אשכול יוסף · Eshkol Yosef — לך לך (2026-10-19)

גיליון 559לך לך התשפ"ז
מאוצרותיו של הרב יוסף חי סימן טוב שליט"א
מחבר סדרת הספרים "אשכול יוסף" עה"ת והמועדים
וספרי "כרם יוסף" על הש"ס
כתיבה וחתימה טובה!
ל־רכו ָשם אֲ ֶשר ָר ָ ָ֔כשו
ת־כ ְן־א ִּ ִ֗חיו וְ ֶא ָת־ש ַ ַ֨רי ִּא ְש ּ֜תו וְ ֶאת־לוט ֶב ָ
ָ "וַ ִּי ַקח ַא ְב ָרם ֶא
רן" (י"ב ,ה')
ר־עשו ְב ָח ָ ָ֑
ת־ה ֶנ ֶֶּ֖פש אֲ ֶש ָ
ַ וְ ֶא
מדוע הקדים הכתוב שאברהם אבינו
אתיוסף"הרכוש איתו
מחה"ס "כרם לקח
טוב שליט"א מחרן
יוסף חי סימן ביציאתו
חידושים נפלאים ועונג שבת בפרשת השבוע
מאת הצב"י רבי
ראש ישיבת המתמידים "אור התורה" ליומי דפגרא לצעירים מצטיינים ירושלים ת"ו
לפני בני ישיבתו הגרים שגייר?
אחת באחד ממסעותיו ברחבי הארץ לעורר את הרבים לתשובה ולדבקות בבורא הנה יש לתמוה מדוע הקדים הכתוב את הרכוש לפני הנפש אשר עשו אברהם
יתברך ויתעלה שמו ,בהגיעו בעיר הרחוקה דימונה לאחר שנשא שם דברים ושרה בחרן ,והלא כוונת הכתוב לאותם נפשות שאברהם ושרה גיירו והכניסום
נלהבים ,נטפלו אליו ראשי ופרנסי הקהל והציבור הנכבד ,באומרם שדבריו חדרו תחת כנפי השכינה ,כמו שפירש רש"י ,וכן דרשו רבותינו בסנהדרין (צט :):אמר ר"ל
בקרבם אל חדרי ליבם ,אחזו בגלימתו הקדושה ואמרו לו :רבינו באשר תלך נלך! כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו ,שנא' "ואת הנפש
מוכנים ומזומנים אנו לבוא אחריך לירושלים ת"ו ולחסות בצילך בישיבתך ללמוד אשר עשו בחרן" .וכן איתא באבות דרבי נתן (פרק כ"ו) ובמדרשי חז"ל :כל המכניס
תורה מפיך תורה ודעת לעלות במעלות התורה והיראה ועבודת השי"ת .נענה להם בריה אחת תחת כנפי שמים מעלה עליו הכתוב כאילו בראה כאילו יצרה שנא'
רבינו ואמר להם :בעירי ירושלים רבו גם רבו הישיבות והחכמים ,הלומדים "ואת הנפש אשר עשו בחרן" ,וכי אברהם אבינו ע"ה בראם או יצרם והלא אם
והלמדנים ,לא באתי איפה עד הנה אלא שאף אתם תעשו כן במקומכם כמו יבואו כל הבריות שבעולם לברוא יתוש אחד אינם יכולים ,א"כ למה נאמר את
בירושלים ת"ו ,ותקימו במקומכם כאן ישיבות ת"ת והרבות שיעורי תורה וזיכוי הנפש אשר עשו בחרן? אלא ללמדך שהיה אברהם אבינו ע"ה מגייר את האנשים
הרבים ,וכך הוה שדבריו עשו רושם ופלא ,וריבה וריבץ תורה בישראל בהקמת ושרה מגיירת את הנשים ,ומלמד ששניהם שקולים בזכות!
עולה של תורה בכל אתר ואתר. ואם כן קשה שבדין היה להקדים לפני הרכוש את הנפש שעשו בחרן שהם אותם
כך היה מנהגו של אבי האומה אברהם אבינו ע"ה ,שפרסם שם ה' בעולם כולו, נפשות שגיירו והכניסו אותם תחת כנפי השכינה ,והם הם מתלמידי ישיבתו של
ומתחילה נתכווין לקחת עמו רק את שרי אשתו ולוט בן אחיו ורכושו אשר רכשו אברהם אבינו?
