gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נהורא · NEHOIRAH — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: נהורא · NEHOIRAH

שבוע: לך לך (2026-10-19)

נהורא · NEHOIRAH — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס״ד‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫בך‬ ‫השרשת האמונה בדור‬ ‫׳לך לך׳ – מסע‬ ‫איך מתייחסים‬ ‫תשפ״ז‬ ‫חותמין‬ ‫החוצפה ‪ -‬עקבתא דמשיחא‬ ‫הנשמה שלך‬ ‫לקשר שלנו עם ה׳?‬ ‫גליון רצו‬ ‫תנו רבנן מעשה‬ ‫שערי השפעה‬ ‫דבר הבעל שם טוב‬ ‫אש העבודה‬ ‫הוקם לעי״נ הגה״צ רבי משה ב״ר יוסף זצ״ל אב״ד טורדא‬ ‫נהורא מעליא‬ ‫דבר המערכת‬ ‫״תיקון״ ו״שליחות״!‬ ‫לך‪-‬לך מאזור הנוחות!‬ ‫איך ידע האדם מה תפקידו בעולם ועל מה נשלח לכאן?‬ ‫ערב‪-‬שבת‪ ,‬חצי שעה לפני הזמן‪ ,‬אנו יוצאים‬ ‫מהמקווה‪.‬‬ ‫עומד שם יהודי ומבקש שנוציא לו את‬ ‫החלק המיועד לו מן השמים ולכן יש לו קשיים כי‬ ‫״לך לך מארצך״ ‪ -‬הקב״ה אינו מגלה לאברהם היכן‬ ‫השקית – בלי שהוא נותן לנו מיקום מדוייק‬ ‫לפום צערא אגרא [הגר״א בפירושו למגילת רות (א ‪ ,‬יח);‬ ‫עליו ללכת‪ ,‬אינו מודיע לו לאיזה מקום צריך להגיע‪,‬‬ ‫אפילו‪ ,‬בתוך המקווה העמוס‪.‬‬ ‫צדקת הצדיק (אות מט); עבודת ישראל (ליקוטים לאבות‬ ‫ואף אינו מרמז לו לאיזה צד יתחיל ללכת‪ ,‬לדרום או‬ ‫אם נהיה כנים נודה‪:‬‬ ‫פרק ד)]‪.‬‬ ‫לצפון‪ ,‬למזרח או למערב‪.‬‬ ‫לאף אחד מאיתנו אין באמת כח לעזור לו‬ ‫כעת!‬ ‫מצד שני‪ ,‬מצינו להיפך‪ ,‬שהאדם צריך להתעסק‬ ‫ואברהם מתחיל ללכת את מסעו‪ ,‬הלוך ונסוע‬ ‫למה?‬ ‫בתחום שנמשך אחריו מצד תכונותיו ונטיותיו‬ ‫הנגבה‪ ,‬תוהה ובוהה‪ .‬יוצא מאור כשדים‪ ,‬הולך לחרן‪,‬‬ ‫כי אז כבר נמצא בראש כולנו תמונה מושלמת‪,‬‬ ‫ומוצא בו תענוג וחיות‪ ,‬וזהו חלקו ונחלתו [ע״ז יט‪;.‬‬ ‫עולה לארץ כנען‪ ,‬יורד למצרים‪ ,‬חוזר ועולה‪ ,‬נופל‬ ‫מה אנחנו הולכים לעשות בחצי שעה הקרובה‪,‬‬ ‫תיקוני זו״ח עז‪ ;:‬משנ״ח (מס׳ ת״ת פ״ג); שבט מוסר (פכ״ג);‬ ‫וקם‪.‬‬ ‫כדי להיכנס לשבת קודש מוכנים ומזומנים‪.‬‬ ‫תניא (אגה״ק פכ״ו)]‪.‬‬ ‫ומה קורה לנו כשההוא מבקש מאיתנו את‬ ‫זה היה חלק מה׳נסיון׳ של אברהם אבינו ע״ה‪ ,‬אי‬ ‫הטובה הזאת?‬ ‫ובאמת אין כאן סתירה‪ ,‬כי בכל הנוגע ל׳תיקון׳ של‬ ‫הבהירות‪ ,‬והוא קיבל שכר מיוחד על כל פססיעה‬ ‫למרות שיכול להיות שעשיית הטובה יקח‬ ‫האדם בעולם‪ ,‬אזי ׳לפום צערא אגרא׳‪,‬‬ ‫ופסיעה במצב זה (ב״ר לט‪ ,‬ט)‪.‬‬ ‫רק חצי‪-‬דקה או דקה‪ ,‬אבל בכל זאת עצם‬ ‫הבקשה סותרת את כל התמונה שלנו‪.‬‬ ‫ומעמידים לו מן השמים נסיונות‬ ‫ובכל זאת‪ ,‬יש כאן ׳סימני דרך׳ ״יש אחד שמפקיר‬ ‫כי בתמונה שלנו – זאת שלטענתנו אמורה‬ ‫וקשיים כדי לתקן את חלקו כראוי‪.‬‬ ‫שעל ידם יכול האדם לראות מה‬ ‫להביא אותנו לשבת מוכנים ומזומנים – אין‬ ‫את עצמו בשביל‬ ‫את הדקה המיותרת הזאת‪.‬‬ ‫אך בכל הנוגע ל׳שליחות׳ של האדם‬ ‫תפקידו בעולמו ומה שליחותו‬ ‫בעולמו‪ ,‬כאן צריך לחפש היכן אני‬ ‫כאן בעולם‪ ,‬והם נחלקים לשני ה׳שליחות׳ שלו‪ ,‬כל‬ ‫עכשיו‪ :‬תפיסה כזאת על המציאות היא נכונה‬ ‫כולו מסור בשביל‬ ‫או לא?‬ ‫מוצא תענוג‪ ,‬וזהו הסימן שכאן בתחום‬ ‫חלקים‪ :‬׳תיקון׳ ו׳שליחות׳‪ .‬זה‬ ‫ברור שלא‪.‬‬ ‫הזה רוצה הקב״ה להאיר את אורו על‬ ‫לא סתם מילים שמשתמשים אחרים‪ ,‬אבל שוכח‬ ‫למה?‬ ‫בהם במקומות שונים‪ ,‬אלא שני מה׳תיקון׳ שלו בעולם‪ ,‬ידי‪.‬‬ ‫כי ההגעה לשבת מוכנים ומזומנים – לא‬ ‫יש אחד שמפקיר את עצמו בשביל‬ ‫מהלכים שונים ברצון הנשמה‪.‬‬ ‫ועליו לאחוז תמיד‬ ‫נמצאת בידנו כלל וכלל!‬ ‫ה׳שליחות׳ שלו‪ ,‬כל כולו מסור בשביל‬ ‫והענין בכללות הוא‪ ,‬כי האדם בשני הקצוות גם יחד״‬ ‫רק ביד מי?‬ ‫אחרים‪ ,‬אבל שוכח מה׳תיקון׳ שלו‬ ‫נשלח כאן לעולם עבור שתי‬ ‫ביד מי שמנהל את העולם!‬ ‫בעולם‪ ,‬ועליו לאחוז תמיד בשני‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫ואם הוא שלח לנו את ההזדמנות הזאת –‬ ‫סימן שהיא זאת שתעזור לנו להגיע לשבת‬ ‫הקצוות גם יחד‪.