נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — לך לך (2026-10-19)

בכל עניני העלון
לע"נ אאמו"ר
נתנאל רוזנבליט
0556764501
הג"ר מנחם מנדל ner4499@gmail.com
בן רבי יחיאל מיכל זצ"ל
פרשת לך לך ©
גליון 953תשפ"ז
'פרשת הברכות' "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך"( .י"ב א')
ברכות רבות יש בפרשת השבוע רבי יהודה חזן ,מיקירי ירושלים ,עלה לארץ ישראל בשנת
"שלא עשני גוי" :מחלוקת גדולה בפוסקים מה גר מברך תרנ"ח .כיון שהגיע לגיל שבע עשרה חשש מגיוס לצבא.
בברכות השחר .יש אומרים שיברך "שעשני גר" -נקרא עשיה, שאל את מרן הגאון רבי חיים מבריסק מה יעשה .אמר לו
(דרכ"מ ,מג"א) כפי שכתוב "ואת הנפש אשר עשו בחרן". שיסע לארץ ישראל.
ב"נר" לך לך תשע"ו הבאתי שבע שיטות ומהלכים מה גר מברך. בהגיעו לחוף נמל יפו עמד פקיד ההגירה הטורקי ושאלו ,היכן
אישור העליה שלו .ענה שאין לו .אמר לו הפקיד" :תן לי
"והיה ברכה" (י"ב ב') מכאן ואילך הברכות מסורות בידך( .רש"י) אתה תעודת מסע או שאני משליך אותך לים".
תהיה הברכה :אנשים יברכו "ישימך אלוקים כאברהם"( .רמב"ן)
ברכתך קודמת לברכתי ,מגן אברהם ואח"כ מחיה המתים( .דע"ז)
"אנא" אמר לו הנער "תן לי עשר דקות להתפלל ואחר כך
תשליכני לים" .נעמד בסירה והתפלל מנחה בדמעות שליש.
"ונברכו בך" :אף אותם המבזים את הרב ,מברכים את בנם פתאום הגיע קצין גבוה ושאל ,מה זה הבחור שמתפלל בסירה
("שפת אמת") שיהיה כמו הרב... באמצע הים .ענו לו שהולכים להשליכו לים .נכמרו רחמיו של
"ויברכהו ויאמר ברוך אברם "...ברכותיו של מלכי צדק( .י"ד י"ט עיי"ש)
הקצין ,לקח סירה ושט לעברו ,הוריד את מעיל הצבא שלו
והלבישו וכך הכניסו – השוטרים סברו שהוא חייל תורכי.
שרה" :וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה"( .י"ז ט"ז) שחזרה כל ימיו היה רבי יהודה חזן מודה על נס הצלתו המופלא
לנערותה( .רש"י) בהריון ובלידה ובגידול הבן שלא בצער( .ספורנו) (ספר זכרון "הר ציון") בכניסתו בשערי ארץ הקודש!
ישמעאל" :הנה ברכתי אתו" לשון עבר ,יחזור בתשובה( .אוה"ח י"ז כ')
("נר")
"את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך -והיה ברכה"!
"הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את"( .י"ב י"א)
היה זה בשנת תבר"ך -עד אותה שנה רכישת אדמה בארץ ישראל
הגאון רבי יעקב פינק רבה של ארגנטינה ואב"ד חיפה ,אשתו על ידי יהודים לא היתה פשוטה .לפי החוק העותומני רק נתינים
הרבנית היתה אישה דגולה .מסורה היתה לתורתו ועניניו של טורקיים היו רשאים לקנות מקרקעין בארץ ,מרבית יהודי ירושלים
בעלה .ילדיהם סיפרו עליה שני סיפורים אופייניים: היו נתינים אירופים .שגרירי מדינות אירופה השתדלו להשפיע על
מעשה שהיה תקופה קצרה לאחר חתונתם ,יום אחד התעכב הסולטן שיתן צו המתיר גם לנתינים זרים לרכוש קרקעות
רבי יעקב פינק והגיע הביתה מאוחר מהרגיל ופניו עגומות. בירושלים ולבנות עליהם.
