gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פונעם רבינס הויף -ויזניץ · FINEM REBBES HOIF - VISHNITZ — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: פונעם רבינס הויף -ויזניץ · FINEM REBBES HOIF - VISHNITZ

שבוע: לך לך (2026-10-19)

פונעם רבינס הויף -ויזניץ · FINEM REBBES HOIF - VISHNITZ — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת לך לך ה'תשפ"ז • שנה ז' גליון ה' (רפ"ב)‬ ‫תוכן הענינים‬ ‫בקודש פנימה‬ ‫אמרי קודש‬ ‫יומא דהילולא רבה של מרן סבא קדישא מרוז'ין זיע"א המשך ימי השבוע פר' נח ‪ ...................................................‬ח‬ ‫ג' מרחשון ה'תשפ"ז ‪ ............................................................‬יג שב"ק פר' נח בצל הקודש ‪ .....................................................‬ח‬ ‫ליל שב"ק פר' נח אחר התפילה ‪ ...........................................‬ד ימי השבוע פר' לך לך ‪.............................................................‬י‬ ‫‪Y‬‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫רעד"ר שב"ק פר' נח בעת עריכת השולחן ‪ ...........................‬ה‬ ‫ברכת מזלא טבא לאנ"ש היקרים ‪ .........................................‬יא‬ ‫מתנועותיו אפילו רפרוף העין הכל היה בלתי‬ ‫לה' לבדו‪.‬‬ ‫על הכתוב (משלי ד‪ ,‬יח‪-‬יט) 'וארח צדיקים‬ ‫כאור נגה וגו'‪ ,‬דרך רשעים כאפלה'‪ ,‬פירש‬ ‫אמרי קודש‬ ‫זקני בעל ההילולא זיע"א ד"דרך" היא דרך‬ ‫הכבושה לרבים‪ ,‬רומז לעבודת השי"ת בתורה‬ ‫ותפילה‪ ,‬שהיא דרך הכבושה לרבים שבתורתם‬ ‫ותפילתם רואים את אלוקותו ית'‪" ,‬אורח"‬ ‫אמרי קודש שהשמיע‬ ‫זהו דרך שאינה סלולה‪ ,‬הרמז לצדיק שעובד‬ ‫כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫את השי"ת בכל צעד ושעל‪ ,‬אפילו בדברים‬ ‫ביומא דהילולא רבה‬ ‫הפשוטים‪ ,‬ובכל תנועה מתנועותיו יש לו‬ ‫של מרן סבא קדישא מרוז'ין זיע"א‬ ‫כוונה לשמו ית'‪.‬‬ ‫ג' מרחשון ה'תשפ"ז‪:‬‬ ‫וזהו "ואורח צדיקים כאור נוגה"‪ ,‬כי הצדיק‬ ‫פו"א‪ ,‬היום הוא יומא דהילולא של זקני‬ ‫שכל הנהגתו היא בלתי לה' לבדו‪ ,‬דרכו מאירה‬ ‫הס"ק מרוז'ין זיע"א זכר צדיק וקדוש לברכה‪,‬‬ ‫גם את הדברים הפשוטים כאור נוגה‪ ,‬ולעומת‬ ‫אשר העובדות שמספרים עליו‪ ,‬על מה שראו‬ ‫זאת מי שדרכו היא היפך הטוב ר"ל‪ ,‬ויתכן‬ ‫אצלו‪ ,‬ועל מה שהרגישו אצלו‪ ,‬הכל היה‬ ‫שתורתו היא לקנתר ח"ו‪ ,‬או כמאמרם ז"ל (יומא‬ ‫חטיבה אחת של דבקות אלוקית‪ ,‬זקני הס"ק‬ ‫עב‪' ):‬לא זכה נעשית לו סם מיתה כו''‪ ,‬על זה‬ ‫זיע"א אמר על עצמו שמאז ימי ילדותו כל‬ ‫נאמר "דרך רשעים כאפילה"‪.‬‬ ‫אבריו רועדים מפחד הבורא ית'‪ ,‬כל תנועה‬ ‫והוא כדאיתא מזקני הרה"ק המגיד הגדול‬ ‫‌א‬ ‫את אפסיות גשמיות העולם הזה‪ ,‬דהנחש‬ ‫ממעזריטש זיע"א (מגיד דבריו ליעקב‪ ,‬יא) לבאר‬ ‫הסית את חוה לאכול מעץ הדעת (בראשית ג‪ ,‬ה)‬ ‫מאמרם ז"ל (כתובות ה‪' ).‬גדולים מעשה צדיקים‬ ‫'כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם‬ ‫יותר ממעשה שמים וארץ'‪ ,‬ד"מעשה שמים‬ ‫כאלקים ידעי טוב ורע'‪ ,‬והיינו שפיתה אותם‬ ‫וארץ" הוא "יש מאין"‪ ,‬אך מעלה גדולה יותר‬ ‫שאם יעברו ח"ו על רצון השי"ת ישיגו דברים‬ ‫הוא לעשות את ה"יש" ל"אין"‪ ,‬לרומם את‬ ‫שלא עלה בידם להשיג קודם לכן‪ ,‬אולם לבסוף‬ ‫גשמיות העולם הזה לרוחניות‪ ,‬וזהו עבודת‬ ‫מה עלה בידם לאחר שנכשלו בחטא‪ ,‬הם גם‬ ‫הצדיקים שלוקחים את ה"יש" ‪ -‬את כל הבריאה‬ ‫עברו על ציווי השי"ת ר"ל‪ ,‬וגם לא השיגו מה‬ ‫הגשמית‪ ,‬כל מה שנעשה תחת השמש ונראה‬ ‫שרצו להשיג‪ ,‬ולא עוד אלא שנפלו ממדרגתם‬ ‫כ"יש"‪ ,‬ומבטלים הכל לגמרי להשי"ת ועושים‬ ‫הקודמת‪.‬‬ ‫מזה "אין"‪ ,‬כשכל עבודתם וכוונתם הוא שהכל‬ ‫ויש לדעת שכפי שהיה בחטא הראשון כן‬ ‫יהיה בלתי לה' לבדו‪ ,‬רק למען כבוד שמו ית'‬ ‫הוא תמיד‪ ,‬דהנחש הוא היצה"ר מפתה את‬ ‫ולמען שמו באהבה‪ ,‬ומאחר שהם מרוממים‬ ‫האדם ומראה לו שלגשמיות העולם הזה יש‬ ‫את כל הבריאה כולה עד שה"יש" נעשה "אין"‬ ‫קנין ואחיזה כלשהי‪ ,‬ומסיתו שאם ילך אחר‬ ‫‪ -‬א שטיק געטליכקייט‪ ,‬לכן מעשיהם גדולים‬ ‫הבלי העולם הזה יערב לו הדבר ויהנה מזה‪,‬‬ ‫עוד יותר ממעשה שמים וארץ‪.‬‬ ‫ואם האדם אכן אינו מתעצם כנגד היצה"ר‬ ‫ואם אמנם זהו מדרגה גבוהה מאד‪,‬‬ ‫אלא הולך אחר פיתויו‪ ,‬יראה בעצמו איך‬ ‫אך מתבקש מכל יהודי שבאפס מה ישיג‬ ‫רגע אחד לאחר שקיים עצת היצה"ר כבר לא‬ ‫זאת‪ ,‬וכדאיתא ביושר דברי אמת (הקונטרס‬ ‫נשאר מאומה מכל מה שהסיתו‪ ,‬ומכל ההנאה‬ ‫הראשון‪ ,‬יא) בשם הרה"ק רבי מנחם מענדיל‬ ‫שדימה לקבל לא נשאר בידו כלום‪.