ובחרת בחיים · Ibuchartu Bachaim — לך לך (2026-10-19)

ובחרת בחיים
בס"ד ,גיליון שפ"ה | פר' לך לך | תשפ"ז
גליון שבועי במשנת מרן האור החיים הק' זיע"א
באור החיים
תולדות רבנו הק' פניני אור החיים
פרק שמיני :תהפוכות
שמח ביסורין
ברכתו לאברהם חשובה ומתקיימת יותר.
שכר על כל צעד
מידה טובה ממהרת לבוא :עוד בטרם בירך – כבר
אמנם כן ,למרות כל הסבל אותו חווה רבינו, בירך אותו השם!
שהגיע מאנשים קרובים אליו; לא נגרע דבר ‘לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך’.
משמחתו התמידית .הוא קיים בעצמו מה שכתב לכאורה ,לאחר שאמר הקב”ה לאברהם לצאת
בספרו חפץ ה’: כל הארץ במבט אחד ‘מארצך’ ,הרי ממילא הוא יוצא גם ממולדתו ומבית
אביו .לשם מה מפרט הכתוב את כל שלושת
“מדרכי האהבה השלמה בהאדון ברוך הוא,
המקומות?
שישמח [-ביסורין] ויאמר די לי שנעשה ‘שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה
אומר האור החיים הקדוש ,צער הפרידה אינו שווה
רצונו יתברך בי ,וקיים בי האדון מאמרו. שם ,צפונה ונגבה וקדמה וימה’. בכל מקום .קל יותר לעזוב את הארץ ,קשה יותר
ונתרצה ב”ה בהיות הדבר כן”.
לכאורה ,המילים ‘מן המקום אשר אתה שם’ מיותרות. להיפרד מן המולדת ,והקשה מכולם הוא לעזוב את
“השומעין חרפתם ואינם משיבים ,עליהם וכי מאיזה מקום יראה אברהם ,אם לא מן המקום שבו בית האב.
הכתוב אומר כצאת השמש בגבורתו .הכוונה הוא עומד?
היא ,הגם שישמעו חירוף וגידוף בהם לכן סידר הקב”ה את הציווי מן הקל אל הכבד:
אומר האור החיים הקדוש ,נס עצום נעשה לו .אברהם מארצך .ממולדתך .ומבית אביך.
ואפילו הכי אינן משיבין ,פירוש לומר למה ראה צפונה ונגבה ,קדמה וימה ,את כל ארץ ישראל –
תאמר לי כדבר הזה ,מה שאמרי לך ,הגם מדוע? כדי ליתן לאברהם שכר על כל פרט ופרט.
ממקום אחד. אילו היה הקב”ה אומר לו תחילה ‘מבית אביך’ ,וכבר
שאינו משיבו בחירוף גם הוא ,אלא אומרו
למה תדבר כדברים האלה ,ולא ישיבו כלל”. הוא לא היה צריך להסתובב מצד לצד ,ולא לעלות היה מקבל עליו את הצער הגדול ,לא היה מקום
ממקום למקום כדי לראות כל חלק .הקב”ה נתן בו כוח לצוותו אחר כך על הצער הקטן.
“אני יוסף אחיכם“ לראות את כולה ,כאילו כל קצות הארץ התקרבו ובאו כך מצאנו גם בעקדת יצחק‘ :את בנך ,את יחידך ,אשר
הוא גם לא נטר להם טינה .מה נאוו לרבינו הדברים לפניו. אהבת ,את יצחק’ – שלב אחר שלב ,כדי להרבות
אותם כתב בפירושו לפסוק “אני יוסף אחיכם”. ולכן נאמר מיד‘ :כי את כל הארץ אשר אתה רואה שכרו.
“אני יוסף אחיכם וגו’ .טעם שחזר פעם ב’ לך אתננה’ .הראייה הזו לא היתה רק כדי להראות לו הקב”ה חפץ להיטיב לאוהביו ,ונותן להם שכר על כל
אני יוסף ,לצד שראה שלא ענוהו חשש לב’ מה יקבל .בכך עשה אברהם חזקה בארץ :הארץ כולה צעד וצעד!
דברים .האחד שפחדו ממנו ולא יכלו להשיב באה לפני בעליה.
כבושת גנב כי ימצא ,והב’ שלא האמינוהו לא אברהם הקיף את הארץ; הארץ כולה כביכול
שהוא יוסף ,לזה אמר כנגד צד היראה התקרבה אל אברהם! הברכה מקדימה לבוא
שאתם יראים ונבהלתם לא תחושו לדבר כי
אני יוסף אחיכם פירוש מתנהג עמכם במדת ‘ואברכה מברכיך ומקללך אאור’.
האחוה וכאלו לא היה הדבר ההוא ,גם סמך הצדיק נותן גם בלי שחייב שואל האור החיים הקדוש ,מדוע בברכה נאמר
לומר אחיכם אשר מכרתם לומר שאפילו תחילה ‘ואברכה’ ואחר כך ‘מברכיך’ ,ואילו בקללה
בזמן המכר לא כהתה עין האחוה ממני”... ‘ויצא מלך סדום לקראתו ...ומלכי צדק נאמר תחילה ‘מקללך’ ורק אחר כך ‘אאור’?
אמרו צדיקים ,כי וודאי וברור הדבר שגם לרבינו מלך שלם הוציא לחם ויין’. אומר הקב”ה לאברהם :מי שעתיד לברך אותך,
היתה מידה גבוהה זו ,כי לולא זאת לא היה יכול שואל האור החיים הקדוש ,מדוע התורה מפסיקה אני מקדים ומברך אותו עוד קודם שיברך .אבל מי
לומר פירוש זה. באמצע עניינו של מלך סדום ,ומספרת תחילה על שיבקש לקלל אותך ,איני מקללו קודם מעשהו; רק
מלכי צדק? לאחר שיקלל – אאור אותו.