בחרן ,אבל את הנפש אשר עשו בחרן שהם אותם הגרים והתלמידים שהעמידו, וכיו"ב מצינו במדרש רבה (במדבר כ"ב סימן ט')" ,לב חכם לימינו" זה משה "ולב כסיל
נתכווין שהם ישארו במקומם ואדרבה יהוו מגדול אור בחרן להמשיך ולהזריח את לשמאלו" אלו בני ראובן ובני גד שעשו את העיקר טפל ואת הטפל עיקר ,שחיבבו
אור התורה והאמונה בעולם כולו ,שיהיו כולם שפה אחת ודברים אחדים לעבוד את ממונם יותר מהנפשות ,שהם אומרים למשה" :גדרות צאן נבנה למקננו פה
את ה' שכם אחד .אולם אותם הגרים לא ניאותו לכך ולא וויתרו לאברהם אבינו, וערים לטפנו" ,אמר להם משה :עשו את העיקר עיקר ,תחילה "בנו לכם ערים
ודבקו בו בלב ובנפש וגמרו אומר ללכת עימו בכל אשר ילך ,ודפח"ח. לטפכם" ואח"כ "גדרות לצאנכם" .אמר להם הקב"ה אתם חיבבתם את מקניכם
יישוב ב' -על שם העתיד שהגרים לא נתקיימו יותר מהנפשות ,חייכם אין בו ברכה עליהם שנאמר (משלי כ) "נחלה מבוהלת
עי"ל ע"פ מה שהבאתי בחיבורי אשכול יוסף עה"ת ח"א בפרשתן ,דהנה כתב רבינו בראשונה ואחריתה לא תבורך" וכן הוא אומר (משלי כ"ג)" ,אל תיגע להעשיר
הרמב"ם (עבודת כוכבים פ"א) שבהיות ואברהם אבינו קרא בקול גדול לכל העולם מבינתך חדל" ,ואיזה הוא עשיר? השמח בחלקו שנא' (תהלים קכ"ח) "יגיע כפיך כי
להודיעם האמונה והייחוד בה' יתברך ,והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר תאכל אשריך וטוב לך" .הרי שהקפיד הכתוב על הקדמת הבריות לפי החשיבות
ומממלכה לממלכה עד שהגיע לארץ כנען והוא קורא שנא' "ויקרא שם בשם ה' אל לפני עניין הרכוש ,ומדוע כאן אצל אברהם אבינו הקדים הרכוש לפני הגרים?
עולם" ,עד שהתקבצו אליו אלפים ורבבות ,והם אנשי בית אברהם ,ושתל בליבם יישוב א' -שהגרים ישארו בחרן להרחיב גבולות הקדושה
העיקר הגדול הזה .וצ"ע שלא מצינו זכר ולא נודע אודות אותם אלפים ורבבות ידי"נ הגאון רבי דוד שגב שליט"א מחו"ר בהמ"ד לדיינות "ברכת אברהם" הוא
גרים שנתגיירו על ידי אברהם ושרה? והבאתי מהמפרשים שאחרי פטירתו של מותב לה והוא מפרק לה בשם הרה"ג פנחס שמעון פרץ שליט"א ראש כולל
אברהם חזרו כולם לסורם ,שכל זמן שהיה אברהם חי ובית דינו קיים ,היו אותם נתיבות רמח"ל ע"פ מעשה שהיה עם מרן רבינו עובדיה יוסף זצוקל"ה שפעם
הגרים שואבים יראת שמים מכוחו ,אבל בעת שנפטר אבד קברניטם וחזרו לסורם, אחת באחד ממסעותיו ברחבי הארץ לעורר את הרבים לתשובה ולדבקות בבורא
בייחוד לאור העובדה שיצחק היה מידת הגבורה בבחינת ופחד יצחק ,בשונה יתברך ויתעלה שמו ,בהגיעו בעיר הרחוקה דימונה לאחר שנשא שם דברים
מאברהם אבינו שהיה נוהג עמהם במידת החסד ,וע"ש עוד מה שהארכתי בזה נלהבים ,נטפלו אליו ראשי ופרנסי הקהל והציבור הנכבד ,באומרם שדבריו חדרו
וכתבתי שיתכן שלא חזרו לסורם ,אלא מתו ברעב בארץ כנען ,שרק לאברהם וביתו בקרבם אל חדרי ליבם ,אחזו בגלימתו הקדושה ואמרו לו :רבינו באשר תלך נלך!
המנויים:מצרימה לאלפי
שהוצרכו לירד חינםאבינו
להצטרפותיעקב
נעשה נס שניצלו ברעב ,או מתו ברעב בזמן
לרכישת ספרי המחבר:
מוכנים ומזומנים אנו לבוא אחריך לירושלים ת"ו ולחסות בצילך בישיבתך ללמוד
eshkolyoseff@gmail.comשם
לשבור אוכל כי כבד הרעב ,שהקב"ה עושה נס רק לצדיקים ,ועוד הבאתי 054-84-60007/8והיראה ועבודת השי"ת .נענה
ודעתאולעלות במעלות התורה
02-5373570
תורה מפיך תורה
שיתכן שמתו לכפר עוונם שמתחילה עבדו עבודת אלילים ,ויש אומרים במדרש להם רבינו ואמר להם :בעירי ירושלים רבו גם רבו הישיבות והחכמים ,הלומדים
שקודמת לאחרים כמבואר בגמרא (קידושין כט .):ונראה שהזוה"ק למד שהכוונה הגרים שואבים יראת שמים מכוחו ,אבל בעת שנפטר אבד קברניטם וחזרו לסורם,
לרכוש רוחני מכפילות הפסוק "רכושם אשר רכשו" ,שבא להורות על רכוש בייחוד לאור העובדה שיצחק היה מידת הגבורה בבחינת ופחד יצחק ,בשונה
שלוקחים איתם לעולם הבא ,כדברי התנא באבות (פרק ו') ,שבשעת פטירתו של מאברהם אבינו שהיה נוהג עמהם במידת החסד ,וע"ש עוד מה שהארכתי בזה
אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה וכתבתי שיתכן שלא חזרו לסורם ,אלא מתו ברעב בארץ כנען ,שרק לאברהם וביתו
ומעשים טובים בלבד ,וראה מה שכתבתי בזה בחיבורי שלהבת יוסף חי בפרשת נעשה נס שניצלו ברעב ,או מתו ברעב בזמן יעקב אבינו שהוצרכו לירד מצרימה
בהר .ונראה עוד שהכתוב בא לרמז על המצוות שאדם קונה אותם בכסף כמ"ש לשבור אוכל כי כבד הרעב ,שהקב"ה עושה נס רק לצדיקים ,ועוד הבאתי שם
בזוה"ק (תרומה קכח ,).שאסור לקיים מצוות בחינם ,שאז אינו זוכה לסלק רוח טומאה שיתכן שמתו לכפר עוונם שמתחילה עבדו עבודת אלילים ,ויש אומרים במדרש
מהמצוה ולמשוך עליו רוח קדושה ,אלא בנותנו שכר שלם על המצוות ,שאין רוח שעשיו הרשע הרגם ,עש"ב מה שנתבאר בזה .וא"כ לאור האמור כיון שלא היה
סטרא אחרה שורה אלא במצוה שאין מוציא עליה ממון ונוטלה חינם ,ומסיים קיום לאותם הגרים ,מאיזו סיבה שתהיה ,לכן עם שם העתיד הקדים הכתוב את
הזוה"ק שעל זה נאמר" :ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו" ,מאותו הרכוש לפני הנפש אשר עשו בחרן ,שהם אותם נפשות הגרים.
