לשון קדשו · LESHON KUDSHOY — לך לך (2026-10-19)

(
בעזרת השם יתברך
קונטרס
לשון קדשו
דברות קודש של כ"ק מרן אדמו"ר רבן של ישראל
זללה"ה רבינו יואל טייטלבוים
אבדק"ק סאטמאר יע"א
וגאב"ד עיה"ק ירושלים תובב"א
סעודה שלישית
לך תשט"ז
לך תשט"ז -שסט
ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ַא ְר ֶא ָך
• מחלוקת אברם ולוט לא היתה על מרעה הבהמות ,רק שהיה ללוט
שיטה הכוזבת של לקיחת ארץ ישראל קודם הזמן ,ולכן אמר הפרד נא
מעלי ,שלא להיות עמו בשלום • של״ה הק' :בארץ ישראל צריכין לדור
בהכנעה ובבחינת 'גרות' ,ולא בבחינת 'תושב' • זוהר ורמ״ע מפאנו :בני
המדינה נגררים אחר המושל • הרה"ק מוויטעפסק :הבא לארץ ישראל
נופל ממדרגותיו וצריך להתחיל מחדש ,ורק לאחר זמן הארץ מראה לו
פנים • ביאור האיך נתקלקל לוט בהיותו במקום קדוש ,ואצל אברהם
אבינו • הציונות היא מקור הטומאה ,ואסון גדול לישראל ,שלא היה
כמותו מיום שנברא העולם ,והיא מכריע את שאר כל פירצות הדור •
אוירא דארץ ישראל מחכים ,אבל רק בחכמה דקדושה של עבודת ה' •
של"ה הק' :י"ג מדות של רחמים הם מכוונים נגד י"ג עקרי אמונה •
נעתקו בלשון אידיש
בהוספת ביאורים והערות
להבנת הענין
שנת תשפ"ז לפ"ק
קדשוCopyrightקדשו מערכת לשון
תשט"זגבול ידוע © לשון כל הזכיות שמורות לך
ואיסור השגת
יצא לאור ע"י
ב
אויטאמאטיש דורך קרעדיט קארד845-366-2793 #1700 : | צו מנדב זיין רופט1-718-388-5519 :
קלאר ☆ ★ ★ ★ ★
ָ מינוט) זייער (35 לשון קדשו -קונטרס שסט
718-298-4641 ברוקלין: קול אוצר יהודא ארץ ישראל072-3275205 : לשון קדשו:
929-522-1515
ארץ ישראל072-2223419 : ענגלאנד0330-350-3110 :
0330-150-758 ענגלאנד: 718-650-2970 פעקס:
7921316 פאר הערות דרוק 3 דרוק 1דערנאך 369פאר די רעקארדינג פון די וואך.
◆ ◆ ברכת מזל טוב
הר"ר בעריש ווייס הי"ו (ב"ר ליפא ,לאנדאן) הר"ר יצחק דוב וויינבערגער הי"ו
לנישואי בנו החתן משה ארי' נ"י לאירוסי בנו החתן יעקב מאיר נ"י
עב"ג בת הר"ר ירמי' ישראל פאגעל הי"ו עב"ג בת הר"ר יואל גליק הי"ו (ב"ר חיים נחמן)
הר"ר יחיאל מנשה גאטליעב הי"ו
לנישואי בנו החתן נפתלי הירצקא נ"י
עב"ג בת הר"ר שמואל זאנוויל וויינגארטען הי"ו
רון ◆
◆ ְו ֵהם יַ ֲעלו ְלזִ ָכ ֹ
הרבנית הצדיקת ,המפורסמת בחכמתה ובפעולתיה הנשגבות במצות ומעש"ט
זי"ע מרת חיה רויזא טייט בוים ז"ל בת רביה"ק יואל
עמדה רבות בשנים לימין רבינו להחיות נפשו וביתו ,ועסקה בהצלת נפשות בימי
הזעם ,ובארץ ישראל להציל הפלטים מרדת שחת
נפטרה י"ד חשון תשי"ד
הגה"צ המפורסם חו"פ ,עמוד התורה וההוראה ,אשר רביה"ק
הרה"ח המפואר ,עסק בתורה ,נשא ונתן בנקיון כפים ,פזר נתן
זי"ע בחר בו לשרת בקודש בעיר מאנטעווידעא ,ולשמש כר"מ
לאביונים ,הזדרז לקיים מצות ִאם ֶּכ ֶּסף ַּתלְ וֶּ ה ,וְ ִה ְרבה שלום
בישיבתו ,זכה להעמיד תלמידים הגונים ומורי הוראה בישראל
בעולם ,הלך בדרכי אבותיו ומקושר לרביה"ק זי"ע
רבי קלונימוס (קלמן) ז"ל ווייס מרן חנינה אברהם זצ"ל לייטנער
בן מוה"ר נפת<לי צבי ז"ל
ב"ר מרדכי אהרן ז"ל
אבדק"ק מאנטעווידעא יצ"ו ,ואבדק"ק ור"מ בנין דוד ברוקלין
נפטר י"ב חשון תשפ"ב
נפטר ח"י חשון תשס"ח
הרה"ח המפואר ,נוח לשמים ולבריות ,רודף צדקה
וחסד בהצנע לכת ,בנה עולמות של תורה ,ותמך מוסדות
רביה"ק זי"ע בסכומים עצומים
רבי אברהם משה ז"ל לאווי
ב"ר חנני' יו"ט ז"ל -נפטר י"ז חשון תשפ"ה
האשה החשובה מרת
סימא אסתר ע"ה שטוהל
ב"ר אהרן ז"ל -אשת הר"ר אשר אנשיל ז"ל
נפטרה י"ג חשון תשס"ט
הר"ר יעקב צבי ב"ר מרדכי יהודה הכהן דייטש ז"ל ,ט"ו חשון תשע"ו
הר"ר יקותיאל יודא ע"ה ,ב"ר קלונימוס קלמן הי"ו ווייס ,כ"ב ניסן תשפ"ו
הר"ר משה אפרים ב"ר ארי' ז"ל הערשקאוויטש – וזוגתו מרת שפרה יענטא ע"ה ב"ר משה יודא ז"ל
מרת חיה דבורה ב"ר מאיר ע"ה וויינשטאק ,כ"ז טבת תשפ"ו
ג קדשו לך תשט"ז לשון
א
קושיות ודקדוקים בפרשת לך לך
ֹּאמר ה' ֶאל ַא ְב ָרם ֶל ְך ְל ָך ֵמ ַא ְר ְצ ָך ּו ִמ ּמוֹּ ַל ְד ְּת ָך ּו ִמ ֵּבית ָא ִב ָ
יךֶ ,אל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ַא ְר ֶא ָּך. ַו ּי ֶ
ב
קושיא א
להבין כוונת אומרו ֶּאל הא ֶּרץ ֲא ֶּשר ַּא ְר ֶּאך ,ולא גילה לו מיד
וואס איז דערוואס זיי] פרעגן שוין ַאלע מפרשיםָ , א) מילא ס'איז ידוע [די ַק ְׁשיָ אָ ,
ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ַא ְר ֶא ָּך.
געזאגט תיכף [להיכן ילך]. ָ האט ער אים נישט רוואס ָ
פא ָ ַ
[און] ס'איז איבעריג די ווערטער ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ַא ְר ֶא ָּך ,איך 'וועל' דיר ווייזן ,ער
זאגן.
האט געקענט 'שוין' ָ ָ
ג
קושיא ב
גם צריך ביאור דמשמע דיש כאן איזה כוונה במה שאמר 'להראותו' את הארץ ,מה שאינו בשאר ארצות .ובאמת
מבואר במדרש שגם כשעבר בשאר ארצות ראה הכל מה שנעשה שמה ,ומאי שנא בארץ ישראל שעליה אמר לו
ֲא ֶשר ַא ְר ֶא ָך
יע געווען מיט דעם ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר דא מוֹ ִד ַ
האט ער אים ָ וואס ָ
ב) [ובכלל צריך ביאור] ָ
ַא ְר ֶא ָּךַ [ ,אז] איך וועל דיר ווייזן .נו ַאוודאי ,וואו ער וועט קומען ,זעט ער.
איבעראל געוויזןַ [ ,
פאר] ָ דאך אים
האט מען ָ לכאורה [סיי] וואו ער איז געקומען ָ
עיו[ ,והן]דאך ' ַאלעס' געוויזןא[ ,הן בארץ ישראל אצל] ַו ֵּי ֶל ְׁך ְׁל ַמ ָס ָ האט מען ָינו ָ
ַא ְב ָר ָהם ָא ִב ּ
האט ער ַאוודאי געזען ִמ ְׁצ ַריִ ם .וואו מ'קומט, אפילו ווען ער איז געווען אין ִמ ְׁצ ַריִ םָ ,
דאך.
דארטן זעט מען ָ ָ
ד
איבעראל
ָ האט
טאקע [גם על] ֲא ַרם נַ ֲה ַריִ ם ַו ֲא ַרם נָ חוֹּ ר ,ער ָ זאגטב ַ דער מדרש ָ
געזאגט ַאל יְ ִהי ֶח ְל ִקי ָּב ָא ֶרץ
ָ האט ער 'געזען' [בכל מקום שעבר שם ,וכשראה אנשי ֲא ָרם] ָ
של צוֹּ ר [שהוא בתחילת ארץ כנען ,שאז אמר יהי חלקי בארץ סו ְל ָמ ּה ֶ
האט געזען] ּ ַה ּזֹּאת ,ביז [ער ָ
הזאת].
נאך בעסער געווען [הכנענים ,משאר האומות. דעמאלטס זיי זענען ָ ָ -זעט אויס [ ַאז]
ג
שה ֶא ֶרץ ְּכנַ ַען מקולקלים מכל האומות ָ [ .אבער] דאך געוועזן ַמ ֲע ֵ ורק] שפעטער איז ָ
דעמאלטס [בימי אברהם] זעט אויס זענען זיי געווען בעסער פון ַאלע אומוֹ תד- . ָ
א עיין בבראשית רבה (מט ,ב).
ב בבראשית רבה (לט ,ח) :אמר רבי לוי ,בשעה שהיה אברהם מהלך ַּב ֲא ַרם נַ ֲה ַריִ ם ּו ַב ֲא ַרם נָ חוֹּ ר ,ראה אותם אוֹּ ְכ ִלים
סו ָל ָמ ּה דְּ צוֹּ ר [שהוא ְושוֹּ ִתים ּופוֹּ ֲחזִ ים (פי' שהולכים ריקם) ,אמר הלואי לֹּא יְ ֵהא ֶח ְל ִקי ָּב ָא ֶרץ ֲהזֹּאת .כיון שהגיע ְל ּ
כוש בשעת ַה ִנכושְּ ,ב ִעדּ ּור בשעת ָה ִעדור ,אמר הלואי יִ ְהיֶ ה ֶח ְל ִקי ָ ּב ָא ֶרץ תחילת ארץ ישראל] ראה אותם עסוקים ְּבנִ ּ
ַה ּזוֹּ ,אמר לו הקב"ה ְלזַ ְר ֲע ָך ֶא ֵּתן ֶאת ָה ָא ֶרץ ַה ּזֹּאת (יב ,ז).
ג כמבואר בתורת כהנים (אחרי ח ,ג-ד) :ג מנין שלא היה אומה באומות שהתעיבו מעשיהם יותר מן המצריים,
תלמוד לומר (אחרי יח ,ג) ְּכ ַמ ֲע ֵשה ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם לֹּא ַת ֲעש ּו וכו' .ומנין שלא היתה אומה באומות שהתעיבו מעשיהם
יותר מן הכנענים ,תלמוד לומר (שם) ּו ְכ ַמ ֲע ֵשה ֶא ֶרץ ְּכנַ ַען לֹּא ַת ֲעש ּו .ומנין לדור אחרון שהתעיבו מעשיהם יותר
מכולם תלמוד לומר ו ְׁכ ַמ ֲעשֵּׂ ה ֶא ֶרץ ְׁכנַ ַען לֹא ַת ֲעשׂ ו .ומנין למקום שבאו בו ישראל וכבשו ,שהתעיבו מעשיהם
יותר מכולם ,תלמוד לומר (שם) ֲא ֶשר ֲאנִ י ֵּמ ִביא ֶא ְׁת ֶכם ָש ָמה .ומנין שביאתם של ישראל גרמה להם לכל המעשים
הללו ,תלמוד לומר ֲא ֶשר ֲאנִ י ֵמ ִביא ֶא ְת ֶכם ָש ָּמה לֹּא ַת ֲעש ּו.
וברש"י אחרי (שם)ְׁ :כ ַמ ֲעשֵּׂ ה ֶא ֶרץ ִמ ְׁצ ַריִ ם .מגיד שמעשיהם של מצריים ושל כנעניים מקולקלים מכל
קדשו לך תשט"ז לשון ד
האט ער געזען זאגט ,ווען ער איז געקומען [בשאר ארצות] ָ [ועל כל פנים] דער מדרש ָ
געזאגט ַאל יְ ִהי ֶח ְל ִקי ָּב ָא ֶרץ
ָ האט ער איבעראל איז מען עוסק אין ַת ֲאווֹ ת ָרעוֹ תָ , ָ [ווי]
פארקערט[ ,ווייל ער האט ער געזען ַ ַה ּזֹּאתָ [ .אבער] ווען ער איז געקומען קיין ֶא ֶרץ ְּכנַ ַעןָ ,
געזאגט יְ ִהיָ האט ער יעהָ ,ישה ו ְׁז ִר ָ
האט געזען] מ'איז עוֹ ֵּסק אין יִ ּש ּוב ָה ָא ֶרץ ,אין ֲח ִר ָ ָ
האבן נישט עוֹ ֵּסק געווען אין קיין ֶח ְׁמדוֹ ת ,און קיין ֶח ְל ִקי ָּב ָא ֶרץ ַה ּזֹּאת[ ,ווייל] זיי ָ
ַת ֲאווֹ ת.
ה
גראד ֲא ֶשר
ָ רוואס
פא ָוואס ס'טוט זיךַ ,
איבעראל' ָ
ָ האט ער געזען ' על כל פנים ָ
דאך אים געוויזן, ' ַא ְר ֶא ָּך' [דשם אראה לך ,והלא בכל מקום] וואו ער איז געקומען ָ
האט מען ָ
האט ער געזען. ָ
ו
קושיא ג
בכאן נאמר וְ ַה ְכנַ ֲענִ י ָאז ָב ָא ֶרץ ,וכמבואר ברש"י הכוונה בזה .אמנם להלן כתיב
וְ ַה ְכנַ ֲענִ י וְ ַה ְפ ִר ִזי ָאז 'י ֵֹׁשב' ָב ָא ֶרץ ,ויש להבין כוונת הכתוב שם ,במה שהוסיף תיבת 'יוֹ שב'
ַו ַ ּי ֲעבֹּר ַא ְב ָרם ָּב ָא ֶרץ ַעד ְמקוֹּ ם ְש ֶכם ַעד ֵאלוֹּ ן מוֹּ ֶרהְ ,ו ַה ְּכנַ ֲענִ י ָאז ָּב ָא ֶרץ.
דאך רש"יהְׁ [ ,ו ַה ְׁכנַ ֲענִ י ָאז ָב ָא ֶרץ] ,שהיה הולך וכובש [את ארץ ישראל] מזרעו של זאגט ָ ָ
האט כובש געזאגט עתיד אני להחזירה לבניך ,ער [הכנעני] ָ ָ האט הקדוש ברוך הוא ֵּשםָ ,
זאגט ער ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ָאז דעמאלטס ארץ ישראל מזרעו של ֵּשם[ ,און אויף דעם] ָ ָ געווען
ָּב ָא ֶרץ.
ז
[ווען] דא שטייט [סתם] ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ָאז ָּב ָא ֶרץ ,און שפעטער ג) פרעגן די מפרשיםָ ,
ס'שטייט ַויְ ִהי ִריב ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָרם ּו ֵבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה לוֹּ ט ,שטייט ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז
דארט שטייט שוין 'יוֹּ ֵשב'. ווארטָ , דארט איז ער שוין מוֹ ִסיף מיט ַא ָ 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץָ ,
זאך,דאך די זעלבע ַ דא איז ָ
נאר ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ָאז ָּב ָא ֶרץ[ ,און] ָ דעמאלטס 'קודם' שטייט ָ ָ
רוואס]
פא ָ מאל שטיין ְׁו ַה ְׁכנַ ֲענִ י ְׁו ַה ְׁפ ִר ִזי ' ָאז ָב ָא ֶרץ'ַ ,אזוי ווי אויבןַ [ , כא ָ נא ַ
האט געקענט ָ ָ
זאגט ער שוין מערָ [ ,אז] 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ. דא ָ ָ
ח
הקדמה לקושיא ד-ו
בענין הריב שבין רועי אברם לרועי לוט מבואר ברש"י [ובתרגום יונתן] לפי שהיו רועי לוט מרעים בשדות אחרים,
ורועי אברם הוכיחו אותם שהוא גזל ,והיו יוצאין בבהמתם כשהם "זמומים" .ורועי לוט טענו שכבר ניתנה הארץ
לאברם ,ולוט יורשו .ולזה אמר הכתוב וְ ַּה ְכנַּ ֲענִ י וְ ַּה ְפ ִר ִזי אז יֹשב בא ֶּרץ ,להצדיק טענת רועי אברם ,שעדיין ל ֹא זכה
בה ַּא ְברם
ַויְ ִהי ִריב ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָרם [ ּו ֵבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה לוֹּ ט].
האבן ַמ ְׁר ִעים געווען
וואס איז געווען דער ִריב[ ,ווייל די רועי לוט] זיי ָ זאגט רש"יוָ , ָ
האומות ,ואותו מקום שישבו בו ישראל מקולקל מן הכלֲ :א ֶשר ֲאנִ י ֵּמ ִביא ֶא ְׁת ֶכם ָש ָמה .מגיד שאותן עממין
שכבשו ישראל מקולקלים יותר מכולם.
ד ועיין עוד ביאור ענין זה באורך בס"ג אחרי תשכ"ב (לשון קדשו קונטרס כה).
ה ברש"י (יב ,ו)ְ :ו ַה ְּכנַ ֲענִ י ָאז ָּב ָא ֶרץ .היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של ֵשם ,שבחלקו של ֵּשם נפלה
כשחלק נח את הארץ לבניו ,שנאמר (יד ,יח) ו ַמ ְׁל ִכי ֶצ ֶדק ֶמ ֶל ְׁך ָש ֵּלם .לפיכך ַו ּי ֶ
ֹּאמר ֶאל ַא ְב ָרם ְלזַ ְר ֲע ָך ֶא ֵּתן ֶאת ָה ָא ֶרץ
ַה ּזֹּאת ,עתיד אני להחזירה לבניך ,שהם מזרעו של ֵשם.
ו ברש"י (יג ,ז)ַ :ויְ ִהי ִריב .לפי שהיו רועיו של לוט רשעים ,ומרעים בהמתם בשדות אחרים ,ורועי אברם מוכיחים
ה קדשו לך תשט"ז לשון
מו ִמיםזְׁ ,כ ֵּדי[הבהמות] ְׁבשָׂ דוֹ ת ֲא ֵּחרוֹ ת .און [לעומת זה] די ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָר ָהם זענען געווען זְ ּ
מ'זאל זיין ָא ּפגעהיטן פון ֶ ּגזֶ ל.
ָ ֶשלֹא יִ ְׁרעו ְׁבשָׂ דוֹ ת ֲא ֵּחרוֹ תח,
יח
האט ַמ ְב ִט ַ און די ַט ֲענָ ה איז געווען פון די ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה לוֹּ טַ ,אז הקדוש ברוך הוא ָ
געהאט קיין ַאנדערע ַ האט נישט פאר אברהם אבינו ,און ער ָ געווען ארץ ישראל ַ
דאס צו לוֹּ ט [ואין זה גזל].יורשים ,ממילא איז ער דער יוֹ ֵּרש ,קער ָ
דאך רש"יו [פשט] ְ -ו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז י ֵֹּשב זאגט ָ סוק ָאבער ַ -אזוי ָ זאגט דער ּ ָפ ּ ָ
נאכנישט די צייט געווען. ָּב ָא ֶרץ ,עדיין לֹּא זָ ָכה ָּב ּה ַא ְב ָרם ,ס'איז ָ
ט
קושיא ד
ובענין מה שמקנה אברהם יצאו "זמומים" ,יש פלוגתא במדרש בפרשת חיי שרה ,דלחד מאן דאמר לא יצאו
זמומים ,דהרי חזינן בחמורו של רבי פנחס בן יאיר שמעצמו לא רצה לאכול מן הגזול ,ואם כן בודאי גם בהמותיו
של אברהם אבינו היה להם מעלה זו
מו ִמים ,אין מדרש געשטאנען זְ ּ ַ דא [במדרש]ט ַאז זיי זענען זאגט ָ וואס ער ָ
דעס ָ
י
[במקום אחר] איז אין דעם ַא ְׁפלו ְׁג ָתא ,אין פרשת חיי שרה [בפסוק] ַויְׁ ַפ ַתח ַה ְׁג ַמ ִלים (כד,
דא איין מאן מו ִמים [והתיר זמומיהם]ַ ,אזוי איז ָ לב)[ ,דמפרש שם במדרש] זיי זענען געווען זְ ּ
דארט אין מדרש. דאמר ָ
זאגט ער[ – ,והלא] זאגן ָ - דאס ָ און ַאן ַאנדערער מאן דאמר קריגט ,ווי קען מען ָ
נאר פון רבי פנחס בן האט נישט געגעסן ִמ ֶשל ֲא ֵּח ִריםָ , חמורו של רבי פנחס בן יאיר ָ
יאיר ,איז ער [אברהם] דען נישט געווען גרויס [כרבי פנחס בן יאיר] ,איז דען נישט ַאזוי
געדארפט ַ האבןגרויס די ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָר ָהם ַאזוי ווי חמורו של רבי פנחס בן יאירַ [ ,אז] 'זיי' ָ
מים .זיי זענען [אודאי] האבן קיין ְׁזמו ִ געדארפט ַָ האבן נישט האבן ְׁזמו ִמים ,און 'זיי' ָ
ָ
דאך נישט ַארגער געווען ווי חמורו של רבי פנחס בן יאיר ,אברהם אבינו'ס ֲחמוֹּ ִרים. ָ
האבן 'זיי' [בהמותיו] ַאזוי אויך נישט געהאט דעם כחָ , ַ האט [אודאי אויך]
אברהם אבינו ָ
געגעסן בשדות אחרים[ ,ולא הוצרך אברהם לזמום אותם].
אותם על הגזל .והם אומרים נִ ְּתנָ ה הארץ לאברם ולו אין יורש ,ולוט יורשו ,ואין זה גזל .והכתוב אומר ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י
ְו ַה ּ ְפ ִר ִּזי ָאז י ֵֹּשב ָּב ָא ֶרץ ,ולא זכה בה אברם עדיין.
יתיה ְׁדלוֹ טִ ,ד ְר ָע ֵאי ְד ַא ְב ָרם יתיה ְׁד ַא ְׁב ָרם ו ֵּבין ִר ָע ֵּאי ֵּג ֵּ ז כן הוא בענין זה בתרגום יונתן (שם)ַ :ו ֲה ָוה ַדיָ ינִ ין ֵּבין ִר ָע ֵּאי ֵּג ֵּ
כון ִּב ְכנַ ֲענָ ֵאי ּו ִב ְפ ִריזָ ֵאיְ ,ד ַעד ְּכדוֹּ ן ֵאית ְלהוֹּ ם ְרש ּו ָתא ְּב ַא ְר ָעאַ ' ,ו ֲהווֹּ זְ ָמ ִמין ְּב ִע ֵיריהוֹּ ן' ְד ָלא יה ָלא ֶת ְה ּ יפ ְק ִדין ִמנֵ ּ ֲהווֹּ ִמ ַ
לון ְגזֵ ָלהַ ,עד ַד ֲהוו ַא ְׁתיָ ן ַל ֲא ַתר ַמ ְׁר ֵּעיהוֹ ןְ .ו ָר ֵעי ְדלוֹּ ט ֲהווֹּ ְמ ַב ְק ִרין ְו ָאזְ ִליןְ ,ו ָא ְכ ִלין ְּב ַח ְק ֵלי ְּכנַ ֲענָ ֵאי ּו ְפ ִריזָ ֵאיְ ,ד ַעד יכ ּ יֵ ְ
ְּכדוֹּ ן יַ ְת ִבין ְּב ַא ְר ָעא.
וכעין זה בבראשית רבה (מא ,ה)ַ :ויְ ִהי ִריב ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָרם ּו ֵבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה לוֹּ ט .רבי ברכיה בשם רבי
יהודה ב"ר סימון אמר ,בהמתו של אברהם אבינו היתה יוצאה זמומה ,ובהמתו של לוט לא היתה יוצאה זמומה,
היו אומרים להם רועי אברהם הותר הגזל (בתמיה) ,היו אומרים להם רועי לוט כך אמר הקב"ה לאברהם ְלזַ ְר ֲע ָך
ֶא ֵּתן ֶאת ָה ָא ֶרץ ַה ּזֹּאת ,ואברהם פרידה עקרה ואינו מוליד ,למחר הוא מת ולוט בן אחיו יורשוְׁ ,ו ִאין ָא ְׁכ ִלין
ִמ ִד ְׁידהוֹ ן ִאינון ָא ְׁכ ִלין .אמר להם הקב"ה כך אמרתי לוְ ,לזַ ְר ֲע ָך נָ ַת ִּתי ,אימתי לכשיעקרו שבעה עממים מתוכה,
ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִּזי ָאז י ֵֹּשב ָּב ָא ֶרץ ,עד עכשיו מתבקש להם זכות בארץ.
ח מלשון רש"י חיי שרה (כד ,י) המובא להלן.
ט בבראשית רבה (מא ,ה) המובא לעיל .וכן הוא עוד בבראשית רבה (נט ,יא)ַ :ו ִי ַקח ָה ֶע ֶבד ֲעשָׂ ָרה ְׁג ַמ ִלים ִמ ְ ּג ַמ ֵּלי
ֲאדֹּנָ יו וגו' (חיי כד ,י) .גמליו של אברהם אבינו היו ניכרים ,בכל מקום שהיו יוצאים ,יוצאים זמומים.
י בבראשית רבה (ס ,ח)ַ :ו ָיבֹא ָה ִאיש ַה ַביְׁ ָתה ַויְ ַפ ַּתח ַה ְ ּג ַמ ִּלים ,התיר זממיהן .רבי ירמיה שאל לרבי חייא בר אבא,
בו ָה ִל ְס ָט ֵאי, [וכי] לא היו גמלים של אברהם דומין לחמורו דר' פנחס[ ,והלא] חמרתיה דרבי פנחס בן יאיר נְ ָס ּ
לום וכו' [ולא הוצרכה להיות זמומה ,ועיין עוד שם כל העובדא באורך]. ֲע ָב ַדת ַ ּג ּבוֹּ ן ְּת ָל ָתא יוֹּ ִמין ְו ָלא ָט ֲע ַמת ְּכ ּ
קדשו לך תשט"ז לשון ו
י
אמנם לדעת רש"י [ותרגום יונתן] שפיר יצאו כשהם "זמומים" ,ואם כן צריכין אנו לתרץ
לדעתם למה הוצרך אברהם לזה ,ומאי שנא בבהמותיו מבחמורו של רבי פנחס בן יאיר
יא
וואס] רש"י
פארשטיין 'דעם' מאן דאמר – [ ָ טאקע ַ דארף מען ַ נאר [לפי זה] ַ
ד) ָ
מו ִמים געווען ,זיי זענען געוועןברענגט אויך דעם מאן דאמר ַ -אז זיי זענען געווען זְ ּ
רשלאסן די מיילער.
ָ פא
ַ
רוואס ביי
פא ָ הארבע ַק ְׁשיָ אַ ,
דאך ַא ַפארשטיין ,די ַק ְשיָ א איז ָ
טאקע ַברויך מען ַ
יא.
ווארענען' ,און ביי אברהם אבינו ָ בא ָ
געדארפט ' ַַ האט מען נישט
רבי פנחס בן יאיר ָ
יא
קושיא ה -מתוך הדרוש
ה) [וגם בעצם הריב שביניהם ,יוקשה לכאורה ,דהלא גם לוט היה לו עושר ונכסים ,ולמה נתעקשו
לוט ורועיו במריבם עבור קצת מרעה הבהמות שנטלו בשדות אחרים ,עד שהוצרך עבור זה להפרד מן
אברהם אבינו .והלא יותר טוב היה לו לוותר על מרעה זו ,כדי לעשות שלום עם אברהם].
(הקושיא בדברי רבינו ,באות מט-נ)
יב
קושיא ו -מתוך הדרוש
ו) [וכן יוקשה על אברהם עצמו ,דהלא גדול השלום ,ולמה לא השתדל אברהם להשקיט הריב
ולפעול אצל לוט שלא ירעו עוד בשדות אחרים ,אלא אדרבה השתדל להרחיקו ולהפרידו מעל פניו .וכל
(הקושיא בדברי רבינו ,באות נד) זה טעמא בעי ,דבודאי אם היה רוצה היה יכול לפעול זאת אצל לוט].
יג
קושיא ז -מתוך הדרוש
[וַ ה' ָא ַמר ֶאל ַא ְב ָרם ַא ֲח ֵׁרי ִה ָפ ֶרד לוֹ ט ֵׁמ ִעמוֹ .פירש רש"י ,כל זמן שהרשע עמו היה הדיבור פורש
ממנו .ונרשם שם ברש"י ,דלעיל דכתיב וַּ ירא ה' ֶּאל ַּא ְברם ,אף שאז גם כן היה לוט עמו ,באותה שעה
כשר היה.