שאלה אותו אשתו לפשר האיחור ופניו העצובות ,השיב לה
שבדרכו התעכב בחנות הספרים בעיר ,ועיין בספר מסויים, וכך בשנת תבר"ך פורסם:
הוא חשק מאד לקנותו – 'אך אין לנו די כסף לכך'. "אבשר טוב לעמנו כי עתה בא רשיון מאת הסולטן ירום הודו
למחרת ,הלכה אמא לחנות הספרים ושכנעה את המוכר שאנשי כל המדינות רשות להם לבנות מחוץ לירושלים עיר
למשכן את אחד מתכשיטיה ,עד שיתאפשר לה לשלם ,וכך הקודש קרקעות ובתים להיות להם לאחוזת עולם ,לבנות בנינים
בשמחה מיהרה להביא לאבא את הספר בו חפץ. ולטעת כרמים ולזרוע שדות ,ושום איש לא יעמוד בפניהם ...זהו
דבר חדש ...עתה נקווה כי הואיל ה' לשכון כבוד בארצנו ...
סיפר אחד התלמידים שבא להבחן אצל אבא להיתר הוראה: והעזובה והשוממה תבנה ותכונן!"
היה זה בחול המועד סוכות ,אמא תמיד כיבדה ברוחב לב את ;
התלמידים במטעמים שונים ,תוך כדי שיחה סיפרה כי תמיד השכונה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות על ידי בני ירושלים
לפני חג הסוכות היא מתרוצצת בין סוחרי האתרוגים למצוא ומכספם היתה שכונת "נחלת שבעה" ,בשנת תרכ"ט.
לבעלה את האתרוג הכי מהודר שיש בידם. בתחילה נרשמה הקרקע של "נחלת שבעה" על שם אסתר,
וכל זה למה? – כאשר הועלה רעיון השידוך בינה לבין בעלה, אשת רבי לייב הורביץ בת הגאון רבי אליהו יוסף ריבלין .היא
השדכן שהציע את השידוך אמר" :דע שהנערה אינה כל כך הצהירה כי יעוד האדמה הוא 'שדה לזריעת חיטה למצות'...
יפה "...אבא השיב" :נו ,נו – אתרוג צריך להיות יפה!" לכן היא אם היו נרשמים השותפים בעצמם היו נוקמים בהם בעלי
מתאמצת להשיג את האתרוג הכי יפה בשבילו"( .תפארת יעקב") החצרות הערביים בעיר העתיקה ומשכירים להם את
חצרותיהם במחיר מופקע.
רבי יוסף ריבלין מבוני השכונה בחר בקרובתו ,מפני שרצה
להיות בטוח בהשקעתו ...כשהלכה אסתר לבית הממשל
לרשום את הקרקע על שמה ,התלבשה כדרך הערביות
"ויאמר אלקים אל אברהם :שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי ("משך חכמה" -ריבלין) וכיסתה את פניה ברעלה לבל יכירוה.
(י"ז ט"ו) שרה שמה".
ראיתי בספר "אגרת הטיול" ,מאחיו הגדול של המהר"ל מפראג
ששאל :מפני מה בשרה נאמר "כי שרה שמה" ,ולא נאמר כמו שנת תרמ"ב" :כל עובר אורח אשר ביקר את עיר קדשנו לפני
באברהם "והיה שמך אברהם" .הרי 'שרה שמה' פירושו עשר שנים ויראה אותה עתה -ישתומם ויתפלא על המראה
שמכבר שמה שרה. החדש במקום אשר ראה לפנים שמה ושממה ,הרים ובקעות
ותירץ ,כי כן הוא האמת אחרי שאברם נקרא אברהם "כי אב ואבני טרשים -יראה כעת בתים רבים בנויים ברוב פאר וגינות
המון גוים נתתיך" ,כבר נקראה שרה ,אם הבעל הוא רב, פרחים ופרדסים נטועים סביב וחצרות נאות ...ונפשם תיתן
("שארית ישראל") ממילא אשתו היא רבנית! ("יושבת ציון") תודה וברכה לה' השוכן בציון".
חכם עדיף מנביא "לך לך מארצך"...
