gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמונת חיים · Eminas Chaim — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: אמונת חיים · Eminas Chaim

שבוע: לך לך (2026-10-19)

אמונת חיים · Eminas Chaim — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון תשכח ♦ שנה טו‬ ‫שב"ק פרשת לך לך ה'תשפז‬ ‫לך לך מארצך וגו' ואברכך ואגדלה שמך וגו'‪( .‬י"ב ‪ .‬א‪-‬ב)‬ ‫לך לך מארצך וגו' ואברכך ואגדלה שמך וגו'‪( .‬י"ב ‪ .‬א‪-‬ב)‬ ‫ראוי לשים לב‪ ,‬מפני מה הבטיח לו השי"ת כל ההבטחות האלה‪,‬‬ ‫ראוי לשים לב‪ ,‬מפני מה הבטיח לו השי"ת כל ההבטחות האלה‪,‬‬ ‫והלא זה היה אחד מעשרה הנסיונות ויותר נסיון היה אם לא היה‬ ‫והלא זה היה אחד מעשרה הנסיונות ויותר נסיון היה אם לא היה‬ ‫יודע כלל מההבטחות הטובות ואף על פי כן היה הולך‪.‬‬ ‫והסביר כ"ק אאמו"ר זי"ע ע"פ הקדושת לוי שנראה שאדרבה‬ ‫יודע כלל מההבטחות הטובות ואף על פי כן היה הולך‪.‬‬ ‫בההבטחות היה הנסיון גדול ביותר‪ ,‬כי רצה השי"ת לבחנו לא"י‬ ‫אפ"ל ע"פ "הקדושת לוי" שנראה שאדרבה בההבטחות היה‬ ‫בגלל שיגיעו לו שם כל הברכות הטובות‪ ,‬או ילך רק לקיים רצונו‬ ‫הנסיון גדול ביותר‪ ,‬כי רצה השי"ת לבחנו לא"י בגלל שיגיעו לו שם‬ ‫של מקום ולא יכוון כלל על הנאת עצמו‪ .‬ומשום הכי הבטיח לו‬ ‫כל הברכות הטובות‪ ,‬או ילך רק לקיים רצונו של מקום ולא יכוון‬ ‫השי"ת הטובות שישיג בביאתו לארץ ישראל לראות אם לא יחשב‬ ‫כלל על הנאת עצמו‪ .‬ומשום הכי הבטיח לו השי"ת הטובות שישיג‬ ‫כלל להנאתו רק לקיים מצות הבורא ב"ה‪ .‬ומעיד הכתוב‪ ,‬וילך‬ ‫בביאתו לארץ ישראל לראות אם לא יחשב כלל להנאתו רק לקיים‬ ‫אברם כאשר דיבר אליו ה'‪ ,‬וכן הביא בשם האור החיים הקדוש‬ ‫שהלך רק בשביל ציווי ה' לבד ולא כדי שבאמצעות הליכתו ישיג‬ ‫מצות הבורא ב"ה‪ .‬ומעיד הכתוב‪ ,‬וילך אברם כאשר דיבר אליו ה'‪.‬‬ ‫הטובות‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וכן מובא באור החיים הק' שהלך רק בשביל ציווי ה' לבד ולא כדי‬ ‫כן ניתן לבאר בזה את שפירש רש"י ששלשה דברים מתמעטין‬ ‫שבאמצעות הליכתו ישיג הטובות‪.‬‬ ‫בדרך ואחד מהם שמו של האדם‪ ,‬והנה רואים אנו רבנים‬ ‫והאמין בה' ויחשבה לו צדקה (בראשית טו‪ ,‬י)‬ ‫ומשפיעים מתרוצצים בדרכים‪ ,‬משיעור לשיעור ומאירוע לאירוע‪,‬‬ ‫ולא נתמעט שמם אלא להיפך נתגדל שמם‪ ,‬ויש כאלו להפך שכן‬ ‫פירש רש"י דלא שאל לו אות על זאת‪ ,‬אבל על ירושת הארץ‬ ‫נתמעט שמם‪.‬‬ ‫[שאל אות] ואמר לו‪" :‬במה אדע" (להלן ‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫אלא שאכן אם האדם מתהלך בדרכים ומכוון לטובת עצמו ואף אם‬ ‫ולכאורה קשה הרי אברהם אבינו שמסר את נפשו לא אחת‪ ,‬לגלות‬ ‫מזכה את הרבים בשיעוריו ודרשותיו אלא שעיקר כוונתו בכדי‬ ‫ולפרסם את שמו יתברך‪ ,‬מה הגדלות בכך שיחשביה לו צדקה וכן‬ ‫להגדיל שמו הרי אז מתמעט שמו ומתקיים בו כל הרודף אחר‬ ‫שואל הרמב"ן מי שהאמין לשחוט את בנו היחיד האהוב‪ ,‬ושאר‬ ‫הכבוד הכבוד בורח ממנו‪ ,‬אבל אם מתכוון בלתי לד' לבדו‪ ,‬הרי אז‬ ‫הנסיונות‪ ,‬איך לא יאמין בבשורה טובה?‪.‬‬ ‫מתקיים בו הברכה "ואברכך ואגדלה שמך"‪.‬‬ ‫ואברכך ואגדלה שמך (בראשית‪ ,‬יב‪ ,‬ב)‬ ‫ואפ"ל (ע"פ יוסף בכור שור ועוד) ויחשביה הכוונה לאברהם‬ ‫שהחשיב להקדוש ברוך הוא את הדבר כצדקה דהיינו שצדקה‬ ‫ס"ת נוט' מ"ה המרמז על ענוה כמאמר משה "ונחנו מה" וכן נוט'‬ ‫אד"ם אפ"ל שבא לומר לאדם שקיבל "שם טוב" ועלה לגדולה‪,‬‬ ‫עשה עמו בזה שהבטיחו שיוצא מחלציו יירש הארץ‪.‬‬ ‫אחר כל זה תשאר 'אדם' בלייב א‪-‬מענטש ותתנהג בענווה כנאמר‬ ‫באגרת הרמב"ן "עקב ענווה יראת ה'‪"...‬‬ ‫וע"ז מסיים והיה ברכה‪ ,‬שכשתתנהג ככה זו תהיה ברכה הן‬ ‫לעצמו והן לאחרים‪ ,‬וזה רש"י הק' אומר "בך חותמין" דהיינו‬ ‫החתימה של המילים דהיינו הסופי תיבות‪ ,‬שהוא נוט' הנ"ל‪.‬‬ ‫ועל זה דוד המלך אומר בתהילים (פד‪ ,‬ו) אשרי "אדם" עוז לו‬ ‫"בך"‪ .‬דהיינו אדם שאמרנו לעיל בך של בך חותמין מהחתימה של‬ ‫ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה (יב‪ ,‬ב)‬ ‫הפסוק הנ"ל‪.‬‬ ‫מסביר רש"י‪ :‬ואעשך לגוי גדול‪ ,‬זה שאומרים אלה‪-‬י אברהם‪.‬‬ ‫ואברכך זה שאומרים אלה‪-‬י יצחק‪ .‬ואגדלה שמך זה שאומרים‬ ‫אלה‪-‬י יעקב‪ .‬יכול יהיו חותמין בכולן‪ ,‬תלמוד לומר והיה ברכה‪ ,‬בך‬ ‫חותמין ולא בהם‪.‬‬ ‫מרכז "אמונת חיים" קראלי‬ ‫ומסביר ה"שפתי חכמים"‪ :‬רצונו לומר לפי שאין אומרים "אלה‪-‬י"‬ ‫אלא על רבים‪ ,‬כמו אלהי ישראל אלהי העברים‪ ,‬ועל יחיד לא מצינו‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫לשון אלה‪-‬י‪ .‬לכך ברכו "ואעשך לגוי גדול" כי אתה תחשב לרבים‬ ‫לידידינו עוז האי גברא רבא ויקירא‬ ‫ויאמרו עליך "אלה‪-‬י אברהם"‪ .‬ובמילת "אברכך" שמורה עוד על‬ ‫הרה"ח ישראל בריסטובסקי הי"ו‬ ‫תוספת ברכה‪ ,‬רמז שיאמרו גם כן על בנו אלה‪-‬י יצחק‪ ,‬וכן‬ ‫מחשובי אנ"ש באשדוד‬ ‫"ואגדלה שמך" שמורה עוד על תוספת גדולה‪ ,‬רמז שיאמרו גם כן‬ ‫לנישואי בנו בכורו החתן שמעון עב"ג בשעטומ"צ‬ ‫על בן בנו אלה‪-‬י יעקב‪.‬‬ ‫יה"ר שירווה רוב נחת ותענוג ממנו ומכל יוצ"ח‬ ‫וילך למסעיו מנגב ועד בית קל וגו'‪( .‬יג ‪ .‬ג)‬ ‫הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א‬ ‫בחזרתו פרע הקפותיו‪( .‬רש"י)‬ ‫מו"צ בק"ק קראלי ומח"ס גם אני אודך‬ ‫נראה שמלבד ששילם חובות ממון‪ ,‬שילם חובות אחרים‪ ,‬כי‬ ‫שאלוהו רבים היתכן שצדיק כמותו המפרסם שם הקב"ה בעולם‬ ‫וכי על שרוך נעל יאמר שהעשיר אברהם‬ ‫צריך לסבול כ"כ להיות נע ונד ממקום למקום‪ ,‬אם אמנם כנים‬ ‫בפרשתנו פרשת לך לך (בראשית י"ד‪ ,‬כ"ג) כתוב‪ :‬אם מחוט ועד‬ ‫דבריו שהשי"ת מנהיג את העולם‪ ,‬מדוע אינו נותן בידו מכל טוב‪.‬‬ ‫שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את‬ ‫ועתה בשובו ממצרים והיה כבד מאד במקנה בכסף ובזהב‪ ,‬פרע‬ ‫אברם‪.