‬‬ ‫מפרמישלאן זיע"א לפרש מ"ש (תהלים צ‪ ,‬ג)‬ ‫וכאשר האדם יתבונן יראה זאת לנגד עיניו‪,‬‬ ‫'תשב אנוש עד דכא'‪ ,‬דהשי"ת מביא אותנו‬ ‫דכמו בשורש הראשון של כשלון חטא אדה"ר‬ ‫לשפלות העולם הזה לדכדוכה של נפש‪ ,‬כי‬ ‫זהו גם המציאות לעולם‪ ,‬כי אליבא דאמת‬ ‫מחמת החומריות והגשמיות האדם כביכול‬ ‫מתרחק מהשי"ת‪ ,‬וכמאמרם ז"ל (תיקו"ז תי' ה'‬ ‫ל"יש" של העולם הזה אין אחיזה וקיום‪ ,‬ורק‬ ‫הרוחניות שהוא ענין אלוקי נשאר אצלו לקנין‬ ‫יט‪ ):‬שהמים התחתונים בוכים על כך שנתרחקו‬ ‫נצחי‪ ,‬ואדרבה ככל שיתקרב יותר להשי"ת כך‬ ‫מהשי"ת‪ ,‬אכן כל זאת כדי לקיים "ותאמר שובו‬ ‫גם בעניני גשמיות העוה"ז יוכל להתנהג כנכון‪.‬‬ ‫בני אדם"‪ ,‬כי המתבקש מכל אחד מישראל‬ ‫שיפשיט עצמו מהחומריות‪ ,‬שיעזוב מעט את‬ ‫זהו שאמר שלמה המלך ע"ה (קהלת א‪ ,‬ב‪-‬ג)‬ ‫גשמיות העולם הזה וישוב ויתקרב להשי"ת‪.‬‬ ‫'הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל‬ ‫הבל‪ ,‬מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת‬ ‫ויש להוסיף הרמז בזה בלשון הכתוב‪,‬‬ ‫השמש' ‪ -‬אשר זה עתה בימי חג הסוכות‬ ‫דידוע ש"אנוש" מורה על המדרגה הפחותה‪,‬‬ ‫ו"אדם" מורה על המדרגה הגבוהה (זוה"ק ח"ג‬ ‫אמרנו מגילת קהלת ‪ -‬דהנה שלמה המלך‬ ‫ע"ה הרי היה מלך על כל העולם כולו‪ ,‬ובודאי‬ ‫מח‪ ,).‬וזהו שפתח הכתוב "תשב אנוש עד דכא"‪,‬‬ ‫הוא זה שיכול לומר "הבל הבלים הכל הבל"‪,‬‬ ‫את המדרגה הפשוטה כפי שיורד בה לעולם‬ ‫כל הבריאה כולה‪ ,‬כל מה שיש תחת השמש‪,‬‬ ‫הזה‪ ,‬וכמ"ש (איוב יא‪ ,‬יב) 'ועיר פרא אדם יולד'‪,‬‬ ‫אם משתמש בזה עבור החומריות והגשמיות‬ ‫והתפקיד המוטל עליו לתקן מעשיו ולזכך‬ ‫אינו אלא הבל הבלים‪ ,‬כי אין לזה קיום ואחיזה‪,‬‬ ‫עצמו עד שיתעלה למדרגת "אדם"‪ ,‬וזהו‬ ‫ומכל עניני העולם הזה לא נשאר אצל האדם‬ ‫"ותאמר שובו בני אדם"‪ ,‬ע"ד 'אדמה לעליון'‪,‬‬ ‫מאומה‪.‬‬ ‫כשיתקדש ע"י תיקון המעשים‪.‬‬ ‫אולם מה שלמעלה מן השמש ‪ -‬התורה הק'‬ ‫והנה אם כי אין לנו השגה בחטא אדה"ר‪ ,‬אך‬ ‫(עי' פירש"י שם)‪ ,‬אם מנצל את כל חיי העולם הזה‬ ‫עכ"ז עלינו להתבונן וללמוד מפסוקי הפרשה‬ ‫‌ב‬ ‫תמיד להתבונן שרק דבר שהוא למעלה מן‬ ‫לדרך התורה‪ ,‬מתוך כוונה נכונה של "שובו בני‬ ‫השמש יש לו קיום‪.‬‬ ‫אדם"‪ ,‬וכל מעשיו הגשמיים הם ע"ד "ואורח‬ ‫וכפי העובדא שמספרים שהרה"ק רבי משה‬ ‫צדיקים כאור נוגה"‪ ,‬והכל מאיר באור התורה‬ ‫מסאווראן זיע"א הגיע לבקר בבית זקני הס"ק‬ ‫הק'‪ ,‬אז יש למעשיו הגשמיים קיום וקנין לעד‪,‬‬ ‫מרוז'ין זיע"א וסיפר לו שנזדמן לו להגיע לעיר‬ ‫וגם בעניני הגשמיות עצמם יכול להתנהג‬ ‫אחת ותושבי העיר כיבדו אותו בכבוד גדול‬ ‫כראוי‪ ,‬ויכול להשיג בזה התקשרות ודבקות‬ ‫מאד‪ ,‬והובילו אותו בעגלה רתומה לסוסים‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬ולהרגיש חיות גם בחיי העולם הזה‪.‬‬ ‫ברוב כבוד‪ ,‬וכדי שלא לקבל את הכבוד הגדול‬ ‫וכדאיתא עוד מבעל ההילולא זקני הס"ק‬ ‫שכיבדוהו התחיל לחשוב בדעתו במה חולקין‬ ‫מרוז'ין זיע"א לבאר מאמרם ז"ל (ברכות לד‪):‬‬ ‫לו כבוד בסוסים שהם בעלי חיים שפלים‪,‬‬ ‫'מקום שבעלי תשובה עומדין צדיקים גמורים‬ ‫והתבונן מה מעשיו של סוס ומה מאכלו ומה‬ ‫אינם עומדין'‪ ,‬דלכאורה יש להבין איך יתכן‬ ‫נעשה עמו לבסוף וכדו'‪ ,‬עד שגעלה נפשו‬ ‫שצדיק מעיקרא‪ ,‬צדיק גמור‪ ,‬לא יוכל לעמוד‬ ‫מאד ולא היה מסוגל לסבול את כל מה שעשו‬ ‫במקום שבעלי תשובה עומדים‪.‬‬ ‫עבורו כדי לכבדו‪.‬‬ ‫ופירש כוונת דבריהם ז"ל דמ"ש "מקום‬ ‫נענה זקני הס"ק זיע"א ואמר שאינו מבין‬ ‫שבעלי תשובה עומדין" הרמז למדרגת "שובו‬ ‫מדוע צריכים להגיע למחשבה כזאת כדי‬ ‫בני אדם"‪ ,‬צדיק במדרגה הגבוהה הזאת שכל‬ ‫לעורר בנפשו שפלות הרוח‪ ,‬משל למה הדבר‬ ‫מציאותו הוא דבקות והתקשרות בהשי"ת‪,‬‬ ‫דומה לאחד משרי המלוכה שבתוקף תפקידו‬ ‫ובכל תנועה מתנועותיו‪ ,‬ובכל עת ובכל רגע‪,‬‬ ‫מנהל עיר הרחוקה מאד מארמון המלך‪,‬‬ ‫וגם כל מעשיו הגשמיים הכל אצלו הוא רק‬ ‫ומחמת תפקידו הרם תושבי העיר חולקים לו‬ ‫בלתי לה' לבדו‪ ,‬ואין שום דבר היוצא מגדר‬ ‫כבוד גדול‪ ,‬לימים הגיע המלך לבקר באותה‬ ‫הדבקות בהשי"ת‪ ,‬ולכן "צדיקים גמורים"‬ ‫העיר‪ ,‬ויצא השר עם המלך לטייל ברחובות‬ ‫דהיינו אלו שעובדים את השי"ת רק במדרגה‬ ‫העיר‪ ,‬ומאחר שתושבי העיר לא הכירו את‬ ‫הפשוטה הם "אינם עומדים"‪.‬‬ ‫המלך כלל וכלל‪ ,‬בכל מקום שראו את השר‬ ‫ואם כי זהו מדרגה גבוהה עד מאד‪ ,‬אך עלינו‬ ‫כיבדו אותו והשתחוו לפניו‪ ,‬וכל אחד מבין‬ ‫ללמוד מזה שלכה"פ נעשה כל מעשינו בכוונה‬ ‫את עוצם בשתו של השר שכשהוא עומד ליד‬ ‫רוחנית‪ ,‬שהם יהיו יותר לשם שמים‪ ,‬ולהוסיף‬ ‫המלך מכבדים אותו ומתעלמים מכך שהמלך‬ ‫מזלא טבא וגדיא יאה‬ ‫הגליון השבוע נתנדב‬ ‫ע"י‬ ‫הרה"ח ר' שמואל קורשון הי"ו‬ ‫לרגל השמחה השרויה במעונו באירוסי הבן‬ ‫הבה"ח החתן דוד אהרן ני"ו‬ ‫•‬ ‫יהי רצון שיעלה הזיווג יפה יפה ויזכו לבנות בית נאמן‬ ‫לתפארת כרם בית ישראל מתוך שפע ברכה והצלחה וכל מילי דמיטב‬ ‫‌ג‬ ‫השלישי בביאת גואל צדק במהרה בימינו‪,‬‬ ‫עומד כאן בכבודו ובעצמו‪.‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫וכן הדבר כשיהודי חי תמיד בדבקות‬ ‫והתקשרות להשי"ת‪ ,‬ובכל עומד לנגדו "שויתי‬ ‫ה' לנגדי תמיד"‪ ,‬פשוט הדבר שאין שום דבר‬ ‫בעולם שיש לו השפעה עליו‪ ,‬ואין כח בעולם‬ ‫אמרי קודש שהשמיע‬ ‫שיביא אותו להתנשאות‪ ,‬ולא יתכן שיחשבו‬ ‫כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫בדעתו שאם מכבדים אותו במעט כבוד יביא‬ ‫בליל שב"ק בראשית לאחר התפילה‬ ‫אותו לידי נסיון‪ ,‬שהרי הוא עומד כעת לפני‬ ‫על פתח הדאוין שטוב‪:‬‬ ‫המלך‪ ,‬ומקיים "שויתי ה' לנגדי תמיד"‪ ,‬א"כ‬ ‫פו"א‪ ,‬אלה תולדת נח נח (ו‪ ,‬ט)‪ .‬להלן נאמר‬ ‫הוא עצמו בטל לגמרי להשי"ת‪ .‬ואכן עם דרך‬ ‫בפרשתנו 'ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה'‬ ‫העבודה הזאת אשר אין לנו שום השגה בזה‪,‬‬ ‫(ח‪ ,‬ט)‪ .‬ובזמירות (ליום שב"ק) 'יונה מצאה בו‬ ‫אפשר שכל מציאותו תהיה אך ורק בלתי לה'‬ ‫מנוח'‪ .‬וי"ל הביאור בכל זה בדרך רמז‪.‬‬ ‫לבדו‪ ,‬ואפילו רפרוף עין הוא בלתי לה' לבדו‪,‬‬ ‫וכל כוונה וכל מחשבה הוא בלתי לה' לבדו‪.‬‬ ‫כבר הקשו רבים סתירת דבריהם ז"ל דבגמ'‬ ‫(שבת קיח‪ ):‬אמרו 'אלמלי משמרין ישראל שתי‬ ‫יעזור השי"ת הרי בעל ההילולא זקני הס"ק‬ ‫שבתות כהלכתן‪ ,‬מיד נגאלים כו''‪ ,‬ומאידך‬ ‫זיע"א אמר על מ"ש (ויקרא כו‪ ,‬מב) 'וזכרתי את‬ ‫אמרו חז"ל (ירושלמי תענית א‪ ,‬א) 'אלמלי ישראל‬ ‫בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את‬ ‫משמרין שבת אחת מיד הן נגאלין'‪.‬‬ ‫בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר'‪ ,‬ד"את‬ ‫בריתי אברהם" רומז לזקנו הרה"ק רבי בעריש‬ ‫גם ידוע שביארו בזה דאמנם בזכות שמירת‬ ‫[המגיד הגדול ממעזריטש] זיע"א‪" ,‬את בריתי‬ ‫שבת אחת זוכין לגאולה‪ ,‬אך כדי לשמור שבת‬ ‫יצחק" רומז לזקנו הרה"ק רבי אברהם המלאך‬ ‫אחת כנכון‪ ,‬נדרש להקדים לזה הכנה במשך‬ ‫זיע"א‪ ,‬ו"את בריתי יעקב" רומז לאביו הרה"ק‬ ‫ששת ימי המעשה‪ ,‬ולהכנה כנכון לימי השבוע‬ ‫הרבי ר' שלום הגדול מפראהבישט זיע"א‪,‬‬ ‫נדרש להקדים השפעת הקדושה בשמירת‬ ‫ומ"ש "והארץ אזכור" רומז עליו‪ ,‬ופירש זקני‬ ‫יום שבת קודש‪ ,‬דכאשר משמרים את יום‬ ‫הרה"ק אדמוה"ז זיע"א שהמכוון בזה הוא‬ ‫שבת קודש כדבעי‪ ,‬אפשר לערוך את העבודה‬ ‫שעל ידו אכן לא ישכח זכות האבות הק'‪ ,‬אלא‬ ‫המתבקשת בששת ימי המעשה כדבעי‪ ,‬ואז‬ ‫היא תמשיך ותגן על כלל ישראל בכל הדורות‪.‬‬ ‫אפשר לשמור את יום שבת קודש בתכלית‬ ‫השלמות‪ ,‬לכן נדרש שתי שבתות כדי להגיע‬ ‫וכפי שפירש עוד מ"ש (שבת נה‪' ).‬תמה זכות‬ ‫לשמירת שבת אחת כראוי‪ ,‬ובזכות זה זוכים‬ ‫אבות'‪ ,‬דהוא מלשון תמימות ושלמות‪ ,‬כי‬ ‫לגאולה‪.‬‬ ‫זכות אבות עדיין תמה ושלמה ונמשכת הלאה‬ ‫לדורות עולם‪.‬‬ ‫ולפי"ז יש לרמז במ"ש בפרשתנו דהיונה‬ ‫יצאה בפעם הראשונה מהתיבה "ולא מצאה‬ ‫יעזור השי"ת ביומא דהילולא של זקני הס"ק‬ ‫היונה מנוח לכף רגלה"‪ ,‬וחזרה לתיבה ושוב‬ ‫מרוז'ין זיע"א אשר עבודתו קיימת לעולם‪,‬‬ ‫יצאה לשבעה ימים אחרים ואז מצאה מנוח‪,‬‬ ‫וכמאמרם ז"ל (חולין ז‪' ):‬צדיקים במיתתן‬ ‫כמ"ש (שם‪ ,‬י‪-‬יא) 'ויחל עוד שבעת ימים אחרים‬ ‫קרויים חיים‪ ,‬כי הם דבוקים בחי החיים‪,‬‬ ‫ויסף שלח את היונה מן התבה‪ ,‬ותבא אליו‬ ‫ובפרט מדרגת קדושתו הנשגבה חי לעולם‪,‬‬ ‫היונה לעת ערב וגו' וידע נח כי קלו המים מעל‬ ‫והקדושה שהשפיע לבני ישראל יש לזה קיום‬ ‫הארץ'‪.‬‬ ‫לדורות עולם‪ ,‬יעזור השי"ת שכולנו נתברך‬ ‫בשפע ברכה והצלחה‪ ,‬געזונט פרנסה נחת‪,‬‬ ‫וי"ל הרמז בזה דכנסת ישראל נמשלה‬ ‫יעזור השי"ת שזכותו יגן עלינו ועל כל ישראל‪,‬‬ ‫ליונה (שהש"ר א‪ ,‬סה)‪ ,‬ולכן בפעם הראשונה לא‬ ‫יעזור השי"ת שנזכה כבר בקרוב לבנין הבית‬ ‫‌ד‬ ‫לעולם‪ ,‬בהכרח מדובר על מציאות כזאת שבני‬ ‫מצאה מנוח לכף רגלה‪ ,‬הרמז לשבת הראשונה‬ ‫העולם יחטאו כמו בדור המבול ר"ל‪ ,‬ולכן יגיע‬ ‫שעדיין לא זכתה לשלמות השגת קדושת‬ ‫להם גם עונש כמו בדור המבול‪ ,‬וא"כ מה יועיל‬ ‫השבת‪ ,‬אכן לאחר שבעה ימים נוספים "יונה‬ ‫אות הברית של קשת בענן כדי למנוע מלהביא‬ ‫מצאה בו מנוח"‪ ,‬כי בשבת השניה כבר זוכים‬ ‫עוד מבול לעולם‪.‬‬ ‫להשיג קדושת יום שבת קודש בשלמות כנכון‪.‬‬ ‫וי"ל דהנה איתא בזוה"ק (ח"א סז‪ ):‬על מ"ש‬ ‫וזהו גם הרמז "אלה תולדות נח נח" ב'‬ ‫(ישעיה נד‪ ,‬ט) 'כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי‬ ‫פעמים‪ ,‬כי רק בשבת השניה זוכים להשיג‬ ‫מעבר מי נח עוד על הארץ וגו''‪ ,‬דהטעם שמי‬ ‫שלמות יום שבת קודש‪ ,‬והנה בשבוע העעל"ט‬ ‫המבול נקראו על שמו של נח‪ ,‬כי היה לו‬ ‫הזכרנו מעלת "שבת בראשית" שהיא השבת‬ ‫להתפלל על דורו‪ ,‬ומאחר שלא התפלל עליהם‬ ‫הראשונה בשנה‪ ,‬אכן כעת זוכים אנו כבר‬ ‫ולא הציל אותם בתפילתו לכן נקרא המבול‬ ‫ל"שבת נח"‪ ,‬ואפשר לזכות בשבת הזאת‬ ‫"מי נח"‪.