התקוממויות ומלחמות אחים התורה מבקשת להראות לנו את ההבדל שבין הצדיק ולמה ההבדל?
ויהי אחרי הבצרות שבין שנת תפ”א לתפ”ד, לרשע.
באשר מכל הקהילות המפוארות במרוקו נותרו העונש למקלל נועד גם לשמור על כבודו של אברהם.
שרידים עמוסי תלאות עשרות השנים ,מוכים מלך סדום היה חייב לאברהם הכרת הטוב עצומה. לכן צריך שכולם יראו שהקללה באה עליו מפני
אברהם מסר את נפשו ,הציל אותו ,את עמו ואת שזלזל באברהם .אילו היה נענש קודם שקילל ,לא היו
וחבולים ,שבורים ורצוצים ,עניים ואביונים שציפו
כל רכושו .והנה הוא יוצא לקראת אברהם – בידיים יודעים מה גרם למפלתו ,ולא היו נזהרים.
להפוגה כלשהי בצרותיהם הנוראות – התרגשה
ריקות. ובדרך נוספת אומר האור החיים הקדוש :הקב”ה
ובאה עליהם שוב צרה קשה וממושכת.
בשנת תפ”ז נפל מלכה העריץ של מרוקו ,מולאי לעומתו מלכי צדק אינו חייב לאברהם דבר .ואף על מקדים לברך את המברך ,כדי שכאשר יוציא את
פי כן הוא חושב :אברהם ואנשיו חוזרים מן המלחמה, ברכתו מפיו כבר יהיה הוא עצמו מבורך מאת ה’ ,ואז
איסמעאיל ,למשכב אשר ממנו לא קם .מחלתו
של המלך האכזר שעד עתה החזיק את מרוקו המשך בעמוד ג' ◄
כולה באגרוף ברזל ,ובעטיה התרופפה עתה
אחיזתו במוסרות השלטון ,הביאה עמה גל של
התקוממויות מצידם של שבטים שונים ,שציפו
מזה שנים לפרוק את עולו של מולאי איסמעאיל
הנורא ,ולזכות לקצת חופש ועצמאות.
המשך בשבוע הבא
ספיר ויהלום
פניני מוסר ויראת שמים בפרשה
יותר משהיה בימי המנהל המנוסה. סביבו ,אלא למסור את העתיד כולו ולבטל את
בתוך זמן קצר יצא שמו של המשקה בכל האזור, רצונו מול רצון הבורא. הולך מפני שנצטווה
ההזמנות התרבו ,והאכסנאי התעשר .הוא היה לכך ההליכה השנייה חביבה יותר ,לפי ּומּמֹולַ ְד ְּתָך
ֹאמר ה’ ֶאל ַא ְב ָרם לֶ ְך לְ ָך ֵמ ַא ְר ְצָך ִ
‘וַ ּי ֶ
בטוח כי למנהל החדש יש סוד מקצועי שאינו שבראשונה יצא ממקומו ואילו בשנייה יצא מן ּומ ֵּבית ָא ִביָך ֶאל ָה ָא ֶרץ ֲא ֶׁשר ַא ְר ֶאּךָ' (בראשית יב א)
ִ
מגלה לאיש .אבל רבי משה ידע שאין לו שום הבעלות על עצמו. כאשר ציווה הקדוש ברוך הוא על אברהם אבינו
סוד ,הוא רק מילא את התפקיד שהועמד לפניו, אין פירוש הדבר שהאדם המבטל רצונו לרצון לעזוב את ארצו ומולדתו ובית אביו ולצאת לדרך,
והברכה באה מאת ה’. הבורא נעשה חסר רצון וחסר אישיות .אדרבה, הוא הרגיע אותו תיכף ומיד והבטיח לו' :ואעשך
מנהג קבוע היה לרבי משה לסעוד בכל מוצאי אברהם פעל בעולם בעוצמה שאין לה שיעור. לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה' .וכמו
שבת סעודת מלוה מלכה עם בעל האכסניה. ביטול לרצון ה’ אינו חולשה ,אלא חירות .מי שפירש רש"י הקדוש שהדרך ממעטת שלושה
באחד השבועות הגיעו סוחרים רבים ,ובעל הבית שאינו משועבד לכבודו ולהרגליו ,יכול לעשות את דברים ,ועל כך הבטיח לו שלוש ברכות אלו.
היה שקוע בחשבונותיו .רבי משה המתין זמן מה, המעשה הנכון גם כשהוא אינו מתאים לשיקולים שאלה מתבקשת היא ,מדוע נחשבת ההליכה
וכשראה שהשעה מתאחרת חזר לחדרו. חיצוניים או קטנוניים. לניסיון כה גדול? הרי אברהם שהיה עקר ללא
לאחר כמה שעות נזכר בעל הבית בסעודה ויצא הוא יכול לקבל שליחות שאינה לפי כישוריו ילדים ,נצטווה לעזוב מקום של עבודה זרה וללכת
להזמינו .בהתקרבו לחדר ,ראה לפתע אור גדול המדומים ,והוא יכול להיפרד מהצלחה שאהב לעתיד מובטח מפי הבורא עצמו בזרע של קיימא,
בוקע מן החדר. כאשר נקרא למקום אחר. בגדולה ובכבוד.