ז) ולכאורה הוא פלא ,דהרי כל הזמן ההוא היה לוט רק אצל אברהם אבינו ,והאיך נתקלקל אחר כך
(הקושיא בדברי רבינו ,באות יט) כל כך ,בהיותו אצל אברהם אבינו].
יד
ישוב הקושיות
ישוב קושיא א-ב (באופן ראשון)
ונראה לפרש בכוונת הפסוק ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ' ַא ְר ֶא ָך' ,נראה לפרש דהוא כמו שנאמר במשה רבינו
וַ ַי ְר ֵׁאהו ה' ֶאת ָכל ָה ָא ֶרץ .ומבואר בספרי ,שראה משה רבינו בעיניו ,יותר ממה שראה יהושע לאחר שנכנס בה
זאגן [בביאור מאמר] ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ַא ְר ֶא ָּך.
דא ָ
קודם לכאורה אין ַפ ְׁשטות קען מען ָ
[דהכוונה] ַאזוי ווי ס'שטייט אין ספרייבֶ ,ה ְר ָאה הקדוש ברוך הוא למשה [את כל
פאר
האט געוויזן ַ הו ה' [ ֶאת ָכל ָה ָא ֶרץ] ,הקדוש ברוך הוא ָ הארץ ,כדכתיב (ברכה לד ,א-ב)] ַו ַ ּי ְר ֵא ּ
גאנץ ֶא ֶרץ יִ שְׁׂ ָר ֵּאל. גאנץ ֶא ֶרץ יִ שְׁׂ ָר ֵּאלַ ,עד ַה ָ ּים ָה ַא ֲחרוֹּ ן .ער ָ
האט אים געוויזן ַ משה ַ
עו
מו ִמין מפני הגזלֶ ,ש ּלֹּא יִ ְר ּ יא ברש"י חיי שרה (כד ,י)ִ :מ ְ ּג ַמ ֵּלי ֲאדֹּנָ יו .ניכרין היו משאר גמלים ,שהיו יוצאין זְ ּ
ְּב ָשדוֹּ ת ֲא ֵח ִרים.
ועוד שם ברש"י (כד ,לב)ַ :ויְׁ ַפ ַתח .התיר זמם שלהם .שהיה סותם את פיהםֶ ,שלֹא יִ ְׁרעו ְׁבשָׂ דוֹ ת ֲא ֵּח ִרים.
ז קדשו לך תשט"ז לשון
האט געזען ארץ ישראל [אף שלא זאגט דער מדרש חכמינו ז"לַ [ ,אז] מ ֶֹּשה ַר ֵּב ּ
ינו ָ ָ
וואס
האט געזען אין ארץ ישראל ָ
נכנס לתוכה] ,מער ווי יְ הוֹּ ֻׁש ַע [כשנכנס לתוכה] ,ער ָ
האט נישט געזען. יהושע ָ
דאך געקענט
האט ער ָ
דארטןָ ,
דאך געווען ָ
[וצריך ביאור] לכאורה [דהרי] יהושע איז ָ
ַאלעס זען.
טו
וביאור הדבר יש לומר על פי המבואר במדרש ,שארץ ישראל דומה למגילה הכרוכה ,דרק כשהיא נמתחת
רואין כל מה שיש בה ,וכן בארץ ישראל יש בו הרים וגבעות ,ולעתיד לבא יהיה הכל כמישור ויתרחב יותר
[שלעתיד לבא תתרחב ארץ ישראל הרבה ,ווי] דאךקען ָאבער זיין[ ,ווייל] שטייען שטייט ָ
יך ֶאת ְ ּג ֻׁב ְל ָך ,שטייט אין מדרש רבה,
דאךיג [בפסוק] ִּכי יַ ְר ִחיב ה' ֱאלֹּ ֶק ָ זאגט ָ דער מדרש ָ
ילה נִ ְמ ַּת ַחת.
ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל איז ווי ַא ְמ ִג ָ
וואס
צאמגעוויקלט ,ווייסט מען נישט ָ רו ָכהַ , ילה ,ווען ס'איז ְּכ ּ ַאזוי ווי ַא ְמ ִג ָ
דא דערינעןָ [ ,אבער] ַאז מ'הייבט עס ָאן אויפציוויקלען ,מ'צושפרייט עס ,זעט ס'איז ָ
וואס' ס'ליגט אין דערין. מען הערשט ' ָ
[וכמו כן] ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל איז ֶא ֶרץ ָה ִרים ּו ְב ָקעוֹּ ת[ ,און] שפעטער [לעתיד לבא] וועט זיין
גאר
אויסגעגראד ווערן] ,וועט ַאפירקומען ,וועט עס זיין ָ ָ ְו ָהיָ ה ֶה ָעקֹּב ְל ִמישוֹּ ר[ ,ס'וועט
וואס' ס'ליגט אין דערינען. גרויס ,וועט מען זען ' ָ
טז
ולבד מזה מבואר עוד בגמרא שבזמן הגלות הארץ מתכווצת ,ובמקום שהיה מחזיק ששים כרכים ,לא מחזיק עתה
אפילו ששים קנים .ואם כן כל שכן לעתיד לבא ,דאין שיעור במה שיתרחב הארץ לעתיד ,פי כמה יותר מעתה
דאךיד ַאז ס'איז נִ ְׁת ַכ ֵּוץ [הארץ בזמן הגלות ,אף ממה שהיתה בזמן
עקסטערדעם שטייט ָ
נאר [חלק קטן ממה שהיה] ,מ'איז עס ְׁמ ַד ֶמה [לצבי ,שנקרא ֶא ֶרץ ְׁצ ִבי],
הבית]ֶ ,א ֶרץ יִ שְׁׂ ָר ֵּאל איז ָ
יב בספרי פרשת פנחס (פסקא ד-ה)ֲ :ע ֵּלה רֹאש ַה ִפ ְׁס ָגה (ואתחנן ג ,כז) ,מגיד הכתוב שהראהו המקום למשה את
הו ה' ֶאת ָּכל ָה ָא ֶרץ וכו' .ויאמר ה' הרחוק כקרוב ,את שאין גלוי כגלוי ,את כל הקרוי ארץ ישראל ,שנאמר ַו ַ ּי ְר ֵא ּ
אל משה זֹּאת ָה ָא ֶרץ (ברכה לד ,ד) ,רבי עקיבא אומר ,מגיד הכתוב שהראה לו הקב"ה למשה את כל חדרי ארץ
הו ה' ֶאת ָּכל ָה ָא ֶרץ .רבי אליעזר אומר ,נתן כח בעיניו של משה וראה מסוף ישראל כשלחן ערוך ,שנאמר ַו ַ ּי ְר ֵא ּ
ְׁ
העולם ועד סופו ,וכן אתה מוצא בצדיקים שרואין מסוף העולם ועד סופו ,שנאמר (ישעי' לג ,יז) ֶמ ֶלך ְׁביָ ְׁפיוֹ
יך ○ .ונמצאת אתה אומר ב' ְׁר ִאיוֹ ת הם ,אחת ראייה של נחת ,ואחת ראייה של צער .באברהם הוא ֶת ֱחזֶ ינָ ה ֵּעינֶ ָ
שם ,זו היא ראייה של נחת .במשה הוא אומר (פנחס יך ּו ְר ֵאה ִמן ַה ָּמקוֹּ ם ֲא ֶשר ַא ָּתה ָאומר (בפרשתן יג ,יד) ָשא נָ א ֵעינֶ ָ
כז ,יב .והאזינו לב ,מט) ֲע ֵּלה ֶאל ַהר ָה ֲע ָב ִריםֲ ,ע ֵּלה רֹאש ַה ִפ ְׁס ָגה ,זו היא ראייה של צער וכו'ְׁ ○ .ו ַצו ֶאת יְׁ הוֹ ֻׁש ַע וכו'
ֶאת ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ִּת ְר ֶאה (ואתחנן ג ,כח) ,מגיד שראה משה בעיניו ,מה שלא הלך יהושע ברגליו.
יך .אפשר שהקב"ה מרחיב את ארץ ישראל .אמר רבי יצחק ,המגילה יג בדברים רבה (ד ,יא)ִּ :כי יַ ְר ִחיב ה' ֱאל ֶֹּק ָ
מו ַד ַעת כמה היא .כך ארץ ישראל ,כל רובה הזאת אין אדם יודע כמה ארכה וכמה רחבה ,כשהיא נפתחת היא ּ
הרים וגבעות ,מנין ,שנאמר (עקב יא ,יא) ְׁו ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ַא ֶתם ע ְֹׁב ִרים ָש ָמה ְׁל ִר ְׁש ָתה ֶא ֶרץ ָה ִרים ּו ְב ָקעֹּת ִל ְׁמ ַטר ַה ָש ַמיִ ם
יך ָבה ֵּמ ֵּרא ִשית ַה ָשנָ ה ְׁו ַעד ַא ֲח ִרית ָשנָ ה .כשישרה יך ד ֵֹּרש א ָֹתה ָת ִמיד ֵּעינֵּ י ה' ֱאלֹ ֶק ָ ִת ְׁש ֶתה ָמיִ םֶ ,א ֶרץ ֲא ֶשר ה' ֱאלֹ ֶק ָ
לוְ ,ו ָהיָ ה ֶה ָעקֹּב ְל ִמישוֹּ ר [פי' כשיישר] אותה הקב"ה ,מנין ,שנאמר (ישעי' מ ,ד) ָּכל ֶ ּגיא יִ ָ ּנ ֵשא ְו ָכל ַהר ְו ִג ְב ָעה יִ ְש ּ ָפ ּ
מו ַד ַעת מה היא. ְו ָה ְר ָכ ִסים ְל ִב ְק ָעה ,אותה שעה היא ּ
יד בגמרא גיטין (נזִ :).ב ַלע ה' ְׁולֹא ָח ַמל ֵאת ָּכל נְ אוֹּ ת יַ ֲעקֹּב (איכה ב ,ב) ,כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אלו ששים
רבוא עיירות שהיו לו לינאי המלך בהר המלך ,דאמר רב יהודה אמר רבי אסי ,ששים רבוא עיירות היו לו לינאי
המלך בהר המלך ,וכל אחת ואחת היו בה כיוצאי מצרים ,חוץ משלש שהיו בהן ִכ ְׁפ ַליִ ם כיוצאי מצרים וכו' .אמר
עולא ,לדידי חזי לי ההוא אתרא [פירש"י :הר המלך] ,ואפילו שיתין ריבוותא ָקנֵ י לא מחזיק .אמר ליה ההוא צדוקי
לרבי חנינא ,שקורי משקריתו [דאמריתו ששים רבוא עיירות היו בהר המלך ,והוא אינו מחזיק אפילו ששים רבוא ָקנִ ים],
אמר ליה ֶא ֶרץ ְצ ִבי כתיב בה (ירמי' ג ,יט .ויחזקאל כ ,ו) ,מה ְצ ִבי זה אין עוֹּ רוֹּ מחזיק את ְ ּב ָשרוֹּ [משהופשט הוא ָכווץ,
ואין יכול לחזור ולכסותו בו] ,אף ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל ,בזמן שיושבין עליה ַר ְו ָחא ,ובזמן שאין יושבין עליה ַ ּג ְמ ָדא [דיטריו"ש
בלע"ז ,כמו גמוד מסאני (פסחים דף קיא)].
קדשו לך תשט"ז לשון ח
דארט וואו ס'איז געווען ִש ִשים ִרבוֹ א ַאזוי ווי ַא ְצ ִבי [איז] ֵּאין עוֹ רוֹ ַמ ֲח ִזיק ֶאת ְׁבשָׂ רוֹ ָ .
דארט נישט שטיין קיין ִש ִשים ִרבוֹ א ' ָקנִ ים'. קאן ָ' ְׁכ ָר ִכים' ביי ינאי המלך[ ,איז] היצט ָ
נאר ַאזוי ווי ס'איז. ס'איז היצט ָ
ָאבער ֶל ָע ִתידַ ,אז דער בוֹ ֵּרא עוֹ ָלם וועט העלפן ס'וועט זיין די רעכטע ְׁקדו ָשה,
סאך ימה ,און דער רעכטער ִקבוץ ָג ֻׁליוֹ ת ,וועט עס הערשט זיין ַא ַ און די ְׁגאו ָלה ְׁש ֵּל ָ
ילה זאגטיג ,ווי ַא ְמ ִג ָ טאקע ַאזוי ווי דער מדרש ָ גרעסער[ ,אפילו] אין ַפ ְׁשטות .און ַ
נִ ְמ ַּת ַחת[ ,שהיא] ֶא ֶרץ ָה ִרים ו ְׁב ָקעוֹ ת.
וואס מ'זעט נישט אפילו ווען יעורַ [ ,אזוינס] ָ
דאך אין דערינען ָאן ַא ִש ּ [וממילא] ליגט ָ
דאס זעט מען נישט. וואס ס'טוט זיך אינעווייניגָ , דארטןָ . מ'איז ָ
יז
ובזה יובן מה שראה משה יותר מיהושע ,שהראה לו הקב"ה גם התרחבות הארץ שיהיה לעתיד לבא
[ובזה יבואר דברי הספרי מה שהראה למשה יותר מליהושע ,דהכוונה] דער בורא כל עולמים
וואס טוט זיך אינעווייניג,
האט ער געוויזן ַאלעס ָ פאר משה רבינו'ןָ , האט געוויזן ַ ָ
דאס זעט שוין קיינער נישט. וואס] ָ
[ ָ
יח
ועל דרך זה יתפרש בכאן שאמר לו הקב"הֶּ ,אל הא ֶּרץ ֲא ֶּשר
' ַּא ְר ֶּאך' ,להראות לו גם כל ההתרחבות שבה לעתיד לבא
פאר אברהם אבינוֶ ,ל ְׁך ְׁל ָךיח געווען ַ האט דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ַמ ְׁב ִט ַ
דאס ָ און ָ
ֵּמ ֶא ֶרץ מוֹ ַל ְׁד ְׁת ָך ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ַא ְר ֶא ָּך ,איך וועל דיר עס 'ווייזן'.
וואס טוט זיך [בתוך דאך קומען ַאהין ,און נישט זען ָ [שהרי] אין ֱא ֶמת'ן קען מען ָ
געזאגט ֲא ֶשר ' ַא ְר ֶא ָּך' ,איך וועל 'דיר'
ָ האט דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים פנימיותה .ולזה] ָ
ווייזן.
יט
[קושיא ז]
ברש"י מבואר דכל זמן שהיה לוט עם אברהם ,פרש הדיבור ממנו .ומצויין שם דאף שלעיל נדבר עמו כשהיה לוט
אצלו ,באותו שעה עדיין לוט כשר היה .ויש להבין האיך נתקלקל לוט כל כך כשהיה שם במקום הקודש ,ואצל
אברהם אבינו
נאר
וואס] ָ דאס ענין [יש לומר עוד ,בהקדם ָ דאס ענין דערפון [בישוב יתר הקושיות]ָ , נאר] ָ
[ ָ
לעולם [קשה עוד בפרשתן].
דאך רש"יטו ,ווייל זאגט ָ ס'שטייט ַוה' ָא ַמר ֶאל ַא ְב ָרם ַא ֲח ֵרי ִה ּ ָפ ֶרד לוֹּ ט ֵמ ִע ּמוֹּ ָ ,
ווילאנג דער ָר ָשע איז געווען מיט אים ,לא נתייחד הדיבור אליו[ ,ורק] ַא ֲח ֵרי ִה ּ ָפ ֶרד לוֹּ ט ַ
האט דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים שוין גערעדט צו ַא ְׁב ָרם'ען. דעמאלטס ָ
ָ ֵמ ִע ּמוֹּ ,
טו
דארטן ַאריינגעצייכנט [ ,דהלא] דארט אין רש"י ַאליין ָ פרעגט מען[ ,און] ס'שטייט ָ
דאך געווען ַו ֵ ּי ָרא ה' ֶאל ַא ְב ָרם [אפילו] ווען לוֹ ט איז מיט אים געווען ,אין פריער איז ָ
דאך אויך (יב ,ז) ַו ֵ ּי ָרא ה' ֶאל ַא ְב ָרם.נפאנג שטייט ָ ָא ַ
נאך געווען ָכ ֵּשר. דעמאלטס איז ער ָ ָ זאגט ער [לתרץ ,כי] באותה שעה ָּכ ֵשר היה, ָ
טו ברש"י (יג ,יד)ַ :א ֲח ֵרי ִה ּ ָפ ֶרד לוֹּ טָּ .כל זְ ַמן ֶש ָה ָר ָשע ִע ּמוֹּ ָהיָ ה ַהדִּ ּב ּור ּפוֹּ ֵרש ִמ ֶּמ ּ
נּו.
ונרשם שם הג"ה הנדפס בחומשים [ומיוחס לחומש השל"ה] :ולעיל שהיה לוט אצלו ,וכתיב ַו ֵ ּי ָרא ה' ֶאל
ַא ְב ָרם ,באותה שעה כשר היה ,וק"ל.
ט קדשו לך תשט"ז לשון
כ
דאך געווען כסדר אינגאנצן ַא ֶפ ֶלא[ .דהלא לוט] ער איז ָ ַ דאך עפעס לכאורה איז ָ
מיטגעגאנגען מיט
ַ ְׁ
נאר מיט אברהם אבינו[ ,וכדכתיב] ַו ֵּי ֶלך ִאתוֹ לוֹ ט (יב ,ד) ,ער איזָ
געווארן [בהיותו שם] נעבן
ָ רדארבן
פא ָ אברהם אבינו[ ,ואם כן] ווען איז ער ּפלוצלינג ַ
געווארן.
ָ רדארבן
פא ָדערנאך איז ער ַ
ָ אברהם אבינו .ער איז געווען ָּכ ֵשר ָהיָ ה ,און
כא
תירוץ מלא העומר – על קושיא ז
ובמלא העומר מתרץ לפי שאמרו ֲאוִ ָירא ְד ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵׁאל ַמ ְח ִכים ,וכשנתרבה החכמה צריך להרבות גם במעשים,
שלא להיות בכלל חכמתו מרובה ממעשיו .ועל כן אברהם שהרבה במעשים ,נתרבה גם בקדושה ,אבל לוט שלא
הרבה במעשים ,נתקלקל על ידי ריבוי החכמה ,וכמו שאמרו כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו
זאגטטז [ווייל] ֲא ִו ָירא דְּ ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל לאצקער ,ער ָ ער דער מלא העומר פונעם ּפ ָ
שים [טוֹ ִבים האבן ַמ ֲע ִַמ ְח ִּכיםיז ,ממילא ְל ִפי ָח ְכ ָמתוֹּ ,לויט די ָח ְכ ָמה ,ברויך מען דעך ָ
זאל נישט זיין חכמתו מרובה ממעשיויח[ ,און] אברהם אבינו [ווען ער] איז יותר ,כדי] ס' ָ
פאר
געווארן מיט ַמ ֲע ִשיםָ .אבער ַ ָ געווארן מיט ָח ְכ ָמה ,איז ער ָאבער נִ ְׁת ַג ֵּדל ָ נִ ְׁת ַג ֵּדל
געווארן ְּב ָח ְכ ָמה און ער איז נישט נִ ְׁת ַג ֵּדל ָ געשאדט ,ער איז נִ ְׁת ַג ֵּדל
ָ האט עס לוֹּ ט'ן ָ
געווארן.ָ געווארן ְּב ַמ ֲע ִשים[ ,וממילא] איז ער ַארגער
ָ
געווארן ַארגער, ָ איבערדעם ווען ער [לוט] איז געקומען קיין ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל ,איז ער
כאטשיג] פריער איז ער געווען ָּכ ֵשר היה. [ ָ
דארטן ַמ ֲא ִר ְׁ
יךיט. לאצקער[ ,און] ער איז ָ זאגט דער ּפ ָ ַאזוי ָ
כב
מה שקשה על תירוץ המלא העומר
ומכל מקום עדיין יש להקשות ,דהלא מה שאמרו שהארץ מחכים ,אין זה בחכמות חיצוניות וטבעיות ,אלא בחכמה
דקדושה של עבודת ה' ,ואם כן מהיכי תיתי לומר שגם ללוט נתרבה חכמתו ,להיות בכלל כל הגדול מחבירו יצרו
גדול הימנו
פארשטיין[ ,דהלא] די ָח ְכ ָמה אין ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל
נאך ַאלץ צו ַ ַאף ַעל ִפי ֵּכן ברויך מען ָ
'אזוי ְׁס ַתם' [חכמה טבעית] זעט נישט אויס. דו ָשהָ ,אבער ַנאר מיט ְק ּ דאך אויכעט ָ
איז ָ
פאר עוֹּ ְב ֵדי ַה ּ ֵשם
נאר ַמ ְׁח ִכים ַטאקע ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל ַמ ְח ִּכיםָ ,אבער ס'איז ָ
[ס'איז] ַ
פאר עוֹ ְׁב ֵּדי ה' .ס'איז ָהא ְׁב ָהא ַת ְׁליָ א [חכמת הארץ 'בקדושת' הארץ .ובמה שאמרו יִ ְת ָּב ֵר ְךַ ,
טז במלא העומר בפרשתןַ :וה' ָא ַמר ֶאל ַא ְב ָרם ַא ֲח ֵרי ִה ּ ָפ ֶרד לוֹּ ט ֵמ ִע ּמוֹּ כו' .ופירש רש״י ,כל זמן שהרשע עמו היה
הדיבור פורש ממנו ,ולעיל שהיה לוט אצלו וכו' באותה שעה כשר היה ○ .ויראה ,לפי שמבואר דאוירא דארץ
ישראל מחכים ,כדאמרינן בכתובות (עה ).וחד מינן כי סליק להתם ,עדיף כתרי מינייהו .ותכלית חכמה תשובה
ומעשים טובים (ברכות יז .).והנה בעלותם לארץ ישראל ,אברהם נתגדל בחכמה בכפלים ,וכל הגדול מחבירו יצרו
גדול ממנו (סוכה נב ,).ואברהם תיקן ,כי כבש את יצרו .אבל לוט בארץ ישראל שהשיג מעלה בחכמה ,התגבר
עליו כח היצר הרע ביתר שאת ,ונעשה רשעַ .ו ִי ְׁב ַחר לוֹ לוֹ ט ֵּאת ָכל ִכ ַכר ַה ַי ְׁר ֵּדן כו׳ ַו ֶי ֱא ַהל ַעד ְׁסדֹםְׁ ,ו ַאנְׁ ֵּשי ְׁסדֹם
ָר ִעים ְׁו ַח ָט ִאים ,כי נח לו [שם יותר] ,כי בסדום נגד אנשי סדום נחשב לצדיק ,לגודל רשעתם ,מה שאין כן נגד
אברהם.
יז כן הוא בגמרא בבא בתרא (קנח.):
יח כמבואר במשנה אבות (ג ,טז-יז) :רבי חנינא בן דוסא אומר וכו' ,כל שמעשיו מרובין מחכמתו ,חכמתו
מתקיימת .וכל שחכמתו מרובה ממעשיו ,אין חכמתו מתקיימת.
ועוד שם (ג ,יז) :רבי אלעזר בן עזריה אומר וכו' ,כל שחכמתו מרובה ממעשיו ,למה הוא דומה ,לאילן
שענפיו מרובין ושרשיו מועטין ,והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו וכו' .אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו,
למה הוא דומה ,לאילן שענפיו מועטין ושרשיו מרובין ,שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין
מזיזין אותו ממקומו וכו'.
יט עיין שם עוד מה שהאריך באופן שני בזה ,ואכמ"ל.
קדשו לך תשט"ז לשון י
דאך אויכעט דאס מיינט ָדהארץ מחכים] מיינט מען נישט חלילה קיין ָח ְכמוֹּ ת ִחיצוֹּ נִ ּיוֹּ תָ ,
(ההמשך לקושיא ז ,באות מז) דו ָשה.
וואקסט אין דער ְק ּ וואס ער ַ
פאר דעם ָ
ַא ָח ְכ ָמה דִּ ְקד ּו ָשהַ ,
כג
הקדמה לישוב קושיא ג (באופן ראשון)
האב מיך געשטעלט פריער וואס] איך ָ
ָ נאר [יבואר זה להלן ,בשנקדים ליישב תחילה ָ
דא שטייט 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ.
(בקושיא ג) [אויף] ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י -שטייט פריער ָ -אז ָּב ָא ֶרץ ,און ָ
כד
מבואר בגמרא בביאור הפסוק ' ְכ ֶש ֶבת' ַה ֶמלֶ ְך ֲא ַח ְשוֵׁ רוֹ ש ,משום דכל מלך של פרס ומדי חשב בזמנו שכבר נשלם
הע' שנה דגלות בבל ,וכן אחשורוש היה לו חשבון ,ובשנת ג' למלכו חשב שכבר נשלם החשבון ולכן 'נתיישבה'
דעתו במלכותו
זאגטכ [על הפסוק] ַּב ָ ּי ִמים ָה ֵהם ' ְּכ ֶש ֶבת' ַה ּ ֶמ ֶל ְך
וואס] די גמרא ָ קען זיין אפשר[ ,על דרך ָ
ֲא ַח ְש ֵורוֹּ ש (אסתר א ,ב)ַ ,ד ְׁר ֶש'נט די גמרא ְּכ ֶש ֶבת ,כשנתיישבה מלכותוכא.
יאר, געהאט ַא ֶח ְׁשבוֹ ן ַאז ווען ס'קומט די זיבעציג ָ ַ האט ער דעמאלטס ָ ָ [ווייל] ביז
לות ָּב ֶבל ,וועט מען אים 'צונעמען' ֶא ֶרץ יִ שְׁׂ ָר ֵּאל. לאזן זיך אויס פון ָג ּ די ִש ְׁב ִעים ָשנָ ה ָ
יאר [לפי חשבונו ,און] ער דורכגעגאנגען די זיבעציג ָ ַ האט געזען ס'איז ָאבער [ווען] ער ָ
יאר און זיי זענען נישט געקומען [לידי גאולה], נאך די זיבעציג ָ איז שוין ַאריינגעקומען ָ
דארט [מלך ,גם האט ער גערעכנט [ ַאז] ער בלייבט שוין ָ כותוֹּ ָ ,געווארן ַמ ְל ּ
ָ איז נתיישבה
בארץ ישראל ,ועל זה נאמר] ' ְּכ ֶש ֶבת' ַה ּ ֶמ ֶל ְך.
דאך די גמרא אין מגילה. זאגט ָ ַאזוי ָ
כה
דארט דעם ֶח ְׁשבוֹ ן,
מאכט שוין ָ
ַ דאס איז ווי] די גמרא כב
שבוֹ ןָ [ ,
וואס איז דער ֶח ְׁ
איי ָ
יאר.
האבן זיך טוֹ ֶעה געווען אין ' ֶח ְׁשבוֹ ן' פון די זיבעציג ָ ַאז זייכג ָ
כ בגמרא מגילה (יאַּ :):ב ָ ּי ִמים ָה ֵהם ְּכ ֶש ֶבת ַה ֶּמ ֶל ְך [פירש"י :משמע בתחילת מלכותו] ,וכתיב בתריה ִּב ְשנַ ת ָשלוֹּ ש
'כ ֶש ֶבת' ,לאחר שנתיישבה דעתו [שמתחלה היה דואג ֶשיֵ ְצאוּ ישראל מתחת ידו ,כשיגמרו שבעים ְל ָמ ְלכוֹּ ,אמר רבא מאי ְּ
שנה לגלות בבל ,ועכשיו נתיישבה דעתו] .אמר ,בלשצר חשב וטעה ,אנא חשיבנא ולא טעינא.
כא ועיין ברש"י אסתר (א ,ב)ְּ :כ ֶש ֶבת ַה ֶּמ ֶל ְך ֲא ַח ְש ֵורוֹּ ש וגו' .כשנתקיים המלכות בידו וכו'.
כב בגמרא מגילה (שם בהמשך) :מאי היא [פירש"י :חושבניה דבלשצר וטעותיה] ,דכתיב (ירמי' כט ,י) ִּכי ְל ִפי ְמלֹּאת
' ְל ָב ֶבל' ִש ְב ִעים ָשנָ ה ֶא ְפקֹּד ֶא ְת ֶכם [כסבור הוא 'למלכות בבל' ,מיום שנטלה בבל מלכות ,וזה נבוכדנצר ,נטל מלכות מאסר
חדון מלך אשור] ,חשוב [בלשצר] ארבעין וחמש דנבוכדנצר ,ועשרים ותלת דאויל מרודך ,ותרתי דידיה [דאשכחן
אש ַצר ַה ֶמ ֶל ְׁךָ ,חזוֹ ן נִ ְׁר ָאה ֵּא ַלי ֲאנִ י ָדנִ ֵּיאל וגו'] ,הא
דבלשצר מלך תלת שנין ,דכתיב בספר דניאל (ח ,א)ִ ,ב ְׁשנַ ת ָשלוֹ ש ְׁל ַמ ְׁלכות ֵּב ְׁל ַ
שבעים וכו' ,אמר השתא ודאי תו לא מיפרקי ,אפיק מאני דבי מקדשא [בשנת שלישית למלכותו] ואשתמש בהו.
