gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ובחרת בחיים · Ibuchartu Bachaim — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: ובחרת בחיים · Ibuchartu Bachaim

שבוע: לך לך (2026-10-19)

ובחרת בחיים · Ibuchartu Bachaim — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ובחרת בחיים‬ ‫בס"ד‪ ,‬גיליון שפ"ה | פר' לך לך | תשפ"ז‬ ‫גליון שבועי במשנת מרן האור החיים הק' זיע"א‬ ‫באור החיים‬ ‫תולדות רבנו הק'‬ ‫פניני אור החיים‬ ‫פרק שמיני‪ :‬תהפוכות‬ ‫שמח ביסורין‬ ‫ברכתו לאברהם חשובה ומתקיימת יותר‪.‬‬ ‫שכר על כל צעד‬ ‫מידה טובה ממהרת לבוא‪ :‬עוד בטרם בירך – כבר‬ ‫אמנם כן‪ ,‬למרות כל הסבל אותו חווה רבינו‪,‬‬ ‫בירך אותו השם!‬ ‫שהגיע מאנשים קרובים אליו; לא נגרע דבר‬ ‫‘לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך’‪.‬‬ ‫משמחתו התמידית‪ .‬הוא קיים בעצמו מה שכתב‬ ‫לכאורה‪ ,‬לאחר שאמר הקב”ה לאברהם לצאת‬ ‫בספרו חפץ ה’‪:‬‬ ‫כל הארץ במבט אחד‬ ‫‘מארצך’‪ ,‬הרי ממילא הוא יוצא גם ממולדתו ומבית‬ ‫אביו‪ .‬לשם מה מפרט הכתוב את כל שלושת‬ ‫“מדרכי האהבה השלמה בהאדון ברוך הוא‪,‬‬ ‫המקומות?‬ ‫שישמח [‪-‬ביסורין] ויאמר די לי שנעשה‬ ‫‘שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה‬ ‫אומר האור החיים הקדוש‪ ,‬צער הפרידה אינו שווה‬ ‫רצונו יתברך בי‪ ,‬וקיים בי האדון מאמרו‪.‬‬ ‫שם‪ ,‬צפונה ונגבה וקדמה וימה’‪.‬‬ ‫בכל מקום‪ .‬קל יותר לעזוב את הארץ‪ ,‬קשה יותר‬ ‫ונתרצה ב”ה בהיות הדבר כן”‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬המילים ‘מן המקום אשר אתה שם’ מיותרות‪.‬‬ ‫להיפרד מן המולדת‪ ,‬והקשה מכולם הוא לעזוב את‬ ‫“השומעין חרפתם ואינם משיבים‪ ,‬עליהם‬ ‫וכי מאיזה מקום יראה אברהם‪ ,‬אם לא מן המקום שבו‬ ‫בית האב‪.‬‬ ‫הכתוב אומר כצאת השמש בגבורתו‪ .‬הכוונה‬ ‫הוא עומד?‬ ‫היא‪ ,‬הגם שישמעו חירוף וגידוף בהם‬ ‫לכן סידר הקב”ה את הציווי מן הקל אל הכבד‪:‬‬ ‫אומר האור החיים הקדוש‪ ,‬נס עצום נעשה לו‪ .‬אברהם‬ ‫מארצך‪ .‬ממולדתך‪ .‬ומבית אביך‪.‬‬ ‫ואפילו הכי אינן משיבין‪ ,‬פירוש לומר למה‬ ‫ראה צפונה ונגבה‪ ,‬קדמה וימה‪ ,‬את כל ארץ ישראל –‬ ‫תאמר לי כדבר הזה‪ ,‬מה שאמרי לך‪ ,‬הגם‬ ‫מדוע? כדי ליתן לאברהם שכר על כל פרט ופרט‪.‬‬ ‫ממקום אחד‪.‬‬ ‫אילו היה הקב”ה אומר לו תחילה ‘מבית אביך’‪ ,‬וכבר‬ ‫שאינו משיבו בחירוף גם הוא‪ ,‬אלא אומרו‬ ‫למה תדבר כדברים האלה‪ ,‬ולא ישיבו כלל”‪.‬‬ ‫הוא לא היה צריך להסתובב מצד לצד‪ ,‬ולא לעלות‬ ‫היה מקבל עליו את הצער הגדול‪ ,‬לא היה מקום‬ ‫ממקום למקום כדי לראות כל חלק‪ .‬הקב”ה נתן בו כוח‬ ‫לצוותו אחר כך על הצער הקטן‪.‬‬ ‫“אני יוסף אחיכם“‬ ‫לראות את כולה‪ ,‬כאילו כל קצות הארץ התקרבו ובאו‬ ‫כך מצאנו גם בעקדת יצחק‪‘ :‬את בנך‪ ,‬את יחידך‪ ,‬אשר‬ ‫הוא גם לא נטר להם טינה‪ .‬מה נאוו לרבינו הדברים‬ ‫לפניו‪.‬‬ ‫אהבת‪ ,‬את יצחק’ – שלב אחר שלב‪ ,‬כדי להרבות‬ ‫אותם כתב בפירושו לפסוק “אני יוסף אחיכם”‪.‬‬ ‫ולכן נאמר מיד‪‘ :‬כי את כל הארץ אשר אתה רואה‬ ‫שכרו‪.‬‬ ‫“אני יוסף אחיכם וגו’‪ .‬טעם שחזר פעם ב’‬ ‫לך אתננה’‪ .‬הראייה הזו לא היתה רק כדי להראות לו‬ ‫הקב”ה חפץ להיטיב לאוהביו‪ ,‬ונותן להם שכר על כל‬ ‫אני יוסף‪ ,‬לצד שראה שלא ענוהו חשש לב’‬ ‫מה יקבל‪ .‬בכך עשה אברהם חזקה בארץ‪ :‬הארץ כולה‬ ‫צעד וצעד!‬ ‫דברים‪ .‬האחד שפחדו ממנו ולא יכלו להשיב‬ ‫באה לפני בעליה‪.‬‬ ‫כבושת גנב כי ימצא‪ ,‬והב’ שלא האמינוהו‬ ‫לא אברהם הקיף את הארץ; הארץ כולה כביכול‬ ‫שהוא יוסף‪ ,‬לזה אמר כנגד צד היראה‬ ‫התקרבה אל אברהם!‬ ‫הברכה מקדימה לבוא‬ ‫שאתם יראים ונבהלתם לא תחושו לדבר כי‬ ‫אני יוסף אחיכם פירוש מתנהג עמכם במדת‬ ‫‘ואברכה מברכיך ומקללך אאור’‪.‬‬ ‫האחוה וכאלו לא היה הדבר ההוא‪ ,‬גם סמך‬ ‫הצדיק נותן גם בלי שחייב‬ ‫שואל האור החיים הקדוש‪ ,‬מדוע בברכה נאמר‬ ‫לומר אחיכם אשר מכרתם לומר שאפילו‬ ‫תחילה ‘ואברכה’ ואחר כך ‘מברכיך’‪ ,‬ואילו בקללה‬ ‫בזמן המכר לא כהתה עין האחוה ממני‪”...‬‬ ‫‘ויצא מלך סדום לקראתו‪ ...‬ומלכי צדק‬ ‫נאמר תחילה ‘מקללך’ ורק אחר כך ‘אאור’?