gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

חוקי חיים · Chikei Chaim — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: חוקי חיים · Chikei Chaim

שבוע: לך לך (2026-10-19)

חוקי חיים · Chikei Chaim — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫נא לא לעיין בגליון‬ ‫‪390‬‬ ‫| פרשת לך לך תשפ''ז‬ ‫דיני צורות שמש‪ ,‬ירח וכוכבים‬ ‫בשעת התפילה‬ ‫וקריאת התורה‬ ‫רואים אותו בשלשה ממדים האיסור הוא רק בצורה בולטת‪ ,‬משא''כ‬ ‫לאו ד''לא תעשון אתי''‬ ‫השמש והירח שאנו רואים רחוקים בשמים כאילו הם שוקעים בשמים‪,‬‬ ‫כמה יסודות‬ ‫על כן האיסור לעשותם הוא גם בצורה שוקע ואינו בולט‪.‬‬ ‫א‪ .‬שכיח הוא בבתי ספר בתקופה זו בפרשיות אלו לצייר צורות של‬ ‫ח‪ .‬ציור‪ .‬בציור על דף שטוח דהיינו לא בולט ולא שוקע‪ ,‬נחלקו הפוסקים‬ ‫השמש והירח והכוכבים‪ ,‬וצורות אדם‪ ,‬כגון בפרשת בראשית לתאר‬ ‫בדינו‪ .‬יש הסוברים שמותר שדין ציור עדיף ממצב שוקעת (דרכ''מ סי'‬ ‫את בריאת העולם‪ ,‬ובפ' לך‪-‬לך כשהקב''ה הוציא את אברהם אבינו‬ ‫קמ''א סק''ה בשם שו''ת מהר''ם‪ ,‬ט''ז סקי''ג‪ ,‬פוסקים שהובאו בפתח''ת סק''ו)‪.‬‬ ‫להראות לו את הכוכבים‪ ,‬ובפ' וישב בחלום השני של יוסף‬ ‫ט‪ .‬אבל הרבה פוסקים אוסרים גם בציור ומדמין אותו לדין שוקעת שאסור‬ ‫כשהכוכבים משתחווים ללבנה וכדומה‪ ,‬וכמו כן צורות האדם‪ ,‬כגון‬ ‫בחמה ולבנה וכוכבים (ש''ך סקכ''ה‪ ,‬חכ''א כלל פ''ה אות ה' ו')‪ .‬לכן אסור לצייר‬ ‫אברהם‪ ,‬יצחק יעקב‪ ,‬לבן ועשו‪ ,‬והרבה שואלים באיזה צורה מותר‬ ‫דברים אלו גם על משהו שטוח כגון נייר‪ ,‬קנבס‪ ,‬קיר וכדומה‪.‬‬ ‫לצייר ציורים אלו‪ ,‬ולכן מצאנו צורך לברר את הענין באופן מעשי‪.‬‬ ‫אופן הציור‬ ‫ב‪'' .‬לא תעשון אתי''‪ .‬אחת מעשרת הדברות היא הלאו‪'' ,‬לא תעשה לך פסל‬ ‫י‪ .‬ציור והדפסה‪ .‬איסור זה כולל בין ציור ביד ובין הדפסה דרך מדפסת‪,‬‬ ‫וכל תמונה'' (פ' יתרו כ'‪ ,‬ד')‪ ,‬והכוונה היא שאסור לעשות פסל לעבודה זרה‪,‬‬ ‫בין על נייר‪ ,‬על קירות או לצייר על בגדים‪ ,‬בכל אופן אסור לייצר‬ ‫ובסוף אותה פרשה כתוב עוד פסוק (כ'‪ ,‬כ') ''לא תעשון אתי'' וגו'‪ ,‬וקבלו‬ ‫צורה של שמש‪ ,‬לבנה וכוכבים‪.‬‬ ‫חז''ל שזו היא אזהרה שלא לצייר צורות של הגופים הנמצאים בשמים ‪-‬‬ ‫יא‪ .‬מעשה הצילום‪ .