ ‫ל‬ ‫ה‬ ‫ש‬ ‫ה‬ ‫לקבלת הגליון למייל‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬ ‫סיפורים ופנינים מרתקים‬ ‫גליון מס' ‪553‬‬ ‫פנינים לפרשת לך לך פ"ז‬ ‫הגאון רבי יחזקאל סרנא זצוק"ל‪ ,‬ישב פעם עם כמה תלמידי חכמים ואמר‬ ‫להם‪" :‬היה מי שזיכה את כלל ישראל יותר מכל הספרים שלכם‪ ,‬ומימיו‬ ‫לא למד דף גמרא אחד"‪ .‬המה ראו כן תמהו‪ ,‬הייתכן דבר כזה?‬ ‫משאו המרטיט של ראש ישיבת מיר‪ ,‬הגאון הגדול רבי אליעזר יהודה פינקל‬ ‫שליט"א‪ ,‬בכנסייה העולמית של 'דרשו' בוילנא בתום מסע התפילה לראדין‬ ‫ּוספֹר ַהּכֹוכָ בִ ים‪ּ ...‬כֹה יִ ְהיֶ ה זַ ְר ֶעָך" (בראשית ט"ו‪ ,‬ה')‬ ‫"הּבֶ ט נָ א ַה ָּש ַׁמיְ ָמה ְ‬ ‫ַ‬ ‫אל אולם הכינוס של הכנסייה העולמית ה‪ 31-‬של 'דרשו'‪ ,‬הגיעה‬ ‫משלחת גדולי התורה היישר מבית העלמין העתיק שבעיר‪ ,‬לאחר‬ ‫תפילה נרגשת ודומעת על ציוניהם הקדושים של מרנא הגר"א‬ ‫זיע"א ומרנא רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי זיע"א‪ ,‬לאחר שחנכה את‬ ‫היכל 'דרשו' ישיבת החפץ חיים‪ ,‬ופקדה את ציונו של מרנא ה'חפץ‬ ‫חיים' זיע"א בראדין‪ ,‬ולאחר ביקור נרגש בהיכל ישיבת וולאז'ין‪ .‬את‬ ‫המשא המרכזי נשא ראש ישיבת מיר‪ ,‬הגאון הגדול רבי אליעזר‬ ‫יהודה פינקל שליט"א‪ ,‬ודבריו‪ ,‬שנאמרו מעומק הלב‪ ,‬היו לתפילה‬ ‫ולזעקה בשם כלל ישראל‪.‬‬ ‫אל העולם כולו‪ .‬וילנא‪ ,‬ראדין‪ ,‬וולוז'ין‪ ,‬קמניץ‪ :‬שמות מקודשים‪,‬‬ ‫של נעליך‬ ‫המצמררים ומרעידים את כל נימי הנפש‪ .‬ולעמוד כאן במחיצת‬ ‫מה נורא המקום הזה‪' ,‬של נעליך מעל רגליך'‪ .‬לעמוד באבן השתייה‪,‬‬ ‫גדולי ישראל שליט"א‪ ,‬איך אפשר לפתוח את הפה?‬ ‫בכפר הקטן ראדין‪ ,‬שממנו הפציע וזרח אורו של הכהן הגדול מאחיו‬ ‫התלבטות לפני העצרת‬ ‫כולם צעקו 'שמע ישראל'‬ ‫בסופו של דבר החליט מרן הגראי"ל שטיינמן לקיים את העצרת‪,‬‬ ‫אבל נוסע אחד בטיסה מדובאי החליט לצעוק משהו אחר‬ ‫הגאון רבי יחיאל צוקר מספר כיצד הסביר מרן ממה חשש‬ ‫מגיד המישרים הגאון רבי יעקב שיש עם סיפור יוצא דופן‬ ‫(עמ' ‪)10‬‬ ‫(עמ' ‪)6‬‬ ‫רגליים של אריה‬ ‫עשר שנים במגירה‬ ‫הרב צבי גטקר על תשובתו של מרן רבי אהרן קוטלר זצוק"ל‬ ‫הגאון רבי יצחק קולדצקי שליט"א על גדולי ישראל שברחו מכל שמץ‬ ‫כשהציגו אותו כמי שהציל את היהדות באמריקה‪ ,‬והקשר לכולנו‬ ‫של ממון הזולת‪ ,‬ועל מה שחיכה עשר שנים במגירה של ה'סטייפלער'‬ ‫(עמ' ‪)19‬‬ ‫(עמ' ‪)16‬‬ ‫|‪1‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫ובהר ציון‬ ‫מקום מנוחתם של הצדיקים מרעיד וממיס כל לב‪ .‬מה אנו רואים‬ ‫ידוע שהרב מפוניבז' זצוק"ל‪ ,‬תלמידו החביב של מרן ה'חפץ חיים'‪,‬‬ ‫כאן? לשם מה הגענו להתפלל ולשפוך דמעות? הכול בכוח מסירות‬ ‫בא אל רבו יום לפני עלייתו למרום‪ ,‬בכ"ג באלול תרצ"ג‪ .‬באותה שנה‬ ‫הנפש‪' .‬קמאי הוו מסרי נפשייהו'‪ ,‬ובכוחה של מסירות הנפש שלהם‬ ‫עלה הצורר ימ"ש לשלטון‪ ,‬וה'חפץ חיים' דיבר בחריפות על הצרות‬ ‫הם משפיעים עד היום הזה‪.‬‬ ‫הרבות והרעות שיבואו בעקבתא דמשיחא‪ .‬שאלו הרב מפוניבז'‪:‬‬ ‫"רבי‪ ,‬להיכן נלך? לאן נברח? מה יהיה הסוף?"‪ ,‬והשיבו רבו‪" :‬ובהר‬ ‫ירד אל העם‬ ‫ציון תהיה פליטה והיה קודש"‪ .‬את המשפט הזה חרת הרב על‬ ‫יהודי קדוש וטהור חי כאן‪ ,‬שהתנהג בפשטות ככפרי ודאג לכל‬ ‫היכל ישיבתו‪.‬‬ ‫ישראל ולכל מחסוריהם‪ .‬ה'משנה ברורה'‪ ,‬שמירת הלשון‪ ,‬שמירת‬ ‫ועתה באנו אל אבא‪ ,‬אבינו רוענו‪ ,‬עם משאלותינו ובקשותינו‪.‬‬ ‫השבת‪ ,‬ספר לחיילים יהודים‪ ,‬סדר קדשים‪ 25 :‬ספרים חיבר‪ ,‬וטרח‬ ‫נבואתך נתקיימה‪ ,‬מאות אלפי בני תורה בהר ציון‪ ,‬ובשם היהדות‬ ‫בגופו בשלג ובבוץ כדי להרבות תורה בישראל ולמכור את ספריו‬ ‫החרדית שבעולם באנו לזעוק‪ :‬מתי? מתי יבנה? מתי יבוא ויגאלנו?‬ ‫הקדושים‪ .‬כאחד התנאים נחשב‪ ,‬כפי שהעיד הדיבוק הידוע‪ ,‬ובכל‬ ‫זאת ויתר על כל גאונותו וירד אל העם לזכות את ישראל בחיבוריו‪,‬‬ ‫אכשר דרא‬ ‫במסעותיו ובאסיפותיו הקדושות‪.‬‬ ‫כשהיה הרב מפוניבז' ברומא‪ ,‬ביקש מהנהג לעצור את המכונית‬ ‫איזו זכות היא לחבר את ה'משנה ברורה'‪ ,‬להורות את הדרך אשר‬ ‫בדחיפות‪ .‬הוא ירד‪ ,‬ניגש אל שער טיטוס וזעק‪" :‬טיטוס‪ ,‬טיטוס!‬ ‫ילכו בה בכל בית‪ ,‬שכל אות בה כאחד הראשונים‪ ,‬ולזכות את כל‬ ‫ראה מה נשאר ממך ומה נשאר מאיתנו‪ .‬לך נשאר שער אחד וכמה‬ ‫ישראל בשמירת הלשון‪ .‬מי יודע מאיזו שואה רחמנא ליצלן הציל‬ ‫בועטי כדור‪ ,‬ולנו נשארו מיליונים‪ .‬אלפיים שנות גלות‪ ,‬ושמך לא‬ ‫בכך את עם ישראל‪ .‬שואה היתה‪ ,‬אך מי יודע מה היה עלול להיות‪,‬‬ ‫שכחנו‪ .‬ראה את עולם התורה פורח ומלבלב"‪.‬‬ ‫שהרי בכך תלויה הגאולה‪ :‬האחדות והעין הטובה‪ ,‬העומדות בראש‬ ‫וקל וחומר בדורנו‪ ,‬ברוך ה'‪ .‬רואים זיכוי תורה כזה וזיכוי הרבים כזה‪,‬‬ ‫מעיינינו‪.‬‬ ‫שלא יאומן כי יסופר‪ .‬אכשר דרא‪ .‬רבי‪ ,‬הגיע זמן גאולתנו‪.‬‬ ‫יהודי כמו הגר צדק‪ ,‬הגרף פוטוצקי‪ ,‬שמסר את נפשו לעקידה‪,‬‬ ‫עד כמה הוא משפיע לדורות‪ .‬ועל גודל מעלתם של צדיקים אמר‬ ‫כוחו של יחיד‬ ‫אדוננו הגר"א‪ ,‬שאילו היה בדורו של הרמח"ל‪ ,‬היה מוכן ללכת ברגל‬ ‫תעמוד לנו זכותו של בעל המפעל האדיר הזה‪ ,‬נשיא 'דרשו'‪ ,‬הרה"ג‬ ‫עד סוף העולם כדי לראותו‪ .‬והנה זכינו להתכנס יחד מכל קצוות‬ ‫רבי דוד הופשטטר שליט"א‪ ,‬תלמיד חכם בפני עצמו‪ ,‬המזכה את‬ ‫תבל‪ ,‬אנשים שטרחו שעות ארוכות בדרכים מכל התפוצות‪ ,‬וכל‬ ‫כלל ישראל בזכויות אדירות בקנה מידה עולמי ומקים עולה של‬ ‫אחד מתייפח על הישועה שהוא צריך‪.‬‬ ‫תורה במיזמים לאין ספור‪ .‬כמה הוא משקיע בתורת רבינו ה'חפץ‬ ‫חיים'‪ ,‬בהוצאת הספרים ובמבחנים‪ ,‬ומזכה בה את כלל ישראל‪.‬‬ ‫שליחי הרבבות‬ ‫כאן רואים מהי מסירות נפש ומהו כוחו של יחיד‪ .‬יהודי אחד מכפר‬ ‫ובעיקר‪ ,‬אנו שליחים של רבבות אלפי ישראל לומדי 'דרשו'‪,‬‬ ‫קטן שינה את העולם כולו‪ ,‬וכאן יש יהודי בטורונטו שמשנה את פני‬ ‫ומבקשים על כל עמך ישראל‪ .‬אנו מעלים כעת ריכוז אדיר של‬ ‫העולם כולו‪ .‬כמה ריבוי תורה‪ ,‬כמה ש"סים‪ ,‬כמה 'משנה ברורה'‪,‬‬ ‫צימאון ושל דמעות‪ ,‬על כמה צרות‪ ,‬מחלות ושמד רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫כמה גדולי תורה‪ ,‬יחד עם הצוות החרוץ והמסור‪ ,‬כל הפמליא שלו‪,‬‬ ‫הדמעות האלה‪ ,‬הצימאון הזה של רבבות לומדי 'דרשו' בכל אתר‪,‬‬ ‫אנשים שאין כמותם בעולם‪ .‬הוא מזכה את הרבים‪ ,‬וכל אשר הוא‬ ‫'לא רעב ללחם ולא צמא למים'‪ .‬מה מעניין אותם בחיים? זה הדבר‬ ‫עושה מצליח‪ .‬מי כרבי דוד‪ ,‬שזכה לכנס ולאחד את כל גווני הקשת‪,‬‬ ‫היחיד העומד לנגד עיניהם‪ ,‬וזה מה שבוקע רקיעים‪.‬‬ ‫את כל גדולי ישראל ובני התורה‪ ,‬לרומם את כבוד התורה‪ .‬מה יותר‬ ‫אל מי נפנה בעת הזאת אם לא אל אורו של עולם‪ ,‬מוסרי התורה‬ ‫כבוד התורה מזה? אין לנו שיור אלא התורה הזאת‪.‬‬ ‫ומעתיקי השמועה‪' .‬הבט משמים וראה ופקוד גפן זאת'‪ ,‬ראה‬ ‫מה עשו לצאן מרעיתך‪ .‬איך נוכל לשקוט בעת הזאת? באנו כבן‬ ‫מכלל דבעיא דרישה‬ ‫המתחטא לפני אביו‪ ,‬לזעוק ולהריע על מצוקת ישראל ובני התורה‪,‬‬ ‫'דרשו' פירושו שאיפות‪ .‬הקדוש ברוך הוא יודע מה אנו צריכים‪ ,‬אבל‬ ‫שעבורם מסרת את נפשך‪.‬‬ ‫הוא רוצה שנדרוש‪ ,‬נבקש ונתפלל‪ .‬מדוע מתחילים לומר 'משיב‬ ‫אדוננו הגר"א ואדוננו מרן ה'חפץ חיים'‪ ,‬מסרתם נפש לקרוע שמים‬ ‫הרוח' בתפילת מוסף‪ ,‬ולא כבר מליל החג? אומר ה'לבוש'‪ ,‬שצריך‬ ‫ולזעזע ארץ על גלותם ורדיפתם של בני אברהם אוהבך בידי זדים‪,‬‬ ‫קודם תפילה‪' .‬ואדם אין'‪ ,‬כי לגשם צריך דרישה‪ ,‬צריך תפילה‪.‬‬ ‫על שנאת עולם‪ ,‬שנאת הגויים‪ ,‬שנאת עשו לישראל ושנאת עם‬ ‫'ציון היא דורש אין לה'‪ ,‬מכלל דבעיא דרישה‪ .‬לשם כך יש 'דרשו'‪:‬‬ ‫הארץ לתלמידי חכמים‪.‬‬ ‫לפניות בנושא פרסום בגליון ‪ 052-7144937‬מוטי‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|2‬‬ ‫יקדמונו רחמיך‪ .‬לקחת אותנו משפל המדרגה‪ ,‬ממצרים‪ .‬כל העמים‬ ‫להרים את קרן התורה‪ ,‬להביא את זעקת בני ישראל ולבקוע שערי‬ ‫שפגעו בנו נעלמו מן העולם‪ ,‬ואנו‪ ,‬עם הנצח‪ ,‬נשארנו איתך‪ .‬לא‬ ‫שמים‪ ,‬כדי שעוד אלפים ידעו ש"ס וידעו 'משנה ברורה' וינצלו את‬ ‫נעזוב אותך‪ ,‬אל נא תשכחנו‪.‬‬ ‫זמנם‪' .‬דרשו' הוא מפעל של כלל ישראל‪.‬‬ ‫באו זקני הציבור ונבחריו לבקש רחמים‪ .‬ראה היכן עוד יש רבבות‬ ‫המתחזקים ולומדים את תורתך הקדושה‪ .‬מה הם מבקשים? דבר‬ ‫ריקוד אחרון‬ ‫אחד‪ :‬להמשיך לעסוק בתורתך הקדושה מתוך הרחבת הדעת‪ .‬היה‬ ‫התכנסנו כאן‪ ,‬גדולי ישראל‪ ,‬לבקש תפילה ותחנונים על עמך בית‬ ‫נא קרוב לשוועתנו‪ ,‬הושיעה נא‪ ,‬מברכות פיך כולם יתברכו‪ .‬עיני‬ ‫ישראל‪ ,‬בזכות אבותינו רועינו‪ ,‬מצוקי ארץ הטמונים כאן בגולת‬ ‫עמך בם תלויות‪ ,‬ועיניהם לך מיחלות‪.‬‬ ‫אירופה‪ ,‬ובזכות כל הקדושים הטמונים בקברי האחים בראדין‬ ‫ראה אפילו אנשים פשוטים‪ ,‬כמה נהרגו ונעקדו על קדושת שמך‪.‬‬ ‫ובוילנא‪ ,‬שמסרו את נפשם על קדושת שמך‪.‬‬ ‫עשה למען טבוחים על ייחודך‪ .‬ראה כמה גזירות‪ ,‬כמה דם נשפך‬ ‫ראה עמך ישראל ההרוגה עליך‪ ,‬מרוטת לחי‪ ,‬אבל חבוקה ודבוקה‬ ‫מבית ומחוץ‪ .‬לב שופכים נכחך כמים‪ ,‬ואתה תשמע מן השמים‪,‬‬ ‫בך‪ ,‬יחידה לייחדך‪ .‬היו לך גזירות ת"ח ות"ט‪ ,‬היה לך גירוש ספרד‪,‬‬ ‫ויתקבלו כל התפילות ברחמים וברצון‪.‬‬ ‫מסירות נפש עצומה שאין השכל יכול להשיגה‪ .‬היה לך דור דעה‬ ‫בפולין ובליטא שרקדו לפניך באש ובמים‪ .‬שש שנים של תוהו‬ ‫מחיל אל חיל‬ ‫ובוהו‪ ,‬באכזריות מצמררת‪ ,‬ואנשים פשוטים רקדו לפניך ריקוד‬ ‫יישר כוח לכם על הזכות העצומה‪ ,‬על הרמת קרן התורה‪ ,‬לכל לומדי‬ ‫אחרון של קידוש השם‪ .‬התחננו והרבו תחינה ובקשה לפני מלך‬ ‫התורה בכל אתר‪ ,‬ובראשם העומד בראש המפעל האדיר הזה‪ .‬יישר‬ ‫מתרצה בדמעות‪.‬‬ ‫כוח שאתם מחזיקים בו במסירות‪ ,‬אשריכם ואשרי חלקכם‪ .‬לכו‬ ‫ריבונו של עולם‪ ,‬הבט משמים וראה‪ :‬מתוך ‪ 13‬מיליון יהודים‪ ,‬כמה‬ ‫בכוחכם זה להרבות עוד ועוד חיילים לתורה‪ ,‬מחיל אל חיל‪.‬‬ ‫נעבאך אינם יודעים 'שמע ישראל'‪ ,‬שקועים בשאול‪ .‬אין לנו אלוקה‬ ‫'דרשו ה' ועוזו‪ ,‬בקשו פניו תמיד'‪.‬‬ ‫אחר מבלעדיך‪ ,‬צורנו‪ .‬עוררה גבורתך וקנאתך על אויביך‪ ,‬מהר‬ ‫רוצים לקבל את 'לקראת שבת' מדי שבוע ישירות למייל?‬ ‫חדש! ניתן להירשם בכל עמדות נדרים פלוס‪ ,‬טופס 'דרשו'‬ ‫|‪3‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"בערב החג התקשר אלינו אדם נסער‪ .‬הבודק הפעיל את המכשיר‪,‬‬ ‫והתברר שנותרו לו ‪ 61‬סנטימטר של סוכה כשרה‪ .‬הצער שלו על השנים‬ ‫שעברו היה גדול מאוד"‬ ‫לרגל תחילת לימוד מסכת סוכה ב'עמוד היומי' מבית 'דרשו'‪ :‬שיחה מיוחדת עם‬ ‫הרה"ג ר' משה אנגלרד שליט"א‪ ,‬העומד בראש 'מוקד העירוב'‪ ,‬על המערך שבודק‬ ‫מאות סוכות בכל שנה‪ ,‬ועל העצה שהופכת את לימוד הגמרא למוחשי ומעשי‬ ‫יעקב א‪ .‬לוסטיגמן‬ ‫"לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְר ְצָך" (בראשית י"ב‪ ,‬א')‬ ‫"לך לך"‪ .‬שתי מילים קצרות‪ ,‬ובהן ציווי לעזוב את הארץ‪,‬‬ ‫את המולדת ואת בית האב‪ ,‬ולצאת לדרך שסופה אינו ידוע‪.‬‬ ‫אברהם אבינו קם והלך‪ ,‬ומאז נטועה בזרעו היכולת לצאת‬ ‫מהקבוע אל הארעי בשליחות הבורא‪ .‬בחג הסוכות אנו חוזרים‬ ‫על השיעור הזה מדי שנה‪" :‬כל שבעת הימים צא מדירת קבע‬ ‫ושב בדירת עראי"‪ .‬ודווקא בימים שבהם קוראים בתורה את‬ ‫פרשת לך לך‪ ,‬פותחים לומדי 'העמוד היומי' של 'דרשו' את‬ ‫מסכת סוכה‪.‬‬ ‫כשהחלו הלומדים במסכת עירובין‪ ,‬שוחחנו כאן עם הרה"ג ר' משה‬ ‫אנגלרד שליט"א‪ ,‬העומד בראש 'מוקד העירוב'‪ ,‬ארגון שמכשיר‬ ‫בגגון? יש היום ספרים על כך‪ ,‬אבל רוב הציבור אינו מגיע אליהם‪,‬‬ ‫אברכים ורבנים בהלכות עירובין באופן מעשי ומלווה את האחראים‬ ‫ורבים אינם יודעים את מי לשאול"‪.‬‬ ‫על העירובים בשטח‪ .‬בשנים האחרונות פועלת לצדו שלוחה נוספת‪,‬‬ ‫'מוקד סוכה כהלכתה'‪ ,‬ופנינו אל הרב אנגלרד שוב‪ ,‬כדי שיפתח לפני‬ ‫העצה שהופכת את הדף למוחשי‬ ‫הלומדים את השער אל הלכות סוכה ויסביר איך הופכים את הסוגיה‬ ‫נניח שאני פותח עכשיו את מסכת סוכה‪ .‬מה אעשה כדי שהלימוד‬ ‫ללימוד חי ומעשי‪.‬‬ ‫לא יישאר רק בין דפי הגמרא ויקבל צביון מעשי יותר?‬ ‫"העצה העיקרית היא שבכל נושא שלומדים‪ ,‬לקחת דוגמה מעשית‬ ‫מגו דהוי דופן לשבת‬ ‫מהחיים שלנו‪ .‬נכון שאנחנו רחוקים כעת מערב החג‪ ,‬אבל אלה‬ ‫מה מביא ארגון שעוסק בעירובין אל הסוכות?‬ ‫דברים שנוגעים לכל אחד מאיתנו בכל שנה מחדש‪ .‬כשמתרגמים‬ ‫"הגמרא בסוכות אומרת על 'מחיצה המתרת' ‪'' -‬מגו דהוי דופן‬ ‫את הסוגיה למעשה‪ ,‬גם ההלכות שכבר מכירים מקבלות גוון‬ ‫לשבת‪ ,‬הוי דופן לסוכה"‪ .‬אומרים כך בדרך צחות גם על הארגון‬ ‫אחר לגמרי"‪.‬‬ ‫שלנו מתוך זה שהארגון שלנו הוא 'דופן לשבת'‪ ,‬שעוסק בהלכות‬ ‫ואיפה מוצאים את הדוגמאות האלה?‬ ‫עירוב הנוגעות לבסיס של שמירת השבת‪ ,‬זכינו לעסוק גם בהלכות‬ ‫"כלי מצוין לכך הוא המשנה ברורה במהדורת 'דרשו'‪ .‬בעמוד שמול‬ ‫סוכה‪ .‬זה בדרך דרש‪ .‬בדרך הפשט ההסבר הוא שדיני המחיצות‬ ‫דברי המשנה ברורה מופיעים 'ביאורים ומוספים'‪ ,‬ושם מובאים‬ ‫בשני המקומות מקבילים במידה רבה‪ ,‬והרבה מדיני הדפנות בסוכה‬ ‫פסקי גדולי הפוסקים של הדורות האחרונים בשאלות שנולדו‬ ‫נלמדים בכלל מהלכות שבת‪.‬‬ ‫בזמננו‪ :‬מבנים‪ ,‬חומרים ומכשירים שהמשנה ברורה לא ראה בעיניו‪.‬‬ ‫אבל העיקר הוא הגישה‪ .‬בעירובין למדנו לקחת את ההלכה אל‬ ‫מי שלומד את הסוגיה בגמרא ובמקביל פותח את ההלכה במשנה‬ ‫השטח‪ ,‬ושם נפתח עולם חדש‪ .‬האחראים על העירובין נתקלים‬ ‫ברורה עם הביאורים‪ ,‬רואה איך הדף הופך לסוכה שעומדת אצלו‬ ‫בשאלות שאינן כתובות בשום מקום‪ ,‬ותפקידנו היה לברר אותן אצל‬ ‫במרפסת"‪.‬‬ ‫הרבנים ולהנגיש להם את ההלכות‪ .‬בסוכה העניין נוגע עוד יותר‪ .‬כי‬ ‫נדמה שהדברים אמורים ביתר שאת במי שמוסר שיעור‪.‬‬ ‫את העירוב מתקן רב העיר או האחראי על העירוב השכונתי‪ ,‬ואילו‬ ‫"בוודאי‪ .‬כל לומד ירוויח מכך‪ ,‬אבל על מגיד השיעור מוטלת אחריות‬ ‫סוכה בונה כל יהודי בעצמו‪ .‬מה הדין במזגן שמעל הסוכה? בסורג?‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|4‬‬ ‫והתברר שנותרו לו ‪ 61‬סנטימטר של סוכה כשרה‪ .‬זה פחות משיעור‬ ‫כפולה ומכופלת‪ .‬כשהוא מביא דוגמה מוחשית‪ ,‬השומעים מתחברים‪,‬‬ ‫הכשר סוכה של שבעה טפחים לדעת החזון איש‪ ,‬ורק לשיטת‬ ‫הסוגיה מתיישבת להם‪ ,‬והם באים לשיעור בשמחה‪ .‬כך הוא מחבב‬ ‫הגר"ח נאה היה לו שיעור סוכה‪ .‬הצער שלו על השנים שעברו היה‬ ‫את התורה על לומדיה וממתיק את הסוגיה בפיהם‪ .‬לכן חשוב מאוד‬ ‫גדול מאוד‪ .‬מעתה והלאה מצאו לו פתרון להרחיב את הסוכה‪:‬‬ ‫שמגיד שיעור ישקיע בכך זמן ומחשבה‪ ,‬בפרט בסוגיות הכבדות‪ ,‬כמו‬ ‫לבנות דופן במרחק של פחות משלושה טפחים מתחת לתקרה‪,‬‬ ‫הסוגיה בדף ז' ודיני הדפנות‪ ,‬שיש בהם עולם שלם להרחיב בו"‪.‬‬ ‫על פי הכלל שסכך פסול פחות משלושה טפחים מצטרף לשיעור‬ ‫הסוכה‪ .‬המשנה ברורה (סימן תרל"ב) חושש שאולי אין זה מועיל‪,‬‬ ‫‪ 600‬סוכות בערב החג‬ ‫אך רוב הפוסקים נקטו בזה כדעת החזון איש שהתיר‪.‬‬ ‫מה עושה 'מוקד סוכה כהלכתה' בפועל?‬ ‫ויש עוד סוג‪ .‬אנשים בטוחים שהסוכה שלהם נמצאת בתוך הבית‪,‬‬ ‫"מדי שנה לומדים אצלנו מאות אברכים את הלכות סוכה בשיעורים‬ ‫מוקפת קירות‪ ,‬ומתברר שחסרה להם דופן‪ .‬למשל‪ ,‬כשבצד אחד יש‬ ‫מיוחדים‪ ,‬ומתוכם צמח מערך של בודקים שלמדו את הפרקטיקה‬ ‫דלת עם צורת הפתח‪ ,‬ובסוכה מבואר שצורת הפתח אינה מועילה‬ ‫ולמדו לשים לב לפרטים‪ .‬לפני כשלוש שנים הגיע לארץ מכשיר‬ ‫במקום דופן"‪.‬‬ ‫לייזר שמודד לגובה רב בקו ישר ומדויק‪ ,‬ומפלס את עצמו באופן‬ ‫אוטומטי‪ .‬כיום יש בצוות שלנו כמה עשרות מודדים עם מכשירים‬ ‫כשהקבלן אינו יהודי‬ ‫כאלה ברחבי הארץ‪ .‬בערב חג הסוכות האחרון ביקרו הבודקים‬ ‫והבניינים החדשים?‬ ‫ביותר מ‪ 600-‬סוכות"‪.‬‬ ‫"שם מתגלים לפעמים דברים קשים‪ .‬היה בניין בעיצוב מקורי מאוד‪,‬‬ ‫המכשיר משמש אתכם גם בעירובין?‬ ‫עם מרפסות סוכה משולשות‪ .‬את התוכנית הכין אדריכל מחוץ‬ ‫"לא‪ .