gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אשכול יוסף · Eshkol Yosef — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: אשכול יוסף · Eshkol Yosef

שבוע: לך לך (2026-10-19)

אשכול יוסף · Eshkol Yosef — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון ‪  559‬לך לך ‪ ‬התשפ"ז‬ ‫מאוצרותיו של הרב יוסף חי סימן טוב שליט"א‬ ‫מחבר סדרת הספרים "אשכול יוסף" עה"ת והמועדים‬ ‫וספרי "כרם יוסף" על הש"ס‬ ‫כתיבה וחתימה טובה!‬ ‫ל־רכו ָשם אֲ ֶשר ָר ָ ָ֔כשו‬ ‫ת־כ ְ‬‫ן־א ִּ ִ֗חיו וְ ֶא ָ‬‫ת־ש ַ ַ֨רי ִּא ְש ּ֜תו וְ ֶאת־לוט ֶב ָ‬ ‫ָ‬ ‫"וַ ִּי ַקח ַא ְב ָרם ֶא‬ ‫רן" (י"ב‪ ,‬ה')‬ ‫ר־עשו ְב ָח ָ ָ֑‬ ‫ת־ה ֶנ ֶֶּ֖פש אֲ ֶש ָ‬ ‫ַ‬ ‫וְ ֶא‬ ‫מדוע הקדים הכתוב שאברהם אבינו‬ ‫אתיוסף"הרכוש‬ ‫איתו‬ ‫מחה"ס "כרם‬ ‫לקח‬ ‫טוב שליט"א‬ ‫מחרן‬ ‫יוסף חי סימן‬ ‫ביציאתו‬ ‫חידושים נפלאים ועונג שבת בפרשת השבוע‬ ‫מאת הצב"י רבי‬ ‫ראש ישיבת המתמידים "אור התורה" ליומי דפגרא לצעירים מצטיינים ירושלים ת"ו‬ ‫לפני בני ישיבתו הגרים שגייר?‬ ‫אחת באחד ממסעותיו ברחבי הארץ לעורר את הרבים לתשובה ולדבקות בבורא‬ ‫הנה יש לתמוה מדוע הקדים הכתוב את הרכוש לפני הנפש אשר עשו אברהם‬ ‫יתברך ויתעלה שמו‪ ,‬בהגיעו בעיר הרחוקה דימונה לאחר שנשא שם דברים‬ ‫ושרה בחרן‪ ,‬והלא כוונת הכתוב לאותם נפשות שאברהם ושרה גיירו והכניסום‬ ‫נלהבים‪ ,‬נטפלו אליו ראשי ופרנסי הקהל והציבור הנכבד‪ ,‬באומרם שדבריו חדרו‬ ‫תחת כנפי השכינה‪ ,‬כמו שפירש רש"י‪ ,‬וכן דרשו רבותינו בסנהדרין (צט‪ :):‬אמר ר"ל‬ ‫בקרבם אל חדרי ליבם‪ ,‬אחזו בגלימתו הקדושה ואמרו לו‪ :‬רבינו באשר תלך נלך!‬ ‫כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו‪ ,‬שנא' "ואת הנפש‬ ‫מוכנים ומזומנים אנו לבוא אחריך לירושלים ת"ו ולחסות בצילך בישיבתך ללמוד‬ ‫אשר עשו בחרן"‪ .‬וכן איתא באבות דרבי נתן (פרק כ"ו) ובמדרשי חז"ל‪ :‬כל המכניס‬ ‫תורה מפיך תורה ודעת לעלות במעלות התורה והיראה ועבודת השי"ת‪ .‬נענה להם‬ ‫בריה אחת תחת כנפי שמים מעלה עליו הכתוב כאילו בראה כאילו יצרה שנא'‬ ‫רבינו ואמר להם‪ :‬בעירי ירושלים רבו גם רבו הישיבות והחכמים‪ ,‬הלומדים‬ ‫"ואת הנפש אשר עשו בחרן"‪ ,‬וכי אברהם אבינו ע"ה בראם או יצרם והלא אם‬ ‫והלמדנים‪ ,‬לא באתי איפה עד הנה אלא שאף אתם תעשו כן במקומכם כמו‬ ‫יבואו כל הבריות שבעולם לברוא יתוש אחד אינם יכולים‪ ,‬א"כ למה נאמר את‬ ‫בירושלים ת"ו‪ ,‬ותקימו במקומכם כאן ישיבות ת"ת והרבות שיעורי תורה וזיכוי‬ ‫הנפש אשר עשו בחרן? אלא ללמדך שהיה אברהם אבינו ע"ה מגייר את האנשים‬ ‫הרבים‪ ,‬וכך הוה שדבריו עשו רושם ופלא‪ ,‬וריבה וריבץ תורה בישראל בהקמת‬ ‫ושרה מגיירת את הנשים‪ ,‬ומלמד ששניהם שקולים בזכות!‬ ‫עולה של תורה בכל אתר ואתר‪.‬‬ ‫ואם כן קשה שבדין היה להקדים לפני הרכוש את הנפש שעשו בחרן שהם אותם‬ ‫כך היה מנהגו של אבי האומה אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬שפרסם שם ה' בעולם כולו‪,‬‬ ‫נפשות שגיירו והכניסו אותם תחת כנפי השכינה‪ ,‬והם הם מתלמידי ישיבתו של‬ ‫ומתחילה נתכווין לקחת עמו רק את שרי אשתו ולוט בן אחיו ורכושו אשר רכשו‬ ‫אברהם אבינו?‬ ‫בחרן‪ ,‬אבל את הנפש אשר עשו בחרן שהם אותם הגרים והתלמידים שהעמידו‪,‬‬ ‫וכיו"ב מצינו במדרש רבה (במדבר כ"ב סימן ט')‪" ,‬לב חכם לימינו" זה משה "ולב כסיל‬ ‫נתכווין שהם ישארו במקומם ואדרבה יהוו מגדול אור בחרן להמשיך ולהזריח את‬ ‫לשמאלו" אלו בני ראובן ובני גד שעשו את העיקר טפל ואת הטפל עיקר‪ ,‬שחיבבו‬ ‫אור התורה והאמונה בעולם כולו‪ ,‬שיהיו כולם שפה אחת ודברים אחדים לעבוד‬ ‫את ממונם יותר מהנפשות‪ ,‬שהם אומרים למשה‪" :‬גדרות צאן נבנה למקננו פה‬ ‫את ה' שכם אחד‪ .‬אולם אותם הגרים לא ניאותו לכך ולא וויתרו לאברהם אבינו‪,‬‬ ‫וערים לטפנו"‪ ,‬אמר להם משה‪ :‬עשו את העיקר עיקר‪ ,‬תחילה "בנו לכם ערים‬ ‫ודבקו בו בלב ובנפש וגמרו אומר ללכת עימו בכל אשר ילך‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫לטפכם" ואח"כ "גדרות לצאנכם"‪ .