‬דנו הפוסקים אם מותר לצלם את החמה או את‬ ‫'אתי' מה שנמצא איתי‪ ,‬כמו מלאכים‪ ,‬שמש‪ ,‬ירח וכוכבים‪ ,‬וכן אסור‬ ‫הלבנה באמצעות מצלמה‪ .‬והנה‪ ,‬במצלמות מן הדור הישן‪ ,‬שבהן גוף‬ ‫לצייר צורת אדם (עי' גליון הבא אי''ה)‪ ,‬שזו היא הצורה שהקב''ה מתראה‬ ‫התמונה נרשם על גבי סרט הצילום [פילם]‪ ,‬דנו הפוסקים אם יש בזה‬ ‫בה לנביאים‪ ,‬ואפילו כשהוא עושה כן רק לנוי ולא לעבודה זרה אסור‬ ‫משום איסור עשיית צורה וציור (עיין שו''ת מנחת יצחק ח''י סי' ע''ב‪,‬‬ ‫שעצם העשייה או הציור הוא האיסור (גמ' ר''ה דף כ''ד ע''א)‪.‬‬ ‫ומסורת משה ח''ג עמ' רי''ז)‪ .‬ברם‪ ,‬במצלמות הדיגיטליות החדשות‪ ,‬שאין‬ ‫ג‪ .‬טעם האיסור‪ .‬אם הצורה נעשית לצורך עבודה זרה‪ ,‬פשוט שהיא‬ ‫בהן ממשות של תמונה בעין אלא רק קליטה דיגיטלית של קיבוץ‬ ‫אסור משום ע''ז‪ ,‬אבל גם כשברור שנעשה רק לנוי‪ ,‬ג''כ אסרה התורה‬ ‫נקודות אור‪ ,‬ואינו דבר המתקיים בפני עצמו‪ ,‬נטו הפוסקים לומר‬ ‫כדי למנוע מאנשים לטעות ולייחס להן כוחות עצמאיים או חלילה‬ ‫שאין זה נחשב כעשיית וייצור תמונה‪ ,‬ועל כן מותר לצלם בהן (שו''ת‬ ‫לעבוד אותן כעבודה זרה (רמב''ם פ''ג ע''ז ה''י)‪.‬‬ ‫אבני ישפה‪ ,‬ולפוסק הדור בשו"ת תשובות והנהגות ח''ז סי' קמ''ז אות ג')‪.‬‬ ‫ד‪ .‬באיסור זה נמצאו כמה פרטים‪ ,‬בכמה דברים אסור לעשות רק צורה‬ ‫יב‪ .‬הדפסת תמונה‪ .‬אמנם אסור להדפיס התמונה על נייר או על חומר‬ ‫בולטת כלומר תלת ממד‪ ,‬ולפעמים גם צורה שוקעת או אפילו סתם‬ ‫המתקיים שאז נעשה עצם היצור של ציור של השמש או הלבנה (שם)‪.‬‬ ‫ציור שטוח על דף‪ ,‬וכמו כן‪ ,‬לפעמים האיסור הוא רק בדבר שלם‬ ‫צורה ניכרת‬ ‫ולפעמים גם בחלקו‪ ,‬ובכמה אופנים קיים רק איסור עשייה ולא‬ ‫יג‪ .‬מבואר בפוסקים שצורה האסורה לצייר הוא באופן שניכר לעין כל‬ ‫שהייה ובכמה דברים קיים אפילו איסור שהייה‪ ,‬ולכן נבאר הדין לפי‬ ‫שהציור הוא הדבר שמכוון אליו‪ ,‬דהיינו שאם עושה סתם עיגול ואינו‬ ‫המבואר בפוסקים‪ ,‬כל אחד לפי דינו‪.‬‬ ‫ברור בתמונה שכוונתו לצייר השמש‪ ,‬אין בזה איסור‪ ,‬אלא צריך‬ ‫איסור שהייה‬ ‫להיות ברור לכולם שהציור הוא אכן ציור של השמש‪ ,‬כגון אם עושה‬ ‫ה‪ .‬מבואר בגמ' ופוסקים שעל אף שאיסור מן התורה הוא דוקא בעשייה‬ ‫פסים של קרני זריחה סביבה או שמובן כך לפי הרקע של התמונה‬ ‫דהיינו לייצר צורות אלו‪ ,‬מ''מ אף אם נעשה ע''י אחרים כגון ע''י נכרי‪,‬‬ ‫וכדומה או שצביעתה מוכיחה עליה (יד הקטנה ח''ב פ''ג הל' ע''ז מל''ת י''ח‬ ‫קיים בהם איסור דרבנן להשהות צורות אלו ברשותו מדרבנן‪ ,‬והטעם‬ ‫סקל''ג הוזכר בדרכי תשובה)‪.