היינו דקאמר ליה דניאל (ה ,כג) ְׁו ַעל ָמ ֵּרא ְׁש ַמ ָיא ִה ְׁתרוֹ ַמ ְׁמ ָת ו ְׁל ָמאנַ ָיא ִדי ַביְׁ ֵּתה ַהיְׁ ִתיו ָק ָד ָמ ְׁך ,וכתיב (שם ,ל) ֵּבה
אש ַצר ַמ ְׁל ָכא ַכשְׁׂ ָד ָאה ,וכתיב (שם ו ,א) ְׁו ָד ְׁריָ ֶוש ָמ ָד ָאה ַק ֵּבל ַמ ְׁלכו ָתא ְׁכ ַבר ְׁשנִ ין ִש ִתין ְׁו ַת ְׁר ֵּתין○ . יליָ א ְׁק ִטיל ֵּב ְׁל ַ
ְׁב ֵּל ְׁ
אמר [אחשורוש] ,איהו [ודאי] מיטעא טעי ,אנא חשיבנא ולא טעינא ,מי כתיב 'למלכות' בבלְׁ ' ,ל ָב ֶבל' כתיב ,מאי
ְׁל ָב ֶבל 'לגלות' בבל [תחילת גולה ,שהגלה את יכניה] .כמה בצירן [משבעים משנת שתים לבלשצר] ,תמני [אותן שמונה
שנים שמלך נבוכדנצר לפני הגלותו את יכניה ,שלא היה לו לבלשצר למנותן ומנאן] ,חשיב [אחשורוש משתים לבלשצר עד
שלש שלו] ועייל חילופייהו [הנך תמני תחותייהו] ,חדא דבלשצר [דהרי משנת שתים שלמו שבעים שנה לפי מניינו ,ושוב
מנה שלישית] ,וחמש דדריוש [המדי] ,וכורש [הפרסי ,דכתיב ְׁו ָד ְׁריָ ֶוש ָמ ָד ָאה ַק ֵּבל ַמ ְׁלכו ָתא ,ואחריו ָמ ַל ְׁך כורש הראשון,
שנתן רשות לבני הגולה לעלות ,שנאמר (עזרא א ,ב) כֹה ָא ַמר כ ֶֹרש וגו' ,וקסלקא דעתך השתא שמלכו בין שניהן חמש שנים ,אף
על גב דלא כתיב בקרא] ,ותרתי דידיה [דאחשוורש כבר עברו לו שתי שנים] ,הא שבעין .כיון דחזי דמלו שבעין ולא
איפרוק ,אמר השתא ודאי תו לא מיפרקי ,אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו ,בא שטן וריקד ביניהן ,והרג
את ושתי ○ .והא שפיר חשיב ,איהו נמי מיטעא טעי ,דאיבעי ליה למימני מחרבות ירושלים [גלות צדקיהו,
רו ָש ַליִ ם
שנשרפה העיר ,ובו בהדיא כתיב דלחרבות ירושלים בעי למימניא] ,דכתיב [בספר דניאל (ט ,ב)] ְׁל ַמלֹאות ְל ָח ְרבוֹּ ת יְ ּ
יא קדשו לך תשט"ז לשון
פארענטפערןשטארק צו ַ ַ סאך ֵּדעוֹ תכד[ ,און] מ'פ ָ
לאגט זיך דא אין דעם ַא ַ
ס'איז ָ
אויסהאלטן דער ֶח ְׁשבוֹ ן.
ַ ס'זאל
ָ וויאזוי]
[ ַ
האבן זיך ַאלע טוֹ ֶעה געווען אין[ ָאבער] על כל פנים ברענגט ער [בגמרא] ַאז זיי ָ
יאר.
מ'האט געמיינט [כל מלך בזמנוַ ,אז] ס'איז שוין זיבעציג ָ ָ ֶח ְׁשבוֹ ן ,און
כו
האט געמיינט ס'איזדארט אין די גמראַ ,אז ווייל ער ָ
דאך ָ ָאבער ַאזויפיל שטייט ָ
פאראיבער דער ְׁז ַמן ,און מ'איז נישט געקומען ,וועט עס שוין בלייבן ביי אים, שוין ַ
[איבערדעם] הייסט עס [בלשון] ְּכ ֶש ֶבת.
כז
ישוב קושיא ג (באופן ראשון)
ועל דרך זה יש לפרש בפסוק וְ ַה ְכנַ ֲענִ י וְ ַה ְפ ִר ִזי ָאז 'י ֵֹׁשב' ָב ָא ֶרץ ,דהכוונה שזה היה 'תוצאה' מהמריבה שלהם.
דלאחר שראו הכנעני והפריזי את מריבת לוט ואברם ,ושלדעת אברם לא זכה בה הוא עדיין ,על כן 'נתיישבה'
דעתם ומלכותם בארץ
מיט דעם קען זיין [בביאור לשון הפסוק ְׁו ַה ְׁכנַ ֲענִ י ְׁו ַה ְׁפ ִר ִזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ].
ענִ י ָאז ָ ּב ָא ֶרץ ,ער [הכנעני] נאר געווען ַו ַי ֲעבֹר ַא ְׁב ָרם ָב ָא ֶרץ וגו' ְו ַה ְּכנַ ֲ [ווייל] פריער איז ָ
געהאט [ ַאז] מ'וועט ַ נאך] מוֹ ָרא האט ָאבער ַאלץ [ ָ האט כוֹ ֵּבש געווען ִמ ַז ְׁרעוֹ ֶשל ֵּשם ,ער ָ
ָ
עס צוריק צונעמען.
האט געזען ַויְ ִהי ִריב ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה [אמנם אחר כך] ַאזוי ווי ס'איז געקומען און ער ָ
ַא ְב ָרם ּו ֵבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה לוֹּ טַ [ ,אז] אברם ַט ֲענֶ ה'ט ער וויל נישט ,אברם ַט ֲענֶ ה'ט ס'איז
געהאט שוין ַ דאךהאט ער ָ געוואלט צורירן דערצוָ , ָ האט נישט זיינ'ס [של כנען ,און] ער ָ
כותוֹּ [של הכנעני] ,איבערדעם ַא ַה ְׁס ָכ ָמה פון ַא ְׁב ָר ָהם ָא ִבינו ,איז געווען נִ ְתיַ ּ ְש ָבה ַמ ְל ּ
דארט ' ְּכ ֶש ֶבת' ַה ּ ֶמ ֶל ְך. שטייט ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץַ ,אזוי ווי ס'שטייט ָ
כח
נאכנישט נִ ְׁתיַ ְׁש ָבה איבערדעם פריער שטייט ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ָאז ָּב ָא ֶרץ[ ,ווייל] ס'איז ָ
דאך] ַויְ ִהי ִריב ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָרם ּו ֵבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה לוֹּ ט, נאכדעם [שטייט ָ
ַמ ְׁלכותוֹ ָ ,אבער ָ
דאך געוואוסט ַאז אברהם אבינו ווייסט בעסער פון לוֹּ ט ,איבערדעם האבן ָ [און] זיי ָ
נאך דער קריג איז געווען ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ.
זאגט ער [ ַאז] ָָ
שנָ ה .סוף סוף כמה בצירן ,חד סרי [שכך עמד הבית אחר גלות יכניה] ,איהו כמה ָמ ַל ְׁך ,ארביסר [דכתיב (אסתר
ִש ְׁב ִעים ָ
ג ,ז) ִב ְׁשנַ ת ְׁש ֵּתים ֶעשְׁׂ ֵּרה ַל ֶמ ֶל ְׁך ֲא ַח ְׁש ֵּורוֹ ש ִה ִפיל פור ,ולשנה אחרת נעשה הנס ,הרי שלוש עשרה ,דמלכי אומות העולם מתשרי
מנינן ,ונתחדשה השנה בתשרי ,וכתיב לשנה אחרת (שם ט ,כט) ְׁל ַק ֵּים ֵּאת ִא ֶג ֶרת ַהפו ִרים ַהזֹאת ַה ֵּשנִ ית ,הרי ארבע עשרה],
אדיִ ן [בימי כורש] ְׁב ֵּט ַלת ֲע ִב ַידת ֵּבית בארביסר דידיה איבעי ליה למיבני בית המקדש ,אלמה כתיב (עזרא ד ,כד) ֵּב ַ
ֱא ָל ָקא ִדי ִבירו ְׁש ֶלם [שצוה כורש לבנות וחזר בו על ידי צרי יהודה ובנימין ,כמו שכתוב בספר עזראַ ,עד ְׁשנַ ת ַת ְׁר ֵּתין ְׁל ַמ ְׁלכות
ָד ְׁריָ ֶוש ה שני שמלך אחר אחשורוש ,ונקרא שלשה שמות דריוש כורש ארתחשסתא] .אמר רבאָ ,שנִ ים מקוטעות הוו [אותן
שנים שמנינן למעלה ,יש בהן שנבלעו משל אחרון בראשון ,כגון לדריוש המדי וכורש שמנינן להן חמש שנים ,לא תמצא אלא
ארבע ,דכתיב וכו' ,ותניא בסדר עולם וכו' ,וגם דבשנות נבוכדנצר ואויל מרודך נבלעה שנה ,וכנגדו נשתהה הבנין שתים שנים
לדריוש] .תניא נמי הכי [דבשנות נבוכדנצר ואויל מרודך נבלעה שנה] וכו' ○ .מכל מקום קשו קראי אהדדי ,כתיב ְׁל ִפי
ְׁמלֹאת ְׁל ָב ֶבל ,וכתיב ְׁל ָח ְׁרבוֹ ת יְׁ רו ָש ַליִ ם ,אמר רבא לפקידה בעלמא [נאמר האי ְׁל ִפי ְׁמלֹאת ְׁל ָב ֶבל ִש ְׁב ִעים ָשנָ ה ' ֶא ְׁפקֹד'
ֶא ְׁת ֶכם ,וכך היתה ,שנפקדו בשנה אחת לכורש מלך פרס ,שהיא שנת ע"א לכיבוש יהויקים שפשטה בבל על ישראל] .והיינו
דכתיב (עזרא א ,ב) כֹה ָא ַמר כ ֶֹרש ֶמ ֶל ְׁך ָפ ַרס כֹל ַמ ְׁמ ְׁלכוֹ ת ָה ָא ֶרץ נָ ַתן ִלי ה' ֱאלֹ ֵּקי ַה ָש ָמיִ ם ְׁוהוא ָפ ַקד ָע ַלי ִל ְׁבנוֹ ת לוֹ
ַביִ ת ִבירו ָש ַליִ ם.
כג בלשצר ,ודריוש המדי ,ואחשורוש.
כד עיין בגמרא שם ,וברש"י ומלבי"ם ריש ס' עזרא (ועי' באורך בהגהות אור ישועה ,הנדפס בילקוט מפרשים על הגמרא שם).
קדשו לך תשט"ז לשון יב
כט
התחלת ישוב קושיא ג (באופן שני)
גאר ַא ִתירוץ
דאס איז ָ
נאך ַא בחינה [בביאור לשון 'יוֹ ֵּשב'ַ .אז] ָ גאר ָ
ָאדער קען זיין ָ
זאל עס קענען צונעמען. האט גערעכנט [ ַאז] ער ָ רוואס לוֹּ ט ָ
פא ָטאקע אויפן ֶח ְש ּבוֹּ ןַ ,ַ
(וכמו שיבואר להלן באות לח).
ל
אברהם אבינו לא רצה ליטול חלק בארץ קודם שיגיע הזמן
על פני נבואה ,ואף לאחר שכבר הובטח על זה בעתיד
וויבאלד]
ַ [חשבון (דלהלן) ,ווייל האט נישט געקוקט אויף דעם נאר] דער ַא ְׁב ָר ָהם ָא ִבינו ָ[ ָ
לאזן[ .ולכן] איז געווען נתיישבה געוואלט ָ ָ האט ער נישט נאך] נישט די צייטָ , ַאז ס'איז [ ָ
מלכותו [של הכנעני].
האט געוואוסט [ ַאז] ווען ַה ֵּשם יִ ְׁת ָב ֵּר ְׁך [ירצה ,יירשנה] ,די ַה ְׁב ָט ָחה פון [ואברהם] ער ָ
פאר די צייט ַה ָקדוֹ ש ָברו ְׁך הוא וועט מקויים ווערן ווען ס'וועט זיין די צייטָ [ .אבער] ַ
געוואלט נעמען.
ָ האט ער נישט ָ
לא
וזה היה הפלוגתא שבין לוט ואברם ,כי לוט רצה למהר ליקח הארץ אף קודם הזמן
האטדאס איז געווען די ְׁפלו ְׁג ָתא פון אברהם מיט לוֹּ ט'ן[ ,דאברהם] ער ָ [און] ָ
דאך
מ'האט ָ ָ מ'זאל 'שוין' נעמען[ ,שהרי] ָ געזאגט 'שוין',
ָ האט
געזאגט 'ניין' ,און לוט ָ ָ
פאר אידןְׁ ,ל ַז ְׁר ֲע ָך ֶא ֵּתן ֶאת ָה ָא ֶרץ ,מעג מען עסצוגעזאגט ַ
ָ מ'האט
ָ צוגעזאגט,
ָ עס
ווארטן ביז ַה ֵּשם יִ ְׁת ָב ֵּר ְׁך [יתננה בפועל] ,ביז מ'וועט זעןמ'דארף נישט ַ ַ 'שוין' נעמען,
(ההמשך בישוב קושיא ג ,באות לח) בו ָאה [שכבר הגיע הזמן].
ִּבנְ ּ
לב
ישוב קושיא א-ב (באופן שני)
מבואר בפסוקי שמואל ,דהנביא היה נקרא 'רואה' .ולפי זה יש לומר בכוונת אומרו ֲא ֶשר ' ַא ְר ֶא ָך' ,דהיינו שהיא ארץ
כזו שאין ליטלה בזרוע ,אלא רק בנבואה .וכמו שהיה בימי יהושע ,וכן בימי עזרא ובנין בית שני ,וכן יהיה לעתיד
לבוא ,הכל בנבואה
דאס קען זיין איז אויך טייטש ֲא ֶשר ַא ְר ֶא ָּך. ָ
[דהנה כתיב] ְל ָפנִ ים ַה ָ ּנ ִביא יִ ָ ּק ֵרא 'ר ֶֹּאה' (שמואל א' ט ,ט)[ ,און] שמואל הנביא ָ
האט
האט מען ָאנגערופן
געזאגט ָאנ ִֹּכי ָהר ֶֹּאה (שם ,יט) .שטייט ַאזוי אין פסוקַ [ ,אז] ַא נָ ִביא ָ ָ
האט געזען. רוֹּ ֶאה[ ,ווייל] ער ָ
זאלסט גיין אין דעם
געזאגט ,איך וועל דיך שיקן דו ָ ָ האט דער בורא כל עולמים ָ
בו ָאה'.
נאר קומען ' ִּבנְ ּ ס'קאן ָ
ָ לאנד ֲא ֶשר ' ַא ְר ֶא ָּך'ָ ,
וואס ַ
לג
ַאזוי ווי ס'איז געווען ביים [בנין] ַ ּביִ ת ִראשוֹּ ן[ ,שהיה זה על ידי נבואת נתן הנביא (שמואל ב'
פרק ז) ,ועל ידי דוד ושלמה].
לד
שנִ י שטייט אויך אין ָפסוק [שהיה זה על ידי נבואת ישעיה וירמי' מקודם,
און ביים ַּביִ ת ֵ
ועם כל זה גם בשעתו התנבאו חגי זכרי' ומלאכי שהגיע הזמן .און] אפילו מ'איז נישט ָראוי
געווען [לגאולה גמורה ,רק] ס'איז געווען ִב ְׁרשות כוֹ ֶרש ,ס'איז נישט געווען קיין
יג קדשו לך תשט"ז לשון
זאכןכוָ ,אבער ָ
דאס גיין [לארץ ישראל ולבנות שלימותכה[ ,און] זיי ָ
האבן געפעלט די ַאלע ַ
בו ָאה.את הבית] איז געווען ִּבנְ ּ
האבן ִמ ְׁתנַ ֵּבא
ס'שטייט אין ָפסוק עקסטער [על בשעתוַ ,אז] חגי זכריה מלאכי ָ
מ'האט שוין ַאלדינגס געוואוסט [פון פריער ,שהזמן הוא לסוף שבעים ָ געווען[ ,אפילו] ווען
מאל אין פסוק ַאז כא ָ
נא ַ
געהאט געשטעלט זיך צו גיין ,שטייט ָ ַ מ'האט שויןָ שנה ,און]
מ'זאל גיין.
ָ געזאגטָ האטבו ָאה ָ
די נְ ּ
לה
[נבואה ,כדכתיב] [וגם ציווי ופקודת] כוֹ ֶרש [מלך פרס לבנות הבית] איז אויך געווען דורך
כז
דאך די גמרא ּכֹּה ָא ַמר ה' ִל ְמ ִשיחוֹּ ְלכוֹּ ֶרש (ישעי' מה ,א)[ .אויף] ִל ְמ ִשיחוֹּ ְלכוֹּ ֶרש פרעגט ָ
כח
[וכי כורש משיח היה ,ותירצו דהכוונה שדיבר להנביא 'על' כורש ,ולא אליו .ובנ"ך] ז ָאגט רש"י
זאגט ער געזאגטָ ,
ָ האט אים ַה ֵּשם יִ ְׁת ָב ֵּר ְׁך כה ָא ַמר ה' ִל ְמ ִשיחוֹּ ,לכאורה ווען ָ [לפרש] ּ ֹּ
בו ָאה
געזאגט דורך ישעי' הנביא .אין די נְ ּ ָ האט אים[ברש"י שאמר לו] על ידי נביא ,ער ָ
דאס געזען. האט ער [כורש] ָפון ישעי' הנביא ָ
בו ָאה.
געגאנגען ִּבנְ ּ
ַ דאס איז ַאלעס על כל פנים ָ
לו
בו ָאה ,ס'וועט קומען אליהו, און ַאזוי וועט זיין ֶל ָע ִתיד ,ס'וועט נִ ְׁת ַג ֶלה ווערן די נְ ּ
דעמאלטס ,און ווען]
ָ מנַ ֵּבא זיין ,אליהו און משיח ,זיי וועלן זיין [ [און] אליהו הנביא וועט ְׁ
בו ָאה.
דעמאלטס זיין ִה ְת ַחדְּ ש ּות ַה ְ ּנ ּ
ָ זיי וועלן קומען וועט
ַאזוי איז ְׁמבו ָאר אין רמב"ם אויכעטכט.
כה כמבואר בגמרא ברכות (ד :).כדתניא [שהחטא גורם שאין ההבטחה מתקיימת]ַ ,עד יַ ֲעבֹר ַע ְׁמ ָך ה' ַעד יַ ֲעבֹר ַעם זו
ית זו ביאה שנייה ית (בשלח טו ,טז)ַ ,עד יַ ֲעבֹר ַע ְׁמ ָך ה' זו ביאה ראשונה [שבאו בימי יהושע]ַ ,עד יַ ֲעבֹר ַעם זו ָקנִ ָ ָקנִ ָ
[כשעלו מגלות בבל בימי עזרא] ,מכאן אמרו חכמים ראויים היו ישראל ליעשות להם נס [לבוא ביד רמה] בימי עזרא,
כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון ,אלא שגרם החטא [ולא הלכו אלא ברשות כורש ,וכל ימי מלכי פרס נשתעבדו
להם לכורש ולאחשורוש ולדריוש האחרון].
כו כמבואר בגמרא יומא (כא :):אמר רב שמואל בר איניא ,מאי דכתיב (חגי א ,ח) ְׁו ֶא ְׁר ֶצה בוֹ ' ְׁו ֶא ָכ ְׁב ָד' ,וקרינן
' ְׁו ֶא ָכ ְׁב ָדה' [פירש"י :בנבואת חגי כתיבא ,ובבית שני משתעי קרא] ,מאי שנא דמחוסר ֵּה"א ,אלו חמשה דברים שהיו בין
מקדש ראשון למקדש שני ,ואלו הן ,ארון וכפורת וכרובים [כוליה חדא מילתא]ֵ ,אש ,ושכינה [לא שרתה בו] ,ורוח
הקודש [לא היתה בנביאים ,משנת שתים לדריוש ואילך] ,ואורים ותומים.
כז בגמרא מגילה (יב :).דרש רב נחמן בר רב חסדא ,מאי דכתיב (ישעי' מה ,א) ּכֹּה ָא ַמר ה' ִל ְמ ִשיחוֹּ ְלכוֹּ ֶרש ֲא ֶשר
ימינוֹּ ,וכי כורש משיח היה [פירש"י :הוא כל נמשח בשמן המשחה] ,אלא אמר לו הקב"ה למשיח ,קובל ֶה ֱחזַ ְק ִּתי ִב ִ
ימינוֹ וגו' ,הוא יִ ְׁבנֶ ה ִע ִירי (ישעי' שם, אני לך על כורש [והכי קאמר ,כֹה ָא ַמר ה' ִל ְׁמ ִשיחוֹ ,על כוֹ ֶרש אני קובלֲ ,א ֶשר ֶה ֱח ַזק ִתי ִב ִ
ְׁ
יג) ,תרי קראי כתיבי דסמיכי אהדדי .וניקוד טעם מקרא זה מוכיח על דרש זה ,שאין לך טעם זרקא במקרא שאין סגול בא
אחריו ,וכאן ננקד למשיחו בזרקא ,ולכורש ננקד במאריך ,להפרישו ולנתקו מעם למשיחו] ,אני אמרתי הוא יבנה ביתי
ויקבץ גליותי ,והוא אמר (עזרא א ,ג .ודברי הימים ב' לו ,כג) ִמי ָב ֶכם ִמ ָכל ַעמוֹ ַו ָי ַעל [והוא עצמו לא נשתדל בדבר].
כח ברש"י עזרא (א ,ב)ּ :כֹּה ָא ַמר ּכ ֶֹּרש ֶמ ֶל ְך ּ ָפ ַרס וגו' [כֹל ַמ ְׁמ ְׁלכוֹ ת ָה ָא ֶרץ] נָ ַתן ִלי [ה' ֱאלֹ ֵּקי ַה ָש ָמיִ ם] .שאני מלך ושליט
הוא ָפ ַקד ָע ַלי [ ִל ְׁבנוֹ ת לוֹ ַביִ ת ִבירו ָש ַליִ ם] .צוה עלי על ידי ישעיה הנביא ,לבנות לו בית המקדש על כל הממלכותְ :ו ּ
יכל
בירושלים ,כמו שנאמר בספר ישעי' (מד ,כח) ָהא ֵֹּמר ְׁלכוֹ ֶרש ר ִֹעי ְׁו ָכל ֶח ְׁפ ִצי יַ ְׁש ִלם ְׁו ֵּלאמֹר ִלירו ָש ַליִ ם ִת ָבנֶ ה ְׁו ֵּה ָ
ימינוֹ וגו' (שם מה ,א) ,וכבר נאמרה [לו] נבואה זו על ידי ִת ָו ֵּסדּ ,כֹּה ָא ַמר ה' ִל ְמ ִשיחוֹּ ְלכוֹּ ֶרש ֲא ֶשר ֶה ֱחזַ ְׁק ִתי ִב ִ
ישעיה.
ְ
וברש"י דברי הימים (ב' לו ,כג)ּ :כֹּה ָא ַמר ּכ ֶֹּרש ֶמ ֶלך ּ ָפ ַרס ָּכל ַמ ְמ ְלכוֹּ ת ָה ָא ֶרץ [נָ ַתן ִלי ה'] .שאני מושל מלך על
הוא ָפ ַקד ָע ַלי .והוא צוה עלי על ידי ישעיה לבנות לו בית בירושלים ,שנאמר (ישעיה מ"ד) ָהא ֵֹּמר כל ממלכותְ :ו ּ
ְׁלכוֹ ֶרש ר ִֹעי וגו' ,כֹה ָא ַמר ה' ִל ְמ ִשיחוֹּ ְלכוֹּ ֶרש ,וכבר נאמרה לו נבואה זו של ישעיהו.
כט באגרת תימן :שבנבואת בלעם ָר ַמז שתחזור הנבואה לישראל אחר שתפסוק מהם וכו' ,ועל הענין הזה קבלנו
שזה שאמר בלעם (בלק כג ,כג) ָכ ֵּעת יֵּ ָא ֵּמר ְׁליַ ֲעקֹב ו ְׁליִ שְׁׂ ָר ֵּאל ַמה ָפ ַעל ֵּקל וכו' .ואין ספק שחזרת הנבואה היא
יכם וגו' וכו' .אבל אני תמה ממך שאתה מבני תורה ועמדת יכם ּו ְבנוֹּ ֵת ֶ
או ְּבנֵ ֶ
הקדמת המשיח ,שנאמר (יואל ג ,א) ְונִ ְּב ּ
קדשו לך תשט"ז לשון יד
לז
געזאגט [מתחילה]ֶ ,ל ְׁך ְׁל ָך ֵּמ ַא ְׁר ְׁצ ָךֶ ,אל ָ האט דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים שוין איבערדעם ָ
וואס ס'קומט נאר ֲא ֶשר ' ַא ְר ֶא ָּך'ָ , וואס איז ָ לאנד ַאריין ָ זא ַ
ָה ָא ֶרץ דו וועסט קומען אין ַא ַ
על ידי ' ְׁר ִאיָ ה' [דהיינו 'נבואה' ,וכדכתיב] ְׁל ָפנִ ים ַה ָנ ִביא יִ ָק ֵּרא 'ר ֶֹאה'.
בו ָאה' ,נישט מיט קיין נאר צוקומען דערצו ' ִּבנְ ּ מ'קאן ָ ָ וואס
לאנד ָ דאס איז ַא ַ ָ
יות. ִט ְב ִע ּ
לח
דאס געווען די ְׁפלו ְׁג ָתא [של רועי אברם] מיט די רוֹ ֵּעי לוֹ ט[ ,דרועי
על כל פנים איז ָ
געזאגט ניין ,ער
ָ האט
אברם לא רצו להחזיק בארץ טרם הגדת הנבואה שכבר הגיע הזמן] .און לוֹ ט ָ
געוואלט נעמען[ ,און] ַמ ֲח ִזיק זיין [אין] ְׁקדו ַשת ָה ָא ֶרץ.
ָ האט 'שוין' עס
ָ
לט
ישוב קושיא ג (באופן שני)
ואפשר לומר עוד בכוונת הפסוק וְ ַה ְכנַ ֲענִ י וְ ַה ְפ ִר ִזי ָאז 'י ֵֹׁשב' ָב ָא ֶרץ ,דהכוונה לתת
'סיבה' וביאור להחשבון של לוט ,שעבור זה חשב שכבר מותר לו ליטול הארץ
נאר] קען זיין [עוד בפסוק] ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץַ [ ,אז] ָ
דאס איז געווען די [ ָ
האט גערעכנט ַאז ס'איז וואס לוט ָ יבה [וחשבון] ָ טאקע די ִס ָ דאס איז געווען ַ יבהָ , ִס ָּ
יע ַמ ּ ָפ ָל ָתם פון ַה ְׁכנַ ֲענִ י ְׁו ַה ְׁפ ִר ִזי[ ,און] ער וויל עס שוין נעמען. שוין ִה ִ ּג ַ
מ
יה' ִהיא ,כי בארץ ישראל צריכין לדור
והוא על פי דברי השל"ה הק' בביאור הפסוק ֶא ֶרץ א ֶֹכלֶ ת 'יוֹ ְש ֶב ָ
בהכנעה כגר ,ולא 'כתושב' ,כי הארץ מכלה את מי שנתיישב בה בחוזק ובשלוה 'כתושב' ,ומבלי הכנעה
וואכעדיגע סדרה ,אין פרשת לך, טאקע די ָ [דהנה] ס'שטייט אין של"ה הקדושלַ ,
רותָ [ .אבער]
דארף זיין מיט ַה ְכנָ ָעה ,מוז זיין ְּב ִחינַ ת ֵ ּג ּ
זאגט ער ַ -
[ ַאז] ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל ָ -
על ספרי החכמים ,האינך יודע אחי שהמשיח נביא גדול מאוד וגדול מכל הנביאים ,מלבד משה רבינו ע"ה וכו'.
אבל מעלתו תהיה יותר מעולה ממעלת הנביאים ,ויותר נכבדת ,זולת משה רבינו ע"ה[ .ועיין גם ברמב"ם הל'
תשובה (ט ,ב)].