‬‬ ‫לשלמות מנוחת יום שבת קודש כנכון‪.‬‬ ‫‪Y‬‬ ‫והתיקון לזה הוא תפילת משה רבנו ע"ה על‬ ‫גוט שבת‬ ‫כלל ישראל‪ ,‬כי הוא היה נשמת נח‪ ,‬וזהו שאמר‬ ‫לפני השי"ת (שמות לב‪ ,‬לא‪-‬לב) 'וישב משה אל‬ ‫ה' ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה‬ ‫וגו'‪ ,‬ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני‬ ‫אמרי קודש שהשמיע‬ ‫נא מספרך אשר כתבת'‪" ,‬מחני" נוטריקון מי‬ ‫כבו"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫נח‪ ,‬כי גם לאחר שכלל ישראל נכשלו בחטא‬ ‫בעת רעוא דרעוין שב"ק פר' בראשית‬ ‫החמור ביותר ר"ל‪ ,‬עמד משה רבנו ע"ה‬ ‫העעל"ט בעת עריכת השולחן‪:‬‬ ‫והתפלל עליהם‪.‬‬ ‫ואפילו כשהשי"ת אמר לו (שם‪ ,‬י) 'ועתה‬ ‫פו"א‪ ,‬בפרשתנו נאמר (ו‪ ,‬ט) 'אלה תולדות‬ ‫הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך‬ ‫נח נח איש צדיק וגו'' ופירש"י 'יש מרבותינו‬ ‫לגוי גדול'‪ ,‬והיינו שכל כלל ישראל יהיו מזרעו‪,‬‬ ‫דורשים אותו לשבח‪ ,‬כל שכן שאילו היה בדור‬ ‫הוסיף לבקש להציל את כלל ישראל‪ ,‬דזה‬ ‫צדיקים היה צדיק יותר‪ ,‬ויש שדורשים אותו‬ ‫גופא היה נסיון עבורו האם יספיק לו קיום כלל‬ ‫לגנאי‪ ,‬לפי דורו היה צדיק‪ ,‬ואילו היה בדורו‬ ‫ישראל שיצא מזרעו‪ ,‬או שיוסיף להתעקש‬ ‫של אברהם לא היה נחשב לכלום' (סנהדרין קח‪.).‬‬ ‫ולהתפלל עבור כלל ישראל‪ ,‬ולבקש מהשי"ת‬ ‫כבר הקשו רבים מדוע "יש שדורשים אותו‬ ‫שלמרות שנכשלו בחטא החמור ביותר יהיה‬ ‫לגנאי"‪ ,‬הרי נאמר עליו בתורה הק' "איש צדיק‬ ‫להם קיום לדורות עולם‪ ,‬ואכן משה רבנו ע"ה‬ ‫תמים"‪.‬‬ ‫מסר נפשו בתפילתו עבור כלל ישראל‪ ,‬ובזה‬ ‫בהמשך הפרשה נאמר (ט‪ ,‬ח‪-‬יג) 'ויאמר‬ ‫תיקן מה שנח לא התפלל עבור דור המבול (עי'‬ ‫אלקים אל נח ואל בניו אתו לאמר‪ ,‬ואני הנני‬ ‫לקו"ת להאריז"ל פר' כי תשא)‪.‬‬ ‫מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם‬ ‫והוא כדאיתא בקדושת לוי (פר' נח‪ ,‬ד"ה‬ ‫וגו'‪ ,‬זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם‬ ‫אלה תולדות) לבאר מה שפירש"י (ז‪ ,‬ז) 'אף נח‬ ‫את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני‬ ‫מקטני אמנה היה‪ ,‬מאמין ואינו מאמין שיבא‬ ‫ובין הארץ'‪ .‬ופירש"י 'ואני הנני‪ ,‬מסכים אני‬ ‫המבול‪ ,‬ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים'‪,‬‬ ‫עמך‪ ,‬שהיה נח דואג לעסוק בפריה ורביה‪ ,‬עד‬ ‫דלכאורה יקשה דהרי נאמר עליו "איש צדיק‬ ‫שהבטיחו הקב"ה שלא לשחת העולם עוד‪ ,‬וכן‬ ‫תמים היה בדורותיו"‪ ,‬ואיך יתכן לומר עליו‬ ‫עשה כו''‪.‬‬ ‫"מקטני אמנה היה‪ ,‬מאמין ואינו מאמין"‪,‬‬ ‫ויש להבין דאם נח נתיירא שיבא שוב מבול‬ ‫ופירש דבודאי נח האמין באמונה שלמה בדבר‬ ‫‌ה‬ ‫בזה פירש מ"ש "את קשתי נתתי בענן"‪,‬‬ ‫ה'‪ ,‬אך לא האמין בכח תפילתו שיכול להפוך‬ ‫דבקשת יש שלושה גוונים הרומזים לאבות‬ ‫ולשנות את הגזירה‪ ,‬ועל זה אמרו "מקטני‬ ‫הק' אברהם יצחק ויעקב‪ ,‬ובזה הראה השי"ת‬ ‫אמנה היה‪ ,‬מאמין ואינו מאמין"‪ ,‬כי לא האמין‬ ‫שידעו כל בני העולם שיש כח בזכות מעשי‬ ‫כנכון בכוחה של תפילה לשנות את הגזירה‪.‬‬ ‫התחתונים להגן מהעונש‪ ,‬ובזכות מעשיהם‬ ‫והנה ידוע מאמר הבעש"ט הק' זיע"א‬ ‫הטובים של בנ"א ומעשיהם הטובים של כלל‬ ‫(דגל מחנה אפרים פר' נח‪ ,‬ד"ה ופתח התיבה) על‬ ‫ישראל‪ ,‬זוכים להגנה שלא יבוא עוד מבול ח"ו‪.‬‬ ‫מ"ש בפרשתנו (ו‪ ,‬טז) 'צהר תעשה לתבה'‪,‬‬ ‫להאמור יש לבאר מ"ש "ויש שדורשים‬ ‫שיהודי צריך לראות שדיבורי התפילה יאירו‪,‬‬ ‫אותו לגנאי"‪ ,‬דבודאי היה "איש צדיק תמים"‬ ‫ובדרך זה פירש זקני הרה"ק המגיד הגדול‬ ‫כפי שמעידה עליו התורה הק'‪ ,‬אלא שהחסרון‬ ‫ממעזריטש זיע"א (קדושת לוי‪ ,‬פירושי האגדות)‬ ‫היה "בדורותיו" ‪ -‬כי דורו היה לקוי בכך שלא‬ ‫מ"ש בפרשתנו (ז‪ ,‬א) 'בא אתה וכל ביתך אל‬ ‫החשיבו את מעשיהם המשפיעים למעלה‪ ,‬ולא‬ ‫התבה'‪ ,‬הרמז לתיבות התפילה‪ ,‬שישים האדם‬ ‫הכיר בכח התפילה שאם יתפלל עבורם יכולה‬ ‫את כל כוחותיו בתיבות התורה והתפילה‪.‬‬ ‫התפילה להציל אותם למרות שפל מצבם‪,‬‬ ‫ויש לבאר הענין שכל זה נרמז בפרשה זו‪,‬‬ ‫ולכן "ואילו היה בדורו של אברהם לא היה‬ ‫כי בפסוקים אלו מבואר שנח הוצרך לבנות‬ ‫נחשב לכלום"‪ ,‬דידוע מאמרם ז"ל (בר"ר לט‪ ,‬יד)‬ ‫את התיבה ולהכנס לתוכה כדי להנצל בפועל‬ ‫שאברהם אבינו ע"ה היה מגייר את האנשים‪,‬‬ ‫מהמבול‪ ,‬וכל זאת מחמת החסרון ב"צוהר‬ ‫ושרה אמנו ע"ה היתה מגיירת את הנשים‪,‬‬ ‫תעשה לתיבה" הרומז לעבודת התפילה כנכון‪.‬‬ ‫והיינו שמסרו עצמם עבור בני דורם‪ ,‬ולכן‬ ‫"בדורו של אברהם" לא היה נחשב לכלום‪.