פונעם רבינס הויף -ויזניץ · FINEM REBBES HOIF - VISHNITZ — לך לך (2026-10-19)

פרשת לך לך ה'תשפ"ז • שנה ז' גליון ה' (רפ"ב)
תוכן הענינים
בקודש פנימה אמרי קודש
יומא דהילולא רבה של מרן סבא קדישא מרוז'ין זיע"א המשך ימי השבוע פר' נח ...................................................ח
ג' מרחשון ה'תשפ"ז ............................................................יג שב"ק פר' נח בצל הקודש .....................................................ח
ליל שב"ק פר' נח אחר התפילה ...........................................ד ימי השבוע פר' לך לך .............................................................י
Y
שהשמחה במעונם רעד"ר שב"ק פר' נח בעת עריכת השולחן ...........................ה
ברכת מזלא טבא לאנ"ש היקרים .........................................יא
מתנועותיו אפילו רפרוף העין הכל היה בלתי
לה' לבדו.
על הכתוב (משלי ד ,יח-יט) 'וארח צדיקים
כאור נגה וגו' ,דרך רשעים כאפלה' ,פירש אמרי קודש
זקני בעל ההילולא זיע"א ד"דרך" היא דרך
הכבושה לרבים ,רומז לעבודת השי"ת בתורה
ותפילה ,שהיא דרך הכבושה לרבים שבתורתם
ותפילתם רואים את אלוקותו ית'" ,אורח" אמרי קודש שהשמיע
זהו דרך שאינה סלולה ,הרמז לצדיק שעובד כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א
את השי"ת בכל צעד ושעל ,אפילו בדברים ביומא דהילולא רבה
הפשוטים ,ובכל תנועה מתנועותיו יש לו של מרן סבא קדישא מרוז'ין זיע"א
כוונה לשמו ית'. ג' מרחשון ה'תשפ"ז:
וזהו "ואורח צדיקים כאור נוגה" ,כי הצדיק
פו"א ,היום הוא יומא דהילולא של זקני
שכל הנהגתו היא בלתי לה' לבדו ,דרכו מאירה
הס"ק מרוז'ין זיע"א זכר צדיק וקדוש לברכה,
גם את הדברים הפשוטים כאור נוגה ,ולעומת
אשר העובדות שמספרים עליו ,על מה שראו
זאת מי שדרכו היא היפך הטוב ר"ל ,ויתכן
אצלו ,ועל מה שהרגישו אצלו ,הכל היה
שתורתו היא לקנתר ח"ו ,או כמאמרם ז"ל (יומא
חטיבה אחת של דבקות אלוקית ,זקני הס"ק
עב' ):לא זכה נעשית לו סם מיתה כו'' ,על זה
זיע"א אמר על עצמו שמאז ימי ילדותו כל
נאמר "דרך רשעים כאפילה".
אבריו רועדים מפחד הבורא ית' ,כל תנועה
והוא כדאיתא מזקני הרה"ק המגיד הגדול
א
את אפסיות גשמיות העולם הזה ,דהנחש ממעזריטש זיע"א (מגיד דבריו ליעקב ,יא) לבאר
הסית את חוה לאכול מעץ הדעת (בראשית ג ,ה) מאמרם ז"ל (כתובות ה' ).גדולים מעשה צדיקים
'כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם יותר ממעשה שמים וארץ' ,ד"מעשה שמים
כאלקים ידעי טוב ורע' ,והיינו שפיתה אותם וארץ" הוא "יש מאין" ,אך מעלה גדולה יותר
שאם יעברו ח"ו על רצון השי"ת ישיגו דברים הוא לעשות את ה"יש" ל"אין" ,לרומם את
שלא עלה בידם להשיג קודם לכן ,אולם לבסוף גשמיות העולם הזה לרוחניות ,וזהו עבודת
מה עלה בידם לאחר שנכשלו בחטא ,הם גם הצדיקים שלוקחים את ה"יש" -את כל הבריאה
עברו על ציווי השי"ת ר"ל ,וגם לא השיגו מה הגשמית ,כל מה שנעשה תחת השמש ונראה
שרצו להשיג ,ולא עוד אלא שנפלו ממדרגתם כ"יש" ,ומבטלים הכל לגמרי להשי"ת ועושים
הקודמת. מזה "אין" ,כשכל עבודתם וכוונתם הוא שהכל
ויש לדעת שכפי שהיה בחטא הראשון כן יהיה בלתי לה' לבדו ,רק למען כבוד שמו ית'
הוא תמיד ,דהנחש הוא היצה"ר מפתה את ולמען שמו באהבה ,ומאחר שהם מרוממים
האדם ומראה לו שלגשמיות העולם הזה יש את כל הבריאה כולה עד שה"יש" נעשה "אין"
קנין ואחיזה כלשהי ,ומסיתו שאם ילך אחר -א שטיק געטליכקייט ,לכן מעשיהם גדולים
הבלי העולם הזה יערב לו הדבר ויהנה מזה, עוד יותר ממעשה שמים וארץ.
ואם האדם אכן אינו מתעצם כנגד היצה"ר ואם אמנם זהו מדרגה גבוהה מאד,
אלא הולך אחר פיתויו ,יראה בעצמו איך אך מתבקש מכל יהודי שבאפס מה ישיג
רגע אחד לאחר שקיים עצת היצה"ר כבר לא זאת ,וכדאיתא ביושר דברי אמת (הקונטרס
נשאר מאומה מכל מה שהסיתו ,ומכל ההנאה הראשון ,יא) בשם הרה"ק רבי מנחם מענדיל
שדימה לקבל לא נשאר בידו כלום. מפרמישלאן זיע"א לפרש מ"ש (תהלים צ ,ג)
וכאשר האדם יתבונן יראה זאת לנגד עיניו, 'תשב אנוש עד דכא' ,דהשי"ת מביא אותנו
דכמו בשורש הראשון של כשלון חטא אדה"ר לשפלות העולם הזה לדכדוכה של נפש ,כי
זהו גם המציאות לעולם ,כי אליבא דאמת מחמת החומריות והגשמיות האדם כביכול
מתרחק מהשי"ת ,וכמאמרם ז"ל (תיקו"ז תי' ה'
ל"יש" של העולם הזה אין אחיזה וקיום ,ורק
הרוחניות שהוא ענין אלוקי נשאר אצלו לקנין יט ):שהמים התחתונים בוכים על כך שנתרחקו
נצחי ,ואדרבה ככל שיתקרב יותר להשי"ת כך מהשי"ת ,אכן כל זאת כדי לקיים "ותאמר שובו
גם בעניני גשמיות העוה"ז יוכל להתנהג כנכון. בני אדם" ,כי המתבקש מכל אחד מישראל
שיפשיט עצמו מהחומריות ,שיעזוב מעט את
זהו שאמר שלמה המלך ע"ה (קהלת א ,ב-ג) גשמיות העולם הזה וישוב ויתקרב להשי"ת.
'הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל
הבל ,מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת ויש להוסיף הרמז בזה בלשון הכתוב,
השמש' -אשר זה עתה בימי חג הסוכות דידוע ש"אנוש" מורה על המדרגה הפחותה,
ו"אדם" מורה על המדרגה הגבוהה (זוה"ק ח"ג
אמרנו מגילת קהלת -דהנה שלמה המלך
ע"ה הרי היה מלך על כל העולם כולו ,ובודאי מח ,).וזהו שפתח הכתוב "תשב אנוש עד דכא",
הוא זה שיכול לומר "הבל הבלים הכל הבל", את המדרגה הפשוטה כפי שיורד בה לעולם
כל הבריאה כולה ,כל מה שיש תחת השמש, הזה ,וכמ"ש (איוב יא ,יב) 'ועיר פרא אדם יולד',
אם משתמש בזה עבור החומריות והגשמיות והתפקיד המוטל עליו לתקן מעשיו ולזכך
אינו אלא הבל הבלים ,כי אין לזה קיום ואחיזה, עצמו עד שיתעלה למדרגת "אדם" ,וזהו
ומכל עניני העולם הזה לא נשאר אצל האדם "ותאמר שובו בני אדם" ,ע"ד 'אדמה לעליון',
מאומה. כשיתקדש ע"י תיקון המעשים.
אולם מה שלמעלה מן השמש -התורה הק' והנה אם כי אין לנו השגה בחטא אדה"ר ,אך
(עי' פירש"י שם) ,אם מנצל את כל חיי העולם הזה עכ"ז עלינו להתבונן וללמוד מפסוקי הפרשה
ב
תמיד להתבונן שרק דבר שהוא למעלה מן לדרך התורה ,מתוך כוונה נכונה של "שובו בני
השמש יש לו קיום. אדם" ,וכל מעשיו הגשמיים הם ע"ד "ואורח
וכפי העובדא שמספרים שהרה"ק רבי משה צדיקים כאור נוגה" ,והכל מאיר באור התורה
מסאווראן זיע"א הגיע לבקר בבית זקני הס"ק הק' ,אז יש למעשיו הגשמיים קיום וקנין לעד,
מרוז'ין זיע"א וסיפר לו שנזדמן לו להגיע לעיר וגם בעניני הגשמיות עצמם יכול להתנהג
אחת ותושבי העיר כיבדו אותו בכבוד גדול כראוי ,ויכול להשיג בזה התקשרות ודבקות
מאד ,והובילו אותו בעגלה רתומה לסוסים בהשי"ת ,ולהרגיש חיות גם בחיי העולם הזה.
ברוב כבוד ,וכדי שלא לקבל את הכבוד הגדול וכדאיתא עוד מבעל ההילולא זקני הס"ק
שכיבדוהו התחיל לחשוב בדעתו במה חולקין מרוז'ין זיע"א לבאר מאמרם ז"ל (ברכות לד):
לו כבוד בסוסים שהם בעלי חיים שפלים, 'מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים
והתבונן מה מעשיו של סוס ומה מאכלו ומה אינם עומדין' ,דלכאורה יש להבין איך יתכן
נעשה עמו לבסוף וכדו' ,עד שגעלה נפשו שצדיק מעיקרא ,צדיק גמור ,לא יוכל לעמוד
מאד ולא היה מסוגל לסבול את כל מה שעשו במקום שבעלי תשובה עומדים.
עבורו כדי לכבדו. ופירש כוונת דבריהם ז"ל דמ"ש "מקום
נענה זקני הס"ק זיע"א ואמר שאינו מבין שבעלי תשובה עומדין" הרמז למדרגת "שובו
מדוע צריכים להגיע למחשבה כזאת כדי בני אדם" ,צדיק במדרגה הגבוהה הזאת שכל
לעורר בנפשו שפלות הרוח ,משל למה הדבר מציאותו הוא דבקות והתקשרות בהשי"ת,
דומה לאחד משרי המלוכה שבתוקף תפקידו ובכל תנועה מתנועותיו ,ובכל עת ובכל רגע,
מנהל עיר הרחוקה מאד מארמון המלך, וגם כל מעשיו הגשמיים הכל אצלו הוא רק
ומחמת תפקידו הרם תושבי העיר חולקים לו בלתי לה' לבדו ,ואין שום דבר היוצא מגדר
כבוד גדול ,לימים הגיע המלך לבקר באותה הדבקות בהשי"ת ,ולכן "צדיקים גמורים"
העיר ,ויצא השר עם המלך לטייל ברחובות דהיינו אלו שעובדים את השי"ת רק במדרגה
העיר ,ומאחר שתושבי העיר לא הכירו את הפשוטה הם "אינם עומדים".
המלך כלל וכלל ,בכל מקום שראו את השר ואם כי זהו מדרגה גבוהה עד מאד ,אך עלינו
כיבדו אותו והשתחוו לפניו ,וכל אחד מבין ללמוד מזה שלכה"פ נעשה כל מעשינו בכוונה
את עוצם בשתו של השר שכשהוא עומד ליד רוחנית ,שהם יהיו יותר לשם שמים ,ולהוסיף
המלך מכבדים אותו ומתעלמים מכך שהמלך
מזלא טבא וגדיא יאה
הגליון השבוע נתנדב
ע"י
הרה"ח ר' שמואל קורשון הי"ו
לרגל השמחה השרויה במעונו באירוסי הבן
הבה"ח החתן דוד אהרן ני"ו
•
יהי רצון שיעלה הזיווג יפה יפה ויזכו לבנות בית נאמן
לתפארת כרם בית ישראל מתוך שפע ברכה והצלחה וכל מילי דמיטב
ג
השלישי בביאת גואל צדק במהרה בימינו, עומד כאן בכבודו ובעצמו.
