בואי כלה · Boi Kallah — לך לך (2026-10-19)

יג' חשון תשפ"ז בס"ד
לך לך ( )479
ותענוגות עוה"ז ,אולם כל עוד היה שרוי ביחד עם ּומבֵ ית
ּומּמ ֹּול ְַדתְ ָך ִ
ַארצְ ָך ִ
וַ יֹּאמֶ ר ה' אֶ ל ַאבְ ָרם לְֶך לְ ָך מֵ ְ
אברהם לא מלא אחר תאוותיו ,מפני שהיה מתבייש ַאראֶ ָך (יב .א)
ָארץ אֲשֶ ר ְָאבִ יָך אֶ ל הָ ֶ
מאברהם ,אך במקביל לא עבד על עצמו לשנות לכאורה ,סדר ההליכה הוא שקודם מתרחק אדם מבית
ממדותיו הגרועות ,ולכן ברגע שעזב את אברהם, אביו ,ולאחר מכן ממולדתו סביבתו ,משפחתו ואז
התפרצו כל מדותיו הרעות החוצה והתגלתה מהותו ַארצְ ָך
מארצו ,ומדוע אם כן הפכה התורה את הסדר "מֵ ְ
האמיתית ,שאין לו חפץ באברהם ובאלוקיו. ּומבֵ ית ָאבִ יָך " הנתיבות שלום ,מסביר שסדר ּומּמ ֹּול ְַדתְ ָך ִ
ִ
ספר "אוצרות התורה" הכתוב בנוי לפי קושי הניסיון ,בסדר עולה :הקל ביותר
וְ ַאנְשֵ י סְ דֹּם ָרעִ ים וְ חַ טָ אִ ים לַה' ְמאֹּ ד (יג .יג) הוא להתנתק מהשפעות חיצוניות שליליות של
הנהגת אברהם עם לוט נראית לכאורה כסותרת .מצד "הארץ" ,הקשה יותר הוא להתנתק מהשפעות חיצוניות
אחד ,אברהם אבינו ,איש החסד ,שהיה מקרב ומאכיל של המשפחה והסביבה הקרובה יותר" ,מולדתך",
ומשקה כל עובר אורח ,דוחה ומרחיק מעליו את לוט והקשה ביותר הוא הניתוק מ"בית אביך" ,מהחסמים,
באומרו לו "הפרד נא מעלי" .ומנגד ,כאשר הוא שומע הליקויים והתכונות הרעות המושרשות בו מצד הוריו
כי לוט נמצא בסכנה ,מפקיר אברהם את עצמו ומסכן ותורשתו.
עצמו להצילו .אומר על כך המשגיח דפוניבז' :הרמב"ם
כותב בצוואתו לבנו בזה הלשון :להיות עבד לקרובים ַארצָ ה כְ נָעַ ן (יב .ה)
ַארצָ ה כְ נַעַ ן וַ ָיבֹּאּו ְ
וַ יֵצְ אּו ָל ֶלכֶת ְ
אבל רק בגוף ולא בנפש .זו היתה דרך הנהגת אברהם יש לדקדק ,מפני מה במלה "כנען" הראשונה מנקדת
עם לוט .כאשר הנידון היה סכנה רוחנית לאברהם אבינו האות ע' ב'פתח' ,ואילו במלה השניה מנקדת האות ע'
ולבני ביתו ,לא היו בכך כל ויתור או פשרה והוא אומר ב'קמץ'? וביאר הילקוט הגרשוני ,שהנה הקב"ה אמר
ללוט בתקיפות" :הפרד נא מעלי" .אף שבוודאי לקח לאברהם שהולך הוא לארץ שבה יהיה לו מכל טוב
אברהם בחשבון את הירידה הרוחנית שתיגרם ללוט העולם .אברהם מגיע לארץ כנען והוא מחפש את הארץ
בהיפרדו והתנתקותו ממנו ,לא היה מקום לוויתורים. ב"פתח" ,שהכל ברווח ,פתוח לרווחה ,והנה הוא מוצא
אבל במקום שלא היה כל חשש להשפעה שלילית ,הרי כנען ב"קמץ" ,הכל קמוץ" ,ויהי רעב בארץ" .הם יצאו
אברהם איש החסד מוסר נפשו להצלת בן אחיו. בדרכם לכנען ב"פתח" ,והגיעו לכנען עם "קמץ" .דבר
רב רובין זצ"ל בספרו "שנים מקרא" זה נעשה על ידי הקב"ה בכוונה תחילה ,כי היה זה אחד
ָארץ (יג.טז)
וְ שַ ְמתִ י אֶ ת ז ְַרעֲָך ַכעֲפַ ר הָ ֶ ספר "ומתוק האור" הניסיונות הגדולים.
