gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לשון קדשו · LESHON KUDSHOY — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: לשון קדשו · LESHON KUDSHOY

שבוע: לך לך (2026-10-19)

לשון קדשו · LESHON KUDSHOY — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫(‬ ‫בעזרת השם יתברך‬ ‫קונטרס‬ ‫לשון קדשו‬ ‫דברות קודש של כ"ק מרן אדמו"ר רבן של ישראל‬ ‫זללה"ה‬ ‫רבינו יואל טייטלבוים‬ ‫אבדק"ק סאטמאר יע"א‬ ‫וגאב"ד עיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫סעודה שלישית‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לך תשט"ז ‪ -‬שסט‬ ‫ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ַא ְר ֶא ָך‬ ‫• מחלוקת אברם ולוט לא היתה על מרעה הבהמות‪ ,‬רק שהיה ללוט‬ ‫שיטה הכוזבת של לקיחת ארץ ישראל קודם הזמן‪ ,‬ולכן אמר הפרד נא‬ ‫מעלי‪ ,‬שלא להיות עמו בשלום • של״ה הק'‪ :‬בארץ ישראל צריכין לדור‬ ‫בהכנעה ובבחינת 'גרות'‪ ,‬ולא בבחינת 'תושב' • זוהר ורמ״ע מפאנו‪ :‬בני‬ ‫המדינה נגררים אחר המושל • הרה"ק מוויטעפסק‪ :‬הבא לארץ ישראל‬ ‫נופל ממדרגותיו וצריך להתחיל מחדש‪ ,‬ורק לאחר זמן הארץ מראה לו‬ ‫פנים • ביאור האיך נתקלקל לוט בהיותו במקום קדוש‪ ,‬ואצל אברהם‬ ‫אבינו • הציונות היא מקור הטומאה‪ ,‬ואסון גדול לישראל‪ ,‬שלא היה‬ ‫כמותו מיום שנברא העולם‪ ,‬והיא מכריע את שאר כל פירצות הדור •‬ ‫אוירא דארץ ישראל מחכים‪ ,‬אבל רק בחכמה דקדושה של עבודת ה' •‬ ‫של"ה הק'‪ :‬י"ג מדות של רחמים הם מכוונים נגד י"ג עקרי אמונה •‬ ‫נעתקו בלשון אידיש‬ ‫בהוספת ביאורים והערות‬ ‫להבנת הענין‬ ‫שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫קדשו‪Copyright‬קדשו‬ ‫מערכת לשון‬ ‫תשט"זגבול ידוע ©‬ ‫לשון כל הזכיות שמורות לך‬ ‫ואיסור השגת‬ ‫יצא לאור ע"י‬ ‫ב‬ ‫אויטאמאטיש דורך קרעדיט קארד‪845-366-2793 #1700 :‬‬ ‫|‬ ‫צו מנדב זיין רופט‪1-718-388-5519 :‬‬ ‫קלאר ☆ ★ ★ ★ ★‬ ‫ָ‬ ‫מינוט) זייער‬ ‫(‪35‬‬ ‫לשון קדשו ‪ -‬קונטרס שסט‬ ‫‪718-298-4641‬‬ ‫ברוקלין‪:‬‬ ‫קול אוצר יהודא‬ ‫ארץ ישראל‪072-3275205 :‬‬ ‫לשון קדשו‪:‬‬ ‫‪929-522-1515‬‬ ‫ארץ ישראל‪072-2223419 :‬‬ ‫ענגלאנד‪0330-350-3110 :‬‬ ‫‪0330-150-758‬‬ ‫ענגלאנד‪:‬‬ ‫‪718-650-2970‬‬ ‫פעקס‪:‬‬ ‫‪7921316‬‬ ‫פאר הערות דרוק ‪3‬‬ ‫דרוק ‪ 1‬דערנאך ‪ 369‬פאר די רעקארדינג פון די וואך‪.‬‬ ‫◆‬ ‫◆ ברכת מזל טוב‬ ‫הר"ר בעריש ווייס הי"ו (ב"ר ליפא‪ ,‬לאנדאן)‬ ‫הר"ר יצחק דוב וויינבערגער הי"ו‬ ‫לנישואי בנו החתן משה ארי' נ"י‬ ‫לאירוסי בנו החתן יעקב מאיר נ"י‬ ‫עב"ג בת הר"ר ירמי' ישראל פאגעל הי"ו‬ ‫עב"ג בת הר"ר יואל גליק הי"ו (ב"ר חיים נחמן)‬ ‫הר"ר יחיאל מנשה גאטליעב הי"ו‬ ‫לנישואי בנו החתן נפתלי הירצקא נ"י‬ ‫עב"ג בת הר"ר שמואל זאנוויל וויינגארטען הי"ו‬ ‫רון ◆‬ ‫◆ ְו ֵהם יַ ֲעלו ְלזִ ָכ ֹ‬ ‫הרבנית הצדיקת‪ ,‬המפורסמת בחכמתה ובפעולתיה הנשגבות במצות ומעש"ט‬ ‫זי"ע‬ ‫מרת חיה רויזא טייט בוים ז"ל בת רביה"ק יואל‬ ‫עמדה רבות בשנים לימין רבינו להחיות נפשו וביתו‪ ,‬ועסקה בהצלת נפשות בימי‬ ‫הזעם‪ ,‬ובארץ ישראל להציל הפלטים מרדת שחת‬ ‫נפטרה י"ד חשון תשי"ד‬ ‫הגה"צ המפורסם חו"פ‪ ,‬עמוד התורה וההוראה‪ ,‬אשר רביה"ק‬ ‫הרה"ח המפואר‪ ,‬עסק בתורה‪ ,‬נשא ונתן בנקיון כפים‪ ,‬פזר נתן‬ ‫זי"ע בחר בו לשרת בקודש בעיר מאנטעווידעא‪ ,‬ולשמש כר"מ‬ ‫לאביונים‪ ,‬הזדרז לקיים מצות ִאם ֶּכ ֶּסף ַּתלְ וֶּ ה‪ ,‬וְ ִה ְרבה שלום‬ ‫בישיבתו‪ ,‬זכה להעמיד תלמידים הגונים ומורי הוראה בישראל‬ ‫בעולם‪ ,‬הלך בדרכי אבותיו ומקושר לרביה"ק זי"ע‬ ‫רבי קלונימוס (קלמן) ז"ל ווייס‬ ‫מרן חנינה אברהם זצ"ל לייטנער‬ ‫בן מוה"ר נפת<לי צבי ז"ל‬ ‫ב"ר מרדכי אהרן ז"ל‬ ‫אבדק"ק מאנטעווידעא יצ"ו‪ ,‬ואבדק"ק ור"מ בנין דוד ברוקלין‬ ‫נפטר י"ב חשון תשפ"ב‬ ‫נפטר ח"י חשון תשס"ח‬ ‫הרה"ח המפואר‪ ,‬נוח לשמים ולבריות‪ ,‬רודף צדקה‬ ‫וחסד בהצנע לכת‪ ,‬בנה עולמות של תורה‪ ,‬ותמך מוסדות‬ ‫רביה"ק זי"ע בסכומים עצומים‬ ‫רבי אברהם משה ז"ל לאווי‬ ‫ב"ר חנני' יו"ט ז"ל ‪ -‬נפטר י"ז חשון תשפ"ה‬ ‫האשה החשובה מרת‬ ‫סימא אסתר ע"ה שטוהל‬ ‫ב"ר אהרן ז"ל ‪ -‬אשת הר"ר אשר אנשיל ז"ל‬ ‫נפטרה י"ג חשון תשס"ט‬ ‫‪ ‬הר"ר יעקב צבי ב"ר מרדכי יהודה הכהן דייטש ז"ל‪ ,‬ט"ו חשון תשע"ו ‪‬‬ ‫‪ ‬הר"ר יקותיאל יודא ע"ה‪ ,‬ב"ר קלונימוס קלמן הי"ו ווייס‪ ,‬כ"ב ניסן תשפ"ו ‪‬‬ ‫‪ ‬הר"ר משה אפרים ב"ר ארי' ז"ל הערשקאוויטש – וזוגתו מרת שפרה יענטא ע"ה ב"ר משה יודא ז"ל ‪‬‬ ‫‪ ‬מרת חיה דבורה ב"ר מאיר ע"ה וויינשטאק‪ ,‬כ"ז טבת תשפ"ו ‪‬‬ ‫ג‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫א‬ ‫קושיות ודקדוקים בפרשת לך לך‬ ‫ֹּאמר ה' ֶאל ַא ְב ָרם ֶל ְך ְל ָך ֵמ ַא ְר ְצ ָך ּו ִמ ּמוֹּ ַל ְד ְּת ָך ּו ִמ ֵּבית ָא ִב ָ‬ ‫יך‪ֶ ,‬אל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ַא ְר ֶא ָּך‪.‬‬ ‫ַו ּי ֶ‬ ‫ב‬ ‫קושיא א‬ ‫להבין כוונת אומרו ֶּאל הא ֶּרץ ֲא ֶּשר ַּא ְר ֶּאך‪ ,‬ולא גילה לו מיד‬ ‫וואס איז דער‬‫וואס זיי] פרעגן שוין ַאלע מפרשים‪ָ ,‬‬ ‫א) מילא ס'איז ידוע [די ַק ְׁשיָ א‪ָ ,‬‬ ‫ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ַא ְר ֶא ָּך‪.‬‬ ‫געזאגט תיכף [להיכן ילך]‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫האט ער אים נישט‬ ‫רוואס ָ‬ ‫פא ָ‬ ‫ַ‬ ‫[און] ס'איז איבעריג די ווערטער ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ַא ְר ֶא ָּך‪ ,‬איך 'וועל' דיר ווייזן‪ ,‬ער‬ ‫זאגן‪.‬‬ ‫האט געקענט 'שוין' ָ‬ ‫ָ‬ ‫ג‬ ‫קושיא ב‬ ‫גם צריך ביאור דמשמע דיש כאן איזה כוונה במה שאמר 'להראותו' את הארץ‪ ,‬מה שאינו בשאר ארצות‪ .‬ובאמת‬ ‫מבואר במדרש שגם כשעבר בשאר ארצות ראה הכל מה שנעשה שמה‪ ,‬ומאי שנא בארץ ישראל שעליה אמר לו‬ ‫ֲא ֶשר ַא ְר ֶא ָך‬ ‫יע געווען מיט דעם ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר‬ ‫דא מוֹ ִד ַ‬ ‫האט ער אים ָ‬ ‫וואס ָ‬ ‫ב) [ובכלל צריך ביאור] ָ‬ ‫ַא ְר ֶא ָּך‪ַ [ ,‬אז] איך וועל דיר ווייזן‪ .‬נו ַאוודאי‪ ,‬וואו ער וועט קומען‪ ,‬זעט ער‪.‬‬ ‫איבעראל געוויזן‪ַ [ ,‬‬ ‫פאר]‬ ‫ָ‬ ‫דאך אים‬ ‫האט מען ָ‬ ‫לכאורה [סיי] וואו ער איז געקומען ָ‬ ‫עיו‪[ ,‬והן]‬‫דאך ' ַאלעס' געוויזןא‪[ ,‬הן בארץ ישראל אצל] ַו ֵּי ֶל ְׁך ְׁל ַמ ָס ָ‬ ‫האט מען ָ‬‫ינו ָ‬ ‫ַא ְב ָר ָהם ָא ִב ּ‬ ‫האט ער ַאוודאי געזען ִמ ְׁצ ַריִ ם‪ .‬וואו מ'קומט‪,‬‬ ‫אפילו ווען ער איז געווען אין ִמ ְׁצ ַריִ ם‪ָ ,‬‬ ‫דאך‪.‬‬ ‫דארטן זעט מען ָ‬ ‫ָ‬ ‫ד‬ ‫איבעראל‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫טאקע [גם על] ֲא ַרם נַ ֲה ַריִ ם ַו ֲא ַרם נָ חוֹּ ר‪ ,‬ער ָ‬ ‫זאגטב ַ‬ ‫דער מדרש ָ‬ ‫געזאגט ַאל יְ ִהי ֶח ְל ִקי ָּב ָא ֶרץ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬ ‫'געזען' [בכל מקום שעבר שם‪ ,‬וכשראה אנשי ֲא ָרם] ָ‬ ‫של צוֹּ ר [שהוא בתחילת ארץ כנען‪ ,‬שאז אמר יהי חלקי בארץ‬ ‫סו ְל ָמ ּה ֶ‬ ‫האט געזען] ּ‬ ‫ַה ּזֹּאת‪ ,‬ביז [ער ָ‬ ‫הזאת]‪.‬‬ ‫נאך בעסער געווען [הכנענים‪ ,‬משאר האומות‪.‬‬ ‫דעמאלטס זיי זענען ָ‬ ‫ָ‬ ‫‪ -‬זעט אויס [ ַאז]‬ ‫ג‬ ‫שה ֶא ֶרץ ְּכנַ ַען מקולקלים מכל האומות ‪ָ [ .‬אבער]‬ ‫דאך געוועזן ַמ ֲע ֵ‬ ‫ורק] שפעטער איז ָ‬ ‫דעמאלטס [בימי אברהם] זעט אויס זענען זיי געווען בעסער פון ַאלע אומוֹ תד‪- .‬‬ ‫ָ‬ ‫א עיין בבראשית רבה (מט‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫ב בבראשית רבה (לט‪ ,‬ח)‪ :‬אמר רבי לוי‪ ,‬בשעה שהיה אברהם מהלך ַּב ֲא ַרם נַ ֲה ַריִ ם ּו ַב ֲא ַרם נָ חוֹּ ר‪ ,‬ראה אותם אוֹּ ְכ ִלים‬ ‫סו ָל ָמ ּה דְּ צוֹּ ר [שהוא‬ ‫ְושוֹּ ִתים ּופוֹּ ֲחזִ ים (פי' שהולכים ריקם)‪ ,‬אמר הלואי לֹּא יְ ֵהא ֶח ְל ִקי ָּב ָא ֶרץ ֲהזֹּאת‪ .‬כיון שהגיע ְל ּ‬ ‫כוש בשעת ַה ִנכוש‪ְּ ,‬ב ִעדּ ּור בשעת ָה ִעדור‪ ,‬אמר הלואי יִ ְהיֶ ה ֶח ְל ִקי ָ ּב ָא ֶרץ‬ ‫תחילת ארץ ישראל] ראה אותם עסוקים ְּבנִ ּ‬ ‫ַה ּזוֹּ ‪ ,‬אמר לו הקב"ה ְלזַ ְר ֲע ָך ֶא ֵּתן ֶאת ָה ָא ֶרץ ַה ּזֹּאת (יב‪ ,‬ז)‪.‬‬ ‫ג כמבואר בתורת כהנים (אחרי ח‪ ,‬ג‪-‬ד)‪ :‬ג מנין שלא היה אומה באומות שהתעיבו מעשיהם יותר מן המצריים‪,‬‬ ‫תלמוד לומר (אחרי יח‪ ,‬ג) ְּכ ַמ ֲע ֵשה ֶא ֶרץ ִמ ְצ ַריִ ם לֹּא ַת ֲעש ּו וכו'‪ .‬ומנין שלא היתה אומה באומות שהתעיבו מעשיהם‬ ‫יותר מן הכנענים‪ ,‬תלמוד לומר (שם) ּו ְכ ַמ ֲע ֵשה ֶא ֶרץ ְּכנַ ַען לֹּא ַת ֲעש ּו‪ .‬ומנין לדור אחרון שהתעיבו מעשיהם יותר‬ ‫מכולם תלמוד לומר ו ְׁכ ַמ ֲעשֵּׂ ה ֶא ֶרץ ְׁכנַ ַען לֹא ַת ֲעשׂ ו‪ .‬ומנין למקום שבאו בו ישראל וכבשו‪ ,‬שהתעיבו מעשיהם‬ ‫יותר מכולם‪ ,‬תלמוד לומר (שם) ֲא ֶשר ֲאנִ י ֵּמ ִביא ֶא ְׁת ֶכם ָש ָמה‪ .‬ומנין שביאתם של ישראל גרמה להם לכל המעשים‬ ‫הללו‪ ,‬תלמוד לומר ֲא ֶשר ֲאנִ י ֵמ ִביא ֶא ְת ֶכם ָש ָּמה לֹּא ַת ֲעש ּו‪.‬‬ ‫וברש"י אחרי (שם)‪ְׁ :‬כ ַמ ֲעשֵּׂ ה ֶא ֶרץ ִמ ְׁצ ַריִ ם‪ .‬מגיד שמעשיהם של מצריים ושל כנעניים מקולקלים מכל‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫ד‬ ‫האט ער געזען‬ ‫זאגט‪ ,‬ווען ער איז געקומען [בשאר ארצות] ָ‬ ‫[ועל כל פנים] דער מדרש ָ‬ ‫געזאגט ַאל יְ ִהי ֶח ְל ִקי ָּב ָא ֶרץ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬ ‫איבעראל איז מען עוסק אין ַת ֲאווֹ ת ָרעוֹ ת‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫[ווי]‬ ‫פארקערט‪[ ,‬ווייל ער‬ ‫האט ער געזען ַ‬ ‫ַה ּזֹּאת‪ָ [ .‬אבער] ווען ער איז געקומען קיין ֶא ֶרץ ְּכנַ ַען‪ָ ,‬‬ ‫געזאגט יְ ִהי‬‫ָ‬ ‫האט ער‬ ‫יעה‪ָ ,‬‬‫ישה ו ְׁז ִר ָ‬ ‫האט געזען] מ'איז עוֹ ֵּסק אין יִ ּש ּוב ָה ָא ֶרץ‪ ,‬אין ֲח ִר ָ‬ ‫ָ‬ ‫האבן נישט עוֹ ֵּסק געווען אין קיין ֶח ְׁמדוֹ ת‪ ,‬און קיין‬ ‫ֶח ְל ִקי ָּב ָא ֶרץ ַה ּזֹּאת‪[ ,‬ווייל] זיי ָ‬ ‫ַת ֲאווֹ ת‪.‬‬ ‫ה‬ ‫גראד ֲא ֶשר‬ ‫ָ‬ ‫רוואס‬ ‫פא ָ‬‫וואס ס'טוט זיך‪ַ ,‬‬ ‫איבעראל' ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער געזען '‬ ‫על כל פנים ָ‬ ‫דאך אים געוויזן‪,‬‬ ‫' ַא ְר ֶא ָּך' [דשם אראה לך‪ ,‬והלא בכל מקום] וואו ער איז געקומען ָ‬ ‫האט מען ָ‬ ‫האט ער געזען‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ו‬ ‫קושיא ג‬ ‫בכאן נאמר וְ ַה ְכנַ ֲענִ י ָאז ָב ָא ֶרץ‪ ,‬וכמבואר ברש"י הכוונה בזה‪ .‬אמנם להלן כתיב‬ ‫וְ ַה ְכנַ ֲענִ י וְ ַה ְפ ִר ִזי ָאז 'י ֵֹׁשב' ָב ָא ֶרץ‪ ,‬ויש להבין כוונת הכתוב שם‪ ,‬במה שהוסיף תיבת 'יוֹ שב'‬ ‫ַו ַ ּי ֲעבֹּר ַא ְב ָרם ָּב ָא ֶרץ ַעד ְמקוֹּ ם ְש ֶכם ַעד ֵאלוֹּ ן מוֹּ ֶרה‪ְ ,‬ו ַה ְּכנַ ֲענִ י ָאז ָּב ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫דאך רש"יה‪ְׁ [ ,‬ו ַה ְׁכנַ ֲענִ י ָאז ָב ָא ֶרץ]‪ ,‬שהיה הולך וכובש [את ארץ ישראל] מזרעו של‬ ‫זאגט ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט כובש‬ ‫געזאגט עתיד אני להחזירה לבניך‪ ,‬ער [הכנעני] ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט הקדוש ברוך הוא‬ ‫ֵּשם‪ָ ,‬‬ ‫זאגט ער ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ָאז‬ ‫דעמאלטס ארץ ישראל מזרעו של ֵּשם‪[ ,‬און אויף דעם] ָ‬ ‫ָ‬ ‫געווען‬ ‫ָּב ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫ז‬ ‫[ווען]‬ ‫דא שטייט [סתם] ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ָאז ָּב ָא ֶרץ‪ ,‬און שפעטער‬ ‫ג) פרעגן די מפרשים‪ָ ,‬‬ ‫ס'שטייט ַויְ ִהי ִריב ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָרם ּו ֵבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה לוֹּ ט‪ ,‬שטייט ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז‬ ‫דארט שטייט שוין 'יוֹּ ֵשב'‪.‬‬ ‫ווארט‪ָ ,‬‬ ‫דארט איז ער שוין מוֹ ִסיף מיט ַא ָ‬ ‫'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ‪ָ ,‬‬ ‫זאך‪,‬‬‫דאך די זעלבע ַ‬ ‫דא איז ָ‬ ‫נאר ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ָאז ָּב ָא ֶרץ‪[ ,‬און] ָ‬ ‫דעמאלטס 'קודם' שטייט ָ‬ ‫ָ‬ ‫רוואס]‬ ‫פא ָ‬ ‫מאל שטיין ְׁו ַה ְׁכנַ ֲענִ י ְׁו ַה ְׁפ ִר ִזי ' ָאז ָב ָא ֶרץ'‪ַ ,‬אזוי ווי אויבן‪ַ [ ,‬‬ ‫כא ָ‬ ‫נא ַ‬ ‫האט געקענט ָ‬ ‫ָ‬ ‫זאגט ער שוין מער‪ָ [ ,‬אז] 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫דא ָ‬ ‫ָ‬ ‫ח‬ ‫הקדמה לקושיא ד‪-‬ו‬ ‫בענין הריב שבין רועי אברם לרועי לוט מבואר ברש"י [ובתרגום יונתן] לפי שהיו רועי לוט מרעים בשדות אחרים‪,‬‬ ‫ורועי אברם הוכיחו אותם שהוא גזל‪ ,‬והיו יוצאין בבהמתם כשהם "זמומים"‪ .‬ורועי לוט טענו שכבר ניתנה הארץ‬ ‫לאברם‪ ,‬ולוט יורשו‪ .‬ולזה אמר הכתוב וְ ַּה ְכנַּ ֲענִ י וְ ַּה ְפ ִר ִזי אז יֹשב בא ֶּרץ‪ ,‬להצדיק טענת רועי אברם‪ ,‬שעדיין ל ֹא זכה‬ ‫בה ַּא ְברם‬ ‫ַויְ ִהי ִריב ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָרם [ ּו ֵבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה לוֹּ ט]‪.‬‬ ‫האבן ַמ ְׁר ִעים געווען‬ ‫וואס איז געווען דער ִריב‪[ ,‬ווייל די רועי לוט] זיי ָ‬ ‫זאגט רש"יו‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האומות‪ ,‬ואותו מקום שישבו בו ישראל מקולקל מן הכל‪ֲ :‬א ֶשר ֲאנִ י ֵּמ ִביא ֶא ְׁת ֶכם ָש ָמה‪ .‬מגיד שאותן עממין‬ ‫שכבשו ישראל מקולקלים יותר מכולם‪.‬‬ ‫ד ועיין עוד ביאור ענין זה באורך בס"ג אחרי תשכ"ב (לשון קדשו קונטרס כה)‪.‬‬ ‫ה ברש"י (יב‪ ,‬ו)‪ְ :‬ו ַה ְּכנַ ֲענִ י ָאז ָּב ָא ֶרץ‪ .‬היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של ֵשם‪ ,‬שבחלקו של ֵּשם נפלה‬ ‫כשחלק נח את הארץ לבניו‪ ,‬שנאמר (יד‪ ,‬יח) ו ַמ ְׁל ִכי ֶצ ֶדק ֶמ ֶל ְׁך ָש ֵּלם‪ .‬לפיכך ַו ּי ֶ‬ ‫ֹּאמר ֶאל ַא ְב ָרם ְלזַ ְר ֲע ָך ֶא ֵּתן ֶאת ָה ָא ֶרץ‬ ‫ַה ּזֹּאת‪ ,‬עתיד אני להחזירה לבניך‪ ,‬שהם מזרעו של ֵשם‪.‬‬ ‫ו ברש"י (יג‪ ,‬ז)‪ַ :‬ויְ ִהי ִריב‪ .‬לפי שהיו רועיו של לוט רשעים‪ ,‬ומרעים בהמתם בשדות אחרים‪ ,‬ורועי אברם מוכיחים‬ ‫ה‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫מו ִמיםז‪ְׁ ,‬כ ֵּדי‬‫[הבהמות] ְׁבשָׂ דוֹ ת ֲא ֵּחרוֹ ת‪ .‬און [לעומת זה] די ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָר ָהם זענען געווען זְ ּ‬ ‫מ'זאל זיין ָא ּפגעהיטן פון ֶ ּגזֶ ל‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ֶשלֹא יִ ְׁרעו ְׁבשָׂ דוֹ ת ֲא ֵּחרוֹ תח‪,‬‬ ‫יח‬ ‫האט ַמ ְב ִט ַ‬ ‫און די ַט ֲענָ ה איז געווען פון די ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה לוֹּ ט‪ַ ,‬אז הקדוש ברוך הוא ָ‬ ‫געהאט קיין ַאנדערע‬ ‫ַ‬ ‫האט נישט‬ ‫פאר אברהם אבינו‪ ,‬און ער ָ‬ ‫געווען ארץ ישראל ַ‬ ‫דאס צו לוֹּ ט [ואין זה גזל]‪.‬‬‫יורשים‪ ,‬ממילא איז ער דער יוֹ ֵּרש‪ ,‬קער ָ‬ ‫דאך רש"יו [פשט] ‪ְ -‬ו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז י ֵֹּשב‬ ‫זאגט ָ‬ ‫סוק ָאבער ‪ַ -‬אזוי ָ‬ ‫זאגט דער ּ ָפ ּ‬ ‫ָ‬ ‫נאכנישט די צייט געווען‪.‬‬ ‫ָּב ָא ֶרץ‪ ,‬עדיין לֹּא זָ ָכה ָּב ּה ַא ְב ָרם‪ ,‬ס'איז ָ‬ ‫ט‬ ‫קושיא ד‬ ‫ובענין מה שמקנה אברהם יצאו "זמומים"‪ ,‬יש פלוגתא במדרש בפרשת חיי שרה‪ ,‬דלחד מאן דאמר לא יצאו‬ ‫זמומים‪ ,‬דהרי חזינן בחמורו של רבי פנחס בן יאיר שמעצמו לא רצה לאכול מן הגזול‪ ,‬ואם כן בודאי גם בהמותיו‬ ‫של אברהם אבינו היה להם מעלה זו‬ ‫מו ִמים‪ ,‬אין מדרש‬ ‫געשטאנען זְ ּ‬ ‫ַ‬ ‫דא [במדרש]ט ַאז זיי זענען‬ ‫זאגט ָ‬ ‫וואס ער ָ‬ ‫דעס ָ‬ ‫י‬ ‫[במקום אחר] איז אין דעם ַא ְׁפלו ְׁג ָתא‪ ,‬אין פרשת חיי שרה [בפסוק] ַויְׁ ַפ ַתח ַה ְׁג ַמ ִלים (כד‪,‬‬ ‫דא איין מאן‬ ‫מו ִמים [והתיר זמומיהם]‪ַ ,‬אזוי איז ָ‬ ‫לב)‪[ ,‬דמפרש שם במדרש] זיי זענען געווען זְ ּ‬ ‫דארט אין מדרש‪.‬‬ ‫דאמר ָ‬ ‫זאגט ער‪[ – ,‬והלא]‬ ‫זאגן ‪ָ -‬‬ ‫דאס ָ‬ ‫און ַאן ַאנדערער מאן דאמר קריגט‪ ,‬ווי קען מען ָ‬ ‫נאר פון רבי פנחס בן‬ ‫האט נישט געגעסן ִמ ֶשל ֲא ֵּח ִרים‪ָ ,‬‬ ‫חמורו של רבי פנחס בן יאיר ָ‬ ‫יאיר‪ ,‬איז ער [אברהם] דען נישט געווען גרויס [כרבי פנחס בן יאיר]‪ ,‬איז דען נישט ַאזוי‬ ‫געדארפט‬ ‫ַ‬ ‫האבן‬‫גרויס די ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָר ָהם ַאזוי ווי חמורו של רבי פנחס בן יאיר‪ַ [ ,‬אז] 'זיי' ָ‬ ‫מים‪ .‬זיי זענען [אודאי]‬ ‫האבן קיין ְׁזמו ִ‬ ‫געדארפט ָ‬‫ַ‬ ‫האבן נישט‬ ‫האבן ְׁזמו ִמים‪ ,‬און 'זיי' ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאך נישט ַארגער געווען ווי חמורו של רבי פנחס בן יאיר‪ ,‬אברהם אבינו'ס ֲחמוֹּ ִרים‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫האבן 'זיי' [בהמותיו] ַאזוי אויך נישט‬ ‫געהאט דעם כח‪ָ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫האט [אודאי אויך]‬ ‫אברהם אבינו ָ‬ ‫געגעסן בשדות אחרים‪[ ,‬ולא הוצרך אברהם לזמום אותם]‪.‬‬ ‫אותם על הגזל‪ .‬והם אומרים נִ ְּתנָ ה הארץ לאברם ולו אין יורש‪ ,‬ולוט יורשו‪ ,‬ואין זה גזל‪ .‬והכתוב אומר ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י‬ ‫ְו ַה ּ ְפ ִר ִּזי ָאז י ֵֹּשב ָּב ָא ֶרץ‪ ,‬ולא זכה בה אברם עדיין‪.‬‬ ‫יתיה ְׁדלוֹ ט‪ִ ,‬ד ְר ָע ֵאי ְד ַא ְב ָרם‬ ‫יתיה ְׁד ַא ְׁב ָרם ו ֵּבין ִר ָע ֵּאי ֵּג ֵּ‬ ‫ז כן הוא בענין זה בתרגום יונתן (שם)‪ַ :‬ו ֲה ָוה ַדיָ ינִ ין ֵּבין ִר ָע ֵּאי ֵּג ֵּ‬ ‫כון ִּב ְכנַ ֲענָ ֵאי ּו ִב ְפ ִריזָ ֵאי‪ְ ,‬ד ַעד ְּכדוֹּ ן ֵאית ְלהוֹּ ם ְרש ּו ָתא ְּב ַא ְר ָעא‪ַ ' ,‬ו ֲהווֹּ זְ ָמ ִמין ְּב ִע ֵיריהוֹּ ן' ְד ָלא‬ ‫יה ָלא ֶת ְה ּ‬ ‫יפ ְק ִדין ִמנֵ ּ‬ ‫ֲהווֹּ ִמ ַ‬ ‫לון ְגזֵ ָלה‪ַ ,‬עד ַד ֲהוו ַא ְׁתיָ ן ַל ֲא ַתר ַמ ְׁר ֵּעיהוֹ ן‪ְ .‬ו ָר ֵעי ְדלוֹּ ט ֲהווֹּ ְמ ַב ְק ִרין ְו ָאזְ ִלין‪ְ ,‬ו ָא ְכ ִלין ְּב ַח ְק ֵלי ְּכנַ ֲענָ ֵאי ּו ְפ ִריזָ ֵאי‪ְ ,‬ד ַעד‬ ‫יכ ּ‬ ‫יֵ ְ‬ ‫ְּכדוֹּ ן יַ ְת ִבין ְּב ַא ְר ָעא‪.‬‬ ‫וכעין זה בבראשית רבה (מא‪ ,‬ה)‪ַ :‬ויְ ִהי ִריב ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָרם ּו ֵבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה לוֹּ ט‪ .‬רבי ברכיה בשם רבי‬ ‫יהודה ב"ר סימון אמר‪ ,‬בהמתו של אברהם אבינו היתה יוצאה זמומה‪ ,‬ובהמתו של לוט לא היתה יוצאה זמומה‪,‬‬ ‫היו אומרים להם רועי אברהם הותר הגזל (בתמיה)‪ ,‬היו אומרים להם רועי לוט כך אמר הקב"ה לאברהם ְלזַ ְר ֲע ָך‬ ‫ֶא ֵּתן ֶאת ָה ָא ֶרץ ַה ּזֹּאת‪ ,‬ואברהם פרידה עקרה ואינו מוליד‪ ,‬למחר הוא מת ולוט בן אחיו יורשו‪ְׁ ,‬ו ִאין ָא ְׁכ ִלין‬ ‫ִמ ִד ְׁידהוֹ ן ִאינון ָא ְׁכ ִלין‪ .‬אמר להם הקב"ה כך אמרתי לו‪ְ ,‬לזַ ְר ֲע ָך נָ ַת ִּתי‪ ,‬אימתי לכשיעקרו שבעה עממים מתוכה‪,‬‬ ‫ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִּזי ָאז י ֵֹּשב ָּב ָא ֶרץ‪ ,‬עד עכשיו מתבקש להם זכות בארץ‪.‬‬ ‫ח מלשון רש"י חיי שרה (כד‪ ,‬י) המובא להלן‪.‬‬ ‫ט בבראשית רבה (מא‪ ,‬ה) המובא לעיל‪ .‬וכן הוא עוד בבראשית רבה (נט‪ ,‬יא)‪ַ :‬ו ִי ַקח ָה ֶע ֶבד ֲעשָׂ ָרה ְׁג ַמ ִלים ִמ ְ ּג ַמ ֵּלי‬ ‫ֲאדֹּנָ יו וגו' (חיי כד‪ ,‬י)‪ .‬גמליו של אברהם אבינו היו ניכרים‪ ,‬בכל מקום שהיו יוצאים‪ ,‬יוצאים זמומים‪.‬‬ ‫י בבראשית רבה (ס‪ ,‬ח)‪ַ :‬ו ָיבֹא ָה ִאיש ַה ַביְׁ ָתה ַויְ ַפ ַּתח ַה ְ ּג ַמ ִּלים‪ ,‬התיר זממיהן‪ .‬רבי ירמיה שאל לרבי חייא בר אבא‪,‬‬ ‫בו ָה ִל ְס ָט ֵאי‪,‬‬ ‫[וכי] לא היו גמלים של אברהם דומין לחמורו דר' פנחס‪[ ,‬והלא] חמרתיה דרבי פנחס בן יאיר נְ ָס ּ‬ ‫לום וכו' [ולא הוצרכה להיות זמומה‪ ,‬ועיין עוד שם כל העובדא באורך]‪.‬‬ ‫ֲע ָב ַדת ַ ּג ּבוֹּ ן ְּת ָל ָתא יוֹּ ִמין ְו ָלא ָט ֲע ַמת ְּכ ּ‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫אמנם לדעת רש"י [ותרגום יונתן] שפיר יצאו כשהם "זמומים"‪ ,‬ואם כן צריכין אנו לתרץ‬ ‫לדעתם למה הוצרך אברהם לזה‪ ,‬ומאי שנא בבהמותיו מבחמורו של רבי פנחס בן יאיר‬ ‫יא‬ ‫וואס] רש"י‬ ‫פארשטיין 'דעם' מאן דאמר – [ ָ‬ ‫טאקע ַ‬ ‫דארף מען ַ‬ ‫נאר [לפי זה] ַ‬ ‫ד) ָ‬ ‫מו ִמים געווען‪ ,‬זיי זענען געווען‬‫ברענגט אויך דעם מאן דאמר ‪ַ -‬אז זיי זענען געווען זְ ּ‬ ‫רשלאסן די מיילער‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫פא‬ ‫ַ‬ ‫רוואס ביי‬ ‫פא ָ‬ ‫הארבע ַק ְׁשיָ א‪ַ ,‬‬ ‫דאך ַא ַ‬‫פארשטיין‪ ,‬די ַק ְשיָ א איז ָ‬ ‫טאקע ַ‬‫ברויך מען ַ‬ ‫יא‪.