‬אמר להם הקב"ה אתם חיבבתם את מקניכם‬ ‫יישוב ב' ‪ -‬על שם העתיד שהגרים לא נתקיימו‬ ‫יותר מהנפשות‪ ,‬חייכם אין בו ברכה עליהם שנאמר (משלי כ) "נחלה מבוהלת‬ ‫עי"ל ע"פ מה שהבאתי בחיבורי אשכול יוסף עה"ת ח"א בפרשתן‪ ,‬דהנה כתב רבינו‬ ‫בראשונה ואחריתה לא תבורך" וכן הוא אומר (משלי כ"ג)‪" ,‬אל תיגע להעשיר‬ ‫הרמב"ם (עבודת כוכבים פ"א) שבהיות ואברהם אבינו קרא בקול גדול לכל העולם‬ ‫מבינתך חדל"‪ ,‬ואיזה הוא עשיר? השמח בחלקו שנא' (תהלים קכ"ח) "יגיע כפיך כי‬ ‫להודיעם האמונה והייחוד בה' יתברך‪ ,‬והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר‬ ‫תאכל אשריך וטוב לך"‪ .‬הרי שהקפיד הכתוב על הקדמת הבריות לפי החשיבות‬ ‫ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנא' "ויקרא שם בשם ה' אל‬ ‫לפני עניין הרכוש‪ ,‬ומדוע כאן אצל אברהם אבינו הקדים הרכוש לפני הגרים?‬ ‫עולם"‪ ,‬עד שהתקבצו אליו אלפים ורבבות‪ ,‬והם אנשי בית אברהם‪ ,‬ושתל בליבם‬ ‫יישוב א' ‪ -‬שהגרים ישארו בחרן להרחיב גבולות הקדושה‬ ‫העיקר הגדול הזה‪ .‬וצ"ע שלא מצינו זכר ולא נודע אודות אותם אלפים ורבבות‬ ‫ידי"נ הגאון רבי דוד שגב שליט"א מחו"ר בהמ"ד לדיינות "ברכת אברהם" הוא‬ ‫גרים שנתגיירו על ידי אברהם ושרה? והבאתי מהמפרשים שאחרי פטירתו של‬ ‫מותב לה והוא מפרק לה בשם הרה"ג פנחס שמעון פרץ שליט"א ראש כולל‬ ‫אברהם חזרו כולם לסורם‪ ,‬שכל זמן שהיה אברהם חי ובית דינו קיים‪ ,‬היו אותם‬ ‫נתיבות רמח"ל ע"פ מעשה שהיה עם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוקל"ה שפעם‬ ‫הגרים שואבים יראת שמים מכוחו‪ ,‬אבל בעת שנפטר אבד קברניטם וחזרו לסורם‪,‬‬ ‫אחת באחד ממסעותיו ברחבי הארץ לעורר את הרבים לתשובה ולדבקות בבורא‬ ‫בייחוד לאור העובדה שיצחק היה מידת הגבורה בבחינת ופחד יצחק‪ ,‬בשונה‬ ‫יתברך ויתעלה שמו‪ ,‬בהגיעו בעיר הרחוקה דימונה לאחר שנשא שם דברים‬ ‫מאברהם אבינו שהיה נוהג עמהם במידת החסד‪ ,‬וע"ש עוד מה שהארכתי בזה‬ ‫נלהבים‪ ,‬נטפלו אליו ראשי ופרנסי הקהל והציבור הנכבד‪ ,‬באומרם שדבריו חדרו‬ ‫וכתבתי שיתכן שלא חזרו לסורם‪ ,‬אלא מתו ברעב בארץ כנען‪ ,‬שרק לאברהם וביתו‬ ‫בקרבם אל חדרי ליבם‪ ,‬אחזו בגלימתו הקדושה ואמרו לו‪ :‬רבינו באשר תלך נלך!‬ ‫המנויים‪:‬מצרימה‬ ‫לאלפי‬ ‫שהוצרכו לירד‬ ‫חינםאבינו‬ ‫להצטרפותיעקב‬ ‫נעשה נס שניצלו ברעב‪ ,‬או מתו ברעב בזמן‬ ‫לרכישת ספרי המחבר‪:‬‬ ‫מוכנים ומזומנים אנו לבוא אחריך לירושלים ת"ו ולחסות בצילך בישיבתך ללמוד‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬שם‬ ‫לשבור אוכל כי כבד הרעב‪ ,‬שהקב"ה עושה נס רק לצדיקים‪ ,‬ועוד הבאתי‬ ‫‪054-84-60007/8‬והיראה ועבודת השי"ת‪ .‬נענה‬ ‫ודעתאולעלות במעלות התורה‬ ‫‪02-5373570‬‬ ‫תורה מפיך תורה‬ ‫שיתכן שמתו לכפר עוונם שמתחילה עבדו עבודת אלילים‪ ,‬ויש אומרים במדרש‬ ‫להם רבינו ואמר להם‪ :‬בעירי ירושלים רבו גם רבו הישיבות והחכמים‪ ,‬הלומדים‬ ‫שקודמת לאחרים כמבואר בגמרא (קידושין כט‪ .):‬ונראה שהזוה"ק למד שהכוונה‬ ‫הגרים שואבים יראת שמים מכוחו‪ ,‬אבל בעת שנפטר אבד קברניטם וחזרו לסורם‪,‬‬ ‫לרכוש רוחני מכפילות הפסוק "רכושם אשר רכשו"‪ ,‬שבא להורות על רכוש‬ ‫בייחוד לאור העובדה שיצחק היה מידת הגבורה בבחינת ופחד יצחק‪ ,‬בשונה‬ ‫שלוקחים איתם לעולם הבא‪ ,‬כדברי התנא באבות (פרק ו')‪ ,‬שבשעת פטירתו של‬ ‫מאברהם אבינו שהיה נוהג עמהם במידת החסד‪ ,‬וע"ש עוד מה שהארכתי בזה‬ ‫אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה‬ ‫וכתבתי שיתכן שלא חזרו לסורם‪ ,‬אלא מתו ברעב בארץ כנען‪ ,‬שרק לאברהם וביתו‬ ‫ומעשים טובים בלבד‪ ,‬וראה מה שכתבתי בזה בחיבורי שלהבת יוסף חי בפרשת‬ ‫נעשה נס שניצלו ברעב‪ ,‬או מתו ברעב בזמן יעקב אבינו שהוצרכו לירד מצרימה‬ ‫בהר‪ .‬ונראה עוד שהכתוב בא לרמז על המצוות שאדם קונה אותם בכסף כמ"ש‬ ‫לשבור אוכל כי כבד הרעב‪ ,‬שהקב"ה עושה נס רק לצדיקים‪ ,‬ועוד הבאתי שם‬ ‫בזוה"ק (תרומה קכח‪ ,).