gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מעדני שבת · Madanei Shabbos — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: מעדני שבת · Madanei Shabbos

שבוע: לך לך (2026-10-19)

מעדני שבת · Madanei Shabbos — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מעדני שבת‬ ‫בס"ד‬ ‫פרשת לך לך תשפ"ז‬ ‫– מעדנים על הפרשה בהלכה ובאגדה –‬ ‫גליון ‪536‬‬ ‫נערך בס"ד ע"י מתתיהו אליהו הכהן זילביגר‬ ‫עשירות‬ ‫אמרו בגמ' (פסחים קי"ט‪ ).‬אמר רבי חמא בר' חנינא שלש‬ ‫כתיב (יג‪ ,‬ב) 'ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב'‪.‬‬ ‫מטמוניות הטמין יוסף במצרים‪ ,‬אחת נתגלה לקרח‪ ,‬ואחת‬ ‫שנינו במשנה (אבות ד' א') איזהו עשיר השמח בחלקו‪.‬‬ ‫נתגלה לאנטונינוס בן אסוירוס‪ ,‬ואחת גנוזה לצדיקים‬ ‫איתא בגמ' (שבת כ"ה‪ ):‬איזה עשיר כל שיש לו נחת רוח‬ ‫לעתיד לבא‪ .‬ומה דכתיב 'עושר שמור לבעליו לרעתו' אמר‬ ‫בעשרו דהיינו שמח בחלקו אם מעט אם רב דברי רבי‬ ‫רבי שמעון בן לקיש זו עשרו של קרח‪ ,‬ומה דכתיב 'ואת‬ ‫מאיר‪ ,‬רבי טרפון אומר כל שיש לו מאה כרמים ומאה‬ ‫כל היקום אשר ברגליהם' אמר רבי אלעזר זה ממונו של‬ ‫שדות ומאה עבדים שעובדין בהן‪ ,‬רבי עקיבא אומר כל‬ ‫אדם שמעמידו על רגליו‪.‬‬ ‫שיש לו אשה נאה במעשים‪ ,‬רבי יוסי אומר כל שיש לו‬ ‫איתא בגמ' (שבת צ"ב‪ ).‬אין השכינה שורה אלא על חכם‬ ‫בית הכסא סמוך לשולחנו‪.‬‬ ‫גבור ועשיר ובעל קומה‪.‬‬ ‫המהרש"א שם מפרש שיטת ר"ט ור"ע ור"י משום דיש‬ ‫הרמב"ם (יסודי התורה ז' א') פוסק אין הנבואה חלה אלא‬ ‫עשיר שמאסף לכבוד שיהיה לו שם בגדולים ולהיות נקרא‬ ‫על חכם גדול בחכמה גבור במדותיו ולא יהא יצרו מתגבר‬ ‫עשיר‪ ,‬ויש שמאסף עושר משום שחושב שצריך הרבה‬ ‫עליו בדבר בעולם אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד‬ ‫לפרנסת אשתו בשאר וכסות שחייב לה‪ ,‬ויש שמאסף‬ ‫והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאד כו'‬ ‫שחושב שיהיה צריך לו באם יבא עליו חולי שלא יצטרך‬ ‫הכסף משנה כתב שהרמב"ם מפרש מה שאמרו בגמ' גבור‬ ‫לבריות‪.‬‬ ‫היינו גיבור במדותיו כההיא דתנן איזהו גבור הכובש את‬ ‫וקאמר ר"ט כלפי מי שמאסף לכבוד להיות נקרא עשיר‬ ‫יצרו‪ ,‬וכן אפשר לפרש עשיר השמח בחלקו‪.