‬‬ ‫את החוב שהיה נשאר חייב להם מקודם‪ ,‬שקושייתם נסתלקה‬ ‫וקשה לי וכי על שרוך נעל יאמר שהעשיר אותו‪? .‬‬ ‫בראותם ששפיר העניק לו יוצרו עושר וכל מילי דמיטב‪ .‬וזהו פרע‬ ‫וידידי הגאון רבי ברוך דדון שליט"א‪ ,‬מח"ס חשובים‪ ,‬כתב לי לתרץ‬ ‫הקפותיו‪ ,‬שפרע להם תשובה שהיה חייב להם מקודם‪.‬‬ ‫בכמה אופנים‪ ,‬ואלו דבריו‪:‬‬ ‫(חתם סופר)‬ ‫בלשון ניחותא‬ ‫הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר‬ ‫הכלי יקר כתב‪ ,‬יש אומרים שאמר זה בניחותא‪ ,‬רצונו‬ ‫א)‬ ‫לו כה יהיה זרעך (טו‪ ,‬ה)‬ ‫לומר אף שאני יודע שלא תאמר אני העשרתי את אברם‪ ,‬עם כל‬ ‫ר ק למטה הכוכבים נראים קטנים‪ ,‬אבל למעלה הם גדולים מאוד‪.‬‬ ‫זה אין רצוני ליקח כלום‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫כך ישראל‪ ,‬בארץ הם לפעמים נראים קטנים ושפלים‪ ,‬אבל‬ ‫כל הנוטל פרוטה מתברך‬ ‫למעלה‪ ,‬בשמים‪ ,‬הם חשובים וגדולים מאוד‪.‬‬ ‫בספר שער בת רבים כתב‪ ,‬ואם תאמר וכי בשביל‬ ‫ב)‬ ‫(הרה"ק ברוך ממעז'יבוז')‬ ‫לקחת חוט אחד או שרוך נעל שאינו שווה פרוטה יאמר שהעשיר‬ ‫את אברם‪ .‬ויש לומר דאמרו חז"ל (ב"ב ט"ו‪ ):‬כל הנוטל פרוטה‬ ‫"ויוצא אותו החוצה (טו‪ ,‬ה)‬ ‫מאיוב מתברך‪ ,‬ועל כן אמר אברם אם אקח ממך חוט או שרוך נעל‬ ‫״הוציאו מחללו של עולם והגביהו למעלה מן הכוכבים״ (רש״י)‪.‬‬ ‫אז תאמר שאתה היית סיבת עושרי משום שמזלך טוב מאוד‪ ,‬וכל‬ ‫אברהם אבינו הועלה ״למעלה מן הכוכבים״‪ ,‬מעל דרך הטבע‪,‬‬ ‫הנוטל פרוטה ממך מתברך ומתעשר‪ .‬ע"ש‪.‬‬ ‫והקב"ה הראה לו כי ״כה יהיה זרעך״ – אף קיומם של בניך יהיה‬ ‫מלך סדום היה גאוותן‬ ‫(שפת אמת)‬ ‫למעלה ומחוץ לדרך הטבע‪.‬‬ ‫עוד יש לומר‪ ,‬שמלך סדום היה גאוותן‪ ,‬שזוהי אחת‬ ‫ג)‬ ‫והאמין בה' ויחשבה לו צדקה (בראשית טו‪ ,‬ו)‬ ‫המידות של אנשי סדום שהיו אנשי גאווה‪ ,‬וכמו שאמר יחזקאל‬ ‫התחיל אברהם אבינו לחשוב באיזה זכות יזכו ישראל לעמוד‬ ‫הנביא (ט"ז‪ ,‬מ"ט) "הנה זה היה עוון סדום אחותך גאון שבעת‬ ‫באמונתם לעולם "ויחשבה לו צדקה" על ידי צדקה יזכו לאמונה‬ ‫לחם" וכו'‪ ,‬ומשום כך חשש אברהם אבינו שאם יקח חוט ועד שרוך‬ ‫שלימה‪ ,‬בל ימוט עולם ועד‪ ,‬ולזה נקרא צדק אמונה‪ .‬ואמונה נקרא‬ ‫נעל ממלך סדום‪ ,‬הוא יתגאה לומר שהוא העשיר את אברהם‪.‬‬ ‫צדק (זוה"ק)‬ ‫אפשר באמת להתעשר גם משרוך נעל‬ ‫(שומר אמונים דרוש האמונה פ"כ)‬ ‫עוד יש לבאר על פי מעשה ששמעתי מפי האברך היקר‬ ‫ד)‬ ‫וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול (טו ‪.‬‬ ‫ר' דוד יוסף ציטרין הי"ו‪ ,‬מירושלים שבתוך החומות‪ ,‬באחד מבני‬ ‫יד) לכאורה האיך נענשו המצריים בין במיתת מכת בכורות וטביעה‬ ‫משפחתו שאחר מלחמת בעולם השניה ניצל מהשואה האיומה‬ ‫בים סוף ובין בממון שנלקח מהם‪ ,‬והלא קיימא לן דמי שנתחייב‬ ‫והיה עני ומחוסר כל והגיע לאמריקה‪ ,‬ושם ריחם עליו יהודי אחד‬ ‫מיתה וממון אז קם לי' בדרבה מיני' ונענש במיתה לחודא‪ .‬ונראה‬ ‫והביא לו דולר אחד‪ ,‬ובדולר הזה הוא קנה מיני סידקית ומכרם‬ ‫ברחוב לעובר ושב והרוויח‪ ,‬ופתח חנויות‪ ,‬ומחנויות עבר לעסקים‪,‬‬ ‫לפרש‪ ,‬דמיתה בידי שמים שפיר אינו פוטר ממון והכא באה‬ ‫והיום יש לבניו מלונות ועסקים באמריקה‪ ,‬וכולם מוצלחים‬ ‫המיתה מן השמים‪ .‬וזה שאמר הכתוב‪ ,‬וגם את הגוי אשר יעבודו‬ ‫ומבורכים בעושר וכבוד וגם קובעים עיתים לתורה‪.‬‬ ‫דן "אנכי" דייקא בדיני שמים‪ ,‬ולכן ואחרי כן יצאו ברכוש גדול‪,‬‬ ‫ובזה יש לבאר מה שאמר אברהם אבינו למלך סדום שלא יקח‬ ‫דבכה"ג מת ומשלם‪.‬‬ ‫ממנו מחוט ועד שרוך נעל‪ ,‬שלא תאמר שמכרתי אותם‪ ,‬ומהם‬ ‫(פרשת דרכים)‬ ‫התעשרתי‪ ,‬כדוגמת אותו יהודי‪ ,‬ובזה יש לבאר המשך הפסוק‬ ‫ויעל אלוקים מעל אברהם‪( .‬יז‪ .‬כב)‬ ‫"ולא אקח מכל אשר לך" מדוע חזר ושנה "מחוט ועד שרוך נעל‪,‬‬ ‫יש לבאר למה דוקא כאן עלה הקב"ה מעל אברהם אחר שדיבר‬ ‫ולא אקח מכל אשר לך"‪ ,‬רק על פי זה יש לבאר שאברהם אבינו‬ ‫עמו‪ ,‬דהנה כשהקב"ה שורה על האדם אז לא יגור שם רעה הוא‬ ‫אמר‪ ,‬אינני חפץ מכל אשר לך אפילו מעות שלך לא אקח‪ ,‬שלא‬ ‫היצה"ר אלא השטן בורח ומסתלק משם‪ .‬ורצה הקב"ה להגדיל‬ ‫תאמר שמהם הסתחרתי ומהם התעשרתי‪ ,‬שמכל דבר ששייך לך‬ ‫הנסיון של מצות מילה כלפי אברהם כדי להרבות בשכרו‪ ,‬משום‬ ‫תוכל לומר שהתעשרתי‪( .‬עכ"ל)‬ ‫הכי על ה לרגע קטן מעל אברהם אחר שציוה לו על מצות מילה‬ ‫כדי שיוכל היצה"ר לבוא ולפתותו‪ .‬ומגודל חיבת אברהם לקונו כבש‬ ‫את יצרו ומל אברהם את עצמו בלב שלם‪.‬‬ ‫(קדושת לוי)‬ ‫ותקרא שם ה' הדבר אליה אתה קל ראי כי אמרה הגם הלום‬ ‫ראיתי אחרי רואי‪( .‬טז‪ .‬יג)‬ ‫שח מרן רבינו שליט"א‪ :‬כשהיה הרבי רבי יונתן אייבשיץ‬ ‫וקשה מה נתינת טעם הוא זה שדייקא בשביל זה קראת כן‪ .‬וי"ל‬ ‫עפ"י הגמרא בגיטין (דף ס"ו) דשד אין לו צל גמור‪ .‬והביאו שם‬ ‫תינוק של בית רבן ב"חדר"‪ .‬שאלהו אדם אחד‪ :‬ילד‪ ,‬הגידה‬ ‫תוס' את הגמרא (מגילה ג') דאסור ליתן שלום לחבירו בשדה‬ ‫נא לי‪ ,‬מה היה שמו של מלך סדום? דבר זה ‪ -‬משיב לו הילד‬ ‫שמא שד הוא‪ .‬והכא שאמרה הגר‪ ,‬אתה קל ראי‪ ,‬לכאורה מהיכן‬ ‫‪ -‬הריהו מפורש בפרשת "לך לך"‪" :‬ברע מלך סדום"‪.‬‬ ‫ידעה זאת‪ ,‬ודילמא שד הוא‪ .‬ונראה שראתה אצלו צל גמור‪ ,‬ומזה‬ ‫ביקש השואל להתחכם ושאל‪ :‬הרי ב"סידור" בסדר‬ ‫הוכיחה שהוא מלאך‪ .‬וזה שאמר הכתוב‪ ,‬ותקרא את שמו אתה קל‬ ‫"הקטורת" נאמר‪" :‬מלך (‪-‬מלח) סדומית רבע"‪.‬‬ ‫ראי‪ ,‬והראיה שאמנם מלאך הוא‪ ,‬כי הגם הלום ראיתי אחרי רואי‪,‬‬ ‫אמנם כן ‪ -‬חייך הילד והשיב ‪ -‬תחילה מלך סדום 'ברע' היה‬ ‫פי' שאחרי זה שנראה ונתגלה לי‪ ,‬עדיין ראיתיו‪ ,‬והיינו צל שלו‪,‬‬ ‫שמו‪ ,‬אבל לאחר שהפך ה' את סדום‪ ,‬נהפך גם שם המלך‬ ‫ומזה מוכח שהוא מלאך‪.‬‬ ‫(ישמח משה)‬ ‫שלה ומ'ברע' נעשה 'רבע'‪.‬‬ ‫למכור את תבואותיהם‪ ,‬וחיכו שתתייקר השער יותר‪ ,‬אך לבסוף‬ ‫ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך וגו' (י"א‪-‬כ"ו)‪.