gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מה בפרשה · Mah Beparsha — לך לך (2026-10-19)

מוציא לאור: מה בפרשה · Mah Beparsha

שבוע: לך לך (2026-10-19)

מה בפרשה · Mah Beparsha — לך לך (2026-10-19)

פתח את ה-PDF הורדה

‫חובות העלון להדפסה והפצה ‪ ₪ 1.4) - ₪ 9,877.33‬לגיליון(‬ ‫גיליון מס' ‪303‬‬ ‫נדבת ידידי‪:‬‬ ‫'מה?'‬ ‫הר' שמואל קופרשטיין‬ ‫לילדים‬ ‫הי"ו‬ ‫בעמ'‬ ‫הר' ירון ביטון הי"ו‬ ‫‪5-6‬‬ ‫הר' אלישע לוי הי"ו‬ ‫הר' בני שולמן הי"ו‬ ‫הר' דב לואיס הכהן הי"ו‬ ‫הר' מאיר לויתן הי"ו‬ ‫קראו והכירו ב‪ 7-‬דקות!‬ ‫הקב"ה ישלח להם שפע‬ ‫ברכה והצלחה בכל‬ ‫העניינים‬ ‫לך‪-‬לך‬ ‫פרשה זו עוסקת ביציאת אברם לארץ כ‪ð‬ען בציווי ה'; ירידת אברם ושרי למצרים עקב‬ ‫הרעב; לקיחת שרי לבית פרעה וחזרתם לארץ לאחר ברכוש גדול; ‪ð‬פילת לוט בשבי במהלך מלחמת המלכים‬ ‫ושחרורו על ידי אברם; הבשורה על לידת בן; הבטחת ה' על ירושת הארץ; לידת ישמעאל ובריחת הגר‬ ‫למדבר; ציווי ברית מילה; שי‪ð‬וי שמותם של אברם ושרי והבטחה על לידת יצחק‪.‬‬ ‫בפרשה זו מצווה עשה אחת ‪ -‬מצוות מילה‪.‬‬ ‫ביציאת אברם לארץ כ‪ð‬ען בציווי ה'‬ ‫הפרשה פותחת בציווי הקב"ה לאברם לעזוב את המקום המוכר לו וללכת לארץ כ‪ð‬ען‪ .‬הליכה המובטחת לו שתהיה‬ ‫לטובתו‪ ,‬שם יזכה להמשכיות‪ ,‬עושר ופרסום שמו‪ 1.‬ב‪ð‬וסף מבטיח לו ה' כי בשמו יברכו כולם בכל הדורות‪ 2.‬אברם‬ ‫יוצא לארץ בליווי אשתו‪ ,‬לוט בן אחיו וכל קהילת הגרים של אברם ושרי‪ 3.‬הוא עוצר בשכם ומתפלל על הצלחת ב‪ð‬י‬ ‫יעקב במלחמתם העתידית וזוכה להבטחה אלוקית על ירושת זרעו את הארץ בעתיד וחזרתה לב‪ð‬י שם שקבלה‬ ‫בירושה מ‪ð‬ח‪ 4.‬ל‪ð‬וכח הבטחת המשכיות וירושת הארץ‪ ,‬מקים שם אברם מזבח‪ 5.‬אברם ממשיך ומגיע לבית אל ובו‪ð‬ה‬ ‫שם מזבח ‪ð‬וסף‪6.‬‬ ‫‪ 1‬רש"י יב‪ ,‬א‬ ‫‪ 2‬ברוך אתה ה‪ ,‬מגן אברהם )רש"י שם‪ ,‬ב(‪.‬‬ ‫‪ 3‬רש"י שם‪ ,‬ה‬ ‫‪ 4‬רש"י שם‪ ,‬ו‬ ‫‪ 5‬רש"י שם‪ ,‬ז‬ ‫‪ 6‬ומתפלל על עכן שיחטא שם בעתיד בלקחו מן החרם לאחר ירושת הארץ )רש"י שם‪ ,‬ח(‬ ‫בעזרת ה' העלון מופץ בכ‪ 100-‬מוקדים ב‪ :‬בית שמש‪ ,‬ביתר עלית‪ ,‬ב‪ð‬י ברק‪ ,‬טלז סטון‪ ,‬ירושלים‪ ,‬לוזית‪ ,‬מודיעין‪ ,‬מודיעין עלית‪ ,‬ראש העין‪,‬‬ ‫תרום‪.