‬‬ ‫׳תיקון׳ ‪ -‬רוב מוחלט של‬ ‫מוכנים ומזומנים כראוי וכיאות‪.‬‬ ‫ה׳תיקון׳ פועל יותר באופן של‬ ‫הנשמות הם נשמות מגולגלות‪,‬‬ ‫מהיכן אנחנו לומדים זאת?‬ ‫׳מלמטה למעלה׳ [העלאת מ״ן]‪ ,‬ולעומתו פועלת‬ ‫שכבר היו כאן בעולם‪ ,‬אלא שחזרו כדי לתקן איזה‬ ‫ממה שאמר השי״ת לאברהם אבינו בפרשת‬ ‫השליחות באופן של ׳מלמעלה למטה׳ [הורדת‬ ‫דבר הטעון תיקון‪ ,‬כדי להשלים תיקון נשמתם‬ ‫השבוע‪.‬‬ ‫מ״ד]‪ ,‬כלומר‪ ,‬ככל שהאדם משלים יותר את‬ ‫הפרטית‪.‬‬ ‫הוא אומר לו – במילים אחרות אבל זאת‬ ‫המשמעות‪ :‬כל ההצלחה שלך – הבאת‬ ‫ה׳תיקון׳ המיועד עבורו ומתאמץ על כך מלמטה‪,‬‬ ‫׳שליחות׳ ‪ -‬הוא הדבר שבעבורו נשלחנו לעולם‬ ‫ילדים‪ ,‬השפעת אורך וברכותיך לאנשים‪ ,‬לא‬ ‫כך מגלים עבורו יותר מלמעלה את ה׳שליחות׳‬ ‫כדי לתקן את העולם‪ ,‬להטיב לאחרים‪.‬‬ ‫תלויה במה שאתה חושב ומתכנן‪ ,‬אלא באיך‬ ‫המוטלת עליו‪.‬‬ ‫שאני מתכנן ומנהל את חייך‪.‬‬ ‫האדם צריך לשאול את עצמו מדי יום שתי‬ ‫לכן‪ ,‬כדי שבאמת תצליח – עליך לעזוב את‬ ‫אך כדי להגיע לעומקים הללו בנפשינו‪ ,‬עלינו‬ ‫שאלות‪ :‬הראשונה ‪ -‬מה עלי לתקן כאן בעולם‪,‬‬ ‫כל התוכניות והתמונות שבנית לעצמך‪ ,‬שהן‬ ‫קודם כל להתרגל לא לחשוב רק על עצמינו‪ ,‬גם‬ ‫והשניה ‪ -‬מה ה׳ מאיר את העולם באמצעותי‪[ .‬זה‬ ‫בעצם בנויות ומבוססות על ׳בית אביך׳ ועל‬ ‫׳מולדתך׳‪.‬‬ ‫במובן הרוחני‪ ,‬אלא להתחבר לנשמה שאינה מזהה‬ ‫קשור גם להנהגת המשפט והנהגת היחוד של‬ ‫כי אני כאן מגיע ונותן לך משהו חדש – משהו‬ ‫את עצמה כמציאות נפרדת‪ ,‬אלא רואה לפניה רק‬ ‫הרמח״ל‪ ,‬ואכמ״ל]‪.‬‬ ‫שאתה עוד לא מכיר!‬ ‫את המציאות האלוקית‪ ,‬ולכן השאלות שלה אינן‬ ‫וממך נדרש רק להאמין בי וללכת בעקבותיי‬ ‫והרי ידועה הסתירה בנוגע לשאלה‪ :‬איך ידע‬ ‫מה טוב לי? אלא בסגנון אחר לגמרי‪ :‬מה‬ ‫בסגנון‪:‬‬ ‫– ״אל הארץ אשר אראך״ – למקום שאני‬ ‫האדם עבור מה נשלח כאן לעולם‪:‬‬ ‫הכנתי עבורך‪.‬‬ ‫טוב להקב״ה? מה יעשה לו הכי הרבה נחת רוח‪ ,‬איך‬ ‫אפשר להוציא לפועל את הרצון העליון‪.‬‬ ‫מצד אחד מצינו שהדבר שהאדם מוצא את עצמו‬ ‫א פרייליכ׳ן און א לעכטיג׳ן שבת‬ ‫נאבק שוב ושוב‪ ,‬מתמודד בנסיונות‪ ,‬עולה ויורד‪,‬‬ ‫ידידכם‪ :‬ישעיה יצחק פרידמאן‬ ‫על פי ״אש הפרשה״‬ ‫בעוד אצל חבריו הכל הולך חלק בלי קשיים‪ ,‬זהו‬ ‫לימוד דרכי החסידות ממעשי הצדיקים‬ ‫הרה״ג ר׳ משה רויטמאן שליט״א רב דקהל בני היכלא גבעת זאב‬ ‫תנו רבנן מעשה‬ ‫אלוקי אברהם‪ ,‬׳ואברכך׳ ‪ -‬זהו שאומרים אלוקי‬ ‫מגדרי ואעשה מה שלא עשיתי מעולם‪ .‬זכות כל‬ ‫יצחק‪ ,‬׳ואגדלה שמך׳ – זה שאומרים אלוקי יעקב‪.‬‬ ‫תפילותי אשר אתפלל היום יעמדו לך‪ ,‬ועמהם זכות‬ ‫בך חותמין‬ ‫יכול יהו חותמין בכולם? תלמוד לומר ׳והיה ברכה׳‬ ‫התפילין וזכות הטבילה במקווה – גם יחד!״‪.‬‬ ‫אל מול פני הצדיק‪ ,‬עמד החסיד‪ ,‬ר׳ משה שמו‪,‬‬ ‫– בך חותמין ואין חותמין בכל‪.‬‬ ‫אלא שגם הפעם לא סיפקו הדברים את ה׳אהבת‬ ‫וביכה את צערו‪ ,‬בפנים שטופות דמע‪.‬‬ ‫וכה פירש רבי יחזקאל‪ :‬״דהנה אמרו רבותינו ז״ל‬ ‫שלום׳‪ :‬״חזור לסטרעליסק״ – אמר בפעם הרביעית‬ ‫עשיר מופלג היה כל ימיו‪ ,‬וברכה שרתה במסחרו‪,‬‬ ‫(אבות פ״א מ״ב) ׳על שלושה דברים העולם עומד‪,‬‬ ‫לר׳ משה הנבוך – ״ואמור לגיסי כי בכל אלה‬ ‫אולם לאחרונה נהפך עליו הגלגל‪ ,‬רחמנא ליצלן‪.‬‬ ‫על התורה‪ ,‬ועל העבודה‪ ,‬ועל גמילות חסדים׳‪ ,‬וזה‬ ‫הזכויות אין משלמים ולו חוב קטן ביותר״‪.‬‬ ‫הוא הגיע עד פת לחם‪ ,‬ונושים עטו עליו מכל עבר‪.‬‬ ‫הוא הענין שאנו אומרים ׳אלוקי אברהם אלוקי‬ ‫הפעם קם השרף ושם פעמיו לקאסוב‪ ,‬כדי להבין‬ ‫והצדיק‪ ,‬הרה״ק רבי מנחם מענדיל מקאסוב זי״ע –‬ ‫יצחק ואלוקי יעקב׳‪ ,‬היינו שאנו רוצים להמשיך‬ ‫פשר דבר‪.‬‬ ‫ה׳אהבת שלום׳‪ ,‬מבין ומאזין מביט ומקשיב‪ ,‬ומבועי‬ ‫עלינו העבדות שלהם‪ ,‬שהוא השלושה העמודים‬ ‫״פשוט ביותר״ – ביאר לו ה׳אהבת שלום׳‪ .