‬הוא מועיל רק בחושך‪ ,‬ואת העירובין בודקים בדרך כלל בשעות‬ ‫לארץ‪ ,‬שאינו יהודי ולא לקח זאת בחשבון‪ ,‬וכשבאו הדיירים לגור‬ ‫היום‪ ,‬כשרואים את כל הפרטים‪ .‬גם קשה לכוון קרן לייזר אל חוט דק‬ ‫התברר שהמרפסות מכסות זו את זו‪ ,‬ובחלק מהסוכות מחצית‬ ‫של עירוב‪ .‬כך שבארץ הוא משמש אותנו רק לסוכות"‪.‬‬ ‫פסולה‪ .‬עכשיו היה פרויקט בעפולה שבו הוסיף הקבלן קורות בטון‬ ‫לקישוט בקומות העליונות‪ ,‬ופסל בכך את הסוכות של הקומות‬ ‫גגון בקומה הרביעית‬ ‫שמתחת‪ .‬לפני כשנתיים היה מקרה דומה בבית שמש‪ .‬דבר כזה‬ ‫יוצא לכם לפגוש סוכות פסולות?‬ ‫מתגלה בדיעבד‪ ,‬והפתרון לו קשה מאוד"‪.‬‬ ‫"זה מצער מאוד‪ .‬אנשים טובים‪ ,‬בני תורה‪ ,‬מגלים דברים שלא‬ ‫ומה המסר לציבור?‬ ‫העלו על דעתם‪ .‬יש סוכות פסולות לחלוטין ויש מקרים רבים מאוד‬ ‫"הלכות סוכה נוגעות לנו גם בשאר ימות השנה‪ .‬מי שקונה דירה‬ ‫של סוכות שבכללן כשרות‪ ,‬אבל חלק מהן עומד מתחת לגגון או‬ ‫חדשה ובודק את איכות החיים שבה‪ ,‬ישים לב שחלק מאיכות החיים‬ ‫לקורת בטון שאיש לא שם אליהם לב‪ .‬אצל אחד התברר שגגון‬ ‫הוא סוכה כהלכתה‪ .‬ומי שמתקין מזגן במשך השנה‪ ,‬יבדוק שאינו‬ ‫ארבע קומות מעליו פסל חלק מהסוכה‪ ,‬הם חשבו שהוא בולט ‪30‬‬ ‫פוסל את הסוכה של השכן שמתחתיו‪ .‬לחיות את הלכות סוכה כל‬ ‫סנטימטר בלבד‪ ,‬ובפועל הוא בלט כמעט מטר שלם כפי שהתברר‬ ‫השנה‪ ,‬זה דבר חשוב מאוד"‪.‬‬ ‫במדידה עם מכשיר הלייזר‪ .‬פשוט היתה שם טעות אופטית‪ .‬ויש‬ ‫אברהם אבינו יצא מדירת הקבע שלו בציווי "לך לך"‪ ,‬ולומדי 'העמוד‬ ‫גם הפתעות לטובה‪ :‬חלק שבעל הבית חשב שהוא פסול‪ ,‬ובמדידה‬ ‫היומי' מבית 'דרשו' יוצאים בימים אלה לדרך חדשה במסכת סוכה‪.‬‬ ‫התברר שאינו מתחת לחלק הפסול כלל‪.‬‬ ‫מי שילמד אותה כעצת הרב אנגלרד‪ ,‬עם הגמרא מצד אחד והמשנה‬ ‫בערב החג התקשר אלינו אדם נסער בעקבות ראיון שהענקתי‬ ‫ברורה של 'דרשו' מצד שני‪ ,‬יגיע לחג הבא כשהסוכה שלו כשרה‪,‬‬ ‫לאחד מקווי המידע‪ .‬הוא גילה שמעל הסוכה שלו יש משהו‪ ,‬ולא‬ ‫והסוגיה מתוקה בפיו‪.‬‬ ‫ידע אם נשאר לו שיעור סוכה‪ .‬הבודק הגיע‪ ,‬הפעיל את המכשיר‪,‬‬ ‫תמיד רצית לזכור‬ ‫ולדעת את מה שלמדת?‬ ‫מצטרפים למבחני 'דרשו'‪ .‬לחזור‪ ,‬לשנן‪ ,‬להבחן‪ ,‬לדעת!‬ ‫‪ 1,200‬מוקדי מבחן חודשי ברחבי הארץ והעולם‪.‬‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדות 'נדרים פלוס'‬ ‫|‪5‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫אדון כהן טס מדובאי לארץ בטיסה של חברת פליי דובאי‪ ,‬ואיתו אשתו‪,‬‬ ‫בנו והנכדים‪ .‬השעה ‪ 8:21‬בבוקר‪ .‬ופתאום המטוס מתחיל לצלול‪ .‬מכל‬ ‫עבר עולות צעקות‪ .‬כולם צועקים "שמע ישראל"‪ .‬חוץ מאחד‬ ‫מגיד המישרים הגאון רבי יעקב שיש על ביטוח החיים המיוחד שיש למחזיקים בתורה ובלומדיה‬ ‫ּומּבֵ ית ָאבִ יָך" (בראשית יב‪ ,‬א)‬ ‫"לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְר ְצָך ִּומּמֹולַ ְד ְּתָך ִ‬ ‫"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך"‪ .‬אברהם אבינו מצטווה‬ ‫לקום ולעזוב את הכל‪ :‬את הארץ‪ ,‬את המשפחה‪ ,‬את כל הסביבה‬ ‫שבה גדל‪.‬‬ ‫בכל פעם שאני מגיע לפסוק הזה‪ ,‬אני נזכר בהלכה של הרמב"ם‬ ‫בהלכות דעות (פרק ו‪ ,‬הלכה א)‪ .‬האדם‪ ,‬כותב הרמב"ם‪ ,‬נמשך אחרי‬ ‫הסביבה שלו‪ .‬לכן מי שגר במקום שמנהגיו רעים ואין אנשיו הולכים‬ ‫בדרך ישרה‪ ,‬צריך לעזוב וללכת למקום של צדיקים‪ .‬ואם אין מקום‬ ‫כזה‪ ,‬והרשעים אינם מניחים לו לחיות בתוכם בלי להתערב בדרכם‪,‬‬ ‫הוא חייב לצאת "למערות ולחוחים ולמדברות"‪.‬‬ ‫מערות? מדברות? אנחנו יושבים בערי ישראל‪ ,‬בין שכונות ורחובות‪.‬‬ ‫דורנו‪ .‬היא עומדת בכל שכונה ובכל קרן רחוב‪ :‬בית המדרש‪.‬‬ ‫איך זה מסתדר?‬ ‫מכירה מיוחדת ביום הכיפורים‬ ‫תיבת נח בארץ ישראל‬ ‫ועכשיו אני רוצה לספר מעשה שקרה ממש בימים האלה‪ ,‬ומראה‬ ‫את השאלה הזאת שאל פעם הרבי ה'דברי יואל' מסאטמר זי"ע את‬ ‫עד כמה התיבה הזאת מגינה‪ .‬גם על מי שאינו יושב בתוכה כל היום‪,‬‬ ‫מרן החזון איש זי"ע‪.‬‬ ‫אבל מחזיק בה בשתי ידיים‪.‬‬ ‫"הרי כאן בארץ ישראל התרבו כל כך הכפירה והחילוניות‪ ",‬אמר‬ ‫ביום חמישי בשבוע של פרשת בראשית‪ ,‬בשלוש בצהריים‪ ,‬צלצל‬ ‫הרבי‪" .‬לפי הרמב"ם צריך לברוח מכאן‪ .‬איך אתם יושבים בבני ברק?‬ ‫אצלי הטלפון‪ .‬על הקו היה הרב דוד אחדות‪ ,‬אברך חשוב שלמד‬ ‫למה לא לקום וללכת‪ ,‬ולו גם לוויליאמסבורג או למונרו?”‬ ‫אצלנו בעבר בישיבת "דבר שמואל" בכפר גנים‪ .‬הוא רצה לספר לי‬ ‫החזון איש השיב לו תשובה קצרה‪" :‬יש תיבת נח בארץ ישראל‪.‬‬ ‫סיפור ששמע מחמיו‪ ,‬תושב היישוב אלפי מנשה‪.‬‬ ‫הישיבות והכוללים‪ ,‬הם התיבה של היום‪ .‬הם המדברות שהרמב"ם‬ ‫באלפי מנשה גר יהודי עשיר ואמיד מאוד בשם מ‪ .‬כהן‪ .‬הוא זה שבנה‬ ‫דיבר עליהם‪ ,‬ולשם אנחנו בורחים‪”.‬‬ ‫את בית הכנסת ביישוב‪ ,‬אף שהוא עצמו אינו נמנה עם המתפללים‬ ‫את הדברים האלה סיפר בחג הסוכות האחרון מרן פוסק הדור הגאון‬ ‫הקבועים‪ .‬ביום הכיפורים‪ ,‬כמובן‪ ,‬הוא שם‪.‬‬ ‫רבי משה שטרנבוך שליט"א‪ ,‬בדרשה שנשא‪ .‬ולפניהם הקדים דבר‬ ‫ביום הכיפורים האחרון עמד רב בית הכנסת‪ ,‬שהוא גם רב היישוב‪,‬‬ ‫ששמע בצעירותו מהגאון רבי מרדכי (מוט'ל) פוגרמנסקי זצ"ל‪,‬‬ ‫הרה"ג ר' דוד אוחיון שליט"א‪ ,‬ומכר את "ברכת השנה"‪ .‬מי שקונה‬ ‫שעבר את גטו קובנה וניצל ממנו בחסדי שמים‪.‬‬ ‫אותה‪ ,‬שמו נזכר לברכה בכל פעם שפותחים את ארון הקודש‬ ‫"בשואה האיומה‪ ",‬אמר לו רבי מוט'ל‪" ,‬סבלו היהודים חבלי משיח‬ ‫במשך השנה כולה‪.‬‬ ‫גשמיים‪ .‬אבל תדע לך‪ ,‬בארץ ישראל‪ ,‬לפני ביאת המשיח‪ ,‬יסבלו‬ ‫אבל השנה הוסיף הרב משהו‪.‬‬ ‫חבלי משיח רוחניים‪ .‬ישתולל שם מבול של אש‪ ,‬אש של כפירה‪,‬‬ ‫"השנה‪ ",‬הכריז‪" ,‬אני מוכר את ברכת השנה יחד עם ביטוח חיים‪ .‬יש‬ ‫שתילחם באש התורה‪".‬‬ ‫אצלנו בבית הכנסת סוכן ביטוח‪ ,‬והוא מוכר ביטוחי חיים‪ .‬אבל יש‬ ‫חז"ל אומרים במדרש שהקדוש ברוך הוא נשבע שלא יביא עוד‬ ‫הבדל בין הביטוח שלו לביטוח שלי‪ .‬את הביטוח שלו מקבלים אחרי‬ ‫מבול של מים לעולם‪ .‬על מבול של אש‪ ,‬לא הובטחנו‪.‬‬ ‫‪ 120‬שנה‪ ,‬ומי שמקבל אותו הם היורשים‪ .‬את הביטוח שאני מוכר‬ ‫ובאמת‪ ,‬אנחנו חיים היום בתוך המבול הזה‪ .‬כפירה‪ ,‬מרדנות נגד כל מה‬ ‫עכשיו‪ ,‬האדם מקבל בחייו‪ .‬ואני מתחייב על כך‪".‬‬ ‫שנודף ממנו ריח יהדות‪ ,‬רדיפה של עולם התורה‪ .‬ואיך ניצלים ממבול?‬ ‫והוא פירש‪ :‬מי שייקח על עצמו את החזקת הכולל שבבית הכנסת‬ ‫כמו נח‪ :‬נכנסים לתיבה‪ .‬וכבר אמר החזון איש היכן היא‪ ,‬התיבה של‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|6‬‬ ‫לשנה שלמה‪ ,‬מיום כיפור זה עד יום כיפור הבא עלינו לטובה‪ ,‬בעזרת‬ ‫ה' ישלים את שנתו‪.‬‬ ‫יכול להיות שהיו על המטוס‬ ‫זה היה סכום גדול מאוד‪.‬‬ ‫קם מר כהן ואמר‪" :‬עלי‪ .‬אני לוקח את החזקת הכולל לשנה שלמה‪".‬‬ ‫ההוא הרבה יהודים טובים‪ ,‬עם‬ ‫הרבה זכויות‪ .‬אבל היה שם יהודי‬ ‫תשעה ימים אחר כך‬ ‫יום רביעי‪ ,‬י"ט בתשרי‪ ,‬חול המועד סוכות‪ .‬אדון כהן טס מדובאי‬ ‫אחד שלקח על עצמו להחזיק‬ ‫לארץ בטיסה של חברת פליי דובאי‪ ,‬ואיתו אשתו‪ ,‬בנו והנכדים‪.‬‬ ‫כולל שלם במשך שנה‪ ,‬והרבה‬ ‫השעה ‪ 8:21‬בבוקר‪ .‬ופתאום המטוס מתחיל לצלול‪.‬‬ ‫על המטוס ‪ 174‬נוסעים‪ ,‬רובם המכריע יהודים‪ .‬המטוס צולל ויורד‪,‬‬ ‫מאוד כסף‪ ,‬ובשעת הסכנה הוא‬ ‫ומכל עבר עולות צעקות‪ .‬כולם צועקים "שמע ישראל"‪.‬‬ ‫ידע בדיוק על מה להישען‬ ‫חוץ מאחד‪.‬‬ ‫"אמרתי לבן שלי‪ ",‬סיפר אחר כך‪" ,‬עכשיו אני הולך לממש את‬ ‫הביטוח של הרב אוחיון‪".‬‬ ‫"נכון‪ ,‬ועוד יותר‪ ",‬הוא אומר לי‪" .‬שכחו לספר לך פרט אחד‪ .‬חוץ‬ ‫ובתוך המטוס הצולל הוא מתחיל לצעוק בכל כוחו‪" :‬אלוקים‪ ,‬אני‬ ‫מההחזקה של הכולל לשנה שלמה‪ ,‬הוא נתן לי עוד צ'ק קטן של ‪20‬‬ ‫מחזיק כולל! אלוקים‪ ,‬אני מחזיק כולל! אלוקים‪ ,‬אני מחזיק כולל!"‬ ‫אלף שקלים עבור המקווה המקומי‪".‬‬ ‫בפעם השלישית‪ ,‬כך הוא מספר‪ ,‬המטוס התחיל לעלות בחזרה‬ ‫צ'ק קטן‪...‬‬ ‫כלפי מעלה‪.‬‬ ‫ביטוח שנקנה לשנה שלמה‪ ,‬נפדה אחרי תשעה ימים בלבד‪.‬‬ ‫בשביל התורה‬ ‫רש"י הראשון בחומש בראשית אומר‪" :‬בראשית ברא"‪ ,‬בשביל‬ ‫"נכון‪ ,‬ועוד יותר"‬ ‫התורה שנקראת ראשית דרכו‪ ,‬ובשביל ישראל שנקראו ראשית‬ ‫למחרת היום בו שמעתי את הסיפור‪ ,‬בערב שבת פרשת בראשית‪,‬‬ ‫תבואתו‪ .‬העולם נברא קודם כל בשביל התורה‪ ,‬ורק אחר כך‬ ‫הגעתי לאולפני 'קול הלשון' כדי להקליט שיעורים על פרשת‬ ‫בשביל ישראל‪.‬‬ ‫השבוע‪ ,‬והסדר הוא שבכל פעם מקליטים שיעורים לשלושה‬ ‫יכול להיות שהיו על המטוס ההוא הרבה יהודים טובים‪ ,‬עם הרבה‬ ‫חודשים קדימה‪.‬‬ ‫זכויות‪ .‬אבל היה שם יהודי אחד שלקח על עצמו להחזיק כולל‬ ‫את השיעור עם הסיפור של מר כהן‪ ,‬סיפרתי בפרשת בראשית‪ ,‬ובזמן‬ ‫שלם במשך שנה‪ ,‬והרבה מאוד כסף‪ ,‬ובשעת הסכנה הוא ידע בדיוק‬ ‫שהמשכתי להקליט עוד שיעורים לפרשות הבאות‪ ,‬כבר הספיקו אנשי‬ ‫על מה להישען‪" .‬יש לי ביטוח חיים‪ ,‬הרב הבטיח‪ ".‬ובזכות התורה‪,‬‬ ‫הצוות לערוך את השיעור על בראשית ולהעלותו לקו השיעורים‪.‬‬ ‫בסייעתא דשמיא‪ ,‬ניצלו כולם‪.‬‬ ‫כשסיימתי את כל סדרת השיעורים ויצאתי החוצה‪ ,‬הטלפון שלי‬ ‫זה הפשט בתשובה של החזון איש‪ .‬אנחנו לא צריכים לצאת למערות‬ ‫צלצל‪ .‬על הקו היה יהודי יקר מחיפה שמאזין לשיעורים שלי‬ ‫ולמדברות‪ .‬המדבר של הרמב"ם‪ ,‬התיבה של נח‪ ,‬נמצאים בבית‬ ‫בקביעות‪ ,‬ותמיד מקפיד לבדוק כל דבר באופן עצמאי‪" .‬שמעתי‬ ‫המדרש הקרוב לבית‪ .‬מי שיושב בתוכה‪ ,‬ניצל מהמבול‪ .‬ומי שעוד‬ ‫את השיעור של הרב"‪ ,‬הוא אמר לי‪" ,‬הסיפור עם המטוס תפס אותי‬ ‫לא זוכה לשבת בה כל היום‪ ,‬יכול לפחות להחזיק בה בשתי ידיים‪.‬‬ ‫חזק‪ ,‬חיפשתי את הרב דוד אוחיון ובסייעתא דשמיא מצאתי את‬ ‫ואז‪ ,‬גם כשהכל סביבו צולל‪ ,‬הוא יכול לעמוד ולצעוק‪" :‬אני‬ ‫מספר הטלפון שלו והוא ענה לי‪.‬‬ ‫מחזיק כולל!"‬ ‫"יגיד לי כבוד הרב‪ ",‬שאלתי‪" ,‬הסיפור שמספרים בשמך‪ ,‬הוא נכון?"‬ ‫בזכות התורה ולומדיה‬ ‫מאות אלפי יהודים כבר זוכים להתקדם מדי יום בידיעת התורה‬ ‫באמצעות התוכניות השונות של 'דרשו' אל תישאר מאחור!‬ ‫לפרטים והרשמה גש לעמדת נדרים פלוס‬ ‫|‪7‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫אחרי הברית הוא ניגש אליו‪" :‬מה קרה? הרי החלטתם שלא!" והאבא עונה‬ ‫בפשטות‪" :‬הבאת לי לקרוא ברכות‪ ,‬ומה כתוב שם?‪"...‬‬ ‫צ'ק שחזר לבעליו בהעברה בנקאית‪ ,‬שוטר שלא הסכים להגיע לבר‬ ‫מצווה של בנו כפי שהוא‪ ,‬ו"שבת שלום" אחת ששינתה כיוון‬ ‫הרב אברהם פוקס‬ ‫יתי ִת ְשׁמֹר" (בראשית י"ז‪ ,‬ט')‬ ‫"וְ ַא ָּתה ֶאת ּבְ ִר ִ‬ ‫במוצאי שבת האחרונה פגשתי מוהל ותיק‪ .‬מי שמכיר אותו יודע‪:‬‬ ‫יהודי רציני‪ ,‬ערלעכער‪ ,‬עובד ה' אמיתי‪ .‬יליד אנגליה‪ ,‬תלמיד חכם‬ ‫שעומד בראש כולל אחר הצהריים‪ ,‬ומוהל ותיק מאד‪ ,‬כזה שכבר‬ ‫עבר מזמן את האלף תינוקות‪.‬‬ ‫ישבנו‪ ,‬דיברנו‪ ,‬ואמרתי לו‪" :‬תשמע‪ ,‬פרשת לך לך בפתח‪ .‬הפרשה‬ ‫של אברהם אבינו ושל ברית המילה‪ .‬אולי תשלוף לי כמה סיפורים?"‬ ‫הוא לא היה צריך לחשוב הרבה‪ .‬הסיפורים יצאו ממנו אחד אחרי‬ ‫השני‪ ,‬כאילו רק חיכו שמישהו ישאל‪ .‬בקשה אחת הייתה לו‪ :‬שלא‬ ‫אזכיר את שמו‪.‬‬ ‫והמוהל מגיע ל"ויקרא שמו בישראל"‪ ,‬והאבא אומר לו‪" :‬יהודה אשר"‪.‬‬ ‫אז הנה‪ ,‬בלי שם‪ .‬רק הסיפורים‪.‬‬ ‫"הסתכלתי עליו"‪ ,‬מספר המוהל‪" ,‬והוא מהנהן‪ :‬כן‪ ,‬כן‪ .‬יהודה אשר"‪.‬‬ ‫אחרי הברית הוא ניגש אליו‪" :‬מה קרה? הרי החלטתם שלא!" והאבא‬ ‫יהודה‪ ...‬ואשר?‬ ‫עונה בפשטות‪" :‬הבאת לי לקרוא ברכות‪ ,‬ומה כתוב שם? ברוך אתה‬ ‫זה היה בימי המלחמה עם איראן‪ ,‬כשהאזעקות עוד קטעו את היום‬ ‫ה' אלוקינו מלך העולם‪ ,‬אשר‪ ...‬אז אמרתי לעצמי‪ :‬אם הקב"ה שולח‬ ‫פעם אחרי פעם‪ .‬הזמינו אותו לברית בבית אחד בשכונה‪ ,‬משפחה‬ ‫לי את השם ככה‪ ,‬אני קורא לו"‪.‬‬ ‫של עולים מדרום אמריקה‪ .‬האבא מברזיל‪ ,‬האמא מארגנטינה‪,‬‬ ‫דווקא בפרשת המילה מתחדש שמו של אברהם אבינו‪" :‬ולא יקרא‬ ‫משהו כזה‪.‬‬ ‫עוד את שמך אברם‪ ,‬והיה שמך אברהם" (יז‪ ,‬ה)‪ .‬השם החדש ניתן‬ ‫הוא מגיע‪ ,‬והבית מלא‪ .‬שמחה‪ ,‬רעש‪ ,‬בלגן‪.‬‬ ‫בשעה שנכרתה הברית‪ ,‬ומכאן‪ ,‬כתבו הספרים‪ ,‬נהגו ישראל לקרוא‬ ‫הוא מחכה‪ .‬ועוד מחכה‪ .‬נו‪ ,‬למה לא מתחילים?‬ ‫שם לתינוק דווקא בשעת המילה‪.‬‬ ‫"עוד לא החליטו על השם"‪ ,‬מסבירים לו‪.‬‬ ‫וידוע מה שאמרו‪ ,‬שבשעה שאב ואם קוראים שם לבנם‪ ,‬הם זוכים‬ ‫מה הסיפור? האבא רוצה יהודה‪ .‬האמא רוצה יהודה‪ ,‬אבל גם אשר‪.‬‬ ‫למעין רוח הקודש‪ .‬לפעמים היא מגיעה דרך ויכוח במשפחה‪,‬‬ ‫והאבא בשום אופן לא מסכים לאשר‪.‬‬ ‫ולפעמים‪ ,‬מסתבר‪ ,‬דרך מילה אחת בדף הברכות‪.‬‬ ‫וכל הקרובים‪ ,‬משני הצדדים‪ ,‬מתערבים ומתווכחים‪ ,‬כל אחד מושך‬ ‫לכיוון שלו‪.‬‬ ‫הצ'ק שחזר בהעברה בנקאית‬ ‫המוהל מציע בעדינות‪" :‬אולי תיכנסו לחדר ותחליטו ביניכם?"‬ ‫הסיפור השני התחיל בחצר ענקית‪.‬‬ ‫"לא‪ ,‬לא"‪ ,‬הם עונים‪" ,‬אנחנו שמחים שכולם עוזרים לנו‪"...‬‬ ‫יהודי עשיר מאד‪ ,‬בעל מפעל גדול באחד מאזורי התעשייה‪ ,‬הזמין‬ ‫נו טוב‪ .‬בסוף הם בכל זאת נכנסים לחדר‪ .‬כעבור כמה דקות הם‬ ‫אותו למול את בנו בביתו‪ .‬החצר כולה עוצבה לכבוד המאורע‪,‬‬ ‫יוצאים‪ .‬האמא בוכה‪ ,‬אבל ההחלטה נפלה‪ :‬אשר לא יהיה‪.‬‬ ‫קייטרינג יוקרתי‪ ,‬מאות מוזמנים‪ .‬הברית הזאת עלתה מאות אלפי‬ ‫"אחרי המילה"‪ ,‬מספר המוהל‪" ,‬אני מסביר לאבא שעכשיו הוא‬ ‫שקלים‪ .‬משהו לא שגרתי בעליל‪.‬‬ ‫צריך לברך שתי ברכות‪ ,‬ומראה לו את הדף‪ .‬ואני רואה שהוא ממש‬ ‫כאן צריך להקדים‪ :‬המוהל הזה לא מבקש כסף‪ .‬אף פעם‪ ,‬מאף אחד‪.‬‬ ‫לא יודע מימינו ומשמאלו‪ .‬אני מסמן לו‪ ,‬הוא לא מבין‪ .‬אני מסביר‬ ‫ומי שאינם שומרי תורה ומצוות‪ ,‬מהם הוא לא מוכן לקחת בשום‬ ‫שוב‪' .‬מה‪ ,‬אני צריך לקרוא את זה? טוב‪ ,‬בסדר'‪ .‬הוא מסתכל בדף‬ ‫אופן‪ ,‬גם כשמנסים לתת‪" .‬אני לא רוצה שירגישו שעושים עליהם‬ ‫וקורא את שתי הברכות‪.‬‬ ‫כסף ממצוות"‪ ,‬הוא מסביר‪" .‬רבנים וכסף‪ ,‬זה עניין רגיש"‪.‬‬ ‫אחר כך אני אומר לו שצריך לכבד מישהו בברכות‪ ,‬והוא מכבד אותי‪.‬‬ ‫אבל העשיר היה זריז‪ .‬לפני שהמוהל הספיק לצאת‪ ,‬הוא כבר דחף לו‬ ‫ואני חושב לעצמי‪ :‬אוי וי‪ ,‬עכשיו הוא מפיל עלי לקרוא את השם‪"...‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪|8‬‬ ‫כמה שנים אחר כך הזמינו אותו לברית נוספת שלהם‪ .‬הפעם היה‬ ‫לכיס צ'ק‪ 4,000 .‬שקלים‪.‬‬ ‫סנדק אחר‪.‬‬ ‫בערב מתקשר המוהל לשאול לשלום התינוק‪ ,‬ובסוף השיחה הוא‬ ‫עברו עוד שנים טובות‪ .‬המוהל הוזמן לברית בבית חולים‪ ,‬אצל‬ ‫אומר‪" :‬ראיתי שכולם הביאו מתנות לתינוק‪ .‬גם אני רוצה לתת‬ ‫משפחה של עולים מרוסיה‪ .‬היולדת לא הרגישה טוב ונשארה‬ ‫מתנה‪ .‬אפשר מספר חשבון?"‬ ‫מאושפזת עוד כמה ימים‪ ,‬ולכן הברית נערכה שם‪ .‬ובין הקרובים‬ ‫העשיר‪ ,‬בתמימות‪ ,‬נותן לו את המספר‪.‬‬ ‫ניגש אליו זוג מוכר‪:‬‬ ‫"ופשוט עשיתי לו העברה"‪ ,‬מחייך המוהל‪ 4,000“ .‬שקלים”‪.‬‬ ‫"אתה זוכר אותנו? היית המוהל של שני הילדים שלנו"‪.‬‬ ‫למחרת‪ ,‬כשהוא מגיע לבדוק את התינוק‪ ,‬העשיר מקבל אותו בפנים‬ ‫והם מספרים לו‪ :‬הבכור כבר מתקרב לבר מצווה‪ .‬והאבא‪ ,‬השוטר‬ ‫חמוצות‪" :‬מה‪ ,‬אתה עושה ממני צחוק? אתה מחזיר לי בדיוק את מה‬ ‫שלא הסכים לוותר על הסנדקאות‪ ,‬אמר‪" :‬לא יכול להיות שהבן שלי‬ ‫שנתתי לך?"‬ ‫יגיע לבר מצווה‪ ,‬ואני לא מהול"‪.‬‬ ‫המוהל מנסה להסביר‪" .‬תשמור אותם לתפילין"‪ ,‬הוא אומר לו‪.‬‬ ‫והוא הלך‪ ,‬ונכנס בעצמו בבריתו של אברהם אבינו‪.‬‬ ‫והעשיר מתעקש‪" :‬לא‪ ,‬לא‪ .‬אני רוצה לתת משהו בשביל היהדות‪ .‬אם‬ ‫על מילת אברהם אבינו ובני ביתו נאמר "בעצם היום הזה" (יז‪ ,‬כג)‪,‬‬ ‫תשמע על דבר שבקדושה‪ ,‬בית כנסת‪ ,‬משהו שצריך‪ ,‬תפנה אלי"‪.‬‬ ‫ופירש רש"י‪ :‬ביום ולא בלילה‪ ,‬לא נתיירא מן הגויים ומן הלצים‪ .‬אדם‬ ‫עברו כמה חודשים‪ .‬המוהל לא התקשר‪.‬‬ ‫בן ‪ ,99‬אב המון גויים‪ ,‬לא התבייש ולא חשש ממה שיגידו‪.‬‬ ‫ואז‪ ,‬לפני פורים‪ ,‬הטלפון מצלצל‪ .