אמונת חיים · Eminas Chaim — לך לך (2026-10-19)

גליון תשכח ♦ שנה טו שב"ק פרשת לך לך ה'תשפז
לך לך מארצך וגו' ואברכך ואגדלה שמך וגו'( .י"ב .א-ב)
לך לך מארצך וגו' ואברכך ואגדלה שמך וגו'( .י"ב .א-ב) ראוי לשים לב ,מפני מה הבטיח לו השי"ת כל ההבטחות האלה,
ראוי לשים לב ,מפני מה הבטיח לו השי"ת כל ההבטחות האלה, והלא זה היה אחד מעשרה הנסיונות ויותר נסיון היה אם לא היה
והלא זה היה אחד מעשרה הנסיונות ויותר נסיון היה אם לא היה יודע כלל מההבטחות הטובות ואף על פי כן היה הולך.
והסביר כ"ק אאמו"ר זי"ע ע"פ הקדושת לוי שנראה שאדרבה
יודע כלל מההבטחות הטובות ואף על פי כן היה הולך.
בההבטחות היה הנסיון גדול ביותר ,כי רצה השי"ת לבחנו לא"י
אפ"ל ע"פ "הקדושת לוי" שנראה שאדרבה בההבטחות היה בגלל שיגיעו לו שם כל הברכות הטובות ,או ילך רק לקיים רצונו
הנסיון גדול ביותר ,כי רצה השי"ת לבחנו לא"י בגלל שיגיעו לו שם של מקום ולא יכוון כלל על הנאת עצמו .ומשום הכי הבטיח לו
כל הברכות הטובות ,או ילך רק לקיים רצונו של מקום ולא יכוון השי"ת הטובות שישיג בביאתו לארץ ישראל לראות אם לא יחשב
כלל על הנאת עצמו .ומשום הכי הבטיח לו השי"ת הטובות שישיג כלל להנאתו רק לקיים מצות הבורא ב"ה .ומעיד הכתוב ,וילך
בביאתו לארץ ישראל לראות אם לא יחשב כלל להנאתו רק לקיים אברם כאשר דיבר אליו ה' ,וכן הביא בשם האור החיים הקדוש
שהלך רק בשביל ציווי ה' לבד ולא כדי שבאמצעות הליכתו ישיג
מצות הבורא ב"ה .ומעיד הכתוב ,וילך אברם כאשר דיבר אליו ה'.
הטובות ,עכ"ל.
וכן מובא באור החיים הק' שהלך רק בשביל ציווי ה' לבד ולא כדי כן ניתן לבאר בזה את שפירש רש"י ששלשה דברים מתמעטין
שבאמצעות הליכתו ישיג הטובות. בדרך ואחד מהם שמו של האדם ,והנה רואים אנו רבנים
והאמין בה' ויחשבה לו צדקה (בראשית טו ,י) ומשפיעים מתרוצצים בדרכים ,משיעור לשיעור ומאירוע לאירוע,
ולא נתמעט שמם אלא להיפך נתגדל שמם ,ויש כאלו להפך שכן
פירש רש"י דלא שאל לו אות על זאת ,אבל על ירושת הארץ
נתמעט שמם.
[שאל אות] ואמר לו" :במה אדע" (להלן ,ח). אלא שאכן אם האדם מתהלך בדרכים ומכוון לטובת עצמו ואף אם
ולכאורה קשה הרי אברהם אבינו שמסר את נפשו לא אחת ,לגלות מזכה את הרבים בשיעוריו ודרשותיו אלא שעיקר כוונתו בכדי
ולפרסם את שמו יתברך ,מה הגדלות בכך שיחשביה לו צדקה וכן להגדיל שמו הרי אז מתמעט שמו ומתקיים בו כל הרודף אחר
שואל הרמב"ן מי שהאמין לשחוט את בנו היחיד האהוב ,ושאר הכבוד הכבוד בורח ממנו ,אבל אם מתכוון בלתי לד' לבדו ,הרי אז
הנסיונות ,איך לא יאמין בבשורה טובה?. מתקיים בו הברכה "ואברכך ואגדלה שמך".
ואברכך ואגדלה שמך (בראשית ,יב ,ב)
ואפ"ל (ע"פ יוסף בכור שור ועוד) ויחשביה הכוונה לאברהם
שהחשיב להקדוש ברוך הוא את הדבר כצדקה דהיינו שצדקה ס"ת נוט' מ"ה המרמז על ענוה כמאמר משה "ונחנו מה" וכן נוט'
אד"ם אפ"ל שבא לומר לאדם שקיבל "שם טוב" ועלה לגדולה,
עשה עמו בזה שהבטיחו שיוצא מחלציו יירש הארץ.
אחר כל זה תשאר 'אדם' בלייב א-מענטש ותתנהג בענווה כנאמר
באגרת הרמב"ן "עקב ענווה יראת ה'"...
וע"ז מסיים והיה ברכה ,שכשתתנהג ככה זו תהיה ברכה הן
לעצמו והן לאחרים ,וזה רש"י הק' אומר "בך חותמין" דהיינו
החתימה של המילים דהיינו הסופי תיבות ,שהוא נוט' הנ"ל.
ועל זה דוד המלך אומר בתהילים (פד ,ו) אשרי "אדם" עוז לו
"בך" .דהיינו אדם שאמרנו לעיל בך של בך חותמין מהחתימה של
ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה (יב ,ב) הפסוק הנ"ל.
מסביר רש"י :ואעשך לגוי גדול ,זה שאומרים אלה-י אברהם.
ואברכך זה שאומרים אלה-י יצחק .ואגדלה שמך זה שאומרים
אלה-י יעקב .יכול יהיו חותמין בכולן ,תלמוד לומר והיה ברכה ,בך
חותמין ולא בהם. מרכז "אמונת חיים" קראלי
ומסביר ה"שפתי חכמים" :רצונו לומר לפי שאין אומרים "אלה-י"
אלא על רבים ,כמו אלהי ישראל אלהי העברים ,ועל יחיד לא מצינו ברכת מזל טוב
לשון אלה-י .לכך ברכו "ואעשך לגוי גדול" כי אתה תחשב לרבים לידידינו עוז האי גברא רבא ויקירא
ויאמרו עליך "אלה-י אברהם" .ובמילת "אברכך" שמורה עוד על הרה"ח ישראל בריסטובסקי הי"ו
תוספת ברכה ,רמז שיאמרו גם כן על בנו אלה-י יצחק ,וכן מחשובי אנ"ש באשדוד
"ואגדלה שמך" שמורה עוד על תוספת גדולה ,רמז שיאמרו גם כן לנישואי בנו בכורו החתן שמעון עב"ג בשעטומ"צ
על בן בנו אלה-י יעקב. יה"ר שירווה רוב נחת ותענוג ממנו ומכל יוצ"ח
וילך למסעיו מנגב ועד בית קל וגו'( .יג .ג) הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
בחזרתו פרע הקפותיו( .רש"י) מו"צ בק"ק קראלי ומח"ס גם אני אודך
נראה שמלבד ששילם חובות ממון ,שילם חובות אחרים ,כי
שאלוהו רבים היתכן שצדיק כמותו המפרסם שם הקב"ה בעולם וכי על שרוך נעל יאמר שהעשיר אברהם
צריך לסבול כ"כ להיות נע ונד ממקום למקום ,אם אמנם כנים בפרשתנו פרשת לך לך (בראשית י"ד ,כ"ג) כתוב :אם מחוט ועד
דבריו שהשי"ת מנהיג את העולם ,מדוע אינו נותן בידו מכל טוב. שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את
ועתה בשובו ממצרים והיה כבד מאד במקנה בכסף ובזהב ,פרע אברם.
את החוב שהיה נשאר חייב להם מקודם ,שקושייתם נסתלקה וקשה לי וכי על שרוך נעל יאמר שהעשיר אותו? .