‬‬ ‫מפני החשד (רמ''א סי' קמ''א ס''ג‪ ,‬ביאור הגר''א סקי''ז‪ ,‬חכ''א כלל פ''ה אות ה' ו')‪.‬‬ ‫יד‪ .‬אינו צבוע‪ .‬יש הסוברים שאם לא צבעו ציור של השמש באיזה צבע ואינו‬ ‫נראה כתמונה אמיתית‪ ,‬או שהציור הוא בשחור לבן‪ ,‬אז אין מראהו‬ ‫לצייר שמש וירח‬ ‫כמראה אמיתי של השמש ואינו אסור (שו''ת אג''מ ח''ה או''ח סי' ט' אות ו')‪.‬‬ ‫איסור מן התורה‬ ‫צורת כוכב‬ ‫ו‪ .‬בכלל האיסור לצייר משרתי ה' שבמרום‪ ,‬כלול גם האיסור לצייר‬ ‫טו‪ .‬כוכב‪ .‬צורה אמיתית של כוכב היא עיגול כמו השמש והלבנה‪ ,‬מ''מ‬ ‫שמש‪ ,‬ירח או כוכבים ונכלל באיסור לאו של ''לא תעשון אתי'' (שו''ע‬ ‫היות שאנו רואים בעיננו צורת הכוכב כאילו שהוא עם זנבות זוהרות‪,‬‬ ‫יו''ד סי' קמ''א ס''ד)‪ ,‬שגם הם משרתים של הקב''ה‪ ,‬וכמו שאומרים‬ ‫אז זו היא הצורה של כוכב שאסור לצייר (שו''ת קנה בשם שם)‪ ,‬אבל אם‬ ‫בתפילת שב''ק‪' ,‬טובים מאורות שברא אלוקינו וכו' עושים באימה‬ ‫מציירים רק עיגולים קטנים או נקודה לסמל כוכבים אין בזה איסור‬ ‫רצון קונם'‪.‬‬ ‫(ס' תכלית חכמה עמ' צ''א)‪.‬‬ ‫ז‪ .‬בין בולטת ובין שוקעת‪ .‬ציור של אדם נאסר רק כשהוא בולט או בתלת‬ ‫טז‪ .‬צורת כוכב בעל חמש זנבות [‪ .]star shape‬מה שאנו קוראים צורת‬ ‫מימד (כמו שיבואר בגליון הבא אי''ה)‪ ,‬אבל ציור של שמש‪ ,‬ירח וכוכבים‬ ‫כוכב כמו שמצינו במדבקות של ילדים כסמל של ציון‪ ,‬אע''פ‬ ‫אסור גם כשאינם בולטים אלא שוקעים ונראים עמוק (תוס' ע''ז דף מ''ג‬ ‫שקוראים לזה כוכב‪ ,‬אין בזה איסור צורת כוכב‪ ,‬שהרי כוכב אמיתי‬ ‫ע''ב ד''ה והא ר''ג‪ ,‬רמב''ם‪ ,‬טור‪ ,‬ב''י‪ ,‬שו''ע ס''ד)‪ ,‬והטעם בזה משום שהאיסור‬ ‫אינו נראה כך ורק שהתקבל צורה זו בשם כוכב [‪.]star‬‬ ‫תלוי איך אנו רואים את הדבר (ט''ז שם סקי''ג‪ ,‬ש''ך סקכ''ה)‪ ,‬לכן אדם שאנו‬ ‫כח‪ .‬אמנם ישנם הסוברים שגם זה נקרא להתלמד והוא להבין ולהורות‪,‬‬ ‫יז‪ .‬דגל אמריקאי‪ .‬לכן מותר לצייר או לצלם דגל‬ ‫שעל ידי התמונות ממחישים את הדבר וקולטים וזוכרים טוב יותר‬ ‫אמריקאי אע''פ שיש בו ציור של חמשים [חמשים‬ ‫את דבר הנלמד (ש''ך בנקודת הכסף‪ ,‬חוט שני עמ' רל''ג)‪.‬‬ ‫ואחת‪ ]..‬כוכבים עליו‪ ,‬שהרי כוכב בעל חמשה‬ ‫כט‪ .‬להבין הפרשה‪ .