‬‬ ‫הוזל השער יותר ויותר‪ ,‬והם עומדים להפסיד הפסד רב‪ .‬השיב‬ ‫כל ימיו עסק הרה"ק רבי נחום מטשערנוביל (יו"ד יא חשון) במצוות‬ ‫להם הצדיק‪ :‬מי שזן את העניים בשנת הרעב‪ ,‬הוא יזון ויפרנס את‬ ‫פדיון שבויים הוא נדר על פתחי נדיבים לאסוף מעות למצוה גדולה‬ ‫העשירים בשנת השובע‪.‬‬ ‫זו ואחר כך היה משלשל את המעות לכיסיהם של פריצים עריצים‬ ‫והאמין בה' ויחשבה לו צדקה (טו‪ ,‬ו)‬ ‫ואנשי הרשות‪ ,‬כדי לפדות מידיהם יהודים שנפלו בשבי‪ ,‬פעם אחת‬ ‫סיפר הרה"ק רבי ברוך הגר מסערט ויז'ניץ‪ ,‬ה"מקור ברוך"‪:‬‬ ‫כאשר נקלע ה רבי לז'יטומיר‪ ,‬העלילו עליו הגויים עלילה שפלה‬ ‫אצל חותני‪ ,‬כ"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע‪ ,‬בעת ששלח את אחד‬ ‫וכלאוהו בבית האסורים‪ ,‬בא לבקרו צדיק אחד וביאר לו את‬ ‫הנכדים לגשת לדלת באמירת "שפך חמתך" בליל הסדר‪ ,‬שאל‬ ‫הפסוק בתחילת פרשת לך לך בדרך צחות‪ :‬אברהם אבינו היה‬ ‫חתנו של כ"ק מרן מהרי"ד‪ ,‬הרה"ק רבי יוחנן טווערסקי הי"ד‪:‬‬ ‫מצטיין במצוות הכנסת אורחים ותמיד היה מטכס עצות מה אפשר‬ ‫"האם באמת ניתן לראות?" כשכוונתו היא האם ניתן לראות את‬ ‫לעשות עוד ועוד למען האורחים‪ ,‬אמר לו הקב"ה‪ :‬לך לך מארצך"‪,‬‬ ‫אליהו הנביא‪ .‬כ"ק מרן מהרי"ד השיב לו שאכן כן‪ ,‬ניתן לראות‪ .‬אך‬ ‫צא אברהם לדרך‪ ,‬ותהפך אתה בעצמך לעובר אורח‪ ,‬נודד וגולה‪,‬‬ ‫מי שאינו רואה אותו ומאמין שהוא מגיע‪ ,‬הרי שהוא גדול יותר מזה‬ ‫אז תדע ותרגיש היטב מה חסר לאורח‪ ,‬ומה אפשר עוד להיטיב‬ ‫שרו אה ומאמין‪[ .‬שכן כאשר רואים‪ ,‬אין זו גדולה להאמין משום‬ ‫עמו‪ ,‬וכך תוכל להשתלם במצוה זו ובכל פרטיה‪ ,‬הוסיף הצדיק‬ ‫שהדבר נראה במוחש‪ .‬כאשר לא רואים ובכל זאת מאמינים‪ ,‬הרי‬ ‫ואמר‪ :‬אף אתה‪ ,‬רבי נחום‪ ,‬העניקו לך משמים הזדמנות לחוש‬ ‫שזו מעלה גדולה יותר‪ ].‬לפי מעשה זה ביאר ה"מקור ברוך" את‬ ‫בטעמו של שבי אצל גויים‪ ,‬ועד כמה נחוץ לפדות יהודי משביו‪ ,‬כדי‬ ‫הפסוק בפרשתנו‪ :‬הקב"ה הוציא את אברהם והגביהו למעלה‬ ‫שתוכל להבין מצוה זו לעומקה ולהתעלות בקיומה‪.‬‬ ‫מחללו של עולם‪ ,‬אברהם אבינו ראה את הבריאה כולה ואת‬ ‫והיה ברכה (יב‪ ,‬ב)‬ ‫העולמות כולם‪ .‬הכל היה גלוי בפניו‪ .‬ואחר כל זאת אברהם נותר‬ ‫סיפר אחד התלמידים‪ ,‬שלעת בחרותו‪ ,‬כאשר הגיע פעם אחת‬ ‫באמונה תמימה‪" :‬והאמין בה'"‪ ,‬כאילו לא ראה מאומה‪ .‬דרגה זו‬ ‫ברכבת לעיר פרעשבורג‪ ,‬עמד כמשתאה כאשר ניגש אליו זקן‬ ‫משבחת התורה במילים "ויחשבה לו"‪ ,‬הקב"ה‪" ,‬צדקה"‪ ,‬לצדקות‬ ‫מופלג וביקש להיות לו לעזר בלקיחת חפציו לאכסניה‪ .‬ויהי כמצחק‬ ‫גדולה מאוד‪.‬‬ ‫בעיניו‪ ,‬שהוא הבחור הצעיר לימים ימסור את חבילתו לאיש ההוא‬ ‫ויחשבה לו צדקה (ט"ו – ו')‬ ‫אשר כולו הפך לבן‪ .‬על כן סירב למלאות חפצו‪ .‬אז סיפר לו האיש‪,‬‬ ‫מסופר‪ :‬ידוע שהרה"ק רבי אלימלך מליזענסק זיע"א היה שפל רוח‬ ‫שבצעירותו הוא היה מבין נושאי רבינו החתם סופר בכסאו‪ ,‬כי‬ ‫ושפל ברך עד מאד‪ .‬יום אחד ערך חשבון נפשו שכל כך הרבה‬ ‫רבינו בא בימים ולא היה יכול עוד לצאת ולבוא‪ ,‬והיה צורך לקחתו‬ ‫לחטוא ולפשוע ‪ ,‬עד שכל שבעת מדורי גיהנום ושאול לא יספיקו‬ ‫ממקום למקום‪" .‬פעם אחת‪ ,‬בהוליכי את רבינו ברחוב העיר‪,‬‬ ‫בשבילו‪ ,‬והיה דואג ומתמרמר‪ .‬עוד הוא מחשב חשבונו ‪,‬נכנסו ובאו‬ ‫עצרתי פתאום מלכת‪ .‬שאל אותי רבינו בפליאה‪ ,‬מה זה ועל מה‬ ‫לחדרו חמשה מתלמידיו הקדושים והם‪ :‬ה"חוזה" הקדוש מלובלין‪,‬‬ ‫זה‪ .‬השבתי לו‪ ,‬כ י כל זמן שכוחי במתני‪ ,‬פרנסתי מצויה בידי‪ ,‬ויכול‬ ‫הרה"ק ה"אוהב ישראל "מאפטא‪ ,‬הרה"ק רבי מנחם מענדיל‬ ‫אני להעביר לאנשים חפצים ממקום למקום‪ ,‬אבל מה אעשה לעת‬ ‫מרימינוב‪ ,‬המגיד הקדוש מקוזניץ ‪,‬והרה"ק רבי משה לייב מסאסוב‬ ‫זקנה כאשר כוחותי יעזבוני? וביקשתי מרבינו שיבטיח לי שכוחי‬ ‫זיע"א‪ .‬שמח בהם רבי אלימלך‪ ,‬נחה דעתו ואמר‪ ,‬תהילה להשי"ת‬ ‫לא יסור ממני לעולם‪ ,‬וזכיתי לשמוע את ברכתו שאהיה גיבור חיל‬ ‫בזכות תלמידיי אלה מקוה אנכי להינצל מדינה של גיהנם‪ ,‬שכבר‬ ‫כל ימי‪ .‬עכשיו שנתקיימה הבטחתו של אותו צדיק‪ ,‬בקשתי‬ ‫אמרו‪ ,‬לא יהא הרב בגיהנום ותלמידיו בגן עדן ‪,‬ועדיין לא נרגע‬ ‫שטוחה‪ ,‬אל תסרב לי‪ ,‬והנח לי לשאת את חפציך"‪ .‬רבינו נתן‬ ‫כליל‪ ,‬אבל מנין אקח חלק לעולם הבא טען רבי אלימלך עם עצמו‪.‬‬ ‫ברכות לכל מבקש‪ ,‬אף על פי שנראה הדבר כיוהרא‪ ,‬אך רבינו‬ ‫כעבור רגע נצנץ במוחו רעיון ואמר‪ :‬הלא הקב"ה הוא הבעל צדקה‬ ‫אמר כי אין הדבר כן‪ ,‬משום דכתיב "ואברכה מברכיך"‪ ,‬הרי‬ ‫הגדול ביותר‪ ,‬וכשמדובר בעוני של עוה"ב הרי אני העני הגדול‬ ‫שהמ ברך מתברך‪ ,‬ולכן אין שום יוהרא בכך שהוא עצמו רוצה‬ ‫ביותר מכל העולם‪ ,‬ברי איפוא שה' יתן לי מאוצרו הטוב אוצר‬ ‫להתברך…‬ ‫מתנת חנם‪ .‬ענה הרבי מאפטא ואמר לחבריו שעמדו לידו‪ ,‬אין זו‬ ‫(ספרא דמלכא)‬ ‫אלא מידתו של אברהם אבינו‪ ,‬ה' אמר לו "שכרך הרבה מאד"‬ ‫ואת הנפש אשר עשו בחרן (יב‪ ,‬ה)‬ ‫ועליו נאמר "ויחשוב לו צדקה" כלומר אברהם חשב שה 'נותן לו‬ ‫מעשה בבחור מתחזק שאחז בשלבים הראשונים של חזרתו‬ ‫חלק לעוה"ב בתורת צדקה‪.‬‬ ‫בתשובה‪ .‬הוא הגיע אל הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ״ל והתלונן‬ ‫ידו בכל ויד כל בו (ט"ז ‪ -‬י"ז)‬ ‫בפניו‪ :‬״רבי‪ ,‬קשה לי לקיים תרי״ג מצוות‪ ,‬זה יותר מדאי‬ ‫פעם אחת בעת שהיה הגר"ח מבריסק זיע"א ילד‪ ,‬נכנסו כמה‬ ‫בשבילי״…! אמר לו רבי בן ציון‪ :‬״לו יהי כדבריך‪ ,‬כמה מצוות אתה‬ ‫אנשים אל אביו בעל "בית הלוי "זיע"א‪ ,‬ואמרו לו כי בנו חיים רב‬ ‫רוצה להוריד ממך חצי? שני שליש״? תפס הלה את המרובה‪:‬‬ ‫עם הילדים בחוץ‪ .‬קרא הבית הלוי לבנו הביתה‪ ,‬ובמעמד כמה‬ ‫״שני שליש״‪.‬״ ״מוסכם״! השיב לו רבי בן ציון להפתעתו ״כמה הם‬ ‫אנשים שאלו‪" :‬החצי הראשון של הפסוק או החצי השני?" נענה‬ ‫שליש מתרי״ג? חישב הלה וענה‪ :‬״מאתים וארבע״ ״ואותן הנך‬ ‫הגר"ח "החצי השני" ויצא‪ .