‬‬ ‫ווארענען'‪ ,‬און ביי אברהם אבינו ָ‬ ‫בא ָ‬ ‫געדארפט ' ַ‬‫ַ‬ ‫האט מען נישט‬ ‫רבי פנחס בן יאיר ָ‬ ‫יא‬ ‫קושיא ה ‪ -‬מתוך הדרוש‬ ‫ה) [וגם בעצם הריב שביניהם‪ ,‬יוקשה לכאורה‪ ,‬דהלא גם לוט היה לו עושר ונכסים‪ ,‬ולמה נתעקשו‬ ‫לוט ורועיו במריבם עבור קצת מרעה הבהמות שנטלו בשדות אחרים‪ ,‬עד שהוצרך עבור זה להפרד מן‬ ‫אברהם אבינו‪ .‬והלא יותר טוב היה לו לוותר על מרעה זו‪ ,‬כדי לעשות שלום עם אברהם]‪.‬‬ ‫(הקושיא בדברי רבינו‪ ,‬באות מט‪-‬נ)‬ ‫יב‬ ‫קושיא ו ‪ -‬מתוך הדרוש‬ ‫ו) [וכן יוקשה על אברהם עצמו‪ ,‬דהלא גדול השלום‪ ,‬ולמה לא השתדל אברהם להשקיט הריב‬ ‫ולפעול אצל לוט שלא ירעו עוד בשדות אחרים‪ ,‬אלא אדרבה השתדל להרחיקו ולהפרידו מעל פניו‪ .‬וכל‬ ‫(הקושיא בדברי רבינו‪ ,‬באות נד)‬ ‫זה טעמא בעי‪ ,‬דבודאי אם היה רוצה היה יכול לפעול זאת אצל לוט]‪.‬‬ ‫יג‬ ‫קושיא ז ‪ -‬מתוך הדרוש‬ ‫[וַ ה' ָא ַמר ֶאל ַא ְב ָרם ַא ֲח ֵׁרי ִה ָפ ֶרד לוֹ ט ֵׁמ ִעמוֹ ‪ .‬פירש רש"י‪ ,‬כל זמן שהרשע עמו היה הדיבור פורש‬ ‫ממנו‪ .‬ונרשם שם ברש"י‪ ,‬דלעיל דכתיב וַּ ירא ה' ֶּאל ַּא ְברם‪ ,‬אף שאז גם כן היה לוט עמו‪ ,‬באותה שעה‬ ‫כשר היה‪.‬‬ ‫ז) ולכאורה הוא פלא‪ ,‬דהרי כל הזמן ההוא היה לוט רק אצל אברהם אבינו‪ ,‬והאיך נתקלקל אחר כך‬ ‫(הקושיא בדברי רבינו‪ ,‬באות יט)‬ ‫כל כך‪ ,‬בהיותו אצל אברהם אבינו]‪.‬‬ ‫יד‬ ‫ישוב הקושיות‬ ‫ישוב קושיא א‪-‬ב (באופן ראשון)‬ ‫ונראה לפרש בכוונת הפסוק ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ' ַא ְר ֶא ָך'‪ ,‬נראה לפרש דהוא כמו שנאמר במשה רבינו‬ ‫וַ ַי ְר ֵׁאהו ה' ֶאת ָכל ָה ָא ֶרץ‪ .‬ומבואר בספרי‪ ,‬שראה משה רבינו בעיניו‪ ,‬יותר ממה שראה יהושע לאחר שנכנס בה‬ ‫זאגן [בביאור מאמר] ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ַא ְר ֶא ָּך‪.‬‬ ‫דא ָ‬ ‫קודם לכאורה אין ַפ ְׁשטות קען מען ָ‬ ‫[דהכוונה] ַאזוי ווי ס'שטייט אין ספרייב‪ֶ ,‬ה ְר ָאה הקדוש ברוך הוא למשה [את כל‬ ‫פאר‬ ‫האט געוויזן ַ‬ ‫הו ה' [ ֶאת ָכל ָה ָא ֶרץ]‪ ,‬הקדוש ברוך הוא ָ‬ ‫הארץ‪ ,‬כדכתיב (ברכה לד‪ ,‬א‪-‬ב)] ַו ַ ּי ְר ֵא ּ‬ ‫גאנץ ֶא ֶרץ יִ שְׁׂ ָר ֵּאל‪.‬‬ ‫גאנץ ֶא ֶרץ יִ שְׁׂ ָר ֵּאל‪ַ ,‬עד ַה ָ ּים ָה ַא ֲחרוֹּ ן‪ .‬ער ָ‬ ‫האט אים געוויזן ַ‬ ‫משה ַ‬ ‫עו‬ ‫מו ִמין מפני הגזל‪ֶ ,‬ש ּלֹּא יִ ְר ּ‬ ‫יא ברש"י חיי שרה (כד‪ ,‬י)‪ִ :‬מ ְ ּג ַמ ֵּלי ֲאדֹּנָ יו‪ .‬ניכרין היו משאר גמלים‪ ,‬שהיו יוצאין זְ ּ‬ ‫ְּב ָשדוֹּ ת ֲא ֵח ִרים‪.‬‬ ‫ועוד שם ברש"י (כד‪ ,‬לב)‪ַ :‬ויְׁ ַפ ַתח‪ .‬התיר זמם שלהם‪ .‬שהיה סותם את פיהם‪ֶ ,‬שלֹא יִ ְׁרעו ְׁבשָׂ דוֹ ת ֲא ֵּח ִרים‪.‬‬ ‫ז‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫האט געזען ארץ ישראל [אף שלא‬ ‫זאגט דער מדרש חכמינו ז"ל‪ַ [ ,‬אז] מ ֶֹּשה ַר ֵּב ּ‬ ‫ינו ָ‬ ‫ָ‬ ‫וואס‬ ‫האט געזען אין ארץ ישראל ָ‬ ‫נכנס לתוכה]‪ ,‬מער ווי יְ הוֹּ ֻׁש ַע [כשנכנס לתוכה]‪ ,‬ער ָ‬ ‫האט נישט געזען‪.‬‬ ‫יהושע ָ‬ ‫דאך געקענט‬ ‫האט ער ָ‬ ‫דארטן‪ָ ,‬‬ ‫דאך געווען ָ‬ ‫[וצריך ביאור] לכאורה [דהרי] יהושע איז ָ‬ ‫ַאלעס זען‪.‬‬ ‫טו‬ ‫וביאור הדבר יש לומר על פי המבואר במדרש‪ ,‬שארץ ישראל דומה למגילה הכרוכה‪ ,‬דרק כשהיא נמתחת‬ ‫רואין כל מה שיש בה‪ ,‬וכן בארץ ישראל יש בו הרים וגבעות‪ ,‬ולעתיד לבא יהיה הכל כמישור ויתרחב יותר‬ ‫[שלעתיד לבא תתרחב ארץ ישראל הרבה‪ ,‬ווי]‬ ‫דאך‬‫קען ָאבער זיין‪[ ,‬ווייל] שטייען שטייט ָ‬ ‫יך ֶאת ְ ּג ֻׁב ְל ָך‪ ,‬שטייט אין מדרש רבה‪,‬‬ ‫דאךיג [בפסוק] ִּכי יַ ְר ִחיב ה' ֱאלֹּ ֶק ָ‬ ‫זאגט ָ‬ ‫דער מדרש ָ‬ ‫ילה נִ ְמ ַּת ַחת‪.‬‬ ‫ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל איז ווי ַא ְמ ִג ָ‬ ‫וואס‬ ‫צאמגעוויקלט‪ ,‬ווייסט מען נישט ָ‬ ‫רו ָכה‪ַ ,‬‬ ‫ילה‪ ,‬ווען ס'איז ְּכ ּ‬ ‫ַאזוי ווי ַא ְמ ִג ָ‬ ‫דא דערינען‪ָ [ ,‬אבער] ַאז מ'הייבט עס ָאן אויפציוויקלען‪ ,‬מ'צושפרייט עס‪ ,‬זעט‬ ‫ס'איז ָ‬ ‫וואס' ס'ליגט אין דערין‪.‬‬ ‫מען הערשט ' ָ‬ ‫[וכמו כן] ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל איז ֶא ֶרץ ָה ִרים ּו ְב ָקעוֹּ ת‪[ ,‬און] שפעטער [לעתיד לבא] וועט זיין‬ ‫גאר‬ ‫אויסגעגראד ווערן]‪ ,‬וועט ַאפירקומען‪ ,‬וועט עס זיין ָ‬ ‫ָ‬ ‫ְו ָהיָ ה ֶה ָעקֹּב ְל ִמישוֹּ ר‪[ ,‬ס'וועט‬ ‫וואס' ס'ליגט אין דערינען‪.‬‬ ‫גרויס‪ ,‬וועט מען זען ' ָ‬ ‫טז‬ ‫ולבד מזה מבואר עוד בגמרא שבזמן הגלות הארץ מתכווצת‪ ,‬ובמקום שהיה מחזיק ששים כרכים‪ ,‬לא מחזיק עתה‬ ‫אפילו ששים קנים‪ .‬ואם כן כל שכן לעתיד לבא‪ ,‬דאין שיעור במה שיתרחב הארץ לעתיד‪ ,‬פי כמה יותר מעתה‬ ‫דאךיד ַאז ס'איז נִ ְׁת ַכ ֵּוץ [הארץ בזמן הגלות‪ ,‬אף ממה שהיתה בזמן‬ ‫עקסטערדעם שטייט ָ‬ ‫נאר [חלק קטן ממה שהיה]‪ ,‬מ'איז עס ְׁמ ַד ֶמה [לצבי‪ ,‬שנקרא ֶא ֶרץ ְׁצ ִבי]‪,‬‬ ‫הבית]‪ֶ ,‬א ֶרץ יִ שְׁׂ ָר ֵּאל איז ָ‬ ‫יב בספרי פרשת פנחס (פסקא ד‪-‬ה)‪ֲ :‬ע ֵּלה רֹאש ַה ִפ ְׁס ָגה (ואתחנן ג‪ ,‬כז)‪ ,‬מגיד הכתוב שהראהו המקום למשה את‬ ‫הו ה' ֶאת ָּכל ָה ָא ֶרץ וכו'‪ .‬ויאמר ה'‬ ‫הרחוק כקרוב‪ ,‬את שאין גלוי כגלוי‪ ,‬את כל הקרוי ארץ ישראל‪ ,‬שנאמר ַו ַ ּי ְר ֵא ּ‬ ‫אל משה זֹּאת ָה ָא ֶרץ (ברכה לד‪ ,‬ד)‪ ,‬רבי עקיבא אומר‪ ,‬מגיד הכתוב שהראה לו הקב"ה למשה את כל חדרי ארץ‬ ‫הו ה' ֶאת ָּכל ָה ָא ֶרץ‪ .‬רבי אליעזר אומר‪ ,‬נתן כח בעיניו של משה וראה מסוף‬ ‫ישראל כשלחן ערוך‪ ,‬שנאמר ַו ַ ּי ְר ֵא ּ‬ ‫ְׁ‬ ‫העולם ועד סופו‪ ,‬וכן אתה מוצא בצדיקים שרואין מסוף העולם ועד סופו‪ ,‬שנאמר (ישעי' לג‪ ,‬יז) ֶמ ֶלך ְׁביָ ְׁפיוֹ‬ ‫יך‪ ○ .‬ונמצאת אתה אומר ב' ְׁר ִאיוֹ ת הם‪ ,‬אחת ראייה של נחת‪ ,‬ואחת ראייה של צער‪ .‬באברהם הוא‬ ‫ֶת ֱחזֶ ינָ ה ֵּעינֶ ָ‬ ‫שם‪ ,‬זו היא ראייה של נחת‪ .‬במשה הוא אומר (פנחס‬ ‫יך ּו ְר ֵאה ִמן ַה ָּמקוֹּ ם ֲא ֶשר ַא ָּתה ָ‬‫אומר (בפרשתן יג‪ ,‬יד) ָשא נָ א ֵעינֶ ָ‬ ‫כז‪ ,‬יב‪ .‬והאזינו לב‪ ,‬מט) ֲע ֵּלה ֶאל ַהר ָה ֲע ָב ִרים‪ֲ ,‬ע ֵּלה רֹאש ַה ִפ ְׁס ָגה‪ ,‬זו היא ראייה של צער וכו'‪ְׁ ○ .‬ו ַצו ֶאת יְׁ הוֹ ֻׁש ַע וכו'‬ ‫ֶאת ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ִּת ְר ֶאה (ואתחנן ג‪ ,‬כח)‪ ,‬מגיד שראה משה בעיניו‪ ,‬מה שלא הלך יהושע ברגליו‪.‬‬ ‫יך‪ .‬אפשר שהקב"ה מרחיב את ארץ ישראל‪ .‬אמר רבי יצחק‪ ,‬המגילה‬ ‫יג בדברים רבה (ד‪ ,‬יא)‪ִּ :‬כי יַ ְר ִחיב ה' ֱאל ֶֹּק ָ‬ ‫מו ַד ַעת כמה היא‪ .‬כך ארץ ישראל‪ ,‬כל רובה‬ ‫הזאת אין אדם יודע כמה ארכה וכמה רחבה‪ ,‬כשהיא נפתחת היא ּ‬ ‫הרים וגבעות‪ ,‬מנין‪ ,‬שנאמר (עקב יא‪ ,‬יא) ְׁו ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ַא ֶתם ע ְֹׁב ִרים ָש ָמה ְׁל ִר ְׁש ָתה ֶא ֶרץ ָה ִרים ּו ְב ָקעֹּת ִל ְׁמ ַטר ַה ָש ַמיִ ם‬ ‫יך ָבה ֵּמ ֵּרא ִשית ַה ָשנָ ה ְׁו ַעד ַא ֲח ִרית ָשנָ ה‪ .‬כשישרה‬ ‫יך ד ֵֹּרש א ָֹתה ָת ִמיד ֵּעינֵּ י ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫ִת ְׁש ֶתה ָמיִ ם‪ֶ ,‬א ֶרץ ֲא ֶשר ה' ֱאלֹ ֶק ָ‬ ‫לו‪ְ ,‬ו ָהיָ ה ֶה ָעקֹּב ְל ִמישוֹּ ר‬ ‫[פי' כשיישר] אותה הקב"ה‪ ,‬מנין‪ ,‬שנאמר (ישעי' מ‪ ,‬ד) ָּכל ֶ ּגיא יִ ָ ּנ ֵשא ְו ָכל ַהר ְו ִג ְב ָעה יִ ְש ּ ָפ ּ‬ ‫מו ַד ַעת מה היא‪.‬‬ ‫ְו ָה ְר ָכ ִסים ְל ִב ְק ָעה‪ ,‬אותה שעה היא ּ‬ ‫יד בגמרא גיטין (נז‪ִ :).‬ב ַלע ה' ְׁולֹא ָח ַמל ֵאת ָּכל נְ אוֹּ ת יַ ֲעקֹּב (איכה ב‪ ,‬ב)‪ ,‬כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אלו ששים‬ ‫רבוא עיירות שהיו לו לינאי המלך בהר המלך‪ ,‬דאמר רב יהודה אמר רבי אסי‪ ,‬ששים רבוא עיירות היו לו לינאי‬ ‫המלך בהר המלך‪ ,‬וכל אחת ואחת היו בה כיוצאי מצרים‪ ,‬חוץ משלש שהיו בהן ִכ ְׁפ ַליִ ם כיוצאי מצרים וכו'‪ .‬אמר‬ ‫עולא‪ ,‬לדידי חזי לי ההוא אתרא [פירש"י‪ :‬הר המלך]‪ ,‬ואפילו שיתין ריבוותא ָקנֵ י לא מחזיק‪ .‬אמר ליה ההוא צדוקי‬ ‫לרבי חנינא‪ ,‬שקורי משקריתו [דאמריתו ששים רבוא עיירות היו בהר המלך‪ ,‬והוא אינו מחזיק אפילו ששים רבוא ָקנִ ים]‪,‬‬ ‫אמר ליה ֶא ֶרץ ְצ ִבי כתיב בה (ירמי' ג‪ ,‬יט‪ .‬ויחזקאל כ‪ ,‬ו)‪ ,‬מה ְצ ִבי זה אין עוֹּ רוֹּ מחזיק את ְ ּב ָשרוֹּ [משהופשט הוא ָכווץ‪,‬‬ ‫ואין יכול לחזור ולכסותו בו]‪ ,‬אף ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל‪ ,‬בזמן שיושבין עליה ַר ְו ָחא‪ ,‬ובזמן שאין יושבין עליה ַ ּג ְמ ָדא [דיטריו"ש‬ ‫בלע"ז‪ ,‬כמו גמוד מסאני (פסחים דף קיא)]‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫ח‬ ‫דארט וואו ס'איז געווען ִש ִשים ִרבוֹ א‬ ‫ַאזוי ווי ַא ְצ ִבי [איז] ֵּאין עוֹ רוֹ ַמ ֲח ִזיק ֶאת ְׁבשָׂ רוֹ ‪ָ .‬‬ ‫דארט נישט שטיין קיין ִש ִשים ִרבוֹ א ' ָקנִ ים'‪.‬‬ ‫קאן ָ‬‫' ְׁכ ָר ִכים' ביי ינאי המלך‪[ ,‬איז] היצט ָ‬ ‫נאר ַאזוי ווי ס'איז‪.‬‬ ‫ס'איז היצט ָ‬ ‫ָאבער ֶל ָע ִתיד‪ַ ,‬אז דער בוֹ ֵּרא עוֹ ָלם וועט העלפן ס'וועט זיין די רעכטע ְׁקדו ָשה‪,‬‬ ‫סאך‬ ‫ימה‪ ,‬און דער רעכטער ִקבוץ ָג ֻׁליוֹ ת‪ ,‬וועט עס הערשט זיין ַא ַ‬ ‫און די ְׁגאו ָלה ְׁש ֵּל ָ‬ ‫ילה‬ ‫זאגטיג‪ ,‬ווי ַא ְמ ִג ָ‬ ‫טאקע ַאזוי ווי דער מדרש ָ‬ ‫גרעסער‪[ ,‬אפילו] אין ַפ ְׁשטות‪ .‬און ַ‬ ‫נִ ְמ ַּת ַחת‪[ ,‬שהיא] ֶא ֶרץ ָה ִרים ו ְׁב ָקעוֹ ת‪.‬‬ ‫וואס מ'זעט נישט אפילו ווען‬ ‫יעור‪ַ [ ,‬אזוינס] ָ‬ ‫דאך אין דערינען ָאן ַא ִש ּ‬ ‫[וממילא] ליגט ָ‬ ‫דאס זעט מען נישט‪.‬‬ ‫וואס ס'טוט זיך אינעווייניג‪ָ ,‬‬ ‫דארטן‪ָ .‬‬ ‫מ'איז ָ‬ ‫יז‬ ‫ובזה יובן מה שראה משה יותר מיהושע‪ ,‬שהראה לו הקב"ה גם התרחבות הארץ שיהיה לעתיד לבא‬ ‫[ובזה יבואר דברי הספרי מה שהראה למשה יותר מליהושע‪ ,‬דהכוונה] דער בורא כל עולמים‬ ‫וואס טוט זיך אינעווייניג‪,‬‬ ‫האט ער געוויזן ַאלעס ָ‬ ‫פאר משה רבינו'ן‪ָ ,‬‬ ‫האט געוויזן ַ‬ ‫ָ‬ ‫דאס זעט שוין קיינער נישט‪.‬‬ ‫וואס] ָ‬ ‫[ ָ‬ ‫יח‬ ‫ועל דרך זה יתפרש בכאן שאמר לו הקב"ה‪ֶּ ,‬אל הא ֶּרץ ֲא ֶּשר‬ ‫' ַּא ְר ֶּאך'‪ ,‬להראות לו גם כל ההתרחבות שבה לעתיד לבא‬ ‫פאר אברהם אבינו‪ֶ ,‬ל ְׁך ְׁל ָך‬‫יח געווען ַ‬ ‫האט דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ַמ ְׁב ִט ַ‬ ‫דאס ָ‬ ‫און ָ‬ ‫ֵּמ ֶא ֶרץ מוֹ ַל ְׁד ְׁת ָך ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ַא ְר ֶא ָּך‪ ,‬איך וועל דיר עס 'ווייזן'‪.‬‬ ‫וואס טוט זיך [בתוך‬ ‫דאך קומען ַאהין‪ ,‬און נישט זען ָ‬ ‫[שהרי] אין ֱא ֶמת'ן קען מען ָ‬ ‫געזאגט ֲא ֶשר ' ַא ְר ֶא ָּך'‪ ,‬איך וועל 'דיר'‬ ‫ָ‬ ‫האט דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים‬ ‫פנימיותה‪ .‬ולזה] ָ‬ ‫ווייזן‪.‬‬ ‫יט‬ ‫[קושיא ז]‬ ‫ברש"י מבואר דכל זמן שהיה לוט עם אברהם‪ ,‬פרש הדיבור ממנו‪ .‬ומצויין שם דאף שלעיל נדבר עמו כשהיה לוט‬ ‫אצלו‪ ,‬באותו שעה עדיין לוט כשר היה‪ .‬ויש להבין האיך נתקלקל לוט כל כך כשהיה שם במקום הקודש‪ ,‬ואצל‬ ‫אברהם אבינו‬ ‫נאר‬ ‫וואס] ָ‬ ‫דאס ענין [יש לומר עוד‪ ,‬בהקדם ָ‬ ‫דאס ענין דערפון [בישוב יתר הקושיות]‪ָ ,‬‬ ‫נאר] ָ‬ ‫[ ָ‬ ‫לעולם [קשה עוד בפרשתן]‪.‬‬ ‫דאך רש"יטו‪ ,‬ווייל‬ ‫זאגט ָ‬ ‫ס'שטייט ַוה' ָא ַמר ֶאל ַא ְב ָרם ַא ֲח ֵרי ִה ּ ָפ ֶרד לוֹּ ט ֵמ ִע ּמוֹּ ‪ָ ,‬‬ ‫ווילאנג דער ָר ָשע איז געווען מיט אים‪ ,‬לא נתייחד הדיבור אליו‪[ ,‬ורק] ַא ֲח ֵרי ִה ּ ָפ ֶרד לוֹּ ט‬ ‫ַ‬ ‫האט דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים שוין גערעדט צו ַא ְׁב ָרם'ען‪.‬‬ ‫דעמאלטס ָ‬ ‫ָ‬ ‫ֵמ ִע ּמוֹּ ‪,‬‬ ‫טו‬ ‫דארטן ַאריינגעצייכנט ‪[ ,‬דהלא]‬ ‫דארט אין רש"י ַאליין ָ‬ ‫פרעגט מען‪[ ,‬און] ס'שטייט ָ‬ ‫דאך געווען ַו ֵ ּי ָרא ה' ֶאל ַא ְב ָרם [אפילו] ווען לוֹ ט איז מיט אים געווען‪ ,‬אין‬ ‫פריער איז ָ‬ ‫דאך אויך (יב‪ ,‬ז) ַו ֵ ּי ָרא ה' ֶאל ַא ְב ָרם‪.‬‬‫נפאנג שטייט ָ‬ ‫ָא ַ‬ ‫נאך געווען ָכ ֵּשר‪.‬‬ ‫דעמאלטס איז ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫זאגט ער [לתרץ‪ ,‬כי] באותה שעה ָּכ ֵשר היה‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫טו ברש"י (יג‪ ,‬יד)‪ַ :‬א ֲח ֵרי ִה ּ ָפ ֶרד לוֹּ ט‪ָּ .‬כל זְ ַמן ֶש ָה ָר ָשע ִע ּמוֹּ ָהיָ ה ַהדִּ ּב ּור ּפוֹּ ֵרש ִמ ֶּמ ּ‬ ‫נּו‪.‬‬ ‫ונרשם שם הג"ה הנדפס בחומשים [ומיוחס לחומש השל"ה]‪ :‬ולעיל שהיה לוט אצלו‪ ,‬וכתיב ַו ֵ ּי ָרא ה' ֶאל‬ ‫ַא ְב ָרם‪ ,‬באותה שעה כשר היה‪ ,‬וק"ל‪.‬‬ ‫ט‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫כ‬ ‫דאך געווען כסדר‬ ‫אינגאנצן ַא ֶפ ֶלא‪[ .‬דהלא לוט] ער איז ָ‬ ‫ַ‬ ‫דאך עפעס‬ ‫לכאורה איז ָ‬ ‫מיטגעגאנגען מיט‬ ‫ַ‬ ‫ְׁ‬ ‫נאר מיט אברהם אבינו‪[ ,‬וכדכתיב] ַו ֵּי ֶלך ִאתוֹ לוֹ ט (יב‪ ,‬ד)‪ ,‬ער איז‬‫ָ‬ ‫געווארן [בהיותו שם] נעבן‬ ‫ָ‬ ‫רדארבן‬ ‫פא ָ‬ ‫אברהם אבינו‪[ ,‬ואם כן] ווען איז ער ּפלוצלינג ַ‬ ‫געווארן‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫רדארבן‬ ‫פא ָ‬‫דערנאך איז ער ַ‬ ‫ָ‬ ‫אברהם אבינו‪ .‬ער איז געווען ָּכ ֵשר ָהיָ ה‪ ,‬און‬ ‫כא‬ ‫תירוץ מלא העומר – על קושיא ז‬ ‫ובמלא העומר מתרץ לפי שאמרו ֲאוִ ָירא ְד ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵׁאל ַמ ְח ִכים‪ ,‬וכשנתרבה החכמה צריך להרבות גם במעשים‪,‬‬ ‫שלא להיות בכלל חכמתו מרובה ממעשיו‪ .‬ועל כן אברהם שהרבה במעשים‪ ,‬נתרבה גם בקדושה‪ ,‬אבל לוט שלא‬ ‫הרבה במעשים‪ ,‬נתקלקל על ידי ריבוי החכמה‪ ,‬וכמו שאמרו כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו‬ ‫זאגטטז [ווייל] ֲא ִו ָירא דְּ ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל‬ ‫לאצקער‪ ,‬ער ָ‬ ‫ער דער מלא העומר פונעם ּפ ָ‬ ‫שים [טוֹ ִבים‬ ‫האבן ַמ ֲע ִ‬‫ַמ ְח ִּכיםיז‪ ,‬ממילא ְל ִפי ָח ְכ ָמתוֹּ ‪ ,‬לויט די ָח ְכ ָמה‪ ,‬ברויך מען דעך ָ‬ ‫זאל נישט זיין חכמתו מרובה ממעשיויח‪[ ,‬און] אברהם אבינו [ווען ער] איז‬ ‫יותר‪ ,‬כדי] ס' ָ‬ ‫פאר‬ ‫געווארן מיט ַמ ֲע ִשים‪ָ .‬אבער ַ‬ ‫ָ‬ ‫געווארן מיט ָח ְכ ָמה‪ ,‬איז ער ָאבער נִ ְׁת ַג ֵּדל‬ ‫ָ‬ ‫נִ ְׁת ַג ֵּדל‬ ‫געווארן ְּב ָח ְכ ָמה און ער איז נישט נִ ְׁת ַג ֵּדל‬ ‫ָ‬ ‫געשאדט‪ ,‬ער איז נִ ְׁת ַג ֵּדל‬ ‫ָ‬ ‫האט עס‬ ‫לוֹּ ט'ן ָ‬ ‫געווארן‪.‬‬‫ָ‬ ‫געווארן ְּב ַמ ֲע ִשים‪[ ,‬וממילא] איז ער ַארגער‬ ‫ָ‬ ‫געווארן ַארגער‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫איבערדעם ווען ער [לוט] איז געקומען קיין ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל‪ ,‬איז ער‬ ‫כאטשיג] פריער איז ער געווען ָּכ ֵשר היה‪.‬‬ ‫[ ָ‬ ‫דארטן ַמ ֲא ִר ְׁ‬ ‫יךיט‪.‬‬ ‫לאצקער‪[ ,‬און] ער איז ָ‬ ‫זאגט דער ּפ ָ‬ ‫ַאזוי ָ‬ ‫כב‬ ‫מה שקשה על תירוץ המלא העומר‬ ‫ומכל מקום עדיין יש להקשות‪ ,‬דהלא מה שאמרו שהארץ מחכים‪ ,‬אין זה בחכמות חיצוניות וטבעיות‪ ,‬אלא בחכמה‬ ‫דקדושה של עבודת ה'‪ ,‬ואם כן מהיכי תיתי לומר שגם ללוט נתרבה חכמתו‪ ,‬להיות בכלל כל הגדול מחבירו יצרו‬ ‫גדול הימנו‬ ‫פארשטיין‪[ ,‬דהלא] די ָח ְכ ָמה אין ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל‬ ‫נאך ַאלץ צו ַ‬ ‫ַאף ַעל ִפי ֵּכן ברויך מען ָ‬ ‫'אזוי ְׁס ַתם' [חכמה טבעית] זעט נישט אויס‪.‬‬ ‫דו ָשה‪ָ ,‬אבער ַ‬‫נאר מיט ְק ּ‬ ‫דאך אויכעט ָ‬ ‫איז ָ‬ ‫פאר עוֹּ ְב ֵדי ַה ּ ֵשם‬ ‫נאר ַמ ְׁח ִכים ַ‬‫טאקע ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל ַמ ְח ִּכים‪ָ ,‬אבער ס'איז ָ‬ ‫[ס'איז] ַ‬ ‫פאר עוֹ ְׁב ֵּדי ה'‪ .‬ס'איז ָהא ְׁב ָהא ַת ְׁליָ א [חכמת הארץ 'בקדושת' הארץ‪ .‬ובמה שאמרו‬ ‫יִ ְת ָּב ֵר ְך‪ַ ,‬‬ ‫טז במלא העומר בפרשתן‪ַ :‬וה' ָא ַמר ֶאל ַא ְב ָרם ַא ֲח ֵרי ִה ּ ָפ ֶרד לוֹּ ט ֵמ ִע ּמוֹּ כו'‪ .‬ופירש רש״י‪ ,‬כל זמן שהרשע עמו היה‬ ‫הדיבור פורש ממנו‪ ,‬ולעיל שהיה לוט אצלו וכו' באותה שעה כשר היה‪ ○ .‬ויראה‪ ,‬לפי שמבואר דאוירא דארץ‬ ‫ישראל מחכים‪ ,‬כדאמרינן בכתובות (עה‪ ).‬וחד מינן כי סליק להתם‪ ,‬עדיף כתרי מינייהו‪ .‬ותכלית חכמה תשובה‬ ‫ומעשים טובים (ברכות יז‪ .).‬והנה בעלותם לארץ ישראל‪ ,‬אברהם נתגדל בחכמה בכפלים‪ ,‬וכל הגדול מחבירו יצרו‬ ‫גדול ממנו (סוכה נב‪ ,).‬ואברהם תיקן‪ ,‬כי כבש את יצרו‪ .‬אבל לוט בארץ ישראל שהשיג מעלה בחכמה‪ ,‬התגבר‬ ‫עליו כח היצר הרע ביתר שאת‪ ,‬ונעשה רשע‪ַ .‬ו ִי ְׁב ַחר לוֹ לוֹ ט ֵּאת ָכל ִכ ַכר ַה ַי ְׁר ֵּדן כו׳ ַו ֶי ֱא ַהל ַעד ְׁסדֹם‪ְׁ ,‬ו ַאנְׁ ֵּשי ְׁסדֹם‬ ‫ָר ִעים ְׁו ַח ָט ִאים‪ ,‬כי נח לו [שם יותר]‪ ,‬כי בסדום נגד אנשי סדום נחשב לצדיק‪ ,‬לגודל רשעתם‪ ,‬מה שאין כן נגד‬ ‫אברהם‪.‬‬ ‫יז כן הוא בגמרא בבא בתרא (קנח‪.):‬‬ ‫יח כמבואר במשנה אבות (ג‪ ,‬טז‪-‬יז)‪ :‬רבי חנינא בן דוסא אומר וכו'‪ ,‬כל שמעשיו מרובין מחכמתו‪ ,‬חכמתו‬ ‫מתקיימת‪ .‬וכל שחכמתו מרובה ממעשיו‪ ,‬אין חכמתו מתקיימת‪.‬‬ ‫ועוד שם (ג‪ ,‬יז)‪ :‬רבי אלעזר בן עזריה אומר וכו'‪ ,‬כל שחכמתו מרובה ממעשיו‪ ,‬למה הוא דומה‪ ,‬לאילן‬ ‫שענפיו מרובין ושרשיו מועטין‪ ,‬והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו וכו'‪ .‬אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו‪,‬‬ ‫למה הוא דומה‪ ,‬לאילן שענפיו מועטין ושרשיו מרובין‪ ,‬שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין‬ ‫מזיזין אותו ממקומו וכו'‪.‬‬ ‫יט עיין שם עוד מה שהאריך באופן שני בזה‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫י‬ ‫דאך אויכעט‬ ‫דאס מיינט ָ‬‫דהארץ מחכים] מיינט מען נישט חלילה קיין ָח ְכמוֹּ ת ִחיצוֹּ נִ ּיוֹּ ת‪ָ ,‬‬ ‫(ההמשך לקושיא ז‪ ,‬באות מז)‬ ‫דו ָשה‪.‬‬ ‫וואקסט אין דער ְק ּ‬ ‫וואס ער ַ‬ ‫פאר דעם ָ‬ ‫ַא ָח ְכ ָמה דִּ ְקד ּו ָשה‪ַ ,‬‬ ‫כג‬ ‫הקדמה לישוב קושיא ג (באופן ראשון)‬ ‫האב מיך געשטעלט פריער‬ ‫וואס] איך ָ‬ ‫ָ‬ ‫נאר [יבואר זה להלן‪ ,‬בשנקדים ליישב תחילה‬ ‫ָ‬ ‫דא שטייט 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫(בקושיא ג) [אויף] ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ‪ -‬שטייט פריער ‪ָ -‬אז ָּב ָא ֶרץ‪ ,‬און ָ‬ ‫כד‬ ‫מבואר בגמרא בביאור הפסוק ' ְכ ֶש ֶבת' ַה ֶמלֶ ְך ֲא ַח ְשוֵׁ רוֹ ש‪ ,‬משום דכל מלך של פרס ומדי חשב בזמנו שכבר נשלם‬ ‫הע' שנה דגלות בבל‪ ,‬וכן אחשורוש היה לו חשבון‪ ,‬ובשנת ג' למלכו חשב שכבר נשלם החשבון ולכן 'נתיישבה'‬ ‫דעתו במלכותו‬ ‫זאגטכ [על הפסוק] ַּב ָ ּי ִמים ָה ֵהם ' ְּכ ֶש ֶבת' ַה ּ ֶמ ֶל ְך‬ ‫וואס] די גמרא ָ‬ ‫קען זיין אפשר‪[ ,‬על דרך ָ‬ ‫ֲא ַח ְש ֵורוֹּ ש (אסתר א‪ ,‬ב)‪ַ ,‬ד ְׁר ֶש'נט די גמרא ְּכ ֶש ֶבת‪ ,‬כשנתיישבה מלכותוכא‪.‬‬ ‫יאר‪,‬‬ ‫געהאט ַא ֶח ְׁשבוֹ ן ַאז ווען ס'קומט די זיבעציג ָ‬ ‫ַ‬ ‫האט ער‬ ‫דעמאלטס ָ‬ ‫ָ‬ ‫[ווייל] ביז‬ ‫לות ָּב ֶבל‪ ,‬וועט מען אים 'צונעמען' ֶא ֶרץ יִ שְׁׂ ָר ֵּאל‪.‬‬ ‫לאזן זיך אויס פון ָג ּ‬ ‫די ִש ְׁב ִעים ָשנָ ה ָ‬ ‫יאר [לפי חשבונו‪ ,‬און] ער‬ ‫דורכגעגאנגען די זיבעציג ָ‬ ‫ַ‬ ‫האט געזען ס'איז‬ ‫ָאבער [ווען] ער ָ‬ ‫יאר און זיי זענען נישט געקומען [לידי גאולה]‪,‬‬ ‫נאך די זיבעציג ָ‬ ‫איז שוין ַאריינגעקומען ָ‬ ‫דארט [מלך‪ ,‬גם‬ ‫האט ער גערעכנט [ ַאז] ער בלייבט שוין ָ‬ ‫כותוֹּ ‪ָ ,‬‬‫געווארן ַמ ְל ּ‬ ‫ָ‬ ‫איז נתיישבה‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬ועל זה נאמר] ' ְּכ ֶש ֶבת' ַה ּ ֶמ ֶל ְך‪.‬‬ ‫דאך די גמרא אין מגילה‪.‬‬ ‫זאגט ָ‬ ‫ַאזוי ָ‬ ‫כה‬ ‫דארט דעם ֶח ְׁשבוֹ ן‪,‬‬ ‫מאכט שוין ָ‬ ‫ַ‬ ‫דאס איז ווי] די גמרא‬ ‫כב‬ ‫שבוֹ ן‪ָ [ ,‬‬ ‫וואס איז דער ֶח ְׁ‬ ‫איי ָ‬ ‫יאר‪.‬‬ ‫האבן זיך טוֹ ֶעה געווען אין ' ֶח ְׁשבוֹ ן' פון די זיבעציג ָ‬ ‫ַאז זייכג ָ‬ ‫כ בגמרא מגילה (יא‪ַּ :):‬ב ָ ּי ִמים ָה ֵהם ְּכ ֶש ֶבת ַה ֶּמ ֶל ְך [פירש"י‪ :‬משמע בתחילת מלכותו]‪ ,‬וכתיב בתריה ִּב ְשנַ ת ָשלוֹּ ש‬ ‫'כ ֶש ֶבת'‪ ,‬לאחר שנתיישבה דעתו [שמתחלה היה דואג ֶשיֵ ְצאוּ ישראל מתחת ידו‪ ,‬כשיגמרו שבעים‬ ‫ְל ָמ ְלכוֹּ ‪ ,‬אמר רבא מאי ְּ‬ ‫שנה לגלות בבל‪ ,‬ועכשיו נתיישבה דעתו]‪ .