Y
אמן. וכן הדבר כשיהודי חי תמיד בדבקות
והתקשרות להשי"ת ,ובכל עומד לנגדו "שויתי
ה' לנגדי תמיד" ,פשוט הדבר שאין שום דבר
בעולם שיש לו השפעה עליו ,ואין כח בעולם
אמרי קודש שהשמיע
שיביא אותו להתנשאות ,ולא יתכן שיחשבו
כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א בדעתו שאם מכבדים אותו במעט כבוד יביא
בליל שב"ק בראשית לאחר התפילה אותו לידי נסיון ,שהרי הוא עומד כעת לפני
על פתח הדאוין שטוב: המלך ,ומקיים "שויתי ה' לנגדי תמיד" ,א"כ
פו"א ,אלה תולדת נח נח (ו ,ט) .להלן נאמר הוא עצמו בטל לגמרי להשי"ת .ואכן עם דרך
בפרשתנו 'ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה' העבודה הזאת אשר אין לנו שום השגה בזה,
(ח ,ט) .ובזמירות (ליום שב"ק) 'יונה מצאה בו אפשר שכל מציאותו תהיה אך ורק בלתי לה'
מנוח' .וי"ל הביאור בכל זה בדרך רמז. לבדו ,ואפילו רפרוף עין הוא בלתי לה' לבדו,
וכל כוונה וכל מחשבה הוא בלתי לה' לבדו.
כבר הקשו רבים סתירת דבריהם ז"ל דבגמ'
(שבת קיח ):אמרו 'אלמלי משמרין ישראל שתי יעזור השי"ת הרי בעל ההילולא זקני הס"ק
שבתות כהלכתן ,מיד נגאלים כו'' ,ומאידך זיע"א אמר על מ"ש (ויקרא כו ,מב) 'וזכרתי את
אמרו חז"ל (ירושלמי תענית א ,א) 'אלמלי ישראל בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את
משמרין שבת אחת מיד הן נגאלין'. בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר' ,ד"את
בריתי אברהם" רומז לזקנו הרה"ק רבי בעריש
גם ידוע שביארו בזה דאמנם בזכות שמירת [המגיד הגדול ממעזריטש] זיע"א" ,את בריתי
שבת אחת זוכין לגאולה ,אך כדי לשמור שבת יצחק" רומז לזקנו הרה"ק רבי אברהם המלאך
אחת כנכון ,נדרש להקדים לזה הכנה במשך זיע"א ,ו"את בריתי יעקב" רומז לאביו הרה"ק
ששת ימי המעשה ,ולהכנה כנכון לימי השבוע הרבי ר' שלום הגדול מפראהבישט זיע"א,
נדרש להקדים השפעת הקדושה בשמירת ומ"ש "והארץ אזכור" רומז עליו ,ופירש זקני
יום שבת קודש ,דכאשר משמרים את יום הרה"ק אדמוה"ז זיע"א שהמכוון בזה הוא
שבת קודש כדבעי ,אפשר לערוך את העבודה שעל ידו אכן לא ישכח זכות האבות הק' ,אלא
המתבקשת בששת ימי המעשה כדבעי ,ואז היא תמשיך ותגן על כלל ישראל בכל הדורות.
אפשר לשמור את יום שבת קודש בתכלית
השלמות ,לכן נדרש שתי שבתות כדי להגיע וכפי שפירש עוד מ"ש (שבת נה' ).תמה זכות
לשמירת שבת אחת כראוי ,ובזכות זה זוכים אבות' ,דהוא מלשון תמימות ושלמות ,כי
לגאולה. זכות אבות עדיין תמה ושלמה ונמשכת הלאה
לדורות עולם.
ולפי"ז יש לרמז במ"ש בפרשתנו דהיונה
יצאה בפעם הראשונה מהתיבה "ולא מצאה יעזור השי"ת ביומא דהילולא של זקני הס"ק
היונה מנוח לכף רגלה" ,וחזרה לתיבה ושוב מרוז'ין זיע"א אשר עבודתו קיימת לעולם,
יצאה לשבעה ימים אחרים ואז מצאה מנוח, וכמאמרם ז"ל (חולין ז' ):צדיקים במיתתן
כמ"ש (שם ,י-יא) 'ויחל עוד שבעת ימים אחרים קרויים חיים ,כי הם דבוקים בחי החיים,
ויסף שלח את היונה מן התבה ,ותבא אליו ובפרט מדרגת קדושתו הנשגבה חי לעולם,
היונה לעת ערב וגו' וידע נח כי קלו המים מעל והקדושה שהשפיע לבני ישראל יש לזה קיום
הארץ'. לדורות עולם ,יעזור השי"ת שכולנו נתברך
בשפע ברכה והצלחה ,געזונט פרנסה נחת,
וי"ל הרמז בזה דכנסת ישראל נמשלה יעזור השי"ת שזכותו יגן עלינו ועל כל ישראל,
ליונה (שהש"ר א ,סה) ,ולכן בפעם הראשונה לא יעזור השי"ת שנזכה כבר בקרוב לבנין הבית
ד
לעולם ,בהכרח מדובר על מציאות כזאת שבני מצאה מנוח לכף רגלה ,הרמז לשבת הראשונה
העולם יחטאו כמו בדור המבול ר"ל ,ולכן יגיע שעדיין לא זכתה לשלמות השגת קדושת
להם גם עונש כמו בדור המבול ,וא"כ מה יועיל השבת ,אכן לאחר שבעה ימים נוספים "יונה
אות הברית של קשת בענן כדי למנוע מלהביא מצאה בו מנוח" ,כי בשבת השניה כבר זוכים
עוד מבול לעולם. להשיג קדושת יום שבת קודש בשלמות כנכון.
וי"ל דהנה איתא בזוה"ק (ח"א סז ):על מ"ש וזהו גם הרמז "אלה תולדות נח נח" ב'
(ישעיה נד ,ט) 'כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי פעמים ,כי רק בשבת השניה זוכים להשיג
מעבר מי נח עוד על הארץ וגו'' ,דהטעם שמי שלמות יום שבת קודש ,והנה בשבוע העעל"ט
המבול נקראו על שמו של נח ,כי היה לו הזכרנו מעלת "שבת בראשית" שהיא השבת
להתפלל על דורו ,ומאחר שלא התפלל עליהם הראשונה בשנה ,אכן כעת זוכים אנו כבר
ולא הציל אותם בתפילתו לכן נקרא המבול ל"שבת נח" ,ואפשר לזכות בשבת הזאת
"מי נח". לשלמות מנוחת יום שבת קודש כנכון.
Y
והתיקון לזה הוא תפילת משה רבנו ע"ה על גוט שבת
כלל ישראל ,כי הוא היה נשמת נח ,וזהו שאמר
לפני השי"ת (שמות לב ,לא-לב) 'וישב משה אל
ה' ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה
וגו' ,ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני אמרי קודש שהשמיע
נא מספרך אשר כתבת'" ,מחני" נוטריקון מי כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א
נח ,כי גם לאחר שכלל ישראל נכשלו בחטא בעת רעוא דרעוין שב"ק פר' בראשית
החמור ביותר ר"ל ,עמד משה רבנו ע"ה
העעל"ט בעת עריכת השולחן:
והתפלל עליהם.