בראותם ששפיר העניק לו יוצרו עושר וכל מילי דמיטב .וזהו פרע וידידי הגאון רבי ברוך דדון שליט"א ,מח"ס חשובים ,כתב לי לתרץ
הקפותיו ,שפרע להם תשובה שהיה חייב להם מקודם. בכמה אופנים ,ואלו דבריו:
(חתם סופר) בלשון ניחותא
הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר הכלי יקר כתב ,יש אומרים שאמר זה בניחותא ,רצונו א)
לו כה יהיה זרעך (טו ,ה) לומר אף שאני יודע שלא תאמר אני העשרתי את אברם ,עם כל
ר ק למטה הכוכבים נראים קטנים ,אבל למעלה הם גדולים מאוד. זה אין רצוני ליקח כלום .ע"ש.
כך ישראל ,בארץ הם לפעמים נראים קטנים ושפלים ,אבל כל הנוטל פרוטה מתברך
למעלה ,בשמים ,הם חשובים וגדולים מאוד. בספר שער בת רבים כתב ,ואם תאמר וכי בשביל ב)
(הרה"ק ברוך ממעז'יבוז') לקחת חוט אחד או שרוך נעל שאינו שווה פרוטה יאמר שהעשיר
את אברם .ויש לומר דאמרו חז"ל (ב"ב ט"ו ):כל הנוטל פרוטה
"ויוצא אותו החוצה (טו ,ה)
מאיוב מתברך ,ועל כן אמר אברם אם אקח ממך חוט או שרוך נעל
״הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים״ (רש״י).
אז תאמר שאתה היית סיבת עושרי משום שמזלך טוב מאוד ,וכל
אברהם אבינו הועלה ״למעלה מן הכוכבים״ ,מעל דרך הטבע, הנוטל פרוטה ממך מתברך ומתעשר .ע"ש.
והקב"ה הראה לו כי ״כה יהיה זרעך״ – אף קיומם של בניך יהיה מלך סדום היה גאוותן
(שפת אמת) למעלה ומחוץ לדרך הטבע. עוד יש לומר ,שמלך סדום היה גאוותן ,שזוהי אחת ג)
והאמין בה' ויחשבה לו צדקה (בראשית טו ,ו) המידות של אנשי סדום שהיו אנשי גאווה ,וכמו שאמר יחזקאל
התחיל אברהם אבינו לחשוב באיזה זכות יזכו ישראל לעמוד הנביא (ט"ז ,מ"ט) "הנה זה היה עוון סדום אחותך גאון שבעת
באמונתם לעולם "ויחשבה לו צדקה" על ידי צדקה יזכו לאמונה לחם" וכו' ,ומשום כך חשש אברהם אבינו שאם יקח חוט ועד שרוך
שלימה ,בל ימוט עולם ועד ,ולזה נקרא צדק אמונה .ואמונה נקרא נעל ממלך סדום ,הוא יתגאה לומר שהוא העשיר את אברהם.
צדק (זוה"ק) אפשר באמת להתעשר גם משרוך נעל
(שומר אמונים דרוש האמונה פ"כ) עוד יש לבאר על פי מעשה ששמעתי מפי האברך היקר ד)
וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (טו . ר' דוד יוסף ציטרין הי"ו ,מירושלים שבתוך החומות ,באחד מבני
יד) לכאורה האיך נענשו המצריים בין במיתת מכת בכורות וטביעה משפחתו שאחר מלחמת בעולם השניה ניצל מהשואה האיומה
בים סוף ובין בממון שנלקח מהם ,והלא קיימא לן דמי שנתחייב והיה עני ומחוסר כל והגיע לאמריקה ,ושם ריחם עליו יהודי אחד
מיתה וממון אז קם לי' בדרבה מיני' ונענש במיתה לחודא .ונראה והביא לו דולר אחד ,ובדולר הזה הוא קנה מיני סידקית ומכרם
ברחוב לעובר ושב והרוויח ,ופתח חנויות ,ומחנויות עבר לעסקים,
לפרש ,דמיתה בידי שמים שפיר אינו פוטר ממון והכא באה
והיום יש לבניו מלונות ועסקים באמריקה ,וכולם מוצלחים
המיתה מן השמים .וזה שאמר הכתוב ,וגם את הגוי אשר יעבודו
ומבורכים בעושר וכבוד וגם קובעים עיתים לתורה.
דן "אנכי" דייקא בדיני שמים ,ולכן ואחרי כן יצאו ברכוש גדול,
ובזה יש לבאר מה שאמר אברהם אבינו למלך סדום שלא יקח
דבכה"ג מת ומשלם. ממנו מחוט ועד שרוך נעל ,שלא תאמר שמכרתי אותם ,ומהם
(פרשת דרכים) התעשרתי ,כדוגמת אותו יהודי ,ובזה יש לבאר המשך הפסוק
ויעל אלוקים מעל אברהם( .יז .כב) "ולא אקח מכל אשר לך" מדוע חזר ושנה "מחוט ועד שרוך נעל,
יש לבאר למה דוקא כאן עלה הקב"ה מעל אברהם אחר שדיבר ולא אקח מכל אשר לך" ,רק על פי זה יש לבאר שאברהם אבינו
עמו ,דהנה כשהקב"ה שורה על האדם אז לא יגור שם רעה הוא אמר ,אינני חפץ מכל אשר לך אפילו מעות שלך לא אקח ,שלא
היצה"ר אלא השטן בורח ומסתלק משם .ורצה הקב"ה להגדיל תאמר שמהם הסתחרתי ומהם התעשרתי ,שמכל דבר ששייך לך
הנסיון של מצות מילה כלפי אברהם כדי להרבות בשכרו ,משום תוכל לומר שהתעשרתי( .עכ"ל)
הכי על ה לרגע קטן מעל אברהם אחר שציוה לו על מצות מילה
כדי שיוכל היצה"ר לבוא ולפתותו .ומגודל חיבת אברהם לקונו כבש
את יצרו ומל אברהם את עצמו בלב שלם.
(קדושת לוי)
ותקרא שם ה' הדבר אליה אתה קל ראי כי אמרה הגם הלום
ראיתי אחרי רואי( .טז .יג)
שח מרן רבינו שליט"א :כשהיה הרבי רבי יונתן אייבשיץ
וקשה מה נתינת טעם הוא זה שדייקא בשביל זה קראת כן .וי"ל
עפ"י הגמרא בגיטין (דף ס"ו) דשד אין לו צל גמור .והביאו שם
תינוק של בית רבן ב"חדר" .שאלהו אדם אחד :ילד ,הגידה
תוס' את הגמרא (מגילה ג') דאסור ליתן שלום לחבירו בשדה נא לי ,מה היה שמו של מלך סדום? דבר זה -משיב לו הילד
שמא שד הוא .והכא שאמרה הגר ,אתה קל ראי ,לכאורה מהיכן -הריהו מפורש בפרשת "לך לך"" :ברע מלך סדום".
ידעה זאת ,ודילמא שד הוא .ונראה שראתה אצלו צל גמור ,ומזה ביקש השואל להתחכם ושאל :הרי ב"סידור" בסדר
הוכיחה שהוא מלאך .וזה שאמר הכתוב ,ותקרא את שמו אתה קל "הקטורת" נאמר" :מלך (-מלח) סדומית רבע".
ראי ,והראיה שאמנם מלאך הוא ,כי הגם הלום ראיתי אחרי רואי, אמנם כן -חייך הילד והשיב -תחילה מלך סדום 'ברע' היה
פי' שאחרי זה שנראה ונתגלה לי ,עדיין ראיתיו ,והיינו צל שלו,
שמו ,אבל לאחר שהפך ה' את סדום ,נהפך גם שם המלך
ומזה מוכח שהוא מלאך.
(ישמח משה)
שלה ומ'ברע' נעשה 'רבע'.
למכור את תבואותיהם ,וחיכו שתתייקר השער יותר ,אך לבסוף ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך וגו' (י"א-כ"ו).