‬אמר‪ ,‬בלשצר חשב וטעה‪ ,‬אנא חשיבנא ולא טעינא‪.‬‬ ‫כא ועיין ברש"י אסתר (א‪ ,‬ב)‪ְּ :‬כ ֶש ֶבת ַה ֶּמ ֶל ְך ֲא ַח ְש ֵורוֹּ ש וגו'‪ .‬כשנתקיים המלכות בידו וכו'‪.‬‬ ‫כב בגמרא מגילה (שם בהמשך)‪ :‬מאי היא [פירש"י‪ :‬חושבניה דבלשצר וטעותיה]‪ ,‬דכתיב (ירמי' כט‪ ,‬י) ִּכי ְל ִפי ְמלֹּאת‬ ‫' ְל ָב ֶבל' ִש ְב ִעים ָשנָ ה ֶא ְפקֹּד ֶא ְת ֶכם [כסבור הוא 'למלכות בבל' ‪ ,‬מיום שנטלה בבל מלכות‪ ,‬וזה נבוכדנצר‪ ,‬נטל מלכות מאסר‬ ‫חדון מלך אשור]‪ ,‬חשוב [בלשצר] ארבעין וחמש דנבוכדנצר‪ ,‬ועשרים ותלת דאויל מרודך‪ ,‬ותרתי דידיה [דאשכחן‬ ‫אש ַצר ַה ֶמ ֶל ְׁך‪ָ ,‬חזוֹ ן נִ ְׁר ָאה ֵּא ַלי ֲאנִ י ָדנִ ֵּיאל וגו']‪ ,‬הא‬ ‫דבלשצר מלך תלת שנין‪ ,‬דכתיב בספר דניאל (ח‪ ,‬א)‪ִ ,‬ב ְׁשנַ ת ָשלוֹ ש ְׁל ַמ ְׁלכות ֵּב ְׁל ַ‬ ‫שבעים וכו'‪ ,‬אמר השתא ודאי תו לא מיפרקי‪ ,‬אפיק מאני דבי מקדשא [בשנת שלישית למלכותו] ואשתמש בהו‪.‬‬ ‫היינו דקאמר ליה דניאל (ה‪ ,‬כג) ְׁו ַעל ָמ ֵּרא ְׁש ַמ ָיא ִה ְׁתרוֹ ַמ ְׁמ ָת ו ְׁל ָמאנַ ָיא ִדי ַביְׁ ֵּתה ַהיְׁ ִתיו ָק ָד ָמ ְׁך‪ ,‬וכתיב (שם‪ ,‬ל) ֵּבה‬ ‫אש ַצר ַמ ְׁל ָכא ַכשְׁׂ ָד ָאה‪ ,‬וכתיב (שם ו‪ ,‬א) ְׁו ָד ְׁריָ ֶוש ָמ ָד ָאה ַק ֵּבל ַמ ְׁלכו ָתא ְׁכ ַבר ְׁשנִ ין ִש ִתין ְׁו ַת ְׁר ֵּתין‪○ .‬‬ ‫יליָ א ְׁק ִטיל ֵּב ְׁל ַ‬ ‫ְׁב ֵּל ְׁ‬ ‫אמר [אחשורוש]‪ ,‬איהו [ודאי] מיטעא טעי‪ ,‬אנא חשיבנא ולא טעינא‪ ,‬מי כתיב 'למלכות' בבל‪ְׁ ' ,‬ל ָב ֶבל' כתיב‪ ,‬מאי‬ ‫ְׁל ָב ֶבל 'לגלות' בבל [תחילת גולה‪ ,‬שהגלה את יכניה]‪ .‬כמה בצירן [משבעים משנת שתים לבלשצר]‪ ,‬תמני [אותן שמונה‬ ‫שנים שמלך נבוכדנצר לפני הגלותו את יכניה‪ ,‬שלא היה לו לבלשצר למנותן ומנאן]‪ ,‬חשיב [אחשורוש משתים לבלשצר עד‬ ‫שלש שלו] ועייל חילופייהו [הנך תמני תחותייהו]‪ ,‬חדא דבלשצר [דהרי משנת שתים שלמו שבעים שנה לפי מניינו‪ ,‬ושוב‬ ‫מנה שלישית]‪ ,‬וחמש דדריוש [המדי]‪ ,‬וכורש [הפרסי‪ ,‬דכתיב ְׁו ָד ְׁריָ ֶוש ָמ ָד ָאה ַק ֵּבל ַמ ְׁלכו ָתא‪ ,‬ואחריו ָמ ַל ְׁך כורש הראשון‪,‬‬ ‫שנתן רשות לבני הגולה לעלות‪ ,‬שנאמר (עזרא א‪ ,‬ב) כֹה ָא ַמר כ ֶֹרש וגו'‪ ,‬וקסלקא דעתך השתא שמלכו בין שניהן חמש שנים‪ ,‬אף‬ ‫על גב דלא כתיב בקרא]‪ ,‬ותרתי דידיה [דאחשוורש כבר עברו לו שתי שנים]‪ ,‬הא שבעין‪ .‬כיון דחזי דמלו שבעין ולא‬ ‫איפרוק‪ ,‬אמר השתא ודאי תו לא מיפרקי‪ ,‬אפיק מאני דבי מקדשא ואשתמש בהו‪ ,‬בא שטן וריקד ביניהן‪ ,‬והרג‬ ‫את ושתי‪ ○ .‬והא שפיר חשיב‪ ,‬איהו נמי מיטעא טעי‪ ,‬דאיבעי ליה למימני מחרבות ירושלים [גלות צדקיהו‪,‬‬ ‫רו ָש ַליִ ם‬ ‫שנשרפה העיר‪ ,‬ובו בהדיא כתיב דלחרבות ירושלים בעי למימניא]‪ ,‬דכתיב [בספר דניאל (ט‪ ,‬ב)] ְׁל ַמלֹאות ְל ָח ְרבוֹּ ת יְ ּ‬ ‫יא‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫פארענטפערן‬‫שטארק צו ַ‬ ‫ַ‬ ‫סאך ֵּדעוֹ תכד‪[ ,‬און] מ'פ ָ‬ ‫לאגט זיך‬ ‫דא אין דעם ַא ַ‬ ‫ס'איז ָ‬ ‫אויסהאלטן דער ֶח ְׁשבוֹ ן‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ס'זאל‬ ‫ָ‬ ‫וויאזוי]‬ ‫[ ַ‬ ‫האבן זיך ַאלע טוֹ ֶעה געווען אין‬‫[ ָאבער] על כל פנים ברענגט ער [בגמרא] ַאז זיי ָ‬ ‫יאר‪.‬‬ ‫מ'האט געמיינט [כל מלך בזמנו‪ַ ,‬אז] ס'איז שוין זיבעציג ָ‬ ‫ָ‬ ‫ֶח ְׁשבוֹ ן‪ ,‬און‬ ‫כו‬ ‫האט געמיינט ס'איז‬‫דארט אין די גמרא‪ַ ,‬אז ווייל ער ָ‬ ‫דאך ָ‬ ‫ָאבער ַאזויפיל שטייט ָ‬ ‫פאראיבער דער ְׁז ַמן‪ ,‬און מ'איז נישט געקומען‪ ,‬וועט עס שוין בלייבן ביי אים‪,‬‬ ‫שוין ַ‬ ‫[איבערדעם] הייסט עס [בלשון] ְּכ ֶש ֶבת‪.‬‬ ‫כז‬ ‫ישוב קושיא ג (באופן ראשון)‬ ‫ועל דרך זה יש לפרש בפסוק וְ ַה ְכנַ ֲענִ י וְ ַה ְפ ִר ִזי ָאז 'י ֵֹׁשב' ָב ָא ֶרץ‪ ,‬דהכוונה שזה היה 'תוצאה' מהמריבה שלהם‪.‬‬ ‫דלאחר שראו הכנעני והפריזי את מריבת לוט ואברם‪ ,‬ושלדעת אברם לא זכה בה הוא עדיין‪ ,‬על כן 'נתיישבה'‬ ‫דעתם ומלכותם בארץ‬ ‫מיט דעם קען זיין [בביאור לשון הפסוק ְׁו ַה ְׁכנַ ֲענִ י ְׁו ַה ְׁפ ִר ִזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ]‪.‬‬ ‫ענִ י ָאז ָ ּב ָא ֶרץ‪ ,‬ער [הכנעני]‬ ‫נאר געווען ַו ַי ֲעבֹר ַא ְׁב ָרם ָב ָא ֶרץ וגו' ְו ַה ְּכנַ ֲ‬ ‫[ווייל] פריער איז ָ‬ ‫געהאט [ ַאז] מ'וועט‬ ‫ַ‬ ‫נאך] מוֹ ָרא‬ ‫האט ָאבער ַאלץ [ ָ‬ ‫האט כוֹ ֵּבש געווען ִמ ַז ְׁרעוֹ ֶשל ֵּשם‪ ,‬ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫עס צוריק צונעמען‪.‬‬ ‫האט געזען ַויְ ִהי ִריב ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה‬ ‫[אמנם אחר כך] ַאזוי ווי ס'איז געקומען און ער ָ‬ ‫ַא ְב ָרם ּו ֵבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה לוֹּ ט‪ַ [ ,‬אז] אברם ַט ֲענֶ ה'ט ער וויל נישט‪ ,‬אברם ַט ֲענֶ ה'ט ס'איז‬ ‫געהאט שוין‬ ‫ַ‬ ‫דאך‬‫האט ער ָ‬ ‫געוואלט צורירן דערצו‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האט נישט‬ ‫זיינ'ס [של כנען‪ ,‬און] ער ָ‬ ‫כותוֹּ [של הכנעני]‪ ,‬איבערדעם‬ ‫ַא ַה ְׁס ָכ ָמה פון ַא ְׁב ָר ָהם ָא ִבינו‪ ,‬איז געווען נִ ְתיַ ּ ְש ָבה ַמ ְל ּ‬ ‫דארט ' ְּכ ֶש ֶבת' ַה ּ ֶמ ֶל ְך‪.‬‬ ‫שטייט ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ‪ַ ,‬אזוי ווי ס'שטייט ָ‬ ‫כח‬ ‫נאכנישט נִ ְׁתיַ ְׁש ָבה‬ ‫איבערדעם פריער שטייט ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ָאז ָּב ָא ֶרץ‪[ ,‬ווייל] ס'איז ָ‬ ‫דאך] ַויְ ִהי ִריב ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָרם ּו ֵבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה לוֹּ ט‪,‬‬ ‫נאכדעם [שטייט ָ‬ ‫ַמ ְׁלכותוֹ ‪ָ ,‬אבער ָ‬ ‫דאך געוואוסט ַאז אברהם אבינו ווייסט בעסער פון לוֹּ ט‪ ,‬איבערדעם‬ ‫האבן ָ‬ ‫[און] זיי ָ‬ ‫נאך דער קריג איז געווען ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫זאגט ער [ ַאז] ָ‬‫ָ‬ ‫שנָ ה‪ .‬סוף סוף כמה בצירן‪ ,‬חד סרי [שכך עמד הבית אחר גלות יכניה]‪ ,‬איהו כמה ָמ ַל ְׁך‪ ,‬ארביסר [דכתיב (אסתר‬ ‫ִש ְׁב ִעים ָ‬ ‫ג‪ ,‬ז) ִב ְׁשנַ ת ְׁש ֵּתים ֶעשְׁׂ ֵּרה ַל ֶמ ֶל ְׁך ֲא ַח ְׁש ֵּורוֹ ש ִה ִפיל פור‪ ,‬ולשנה אחרת נעשה הנס‪ ,‬הרי שלוש עשרה‪ ,‬דמלכי אומות העולם מתשרי‬ ‫מנינן‪ ,‬ונתחדשה השנה בתשרי‪ ,‬וכתיב לשנה אחרת (שם ט‪ ,‬כט) ְׁל ַק ֵּים ֵּאת ִא ֶג ֶרת ַהפו ִרים ַהזֹאת ַה ֵּשנִ ית‪ ,‬הרי ארבע עשרה]‪,‬‬ ‫אדיִ ן [בימי כורש] ְׁב ֵּט ַלת ֲע ִב ַידת ֵּבית‬ ‫בארביסר דידיה איבעי ליה למיבני בית המקדש‪ ,‬אלמה כתיב (עזרא ד‪ ,‬כד) ֵּב ַ‬ ‫ֱא ָל ָקא ִדי ִבירו ְׁש ֶלם [שצוה כורש לבנות וחזר בו על ידי צרי יהודה ובנימין‪ ,‬כמו שכתוב בספר עזרא‪ַ ,‬עד ְׁשנַ ת ַת ְׁר ֵּתין ְׁל ַמ ְׁלכות‬ ‫ָד ְׁריָ ֶוש ה שני שמלך אחר אחשורוש‪ ,‬ונקרא שלשה שמות דריוש כורש ארתחשסתא]‪ .‬אמר רבא‪ָ ,‬שנִ ים מקוטעות הוו [אותן‬ ‫שנים שמנינן למעלה‪ ,‬יש בהן שנבלעו משל אחרון בראשון‪ ,‬כגון לדריוש המדי וכורש שמנינן להן חמש שנים‪ ,‬לא תמצא אלא‬ ‫ארבע‪ ,‬דכתיב וכו'‪ ,‬ותניא בסדר עולם וכו' ‪ ,‬וגם דבשנות נבוכדנצר ואויל מרודך נבלעה שנה‪ ,‬וכנגדו נשתהה הבנין שתים שנים‬ ‫לדריוש]‪ .‬תניא נמי הכי [דבשנות נבוכדנצר ואויל מרודך נבלעה שנה] וכו'‪ ○ .‬מכל מקום קשו קראי אהדדי‪ ,‬כתיב ְׁל ִפי‬ ‫ְׁמלֹאת ְׁל ָב ֶבל‪ ,‬וכתיב ְׁל ָח ְׁרבוֹ ת יְׁ רו ָש ַליִ ם‪ ,‬אמר רבא לפקידה בעלמא [נאמר האי ְׁל ִפי ְׁמלֹאת ְׁל ָב ֶבל ִש ְׁב ִעים ָשנָ ה ' ֶא ְׁפקֹד'‬ ‫ֶא ְׁת ֶכם‪ ,‬וכך היתה‪ ,‬שנפקדו בשנה אחת לכורש מלך פרס‪ ,‬שהיא שנת ע"א לכיבוש יהויקים שפשטה בבל על ישראל]‪ .‬והיינו‬ ‫דכתיב (עזרא א‪ ,‬ב) כֹה ָא ַמר כ ֶֹרש ֶמ ֶל ְׁך ָפ ַרס כֹל ַמ ְׁמ ְׁלכוֹ ת ָה ָא ֶרץ נָ ַתן ִלי ה' ֱאלֹ ֵּקי ַה ָש ָמיִ ם ְׁוהוא ָפ ַקד ָע ַלי ִל ְׁבנוֹ ת לוֹ‬ ‫ַביִ ת ִבירו ָש ַליִ ם‪.‬‬ ‫כג בלשצר‪ ,‬ודריוש המדי‪ ,‬ואחשורוש‪.‬‬ ‫כד עיין בגמרא שם‪ ,‬וברש"י ומלבי"ם ריש ס' עזרא (ועי' באורך בהגהות אור ישועה‪ ,‬הנדפס בילקוט מפרשים על הגמרא שם)‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫יב‬ ‫כט‬ ‫התחלת ישוב קושיא ג (באופן שני)‬ ‫גאר ַא ִתירוץ‬ ‫דאס איז ָ‬ ‫נאך ַא בחינה [בביאור לשון 'יוֹ ֵּשב'‪ַ .‬אז] ָ‬ ‫גאר ָ‬ ‫ָאדער קען זיין ָ‬ ‫זאל עס קענען צונעמען‪.‬‬ ‫האט גערעכנט [ ַאז] ער ָ‬ ‫רוואס לוֹּ ט ָ‬ ‫פא ָ‬‫טאקע אויפן ֶח ְש ּבוֹּ ן‪ַ ,‬‬‫ַ‬ ‫(וכמו שיבואר להלן באות לח)‪.‬‬ ‫ל‬ ‫אברהם אבינו לא רצה ליטול חלק בארץ קודם שיגיע הזמן‬ ‫על פני נבואה‪ ,‬ואף לאחר שכבר הובטח על זה בעתיד‬ ‫וויבאלד]‬ ‫ַ‬ ‫[חשבון (דלהלן)‪ ,‬ווייל‬ ‫האט נישט געקוקט אויף דעם‬ ‫נאר] דער ַא ְׁב ָר ָהם ָא ִבינו ָ‬‫[ ָ‬ ‫לאזן‪[ .‬ולכן] איז געווען נתיישבה‬ ‫געוואלט ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער נישט‬ ‫נאך] נישט די צייט‪ָ ,‬‬ ‫ַאז ס'איז [ ָ‬ ‫מלכותו [של הכנעני]‪.‬‬ ‫האט געוואוסט [ ַאז] ווען ַה ֵּשם יִ ְׁת ָב ֵּר ְׁך [ירצה‪ ,‬יירשנה]‪ ,‬די ַה ְׁב ָט ָחה פון‬ ‫[ואברהם] ער ָ‬ ‫פאר די צייט‬ ‫ַה ָקדוֹ ש ָברו ְׁך הוא וועט מקויים ווערן ווען ס'וועט זיין די צייט‪ָ [ .‬אבער] ַ‬ ‫געוואלט נעמען‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫האט ער נישט‬ ‫ָ‬ ‫לא‬ ‫וזה היה הפלוגתא שבין לוט ואברם‪ ,‬כי לוט רצה למהר ליקח הארץ אף קודם הזמן‬ ‫האט‬‫דאס איז געווען די ְׁפלו ְׁג ָתא פון אברהם מיט לוֹּ ט'ן‪[ ,‬דאברהם] ער ָ‬ ‫[און] ָ‬ ‫דאך‬ ‫מ'האט ָ‬ ‫ָ‬ ‫מ'זאל 'שוין' נעמען‪[ ,‬שהרי]‬ ‫ָ‬ ‫געזאגט 'שוין'‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫געזאגט 'ניין'‪ ,‬און לוט ָ‬ ‫ָ‬ ‫פאר אידן‪ְׁ ,‬ל ַז ְׁר ֲע ָך ֶא ֵּתן ֶאת ָה ָא ֶרץ‪ ,‬מעג מען עס‬‫צוגעזאגט ַ‬ ‫ָ‬ ‫מ'האט‬ ‫ָ‬ ‫צוגעזאגט‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫עס‬ ‫ווארטן ביז ַה ֵּשם יִ ְׁת ָב ֵּר ְׁך [יתננה בפועל]‪ ,‬ביז מ'וועט זען‬‫מ'דארף נישט ַ‬ ‫ַ‬ ‫'שוין' נעמען‪,‬‬ ‫(ההמשך בישוב קושיא ג‪ ,‬באות לח)‬ ‫בו ָאה [שכבר הגיע הזמן]‪.‬‬ ‫ִּבנְ ּ‬ ‫לב‬ ‫ישוב קושיא א‪-‬ב (באופן שני)‬ ‫מבואר בפסוקי שמואל‪ ,‬דהנביא היה נקרא 'רואה'‪ .‬ולפי זה יש לומר בכוונת אומרו ֲא ֶשר ' ַא ְר ֶא ָך'‪ ,‬דהיינו שהיא ארץ‬ ‫כזו שאין ליטלה בזרוע‪ ,‬אלא רק בנבואה‪ .‬וכמו שהיה בימי יהושע‪ ,‬וכן בימי עזרא ובנין בית שני‪ ,‬וכן יהיה לעתיד‬ ‫לבוא‪ ,‬הכל בנבואה‬ ‫דאס קען זיין איז אויך טייטש ֲא ֶשר ַא ְר ֶא ָּך‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫[דהנה כתיב] ְל ָפנִ ים ַה ָ ּנ ִביא יִ ָ ּק ֵרא 'ר ֶֹּאה' (שמואל א' ט‪ ,‬ט)‪[ ,‬און] שמואל הנביא ָ‬ ‫האט‬ ‫האט מען ָאנגערופן‬ ‫געזאגט ָאנ ִֹּכי ָהר ֶֹּאה (שם‪ ,‬יט)‪ .‬שטייט ַאזוי אין פסוק‪ַ [ ,‬אז] ַא נָ ִביא ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט געזען‪.‬‬ ‫רוֹּ ֶאה‪[ ,‬ווייל] ער ָ‬ ‫זאלסט גיין אין דעם‬ ‫געזאגט‪ ,‬איך וועל דיך שיקן דו ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט דער בורא כל עולמים‬ ‫ָ‬ ‫בו ָאה'‪.‬‬ ‫נאר קומען ' ִּבנְ ּ‬ ‫ס'קאן ָ‬ ‫ָ‬ ‫לאנד ֲא ֶשר ' ַא ְר ֶא ָּך'‪ָ ,‬‬ ‫וואס‬ ‫ַ‬ ‫לג‬ ‫ַאזוי ווי ס'איז געווען ביים [בנין] ַ ּביִ ת ִראשוֹּ ן‪[ ,‬שהיה זה על ידי נבואת נתן הנביא (שמואל ב'‬ ‫פרק ז)‪ ,‬ועל ידי דוד ושלמה]‪.‬‬ ‫לד‬ ‫שנִ י שטייט אויך אין ָפסוק [שהיה זה על ידי נבואת ישעיה וירמי' מקודם‪,‬‬ ‫און ביים ַּביִ ת ֵ‬ ‫ועם כל זה גם בשעתו התנבאו חגי זכרי' ומלאכי שהגיע הזמן‪ .‬און] אפילו מ'איז נישט ָראוי‬ ‫געווען [לגאולה גמורה‪ ,‬רק] ס'איז געווען ִב ְׁרשות כוֹ ֶרש‪ ,‬ס'איז נישט געווען קיין‬ ‫יג‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫זאכןכו‪ָ ,‬אבער ָ‬ ‫דאס גיין [לארץ ישראל ולבנות‬ ‫שלימותכה‪[ ,‬און] זיי ָ‬ ‫האבן געפעלט די ַאלע ַ‬ ‫בו ָאה‪.‬‬‫את הבית] איז געווען ִּבנְ ּ‬ ‫האבן ִמ ְׁתנַ ֵּבא‬ ‫ס'שטייט אין ָפסוק עקסטער [על בשעתו‪ַ ,‬אז] חגי זכריה מלאכי ָ‬ ‫מ'האט שוין ַאלדינגס געוואוסט [פון פריער‪ ,‬שהזמן הוא לסוף שבעים‬ ‫ָ‬ ‫געווען‪[ ,‬אפילו] ווען‬ ‫מאל אין פסוק ַאז‬ ‫כא ָ‬ ‫נא ַ‬ ‫געהאט געשטעלט זיך צו גיין‪ ,‬שטייט ָ‬ ‫ַ‬ ‫מ'האט שוין‬‫ָ‬ ‫שנה‪ ,‬און]‬ ‫מ'זאל גיין‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫געזאגט‬‫ָ‬ ‫האט‬‫בו ָאה ָ‬ ‫די נְ ּ‬ ‫לה‬ ‫[נבואה‪ ,‬כדכתיב]‬ ‫[וגם ציווי ופקודת] כוֹ ֶרש [מלך פרס לבנות הבית] איז אויך געווען דורך‬ ‫כז‬ ‫דאך די גמרא‬ ‫ּכֹּה ָא ַמר ה' ִל ְמ ִשיחוֹּ ְלכוֹּ ֶרש (ישעי' מה‪ ,‬א)‪[ .‬אויף] ִל ְמ ִשיחוֹּ ְלכוֹּ ֶרש פרעגט ָ‬ ‫כח‬ ‫[וכי כורש משיח היה‪ ,‬ותירצו דהכוונה שדיבר להנביא 'על' כורש‪ ,‬ולא אליו‪ .‬ובנ"ך] ז ָאגט רש"י‬ ‫זאגט ער‬ ‫געזאגט‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האט אים ַה ֵּשם יִ ְׁת ָב ֵּר ְׁך‬ ‫כה ָא ַמר ה' ִל ְמ ִשיחוֹּ ‪ ,‬לכאורה ווען ָ‬ ‫[לפרש] ּ ֹּ‬ ‫בו ָאה‬ ‫געזאגט דורך ישעי' הנביא‪ .‬אין די נְ ּ‬ ‫ָ‬ ‫האט אים‬‫[ברש"י שאמר לו] על ידי נביא‪ ,‬ער ָ‬ ‫דאס געזען‪.‬‬ ‫האט ער [כורש] ָ‬‫פון ישעי' הנביא ָ‬ ‫בו ָאה‪.‬‬ ‫געגאנגען ִּבנְ ּ‬ ‫ַ‬ ‫דאס איז ַאלעס‬ ‫על כל פנים ָ‬ ‫לו‬ ‫בו ָאה‪ ,‬ס'וועט קומען אליהו‪,‬‬ ‫און ַאזוי וועט זיין ֶל ָע ִתיד‪ ,‬ס'וועט נִ ְׁת ַג ֶלה ווערן די נְ ּ‬ ‫דעמאלטס‪ ,‬און ווען]‬ ‫ָ‬ ‫מנַ ֵּבא זיין‪ ,‬אליהו און משיח‪ ,‬זיי וועלן זיין [‬ ‫[און] אליהו הנביא וועט ְׁ‬ ‫בו ָאה‪.‬‬ ‫דעמאלטס זיין ִה ְת ַחדְּ ש ּות ַה ְ ּנ ּ‬ ‫ָ‬ ‫זיי וועלן קומען וועט‬ ‫ַאזוי איז ְׁמבו ָאר אין רמב"ם אויכעטכט‪.‬‬ ‫כה כמבואר בגמרא ברכות (ד‪ :).‬כדתניא [שהחטא גורם שאין ההבטחה מתקיימת]‪ַ ,‬עד יַ ֲעבֹר ַע ְׁמ ָך ה' ַעד יַ ֲעבֹר ַעם זו‬ ‫ית זו ביאה שנייה‬ ‫ית (בשלח טו‪ ,‬טז)‪ַ ,‬עד יַ ֲעבֹר ַע ְׁמ ָך ה' זו ביאה ראשונה [שבאו בימי יהושע]‪ַ ,‬עד יַ ֲעבֹר ַעם זו ָקנִ ָ‬ ‫ָקנִ ָ‬ ‫[כשעלו מגלות בבל בימי עזרא]‪ ,‬מכאן אמרו חכמים ראויים היו ישראל ליעשות להם נס [לבוא ביד רמה] בימי עזרא‪,‬‬ ‫כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון‪ ,‬אלא שגרם החטא [ולא הלכו אלא ברשות כורש‪ ,‬וכל ימי מלכי פרס נשתעבדו‬ ‫להם לכורש ולאחשורוש ולדריוש האחרון]‪.‬‬ ‫כו כמבואר בגמרא יומא (כא‪ :):‬אמר רב שמואל בר איניא‪ ,‬מאי דכתיב (חגי א‪ ,‬ח) ְׁו ֶא ְׁר ֶצה בוֹ ' ְׁו ֶא ָכ ְׁב ָד'‪ ,‬וקרינן‬ ‫' ְׁו ֶא ָכ ְׁב ָדה' [פירש"י‪ :‬בנבואת חגי כתיבא‪ ,‬ובבית שני משתעי קרא]‪ ,‬מאי שנא דמחוסר ֵּה"א‪ ,‬אלו חמשה דברים שהיו בין‬ ‫מקדש ראשון למקדש שני‪ ,‬ואלו הן‪ ,‬ארון וכפורת וכרובים [כוליה חדא מילתא]‪ֵ ,‬אש‪ ,‬ושכינה [לא שרתה בו]‪ ,‬ורוח‬ ‫הקודש [לא היתה בנביאים‪ ,‬משנת שתים לדריוש ואילך]‪ ,‬ואורים ותומים‪.‬‬ ‫כז בגמרא מגילה (יב‪ :).‬דרש רב נחמן בר רב חסדא‪ ,‬מאי דכתיב (ישעי' מה‪ ,‬א) ּכֹּה ָא ַמר ה' ִל ְמ ִשיחוֹּ ְלכוֹּ ֶרש ֲא ֶשר‬ ‫ימינוֹּ ‪ ,‬וכי כורש משיח היה [פירש"י‪ :‬הוא כל נמשח בשמן המשחה]‪ ,‬אלא אמר לו הקב"ה למשיח‪ ,‬קובל‬ ‫ֶה ֱחזַ ְק ִּתי ִב ִ‬ ‫ימינוֹ וגו'‪ ,‬הוא יִ ְׁבנֶ ה ִע ִירי (ישעי' שם‪,‬‬ ‫אני לך על כורש [והכי קאמר‪ ,‬כֹה ָא ַמר ה' ִל ְׁמ ִשיחוֹ ‪ ,‬על כוֹ ֶרש אני קובל‪ֲ ,‬א ֶשר ֶה ֱח ַזק ִתי ִב ִ‬ ‫ְׁ‬ ‫יג)‪ ,‬תרי קראי כתיבי דסמיכי אהדדי‪ .‬וניקוד טעם מקרא זה מוכיח על דרש זה‪ ,‬שאין לך טעם זרקא במקרא שאין סגול בא‬ ‫אחריו‪ ,‬וכאן ננקד למשיחו בזרקא‪ ,‬ולכורש ננקד במאריך‪ ,‬להפרישו ולנתקו מעם למשיחו]‪ ,‬אני אמרתי הוא יבנה ביתי‬ ‫ויקבץ גליותי‪ ,‬והוא אמר (עזרא א‪ ,‬ג‪ .‬ודברי הימים ב' לו‪ ,‬כג) ִמי ָב ֶכם ִמ ָכל ַעמוֹ ַו ָי ַעל [והוא עצמו לא נשתדל בדבר]‪.‬‬ ‫כח ברש"י עזרא (א‪ ,‬ב)‪ּ :‬כֹּה ָא ַמר ּכ ֶֹּרש ֶמ ֶל ְך ּ ָפ ַרס וגו' [כֹל ַמ ְׁמ ְׁלכוֹ ת ָה ָא ֶרץ] נָ ַתן ִלי [ה' ֱאלֹ ֵּקי ַה ָש ָמיִ ם]‪ .‬שאני מלך ושליט‬ ‫הוא ָפ ַקד ָע ַלי [ ִל ְׁבנוֹ ת לוֹ ַביִ ת ִבירו ָש ַליִ ם]‪ .‬צוה עלי על ידי ישעיה הנביא‪ ,‬לבנות לו בית המקדש‬ ‫על כל הממלכות‪ְ :‬ו ּ‬ ‫יכל‬ ‫בירושלים‪ ,‬כמו שנאמר בספר ישעי' (מד‪ ,‬כח) ָהא ֵֹּמר ְׁלכוֹ ֶרש ר ִֹעי ְׁו ָכל ֶח ְׁפ ִצי יַ ְׁש ִלם ְׁו ֵּלאמֹר ִלירו ָש ַליִ ם ִת ָבנֶ ה ְׁו ֵּה ָ‬ ‫ימינוֹ וגו' (שם מה‪ ,‬א)‪ ,‬וכבר נאמרה [לו] נבואה זו על ידי‬ ‫ִת ָו ֵּסד‪ּ ,‬כֹּה ָא ַמר ה' ִל ְמ ִשיחוֹּ ְלכוֹּ ֶרש ֲא ֶשר ֶה ֱחזַ ְׁק ִתי ִב ִ‬ ‫ישעיה‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫וברש"י דברי הימים (ב' לו‪ ,‬כג)‪ּ :‬כֹּה ָא ַמר ּכ ֶֹּרש ֶמ ֶלך ּ ָפ ַרס ָּכל ַמ ְמ ְלכוֹּ ת ָה ָא ֶרץ [נָ ַתן ִלי ה']‪ .‬שאני מושל מלך על‬ ‫הוא ָפ ַקד ָע ַלי‪ .‬והוא צוה עלי על ידי ישעיה לבנות לו בית בירושלים‪ ,‬שנאמר (ישעיה מ"ד) ָהא ֵֹּמר‬ ‫כל ממלכות‪ְ :‬ו ּ‬ ‫ְׁלכוֹ ֶרש ר ִֹעי וגו'‪ ,‬כֹה ָא ַמר ה' ִל ְמ ִשיחוֹּ ְלכוֹּ ֶרש‪ ,‬וכבר נאמרה לו נבואה זו של ישעיהו‪.‬‬ ‫כט באגרת תימן‪ :‬שבנבואת בלעם ָר ַמז שתחזור הנבואה לישראל אחר שתפסוק מהם וכו'‪ ,‬ועל הענין הזה קבלנו‬ ‫שזה שאמר בלעם (בלק כג‪ ,‬כג) ָכ ֵּעת יֵּ ָא ֵּמר ְׁליַ ֲעקֹב ו ְׁליִ שְׁׂ ָר ֵּאל ַמה ָפ ַעל ֵּקל וכו'‪ .‬ואין ספק שחזרת הנבואה היא‬ ‫יכם וגו' וכו'‪ .‬אבל אני תמה ממך שאתה מבני תורה ועמדת‬ ‫יכם ּו ְבנוֹּ ֵת ֶ‬ ‫או ְּבנֵ ֶ‬ ‫הקדמת המשיח‪ ,‬שנאמר (יואל ג‪ ,‬א) ְונִ ְּב ּ‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫יד‬ ‫לז‬ ‫געזאגט [מתחילה]‪ֶ ,‬ל ְׁך ְׁל ָך ֵּמ ַא ְׁר ְׁצ ָך‪ֶ ,‬אל‬ ‫ָ‬ ‫האט דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים שוין‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫וואס ס'קומט‬ ‫נאר ֲא ֶשר ' ַא ְר ֶא ָּך'‪ָ ,‬‬ ‫וואס איז ָ‬ ‫לאנד ַאריין ָ‬ ‫זא ַ‬ ‫ָה ָא ֶרץ דו וועסט קומען אין ַא ַ‬ ‫על ידי ' ְׁר ִאיָ ה' [דהיינו 'נבואה'‪ ,‬וכדכתיב] ְׁל ָפנִ ים ַה ָנ ִביא יִ ָק ֵּרא 'ר ֶֹאה'‪.‬‬ ‫בו ָאה'‪ ,‬נישט מיט קיין‬ ‫נאר צוקומען דערצו ' ִּבנְ ּ‬ ‫מ'קאן ָ‬ ‫ָ‬ ‫וואס‬ ‫לאנד ָ‬ ‫דאס איז ַא ַ‬ ‫ָ‬ ‫יות‪.‬‬ ‫ִט ְב ִע ּ‬ ‫לח‬ ‫דאס געווען די ְׁפלו ְׁג ָתא [של רועי אברם] מיט די רוֹ ֵּעי לוֹ ט‪[ ,‬דרועי‬ ‫על כל פנים איז ָ‬ ‫געזאגט ניין‪ ,‬ער‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫אברם לא רצו להחזיק בארץ טרם הגדת הנבואה שכבר הגיע הזמן]‪ .‬און לוֹ ט ָ‬ ‫געוואלט נעמען‪[ ,‬און] ַמ ֲח ִזיק זיין [אין] ְׁקדו ַשת ָה ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫האט 'שוין' עס‬ ‫ָ‬ ‫לט‬ ‫ישוב קושיא ג (באופן שני)‬ ‫ואפשר לומר עוד בכוונת הפסוק וְ ַה ְכנַ ֲענִ י וְ ַה ְפ ִר ִזי ָאז 'י ֵֹׁשב' ָב ָא ֶרץ‪ ,‬דהכוונה לתת‬ ‫'סיבה' וביאור להחשבון של לוט‪ ,‬שעבור זה חשב שכבר מותר לו ליטול הארץ‬ ‫נאר] קען זיין [עוד בפסוק] ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ‪ַ [ ,‬אז] ָ‬ ‫דאס איז געווען די‬ ‫[ ָ‬ ‫האט גערעכנט ַאז ס'איז‬ ‫וואס לוט ָ‬ ‫יבה [וחשבון] ָ‬ ‫טאקע די ִס ָ‬ ‫דאס איז געווען ַ‬ ‫יבה‪ָ ,‬‬ ‫ִס ָּ‬ ‫יע ַמ ּ ָפ ָל ָתם פון ַה ְׁכנַ ֲענִ י ְׁו ַה ְׁפ ִר ִזי‪[ ,‬און] ער וויל עס שוין נעמען‪.‬‬ ‫שוין ִה ִ ּג ַ‬ ‫מ‬ ‫יה' ִהיא‪ ,‬כי בארץ ישראל צריכין לדור‬ ‫והוא על פי דברי השל"ה הק' בביאור הפסוק ֶא ֶרץ א ֶֹכלֶ ת 'יוֹ ְש ֶב ָ‬ ‫בהכנעה כגר‪ ,‬ולא 'כתושב'‪ ,‬כי הארץ מכלה את מי שנתיישב בה בחוזק ובשלוה 'כתושב'‪ ,‬ומבלי הכנעה‬ ‫וואכעדיגע סדרה‪ ,‬אין פרשת לך‪,‬‬ ‫טאקע די ָ‬ ‫[דהנה] ס'שטייט אין של"ה הקדושל‪ַ ,‬‬ ‫רות‪ָ [ .‬אבער]‬ ‫דארף זיין מיט ַה ְכנָ ָעה‪ ,‬מוז זיין ְּב ִחינַ ת ֵ ּג ּ‬ ‫זאגט ער ‪ַ -‬‬ ‫[ ַאז] ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל ‪ָ -‬‬ ‫על ספרי החכמים‪ ,‬האינך יודע אחי שהמשיח נביא גדול מאוד וגדול מכל הנביאים‪ ,‬מלבד משה רבינו ע"ה וכו'‪.‬‬ ‫אבל מעלתו תהיה יותר מעולה ממעלת הנביאים‪ ,‬ויותר נכבדת‪ ,‬זולת משה רבינו ע"ה‪[ .‬ועיין גם ברמב"ם הל'‬ ‫תשובה (ט‪ ,‬ב)]‪.