‬שאלו את ה"בית הלוי" לאחר שיצא‬ ‫מקבל ברצון״? ״אין לי כל בעיה עם מספר זה״ – השיב‪ .‬״ובכן״ –‬ ‫לפשר השיחה הזו‪ ,‬ענה להם‪ ,‬אצל ישמעאל כתיב "ידו בכל ויד כל‬ ‫המשיך רבי בן ציון להפתיעו – ״החפץ חיים מנה את המצוות‬ ‫בו " ושאלתי החצי הראשון' היינו "ידו בכל " ובו האשמה‪ ,‬או החצי‬ ‫הנוהגות בזמן הזה‪ ,‬והן מאתים ששים ושבע‪ .‬האם אתה כהן״?‬ ‫השני‪' ,‬לביאור החצי השני' פטרתיו‪ .‬ואח"כ "יד כל בו" ואין הוא‬ ‫״לא״‪ ,‬השיב‪ .‬״א״כ ירדו לך עוד שלושים וכמה מצוות‪ .‬האם אתה‬ ‫אשם‪ .‬ומשענה כששאלו לילד מה היתה כוונתו ‪ ,‬השיב כנ"ל‬ ‫נזיר״? ״לא״ השיב הלה‪ .‬סיכם רבי בן ציון‪ :‬״באיסורי עריות‬ ‫ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר (יז‪ ,‬יב)‬ ‫קרובות אין לך בעיה‪ .‬ירדו עוד כשלושים‪ .‬לא לעשות עבודה זרה‪,‬‬ ‫פעם אחת השתתף הרה"ק רבי שלום מקאמינקה (יא"צ כ חשון)‬ ‫לא להשתחות לה‪ ,‬לא להקים מצבה‪ ,‬לא לנחש‪ ,‬לא לעשות מעשה‬ ‫בברית מילה‪ ,‬ובסעודה אמר‪ :‬אנו אומרים במהלך ברית המילה‬ ‫אוב וידעוני‪ ,‬לא להתנבאות לשקר… להמשיך? עוד מגיע לי‬ ‫"כשם שנכנס לברית‪ ,‬כן ייכנס לתורה‪ ,‬לחופה ולמעשים טובים"‪.‬‬ ‫עודף״…‬ ‫וכי מה עניינו של איחול זה‪ ,‬והלוא תינוק שנכנס לברית הוא חסר‬ ‫(ה׳אור לציון׳)‬ ‫דעת‪ ,‬האם כך אנו רוצים שייכנס לתורה ולחופה? אלא‪ ,‬הסביר רבי‬ ‫ויהי רעב בארץ‪( .‬יב‪ .‬י)‬ ‫שלום‪ ,‬בשעה שמלים את התינוק אין בו אפילו שמץ של גאווה על‬ ‫חבורה של סוחרי תבואה עשירים‪ ,‬באו פעם אחת אל הצדיק ר'‬ ‫שעשה מצווה גדולה כזאת‪ .‬כך אנו מתפללים ומאחלים – כשם‬ ‫דוד מט אלנא זצ"ל לדרוש בעצתו ולבקש ברכתו‪ :‬היות שהשנה‬ ‫שנכנס לבריתו של אברהם אבינו בלי שמץ גאווה‪ ,‬כך ייכנס לתורה‬ ‫שעברה היתה שנת בצורת‪ ,‬והיה יוקר גדול בתבואה‪ ,‬על כן חששו‬ ‫ולחופה‪.‬‬ ‫שגם השנה יהיה התבואה ביוקר‪ ,‬ולפיכך לא רצו בתחילת השנה‬ ‫מה זאת? כיצד נהיה הפלא? התבוננו‪ ,‬מנורת אש מאירה את‬ ‫וְיֹום וָלַ יְלָ ה ל ֹא י ְִשבֹתּו (בראשית ח'‪ ,‬כ"ב)‬ ‫האופק‪ ,‬כבר אנו יכולים לזהות איש את רעהו‪ .‬נהיה אור! המתינו‬ ‫שח מרן רבינו שליט"א‪ :‬רבינו מאיר לייבוש ויזר‪ ,‬הידוע בכינויו‬ ‫רגעים מספר ותראו מה מאיר את העולם‪ ,‬כיצד עולם שלם שטבל‬ ‫המלבי"ם‪ ,‬כיהן כרב בעיר חשובה‪ .‬ערב אחד‪ ,‬רגיל וחשוך ככל‬ ‫בחושך עבה מתבהר ומאיר‪ ,‬באור שעוצמתו הולכת ומתחזקת‪.‬‬ ‫ימות השנה‪ ,‬הפתיע המלבי"ם את בני ביתו והודיע כי מחר יתרחש‬ ‫והנה כבר מבצבצת השמש הענקית‪ ,‬הנצו קרניה‪ ,‬והיא מחממת‬ ‫בעיירתם נס מיוחד במינו‪ ,‬ועליהם להתכונן אליו כראוי‪.‬‬ ‫אותנו ומפשירה את הקור השורר ברחובות‪ .‬הפלא ופלא! הודו לה'‬ ‫"מחר בבוקר"‪ ,‬הודיעם אביהם הגדול‪" ,‬אעיר אתכם לפני עלות‬ ‫כי טוב‪ ,‬על ניסיך שבכל יום עמנו"‪.‬‬ ‫השחר‪ .‬תלבשו בזריזות את בגדי השבת‪ ,‬ותצעדו איתי למקום‬ ‫"ההבטחה 'וְיֹום וָלַ יְלָ ה ל ֹא י ְִשבֹתּו'"‪ ,‬אמר המלבי"ם בסיום השיעור‬ ‫תצפית שממנו נראה את הנס"‪.‬‬ ‫המוחשי והמרגש‪" ,‬אינה מקהה את הצורך והחובה להודות על נס‬ ‫כאשר אמר כן היה‪ .‬בבוקר השכם העיר את כולם וזירזם‬ ‫תמידי‪ .‬להיפך‪ ,‬היא מחייבת‪ :‬להודות לא רק על היום שהגיע‪ ,‬אלא‬ ‫להתלבש‪ .‬הם ננערו ממיטותיהם בריגוש ובחרדת קודש‪ :‬מי יודע‬ ‫גם על הביטחון והידיעה שהנס הזה יתרחש גם למחרת"‪.‬‬ ‫מה ראה אביהם בחזונו‪ ,‬ומה יודע הוא בקרבתו אל האלוקים שהם‬ ‫יזכו לראות‪ .‬ברכות השחר נאמרו ברוב התרגשות‪ ,‬והשיירה‬ ‫הקטנה יצאה לדרכה‪.‬‬ ‫מרכז "אמונת חיים" קראלי‬ ‫המלבי"ם‪ ,‬חבוש בכובע יום טוב ועששית בידו‪ ,‬צעד בראש‪ ,‬כולו‬ ‫אומר קודש‪ ,‬ובני ביתו‪ ,‬לבושים מחלצות ומכורבלים במעיליהם‪,‬‬ ‫פרנס השבוע‬ ‫צעדו אחריו נרגשים‪ .‬כך הלכו כרבע שעה‪ ,‬עד שהגיעו אל השדות‬ ‫ידידינו עוז האי גברא רבא ויקירא‬ ‫המקיפים את העיירה‪.‬‬ ‫המלבי"ם נעצר‪ ,‬התבונן אל האופק‪ ,‬כיבה את אור העששית‬ ‫הרה"ג יעקב אלפסי שליט"א‬ ‫המרצד ולחש‪" :‬תיכף‪ ,‬בסייעתא דשמיא‪ ,‬נזכה לראות נס פלאי"‪.‬‬ ‫לנישואי בנו בכורו‬ ‫"הביטו סביבכם"‪ ,‬אמר‪" .‬מה אתם רואים בכל מלוא האופק? כלום‪.‬‬ ‫החתן יצחק זאב עב"ג בשעטומ"צ‬ ‫הכול שחור"‪ .‬ולפתע נרגש אביהם הקדוש‪" :‬הנה זה מתחיל‪,‬‬ ‫יה"ר שירווה רוב נחת ותענוג ממנו ומכל יוצ"ח‬ ‫הביטו אל האופק‪ ,‬הוא מתבהר!‬ ‫קול קראלי‬ ‫מרכז "אמונת חיים" קראלי‬ ‫עדכונים ♦ שיחות ודרשות ♦ סיפורים ♦ ניגונים‬ ‫מיסוד רבינו הגה"ק זי"ע ‪ -‬בנשיאות מרן רבינו שליט"א‬ ‫אידיש‬ ‫‪074-7962278‬‬ ‫קול צהלה ורינה שפתינו תרננה‬ ‫עברית‬ ‫‪03-7236730‬‬ ‫לידידינו עוז האי גברא רבא ויקירא חסידא ופרישא‬ ‫שמעו ותחי נפשכם‬ ‫מורינו הרב מאיר גרויז שליט"א‬ ‫חתדב"נ רבינו הגה"ק זיע"א‬ ‫מאות כבר נושעו! ומה איתך?‬ ‫גיסו של מרן רבינו שליט"א‬ ‫רוצים גם ישועה? יש לכם שמחה‪ ,‬אזכרה וכו'‬ ‫תרמו! וקחו חלק בהפצת המעיינות של‬ ‫לרגל שמחת נישואי הבת‬ ‫מרכז "אמונת חיים" קראלי‬ ‫עב"ג החתן משה אינדרוסקי הי"ו‬ ‫כתובת לתרומות תגובות ולקבלת הגליון‬ ‫בשעטומ"צ ובמזל טוב‬ ‫אשדוד‪ :‬רח' הרב אבוחצירא ‪ - 12‬הורקנוס ‪7‬‬ ‫בני ברק‪ :‬ראב"ד ‪ 2‬רחובות‪ :‬רח' האגוז ‪20‬‬ ‫הברכה אחת לסבא החשוב העומד לימינינו‬ ‫טל‪ 08-8659931.‬או ‪055-6798152-4‬‬ ‫הגה"צ ר' זלמן גרויז שליט"א‬ ‫באימייל‪8659931@gmail.com :‬‬ ‫יה"ר שירוו רוב נחת ותענוג ממנו ומכל יוצ"ח‬ ‫רבנן ותלמידיהון‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הר"ר ישעי' קורץ ז"ל‬ ‫הגה"ח שלמה ברוך בלוי זצ"ל‬ ‫בהר"ר ישראל ז"ל‬ ‫אדונינו מורינו ורבינו‬ ‫בן הרב אברהם שליט"א‬ ‫נלבע ז' חשון תשפד‬ ‫הגה"צ יצחק צבי משה זי"ע‬ ‫נלב"ע ח חשון תשפז‬ ‫ברא כרעא דאבוה‬ ‫אדמו"ר אביגדור מוזס זצ"ל‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫המנוחה ראומה סמדר ע"ה‬ ‫מקראלי‬ ‫הגה"צ משה וועבר זצוק"ל‬ ‫בת דורית דבורה שמחי‬ ‫נלב"ע ד' טבת ה'תשע"ט‬ ‫בהרה"צ מרדכי זצ"ל‬ ‫נלב"ע יג חשון‬ ‫זכותו יגן עלינו ועכי"א‬ ‫נלבע יב כסלו תשפא‬ ‫הגה"ק רבי דוב בעריש וויידענפעלד זצוק"ל‬ ‫גאב"ד טשעבין ור"י כוכב מיעקב‬ ‫י מר‪-‬חשון‬ ‫עם הילדים "אן האט איין געבאקן אין אונז צאנז'ער חסידות" –‬ ‫שיחה מרתקת שערך הסופר המופלא הרב יעקב הייזלר‬ ‫הוא החדיר בנו את החסידות של צאנז‪.