מעשה היה בילד יתום בבני ברק שלא היה לו חשק ללמוד. לך לך של גדולי ישראל
אמו הביאה אותו למרן ה"חזון איש" .רבינו קירב אותו ,טיפל
בו ובעצמו למד איתו ,אך ללא הצלחה גדולה ,מדי פעם בפעם אנו רואים והם רואים
הילד חזר לסורו. הגאון רבי משה שווב ,המשגיח בישיבת גייטסהד דיבר בשיחתו
עברו שנים ,הילד גדל והיה לבחור ,יום אחד הופיע בבית על כך שכל אדם רואה בכל ענין את העניינים הקשורים אליו.
ה"חזון איש" ואמר כי הוא רוצה לנסוע לשוויץ ,ללמוד שם הוא סיפר כי נסע באותו היום ברכבת והביט בנוסעים שלצידו.
בישיבה .כאן יש לו חברים לא טובים ,שם הוא ישתחרר מהם אחד התעניין בבעלי החיים הנשקפים מבעד החלון .השני
וילמד .ה"חזון איש" עזר לו להתקבל בישיבה שם בשוויץ. התעניין בנוף עוצר הנשימה.
מדי זמן הבחור היה כותב מכתבים בהם חידושי תורה סיפר הרב שווב" :בקרון שלי ישב גם אברך צעיר ,הרב פאלק
ושאלות ומרן היה משיב לו .אמנם ,מעניין שתמיד ה"חזון שמו -לימים ,הגאון רבי פסח אליהו ,מגדולי ההוראה באירופה.
איש" לא היה כותב את המכתבים בעצמו ,אלא הכתיב את ניתן היה לראות כי בנוף מולו הוא רואה דבר אחד ויחיד,
דבריו על ידי רבי נתן פריד. מחיצות ודיורים .ראו בבירור כי האברך הזה שקוע בסוגיות
כעבור כמה שנים חזר אותו בחור לארץ .בהגיעו לנמל של עירובין וכי בנוף המופלא שחולף על פניו ,הוא אינו רואה
התעופה נעצר והואשם בריגול ,הועמד למשפט וקיבל שש אלא שאלות של תחומין ,סוגי מחיצות וצורות פתח שונות
שנות מאסר. הנוגעות לעשיית עירוב .הוא ראה את מסכת עירובין כל
אין ביכולתנו לתאר איזה חילול ה' היה יוצא לו היו מוצאים ("תוכו רצוף אהבה") הנסיעה שלו!"
במזוודותיו מכתבים בכתב ידו של ה"חזון איש" -ללמדך חכם
(קונטרס לגרא"ר) עדיף מנביא!
"אף בהליכה עצמה יש תכלית"
משנה שלימה שנה הגאון רבי יצחק פלקסר ,ראש ישיבת "שפת
...כמובן בזמן הזה הצלת ילד לחינוך ישראלי היא לא פחות מהצלה
מטביעה בנהר ... אמת" בענין זה :באומרו ,כשהוא רואה אנשים העומדים
והנני מאחלם שיהיה בידם לזכות במצוה זו ולקיים נפש אחת מישראל. בתחנת אוטובוס ומנצלים את זמן ההמתנה לעיון בספר.
(חזו"א שו"ת וחידושים ר"ב – ב' דר"ח חשוון תש"ט) מבקר היה אותם" :קטנות המוחין היא התנהגות זו! שכן על
האדם להתרגל לחשוב בלימוד בכל מצב שהוא .אדם צריך
להתרכז וללמוד במחשבה מבלי לאחוז ספר פתוח מול עיניו".
איש חסיד היה בלי מזון ומחיה כשהיה נוסע באוטובוס ,נדמה היה למביט מן הצד שר' יצחק
סיפר הג"ר ישראל זינגר" :ה"חזון איש" אמר לי כי בצעירותו עוקב אחר הנוף ,או מסתכל על העולים והיורדים מהאוטובוס.
לא אכל ולא ישן כדי צורכו .כיום הוא מתחרט על מה שלא ברם ,אם רק ניסו לפנות אליו היו מגלים שמבטו חלול
("אשי ישראל") ישן ,אך אינו מתחרט על מה שלא אכל!" והנושא היחיד שר' יצחק מגלה בו ענין הוא התורה הקדושה.