‬‬ ‫ובספר המצות להרמב"ם (סוף שורש יד)‪ :‬וידוע גם כן שהנבואה והמלוכה כבר נסתלקו ממנו עד שנסור מן‬ ‫העונות שאנחנו מחזיקים בהם‪ ,‬ויכפר לנו וירחמנו כמו שיעדנו‪ ,‬ויחזירם לנו‪ ,‬כמו שאמר בחזרת הנבואה (יואל‬ ‫יכם‪ ,‬ואמר בחזרת המלך והממשלה (עמוס ט‪,‬‬ ‫יכם ּו ְבנוֹּ ֵת ֶ‬ ‫או ְּבנֵ ֶ‬ ‫רו ִחי ַעל ָּכל ָּב ָשר ְונִ ְּב ּ‬ ‫שם) ְׁו ָהיָ ה ַא ֲח ֵּרי ֵּכן ֶא ְש ּפוֹּ ְך ֶאת ּ‬ ‫ימי עוֹ ָלם וכו'‪.‬‬ ‫יה ִכ ֵּ‬ ‫ית ָ‬‫יהן ַו ֲה ִרס ָֹתיו ָא ִקים ו ְׁבנִ ִ‬ ‫יא) ַביוֹ ם ַההוא ָא ִקים ֶאת ֻׁס ַכת ָד ִויד ַהנ ֶֹפ ֶלת ְׁו ָג ַד ְׁר ִתי ֶאת ִפ ְׁר ֵּצ ֶ‬ ‫ל בשל"ה הקדוש (תורה שבכתב בפרשתן‪ ,‬תורה אור אות ב)‪ :‬וצריך האדם הדר בארץ ישראל תמיד לזכור בשם ' ְּכנַ ַען'‬ ‫דות ְו ַה ַה ְכנָ ָעה וכו'‪ .‬כלל העולה‪ ,‬אדרבא ואדרבא‪ ,‬בהארץ אשר ה' אלקיך דורש צריך להיות ביותר‬ ‫המורה על ַע ְב ּ‬ ‫עבד ונכנע‪ ,‬וכמו שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים קיט‪ ,‬יט) ֵ ּגר ָאנ ִֹּכי ָב ָא ֶרץ‪ ,‬כלומר ביותר אני משים עצמי לגר בארץ‬ ‫הקדושה‪ ○ .‬וזהו ענין כשאמר הקב"ה לאברהם אבינו על עבדות מצרים (בפרשתן טו‪ ,‬יג) ִּכי ֵגר יִ ְהיֶ ה זַ ְר ֲע ָך ְּב ֶא ֶרץ‬ ‫לֹּא ָל ֶהם‪ ,‬קשה לימא 'בארץ'‪ ,‬מה זה 'לא להם' וכו' ‪ .‬אבל לענינינו מתורץ‪ ,‬שאמר בארץ מצרים תהיו גרים‪ ,‬וזהו‬ ‫הגרות כפשוטו‪ ,‬כי יהיו ְּב ֶא ֶרץ לֹּא ָל ֶהם עבדים לפרעה‪ ,‬אבל אחר כך תזכו להיות גרים בארצכם‪ ,‬כמו שאמר דוד‬ ‫ֵ ּגר ָאנ ִֹּכי ָב ָא ֶרץ‪ ,‬ואז ַה ְׁללו ַע ְׁב ֵּדי ה'‪ ○ .‬הכלל העולה‪ ,‬יושבי הארץ צריכין להיותן בהכנעה‪ ,‬וכמו ֵג ִרים‪ ,‬לא יעשו‬ ‫העיקר להתיישב באיתן מושבו‪ .‬וזה שאמרו רבותינו ז"ל (בראשית רבה פד‪ ,‬ג) ַו ֵ ּי ֶשב יַ ֲעקֹּב [ ְׁב ֶא ֶרץ ְׁמגו ֵּרי ָא ִביו] ְ ּב ֶא ֶרץ‬ ‫'כנָ ַען'‬ ‫גו ֵרי‪ֵּ ,‬גר ָאנ ִֹכי‪ ,‬ויהיה ֶא ֶרץ ְּ‬ ‫ּכְְׁנָ ַען‪ ,‬בקש לישב בשלוה‪ ,‬אמר הקב"ה לא דיין לצדיקים כו'‪ .‬רק יהיה ְּב ֶא ֶרץ ְמ ּ‬ ‫וכו'‪ .‬וזהו ִכי ' ֵּג ִרים ְׁותוֹ ָש ִבים' ַא ֶתם ִע ָמ ִדי (בהר כה‪ ,‬כג)‪ ,‬בשעה שאתם רוצים 'לישב' בשלוה‪ ,‬תהיו 'גרים'‪○ .‬‬ ‫יה'‪ ,‬היא ְמ ַכ ֶּלה הרוצים 'לישב' בה בשלוה ובתוקף‪ ,‬לאכול פירותיה ולהנות בה לבד‪.‬‬ ‫וסימנך ֶא ֶרץ א ֶֹּכ ֶלת 'יוֹּ ְש ֶב ָ‬ ‫דו ָשה לחולין‪ ,‬חולין הוא להם‪ ○ .‬ומי שדר‬ ‫ּ‬ ‫ק‬‫ְ‬ ‫דברי‬ ‫והוציאו‬ ‫לרעה‪,‬‬ ‫דיברו‬ ‫הם‬ ‫‪,‬‬ ‫הפסוק‬ ‫ואף שהמרגלים דיברו זה‬ ‫בארץ ישראל בענין הזה‪ ,‬מובטח לו שהוא בן עולם הבא‪ .‬וזה שאמרו במסכת כתובות (קיא‪ ).‬כל המהלך ד' אמות‬ ‫בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא‪ ,‬רצה לומר המהלך מהלך השלימות ממעלה למעלה‪ ,‬מכח ד'‬ ‫אמות של הלכה שקובע לעצמו‪ ,‬כמו שאמרו רז"ל (ברכות ח‪ , ).‬אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה‪ .‬ואז זוכה‬ ‫יקים ְׁלעוֹ ָלם יִ ְׁירשו ָא ֶרץ‪ ,‬שהוא עולם הבא‪ ,‬כי‬ ‫לארץ ישראל העליונה‪ ,‬שעליה נאמר (ישעי' ס‪ ,‬כא) ְׁו ַע ֵּמ ְׁך ֻׁכ ָלם ַצ ִד ִ‬ ‫ארץ ישראל תחתונה מכוון נגדה‪.‬‬ ‫טו‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫פאר ַא ּתוֹּ ָשב‪ ,‬און מ'איז ַא 'יוֹּ ֵשב' אין ֶא ֶרץ יִ שְׁׂ ָר ֵּאל‪ ,‬איז נישט‬ ‫האלט מען זיך ַ‬ ‫טאמער ַ‬ ‫ָ‬ ‫פאר ַא ֵגר‪.‬‬ ‫האלטן ַ‬ ‫רות‪ ,‬זיך ַ‬ ‫דארט מוז מען זיצן ִב ְׁב ִחינַ ת ֵ ּג ּ‬ ‫גוט‪ָ .‬‬ ‫טאמער‬ ‫יה' ִהיא (שלח יג‪ ,‬לב)‪ַ [ ,‬אז] ָ‬ ‫מיט דעם טייטשט ער [דעם פסוק] ֶא ֶרץ א ֶֹּכ ֶלת 'יוֹּ ְש ֶב ָ‬ ‫דארט‬‫האבן קיין ִקיום‪ָ .‬‬ ‫דארט ַא 'יוֹּ ֵשב'‪ ,‬איז עס א ֶֹּכ ֶלת‪ ,‬חלילה קען מען נישט ָ‬ ‫איז מען ָ‬ ‫האבן ַא ִקיום ַאז מ'איז ִּב ְב ִחינַ ת ֵ ּג ּ‬ ‫רות‪.‬‬ ‫נאר ָ‬‫קען מען ָ‬ ‫האבן‬ ‫דאס ָ‬ ‫זאגט ער ‪ -‬די מימרא‪ָ ,‬‬ ‫דארטן דער של"ה הק'‪ ,‬הגם ‪ָ -‬‬ ‫פירט ער אויס ָ‬ ‫נאר דער פעלער איז געווען [ביי] די‬ ‫זאגט ער [אבל אמת היא]‪ָ ,‬‬ ‫געזאגט‪ָ .‬‬ ‫ָ‬ ‫די ' ְמ ַר ְ ּג ִלים'‬ ‫געזאגט מיט ַא שלעכטע ַּכ ָ ּונָ ה‪[ ,‬שהחליפו דברי] ְׁקדו ָשה אויף‬ ‫ָ‬ ‫האבן עס‬‫ְׁמ ַר ְׁג ִלים ווען זיי ָ‬ ‫יה'‪.‬‬ ‫חוֹ ל‪ָ ,‬אבער די דִּ ּב ּו ִרים זענען ֱא ֶמת‪ַ ,‬אז ס'איז א ֶֹּכ ֶלת 'יוֹּ ְש ֶב ָ‬ ‫מא‬ ‫ובזה ביאר גם לשון הפסוק בפרשתן ִכי גֵׁ ר יִ ְהיֶ ה זַ ְר ֲע ָך ' ְב ֶא ֶרץ לֹא לָ ֶהם'‪ ,‬דלעולם בארץ‬ ‫שהיא להם צריכין להיות שם בבחינת 'גר'‪ ,‬אלא שאז יהיה הגירות 'בארץ לא להם'‬ ‫דא ָאט [בפסוקי פרשתן] דער של"ה הקדושלא‪ִּ ,‬כי ֵגר‬ ‫[און] מיט דעם טייטשט ער ָ‬ ‫וואס‬ ‫זאגט ער עפעס ְּב ֶא ֶרץ לֹּא ָל ֶהם‪ָ ,‬‬ ‫יִ ְהיֶ ה זַ ְר ֲע ָך ְּב ֶא ֶרץ לֹּא ָל ֶהם (טו‪ ,‬יג)‪[ ,‬דלכאורה] ָ‬ ‫וואס ָ‬ ‫זאגט ער נישט וואו‪ ,‬אין ִמ ְׁצ ַריִ ם‪ָ ,‬אדער כדומה‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫דאך שוין ְּב ֶא ֶרץ לֹּא ָל ֶהם‪[ ,‬ואם‬ ‫וואס הייסט‪ַ ,‬אז מ'איז ַא ֵגר איז מען ָ‬ ‫דערנאך [קשה] ָ‬ ‫ָ‬ ‫כן כיון שכבר אמר ִכי ' ֵּגר' יִ ְׁהיֶ ה זַ ְׁר ֲע ָך‪ ,‬אם כן אומרו ְׁב ֶא ֶרץ לֹא ָל ֶהם הוא מיותר]‪.‬‬ ‫מב‬ ‫זאגט ער [בשל"ה] ניין‪[ ,‬ווייל] אין ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל ברויך מען הערשט זיין ַא ֵגר‪ ,‬אין‬ ‫ָ‬ ‫טאמער איז מען ַא יוֹּ ֵשב איז‬ ‫רות‪[ ,‬און] ָ‬ ‫ֶא ֶרץ יִ שְׁׂ ָר ֵּאל ברויך מען אויך זיין ִּב ְב ִחינַ ת ֵ ּג ּ‬ ‫נאר‪ ,‬אין ִמ ְׁצ ַריִ ם זענען זיי געווען ַא ֵגר‬ ‫וואס דען‪ ,‬דער חילוק איז ָ‬ ‫נאר ָ‬‫נישט גוט‪ָ .‬‬ ‫דארט‬‫דארט איז מען ַא ֵּגר ְּב ֶא ֶרץ ' ָל ֶהם'‪ָ ,‬אבער ַא ֵגר מוז מען זיין ָ‬ ‫ְּב ֶא ֶרץ 'לֹּא ָל ֶהם' און ָ‬ ‫אויך‪ ,‬ס'איז נישט קיין נַ ְׁפ ָקא ִמינָ ה‪[ .‬ווייל] ס'איז ֶא ֶרץ א ֶֹּכ ֶלת 'יוֹּ ְש ֶב ָ‬ ‫יה'לב‪.‬‬ ‫מג‬ ‫ולזה בפעם הראשון כתיב רק וְ ַה ְכנַ ֲענִ י ָאז ָב ָא ֶרץ‪ ,‬ולא כתיב 'יוֹ ֵׁשב'‪ ,‬כי עדיין היו הולכים וכובשים הארץ מזרעו של‬ ‫שם‪ ,‬וכפירש"י שם‪ .‬אבל בפעם השני כתיב 'יוֹ ֵׁשב'‪ ,‬שנתחזקו בה כתושב‪ .‬ויען שהיא ֶּא ֶּרץ אֹכֶּ לֶּ ת 'י ְֹש ֶּביה'‪ ,‬על כן‬ ‫חשב לוט שעבור זה כבר הגיע קצם ועת מפלתם‬ ‫דאס קען זיין‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫נאר ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ָאז ָּב ָא ֶרץ‪[ ,‬ולא כתיב 'יושב'‪.‬‬‫מאל שטייט ָ‬ ‫איבערדעם ביי די 'ערשטע' ָ‬ ‫דאך‬‫רשטאנען‪ ,‬זיי זענען געווען ֲח ָכ ִמים ְׁגדוֹ ִלים זענען זיי ָ‬ ‫ַ‬ ‫פא‬ ‫האבן אויך ַ‬ ‫ווייל] זיי ָ‬ ‫דאס איז‬ ‫רשטאנען ַאז ָ‬‫ַ‬ ‫פא‬ ‫דאס ַ‬ ‫האבן זיי ָ‬ ‫נאר] זיי זענען געווען ֲח ָכ ִמים ְׁל ָה ַרע‪ָ ,‬‬ ‫געוועזן‪ָ [ ,‬‬ ‫נאך געהיטן פון‬ ‫האבן זיי זיך ָ‬ ‫נאכנישט ַאזוי ְׁמקו ְׁל ָקל געווען‪ָ ,‬‬ ‫נישט גוט‪[ ,‬און] זיי זענען ָ‬ ‫מ'זאל נישט זיין ְּב ִחינַ ת 'יוֹּ ֵשב'‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫דעם‪ַ [ ,‬אז]‬ ‫געווארן [ ַאלץ מער‪ ,‬שהרי]‬ ‫ָ‬ ‫דאך ְׁמקו ְׁל ָקל‬ ‫דעמאלטס [שפעטער] שוין‪ ,‬זענען זיי ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָאבער‬ ‫דאך געווען ְׁמקו ְׁל ָק ִלים ִמ ָכל ָהאומוֹ ת (וכדלעיל באות ד)‪[ .‬און] ַאז זיי‬ ‫דער סוֹ ף איז זיי זענען ָ‬ ‫לא בשל"ה הקדוש (שם)‪ :‬וזהו ענין כשאמר הקב"ה לאברהם אבינו על עבדות מצרים ִכי ֵּגר יִ ְׁהיֶ ה זַ ְׁר ֲע ָך ְׁב ֶא ֶרץ לֹא‬ ‫ָל ֶהם‪ ,‬קשה לימא ְׁב ֶא ֶרץ‪ ,‬מה זה לֹא ָל ֶהם וכו'‪ .‬אבל לענינינו מתורץ‪ ,‬שאמר בארץ מצרים תהיו גרים‪ ,‬וזהו הגרות‬ ‫כפשוטו‪ ,‬כי יהיו בארץ לא להם עבדים לפרעה‪ ,‬אבל אחר כך תזכו להיות גרים בארצכם‪ ,‬כמו שאמר דוד ֵּגר‬ ‫ָאנ ִֹכי ָב ָא ֶרץ (תהלים קיט‪ ,‬יט)‪ ,‬ואז ַה ְׁללו ַע ְׁב ֵּדי ה'‪.‬‬ ‫לב ועיין עוד בזה בויואל משה (ב‪ ,‬קלב)‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫טז‬ ‫דאס‬ ‫האבן זיי זיך שוין געפינען ִּב ְב ִחינַ ת יוֹּ ֵשב‪ ,‬איבערדעם ָ‬ ‫געווארן‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫זענען נִ ְׁת ַק ְׁל ֵּקל‬ ‫מאל שטייט שוין ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫'צווייטע' ָ‬ ‫מד‬ ‫האבן‬ ‫יה'‪[ .‬איבערדעם] ָ‬ ‫דאך ַא ְׁכ ַלל [שהיא ֶא ֶרץ] א ֶֹּכ ֶלת 'יוֹּ ְש ֶב ָ‬ ‫און ַאז ס'איז 'יוֹּ ֵשב'‪ ,‬איז ָ‬ ‫האט לוט גערעכנט [דמכיון] ַאז ער [ ַה ְׁכנַ ֲענִ י] איז שוין בבחינת 'יוֹּ ֵשב'‪ ,‬איז‬ ‫זיי [לוט ורועיו]‪ָ ,‬‬ ‫ַאן עק מיט אים‪[ ,‬ואבדה לו זכות הארץ]‪.‬‬ ‫מה‬ ‫אבל באמת לא צדקו דברי לוט‪ ,‬כי עדיין לא התמלא סאתם באותה שעה‪ ,‬וכדכתיב להלן ִכי ל ֹא שלם ֲעוֹן ה ֱאמ ִֹרי‬ ‫ַּעד הנה‪ .‬וגם בני ישראל הוצרכו עוד לעבור כמה תיקונים‪ .‬ולכן עדיין היה אסור לנו ליטול את הארץ‪ ,‬כל זמן שלא‬ ‫אמרה הנבואה שכבר הגיע הזמן‪ ,‬וכטענת רועי אברם‬ ‫יה'‪ָ ,‬אבער] פונדעסטוועגן ַה ָקדוֹ ש ָברו ְׁך‬ ‫טאקע ֱא ֶמת [שהיא ֶא ֶרץ א ֶֹכ ֶלת 'יוֹ ְׁש ֶב ָ‬ ‫נאר] ס'איז ַ‬ ‫[ ָ‬ ‫לג‬ ‫ש ֵלם ֲעוֹּן ָה ֱאמ ִֹּרי (בפרשתן טו‪,‬‬ ‫געווארט [עד שתתמלא סאתם‪ ,‬וכדכתיב] ִּכי לֹּא ָ‬ ‫ַ‬ ‫נאך‬‫האט ָ‬ ‫הוא ָ‬ ‫טז)‪[ .‬והנביא אומר] ַה ּ ַמ ֲא ִמין לֹּא יָ ִחיש (ישעי' כח‪ ,‬טז)‪.‬‬ ‫דאס‬ ‫לות ִמ ְצ ַריִ ם‪ ,‬און ָ‬ ‫מ'זאל גיין אין ָ ּג ּ‬‫ָ‬ ‫נאך געברויכט דורכצוגיין [ ַאז]‬ ‫ס'האט ָ‬ ‫ָ‬ ‫[און]‬ ‫יקון [של בני ישראל]‪.‬‬ ‫נאך געפעלט צום ִּת ּ‬ ‫ס'האט ָ‬‫ָ‬ ‫דּ וֹּ ר ַה ּ ִמ ְד ָּבר‪ָ [ ,‬‬ ‫וואס]‬ ‫געקאנט קומען דערצו [שבני אברהם יחרשו את הארץ]‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫נאכנישט‬ ‫האט ָ‬ ‫[ולכן] ָ‬ ‫מו‬ ‫האט‬ ‫ווילאנג ס'איז נישט ִמן ַה ּ ָש ַמיִ ם‪ָ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫איבערדעם [לא רצה אברהם להחזיק בארץ‪ ,‬ווייל]‬ ‫האט נישט‬ ‫בו ָאה ָ‬ ‫מען געמעגט זען ַאלעס [מה שהכנעני הוא 'יושב' בארץ‪ָ ,‬אבער] ַאז די נְ ּ‬ ‫געטארט נעמען‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫האט מען נישט‬ ‫געזאגט‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האבן [זיך] געשטעלט אויף דעם‪ ,‬ווייל ס'איז ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי‬ ‫ָאבער זיי [לוט ורועיו] ָ‬ ‫ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫דאס איז געווען די בחינה [של הריב שביניהם]‪.‬‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫מז‬ ‫הקדמה לישוב קושיא ג (באופן שלישי)‬ ‫[ולישוב קושיא ז באופן ראשון] ‪( -‬עד אחר אות פה)‬ ‫ועוד יש לומר בכוונת הפסוק וְ ַה ְכנַ ֲענִ י וְ ַה ְפ ִר ִזי ָאז 'י ֵֹׁשב' ָב ָא ֶרץ‪ ,‬דהכוונה לתת 'טעם'‬ ‫על עצם המריבה שביניהם‪ ,‬ולהבין האיך נתקלקל לוט כל כך [וכדיבואר להלן בסוף הענין]‬ ‫ירוץ [על התמיהה האיך נתקלקל לוט (קושיא ז)‪ ,‬ועל‬ ‫טאקע ַא ִּת ּ‬ ‫דאס ַ‬ ‫נאר ָאבער אפשר איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫[ולתרץ זה אמר הכתוב]‬ ‫מה דכתיב כאן] ַויְ ִהי ִריב ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָרם ּו ֵבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה לוֹּ ט‪,‬‬ ‫ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ (וכדלהלן באות פח‪-‬פט)‪.‬‬ ‫מח‬ ‫וואס‬ ‫כגעזאגט (באות כא) – [די ַק ְׁשיָ א] ָ‬ ‫ָ‬ ‫נא‬ ‫האב פריער ָ‬ ‫דאך‪ ,‬ווי איך ָ‬ ‫וואס] די ַק ְשיָ א איז ָ‬ ‫[ ָ‬ ‫דאס עפעס [ללוט שנתקלקל‪ ,‬והלא]‬ ‫לאצקער'ס וועגן‪ ,‬וואו קומט ָ‬ ‫לאגט זיך ‪ -‬פון ּפ ָ‬ ‫מ'פ ָ‬ ‫געווארן‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫רדארבן‬ ‫פא ָ‬ ‫דא ַאזוי ַ‬ ‫וואס איז ער עפעס ָ‬ ‫דאך געווען קודם ָּכ ֵשר‪ָ ,‬‬ ‫לוֹּ ט איז ָ‬ ‫[וכדברי רש"י בפסוק] ַא ֲח ֵרי ִה ּ ָפ ֶרד לוֹּ ט ֵמ ִע ּמוֹּ ‪ַ ,‬אז ס'איז ָפ ַרש ַה ִדיבור [מאברם‪ ,‬כל זמן שהיה‬ ‫(המשך הקדמה לישוב קושיא ג וקושיא ז‪ ,‬להלן באות פו)‬ ‫לוט עמו]‪.‬‬ ‫לג‬ ‫יעי יָ שובו ֵּה ָנה]‪.‬‬ ‫ופירש רש"י שם‪ִּ :‬כי לֹּא ָש ֵלם ֲעוֹּן ָה ֱאמ ִֹּרי‪ .‬להיות משתלח מארצו‪ ,‬עד אותו זמן [אשר דוֹ ר ְׁר ִב ִ‬ ‫יב ָנה‪.‬‬ ‫אס ָאה ְׁב ַש ְׁל ָחה ְׁת ִר ֶ‬ ‫שאין הקב"ה נפרע מאומה עד שתתמלא סאתה‪ ,‬שנאמר (ישעיה כז‪ ,‬ח) ְׁב ַס ְׁ‬ ‫יז‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫מט‬ ‫[קושיא ה]‬ ‫דהנה גם בעצם המריבה צריכין עוד ביאור‪ ,‬דהלא באמת לוט היה עושר‪ ,‬ולמה לא צוה לרועיו שלא ירעו עוד‬ ‫בשדות אחרים‪ ,‬כדי לעשות שלום בינו ובין אברהם‪ .‬וכי עבור ממון בלבד היה לו תועלת להתפרד מעל אברהם‬ ‫זאך [פון] ַויְ ִהי ִריב ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה‬ ‫גאנצע ַ‬ ‫[ובאמת יש להבין עוד עצם המריבה‪ ,‬שהרי] די ַ‬ ‫געשטאמט פון 'אים' [מלוט עצמו]‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫דאך‬ ‫האט ָ‬ ‫ַא ְב ָרם ּו ֵבין 'ר ֵֹּעי' ִמ ְקנֵ ה לוֹּ ט‪ ,‬דעס ָ‬ ‫ווייל ְׁו ָה ַר ֲאיָ ה די ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ' ַא ְב ָרם' – מ ֵֹּשל ַמ ְׁק ִשיב ַעל ְׁד ַבר ֱא ֶמת ָכל ְׁמ ָש ְׁר ָתיו‬ ‫מ'טאר נישט [נעמען‬ ‫ָ‬ ‫געזאגט [כדברי 'אברם'‪ַ ,‬אז]‬ ‫ָ‬ ‫האבן‬ ‫יקיםלד ‪ -‬די ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ' ַא ְב ָרם' ָ‬ ‫ַצדִּ ִ‬ ‫פאר די צייט]‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫נ‬ ‫רוואס לוֹּ ט‬ ‫פא ָ‬ ‫געדארפט צו 'קריגן'‪ַ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫האט ער זיך‬ ‫וואס ָ‬ ‫[ולפי זה יש להבין עוד] נו ָ‬ ‫ס'האט אים [דען] אויסגעפעלט‪ְׁ ,‬ולֹא נָ שָׂ א א ָֹתם‬ ‫ָ‬ ‫נאכגעבן'‪,‬‬ ‫געקאנט ' ָ‬‫ָ‬ ‫דאס נישט‬ ‫האט ָ‬ ‫ָ‬ ‫געהאט‬ ‫ַ‬ ‫האט‬‫כו ָשם ָרב‪ ,‬ער איז געווען גענוג ַא עוֹ ֶשר‪ ,‬ער ָ‬ ‫ָה ָא ֶרץ ָל ֶש ֶבת יַ ְׁח ָדו ִּכי ָהיָ ה ְר ּ‬ ‫לאץ נישט [להיותם]‬ ‫געהאט קיין פ ַ‬ ‫ַ‬ ‫גארנישט‬ ‫דאך ָ‬‫ס'האט ָ‬‫ָ‬ ‫שירות‪[ ,‬עד כדי כך ַאז]‬ ‫ֲע ִ‬ ‫אינאיינעם‪ְ ,‬ולֹּא נָ ָשא א ָֹּתם ָה ָא ֶרץ‪[ ,‬לפי שהיה עושר גדול‪ ,‬וכדכתיב לעיל מיניה] ְו ַגם ְללוֹּ ט‬ ‫זא ֲע ִשירות‪,‬‬ ‫האט אים גוֹ ֵּרם געווען ַא ַ‬ ‫' ַהה ֵֹּל ְך ֶאת ַא ְב ָרם'‪[ ,‬ופירש רש"י] ִדבוקוֹ ַעם ַא ְׁב ָרם ָ‬ ‫האט‬ ‫וואס ָ‬ ‫ירות‪[ ,‬ואם כן] ָ‬ ‫זא ֲע ִש ּ‬ ‫געהאט ַא ַ‬ ‫ַ‬ ‫דאך‬ ‫האט ָ‬‫[כי ָהיָ ה לוֹּ ] צֹּאן ּו ָב ָקר ְוא ָֹּה ִלים‪ ,‬ער ָ‬ ‫געהאט‪ ,‬ער‬‫ַ‬ ‫דאך גענוג‬ ‫האט ָ‬ ‫מ'זאל נעמען ' ְּב ָשדוֹּ ת ֲא ֵח ִרים'‪ ,‬ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫אים אויסגעפעלט‬ ‫האט זיי געקענט שפייזן [ ִמ ֶשלוֹ ]‪.‬‬ ‫רמאגט [אייגענס‪ ,‬און] ער ָ‬ ‫פא ָ‬ ‫האט גענוג ַ‬ ‫ָ‬ ‫נא‬ ‫ישוב קושיא ה (באופן ראשון)‬ ‫אלא שעל זה יש לומר לפי האמור‪ ,‬דבאמת עיקר הפלוגתא לא היתה על ממון‪ ,‬אלא שנחלקו 'בשיטה'‪ ,‬כי מאחר‬ ‫שלוט כבר נתקלקל באותה שעה ונתפס בדיעה הכוזבת לכבוש הארץ לפני הזמן‪ ,‬על כן כדי להראות שיטתו רצה‬ ‫בדוקא שירעו בשדות אחרים‪ ,‬ולא רצה לוותר‬ ‫געוואלט‬ ‫ָ‬ ‫יטה' [‬ ‫האט ' ְּב ִש ָ‬ ‫טאקע‪ ,‬ער ָ‬ ‫טאקע היצט לויט די בחינה [דלעיל] ַ‬ ‫קען זיין ַ‬ ‫געוואלט ּכוֹּ ֵבש זיין ֶא ֶרץ‬ ‫ָ‬ ‫האט] ְּבשוֹּ ֶרש ַהדְּ ָב ִרים לֹא ָע ֵּלינו‬ ‫שירעו בשדות אחרים‪ ,‬ווייל ער ָ‬ ‫הוט געווען [אחר זה‪ ,‬ולכן רצה שיקחו בדוקא משדות‬ ‫פאר די צייט‪ ,‬ער איז ַאזוי ָל ּ‬ ‫יִ ְש ָר ֵאל ַ‬ ‫אחרים‪ ,‬כדי להראות שכל הארץ הוא שלהם]‪.‬‬ ‫נב‬ ‫ס'זאל אים‬ ‫ָ‬ ‫רימאן [ ַאז]‬ ‫ַ‬ ‫דאך נישט געווען קיין ָא‬ ‫[דהלא] יהיה איך שיהיה איז ער ָ‬ ‫האט ער נישט ַצ ֵּיית געווען צו‬ ‫רוואס ָ‬ ‫פא ָ‬‫'אויספעלן' [המרעה של שדות אחרים‪ ,‬און] ַ‬ ‫דארף מען זיך 'קריגן'‪.‬‬ ‫וואס ַ‬‫נאכגעבן'‪ָ ,‬‬ ‫דאך געקענט ' ָ‬ ‫האט ָ‬ ‫ַא ְׁב ָר ָהם ָא ִבינו‪ ,‬ער ָ‬ ‫געלאזט לוֹ ט די‬ ‫ָ‬ ‫געדארפט קריגןלה‪[ .‬ועל כל פנים] ער ָ‬ ‫האט‬ ‫ַ‬ ‫האט זיך לוֹּ ט‬ ‫וואס ָ‬‫ָ‬ ‫ַמ ְׁחלוֹ ָקה [שהיתה] ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְׁקנֵּ ה ַא ְׁב ָרם ו ֵּבין 'ר ֵֹּעי' ִמ ְׁקנֵּ ה לוֹ ט‪ .‬איבער דעם 'ביסן' ָ‬ ‫וואס‬ ‫האט ער‬ ‫'גזֵ ָלה' ְּב ָשדוֹּ ת ֲא ֵח ִרים‪ָ ,‬‬ ‫עפעס ַא שטיקל ְ‬ ‫עפעס 'דערווישן'‪ּ ,‬‬ ‫הו וועלן ּ‬ ‫די ִמ ְקנֵ ּ‬ ‫יבה [מה שהוצרך להתרחק‬ ‫דאך געווען די ִס ָ‬ ‫דאס' איז ָ‬ ‫געדארפט 'צוקריגן'? [שהרי] ' ָ‬ ‫ַ‬ ‫זיך‬ ‫לד כדכתיב במשלי (כט‪ ,‬יב)‪ ,‬מ ֵֹּשל ַמ ְק ִשיב ַעל דְּ ַבר ָש ֶקר‪ָּ ,‬כל ְמ ָש ְר ָתיו ְר ָש ִעים‪ .‬ואיתא על זה בגמרא חולין (ד‪:):‬‬ ‫יקים'‪.‬‬ ‫ִמדְּ מוֹּ ֵשל ַמ ְק ִשיב ַעל דְּ ַבר ָש ֶקר ָּכל ְמ ָש ְר ָתיו ְר ָש ִעים‪ ,‬הא [מ ֵֹּשל ַמ ְׁק ִשיב] ִל ְד ַבר ' ֱא ֶמת'‪ְ ,‬מ ָש ְר ָתיו ' ַצדִּ ִ‬ ‫יבה ֵּבינִ י ו ֵּבינֶ ָך וגו'‪ .‬רבי עזריה בשם ר'‬ ‫ֹאמר ַא ְׁב ָרם ֶאל לוֹ ט ַאל נָ א ְׁת ִהי ְׁמ ִר ָ‬ ‫לה עיין בבראשית רבה (מא‪ ,‬ו)‪ַ :‬וי ֶ‬ ‫יהודה ב"ר סימון אמר‪ ,‬כשם שהיה ריב בין רועי אברם ובין רועי לוט‪ ,‬כך היה ריב בין אברם ללוט‪ ,‬הדא הוא‬ ‫יבה ' ֵּבינִ י ּו ֵבינֶ ָך' וגו'‪.‬‬ ‫ֹאמר ַא ְׁב ָרם ֶאל לוֹ ט ַאל נָ א ְת ִהי ְמ ִר ָ‬ ‫דכתיב ַוי ֶ‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫יח‬ ‫יבה [ ֵּבינִ י ו ֵּבינֶ ָך‪ִ ,‬ה ָפ ֶרד נָ א ֵּמ ָע ָלי]‪ ,‬זעט ָ‬ ‫דאך אויס‬ ‫מאברהם‪ ,‬וכמו שאמר לו אברהם] ַאל נָ א ְת ִהי ְמ ִר ָ‬ ‫האט ער געמוזט גיין‪.‬‬ ‫[ ַאז] דורך 'דעם' ָ‬ ‫נג‬ ‫געוואלט'‬ ‫ָ‬ ‫האט נישט '‬‫נאכדעם (יג‪ ,‬יא) ַו ִ ּי ַּסע לוֹּ ט ִמ ֶ ּק ֶדם‪ ,‬ער ָ‬ ‫טאקע ָ‬ ‫[ובאמת] ס'שטייט ַ‬ ‫דארטלו [עוד אצל אברם‪ ,‬ואמר אי אפשי באברם‪ .‬לפי שלא היה המדובר אודות המרעה של‬ ‫זיין ָ‬ ‫הבהמות לחוד‪ ,‬רק שנחלקו 'בשיטה'‪ ,‬ומחמת שיטה המוטעת שלו בחר להפרד מאברם]‪.‬‬ ‫נד‬ ‫[קושיא ו]‬ ‫ובאמת כמו כן יש להקשות על אברהם עצמו‪ ,‬למה לא השתדל לפעול אצל לוט שלא יגזלו‪ ,‬דבודאי היה בכחו לפעול כן‬ ‫געטראפן‬ ‫ָ‬ ‫האט דען נישט‬ ‫נאר [הלא על אברהם עצמו יוקשה גם כן‪ ,‬וכי] אברהם אבינו ָ‬ ‫ָ‬ ‫געזאגט ַאל נָ א וגו' ִה ּ ָפ ֶרד נָ א ֵמ ָע ָלי‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫האט‬‫קיין ַאנדערע ֵּע ָצה [לפעול אצלו שלום‪ ,‬רק] ער ָ‬ ‫דאך ָפשוט‬ ‫געטראפן אברהם אבינו‪[ ,‬והלא] ער קען ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט קיין ַאנדערע ֵּע ָצה נישט‬ ‫ער ָ‬ ‫זאל אים‬ ‫האט ער נישט ָאנגעהויבן [פרובירן] ער ָ‬ ‫רוואס ָ‬ ‫פא ָ‬ ‫[לבקש ממנו שיפסיקו לגזול]‪ַ ,‬‬ ‫מ'זאל נישט עסן‬ ‫ָ‬ ‫יבה ‪-‬‬ ‫ס'זאל נישט זיין קיין ְׁמ ִר ָ‬ ‫ָ‬ ‫זאל ּפוֹּ ֵעל'ן ביי אים ‪-‬‬ ‫בעטן‪ ,‬ער ָ‬ ‫ְּב ָשדוֹּ ת ֲא ֵח ִרים‪.‬‬ ‫האט ער דען נישט געקענט גענוג אויסקומען [להספיק המרעה בשדות שלו]‪ .‬פונקט‬ ‫ָ‬ ‫האבן גענוג‬ ‫מ'האט זיך געקענט ִמ ְׁס ַת ֵּפק זיין [בשלהם]‪ ,‬זיי ָ‬ ‫ָ‬ ‫ַאזוי ווי די ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָרם‪,‬‬ ‫געווארן‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫געהאט‪[ ,‬שהרי גם לוט] ער איז נִ ְׁת ַע ֵּשר‬ ‫ַ‬ ‫האט ער נישט פרובירט [צו] ביי אים פוֹ ֵּעל'ן‬ ‫רוואס ָ‬ ‫פא ָ‬ ‫[ואם כן גם על אברהם יוקשה] ַ‬ ‫דאס נישט טון‪.‬‬ ‫זאל ָ‬ ‫זאל נישט רוֹ ֶעה זיין ְׁבשָׂ דוֹ ת ֲא ֵּח ִרים‪ ,‬ער ָ‬ ‫ַאז ער ָ‬ ‫נה‬ ‫ישוב קושיא ו‬ ‫אבל לפי האמור ניחא‪ ,‬דיען שראה אברהם שלוט נתפס בדיעות רעות כאלו‪,‬‬ ‫על כן לא רצה עוד להתחבר ולעשות שלום‪ ,‬אלא להפרידו ולהרחיקו מעליו‬ ‫געווארן‪ַ [ ,‬אז] ער‬ ‫ָ‬ ‫וויבאלד] ַאז לוֹ ט איז ַאזוי נִ ְת ַק ְל ֵקל‬ ‫ַ‬ ‫דאס ענין דערפון‪[ ,‬ווייל‬ ‫ָאבער ָ‬ ‫יטה‪ַ ,‬א שלעכטע דֵּ ָעה‪ ,‬איז שוין נישט גוט געווען‬ ‫געהאט שוין ַא שלעכטע ִש ָ‬ ‫ַ‬ ‫האט‬‫ָ‬ ‫[בלאו הכי‪ ,‬לפעול אצלו להיות בשלום עמו]‪.‬‬ ‫האט זיך עס ַארויסגעשטעלט ['דיעותיו'‬ ‫אין דעם [בהמריבה של 'מרעה' הבהמות] ָ‬ ‫האט שוין געזען ַאז ער‬ ‫ס'האט זיך אין 'דעם' דערקענט‪ָ .‬אבער ער [אברהם] ָ‬ ‫ָ‬ ‫הכוזבות]‪,‬‬ ‫זאגן ' ִה ּ ָפ ֶרד' נָ א ֵמ ָע ָלי‪.