שנקרא "איש" ,שהתגבר על יצרו והוזיל מכספו ממון בעד המצוה ,שכל המתגבר יישוב ג' -לספר עמידתו בניסיון שלא הסתפק לשוב למקומו
על יצרו ,נקרא איש .והוא אשר אמר אדוננו דוד המלך ע"ה (שמואל ב' כ"ד ,דברי הימים א'
עי"ל עפמ"ש בחי' תולדות יצחק לרבי יצחק קארו זצ"ל דודו של מרן הב"י זיע"א
כ"א)" ,ולא אעלה לה' אלוקי עולות חינם" .ומטעם זה קנה רבן גמליאל אתרוג באלף
שהכתוב בא להורות גודל אמונתו של אברהם אבינו ע"ה בהשי"ת ועמידתו
זוז (סוכה מא .):וראה מה שהארכתי בזה בפרשת חיי שרה.
בניסיון ,ולהודיע זריזותו בציווי השי"ת ,שכן דרך ההולכים מארצם לדור בארץ
וראיתי בספר מדרש שם ועבר בפרשתן לתלמיד הנצי"ב מוולאז'ין זצ"ל שכתב אחרת ,אין מעתיקין כל אשר להם עד שיראו איך ינוחו שמה ,ומה הארץ הטובה
מדנפשיה שהכתוב כאן בא לרמז על תורה שבעל פה ומכאן רמז למה שאמרו חז"ל היא אם רעה ,שאם לאחר שיעברו למקום חפצם לא יצליחו להתיישב שם ישובו
(יומא כח ):שקיים אברהם אבינו כל התורה כולה ואפי' עירובי תבשילין .ולדרכו יש למקום שממנו יצאו ,אבל אברהם אבינו לאהבת השי"ת לקח כל רכושו ,ולא
לומר שלכן כפלה התורה" ,רכושם אשר רכשו" ,לקיום תורה שבכתב וקיום תורה השאיר לו זכר בארצו .וכן כתב הבכור שור ,וז"ל :כי היה הולך וממתין שיבוא דבר
שבעל פה. מאת הקב"ה ,ולא אמר אלך עתה ומקצת אשר לי ,ואם יעשה לי כאשר אמר טוב
יישוב ו' -לא ביטל בני ישיבתו אפי' רגע אחד הדבר ,אשלח בשבילו המותר ,ואם לאו אחזור ,אלא הכל הוליך עמו ,כי היה בטוח
עוד אפשר ליישב שהכתוב בא להורות שאברהם אבינו לא קיבץ ואסף את בני בהקב"ה שהוא אומר ועושה ,ע"כ .וכתב בספר בעלי ברית אברם שדבר זה
ישיבתו הגדולה ,אותם הגרים שגייר לקחתם איתו ,אלא רק לבסוף ,אחרי שכבר מדוקדק בכתוב ,שהרי אין צורך לפרש שהיוצא מעיר לעיר הולך עם אשתו וקנינו,
אסף עימו את שרה אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל הרכוש ,כדי שלא לבטל את וכי יעלה על הדעת שיהיה מניח אשתו ונכסיו וילך ,אלא כוונת הכתוב שמדרך
בני ישיבתו אפילו רגע אחד מלימוד תורה ועבודת ה' ,ולכן הניח אותם שימשיכו העולם שאדם שרוצה לנסוע למרחוק ,מקודם ילך לבדו לתור לו המקום אם ישר
בעסק התורה ועבודת ה' ,ורק אחרי שכבר הכל היה מוכן ומזומן כדי שיצאו לדרכם בעיניו ,ואח"כ מביא את אשתו ורכושו ,אבל אברהם אבינו היה בטחונו בה' ,ומיד
בציווי הבורא יתברך ,ושרה אמנו ולוט וכל רכושו היו כבר על העגלות שהחלו לנוע, כשאמר לו ה' לך לך ,לקח את כל אשר לו כאילו כבר היה שם וישר בעיניו .ולפי"ז
רק אז פנה אברהם אבינו לקרוא לאותם נפשות שעשו בחרן בני ישיבתו ,לבוא י"ל שלכן הקדים הכתוב את הרכוש ,לספר על עמידתו של אברהם אבינו בניסיון,
ולהצטרף עמהם למסע כציווי הבורא יתברך ויתעלה שמו. להעיד שבטח בהשי"ת בכל ליבו בכל עוז ,וכיון שאמר לו הקב"ה "לך לך מארצך",
אע"פ שלא ידע כלל לאן פניו מועדות ,מיד לקח עמו את כל הרכוש ולא השאיר
יישוב ז' -גרים שגייר קודם יציאתו מחרן במקומו אפילו מסמר אחד .ואולי זה גם סוד העניין שיעקב חזר אחרי פכין קטנים,
ידידי הרה"ג אסף שנצר שליט"א מחשובי תושבי אגן האיילות ת"ו השיבני שיש להורות שאין בכוונתו להתיישב או לחזור למקום אחר בלתי במקום אשר יבחר ה'
לומר שהכתוב בא להורות שעד הרגע האחרון שיצא אברהם מחרן ,היה ממשיך לשם הלך בכל עוז ותעצומות לקבוע את מקומו.