ובספר המצות להרמב"ם (סוף שורש יד) :וידוע גם כן שהנבואה והמלוכה כבר נסתלקו ממנו עד שנסור מן
העונות שאנחנו מחזיקים בהם ,ויכפר לנו וירחמנו כמו שיעדנו ,ויחזירם לנו ,כמו שאמר בחזרת הנבואה (יואל
יכם ,ואמר בחזרת המלך והממשלה (עמוס ט, יכם ּו ְבנוֹּ ֵת ֶ
או ְּבנֵ ֶ רו ִחי ַעל ָּכל ָּב ָשר ְונִ ְּב ּ שם) ְׁו ָהיָ ה ַא ֲח ֵּרי ֵּכן ֶא ְש ּפוֹּ ְך ֶאת ּ
ימי עוֹ ָלם וכו'. יה ִכ ֵּ
ית ָיהן ַו ֲה ִרס ָֹתיו ָא ִקים ו ְׁבנִ ִ
יא) ַביוֹ ם ַההוא ָא ִקים ֶאת ֻׁס ַכת ָד ִויד ַהנ ֶֹפ ֶלת ְׁו ָג ַד ְׁר ִתי ֶאת ִפ ְׁר ֵּצ ֶ
ל בשל"ה הקדוש (תורה שבכתב בפרשתן ,תורה אור אות ב) :וצריך האדם הדר בארץ ישראל תמיד לזכור בשם ' ְּכנַ ַען'
דות ְו ַה ַה ְכנָ ָעה וכו' .כלל העולה ,אדרבא ואדרבא ,בהארץ אשר ה' אלקיך דורש צריך להיות ביותר המורה על ַע ְב ּ
עבד ונכנע ,וכמו שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים קיט ,יט) ֵ ּגר ָאנ ִֹּכי ָב ָא ֶרץ ,כלומר ביותר אני משים עצמי לגר בארץ
הקדושה ○ .וזהו ענין כשאמר הקב"ה לאברהם אבינו על עבדות מצרים (בפרשתן טו ,יג) ִּכי ֵגר יִ ְהיֶ ה זַ ְר ֲע ָך ְּב ֶא ֶרץ
לֹּא ָל ֶהם ,קשה לימא 'בארץ' ,מה זה 'לא להם' וכו' .אבל לענינינו מתורץ ,שאמר בארץ מצרים תהיו גרים ,וזהו
הגרות כפשוטו ,כי יהיו ְּב ֶא ֶרץ לֹּא ָל ֶהם עבדים לפרעה ,אבל אחר כך תזכו להיות גרים בארצכם ,כמו שאמר דוד
ֵ ּגר ָאנ ִֹּכי ָב ָא ֶרץ ,ואז ַה ְׁללו ַע ְׁב ֵּדי ה' ○ .הכלל העולה ,יושבי הארץ צריכין להיותן בהכנעה ,וכמו ֵג ִרים ,לא יעשו
העיקר להתיישב באיתן מושבו .וזה שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה פד ,ג) ַו ֵ ּי ֶשב יַ ֲעקֹּב [ ְׁב ֶא ֶרץ ְׁמגו ֵּרי ָא ִביו] ְ ּב ֶא ֶרץ
'כנָ ַען'
גו ֵריֵּ ,גר ָאנ ִֹכי ,ויהיה ֶא ֶרץ ְּ ּכְְׁנָ ַען ,בקש לישב בשלוה ,אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים כו' .רק יהיה ְּב ֶא ֶרץ ְמ ּ
וכו' .וזהו ִכי ' ֵּג ִרים ְׁותוֹ ָש ִבים' ַא ֶתם ִע ָמ ִדי (בהר כה ,כג) ,בשעה שאתם רוצים 'לישב' בשלוה ,תהיו 'גרים'○ .
יה' ,היא ְמ ַכ ֶּלה הרוצים 'לישב' בה בשלוה ובתוקף ,לאכול פירותיה ולהנות בה לבד. וסימנך ֶא ֶרץ א ֶֹּכ ֶלת 'יוֹּ ְש ֶב ָ
דו ָשה לחולין ,חולין הוא להם ○ .ומי שדר ּ קְ דברי והוציאו לרעה, דיברו הם , הפסוק ואף שהמרגלים דיברו זה
בארץ ישראל בענין הזה ,מובטח לו שהוא בן עולם הבא .וזה שאמרו במסכת כתובות (קיא ).כל המהלך ד' אמות
בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא ,רצה לומר המהלך מהלך השלימות ממעלה למעלה ,מכח ד'
אמות של הלכה שקובע לעצמו ,כמו שאמרו רז"ל (ברכות ח , ).אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה .ואז זוכה
יקים ְׁלעוֹ ָלם יִ ְׁירשו ָא ֶרץ ,שהוא עולם הבא ,כי לארץ ישראל העליונה ,שעליה נאמר (ישעי' ס ,כא) ְׁו ַע ֵּמ ְׁך ֻׁכ ָלם ַצ ִד ִ
ארץ ישראל תחתונה מכוון נגדה.
טו קדשו לך תשט"ז לשון
פאר ַא ּתוֹּ ָשב ,און מ'איז ַא 'יוֹּ ֵשב' אין ֶא ֶרץ יִ שְׁׂ ָר ֵּאל ,איז נישט האלט מען זיך ַ טאמער ַ ָ
פאר ַא ֵגר. האלטן ַ רות ,זיך ַ דארט מוז מען זיצן ִב ְׁב ִחינַ ת ֵ ּג ּ גוטָ .
טאמער יה' ִהיא (שלח יג ,לב)ַ [ ,אז] ָ מיט דעם טייטשט ער [דעם פסוק] ֶא ֶרץ א ֶֹּכ ֶלת 'יוֹּ ְש ֶב ָ
דארטהאבן קיין ִקיוםָ . דארט ַא 'יוֹּ ֵשב' ,איז עס א ֶֹּכ ֶלת ,חלילה קען מען נישט ָ איז מען ָ
האבן ַא ִקיום ַאז מ'איז ִּב ְב ִחינַ ת ֵ ּג ּ
רות. נאר ָקען מען ָ
האבן
דאס ָ זאגט ער -די מימראָ , דארטן דער של"ה הק' ,הגם ָ - פירט ער אויס ָ
נאר דער פעלער איז געווען [ביי] די זאגט ער [אבל אמת היא]ָ , געזאגטָ .
ָ די ' ְמ ַר ְ ּג ִלים'
געזאגט מיט ַא שלעכטע ַּכ ָ ּונָ ה[ ,שהחליפו דברי] ְׁקדו ָשה אויף ָ האבן עסְׁמ ַר ְׁג ִלים ווען זיי ָ
יה'.
חוֹ לָ ,אבער די דִּ ּב ּו ִרים זענען ֱא ֶמתַ ,אז ס'איז א ֶֹּכ ֶלת 'יוֹּ ְש ֶב ָ
מא
ובזה ביאר גם לשון הפסוק בפרשתן ִכי גֵׁ ר יִ ְהיֶ ה זַ ְר ֲע ָך ' ְב ֶא ֶרץ לֹא לָ ֶהם' ,דלעולם בארץ
שהיא להם צריכין להיות שם בבחינת 'גר' ,אלא שאז יהיה הגירות 'בארץ לא להם'
דא ָאט [בפסוקי פרשתן] דער של"ה הקדושלאִּ ,כי ֵגר [און] מיט דעם טייטשט ער ָ
וואס
זאגט ער עפעס ְּב ֶא ֶרץ לֹּא ָל ֶהםָ , יִ ְהיֶ ה זַ ְר ֲע ָך ְּב ֶא ֶרץ לֹּא ָל ֶהם (טו ,יג)[ ,דלכאורה] ָ
וואס ָ
זאגט ער נישט וואו ,אין ִמ ְׁצ ַריִ םָ ,אדער כדומה. ָ
דאך שוין ְּב ֶא ֶרץ לֹּא ָל ֶהם[ ,ואם וואס הייסטַ ,אז מ'איז ַא ֵגר איז מען ָ דערנאך [קשה] ָ ָ
כן כיון שכבר אמר ִכי ' ֵּגר' יִ ְׁהיֶ ה זַ ְׁר ֲע ָך ,אם כן אומרו ְׁב ֶא ֶרץ לֹא ָל ֶהם הוא מיותר].
מב
זאגט ער [בשל"ה] ניין[ ,ווייל] אין ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל ברויך מען הערשט זיין ַא ֵגר ,אין ָ
טאמער איז מען ַא יוֹּ ֵשב איז רות[ ,און] ָ ֶא ֶרץ יִ שְׁׂ ָר ֵּאל ברויך מען אויך זיין ִּב ְב ִחינַ ת ֵ ּג ּ
נאר ,אין ִמ ְׁצ ַריִ ם זענען זיי געווען ַא ֵגר וואס דען ,דער חילוק איז ָ נאר ָנישט גוטָ .
דארטדארט איז מען ַא ֵּגר ְּב ֶא ֶרץ ' ָל ֶהם'ָ ,אבער ַא ֵגר מוז מען זיין ָ ְּב ֶא ֶרץ 'לֹּא ָל ֶהם' און ָ
אויך ,ס'איז נישט קיין נַ ְׁפ ָקא ִמינָ ה[ .ווייל] ס'איז ֶא ֶרץ א ֶֹּכ ֶלת 'יוֹּ ְש ֶב ָ
יה'לב.
מג
ולזה בפעם הראשון כתיב רק וְ ַה ְכנַ ֲענִ י ָאז ָב ָא ֶרץ ,ולא כתיב 'יוֹ ֵׁשב' ,כי עדיין היו הולכים וכובשים הארץ מזרעו של
שם ,וכפירש"י שם .אבל בפעם השני כתיב 'יוֹ ֵׁשב' ,שנתחזקו בה כתושב .ויען שהיא ֶּא ֶּרץ אֹכֶּ לֶּ ת 'י ְֹש ֶּביה' ,על כן
חשב לוט שעבור זה כבר הגיע קצם ועת מפלתם
דאס קען זיין. ָ
נאר ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ָאז ָּב ָא ֶרץ[ ,ולא כתיב 'יושב'.מאל שטייט ָ איבערדעם ביי די 'ערשטע' ָ
דאךרשטאנען ,זיי זענען געווען ֲח ָכ ִמים ְׁגדוֹ ִלים זענען זיי ָ ַ פא
האבן אויך ַ ווייל] זיי ָ
דאס איז רשטאנען ַאז ַָ פא
דאס ַ האבן זיי ָ נאר] זיי זענען געווען ֲח ָכ ִמים ְׁל ָה ַרעָ , געוועזןָ [ ,
נאך געהיטן פון האבן זיי זיך ָ נאכנישט ַאזוי ְׁמקו ְׁל ָקל געוועןָ , נישט גוט[ ,און] זיי זענען ָ
מ'זאל נישט זיין ְּב ִחינַ ת 'יוֹּ ֵשב'.
ָ דעםַ [ ,אז]
געווארן [ ַאלץ מער ,שהרי]
ָ דאך ְׁמקו ְׁל ָקל דעמאלטס [שפעטער] שוין ,זענען זיי ָ ָ ָאבער
דאך געווען ְׁמקו ְׁל ָק ִלים ִמ ָכל ָהאומוֹ ת (וכדלעיל באות ד)[ .און] ַאז זיי דער סוֹ ף איז זיי זענען ָ
לא בשל"ה הקדוש (שם) :וזהו ענין כשאמר הקב"ה לאברהם אבינו על עבדות מצרים ִכי ֵּגר יִ ְׁהיֶ ה זַ ְׁר ֲע ָך ְׁב ֶא ֶרץ לֹא
ָל ֶהם ,קשה לימא ְׁב ֶא ֶרץ ,מה זה לֹא ָל ֶהם וכו' .אבל לענינינו מתורץ ,שאמר בארץ מצרים תהיו גרים ,וזהו הגרות
כפשוטו ,כי יהיו בארץ לא להם עבדים לפרעה ,אבל אחר כך תזכו להיות גרים בארצכם ,כמו שאמר דוד ֵּגר
ָאנ ִֹכי ָב ָא ֶרץ (תהלים קיט ,יט) ,ואז ַה ְׁללו ַע ְׁב ֵּדי ה'.
לב ועיין עוד בזה בויואל משה (ב ,קלב).
קדשו לך תשט"ז לשון טז
דאס
האבן זיי זיך שוין געפינען ִּב ְב ִחינַ ת יוֹּ ֵשב ,איבערדעם ָ געווארןָ ,
ָ זענען נִ ְׁת ַק ְׁל ֵּקל
מאל שטייט שוין ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ. 'צווייטע' ָ
מד
האבן
יה'[ .איבערדעם] ָ דאך ַא ְׁכ ַלל [שהיא ֶא ֶרץ] א ֶֹּכ ֶלת 'יוֹּ ְש ֶב ָ
און ַאז ס'איז 'יוֹּ ֵשב' ,איז ָ
האט לוט גערעכנט [דמכיון] ַאז ער [ ַה ְׁכנַ ֲענִ י] איז שוין בבחינת 'יוֹּ ֵשב' ,איז זיי [לוט ורועיו]ָ ,
ַאן עק מיט אים[ ,ואבדה לו זכות הארץ].
מה
אבל באמת לא צדקו דברי לוט ,כי עדיין לא התמלא סאתם באותה שעה ,וכדכתיב להלן ִכי ל ֹא שלם ֲעוֹן ה ֱאמ ִֹרי
ַּעד הנה .וגם בני ישראל הוצרכו עוד לעבור כמה תיקונים .ולכן עדיין היה אסור לנו ליטול את הארץ ,כל זמן שלא
אמרה הנבואה שכבר הגיע הזמן ,וכטענת רועי אברם
יה'ָ ,אבער] פונדעסטוועגן ַה ָקדוֹ ש ָברו ְׁך טאקע ֱא ֶמת [שהיא ֶא ֶרץ א ֶֹכ ֶלת 'יוֹ ְׁש ֶב ָ נאר] ס'איז ַ [ ָ
לג
ש ֵלם ֲעוֹּן ָה ֱאמ ִֹּרי (בפרשתן טו,
געווארט [עד שתתמלא סאתם ,וכדכתיב] ִּכי לֹּא ָ ַ נאךהאט ָ הוא ָ
טז)[ .והנביא אומר] ַה ּ ַמ ֲא ִמין לֹּא יָ ִחיש (ישעי' כח ,טז).
דאס לות ִמ ְצ ַריִ ם ,און ָ
מ'זאל גיין אין ָ ּג ָּ נאך געברויכט דורכצוגיין [ ַאז] ס'האט ָ ָ [און]
יקון [של בני ישראל]. נאך געפעלט צום ִּת ּ ס'האט ָָ דּ וֹּ ר ַה ּ ִמ ְד ָּברָ [ ,
וואס]
געקאנט קומען דערצו [שבני אברהם יחרשו את הארץ]. ָ נאכנישט האט ָ [ולכן] ָ
מו
האט ווילאנג ס'איז נישט ִמן ַה ּ ָש ַמיִ םָ , ַ איבערדעם [לא רצה אברהם להחזיק בארץ ,ווייל]
האט נישט בו ָאה ָ מען געמעגט זען ַאלעס [מה שהכנעני הוא 'יושב' בארץָ ,אבער] ַאז די נְ ּ
געטארט נעמען.
ָ האט מען נישט געזאגטָ , ָ
האבן [זיך] געשטעלט אויף דעם ,ווייל ס'איז ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאבער זיי [לוט ורועיו] ָ
ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ.
דאס איז געווען די בחינה [של הריב שביניהם]. איבערדעם ָ
מז
הקדמה לישוב קושיא ג (באופן שלישי)
[ולישוב קושיא ז באופן ראשון] ( -עד אחר אות פה)
ועוד יש לומר בכוונת הפסוק וְ ַה ְכנַ ֲענִ י וְ ַה ְפ ִר ִזי ָאז 'י ֵֹׁשב' ָב ָא ֶרץ ,דהכוונה לתת 'טעם'
על עצם המריבה שביניהם ,ולהבין האיך נתקלקל לוט כל כך [וכדיבואר להלן בסוף הענין]
ירוץ [על התמיהה האיך נתקלקל לוט (קושיא ז) ,ועל
טאקע ַא ִּת ּ
דאס ַ
נאר ָאבער אפשר איז ָ
ָ
[ולתרץ זה אמר הכתוב] מה דכתיב כאן] ַויְ ִהי ִריב ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָרם ּו ֵבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה לוֹּ ט,
ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ (וכדלהלן באות פח-פט).
מח
וואס
כגעזאגט (באות כא) – [די ַק ְׁשיָ א] ָ
ָ נא
האב פריער ָ
דאך ,ווי איך ָ וואס] די ַק ְשיָ א איז ָ
[ ָ
דאס עפעס [ללוט שנתקלקל ,והלא] לאצקער'ס וועגן ,וואו קומט ָ לאגט זיך -פון ּפ ָ מ'פ ָ
געווארן,
ָ רדארבן פא ָ דא ַאזוי ַ וואס איז ער עפעס ָ דאך געווען קודם ָּכ ֵשרָ , לוֹּ ט איז ָ
[וכדברי רש"י בפסוק] ַא ֲח ֵרי ִה ּ ָפ ֶרד לוֹּ ט ֵמ ִע ּמוֹּ ַ ,אז ס'איז ָפ ַרש ַה ִדיבור [מאברם ,כל זמן שהיה
(המשך הקדמה לישוב קושיא ג וקושיא ז ,להלן באות פו) לוט עמו].
לג
יעי יָ שובו ֵּה ָנה].
ופירש רש"י שםִּ :כי לֹּא ָש ֵלם ֲעוֹּן ָה ֱאמ ִֹּרי .להיות משתלח מארצו ,עד אותו זמן [אשר דוֹ ר ְׁר ִב ִ
יב ָנה.
אס ָאה ְׁב ַש ְׁל ָחה ְׁת ִר ֶ
שאין הקב"ה נפרע מאומה עד שתתמלא סאתה ,שנאמר (ישעיה כז ,ח) ְׁב ַס ְׁ
יז קדשו לך תשט"ז לשון
מט
[קושיא ה]
דהנה גם בעצם המריבה צריכין עוד ביאור ,דהלא באמת לוט היה עושר ,ולמה לא צוה לרועיו שלא ירעו עוד
בשדות אחרים ,כדי לעשות שלום בינו ובין אברהם .וכי עבור ממון בלבד היה לו תועלת להתפרד מעל אברהם
זאך [פון] ַויְ ִהי ִריב ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה
גאנצע ַ
[ובאמת יש להבין עוד עצם המריבה ,שהרי] די ַ
געשטאמט פון 'אים' [מלוט עצמו]. ַ דאך
האט ָ ַא ְב ָרם ּו ֵבין 'ר ֵֹּעי' ִמ ְקנֵ ה לוֹּ ט ,דעס ָ
ווייל ְׁו ָה ַר ֲאיָ ה די ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ' ַא ְב ָרם' – מ ֵֹּשל ַמ ְׁק ִשיב ַעל ְׁד ַבר ֱא ֶמת ָכל ְׁמ ָש ְׁר ָתיו
מ'טאר נישט [נעמען ָ געזאגט [כדברי 'אברם'ַ ,אז] ָ האבן יקיםלד -די ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ' ַא ְב ָרם' ָ ַצדִּ ִ
פאר די צייט]. ַ
נ
רוואס לוֹּ ט
פא ָ געדארפט צו 'קריגן'ַ , ַ האט ער זיך וואס ָ [ולפי זה יש להבין עוד] נו ָ
ס'האט אים [דען] אויסגעפעלטְׁ ,ולֹא נָ שָׂ א א ָֹתם ָ נאכגעבן', געקאנט ' ָָ דאס נישט האט ָ ָ
געהאט ַ האטכו ָשם ָרב ,ער איז געווען גענוג ַא עוֹ ֶשר ,ער ָ ָה ָא ֶרץ ָל ֶש ֶבת יַ ְׁח ָדו ִּכי ָהיָ ה ְר ּ
לאץ נישט [להיותם] געהאט קיין פ ַ ַ גארנישט דאך ָס'האט ָָ שירות[ ,עד כדי כך ַאז] ֲע ִ
אינאיינעםְ ,ולֹּא נָ ָשא א ָֹּתם ָה ָא ֶרץ[ ,לפי שהיה עושר גדול ,וכדכתיב לעיל מיניה] ְו ַגם ְללוֹּ ט
זא ֲע ִשירות, האט אים גוֹ ֵּרם געווען ַא ַ ' ַהה ֵֹּל ְך ֶאת ַא ְב ָרם'[ ,ופירש רש"י] ִדבוקוֹ ַעם ַא ְׁב ָרם ָ
האט וואס ָ ירות[ ,ואם כן] ָ זא ֲע ִש ּ
געהאט ַא ַ
ַ דאך האט ָ[כי ָהיָ ה לוֹּ ] צֹּאן ּו ָב ָקר ְוא ָֹּה ִלים ,ער ָ
געהאט ,ערַ דאך גענוג האט ָ מ'זאל נעמען ' ְּב ָשדוֹּ ת ֲא ֵח ִרים' ,ער ָ ָ אים אויסגעפעלט
האט זיי געקענט שפייזן [ ִמ ֶשלוֹ ]. רמאגט [אייגענס ,און] ער ָ פא ָ האט גענוג ַ ָ
נא
ישוב קושיא ה (באופן ראשון)
אלא שעל זה יש לומר לפי האמור ,דבאמת עיקר הפלוגתא לא היתה על ממון ,אלא שנחלקו 'בשיטה' ,כי מאחר
שלוט כבר נתקלקל באותה שעה ונתפס בדיעה הכוזבת לכבוש הארץ לפני הזמן ,על כן כדי להראות שיטתו רצה
בדוקא שירעו בשדות אחרים ,ולא רצה לוותר
געוואלט
ָ יטה' [
האט ' ְּב ִש ָ
טאקע ,ער ָ
טאקע היצט לויט די בחינה [דלעיל] ַ
קען זיין ַ
געוואלט ּכוֹּ ֵבש זיין ֶא ֶרץ
ָ האט] ְּבשוֹּ ֶרש ַהדְּ ָב ִרים לֹא ָע ֵּלינו
שירעו בשדות אחרים ,ווייל ער ָ
הוט געווען [אחר זה ,ולכן רצה שיקחו בדוקא משדות פאר די צייט ,ער איז ַאזוי ָל ּ יִ ְש ָר ֵאל ַ
אחרים ,כדי להראות שכל הארץ הוא שלהם].
נב
ס'זאל אים
ָ רימאן [ ַאז]
ַ דאך נישט געווען קיין ָא [דהלא] יהיה איך שיהיה איז ער ָ
האט ער נישט ַצ ֵּיית געווען צו רוואס ָ
פא ָ'אויספעלן' [המרעה של שדות אחרים ,און] ַ
דארף מען זיך 'קריגן'. וואס ַנאכגעבן'ָ , דאך געקענט ' ָ האט ָ ַא ְׁב ָר ָהם ָא ִבינו ,ער ָ
געלאזט לוֹ ט די
ָ געדארפט קריגןלה[ .ועל כל פנים] ער ָ
האט ַ האט זיך לוֹּ ט וואס ָָ
ַמ ְׁחלוֹ ָקה [שהיתה] ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְׁקנֵּ ה ַא ְׁב ָרם ו ֵּבין 'ר ֵֹּעי' ִמ ְׁקנֵּ ה לוֹ ט .איבער דעם 'ביסן' ָ
וואס
האט ער 'גזֵ ָלה' ְּב ָשדוֹּ ת ֲא ֵח ִריםָ ,
עפעס ַא שטיקל ְ עפעס 'דערווישן'ּ , הו וועלן ּ די ִמ ְקנֵ ּ
יבה [מה שהוצרך להתרחק דאך געווען די ִס ָ דאס' איז ָ געדארפט 'צוקריגן'? [שהרי] ' ָ ַ זיך
לד כדכתיב במשלי (כט ,יב) ,מ ֵֹּשל ַמ ְק ִשיב ַעל דְּ ַבר ָש ֶקרָּ ,כל ְמ ָש ְר ָתיו ְר ָש ִעים .ואיתא על זה בגמרא חולין (ד:):
יקים'.
ִמדְּ מוֹּ ֵשל ַמ ְק ִשיב ַעל דְּ ַבר ָש ֶקר ָּכל ְמ ָש ְר ָתיו ְר ָש ִעים ,הא [מ ֵֹּשל ַמ ְׁק ִשיב] ִל ְד ַבר ' ֱא ֶמת'ְ ,מ ָש ְר ָתיו ' ַצדִּ ִ
יבה ֵּבינִ י ו ֵּבינֶ ָך וגו' .רבי עזריה בשם ר' ֹאמר ַא ְׁב ָרם ֶאל לוֹ ט ַאל נָ א ְׁת ִהי ְׁמ ִר ָ לה עיין בבראשית רבה (מא ,ו)ַ :וי ֶ
יהודה ב"ר סימון אמר ,כשם שהיה ריב בין רועי אברם ובין רועי לוט ,כך היה ריב בין אברם ללוט ,הדא הוא
יבה ' ֵּבינִ י ּו ֵבינֶ ָך' וגו'.
ֹאמר ַא ְׁב ָרם ֶאל לוֹ ט ַאל נָ א ְת ִהי ְמ ִר ָ
דכתיב ַוי ֶ
קדשו לך תשט"ז לשון יח
יבה [ ֵּבינִ י ו ֵּבינֶ ָךִ ,ה ָפ ֶרד נָ א ֵּמ ָע ָלי] ,זעט ָ
דאך אויס מאברהם ,וכמו שאמר לו אברהם] ַאל נָ א ְת ִהי ְמ ִר ָ
האט ער געמוזט גיין. [ ַאז] דורך 'דעם' ָ
נג
געוואלט'
ָ האט נישט 'נאכדעם (יג ,יא) ַו ִ ּי ַּסע לוֹּ ט ִמ ֶ ּק ֶדם ,ער ָ
טאקע ָ
[ובאמת] ס'שטייט ַ
דארטלו [עוד אצל אברם ,ואמר אי אפשי באברם .לפי שלא היה המדובר אודות המרעה של זיין ָ
הבהמות לחוד ,רק שנחלקו 'בשיטה' ,ומחמת שיטה המוטעת שלו בחר להפרד מאברם].
נד
[קושיא ו]
ובאמת כמו כן יש להקשות על אברהם עצמו ,למה לא השתדל לפעול אצל לוט שלא יגזלו ,דבודאי היה בכחו לפעול כן
געטראפן
ָ האט דען נישט נאר [הלא על אברהם עצמו יוקשה גם כן ,וכי] אברהם אבינו ָ ָ
געזאגט ַאל נָ א וגו' ִה ּ ָפ ֶרד נָ א ֵמ ָע ָלי,
ָ האטקיין ַאנדערע ֵּע ָצה [לפעול אצלו שלום ,רק] ער ָ
דאך ָפשוט געטראפן אברהם אבינו[ ,והלא] ער קען ָ ָ האט קיין ַאנדערע ֵּע ָצה נישט ער ָ
זאל אים האט ער נישט ָאנגעהויבן [פרובירן] ער ָ רוואס ָ פא ָ [לבקש ממנו שיפסיקו לגזול]ַ ,
מ'זאל נישט עסן ָ יבה -
ס'זאל נישט זיין קיין ְׁמ ִר ָ ָ זאל ּפוֹּ ֵעל'ן ביי אים - בעטן ,ער ָ
ְּב ָשדוֹּ ת ֲא ֵח ִרים.
האט ער דען נישט געקענט גענוג אויסקומען [להספיק המרעה בשדות שלו] .פונקט ָ
האבן גענוג מ'האט זיך געקענט ִמ ְׁס ַת ֵּפק זיין [בשלהם] ,זיי ָ ָ ַאזוי ווי די ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָרם,
געווארן.
ָ געהאט[ ,שהרי גם לוט] ער איז נִ ְׁת ַע ֵּשר ַ
האט ער נישט פרובירט [צו] ביי אים פוֹ ֵּעל'ן רוואס ָ פא ָ [ואם כן גם על אברהם יוקשה] ַ
דאס נישט טון. זאל ָ
זאל נישט רוֹ ֶעה זיין ְׁבשָׂ דוֹ ת ֲא ֵּח ִרים ,ער ָ ַאז ער ָ
נה
ישוב קושיא ו
אבל לפי האמור ניחא ,דיען שראה אברהם שלוט נתפס בדיעות רעות כאלו,
על כן לא רצה עוד להתחבר ולעשות שלום ,אלא להפרידו ולהרחיקו מעליו
געווארןַ [ ,אז] ער
ָ וויבאלד] ַאז לוֹ ט איז ַאזוי נִ ְת ַק ְל ֵקל
ַ דאס ענין דערפון[ ,ווייל ָאבער ָ
יטהַ ,א שלעכטע דֵּ ָעה ,איז שוין נישט גוט געווען געהאט שוין ַא שלעכטע ִש ָ ַ האטָ
[בלאו הכי ,לפעול אצלו להיות בשלום עמו].
האט זיך עס ַארויסגעשטעלט ['דיעותיו' אין דעם [בהמריבה של 'מרעה' הבהמות] ָ
האט שוין געזען ַאז ער ס'האט זיך אין 'דעם' דערקענטָ .אבער ער [אברהם] ָ ָ הכוזבות],
זאגן ' ִה ּ ָפ ֶרד' נָ א ֵמ ָע ָלי.
נאר ָ
קאן ָ
קען נישט זיין קיין ש ּו ָּתף [מער מיט אים] ,ער ָ
נו
וגם מזה ראיה שלא היה הריב עבור ממון ,דאם בשביל ממון היה יכול אברהם לשלם לו משלו ,באם לא רצה לוט
להרעותם משלו .אבל כל הפלוגתא לא היה כלל על הממון ,רק על השיטה של אברהם אבינו ,שאסור לכבוש
הארץ לפני הזמן שאמרה הנבואה .שבענין זה תלוי שורש האמונה בהשגחת ה' על בני ישראל ,ולכן יש בזה שבועה
חמורה כל כך ,וכתב המהר"ל מפראג שהוא ביהרג ואל יעבור ,והרמב"ם כתב שאם עוברין על זה הוא סכנה
גדולה ח"ו לישראל .ולא היה עצה לאברהם ,רק להרחיק ולהפריד את לוט מעליו ,כדי שלא יתפסו ח"ו עוד אחרים
מאנשי אברהם בשיטתו
צאלן אויכעטַ ,א ְׁב ָר ָהם ָא ִבינו בא ָגעקאנט ַ ָ האט אים גיווען [דאם לא כן] לכאורה ער ָ
[להספיק משדותיו גם למרעה לוט ,שהרי נאמר] ְׁו ַא ְׁב ָרם ָכ ֵּבד ְׁמאֹד ַב ִמ ְׁקנֶ ה ַב ֶכ ֶסף ו ַב ָז ָהב ,ער
לו וכמבואר ברש"י שםַ [ :ו ִי ַסע לוֹ ט] ִמ ֶ ּק ֶדם - .נסע מאצל אברם ,והלך לו למערבו של אברם נמצא נוסע 'ממזרח'
למערב .ומדרש אגדה ,הסיע עצמו 'מקדמונו' של עולם ,אמר אי אפשי לא באברם ולא באלקיו.