‬‬ ‫לעילוי ‪ð‬שמת הרב ירחמיאל גרשון בן הרב צבי יהודה אדלשטיין זצ"ל‬ ‫ולעילוי ‪ð‬שמת הילדה הטהורה חיה מרגלית בת צבי ח‪ð‬וך‪ ,‬הקדוש אלכס‪ð‬דר בן ‪ð‬י‪ð‬ה הי"ד‪ ,‬הקדוש בצלאל דוד בן שי הי"ד ומשה הכהן בן‬ ‫מיכל‪.‬‬ ‫כל הזכויות שמורות ליעקב כץ ©‬ ‫ירידת אברם ושרי למצרים עקב הרעב; לקיחת שרי לבית פרעה וחזרתם לארץ לאחר ברכוש גדול‬ ‫לאור הרעב הפוקד את הארץ יורד אברם למצרים‪ .‬בדרך הוא מחביא את אשתו שרק כעת ‪ð‬חשף ליופייה ‪ -‬דבר‬ ‫העלול לסכן אותו במוות לשם ‪ð‬תי‪ð‬תה לפרעה מלך מצרים ‪ -‬ומבקש ממ‪ð‬ה שתאמר כי היא אחותו ה‪ð‬שואה‪ 7.‬בבואם‬ ‫למצרים ‪ð‬לקחת שרי לבית פרעה ואברם זוכה למת‪ð‬ות רבות‪ .‬לאחר שבית פרעה לוקה כולו בשחין‪ ,‬מבין פרעה‬ ‫שחטא ומבקש מאברם ללכת‪ .‬לא לפ‪ð‬י שקובל בפ‪ð‬יו על כך שרימהו‪.‬‬ ‫בדרך לארץ מתאכסן אברם בבתי המלון בהם לן בדרך ירידתו‪ 8.‬כאשר מגיע למקום המזבח על יד בית אל‪ ,‬מודה‬ ‫אברם לה'‪ .‬גם לוט התעשר מאוד במצרים וכעת צא‪ð‬ו הרב רועה בשדות אחרים לאור טע‪ð‬תו שהארץ הובטחה‬ ‫לאברם חשוך הב‪ð‬ים‪ ,‬וממילא הוא עתיד לרשת אותה‪ 9.‬אברם שחושש מפ‪ð‬י יושבי הארץ ה‪ð‬וכחים‪ ,‬מבקש ממ‪ð‬ו‬ ‫לעזוב‪ 10‬והוא בוחר להגר לסדום‪ ,‬שם לא מקפידים על הגזל‪ 11.‬כעת פו‪ð‬ה הקב"ה לאברם ומבטיח לו את זכותו הוא‬ ‫בארץ‪ 12,‬מברך את זרעו שירבה מאוד עד אין מספר ומצווה אותו ללכת בארץ על מ‪ð‬ת לבצע פעולה ק‪ð‬יי‪ð‬ית שתבטיח‬ ‫את בעלותו‪ 13.‬אברם מגיע לחברון ובו‪ð‬ה מזבח ‪ð‬וסף‪.‬‬ ‫‪ð‬פילת לוט בשבי במהלך מלחמת המלכים ושחרורו על ידי אברם‬ ‫בהמשך הפרשה‪ 14‬מתוארת מלחמת חמשת המלכים‪ 15‬עם ארבעת המלכים‪ 16‬ששעבדו אותם במשך ‪ 12‬ש‪ð‬ה‪ .‬הם‬ ‫‪ð‬פגשים בים המלח‪ 17‬ובמ‪ð‬וסתם ‪ð‬פלו מלכי סדום ועמורה אל בארות החמר‪ 18.‬רבים ‪ð‬ופלים בשבי ובי‪ð‬יהם לוט‪.‬‬ ‫כאשר שומע זאת אברם מעוג‪ 19,‬הוא יוצא למלחמה יחד עם אליעזר ושלושה ‪ð‬ערים‪ .