‬ ‫אמרו צדיקים‪ ,‬כי וודאי וברור הדבר שגם לרבינו‬ ‫מלך שלם הוציא לחם ויין’‪.‬‬ ‫אומר הקב”ה לאברהם‪ :‬מי שעתיד לברך אותך‪,‬‬ ‫היתה מידה גבוהה זו‪ ,‬כי לולא זאת לא היה יכול‬ ‫שואל האור החיים הקדוש‪ ,‬מדוע התורה מפסיקה‬ ‫אני מקדים ומברך אותו עוד קודם שיברך‪ .‬אבל מי‬ ‫לומר פירוש זה‪.‬‬ ‫באמצע עניינו של מלך סדום‪ ,‬ומספרת תחילה על‬ ‫שיבקש לקלל אותך‪ ,‬איני מקללו קודם מעשהו; רק‬ ‫מלכי צדק?‬ ‫לאחר שיקלל – אאור אותו‪.‬‬ ‫התקוממויות ומלחמות אחים‬ ‫התורה מבקשת להראות לנו את ההבדל שבין הצדיק‬ ‫ולמה ההבדל?‬ ‫ויהי אחרי הבצרות שבין שנת תפ”א לתפ”ד‪,‬‬ ‫לרשע‪.‬‬ ‫באשר מכל הקהילות המפוארות במרוקו נותרו‬ ‫העונש למקלל נועד גם לשמור על כבודו של אברהם‪.‬‬ ‫שרידים עמוסי תלאות עשרות השנים‪ ,‬מוכים‬ ‫מלך סדום היה חייב לאברהם הכרת הטוב עצומה‪.‬‬ ‫לכן צריך שכולם יראו שהקללה באה עליו מפני‬ ‫אברהם מסר את נפשו‪ ,‬הציל אותו‪ ,‬את עמו ואת‬ ‫שזלזל באברהם‪ .‬אילו היה נענש קודם שקילל‪ ,‬לא היו‬ ‫וחבולים‪ ,‬שבורים ורצוצים‪ ,‬עניים ואביונים שציפו‬ ‫כל רכושו‪ .‬והנה הוא יוצא לקראת אברהם – בידיים‬ ‫יודעים מה גרם למפלתו‪ ,‬ולא היו נזהרים‪.‬‬ ‫להפוגה כלשהי בצרותיהם הנוראות – התרגשה‬ ‫ריקות‪.‬‬ ‫ובדרך נוספת אומר האור החיים הקדוש‪ :‬הקב”ה‬ ‫ובאה עליהם שוב צרה קשה וממושכת‪.‬‬ ‫בשנת תפ”ז נפל מלכה העריץ של מרוקו‪ ,‬מולאי‬ ‫לעומתו מלכי צדק אינו חייב לאברהם דבר‪ .‬ואף על‬ ‫מקדים לברך את המברך‪ ,‬כדי שכאשר יוציא את‬ ‫פי כן הוא חושב‪ :‬אברהם ואנשיו חוזרים מן המלחמה‪,‬‬ ‫ברכתו מפיו כבר יהיה הוא עצמו מבורך מאת ה’‪ ,‬ואז‬ ‫איסמעאיל‪ ,‬למשכב אשר ממנו לא קם‪ .‬מחלתו‬ ‫של המלך האכזר שעד עתה החזיק את מרוקו‬ ‫המשך בעמוד ג' ◄‬ ‫כולה באגרוף ברזל‪ ,‬ובעטיה התרופפה עתה‬ ‫אחיזתו במוסרות השלטון‪ ,‬הביאה עמה גל של‬ ‫התקוממויות מצידם של שבטים שונים‪ ,‬שציפו‬ ‫מזה שנים לפרוק את עולו של מולאי איסמעאיל‬ ‫הנורא‪ ,‬ולזכות לקצת חופש ועצמאות‪.‬‬ ‫המשך בשבוע הבא‬ ‫ספיר ויהלום‬ ‫פניני מוסר ויראת שמים בפרשה‬ ‫יותר משהיה בימי המנהל המנוסה‪.‬‬ ‫סביבו‪ ,‬אלא למסור את העתיד כולו ולבטל את‬ ‫בתוך זמן קצר יצא שמו של המשקה בכל האזור‪,‬‬ ‫רצונו מול רצון הבורא‪.‬‬ ‫הולך מפני שנצטווה‬ ‫ההזמנות התרבו‪ ,‬והאכסנאי התעשר‪ .‬הוא היה‬ ‫לכך ההליכה השנייה חביבה יותר‪ ,‬לפי‬ ‫ּומּמֹולַ ְד ְּתָך‬ ‫ֹאמר ה’ ֶאל ַא ְב ָרם לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְר ְצָך ִ‬ ‫‘וַ ּי ֶ‬ ‫בטוח כי למנהל החדש יש סוד מקצועי שאינו‬ ‫שבראשונה יצא ממקומו ואילו בשנייה יצא מן‬ ‫ּומ ֵּבית ָא ִביָך ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר ַא ְר ֶאּךָ' (בראשית יב א)‬ ‫ִ‬ ‫מגלה לאיש‪ .‬אבל רבי משה ידע שאין לו שום‬ ‫הבעלות על עצמו‪.‬‬ ‫כאשר ציווה הקדוש ברוך הוא על אברהם אבינו‬ ‫סוד‪ ,‬הוא רק מילא את התפקיד שהועמד לפניו‪,‬‬ ‫אין פירוש הדבר שהאדם המבטל רצונו לרצון‬ ‫לעזוב את ארצו ומולדתו ובית אביו ולצאת לדרך‪,‬‬ ‫והברכה באה מאת ה’‪.‬‬ ‫הבורא נעשה חסר רצון וחסר אישיות‪ .‬אדרבה‪,‬‬ ‫הוא הרגיע אותו תיכף ומיד והבטיח לו‪' :‬ואעשך‬ ‫מנהג קבוע היה לרבי משה לסעוד בכל מוצאי‬ ‫אברהם פעל בעולם בעוצמה שאין לה שיעור‪.‬‬ ‫לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה'‪ .‬וכמו‬ ‫שבת סעודת מלוה מלכה עם בעל האכסניה‪.‬‬ ‫ביטול לרצון ה’ אינו חולשה‪ ,‬אלא חירות‪ .‬מי‬ ‫שפירש רש"י הקדוש שהדרך ממעטת שלושה‬ ‫באחד השבועות הגיעו סוחרים רבים‪ ,‬ובעל הבית‬ ‫שאינו משועבד לכבודו ולהרגליו‪ ,‬יכול לעשות את‬ ‫דברים‪ ,‬ועל כך הבטיח לו שלוש ברכות אלו‪.‬‬ ‫היה שקוע בחשבונותיו‪ .‬רבי משה המתין זמן מה‪,‬‬ ‫המעשה הנכון גם כשהוא אינו מתאים לשיקולים‬ ‫שאלה מתבקשת היא‪ ,‬מדוע נחשבת ההליכה‬ ‫וכשראה שהשעה מתאחרת חזר לחדרו‪.‬‬ ‫חיצוניים או קטנוניים‪.‬‬ ‫לניסיון כה גדול? הרי אברהם שהיה עקר ללא‬ ‫לאחר כמה שעות נזכר בעל הבית בסעודה ויצא‬ ‫הוא יכול לקבל שליחות שאינה לפי כישוריו‬ ‫ילדים‪ ,‬נצטווה לעזוב מקום של עבודה זרה וללכת‬ ‫להזמינו‪ .