ואפילו כשהשי"ת אמר לו (שם ,י) 'ועתה פו"א ,בפרשתנו נאמר (ו ,ט) 'אלה תולדות
הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך נח נח איש צדיק וגו'' ופירש"י 'יש מרבותינו
לגוי גדול' ,והיינו שכל כלל ישראל יהיו מזרעו, דורשים אותו לשבח ,כל שכן שאילו היה בדור
הוסיף לבקש להציל את כלל ישראל ,דזה צדיקים היה צדיק יותר ,ויש שדורשים אותו
גופא היה נסיון עבורו האם יספיק לו קיום כלל לגנאי ,לפי דורו היה צדיק ,ואילו היה בדורו
ישראל שיצא מזרעו ,או שיוסיף להתעקש של אברהם לא היה נחשב לכלום' (סנהדרין קח.).
ולהתפלל עבור כלל ישראל ,ולבקש מהשי"ת כבר הקשו רבים מדוע "יש שדורשים אותו
שלמרות שנכשלו בחטא החמור ביותר יהיה לגנאי" ,הרי נאמר עליו בתורה הק' "איש צדיק
להם קיום לדורות עולם ,ואכן משה רבנו ע"ה תמים".
מסר נפשו בתפילתו עבור כלל ישראל ,ובזה בהמשך הפרשה נאמר (ט ,ח-יג) 'ויאמר
תיקן מה שנח לא התפלל עבור דור המבול (עי' אלקים אל נח ואל בניו אתו לאמר ,ואני הנני
לקו"ת להאריז"ל פר' כי תשא). מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם
והוא כדאיתא בקדושת לוי (פר' נח ,ד"ה וגו' ,זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם
אלה תולדות) לבאר מה שפירש"י (ז ,ז) 'אף נח את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני
מקטני אמנה היה ,מאמין ואינו מאמין שיבא ובין הארץ' .ופירש"י 'ואני הנני ,מסכים אני
המבול ,ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים', עמך ,שהיה נח דואג לעסוק בפריה ורביה ,עד
דלכאורה יקשה דהרי נאמר עליו "איש צדיק שהבטיחו הקב"ה שלא לשחת העולם עוד ,וכן
תמים היה בדורותיו" ,ואיך יתכן לומר עליו עשה כו''.
"מקטני אמנה היה ,מאמין ואינו מאמין", ויש להבין דאם נח נתיירא שיבא שוב מבול
ופירש דבודאי נח האמין באמונה שלמה בדבר
ה
בזה פירש מ"ש "את קשתי נתתי בענן", ה' ,אך לא האמין בכח תפילתו שיכול להפוך
דבקשת יש שלושה גוונים הרומזים לאבות ולשנות את הגזירה ,ועל זה אמרו "מקטני
הק' אברהם יצחק ויעקב ,ובזה הראה השי"ת אמנה היה ,מאמין ואינו מאמין" ,כי לא האמין
שידעו כל בני העולם שיש כח בזכות מעשי כנכון בכוחה של תפילה לשנות את הגזירה.
התחתונים להגן מהעונש ,ובזכות מעשיהם והנה ידוע מאמר הבעש"ט הק' זיע"א
הטובים של בנ"א ומעשיהם הטובים של כלל (דגל מחנה אפרים פר' נח ,ד"ה ופתח התיבה) על
ישראל ,זוכים להגנה שלא יבוא עוד מבול ח"ו. מ"ש בפרשתנו (ו ,טז) 'צהר תעשה לתבה',
להאמור יש לבאר מ"ש "ויש שדורשים שיהודי צריך לראות שדיבורי התפילה יאירו,
אותו לגנאי" ,דבודאי היה "איש צדיק תמים" ובדרך זה פירש זקני הרה"ק המגיד הגדול
כפי שמעידה עליו התורה הק' ,אלא שהחסרון ממעזריטש זיע"א (קדושת לוי ,פירושי האגדות)
היה "בדורותיו" -כי דורו היה לקוי בכך שלא מ"ש בפרשתנו (ז ,א) 'בא אתה וכל ביתך אל
החשיבו את מעשיהם המשפיעים למעלה ,ולא התבה' ,הרמז לתיבות התפילה ,שישים האדם
הכיר בכח התפילה שאם יתפלל עבורם יכולה את כל כוחותיו בתיבות התורה והתפילה.
התפילה להציל אותם למרות שפל מצבם, ויש לבאר הענין שכל זה נרמז בפרשה זו,
ולכן "ואילו היה בדורו של אברהם לא היה כי בפסוקים אלו מבואר שנח הוצרך לבנות
נחשב לכלום" ,דידוע מאמרם ז"ל (בר"ר לט ,יד)
את התיבה ולהכנס לתוכה כדי להנצל בפועל
שאברהם אבינו ע"ה היה מגייר את האנשים, מהמבול ,וכל זאת מחמת החסרון ב"צוהר
ושרה אמנו ע"ה היתה מגיירת את הנשים, תעשה לתיבה" הרומז לעבודת התפילה כנכון.
והיינו שמסרו עצמם עבור בני דורם ,ולכן
"בדורו של אברהם" לא היה נחשב לכלום. וי"ל עוד הרמז בזה "צוהר תעשה לתיבה",
המתבקש מכל יהודי שידע כי דיבורי תפילתו
והנה לאחר המבול נאמר (ח ,א) 'ויזכר אלקים אכן מאירים בשמים ,כי השי"ת מתאוה
את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו לתפילתן של צדיקים (יבמות סד ,).ולכל תיבה
בתבה וגו'' ,ופירש"י 'ויזכור אלקים ,זה השם מתיבות התפילה שיהודי מתפלל יש כח גדול
מדת הדין הוא ,ונהפכה למדת רחמים על ידי ונשגב ,ויתבונן מזה שאם נח היה מתפלל על
תפלת הצדיקים'. דור המבול היתה תפילתו מתקבלת ,עד כמה
ולהמבואר י"ל דכשראה נח שעונש דור גדול כוחה של כל תפילה לפני השי"ת ,ולכן
המבול היה מדה כנגד מדה ,כדי ללמד עוצם יקיים בנפשו "צוהר תעשה לתיבה" ,ואכן
השפעת מעשי התחתונים למעלה ,ולדעת יאמין שדיבוריו מאירים ויש להם כח נשגב עד
שלכל פעולה של האדם בעולם הזה יש כח מאד.