‬הוא מבריח אותם לכיוון בבל‬ ‫ארצם‪ 20‬ומ‪ð‬צח אותם בהגיעו לאזור דמשק‪ .‬בשובו לארץ מתקבל אברם בברכה ע"י שם‪ 21‬מלך ירושלם‪ 22‬ומלך סדום‬ ‫המציע לו את כל ביזת המלחמה‪ .‬אברם שהובטח לו עושר ע"י הבורא‪ ,‬מסרב לאפשרות שיוכל בן א‪ð‬וש להתגאות‬ ‫כי הוא העשיר את אברהם ולוקח רק את הוצאות א‪ð‬שיו‪.‬‬ ‫הבשורה על לידת בן והבטחת ה' על ירושת הארץ‬ ‫הקב"ה ‪ð‬גלה אליו מודיעו כי שכרו רב‪ 23‬ואין לו לדאוג על הא‪ð‬שים שהרג במלחמה‪ .‬כאשר תמה אברם על חשיבות‬ ‫השכר בעוד אין לו ב‪ð‬ים שירשו אותו‪ ,‬מבטיח לו הקב"ה כי זרעו ירבה מאוד ויתקיים בזכות הקורב‪ð‬ות שיביאו‪24.‬‬ ‫ה' חוזר ומזכיר כי סיבת הוצאתו מאור כשדים הייתה לתת לו הארץ ירושה ואברם מבקש סימן להוכחת הדברים‪25.‬‬ ‫הקב"ה מורה לו להביא‪ :‬ג' עגלים‪ ,‬ג' עזים‪ ,‬ג' אילים‪ ,‬תור וגוזל‪ 26‬ולחלק את כולם מלבד הציפור‪ .‬לאחר מכן מגיע‬ ‫עיט‪ 27‬ואברם מ‪ð‬יס אותו ‪ -‬דבר הרומז לזכות אבות שתעמוד לעם ישראל גם כאשר יחטאו וירשו את הארץ‪ 28.‬אברם‬ ‫‪ 7‬והוא מחפש את בעלה שברח לשם קבלת גט‪ ,‬כך יישאר בחיים מאחר ולא ירצו לבוא עליה באיסור )שפתי חכמים שם‪ ,‬יג(‬ ‫‪ 8‬בכך הוא מלמד על הצורך בהכרת טובה )רש"י יג‪ ,‬ג( ופורע את חובותיו מהעבר )בראשית רבה(‪.‬‬ ‫‪ 9‬רש"י שם‪ ,‬ז‬ ‫‪ 10‬כלי יקר שם‪ ,‬ז‬ ‫‪ 11‬הערה ‪9‬‬ ‫‪ 12‬ולא רק לזרעו כפי שכבר הבטיח בעבר )כלי יקר שם‪ ,‬יד(‪.‬‬ ‫‪ 13‬כלי יקר )שם‪ ,‬יז( על פי הגמ' )ב"ק ט‪ (.‬שראייה לבד לא מספיקה לבצע ק‪ð‬יין‪.‬‬ ‫‪ 14‬פרק יד‬ ‫‪ 15‬ברע )מלך סדום(‪ ,‬ברשע )עמורה(‪ ,‬ש‪ð‬אב )אדמה( שמאבר )צבויים( ומלך בלע‪.‬‬ ‫‪ 16‬אמרפל )ש‪ð‬ער(‪ ,‬אריוך )אלסר(‪ ,‬כדרלעומר )עילם( ותדעל )גויים(‪.‬‬ ‫‪ 17‬שהיה קיים כבר אז )שפתי חכמים יד‪ ,‬ג(‪ .‬דבר זה ‪ð‬למד מלשון הפסוק "עמק השידים הוא ים המלח" שהיה קיים ובעתיד גדל עוד‪.‬‬ ‫‪ 18‬יציאתם בחיים הביאה את הציבור להאמין לסיפור יציאת אברם מכבשן האש בעבר )רש"י יד‪ ,‬י(‪.‬‬ ‫‪ 19‬רש"י יד‪ ,‬יג‬ ‫‪ 20‬רמב"ן שם‪ ,‬טו‪.‬‬ ‫‪ 21‬רש"י שם‪ ,‬יח ע"פ הגמ' ‪ð‬דרים לב‪:‬‬ ‫‪ 22‬רש"י )שם‪ ,‬יח( מוסיף כי רצה להראות שלא כועס על כי הרג את כדרלעומר מלך עילם שהיה )עילם( ב‪ð‬ו‪.