‬‬ ‫קאמר שאינו נקרא עשיר אלא שיש לו ק' כרמים כו' וה"ה‬ ‫וכן מצאתי בפירוש המשנה לרמב"ם (שמונה פרקים פרק‬ ‫ביותר דאוהב כסף לא ישבע כסף וא"כ לא הגיע לתאותו‬ ‫ז') שכתב כל נביא לא יתנבא אלא אחר שייקנו לו המעלות‬ ‫להיות נקרא עשיר לעולם‪ .‬וכלפי שמאסף לצורך אשתו‬ ‫השכליות כולן‪ ,‬ורוב מעלות המידות והחזקות שבהן‪ ,‬והוא‬ ‫שצריכה הרבה להיות נאה בקישוטים קאמר ר"ע דאין זה‬ ‫אומרם אין הנבואה שורה אלא על חכם גיבור ועשיר‪.‬‬ ‫עשיר דלעולם לא תסתפק דהיא מבקשת לימודה ביותר‬ ‫אמנם חכם הוא כולל המעלות השכליות‪ .‬ועשיר היא‬ ‫אבל זה נקרא עשיר שיש לו אשה נאה במעשיה ואינה‬ ‫ממעלות המידות‪ ,‬רצוני לומר ההסתפקות‪ ,‬לפי שהם‬ ‫מבקשת מבעלה קישוטים ודי לו במועט‪ ,‬ונקרא עשיר‬ ‫יקראו המסתפק בחלקו עשיר‪ ,‬והוא אומרם אי זה הוא‬ ‫כאמרם השמח בחלקו‪ ,‬ונתכוין ר"ע על אשתו בת כלבא‬ ‫עשיר השמח בחלקו‪ ,‬כלומר שהוא מסתפק במה שהמציא‬ ‫שבוע שהיתה מסתפקת במועט‪ .‬וכלפי מי שחושב שיהיה‬ ‫לו הזמן‪ ,‬ואינו מצטער על מה שלא המציא לו‪ .‬וכן גיבור‬ ‫צריך לעשירות בעת שלא יהיה בריא קאמר דדבר זה גם כן‬ ‫היא גם כן ממעלות המידות‪ ,‬רצוני לומר‪ ,‬שהוא ינהיג‬ ‫אין לו שיעור אבל אמר שיהיה נקרא עשיר וישמור‬ ‫כוחותיו לפי הדעת‪ ,‬והוא אומרם אי זה הוא גבור הכובש‬ ‫בריאותו שיהיה לו בית הכסא סמוך לשולחנו ולא יבא לידי‬ ‫את יצרו‪.‬‬ ‫חולי‪.‬‬ ‫עוד אמרו בגמ' (עירובין פ"ו‪ ).‬רבי מכבד עשירים‪ ,‬רבי‬ ‫מבואר בגמ' (קידושין מ"ט‪ ):‬המקדש אשה ואמר לה על‬ ‫עקיבא מכבד עשירים‪ ,‬כדדרש רבא בר מרי ישב עולם לפני‬ ‫מנת שאני עשיר‪ ,‬אין אומרים כרבי אלעזר בן חרסום וכרבי‬ ‫אלקים חסד ואמת מן ינצרהו אימתי ישב עולם לפני‬ ‫אלעזר בן עזריה שהיו עשירים מופלגים‪ ,‬אלא כל שבני‬ ‫אלקים בזמן שחסד ואמת מן ינצרהו‪.‬‬ ‫עירו מכבדים אותו מפני עושרו‪.‬‬ ‫החיד"א כתב בשם האריז"ל דחייב אדם לכבד העשירים‬ ‫איתא בגמ' (שבת קי"ט‪ ).‬בעא מיניה רבי מרבי ישמעאל‬ ‫מפני שהעושר הוא שפע קדוש הנשפע מאתו יתברך‪,‬‬ ‫ברבי יוסי עשירים שבארץ ישראל במה הן זוכין‪ ,‬אמר לו‬ ‫והאדם שזוכה להיות עשיר‪ ,‬הוא נעשה כלי מוכן לקבל‬ ‫בשביל שמעשרין‪ ,‬שנאמר 'עשר תעשר' עשר בשביל‬ ‫השפע מה' יתברך תמיד‪ ,‬כי העשיר השפעתו תמידית‪ ,‬ולכך‬ ‫שתתעשר‪ .‬שבבבל במה הן זוכין‪ ,‬אמר לו בשביל שמכבדין‬ ‫צריך לכבד העשירים שזכו להיות כלי מוכן לקבל שפע‬ ‫את התורה‪ .