אמר הרה"ק החידושי הרי"מ ,אברהם אבינו ע"ה
נשתבח במידת הענוה והשפלות ,כמו שאמר "ואנכי וַ יְהִ י ִריב בֵ ין רֹּעֵ י ִמ ְקנֵה ַאבְ ָרם ּובֵ ין רֹּעֵ י ִמ ְקנֵה לוֹּט...
עפר ואפר" (להלן יח ,כז) ,ועל זה גם מבקשים בתפילה וַ יֹּאמֶ ר ַאבְ ָרם אֶ ל לוֹּט ַאל נָא תְ הִ י ְמ ִריבָ ה בֵ ינִי ּובֵ ינֶָך( .יג,
כל יום 'ונפשי כעפר לכל תהיה' .ויתכן שלכן אמר לו ה' ז ,ח)
יתברך "ושמתי את זרעך כעפר הארץ" ,שבניו ימשיכו הדבר התחיל בין הרועים ,אולם יסתיים "בֵ ינִי ּובֵ ינֶָך".
בדרכו ויתנהגו בענוה .היה הרה"ק רבי בונם מפשיסחא כך היא דרכה של כל מחלוקת ,שהיא מתחילה קודם
אומר על הא דאיתא (תנא דבי אליהו פרק כה) שכל אחד אצל הנלווים אצל הסביבה ,ונתפסים בה אחר כך גם
ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה מעינה של תורה המנהיגים עצמם.
אבותי .וכי מי הוא האדם שחושב שמעשיו אכן יכולים
להגיע למעשי אבותיו? אלא ש'יגיעו' היא מלשון נגיעה כשלא משנים מדה רעה לאן יכולים להגיע
שתהיה לו לפחות נגיעה במעשי האבות .אפילו שלאדם וַ יִ סַ ע לוֹּט ִמקֶ ֶדם (יג .יא)
אין את הכוחות שהיו לאבותיו ,הוא עדיין יכול להתחזק פירש רש"י ,מדרש אגדה הסיע עצמו מקדמונו של עולם
במידת הענוה ,ובה הוא יכול לזכות שתהיה לו נגיעה אמר אי אפשי לא באברם ולא באלוקיו .הקשה רבי
במעשי האבות. יחזקאל לוינשטיין זצ"ל :איך ניתן להבין זאת ,הרי לוט
ספר "ילקוט מאיש לרעהו" שהה כל הזמן עם אברהם ושרה שהיו עובדים את ה'
בכל ליבם ,ומגיירים גרים ,ומפיצים שם ה' בעולם ,מובן
מַ ה תִ תֶ ן לִ י וְ ָאנֹּ כִ י ה ֹּולְֵך ע ֲִר ִירי (טו .ב) שגם ספג מהם יראה והתרוממות ,וברגע אחד מגיע
לכאורה תשובת אברהם אבינו צריכה תלמוד .הלא לשפל המדרגה ,לדיוטא תחתונה ואומר אי אפשי לא
הקב"ה מבטיח לו "שכרך הרבה מאד" ומה מקום הוא באברם ולא באלוקיו .וביאר ,ללוט היו מידות רעות
לענות להקב"ה בסגנון כזה " מַ ה תִ תֶ ן לִ י" ,ששום שכר ותכונות רעות והיתה לו תאוה לרדיפה אחר ממון
הלכה :דיני תפלת מוסף בשבת אינו שוה בעיניו? מצאנו להבדיל אא"ה אצל המן
פשט המנהג בשבת שלפני ראש חודש ,לברך את שאמר :וכל זה איננו שוה לי ,אבל איך אפשר להבין
החודש אחר קריאת התורה ,ונהגו לברך את החודש שאברהם אבינו אומר כך? ביאר הגה"צ רבי ירוחם
מעומד .ויש מקומות שנהגו להזכיר את המולד .אך אין ליואוויץ זצ"ל מנהל רוחני ישיבת מיר שאברהם אבינו
מנהג כל הספרדים להכריז על המולד .ומכריזין על כל כלל לא ביקש מהקב"ה שכר ,אלא רצה שתינתן לו
החודשים ,מלבד חודש תשרי .ובשבת הסמוכה לתעניות האפשרות להמשיך לעבוד את הקב"ה בנאמנות ,לכן
י''ז בתמוז ועשרה בטבת ,השליח צבור מכריז לפני אמר להקב"ה איני רוצה שכר אלא עבודה ,היות ועיקר
מוסף על הצום שחל ביום פלוני ,אבל על שאר תעניות השפעת האדם הוא על דור ההמשך שלו ,ביקש בן
לא נהגו להכריז ,מפני שהם ידועים ומפורסמים. שיוכל להשפיע עליו מאוצרות רוחו .ואכן מצינו שכל
והאשכנזים אין מכריזין על שום צום בשבת "ילקוט יוסף" הנפש שעשו אברהם ושרה בחרן חזרו אחר פטירתו
לסורם ,והמשך עבודתו הרוחנית היה רק על ידי יצחק
רבי מקוצק פתגם :האמת אינה צריכה הסכמה. ספר "לתתך עליון" אבינו וזרעו.