‬‬ ‫‪ 23‬ולא הפסיד מחמת ה‪ð‬ס שאירע לו במלחמה )רש"י טו‪ ,‬א(‬ ‫‪ 24‬רש"י שם‪ ,‬ו‬ ‫‪ 25‬הרמב"ן )שם ו‪-‬ז( מבאר כי חשש אברם שיהיו ת‪ð‬אים לקבלת הארץ‪ ,‬היות והקב"ה לא גזר את ירושת הארץ‪ ,‬בשו‪ð‬ה מהגזירה המבטיחה לו זרע )כה יהיה‬ ‫זרעך(‪.‬‬ ‫‪ 26‬רמז לסוגי קורב‪ð‬ות שיבואו בעתיד לכפר על חטאי העם )רש"י שם‪ ,‬ט(‬ ‫‪ 27‬ציפור טורפת‪.‬‬ ‫‪ 28‬שפתי חכמים שם‪ ,‬ט‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ð‬רדם ו "אימה חשכה גדולה ‪ð‬ופלת עליו"‪ 29.‬הקב"ה מודיעו על ‪ 400‬ש‪ð‬ות גלות‪ ,‬שלאחריהם ייע‪ð‬שו המשעבדים וזרעו‬ ‫יצא ברכוש גדול וישוב אל ארץ כ‪ð‬ען‪ ,‬אותה ‪ð‬ותן כעת‪ 30‬הקב"ה לזרע אברם‪ .‬בסיום האירוע עובר "לפיד אש"‪ 31‬בין‬ ‫בתרי בעלי החיים‪" .‬ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית‪ 32‬לאמור‪ ,‬לזרעך ‪ð‬תתי את הארץ וגו'"‪.‬‬ ‫לידת ישמעאל ובריחת הגר למדבר‬ ‫כעת מתוארת עקרותה של שרי המביאה אותה לתת את הגר שפחתה כאשה לאברם‪ ,‬מתוך תקווה שבזכות כך‪33‬‬ ‫תזכה גם היא לילדים‪ .‬הגר שהרה‪ 34‬מזלזלת בשרי‪ ,‬וזו קובלת על אברם שהתפלל רק על עצמו וגם כעת שותק ל‪ð‬וכח‬ ‫ביזיו‪ð‬ה ע"י הגר‪ .‬היא מטילה עין הרע בהריון והדבר מביא להפלת העובר‪ 35.‬אברם ‪ð‬ותן לשרי את הגר וזו משעבדת‬ ‫אותה‪ ,‬דבר הגורם לה לברוח למדבר‪ ,‬שם היא פוגשת ארבעה מלאכים‪ 36.‬הראשון תמה על עזיבתה את בית אברם‪,‬‬ ‫הש‪ð‬י מורה לה לשוב לשם‪ ,‬השלישי מבטיח לה ריבוי צאצאים והרביעי מבשר לה כי תהרה שוב בן ומצווה אותה‬ ‫לקרוא ישמעאל‪ ,‬על כי "שמע ה' אל ע‪ð‬יך"‪ .‬היא שבה אל בית אברם ושם ‪ð‬ולד לה ב‪ð‬ה בהיות אברם בגיל שמו‪ð‬ים‬ ‫ושש‪.‬‬ ‫ציווי ברית מילה; שי‪ð‬וי שמותם של אברם ושרי והבטחה על לידת יצחק‬ ‫שלוש עשה ש‪ð‬ה לאחר מכן מתגלה ה' אל אברם ומודיע לו על מצווה ש‪ð‬ותן לו ואשר בזכותה יירש את הארץ‪ .‬הוא‬ ‫מש‪ð‬ה את שמו‪ 37‬לאברהם‪ 38‬וחוזר על הבטחת ירושת הארץ לב‪ð‬יו והמשך הברית בין ה' לבין זרעו של אברהם‪.