יט קדשו לך תשט"ז לשון
האט
שאדן[ .און] וועגן 'דעם' [עבור המרעה לחוד] ָ גאנצן ָ צאלן דעם ַ בא ָגעקאנט ַ
ָ האט אים ָ
געדארפט קריגן איבער דעם,ַ מ'האט זיך נישטָ יבה,געדארפט זיין קיין ְמ ִר ָ
ַ ווען נישט
ס'דארף נישט זיין ַא ַמ ְחלוֹּ ֶקת [וועגן 'געלט']. ַ ַא ְׁב ָר ָהם ָא ִבינו.
נז
דאס
דאך ָאבער נישט ַאזוי [שלא היה המריבה תלוי בממון לחוד ,רק] ָ נאר ָאבער ס'איז ָ ָ
יטה [של ירושת הארץ על פי התורה, גאנצע ִש ָ
ימי ּּות ,אין די ַ
דאך ָאבער נוגע אינעם ּ ְפנִ ִ איז ָ
וואס אין דעם איז ָתלוי ַאלדינגס.
מונָ ה [של השגחת ה']ָ , און] דער שוֹּ ֶרש ָה ֱא ּ
נח
נאר ווען ַה ּ ֵשם יִ ְת ָּב ֵר ְך גיט.מ'דארף צו וויסןַ ,אז נְ ִתינַ ת ָה ָא ֶרץ ,איז ָ ַ [ ַאז]
בו ָעהלז ,ווי דער מהר"ל מ'האט אויף דעם געלייגט דעם גרויסן ח ֶֹּמר ִא ּס ּור ְש ּ ָ און
באפרייען' מ'טאר זיך נישט ' ַ ָ זאגטלח [ ַאז] ס'איז יֵ ָה ֵרג ְו ַאל יַ ֲעבוֹּ ר[ ,דעס ָ
וואס] מפראג ָ
פאר די צייט. מ'טאר זיך נישט 'נעמען' [ארץ ישראל] ַ ָ פאר די צייט, ַ
מונָ ה ,אין
[און] דער חוֹ ֶמר ָה ִאיסור [איז] ווייל ס'איז נוֹּ ֵג ַע רחמנא ליצלן אין דער ֱא ּ
די ִע ְ ּק ֵרי ְו ָש ְר ֵשי ַהדְּ ָב ִריםלט.
נט
זאגט אין אגרת תימןמ ַאז ס'איז די גרעסטע ' ַס ָּכנָ ה' ַ
פארן ְּכ ַלל און דער רמב"ם ָ
האט געברענגט דאס ָ וואס' ָ
יִ ְש ָר ֵאלַ .אזוי ווי בעונינו הרביםַ ,אזוי ווי מ'זעה מיר ' ָ
נאך ַר ֲח ֵמי ָש ַמיִ ם [על להבא]מא.
[בעבר] ,און ווי ווייט מ'ברויך ָ
ס
יא נעמען מ'זאל זיך ָ
ָ יטה [ ַאז]
געהאלטן ביי 'דער' ִש ָ ַ האטממילא ַאז ער [לוט] ָ
מ'קאן זיך ַאליין
ָ מונָ הַ [ ,אז] ַחס ְו ָשלוֹּ ם
וואס איז] קעגן דער ֱא ּדאס איז עפעס [ ָ ַאלייןָ ,
זאך,
זאך ,די שווערסטע ַ דאס איז די הייקלסטע ַ דארטן ווי ס'איז נוֹ ֵּג ַע [באמונה]ָ ,
נעמען ָ
דאס איז דער ְמקוֹּ ר פון ַאלע ְש ָמ ִדיוֹּ ת'ער[ ,שהמה נובעים] פון ַאזוי ווי מ'זעט [היינטַ ,אז] ָ
'די' ְּכ ִפ ָירה ,השם ישמרנו.
יטה[ ,לא רצה לעשות שלום עמו]. זא ִש ָ האט ַא ַ
האט געזען [ ַאז] ער ָ [איבערדעם] ַאז ער ָ
לז כמבואר בגמרא כתובות (קיא ,).ובשיר השירים רבה (ב ,פסוק ז) ,מפסוקי שיר השירים.
לח בספרו נצח ישראל (פרק כד) :ובמדרש (שיר השירים רבה שם) אמר ,ד' שבועות השביעם ,השביעם שלא ימרדו על
המלכיות ,ושלא ידחקו את הקץ ,ושלא יגלו מסתורין שלהם ,ושלא יעלו בחומה מן הגולה וכו' .ורבנן אמרי
השביעם בדורו של שמדִ ,ב ְׁצ ָבאוֹ ת ,שעשו צביוני ועשיתי צביוני בהם .אוֹ ְׁב ַאיְׁ לוֹ ת ַה ָשׂ ֶדה ,ששופכים דמם על
יך ה ַֹר ְׁגנו ָכל ַהיוֹ ם וכו' ○ .ומה שאמרו רבנן השביעם בדורו קדושת שמי ,הדא הוא דכתיב (תהלים מד ,כג) ִכי ָע ֶל ָ
ינּוי ָק ֶשה ,לא יהיו יוצאים ולא יהיו ְמ ַשנִ ים בזה. של שמד וכו' ,רוצה לומר אף אם יהיו רוצים להמית אותם ְּב ִע ּ
וכן הפירוש אצל כל אחד ואחד ,ויש להבין זה.
לט עיין ביאור הענין באורך בויואל משה (א ,מד-מה ,עו) .ועי' בס"ג וישלח תשי"ז (לשון קדשו קונטרס י חלק א' ,ענין ו).
מ בסוף אגרת תימן :שבקרוב לימות המשיח האמיתי ירבו הטוענים והחושבים שכל אחד מהם משיח ,ולא
תעמד טענתם ולא תתאמת ,ויאבדו הם ויאבדו עמהם רבים .ולפי שידע שלמה ע"ה ברוח הקודש שהאומה
הזאת באורך זמן גלותה תפצר להתנועע בלא ִע ָּת ּה הראויה ,ויאבדו בשביל זה ,ויבואו עליהם צרות ,הזהיר
מלעשות זה ,והשביע האומה על דרך משל ואמר (שיר השירים ג ,ה) ִה ְׁש ַב ְׁע ִתי ֶא ְׁת ֶכם ְׁבנוֹ ת יְׁ רו ָש ַלִם ִב ְׁצ ָבאוֹ ת אוֹ
ְׁב ַאיְׁ לוֹ ת ַה ָשׂ ֶדה וכו' .ואתם אחינו אהובינו ,קבלו עליכם שבועתו ואל תעירו את האהבה עד שתחפץ ,ובורא
העולם במדת רחמים יזכור אותנו ואתכם לקבץ גליות נחלתו וחבלו ,לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.
ועיין בויואל משה (בהקדמה ,ובמאמר א סימן כד ,ע ,עה) מה שכתב בדברי הרמב"ם אלו.
מא
ועיין עוד בויואל משה (א ,עט .ד"ה וכעת).
קדשו לך תשט"ז לשון כ
סא
דארטן נעמען [משדות
וואס ער וועט ָ
בו ָאה ָ
'האנדלט זיך נישט אין דעם ביסל ְּת ּ
ס ַ
האט ַאזויפיל אידן געהאט ֵּעצוֹ ת גענוג ,ער ָ ַ האט ַא ְׁב ָר ָהם ָא ִבינואחרים] .אויף דעם ָ
שר ָעשׂ ו ְׁב ָח ָרן [ומתרגם אונקלוס ְׁד ַש ְׁע ִבידו
ַמ ֲח ִזיר ִב ְׁתשו ָבה געווען[ ,וכדכתיב] ְׁו ֶאת ַה ֶנ ֶפש ֲא ֶ
געקאנט ּפוֹּ ֵעל'ן ַאזויפיל ביי לוֹ ט'ן. ָ האט ער גיווען
ְׁלאוֹ ַריְׁ י ָתא]ָ ,
סב
דאס איז האט ער געזען ָ יטהָ , זא ִש ָהאט ַא ַ האט ָאבער געזען [ ַאז] ער ָ ער ָ
נישטא קיין ֵע ָצה .דער ִע ָ
יקר ָ זאגן ִה ּ ָפ ֶרד נָ א ֵמ ָע ָלי ,ס'איזהאט ער געמוזט ָ געפערליךָ ,
דאסהאט געזען די שיטה [שלו] און ָ ימי ּּות .ער ָ דאס ּ ְפנִ ִיטהָ , [מריבה שביניהם] איז די ִש ָ
לוי געווען ַאלדינגס ,אין איז עס געוועזן [מה שצוה לו להפרד ממנו .ווייל] אין דעם איז ָּת ּ
דאס איז די שוֹּ ְר ָשן ֶשל דְּ ָב ִרים .ס'איז נישט די גאנצעָ , דאס ַ דעם איז ָתלוי געווען ָ
דאס איז די שוֹּ ְר ָשן ֶשל דְּ ָב ִרים.
בו ָאהָ ,
ְּת ּ
מונָ ה אין ַה ָ ּקדוֹּ ש
כות ָש ַמיִ ם ,און דער ֱא ּ
גאנצער שוֹּ ֶרש ַק ָּב ַלת עוֹּ ל ַמ ְל ּ דאס איז דער ַָ
דו ּ ַשת ָה ָא ֶרץַ ,אז ס'ברויך צו קומען ִמן ַה ּ ָש ַמיִ ם, מונָ ה אין ְק ּ הוא ,און דער ֱא ּ רו ְך ּ
ָּב ּ
מ'נעמט זיך נישט ַאליין.
סג
הקדמה לישוב קושיא ד
(עד אחר אות עח)
ומטעם זה גם לא סמך אברהם על בהמותיו ,והוציאום רק כשהם "זמומים"[ ,יען שזה היה 'נסיון הדור' ,וכדיבואר להלן]
מ'האט זיך
ָ שלאס [בפי הבהמות ,און]
ָ האט ער געמוזט געבן ַא פארדעם ָ גאר ַ
אפשר ָ
רלאזן [שמעצמן לא ירעו בגזל ,וכדרך שהיה בחמורו של רפב"י].
פא ָנישט געקענט ַ
(סיום ענין זה ,להלן באות פא)
סד
ביאור הגמרא :בענין מסכת עבודה זרה של אברהם אבינו
(עד אחר אות עח)
איתא בגמרא ,דמסכת עבודה זרה של אברהם אבינו ,היה לו ד' מאות פרקים ,ושלנו הוא רק ה' פרקים
נאך עפעס ַאן ִענְׁ יָ ן ֶפ ֶלא.דאך ָ
[ונקדים לזה ,דהנה] מ'זעט ָ
זאגטמב די מסכת עבודה זרה פון אברהם אבינו איז געווען ד' מאה די גמרא ָ
נאר פינף פרקים. האמיר ָ פירקי ,פיר הונדערט פרקים ,ועכשיו ,אונז ָ
סה
קושיא בדברי הגמרא
והוא תמוה דהאיך נתמעטו הפרקים עתה ,והלא אדרבה
ברבות הזמנים ניתוספין עוד כמה פלוגתות ,וכמה גדרים וסייגים
דאך נוהג אייביגִ ,ב ְׁז ַמן ַה ֶזהדאך ַא ֶפ ֶלא[ ,והלא איסור] ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה איז ָ
לכאורה איז ָ
דעמאלטס[ .און] אדרבה ִב ְׁרבוֹ ת ַה ָי ִמים איז צוגעקומען ְׁג ָד ִרים ו ְׁסיָ ִגים ָ פונקט ווי
זאכן איז עס גענוג פינף פרקים. זאכן ,און נעבןמג די ַאלע ַ ִמדְּ ַר ָּבנָ ן ַכ ָמה ַ
געהאט [קיין פלוגתות וגזירות ,ולמה אצלו היה ַ דאס נישט דאך ָהאט ָ און אברהם אבינו ָ
מסכת זו כ"כ הרבה פרקים].
מב בגמרא עבודה זרה (יד :):אמר ליה רב חסדא לאבימי ,גמירי דעבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקי
הויין ,ואנן חמשה תנן ,ולא ידעינן מאי קאמרינן וכו'.
טראץ.
ָ מג פירוש :מיט,
כא קדשו לך תשט"ז לשון
סו
האט מקיים געווען ַאלע איסורי דרבנן ֲה ַגם ס'קען זיין [ווייל] ַא ְׁב ָר ָהם ָא ִבינו ָ
ילין [שהוא רק מדרבנן]מד.
רוב ַּת ְב ִש ִ
אויכעט[ ,וכמו שאמרו שקיים אברהם] אפילו ֵע ּ
ילין,
נאר ֵּערו ֵּבי ַת ְׁב ִש ִ
דאך ,ווייסט מען נישט צו ַאלעס ,ס'שטייט [בפרטיות] ָ ָאבער ָ
מ'זאגט
ָ רוואס
פא ָ דאך ַא ַט ַעםמה ַ
נאכנישט געדרינגען צי ַאלעס[ .און] ס'שטייט ָ איז ָ
ילין [דוקא]מו.
רו ֵבי ַּת ְב ִש ִ
ֵע ּ
סז
דאך ַא ְׁכ ַלל ָגדוֹ ל [שבמשך הדורות
יא [שקיים כל תקנות וגזירות דרבנן] ,איז ָ
אפילו ווען ָ
מתרבים הפלוגתות ופלפולים]ַּ ,כ ּ ָמה ס ּו ְגיוֹּ ת [ארוכות שהם רק מחמת 'הפלוגתות' שבין החכמים],
דא ,וויפיל די פוֹ ְׁס ִקים זענען ְׁמחו ָלק סאך ּ ִפ ְל ּפ ּו ִלים ,וויפיל ַמ ְחלוֹּ קוֹּ ת איז ָזייער ַא ַ
מז
[להלכה ,מטעם] ווייל מ'איז שוין 'ווייטער' געווען פון די ַק ָּב ָלה [דור אחר דור מפי משה,
מורוֹּ ת ,ביז דאך די ַאלע ַמ ְחלוֹּ ֶקת'ער[ ,און] ַּכ ּ ָמה ס ּו ְגיוֹּ ת ֲח ּ שהרי] איבערדעם זענען ָ
לו ְג ּתוֹּ ת.
מ'קומט צום ֱא ֶמת[ ,ווייל] ס'איז כסדר פיל מיט ּ ְפ ּ
געהאט די תוֹ ָרה ַ האט לו ְג ָּתא ,ער ָ געהאט קיין ּ ְפ ּ ַ האט נישט און אברהם אבינו ָ
האט ַה ְׁקדוֹ ָשה [דורך] ְש ֵּתי ְּכ ָליוֹּ ת נוֹּ ְבעוֹּ ת לוֹּ ָח ְכ ָמהמח[ ,און] די ְׁכ ָליוֹ ת נוֹ ְׁבעוֹ ת לוֹ ָח ְׁכ ָמה ָ
גראד צום ֱא ֶמת ,נישט קיין ְׁפלו ְׁגתוֹ ת ,קיין ַמ ְחלוֹּ ֶקת מיט קיין ּ ִפ ְל ּפ ּול. דאך אים געפירט ָ ָ
דא ווייניגער צו לערנען[ ,שהרי] דאך ָ לו ְג ּתוֹּ ת ,איז ָ
גראד צום ֱא ֶמתָ ,אן ּ ְפ ּ[און] ַאז מ'גייט ָ
יע זיין [להלכה דורך] האט נישט געמוזט דורכלערנען די ַאלע ְׁפלו ְׁגתוֹ ת און ַמ ְׁכ ִר ַ ער ָ
שיטוֹ ת [האיך להכריע ההלכה .ואם כן למה היה צריך לד' ְׁמ ַב ֵּרר זיין ִשיטוֹ ת ,מברר זיין פון די ִ
מאות פרקים].
סח
וואס איז
און [לעומת זה אם אברהם היה לו ד' מאות פירקי ,למה אצלנו הוא רק ה' פירקי ,והלא] ָ
דאס
ס'זאל היינט נישט ָאנגיין ,וועלכעס איז ָ ָ דא ַא ְׁז ִהירות אין ' ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה' [ ָ
וואס] דען ָ
וואס עפעסגעהאט די פיר הונדערט פרקיםָ , ַ האטדא [מה שאינו נוהג בזמן הזה]ַ .אז ער ָ ָ
מד בגמרא יומא (כח :):אמר רב ,קיים אברהם אבינו כל התורה כולה ,שנאמר (תולדות כו ,ה) ֵע ֶקב ֲא ֶשר ָש ַמע ַא ְב ָר ָהם
ְ ּבק ִֹּלי וגו' .אמר ליה רב שימי בר חייא לרב ,ואימא שבע מצות [פירש"י :שנצטוו לשאר כל בני נח ,אבל תורה לא נתנה
לו] ,הא איכא נמי מילה .ואימא שבע מצות ומילה ,אמר ליה אם כן ִמ ְצוֹּ ַתי ְותוֹּ רֹּ ָתי (שם) למה לי .אמר רבא
ואיתימא רב אשי ,קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין [שאינו הלכה למשה מסיני ,אלא תקנת סופרים שעתידין
לתקן] ,שנאמר תוֹּ רֹּ ָתי ,אחת תורה שבכתב ,ואחת תורה שבעל פה.
מה עיין בדעת זקנים לבעלי התוספות (וירא יח ,ח) :קיים אברהם אבינו ע"ה אפילו עירובי תבשילין ,פירוש
תבשילין מעורבין ,שלא היה אוכל בשר בחלב ,גם לא בשר ואח"כ חלב ,אלא חלב ואח"כ בשר ,דכתיב (שם)
ַו ִי ַקח ֶח ְׁמ ָאה ְׁו ָח ָלב ,והדר ֶבן ַה ָב ָקר ֲא ֶשר ָעשָׂ ה.
ועיין בעיון יעקב (על הע"י ,יומא שם) :הא דקאמר עירוב תבשילין ,שמעתי משום דאמרינן בפסחים (סב).
דמותר [מן התורה] לבשל מיום טוב לשבת הואיל ואי מקלעי אורחים ,ואברהם שהיה ראשון להכנסת אורחים,
ואם כן הוה אמינא דאין צריך לעירוב תבשילין ,ואפילו הכי קיים אותו.
מו ועיין בדברי יואל פרשת תולדות (עמוד תקמח-ט ,ועמוד תרלד) מה שביאר עוד רבינו בזה.
מז פירוש :רחוק יותר.
מח כמבואר בבראשית רבה (סא ,א) [עה"פ ַוי ֶֹסף ַא ְׁב ָר ָהם ַו ִי ַקח ִא ָשה] :כתיב (תהלים א ,א) ַא ְש ֵרי ָה ִאיש וגו'ֲ ,א ֶשר לֹא ָה ַל ְׁך
'ח ָּט ִאים' לֹּא ָע ָמד אלו אנשי סדום וכו'ּ .ו ְבמוֹּ ַשב ֵל ִצים לֹּא 'יָ ָשב' ,זה ַּב ֲע ַצת ְר ָש ִעים זה דור הפלגהּ .ו ְב ֶד ֶר ְך ַ
אבימלך וכו'ִּ .כי ִאם ְּבתוֹּ ַרת ה' ֶח ְפצוֹּ וכו'ּ .ו ְבתוֹּ ָרתוֹּ יֶ ְה ֶ ּגה [יוֹּ ָמם ָו ָליְ ָלה] ,אמר רבי שמעוןָ ,אב לא למדו ְו ַרב לא היה
לו ,ומהיכן למד את התורה ,אלא זימן לו הקב"ה שתי כליותיו כמין שני ַר ָּבנִ ים ,והיו נובעות ומלמדות אותו
תורה וחכמה ,הדא הוא דכתיב (תהלים טז ,ז) ֲא ָב ֵּר ְׁך ֶאת ה' ֲא ֶשר יְׁ ָע ָצנִ י ַאף ֵּלילוֹ ת יִ ְׁסרונִ י ִכ ְׁליוֹ ָתי.
קדשו לך תשט"ז לשון כב
דאס ַאהין זא קליין ֵּח ֶלק [עתה] ,פינף פרקים פון פיר הונדערט ,און וואו איז ָ נאר ַא ַ
איז ָ
האט ער דען האלטן היינט? ָ דארף מען שוין נישט ַ געקומען ,די ַאלע ַא ְׁז ָהרוֹ ת ַ
וואס ס'גייט היינט נישט [ ָאןָ ,
וואס] האבן עפעס מער ִדינִ ים אין ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה ָ געדארפט ָ ַ
רהאנדן ביי עבודה זרה [איזה מקום להקל]. פא ַדאס ַ ס'איז נישט נוֹ ֵּהג ִב ְׁז ַמן ַה ֶזה .וואו איז ָ
האט וויאזוי ָ
ַ רוואס איז ביי אברהם אבינו געווען [ ַאזויפיל פרקים], פא ָ [ואם כן לכאורה] ַ
וואס אונז ברויך געשטאנען אין די ד' מאה פרקים[ ,לאחר] ָ ַ וואס איז געהאט מער]ָ . ַ ער [
האב מיר גענוג פינף פרקים. מיר [אונז] ָ
סט
הקדמה לישוב הקושיא בדברי הגמרא
אמנם ביאור הדבר ,כי בזמן שיש 'נסיון' גדול' ,ויצר הרע' גדול על איזה ענין אזי צריכין עוד הרחקות רבות ויתירות
שלא להתפס ברשת היצר .דכשם שהיצר מתחדש ומתגבר תמיד בהמצאות חדשות ,ומלביש הדבר בלבושים
שונים ואף של מצוה ,כן צריכין אנו ללחום נגדו ולהזהר בכמה שמירות ,מכל אלו ההמצאות החדשות של היצר
הרע
וואס'זשע דען. נאר ָ ָ
דאס איז ַעד ֵּאין ֵּח ֶקרפארלייגט זיךָ , וואס דער שָׂ ָטן ַ דער ְׁכ ַלל איזַ [ ,אז] אויף דעם ָ
יקר [סיבה ,מה שמתפתים כל כך לזה ,ווייל] מיט ָּכל ִמינֵ י דאס איז דער ִע ָ [דער נסיון פון דעם]ָ .
האבן נייע ְס ָברוֹּ ת און ָּכל ִמינֵ י ַה ְמ ָצאוֹּ ת ,איז יִ ְצרוֹּ ִמ ְת ַחדֵּ ש ּו ִמ ְת ַ ּג ֵּברמט[ ,ולכן] ברויך מען ָ
ַה ְׁמ ָצאוֹ ת און נייע ְׁד ָר ִכים [האיך להזהר ממנו ,ווייל] ער קומט ַּב ּ ַמ ְח ֶּת ֶרת[ ,מיט] ַאזעלעכע
דאס רירט ָאן אין דעם. גארנישט ַאז ָ וואס] מ'ווייסט ָ ְׁד ָר ִכים [ ָ
ע
אויסמאלן -
ָ מאל
ניטא ָ
ַ גאר
וואס] מ'קען זיך ָ
האט ַה ְמ ָצאוֹּ ת שוֹּ נוֹּ ת – [ ָ
דער ַּב ַעל דָּ ָבר ָ
זאך .ער איז עס ' ַמ ְל ִּביש' [בכמה לבושים]. ַאריינצופירן אין ַא ַ
עא
ווי דער בעל שם טוב הקדוש טייטשטנ[ ,דברי הגמרא (שבת עה ).שוחט משום מאי מחייב,
משום צובע ,וכתבו שם התוספות בלשונם ,דקאי על] שוֹּ ֵחט דְּ ַע ְל ָמא[ .ופירש הבעש"ט דהוא רומז על
השטן הוא היצר הרע ,שהוא 'שוחט דעלמא' ,ולעתיד יתחייב ,ווייל] ער איז חייב ִמ ּש ּום 'צוֹּ ֵב ַע',
פארפירן [די וועלט מיט דעם]. פארבן [עבירה למצוה] און ַ
ער טוט ַ
מט מלשון הגמרא קידושין (ל :):אמר רב יצחק ,יִ ְצרוֹּ של אדם ' ִמ ְת ַחדֵּ ש' עליו בכל יום וכו' .ואמר רבי שמעון בן
לקיש ,יִ ְצרוֹּ של אדם ' ִמ ְת ַ ּג ֵּבר' עליו בכל יום וכו'.
נ
הובא בשמו בספה"ק בן פורת יוסף בסופו (בקונטרס אחרון) וז"ל :ושמעתי ממורי [הבעש"ט] פירוש הש"ס (שבת
עה ).השוחט דעלמא חייב משום צובע ,וחד אמר משום נטילת נשמה ,ופריך משום צובע וכו' ,אלא אף משום
נטילת נשמה וכו' .כי היצר הרע נידון לעתיד (סוכה נב ,).וקשה הא לכך נברא ,וצריך לומר שעושה עצמו ליצר
הטוב וכו' .ובזה יובן השוחט דעלמא חייב ,וקשה הא לכך נברא ,ומשני משום צובע ,שהוא צבוע בדמות יצר
הטוב ,ועל ידי זה נוטל נשמה ,ופריך וכו' ,ומשני אף נטילת נשמה .ודברי פי חכם חן.
ובאורח לחיים (בפרשתן) :והנה שמעתי בשם הבעל שם טוב ז"ל פירוש הגמרא דשבת דף ע"ה ,שוחט
משום מאי מחייב ,רב אמר משום צובע כו' .ופירשו התוספות ,אשוחט דעלמא קאי .ומה בעי תוספות בזה .אלא
דבעי לומר דרך רמז דקאי על מלאך המות ,דלעתיד ישחוט אותו השי"ת ,ואמר משום מאי מחייב ,הלא ברא
אותו השי"ת להסית לבני אדם כדי שיהא שכר ועונש ,וא"כ עושה רצון קונו ומשום מאי מחייב ,וזהו שפירשו
התוספות אשוחט דעלמא קאי ,רצ"ל על מלאך המות ששוחט לכל עלמא ,משום מאי מחייב ,הלא נברא בשביל
זה להסית לבני אדם .ואמר רב דחייב משום צובע ,רצ"ל שצובע עצמו ומסית לבני אדם שיעשה מצות ,ומראה
להם פנים כאילו עושים מצות ,והוא לא נברא אלא להסית לבני אדם שיעברו עבירות ,ולא שיצבע את עצמו כמו
אוהב נאמן איש טוב ומסית לעשות מצות ,ובשביל זה לא נברא ,ועל כן חייב .ודברי פי חכם חן.
כג קדשו לך תשט"ז לשון
עב
ועל כן כל זמן שהיה שולט יצרא דעבודה זרה ,היה הנסיון גדול מאוד ,עד שנתפסו בעון זה רוב הדור ,וכמו שהיה
בימי מלכי ישראל ,ואף בימי גדעון מצינו שלא נשארו רק שלש מאות איש שלא כרעו לבעל ,ובימי אחאב נשארו
שבעת אלפים
ס'האט
ָ ימי ַא ְח ָאב,טאקע די עבודה זרה ִּב ֵ ַ און ַאזוי ווי ס'איז געווען
ש ְב ַעת ֲא ָל ִפים [ ֶשלֹא ָכ ְׁרעו
גאנצע דוֹּ ר ,ס'איז איבערגעבליבן [בלויז] ִ
דאס ַ
ריינגעכאפט ָ
ַ ַא
ַל ַב ַעל]נא.
[און] ביי ִ ּג ְדעוֹּ ןנב איז נישט געווען מער ווי ְשלֹּש ֵמאוֹּ ת ,ס'איז געבליבן דריי
הונדערט אידןנג.
עג
פאר די תוֹ ָרה ַה ְׁקדוֹ ָשה ,ווי די געהאט ְׁמ ִסירות נֶ ֶפש ַ
ַ האט [אויך]
און ַא ְח ָאב ַאליין ָ
דאס
גאנצע ְׁבנֵּ י ַביִ תָ , דאס ַ לאזן ַה ְׁר ֶג'נען אים און ָ זאגטנד[ .שהיה מוכן לוותר] צו ָ גמרא ָ
נאר די ּתוֹּ ָרה ַה ְ ּקדוֹּ ָשהגעוואלט ַאהין געבןָ , ָ האט ער גאנצע ָממוֹ ן ֶ -כ ֶסף ְׁו ָז ָהב ַ -אלעס ָ
ַ
[הס"ת לא רצה ליתן]נה.