‬‬ ‫שליט"א עם הגאון רבי אליהו קרויטוירט שליט"א‪ ,‬מקורבו ונאמן‬ ‫עם צדיקי בית בעלזא‬ ‫ביתו של מרן הגאון מטשעבין זיע"א‪ ,‬שהעלה במהלך השיחה‬ ‫מלבד זאת היה רבנו קשור בכל נימי נפשו אף לצדיקי בית‬ ‫זכרונות קודש אותם חווה במחיצת רבו הגדול עת זכה לשמשו‬ ‫בעלזא‪ ,‬בעצם הקשר כבר החל מבית אביו ה'כוכב מיעקב' שעל‬ ‫ופותח צוהר לדמותו של האדם הגדול בענקים‪.‬‬ ‫אף היותו דבוק ברבים מצדיקי הדור‪ ,‬עם זאת גדלה הערצתו‬ ‫בקשנו לשמוע על דבקותו של רבינו בגדולי האדמורי"ם‬ ‫להרה"ק רבי יהושע מבעלזא‪ ,‬פעם אף התבטא על גאונותו‬ ‫אשר כידוע כל ימיו היה עומד כעבדא קמיה מריה במחיצת‬ ‫באמרו "הציבור אינו יודע כמה גדולה היתה גאונותו בלימוד‪".‬‬ ‫קדשם‪.‬‬ ‫רבינו היה מספר‪ ,‬שכל אימת שהיה נכנס אל הרה"ק רבי אהרן‬ ‫רבי אליהו הי"ו שח לנו‪ :‬גם על זה נוכל להאריך באין ספור‬ ‫מבעלזא היה חוזר בפניו דבר תורה מזקנו רבי יהושע זי"ע‪,‬‬ ‫סיפורים‪ ,‬ונספר בזה רק מספר דוגמאות על התבטלותו לצדיקי‬ ‫דברים חוצבי להבות אש‪ ,‬ורבינו התבטא "ס'האט מיר‬ ‫החסידות‪.‬‬ ‫איבערגדרייט מיינע אלע גידערן…" – זה הפך לי את כל‬ ‫רבינו היה מסתופף בצל כל צדיקי הדור וביחוד בצל צדיקי בית‬ ‫הקרביים!‬ ‫רוז'ין‪ .‬אביו הגה"ק ה'כוכב מיעקב' זכה להסתופף בצל קדשו‬ ‫גם כאשר הביאו לפניו את חיבורי התורות של מהר"י מבעלזא‬ ‫של הסבא קדישא רבי ישראל מרוז'ין‪ ,‬ופעם אמר רבינו שהאבא‬ ‫עיין בהם‪ ,‬אולם אח"כ התבטא שאינם מבטאים כלל את אופן‬ ‫היה עילוי והבחין בכמה גוונים על פני הרה"ק מרוז'ין‪ ,‬שהשתנו‬ ‫אמירתם‪ ,‬כפי אשר שמעם תמיד מפי אלו שזכו לשמוע‬ ‫בעת שולחנו הטהור‪.‬‬ ‫התורות‪ ,‬שהיו נאמרים בלבת אש קודש‪.‬‬ ‫אביו גם נסע לאדמו"ר הזקן מהוסיאטין וכך נשאר רבינו נאמן‬ ‫אצל המהרי"ד והמהר"א‬ ‫בית חסידות הוסיאטין וקשור בכל נימי נפשו לבית טשורטקוב‪.‬‬ ‫הקשר המיוחד המשיך גם אצל בנו מרן הרה"ק רבי יישכר דב‬ ‫מרן היה מקושר בלב ונפש כחסיד להרה"ק רבי דוד משה‬ ‫מבעלזא‪ ,‬ואף נסע פעם אחת במיוחד לחסות בצל קדשו של‬ ‫מטשורטקוב זי"ע‪ ,‬ואף היה אצלו שלוש פעמים בטשורטקוב‪,‬‬ ‫המהרי"ד‪ ,‬בעת ששהה בהולשיץ לאחר מלחמת העולם‬ ‫ובכל פעם שהיה מדבר מטשורטקוב היה כולו אש להבה‪ .‬כל‬ ‫הראשונה בדרכו חזרה לבעלזא‪.‬‬ ‫א ימת שנתגלגל לשוח אודותם לא פסק פיו מלתאר את אשר‬ ‫רבנו היה משוחח רבות אודות שבת זאת‪ ,‬אשר היה בה‬ ‫קלטה רוחו את ההשראת הקדושה הגדולה שהיתה שם‪ ,‬וכל‬ ‫לאורחם של בני המהרי"ד‪ ,‬בסעודת ליל שבת היה אורחו של‬ ‫זה בהתלהבות נוראה‪ ,‬והיה חרד להזכיר את שמו הקדוש של‬ ‫בנו מרן מהר"א‪ ,‬ולסעודת היום נקרא להתארח ע"י חתנו‬ ‫הרבי‪.‬‬ ‫הגה"ק רבי פנחס מאוסטילא‪ .‬במשך כל הסעודה שוחח בלימוד‬ ‫מרן הכיר שם את הרב ר' משה מעד ז"ל‪ ,‬וכשהיה ר' משה‬ ‫עם הגה"ק מאוסטילא‪ ,‬וברבות הימים התבטא עליו בהערכה‬ ‫נכנס לבית מרן היה מרן אומר שהרי הוא נזכר בכמיהה וערגה‬ ‫"הוא היה למדן‪".‬‬ ‫בימים הטובים בו היו עומדים שניהם לפני הרבי מטשורטקוב‪:‬‬ ‫פעם סיפר לנו מרן שהיה לו מיחוש בכבד‪ .‬ואמר לו מהרי"ד‬ ‫"כל הון בעולם לא היו שווים נגדם" התבטא מרן כשכולו כיסופין‬ ‫שלא יגע במקום הכאב‪ ,‬שלא כדרך העולם שנוגעים במקום‬ ‫והשתוקקות‪.‬‬ ‫שכואב‪ .‬ואכן‪ ,‬כך עשה – לא נגע במקום הכאב‪ ,‬ומאז ועד סוף‬ ‫מורא רבך כמורא שמים‬ ‫ימיו לא סבל עוד ממיחוש זה‪.‬‬ ‫זכורני פעם בליל שבת דחוה"מ סוכות כשישבנו אצל רבינו‬ ‫התקשרות מיוחדת היתה לו להרה"ק רבי אהרן מבעלז‪ .‬לעת‬ ‫בסוכה‪ ,‬ורבינו הגה בתורה בסוכה‪ .‬תאום כבה האור ולא היה‬ ‫זקנותו התבטא ואמר כי הרה"ק מהר"א מבעלזא כבר יצא‬ ‫יכול להמשיך בלימודו‪ ,‬ובתוך כך נזכר מזיכרונותיו מחצר‬ ‫שמעו לתהלה עוד בימי בחרותו כ'קדוש מרחם‪'.‬‬ ‫הקודש טשורטקוב ואפפו אותו געגועים עזים‪ ,‬החל כל כולו‬ ‫גם את כח תורתו הפליא ביותר כל ימיו‪ .‬פעמים הרבה היה‬ ‫לרעוד‪ ,‬ודיבר ברגש קודש מלא כיסופין והשתפכות הנפש‬ ‫אומר‪ ,‬שראה עוד בגאליציא את הגליונות שכתב מהר"א‬ ‫אודות הרה"ק רבי דוד משה מטשורטקוב ומפיו הקדוש נעתקו‬ ‫מבעלזא על ספר 'קצות החושן'‪ ,‬והתבטא "זה היה מלא‬ ‫המילים (בתרגום חופשי מאידיש) "אה טשורטקוב אה!‬ ‫בגדלות‪".‬‬ ‫הקדושה שיכולנו לראות שם‪ ,‬מי היה מאין שביום מן הימים‬ ‫המקום ילך לאיבוד"‪ .‬וכך במשך שעה ארוכה ישב ותיאר את‬ ‫יהודי שלומד תורה לשמה‬ ‫טשורטקוב וקדושתה ואת גודל הכאב מגניזת משכן קודש זה‪,‬‬ ‫הגר"י רבינוביץ זצ"ל מביא בספרו 'בצלו חמדתי' כי רבינו היה‬ ‫ובאותו מעמד ניתן היה לראות את גודל התקשרותו לצדיקים‬ ‫מספר שפעם שלח מהרי"ד מבעלזא מחדרו קושיה חמורה‬ ‫ולחצר קודש זו‪.‬‬ ‫ברמב"ם‪ ,‬וציווה על בניו שיתאמצו ליישבה‪ .‬ואכן‪ ,‬כל אחד יישב‬ ‫פעם כאשר ישב אצלו רב מחו"ל הזכיר רבינו בתוך השיחה את‬ ‫את הקושיא ואמר תירוץ משלו‪ ,‬ומהרי"ד מבעלזא בשמעו את‬ ‫ה'טשורטקובער רבי' שאל הלה מי זה הרבי הראשון‬ ‫כל התשובות‪ ,‬התבטא על אחד מהם שהוא תירוץ של 'בקי'‪,‬‬ ‫מטשורטקוב ‪,‬אך הלה שלא התמצא שאל מה היה שמו‪ .‬פני‬ ‫ועל האחר שהוא תירוץ של 'חריף'‪ ,‬וכך מנה עוד כמה הגדרות‪,‬‬ ‫רבינו חוורו והפכו לגוונים שונים וברתת ובזיע אמר רבי ד ו ד –‬ ‫כל אחד לפי ערכו‪.‬‬ ‫מ ש ה… והעומדים סביב ניצבים ומשתוממים כמה גדול מורא‬ ‫אולם כשהביאו לפניו את התירוץ של בנו מהר"א מבעלזא‪,‬‬ ‫רבך כמורא שמים‪.‬‬ ‫אמר‪" :‬יהודי שלומד תורה לשמה‪ ,‬זה כבר עניין אחר לגמרי‪,‬‬ ‫כמו"כ היה מקושר להרה"ק ה'דברי חיים' מצאנז‪ ,‬ורבינו היה‬ ‫תורה לשמה‪".