‬‬ ‫המצווה שתק‪ð‬ה את זכות זו היא מילת בשר הערלה ביום השמי‪ð‬י ללידה מכל זכר מזרע אברהם‪ ,‬או השייך להם‪39.‬‬ ‫מי שלא ימול את עצמו‪ ,‬ייכרת מעם ישראל וימות בקיצור ש‪ð‬ים‪ .‬הקב"ה מש‪ð‬ה גם את שמה של שרי לשרה ומברך‬ ‫את אברהם בבן שתלד לו‪ 40.‬אברהם צוחק מרוב שמחה‪ 41,‬תמה על זכותו לקבל שכר רב מעבר לבן שכבר יש לו‬ ‫ומייחל לכך שיהיה ישמעאל ירא שמים‪ .‬הקב"ה עו‪ð‬ה לו כי לשרה עדיין אין בן וכי היא עתידה ללדת‪ .‬הוא מוסיף כי‬ ‫בקשתו הקודמת שיחיה ישמעאל התקבלה גם היא וזרעו גם הוא ירבה‪42.‬‬ ‫הפרשה מסיימת בתיאור מילת אברהם את עצמו‪ ,‬את ישמעאל ואת כל הזכרים בבית אברהם‪.‬‬ ‫‪ 29‬רמז לגלות העתידית‪.‬‬ ‫‪ 30‬אמירת הקב"ה ‪ð‬חשבת לעשויה )רש"י שם‪ ,‬יז(‪.‬‬ ‫‪ 31‬הרמב"ן )שם‪ ,‬יז( כותב כי זו השכי‪ð‬ה שעברה‪ ,‬על פי הכתוב )שמות כד‪ ,‬יז( "ומראה כבוד ה' כאש אוכלה וגו'"‪.‬‬ ‫‪ 32‬כלומר הסכם מחייב‪.‬‬ ‫‪ 33‬שמכ‪ð‬יסה את צרתה לביתה ‪ -‬אשה ‪ð‬וספת לאותו בעל‪ ,‬מכו‪ð‬ה צרתה של האשה האחרת )רש"י טז ב(‪.‬‬ ‫‪ 34‬בפעם הראשו‪ð‬ה שהייתה עם אברם )רש"י שם‪ ,‬ד(‪.‬‬ ‫‪ 35‬רש"י )שם‪ ,‬ה( לומד זאת מדברי שרי‪" :‬ישפוט ה בי‪ð‬י ובי‪ð‬יך"‪ ,‬ש‪ð‬כתבה מילה זו בכתיב מלא באופן חריג )במקום בי‪ð‬ך(‪ .‬רש"י מוסיף שכעת מוב‪ð‬ים דברי‬ ‫הפסוק בהמשך שתהרה‪ ,‬דבר המובן ל‪ð‬וכח העובדה שכעת הפילה‪.‬‬ ‫‪ 36‬רש"י שם‪ ,‬ט‬ ‫‪ 37‬ובהמשך גם את שמה של שרי לשרה‪.‬‬ ‫‪ 38‬דבר שיאפשר לו ללדת ילד ב‪ð‬יגוד למזלו של 'אברם' שהוא עקר )רש"י טו‪ ,‬ה(‪.‬‬ ‫‪ 39‬חלקם אף לאחר שמו‪ð‬ה ימים )רש"י יז‪ ,‬ב ע"פ הגמ' שבת קלב‪.(:‬‬ ‫‪ 40‬ב‪ð‬וסף התברכה שרה באפשרות לה‪ð‬יק‪ ,‬להוציא מליבם של א‪ð‬שים שטע‪ð‬ו כי אברהם ושרה אימצו ילד זר‪ .‬במסיבה מש‪ð‬ערכה לרגל לידתו‪ ,‬ה‪ð‬יקה שרה‬ ‫גם את התי‪ð‬וקות של שאר ה‪ð‬שים שהיו שם‪.‬‬ ‫‪ 41‬בשו‪ð‬ה משרה שצחקה מחוסר אימון בהבטחת ה' )רש"י שם‪ ,‬יז(‪.‬‬ ‫‪ 42‬האור החיים )שם‪ ,‬כ( מבאר את דברי ה' כי למרות שבקשתו אברהם הייתה לפ‪ð‬י שהתבשר על לידת יצחק‪ ,‬עדיין תתמלא בקשתו ‪ -‬ע"פ דברי הגמ' )יומא‬ ‫עו‪" :(.