להשפיע למעלה הן לטוב והן למוטב ,כבר וזהו דאיתא מהרה"ק המגיד מקאזניץ זיע"א
הבין גם את גדול כוחה של התפילה להשפיע (עי' עבודת ישראל פר' נח ,ד"ה את קשתי) שפגם
למעלה ,ואת עוצם כוחה להגן ולהציל מכל דור המבול היה שלא האמינו שהם פועלים
צרה. במעשיהם פעולה לטובה או להיפך ח"ו ,ולכן
וזהו שפירש"י "זה השם מדת הדין הוא, מדה כנגד מדה הענישם השי"ת בעונש המבול
ונהפכה למדת רחמים על ידי תפלת הצדיקים", שנמחה כל העולם בלי מדה וגבול ,כדי לרמז
דבכוחה של תפילת הצדיקים להפוך את מדת שיש חשיבות לכל מעשי התחתונים ,ואם כי
הדין לרחמים ,ומאחר שהתפלל נח להשי"ת, אין זה בכוחו של האדם להבין זאת ,אך כן הוא
מיד "ויזכור אלקים את נח וגו'" ,כי הגיע להכרה האמת ,שלכל פעולה ולכל מעשה שהאדם
בכוחה של תפילה ,ולהכרה שלמעשיהם של עושה ,וכ"ש לכל פעולה ולכל מעשה שיהודי
התחתונים יש השפעה וכח גדול למעלה. עושה ,יש כח גדול מאד לפעול פעולה גדולה
למעלה.
ו
תפילה להמתיק את הדין ,ומחמת זאת אכן ולפי האמור יובן כבר מ"ש "זאת אות הברית
לא יהיה שוב מבול על הארץ כי מדת הדין אשר אני נותן ביני וביניכם את קשתי נתתי
תתהפך לרחמים ,וזהו ההגנה של אות הברית בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ",
על כל העולם. דלאחר שכבר הגיעו להכרה בכוחה של תפילה,
יעזור השי"ת שנזכה כולנו לשפע ברכה ולעוצם השפעת מעשיהם למעלה ,גם כשיגיע
והצלחה ,געזונט פרנסה נחת ,יעזור השי"ת העולם ח"ו לשפל המצב ,כשיראו את אות
שנזכה בקרוב לבנין הבית השלישי בביאת הברית יתעוררו שצריכים להיטיב מעשיהם
מאחר שכבר נודע הדבר שיש לכל פעולה
Y
גואל צדק במהרה בימינו ,אמן.
השפעה למעלה ,ויתעצמו בתפילה להשי"ת
מתוך ההכרה בעוצם כוחה וחשיבותה של
[
ז
השטריימל לראש החתן ישראל אלימלך צלר
הי"ו בן הגאון רבי יוסף צלר שליט"א ראש
בקודש פנימה
ישיבתנו הק' לצעירים ,לתפילת מנחה ערב
שב"ק עבר לפני התיבה הר"ר אברהם מרדכי
לייב טורנהיים הי"ו ,אחר ההפסקה התפללו
'קבלת שבת' ומעריב כשלפני התיבה הר"ר
משה רוזנבלום הי"ו ,ל'בואי בשלום' יצא כבו"ק
מרן שליט"א לפתח ה'דאווין שטוב' ועודד
בידו לזמר בהתלהבות לקבל פני שבת מלכתא, יום רביעי פר' נח ג' מרחשון – יומא דהילולא
אחר רקד עם החתן הי"ו ובהמשך צירף את רבה של גאון מעוזנו מרן הסב"ק מרוז'ין זיע"א
המחותנים הי"ו .אחר התפילה יצא כבו"ק מרן
בכל תפילות היום יצא כבו"ק מרן שליט"א
שליט"א לפתח ה'דאווין שטוב' ועברו לפניו
לאמירת הקדישים לכבוד ההילולא קדישא,
להתברך בברכת 'שבתא טבא'.
אחר שיעור המשניות היומי למד כבו"ק מרן
אח"כ פתח באמרי קודש דיש לפרש מ"ש שליט"א סדר המשניות ליא"צ ובסיום אמר
"אלה תולדות נח נח" בדרך רמז ,וכן מ"ש
n
קדיש דרבנן.
להלן נאמר בפרשתנו "ולא מצאה היונה מנוח
לכף רגלה" ,ומ"ש בזמירות ליום שב"ק "יונה
מצאה בו מנוח" .דכבר הקשו רבים סתירת
בשעת קבלת קהל נערך בקו"פ שמחת
דבריהם ז"ל אם בזכות שמירת שבת אחת יזכו
החלאק"ע לבן הר"ר יוחנן לוסטיג הי"ו
לגאולה או בזכות שמירת שתי שבתות ,וביארו
מאשדוד ,כבו"ק מרן שליט"א גזז ממחלפות
בזה דסגי בשמירת שבת אחת ,אך נדרש לזה
ראש חתן החלאקע ובירך את בעלי השמחה
להקדים הכנה של יום השבת המשפיע לששת
מברכות קדשו.
ימי המעשה ומכוח זה זוכים לשמור השבת
השניה כנכון ולזכות לגאולה ,ולפי"ז י"ל במ"ש כן נערך בקו"פ 'מסיבת לחיים' לרגל השידוכין
"ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה" ,דיונה רומז של הבה"ח החתן מרדכי שלום יוסף וולנר ני"ו
לכנסת ישראל ,ולא די במנוחת שבת אחת ,ולכן מבחירי תלמידי ישיבתנו הק' בן הר"ר חיים
חזרה לתיבה ורק בשבת השניה הגיע למנוחת שלמה הי"ו מעיה"ק צפת עב"ג בת הרב מאיר
שבת כנכון ,וזהו הרמז "אלה תולדות נח נח" מנחם צבי שטייף הי"ו ממודיעין עילית ,תחילה
ב' פעמים ,כי רק בשבת השניה זוכים להשיג שברו הצלחת ושוררו 'סימן טוב' ,ולאחר מכן
שלמות יום שבת קודש ,ולאחר שזכינו לשבת בירך כבו"ק מרן שליט"א על לעקיך ויי"ג ואיחל
בראשית ,כעת זוכים אנו ל"שבת נח" ,ואפשר לבעלי השמחה מברכות קדשו ,אחר שוררו 'עוד
לזכות בשבת הזאת לשלמות מנוחת יום שבת ישמע' וכבו"ק מרן שליט"א נעמד לריקוד עם
n n
קודש כנכון( .תוכן האמ"ק במדור 'אמרי קודש'). החתן הי"ו ובהמשך צירף את המחותנים הי"ו.