הוזל השער יותר ויותר ,והם עומדים להפסיד הפסד רב .השיב כל ימיו עסק הרה"ק רבי נחום מטשערנוביל (יו"ד יא חשון) במצוות
להם הצדיק :מי שזן את העניים בשנת הרעב ,הוא יזון ויפרנס את פדיון שבויים הוא נדר על פתחי נדיבים לאסוף מעות למצוה גדולה
העשירים בשנת השובע. זו ואחר כך היה משלשל את המעות לכיסיהם של פריצים עריצים
והאמין בה' ויחשבה לו צדקה (טו ,ו) ואנשי הרשות ,כדי לפדות מידיהם יהודים שנפלו בשבי ,פעם אחת
סיפר הרה"ק רבי ברוך הגר מסערט ויז'ניץ ,ה"מקור ברוך": כאשר נקלע ה רבי לז'יטומיר ,העלילו עליו הגויים עלילה שפלה
אצל חותני ,כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע ,בעת ששלח את אחד וכלאוהו בבית האסורים ,בא לבקרו צדיק אחד וביאר לו את
הנכדים לגשת לדלת באמירת "שפך חמתך" בליל הסדר ,שאל הפסוק בתחילת פרשת לך לך בדרך צחות :אברהם אבינו היה
חתנו של כ"ק מרן מהרי"ד ,הרה"ק רבי יוחנן טווערסקי הי"ד: מצטיין במצוות הכנסת אורחים ותמיד היה מטכס עצות מה אפשר
"האם באמת ניתן לראות?" כשכוונתו היא האם ניתן לראות את לעשות עוד ועוד למען האורחים ,אמר לו הקב"ה :לך לך מארצך",
אליהו הנביא .כ"ק מרן מהרי"ד השיב לו שאכן כן ,ניתן לראות .אך צא אברהם לדרך ,ותהפך אתה בעצמך לעובר אורח ,נודד וגולה,
מי שאינו רואה אותו ומאמין שהוא מגיע ,הרי שהוא גדול יותר מזה אז תדע ותרגיש היטב מה חסר לאורח ,ומה אפשר עוד להיטיב
שרו אה ומאמין[ .שכן כאשר רואים ,אין זו גדולה להאמין משום עמו ,וכך תוכל להשתלם במצוה זו ובכל פרטיה ,הוסיף הצדיק
שהדבר נראה במוחש .כאשר לא רואים ובכל זאת מאמינים ,הרי ואמר :אף אתה ,רבי נחום ,העניקו לך משמים הזדמנות לחוש
שזו מעלה גדולה יותר ].לפי מעשה זה ביאר ה"מקור ברוך" את בטעמו של שבי אצל גויים ,ועד כמה נחוץ לפדות יהודי משביו ,כדי
הפסוק בפרשתנו :הקב"ה הוציא את אברהם והגביהו למעלה שתוכל להבין מצוה זו לעומקה ולהתעלות בקיומה.
מחללו של עולם ,אברהם אבינו ראה את הבריאה כולה ואת והיה ברכה (יב ,ב)
העולמות כולם .הכל היה גלוי בפניו .ואחר כל זאת אברהם נותר סיפר אחד התלמידים ,שלעת בחרותו ,כאשר הגיע פעם אחת
באמונה תמימה" :והאמין בה'" ,כאילו לא ראה מאומה .דרגה זו ברכבת לעיר פרעשבורג ,עמד כמשתאה כאשר ניגש אליו זקן
משבחת התורה במילים "ויחשבה לו" ,הקב"ה" ,צדקה" ,לצדקות מופלג וביקש להיות לו לעזר בלקיחת חפציו לאכסניה .ויהי כמצחק
גדולה מאוד. בעיניו ,שהוא הבחור הצעיר לימים ימסור את חבילתו לאיש ההוא
ויחשבה לו צדקה (ט"ו – ו') אשר כולו הפך לבן .על כן סירב למלאות חפצו .אז סיפר לו האיש,
מסופר :ידוע שהרה"ק רבי אלימלך מליזענסק זיע"א היה שפל רוח שבצעירותו הוא היה מבין נושאי רבינו החתם סופר בכסאו ,כי
ושפל ברך עד מאד .יום אחד ערך חשבון נפשו שכל כך הרבה רבינו בא בימים ולא היה יכול עוד לצאת ולבוא ,והיה צורך לקחתו
לחטוא ולפשוע ,עד שכל שבעת מדורי גיהנום ושאול לא יספיקו ממקום למקום" .פעם אחת ,בהוליכי את רבינו ברחוב העיר,
בשבילו ,והיה דואג ומתמרמר .עוד הוא מחשב חשבונו ,נכנסו ובאו עצרתי פתאום מלכת .שאל אותי רבינו בפליאה ,מה זה ועל מה
לחדרו חמשה מתלמידיו הקדושים והם :ה"חוזה" הקדוש מלובלין, זה .השבתי לו ,כ י כל זמן שכוחי במתני ,פרנסתי מצויה בידי ,ויכול
הרה"ק ה"אוהב ישראל "מאפטא ,הרה"ק רבי מנחם מענדיל אני להעביר לאנשים חפצים ממקום למקום ,אבל מה אעשה לעת
מרימינוב ,המגיד הקדוש מקוזניץ ,והרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זקנה כאשר כוחותי יעזבוני? וביקשתי מרבינו שיבטיח לי שכוחי
זיע"א .שמח בהם רבי אלימלך ,נחה דעתו ואמר ,תהילה להשי"ת לא יסור ממני לעולם ,וזכיתי לשמוע את ברכתו שאהיה גיבור חיל
בזכות תלמידיי אלה מקוה אנכי להינצל מדינה של גיהנם ,שכבר כל ימי .עכשיו שנתקיימה הבטחתו של אותו צדיק ,בקשתי
אמרו ,לא יהא הרב בגיהנום ותלמידיו בגן עדן ,ועדיין לא נרגע שטוחה ,אל תסרב לי ,והנח לי לשאת את חפציך" .רבינו נתן
כליל ,אבל מנין אקח חלק לעולם הבא טען רבי אלימלך עם עצמו. ברכות לכל מבקש ,אף על פי שנראה הדבר כיוהרא ,אך רבינו
כעבור רגע נצנץ במוחו רעיון ואמר :הלא הקב"ה הוא הבעל צדקה אמר כי אין הדבר כן ,משום דכתיב "ואברכה מברכיך" ,הרי
הגדול ביותר ,וכשמדובר בעוני של עוה"ב הרי אני העני הגדול שהמ ברך מתברך ,ולכן אין שום יוהרא בכך שהוא עצמו רוצה
ביותר מכל העולם ,ברי איפוא שה' יתן לי מאוצרו הטוב אוצר להתברך…
מתנת חנם .ענה הרבי מאפטא ואמר לחבריו שעמדו לידו ,אין זו (ספרא דמלכא)
אלא מידתו של אברהם אבינו ,ה' אמר לו "שכרך הרבה מאד" ואת הנפש אשר עשו בחרן (יב ,ה)
ועליו נאמר "ויחשוב לו צדקה" כלומר אברהם חשב שה 'נותן לו מעשה בבחור מתחזק שאחז בשלבים הראשונים של חזרתו
חלק לעוה"ב בתורת צדקה. בתשובה .הוא הגיע אל הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ״ל והתלונן
ידו בכל ויד כל בו (ט"ז -י"ז) בפניו :״רבי ,קשה לי לקיים תרי״ג מצוות ,זה יותר מדאי
פעם אחת בעת שהיה הגר"ח מבריסק זיע"א ילד ,נכנסו כמה בשבילי״…! אמר לו רבי בן ציון :״לו יהי כדבריך ,כמה מצוות אתה
אנשים אל אביו בעל "בית הלוי "זיע"א ,ואמרו לו כי בנו חיים רב רוצה להוריד ממך חצי? שני שליש״? תפס הלה את המרובה:
עם הילדים בחוץ .קרא הבית הלוי לבנו הביתה ,ובמעמד כמה ״שני שליש״.״ ״מוסכם״! השיב לו רבי בן ציון להפתעתו ״כמה הם
אנשים שאלו" :החצי הראשון של הפסוק או החצי השני?" נענה שליש מתרי״ג? חישב הלה וענה :״מאתים וארבע״ ״ואותן הנך
הגר"ח "החצי השני" ויצא .שאלו את ה"בית הלוי" לאחר שיצא מקבל ברצון״? ״אין לי כל בעיה עם מספר זה״ – השיב .״ובכן״ –
לפשר השיחה הזו ,ענה להם ,אצל ישמעאל כתיב "ידו בכל ויד כל המשיך רבי בן ציון להפתיעו – ״החפץ חיים מנה את המצוות
בו " ושאלתי החצי הראשון' היינו "ידו בכל " ובו האשמה ,או החצי הנוהגות בזמן הזה ,והן מאתים ששים ושבע .האם אתה כהן״?