‬העשיר עצמו על הקו‪" :‬נו‪ ,‬כמה‬ ‫ושוטר אחד‪ ,‬אבא לילדים‪ ,‬שגדל רחוק מכל זה‪ ,‬הבין דבר פשוט‪ :‬אי‬ ‫חודשים לא שמעתי ממך‪ .‬אתה לא מכיר מישהו שצריך כסף?"‬ ‫אפשר להכניס בן לעול מצוות‪ ,‬ולעמוד בעצמך מחוץ לברית‪.‬‬ ‫"תשמע"‪ ,‬אומר לו המוהל‪" ,‬יש לי כולל אחר הצהריים‪ ,‬והייתי רוצה‬ ‫להגדיל לאברכים את המלגה"‪.‬‬ ‫שבת שלום אחת‬ ‫"תבוא אלי למשרד"‪.‬‬ ‫הסיפור הרביעי קצר‪ ,‬ואולי הוא החשוב מכולם‪.‬‬ ‫הוא הגיע‪ ,‬ויצא משם עם ‪ 7,000‬שקלים‪ .‬ועם הבטחה‪" :‬כל שנה‬ ‫ברית בשבת‪ .‬ה'קוואטר'‪ :‬אחות האבא ובעלה‪ ,‬שאינם שומרי תורה‬ ‫תבוא אלי‪ .‬אני רוצה לתת לך"‪.‬‬ ‫ומצוות‪ .‬המוהל ניגש אליהם לפני הברית והסביר להם בסבלנות‬ ‫והוא באמת ממשיך לתת‪.‬‬ ‫בדיוק מה עושים‪ :‬איך לוקחים את התינוק‪ ,‬מתי מחזירים אותו‪ .‬הוא‬ ‫אברהם אבינו חוזר בפרשתנו ממלחמת המלכים‪ ,‬ומלך סדום מציע‬ ‫דיבר איתם יפה‪ ,‬בירך אותם‪ ,‬איחל להם שבת שלום‪.‬‬ ‫לו את כל הרכוש‪ .‬ואברהם עונה‪" :‬אם מחוט ועד שרוך נעל ואם‬ ‫זה הכל‪ .‬לא דרשה‪ ,‬לא שכנוע‪.‬‬ ‫אקח מכל אשר לך‪ ,‬ולא תאמר אני העשרתי את אברם" (יד‪ ,‬כג)‪.‬‬ ‫אחרי השבת הם התקשרו אליו‪ .‬הם רצו לספר כמה התרגשו‪ :‬רב‬ ‫ודרשו חז"ל (סוטה יז‪ ,‬א)‪ :‬בשכר שאמר אברהם אבינו "אם מחוט‬ ‫הגיע‪ ,‬דיבר איתם‪ ,‬הסביר להם מה צריך לעשות‪.‬‬ ‫ועד שרוך נעל"‪ ,‬זכו בניו לשתי מצוות‪ ,‬חוט של תכלת ורצועה‬ ‫והאשה‪ ,‬שעד אז שנאה חרדים‪ ,‬סיפרה שהיחס האישי הזה גרם לה‬ ‫של תפילין‪.‬‬ ‫לשנות כיוון ולקבל על עצמה חיזוק‪.‬‬ ‫רצועה של תפילין‪ .‬בדיוק מה שאמר המוהל לעשיר‪ :‬תשמור אותם‬ ‫לתפילין‪ .‬מי שמחזיר את הכסף כדי שלא יאמרו "אני העשרתי"‪,‬‬ ‫כמה פעמים לא טרחתי?‬ ‫זוכה בסוף שהכסף עצמו הולך לדבר שבקדושה‪ ,‬ובכבוד‪.‬‬ ‫אחרי שהמוהל הלך‪ ,‬נשארתי לשבת עם ארבעת הסיפורים‪ .‬שם‬ ‫שנולד מתוך ברכה‪ .‬צ'ק שחזר‪ .‬שוטר שלא היה מוכן להגיע לבר‬ ‫לפני הבר מצווה‬ ‫מצווה כפי שהוא‪ .‬ושבת שלום אחת‪.‬‬ ‫הסיפור השלישי נמשך שנים‪.‬‬ ‫ואני שואל את עצמי‪ ,‬בכנות‪ :‬כמה פעמים עמדתי ליד יהודי שלא‬ ‫זוג אחד‪ ,‬האבא עולה מברית המועצות לשעבר ועובד במשטרה‪ ,‬הזמין‬ ‫מכיר את הדף‪ ,‬ולא טרחתי להסביר לו? כמה פעמים חשבתי‬ ‫אותו לברית של בנם‪ .‬לפני הברית מתקשרת אליו האמא‪ ,‬מודאגת‪.‬‬ ‫שצריך להגיד משהו גדול‪ ,‬כשכל מה שנדרש היה "שבת שלום"‬ ‫"אמרו לבעלי שסנדק זה דבר חשוב מאד‪ ,‬שלא ייתן את זה לאף‬ ‫בפנים מאירות?‬ ‫אחד וייקח לעצמו‪ .‬אבל הוא עצמו לא מהול‪ ,‬ואני לא רוצה שמי‬ ‫כי מסתבר שלפעמים "שבת שלום" אחד עושה יותר מכל הנאומים‪.‬‬ ‫שאינו מהול יהיה הסנדק‪ .‬אולי תנסה אתה לשכנע אותו?"‬ ‫ושלפעמים‪ ,‬כמו אצל יהודה אשר‪ ,‬כל מה שצריך זה לתת ליהודי את‬ ‫המוהל ניסה‪ .‬אבל האבא לא ויתר‪ .‬אין מה לדבר‪" :‬אני הסנדק"‪ .‬והוא‬ ‫הדף‪ ,‬ולתת לו לקרוא בעצמו‪ :‬אשר קידשנו במצוותיו‪.‬‬ ‫היה הסנדק‪.‬‬ ‫רוצים לקבל את 'לקראת שבת' מדי שבוע ישירות למייל?‬ ‫חדש! ניתן להירשם בכל עמדות נדרים פלוס‪ ,‬טופס 'דרשו'‬ ‫|‪9‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"הולכים לסגור את רחובות ירושלים‪ .‬ייתכן שזקן אחד יחוש ברע ויצטרכו‬ ‫לפנותו באמבולנס‪ ...‬מי יכול לקחת אחריות על דבר כזה?"‬ ‫השעות שבהן הסתגר מרן הגראי"ל לפני "עצרת המיליון"‬ ‫הרב יחיאל צוקר‬ ‫"וַ ּיִ ְש ַׁמע ַאבְ ָרם ּכִ י נִ ְשּׁבָ ה ָא ִחיו" (בראשית י"ד‪ ,‬י"ד)‬ ‫בשבוע זה בשנה שעברה התקיימה עצרת תפילה מיוחדת על‬ ‫גזירת השלכת בני תורה לכלא בעוון לימוד התורה‪ .‬בעת שהמתנתי‬ ‫לתחילת המעמד‪ ,‬פגש אותי אחד מנכדיו של מרן הגראי"ל שטיינמן‬ ‫זצוק"ל‪ ,‬וסיפר לי סיפור המלמד על גודל האחריות המוטלת על‬ ‫כתפיהם של מנהיגי ישראל‪.‬‬ ‫בפעם הקודמת שבה החליטו גדולי הדור לערוך עצרת תפילה באותו‬ ‫מקום‪ ,‬העצרת שנחקקה בזיכרון כ"עצרת המיליון"‪ ,‬התעורר דין‬ ‫ודברים‪ ,‬וההחלטה הגורפת הובאה להכרעתו הסופית של מרן‪ .‬הגראי"ל‬ ‫אבינו ללוט בן אחיו‪ .‬בתחילה‪ ,‬כאשר יוצא אברהם לארץ כנען‪ ,‬נאמר‬ ‫ביקש לעצמו שהות של כמה שעות והסתגר בחדרו‪ ,‬שקוע בהתלבטות‬ ‫"וַ ּיֵ לֶ ְך ִאּתֹו לֹוט"‪ ,‬והזוהר הקדוש מוסיף "דכוותיה"‪ ,‬כלומר‪ :‬מתוך‬ ‫כבדה‪ .‬כעבור כמה שעות יצא והכריע‪" :‬כן‪ ,‬שיעשו את העצרת"‪.‬‬ ‫אותן כוונות טהורות ואותה רצינות עמוקה‪ .‬זו מעלה מיוחדת ללוט‪,‬‬ ‫הנכד‪ ,‬שהדבר עורר את סקרנותו‪ ,‬ניגש לסבו ושאל‪" :‬סבא‪ ,‬מה‬ ‫שכן מכל גירי אברהם‪ ,‬רק אותו מזכירה התורה בשמו כמי שיצא‬ ‫הייתה הבעיה? על מה התלבטת כל כך? הרי גדולי ישראל כבר דנו‬ ‫יחד עם אברהם‪.‬‬ ‫והכריעו"‪ .‬השיב לו מרן ראש הישיבה‪" :‬עשיתי חשבון‪ .‬הולכים לסגור‬ ‫אלא שלאחר מכן "וַ יְ ִהי ִריב ּבֵ ין ר ֵֹעי ִמ ְקנֵ ה ַאבְ ָרם ּובֵ ין ר ֵֹעי ִמ ְקנֵ ה‬ ‫את רחובות ירושלים‪ .‬ייתכן שזקן אחד יחוש ברע ויצטרכו לפנותו‬ ‫לֹוט"‪ .‬והנה אברהם אבינו‪ ,‬איש החסד והקירוב הגדול‪ ,‬כאילו מניח‬ ‫באמבולנס‪ ,‬והעיכוב שייגרם בשל הרחובות הסגורים עלול לסכן את‬ ‫"ה ָּפ ֶרד נָ א ֵמ ָעלָ י‬ ‫בצד את מידת הקירוב ופונה ללוט בדרישה נחרצת‪ִ :‬‬ ‫חייו‪ .‬או שמא יולדת תצטרך לצאת לבית החולים‪ ,‬ובגלל החסימות‬ ‫ִאם ַה ְּשׂמֹאל וְ ֵא ִימנָ ה וְ ִאם ַהּיָ ִמין וְ ַא ְש ְׂמ ִאילָ ה"‪ .‬אין פשרות‪ .‬איני רוצה‬ ‫ייגרמו לה צער וסבל‪ .‬מי יכול לקחת אחריות על דבר כזה?"‪.‬‬ ‫להיות עמך באותו מקום‪ .‬לאן שתבחר ללכת‪ ,‬אני אלך לצד השני‪.‬‬ ‫"ומה הייתה ההכרעה הסופית?" שאל הנכד‪ .‬השיב רבי אהרן לייב‪:‬‬ ‫היכן הוא אברהם אבינו‪ ,‬עמוד החסד‪ ,‬המקרב הגדול שמגייר אלפים‬ ‫"ההכרעה הייתה שמסתמא‪ ,‬בזכות כוחה של תפילת הרבים של‬ ‫ורבבות? מה אירע לו כאן? חז"ל מגלים לנו כי הריב לא היה סכסוך‬ ‫ציבור כה גדול‪ ,‬לא תצא שום תקלה"‪.‬‬ ‫רכוש גרידא‪ ,‬אלא ריב אידיאולוגי והלכתי עמוק‪ .‬רועי מקנה לוט‬ ‫סיפור זה צריך לזעזע את אמות הסיפים של נפשנו‪ .‬ישנם דברים‬ ‫טענו‪ ,‬תוך עיוות ההלכה‪ ,‬כי מאחר שכל הארץ הובטחה לאברהם‪,‬‬ ‫העומדים ברומו של עולם‪ ,‬וכפי שמצינו בחז"ל‪ ,‬לעיתים יש צורך‬ ‫ואברהם ערירי ולוט הוא יורשו‪ ,‬הרי שהארץ כבר שייכת להם ומותר‬ ‫לצאת לרחובה של עיר‪ ,‬לזעוק ולהריע‪ .‬הרמב"ם אף פוסק כי מי‬ ‫להם לרעות בכל מקום שיחפצו‪ .‬ברגע שאדם לוקח את התורה‬ ‫שאינו נוהג כך בעת צרה‪ ,‬הרי זו דרך אכזריות‪ .‬מרן זצ"ל התנגד‬ ‫ומקמט אותה כדי שתתאים לצרכיו ולרצונותיו‪ ,‬עם אדם כזה אין‬ ‫תמיד לכל מה שנראה כהפגנה העלולה ללבות יצרים‪ ,‬אך הפעם‬ ‫מקום לקירוב‪ .‬אברהם נוקט עמדה חד משמעית‪ :‬גם אם תרצה‬ ‫התכנסו כל מועצות גדולי התורה יחדיו וראו לנכון לצאת‪ ,‬לזעוק‬ ‫להיות בימין‪ ,‬אני אהיה בשמאל‪ ,‬העיקר שלא נהיה יחד‪ .‬איש החסד‬ ‫ולהריע‪ .‬ועם כל זאת‪ ,‬השיקול לבטל הכול מחשש שמא אדם אחד‬ ‫אינו רואה כל אפשרות לחיות עם לוט‪ ,‬ולו לרגע אחד‪.‬‬ ‫ייפגע כמעט הכריע את הכף‪ .‬אם יש אפילו סיכוי שאדם אחד ייפגע‪,‬‬ ‫והנה‪ ,‬פסוקים ספורים לאחר מכן‪ ,‬התמונה מתהפכת לחלוטין‪.‬‬ ‫הדבר כמעט אינו יכול להתקיים‪.‬‬ ‫"וַ ּיָ בֹא ַה ָּפלִ יט וַ ּיַ ּגֵ ד לְ ַאבְ ָרם ָה ִעבְ ִרי‪ּ ...‬כִ י נִ ְשּׁבָ ה ָא ִחיו"‪ .‬לוט נפל בשבי‪,‬‬ ‫ואברהם אבינו יוצא במסירות נפש להצילו‪.‬‬ ‫בין הפרדה מוחלטת לאחווה גמורה‬ ‫חומש בראשית נקרא בפי חז"ל "ספר הישר"‪ ,‬מפני שאבותינו היו‬ ‫סודו של "אברם העברי"‬ ‫ישרים‪ .‬עלינו לנצל את החומש הזה כדי ללמוד ולהפנים את ישרות‬ ‫בנקודה זו בדיוק‪ ,‬בהקשר של הצלת לוט‪ ,‬מכנה התורה את אברהם‬ ‫האבות‪ .‬הבה ונלמד‪.‬‬ ‫"ה ִעבְ ִרי"‪ .‬חז"ל מבארים את פשר הכינוי‪" :‬שכל העולם כולו מעבר‬ ‫ָ‬ ‫פרשת השבוע מציגה בפנינו מערכת יחסים מורכבת בין אברהם‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 10‬‬ ‫אחד‪ ,‬והוא מעבר שני"‪ .‬לכאורה‪ ,‬המקום הראוי ביותר לציין בו את‬ ‫הכינוי הזה הוא מעשה אור כשדים‪ .‬שם עמד אברהם לבדו מול‬ ‫נמרוד‪ ,‬שהעולם כולו סגד לו באותה עת‪ ,‬ונכנס בשל כך לכבשן‬ ‫האש‪ .‬שם‪ ,‬במלוא מובן המילה‪ ,‬היה כל העולם מעבר אחד והוא‬ ‫מעבר שני‪ .‬אך התורה בוחרת לכנותו "העברי" דווקא כאן‪ ,‬בניסיון‬ ‫הצלת לוט‪ .‬מה פשר הדבר?‬ ‫עמדתי מתחת לחלון‪ ,‬החלון‬ ‫התורה אומרת‪" :‬וַ ּיִ ְש ַׁמע ַאבְ ָרם ּכִ י נִ ְשּׁבָ ה ָא ִחיו"‪ .‬תמהים אנו‪ :‬ממתי‬ ‫נפתח‪ ,‬ומרן הושיט לי את ספרו‬ ‫הפך לוט‪ ,‬בן אחיו‪ ,‬ל"אחיו"? אין התורה מדברת בלשון הרחוב של‬ ‫ימינו‪" ,‬אח שלי"‪...‬‬ ‫על מסכת זבחים‪ ,‬עם הקדשה‬ ‫מסביר רבנו בחיי‪" :‬ומה שאמר 'אחיו'‪ ,‬והיה בן הרן אחיו‪ ,‬הודיענו בזה‬ ‫וחתימת ידו‪ .‬לא יכולתי להתאפק‬ ‫יופי מידתו ומעלתו של אברהם‪ .‬כי קינא לדבר‪ ,‬ופנה אל האחווה‪,‬‬ ‫ולא פנה אל המריבה שהיה ביניהם‪ .‬אבל נזדרז בדבר כאילו היה‬ ‫ושאלתי אותו מדוע לא נתן לי‬ ‫אחיו ממש"‪.‬‬ ‫את הספר בעת שהייתי בחדרו‪...‬‬ ‫מדובר באותו לוט שאברהם ראה לנכון להרחיק מעליו באופן‬ ‫המוחלט ביותר‪ .‬הריב ביניהם היה אידיאולוגי וקשה‪ ,‬והשפעתו של‬ ‫לוט נחשבה למסוכנת‪ .‬אך כאשר הדבר מגיע לחובת "ֹלא ַת ֲעמֹד ַעל‬ ‫ַּדם ֵר ֶעָך"‪ ,‬להצלת נפשו‪ ,‬כל המחלוקות נמחקות כלא היו‪ .‬לוט הוא‬ ‫כעת "אחיו"‪.‬‬ ‫עבורנו‪ ,‬ההפרדה הזו קשה מנשוא‪ .‬אנו נוטים לחבר בין דעותיו של‬ ‫אדם לבין היחס אליו‪ ,‬ומי שאינו שותף לדעותינו מתרחק לעיתים גם‬ ‫וכתלמיד הדן לפני רבו‪ ,‬אני מרשה לעצמי להסביר‪ :‬בימים הנוראים‬ ‫מליבנו‪ .‬הניסיון האמיתי הוא להתגבר על הנטייה הזו‪ .‬דווקא כאשר‬ ‫אנו ממליכים את הבורא עלינו‪ ,‬וההמלכה היא להידמות לו‪ .‬הקב"ה‬ ‫אתה מתעלה מעל המחלוקת‪ ,‬ומפריד בין הוויכוח האידיאולוגי לבין‬ ‫נקרא "ישר"‪ ,‬כמו שנאמר "להגיד כי ישר ה'"‪ ,‬וגם האדם נקרא‬ ‫החובה האנושית הבסיסית‪ ,‬אתה נקרא "אברהם העברי"‪ .‬גדולתו‬ ‫"ישר"‪ ,‬כמו שנאמר "אשר עשה האלקים את האדם ישר"‪ .‬מי שבא‬ ‫של העברי היא ביכולתו להפריד בין מחויבותו ב"בין אדם למקום"‪,‬‬ ‫ללמוד ישרות‪ ,‬עליו ללמוד להפריד לחלוטין בין ההשקפה הדורשת‬ ‫שם עליו לעמוד על עקרונותיו‪ ,‬לבין חובותיו ב"בין אדם לחברו"‪ ,‬שם‬ ‫זהירות מקרבת רשעים‪ ,‬לבין ניתוק הרגש הרע כלפיהם‪ ,‬ולהתנהג‬ ‫עליו לנהוג באהבת הזולת‪ .‬במקום שבו אתה משכיל לשים את כל‬ ‫עמם באהבה ואחווה‪.‬‬ ‫המחלוקות בצד ולנהוג באחווה‪ ,‬שם אתה זוכה לתואר "עברי"‪.‬‬ ‫‪ 700‬אלף שקלים מול בת אחת‬ ‫מה ביקש הסבא מקלם‬ ‫לפני כ‪ 20-‬שנה פנו אליי ראשי איחוד הקהילות החסידיות באשדוד‪,‬‬ ‫באיגרת מפורסמת כותב הסבא מקלם לתלמידיו‪ ,‬בקיץ האחרון‬ ‫על פי המלצת רבותיהם‪ ,‬וביקשו שנפתח אצלנו בסמינר כיתה‬ ‫לקיום בית התלמוד דקלם בעיירה גרובין‪ ,‬שהייתה נתונה להשפעה‬ ‫חסידית‪ .‬הבעיה הייתה שמספר הבנות שסיימו כיתה ח' בעיר‬ ‫כבדה של ההשכלה‪ .‬הוא מורה להם מהי עבודתם הרוחנית בחודש‬ ‫עמד על כ‪ ,15-‬מספר שאינו מתאים לכיתת תיכון‪ ,‬הן מבחינה‬ ‫אלול‪ ,‬חודש הרחמים והסליחות‪" :‬זה ראשית דבר אשר על זה יסוך‬ ‫חברתית והן‪ ,‬בעיקר‪ ,‬מבחינה תקציבית‪ .‬לא היה שייך להחזיק כיתה‬ ‫וילך כל הכנת האלול הק' היינו שנכין עתה איך לחיות אף בין אנשים‬ ‫בגודל כזה‪.‬‬ ‫שרחוקים אנחנו מדעותיהם ואנחנו צרכים לחיות עמהם באהבה‬ ‫אך בסייעתא דשמיא הגיעה קבוצה חסידית מעיר דרומית יותר‬ ‫ואחוה‪ ,‬ועכ"ז בלבנו ובדעותינו צרכים אנחנו להיות רחוקים מהם‬ ‫וביקשה להצטרף‪ ,‬כך שהכיתה קיבלה איכשהו צורה‪ .‬עדיין לא היה‬ ‫כדומה‪ :‬כשנראה מהם כי חיי עוה"ז הם עיקר גדול אצלם‪ ,‬אנחנו לא‬ ‫בכך כדי להחזיק אותה כלכלית‪ ,‬אבל כמו בכל דבר שמשקיעים בו‬ ‫נסור מהיסוד אשר נוסד בנו‪ ,‬כי זה הבל וריק נגד נצח‪ .‬אנחנו נראה‬ ‫בתחילתו‪ ,‬בהוראת מו"ר הגאון רבי פינחס שרייבר זצוק"ל הוכרז‬ ‫שהם עושים עסק מדברי הבאי‪ ,‬לא נניח לעצמנו ללכת בדרכיהם"‪.‬‬ ‫על הקמת הכיתה‪ .‬הדבר נעשה בעת הרישום בחודש אדר‪ ,‬והכיתה‬ ‫הסבא מקלם מאיר כאן את עבודתנו באור יקרות‪ .‬דווקא אותם‬ ‫קרמה עור וגידים‪.‬‬ ‫אנשים שמדעותיהם ומהנהגותיהם אנו מתרחקים כרחוק מזרח‬ ‫בראש חודש סיון קיבלתי טלפון מנציג ההורים באותה עיר דרומית‪:‬‬ ‫ממערב‪ ,‬אנשים שאנו משתדלים ללכת בצד השני של המדרכה‬ ‫הם הצליחו להגיע להסכמה עם המוסד החסידי בעירם‪ ,‬והקבוצה‬ ‫כדי שלא נושפע מהם ומדרכם‪ ,‬כלומר אנשים שעלינו לקיים בהם‬ ‫כולה עוברת ללמוד שם‪ .‬להישאר עם כיתה של ‪ 15‬בנות לא היה‬ ‫"ה ָּפ ֶרד נָ א ֵמ ָעלָ י"‪ ,‬דווקא עליהם אומר הסבא לתלמידיו הממושמעים‬ ‫ִ‬ ‫שייך‪ ,‬גם מצד הבנות עצמן‪ ,‬אלא שלא הייתה להן ברירה אחרת‪.‬‬ ‫שעיקר עבודת האלול הוא "לחיות עמהם באהבה ואחוה"‪.‬‬ ‫| ‪11‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫שלום הבית שלו‪ .‬הוא פירט את טענותיו כלפי רעייתו‪ ,‬והרשימה‬ ‫מבחינה תקציבית‪ ,‬פירוש הדבר היה להביא מבחוץ כ‪ 15-‬אלף‬ ‫הייתה ארוכה כרשימת קניות בערב חג‪ ...‬מרן זצ"ל‪ ,‬מצידו‪ ,‬פתח‬ ‫שקלים בחודש כדי להחזיק כיתה כזו‪ .‬בחישוב של ארבע שנים‪,‬‬ ‫מדרש על פרשת השבוע ואמר לו‪" :‬קרא את המדרש הזה‪ ,‬זוהי‬ ‫מדובר בעלות של יותר מ‪ 700-‬אלף שקלים‪.‬‬ ‫סגולה לשלום בית"‪.‬‬ ‫ניגשתי למו"ר זצ"ל לשאול מה עליי לעשות‪ .‬הצגתי את הנימוק‬ ‫ומה נאמר במדרש? כאשר יצא דוד להילחם בגוליית‪ ,‬נאמר על‬ ‫כמות שהוא‪ ,‬והוספתי שכך גם סוכם מראש עם קבוצת המקימים‪:‬‬ ‫גוליית שלבש שריון וקסדת נחושת‪ .‬כיצד‪ ,‬אם כן‪ ,‬חדרה האבן‬ ‫רק יחד עם הקבוצה הדרומית ניתן לשאת בפתיחת הכיתה‪ .‬שאל‬ ‫שזרק דוד ונטבעה במצחו? אומר המדרש‪ ,‬שברגע המכריע‬ ‫מו"ר‪" :‬ואם תודיע היום שהכיתה נסגרת‪ ,‬לאן תלכנה הבנות?"‪.‬‬ ‫התרככה הקסדה‪ ,‬והאבן עברה דרכה והכתה את גוליית מכת‬ ‫התחלתי לפרט כיצד כל אחת תמצא את מקומה‪ ,‬חלקן אף מחוץ‬ ‫מוות‪ .‬ומסיים המדרש‪ ,‬שבזכות אותה התרככות זכתה המתכת‬ ‫לעיר‪ ,‬אבל התברר שלבנות החלשות יותר בלימודים יש סיכוי שלא‬ ‫שייעשה ממנה סכין לברית מילה‪ ,‬במקום אבן הצור שבה‬ ‫ימצאו מקום‪.‬‬ ‫השתמשה ציפורה‪.‬‬ ‫מו"ר הורה באופן חד משמעי‪" :‬אם הקב"ה סיבב את הדברים כך‬ ‫האברך הביט במרן ראש הישיבה בעיניים תוהות‪ ,‬ולא הבין היכן‬ ‫שהביטול נעשה בתקופה שבה‪ ,‬אם לא תיפתח הכיתה‪ ,‬תיפגע‬ ‫טמונה כאן הסגולה לשלום בית‪ .‬הסביר לו הרב שך‪" :‬האם אתה מבין‬ ‫בת אחת או שתיים‪ ,‬עליך לספוג את ההפסדים הגדולים ולקיים‬ ‫מה כתוב כאן? גם אם אתה 'קשה כברזל'‪ ,‬אם תדע להתרכך ברגע‬ ‫את הכיתה!”‪( .‬חובתי לציין שלא הייתה זו הוראה "על חשבוני"‪.‬‬ ‫הנכון‪ ,‬תזכה לעשות 'ברית'‪ .‬אדם נושא אישה וכורת עמה ברית‪ .‬אם‬ ‫כשנקלעתי לקשיים‪ ,‬הדברים עלו על שולחנו של מו"ר‪ ,‬והוא ניסה‬ ‫ברצונך לקיים את הברית‪ ,‬עליך ללמוד להתרכך‪ .‬אם תתרכך‪ ,‬גם‬ ‫לפעול רבות כדי לחלץ אותי ממצבי‪).‬‬ ‫האבנים הקשות ביותר יעברו‪ ,‬והכול יסתדר"‪.‬‬ ‫בשפת נועם‪ ,‬גם בעת סכנה‬ ‫הספר שנמסר דרך החלון‬ ‫ועוד אנו מגלים בישרותם של האבות‪ .‬ישנם מצבים הנראים ברורים‬ ‫סיפר הרב שלמה לורנץ ז"ל‪ :‬ערב נישואיי‪ ,‬בשנת תש"ה‪ ,‬באתי אל‬ ‫ומובנים מאליהם‪ ,‬שאין בהם מקום לכל פשרה‪ .‬מה יכול להיות ברור‬ ‫מרן החזון איש לבשר לו על כך ולהזמינו לחתונה‪ .‬מרן בירך אותי‪,‬‬ ‫יותר ממצב שבו אדם נמצא בסכנת מוות‪ ,‬ורעייתו נדרשת לפעול‬ ‫וכשנפרדנו ביקש שבצאתי מביתו אתעכב מתחת לחלון חדרו‪.‬‬ ‫כדי להציל את חייו? פשוט וברור שעליה להגן על בעלה‪ ,‬ואם לשם‬ ‫הדבר היה לפלא בעיניי‪ ,‬אבל הפתרון לא איחר לבוא‪ .‬עמדתי מתחת‬ ‫כך עליה לשנות מן האמת‪ ,‬הרי פיקוח נפש דוחה הכול‪ .‬כיצד‪ ,‬אם‬ ‫לחלון‪ ,‬החלון נפתח‪ ,‬ומרן הושיט לי את ספרו על מסכת זבחים‪ ,‬עם‬ ‫כן‪ ,‬צפוי הבעל לפנות אל אשתו במצב כזה? אולי במשפט תקיף‬ ‫הקדשה וחתימת ידו‪.‬‬ ‫וקצר‪" :‬אני בסכנת מוות בגללך‪ ,‬את חייבת לומר כך וכך‪ ,‬אחרת‬ ‫לא יכולתי להתאפק ושאלתי אותו מדוע לא נתן לי את הספר בעת‬ ‫יהרגו אותי"‪.‬‬ ‫שהייתי בחדרו‪.‬‬ ‫אך אברהם אבינו‪ ,‬במצב דומה‪ ,‬נוהג אחרת לגמרי‪ .‬הוא פונה לשרה‬ ‫הסביר לי מרן‪ :‬הרבנית מקפידה שלא אתן את ספריי במתנה‪ .