הוא הציץ בחלון וראה את רבי משה יושב ליד הדברים נתבארו בידי רבינו האור החיים הקדוש
שולחן ערוך עם זקן נשוא פנים ,שמראהו כמלאך לפני שהתפרסם שמו של הרב הקדוש רבי משה שדייק בפסוק הבא ‘וילך אברם כאשר דבר אליו
ה’. מפשעווארסק זיע”א ,היה עני מרוד ,נע ונד מעיר ה’' .התורה אינה מספרת רק שאברהם ציית ,אלא
לעיר ומאכסניה לאכסניה ,ומבקש לו פת לחם מגלה מה הניע אותו .הוא לא הלך מפני שחישב
נרתע בעל הבית לאחוריו והלך לו.
ומקום להניח בו את ראשו. את הרווח הצפוי ,אלא מפני שכך נצטווה.
בבוקר אמר בעל האכסניה לרבי משה כי שוב אינו גם אילו לא הובטחו לו בנים ,עושר וגדולה ,היה
יכול להתייחס אליו כאל אדם פשוט .הוא סיפר באחת מנסיעותיו נקלע לפונדק של יהודי מכניס
אורחים ,שהעניק לו מאכל ומשקה ביד רחבה. אברהם הולך באותה זריזות ,מפני שכך ציווהו
מה ראה ושאל מי היה האורח .השיב לו רבי משה הבורא .ולכך נאמר 'כאשר דבר' ולא 'כאשר אמר',
כי היה זה אליהו הנביא זכור לטוב ,שבא לסעוד אלא שרבי משה הבחין כי עננת דאגה רובצת על
פניו של בעל הבית. משום שקיבל אברהם אבינו את הדברים כגזירת
עמו ובישר לו כי תם זמנו במקום הזה :עליו לקום מלך המחייבת אותו ,ולא כהצעה נאה שכדאי לו
וללכת לפשעווארסק ,לשמש שם מגיד מישרים פנה רבי משה לבעל האכסניה ,ואמר לו" :הן אמר לקבלה.
ולחזק את לב ישראל. שלמה המלך 'דאגה בלב איש ישחנה’ ,ופירשו
והדברים מעמידים את הניסיון במקום אחר
תמה רבי משה באזני אליהו" :מדוע שיקבלו אדם בגמרא יסיחנה מדעתו או ישיחנה לאחרים .מאחר
לגמרי :לא רק היכולת לעזוב בית ומולדת ,אלא
אלמוני למגיד מישרים?" שניכר שאינך מצליח להסירה מלבך ,ספר לי מה
היכולת לברר בתוך הלב לשם מה הולכים.
אמר לו אליהו כי כאשר יגיע לעיר ,הילדים מציק לך ,אולי תמצא עצה".
הוסיף האור החיים הקדוש שתי נקודות
יכריזו כי בא המגיד החדש ,ודבריהם ייכנסו בלב פתח בעל האכסניה את סגור לבו וסיפר כי את
המשלימות זו את זו:
אבותיהם. עיקר פרנסתו הוא מפיק ממשרפת יי”ש הסמוכה
לביתו ,ובה עובדים פועלים מיומנים ,ובראשם ראשית ,אברהם לא התעכב אפילו שעה אחת
אכן כך היה ,ומאז גדול וקדוש שמו של רבי משה ותיכף ומיד יצא לדרך .שנית ,הוא יצא קודם
מפשעווארסק בישראל. מנהל מומחה הבקי ברזי הכנת המשקה.
שנמסר לו שם המקום ,שהרי נאמר רק 'אל הארץ
בעיון בסיפור מופלא זה ,יש להבחין בנקודה והנה ,לפני ימים אחדים עזב המנהל את תפקידו, אשר אראך'.
נפלאה הנסתרת מעיני הקורא במבט ראשון: בתחילה היה המחסן מלא חביות ,ובעל הבית סבר
שעד שיתרוקנו כבר ימצא מחליף ,אך אדם מתאים אדם היוצא לדרך ,הרי הוא מתכנן את צעדיו
שתי שליחויות הוטלו על רבי משה מפשעווארסק ומתכנן את המסלול בו ייסע והיכן יעבור ,אך כאן
לא נמצא ,החבית האחרונה עמדה להסתיים ,וכל
מן השמים ,השליחות הראשונה ,הייתה כאשר נדרש אברהם לסמוך על המדריך העליון ולצעוד
מקור פרנסתו היה נתון בסכנה.
היה עני נודד בלא מאום ,והוצעה לו קורת גג בעיניים עצומות.
ומזון. בתוך כדי הדברים הביט בעל האכסניה ברבי
משה והציע הצעה מפתיעה :אולי יקבל הוא זריזותו לא נבעה מפזיזות ,אלא מאמונה מוחלטת
כאשר הצליח והחל להתבסס בתפקידו הוטלה בבורא יתברך המובילו בדרך יד ביד.
את ניהול המפעל .הוא יזכה למשכורת ,למקום
עליו שליחות חדשה .כעת היה עליו לעזוב את מכך נלמד ,כי יכול אדם לנהוג כראוי ולצעוד
מגורים ולמזון ,והעסק יינצל מסגירה.
הכל ולצאת לדרך. בדרך הנכונה ,ובכל זאת לעשות זאת אך ורק
רבי משה מעולם לא עסק במלאכה זו ,אפילו
כעת מדובר בניסיון קשה יותר .אין זו חכמה לטובת עצמו מתוך חשיבה על עצמו ותו לא.
משקה פשוט הוא לא ידע כיצד להכין.