‬‬ ‫מספר כי אביו ה'כוכב מיעקב' היה יושב בכל ליל שבת קודש‬ ‫בחו"ל ע"י אחד אם לשלוח את בנו ללמוד אצל רבינו בטשעבין‬ ‫מרן גם היה מספר‪ ,‬ששמע בשם הגר"מ אריק זצ"ל‪ ,‬שפעם‬ ‫או אצל רב מופלג אחר השיבו הרה"ק "האבא אמר שהרב‬ ‫אחת נפגשו מספר גדולי ישראל במרינבאד עם מהרי"ד‬ ‫מטשעבין הוא יהודי קדוש‪".‬‬ ‫מבעלזא‪ ,‬וגם מהר"א מבעלזא היה שם‪ ,‬ושוחחו הגדולים‬ ‫הרבה שאלות הלכתיות שנתעוררו בבית הרבי זיע"א היה‬ ‫בדברי הלכה‪ ,‬אך מהר"א מבעלזא ישב ושתק בכל מהלך‬ ‫אומר‪" :‬כזאת שאלה צריכים לשאול 'גדול' חסידי‪ ,‬ו'גדול חסידי'‬ ‫השיחה ולא דיבר כלום כל הזמן‪.‬‬ ‫זה הרב מטשעבין‪".‬‬ ‫אחר שגמרו הגדולים את שיחתם‪ ,‬ליווה מהר"א מבעלזא את‬ ‫היה פעם שהרבי שלח להודיע לרבינו כאשר לא חש בטוב‬ ‫הגר"מ אריק‪ ,‬והעיר לו מתוס' אחד ביומא שלפי זה נופל כל‬ ‫שיתפלל בעדו‪ ,‬בתחילה נדהם רבינו מכך‪ ,‬ובענוותנותו‬ ‫הפלפול‪ .‬התפעל הגר"מ אריק והביע פליאתו בפני מרן‪ ,‬אח"כ‬ ‫התבטא‪" :‬אלי הרבי מבעזלא שולח?" – אך מיד התעשת‬ ‫הוסיף ואמר‪" :‬מילא שלא רצה ליהנות מהכבוד עוד מובן‪ ,‬אמנם‬ ‫ואמר‪ ,‬אם הרבי מבעלזא שלח אלי – הריני מצווה מפיו‪ ,‬ומיד‬ ‫איך לא חס על כבוד אביו‪ ,‬הלא יאמרו הבריות שיש בן‬ ‫נעמד להתפלל עליו‪.‬‬ ‫למהרי"ד מבעלזא שאינו יודע ללמוד‪".‬‬ ‫"יש לי כוונה בזה"‬ ‫לאחר הסתלקות הרה"ק מבעלזא‪ ,‬הגיע הגרא"מ רוטנר זצ"ל‬ ‫רבינו היה מספר בשם הגה"ק מאוסטילא על הערצתו של‬ ‫בשאלה מסוימת לרבינו‪ ,‬רבינו סירב לענות לו‪ ,‬ואף התבטא‬ ‫המהרי"ד מבעלזא לבנו מהר"א‪ .‬בכל פעם שהיה נכנס מהר"א‬ ‫בענוותנותו "מה אתה רוצה ממני?" נענה הגרא"מ ואמר‪" :‬אינני‬ ‫ל'טיש' של אביו‪ ,‬זרק מהרי"ד בהצנע איזה חפץ‪ ,‬וכאילו שהיה‬ ‫יודע‪ ,‬אבל הרה"ק מבעלזא היה שולח כל שאלה לרבינו!"‪ ,‬אולם‬ ‫צריך לקום כדי להתכופף לקחת החפץ‪ ,‬וכך היה קם לכבוד בנו‬ ‫רבינו החזיר לו בענוותנותו באמרו "היתה לו לרבי זצ"ל טעות‬ ‫הרה"ק מהר"א בכל עת היכנסו אליו‪.‬‬ ‫גדולה מאוד לגביי‪".‬‬ ‫ופעם רצה הגה"ק מאוסטילא לבדוק אם אכן כך הוא‪ ,‬על כן‬ ‫למעשה לא רק בארה"ק אלא עוד בעיר בעלזא שלח אליו הרבי‬ ‫כשנפלה פעם המטפחת התכופף להגביה אותה‪ ,‬אולם חותנו‬ ‫שאלות‪ ,‬פעם שלח אליו להיות 'בורר' בדין תורה מסויים‪ ,‬בענין‬ ‫המהרי"ד מנע זאת ממנו‪ ,‬ואמר לו‪" :‬יש לי כוונה בזה‪".‬‬ ‫רבנות של אחד מנכדי בית בעלזא‪ .‬אולם רבינו השיב לשליח‬ ‫מחזה מיוחד היה לראות את רבינו נכנס לקודש פנימה אצל‬ ‫שהיה חפץ למלאות רצונו של הרבי‪ ,‬אך בהיות שהיה בידידות‬ ‫המהר"א מבעלזא‪ .‬מעולם לא היה מזמין את עצמו ומודיע על‬ ‫עם הצד השני‪ ,‬על כן אין ביכולתו לעשות כן בפועל‪.‬‬ ‫בואו‪ .‬לפתע היה מגיע‪ ,‬והיה מחכה יחד עם כל הציבור עד‬ ‫שהרבי התחיל לקבל את הציבור‪ .‬כמובן שהמשמשים מצידם‬ ‫(הרב יעקב הייזלר שליט"א – דרשו)‬ ‫הקדימו את כניסתו לפני כל הציבור‪ ,‬אך פעמים רבות שכלל לא‬ ‫התאפשר להיכנס‪ ,‬ואז היה רבינו מחכה בענוותנותו עם שאר‬ ‫החסידים‪.‬‬ ‫לפעמים אף היה עולה לביתו של אחד הגבאים שהתגוררו‬ ‫בסמיכות‪ ,‬ושוהה בביתם עד שנפתחו הדלתות בבעלזא אז‬ ‫נכנס לקודש פנימה‪.‬‬ ‫שח מרן רבינו שליט"א‪ :‬בספר שם משמואל (ר"ח מרחשון שנת‬ ‫פעם הגיע רבינו ושלח אליו הרה"ק מבעלזא שליחות מיוחדת‬ ‫תרע"ב) להרה"ק מסוכשטוב מביא‪ :‬ידועים דברי הרה"ק רמ"מ‬ ‫שלא יוכל בשום פנים ואופן לקבלו מחמת סיבה‪ ,‬ומתנצל מאוד‬ ‫מרימינאב‪ ,‬שכל הגזירות הרעות המתחדשות על ישראל רח"ל‬ ‫על כך‪ ,‬ורק בעוד כמה שעות יוכל לקבלו או בהזדמנות אחרת‪.‬‬ ‫וכל המסים וארנוניות שמוצצים דמי ישראל התחלתם תמיד‬ ‫נכנס רבינו לאחד החדרים הסמוכים והתיישב ללמוד‪ ,‬עד שבאו‬ ‫בחודש מרחשון‪ ...‬ונראה שיש תיקון לזה ע"י ההתחדשות‬ ‫ואמרו לו לאחר כמה שעות שכבר ניתן להיכנס‪.‬‬ ‫שבישראל בעת הזאת שקובעין שעורים תמידים כסדרם ללמוד‬ ‫בדרך כלל היה נכנס לרבי פעמיים בשנה פעם אחת ביום‬ ‫וללמד‪ ,‬איש ואיש‪ ,‬חבורה וחבורה‪ ,‬ההתחדשות הזאת מוציאה‬ ‫אמירת סליחות של י"ג מידות שבו היה מגיע עם 'קוויטעל'‬ ‫מתחת ידיהם את כח ההתחדשות‪ ,‬אמן כן יהי רצון עכ"ד‪.‬‬ ‫להתברך ולהזכיר את עצמו‪ ,‬והפעם השניה כשהיה הרבי נוסע‬ ‫מירושלים לתל אביב לכמה חודשים‪ ,‬היה רבינו נכנס להיפרד‬ ‫בענין זה מסופר‪ ,‬סוחר אחד התלונן לפני הרה"ק רבי משה‬ ‫ממנו‪.‬‬ ‫מלעלוב זי"ע על 'עסקיו' המוצלחים שהחלו לרדת מטה מטה‬ ‫רח"ל‪ ,‬שאלו הרה"ק האם הוא קובע עתים לתורה‪ ,‬נענה האיש‬ ‫ניתן למשש את הקדושה בידיים‬ ‫שאין לו כל 'קביעות' בתורה‪.‬‬ ‫הגרא"מ רוטנר זצ"ל סיפר ששאל מדוע אינו מודיע טרם‬ ‫שמגיע‪ ,‬ענה רבינו ואמר‪" :‬וכי לרבי מודיעים מתי עומדים‬ ‫אמר לו הרה"ק‪ ,‬איתא בגמרא (תענית כה‪ ,‬ב) שזוגתו של רבי‬ ‫להגיע?!" ואף הוסיף ואמר שאינו מעוניין שהרבי יצטרך לעשות‬ ‫חנינא בן דוסא בכתה בפניו על מצבם הדל‪ ,‬התפלל ר"ח ויצתה‬ ‫שינוי בסדר יומו הקדוש עקב בואו אליו‪.‬‬ ‫כמין פיסת יד והושיטה לו רגל אחד משלחן של זהב‪ ,‬בלילה‬ ‫ראו בחלום שכל הצדיקים אוכלים לעתיד על שולחן של זהב עם‬ ‫בספר אדמור"י בעלזא אף הובא שהיו פעמים שמהר"א לא‬ ‫שלשה רגלים‪ ,‬ואילו הם יושבים על שולחן עם שתי רגלים‪ ,‬מיד‬ ‫קיבל את הציבור אולם המשמשים רצו להיכנס למהר"א‬ ‫הבינה שהיא קיבלה בזה את שכרה דלעתיד והתחרטה על‬ ‫ולהודיע לו שרבינו מחכה‪ ,‬אך רבינו מנע זאת בעדם‪ ,‬ואמר‬ ‫קבלת המתנה 'בעי רחמי ושקלוהו‪ ,‬תנא גדול היה נס אחרון‬ ‫להם שעתה הוא כמו עומד על המשמר כחסיד בין החסידים‪,‬‬ ‫יותר מן הראשון‪ ,‬דגמירי דמיהב יהבי מישקל לא שקלי'‪ ,‬פי'‬ ‫פעם אף הציעו לו לשבת על כסא שהביאו עבורו‪ ,‬אולם רבינו‬ ‫גדול הנס שנטלו חזרה את הרגל‪ ,‬כי בדרך כלל נותנים‬ ‫מיאן לשבת על הכסא והתיישב על הספסל הרגיל עם שאר‬ ‫השפעות טובות מן השמים ואין נוטלים חזרה‪.‬‬ ‫החסידים שחיכו להיכנס לקודש פנימה‪.