gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos

שבוע: לך לך (2026-10-19)

פרדס לשולחן שבת · Pardas Lashulchan Hashabbos — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ‪ 666‬שנה י"ג – כל הזכויות שמורות ©‬ ‫שב"ק פרשת לך לך תשפ"ז‬ ‫אמרה תורה עד מקום שכם ר"ל עד המקום שלבסוף יהיה של‬ ‫כיצד רימז הקב"ה לאברהם לאיזה כיון ללכת‬ ‫שכם‪.‬‬ ‫(א‪.‬ה ‪ -‬ועפי"ז יש לפרש המשך הפסוק "עד אלון מורה" ופרש"י‬ ‫לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר‬ ‫הוא אלון מורה והיינו שאלון מורה ושכם אותו המקום‪ ,‬וקשה‬ ‫אראך (יב א) יש להקשות מדוע לא אמר הקב"ה לאברהם לאיזה‬ ‫א"כ למה נכפל בפסוק שכם ואלון מורה‪ ,‬ולהנאמר יש לפרש‬ ‫כיוון ילך קודם שהראה לו את ארץ ישראל האם לדרומו או‬ ‫דהכי קאמר שהלך עד המקום שלבסוף יהיה קרוי שכם על שם‬ ‫לצפונו למזרחו או למערבו‪.‬‬ ‫שכם בן חמור ואולם כעת נקרא אלון מורה‪ ,‬ומה שכפל הפסוק‬ ‫הרי הקב"ה רצה שילך למקום מסויים וכגון לצפונו‪ ,‬וכאשר לא‬ ‫לומר שלבסוף יקרא שכם ולא אמר רק עד אלון מורה פרש"י‬ ‫אמר לו הכיוון הרי שאם ילך לכל אחד מהכיוונים האחרים‬ ‫להתפלל על בני יעקב שילחמו שם עם שכם)‪.‬‬ ‫מתרחק הוא מהמקום ואח"כ כשיאמר לו הקב"ה מה היא הארץ‬ ‫מהרי"ל דיסקין‬ ‫שאליה הולך יצטרך חזור מהליכתו וללכת לאותה ארץ‪ ,‬היה ראוי‬ ‫שיאמר לו הקב"ה לכה"פ הכיוון כגון שילך לצפונו מבלי לומר לו‬ ‫ביאור טענת אברהם "ואותך יחיו"‬ ‫עדיין לאיזה ארץ וכך לכה"פ לא ילך לכיוון שאינו צריך‪.‬‬ ‫ויש לפרש שאכן רימז לו הקב"ה את הכיון שילך אליו‪ .‬שהרי‬ ‫והיה כי יראו אותך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אותי‬ ‫הקב"ה אמר לאברהם ללכת מג' מקומות א‪ .‬ארצך ב‪ .‬מולדתך ג‪.‬‬ ‫ואותך יחיו (יב יב) יש להקשות הניחא מה שטען אברהם‬ ‫בית אביך‪ .‬וצריך להבין מה כוונת הקב"ה בכפילות זו‪ .‬ויש לפרש‪,‬‬ ‫"ארצך" היינו ארצו הראשונה שגדל בה והיא ארם נהרים‪,‬‬ ‫"והרגו אותי" שלא חפץ למות אך מדוע אמר לה "ואותך יחיו"‬ ‫"מולדתך" היינו מקום שנולד בו והוא אור כשדים‪" ,‬בית אביך"‬ ‫שמשמע שחלק מהטענה היא שאותה יחיו ומה טענה היא זו‬ ‫היינו חרן ששם היה אביו באותה העת‪ ,‬ויש לפרש ששלשה‬ ‫דמה אכפת לו שאותה יחיו‪ ,‬עוד יש להקשות מה היא הלשון‬ ‫מקומות אלו היו סמוכים למקום חניית אברם באותה עת והיו‬ ‫"ואותך יחיו" אטו הם אלו אשר מחיים אותה‪ ,‬הקב"ה הוא ממית‬ ‫סמוכות זו לזו בג' רוחות כדוגמת משולש‪ ,‬למשל חרן בצד מערב‬ ‫ומחיה‪ ,‬והיה לו לומר לשון ואת תחיי שפירושו שאם לא יהרגו‬ ‫שלו אור כשדים לצד צפון שלו וארם נהרים לצד מזרח שלו‪ ,‬וכיון‬ ‫אותה ממילא תחיה‪.