השני' ,לביאור החצי השני' פטרתיו .ואח"כ "יד כל בו" ואין הוא ״לא״ ,השיב .״א״כ ירדו לך עוד שלושים וכמה מצוות .האם אתה
אשם .ומשענה כששאלו לילד מה היתה כוונתו ,השיב כנ"ל נזיר״? ״לא״ השיב הלה .סיכם רבי בן ציון :״באיסורי עריות
ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר (יז ,יב) קרובות אין לך בעיה .ירדו עוד כשלושים .לא לעשות עבודה זרה,
פעם אחת השתתף הרה"ק רבי שלום מקאמינקה (יא"צ כ חשון) לא להשתחות לה ,לא להקים מצבה ,לא לנחש ,לא לעשות מעשה
בברית מילה ,ובסעודה אמר :אנו אומרים במהלך ברית המילה אוב וידעוני ,לא להתנבאות לשקר… להמשיך? עוד מגיע לי
"כשם שנכנס לברית ,כן ייכנס לתורה ,לחופה ולמעשים טובים". עודף״…
וכי מה עניינו של איחול זה ,והלוא תינוק שנכנס לברית הוא חסר (ה׳אור לציון׳)
דעת ,האם כך אנו רוצים שייכנס לתורה ולחופה? אלא ,הסביר רבי ויהי רעב בארץ( .יב .י)
שלום ,בשעה שמלים את התינוק אין בו אפילו שמץ של גאווה על חבורה של סוחרי תבואה עשירים ,באו פעם אחת אל הצדיק ר'
שעשה מצווה גדולה כזאת .כך אנו מתפללים ומאחלים – כשם דוד מט אלנא זצ"ל לדרוש בעצתו ולבקש ברכתו :היות שהשנה
שנכנס לבריתו של אברהם אבינו בלי שמץ גאווה ,כך ייכנס לתורה שעברה היתה שנת בצורת ,והיה יוקר גדול בתבואה ,על כן חששו
ולחופה. שגם השנה יהיה התבואה ביוקר ,ולפיכך לא רצו בתחילת השנה
מה זאת? כיצד נהיה הפלא? התבוננו ,מנורת אש מאירה את וְיֹום וָלַ יְלָ ה ל ֹא י ְִשבֹתּו (בראשית ח' ,כ"ב)
האופק ,כבר אנו יכולים לזהות איש את רעהו .נהיה אור! המתינו שח מרן רבינו שליט"א :רבינו מאיר לייבוש ויזר ,הידוע בכינויו
רגעים מספר ותראו מה מאיר את העולם ,כיצד עולם שלם שטבל המלבי"ם ,כיהן כרב בעיר חשובה .ערב אחד ,רגיל וחשוך ככל
בחושך עבה מתבהר ומאיר ,באור שעוצמתו הולכת ומתחזקת. ימות השנה ,הפתיע המלבי"ם את בני ביתו והודיע כי מחר יתרחש
והנה כבר מבצבצת השמש הענקית ,הנצו קרניה ,והיא מחממת בעיירתם נס מיוחד במינו ,ועליהם להתכונן אליו כראוי.
אותנו ומפשירה את הקור השורר ברחובות .הפלא ופלא! הודו לה' "מחר בבוקר" ,הודיעם אביהם הגדול" ,אעיר אתכם לפני עלות
כי טוב ,על ניסיך שבכל יום עמנו". השחר .תלבשו בזריזות את בגדי השבת ,ותצעדו איתי למקום
"ההבטחה 'וְיֹום וָלַ יְלָ ה ל ֹא י ְִשבֹתּו'" ,אמר המלבי"ם בסיום השיעור תצפית שממנו נראה את הנס".
המוחשי והמרגש" ,אינה מקהה את הצורך והחובה להודות על נס כאשר אמר כן היה .בבוקר השכם העיר את כולם וזירזם
תמידי .להיפך ,היא מחייבת :להודות לא רק על היום שהגיע ,אלא להתלבש .הם ננערו ממיטותיהם בריגוש ובחרדת קודש :מי יודע
גם על הביטחון והידיעה שהנס הזה יתרחש גם למחרת". מה ראה אביהם בחזונו ,ומה יודע הוא בקרבתו אל האלוקים שהם
יזכו לראות .ברכות השחר נאמרו ברוב התרגשות ,והשיירה
הקטנה יצאה לדרכה.
מרכז "אמונת חיים" קראלי המלבי"ם ,חבוש בכובע יום טוב ועששית בידו ,צעד בראש ,כולו
אומר קודש ,ובני ביתו ,לבושים מחלצות ומכורבלים במעיליהם,
פרנס השבוע צעדו אחריו נרגשים .כך הלכו כרבע שעה ,עד שהגיעו אל השדות
ידידינו עוז האי גברא רבא ויקירא המקיפים את העיירה.
המלבי"ם נעצר ,התבונן אל האופק ,כיבה את אור העששית
הרה"ג יעקב אלפסי שליט"א המרצד ולחש" :תיכף ,בסייעתא דשמיא ,נזכה לראות נס פלאי".
לנישואי בנו בכורו "הביטו סביבכם" ,אמר" .מה אתם רואים בכל מלוא האופק? כלום.
החתן יצחק זאב עב"ג בשעטומ"צ הכול שחור" .ולפתע נרגש אביהם הקדוש" :הנה זה מתחיל,
יה"ר שירווה רוב נחת ותענוג ממנו ומכל יוצ"ח הביטו אל האופק ,הוא מתבהר!
קול קראלי מרכז "אמונת חיים" קראלי
עדכונים ♦ שיחות ודרשות ♦ סיפורים ♦ ניגונים מיסוד רבינו הגה"ק זי"ע -בנשיאות מרן רבינו שליט"א
אידיש 074-7962278 קול צהלה ורינה שפתינו תרננה
עברית 03-7236730 לידידינו עוז האי גברא רבא ויקירא חסידא ופרישא
שמעו ותחי נפשכם מורינו הרב מאיר גרויז שליט"א
חתדב"נ רבינו הגה"ק זיע"א
מאות כבר נושעו! ומה איתך?
גיסו של מרן רבינו שליט"א
רוצים גם ישועה? יש לכם שמחה ,אזכרה וכו'
תרמו! וקחו חלק בהפצת המעיינות של לרגל שמחת נישואי הבת
מרכז "אמונת חיים" קראלי עב"ג החתן משה אינדרוסקי הי"ו
כתובת לתרומות תגובות ולקבלת הגליון בשעטומ"צ ובמזל טוב
אשדוד :רח' הרב אבוחצירא - 12הורקנוס 7
בני ברק :ראב"ד 2רחובות :רח' האגוז 20 הברכה אחת לסבא החשוב העומד לימינינו
טל 08-8659931.או 055-6798152-4 הגה"צ ר' זלמן גרויז שליט"א
באימייל8659931@gmail.com : יה"ר שירוו רוב נחת ותענוג ממנו ומכל יוצ"ח
רבנן ותלמידיהון
לעילוי נשמת לזכר עולם יהיה צדיק לעילוי נשמת
הר"ר ישעי' קורץ ז"ל הגה"ח שלמה ברוך בלוי זצ"ל
בהר"ר ישראל ז"ל אדונינו מורינו ורבינו בן הרב אברהם שליט"א
נלבע ז' חשון תשפד הגה"צ יצחק צבי משה זי"ע נלב"ע ח חשון תשפז
ברא כרעא דאבוה
אדמו"ר אביגדור מוזס זצ"ל
לעילוי נשמת לעילוי נשמת
המנוחה ראומה סמדר ע"ה
מקראלי הגה"צ משה וועבר זצוק"ל
בת דורית דבורה שמחי נלב"ע ד' טבת ה'תשע"ט בהרה"צ מרדכי זצ"ל
נלב"ע יג חשון זכותו יגן עלינו ועכי"א נלבע יב כסלו תשפא
הגה"ק רבי דוב בעריש וויידענפעלד זצוק"ל
גאב"ד טשעבין ור"י כוכב מיעקב
י מר-חשון
עם הילדים "אן האט איין געבאקן אין אונז צאנז'ער חסידות" – שיחה מרתקת שערך הסופר המופלא הרב יעקב הייזלר
הוא החדיר בנו את החסידות של צאנז. שליט"א עם הגאון רבי אליהו קרויטוירט שליט"א ,מקורבו ונאמן
עם צדיקי בית בעלזא ביתו של מרן הגאון מטשעבין זיע"א ,שהעלה במהלך השיחה
מלבד זאת היה רבנו קשור בכל נימי נפשו אף לצדיקי בית זכרונות קודש אותם חווה במחיצת רבו הגדול עת זכה לשמשו
בעלזא ,בעצם הקשר כבר החל מבית אביו ה'כוכב מיעקב' שעל ופותח צוהר לדמותו של האדם הגדול בענקים.