‬בהתקרבו לחדר‪ ,‬ראה לפתע אור גדול‬ ‫המדומים‪ ,‬והוא יכול להיפרד מהצלחה שאהב‬ ‫לעתיד מובטח מפי הבורא עצמו בזרע של קיימא‪,‬‬ ‫בוקע מן החדר‪.‬‬ ‫כאשר נקרא למקום אחר‪.‬‬ ‫בגדולה ובכבוד‪.‬‬ ‫הוא הציץ בחלון וראה את רבי משה יושב ליד‬ ‫‪‬‬ ‫הדברים נתבארו בידי רבינו האור החיים הקדוש‬ ‫שולחן ערוך עם זקן נשוא פנים‪ ,‬שמראהו כמלאך‬ ‫לפני שהתפרסם שמו של הרב הקדוש רבי משה‬ ‫שדייק בפסוק הבא ‘וילך אברם כאשר דבר אליו‬ ‫ה’‪.‬‬ ‫מפשעווארסק זיע”א‪ ,‬היה עני מרוד‪ ,‬נע ונד מעיר‬ ‫ה’'‪ .‬התורה אינה מספרת רק שאברהם ציית‪ ,‬אלא‬ ‫לעיר ומאכסניה לאכסניה‪ ,‬ומבקש לו פת לחם‬ ‫מגלה מה הניע אותו‪ .‬הוא לא הלך מפני שחישב‬ ‫נרתע בעל הבית לאחוריו והלך לו‪.‬‬ ‫ומקום להניח בו את ראשו‪.‬‬ ‫את הרווח הצפוי‪ ,‬אלא מפני שכך נצטווה‪.‬‬ ‫בבוקר אמר בעל האכסניה לרבי משה כי שוב אינו‬ ‫גם אילו לא הובטחו לו בנים‪ ,‬עושר וגדולה‪ ,‬היה‬ ‫יכול להתייחס אליו כאל אדם פשוט‪ .‬הוא סיפר‬ ‫באחת מנסיעותיו נקלע לפונדק של יהודי מכניס‬ ‫אורחים‪ ,‬שהעניק לו מאכל ומשקה ביד רחבה‪.‬‬ ‫אברהם הולך באותה זריזות‪ ,‬מפני שכך ציווהו‬ ‫מה ראה ושאל מי היה האורח‪ .‬השיב לו רבי משה‬ ‫הבורא‪ .‬ולכך נאמר 'כאשר דבר' ולא 'כאשר אמר'‪,‬‬ ‫כי היה זה אליהו הנביא זכור לטוב‪ ,‬שבא לסעוד‬ ‫אלא שרבי משה הבחין כי עננת דאגה רובצת על‬ ‫פניו של בעל הבית‪.‬‬ ‫משום שקיבל אברהם אבינו את הדברים כגזירת‬ ‫עמו ובישר לו כי תם זמנו במקום הזה‪ :‬עליו לקום‬ ‫מלך המחייבת אותו‪ ,‬ולא כהצעה נאה שכדאי לו‬ ‫וללכת לפשעווארסק‪ ,‬לשמש שם מגיד מישרים‬ ‫פנה רבי משה לבעל האכסניה‪ ,‬ואמר לו‪" :‬הן אמר‬ ‫לקבלה‪.‬‬ ‫ולחזק את לב ישראל‪.‬‬ ‫שלמה המלך 'דאגה בלב איש ישחנה’‪ ,‬ופירשו‬ ‫והדברים מעמידים את הניסיון במקום אחר‬ ‫תמה רבי משה באזני אליהו‪" :‬מדוע שיקבלו אדם‬ ‫בגמרא יסיחנה מדעתו או ישיחנה לאחרים‪ .‬מאחר‬ ‫לגמרי‪ :‬לא רק היכולת לעזוב בית ומולדת‪ ,‬אלא‬ ‫אלמוני למגיד מישרים?"‬ ‫שניכר שאינך מצליח להסירה מלבך‪ ,‬ספר לי מה‬ ‫היכולת לברר בתוך הלב לשם מה הולכים‪.‬‬ ‫אמר לו אליהו כי כאשר יגיע לעיר‪ ,‬הילדים‬ ‫מציק לך‪ ,‬אולי תמצא עצה"‪.‬‬ ‫הוסיף האור החיים הקדוש שתי נקודות‬ ‫יכריזו כי בא המגיד החדש‪ ,‬ודבריהם ייכנסו בלב‬ ‫פתח בעל האכסניה את סגור לבו וסיפר כי את‬ ‫המשלימות זו את זו‪:‬‬ ‫אבותיהם‪.‬‬ ‫עיקר פרנסתו הוא מפיק ממשרפת יי”ש הסמוכה‬ ‫לביתו‪ ,‬ובה עובדים פועלים מיומנים‪ ,‬ובראשם‬ ‫ראשית‪ ,‬אברהם לא התעכב אפילו שעה אחת‬ ‫אכן כך היה‪ ,‬ומאז גדול וקדוש שמו של רבי משה‬ ‫ותיכף ומיד יצא לדרך‪ .‬שנית‪ ,‬הוא יצא קודם‬ ‫מפשעווארסק בישראל‪.‬‬ ‫מנהל מומחה הבקי ברזי הכנת המשקה‪.‬‬ ‫שנמסר לו שם המקום‪ ,‬שהרי נאמר רק 'אל הארץ‬ ‫בעיון בסיפור מופלא זה‪ ,‬יש להבחין בנקודה‬ ‫והנה‪ ,‬לפני ימים אחדים עזב המנהל את תפקידו‪,‬‬ ‫אשר אראך'‪.‬‬ ‫נפלאה הנסתרת מעיני הקורא במבט ראשון‪:‬‬ ‫בתחילה היה המחסן מלא חביות‪ ,‬ובעל הבית סבר‬ ‫שעד שיתרוקנו כבר ימצא מחליף‪ ,‬אך אדם מתאים‬ ‫אדם היוצא לדרך‪ ,‬הרי הוא מתכנן את צעדיו‬ ‫שתי שליחויות הוטלו על רבי משה מפשעווארסק‬ ‫ומתכנן את המסלול בו ייסע והיכן יעבור‪ ,‬אך כאן‬ ‫לא נמצא‪ ,‬החבית האחרונה עמדה להסתיים‪ ,‬וכל‬ ‫מן השמים‪ ,‬השליחות הראשונה‪ ,‬הייתה כאשר‬ ‫נדרש אברהם לסמוך על המדריך העליון ולצעוד‬ ‫מקור פרנסתו היה נתון בסכנה‪.‬‬ ‫היה עני נודד בלא מאום‪ ,‬והוצעה לו קורת גג‬ ‫בעיניים עצומות‪.‬‬ ‫ומזון‪.‬‬ ‫בתוך כדי הדברים הביט בעל האכסניה ברבי‬ ‫משה והציע הצעה מפתיעה‪ :‬אולי יקבל הוא‬ ‫זריזותו לא נבעה מפזיזות‪ ,‬אלא מאמונה מוחלטת‬ ‫כאשר הצליח והחל להתבסס בתפקידו הוטלה‬ ‫בבורא יתברך המובילו בדרך יד ביד‪.‬‬ ‫את ניהול המפעל‪ .‬הוא יזכה למשכורת‪ ,‬למקום‬ ‫עליו שליחות חדשה‪ .‬כעת היה עליו לעזוב את‬ ‫מכך נלמד‪ ,‬כי יכול אדם לנהוג כראוי ולצעוד‬ ‫מגורים ולמזון‪ ,‬והעסק יינצל מסגירה‪.‬‬ ‫הכל ולצאת לדרך‪.‬‬ ‫בדרך הנכונה‪ ,‬ובכל זאת לעשות זאת אך ורק‬ ‫רבי משה מעולם לא עסק במלאכה זו‪ ,‬אפילו‬ ‫כעת מדובר בניסיון קשה יותר‪ .