‬‬ ‫שאמר לו להתרחק מג' מקומות אלו בתכלית הריחוק הרי שאינו‬ ‫יש לפרש שאמר לה אברהם וכי סבורה את שתאמרי שאת אשתי‬ ‫יכול ללכת לצד מערב כי מתקרב לחרן ואינו יכול ללכת לצד צפון‬ ‫ויהרגו אותי ויקחו אותך ותמסרי עצמך למיתה כדי שלא יקחו‬ ‫כי מתקרב לאור כשדים ואינו יכול ללכת לצד מזרח כי מתקרב‬ ‫אותך ולא תחטאי‪ ,‬לא כך יהיה אלא הם לא יתנו לך למסור נפש‬ ‫לארם נהרים ונמצא שיכל ללכת רק לצד דרום בקו ישר דאז‬ ‫אלא יחייו אותך בעל כרחך ע"י שישמרו עליך שלא תוכלי‬ ‫מתרחק בתכלית הריחוק מג' מקומות אלו‪ ,‬ורמז לו הקב"ה לאיזה‬ ‫למסור נפשך וכך בע"כ תחיי בחטא‪ ,‬לכן אמרי שאת אחותי‬ ‫צד ללכת למרות שעדיין לא אמר לו לאיזה ארץ ללכת‪.‬‬ ‫ורוצה לעשות שידוך הגון ויצטרכו לדבר עימי על כך‪.‬‬ ‫ובזה יש לפרש מה שכתוב מיד "ויסע אברהם הלוך ונסוע הנגבה"‬ ‫ובזה מיושב הלשון ואותך יחיו ולא ואת תחיי דאין הכונה שתחיה‬ ‫ר"ל שלא הלך לשום צד אלא מיד הלוך ונסוע בקו ישר לצד דרום‪.‬‬ ‫מעצמה אלא שהם יחיו אותה ע"י שלא יתנו לא למסור נפש‪ ,‬וכן‬ ‫צפון‬ ‫שפיר ד"ואותך יחיו" היה חלק מטענת אברהם שלא תוכל למסור‬ ‫נפשה‪.‬‬ ‫אור כשדים‬ ‫מהרי"ל דיסקין‬ ‫חרן‬ ‫ארם נהרים‬ ‫מערב‬ ‫אברהם‬ ‫מזרח‬ ‫האם פרעה נתן דברים לאברהם‬ ‫דרום‬ ‫ולאברם הטיב בעבורה (יב טז) יש לתמוה על לשון זו‪ ,‬יותר‬ ‫ראוי לומר לשון "ולאברהם נתן" או "ויתן לאברהם"‪.‬‬ ‫מהרי"ל דיסקין‬ ‫ויש לפרש שפרעה לא נתן מאומה לאברהם אלא שפטר אותו‬ ‫ממיסים וכדו' וכך יכל אברם לסחור ולהרויח הרבה וכך עשה‬ ‫מהו לשון "עד מקום שכם"‬ ‫ועי"ז התעשר‪.‬‬ ‫ואתי שפיר דא"א לומר ולאברהם נתן שבאמת לא נתן לו דבר‬ ‫ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה (יב ו) יש‬ ‫אלא "לאברהם הטיב" ר"ל עשה לו הטבה שלא יצטרך לשם‬ ‫להקשות מהו עד מקום שכם הול"ל עד שכם‪.‬‬ ‫מיסים וע"י הטבה זו התעשר‪.‬‬ ‫ויש לפרש שהרי העיר שכם נקראה כך על שם שכם בן חמור‬ ‫מהרי"ל דיסקין‬ ‫וא"כ קודם לכן לא נקראה שכם ולא שייך לומר עד שכם‪ ,‬לכן‬ ‫ענין האות ה' שנוספה לשרה והיתה אצל הגר ובלהה‬ ‫ביאור ג' מניני השנים בענין עבודת בני ישראל‬ ‫במצרים‬ ‫בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה (טז ב) נראה לפרש בזה‬ ‫ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה (טו יג) בפרקי דר"א‬ ‫ובהקדם‪.‬‬ ‫(פמ"ז) איתא מאתיים ועשר שנה ישבו בנ"י במצרים וחמש שנים‬ ‫בליקוטי תורה מהאר"י ז"ל איתא ששם שיש בו אות ה' מסוגל‬ ‫קודם רדתם נולדו שם ליוסף שני שבטים שהם מנשה ואפרים‬ ‫להולדה ושאין בו אינו מסוגל להולדה ולכן שרי קודם שנשתנה‬ ‫הרי רט"ו שנים רט"ו של ימים ורט"ו של לילות הרי ת"ל שנים‬ ‫שמה לשרה וכן רחל היו עקרות‪.