‬מטעמים אלו התירו כמה פוסקים לצייר את השמש‪,‬‬ ‫זנבות אינו ציור של כוכב אמיתי‪.‬‬ ‫הירח והכוכבים כדי להמחיש את מעשה בראשית‪ ,‬ואת חלום יוסף‬ ‫יח‪ .‬צורת 'מגן דוד'‪ .‬כמו כן צורת 'מגן דוד' שהוא כמו צורת כוכב עם שש‬ ‫וכדומה‪ ,‬שאע''פ שאין למדים דבר מעצם הציור‪ ,‬מ''מ על ידם ממחישים‬ ‫פינות‪ ,‬אין בה משום ציור של כוכב‪.‬‬ ‫את הנברא ביום הרביעי ואת פרטי הפרשה ועל ידי תמונה מוחשית‬ ‫במקום רבים‬ ‫נחרט הדבר במוח הרך של הילד‪ ,‬וגם זה נכלל בהיתר כדי להתלמד‪,‬‬ ‫יט‪ .‬יש אומרים שאם הציור נמצא במקום רבים מותר להשהותו ואין‬ ‫להבין ולהורות (חוט שני שם‪ ,‬שו''ת שבט הלוי ח''ז סי' קל''ד אות ח')‪.‬‬ ‫צריכים להסירו משם‪ ,‬והטעם משום במקום רבים אין חשד שעובדים‬ ‫ל‪ .‬אמנם יש שהחמירו גם בציורים לילדים להבין את הפרשה הנלמד‪,‬‬ ‫להם (רמ''א שם ס''ד)‪ ,‬ואע''פ שאין בזה איסור מ''מ מכוער הדבר (רבינו‬ ‫שהרי אפשר להבין מה שנברא ביום רביעי גם בלי ציור וכל שאפשר‬ ‫ירוחם הובא בש''ך סקכ''ז)‪ ,‬ויש הסוברים שמכוער הדבר רק בבית כנסת‬ ‫בלי המחשה‪ ,‬אין בו היתר שכדי להתלמד (שו''ת מנחת יצחק ח''י סי' ע''ב‪,‬‬ ‫אבל לא במקום אחר (רמב''ן)‪ ,‬וגם היתר זה נאמר רק להשהותו אחר‬ ‫שקיים אבל אין היתר לעשותו תחילה כדי לתתו במקום רבים (ש''ך שם)‪.‬‬ ‫הגרי''ש אלישיב)‪ ,‬ולכן בוודאי שעדיף לצייר את התמונות באופן‬ ‫שרואים רק את חלקי הדברים ולא בשלימותם כדי לצאת מידי ספק‪.‬‬ ‫מקצת שמש או ירח‬ ‫כ‪ .‬מקצת דבר‪ .‬הפוסקים כתבו שהאיסור לצייר צורות הוא דוקא‬ ‫לא‪ .‬להתלמד חכמת הציור‪ .‬אם מישהו מצייר דברים אלו כדי ללמוד‬ ‫כשמציירים את הציור בשלימותו‪ ,‬אבל אם מציירים רק מקצת הדבר‬ ‫חכמת הציור‪ ,‬אין זה נקרא להתלמד שהרי עצם ציור השמש והלבנה‬ ‫באופן שניכר שחסר חלק מותר (ש''ך שם סוף סקכ''ה)‪ ,‬ולפי זה דנו‬ ‫אסור‪ ,‬ולכן אין לו היתר אא''כ יצייר רק חלק מהשמש או הלבנה כנ''ל‬ ‫הפוסקים בכמה דברים מה נחשב מקצת‪.‬‬ ‫(אות כ')‪ ,‬וכמו כן אין היתר להתלמד כשהוא לצורך לימודי חול (שו''ת‬ ‫כא‪ .‬ירח‪ .‬בצורת הלבנה אסור לציירה אפילו כחצי עיגול או כמו קשת‪,‬‬ ‫חת''ס יו''ד סי' קכ''ח)‪.‬‬ ‫שכך היא נראית בתחילת או בסוף החודש‪ ,‬ולכן גם מקצתה נחשב‬ ‫לב‪ .‬ציורי תינוקות‪ .‬כשתינוק מצייר חמה וירח‪ ,‬וצריכים להאמין לו‬ ‫כציור של הלבנה (פנ''י ע''ז דף מ''ג‪ ,‬מנ''ח מצוה ל''ט אות ט'‪ ,‬דרכ''ת סי' קמ''א‬ ‫ולהשתכנע שזהו ציור של חמה וירח‪ ..