gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos

שבוע: לך לך (2026-10-19)

נר לשולחן שבת · Ner Leshilchan Shabbos — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪‬‬ ‫בכל עניני העלון‬ ‫לע"נ אאמו"ר‬ ‫נתנאל רוזנבליט‬ ‫‪0556764501‬‬ ‫הג"ר מנחם מנדל‬ ‫‪ner4499@gmail.com‬‬ ‫בן רבי יחיאל מיכל זצ"ל‬ ‫פרשת לך לך‬ ‫©‬ ‫גליון ‪ 953‬תשפ"ז‬ ‫'פרשת הברכות'‬ ‫"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך"‪( .‬י"ב א')‬ ‫ברכות רבות יש בפרשת השבוע‬ ‫רבי יהודה חזן‪ ,‬מיקירי ירושלים‪ ,‬עלה לארץ ישראל בשנת‬ ‫"שלא עשני גוי"‪ :‬מחלוקת גדולה בפוסקים מה גר מברך‬ ‫תרנ"ח‪ .‬כיון שהגיע לגיל שבע עשרה חשש מגיוס לצבא‪.‬‬ ‫בברכות השחר‪ .‬יש אומרים שיברך "שעשני גר" ‪ -‬נקרא עשיה‪,‬‬ ‫שאל את מרן הגאון רבי חיים מבריסק מה יעשה‪ .‬אמר לו‬ ‫(דרכ"מ‪ ,‬מג"א)‬ ‫כפי שכתוב "ואת הנפש אשר עשו בחרן"‪.‬‬ ‫שיסע לארץ ישראל‪.‬‬ ‫ב"נר" לך לך תשע"ו הבאתי שבע שיטות ומהלכים מה גר מברך‪.‬‬ ‫בהגיעו לחוף נמל יפו עמד פקיד ההגירה הטורקי ושאלו‪ ,‬היכן‬ ‫אישור העליה שלו‪ .‬ענה שאין לו‪ .‬אמר לו הפקיד‪" :‬תן לי‬ ‫"והיה ברכה" (י"ב ב') מכאן ואילך הברכות מסורות בידך‪( .‬רש"י) אתה‬ ‫תעודת מסע או שאני משליך אותך לים"‪.‬‬ ‫תהיה הברכה‪ :‬אנשים יברכו "ישימך אלוקים כאברהם"‪( .‬רמב"ן)‬ ‫ברכתך קודמת לברכתי‪ ,‬מגן אברהם ואח"כ מחיה המתים‪( .‬דע"ז)‬ ‫"אנא" אמר לו הנער "תן לי עשר דקות להתפלל ואחר כך‬ ‫תשליכני לים"‪ .‬נעמד בסירה והתפלל מנחה בדמעות שליש‪.‬‬ ‫"ונברכו בך"‪ :‬אף אותם המבזים את הרב‪ ,‬מברכים את בנם‬ ‫פתאום הגיע קצין גבוה ושאל‪ ,‬מה זה הבחור שמתפלל בסירה‬ ‫("שפת אמת")‬ ‫שיהיה כמו הרב‪...‬‬ ‫באמצע הים‪ .‬ענו לו שהולכים להשליכו לים‪ .‬נכמרו רחמיו של‬ ‫"ויברכהו ויאמר ברוך אברם ‪ "...‬ברכותיו של מלכי צדק‪( .‬י"ד י"ט עיי"ש)‬ ‫הקצין‪ ,‬לקח סירה ושט לעברו‪ ,‬הוריד את מעיל הצבא שלו‬ ‫והלבישו וכך הכניסו – השוטרים סברו שהוא חייל תורכי‪.‬‬ ‫שרה‪" :‬וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה"‪( .‬י"ז ט"ז) שחזרה‬ ‫כל ימיו היה רבי יהודה חזן מודה על נס הצלתו המופלא‬ ‫לנערותה‪( .‬רש"י) בהריון ובלידה ובגידול הבן שלא בצער‪( .‬ספורנו)‬ ‫(ספר זכרון "הר ציון")‬ ‫בכניסתו בשערי ארץ הקודש!‬ ‫ישמעאל‪" :‬הנה ברכתי אתו" לשון עבר‪ ,‬יחזור בתשובה‪( .‬אוה"ח י"ז כ')‬ ‫("נר")‬ ‫"את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך ‪ -‬והיה ברכה"!