‬‬ ‫נאר ָ‬ ‫קאן ָ‬ ‫קען נישט זיין קיין ש ּו ָּתף [מער מיט אים]‪ ,‬ער ָ‬ ‫נו‬ ‫וגם מזה ראיה שלא היה הריב עבור ממון‪ ,‬דאם בשביל ממון היה יכול אברהם לשלם לו משלו‪ ,‬באם לא רצה לוט‬ ‫להרעותם משלו‪ .‬אבל כל הפלוגתא לא היה כלל על הממון‪ ,‬רק על השיטה של אברהם אבינו‪ ,‬שאסור לכבוש‬ ‫הארץ לפני הזמן שאמרה הנבואה‪ .‬שבענין זה תלוי שורש האמונה בהשגחת ה' על בני ישראל‪ ,‬ולכן יש בזה שבועה‬ ‫חמורה כל כך‪ ,‬וכתב המהר"ל מפראג שהוא ביהרג ואל יעבור‪ ,‬והרמב"ם כתב שאם עוברין על זה הוא סכנה‬ ‫גדולה ח"ו לישראל‪ .‬ולא היה עצה לאברהם‪ ,‬רק להרחיק ולהפריד את לוט מעליו‪ ,‬כדי שלא יתפסו ח"ו עוד אחרים‬ ‫מאנשי אברהם בשיטתו‬ ‫צאלן אויכעט‪ַ ,‬א ְׁב ָר ָהם ָא ִבינו‬ ‫בא ָ‬‫געקאנט ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט אים גיווען‬ ‫[דאם לא כן] לכאורה ער ָ‬ ‫[להספיק משדותיו גם למרעה לוט‪ ,‬שהרי נאמר] ְׁו ַא ְׁב ָרם ָכ ֵּבד ְׁמאֹד ַב ִמ ְׁקנֶ ה ַב ֶכ ֶסף ו ַב ָז ָהב‪ ,‬ער‬ ‫לו וכמבואר ברש"י שם‪ַ [ :‬ו ִי ַסע לוֹ ט] ִמ ֶ ּק ֶדם‪ - .‬נסע מאצל אברם‪ ,‬והלך לו למערבו של אברם נמצא נוסע 'ממזרח'‬ ‫למערב‪ .‬ומדרש אגדה‪ ,‬הסיע עצמו 'מקדמונו' של עולם‪ ,‬אמר אי אפשי לא באברם ולא באלקיו‪.‬‬ ‫יט‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫האט‬ ‫שאדן‪[ .‬און] וועגן 'דעם' [עבור המרעה לחוד] ָ‬ ‫גאנצן ָ‬ ‫צאלן דעם ַ‬ ‫בא ָ‬‫געקאנט ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט אים‬ ‫ָ‬ ‫געדארפט קריגן איבער דעם‪,‬‬‫ַ‬ ‫מ'האט זיך נישט‬‫ָ‬ ‫יבה‪,‬‬‫געדארפט זיין קיין ְמ ִר ָ‬ ‫ַ‬ ‫ווען נישט‬ ‫ס'דארף נישט זיין ַא ַמ ְחלוֹּ ֶקת [וועגן 'געלט']‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ַא ְׁב ָר ָהם ָא ִבינו‪.‬‬ ‫נז‬ ‫דאס‬ ‫דאך ָאבער נישט ַאזוי [שלא היה המריבה תלוי בממון לחוד‪ ,‬רק] ָ‬ ‫נאר ָאבער ס'איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫יטה [של ירושת הארץ על פי התורה‪,‬‬ ‫גאנצע ִש ָ‬ ‫ימי ּּות‪ ,‬אין די ַ‬ ‫דאך ָאבער נוגע אינעם ּ ְפנִ ִ‬ ‫איז ָ‬ ‫וואס אין דעם איז ָתלוי ַאלדינגס‪.‬‬ ‫מונָ ה [של השגחת ה']‪ָ ,‬‬ ‫און] דער שוֹּ ֶרש ָה ֱא ּ‬ ‫נח‬ ‫נאר ווען ַה ּ ֵשם יִ ְת ָּב ֵר ְך גיט‪.‬‬‫מ'דארף צו וויסן‪ַ ,‬אז נְ ִתינַ ת ָה ָא ֶרץ‪ ,‬איז ָ‬ ‫ַ‬ ‫[ ַאז]‬ ‫בו ָעהלז‪ ,‬ווי דער מהר"ל‬ ‫מ'האט אויף דעם געלייגט דעם גרויסן ח ֶֹּמר ִא ּס ּור ְש ּ‬ ‫ָ‬ ‫און‬ ‫באפרייען'‬ ‫מ'טאר זיך נישט ' ַ‬ ‫ָ‬ ‫זאגטלח [ ַאז] ס'איז יֵ ָה ֵרג ְו ַאל יַ ֲעבוֹּ ר‪[ ,‬דעס ָ‬ ‫וואס]‬ ‫מפראג ָ‬ ‫פאר די צייט‪.‬‬ ‫מ'טאר זיך נישט 'נעמען' [ארץ ישראל] ַ‬ ‫ָ‬ ‫פאר די צייט‪,‬‬ ‫ַ‬ ‫מונָ ה‪ ,‬אין‬ ‫[און] דער חוֹ ֶמר ָה ִאיסור [איז] ווייל ס'איז נוֹּ ֵג ַע רחמנא ליצלן אין דער ֱא ּ‬ ‫די ִע ְ ּק ֵרי ְו ָש ְר ֵשי ַהדְּ ָב ִריםלט‪.‬‬ ‫נט‬ ‫זאגט אין אגרת תימןמ ַאז ס'איז די גרעסטע ' ַס ָּכנָ ה' ַ‬ ‫פארן ְּכ ַלל‬ ‫און דער רמב"ם ָ‬ ‫האט געברענגט‬ ‫דאס ָ‬ ‫וואס' ָ‬ ‫יִ ְש ָר ֵאל‪ַ .‬אזוי ווי בעונינו הרבים‪ַ ,‬אזוי ווי מ'זעה מיר ' ָ‬ ‫נאך ַר ֲח ֵמי ָש ַמיִ ם [על להבא]מא‪.‬‬ ‫[בעבר]‪ ,‬און ווי ווייט מ'ברויך ָ‬ ‫ס‬ ‫יא נעמען‬ ‫מ'זאל זיך ָ‬ ‫ָ‬ ‫יטה [ ַאז]‬ ‫געהאלטן ביי 'דער' ִש ָ‬ ‫ַ‬ ‫האט‬‫ממילא ַאז ער [לוט] ָ‬ ‫מ'קאן זיך ַאליין‬ ‫ָ‬ ‫מונָ ה‪ַ [ ,‬אז] ַחס ְו ָשלוֹּ ם‬ ‫וואס איז] קעגן דער ֱא ּ‬‫דאס איז עפעס [ ָ‬ ‫ַאליין‪ָ ,‬‬ ‫זאך‪,‬‬ ‫זאך‪ ,‬די שווערסטע ַ‬ ‫דאס איז די הייקלסטע ַ‬ ‫דארטן ווי ס'איז נוֹ ֵּג ַע [באמונה]‪ָ ,‬‬ ‫נעמען ָ‬ ‫דאס איז דער ְמקוֹּ ר פון ַאלע ְש ָמ ִדיוֹּ ת'ער‪[ ,‬שהמה נובעים] פון‬ ‫ַאזוי ווי מ'זעט [היינט‪ַ ,‬אז] ָ‬ ‫'די' ְּכ ִפ ָירה‪ ,‬השם ישמרנו‪.‬‬ ‫יטה‪[ ,‬לא רצה לעשות שלום עמו]‪.‬‬ ‫זא ִש ָ‬ ‫האט ַא ַ‬ ‫האט געזען [ ַאז] ער ָ‬ ‫[איבערדעם] ַאז ער ָ‬ ‫לז כמבואר בגמרא כתובות (קיא‪ ,).‬ובשיר השירים רבה (ב‪ ,‬פסוק ז)‪ ,‬מפסוקי שיר השירים‪.‬‬ ‫לח בספרו נצח ישראל (פרק כד)‪ :‬ובמדרש (שיר השירים רבה שם) אמר‪ ,‬ד' שבועות השביעם‪ ,‬השביעם שלא ימרדו על‬ ‫המלכיות‪ ,‬ושלא ידחקו את הקץ‪ ,‬ושלא יגלו מסתורין שלהם‪ ,‬ושלא יעלו בחומה מן הגולה וכו'‪ .‬ורבנן אמרי‬ ‫השביעם בדורו של שמד‪ִ ,‬ב ְׁצ ָבאוֹ ת‪ ,‬שעשו צביוני ועשיתי צביוני בהם‪ .‬אוֹ ְׁב ַאיְׁ לוֹ ת ַה ָשׂ ֶדה‪ ,‬ששופכים דמם על‬ ‫יך ה ַֹר ְׁגנו ָכל ַהיוֹ ם וכו'‪ ○ .‬ומה שאמרו רבנן השביעם בדורו‬ ‫קדושת שמי‪ ,‬הדא הוא דכתיב (תהלים מד‪ ,‬כג) ִכי ָע ֶל ָ‬ ‫ינּוי ָק ֶשה‪ ,‬לא יהיו יוצאים ולא יהיו ְמ ַשנִ ים בזה‪.‬‬ ‫של שמד וכו'‪ ,‬רוצה לומר אף אם יהיו רוצים להמית אותם ְּב ִע ּ‬ ‫וכן הפירוש אצל כל אחד ואחד‪ ,‬ויש להבין זה‪.‬‬ ‫לט עיין ביאור הענין באורך בויואל משה (א‪ ,‬מד‪-‬מה‪ ,‬עו)‪ .‬ועי' בס"ג וישלח תשי"ז (לשון קדשו קונטרס י חלק א'‪ ,‬ענין ו)‪.‬‬ ‫מ בסוף אגרת תימן‪ :‬שבקרוב לימות המשיח האמיתי ירבו הטוענים והחושבים שכל אחד מהם משיח‪ ,‬ולא‬ ‫תעמד טענתם ולא תתאמת‪ ,‬ויאבדו הם ויאבדו עמהם רבים‪ .‬ולפי שידע שלמה ע"ה ברוח הקודש שהאומה‬ ‫הזאת באורך זמן גלותה תפצר להתנועע בלא ִע ָּת ּה הראויה‪ ,‬ויאבדו בשביל זה‪ ,‬ויבואו עליהם צרות‪ ,‬הזהיר‬ ‫מלעשות זה‪ ,‬והשביע האומה על דרך משל ואמר (שיר השירים ג‪ ,‬ה) ִה ְׁש ַב ְׁע ִתי ֶא ְׁת ֶכם ְׁבנוֹ ת יְׁ רו ָש ַלִם ִב ְׁצ ָבאוֹ ת אוֹ‬ ‫ְׁב ַאיְׁ לוֹ ת ַה ָשׂ ֶדה וכו'‪ .‬ואתם אחינו אהובינו‪ ,‬קבלו עליכם שבועתו ואל תעירו את האהבה עד שתחפץ‪ ,‬ובורא‬ ‫העולם במדת רחמים יזכור אותנו ואתכם לקבץ גליות נחלתו וחבלו‪ ,‬לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו‪.‬‬ ‫ועיין בויואל משה (בהקדמה‪ ,‬ובמאמר א סימן כד‪ ,‬ע‪ ,‬עה) מה שכתב בדברי הרמב"ם אלו‪.‬‬ ‫מא‬ ‫ועיין עוד בויואל משה (א‪ ,‬עט‪ .‬ד"ה וכעת)‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫כ‬ ‫סא‬ ‫דארטן נעמען [משדות‬ ‫וואס ער וועט ָ‬ ‫בו ָאה ָ‬ ‫'האנדלט זיך נישט אין דעם ביסל ְּת ּ‬ ‫ס ַ‬ ‫האט ַאזויפיל אידן‬ ‫געהאט ֵּעצוֹ ת גענוג‪ ,‬ער ָ‬ ‫ַ‬ ‫האט ַא ְׁב ָר ָהם ָא ִבינו‬‫אחרים]‪ .‬אויף דעם ָ‬ ‫שר ָעשׂ ו ְׁב ָח ָרן [ומתרגם אונקלוס ְׁד ַש ְׁע ִבידו‬ ‫ַמ ֲח ִזיר ִב ְׁתשו ָבה געווען‪[ ,‬וכדכתיב] ְׁו ֶאת ַה ֶנ ֶפש ֲא ֶ‬ ‫געקאנט ּפוֹּ ֵעל'ן ַאזויפיל ביי לוֹ ט'ן‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫האט ער גיווען‬ ‫ְׁלאוֹ ַריְׁ י ָתא]‪ָ ,‬‬ ‫סב‬ ‫דאס איז‬ ‫האט ער געזען ָ‬ ‫יטה‪ָ ,‬‬ ‫זא ִש ָ‬‫האט ַא ַ‬ ‫האט ָאבער געזען [ ַאז] ער ָ‬ ‫ער ָ‬ ‫נישטא קיין ֵע ָצה‪ .‬דער ִע ָ‬ ‫יקר‬ ‫ָ‬ ‫זאגן ִה ּ ָפ ֶרד נָ א ֵמ ָע ָלי‪ ,‬ס'איז‬‫האט ער געמוזט ָ‬ ‫געפערליך‪ָ ,‬‬ ‫דאס‬‫האט געזען די שיטה [שלו] און ָ‬ ‫ימי ּּות‪ .‬ער ָ‬ ‫דאס ּ ְפנִ ִ‬‫יטה‪ָ ,‬‬ ‫[מריבה שביניהם] איז די ִש ָ‬ ‫לוי געווען ַאלדינגס‪ ,‬אין‬ ‫איז עס געוועזן [מה שצוה לו להפרד ממנו‪ .‬ווייל] אין דעם איז ָּת ּ‬ ‫דאס איז די שוֹּ ְר ָשן ֶשל דְּ ָב ִרים‪ .‬ס'איז נישט די‬ ‫גאנצע‪ָ ,‬‬ ‫דאס ַ‬ ‫דעם איז ָתלוי געווען ָ‬ ‫דאס איז די שוֹּ ְר ָשן ֶשל דְּ ָב ִרים‪.‬‬ ‫בו ָאה‪ָ ,‬‬ ‫ְּת ּ‬ ‫מונָ ה אין ַה ָ ּקדוֹּ ש‬ ‫כות ָש ַמיִ ם‪ ,‬און דער ֱא ּ‬ ‫גאנצער שוֹּ ֶרש ַק ָּב ַלת עוֹּ ל ַמ ְל ּ‬ ‫דאס איז דער ַ‬‫ָ‬ ‫דו ּ ַשת ָה ָא ֶרץ‪ַ ,‬אז ס'ברויך צו קומען ִמן ַה ּ ָש ַמיִ ם‪,‬‬ ‫מונָ ה אין ְק ּ‬ ‫הוא‪ ,‬און דער ֱא ּ‬ ‫רו ְך ּ‬ ‫ָּב ּ‬ ‫מ'נעמט זיך נישט ַאליין‪.‬‬ ‫סג‬ ‫הקדמה לישוב קושיא ד‬ ‫(עד אחר אות עח)‬ ‫ומטעם זה גם לא סמך אברהם על בהמותיו‪ ,‬והוציאום רק כשהם "זמומים"‪[ ,‬יען שזה היה 'נסיון הדור'‪ ,‬וכדיבואר להלן]‬ ‫מ'האט זיך‬ ‫ָ‬ ‫שלאס [בפי הבהמות‪ ,‬און]‬ ‫ָ‬ ‫האט ער געמוזט געבן ַא‬ ‫פארדעם ָ‬ ‫גאר ַ‬ ‫אפשר ָ‬ ‫רלאזן [שמעצמן לא ירעו בגזל‪ ,‬וכדרך שהיה בחמורו של רפב"י]‪.‬‬ ‫פא ָ‬‫נישט געקענט ַ‬ ‫(סיום ענין זה‪ ,‬להלן באות פא)‬ ‫סד‬ ‫ביאור הגמרא‪ :‬בענין מסכת עבודה זרה של אברהם אבינו‬ ‫(עד אחר אות עח)‬ ‫איתא בגמרא‪ ,‬דמסכת עבודה זרה של אברהם אבינו‪ ,‬היה לו ד' מאות פרקים‪ ,‬ושלנו הוא רק ה' פרקים‬ ‫נאך עפעס ַאן ִענְׁ יָ ן ֶפ ֶלא‪.‬‬‫דאך ָ‬ ‫[ונקדים לזה‪ ,‬דהנה] מ'זעט ָ‬ ‫זאגטמב די מסכת עבודה זרה פון אברהם אבינו איז געווען ד' מאה‬ ‫די גמרא ָ‬ ‫נאר פינף פרקים‪.‬‬ ‫האמיר ָ‬ ‫פירקי‪ ,‬פיר הונדערט פרקים‪ ,‬ועכשיו‪ ,‬אונז ָ‬ ‫סה‬ ‫קושיא בדברי הגמרא‬ ‫והוא תמוה דהאיך נתמעטו הפרקים עתה‪ ,‬והלא אדרבה‬ ‫ברבות הזמנים ניתוספין עוד כמה פלוגתות‪ ,‬וכמה גדרים וסייגים‬ ‫דאך נוהג אייביג‪ִ ,‬ב ְׁז ַמן ַה ֶזה‬‫דאך ַא ֶפ ֶלא‪[ ,‬והלא איסור] ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה איז ָ‬ ‫לכאורה איז ָ‬ ‫דעמאלטס‪[ .‬און] אדרבה ִב ְׁרבוֹ ת ַה ָי ִמים איז צוגעקומען ְׁג ָד ִרים ו ְׁסיָ ִגים‬ ‫ָ‬ ‫פונקט ווי‬ ‫זאכן איז עס גענוג פינף פרקים‪.‬‬ ‫זאכן‪ ,‬און נעבןמג די ַאלע ַ‬ ‫ִמדְּ ַר ָּבנָ ן ַכ ָמה ַ‬ ‫געהאט [קיין פלוגתות וגזירות‪ ,‬ולמה אצלו היה‬ ‫ַ‬ ‫דאס נישט‬ ‫דאך ָ‬‫האט ָ‬ ‫און אברהם אבינו ָ‬ ‫מסכת זו כ"כ הרבה פרקים]‪.‬‬ ‫מב בגמרא עבודה זרה (יד‪ :):‬אמר ליה רב חסדא לאבימי‪ ,‬גמירי דעבודת כוכבים דאברהם אבינו ד' מאה פירקי‬ ‫הויין‪ ,‬ואנן חמשה תנן‪ ,‬ולא ידעינן מאי קאמרינן וכו'‪.‬‬ ‫טראץ‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫מג פירוש‪ :‬מיט‪,‬‬ ‫כא‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫סו‬ ‫האט מקיים געווען ַאלע איסורי דרבנן‬ ‫ֲה ַגם ס'קען זיין [ווייל] ַא ְׁב ָר ָהם ָא ִבינו ָ‬ ‫ילין [שהוא רק מדרבנן]מד‪.‬‬ ‫רוב ַּת ְב ִש ִ‬ ‫אויכעט‪[ ,‬וכמו שאמרו שקיים אברהם] אפילו ֵע ּ‬ ‫ילין‪,‬‬ ‫נאר ֵּערו ֵּבי ַת ְׁב ִש ִ‬ ‫דאך‪ ,‬ווייסט מען נישט צו ַאלעס‪ ,‬ס'שטייט [בפרטיות] ָ‬ ‫ָאבער ָ‬ ‫מ'זאגט‬ ‫ָ‬ ‫רוואס‬ ‫פא ָ‬ ‫דאך ַא ַט ַעםמה ַ‬ ‫נאכנישט געדרינגען צי ַאלעס‪[ .‬און] ס'שטייט ָ‬ ‫איז ָ‬ ‫ילין [דוקא]מו‪.‬‬ ‫רו ֵבי ַּת ְב ִש ִ‬ ‫ֵע ּ‬ ‫סז‬ ‫דאך ַא ְׁכ ַלל ָגדוֹ ל [שבמשך הדורות‬ ‫יא [שקיים כל תקנות וגזירות דרבנן]‪ ,‬איז ָ‬ ‫אפילו ווען ָ‬ ‫מתרבים הפלוגתות ופלפולים]‪ַּ ,‬כ ּ ָמה ס ּו ְגיוֹּ ת [ארוכות שהם רק מחמת 'הפלוגתות' שבין החכמים]‪,‬‬ ‫דא‪ ,‬וויפיל די פוֹ ְׁס ִקים זענען ְׁמחו ָלק‬ ‫סאך ּ ִפ ְל ּפ ּו ִלים‪ ,‬וויפיל ַמ ְחלוֹּ קוֹּ ת איז ָ‬‫זייער ַא ַ‬ ‫מז‬ ‫[להלכה‪ ,‬מטעם] ווייל מ'איז שוין 'ווייטער' געווען פון די ַק ָּב ָלה [דור אחר דור מפי משה‪,‬‬ ‫מורוֹּ ת‪ ,‬ביז‬ ‫דאך די ַאלע ַמ ְחלוֹּ ֶקת'ער‪[ ,‬און] ַּכ ּ ָמה ס ּו ְגיוֹּ ת ֲח ּ‬ ‫שהרי] איבערדעם זענען ָ‬ ‫לו ְג ּתוֹּ ת‪.‬‬ ‫מ'קומט צום ֱא ֶמת‪[ ,‬ווייל] ס'איז כסדר פיל מיט ּ ְפ ּ‬ ‫געהאט די תוֹ ָרה‬ ‫ַ‬ ‫האט‬ ‫לו ְג ָּתא‪ ,‬ער ָ‬ ‫געהאט קיין ּ ְפ ּ‬ ‫ַ‬ ‫האט נישט‬ ‫און אברהם אבינו ָ‬ ‫האט‬ ‫ַה ְׁקדוֹ ָשה [דורך] ְש ֵּתי ְּכ ָליוֹּ ת נוֹּ ְבעוֹּ ת לוֹּ ָח ְכ ָמהמח‪[ ,‬און] די ְׁכ ָליוֹ ת נוֹ ְׁבעוֹ ת לוֹ ָח ְׁכ ָמה ָ‬ ‫גראד צום ֱא ֶמת‪ ,‬נישט קיין ְׁפלו ְׁגתוֹ ת‪ ,‬קיין ַמ ְחלוֹּ ֶקת מיט קיין ּ ִפ ְל ּפ ּול‪.‬‬ ‫דאך אים געפירט ָ‬ ‫ָ‬ ‫דא ווייניגער צו לערנען‪[ ,‬שהרי]‬ ‫דאך ָ‬ ‫לו ְג ּתוֹּ ת‪ ,‬איז ָ‬ ‫גראד צום ֱא ֶמת‪ָ ,‬אן ּ ְפ ּ‬‫[און] ַאז מ'גייט ָ‬ ‫יע זיין [להלכה דורך]‬ ‫האט נישט געמוזט דורכלערנען די ַאלע ְׁפלו ְׁגתוֹ ת און ַמ ְׁכ ִר ַ‬ ‫ער ָ‬ ‫שיטוֹ ת [האיך להכריע ההלכה‪ .‬ואם כן למה היה צריך לד'‬ ‫ְׁמ ַב ֵּרר זיין ִשיטוֹ ת‪ ,‬מברר זיין פון די ִ‬ ‫מאות פרקים]‪.‬‬ ‫סח‬ ‫וואס איז‬ ‫און [לעומת זה אם אברהם היה לו ד' מאות פירקי‪ ,‬למה אצלנו הוא רק ה' פירקי‪ ,‬והלא] ָ‬ ‫דאס‬ ‫ס'זאל היינט נישט ָאנגיין‪ ,‬וועלכעס איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫דא ַא ְׁז ִהירות אין ' ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה' [ ָ‬ ‫וואס]‬ ‫דען ָ‬ ‫וואס עפעס‬‫געהאט די פיר הונדערט פרקים‪ָ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫האט‬‫דא [מה שאינו נוהג בזמן הזה]‪ַ .‬אז ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫מד בגמרא יומא (כח‪ :):‬אמר רב‪ ,‬קיים אברהם אבינו כל התורה כולה‪ ,‬שנאמר (תולדות כו‪ ,‬ה) ֵע ֶקב ֲא ֶשר ָש ַמע ַא ְב ָר ָהם‬ ‫ְ ּבק ִֹּלי וגו'‪ .‬אמר ליה רב שימי בר חייא לרב‪ ,‬ואימא שבע מצות [פירש"י‪ :‬שנצטוו לשאר כל בני נח‪ ,‬אבל תורה לא נתנה‬ ‫לו]‪ ,‬הא איכא נמי מילה‪ .‬ואימא שבע מצות ומילה‪ ,‬אמר ליה אם כן ִמ ְצוֹּ ַתי ְותוֹּ רֹּ ָתי (שם) למה לי‪ .‬אמר רבא‬ ‫ואיתימא רב אשי‪ ,‬קיים אברהם אבינו אפילו עירובי תבשילין [שאינו הלכה למשה מסיני‪ ,‬אלא תקנת סופרים שעתידין‬ ‫לתקן]‪ ,‬שנאמר תוֹּ רֹּ ָתי‪ ,‬אחת תורה שבכתב‪ ,‬ואחת תורה שבעל פה‪.‬‬ ‫מה עיין בדעת זקנים לבעלי התוספות (וירא יח‪ ,‬ח)‪ :‬קיים אברהם אבינו ע"ה אפילו עירובי תבשילין‪ ,‬פירוש‬ ‫תבשילין מעורבין‪ ,‬שלא היה אוכל בשר בחלב‪ ,‬גם לא בשר ואח"כ חלב‪ ,‬אלא חלב ואח"כ בשר‪ ,‬דכתיב (שם)‬ ‫ַו ִי ַקח ֶח ְׁמ ָאה ְׁו ָח ָלב‪ ,‬והדר ֶבן ַה ָב ָקר ֲא ֶשר ָעשָׂ ה‪.‬‬ ‫ועיין בעיון יעקב (על הע"י‪ ,‬יומא שם)‪ :‬הא דקאמר עירוב תבשילין‪ ,‬שמעתי משום דאמרינן בפסחים (סב‪).‬‬ ‫דמותר [מן התורה] לבשל מיום טוב לשבת הואיל ואי מקלעי אורחים‪ ,‬ואברהם שהיה ראשון להכנסת אורחים‪,‬‬ ‫ואם כן הוה אמינא דאין צריך לעירוב תבשילין‪ ,‬ואפילו הכי קיים אותו‪.‬‬ ‫מו ועיין בדברי יואל פרשת תולדות (עמוד תקמח‪-‬ט‪ ,‬ועמוד תרלד) מה שביאר עוד רבינו בזה‪.‬‬ ‫מז פירוש‪ :‬רחוק יותר‪.‬‬ ‫מח כמבואר בבראשית רבה (סא‪ ,‬א) [עה"פ ַוי ֶֹסף ַא ְׁב ָר ָהם ַו ִי ַקח ִא ָשה]‪ :‬כתיב (תהלים א‪ ,‬א) ַא ְש ֵרי ָה ִאיש וגו'‪ֲ ,‬א ֶשר לֹא ָה ַל ְׁך‬ ‫'ח ָּט ִאים' לֹּא ָע ָמד אלו אנשי סדום וכו'‪ּ .‬ו ְבמוֹּ ַשב ֵל ִצים לֹּא 'יָ ָשב'‪ ,‬זה‬ ‫ַּב ֲע ַצת ְר ָש ִעים זה דור הפלגה‪ּ .‬ו ְב ֶד ֶר ְך ַ‬ ‫אבימלך וכו'‪ִּ .‬כי ִאם ְּבתוֹּ ַרת ה' ֶח ְפצוֹּ וכו'‪ּ .‬ו ְבתוֹּ ָרתוֹּ יֶ ְה ֶ ּגה [יוֹּ ָמם ָו ָליְ ָלה]‪ ,‬אמר רבי שמעון‪ָ ,‬אב לא למדו ְו ַרב לא היה‬ ‫לו‪ ,‬ומהיכן למד את התורה‪ ,‬אלא זימן לו הקב"ה שתי כליותיו כמין שני ַר ָּבנִ ים‪ ,‬והיו נובעות ומלמדות אותו‬ ‫תורה וחכמה‪ ,‬הדא הוא דכתיב (תהלים טז‪ ,‬ז) ֲא ָב ֵּר ְׁך ֶאת ה' ֲא ֶשר יְׁ ָע ָצנִ י ַאף ֵּלילוֹ ת יִ ְׁסרונִ י ִכ ְׁליוֹ ָתי‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫כב‬ ‫דאס ַאהין‬ ‫זא קליין ֵּח ֶלק [עתה]‪ ,‬פינף פרקים פון פיר הונדערט‪ ,‬און וואו איז ָ‬ ‫נאר ַא ַ‬ ‫איז ָ‬ ‫האט ער דען‬ ‫האלטן היינט? ָ‬ ‫דארף מען שוין נישט ַ‬ ‫געקומען‪ ,‬די ַאלע ַא ְׁז ָהרוֹ ת ַ‬ ‫וואס ס'גייט היינט נישט [ ָאן‪ָ ,‬‬ ‫וואס]‬ ‫האבן עפעס מער ִדינִ ים אין ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה ָ‬ ‫געדארפט ָ‬ ‫ַ‬ ‫רהאנדן ביי עבודה זרה [איזה מקום להקל]‪.‬‬ ‫פא ַ‬‫דאס ַ‬ ‫ס'איז נישט נוֹ ֵּהג ִב ְׁז ַמן ַה ֶזה‪ .‬וואו איז ָ‬ ‫האט‬ ‫וויאזוי ָ‬ ‫ַ‬ ‫רוואס איז ביי אברהם אבינו געווען [ ַאזויפיל פרקים]‪,‬‬ ‫פא ָ‬ ‫[ואם כן לכאורה] ַ‬ ‫וואס אונז ברויך‬ ‫געשטאנען אין די ד' מאה פרקים‪[ ,‬לאחר] ָ‬ ‫ַ‬ ‫וואס איז‬ ‫געהאט מער]‪ָ .‬‬ ‫ַ‬ ‫ער [‬ ‫האב מיר גענוג פינף פרקים‪.‬‬ ‫מיר [אונז] ָ‬ ‫סט‬ ‫הקדמה לישוב הקושיא בדברי הגמרא‬ ‫אמנם ביאור הדבר‪ ,‬כי בזמן שיש 'נסיון' גדול‪' ,‬ויצר הרע' גדול על איזה ענין אזי צריכין עוד הרחקות רבות ויתירות‬ ‫שלא להתפס ברשת היצר‪ .‬דכשם שהיצר מתחדש ומתגבר תמיד בהמצאות חדשות‪ ,‬ומלביש הדבר בלבושים‬ ‫שונים ואף של מצוה‪ ,‬כן צריכין אנו ללחום נגדו ולהזהר בכמה שמירות‪ ,‬מכל אלו ההמצאות החדשות של היצר‬ ‫הרע‬ ‫וואס'זשע דען‪.‬‬ ‫נאר ָ‬ ‫ָ‬ ‫דאס איז ַעד ֵּאין ֵּח ֶקר‬‫פארלייגט זיך‪ָ ,‬‬ ‫וואס דער שָׂ ָטן ַ‬ ‫דער ְׁכ ַלל איז‪ַ [ ,‬אז] אויף דעם ָ‬ ‫יקר [סיבה‪ ,‬מה שמתפתים כל כך לזה‪ ,‬ווייל] מיט ָּכל ִמינֵ י‬ ‫דאס איז דער ִע ָ‬ ‫[דער נסיון פון דעם]‪ָ .‬‬ ‫האבן נייע‬ ‫ְס ָברוֹּ ת און ָּכל ִמינֵ י ַה ְמ ָצאוֹּ ת‪ ,‬איז יִ ְצרוֹּ ִמ ְת ַחדֵּ ש ּו ִמ ְת ַ ּג ֵּברמט‪[ ,‬ולכן] ברויך מען ָ‬ ‫ַה ְׁמ ָצאוֹ ת און נייע ְׁד ָר ִכים [האיך להזהר ממנו‪ ,‬ווייל] ער קומט ַּב ּ ַמ ְח ֶּת ֶרת‪[ ,‬מיט] ַאזעלעכע‬ ‫דאס רירט ָאן אין דעם‪.‬‬ ‫גארנישט ַאז ָ‬ ‫וואס] מ'ווייסט ָ‬ ‫ְׁד ָר ִכים [ ָ‬ ‫ע‬ ‫אויסמאלן ‪-‬‬ ‫ָ‬ ‫מאל‬ ‫ניטא ָ‬ ‫ַ‬ ‫גאר‬ ‫וואס] מ'קען זיך ָ‬ ‫האט ַה ְמ ָצאוֹּ ת שוֹּ נוֹּ ת – [ ָ‬ ‫דער ַּב ַעל דָּ ָבר ָ‬ ‫זאך‪ .‬ער איז עס ' ַמ ְל ִּביש' [בכמה לבושים]‪.‬‬ ‫ַאריינצופירן אין ַא ַ‬ ‫עא‬ ‫ווי דער בעל שם טוב הקדוש טייטשטנ‪[ ,‬דברי הגמרא (שבת עה‪ ).‬שוחט משום מאי מחייב‪,‬‬ ‫משום צובע‪ ,‬וכתבו שם התוספות בלשונם‪ ,‬דקאי על] שוֹּ ֵחט דְּ ַע ְל ָמא‪[ .‬ופירש הבעש"ט דהוא רומז על‬ ‫השטן הוא היצר הרע‪ ,‬שהוא 'שוחט דעלמא'‪ ,‬ולעתיד יתחייב‪ ,‬ווייל] ער איז חייב ִמ ּש ּום 'צוֹּ ֵב ַע'‪,‬‬ ‫פארפירן [די וועלט מיט דעם]‪.‬‬ ‫פארבן [עבירה למצוה] און ַ‬ ‫ער טוט ַ‬ ‫מט מלשון הגמרא קידושין (ל‪ :):‬אמר רב יצחק‪ ,‬יִ ְצרוֹּ של אדם ' ִמ ְת ַחדֵּ ש' עליו בכל יום וכו'‪ .‬ואמר רבי שמעון בן‬ ‫לקיש‪ ,‬יִ ְצרוֹּ של אדם ' ִמ ְת ַ ּג ֵּבר' עליו בכל יום וכו'‪.‬‬ ‫נ‬ ‫הובא בשמו בספה"ק בן פורת יוסף בסופו (בקונטרס אחרון) וז"ל‪ :‬ושמעתי ממורי [הבעש"ט] פירוש הש"ס (שבת‬ ‫עה‪ ).‬השוחט דעלמא חייב משום צובע ‪ ,‬וחד אמר משום נטילת נשמה‪ ,‬ופריך משום צובע וכו'‪ ,‬אלא אף משום‬ ‫נטילת נשמה וכו'‪ .‬כי היצר הרע נידון לעתיד (סוכה נב‪ ,).‬וקשה הא לכך נברא‪ ,‬וצריך לומר שעושה עצמו ליצר‬ ‫הטוב וכו'‪ .‬ובזה יובן השוחט דעלמא חייב‪ ,‬וקשה הא לכך נברא‪ ,‬ומשני משום צובע‪ ,‬שהוא צבוע בדמות יצר‬ ‫הטוב‪ ,‬ועל ידי זה נוטל נשמה‪ ,‬ופריך וכו'‪ ,‬ומשני אף נטילת נשמה‪ .‬ודברי פי חכם חן‪.‬‬ ‫ובאורח לחיים (בפרשתן)‪ :‬והנה שמעתי בשם הבעל שם טוב ז"ל פירוש הגמרא דשבת דף ע"ה‪ ,‬שוחט‬ ‫משום מאי מחייב‪ ,‬רב אמר משום צובע כו'‪ .‬ופירשו התוספות‪ ,‬אשוחט דעלמא קאי‪ .‬ומה בעי תוספות בזה‪ .‬אלא‬ ‫דבעי לומר דרך רמז דקאי על מלאך המות‪ ,‬דלעתיד ישחוט אותו השי"ת‪ ,‬ואמר משום מאי מחייב‪ ,‬הלא ברא‬ ‫אותו השי"ת להסית לבני אדם כדי שיהא שכר ועונש‪ ,‬וא"כ עושה רצון קונו ומשום מאי מחייב‪ ,‬וזהו שפירשו‬ ‫התוספות אשוחט דעלמא קאי‪ ,‬רצ"ל על מלאך המות ששוחט לכל עלמא‪ ,‬משום מאי מחייב‪ ,‬הלא נברא בשביל‬ ‫זה להסית לבני אדם‪ .‬ואמר רב דחייב משום צובע‪ ,‬רצ"ל שצובע עצמו ומסית לבני אדם שיעשה מצות‪ ,‬ומראה‬ ‫להם פנים כאילו עושים מצות‪ ,‬והוא לא נברא אלא להסית לבני אדם שיעברו עבירות‪ ,‬ולא שיצבע את עצמו כמו‬ ‫אוהב נאמן איש טוב ומסית לעשות מצות‪ ,‬ובשביל זה לא נברא‪ ,‬ועל כן חייב‪ .‬ודברי פי חכם חן‪.‬‬ ‫כג‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫עב‬ ‫ועל כן כל זמן שהיה שולט יצרא דעבודה זרה‪ ,‬היה הנסיון גדול מאוד‪ ,‬עד שנתפסו בעון זה רוב הדור‪ ,‬וכמו שהיה‬ ‫בימי מלכי ישראל‪ ,‬ואף בימי גדעון מצינו שלא נשארו רק שלש מאות איש שלא כרעו לבעל‪ ,‬ובימי אחאב נשארו‬ ‫שבעת אלפים‬ ‫ס'האט‬ ‫ָ‬ ‫ימי ַא ְח ָאב‪,‬‬‫טאקע די עבודה זרה ִּב ֵ‬ ‫ַ‬ ‫און ַאזוי ווי ס'איז געווען‬ ‫ש ְב ַעת ֲא ָל ִפים [ ֶשלֹא ָכ ְׁרעו‬ ‫גאנצע דוֹּ ר‪ ,‬ס'איז איבערגעבליבן [בלויז] ִ‬ ‫דאס ַ‬ ‫ריינגעכאפט ָ‬ ‫ַ‬ ‫ַא‬ ‫ַל ַב ַעל]נא‪.‬‬ ‫[און] ביי ִ ּג ְדעוֹּ ןנב איז נישט געווען מער ווי ְשלֹּש ֵמאוֹּ ת‪ ,‬ס'איז געבליבן דריי‬ ‫הונדערט אידןנג‪.‬‬ ‫עג‬ ‫פאר די תוֹ ָרה ַה ְׁקדוֹ ָשה‪ ,‬ווי די‬ ‫געהאט ְׁמ ִסירות נֶ ֶפש ַ‬ ‫ַ‬ ‫האט [אויך]‬ ‫און ַא ְח ָאב ַאליין ָ‬ ‫דאס‬ ‫גאנצע ְׁבנֵּ י ַביִ ת‪ָ ,‬‬ ‫דאס ַ‬ ‫לאזן ַה ְׁר ֶג'נען אים און ָ‬ ‫זאגטנד‪[ .‬שהיה מוכן לוותר] צו ָ‬ ‫גמרא ָ‬ ‫נאר די ּתוֹּ ָרה ַה ְ ּקדוֹּ ָשה‬‫געוואלט ַאהין געבן‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬ ‫גאנצע ָממוֹ ן ‪ֶ -‬כ ֶסף ְׁו ָז ָהב ‪ַ -‬אלעס ָ‬ ‫ַ‬ ‫[הס"ת לא רצה ליתן]נה‪.