gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בואי כלה · Boi Kallah — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: בואי כלה · Boi Kallah

שבוע: לך לך (2026-10-19)

בואי כלה · Boi Kallah — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫יג' חשון תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫לך לך ( ‪)479‬‬ ‫ותענוגות עוה"ז‪ ,‬אולם כל עוד היה שרוי ביחד עם‬ ‫ּומבֵ ית‬ ‫ּומּמ ֹּול ְַדתְ ָך ִ‬ ‫ַארצְ ָך ִ‬ ‫וַ יֹּאמֶ ר ה' אֶ ל ַאבְ ָרם לְֶך לְ ָך מֵ ְ‬ ‫אברהם לא מלא אחר תאוותיו‪ ,‬מפני שהיה מתבייש‬ ‫ַאראֶ ָך (יב‪ .‬א)‬ ‫ָארץ אֲשֶ ר ְ‬‫ָאבִ יָך אֶ ל הָ ֶ‬ ‫מאברהם‪ ,‬אך במקביל לא עבד על עצמו לשנות‬ ‫לכאורה‪ ,‬סדר ההליכה הוא שקודם מתרחק אדם מבית‬ ‫ממדותיו הגרועות‪ ,‬ולכן ברגע שעזב את אברהם‪,‬‬ ‫אביו‪ ,‬ולאחר מכן ממולדתו סביבתו‪ ,‬משפחתו ואז‬ ‫התפרצו כל מדותיו הרעות החוצה והתגלתה מהותו‬ ‫ַארצְ ָך‬ ‫מארצו‪ ,‬ומדוע אם כן הפכה התורה את הסדר "מֵ ְ‬ ‫האמיתית‪ ,‬שאין לו חפץ באברהם ובאלוקיו‪.‬‬ ‫ּומבֵ ית ָאבִ יָך " הנתיבות שלום‪ ,‬מסביר שסדר‬ ‫ּומּמ ֹּול ְַדתְ ָך ִ‬ ‫ִ‬ ‫ספר "אוצרות התורה"‬ ‫הכתוב בנוי לפי קושי הניסיון‪ ,‬בסדר עולה‪ :‬הקל ביותר‬ ‫וְ ַאנְשֵ י סְ דֹּם ָרעִ ים וְ חַ טָ אִ ים לַה' ְמאֹּ ד (יג‪ .‬יג)‬ ‫הוא להתנתק מהשפעות חיצוניות שליליות של‬ ‫הנהגת אברהם עם לוט נראית לכאורה כסותרת‪ .‬מצד‬ ‫"הארץ"‪ ,‬הקשה יותר הוא להתנתק מהשפעות חיצוניות‬ ‫אחד‪ ,‬אברהם אבינו‪ ,‬איש החסד‪ ,‬שהיה מקרב ומאכיל‬ ‫של המשפחה והסביבה הקרובה יותר‪" ,‬מולדתך"‪,‬‬ ‫ומשקה כל עובר אורח‪ ,‬דוחה ומרחיק מעליו את לוט‬ ‫והקשה ביותר הוא הניתוק מ"בית אביך"‪ ,‬מהחסמים‪,‬‬ ‫באומרו לו "הפרד נא מעלי"‪ .‬ומנגד‪ ,‬כאשר הוא שומע‬ ‫הליקויים והתכונות הרעות המושרשות בו מצד הוריו‬ ‫כי לוט נמצא בסכנה‪ ,‬מפקיר אברהם את עצמו ומסכן‬ ‫ותורשתו‪.‬‬ ‫עצמו להצילו‪ .