‬ ‫"הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את"‪( .‬י"ב י"א)‬ ‫היה זה בשנת תבר"ך ‪ -‬עד אותה שנה רכישת אדמה בארץ ישראל‬ ‫הגאון רבי יעקב פינק רבה של ארגנטינה ואב"ד חיפה‪ ,‬אשתו‬ ‫על ידי יהודים לא היתה פשוטה‪ .‬לפי החוק העותומני רק נתינים‬ ‫הרבנית היתה אישה דגולה‪ .‬מסורה היתה לתורתו ועניניו של‬ ‫טורקיים היו רשאים לקנות מקרקעין בארץ‪ ,‬מרבית יהודי ירושלים‬ ‫בעלה‪ .‬ילדיהם סיפרו עליה שני סיפורים אופייניים‪:‬‬ ‫היו נתינים אירופים‪ .‬שגרירי מדינות אירופה השתדלו להשפיע על‬ ‫מעשה שהיה תקופה קצרה לאחר חתונתם‪ ,‬יום אחד התעכב‬ ‫הסולטן שיתן צו המתיר גם לנתינים זרים לרכוש קרקעות‬ ‫רבי יעקב פינק והגיע הביתה מאוחר מהרגיל ופניו עגומות‪.‬‬ ‫בירושלים ולבנות עליהם‪.‬‬ ‫שאלה אותו אשתו לפשר האיחור ופניו העצובות‪ ,‬השיב לה‬ ‫שבדרכו התעכב בחנות הספרים בעיר‪ ,‬ועיין בספר מסויים‪,‬‬ ‫וכך בשנת תבר"ך פורסם‪:‬‬ ‫הוא חשק מאד לקנותו – 'אך אין לנו די כסף לכך'‪.‬‬ ‫"אבשר טוב לעמנו כי עתה בא רשיון מאת הסולטן ירום הודו‬ ‫למחרת‪ ,‬הלכה אמא לחנות הספרים ושכנעה את המוכר‬ ‫שאנשי כל המדינות רשות להם לבנות מחוץ לירושלים עיר‬ ‫למשכן את אחד מתכשיטיה‪ ,‬עד שיתאפשר לה לשלם‪ ,‬וכך‬ ‫הקודש קרקעות ובתים להיות להם לאחוזת עולם‪ ,‬לבנות בנינים‬ ‫בשמחה מיהרה להביא לאבא את הספר בו חפץ‪.‬‬ ‫ולטעת כרמים ולזרוע שדות‪ ,‬ושום איש לא יעמוד בפניהם‪ ...‬זהו‬ ‫דבר חדש ‪ ...‬עתה נקווה כי הואיל ה' לשכון כבוד בארצנו ‪...‬‬ ‫סיפר אחד התלמידים שבא להבחן אצל אבא להיתר הוראה‪:‬‬ ‫והעזובה והשוממה תבנה ותכונן!"‬ ‫היה זה בחול המועד סוכות‪ ,‬אמא תמיד כיבדה ברוחב לב את‬ ‫;‬ ‫התלמידים במטעמים שונים‪ ,‬תוך כדי שיחה סיפרה כי תמיד‬ ‫השכונה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות על ידי בני ירושלים‬ ‫לפני חג הסוכות היא מתרוצצת בין סוחרי האתרוגים למצוא‬ ‫ומכספם היתה שכונת "נחלת שבעה"‪ ,‬בשנת תרכ"ט‪.‬‬ ‫לבעלה את האתרוג הכי מהודר שיש בידם‪.‬‬ ‫בתחילה נרשמה הקרקע של "נחלת שבעה" על שם אסתר‪,‬‬ ‫וכל זה למה? – כאשר הועלה רעיון השידוך בינה לבין בעלה‪,‬‬ ‫אשת רבי לייב הורביץ בת הגאון רבי אליהו יוסף ריבלין‪ .‬היא‬ ‫השדכן שהציע את השידוך אמר‪" :‬דע שהנערה אינה כל כך‬ ‫הצהירה כי יעוד האדמה הוא 'שדה לזריעת חיטה למצות'‪...‬‬ ‫יפה‪ "...‬אבא השיב‪" :‬נו‪ ,‬נו – אתרוג צריך להיות יפה!" לכן היא‬ ‫אם היו נרשמים השותפים בעצמם היו נוקמים בהם בעלי‬ ‫מתאמצת להשיג את האתרוג הכי יפה בשבילו‪"( .