‬״ר׳ משה‬ ‫מידתו‪ ,‬מדת החסד ואהבת ישראל – עולים על‬ ‫שהעולם עומד עליהם‪ ,‬אלוקי אברהם – היינו‬ ‫זקוק לכספים בדחיפות‪ ,‬לא די לנו להאציל לו‬ ‫גדות לבו הטהור‪.‬‬ ‫עמוד גמילות‪-‬חסדים‪ ,‬אלוקי יצחק – הוא עמוד‬ ‫ברכות‪ ,‬אלא יש לסייע לו מיד‪ .‬רצוני שנלך שנינו‬ ‫״שמע נא אהובי״‪ ,‬פנה אליו הצדיק בחמימות‪ ,‬״סע‬ ‫העבודה‪ ,‬ואלוקי יעקב – הוא עמוד התורה‪ ,‬כידוע‪.‬‬ ‫בצוותא אל אנשי שלומנו ונקבץ עבורו את הסכום‬ ‫נא אל גיסי‪ ,‬הרה״ק רבי אורי מסטערליסק זי״ע‬ ‫ואמר‪ :‬שעד הבעל‪-‬שם‪-‬טוב ז״ל היה העולם עומד‬ ‫הדרוש‪ ,‬כדי שיוכל להחזיר חובותיו ולשוב לאיתנו‬ ‫(חתן אביו הרה״ק רבי קאפיל חסיד זי״ע)‪ ,‬שם‬ ‫על עמוד התורה‪ ,‬ומן הבעש״ט ז״ל התחיל עמוד‬ ‫הראשון‪ .‬ואז‪ ,‬בטוחני שכל הזכויות שהזקפת למענו‬ ‫תזכה לישועה‪ .‬ברם‪ ,‬זאת אבקש‪ ,‬שבדרכך חזרה‬ ‫העבודה‪ ,‬ועכשיו בעקבתא דמשיחא קיום העולם‬ ‫יגנו בעדו‪ ,‬שאכן ישוב להצליח בנכסיו״‪.‬‬ ‫תבוא אלי לספר מה נעשה בדינך״‪.‬‬ ‫הוא על עמוד גמילות חסדים‪ .‬והענין הוא‪ ,‬כי באמת‬ ‫נענה השרף לבקשת גיסו‪ ,‬וילכו שניהם יחדיו‪ ,‬פשטו‬ ‫עשה ר׳ משה כמצוות רבו‪ ,‬נסע ובא לו אצל ה׳שרף׳‬ ‫צריך האדם להיות עובד בשלשתן‪ ,‬אך כל זה היה‬ ‫ידיהם בגדוד ודרשו כספים‪ ,‬ומי רואה אותם יוצאים‬ ‫רבי אורי‪ .‬שמעו של ר׳ משה העשיר הגיע כבר‬ ‫מקודם‪ ,‬שהדורות היו שלמים בכוחם שלא התגבר‬ ‫ואינו מוציא כסף מכיסו‪ .‬כך הצליחו להעמיד את‬ ‫מזמן לסטרעליסק‪ ,‬ודבר נפילתו נגע מאד לליבו‬ ‫עליהם עול הגלות כל‪-‬כך‪ ,‬אבל עכשיו בעוה״ר‬ ‫העני על רגליו‪ ,‬שאף חזר והעשיר ביתר עוז‪ .‬כך היו‬ ‫הטהור של רבי אורי‪ ,‬הוא ניסה להרגיעו ואמר לו‪:‬‬ ‫מחמת אריכת הגלות נתמעט לבבינו עד שאין‬ ‫הצדיקים עוסקים במעשי חסד וממשיכים את מידת‬ ‫״אלך לטבול במקוה למענך‪ ,‬ומי יתן שזכות הטבילה‬ ‫בנו כח לתורה ולעבודה כראוי‪ .‬על כן עיקר קיום‬ ‫חסדו של השי״ת לעלמא הדין‪.‬‬ ‫תגן בעדך‪ ,‬ותיוושע מן הצרה״‪.‬‬ ‫העולם הכל תלוי בגמילות‪-‬חסדים‪ ,‬ועל‪-‬ידי‪-‬זה נותן‬ ‫•••‬ ‫משחזר ר׳ משה לקאסוב וסיפר לרבו מה שאמר‬ ‫קיום להכל‪ .‬כי ענין גמילות חסדים הוא שנותן אף‬ ‫גיסו השרף‪ ,‬ענה לו‪ :‬״שוב נא על עקבותיך‪,‬‬ ‫מידת החסד הלא היא מידתו של דורינו‪ ,‬דור‬ ‫שאין מגיע לו מצד הדין‪ ,‬וכן יתעורר למעלה גם‬ ‫לסטרעליסק‪ ,‬ואמור נא לגיסי בשמי‪ :‬׳בטבילת מקוה‬ ‫עקבתא דמשיחא‪ ,‬ובזכותה ניוושע בתשועת‬ ‫כן להשפיע אלינו במידת טובו לבד״‪ .‬ובזה פירש‬ ‫לא אשלם לנושים׳‪..‬״‪.‬‬ ‫עולמים‪ ,‬כדבר האמור בספר הקדוש ׳דברי ישראל׳‬ ‫את אומרם ״יכול יהיו חותמין בכולן ‪ -‬׳חותמין׳ –‬ ‫כששב ר׳ משה לסטרעליסק‪ ,‬היה זה בשעת בוקר‪,‬‬ ‫להרה״ק רבי ישראל ממאדזיץ זי״ע‪ ,‬בפרשתנו –‬ ‫היינו החתימה והסוף‪ ,‬קץ הגלויות‪ ,‬׳תלמוד לומר‬ ‫נענה לו השרף‪ :‬״אקדיש לך אפוא את זכות התפילין‬ ‫פרשת לך לך‪ ,‬בשם זקנו הגדול הרה״ק רבי יחזקאל‬ ‫והיה ברכה – בך חותמין׳‪ ,‬היינו בעקבתא דמשיחא‪,‬‬ ‫שאניח היום״‪ .‬חזר וסיפר את הדברים לרבו‪ ,‬אך הוא‬ ‫מקאזמיר זי״ע‪ ,‬לפרש את הכתוב (יב‪ ,‬ב)‪ :‬״ואעשך‬ ‫שנתמעט לבבינו כנ״ל‪ ,‬יהיה עיקר קיום והעמדת‬ ‫החזירו שוב לומר לו לגיסו‪ :‬״בזכויות של תפילין‬ ‫לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה״ (יב‪,‬‬ ‫העולם – בך – היינו בעמוד גמילות‪-‬חסדים״‪.‬‬ ‫ב)‪ .‬ואת אשר דרשו חז״ל (פסחים קיז‪ ,‬ב)‪ :‬אמר רבי‬ ‫אין משלמים לנושים‪..‬״‬ ‫לרגל הילולת הרה״ק ה׳אהבת שלום׳ זי״ע – י״ז חשון‬ ‫שמעון בן לקיש ׳ואעשך לגוי גדול׳ ‪ -‬זהו שאומרים‬ ‫מששמע השרף את הדברים נענה‪ :‬״אצא אפוא‬ ‫הלכה ומעשה‬ ‫הרה״ג ר׳ יודל וויינגארטן שליט״א יו״ר מכון יסוד החסידות‬ ‫דבר הבעל שם טוב‬ ‫דרך‪ .‬׳נשמת אדם תלמדנו׳‪ .