ביום השבת ל'פסוקי דזמרה' עבר לפני אחר נערך בקו"פ תחילת כתיבת אותיות
התיבה הר"ר אביעד הלר הי"ו ,לתפילת שחרית בספר תורה אשר נכתב ע"י הר"ר משה בעער
עבר לפני התיבה הגאון רבי יוסף צלר שליט"א הי"ו מביתר עילית ,כבו"ק מרן שליט"א כתב
ראש ישיבתנו הק' לצעירים ,פתיחת הארון האותיות הראשונות ולאחר מכן ערך שולחן
החתן ישראל אלימלך צלר הי"ו ,לעליית לחיים לכבודה של מצוה ,תחילה בירך על
כהן עלה הר"ר שמעון שניאור זלמן כהן הי"ו לעקיך ויי"ג ואחר איחל מברכות קדשו ,וכן
מאלעד (הולדת הבת) ,לוי הרה"ח ר' אברהם בירך את הסופר הרב צבי אריה רוטנברג הי"ו
n
יעקב זילברשלג הי"ו ,כבו"ק מרן שליט"א עלה מנהל התאחדות החבורות.
לעליית שלישי ,רביעי הרה"ח ר' ישראל צבי
שמוטץ הי"ו ,חמישי הר"ר משה אהרן פרידמן
הי"ו (הולדת הבת) שישי החתן הי"ו ,שביעי הר"ר
יעקב עקיבא פרידמן הי"ו ,אחרון הר"ר דוד שב"ק פר' נח בצל הקודש
קרימילובסקי הי"ו ,מפטיר הר"ר משה רוזנבלום קודם תפילת מנחה כבו"ק מרן שליט"א חבש
ח
התפילה ,שישים האדם את כל כוחותיו בתיבות הי"ו (הולדת הבת) ,הגבהה הר"ר יעקב אהרן
התורה והתפילה. הרשקופ הי"ו ,גלילה הר"ר דניאל קרימילובסקי
וי"ל עוד הרמז בזה "צוהר תעשה לתיבה", הי"ו מאשדוד ,לתפילת מוסף עבר לפני התיבה
המתבקש מכל יהודי שיתבונן מזה שאם נח היה הרב פנחס אליהו צלר שליט"א ר"מ בבית
מתפלל על דור המבול היתה תפילתו מתקבלת, המדרש הגדול ,פתיחת הארון ל'אנעים זמירות'
עד כמה גדול כוחה של כל תפילה לפני השי"ת, פע"ח חתן הבמ"צ הבה"ח אברהם יעקב מרילוס
ולכן יקיים בנפשו "צוהר תעשה לתיבה" ,וזהו ני"ו .אחר התפילה ניגשו בעלי השמחה לפני
n
דאיתא מהרה"ק המגיד מקאזניץ זיע"א שפגם הקודש ליטול ברכת מזל"ט.
דור המבול היה שלא האמינו שהם פועלים
במעשיהם פעולה לטובה או להיפך ח"ו ,ובזה
פירש מ"ש "את קשתי נתתי בענן" ,דבקשת לתפילת מנחה עבר לפני התיבה הר"ר יאיר
יש שלושה גוונים הרומזים לאבות הק' אברהם דיל הי"ו ,פתיחת הארון הרה"ח ר' שמואל קבלי
יצחק ויעקב ,ובזה הראה השי"ת שידעו כל בני הי"ו ,לעליית כהן עלה הר"ר אברהם יעקב
העולם שיש כח בזכות מעשי התחתונים להגן (ברמ"ש) כהן הי"ו ,לוי הר"ר אהרן דוד רוזנשטיין
מהעונש שלא יבוא עוד מבול ח"ו. הי"ו ,שלישי הגאון רבי יוסף צלר שליט"א,
ולפי"ז יש לבאר מ"ש "ויש שדורשים אותו הגבהה הר"ר מנחם נחום טירהויז הי"ו ,גלילה
n
לגנאי" ,דבודאי היה "איש צדיק תמים" אלא הר"ר דוד יחיאל צלר הי"ו מביתר עילית.
שהחסרון היה "בדורותיו" -שלא החשיבו
מעשיהם המשפיעים למעלה ,ולא הכיר בכח
התפילה ,ולפי האמור יובן כבר מעלת הברית אחר תפילת מנחה נכנס כבו"ק מרן שליט"א
למנוע את המבול ,דלאחר שהגיעו להכרה להיכל הסאלא"ש לעריכת השולחן הטהור
בכוחה של תפילה ,ולעוצם השפעת מעשיהם דרעוא דרעוין ,תחילה נטל ידיו ובצע על הי"ב
למעלה ,גם כשיגיע העולם ח"ו לשפל המצב, חלות וזימרו 'בני היכלא' ו'מזמור לדוד' ג"פ,
כשיראו את אות הברית יתעוררו שצריכים אח"כ הגישו הדגים וכבו"ק מרן שליט"א בירך
להיטיב מעשיהם ,ויתעצמו בתפילה להשי"ת על היין ואיחל 'לחיים' לכל הקהל ,המשיכו
מתוך ההכרה בעוצם כוחה וחשיבותה של בסדר הזמירות 'יצוה צור חסדו'' ,ידיד נפש',
תפילה להמתיק את הדין ,ומחמת זאת אכן לא 'הגלה נא' ו'דרור יקרא'.
יהיה שוב מבול על הארץ כי מדת הדין תתהפך
כבו"ק מרן שליט"א זימר ה'דביקות ניגון'
לרחמים .וזהו הגנת אות הברית על כל העולם
ופתח באמרי קודש אודות מאמרם ז"ל "יש
וסיים בברכות( .תוכן האמ"ק במדור 'אמרי קודש').