‬‬ ‫וי"ל עוד הרמז בזה "צוהר תעשה לתיבה"‪,‬‬ ‫המתבקש מכל יהודי שידע כי דיבורי תפילתו‬ ‫והנה לאחר המבול נאמר (ח‪ ,‬א) 'ויזכר אלקים‬ ‫אכן מאירים בשמים‪ ,‬כי השי"ת מתאוה‬ ‫את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו‬ ‫לתפילתן של צדיקים (יבמות סד‪ ,).‬ולכל תיבה‬ ‫בתבה וגו''‪ ,‬ופירש"י 'ויזכור אלקים‪ ,‬זה השם‬ ‫מתיבות התפילה שיהודי מתפלל יש כח גדול‬ ‫מדת הדין הוא‪ ,‬ונהפכה למדת רחמים על ידי‬ ‫ונשגב‪ ,‬ויתבונן מזה שאם נח היה מתפלל על‬ ‫תפלת הצדיקים'‪.‬‬ ‫דור המבול היתה תפילתו מתקבלת‪ ,‬עד כמה‬ ‫ולהמבואר י"ל דכשראה נח שעונש דור‬ ‫גדול כוחה של כל תפילה לפני השי"ת‪ ,‬ולכן‬ ‫המבול היה מדה כנגד מדה‪ ,‬כדי ללמד עוצם‬ ‫יקיים בנפשו "צוהר תעשה לתיבה"‪ ,‬ואכן‬ ‫השפעת מעשי התחתונים למעלה‪ ,‬ולדעת‬ ‫יאמין שדיבוריו מאירים ויש להם כח נשגב עד‬ ‫שלכל פעולה של האדם בעולם הזה יש כח‬ ‫מאד‪.‬‬ ‫להשפיע למעלה הן לטוב והן למוטב‪ ,‬כבר‬ ‫וזהו דאיתא מהרה"ק המגיד מקאזניץ זיע"א‬ ‫הבין גם את גדול כוחה של התפילה להשפיע‬ ‫(עי' עבודת ישראל פר' נח‪ ,‬ד"ה את קשתי) שפגם‬ ‫למעלה‪ ,‬ואת עוצם כוחה להגן ולהציל מכל‬ ‫דור המבול היה שלא האמינו שהם פועלים‬ ‫צרה‪.‬‬ ‫במעשיהם פעולה לטובה או להיפך ח"ו‪ ,‬ולכן‬ ‫וזהו שפירש"י "זה השם מדת הדין הוא‪,‬‬ ‫מדה כנגד מדה הענישם השי"ת בעונש המבול‬ ‫ונהפכה למדת רחמים על ידי תפלת הצדיקים"‪,‬‬ ‫שנמחה כל העולם בלי מדה וגבול‪ ,‬כדי לרמז‬ ‫דבכוחה של תפילת הצדיקים להפוך את מדת‬ ‫שיש חשיבות לכל מעשי התחתונים‪ ,‬ואם כי‬ ‫הדין לרחמים‪ ,‬ומאחר שהתפלל נח להשי"ת‪,‬‬ ‫אין זה בכוחו של האדם להבין זאת‪ ,‬אך כן הוא‬ ‫מיד "ויזכור אלקים את נח וגו'"‪ ,‬כי הגיע להכרה‬ ‫האמת‪ ,‬שלכל פעולה ולכל מעשה שהאדם‬ ‫בכוחה של תפילה‪ ,‬ולהכרה שלמעשיהם של‬ ‫עושה‪ ,‬וכ"ש לכל פעולה ולכל מעשה שיהודי‬ ‫התחתונים יש השפעה וכח גדול למעלה‪.‬‬ ‫עושה‪ ,‬יש כח גדול מאד לפעול פעולה גדולה‬ ‫למעלה‪.‬‬ ‫‌ו‬ ‫תפילה להמתיק את הדין‪ ,‬ומחמת זאת אכן‬ ‫ולפי האמור יובן כבר מ"ש "זאת אות הברית‬ ‫לא יהיה שוב מבול על הארץ כי מדת הדין‬ ‫אשר אני נותן ביני וביניכם את קשתי נתתי‬ ‫תתהפך לרחמים‪ ,‬וזהו ההגנה של אות הברית‬ ‫בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ"‪,‬‬ ‫על כל העולם‪.‬‬ ‫דלאחר שכבר הגיעו להכרה בכוחה של תפילה‪,‬‬ ‫יעזור השי"ת שנזכה כולנו לשפע ברכה‬ ‫ולעוצם השפעת מעשיהם למעלה‪ ,‬גם כשיגיע‬ ‫והצלחה‪ ,‬געזונט פרנסה נחת‪ ,‬יעזור השי"ת‬ ‫העולם ח"ו לשפל המצב‪ ,‬כשיראו את אות‬ ‫שנזכה בקרוב לבנין הבית השלישי בביאת‬ ‫הברית יתעוררו שצריכים להיטיב מעשיהם‬ ‫מאחר שכבר נודע הדבר שיש לכל פעולה‬ ‫‪Y‬‬ ‫גואל צדק במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫השפעה למעלה‪ ,‬ויתעצמו בתפילה להשי"ת‬ ‫מתוך ההכרה בעוצם כוחה וחשיבותה של‬ ‫[‬ ‫‌ז‬ ‫השטריימל לראש החתן ישראל אלימלך צלר‬ ‫הי"ו בן הגאון רבי יוסף צלר שליט"א ראש‬ ‫בקודש פנימה‬ ‫ישיבתנו הק' לצעירים‪ ,‬לתפילת מנחה ערב‬ ‫שב"ק עבר לפני התיבה הר"ר אברהם מרדכי‬ ‫לייב טורנהיים הי"ו‪ ,‬אחר ההפסקה התפללו‬ ‫'קבלת שבת' ומעריב כשלפני התיבה הר"ר‬ ‫משה רוזנבלום הי"ו‪ ,‬ל'בואי בשלום' יצא כבו"ק‬ ‫מרן שליט"א לפתח ה'דאווין שטוב' ועודד‬ ‫בידו לזמר בהתלהבות לקבל פני שבת מלכתא‪,‬‬ ‫יום רביעי פר' נח ג' מרחשון – יומא דהילולא‬ ‫אחר רקד עם החתן הי"ו ובהמשך צירף את‬ ‫רבה של גאון מעוזנו מרן הסב"ק מרוז'ין זיע"א‬ ‫המחותנים הי"ו‪ .‬אחר התפילה יצא כבו"ק מרן‬ ‫בכל תפילות היום יצא כבו"ק מרן שליט"א‬ ‫שליט"א לפתח ה'דאווין שטוב' ועברו לפניו‬ ‫לאמירת הקדישים לכבוד ההילולא קדישא‪,‬‬ ‫להתברך בברכת 'שבתא טבא'‪.‬‬ ‫אחר שיעור המשניות היומי למד כבו"ק מרן‬ ‫אח"כ פתח באמרי קודש דיש לפרש מ"ש‬ ‫שליט"א סדר המשניות ליא"צ ובסיום אמר‬ ‫"אלה תולדות נח נח" בדרך רמז‪ ,‬וכן מ"ש‬ ‫‪n‬‬ ‫קדיש דרבנן‪.‬‬ ‫להלן נאמר בפרשתנו "ולא מצאה היונה מנוח‬ ‫לכף רגלה"‪ ,‬ומ"ש בזמירות ליום שב"ק "יונה‬ ‫מצאה בו מנוח"‪ .‬דכבר הקשו רבים סתירת‬ ‫בשעת קבלת קהל נערך בקו"פ שמחת‬ ‫דבריהם ז"ל אם בזכות שמירת שבת אחת יזכו‬ ‫החלאק"ע לבן הר"ר יוחנן לוסטיג הי"ו‬ ‫לגאולה או בזכות שמירת שתי שבתות‪ ,‬וביארו‬ ‫מאשדוד‪ ,‬כבו"ק מרן שליט"א גזז ממחלפות‬ ‫בזה דסגי בשמירת שבת אחת‪ ,‬אך נדרש לזה‬ ‫ראש חתן החלאקע ובירך את בעלי השמחה‬ ‫להקדים הכנה של יום השבת המשפיע לששת‬ ‫מברכות קדשו‪.