אף היותו דבוק ברבים מצדיקי הדור ,עם זאת גדלה הערצתו בקשנו לשמוע על דבקותו של רבינו בגדולי האדמורי"ם
להרה"ק רבי יהושע מבעלזא ,פעם אף התבטא על גאונותו אשר כידוע כל ימיו היה עומד כעבדא קמיה מריה במחיצת
באמרו "הציבור אינו יודע כמה גדולה היתה גאונותו בלימוד". קדשם.
רבינו היה מספר ,שכל אימת שהיה נכנס אל הרה"ק רבי אהרן רבי אליהו הי"ו שח לנו :גם על זה נוכל להאריך באין ספור
מבעלזא היה חוזר בפניו דבר תורה מזקנו רבי יהושע זי"ע, סיפורים ,ונספר בזה רק מספר דוגמאות על התבטלותו לצדיקי
דברים חוצבי להבות אש ,ורבינו התבטא "ס'האט מיר החסידות.
איבערגדרייט מיינע אלע גידערן…" – זה הפך לי את כל רבינו היה מסתופף בצל כל צדיקי הדור וביחוד בצל צדיקי בית
הקרביים! רוז'ין .אביו הגה"ק ה'כוכב מיעקב' זכה להסתופף בצל קדשו
גם כאשר הביאו לפניו את חיבורי התורות של מהר"י מבעלזא של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין ,ופעם אמר רבינו שהאבא
עיין בהם ,אולם אח"כ התבטא שאינם מבטאים כלל את אופן היה עילוי והבחין בכמה גוונים על פני הרה"ק מרוז'ין ,שהשתנו
אמירתם ,כפי אשר שמעם תמיד מפי אלו שזכו לשמוע בעת שולחנו הטהור.
התורות ,שהיו נאמרים בלבת אש קודש. אביו גם נסע לאדמו"ר הזקן מהוסיאטין וכך נשאר רבינו נאמן
אצל המהרי"ד והמהר"א בית חסידות הוסיאטין וקשור בכל נימי נפשו לבית טשורטקוב.
הקשר המיוחד המשיך גם אצל בנו מרן הרה"ק רבי יישכר דב מרן היה מקושר בלב ונפש כחסיד להרה"ק רבי דוד משה
מבעלזא ,ואף נסע פעם אחת במיוחד לחסות בצל קדשו של מטשורטקוב זי"ע ,ואף היה אצלו שלוש פעמים בטשורטקוב,
המהרי"ד ,בעת ששהה בהולשיץ לאחר מלחמת העולם ובכל פעם שהיה מדבר מטשורטקוב היה כולו אש להבה .כל
הראשונה בדרכו חזרה לבעלזא. א ימת שנתגלגל לשוח אודותם לא פסק פיו מלתאר את אשר
רבנו היה משוחח רבות אודות שבת זאת ,אשר היה בה קלטה רוחו את ההשראת הקדושה הגדולה שהיתה שם ,וכל
לאורחם של בני המהרי"ד ,בסעודת ליל שבת היה אורחו של זה בהתלהבות נוראה ,והיה חרד להזכיר את שמו הקדוש של
בנו מרן מהר"א ,ולסעודת היום נקרא להתארח ע"י חתנו הרבי.
הגה"ק רבי פנחס מאוסטילא .במשך כל הסעודה שוחח בלימוד מרן הכיר שם את הרב ר' משה מעד ז"ל ,וכשהיה ר' משה
עם הגה"ק מאוסטילא ,וברבות הימים התבטא עליו בהערכה נכנס לבית מרן היה מרן אומר שהרי הוא נזכר בכמיהה וערגה
"הוא היה למדן". בימים הטובים בו היו עומדים שניהם לפני הרבי מטשורטקוב:
פעם סיפר לנו מרן שהיה לו מיחוש בכבד .ואמר לו מהרי"ד "כל הון בעולם לא היו שווים נגדם" התבטא מרן כשכולו כיסופין
שלא יגע במקום הכאב ,שלא כדרך העולם שנוגעים במקום והשתוקקות.
שכואב .ואכן ,כך עשה – לא נגע במקום הכאב ,ומאז ועד סוף מורא רבך כמורא שמים
ימיו לא סבל עוד ממיחוש זה. זכורני פעם בליל שבת דחוה"מ סוכות כשישבנו אצל רבינו
התקשרות מיוחדת היתה לו להרה"ק רבי אהרן מבעלז .לעת בסוכה ,ורבינו הגה בתורה בסוכה .תאום כבה האור ולא היה
זקנותו התבטא ואמר כי הרה"ק מהר"א מבעלזא כבר יצא יכול להמשיך בלימודו ,ובתוך כך נזכר מזיכרונותיו מחצר
שמעו לתהלה עוד בימי בחרותו כ'קדוש מרחם'. הקודש טשורטקוב ואפפו אותו געגועים עזים ,החל כל כולו
גם את כח תורתו הפליא ביותר כל ימיו .פעמים הרבה היה לרעוד ,ודיבר ברגש קודש מלא כיסופין והשתפכות הנפש
אומר ,שראה עוד בגאליציא את הגליונות שכתב מהר"א אודות הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב ומפיו הקדוש נעתקו
מבעלזא על ספר 'קצות החושן' ,והתבטא "זה היה מלא המילים (בתרגום חופשי מאידיש) "אה טשורטקוב אה!
בגדלות". הקדושה שיכולנו לראות שם ,מי היה מאין שביום מן הימים
המקום ילך לאיבוד" .וכך במשך שעה ארוכה ישב ותיאר את
יהודי שלומד תורה לשמה טשורטקוב וקדושתה ואת גודל הכאב מגניזת משכן קודש זה,
הגר"י רבינוביץ זצ"ל מביא בספרו 'בצלו חמדתי' כי רבינו היה ובאותו מעמד ניתן היה לראות את גודל התקשרותו לצדיקים
מספר שפעם שלח מהרי"ד מבעלזא מחדרו קושיה חמורה ולחצר קודש זו.
ברמב"ם ,וציווה על בניו שיתאמצו ליישבה .ואכן ,כל אחד יישב פעם כאשר ישב אצלו רב מחו"ל הזכיר רבינו בתוך השיחה את
את הקושיא ואמר תירוץ משלו ,ומהרי"ד מבעלזא בשמעו את ה'טשורטקובער רבי' שאל הלה מי זה הרבי הראשון
כל התשובות ,התבטא על אחד מהם שהוא תירוץ של 'בקי', מטשורטקוב ,אך הלה שלא התמצא שאל מה היה שמו .פני
ועל האחר שהוא תירוץ של 'חריף' ,וכך מנה עוד כמה הגדרות,
רבינו חוורו והפכו לגוונים שונים וברתת ובזיע אמר רבי ד ו ד –
כל אחד לפי ערכו. מ ש ה… והעומדים סביב ניצבים ומשתוממים כמה גדול מורא
אולם כשהביאו לפניו את התירוץ של בנו מהר"א מבעלזא, רבך כמורא שמים.