מרבותינו דורשים אותו לשבח כו' ,ויש
אחר התורה שוררו ניגון שמחה ,המשיכו שדורשים אותו לגנאי" ,דכבר הקשו רבים דהרי
בסדר הזמירות 'א-ל מסתתר' ולאחר מכן נאמר עליו בתורה הק' "איש צדיק תמים",
שוררו 'באלקים בטחתי' ,אחר חילק וכבו"ק מרן והנה בהמשך הפרשה נאמר שלאחר המבול
שליט"א חילק יין לבעלי השמחות ,בהגבהת נתן השי"ת אות הקשת לברית עולם שלא יבוא
הכוס לברכת המזון כיבד כבו"ק מרן שליט"א עוד מבול לעולם ,ויש להבין דאם מדובר על
n
את החתן ישראל אלימלך צלר הי"ו. מציאות כזאת שבני העולם יחטאו כמו בדור
המבול ר"ל ,מה יועיל אות הברית של הקשת
בענן כדי למנוע מלהביא עוד מבול לעולם ,וי"ל
לתפילת מעריב מוצש"ק עבר לפני התיבה עפ"י המבואר בזוה"ק שהיה טענה על נח מדוע
הרה"צ רבי מיכל שצ'דרוביצקי שליט"א, לא התפלל על בני דורו ,וכדאיתא בקדושת לוי
אחר תפילת מעריב נכנס כבו"ק מרן שליט"א לבאר מ"ש רש"י על נח "מקטני אמנה היה,
להבדלה ,בהגבהת הכוס כיבד את הגאון רבי מאמין ואינו מאמין שיבא המבול" ,דטעם הדבר
יוסף צלר שליט"א ובהחזקת הנר את הר"ר הוא כי נח לא האמין בכח תפילתו שיכול להפוך
דניאל קרימילוסקי הי"ו אחר הבדלה שוררו ולשנות את הגזירה ,וכידוע מאמר הבעש"ט הק'
הזמירות כנהוג ['המבדיל'' ,אמר ה' ליעקב' זיע"א "צהר תעשה לתיבה" ,יהודי צריך לראות
ו'אתה הוא מלכי'] ,ולאחר מכן עברו בסך לפני שדיבורי התפילה יאירו ,וכן פירש זקני הרה"ק
הקודש להתברך בברכת 'א גוט וואך'. המגיד הגדול ממעזריטש זיע"א מ"ש בפרשתנו
"בא אתה וכל ביתך אל התיבה' ,הרמז לתיבות
ט
בני המשפחה הרוממה ולכל קהל אנ"ש שיחי'. n
לאחר מכן פתח הרה"ג ר' דוד מרילוס שליט"א
בשבח והודאה להשי"ת על רוב רחמיו וחסדיו
יום שני פר' לך לך ח' חשון
וכיבד את בנו חתן הבר מצוה ני"ו לערוך סיום
על חמשה מתוך 'ששה סדרי משנה' ,ובסיום אחר תפילת שחרית ושיעור המשניות
נתכבד הסב הגר"פ שפירא שליט"א באמירת התקיים שמחת הברית מילה לבן הר"ר יחזקאל
הקדיש ,תיכף פצחו בניגוני שמחה וכבו"ק מרן פיין הי"ו מבית שמש חתן הרה"ח ר' דוד משה
שליט"א נעמד לריקוד מרומם לרגלי השמחה, וועבער הי"ו ,כבו"ק מרן שליט"א נתכבד
אחר כיבד את דודו הגר"פ שפירא שליט"א בסנדקאות ובברכות ואחר ערך שולחן לחיים
לרקד עם נכדו חתן המצוות ,לאחר מכן רקד לכבודה של מצוה ,תחילה טעם מהלעקיך ויי"ג
כבו"ק מרן שליט"א בפרטות עם חתן הבר ואיחל לחיים ,אחר שוררו 'יום ליבשה' וכבו"ק
מצוה ני"ו ועם מורנו הרה"ג רבי פנחס שפירא מרן שליט"א בירך את בעלי השמחה מברכות
n
שליט"א. קדשו.
בהמשך נתכבד חתן המצוות ני"ו לומר
הפשעטיל כשאמרה בטוב טעם מהחל ועד
כלה כנהוג בחצר קדשנו כשביני לביני מזמרים בערב הגיע כבו"ק מרן שליט"א להשתתף
ניגוני שמחה ,בסיום העניק לו כבו"ק מרן בחופת החתן ישראל אלימלך צלר הי"ו בן
שליט"א סט ספרים כדורון דרשה .אחר הגביה הגאון רבי יוסף צלר שליט"א ראש ישיבתנו הק'
כבו"ק מרן שליט"א הכוס וכיבד את חתן הבר לצעירים ,כבו"ק מרן שליט"א נתכבד בברכה
n
מצוה בברכת המזון ובסיום נפרד ברוב ברכות. אחריתא ואחר רקד עם החתן הי"ו ובהמשך
צירף את המחותנים הי"ו ,בסיום איחל מזל טוב
n
ובירכם מברכות קדשו ושב לחצר הקודש.
יום שלישי פר' לך לך ט' חשון
בשעה 7:50בבוקר הופיע כבו"ק מרן
שליט"א בהדרו בהיכל ישיבתנו הק' לתפילת שמחת בית סאדיגורה
שחרית ,קודם התפילה יצא כבו"ק מרן שליט"א
מה'דאווין שטוב' והניח תפילין לחתן הבר שמחת ה'בר מצוה' לנין מרן רבנו
מצוה פע"ח הבה"ח אברהם יעקב מרילוס ני"ו הרה"ק ה'עקבי אבירים' זיע"א
בן פע"ח הרה"ג ר' דוד מרילוס שליט"א ר"מ
בישיבתנו הק' וראש כולל להוראה בקהילתנו פע"ח הבה"ח אברהם יעקב מרילוס ני"ו
הק' במודיעין עילית. בן הרה"ג רבי דוד מרילוס שליט"א
לתפילת שחרית עבר לפני התיבה הבה"ח ונכד חדב"נ מורנו
אהרן דוד (ברמ"ש) כהן ני"ו ,בעת פסוקד"ז יצא הרה"ג רבי פינחס שפירא שליט"א
כבו"ק מרן שליט"א וסובב בהיכל הישיבה הק'
בין בחורי החמד לעורר לעבודה שבלב. בהמשך הגיע כבו"ק מרן שליט"א לפאר
בראש שמחת בית צדיקים – שמחת הבר מצוה
אחר התפילה יצא כבו"ק מרן שליט"א לנין מרן רבנו ה'עקבי אבירים' זיע"א ,פע"ח
לעריכת שולחן לחיים לכבוד השמחה הרוממה הבה"ח אברהם יעקב מרילוס ני"ו נכד חדב"ן
וקידמו בשירת 'קול רינה' ,אחר בירך כבו"ק מורנו הרה"ג רבי פנחס שפירא שליט"א רב
מרן שליט"א על לעקיך ויי"ג ואיחל לחיים בית מדרשנו בתל אביב ,בן חתנו פע"ח הרה"ג
לחתן הבר מצוה ,לחברי הצוות הרוחני ולכל ר' דוד מרילוס שליט"א ראש כולל להוראה
תלמידי ישיבתנו הק' .אח"כ כיבד את הר"מ בקהילתנו הק' במודיעין עילית ור"מ בישיבתנו
פע"ח הרה"ג ר' דוד שליט"א להשמיע לקח טוב הק'.