‬שאסור לקיים מצוות בחינם‪ ,‬שאז אינו זוכה לסלק רוח טומאה‬ ‫שיתכן שמתו לכפר עוונם שמתחילה עבדו עבודת אלילים‪ ,‬ויש אומרים במדרש‬ ‫מהמצוה ולמשוך עליו רוח קדושה‪ ,‬אלא בנותנו שכר שלם על המצוות‪ ,‬שאין רוח‬ ‫שעשיו הרשע הרגם‪ ,‬עש"ב מה שנתבאר בזה‪ .‬וא"כ לאור האמור כיון שלא היה‬ ‫סטרא אחרה שורה אלא במצוה שאין מוציא עליה ממון ונוטלה חינם‪ ,‬ומסיים‬ ‫קיום לאותם הגרים‪ ,‬מאיזו סיבה שתהיה‪ ,‬לכן עם שם העתיד הקדים הכתוב את‬ ‫הזוה"ק שעל זה נאמר‪" :‬ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו"‪ ,‬מאותו‬ ‫הרכוש לפני הנפש אשר עשו בחרן‪ ,‬שהם אותם נפשות הגרים‪.‬‬ ‫שנקרא "איש"‪ ,‬שהתגבר על יצרו והוזיל מכספו ממון בעד המצוה‪ ,‬שכל המתגבר‬ ‫יישוב ג' ‪ -‬לספר עמידתו בניסיון שלא הסתפק לשוב למקומו‬ ‫על יצרו‪ ,‬נקרא איש‪ .‬והוא אשר אמר אדוננו דוד המלך ע"ה (שמואל ב' כ"ד‪ ,‬דברי הימים א'‬ ‫עי"ל עפמ"ש בחי' תולדות יצחק לרבי יצחק קארו זצ"ל דודו של מרן הב"י זיע"א‬ ‫כ"א)‪" ,‬ולא אעלה לה' אלוקי עולות חינם"‪ .‬ומטעם זה קנה רבן גמליאל אתרוג באלף‬ ‫שהכתוב בא להורות גודל אמונתו של אברהם אבינו ע"ה בהשי"ת ועמידתו‬ ‫זוז (סוכה מא‪ .):‬וראה מה שהארכתי בזה בפרשת חיי שרה‪.‬‬ ‫בניסיון‪ ,‬ולהודיע זריזותו בציווי השי"ת‪ ,‬שכן דרך ההולכים מארצם לדור בארץ‬ ‫וראיתי בספר מדרש שם ועבר בפרשתן לתלמיד הנצי"ב מוולאז'ין זצ"ל שכתב‬ ‫אחרת‪ ,‬אין מעתיקין כל אשר להם עד שיראו איך ינוחו שמה‪ ,‬ומה הארץ הטובה‬ ‫מדנפשיה שהכתוב כאן בא לרמז על תורה שבעל פה ומכאן רמז למה שאמרו חז"ל‬ ‫היא אם רעה‪ ,‬שאם לאחר שיעברו למקום חפצם לא יצליחו להתיישב שם ישובו‬ ‫(יומא כח‪ ):‬שקיים אברהם אבינו כל התורה כולה ואפי' עירובי תבשילין‪ .‬ולדרכו יש‬ ‫למקום שממנו יצאו‪ ,‬אבל אברהם אבינו לאהבת השי"ת לקח כל רכושו‪ ,‬ולא‬ ‫לומר שלכן כפלה התורה‪" ,‬רכושם אשר רכשו"‪ ,‬לקיום תורה שבכתב וקיום תורה‬ ‫השאיר לו זכר בארצו‪ .‬וכן כתב הבכור שור‪ ,‬וז"ל‪ :‬כי היה הולך וממתין שיבוא דבר‬ ‫שבעל פה‪.‬‬ ‫מאת הקב"ה‪ ,‬ולא אמר אלך עתה ומקצת אשר לי‪ ,‬ואם יעשה לי כאשר אמר טוב‬ ‫יישוב ו' ‪ -‬לא ביטל בני ישיבתו אפי' רגע אחד‬ ‫הדבר‪ ,‬אשלח בשבילו המותר‪ ,‬ואם לאו אחזור‪ ,‬אלא הכל הוליך עמו‪ ,‬כי היה בטוח‬ ‫עוד אפשר ליישב שהכתוב בא להורות שאברהם אבינו לא קיבץ ואסף את בני‬ ‫בהקב"ה שהוא אומר ועושה‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכתב בספר בעלי ברית אברם שדבר זה‬ ‫ישיבתו הגדולה‪ ,‬אותם הגרים שגייר לקחתם איתו‪ ,‬אלא רק לבסוף‪ ,‬אחרי שכבר‬ ‫מדוקדק בכתוב‪ ,‬שהרי אין צורך לפרש שהיוצא מעיר לעיר הולך עם אשתו וקנינו‪,‬‬ ‫אסף עימו את שרה אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל הרכוש‪ ,‬כדי שלא לבטל את‬ ‫וכי יעלה על הדעת שיהיה מניח אשתו ונכסיו וילך‪ ,‬אלא כוונת הכתוב שמדרך‬ ‫בני ישיבתו אפילו רגע אחד מלימוד תורה ועבודת ה'‪ ,‬ולכן הניח אותם שימשיכו‬ ‫העולם שאדם שרוצה לנסוע למרחוק‪ ,‬מקודם ילך לבדו לתור לו המקום אם ישר‬ ‫בעסק התורה ועבודת ה'‪ ,‬ורק אחרי שכבר הכל היה מוכן ומזומן כדי שיצאו לדרכם‬ ‫בעיניו‪ ,‬ואח"כ מביא את אשתו ורכושו‪ ,‬אבל אברהם אבינו היה בטחונו בה'‪ ,‬ומיד‬ ‫בציווי הבורא יתברך‪ ,‬ושרה אמנו ולוט וכל רכושו היו כבר על העגלות שהחלו לנוע‪,‬‬ ‫כשאמר לו ה' לך לך‪ ,‬לקח את כל אשר לו כאילו כבר היה שם וישר בעיניו‪ .‬ולפי"ז‬ ‫רק אז פנה אברהם אבינו לקרוא לאותם נפשות שעשו בחרן בני ישיבתו‪ ,‬לבוא‬ ‫י"ל שלכן הקדים הכתוב את הרכוש‪ ,‬לספר על עמידתו של אברהם אבינו בניסיון‪,‬‬ ‫ולהצטרף עמהם למסע כציווי הבורא יתברך ויתעלה שמו‪.‬‬ ‫להעיד שבטח בהשי"ת בכל ליבו בכל עוז‪ ,‬וכיון שאמר לו הקב"ה "לך לך מארצך"‪,‬‬ ‫אע"פ שלא ידע כלל לאן פניו מועדות‪ ,‬מיד לקח עמו את כל הרכוש ולא השאיר‬ ‫יישוב ז' ‪ -‬גרים שגייר קודם יציאתו מחרן‬ ‫במקומו אפילו מסמר אחד‪ .