אמר" :יהודי שלומד תורה לשמה ,זה כבר עניין אחר לגמרי,
כמו"כ היה מקושר להרה"ק ה'דברי חיים' מצאנז ,ורבינו היה
תורה לשמה". מספר כי אביו ה'כוכב מיעקב' היה יושב בכל ליל שבת קודש
בחו"ל ע"י אחד אם לשלוח את בנו ללמוד אצל רבינו בטשעבין מרן גם היה מספר ,ששמע בשם הגר"מ אריק זצ"ל ,שפעם
או אצל רב מופלג אחר השיבו הרה"ק "האבא אמר שהרב אחת נפגשו מספר גדולי ישראל במרינבאד עם מהרי"ד
מטשעבין הוא יהודי קדוש". מבעלזא ,וגם מהר"א מבעלזא היה שם ,ושוחחו הגדולים
הרבה שאלות הלכתיות שנתעוררו בבית הרבי זיע"א היה בדברי הלכה ,אך מהר"א מבעלזא ישב ושתק בכל מהלך
אומר" :כזאת שאלה צריכים לשאול 'גדול' חסידי ,ו'גדול חסידי' השיחה ולא דיבר כלום כל הזמן.
זה הרב מטשעבין". אחר שגמרו הגדולים את שיחתם ,ליווה מהר"א מבעלזא את
היה פעם שהרבי שלח להודיע לרבינו כאשר לא חש בטוב הגר"מ אריק ,והעיר לו מתוס' אחד ביומא שלפי זה נופל כל
שיתפלל בעדו ,בתחילה נדהם רבינו מכך ,ובענוותנותו הפלפול .התפעל הגר"מ אריק והביע פליאתו בפני מרן ,אח"כ
התבטא" :אלי הרבי מבעזלא שולח?" – אך מיד התעשת הוסיף ואמר" :מילא שלא רצה ליהנות מהכבוד עוד מובן ,אמנם
ואמר ,אם הרבי מבעלזא שלח אלי – הריני מצווה מפיו ,ומיד איך לא חס על כבוד אביו ,הלא יאמרו הבריות שיש בן
נעמד להתפלל עליו. למהרי"ד מבעלזא שאינו יודע ללמוד".
"יש לי כוונה בזה"
לאחר הסתלקות הרה"ק מבעלזא ,הגיע הגרא"מ רוטנר זצ"ל רבינו היה מספר בשם הגה"ק מאוסטילא על הערצתו של
בשאלה מסוימת לרבינו ,רבינו סירב לענות לו ,ואף התבטא המהרי"ד מבעלזא לבנו מהר"א .בכל פעם שהיה נכנס מהר"א
בענוותנותו "מה אתה רוצה ממני?" נענה הגרא"מ ואמר" :אינני ל'טיש' של אביו ,זרק מהרי"ד בהצנע איזה חפץ ,וכאילו שהיה
יודע ,אבל הרה"ק מבעלזא היה שולח כל שאלה לרבינו!" ,אולם צריך לקום כדי להתכופף לקחת החפץ ,וכך היה קם לכבוד בנו
רבינו החזיר לו בענוותנותו באמרו "היתה לו לרבי זצ"ל טעות הרה"ק מהר"א בכל עת היכנסו אליו.
גדולה מאוד לגביי". ופעם רצה הגה"ק מאוסטילא לבדוק אם אכן כך הוא ,על כן
למעשה לא רק בארה"ק אלא עוד בעיר בעלזא שלח אליו הרבי כשנפלה פעם המטפחת התכופף להגביה אותה ,אולם חותנו
שאלות ,פעם שלח אליו להיות 'בורר' בדין תורה מסויים ,בענין המהרי"ד מנע זאת ממנו ,ואמר לו" :יש לי כוונה בזה".
רבנות של אחד מנכדי בית בעלזא .אולם רבינו השיב לשליח מחזה מיוחד היה לראות את רבינו נכנס לקודש פנימה אצל
שהיה חפץ למלאות רצונו של הרבי ,אך בהיות שהיה בידידות המהר"א מבעלזא .מעולם לא היה מזמין את עצמו ומודיע על
עם הצד השני ,על כן אין ביכולתו לעשות כן בפועל. בואו .לפתע היה מגיע ,והיה מחכה יחד עם כל הציבור עד
שהרבי התחיל לקבל את הציבור .כמובן שהמשמשים מצידם
(הרב יעקב הייזלר שליט"א – דרשו) הקדימו את כניסתו לפני כל הציבור ,אך פעמים רבות שכלל לא
התאפשר להיכנס ,ואז היה רבינו מחכה בענוותנותו עם שאר
החסידים.
לפעמים אף היה עולה לביתו של אחד הגבאים שהתגוררו
בסמיכות ,ושוהה בביתם עד שנפתחו הדלתות בבעלזא אז
נכנס לקודש פנימה.
שח מרן רבינו שליט"א :בספר שם משמואל (ר"ח מרחשון שנת פעם הגיע רבינו ושלח אליו הרה"ק מבעלזא שליחות מיוחדת
תרע"ב) להרה"ק מסוכשטוב מביא :ידועים דברי הרה"ק רמ"מ שלא יוכל בשום פנים ואופן לקבלו מחמת סיבה ,ומתנצל מאוד
מרימינאב ,שכל הגזירות הרעות המתחדשות על ישראל רח"ל על כך ,ורק בעוד כמה שעות יוכל לקבלו או בהזדמנות אחרת.
וכל המסים וארנוניות שמוצצים דמי ישראל התחלתם תמיד נכנס רבינו לאחד החדרים הסמוכים והתיישב ללמוד ,עד שבאו
בחודש מרחשון ...ונראה שיש תיקון לזה ע"י ההתחדשות ואמרו לו לאחר כמה שעות שכבר ניתן להיכנס.
שבישראל בעת הזאת שקובעין שעורים תמידים כסדרם ללמוד בדרך כלל היה נכנס לרבי פעמיים בשנה פעם אחת ביום
וללמד ,איש ואיש ,חבורה וחבורה ,ההתחדשות הזאת מוציאה אמירת סליחות של י"ג מידות שבו היה מגיע עם 'קוויטעל'
מתחת ידיהם את כח ההתחדשות ,אמן כן יהי רצון עכ"ד. להתברך ולהזכיר את עצמו ,והפעם השניה כשהיה הרבי נוסע
מירושלים לתל אביב לכמה חודשים ,היה רבינו נכנס להיפרד
בענין זה מסופר ,סוחר אחד התלונן לפני הרה"ק רבי משה
ממנו.
מלעלוב זי"ע על 'עסקיו' המוצלחים שהחלו לרדת מטה מטה
רח"ל ,שאלו הרה"ק האם הוא קובע עתים לתורה ,נענה האיש ניתן למשש את הקדושה בידיים
שאין לו כל 'קביעות' בתורה. הגרא"מ רוטנר זצ"ל סיפר ששאל מדוע אינו מודיע טרם
שמגיע ,ענה רבינו ואמר" :וכי לרבי מודיעים מתי עומדים
אמר לו הרה"ק ,איתא בגמרא (תענית כה ,ב) שזוגתו של רבי
להגיע?!" ואף הוסיף ואמר שאינו מעוניין שהרבי יצטרך לעשות
חנינא בן דוסא בכתה בפניו על מצבם הדל ,התפלל ר"ח ויצתה
שינוי בסדר יומו הקדוש עקב בואו אליו.
כמין פיסת יד והושיטה לו רגל אחד משלחן של זהב ,בלילה
ראו בחלום שכל הצדיקים אוכלים לעתיד על שולחן של זהב עם בספר אדמור"י בעלזא אף הובא שהיו פעמים שמהר"א לא
שלשה רגלים ,ואילו הם יושבים על שולחן עם שתי רגלים ,מיד קיבל את הציבור אולם המשמשים רצו להיכנס למהר"א
הבינה שהיא קיבלה בזה את שכרה דלעתיד והתחרטה על ולהודיע לו שרבינו מחכה ,אך רבינו מנע זאת בעדם ,ואמר
קבלת המתנה 'בעי רחמי ושקלוהו ,תנא גדול היה נס אחרון להם שעתה הוא כמו עומד על המשמר כחסיד בין החסידים,
יותר מן הראשון ,דגמירי דמיהב יהבי מישקל לא שקלי' ,פי' פעם אף הציעו לו לשבת על כסא שהביאו עבורו ,אולם רבינו
גדול הנס שנטלו חזרה את הרגל ,כי בדרך כלל נותנים מיאן לשבת על הכסא והתיישב על הספסל הרגיל עם שאר
השפעות טובות מן השמים ואין נוטלים חזרה. החסידים שחיכו להיכנס לקודש פנימה.