‬אומר על כך המשגיח דפוניבז'‪ :‬הרמב"ם‬ ‫כותב בצוואתו לבנו בזה הלשון‪ :‬להיות עבד לקרובים‬ ‫ַארצָ ה כְ נָעַ ן (יב‪ .‬ה)‬ ‫ַארצָ ה כְ נַעַ ן וַ ָיבֹּאּו ְ‬ ‫וַ יֵצְ אּו ָל ֶלכֶת ְ‬ ‫אבל רק בגוף ולא בנפש‪ .‬זו היתה דרך הנהגת אברהם‬ ‫יש לדקדק‪ ,‬מפני מה במלה "כנען" הראשונה מנקדת‬ ‫עם לוט‪ .‬כאשר הנידון היה סכנה רוחנית לאברהם אבינו‬ ‫האות ע' ב'פתח'‪ ,‬ואילו במלה השניה מנקדת האות ע'‬ ‫ולבני ביתו‪ ,‬לא היו בכך כל ויתור או פשרה והוא אומר‬ ‫ב'קמץ'? וביאר הילקוט הגרשוני‪ ,‬שהנה הקב"ה אמר‬ ‫ללוט בתקיפות‪" :‬הפרד נא מעלי"‪ .‬אף שבוודאי לקח‬ ‫לאברהם שהולך הוא לארץ שבה יהיה לו מכל טוב‬ ‫אברהם בחשבון את הירידה הרוחנית שתיגרם ללוט‬ ‫העולם‪ .‬אברהם מגיע לארץ כנען והוא מחפש את הארץ‬ ‫בהיפרדו והתנתקותו ממנו‪ ,‬לא היה מקום לוויתורים‪.‬‬ ‫ב"פתח"‪ ,‬שהכל ברווח‪ ,‬פתוח לרווחה‪ ,‬והנה הוא מוצא‬ ‫אבל במקום שלא היה כל חשש להשפעה שלילית‪ ,‬הרי‬ ‫כנען ב"קמץ"‪ ,‬הכל קמוץ‪" ,‬ויהי רעב בארץ"‪ .‬הם יצאו‬ ‫אברהם איש החסד מוסר נפשו להצלת בן אחיו‪.‬‬ ‫בדרכם לכנען ב"פתח"‪ ,‬והגיעו לכנען עם "קמץ"‪ .‬דבר‬ ‫רב רובין זצ"ל בספרו "שנים מקרא"‬ ‫זה נעשה על ידי הקב"ה בכוונה תחילה‪ ,‬כי היה זה אחד‬ ‫ָארץ (יג‪.‬טז)‬ ‫וְ שַ ְמתִ י אֶ ת ז ְַרעֲָך ַכעֲפַ ר הָ ֶ‬ ‫ספר "ומתוק האור"‬ ‫הניסיונות הגדולים‪.‬‬ ‫אמר הרה"ק החידושי הרי"מ‪ ,‬אברהם אבינו ע"ה‬ ‫נשתבח במידת הענוה והשפלות‪ ,‬כמו שאמר "ואנכי‬ ‫וַ יְהִ י ִריב בֵ ין רֹּעֵ י ִמ ְקנֵה ַאבְ ָרם ּובֵ ין רֹּעֵ י ִמ ְקנֵה לוֹּט‪...‬‬ ‫עפר ואפר" (להלן יח‪ ,‬כז)‪ ,‬ועל זה גם מבקשים בתפילה‬ ‫וַ יֹּאמֶ ר ַאבְ ָרם אֶ ל לוֹּט ַאל נָא תְ הִ י ְמ ִריבָ ה בֵ ינִי ּובֵ ינֶָך‪( .‬יג‪,‬‬ ‫כל יום 'ונפשי כעפר לכל תהיה'‪ .‬ויתכן שלכן אמר לו ה'‬ ‫ז‪ ,‬ח)‬ ‫יתברך "ושמתי את זרעך כעפר הארץ"‪ ,‬שבניו ימשיכו‬ ‫הדבר התחיל בין הרועים‪ ,‬אולם יסתיים "בֵ ינִי ּובֵ ינֶָך"‪.‬‬ ‫בדרכו ויתנהגו בענוה‪ .