‬קללת חכם אפילו על ת‪ð‬אי מתקיימת‪ ,‬ומרובה מידת טובה ממידת כו'"‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מסר מהפרשה‬ ‫על הפסוק הפותח את פרשת‪ð‬ו‪" ,‬לך־לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך"‪ ,‬מבאר רש"י‪:‬‬ ‫"לה‪ð‬אתך ולטובתך"‪.‬‬ ‫הציווי לאברהם אי‪ðð‬ו עו‪ð‬ש או ‪ð‬יסיון בלבד‪ ,‬אלא הזמ‪ð‬ה לצמיחה ולהתקרבות אל הקב"ה‪ .‬אברהם ‪ð‬דרש לעזוב את‬ ‫המוכר והבטוח‪ ,‬ולצעוד אל יעד שאי‪ðð‬ו ידוע מראש – "אל הארץ אשר אראך"‪.‬‬ ‫מכאן ‪ð‬למד‪ ,‬שכאשר אדם מתקדם לפי תוכ‪ð‬ית שיצר לעצמו‪ ,‬הוא אי‪ðð‬ו יודע אם זו הדרך שה' יעד לו;‬ ‫אך כאשר הוא הולך באמו‪ð‬ה‪ ,‬גם מבלי לדעת לאן תוביל הדרך‪ ,‬הקב"ה מדריך אותו למקום שהוא באמת 'לה‪ð‬אתו‬ ‫ולטובתו'‪.‬‬ ‫הפטרת לך‪-‬לך‬ ‫ההפטרה‪ 43‬עוסקת בשבחי הבורא וגדולתו; פ‪ð‬יה לעם ישראל לקוות לתשועת ה' גם אם מתמהמהת; תוכחה‬ ‫לגויים שאי‪ð‬ם מאמי‪ð‬ים בכוח ה' שעשה ‪ð‬פלאות לאברהם; התאספות הגויים למלחמה והשתדלותם‬ ‫בעשייתה אליליהם; עידוד והבטחה על עזרת ה' לישראל; הבטחה על רוב הטובה לישראל באחרית הימים‪.‬‬ ‫ה' פו‪ð‬ה לעם ישראל ואומר כי מאחר ולא ‪ð‬יתן להשוות בי‪ð‬ו לבין אחד מהברואים‪" :‬שאו מרום עי‪ð‬יכם" ותאמרו כי‬ ‫ה' ברא את העולם וכל כוכבי השמים‪ ,‬אשר לכולם ‪ð‬תן שם ולא חסר מאז אפילו אחד ‪ -‬כי כך בראם מראשית העולם‪.‬‬ ‫מדוע תאמר‪ 44‬כי התעלם הקב"ה ממה שעשי‪ð‬ו עבורו ולא שילם ל‪ð‬ו שכר? הרי לבד תבין כי בורא כל הארץ לא‬ ‫מתעייף ובוודאי בכוחו לשלם גמול בכל זמן ‪ -‬וכל עיכוב התשלום ‪ð‬ובע מסיבה שאי‪ðð‬ו יודעים‪ 45.‬בעתיד יבוא יום בו‬ ‫ייתן כוח לעם העייף מצרות הגלות‪ ,‬וכוח למלכי פרס לגבור על מלכי בבל‪ ,‬בכדי להביא לב‪ð‬יי‪ð‬ה של ירושלים‪46.‬‬ ‫הגויים הגיבורים כעת‪ ,‬ייכשלו בעתיד; "וקווי ה' יחליפו כח" בכל רגע‪ ,‬וישובו במהרה לארץ בלא להתעייף‪47.‬‬ ‫הקב"ה מזמין את עמי העולם לעמוד יחד במשפט על טע‪ð‬תם‪ ,‬כי אין יכולת בידו להציל את עם ישראל מידם‪ 48 .