‬‬ ‫וואס מ'געפינט נישט ִכ ְׁמ ַעט נישט ְׁבדוֹ ר ַה ֶזהנו‪.‬‬ ‫זא ְמ ִסיר ּות נֶ ֶפש‪ָ ,‬‬ ‫ַא ַ‬ ‫הו ַו ָי ֶלט ָפנָ יו ְׁב ַא ַד ְׁרתוֹ ‪ַ ,‬ו ֵּי ֵּצא ַו ַי ֲעמֹד ֶפ ַתח ַה ְׁמ ָע ָרה ְׁו ִה ֵּנה ֵּא ָליו‬ ‫נא וכדכתיב במלכים א' (יט‪ ,‬יג‪-‬יח)‪ַ :‬ויְ ִהי ִּכ ְשמ ַֹּע ֵא ִל ָ ּי ּ‬ ‫ית ָך ְׁבנֵּ י יִ שְׁׂ ָר ֵּאל וגו' ָו ִא ָ ּו ֵתר ֲאנִ י‬ ‫אתי ַלה' ֱאלֹּ ֵקי ְצ‪ָ -‬באוֹּ ת‪ִ ,‬כי ָעזְׁ בו ְׁב ִר ְׁ‬ ‫ֹאמר ַמה ְׁל ָך פֹה ֵּא ִל ָיהו‪ַ .‬ו ּי ֶ‬ ‫ֹּאמר ַק ּנֹּא ִק ֵ ּנ ִ‬ ‫קוֹ ל ַוי ֶ‬ ‫ְׁ‬ ‫את ו ָמ ַש ְׁח ָת ֶאת ֲחזָ ֵּאל ְׁל ֶמ ֶלך ַעל‬ ‫ָ‬ ‫ְׁ‬ ‫ֹאמר ה' ֵּא ָליו ֵּלך שוב ְׁל ַד ְׁר ְׁכך ִמ ְׁד ַב ָרה ַד ָמשֶׂ ק‪ ,‬ו ָב ָ‬ ‫ְל ַבדִּ י ַויְׁ ַב ְׁקשו ֶאת נַ ְׁפ ִשי ְׁל ַק ְׁח ָתה‪ַ .‬וי ֶ‬ ‫ישע ֶבן ָש ָפט ֵּמ ָא ֵּבל ְׁמחוֹ ָלה ִת ְׁמ ַשח ְׁלנָ ִביא ַת ְׁח ֶתיך‪ָ.‬‬ ‫ְׁ‬ ‫ֲא ָרם‪ְׁ .‬ו ֵּאת יֵּ הוא ֶבן נִ ְׁמ ִשי ִת ְׁמ ַשח ְׁל ֶמ ֶלך ַעל יִ שְׁׂ ָר ֵּאל‪ְׁ ,‬ו ֶאת ֱא ִל ָ‬ ‫ישע‪ְ .‬ו ִה ְש ַא ְר ִּתי ְביִ ְש ָר ֵאל ִש ְב ַעת ֲא ָל ִפים‪ָּ ,‬כל‬ ‫ְׁו ָהיָ ה ַה ִנ ְׁמ ָלט ֵּמ ֶח ֶרב ֲחזָ ֵּאל יָ ִמית יֵּ הוא‪ְׁ ,‬ו ַה ִנ ְׁמ ָלט ֵּמ ֶח ֶרב יֵּ הוא יָ ִמית ֱא ִל ָ‬ ‫עו ַל ַּב ַעל ְׁו ָכל ַה ֶפה ֲא ֶשר לֹא נָ ַשק לוֹ ‪.‬‬ ‫ַה ִּב ְר ַּכיִ ם ֲא ֶשר לֹּא ָכ ְר ּ‬ ‫נב ִג ְדעוֹּ ן ֶּבן יוֹּ ָאש היה 'השופט' החמישי בתקופת השופטים‪ .‬ומבואר בפסוקים (ספר שופטים פרק ו‪-‬ז) שבני ישראל‬ ‫עשו אז הרע בעיני ה' ועבדו לבעל שהוא מין עבודה זרה‪ ,‬ויתן אותם ה' ביד ִמ ְׁדיָ ן שבע שנים‪ ,‬ואנשי מדין עשו‬ ‫להם צרות רבות‪ ,‬עד שזעקו אל ה' שיושיע אותם‪ .‬ואז נתגלה מלאך ה' לגדעון שילך ויושיע את ישראל מיד‬ ‫מדין‪ .‬ולאחר ששבר את האשרות ומזבח הבעל‪ ,‬אסף ַעם רב ללחום ִעם מדין‪ .‬ורצה הקב"ה להראות לישראל כי‬ ‫לא בכוחם ועוצם ידם בא הישועה‪ ,‬אלא השי"ת הוא המושיע להם בזכות אותם שלא עבדו לבעל‪ ,‬ושכל צרתם‬ ‫היתה רק מפני חטאם‪ ,‬ולכן אמר ה' לגדעון שלא ילך ללחום עם ַה ִמ ְׁדיָ נִ ים בעם רב‪ ,‬רק יוריד את העם אל המים‬ ‫ושם יבדקם להבחין בין עובדי הבעל לאשר לא עבדוהו‪ ,‬כי אותם שכרעו על ברכיהם לשתות‪ ,‬הם מאותם‬ ‫שנתרגלו לכרוע לבעל‪ ,‬ואותם שלקחו המים בידם ושתו בידיהם הם מאותם שלא עבדו לבעל‪ .‬וכתיב שם ַויְׁ ִהי‬ ‫יהם ְשלֹּש ֵמאוֹּ ת ִאיש‪ ,‬ובזה נתברר כי רק שלש מאות אנשים היו אותם שלא עבדו‬ ‫ִמ ְׁס ַפר ַה ְׁמ ַל ְׁק ִקים ְׁביָ ָדם ֶאל ִפ ֶ‬ ‫ָ‬ ‫יע ֶא ְת ֶכם ְונָ ַת ִּתי ֶאת ִמ ְדיָ ן ְּביָ ֶדך ְׁו ָכל ָה ָעם יֵּ ְׁלכו ִאיש‬ ‫ֹאמר ה' ֶאל ִג ְׁדעוֹ ן ִּב ְשלֹּש ֵמאוֹּ ת ָה ִאיש ַה ְמ ַל ְק ִקים אוֹּ ִש ַ‬ ‫לבעל‪ַ ,‬וי ֶ‬ ‫ִל ְׁמקֹמוֹ ‪ ,‬ועל ידם באה אז תשועה גדולה לישראל‪.‬‬ ‫נג ועיין בדברי רבינו במסיבה כי תשא תשי"ט (לשון קדשו קונטרס צב‪ ,‬אות נא) וז"ל‪ :‬בעוונינו הרבים‪ַ ,‬א שווערע‬ ‫[אז] ס'איז‬ ‫האף ַ‬ ‫האט מען היינט אויף דער וועלט‪[ ,‬כי נשארו] ְׁמ ַעט ִמ ְׁז ֵּעיר‪ ,‬דעס ביסל אידן‪ָ .‬אבער איך ָ‬ ‫מלחמה ָ‬ ‫עו ַל ַּב ַעל‪ .‬מיט דעם טרייסט איך מיך‪ .‬ס'איז געווען בימי ִ ּג ְדעוֹּ ן איז געווען‬ ‫דא ' ַא ּפ ָאר טויזנט אידן' ֶש ּלֹּא ָּכ ְר ּ‬ ‫נאך ָ‬ ‫ָ‬ ‫נאך אין‬ ‫עו ַל ַּב ַעל‪[ .‬ואני מתנחם בזה‪ ,‬כי] איך בין ָ‬ ‫'שלֹּש ֵמאוֹּ ת ֲאנָ ִשים' ּ ֶש ּלֹּא ָּכ ְר ּ‬ ‫נאר ְ‬‫מאל [ווען] ס'איז נישט געווען ָ‬ ‫ַא ָ‬ ‫עו ַל ַ ּב ַעל‪.‬‬ ‫דא ַא ּפ ָאר טויזנט אידן 'בכלל'‪ ,‬אין 'כלליות העולם'‪ֶ ,‬ש ּלֹּא ָּכ ְר ּ‬ ‫נאך ָ‬ ‫דער מיינונג‪ַ ,‬אז ס'איז ָ‬ ‫נד בגמרא סנהדרין (קב‪ :):‬אמר רבי יוחנן‪ ,‬מפני מה זכה אחאב למלכות עשרים ושתים שנה‪ ,‬מפני שכיבד את‬ ‫התורה שניתנה בעשרים ושתים אותיות‪ ,‬שנאמר (מלכים א' כ‪ ,‬ב‪-‬ט) ַו ִי ְׁש ַלח ַמ ְׁל ָא ִכים ֶאל ַא ְׁח ָאב ֶמ ֶל ְׁך יִ שְׁׂ ָר ֵּאל ָה ִע ָירה‪,‬‬ ‫יך ַהטוֹ ִבים ִלי ֵּהם‪ַ [ .‬ו ַי ַען ֶמ ֶל ְׁך יִ שְׁׂ ָר ֵּאל ַוי ֶ‬ ‫ֹאמר ִּכ ְד ָב ְר ָך ֲאדֹּנִ י‬ ‫יך ו ָבנֶ ָ‬ ‫ֹאמר לוֹ כֹה ָא ַמר ֶבן ֲה ַדד‪ַ ,‬כ ְׁס ְׁפ ָך וזְׁ ָה ְׁב ָך ִלי הוא‪ְׁ ,‬ונָ ֶש ָ‬ ‫ַוי ֶ‬ ‫יך ו ָבנֶ ָ‬ ‫יך ִלי‬ ‫יך ֵּלאמֹר ַכ ְׁס ְׁפ ָך ו ְׁז ָה ְׁב ָך ְׁונָ ֶש ָ‬ ‫ֹאמרו כֹה ָא ַמר ֶבן ֲה ַדד ֵּלאמֹר‪ִ ,‬כי ָש ַל ְׁח ִתי ֵּא ֶל ָ‬ ‫ַה ּ ֶמ ֶל ְך‪ְ ,‬ל ָך ֲאנִ י ְו ָכל ֲא ֶשר ִלי‪ַ .‬ו ָי ֻׁשבו ַה ַמ ְׁל ָא ִכים ַוי ְׁ‬ ‫ימו ְביָ ָדם‬ ‫יך יָ ִש ּ‬ ‫ָ‬ ‫יתך ְׁו ֵּאת ָב ֵּתי ֲע ָב ֶדיך ְו ָהיָ ה ָּכל ַמ ְח ַמד ֵעינֶ ָ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫ִת ֵּתן]‪ִ ,‬כי ִאם ָכ ֵּעת ָמ ָחר ֶא ְׁש ַלח ֶאת ֲע ָב ַדי ֵּא ֶליך ְׁו ִח ְׁפשׂ ו ֶאת ֵּב ְׁ‬ ‫ֹאמר ְׁל ַמ ְׁל ֲא ֵּכי ֶבן ֲה ַדד‪ִ ,‬א ְׁמרו ַלאדֹנִ י ַה ֶמ ֶל ְׁך ּכֹּל ֲא ֶשר ָש ַל ְח ָּת ֶאל ַע ְבדְּ ָך ָב ִראשֹּנָ ה ֶא ֱע ֶשה‪ְ ,‬ו ַהדָּ ָבר ַה ֶּזה לֹּא‬ ‫חו‪ַ .‬וי ֶ‬ ‫ְו ָל ָק ּ‬ ‫ָ‬ ‫או ַכל ַל ֲעשוֹּ ת‪ .‬מאי ַמ ְח ַמד ֵעינֶ יך‪ ,‬ספר תורה וכו'‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫נה ועיין בענין זה באורך בויואל משה (א‪ ,‬קלא)‪.‬‬ ‫נו וז"ל רבינו בזה בויואל משה (ב‪ ,‬קנה)‪ :‬וכבר הבאתי (א‪ ,‬קלא) דברי הש"ס בסנהדרין ק"ב‪ ,‬שהיה לו מסירות נפש‬ ‫נפלאה עבור התורה הק'‪ ,‬שרצה ליתן למלך ארם כל כספו וזהבו ונשיו ובניו הטובים‪ ,‬שלא יבוא למלחמה‪ ,‬כל‬ ‫כך היה מתיירא מאותה המלחמה‪ ,‬ואעפי"כ את הספר תורה לא רצה למסור‪ ,‬ועבור הספר תורה הלך למלחמה זו‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫כד‬ ‫געכאפט‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫שטארק‬ ‫ַ‬ ‫[און] מיט דעם ַאלעמען‪ ,‬אין ֲעבוֹּ ָדה זָ ָרה איז ער געווען ַאזוי‬ ‫יח [געווען די יצרא דעבודה זרה]‪.‬‬‫וואס ס'איז ְׁש ִכ ַ‬ ‫זא צייט‪ָ ,‬‬ ‫ווייל ס'איז געווען אין ַא ַ‬ ‫געזאגט [לרב אשי בחלום]‪ ,‬ווען דו העסט‬‫ָ‬ ‫האט‬ ‫ווי די גמרא ָ‬ ‫זאגטנז‪ַ ,‬אז ְמנַ ּ ֶשה [המלך] ָ‬ ‫געווען אין מיינע צייטן‪ ,‬העסטו גיווען אויפגעהויבן די פ ָאליצעסנח און ָ‬ ‫וואלסט מיר‬ ‫כגעלאפן‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫נא‬ ‫ָ‬ ‫עד‬ ‫ולכן בזמן שהיה יצרא דעבודה זרה‪ ,‬הוצרכו היראים‬ ‫לעוד הרבה הרחקות ועצות‪ ,‬האיך שלא להתפתות ברשתם‬ ‫האט קיין שיעור נישט‬ ‫שטארק‪ָ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫פארלייגט זיך ַאזוי‬ ‫ממילא ַאז דער ַּב ַעל דָּ ָבר ַ‬ ‫רנארן אפילו‬ ‫פא ַ‬‫מ'קאן ַ‬ ‫ָ‬ ‫וואסערע ' ַמ ְח ֶּת ֶרת'‬‫וואסערע ֵעצוֹּ ת מ'ברויך צו דעם‪[ ,‬און] מיט ָ‬ ‫ָ‬ ‫ערליכע אידן‪ ,‬מיט יִ ְר ֵאי ַה ּ ֵשם‪.‬‬ ‫עה‬ ‫ומטעם זה ראו האנשי כנסת הגדולה שיש הכרח להרוג את יצרא דעבודה זרה‪ ,‬ואין הכוונה שנתבטל היצר הרע‬ ‫על זה לגמרי‪ ,‬אלא שעל כל פנים לא יתגבר על זה יותר מבשאר דברים‪ ,‬ונשאר בזה רק היצר הרע הכללי שישנו על‬ ‫כל התורה‬ ‫דאס גרויסע ענין [מה שמסרו אנשי כנסת הגדולה לבטל יצרא דע"ז‪.‬‬ ‫דאך ָ‬ ‫איבערדעם איז ָ‬ ‫גע'ש ְׁח ְׁט'ן דעם יצר הרע‪ ,‬די אנשי כנסת‬ ‫ָ‬ ‫מ'האט‬ ‫ָ‬ ‫ווייל] לויט דעם היצטערט ווען‬ ‫דאך ְׁמ ַב ֵּטל געוועןנט‪[ ,‬כבר לא קשה כל כך לעמוד בנסיון בענין איסור עבודה זרה‬ ‫האבן ָ‬ ‫הגדולה ָ‬ ‫החמורה]‪.‬‬ ‫עו‬ ‫דא [יצר‬ ‫נאך ַאלץ ָ‬ ‫זאגן [שכבר נתבטל לגמרי‪ ,‬שהרי] ס'איז ָ‬ ‫מ'קאן נישט ָ‬ ‫ָ‬ ‫פונדעסטוועגן‬ ‫דא ַא יֵּ ֶצר ָה ָרע‬ ‫דאך ָ‬ ‫וואס דען‪[ ,‬ס'איז] ַאזוי ווי [אויף] ָכל ַהתוֹ ָרה כו ָלה איז ָ‬ ‫נאר ָ‬‫הרע בזה]‪ָ .‬‬ ‫האבן זיי‬‫וואס איז געווען ִב ְׁפ ָר ִטיות אויף 'דעם'‪ ,‬דעס ָ‬ ‫נאר דער יֵּ ֶצר ָה ָרע ָ‬ ‫' ְׁב ֶד ֶר ְׁך ְׁכ ַלל'‪ָ .‬‬ ‫ְׁמ ַב ֵּטל געווען‪.‬‬ ‫דאך ִמ ְׁת ַפ ֵּלל אויף דעם‪ַ [ ,‬אז] ווען‬ ‫דא‪[ ,‬און] מ'איז ָ‬ ‫נאך ָ‬ ‫נאך ַאלץ איז ָ‬ ‫דעסטוועגן ָ‬ ‫תון‪.‬‬ ‫ילים ָּכרוֹּ ת יִ ָּכ ֵר ּ‬ ‫משיח וועט קומען וועט זיין ְל ַה ֲע ִביר ִג ּל ּו ִלים ִמן ָה ָא ֶרץ‪ְ ,‬ו ָה ֱא ִל ִ‬ ‫והפקיר חייו וכל אשר לו‪ ,‬הכל אשר לכל‪ ,‬עבור הספר תורה‪ .‬והרבה גדולי זמנינו‪ ,‬יוכלו ללמוד מוסר מאחאב‪,‬‬ ‫ללחום עבור התורה הק' במסירות נפש כל כך‪ ,‬להפקיר עצמו וכל אשר לו עבור התורה הק'‪.‬‬ ‫נז בגמרא סנהדרין (שם)‪ :‬רב אשי אוקי אשלשה מלכים [פירש"י‪ :‬אוקי סיום הך פירקא עד שהגיעו לשלשה מלכים‬ ‫(שאמרו במשנה שאין להם חלק לעוה"ב)]‪ ,‬אמר למחר נפתח 'בחברין' [נדרוש בחברינו‪ ,‬שהיו תלמידי חכמים כמותנו‪,‬‬ ‫ואין להם חלק לעתיד]‪ .‬אתא מנשה איתחזי ליה בחלמיה‪ ,‬אמר [ליה מנשה בחלום] חברך וחבירי דאבוך קרית לן‬ ‫[כלומר וכי סבור אתה שנהיה חבירך וחבירי דאבוך]‪ .‬מהיכא בעית למישרא המוציא‪ ,‬אמר ליה לא ידענא‪ .‬אמר ליה‬ ‫מהיכא דבעית למישרא המוציא לא גמירת [אינך יודע מאיזה מקום בפת אתה צריך לבצוע המוציא] וחברך קרית לן‬ ‫[ואתה קורא אותנו חבירך]‪ .‬אמר ליה אגמריה לי‪ ,‬ולמחר דרישנא ליה משמך בפירקא‪ .‬אמר ליה‪ ,‬מהיכא דקרים‬ ‫בישולא [דרי פתא‪ ,‬ממקום שנקרמין פניה של פת בתנור דהיינו מלמעלה‪ ,‬או מסביבות הפת‪ ,‬או משוליו‪ ,‬אבל באמצע לא‪ ,‬שאם‬ ‫הביאו לפניו פרוסה של לחם לא יהא בוצע ומברך אלא משולי הפת ולא מאמצעיתו‪ .‬לישנא אחרינא‪ ,‬מהיכא 'דקדים'‪ ,‬כלומר‬ ‫מהיכא שמקדים לאפות‪ ,‬והיינו הך‪ .‬לישנא אחרינא מהיכא 'דגמר' בשולא‪ ,‬ממקום שהלחם אפוי יפה‪ ,‬ולא מאותו מקום שקורין‬ ‫בשו"ל‪ ,‬וראשון נראה]‪ .‬אמר ליה מאחר דחכימתו כולי האי‪ ,‬מאי טעמא קא פלחיתו לעבודת כוכבים‪ .‬אמר ליה אי‬ ‫הות התם‪ ,‬הות נקיטנא בשיפולי גלימא [היית מגביה שפת חלוקך מבין רגליך‪ ,‬כדי שתהא קל לרוץ] ורהטת אבתראי‬ ‫[והיית רץ לשם‪ ,‬מפני יצר עבודה זרה שהיה שולט]‪ .‬למחר אמר להו לרבנן נפתח 'ברבוותא' [נתחיל לדרוש ברבותינו‪,‬‬ ‫ולא אמר בחבירינו]‪.‬‬ ‫נח פירוש‪ :‬שולי הבגד‪.‬‬ ‫נט וכמבואר בגמרא יומא (סט‪ ,):‬עיי"ש באורך‪.‬‬ ‫כה‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫דאך‪ ,‬דעס ְׁפ ָר ִטיות [מה שהיתה התגברות גדול על ענין זה בפרטיות‪ ,‬יצרא זו ביטלו‬ ‫ָאבער ָ‬ ‫דאס‬ ‫דאס ְׁמ ִציאות זייער שווער ָ‬ ‫מ'פארלייגט זיך ִב ְׁפ ָר ִטיות‪ ,‬איז ָ‬ ‫ַ‬ ‫אנשי כנה"ג‪ .‬ווייל] ַאז‬ ‫גוֹ ֵּבר צו זיין‪.‬‬ ‫עז‬ ‫ישוב הקושיא בדברי הגמרא‬ ‫ובזה ניחא‪ ,‬כי בזמן סידור המשנה והש"ס כבר היה זה לאחר שכבר נשחט יצרא דעבודה זרה‪ ,‬ואז כבר היה סגי‬ ‫בה' פרקים‪ .‬אבל בימי אברהם אבינו עדיין שלט יצרא דעבודה זרה‪ ,‬ולכן הוצרך להרחקות רבות ויתירות‪ ,‬עד שהיה‬ ‫לו ד' מאות פרקים‬ ‫איבערדעם איז רעכט‪.‬‬ ‫האבן ְׁמ ַח ֵּבר געווען מסכת עבודה זרה‪ ,‬די משנה און די גמרא‪,‬‬ ‫ווען חכמינו ז"ל ָ‬ ‫נישטא דער יִ ְׁצ ָרא‬ ‫ָ‬ ‫איז שוין נישט געווען דער יִ ְצ ָרא ְד ֲעבוֹּ ָדה זָ ָרה‪[ .‬און] ַאז ס'איז‬ ‫ריינכאפן אין‬‫ַ‬ ‫ס'זאל ַא‬ ‫ָ‬ ‫ְׁד ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה‪ ,‬איז שוין נישט געווען ַאזויפיל דְּ ָר ִכים [מיט ָ‬ ‫וואס]‬ ‫געווארן‪ ,‬ער איז שוין‬ ‫ָ‬ ‫דער ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה‪ .‬זייט דער יֵּ ֶצר ָה ָרע [דעבודה זרה] איז נִ ְׁת ַב ֵּטל‬ ‫דא אויף ָכל ַהתוֹ ָרה כו ָלה‪ ,‬איז‬ ‫נאר ' ְׁב ֶד ֶר ְׁך ְׁכ ַלל' ַאזוי ווי ס'איז ָ‬ ‫נישט געווען ָבעוֹ ָלם ָ‬ ‫גענוג געווען פינף ּ ְפ ָר ִקים‪.‬‬ ‫עח‬ ‫מ'האט‬ ‫ָ‬ ‫נאך איידער‬ ‫דאך געווען ָ‬ ‫ימי ַא ְׁב ָר ָהם ָא ִבינו איז ָ‬‫ינו‪ִ ,‬ב ֵּ‬ ‫ָאבער ַא ְב ָר ָהם ָא ִב ּ‬ ‫פארלייגט זיך‪ ,‬ווען דער‬ ‫ְׁמ ַב ֵּטל געווען יִ ְׁצ ָרא ְׁד ֲעבוֹ ָדה ָז ָרה‪ ,‬און ווען דער ַּב ַעל דָּ ָבר ַ‬ ‫וואסערע ַה ְׁמ ָצאוֹ ת‬ ‫וואסערע ְׁד ָר ִכים‪ָ ,‬‬ ‫יעור ָ‬ ‫גארנישט קיין ִש ּ‬ ‫האט ָ‬ ‫פארלייגט זיך‪ָ ,‬‬ ‫שָׂ ָטן ַ‬ ‫סאך ּ ְפ ָר ִקים ברויך מען לערנען [בשעה‬ ‫שוֹ נוֹ ת [שהוא ממציא לפתות ח"ו בזה‪ ,‬וממילא] זייער ַא ַ‬ ‫מ'זאל קומען דערויף [להשיג תחבולות היצר שהוא בא‬ ‫ָ‬ ‫מ ְׁת ַג ֵּבר זיין [און]‬‫מ'זאל זיך ִ‬ ‫ָ‬ ‫כזו] ַאז‬ ‫מיט] ַאזויפיל ְׁד ָר ִכים‪.‬‬ ‫איבערדעם די מסכת עבודה זרה פון אברהם אבינו‪ ,‬איז געווען ד' מאות פרקיםס‪.‬‬ ‫עט‬ ‫ולענין מצב דורינו‪:‬‬ ‫ועל דרך זה רואין בזמנינו בענין יצרא זו דמינות‪ ,‬ושל לקיחת הארץ קודם הזמן‪ ,‬שהיצר הרע נתגבר בענין זה מאוד‪,‬‬ ‫עוד יותר מביצרא דעבודה זרה בזמן הבית‪ ,‬עד שכמעט כל הדור נתפס בזה‪ .‬ואף שזה גרם שמדיות רבות ברוח‬ ‫ובנפש‪ ,‬והוא מכריע את כל פירצות הדור‪ ,‬עם כל זה בעוה"ר נתפסין בזה‬ ‫[שהם]‬ ‫נו‪,‬‬ ‫ַאזוי ווי מ'זעט בעונינו הרבים‪ ,‬ווי היינט אויף דעם ' ִצ ּיוֹּ ּ‬ ‫נות' ַה ּ ֵשם יִ ְש ְמ ֵר ּ‬ ‫די ְׁמקוֹ רוֹ ת ַהטו ְׁמ ָאה‪[ ,‬עד כמה מתגבר הבעל דבר בעוה"ר בענין זה]סא‪.‬‬ ‫ס ועיין עוד בענין זה בס"ג ויגש תשי"ח (נדפס בחידושי תורה תשי"ז‪ ,‬מד"ה ובדרך זה)‪.‬‬ ‫סא וז"ל רבינו בויואל משה (א‪ ,‬קמה)‪ :‬והסיבה לירידה הנוראה הזאת שנתפס כמעט כל הדור ברשת הציונות‬ ‫והנגררים אחריהם‪ ,‬עם חלק גדול מהמנהיגים שבראשם‪ ,‬יש בזה כמה סיבות‪ .‬ראשית הוא כמו בעבודה זרה‬ ‫שהיה בבית ראשון‪ ,‬והיה זה בימי הנביאים‪ ,‬ועם כל זה מחמת יצרא דעבודה זרה דתקיף להו אז טרם שבטלוהו‬ ‫אנשי כנסת הגדולה‪ ,‬נת פס כמעט כל הדור‪ ,‬עד שבימי גדעון לא היו בכלל ישראל אלא שלש מאות אנשים שלא‬ ‫כרעו לבעל‪ .‬ומצינו בגמרא שאמר מנשה לרב אשי אי הות התם הות נקיטנא בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי‪,‬‬ ‫ופירש רש"י ז"ל וכו' מפני יצר עבודה זרה שהיה שולט אז‪ .‬הנה אמר כן להאמוראים הקדושים‪ ,‬שבזמן שליטת‬ ‫היצר ח"ו לא היו ניצולים‪ .‬ועכשיו הוא כן ביצרא דמינות‪ ,‬וביותר יצרא דאותה התאוה של ממשלה ככל הגוים‬ ‫לפני ביאת המשיח‪ ,‬שזה מעכב הגאולה ח"ו‪ .‬ועל זה מתגרה היצר הרע בכל כוחותיו‪ .‬וכבר הגידו לנו חכמינו‬ ‫ז"ל (סנהדרין צז‪ ).‬שפלות הדור שבעיקבא דמשיחא‪ ,‬במלוא מובן המלה‪ ,‬כאשר אנו רואים היום בעוה"ר‪ ,‬וקשה‬ ‫בחולשת דורינו לעמוד נגד כוחות היצר הרע דתקיף להו כולי האי‪.‬‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫כו‬ ‫נו‪,‬‬ ‫זא ְמקוֹּ ר ַה ּט ּו ְמ ָאה' ַה ּ ֵשם יִ ְש ְמ ֵר ּ‬‫נאכנישט געווען ִמ ּיוֹּ ם ֶש ִ ּנ ְב ָרא ָהעוֹּ ָלם ' ַא ַ‬ ‫ס'איז ָ‬ ‫גאנצע וועלט בעונינו‬ ‫געשלעפט די ַ‬ ‫ּ‬ ‫ס'האט‬ ‫ָ‬ ‫וואס‬‫ס'האט ָא ּפגע' ַה ְר ֶג'ט [און] ָ‬ ‫ָ‬ ‫וואס‬ ‫ָ‬ ‫יות [ברוחניות] און צו ֲה ִריגוֹּ ת [בגשמיות]‪.‬‬ ‫הרבים צום ְש ָמ ִד ּ‬ ‫האט 'אומגעברענגט' דעם [רוב] ְּכ ַלל יִ ְש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫דאס ָ‬ ‫ָ‬ ‫נאך ווייטער ַר ֲח ִמים ְ ּגדוֹּ ִלים [על להבא]‪.‬‬ ‫מ'דארף ָ‬ ‫ַ‬ ‫האבן‬‫מ'דארף מיר ָ‬ ‫ַ‬ ‫[און]‬ ‫וואסערע ַה ְׁמ ָצאוֹ ת שוֹ נוֹ ת [שמתגבר היצר הרע להסית ולהדיח בזה] איז ווייניג‬ ‫[און לויט] ָ‬ ‫מ'זאל לערנען‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫[אפילו] טויזנטער פרקים ווען‬ ‫זאלן זיין אין איין ַּכף‬ ‫יו ָּכל ּ ִפ ְרצוֹּ ת ַהדּ וֹּ ר ְּב ַכף ַא ַחתסב‪ ,‬און זיי [כת הציונים] ָ‬ ‫ִאם יִ ְה ּ‬ ‫יע ֶאת ּכ ּו ָלםסג‪.‬‬ ‫[אחרת‪ ,‬הרי זה] ַמ ְכ ִר ַ‬ ‫ריינגעכא ּפט ‪ -‬ס'איז ְׁל ַמ ְׁע ָלה ִמן ַה ֵּשׂ ֶכל ‪ַ -‬מ ּ ָמש‬ ‫ַ‬ ‫האט ַאזוי ַא‬ ‫דאס ָ‬ ‫בעונינו הרבים ָ‬ ‫גאנצע דוֹּ ר‪ַ .‬אזוי ווי ס'איז געווען ביים ַ ּביִ ת ִראשוֹּ ן די [יצרא של]‬ ‫דאס ַ‬ ‫בעונינו הרבים ָ‬ ‫שטארקער‪ .‬איבערדעם זעט מען [שיש התגברות היצר בזה כל כך]‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫נאך‬‫עבודה זרה‪ ,‬און ָ‬ ‫פ‬ ‫וזה מתנוצץ גם כן משיטת לוט ורועיו שהיה באותן הימים‬ ‫מ'האט עס‬ ‫ָ‬ ‫דאך אויכעט ַאן ִה ְׁתנוֹ ְׁצצות פון 'דעם' [משיטת לוט הנזכר]‪ַ ,‬אז‬ ‫דאס איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫פאר‬ ‫זאגט‪ַ ,‬‬ ‫בו ָאה ָ‬ ‫ַמ ְׁל ִביש געווען [אופן הסתתם] אין נעמען ' ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל'‪ ,‬איידער די נְ ּ‬ ‫יח‪.‬‬ ‫יאת ֵא ִל ָ ּי ּ‬ ‫הו ּו ָמ ִש ַ‬ ‫ִּב ַ‬ ‫פא‬ ‫ישוב קושיא ד‬ ‫ומובן שגם בימי אברהם ולוט היה נסיון גדול בזה‪ ,‬וכיון שהיה נסיון הדור בענין זה‪ ,‬והתגבר היצר הרע על ענין זה‬ ‫יותר מבשאר דברים‪ ,‬על כן הוצרכו גם היראים ורועי אברם עצמן לשמירה יתירה בדבר‪ ,‬שלא להתפס בזרם הדור‪.‬‬ ‫ולכן הוציאו את בהמתם רק כשהם "זמומים"‪ ,‬ולא סמכו על הבהמות עצמן כמו שהיה ברבי פינחס בן יאיר‪ ,‬דשאני‬ ‫בדורו של רבי פינחס בן יאיר שאז לא היה שולט הנסיון והתגברות היצר בענין זה דייקא‬ ‫דאס איז געווען די ְׁפלו ְׁג ָתא פון ַא ְׁב ָר ָהם ָא ִבינו מיט לוֹ ט'ן‪ַ ,‬אזוי ווי ס'שטייט‬ ‫[און] ָ‬ ‫רות‬ ‫מאדע ִה ְת ַ ּג ְּב ּ‬ ‫זא ָ‬ ‫ירוש‪ַ [ ,‬אז] ביי ַא ַ‬ ‫וואס] מ'זעט ְּב ֵפ ּ‬‫[ברש"י‪ .‬ונמצא שהיתה מריבתם בענין ָ‬ ‫ס'כא ּפט ַאריין יעדן‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫יעור נישט [ווי ווייט]‬ ‫האט קיין ִש ּ‬ ‫[הנסיון בדור] ָ‬ ‫פב‬ ‫געדארפט ִס ַ ּי ְע ָּתא דִּ ְש ַמ ָ ּיא [שלא להתפס בזה]‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫האבן‬‫[ולכן] אפילו די ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָרם‪ָ ,‬‬ ‫האבן זיי‬ ‫יקים‪ָ ,‬‬ ‫כאטשיג [ס'שטייט]לד מ ֵֹּשל ַמ ְׁק ִשיב [ ַעל ְׁד ַבר ֱא ֶמת] איז ָכל ְׁמ ָש ְׁר ָתיו ַצ ִד ִ‬ ‫ָ‬ ‫זא געפערליכן זְ ַמן‪ ,‬ווען דער ַּב ַעל דָּ ָבר‬ ‫האבן ִס ַ ּי ְע ָּתא דִּ ְש ַמ ָ ּיא‪ ,‬אין ַא ַ‬‫געדארפט ָ‬‫ַ‬ ‫פארלייגט זיך ִּב ְפ ָר ִטי ּּות [אויף דעם ענין]‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫סב סגנון לשון זה שאמר כאן רבינו בלשון הקודש‪ ,‬הוא על פי לשון המשנה באבות (ב‪ ,‬ח)‪ :‬הוא היה אומר‪ִ ,‬אם‬ ‫יע ֶאת ּכ ּו ָלם‪ .‬אבא שאול אומר משמו‪,‬‬ ‫יו ָכל ַח ְכ ֵמי יִ ְש ָר ֵאל ְּב ַכף מֹּאזְ נַ יִ ם‪ ,‬ואליעזר בן הורקנוס ְּב ַכף ְשנִ ָ ּיה‪ַ ,‬מ ְכ ִר ַ‬ ‫יִ ְה ּ‬ ‫יו ָכל ַח ְכ ֵמי יִ ְש ָר ֵאל ְּב ַכף מֹּאזְ נַ יִ ם ורבי אליעזר בן הרקנוס אף עמהם‪ ,‬ורבי אלעזר בן ערך ְּב ַכף ְשנִ ָ ּיה‪ַ ,‬מ ְכ ִר ַ‬ ‫יע‬ ‫ּ‬ ‫ה‬ ‫ְ‬ ‫יִ‬ ‫ִאם‬ ‫ֶאת ּכ ּו ָלם‪.‬‬ ‫סג וז"ל רבינו בהקדמת ויואל משה (ד"ה והנה הרבה יותר)‪ :‬ואם יעלה ְׁביָ ִדי שאזכה להוציא מהמבוכה בדעה הרעה‬ ‫הזאת‪ ,‬אף אחד מישראל‪ ,‬הכל כדאי‪ .‬כי אם נקח כל פירצות הדור‪ ,‬והעבירות המרובות הנעשות בכל העולם‪,‬‬ ‫וישימו אותם בכף מאזנים אחת‪ ,‬ומדינה הציונית בכף מאזנים השניה‪ ,‬תכריע את הכל‪ .‬שהוא השורש פורה ראש‬ ‫ולענה של אבי אבות הטומאה שבכל אבות הנזיקין שבכל העולם כולו‪ ,‬והן המה המטמאים את כל העולם כולו‪.‬‬ ‫כז‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫פארצוימען‪ ,‬אפילו 'זיינע' ְג ַמ ִּלים און ֲחמוֹּ ִרים און ִמ ְׁקנֶ ה‪,‬‬ ‫האט ער געמוזט ַ‬ ‫[ולכן] ָ‬ ‫רלאזן ַאז זיי‬ ‫פא ָ‬ ‫האט זיך נישט געקענט ַ‬ ‫פארצוימען‪[ ,‬און] ער ָ‬ ‫האט ער אויך געמוזט ַ‬ ‫ָ‬ ‫פארלייגט זיך]‪.‬‬ ‫זא געפערליכע צייט‪ ,‬ווען דער ַּב ַעל דָּ ָבר [ ַ‬ ‫וועלן נִ ְׁז ָהר זיין [מעצמן]‪ ,‬אין ַא ַ‬ ‫האט זיך ִמ ְת ַ ּג ֵּבר‬‫זא גרויסן ּכ ַֹּח [הקדושה]‪ָ ,‬‬ ‫טאקע אברהם אבינו ַאליין‪ ,‬מיט ַא ַ‬ ‫נאר ַ‬ ‫ָ‬ ‫פאר קיינעם [ ַאנדערש]‪.‬‬‫מ'האט נישט געקענט טרויען ַ‬ ‫ָ‬ ‫געווען‪ָ [ .‬אבער]‬ ‫פג‬ ‫האט זיך נישט ַאזוי אויף דעם‬ ‫און ווידער ביי ֲחמוֹּ רוֹּ ֶשל ַר ִּבי ּ ִפנְ ָחס ֶּבן יָ ִאיר‪ָ ,‬‬ ‫דארט איז‬ ‫פארלייגט דירעקט דער ַּב ַעל דָּ ָבר‪ ,‬איז גענוג געוועזן די ַה ְׁש ָפ ָעה [של בעליו]‪ָ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫געהאט די ַה ְש ּ ָפ ָעה פון ַר ִּבי ּ ִפנְ ָחס ֶּבן יָ ִאיר‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ס'האט‬ ‫ָ‬ ‫געווען גענוג ַאז‬ ‫זא געפערליכן זְ ַמן ַאזוי ווי ס'איז געוועזן [בימי אברהם‬ ‫זא זמן‪ ,‬אין ַא ַ‬ ‫ָאבער אין ַא ַ‬ ‫אבינו ע"ה‪ ,‬לא רצה לסמוך על זה]‪.