‬‬ ‫ימי המעשה ומכוח זה זוכים לשמור השבת‬ ‫השניה כנכון ולזכות לגאולה‪ ,‬ולפי"ז י"ל במ"ש‬ ‫כן נערך בקו"פ 'מסיבת לחיים' לרגל השידוכין‬ ‫"ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה"‪ ,‬דיונה רומז‬ ‫של הבה"ח החתן מרדכי שלום יוסף וולנר ני"ו‬ ‫לכנסת ישראל‪ ,‬ולא די במנוחת שבת אחת‪ ,‬ולכן‬ ‫מבחירי תלמידי ישיבתנו הק' בן הר"ר חיים‬ ‫חזרה לתיבה ורק בשבת השניה הגיע למנוחת‬ ‫שלמה הי"ו מעיה"ק צפת עב"ג בת הרב מאיר‬ ‫שבת כנכון‪ ,‬וזהו הרמז "אלה תולדות נח נח"‬ ‫מנחם צבי שטייף הי"ו ממודיעין עילית‪ ,‬תחילה‬ ‫ב' פעמים‪ ,‬כי רק בשבת השניה זוכים להשיג‬ ‫שברו הצלחת ושוררו 'סימן טוב'‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫שלמות יום שבת קודש‪ ,‬ולאחר שזכינו לשבת‬ ‫בירך כבו"ק מרן שליט"א על לעקיך ויי"ג ואיחל‬ ‫בראשית‪ ,‬כעת זוכים אנו ל"שבת נח"‪ ,‬ואפשר‬ ‫לבעלי השמחה מברכות קדשו‪ ,‬אחר שוררו 'עוד‬ ‫לזכות בשבת הזאת לשלמות מנוחת יום שבת‬ ‫ישמע' וכבו"ק מרן שליט"א נעמד לריקוד עם‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫קודש כנכון‪( .‬תוכן האמ"ק במדור 'אמרי קודש')‪.‬‬ ‫החתן הי"ו ובהמשך צירף את המחותנים הי"ו‪.‬‬ ‫ביום השבת ל'פסוקי דזמרה' עבר לפני‬ ‫אחר נערך בקו"פ תחילת כתיבת אותיות‬ ‫התיבה הר"ר אביעד הלר הי"ו‪ ,‬לתפילת שחרית‬ ‫בספר תורה אשר נכתב ע"י הר"ר משה בעער‬ ‫עבר לפני התיבה הגאון רבי יוסף צלר שליט"א‬ ‫הי"ו מביתר עילית‪ ,‬כבו"ק מרן שליט"א כתב‬ ‫ראש ישיבתנו הק' לצעירים‪ ,‬פתיחת הארון‬ ‫האותיות הראשונות ולאחר מכן ערך שולחן‬ ‫החתן ישראל אלימלך צלר הי"ו‪ ,‬לעליית‬ ‫לחיים לכבודה של מצוה‪ ,‬תחילה בירך על‬ ‫כהן עלה הר"ר שמעון שניאור זלמן כהן הי"ו‬ ‫לעקיך ויי"ג ואחר איחל מברכות קדשו‪ ,‬וכן‬ ‫מאלעד (הולדת הבת)‪ ,‬לוי הרה"ח ר' אברהם‬ ‫בירך את הסופר הרב צבי אריה רוטנברג הי"ו‬ ‫‪n‬‬ ‫יעקב זילברשלג הי"ו‪ ,‬כבו"ק מרן שליט"א עלה‬ ‫מנהל התאחדות החבורות‪.‬‬ ‫לעליית שלישי‪ ,‬רביעי הרה"ח ר' ישראל צבי‬ ‫שמוטץ הי"ו‪ ,‬חמישי הר"ר משה אהרן פרידמן‬ ‫הי"ו (הולדת הבת) שישי החתן הי"ו‪ ,‬שביעי הר"ר‬ ‫יעקב עקיבא פרידמן הי"ו‪ ,‬אחרון הר"ר דוד‬ ‫שב"ק פר' נח בצל הקודש‬ ‫קרימילובסקי הי"ו‪ ,‬מפטיר הר"ר משה רוזנבלום‬ ‫קודם תפילת מנחה כבו"ק מרן שליט"א חבש‬ ‫‌ח‬ ‫התפילה‪ ,‬שישים האדם את כל כוחותיו בתיבות‬ ‫הי"ו (הולדת הבת)‪ ,‬הגבהה הר"ר יעקב אהרן‬ ‫התורה והתפילה‪.‬‬ ‫הרשקופ הי"ו‪ ,‬גלילה הר"ר דניאל קרימילובסקי‬ ‫וי"ל עוד הרמז בזה "צוהר תעשה לתיבה"‪,‬‬ ‫הי"ו מאשדוד‪ ,‬לתפילת מוסף עבר לפני התיבה‬ ‫המתבקש מכל יהודי שיתבונן מזה שאם נח היה‬ ‫הרב פנחס אליהו צלר שליט"א ר"מ בבית‬ ‫מתפלל על דור המבול היתה תפילתו מתקבלת‪,‬‬ ‫המדרש הגדול‪ ,‬פתיחת הארון ל'אנעים זמירות'‬ ‫עד כמה גדול כוחה של כל תפילה לפני השי"ת‪,‬‬ ‫פע"ח חתן הבמ"צ הבה"ח אברהם יעקב מרילוס‬ ‫ולכן יקיים בנפשו "צוהר תעשה לתיבה"‪ ,‬וזהו‬ ‫ני"ו‪ .‬אחר התפילה ניגשו בעלי השמחה לפני‬ ‫‪n‬‬ ‫דאיתא מהרה"ק המגיד מקאזניץ זיע"א שפגם‬ ‫הקודש ליטול ברכת מזל"ט‪.‬‬ ‫דור המבול היה שלא האמינו שהם פועלים‬ ‫במעשיהם פעולה לטובה או להיפך ח"ו‪ ,‬ובזה‬ ‫פירש מ"ש "את קשתי נתתי בענן"‪ ,‬דבקשת‬ ‫לתפילת מנחה עבר לפני התיבה הר"ר יאיר‬ ‫יש שלושה גוונים הרומזים לאבות הק' אברהם‬ ‫דיל הי"ו‪ ,‬פתיחת הארון הרה"ח ר' שמואל קבלי‬ ‫יצחק ויעקב‪ ,‬ובזה הראה השי"ת שידעו כל בני‬ ‫הי"ו‪ ,‬לעליית כהן עלה הר"ר אברהם יעקב‬ ‫העולם שיש כח בזכות מעשי התחתונים להגן‬ ‫(ברמ"ש) כהן הי"ו‪ ,‬לוי הר"ר אהרן דוד רוזנשטיין‬ ‫מהעונש שלא יבוא עוד מבול ח"ו‪.‬‬ ‫הי"ו‪ ,‬שלישי הגאון רבי יוסף צלר שליט"א‪,‬‬ ‫ולפי"ז יש לבאר מ"ש "ויש שדורשים אותו‬ ‫הגבהה הר"ר מנחם נחום טירהויז הי"ו‪ ,‬גלילה‬ ‫‪n‬‬ ‫לגנאי"‪ ,‬דבודאי היה "איש צדיק תמים" אלא‬ ‫הר"ר דוד יחיאל צלר הי"ו מביתר עילית‪.‬‬ ‫שהחסרון היה "בדורותיו" ‪ -‬שלא החשיבו‬ ‫מעשיהם המשפיעים למעלה‪ ,‬ולא הכיר בכח‬ ‫התפילה‪ ,‬ולפי האמור יובן כבר מעלת הברית‬ ‫אחר תפילת מנחה נכנס כבו"ק מרן שליט"א‬ ‫למנוע את המבול‪ ,‬דלאחר שהגיעו להכרה‬ ‫להיכל הסאלא"ש לעריכת השולחן הטהור‬ ‫בכוחה של תפילה‪ ,‬ולעוצם השפעת מעשיהם‬ ‫דרעוא דרעוין‪ ,‬תחילה נטל ידיו ובצע על הי"ב‬ ‫למעלה‪ ,‬גם כשיגיע העולם ח"ו לשפל המצב‪,‬‬ ‫חלות וזימרו 'בני היכלא' ו'מזמור לדוד' ג"פ‪,‬‬ ‫כשיראו את אות הברית יתעוררו שצריכים‬ ‫אח"כ הגישו הדגים וכבו"ק מרן שליט"א בירך‬ ‫להיטיב מעשיהם‪ ,‬ויתעצמו בתפילה להשי"ת‬ ‫על היין ואיחל 'לחיים' לכל הקהל‪ ,‬המשיכו‬ ‫מתוך ההכרה בעוצם כוחה וחשיבותה של‬ ‫בסדר הזמירות 'יצוה צור חסדו'‪' ,‬ידיד נפש'‪,‬‬ ‫תפילה להמתיק את הדין‪ ,‬ומחמת זאת אכן לא‬ ‫'הגלה נא' ו'דרור יקרא'‪.‬‬ ‫יהיה שוב מבול על הארץ כי מדת הדין תתהפך‬ ‫כבו"ק מרן שליט"א זימר ה'דביקות ניגון'‬ ‫לרחמים‪ .‬וזהו הגנת אות הברית על כל העולם‬ ‫ופתח באמרי קודש אודות מאמרם ז"ל "יש‬ ‫וסיים בברכות‪( .‬תוכן האמ"ק במדור 'אמרי קודש')‪.‬‬ ‫מרבותינו דורשים אותו לשבח כו'‪ ,‬ויש‬ ‫אחר התורה שוררו ניגון שמחה‪ ,‬המשיכו‬ ‫שדורשים אותו לגנאי"‪ ,‬דכבר הקשו רבים דהרי‬ ‫בסדר הזמירות 'א‪-‬ל מסתתר' ולאחר מכן‬ ‫נאמר עליו בתורה הק' "איש צדיק תמים"‪,‬‬ ‫שוררו 'באלקים בטחתי'‪ ,‬אחר חילק וכבו"ק מרן‬ ‫והנה בהמשך הפרשה נאמר שלאחר המבול‬ ‫שליט"א חילק יין לבעלי השמחות‪ ,‬בהגבהת‬ ‫נתן השי"ת אות הקשת לברית עולם שלא יבוא‬ ‫הכוס לברכת המזון כיבד כבו"ק מרן שליט"א‬ ‫עוד מבול לעולם‪ ,‬ויש להבין דאם מדובר על‬ ‫‪n‬‬ ‫את החתן ישראל אלימלך צלר הי"ו‪.