פעם אחד מנכדיו של רבי יצחק פלקסר עלה לאוטובוס ,שמח
אביו של רבי ישראל זינגר נפטר כשהיה בחור בישיבת חברון. לגלות שסבא נוסע עימו .התקרב לעברו ואף הבחין שהוא
הוא ניגש להתפלל כשליח ציבור בהיכל הישיבה ,כמנהג ,אלא מביט בו .אולם משפנה אליו ואמר "שלום ,סבא" לא נענה
שהנוסח השגור על לשונו היה שונה ,התפלל בהברה ספרדית. כלל ...אז הבחין כי הוא שקוע בלימודו.
כשנכנס ל"חזון איש" לשאול מה לעשות ,ענה לו ה"חזון מקדם נהג לשוב לביתו רגלי ואת הדרך היה מנצל לשינון
איש"" :תוותר על העמוד -לא צריך לשבור את השיניים השיעור ולסידור הדברים אשר הרצה בפני התלמידים .כיון
בשביל להיות שליח ציבור!" הוראה זו נשמרה בישיבת חברון שנחלש והיה עליו לנסוע באוטובוס ,לא פסק ממנהגו .אך
(שם) לאורך שנים בשמו של רבי ישראל זינגר. הוסיף ואמר" :ישנם שלשה מקומות שקיבלתי על עצמי שלא
לדבר בהם .בבית הכנסת ,אף שלא בשעת התפילה ,במקווה
("כארי יתנשא") ובאוטובוס".
בדבר ההברה ,אין לשנות ,הכל שווים בזה שאסור לנו לשנות
מהמסורת שמסרו לנו אבותינו ,וחייבים אנו לקרוא בתורה
(חזו"א שו"ת וחידושים כ"ו) ולהתפלל בהברה שלנו.
השבוע יחול יום הזכרון לרבן של ישראל ,פאר הדור ,מרן
סיפור מופלא :החבר רבי אורי שרגא בייפוס מפתח תקוה היה
ה"חזון איש" ,הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ ,ט"ו חשוון תשי"ד
מרן ה"חזון איש" הרכיב משקפיים ,בעיקר בזמן יציאתו
לרחוב ,פן מישהו ישאל בשלומו ,והוא לא יבחין בו ולא יענה
חולה מסוכן .חתנו ,הרה"ג רבי יעקב יהודה פלק נסע לבני ברק ("פאר הדור" ח"ג) לו שלום.
למרן ה"חזון איש" להזכיר את שמו של חמיו לברכה ולשואלו
מספר שאלות.
היה זה יום שישי ,באמצע התור אמרו שאין ל"חזון איש" כח.
ביקש שהוא רק רוצה להזכיר שם של חולה .נכנס ואמר את
סיפר הגאון ר' ישראל בן שלום :פעם ראיתי מחזה מרהיב
שם חמיו. המעיד על טוב ליבו של מרן ה"חזון איש".
בליל שבת חלם הרב פלק שה"חזון איש" בא אליו ,פניו בטיולו היומי הלך ברחוב רש"י ,וילדה קטנה ששיחקה עם דלי
מאירות ושואלו' :מה שם החולה שביקשת להתפלל עליו?' בחול קראה לעברו" :שלום" .ה"חזון איש" השיב לה" :שלום".
במוצאי שבת הגיעה לפתח תקוה השמועה הנוראה שבליל ושוב צעקה הילדה" :שלום" ורבינו ענה" :שלום" ,כך נשנה
שבת נפטר ה"חזון איש" .רבי אורי שרגא בייפוס חי עוד שש הדבר מספר פעמים ,הילדה נהנתה ממעשה שובבות זה,
עשרה שנים! כשרבינו מסובב בכל פעם ראשו אחורה ,ומשיב לה "שלום"
מעניין לציין כי הרב פלק נפטר בליל שבת ,ט"ו חשון תשע"ב, בסבלנות ובחיוך ,עד שבמשך הילוכו הגיע למקום בו לא יכל
היה זה היארצייט של ה"חזון איש"! ("נר לשולחן שבת" מפי המשפחה) ("איש לרעהו") לשומעה יותר.