‬ואולי זה גם סוד העניין שיעקב חזר אחרי פכין קטנים‪,‬‬ ‫ידידי הרה"ג אסף שנצר שליט"א מחשובי תושבי אגן האיילות ת"ו השיבני שיש‬ ‫להורות שאין בכוונתו להתיישב או לחזור למקום אחר בלתי במקום אשר יבחר ה'‬ ‫לומר שהכתוב בא להורות שעד הרגע האחרון שיצא אברהם מחרן‪ ,‬היה ממשיך‬ ‫לשם הלך בכל עוז ותעצומות לקבוע את מקומו‪.‬‬ ‫ופועל ועושה נפשות להכניסם תחת כנפי השכינה‪ ,‬ולכן כך הוה במציאות סדר‬ ‫יישוב ד' ‪ -‬חיוב לזון ולפרנס אשתו ובני ביתו קודם‬ ‫העניינים‪ ,‬שגם לאחר שכבר לקח את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו‪ ,‬וגם כבר נטל‬ ‫עמו את הרכוש אשר עשו בחרן‪ ,‬מכל מקום עדיין היה רודף אחרי הבריות להכניסן‬ ‫עוד נראה לפענ"ד ליישב דאדרבה היה על אברהם אבינו חיוב ליקח את הרכוש‬ ‫תחת כנפי השכינה‪ ,‬ולקח איתו למסעיו גם את אותם הגרים יחד עם כל אותם‬ ‫לפני הגרים והתלמידים‪ ,‬שעניי ביתך קודמים לעניי עירך ולעניי עולם כמבואר בגמ'‬ ‫הנפשות שהכניסום תחת כנפי השכינה‪.‬‬ ‫ב"מ (עא‪ ,).‬ולכן תחילה היה אברהם אבינו חפץ ומוכרח לעמוד בחיובו כלפי אשתו‬ ‫ובני ביתו ליקח את הרכוש יחד עמהם כדי לדאוג לכל מחסורם‪ ,‬ולעמוד‬ ‫יישוב ח' ‪ -‬ללמד שמרכושו עשה את הנפש בחרן‬ ‫בהתחייבותו כלפי אשתו לזון ולפרנס אותה ואת בני ביתו‪ ,‬ואח"כ לדאוג לתלמידי‬ ‫בספר בית יצחק כותב ששמע מחכם א' מוילנא שבא הכתוב ללמד שאברהם‬ ‫ישיבתו ולכל המון העם‪ ,‬כי אע"פ שזיכוי הרבים הוא דבר חשוב ואין מעלה למעלה‬ ‫אבינו השתמש בכל רכושו לעבודת ה'‪ ,‬לקרב את הבריות שישובו לצור מחצבתם‪,‬‬ ‫ממנו‪ ,‬מכל מקום חובת האדם לדאוג תחילה לרוחניות וגשמיות של בני ביתו‪.‬‬ ‫והיה מעמיד אכסניא ללמד לעוברים ושבים את האמונה באל יתברך‪ .‬אך עדיין‬ ‫יישוב ה' ‪ -‬הרכוש מורה על מצוות ומעשים טובים‬ ‫קצת תימה שלכן יזכיר הכתוב את הרכוש קודם לנפש שעשו בחרן‪ ,‬הגם שנאמר‬ ‫שהכוונה לרכוש שממנו הנפש אשר עשו בחרן‪ ,‬כמ"ש בס' דרך ישרה לחכם אחד‬ ‫עי"ל ע"פ מה שכתב הזוה"ק בפרשתן עה"פ "ואת כל רכושם אשר רכשו" אלו הם‬ ‫מתוניס‪ ,‬וכ"כ בספר כתר שם טוב‪ .‬ואולי יש לומר שכך כוונת הכתוב שאברהם‬ ‫מעשים הטובים שאדם עושה בעוה"ז בכח התעוררות הנשמה‪ ,‬ולפי"ז כיון שאותו‬ ‫לקחת את הרכוש שממנו עשה את הנפש בחרן‪ ,‬ובזה ניחא טפי מה שהקדים‬ ‫הרכוש שלקח אברהם הכוונה למצוות ומעשים טובים שקיים‪ ,‬בדין שיקדים אותו‬ ‫הרכוש קודם‪ ,‬להורות שע"י שוויתר מממונו ורכושו עשה את הנפש בחרן‪.‬‬ ‫לפני הנפש אשר עשו בחרן‪ ,‬שהכוונה לגרים שגיירו והכניסו תחת כנפי השכינה‪ ,‬כי‬ ‫המשך בעמוד ‪4‬‬ ‫מצוה שמוטלת על האדם עצמו היא קודמת אפילו לבנו ועל אחת כמה וכמה‬ ‫שקודמת לאחרים כמבואר בגמרא (קידושין כט‪ .):‬ונראה שהזוה"ק למד שהכוונה‬ ‫יישוב ט'‬ ‫לרכוש רוחני מכפילות הפסוק "רכושם אשר רכשו"‪ ,‬שבא להורות על רכוש‬ ‫שלוקחים איתם לעולם הבא‪ ,‬כדברי התנא באבות (פרק ו')‪ ,‬שבשעת פטירתו של‬ ‫לצדקהלמערכת‪:‬‬ ‫שהפריש‬ ‫מכתבים‬ ‫קרבנות וממון‬ ‫לשליחת‬ ‫אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה‬ ‫עי"ל שאותו הרכוש היו בו מהכסף שהפריש ממנו יעקב מעשר לה' וקרבנות‬ ‫ומעשים טובים בלבד‪ ,‬וראה מה שכתבתי בזה בחיבורי שלהבת יוסף חי בפרשת‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫שקיבל עליו להקריב‪ ,‬וממילא מוכרח היה להקדים לשאת אותם איתו כדי לפרוע‬ ‫בהר‪ .‬ונראה עוד שהכתוב בא לרמז על המצוות שאדם קונה אותם בכסף כמ"ש‬ ‫ן־ת ְש ִּעִּ֥ים וָ ת ֶַּ֖שע ָש ָנָ֑ה‬ ‫"וְ ַַ֨א ְב ָר ָ֔ ָהם ֶב ִּ‬ ‫(י"ג‪ ,‬י"ז)‬ ‫" ֚קום ִּה ְת ַהל ְך ָב ָ֔ ָא ֶרץ ְל ָא ְר ָכֶּ֖ה ו ְל ָר ְח ָ‬ ‫ב ָ֑ה ִּכ ִּ֥י ְלךָ ֶּ֖ ֶא ְת ֶ ֶֽנ ָנה"‬ ‫ְב ִּהמלֶּ֖ ו ְב ַש ִּ֥ר ָע ְרלָ ֶֽתו" (י"ז כ"ד)‬ ‫כיון שקרקע לא נקנית בהליכה‪,‬‬ ‫מדוע לא מל אברהם‬ ‫מה הועיל אברהם בהליכתו בארץ‬ ‫אבינו עד שנצטווה בגיל‬ ‫לאורכה ולרוחבה?‬ ‫‪ 99‬והלא מתחילה קיים‬ ‫בגמרא בבא בתרא (דף צט‪ :‬ק‪ ,).‬נחלקו רבי אליעזר וחכמים‪ ,‬אם ניתן לקנות קרקע ע"י הליכה‪ ,‬דתניא הלך בה‬ ‫את כל התורה כולה?