‬היה הרה"ק רבי בונם מפשיסחא‬ ‫כך היא דרכה של כל מחלוקת‪ ,‬שהיא מתחילה קודם‬ ‫אומר על הא דאיתא (תנא דבי אליהו פרק כה) שכל אחד‬ ‫אצל הנלווים אצל הסביבה‪ ,‬ונתפסים בה אחר כך גם‬ ‫ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה‬ ‫מעינה של תורה‬ ‫המנהיגים עצמם‪.‬‬ ‫אבותי‪ .‬וכי מי הוא האדם שחושב שמעשיו אכן יכולים‬ ‫להגיע למעשי אבותיו? אלא ש'יגיעו' היא מלשון נגיעה‬ ‫כשלא משנים מדה רעה לאן יכולים להגיע‬ ‫שתהיה לו לפחות נגיעה במעשי האבות‪ .‬אפילו שלאדם‬ ‫וַ יִ סַ ע לוֹּט ִמקֶ ֶדם (יג‪ .‬יא)‬ ‫אין את הכוחות שהיו לאבותיו‪ ,‬הוא עדיין יכול להתחזק‬ ‫פירש רש"י‪ ,‬מדרש אגדה הסיע עצמו מקדמונו של עולם‬ ‫במידת הענוה‪ ,‬ובה הוא יכול לזכות שתהיה לו נגיעה‬ ‫אמר אי אפשי לא באברם ולא באלוקיו‪ .‬הקשה רבי‬ ‫במעשי האבות‪.‬‬ ‫יחזקאל לוינשטיין זצ"ל‪ :‬איך ניתן להבין זאת‪ ,‬הרי לוט‬ ‫ספר "ילקוט מאיש לרעהו"‬ ‫שהה כל הזמן עם אברהם ושרה שהיו עובדים את ה'‬ ‫בכל ליבם‪ ,‬ומגיירים גרים‪ ,‬ומפיצים שם ה' בעולם‪ ,‬מובן‬ ‫מַ ה תִ תֶ ן לִ י וְ ָאנֹּ כִ י ה ֹּולְֵך ע ֲִר ִירי (טו‪ .‬ב)‬ ‫שגם ספג מהם יראה והתרוממות‪ ,‬וברגע אחד מגיע‬ ‫לכאורה תשובת אברהם אבינו צריכה תלמוד‪ .‬הלא‬ ‫לשפל המדרגה‪ ,‬לדיוטא תחתונה ואומר אי אפשי לא‬ ‫הקב"ה מבטיח לו "שכרך הרבה מאד" ומה מקום הוא‬ ‫באברם ולא באלוקיו‪ .‬וביאר‪ ,‬ללוט היו מידות רעות‬ ‫לענות להקב"ה בסגנון כזה " מַ ה תִ תֶ ן לִ י"‪ ,‬ששום שכר‬ ‫ותכונות רעות והיתה לו תאוה לרדיפה אחר ממון‬ ‫הלכה‪ :‬דיני תפלת מוסף בשבת‬ ‫אינו שוה בעיניו? מצאנו להבדיל אא"ה אצל המן‬ ‫פשט המנהג בשבת שלפני ראש חודש‪ ,‬לברך את‬ ‫שאמר‪ :‬וכל זה איננו שוה לי‪ ,‬אבל איך אפשר להבין‬ ‫החודש אחר קריאת התורה‪ ,‬ונהגו לברך את החודש‬ ‫שאברהם אבינו אומר כך? ביאר הגה"צ רבי ירוחם‬ ‫מעומד‪ .‬ויש מקומות שנהגו להזכיר את המולד‪ .‬אך אין‬ ‫ליואוויץ זצ"ל מנהל רוחני ישיבת מיר שאברהם אבינו‬ ‫מנהג כל הספרדים להכריז על המולד‪ .