‬תפארת יעקב")‬ ‫החצרות הערביים בעיר העתיקה ומשכירים להם את‬ ‫חצרותיהם במחיר מופקע‪.‬‬ ‫רבי יוסף ריבלין מבוני השכונה בחר בקרובתו‪ ,‬מפני שרצה‬ ‫להיות בטוח בהשקעתו‪ ...‬כשהלכה אסתר לבית הממשל‬ ‫לרשום את הקרקע על שמה‪ ,‬התלבשה כדרך הערביות‬ ‫"ויאמר אלקים אל אברהם‪ :‬שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי‬ ‫("משך חכמה" ‪ -‬ריבלין)‬ ‫וכיסתה את פניה ברעלה לבל יכירוה‪.‬‬ ‫(י"ז ט"ו)‬ ‫שרה שמה"‪.‬‬ ‫ראיתי בספר "אגרת הטיול"‪ ,‬מאחיו הגדול של המהר"ל מפראג‬ ‫ששאל‪ :‬מפני מה בשרה נאמר "כי שרה שמה"‪ ,‬ולא נאמר כמו‬ ‫שנת תרמ"ב‪" :‬כל עובר אורח אשר ביקר את עיר קדשנו לפני‬ ‫באברהם "והיה שמך אברהם"‪ .‬הרי 'שרה שמה' פירושו‬ ‫עשר שנים ויראה אותה עתה ‪ -‬ישתומם ויתפלא על המראה‬ ‫שמכבר שמה שרה‪.‬‬ ‫החדש במקום אשר ראה לפנים שמה ושממה‪ ,‬הרים ובקעות‬ ‫ותירץ‪ ,‬כי כן הוא האמת אחרי שאברם נקרא אברהם "כי אב‬ ‫ואבני טרשים ‪ -‬יראה כעת בתים רבים בנויים ברוב פאר וגינות‬ ‫המון גוים נתתיך"‪ ,‬כבר נקראה שרה‪ ,‬אם הבעל הוא רב‪,‬‬ ‫פרחים ופרדסים נטועים סביב וחצרות נאות ‪ ...‬ונפשם תיתן‬ ‫("שארית ישראל")‬ ‫ממילא אשתו היא רבנית!‬ ‫("יושבת ציון")‬ ‫תודה וברכה לה' השוכן בציון"‪.‬‬ ‫חכם עדיף מנביא‬ ‫"לך לך מארצך‪"...‬‬ ‫מעשה היה בילד יתום בבני ברק שלא היה לו חשק ללמוד‪.‬‬ ‫לך לך של גדולי ישראל‬ ‫אמו הביאה אותו למרן ה"חזון איש"‪ .‬רבינו קירב אותו‪ ,‬טיפל‬ ‫בו ובעצמו למד איתו‪ ,‬אך ללא הצלחה גדולה‪ ,‬מדי פעם בפעם‬ ‫אנו רואים והם רואים‬ ‫הילד חזר לסורו‪.‬‬ ‫הגאון רבי משה שווב‪ ,‬המשגיח בישיבת גייטסהד דיבר בשיחתו‬ ‫עברו שנים‪ ,‬הילד גדל והיה לבחור‪ ,‬יום אחד הופיע בבית‬ ‫על כך שכל אדם רואה בכל ענין את העניינים הקשורים אליו‪.‬‬ ‫ה"חזון איש" ואמר כי הוא רוצה לנסוע לשוויץ‪ ,‬ללמוד שם‬ ‫הוא סיפר כי נסע באותו היום ברכבת והביט בנוסעים שלצידו‪.‬‬ ‫בישיבה‪ .‬כאן יש לו חברים לא טובים‪ ,‬שם הוא ישתחרר מהם‬ ‫אחד התעניין בבעלי החיים הנשקפים מבעד החלון‪ .‬השני‬ ‫וילמד‪ .‬ה"חזון איש" עזר לו להתקבל בישיבה שם בשוויץ‪.‬‬ ‫התעניין בנוף עוצר הנשימה‪.‬‬ ‫מדי זמן הבחור היה כותב מכתבים בהם חידושי תורה‬ ‫סיפר הרב שווב‪" :‬בקרון שלי ישב גם אברך צעיר‪ ,‬הרב פאלק‬ ‫ושאלות ומרן היה משיב לו‪ .‬אמנם‪ ,‬מעניין שתמיד ה"חזון‬ ‫שמו ‪ -‬לימים‪ ,‬הגאון רבי פסח אליהו‪ ,‬מגדולי ההוראה באירופה‪.