‬‬ ‫מציאות כזאת שבני העולם יחטאו כמו בדור‬ ‫המבול ר"ל‪ ,‬מה יועיל אות הברית של הקשת‬ ‫בענן כדי למנוע מלהביא עוד מבול לעולם‪ ,‬וי"ל‬ ‫לתפילת מעריב מוצש"ק עבר לפני התיבה‬ ‫עפ"י המבואר בזוה"ק שהיה טענה על נח מדוע‬ ‫הרה"צ רבי מיכל שצ'דרוביצקי שליט"א‪,‬‬ ‫לא התפלל על בני דורו‪ ,‬וכדאיתא בקדושת לוי‬ ‫אחר תפילת מעריב נכנס כבו"ק מרן שליט"א‬ ‫לבאר מ"ש רש"י על נח "מקטני אמנה היה‪,‬‬ ‫להבדלה‪ ,‬בהגבהת הכוס כיבד את הגאון רבי‬ ‫מאמין ואינו מאמין שיבא המבול"‪ ,‬דטעם הדבר‬ ‫יוסף צלר שליט"א ובהחזקת הנר את הר"ר‬ ‫הוא כי נח לא האמין בכח תפילתו שיכול להפוך‬ ‫דניאל קרימילוסקי הי"ו אחר הבדלה שוררו‬ ‫ולשנות את הגזירה‪ ,‬וכידוע מאמר הבעש"ט הק'‬ ‫הזמירות כנהוג ['המבדיל'‪' ,‬אמר ה' ליעקב'‬ ‫זיע"א "צהר תעשה לתיבה"‪ ,‬יהודי צריך לראות‬ ‫ו'אתה הוא מלכי']‪ ,‬ולאחר מכן עברו בסך לפני‬ ‫שדיבורי התפילה יאירו‪ ,‬וכן פירש זקני הרה"ק‬ ‫הקודש להתברך בברכת 'א גוט וואך'‪.‬‬ ‫המגיד הגדול ממעזריטש זיע"א מ"ש בפרשתנו‬ ‫"בא אתה וכל ביתך אל התיבה'‪ ,‬הרמז לתיבות‬ ‫‌ט‬ ‫בני המשפחה הרוממה ולכל קהל אנ"ש שיחי'‪.‬‬ ‫‪n‬‬ ‫לאחר מכן פתח הרה"ג ר' דוד מרילוס שליט"א‬ ‫בשבח והודאה להשי"ת על רוב רחמיו וחסדיו‬ ‫יום שני פר' לך לך ח' חשון‬ ‫וכיבד את בנו חתן הבר מצוה ני"ו לערוך סיום‬ ‫על חמשה מתוך 'ששה סדרי משנה'‪ ,‬ובסיום‬ ‫אחר תפילת שחרית ושיעור המשניות‬ ‫נתכבד הסב הגר"פ שפירא שליט"א באמירת‬ ‫התקיים שמחת הברית מילה לבן הר"ר יחזקאל‬ ‫הקדיש‪ ,‬תיכף פצחו בניגוני שמחה וכבו"ק מרן‬ ‫פיין הי"ו מבית שמש חתן הרה"ח ר' דוד משה‬ ‫שליט"א נעמד לריקוד מרומם לרגלי השמחה‪,‬‬ ‫וועבער הי"ו‪ ,‬כבו"ק מרן שליט"א נתכבד‬ ‫אחר כיבד את דודו הגר"פ שפירא שליט"א‬ ‫בסנדקאות ובברכות ואחר ערך שולחן לחיים‬ ‫לרקד עם נכדו חתן המצוות‪ ,‬לאחר מכן רקד‬ ‫לכבודה של מצוה‪ ,‬תחילה טעם מהלעקיך ויי"ג‬ ‫כבו"ק מרן שליט"א בפרטות עם חתן הבר‬ ‫ואיחל לחיים‪ ,‬אחר שוררו 'יום ליבשה' וכבו"ק‬ ‫מצוה ני"ו ועם מורנו הרה"ג רבי פנחס שפירא‬ ‫מרן שליט"א בירך את בעלי השמחה מברכות‬ ‫‪n‬‬ ‫שליט"א‪.‬‬ ‫קדשו‪.‬‬ ‫בהמשך נתכבד חתן המצוות ני"ו לומר‬ ‫הפשעטיל כשאמרה בטוב טעם מהחל ועד‬ ‫כלה כנהוג בחצר קדשנו כשביני לביני מזמרים‬ ‫בערב הגיע כבו"ק מרן שליט"א להשתתף‬ ‫ניגוני שמחה‪ ,‬בסיום העניק לו כבו"ק מרן‬ ‫בחופת החתן ישראל אלימלך צלר הי"ו בן‬ ‫שליט"א סט ספרים כדורון דרשה‪ .‬אחר הגביה‬ ‫הגאון רבי יוסף צלר שליט"א ראש ישיבתנו הק'‬ ‫כבו"ק מרן שליט"א הכוס וכיבד את חתן הבר‬ ‫לצעירים‪ ,‬כבו"ק מרן שליט"א נתכבד בברכה‬ ‫‪n‬‬ ‫מצוה בברכת המזון ובסיום נפרד ברוב ברכות‪.‬‬ ‫אחריתא ואחר רקד עם החתן הי"ו ובהמשך‬ ‫צירף את המחותנים הי"ו‪ ,‬בסיום איחל מזל טוב‬ ‫‪n‬‬ ‫ובירכם מברכות קדשו ושב לחצר הקודש‪.‬‬ ‫יום שלישי פר' לך לך ט' חשון‬ ‫בשעה ‪ 7:50‬בבוקר הופיע כבו"ק מרן‬ ‫שליט"א בהדרו בהיכל ישיבתנו הק' לתפילת‬ ‫שמחת בית סאדיגורה‬ ‫שחרית‪ ,‬קודם התפילה יצא כבו"ק מרן שליט"א‬ ‫מה'דאווין שטוב' והניח תפילין לחתן הבר‬ ‫שמחת ה'בר מצוה' לנין מרן רבנו‬ ‫מצוה פע"ח הבה"ח אברהם יעקב מרילוס ני"ו‬ ‫הרה"ק ה'עקבי אבירים' זיע"א‬ ‫בן פע"ח הרה"ג ר' דוד מרילוס שליט"א ר"מ‬ ‫בישיבתנו הק' וראש כולל להוראה בקהילתנו‬ ‫פע"ח הבה"ח אברהם יעקב מרילוס ני"ו‬ ‫הק' במודיעין עילית‪.‬‬ ‫בן הרה"ג רבי דוד מרילוס שליט"א‬ ‫לתפילת שחרית עבר לפני התיבה הבה"ח‬ ‫ונכד חדב"נ מורנו‬ ‫אהרן דוד (ברמ"ש) כהן ני"ו‪ ,‬בעת פסוקד"ז יצא‬ ‫הרה"ג רבי פינחס שפירא שליט"א‬ ‫כבו"ק מרן שליט"א וסובב בהיכל הישיבה הק'‬ ‫בין בחורי החמד לעורר לעבודה שבלב‪.‬‬ ‫בהמשך הגיע כבו"ק מרן שליט"א לפאר‬ ‫בראש שמחת בית צדיקים – שמחת הבר מצוה‬ ‫אחר התפילה יצא כבו"ק מרן שליט"א‬ ‫לנין מרן רבנו ה'עקבי אבירים' זיע"א‪ ,‬פע"ח‬ ‫לעריכת שולחן לחיים לכבוד השמחה הרוממה‬ ‫הבה"ח אברהם יעקב מרילוס ני"ו נכד חדב"ן‬ ‫וקידמו בשירת 'קול רינה'‪ ,‬אחר בירך כבו"ק‬ ‫מורנו הרה"ג רבי פנחס שפירא שליט"א רב‬ ‫מרן שליט"א על לעקיך ויי"ג ואיחל לחיים‬ ‫בית מדרשנו בתל אביב‪ ,‬בן חתנו פע"ח הרה"ג‬ ‫לחתן הבר מצוה‪ ,‬לחברי הצוות הרוחני ולכל‬ ‫ר' דוד מרילוס שליט"א ראש כולל להוראה‬ ‫תלמידי ישיבתנו הק'‪ .‬אח"כ כיבד את הר"מ‬ ‫בקהילתנו הק' במודיעין עילית ור"מ בישיבתנו‬ ‫פע"ח הרה"ג ר' דוד שליט"א להשמיע לקח טוב‬ ‫הק'‪.‬‬ ‫לכבוד השמחה‪ ,‬ואחר פתח כבו"ק מרן שליט"א‬ ‫בשיחת קודש (תוכן השיח"ק במדור 'אמרי קודש')‪.