‬אין הכוונה כמובן‬ ‫ומובא במאור עיניים (פנחס ד״ה לכן) בשם‬ ‫למה שמפורש וכתוב בשו״ע אשר ממנו אין לזוז‬ ‫הבעש״ט הק׳ שיש לכל יהודי ׳גאולה׳ פרטית שלו‪,‬‬ ‫׳לך לך׳ – מסע הנשמה שלך‬ ‫כמלא הנימה‪ ,‬אלא לדרכים בעבודת ה׳ שלא שייך‬ ‫והיא גילוי חלק משיח שבנשמתו‪ ,‬ועיקר זמן גילוי‬ ‫מאמר הקב״ה לך לך מתפרש (בתורת הרה״ק רבי‬ ‫לכותבם עלי ספר‪ ,‬מכיון שהם שונים בין איש‬ ‫זה הוא בעבודת התפילה‪ .‬הטעם שעיקר זמן גילוי‬ ‫ברוך ממעז׳יבוז זי״ע ועוד) כהדרכה והוראה לכל‬ ‫הנשמה הוא בעת התפילה‪ ,‬שכן בעת התפילה כל‬ ‫יהודי ויהודי‪ :‬לך – אל ה׳לך׳‪ .‬אל העצמך‪ .‬להגיע‬ ‫לרעהו‪ ,‬וכל אחד מישראל זקוק למורה דרך פרטי‬ ‫אחד יכול להתחבר אל ה׳ עם המחשבות שלו‪ ,‬עם‬ ‫לקשר הפרטי שלך עם הקב״ה‪.‬‬ ‫שיגלה מה שורש נשמתו‪.‬‬ ‫הדיבורים שלו‪ ,‬ועם מה שמציק לו באופן אישי‬ ‫האדם שנשמתו עדיין לא האירה בו‪ ,‬הוא כמגשש‬ ‫וכלשון הסה״ק נועם אלימלך (ואתחנן ד״ה השמר)‪:‬‬ ‫ונוגע לו בעומק הנפש‪.‬‬ ‫באפילה‪ .‬כל עוד קיום המצווה נעשה בלי חיבור‬ ‫׳כי האדם צריך לילך תמיד בדביקות לחשוב‬ ‫מלבד זאת ישנו גם חלק מסויים בלימוד התורה‬ ‫פנימי של האדם לה׳‪ ,‬הוא אינו נחשב כמי שיושב‬ ‫ברוממות אל יתברך לבחון בנפשו ובנפלאותיו‬ ‫לכל אחד מישראל‪ ,‬יש מי שמתחבר להקב״ה על‬ ‫בבית ה׳‪ ,‬באופן של קבע‪ ,‬כפי שהתפלל דוד המלך‬ ‫אשר רואה תמיד נסים ונפלאות ונוראים בברואיו‪,‬‬ ‫ידי עיון התורה בדווקא‪ ,‬בה הוא משקיע את כל‬ ‫׳שבתי בבית השם כל ימי חיי׳‪ .‬וזאת מכיון‪ ,‬שכל‬ ‫וההתחלה לבוא להמדריגה הזאת צריך מתחילה‬ ‫חלקי המוח‪ ,‬ויש מי ששליטה מקיפה בכל חלקי‬ ‫פעולה שאין בה תענוג‪ ,‬היא פעולה הנעשית בכפיה‪,‬‬ ‫לחשוב בחלק הניתן לו ממעל‪ ,‬והוא הנפש שלו‪ ,‬מה‬ ‫ההלכה‪ ,‬אפילו הפרטים ה׳קטנים׳ שפחות מצויים‬ ‫ולכן אין הנפש וכוחותיה הפנימיים מתחברים אליה‪.‬‬ ‫היא ואיך היא פועלת ניסים ונפלאות׳‪.‬‬ ‫ביום יום‪ ,‬היא נותנת לנפשו את הכוחות האלוקיים‬ ‫המגיד ממעזריטש הורה (דברות המגיד עמ׳ שכג)‪,‬‬ ‫וגילה הבעש״ט הק׳ (תולדות יעקב יוסף וארא‬ ‫הנדרשים לה‪ .‬ב׳שבט מוסר׳‪ ,‬אחד מספרי המוסר‬ ‫שעל כל אדם למצוא איזה מידה היא שורש נשמתו‪,‬‬ ‫א)‪ ,‬שעיקר עיכוב הגאולה [שהיא גילוי הנשמה‪,‬‬ ‫וממנה לינוק‪ .‬עוד ביאר המגיד‪ ,‬שמלבד מחוייבותו‬ ‫הקדמונים‪ ,‬מזהיר באופן חד וברור‪ ,‬שעל האדם‬ ‫כמבואר לעיל בשם הבעש״ט]‪ ,‬הוא בגלל שאין‬ ‫של האדם לקיים את כל המצוות מצד מחוייבותו‬ ‫לאחוז בכל כוחותיו באופן מיוחד‪ ,‬בחלקי התורה‬ ‫מאריכין באהבה רבה‪ .‬למאמר זה של הבעש״ט‬ ‫של נברא לבוראו מצד הידיעה הפשוטה ׳מה אעשה‬ ‫שבהם הוא מתחבר לה׳‪ ,‬כי בכך ראיה ברורה לו‬ ‫ישנם שני פירושים‪ :‬הפירוש הפשוט ‪ -‬להאריך‬ ‫שעל ידי חלקי התורה האלו מתחברת נפשו לה׳‪.‬‬ ‫ומצוות קוני עלי׳‪ ,‬ישנה מעלה מיוחדת לבני ישראל‬ ‫בתפילת ׳אהבה רבה׳‪ .‬והשני המובן גם כן מתוך‬ ‫לכן‪ ,‬מלבד חלקי התורה שכל אחד מחוייב להשקיע‬ ‫שעל שמה נקראים ׳בנים׳‪ ,‬והיא‪ :‬בעוד שלעבד‬ ‫דבריו שם (עיי״ש)‪ ,‬להרבות באהבה רבה‪ ,‬דהיינו‬ ‫בו את כוחותיו‪ ,‬כמו חומש רש״י (כמובא בשו״ע)‪,‬‬ ‫די בכך שהוא יודע מה עליו לעשות בפועל‪ ,‬הרי‬ ‫בעבודה מתוך תענוג‪.‬‬ ‫וגמרא תוספות ופוסקים שהם ראשית כניסת האדם‬ ‫שהבן צריך גם לדעת כיצד להנהיג את המלוכה‪,‬‬ ‫בכך מדריך אותנו הבעש״ט מה על האדם לעשות‬ ‫לעבודת ה׳ (כמו שהזהיר כל תלמידי הבעש״ט הק׳‬ ‫וכיצד להתנהג במקום שלא נכתבו בו כללים‬ ‫כדי שתתגלה בו נשמתו‪ :‬ה׳השתדלות׳ העיקרית‬ ‫בהנהגותיהם)‪ ,‬על האדם לדעת גם מה החלק הפרטי‬ ‫כתובים‪ .‬כיצד לאכול‪ ,‬וכיצד לישון‪ ,‬וכיצד להתנהג‬ ‫בנידון היא פשוט להתפלל אל הקב״ה ׳וייחד לבבנו‬ ‫שבתורה המיוחד לו‪ ,‬וכך להתחבר לה׳‪.‬‬ ‫בענייני העולם הזה ובמצבים שונים שאין בהם‬ ‫לאהבה וליראה את שמך׳‪ .‬וההשתדלות המעשית‬ ‫כאשר האדם מצליח לחבר את ה׳תדרים׳ המחברים‬ ‫מצווה מסויימת וברורה מלבד המצווה הכללית של‬ ‫בנידון היא להרבות בעבודה מתוך תענוג ואהבה‬ ‫בין הנשמה לתודעתו‪ ,‬הוא נהפך לאדם מאושר‪.