ְשכ ְָרָך הַ ְרבֵ ה ְמאֹּ ד :וַ יֹּאמֶ ר ַאבְ ָרם ֲא ֹּד-נָי ה' מַ ה תִ תֶ ן לִ י
חקירה :הרחקת נזיקין :מדין חיובי השמירה על ממונו
וְ ָאנֹּ כִ י ה ֹּולְֵך ע ֲִר ִירי (טו.א.ב)
שלא יזיק ,או מדין שיעבודי שכנים ,שרשותו של האדם
יש להבין מדוע התחיל דוקא עכשיו לבקש על בנים .אך
משועבדת לשכנו לעניין שלא יכניס אליה דברים
הנה איתא בשבת (דף קנ"ג) דאין מזל לישראל .והקשו
שעלולים להזיק לו (חידושי ר' שמואל בבא בתרא עמוד פה
בדפיו :מחלוקת ראשונים .קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט-א
התוספות והא אמרו חז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא
ד"ה וכן יש לחקור ,ובאות יא הביא יד רמה ורשב"א שהוא מדין תליא אלא במזלא ,הרי שגם ישראל הם תחת המזל לגבי
ספר "קובץ יסודות וחקירות" שעבודי שכנים). הני מילי .ותירצו שאם יש לישראל זכות גדול ביכלתו
לשנות את המזל .והנה ידע אברהם שלפי מזלו אינו יכול
סיפור :על שלושה דברים העולם עומד להוליד ,ולכן לא ביקש על בן משום שבני לאו בזכותא
הגאון רבי חיים שמחה וויטלס היה משתדל תמיד לסיים תפילתו תליא אלא במזלא .אך כשאמר לו השי"ת ששכרו הרבה
יחד עם הציבור ,כדי שלא ימתינו לו בסיום קריאת שמע ושמונה־ מאד ,הרי שיש בידו איזה זכות גדולה ,וא"כ ביכלתו
עשרה .כמו כן השתדל תמיד להשיב לאלתר לכל הפונים אליו לשנות את המזל ,לפיכך עמד להתפלל על בנים .ואז
בשאלות ,בלי עיכובים ושהיות ,שכן היה בקי בכל דיני השולחן־
ערוך ולא הוצרך לחפש ולחטט בכל מיני ספרים .הוא היה אומר:
פעל בתפילתו לשנות את מזלו ,כמו שאמר הכתוב
זהו ששנו חכמינו במשנה :על שלושה דברים העולם להלן" :ויוצא אותו החוצה" ,ופירש רש"י ,שאמר לו
עומד.שלושה דברים הם שבגללם העולם עומד וממתין":על הקב"ה צא מאצטנגינות שלך שראית במזלות שאינך
הדין" כאשר הדיין אינו בקי בהלכה ועליו לעיין הרבה בספרים ספר "מקח טוב" ראוי להוליד וכו'.
כדי להשיב על שאלה; "על האמת" ,כאשר הרב משתהה להגיע
ל"אמת" שבסוף קריאת שמע; "ועל השלום" כאשר הרב בְ עֶ צֶ ם הַ יוֹּם הַ זֶה נִּמוֹּל ַאבְ ָרהָ ם (יז .כו)
מתמהמה לסיים תפילת שמונה-עשרה ב",עושה שלום". במדרש (ב"ר מט ,ב) מובא :נטל אברהם סכין ואחז
ספר "חד וחלק" חלק ג (דף קלו)
בערלתו ורצה לחתוך ,והיה מתיירא ,מה עשה הקב"ה?