‬ושבשאר ארצות במה הן זוכין‪ ,‬אמר לו בשביל‬ ‫גדול מן הקב"ה תמיד‪ ,‬נמצא לפי זה דהממון הוא שפע‬ ‫שמכבדין את השבת‪ ,‬דאמר רבי חייא בר אבא פעם אחת‬ ‫הנשפע מלמעלה מהקב"ה לכך ראוי להיות לו חשיבות‬ ‫נתארחתי אצל בעל הבית בלודקיא והביאו לפניו שלחן של‬ ‫גדולה אצל האדם וצריך האדם להזהר שלא יזלזל בו‪ ,‬ולכן‬ ‫זהב משוי ששה עשר בני אדם ושש עשרה שלשלאות של‬ ‫יעקב אבינו חזר על פכים קטנים‪ ,‬ולכך ראוי לכבד עשירים‬ ‫כסף קבועות בו וקערות וכוסות וקיתוניות וצלוחיות‬ ‫שהם נעשו כלי לקבל השפע הגדול הנשפע מהקב"ה‪.‬‬ ‫קבועות בו ועליו כל מיני מאכל וכל מיני מגדים ובשמים‪,‬‬ ‫ועוד יש טעם אחר לכבד עשירים והוא שהעשירים מרבים‬ ‫וכשמניחים אותו אומרים לה' הארץ ומלואה וגו'‪,‬‬ ‫לעשות צדקות מממונם ועל ידי ריבוי הצדקות מרבים‬ ‫וכשמסלקין אותו אומרים השמים שמים לה' והארץ נתן‬ ‫להעלות ניצוצי קדושה‬ ‫לבני אדם‪ ,‬אמרתי לו בני במה זכית לכך אמר לי קצב הייתי‬ ‫השו"ע (או"ח ס"ו א') גבי ברכת ק"ש כתב בין הפרקים‪,‬‬ ‫ומכל בהמה שהיתה נאה אמרתי זו תהא לשבת‪ ,‬אמרתי‬ ‫שואל בשלום אדם נכבד‪ .‬והמ"ב מפרש שראוי להקדים לו‬ ‫לו אשריך שזכית וברוך המקום שזיכך לכך‪.‬‬ ‫שלום כגון שהוא זקן או ת"ח וכן אם הוא עשיר שראוי‬ ‫איתא בגמ' (קידושין מ"ט‪ ):‬עשרה קבים עשירות ירדו‬ ‫לכבד לו מחמת עשרו‪.‬‬ ‫לעולם תשעה נטלו רומיים קדמונים ואחד כל העולם כולו‪.‬‬ ‫גליון ‪536‬‬ ‫פרשת לך לך תשפ"ז‬ ‫כתיב (יג‪ ,‬יד) 'שא נא עיניך וגו' כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם‪,‬‬ ‫ושמתי את זרעך כעפר הארץ וגו' קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה'‪ ,‬האפריון תמה‬ ‫אמאי הפסיק בענין הארץ באמרו ושמתי את זרעך וגו'‪.‬‬ ‫ומפרש כי ידוע דארץ ישראל נקרא ארץ צבי שהוא מתקמט ומתפשט‪ ,‬וכיון שהראה הקב"ה‬ ‫לאב רהם כל גבולי הארץ‪ ,‬ומסתמא לא היה הארץ אז גדול ביותר‪ ,‬א"כ היה מקום לטעות שגם‬ ‫זרעו לא יתרבו ביותר אלא כדי שיחזיק אותם הארץ‪ ,‬ולכן הוצרך לבשר לו מיד ושמתי את זרעך‬ ‫כעפר הארץ‪ ,‬ובאמת עתידה א"י שתתפשט‪.‬‬ ‫כתיב (טו‪ ,‬ח) 'במה אדע כי אירשנה'‪ ,‬ואמרו בגמ' (מגילה ל"א) אמר אברהם רבש"ע שמא ישראל‬ ‫חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול‪ ,‬א"ל לא‪ ,‬אמר לפניו רבש"ע במה אדע א"ל קחה‬ ‫לי עגלה משולשת‪ ,‬פירוש דיש להם כפרה בקרבנות‪ .