‬‬ ‫פד‬ ‫ַאזוי ווי ס'איז געווען [אפילו] אליהו [הנביא‪ ,‬בימי ַא ְׁח ָאב]‪ ,‬און די ַאלע [נביאים]‪ ,‬ער‬ ‫יע זיין [להציל את כל הדור מעבודה זרה]‪.‬‬ ‫האט נישט געקענט ַמ ְׁש ִפ ַ‬ ‫ָ‬ ‫האט געברענגט ֵּאש ִמן‬ ‫איינמאל ווען ס'איז געשען ַא נס ַאז ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫דעמאלטס‬ ‫ָ‬ ‫נאר‬‫ָ‬ ‫האט ער נישט געקענט‪.‬‬ ‫ַה ָש ַמיִ ם‪ָ [ ,‬אבער] ווייטער [עד זמן הנס] ָ‬ ‫שה [וכעין שהיה בהר הכרמל‪ .‬ולכן אפילו]‬ ‫דו ָ‬ ‫ווייל צו דעם ברויך מען ַא גרעסערע ְק ּ‬ ‫יע זייןסד‪.‬‬ ‫האט ְּבאוֹּ תוֹּ זְ ַמן נישט געקענט ַמ ְׁש ִפ ַ‬ ‫ֵּא ִל ָיהו ַה ָנ ִביא ָ‬ ‫פה‬ ‫דאס איז אפשר דער ִחילוק [בין ימי אברהם אבינו‪ ,‬לימי רבי פנחס בן יאיר]‪.‬‬‫איבערדעם ָ‬ ‫געדארפט ַאזויפיל ְׁפ ָר ִקים‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫דעמאלטס‬ ‫ָ‬ ‫נאך‬ ‫מ'האט ָ‬ ‫ָ‬ ‫[שהרי]‬ ‫דעמאלטס [בהר הכרמל]‬ ‫ָ‬ ‫סד ועיין עוד בזה בס"ג אמור תשט"ז (לשון קדשו קונטרס של‪ ,‬ח"ג) וז"ל‪ :‬לעולם איז ָ‬ ‫דאך‬ ‫האט נישט‬‫געהאט קיין שום השפעה‪ ,‬ער ָ‬ ‫ַ‬ ‫האט ער [אליהו] נישט‬ ‫דעמאלטס ָ‬ ‫ָ‬ ‫געשען עפעס ַא גרויס ענין‪ .‬ביז‬ ‫יאי ַה ַב ַעל מיטן כח פון עבודה זרה‪[ ,‬און] ער‬ ‫געקענט משפיע זיין‪ ,‬בעונותינו הרבים ס'איז געווען די ַאלע נְׁ ִב ֵּ‬ ‫האט זיך נישט געקענט העלפן‪ ,‬ער איז געווען אין ַא סכנה‪ ,‬ער און עוֹ ַב ְׁדיָ ה זענען געווען אין ַא סכנה‪ ,‬און ער‬ ‫ָ‬ ‫האט הקדוש ברוך הוא אים‬ ‫דעמאלטס ָ‬ ‫ָ‬ ‫טאג‪,‬‬ ‫דעמאלטס דעם לעצטן ָ‬ ‫ָ‬ ‫נאר‬ ‫גארנישט‪ָ .‬‬ ‫האט נישט געקענט טון ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט אים געשיקט צו‬ ‫פא ר אים‪ ,‬און ער איז געקומען צו עובדיה'ן און ער ָ‬ ‫זאלסט דיך ווייזן ַ‬ ‫געזאגט היצט ָ‬ ‫ָ‬ ‫געזאגט ‪ -‬ער וויל דיך ַה ְׁר ֶג'נען‪,‬‬ ‫ָ‬ ‫האט אים‬ ‫ַא ְׁח ָאב'ן‪ ,‬איך קום צו דיר און איך ווייס – [ווי] ער [עובדיה] ָ‬ ‫האט אים געהייסן‬ ‫געזאגט ניין‪ַ ,‬חי ה' ְׁצ‪ָ -‬באוֹ ת (מלכים א' יח‪ ,‬טו)‪ ,‬הקדוש ברוך הוא ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט ער [אליהו]‬ ‫פונדעסטוועגן ָ‬ ‫קאנען מברר זיין דעם ה'‬ ‫זאל ָ‬ ‫ראפברענגען‪ ,‬ער ָ‬ ‫זאל עס קענען ַא ָ‬ ‫דעמאלטס ַא שעת הכושר ער ָ‬ ‫ָ‬ ‫גיין‪ .‬ס'איז געווען‬ ‫געהאלפן‪ .‬ער‬ ‫ָ‬ ‫האט אים‬ ‫קאנען איבערדרייען [לבבות בני ישראל למוטב]‪ ,‬דער אייבירשטער ָ‬ ‫זאל ָ‬ ‫הוא ָה ֱאל ִֹקים‪ ,‬מ' ָ‬ ‫דאך‬ ‫געדארפט אויף דעם אויך תפילות‪ֲ ,‬ענֵּ נִ י ה' ֲענֵּ נִ י שלא יאמרו מעשה כשפים (ברכות ט‪ ,):‬ס'איז ָ‬ ‫ַ‬ ‫נאך‬ ‫האט ָ‬ ‫ָ‬ ‫זאגט (פרק יז) באותה שעה זענען געווען כל‬ ‫זא נֵּ ס על ידו‪ .‬ווי דער תנא דבי אליהו ָ‬ ‫געווארן ַא ַ‬ ‫ָ‬ ‫דעמאלטס געטון‬ ‫ָ‬ ‫זאגט אויף‬ ‫דעמאלטס איז געוועזן ַאן ִה ְׁתעוֹ ְׁררות ְׁתשו ָבה ְׁגדוֹ ָלה ְׁונוֹ ָר ָאה‪ ○ .‬דער סמ"ג ָ‬ ‫ָ‬ ‫ית ָתן‪,‬‬ ‫ישראל יִ ְׁר ֵּאי ה' ְׁל ַא ִמ ָ‬ ‫זאגט ער‬ ‫גאנצע מדינה‪ָ ,‬‬ ‫האט מחזיר בתשובה געווען ַא ַ‬ ‫לאץ (במצות עשה ג) ביי די מצוה פון תפילין‪[ ,‬ווען] ער ָ‬ ‫ַא פ ַ‬ ‫לעמאל‬ ‫ָ‬ ‫צוגעהאלפן ִמן ַה ָש ַמיִ ם‪ ,‬ס'איז געווען ַא ְׁש ַעת ַהכ ֶֹשר‪[ .‬ווייל] נישט ַא‬ ‫ָ‬ ‫האט אים‬ ‫ֱא ֶמת ס'איז געווען ַאז מ' ָ‬ ‫האבן‬ ‫זאל ַא כ ַֹח ָ‬ ‫דאס דוֹ ר ראוי‪ַ ,‬אז מ' ָ‬ ‫לעמאל איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫לעמאל איז ַאן ֵּעת ָרצוֹ ן‪ ,‬נישט ַא‬ ‫ָ‬ ‫איז דער זְׁ ַמן ַאזוי ָראוי‪ ,‬נישט ַא‬ ‫זאל קענען ַמ ְׁחזִ יר ִב ְׁתשו ָבה זיין‪ַ ○ .‬אזוי ווי מ'זעט [ביי] עזרא הסופר (עזרא פרק י‪ ,‬ונחמי' פרק יג)‪ ,‬אין ָב ֶבל די ַאלע‬ ‫מ' ָ‬ ‫האט ער‬ ‫דעמאלטס‪ ,‬הערשט ווען ס'איז געווען די ְׁגאו ָלה [ועלו לארץ] ָ‬ ‫ָ‬ ‫האבן גענומען נשים נכריות‪ ,‬און הערשט‬ ‫ָ‬ ‫טאקע הערשט‬ ‫נאר ַ‬ ‫נאכנישט געווען‪ָ ,‬‬ ‫דאס ָ‬ ‫[אז] ווען זיי זענען געקומען קיין ָב ֶבל איז ָ‬ ‫זיי ַאלע ַמ ְׁפ ִריש געוועזן‪ַ ,‬‬ ‫כאטשיג] ס'איז געווען עזרא הסופר‪ ,‬און די ַאלע נביאים חגי זכריה מלאכי‪ ,‬און די אנשי‬ ‫דארטן [בארץ ישראל‪ָ .‬‬ ‫ָ‬ ‫געווארן ַאזוי [ווייט]‬ ‫ָ‬ ‫געקאנט העלפן‪ ,‬און ס'איז‬ ‫ָ‬ ‫האבן זיי זיך נישט‬ ‫דאך געווען אין ָב ֶבל‪ָ ,‬‬ ‫כנסת הגדולה‪ ,‬זענען ָ‬ ‫האט‬ ‫געהאלפן‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האט‬ ‫דערנאכדעם ַאז דער בורא כל עולמים ָ‬ ‫ָ‬ ‫האט גענומען נָ ִשים נָ ְׁכ ִריוֹ ת‪ .‬און‬ ‫דער ִק ְׁלקול ַאז מ' ָ‬ ‫דאך אין די פסוקים‪.‬‬ ‫מען זיי געקענט ַמ ְׁפ ִריש זיין‪ .‬יהיה איך שיהיה‪ ,‬על כל פנים ַאזוי זעט מען ָ‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫כח‬ ‫דאך נישט‬ ‫'דאס' דער חטא‪ ,‬ס'איז ָ‬ ‫דאך געווען ָ‬‫דארט איז ָ‬ ‫פארדעם‪[ ,‬ווייל] ָ‬ ‫קאן זיין ַ‬ ‫ָ‬ ‫ס'האט זיך‬ ‫ָ‬ ‫געהאנדלט אין דעם‪ָ [ ,‬‬ ‫נאר]‬ ‫ַ‬ ‫ס'האט זיך נישט‬ ‫ָ‬ ‫נאר‪,‬‬ ‫געווען דער ִא ּס ּור ֶ ּגזֶ ל ָ‬ ‫דאס נעמען פריער‪[ ,‬בזמן שעדיין נאמר בו] ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י‬ ‫מ'זאל ָ‬ ‫ָ‬ ‫געהאנדלט אין דעם‪ ,‬צי‬ ‫ַ‬ ‫ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז י ֵֹּשב ָּב ָא ֶרץ [ולא זכה בה אברם עדיין]‪.‬‬ ‫פו‬ ‫המשך הקדמה לישוב קושיא ג (באופן שלישי)‬ ‫[ולישוב קושיא ז (באופן שני)]‬ ‫בפסוק מֹשל ַּמ ְק ִשיב ַּעל ְד ַּבר ֶּש ֶּקר כל ְמש ְרתיו ְרש ִעים‪ ,‬מפרש הרמ"ע מפאנו דאף מי שלא היה רשע מקודם‪ ,‬נעשה‬ ‫רשע אחר כך‪ ,‬בהשפעת המושל שהוא רשע‪ .‬לפי שעל פי רוב נמשכין העם אחרי המושל‪ .‬ובזה נתן עוד טעם על‬ ‫מה שאמרו דמלך וציבור‪ ,‬מלך נכנס תחילה בדין שלמעלה‬ ‫איבערדעם [לפי זה יש לומר עוד באומרו] ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫ֹּשל ַמ ְק ִשיב [ ַעל דְּ ַבר‬ ‫זאגטסה [בביאור הפסוק] מ ֵ‬ ‫[דהכוונה] ַאזוי ווי דער רמ"ע מפאנו ָ‬ ‫זאגט ער [דאף מי שלא היה רשע מקודם‪ ,‬נעשה רשע אחר‬ ‫ָש ֶקר] ָּכל [ ְמ ָש ְר ָתיו ְר ָש ִעים] (משלי כט‪ ,‬יב)‪ָ .‬‬ ‫כך‪ ,‬בהשפעת המושל שהוא רשע]סו‪ ,‬ווייל ַאלעס איז געווענדט [אינעם 'מושל'‪ ,‬ווייל] ַעל ּ ִפי רוֹּ ב‬ ‫לו ָכה‪.‬‬ ‫נאך ַא ְמ ִדינָ ה אין [די וועג פון] די ְמ ּ‬ ‫זאגט ער ‪ -‬ריקט זיך ָ‬ ‫‪ָ -‬‬ ‫פז‬ ‫סז‬ ‫זאגט ער ‪ -‬איז מלך נכנס לדין תחילה ‪ ,‬ווייל געוויינטליך ריקט זיך‬ ‫איבערדעם ‪ָ -‬‬ ‫דאס איז זעלטן‪ָ ,‬אבער‬‫מאל [שאינו כן‪ ,‬אמנם] ָ‬ ‫זאגט ער [ ַאז] ס'טרעפט זיך ַא ָ‬ ‫נאך ‪ָ -‬‬‫ָ‬ ‫נאכ'ן ֶמ ֶל ְך‪ ,‬איבערדעם איז דער מלך נכנס לדין‬‫נאך ‪ -‬די מדינה ָ‬ ‫געוויינטליך ריקט זיך ָ‬ ‫תחילה‪.‬‬ ‫פח‬ ‫ישוב קושיא ז (באופן הראשון והשני)‬ ‫ולפי כל האמור יש להסביר בב' אופנים האיך נתקלקל לוט כל כך חדא לפי שנתפס ביצרא דנסיון הדור של כיבוש‬ ‫הארץ קודם הזמן‪ ,‬שזה דבר הנוגע לשרשי האמונה‪ ,‬וגורם קלקול ח"ו‪ .‬והשנית‪ ,‬דלפי שבהמשך הזמן נעשו‬ ‫הרשעים של הכנעני והפריזי המושלים שם בארץ‪ ,‬ונתקלקלו אנשי הארץ בהשפעתם הרע‪ ,‬ולוט עמהם‬ ‫וואס] איבערדעם איז לוֹּ ט [ ַאזוי נתקלקל‬ ‫דאס איז געווען [די סיבה‪ָ ,‬‬ ‫מיט דעם קען זיין‪ָ ,‬‬ ‫געווארן]‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫געווארן‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫רדארבן‬ ‫פא ָ‬ ‫דא ַ‬ ‫רוואס לוֹּ ט איז ָ‬ ‫פא ָ‬‫קען זיין אויף צוויי בחינות‪ַ ,‬‬ ‫פט‬ ‫חדא לפי שנתפס ביצרא דנסיון הדור של כיבוש הארץ קודם הזמן‪ ,‬שזה דבר הנוגע לשרשי האמונה‪ ,‬וגורם קלקול ח"ו‪.‬‬ ‫ס'האט ָאנגעהויבן שוֹ ֵּלט צו זיין ְׁבאוֹ תוֹ ַה ְׁז ַמן [יצרא זו דכיבוש הארץ לפני‬ ‫ָ‬ ‫איינס‪ ,‬ווייל‬ ‫דאס איז געווען די ְׁפלו ְׁג ָתא [בין רועי אברם לרועי לוט]‪.‬‬ ‫דאך אויס ַאז ָ‬ ‫הזמן‪ ,‬ווי] ס'זעט ָ‬ ‫סה בעשרה מאמרות (חיקור דין ח"א‪ ,‬פרק ב)‪ :‬ומלך נכנס לדין תחלה‪ ,‬כנודע מהנהו תרי טעמי דאתמרו בפרק קמא‬ ‫דראש השנה (ח‪ :‬וטז‪ .‬והובא להלן)‪ ,‬חד מקמי דליפוש חרון אף‪ ,‬וחד דלאו אורח ארעא לאוקומי מלכא אבראי‪ .‬ותו‪,‬‬ ‫ֹּשל ַמ ְק ִשיב [ ַעל דְּ ַבר‬ ‫דכולי עלמא גריר אבתריה‪ ,‬כטוב כחוטא‪ ,‬כמו שהוכיחו בפרק קמא דחולין (ד‪ ):‬מקרא דְּ מ ֵ‬ ‫ָש ֶקר ָּכל ְמ ָש ְר ָתיו ְר ָש ִעים]‪ .‬ואף על פי כן אין למדין מן הכללות‪ ,‬צא ולמד מדורו של יהויקים ושל צדקיהו בפרק‬ ‫חלק (סנהדרין קג‪ ,).‬עיין שם‪.‬‬ ‫ועיין מה שכתב רבינו בזה בויואל משה (א‪ ,‬קכה‪ .‬ב‪ ,‬קכה וקלד)‪ ,‬דמזה מוכח דפירוש הכתוב הוא דאף מי‬ ‫שלא היה רשע מקודם‪ ,‬נעשה רשע אחר כך‪ ,‬על ידי השפעת המושל הרשע‪.‬‬ ‫סו ולא רק כמשמעות הפשוט‪ ,‬דהוא עבור שהוא בוחר לעצמו משרתים כאלו שהם רשעים מכבר‪.‬‬ ‫סז‬ ‫כמבואר בגמרא ראש השנה (ח‪ :‬וטז‪ :).‬דאמר רב חסדא מלך וציבור‪ ,‬מלך נכנס תחילה לדין‪ ,‬שנאמר (מלכים א' ח‪,‬‬ ‫נט) ַל ֲעשׂ וֹ ת ִמ ְׁש ַפט ַע ְׁבדוֹ ו ִמ ְׁש ַפט ַעמוֹ ‪ .‬מאי טעמא‪ ,‬אי בעית אימא לאו אורח ארעא למיקם מלכא אבראי‪,‬‬ ‫ואיבעית אימא מקמי דליפוש חרון אף‪.‬‬ ‫כט‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫געקאנט‬ ‫ָ‬ ‫האט ער‬ ‫יטה ַאליין ָ‬ ‫און דעס רירט ָאן אין די ְׁכ ִפ ָירה‪[ ,‬וממילא] פון 'דער' ִש ָ‬ ‫רדארבן ווערן‪ ,‬אפילו ער איז געווען פריער ָּכ ֵשר‪.‬‬ ‫פא ָ‬ ‫ַ‬ ‫צ‬ ‫והשנית‪ ,‬דלפי שבהמשך הזמן נעשו הרשעים של הכנעני והפריזי‬ ‫המושלים שם בארץ‪ ,‬ונתקלקלו אנשי הארץ בהשפעתם הרע‪ ,‬ולוט עמהם‬ ‫געווארן‬ ‫ָ‬ ‫פארדעם‪ ,‬ווייל ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ‪ ,‬ער איז‬ ‫און ווידעראום ַ‬ ‫דאס‬ ‫האט ָ‬ ‫דער 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ‪[ ,‬דהיינו שהכנעני] ער איז געווען דער מוֹּ ֵשלסח‪[ ,‬איבערדעם] ָ‬ ‫ריינגעשלעפט [אנשי המדינה‪ ,‬ובתוכם 'לוט'‪ ,‬שנתקלקל על ידי השפעתם‪ .‬וכדברי הרמ"ע מפאנו]‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫ַא‬ ‫צא‬ ‫וכדברי הרמ"ע מבואר גם בזוהר הק' דהעיר נמשך אחר המושל‪ ,‬וביאר שם בזה את מאמר הפסוק ל ֹא‬ ‫ב ַּח ְר ִתי ְב ִעיר וגו' ו ֶּא ְב ַּחר ְבדוִ ד‪ ,‬שלא בחר הקב"ה בירושלים עד שבחר בדוד המלך‪ ,‬שהוא יהיה המושל בה‬ ‫וואס] ס'שטייט‬ ‫[און] ַאזוי ווי ס'שטייט אין זוהר הקדוש פרשת ויקהלסט [בביאור ָ‬ ‫נאר ָו ֶא ְב ַחר‬ ‫קיינמאל נישט בוֹ ֵּחר געווען ' ְׁב ִעיר'‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האב‬ ‫אין פסוק לֹּא ָב ַח ְר ִּתי ְב ִעיר‪ ,‬איך ָ‬ ‫ְּב ָד ִוד ַע ְבדִּ י‪ ,‬ווער ס'איז דער מוֹּ ֵשל‪.‬‬ ‫צב‬ ‫יה ַלאו‬‫יש ּ‬ ‫דאך עפעס דער פסוק ֵר ֵ‬ ‫דארט ָאן [בזוהר] ַאז לכאורה איז ָ‬ ‫ער הייבט ָ‬ ‫יה‪.‬‬ ‫יש ּ‬ ‫יה ַלאו ֵר ֵ‬ ‫יפ ּ‬ ‫יה‪ְ ,‬ו ֵס ֵ‬ ‫יפ ּ‬ ‫ֵס ֵ‬ ‫דארט‪ ,‬דער רד"ק און ַאלע [מפרשים]‪ .‬ער‬ ‫לאגן זיך אויך ָ‬ ‫[ווי] די מפרשים ַאליין פ ָ‬ ‫לאזט נישט‬ ‫לאזט אויס ָו ֶא ְב ַחר ' ְּב ָד ִוד' ַע ְבדִּ י‪ ,‬ער ָ‬ ‫הייבט ָאן לֹּא ָב ַח ְר ִּתי ' ְב ִעיר' און ער ָ‬ ‫נאר ' ְּב ָד ִוד' ַע ְבדִּ י‪.‬‬ ‫אויס אין קיין 'שטעט'‪ָ ,‬ו ֶא ְׁב ַחר ' ִבירו ָש ַליִ ם'‪ָ ,‬‬ ‫[און] דער זוהר הקדוש אין פרשת ויקהל שטעלט זיך דערויף‪[ ,‬על הא דכתיב] לֹּא‬ ‫ָב ַח ְר ִּתי ְב ִעיר וגו'‪ָ ,‬ו ֶא ְב ַחר ' ְּב ָד ִוד' ַע ְבדִּ י‪ְׁ ,‬ו ִכי ָד ִוד ' ִעיר'‪.‬‬ ‫צג‬ ‫האט בוֹ ֵּחר‬ ‫זאגט ער [ ַאז] ווען דער בוֹ ֵּרא ָכל עוֹ ָל ִמים ָ‬ ‫זאגט דער זוהר הקדוש‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫האט ער געקוקט קודם ווער איז דער מוֹּ ֵשל‪ ,‬ווער איז דער רֹּאש‪,‬‬ ‫געווען ' ִבירו ָש ַליִ ם' ָ‬ ‫האט ער נישט בוֹ ֵּחר געווען אין‬ ‫ווילאנג ער זעט נישט ַאז דער רֹאש איז ַא ַצדִּ יק‪ָ ,‬‬‫ַ‬ ‫[און]‬ ‫דארט זיין [מקום השראת שכינתו]‪.‬‬‫זאל ָ‬ ‫רו ָש ַליִ ם [ ַאז] ער ָ‬ ‫יְ ּ‬ ‫צד‬ ‫האב נישט בוֹ ֵּחר געווען‬ ‫זאגט ער לֹּא ָב ַח ְר ִּתי ' ְב ִעיר' (מלכים א' ח‪ ,‬טז)‪ ,‬איך ָ‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫נאר ווען דען‪ָ ,‬ו ֶא ְב ַחר ' ְּב ָד ִוד' ַע ְבדִּ י‪ַ ,‬אז 'ער' איז דער מוֹּ ֵשל‪.‬‬ ‫[בירושלים]‪ָ ,‬‬ ‫סח ולשון 'יושב' מתפרש כמו ְׁולוֹ ט 'י ֵֹּשב' ְׁב ַש ַער ְׁסדֹם‪ְׁ ,‬ו ֶע ְׁפרוֹ ן 'י ֵֹּשב' ְׁבתוֹ ְׁך ְׁבנֵּ י ֵּחת‪ ,‬שפי' חכז"ל שעלו לגדולה‬ ‫להיות שופט ומושל‪.‬‬ ‫סט בזוהר הק' (ויקהל קצח‪ַ :).‬ר ִבי ִח ָייא ְׁו ַר ִבי יִ ְׁצ ָחק ְׁו ַר ִבי יוֹ ֵּסי‪ֲ ,‬הווֹ ָאזְׁ ֵּלי ְׁב ָא ְׁר ָחא‪ַ ,‬עד ַד ֲהווֹ ָאזְׁ ֵּלי ָפ ַגע ְׁבהו ַר ִבי ַא ָבא‪ָ .‬א ַמר‬ ‫אתי ֶאת‬ ‫ַר ִבי ִח ָייא ַו ַדאי ְׁש ִכינְׁ ָתא ַב ֲה ָדן‪ַ .‬כד ָמ ָטא ְׁל ַג ַביְׁ יהו‪ָ ,‬א ַמר ַר ִבי ַא ָבא‪ְּ ,‬כ ִתיב (מלכים א' ח‪ ,‬טז) ִמן ַהיוֹ ם ֲא ֶשר הוֹ ֵּצ ִ‬ ‫ַע ִמי ֶאת יִ שְׁׂ ָר ֵּאל ִמ ִמ ְׁצ ַריִ ם לֹּא ָב ַח ְר ִּתי ְב ִעיר ִמ ּכֹּל ִש ְב ֵטי יִ ְש ָר ֵאל ָו ֶא ְב ַחר ְּב ָד ִוד ְוגוֹּ ' ִל ְבנוֹּ ת ַּביִ ת ִל ְהיוֹּ ת ְש ִמי ָשם‪ַ .‬האי‬ ‫יה‪ִ ,‬ד ְׁכ ִתיב לֹּא ָב ַח ְר ִּתי ' ְּב ִעיר'‪ָ ,‬ו ֶא ְב ַחר ' ְ ּב ָד ִוד'‪ַ ,‬מאי ַהאי ִעם ַהאי‪ָ .‬ו ֶא ְׁב ַחר‬ ‫יש ּ‬ ‫יה ֵר ֵ‬ ‫יפ ּ‬ ‫יה‪ְ ,‬ו ַלאו ֵס ֵ‬ ‫יפ ּ‬ ‫יה ֵס ֵ‬ ‫יש ּ‬‫ְק ָרא ַלאו ֵר ֵ‬ ‫הוא‬ ‫יתא ְּב ַה ּ‬ ‫יה ְל ִמ ְבנֵ י ַק ְר ָּתא‪ִ ,‬א ְס ַּת ֵּכל ְ ּב ַק ְד ֵמ ָ‬ ‫עו ָתא ַק ֵּמ ּ‬ ‫הוא ִאית ְר ּ‬ ‫ְ‬ ‫קו ְד ָשא ְּב ִריך ּ‬ ‫' ִביְׁ רו ָש ַליִ ם' ִמ ָב ֵּעי ֵּליה‪ֶ ○ .‬א ָלא ַּכד ּ‬ ‫הוא ִד ְכ ִתיב לֹּא ָב ַח ְר ִּתי ' ְ ּב ִעיר'‪ַ ,‬עד דְּ ִא ְס ַּת ַּכ ְלנָ א‬ ‫יה‪ֲ .‬ה ָדא ּ‬ ‫יתי ְל ַע ָּמא ֵּב ּ‬ ‫ישא דְּ נָ ִהיג ַע ָּמא דְּ ַק ְר ָּתא‪ּ ,‬ו ְל ָב ַתר ָּבנֵ י ַק ְר ָּתא ְו ַאיְ ֵ‬ ‫ֵר ָ‬ ‫יהו ָט ָבא‪,‬‬ ‫ּ‬ ‫א‬ ‫ִ‬ ‫א‬ ‫יָ‬ ‫ע‬ ‫ְ‬ ‫ר‬‫ַ‬ ‫י‬ ‫א‬ ‫ִ‬ ‫א‪,‬‬ ‫מ‬ ‫ָ‬ ‫ּ‬ ‫ע‬ ‫ַ‬ ‫ל‬ ‫ְ‬ ‫יג‬ ‫ה‬ ‫ִ‬ ‫נָ‬ ‫דְּ‬ ‫א‬ ‫ּ‬ ‫י‬ ‫ָ‬ ‫ע‬ ‫ֲ‬ ‫ר‬‫ַ‬ ‫ב‬ ‫ּ‬ ‫ְ‬ ‫ין‬ ‫ימ‬‫ִ‬ ‫יְ‬ ‫ק‬‫ַ‬ ‫הו‬ ‫ּ‬ ‫ל‬ ‫ּ‬ ‫ְ‬ ‫כ‬ ‫ּ‬ ‫ֻׁ‬ ‫א‪,‬‬ ‫ת‬‫ָ‬ ‫מ‬‫ָ‬ ‫י‬ ‫נֵ‬ ‫ב‬ ‫ּ‬ ‫ְ‬ ‫ל‬ ‫כ‬ ‫ָ‬ ‫ו‬‫ְ‬ ‫א‬ ‫ת‬‫ָ‬ ‫מ‬‫ָ‬ ‫דְּ‬ ‫ין‬ ‫ג‬‫ִ‬ ‫ב‬ ‫ּ‬ ‫ְ‬ ‫‪.‬‬ ‫ל‬‫א‬‫ֵ‬ ‫ר‬‫ָ‬ ‫ש‬ ‫ְ‬ ‫יִ‬ ‫ל‬ ‫ע‬‫ַ‬ ‫א‬ ‫יָ‬ ‫ע‬ ‫ְ‬ ‫ר‬‫ַ‬ ‫י‬ ‫הו‬ ‫ֵ‬ ‫מ‬‫ֶ‬ ‫ל‬ ‫ְ‬ ‫'‬ ‫ד‬ ‫ו‬‫ִ‬ ‫ד‬‫' ְּב ָ‬ ‫יה‪ַ ,‬ווי ְל ָמ ָתא‪ַ ,‬ווי ְל ַע ָּמא‪ְׁ .‬ו ַה ְׁש ָתא ִא ְׁס ַת ֵּכל קו ְׁד ָשא ְׁב ִריךְׁ‬ ‫ישא‪ַ ,‬ווי ֵל ּ‬ ‫יהו ִּב ָ‬ ‫יה‪ַ ,‬טב ְל ָמ ָתא‪ַ ,‬טב ְל ַע ָּמא‪ְ .‬ו ִאי ַר ְעיָ א ִא ּ‬ ‫ַטב ֵל ּ‬ ‫ישא ְל ָד ִוד‪ֲ ,‬ה ָדא הוא ִד ְׁכ ִתיב ָו ֶא ְב ַחר ְּב ָד ִוד ַע ְב ִדי‪.‬‬ ‫הוא ְׁב ַע ְׁל ָמא‪ְׁ ,‬ו ָס ִליק ִב ְׁרעו ֵּתיה ְׁל ִמ ְׁבנֵּ י ֵּליה‪ְׁ ,‬ואוֹ ִקים ְׁב ֵּר ָ‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫ל‬ ‫האבן‬ ‫געוואלט ָ‬ ‫ָ‬ ‫האב איך‬ ‫דעמאלטס ָ‬ ‫ָ‬ ‫האב בוֹ ֵּחר געווען אין ָד ִוד ַע ְבדִּ י‪,‬‬ ‫ווען איך ָ‬ ‫ווילאנג איך זעה נישט [ ַאז] די ֶמ ְׁמ ָש ָלה איז פון די‬ ‫ַ‬ ‫דארט זיין‪ָ [ .‬אבער]‬‫זאלן ָ‬‫ַאז די אידן ָ‬ ‫יקים [לא בחרתי בהעיר]‪.‬‬ ‫ַצדִּ ִ‬ ‫דעמאלטס]‬ ‫ָ‬ ‫של‪ ,‬איז נישט גוט‪[ ,‬ווייל‬ ‫דא ַא שלעכטער מוֹּ ֵ‬ ‫ווארן חלילה ַאז ס'איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫פארפירט מען יעדן‪[ ,‬און עס] טויג נישט‪ .‬ס'איז ַא ַס ָכנָ ה‪ ,‬ס'טויג נישט‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫ַאזוי איז מבואר אין זוהר הקדוש [אין] פרשת ויקהל‪.‬‬ ‫צה‬ ‫ישוב קושיא ג (באופן שלישי)‬ ‫ולפי זה מבואר כוונת הפסוק וְ ַה ְכנַ ֲענִ י וְ ַה ְפ ִר ִזי ָאז 'י ֵֹׁשב' ָב ָא ֶרץ‪ ,‬דהכוונה לתת 'טעם' על המריבה של רועי לוט‪,‬‬ ‫ולבאר האיך נתקלקל לוט כל כך‪ .‬ולזה אמר דהטעם לפי שהרשעים הללו נעשו 'היושבים' בשער‪ ,‬והמושלים בארץ‬ ‫טאקע [באומרו ְׁו ַה ְׁכנַ ֲענִ י ְׁו ַה ְׁפ ִר ִזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָב ָא ֶרץ]‪.‬‬ ‫דאס קען זיין דער ְׁפ ַשט ַ‬ ‫ָ‬ ‫[דהנה כתיב כאן] ַויְ ִהי ִריב ֵּבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה ַא ְב ָרם ּו ֵבין ר ֵֹּעי ִמ ְקנֵ ה לוֹּ ט‪[ ,‬ומזה נשמע גודל‬ ‫האט‬‫רוואס ָ‬ ‫פא ָ‬ ‫דאך ַא גרויסע ַק ְׁשיָ א (כדלעיל בקושיא ה) ַ‬ ‫קלקולו של לוט וכדלעיל‪ .‬וממילא] איז ָ‬ ‫לוֹ ט נישט ַצ ֵּיית געווען [לאברהם אבינו]‪.‬‬ ‫זאגט ער ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ‪[ ,‬שהכנעני] ער איז געווען‬ ‫איבערדעם ָ‬ ‫מקוֹּ ם ַהקוֹּ ֶדש‪[ ,‬ויוקשה לכאורה]‬ ‫דער מוֹּ ֵשל ָּב ָא ֶרץ‪[ ,‬ועל כן הגם שלוט] ער איז געווען ְּב ָ‬ ‫געווארן‪[ ,‬אמנם התירוץ‬ ‫ָ‬ ‫גאר ַארגער‬ ‫נאר ער איז ָ‬ ‫געווארן‪ָ ,‬‬‫ָ‬ ‫רוואס איז ער נישט בעסער‬ ‫פא ָ‬ ‫ַ‬ ‫הוא‪ ,‬ווייל] ְו ַה ְּכנַ ֲענִ י ְו ַה ּ ְפ ִר ִ ּזי ָאז 'י ֵֹּשב' ָּב ָא ֶרץ‪.‬‬ ‫צו‬ ‫הקדמה לישוב קושיא ז (באופן שלישי)‬ ‫הייטב לב הביא בשם מכתב הרה"ק רבי מענדל מוויטעפסק זי"ע‪ ,‬דכשבאים לארץ ישראל‪ ,‬בתחילה נופלים מן‬ ‫המדריגות‪ ,‬ולוקח הרבה זמן וכמה נסיונות עד שהארץ ַמ ְר ָאה לוֹ ָפנִ ים‪ ,‬וזוכה להרגיש נועם קדושת הארץ‬ ‫ולהתעלות על ידה‬ ‫וואס] דער זיידע זכרונו‬ ‫קען זיין אפשר [עוד בענין האיך נתקלקל לוט‪ ,‬דהוא על דרך ָ‬ ‫זאגט ער [ ַאז] די ְמ ַר ְ ּג ִלים‪ ,‬פון‬ ‫לברכה דער ייטב לב אין פרשת שלחע ָ‬ ‫זאגט ער ְׁפ ַשט‪ָ ,‬‬ ‫'עלו'‪,‬‬ ‫ֹאמר ֲא ֵּל ֶהם ֲעלו זֶ ה ַב ֶנ ֶגב וגו' (יג‪ ,‬יז‪-‬לג)‪ .‬יש להבין מה שאמר ֲ‬ ‫ע בייטב לב (שלח‪ ,‬ד"ה עוד יתבאר)‪ :‬עוד יתבאר ַוי ֶ‬ ‫'הוא'‪ ,‬קרינן ביו"ד וכתיב בוא"ו‪ .‬ג'‪ְׁ ,‬ו ִה ְׁת ַח ַז ְׁק ֶתם ו ְׁל ַק ְׁח ֶתם‪ ,‬מה זה צריך‬ ‫יתם ֶאת ָה ָא ֶרץ ַמה ִ‬ ‫'לכו'‪ .‬ב'‪ּ ,‬ו ְר ִא ֶ‬‫ולא אמר ְׁ‬ ‫חיזוק‪ .‬ד'‪ַ ,‬ו ֵּי ְׁלכו ַו ָיבֹאו וגו' ַו ָי ִשיבו א ָֹתם ָד ָבר‪' ,‬אותם' למה לי‪ .‬וגם כל הפסוק ַו ָי ִשיבו לכאורה שפת יתר וכו'‪ .‬ה'‪,‬‬ ‫יה ִהיא‪ ,‬מה ראו לומר ככה‬ ‫ֹאמר ָעלֹה נַ ֲע ֶלה‪ ,‬כפל‪ .‬ו'‪ַ ,‬וי ִֹציאו ִד ַבת ָה ָא ֶרץ וגו' ֶא ֶרץ א ֶֹכ ֶלת יוֹ ְׁש ֶב ָ‬ ‫ַו ַי ַהס ָכ ֵּלב וגו' ַוי ֶ‬ ‫יהם‪ .‬ח'‪ ,‬על הכל קשיא טובא‪ ,‬הלא היו כולם אנשים‬ ‫וכו'‪ .‬ז'‪ ,‬להבין אומרם ַו ְׁנ ִהי ְׁב ֵּעינֵּ ינו ַכ ֲח ָג ִבים ְׁו ֵּכן ָהיִ ינו ְׁב ֵּעינֵּ ֶ‬ ‫צדיקים ראשי בני ישראל‪ ,‬ואיך נהפכו מהקצה אל הקצה להוציא דבה‪ .‬גם על כל העדה יקשה‪ ,‬הלא עיניהם‬ ‫ֹּרו ָאחוֹּ ר מכח דבתם‪ ○ .‬והנראה לי בזה‪ ,‬על פי הכלל המקובל בידינו מאת באי‬ ‫רואות את מעשה ה'‪ ,‬ומדוע נָ ז ּ‬ ‫הארץ‪ ,‬כי בראשית בואם‪ ,‬האדם נופל ויורד ממדרגתו‪ּ ,‬ו ִּב ְרבוֹּ ת ַה ָ ּי ִמים ישוב למקומו‪ ,‬ויעלה למעלה ביתר שאת‪.‬‬ ‫ויש על זה שני טעמים לענ"ד‪ ,‬א' על דרך שאמרו (סוכה נב‪ ).‬כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו‪ ,‬כמו כן לפי ערך‬ ‫קדושת ארץ ישראל‪ ,‬זה לעומת זה עשה אלקים וכו'‪ .‬ב' על דרך סמי רפואות ומי מרחצאות‪ ,‬תחלה יוציאו‬ ‫החולאת והזוהמא שבפנים לחוץ‪ ,‬ובמשך הזמן יתרפא לגמרי‪ ,‬ואם בתוך הזמן יעמוד ולא יגמור הענין‪ ,‬ישאר‬ ‫ֵּק ֵּר ַח מכאן ומכאן‪ .‬וכמו כן בענין חולי הנפש‪ ,‬בבא אל ארץ ישראל דכתיב (ישעי' לג‪ ,‬כד) ָה ָעם ַהי ֵּשב ָבה נְׁ שֻׁׂ א ָעוֹן‪,‬‬ ‫על כן תחלה תוציא זוהמת האדם הפנימי לחוץ‪ ,‬על ידי זה נופל ממדרגתו והוא שפל ונבזה בעיניו‪ ,‬עד אשר‬ ‫יאריך ימים שם למצוא תרופה‪ .‬ואם בזמן קצר יצוא יצא‪ ,‬ישאר ֵּק ֵּר ַח מכאן ומכאן‪ ○ .‬ובעיניך תראה העתק‬ ‫'מכתב' מאיש צדיק תמים מארץ ישראל אשר היה בדורות הקודמים‪ ,‬וזה לשונו‪ ,‬מודעה רבא לאורייתא וכו'‬ ‫(ויתר הלשון עיקרו הועתק להלן מתוך פרי הארץ)‪ ,‬מה דהוי לא הוי‪ַ ,‬עד ֲא ֶשר ָה ָא ֶרץ ַמ ְר ָאה לוֹּ ּ ָפנִ ים‪ ,‬אז ישקוט וינוח לו‪,‬‬ ‫עד כאן דבריו‪ .‬והוא בדוק ומנוסה וכו'‪ ○ .‬וזה היה ענין המרגלים‪ ,‬אם שהיו צדיקים‪ ,‬בבואם שם ירדו ממעלתם‪,‬‬ ‫ודעתן היתה מטורפת עליהם‪ ,‬עד אשר אמרו מה שאמרו‪ .‬מלבד יהושע וכלב‪ ,‬אשר בלא איחור מיד עלו ונתעלו‬ ‫יתם'‪ ,‬באופן שלא ירדו‬ ‫ֹאמר ֲא ֵּל ֶהם ' ֲעלו' וגו' ' ַו ֲע ִל ֶ‬ ‫למעלה‪ .