‬‬ ‫ואמר הרמז בזה‪ ,‬שכאשר האדם מקיים 'גמירי' – אם תקבע‬ ‫פע ם התבטא ואמר‪" :‬כאשר נכנסים להרה"ק מבעלזא‪ ,‬ניתן‬ ‫שיעור קבוע בגמרא‪ ,‬תזכה שיתקיים בך משמיא מיהב יהבי –‬ ‫למשש את הקדושה בידים‪".‬‬ ‫שיתנו לך מן השמים פרנסה בהרחבה‪ ,‬ומישקל לא שקלי – מה‬ ‫"הרבי טעה בי טעות גדולה"‬ ‫שבידך לא יאבד ממך‪ ,‬וכן הוה‪ ,‬שהלה קבע לו זמן לשקוד על‬ ‫כמים הפנים אל פנים כן היתה הערצתו של הרה"ק מבעלזא‬ ‫דלתי ביהמ"ד בקביעות‪ ,‬ומאז חזר לעלות מעלה מעלה‬ ‫לרבינו‪ .‬ידוע שהיה מפנה עוד לפני המלחמה לבחורים רבים‬ ‫ולהצלחה מרובה‪.‬‬ ‫ללכת ללמוד בישיבתו של רבינו‪ .‬ואף פעם כשנשאל עדיין‬ ‫הרה"ג גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א‬ ‫מו"צ בק"ק קראלי ומח"ס גם אני אודך‬ ‫בענין מצות תפילין וחציצה בתפילין‬ ‫ענף א‪ :‬חציצה בתפילין בשערות תלושות אחר תספורת‪ / .‬ענף ב‪ :‬חציצה של שער רטוב בהנחת תפילין‪ / .‬ענף ג‪ :‬מתי‬ ‫מורידים התפילין בתפילת שחרית לפני נוסח ספרד‪ / .‬ענף ד‪ :‬ללבוש תפילין בחוץ בזמן שיש פחי אשפה‪ / .‬ענף ה‪ :‬אם צריך‬ ‫ליישר תפילין של ראש לפי המראה‬ ‫עכ"ל‪ .‬ואם כן הדבר מפורש שעל פי הקבלה יש ענין מיוחד‬ ‫להמתין עד אחר תפילת עלינו‪ .‬אבל זה נראה ברור שאין זו‬ ‫לכבוד הרב גמליאל בן רבי אלחנן י‪.‬ד‪ .‬הכהן רבינוביץ שליט"א‬ ‫שיטת הרמ"א‪ ,‬שהרי הרמ"א כתב הטעם משום ד' קדישים‪,‬‬ ‫אחדשה"ט‪.‬‬ ‫ולפי זה בנוסח ספרד שגומרים ד' קדישים אחר שיר של יום‬ ‫מותר כבר להוריד את התפילין אז‪.‬‬ ‫ענף א‪ :‬חציצה בתפילין בשערות תלושות אחר תספורת‬ ‫ונמצא למעשה שאין צורך להמתין עד אחר עלינו לפי‬ ‫בחור ישיבה אחד‪ ,‬עשה תספורת בערב‪ ,‬ובבוקר‬ ‫נו סח ספרד‪ ,‬אלא אם כן רוצה לצאת על פי הקבלה שאז צריך‬ ‫הניח תפילין‪ ,‬ושאל ממני אם יצא ידי חובה או לא‪ ,‬שהרי‬ ‫להמתין אד אחר עלינו‪ .‬ואם אינו רוצה לצאת על פי הקבלה‪ ,‬אז‬ ‫בודאי שיש לו כעת שערות קטנות בתוך השערות‪ ,‬ושמא הם‬ ‫מיד אחר קדיש שאחר שיר של יום מותר להוריד את התפילין‪.‬‬ ‫נחשבים חציצה בין התפילין ובין ראשו‪.‬‬ ‫ענף ד‪ :‬ללבוש תפילין בחוץ בזמן שיש פחי אשפה‬ ‫וחשבתי שיש כמה טעמים להקל בזה‪ .‬חדא שדעת‬ ‫כבר כתב השו"ע סי' כ"ה סע' ב'‪ ,‬שיש מצוה ללכת‬ ‫הרשב"א שאין איסור של חציצה בתפילין של ראש כלל וכלל‪.‬‬ ‫לבית הכנסת עם טלית ותפילין‪ ,‬ויש לעיין אם מותר לעשות‬ ‫ועוד שאין אדם שמקפיד על מעט שערות שהן תלושות‪ ,‬כמו‬ ‫כן בימינו כאשר יש פחי אשפה ברחובות שאנשים מריקים‬ ‫שמצוי בכל אדם שיש לו שערות תלושות בתוך ראשו‪ ,‬ואין‬ ‫לתוכם את האשפה שלהם‪.‬‬ ‫חובה לבדוק לפני הנחת התפילין אם אין שערות תלושות בתוך‬ ‫כבר כתבתי במקום אחר שהאשפה כיום אינה‬ ‫הראש‪.‬‬ ‫האשפה שמוזכר בגמ'‪ ,‬שהרי אמרו בגמ' ב"ק אשפה העשויה‬ ‫ולכן נראה שאין שום חסרון בהשארת שערות תלושות‬ ‫להתפנות שם‪ ,‬והיינו מקום לעשיית צרכים‪ ,‬אבל האשפה כיום‬ ‫בתוך הראש אחר תספורת‪ ,‬ולענין הנחת התפילין אינן נחשבות‬ ‫בדרך כלל מכניסים לתוכה שקיות עם שאריות מזון‪ ,‬וגם שקיות‬ ‫השערות חציצה בפני התפילין‪.‬‬ ‫אלה הם כולן סגורות ולא יוצא מהם שום ריח‪ .‬ולכן אין כאן‬ ‫ענף ב‪ :‬חציצה של שער רטוב בהנחת תפילין‬ ‫איסור של הליכה בתפילין למקום מטונף‪ ,‬וגם בימינו מצוה‬ ‫יש בני אדם שקודם הולכים למקוה ואחר כך מניחים‬ ‫ללכת לבית הכנסת עם טלית ותפילין‪.‬‬ ‫תפילין‪ ,‬ויש לעיין אם השיער הרטוב נחשב כחציצה בפני‬ ‫ענף ה‪ :‬אם צריך ליישר תפילין של ראש לפי המראה‬ ‫התפילין‪.‬‬ ‫יש בני אדם שמיישרים את התפילין של ראש לפי‬ ‫לא נראה שמים יכולים להיחשב כחציצה‪ ,‬שהרי רק‬ ‫מה שהם מסתכלים במראה‪ .‬ויש לעין אם יש צורך לזה‪.‬‬ ‫דבר ממשי כמו עפר או אבנים או איזה לכלוך נחשבים כחציצה‪.‬‬ ‫מפורש בשו"ע בסי' ל"ד סע' ב' שיש מקום בראש‬ ‫אבל מים הוא דבר שמשאיר רק רטיבות בעלמא‪ ,‬אבל אין בו‬ ‫לשני זוגות תפילין‪ ,‬ומשמע שאחד בצדו של השני‪ .‬ואם כן נראה‬ ‫משום חציצה‪ ,‬שהרי מה שייך בדבר של מים להיות חציצה‪.‬‬ ‫שיש מספיק מקום שם אפילו אם אין התפילין בדיוק באמצע‬ ‫ולכן נראה שאין בזה שום ספק ושערות רטובות אינן נחשבות‬ ‫הראש‪ .‬ולכן לא הבנתי למה יש צורך לדקדק ולכוון אם המראה‬ ‫חציצה‪.‬‬ ‫שהתפילין יהיו בדיוק באמצע הראש‪.‬‬ ‫ענף ג‪ :‬מתי מורידים התפילין בתפילת שחרית לפני נוסח‬ ‫והריני דוש"ת‬ ‫ספרד‬ ‫ישראל פסח פיינהנדלר‬ ‫הרמ"א כתב בסי' כ"ה סע' י"ג שצריך להוריד התפילין‬ ‫(הגאון הגדול מח"ס שערי זבול זצ"ל)‬ ‫אחר הקדיש של עלינו כדי שיהיה אחר ד' קדישים‪ .‬וכוונתו הוא‪,‬‬ ‫הקדיש של ישתבח‪ ,‬הקדיש שאחר תחנון‪ ,‬הקדיש של אחר ובא‬ ‫לציון‪ ,‬וקדיש הרביעי הוא הקדיש אחר עלינו‪ .‬אמנם בנוסח‬ ‫ספרד הם אומרים אחר ובא לציון את השיר של יום‪ ,‬ויש לעיין‬ ‫לשכת הלכה ובתי הוראה‬ ‫מתי מורידים התפילין לפי נוסח ספרד‪.‬‬ ‫"זכרון משה" קראלי‬ ‫וראיתי בחוברת אחת ששאל שאלה זו מן הגאון הרב‬ ‫בדרך רבינו הגה"ק זי"ע ‪ -‬בנשיאות מרן רבינו שליט"א‬ ‫חיים קניבסקי שליט"א‪ ,‬ופסק שם שגם לפי נוסח ספרד מורידים‬ ‫אחר קדיש עלינו‪ .‬ואני לא זכיתי להבין דבריו מה שענה על דבר‬ ‫זה שהרי בנוסח ספרד הקדיש אחר עלינו הוא הקדיש הששי‪,‬‬ ‫מענה הלכתי טלפוני‬ ‫שהרי שיר של יום הוא הרביעי‪ ,‬וקדיש אחר אין כאלקינו הוא‬ ‫הרב גמליאל‬ ‫הקדיש החמישי‪ ,‬ואחר עלינו הוא הקדיש הששי‪ .‬ואם כן אין‬ ‫‪052-7128536‬‬ ‫צורך להמתין אחר הקדיש של עלינו כי אין דבר מיוחד בקדיש‬ ‫הזה אלא בזה שהוא מספר הרביעי‪ ,‬וכמו שכתב הרמ"א‪.‬‬ ‫הרב מאיר‬ ‫אלא ששוב ראיתי בספר כף החיים סי' כ"ה ס"ק פ"ח‬ ‫‪053-3187226‬‬ ‫בשם ספר הכוונות שכתב וז"ל‪ :‬שצריך להתפלל כל התפילה‬ ‫אחר שהניח תפילין ואין לחולצו כי אם אחר על כן נקוה לך‬ ‫מנגד‪ ,‬הקדוש ברוך הוא עומד ומבטיח‪ ,‬מילים ברורות וחדות‪:‬‬ ‫על אם הדרך המובילה לבני ברק‪ ,‬עיר קטנה למדי באותם ימים‪,‬‬ ‫תכבד את ההורים שלך‪ ,‬ואני מאריך את ימיך‪ .‬אני דואג לך לשנים‬ ‫נראה משתרך רכב ישן ומקרטע‪ .