‬‬ ‫דביקות ה׳‪ ,‬את כל זה יודע רק האדם שנשמתו‬ ‫רבה‪.‬‬ ‫לא עוד ספיקות על כל צעד ושעל‪ ,‬יש לו מורה‬ ‫מאירה בו‪ ,‬ומדריכה אותו‪.‬‬ ‫שערים בעבודת ה׳ מתוך העמקה בספרי חסידות‬ ‫מאוצרות המשפיע הגה״צ רבי יחיאל יהושע שיינפלד שליט״א‬ ‫אש העבודה‬ ‫שו״ת עם המשפיע (ג)‬ ‫איך מתייחסים לקשר שלנו עם הקב״ה?‬ ‫ובעבור זה ניסו את הקב״ה‪ ,‬על ידי שלא עשו‬ ‫וצריכים להמתין ל׳עת רצון׳ שאז אין הדין שולט‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫כרצונו ורפו ידיהם מדברי תורה‪ ,‬ורצו לבדוק ולנסות‬ ‫כ״כ‪.‬‬ ‫איך הקשר של יהודי עפ׳׳י חסידות עם הקב׳׳ה?‬ ‫איך יתנהג עמהם‪ ,‬האם יש ׳הוי״ה׳ בקרבם ‪ -‬שהוא‬ ‫אבל יש הנהגה אחרת‪ ,‬של ׳בן׳ המגיע לבית אביו‪,‬‬ ‫הנהגת זעיר אנפין ויפסיק ליתן להם שפע‪ ,‬אם ׳אין׳‬ ‫האם הקשר של אב רחמן לבן‪ ,‬יום יום‪ ,‬שעה שעה‪,‬‬ ‫ושואל מה אפשר לעזור‪ ,‬ואם יציעו לו לעבוד לפי‬ ‫‪ -‬שהוא הנהגת עתיקא קדישא שאינו תלוי במעשים‪,‬‬ ‫לדבר ולשיח לפני ה׳ כדבר איש אל רעהו‪ ,‬ישירות‪,‬‬ ‫שעות‪ ,‬הרי זה בושה‪ ,‬כי הקשר הוא קשר של אהבה‪,‬‬ ‫ומטיב לרעים ולטובים אע״פ שאינו הגון ואינו כדאי‪.‬‬ ‫מתוך הרגשה של מישהו שדואג לו ׳כגמול עלי אמו׳‪,‬‬ ‫והוא לא ׳פועל׳ שמקבל לפי שעות‪ .‬ואף באם לא‬ ‫והעונש היה משום שעשו את זה בדרך נסיון‪ .‬ואז‬ ‫או יותר ממקום של יראה‪ ,‬מלך במשפט‪ ,‬ואפשר‬ ‫מבקשים ממנו ולא משלמים לו‪ ,‬הוא יעשה את‬ ‫בא עמלק ששנא את ישראל לא מצד מעשיהם אלא‬ ‫לפנות ולבקש מה׳ רק בזמנים שיש ׳עת רצון׳ או‬ ‫המוטל עליו מתוך אחריות‪ ,‬כי הוא אינו גומל טובות‬ ‫מצד עצם נקודת ישראל‪ ,‬והוא הוכיח ע״י שנאתו גם‬ ‫להתחזק באמונה ולמשוך השפעות?‬ ‫לאחרים‪ ,‬אלא מתנהג בתוך שלו‪.‬‬ ‫לאותם ׳הנחשלים אחריך׳ שהענן פולטם‪ ,‬שנקודת‬ ‫וזו היא ההנהגה של החסידות‪ ,‬שהיהודי רוצה‬ ‫ישראל אינו תלוי ברובד המעשים אלא היא נקודה‬ ‫להתחסד עם קונו‪ ,‬ואומר לו‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬אפילו‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫פנימית שאינה תלויה בדבר‪.‬‬ ‫לא תיתן לי כלום‪ ,‬אני רוצה לעשות רצונך כדי להגדיל‬ ‫הנהגת ׳בן׳ והנהגת ׳עבד׳‬ ‫כבודך ולעשות לך נחת רוח‪ ,‬וכמו שנקט הבעש״ט הק׳‬ ‫יסוד הבטחון‬ ‫על ידי שאלה זו‪ ,‬מתחדד החידוש של תורת‬ ‫את הגירסא במשנה באבות אבות (פ״א מ״ג)‪ :‬״אל תהיו‬ ‫ועתה נחזור לשאלה הנזכרת‪ ,‬האם השפע מהקב״ה‬ ‫החסידות‪ ,‬שאכן הגיעה לעולם כדי להוריד לעולם‬ ‫כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס‪ ,‬אלא‬ ‫תלוי בעת רצון ובהנהגת הדין‪ ,‬או שמא הוא ברחמים‬ ‫את האור הזה ואת הקשר הזה של יהודי שמרגיש כמו‬ ‫הוו כעבדים המשמשין את הרב על מנת שלא לקבל‬ ‫ואפשר לבקש מתי שרוצים‪.‬‬ ‫בן לפני אביו‪ ,‬שזהו שורש ועיקר ויסוד כל החסידות‪,‬‬ ‫פרס״ [במקום הגירסא הרגילה ״שלא על מנת לקבל‬ ‫התשובה היא‪ ,‬שהדבר אינו תלוי אלא באדם עצמו‪,‬‬ ‫ואידך ‪ -‬פירושה הוא‪ ,‬זיל גמור‪.‬‬ ‫פרס״] והיינו שחיפש דייקא עבודה כזאת שלא יקבל‬ ‫שצריך להחליט לאיזה הנהגה הוא מתחבר‪ ,‬האם‬ ‫פרס‪ ,‬וכמאמר בעל התניא‪ :‬איני רוצה כלום‪ ,‬לא עוה״ז‬ ‫כי יש ׳בן׳ ויש ׳עבד׳‪.‬‬ ‫להנהגת הדין של מדה כנגד מדה‪ ,‬או שמא להנהגת‬ ‫ולא עוה״ב‪ ,‬לא גן עדן העליון ולא גן עדן התחתון‪ ,‬איני‬ ‫ה׳עבד׳ שוה לפי המעשים שלו‪ ,‬וככל שעובד‬ ‫הרחמים‪ ,‬וכמו חוני המעגל ששלח לו ר״ש בן שטח‬ ‫רוצה ‪ -‬אלא אותך לבדך!‬ ‫יותר ‪ -‬מקבל יותר‪ .‬ואם אינו עושה כלום ‪ -‬אינו שוה‬ ‫(תענית יט‪ ).‬׳אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי׳‪,‬‬ ‫מאומה ואינו מקבל מאומה‪ .‬וכל הרצון שלו ‪ -‬הוא רק‬ ‫״עבודת החסידות היא‬ ‫משום שדיבר אל הקב״ה שלא בדרך תפילה (עי׳ בית‬ ‫לקבל שכר‪.