‬ומשה רבינו ראה וידע את כל זה‪ ,‬ולזה הזהיר אותם ַוי ֶ‬ ‫ממדרגתם כי אם יעלו‪ .‬וזה שרמז רש"י שכן דרך התגרים מראים את הפסולת תחלה‪ ,‬היינו שמוציא הזוהמא‬ ‫לא‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫יקים‬ ‫דאך געווען ַצ ִד ִ‬ ‫דאך זיי זענען ָ‬ ‫וואו נעמט זיך דער ָטעות פון די ְׁמ ַר ְׁג ִלים‪[ ,‬והלא] ָ‬ ‫דאך זיין [דערין]‪.‬‬ ‫[מקודם]‪ ,‬עפעס מוז ָ‬ ‫דא געדריקט‬ ‫דארט ַא בריוו פון ֶא ָחד ָקדוֹ ש ִמ ָי ִמים ַק ְׁדמוֹ נִ ים ‪ -‬ס'איז ָ‬ ‫ברענגט ער ָ‬ ‫וויטעפסקערעא [זלה"ה‪ ,‬אשר עלה לארץ‬ ‫ּ‬ ‫אין ַא בריוו אין ַאן אגרת פון רבי מענדעלע‬ ‫האט ַארויס געשריבן‬ ‫וואס ער ָ‬‫ישראל עם חבורת תלמידים הקדושים‪ ,‬שכתב] אין די בריוון ָ‬ ‫האט ַארויס געשריבן פון ֶא ֶרץ יִ שְׁׂ ָר ֵּאל‪,‬‬ ‫וואס רבי מענדלע וויטע ּפסקער ָ‬ ‫[לחוץ לארץ]‪ָ ,‬‬ ‫עב‬ ‫האט‬‫נאמען ‪ - ,‬ברענגט ער [ ַאז] ֶא ָחד ָקדוֹּ ש ָ‬ ‫[והייטב לב] ער ברענגט נישט קיין ָ‬ ‫האט ַארויס געשריבן פון ֶא ֶרץ יִ שְׁׂ ָר ֵּאל‪.‬‬ ‫געשריבן‪[ ,‬אחד] ִמ ַק ָמ ֵאי פון די פריערדיגע‪ ,‬ער ָ‬ ‫האט מען ַא 'יְ ִר ָידה' ַא גרויסע‪,‬‬ ‫'א ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל'‪ָ ,‬‬ ‫ַאז ְּת ִח ַּלת ווען מ'קומט קיין ֶ‬ ‫לחוץ‪ ,‬אחר כך מראים את השבח‪ ,‬והבן‪ ○ .‬וזהו שאמר‪ ,‬כי וראיתם את הארץ מה היא‪ ,‬ביו"ד‪ ,‬כמשמעו‪ ,‬ונכתב‬ ‫'הוא' בוא"ו‪ ,‬ירמוז שיראו את עם הארץ‪ ,‬מה הוא האיש הבא לשם‪ ,‬כדרך סמים המוציא את החולאת‪ ,‬וניכר‬ ‫ּ‬ ‫ביותר‪ .‬ועל כן ְׁו ִה ְׁת ַח ַז ְׁק ֶתם ‪ -‬צריך חיזוק ‪ -‬ו ְׁל ַק ְׁח ֶתם ִמ ְׁפ ִרי – קדושת ‪ָ -‬ה ָא ֶרץ‪ ○ .‬והנה המרגלים הבינו בעצמם ממה‬ ‫שעלה בלבם להוציא דבה‪ ,‬מזה שפטו בעצמם כי אינם במעמדם ומצבם הראשון‪ .‬וזה עצמו הודיעו לישראל‪ ,‬כי‬ ‫הבא לשם נופל ממדרגתו‪ ,‬והם לא ידעו כי זו צורך עליה ִּב ְרבוֹּ ת ַה ָ ּי ִמים‪ .‬וזהו שנאמר ַו ֵּי ְׁלכו ַו ָיבֹאו וגו' ַו ָי ִשיבו‬ ‫א ָֹתם את עצמם ָד ָבר וגו'‪ ,‬כפירוש רש"י (נשא ו‪ ,‬יג) על יָ ִביא אוֹ תוֹ ‪ַ .‬ו ַי ְׁראום ‪ -‬קאי על אותם ‪ֶ -‬את ְׁפ ִרי ָה ָא ֶרץ‪ ,‬לומר‬ ‫ֹאמרו וגו' ְׁוזֶ ה ִפ ְׁריָ ה‪ ,‬היינו מה שאנו‬ ‫שמה שהם אינם במעמדם‪ ,‬זה ְׁפ ִרי ָה ָא ֶרץ‪ ,‬ששם ירדו ונפלו‪ַ .‬ויְׁ ַס ְׁפרו לוֹ ַוי ְׁ‬ ‫אומרים ֶא ֶפס ִכי ַעז ָה ָעם וגו'‪ ,‬כי זה לעומת זה עשה אלקים‪ ,‬וגודל התגברות הסטרא אחרא שם‪ ,‬והנה עיניכם‬ ‫רואות גודל הנפילה במקום ההוא מאיגרא רמא לבירא עמיקתא‪ ,‬ומי זה אשר יערב לבו לבא לשם‪ ,‬וזה היה‬ ‫ֹאמר ָעלֹה נַ ֲע ֶלה‪ָ ,‬עלֹה לשעבר‪ ,‬נַ ֲע ֶלה לעתיד‪ ,‬ולא נפול ממעמדנו‪ ,‬וירשנו וגו'‪.‬‬ ‫דבתם‪ַ ○ .‬ו ַי ַהס ָכ ֵּלב וגו' ַוי ֶ‬ ‫ְׁו ָה ֲאנָ ִשים וגו' ָא ְׁמרו לֹא נו ַכל ַל ֲעלוֹ ת ֶאל ָה ָעם‪ַ ,‬ל ֲעלוֹ ת דייקא‪ ,‬כי אם לירד‪ִ ,‬כי ָחזָ ק הוא ִמ ֶמנו‪ ,‬כי סברו ירידה זו‬ ‫יה ִהוא‪,‬‬ ‫היתה מכח חזקת טומאת היושבים‪ַ .‬וי ִֹציאו ִד ַבת ָה ָא ֶרץ וגו' ֵּלאמֹר וגו'‪ֶ ,‬א ֶרץ א ֶֹכ ֶלת – מקלקלת ‪ -‬יוֹ ְׁש ֶב ָ‬ ‫להורידם ממדרגתם‪ .‬וראיה‪ַ ,‬ו ְׁנ ִהי ְׁב ֵּעינֵּ ינו ַכ ֲח ָג ִבים‪ .‬ושמא תאמר אדרבה כי זה מכח מדת ענוה ָהיִ ינו נבזים‬ ‫יהם‪ ,‬כי באמת ירדנו ממדרגתנו להיות‬ ‫בעינינו ומכובדים בעיני זולתנו‪ ,‬על זה אמר לא כן‪ ,‬כי אם ְׁו ֵּכן ָהיִ ינו ְׁב ֵּעינֵּ ֶ‬ ‫נחשב כחגבים‪ .‬וכשמוע כל העדה זאת‪ ,‬אז ַו ִת ָשׂ א ָכל ָה ֵּע ָדה וגו'‪ ,‬כי רצו לעלות לארץ ישראל על מנת שתהא‬ ‫ֲע ִליָ ה‪ ,‬ולא שתהא יְׁ ִר ָידה ח"ו‪ .‬והיינו דכתיב ַו ַי ְׁש ִכמו ַבב ֶֹקר ַ'ו ַי ֲעלו' וגו' ֵּלאמֹר ִה ֶננו ְׁ'ו ָע ִלינו' דייקא‪ֶ ,‬אל ַה ָמקוֹ ם‬ ‫'ת ֲעלו'‪ ,‬כעת אין זה ֲע ִליָ ה‪ִ ,‬כי וגו'‪ ,‬עד‬ ‫ֲא ֶשר ָא ַמר ה'‪ִ ,‬כי ָח ָטאנו במה שחשבנו אותו לירידה‪ .‬ואז אמר משה ַאל ַ‬ ‫אשר יערה עלינו רוח ממרום וכו'‪.‬‬ ‫עא ונדפס המכתב אח"כ בספרו פרי הארץ (חלק המכתבים‪ ,‬מכתב לו‪ ,‬משנת תקנ"ו)‪ .‬וז"ל‪ :‬זאת אשיב אל לבי‪ ,‬להשיב‬ ‫מפני הכבוד לכל שואל ומבקש לשכון כבוד בארץ הקדושה‪ ,‬מודעה רבה לידע ולהודיע ֶאת ָה ָא ֶרץ ַמה ִהיא‪.‬‬ ‫ית ה' ַא ְׁר ֶצ ָך כו'‪ ,‬הקב"ה הופך ומהפך ומסתכל ונותן עיניו בה‪ ,‬עד‬ ‫אמרו רז"ל במדרש שוחר טוב (תהלים פה‪ ,‬ב) ָר ִצ ָ‬ ‫שתרצה את מעשיה‪ .‬הנה כמה היפוכים וגלגולים ומאורעות‪ ,‬עידן ועידנין‪ ,‬יחלפו על כל אחד מבאי הארץ‪ ,‬עד‬ ‫כי מתדיר ליה בה ורצה את אבניה ואת עפרה יחונן ‪ ,‬ואוהב חרבות שבארץ ישראל מפלטין שבחוץ לארץ ופת‬ ‫חריבה וכו' וכיוצא בהם‪ְׁ .‬ולֹא ַל ַק ִלים ַה ֵּמרוֹ ץ (קהלת ט‪ ,‬יא)‪ ,‬לא יום ולא יומים‪ ,‬לא חודש ולא שנה‪ ,‬כי אם ִּב ְרבוֹּ ת‬ ‫ַה ּ ָשנִ ים‪ ,‬עד יעברו ימי הקליטה‪ ,‬קולטתו בחיים במקלט‪ ,‬יֵּ ֵּשב עוֹ ָלם ִל ְׁפנֵּ י ֱאל ִֹקים‪ ,‬כמ"ש (תהלים פז‪ ,‬ה) ִאיש ְׁו ִאיש‬ ‫יֻׁ ַלד ָבה‪ ,‬רצה לומר כל הבא אל הקודש צריך מחדש עיבור ויניקה וקטנות וכו'‪ ,‬עד פנים בפנים יראה פני הארץ‬ ‫ונפשו קשורה בנפשה‪ ○ .‬הנה כי כן מאן דאתי ואייתי תלמודו בידו‪ ,‬במה שהורגל כל אחד ואחד לפי מדותיו‪ ,‬לא‬ ‫מיתדר ליה בתחילה בכאן‪ ,‬ממש דעתו מטורפת עליו‪ָ ,‬טרֹּף יִ ָּט ֵרף באין פנות אל המנוחה ואל הנחלה‪ ,‬יעלה שמים‬ ‫ירד תהומות כאניה המטורפת בים‪ ,‬ומטריד את אחרים בעניניו ובמעשיו והנהגותיו‪ ,‬הי תורה והי מצוה‪ ,‬מה דְּ ֲה ָוה‬ ‫ָלא ֲה ָוה‪ .‬עד יָ ִשים ְּת ִה ָּלה ָ ּב ָא ֶרץ‪ ,‬והשי"ת ַמ ְר ֶאה לוֹּ ּ ָפנִ ים [כן נדפס בליקוטי אמרים ופרי הארץ‪ ,‬אבל בייטב לב הביא‬ ‫העתק המכתב כאן בזה הלשון‪ַ :‬עד ' ֲא ֶשר ָה ָא ֶרץ' ַמ ְר ָאה לוֹּ ּ ָפנִ ים]‪ ,‬אז ישקוט וינוח לו‪ ○ .‬והוא דבר שאין לו קצבה‪ ,‬אורך‬ ‫הזמן‪ ,‬ואיך‪ ,‬וכמה‪ ,‬ומתי‪ ,‬לכל אחד לפי עניניו ולפי מעשיו‪ ,‬ולפי שורש נשמתו‪ ○ .‬אשר על כן הבא לגשת אל‬ ‫הקודש פנימה‪ ,‬יזמין עצמו לכל האמור‪ ,‬ויבחין בנפשו אשר לו כח לעמוד בכל אלה‪ ,‬דלא לגזזו אודניה מיניה‪.‬‬ ‫וישער בעצמו שעל כל פנים רוב מדותיו מתוקנים‪ ,‬והוא ימשול בם‪ ,‬אז ילך לבטח דרכו‪ ,‬בעצת גדולי העצה אשר‬ ‫עמהם‪ ,‬והשומע ישכון בטח ושאנן‪.‬‬ ‫זאגט‬ ‫עב וז"ל רבינו בזה בס"ג ויחי תש"כ (לשון קדשו אות צא)‪ :‬דער זיידע זכרונו לברכה אין ייטב לב פרשת שלח ָ‬ ‫דא ַא 'בריוו' מחסיד אחד [מארץ ישראל]‪ .‬ער ברענגט נישט פון וועם איז דער בריוו‪,‬‬ ‫ער וכו'‪ ,‬ברענגט ער‪ ,‬ס'איז ָ‬ ‫דאך שוין געדרוקט דער‬ ‫דעמאלטס [בספר‪ ,‬רק העתק מכתב]‪ ,‬היינט איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫זעט אויס ס'איז נישט געווען געדרוקט‬ ‫וואס ער ברענגט ער איז מעתיק [אין ייטב‬ ‫דאס לשון ָ‬ ‫[אז] ָ‬ ‫וויטעפסק'ער‪ ,‬זעט מען ַ‬ ‫ּ‬ ‫בריוו‪ ,‬ס'איז [פון] רבי מענדל'ע‬ ‫וויטעפסק'ער‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫וואס שטייט אין דעם בריוו פון רבי מענדל'ע‬ ‫דאס לשון ָ‬ ‫דאס איז ָ‬ ‫לב]‪ָ ,‬‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫לב‬ ‫אויפדאסניי צו‬ ‫ָ‬ ‫מ'דארף ָאנהייבן‬ ‫ַ‬ ‫מ'פארלירט ַאלעס [כל המדריגות שכבר היו לו‪ ,‬און]‬ ‫ַ‬ ‫זאגט ער [בלשונו] מאי דהוה לא הוה‪.‬‬ ‫הארעווען‪ָ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫דעמאלטס‬ ‫ָ‬ ‫יארן‪,‬‬‫זאגט ער‪ִּ - ,‬ב ְרבוֹּ ת ַה ּ ָשנִ ים‪[ ,‬ווען] ס'גייט דורך ָ‬ ‫וואס דען ‪ָ -‬‬ ‫נאר ָ‬ ‫ָ‬ ‫וואס' ֶא ֶרץ יִ ְש ָר ֵאל איז‪ֲ ,‬אזַ י ָה ָא ֶרץ ַמ ְר ָאה לוֹּ ּ ָפנִ יםעג‪ֶ ,‬א ֶרץ‬ ‫געוואר ' ָ‬ ‫ָ‬ ‫הערשט ווערט מען‬ ‫דו ָשה‪ֶ ,‬א ֶרץ‬ ‫וואס [ ַאלץ] ס'ליגט אין דעם די ְק ּ‬ ‫פאר אים‪ָ ,‬‬ ‫באווייזט זיך הערשט ַ‬ ‫יִ שְׁׂ ָר ֵּאל ַ‬ ‫נו ַח לוֹּ ְו ָאז‬ ‫דעמאלטס ָאז יָ ּ‬ ‫ָ‬ ‫פאר אים [לאחר זמן רב‪ ,‬און]‬ ‫באווייזט זיך הערשט ַ‬ ‫יִ שְׁׂ ָר ֵּאל ַ‬ ‫יִ ְשקֹּט‪.‬‬ ‫ווארטן‪.‬‬ ‫געוואר ִּב ְרבוֹּ ת ַה ּ ָשנִ ים‪ָ [ ,‬אבער] מ'ברויך קודם צו ַ‬ ‫ָ‬ ‫דאס ווערט מען הערשט‬ ‫ָ‬ ‫צז‬ ‫ובזה ביאר הייטב לב ענין המרגלים‪ ,‬האיך נכשלו כל כך‪ ,‬לפי שכשבאו לארץ ישראל היה להם ירידה‬ ‫גדולה‪ ,‬כדרך באי הארץ בתחילה‪ ,‬ומזה שפטו שלא טוב שיכנסו ישראל לשם‪ ,‬עד שיהיו זכאים בשלימות‬ ‫זאגט ער [הייטב לב בביאור ענין המרגלים‪ ,‬ווייל] די ְמ ַר ְ ּג ִלים זענען געקומען‬ ‫מיט דעם ָ‬ ‫האבן גענומען אין ַאכט [פון‬ ‫האבן זיי געזען ַא יְ ִר ָידה‪[ ,‬און] זיי ָ‬ ‫ילת [בואם] ָ‬ ‫ַאהין‪ ,‬און ְׁת ִח ַ‬ ‫דעם] ַאז ס'טויג נישט [ליכנס לארץ]‪.‬‬ ‫צח‬ ‫עד‬ ‫ישוב קושיא ז (באופן שלישי) – מתוך הדרוש‬ ‫ולפי זה יבואר גם קלקול לוט‪ ,‬דבבואו לארץ היה לו ירידה‪ ,‬ולא התגבר עצמו על זה‪ .‬וכעין שביאר הייט"ל בקלקול המרגלים‬ ‫[ובזה יבואר עוד האיך נתקלקל לוט כל כך‪ ,‬דייקא לאחר שהיה בארץ ישראל במקום הקודש‪ .‬דהוא‬ ‫על דרך שאירע במרגלים‪ ,‬דעל ידי הסתרת פני הארץ וכובד הנסיונות בהגיעו לארץ ישראל‪ ,‬ולא עמד‬ ‫בנסיון‪ ,‬על ידי זה נפל ממעלתו ונתקלקל כל כך במשך הזמן]‪.‬‬ ‫צט‬ ‫הקדמה לישוב קושיא א‪-‬ב (באופן שלישי)‬ ‫'היא'‪ ,‬דמרמז על ב'‬ ‫יתם ֶאת ָה ָא ֶרץ ַמה ' ִהוא'‪ ,‬דהכתיב 'הוא' והקרי ִ‬ ‫ובייטב לב כתב שם עוד לפרש הכתוב ו ְר ִא ֶ‬ ‫'היא'‪ ,‬ועוד שיראו בעצמם מה 'הוא' האיש עצמו ומדריגתו‪ ,‬כשבא לשם‬ ‫בחינות‪ ,‬חדא כפשוטו שיראו את הארץ ַּמה ִ‬ ‫[והנה] דער ייטב לבע טייטשט מיט דעם די ְׁמסוֹ ָרה‪ּ ,‬ו ְר ִא ֶ‬ ‫יתם ֶאת ָה ָא ֶרץ ַמה ' ִהוא'‬ ‫(שלח יג‪ ,‬יח)‪[ ,‬שנמסר] ַא ְׁק ִרי מיט ַא ְׁכ ִתיב‪[ ,‬דנקראת] ' ִהיא' מיט ַא יו"ד‪ ,‬און [דער 'כתיב' איז ווי]‬ ‫וואס דער‬ ‫יתם ֶאת ָה ָא ֶרץ ַמה ' ִהיא'‪ָ ,‬‬ ‫הוא' מיט ַא וא"ועה‪[ .‬וזה רומז על ב' בחינות‪ ,‬חדא] ּו ְר ִא ֶ‬ ‫' ּ‬ ‫הוא'‪ ,‬ווער איז 'ער' [ ַאליין]‪ ,‬דער‬ ‫מ'זאל ָאבער [זען] ַמה ' ּ‬ ‫ָ‬ ‫ְׁקדו ָשה [של הארץ] איז‪ָ .‬אבער‬ ‫דארט ‪( ..‬חסר כאן קצת)‪.‬‬ ‫וואס ער איז ָ‬ ‫ָ‬ ‫ק‬ ‫ולדרכינו יש לפרש עוד בלשון 'הוא' על דרך הרמ"ע והזוהר‪ ,‬שיראו מי‬ ‫'הוא' האיש המושל שמה‪ ,‬כי העם נמשכין אחריו‪ ,‬והכל תלוי בהמושל‬ ‫הוא'‪[ ,‬דהכוונה לראות] ווער‬ ‫דאס איז דער ַמה ' ּ‬ ‫[ולדרכינו דלעיל יש לפרש עוד 'הכתיב'‪ַ ,‬אז] ָ‬ ‫איז דער מוֹּ ֵשלעו ‪..‬‬ ‫[ שעל פי הרוב בני המדינה נמשכין אחר המושל כדלעיל‪ ,‬ועל כן צוה להם משה רבינו שיראו מי‬ ‫'הוא' המושל שם]‪.‬‬ ‫עג וכלשון המכתב על פי נוסח הייטב לב‪ :‬עד "אשר הארץ" מראה לו פנים‪.‬‬ ‫עד ורבינו לא סיים הענין‪ ,‬וחזר להשלים דברי הייטב לב‪ ,‬ולפרש בדבריו גם הפסוק ֲא ֶשר ַא ְׁר ֶא ָך‪ ,‬ויתר הענינים‪.‬‬ ‫'הוא' הנמצא בתורה בלשון נקבה‪ ,‬דיש בו קרי וכתיב‪ ,‬אלא שלא ציינו בו‪ ,‬לפי‬ ‫עה וכן הוא המסורה בכל תיבת ִ‬ ‫שהוא ענין המצוי לרוב‪.‬‬ ‫הריקארדינג‪ .‬והעתקנוהו בלשה"ק מתוך חידושי תורה תשט"ז‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫עו סיום הדרוש מכאן ואילך חסר על‬ ‫לג‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫קא‬ ‫ישוב קושיא א‪-‬ב (באופן שלישי)‬ ‫ועל פי דברי הייטב לב יש לפרש עוד בפסוק ֶּאל הא ֶּרץ ֲא ֶּשר ' ַּא ְר ֶּאך'‪ ,‬דבעלמא נצרך זמן רב לאדם‬ ‫עד שהארץ ַּמ ְראה לוֹ פנִ ים‪ ,‬והבטיח הקב"ה לאברהם שהוא יזכה מיד שתהא הארץ ' ַּמ ְראה' לוֹ פנִ ים‬ ‫ועל פי דברי הייטב לב בשם הרה"ק מוויטעפסק זצ"ל‪ ,‬יש לפרש עוד במה שאמר הקב"ה לֶּ ְך לְ ך ֶאל‬ ‫ָה ָא ֶרץ ֲא ֶשר ' ַא ְר ֶא ָך'‪ ,‬דהכוונה על דרך שביאר שם כי ארץ ישראל אינו מראה פנים לַּ כֹל תיכף‪ ,‬אלא רק‬ ‫ברבות השנים‪ ,‬אמנם לאברהם אבינו הבטיח לו ֲא ֶשר ' ַא ְר ֶא ָך'‪ ,‬שהארץ תהא 'מראה לך פנים' מיד בבואך‬ ‫לשםעז‪.‬‬ ‫קב‬ ‫ביאורים בפרשת ברית בין הבתרים‬ ‫ביאור הפסוק‪ :‬וַ ַי ֵׁשב א ָֹתם ַא ְב ָרם‬ ‫וכענין המבואר לעיל בדעת אברהם אבינו שלא לכבוש הארץ קודם הזמן‪ .‬מצינו כעין זה גם בפסוק וַ ַי ֵׁשב א ָֹתם‬ ‫ַא ְב ָרם‪ ,‬דפירש"י שזה רמז שיבוא דוד בן ישי לכלותם‪ ,‬ואין מניחין אותו מן השמים עד שיבוא מלך המשיח‪.‬‬ ‫וכוונת אברהם אבינו בודאי היתה לטובת ישראל‪ ,‬להזהירם מדחיקת הקץ שהוא סכנה גדולה‪ .‬ועל כן אף שמשיח‬ ‫עצמו בודאי לא יבוא קודם הזמן‪ ,‬מכל מקום ר ַּמז כן כדי שנדע גודל הזהירות שצריכין להזהר בענין זה‬ ‫אבל על כל פנים זה היה הפלוגתא בין אברהם אבינו ולוט‪ ,‬כי לוט רצה ליטול את ארץ ישראל לפני‬ ‫הזמן‪ ,‬שזה הוא שורש המינות והכפירה רח"ל‪ ,‬אבל אברהם אבינו ע"ה לא רצה בשום אופן ליטול הארץ‬ ‫לפני זמנו‪.‬‬ ‫קג‬ ‫וכן כתוב להלן (טו‪ ,‬יא) וַ ֵׁי ֶרד ָה ַעיִ ט ַעל ַה ְפגָ ִרים וַ ַי ֵׁשב א ָֹתם ַא ְב ָרם‪ ,‬ופירש רש"י‪ ,‬רמז שיבוא דוד בן‬ ‫ישי לכלותם‪ ,‬ואין מניחין אותו מן השמים עד שיבוא מלך המשיח‪.‬‬ ‫ובודאי אברהם אבינו רצה בטובת בניו שיהיו נושעים מן הגלות‪ ,‬ולמה לא הניח לו לבוא ולכלות‬ ‫האומות‪ .‬אלא ודאי מפני שראה שזהו סכנה גדולה לישראל ליטול הגאולה לפני הזמן‪ ,‬ולכן לא הניח‬ ‫אפילו לדוד המלך עצמו שהוא מלך המשיח לבוא לפני הזמן‪.‬‬ ‫ובוודאי המלך המשיח לא יבוא אלא כשיהיה רצון העליון‪ ,‬וישלחו אותו מן השמים‪ ,‬רק משום‬ ‫שאפשר לטעות בדבר זה מאד אותן שאינם מבינים‪ ,‬וכבר טעו הרבה פעמים בענין זה‪ .‬וכמו שרואין גם‬ ‫היום בעוה"ר שאפילו על מקורות הכפירה והמינות יכולין לטעות שהוא איזה ישועה רח"ל‪' ,‬ולא היה עוד‬ ‫כזאת מיום שנברא העולם' [שיטעו בגאולה כזה שהוא מקור של כפירה]‪ .‬ועל כן ר ַּמז אברהם אבינו בזה‪ ,‬וַ ַי ֵׁשב‬ ‫א ָֹתם ַא ְב ָרם‪ ,‬שאפילו את דוד המלך אין להניח שיבוא לפני הזמן‪[ ,‬ומזה נדע גודל הזהירות שצריכין להזהר‬ ‫בענינים אלו]עח‪.‬‬ ‫קד‬ ‫ביאור הפסוק‪ַ :‬ב ָמה ֵׁא ַדע ִכי ִא ָיר ֶש ָנה‬ ‫ובזה יש לפרש גם מה שאמר אברהם אבינו ַב ָמה ֵׁא ַדע ִכי ִא ָיר ֶש ָנה (טו‪ ,‬ח)‪ ,‬ויש ב' פירושים על זה‬ ‫ברש"יעט‪ ,‬הראשון ששאל להקב"ה 'אות' ַּבמה א ַּדע ִכי ִאיר ֶּשנה‪ ,‬והשני שלא שאל אות‪ ,‬אלא אמר לפניו‬ ‫רבונו של עולם הודיעני 'באיזה זכות' יתקיימו בה‪ ,‬ואמר לו הקב"ה בזכות הקרבנות‪.‬‬ ‫יתם' ֶאת ָה ָא ֶרץ ַמה ִהיא‪ ,‬וכפירוש הייטב לב‪.‬‬ ‫עז והוא על דרך שנאמר בפרשת שלח ' ּו ְר ִא ֶ‬ ‫עח ועיין בסוף הקדמת ויואל משה (עמוד יח)‪.‬‬ ‫עט ברש"י (טו‪ ,‬ו)‪ְׁ :‬ו ֶה ֱא ִמן ַבה'‪ .‬לא שאל לו אות על זאת‪ ,‬אבל על ירושת הארץ שאל לו אוֹּ ת‪ ,‬ואמר לו ַ ּב ָּמה ֵא ַדע‪:‬‬ ‫ַו ַי ְׁח ְׁש ֶב ָה לוֹ ְׁצ ָד ָקה‪ .‬הקב"ה חשבה לאברם לזכות ולצדקה‪ ,‬על האמונה שהאמין בו‪ ○ .‬דבר אחר‪ּ ַ ,‬ב ָּמה ֵא ַדע לא‬ ‫כות ַה ָ ּק ְר ָּבנוֹּ ת‪.‬‬ ‫כות יתקיימו בה‪ ,‬אמר לו הקב"ה ִּבזְ ּ‬ ‫שאל לו אוֹּ ת‪ ,‬אלא אמר לפניו הודיעני ְּב ֵאיזֶ ה זְ ּ‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫לד‬ ‫והנה על שני הפירושים קשה‪ ,‬דלפירוש הראשון ששאל אות מהקב"ה‪ ,‬על זה בוודאי קשה מאד‬ ‫לצייר כזאת שאברהם אבינו ע"ה לא יאמין ח"ו בהבטחת השי"ת וישאל עליו אות‪ .‬וגם מה הוא האות‬ ‫שהשיב לו הקב"ה במה שלקח את הקרבנות‪ ,‬והיכן מרומז בזה אות על ירושת הארץ‪.‬‬ ‫ולפירוש השני קשה‪ ,‬דלשון ַּבמה א ַּדע לא משמע כן‪ .‬וגם במה שהשיב לו הקב"ה בזכות הקרבנות‪,‬‬ ‫צריכים להבין למה הוצרך ליקח שלשה מכל מיני הקרבנות‪ ,‬ואפילו נגד חטאת יחידפ‪ ,‬דלכאורה למה‬ ‫הוצרך לכל זה‪.‬‬ ‫קה‬ ‫אמנם אפשר לומר כי אברהם אבינו ע"ה ביקש מהקב"ה שיתן לנו אות שידעו בו אימת הוא הזמן‬ ‫האמיתי להישועה‪ ,‬מפני שאפשר לטעות בדבר זה וכנ"ל‪ .‬וזהו ששאל ַב ָמה ֵׁא ַדע ִכי ִא ָיר ֶש ָנה‪ ,‬והוא‬ ‫שביקש אות [כפירוש הראשון]‪ ,‬במה אנו יכולין לידע שכבר הגיע הזמן שמותר לירש את הארץ‪[ .‬ובזה תלוי‬ ‫גם פירוש השני 'באיזה זכות'‪ ,‬כי זכות הגאולה תלוי בקיום ענין 'נטרונא']‪.‬‬ ‫קו‬ ‫פ‬ ‫ועל זה השיב לו הקב"ה ְק ָחה ִלי ֶעגְ ָלה ְמ ֻׁש ֶל ֶשת וגו'‪ ,‬שהם הקרבנות המכפרים‪ ,‬וכפירוש רש"י‬ ‫שהראה לו כל מיני חטאות‪ ,‬ואפילו חטאת יחיד‪ .‬והכוונה בזה כי הכל תלוי בתשובה וכפרת עון‪ ,‬והגאולה‬ ‫תלויה בזה שישובו כל ישראל על כל החטאים‪ ,‬וכמו שמבואר ברמב"םפא שבעת ביאת המשיח יעשו כל‬ ‫ישראל תשובה שלימה‪.‬‬ ‫קז‬ ‫ואיתא בשל"ה הק'פב‪ ,‬שהי"ג מדות של רחמים הם נגד הי"ג עקרי אמונה‪ ,‬ומדת נֹשא ע ֹון 'וְ ַח ָט ָאה'‬ ‫[שהוא מדה י"ב] הוא נגד אמונת ביאת המשיח [שהוא עיקר הי"ב]‪ ,‬שאז יעשו ישראל תשובה אפילו על‬ ‫השגגות‪.‬‬ ‫קח‬ ‫ו הגם שיש פלוגתא אם יעשו ישראל תשובה מתחלה ואח"כ יבוא משיח‪ ,‬או להיפוך שמקודם יבוא‬ ‫משיח‪ ,‬והוא יחזיר את ישראל בתשובה‪ .‬אבל על כל פנים זה ודאי דבעת ביאת המשיח מוכרח שיעשו כל‬ ‫ישראל תשובה שלימהפג‪.‬‬ ‫פ ברש"י (טו‪ ,‬ט)‪ֶ :‬ע ְג ָלה ְמ ֻׁש ֶּל ֶשת‪ .‬שלשה עגלים‪ ,‬רמז לג' פרים‪ ,‬פר יום הכיפורים‪ ,‬ופר העלם דבר של צבור‪,‬‬ ‫ועגלה ערופה‪ְ :‬ו ֵעז ְמ ֻׁש ֶּל ֶשת‪ .‬רמז לשעיר הנעשה בפנים‪ ,‬ושעירי מוספין של מועד‪ ,‬ושעיר חטאת יחיד‪ְ :‬ו ַאיִ ל‬ ‫ְמ ֻׁש ָּלש‪ .‬אשם ודאי‪ ,‬ואשם תלוי‪ ,‬וכבשה של חטאת יחיד‪ְ :‬ותֹּר ְוגוֹּ זָ ל‪ .‬תור ובן יונה‪.‬‬ ‫פא ברמב"ם (תשובה ז‪ ,‬ה)‪ :‬כל הנביאים כולן צוו על התשובה‪ ,‬ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה‪ ,‬וכבר הבטיחה‬ ‫יך ָכל‬ ‫תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן‪ ,‬ומיד הן נגאלין‪ ,‬שנאמר (נצבים ל‪ ,‬א‪-‬ג) ְׁו ָהיָ ה ִכי יָ בֹאו ָע ֶל ָ‬ ‫יך‪ְׁ ,‬ו ָשב ה' ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫יך וגו'‪.‬‬ ‫ַה ְׁד ָב ִרים וגו' ְׁו ַש ְׁב ָת ַעד ה' ֱאל ֶֹק ָ‬ ‫פב בשל"ה הק' (שער האותיות‪ ,‬ערך אמת ואמונה)‪ :‬י"ג עקרים הם יוצאים מי"ג מדות‪ ,‬מכל מדה ומדה יוצא עיקר‬ ‫אחד‪ .‬וקודם ביאור ענין זה צריך אני להקדים פירושן של י"ג מדות וכו' [ועיי"ש מה שהאריך בזה בביאור כל מדה‬ ‫מהי"ג מדות‪ ,‬ובמדה י"ב כתב] ְו ַח ָּט ָאה מדה י"ב‪ ,‬והיא השוגג‪ ,‬שנאמר (ויקרא ה‪ ,‬טו) נפש ִכי ֶת ֱח ָטא‪ְׁ ,‬ו ָח ְׁט ָאה ִב ְׁש ָג ָגה‪,‬‬ ‫וזכר הג' מיני חטאים אלו במדריגה זו‪ ,‬הב' הראשונים על דרך לא זו אף זו‪ ,‬והאחרון זו ואין צריך לומר זו‪,‬‬ ‫אחרי שהוא שוגג‪ .‬ויש בדרש שלכך זוכרו אחרון‪ ,‬לומר שכל העונות והפשעים שהם מזידים‪ ,‬אם עשה תשובה‬ ‫נחשבים לו כחטאים שהם שגגות‪ .‬ואמר נֹשֵּׂ א ָעוֹן ָו ֶפ ַשע [ ְׁו ַח ָט ָאה] וגו'‪ ,‬לומר שבתשובה נושא אותם עד שלא‬ ‫ישאר רשומם‪ ,‬וכמאן דאמר (יומא פו‪ ,‬ב) נעשים לו כזכיות‪ ,‬ועל דרך במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים‬ ‫גמורים יכולים לעמוד (ברכות לד‪ ,‬ב) וכו'‪[ .‬ואחר כך האריך האיך שכל מדה נכונה היא כנגד עיקר האמונה שכנגדה‪ ,‬ובעיקר‬ ‫י"ב כתב] נוֹּ ֵשא ' ֲח ָט ָאה'‪ ,‬מזה יוצא העיקר של ביאת משיח‪ ,‬כי תכלה הזוהמא זוהמת הנחש‪ ,‬ויחשוב הקב"ה‬ ‫הזדונות לשגגות‪ ,‬כי חטא הוא שגגה‪ ,‬שנאמר (ירמי' נ‪ ,‬כ) ִכי ֶא ְׁס ַלח ַל ֲא ֶשר ַא ְׁש ִאיר‪.‬‬ ‫לה‬ ‫קדשו‬ ‫לך תשט"ז‬ ‫לשון‬ ‫אבל אם ח"ו הוא להיפוך‪ ,‬שהם מעבירין כל כך הרבה בני ישראל מדת תורתינו הק' לשמדיות‬ ‫ולכפירה רח"ל‪ ,‬על ידי זה בוודאי שאי אפשר להיות ישועה‪.‬‬ ‫קט‬ ‫וזה שאמר לו הקב"ה ְק ָחה ִלי ֶעגְ ָלה ְמ ֻׁש ֶל ֶשת וגו'‪ ,‬שכשיעשו תשובה שלימה לכפר על עונותיהם‪,‬‬ ‫וכמו שכל אלו הקרבנות הם כפרה להרבה מיני חטאים‪ ,‬אז ידעו שהוא הזמן האמיתי לישועה השלימה‪,‬‬ ‫ושבזכות זה יגאלו במהרה‪.‬‬ ‫ובזה השיב לו הקב"ה לאברהם אבינו ע"ה‪ ,‬שזהו הסימן המובהק של הגאולה שלא יוכלו לטעות‬ ‫בה‪ ,‬מה שאז ישובו כל ישראל בתשובה שלימה ויתכפרו עונותיהם‪ ,‬ובזה נזכה לראותו‪.‬‬ ‫קי‬ ‫ברכת הקודש‬ ‫ויעזור השי"ת שנזכה בקרוב להוושע בישועה השלימה‪ ,‬בקדושה ובטהרה‪.‬‬ ‫וירחם ה' על עמו ישראל‪ ,‬ונזכה להנצל מדעות נפסדות‪ ,‬ולהיות דבוקים בדרך האמת‪ ,‬לשוב תשובה‬ ‫שלימה‪ ,‬ולראות בישועה השלימה בנחת ובשמחה‪.‬‬ ‫והשי"ת ישמור את בני ישראל מכל צרה וצוקה‪ ,‬ומכל מיני פורעניות שבעולם‪.‬‬ ‫ונזכה לראות בהתרוממות קרן התורה וישראל‪ ,‬ובהתגלות כבוד שמים עלינו‪ ,‬במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ‫פג ועיין בכל זה באורך בויואל משה (א‪ ,‬מ‪-‬מב‪ ,‬וסימן נ)‪.‬‬