‬הרי‬ ‫א‪ð‬י גרמתי לאברהם למאוס ולעזוב את עבודת האלילים‪ ,‬שבצילה גדל ולהאמין בי‪ - 49‬תוך שמקרב רבים אחרים‬ ‫לאמו‪ð‬ה זו‪ð 50.‬תתי בידיו את ארבעת המלכים והבאתי להרג רבים על ידיו‪ ,‬ולמרות שלא הכיר את אזור הקרב ‪51 -‬‬ ‫לא ‪ð‬פגע במהלך המרדף‪ .‬כל זאת עשיתי‪ ,‬בכדי שילמדו הדורות הבאים שאהיה גם איתם‪ 52.‬עמי הארץ פחדו ‪ð‬וכח‬ ‫ה‪ð‬ס שאירע לאברהם‪ ,‬ובאו להודות לו; ‪ 53‬ולמרות זאת סייעו הגויים זה לזה ביצירת ע"ז‪ ,‬וכל בעל מקצוע תרם‬ ‫‪ 43‬ישעיה מ‪ ,‬כז ‪ -‬מא‪ ,‬טז )אשכ‪ð‬זים וספרדים(; מ‪ ,‬כה ‪ -‬מא‪ ,‬יז )תימ‪ð‬ים(‬ ‫‪ 44‬תחילת ההפטרה למ‪ð‬הג האשכ‪ð‬זים והספרדים‬ ‫‪ 45‬מצודות דוד מ‪ ,‬כח‬ ‫‪ 46‬מהר"י קרא שם‪ ,‬כט‬ ‫‪ 47‬מצודות דוד מ‪ ,‬לא‬ ‫‪ 48‬מצודות דוד מא‪ ,‬א‬ ‫‪ 49‬מצודות דוד שם‪ ,‬ב‬ ‫‪ 50‬מצודות דוד‪ ,‬רד"ק שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 51‬רש"י‪ ,‬מצודות דוד שם‪ ,‬ג‬ ‫‪ 52‬רש"י‪ ,‬מצודות דוד שם‪ ,‬ד‬ ‫‪ 53‬כמו מלך סדום שפ‪ð‬ה ואמר לאברהם‪" :‬תן לי ה‪ð‬פש והרכש קח לך" )בראשית יד‪ ,‬כא(‬ ‫‪4‬‬ ‫מתחומו וחיזק את חבריו בתהליך עשיית הפסל ‪ -‬אליו ‪ð‬דבקו עתה יותר מאשר בעבר‪ 54.‬אך אתה‪ ,‬עם ישראל ‪ -‬זרע‬ ‫אברהם שעזב את האלילים ‪ -‬א‪ð‬י אחזיק ואוציאך מכל קצוות הארץ‪ ,‬מתחת שלטון מלכי האדמה‪ ,‬שלא יוכלו לעכב‬ ‫בעדך‪ .‬לך אקרא "ב‪ð‬י בכורי"; בך בחרתי‪ ,‬ולא מאסתיך גם לאורך הגלות‪.‬‬ ‫אל תת‪ð‬תק‪ 55‬ממ‪ð‬י במחשבה שעזבתיך‪ ,‬כי הרי תמכתי בך ‪ -‬לא בחסד בלבד‪ ,‬אלא מן הדין‪ 56.‬כל מת‪ð‬גדיך יבושו‬ ‫ויאבדו; ומאחר וכך הבטחתיך ‪ -‬היה רגוע‪" .‬אל תיראי תולעת יעקב"‪ 57 ,‬כי "א‪ð‬י עזרתיך" בעבר‪ ,‬ואגאל אותך בעתיד‪.‬‬ ‫"ה‪ð‬ה שמתי כמורג חרוץ חדש"‪ - 58‬את מלכי הגויים תכה‪ ,‬ותתפאר בכך שבטחת באלוקי ישראל‪ 59.‬השבים מן הגלות‬ ‫דרך המדבר‪ 60‬יחפשו מים‪ ,‬וא‪ð‬י‪ ,‬אלוקיהם‪ ,‬אתן לכך מע‪ð‬ה – אגרום ל‪ð‬הרות לזרום בהרים‪ 61‬ואפתח מעיי‪ð‬ות בבקעות‪.‬‬ ‫מה הקשר בין ההפטרה לפרשה?‬ ‫ההפטרה מתייחסת בהרחבה בגילויו של אברהם את בורא העולם ובאמו‪ð‬תו בו‪ ,‬אל מול עמי הארץ ש‪ð‬שארו דבקים‬ ‫בע"ז‪ .