‬ומכריזין על כל‬ ‫כלל לא ביקש מהקב"ה שכר‪ ,‬אלא רצה שתינתן לו‬ ‫החודשים‪ ,‬מלבד חודש תשרי‪ .‬ובשבת הסמוכה לתעניות‬ ‫האפשרות להמשיך לעבוד את הקב"ה בנאמנות‪ ,‬לכן‬ ‫י''ז בתמוז ועשרה בטבת‪ ,‬השליח צבור מכריז לפני‬ ‫אמר להקב"ה איני רוצה שכר אלא עבודה‪ ,‬היות ועיקר‬ ‫מוסף על הצום שחל ביום פלוני‪ ,‬אבל על שאר תעניות‬ ‫השפעת האדם הוא על דור ההמשך שלו‪ ,‬ביקש בן‬ ‫לא נהגו להכריז‪ ,‬מפני שהם ידועים ומפורסמים‪.‬‬ ‫שיוכל להשפיע עליו מאוצרות רוחו‪ .‬ואכן מצינו שכל‬ ‫והאשכנזים אין מכריזין על שום צום בשבת "ילקוט יוסף"‬ ‫הנפש שעשו אברהם ושרה בחרן חזרו אחר פטירתו‬ ‫לסורם‪ ,‬והמשך עבודתו הרוחנית היה רק על ידי יצחק‬ ‫רבי מקוצק‬ ‫פתגם‪ :‬האמת אינה צריכה הסכמה‪.‬‬ ‫ספר "לתתך עליון"‬ ‫אבינו וזרעו‪.‬‬ ‫ְשכ ְָרָך הַ ְרבֵ ה ְמאֹּ ד‪ :‬וַ יֹּאמֶ ר ַאבְ ָרם ֲא ֹּד‪-‬נָי ה' מַ ה תִ תֶ ן לִ י‬ ‫חקירה‪ :‬הרחקת נזיקין‪ :‬מדין חיובי השמירה על ממונו‬ ‫וְ ָאנֹּ כִ י ה ֹּולְֵך ע ֲִר ִירי (טו‪.‬א‪.‬ב)‬ ‫שלא יזיק‪ ,‬או מדין שיעבודי שכנים‪ ,‬שרשותו של האדם‬ ‫יש להבין מדוע התחיל דוקא עכשיו לבקש על בנים‪ .‬אך‬ ‫משועבדת לשכנו לעניין שלא יכניס אליה דברים‬ ‫הנה איתא בשבת (דף קנ"ג) דאין מזל לישראל‪ .‬והקשו‬ ‫שעלולים להזיק לו (חידושי ר' שמואל בבא בתרא עמוד פה‬ ‫בדפיו‪ :‬מחלוקת ראשונים‪ .‬קונטרסי שיעורים בבא בתרא ט‪-‬א‬ ‫התוספות והא אמרו חז"ל בני חיי ומזוני לאו בזכותא‬ ‫ד"ה וכן יש לחקור‪ ,‬ובאות יא הביא יד רמה ורשב"א שהוא מדין‬ ‫תליא אלא במזלא‪ ,‬הרי שגם ישראל הם תחת המזל לגבי‬ ‫ספר "קובץ יסודות וחקירות"‬ ‫שעבודי שכנים)‪.‬‬ ‫הני מילי‪ .‬ותירצו שאם יש לישראל זכות גדול ביכלתו‬ ‫לשנות את המזל‪ .‬והנה ידע אברהם שלפי מזלו אינו יכול‬ ‫סיפור‪ :‬על שלושה דברים העולם עומד‬ ‫להוליד‪ ,‬ולכן לא ביקש על בן משום שבני לאו בזכותא‬ ‫הגאון רבי חיים שמחה וויטלס היה משתדל תמיד לסיים תפילתו‬ ‫תליא אלא במזלא‪ .