וואס מ'געפינט נישט ִכ ְׁמ ַעט נישט ְׁבדוֹ ר ַה ֶזהנו. זא ְמ ִסיר ּות נֶ ֶפשָ , ַא ַ
הו ַו ָי ֶלט ָפנָ יו ְׁב ַא ַד ְׁרתוֹ ַ ,ו ֵּי ֵּצא ַו ַי ֲעמֹד ֶפ ַתח ַה ְׁמ ָע ָרה ְׁו ִה ֵּנה ֵּא ָליו נא וכדכתיב במלכים א' (יט ,יג-יח)ַ :ויְ ִהי ִּכ ְשמ ַֹּע ֵא ִל ָ ּי ּ
ית ָך ְׁבנֵּ י יִ שְׁׂ ָר ֵּאל וגו' ָו ִא ָ ּו ֵתר ֲאנִ י אתי ַלה' ֱאלֹּ ֵקי ְצָ -באוֹּ תִ ,כי ָעזְׁ בו ְׁב ִר ְׁ ֹאמר ַמה ְׁל ָך פֹה ֵּא ִל ָיהוַ .ו ּי ֶ
ֹּאמר ַק ּנֹּא ִק ֵ ּנ ִ קוֹ ל ַוי ֶ
ְׁ
את ו ָמ ַש ְׁח ָת ֶאת ֲחזָ ֵּאל ְׁל ֶמ ֶלך ַעל ָ ְׁ
ֹאמר ה' ֵּא ָליו ֵּלך שוב ְׁל ַד ְׁר ְׁכך ִמ ְׁד ַב ָרה ַד ָמשֶׂ ק ,ו ָב ָ ְל ַבדִּ י ַויְׁ ַב ְׁקשו ֶאת נַ ְׁפ ִשי ְׁל ַק ְׁח ָתהַ .וי ֶ
ישע ֶבן ָש ָפט ֵּמ ָא ֵּבל ְׁמחוֹ ָלה ִת ְׁמ ַשח ְׁלנָ ִביא ַת ְׁח ֶתיךָ. ְׁ
ֲא ָרםְׁ .ו ֵּאת יֵּ הוא ֶבן נִ ְׁמ ִשי ִת ְׁמ ַשח ְׁל ֶמ ֶלך ַעל יִ שְׁׂ ָר ֵּאלְׁ ,ו ֶאת ֱא ִל ָ
ישעְ .ו ִה ְש ַא ְר ִּתי ְביִ ְש ָר ֵאל ִש ְב ַעת ֲא ָל ִפיםָּ ,כל ְׁו ָהיָ ה ַה ִנ ְׁמ ָלט ֵּמ ֶח ֶרב ֲחזָ ֵּאל יָ ִמית יֵּ הואְׁ ,ו ַה ִנ ְׁמ ָלט ֵּמ ֶח ֶרב יֵּ הוא יָ ִמית ֱא ִל ָ
עו ַל ַּב ַעל ְׁו ָכל ַה ֶפה ֲא ֶשר לֹא נָ ַשק לוֹ . ַה ִּב ְר ַּכיִ ם ֲא ֶשר לֹּא ָכ ְר ּ
נב ִג ְדעוֹּ ן ֶּבן יוֹּ ָאש היה 'השופט' החמישי בתקופת השופטים .ומבואר בפסוקים (ספר שופטים פרק ו-ז) שבני ישראל
עשו אז הרע בעיני ה' ועבדו לבעל שהוא מין עבודה זרה ,ויתן אותם ה' ביד ִמ ְׁדיָ ן שבע שנים ,ואנשי מדין עשו
להם צרות רבות ,עד שזעקו אל ה' שיושיע אותם .ואז נתגלה מלאך ה' לגדעון שילך ויושיע את ישראל מיד
מדין .ולאחר ששבר את האשרות ומזבח הבעל ,אסף ַעם רב ללחום ִעם מדין .ורצה הקב"ה להראות לישראל כי
לא בכוחם ועוצם ידם בא הישועה ,אלא השי"ת הוא המושיע להם בזכות אותם שלא עבדו לבעל ,ושכל צרתם
היתה רק מפני חטאם ,ולכן אמר ה' לגדעון שלא ילך ללחום עם ַה ִמ ְׁדיָ נִ ים בעם רב ,רק יוריד את העם אל המים
ושם יבדקם להבחין בין עובדי הבעל לאשר לא עבדוהו ,כי אותם שכרעו על ברכיהם לשתות ,הם מאותם
שנתרגלו לכרוע לבעל ,ואותם שלקחו המים בידם ושתו בידיהם הם מאותם שלא עבדו לבעל .וכתיב שם ַויְׁ ִהי
יהם ְשלֹּש ֵמאוֹּ ת ִאיש ,ובזה נתברר כי רק שלש מאות אנשים היו אותם שלא עבדו ִמ ְׁס ַפר ַה ְׁמ ַל ְׁק ִקים ְׁביָ ָדם ֶאל ִפ ֶ
ָ
יע ֶא ְת ֶכם ְונָ ַת ִּתי ֶאת ִמ ְדיָ ן ְּביָ ֶדך ְׁו ָכל ָה ָעם יֵּ ְׁלכו ִאיש ֹאמר ה' ֶאל ִג ְׁדעוֹ ן ִּב ְשלֹּש ֵמאוֹּ ת ָה ִאיש ַה ְמ ַל ְק ִקים אוֹּ ִש ַ לבעלַ ,וי ֶ
ִל ְׁמקֹמוֹ ,ועל ידם באה אז תשועה גדולה לישראל.
נג ועיין בדברי רבינו במסיבה כי תשא תשי"ט (לשון קדשו קונטרס צב ,אות נא) וז"ל :בעוונינו הרביםַ ,א שווערע
[אז] ס'איז האף ַ האט מען היינט אויף דער וועלט[ ,כי נשארו] ְׁמ ַעט ִמ ְׁז ֵּעיר ,דעס ביסל אידןָ .אבער איך ָ מלחמה ָ
עו ַל ַּב ַעל .מיט דעם טרייסט איך מיך .ס'איז געווען בימי ִ ּג ְדעוֹּ ן איז געווען דא ' ַא ּפ ָאר טויזנט אידן' ֶש ּלֹּא ָּכ ְר ּ נאך ָ ָ
נאך אין עו ַל ַּב ַעל[ .ואני מתנחם בזה ,כי] איך בין ָ 'שלֹּש ֵמאוֹּ ת ֲאנָ ִשים' ּ ֶש ּלֹּא ָּכ ְר ּ נאר ְמאל [ווען] ס'איז נישט געווען ָ ַא ָ
עו ַל ַ ּב ַעל.
דא ַא ּפ ָאר טויזנט אידן 'בכלל' ,אין 'כלליות העולם'ֶ ,ש ּלֹּא ָּכ ְר ּ נאך ָ דער מיינונגַ ,אז ס'איז ָ
נד בגמרא סנהדרין (קב :):אמר רבי יוחנן ,מפני מה זכה אחאב למלכות עשרים ושתים שנה ,מפני שכיבד את
התורה שניתנה בעשרים ושתים אותיות ,שנאמר (מלכים א' כ ,ב-ט) ַו ִי ְׁש ַלח ַמ ְׁל ָא ִכים ֶאל ַא ְׁח ָאב ֶמ ֶל ְׁך יִ שְׁׂ ָר ֵּאל ָה ִע ָירה,
יך ַהטוֹ ִבים ִלי ֵּהםַ [ .ו ַי ַען ֶמ ֶל ְׁך יִ שְׁׂ ָר ֵּאל ַוי ֶ
ֹאמר ִּכ ְד ָב ְר ָך ֲאדֹּנִ י יך ו ָבנֶ ָ
ֹאמר לוֹ כֹה ָא ַמר ֶבן ֲה ַדדַ ,כ ְׁס ְׁפ ָך וזְׁ ָה ְׁב ָך ִלי הואְׁ ,ונָ ֶש ָ ַוי ֶ
יך ו ָבנֶ ָ
יך ִלי יך ֵּלאמֹר ַכ ְׁס ְׁפ ָך ו ְׁז ָה ְׁב ָך ְׁונָ ֶש ָ
ֹאמרו כֹה ָא ַמר ֶבן ֲה ַדד ֵּלאמֹרִ ,כי ָש ַל ְׁח ִתי ֵּא ֶל ָ ַה ּ ֶמ ֶל ְךְ ,ל ָך ֲאנִ י ְו ָכל ֲא ֶשר ִליַ .ו ָי ֻׁשבו ַה ַמ ְׁל ָא ִכים ַוי ְׁ
ימו ְביָ ָדם
יך יָ ִש ּ ָ
יתך ְׁו ֵּאת ָב ֵּתי ֲע ָב ֶדיך ְו ָהיָ ה ָּכל ַמ ְח ַמד ֵעינֶ ָ ָ ָ
ִת ֵּתן]ִ ,כי ִאם ָכ ֵּעת ָמ ָחר ֶא ְׁש ַלח ֶאת ֲע ָב ַדי ֵּא ֶליך ְׁו ִח ְׁפשׂ ו ֶאת ֵּב ְׁ
ֹאמר ְׁל ַמ ְׁל ֲא ֵּכי ֶבן ֲה ַדדִ ,א ְׁמרו ַלאדֹנִ י ַה ֶמ ֶל ְׁך ּכֹּל ֲא ֶשר ָש ַל ְח ָּת ֶאל ַע ְבדְּ ָך ָב ִראשֹּנָ ה ֶא ֱע ֶשהְ ,ו ַהדָּ ָבר ַה ֶּזה לֹּא
חוַ .וי ֶ
ְו ָל ָק ּ
ָ
או ַכל ַל ֲעשוֹּ ת .מאי ַמ ְח ַמד ֵעינֶ יך ,ספר תורה וכו'. ּ
נה ועיין בענין זה באורך בויואל משה (א ,קלא).
נו וז"ל רבינו בזה בויואל משה (ב ,קנה) :וכבר הבאתי (א ,קלא) דברי הש"ס בסנהדרין ק"ב ,שהיה לו מסירות נפש
נפלאה עבור התורה הק' ,שרצה ליתן למלך ארם כל כספו וזהבו ונשיו ובניו הטובים ,שלא יבוא למלחמה ,כל
כך היה מתיירא מאותה המלחמה ,ואעפי"כ את הספר תורה לא רצה למסור ,ועבור הספר תורה הלך למלחמה זו
קדשו לך תשט"ז לשון כד
געכאפט.
ַ שטארק
ַ [און] מיט דעם ַאלעמען ,אין ֲעבוֹּ ָדה זָ ָרה איז ער געווען ַאזוי
יח [געווען די יצרא דעבודה זרה].וואס ס'איז ְׁש ִכ ַ
זא צייטָ , ווייל ס'איז געווען אין ַא ַ
געזאגט [לרב אשי בחלום] ,ווען דו העסטָ האט ווי די גמרא ָ
זאגטנזַ ,אז ְמנַ ּ ֶשה [המלך] ָ
געווען אין מיינע צייטן ,העסטו גיווען אויפגעהויבן די פ ָאליצעסנח און ָ
וואלסט מיר
כגעלאפן.
ָ נא
ָ
עד
ולכן בזמן שהיה יצרא דעבודה זרה ,הוצרכו היראים
לעוד הרבה הרחקות ועצות ,האיך שלא להתפתות ברשתם
האט קיין שיעור נישט
שטארקָ , ַ פארלייגט זיך ַאזוי
ממילא ַאז דער ַּב ַעל דָּ ָבר ַ
רנארן אפילו
פא ַמ'קאן ַ
ָ וואסערע ' ַמ ְח ֶּת ֶרת'וואסערע ֵעצוֹּ ת מ'ברויך צו דעם[ ,און] מיט ָ ָ
ערליכע אידן ,מיט יִ ְר ֵאי ַה ּ ֵשם.
עה
ומטעם זה ראו האנשי כנסת הגדולה שיש הכרח להרוג את יצרא דעבודה זרה ,ואין הכוונה שנתבטל היצר הרע
על זה לגמרי ,אלא שעל כל פנים לא יתגבר על זה יותר מבשאר דברים ,ונשאר בזה רק היצר הרע הכללי שישנו על
כל התורה
דאס גרויסע ענין [מה שמסרו אנשי כנסת הגדולה לבטל יצרא דע"ז.
דאך ָ
איבערדעם איז ָ
גע'ש ְׁח ְׁט'ן דעם יצר הרע ,די אנשי כנסת ָ מ'האט
ָ ווייל] לויט דעם היצטערט ווען
דאך ְׁמ ַב ֵּטל געוועןנט[ ,כבר לא קשה כל כך לעמוד בנסיון בענין איסור עבודה זרה
האבן ָ
הגדולה ָ
החמורה].
עו
דא [יצר
נאך ַאלץ ָ
זאגן [שכבר נתבטל לגמרי ,שהרי] ס'איז ָ
מ'קאן נישט ָ
ָ פונדעסטוועגן
דא ַא יֵּ ֶצר ָה ָרע דאך ָ וואס דען[ ,ס'איז] ַאזוי ווי [אויף] ָכל ַהתוֹ ָרה כו ָלה איז ָ נאר ָהרע בזה]ָ .
האבן זייוואס איז געווען ִב ְׁפ ָר ִטיות אויף 'דעם' ,דעס ָ נאר דער יֵּ ֶצר ָה ָרע ָ ' ְׁב ֶד ֶר ְׁך ְׁכ ַלל'ָ .
ְׁמ ַב ֵּטל געווען.
דאך ִמ ְׁת ַפ ֵּלל אויף דעםַ [ ,אז] ווען דא[ ,און] מ'איז ָ נאך ָ נאך ַאלץ איז ָ דעסטוועגן ָ
תון. ילים ָּכרוֹּ ת יִ ָּכ ֵר ּ
משיח וועט קומען וועט זיין ְל ַה ֲע ִביר ִג ּל ּו ִלים ִמן ָה ָא ֶרץְ ,ו ָה ֱא ִל ִ
והפקיר חייו וכל אשר לו ,הכל אשר לכל ,עבור הספר תורה .והרבה גדולי זמנינו ,יוכלו ללמוד מוסר מאחאב,
ללחום עבור התורה הק' במסירות נפש כל כך ,להפקיר עצמו וכל אשר לו עבור התורה הק'.
נז בגמרא סנהדרין (שם) :רב אשי אוקי אשלשה מלכים [פירש"י :אוקי סיום הך פירקא עד שהגיעו לשלשה מלכים
(שאמרו במשנה שאין להם חלק לעוה"ב)] ,אמר למחר נפתח 'בחברין' [נדרוש בחברינו ,שהיו תלמידי חכמים כמותנו,
ואין להם חלק לעתיד] .אתא מנשה איתחזי ליה בחלמיה ,אמר [ליה מנשה בחלום] חברך וחבירי דאבוך קרית לן
[כלומר וכי סבור אתה שנהיה חבירך וחבירי דאבוך] .מהיכא בעית למישרא המוציא ,אמר ליה לא ידענא .אמר ליה
מהיכא דבעית למישרא המוציא לא גמירת [אינך יודע מאיזה מקום בפת אתה צריך לבצוע המוציא] וחברך קרית לן
[ואתה קורא אותנו חבירך] .אמר ליה אגמריה לי ,ולמחר דרישנא ליה משמך בפירקא .אמר ליה ,מהיכא דקרים
בישולא [דרי פתא ,ממקום שנקרמין פניה של פת בתנור דהיינו מלמעלה ,או מסביבות הפת ,או משוליו ,אבל באמצע לא ,שאם
הביאו לפניו פרוסה של לחם לא יהא בוצע ומברך אלא משולי הפת ולא מאמצעיתו .לישנא אחרינא ,מהיכא 'דקדים' ,כלומר
מהיכא שמקדים לאפות ,והיינו הך .לישנא אחרינא מהיכא 'דגמר' בשולא ,ממקום שהלחם אפוי יפה ,ולא מאותו מקום שקורין
בשו"ל ,וראשון נראה] .אמר ליה מאחר דחכימתו כולי האי ,מאי טעמא קא פלחיתו לעבודת כוכבים .אמר ליה אי
הות התם ,הות נקיטנא בשיפולי גלימא [היית מגביה שפת חלוקך מבין רגליך ,כדי שתהא קל לרוץ] ורהטת אבתראי
[והיית רץ לשם ,מפני יצר עבודה זרה שהיה שולט] .למחר אמר להו לרבנן נפתח 'ברבוותא' [נתחיל לדרוש ברבותינו,
ולא אמר בחבירינו].
נח פירוש :שולי הבגד.
נט וכמבואר בגמרא יומא (סט ,):עיי"ש באורך.
כה קדשו לך תשט"ז לשון
דאך ,דעס ְׁפ ָר ִטיות [מה שהיתה התגברות גדול על ענין זה בפרטיות ,יצרא זו ביטלו
ָאבער ָ
דאס
דאס ְׁמ ִציאות זייער שווער ָ
מ'פארלייגט זיך ִב ְׁפ ָר ִטיות ,איז ָ
ַ אנשי כנה"ג .ווייל] ַאז
גוֹ ֵּבר צו זיין.
עז
ישוב הקושיא בדברי הגמרא
ובזה ניחא ,כי בזמן סידור המשנה והש"ס כבר היה זה לאחר שכבר נשחט יצרא דעבודה זרה ,ואז כבר היה סגי
בה' פרקים .אבל בימי אברהם אבינו עדיין שלט יצרא דעבודה זרה ,ולכן הוצרך להרחקות רבות ויתירות ,עד שהיה
לו ד' מאות פרקים
איבערדעם איז רעכט.
האבן ְׁמ ַח ֵּבר געווען מסכת עבודה זרה ,די משנה און די גמרא, ווען חכמינו ז"ל ָ
נישטא דער יִ ְׁצ ָרא
ָ איז שוין נישט געווען דער יִ ְצ ָרא ְד ֲעבוֹּ ָדה זָ ָרה[ .און] ַאז ס'איז
ריינכאפן איןַ ס'זאל ַא
ָ ְׁד ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה ,איז שוין נישט געווען ַאזויפיל דְּ ָר ִכים [מיט ָ
וואס]
געווארן ,ער איז שוין ָ דער ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה .זייט דער יֵּ ֶצר ָה ָרע [דעבודה זרה] איז נִ ְׁת ַב ֵּטל
דא אויף ָכל ַהתוֹ ָרה כו ָלה ,איז נאר ' ְׁב ֶד ֶר ְׁך ְׁכ ַלל' ַאזוי ווי ס'איז ָ
נישט געווען ָבעוֹ ָלם ָ
גענוג געווען פינף ּ ְפ ָר ִקים.
עח
מ'האט
ָ נאך איידער
דאך געווען ָ ימי ַא ְׁב ָר ָהם ָא ִבינו איז ָינוִ ,ב ֵּ
ָאבער ַא ְב ָר ָהם ָא ִב ּ
פארלייגט זיך ,ווען דער ְׁמ ַב ֵּטל געווען יִ ְׁצ ָרא ְׁד ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה ,און ווען דער ַּב ַעל דָּ ָבר ַ
וואסערע ַה ְׁמ ָצאוֹ ת
וואסערע ְׁד ָר ִכיםָ ,
יעור ָ גארנישט קיין ִש ּ האט ָ פארלייגט זיךָ , שָׂ ָטן ַ
סאך ּ ְפ ָר ִקים ברויך מען לערנען [בשעה שוֹ נוֹ ת [שהוא ממציא לפתות ח"ו בזה ,וממילא] זייער ַא ַ
מ'זאל קומען דערויף [להשיג תחבולות היצר שהוא בא ָ מ ְׁת ַג ֵּבר זיין [און]מ'זאל זיך ִ ָ כזו] ַאז
מיט] ַאזויפיל ְׁד ָר ִכים.
איבערדעם די מסכת עבודה זרה פון אברהם אבינו ,איז געווען ד' מאות פרקיםס.
עט
ולענין מצב דורינו:
ועל דרך זה רואין בזמנינו בענין יצרא זו דמינות ,ושל לקיחת הארץ קודם הזמן ,שהיצר הרע נתגבר בענין זה מאוד,
עוד יותר מביצרא דעבודה זרה בזמן הבית ,עד שכמעט כל הדור נתפס בזה .ואף שזה גרם שמדיות רבות ברוח
ובנפש ,והוא מכריע את כל פירצות הדור ,עם כל זה בעוה"ר נתפסין בזה
[שהם] נו, ַאזוי ווי מ'זעט בעונינו הרבים ,ווי היינט אויף דעם ' ִצ ּיוֹּ ּ
נות' ַה ּ ֵשם יִ ְש ְמ ֵר ּ
די ְׁמקוֹ רוֹ ת ַהטו ְׁמ ָאה[ ,עד כמה מתגבר הבעל דבר בעוה"ר בענין זה]סא.
ס ועיין עוד בענין זה בס"ג ויגש תשי"ח (נדפס בחידושי תורה תשי"ז ,מד"ה ובדרך זה).
סא וז"ל רבינו בויואל משה (א ,קמה) :והסיבה לירידה הנוראה הזאת שנתפס כמעט כל הדור ברשת הציונות
והנגררים אחריהם ,עם חלק גדול מהמנהיגים שבראשם ,יש בזה כמה סיבות .ראשית הוא כמו בעבודה זרה
שהיה בבית ראשון ,והיה זה בימי הנביאים ,ועם כל זה מחמת יצרא דעבודה זרה דתקיף להו אז טרם שבטלוהו
אנשי כנסת הגדולה ,נת פס כמעט כל הדור ,עד שבימי גדעון לא היו בכלל ישראל אלא שלש מאות אנשים שלא
כרעו לבעל .ומצינו בגמרא שאמר מנשה לרב אשי אי הות התם הות נקיטנא בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי,
ופירש רש"י ז"ל וכו' מפני יצר עבודה זרה שהיה שולט אז .הנה אמר כן להאמוראים הקדושים ,שבזמן שליטת
היצר ח"ו לא היו ניצולים .ועכשיו הוא כן ביצרא דמינות ,וביותר יצרא דאותה התאוה של ממשלה ככל הגוים
לפני ביאת המשיח ,שזה מעכב הגאולה ח"ו .ועל זה מתגרה היצר הרע בכל כוחותיו .וכבר הגידו לנו חכמינו
ז"ל (סנהדרין צז ).שפלות הדור שבעיקבא דמשיחא ,במלוא מובן המלה ,כאשר אנו רואים היום בעוה"ר ,וקשה
בחולשת דורינו לעמוד נגד כוחות היצר הרע דתקיף להו כולי האי.
קדשו לך תשט"ז לשון כו
נו,
זא ְמקוֹּ ר ַה ּט ּו ְמ ָאה' ַה ּ ֵשם יִ ְש ְמ ֵר ּנאכנישט געווען ִמ ּיוֹּ ם ֶש ִ ּנ ְב ָרא ָהעוֹּ ָלם ' ַא ַ ס'איז ָ
גאנצע וועלט בעונינו געשלעפט די ַ ּ ס'האט
ָ וואסס'האט ָא ּפגע' ַה ְר ֶג'ט [און] ָ ָ וואס
ָ
יות [ברוחניות] און צו ֲה ִריגוֹּ ת [בגשמיות]. הרבים צום ְש ָמ ִד ּ
האט 'אומגעברענגט' דעם [רוב] ְּכ ַלל יִ ְש ָר ֵאל. דאס ָ ָ
נאך ווייטער ַר ֲח ִמים ְ ּגדוֹּ ִלים [על להבא]. מ'דארף ָ ַ האבןמ'דארף מיר ָ ַ [און]
וואסערע ַה ְׁמ ָצאוֹ ת שוֹ נוֹ ת [שמתגבר היצר הרע להסית ולהדיח בזה] איז ווייניג [און לויט] ָ
מ'זאל לערנען. ָ [אפילו] טויזנטער פרקים ווען
זאלן זיין אין איין ַּכף יו ָּכל ּ ִפ ְרצוֹּ ת ַהדּ וֹּ ר ְּב ַכף ַא ַחתסב ,און זיי [כת הציונים] ָ ִאם יִ ְה ּ
יע ֶאת ּכ ּו ָלםסג.
[אחרת ,הרי זה] ַמ ְכ ִר ַ
ריינגעכא ּפט -ס'איז ְׁל ַמ ְׁע ָלה ִמן ַה ֵּשׂ ֶכל ַ -מ ּ ָמש ַ האט ַאזוי ַא דאס ָ בעונינו הרבים ָ
גאנצע דוֹּ רַ .אזוי ווי ס'איז געווען ביים ַ ּביִ ת ִראשוֹּ ן די [יצרא של] דאס ַ בעונינו הרבים ָ
שטארקער .איבערדעם זעט מען [שיש התגברות היצר בזה כל כך]. ַ נאךעבודה זרה ,און ָ
פ
וזה מתנוצץ גם כן משיטת לוט ורועיו שהיה באותן הימים
מ'האט עס
ָ דאך אויכעט ַאן ִה ְׁתנוֹ ְׁצצות פון 'דעם' [משיטת לוט הנזכר]ַ ,אז דאס איז ָ ָ
פאר
זאגטַ ,
בו ָאה ָ
ַמ ְׁל ִביש געווען [אופן הסתתם] אין נעמען ' ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל' ,איידער די נְ ּ
יח. יאת ֵא ִל ָ ּי ּ
הו ּו ָמ ִש ַ ִּב ַ
פא
ישוב קושיא ד
ומובן שגם בימי אברהם ולוט היה נסיון גדול בזה ,וכיון שהיה נסיון הדור בענין זה ,והתגבר היצר הרע על ענין זה
יותר מבשאר דברים ,על כן הוצרכו גם היראים ורועי אברם עצמן לשמירה יתירה בדבר ,שלא להתפס בזרם הדור.
ולכן הוציאו את בהמתם רק כשהם "זמומים" ,ולא סמכו על הבהמות עצמן כמו שהיה ברבי פינחס בן יאיר ,דשאני
בדורו של רבי פינחס בן יאיר שאז לא היה שולט הנסיון והתגברות היצר בענין זה דייקא
דאס איז געווען די ְׁפלו ְׁג ָתא פון ַא ְׁב ָר ָהם ָא ִבינו מיט לוֹ ט'ןַ ,אזוי ווי ס'שטייט
[און] ָ
רות
מאדע ִה ְת ַ ּג ְּב ּ
זא ָ
ירושַ [ ,אז] ביי ַא ַ
וואס] מ'זעט ְּב ֵפ ּ[ברש"י .ונמצא שהיתה מריבתם בענין ָ
ס'כא ּפט ַאריין יעדן.
ַ יעור נישט [ווי ווייט] האט קיין ִש ּ
[הנסיון בדור] ָ
פב
געדארפט ִס ַ ּי ְע ָּתא דִּ ְש ַמ ָ ּיא [שלא להתפס בזה].
ַ האבן[ולכן] אפילו די ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָרםָ ,
האבן זיי יקיםָ , כאטשיג [ס'שטייט]לד מ ֵֹּשל ַמ ְׁק ִשיב [ ַעל ְׁד ַבר ֱא ֶמת] איז ָכל ְׁמ ָש ְׁר ָתיו ַצ ִד ִ ָ
זא געפערליכן זְ ַמן ,ווען דער ַּב ַעל דָּ ָבר האבן ִס ַ ּי ְע ָּתא דִּ ְש ַמ ָ ּיא ,אין ַא ַגעדארפט ַָ
פארלייגט זיך ִּב ְפ ָר ִטי ּּות [אויף דעם ענין].
ַ
סב סגנון לשון זה שאמר כאן רבינו בלשון הקודש ,הוא על פי לשון המשנה באבות (ב ,ח) :הוא היה אומרִ ,אם
יע ֶאת ּכ ּו ָלם .אבא שאול אומר משמו, יו ָכל ַח ְכ ֵמי יִ ְש ָר ֵאל ְּב ַכף מֹּאזְ נַ יִ ם ,ואליעזר בן הורקנוס ְּב ַכף ְשנִ ָ ּיהַ ,מ ְכ ִר ַ יִ ְה ּ
יו ָכל ַח ְכ ֵמי יִ ְש ָר ֵאל ְּב ַכף מֹּאזְ נַ יִ ם ורבי אליעזר בן הרקנוס אף עמהם ,ורבי אלעזר בן ערך ְּב ַכף ְשנִ ָ ּיהַ ,מ ְכ ִר ַ
יע ּ ה ְ יִ ִאם
ֶאת ּכ ּו ָלם.
סג וז"ל רבינו בהקדמת ויואל משה (ד"ה והנה הרבה יותר) :ואם יעלה ְׁביָ ִדי שאזכה להוציא מהמבוכה בדעה הרעה
הזאת ,אף אחד מישראל ,הכל כדאי .כי אם נקח כל פירצות הדור ,והעבירות המרובות הנעשות בכל העולם,
וישימו אותם בכף מאזנים אחת ,ומדינה הציונית בכף מאזנים השניה ,תכריע את הכל .שהוא השורש פורה ראש
ולענה של אבי אבות הטומאה שבכל אבות הנזיקין שבכל העולם כולו ,והן המה המטמאים את כל העולם כולו.
כז קדשו לך תשט"ז לשון
פארצוימען ,אפילו 'זיינע' ְג ַמ ִּלים און ֲחמוֹּ ִרים און ִמ ְׁקנֶ ה, האט ער געמוזט ַ [ולכן] ָ
רלאזן ַאז זיי פא ָ האט זיך נישט געקענט ַ פארצוימען[ ,און] ער ָ האט ער אויך געמוזט ַ ָ
פארלייגט זיך]. זא געפערליכע צייט ,ווען דער ַּב ַעל דָּ ָבר [ ַ וועלן נִ ְׁז ָהר זיין [מעצמן] ,אין ַא ַ
האט זיך ִמ ְת ַ ּג ֵּברזא גרויסן ּכ ַֹּח [הקדושה]ָ , טאקע אברהם אבינו ַאליין ,מיט ַא ַ נאר ַ ָ
פאר קיינעם [ ַאנדערש].מ'האט נישט געקענט טרויען ַ ָ געוועןָ [ .אבער]
פג
האט זיך נישט ַאזוי אויף דעם און ווידער ביי ֲחמוֹּ רוֹּ ֶשל ַר ִּבי ּ ִפנְ ָחס ֶּבן יָ ִאירָ ,
דארט איז
פארלייגט דירעקט דער ַּב ַעל דָּ ָבר ,איז גענוג געוועזן די ַה ְׁש ָפ ָעה [של בעליו]ָ , ַ
געהאט די ַה ְש ּ ָפ ָעה פון ַר ִּבי ּ ִפנְ ָחס ֶּבן יָ ִאיר.
ַ ס'האט
ָ געווען גענוג ַאז
זא געפערליכן זְ ַמן ַאזוי ווי ס'איז געוועזן [בימי אברהם זא זמן ,אין ַא ַ ָאבער אין ַא ַ
אבינו ע"ה ,לא רצה לסמוך על זה].
פד
ַאזוי ווי ס'איז געווען [אפילו] אליהו [הנביא ,בימי ַא ְׁח ָאב] ,און די ַאלע [נביאים] ,ער
יע זיין [להציל את כל הדור מעבודה זרה]. האט נישט געקענט ַמ ְׁש ִפ ַ ָ
האט געברענגט ֵּאש ִמן איינמאל ווען ס'איז געשען ַא נס ַאז ער ָ ָ דעמאלטס
ָ נארָ
האט ער נישט געקענט. ַה ָש ַמיִ םָ [ ,אבער] ווייטער [עד זמן הנס] ָ
שה [וכעין שהיה בהר הכרמל .ולכן אפילו] דו ָ
ווייל צו דעם ברויך מען ַא גרעסערע ְק ּ
יע זייןסד. האט ְּבאוֹּ תוֹּ זְ ַמן נישט געקענט ַמ ְׁש ִפ ַ
ֵּא ִל ָיהו ַה ָנ ִביא ָ
פה
דאס איז אפשר דער ִחילוק [בין ימי אברהם אבינו ,לימי רבי פנחס בן יאיר].איבערדעם ָ
געדארפט ַאזויפיל ְׁפ ָר ִקים.