‬ע‪ð‬יין זה הוא גם עיקרה של פרשת לך‪-‬לך בה מתוארת תחילת הקשר בין אברהם וזרעו לבין הקב"ה ‪ -‬הבוחר‬ ‫בו ומבטיח להושיע את ב‪ð‬יו בכל דור‪.‬‬ ‫חידות לפרשת לך‪-‬לך‬ ‫‪ .1‬עם מי הלך אברם לחרן? )יב‪ ,‬ה(‬ ‫‪ .2‬כיצד ‪ð‬קראים בפרשת‪ð‬ו הכיוו‪ð‬ים דרום ומזרח? )יג‪,‬יד(‬ ‫‪ .3‬מי הוא מלכי‪-‬צדק? )יד‪ ,‬יח(‬ ‫‪ .4‬היכן ‪ð‬ולדה הגר? )טז‪ ,‬א(‬ ‫בכל שבוע יוגרלו ‪ ₪ 20‬בין המשתתפים בחידון‪:‬‬ ‫הקראת ‪ 4‬חידות בשולחן שבת וקיום שיח משותף או‬ ‫‪-‬‬ ‫מע‪ð‬ה על ‪ 2‬חידות בשולחן שבת ללא עזרה )אם ילד אחד מקריא‪ ,‬והאחים עו‪ð‬ים‪ ,‬כולם זכאים‬ ‫‪-‬‬ ‫להשתתף בהגרלה(‬ ‫בכל שבוע תתקיים הגרלה ‪ð‬וספת על ‪ ₪ 40‬בין הפותרים את התשבץ‪.‬‬ ‫תשובות יש לשלוח עד מוצ"ש‪ ,‬כ' במר‪-‬חשון בשעה ‪ 23:00‬לכתובת ‪yaakovkatz1989@gmail.com‬‬ ‫או אישור הורים בטלפון ‪0527145013‬‬ ‫‪ 54‬רד"ק מא‪ ,‬ה‬ ‫‪ 55‬מצודות ציון מא‪ ,‬י‬ ‫‪ 56‬מצודות דוד שם‪ ,‬שם‬ ‫‪ 57‬כפי שתולעת כוחה בפיה בה אוכלת עצים גדולים וחזקים‪ ,‬כך ישראל כוחם בתפילתם ובה יתגברו על עמי העולם )רד"ק מא‪ ,‬יד(‪.‬‬ ‫‪ 58‬מדובר במשטח שתחתיו מחוברים סכי‪ð‬ים חדות‪ ,‬והוא ‪ð‬קשר לבעל חי ההולך סביב התבואה ש‪ð‬קצרה ובכך מפריד הגרעי‪ð‬ים מן הקליפות‪ .‬סכי‪ð‬ים חדשות‬ ‫וחדות יבקעו גם את האדמה‪ .‬משל זה הוא דוגמה להצלחת ישראל בקרב על אויביו‪.‬‬ ‫‪ 59‬סיום ההפטרה למ‪ð‬הג האשכ‪ð‬זים והספרדים‬ ‫‪ 60‬מצודות דוד שם‪ ,‬יז‬ ‫‪ 61‬מצודות דוד )שם‪ ,‬יח( מדגיש את ה‪ð‬ס שבהבטחה זו‪ ,‬שהרי ‪ð‬הרות דרכם לרדת למקום ‪ð‬מוך ולא לזרום על הרים גבוהים‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫צאת שבת‬ ‫כ‪ð‬יסת שבת‬ ‫מזל טוב לזוכה‪:‬‬ ‫בית‬ ‫ביר‪ð‬בוים‪,‬‬ ‫מוישי‬ ‫‪18:34‬‬ ‫‪17:18‬‬ ‫ירושלים )‪ 40‬ד'(‬ ‫שמש )חידון סוכות ‪(300 -‬‬ ‫‪18:36‬‬ ‫‪17:40‬‬ ‫תל‪-‬אביב‬ ‫‪18:34‬‬ ‫‪17:38‬‬ ‫חיפה‬ ‫‪18:36‬‬ ‫‪17:41‬‬ ‫באר שבע‬ ‫‪18:35‬‬ ‫‪17:19‬‬ ‫בית שמש )‪ 40‬ד'(‬ ‫‪18:38‬‬ ‫‪17:42‬‬ ‫עזה‬ ‫‪18:32‬‬ ‫‪17:35‬‬ ‫לב‪ð‬ון‬ ‫‪18:29‬‬ ‫‪17:32‬‬ ‫סוריה‬ ‫‪6‬‬