ופועל ועושה נפשות להכניסם תחת כנפי השכינה ,ולכן כך הוה במציאות סדר יישוב ד' -חיוב לזון ולפרנס אשתו ובני ביתו קודם
העניינים ,שגם לאחר שכבר לקח את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ,וגם כבר נטל
עמו את הרכוש אשר עשו בחרן ,מכל מקום עדיין היה רודף אחרי הבריות להכניסן עוד נראה לפענ"ד ליישב דאדרבה היה על אברהם אבינו חיוב ליקח את הרכוש
תחת כנפי השכינה ,ולקח איתו למסעיו גם את אותם הגרים יחד עם כל אותם לפני הגרים והתלמידים ,שעניי ביתך קודמים לעניי עירך ולעניי עולם כמבואר בגמ'
הנפשות שהכניסום תחת כנפי השכינה. ב"מ (עא ,).ולכן תחילה היה אברהם אבינו חפץ ומוכרח לעמוד בחיובו כלפי אשתו
ובני ביתו ליקח את הרכוש יחד עמהם כדי לדאוג לכל מחסורם ,ולעמוד
יישוב ח' -ללמד שמרכושו עשה את הנפש בחרן בהתחייבותו כלפי אשתו לזון ולפרנס אותה ואת בני ביתו ,ואח"כ לדאוג לתלמידי
בספר בית יצחק כותב ששמע מחכם א' מוילנא שבא הכתוב ללמד שאברהם ישיבתו ולכל המון העם ,כי אע"פ שזיכוי הרבים הוא דבר חשוב ואין מעלה למעלה
אבינו השתמש בכל רכושו לעבודת ה' ,לקרב את הבריות שישובו לצור מחצבתם, ממנו ,מכל מקום חובת האדם לדאוג תחילה לרוחניות וגשמיות של בני ביתו.
והיה מעמיד אכסניא ללמד לעוברים ושבים את האמונה באל יתברך .אך עדיין
יישוב ה' -הרכוש מורה על מצוות ומעשים טובים
קצת תימה שלכן יזכיר הכתוב את הרכוש קודם לנפש שעשו בחרן ,הגם שנאמר
שהכוונה לרכוש שממנו הנפש אשר עשו בחרן ,כמ"ש בס' דרך ישרה לחכם אחד עי"ל ע"פ מה שכתב הזוה"ק בפרשתן עה"פ "ואת כל רכושם אשר רכשו" אלו הם
מתוניס ,וכ"כ בספר כתר שם טוב .ואולי יש לומר שכך כוונת הכתוב שאברהם מעשים הטובים שאדם עושה בעוה"ז בכח התעוררות הנשמה ,ולפי"ז כיון שאותו
לקחת את הרכוש שממנו עשה את הנפש בחרן ,ובזה ניחא טפי מה שהקדים הרכוש שלקח אברהם הכוונה למצוות ומעשים טובים שקיים ,בדין שיקדים אותו
הרכוש קודם ,להורות שע"י שוויתר מממונו ורכושו עשה את הנפש בחרן. לפני הנפש אשר עשו בחרן ,שהכוונה לגרים שגיירו והכניסו תחת כנפי השכינה ,כי
המשך בעמוד 4 מצוה שמוטלת על האדם עצמו היא קודמת אפילו לבנו ועל אחת כמה וכמה
שקודמת לאחרים כמבואר בגמרא (קידושין כט .):ונראה שהזוה"ק למד שהכוונה
יישוב ט' לרכוש רוחני מכפילות הפסוק "רכושם אשר רכשו" ,שבא להורות על רכוש
שלוקחים איתם לעולם הבא ,כדברי התנא באבות (פרק ו') ,שבשעת פטירתו של
לצדקהלמערכת: שהפריש
מכתבים קרבנות וממון
לשליחת אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה
עי"ל שאותו הרכוש היו בו מהכסף שהפריש ממנו יעקב מעשר לה' וקרבנות ומעשים טובים בלבד ,וראה מה שכתבתי בזה בחיבורי שלהבת יוסף חי בפרשת
eshkolyoseff@gmail.com
שקיבל עליו להקריב ,וממילא מוכרח היה להקדים לשאת אותם איתו כדי לפרוע בהר .ונראה עוד שהכתוב בא לרמז על המצוות שאדם קונה אותם בכסף כמ"ש
ן־ת ְש ִּעִּ֥ים וָ ת ֶַּ֖שע ָש ָנָ֑ה
"וְ ַַ֨א ְב ָר ָ֔ ָהם ֶב ִּ (י"ג ,י"ז) " ֚קום ִּה ְת ַהל ְך ָב ָ֔ ָא ֶרץ ְל ָא ְר ָכֶּ֖ה ו ְל ָר ְח ָ
ב ָ֑ה ִּכ ִּ֥י ְלךָ ֶּ֖ ֶא ְת ֶ ֶֽנ ָנה"
ְב ִּהמלֶּ֖ ו ְב ַש ִּ֥ר ָע ְרלָ ֶֽתו" (י"ז כ"ד)
כיון שקרקע לא נקנית בהליכה,
מדוע לא מל אברהם
מה הועיל אברהם בהליכתו בארץ
אבינו עד שנצטווה בגיל
לאורכה ולרוחבה?