ַ דעמאלטס
ָ נאך
מ'האט ָ
ָ [שהרי]
דעמאלטס [בהר הכרמל]
ָ סד ועיין עוד בזה בס"ג אמור תשט"ז (לשון קדשו קונטרס של ,ח"ג) וז"ל :לעולם איז ָ
דאך
האט נישטגעהאט קיין שום השפעה ,ער ָ
ַ האט ער [אליהו] נישט דעמאלטס ָ
ָ געשען עפעס ַא גרויס ענין .ביז
יאי ַה ַב ַעל מיטן כח פון עבודה זרה[ ,און] ער
געקענט משפיע זיין ,בעונותינו הרבים ס'איז געווען די ַאלע נְׁ ִב ֵּ
האט זיך נישט געקענט העלפן ,ער איז געווען אין ַא סכנה ,ער און עוֹ ַב ְׁדיָ ה זענען געווען אין ַא סכנה ,און ער ָ
האט הקדוש ברוך הוא אים דעמאלטס ָ ָ טאג, דעמאלטס דעם לעצטן ָ ָ נאר גארנישטָ . האט נישט געקענט טון ָ ָ
האט אים געשיקט צו פא ר אים ,און ער איז געקומען צו עובדיה'ן און ער ָ זאלסט דיך ווייזן ַ געזאגט היצט ָ ָ
געזאגט -ער וויל דיך ַה ְׁר ֶג'נען, ָ האט אים ַא ְׁח ָאב'ן ,איך קום צו דיר און איך ווייס – [ווי] ער [עובדיה] ָ
האט אים געהייסן געזאגט נייןַ ,חי ה' ְׁצָ -באוֹ ת (מלכים א' יח ,טו) ,הקדוש ברוך הוא ָ ָ האט ער [אליהו] פונדעסטוועגן ָ
קאנען מברר זיין דעם ה' זאל ָ
ראפברענגען ,ער ָ זאל עס קענען ַא ָ דעמאלטס ַא שעת הכושר ער ָ ָ גיין .ס'איז געווען
געהאלפן .ער ָ האט אים קאנען איבערדרייען [לבבות בני ישראל למוטב] ,דער אייבירשטער ָ זאל ָ הוא ָה ֱאל ִֹקים ,מ' ָ
דאך געדארפט אויף דעם אויך תפילותֲ ,ענֵּ נִ י ה' ֲענֵּ נִ י שלא יאמרו מעשה כשפים (ברכות ט ,):ס'איז ָ ַ נאך האט ָ ָ
זאגט (פרק יז) באותה שעה זענען געווען כל זא נֵּ ס על ידו .ווי דער תנא דבי אליהו ָ געווארן ַא ַ ָ דעמאלטס געטון ָ
זאגט אויף דעמאלטס איז געוועזן ַאן ִה ְׁתעוֹ ְׁררות ְׁתשו ָבה ְׁגדוֹ ָלה ְׁונוֹ ָר ָאה ○ .דער סמ"ג ָ ָ ית ָתן, ישראל יִ ְׁר ֵּאי ה' ְׁל ַא ִמ ָ
זאגט ער גאנצע מדינהָ , האט מחזיר בתשובה געווען ַא ַ לאץ (במצות עשה ג) ביי די מצוה פון תפילין[ ,ווען] ער ָ ַא פ ַ
לעמאל
ָ צוגעהאלפן ִמן ַה ָש ַמיִ ם ,ס'איז געווען ַא ְׁש ַעת ַהכ ֶֹשר[ .ווייל] נישט ַא ָ האט אים ֱא ֶמת ס'איז געווען ַאז מ' ָ
האבן זאל ַא כ ַֹח ָ דאס דוֹ ר ראויַ ,אז מ' ָ
לעמאל איז ָ ָ לעמאל איז ַאן ֵּעת ָרצוֹ ן ,נישט ַא ָ איז דער זְׁ ַמן ַאזוי ָראוי ,נישט ַא
זאל קענען ַמ ְׁחזִ יר ִב ְׁתשו ָבה זייןַ ○ .אזוי ווי מ'זעט [ביי] עזרא הסופר (עזרא פרק י ,ונחמי' פרק יג) ,אין ָב ֶבל די ַאלע מ' ָ
האט ער דעמאלטס ,הערשט ווען ס'איז געווען די ְׁגאו ָלה [ועלו לארץ] ָ ָ האבן גענומען נשים נכריות ,און הערשט ָ
טאקע הערשט נאר ַ נאכנישט געוועןָ , דאס ָ [אז] ווען זיי זענען געקומען קיין ָב ֶבל איז ָ זיי ַאלע ַמ ְׁפ ִריש געוועזןַ ,
כאטשיג] ס'איז געווען עזרא הסופר ,און די ַאלע נביאים חגי זכריה מלאכי ,און די אנשי דארטן [בארץ ישראלָ . ָ
געווארן ַאזוי [ווייט] ָ געקאנט העלפן ,און ס'איז ָ האבן זיי זיך נישט דאך געווען אין ָב ֶבלָ , כנסת הגדולה ,זענען ָ
האט געהאלפןָ , ָ האט
דערנאכדעם ַאז דער בורא כל עולמים ָ ָ האט גענומען נָ ִשים נָ ְׁכ ִריוֹ ת .און דער ִק ְׁלקול ַאז מ' ָ
דאך אין די פסוקים. מען זיי געקענט ַמ ְׁפ ִריש זיין .יהיה איך שיהיה ,על כל פנים ַאזוי זעט מען ָ
קדשו לך תשט"ז לשון כח
דאך נישט 'דאס' דער חטא ,ס'איז ָ דאך געווען ָדארט איז ָ פארדעם[ ,ווייל] ָ קאן זיין ַ ָ
ס'האט זיך ָ געהאנדלט אין דעםָ [ ,
נאר] ַ ס'האט זיך נישט
ָ נאר,
געווען דער ִא ּס ּור ֶ ּגזֶ ל ָ
דאס נעמען פריער[ ,בזמן שעדיין נאמר בו] ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י מ'זאל ָ
ָ געהאנדלט אין דעם ,צי ַ
ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז י ֵֹּשב ָּב ָא ֶרץ [ולא זכה בה אברם עדיין].
פו
המשך הקדמה לישוב קושיא ג (באופן שלישי)
[ולישוב קושיא ז (באופן שני)]
בפסוק מֹשל ַּמ ְק ִשיב ַּעל ְד ַּבר ֶּש ֶּקר כל ְמש ְרתיו ְרש ִעים ,מפרש הרמ"ע מפאנו דאף מי שלא היה רשע מקודם ,נעשה
רשע אחר כך ,בהשפעת המושל שהוא רשע .לפי שעל פי רוב נמשכין העם אחרי המושל .ובזה נתן עוד טעם על
מה שאמרו דמלך וציבור ,מלך נכנס תחילה בדין שלמעלה
איבערדעם [לפי זה יש לומר עוד באומרו] ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ.
ֹּשל ַמ ְק ִשיב [ ַעל דְּ ַבר זאגטסה [בביאור הפסוק] מ ֵ [דהכוונה] ַאזוי ווי דער רמ"ע מפאנו ָ
זאגט ער [דאף מי שלא היה רשע מקודם ,נעשה רשע אחר ָש ֶקר] ָּכל [ ְמ ָש ְר ָתיו ְר ָש ִעים] (משלי כט ,יב)ָ .
כך ,בהשפעת המושל שהוא רשע]סו ,ווייל ַאלעס איז געווענדט [אינעם 'מושל' ,ווייל] ַעל ּ ִפי רוֹּ ב
לו ָכה.
נאך ַא ְמ ִדינָ ה אין [די וועג פון] די ְמ ּ זאגט ער -ריקט זיך ָ ָ -
פז
סז
זאגט ער -איז מלך נכנס לדין תחילה ,ווייל געוויינטליך ריקט זיך איבערדעם ָ -
דאס איז זעלטןָ ,אבערמאל [שאינו כן ,אמנם] ָ זאגט ער [ ַאז] ס'טרעפט זיך ַא ָ
נאך ָ -ָ
נאכ'ן ֶמ ֶל ְך ,איבערדעם איז דער מלך נכנס לדיןנאך -די מדינה ָ
געוויינטליך ריקט זיך ָ
תחילה.
פח
ישוב קושיא ז (באופן הראשון והשני)
ולפי כל האמור יש להסביר בב' אופנים האיך נתקלקל לוט כל כך חדא לפי שנתפס ביצרא דנסיון הדור של כיבוש
הארץ קודם הזמן ,שזה דבר הנוגע לשרשי האמונה ,וגורם קלקול ח"ו .והשנית ,דלפי שבהמשך הזמן נעשו
הרשעים של הכנעני והפריזי המושלים שם בארץ ,ונתקלקלו אנשי הארץ בהשפעתם הרע ,ולוט עמהם
וואס] איבערדעם איז לוֹּ ט [ ַאזוי נתקלקל
דאס איז געווען [די סיבהָ ,
מיט דעם קען זייןָ ,
געווארן].
ָ
געווארן.
ָ רדארבן
פא ָ
דא ַ
רוואס לוֹּ ט איז ָ
פא ָקען זיין אויף צוויי בחינותַ ,
פט
חדא לפי שנתפס ביצרא דנסיון הדור של כיבוש הארץ קודם הזמן ,שזה דבר הנוגע לשרשי האמונה ,וגורם קלקול ח"ו.
ס'האט ָאנגעהויבן שוֹ ֵּלט צו זיין ְׁבאוֹ תוֹ ַה ְׁז ַמן [יצרא זו דכיבוש הארץ לפני
ָ איינס ,ווייל
דאס איז געווען די ְׁפלו ְׁג ָתא [בין רועי אברם לרועי לוט].
דאך אויס ַאז ָ
הזמן ,ווי] ס'זעט ָ
סה בעשרה מאמרות (חיקור דין ח"א ,פרק ב) :ומלך נכנס לדין תחלה ,כנודע מהנהו תרי טעמי דאתמרו בפרק קמא
דראש השנה (ח :וטז .והובא להלן) ,חד מקמי דליפוש חרון אף ,וחד דלאו אורח ארעא לאוקומי מלכא אבראי .ותו,
ֹּשל ַמ ְק ִשיב [ ַעל דְּ ַבר
דכולי עלמא גריר אבתריה ,כטוב כחוטא ,כמו שהוכיחו בפרק קמא דחולין (ד ):מקרא דְּ מ ֵ
ָש ֶקר ָּכל ְמ ָש ְר ָתיו ְר ָש ִעים] .ואף על פי כן אין למדין מן הכללות ,צא ולמד מדורו של יהויקים ושל צדקיהו בפרק
חלק (סנהדרין קג ,).עיין שם.
ועיין מה שכתב רבינו בזה בויואל משה (א ,קכה .ב ,קכה וקלד) ,דמזה מוכח דפירוש הכתוב הוא דאף מי
שלא היה רשע מקודם ,נעשה רשע אחר כך ,על ידי השפעת המושל הרשע.
סו ולא רק כמשמעות הפשוט ,דהוא עבור שהוא בוחר לעצמו משרתים כאלו שהם רשעים מכבר.
סז
כמבואר בגמרא ראש השנה (ח :וטז :).דאמר רב חסדא מלך וציבור ,מלך נכנס תחילה לדין ,שנאמר (מלכים א' ח,
נט) ַל ֲעשׂ וֹ ת ִמ ְׁש ַפט ַע ְׁבדוֹ ו ִמ ְׁש ַפט ַעמוֹ .מאי טעמא ,אי בעית אימא לאו אורח ארעא למיקם מלכא אבראי,
ואיבעית אימא מקמי דליפוש חרון אף.
כט קדשו לך תשט"ז לשון
געקאנט
ָ האט ער
יטה ַאליין ָ
און דעס רירט ָאן אין די ְׁכ ִפ ָירה[ ,וממילא] פון 'דער' ִש ָ
רדארבן ווערן ,אפילו ער איז געווען פריער ָּכ ֵשר. פא ָ
ַ
צ
והשנית ,דלפי שבהמשך הזמן נעשו הרשעים של הכנעני והפריזי
המושלים שם בארץ ,ונתקלקלו אנשי הארץ בהשפעתם הרע ,ולוט עמהם
געווארן
ָ פארדעם ,ווייל ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ ,ער איז
און ווידעראום ַ
דאס
האט ָ דער 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ[ ,דהיינו שהכנעני] ער איז געווען דער מוֹּ ֵשלסח[ ,איבערדעם] ָ
ריינגעשלעפט [אנשי המדינה ,ובתוכם 'לוט' ,שנתקלקל על ידי השפעתם .וכדברי הרמ"ע מפאנו]. ּ ַא
צא
וכדברי הרמ"ע מבואר גם בזוהר הק' דהעיר נמשך אחר המושל ,וביאר שם בזה את מאמר הפסוק ל ֹא
ב ַּח ְר ִתי ְב ִעיר וגו' ו ֶּא ְב ַּחר ְבדוִ ד ,שלא בחר הקב"ה בירושלים עד שבחר בדוד המלך ,שהוא יהיה המושל בה
וואס] ס'שטייט [און] ַאזוי ווי ס'שטייט אין זוהר הקדוש פרשת ויקהלסט [בביאור ָ
נאר ָו ֶא ְב ַחר
קיינמאל נישט בוֹ ֵּחר געווען ' ְׁב ִעיר'ָ ,
ָ האב
אין פסוק לֹּא ָב ַח ְר ִּתי ְב ִעיר ,איך ָ
ְּב ָד ִוד ַע ְבדִּ י ,ווער ס'איז דער מוֹּ ֵשל.
צב
יה ַלאויש ּ
דאך עפעס דער פסוק ֵר ֵ דארט ָאן [בזוהר] ַאז לכאורה איז ָ ער הייבט ָ
יה. יש ּ
יה ַלאו ֵר ֵ יפ ּ
יהְ ,ו ֵס ֵ
יפ ּ ֵס ֵ
דארט ,דער רד"ק און ַאלע [מפרשים] .ער לאגן זיך אויך ָ [ווי] די מפרשים ַאליין פ ָ
לאזט נישט לאזט אויס ָו ֶא ְב ַחר ' ְּב ָד ִוד' ַע ְבדִּ י ,ער ָ הייבט ָאן לֹּא ָב ַח ְר ִּתי ' ְב ִעיר' און ער ָ
נאר ' ְּב ָד ִוד' ַע ְבדִּ י.
אויס אין קיין 'שטעט'ָ ,ו ֶא ְׁב ַחר ' ִבירו ָש ַליִ ם'ָ ,
[און] דער זוהר הקדוש אין פרשת ויקהל שטעלט זיך דערויף[ ,על הא דכתיב] לֹּא
ָב ַח ְר ִּתי ְב ִעיר וגו'ָ ,ו ֶא ְב ַחר ' ְּב ָד ִוד' ַע ְבדִּ יְׁ ,ו ִכי ָד ִוד ' ִעיר'.
צג
האט בוֹ ֵּחר
זאגט ער [ ַאז] ווען דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ זאגט דער זוהר הקדושָ , ָ
האט ער געקוקט קודם ווער איז דער מוֹּ ֵשל ,ווער איז דער רֹּאש, געווען ' ִבירו ָש ַליִ ם' ָ
האט ער נישט בוֹ ֵּחר געווען אין ווילאנג ער זעט נישט ַאז דער רֹאש איז ַא ַצדִּ יקָ ,ַ [און]
דארט זיין [מקום השראת שכינתו].זאל ָ
רו ָש ַליִ ם [ ַאז] ער ָ
יְ ּ
צד
האב נישט בוֹ ֵּחר געווען זאגט ער לֹּא ָב ַח ְר ִּתי ' ְב ִעיר' (מלכים א' ח ,טז) ,איך ָ איבערדעם ָ
נאר ווען דעןָ ,ו ֶא ְב ַחר ' ְּב ָד ִוד' ַע ְבדִּ יַ ,אז 'ער' איז דער מוֹּ ֵשל.
[בירושלים]ָ ,
סח ולשון 'יושב' מתפרש כמו ְׁולוֹ ט 'י ֵֹּשב' ְׁב ַש ַער ְׁסדֹםְׁ ,ו ֶע ְׁפרוֹ ן 'י ֵֹּשב' ְׁבתוֹ ְׁך ְׁבנֵּ י ֵּחת ,שפי' חכז"ל שעלו לגדולה
להיות שופט ומושל.
סט בזוהר הק' (ויקהל קצחַ :).ר ִבי ִח ָייא ְׁו ַר ִבי יִ ְׁצ ָחק ְׁו ַר ִבי יוֹ ֵּסיֲ ,הווֹ ָאזְׁ ֵּלי ְׁב ָא ְׁר ָחאַ ,עד ַד ֲהווֹ ָאזְׁ ֵּלי ָפ ַגע ְׁבהו ַר ִבי ַא ָבאָ .א ַמר
אתי ֶאת ַר ִבי ִח ָייא ַו ַדאי ְׁש ִכינְׁ ָתא ַב ֲה ָדןַ .כד ָמ ָטא ְׁל ַג ַביְׁ יהוָ ,א ַמר ַר ִבי ַא ָבאְּ ,כ ִתיב (מלכים א' ח ,טז) ִמן ַהיוֹ ם ֲא ֶשר הוֹ ֵּצ ִ
ַע ִמי ֶאת יִ שְׁׂ ָר ֵּאל ִמ ִמ ְׁצ ַריִ ם לֹּא ָב ַח ְר ִּתי ְב ִעיר ִמ ּכֹּל ִש ְב ֵטי יִ ְש ָר ֵאל ָו ֶא ְב ַחר ְּב ָד ִוד ְוגוֹּ ' ִל ְבנוֹּ ת ַּביִ ת ִל ְהיוֹּ ת ְש ִמי ָשםַ .האי
יהִ ,ד ְׁכ ִתיב לֹּא ָב ַח ְר ִּתי ' ְּב ִעיר'ָ ,ו ֶא ְב ַחר ' ְ ּב ָד ִוד'ַ ,מאי ַהאי ִעם ַהאיָ .ו ֶא ְׁב ַחר יש ּ יה ֵר ֵ יפ ּ יהְ ,ו ַלאו ֵס ֵ יפ ּ יה ֵס ֵ יש ְּק ָרא ַלאו ֵר ֵ
הוא יתא ְּב ַה ּ יה ְל ִמ ְבנֵ י ַק ְר ָּתאִ ,א ְס ַּת ֵּכל ְ ּב ַק ְד ֵמ ָ עו ָתא ַק ֵּמ ּ הוא ִאית ְר ּ ְ
קו ְד ָשא ְּב ִריך ּ ' ִביְׁ רו ָש ַליִ ם' ִמ ָב ֵּעי ֵּליהֶ ○ .א ָלא ַּכד ּ
הוא ִד ְכ ִתיב לֹּא ָב ַח ְר ִּתי ' ְ ּב ִעיר'ַ ,עד דְּ ִא ְס ַּת ַּכ ְלנָ א יהֲ .ה ָדא ּ יתי ְל ַע ָּמא ֵּב ּ ישא דְּ נָ ִהיג ַע ָּמא דְּ ַק ְר ָּתאּ ,ו ְל ָב ַתר ָּבנֵ י ַק ְר ָּתא ְו ַאיְ ֵ ֵר ָ
יהו ָט ָבא, ּ א ִ א יָ ע
ְ רַ י א
ִ א, מ ָ ּ ע
ַ ל
ְ יג ה
ִ נָ דְּ א ּ
י ָ ע
ֲ רַ ב
ּ ְ ין ימִ יְ קַ הו
ּ ל
ּ ְ כ
ּ ֻׁ א, תָ מָ י נֵ ב
ּ ְ ל כ
ָ וְ א תָ מָ דְּ ין גִ ב
ּ ְ . לאֵ רָ ש
ְ יִ ל עַ א יָ ע
ְ רַ י הו
ֵ מֶ ל
ְ ' ד וִ ד' ְּב ָ
יהַ ,ווי ְל ָמ ָתאַ ,ווי ְל ַע ָּמאְׁ .ו ַה ְׁש ָתא ִא ְׁס ַת ֵּכל קו ְׁד ָשא ְׁב ִריךְׁ ישאַ ,ווי ֵל ּ יהו ִּב ָ יהַ ,טב ְל ָמ ָתאַ ,טב ְל ַע ָּמאְ .ו ִאי ַר ְעיָ א ִא ּ ַטב ֵל ּ
ישא ְל ָד ִודֲ ,ה ָדא הוא ִד ְׁכ ִתיב ָו ֶא ְב ַחר ְּב ָד ִוד ַע ְב ִדי. הוא ְׁב ַע ְׁל ָמאְׁ ,ו ָס ִליק ִב ְׁרעו ֵּתיה ְׁל ִמ ְׁבנֵּ י ֵּליהְׁ ,ואוֹ ִקים ְׁב ֵּר ָ
קדשו לך תשט"ז לשון ל
האבן
געוואלט ָ
ָ האב איך דעמאלטס ָ ָ האב בוֹ ֵּחר געווען אין ָד ִוד ַע ְבדִּ י, ווען איך ָ
ווילאנג איך זעה נישט [ ַאז] די ֶמ ְׁמ ָש ָלה איז פון די ַ דארט זייןָ [ .אבער]זאלן ַָאז די אידן ָ
יקים [לא בחרתי בהעיר].
ַצדִּ ִ
דעמאלטס]
ָ של ,איז נישט גוט[ ,ווייל דא ַא שלעכטער מוֹּ ֵ ווארן חלילה ַאז ס'איז ָ ָ
פארפירט מען יעדן[ ,און עס] טויג נישט .ס'איז ַא ַס ָכנָ ה ,ס'טויג נישט. ַ
ַאזוי איז מבואר אין זוהר הקדוש [אין] פרשת ויקהל.
צה
ישוב קושיא ג (באופן שלישי)
ולפי זה מבואר כוונת הפסוק וְ ַה ְכנַ ֲענִ י וְ ַה ְפ ִר ִזי ָאז 'י ֵֹׁשב' ָב ָא ֶרץ ,דהכוונה לתת 'טעם' על המריבה של רועי לוט,
ולבאר האיך נתקלקל לוט כל כך .ולזה אמר דהטעם לפי שהרשעים הללו נעשו 'היושבים' בשער ,והמושלים בארץ
טאקע [באומרו ְׁו ַה ְׁכנַ ֲענִ י ְׁו ַה ְׁפ ִר ִזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָב ָא ֶרץ]. דאס קען זיין דער ְׁפ ַשט ַ ָ
[דהנה כתיב כאן] ַויְ ִהי ִריב ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָרם ּו ֵבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה לוֹּ ט[ ,ומזה נשמע גודל
האטרוואס ָ
פא ָ דאך ַא גרויסע ַק ְׁשיָ א (כדלעיל בקושיא ה) ַ קלקולו של לוט וכדלעיל .וממילא] איז ָ
לוֹ ט נישט ַצ ֵּיית געווען [לאברהם אבינו].
זאגט ער ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ[ ,שהכנעני] ער איז געווען איבערדעם ָ
מקוֹּ ם ַהקוֹּ ֶדש[ ,ויוקשה לכאורה] דער מוֹּ ֵשל ָּב ָא ֶרץ[ ,ועל כן הגם שלוט] ער איז געווען ְּב ָ
געווארן[ ,אמנם התירוץ
ָ גאר ַארגער נאר ער איז ָ געווארןָ ,ָ רוואס איז ער נישט בעסער פא ָ ַ
הוא ,ווייל] ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ.
צו
הקדמה לישוב קושיא ז (באופן שלישי)
הייטב לב הביא בשם מכתב הרה"ק רבי מענדל מוויטעפסק זי"ע ,דכשבאים לארץ ישראל ,בתחילה נופלים מן
המדריגות ,ולוקח הרבה זמן וכמה נסיונות עד שהארץ ַמ ְר ָאה לוֹ ָפנִ ים ,וזוכה להרגיש נועם קדושת הארץ
ולהתעלות על ידה
וואס] דער זיידע זכרונו קען זיין אפשר [עוד בענין האיך נתקלקל לוט ,דהוא על דרך ָ
זאגט ער [ ַאז] די ְמ ַר ְ ּג ִלים ,פון לברכה דער ייטב לב אין פרשת שלחע ָ
זאגט ער ְׁפ ַשטָ ,
'עלו', ֹאמר ֲא ֵּל ֶהם ֲעלו זֶ ה ַב ֶנ ֶגב וגו' (יג ,יז-לג) .יש להבין מה שאמר ֲ ע בייטב לב (שלח ,ד"ה עוד יתבאר) :עוד יתבאר ַוי ֶ
'הוא' ,קרינן ביו"ד וכתיב בוא"ו .ג'ְׁ ,ו ִה ְׁת ַח ַז ְׁק ֶתם ו ְׁל ַק ְׁח ֶתם ,מה זה צריך יתם ֶאת ָה ָא ֶרץ ַמה ִ 'לכו' .ב'ּ ,ו ְר ִא ֶולא אמר ְׁ
חיזוק .ד'ַ ,ו ֵּי ְׁלכו ַו ָיבֹאו וגו' ַו ָי ִשיבו א ָֹתם ָד ָבר' ,אותם' למה לי .וגם כל הפסוק ַו ָי ִשיבו לכאורה שפת יתר וכו' .ה',
יה ִהיא ,מה ראו לומר ככה ֹאמר ָעלֹה נַ ֲע ֶלה ,כפל .ו'ַ ,וי ִֹציאו ִד ַבת ָה ָא ֶרץ וגו' ֶא ֶרץ א ֶֹכ ֶלת יוֹ ְׁש ֶב ָ ַו ַי ַהס ָכ ֵּלב וגו' ַוי ֶ
יהם .ח' ,על הכל קשיא טובא ,הלא היו כולם אנשים וכו' .ז' ,להבין אומרם ַו ְׁנ ִהי ְׁב ֵּעינֵּ ינו ַכ ֲח ָג ִבים ְׁו ֵּכן ָהיִ ינו ְׁב ֵּעינֵּ ֶ
צדיקים ראשי בני ישראל ,ואיך נהפכו מהקצה אל הקצה להוציא דבה .גם על כל העדה יקשה ,הלא עיניהם
ֹּרו ָאחוֹּ ר מכח דבתם ○ .והנראה לי בזה ,על פי הכלל המקובל בידינו מאת באי רואות את מעשה ה' ,ומדוע נָ ז ּ
הארץ ,כי בראשית בואם ,האדם נופל ויורד ממדרגתוּ ,ו ִּב ְרבוֹּ ת ַה ָ ּי ִמים ישוב למקומו ,ויעלה למעלה ביתר שאת.
ויש על זה שני טעמים לענ"ד ,א' על דרך שאמרו (סוכה נב ).כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו ,כמו כן לפי ערך
קדושת ארץ ישראל ,זה לעומת זה עשה אלקים וכו' .ב' על דרך סמי רפואות ומי מרחצאות ,תחלה יוציאו
החולאת והזוהמא שבפנים לחוץ ,ובמשך הזמן יתרפא לגמרי ,ואם בתוך הזמן יעמוד ולא יגמור הענין ,ישאר
ֵּק ֵּר ַח מכאן ומכאן .וכמו כן בענין חולי הנפש ,בבא אל ארץ ישראל דכתיב (ישעי' לג ,כד) ָה ָעם ַהי ֵּשב ָבה נְׁ שֻׁׂ א ָעוֹן,
על כן תחלה תוציא זוהמת האדם הפנימי לחוץ ,על ידי זה נופל ממדרגתו והוא שפל ונבזה בעיניו ,עד אשר
יאריך ימים שם למצוא תרופה .ואם בזמן קצר יצוא יצא ,ישאר ֵּק ֵּר ַח מכאן ומכאן ○ .ובעיניך תראה העתק
'מכתב' מאיש צדיק תמים מארץ ישראל אשר היה בדורות הקודמים ,וזה לשונו ,מודעה רבא לאורייתא וכו'
(ויתר הלשון עיקרו הועתק להלן מתוך פרי הארץ) ,מה דהוי לא הויַ ,עד ֲא ֶשר ָה ָא ֶרץ ַמ ְר ָאה לוֹּ ּ ָפנִ ים ,אז ישקוט וינוח לו,
עד כאן דבריו .והוא בדוק ומנוסה וכו' ○ .וזה היה ענין המרגלים ,אם שהיו צדיקים ,בבואם שם ירדו ממעלתם,
ודעתן היתה מטורפת עליהם ,עד אשר אמרו מה שאמרו .מלבד יהושע וכלב ,אשר בלא איחור מיד עלו ונתעלו
יתם' ,באופן שלא ירדו ֹאמר ֲא ֵּל ֶהם ' ֲעלו' וגו' ' ַו ֲע ִל ֶ
למעלה .ומשה רבינו ראה וידע את כל זה ,ולזה הזהיר אותם ַוי ֶ
ממדרגתם כי אם יעלו .וזה שרמז רש"י שכן דרך התגרים מראים את הפסולת תחלה ,היינו שמוציא הזוהמא
לא קדשו לך תשט"ז לשון
יקים דאך געווען ַצ ִד ִ דאך זיי זענען ָ וואו נעמט זיך דער ָטעות פון די ְׁמ ַר ְׁג ִלים[ ,והלא] ָ
דאך זיין [דערין].