‬ ‫לאורכה ולרוחבה‪ ,‬קנה מקום הילוכו דברי רבי אליעזר‪ ,‬וחכמים אומרים אין הילוך מועיל כלום עד שיחזיק‪.‬‬ ‫וידוע (ברכות ט‪ ).‬דהלכה כחכמים‪ .‬וכן נפסק בשו"ע (חו"מ סי' קצ"ב ס"ז)‪ .‬מבואר בגמרא‪ ,‬שר' אליעזר למד‬ ‫מקשים העולם למה אברהם אבינו ע"ה לא מל את עצמו קודם שנצטווה‪,‬‬ ‫דין זה מהנאמר בפרשתן‪" :‬קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה"‪ ,‬הרי שהקב"ה אמר לאברהם‬ ‫והלא האבות קיימו את כל התורה כולה אף קודם מתן תורה‪ ,‬וכדכתיב‬ ‫שע"י הליכתו בארץ יקנה אותה קניין עולם‪ ,‬לו ולזרעו הבאים אחריו‪ .‬ורבנן שסוברים שקרקע לא נקנית‬ ‫(בראשית כ"ו) "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי‬ ‫בהליכה‪ ,‬מסבירים שמפני חביבות אברהם אמר לו הקב"ה כך‪ ,‬כדי שיהא נוח לכבוש לפני בניו‪ ,‬וביאר רשב"ם‬ ‫חוקותי ותורתי"‪ .‬ואמרו רבותינו במסכת יומא (כח‪ ,):‬אמר רב קיים‬ ‫שעם ישראל יהיו כיורשין ולא כגזלנין‪ ,‬ולא יהיה רשות לשטן לקטרג ולא פתחון פה לבעל מדת הדין‪.‬‬ ‫אברהם אבינו כל התורה‪ ,‬אמר רבא ואיתימא רב אשי קיים אברהם אבינו‬ ‫וצ"ע מה שייך כאן חביבות‪ ,‬אם ההליכה של א"א לא יצרה קניין‪ ,‬ואם רק בשביל להראות לו המתנה‪ ,‬וזה‬ ‫אפי' עירובי תבשילין שנאמר "תורתי"‪ ,‬אחת תורה שבכתב ואחת תורה‬ ‫כוונת החביבות‪ ,‬א"כ די במה שאברהם ראה כבר את כל הארץ‪ ,‬כמבואר בפסוקים הקודמים‪ ,‬וא"כ מדוע היה‬ ‫שבעל פה‪ .‬וכן איתא בסוף מסכת קידושין (פב‪ ,).‬וזה לשונם‪ :‬מצינו שעשה‬ ‫צורך בהליכתו בה?‬ ‫אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה‪ ,‬שנא' "עקב אשר שמע‬ ‫עוד צ"ב במה שביאר רשב"ם‪ ,‬שעם ישראל יהיו כיורשין ולא כגזלנין‪ ,‬והלא כיון שלפי חכמים ההליכה לא‬ ‫אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורותי"‪.‬‬ ‫יצרה שום קניין‪ ,‬א"כ עדיין יהיו כגזלנין‪ ,‬ומדוע הליכתו מונעת פתחון פה מבעל הדין לקטרג?‬ ‫יישוב א' ‪ -‬אסור לחבול בעצמו‬ ‫ראיתי בהרבה ספרים שמתרצים על פי סוגיית הגמרא במסכת בבא קמא‬ ‫יישוב א' ‪ -‬החביבות יצרה גמירות דעת לקניין‬ ‫דף צ"א ע"ב שאין אדם רשאי לחבל בעצמו‪ ,‬וכן פסק הרמב"ם (פ"ה מהל'‬ ‫נראה ליישב בס"ד דאה"נ‪ ,‬אע"פ שאצל כל אדם הילוך לא הוי קניין‪ ,‬ואי אפשר לקנות ע"י הליכה‪ ,‬מ"מ כוונת‬ ‫חובל ומזיק ה"א‪ ,‬ובהל' שבועות פ"ה י"ז)‪ ,‬והטור ושו"ע (חו"מ סי' ת"כ‬ ‫הגמרא דשאני אברהם אבינו‪ ,‬שמשום חביבותו לפני הקב"ה‪ ,‬היה כאן גמירות דעת לקניין‪ ,‬כמו שמצינו בכמה‬ ‫סעיף ל"א)‪ .‬וע"כ אם היה א"א מל את עצמו היה עובר על איסור זה‪,‬‬ ‫דברים שלא שייכים בקניין‪ ,‬ומ"מ הרי זה מועיל באדם אצל בנו‪ ,‬לפי שדעתו של אדם קרובה אצל בנו וגמר‬ ‫שהרי עדיין לא נצטווה למול את עצמו‪ ,‬לכן המתין בשב ואל תעשה לציווי‬ ‫ומקנה‪ ,‬כמו שמצינו בשו"ע (חו"מ סי' ר"י) שי"א שאע"פ שאין אדם מקנה למי שלא בא לעולם‪ ,‬ולפיכך‬ ‫השי"ת‪ .‬משא"כ שאר מצוות לולב שופר עירובי תבשילין וכדומה‪ ,‬אינם‬ ‫המזכה לעובר של אחר לא קנה‪ ,‬ואפי' אמר לכשיולד יזכה‪ ,‬אם היה בנו קנה‪ ,‬אפי' לא אמר לכשיולד‪ .‬כמו"כ‬ ‫תלויים באיסור אחר‪ .‬ועיין בחיבורי מעדני יוסף ברית מילה שתבאר עפ"ז‬ ‫י"ל בנידו"ד שאע"פ שהילוך לא יקנה אפי' באב אצל בנו‪ ,‬מ"מ בחביבות אברהם אצל הקב"ה‪ ,‬שהיא חביבות‬ ‫הטעם שנתחייבו אנשי שכם הריגה‪ ,‬ומה שפלפלתי בתירוץ זה‪.‬‬ ‫גדולה מסתם אב אצל בנו‪ ,‬היה גמירות דעת ליצור קניין‪ .‬אמנם יש להקשות שהחיסרון בקניין הליכה‪ ,‬אינו‬ ‫יישוב ב' ‪ -‬מחשש שיסתכן ויתחייב בנפשו‬ ‫מצד חוסר גמירות דעת אצל המוכר‪ ,‬אלא מחמת הקונה עצמו‪ ,‬שאינו עושה מעשה המורה על בעלות‪ ,‬וא"כ‬ ‫מה יועיל כאן גמירות דעת מצד המוכר‪ .‬וי"ל כיון דמ"מ מצינו שהילוך קונה בשביל של כרמים‪ ,‬כיון שהוא‬ ‫ובספר טעמי המנהגים (סי' תתקכ"ד) בשם מסורת הברית‪ ,‬ועוד הרבה‬ ‫מקום המיועד להליכה‪ ,‬לכן מהני ע"י גמירות דעת של המוכר‪.‬‬ ‫ספרים‪ ,‬לאו משום איסור מחבל בעצמו גרידא אתינן‪ ,‬אלא כדי שלא יסכן‬ ‫כל גופו ויחלה‪ ,‬דאז ודאי לולא ציווי השי"ת אין לו למסור נפשו עליה‪.