להיענות לשליחות כאשר אין לאדם ‘מה להפסיד’ יכול אדם לגלות למקום תורה לפעול במסירות
כביכול. אף על פי כן לא דחה את הדברים .הוא הבין כי
משמים גלגלו לידיו את הדבר ,והסכים לקבל את נפש למען הכלל ,ולגמול חסד עם אחרים בצורה
אילו היה רבי משה רואה את ההצלחה כקניינו יוצאת דופן ,אך כל מחשבתו על הכבוד או על
התפקיד.
הפרטי ,היה נאחז בתפקיד ואומר לעצמו :כאן השכר שיקבל.
אני מועיל וכאן ניכרת ברכתי ,אך רבי משה ראה בעל הבית הציג אותו בפני הפועלים ,והודיע להם
כי מעתה ואילך הוא הממונה עליהם. אלו הם מעשים טובים וראויים ,אך אינם בגדר
את עצמו כשליח בלבד ,ותיכף ברגע שנסתיימה ‘כאשר דבר אליו ה’' בשלמות.
השליחות פנה לשליחות החדשה. כשנעמדו הפועלים סביבו והמתינו להוראות,
כזו היתה שליחותו של אברהם אבינו ,בביטול לא העמיד רבי משה פנים כאילו הוא יודע את שתי פעמים “לך לך“
רצונו מפני רצון הבורא. המלאכה ,אלא אמר להם בשלווה" :כל אחד אמרו חכמינו ז”ל (ב"ר לט ט) כי שתי פעמים נאמר
ימשיך לעשות בדיוק את המלאכה שעשה תחת לאברהם 'לך לך' ,האחת בראשית דרכו ,כאשר
המנהל הקודם ,אני אפקח על העבודה ואם יהיה נצטווה לצאת מחרן ,והאחרת בניסיון האחרון,
צורך בשינוי אודיע לכם".
לראות את הארץ כולה הפועלים שבו למקומותיהם ,ורבי משה נכנס
כאשר נצטווה 'לך לך אל ארץ המוריה' לעקוד את
יצחק.
‘וַ ה’ ָא ַמר ֶאל ַא ְב ָרם ַא ֲח ֵרי ִה ָּפ ֶרד לֹוט ֵמ ִעּמֹו ָׂשא נָ א לחדר הקטן שהוקצה לו ,הוציא את ספריו וישב איזו משתי ההליכות חביבה יותר לפניו?
ֵעינֶ יָך ְּור ֵאה ִמן ַה ָּמקֹום ֲא ֶׁשר ַא ָּתה ָׁשם ָצפֹנָ ה וָ נֶ גְ ָּבה ללמוד. תשובתם של חכמינו היא כי השנייה חביבה מן
וָ ֵק ְד ָמה וָ יָ ָּמה'( .יג יד) מדי פעם יצא לסובב בין העובדים ,וכשראה שהם הראשונה ,לפי שבהליכה הראשונה נדרש אברהם
רבינו ה’אור החיים’ הקדוש זיע”א מדייק במילים עושים את מלאכתם כראוי ,ושב לתורתו. להיפרד מארצו ממולדתו ומבית אביו ,אך עדיין
שנראות במבט ראשון מיותרות 'מן המקום אשר לעת ערב יצאו מהמבשלה חביות ראשונות .בעל הובטח לו עתיד גדול ,אך בניסיון העקדה ,נדרש
אתה שם’ .הרי מובן שאברהם רואה מן המקום הבית טעם מן המשקה ונדהם :טעמו היה משובח ממנו דבר עמוק יותר :לא רק לעזוב את אשר
◄◄◄
פניני אור החיים
◄◄◄
◄ המשך מעמוד א'
לגלות לי במה אתה מהרהר?' שבו הוא עומד .לשם מה מדגישה התורה פרט זה?
צריכים הם לאכול ולשתות .מיד ‘הוציא לחם ויין’ עניתי לו' :כבר זמן רב שחושב אני על כך שנמצא כתשובה על כך כתב חידוש נפלא :אברהם אבינו עמד
והקביל את פניו בנדיבות. אני במחנה ללא כל אפשרות לקיים את מצוות אלקי, על מקומו באותה תנוחה ,ומשם ראה לכל ארבעת
וכמה קשה עלי הדבר. הצדדים ,מזרח ומערב צפון ודרום ,מבלי שהיה צריך
זהו שבחם של הצדיקים :הם אינם ממתינים עד היום בבוקר ,כאשר אמרתי את התפילה אותה אנו לסבב את גופו או את פניו לארבעת הכיוונים.
שתהיה עליהם חובה .לבם נדיב ,והם מחפשים אומרים בעת הקימה ' -מודה אני לפניך מלך חי וקיים איזה צורך היה שיעשה לו לאברהם אבינו נס גדול
במה יוכלו להיטיב. שהחזרת בי נשמתי' ,הרהרתי לעצמי :על מה מודה ועצום שכזה ,שהגם שגופו ופניו היו מפנים לצד אחד
הרשע שואל :מה אני חייב? הצדיק שואל :מה עוד אני לבורא? הוא יראה גם את הצדדים האחרים מבלי לפנות אנה
אני יכול לתת! על כך שהחזיר את נשמתי כדי שאוכל להמשיך ואנה ,והרי קיימא לן שאין הקדוש ברוך הוא עושה
לחטוב עצים?! ניסים לחינם.
הלא אין לי כל אפשרות לקיים את מצוותיו כאן היה הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ”ל ראש ישיבת
על כבוד שמים לא מוותרים במחנה ,ואיזו תועלת יש לו מהחזרת נשמתי?'