‬אין צריכים לעצרו שהרי אין‬ ‫סקל''ח וסקנ''א‪ ,‬שו''ת שואל ומשיב מהדו''ק ח''ג סי' ע''א‪ ,‬שו''ת מנחת יצחק ח''י‬ ‫בו דמיון של שמש או ירח‪ ,‬מ''מ טוב לחנכם לצייר המאורות רק‬ ‫סי' ע''ב)‪ ,‬אמנם אם ניכר שחסר מצורת הלבנה גם כשהיא חצי עיגול‬ ‫במקצתם כדי כשיתאמנו באומנות הציור ידעו שמותר רק כשאינם‬ ‫מותר כגון כשציור של עננים מכסה חלקה‪.‬‬ ‫בשלמותם (שו''ת אג''מ ח''ה או''ח סי' ט' אות ו')‪.‬‬ ‫כב‪ .‬שמש‪ .‬אמנם צורת השמש היא עיגול שלם‪ ,‬ולכן כשמציירים רק חלק‬ ‫אופנים שונים‬ ‫מהשמש כגון כשהיא בפינה הדף‪ ,‬או כשמסתירים חלק מהשמש ע''י‬ ‫ציור של עננים או כשמציירים אותה בשעת השקיעה או הזריחה‪ ,‬יש‬ ‫עוגיות בצורה ירח וכוכבים‬ ‫שמתירים זו מאחר שאין השמש בשלימותה (שו''ת אבני ישפה ח''א סי'‬ ‫לג‪ .‬מותר לעשות עוגיות בצורה של ירח או כוכבים‪ ,‬שהרי אין כוונתו‬ ‫קנ''א‪ ,‬שו''ת שבט הלוי ח''ז סי' קל''ד אות ז'‪ ,‬חוט שני פסח עמ' רל''ו)‪ ,‬וכנראה‬ ‫לעשות ציור של ירח או כוכבים אלא כוונתו לעשות עוגיה‪ ,‬רק‬ ‫שהרבה נוהגים להקל עפ''ז‪.‬‬ ‫החיתוך הוא בצורה מעניינת של ירח או כוכבים ולא מתייחסים אליו‬ ‫כג‪ .‬אך יש אוסרים גם במקצתה משום שההיתר של מקצת ציור נאמר רק‬ ‫כציור של הלבנה אלא מתייחסים אליו כעוגיה‪ ,‬ולכן אין בו משום 'לא‬ ‫באדם (לעיל אות כ') ולא בחמה ולבנה (שו''ת מנח''י שם‪ ,‬מו''ר בשו''ת קנה‬ ‫תעשון' (חוט שני עמ' רל''ח)‪.‬‬ ‫בשם ח''ג סי' נ''א)‪.‬‬ ‫בגדי ילדים‬ ‫כד‪ .‬כוכב‪ .‬כמו כן בכוכב אם מציירים רק מקצת ממה‬ ‫לד‪ .‬מצוי הרבה בבגדי ילדים או בשמיכות ומצעים מטה שיש עליהם‬ ‫שמקובל להיות כוכב‪ ,‬מותר משום שאינו שלם [בספרי‬ ‫צורות של לבנה וכוכבים‪ ,‬ואע''פ שאין עושים אותם אבל הבאנו שגם‬ ‫פוסק הדור בעל 'תשובות והנהגות' קיים סמל העשוי‬ ‫כשאחרים עשאום עדיין קיים בהם איסור שהייה‪ ,‬ולכן השאלה הוא‬ ‫מכוכב היושב על ספר ‪ -‬שטר''ן‪-‬בו''ך באידיש הוא‬ ‫על מה סומכים להשתמש בהם‪.‬‬ ‫כוכב וספר ‪ -‬אבל הכוכב הוא רק מקצתו ולכן אין בו‬ ‫לה‪ .‬כלים מבוזים‪ .‬אלא מבואר בפוסקים לגבי איסור שהייה‪ ,‬שלא נאסר‬ ‫משום איסור זה]‪.‬‬ ‫להשהות אלא פסל מכובד או צורה בולטת על כלים מכובדים‪ ,‬אבל‬ ‫להתלמד‬ ‫צורות שבכלים מבוזים או פסל מבוזה אין איסור בשהייתם (טור בשם‬ ‫כה‪ .