ואמר הרמז בזה ,שכאשר האדם מקיים 'גמירי' – אם תקבע פע ם התבטא ואמר" :כאשר נכנסים להרה"ק מבעלזא ,ניתן
שיעור קבוע בגמרא ,תזכה שיתקיים בך משמיא מיהב יהבי – למשש את הקדושה בידים".
שיתנו לך מן השמים פרנסה בהרחבה ,ומישקל לא שקלי – מה "הרבי טעה בי טעות גדולה"
שבידך לא יאבד ממך ,וכן הוה ,שהלה קבע לו זמן לשקוד על כמים הפנים אל פנים כן היתה הערצתו של הרה"ק מבעלזא
דלתי ביהמ"ד בקביעות ,ומאז חזר לעלות מעלה מעלה לרבינו .ידוע שהיה מפנה עוד לפני המלחמה לבחורים רבים
ולהצלחה מרובה. ללכת ללמוד בישיבתו של רבינו .ואף פעם כשנשאל עדיין
הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
מו"צ בק"ק קראלי ומח"ס גם אני אודך
בענין מצות תפילין וחציצה בתפילין
ענף א :חציצה בתפילין בשערות תלושות אחר תספורת / .ענף ב :חציצה של שער רטוב בהנחת תפילין / .ענף ג :מתי
מורידים התפילין בתפילת שחרית לפני נוסח ספרד / .ענף ד :ללבוש תפילין בחוץ בזמן שיש פחי אשפה / .ענף ה :אם צריך
ליישר תפילין של ראש לפי המראה
עכ"ל .ואם כן הדבר מפורש שעל פי הקבלה יש ענין מיוחד
להמתין עד אחר תפילת עלינו .אבל זה נראה ברור שאין זו לכבוד הרב גמליאל בן רבי אלחנן י.ד .הכהן רבינוביץ שליט"א
שיטת הרמ"א ,שהרי הרמ"א כתב הטעם משום ד' קדישים, אחדשה"ט.
ולפי זה בנוסח ספרד שגומרים ד' קדישים אחר שיר של יום
מותר כבר להוריד את התפילין אז. ענף א :חציצה בתפילין בשערות תלושות אחר תספורת
ונמצא למעשה שאין צורך להמתין עד אחר עלינו לפי בחור ישיבה אחד ,עשה תספורת בערב ,ובבוקר
נו סח ספרד ,אלא אם כן רוצה לצאת על פי הקבלה שאז צריך הניח תפילין ,ושאל ממני אם יצא ידי חובה או לא ,שהרי
להמתין אד אחר עלינו .ואם אינו רוצה לצאת על פי הקבלה ,אז בודאי שיש לו כעת שערות קטנות בתוך השערות ,ושמא הם
מיד אחר קדיש שאחר שיר של יום מותר להוריד את התפילין. נחשבים חציצה בין התפילין ובין ראשו.
ענף ד :ללבוש תפילין בחוץ בזמן שיש פחי אשפה וחשבתי שיש כמה טעמים להקל בזה .חדא שדעת
כבר כתב השו"ע סי' כ"ה סע' ב' ,שיש מצוה ללכת הרשב"א שאין איסור של חציצה בתפילין של ראש כלל וכלל.
לבית הכנסת עם טלית ותפילין ,ויש לעיין אם מותר לעשות ועוד שאין אדם שמקפיד על מעט שערות שהן תלושות ,כמו
כן בימינו כאשר יש פחי אשפה ברחובות שאנשים מריקים שמצוי בכל אדם שיש לו שערות תלושות בתוך ראשו ,ואין
לתוכם את האשפה שלהם. חובה לבדוק לפני הנחת התפילין אם אין שערות תלושות בתוך
כבר כתבתי במקום אחר שהאשפה כיום אינה הראש.
האשפה שמוזכר בגמ' ,שהרי אמרו בגמ' ב"ק אשפה העשויה ולכן נראה שאין שום חסרון בהשארת שערות תלושות
להתפנות שם ,והיינו מקום לעשיית צרכים ,אבל האשפה כיום בתוך הראש אחר תספורת ,ולענין הנחת התפילין אינן נחשבות
בדרך כלל מכניסים לתוכה שקיות עם שאריות מזון ,וגם שקיות השערות חציצה בפני התפילין.
אלה הם כולן סגורות ולא יוצא מהם שום ריח .ולכן אין כאן ענף ב :חציצה של שער רטוב בהנחת תפילין
איסור של הליכה בתפילין למקום מטונף ,וגם בימינו מצוה יש בני אדם שקודם הולכים למקוה ואחר כך מניחים
ללכת לבית הכנסת עם טלית ותפילין. תפילין ,ויש לעיין אם השיער הרטוב נחשב כחציצה בפני
ענף ה :אם צריך ליישר תפילין של ראש לפי המראה התפילין.
יש בני אדם שמיישרים את התפילין של ראש לפי לא נראה שמים יכולים להיחשב כחציצה ,שהרי רק
מה שהם מסתכלים במראה .ויש לעין אם יש צורך לזה. דבר ממשי כמו עפר או אבנים או איזה לכלוך נחשבים כחציצה.
מפורש בשו"ע בסי' ל"ד סע' ב' שיש מקום בראש אבל מים הוא דבר שמשאיר רק רטיבות בעלמא ,אבל אין בו
לשני זוגות תפילין ,ומשמע שאחד בצדו של השני .ואם כן נראה משום חציצה ,שהרי מה שייך בדבר של מים להיות חציצה.
שיש מספיק מקום שם אפילו אם אין התפילין בדיוק באמצע ולכן נראה שאין בזה שום ספק ושערות רטובות אינן נחשבות
הראש .ולכן לא הבנתי למה יש צורך לדקדק ולכוון אם המראה חציצה.
שהתפילין יהיו בדיוק באמצע הראש. ענף ג :מתי מורידים התפילין בתפילת שחרית לפני נוסח
והריני דוש"ת ספרד
ישראל פסח פיינהנדלר הרמ"א כתב בסי' כ"ה סע' י"ג שצריך להוריד התפילין
(הגאון הגדול מח"ס שערי זבול זצ"ל) אחר הקדיש של עלינו כדי שיהיה אחר ד' קדישים .וכוונתו הוא,
הקדיש של ישתבח ,הקדיש שאחר תחנון ,הקדיש של אחר ובא
לציון ,וקדיש הרביעי הוא הקדיש אחר עלינו .אמנם בנוסח
ספרד הם אומרים אחר ובא לציון את השיר של יום ,ויש לעיין
לשכת הלכה ובתי הוראה מתי מורידים התפילין לפי נוסח ספרד.
"זכרון משה" קראלי וראיתי בחוברת אחת ששאל שאלה זו מן הגאון הרב
בדרך רבינו הגה"ק זי"ע -בנשיאות מרן רבינו שליט"א חיים קניבסקי שליט"א ,ופסק שם שגם לפי נוסח ספרד מורידים
אחר קדיש עלינו .ואני לא זכיתי להבין דבריו מה שענה על דבר
זה שהרי בנוסח ספרד הקדיש אחר עלינו הוא הקדיש הששי,
מענה הלכתי טלפוני שהרי שיר של יום הוא הרביעי ,וקדיש אחר אין כאלקינו הוא
הרב גמליאל הקדיש החמישי ,ואחר עלינו הוא הקדיש הששי .ואם כן אין
052-7128536 צורך להמתין אחר הקדיש של עלינו כי אין דבר מיוחד בקדיש
הזה אלא בזה שהוא מספר הרביעי ,וכמו שכתב הרמ"א.