'שאלה טובה' ,הפטיר הגוי בעודו מנסה להבין את
מיר ,מפרש בדברי האור החיים הק’ ,שיש לדעת כי
אינו דומה דבר שלם לדבר שמפורד לכמה חלקים,
המחשבות המשונות המטרידות את מוחו של הרב ולכן הייתה מעלה מיוחדת לאברהם אבינו לראות
‘אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח היהודי הנתון במאסר ובעבודות פרך בשלג הסיבירי, את ארץ ישראל כמקשה אחת ,מאשר לראותה בחלק
מכל אשר לך ,ולא תאמר אני העשרתי רחוק מאחיו היהודים ומבני משפחתו. אחר חלק ,צד אחר צד.
את אברם’. ואז -המשיך רבי יחזקאל -האירה בי ההבנה. וזו הסיבה שעשה הקדוש ברוך הוא נס שלא יצטרך
לסובב את גופו ,כי המכוון היה להראות לו את ארץ
לכאורה ,מה היה החשש? הרי אברהם ניצח התשובה טמונה במילות אותה התפילה ' -בחמלה
ישראל בתוך ראייה אחת הכוללת את כל הארץ.
במלחמה ,והרכוש שכבש שייך לו מן הדין .מלך רבה אמונתך'.
על כך מודה אני לבורא ,על שזכיתי להאמין בו... נקודה זו חשובה להבנה גם בחיי היום יום.
סדום לא נתן לו מאומה. אפשר להסתכל על ספר דף אחר דף ,ובכל דף לראות
מצווה זו יכול אני לקיים גם כאן! בכל מקום בו אני
אומר האור החיים הקדוש ,אכן ,אברהם ידע נמצא יכול אני להאמין בבורא בלב שלם ,ולשם כך מילים נכונות וחשובות; ורק לאחר שמבינים את
שהרכוש שלו .לכן הקדים ונתן ‘מעשר מכל’; אין בלבד כדאי לחיות ולהודות לבורא על שהחזיר את הספר כולו יודעים מה כל דף עושה בתוך המהלך
אדם מפריש מעשר מדבר שאינו שלו. נשמתי"... השלם.
אבל מלך סדום חשב אחרת .הוא דימה בנפשו לשמע הדברים נענה הריי"צ בהתפעלות: אפשר לראות חדרים נפרדים בבית ,ורק כאשר
מכירים את הבית כולו מבינים כיצד כל חדר משלים
שהרכוש עדיין שלו ,ורק הוא מסכים לתת אותו היתהבשביל 'דערהער' (הבנה) כזה לבד ,הייתה שווה את האחר .חלק יכול להיות אמיתי לגמרי ,ובכל זאת
לאברהם .ואם יישאר משהו בידי אברהם ,יוכל כל תקופת המאסר!"
אם הוא עומד לבדו הוא עדיין אינו מספר את כל
המלך לומר ברבים‘ :אני העשרתי את אברם’. אין פירוש הדברים שהצער והייסורים חדלים להיות הסיפור.
אברהם אינו מוכן שיישמע משפט כזה ,אפילו קשים .רבי יחזקאל לא הכחיש את המחנה ולא הפך
זהו העומק שמאיר בדברי רבינו .התורה אינה אומרת
את עבודת הכפייה לדבר נעים .אלא שבתוך תמונת
שהוא שקר .בני אדם עלולים לחשוב שעושרו בא חיים שנראתה בתחילה כולה כחטיבת עצים ,הוא
רק שאברהם ראה הרבה .היא מלמדת שהקדוש ברוך
לו ממלך סדום ולא מברכת ה’ ,ויהיה בכך מיעוט גילה חלק נוסף שהיה אמיתי לא פחות :גם כאן יש לו
הוא נתן לו ראייה של שלמות .הארץ שהובטחה לו
בכבוד שמים. קשר עם הקדוש ברוך הוא.
איננה צפון לחוד ,דרום לחוד ,מזרח לחוד ומערב
לחוד .כל החלקים מצטרפים למציאות אחת .כדי
לכן הוא מוותר על כל חלקו .רק את המעשר, כאשר ראה רק את הקטע שבו הוא נמצא ,היה מקום למסור לאברהם את התמונה הזאת ,היה צורך שיראה
שהוא חלקו של גבוה ,כבר הפריש; על שלו הוא לשאלה ‘על מה אני מודה’; כאשר המבט התרחב, אותה בלי לפרק אותה במבטו.
רשאי לוותר ,אך לא על מה שהוא חייב להשם. התברר שגם ביום הזה יש שליחות ועבודת ה’.
על ממון שלו אברהם מוותר; על כבוד שמים – כך גם אנחנו עלולים לעיתים לשפוט מציאות שלמה
שנים קשות ומרות עברו על הגאון רבי יחזקאל
מתוך צד אחד בלבד .ילד נכשל במבחן ומרגיש שכל
לעולם לא! התקופה שלו כישלון ,אדם עבר יום קשה ומסיק שכל
אברמסקי זצוק"ל בגולת סיביר -אליה הוגלה על ידי
השלטונות הקומוניסטים ב'עוון' הפצת תורה ויהדות
השבוע אבוד .אפילו בעבודת ה’ אדם יכול להביט רק
ברוסיה הסובייטית.
במה שלא הצליח לעשות ולשכוח את התפילה שכן
טובה שאינה מנכה מן השכר התפלל ,את המאמץ שכן השקיע ואת המצווה שכן מגדולי הרבנים ברוסיה היה רבי יחזקאל שכיהן פאר
קיים. כרבה של סלוצק המעטירה ,ומהרבנים האחרונים
שנותרו בה לחזק את רוחם של היהודים הנדכאים ולא
‘ואתה תבוא אל אבותיך בשלום ,תקבר הראייה השלמה אינה באה לטשטש את החלק הכואב.