‬בגמ' מבואר שמותר לצייר ציורים אלו‪ ,‬השמש‪ ,‬ירח וכוכבים כדי‬ ‫רמב''ן‪ ,‬רשב''א הובא בטור‪ ,‬תפארת למשה הובא בפתח''ת סק''ט)‪.‬‬ ‫להתלמד‪ ,‬כמו שרבי גמליאל היה לו טבלא עם ציורים של הלבנה כדי‬ ‫לו‪ .‬בגדי ילדים‪ .‬כמו כן צורות של חמה‪ ,‬לבנה או כוכבים שעל בגדי ילדים‪,‬‬ ‫לחקור את העדים הבאים להעיד על חידוש הלבנה‪ ,‬ואחד הטעמים‬ ‫מותרים ללובשם דהוי ככלים מבוזים‪ ,‬שהרי בגדי ילדים נחשבים‬ ‫הוא משום שהיה כדי להתלמד (גמ' ר''ה דף כ''ד ע''א)‪ ,‬וכך נפסק בשו''ע‬ ‫שמותר בין לעשותן ובין להשהותן (ס'י קמ''א ס''ד)‪.‬‬ ‫ככלים מבוזים שמתלכלכים הרבה ואינם נחשבים ככלים מכובדים‬ ‫כו‪ .‬עניני הלבנה‪ .‬כפשוטו‪ ,‬ההיתר להתלמד הוא לגבי דברים שצריכים דוקא‬ ‫שעליהם קיים חשש משום חשד שמא יעבדם (הליכות דעה בענין לא‬ ‫לצייר כדי להבין דבר הנלמד ובלעדיהם קשה להבינו‪ ,‬כמו שמצינו‬ ‫תעשון אתי אות נ')‪.‬‬ ‫במקור ההיתר שכדי שהבי''ד יבינו בדיוק איך נראתה הלבנה לעדים‪.‬‬ ‫לז‪ .‬אבל חשוב לציין שהיתר זה נאמר רק כשהם מיוצרים ע''י נכרים וכל‬ ‫כז‪ .‬להמחיש‪ .‬כשמציירים ציורים אלו רק כדי להמחיש דבר הנלמד אבל‬ ‫הענין הוא להשהותם שהאיסור הוא רק מדרבנן ומפני חשד כנ''ל (אות‬ ‫בעצם הדבר מובן גם בלי הציורים‪ ,‬נחלקו הפוסקים אם גם זה נכלל‬ ‫ה')‪ ,‬אבל אין זה היתר לישראל לעשותם תחילה‪ ,‬ולכן כשישראל מייצר‬ ‫בהיתר של להתלמד‪ ,‬יש הסוברים שאין זה נקרא להתלמד אלא‬ ‫אותם בגדים צריך לוודא שהציורים אינם בשלימותם‪.‬‬ ‫להמחיש ובזה אין היתר (משמעות הט''ז סוף סקי''ג)‪.‬‬ ‫לע''נ העלמה לאה בת שמעון שפיגלמאן ע''ה‬ ‫לז''נ מרן ראש הישיבה‬ ‫בת בית אצל משפחת שמאהל – זאנענשיין – זינגר‬ ‫רבי נתן צבי פינקל זצוק''ל‬ ‫לונדון ‪ -‬י' מרחשוון תשע''ב‬ ‫י''א מרחשון תשע''ב‬ ‫נתרם ע''י‬ ‫נתרם ע''י‬ ‫נתרם ע''י הרה''ח‬ ‫נתרם לרגל שמחת האירוסין של הבח' החשוב‬ ‫הרוצה בעילום‬ ‫משפחת כהן‬ ‫יעקב‬ ‫ר'‬ ‫הי''ו‬ ‫החתן רפאל דוד מעטט‬ ‫שמו‬ ‫לזכות להצלחה‬ ‫עיה''ק ירושלים ת''ו‬ ‫להשתתף בזכות‬ ‫הי''ו‬ ‫לויים‬ ‫מבכירי ישיבת 'תפארת ישראל חיים' [פרעגר'ס]‬ ‫מרובה בכל‬ ‫הרבצת התורה הנפלאה‬ ‫עיה''ק ירושלים‬ ‫בן לידידנו הר''ר יצחק מעטט הי''ו לונדון‬ ‫ולאות הכרת הטוב על‬ ‫לזכות בהצלחה‬ ‫עב''ג בת הר''ר משה פרענקל הי''ו לונדון‬ ‫ענינים‬ ‫הגליונות תמידים‬ ‫מרובה בכל‬ ‫ולבני חיי ומזוני‬ ‫כסדרם‬ ‫ענינים‬ ‫בורא עולם בקנין השלם זה הבנין‬