‬אין זו חכמה‬ ‫לטובת עצמו מתוך חשיבה על עצמו ותו לא‪.‬‬ ‫משקה פשוט הוא לא ידע כיצד להכין‪.‬‬ ‫להיענות לשליחות כאשר אין לאדם ‘מה להפסיד’‬ ‫יכול אדם לגלות למקום תורה לפעול במסירות‬ ‫כביכול‪.‬‬ ‫אף על פי כן לא דחה את הדברים‪ .‬הוא הבין כי‬ ‫משמים גלגלו לידיו את הדבר‪ ,‬והסכים לקבל את‬ ‫נפש למען הכלל‪ ,‬ולגמול חסד עם אחרים בצורה‬ ‫אילו היה רבי משה רואה את ההצלחה כקניינו‬ ‫יוצאת דופן‪ ,‬אך כל מחשבתו על הכבוד או על‬ ‫התפקיד‪.‬‬ ‫הפרטי‪ ,‬היה נאחז בתפקיד ואומר לעצמו‪ :‬כאן‬ ‫השכר שיקבל‪.‬‬ ‫אני מועיל וכאן ניכרת ברכתי‪ ,‬אך רבי משה ראה‬ ‫בעל הבית הציג אותו בפני הפועלים‪ ,‬והודיע להם‬ ‫כי מעתה ואילך הוא הממונה עליהם‪.‬‬ ‫אלו הם מעשים טובים וראויים‪ ,‬אך אינם בגדר‬ ‫את עצמו כשליח בלבד‪ ,‬ותיכף ברגע שנסתיימה‬ ‫‘כאשר דבר אליו ה’' בשלמות‪.‬‬ ‫השליחות פנה לשליחות החדשה‪.‬‬ ‫כשנעמדו הפועלים סביבו והמתינו להוראות‪,‬‬ ‫כזו היתה שליחותו של אברהם אבינו‪ ,‬בביטול‬ ‫לא העמיד רבי משה פנים כאילו הוא יודע את‬ ‫שתי פעמים “לך לך“‬ ‫רצונו מפני רצון הבורא‪.‬‬ ‫המלאכה‪ ,‬אלא אמר להם בשלווה‪" :‬כל אחד‬ ‫אמרו חכמינו ז”ל (ב"ר לט ט) כי שתי פעמים נאמר‬ ‫ימשיך לעשות בדיוק את המלאכה שעשה תחת‬ ‫לאברהם 'לך לך'‪ ,‬האחת בראשית דרכו‪ ,‬כאשר‬ ‫המנהל הקודם‪ ,‬אני אפקח על העבודה ואם יהיה‬ ‫נצטווה לצאת מחרן‪ ,‬והאחרת בניסיון האחרון‪,‬‬ ‫צורך בשינוי אודיע לכם"‪.‬‬ ‫לראות את הארץ כולה‬ ‫הפועלים שבו למקומותיהם‪ ,‬ורבי משה נכנס‬ ‫כאשר נצטווה 'לך לך אל ארץ המוריה' לעקוד את‬ ‫יצחק‪.‬‬ ‫‘וַ ה’ ָא ַמר ֶאל ַא ְב ָרם ַא ֲח ֵרי ִה ָּפ ֶרד לֹוט ֵמ ִעּמֹו ָׂשא נָ א‬ ‫לחדר הקטן שהוקצה לו‪ ,‬הוציא את ספריו וישב‬ ‫איזו משתי ההליכות חביבה יותר לפניו?‬ ‫ֵעינֶ יָך ְּור ֵאה ִמן ַה ָּמקֹום ֲא ֶׁשר ַא ָּתה ָׁשם ָצפֹנָ ה וָ נֶ גְ ָּבה‬ ‫ללמוד‪.‬‬ ‫תשובתם של חכמינו היא כי השנייה חביבה מן‬ ‫וָ ֵק ְד ָמה וָ יָ ָּמה'‪( .‬יג יד)‬ ‫מדי פעם יצא לסובב בין העובדים‪ ,‬וכשראה שהם‬ ‫הראשונה‪ ,‬לפי שבהליכה הראשונה נדרש אברהם‬ ‫רבינו ה’אור החיים’ הקדוש זיע”א מדייק במילים‬ ‫עושים את מלאכתם כראוי‪ ,‬ושב לתורתו‪.‬‬ ‫להיפרד מארצו ממולדתו ומבית אביו‪ ,‬אך עדיין‬ ‫שנראות במבט ראשון מיותרות 'מן המקום אשר‬ ‫לעת ערב יצאו מהמבשלה חביות ראשונות‪ .‬בעל‬ ‫הובטח לו עתיד גדול‪ ,‬אך בניסיון העקדה‪ ,‬נדרש‬ ‫אתה שם’‪ .‬הרי מובן שאברהם רואה מן המקום‬ ‫הבית טעם מן המשקה ונדהם‪ :‬טעמו היה משובח‬ ‫ממנו דבר עמוק יותר‪ :‬לא רק לעזוב את אשר‬ ‫◄◄◄‬ ‫פניני אור החיים‬ ‫◄◄◄‬ ‫◄ המשך מעמוד א'‬ ‫לגלות לי במה אתה מהרהר?'‬ ‫שבו הוא עומד‪ .‬לשם מה מדגישה התורה פרט זה?‬ ‫צריכים הם לאכול ולשתות‪ .‬מיד ‘הוציא לחם ויין’‬ ‫עניתי לו‪' :‬כבר זמן רב שחושב אני על כך שנמצא‬ ‫כתשובה על כך כתב חידוש נפלא‪ :‬אברהם אבינו עמד‬ ‫והקביל את פניו בנדיבות‪.‬‬ ‫אני במחנה ללא כל אפשרות לקיים את מצוות אלקי‪,‬‬ ‫על מקומו באותה תנוחה‪ ,‬ומשם ראה לכל ארבעת‬ ‫וכמה קשה עלי הדבר‪.‬‬ ‫הצדדים‪ ,‬מזרח ומערב צפון ודרום‪ ,‬מבלי שהיה צריך‬ ‫זהו שבחם של הצדיקים‪ :‬הם אינם ממתינים עד‬ ‫היום בבוקר‪ ,‬כאשר אמרתי את התפילה אותה אנו‬ ‫לסבב את גופו או את פניו לארבעת הכיוונים‪.‬‬ ‫שתהיה עליהם חובה‪ .‬לבם נדיב‪ ,‬והם מחפשים‬ ‫אומרים בעת הקימה ‪' -‬מודה אני לפניך מלך חי וקיים‬ ‫איזה צורך היה שיעשה לו לאברהם אבינו נס גדול‬ ‫במה יוכלו להיטיב‪.‬‬ ‫שהחזרת בי נשמתי'‪ ,‬הרהרתי לעצמי‪ :‬על מה מודה‬ ‫ועצום שכזה‪ ,‬שהגם שגופו ופניו היו מפנים לצד אחד‬ ‫הרשע שואל‪ :‬מה אני חייב? הצדיק שואל‪ :‬מה עוד‬ ‫אני לבורא?‬ ‫הוא יראה גם את הצדדים האחרים מבלי לפנות אנה‬ ‫אני יכול לתת!‬ ‫על כך שהחזיר את נשמתי כדי שאוכל להמשיך‬ ‫ואנה‪ ,‬והרי קיימא לן שאין הקדוש ברוך הוא עושה‬ ‫לחטוב עצים?!‬ ‫ניסים לחינם‪.‬‬ ‫הלא אין לי כל אפשרות לקיים את מצוותיו כאן‬ ‫היה הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ”ל ראש ישיבת‬ ‫על כבוד שמים לא מוותרים‬ ‫במחנה‪ ,‬ואיזו תועלת יש לו מהחזרת נשמתי?'