[מקודם] ,עפעס מוז ָ
דא געדריקט דארט ַא בריוו פון ֶא ָחד ָקדוֹ ש ִמ ָי ִמים ַק ְׁדמוֹ נִ ים -ס'איז ָ ברענגט ער ָ
וויטעפסקערעא [זלה"ה ,אשר עלה לארץ ּ אין ַא בריוו אין ַאן אגרת פון רבי מענדעלע
האט ַארויס געשריבן וואס ער ָישראל עם חבורת תלמידים הקדושים ,שכתב] אין די בריוון ָ
האט ַארויס געשריבן פון ֶא ֶרץ יִ שְׁׂ ָר ֵּאל, וואס רבי מענדלע וויטע ּפסקער ָ [לחוץ לארץ]ָ ,
עב
האטנאמען - ,ברענגט ער [ ַאז] ֶא ָחד ָקדוֹּ ש ָ [והייטב לב] ער ברענגט נישט קיין ָ
האט ַארויס געשריבן פון ֶא ֶרץ יִ שְׁׂ ָר ֵּאל. געשריבן[ ,אחד] ִמ ַק ָמ ֵאי פון די פריערדיגע ,ער ָ
האט מען ַא 'יְ ִר ָידה' ַא גרויסע, 'א ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל'ָ ,
ַאז ְּת ִח ַּלת ווען מ'קומט קיין ֶ
לחוץ ,אחר כך מראים את השבח ,והבן ○ .וזהו שאמר ,כי וראיתם את הארץ מה היא ,ביו"ד ,כמשמעו ,ונכתב
'הוא' בוא"ו ,ירמוז שיראו את עם הארץ ,מה הוא האיש הבא לשם ,כדרך סמים המוציא את החולאת ,וניכר ּ
ביותר .ועל כן ְׁו ִה ְׁת ַח ַז ְׁק ֶתם -צריך חיזוק -ו ְׁל ַק ְׁח ֶתם ִמ ְׁפ ִרי – קדושת ָ -ה ָא ֶרץ ○ .והנה המרגלים הבינו בעצמם ממה
שעלה בלבם להוציא דבה ,מזה שפטו בעצמם כי אינם במעמדם ומצבם הראשון .וזה עצמו הודיעו לישראל ,כי
הבא לשם נופל ממדרגתו ,והם לא ידעו כי זו צורך עליה ִּב ְרבוֹּ ת ַה ָ ּי ִמים .וזהו שנאמר ַו ֵּי ְׁלכו ַו ָיבֹאו וגו' ַו ָי ִשיבו
א ָֹתם את עצמם ָד ָבר וגו' ,כפירוש רש"י (נשא ו ,יג) על יָ ִביא אוֹ תוֹ ַ .ו ַי ְׁראום -קאי על אותם ֶ -את ְׁפ ִרי ָה ָא ֶרץ ,לומר
ֹאמרו וגו' ְׁוזֶ ה ִפ ְׁריָ ה ,היינו מה שאנו שמה שהם אינם במעמדם ,זה ְׁפ ִרי ָה ָא ֶרץ ,ששם ירדו ונפלוַ .ויְׁ ַס ְׁפרו לוֹ ַוי ְׁ
אומרים ֶא ֶפס ִכי ַעז ָה ָעם וגו' ,כי זה לעומת זה עשה אלקים ,וגודל התגברות הסטרא אחרא שם ,והנה עיניכם
רואות גודל הנפילה במקום ההוא מאיגרא רמא לבירא עמיקתא ,ומי זה אשר יערב לבו לבא לשם ,וזה היה
ֹאמר ָעלֹה נַ ֲע ֶלהָ ,עלֹה לשעבר ,נַ ֲע ֶלה לעתיד ,ולא נפול ממעמדנו ,וירשנו וגו'. דבתםַ ○ .ו ַי ַהס ָכ ֵּלב וגו' ַוי ֶ
ְׁו ָה ֲאנָ ִשים וגו' ָא ְׁמרו לֹא נו ַכל ַל ֲעלוֹ ת ֶאל ָה ָעםַ ,ל ֲעלוֹ ת דייקא ,כי אם לירדִ ,כי ָחזָ ק הוא ִמ ֶמנו ,כי סברו ירידה זו
יה ִהוא, היתה מכח חזקת טומאת היושביםַ .וי ִֹציאו ִד ַבת ָה ָא ֶרץ וגו' ֵּלאמֹר וגו'ֶ ,א ֶרץ א ֶֹכ ֶלת – מקלקלת -יוֹ ְׁש ֶב ָ
להורידם ממדרגתם .וראיהַ ,ו ְׁנ ִהי ְׁב ֵּעינֵּ ינו ַכ ֲח ָג ִבים .ושמא תאמר אדרבה כי זה מכח מדת ענוה ָהיִ ינו נבזים
יהם ,כי באמת ירדנו ממדרגתנו להיות בעינינו ומכובדים בעיני זולתנו ,על זה אמר לא כן ,כי אם ְׁו ֵּכן ָהיִ ינו ְׁב ֵּעינֵּ ֶ
נחשב כחגבים .וכשמוע כל העדה זאת ,אז ַו ִת ָשׂ א ָכל ָה ֵּע ָדה וגו' ,כי רצו לעלות לארץ ישראל על מנת שתהא
ֲע ִליָ ה ,ולא שתהא יְׁ ִר ָידה ח"ו .והיינו דכתיב ַו ַי ְׁש ִכמו ַבב ֶֹקר ַ'ו ַי ֲעלו' וגו' ֵּלאמֹר ִה ֶננו ְׁ'ו ָע ִלינו' דייקאֶ ,אל ַה ָמקוֹ ם
'ת ֲעלו' ,כעת אין זה ֲע ִליָ הִ ,כי וגו' ,עד ֲא ֶשר ָא ַמר ה'ִ ,כי ָח ָטאנו במה שחשבנו אותו לירידה .ואז אמר משה ַאל ַ
אשר יערה עלינו רוח ממרום וכו'.
עא ונדפס המכתב אח"כ בספרו פרי הארץ (חלק המכתבים ,מכתב לו ,משנת תקנ"ו) .וז"ל :זאת אשיב אל לבי ,להשיב
מפני הכבוד לכל שואל ומבקש לשכון כבוד בארץ הקדושה ,מודעה רבה לידע ולהודיע ֶאת ָה ָא ֶרץ ַמה ִהיא.
ית ה' ַא ְׁר ֶצ ָך כו' ,הקב"ה הופך ומהפך ומסתכל ונותן עיניו בה ,עד אמרו רז"ל במדרש שוחר טוב (תהלים פה ,ב) ָר ִצ ָ
שתרצה את מעשיה .הנה כמה היפוכים וגלגולים ומאורעות ,עידן ועידנין ,יחלפו על כל אחד מבאי הארץ ,עד
כי מתדיר ליה בה ורצה את אבניה ואת עפרה יחונן ,ואוהב חרבות שבארץ ישראל מפלטין שבחוץ לארץ ופת
חריבה וכו' וכיוצא בהםְׁ .ולֹא ַל ַק ִלים ַה ֵּמרוֹ ץ (קהלת ט ,יא) ,לא יום ולא יומים ,לא חודש ולא שנה ,כי אם ִּב ְרבוֹּ ת
ַה ּ ָשנִ ים ,עד יעברו ימי הקליטה ,קולטתו בחיים במקלט ,יֵּ ֵּשב עוֹ ָלם ִל ְׁפנֵּ י ֱאל ִֹקים ,כמ"ש (תהלים פז ,ה) ִאיש ְׁו ִאיש
יֻׁ ַלד ָבה ,רצה לומר כל הבא אל הקודש צריך מחדש עיבור ויניקה וקטנות וכו' ,עד פנים בפנים יראה פני הארץ
ונפשו קשורה בנפשה ○ .הנה כי כן מאן דאתי ואייתי תלמודו בידו ,במה שהורגל כל אחד ואחד לפי מדותיו ,לא
מיתדר ליה בתחילה בכאן ,ממש דעתו מטורפת עליוָ ,טרֹּף יִ ָּט ֵרף באין פנות אל המנוחה ואל הנחלה ,יעלה שמים
ירד תהומות כאניה המטורפת בים ,ומטריד את אחרים בעניניו ובמעשיו והנהגותיו ,הי תורה והי מצוה ,מה דְּ ֲה ָוה
ָלא ֲה ָוה .עד יָ ִשים ְּת ִה ָּלה ָ ּב ָא ֶרץ ,והשי"ת ַמ ְר ֶאה לוֹּ ּ ָפנִ ים [כן נדפס בליקוטי אמרים ופרי הארץ ,אבל בייטב לב הביא
העתק המכתב כאן בזה הלשוןַ :עד ' ֲא ֶשר ָה ָא ֶרץ' ַמ ְר ָאה לוֹּ ּ ָפנִ ים] ,אז ישקוט וינוח לו ○ .והוא דבר שאין לו קצבה ,אורך
הזמן ,ואיך ,וכמה ,ומתי ,לכל אחד לפי עניניו ולפי מעשיו ,ולפי שורש נשמתו ○ .אשר על כן הבא לגשת אל
הקודש פנימה ,יזמין עצמו לכל האמור ,ויבחין בנפשו אשר לו כח לעמוד בכל אלה ,דלא לגזזו אודניה מיניה.
וישער בעצמו שעל כל פנים רוב מדותיו מתוקנים ,והוא ימשול בם ,אז ילך לבטח דרכו ,בעצת גדולי העצה אשר
עמהם ,והשומע ישכון בטח ושאנן.
זאגט עב וז"ל רבינו בזה בס"ג ויחי תש"כ (לשון קדשו אות צא) :דער זיידע זכרונו לברכה אין ייטב לב פרשת שלח ָ
דא ַא 'בריוו' מחסיד אחד [מארץ ישראל] .ער ברענגט נישט פון וועם איז דער בריוו, ער וכו' ,ברענגט ער ,ס'איז ָ
דאך שוין געדרוקט דער דעמאלטס [בספר ,רק העתק מכתב] ,היינט איז ָ ָ זעט אויס ס'איז נישט געווען געדרוקט
וואס ער ברענגט ער איז מעתיק [אין ייטב דאס לשון ָ [אז] ָ וויטעפסק'ער ,זעט מען ַ ּ בריוו ,ס'איז [פון] רבי מענדל'ע
וויטעפסק'ער.
ּ וואס שטייט אין דעם בריוו פון רבי מענדל'ע דאס לשון ָ דאס איז ָ לב]ָ ,
קדשו לך תשט"ז לשון לב
אויפדאסניי צו ָ מ'דארף ָאנהייבן ַ מ'פארלירט ַאלעס [כל המדריגות שכבר היו לו ,און] ַ
זאגט ער [בלשונו] מאי דהוה לא הוה. הארעוועןָ , ָ
דעמאלטס ָ יארן,זאגט ערִּ - ,ב ְרבוֹּ ת ַה ּ ָשנִ ים[ ,ווען] ס'גייט דורך ָ וואס דען ָ -
נאר ָ ָ
וואס' ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל איזֲ ,אזַ י ָה ָא ֶרץ ַמ ְר ָאה לוֹּ ּ ָפנִ יםעגֶ ,א ֶרץ
געוואר ' ָ
ָ הערשט ווערט מען
דו ָשהֶ ,א ֶרץ וואס [ ַאלץ] ס'ליגט אין דעם די ְק ּ פאר איםָ , באווייזט זיך הערשט ַ יִ שְׁׂ ָר ֵּאל ַ
נו ַח לוֹּ ְו ָאז
דעמאלטס ָאז יָ ּ ָ פאר אים [לאחר זמן רב ,און] באווייזט זיך הערשט ַ יִ שְׁׂ ָר ֵּאל ַ
יִ ְשקֹּט.
ווארטן. געוואר ִּב ְרבוֹּ ת ַה ּ ָשנִ יםָ [ ,אבער] מ'ברויך קודם צו ַ ָ דאס ווערט מען הערשט ָ
צז
ובזה ביאר הייטב לב ענין המרגלים ,האיך נכשלו כל כך ,לפי שכשבאו לארץ ישראל היה להם ירידה
גדולה ,כדרך באי הארץ בתחילה ,ומזה שפטו שלא טוב שיכנסו ישראל לשם ,עד שיהיו זכאים בשלימות
זאגט ער [הייטב לב בביאור ענין המרגלים ,ווייל] די ְמ ַר ְ ּג ִלים זענען געקומען מיט דעם ָ
האבן גענומען אין ַאכט [פון האבן זיי געזען ַא יְ ִר ָידה[ ,און] זיי ָ
ילת [בואם] ָ
ַאהין ,און ְׁת ִח ַ
דעם] ַאז ס'טויג נישט [ליכנס לארץ].
צח
עד
ישוב קושיא ז (באופן שלישי) – מתוך הדרוש
ולפי זה יבואר גם קלקול לוט ,דבבואו לארץ היה לו ירידה ,ולא התגבר עצמו על זה .וכעין שביאר הייט"ל בקלקול המרגלים
[ובזה יבואר עוד האיך נתקלקל לוט כל כך ,דייקא לאחר שהיה בארץ ישראל במקום הקודש .דהוא
על דרך שאירע במרגלים ,דעל ידי הסתרת פני הארץ וכובד הנסיונות בהגיעו לארץ ישראל ,ולא עמד
בנסיון ,על ידי זה נפל ממעלתו ונתקלקל כל כך במשך הזמן].
צט
הקדמה לישוב קושיא א-ב (באופן שלישי)
'היא' ,דמרמז על ב'
יתם ֶאת ָה ָא ֶרץ ַמה ' ִהוא' ,דהכתיב 'הוא' והקרי ִ
ובייטב לב כתב שם עוד לפרש הכתוב ו ְר ִא ֶ
'היא' ,ועוד שיראו בעצמם מה 'הוא' האיש עצמו ומדריגתו ,כשבא לשם בחינות ,חדא כפשוטו שיראו את הארץ ַּמה ִ
[והנה] דער ייטב לבע טייטשט מיט דעם די ְׁמסוֹ ָרהּ ,ו ְר ִא ֶ
יתם ֶאת ָה ָא ֶרץ ַמה ' ִהוא'
(שלח יג ,יח)[ ,שנמסר] ַא ְׁק ִרי מיט ַא ְׁכ ִתיב[ ,דנקראת] ' ִהיא' מיט ַא יו"ד ,און [דער 'כתיב' איז ווי]
וואס דער יתם ֶאת ָה ָא ֶרץ ַמה ' ִהיא'ָ , הוא' מיט ַא וא"ועה[ .וזה רומז על ב' בחינות ,חדא] ּו ְר ִא ֶ
' ּ
הוא' ,ווער איז 'ער' [ ַאליין] ,דער מ'זאל ָאבער [זען] ַמה ' ּ ָ ְׁקדו ָשה [של הארץ] איזָ .אבער
דארט ( ..חסר כאן קצת).
וואס ער איז ָ
ָ
ק
ולדרכינו יש לפרש עוד בלשון 'הוא' על דרך הרמ"ע והזוהר ,שיראו מי
'הוא' האיש המושל שמה ,כי העם נמשכין אחריו ,והכל תלוי בהמושל
הוא'[ ,דהכוונה לראות] ווער
דאס איז דער ַמה ' ּ
[ולדרכינו דלעיל יש לפרש עוד 'הכתיב'ַ ,אז] ָ
איז דער מוֹּ ֵשלעו ..
[ שעל פי הרוב בני המדינה נמשכין אחר המושל כדלעיל ,ועל כן צוה להם משה רבינו שיראו מי
'הוא' המושל שם].
עג וכלשון המכתב על פי נוסח הייטב לב :עד "אשר הארץ" מראה לו פנים.
עד ורבינו לא סיים הענין ,וחזר להשלים דברי הייטב לב ,ולפרש בדבריו גם הפסוק ֲא ֶשר ַא ְׁר ֶא ָך ,ויתר הענינים.
'הוא' הנמצא בתורה בלשון נקבה ,דיש בו קרי וכתיב ,אלא שלא ציינו בו ,לפי עה וכן הוא המסורה בכל תיבת ִ
שהוא ענין המצוי לרוב.
הריקארדינג .והעתקנוהו בלשה"ק מתוך חידושי תורה תשט"ז. ָ עו סיום הדרוש מכאן ואילך חסר על
לג קדשו לך תשט"ז לשון
קא
ישוב קושיא א-ב (באופן שלישי)
ועל פי דברי הייטב לב יש לפרש עוד בפסוק ֶּאל הא ֶּרץ ֲא ֶּשר ' ַּא ְר ֶּאך' ,דבעלמא נצרך זמן רב לאדם
עד שהארץ ַּמ ְראה לוֹ פנִ ים ,והבטיח הקב"ה לאברהם שהוא יזכה מיד שתהא הארץ ' ַּמ ְראה' לוֹ פנִ ים
ועל פי דברי הייטב לב בשם הרה"ק מוויטעפסק זצ"ל ,יש לפרש עוד במה שאמר הקב"ה לֶּ ְך לְ ך ֶאל
ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ' ַא ְר ֶא ָך' ,דהכוונה על דרך שביאר שם כי ארץ ישראל אינו מראה פנים לַּ כֹל תיכף ,אלא רק
ברבות השנים ,אמנם לאברהם אבינו הבטיח לו ֲא ֶשר ' ַא ְר ֶא ָך' ,שהארץ תהא 'מראה לך פנים' מיד בבואך
לשםעז.
קב
ביאורים בפרשת ברית בין הבתרים
ביאור הפסוק :וַ ַי ֵׁשב א ָֹתם ַא ְב ָרם
וכענין המבואר לעיל בדעת אברהם אבינו שלא לכבוש הארץ קודם הזמן .מצינו כעין זה גם בפסוק וַ ַי ֵׁשב א ָֹתם
ַא ְב ָרם ,דפירש"י שזה רמז שיבוא דוד בן ישי לכלותם ,ואין מניחין אותו מן השמים עד שיבוא מלך המשיח.
וכוונת אברהם אבינו בודאי היתה לטובת ישראל ,להזהירם מדחיקת הקץ שהוא סכנה גדולה .ועל כן אף שמשיח
עצמו בודאי לא יבוא קודם הזמן ,מכל מקום ר ַּמז כן כדי שנדע גודל הזהירות שצריכין להזהר בענין זה
אבל על כל פנים זה היה הפלוגתא בין אברהם אבינו ולוט ,כי לוט רצה ליטול את ארץ ישראל לפני
הזמן ,שזה הוא שורש המינות והכפירה רח"ל ,אבל אברהם אבינו ע"ה לא רצה בשום אופן ליטול הארץ
לפני זמנו.
קג
וכן כתוב להלן (טו ,יא) וַ ֵׁי ֶרד ָה ַעיִ ט ַעל ַה ְפגָ ִרים וַ ַי ֵׁשב א ָֹתם ַא ְב ָרם ,ופירש רש"י ,רמז שיבוא דוד בן
ישי לכלותם ,ואין מניחין אותו מן השמים עד שיבוא מלך המשיח.
ובודאי אברהם אבינו רצה בטובת בניו שיהיו נושעים מן הגלות ,ולמה לא הניח לו לבוא ולכלות
האומות .אלא ודאי מפני שראה שזהו סכנה גדולה לישראל ליטול הגאולה לפני הזמן ,ולכן לא הניח
אפילו לדוד המלך עצמו שהוא מלך המשיח לבוא לפני הזמן.
ובוודאי המלך המשיח לא יבוא אלא כשיהיה רצון העליון ,וישלחו אותו מן השמים ,רק משום
שאפשר לטעות בדבר זה מאד אותן שאינם מבינים ,וכבר טעו הרבה פעמים בענין זה .וכמו שרואין גם
היום בעוה"ר שאפילו על מקורות הכפירה והמינות יכולין לטעות שהוא איזה ישועה רח"ל' ,ולא היה עוד
כזאת מיום שנברא העולם' [שיטעו בגאולה כזה שהוא מקור של כפירה] .ועל כן ר ַּמז אברהם אבינו בזה ,וַ ַי ֵׁשב
א ָֹתם ַא ְב ָרם ,שאפילו את דוד המלך אין להניח שיבוא לפני הזמן[ ,ומזה נדע גודל הזהירות שצריכין להזהר
בענינים אלו]עח.
קד
ביאור הפסוקַ :ב ָמה ֵׁא ַדע ִכי ִא ָיר ֶש ָנה
ובזה יש לפרש גם מה שאמר אברהם אבינו ַב ָמה ֵׁא ַדע ִכי ִא ָיר ֶש ָנה (טו ,ח) ,ויש ב' פירושים על זה
ברש"יעט ,הראשון ששאל להקב"ה 'אות' ַּבמה א ַּדע ִכי ִאיר ֶּשנה ,והשני שלא שאל אות ,אלא אמר לפניו
רבונו של עולם הודיעני 'באיזה זכות' יתקיימו בה ,ואמר לו הקב"ה בזכות הקרבנות.
יתם' ֶאת ָה ָא ֶרץ ַמה ִהיא ,וכפירוש הייטב לב. עז והוא על דרך שנאמר בפרשת שלח ' ּו ְר ִא ֶ
עח ועיין בסוף הקדמת ויואל משה (עמוד יח).
עט ברש"י (טו ,ו)ְׁ :ו ֶה ֱא ִמן ַבה' .לא שאל לו אות על זאת ,אבל על ירושת הארץ שאל לו אוֹּ ת ,ואמר לו ַ ּב ָּמה ֵא ַדע:
ַו ַי ְׁח ְׁש ֶב ָה לוֹ ְׁצ ָד ָקה .הקב"ה חשבה לאברם לזכות ולצדקה ,על האמונה שהאמין בו ○ .דבר אחרּ ַ ,ב ָּמה ֵא ַדע לא
כות ַה ָ ּק ְר ָּבנוֹּ ת.
כות יתקיימו בה ,אמר לו הקב"ה ִּבזְ ּ שאל לו אוֹּ ת ,אלא אמר לפניו הודיעני ְּב ֵאיזֶ ה זְ ּ
קדשו לך תשט"ז לשון לד
והנה על שני הפירושים קשה ,דלפירוש הראשון ששאל אות מהקב"ה ,על זה בוודאי קשה מאד
לצייר כזאת שאברהם אבינו ע"ה לא יאמין ח"ו בהבטחת השי"ת וישאל עליו אות .וגם מה הוא האות
שהשיב לו הקב"ה במה שלקח את הקרבנות ,והיכן מרומז בזה אות על ירושת הארץ.
ולפירוש השני קשה ,דלשון ַּבמה א ַּדע לא משמע כן .וגם במה שהשיב לו הקב"ה בזכות הקרבנות,
צריכים להבין למה הוצרך ליקח שלשה מכל מיני הקרבנות ,ואפילו נגד חטאת יחידפ ,דלכאורה למה
הוצרך לכל זה.
קה
אמנם אפשר לומר כי אברהם אבינו ע"ה ביקש מהקב"ה שיתן לנו אות שידעו בו אימת הוא הזמן
האמיתי להישועה ,מפני שאפשר לטעות בדבר זה וכנ"ל .וזהו ששאל ַב ָמה ֵׁא ַדע ִכי ִא ָיר ֶש ָנה ,והוא
שביקש אות [כפירוש הראשון] ,במה אנו יכולין לידע שכבר הגיע הזמן שמותר לירש את הארץ[ .ובזה תלוי
גם פירוש השני 'באיזה זכות' ,כי זכות הגאולה תלוי בקיום ענין 'נטרונא'].
קו
פ
ועל זה השיב לו הקב"ה ְק ָחה ִלי ֶעגְ ָלה ְמ ֻׁש ֶל ֶשת וגו' ,שהם הקרבנות המכפרים ,וכפירוש רש"י
שהראה לו כל מיני חטאות ,ואפילו חטאת יחיד .והכוונה בזה כי הכל תלוי בתשובה וכפרת עון ,והגאולה
תלויה בזה שישובו כל ישראל על כל החטאים ,וכמו שמבואר ברמב"םפא שבעת ביאת המשיח יעשו כל
ישראל תשובה שלימה.
קז
ואיתא בשל"ה הק'פב ,שהי"ג מדות של רחמים הם נגד הי"ג עקרי אמונה ,ומדת נֹשא ע ֹון 'וְ ַח ָט ָאה'
[שהוא מדה י"ב] הוא נגד אמונת ביאת המשיח [שהוא עיקר הי"ב] ,שאז יעשו ישראל תשובה אפילו על
השגגות.
קח
ו הגם שיש פלוגתא אם יעשו ישראל תשובה מתחלה ואח"כ יבוא משיח ,או להיפוך שמקודם יבוא
משיח ,והוא יחזיר את ישראל בתשובה .אבל על כל פנים זה ודאי דבעת ביאת המשיח מוכרח שיעשו כל
ישראל תשובה שלימהפג.
פ ברש"י (טו ,ט)ֶ :ע ְג ָלה ְמ ֻׁש ֶּל ֶשת .שלשה עגלים ,רמז לג' פרים ,פר יום הכיפורים ,ופר העלם דבר של צבור,
ועגלה ערופהְ :ו ֵעז ְמ ֻׁש ֶּל ֶשת .רמז לשעיר הנעשה בפנים ,ושעירי מוספין של מועד ,ושעיר חטאת יחידְ :ו ַאיִ ל
ְמ ֻׁש ָּלש .אשם ודאי ,ואשם תלוי ,וכבשה של חטאת יחידְ :ותֹּר ְוגוֹּ זָ ל .תור ובן יונה.
פא ברמב"ם (תשובה ז ,ה) :כל הנביאים כולן צוו על התשובה ,ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה ,וכבר הבטיחה
יך ָכל תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ,ומיד הן נגאלין ,שנאמר (נצבים ל ,א-ג) ְׁו ָהיָ ה ִכי יָ בֹאו ָע ֶל ָ
יךְׁ ,ו ָשב ה' ֱאל ֶֹק ָ
יך וגו'. ַה ְׁד ָב ִרים וגו' ְׁו ַש ְׁב ָת ַעד ה' ֱאל ֶֹק ָ
פב בשל"ה הק' (שער האותיות ,ערך אמת ואמונה) :י"ג עקרים הם יוצאים מי"ג מדות ,מכל מדה ומדה יוצא עיקר
אחד .וקודם ביאור ענין זה צריך אני להקדים פירושן של י"ג מדות וכו' [ועיי"ש מה שהאריך בזה בביאור כל מדה
מהי"ג מדות ,ובמדה י"ב כתב] ְו ַח ָּט ָאה מדה י"ב ,והיא השוגג ,שנאמר (ויקרא ה ,טו) נפש ִכי ֶת ֱח ָטאְׁ ,ו ָח ְׁט ָאה ִב ְׁש ָג ָגה,
וזכר הג' מיני חטאים אלו במדריגה זו ,הב' הראשונים על דרך לא זו אף זו ,והאחרון זו ואין צריך לומר זו,
אחרי שהוא שוגג .ויש בדרש שלכך זוכרו אחרון ,לומר שכל העונות והפשעים שהם מזידים ,אם עשה תשובה
נחשבים לו כחטאים שהם שגגות .ואמר נֹשֵּׂ א ָעוֹן ָו ֶפ ַשע [ ְׁו ַח ָט ָאה] וגו' ,לומר שבתשובה נושא אותם עד שלא
ישאר רשומם ,וכמאן דאמר (יומא פו ,ב) נעשים לו כזכיות ,ועל דרך במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים
גמורים יכולים לעמוד (ברכות לד ,ב) וכו'[ .ואחר כך האריך האיך שכל מדה נכונה היא כנגד עיקר האמונה שכנגדה ,ובעיקר
י"ב כתב] נוֹּ ֵשא ' ֲח ָט ָאה' ,מזה יוצא העיקר של ביאת משיח ,כי תכלה הזוהמא זוהמת הנחש ,ויחשוב הקב"ה
הזדונות לשגגות ,כי חטא הוא שגגה ,שנאמר (ירמי' נ ,כ) ִכי ֶא ְׁס ַלח ַל ֲא ֶשר ַא ְׁש ִאיר.
לה קדשו לך תשט"ז לשון
אבל אם ח"ו הוא להיפוך ,שהם מעבירין כל כך הרבה בני ישראל מדת תורתינו הק' לשמדיות
ולכפירה רח"ל ,על ידי זה בוודאי שאי אפשר להיות ישועה.
קט
וזה שאמר לו הקב"ה ְק ָחה ִלי ֶעגְ ָלה ְמ ֻׁש ֶל ֶשת וגו' ,שכשיעשו תשובה שלימה לכפר על עונותיהם,
וכמו שכל אלו הקרבנות הם כפרה להרבה מיני חטאים ,אז ידעו שהוא הזמן האמיתי לישועה השלימה,
ושבזכות זה יגאלו במהרה.
ובזה השיב לו הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה ,שזהו הסימן המובהק של הגאולה שלא יוכלו לטעות
בה ,מה שאז ישובו כל ישראל בתשובה שלימה ויתכפרו עונותיהם ,ובזה נזכה לראותו.
קי
ברכת הקודש
ויעזור השי"ת שנזכה בקרוב להוושע בישועה השלימה ,בקדושה ובטהרה.
וירחם ה' על עמו ישראל ,ונזכה להנצל מדעות נפסדות ,ולהיות דבוקים בדרך האמת ,לשוב תשובה
שלימה ,ולראות בישועה השלימה בנחת ובשמחה.
והשי"ת ישמור את בני ישראל מכל צרה וצוקה ,ומכל מיני פורעניות שבעולם.
ונזכה לראות בהתרוממות קרן התורה וישראל ,ובהתגלות כבוד שמים עלינו ,במהרה בימינו אמן.
פג ועיין בכל זה באורך בויואל משה (א ,מ-מב ,וסימן נ).