שבת שלום
יוצא לאור לרפואה שלימה :פני פרחה בת מסעודה ,בנימין בן אסתר ,יוסף דוד בן שלח ידו ואחז עמו ,שנאמר 'וכרות עמו הברית" ,וקשה:
ליאל ,ברוך יואל שמעון ישראל בן פנינה ,ראובן ישי בן מרצדס ,הדסה אסתר בת רחל מדוע התיירא אברהם למול עצמו? ועוד ,מה הועילה
בחלא קטי ,פטריק יהודה בן גלדיס קאמונה ,אברהם רפאל בן רבקה ,ויקטוריה שושנה
בת ג'ויס חנה ,רפאל יהודה בן מלכה ,שלמה בן מרים ,אבישי יוסף בן שרה לאה, שליחת ידו של הקב"ה ,וכיצד הסירה את פחדו של
אוריאל נסים בן שלוה ,אלחנן בן חנה אנושקה ,מרים בת עזיזא ,דוד בן מרים ,יעל בת אברהם? והנה מובא בגמרא (שבת קלב ).שמותר למול
כמונה ,ישראל יצחק בן ציפורה ,עמנואל בן סוזן אזיזה .שלום בית :גיולה חיה בת סופי
לבנה ואילן יהודה יצחק בן סנדרה סולאנג' .זיווג הגון :שרה זסוזן אנדרה בת דומיניק תינוק בשבת ,אך אסור למול תינוק שלא בזמנו ,כלומר:
רינה ,יוני מאיר משה בן אסתר ,אילן אלי אהרן בן אסתר ,קלואי אורה בת סופי לבנה,
לולה לאה בת סופי לבנה,לאה בת רבקה ,אלודי רחל מלכה בת חשמה ,יוסף גבריאל
אדם שמכל סיבה שהיא לא נימול בהיותו בן שמונה
בן רבקה .הצלחה רבה בכל :נאור דוד בן יעל דינה ,ליטל בת יעל דינה ,לחנה בת ימים אסור למולו בשבת .וידוע (עי' ר"ה יא .תוד"ה אלא)
אסתר וליונתן מרדכי בן שמחה ברכה זרע של קיימא ללבנה מלכה בת עזיזא וליאור
עמיחי מרדכי בן ג'ייזל לאוני .לעילוי נשמת :אלגרין שמחה בת אמילי ,רינה בת רחל
שכאשר אברהם מל את עצמו היה זה ביום כיפור
,קלוד שלמה בן ז'רמן רבקה ,ראובן בן חנינה ,ג'ינט מסעודה בת ג'ולי יעל ,שלמה בן ולומדים זאת מן הכתוב "בעצם היום הזה" ,בעיצומו
מחה ,מסעודה בת בלח ,גיא יונה בן לאה,יוסף בן מייכה .מוריס משה בן מרי מרים.
אליהו בן מרים ,ניסים חי הוברט בן ג'ולי ,דוד בן מרים ,פליקס סעידו בן אטו מסעודה. של יום הכיפורים .וודאי שיום כיפור דינו כשבת לעניין
אפרת רחל בת אסטרייה כוכבה ,אברהם בן אליעזר ,מלכה אנרייט מרזוקה ,אנדרה סעיד מילה .ולפ"ז יש להקשות ,כיצד אברהם מל עצמו ביום
בן פורטונה מסעודה ,קרול מזל אדסה בת גבי זרגונה ,אברהם בן אסתר ,ראובן בן
איזא ,יהודה יוסף בן רחל .לאה חוה בת שמחה כיפור ,הלא מילתו היתה שלא בזמנה? ועתה יתיישבו
דברי המדרש היטב :נטל אברהם סכין ואחז בערלתו
ורצה לחתוך והיה מתיירא ,משום שהיה זה ביום כיפור,
ואסור למול שלא בזמנו! מה עשה הקב"ה? "שלח ידו
ואחז עמו" ,וידוע (שבת צב ):ש"שנים שעשו מלאכה
רבי יהונתן אייבשיץ כתב בשבת פטורים".
יד