‬ ‫'שאלה טובה'‪ ,‬הפטיר הגוי בעודו מנסה להבין את‬ ‫מיר‪ ,‬מפרש בדברי האור החיים הק’‪ ,‬שיש לדעת כי‬ ‫אינו דומה דבר שלם לדבר שמפורד לכמה חלקים‪,‬‬ ‫המחשבות המשונות המטרידות את מוחו של הרב‬ ‫ולכן הייתה מעלה מיוחדת לאברהם אבינו לראות‬ ‫‘אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח‬ ‫היהודי הנתון במאסר ובעבודות פרך בשלג הסיבירי‪,‬‬ ‫את ארץ ישראל כמקשה אחת‪ ,‬מאשר לראותה בחלק‬ ‫מכל אשר לך‪ ,‬ולא תאמר אני העשרתי‬ ‫רחוק מאחיו היהודים ומבני משפחתו‪.‬‬ ‫אחר חלק‪ ,‬צד אחר צד‪.‬‬ ‫את אברם’‪.‬‬ ‫ואז ‪ -‬המשיך רבי יחזקאל ‪ -‬האירה בי ההבנה‪.‬‬ ‫וזו הסיבה שעשה הקדוש ברוך הוא נס שלא יצטרך‬ ‫לסובב את גופו‪ ,‬כי המכוון היה להראות לו את ארץ‬ ‫לכאורה‪ ,‬מה היה החשש? הרי אברהם ניצח‬ ‫התשובה טמונה במילות אותה התפילה ‪' -‬בחמלה‬ ‫ישראל בתוך ראייה אחת הכוללת את כל הארץ‪.‬‬ ‫במלחמה‪ ,‬והרכוש שכבש שייך לו מן הדין‪ .‬מלך‬ ‫רבה אמונתך'‪.‬‬ ‫על כך מודה אני לבורא‪ ,‬על שזכיתי להאמין בו‪...‬‬ ‫נקודה זו חשובה להבנה גם בחיי היום יום‪.‬‬ ‫סדום לא נתן לו מאומה‪.‬‬ ‫אפשר להסתכל על ספר דף אחר דף‪ ,‬ובכל דף לראות‬ ‫מצווה זו יכול אני לקיים גם כאן! בכל מקום בו אני‬ ‫אומר האור החיים הקדוש‪ ,‬אכן‪ ,‬אברהם ידע‬ ‫נמצא יכול אני להאמין בבורא בלב שלם‪ ,‬ולשם כך‬ ‫מילים נכונות וחשובות; ורק לאחר שמבינים את‬ ‫שהרכוש שלו‪ .‬לכן הקדים ונתן ‘מעשר מכל’; אין‬ ‫בלבד כדאי לחיות ולהודות לבורא על שהחזיר את‬ ‫הספר כולו יודעים מה כל דף עושה בתוך המהלך‬ ‫אדם מפריש מעשר מדבר שאינו שלו‪.‬‬ ‫נשמתי‪"...‬‬ ‫השלם‪.‬‬ ‫אבל מלך סדום חשב אחרת‪ .‬הוא דימה בנפשו‬ ‫לשמע הדברים נענה הריי"צ בהתפעלות‪:‬‬ ‫אפשר לראות חדרים נפרדים בבית‪ ,‬ורק כאשר‬ ‫מכירים את הבית כולו מבינים כיצד כל חדר משלים‬ ‫שהרכוש עדיין שלו‪ ,‬ורק הוא מסכים לתת אותו‬ ‫היתהבשביל 'דערהער' (הבנה) כזה לבד‪ ,‬הייתה שווה‬ ‫את האחר‪ .‬חלק יכול להיות אמיתי לגמרי‪ ,‬ובכל זאת‬ ‫לאברהם‪ .‬ואם יישאר משהו בידי אברהם‪ ,‬יוכל‬ ‫כל תקופת המאסר!"‬ ‫אם הוא עומד לבדו הוא עדיין אינו מספר את כל‬ ‫המלך לומר ברבים‪‘ :‬אני העשרתי את אברם’‪.‬‬ ‫אין פירוש הדברים שהצער והייסורים חדלים להיות‬ ‫הסיפור‪.‬‬ ‫אברהם אינו מוכן שיישמע משפט כזה‪ ,‬אפילו‬ ‫קשים‪ .‬רבי יחזקאל לא הכחיש את המחנה ולא הפך‬ ‫זהו העומק שמאיר בדברי רבינו‪ .‬התורה אינה אומרת‬ ‫את עבודת הכפייה לדבר נעים‪ .‬אלא שבתוך תמונת‬ ‫שהוא שקר‪ .‬בני אדם עלולים לחשוב שעושרו בא‬ ‫חיים שנראתה בתחילה כולה כחטיבת עצים‪ ,‬הוא‬ ‫רק שאברהם ראה הרבה‪ .‬היא מלמדת שהקדוש ברוך‬ ‫לו ממלך סדום ולא מברכת ה’‪ ,‬ויהיה בכך מיעוט‬ ‫גילה חלק נוסף שהיה אמיתי לא פחות‪ :‬גם כאן יש לו‬ ‫הוא נתן לו ראייה של שלמות‪ .‬הארץ שהובטחה לו‬ ‫בכבוד שמים‪.‬‬ ‫קשר עם הקדוש ברוך הוא‪.‬‬ ‫איננה צפון לחוד‪ ,‬דרום לחוד‪ ,‬מזרח לחוד ומערב‬ ‫לחוד‪ .‬כל החלקים מצטרפים למציאות אחת‪ .‬כדי‬ ‫לכן הוא מוותר על כל חלקו‪ .‬רק את המעשר‪,‬‬ ‫כאשר ראה רק את הקטע שבו הוא נמצא‪ ,‬היה מקום‬ ‫למסור לאברהם את התמונה הזאת‪ ,‬היה צורך שיראה‬ ‫שהוא חלקו של גבוה‪ ,‬כבר הפריש; על שלו הוא‬ ‫לשאלה ‘על מה אני מודה’; כאשר המבט התרחב‪,‬‬ ‫אותה בלי לפרק אותה במבטו‪.‬‬ ‫רשאי לוותר‪ ,‬אך לא על מה שהוא חייב להשם‪.‬‬ ‫התברר שגם ביום הזה יש שליחות ועבודת ה’‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫על ממון שלו אברהם מוותר; על כבוד שמים –‬ ‫כך גם אנחנו עלולים לעיתים לשפוט מציאות שלמה‬ ‫שנים קשות ומרות עברו על הגאון רבי יחזקאל‬ ‫מתוך צד אחד בלבד‪ .‬ילד נכשל במבחן ומרגיש שכל‬ ‫לעולם לא!‬ ‫התקופה שלו כישלון‪ ,‬אדם עבר יום קשה ומסיק שכל‬ ‫אברמסקי זצוק"ל בגולת סיביר ‪ -‬אליה הוגלה על ידי‬ ‫השלטונות הקומוניסטים ב'עוון' הפצת תורה ויהדות‬ ‫השבוע אבוד‪ .‬אפילו בעבודת ה’ אדם יכול להביט רק‬ ‫ברוסיה הסובייטית‪.‬‬ ‫במה שלא הצליח לעשות ולשכוח את התפילה שכן‬ ‫טובה שאינה מנכה מן השכר‬ ‫התפלל‪ ,‬את המאמץ שכן השקיע ואת המצווה שכן‬ ‫מגדולי הרבנים ברוסיה היה רבי יחזקאל שכיהן פאר‬ ‫קיים‪.