נמלטו על נפשם עם פרוץ המהפכה הבולשביקית.
בשיבה טובה’. להפך ,היא נותנת לכל חלק את מקומו המדויק .טעות
ידוע ידעו אנשי 'המחלקה היהודית' -היבסקציה,
נשארת טעות ,קושי נשאר קושי ,וחסרון דורש תיקון.
שואל האור החיים הקדוש ,מדוע כפל הכתוב: אבל הם אינם מקבלים רשות להכריז שהם המציאות את מעמדו של רבי יחזקאל ביהדות ברית המועצות,
‘בשלום’ ו’בשיבה טובה’? ועוד ,למה נאמרה כולה. ושמרו את צעדיו ,עד שהצליחו להאשימו בהתנגדות
הבטחה זו דווקא מיד לאחר שהבטיח הקב”ה כי ולפי ביאורו של רבינו ה’אור החיים’ הקדוש ,עשה לשלטון ולגזר עליו גזר דין מוות שהומר בעבודות פרך.
בני ישראל יצאו ממצרים ברכוש גדול? הבורא יתברך לאברהם נס כדי שלא יצטרך לעבור למעלה משנה היה רבי יחזקאל כלוא במחנה עבודה
מצד לצד ולבנות את תמונת הארץ מחלקים נפרדים. בסיביר ונאלץ לעבוד עבודת פרך עד ששוחרר
אברהם אבינו חשש תמיד שמא הניסים והחסדים בחסדי שמים.
שהקב”ה עושה עמו ינכו מן השכר השמור לו הוא ראה אותה בבת אחת ,כשלמות אחת .זו הייתה
הדרך הראויה להראות לו את המתנה. לימים ביקר אצל ידידו ועמיתו לעמידה על משמר
לעולם הבא .לאחר שהובטח לו כי יעשו לבניו היהדות בכפור הקומוניסטי -הרב הקדוש רבי יוסף
ומכאן הוראה גם לנו .לפעמים צריך לקיים בעצמנו
ניסים גדולים ויצאו ברכוש רב ,היה יכול לחשוש: יצחק מליובאוויטש זיע"א .במהלך הביקור ביקש
‘שא נא עיניך’ :להגביה מעט את המבט מן הפרט
אולי הטובה הזו תבוא על חשבון שכרי. שתפס כרגע את כל תשומת הלב ,ולראות מה עוד הרבי הריי"צ לשמוע מקורותיו של רבי יחזקאל בעת
לכן אמר לו הקב”ה‘ :ואתה תבוא אל אבותיך נמצא בתמונה. מאסרו ,ורבי יחזקאל סיפר:
בשלום’ .תבוא לעולם הבא בשלמות ,בלי שיחסר מי שמצליח לראות את החלק בתוך השלם אינו נעשה היתהבעת שהייתי במחנה בסיביר הוטלה עלי עבודת
מאומה משכרך .כל הטובה לבניך היא מתנת אדיש לפרטים ,הוא דווקא יודע לשפוט אותם נכון פרך של חטיבת עצים כל היום כולו ,מבוקר עד ערב.
אלוקים ,ולא ניכוי מן השכר. יותר .הוא יכול לתקן מה שצריך תיקון ,להודות על הממונה עלי היה אסיר פוליטי בעצמו ,ומשום כך
מה שיש ,ולא לתת לרגע אחד להסתיר ממנו חיים הייתה בו מידה של אנושיות ,ולא התעמר בי כרבים
ואחר כך הוסיף‘ :תקבר בשיבה טובה’ – גם בעולם שלמים. מהממונים האחרים אלא נהג עמי בחסד.
הזה תהיה אחריתך טובה :לא תראה את שעבוד יום אחד התיישבתי באמצע העבודה על אחד הגזעים
יהי רצון שנזכה ללמוד מאברהם אבינו לראות את
בניך ,וישמעאל יעשה תשובה בימיך. אשר לפנינו בעין ישרה ורחבה ,ומתורת רבינו ה’אור והרהרתי על רוע מצבי ,שאני נמצא כאן במחנה ללא
‘בשלום’ – שלם בשכרו לעולם הבא; ‘בשיבה החיים’ הקדוש לזכור שהשלמות גדולה מסך חלקיה: תפילין וללא ציצית ,אין ביכולתי לשמור שבת כראוי
טובה’ – טוב בעולם הזה. לראות כל פרט באמת ,אך לא לאבד בגללו את ואף להתפלל אין מניחים לי.
התמונה כולה. ראני הממונה ושאל בסקרנות' :כבוד הרב ,התואיל
(מאוצרותיו ושיחותיו של הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
מתיבתא אור החיים
עיניך’ ,הלא הראיה היתה בדרך נס ,וגם מדוע אמרו (ספרי פנחס פקל”ו)‘ ,רבי עקיבא אומר הראה לו וַ ה’ ָא ַמר ֶאל ַא ְב ָרם ַא ֲח ֵרי ִה ָּפ ֶרד לֹוט ֵמ ִעּמֹו ָׂשא
הוצרך לבקש זאת ממנו בלשון ‘נא’. הקב”ה למשה את כל חדרי ארץ ישראל כשולחן נָ א ֵעינֶ יָך ְּור ֵאה ִמן ַה ָּמקֹום ֲא ֶׁשר ַא ָּתה ָׁשם ָצפֹנָ ה
ובטעם שהוצרך ה’ להראות לאברהם את הארץ ערוך’ וכו’ ,ולגבי אברהם אמרו (מכילתא בשלח מס’ וָ נֶ גְ ָּבה וָ ֵק ְד ָמה וָ יָ ָּמה (בראשית יג יד):
על ידי נס ,ולא הוליכו בכל הארץ על מנת דעמלק פ”ב)‘ ,חביבה היא ראייתו של אברהם אבינו וכתב רבינו ‘וראה מן המקום’ ,טעם שהוצרך
שיראה את כולה ,מצינו כמה ביאורים: יותר מראייתו של משה’ ,אם כן כשם שהראה לומר ‘מן המקום אשר אתה שם’ .כאן עשה לו
א .הגר”ח שמואלביץ זצ”ל ביאר (שיחות מוסר למשה את כל הארץ כשולחן ערוך ,ודאי גם נס עצום שיוכל לראות מצפון לדרום וממערב
תשל”א מאמר ל) ,שאינו דומה דבר שלם לשני חצאי לאברהם הראה כן .וביאר על פי זה מה שאמרו למזרח ממקום אחד מבלי שיוצרך לסובב.