‬אך כשאמר לו השי"ת ששכרו הרבה‬ ‫יחד עם הציבור‪ ,‬כדי שלא ימתינו לו בסיום קריאת שמע ושמונה־‬ ‫מאד‪ ,‬הרי שיש בידו איזה זכות גדולה‪ ,‬וא"כ ביכלתו‬ ‫עשרה‪ .‬כמו כן השתדל תמיד להשיב לאלתר לכל הפונים אליו‬ ‫לשנות את המזל‪ ,‬לפיכך עמד להתפלל על בנים‪ .‬ואז‬ ‫בשאלות‪ ,‬בלי עיכובים ושהיות‪ ,‬שכן היה בקי בכל דיני השולחן־‬ ‫ערוך ולא הוצרך לחפש ולחטט בכל מיני ספרים‪ .‬הוא היה אומר‪:‬‬ ‫פעל בתפילתו לשנות את מזלו‪ ,‬כמו שאמר הכתוב‬ ‫זהו ששנו חכמינו במשנה‪ :‬על שלושה דברים העולם‬ ‫להלן‪" :‬ויוצא אותו החוצה"‪ ,‬ופירש רש"י‪ ,‬שאמר לו‬ ‫עומד‪.‬שלושה דברים הם שבגללם העולם עומד וממתין‪":‬על‬ ‫הקב"ה צא מאצטנגינות שלך שראית במזלות שאינך‬ ‫הדין" כאשר הדיין אינו בקי בהלכה ועליו לעיין הרבה בספרים‬ ‫ספר "מקח טוב"‬ ‫ראוי להוליד וכו'‪.‬‬ ‫כדי להשיב על שאלה; "על האמת"‪ ,‬כאשר הרב משתהה להגיע‬ ‫ל"אמת" שבסוף קריאת שמע; "ועל השלום" כאשר הרב‬ ‫בְ עֶ צֶ ם הַ יוֹּם הַ זֶה נִּמוֹּל ַאבְ ָרהָ ם (יז‪ .‬כו)‬ ‫מתמהמה לסיים תפילת שמונה‪-‬עשרה ב‪",‬עושה שלום"‪.‬‬ ‫במדרש (ב"ר מט‪ ,‬ב) מובא‪ :‬נטל אברהם סכין ואחז‬ ‫ספר "חד וחלק" חלק ג (דף קלו)‬ ‫בערלתו ורצה לחתוך‪ ,‬והיה מתיירא‪ ,‬מה עשה הקב"ה?‬ ‫שבת שלום‬ ‫יוצא לאור לרפואה שלימה‪ :‬פני פרחה בת מסעודה‪ ,‬בנימין בן אסתר‪ ,‬יוסף דוד בן‬ ‫שלח ידו ואחז עמו‪ ,‬שנאמר 'וכרות עמו הברית"‪ ,‬וקשה‪:‬‬ ‫ליאל‪ ,‬ברוך יואל שמעון ישראל בן פנינה‪ ,‬ראובן ישי בן מרצדס‪ ,‬הדסה אסתר בת רחל‬ ‫מדוע התיירא אברהם למול עצמו? ועוד‪ ,‬מה הועילה‬ ‫בחלא קטי‪ ,‬פטריק יהודה בן גלדיס קאמונה‪ ,‬אברהם רפאל בן רבקה‪ ,‬ויקטוריה שושנה‬ ‫בת ג'ויס חנה‪ ,‬רפאל יהודה בן מלכה‪ ,‬שלמה בן מרים‪ ,‬אבישי יוסף בן שרה לאה‪,‬‬ ‫שליחת ידו של הקב"ה‪ ,‬וכיצד הסירה את פחדו של‬ ‫אוריאל נסים בן שלוה‪ ,‬אלחנן בן חנה אנושקה‪ ,‬מרים בת עזיזא‪ ,‬דוד בן מרים‪ ,‬יעל בת‬ ‫אברהם? והנה מובא בגמרא (שבת קלב‪ ).‬שמותר למול‬ ‫כמונה‪ ,‬ישראל יצחק בן ציפורה‪ ,‬עמנואל בן סוזן אזיזה‪ .