‬‬ ‫כרבה של סלוצק המעטירה‪ ,‬ומהרבנים האחרונים‬ ‫שנותרו בה לחזק את רוחם של היהודים הנדכאים ולא‬ ‫‘ואתה תבוא אל אבותיך בשלום‪ ,‬תקבר‬ ‫הראייה השלמה אינה באה לטשטש את החלק הכואב‪.‬‬ ‫נמלטו על נפשם עם פרוץ המהפכה הבולשביקית‪.‬‬ ‫בשיבה טובה’‪.‬‬ ‫להפך‪ ,‬היא נותנת לכל חלק את מקומו המדויק‪ .‬טעות‬ ‫ידוע ידעו אנשי 'המחלקה היהודית' ‪ -‬היבסקציה‪,‬‬ ‫נשארת טעות‪ ,‬קושי נשאר קושי‪ ,‬וחסרון דורש תיקון‪.‬‬ ‫שואל האור החיים הקדוש‪ ,‬מדוע כפל הכתוב‪:‬‬ ‫אבל הם אינם מקבלים רשות להכריז שהם המציאות‬ ‫את מעמדו של רבי יחזקאל ביהדות ברית המועצות‪,‬‬ ‫‘בשלום’ ו’בשיבה טובה’? ועוד‪ ,‬למה נאמרה‬ ‫כולה‪.‬‬ ‫ושמרו את צעדיו‪ ,‬עד שהצליחו להאשימו בהתנגדות‬ ‫הבטחה זו דווקא מיד לאחר שהבטיח הקב”ה כי‬ ‫ולפי ביאורו של רבינו ה’אור החיים’ הקדוש‪ ,‬עשה‬ ‫לשלטון ולגזר עליו גזר דין מוות שהומר בעבודות פרך‪.‬‬ ‫בני ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול?‬ ‫הבורא יתברך לאברהם נס כדי שלא יצטרך לעבור‬ ‫למעלה משנה היה רבי יחזקאל כלוא במחנה עבודה‬ ‫מצד לצד ולבנות את תמונת הארץ מחלקים נפרדים‪.‬‬ ‫בסיביר ונאלץ לעבוד עבודת פרך עד ששוחרר‬ ‫אברהם אבינו חשש תמיד שמא הניסים והחסדים‬ ‫בחסדי שמים‪.‬‬ ‫שהקב”ה עושה עמו ינכו מן השכר השמור לו‬ ‫הוא ראה אותה בבת אחת‪ ,‬כשלמות אחת‪ .‬זו הייתה‬ ‫הדרך הראויה להראות לו את המתנה‪.‬‬ ‫לימים ביקר אצל ידידו ועמיתו לעמידה על משמר‬ ‫לעולם הבא‪ .‬לאחר שהובטח לו כי יעשו לבניו‬ ‫היהדות בכפור הקומוניסטי ‪ -‬הרב הקדוש רבי יוסף‬ ‫ומכאן הוראה גם לנו‪ .‬לפעמים צריך לקיים בעצמנו‬ ‫ניסים גדולים ויצאו ברכוש רב‪ ,‬היה יכול לחשוש‪:‬‬ ‫יצחק מליובאוויטש זיע"א‪ .‬במהלך הביקור ביקש‬ ‫‘שא נא עיניך’‪ :‬להגביה מעט את המבט מן הפרט‬ ‫אולי הטובה הזו תבוא על חשבון שכרי‪.‬‬ ‫שתפס כרגע את כל תשומת הלב‪ ,‬ולראות מה עוד‬ ‫הרבי הריי"צ לשמוע מקורותיו של רבי יחזקאל בעת‬ ‫לכן אמר לו הקב”ה‪‘ :‬ואתה תבוא אל אבותיך‬ ‫נמצא בתמונה‪.‬‬ ‫מאסרו‪ ,‬ורבי יחזקאל סיפר‪:‬‬ ‫בשלום’‪ .‬תבוא לעולם הבא בשלמות‪ ,‬בלי שיחסר‬ ‫מי שמצליח לראות את החלק בתוך השלם אינו נעשה‬ ‫היתהבעת שהייתי במחנה בסיביר הוטלה עלי עבודת‬ ‫מאומה משכרך‪ .‬כל הטובה לבניך היא מתנת‬ ‫אדיש לפרטים‪ ,‬הוא דווקא יודע לשפוט אותם נכון‬ ‫פרך של חטיבת עצים כל היום כולו‪ ,‬מבוקר עד ערב‪.‬‬ ‫אלוקים‪ ,‬ולא ניכוי מן השכר‪.‬‬ ‫יותר‪ .‬הוא יכול לתקן מה שצריך תיקון‪ ,‬להודות על‬ ‫הממונה עלי היה אסיר פוליטי בעצמו‪ ,‬ומשום כך‬ ‫מה שיש‪ ,‬ולא לתת לרגע אחד להסתיר ממנו חיים‬ ‫הייתה בו מידה של אנושיות‪ ,‬ולא התעמר בי כרבים‬ ‫ואחר כך הוסיף‪‘ :‬תקבר בשיבה טובה’ – גם בעולם‬ ‫שלמים‪.‬‬ ‫מהממונים האחרים אלא נהג עמי בחסד‪.‬‬ ‫הזה תהיה אחריתך טובה‪ :‬לא תראה את שעבוד‬ ‫יום אחד התיישבתי באמצע העבודה על אחד הגזעים‬ ‫יהי רצון שנזכה ללמוד מאברהם אבינו לראות את‬ ‫בניך‪ ,‬וישמעאל יעשה תשובה בימיך‪.‬‬ ‫אשר לפנינו בעין ישרה ורחבה‪ ,‬ומתורת רבינו ה’אור‬ ‫והרהרתי על רוע מצבי‪ ,‬שאני נמצא כאן במחנה ללא‬ ‫‘בשלום’ – שלם בשכרו לעולם הבא; ‘בשיבה‬ ‫החיים’ הקדוש לזכור שהשלמות גדולה מסך חלקיה‪:‬‬ ‫תפילין וללא ציצית‪ ,‬אין ביכולתי לשמור שבת כראוי‬ ‫טובה’ – טוב בעולם הזה‪.‬‬ ‫לראות כל פרט באמת‪ ,‬אך לא לאבד בגללו את‬ ‫ואף להתפלל אין מניחים לי‪.‬‬ ‫התמונה כולה‪.‬‬ ‫ראני הממונה ושאל בסקרנות‪' :‬כבוד הרב‪ ,‬התואיל‬ ‫(מאוצרותיו ושיחותיו של הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)‬ ‫מתיבתא אור החיים‬ ‫עיניך’‪ ,‬הלא הראיה היתה בדרך נס‪ ,‬וגם מדוע‬ ‫אמרו (ספרי פנחס פקל”ו)‪‘ ,‬רבי עקיבא אומר הראה לו‬ ‫וַ ה’ ָא ַמר ֶאל ַא ְב ָרם ַא ֲח ֵרי ִה ָּפ ֶרד לֹוט ֵמ ִעּמֹו ָׂשא‬ ‫הוצרך לבקש זאת ממנו בלשון ‘נא’‪.