‬‬ ‫איש" לא היה כותב את המכתבים בעצמו‪ ,‬אלא הכתיב את‬ ‫ניתן היה לראות כי בנוף מולו הוא רואה דבר אחד ויחיד‪,‬‬ ‫דבריו על ידי רבי נתן פריד‪.‬‬ ‫מחיצות ודיורים‪ .‬ראו בבירור כי האברך הזה שקוע בסוגיות‬ ‫כעבור כמה שנים חזר אותו בחור לארץ‪ .‬בהגיעו לנמל‬ ‫של עירובין וכי בנוף המופלא שחולף על פניו‪ ,‬הוא אינו רואה‬ ‫התעופה נעצר והואשם בריגול‪ ,‬הועמד למשפט וקיבל שש‬ ‫אלא שאלות של תחומין‪ ,‬סוגי מחיצות וצורות פתח שונות‬ ‫שנות מאסר‪.‬‬ ‫הנוגעות לעשיית עירוב‪ .‬הוא ראה את מסכת עירובין כל‬ ‫אין ביכולתנו לתאר איזה חילול ה' היה יוצא לו היו מוצאים‬ ‫("תוכו רצוף אהבה")‬ ‫הנסיעה שלו!"‬ ‫‪‬‬ ‫במזוודותיו מכתבים בכתב ידו של ה"חזון איש" ‪ -‬ללמדך חכם‬ ‫(קונטרס לגרא"ר)‬ ‫עדיף מנביא!‬ ‫‪‬‬ ‫"אף בהליכה עצמה יש תכלית"‬ ‫משנה שלימה שנה הגאון רבי יצחק פלקסר‪ ,‬ראש ישיבת "שפת‬ ‫‪ ...‬כמובן בזמן הזה הצלת ילד לחינוך ישראלי היא לא פחות מהצלה‬ ‫מטביעה בנהר ‪...‬‬ ‫אמת" בענין זה‪ :‬באומרו‪ ,‬כשהוא רואה אנשים העומדים‬ ‫והנני מאחלם שיהיה בידם לזכות במצוה זו ולקיים נפש אחת מישראל‪.‬‬ ‫בתחנת אוטובוס ומנצלים את זמן ההמתנה לעיון בספר‪.‬‬ ‫(חזו"א שו"ת וחידושים ר"ב – ב' דר"ח חשוון תש"ט)‬ ‫מבקר היה אותם‪" :‬קטנות המוחין היא התנהגות זו! שכן על‬ ‫‪‬‬ ‫האדם להתרגל לחשוב בלימוד בכל מצב שהוא‪ .‬אדם צריך‬ ‫להתרכז וללמוד במחשבה מבלי לאחוז ספר פתוח מול עיניו"‪.‬‬ ‫איש חסיד היה בלי מזון ומחיה‬ ‫כשהיה נוסע באוטובוס‪ ,‬נדמה היה למביט מן הצד שר' יצחק‬ ‫סיפר הג"ר ישראל זינגר‪" :‬ה"חזון איש" אמר לי כי בצעירותו‬ ‫עוקב אחר הנוף‪ ,‬או מסתכל על העולים והיורדים מהאוטובוס‪.‬‬ ‫לא אכל ולא ישן כדי צורכו‪ .‬כיום הוא מתחרט על מה שלא‬ ‫ברם‪ ,‬אם רק ניסו לפנות אליו היו מגלים שמבטו חלול‬ ‫("אשי ישראל")‬ ‫ישן‪ ,‬אך אינו מתחרט על מה שלא אכל!"‬ ‫והנושא היחיד שר' יצחק מגלה בו ענין הוא התורה הקדושה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫פעם אחד מנכדיו של רבי יצחק פלקסר עלה לאוטובוס‪ ,‬שמח‬ ‫אביו של רבי ישראל זינגר נפטר כשהיה בחור בישיבת חברון‪.‬‬ ‫לגלות שסבא נוסע עימו‪ .‬התקרב לעברו ואף הבחין שהוא‬ ‫הוא ניגש להתפלל כשליח ציבור בהיכל הישיבה‪ ,‬כמנהג‪ ,‬אלא‬ ‫מביט בו‪ .‬אולם משפנה אליו ואמר "שלום‪ ,‬סבא" לא נענה‬ ‫שהנוסח השגור על לשונו היה שונה‪ ,‬התפלל בהברה ספרדית‪.‬‬ ‫כלל‪ ...‬אז הבחין כי הוא שקוע בלימודו‪.