99והלא מתחילה קיים בגמרא בבא בתרא (דף צט :ק ,).נחלקו רבי אליעזר וחכמים ,אם ניתן לקנות קרקע ע"י הליכה ,דתניא הלך בה
את כל התורה כולה? לאורכה ולרוחבה ,קנה מקום הילוכו דברי רבי אליעזר ,וחכמים אומרים אין הילוך מועיל כלום עד שיחזיק.
וידוע (ברכות ט ).דהלכה כחכמים .וכן נפסק בשו"ע (חו"מ סי' קצ"ב ס"ז) .מבואר בגמרא ,שר' אליעזר למד
מקשים העולם למה אברהם אבינו ע"ה לא מל את עצמו קודם שנצטווה, דין זה מהנאמר בפרשתן" :קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" ,הרי שהקב"ה אמר לאברהם
והלא האבות קיימו את כל התורה כולה אף קודם מתן תורה ,וכדכתיב שע"י הליכתו בארץ יקנה אותה קניין עולם ,לו ולזרעו הבאים אחריו .ורבנן שסוברים שקרקע לא נקנית
(בראשית כ"ו) "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי בהליכה ,מסבירים שמפני חביבות אברהם אמר לו הקב"ה כך ,כדי שיהא נוח לכבוש לפני בניו ,וביאר רשב"ם
חוקותי ותורתי" .ואמרו רבותינו במסכת יומא (כח ,):אמר רב קיים שעם ישראל יהיו כיורשין ולא כגזלנין ,ולא יהיה רשות לשטן לקטרג ולא פתחון פה לבעל מדת הדין.
אברהם אבינו כל התורה ,אמר רבא ואיתימא רב אשי קיים אברהם אבינו וצ"ע מה שייך כאן חביבות ,אם ההליכה של א"א לא יצרה קניין ,ואם רק בשביל להראות לו המתנה ,וזה
אפי' עירובי תבשילין שנאמר "תורתי" ,אחת תורה שבכתב ואחת תורה כוונת החביבות ,א"כ די במה שאברהם ראה כבר את כל הארץ ,כמבואר בפסוקים הקודמים ,וא"כ מדוע היה
שבעל פה .וכן איתא בסוף מסכת קידושין (פב ,).וזה לשונם :מצינו שעשה צורך בהליכתו בה?
אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה ,שנא' "עקב אשר שמע
עוד צ"ב במה שביאר רשב"ם ,שעם ישראל יהיו כיורשין ולא כגזלנין ,והלא כיון שלפי חכמים ההליכה לא
אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורותי".
יצרה שום קניין ,א"כ עדיין יהיו כגזלנין ,ומדוע הליכתו מונעת פתחון פה מבעל הדין לקטרג?
יישוב א' -אסור לחבול בעצמו
ראיתי בהרבה ספרים שמתרצים על פי סוגיית הגמרא במסכת בבא קמא
יישוב א' -החביבות יצרה גמירות דעת לקניין
דף צ"א ע"ב שאין אדם רשאי לחבל בעצמו ,וכן פסק הרמב"ם (פ"ה מהל' נראה ליישב בס"ד דאה"נ ,אע"פ שאצל כל אדם הילוך לא הוי קניין ,ואי אפשר לקנות ע"י הליכה ,מ"מ כוונת
חובל ומזיק ה"א ,ובהל' שבועות פ"ה י"ז) ,והטור ושו"ע (חו"מ סי' ת"כ הגמרא דשאני אברהם אבינו ,שמשום חביבותו לפני הקב"ה ,היה כאן גמירות דעת לקניין ,כמו שמצינו בכמה
סעיף ל"א) .וע"כ אם היה א"א מל את עצמו היה עובר על איסור זה, דברים שלא שייכים בקניין ,ומ"מ הרי זה מועיל באדם אצל בנו ,לפי שדעתו של אדם קרובה אצל בנו וגמר
שהרי עדיין לא נצטווה למול את עצמו ,לכן המתין בשב ואל תעשה לציווי ומקנה ,כמו שמצינו בשו"ע (חו"מ סי' ר"י) שי"א שאע"פ שאין אדם מקנה למי שלא בא לעולם ,ולפיכך
השי"ת .משא"כ שאר מצוות לולב שופר עירובי תבשילין וכדומה ,אינם המזכה לעובר של אחר לא קנה ,ואפי' אמר לכשיולד יזכה ,אם היה בנו קנה ,אפי' לא אמר לכשיולד .כמו"כ
תלויים באיסור אחר .ועיין בחיבורי מעדני יוסף ברית מילה שתבאר עפ"ז י"ל בנידו"ד שאע"פ שהילוך לא יקנה אפי' באב אצל בנו ,מ"מ בחביבות אברהם אצל הקב"ה ,שהיא חביבות
הטעם שנתחייבו אנשי שכם הריגה ,ומה שפלפלתי בתירוץ זה. גדולה מסתם אב אצל בנו ,היה גמירות דעת ליצור קניין .אמנם יש להקשות שהחיסרון בקניין הליכה ,אינו
יישוב ב' -מחשש שיסתכן ויתחייב בנפשו מצד חוסר גמירות דעת אצל המוכר ,אלא מחמת הקונה עצמו ,שאינו עושה מעשה המורה על בעלות ,וא"כ
מה יועיל כאן גמירות דעת מצד המוכר .וי"ל כיון דמ"מ מצינו שהילוך קונה בשביל של כרמים ,כיון שהוא
ובספר טעמי המנהגים (סי' תתקכ"ד) בשם מסורת הברית ,ועוד הרבה
מקום המיועד להליכה ,לכן מהני ע"י גמירות דעת של המוכר.