‬‬ ‫הקב”ה למשה את כל חדרי ארץ ישראל כשולחן‬ ‫נָ א ֵעינֶ יָך ְּור ֵאה ִמן ַה ָּמקֹום ֲא ֶׁשר ַא ָּתה ָׁשם ָצפֹנָ ה‬ ‫ובטעם שהוצרך ה’ להראות לאברהם את הארץ‬ ‫ערוך’ וכו’‪ ,‬ולגבי אברהם אמרו (מכילתא בשלח מס’‬ ‫וָ נֶ גְ ָּבה וָ ֵק ְד ָמה וָ יָ ָּמה (בראשית יג יד)‪:‬‬ ‫על ידי נס‪ ,‬ולא הוליכו בכל הארץ על מנת‬ ‫דעמלק פ”ב)‪‘ ,‬חביבה היא ראייתו של אברהם אבינו‬ ‫וכתב רבינו ‘וראה מן המקום’‪ ,‬טעם שהוצרך‬ ‫שיראה את כולה‪ ,‬מצינו כמה ביאורים‪:‬‬ ‫יותר מראייתו של משה’‪ ,‬אם כן כשם שהראה‬ ‫לומר ‘מן המקום אשר אתה שם’‪ .‬כאן עשה לו‬ ‫א‪ .‬הגר”ח שמואלביץ זצ”ל ביאר (שיחות מוסר‬ ‫למשה את כל הארץ כשולחן ערוך‪ ,‬ודאי גם‬ ‫נס עצום שיוכל לראות מצפון לדרום וממערב‬ ‫תשל”א מאמר ל)‪ ,‬שאינו דומה דבר שלם לשני חצאי‬ ‫לאברהם הראה כן‪ .‬וביאר על פי זה מה שאמרו‬ ‫למזרח ממקום אחד מבלי שיוצרך לסובב‪.‬‬ ‫דברים‪ ,‬ויש מעלה גדולה בעשיית דבר שלם‬ ‫ולהלן (פסוק טו) ביאר רבינו כיצד ארע הנס‪ .‬וכן‬ ‫במדרש (ילקוט שמעוני תהלים רמז תרצז‪ ,‬וכעי”ז בב”ר נט ה)‬ ‫בבת אחת דוקא‪ ,‬וכדאי היה לעשות נס עצום זה‬ ‫כתב רבינו לעיל (יב א) בביאור הפסוק ‘לך לך‬ ‫על הפסוק (תהלים כד ג) ‘מי יעלה בהר ה’ ומי יקום‬ ‫וגו’ אל הארץ אשר אראך’‪‘ ,‬עוד רמזו שיראנה לו‬ ‫כדי להראות לו את כל הארץ בבת אחת‪.‬‬ ‫במקום קדשו’ זה אברהם‪ ,‬והיינו מפני שאין עוד‬ ‫ב‪ .‬עוד ביאר הגר”ח שמואלביץ זצ”ל (פרקי הגות‬ ‫כולה‪ ,‬דכתיב ‘שא נא עיניך וראה צפונה ונגבה’‬ ‫מי שראה את כל חלקי ארץ ישראל כמו אברהם‪,‬‬ ‫וגו’‪ ,‬ונתן לו כח הראיה לראות כולה’‪.‬‬ ‫ומוסר חנוכה עמ’ קמד)‪ ,‬שמצינו בתורה הרבה ניסים‬ ‫שהראה לו ה’ את כל חלקיה בבת אחת‪.‬‬ ‫וכעין זה ביאר רבינו בפרשת פנחס (במדבר כז‬ ‫שנעשו אף שלא היו מוכרחים כל כך‪ ,‬ובכך‬ ‫אמנם באילת השחר (ד”ה שא נא) הקשה לפירוש‬ ‫יג) את הבטחת ה’ למשה רבינו ‘וראיתה אותה’‪,‬‬ ‫מראה ה’ את אהבתו לצדיקים‪ ,‬שעושה להם גם‬ ‫רבינו‪ ,‬מדוע הוצרך ה’ לומר לאברהם ‘שא נא‬ ‫שהכוונה למה שאמרו חז”ל (ספרי פנחס פקל”ו)‬ ‫ניסים שאינם מוכרחים‪ ,‬כדי למנוע מהם טרחא‬ ‫שהראהו ה’ את כל הארץ בדרך נס‪ ,‬אף שאין‬ ‫מועטת‪.‬‬ ‫כח בעין טבעית לראות כן‪ .‬וכן ביאר בפרשת‬ ‫ג‪ .‬בדברי שמואל (ראטה‪ ,‬ד”ה שא נא) ביאר‪ ,‬שה’‬ ‫ואתחנן (דברים ג כז) מה שאמר ה’ למשה ‘וראה‬ ‫נתן בזה סימן לבניו של אברהם‪ ,‬שיהיה להם‬ ‫בעיניך’‪ ,‬שעשה עמו ה’ נס‪ ,‬וראה בעיניו בלבד‬ ‫נוח לכבוש את הארץ בכל מקום שיפנו‪ ,‬בלי‬ ‫בלא הליכה‪ ,‬והוא דבר שאין עין טבעית יכולה‬ ‫להתאמץ ולבקש תחבולות‪ .‬וכעין מה שאמרו‬ ‫לראות‪ .‬ובפרשת וזאת הברכה על הפסוק (שם‬ ‫(חולין צא‪ ).‬שקיפל ה’ את כל הארץ תחת יעקב‬ ‫לד א) ‘ויראהו ה’ את כל הארץ’ כתב רבינו‪,‬‬ ‫אבינו‪ ,‬לסימן שתהיה נוחה ליכבש לבניו‪.‬‬ ‫‘פירוש הפעיל ה’ בו ראות מה שאין גבול בעין‬ ‫ד‪ .‬הג”ר יצחק מתתיהו לוריא (בסו”ס שערי לימוד ח”ב‬ ‫לראות‪ ,‬באחד מב’ דרכים‪ ,‬או יאיר עיניו מאור‬ ‫קונט’ טעמי תורה אות ו) כתב ליישב‪ ,‬שבשעה שדיבר‬ ‫זרוע לצדיק שהוא אור ששת ימי בראשית הגנוז‬ ‫ה’ עם אברהם נפלה עליו יראה גדולה עד שלא‬ ‫לצדיק‪ ,‬שאמרו רז”ל (חגיגה יב‪ ).‬שבו יביט האדם‬ ‫יכול היה להזיז שום אבר‪ ,‬ולכן הוצרך ה’ לעשות‬ ‫מסוף העולם‪ ,‬או הקריב הארץ למול עיניו‬ ‫עמו נס שיוכל לראות את כל הארץ בלי שיצטרך‬ ‫והראה אותה לו לפניו’‪.‬‬ ‫להסתובב‪ .‬עוד יש בזה הרחבת הענינים בספר‬ ‫בדברי יואל (מועדים‪ ,‬ר”ה אות יג) כתב‪ ,‬שכן מבואר‬ ‫בע”ה‪.‬‬ ‫לכאורה מדברי חז”ל‪ ,‬שהנה אצל משה כבר‬ ‫"אור של ישועה‪:‬‬ ‫כשתורת האור החיים הקדוש פתחה שערי שמים"‬ ‫אור הישועות‬ ‫בעולמנו‪ ,‬לעיתים מתגלים סיפורים מופלאים המעידים כאלף עדים על כוחה העצום של תורת רבינו האור החיים‬ ‫מכתבי הלומדים‬ ‫הקדוש זיע"א‪ ,‬אשר אורו הבהיר מאיר נתיבות ופותח שערי ישועה‪ .‬הנה לפניכם מעשה נפלא שהתרחש בימינו אנו‪,‬‬ ‫המלמד על כוחה המופלא של הכרת הטוב‪ ,‬המשתלבת עם סגולת לימוד תורתו הקדושה‪.‬‬ ‫בשכונה שקטה בריכוז חרדי‪ ,‬חי יהודי יקר‪ ,‬איש חסד במלוא מובן המילה‪ .‬ליבו הרחב היה פתוח תמיד לכל דבר שבקדושה‪ ,‬ובפרט לבניית בית המקדש מעט‬ ‫‪ -‬בית הכנסת השכונתי‪ .‬בממונו ובמרצו‪ ,‬סייע להקים את בית ה' לתפארת‪ ,‬מקום תורה ותפילה לרבים‪.