‬זו‬ ‫"הּנֵ ה נָ א יָ ַד ְע ִּתי ּכִ י ִא ָּשׁה יְ ַפת ַמ ְר ֶאה‬ ‫אמנו ומקדים דברי פיוס וריכוך‪ִ :‬‬ ‫ההכנסה היחידה שלנו‪ ,‬ואין לנו הכנסה אחרת‪ ,‬ומאחר שהיא דואגת‬ ‫ָא ְּת"‪ .‬הוא מוצא לנכון לפתוח בדברי שבח‪ .‬ורק אחר כך‪" :‬וְ ָהיָ ה ּכִ י‬ ‫לפרנסתנו‪ ,‬היא מקפידה על כך‪ .‬לא רציתי לצער אותה‪ ,‬אמר‪,‬‬ ‫יִ ְראּו א ָֹתְך ַה ִּמ ְצ ִרים וְ ָא ְמרּו ִא ְשּׁתֹו זֹאת וְ ָה ְרגּו א ִֹתי וְ א ָֹתְך יְ ַחּיּו‪ִ .‬א ְמ ִרי‬ ‫וחששתי שאם תראה אותך יוצא עם הספר‪ ,‬תבין שנתתי לך אותו‬ ‫נָ א ֲאח ִֹתי ָא ְּת"‪ .‬הוא אינו מצווה‪ ,‬אלא מבקש ומתחנן‪.‬‬ ‫במתנה לכבוד חתונתך‪ .‬לכן אני מוסר לך אותו דרך החלון‪.‬‬ ‫בּורְך‬ ‫אך שיא הדברים מגיע בהמשך הפסוק‪" :‬לְ ַמ ַען יִ ַיטב לִ י בַ ֲע ֵ‬ ‫נתבונן נא‪ :‬כמה לא נעים לגדול הדור להעניק מתנה אישית כמעט‬ ‫וְ ָחיְ ָתה נַ ְפ ִשׁי ּבִ גְ לָ לֵ ְך"‪ .‬מה פשר הדברים? ה"שפת אמת" מגלה כאן‬ ‫בהסתר‪ ,‬אבל הכול כדאי‪ ,‬ובלבד שלא לגרום עוגמת נפש כלשהי‬ ‫עומק לשוני ורגשי מופלא‪ .‬אברהם אינו אומר "אני צריך לחיות"‪,‬‬ ‫לרעייתו‪.‬‬ ‫אלא מציג את הדברים כך שהכול למענה ובשבילה‪ :‬גם אם אמות‪,‬‬ ‫את בוודאי תמצאי את דרכך‪ .‬אך אילו חיים יהיו לך בלעדיי? "למען‬ ‫להיות "עבריים"‬ ‫ייטב לי"‪ ,‬לא בשבילי אלא "בעבורך"‪" .‬וחיתה נפשי"‪ ,‬לא למעני אלא‬ ‫כל המעשים הללו מתלכדים לעיקרון אחד‪ ,‬יסודי ונוקב‪ :‬עצרת‬ ‫"בגללך"‪ .‬הכול למענה‪ ,‬הכול בשבילה‪.‬‬ ‫שלמה של רבבות עלולה להתבטל מחשש לפגיעה ביחיד; אדם‬ ‫אפילו כאן‪ ,‬במקום שבו הדברים ברורים לחלוטין והצורך קיומי‪,‬‬ ‫יסכן את חייו‪ ,‬אך לא ידבר אל רעייתו שלא בכבוד; מחלוקת‬ ‫מלמדת אותנו התורה שיש לדעת כיצד לדבר‪ :‬בשפת נועם‪ ,‬בשפה‬ ‫אידיאולוגית‪ ,‬חריפה ככל שתהיה‪ ,‬תידחק הצידה מפני האחווה‬ ‫נעימה וחביבה‪ ,‬מתוך חיבור אמיתי‪ .‬כי היחס שבין אדם לחברו עומד‬ ‫האנושית הבסיסית; ומוטב להיכנס לחובות כבדים‪ ,‬ובלבד שלא‬ ‫מעל הכול‪.‬‬ ‫תיפגע בת אחת בישראל‪ .‬אנו נקראים "עבריים" רק אם נשכיל‬ ‫לשים את המחלוקות בצד ולחיות באהבה‪ ,‬אחווה‪ ,‬שלום ורעות גם‬ ‫הסגולה של מרן הרב שך‬ ‫עם אלו המנוגדים לנו בתכלית‪ .‬כי זו תכליתנו‪ :‬להיות ישרים‪.‬‬ ‫אברך נכנס למעונו של מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל והתאונן על מצב‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 12‬‬ ‫מהדורה‬ ‫מומלצת‬ ‫המקובלים‬ ‫ע"י גדולי‬ ‫| ‪13‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הבן היה המום‪ .‬לנגד עיניו חלפו ‪ 30‬שנות חייו‪ ,‬חלקן מאותגרות ולא‬ ‫פשוטות‪ ,‬שבהן אביו האמיתי‪ ,‬זה שמבקש ממנו כעת עזרה‪ ,‬ישב וצפה מהצד‬ ‫ולא עזר במאומה‪ ...‬וכעת הוא מבקש ממנו לכלכל את שיבתו בנעימים‪...‬‬ ‫מדוע התורה לא מאריכה בתיאור הצלת אברהם אבינו מאור כשדים?‬ ‫הרב ישראל ליוש‬ ‫אתיָך ֵמאּור ּכַ ְש ִּׂדים‪( ...‬בראשית ט"ו‪ ,‬ז')‬ ‫הֹוצ ִ‬ ‫ֹאמר ֵאלָ יו ֲאנִ י ה' ֲא ֶשׁר ֵ‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫מדוע לא האריכה התורה בתיאור הנס הגדול שעשה ה' עם אברהם‬ ‫אבינו באור כשדים? הרי הוא נזרק לאש בשל אמונתו העיקשת‬ ‫ועמידתו האיתנה נגד נמרוד וחכמיו (כמתואר באריכות ברבינו‬ ‫בחיי)‪ ,‬והקב"ה עשה עמו נס לעיני כל מכחישיו‪ ,‬והוא יצא חי מהאש‬ ‫הבוערת‪ .‬וכי סיפור ניסי כזה אינו ראוי להיכתב בתורה בפירוש ולא‬ ‫רק ברמז?‬ ‫מיישב החסיד יעב"ץ בפירושו על אבות (פ"ה מ"ג) שאכן האמונה‬ ‫של אברהם אבינו בקב"ה‪ ,‬נגד אביו וכל בני עמו שהאמינו בפסלים‬ ‫ובאלילים‪ ,‬מיוחדת מאוד וראויה לנס עצום כפי שעשה עמו הקב"ה‪,‬‬ ‫אך היא לא נעשתה מחמת ציווי ה'‪ ,‬אלא היתה זו הכרה והבנה‬ ‫שכלית של אברהם אבינו שיש מנהיג לבירה‪ .‬על כן לא הרחיבה‬ ‫תינוק בחצר בית הכנסת‬ ‫התורה בתיאור נס זה‪ ,‬כי עיקר השכר הוא כשהדבר נעשה לשם ה'‬ ‫ולא מחמת חוקי השכל‪.‬‬ ‫משלו של הגאון רבי ראובן קרלינשטיין זצ"ל‪ ,‬המובא בחומש‬ ‫לאור זאת מבאר היעב"ץ מדוע הדגישה התורה בשבת ובכיבוד אב‬ ‫המגידים 'להגיד' על פרשת חוקת‪ ,‬ייטיב להמחיש את ההבדל בין‬ ‫ואם‪' :‬כאשר ציוך ה' אלוקיך'‪ .‬המנוחה אחת לשבעה ימים והכבוד‬ ‫מצווה שכלית כ'כבוד אב ואם' הנעשית מצד השכל‪ ,‬לבין אותה‬ ‫לאב ולאם מתחייבים גם מצד הטבע והשכל‪ ,‬אבל הקב"ה רוצה‬ ‫מצווה הנעשית כי ה' ציווה‪...‬‬ ‫שנעשה זאת מפני שהוא ציווה ולא מחמת הבנת שכלנו‪ ,‬ועל כן‬ ‫תינוק קטן נולד לאב ולאם‪ ,‬אך משום מה הם החליטו כי אין בכוחם‬ ‫הזהיר‪' :‬כאשר ציוך‪.'...‬‬ ‫וברצונם לגדלו‪ .‬מה עשו? הניחו אותו בחצר בית הכנסת על אחת‬ ‫הגדרות‪ ,‬בתקווה שיתמלאו רחמיו של אחד המתפללים והוא‬ ‫עקידת יצחק‬ ‫יאמצנו אל חיקו‪ .‬וכך היה‪ :‬כאשר יצאו המתפללים מהתפילה‬ ‫לפי דבריו מסביר הגאון רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל מדוע‪ ,‬לעומת‬ ‫ושמעו את בכיו של הילד הרך והמתוק‪ ,‬הבינו מיד מה שלפניהם‪,‬‬ ‫'אור כשדים'‪ ,‬הרחיבה התורה מאוד בסיפור 'עקידת יצחק'‪.‬‬ ‫ואכן גברו רחמי אחד מהם והוא גידל אותו כבנו‪ ,‬יום ועוד יום‪ ,‬שבוע‬ ‫מפני שמצד השכל‪ ,‬אברהם אבינו לא היה עוקד את בנו‪ .‬היו לו‬ ‫אחר שבוע‪ ,‬שנה‪ ,‬שנתיים‪ ...‬והילד גדל‪ ,‬כשאביו הביולוגי‪ ,‬המתגורר‬ ‫כל הסיבות השכליות לומר שלא ייתכן שלכך התכוון הקב"ה‪,‬‬ ‫באותה עיירה‪ ,‬צופה מהצד ורואה איך מגדלים את בנו ומטפלים בו‪,‬‬ ‫הרי עקידת בן על ידי אביו היא מדרכי האלילות‪ ,‬שהוא כה‬ ‫וכלל לא אכפת לו שזרים משקיעים בו תחתיו‪...‬‬ ‫התנגד להן‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא מסתבר שהקב"ה גזר את דינו של יצחק‬ ‫לא היה קל להורים המגדלים לגדל ילד שאינו בעצם בנם‪ ,‬אך הם‬ ‫לשחיטה‪ ,‬שהרי כבר הבטיח לאברהם אביו‪' :‬כי ביצחק יקרא‬ ‫עשו זאת באהבה‪ .‬הכניסו אותו לתלמוד תורה‪ ,‬ומשם לישיבה‪,‬‬ ‫לך זרע'‪...‬‬ ‫קטנה וגדולה‪ ,‬עד שהביאו אותו לנישואיו‪ ...‬אך גם בשלב זה האב‬ ‫ובכל זאת אברהם אבינו פעל נגד השכל‪ ,‬כי כך ציווה הקב"ה‪ .‬לכן‬ ‫האמיתי צופה מהצד ומתעלם‪ .‬ההורים האומנים משקיעים מכספם‬ ‫האריכה התורה בסיפור זה‪ ,‬כדי להורות שמה שנעשה על פי ציווי‬ ‫הדל בנישואי הבן‪ ,‬ולב האבן שבגופו של האב לא נע ולא זע‪ .‬הוא‬ ‫ה' הוא הראוי לשכר‪ ,‬ולא מה שנעשה על פי השכל‪ ,‬אף כשהשכל‬ ‫בוחר להמשיך להתעלם‪ ...‬אדרבה‪ ,‬הוא שמח מאוד שמישהו אחר‬ ‫תואם את ציווי ה'‪ ,‬משום שאין אנו מקיימים את מצוות ה' כי אנחנו‬ ‫עושה את העבודה במקומו‪...‬‬ ‫מבינים אותן‪ ,‬אלא כי אנחנו מצווים בהן‪.‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 14‬‬ ‫רבות ב"רצון ה'”‪ ,‬אבל האמת היא שלא מספיק לעשות את המצוות‬ ‫אתה בני‪ ,‬אני זקוק לעזרתך!‬ ‫ולהימנע מעבירות כי זה רצון ה'‪ ,‬אלא צריך לעשות מצוות כי זה‬ ‫ויהי היום‪ ,‬והאב הגיע לגיל שיבה‪ ,‬ומחלות זקנה וקשיים אופייניים‬ ‫ציווי ה'‪.‬‬ ‫החלו להופיע‪ .‬אך למגינת ליבו‪ ,‬לא היה מי שיעזור לו‪ .‬לפתע נזכר‬ ‫האב שבצידה השני של העיירה מתגורר אברך נחמד‪ ,‬הלא הוא בנו‬ ‫זרוק את השכל‬ ‫יקירו‪...‬‬ ‫כאשר החל הגאון רבי אורי זוהר זצ"ל להתקרב ליהדות‪ ,‬אמר לו‬ ‫הוא שלח לקרוא לו‪ ,‬והלה אכן הגיע‪ ,‬בלי שיידע כמובן שהוא בא‬ ‫מורו ורבו הגאון רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל‪" :‬אורי‪ ,‬עד עתה‬ ‫אל אביו‪...‬‬ ‫עשית הכל על פי השכל שלך ומצפון לבך‪ .‬מעתה‪ ,‬עליך להניח את‬ ‫"שלום לך‪ ...‬שב בבקשה‪ ,‬יש לי דבר חשוב לומר לך‪"!...‬‬ ‫השכל והמצפון בצד‪ ,‬ולעשות הכל על פי ציווי ה' יתברך‪”...‬‬ ‫הבן התיישב כמתבקש‪ ,‬וחיכה בקוצר רוח לשמוע מה יש לזקן‪,‬‬ ‫לימים סיפר בנו‪ ,‬הרב שלום זוהר‪ ,‬שאביו אמר לו שהדבר שהכי‬ ‫שאותו כלל אינו מכיר‪ ,‬לומר לו‪.‬‬ ‫תפס אותו ביהדות הוא הדבר שהיה לו הכי קשה בתחילת הדרך‪:‬‬ ‫"רציתי לומר לך שאני אבא שלך‪"!...‬‬ ‫להשלים עם הנקודה הזו‪ ,‬שלא עושים מה שמבינים‪ ,‬אלא עושים‬ ‫הבן‪ ,‬כמובן‪ ,‬היה בהלם‪" :‬אתה אבא שלי‪ "!?...‬לרגע היה נדמה לו‬ ‫מה שמצווים‪.‬‬ ‫שהדיבורים הללו הם סימני זקנה של היהודי המבוגר‪ ,‬אלא שאז החל‬ ‫אבל האמת היא שזו נקודת היהדות‪ :‬להניח בצד את השכל‪,‬‬ ‫היהודי לספר לו את הסיפור במלואו‪" ...‬מי שגידל אותך שנים רבות‬ ‫ולהתכופף ולהתבטל לרצון ה'‪ .‬זה הבסיס ושורש כל היהדות‪...‬‬ ‫הוא לא באמת אבא שלך‪ ...‬הוא יהודי טוב שמצא אותך בחצר בית‬ ‫הכנסת‪ ,‬כי לי ולאמך לא היה כוח לגדל אותך‪ "...‬והוא אף מסר בידו‬ ‫שלוש סעודות‬ ‫כמה סימנים המעידים שדבריו נכונים‪.‬‬ ‫הגאון רבי שלמה לוינשטיין שליט"א דרש‪ :‬מדוע השתרש בעם‬ ‫הבן יצא מהחדר נסער והחל לברר את העניין אצל ההורים שגידלו‬ ‫ישראל ש'סעודה שלישית' של שבת נקראת 'שלוש סעודות'?‬ ‫אותו‪ ,‬ואלה אכן אישרו לו את פרטי הסיפור‪...‬‬ ‫והסביר‪ :‬את סעודת השבת הראשונה אוכל היהודי בתיאבון רב‪ .‬הרי‬ ‫נרגש חזר הבן לבית אביו‪ ,‬וזעק אליו‪" :‬אבא‪ !...‬אבא שלי‪"!...‬‬ ‫הוא רעב מאוד‪ .‬ביום שישי לא היה לו פנאי להתיישב ולאכול כדבעי‪,‬‬ ‫האב נשאר אדיש‪ ,‬ובקרירות מאובנת אמר לבנו‪" :‬רצוני שתקיים‬ ‫כי היה עסוק בהכנות לשבת‪ ,‬ומשכך הסעודה הראשונה נאכלת‬ ‫מצוות כיבוד אב ותסייע לי בזקנותי בכמה דברים שאני זקוק להם‪...‬‬ ‫ברוב תענוג ואושר‪.‬‬ ‫אולי תחזר מעט על הפתחים‪ ,‬כדי שיהיה לי ממה לחיות את שארית‬ ‫הסעודה השנייה אף היא‪ :‬הרי היא באה אחרי כמה שעות שינה‪.‬‬ ‫חיי‪ "...‬והוסיף עוד בקשות שונות ומשונות‪...‬‬ ‫מאכלי הסעודה הראשונה כבר התעכלו היטב במעיו‪ ,‬ובבוקר‪ ,‬אחרי‬ ‫הבן היה המום‪ .‬לנגד עיניו חלפו ‪ 30‬שנות חייו‪ ,‬חלקן מאותגרות ולא‬ ‫תפילות שחרית ומוסף‪ ,‬הוא שוב רעב‪ ,‬והנה באה הסעודה השנייה‬ ‫פשוטות‪ ,‬שבהן אביו האמיתי‪ ,‬זה שמבקש ממנו כעת עזרה‪ ,‬ישב‬ ‫ונאכלת אף היא לשובע‪.‬‬ ‫וצפה מהצד ולא עזר במאומה‪ ...‬וכעת הוא מבקש ממנו לכלכל את‬ ‫לעומתן‪ ,‬בסעודה שלישית היהודי אינו רעב כלל וכלל‪ .‬אחרי שנת‬ ‫שיבתו בנעימים‪...‬‬ ‫הצהריים הספיק לענג את השבת בפירות ועוגות‪ .‬והוא עשה זאת‬ ‫"עד כאן המשל"‪ ,‬אמר רבי ראובן‪" ,‬ואני שואל‪ :‬וכי אינו חייב במצוות‬ ‫אף לשם שמיים‪ ,‬הרי צריך להגיע למאה ברכות‪ ...‬וכשמגיע זמנה‬ ‫כיבוד אב ואם על פי התורה‪ ?...‬בוודאי שכן! נכון שהשכל והרגש‬ ‫של הסעודה השלישית‪ ,‬מעיו מלאים והוא כלל לא מסוגל לאכול‪.‬‬ ‫אולי לא אומרים כך‪ ,‬אבל זאת חוקת התורה! בכל מצווה‪ ,‬אף‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬הוא נוטל את ידיו ואוכל ככל שביכולתו ומשתדל‬ ‫השכלית ביותר‪ ,‬יש חוק! מקיימים כי זה הציווי‪ ,‬ולא כי מבינים‪"...‬‬ ‫אף יותר מכך‪ ,‬כי כך ה' ציווה‪ ...‬חייבים לאכול שלוש סעודות‪,‬‬ ‫וצריך גם לכבד את הסעודה הזו ולא לאכול אותה רק כדי לצאת‬ ‫ציווי ה' ולא רצון ה'‬ ‫ידי חובה‪...‬‬ ‫הגאון רבי משולם דוד סולבייצ'יק זצ"ל מספר שפעם רצו שמרן‬ ‫אם כן‪ ,‬אכילתו בסעודה שלישית לשם שמיים מגלה על הסעודות‬ ‫הגר"ח מבריסק זי"ע יחווה את דעתו על ספר חדש שיצא לאור‪.‬‬ ‫כולן שנאכלו אף הן לשם שמיים‪ ,‬ולא מחמת סיבות אחרות‪ ,‬אף שהן‬ ‫מה עשו? הניחו את הספר המדובר ליד מקומו‪ ,‬וכדי שאכן יעיין בו‪,‬‬ ‫נכונות וקיימות‪ .‬הוא אכל אותן לשם שמיים‪...‬‬ ‫סילקו משם את כל שאר הספרים‪ ,‬כך שרק ספר זה יישאר שם‪...‬‬ ‫לכן נקראת הסעודה השלישית 'שלוש סעודות'‪ ,‬כי היא מעידה על‬ ‫וכך היה‪ :‬כאשר הגיע ר' חיים למקומו ולא מצא כל ספר אחר‪ ,‬החל‬ ‫שלושתן שכולן‪ ,‬כמותה‪ ,‬נאכלו כי ה' ציווה‪...‬‬ ‫לעיין בספר הזה‪ ,‬ושמעו מאחורי הדלת שהוא אומר שהספר עוסק‬ ‫רוצים לקבל את 'לקראת שבת' מדי שבוע ישירות למייל?‬ ‫חדש! ניתן להירשם בכל עמדות נדרים פלוס‪ ,‬טופס 'דרשו'‬ ‫| ‪15‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫בצעירותי הייתי פעם בבית מורי חמי שר התורה מרן הגאון רבי חיים‬ ‫קנייבסקי זצ"ל‪ ,‬והוא נזקק לרגע לעט כדי לחתום על מסמך‪ .‬הוצאתי את‬ ‫העט שלי מהכיס והגשתי לו‪ ,‬אך הוא סירב לקחת‪...‬‬ ‫הגאון הגדול רבי יצחק קולדצקי שליט"א‪ ,‬על דור המבול שלא נחתם גזר‬ ‫דינם אלא על הגזל‪ ,‬וגדולי ישראל שברחו מכל שמץ של ממון הזולת‬ ‫זהירותו של הסבא ה'סטייפלער'‪ ,‬מרן הגאון רבי יעקב ישראל‬ ‫קנייבסקי זצ"ל‪ ,‬בענייני ממונות היתה מופלאה‪ .‬הוא דקדק בעניינים‬ ‫אלו כחוט השערה‪ ,‬והחמיר על עצמו אפילו בפחות משווה פרוטה‪.‬‬ ‫סיפר הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זצ"ל‪ ,‬בעל 'משמר הלוי'‪ ,‬כי‬ ‫באחד מביקוריו התכופים במעונו של ה'סטייפלער' שוחח עימו‬ ‫בדברי תורה‪ ,‬ואמר לו שחידוש מסוים שבספרו 'קהילות יעקב'‬ ‫כבר נזכר בספר 'כוכב מיעקב'‪ .‬ה'סטייפלער' שמח מאד‪ .‬רבי משה‬ ‫מרדכי ביקש להראות לו את הדברים בפנים‪ ,‬ושאל אם יש בביתו‬ ‫את הספר 'כוכב מיעקב'‪ .‬ה'סטייפלער' השיב שאכן יש לו‪ .‬פעם קנה‬ ‫אותו אצל סוחר ספרים בתל אביב‪ ,‬אולם הוא נמנע מלהשתמש בו‪.‬‬ ‫מדוע? הוא חשש שמא המוכר מכר לו את הספר בזול מדמי שוויו‪,‬‬ ‫מתוך חוסר ידיעה על ערכו האמיתי‪ .‬כשהתעורר לכך מאוחר יותר‬ ‫ושב לשלם למוכר‪ ,‬לא מצא אותו‪ ,‬ומאז אינו משתמש בספר‪.‬‬ ‫הטלית שלא בירך עליה‬ ‫בה‪ ,‬שאל טלית מאדם אחר‪ .‬ואכן‪ ,‬כשאמר לו שהפסיק להשתמש‬ ‫תלמידו ומקורבו הגדול של ה'סטייפלער'‪ ,‬הגאון רבי אברהם‬ ‫בטליתו‪ ,‬שמח ה'סטייפלער' מאד‪.‬‬ ‫הורביץ זצ"ל‪ ,‬בעל 'ארחות רבינו'‪ ,‬סיפר כי פעם שכח את השקית‬ ‫עוד סיפר‪ ,‬כי פעמים רבות הלווה ה'סטייפלער' סכומי כסף גדולים‬ ‫עם הטלית והתפילין שלו במונית בדרכו מירושלים לבני ברק‪,‬‬ ‫לאנשים‪ ,‬ועבר זמן הפירעון ולא החזירו לו את ההלוואה‪ ,‬והוא‬ ‫וככל שניסה לאתר את המונית לא עלתה בידו‪ .‬הוא נכנס אל‬ ‫חשש שמא חלפה בראשו מחשבת ייאוש מלקבל את הכסף‪ .‬לכן‬ ‫ה'סטייפלער'‪ ,‬שכבר היה אז זקן מופלג בשנים‪ ,‬וביקש ממנו ברכה‬ ‫גם כשבאו אחר כך להשיב את ההלוואה‪ ,‬סירב להשתמש בכסף‬ ‫שימצא אותם‪ .‬ה'סטייפלער' הציע לו שבינתיים ייקח טלית משלו‬ ‫שהושב‪ ,‬כי לאחר ייאוש כבר אין זה כספו‪ .‬אמנם כדי שלא להלבין‬ ‫שאינו משתמש בה‪.‬‬ ‫את פני הלווים היה נוטל מהם את הכסף‪ ,‬מעבירו לבנו‪ ,‬מורי חמי שר‬ ‫לאחר יום או יומיים‪ ,‬כשנכנס שוב‪ ,‬בירר ה'סטייפלער'‪" :‬האם‬ ‫התורה מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל‪ ,‬ומורה לו לתתו לאברך‬ ‫אתה מתעטף בטלית שלי?"‪ .‬רבי אברהם השיב‪" :‬הן"‪ .‬אמר לו‬ ‫בן תורה כהלוואה שלא על מנת להחזיר‪.‬‬ ‫ה'סטייפלער'‪" :‬אולי כדאי שלא תברך עליה‪ .‬הייתי רגיל ללכת‬ ‫איתה לבריתות שבהן כיבדו אותי בסנדקאות‪ ,‬והרבה פעמים ביקשו‬ ‫קופסת הגפרורים שחיכתה עשר שנים‬ ‫ממני את הטלית בהשאלה עבור המברכים או אבי הבן‪ ,‬והייתי נותן‬ ‫באחד הלילות‪ ,‬כשבא רבי אברהם ללמוד עם ה'סטייפלער'‪ ,‬נהרה‬ ‫אותה במתנה על מנת להחזיר‪ .‬אולם פעם אחת העביר השואל את‬ ‫היתה שפוכה על פניו‪ ,‬והוא אמר לו בקול מתרונן‪" :‬הא‪ ,‬ברוך השם‪,‬‬ ‫הטלית לאדם אחר‪ ,‬וחוששני שכיוון שלא אמר לו שזו מתנה על‬ ‫אני יכול לקיים כעת מצוות השבת אבידה!"‪ ...‬הוא הוציא מהמגירה‬ ‫מנת להחזיר‪ ,‬אולי לא החזיר אותה במתנה גמורה‪ ,‬והיא אינה שלי‪.‬‬ ‫קופסת גפרורים קטנה ובה גפרורים בודדים‪ ,‬ואמר‪" :‬לפני כעשר‬ ‫לכן איני יכול לברך עליה"‪ .‬והוסיף‪" :‬אף שעל פי דין נראה שמותר‬ ‫שנים‪ ,‬כשלמדנו כאן‪ ,‬שכחת כאן קופסת גפרורים‪ .‬כשיצאת רשמתי‬ ‫לברך‪ ,‬ליבי נוקפני"‪...‬‬ ‫עליה את שמך והנחתי אותה במקום שאוכל להחזיר לך‪ ,‬אך בריבוי‬ ‫במשך כשבועיים דן רבי אברהם לפני ה'סטייפלער' בעניין זה‪,‬‬ ‫הטרדות שכחתי היכן הנחתי אותה‪ .‬רק כעת מצאתיה‪ ,‬ואני ממהר‬ ‫והוכיח שכאשר נותנים טלית בסתם‪ ,‬הרי זה על מנת להחזיר‬ ‫להחזירה לך"‪...‬‬ ‫כמקובל‪ .‬אך כשראה שאין דעתו של ה'סטייפלער' נוחה שישתמש‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 16‬‬ ‫וניצל את ההזדמנות להיכנס לבקר את הרב שך‪ ,‬שכבר היה ספון‬ ‫כיוצא בזה‪ ,‬מצוי היה שאנשים שבאו לחלות את פני ה'סטייפלער'‬ ‫בביתו ומיעט לצאת ולבוא בשל חולשתו‪ .