‬א"ל רבש"ע תינח בזמן שבהמ"ק קיים בזמן‬ ‫שאין בהמ"ק מה תהא עליהם‪ ,‬א"ל כבר תקנתי להם סדר הקרבנות‪ .‬הבית הלוי מקשה דיראת‬ ‫אברהם שמא יעשה להם כדור המבול‪ ,‬הרי ע"כ נתיירא שמא יחטאו במזיד דעבור שגגות הא‬ ‫ודאי לא יענשו כדור המבול‪ ,‬א"כ מאי השיב לו מהקרבנות דאינם רק על שוגגים‪.‬‬ ‫ומיישב דבודאי רחוק שישראל יתחילו לחטוא במזיד‪ ,‬ורק אם מתחיל בשוגג נעשה העון קל‬ ‫בעיניו ויכול להכשל אח"כ במזיד‪ ,‬אך זהו כשלא עשה תשובה על השוגג‪ ,‬ולכן השיב הקב"ה שיש‬ ‫להם כפרה בקרבנות שיתכפרו השוגגים ושוב ממילא לא יגיע למזידים‪.‬‬ ‫כתיב (יז‪ ,‬כב) 'ויכל לדבר אתו ויעל אלקים מעל אברהם'‪ ,‬כל המקרא אמר פרשני מה בא ללמדנו‪,‬‬ ‫ועוד יש להבין לשון לדבר אתו‪ ,‬והרי לדבר אליו מיבעי‪.‬‬ ‫העמק דבר כתב שגם במשה רבינו פעם כתיב מדבר אליו ופעם ככלתו לדבר אתו‪ ,‬ומפרש‬ ‫שבדברות תורה שבכתב כתיב אליו‪ ,‬שהרי משה לא דיבר מאומה רק שומע‪ ,‬אבל בדברות תורה‬ ‫שבעל פה כתיב אתו‪ ,‬שהיה משה שואל ומקשה‪ .‬וכן כאן לא היה אברהם יכול להגיע למעשה‬ ‫המילה אפי' אחר שאמר הקב"ה פרשת מילה כמו שהיא‪ ,‬עד ששמע מהקב"ה כללי דרשות שמהם‬ ‫תצא תורה הלכה למעשה‪ ,‬ובזה שייך לשון לדבר אתו‪.‬‬ ‫ואיתא במדרש רבה (פ' מ"ז) כיון שדבר עם הקב"ה כל צרכו אמר לפניו רבון העולמים צריך אני‬ ‫לדבר א"ל הפטר לשלום‪ ,‬הוא דכתיב 'ויעל אלקים מעל אברהם'‪ .‬הרי הוציאו חז"ל מזה המקרא‬ ‫כונה נפלאה שאברהם אבינו בעצם דביקתו בעמדו לפני ה'‪ ,‬ביקש ממנו שיכלה לדבר אתו משום‬ ‫שהוא צריך למול ואי אפשר לעסוק בזה כל זמן שהשכינה עמו‪ ,‬נמצא משמעות ויכל כמו וכלה‪,‬‬ ‫אברהם אבינו מנע את הדבור על ידי בקשתו‪ ,‬וגם תורה שבעל פה אחר שלמד כל צרכו לצורך‬ ‫המעשה‪ ,‬אף על גב שבודאי יש עוד מלין לדרוש וסוד‪ ,‬בכל זאת ביקש אברהם אבינו להפסיק‬ ‫בשעה זו כדי שיוכל לקיים המצוה‪ ,‬וכדאיתא בגמ' (מו"ק ט') דמצוה שאי אפשר לעשות על ידי‬ ‫אחרים דוחה תלמוד תורה‪ ,‬והודיע הכתוב 'ויעל אלקים מעל אברהם'‪ ,‬שלא כדרך כל נבואה‬ ‫שרוח הקדש אינו סר מן האדם כי אם לאט לאט‪ ,‬וא"כ עוד לא היה יכול אברהם לעסוק במצוה‬ ‫במעשה‪ ,‬אבל כאן פתאום עלה ממנו‪ ,‬ותיכף ומיד נזדרז למצוה במעשה‪ .‬וזהו מה שאמר לו הקב"ה‬ ‫הפטר בשלום‪.‬‬ ‫להערות או קבלת הגליון במייל נא לשלוח מייל לכתובת ‪madaneishabbos@gmail.com‬‬