‬‬ ‫כדכתיב ומושב בנ"י אשר ישבו בארץ מצרים שלושים שנה‬ ‫וארבע מאות שנה‪ ,‬ויש להתבונן מדוע נאמר לשון שנולדו לו שם‬ ‫והנה כאשר היה שמה של אשת אברהם שרי ורצתה שיוולד לה‬ ‫שני שבטים ולא אמר בעלמא דנולדו לו שם שני בנים‪ ,‬משמע‬ ‫בן באה לאברהם בהצעה שיקח את הגר שפחתה לאשה ובשמה‬ ‫שחשבון השנים שישבו במצרים תלוי בחשבון השבטים‪.‬‬ ‫של הגר יש אות ה' וא"כ הוא מסוגלת ללידה ויחשבו שלשתן‬ ‫והנה בחומש שמות כתוב שמושב בנ"י במצרים היה ת"ל שנים‬ ‫לגוף אחד כי היא אשתו והגר שפחתה ועי"ז תזכה שהאות ה'‬ ‫וכאן כתוב שיהיו ארבע מאות שנה ובפועל היו רק מאתים ועשר‬ ‫שנים‪.‬‬ ‫שבשמה של הגר ישפיע אף עליה ותלד אף היא וזו הכונה "אולי‬ ‫והביאור בזה כך הוא‪ ,‬הרי היו י"ג שבטים דיוסף נחלק לשני‬ ‫אבנה ממנה"‪ ,‬אולם עצה זו לא הועילה לה כיון שבשמה של הגר‬ ‫שבטים כפי שאמר יעקב אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי‬ ‫יש רק ה' אחת ונצרכת להגר עצמה ולא יכולה להועיל אף לשרה‪.‬‬ ‫וכאשר תחלק הארבע מאות שנים שנגזר כאן על בנ"י שיהיו‬ ‫והנה אצל רחל מצינו נמי שהיתה עקרה ונתנה ליעקב את בלהה‬ ‫במצרים הרי שעל כל שבט נגזר ל' שנה (וקצת) ושבט לוי לא עבד‬ ‫א"כ הוצרכו לישב עוד ל' שנה כדי לעבוד ת' שנה שהרי אם יהיו‬ ‫שפחתה ושם מצינו שעצה זו הועילה לרחל שלבסוף היא נמי‬ ‫רק ת' שנה ושבט לוי לא יעבוד הרי שהיו רק ש"ע שנים של‬ ‫ילדה בלי שהוצרכו להוסיף ה' לשמה והתם מובן טובא שהרי‬ ‫עבודה והיינו ת"ל שנים כדכתיב ת"ל שנים היה מושב בנ"י‬ ‫בשם בלהה יש ב' פעמים ה' אחת נצרכת לה עצמה אך השניה‬ ‫במצרים‪.‬‬ ‫מיותרת וכיון שנתנה ליעקב אותה הועילה האות ה' הזו לרחל‬ ‫ובנ"י עבדו במצרים גם ביום וגם בלילה וקי"ל שעבד עברי שאין‬ ‫עצמה כביכול יש ה' בשמה ולכן ילדה‪.‬‬ ‫לו אשה אינו עובד בלילה ובנ"י נחשב להם במצרים שהיו שרויים‬ ‫בלא אשה דהאשה זו התורה ועדיין לא קיבלוה וא"כ היו צריכים‬ ‫ויש להוסיף בזה דלעיל מינה כתיב "ויוצא אותו החוצה כו' ויאמר‬ ‫לעבוד רק ביום ולא בלילה וכיון שעבדו אף בלילה נחשב להם‬ ‫לו כה יהיה זרעך" (טו ה) ולכאו' מילת "אותו" יתירה דהול"ל‬ ‫כפול זמן עבודה וא"כ כשעבדו רט"ו שנים בימים ובלילות נחשב‬ ‫ויציאו החוצה‪ ,‬ובדרך רמז יש לפרש ד"אותו" הכונה אות שלו‬ ‫שעבדו ת"ל שנים‪ ,‬ונתקיים בהם שהיו במצרים ת"ל שנים מתוכם‬ ‫ולפרש שהכונה לאות ה' שהרי בחז"ל איתא שלקח הקב"ה את‬ ‫ת' שנים של עבודה שנגזר להם ועוד ל' שנה של לוי שלא עבדו‬ ‫והרי‪ ,‬שנתיישבו ג' מניני השנים שנשנו בענין זה‪.