ספרים ,לאו משום איסור מחבל בעצמו גרידא אתינן ,אלא כדי שלא יסכן
כל גופו ויחלה ,דאז ודאי לולא ציווי השי"ת אין לו למסור נפשו עליה. יישוב ב' -החביבות הוכיחה על מעשה קניין
ובמסכת גיטין (נז ):אמרו עה"פ (תהלים מ"ד)" ,כי עליך הורגנו כל היום
עי"ל דהנה אם נאמר שהילוך אינו קונה משום שיש חיסרון במעשה הקניין ,שההליכה אינה מורה על בעלות,
נחשבנו כצאן טבחה" רבי יהושע בן לוי אומר ,זו מילה שניתנה בשמיני.
י"ל דאדם חשוב שאין דרכו להלך ולטייל בכל מקום ,ממילא הליכתו במקום לקנותו הוי כהוראת בעלות
ופרש"י ,דפעמים מת במילה .ע"ש .וע"ע בחיבורי מעדני יוסף ברית
מילה מ"ש בזה. וקונה ,ואין לומר כן בכל אדם חשוב ,אלא דוקא באברהם שכל הליכתו ע"פ ציווי השי"ת ,ואינו הולך סתם,
ולפי"ז זה כוונת הגמרא שמפני חביבות של א"א אמר לו הקב"ה כן ,והיינו דדוקא אברהם שהיתה חביבותו
יישוב ג' -מחשש שיסתכן וימות ויפסיד קיום המצוות
לפני הקב"ה מפני חשיבותו ,לכן יכול היה לקנות גם ע"י הליכה ,ומצינו כעין זה בכמה דברים ,שאין הקניין
נראה לתרץ שלא משום איסור ונשמרתם לנפשותיכם גרידא נמנע אברהם
מועיל אצל כל אדם ,אבל באדם חשוב מהני ,עיין בב"י (סי' חו"מ קצ"ו) שהביא מרבינו ירוחם ,שאע"פ שאי
ממצוות מילה ,אלא גם משום שחשש פן יסתכן על ידי המילה וימות
אפשר לקנות בהמה ע"י רכיבה בלבד ,מבלי שינהיג אותה ,כדעת הרי"ף והרמב"ם ,מ"מ באדם חשוב מהני.
ויפסיד כל קיום המצוות .וכיו"ב ביאר הרא"ם (שמות פ"ד פסוק כ"ד)
איך עבר משה רבינו על מצות מילה משום פקו"נ מחשש לסכנת הולד, יישוב ג' -עיקר קניין הארץ להלך בדרגות
והלא עדיין לא ניתנה תורה ולא התחדש דין "וחי בהם" ,ותירץ דמסברא
עי"ל בס"ד ע"פ מ"ש מרן החת"ס בספרו תורת משה (בפרשתן) ,בהביאו חקירת הרמ"ע מפאנו זצ"ל על מתנת
ידע שיותר טוב לבטל מצוה אחת במקום סכנה כדי שיוכל לקיים אח"כ כל
ארץ ישראל שהקב"ה נתן לנו ,אם בשביל שהיא זבת חלב ודבש וטוב לאכול מפריה ולשבוע מטובה ,או כדי
המצוות ,ממה שיקיים מצוה אחת ויבטל כל המצוות.
לזכות את הנשמה שמתוך כך יהלכו ממדרגה למדרגה עד שיבואו למדרגה עליונה .והנה זה דומה לשביל כרם
וראה בזה 66תירוצים בספר העשוי להילוך ,ובודאי כי כוונת אברהם אבינו ע"ה לא היתה אלא כדי שיבוא למדרגה עליונה ,וזה מה שאמרו
בגמרא שמשום חביבותו של אברהם ,שהוא בודאי היה חביב עליו רק לזכות את הנשמה ,והוי דומיא דשביל
"מעדני יוסף" ברית מילה כרם העשוי להילוך וקונה בהילוך.
להאזנה לשיעורי המחבר:
073-371-80-53
להצלחת עדי מירון ניסים בן חיה
שיחי'
מדוע הקדים את הרכוש לפני הגרים?
יישוב ט' -קרבנות וממון שהפריש לצדקה
שאלה: עי"ל שאותו הרכוש היו בו מהכסף שהפריש ממנו יעקב מעשר לה' וקרבנות שקיבל
הכיצד ניתן לקדש אשה במתנה על מנת להחזיר? עליו להקריב ,וממילא מוכרח היה להקדים לשאת אותם איתו כדי לפרוע חובותיו
תשובה: ונדריו ,וכמו שמצינו שבלכתו הקים מצבה והקריב עליה קרבנות.
אכן בכסף לא ניתן לקדש אשה במתנה על מנת להחזיר ,אולם בקידושי שטר ניתן לקדש על מנת יישוב י' -רכושם של שרה ולוט
להחזיר. לכאו' לק"מ דמה שנאמר "ואת כל רכושם אשר רכשו" חוזר על רכוש שרה ולוט,
מקורות: ומהתורה מה שקנתה אשה לא קנה בעלה והוי רק מתקנת חז"ל ,וממילא כיון
ח"מ וב"ש ס"ס ל"ב באבה"ע ,ע"ש.