‬‬ ‫את פני הקודש קידמו בשירת 'קול רינה‬ ‫וישועה באהלי צדיקים' וכבו"ק מרן שליט"א‬ ‫אחר שוררו ניגון שמחה וכבו"ק מרן שליט"א‬ ‫היסב לסעודת המצווה ונטל ידיו‪ ,‬אחר בירך‬ ‫נעמד לריקוד מרומם‪ ,‬בסיום בירך הרה"צ רבי‬ ‫על יי"ג ואיחל לחיים לבעלי השמחה ולכל‬ ‫‌י‬ ‫שליט"א לברך על יי"ג והתברכו בברכות לרוב‪,‬‬ ‫מיכל שצ'דרוביצקי שליט"א ברכה אחרונה‬ ‫כן איחלו לרגל השמחה השרויה במעונו ואחר‬ ‫וכבו"ק מרן שליט"א נפרד ברוב ברכות ושב‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ליווהו כבו"ק מרן שליט"א עד ליציאתו‪.‬‬ ‫לחצר הקודש‪.‬‬ ‫יום רביעי פר' לך לך י' חשון‬ ‫בשעות הערב בזמן קבלת קהל הגיע לביקור‬ ‫בקו"פ כקש"ת האדמו"ר מסקאליע שליט"א‪ ,‬בין‬ ‫אחר תפילת שחרית ושיעור המשניות שח‬ ‫היתר נסובה השיחה באמרות טהורות מגאון‬ ‫כבו"ק מרן שליט"א אודות חובת ההצבעה‬ ‫מעוזנו מרן הס"ק מרוז'ין זיע"א וכן העלה‬ ‫ליהדות החרדית בבחירות העתידות להתקיים‬ ‫בפני הקודש זכרונות הוד משנים קדמוניות‬ ‫בארה"ק ואשר מוטל על כאו"א למנוע את‬ ‫עת הסתופף בצילו של מרן אדמו"ר הרה"ק‬ ‫‪n‬‬ ‫עקירת הדת ר"ל‪.‬‬ ‫הכנסת מרדכי זיע"א בשנות לימודיו בארה"ק‬ ‫וכן עובדין טבין מעוד מרבוה"ק שחילה פניהם‬ ‫[‬ ‫בשנים קדמוניות‪ .‬אחר כיבדו כבו"ק מרן‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫מזלא טבא וגדיא יאה נשגר קדם ידידנו היקרים מאנ''ש לרגל השמחה השרויה במעונם‬ ‫מורנו הרה"ג רבי פינחס שפירא שליט"א‬ ‫חדב"נ מרן אדמו"ר הרה"ק ה'עקבי אבירים' זיע"א ורב בית מדרשנו בת"א‬ ‫ולבנו פע"ח הרב מרדכי שלום ישראל שליט"א‬ ‫לרגל שמחת אירוסי הנכדה – הבת שתחי'‬ ‫בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫הרה"ח ר' מאיר דייטש הי"ו – בני ברק‬ ‫הרה"ח ר' דוד משה וועבר הי"ו – בני ברק‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכדה שתחי' בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫ולחתנו הר"ר יחזקאל פיין הי"ו – בית שמש‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכד – הבן שיחי'‬ ‫בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫הרה"צ ר' נחום כהן שליט"א – ירושלים‬ ‫הרה"ג ר' ישראל דוד כהן שליט"א – בני ברק‬ ‫ולבנו הר"ר שמעון שניאור זלמן הי"ו – אלעד‬ ‫הרה"צ ר' נחום כהן שליט"א – ירושלים‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנינה ‪-‬הנכדה – הבת תחי'‬ ‫הרה"ח ר' אהרן משה שמואל כהן הי"ו – בני ברק‬ ‫בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנינה‪ -‬הנכדה‬ ‫בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫הרה"ח ר' יהושע רבינוביץ שליט"א – ירושלים‬ ‫ולחתנו הרה"ח ר' אברהם אשר בריקמן הי"ו – ירושלים‬ ‫הר"ר יהודה אודסר הי"ו – בני ברק‬ ‫ולבנו הר"ר יהודה הי"ו‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכדה תחי'‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנין – הנכד – הבן שיחי'‬ ‫בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫‌אי‬ ‫הרה"ח ר' זאב וואלף פלדמן הי"ו – בני ברק‬ ‫לרגל שמחת אירוסי הבן הבה"ח נתן צבי הי"ו‬ ‫הרה"ח ר' ישראל צבי שמוטץ הי"ו – בני ברק‬ ‫בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫ולחתנו הר"ר משה רוזנבלום הי"ו – בני ברק‬ ‫לרגל שמחת הולדת הנכדה – הבת תחי'‬ ‫הרה"ח ר' שמואל קורשון הי"ו – בני ברק‬ ‫בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫לרגל שמחת אירוסי הבן הבה"ח דוד אהרן ני"ו‬ ‫בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫הרה"ח ר' אריה דוב זילברשלג הי"ו – לייקוואד‬ ‫לרגל שמחת היכנס הנכד לעול נועם תומ"צ‬ ‫הרה"ח ר' יוסף יצחק אינגבר הי"ו – לאס אנג'עלס‬ ‫בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫לרגל שמחת נישואי הבן‬ ‫בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫הר"ר שלום לרנר הי"ו – אנטווערפן‬ ‫ולבנו הר"ר מרדכי הי"ו – בולטימור‬ ‫הגה"ח רבי זלמן גרויז שליט"א – אשדוד‬ ‫לרגל שמחת היכנס הנכד – הבן שיחי'‬ ‫לרגל שמחת נישואי הנכדה תחי'‬ ‫לעול נועם תומ"צ בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫הרה"ח ר' מנחם הלר הי"ו – ירושלים‬ ‫מחודב"נ מוה"ר רבי יצחק יהודה שפירא שליט"א –‬ ‫ולחתנו הר"ר יוסף אודנברג הי"ו – ביתר עילית‬ ‫שוויץ‬ ‫לרגל שמחת אירוסי הנכדה – הבת‬ ‫ולבנו הרה"ח ר' אליקים שרגא הי"ו – ירושלים‬ ‫והולדת הנין – הנכד שיחי' בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫לרגל שמחת נישואי הנכד – הבן הבה"ח שיחי'‬ ‫בשעטו"מ ובמז"ט‬ ‫יה"ר שיזכו לרוות רב תענוג ונחת דקדושה מכל יוצ"ח לתפארת כרם בית ישראל‬ ‫מתוך בריות גופא ונהורא מעליא וכל מילי דמיטב‪.‬‬ ‫פנימי – המו"ל‪ :‬מכון 'כנסת מרדכי' סאדיגורה‪ ,‬לפניות בענין הגיליון‪gilyon.sadigura@gmail.com :‬‬ ‫‌בי‬