‬‬ ‫האות י' של שרי וחילקה לב' ה' ונתן ה' אחת לאברהם ואחת‬ ‫ואתי שפיר שכתוב בלשון שה' שנים קודם נולדו ליוסף ב' שבטים‬ ‫לשרה והרי האות ה' מסוגלת להולדה ולפי"ז הכי קאמר שהקב"ה‬ ‫דבדוקא אמר לשון שבטים כי מנין השנים תלוי במנין השבטים‬ ‫הוציא אות שלהם ממקומה וחילקה ונתנה לשניהם וממילא כעת‬ ‫דוקא‪.‬‬ ‫חושב מחשבות‬ ‫שניהם מסוגלים להולדה ולכן אמר לו "כה יהיה זרעך"‪.‬‬ ‫חושב מחשבות להגאון‬ ‫ההכרח שתרח וישמעאל יעשו תשובה קודם מותם‬ ‫המקובל הר' עמנואל ריקי‬ ‫ואתה תבוא אל אבותיך בשלם תקבר בשיבה טובה (טו טו)‬ ‫החילוק בין שינוי השם אצל אברהם לאצל שרה‬ ‫רש"י מביא מהמדרש שכשאמר לו ואתה תבוא אל אבותיך‬ ‫בשלום בישרו שתרח אביו יעשה תשובה בחייו‪.‬‬ ‫והיה שמך אברהם (יז ה) מלשון זו משמע שאמר לו הקב"ה‬ ‫ויש לפרש שבגמ' ברכות איתא‪ ,‬צדיק וטוב לו זה צדיק בן צדיק‬ ‫שרק מעתה "והיה שמך אברהם" אך עד עתה היה שמך אברם‪,‬‬ ‫וצדיק ורע לו זה צדיק בן רשע‪ ,‬עוד איתא אצל איוב שנענש‬ ‫משום שבניו היו רשעים כדכתיב "בניך חטאו שלחתי בים‬ ‫ואילו אצל שרה כתיב "כי שרה שמה" (יז‪-‬טו) משמע שכבר קודם‬ ‫פשעם"‪.‬‬ ‫לכן היה שמה שרה‪ ,‬וצריך ביאור בשינוי זה שבין אברהם לשרה‪.‬‬ ‫והנה כעת בישר הקב"ה לאברהם שיהיו בניו בגלות וחשש‬ ‫ויש לפרש ע"פ מאי דאיתא במדרש שהי' של שרי התחלקה‬ ‫אברהם שהגלות תחל כבר אצלו ויהיו לו יסורים ולזה בישרו‬ ‫לשתי ה' ונתן הקב"ה ה' אחת לאברהם והשאיר ה' אחת אצל‬ ‫הקב"ה שזה לא יתחיל בחייו אלא אצל בניו שמה שחשש אברהם‬ ‫שזה יתחיל אצלו הוא הן מפני שהוא צדיק בן רשע ודינו כצדיק‬ ‫שרה‪.‬‬ ‫ורע לו והן משום שבנו רשע וא"כ דינו שיענש בעבור רשעות בנו‬ ‫ולפי"ז מיושב היטב שגבי אברהם לא היתה האות ה' בשמו כלל‬ ‫וא"כ ראוי שהגלות תתחיל אצלו‪.‬‬ ‫לכן רק מעתה מתחיל להיקרא אברהם משא"כ אצל שרה היתה‬ ‫ולזה כשאמר לו הקב"ה "ואתה תבוא אל אבותיך בשלום" בהכרח‬ ‫האות ה' מתחילה שהרי היתה בה האות י' ורק שכעת נחלקה‬ ‫בישרו שאביו תרח יעשה תשובה קודם מותו וא"כ חשיב אברהם‬ ‫צדיק בן צדיק וכשאמר לו "תקבר בשיבה טובה" בהכרח בישרו‬ ‫לשנים ונשארה רק חציה אצל שרה ולכן נחשב שכבר מתחילה‬ ‫שישמעאל יעשה תשובה בחייו וכך שאין בנו רשע ואינו צריך‬ ‫היה טמון בה השם שרה‪.‬‬ ‫להענש בעבורו והגלות תתחיל אצל בניו‪.‬‬ ‫חושב מחשבות (לר' עמנואל ריקי)‬ ‫יעלת חן בשם אביו‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫מוקדש לע"נ‬ ‫שלום בן מסעודה ז"ל‬ ‫משה בן ויקטוריה ז"ל‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