‬באותו מפגש שוב התאונן‬ ‫וכתבו פתקאות עם שמות ובקשות‪ ,‬שכחו את העט על שולחנו‬ ‫הרב שך באוזניו על כך שהוא כמעט אינו מופיע בישיבה‪ ,‬וגם כשהוא‬ ‫או בביתו‪ .‬הדבר הסב לו צער רב‪ ,‬שכן לא ידע למי להחזיר את‬ ‫בא מפעם לפעם אינו ממלא את תפקידו‪ ,‬והוא חושש שהוא מקבל‬ ‫העטים‪ .‬הוא היה גונז אותם בקופסה מיוחדת‪ ,‬ומרבה לשאול את‬ ‫את משכורתו החודשית שלא ביושר‪ .‬הרב אלישיב דחה את הטענה‬ ‫הבאים לביתו אם שכחו כאן פעם עט‪ .‬פעם אחת‪ ,‬כשישב רבי‬ ‫ואמר לו כי עצם נוכחותו בישיבה משפיעה כה רבות על הבחורים‪,‬‬ ‫אברהם לצד ה'סטייפלער'‪ ,‬נכנס אדם‪ ,‬כתב פתקה להזכרה ויצא‬ ‫ובזכות זה מגיעה לו המשכורת ביושר‪.‬‬ ‫מהחדר כשהוא משאיר את העט על השולחן‪ .‬רבי אברהם קם מיד‬ ‫לרוץ אחריו‪ ,‬וה'סטייפלער' בעקבותיו‪ ,‬אף שכבר היה זקן וחולה‬ ‫גם מאה חמורים לא ישלימו מניין‬ ‫וכמעט לא הלך על רגליו‪ .‬כששב לחדר לאחר המאמץ הגדול‪ ,‬אמר‬ ‫מגיד המישרים הגאון הצדיק רבי יעקב גלינסקי זצ"ל היה חוזר‬ ‫בשמחה‪" :‬ברוך השם שיכול אני לקיים מצוות השבת אבידה גם‬ ‫בהתרגשות על דברים שאמר מרן הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן‬ ‫כשאני זקן וחולה"‪...‬‬ ‫זצ"ל הי"ד בהספדו על רבו הגדול‪ ,‬מרן ה'חפץ חיים' זצ"ל‪.‬‬ ‫רבי אלחנן ציטט את דברי חז"ל (שבת קיב‪ ,‬ב)‪" :‬אם ראשונים בני‬ ‫"לקחנו מהשכנים"‬ ‫מלאכים‪ ,‬אנו בני אנשים; ואם ראשונים בני אנשים‪ ,‬אנו כחמורים‪,‬‬ ‫את החינוך הזה‪ ,‬שלקיחה מהזולת והנאה מממונו הן כאש‪ ,‬החדיר‬ ‫ולא כחמורו של רבי חנינא בן דוסא ורבי פנחס בן יאיר"‪ ,‬והסביר‪ :‬לכל‬ ‫ה'סטייפלער' גם בבני ביתו‪ .‬בצעירותי הייתי פעם בבית מורי חמי‬ ‫אדם‪ ,‬גם לעני‪ ,‬יש מעט כסף‪ .‬אם נצרף את מיליון הגרושים שבידי‬ ‫שר התורה מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל‪ ,‬והוא נזקק לרגע‬ ‫כל העניים לקופה משותפת אחת‪ ,‬ייחשבו יחד לעשיר אחד גדול‪.‬‬ ‫לעט כדי לחתום על מסמך‪ .‬הוצאתי את העט שלי מהכיס והגשתי‬ ‫אין הבדל מהותי בין העניים לעשיר אלא בכמות בלבד‪ ,‬וכשכספם‬ ‫לו‪ ,‬אך הוא סירב לקחת‪" .‬אדם צריך להרגיל את עצמו שלא לקחת‬ ‫של העניים ילוקט יחד‪ ,‬יהיו שווים לעשיר לכל דבר‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬ ‫שום דבר מהשני!"‪ ,‬אמר לי‪.‬‬ ‫כשמתקבצים אנשים למניין וחסר אחד‪ ,‬גם אם יביאו עשרה חמורים‬ ‫הרבנית ברמן ע"ה‪ ,‬בתו של ה'סטייפלער'‪ ,‬הקפידה שלא ללוות‬ ‫ואפילו מאה‪ ,‬לא ישלימו את המניין‪ ,‬כי בני אדם וחמורים הם מהות‬ ‫מהשכנים‪ .‬לא חלב‪ ,‬לא גבינה ולא שום דבר אחר‪ ,‬מחשש שמא‬ ‫אחרת לגמרי‪.‬‬ ‫תשכח להחזיר‪ .‬פעם נוצר בבית צורך דחוף במצרך חשוב‪ ,‬והמכולת‬ ‫המשיך רבי אלחנן ואמר בלב שבור ובעיניים דומעות‪" :‬הדור שלנו‬ ‫כבר היתה סגורה‪ .‬בלית ברירה שלחה ללוות מהשכנים‪ ,‬אך רשמה‬ ‫לא יבין את ה'חפץ חיים'‪ ,‬משום שהיה מציאות אחרת‪ .‬הוא היה‬ ‫פתק גדול על דלת הבית‪" :‬לקחנו מהשכנים"‪ ...‬למחרת בבוקר‬ ‫שונה‪ ,‬נעלה ונשגב מבינתנו‪ ,‬וממילא לא יועיל לצרף אנשים רבים‬ ‫העירה את אחד הילדים וביקשה ממנו לרוץ למכולת‪ ,‬לקנות את‬ ‫יחד כדי להגיע לשיעור קומתו‪ .‬הוא היה סוג אחר לגמרי מאיתנו‪:‬‬ ‫המצרך ולהחזיר לשכנים‪ .‬את החינוך הזה ספגה בבית אביה הגדול‪.‬‬ ‫ביראת השמים שלו‪ ,‬ביראת החטא שלו‪ ,‬בדבקותו בקדוש ברוך הוא‪,‬‬ ‫"אחרת היה בורח"‬ ‫בקדושתו ובטהרת ליבו"‪.‬‬ ‫מסופר על ראש הישיבה מרן הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך זצ"ל‪,‬‬ ‫שבתחילת שנות הנ' פנה אל העסקן הרב מנחם פרוש זצ"ל וביקש‬ ‫חרדה משגיאת מגיה‬ ‫ממנו חדר פנוי למגורים במלון 'המרכז' שבבעלותו‪ ,‬ברחוב פרס‬ ‫כדוגמה ליראת השמים שבערה בו‪ ,‬אמר רבי אלחנן‪ ,‬ניתן לראות את‬ ‫בירושלים‪ ,‬עד שיתארגן לרכישת דירה בירושלים בכוחות עצמו‪.‬‬ ‫זהירותו המופלגת מכל סרך של גזל ואי יושר‪ ,‬ואת נקיותו המיוחדת‬ ‫הוא הסביר את פשר בקשתו המוזרה‪ :‬מאחר שהזקין לאחרונה ואינו‬ ‫בענייני ממונות‪ .‬הוא סיפר כי פעם ישב בבית ה'חפץ חיים'‪ ,‬ופני‬ ‫ממלא באמונה את תפקידו בישיבת פוניבז'‪ ,‬אינו רוצה לקבל עוד‬ ‫רבו העידו על צער עמוק‪ .‬פתאום נעקרה מליבו אנחה כבדה‪ .‬רבי‬ ‫משכורת חינם ולהתגורר בדירה שהעמידה הישיבה לרשותו‪ ,‬כדי‬ ‫אלחנן שאל לפשרה‪ ,‬וה'חפץ חיים' השיב‪" :‬איך לא אדאג ואצטער‪,‬‬ ‫שלא יהיה עוון גזל בידו‪.‬‬ ‫בשעה שיודע אני כי מכרתי בחיי ספרים רבים כל כך‪ ,‬ומי יודע אם‬ ‫מקורביו ובני ביתו פנו לסבא‪ ,‬מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב‬ ‫לא נפלה שגיאה כלשהי באחד מהם‪ ,‬בשגגת המגיהים האומנים‬ ‫זצ"ל‪ ,‬שייכנס לעובי הקורה וישכנע את הרב שך לסגת מתוכניתו‪.‬‬ ‫שפעלו בשליחותי? הרי יתבעוני על כך מן השמים לאחר מותי‪,‬‬ ‫הרב אלישיב אמר לו בין הדברים כי אין ספק שעצם נוכחותו‬ ‫ובמה אצטדק בבית דין של מעלה?!"‪...‬‬ ‫בישיבה‪ ,‬גם בלי שיאמר שיעורים ושיחות‪ ,‬משפיעה רבות על‬ ‫לאחר רגע של דומייה המשיך ה'חפץ חיים' ואמר בלהט אש קודש‪,‬‬ ‫הבחורים‪ ,‬מחזקת ומרוממת אותם‪ ,‬וממילא היא שווה כסף‪ ,‬ואין‬ ‫כשהוא אפוף חרדה של ממש‪" :‬אין זה סתם שקלא וטריא בדיני‬ ‫לו לחשוש שאינו ממלא את תפקידו‪ .‬רק בגלל טענה זו הסכים‬ ‫ממונות‪ ,‬ביאוש שלא מדעת וכדומה‪ ,‬אלא זו שאלה אם אצטרך‬ ‫לבסוף להישאר‪ .‬אחרת‪ ,‬היה בורח‪ .‬הוא חשש מעוון גזל ואי יושר‬ ‫ללכת באש של גיהנם עבור גזל פרוטה של הזולת!"‪...‬‬ ‫כמו מאש!‬ ‫כזו היתה חרדתו העמוקה של ה'חפץ חיים' שלא ייכשל בעוון גזל‪,‬‬ ‫אגב‪ ,‬דו שיח דומה התקיים גם בשנים מאוחרות יותר‪ .‬כשהשאתי‬ ‫חס ושלום‪.‬‬ ‫את בתי בבני ברק‪ ,‬הגיע הסבא הרב אלישיב להשתתף בחתונה‪,‬‬ ‫| ‪17‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫משנה זהירות במכירת הספרים‬ ‫"אוי ויי‪ ,‬זה גזל!"‬ ‫בנו הגדול של ה'חפץ חיים'‪ ,‬הגאון רבי אריה ליב פופקא זצ"ל‪ ,‬רבה‬ ‫אחד מבניי נשוי לנינתו של הגאון רבי ישראל קצנלן זצ"ל‪ ,‬תלמיד‬ ‫של ראדין‪ ,‬הוציא לאור לעת זקנותו קובץ קטן בכמותו ורב באיכותו‪,‬‬ ‫חכם ויקר רוח‪ ,‬שהיה בבחינת 'איש דורות ראו עיניו'‪ .‬בצעירותו זכה‬ ‫ובו גולל מעט מתולדות חייו של אביו ומפעליו הגדולים‪ .‬בין הדברים‬ ‫לצקת מים על ידי גדולי עולם‪ :‬מרן הגאון רבי חיים סולובייצ'יק זצ"ל‬ ‫הוא כותב דברים נפלאים על זהירותו המופלגת וריחוקו מכל‬ ‫בימי גלותו במינסק‪ ,‬מרן הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל בישיבת‬ ‫סרך גזל‪.‬‬ ‫'כנסת בית יצחק' בימי שבתה בווילנא‪ ,‬ומרן הגאון רבי נפתלי טרופ‬ ‫כידוע‪ ,‬ה'חפץ חיים' היה עני ואביון במרבית שנות חייו‪ ,‬וחי בדוחק‬ ‫זצ"ל בישיבת ראדין‪.‬‬ ‫גדול‪ .‬בהיותו כבן ‪ ,30‬כשרצה להוציא את חיבורו 'חפץ חיים'‬ ‫כשלמד בראדין היה זה לעת זקנותו של ה'חפץ חיים'‪ ,‬והוא זכה‬ ‫על הלכות שמירת הלשון ורכילות‪ ,‬לא היה לו כסף להוצאות‬ ‫לצאת ולבוא בביתו רבות ולנשום את אוויר הפסגות של טהרה‬ ‫ההדפסה והכריכה‪ .‬באותם ימים היה נהוג שמי שרוצה להדפיס‬ ‫וקדושה במחיצתו‪ .‬בשנים הללו כבר היה ה'חפץ חיים' חלש ותשוש‪,‬‬ ‫ספר מסתובב עם גיליונותיו בכרכים ובעיירות‪ ,‬בין תלמידי‬ ‫וכמעט לא השמיע דברי תורה ומוסר ברבים‪ ,‬למעט בסעודה‬ ‫החכמים ואוהבי התורה‪ ,‬ומעורר את סקרנותם בתוכן הספר‪.‬‬ ‫שלישית בביתו סמוך לצאת השבת וכדומה‪ .‬אמנם גם המעט שזכה‬ ‫כשהביעו נכונות לקנותו לכשיופיע‪ ,‬היה מבקש מהם מעות‬ ‫לשמוע ממנו השפיע עליו רבות‪ ,‬וגרם לו לאחוז בפלך השתיקה‬ ‫קדימה כדמי עלות הספר‪ ,‬ומתחייב לשלוח להם עותק לכשייצא‬ ‫כל ימיו‪.‬‬ ‫ממכבש הדפוס‪.‬‬ ‫חתנו של רבי ישראל‪ ,‬הגאון רבי טוביה בהרי"ר זצ"ל‪ ,‬רב העיר‬ ‫אולם ה'חפץ חיים' לא הסכים לנהוג כך‪ .‬הוא חשש שכשייצא הספר‬ ‫נשר למעלה מיובל שנים‪ ,‬אמר בהספדו עליו כי על פי פירוש‬ ‫לאור לא ימצא חלק מאלו ששילמו מראש‪ :‬אם יעברו דירה‪ ,‬ייעדרו‬ ‫הגר"א במשלי ישנן שלוש מידות המעידות על צדקותו של‬ ‫או ימות מי מהם חלילה‪ ,‬ולאן יוליך את מעותיו‪ ,‬לו או ליורשיו? אך‬ ‫אדם‪ :‬הסתפקות במועט‪ ,‬ענווה והתמדה‪" .‬שלוש אלה"‪ ,‬אמר‬ ‫הוא הסכים לעשות דבר אחר‪ :‬לנהל פנקס חתימות‪ ,‬מה שנקרא‬ ‫רבי טוביה‪" ,‬התנוצצו ובלטו כאבני חן בכתר מעלותיו של‬ ‫בזמנו "פנקס פרענומעראנטן"‪ .‬בו היו אנשים חותמים שיקנו את‬ ‫חותני"‪.‬‬ ‫הספר לכשייצא‪ ,‬מבלי לשלם עליו מראש‪ ,‬מתוך תקווה שלא יחזרו‬ ‫אחד הזיכרונות המיוחדים שהיה רבי ישראל מספר מתקופת שהותו‬ ‫בהם מחתימתם‪ .‬התועלת בכך היתה שיכול היה ללוות סכום גדול‬ ‫אצל ה'חפץ חיים' מלמד על זהירותו הגדולה וחרדתו בכל הנוגע‬ ‫להוצאת הספר בלב שקט‪ ,‬כשהוא יודע מראש שיימצאו קונים‬ ‫לממון הזולת‪:‬‬ ‫שיכסו את ההוצאות‪.‬‬ ‫פעם‪ ,‬כששהה בחדרו של ה'חפץ חיים'‪ ,‬נכנסו כמה מבני הישיבה‬ ‫כך נסע ה'חפץ חיים' מעיירה לעיירה וקיבץ חתימות‪ .‬הוא הצליח‬ ‫וסיפרו כי הגויים תושבי העיירה הוציאו את העיזים השייכות לו‬ ‫לצבור אלפי אנשים שהתחייבו מראש לרכוש את הספר‪ ,‬ולאחר‬ ‫לשדות הסמוכים‪ ,‬כדי לזבל אותם‪ .‬כך נהגו התושבים המקומיים‪:‬‬ ‫שיצא בפועל נוספו עוד אלפי קונים‪ .‬ה'חפץ חיים' לא חדל מלהודות‬ ‫בכל פעם הוציא תושב אחר‪ ,‬לפי תורנות‪ ,‬את צאנו ובהמתו לשדות‬ ‫לקדוש ברוך הוא על כך‪.‬‬ ‫כדי לשבח אותם‪ .‬ה'חפץ חיים' שמע ונבהל עד עמקי ליבו‪ .‬אף‬ ‫מאותו חשש לגזל‪ ,‬מוסיף הבן ומספר‪ ,‬לא הציע ה'חפץ חיים'‬ ‫שהיה מבוגר מאד‪ ,‬חלש ותשוש‪ ,‬קם ממקומו ורץ החוצה לחפש את‬ ‫מעולם לאדם לרכוש את ספריו‪ ,‬שמא הקונה מביע נכונות‬ ‫העיזים‪ ,‬כשהוא ממלמל לעצמו כל העת‪" :‬אוי ויי‪ ,‬זה גזל! אוי ויי‪ ,‬זה‬ ‫לקנות שלא מרצונו החופשי‪ ,‬אלא מתוך אי נעימות וכדומה‪.‬‬ ‫גזל!"‪ .‬לתלמידים הסביר כי הוא חושש שמא הבהמות יאכלו בשדות‬ ‫הוא היה רק נושא דברים ברבים לאחר התפילה על חומרת‬ ‫זרים ויכשילו אותו בגזל‪.‬‬ ‫לשון הרע‪ ,‬ולאחר מכן מראה לציבור את הספרים שכתב בעניין‪.‬‬ ‫רבי ישראל היה מסיים ואומר‪" :‬זכינו לראות בעינינו את החרדה‬ ‫ופעם‪ ,‬כשראה אחד ממקורביו מפציר באדם לקנות ספר‪ ,‬מחה‬ ‫הגדולה שלו מעוון הגזל!"‪...‬‬ ‫בו נמרצות‪.‬‬ ‫וכדאי להזכיר את מה שכותב ה'חפץ חיים' עצמו בספרו 'שמירת‬ ‫שתי כפיות מלח לכל בית‬ ‫הלשון' (חלק ב‪ ,‬פרק ט)‪ :‬לפלא בעיניו שבני אדם מחפשים סגולות‬ ‫ועוד סיפור נפלא שסיפר‪ :‬כידוע‪ ,‬היתה תקופה שבה החזיקו ה'חפץ‬ ‫וברכות מאנשים גדולים להצלחה בפרנסה‪ ,‬ומה יועילו להם כל‬ ‫חיים' ורעייתו חנות קטנה בראדין‪ .‬פעם חשש כי אחת הקונות‪,‬‬ ‫הסגולות והברכות אם חלילה הם מורגלים בחטא לשון הרע‬ ‫שקנתה מלח במשקל‪ ,‬הּונתה ולא קיבלה את הכמות שהגיעה לה‬ ‫ורכילות‪ .‬ומוסיף‪" :‬ואם היו שומעים לדברי הייתי מייעץ להם יותר‬ ‫תמורת מה ששילמה‪ ,‬בשל תקלה טכנית במשקל‪ .‬הוא הבחין בכך‬ ‫שישמרו עצמם בזהירות יתירה מזה החטא‪ ,‬ובפרט מלעשות בפועל‬ ‫רק לאחר שיצאה מהחנות‪ ,‬ולא ידע למי עליו להשיב את הפרוטות‬ ‫ממש רע לחברו מענין גזל וחמס ואונאה וכיוצא בזה‪ ,‬שזה בודאי‬ ‫הללו‪ .‬לכן שלח לכל תושבי העיירה שתי כפיות מלח במתנה‪.‬‬ ‫גורם גדול שיבוזבזו נכסיו על ידי זה וירדו לטמיון‪ ...‬שאז בודאי‬ ‫ובנוסף‪ ,‬מחשש שמא לא היתה מתושבי העיירה‪ ,‬הקדיש ‪ 200‬דולר‬ ‫יתברכו נכסיהם יותר מכל הסגולות"‪.‬‬ ‫לצורכי רבים‪ ,‬כתקנת חז"ל (ביצה כט‪ ,‬א)‪" :‬גזל ואינו יודע ממי גזל‪,‬‬ ‫(מתוך הספר 'לשעות רצונך')‬ ‫יעשה בהם צרכי רבים"‪.‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 18‬‬ ‫"בנעוריי נכנס פעם לבית הכנסת המשוגע של העיירה‪' ,‬בנימין דער‬ ‫נאר'‪ ,‬בשעה שהמתפללים הניחו תפילין של שחרית‪ .‬בידיו החזיק‬ ‫רגליים של אריה‪ ,‬והוא הכריז‪' :‬הגיבור הגיע! ראיתם? חתכתי לאריה‬ ‫את הרגליים!'‬ ‫כיצד הגיב הגאון רבי אהרן קוטלר כשהציגו אותו כמי שהציל את היהדות‬ ‫באמריקה‪ ,‬ומה נענה לכל הורה שתוהה בסוף היום מה הוא בעצם עושה‬ ‫הרב צבי גטקר‬ ‫"אל ִּת ְיר ִאי ּתֹולַ ַעת יַ ֲעקֹב ְמ ֵתי יִ ְש ָׂר ֵאל ֲאנִ י ֲעזַ ְר ִּתיְך נְ ֻאם ה' וְ ג ֲֹאלֵ ְך‬ ‫ַ‬ ‫ְקדֹוׁש יִ ְש ָׂר ֵאל" (הפטרת לך לך‪ ,‬ישעיה מא‪ ,‬יד)‬ ‫בביתו של הגאון רבי משה שפירא זצ"ל התכנסו כמה מחשובי‬ ‫מחזיקי התורה לכינוס לשם שמים‪.‬‬ ‫בין המוזמנים היה גם אברך נכבד וחשוב‪ .‬רבי משה הבחין בו מזווית‬ ‫עינו עומד נבוך בצד‪ ,‬כמי שאינו מוצא את מקומו‪.‬‬ ‫קרא לו רבי משה ושאל‪" :‬מדוע אתה נבוך?"‬ ‫השיב האברך‪" :‬אינני מוצא את מקומי בין הנכבדים שכאן"‪.‬‬ ‫אמר לו רבי משה‪ ,‬בשפתו הציורית והגאונית‪" :‬במהרה בימינו יבוא‬ ‫מרן רבי אהרן קוטלר זצוק"ל לשאת את הדברים המרכזיים‪ .‬בדברי‬ ‫משיח צדקנו‪ .‬הוא יגיע לירושלים‪ ,‬ישב על במה גבוהה ויקבל את כל‬ ‫ההקדמה הציג אותו המנחה כ"איש שבעמלו ובמפעליו הגדולים‬ ‫ישראל לאמירת 'שלום עליכם'‪ .‬מובן שכל הנכבדים שכאן יעמדו‬ ‫הציל את היהדות באמריקה"‪.‬‬ ‫בראש התור‪ ,‬והמשיח יכבד אותם כראוי להם‪.‬‬ ‫רבי אהרן ביקש להעביר את הקרדיט לידידו ורעו‪ ,‬רבי שרגא פייבל‬ ‫"איש חסד פלוני‪ ,‬העומד בראש ארגון חסד עולמי אדיר‪ ,‬ייגש‬ ‫מנדלוביץ‪ ,‬וסיפר‪:‬‬ ‫אל משיח צדקנו וילחץ את ידו‪ .‬המשיח ישאל אותו‪' :‬מי אתה‬ ‫"בנעוריי נכנס פעם לבית הכנסת המשוגע של העיירה‪' ,‬בנימין דער‬ ‫ומה מעשיך?' והוא ודאי ימנה את כל פעולות החסד והצלת‬ ‫נאר'‪ ,‬בשעה שהמתפללים הניחו תפילין של שחרית‪ .‬בידיו החזיק‬ ‫הנפשות שעשה‪ .‬מיד יושיב אותו משיח צדקנו בשולחן הכבוד של‬ ‫רגליים של אריה‪ ,‬והוא הכריז‪' :‬הגיבור הגיע! ראיתם? חתכתי לאריה‬ ‫בעלי החסד‪.‬‬ ‫את הרגליים!'‬ ‫"אחריו ייכנס מרצה דגול‪ ,‬וגם הוא יישאל‪' :‬מי אתה ומה מעשיך?'‬ ‫"כולם חייכו‪ ,‬הרימו גבה והמשיכו הלאה‪ .‬לא היה להם זמן לפטפוטי‬ ‫הוא ימנה את פעולותיו בהרבצת התורה ובלימודה לרבים‪ ,‬וכמובן‬ ‫הסרק של השוטה‪ .‬אבל פיקח אחד שהיה שם שאל אותו בעיניים‬ ‫יושיבו אותו במקום הרם והנכבד של מרביצי התורה"‪.‬‬ ‫מחייכות‪' :‬בנימין‪ ,‬למה חתכת לאריה דווקא את הרגליים? היית‬ ‫חותך לו את הראש!'‬ ‫ומה תענה אתה?‬ ‫“'אוי‪ ,‬שוטה'‪ ,‬הגיב בנימין בהינף יד‪' ,‬הראש שלו הרי כבר היה‬ ‫"ואז"‪ ,‬המשיך רבי משה ותיאר‪" ,‬יגיע תורך‪ .‬מה תענה למשיח צדקנו‬ ‫חתוך‪ '...‬וכל הקהל געה בצחוק”‪.‬‬ ‫כשישאל אותך מה מעשיך?"‬ ‫"כך בדיוק"‪ ,‬אמר רבי אהרן‪" .‬העיקר הוא צאן הקדשים‪ .‬רק אחרי‬ ‫האברך‪ ,‬שהיה חכם‪ ,‬שתק והמתין להמשך הדברים‪.‬‬ ‫שרבי שרגא פייבל הקים תלמודי תורה‪ ,‬יכולתי אני לנסות להקים‬ ‫רבי משה חייך ואמר לו‪" :‬אתה תאמר למשיח‪' :‬אני?! אני הבאתי‬ ‫ישיבה וכולל"‪.‬‬ ‫אותך!' ומשיח צדקנו מיד יושיב אותך לצדו"‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬גם לרבי אהרן עצמו היה חלק גדול בהקמת תלמודי תורה‬ ‫דברים נפלאים ומרוממים‪.‬‬ ‫בכל רחבי ארצות הברית‪ ,‬גם במקומות הנידחים ביותר‪ ,‬וכידוע רבו‬ ‫פעולותיו גם בארץ ישראל למען החינוך הטהור‪ .‬אבל המסר שלימד‬ ‫הגיבור שחתך לאריה את הרגליים‬ ‫אותנו רבי אהרן פשוט‪.‬‬ ‫ברוח דומה מסופר כי בכינוס אחד באמריקה הזמין מנחה הערב את‬ ‫המשך בעמוד ‪21‬‬ ‫| ‪19‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫השכנה הרימה את העיתון‪ ,‬ולפתע רצה למטבח וצעקה לאמי‪" :‬מה קורה‬ ‫לך? ספינה גדולה טובעת בים‪ ,‬ואת עומדת ומקלפת תפוחי אדמה?!"‬ ‫מה היה הנסיון בציווי שכולו לטובתו של אברהם אבינו‪ ,‬איזה רעיון אכזרי החזיר את הטעם‬ ‫לדגי יפן‪ ,‬ומדוע נבהלה שכנה מתמונה בעיתון שהגיע לביתו של רבי יעקב גלינסקי‬ ‫הרב בנימין בירנצוויג‬ ‫ּומּבֵ ית ָאבִ יָך" (בראשית י"ב‪ ,‬א')‬ ‫"לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְר ְצָך ִּומּמֹולַ ְד ְּתָך ִ‬ ‫על המילים "לך לך" כתב רש"י‪" :‬להנאתך ולטובתך"‪.‬‬ ‫ועולה תמיהה רבתי‪ :‬הרי "לך לך" הוא אחד מעשרה נסיונות‬ ‫שנתנסה בהם אברהם אבינו‪ ,‬ומה שייך נסיון בדבר שאומרים‬ ‫לאדם במפורש שהוא להנאתו ולטובתו? אילו יאמרו לאדם‬ ‫שיעבור לגור באמריקה‪ ,‬בשכנות לגביר יהודי גדול שיעניק לו‬ ‫מיליון דולר בכל שנה במשך ‪ 20‬שנה‪ ,‬האם יחשוב פעמיים? וכי‬ ‫יהיה לו בכך נסיון?