‬שלום בית‪ :‬גיולה חיה בת סופי‬ ‫לבנה ואילן יהודה יצחק בן סנדרה סולאנג'‪ .‬זיווג הגון‪ :‬שרה זסוזן אנדרה בת דומיניק‬ ‫תינוק בשבת‪ ,‬אך אסור למול תינוק שלא בזמנו‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫רינה‪ ,‬יוני מאיר משה בן אסתר‪ ,‬אילן אלי אהרן בן אסתר‪ ,‬קלואי אורה בת סופי לבנה‪,‬‬ ‫לולה לאה בת סופי לבנה‪,‬לאה בת רבקה‪ ,‬אלודי רחל מלכה בת חשמה‪ ,‬יוסף גבריאל‬ ‫אדם שמכל סיבה שהיא לא נימול בהיותו בן שמונה‬ ‫בן רבקה ‪ .‬הצלחה רבה בכל‪ :‬נאור דוד בן יעל דינה‪ ,‬ליטל בת יעל דינה‪ ,‬לחנה בת‬ ‫ימים אסור למולו בשבת‪ .‬וידוע (עי' ר"ה יא‪ .‬תוד"ה אלא)‬ ‫אסתר וליונתן מרדכי בן שמחה ברכה זרע של קיימא ללבנה מלכה בת עזיזא וליאור‬ ‫עמיחי מרדכי בן ג'ייזל לאוני‪ .‬לעילוי נשמת‪ :‬אלגרין שמחה בת אמילי‪ ,‬רינה בת רחל‬ ‫שכאשר אברהם מל את עצמו היה זה ביום כיפור‬ ‫‪,‬קלוד שלמה בן ז'רמן רבקה‪ ,‬ראובן בן חנינה‪ ,‬ג'ינט מסעודה בת ג'ולי יעל‪ ,‬שלמה בן‬ ‫ולומדים זאת מן הכתוב "בעצם היום הזה"‪ ,‬בעיצומו‬ ‫מחה‪ ,‬מסעודה בת בלח‪ ,‬גיא יונה בן לאה‪,‬יוסף בן מייכה‪ .‬מוריס משה בן מרי מרים‪.‬‬ ‫אליהו בן מרים‪ ,‬ניסים חי הוברט בן ג'ולי‪ ,‬דוד בן מרים‪ ,‬פליקס סעידו בן אטו מסעודה‪.‬‬ ‫של יום הכיפורים‪ .‬וודאי שיום כיפור דינו כשבת לעניין‬ ‫אפרת רחל בת אסטרייה כוכבה‪ ,‬אברהם בן אליעזר‪ ,‬מלכה אנרייט מרזוקה‪ ,‬אנדרה סעיד‬ ‫מילה‪ .‬ולפ"ז יש להקשות‪ ,‬כיצד אברהם מל עצמו ביום‬ ‫בן פורטונה מסעודה‪ ,‬קרול מזל אדסה בת גבי זרגונה‪ ,‬אברהם בן אסתר‪ ,‬ראובן בן‬ ‫איזא‪ ,‬יהודה יוסף בן רחל‪ .‬לאה חוה בת שמחה‬ ‫כיפור‪ ,‬הלא מילתו היתה שלא בזמנה? ועתה יתיישבו‬ ‫דברי המדרש היטב‪ :‬נטל אברהם סכין ואחז בערלתו‬ ‫ורצה לחתוך והיה מתיירא‪ ,‬משום שהיה זה ביום כיפור‪,‬‬ ‫ואסור למול שלא בזמנו! מה עשה הקב"ה? "שלח ידו‬ ‫ואחז עמו"‪ ,‬וידוע (שבת צב‪ ):‬ש"שנים שעשו מלאכה‬ ‫רבי יהונתן אייבשיץ כתב‬ ‫בשבת פטורים"‪.‬‬ ‫יד‬