‬‬ ‫יישוב ב' ‪ -‬החביבות הוכיחה על מעשה קניין‬ ‫ובמסכת גיטין (נז‪ ):‬אמרו עה"פ (תהלים מ"ד)‪" ,‬כי עליך הורגנו כל היום‬ ‫עי"ל דהנה אם נאמר שהילוך אינו קונה משום שיש חיסרון במעשה הקניין‪ ,‬שההליכה אינה מורה על בעלות‪,‬‬ ‫נחשבנו כצאן טבחה" רבי יהושע בן לוי אומר‪ ,‬זו מילה שניתנה בשמיני‪.‬‬ ‫י"ל דאדם חשוב שאין דרכו להלך ולטייל בכל מקום‪ ,‬ממילא הליכתו במקום לקנותו הוי כהוראת בעלות‬ ‫ופרש"י‪ ,‬דפעמים מת במילה‪ .‬ע"ש‪ .‬וע"ע בחיבורי מעדני יוסף ברית‬ ‫מילה מ"ש בזה‪.‬‬ ‫וקונה‪ ,‬ואין לומר כן בכל אדם חשוב‪ ,‬אלא דוקא באברהם שכל הליכתו ע"פ ציווי השי"ת‪ ,‬ואינו הולך סתם‪,‬‬ ‫ולפי"ז זה כוונת הגמרא שמפני חביבות של א"א אמר לו הקב"ה כן‪ ,‬והיינו דדוקא אברהם שהיתה חביבותו‬ ‫יישוב ג' ‪ -‬מחשש שיסתכן וימות ויפסיד קיום המצוות‬ ‫לפני הקב"ה מפני חשיבותו‪ ,‬לכן יכול היה לקנות גם ע"י הליכה‪ ,‬ומצינו כעין זה בכמה דברים‪ ,‬שאין הקניין‬ ‫נראה לתרץ שלא משום איסור ונשמרתם לנפשותיכם גרידא נמנע אברהם‬ ‫מועיל אצל כל אדם‪ ,‬אבל באדם חשוב מהני‪ ,‬עיין בב"י (סי' חו"מ קצ"ו) שהביא מרבינו ירוחם‪ ,‬שאע"פ שאי‬ ‫ממצוות מילה‪ ,‬אלא גם משום שחשש פן יסתכן על ידי המילה וימות‬ ‫אפשר לקנות בהמה ע"י רכיבה בלבד‪ ,‬מבלי שינהיג אותה‪ ,‬כדעת הרי"ף והרמב"ם‪ ,‬מ"מ באדם חשוב מהני‪.‬‬ ‫ויפסיד כל קיום המצוות‪ .‬וכיו"ב ביאר הרא"ם (שמות פ"ד פסוק כ"ד)‬ ‫איך עבר משה רבינו על מצות מילה משום פקו"נ מחשש לסכנת הולד‪,‬‬ ‫יישוב ג' ‪ -‬עיקר קניין הארץ להלך בדרגות‬ ‫והלא עדיין לא ניתנה תורה ולא התחדש דין "וחי בהם"‪ ,‬ותירץ דמסברא‬ ‫עי"ל בס"ד ע"פ מ"ש מרן החת"ס בספרו תורת משה (בפרשתן)‪ ,‬בהביאו חקירת הרמ"ע מפאנו זצ"ל על מתנת‬ ‫ידע שיותר טוב לבטל מצוה אחת במקום סכנה כדי שיוכל לקיים אח"כ כל‬ ‫ארץ ישראל שהקב"ה נתן לנו‪ ,‬אם בשביל שהיא זבת חלב ודבש וטוב לאכול מפריה ולשבוע מטובה‪ ,‬או כדי‬ ‫המצוות‪ ,‬ממה שיקיים מצוה אחת ויבטל כל המצוות‪.‬‬ ‫לזכות את הנשמה שמתוך כך יהלכו ממדרגה למדרגה עד שיבואו למדרגה עליונה‪ .‬והנה זה דומה לשביל כרם‬ ‫וראה בזה ‪ 66‬תירוצים בספר‬ ‫העשוי להילוך‪ ,‬ובודאי כי כוונת אברהם אבינו ע"ה לא היתה אלא כדי שיבוא למדרגה עליונה‪ ,‬וזה מה שאמרו‬ ‫בגמרא שמשום חביבותו של אברהם‪ ,‬שהוא בודאי היה חביב עליו רק לזכות את הנשמה‪ ,‬והוי דומיא דשביל‬ ‫"מעדני יוסף" ברית מילה‬ ‫כרם העשוי להילוך וקונה בהילוך‪.‬‬ ‫להאזנה לשיעורי המחבר‪:‬‬ ‫‪073-371-80-53‬‬ ‫להצלחת עדי מירון ניסים בן חיה‬ ‫שיחי'‬ ‫מדוע הקדים את הרכוש לפני הגרים?‬ ‫יישוב ט' ‪ -‬קרבנות וממון שהפריש לצדקה‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫עי"ל שאותו הרכוש היו בו מהכסף שהפריש ממנו יעקב מעשר לה' וקרבנות שקיבל‬ ‫הכיצד ניתן לקדש אשה במתנה על מנת להחזיר?‬ ‫עליו להקריב‪ ,‬וממילא מוכרח היה להקדים לשאת אותם איתו כדי לפרוע חובותיו‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫ונדריו‪ ,‬וכמו שמצינו שבלכתו הקים מצבה והקריב עליה קרבנות‪.‬‬ ‫אכן בכסף לא ניתן לקדש אשה במתנה על מנת להחזיר‪ ,‬אולם בקידושי שטר ניתן לקדש על מנת‬ ‫יישוב י' ‪ -‬רכושם של שרה ולוט‬ ‫להחזיר‪.‬‬ ‫לכאו' לק"מ דמה שנאמר "ואת כל רכושם אשר רכשו" חוזר על רכוש שרה ולוט‪,‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫ומהתורה מה שקנתה אשה לא קנה בעלה והוי רק מתקנת חז"ל‪ ,‬וממילא כיון‬ ‫ח"מ וב"ש ס"ס ל"ב באבה"ע‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫שהקדים את שרה ולוט שעתיד לצאת ממנו דוד כדאי' במדרש ובזוה"ק שמטעם זה‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫נתאמץ לקחתו‪ ,‬לכן הקדים את רכושם שבזה דאג לשרה ולוט‪ ,‬והוא ג"כ מחובתו‬ ‫ראובן יש לו בית רחב ידיים‪ ,‬וכעת רוצה להרוס את ביתו כדי לבנות במקומו בניין רב קומות או אפילו‬ ‫המוסרית‪ ,‬שאם לוקח אותם עימו‪ ,‬צריך לדאוג ג"כ לרכושם‪.