לכבוד השמחה ,ואחר פתח כבו"ק מרן שליט"א
בשיחת קודש (תוכן השיח"ק במדור 'אמרי קודש'). את פני הקודש קידמו בשירת 'קול רינה
וישועה באהלי צדיקים' וכבו"ק מרן שליט"א
אחר שוררו ניגון שמחה וכבו"ק מרן שליט"א היסב לסעודת המצווה ונטל ידיו ,אחר בירך
נעמד לריקוד מרומם ,בסיום בירך הרה"צ רבי על יי"ג ואיחל לחיים לבעלי השמחה ולכל
י
שליט"א לברך על יי"ג והתברכו בברכות לרוב, מיכל שצ'דרוביצקי שליט"א ברכה אחרונה
כן איחלו לרגל השמחה השרויה במעונו ואחר וכבו"ק מרן שליט"א נפרד ברוב ברכות ושב
n n
ליווהו כבו"ק מרן שליט"א עד ליציאתו. לחצר הקודש.
יום רביעי פר' לך לך י' חשון בשעות הערב בזמן קבלת קהל הגיע לביקור
בקו"פ כקש"ת האדמו"ר מסקאליע שליט"א ,בין
אחר תפילת שחרית ושיעור המשניות שח היתר נסובה השיחה באמרות טהורות מגאון
כבו"ק מרן שליט"א אודות חובת ההצבעה מעוזנו מרן הס"ק מרוז'ין זיע"א וכן העלה
ליהדות החרדית בבחירות העתידות להתקיים בפני הקודש זכרונות הוד משנים קדמוניות
בארה"ק ואשר מוטל על כאו"א למנוע את עת הסתופף בצילו של מרן אדמו"ר הרה"ק
n
עקירת הדת ר"ל. הכנסת מרדכי זיע"א בשנות לימודיו בארה"ק
וכן עובדין טבין מעוד מרבוה"ק שחילה פניהם
[
בשנים קדמוניות .אחר כיבדו כבו"ק מרן
שהשמחה במעונם
מזלא טבא וגדיא יאה נשגר קדם ידידנו היקרים מאנ''ש לרגל השמחה השרויה במעונם
מורנו הרה"ג רבי פינחס שפירא שליט"א
חדב"נ מרן אדמו"ר הרה"ק ה'עקבי אבירים' זיע"א ורב בית מדרשנו בת"א
ולבנו פע"ח הרב מרדכי שלום ישראל שליט"א
לרגל שמחת אירוסי הנכדה – הבת שתחי'
בשעטו"מ ובמז"ט
הרה"ח ר' מאיר דייטש הי"ו – בני ברק הרה"ח ר' דוד משה וועבר הי"ו – בני ברק
לרגל שמחת הולדת הנכדה שתחי' בשעטו"מ ובמז"ט ולחתנו הר"ר יחזקאל פיין הי"ו – בית שמש
לרגל שמחת הולדת הנכד – הבן שיחי'
בשעטו"מ ובמז"ט
הרה"צ ר' נחום כהן שליט"א – ירושלים
הרה"ג ר' ישראל דוד כהן שליט"א – בני ברק
ולבנו הר"ר שמעון שניאור זלמן הי"ו – אלעד הרה"צ ר' נחום כהן שליט"א – ירושלים
לרגל שמחת הולדת הנינה -הנכדה – הבת תחי' הרה"ח ר' אהרן משה שמואל כהן הי"ו – בני ברק
בשעטו"מ ובמז"ט לרגל שמחת הולדת הנינה -הנכדה
בשעטו"מ ובמז"ט
הרה"ח ר' יהושע רבינוביץ שליט"א – ירושלים
ולחתנו הרה"ח ר' אברהם אשר בריקמן הי"ו – ירושלים הר"ר יהודה אודסר הי"ו – בני ברק
ולבנו הר"ר יהודה הי"ו לרגל שמחת הולדת הנכדה תחי'
לרגל שמחת הולדת הנין – הנכד – הבן שיחי' בשעטו"מ ובמז"ט
בשעטו"מ ובמז"ט
אי
הרה"ח ר' זאב וואלף פלדמן הי"ו – בני ברק
לרגל שמחת אירוסי הבן הבה"ח נתן צבי הי"ו הרה"ח ר' ישראל צבי שמוטץ הי"ו – בני ברק
בשעטו"מ ובמז"ט ולחתנו הר"ר משה רוזנבלום הי"ו – בני ברק
לרגל שמחת הולדת הנכדה – הבת תחי'
הרה"ח ר' שמואל קורשון הי"ו – בני ברק בשעטו"מ ובמז"ט
לרגל שמחת אירוסי הבן הבה"ח דוד אהרן ני"ו
בשעטו"מ ובמז"ט הרה"ח ר' אריה דוב זילברשלג הי"ו – לייקוואד
לרגל שמחת היכנס הנכד לעול נועם תומ"צ
הרה"ח ר' יוסף יצחק אינגבר הי"ו – לאס אנג'עלס בשעטו"מ ובמז"ט
לרגל שמחת נישואי הבן
בשעטו"מ ובמז"ט הר"ר שלום לרנר הי"ו – אנטווערפן
ולבנו הר"ר מרדכי הי"ו – בולטימור
הגה"ח רבי זלמן גרויז שליט"א – אשדוד לרגל שמחת היכנס הנכד – הבן שיחי'
לרגל שמחת נישואי הנכדה תחי' לעול נועם תומ"צ בשעטו"מ ובמז"ט
בשעטו"מ ובמז"ט
הרה"ח ר' מנחם הלר הי"ו – ירושלים
מחודב"נ מוה"ר רבי יצחק יהודה שפירא שליט"א – ולחתנו הר"ר יוסף אודנברג הי"ו – ביתר עילית
שוויץ לרגל שמחת אירוסי הנכדה – הבת
ולבנו הרה"ח ר' אליקים שרגא הי"ו – ירושלים והולדת הנין – הנכד שיחי' בשעטו"מ ובמז"ט
לרגל שמחת נישואי הנכד – הבן הבה"ח שיחי'
בשעטו"מ ובמז"ט
יה"ר שיזכו לרוות רב תענוג ונחת דקדושה מכל יוצ"ח לתפארת כרם בית ישראל
מתוך בריות גופא ונהורא מעליא וכל מילי דמיטב.
פנימי – המו"ל :מכון 'כנסת מרדכי' סאדיגורה ,לפניות בענין הגיליוןgilyon.sadigura@gmail.com :
בי