‬ ‫אלא שמבארים כאן יסוד נפלא‪ ,‬החשוב לכל אחד מאתנו‪ .‬בדרך‬ ‫אל התכלית והמטרה ניצבים לפני כל אדם קשיים ונסיונות‪ .‬אנו‬ ‫יודעים שאם נקיים את רצון ה'‪ ,‬מובטח לנו עולם ומלואו‪ ,‬שכר‬ ‫אשר "עין לא ראתה אלוקים זולתך"‪ ,‬ולא רק בעולם הבא אלא‬ ‫גם כאן‪ ,‬בעולם הזה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬פעמים רבות אנו צולעים בעמל‬ ‫טעם של ים‬ ‫התורה ובקיום המצוות‪ .‬מדוע? משום שהדרך אל המטרה רצופה‬ ‫נסיונות ועיכובים המייאשים את האדם‪ .‬הם מציירים לפניו תמונה‬ ‫לכל אומה ומדינה יש מאכל החביב עליה‪ .‬הסורים אוהבים לנגב‬ ‫עגומה של תסכול ויאוש‪ ,‬עד שהוא מאבד את הרצון והשאיפה‬ ‫חומוס‪ ,‬האנגלים שותים תה‪ ,‬הסינים אוכלים אורז‪ ,‬האמריקאים‬ ‫להגיע אל התכלית הטובה שבסוף הדרך‪.‬‬ ‫צ'יפס עם קטשופ‪ ,‬והפולנים גאלער וקישקע‪ .‬ובישראל‪ ,‬ארץ קיבוץ‬ ‫זאת למדנו מאברהם אבינו‪ .‬לא הישיבה בארץ כנען היתה הנסיון‪,‬‬ ‫הגלויות‪ ,‬בכל רחוב יש מסעדה של ארץ אחרת‪ :‬סינית‪ ,‬תאילנדית‪,‬‬ ‫שהרי היא נועדה להנאתו ולטובתו‪ .‬הנסיון היה ההליכה אל הארץ‪,‬‬ ‫מרוקאית‪ ...‬והיפנים‪ ,‬כידוע‪ ,‬אוהבים לאכול דגי ים טריים‪.‬‬ ‫הדרך עצמה‪ ,‬על כל הקשיים והנסיונות שעבר בה‪ .‬קשיים רבים‬ ‫מרוב אהבתם לדגים‪ ,‬דגו היפנים כמויות אדירות מדי יום‪ ,‬ובמהלך‬ ‫כל כך‪ ,‬עד שכל אדם היה מתחיל לפקפק בתכלית הטובה‪ .‬אבל‬ ‫השנים הצטמצמה מאד אוכלוסיית הדגים בקרבת חופי יפן‪ .‬הדייגים‬ ‫אברהם אבינו היה איתן באמונתו בצור העולמים‪ .‬אם בורא העולם‬ ‫נאלצו לבנות ספינות דיג גדולות ולהפליג הרחק אל לב הים‪ ,‬שם‬ ‫אמר לו ללכת משום שטוב יהיה לו שם‪ ,‬הרי שאת הטוב הזה ראה‬ ‫נמצאו מצבורים גדולים של הדגים האהובים‪.‬‬ ‫כבר עכשיו‪ .‬כל ההליכה היתה בעיניו "להנאתך ולטובתך"‪ ,‬ומשום‬ ‫אלא שכאן צצה בעיה חדשה‪ .‬בגלל המרחק הרב מלב הים אל החוף‪,‬‬ ‫כך לא הרגיש בקשיים‪ ,‬וצלח את הדרך הקשה‪.‬‬ ‫שהו הדגים שנצודו זמן רב מחוץ למים‪ ,‬והיפנים אניני הטעם הבחינו‬ ‫וזהו שאמר הכתוב "וילך אברם כאשר דבר אליו ה'" (יב‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫מיד בחוסר הטריות וחדלו לקנות את תוצרתם של הדייגים‪ .‬חיפשו‬ ‫ההליכה עצמה היתה בשמחה‪ ,‬בלי יאוש ובלי פקפוק בשל קשיי‬ ‫הדייגים פתרון‪ ,‬והחליטו להתקין בספינות מקפיאים גדולים‪ .‬הדגים‬ ‫הדרך ונסיונותיה‪ .‬אם הקב"ה אמר לי שהדבר לטובתי‪ ,‬הרי הוא‬ ‫הוקפאו מיד עם שליתם מהים‪ ,‬והופשרו עם הגיעם לחוף‪ ,‬שם נמכרו‬ ‫לטובתי‪ .‬ההליכה כולה היתה בעיניו כמו המטרה והתכלית עצמן‪.‬‬ ‫כדגים "טריים"‪ .‬אך גם הפעם לא היה הצרכן היפני מרוצה‪ :‬טעמם‬ ‫מכאן נלמד‪ ,‬בעזרת ה'‪ ,‬שאם נתבונן בנסיונות ובקשיים שלנו בעין‬ ‫היה כטעם דגים קפואים‪ ,‬ולא ערב לחיכו‪.‬‬ ‫הנכונה‪ ,‬נראה בהם אוהב ולא אויב‪ .‬אם נשנה מעט את נקודת‬ ‫ישבו המומחים לטכס עצה‪ ,‬שהרי שוק הדגים הלך והידרדר‪ ,‬ולבסוף‬ ‫המבט שלנו על החיים ועל נסיונותיהם‪ ,‬ישתנו חיינו להפליא‪.‬‬ ‫הוחלט על רעיון נפלא‪ :‬במקום המקפיאים נבנו בספינות הדיג מכלי‬ ‫במקום היאוש התמידי מהקשיים‪ ,‬יעלה על פנינו חיוך של רוגע‬ ‫מי ים ענקיים‪ .‬הדגים שנשלו מהים הוכנסו מיד למכלים‪ ,‬וכך הגיעו‬ ‫ושלוה‪ ,‬שירומם אותנו הלאה והלאה במטלות החיים‪.‬‬ ‫לחוף חיים וטריים‪.‬‬ ‫כדי להמחיש זאת‪ ,‬נביא סיפור נפלא‪.‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 20‬‬ ‫שהנסיונות הם סולם להגיע אל הטוב‪ ,‬ולא תהום שנופלים בה אל‬ ‫אבל מה רבה היתה האכזבה‪ .‬השוק היפני לא התעורר‪ .‬הקונים‬ ‫היאוש והחידלון‪.‬‬ ‫אכלו את הדגים והרגישו טעם שונה‪ ,‬טעם עצוב‪ .‬ישבו המומחים‬ ‫לענייני "נפש הדג"‪ ,‬ואז גילו את פשר הבעיה‪ .‬בים נמצאים הדגים‬ ‫עולם הפוך ראיתי‬ ‫במרוצה מתמדת‪ :‬גלי הים השוצפים והמרדף האין סופי אחר מזון‬ ‫מעשה נפלא על תמונה שנקראה הפוך סיפר המגיד הגה"צ רבי‬ ‫כמעט אינם מניחים להם מנוחה‪ ,‬וזה מה שמעניק להם את הטעם‬ ‫יעקב גלינסקי זצ"ל‪ ,‬מימי ילדותו בעיירה שבפולין‪:‬‬ ‫הטרי והאהוב‪ .‬במכלי מי הים‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הם כמעט אינם זזים‪ ,‬הם‬ ‫אמי היתה מנויה על עיתון אגודת ישראל‪ ,‬ה"טאגבלאט"‪ .‬העיתון‬ ‫נעשים עצובים‪ ,‬והטעם בהתאם‪.‬‬ ‫גמא מרחקים עצומים עד שהגיע לעיירות הנידחות‪ ,‬ולביתנו היה‬ ‫לבעיה זו לא נמצא פתרון‪ ,‬שהרי כמעט אי אפשר לייצר במכלים‬ ‫מגיע בשעות אחר הצהריים‪.‬‬ ‫שבספינה גלים שוצפים כמו אלה שבים‪ .‬עד שבא אחד מזקני יפן‬ ‫באזורנו התגוררו נשים שלא ידעו לקרוא‪ .‬הן היו צמאות לחדשות‬ ‫והציע רעיון מבריק ואכזרי‪ :‬להכניס לכל מכל כריש קטן‪ .‬הכריש‬ ‫מהעולם‪ ,‬והעיתון היה הקשר היחיד שלהן למתרחש בו‪ ,‬ולכן היו‬ ‫אמנם ישביע את רעבונו בכמות נכבדה של דגים‪ ,‬אבל מנגד יהיו‬ ‫מתאספות מדי ערב בביתנו‪ ,‬ואמי היתה מקריאה להן את החדשות‪.‬‬ ‫הדגים כל הזמן במנוסה‪ ,‬כזו שהם מכירים היטב ממעמקי הים‪ ,‬מה‬ ‫מעין "שיעור כללי" בטאגבלאט‪...‬‬ ‫שנקרא "זרימה ללא הפסקה"‪ .‬וכך עשו‪ .‬הדגים הגיעו לחוף רעננים‬ ‫וטריים‪ ,‬ושוק הדגים היפני התעורר מחדש‪.‬‬ ‫סולם ולא תהום‬ ‫ערב אחד הקדימה אחת השכנות לבוא‪ ,‬ואמי עוד היתה עסוקה‬ ‫שיעור כללי יומי‬ ‫בקילוף תפוחי אדמה במטבח‪ .‬השכנה נכנסה וראתה את העיתון‬ ‫כל אחד מאתנו חווה קשיים עצומים שמציב לפניו היצר הרע‪,‬‬ ‫מונח על השולחן שבכניסה‪ .‬באותו יום הופיעה בו כתבה על‬ ‫נסיונות ומלחמות‪ ,‬ופעמים רבות אנו עומדים על סף יאוש‪ .‬זו דרכו‬ ‫בנייתה של ספינת ענק מפוארת‪ ,‬ולצדה תמונה של הספינה במלוא‬ ‫של היצר‪ :‬הוא מביא את האדם להרגיש "זהו‪ ,‬אני עוזב‪ ,‬אני מרפה‪,‬‬ ‫תפארתה‪ .‬השכנה הרימה את העיתון‪ ,‬ולפתע רצה למטבח וצעקה‬ ‫אין לי כח יותר‪ ,‬אין תקוה"‪ ,‬ועוד שלל משפטים השגורים על לשונו‬ ‫לאמי‪" :‬דבורקי‪ ,‬מה קורה לך? ספינה גדולה טובעת בים‪ ,‬ואת עומדת‬ ‫של המתייאש המצוי‪.‬‬ ‫ומקלפת תפוחי אדמה?!"‬ ‫ממעשה הדגים היפנים אפשר ללמוד יסוד מוסד לחיים‪ :‬התמונה‬ ‫אמי‪ ,‬שעוד לא הספיקה לעיין בעיתון‪ ,‬עזבה מיד את עיסוקיה ונטלה‬ ‫שנראית לנו היא בדיוק הפוכה מהאמת‪ .‬הכריש הטורף הוא היצר‬ ‫אותו בחרדה‪ .‬היא הביטה בו‪ ,‬ומפיה נפלטה בת צחוק‪ .‬השכנה‪,‬‬ ‫הרע‪ .‬נדמה לנו שהוא עומד לטרוף אותנו‪ ,‬שהוא מציק לנו בלי הרף‬ ‫שלא ידעה לקרוא‪ ,‬החזיקה את העיתון הפוך‪ ,‬וראתה את הספינה‬ ‫ואינו נותן לנפשנו רוגע ורווחה‪ ,‬אבל דווקא הוא נותן לחיינו טעם‬ ‫הפוכה‪ ...‬כמובן שאמי העמידה אותה על טעותה והרגיעה אותה‪:‬‬ ‫טרי ורענן‪ ,‬דווקא הוא מחיה אותנו‪ .‬המאבק ביצר בונה את האדם‪,‬‬ ‫מדובר בספינה מפוארת שזה עתה נבנתה‪.‬‬ ‫מחשל אותו ומעמיד אותו על רגליו‪ .‬הוא מלביש אותו שריון עמיד‬ ‫"אתם מבינים?"‪ ,‬אמר רבי יעקב גלינסקי‪" ,‬אדם נוטל עיתון ורואה‬ ‫מפני כרישים‪ ,‬עד שהכריש מבין שאין לו כאן מה לחפש‪ ,‬והולך לו‪.‬‬ ‫את המציאות הפוכה לגמרי‪ .‬די לו שיהפוך את העיתון ויחזיק אותו‬ ‫זו הדרך שהעמיד הקב"ה לפנינו‪ ,‬כדי שנתגבר ונתעלה ונעמוד‬ ‫כראוי‪ ,‬והנה החורבן והטרגדיה הופכים לבשורה משמחת ומרנינה"‪.‬‬ ‫במאורעות החיים‪ .‬הבעיה היא שאנו מסתכלים על התמונה הפוכה‪:‬‬ ‫כך הם חיינו‪ .‬אנו רואים כל קושי ונסיון בצורה הפוכה‪ ,‬ונופלים‬ ‫אנו רואים בה מלחמה שבאה לאבדנו‪ ,‬ובאמת זימן לנו הקב"ה אויב‬ ‫ליאוש‪ .‬אך אם נתבונן בכל דבר בעין הנכונה‪ ,‬ואת מאמר חז"ל "כל‬ ‫שהוא אוהבנו‪ ,‬המרומם אותנו ומעמידנו על דרך הטוב‪ .‬כל נסיון‬ ‫דעביד רחמנא לטב עביד" (ברכות ס‪ ,‬ב) נקרא בארמית‪ ,‬ולא ברוסית‬ ‫שבא עלינו הוא חישול וחיסון‪ ,‬ולאחר שאנו עומדים בו‪ ,‬משלם‬ ‫או באוזבקית‪ ,‬נראה במקום נפילה סולם בטון מרופד בשטיח‪ .‬נוכל‬ ‫הקב"ה שכר טוב של אושר וכבוד‪.‬‬ ‫לראות את הטוב שבכל נסיון‪ ,‬את מה שמרומם אותנו ומעמיד‬ ‫אברהם אבינו ראה את קשיי הדרך כסולם לעלות בו אל התכלית‪,‬‬ ‫אותנו‪ ,‬ומזה יצמח לנו רק טוב‪.‬‬ ‫ולא כתהום פעורה שיש לעבור עליה‪ ,‬ובכך עמד בנסיון‪ .‬ללמדנו‬ ‫המשך מעמוד ‪ | 19‬הרב צבי גטקר‬ ‫מטאטא‪ .‬מתי אהיה תלמיד חכם? מתי אהיה מישהי בזכות עצמי‪,‬‬ ‫מה אני בעצם עושה כל היום?‬ ‫ולא רק מי שעסוקה כל היום בילדים?‬ ‫יושב לו אברך‪ ,‬אב למשפחה ברוכה ב"ה‪ .‬יושבת לה אמא‪ ,‬אם‬ ‫אבל לא‪ .‬זו טעות‪.‬‬ ‫למשפחה ברוכה‪ .‬בסופו של יום‪ ,‬או בתחילתו של חורף‪ ,‬כשהיצר‬ ‫הילדים שלנו‪ ,‬העתיד שלנו‪ ,‬הם ה"והיה ברכה"‪ .‬הם ההמשך של האומה‪.‬‬ ‫מתערב לכל אחד מהם בחשבון הנפש‪ ,‬הם חושבים לעצמם‪ :‬בשורה‬ ‫אליהם צריכים להיות מופנים עיקר ייעודנו ומאמצינו‪ ,‬כי שם נמצא‬ ‫התחתונה‪ ,‬מה אני עושה? קם בבוקר ומעיר את הילדים‪ ,‬מכבסת‪,‬‬ ‫רצון ה' האמיתי‪ ,‬שם המימוש האמיתי‪ ,‬ושם המשימה העיקרית‪.‬‬ ‫מגהצת‪ ,‬מבשלת‪ ,‬מקפלת‪ ,‬מרדים‪ ,‬מקלח‪ ,‬שולח‪ ,‬מחמיא‪ ,‬מסדר‪,‬‬ ‫| ‪21‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫ביום הראשון לכהונתו ברבנות העיר ברודי הוזמן להיות סנדק‪ .‬כשהגיע‪,‬‬ ‫נודע לו שאבי התינוק חולה אנוש‪ .‬בני המשפחה כבר התכוננו להמתין‪,‬‬ ‫אבל רבי שלמה הורה לאסוף מניין במהירות ולמול את התינוק‪...‬‬ ‫על כוחה וסגולתה של מצוות ברית מילה עליה מסרו יהודים את נפשם לאורך הדורות כולם‬ ‫הרב מאיר בנימיני‬ ‫"ה ְת ַהּלֵ ְך לְ פָ נַ י וֶ ְהיֵ ה ָת ִמים" (בראשית י"ז‪ ,‬א')‬ ‫ִ‬ ‫בן ‪ 99‬שנה היה אברהם אבינו כשנצטווה על ברית המילה‪ .‬שנים‬ ‫ארוכות כבר עבד את בוראו‪ ,‬עמד בניסיונות וקרא בשם ה' בעולם‪,‬‬ ‫ועכשיו נאמר לו "התהלך לפני והיה תמים"‪ .‬רש"י מביא את דברי‬ ‫חז"ל‪ ,‬שכל זמן שלא נימול היה חסר‪ ,‬ועל ידי המילה נעשה תמים‪.‬‬ ‫אברהם לא השתהה‪ .‬בעצם היום שבו נצטווה מל את עצמו‪ ,‬את‬ ‫ישמעאל בנו ואת כל אנשי ביתו‪ ,‬ומאז נכרתה הברית עמו ועם‬ ‫זרעו לדורות‪.‬‬ ‫מאז עומד אב יהודי ליד בנו ומברך "להכניסו בבריתו של אברהם‬ ‫אבינו"‪ .‬התינוק עוד לא מבין את הנעשה סביבו‪ ,‬וכבר הוא נכנס‬ ‫בברית הקדושה‪ ,‬והנוכחים מלווים אותו בברכה‪" :‬כשם שנכנס‬ ‫להמתין‪ ,‬אבל רבי שלמה הורה לאסוף מניין במהירות ולמול את‬ ‫לברית‪ ,‬כך ייכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים"‪.‬‬ ‫התינוק‪ .‬הברית נערכה מיד‪ ,‬ולאחר מכן קם האב מחוליו והבריא‪.‬‬ ‫ספר החינוך מבאר שהקב"ה רצה לקבוע בעם הנקרא על שמו אות‬ ‫המעשה עורר התרגשות גדולה בעיר‪.‬‬ ‫קבוע בגופם‪ .‬כשם שישראל מובדלים מהעמים בנפשותיהם‪ ,‬כך הם‬ ‫מאוחר יותר ביאר רבי שלמה קלוגר את טעמו‪ .‬רש"י בפרשת וירא‬ ‫מובדלים גם בגופם‪ ,‬והאות הזה מלווה את היהודי בכל מקום שיגיע‬ ‫כותב שרפאל המלאך בא לרפא את אברהם‪ ,‬ומשם הלך להציל את‬ ‫אליו‪ .‬ועוד מלמד החינוך‪ ,‬שהקב"ה לא ברא את האדם שלם מבטן‪,‬‬ ‫לוט‪ .‬מדוע לא נשלח מלאך מיוחד להצלת לוט? הרי לא חסרים‬ ‫כדי לרמוז לו שכשם שבידו להשלים את גופו‪ ,‬כך בידו להשלים את‬ ‫מלאכים לפני הקב"ה‪ .‬אלא שזכותו של לוט לא הייתה גדולה דיה‬ ‫נפשו בתיקון מעשיו‪ .‬כבר במצווה הראשונה הנעשית בו‪ ,‬הוא נקשר‬ ‫כדי שיישלח אליו מלאך משלו‪ ,‬ולכן באה הצלתו על ידי המלאך‬ ‫לעבודה שתלווה אותו כל ימיו‪.‬‬ ‫שכבר נשלח לאברהם‪ .‬כך חשב גם על אבי התינוק‪ .‬אפשר שבאותה‬ ‫מצווה יקרה כל כך דורשת זהירות‪ .‬בעל ספר חסידים מזהיר את‬ ‫שעה דנים אותו בשמים‪ ,‬ואין בידו די זכויות לישועה מיוחדת‪ .‬אבל‬ ‫האב שלא לבחור מוהל רק מתוך ידידות‪ ,‬אלא "אומן ומוחזק לכך"‪.‬‬ ‫אם תיערך הברית‪ ,‬יבוא אליהו הנביא‪ ,‬ועם בואו יוכל להביא רפואה‬ ‫באותה נשימה הוא מזכיר את בחירת המלמד ואת ענייני השידוך‪,‬‬ ‫גם לאב החולה‪.‬‬ ‫וקובע שבשלושת אלה אין להכריע מתוך אהבת בני אדם בלבד‪.‬‬ ‫הגאון הצדיק רבי אליהו גוטמכר מגריידיץ זיע"א הביא את מעלת‬ ‫התפילה בשעה שהתינוק בוכה‪ .‬האדם יכוון אז על צרותיו‪ ,‬ותפילתו‬ ‫האב גוסס‪ ,‬והרב הורה למול מיד‬ ‫תיכלל בקול בכיו של הנימול‪ ,‬העולה בלי מונע‪ ,‬כמו שנאמר "כי‬ ‫על בואו של אליהו לברית מסופר מעשה מופלא בגאון רבי שלמה‬ ‫שמע ה' קול בכיי"‪ .‬כל אחד מהעומדים שם נושא עמו בקשה משלו‪:‬‬ ‫קלוגר זצוק"ל‪ .‬ביום הראשון לכהונתו ברבנות העיר ברודי הוזמן‬ ‫יש המצפה לרפואה‪ ,‬יש הדואג לפרנסתו ויש המבקש נחת מילדיו‪.‬‬ ‫להיות סנדק‪ .‬כשהגיע‪ ,‬נודע לו שאבי התינוק מוטל גוסס‪ .‬מנהג‬ ‫בשעה שתינוק נכנס בבריתו של אברהם אבינו‪ ,‬אפשר להתפלל על‬ ‫המקום היה להמתין במקרה כזה עם הברית‪ ,‬כדי שאם חלילה‬ ‫כל אלה‪ ,‬ועל הזכות לעבוד את הקב"ה ביראה‪ ,‬באהבה ובשמחה‪.‬‬ ‫ייפטר האב‪ ,‬יוכלו לקרוא לילד על שמו‪ .‬בני המשפחה כבר התכוננו‬ ‫ללמוד במתינות‪ ,‬ביסודיות ובעיון קל‬ ‫'עמוד היומי' ‪ -‬ללמוד בקצב שלך ולדעת את הש"ס עם עיקרי המפרשים‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 22‬‬ ‫המגיד שיעור הנודע‬ ‫הרב מאיר שפרכר שליט"א‬ ‫בסדרת שיעורים חדשה על‬ ‫מסכת סוכה בסדר 'עמוד היומי'‬ ‫בשפה ברורה ונעימה‬ ‫יום שני ח' חשון תשפ"ז להאזנה ‪*4992‬‬ ‫להצטרפות 'דרשו' ‪02-5609000‬‬ ‫או בעמדות ׳נדרים פלוס׳‬ ‫| ‪23‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫גל מסרו לגל‪ ,‬השמש קפחה על ראשו וכוחותיו אזלו‪ ,‬והנה חוף לפניו‪.‬‬ ‫אשד נחל מפכה‪ ,‬עצי פרי לרוב‪ ,‬וקבוצת ילידים מסבים סביב מדורה‪,‬‬ ‫צולים דגים ומפטפטים בניחותא‪ .‬בצעד כושל עשה דרכו בין אדוות‬ ‫הגלים‪ ,‬והקבוצה השתתקה‪...‬‬ ‫מגיד המישרים הגאון רבי יעקב גלינסקי זצ"ל על נהג שעצר לידו‬ ‫ברחוב עזרא בבני ברק והתעקש להסיעו לירושלים‬ ‫"ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת" (בראשית ט"ז‪ ,‬ח')‬ ‫יום אחד הלכתי ברחוב עזרא בבני ברק‪ ,‬ומכונית הדורה עוצרת לידי‪.‬‬ ‫החלון מורד‪ ,‬והנהג גוחן‪" :‬לאן הרב צריך?"‬ ‫"מה זה משנה?" שאלתי‪.‬‬ ‫"לאן שהרב צריך‪ ,‬אסיע אותו"‪ .‬וכבר נפתחה הדלת‪" :‬יכנס הרב"‪.‬‬ ‫נכנסתי‪ .‬המושב היה נוח‪ ,‬עוול שלא לנצלו‪.‬‬ ‫"באמת תיקח אותי לאן שאני צריך?"‬ ‫"לכל מקום!" הצהיר‪.‬‬ ‫התרווחתי‪ .‬ברוך שמסר עולמו לשומרים‪" .‬אז אני צריך לירושלים"‪.‬‬ ‫"אין בעיה"‪ ,‬אמר‪ ,‬וסובב את ההגה לרחוב גבעת פנחס‪.‬‬ ‫"עמדת לנסוע לירושלים?" התעניינתי‪.‬‬ ‫מה יעשה עד אז? נסער היה‪ ,‬לא היתה לו סבלנות לשבת ולהמתין‪.‬‬ ‫"לא‪ .‬אבל כבר אמרתי‪ ,‬לאן שהרב צריך!"‬ ‫החליט לשוטט בסביבה‪ .‬החל ללכת‪ ,‬ובטנו המתה מרעב‪.‬‬ ‫"טוב‪ ,‬אז יש לי אליך שתי בקשות‪ .‬האחת‪ ,‬תוריד אותי ליד קו ‪,"400‬‬ ‫עבר ברחוב יסוד המעלה‪ ,‬בפאתי מתחם התחנה‪ ,‬והבחין בתכונה‬ ‫האוטובוס הנוסע לירושלים‪.‬‬ ‫ליד בית כנסת מפואר‪ .‬התעניין‪ ,‬ואמרו לו שמתקיים כאן "בר בי רב"‪,‬‬ ‫"לא בא בחשבון‪ ,‬כבר זכיתי במצוה! מה הבקשה השניה?"‬ ‫יום שכולו תורה‪.‬‬ ‫"הבקשה השניה‪ ,‬שתגלה לי מה פשר הנכונות הזו להסיע אותי לכל‬ ‫נזכר שפעם לקחו אביו לכנס כזה בבני ברק‪ ,‬והיה שם בצד שולחן‬ ‫מקום שהוא"‪.‬‬ ‫עם כיבוד קל‪ ,‬עוגות ושתיה‪ .‬אם כך‪ ,‬יוכל לשבור את רעבונו‪.‬‬ ‫"זאת בשמחה‪ .‬יש לי שעה שלמה לספר"‪.‬‬ ‫נכנס‪ ,‬ובדיוק הסתיימה ההרצאה‪ .‬ניגש עם כולם לשולחן‪ ,‬נטל ומזג‪,‬‬ ‫אכל ושתה‪ .‬ועדיין שעה שלמה לפניו‪ .‬במקום לשוטט בלי תכלית‪,‬‬ ‫שעה וחצי עד האוטובוס‬ ‫ישמע דבר תורה‪.‬‬ ‫והוא סיפר‪ ,‬כמעט שעה‪ .‬סיפר על ילדות קשה‪ ,‬על אב קשוח‪ ,‬על‬ ‫"ואז"‪ ,‬כך סיפר‪" ,‬עלה הרב לדרוש‪ .‬ואני זוכר מה הרב אמר"‪ .‬וציטט‬ ‫התנגשויות וקצרים‪ ,‬על התמרמרות שגאתה ותסכולים שתפחו‪.‬‬ ‫לי את הסיפור ואת הרעיון‪.‬‬ ‫יום אחד שמע באקראי שבישוב ליד צפת יש מוסד ממשלתי‬ ‫לילדים חסרי בית‪ ,‬או כאלו הסובלים מהתעמרות‪ .‬כמוהו‪ ,‬למשל‪.‬‬ ‫הולך ואינו עושה‬ ‫כך היה בטוח‪.‬‬ ‫סיפרתי שם שהרב מפוניבז' שאל אותי שאלה‪ .‬המשנה אומרת‬ ‫החליט לעזוב את הבית ולהצטרף לחוסי המוסד‪ .‬אבל החלטה לחוד‬ ‫(אבות פ"ה מי"ד) שארבע מדות בהולכי בית המדרש‪ .‬הולך ואינו‬ ‫וביצוע לחוד‪ .‬היה זה חלום כמוס‪ ,‬לברוח אליו בלילות אפלים‪.‬‬ ‫עושה‪ ,‬כלומר לומד ואינו מבין‪ ,‬לפחות שכר הליכה בידו‪ .