‬‬ ‫כדי לעשות שם מגרש חנייה וכדומה‪ ,‬איך יתכן שלדעת כמה מהראשונים יכול שמעון שכנו למנוע‬ ‫יישוב י"א ‪ -‬שרה ולוט מכרו בחרן את כל רכושו‬ ‫ממנו להרוס את ביתו‪ ,‬אע"פ שאין להם קיר משותף ולא יגרום בזה שום הרס לבית של שמעון?‬ ‫עי"ל עפמ"ש בהעמק דבר‪ ,‬דהנה מתחילה כבר נאמר "וילך אברם כאשר דיבר אליו ה'‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫וילך איתו לוט"‪ ,‬וא"כ מהו זה שחזר הכתוב ואמר ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט‬ ‫כגון שמי גשמים היו יורדים מגגו של ראובן לחצרו של שמעון‪ ,‬והיה לשמעון תועלת מהמים‪ ,‬כגון‬ ‫בן אחיו וגו' ויצאו ללכת ארצה כנען‪ ,‬וביאר בזה דבר הפלא ופלא‪ ,‬שהפסוק הקודם‬ ‫שהיו משקים את שדהו או עציציו וכדומה‪ ,‬לדעת הריטב"א ונמוק"י בידי שמעון למנוע מראובן‬ ‫מספר שאברהם אבינו הזדרז ללכת בציווי ה' ולא התעכב כדי לקחת את בני ביתו‪,‬‬ ‫להרוס את ביתו‪ ,‬כי עי"ז מונע ממנו זכותו בביתו שנשתעבד לו למימי הגשמים‪ ,‬שעל דעת כן מחל‬ ‫אלא הניחם בעיר כדי שימכרו את כל נכסיהם‪ ,‬והפסוק הנוכחי מספר שאחרי שמכרו‬ ‫לו עד עתה שיהיו מי הגשמים יורדים ונוטפים בחצירו‪ .‬ויש חולקים‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫הכל חזר אברהם אליהם ולקחם‪ ,‬ושוב הצטרף אליו לוט‪ .‬ובזה ניחא טפי שלכן הקדים‬ ‫ראה בית יוסף חו"מ סי' קנ"ג שהביא שנחלקו בזה הראשונים‪ ,‬דעת הריטב"א ונמוק"י כנ"ל‪ .‬אבל‬ ‫את הרכוש לפני הנפש אשר עשו בחרן‪ ,‬שכל מה שחזר אברהם כדי להביא עימו את‬ ‫הרא"ה והר"ן חולקים‪ ,‬וסוברים שלא נשתעבד לו לכך שלא יוכל לסתור גגו‪ ,‬אלא רק כל זמן שהגג‬ ‫שרה ולוט‪ ,‬הכל היה בשביל הרכוש שלו שהם מכרו את כל נכסיו‪ ,‬ובשביל כך נשתהו‬ ‫קיים‪ .‬וכתבו שם הסמ"ע והש"ך שלמעשה הלכה כדברי הרא"ה והר"ן שאין רשאי לעכב עליו‬ ‫והיה צריך לשוב להביאם‪ ,‬ויתכן דר"ל שאברהם היה בטוח שלא ישתהו ויבואו מיד‬ ‫מלסתור גגו‪ .‬וכתב בשו"ת מהר"י בן לב סי' פ"ו שדעה זו היא דעת יחיד‪.‬‬ ‫אחריו‪ ,‬וכיון שראה שנשתהו במכירת נכסיו‪ ,‬שב לזרזם ולהביאם עימו‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫היכן מצינו שע"י השתדלות יתירה מפסיד מיד אלפי דולרים כפשוטו?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫הנה מבואר בכתובים שאדם הראשון וחוה קודם החטא היו בגן עדן‪ ,‬ולאחר שחטאו‬ ‫קשר "פרה אדומה" בחבל לשומרה שלא תברח‪ :‬אם היתה מורדת וצריכה שמירה כשירה‪ ,‬ואם לאו‬ ‫נתגרש אדם הראשון מגן עדן‪ ,‬וצע"ג מדוע לא נזכר בכתובים שהקב"ה גירש גם את‬ ‫פסולה‪ ,‬שכל שמירה שאינה צריכה משוי הוא!‬ ‫חוה מגן עדן?‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫והנה במה שנאמר "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח‬ ‫כן מבואר במסכת שבת (נב‪ ,).‬וכן נפסק ברמב"ם הלכות פרה אדומה (פ"א ה"ז)‪.‬‬ ‫גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם"‪ ,‬קשה לומר שהכתוב כולל גם את חוה‪ ,‬שמאחר‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫ונאמר בסמוך‪" :‬וישלחהו ה' אלוקים מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לוקח משם"‪,‬‬ ‫במה עבד מוזהר שאשה אין מוזהרת בו?‬ ‫מבואר באר היטב שהכתוב מדבר על אדם הראשון דוקא ולא על חוה‪ ,‬שהוא דוקא‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫נתקלל בקללת (לעיל ג' י"ח) "בזעת אפיך תאכל לחם"‪ ,‬וכן נאמר‪" :‬וישלחהו ה' מגן עדן"‬ ‫העבדים הואיל ויש להם זקן אסורין בהקפתו‪.