‬‬ ‫אלקים למבי״ט‪ ,‬שער התפילה פ״א) דהיינו שלא לפי‬ ‫להגביה את הקשר‬ ‫אבל ה׳בן׳ אינו שוה בגלל המעשים‪ ,‬אלא משום‬ ‫ההנהגה של הדין‪ ,‬׳אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא‬ ‫שלנו עם הקב״ה‪,‬‬ ‫עצם הוייתו ומציאותו‪ ,‬והוא חביב לפני אביו בכל מצב‬ ‫לפני המקום כבן לפני אביו׳‪ ,‬והיינו שהקשר שלו עם‬ ‫לא רק ביחס לפי‬ ‫ובכל זמן‪ ,‬ואינו מקבל שפע מבית אביו בגלל מעשיו‬ ‫הקב״ה הוא מצד הנהגת הרחמים‪ ,‬כמו בן עם אביו‪,‬‬ ‫המעשים ולפי השכר‪,‬‬ ‫אלא בחינם‪.‬‬ ‫וגם באם חוטא [מלשון ׳מתחטא׳ כמו שפירש רש״י]‬ ‫אלא להרגיש את‬ ‫עבודת החסידות היא להגביה את הקשר שלנו עם‬ ‫אביו עושה רצונו‪.‬‬ ‫עצם הקשר ואת עצם‬ ‫הקב״ה‪ ,‬לא רק ביחס לפי המעשים ולפי השכר‪ ,‬אלא‬ ‫וכתב הרמח״ל ב׳דרוש הקיווי׳ דבר נורא‪ ,‬כי הנה‬ ‫האהבה‪ ,‬שהיא אהבה‬ ‫להרגיש את עצם הקשר ואת עצם האהבה‪ ,‬שהיא‬ ‫הקב״ה ברא את עולמו משום שעלה ברצונו ית׳‬ ‫אהבה שאינה תלויה בדבר‪ ,‬כמו בן לפני אביו‪.‬‬ ‫שאינה תלויה בדבר‪,‬‬ ‫להטיב לבריותיו‪ ,‬ומצד הרצון הזה הוא רוצה להטיב‬ ‫ובזה פירשו את מאמר חז״ל (ב״ק ל‪ ).‬״האי מאן‬ ‫לרעים ולטובים באין שום מונע‪.‬‬ ‫כמו בן לפני אביו״‬ ‫דבעי למהוי חסידא‪ ,‬לקיים מילי דאבות״ היינו‬ ‫אלא שבאופן זה אין העולם יכול להתקיים‪ ,‬על כן‬ ‫וכאשר תופס הנהגה כזאת‪ ,‬שאינה מתייחסת אל‬ ‫שהחסיד נוקט בידו את הקשר של ׳אבות׳‪ ,‬כמו אב‬ ‫האציל את המידות הקדושות [הנקראים זעיר אנפין]‬ ‫השכר‪ ,‬והקשר שלו עם הקב״ה הוא לא באמצעות‬ ‫לבן‪ ,‬שזהו שורש החסידות‪ ,‬שרוצה להתחסד עם קונו‪,‬‬ ‫שעל ידם משפיע את השפע לעולם באופן מדוד‪,‬‬ ‫המעשים‪ ,‬אלא מצד עצם מציאותו כבן לפני אביו‪ ,‬אזי‬ ‫לא רק לקיים את המוטל עליו כדי לקבל שכר‪ ,‬אלא‬ ‫במידה וגבול‪ ,‬כי המידות בודקות את האדם – מידה‬ ‫גם השפע יורד אליו שלא לפי מעשיו‪ ,‬אלא כמו אב‬ ‫מתוך רצון לגרום נחת רוח ליוצרו ב״ה‪.‬‬ ‫כנגד מידה ‪ -‬האם ראוי אל השפע בעולם הזה ובעולם‬ ‫שרוצה להטיב לנו‪.‬‬ ‫והיינו שיש שתי הנהגות‪ ,‬יש הנהגה של ׳אדון ועבד׳‬ ‫הבא‪ ,‬ולפי זה מקבל את שכרו‪.‬‬ ‫שהאדון מצווה את העבד לקיים רצונו‪ ,‬והעבד מקיים‬ ‫אלא שאין להתעסק בזה יותר מדי‪ ,‬כמו שמצינו‬ ‫וכאשר האדם חי את חייו לפי המידות‪ ,‬היינו‬ ‫בשעה שישראל הלכו במדבר לאחר שיצאו במצרים‪,‬‬ ‫רצונו על מנת לקבל שכר‪.‬‬ ‫שמאמין שלא מגיע לו שפע מחמת עוונותיו‪ ,‬אזי‬ ‫ונסתפקו ׳היש הוי״ה בקרבינו אם אין׳‪ ,‬ולפי הזוה״ק‬ ‫ורבים מישראל תופסים את הקשר הזה עם בוראם‪,‬‬ ‫מתחבר אל הנהגת המידות ואכן מקבל רק לפי מעשיו‪.‬‬ ‫נסתפקו האם ההנהגה של הקב״ה לישראל נמשכת‬ ‫שמתפללים ומקיימים מצוות כדי לקבל שפע ולהנצל‬ ‫אבל הבוטח בהשי״ת – ונשען עליו בכל כוחו‪,‬‬ ‫מהנהגת המידות [זעיר אנפין‪ ,‬הנרמז בשם הוי״ה‬ ‫מכל צרותיהם‪ ,‬ויודעים שמצוה פלונית היא סגולה‬ ‫ואף שחטא לפני הקב״ה בכל זאת מאמין שבוודאי‬ ‫הק׳] המודדות את השפע‪ ,‬במידת הדין‪ ,‬לפי מעשיהם‬ ‫לשפע פלוני‪ ,‬ובכל מועד יודעים מתי הוא ה׳עת‬ ‫הקב״ה יושיע אותו שלא לפי מעשיו‪ ,‬יוצא בכך מתוך‬ ‫של ישראל‪ ,‬או שמא נמשכת ממידת הרחמים [היינו‬ ‫רצון׳ לפעול ישועות‪ ,‬והקשר שלהם עם הקב״ה הוא‬ ‫קומת הנהגת המידות ומתעלה לקומת הרצון שמעל‬ ‫׳אריך אנפין׳ הנקרא עתיקא קדישא והוא בחינת ׳אין׳]‬ ‫באמצעות ה׳השפעות׳ וה׳ישועות׳‪.‬‬ ‫המידות ששם אין מודדין השפע לפי פעולות האדם‬ ‫ששם אין שום דין כי רואים שם רק את עצם פנימיות‬ ‫באופן כזה‪ ,‬הם שייכים להנהגה של ׳שכר‬ ‫אלא יש שם שפע בלי גבול ובלי מידה‪.‬‬ ‫איש ישראל אע״פ שאינו הגון ואינו כדאי‪.‬‬ ‫ועונש׳‪ ,‬שמשפיעה לאדם בהתאם לפי מעשיו‪,‬‬ ‫יש לך שאלה בעבודת ה׳ ‪ -‬מקומך כאן!‬ ‫לאור הביקוש הרב‪ ,‬אנו פותחים כעת בתחילת השנה‬ ‫את המדור החדש ‪ -‬״שו״ת בעבודת ה׳״‬ ‫הציבור הקדוש מוזמן לשטוח את שאלותיהם ‪ -‬בפניה למערכת‬ ‫המשפיע הרה״ג ר׳ נפתלי שובקס שליט״א‬ ‫ללמוד איך להנגיש רעיונות מספרי רבוה״ק‪ ,‬בהסברה נעימה השוה לכל נפש‪.