דברים ,ויש מעלה גדולה בעשיית דבר שלם ולהלן (פסוק טו) ביאר רבינו כיצד ארע הנס .וכן
במדרש (ילקוט שמעוני תהלים רמז תרצז ,וכעי”ז בב”ר נט ה)
בבת אחת דוקא ,וכדאי היה לעשות נס עצום זה כתב רבינו לעיל (יב א) בביאור הפסוק ‘לך לך
על הפסוק (תהלים כד ג) ‘מי יעלה בהר ה’ ומי יקום וגו’ אל הארץ אשר אראך’‘ ,עוד רמזו שיראנה לו
כדי להראות לו את כל הארץ בבת אחת. במקום קדשו’ זה אברהם ,והיינו מפני שאין עוד
ב .עוד ביאר הגר”ח שמואלביץ זצ”ל (פרקי הגות
כולה ,דכתיב ‘שא נא עיניך וראה צפונה ונגבה’
מי שראה את כל חלקי ארץ ישראל כמו אברהם, וגו’ ,ונתן לו כח הראיה לראות כולה’.
ומוסר חנוכה עמ’ קמד) ,שמצינו בתורה הרבה ניסים שהראה לו ה’ את כל חלקיה בבת אחת. וכעין זה ביאר רבינו בפרשת פנחס (במדבר כז
שנעשו אף שלא היו מוכרחים כל כך ,ובכך אמנם באילת השחר (ד”ה שא נא) הקשה לפירוש יג) את הבטחת ה’ למשה רבינו ‘וראיתה אותה’,
מראה ה’ את אהבתו לצדיקים ,שעושה להם גם רבינו ,מדוע הוצרך ה’ לומר לאברהם ‘שא נא שהכוונה למה שאמרו חז”ל (ספרי פנחס פקל”ו)
ניסים שאינם מוכרחים ,כדי למנוע מהם טרחא
שהראהו ה’ את כל הארץ בדרך נס ,אף שאין
מועטת. כח בעין טבעית לראות כן .וכן ביאר בפרשת
ג .בדברי שמואל (ראטה ,ד”ה שא נא) ביאר ,שה’ ואתחנן (דברים ג כז) מה שאמר ה’ למשה ‘וראה
נתן בזה סימן לבניו של אברהם ,שיהיה להם בעיניך’ ,שעשה עמו ה’ נס ,וראה בעיניו בלבד
נוח לכבוש את הארץ בכל מקום שיפנו ,בלי בלא הליכה ,והוא דבר שאין עין טבעית יכולה
להתאמץ ולבקש תחבולות .וכעין מה שאמרו לראות .ובפרשת וזאת הברכה על הפסוק (שם
(חולין צא ).שקיפל ה’ את כל הארץ תחת יעקב לד א) ‘ויראהו ה’ את כל הארץ’ כתב רבינו,
אבינו ,לסימן שתהיה נוחה ליכבש לבניו. ‘פירוש הפעיל ה’ בו ראות מה שאין גבול בעין
ד .הג”ר יצחק מתתיהו לוריא (בסו”ס שערי לימוד ח”ב לראות ,באחד מב’ דרכים ,או יאיר עיניו מאור
קונט’ טעמי תורה אות ו) כתב ליישב ,שבשעה שדיבר זרוע לצדיק שהוא אור ששת ימי בראשית הגנוז
ה’ עם אברהם נפלה עליו יראה גדולה עד שלא לצדיק ,שאמרו רז”ל (חגיגה יב ).שבו יביט האדם
יכול היה להזיז שום אבר ,ולכן הוצרך ה’ לעשות מסוף העולם ,או הקריב הארץ למול עיניו
עמו נס שיוכל לראות את כל הארץ בלי שיצטרך והראה אותה לו לפניו’.
להסתובב .עוד יש בזה הרחבת הענינים בספר בדברי יואל (מועדים ,ר”ה אות יג) כתב ,שכן מבואר
בע”ה. לכאורה מדברי חז”ל ,שהנה אצל משה כבר
"אור של ישועה:
כשתורת האור החיים הקדוש פתחה שערי שמים" אור הישועות
בעולמנו ,לעיתים מתגלים סיפורים מופלאים המעידים כאלף עדים על כוחה העצום של תורת רבינו האור החיים מכתבי הלומדים
הקדוש זיע"א ,אשר אורו הבהיר מאיר נתיבות ופותח שערי ישועה .הנה לפניכם מעשה נפלא שהתרחש בימינו אנו,
המלמד על כוחה המופלא של הכרת הטוב ,המשתלבת עם סגולת לימוד תורתו הקדושה.