הרב מאיר אלא ששוב ראיתי בספר כף החיים סי' כ"ה ס"ק פ"ח
053-3187226 בשם ספר הכוונות שכתב וז"ל :שצריך להתפלל כל התפילה
אחר שהניח תפילין ואין לחולצו כי אם אחר על כן נקוה לך
מנגד ,הקדוש ברוך הוא עומד ומבטיח ,מילים ברורות וחדות: על אם הדרך המובילה לבני ברק ,עיר קטנה למדי באותם ימים,
תכבד את ההורים שלך ,ואני מאריך את ימיך .אני דואג לך לשנים נראה משתרך רכב ישן ומקרטע .נהג הרכב ,יהודי בשנות
ארוכות וטובות ,דואג לבריאות שלך ,מסדר את האושר בחיים העשרים לחייו בשם ר' פנחס ,נהג בזהירות למרות עננת הדאגה
שלך .מה לך בא אליי ,מתאמץ כה הרבה ,כשחייך ,איכות חייך, שכיסתה את פניו .לפני תקופת מה ,גילו הרופאים כי מחלה קשה
אושר חייך והברכה בחייך ,מצויים בהישג ידך במרחק כמה מקננת בגופו ,חייו בסכנה של ממש .ר' פנחס שמע את הבשורה
רחובות מביתך? תמיהני על מאמציך הרבים לבוא לחלות את בצער רב ובדאגה עמוקה ,הן הוא עוד צעיר לימים ,משפחה בת
פניי ,כשברכתך מובטחת בבית הוריך ,בחותמו של בורא עולם!' כמה נפשות בביתו ,ולפתע – שוד ושבר!
ה'חזון איש' לחץ את ידו בחום ונפרד ממנו בברכה לבבית .ר' לנוכח זאת ,החליט ר' פנחס כי תחילה יקיים את דברי חז"ל שיעצו
פנחס יצא המום ונסער ,ולכל אורך הדרך לביתו לא פסק מלהרהר לחולה ללכת אצל חכם שיבקש עליו רחמים ,וביקש לנסוע אל
בדברים ,מרגיש כי קיבל מסר לחיים ,הוראה נוקבת אך באותה ה'חזון איש' זצ"ל .באותם ימים ,ההגעה בתחבורה הציבורית
מידה מתנה יקרת ערך .עוד באותו יום רכש מתנה קטנה להוריו, היתה מורכבת ומסובכת ,ושכירת רכב -אפילו ישן ומקרטע –
ועלה לבקרם תוך הקדשת זמן ותשומת לב לצרכיהם ,לשמחם, עלתה 5לירות ,סכום לא מבוטל .לפיכך ,חסך ר' פנחס פרוטה
לעשות להם טוב על הלב .מאז אותו יום קיבל על עצמו על עצמו לפרוטה ,ביקש את עזרת שכניו וידידיו וגם לווה כמה חצאי לירות
להקפיד ביותר על כיבוד הוריו ,לעשות הכל כדי לכבדם ולהוקירם, משכנים – הכל כדי להגיע לחמש הלירות הדרושות למסע לבני
להעריכם ולפעול למענם. ברק ,אל ה'חזון איש'.
ואת סיפורו זה ,סיפר ר' פנחס ,בהיותו כבר יהודי זקן ושבע ימים. בשעת ערב מוקדמת ,נרגש ודרוך ,נקש ר' פנחס בדלת ביתו של
כיום הוא בן למעלה מתשעים ,עודו חי וקיים ,בריא וחייכן .המחלה ה'חזון איש'.
האיומה שריחפה מעל ראשו חלפה כרוח נושבת ,כיבוד ההורים בברכיים כושלות נכנס אל הבית הקטן ,והחל מתנה את צרתו בפני
הביא לו חיים חדשים ומאושרים ,ממש כמו הבטחת התורה! רבן של ישראל.
ולא בא סיפור זה אלא ללמדנו :יהודים הנתונים בצרה ,מרבים הוא סיפר על גילו הצעיר ,המשפחה האהובה שלו ,החיים שעוד
לפעול בסגולות ובתפילות ,מנסים להעביר את רוע הגזירה בכל לפניו – ולפתע פרץ בבכי כשציטט את הבשורה הנוראה שבפי
דרך אפשרית .יש כאלה העורכים סגולות ,תפילות במקומות הרופאים על המחלה הקשה ,על החרב החדה המתהפכת על
ייחודיים ,מבקשים ברכות צדיקים ,ועוד ועוד ,ובוודאי כולם אהובים צווארו...
וברורים. ה'חזון איש' האזין לו בקשב ,ומליבו נעקרה אנחה .אכן ,צרה קשה
אבל יש לנו עוד משהו ,חזק ועוצמתי פי כמה ,הבטחה של הקדוש היא זו ,מחלה נוראה ואומללה שפקדה את היהודי הצעיר .לפתע,
ברוך הוא בכבודו ובעצמו :כיבוד הורים מאריך ימים ,לא אריכות כמו התעורר משרעפיו ,הרים את עיניו הטובות ושאל את ר' פנחס:
ימים בלבד – אלא מתוך טוב וחסד ,חיים איכותיים מלאי שמחת 'אמור נא לי ,האם אביך או אימך ,ואולי שניהם ,עדיין בחיים?'
חיים ,חיים מאושרים ומבורכים .הבה נתאמץ יותר בכיבוד הורינו, ר' פנחס הופתע מהשאלה ,שנראתה ככלל לא נוגעת לעצם הענין
בעשיה למענם ,בלשמח את ליבם ,נשתדל לבקרם בכל הזדמנות, לשמו טרח כה רבות כדי להגיע עד הנה .אחרי רגע של מבוכה
נתקשר כל אימת שנוכל ,נתמסר אליהם בכל בקשה .הקדוש ברוך קלה השיב בקצרה' :אכן ,ברוך השם ,שני הוריי בחיים ,עד מאה
הוא מבטיח לנו איכות ימים בטוב ובנעימים ,היש הבטחה כדאית ועשרים!'
מזו? 'אמור נא לי' ,שב ה'חזון איש' ושאל' ,כמה עלה לך להגיע אליי?' –
(פניני פרשת השבוע). ר' פנחס נדהם מהשאלה ,אך התשובה היתה שגורה על לשונו:
'חמש לירות עלה לי ,ועוד הרבה טרחה ומאמץ ,הכל כדי להגיע
סגולה נפלאה לכבוד הרב ולקבל את ברכתו ועצתו לנוכח הצרה הנוראה
מרבותינו הק' גדולי הדורות שהתרגשה עליי – '...ניסה 'להזכיר' את הנושא...
לשמירה מכל צרה ומצוקה 'ומתי לאחרונה עשית משהו עבור הוריך ,בעלות לירה בודדת
להזכיר שמות הצדיקים ויחידה?' – שאל ה'חזון איש' שוב .לנוכח השאלה הזו ,שתק ר'
ישראל בן שרה פנחס בבושה ובמבוכה .אכן כן ,מי יודע מתי בפעם האחרונה
לייב בן שרה השקיע בלעשות נחת רוח להוריו ,לא לירה אחת ולא מחציתה ,לא
לוי יצחק ב ן שרה סאשא הרבה מאמץ וגם לא מעט...
פנחס בן שרה רחל שיינדיל נענה ה'חזון איש' ואמר משפט מטלטל ,שכדאי שכולנו נזכור כל
זכותם יגן עלינו ועכי"א העת' :הלא כתוב בתורה 'כבד את אביך ואת אמך ,...למען יאריכון
ימיך ולמען ייטב לך '.בורא עולם אומר לכל יהודי :רוצה להאריך
ימים? רוצה חיים טובים ומאושרים? בבקשה ,קח! כבד את הוריך,
ואני מבטיחך אריכות ימים ושנות חיים טובים ומאושרים ,בריאים
מרכז "אמונת חיים" קראלי ושמחים .האין הבטחה זו שווה יותר מכל? האם יש משהו גדול
מהבטחה כה ברורה של בורא עולם?'
נציב השבוע ר' פנחס הנהן בראשו ושתק ,וה'חזון איש' המשיך' :טרחת כה
ידידינו עוז האי גברא רבא ויקירא רבות להגיע עד אליי .שילמת הון ,התאמצת במאוד .כל זאת כדי
להגיע לכאן ,לבקש את ברכתי .כשאתה יוצא לדרך ,אינך יודע אם
הנה"ח מנחם מנדיל רייך הי"ו
אקבל אותך אם לאו ,אולי אני לא בבית ,ואולי חלש .וגם אם אקבל
לרגל השמחה במעונו בנישואי הבת עב"ג
אותך ,כל מה שאני יכול לעשות זה לברך ,ולקוות שהברכה
החתן דוד וויס הי"ו נכד אדמו"ר מספינקא שליט"א
תשפיע...
יה"ר שירווה רוב נחת ותענוג ממנו ומכל יוצ"ח