‬‬ ‫שערי השפעה‬ ‫בך חותמין‪ :‬השרשת האמונה בדור החוצפה ‪ -‬עקבתא דמשיחא‬ ‫ובפרט בדור עקבתא דמשיחא‪ .‬שעליו נאמר‪ :‬בא חבקוק והעמידן על אחת – צדיק‬ ‫שעת הפסקה‪ ,‬בחדר המלמדים‪.‬‬ ‫באמונתו יחיה‪.‬‬ ‫"לא יאומן"‪ ,‬פותח זרח‪" ,‬כל שנה זה עולה מדרגה‪ .‬החוצפה‪ ,‬האומץ‪ ,‬הפה הפתוח‪.‬‬ ‫וידוע מה שפירשו צדיקים 'להגיד בבוקר חסדך' – בזמנים מאירים מדברים על‬ ‫היינטיגע דורות"‪.‬‬ ‫חסדי ה' הנגלים‪' ,‬ואמונתך בלילות' – בזמני החושך אז הזמן להתחזק באמונה‬ ‫"מה אפשר לעשות‪ "?..‬עונה אהרן‪-‬וואלף‪" ,‬גם הרבי'ס שלנו אמרו עלינו כך‪ ,‬כלפי‬ ‫פשוטה‪ .‬אם כן וודאי שהדורות האחרונים‪ ,‬שהחושך הרוחני עמוק מתמיד – הזמן‬ ‫הדור שלהם‪ .‬ככה זה‪ ,‬ככל שהדור מתקדם יש לילדים פחות דרך ארץ"‪.‬‬ ‫גרמא להתחזק ביתר שאת באמונה‪ ,‬ולהשריש בקרבינו ובקרב צאצאינו דליים‬ ‫"מה החידוש?" מתערב בער‪-‬לייב‪" ,‬חז"ל כבר אומרים 'בעקבתא דמשיחא חוצפה‬ ‫מלאים של אמונה טהורה"‪.‬‬ ‫יסגא'‪ .‬לפחות אנחנו יכולים להיות בטוחים שמשיח כבר תיכף מגיע‪ ,‬כי גרוע מזה‬ ‫"מה זה קשור לחוצפה?" תוהה זרח בעיניים מעומעמות‪.‬‬ ‫כבר לא יכול להיות"‪.‬‬ ‫"חשוב על כך‪ ",‬אומר אהרן‪-‬וואלף‪" .‬יצחק קיבל את האמונה מאברהם‪ .‬יעקב קיבל‬ ‫"אתה יודע מה שורש הבעיה?"‪ ,‬אומר זרח ומרכין פניו קדימה‪" ,‬שהילדים היום‬ ‫מיצחק‪ .‬אבל אברהם? ממי הוא קיבל?‬ ‫מרגישים עצמאיים‪ .‬יש להם דעות‪ ,‬יש להם שאלות‪ ...‬הם לא יודעים פשוט‬ ‫"הרמב"ם מתאר זאת בהלכות עבודה זרה (פרק א‪ ,‬הלכה ג)‪ :‬אברהם גדל באור‬ ‫לקבל את מה שאומרים להם‪ .‬הם צריכים להבין כל דבר‪ .‬כדי שיסכימו לעשות‬ ‫כשדים בין עובדי עבודה זרה‪ ,‬ואביו ואמו וכל העם עבדו אותה‪ ,‬והוא היה משוטט‬ ‫את מה שאומרים להם‪ ,‬הם צריכים להבין למה ומדוע‪ ,‬ולתת את הסכמת הוד‬ ‫בדעתו וחושב ביום ובלילה‪ ,‬עד שהשיג את דרך‬ ‫מעלתם"‪...‬‬ ‫האמת והכיר את בוראו‪.‬‬ ‫אהרן‪-‬וואלף נאנח בהשלמה‪" :‬נו‪ ,‬שוין‪ .‬מה אפשר‬ ‫"אף אחד לא מסר לו את האמונה‪ .‬הוא עבד עליה‬ ‫לבד‪ ,‬נגד כל העולם‪ .‬גם כשנדרש למסור עליה‬ ‫ישמח ישראל לך‪:‬‬ ‫לעשות? אפשר ללכת נגד כל העולם? צריך‬ ‫להבין שזאת המציאות‪ ,‬ולהתמודד עם זה כמה‬ ‫את נפשו‪.‬‬ ‫שאברהם אבינו ע"ה היה הראשון‬ ‫שאפשר"‪.‬‬ ‫"'אברהם העברי'‪ .‬כל העולם מעבר אחד‪ ,‬והוא‬ ‫מעבר אחד‪.‬‬ ‫למאמינים‪ ...‬וזה בך חותמין‪ .‬היינו בעת‬ ‫חוצפה של קדושה‬ ‫הגאולה שהיא התכלית והחתימה‪...‬‬ ‫"אתה יודע מה?" נענה בער‪-‬לייב אחר כמה רגעי‬ ‫עזות דקדושה‬ ‫כדי להגיע לאמונה אמתית‪ ,‬לא מצות אנשים‬ ‫אז רק בזכות אמונה‪ ,‬שיאמינו אף‬ ‫דומיה‪" .‬אני חושב שלא ייתכן שהמצב הזה הוא‬ ‫מלומדה‪ ,‬דרושה עזות נפש מהסוג הזה‪ .‬לעמוד‬ ‫בבחינת 'ואמונתך בלילות'‪ ,‬הרומז‬ ‫סתם כך‪ ,‬בלי סיבה‪ .‬הרי ברור שכל מה שקורה‬ ‫הוא ע"י הקב"ה‪ .‬ואם הוא עושה זאת‪ ,‬הרי יש לנו‬ ‫לבד מול כל העולם‪ .‬לא להתפעל מאף אחד‪.‬‬ ‫לחשכות הגלות‪ .‬בזכות הזה יעורר‬ ‫כאן שליחות‪ .‬בפרט שמדובר במהלך יזום‪ ,‬שכבר‬ ‫לחקור ולהתבונן אחר דרך האמת‪ ,‬ולילך אחריה‬ ‫בכל לב ונפש ומאוד‪.‬‬ ‫זכות אברהם ראש המאמינים‪ ,‬ויהיה‬ ‫חז"ל ניבאו עליו‪ .‬אז אני מנסה להבין‪ ,‬מה מונח‬ ‫פה מתחת לפני השטח"‪.‬‬ ‫מקובל מצדיקים שלפיכך סיבב השי"ת‬ ‫לכם למגן ומחסה ומסתור‪.‬‬ ‫"תשמע"‪ ,‬מנסה אהרן‪-‬וואלף כיוון‪" ,‬הרי ידוע‬ ‫שבעקבתא דמשיחא חוצפה יסגא‪ ,‬כי כעת‪,‬‬ ‫שפת אמת לך תרנ"א‪:‬‬ ‫מהבעל‪-‬שם הקדוש ועוד‪ ,‬שכל מידה יש בה‬ ‫הזמן לבנות ולחזק את האמונה בעומק הלב‪,‬‬ ‫בעצם שורש טוב‪ .‬ייתכן שגם לחוצפה יש צדדים‬ ‫לשננה שוב ושוב‪ ,‬בעבור לא תהיה מצות אנשים‬ ‫מדתו של אברהם אע"ה שנטע‬ ‫חיוביים"‪.‬‬ ‫מלומדה‪.‬‬ ‫"צדדים חיוביים?"‪ ...‬חוזר זרח על דבריו בנימת‬ ‫ומכאן התפקיד שלנו‪ ,‬כהורים וכמחנכים‪ ,‬משתנה‬ ‫מן היסוד‪ .