שהקדים את שרה ולוט שעתיד לצאת ממנו דוד כדאי' במדרש ובזוה"ק שמטעם זה
שאלה: נתאמץ לקחתו ,לכן הקדים את רכושם שבזה דאג לשרה ולוט ,והוא ג"כ מחובתו
ראובן יש לו בית רחב ידיים ,וכעת רוצה להרוס את ביתו כדי לבנות במקומו בניין רב קומות או אפילו המוסרית ,שאם לוקח אותם עימו ,צריך לדאוג ג"כ לרכושם.
כדי לעשות שם מגרש חנייה וכדומה ,איך יתכן שלדעת כמה מהראשונים יכול שמעון שכנו למנוע יישוב י"א -שרה ולוט מכרו בחרן את כל רכושו
ממנו להרוס את ביתו ,אע"פ שאין להם קיר משותף ולא יגרום בזה שום הרס לבית של שמעון? עי"ל עפמ"ש בהעמק דבר ,דהנה מתחילה כבר נאמר "וילך אברם כאשר דיבר אליו ה'
תשובה:
וילך איתו לוט" ,וא"כ מהו זה שחזר הכתוב ואמר ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט
כגון שמי גשמים היו יורדים מגגו של ראובן לחצרו של שמעון ,והיה לשמעון תועלת מהמים ,כגון
בן אחיו וגו' ויצאו ללכת ארצה כנען ,וביאר בזה דבר הפלא ופלא ,שהפסוק הקודם
שהיו משקים את שדהו או עציציו וכדומה ,לדעת הריטב"א ונמוק"י בידי שמעון למנוע מראובן
מספר שאברהם אבינו הזדרז ללכת בציווי ה' ולא התעכב כדי לקחת את בני ביתו,
להרוס את ביתו ,כי עי"ז מונע ממנו זכותו בביתו שנשתעבד לו למימי הגשמים ,שעל דעת כן מחל
אלא הניחם בעיר כדי שימכרו את כל נכסיהם ,והפסוק הנוכחי מספר שאחרי שמכרו
לו עד עתה שיהיו מי הגשמים יורדים ונוטפים בחצירו .ויש חולקים.
מקורות: הכל חזר אברהם אליהם ולקחם ,ושוב הצטרף אליו לוט .ובזה ניחא טפי שלכן הקדים
ראה בית יוסף חו"מ סי' קנ"ג שהביא שנחלקו בזה הראשונים ,דעת הריטב"א ונמוק"י כנ"ל .אבל את הרכוש לפני הנפש אשר עשו בחרן ,שכל מה שחזר אברהם כדי להביא עימו את
הרא"ה והר"ן חולקים ,וסוברים שלא נשתעבד לו לכך שלא יוכל לסתור גגו ,אלא רק כל זמן שהגג שרה ולוט ,הכל היה בשביל הרכוש שלו שהם מכרו את כל נכסיו ,ובשביל כך נשתהו
קיים .וכתבו שם הסמ"ע והש"ך שלמעשה הלכה כדברי הרא"ה והר"ן שאין רשאי לעכב עליו והיה צריך לשוב להביאם ,ויתכן דר"ל שאברהם היה בטוח שלא ישתהו ויבואו מיד
מלסתור גגו .וכתב בשו"ת מהר"י בן לב סי' פ"ו שדעה זו היא דעת יחיד. אחריו ,וכיון שראה שנשתהו במכירת נכסיו ,שב לזרזם ולהביאם עימו.
שאלה:
היכן מצינו שע"י השתדלות יתירה מפסיד מיד אלפי דולרים כפשוטו?
תשובה: הנה מבואר בכתובים שאדם הראשון וחוה קודם החטא היו בגן עדן ,ולאחר שחטאו
קשר "פרה אדומה" בחבל לשומרה שלא תברח :אם היתה מורדת וצריכה שמירה כשירה ,ואם לאו נתגרש אדם הראשון מגן עדן ,וצע"ג מדוע לא נזכר בכתובים שהקב"ה גירש גם את
פסולה ,שכל שמירה שאינה צריכה משוי הוא! חוה מגן עדן?
מקורות: והנה במה שנאמר "הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח
כן מבואר במסכת שבת (נב ,).וכן נפסק ברמב"ם הלכות פרה אדומה (פ"א ה"ז). גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם" ,קשה לומר שהכתוב כולל גם את חוה ,שמאחר
שאלה: ונאמר בסמוך" :וישלחהו ה' אלוקים מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לוקח משם",
במה עבד מוזהר שאשה אין מוזהרת בו?
מבואר באר היטב שהכתוב מדבר על אדם הראשון דוקא ולא על חוה ,שהוא דוקא
תשובה:
נתקלל בקללת (לעיל ג' י"ח) "בזעת אפיך תאכל לחם" ,וכן נאמר" :וישלחהו ה' מגן עדן"
העבדים הואיל ויש להם זקן אסורין בהקפתו.