‬עושה‬ ‫עד שיום אחד פרצה מריבה קולנית‪ .‬אביו צרח והוא השיב‪ ,‬ועזב את‬ ‫ואינו הולך‪ ,‬שלומד בבית המדרש שבביתו‪ ,‬שכר מעשה בידו‪ .‬הולך‬ ‫הבית בטריקת דלת‪ .‬השאיר מאחוריו את התפילין‪ .‬בכיסו היו כמה‬ ‫ועושה‪ ,‬חסיד‪ .‬לא הולך ולא עושה‪ ,‬רשע‪.‬‬ ‫לירות‪ ,‬והרי יזדקק לכל גרוש‪.‬‬ ‫ותמה הרב מפוניבז'‪ :‬מה מקומו של מי שאינו הולך ואינו עושה‬ ‫נסע בקו ‪ 54‬לתחנה המרכזית בתל אביב‪ ,‬איתר את הרציף לצפת‬ ‫ברשימת הולכי בית המדרש?‬ ‫ובירר מתי יוצא האוטובוס‪ .‬אמרו לו‪ :‬בעוד שעה וחצי‪.‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 24‬‬ ‫בית קודש הקדשים רכוב על סוסי ביום הכפורים שחל להיות בשבת‪,‬‬ ‫מי שהוא "הולך ועושה"‪ ,‬הולך לבית המדרש ולומד ומבין ונהנה‬ ‫ושמעתי בת קול שיצאה מבית קודש הקדשים ואמרה‪ :‬שובו בנים‬ ‫ומתעלה‪ ,‬אורה זו תורה ועולמו שטוף אור וזוהר‪ .‬אשריו ואשרי חלקו‪.‬‬ ‫שובבים‪ ,‬חוץ מאלישע בן אבויה‪ ,‬שידע כוחי ומרד בי!"‬ ‫אבל בכל בית מדרש יש מי שהוא "הולך ואינו עושה"‪ ,‬ויש שעות‬ ‫ובגמרא (חגיגה טו ע"א) מסופר‪ :‬אמר‪ ,‬הואיל ונטרדתי מהעולם הבא‪,‬‬ ‫כאלו לכל אדם‪ .‬עיניו רואות וכלות איך אחרים מצליחים‪ ,‬מבינים‬ ‫אהנה לפחות מהעולם הזה‪ .‬הלך ויצא לתרבות רעה‪ .‬בסופו של דבר‪,‬‬ ‫וקולטים‪ ,‬שואלים ודורשים‪ ,‬מחדשים מערכות‪ ,‬זוכים להערכה‬ ‫מספרת הגמרא‪ ,‬פעל רבי מאיר שיכניסוהו לגיהנם‪ ,‬ועלה עשן מקברו‬ ‫ורואים עולמם בחייהם‪ .‬והוא אינו קולט ואינו מבין‪ ,‬שמועתו קשה‬ ‫כ‪ 150-‬שנה‪ ,‬עד לפטירת רבי יוחנן‪ ,‬שפעל להכניסו לגן העדן‪.‬‬ ‫עליו כברזל‪ ,‬והכל נדים לו ומתעלמים ממנו‪ .‬מה לו פה ומי לו פה?‬ ‫ויש להבין‪ :‬הרי דחוהו! מה היה עליו לעשות?‬ ‫וזה קורה גם בשומעי שיעור יומי או שבועי‪ .‬באים עייפים ומותשים‪,‬‬ ‫משל למה הדבר דומה? לאדם שהפליג בספינה‪ .‬התרגשה סערה‪,‬‬ ‫הראש בקושי קולט והעיניים נעצמות‪ .‬חבל על הטרחה‪ .‬וכבר‬ ‫והספינה טבעה‪ .‬נזדמנה לו קורה ונלפת בה‪ .‬גל מסרו לגל‪ ,‬השמש‬ ‫מחליטים שלא לבוא‪ ,‬להדיר רגליהם‪.‬‬ ‫קפחה על ראשו וכוחותיו אזלו‪ .‬סביבו חגו סנפירי כרישים‪ ,‬ובנס לא‬ ‫ואז רואים הם את אלו שלא קראו ולא שנו‪ ,‬אלו שאינם הולכים‬ ‫גרסוהו במלתעותיהם‪.‬‬ ‫ואינם עושים‪ .‬במה מבלים הם את זמנם‪ ,‬באיזה הבל וריק‪ ,‬באיזו‬ ‫חש שהגיע לאפיסת כוחות‪ ,‬והנה חוף לפניו‪ .‬אשד נחל מפכה‪,‬‬ ‫ביצה עכורה מתבוססים‪...‬‬ ‫עצי פרי לרוב‪ ,‬וקבוצת ילידים מסבים סביב מדורה‪ ,‬צולים דגים‬ ‫ומחליטים‪ :‬יהיה מה שיהיה‪" ,‬שבתי בבית ה'" (תהלים כז‪ ,‬ד)‪ ,‬ולו‬ ‫ומפטפטים בניחותא‪.‬‬ ‫לשבת ולבהות‪ .‬ובמשך הזמן אזכה "לחזות בנעם ה'" (שם)‪ ,‬גם‬ ‫בצעד כושל עשה דרכו בין אדוות הגלים‪ ,‬והקבוצה השתתקה‪.‬‬ ‫לקלוט ולהבין ולהתעלות‪" .‬אשרי יושבי ביתך"‪ ,‬קודם כל להימנות‬ ‫הביטו בו במורת רוח‪ ,‬אינם חפצים באדם זר‪ .‬החוו בידם‪ :‬הסתלק‪,‬‬ ‫על היושבים‪ ,‬ו"עוד יהללוך סלה" בהמשך‪...‬‬ ‫שוב למקום ממנו באת‪ ,‬אינך רצוי כאן!‬ ‫נמצא‪ ,‬שמי שאינו הולך ואינו עושה הוא ששכנע את ה"הולך ואינו‬ ‫עצר בחשש‪ ,‬פניו התכרכמו‪ .‬הוריו לימדוהו שלא להידחף למקום‬ ‫עושה" להישאר בבית המדרש‪ .‬ולכן נמנה עמהם‪.‬‬ ‫שבו אינו רצוי‪ ,‬ופה אינו רצוי בעליל‪ .‬ובכן‪ ,‬מה? ישוב על עקבותיו?‬ ‫לאן‪ ,‬לים? אל הגלים‪ ,‬אל הכרישים?!‬ ‫אי מזה באת‬ ‫לא! הוא ימשיך ויתקדם‪ .‬ינסה לפייסם‪ ,‬לרצותם‪ ,‬להתחבב עליהם‪.‬‬ ‫הנער שמע‪ ,‬וחשב‪ :‬הלא אלי הדברים מכוונים! נכון‪ ,‬יש לי קצר עם‬ ‫יהיה לעבדם‪ ,‬למשרתם‪ .‬כי אין לו לאן לחזור!‬ ‫ההורים‪ ,‬היתקלויות תדירות ומטען מרירות אין קץ‪ .‬אבל ככלות‬ ‫זה מה שהיה על אלישע בן אבויה לעשות‪ .‬לאטום אוזן‪ ,‬להתעלם‬ ‫הכל‪ ,‬דרכי סלולה‪ .‬בית שומר תורה ומצוות‪ ,‬ואני על סף הישיבה‬ ‫מהדחיה‪ ,‬להתחנן ולהתרפס‪ .‬כי התורה היא חיים‪ ,‬והמוות אינו‬ ‫הקטנה‪ ,‬ומשם לגדולה‪ ,‬ולבנין ביתי‪ .‬ולאן אני הולך? למוסד חילוני‪.‬‬ ‫אופציה! ואילו הוא פנה וחזר‪ ,‬כי גם הים היה אופציה בעבורו‪ .‬על‬ ‫לשהות בין נערים מבתים הרוסים‪ ,‬לחיות באוירה פורקת עול‪...‬‬ ‫כך נתבע!‬ ‫ובעודו חושב על כך‪ ,‬שמע שאני ממשיך ואומר‪:‬‬ ‫הנה‪ ,‬הגר היתה בבית אברהם וסבלה משרה‪ ,‬שהקשיחה את יחסה‬ ‫רק מה'‬ ‫אליה‪ .‬חייה היו קשים ומרים‪ ,‬והחליטה לברוח‪ .‬פגש בה מלאך ה'‬ ‫הדברים היוצאים מן הלב נכנסו אל הלב‪ ,‬והנער החליט לשוב הביתה‪.‬‬ ‫ושאלה‪" :‬אי מזה באת ואנה תלכי?" ענתה‪" :‬מפני שרי גברתי אנכי‬ ‫אל האוירה הטעונה והעכורה‪ ,‬אבל המסלול הוא המסלול הנכון‪.‬‬ ‫ברחת"‪ .‬אמר לה‪" :‬שובי אל גברתך‪ ,‬והתעני תחת ידיה" (בראשית‬ ‫מצא מפלט בישיבה‪ ,‬ביצר בה את מקומו ומעמדו‪ ,‬היה ל"הולך‬ ‫טז‪ ,‬ח‪-‬ט)‪.‬‬ ‫ועושה"‪ ,‬והקים בית לתפארת‪ ,‬בית של תורה וגדולה‪ .‬שלח ידו‬ ‫ולכאורה‪ ,‬אמורה היתה לנמק את בחירתה‪ ,‬לומר שהמצב שם ללא‬ ‫במסחר והצליח‪ ,‬קובע עתים לתורה‪ .‬וההדורים עם ההורים יושרו‪,‬‬ ‫נשוא‪ .‬ולא אמרה דבר‪ .‬חזרה בלי הגה‪.‬‬ ‫והם זוכים לכבוד מלכים ולרוב נחת מהבן ומהנכדים‪.‬‬ ‫למה?‬ ‫"והכל בגלל שיחה אחת שאליה נקלעתי 'במקרה'"‪ ,‬סיים‪" .‬והנה כבר‬ ‫מפני שהמלאך כבר הקדים את התשובה לכל טרוניה‪ .‬הכל נכון‪,‬‬ ‫הגענו לירושלים‪ .‬לאיזו כתובת הרב צריך? את כל חיי אני חב לרב!"‬ ‫אבל "אי מזה באת"? מאהלו של אברהם! "ואנה תלכי"? למדבר‪ ,‬אל‬ ‫איי‪ ,‬את חייו חב הוא לריבון כל העולמים‪ .‬שתכנן שיתקיים באותו‬ ‫פראי האדם?! "שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה"‪ ,‬ובלבד שתחיי‬ ‫מקום ובאותה שעה "בר בי רב"‪ ,‬יום שכולו תורה‪ ,‬ושאני אוזמן‬ ‫בסביבה של תורה ואמונה!‬ ‫לשאת בו דברים באותה שעה‪ ,‬ושם בפי את אותו רעיון‪ .‬וכיוון את‬ ‫צעדיו לבית הכנסת‪ ,‬והציב בו את השולחן עם המזונות והשתיה‪,‬‬ ‫אין לאן לחזור‬ ‫ופתח את לבו לדרשה‪ ,‬והשיבו אליו‪.‬‬ ‫והוספתי‪ ,‬שזו היתה התביעה הנוקבת על אלישע בן אבויה‪ ,‬כמבואר‬ ‫איזה תזמון‪ ,‬איזו מקריות‪...‬‬ ‫בירושלמי במסכת חגיגה‪.‬‬ ‫וכבר אמרו ש"מקרה" אותיות‪ :‬רק מה'!‬ ‫אלישע בן אבויה‪ ,‬הוא "אחר"‪ ,‬יצא לתרבות רעה‪ .‬אמר לו רבי מאיר‪:‬‬ ‫("והגדת")‬ ‫"חזור בך"‪ .‬אמר לו‪" :‬איני יכול"‪" .‬למה?" "שפעם הייתי עובר לפני‬ ‫| ‪25‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫"לא רחוק מכאן יש חוף"‪ ,‬השיב הרב‪" .‬הגיעה לשם ספינה עם כל המטען‪.‬‬ ‫בחדר המנועים התרחש פיצוץ‪ ,‬אחריו שרשרת של פיצוצים‪ ,‬וכל המוצרים‬ ‫עפו לכיוון החנות והסתדרו על המדפים מעצמם"‪ .‬הפרופסור הביט בו‬ ‫כאילו נטרפה דעתו‪" .‬נראה לי שכבודו צריך טיפול דחוף"‬ ‫הגאון רבי אליהו דיסקין שליט"א על הכוח שבו הפך אברהם אבינו‬ ‫את העולם‪ ,‬ועל הסיבה שבני אדם בורחים מהאמת‬ ‫"אי ִמּזֶ ה בָ את וְ ָאנָ ה ֵתלֵ כִ י" (בראשית טז‪ ,‬ח)‬ ‫ֵ‬ ‫היו בעולם מהפכות רבות‪ :‬אידיאולוגיות‪ ,‬תעשייתיות‪ ,‬מדיניות‪ .‬היו‬ ‫מהפכנים שהשפיעו על האנושות כולה‪ .‬אבל מי היה המהפכן הגדול‬ ‫בהיסטוריה? מי שינה את העולם מקצה אל קצה? אברהם אבינו‪.‬‬ ‫הוא נולד בשנת א'תתקמ"ח לבריאת העולם‪ ,‬בעולם שרובו עבד‬ ‫אלילים‪ ,‬והותיר אחריו עולם שבו רוב בני האדם מאמינים בבורא‪ .‬גם‬ ‫מי שאינו מאמין יודע היטב שקיימת בעולם אמונה בא‪-‬ל אחד‪ .‬איך‬ ‫אדם יחיד ובודד מחולל מהפכה כזו? ומה אנחנו‪ ,‬שתפקידנו ללכת‬ ‫בדרכיו‪ ,‬יכולים ללמוד ממנו?‬ ‫הפרק שאין בו הלכה‬ ‫בספר 'משנה תורה' של הרמב"ם‪ ,‬ספר הלכה מובהק‪ ,‬יש פרק‬ ‫שידבק בו‪ .‬בעל 'חובת הלבבות' מתאר בסוף ספרו את המדרגה‬ ‫שלם שאין בו אפילו הלכה אחת‪ .‬בפתח הלכות עבודה זרה מספר‬ ‫שאליה מגיע האוהב את ה'‪ ,‬עד כלות הנפש‪.‬‬ ‫הרמב"ם את תולדות אברהם אבינו‪ ,‬שהן בעצם תולדות האנושות‬ ‫אלא שהכמיהה הזו דורשת עבודה קשה‪ .‬האדם אינו רואה שום‬ ‫כולה ותולדות היווצרותו של כלל ישראל‪.‬‬ ‫דמות‪ .‬הוא רק מאמין בשכלו שיש בורא‪ ,‬ומשם עליו לעורר בעצמו‬ ‫הרמב"ם פותח בטעות שנפלה בימי אנוש‪ .‬הקב"ה ברא את העולם‬ ‫את הצימאון‪ .‬בא היצר הרע ואומר‪ :‬למה לך כל הטרחה? המשך‬ ‫כך שהשפע עובר דרך צבא מעלה‪ :‬גלגלים‪ ,‬כוכבים ומזלות‪ .‬יש להם‬ ‫ליהנות מכל הנאות העולם‪ ,‬קח פסל של עץ או של אבן ושפוך עליו‬ ‫כוחות עצומים‪ ,‬אבל אין להם שום כוח עצמי‪ .‬שר במלכות בשר ודם‬ ‫את כל התשוקה‪ .‬כך הרבה יותר קל‪.‬‬ ‫מחליט החלטות על דעת עצמו‪ ,‬ורק בדברים הכלליים הוא כפוף‬ ‫למלך‪ .‬צבא מעלה דומה יותר לגשם שמצמיח את הצמחים‪ ,‬לעננים‬ ‫הפיצוץ שסידר את המדפים‬ ‫שמביאים את הגשם ולרוח שמביאה את העננים‪ .‬אף אחד מהם אינו‬ ‫המניע של אברהם אבינו היה שאלה אחת‪ :‬היקום הזה‪ ,‬על כל כוכביו‬ ‫בוחר דבר‪.‬‬ ‫שרבים מהם גדולים מכדור הארץ‪ ,‬אינו יכול להיווצר מעצמו‪ .‬חייב‬ ‫אנשי דור אנוש סברו שמכבוד המלך לכבד את משרתיו‪ ,‬ולכן‬ ‫להיות מי שמנהל ומפקח‪.‬‬ ‫"התחילו לבנות לכוכבים היכלות ולהקריב להם קרבנות"‪ .‬הם ידעו‬ ‫ראש ישיבת 'קול תורה'‪ ,‬הרב קונשטט זצ"ל‪ ,‬נכנס פעם לחנות סמוך‬ ‫שיש בורא‪ ,‬אבל דימו בכסילותם שזה רצונו‪ .‬הדורות הבאים הוסיפו‬ ‫לחוף הים בחיפה‪ ,‬שבאותן שנים הייתה מעוז של כפירה‪ .‬המוכר לא‬ ‫טעות על טעות‪ ,‬עד שהשם הנכבד והנורא נשכח מפי כל היקום‪ ,‬ורק‬ ‫היה במקום‪ .‬לפתע נכנס פרופסור מהטכניון הסמוך‪ ,‬שהיה ידוע‬ ‫יחידים כמו חנוך‪ ,‬מתושלח‪ ,‬נח‪ ,‬שם ועבר הכירו אותו‪.‬‬ ‫ככופר גדול‪ ,‬ושאל את הרב היכן בעל הבית‪.‬‬ ‫"לא רחוק מכאן יש חוף"‪ ,‬השיב הרב‪" .‬הגיעה לשם ספינה עם כל‬ ‫הקיצור שהציע היצר‬ ‫המטען‪ .‬בחדר המנועים התרחש פיצוץ‪ ,‬אחריו שרשרת של פיצוצים‪,‬‬ ‫אנחנו לא קולטים היום את עוצמת הניסיון של עבודה זרה‪ ,‬אבל‬ ‫וכל המוצרים עפו לכיוון החנות והסתדרו על המדפים מעצמם"‪.‬‬ ‫מדברי חז"ל עולה שבאותם ימים הייתה אליה תשוקה אדירה‪ .‬מאין‬ ‫הפרופסור הביט בו כאילו נטרפה דעתו‪" .‬נראה לי שכבודו צריך‬ ‫היא נבעה? הקב"ה נטע באדם כמיהה עזה להתקרב לאלוקות‪ ,‬כדי‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 26‬‬ ‫מי שאינו מוכן ללכת אחרי האמת בכל מחיר‪ ,‬אין לו סיכוי למצוא‬ ‫טיפול דחוף"‪.‬‬ ‫אותה‪ ,‬כי החיפוש שלו מלא נגיעות‪ .‬איש לא ימנה את מנכ"ל חברת‬ ‫"אם אני צריך טיפול"‪ ,‬אמר הרב‪" ,‬אתה צריך טיפול נמרץ‪ .‬בחנות‬ ‫הסלולר לחקור אם הטלפון הנייד מזיק לבריאות‪ .‬ולבחור בחיי תורה‬ ‫הזו יש אלף או אלפיים חפצים‪ ,‬ואינך מאמין שהסתדרו מעצמם‬ ‫ומצוות דורש ויתור גדול בהרבה מסגירת חברה‪.‬‬ ‫בפיצוץ‪ .‬בעין של כל אדם יש יותר מ‪ 120-‬מיליון תאים‪ ,‬ובמוח‬ ‫עשרות מיליארדי תאים‪ ,‬הרבה יותר מכל תושבי תבל‪ .‬וכל זה כן‬ ‫תירוצים על תירוצים‬ ‫נברא מעצמו?"‬ ‫תלמיד לשעבר מישיבת וולוז'ין‪ ,‬שפרק עול‪ ,‬פגש פעם ברכבת את‬ ‫ואני מוסיף‪ :‬בכל פעם שאני ניגש לכספומט‪ ,‬אני מקבל חיזוק בברכת‬ ‫רבי חיים מבריסק וסיפר לו שיש לו קושיות רבות באמונה‪.‬‬ ‫'אשר יצר'‪ .‬לפחות בחצי מהפעמים הוא לא עובד‪ .‬בכל תא מבין‬ ‫"אענה לך על כולן"‪ ,‬אמר רבי חיים‪" ,‬אבל קודם שאלה קטנה‪ :‬מתי‬ ‫מיליארדי התאים שבגופנו יש תחכום שעולה פי מיליון על הצעצוע‬ ‫התחילו הקושיות? לפני שפרקת עול‪ ,‬או אחרי שנמשכת אחרי‬ ‫הזה‪ .‬הכספומט מתקלקל כל שני וחמישי‪ ,‬והגוף ממשיך לתפקד כל‬ ‫תאוות העולם?"‬ ‫ימי החיים‪.‬‬ ‫התלמיד הודה שקודם פרק עול‪.‬‬ ‫"על קושיות אני יודע לענות"‪ ,‬אמר רבי חיים‪" .‬אצלך הקושיות הן‬ ‫לבד מול כל העולם‬ ‫תירוצים‪ ,‬ועל תירוצים אינני יודע לענות"‪.‬‬ ‫אנחנו ניגשים לאברהם אבינו כשבידינו התורה‪ ,‬ויודעים שהקב"ה‬ ‫מי שמחפש תאוות‪ ,‬מוצא תאוות‪ .‬מי שמחפש את האמת‪ ,‬מוצא‬ ‫נגלה אליו וכרת עמו ברית‪ .‬אבל הוא עצמו‪ ,‬כשהחל את דרכו‪ ,‬היה‬ ‫את האמת‪.‬‬ ‫לבד‪ .‬לא היה לו אב שילמד אותו‪ ,‬לא הייתה לו תורה‪ ,‬והקב"ה לא‬ ‫נגלה אליו עד גיל ‪" .70‬כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו‬ ‫האמת מפחידה‬ ‫והוא קטן"‪ ,‬כותב הרמב"ם‪" ,‬ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את‬ ‫לפני שנים מסרתי לעיתים שיעורים לחוזרים בתשובה בסעודה‬ ‫בוראו"‪ .‬הראב"ד מקשה מהגמרא בנדרים‪ ,‬שבן שלוש הכיר את‬ ‫שלישית‪ .‬ביום שישי אחד הלכתי עם בני הקטן ברחוב שמואל‬ ‫בוראו‪ ,‬וה'כסף משנה' מיישב‪ :‬בן שלוש החל לשוטט בדעתו‪ ,‬ובגיל‬ ‫הנביא‪ .‬עמד שם ערבי עם חמור‪ ,‬והילד ביקש לרכוב‪ .‬התקרבנו‪,‬‬ ‫‪ 40‬השלים את ההכרה‪.‬‬ ‫ופתאום הוא נצמד לחליפה שלי‪" :‬אבא‪ ,‬קח אותי הביתה‪ ...‬אבא‪,‬‬ ‫משהכיר‪ ,‬יצא למערכה‪ .‬הוא התווכח עם כומרים ועובדי אלילים‪,‬‬ ‫זה אמיתי"‪.‬‬ ‫ואיש לא עמד מולו‪ .‬שיבר את הצלמים‪ ,‬ניצל מיד המלך שביקש‬ ‫אמרתי לעצמי‪ :‬ברוך ה'‪ ,‬יש לי שיעור‪.‬‬ ‫להורגו‪ ,‬יצא לחרן ומשם לארץ כנען‪ ,‬וקרא בשם ה' עד שנתקבצו‬ ‫קראתי שבתל אביב נערכה סדרת הרצאות לקירוב רחוקים‪.‬‬ ‫אליו אלפים ורבבות‪.‬‬ ‫להרצאה הראשונה הגיעו ‪ 100‬איש‪ ,‬לשנייה ‪ ,50‬ובשלישית היה‬ ‫והקושי לא היה רק בניסיונות ההתנקשות‪ .‬העולם כינה אותו כופר‪,‬‬ ‫בקושי מניין‪ .‬המרצים היו מעולים‪ ,‬אז מה קרה? אבא‪ ,‬זה אמיתי‪.‬‬ ‫הוזה‪ ,‬תמהוני‪ :‬אתה בא להילחם בדבר שכולם מסכימים עליו? הוא‬ ‫בהתחלה חשבו שמדובר בהווי דתי‪ ,‬ומה רע בהדלקת נרות שבת?‬ ‫היה מנודה ומבוזה‪ ,‬ובכל זאת הלך עם האמת שלו‪ .‬לכן נקרא 'איתן'‪,‬‬ ‫ופתאום ראו שיש בורא לעולם‪ ,‬ונבהלו‪.‬‬ ‫חזק ויצוק כסלע‪.‬‬ ‫תעמדו מחר בפסוקי דזמרה ותאמרו "ומצאת את לבבו נאמן‬ ‫אי מזה באת‬ ‫לפניך"‪ ,‬ותחשבו‪ :‬ילד ככל הילדים‪ ,‬שבכוח הנכונות ללכת אחרי‬ ‫וזה לא נוגע רק לחוזרים בתשובה‪ .‬גם בישיבות‪ ,‬מול לחץ חברתי‬ ‫האמת בכל מחיר הפך את העולם‪ .‬כך גם רות‪ ,‬שגדלה בבית מלכות‬ ‫או בחברה שמזלזלת בדקדוק ההלכה‪ ,‬צריך להיות איתן‪ .‬אחרי‬ ‫מואב‪ ,‬ומי חלם שתהיה אמה של מלכות בית דוד? מי שלבו טהור‬ ‫התייעצות עם רבותיו ועם דעת תורה‪ ,‬כשהאדם יודע מה הקב"ה‬ ‫ונאמן לקב"ה‪ ,‬הקב"ה שולף אותו מכל מקום שהוא ומוביל אותו‬ ‫רוצה ממנו‪ ,‬עליו ללכת אחרי זה בכל מחיר‪.‬‬ ‫לדרך האמת‪.‬‬ ‫רבי יעקב גלינסקי אמר על דברי המלאך להגר‪ :‬נכון‪ ,‬קשה לך‬ ‫עכשיו בביתו של אברהם אבינו‪ ,‬אבל "אי מזה באת"‪ ,‬ראי מה את‬ ‫השאלה של הרב זילברמן‬ ‫עוזבת‪ :‬בית שהשכינה שורה בו‪" .‬ואנה תלכי"? למדבר‪ ,‬אל הנחשים‬ ‫לכופרים של ימינו נותרה טענה אחת‪ :‬יש בעולם מיליוני כופרים‪,‬‬ ‫והעקרבים? עדיף לסבול שם את הסבל הקטן מלברוח לסבל הגדול‪.‬‬ ‫ביניהם חכמים ומדענים‪ .‬אם הם יכולים‪ ,‬גם אני יכול‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬אמר‪ ,‬לבחור ישיבה בשעת משבר‪ :‬זכור מאין באת‪ .‬אתה בגן‬ ‫יש לי שאלה אחת אליהם‪ .‬כשפגש הגאון רבי יצחק שלמה זילברמן‬ ‫עדן‪ ,‬בתורה‪ ,‬בתפילה‪ ,‬בשיחות מוסר‪ .‬ולאן תלך? לרחוב שבו איש‬ ‫את רבי אורי זוהר זצ"ל‪ ,‬שהיה אז כופר גמור‪ ,‬הציג לפניו שאלה‪:‬‬ ‫את רעהו חיים בלעו‪ ,‬והכל ריק וחלול‪.‬‬ ‫"אם אוכיח לך את האמת‪ ,‬תלך אחריה?"‬ ‫וזו גם קריאתו הנצחית של הקב"ה לכל נשמה‪ ,‬חלק אלוק ממעל‬ ‫"אני צריך הוכחה של ‪ 100‬אחוז"‪ ,‬ענה‪.‬‬ ‫החצובה מתחת כיסא הכבוד‪ :‬אי מזה באת‪ ,‬ואנה תלכי?‬ ‫"ואם תהיה לך הוכחה כזו‪ ,‬תלך אחרי האמת?"‬ ‫('נחל אליהו')‬ ‫"ודאי‪ .‬אם יש אמת כזו‪ ,‬אקיים את המטרה שבשבילה ירדתי לעולם"‪.‬‬ ‫| ‪27‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫הרב אברהם פוקס‬ ‫כשנודע לו שהלה ספר במקצועו‪ ,‬ניגש אליו רבנו ואמר לו‪ :‬בטוח אני‬ ‫שאיש כמותו בודאי סוגר את חנותו בשבת קודש‪ ,‬אבל ברצוני לשואלו‪,‬‬ ‫מה הוא עושה כאשר בא לפניו יהודי בימות החול ומבקש לגלח את זקנו?‬ ‫"וַ ֲאבָ ְרכָ ה ְמבָ ְרכֶ יָך" (בראשית י"ב‪ ,‬ג')‬ ‫בספר 'מאיר עיני ישראל' הובא סיפורו של הגאון רבי יקותיאל זלמן‬ ‫הלוי לויטס זצ"ל‪ ,‬אב"ד לונקובה שבליטא‪ :‬בעת לומדי בוילנא‪ ,‬בערך‬ ‫בשנת תר"ס‪ ,‬הייתי נכנס בבית אחד מנכבדי שניפישוק הסמוכה לוילנא‪,‬‬ ‫שהיה מנין קבוע מתקיים בביתו‪ .