‬אי אפשר עוד לסמוך על כך שהאמונה‬ ‫אהבת ה' בלב כל איש ישראל‪.‬‬ ‫ציניות‪" .‬ובכן‪ ,‬אשמח מאוד אם תיכנס לכיתתי‬ ‫"תעבור" מעצמה‪ .‬צריך לחנך אליה‪ ,‬ובמכוון‪.‬‬ ‫כמ"ש מו"ז ז"ל שעל זה מברכין 'מגן‬ ‫בשיעור הקרוב ותמסור במקומי את השיעור‪...‬‬ ‫נראה אותך מתמודד עם החוצפות של‪ ,...‬על‬ ‫לדבר על הקב"ה‪ .‬לא רק בשיעורי אמונה‪ ,‬אלא‬ ‫אברהם'‪ .‬שהשי"ת מגין על זו הנקודה‬ ‫צדדיה החיוביים‪ ...‬נראה איך תדבר אז"‪.‬‬ ‫בשולחן השבת‪ ,‬בדרך לחיידר‪ ,‬ברגע של חסד‬ ‫שקרה באמצע היום‪ .‬להראות לילד את הבורא‬ ‫שנטע אברהם אבינו ע"ה בלב איש‬ ‫"אני מבין אותך לגמרי"‪ ,‬משיב אהרן‪-‬וואלף‬ ‫בקול מרגיע‪" ,‬אני מקבל את תלמידיך שנתיים‬ ‫בתוך החיים‪.‬‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫אחריך‪ .‬ואז כשנפשם מתבגרת‪ ,‬גם חוצפתם‬ ‫וכאן נקודה עדינה וחשובה‪ .‬הניסיון אינו רק מול‬ ‫מתגברת‪ .‬ואני יודע בדיוק על מה אתה מדבר‪...‬‬ ‫העולם שבחוץ‪ .‬לפעמים הקושי הגדול יותר נמצא‬ ‫אינני טוען שהמצב כמו שהוא‪ ,‬הוא טוב ונוח‬ ‫בתוכנו‪ :‬הסגידה לנורמות החברה‪ .‬להיות כמו כולם‪.‬‬ ‫לעצמו‪ .‬רק אני חושב שאם נחפור עד לשורש נמצא שם הנקודה הטובה‬ ‫וכשבחור נפגש עם קרירות במשפחה‪ ,‬ציניות בישיבה‪ ,‬או עקיצה של חבר‬ ‫שהקב"ה הטמין שם"‪.‬‬ ‫המחייך בלגלוג ומרים גבה על ה'צדיק' שהתעורר להתפלל שמונה עשרה כאחד‬ ‫"מעניין‪ ...‬אתה טוען שיש מצב שטוב להיות חצוף?"‪.‬‬ ‫ה'עובד'ים‪ ,‬הוא חייב את התכונה של עז כנמר‪ ,‬ובחוצפה יסגי לקיים 'ולא יתבייש‬ ‫"להתחצף נגד הורים ומורים ממש לא"‪ ,‬עונה אהרן‪-‬וואלף‪ ,‬אבל גם להיות חלש‬ ‫מפני המלעיגים עליו'‪.‬‬ ‫בלי עמוד שדרה‪ ,‬כמו איזה שעפסל תמים – לא תמיד טוב‪ .‬לפעמים צריך לדעת‬ ‫ילד שמתפלל בכוונה‪ ,‬שמוותר על משהו לשם שמים‪ ,‬שמתלהב מדבר תורה‪,‬‬ ‫להיות 'א בחור מיט ביינער'‪ ,‬לשאול שאלות‪ ,‬להתעקש על מה שצריך‪ ,‬לא להנהן‬ ‫נתקל לא פעם דווקא בחיוך הזה‪ .‬הוא צריך אומץ של אברהם‪ .‬לא אומץ לעמוד‬ ‫בראש ולומר 'קדוש' על כל מה שהסביבה אומרת לך"‪.‬‬ ‫מול אש בכבשן‪ ,‬אלא אומץ לעמוד מול חיוך עקום‪ ,‬של אש מסמיקה מבושה‪.‬‬ ‫"זה נכון"‪ ,‬מסכים בער‪-‬לייב‪" ,‬ברור שבמובן מסוים‪ ,‬מי שהוא יותר מדי 'ילד טוב‬ ‫ולפעמים זה קשה יותר‪.‬‬ ‫ירושלים'‪ ,‬חסר לו משהו‪ .‬אתה מכיר את סוג הילדים האלה‪ ,‬שאחיו הגדול יכול‬ ‫הבה נלמד את ילדינו‪ ,‬ואת הילד בקרבנו‪ ,‬שהלגלוג הזה הוא בדיוק המקום שבו‬ ‫בקלות לשכנע אותו שקוף מסתתר מתחת למיטה‪ ,‬והוא מאמין לו מכל הלב‪ ,‬וכל‬ ‫מתגלה כוחו של אברהם‪.‬‬ ‫הלילה הוא רועד מפחד"‪...‬‬ ‫"כן"‪ ,‬מצטרף זרח‪" ,‬אחר כך בישיבה הוא יושב על הגמרא‪ ,‬וממלמל סוגיות‪...‬‬ ‫למעשה‪ :‬בשבוע זה‪ ,‬כשהקריאה מעוררת את אורו של אברהם‪.‬‬ ‫הוא לא יודע באמת להקשות‪ ,‬לפלפל‪ ,‬להתווכח‪ ,‬להתנצח‪ .‬הוא מאמין יותר מדי‬ ‫הנה מחשבה פשוטה שיכולה להשריש אמונה בלב‪:‬‬ ‫בקלות‪ ...‬וכשהוא גדל עוד יותר‪ ,‬הוא מאמין בכל שמועה או קונספירציה‪ ,‬לכל‬ ‫שלוש פעמים ביום‪ ,‬כשאתם מגיעים למילים "ברוך אתה ה' מגן‬ ‫סיפור וסגולה‪ ,‬ולכל 'בבא'‪ ...‬ואם ה'מצב' הרוחני בסביבתו חלשה‪ ,‬הוא נסחף‬ ‫אברהם"‪ ,‬נעצור לשנייה אחת‪.‬‬ ‫כעלה נידף"‬ ‫נחשוב‪" :‬הנה אני מקבל עכשיו את כוחו של אברהם אבינו‪ .‬את‬ ‫בך חותמין‬ ‫הכוח לעמוד מול כל פיתויי העולם‪ ,‬מול הלגלוג‪ ,‬מול הקרירות"‪.‬‬ ‫"מצד שני – אנחנו‪ ,‬עם ישראל‪ ,‬מאמינים בני מאמינים‪ ,‬התחנכו לקבל את האמונה‬ ‫השי"ת 'מגן' על בחינת 'אברהם'‪ ,‬נקודת האמונה שבנו‪ ,‬ו'בך‬ ‫בפשטותה"‪ ,‬מעיר בער‪-‬לייב‪.‬‬ ‫חותמין' – במידת האמונה יחתמו הדורות האחרונים‪.‬‬ ‫עיני אהרן‪-‬וואלף נדלקות‪" :‬אולי באמת זה העניין! הרי עיקר הכול הוא האמונה‪,‬‬ ‫יוצא לאור ע״י‬ ‫(ע״ר)‬ ‫ממלכת אש החסידות העולמי‬ ‫לקבלת הגליון להארות ולהערות ‪ -‬טלפון‪ 02-5026558 :‬פקס ‪02-5702061‬‬ ‫‪a025026558@gmail.com‬‬