‬‬ ‫מקורות‪:‬‬ ‫לשון יחיד‪ ,‬וצ"ב כאמור מדוע לא הזכיר הכתוב שחוה נשתלחה וגורשה מגן עדן עם‬ ‫כתב הרמב"ם הלכות עבודה זרה (פרק י"ב ה"ב)‪ ,‬ז"ל‪ :‬האשה שגלחה פאת ראש האיש או‬ ‫אדם הראשון‪?1‬‬ ‫שנתגלחה פטורה שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנך כל שישנו בבל תשחית‬ ‫יישוב א'‪ -‬אימתי כופין אשה ללכת אחרי בעלה‬ ‫ישנו בבל תקיף ואשה שאינה בבל תשחית לפי שאין לה זקן אינה בבל תקיף‪ ,‬לפיכך העבדים הואיל‬ ‫ויש להם זקן אסורין בהקפה‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הנה הפתחי תשובה (אבה"ע סי' ע"ה סק"ג) הביא תשובת הנודע ביהודה (סי' ס"ז)‪ ,‬אודות זוג‬ ‫שהותנה ביניהם בתנאים ראשונים שידורו בעיר ובבית אבי הכלה ובתנאים אחרונים‬ ‫שמעו ותחי נפשיכם‬ ‫לזכות ידידנו האחים היקרים והנעימים אוהבי התורה‬ ‫הוכפל התנאי‪ ,‬ועתה אחר החתונה לא יכול החתן לדור במקום שדר בו חמיו‪ ,‬באשר‬ ‫מלאים מצוות כרימון וריחם הטוב נודף כאפרסמון‬ ‫להאזנה לשיעורי המחבר‬ ‫יש לו הרבה מיחושים ואינו יכול לסבול אוויר מדינות חמיו‪ ,‬והיו לו הרבה מכאובים עד‬ ‫הרב יוסף חי סימן‬ ‫הי"ו‬ ‫כמר גדעון ניסים הי"ו וכמר אהרן ניסים‬ ‫שבא לכלל סכנה‪ ,‬והרופאים קבעו שחוליו מחמת שינוי מזג אויר‪ .‬ופסק בזה הגאון‬ ‫טוב שליט"א‬ ‫אורך ימים ושנו חיים וכבוד אושר ועושר‬ ‫מחבר סדרת "כרם יוסף"‬ ‫אב"ד דק"ק אה"ו שאין כופין את הבעל לדור בבית חמיו‪ ,‬ואדרבא כופין את האשה‬ ‫בריאות איתנא ונהורא מעליא ושובע שמחות וכט"ס‬ ‫על הש"ס וסדרת "אשכול‬ ‫שתלך אחרי בעלה‪ ,‬והביא ראיה מתשובת מיימוני (סי' כ"ח)‪ ,‬שאם יש אומדנא‬ ‫יוסף" עה"ת והמועדים‬ ‫הי"ו‬ ‫בכלל הברכות ידי"נ המשתדל ה"ה שלומי ניסים‬ ‫תשובה‪ :‬מוקדש ומונצח לע"נ הוריהם היקרים‪:‬‬ ‫ואמתלאות הרי היא צריכה לילך אחריו ואין לך אומדנא גדולה מזו‪ ,‬ועוד ראיה‬ ‫‪073-371-8053‬‬ ‫אגוז‪ ,‬אם‬ ‫כגון שאותו האיש עלה לביתו של אותו פלוני ולקח דבר שאין בעל הבית מקפיד עליו‪ ,‬כגון תמר או‬ ‫מפלוגתא שהביא הרמ"א (שם) בין תרומת הדשן והריב"ש באין לו מזונות ופרנסה‬ ‫סאלם אליה בן מסעודה ז"ל‪ ,‬נוריה בת גורג'יה ע"ה‬ ‫בשעה ששמע‬ ‫צינתוק‬ ‫לקבלתתמר‪,‬‬ ‫אותו האיש אינו שונא אף אדם ואינו מקפיד שמי שירצה יזכה ויטול לו אותו אגוז או‬ ‫סלימה‪:‬‬ ‫מועלם‬ ‫ניסים‬ ‫במקומו ‪ ,‬אם כופין את אשתו ללכת אחריו למקום אחר‪ ,‬שלדעת תרומת הדשן כופין‬ ‫הוא מקפיד‬ ‫אם חי‪:‬‬ ‫למפרע‪ ,‬אבל‬ ‫בשידור‬ ‫והאזנה‬‫הפקר‪ ,‬ומקודשת‬ ‫ז"ל‬ ‫נעשהבן הדבר‬ ‫מקפיד‪,‬‬ ‫נוריה‪,‬שאינו‬ ‫שרהאגוז‬ ‫בת ואמר‬ ‫נוריה‪,‬‬ ‫בתמר או‬ ‫ניסים‬ ‫שקידשהבןהלה‬ ‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪ .‬שקידשה בדבר שאינו שלו‪ ,‬ואינה מקודשת‪.‬‬ ‫הפקר‪,,‬וממילא נמצא‬ ‫על איזהמיכאל בן חדוה ז"ל‪ ,‬נח בן רוזה ז"ל‬ ‫הדבר‬ ‫נעשה‬ ‫לא‬ ‫בו‪,‬‬ ‫יזכה‬ ‫שלא‬ ‫אדם‬ ‫אותה‪ ,‬ולדעת הריב"ש אין כופין‪ ,‬ועד כאן לא נחלק הריב"ש אלא בדוחק פרנסה שמה‬ ‫חייג והקש ‪#‬‬ ‫מקורות‪ :‬שו"ע אבה"ע סימן כ"ח סעיף י"ז‪ ,‬וע"ש בפ"ת בשם הנודע ביהודה קמא אבה"ע סי' נ"ט‪ ,‬אך הביא שם‬ ‫שאמרו רבותינו ז"ל שמי שפרנסתו רעה במקום זה ילך למקום אחר‪ ,‬הוא רק דרך עצה‬ ‫הפ"ת שהאבני מילואים חולק וסובר דמהני מדין מתנה‪ ,‬ולכן בכל גוונא מקודשת‪ ,‬ע"ש‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬איזה דיבור אם ידבר ביוה"כ יש אומרים שימות באותה השנה?‬ ‫טובה אבל כאן שפרנסתו רעה מחמת חשש סכנה גם הריב"ש מודה‪ .‬לאור האמור‬ ‫תשובה‪ :‬שבועה‪ ,‬אם ישבע ביום הכיפורים‪ ,‬ואפילו על אמת‪ ,‬יש אומרים שח"ו לא ישלים שנתו‪.‬‬ ‫נראה ליישב דכיון שהיה אדם הראשון מוכרח לצאת מגן עדן‪ ,‬ממילא כופין את‬ ‫מקורות‪ :‬כתב בספר תיקון יששכר דף קכ"ד מצאתי כתוב אלו הימים שאין ראוי לישבע בהם‪ ,‬שאם ישבע בהם‬ ‫מייל המערכת‪:‬‬ ‫האשה לילך עמו‪ ,‬ולכן לא הוצרך הקב"ה כלל לגרש את חוה מגן עדן‪ ,‬אלא כיון‬ ‫בין באמת ובין בשקר לא ישלים שנתו ח"ו‪ ,‬קבלה איש מפי איש‪ ,‬ומונה שם כמה וכמה ימים‪ ,‬ז' באלול‪ ,‬יוה"כ‪ ,‬ג'‬ ‫הולכת עמו‪ .‬ואפשר שאף לדברי הנודע‬ ‫המחבר‪:‬‬ ‫ממילא היא‬‫שיעורי‬ ‫מגן עדן‬‫הראשון ל‬ ‫אדםהאזנה‬‫שנתגרש ל‬ ‫‪eshkolyoseff@gmail.com‬‬ ‫הימים שמונה שם‪.‬‬ ‫בכל אותם‬ ‫ותומכיה‬ ‫להשביעבה‬ ‫שנזהר שלא‬ ‫למחזיקים‬ ‫מאושר" שאינם חייבים שילוח מן העזרה?‬ ‫וכתבהיא‬ ‫חיים‬ ‫ימים‪,‬‬ ‫"עץ‬‫חשון‪ ,‬ומנה שם עוד‬ ‫שאלה‪ :‬היכן מצינו כלים טמאים ואדם טמא‬ ‫‪073-371-80-53‬‬ ‫ביהודה שחלק על אותו גאון‪ ,‬וס"ל שאין כופין אותה‪ ,‬ע"ש בפ"ת באריכות‪ .‬עדיין יש‬