‬מרנא החפץ חיים‪ ,‬שבאותם ימים‬ ‫עשה אף הוא בוילנא לצורך הדפסת ספריו‪ ,‬והתאכסן בבית אחיו שהיה‬ ‫סמוך לבית הנכבד הנ"ל‪ ,‬היה מגיע אף הוא להתפלל במנין זה הקרוב‬ ‫לבית אחיו‪.‬‬ ‫בימים בהם התפלל אתנו הח"ח במנין זה‪ ,‬שמתי לב כי מתבונן הוא היטב‬ ‫ועוקב אחר דרכו ותכונתו של איש צעיר אחד‪ ,‬שנמנה על המתפללים‬ ‫הקבועים במנין הזה בימות החול וכן בשבתות‪ ,‬וחקר הח"ח אחריו מה‬ ‫טיבו ומהם מעשיו‪ .‬כשנודע לו שהלה ספר במקצועו‪ ,‬ניגש אליו רבנו‬ ‫ואמר לו‪ :‬בטוח אני שאיש כמותו בודאי סוגר את חנותו בשבת קודש‪,‬‬ ‫ה'סטייפלער' זצ"ל ביתו היה לתל תלפיות‪ ,‬והמונים החלו פוקדים‬ ‫אבל ברצוני לשואלו‪ ,‬מה הוא עושה כאשר בא לפניו יהודי בימות החול‬ ‫את מעונו לברכה ולעצה‪ .‬לצד גדלותו בתורה‪ ,‬נודע שמו בכל רחבי‬ ‫ומבקש לגלח את זקנו‪ ,‬האם מגלח אתה את זקנו בתער או רק במכונה?‬ ‫תבל כאיש קדוש‪ ,‬בעל רוח הקודש ופועל ישועות‪ ,‬וזרם הפונים אליו‬ ‫השיב לו הלה‪ :‬רבי‪ ,‬הלא פרנסתי תלויה בזה‪ ,‬ואם לא אגלח כבקשתם‬ ‫הלך וגדל‪ ,‬מאחר שנודע כי עצותיו הריהן כדבר האורים ותומים‪,‬‬ ‫לא יהיה לי אף לחם צר! אז הניח רבנו את ידיו על ראשו ובירכו בברכת‬ ‫וברכותיו – בבחינת 'צדיק גוזר‪ ,‬והקב"ה מקיים'‪ .‬הוא עצמו התבטא‬ ‫כהנים‪ .‬ואחרי שנתן לו הלה תקיעת כף שלא יגלח עוד לעולם בתער‬ ‫פעם‪" :‬אני איש זקן מאוד‪ ,‬וברכותי באות מכל הלב‪ ,‬בהיותי רוצה‬ ‫אלא רק במכונה‪ ,‬הוסיף רבנו לברכו בהצלחת עסקו‪ .‬לא עברו ימים‬ ‫בכל לבי בטובת זולתי‪ .‬אולי משום כך מועילות ברכותי"‪.‬‬ ‫מרובים והאיש הזה הצליח מאוד‪ ,‬עשה חיל ועושר רב‪ ,‬וקנה בית בפרבר‬ ‫הוא לא הבין כלל לשם מה באים הציבור לקבל את ברכותיו‪ ,‬ואף‬ ‫שניפישוק‪ .‬שמו יצא לתהלה בתור אומן במקצועו‪ ,‬ורבים באו אליו לגלח‬ ‫הביע את פליאתו על כך‪" .‬אולי תוכלו לומר לי מה פשעי ומה‬ ‫את זקנם – גם מקצות העיר – דוקא במכונה! ברכת צדיק התקיימה‪.‬‬ ‫חטאתי‪ ,‬שבאים אלי כל היום וכל הלילה לבקש ברכות?"‪ ,‬שאל כמה‬ ‫וכמה פעמים‪...‬‬ ‫פעם השיב לו רבי משה מרדכי שולזינגר כי הבאים עושים זאת על‬ ‫השיב על כך הסטייפלער וסיפר‪:‬‬ ‫פי מאמר חז"ל‪ ,‬שמי שיש לו חולה בביתו ילך אצל חכם שיבקש עליו‬ ‫בביאליסטוק היה משוגע בשם מיכאל‬ ‫רחמים‪ .‬והוא שאל‪" :‬ומי אמר שאני הוא החכם שאליו מתכוונים‬ ‫וחשב את עצמו למיכאל המלאך‪ .‬ילדי‬ ‫חז"ל בדבריהם?"‬ ‫העיר היו מתגרים בו‪ ,‬ואומרים לו שוב‬ ‫השיב על כך הסטייפלער וסיפר‪ :‬בביאליסטוק היה משוגע בשם‬ ‫מיכאל‪ .‬דעתו של הלה נטרפה עליו לגמרי‪ ,‬והוא חשב את עצמו‬ ‫ושוב כי הוא איננו מיכאל המלאך‪ ,‬אך היה‬ ‫למיכאל המלאך‪ .‬ילדי העיר היו מתגרים בו‪ ,‬ואומרים לו שוב ושוב‬ ‫פותח בפניהם את התנ"ך‪ ,‬ומראה להם‬ ‫"וַ ֲאבָ ְרכָ ה ְמבָ ְרכֶ יָך" (בראשית י"ב‪ ,‬ג')‬ ‫כי הוא איננו מיכאל המלאך‪ ,‬אך הוא לא ויתר להם – הוא היה פותח‬ ‫בפניהם את התנ"ך‪ ,‬ומראה להם את האמור בספר דניאל על אודות‬ ‫בספר 'בית אמי' מסופר כי בעשרות שנותיו האחרונות של מרן‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 28‬‬ ‫לאף אדם‪ ,‬בין יהודי ובין גוי"‪ .‬בית המשפט ביטל את התביעה וזיכה‬ ‫מיכאל המלאך‪' .‬רואים אתם?' אמר‪' ,‬בתנ"ך כתוב שאני מיכאל‬ ‫את הצדיק מכל וכל‪.‬‬ ‫המלאך!'‪ .‬הילדים הוסיפו ללעוג לו‪' :‬אמנם כתוב כי יש מלאך‬ ‫ששמו מיכאל‪ ,‬אך לא נאמר כי אתה הוא זה!'‪ ...‬אולם מיכאל צעק‬ ‫עליהם בחרונו‪' :‬כופרים אתם‪ ,‬והלוא כך כתוב בתורה!'‪ .‬הילדים‬ ‫הוא אמר לפקיד דברים נוקבים להעיק על‬ ‫היו ממשיכים בהתגרויותיהם‪ ,‬ומיכאל היה ממשיך בשיגעונו‪:‬‬ ‫מצפונו היהודי‪ ,‬עד שהלה ויתר והעמיס‬ ‫'אפיקורסים! אני מיכאל המלאך‪ ,‬ככתוב בספר דניאל!'‪.‬‬ ‫את שתי המזוודות‪ ...‬כך סודר הענין‪ ,‬אמרו‬ ‫הסטייפלער סיים את הסיפור והסביר בענוותנותו‪" :‬כשיגעונו של‬ ‫אותו מיכאל לייחס לעצמו את דברי דניאל‪ ,‬כך שיגעון הוא לומר כי‬ ‫שלום ועלו למטוס‪ ...‬באמצע הטיסה היה‬ ‫אני הוא החכם שעליו דיברו חז"ל"‪...‬‬ ‫זה‪ .‬הסטודנט ניגש אל אבא‪ ,‬נעמד מולו‬ ‫מתוך הערצה והפליט ארבע מלים נרגשות‪:‬‬ ‫"וְ ַאנְ ֵשׁי ְסדֹם ָר ִעים וְ ַח ָּט ִאים" (בראשית י"ג‪ ,‬י"ג)‬ ‫קמו עורכי העיתון והגישו תביעה משפטית‬ ‫בביטאון 'אספקלריא' הביא הרב אברהם מרדכי יוסף מרקסון‪ ,‬רב‬ ‫נגד הצדיק מצאנז‪ ,‬שישלם פיצויים‬ ‫ומו"צ באשדוד ומח"ס 'סימני המצוות' ושאר ספרים‪ ,‬את מה שסיפר‬ ‫לצייר‪ ,‬בהיותם בטוחים שהראבינער‬ ‫הגה"ח רמ"י הלוי קנר שליט"א‪ :‬פעם נסע אבי ז"ל לארץ ישראל דרך‬ ‫עושה הנפלאות קילל והעניש את‬ ‫רומא שבאיטליה‪ .‬בנמל התעופה עמדו בתור סטודנטים יהודים‪,‬‬ ‫תינוקות שנשבו‪ ,‬שלמדו רפואה בעיר גֶ נואה‪ .‬מזוודת סטודנט‬ ‫הצייר ולכן הצייר לקה בשיתוק‪.‬‬ ‫"ּומ ַקּלֶ לְ ָך ָאאֹר" (בראשית י"ב‪ ,‬ג')‬ ‫ְ‬ ‫אחד היתה כבדה מדי‪ ,‬ופקיד 'אל‪-‬על' תבע אותו שישלם על עודף‬ ‫המשקל‪ .‬אבי ז"ל‪ ,‬שעמד אחריו בתור‪ ,‬הבחין בזה ומיד הציע לפקיד‬ ‫בספר 'דברים ערבים – צאנז' מסופר כי הצדיק מצאנז בעל ה'דברי‬ ‫שיצרף את מזוודתו הקלה – בין שניהם לא יעלה המשקל על המותר‬ ‫חיים' זי"ע היה מפורסם בעולם בתור איש מופת ופועל ישועות‪,‬‬ ‫– כדי למנוע את התשלום של אותו נוסע צעיר‪.‬‬ ‫ועם כל זה לא היתה עוד שום תמונה מדמות דיוקנו‪ .‬החליטו‬ ‫הפקיד סירב‪ ,‬ואבי יצא מגדרו והתעקש‪ .‬חרה לו שכך מתנהג יהודי‬ ‫עורכי העיתון הפולני 'כווילא' מלעמבערג לשלוח צייר אומן ידוע‬ ‫כלפי יהודי‪ .‬על כגון זה הרי אמרו ש'כופין על מידת סדום'‪...‬‬ ‫לצאנז‪ ,‬כדי לצייר את דמות דיוקנו של הראבינער [‪-‬הרב] הדגול‬ ‫הוא אמר לפקיד דברים נוקבים להעיק על מצפונו היהודי‪ ,‬עד‬ ‫העושה נפלאות‪.‬‬ ‫שהלה ויתר והעמיס את שתי המזוודות‪ ...‬כך סודר הענין‪ ,‬אמרו‬ ‫בהגיעו לצאנז‪ ,‬השיג הצייר לעצמו דירה מול חצר קדשו של ה'דברי‬ ‫שלום ועלו למטוס‪ ...‬באמצע הטיסה היה זה‪ .‬הסטודנט ניגש אל‬ ‫חיים'‪ ,‬על מנת לנצל את ההזדמנות כאשר הרבי יוצא ללכת למקוה‬ ‫אבא‪ ,‬נעמד מולו מתוך הערצה והפליט ארבע מלים נרגשות‪" :‬אולי‬ ‫או לבית המדרש‪ ,‬כדי לשרטט קמעא קמעא קוים מדמות דיוקנו‪.‬‬ ‫יש לך תפילין‪ "?...‬מעצמו בא הסטודנט‪ ,‬מעצמו התעורר‪ .‬הוא ראה‬ ‫ברם‪ ,‬לאחר שכבר הצליח בדרך זו לצייר את חצי פניו של הצדיק‪,‬‬ ‫התנהגות יהודית אצילה‪ .‬אדם זר לו רב את ריבו והתמסר להיטיב‬ ‫לקה הצייר בשיתוק‪.‬‬ ‫לו‪ ,‬להגן עליו‪ ,‬לחסוך לו הוצאות מיותרות‪ ,‬בגלל שהיה אכפת לו על‬ ‫קמו עורכי העיתון והגישו תביעה משפטית נגד הצדיק מצאנז‪,‬‬ ‫יהודי אחר‪ .‬בטבעיות עשה זאת‪ ,‬לא ציפה אף לתודה והלך לדרכו‬ ‫שישלם פיצויים לצייר‪ ,‬בהיותם בטוחים שהראבינער עושה‬ ‫מבלי להוסיף דבר‪...‬‬ ‫הנפלאות קילל והעניש את הצייר ולכן הצייר לקה בשיתוק‪.‬‬ ‫כפי הנראה פעל עליו הדבר נפשית‪ .‬המטוס המריא ואף הסטודנט‬ ‫במקרה היה הרבי אז חולה‪ ,‬ולא היה יכול להופיע בעצמו בבית‬ ‫התרומם‪ .‬הוא הבין שיש משהו גבוה מעולמו‪ .‬הוא עבר בין שורות‬ ‫המשפט‪ ,‬ולכן שלחו את כתב האישום אליו הביתה ודרשו ממנו‬ ‫הנוסעים וחיפש את אבא‪ .‬הוא רצה להעיף מבט על יהודי שורשי‪,‬‬ ‫תשובה‪ .‬שלח הרבי את משמשו הנאמן ר' רפאל צימעטבוים‪ ,‬שהיה‬ ‫להביע לו הוקרה ולהתקשר בארבע מלים יהודיות אלה‪" :‬אולי יש לך‬ ‫מפורסם בשם 'דער הויכער רפאל' [‪-‬רפאל הגבוה]‪ ,‬לבית המשפט‪,‬‬ ‫תפילין?" מבלי שנרמז לו על כך אף במלה‪...‬‬ ‫וציוה עליו למסור בשמו את דברי התשובה הבאים‪:‬‬ ‫ישראל אשר בך אתפאר‪...‬‬ ‫"מאז עומדי על דעתי‪ ,‬השתדלתי בכל יכולתי לא לעשות שום רעה‬ ‫ללמוד במתינות‪ ,‬ביסודיות ובעיון קל‬ ‫'עמוד היומי' ‪ -‬ללמוד בקצב שלך ולדעת את הש"ס עם עיקרי המפרשים‬ ‫| ‪29‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫דף היומי בהלכה‬ ‫נושאי הלימוד ב׳דף היומי בהלכה׳ ובפרשת השבוע‬ ‫מדוע לובשים טלית ותפילין בשחרית?‬ ‫ובאיזה מקרה צריך להניח תפילין במנחה?‬ ‫בפרשת השבוע מסופר על מלחמת אברהם אבינו ע"ה עם ארבעת המלכים‪,‬‬ ‫שלאחריה ביקש מלך סדום להעניק את כל רכוש ממלכתו לאברהם אבינו‪,‬‬ ‫"ה ִרמ ִֹתי יָ ִדי ֶאל יְ יָ ֵאל ֶעלְ יֹון קֹנֵ ה ָׁש ַמיִ ם וָ ָא ֶרץ‪ִ ,‬אם‬ ‫ואברהם אבינו השיבו‪ֲ :‬‬ ‫ִמחּוט וְ ַעד ְׂשרֹוְך נַ ַעל וְ ִאם ֶא ַּקח ִמּכָ ל ֲא ֶׁשר לָ ְך"‪ .‬ומפרש ה'משך חכמה'‪" :‬כוחי‬ ‫וגבורתי במלחמה איננו מסיבתי לא מחכמתי ולא מגבורתי חלילה‪ ,‬רק לה'‬ ‫קונה שמים וארץ‪ ,‬ולכן מה לי לשלל שלך‪ ,‬ואם אהנה‪ ,‬הוא כנהנה מקדשי‬ ‫גבוה"‪ .‬ואמרו חז"ל‪ ,‬שבשכר שאמר אברהם אבינו "אם מחוט ועד שרוך‬ ‫נעל"‪ ,‬זכו בניו לשתי מצוות – לחוט של תכלת‪ ,‬ורצועה של תפילין‪ .‬וכותב על‬ ‫כך ה'משך חכמה'‪" :‬ויתכן שמשום זה כל ישראל מלובשים בתפילין וטלית‬ ‫גדול בתפילת שחרית‪ ,‬שאברהם ִּת ְּקנָ ּה"‪.‬‬ ‫ואכן כך מנהג ישראל מדורי דורות‪ ,‬ללבוש טלית גדול ותפילין בשעת תפילת שחרית‪ .‬ובשעת קריאת שמע של שחרית חובה ֵיתרה יש בדבר‪,‬‬ ‫וכפי שאמרו חז"ל שהקורא קריאת שמע של שחרית ללא תפילין הריהו כמעיד עדות שקר בעצמו‪ ,‬ופירשו הראשונים שכיון שהוא אומר‬ ‫"וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך"‪ ,‬וכביכול מעיד בכך שהוא מקיים את המצוה‪ ,‬ובפועל אינו מקיימּה עתה‪ ,‬הריהו כמעיד עדות‬ ‫שקר על עצמו‪ .‬וכך אמרו גם ביחס ללבישת ציצית בשעת קריאת שמע‪ ,‬שאומרים בה "ועשו להם ציצית"‪ ,‬ועל כן מי שאינו לובש ציצית‬ ‫בשעת קריאת שמע‪ ,‬כאילו מעיד עדות שקר‪ .‬וכך נפסק בשולחן ערוך במספר מקומות‪ ,‬שכל אדם צריך שיהיו עליו ציצית ותפילין בשעת‬ ‫קריאת שמע ותפילת שחרית‪ .‬אולם‪ ,‬אם קיים ספק שמא יחלוף זמן קריאת שמע‪ ,‬או זמן תפילה‪ ,‬עד שיניח תפילין או ילבש את הציצית‪,‬‬ ‫יקרא בלעדיהן‪ ,‬כי אין דבר זה דוחה את קיום המצוה‪ .‬וכן אם מסיבה כלשהי אינו יכול להתעטף בטלית ובתפילין בבוקר‪ ,‬כגון שאינן ברשותו‬ ‫– יקרא קריאת שמע ויתפלל בלעדיהן‪ ,‬ולא אמרו שנחשב כמעיד עדות שקר אלא כשעושה כן בזדון‪ ,‬ולא כשהוא אנוס בדבר‪.‬‬ ‫ונחלקו הפוסקים בנוגע למי שקורא קריאת שמע לפני 'סוף זמן קריאת שמע' הראשון‪ ,‬ובכוונתו לקוראה עם ברכותיה לפני סוף הזמן השני –‬ ‫האם צריך להניח תפילין למשך הקריאה הראשונה‪ .‬ומי שקרא קריאת שמע ללא תפילין – כשיניח תפילין בהמשך היום‪ ,‬יקרא עמהן קריאת‬ ‫שמע‪ ,‬או פרשה אחרת מהתורה‪ ,‬או איזה מזמור תהלים‪ .‬ואם שכח להתפלל שחרית‪ ,‬ומתפלל שתי תפילות במנחה – אחת למנחה ואחת‬ ‫לתשלומי שחרית ‪ -‬ראוי שיניח תפילין בשעת תפילות אלו‪ ,‬כיון שלא זכה להתפלל שחרית עם תפילין‪.‬‬ ‫[שו"ע או"ח כה‪ ,‬ד‪ ,‬ומשנ"ב יד‪ .‬שו"ע או"ח לז‪ ,‬ב‪ .‬משנ"ב כד‪ ,‬ג; מו‪ ,‬לג; ו־סו‪ ,‬מ; בו"מ דרשו‪ ,‬נח‪ ,7 ,‬ו־סו‪]32 ,‬‬ ‫האם מותר להשרות מאכל במים בכלי שבלוע בו איסור?‬ ‫ובמה שונֶ ה דינו של דג ה'הערינג' מכל מאכל מלוח אחר?‬ ‫מאכל שהושרה במים או בנוזל אחר במשך עשרים וארבע שעות‪ ,‬נקרא 'כבוש'‪,‬‬ ‫וכבישה דינּה כבישול; ולכן‪ ,‬מאכל שהושרה יחד עם מאכל של איסור‪ ,‬הריהו‬ ‫בטל בהתאם לכללי דין‬ ‫נאסר באכילה‪ ,‬אלא אם כן טעם האיסור שנבלע בו ֵ‬ ‫ה'ביטול'‪ .‬אולם‪ ,‬מאכל שהושרה בכלי נקי שבלוע בו טעם איסור‪ ,‬אינו נאסר‪.‬‬ ‫וטעם הדבר‪ ,‬משום שאם הכלי אינו 'בן יומו'‪ ,‬כלומר‪ ,‬שכבר חלפו עשרים וארבע‬ ‫שעות מאז שנבלע בו טעם האיסור – בדרך כלל הטעם נחשב לטעם 'פגום'‪,‬‬ ‫שאין בכוחו לאסור‪ .‬ואף אם הכלי בן יומו‪ ,‬בדיעבד המאכל מותר‪ ,‬מפני שתהליך‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו'–קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫‪| 30‬‬ ‫פליטת הטעם באמצעו הכבישה נשלם רק בתום עשרים וארבע השעות‪ ,‬ובשעה זו כבר 'נפגם' טעם האיסור‪ ,‬שהרי כבר חלפו למעלה‬ ‫מעשרים וארבע שעות מאז שנבלע בכלי‪[ .‬אך יש אומרים שכלי שיש בו נוזל‪ ,‬הטעם הבלוע בו נשמר לאורך זמן‪ ,‬ואינו נפגם]‪ .‬ולכתחילה‪ ,‬אין‬ ‫להשרות מאכל בכלי שבלוע בו איסור‪ ,‬אף כשאינו בן יומו‪.‬‬ ‫והנחת מאכל בכלי שבלוע בו איסור‪ ,‬ללא השרייה בנוזל – מותרת לכתחילה‪ ,‬ואף אם יש על גביו מעט לחות‪ .‬אולם‪ ,‬מאכל מלוח שיש על גביו‬ ‫מעט לחּות‪ ,‬לכתחילה אין להניחו בכלי שבלוע בו איסור; ואף כשאין על גביו לחות‪ ,‬רצוי להימנע מלהניחו בכלי שבלוע בו איסור‪ ,‬מאחר וקיים‬ ‫חשש להפלטת טעם כלשהו מהכלי בכוח המלח‪ .‬אולם‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬אנו נוקטים שאין בכוחו של המלח להפליט טעם הבלוע בכלי‪ ,‬והמאכל מותר‬ ‫באכילה‪ .‬מאידך‪ ,‬פעמים שמליחותו של המאכל ָאכֵ ן גורמת לאוסרו באכילה; והיינו‪ ,‬כאשר מאכל שנמלח בכמות גדולה של מלח מושרה‬ ‫בתוך נוזל בכלי שבלוע בו איסור ואינו 'בן יומו'; שאז המלח גורם להשבחת הטעם הנפלט מהכלי‪ ,‬והוא אינו נחשב ל'פגום'‪ ,‬וממילא דין הכלי‬ ‫לׁשם אחסון ממושך‪.‬‬‫כבן יומו‪[ ,‬ראה לעיל]‪ .‬והדוגמה שנתנו הפוסקים לכמּות המלח המדוברת‪ ,‬היא – כמּות מלח המשמשת למליחת בשר ֵ‬ ‫ומאכל מלוח המונח בכלי שבלוע בו איסור‪ ,‬ומחמת מליחותו נוצר ציר מלוח שהוא מושרה בתוכו – יש אומרים שמחמת עוצמתו של ציר זה‬ ‫נחשבת ההשרייה ככבישה אף כשהמאכל הושרה בתוכו לזמן קצר בלבד [ראה במקורות]; כך שאם הכלי 'בן יומו'‪ ,‬או שהמאכל נמלח בכמות‬ ‫גדולה של מלח‪ ,‬שאז הטעם הבלוע בכלי אינו נחשב לפגום‪ ,‬כאמור לעיל – המאכל נאסר‪ .‬אולם‪ ,‬יש אומרים שהציר הנוצר מהמלח אינו חזק‬ ‫יותר מהמלח עצמו‪ ,‬שאין בכוחו להפליט טעם מהכלי‪ ,‬ולכן דין הציר כדין כל נוזל אחר‪ ,‬שאין בכוחו להפליט טעם מהכלי אלא לאחר עשרים‬ ‫וארבע שעות‪ .‬ובמקרה שהדבר כרוך בהפסד [משמעותי]‪ ,‬ניתן להקל‪ .‬ואם המאכל המלוח מושרה במים ובציר יחד‪ ,‬המים מבטלים את כוח‬ ‫הציר‪ ,‬ולכל הדעות אין הכבישה נחשבת כבישול אלא לאחר עשרים וארבע שעות; אולם‪ ,‬בדג 'הערינג'‪ ,‬שמליחותו חזקה במיוחד‪ ,‬יתכן שאין‬ ‫בכוח המים לבטל את כוח הציר היוצא ממנו‪.‬‬ ‫[שו"ע תמז‪ ,‬ה‪ ,‬משנ"ב לט ו־מב‪ ,‬שעה"צ מא‪ ,‬מד ו־מז‪ ,‬וביה"ל ד"ה השרויים; בו"מ דרשו‪ 68 ,67 ,63 ,62 ,‬ו־‪ ,74‬וראה שם‪]69 ,‬‬ ‫מדוע אין תעניות בה"ב לאחר חנוכה?‬ ‫ומה הקשר בין מזג האוויר לתעניות בה"ב?‬ ‫בתקופה זו‪ ,‬יש שמתענים‪ ,‬ויש שאומרים סליחות‪ ,‬בשלושה ימים‪ :‬שני‬ ‫וחמישי ושני‪ ,‬בזה אחר זה; ובקיצור‪' :‬בה"ב'‪ .‬סדרי תעניות וסליחות אלו‬ ‫מתקיימים הן בתחילת חודש חשוון‪ ,‬לאחר חג הסוכות‪ ,‬והן בתחילת חודש‬ ‫אייר‪ ,‬לאחר חג הפסח‪ .‬מטרת התעניות היא לכפר על חטאים אפשריים‬ ‫שנגרמו מרוב המשתה והשמחה היתירה בימים הרבים של המועד‬ ‫שלפניהן‪ ,‬אשר מלבד החובה שבקיומם [של המשתה והשמחה] בימים‬ ‫אלו‪ ,‬יש גם פנאי להרבות בהם משום שהמון העם אינו טרוד במלאכתו‪.‬‬ ‫וכתב הלבוש‪ ,‬שלפיכך לא תיקנו סדר זה לאחר ימי החנוכה‪ ,‬משום שבימים אלו אין המשתה והשמחה חובה‪ ,‬וגם העם טרוד במלאכתו‪ ,‬ואינם‬ ‫נוהגים בהם בשמחה יתירה‪.‬‬ ‫והלבוש מוסיף‪ ,‬שיש שנתנו טעם נוסף לתעניות אלו שבתחילת החורף ובתחילת הקיץ – מחמת השינויים במזג האוויר; כלומר‪ ,‬התעניות נועדו‬ ‫לזְ כּות להינצל מפגעי השינויים במזג האוויר‪ .‬ובאליה רבה כתב שיש אומרים שתעניות אלו הן כדי לזכות להצלחה בענייני התבואה‪ :‬בחשוון‬ ‫– הגשמים‪ ,‬ובאייר – הקציר‪.‬‬ ‫[שו"ע תצב‪ ,‬א‪ ,‬לבוש א‪ ,‬א"ר ב‪ ,‬ומשנ"ב א; בו"מ דרשו‪]1 ,‬‬ ‫לחיות כמו יהודי‬ ‫קביעות בלימוד יומיומי ב'משנה ברורה' במסגרת 'הדף היומי בהלכה' ‪ -‬ללמוד לחיות כיהודי‬ ‫אלפי שיעורים מתקיימים מדי יום בפריסה ארצית‪ ,‬לפרטים והצטרפות גש לעמדות 'נדרים פלוס'‬ ‫| ‪31‬‬ ‫ז"פ ךל ךל תשרפ | יו"ל ע"י 'דרשו' ‪ -‬קרן עולמית לחיזוק ועידוד לימוד התורה | ‪dirshu@dirshu.co.il | 02-560-9000‬‬ ‫נפרדים‬ ‫מהסוכה‬ ‫רבבות לומדי 'עמוד היומי'‬ ‫מתחילים בלימוד מסכת סוכה‬ ‫וממשיכים את רוממות ימי החג‬ ‫בקביעות יומית של לימוד‬ ‫וקנין התורה‬ ‫מתחילים אי״ה ביום שני ח' חשון תשפ"ז‬ ‫להצטרפות 'דרשו' ‪02-5609000‬‬ ‫‫העלון מופץ לזיכוי הרבים‪ ,‬אנא הימנעו מקריאה בשעת התפילה וקריאת התור ‬ה‬ ‫או בעמדות ׳נדרים פלוס׳‬ ‫דרשו | רח' הקבלן ‪ 45‬ירושלים | ‪ | 02-5609000‬לשאלות ופניות בכל נושא‪dirshu@dirshu.co.il :‬‬