‬‬ ‫כשנכנס ל"חזון איש" לשאול מה לעשות‪ ,‬ענה לו ה"חזון‬ ‫מקדם נהג לשוב לביתו רגלי ואת הדרך היה מנצל לשינון‬ ‫איש"‪" :‬תוותר על העמוד ‪ -‬לא צריך לשבור את השיניים‬ ‫השיעור ולסידור הדברים אשר הרצה בפני התלמידים‪ .‬כיון‬ ‫בשביל להיות שליח ציבור!" הוראה זו נשמרה בישיבת חברון‬ ‫שנחלש והיה עליו לנסוע באוטובוס‪ ,‬לא פסק ממנהגו‪ .‬אך‬ ‫(שם)‬ ‫לאורך שנים בשמו של רבי ישראל זינגר‪.‬‬ ‫הוסיף ואמר‪" :‬ישנם שלשה מקומות שקיבלתי על עצמי שלא‬ ‫‪‬‬ ‫לדבר בהם‪ .‬בבית הכנסת‪ ,‬אף שלא בשעת התפילה‪ ,‬במקווה‬ ‫("כארי יתנשא")‬ ‫ובאוטובוס"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בדבר ההברה‪ ,‬אין לשנות‪ ,‬הכל שווים בזה שאסור לנו לשנות‬ ‫מהמסורת שמסרו לנו אבותינו‪ ,‬וחייבים אנו לקרוא בתורה‬ ‫(חזו"א שו"ת וחידושים כ"ו)‬ ‫ולהתפלל בהברה שלנו‪.‬‬ ‫השבוע יחול יום הזכרון לרבן של ישראל‪ ,‬פאר הדור‪ ,‬מרן‬ ‫‪‬‬ ‫סיפור מופלא‪ :‬החבר רבי אורי שרגא בייפוס מפתח תקוה היה‬ ‫ה"חזון איש"‪ ,‬הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ‪ ,‬ט"ו חשוון תשי"ד‬ ‫מרן ה"חזון איש" הרכיב משקפיים‪ ,‬בעיקר בזמן יציאתו‬ ‫לרחוב‪ ,‬פן מישהו ישאל בשלומו‪ ,‬והוא לא יבחין בו ולא יענה‬ ‫חולה מסוכן‪ .‬חתנו‪ ,‬הרה"ג רבי יעקב יהודה פלק נסע לבני ברק‬ ‫("פאר הדור" ח"ג)‬ ‫לו שלום‪.‬‬ ‫למרן ה"חזון איש" להזכיר את שמו של חמיו לברכה ולשואלו‬ ‫מספר שאלות‪.‬‬ ‫היה זה יום שישי‪ ,‬באמצע התור אמרו שאין ל"חזון איש" כח‪.‬‬ ‫ביקש שהוא רק רוצה להזכיר שם של חולה‪ .‬נכנס ואמר את‬ ‫‪‬‬ ‫סיפר הגאון ר' ישראל בן שלום‪ :‬פעם ראיתי מחזה מרהיב‬ ‫שם חמיו‪.‬‬ ‫המעיד על טוב ליבו של מרן ה"חזון איש"‪.‬‬ ‫בליל שבת חלם הרב פלק שה"חזון איש" בא אליו‪ ,‬פניו‬ ‫בטיולו היומי הלך ברחוב רש"י‪ ,‬וילדה קטנה ששיחקה עם דלי‬ ‫מאירות ושואלו‪' :‬מה שם החולה שביקשת להתפלל עליו?'‬ ‫בחול קראה לעברו‪" :‬שלום"‪ .‬ה"חזון איש" השיב לה‪" :‬שלום"‪.‬‬ ‫במוצאי שבת הגיעה לפתח תקוה השמועה הנוראה שבליל‬ ‫ושוב צעקה הילדה‪" :‬שלום" ורבינו ענה‪" :‬שלום"‪ ,‬כך נשנה‬ ‫שבת נפטר ה"חזון איש"‪ .‬רבי אורי שרגא בייפוס חי עוד שש‬ ‫הדבר מספר פעמים‪ ,‬הילדה נהנתה ממעשה שובבות זה‪,‬‬ ‫עשרה שנים!‬ ‫כשרבינו מסובב בכל פעם ראשו אחורה‪ ,‬ומשיב לה "שלום"‬ ‫מעניין לציין כי הרב פלק נפטר בליל שבת‪ ,‬ט"ו חשון תשע"ב‪,‬‬ ‫בסבלנות ובחיוך‪ ,‬עד שבמשך הילוכו הגיע למקום בו לא יכל‬ ‫היה זה היארצייט של ה"חזון איש"! ("נר לשולחן שבת" מפי המשפחה)‬ ‫("איש לרעהו")‬ ‫לשומעה יותר‪.‬‬