‬נהג הרכב‪ ,‬יהודי בשנות‬ ‫ארוכות וטובות‪ ,‬דואג לבריאות שלך‪ ,‬מסדר את האושר בחיים‬ ‫העשרים לחייו בשם ר' פנחס‪ ,‬נהג בזהירות למרות עננת הדאגה‬ ‫שלך‪ .‬מה לך בא אליי‪ ,‬מתאמץ כה הרבה‪ ,‬כשחייך‪ ,‬איכות חייך‪,‬‬ ‫שכיסתה את פניו‪ .‬לפני תקופת מה‪ ,‬גילו הרופאים כי מחלה קשה‬ ‫אושר חייך והברכה בחייך‪ ,‬מצויים בהישג ידך במרחק כמה‬ ‫מקננת בגופו‪ ,‬חייו בסכנה של ממש‪ .‬ר' פנחס שמע את הבשורה‬ ‫רחובות מביתך? תמיהני על מאמציך הרבים לבוא לחלות את‬ ‫בצער רב ובדאגה עמוקה‪ ,‬הן הוא עוד צעיר לימים‪ ,‬משפחה בת‬ ‫פניי‪ ,‬כשברכתך מובטחת בבית הוריך‪ ,‬בחותמו של בורא עולם!'‬ ‫כמה נפשות בביתו‪ ,‬ולפתע – שוד ושבר!‬ ‫ה'חזון איש' לחץ את ידו בחום ונפרד ממנו בברכה לבבית‪ .‬ר'‬ ‫לנוכח זאת‪ ,‬החליט ר' פנחס כי תחילה יקיים את דברי חז"ל שיעצו‬ ‫פנחס יצא המום ונסער‪ ,‬ולכל אורך הדרך לביתו לא פסק מלהרהר‬ ‫לחולה ללכת אצל חכם שיבקש עליו רחמים‪ ,‬וביקש לנסוע אל‬ ‫בדברים‪ ,‬מרגיש כי קיבל מסר לחיים‪ ,‬הוראה נוקבת אך באותה‬ ‫ה'חזון איש' זצ"ל‪ .‬באותם ימים‪ ,‬ההגעה בתחבורה הציבורית‬ ‫מידה מתנה יקרת ערך‪ .‬עוד באותו יום רכש מתנה קטנה להוריו‪,‬‬ ‫היתה מורכבת ומסובכת‪ ,‬ושכירת רכב ‪ -‬אפילו ישן ומקרטע –‬ ‫ועלה לבקרם תוך הקדשת זמן ותשומת לב לצרכיהם‪ ,‬לשמחם‪,‬‬ ‫עלתה ‪ 5‬לירות‪ ,‬סכום לא מבוטל‪ .‬לפיכך‪ ,‬חסך ר' פנחס פרוטה‬ ‫לעשות להם טוב על הלב‪ .‬מאז אותו יום קיבל על עצמו על עצמו‬ ‫לפרוטה‪ ,‬ביקש את עזרת שכניו וידידיו וגם לווה כמה חצאי לירות‬ ‫להקפיד ביותר על כיבוד הוריו‪ ,‬לעשות הכל כדי לכבדם ולהוקירם‪,‬‬ ‫משכנים – הכל כדי להגיע לחמש הלירות הדרושות למסע לבני‬ ‫להעריכם ולפעול למענם‪.‬‬ ‫ברק‪ ,‬אל ה'חזון איש'‪.‬‬ ‫ואת סיפורו זה‪ ,‬סיפר ר' פנחס‪ ,‬בהיותו כבר יהודי זקן ושבע ימים‪.‬‬ ‫בשעת ערב מוקדמת‪ ,‬נרגש ודרוך‪ ,‬נקש ר' פנחס בדלת ביתו של‬ ‫כיום הוא בן למעלה מתשעים‪ ,‬עודו חי וקיים‪ ,‬בריא וחייכן‪ .‬המחלה‬ ‫ה'חזון איש'‪.‬‬ ‫האיומה שריחפה מעל ראשו חלפה כרוח נושבת‪ ,‬כיבוד ההורים‬ ‫בברכיים כושלות נכנס אל הבית הקטן‪ ,‬והחל מתנה את צרתו בפני‬ ‫הביא לו חיים חדשים ומאושרים‪ ,‬ממש כמו הבטחת התורה!‬ ‫רבן של ישראל‪.‬‬ ‫ולא בא סיפור זה אלא ללמדנו‪ :‬יהודים הנתונים בצרה‪ ,‬מרבים‬ ‫הוא סיפר על גילו הצעיר‪ ,‬המשפחה האהובה שלו‪ ,‬החיים שעוד‬ ‫לפעול בסגולות ובתפילות‪ ,‬מנסים להעביר את רוע הגזירה בכל‬ ‫לפניו – ולפתע פרץ בבכי כשציטט את הבשורה הנוראה שבפי‬ ‫דרך אפשרית‪ .‬יש כאלה העורכים סגולות‪ ,‬תפילות במקומות‬ ‫הרופאים על המחלה הקשה‪ ,‬על החרב החדה המתהפכת על‬ ‫ייחודיים‪ ,‬מבקשים ברכות צדיקים‪ ,‬ועוד ועוד‪ ,‬ובוודאי כולם אהובים‬ ‫צווארו‪...‬‬ ‫וברורים‪.‬‬ ‫ה'חזון איש' האזין לו בקשב‪ ,‬ומליבו נעקרה אנחה‪ .‬אכן‪ ,‬צרה קשה‬ ‫אבל יש לנו עוד משהו‪ ,‬חזק ועוצמתי פי כמה‪ ,‬הבטחה של הקדוש‬ ‫היא זו‪ ,‬מחלה נוראה ואומללה שפקדה את היהודי הצעיר‪ .‬לפתע‪,‬‬ ‫ברוך הוא בכבודו ובעצמו‪ :‬כיבוד הורים מאריך ימים‪ ,‬לא אריכות‬ ‫כמו התעורר משרעפיו‪ ,‬הרים את עיניו הטובות ושאל את ר' פנחס‪:‬‬ ‫ימים בלבד – אלא מתוך טוב וחסד‪ ,‬חיים איכותיים מלאי שמחת‬ ‫'אמור נא לי‪ ,‬האם אביך או אימך‪ ,‬ואולי שניהם‪ ,‬עדיין בחיים?'‬ ‫חיים‪ ,‬חיים מאושרים ומבורכים‪ .‬הבה נתאמץ יותר בכיבוד הורינו‪,‬‬ ‫ר' פנחס הופתע מהשאלה‪ ,‬שנראתה ככלל לא נוגעת לעצם הענין‬ ‫בעשיה למענם‪ ,‬בלשמח את ליבם‪ ,‬נשתדל לבקרם בכל הזדמנות‪,‬‬ ‫לשמו טרח כה רבות כדי להגיע עד הנה‪ .‬אחרי רגע של מבוכה‬ ‫נתקשר כל אימת שנוכל‪ ,‬נתמסר אליהם בכל בקשה‪ .‬הקדוש ברוך‬ ‫קלה השיב בקצרה‪' :‬אכן‪ ,‬ברוך השם‪ ,‬שני הוריי בחיים‪ ,‬עד מאה‬ ‫הוא מבטיח לנו איכות ימים בטוב ובנעימים‪ ,‬היש הבטחה כדאית‬ ‫ועשרים!'‬ ‫מזו?‬ ‫'אמור נא לי'‪ ,‬שב ה'חזון איש' ושאל‪' ,‬כמה עלה לך להגיע אליי?' –‬ ‫(פניני פרשת השבוע)‪.‬‬ ‫ר' פנחס נדהם מהשאלה‪ ,‬אך התשובה היתה שגורה על לשונו‪:‬‬ ‫'חמש לירות עלה לי‪ ,‬ועוד הרבה טרחה ומאמץ‪ ,‬הכל כדי להגיע‬ ‫סגולה נפלאה‬ ‫לכבוד הרב ולקבל את ברכתו ועצתו לנוכח הצרה הנוראה‬ ‫מרבותינו הק' גדולי הדורות‬ ‫שהתרגשה עליי‪ – '...‬ניסה 'להזכיר' את הנושא‪...‬‬ ‫לשמירה מכל צרה ומצוקה‬ ‫'ומתי לאחרונה עשית משהו עבור הוריך‪ ,‬בעלות לירה בודדת‬ ‫להזכיר שמות הצדיקים‬ ‫ויחידה?' – שאל ה'חזון איש' שוב‪ .‬לנוכח השאלה הזו‪ ,‬שתק ר'‬ ‫ישראל בן שרה‬ ‫פנחס בבושה ובמבוכה‪ .‬אכן כן‪ ,‬מי יודע מתי בפעם האחרונה‬ ‫לייב בן שרה‬ ‫השקיע בלעשות נחת רוח להוריו‪ ,‬לא לירה אחת ולא מחציתה‪ ,‬לא‬ ‫לוי יצחק ב ן שרה סאשא‬ ‫הרבה מאמץ וגם לא מעט‪...‬‬ ‫פנחס בן שרה רחל שיינדיל‬ ‫נענה ה'חזון איש' ואמר משפט מטלטל‪ ,‬שכדאי שכולנו נזכור כל‬ ‫זכותם יגן עלינו ועכי"א‬ ‫העת‪' :‬הלא כתוב בתורה 'כבד את אביך ואת אמך‪ ,...‬למען יאריכון‬ ‫ימיך ולמען ייטב לך‪ '.‬בורא עולם אומר לכל יהודי‪ :‬רוצה להאריך‬ ‫ימים? רוצה חיים טובים ומאושרים? בבקשה‪ ,‬קח! כבד את הוריך‪,‬‬ ‫ואני מבטיחך אריכות ימים ושנות חיים טובים ומאושרים‪ ,‬בריאים‬ ‫מרכז "אמונת חיים" קראלי‬ ‫ושמחים‪ .‬האין הבטחה זו שווה יותר מכל? האם יש משהו גדול‬ ‫מהבטחה כה ברורה של בורא עולם?'‬ ‫נציב השבוע‬ ‫ר' פנחס הנהן בראשו ושתק‪ ,‬וה'חזון איש' המשיך‪' :‬טרחת כה‬ ‫ידידינו עוז האי גברא רבא ויקירא‬ ‫רבות להגיע עד אליי‪ .‬שילמת הון‪ ,‬התאמצת במאוד‪ .‬כל זאת כדי‬ ‫להגיע לכאן‪ ,‬לבקש את ברכתי‪ .‬כשאתה יוצא לדרך‪ ,‬אינך יודע אם‬ ‫הנה"ח מנחם מנדיל רייך הי"ו‬ ‫אקבל אותך אם לאו‪ ,‬אולי אני לא בבית‪ ,‬ואולי חלש‪ .‬וגם אם אקבל‬ ‫לרגל השמחה במעונו בנישואי הבת עב"ג‬ ‫אותך‪ ,‬כל מה שאני יכול לעשות זה לברך‪ ,‬ולקוות שהברכה‬ ‫החתן דוד וויס הי"ו נכד אדמו"ר מספינקא שליט"א‬ ‫תשפיע‪...‬‬ ‫יה"ר שירווה רוב נחת ותענוג ממנו ומכל יוצ"ח‬