מקורות: לשון יחיד ,וצ"ב כאמור מדוע לא הזכיר הכתוב שחוה נשתלחה וגורשה מגן עדן עם
כתב הרמב"ם הלכות עבודה זרה (פרק י"ב ה"ב) ,ז"ל :האשה שגלחה פאת ראש האיש או אדם הראשון?1
שנתגלחה פטורה שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנך כל שישנו בבל תשחית יישוב א' -אימתי כופין אשה ללכת אחרי בעלה
ישנו בבל תקיף ואשה שאינה בבל תשחית לפי שאין לה זקן אינה בבל תקיף ,לפיכך העבדים הואיל
ויש להם זקן אסורין בהקפה ,ע"כ. הנה הפתחי תשובה (אבה"ע סי' ע"ה סק"ג) הביא תשובת הנודע ביהודה (סי' ס"ז) ,אודות זוג
שהותנה ביניהם בתנאים ראשונים שידורו בעיר ובבית אבי הכלה ובתנאים אחרונים
שמעו ותחי נפשיכם לזכות ידידנו האחים היקרים והנעימים אוהבי התורה הוכפל התנאי ,ועתה אחר החתונה לא יכול החתן לדור במקום שדר בו חמיו ,באשר
מלאים מצוות כרימון וריחם הטוב נודף כאפרסמון
להאזנה לשיעורי המחבר יש לו הרבה מיחושים ואינו יכול לסבול אוויר מדינות חמיו ,והיו לו הרבה מכאובים עד
הרב יוסף חי סימן הי"ו כמר גדעון ניסים הי"ו וכמר אהרן ניסים
שבא לכלל סכנה ,והרופאים קבעו שחוליו מחמת שינוי מזג אויר .ופסק בזה הגאון
טוב שליט"א אורך ימים ושנו חיים וכבוד אושר ועושר
מחבר סדרת "כרם יוסף"
אב"ד דק"ק אה"ו שאין כופין את הבעל לדור בבית חמיו ,ואדרבא כופין את האשה
בריאות איתנא ונהורא מעליא ושובע שמחות וכט"ס
על הש"ס וסדרת "אשכול שתלך אחרי בעלה ,והביא ראיה מתשובת מיימוני (סי' כ"ח) ,שאם יש אומדנא
יוסף" עה"ת והמועדים הי"ו בכלל הברכות ידי"נ המשתדל ה"ה שלומי ניסים
תשובה :מוקדש ומונצח לע"נ הוריהם היקרים:
ואמתלאות הרי היא צריכה לילך אחריו ואין לך אומדנא גדולה מזו ,ועוד ראיה
073-371-8053
אגוז ,אם כגון שאותו האיש עלה לביתו של אותו פלוני ולקח דבר שאין בעל הבית מקפיד עליו ,כגון תמר או מפלוגתא שהביא הרמ"א (שם) בין תרומת הדשן והריב"ש באין לו מזונות ופרנסה
סאלם אליה בן מסעודה ז"ל ,נוריה בת גורג'יה ע"ה
בשעה ששמע צינתוק
לקבלתתמר,
אותו האיש אינו שונא אף אדם ואינו מקפיד שמי שירצה יזכה ויטול לו אותו אגוז או
סלימה: מועלם ניסים
במקומו ,אם כופין את אשתו ללכת אחריו למקום אחר ,שלדעת תרומת הדשן כופין
הוא מקפיד
אם חי: למפרע ,אבל
בשידור והאזנההפקר ,ומקודשת
ז"ל נעשהבן הדבר מקפיד, נוריה,שאינו שרהאגוז
בת ואמר נוריה,
בתמר או ניסים
שקידשהבןהלה
ת.נ.צ.ב.ה .שקידשה בדבר שאינו שלו ,ואינה מקודשת.
הפקר,,וממילא נמצא
על איזהמיכאל בן חדוה ז"ל ,נח בן רוזה ז"ל
הדבר נעשה לא בו, יזכה שלא אדם אותה ,ולדעת הריב"ש אין כופין ,ועד כאן לא נחלק הריב"ש אלא בדוחק פרנסה שמה
חייג והקש #
מקורות :שו"ע אבה"ע סימן כ"ח סעיף י"ז ,וע"ש בפ"ת בשם הנודע ביהודה קמא אבה"ע סי' נ"ט ,אך הביא שם שאמרו רבותינו ז"ל שמי שפרנסתו רעה במקום זה ילך למקום אחר ,הוא רק דרך עצה
הפ"ת שהאבני מילואים חולק וסובר דמהני מדין מתנה ,ולכן בכל גוונא מקודשת ,ע"ש.
שאלה :איזה דיבור אם ידבר ביוה"כ יש אומרים שימות באותה השנה? טובה אבל כאן שפרנסתו רעה מחמת חשש סכנה גם הריב"ש מודה .לאור האמור
תשובה :שבועה ,אם ישבע ביום הכיפורים ,ואפילו על אמת ,יש אומרים שח"ו לא ישלים שנתו. נראה ליישב דכיון שהיה אדם הראשון מוכרח לצאת מגן עדן ,ממילא כופין את
מקורות :כתב בספר תיקון יששכר דף קכ"ד מצאתי כתוב אלו הימים שאין ראוי לישבע בהם ,שאם ישבע בהם
מייל המערכת: האשה לילך עמו ,ולכן לא הוצרך הקב"ה כלל לגרש את חוה מגן עדן ,אלא כיון
בין באמת ובין בשקר לא ישלים שנתו ח"ו ,קבלה איש מפי איש ,ומונה שם כמה וכמה ימים ,ז' באלול ,יוה"כ ,ג'
הולכת עמו .ואפשר שאף לדברי הנודע המחבר:
ממילא היאשיעורי
מגן עדןהראשון ל
אדםהאזנהשנתגרש ל
eshkolyoseff@gmail.com הימים שמונה שם. בכל אותם
ותומכיה להשביעבה שנזהר שלא
למחזיקים
מאושר" שאינם חייבים שילוח מן העזרה?
וכתבהיא
חיים ימים,
"עץחשון ,ומנה שם עוד
שאלה :היכן מצינו כלים טמאים ואדם טמא
073-371-80-53
ביהודה שחלק על אותו גאון ,וס"ל שאין כופין אותה ,ע"ש בפ"ת באריכות .עדיין יש