‬‬ ‫אותו יהודי נשא בליבו דאגה כבדה ‪ -‬בתו‪ ,‬שהתקרבה לגיל שלושים‪ ,‬טרם מצאה את זיווגה‪ .‬גבאי בית הכנסת‪ ,‬שהכירו בטובו הרב‪ ,‬החליטו להשיב לו כגמולו‬ ‫בדרך מיוחדת במינה‪ .‬הם ידעו את אשר ידוע בשער בת רבים ‪ -‬כוחו העצום של לימוד בספר האור החיים הקדוש‪ ,‬אשר אורו מבקיע רקיעים ופותח שערי‬ ‫ישועה‪.‬‬ ‫בליל ט"ו בשבט‪ ,‬כאשר האילנות נידונים והשפע יורד לעולם‪ ,‬כינסו הגבאים שישים אברכים ‪ -‬כנגד שישים רבוא נשמות ישראל ‪ -‬בבית הכנסת שנבנה בזכותו‪.‬‬ ‫בדממה מיוחדת‪ ,‬לאור הנרות‪ ,‬שקעו האברכים בתורתו המאירה של רבינו הקדוש‪ ,‬כשליבם מכוון לישועתה של הבת‪ .‬הלימוד נעשה בצנעה‪ ,‬מבלי שאבי הבת‬ ‫ידע כלל מהמתרחש‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬כוחה המופלא של תורת האור החיים הקדוש לא איחר להתגלות‪ .‬כמו אור בוקע מבעד לעננים‪ ,‬תוך שבועיים בלבד ‪ -‬פרק זמן מפליא בקצרותו ‪ -‬מצאה‬ ‫הבת את זיווגה המיועד‪ .‬כאילו נפתחו שערי שמים‪ ,‬וברכת רבינו הקדוש האירה את דרכה‪ .‬תוך חודשיים זכתה להקים בית נאמן בישראל‪ ,‬להפליא כל רואיה‪.‬‬ ‫סיפור מופלא זה מלמדנו שני יסודות חשובים‪ :‬האחד ‪ -‬כוחה העצום של הכרת הטוב‪ ,‬והשני ‪ -‬סגולתה המופלאה של תורת רבינו האור החיים הקדוש זיע"א‪,‬‬ ‫אשר כל העוסק בה זוכה לראות ישועות למעלה מדרך הטבע‪ .‬כפי שאורו מאיר עד היום בספריו הקדושים‪ ,‬כך ממשיך הוא להאיר דרכם של ישראל ולפתוח‬ ‫עבורם שערי ישועה ורחמים‪.‬‬ ‫ספרי "אור החיים" בהוצאת המכון‬ ‫פניני אור החיים‬ ‫חיים כולכם היום‬ ‫מוסרי אור החיים‬ ‫פרי תואר המבואר‬ ‫סט חוברות אור החיים משולב‬ ‫סט חומש אור החיים המבואר‬ ‫חיבורו ההלכתי של האור החיים על יורה‬ ‫ביאור משולב בשפה ברורה‪ ,‬בתוספת‬ ‫דברי האור החיים מוגהים ומבוארים‬ ‫פנינים נבחרות מתורת האור החיים‪,‬‬ ‫דרכי חיים והנהגות ממשנת האור החיים‪,‬‬ ‫לקט מדברי האור החיים הק' על דרך‬ ‫דעה‪ ,‬עם ביאורים‪ ,‬ציונים ומדור מסכם של‬ ‫מדור "תורת חיים"; מחולק ל־‪ 48‬חוברות‬ ‫בהרחבה במדורי "מאורי אור" ו"מאורי‬ ‫ערוכות לפי נושאים ועניינים‪.‬‬ ‫מסודרות לפי ימות השנה והמועדים‪.‬‬ ‫המוסר עם ביאור דבריו‪.‬‬ ‫פסקיו והלכותיו‪.‬‬ ‫נוחות לנשיאה וללימוד‪.‬‬ ‫החיים"‪ ,‬להבנת עומק דבריו וכוונתו‪.‬‬ ‫ספיר ויהלום אור החיים‬ ‫אוצרות אור החיים מתיבתא‬ ‫חפץ ה׳ המבואר‬ ‫שולחן שבת עם אור החיים‬ ‫אור החיים לוח יומי‬ ‫אור החיים עם ביאור משולב‬ ‫מתוך שיעורי ושיחות הגאון רבי מנחם מנדל‬ ‫חיבורו של האור החיים על מסכת שבת‪,‬‬ ‫מאמרים לפרשיות ולמועדים על פי תורת‬ ‫ביאור קצר ובהיר המשולב ברצף דברי‬ ‫אוצר ביאורים וחידושים על ספר אור‬ ‫ספר האור החיים בחלוקה יומית לכל‬ ‫פומרנץ על פרשיות השבוע והמועדים‪ ,‬בשילוב‬ ‫מוגה על פי דפוס ראשון ומלווה בביאור‪,‬‬ ‫האור החיים‪ ,‬מעובדים בשפה פשוטה‬ ‫האור החיים‪ ,‬לצד ליקוטים משלימים‬ ‫החיים הקדוש‪.‬‬ ‫ימות השנה‪.‬‬ ‫משלים‪ ,‬סיפורי צדיקים‪ ,‬הנהגות ופנינים‪.‬‬ ‫ציונים ומראי מקומות‪.‬‬ ‫ובניקוד מלא‪.‬‬ ‫משאר ספריו‪.‬‬ ‫הגדה של פסח אור החיים‬ ‫באור החיים‬ ‫פרק שירה אור החיים‬ ‫ראשון לציון המבואר‬ ‫מגילת אסתר ‪ -‬אור החיים‬ ‫מפתח של חיים‬ ‫ליקוט מכתבי האור החיים על ההגדה‪ ,‬עם‬ ‫פרקי חיי ותולדות האור החיים הקדוש‪,‬‬ ‫מגילה מבוארת‪ ,‬עם "ראשון לציון" המבואר‬ ‫עשרות אלפי פנינים מספר אור החיים‪,‬‬ ‫פרק שירה עם ביאור המלוקט מתורת‬ ‫ספר "ראשון לציון" לרבינו חיים בן עטר‪,‬‬ ‫ביאורים‪ ,‬הערות וציונים‪ ,‬בתוספת "ראשון‬ ‫מלווים בתמונות ומסמכים נדירים‬ ‫וליקוטים מספרי האור החיים על סדר‬ ‫מסודרות לפי עניינים‪ ,‬אישים ומאורעות‪,‬‬ ‫האור החיים‪ ,‬בתוספת נוסח בעל השל"ה‪.‬‬ ‫בתוספת ביאורים‪.‬‬ ‫לציון" המבואר על שיר השירים‪.‬‬ ‫מתקופתו‪.‬‬ ‫המגילה‪.‬‬ ‫בתוספת תולדות רבינו‪.‬‬ ‫לחיים‬ ‫מחוברים‬ ‫לשמיעת שיעורים ודרשות‬ ‫ניתן להשיג בנדרים פלוס‬ ‫זכיתם לישועה בזכות הלימוד בספר 'אור החיים' הקדוש? נשמח שתשתפו אותנו! שלחו את סיפורכם אלינו‬ ‫חייגו‪03-617-1077 :‬‬ ‫למייל‪ m028039999@gmail.com :‬או לפקס ‪ 02-5385689‬או ב'נדרים פלוס' ‪ -‬באר ישראל‬