בשכונה שקטה בריכוז חרדי ,חי יהודי יקר ,איש חסד במלוא מובן המילה .ליבו הרחב היה פתוח תמיד לכל דבר שבקדושה ,ובפרט לבניית בית המקדש מעט
-בית הכנסת השכונתי .בממונו ובמרצו ,סייע להקים את בית ה' לתפארת ,מקום תורה ותפילה לרבים.
אותו יהודי נשא בליבו דאגה כבדה -בתו ,שהתקרבה לגיל שלושים ,טרם מצאה את זיווגה .גבאי בית הכנסת ,שהכירו בטובו הרב ,החליטו להשיב לו כגמולו
בדרך מיוחדת במינה .הם ידעו את אשר ידוע בשער בת רבים -כוחו העצום של לימוד בספר האור החיים הקדוש ,אשר אורו מבקיע רקיעים ופותח שערי
ישועה.
בליל ט"ו בשבט ,כאשר האילנות נידונים והשפע יורד לעולם ,כינסו הגבאים שישים אברכים -כנגד שישים רבוא נשמות ישראל -בבית הכנסת שנבנה בזכותו.
בדממה מיוחדת ,לאור הנרות ,שקעו האברכים בתורתו המאירה של רבינו הקדוש ,כשליבם מכוון לישועתה של הבת .הלימוד נעשה בצנעה ,מבלי שאבי הבת
ידע כלל מהמתרחש.
והנה ,כוחה המופלא של תורת האור החיים הקדוש לא איחר להתגלות .כמו אור בוקע מבעד לעננים ,תוך שבועיים בלבד -פרק זמן מפליא בקצרותו -מצאה
הבת את זיווגה המיועד .כאילו נפתחו שערי שמים ,וברכת רבינו הקדוש האירה את דרכה .תוך חודשיים זכתה להקים בית נאמן בישראל ,להפליא כל רואיה.
סיפור מופלא זה מלמדנו שני יסודות חשובים :האחד -כוחה העצום של הכרת הטוב ,והשני -סגולתה המופלאה של תורת רבינו האור החיים הקדוש זיע"א,
אשר כל העוסק בה זוכה לראות ישועות למעלה מדרך הטבע .כפי שאורו מאיר עד היום בספריו הקדושים ,כך ממשיך הוא להאיר דרכם של ישראל ולפתוח
עבורם שערי ישועה ורחמים.
ספרי "אור החיים" בהוצאת המכון
פניני אור החיים חיים כולכם היום מוסרי אור החיים פרי תואר המבואר סט חוברות אור החיים משולב סט חומש אור החיים המבואר
חיבורו ההלכתי של האור החיים על יורה ביאור משולב בשפה ברורה ,בתוספת דברי האור החיים מוגהים ומבוארים
פנינים נבחרות מתורת האור החיים, דרכי חיים והנהגות ממשנת האור החיים, לקט מדברי האור החיים הק' על דרך
דעה ,עם ביאורים ,ציונים ומדור מסכם של מדור "תורת חיים"; מחולק ל־ 48חוברות בהרחבה במדורי "מאורי אור" ו"מאורי
ערוכות לפי נושאים ועניינים. מסודרות לפי ימות השנה והמועדים. המוסר עם ביאור דבריו.
פסקיו והלכותיו. נוחות לנשיאה וללימוד. החיים" ,להבנת עומק דבריו וכוונתו.
ספיר ויהלום אור החיים אוצרות אור החיים מתיבתא חפץ ה׳ המבואר שולחן שבת עם אור החיים אור החיים לוח יומי אור החיים עם ביאור משולב
מתוך שיעורי ושיחות הגאון רבי מנחם מנדל חיבורו של האור החיים על מסכת שבת, מאמרים לפרשיות ולמועדים על פי תורת ביאור קצר ובהיר המשולב ברצף דברי
אוצר ביאורים וחידושים על ספר אור ספר האור החיים בחלוקה יומית לכל
פומרנץ על פרשיות השבוע והמועדים ,בשילוב מוגה על פי דפוס ראשון ומלווה בביאור, האור החיים ,מעובדים בשפה פשוטה האור החיים ,לצד ליקוטים משלימים
החיים הקדוש. ימות השנה.
משלים ,סיפורי צדיקים ,הנהגות ופנינים. ציונים ומראי מקומות. ובניקוד מלא. משאר ספריו.
הגדה של פסח אור החיים באור החיים פרק שירה אור החיים ראשון לציון המבואר מגילת אסתר -אור החיים מפתח של חיים
ליקוט מכתבי האור החיים על ההגדה ,עם פרקי חיי ותולדות האור החיים הקדוש, מגילה מבוארת ,עם "ראשון לציון" המבואר עשרות אלפי פנינים מספר אור החיים,
פרק שירה עם ביאור המלוקט מתורת ספר "ראשון לציון" לרבינו חיים בן עטר,
ביאורים ,הערות וציונים ,בתוספת "ראשון מלווים בתמונות ומסמכים נדירים וליקוטים מספרי האור החיים על סדר מסודרות לפי עניינים ,אישים ומאורעות,
האור החיים ,בתוספת נוסח בעל השל"ה. בתוספת ביאורים.
לציון" המבואר על שיר השירים. מתקופתו. המגילה. בתוספת תולדות רבינו.
לחיים מחוברים
לשמיעת שיעורים ודרשות
ניתן להשיג בנדרים פלוס
זכיתם לישועה בזכות הלימוד בספר 'אור החיים' הקדוש? נשמח שתשתפו אותנו! שלחו את סיפורכם אלינו
חייגו03-617-1077 : למייל m028039999@gmail.com :או לפקס 02-5385689או ב'נדרים פלוס' -באר ישראל
